פיתוח אנרגיה בישראלהגברת ההתייעלות והשימוש במקורות מתחדשים

תקצירי מדיניות נובמבר 2008

תוכנית עמיתי קורת-מכון מילקן

תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקןתקצירי מדיניות

פיתוח אנרגיה בישראלהגברת ההתייעלות והשימוש במקורות מתחדשים

ענבל רובס

עמיתת קורת–מכון מילקן

חסמים רגולטוריים במשק האנרגיה החלופית

נועה יחזקאל

עמיתת קורת–מכון מילקן

קידום פרויקטים של התייעלות אנרגטית

עורכים:

פרופ’ גלן יאגו

ראש תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

Director of Capital Studies וראש המרכז לישראל, מכון מילקן

רונית פוריאן-לוקאץ’

עמיתה בכירה, קורת–מכון מילקן

מנהלת המחקר, תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

נובמבר 2008

תודות

מחקרי המדיניות של תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן הם פרי עבודה שנתית במהלכה מתמחים העמיתים

בכנסת ובמשרדי ממשלה.

תודתנו נתונה למנהלי התוכנית שעמלו על הכשרת העמיתים ועל עריכתו של מסמך זה — זאב גולן ורונית

פוריאן-לוקאץ’, לקובעי המדיניות שעבדו עם העמיתים במשך השנה ולמומחים הרבים שחוות דעתם תרמה

לעשייה המחקרית.

תודות מקרב לב למעצבת דנה טולר ולעורכת הילה בן-אשר שהביאו מחקר זה לכדי דפוס.

תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן מעניקה לעמיתים מלגת מחקר שנתית המאפשרת התמקדות במחקר ובייעוץ

כלכלי לקובעי מדיניות בכנסת ובמשרדי הממשלה. העמיתים, סטודנטים מצטיינים הנבחרים מדי שנה, נפגשים

עם חוקרים, קובעי מדיניות ואנשי מימון ורוכשים כלים מחקריים ומעשיים לקידום מדיניות כלכלית. המחקרים

המובאים לפניכם עוסקים ברעיונות ובחידושים פיננסיים, כלכליים ורגולטוריים התומכים בצמיחתה ובעצמאותה

של כלכלת ישראל.

התוכנית ממומנת ברובה באמצעות מענק מקרן קורת ובאמצעות תמיכה נוספת מקרן גילברט, קרן הקהילה

היהודית של לוס אנג’לס ותורמים נוספים.

© Milken Institute & Koret Foundation

תוכן העניינים

חסמים רגולטוריים במשק האנרגיה החלופיתענבל רובס עמיתת קורת–מכון מילקן

מבוא..........................................................................................................................................................................4

4................................................................................................................................. משק.האנרגיה.הישראלימקורות האנרגיה

משק האנרגיה בישראל

מדיניות.אנרגיה.לאומית..................................................................................................................................8המסגרת החוקתית

משק החשמל בישראל — עלויות, היצע וביקוש

המשק הישראלי בהשוואה בינלאומית

15............................................................................................................................... חסמים.במשק.האנרגיההחלטות ממשלה

חקיקה ורגולציה

רגולציה המעודדת פיתוח מקורות אנרגיה חלופיים

19.......................................... רגולציה.המעודדת.גיוון.מקורות.אנרגיה.ופיתוח.אנרגיה.חלופית.סיכום והמלצות

נספחים.הערות.................................................................................................................................................20

תקציר מדיניות: חסמים במשק האנרגיה החלופית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] � [

מבוא

מחסור אנרגיה חמור צפוי בישראל כבר בקיץ 2009, למרות החלטות של ממשלות ישראל לפתח מקורות אנרגיה חלופית, והקביעה כי משנת 2010

תהווה אנרגיה זו כ-2-5% ממשק האנרגיה. ישראל היא בעלת פוטנציאל רב לייצור מקומי של אנרגיה חלופית, אך חסמים רגולטורים מונעים את

מימושו וכך כמות האנרגיה במשק, המתבססת על מקורות חלופיים, אינה עולה היום על 1% ויצרנים של אנרגיה חלופית המבוססת על טכנולוגיה

ישראלית פועלים או מפתחים את עסקיהם מעבר לים. התוצאה היא הפסד ברור למדינת ישראל של משאב אנרגטי חשוב, של פיתוח עסקי מקומי

ואיתו מקומות תעסוקה רבים, ושל מיליוני שקלים המופנים לייבוא אנרגיה.

מחקר זה מציג את הכשלים בניהול משק האנרגיה בישראל ומצביע על דרכים לעידוד ייצור חשמל על בסיס מקורות חלופיים. בחלקו הראשון מוצג

משק האנרגיה המקומי העושה שימוש במקורות שאינם רק מיובאים, אלא גם מזהמים. בנוסף, מוצג בחלק זה המחסור הצפוי באנרגיה, שעלול

לפגוע בחוסנה הכלכלי של מדינת ישראל. החלק השני של המחקר עוסק במדיניות האנרגיה ובעיקר בכישלון לעצב מדיניות אנרגיה לאומית. בנוסף,

מוצג כאן גם הכשל הביצועי של ממשלות ישראל ביישום המדיניות הקיימת בתחום. החלק השלישי מציג את החסמים בהם נתקלים יצרני אנרגיה

מקומיים. החלק הרביעי מציג מדיניות אנרגיה כפי שקיימת במדינות שונות בעולם. לבסוף, החלק החמישי והאחרון מציע המלצות באשר לפיתוח

משק האנרגיה בישראל.

משק האנרגיה הישראלי

בשנת 2007 הסתכם כלל הייבוא של מוצרי אנרגיה לישראל )דלק גולמי, תזקיקים ופחם( ב-8.9 מיליארד דולר 19.8% יותר מאשר בשנה הקודמת,

בעוד יבוא הסחורות הכללי עלה ב-18.6%. העלייה ביבוא מוצרי הדלק נגרמה בעיקר מעליית מחירי הדלקים בעולם.1 ולפי תחזיות של משרד

התשתיות הלאומיות, של חברת החשמל ושל "תוכנית האב לישראל 2020",2 עד שנת 2020, צפויה צריכת האנרגיה והדלק לעלות פי 2 עד פי 2.6

מהצריכה הנוכחית. הערכות אלו, לפי מחקר של המשרד לאיכות הסביבה, עלולות להתברר כצנועות, בהתחשב בעלייה ברמת החיים. אם, בנוסף

לכך, תיכנס ישראל גם לעידן של התפלת מים והשבת קולחין — הליכים הצורכים תשומות אנרגיה רבות — קיים חשש סביר כי ההוצאה השנתית לנפש בגין יבוא דלקים עלולה להגיע ל-1,200 דולר.3

בה בעת, צפויים מחירי הנפט הגולמי להמשיך ולעלות נוכח הביקושים הגוברים במזרח אסיה ונוכח הידלדלותם של מקורות הנפט, הנמצאים על סף

מיצוי )תחזיות אופטימיות מעריכות כי מאגרי הנפט הקיימים מסוגלים לספק אנרגיה ל-40 השנים הקרובות בלבד(.4 מבחינת המשק הישראלי,

למגמות אלו כמו גם ליכולתה המוגבלת של ישראל להבטיח אספקת נפט סדירה )ומכאן גם מחיר סביר( במקרה של אי-יציבות גיאופוליטית,

השפעה על עצימות האנרגיה הישראלית.

עצימות אנרגיה היא ביטוי המשקף את היחס בין התוצר לבין עלות השימוש באנרגיה. תרשים מספר 1 מציג את המגמות בעצימות האנרגיה במדינות

נבחרות מאז 1990. מרבית המדינות המערביות שיפרו את עצימות האנרגיה על ידי הקטנת עלות הפקת החשמל יחסית לתוצר, אך התלות בייבוא

מוצרי הגלם לאנרגיה מחלישה את עצימותן האנרגטית.

בתגובה לעליות החדות במחירים ובתנודתיות במשק הדלקים, החל ממשבר האנרגיה של שנות ה-70, אימצו מדינות רבות מדיניות אנרגטית

התומכת בייצור חשמל ממקורות חלופיים. בנוסף, בחלוף הזמן הפך גם השיקול הסביבתי לגורם חשוב בעיצוב מדיניות האנרגיה במדינות רבות.

תופעות אלו לא פסחו על ישראל, שממשלותיה קיבלו החלטות דומות, אלא שכאן לא יושמו ההחלטות ומשק האנרגיה הישראלי נותר מסתמך על

סל מקורות אנרגיה דל ומזהם. למעשה, המשק הישראלי משופע בחסמים העומדים בפני יזמים בתחום האנרגיה כמו גם בפני יישום מדיניות שתגביר

את עצימות האנרגיה הלאומית ואת סך השימוש במקורות חלופיים. בהמשך העבודה יוצגו ההחלטות בישראל ודוגמאות למדיניות סביבתית כפי

שאימצו מדינות שונות.

תקציר מדיניות: חסמים במשק האנרגיה החלופית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] � [

מגמות.בעצימות.האנרגיה.יחסית.לתל"ג.במדינות.נבחרות,.1990-2006תרשים

1

World Energy Council 2008, "Energy efficiency Around the World: Review and Evaluation", p. 3 :מקור www.worldenergy.org/documents/energy_efficiency_es_final_online.pdf )ינואר 2008(

מקורות האנרגיה

לפי החלטת ממשלה, אנרגיות מתחדשות הוגדרו ככוללות "שמש, רוח, מים, פסולת אורגנית, שפכים ותופעות טבע אחרות".5 אנרגיה חלופית או

מתחדשת היא אנרגיה שאינה מבוססת על דלק מאובנים )fossil( ומקורות מתכלים כמו נפט, גז ופחם, מהם מופקת כיום רוב האנרגיה בארץ, אלא מופקת ממקורות המתחדשים באופן טבעי כמו שמש, רוח, מים, פסולת אורגנית, שפכים ומקורות אחרים:6

אנרגיית רוח מופקת על ידי הפעלת מדחפים הממירים את אנרגיית התנועה לאנרגיה חשמלית. הפקתה של אנרגיה זו אינה מלווה בזיהום

כלשהו ואינה דורשת תשומות נוספות. דוח שהוגש למשרד לאיכות הסביבה בשנת 2002 קובע כי פוטנציאל הפקת החשמל מטורבינות רוח עשוי להגיע ל-700-600 מגה-וואט בשנה.7

אנרגיה סולארית מופקת על ידי המרת חום השמש לאנרגיה חשמלית. רמת הפקת האנרגיה תואמת את עקומת הביקוש לחשמל,8 כלומר, שעות

הייצור מקבילות לשעות הביקוש. קיימות כמה שיטות להפקת אנרגיה סולארית, שהעיקריות בהן הן:

אנרגיה סולארית תרמית )solar thermal energy(, אשר בהפקתה משמשת השמש לחימום נוזל או גז דחוס, אשר בתמורה מפעילים טורבינה

לייצור חשמל.

אנרגיה פוטו וולטאית )PV energy(, אשר בהפקתה נעשה שימוש בתא פוטו-וולטאי להמרת אנרגיית חום השמש לאנרגיה חשמלית.9

ß

ß

ß

ß

עלייה בעצימות האנרגיה בארצות המפיקות נפט

עלייה בעצימות האנרגיה בארצות שלהן משאבי אנרגיה משמעותיים

OECD ירידה בעצימות האנרגיה בארצות המייבאות אנרגיה, כולל ארצות שלהן משאבי אנרגיה משמעותיים

)M$9

5ppp

ן/ט”

שעת )

פיסו

ת טי

רגאנ

ת מו

ציע

תקציר מדיניות: חסמים במשק האנרגיה החלופית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] � [

אנרגיה גיאו-תרמית )geothermal energy(, אשר מנצלת את החום המצוי במים חמים או בקיטור שנוצרו במעבה כדור הארץ, ומפיקה ממנו אנרגיה חשמלית.10

ביו-מאסה )biomass( הוא שם כולל לניצול אשפה מוצקה להפקת אנרגיה. ניתן להבחין בשני תהליכי ביו-מאסה עיקריים:

ביו-דלק )biofuel(, בו נוצרת האנרגיה על ידי שריפת חומרים אורגניים, לרבות פסולת.

ביו-גז )biogas(, בו מופקת האנרגיה על ידי שריפתו של גז מתאן, כתוצאה מהתפרקות אשפה אורגנית ללא חמצן.11 גז המתאן הוא גז חממה

)התורם לאפקט החממה(, הנוצר במטמנות אשפה.

אנרגית מים היא אנרגיה חשמלית המופקת מזרימת מים. גם כאן מבחינים בשני טיפוסי אנרגיה:

אנרגיה הידרואלקטרית )hydroelectricity power(, באמצעותה מופק חשמל מזרימה טבעית של מים, למשל, בנהרות ומפלים או בגלי ים

ובתנודות של גאות ושפל.

אנרגיה שאובה )pumped storage hydroelectricity(, הממירה את תנועתם של מים במאגר גבוה למאגר נמוך לאנרגיה חשמלית.12

משק האנרגיה בישראל

אנרגיה ממקורות חלופיים מהווה נתח קטן משוק האנרגיה בישראל, ועיקרה בדודי השמש המספקים רק 3% מכלל צריכת האנרגיה. משק

האנרגיה בישראל מתבסס על יבוא של מעט מקורות אנרגיה, בעיקר נפט גולמי, פחם ומזוט, המשמשים להפקת חשמל לתעשייה, לצריכה ביתית וכן לתחבורה.13

תרשימים מספר 2 ו-3 מלמדים כי הנפט הגולמי הוא מקור האנרגיה המרכזי בישראל, האחראי ליותר ממחצית מכלל האנרגיה הנצרכת במשק.

הפחם הוא המקור השני בחשיבותו וצריכתם של מקורות אנרגיה אלה נמצאת במגמת עלייה מתמדת.

נפט גולמי. רוב הנפט הגולמי המיובא לישראל מגיע ממדינות ברית המועצות לשעבר וממצרים. הייבוא נעשה באמצעות חברת בתי זיקוק

לנפט )בז"ן בע"מ(, שהיא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בעלת השליטה בבז"ן היא החברה לישראל בע"מ, המחזיקה

כיום כ-45% ממניותיה )לעומת 74% עד שנת 2003(. קודם לכן היתה בז"ן חברה ממשלתית והמדינה החזיקה ב-26% ממניותיה. משנת 1989 מוגדרת בז"ן כמונופול בשל בלעדיותה על ייבוא נפט וזיקוקו.14

פחם. המשמש בעיקר לייצור חשמל, מיובא על ידי חברת החשמל )המייבאת גם מזוט(, לרוב ממדינות דרום אפריקה, אוסטרליה ואזורים שונים ביבשת אמריקה.15 עלויות הובלה גבוהות מייקרות את מחיר הפחם. בנוסף, זהו מקור אנרגיה מזהם במיוחד, הגורם לפליטת גזי חממה.16

מוצרי נפט. חברות הדלק מייבאות גם תזקיקי דלק שונים. הליך הזיקוק מרוכז בידי בתי הזיקוק בחיפה )בז"ח( ובאשדוד )בז"א(.

גז טבעי. מקור אנרגיה נוסף הנמצא בשימוש במשק הישראלי הוא הגז הטבעי. השימוש בגז טבעי כמקור אנרגיה מוסדר באמצעות חוק משק

הגז הטבעי, המסמיך את רשות הגז הטבעי לפעול בנושאים הקשורים למשק הגז, מסדיר את נושא המקרקעין הקשור למשק הגז וקובע כי בלעדיות בהולכה תינתן עד לתקופה של 30 שנה.17

נתונים אלה מעידים על שלושה מאפיינים בולטים במשק האנרגיה הישראלי: תלות במגוון מצומצם של מקורות אנרגיה, התבססות על מקורות

מזהמים במיוחד, וריכוזיות גבוהה בקרב הגורמים המפעילים אותם. אילו היה משק האנרגיה בישראל תחרותי יותר ופתוח לכניסתם של שחקנים

חדשים כגון חברות ישראליות הפועלות החו"ל, ניתן היה לצפות לתמהיל מגוון יותר של מקורות אנרגיה אשר היה מוביל גם לשימוש במוצרים

שרמת הזיהום שלהם נמוכה יותר. היבט נוסף של הריכוזיות במשק בא לידי ביטוי בגורמים המתרגמים מקורות אנרגיה לחשמל, ולמעשה מדובר

בגורם עיקרי אחד — חברת החשמל.

ß

ß

ß

ß

ß

ß

ß

ß

ß

ß

ß

תקציר מדיניות: חסמים במשק האנרגיה החלופית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] � [

יבוא.מקורות.אנרגיה.לישראל.1971-2005תרשים

2

התפלגות.מקורות.אנרגיה.מיובאים.בישראלתרשים

3

מקרא: נפט גולמי, פחם, מוצרי נפטמקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד התשתיות, www.cbs.gov.il/applic/gr_tray1.cgi )ינואר 2008(.

%”ן

טשע

פי אל

20,000

15,000

10,000

5,000

0

1971

1973

1975

1977

1979

1981

1983

1985

1987

1989

1991

1993

1995

1997

1999

2001

2003

2005

100

90

80

70

60

50

40

30

20

10

0

1971

1973

1975

1977

1979

1981

1983

1985

1987

1989

1991

1993

1995

1997

1999

2001

2003

2005

תקציר מדיניות: חסמים במשק האנרגיה החלופית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] � [

מדיניות אנרגיה לאומית

המסגרת החוקתית

חברת החשמל לישראל )להלן חברת החשמל( הינה חברה ממשלתית הפועלת מתוקף חוק משק החשמל 1996 כספקית העיקרית של חשמל בישראל.

חוקים נוספים המסדירים את משק החשמל בישראל ואת פעילות החברה הם חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים )1996(, חוק החברות הממשלתיות )1975(, החוק למניעת מפגעים )1961(, פקודת בריאות העם )1940(, חוק רישוי עסקים )1968( וחוק התכנון והבנייה )1965(.18

חוק משק החשמל החליף את מדיניות הזיכיונות, והוא כולל מספר שינויים במשק בחשמל. ביולי 1996 קיבלה הממשלה החלטה על הקמת משרד

התשתיות הלאומיות. במסגרת החלטה זו בוטל משרד האנרגיה והתשתית והוחלט כי כל סמכויותיו של שר האנרגיה והתשתית יועברו לשר התשתיות

הלאומיות. במארס 1996 אושר בכנסת חוק משק החשמל אשר החליף את הזיכיון הבלעדי שניתן לחברת החשמל לפני כ-70 שנה. החוק מציין

כי מטרתו היא "להסדיר את הפעילות במשק החשמל לטובת הציבור, וזאת תוך הבטחת אמינות, זמינות, איכות, יעילות, והכל תוך יצירת תנאים

לתחרות ומזעור עלויות".19 בהתאם להנחיות החוק הוקמה "הרשות לשירותים ציבוריים — חשמל" כרשות עצמאית המוסמכת לקבוע את תעריפי

החשמל ולפקח על טיב השירות. ביולי 1996 הקימה הממשלה את משרד התשתיות הלאומיות תחת משרד האנרגיה והתשתית שקדם לו.20 משרד

התשתיות הלאומיות הוסמך כאחראי על הסדרת משק החשמל וקביעת המדיניות בו. על המשרד חלה חובת רישוי לעוסקים בענף ויש לו הסמכות

לאשר תוכניות פיתוח במשק החשמל; וסמכויות נוספות הקשורות להעברת תשתיות חשמל במקרקעין שונים.

בשנת 1997 הושלמו התקנות למתן רשיונות ייצור לכל העוסקים בענף. כ-50 רשיונות ייצור ניתנו לחברת החשמל ועוד כ-30 רשיונות הוענקו ליצרני

חשמל פרטיים ולמפעלי תעשייה המייצרים חשמל לעצמם. על פי החלטת הממשלה מס' 2472 מיום 13.8.1997 יורשו יצרנים פרטיים למכור חשמל

ישירות לצרכנים סופיים תוך שימוש בשירותי הולכה ברשת החשמל הארצית ורשתות החשמל האזוריות. הרשאה זו קבעה עוד כי משנת 1998

יקדם משרד התשתיות הלאומיות את כניסתם של יצרנים פרטיים למשק החשמל ויאפשר ליצרנים אלה לספק עד 20% מכלל כושר הייצור הלאומי

של החשמל. יחד עם זה, לא יינתנו סיוע או תמיכה בהשקעות הון לייצור חשמל במכלול הטכנולוגיות הקיימות, לרבות בפרויקטים המבקשים סיוע

במסגרת החוק לעידוד השקעות הון.

עד לשנת 2000 יושם חוק משק החשמל רק באופן חלקי: בספטמבר 2000 הגיע ייצור החשמל על ידי יצרנים פרטיים ל-0.7% בלבד מכושר הייצור

של חברת החשמל. מבקר המדינה העיר על כך, כי הנתונים "מוכיחים שהחלטת הממשלה בדבר הגברת התחרות ושילוב יצרנים פרטיים במשק

החשמל לא בוצעה ושיעור הייצור הפרטי אינו עולה בקנה אחד עם רוח החוק שנועד ליצור תחרות".21 משרד התשתיות הלאומיות, קבע המבקר, "לא

פעל בתוקף סמכותו כדי שחברת החשמל תפעל כפי שנקבע בהחלטת הממשלה ובתנאי הרישיון שנתן לה המשרד". ב-31 בדצמבר 2006 עמד כושר הייצור המותקן המצרפי של יצרני החשמל הפרטיים ביחד על 71 מגה-וואט, אשר עדיין היוו כ-0.7% מכושר הייצור המותקן במדינת ישראל.22

בשנת 2000 מתח מבקר המדינה ביקורת על אופן ניהולו של משק החשמל הלאומי בהקשרים נוספים. לדוגמה, המבקר ציין כי משרד התשתיות

הלאומיות טרם גיבש כללים למכירת חשמל בצובר לקניונים ולבנייני משרדים וכי "הקשרים בין חברת החשמל ללקוחות של חשמל בצובר אינם

כפופים להסדרה הממשלתית הנדרשת". ביקורת נמתחה גם על אופן הכנת הדוחות הכספיים של חברת החשמל, אשר אינם עומדים בקנה אחד עם

החלטת הממשלה לבצע "הפרדה ארגונית וחשבונאית כך שכל תחום פעילות הטעון רישיון יתנהל כמרכז רווח עצמאי", ולכן "אינם יכולים להיחשב

כדוחות כספיים מבוקרים כנדרש ברשיונות הייצור ורישיון ההולכה". ביקורת נוספת נמתחה על ההתארגנות הלוקה לצורך גיוס הון באמצעות

הנפקות אג"ח בחו"ל.

עשור לאחר הקמתו, משרד התשתיות הלאומיות לא מימש עדיין את המטרה אשר לשמו הוקם, להסדיר את משק החשמל ולעודד ייצור חשמל על

ידי יצרנים פרטיים. תוכנית העבודה השנתית של המשרד לשנת 2008, כפי שהוצגה בוועדת הכלכלה של הכנסת, מדווחת כי "הוקמו צוותים לטיפול

באספקטים השונים לקידום השינוי המבני. גובשו ניירות עמדה בנושא, מנוהל מו"מ אינטנסיבי ליישום הרפורמה עם הסתדרות ועד העובדים,

הנהלת חברת החשמל".23

תקציר מדיניות: חסמים במשק האנרגיה החלופית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] � [

כיוון שאין תחרות במשק החשמל בישראל, נדרשת רגולציה שתגן על חוסנו של המשק ותאפשר התפתחות של יצרני אנרגיה חלופית. הצורך בכך

מודגש נוכח מצבה של ספקית החשמל העיקרית, חברת החשמל, הנמצאת בגירעונות ואינה מצליחה לגייס הון שיסייע לה להגדיל את ההיצע בהתאם

לתחזיות.24 היעדר חלופות מותיר 99% מכלל ייצור החשמל בארץ בידיה של החברה המתקשה לעמוד בדרישה.25 ללא יישומה של רגולציה הולמת,

נמשכת הפגיעה בכושר הייצור והאספקה הסדירה של החשמל למשק בעת שתחזיות של משרד התשתיות צופות מחסור בחשמל בישראל החל

מקיץ 26.2009 התבוננות בנעשה במדינות אחרות מדגישה את חומרת המצב בישראל; רוב מדינות האיחוד האירופי יישמו בעשור האחרון שינויים

מבניים במשקי החשמל שלהן, לרבות מדינות כמו שוודיה ודנמרק )ר' בהמשך(.

משק החשמל בישראל — עלויות, היצע וביקוש

משנת 1990 עד שנת 2005 גדלה צריכת החשמל בישראל ב-120% והגיעה ל-45,702 מיליוני קוט"ש בשנת 27.2006 לגידול המקומי סיבות רבות,

ובראשן עלייה ברמת החיים המגדילה את צריכת החשמל לנפש, וגידול באוכלוסייה בעקבות העלייה הגדולה מבריה"מ לשעבר בשנות ה-90. למרות

הגידול המשמעותי בביקושים, לא חל גידול מקביל ברמת ההיצע ונוצר מחסור בחשמל, המורגש כבר עתה. הבעיה האמיתית היא שבמצב הדברים

הנוכחי, מחסור זה רק יחמיר. בשנת 2009 צפוי הביקוש להשתוות לכושר הייצור, בהיקף של כ-11,800 מגה-וואט, כך שלא ייוותרו עודפים.28 עודפי

ייצור נצרכים לרוב בתקלות ובתיקונים שגרתיים בתחנות הייצור. לפי תחזיות משרד התשתיות הלאומיות, צפוי המשק לסבול מהפסקות חשמל

שיסתכמו בכ-20 שעות כבר בקיץ 2009 והמשך גידול בביקושים לחשמל, בשיעור של 3.5-4% בשנה, יסתכם בגירעון של כ-500 מגה-וואט בשנתיים

העוקבות.29 תרשימים מספר 4 ו-5 מציגים את צריכת החשמל בישראל: בתרשים מספר 4 מוצגת השוואה בין הצריכה לבין כושר הייצור ובתרשים

מספר 5 מוצגת התחזית לביקושים עד שנת 2023. תרשים מספר 6 משווה בין הגידול בצריכת החשמל לגידול בתמ”ג.

התפתחות.שיא.הביקוש.השנתי.ויכולת.נקובה,.1948-2006*תרשים

4

* היכולת הזמינה לייצור חשמל נופלת מהיכולת הנקובה עקב תנאי אקלים הפוגעים בנצילות התחנות, תקלות או השבתה לצורך תחזוקה. מקור: דין וחשבון סטטיסטי לשנת 2006, חברת חשמל לישראל.

נוכח המחסור הצפוי בחשמל הגיש משרד התשתיות בשנת 2007 תוכנית חירום לאומית שמטרותיה להקטין את הביקושים במגזרים העסקיים

והביתיים, ולהגדיל את כושר ייצור החשמל ב-800 מגה-וואט, בהשקעה של כ-130 מיליון דולר, עד לשנת 30.2010 התוכנית אינה מתייחסת ליצרני

אנרגיה חלופית או לעידוד יצרנים פרטיים, שתי חלופות אשר ביכולתן להקל ואולי אף למנוע את המחסור הצפוי באנרגיה. היערכות לקויה כגון זו,

בשילוב עם הימנעות מיישום החלטות ממשלה קודמות בנושא, הן היוצרות את הכשל המתמשך בתחום.

12,000

9,000

6,000

3,000

0

טא

ווה-

מג

1948

1951

1954

1957

1960

1963

1966

1969

1972

1975

1978

1981

1984

1987

1990

1993

1996

1999

2002

2006

יכולת נקובהשיא ביקוש שנתי

תקציר מדיניות: חסמים במשק האנרגיה החלופית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 10 [

צריכת.החשמל.בישראל.1990-2002.ותחזיות.לשנים.2003-2023.)גיגה-וואט.לשעה.לשנה(תרשים

5

מקור: אקו-אנרג'י, תחזית הביקוש לאנרגיה 2002-2025, עמוד 22, יוני 2003 מבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

היחס.בין.הגידול.בתמ"ג.לגידול.בצריכת.החשמלתרשים

6

מקור: חברת החשמל, דין וחשבון סטטיסטי 2008, עמ' 24, ינואר 2008.

תוכנית החירום הלאומית של משרד התשתיות לוקה גם מבחינת הקצאת המשאבים הקיימים במשק בכללותו. ייצור מוגבר של חשמל, כפי

שמבקשת התוכנית לעודד, מלווה בעלויות הכרוכות בהפעלת תחנות הכוח עצמן. עלויות נוספות מגולמות בהקמתן של תחנות כוח, אשר לפחות

בשלב ראשוני יופעלו בהיקפים מצומצמים )20-30 שעות שנתיות בשעות השיא( שאינם פרופורציוניים למידת ההשקעה. גם לקרקעות שיוקצו

לתחנות אלו יש ערך כמשאבי קרקע.31 לאורך זמן מקטינים פתרונות מסוג זה את העצימות האנרגטית של המשק הישראלי ויוצרים סיכון לאומי,

140

120

100

80

60

40

20

0

עהש

לט

אוו

ה-יג

ג

44

118

87

1990 1993 1996 1999 2002 2005 2008 2011 2014 2017 2020 2023

צריכת אנרגיהתסריט בשעת שפל

תסריט בשעת עומס

1996 1997 1989 1999 2001 2002 2003 2004 2005 2006

180

160

140

120

100

דדמ

תמ”גצריכת החשמל

תקציר מדיניות: חסמים במשק האנרגיה החלופית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 11 [

כלכלי ואסטרטגי. ללא אלטרנטיבה זמינה של אנרגיה חלופית, גוברת התלות בספקים חיצוניים אשר אין למדינה יכולת לשלוט על יציבותם ולפיכך

אין לה היכולת להבטיח אספקה סדירה במחירים סבירים של מקורות אנרגיה מיובאים. בתנאים הקיימים, החלופה למוצרי דלק היא שימור מזוט,

הכרוך בעלויות נוספות.

מבחינה סביבתית, המשך המצב הקיים הוא מסוכן שכן מקורות האנרגיה הנוכחיים, למעט גז טבעי, הם מזהמים סביבתיים. בעשרים השנים האחרונות

חלה עלייה חדה בהיקף הזיהום בישראל. היקף הזיהום בישראל אינו מפתיע נוכח העובדה כי ייצור החשמל נעשה בעיקרו ממקורות מזהמים וגורם

לפליטת פחמן דו חמצני, כפי שמוצג בתרשים מספר 7. נסיונות לשנות את תמהיל הדלקים המשמשים לייצור חשמל ולהפחית במקורות המזהמים32

הוכתרו בהצלחה חלקית בלבד, כפי שמוצג בתרשים מספר 8.

פליטת.פחמן.דו.חמצני.בישראל,.1980-2006תרשים

7

Israel Energy Profile, International Energy Administration, March 2008, http://tonto.eia.doe.gov/country/count מקור:try_energy_data.cfm?fips=IS )מארס 2008(

)CO

2(ני

מצח

ו- ד

מןח

פשל

ון ט

ון לי

מי

תקציר מדיניות: חסמים במשק האנרגיה החלופית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 12 [

ייצור.חשמל.שנתי.לפי.סוג.דלקיםתרשים

8

מקור: דין וחשבון סטטיסטי לשנת 2006, חברת חשמל לישראל, עמ' 10.

לשיטה הקיימת פן נוסף המעודד את הגדלת הגירעון של חברת החשמל ואת הביקוש לחשמל: מחיר החשמל בארץ נמוך יחסית למחירו במדינות

אירופה, כפי שמוצג בתרשים מספר 9. הדבר נובע מכך, שחלק מעלויות הייצור למעשה אינן מחושבות במחיר לצרכן. לפי חוק משק החשמל )1996(,

על מחיר החשמל לשקף רק את העלויות הישירות לייצורו, ללא עלויות חיצוניות או השפעות סביבתיות הנגרמות כתוצאה מהליך מהייצור. 33לפיכך,

מסבסדת המדינה מרכיבים יקרים בתהליך. לדוגמה, חברת החשמל פטורה מתשלום עבור הקרקעות עליהן עומדות תחנות הכוח ותחנות ההשנאה.

היא גם פטורה מתשלום עבור זכויות העברת תשתיות.34 בנוסף, מחיר הזיהום גם הוא אינו מגולם במחיר החשמל לצרכן וכך גם עלויות תכנון משק

החשמל והפיקוח עליו.

המחיר.הממוצע.לקוט"ש.במגזר.הביתי.במדינות.נבחרותתרשים

9

מקור: דין וחשבון סטטיסטי 2008, חברת החשמל.

70.8%

1996 2001 20061.2%

27.3%

2.1%

20.0%18%

5.5%

5.7%

77.9%71.5%

מזוט גזסולרפחם

קמר

דנ

נדול

ה

נדרל

אי

יהטל

אי פןי

רגמב

סק

לו

גלטו

ורפ

יהטר

סאו

רדספ

יהטנ

ריב

יהגר

ונה

תרפ

צ

יהק

ובסל

יץוי

שו

נדנל

פי

יןול

פ

יהק

ורט

אלשר

י

יהמנ

רו וןיו

יה’כ

צ

”ברה

א

יהבג

ורנ

30

25

20

15

10

5

0

29.45

23.60

19.8818.66 17.95 17.42

14.9113.86

11.82 11.81 11.22 10.569.45

7.10

11.5812.0912.09

19.75 18.90

14.0814.1614.6115.35

תקציר מדיניות: חסמים במשק האנרגיה החלופית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 13 [

היקפו הכולל של סבסוד החשמל בארץ אינו ידוע במדויק והדעות חלוקות באשר למספרים. המשרד להגנת הסביבה העריך בשנת 1999 כי היקף

הסבסוד הוא 3-6 סנט לקוט"ש, שהם 1-2 מיליארד דולר בשנה.35

מקורות.האנרגיה.לייצור.חשמל.במדינות.נבחרות,.2005.תרשים

10

,)Statistics and Prospects for the European Electricity Sector, 34rd edition, Eurelectric, Brussels, 2006( booklet & excel file :מקור מתוך: דין וחשבון סטטיסטי, חברת חשמל, מרץ ,2008 , עמ' 63.

תרמי-קונבנציונלי הידרו-אלקטרי גרעיני אחר

גרמניה

צרפת

בריטניה

איטליה

ספרד

טורקיה

שבדיה

פולין

נורבגיה

הולנד

בלגיה

צ’כיה

פינלנד

אוסטריה

שווייץ

יוון

רומניה

ישראל

פורטוגל

בולגריה

דנמרק

הונגריה

סלובקיה

אירלנד

סלובניה

ליטא

אסטוניה

לטביה

קפריסין

לוקסנבורג

0% 25% 50% 75% 100%

תקציר מדיניות: חסמים במשק האנרגיה החלופית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 1� [

שיעור.האנרגיות.המתחדשות.מסך.צריכת.האנרגיה.הראשונית.במדינות.האיחוד.האירופי,.2005תרשים

11

European Commission, Energy, "Innovation and Technological Development in Energy", http://ec.europa.eu/energy/res/index_en.htm :מקור )20 ביוני 2008(

המשק הישראלי בהשוואה בינלאומית

סל חומרי הגלם לייצור חשמל בישראל מצומצם ביותר בהשוואה לעולם ומורכב רובו ככולו ממרכיבים מזהמים. בכך מחלישה ישראל את חוסנה

האנרגטי ואת משאביה הדלים ממילא ואינה מסתגלת לשינויים גלובליים החלים במשק האנרגיה העולמי. מהשוואה בינלאומית, המוצגת בתרשים

מספר 10, ניכרת בבירור המגמה במרבית המדינות המפותחות לפתח סל מקורות אנרגיה מגוון. בדומה, ניתן לראות כי מקורות אנרגיה חלופיים

מהווים נתח ניכר מייצור החשמל במדינות שונות בעולם. תרשים מספר 11 מראה את היקפי צריכת האנרגיה ממקורות חלופיים במדינות האיחוד

האירופי. התחזיות לשנת 2010 לגבי מקורות אנרגיה חלופיים בעולם מדגישות את הפער בין ישראל למדינות האיחוד האירופי וארה"ב וגם הן

מדאיגות. בתרשים מספר 12 מוצגת ישראל על הציר הירוק בתחתית הגרף, צמודה לשיעור של 0% בייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים, לעומת

עלייה במקורות אלה הצפויה בארה"ב ובמדינות האיחוד האירופי העומדות ביעדיהן וצפויות להמשיך ביישום המדיניות האנרגטית והסביבתית.

תקציר מדיניות: חסמים במשק האנרגיה החלופית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 1� [

ייצור.חשמל.מאנרגיות.מתחדשות.בארה"ב,.באיחוד.האירופי.ובישראל,.2000-2010*תרשים

120%2%4%6%8%

10%12%14%16%18%20%22%

2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010

EU-27 Israel USA

* הנתונים נלקחו מדוח IEA-OECD לשנת 2005, הנתונים משנת 2006 בארה"ב ובאירופה מתבססים על הערכה, ובישראל מתבססים על הרשיונות המותנים הקיימים. מקור: כנס פורבס ישראל לכלכלה ירוקה , דצמבר 2007. אורי נוי, עו"ד, שותף בכיר בארדינסט בן נתן ושות'.

לסיכום, ישראל אינה שותפה למגמה העולמית המעודדת ייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים. סל מקורות האנרגיה הנוכחי בישראל דומה

לסל שרווח במרבית המדינות האחרות לפני כעשור, טרם החלו לאמץ מדיניות המעודדת גיוון בתמהיל הדלקים. מדיניות זו מעוגנת באמצעות

רגולציה המיושמת הלכה למעשה בחקיקה, כמו גם בהוצאה בפועל )ר' הרחבה בפרק על הרגולציה בעולם(. בהשוואה בינלאומית ניתן לראות כי

OECD-ישראל מחויבת באמנת קיוטו ושואפת להצטרף לארגון ה .OECD-ישראל כשלה ביעדים שהיו נמוכים משמעותית מיעדיהן של מדינות ה

)Organization for Economic Cotoperation and Development( כחברה קבועה. שני גורמים אלה אמורים להשפיע על מדיניות האנרגיה של

ישראל ולהאיץ את השתתפותה בתהליכים הגלובליים בנושא פיתוח אנרגיות חלופיות. ובכל זאת, השינוי אינו מתחולל והחסמים במשק גדולים.

חסמים במשק האנרגיה

כבעלת יתרון טכנולוגי בפיתוח אנרגיות חלופיות, ובמיוחד אנרגיה סולארית )כפי שיתואר להלן(, ניתן היה לצפות כי ישראל תיהפך למובילה

עולמית בייצור חשמל ממקורות חלופיים, ואף תתרום לקדמה ולעשייה העולמיים בתחום, אלא שכיום היא משתרכת מאחור. החסמים המכשילים

התקדמות זו נעוצים בהחלטות ממשלה ובחקיקה.

החלטות ממשלה

מדינת ישראל וממשלותיה כשלו בהשגת יעדיהן המוצהרים בכל הנוגע למשק האנרגיה. החלטת הממשלה הראשונה בנושא אנרגיות מתחדשות

התקבלה בשנת 1998 וקבעה כי יוקם צוות בין-משרדי לקידום השימוש באנרגיות חלופיות ועידוד השקעות מהארץ ומחו"ל.36 כעבור ארבע שנים

של חוסר עשייה, התקבלה באוקטובר 2002 החלטה שנייה הקובעת יעדים מוגדרים להפקת חשמל ממקורות מתחדשים, לפיהם החל משנת 2007

יופקו לפחות 2% מהחשמל בישראל במתקני אנרגיות מתחדשות, היקף אשר אמור היה לגדול באחוז נוסף בכל שלוש שנים.37 בפועל, גם עד שנת

תקציר מדיניות: חסמים במשק האנרגיה החלופית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 1� [

2007 לא נעשה דבר. באוגוסט 2007 התקבלה החלטת ממשלה נוספת שמטרתה היתה להתיר את החסמים הרגולטוריים המונעים הוצאה לפועל

של המדיניות שנקבעה. לפי החלטה זו, צוות בין-משרדי יוקם במטרה להסיר את החסמים בעוד צוות משני יפעל בנושא המיסוי. בנוסף קובעת

ההחלטה, כי ייבנו שתי תחנות כוח סולאריות בהיקף של עד 250 מגה-וואט, ותינתן הכרה בפרויקטים של אנרגיות מתחדשות כתשתית בעלת

חשיבות לאומית.38 הצוות שהופקד על המיסוי אמנם סיים את עבודתו שפורסמה ב"דוח מיסוי ירוק", והתקבלה בהחלטת ממשלה נוספת מחודש

ינואר 2008. לעומתו, צוות הפעולה העיקרי, הפועל בעניין החסמים, טרם גיבש מדיניות לעידוד השימוש במקורות אנרגיה חלופיים וכך, חרף החלטות

הממשלה, עדיין אין בישראל מדיניות ברורה בנושא ולא נעשה דבר לקידום השימוש במקורות חלופיים.

התנהלות ממשלות ישראל בנושאי אנרגיה חלופית לא חמקה מעיני הכנסת, הפקודה לפקח על פעילות הממשלה. בשנת 2007 התקיים בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת דיון שעסק ביישומן של טכנולוגיות לייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים.39

חקיקה ורגולציה

הסיפור של חברת סולל מערכות סולאריות ממחיש את נטל הרגולציה הקלוקלת בישראל. סולל הוקמה על בסיס חברת לוז, שפיתחה טכנולוגיה

לייצור חשמל מאנרגיה סולארית. משנת 1984 פועלת סולל בקליפורניה, ארה"ב, ומייצרת חשמל סולארי בתחנות של 500 מגה-וואט ובמחיר של

10.5 סנט לקילוואט. החברה הקימה בספרד ארבע תחנות כוח סולאריות בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר, וכיום היא פועלת במדינות נוספות

באירופה ומפיקה 350 מגה-וואט לחצי מיליון לקוחות, הספק המקביל לתפוקת האנרגיה משני מיליון חביות נפט בשנה.

סולל תכננה להקים בישראל תחנה קטנה לייצור 100 מגה-וואט, שהספקה יוגדל בהדרגה עד 500 מגה-וואט. נכון לשנת 2006, היו מאחורי החברה

שש שנים של נסיונות להקים בישראל תחנת כוח סולארית, ללא הצלחה. מנכ"ל ונשיא סולל, אבי ברנמילר, תיאר את החסמים הניצבים בפני יצרנים ישראלים המביאים לידי ביטוי את הידע והיכולות שלהם בחו"ל, אך נכשלים במאמציהם החוזרים ונשנים לייצר חשמל בישראל:40

היעדר מדיניות ברורה, המעוגנת בחקיקה ובתקינה;

היעדר חקיקה להסדרת מכרזים או רשיונות ותחימתם בזמן;

היעדר תעריפים לחשמל;

היעדר גישה לקרקעות, וביורוקרטיה בהליך הקצאת הקרקעות;

היעדר גישה לרשת החשמל.

למעשה, למרות החלטות הממשלה, מעולם לא נעשתה חקיקה להסדרת משק האנרגיה החלופית ונראה כי כאן טמון שורש הבעיה. נסיונות חוזרים

ונשנים לאורך השנים ליזום חקיקה שתאפשר תפקוד בתוך מערכת ייצור החשמל הקיימת ותקל על עודף הרגולציה בתחום המקרקעין כשלו

כולם.41 תעריפים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית כבר נקבעו, אך למקורות אנרגיה מתחדשים אחרים כמו רוח, מים, ביו-מאסה ואחרים עדיין

אין תעריפים מוסדרים.

שלושה חסמים נוספים, האחד פיננסי ושניים ביורוקרטיים, מכבידים על היכולת לייצר אנרגיה חלופית. החסם הפיננסי נובע מכך שבתעריפיה רשות

החשמל אינה כוללת את העלויות החיצוניות בייצור חשמל ממקורות מזהמים ולפיכך אין היום תמריץ ליצרני חשמל ממקורות אנרגיה חלופיים

להרחיב את פעילותם בישראל. חסם ביורוקרטי אחד נובע מהשימוש בשיטת המכרזים תחת הענקת רשיונות. החסם הבירוקרטי האחר מייצר מצב

בלתי-אפשרי לכל יזם חדש במערכת: מצד אחד, רשות החשמל דורשת מחברות האנרגיה אישור קרקע כתנאי להענקת רישיון ליצרני חשמל, ומצד

שני לא ניתן לקבל ממינהל מקרקעי ישראל קרקע לצורך ייצור חשמל ללא רישיון המעיד על כך שהחברה מוכרת כיצרן חשמל. כך נוצר מצב שבו

רשות החשמל לא תיתן רישיון לחברה שאין ברשותה קרקע לייצור חשמל ומינהל מקרקעי ישראל לא יחכיר קרקע לחברה שאין ברשותה רישיון

לייצור חשמל, וכך נמנעים שחקנים חדשים מכניסה למערכת.42 בעניין הקרקעות, בסמכותן של הרשויות לפשט את הליך הקצאת הקרקעות על ידי

הענקת פטור ממכרז. תקנות חובת המכרזים מפרטות 89 נסיבות בהן ניתן להקצות קרקע ללא מכרז, ומקרים בהם ניתן לערוך מכרז סגור במקום מכרז פומבי לכלל הציבור.43

ß

ß

ß

ß

ß

תקציר מדיניות: חסמים במשק האנרגיה החלופית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 1� [

ייצור.חשמל.ממקורות.אנרגיה.מתחדשים,.2005.לעומת.יעדים.לשנת.2010תרשים

13

מקור: כנס פורבס ישראל לכלכלה ירוקה, דצמבר 2007, אורי נוי, עו"ד, שותף בכיר בארדינסט בן נתן ושות'. הנתונים לישראל מבוססים על הרשיונות המותנים הקיימים, .IEA-OECD הנתונים לשאר המדינות נלקחו מדוח

התקנות הסותרות להשגת קרקע פגעו בחברות המייצרות חשמל ממקורות אנרגיה חלופיים, לא רק מאנרגיה סולארית. לדוגמה, חוות הרוח

הראשונה בישראל "רוחות גולן" הוקמה בשנת 1992 בתל עסניה ברמת הגולן, בתום תכנון ממושך שלווה בקשיים תחיקתיים ובהתנגדות של

רשות הטבע והגנים. הכנסות החווה נאמדות במיליון דולר לשנה, לעומת השקעה של כשישה מיליון דולר, אך למרות התשואה הכלכלית וההצלחה

בייצור חשמל ממקורות נקיים "רוחות גולן" אינה יכולה להרחיב פעילותה לייצור חשמל מאנרגיית רוח בשל התנגדות מערכת הביטחון להקצות לה קרקע באזור רמת הגולן.44

גם יצרניות חשמל שאינן זקוקות לקרקע מוצאות עצמו לכודות באחיזת החנק של התקנות המקומיות בבואן לפעול בישראל. משנת 1984 מייצרת

חברת אינטרדן חשמל מאנרגיה סולארית באמצעות התקנת תאים פוטו-וולטאיים על גגות מבנים כדי להתקין מערכת ייצור עליה לעבור מסלול

אישורים ארוך ומסורבל מול חברת החשמל, הכולל הסכם כלכלי איתה. לא תמיד ברור מהן מטרותיו של התהליך הממושך, המקשה על הפעילות

השוטפת של אינטרדן, שכן חברת החשמל אינה מגדירה במדויק את תקני הממירים הרצויים, וההסכם הכלכלי עליו מחויבת אינטרדן לחתום אינו רלוונטי לפעילותה.45

לסיכום, יזמים המעוניינים לפתח את משק האנרגיה החלופית בישראל נתקלים בקשיים מכל עבר. רשות החשמל מקשה על קבלת הרישיון וקובעת

תעריפים לא ריאליים. מינהל מקרקעי ישראל אינו מאפשר לחכור קרקע ובכך מונע מהיזמים, לעתים חברות שהצלחתן בתחום מוכחת, לפעול

בישראל. חברת החשמל, המהווה מונופול, מעמיסה קשיים על היזמים בבואם לפעול מולה. משרד התשתיות הלאומיות נמנע מקביעת מדיניות ברורה

תקציר מדיניות: חסמים במשק האנרגיה החלופית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 1� [

להתקשרות בין הגופים הפועלים במשק החשמל ואינו נחלץ לעזרת היזמים במשק האנרגיות המתחדשות. משרדי התשתיות והאוצר פועלים בשיטת

המכרזים, למרות שזו מהווה חסם כניסה מובהק לשוק החשמל ומונעת תחרות הוגנת בשוק פתוח, ואינם מאמצים את השימוש ברשיונות ייצור

כפי שנעשה במדינות המעודדות פיתוח אנרגיה חלופית. לבסוף, איתור השטח למכרזים אורך שנים, כך שבפועל מאז החלטת הממשלה הראשונה

בנושא בשנת 1998 ועד חודש ינואר 2008 לא יצאו מכרזים לייצור אנרגיה חלופית.

רגולציה המעודדת פיתוח מקורות אנרגיה חלופיים

תרשים מספר 12 ממחיש עד כמה נמוך היעד שקבעה ישראל בהשוואה למדינות אחרות, 2% בישראל לעומת יעד ממוצע של 20% במדינות האיחוד

האירופי. חמור מכך, התרשים מציג עד כמה רחוקה ישראל מעמידה ביעד הנמוך שהציבה לעצמה. בעוד מדינות רבות נעות לעבר השגת יעדיהן

הגבוהים, נותרת ישראל הרחק מאחור. הדבר בולט במיוחד לאור הישגיה החלוציים של ישראל במחקר ופיתוח בתחום האנרגיות המתחדשות,

והפוטנציאל שיש בידה לנצל את היתרון הטכנולוגי ולהפוך למובילה עולמית. תרשים מספר 13 ממחיש את הפערים הקיימים והצפויים בין היעדים

המוגדרים בשוק האנרגיה החלופית לבין המצב בפועל, בישראל ובעולם. בתנאי אי-הוודאות בישראל, מתקשות חברות פרטיות אשר להן היכולת

הטכנולוגית ואולי אף המימון הדרוש לפתח את התחום בישראל.46 להלן דוגמאות ספורות לצעדים שהונהגו ברוב המדינות בהן אנרגיה חלופית

מיושמת בהצלחה:

קביעת תעריפים פרטניים לסוגי האנרגיות המתחדשות. רק בשנת 2006 נקבעו בישראל תעריפים לאנרגיה מתחדשת, ורק עבור אנרגיה סולארית.

נקבע כי התעריף לאנרגיה סולארית בעשרים השנים הראשונות יהיה 87.6 אגורות לקוט"ש עד 20 מגה-וואט, ו-70.05 אגורות לקוט"ש בעבור

20 מגה-וואט ומעלה. התעריף בעשר השנים העוקבות נקבע על 12.03 אגורות ל-100 קילוואט ומעלה. תעריפים אלה אינם מהווים תמריץ ראוי

ליצרני האנרגיה החלופית. לאנרגיה חלופית מתחדשת מסוג שאינו סולארי עדיין לא נקבעו תעריפים. יחד עם זה, בשנת 2004 קבעה רשות החשמל

פרמיה בהיקף של 20 מגה-וואט עבור 13 יצרנים שנועדה ליישומם )לפי מכרז( של פרויקטים מסוימים ברשויות המקומיות, במתקנים לטיהור שפכים ובתחום החקלאות.47

הקלות מס. תעריפי מס המעודדים אנרגיות נקיות נקבעו בדוח המיסוי הירוק בינואר 2008. עד אותה העת לא ניתנו תמריצים לפעילות משק

האנרגיה החליפית ויש לקוות כי הקלות המס יעודדו פעילות לקראת ייצור אנרגיה חלופית. בהחלטת ממשלה מס' 2935 מ-13 בינואר 2008 הוחלט לפטור ממיסוי מתקנים קטנים, עד תקרה של 18 אלף ש"ח לשנה, אלא שהפטור עדיין מותנה בהתקנת תקנות על ידי רשות המסים.48

מעבר ממכרזים לרשיונות ייצור. רוב המדינות בהן החל שימוש באנרגיה חלופית זיהו את המכרזים כחסם כניסה למשק האנרגיה, ועברו לחלוקת

רשיונות ייצור לחברות חדשות בתחום. כך, למשל, מתבצעת חלוקת רשיונות ביוון כמעט בכל תחומי האנרגיה החלופית, למעט אנרגיה גיאו-תרמית,

אשר משאביה מוגבלים. בישראל נעשה שימוש נרחב במכרזים, אשר מועד הגשתם נדחה באופן מתמיד. בכל הקשור למכרזים סולאריים, הוקמה

ועדת מכרזים לקידום תחנות סולריות במתחם אשלים בהיקף כולל של 250 מגה-וואט; וכן החלה היערכות להקמת שתי תחנות בטכנולוגיה סולר-

תרמית בהיקף שבין 80 ל-125 מגה-וואט, ותחנה פוטו-וולטאית בהיקף של 15-30 מגה-וואט.

ייצור חשמל עצמי ללא אישורים. במרבית מדינות אירופה ניתן להתקין מערכת לייצור עצמי של חשמל עד 150 קילוואט ללא רישיון או אישור

הרשות המוניציפלית. בישראל, ביולי 2008 נכנסה לתוקף הסדרת השימוש במתקנים לייצור חשמל מבוזר בטכנולוגיה פוטו-וולטאית לצריכה ביתית.

במסגרת זו, אמנם אין צורך ברישוי מטעם רשות החשמל, אך נדרשים אישורי בנייה מהרשות המקומית. הדמיון הרב בין מערכת פוטו-וולטאית לקולטי שמש עשוי לסייע בפישוט ההליכים מול הרשויות המקומיות לקבלת האישורים על בסיס נוהל ברור ומבלי להידרש להיתר בנייה.49

הקלת החיבור לרשת החשמל. מתן עדיפות ליצרני חשמל ממקורות חלופיים בחיבור לרשת החשמל הארצית מעניק תמריץ לייצור אנרגיה חלופית

במדינות שונות בעולם. במדינות אלו מוסדרים ההליכים לקבלת רישיון מסוג זה בחוק, הם קצובים בזמן, וקיים מנגנון מעקב ודיווח על סך הייצור.

בישראל לא נקבע מנגנון התחברות לרשת החשמל הארצית ואין כל הסדרה מעדיפה מסוג זה. היעדר מנגנון בקרה ומעקב אחר עמידה ביעדים שנקבעו בהחלטות ממשלה, והיעדר תשתית רגולטורית בסיסית שתאפשר השגתם של יעדים אלה, מעכבים את משק האנרגיה החלופית.50

תקציר מדיניות: חסמים במשק האנרגיה החלופית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 1� [

רגולציה המעודדת גיוון מקורות אנרגיה ופיתוח אנרגיה חלופית

בניגוד ליעדים המועטים והבלתי-מושגים של ישראל לייצור חשמל ממקורות אנרגיה חלופיים, מדינות אחרות הציבו יעדים שאפתניים ועמדו

בהם.51 בנספח 1 מובאת סקירה הממחישה כיצד הצליחו מדינות שונות להגדיל את ייצור החשמל ממקורות אנרגיה חלופיים ומהם כלי המדיניות

שיושמו למטרה זו.

לדוגמה, מדינות האיחוד האירופי השכילו להבין כי כדי להיטיב עם יצרני האנרגיה החלופית יש לשכלל את משק האנרגיה ולעודד תחרות חופשית.

לפי החלטת ועדת האיחוד האירופי בספטמבר 2007, משק החשמל האירופי נפתח לתחרות על ידי הפרדת מערך הייצור ממערך ההובלה. חברות

מונופוליסטיות גדולות כגון E.ON הגרמנית או מקבילתה הצרפתית חויבו להתמקד בייצור החשמל או בהובלתו, בתקווה כי צעד זה יקטין מכוחן

ויספק להן תמריץ לפיתוח מערך לייצור חשמל ממקורות חלופיים. הוועדה הבינה כי ניתן יהיה לייצר חשמל ממקורות אנרגיה חלופיים בהיקף של

20% עד לשנת 2010 רק באמצעות עידוד השקעות בתשתיות והכנסת יצרנים וספקים קטנים של אנרגיות חלופיות למשק החשמל. ואכן, הגברת

התחרות הביאה להגדלת סך הייצור ממקורות אנרגיה חלופיים.52 בדיקתם של 31 תרחישים שונים למדיניות אנרגיה, שנעשתה במסגרת פרויקט המחקר React באיחוד האירופי, העלתה כי המדיניות המיושמת מהווה גורם הצלחה מכריע לצמיחה של ענף האנרגיות המתחדשות.53

ארה"ב מעודדת ייצור חשמל ממקורות חלופיים ברמה הפדרלית על ידי רגולציה ממשלתית, תמריצים כלכליים ותוכניות פרטניות למחקר ופיתוח.

בשנת 1978 נחקק בארה"ב חוק מס האנרגיה )Energy Tax Act( שהעניק ללקוחות ביתיים זיכוי מס בשיעור של 30% על השקעה בצריכת חשמל

ממקורות חלופיים, ו-10% לעסקים שהתקינו מערכות חשמל חלופיות. בשנה זו קיבל המחקר בתחום אנרגיית הרוח עדיפות לאומית והטבות מטעם

הממשל הפדרלי. בקליפורניה ניתנו הטבות נוספות לעוסקים באנרגיית הרוח. התעניינות הממשלה בפרויקטים מתחום אנרגיית הרוח גברה, ובשנת

1982 נחתם חוזה ראשון לרכישת חשמל המופק מאנרגיית הרוח.

בשנת 1992 קבע חוק האנרגיה )Energy Policy Act( כי חשמל ממקור חלופי יעלה 1.5 סנט וכי המחיר יותאם לאינפלציה למשך עשור, בנוסף לזיכוי

במס. ההתאמה לאינפלציה נשמרת גם היום, שני עשורים אחרי הקביעה. בשנת 1996 הושלמו התקנות והחוקים המסדירים את מחירי האנרגיה

החלופית במגזר העסקי ובמגזר הפרטי ובשנת 1999 נחקק חוק המעניק זיכוי של 1.5 סנט לצרכנים הצורכים חשמל ממקורות חלופיים. חקיקה

דומה שהונהגה בהולנד תרמה גם היא לחיזוק משק האנרגיה החלופי במדינה זו. בשנת 2004 איפשר חוק חדש ליצרני חשמל ממקורות חלופיים למכור את החשמל לרשת החשמל המרכזית. בקליפורניה נמצא כי חוק זה היה היעיל ביותר לעידוד יצרני אנרגיה סולארית.54

סיכום והמלצות

מדינות רבות המפתחות שוק אנרגיה חלופית הוכיחו הלימה בין מדיניותן המוצהרת לבין המדיניות בפועל. הן קבעו יעדים המעידים על נכונות

להשקיע בפיתוח השוק, ושואפות להשיגם. בישראל, לעומת זאת, לא ננקטו עד כה צעדים יישומיים כלשהם לגיבוי המדיניות המוצהרת, וייתכן כי

היעדים הצנועים שנקבעו )2% מצריכת המשק עד לשנת 2007 ו-5% עד לשנת 2016( מעידים על חוסר נכונות לשנות את המצב הקיים. עד כה לא

נקבעו בישראל תעריפים ליצרני האנרגיה החלופית למעט אנרגיה סולארית ולא התאפשרה הקמת מפעל לייצור אנרגיה חלופית בשל היעדר קרקע

ייעודית. כך נותר משק האנרגיה הריכוזי בישראל ללא תחרות.

משק האנרגיה החלופית בישראל יתפתח רק אם תגובש מדיניות ברורה, המגדירה יעדים משמעותיים ותחומים בזמן, ותופעל רגולציה להסדרת

הפעילות במשק. כדי להשיג מטרה זו, יש להסמיך גורם אחראי מטעם הרשויות והמשרדים הנוגעים בדבר לעקוב אחר החלטות הממשלה ולקשר

בין הגורמים כדי להוציא לפועל את מדיניות הממשלה. כמו כן יש להסדיר בחקיקה את ענף ייצור החשמל ממקורות חלופיים ולקבוע התנהלות

הענף בחוק:

יש לאפשר מעבר לרשיונות ייצור חשמל ולבטל את חובת המכרזים. כדאי להסדיר את הליך קבלת הרישיון לייצור חשמל ממקורות חלופיים

לגבי כל אחד מסוגי האנרגיה החלופית במשק. כמו כן, יש לאפשר התקנת מערכות לייצור עצמי, ביתי או עסקי, ללא צורך ברישיון, כנהוג

במרבית מדינות אירופה.

ß

תקציר מדיניות: חסמים במשק האנרגיה החלופית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 20 [

יש להסיר את מגבלת הקרקע הקיימת כיום העומדת בדרכם של מפעלים לייצור אנרגיה חלופית, ולייעל ולקצר את ההליך לקבלת קרקע ייעודית

למטרה זו.

על רשות החשמל לקבוע תעריפים המגלמים את כלל העלויות במשק החשמל כדי לספק תמריץ לפיתוח אנרגיות חלופיות במשק הישראלי.

כמו כן יש לקבוע תעריפים לכלל מקורות האנרגיה החלופית.

יש להסדיר בחקיקה את ההתקשרות בין חברת החשמל לבין יצרני חשמל פרטיים ולהעניק ליצרני חשמל מאנרגיות חלופיות עדיפות בחיבור

לרשת החשמל.

נספחים הערות

www.kmifellows.org :נספח 1: יעדים ורגולציה במדינות אחרות. המסמך מפורסם באתר

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סחר החוץ של ישראל בשנת 2007, 13 בינואר 2008. 1

מוסד שמואל נאמן, תוכנית האב לישראל 2020, 2003; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סחר החוץ של ישראל בשנת 2007, 13 בינואר 2008 2

2003 www. משרד התשתיות הלאומית, תחזית הביקוש לאנרגיה 2002-2025, יוני ; http://www.cbs.gov.il/www/hodaot2008n/16_08_003b.doc

/yarok.org.il/.../document תחזית%20ביקוש%20אנרגיה20%של20%משרד%20התשתיות pdf.; חברת החשמל לישראל, דין וחשבון סטטיסטי לשנת

http://www.iec.co.il/bin/en.jsp?enDispWhat=Zone&enZone=Activities&enDisp 2007 2006, התפתחות משק החשמל 2006, חברת חשמל, מאי

&Who=Activities&enPage=WidePage&enDisplay=view

המשרד לאיכות הסביבה, אגף פרסום ומידע, דוח ביצוע החלטת ממשלה בנושא פיתוח בר קיימא, 24/08/04, עמ’ 65-72, 3

http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/index_pirsumim/p0117_1.pdf

.International Energy Agency, World Energy Investment Outlook, 2003 Insights, January 2003 4

אורי נוי, אנרגיות מתחדשות במדינת ישראל — אין דבר כזה, כנס פורבס ישראל לכלכלה ירוקה, דצמבר 2007. 5

ממשלת ישראל, החלטת ממשלה חכ 2644 , החלטה מס. חכ/44 של ועדת השרים לעניני חברה וכלכלה 6

)קבינט חברתי-כלכלי )מיום 4.11.2002 אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 4.11.2002(.

יניב רונן, יצור חשמל מאנרגיה חלופית בישראל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ינואר 2007, 7

www.knesset.gov.il/mmm/doc.asp?doc=m01650&type=pdf ; דני שגיא ”פוטנציאל היישום של אנרגיה חלופית כתחליף לשרפת דלק בישראל,

הקריה למחקר גרעיני — נגב, אגף הנדסה, מוגש למשרד לאיכות הסביבה, האגף לכלכלה ותקינה” דצמבר 2002, עמ’ 5-15

http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/index_pirsumim/p0412_1.pdf

Feinerman Sagie, E. and Aharoni, E. ”Potential of solar desalination in Israel and in its close vicinity”, Desalination, )2001( pp. 139, 21-33. 8

Faiman David, Blaustein Jacob "Solar Energy in Israel", Israeli Foreign Ministry website, Ben-Gurion National Solar Energy Center, 9

Institute for Desert Research, Ben-Gurion University of the Negev, 26 November 2002

http://www.mfa.gov.il/MFA/Facts%20About%20Israel/Science%20-%20Technology/Solar%20Energy%20in%20Israel

Geothermal Energy Association, Website, http://www.geo-energy.org/aboutGE/basics.asp )June 2008( 10

Introduction to Biomass, Biomass Energy data Book Website, 11

http://cta.ornl.gov/bedb/introduction/Biomass_Overview.shtml )June 2008(

Hydro Energy Website, http://www.greenenergyhelpfiles.com/hydroenergy.htm )June 2008(. 12

13 אקו- אנרג'י, "תוכנית האב למשק האנרגיה", אקו-אנרגי בעבור משרד התשתיות, ינואר 2005.

משרד התשתיות הלאומיות,"נפט גולמי", אתר משרד התשתיות הלאומיות, 14

http://www.mni.gov.il/mni/he-il/Energy/Fuel/FuelCrudeOilData/ )יוני 2008(.

ß

ß

ß

תקציר מדיניות: חסמים במשק האנרגיה החלופית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 21 [

http://www.mof.gov.il/budget2007/docs2008/tashtiyot.pdf 15-43 'משרד האוצר, הצעת תקציב המשרד לתשתיות לאומיות, עמ 15

)19 ביוני 2008(.

/http://www.mni.gov.il/mni/he-il/Energy/Fuel/FuelStructure ,משרד התשתיות הלאומיות,מבנה משק הדלק, אתר משרד התשתיות הלאומיות 16

)4 ביוני 2008(.

17 משרד התשתיות הלאומיות,"הגז הטבעי",אתר המשרד לתשתיות לאומיות,

http://www.mni.gov.il/mni/he-il/Energy/NaturalGas/default.htm )1 ביוני 2008(.

עמי צדיק, היבטים ציבוריים של פעילות חברת החשמל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,5 בדצמבר 2006. 18

כנסת ישראל,חוק משק החשמל תשנ"ו 1996, רשומות כנסת ישראל. 19

www.mof.gov.il/budget98/part60.doc )1 יוני 2008(. 20

מבקר המדינה, "מבנה משק החשמל", דוח שנתי 51ב מבקר המדינה לשנת 2000, אתר מבקר המדינה, 21

http://www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=156&id=57&frompage=753&contentid=1924&parentcid=1916&direction=-1

)2 בינואר 2008(.

חברת החשמל לישראל, תאור עסקי התאגיד, חברת החשמל לישראל בע"מ, 31 בדצמבר 2006 , עמ' 51 22

http://www.israel-electric.co.il/Static/WorkFolder/Investors/brnaa12-6-29-3-07.pdf

משרד התשתיות הלאומיות,תוכנית העבודה השנתית של משרד התשתיות, ינואר 2008, שקף 3 23

חברת חשמל לישראל, דוח רבעוני לשנת 2007, 26 בספטמבר 2007. 24

http://www.iec.co.il/Static/WorkFolder/Investors/2006%20Stat%20Heb%20WEB.pdf

משרד התשתיות הלאומיות, תוכנית העבודה השנתית של משרד התשתיות, מצגת לוועדת הכלכלה, ינואר 2008,שקף 8 25

שם, שקף 16 26

http://www.cbs.gov.il/reader/ , 4 'הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעות לעיתונות- מאזן האנרגיה של ישראל לשנת 2006", 30 באפריל 2007, עמ 27

newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=200703077

משרד התשתיות הלאומיות, תוכנית העבודה השנתית של משרד התשתיות, משרד התשתיות הלאומיות, מצגת לפני וועדת הכלכלה של הכנסת, ינואר 2008, 28

עמ' 40-44.

שם. 29

http://sports.nrg.co.il/online/16/ART1/687/826.html ,30.3.08 ,רונית מורשטרן, "חברת חשמל: מחסור חשמל כבר ב- 2010", מעריב 30

http://www.mof.gov.il/budget2007/docs2008/tashtiyot.pdf 2008 משרד האוצר,הצעת תקציב המשרד לתשתיות לאומיות, עמ' 30-38, יוני 31

עמית מור , שמעון סרוסי, "דוח אמצעי מדיניות כלכלית להפחתת זיהום האוויר משרפת דלקים במגזרי התחבורה, החשמל והתעשייה בישראל", אקו אנרג'י, 32

יולי 2001.

http://www.iec.co.il/bin/ibp.jsp?ibpDispWhat=zone&ibpDisplay=view&ibpPage=Wi ,חברת חשמל לישראל, תעריפי חשמל, אתר חברת החשמל 33

dePage&ibpDispWho=SettingTariff&ibpZone=SettingTariff& )יוני 2008(.

אקו אנרג'י, תוכנית האב למשק האנרגיה, אקו-אנרגי בעבור משרד התשתיות, עמ' 22-32. 34

המשרד לאיכות הסביבה, פיתוח בר קיימא למשק האנרגיה בישראל, ספטמבר 1999. 35

ממשלת ישראל, החלטת ממשלה 4139 חמ/ 9, מיום ה-6 באוגוסט 1998. 36

ממשלת ישראל,החלטת ממשלה 2664 חכ/ 44, מדיניות ייצור החשמל — אנרגיות מתחדשות, מיום ה-4 בנובמבר 2002. 37

ממשלת ישראל, החלטת ממשלה 2178, הסרת חסמים במשק האנרגיה, מיום ה-12 באוגוסט 2007. 38

תקציר מדיניות: חסמים במשק האנרגיה החלופית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 22 [

ועדת המדע והטכנולוגיה, פרוטוקול מס' 38 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה, יום שלישי, כ"ו בטבת התשס"ז, 16 בינואר 2007. 39

www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/mada/2007-01-16.rff

http://sports.nrg.co.il/online/35/ART1/617/116.html. 3.8.07 ,40 רונית מורגנשטרן, "מסתירים את השמש", מעריב

אמנון ענב,"אנרגיה בישראל, מוסד שמואל נאמן, מאי 2003, עמ' 7. 41

שמואל הרשקוביץ, יועץ חיצוני לסולל, לשעבר מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, ראיון אישי )24 ינואר 2008(. 42

.http://www.mmi.gov.il/static/p19.asp 2008 מינהל מקרקעי ישראל, אתר מנהל מקרקעי ישראל, ינואר 43

אבי זעירא, בעלים חוות הרוח "רוחות גולן", מעריב, 4.12.07. 44

רון נזר, חברת אינטרדן, מוסד נאמן, מצגת של פורום אנרגיה מוסד שמואל נאמן 13.2.2006, עמ' 11, פברואר 2006 45

ftp://132.68.13.3/events/energy_forum/Pv_Event_13022006/Ron%20Nezer-%20interdan.pdf

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד התשתיות, נתונים סטטיסטים, אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 46

http://www.cbs.gov.il/applic/gr_tray1.cgi )5 בינואר2008(.

שם, עמ' 45-52. 47

ד"ר אילן סולימאן, הסדרה ומדיניות לאנרגיות מתחדשות, מצגת בכנס רשויות מקומיות, יוני 2008, הרשות לשירותים ציבוריים — חשמל. 48

שם. 49

Newbery, M David, The Problems of Liberalising the Electricity Industry, European Economic Review, Elsevier, Vol. 46)4-5( pp. 919-927, 50

May 2006.

Commission of the European Communities, The :השוואה בינלאומית של תוכניות אנרגיה עיקריות ב-26 מדינות נבחרות מופיעה בנספח 2 במסמך זה 51

support of electricity from renewable energy sources, Brussels 2005, pp.22-23.

Environmental Finance, EU Energy Package to Boost Renewable- Commission, October 2007, p. 10. 52

"React" — Renewable Energy Action, SenterNovem website,)5 January 2008( http://www.senternovem.nl/React/ 53

Energy Information Administration, Policies to Promote Non-hydro Renewable Energy in the United States and Selected Countries, 54

United States Department of Energy, February 2005 http://www.eia.doe.gov/cneaf/solar.renewables/page/non_hydro/

nonhydrorenewablespaper_final.pdf#page=1.

תוכן העניינים

קידום פרויקטים של התייעלות אנרגטיתנועה יחזקאל עמיתת קורת–מכון מילקן

מבוא.......................................................................................................................................................................24משק.האנרגיה.בישראל:.ביקוש.מול.היצע..........................................................................................25

כושר הייצור

פוטנציאל.ההתייעלות.האנרגטית.בישראל.........................................................................................2729............................................................................................. מדיניות.ההתייעלות.האנרגטית.בישראל

האגף לניהול משאבי תשתיתהחלטות ממשלתיות בנושא ההתייעלות

31..................................................................................................................... חסמים.להתייעלות.אנרגטיתחסם התייעלות: חוסר מידע

חסם התייעלות: תפיסות שגויותחסם התייעלות: סדרי עדיפויות

חסם התייעלות: חסמים כלכליים ופיננסייםחסם התייעלות: הממשלה

חסם התייעלות: מגבלות ענף החברות לשירותים אנרגטיים

34........................................................................................................................................... הניסיון.הבינלאומיתוכניות התייעלות ממשלתיות להפחתת הצריכה

שינוי הרגלי הצריכה של המגזר הפרטישינוי מדיניות תקינה ותיוג

שיתוף העולם העסקי)ESCO( פיתוח ועידוד ענף החברות לשירותי אנרגיה

מסקנות.והמלצות............................................................................................................................................41המגזר הביתי

במגזר הציבורי והממשלתיהשלמת תקינה מכוח חוק מקורות אנרגיה וחוק התקנים

במגזר העסקי, המסחרי והתעשייתישינוי תעריפי החשמל

בסקטור הבנייה)ESCO( קידום ענף החברות לשירותי אנרגיה

נספחים.והערות................................................................................................................................................45

תקציר מדיניות: התייעלות אנרגטית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 2� [

מבוא

הביקוש לאנרגיה בישראל נמצא בצמיחת שיא. ללא תוכנית אופרטיבית של ממש להגדלת ההיצע וויסות הביקושים, צפוי המשק הישראלי להיקלע

למחסור בכושר ייצור חשמל כבר בשנת 2009, מחסור אשר ילך ויחמיר. מחקר זה אינו עוסק בפתרונות של הגדלת היצע החשמל, אלא הוא מתמקד

בצד הביקושים. בעיקר מבקש המחקר הנוכחי לבחון אפשרויות לחיסכון בצריכה ולהקטנת הביקושים באמצעות התייעלות אנרגטית מצד הצרכנים,

אף שזו עלולה להביא לצמצום כלשהו בהיקף הפעילות במשק. האגף לשימור אנרגיה במשרד התשתיות מעריך, כי ניתן לחסוך 20-60% מההוצאות

הנוכחיות, בהתאם לסקטור במשק.

מעבר להקטנת ההוצאה הממשית על הפקת אנרגיה, גלומים יתרונות משקיים נוספים בהתייעלות וחיסכון אנרגטיים מצד הצרכנים. כמות מזהמי

האנרגיה תפחת, תידרש השקעה קטנה יותר לפיתוח משק האנרגיה וניתן יהיה לדחות את הקמתן של תחנות כוח חדשות, הגוזלות משאבים נוספים,

כספיים ואחרים, ומגדילות את הזיהום הסביבתי. התלות במשאבים מתכלים ובמקורות אנרגיה חיצוניים תקטן וניתן יהיה לצפות לגידול במספר

מקומות העבודה במגזר שימור האנרגיה. לבסוף, ישתפר גם האקלים בבנייני משרדים ברחבי הארץ כתוצאה מהתייעלות בשימוש באנרגיה. הממשלה,

הרשויות המקומיות ומוסדות ציבור אחרים יכולים להיות הגופים הראשונים שיתנו דוגמה לחיסכון והתייעלות אנרגטית.

נראה, אם כך, כי לשימור אנרגיה ולהתייעלות בשימושים באנרגיה יתרונות ממשיים ויתרה מכך, אין מדובר במשימה בלתי-אפשרית. יחד עם זה,

ברור כי לא ננקטים די אמצעים להתייעלות אנרגטית במשק הישראלי. הטעמים לכך רבים ומגוונים. חלקם נובעים מחוסר ידיעה, אפילו בקרב מקבלי

ההחלטות, באשר להיקף ההוצאה הממשית על אנרגיה ופוטנציאל החיסכון. המודעות לקיומם של האמצעים שיאפשרו התייעלות אנרגטית נמוכה

למדי, ואילו החשדנות ביחס לטכנולוגיות החדשות, הנדרשות להתייעלות כזאת, רבה. בנוסף, העלויות השוליות והסביבתיות הכרוכות כיום בהפקת

אנרגיה אינן בראש סדרי העדיפויות של הנוגעים בדבר במשרדי הממשלה, וריבוי הגורמים המעורבים בניהול האנרגיה בישראל פוגע בשיתוף מידע

בין-ארגוני ואפילו פנים-ארגוני. ריבוי הגורמים מקשה על זיהוי סמכויות ותחומי אחריות, מקשה על אכיפת מדיניות )במקומות בהם כבר גובשה(

ומסרבל את הפעילות במשאבים הניהוליים הקיימים. לבסוף, לעתים קרובות פועלים מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה בסביבה מוסדית שאינה

מכירה בחשיבות הנושא, ובכל מקרה נרתעת מהתערבות בתהליכים הנחשבים למנגנוני שוק.

תפיסות שגויות גורמות אף הן להימנעות מהתייעלות. לדוגמה, רווחת התפיסה המוטעית, כי ייצור חשמל והקמת תחנות כוח מביאים לשגשוג

כלכלי ולהגדלת מקורות תעסוקה. תפיסה מוטעית אחרת גורסת, כי הוצאות אנרגיה הן הוצאות קשיחות ולכן חיסכון בהוצאות אלו אינו אלא שולי

וסביבתי גרידא. לכך יש להוסיף את הנטייה להתעלם מבזבוז, בעיקר אם לא מוטלות בגינו סנקציות אישיות.

להתייעלות אנרגטית יש גם חסמים כלכליים ופיננסיים, כמו מחסור בהון להשקעה ראשונית בגורמי חיסכון והתייעלות או קריטריונים שמרניים

החלים על השקעות מסוג זה. ענף שירותי האנרגיה, המספק כלים לחיסכון, אינו מפותח דיו והחברות המציעות שירות כזה נתקלות לא אחת בניגודי

אינטרסים הקיימים בקרב מי ששוכרים את שירותיהן. בנוסף חסר לעתים תמריץ להשקעה, בעיקר בהתייעלותם של מבנים מושכרים.

מדינות רבות בעולם פועלות היום לקידום החיסכון וההתייעלות האנרגטית. פעילות זאת כוללת אימוץ טכנולוגיות, המעודדות חיסכון הן מצדו

של הצרכן, הן מצדו של ספק האנרגיה לצד שינויים מבניים ויצירת תשתיות מרכזיות, המשפיעים על רמת הביקושים לאנרגיה. החקיקה במדינות

אלו מכתיבה אמצעים לשימור אנרגיה ובמקביל מיושמת מדיניות המעודדת שינוי דפוסי התנהגות והקניית הרגלים לצריכה חסכונית של אנרגיה

ברמה מקומית, מחוזית וארצית. הציבור מחונך מחדש, על ידי הסברה והדרכה, להגברת המודעות לערכים החברתיים והכלכליים המקנים אמצעים

לשימור אנרגיה וטכנולוגיות חדשות. במדינות שונות נעשה ענף הבנייה יעיל יותר באמצעות רגולציה, סובסידיות, פטור ממס, והלוואות בתנאים

מועדפים. רשויות מקומיות בונות את מבניהן תוך התחשבות בשיקולים סביבתיים וחברתיים, והמגזר העסקי משתף פעולה מתוך ההבנה, כי חיסכון

באנרגיה מניב רווחים ומגן על הסביבה. בנוסף, ערוצי מידע לצרכנים הרוכשים או שוכרים נדל"ן, מסייעים לאזרחים בקבלת החלטות מושכלת

ומגבירים את המודעות לסוגיה כולה.

בחלקו הראשון של מחקר זה מוצגת סקירה של משק האנרגיה בישראל. בעיקר נבדקים היחסים בין כושר הייצור לבין הביקושים לחשמל ומגמת

העלייה בביקושים. חלקו השני של המחקר מציג את פוטנציאל ההתייעלות האנרגטית בישראל. כאן מוגדרים מושגים של התייעלות וחיסכון,

תקציר מדיניות: התייעלות אנרגטית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 2� [

נסקרים הארגונים העוסקים בחיסכון אנרגטי ונדונות שיטות המימון לפרויקטים בתחום. החלק השלישי סוקר את המדיניות הקיימת והגופים

הממשלתיים הפועלים בתחום. החלק הרביעי מונה את החסמים להתייעלות אנרגטית, ביניהם פערי מידע, תפיסות שגויות, היעדר כלים כלכליים

ופיננסים, ניגודי אינטרסים וחסמים בהם נתקל הדרג הממשלתי. החלק החמישי, ליבת המחקר, סוקר היבטי חיסכון והתייעלות מתוך הניסיון

הבינלאומי ובראשם תוכניות התייעלות ממשלתיות והכלים הכלכליים והפיסקאליים העומדים לרשות הממשלות. האופנים בהם ניתן לשנות את

הרגלי הצריכה נבחנים לצד עידוד החדרת מוצרי חשמל יעילים למשק וכן נבחנים תמריצים המעודדים את המגזר העסקי להירתם גם הוא למאמץ

ההתייעלות. בחלק השישי והאחרון מוצגות מסקנות המחקר והמלצותיו, הנגזרות מהניסיון הבינלאומי בתחום.

משק האנרגיה בישראל: ביקוש מול היצע

הביקוש לאנרגיה בארץ נמצא במגמת עלייה. עלייה נרשמת הן בצריכה הממוצעת, והן ברמות שיא הביקוש במשק. הדרישה הגוברת לאנרגיה היא

תוצאה של הגידול באוכלוסייה, צמיחה כלכלית ועלייה ברמת החיים )תל"ג לנפש( המתבטאת ברכישת מכשירים בעלי צריכה אנרגטית גבוהה

למשק הבית, וכן פיתוח טכנולוגי ותעשייתי.1 לפי נתוני חברת החשמל, בשנת 2006 היה שיעור הגידול בצריכת החשמל, ללא יצרנים פרטיים ובניכוי השפעת המלחמה, 3.7%, לעומת 3.2% בממוצע בחמש השנים הקודמות.2

נתונים אלה מלמדים על גידול עקבי בצריכת החשמל, העולה על שיעור הגידול השנתי הטבעי של האוכלוסייה )כ-2%(. גם בביקושי שיא חל בשנת

2006 גידול חריג של 8% לעומת 6% בשנים הקודמות. טבלה מספר 1 מציגה את שיעור הגידול הכולל בצריכה בעשור האחרון לפי ענפי המשק

ותרשים מספר 1 מציג את התפלגות הצריכה לפי מגזרים אלה בתקופה דומה.

טבלה

1התפלגות.הצריכה.לפי.מגזרים.ושיעור.הגידול.הכולל.בצריכה,.1996-2006

המגזר

הצריכה ב-2006הצריכה ב-1996

גידול בצריכה לתקופה מיליון קוט"שמיליון קוט"ש

שיעור מכלל הצריכה השנתית

1,6033,0966.7%193%צובר

2,2972,8376.1%123%שאיבת מים

6,97313,70429.7%196%מסחר ושירותים

1,3271,7533.8%132%יישובים חקלאיים

7,69710,37322.5%135%תעשייה

8,69114,43231.2%166%משקי בית

28,58846,195100%162%סה"כ

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאגר נתוני אנרגיה )ירושלים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2008( ,http://www.cbs.gov.il/energy )5 במרץ 2008(.

לעלייה בביקושים מספר סיבות, ובראשן הגידול באוכלוסייה. שיעור הגידול השנתי באוכלוסייה בישראל הוא גבוה יחסית לממוצע הקיים במדינות

מפותחות, והוא נובע הן מחמת שיעורי ילודה גבוהים יחסית, והן מחמת גלי הגירה. במקביל לגידול באוכלוסייה חלה גם עלייה ברמת החיים וגבר

תקציר מדיניות: התייעלות אנרגטית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 2� [

השימוש במוצרי חשמל ביתיים )מדיחי כלים, מכונות ייבוש כביסה, מזגנים וכד'(, אשר מחיריהם ירדו באופן משמעותי בשנים האחרונות. אף

שרמת החיים בישראל עדיין נמוכה מאשר בחלק ממדינות המערב, קצב העלייה בה גבוה. בנוסף, פיתוחים טכנולוגיים מאפשרים הסבה לחשמל של פעילויות רבות שנעשו בעבר באופן ידני או באמצעות דלקים )מזוט, סולר, גפ"מ(.3

בנוסף לשינויים שצומחים מתוך הרגליהם של צרכנים ומדינות, משפיעים שינויי האקלים על צריכת חשמל עבור מיזוג והסקה. אלה גורמים לתנודות

בשיאי הביקוש לחשמל, וניתן להיענות להם רק באמצעות כושר ייצור הולם, בהיעדרו תקרוס מערכת החשמל בעת שיאי ביקוש. עובדות אלו

מחייבות היערכות מתאימה במשק החשמל.

תחזית הביקוש לחשמל, המוצגת במסגרת תוכנית האב למשק האנרגיה של משרד התשתיות הלאומיות,4 צופה כי סך הביקוש לחשמל יוכפל תוך

שני עשורים. אולם המחסור בחשמל אינו בעיה של הטווח הארוך בלבד. כבר היום בשעות שיא נותרות רזרבות של 5% בלבד בכושר ייצור החשמל.

עודפי ייצור אלה נצרכים לרוב בתקלות ובתיקונים שגרתיים בתחנות הייצור, כך שיכולת המשק להתמודד עם משבר בשעות השיא נמצאת בסיכון.

ללא תוכנית להגדלת ההיצע או לוויסות הביקושים צפוי מחסור בחשמל כבר בשנת 2009. ברור, כי במגמת צריכה חיובית, בעיית המחסור בחשמל יכולה רק להחמיר עם השנים.5

התפלגות.צריכת.החשמל.לפי.מגזרים,.1990-2006.תרשים

1

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאגר נתוני אנרגיה )ירושלים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2008(,http://www.cbs.gov.il/applic/gr_tray1.cgi )5 במרץ 2008(.

כושר הייצור

כושר הייצור של ישראל מבוסס כמעט כולו על דלקים מיובאים )מוצרי נפט, נפט גולמי, פחם וגז טבעי(. בחינה רב שנתית מראה, כי חלקו של המזוט

כדלק לייצור חשמל וכמקור אנרגיה לשימוש תעשייתי יורד, וחלקם של הפחם והגז הטבעי )שנכנס למשק בשנת 2004( בתמהיל מוצרי האנרגיה של

ישראל — עולה. היכולת הנקובה )המקסימלית( לייצור חשמל עמדה בשנת 2006 על 10,487 מגה-וואט לשעה, בהתפלגות הבאה: 46.2% מפחם,

31.7% מסולר, 16.4% מגז טבעי ו-5.7% ממזוט.6 ייצור החשמל השנתי בפועל התחלק באותה שנה באופן הבא: 70.8% פחם )לעומת 71.5% בשנת

1996(, 18.0% גז טבעי )לעומת 0% בשנת 1996(, %5.7% מזוט )לעומת 27.3% בשנת 1996( ו- 5.5% סולר )לעומת 1.2% בשנת 1996(.7 הפער בין

יכולת הייצור הנקובה והייצור בפועל עלול להיווצר בשיא הביקוש. תרשים מספר 2 מציג תחזיות לגבי היכולת הנקובה )יכולת הייצור המקסימלית(

והיכולת הזמינה )יכולת הייצור בפועל( מול שיא צריכת הביקוש בשנים 2007-2012. ברור כי המחסור בחשמל, אם לא יחול שינוי משמעותי בהיקף

הצריכה, יכול רק להחמיר עם השנים.

תקציר מדיניות: התייעלות אנרגטית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 2� [

יכולת.ייצור.חשמל.זמינה.ונקובה.מול.שיא.ביקוש.שנתי,.2007-2012תרשים

2

מקור: משרד התשתיות הלאומיות, משק החשמל בישראל- דיון בממשלה )ירושלים: משרד התשתיות הלאומיות, אוגוסט 2008(, מצגת, שקופית 15.

פוטנציאל ההתייעלות האנרגטית בישראל

כדי להבין את פוטנציאל ההתייעלות האנרגטית של ישראל יש להגדיר תחילה את המושגים התייעלות וחיסכון אנרגטי. במחקר זה, משמעות המונח

חיסכון היא צמצום השימוש באנרגיה — ומכאן, הביקושים לחשמל — מבלי ששונה היקף הפעילות של הצרכנים. חיסכון כזה מושג על ידי מניעה

פרו-אקטיבית של צריכת החשמל, לדוגמה, באמצעות שימוש במכשירים הצורכים פחות חשמל. התייעלות משמעותה צמצום פעילות צורכת אנרגיה

ביחס לכמות האנרגיה הנצרכת. לעתים קרובות תושג התייעלות על ידי ויתור על הרגלים חברתיים )כגון קירור הבית לטמפרטורה של 25 מעלות ולא פחות( ובמקרים אחרים מתבקש ויתור על חלק מן התוצר, אם עלויות האנרגיה הנחסכות גבוהות מההפסד בתוצר או בערך הפעילות.8

2006 הוציאו שלושת הענפים המרכזיים במשק — הביתי, המסחרי ושימור אנרגיה פוטנציאל כלכלי אדיר. בשנת להתייעלות, חיסכון

והתעשייתי — 15.6 מיליארד ש"ח על צריכת חשמל, כך שהחיסכון שיושג באמצעות התייעלות בשיעור של 10% עולה על מיליארד וחצי ש"ח בשנה.9

ללא תוכנית לחיסכון, נגרם למשק הפסד ממשי בהיקפים עצומים.10 לחיסכון באנרגיה השלכות נוספות: צמצום צריכת האנרגיה יקטין באופן ישיר

וממשי את ההוצאה הלאומית לאנרגיה. רמת ההשקעות בתשתיות, כמו הקמת תחנות כוח, תרד וכן תקטן התלות בייבוא דלקים. את התקציב הפנוי

ניתן יהיה להקצות לפיתוח טכנולוגיות חדשות לייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת ובת קיימא.11 היתרון הסביבתי יתבטא בהפחתת פליטת

מזהמים ובעיקר פחמן דו-חמצני ובהקטנת הזיהום של מקורות מים. בנוסף, התייעלות יכולה לתרום לפריון העבודה על ידי שיפור תנאי האקלים בבתים ובבניינים, וכן להביא ליצירת מקומות עבודה במגזר שימור האנרגיה.12

הדרכים לחסוך ולהתייעל רבות ומגוונות וניתן ליישמן בו זמנית.13 פעולות מסוימות הן מהירות, אינן דורשות תכנון מקיף, עלותן נמוכה והן ומניבות

חיסכון מיידי )לדוגמה, החלפת נורות לכאלו הצורכות פחות חשמל(. פעולות אחרות דורשות שינוי מבני מקומי בעלות בינונית )לדוגמה, החלפת

מערכות מיזוג פרטניות במערכת מרכזית(. פעולות שעלותן גבוהה מניבות לרוב חיסכון גדול בתקופת החזר ארוכה. בנוסף, קיימות פעולות הישימות

רק ברמה מגזרית או לאומית. במדינת ישראל מצוי הידע התיאורטי והטכנולוגי הנדרש למימוש פוטנציאל ההתייעלות הן ברמה הפרטנית, הן ברמה

הלאומית. אחד החסמים לשינוי הוא הנטייה להתמקד בתמורה מיידית; מנהלי חברות ישראליות מעוניינים בדרך כלל בהשקעות פשוטות וקצרות

טווח, שההחזר עליהן מסתיים תוך שלוש שנים.14 פוטנציאל החיסכון במגזרים השונים — משקי הבית, עסקים, תעשייה, רשויות מקומיות, ענף

הבנייה ועוד — אינו אחיד. דוגמאות לפעולות התייעלות מובאות להלן.

תקציר מדיניות: התייעלות אנרגטית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 2� [

המגזר הפרטי )משקי הבית(: האגף לשימור אנרגיה במשרד התשתיות קובע כי מאמצי פרסום נכונים יכולים להניב התייעלות בשיעור של 8-10%

בצריכת החשמל.15 שדרוג או החלפה של מכשירי חשמל ישנים במכשירים יעילים יותר )מזגנים, תנורים, מקררים, מדיחי כלים, מייבשי כביסה,

וכמובן תאורה( עשויים להביא לחיסכון של 30% בצריכת החשמל.16 גם שיפור במעטפת הבידוד של מבנים קיימים יביא להפחתה בהוצאות חימום

וקירור.17 הפעולה הפשוטה ביותר, שניתן ליישם כמעט בכל משק בית ללא השקעה מיוחדת, היא מעבר לנורות חוסכות חשמל )CFL( שלהערכת

האגף מפחיתות את צריכת החשמל ב-30% בהשוואה לנורות ליבון רגילות.18 הפוטנציאל לחיסכון במשקי הבית אמנם מוגבל בשל גודל היחידות,

ועדיין הוא אינו מבוטל. טבלה מספר 2 מציגה את פוטנציאל החיסכון השנתי למקררים ומזגנים לבדם, במונחי צריכה ובמונחים כספיים.

טבלה

2פוטנציאל.החיסכון.השנתי.במכשירים.שונים

המכשירמכירות בשנה

)יחידות(צריכה ממוצעת

שיעור התייעלות)קוט"ש(

פוטנציאל חיסכון שנתי

במיליוני קוט"ש

פוטנציאל חיסכון שנתי במיליוני ש"ח

250,0001,31430%98.539.4מקררים

250,0002,50025%156.262.5מזגנים

254.7101.9סה"כ

מקור: משרד התשתיות הלאומיות, פעילות "שינוי שוק" )ירושלים: אגף לניהול משאבי תשתית, 2008(,http://www.mni.gov.il/mni/he-il/Energy/EnergyConservation/ECMarketTransformation.htm )6 במאי 2008(.

המגזר העסקי: במבנים עסקיים כמו משרדים, מבני תעשייה, קניונים ועוד, פוטנציאל החיסכון נסמך על ניהול רציונלי יותר של צריכת האנרגיה,

המופנית בעיקר למיזוג, אוורור, תאורה והפעלת ציוד משרדי. בהקשר זה, שימוש במערכות לאופטימיזציה בניהול אנרגיה יכול להגדיל את היקף

,Smart Energy Ltd. החיסכון באופן משמעותי.19 דוגמה להיקפי החיסכון הפוטנציאליים במגזר העסקי מוצגת על יד חברת שירותי האנרגיה

המדווחת כי חשבון החשמל השנתי של רשתות שיווק המזון הגדולות עומד על כ-400 מיליון ש"ח. מנהלי החברה מעריכים, כי אופטימיזציה של

הצריכה יכולה לחסוך לפחות 20% מעלויות אלו, כלומר, 80 מיליון ש"ח בשנה. הדמיון הרב בפרופיל הצריכה של החנויות הגדולות בתחום הקמעונאי

מאפשר חיקוי מהיר וקל של פעולות ההתייעלות.20 גם לענף המלונאות פוטנציאל התייעלות גבוה. בית מלון ממוצע, בו 200 חדרים, צורך כ-3.5

מיליון קוט"ש בשנה. חיסכון בשיעור של 10% ב-300 בתי מלון ברחבי הארץ יניב חיסכון שנתי ישיר של 40 מיליון ש"ח לפחות בענף.21 גיבוש תוכנית

התייעלות ויישומה מחייבים בדיקה מקיפה של בית המלון, החל בפרופיל הצריכה שלו ועבור דרך גורמים כמו האזור האקלימי בו הוא נמצא, רמת

השירות בו, סוגי הפעילויות שהוא מציע, מבנה חדרי האירוח, מערך השירותים )כביסה, בריכה, מועדוני בריאות וכושר, מתקני הסעדה ומטבח,

חדרי פגישות ועסקים, אולמות וחדרי הרצאות וכד'( וכן מערכות מרכזיות למיזוג, תאורה, חימום מים ועוד.22

המגזר התעשייתי: חיסכון במגזר זה יכול לנבוע משימוש במנועים יעילים יותר ועיצוב מחדש של תהליכים תעשייתיים כך שיעודדו חיסכון באנרגיה.

לפי ההערכות, מגזר עשוי לחסוך עד 20% בהוצאות על אנרגיה על ידי שימוש בטכנולוגיות יעילות יותר לחימום, קירור, אוורור, או תחזוקה, לצד

שיפור בבקרת התהליכים והגברת פעילויות מחזור.23 לדוגמה, ספקית שירותי האנרגיה CQM מעריכה כי טכנולוגיות חדשות הזמינות בישראל מאפשרות לצמצם עד 25% בצריכת החשמל על ידי ניקוי פשוט של מערכות מיזוג אוויר מרכזיות.24

משרדי הממשלה והרשויות המקומיות: נתוני אגף התקציבים והחברה למשק וכלכלה מלמדים כי הצריכה הממשלתית לחשמל בשנת 2007, ללא

משרד הביטחון, עמדה על כ-750 מיליון ש"ח. צריכת הרשויות המקומיות באותה השנה עמדה על כמיליארד ש"ח25 אגף שימור האנרגיה במשרד

התשתיות מעריך כי רשות מקומית ממוצעת בישראל, כמו גם משרדי הממשלה, יכולים לחסוך כ-20% בהוצאות האנרגיה שלהם.26 מהנתונים

תקציר מדיניות: התייעלות אנרגטית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 2� [

עולה, כי אפילו בהערכות שמרניות יותר של חיסכון, בשיעור של 10% בלבד, יחסכו משרדי הממשלה והרשויות המקומיות כ-75 ו-100 מיליון ש"ח

בהתאמה. בתל אביב בלבד, חיסכון יעמוד חיסכון בשיעור כזה על כ-7.5 מיליון ש"ח.27

יתרה מזאת, אחזקה ותחזוקה פשוטים, שההשקעה בהם מינימלית, יכולים להניב כ-25% מהחיסכון באנרגיה. עוד כ-25% הם תוצאה של השקעות

בסדרי גודל של אלפי שקלים בלבד, עם תקופת החזר שאינה עולה על 12 חודשים. ניתן לחסוך כ-30% נוספים עם השקעתם של סכומים בסדרי גודל

של עשרות אלפי שקלים עם תקופת החזר של כ-30 חודשים. לבסוף, השקעות עם תקופת החזר העולה על 30 חודש נדרשות לצורך 20% החיסכון

הנותרים. את הפעולות שדורשות השקעה כבדה ניתן לבצע בעת שיפוץ המבנים.28

לפעילויות התייעלות במגזר הממשלה והרשויות ערך מוסף, מעבר לחיסכון הכספי הרב, בכך שיהוו דוגמה וזרז לפרויקטים של התייעלות. הירתמות

הממשלה והרשויות להתייעלות אנרגטית תמחיש את חשיבות הנושא ותעודד מגזרים נוספים להתייעל. מעבר להפחתת ההוצאות הממשלתיות

ושיפור בתזרים המזומנים של הממשלה והרשויות — רווח נקי עבור כל אזרחיה — עצם ההתייעלות תשביח את המתקנים הממשלתיים. בנוסף,

הגברת הפעילות בתחום שירותי האנרגיה תסייע ליצירת מקומות עבודה חדשים בתחום.

ענף הבנייה: למעשה, החיסכון בסעיף זה אינו מתבטא בענף הבנייה, אלא בכל המגזרים המשתמשים במתקנים ובמבנים הגמורים. תכנון ארכיטקטוני

הולם עשוי לצמצם צריכת אנרגיה עתידית בהיקפים גבוהים במיוחד. תכנון כזה יעשה שימוש באמצעים טכנולוגיים כגון חלונות מבודדים, חומרי

בידוד במעטפת הבניין, ייעול מערכות חשמל המשמשות את כלל המבנה, וקולטי שמש. תכנון כזה גם ייקח בחשבון את הנתונים הסביבתיים בהם

נבנה המבנה, ולפיהם ייקבעו מאפיינים כגון גודל החלונות וכיוונם )המשפיעים על צריכת חשמל לתאורה ולאוורור(, עובי הקירות ומאפייני החלל

הפנימי.29 עידוד הציבור לשנות את דפוס השימוש באנרגיה )למשל, להביא לצמצום השימוש במים חמים, ובעקבות זאת לצמצום כמות החשמל

הדרושה לחימום דוד המים( יביא לחיסכון נוסף בצריכה. קשה להעריך את היקף פוטנציאל החיסכון בענף זה בשל הגיוון הארכיטקטוני במדינה ומספר המבנים הייחודיים בה, שנוצר לאורך עשרות שנות קיומה.30

ניתן לסכם כי קיים פוטנציאל רב להתייעלות ולחיסכון. ראוי לבחון, לפיכך, האם יש היערכות לקראת מימושו וכיצד מתנהלת הממשלה בכל הנוגע

להתייעלות אנרגטית בישראל.

מדיניות ההתייעלות האנרגטית בישראל

האגף לניהול משאבי תשתית

הגוף הממונה במשרד התשתיות על שימור משאבי אנרגיה הוא האגף לניהול משאבי תשתית, שהיה ידוע בעבר בשם האגף לשימור אנרגיה. האגף

יוזם חקיקה ותקינה חדשות ופועל לאכיפת חוקים ותקנות קיימים; מדגים, באמצעות תקצוב מתקני הדגמה, טכניקות שונות לשימור אנרגיה;

יוזם ומוציא לפועל פעילויות הסברה, הדרכה וייעוץ לגורמים שונים במשק בנושאי חיסכון והתייעלות בשימוש באנרגיה; מרכז מידע בנושא ומבצע סקרים.31

אגף זה מונה חמישה אנשים בלבד, תקציבו כ-6 מיליון ש"ח בשנה ועודפיו חוזרים לתקציב המדינה בשנה העוקבת. כמחצית התקציב מיועדת

למימון פרויקטים זעירים של התייעלות והמחצית השנייה מופנית למימון רכישות מטעם מכון התקנים, מימון יועצים חיצוניים וקידום פרויקטים

חינוכיים בתחום ההתייעלות.32 החל משנת 2004 מפרסם האגף מדי שנה תוכנית של פרויקטים זעירים להתייעלות במתקנים ממשלתיים, אשר

מוצע בהם מימון בשיטת חיסכון מובטח )guaranteed savings( לפיה מתחייבות החברות לשירותי אנרגיה )ר' בהמשך( המשתתפות בפרויקטים

להשיג חיסכון באנרגיה בשיעור מסוים, תמורת מחיר נתון. הגורמים המשפיעים על כדאיות העסקה כוללים את אחוז החיסכון המובטח בצריכת

החשמל, תקופת ההחזר המוצעת על ההשקעה בפרויקט וסך החיסכון המצטבר הנובע מיישומו. למרות תקציבם הנמוך, כבר מתחילת התוכנית

מממשים פרויקטים אלה את פוטנציאל החיסכון המושג בעלות כספית נמוכה.

תקציר מדיניות: התייעלות אנרגטית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 30 [

בשנת 2004 החלו 11 גופים פרויקטים של התייעלות. עלות הפרויקטים הגיעה ל-2.1 מיליון ש"ח והשתתפות משרד התשתיות הלאומיות עמדה

על כ-340,000 ש"ח. כתוצאה מציוד שהותקן או מערכות שהוחלפו הגיע שיעור ההתייעלות הממוצע לכ-22% מצריכת החשמל השנתית. תקופת

ההחזר המוצעת היתה 2.66 שנים והחיסכון המהוון למשק, בהתאמה עם אורך חיי הפרויקט ובניכוי השתתפות המשרד, הגיע לכ-4.4 מיליון ש"ח.

הצלחת הפיילוטים הראשונים הביאה לכך שבשנת 2005 הושקו 14 פרויקטים נוספים להתייעלות. עלות הפרויקטים היתה כ-4.8 מיליון ש"ח

והשתתפות משרד התשתיות הגיעה לכמיליון ש"ח. שיעור ההתייעלות הממוצע עמד על 16%, תקופת ההחזר הממוצעת הוערכה בכ-4.05 שנים

והחיסכון המהוון למשק בהתאמה עם אורך חיי הפרויקט ובניכוי השתתפות המשרד הסתכם בכ-7 מיליון ש"ח.33 בשנת 2007 יזם משרד התשתיות

ארבעה פרויקטים נוספים בשיטת החיסכון המובטח. נתוניהם מרוכזים בטבלה מספר 3.

טבלה

3פרויקטים.להתייעלות.אנרגטית.בשיטת.החיסכון.המובטח,.משרד.התשתיות.הלאומיות.

פרויקטעלות הפרויקט

)ש"ח(חיסכון שנתי

)קוט"ש(חיסכון שנתי

)ש"ח(תקופת החזר

ממוצעת )חודשים(

396,000913,000298,10029.6מטה המשטרה בירושלים

506,000598,000204,00030.1מתקן יהודאי בירושלים

בניין יולדות בביה"ח תל השומר

535,000713,529189,68028.8

51,00084,00063,0009.7משרדי מס הכנסה בנתניה

מקור: אבי דור, התייעלות אנרגטית במשרדי הממשלה )ירושלים: משרד האוצר, 17 במרץ 2008(.

הנתונים מלמדים כי פרויקטים כאלה מניבים שיעורי חיסכון גבוהים במיוחד, במונחי צריכה ובמונחים כספיים, והיקף ההשקעה בהם מאפשר גיוס

הון ויישום. למרות זאת, הפעילות הממשלתית בנושא התייעלות אנרגטית מרוכזת באגף ונותרת מצומצמת בהיקפיה.

החלטות ממשלתיות בנושא ההתייעלות

בשנים האחרונות קיבלה ממשלת ישראל מספר החלטות האמורות לקדם שימור אנרגיה בישראל, לעודד שימוש באנרגיות מתחדשות ולפעול

.)sustainable development( לפיתוח בר קיימא

החלטה מס' 2664 )חכ/44( מיום 24/11/2002 נועדה לעודד את הקמתם והפעלתם של מתקני חשמל ותחנות כוח באמצעות אנרגיות מתחדשות

על ידי יצרני חשמל פרטיים וחברת החשמל. במסגרת זו נקבע כי החל משנת 2007 יופקו לפחות 2% מהחשמל לצריכה במתקני אנרגיות מתחדשות

וכי בכל שלוש שנים תגדל תפוקה זו באחוז נוסף, כך שבשנת 2016 יופקו 5% מכלל החשמל בארץ באמצעות אנרגיות מתחדשות.34 בשנת 2007

לא עמדה ממשלת ישראל ביעד שהציבה ואחוז החשמל שהופק באמצעות אנרגיות מתחדשות לא הגיע אפילו ל-35.1% עם זאת, בחודש מרץ 2008

פירסמו משרד התשתיות הלאומיות, משרד האוצר והרשות לשירותים ציבוריים-חשמל מכרז משותף הקורא להשתתפות בשלב המיון המוקדם של

מכרז למימון, תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה של שתי תחנות כוח סולאריות במתחם אשלים בנגב, בהספק כולל של 250 מגה-וואט. בנוסף, פורסם

לראשונה תעריף לחשמל המיועד למשקי בית המעוניינים בייצור חשמל באופן פרטי על גגות בתיהם באמצעות מתקני PV )מתקן פוטו-וולטאי

לייצור חשמל מקרינה ישירה של אור השמש(.

תקציר מדיניות: התייעלות אנרגטית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 31 [

החלטה מס' 246 מיום 14/05/2003 עניינה הכנת תוכנית אסטרטגית לפיתוח בר קיימא על ידי משרדי הממשלה השונים, ברוח "תוכנית היישום"

של פסגת יוהנסבורג. במסגרת זו נדרש שר התשתיות הלאומיות לנקוט צעדים לשיפור היעילות והנצילות של מקורות אנרגיה שונים, לפעול

להפחתת אובדני אנרגיה ולקדם חיסכון באנרגיה במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי. השר נדרש גם להסדיר העברת חשמל לרשת ההולכה ממקורות

אנרגיה מתחדשים בתנאים שיעודדו ביזור ייצור חשמל ויקטינו מרחקי הולכה. עוד דורשת ההחלטה לעודד מחקר ופיתוח בנושא אנרגיה מתחדשת

כדי שניתן יהיה להשיג את היעדים שקבעה הממשלה בתחום. לבסוף, ההחלטה מחייבת הטמעת עלויות חיצוניות, סביבתיות וחברתיות בבחינת

פרויקטים של תשתיות.36

הצעת החלטה של הקבינט הכלכלי-חברתי מיום 20/02/2008 מורה על הקמת ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, שתקבע

יעד מנחה לפיו צמצום צריכת החשמל במשק יהיה לכל הפחות בשיעור של 20% מצריכת החשמל הצפויה במשק בשנת 2020. על בסיס נתוני הצריכה

ב-2006, צמצום זה נאמד בהיקף של 16,000 מיליון קוט"ש בשנת 37.2020 ועדת המנכ"לים קמה במרץ 2008 והיא אמורה היתה להגיש את המלצותיה

תוך ארבעה חודשים.38 בחודש ספטמבר 2008 אישר הקבינט הכלכלי-חברתי, בהסכמת שרי האוצר והתשתיות הלאומיות, את המלצות הוועדה.

חסמים להתייעלות אנרגטית

כפי שניתן לראות, שימור אנרגיה והתייעלות אנרגטית בהחלט אפשריים ויתרונותיהם ברורים. החיסכון הלאומי שיושג על ידי התייעלות אנרגטית

משמעותי מכל הבחינות. ובכל זאת, בחינת המציאות מלמדת כי לא נעשה די למימוש התייעלות שכזאת. הדבר נכון הן ביחס למגזר הפרטי, הן באשר

למגזר הציבורי. ניתן לזהות שש קבוצות מרכזיות של חסמים המפריעים להתייעלות הנדרשת והאפשרית: חסמים שמקורם בחסכי מידע; חסמים

הנובעים מתפיסות שגויות; חסמים שמקורם בסדרי עדיפויות בהם נופלת התייעלות אנרגטית בסוף הרשימה; חסמים כלכליים ופיננסיים; חסמים

המונעים פעילות בדרג הממשלתי; העובדה שענף שירותי האנרגיה אינו מפותח דיו עומדת בשורשה של קבוצת החסמים האחרונה.

חסם התייעלות: חוסר מידע

היקף הוצאות האנרגיה אינו נבחן באופן עצמאי ברמה הלאומית. בעוד שהוצאות אחרות מופיעות כסעיפים תקציביים מובחנים )למשל, הוצאות

מימון(, במפעלים ובמשרדים רבים נכללות ההוצאות לאנרגיה בסל כולל )למשל, הוצאות תפעול ואחזקה( שאינו מאפשר לכמת אותן באופן פרטני.

לעתים קרובות, אפילו בעלי הידע התפעולי והמנהלים אינם יודעים את היקפה המדויק של ההוצאה לאנרגיה בארגוניהם. במשרדי הממשלה, למשל,

מועבר למשרדים תקציב כולל לניהול המשרד, ללא פירוט המייחד, למשל, את תשלום חשבונות החשמל.39 באופן דומה, במעונות הסטודנטים הישנים

בטכניון אף לא מותקנים מונים, כך שאפילו היו מעוניינים לחסוך, אין דרך לדעת מה הצריכה האמיתית.40 כיוון שהוצאות הקשורות לאנרגיה אינן

נמדדות, והידע התפעולי באשר למקורותיהן נמצא בקרב אנשי תפעול )האחזקה( ולא בקרב ההנהלה, הן גם אינן נכללות בשיקוליהם של המנהלים המעוניינים לייעל את ארגוניהם.41

בקרב מקבלי ההחלטות והציבור בכלל המודעות לפוטנציאל החיסכון הגלום בהתייעלות אנרגטית נמוכה ביותר. היעדר ידע והכשרה מובילים לבורות

אפילו לגבי היתרונות הכלכליים, הסביבתיים או לתוספת בפרודוקטיביות הנובעים מהתייעלות.42 בהתאמה, גם המודעות לאמצעי ההתייעלות

האנרגטית נמוכה ביותר. לרוב, מקבלים צרכני האנרגיה מידע חלקי ביותר, שאינו בהכרח אמין ומדויק, אשר מקשה עליהם לקבל החלטות מושכלות

לגבי אפשרויותיהם לחסוך באנרגיה או להתייעל.43 להיעדר מודעות זו שני פנים עיקריים. האחד קשור לחינוך ולהסברה על טכנולוגיות חדשניות

המיושמות במוצרי חשמל )אילו מוצרים חוסכים אנרגיה ומהו ערך השימוש דווקא בהם(. ללא המידע, צרכנים נוטים להיות ספקנים לגבי פוטנציאל

החיסכון באנרגיה של מכשירים בלתי-מוכרים, במיוחד כשהם יקרים יותר, והם נוטים גם להיות חשדניים ביחס לטכנולוגיות חדשניות.44 פן שני של

מודעות נמוכה לפתרונות ייעול אנרגטיים קשור לזמינותו המוגבלת של מידע הנוגע לאופטימיזציה של צריכת אנרגיה בבניינים ומבנים.

תקציר מדיניות: התייעלות אנרגטית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 32 [

חסם התייעלות: תפיסות שגויות

ראשית, בציבור רווחת ההנחה שריבוי תחנות כוח לייצור חשמל מלמדת על שגשוג כלכלי והגדלת מקורות התעסוקה. זוהי תפיסה מוטעית, שעצם

קיומה גורם לוויתור על מאמצי התייעלות. היעדר מידע על יכולתה של מדיניות לשימור אנרגיה לייצר אפשרויות להרחבת בסיס התעסוקה מוביל לתמיכה ציבורית בהגדלת ייצור החשמל; תמיכה המבוססת על תפיסות שגוית ברמות כלכליות, חברתיות וסביבתיות.45

תפיסה שגויה נוספת קשורה לנטייה הרווחת בקרב מנהלים לראות את הוצאות האנרגיה כהוצאות קשיחות. תפיסה זו מעודדת השקעה שוטפת

רק בעסקי הליבה של הארגון בעוד שהשקעה באנרגיה נתפסת ככדאית רק בעת משבר או אירוע חריג כגון עלייה חדה במחירי האנרגיה. העובדה שהשקעה בהתייעלות אנרגטית אינה מוחזרת באופן מיידי תורמת לקיבועה של תפיסה זו.46

ההתייחסות הרווחת לנושא ההתייעלות במונחים סביבתיים ולאו דווקא כלכליים מייצרת גם היא תפיסה שגויה באשר לפוטנציאל החיסכון ומידת

הכדאיות בהשקעה בתחום. בהיעדר המימד הכלכלי, מנהלים שמגמות ירוקות אינן בסדר יומם באופן רגיל אינם נוטים לחסוך באנרגיה במפעל או במשרדים שבפיקוחם.47

חסם התייעלות: סדרי עדיפויות

לעתים קרובות הגורמים שיכולים ליישם אמצעים של התייעלות אנרגטית אינם אותם צרכני החשמל אשר ייהנו מאמצעים אלו ולכן האינטרס

המימוני שלהם שונה. לדוגמה, לקבלן המוכר בניין יש אינטרס למזער את ההוצאות על בידוד, תאורה טבעית ועוד, לעומת הרוכש אשר עתיד להרוויח

מחשבונות חשמל נמוכים. כך הרבה מבנים בתעשייה נבנים על בסיס מזעור ההוצאות לטווח הקצר ולא על בסיס מזעור העלויות לטווח הארוך.48

לעתים קרובות מתנגשים צרכים של הטווח הקרוב עם ראייה לטווח ארוך.

סדרי עדיפויות מונעים לעתים קרובות קידום תוכניות התייעלות כוללות בארגונים גדולים. הצורך של מחלקות שונות לעמוד ביעדיהן עשוי לסתור

את נכונותן לשתף פעולה למען מטרות כלל-ארגוניות. בתוכניות התייעלות המבוססות על שינוי הרגלי העובדים, המדיניות הארגונית היא מרכיב מכריע. יחד עם זה, לא כל תוכנית התייעלות מחייבת הירתמות של הארגון כולו, לדוגמה: החלפת מערכת קירור מרכזית במפעל.49

עלותם של שינויים מבניים לרוב גבוהה וקשיים מיוחדים עולים בגיוס המשאבים הנדרשים להתייעלות בצריכת אנרגיה של מבנים, בעיקר כאשר

בעלי המבנה אינם אלה המשתמשים בו. במקרה של נכסים מושכרים, נראה כי בדרך כלל אין למשכיר אינטרס להשקיע בכך.50 במצבים אחרים

צרכני החשמל אינו משלמים על צריכת החשמל באופן ישיר ולכן אינם מרגישים צורך לחסוך. מצבים מסוג זה, כמו מעונות סטודנטים, חדרי מלון

ושוכרים המשלמים באופן גלובלי על צריכת החשמל, מעודדים שימוש מיותר ובזבזני באנרגיה.51 באופן כללי נראה כי קיימת נטייה טבעית להתעלם

מבזבוז ולהתנער מאחריות לגביו. מצב זה מקשה, כמובן, על תיקון ליקויים הנובעים מבזבוז.52

חסם התייעלות: חסמים כלכליים ופיננסיים

עלותם של פרויקטים להתייעלות יכולה לנוע מאלפים בודדים למיליוני ש"ח. שאלות כמו מי נושא במימון הפרויקטים, כיצד מתבצעת חלוקת

הסיכונים והחסכונות, והאם הפרויקט כדאי בהשוואה לפרויקטים חלופיים מעלות שני חסמים עיקריים בתחום הכלכלי-פיננסי. החסם הראשון כאן

קשור לזמינותו של הון לביצוע הפרויקט. ארגונים רבים סובלים מחיסרון בהון זמין להשקעה ראשונית בפרויקט. בנוסף, קריטריונים שמרניים בכל

הנוגע להשקעה בפרויקטים מסוג זה מכבידים על היכולת לקבל החלטה לפעול למען התייעלות. כמו כן, בנקים מסחריים וגורמים פיננסיים אחרים

אינם נלהבים לממן פרויקטים בתחום.53 החסם השני בהקשר זה הוא כלכלי. שיקולי כדאיות כלכלית אל מול התועלת הפוטנציאלית של פרויקט

מסוג זה לעומת התועלת בהשקעה בצרכים אחרים של הארגון מייצרים סדרי עדיפויות בהם נדחקת התייעלות אנרגטית לתחתית הרשימה.54

תקציר מדיניות: התייעלות אנרגטית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 33 [

חסם התייעלות: הממשלה

חסמים מסוימים רלוונטיים לדרג הממשלתי בלבד. חשיבותם אינה רק בהשפעתם על התייעלות ממשלתית וחיסכון לאומי, אלא בהשפעתם על

ההתייעלות האנרגטית במשק כולו.

ראשית, חסרה ההכרה הממסדית בחשיבות הנושא, כפי שניתן לראות מהתנהלות הממשלה ומהיעדר אכיפת החלטותיה. האמצעים אותם מקדישה

הממשלה לשימור אנרגיה אינם הולמים את חשיבותו האובייקטיבית של שימור אנרגיה בעולם בכלל ובישראל בפרט. כך, למשל, הגורם הממשלתי

הייעודי היחיד המטפל בהתייעלות אנרגטית באופן שוטף הינו האגף לניהול משאבי תשתית שבמשרד התשתיות. תקציבו, גודלו ומעמדו של האגף אינם תואמים את חשיבות המשימות המוטלות עליו. ניכר אם כן, כי הממשלה אינה נותנת את הדעת להישגים שניתן להשיג בתחום.55

שני אספקטים נוספים מובילים יחדיו לקיבעון בתחום. הראשון, רתיעה כללית מהתערבות במנגנוני שוק. רתיעה זו נובעת מתפיסה ניאו-ליברלית

הגורסת כי התערבות ממשלתית פוגעת כביכול בחופש הבחירה של הצרכן בשוק.56 האספקט השני קשור לעובדה שמחירי האנרגיה אינם מגלמים

את מלוא העלויות החיצוניות הדרושות להפקתה. עלויות אלו כוללות עלויות סביבתיות, אסטרטגיות ושווי הקרקעות המשמשות כיום את הענף.

התעלמות מעלויות אלו גורמת לעיוות, כיוון שאין אפשרות לבחון את מידת נכונותם של הצרכנים לשלם את המחיר הריאלי של האנרגיה שהם

צורכים.57 המחיר הנמוך של החשמל כיום אינו מעודד התייעלות, אלא יוצר שימוש עודף בחשמל, וגורם להימנעות מהפעלת אמצעי חיסכון.58 ניתן

לצמצם את היקפי הבזבוז ולנהל את עומסי החשמל באופן יעיל יותר באמצעות החלת תעריף עומס זמן )תעו"ז(, שכבר קיים במשק. ובכל זאת,

מוחל תעריף זה כיום רק על כ-70,000 צרכני אנרגיה גדולים )שצריכתם גבוהה מ-60,000 קוט"ש לשנה(. החלתו על צרכנים קטנים וביתיים ניתנת לבחירת הצרכן בהיקפים קטנים, ולפיכך אומץ בקרב 2,500 משקי בית בלבד.59

לבסוף, במבנה הארגוני הקיים, הסמכויות בשוק האנרגיה נחלקות בין משרדים שונים, ומערכת האכיפה הממשלתית אינה יכולה לפעול באופן

ממשי. לדוגמה, הפיקוח על אכיפת תקני הסימון והתקינה של מכשירי חשמל נתון בידי משרד התעשייה והמסחר, ואילו אכיפת התקנות לשימור האנרגיה הקשורות לחוק התכנון והבנייה היא בתחום אחריותו של משרד הפנים.60

חסם התייעלות: מגבלות ענף החברות לשירותים אנרגטיים

בעוד החסמים הרבים שנמנו מלמדים על הקושי ליזום ולהוציא לפועל פרויקטים של התייעלות אנרגטית, מתרחבת והולכת ההכרה הציבורית

בחשיבות ההתייעלות והחיסכון, בין אם מטעמים סביבתיים ובין אם מטעמים כלכליים. בעולם — ולאחרונה גם בישראל — התפתחו חברות

לשירותי אנרגיה, הרואות עצמן כגופים שמטרתם לסייע בייזומם וביישומם של פרויקטים בתחום החיסכון וההתייעלות באנרגיה. חברה לשירותי

אנרגיה )Energy Service Company — ESCO( מוגדרת כגורם המספק פתרונות משולבים להשגת יעדי התייעלות וחיסכון, הבאים לידי ביטוי

בהקטנת עלויות האנרגיה ללקוחות. השירותים המוצעים על ידי חברות אלו כוללים ייעוץ הנדסי, תכנון, ניהול פרויקטים, הכשרה, הדרכה, ניטור,

ניהול סיכונים, ניתוחים אנרגטיים, יישום בשטח, סיוע במימון, ערבויות ביצוע ותחזוקה. התפתחותו של הענף איננה מובנת מאליה וקשיים רבים

עומדים בפניו ומפריעים להתפתחותו וליכולתו לקדם את מטרותיו.

חברות השירותים מנהלות חוזים )Energy Performance Contracting — EPC( מול צרכניהם בשלוש שיטות מרכזיות. בשיטת החיסכון המובטח

)guaranteed savings( מתקינה החברה מכשור התייעלות תוך התחייבות לאחוז חיסכון ידוע מראש תמורת מחיר נתון. הלקוח אחראי לגיוס ההון

הראשוני למימון הפרויקט )עלות התקנתם של מכשירי ההתייעלות בנוסף לרווח התפעולי של ספק השירות(, והוא נושא באחריות לגבי הסיכונים

הפיננסיים. החיסכון הכספי ללקוח, לפי שיטה זו, נמוך בשנים הראשונות בהן מוחזרת ההשקעה, אולם מסיום החזר ההשקעה כל החיסכון הכספי

שמושג מפרויקט ההתייעלות נשאר אצל הלקוח. הסיכון הביצועי מוטל כולו על ספק האנרגיה, אשר מחויב לשלם ללקוח סכום השווה לחלק החיסכון

האנרגטי המובטח במקרה שיעד החיסכון לא הושג. בשיטה זו, הלקוח מוגן לחלוטין ביחס לכל סיכון הכרוך בביצוע הפרויקט.

בשיטת החיסכון המשותף )shared savings( מממן ספק האנרגיה את הפרויקט תמורת אחוז ידוע מראש מכלל החיסכון האנרגטי הצפוי אצל הלקוח

בלוח זמנים מוגדר. הרווחים אותם מניב החיסכון מתחלק בין ספק האנרגיה לבין הלקוח בהתאם לנוסחה שנקבעה מראש. במקרה שהחיסכון גבוה

מהמצופה, נהנים שני הצדדים מתוספת הרווח, ולהיפך. כיוון שהלקוח נוטל על עצמו חלק מסיכוני הביצוע, שעליהם יש לו שליטה מועטה, יש מקום

תקציר מדיניות: התייעלות אנרגטית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 3� [

גם לשיתוף פעולה בהיבט המימוני. לעתים החברה והלקוח מגייסים גורם נוסף למימון הפרויקט. שיטה זו מאפשרת מימון הנובע מההתייעלות

האנרגטית הצפויה, ומאפשרת ביצוע פרויקטים אשר היו עלולים היו להידחות מחמת היעדר תקציב הולם.

בשיטת השופאז' )chauffage( מתחייב ספק האנרגיה לספק ללקוח את כל צרכי האנרגיה שלו במחיר ובתנאים ידועים. הספק לוקח על עצמו את

כלל הניהול האנרגטי של הלקוח לתקופת ההסכם, לרבות המימון והתחזוקה. השליטה בתחזוקה מאפשרת לספק לבצע מספר רב של פרויקטים להתייעלות על חשבונו. ברוב המקרים, פרויקטים אלה מאפשרים לו להפיק אנרגיה במחיר נמוך ממחיר המכירה ללקוח.61

לחברות לשירותי אנרגיה חשיבות רבה, אלא שלמרות התפתחותן בשנים האחרונות, הענף אינו מפותח דיו ואין ביכולתו לתמוך בפרויקטים רחבי

היקף של התייעלות. בארץ פועלות מעט חברות לחיסכון )באתר משרד התשתיות רשומות 18 בלבד( ורובן קטנות. כיוון שכך, כושר ההשקעה שלהן

נמוך. כמו לקוחותיהן הפוטנציאליים, גם החברות הללו מתקשות לעמוד בעלויות המימון.62 בנוסף, בשל חוסר ניסיון והיעדר פרויקטים להדגמה, פועלות בענף גם חברות שרלטניות, הפוגעות באמינותו של כלל הענף ובמיוחד בחברות שהחלו כבר לצבור מוניטין.63

הניסיון הבינלאומי

בעולם, הפכו התייעלות וחיסכון באנרגיה לנושאים בעלי חשיבות מהמעלה הראשונה. לכך מספר טעמים. העלייה ברמת החיים והתפתחות התעשייה

גורמים לגידול בביקושים לאנרגיה. בנוסף, המודעות להיבטים הסביבתיים גברה — ועמה הדאגה הגלובלית לסביבה. כמו כן ההיבטים הכלכליים

של שימור אנרגיה ופיתוח מקורות אנרגיה חלופיים מהווים גם הם תמריצים לפיתוח התחום ולא נעלמים מעיניהם של מעצבי מדיניות בעולם.

במקביל לפיתוחם של מקורות אנרגיה חלופיים, מדינות רבות מעודדות צמצום וחיסכון בצריכת האנרגיה. מדיניות החיסכון משלבת גם היא יתרונות

סביבתיים ברורים עם כדאיות כלכלית, בזכות הצמצום בשריפת חומרים מתכלים.

בעולם נצבר ניסיון רב לגבי חיסכון והתייעלות המובילים לצמצום צריכת האנרגיה. ניתן למצוא תוכניות ממשלתיות מקיפות המעודדות הפחתה

בצריכה, שינוי הרגלי הצריכה במגזר הביתי, שינויים בתקינה ובתיוג, תמרוץ המגזר העסקי והעלאת המודעות לנושא, קידום בנייה יעילה מבחינה

אנרגטית, הגברת ההתייעלות ברשויות מקומיות ופיתוח ושכלול השוק בו פועלות החברות לשירותי אנרגיה. מספר הפרויקטים והתוכניות רב ולפיכך

יציג חלק זה של המחקר רק מספר תוכניות מרכזיות. תוכניות נוספות מפורטות בנספח 1.

תוכניות התייעלות ממשלתיות להפחתת הצריכה

מעורבות ממשלתית באה לידי ביטוי בתוכניות להורדה בביקושים לאנרגיה ובעידוד פרויקטים של חיסכון והתייעלות. ממשלות רבות מבקשות

להפחית חסמים שמקורם בפערי מידע, לצמצם תפיסות שגויות ולנטרל תופעות שרלטנות בענף שירותי האנרגיה. הן עושות זאת על ידי קידום

תוכניות התייעלות, איסוף מידע והרחבת מאגרי הנתונים, ניתוח מגמות וזיהוי דרכים נוספות לחיסכון. במקרים מסוימים מנטרלות ממשלות את

החסמים על ידי פיזור סמכויות הקשורות לשוק האנרגיה בין מספר רשויות וארגונים ממשלתיים. מערכות תמריצים מגובשות למגזר העסקי, בעיקר

לתעשיות הגדולות, המעודדים פרויקטים של התייעלות. בנוסף, עצם המעורבות הממשלתית במדינות רבות שידרה לציבור הרחב את המסר כי

נושא שימור האנרגיה הוא חשוב.

באנרגיה בחיסכון לטיפול גוף הקימה היא חממה. גזי פליטת ולהפחית אנרגטית מבחינה להתייעל עצמה על נטלה הממשלה קנדה.

)Office of Energy Efficiency — OEE( שתפקידו לצמצם את פערי המידע בציבור )למשל, מודעות נמוכה לפוטנציאל החיסכון, אמצעים להתייעלות

אנרגטית, אפשרויות שימוש בטכנולוגיות חדשות ועוד(. ה-OEE נאבק גם בתפיסת ההתייעלות כנושא סביבתי בלבד על ידי ריכוז מידע, שיפור

המעקב אחר השפעותיה על השוק וזיהוי הזדמנויות נוספות לשיפור בתחום. המשרד ממלא גם תפקיד חשוב בהפחתת צריכת האנרגיה במשרדי

הממשלה על ידי שיפור ביעילותם של מבנים, צמצום צריכת האנרגיה והפחתת פליטת גזי חממה. למשרד שתי יחידות המטפלות בבניינים ממשלתיים

)Federal Building Initiative — FBI( ובתחום כלי רכב )Federal Vehicles Initiative — FVI(. כל אחת מתואמת עם המשרד האחראי, אך

האחריות הסופית מוטלת על ה-OEE ובכך נמנע פיצול סמכויות האחריות והאכיפה במשרדי הממשלה.

תקציר מדיניות: התייעלות אנרגטית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 3� [

ה-FBI אמונה על הפחתת הוצאות האנרגיה בבנייני ממשלה. מדובר ביוזמה התנדבותית המסייעת לממשלת קנדה, על משרדיה וסוכנויותיה,

לשפר את היעילות האנרגטית במתקנים באמצעות טכנולוגיות ושיטות חיסכון חדשות. ה-FBI מפעילה ארגונים פרטיים ומממנת, בהיקף של

250 מיליון דולר קנדי )כ-850 מיליון ש"ח64(, רכישת טכנולוגיות להתייעלות אנרגטית. עד כה הושג חיסכון שנתי בהיקף של 35 מיליון דולר קנדי

במונחי צריכת אנרגיה וכן הופחתה פליטת גזי החממה בשיעור של 250 קילו-טון. נתוני ה-FBI מלמדים, כי החיסכון הממוצע לפרויקט במתקן

ממשלתי הוא 20%.

מטרת ה-FVI היא להקטין את הוצאות התפעול והטיפול בכלי הרכב הממשלתיים באמצעות הגברת היעילות האנרגטית של מנועי המכוניות, בין השאר

על ידי גידול השימוש בדלקים ירוקים )דלקים המעורבבים באתנול(. ה-FVI מספקת למנהלי ציי הרכב הממשלתיים מידע לייעול השימוש באנרגיה ולעידוד השימוש בדלקים חלופיים. כך, מתוך 125 מכוניות מנהלים שנרכשו בשנים 2005-2004, 64 צרכו דלק חלופי, בהתאם לתקנות.65

הודו. בעשור האחרון גדל השימוש בחשמל בהודו בקצב מהיר בהרבה מהגידול שחל בתמ"ג בעשרים השנים האחרונות. למעשה, רמת השימוש

לעשור הכפילה את עצמה ואף למעלה מכך. הגידול השנתי בשימוש בחשמל במגזר העסקי, למשל, הגיע ליותר מ-6% והמחסור בשעות השיא

מוערך ב-11-13%. פוטנציאל החיסכון בהודו מוערך בכ-25,000 מגה-וואט, שהם 23% מהצריכה ושוויים כ-100 מיליארד רופי )כ-8.6 מיליארד

ש"ח66(. במטרה להתגבר על המחסור החמור בחשמל ולממש את פוטנציאל החיסכון, החליטה הממשלה להטמיע תוכנית כוללת של התייעלות

אנרגטית, בעיקר לטווח הקצר והבינוני. גם כאן נועדה ההתערבות הממשלתית להתגבר על חסמים הנובעים מפערי מידע, שאליהם נלווים היעדר

מודעות לבעיית המחסור ולפתרונות האפשריים למחסור. התוכנית הכשירה 2,023 אנשים וכן 64 ארגונים כמפקחי אנרגיה ומנהלי אנרגיה ואלה

ערכו עד כה למעלה מ-3,000 ביקורות. יעדיה המרכזיים של התוכנית הם קידום פרויקטים של התייעלות ומניעת שרלטנות. עד כה הגישו 21 חברות

מורשות לשירותי אנרגיה המלצות שאימוצן יחסוך כ-6.5 מיליארד רופי )650,000 ש"ח(. המשרד האחראי להתייעלות האנרגטית משתדל להתאים

המלצות למגזרים השונים ולאבחן מגזרים הזקוקים לתמיכה כלכלית או לתוספת כוח אדם בעת הטמעת התוכנית. בגיבוש תוכניתה, נעזרה ממשלת

הודו גם במידע שמקורו בתוכנית בינלאומית לחיסכון לאומי באנרגיה משנת National Energy Award Scheme ,2004, בה השתתפו 297 חברות

תעשייתיות. לתוכנית הממשלתית ההודית בעיה בקבלת נתונים מהימנים לגבי השפעותיה והיא מתקשה גם ביישום בשל פערים ברמות טכנולוגיות, שימוש בחומרי בסיס שאינם אחידים והבדלים בתכונות הדלקים.67

אוסטרליה. בשנת 2006 נתקבל באוסטרליה חוק "אפשרויות בהתייעלות אנרגטית" כנדבך מרכזי באסטרטגיה הכוללת של ממשלת אוסטרליה

להקטנת צריכת אנרגיה לטווח הארוך. החוק מיועד לשפר את יכולת הזיהוי וההערכה של האפשרויות להתייעלות אנרגטית בקרב צרכני אנרגיה

גדולים. החוק מעודד את יישומן של אפשרויות אלו כאשר הן משתלמות מבחינה כלכלית. בשיפור המודעות לכדאיותם של פרויקטים ועסקאות

מסוג זה מבקש החוק להתגבר על החסם הכלכלי. בראייה רחבה יותר, התועלת הכלכלית אינה מסתכמת רק בזו של החברות הגדולות; שיתוף

הפעולה עמן צפוי לשפר את ביצועי המשק כולו, להעלות את התל"ג ולהוריד את מידת פליטת גזי החממה. כדי להשיג את מטרתו, דורש החוק

מ-250 החברות הגדולות במשק, הצורכות חשמל בעלות של 5-10 מיליון דולר אוסטרלי בשנה )כ-15-30 מיליון ש"ח68(, לבדוק יישום אפשרויות

להתייעלות אנרגטית ולדווח לציבור על תוצאות הבדיקות שבאחריותן. דיווח זה מטרתו להוכיח לקהילה שהחברה עובדת באופן יעיל בניהול האנרגיה

שהיא צורכת. למרות ההתערבות הממשלתית, ההחלטות על אופן הניהול האנרגטי נשארות לשיקול דעתה של החברה עצמה.

התוכנית מדגישה נטרול חסמים של פערי המידע ושיפור התכנון לטווח הארוך תוך גיבוש תוכניות התייעלות בהיקף של עד ארבע שנים. תאגידים

וחברות הבת שלהם נבחרים להשתתף בתוכנית בהתאם לקריטריונים מסוימים והם נדרשים לבחון באופן קפדני ומקיף את הדרישות האנרגטיות

שלהם כדי לאתר דרכי התייעלות אופטימליות לתקופה הנתונה. חלה עליהם החובה לדווח לציבור מדי שנה על תוצאות בחינות ההערכה שלהם

ולהצביע על הזדמנויות ההתייעלות לארבע השנים הבאות. אחת לחמש שנים, על כל חברה לדווח כמה אפשרויות נמצאו להתייעלות אנרגטית, כמה

מתוכן יושמו וכמה בחרה החברה שלא ליישם. הממשלה אינה משתתפת במימון תוכניות ההתייעלות וכלל המימון נותר באחריותם של משתתפי

התוכנית, שהם מפיקי התועלת העיקריים ממנה.69 החוק קובע קנס בגובה של 110,000 דולר אוסטרלי )כ-320,000 ש"ח70( על סירוב לשתף פעולה. תביעות משפטיות הן נדירות ובדרך כלל בעיות נפתרות תוך שיתוף פעולה עם הממשלה.71

החוק ויישומו חדשים מכדי לבסס הערכה לגבי השפעתו ומידת יעילותו. עם זאת, עד אוגוסט 2007 השתתפו בתוכנית 194 חברות האחראיות על

כ-60% מצריכת האנרגיה של כלל החברות באוסטרליה וכ-45% מכלל צריכת החשמל של משתמשי קצה באוסטרליה. ביצועי החברות הוערכו

תקציר מדיניות: התייעלות אנרגטית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 3� [

באופן מלא לראשונה ביוני 2008 ודיווח לציבור צפוי להתפרסם בדצמבר 2008. נתונים ראשוניים של חברות ספורות מראים, כי ניתן לצמצם את

השימוש באנרגיה ב-20% באופן כמעט מיידי, ולהפחית את הוצאות החברה על אנרגיה ב-72.5-10%

שינוי הרגלי הצריכה של המגזר הפרטי

צריכת אנרגיה במגזר הפרטי היא משמעותית )31.2% מכלל הצריכה במשק בישראל73( ושינוי הרגלי הצריכה במגזר זה מהווה פתרון מרכזי לבעיית

הצריכה העודפת של חשמל. ממשלות שונות השיגו שינוי בהרגלי הצריכה במגזר הפרטי באמצעות הגברת המודעות והפצת המידע בנושא, סיוע

בהחדרת מוצרים יעילים לשוק, הנהגת תוכניות התייעלות מחייבות והעלאת תעריפים. נראה, כי הטמעת מידע רלוונטי בציבור גורמת לו לבחון את

הוצאות האנרגיה שלו ומשפרת את רמת מודעותו לגבי פוטנציאל החיסכון בצריכת אנרגיה וחשיבותו. גם חשדנות הציבור לגבי טכנולוגיות חדשות

מתפוגגת, יחד עם התפיסה שהוצאות החשמל הן קשיחות. העלאת תעריפים מעודדת בחינה מדוקדקת בקרב הצרכנים לגבי הדרישות האנרגטיות

האמיתיות שלהם ומפחיתה את היקף הבזבוז.

חינוך,.פרסום.מידע.והגברת.המוטיבציה

ארה"ב. אחת התוכניות הידועות ביותר להתייעלות אנרגטית בקרב משקי הבית, היא תוכנית 20/20 של מדינת קליפורניה. יעד התוכנית הוא להקטין

ב-20% את צריכת האנרגיה במשקי הבית ובעסקים קטנים, לעומת השנה הקודמת. מי שעמד ביעד קיבל הנחה של 20% על חשבון החשמל, בנוסף

לחיסכון המקורי. התוכנית, שניתן היה להגשימה בקלות יחסית, הגבירה מודעות בקרב הצרכנים. בזמן שהעניקה תמריץ — הטבה כספית — שניתן

רק על חיסכון של 20%, חיסכון קטן מ-20% לא זיכה בכל הטבה שהיא וחיסכון גדול מזה לא הגדיל את ההטבה. למעשה, התבסס התמריץ על

העלאת העלות השולית של התעריף לצרכן מבלי שהיתה עלייה בעלות הממוצעת. לקידום התוכנית נעזרה המדינה בלשכת הפרסום הממשלתית

של מדינת קליפורניה, למסע הסברה שכותרתו הגמש את כוחך )גם עוצמה וגם חשמל; Flex Your Power(, המציג אצבע המכבה חשמל בבתים.

מסע הפרסום ביקש לגרום לציבור "לחוש" את התועלת שבהפחתה בשימוש בחשמל. המסע העלה את המודעות לחיסכון בקרב צרכני חשמל קטנים

והפריך את התפיסה המוטעית כי הוצאות החשמל קשיחות ואינן ניתנות לשינוי. בנוסף, חייבה הממשלה צרכנים קמעונאים להפחית תאורה חיצונית של עסקיהם בעת שהעסק אינו פועל. המשטרה המקומית הוסמכה לוודא שעסקים אינם צורכים חשמל מעבר לנדרש ולקנוס את אלה שכן.74

ברמה הפדרלית מופעלת בארה"ב תוכנית לייעוץ למשקי בית לגבי ייעול ניצול האנרגיה הביתית )Energy Star(. לתוכנית גויסו רשתות קמעונאות

גדולות וכן ארגונים אחרים לצורך הסברה לציבור, והיא מפעילה גם כלי מקוון לביקורת עצמית, כדי להקל על משקי הבית לייעל את השימוש שלהם

באנרגיה ולנטר את התקדמותם. משרד האנרגיה והאיגוד לחיסכון באנרגיה,ASE, יצאו במסע הסברה משותף, Powerful $avings, המעודד צרכנים

להפחית בהוצאות האנרגיה שלהם כך שצריכת האנרגיה הלאומית תקטן באמצעות צרכנות נבונה וניצול אנרגיה יעיל. באתר המשרד ניתן למצוא הדרכה למשקי הבית כיצד לשמר אנרגיה ולחסוך בהוצאות.75

Initiative החלה באוקטובר 2002 במסע הסברה לאומי, תחת הכותרת )Deutsche Energie-Agentur — Dena( גרמניה. סוכנות האנרגיה הגרמנית

Energie Effizienz, שתוכנן להימשך ארבע שנים ומטרתו לעודד ניצול אנרגיה יעיל במשקי בית. לצד משרד הכלכלה והעבודה הפדרלי והקרן

הפדרלית לאיכות הסביבה, השתתפו במסע — לרבות במימונו — גופים פרטיים וציבוריים ובהם שלוש חברות החשמל הגדולות, רשתות קמעונאות,

מרכזי מידע וסוכנויות אנרגיה אזוריות. התרומה הכספית של חברות החשמל נעשתה כחלק מהתחייבותן להקטין פליטת פחמן דו-חמצני. מסע

ההסברה התמקד, בין השאר, בקידום תאורה ומכשירי חשמל ביתיים חסכוניים ומערכות השהיה. במקביל, נערכו סקרים לבדיקת רמת המודעות

והפעולה בקרב הציבור.76 התוכנית הגרמנית איפשרה שיתוף פעולה בין הממשלה, רשויות מקומיות, צרכנים פרטיים וספקיות החשמל באופן שלא

פגע בחופש הבחירה של הצרכן.

דנמרק. חברות האנרגיה עורכות, לעתים תכופות, מסעי הסברה שמטרתם לעודד את הציבור להחליף מכשירי חשמל ישנים במכשירים חדשים

ויעילים יותר )בעיקר מקררים, מקפיאים ותאורה(. בהתאם לרגולציה חדשה שהונהגה בדנמרק, חשבון החשמל הנשלח לצרכנים על ידי ספקיות החשמל מעודד קריאת מונים תכופה יותר, מפרט את הצריכה הממשית ומציג אותה באופן גרפי.77

«

תקציר מדיניות: התייעלות אנרגטית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 3� [

החדרת.מוצרי.חשמל.יעילים.למשק

באילינוי שבארה"ב הוקם ארגון גג )Midwest Energy Efficiency Alliance — MEEA( המאגד שורה של ארגונים לא-ממשלתיים, נציגים של

גופים ממשלתיים ונציגי המגזר העסקי והתעשיינים ומתמקד בהסברה ובשיווק, עם דגש על היבטים כלכליים ולא סביבתיים. מטרת הארגון היא

להגביר את זמינותו של מידע אמין על חיסכון בחשמל ובכסף כתוצאה משימוש במכשירי חשמל יעילים )אך לעתים יקרים( ולפוגג ספקנות לגבי

פוטנציאל החיסכון באנרגיה הנובע משימוש זה. באמצעות פעילות לוביסטית, עוסק הארגון גם בהגברת המודעות בקרב מקבלי ההחלטות, בעיקר

לקידום הליכים תחיקתיים לאימוץ קוד לשימור אנרגיה בענף הבנייה ולהגדלת תקציבים מדינתיים לשימור אנרגיה. הפרויקט הראשון אותו יזם

הארגון, בתמיכת משרד האנרגיה המקומי, עסק במעבר לתאורה חסכונית על ידי החלפת נורות קיימות לנורות חדשות, שהן יעילות יותר וחסכוניות

בחשמל. בשנת 2001 עמד תקציב הפרויקט על 200 אלף דולר והורחב בהדרגה ל-730 אלף דולר עד שנת 2003. כחלק מהפרויקט הוכשרו אנשי שיווק

שהסבירו לצרכנים את היתרונות הנובעים משימוש בנורות יעילות ואת התחשיב הכספי המוכיח כי ההשקעה העודפת בנורות יעילות מוחזרת לצרכן

תוך זמן קצר נוכח החיסכון בצריכת החשמל. בין אמצעי השיווק שננקטו, היתה חלוקת תלושי הנחה של שלושה דולר לנורה. מדי צריכה הועמדו

בנקודות המכירה, להמחשת ההבדל בין צריכת החשמל של נורה יעילה לעומת זו של נורה בלתי-יעילה, בלוויית תרגום החיסכון למונחים כספיים. בתהליך השיווק שותפו גם תלמידי בתי ספר בהסברה ואחוז מסוים מרווחי מכירות הנורות היעילות הועבר לבית הספר.78

פרויקט נוסף של הארגון התמקד בהחלפת מקררים ישנים ובזבזניים. הפרויקט נדרש גם לתופעה שכיחה של המשך שימוש במקררים ישנים,

שהועברו למחסן בעת רכישת המקרר החדש. הפרויקט הציע סכום מסוים לרכישת מקרר חדש, בתנאי של ויתור על המקרר הישן. את הפרויקט

מימנו משרד האנרגיה המקומי ויצרני המקררים, אשר גם אספו את המקררים הישנים, והמקררים שנאספו במסגרת הפרויקט הועברו למחזור.

פרויקט דומה נערך למכונות כביסה. יצרני מכונות הכביסה השתתפו בפרויקט ומימנו את מחציתו, ומשרד האנרגיה של אילינוי מימן את מחציתו

השנייה. במסגרת הפרויקט המוצלח נמכרו 2,100 מכונות כביסה יעילות תוך שלושה שבועות.79

העלאת.התעריף.לצרכן

כאמור, בתוכנית 20/20 של מדינת קליפורניה הועלו המחירים השוליים לצרכן. תעריף החשמל החדש כלל מרכיב שהועבר לקרן ייעודית למימון

תוכניות ההתייעלות האנרגטית במגזר הציבורי, ופועלת באישור ממשלתי. מדי שנה מוציאה הקרן 228 מיליון דולר על פעילויות משקיות להתייעלות

)CFL( ושימור אנרגיה. בנוסף, מימנה הקרן את הוצאות חברת החשמל לקידום תוכניות ההתייעלות. הקרן גם סיבסדה רכישת נורות יעילות

בחנויות קמעונאיות. רשת קמעונאית אחת, PG&E, דיווחה בשנת 2001 על מכירה של כ-3.5 מיליון נורות יעילות במסגרת התוכנית. היוזמה לא רק הפחיתה את צריכת החשמל במהירות אלא גם יצרה השפעה מתמשכת על רמת המודעות הצרכנית.80

שינוי מדיניות תקינה ותיוג

מדינות שונות ממריצות חיסכון בחשמל באמצעות שינוי מדיניות התיוג והתקינה. כדי לזהות ולקדם מוצרים ושירותים יעילים מבחינת ניצול אנרגיה

הותקנו במדינות אלו תקנות ותקנים, מנדטוריים או וולונטריים, ליעילות ניצול מינימלית בכפוף להצדקה טכנולוגית וכלכלית. שתיים מהמדינות

החלוצות בתחום הן ארה"ב וקנדה.

ארה"ב. חוק מדיניות שימור האנרגיה משנת Energy Policy Conservation Act — EPCA( 1975( הטיל על משרד האנרגיה של ארה"ב להגדיר

National Energy( יעדים וולונטריים לייעול ניצול האנרגיה של מכשירים חשמליים. בשנת 1978 נחקק חוק המדיניות הלאומית לשימור אנרגיה

Conservation Policy Act — NECP( בו נקבעו תקני מינימום ליעילות בניצול האנרגיה, שהחליפו את הנחיות החוק משנת 1975. בחוק נוסף

לשימור אנרגיה במכשירי חשמל משנת 1987 ובתיקונים לו משנת 1988 נקבעו תקנים ל-12 הקטגוריות של מוצרי חשמל שעליהן הוחלו החוקים

הקודמים. משרד האנרגיה הונחה לקבוע תקנים למוצרים נוספים או לעדכן תקנים קיימים, בכפוף להתקדמות טכנולוגית או להצדקה כלכלית. חוק

מדיניות האנרגיה משנת Energy Policy Act — EPAct( 1992( הנחה את משרד האנרגיה לפתח תוכניות בדיקה ומידע וולונטריות לציוד משרדי

שהשימוש בו נפוץ. בחוק נקבעו תקנים מינימליים לתשע קטגוריות של מוצרים צורכי אנרגיה, מקומיים ומיובאים, והוא ממליץ לקבוע תקנים

מינימליים לשלושה מוצרים נוספים, בכפוף להצדקה טכנולוגית וכלכלית.

«

«

תקציר מדיניות: התייעלות אנרגטית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 3� [

שתי תוכניות תיוג וולונטריות מופעלות בארה"ב: Energy Star שהוזכרה לעיל, ותוכנית חותמת ירוקה )Green Seal of Approval(. תוכנית

התיוג Energy Star עוצבה על פי דרישת ה-EPAct שקבע כי יש לפתח תיוג וולונטרי לציוד משרדי. התוכנית מופעלת במשותף על ידי הסוכנות

להגנת הסביבה )EPA( ומשרד האנרגיה ומטרתה לזהות ולקדם מוצרים ושירותים שהם יעילים מבחינת ניצול האנרגיה ושפגיעתם בסביבה נמוכה.

התוכנית מתייגת למעלה מ-30 קבוצות מוצרים וניתן למצוא את התג שלה על מגוון מכשירי חשמל )ציוד משרדי, מוצרי תאורה, מכשירי חשמל

ביתיים, מכשירי אוורור, מיזוג וחימום, תנורים ודודי חימום, חלונות, חומרי בנייה ועוד(. תוכנית התיוג הורחבה גם להערכת בתים חדשים, בניינים

מסחריים ומפעלים.81 ארגון החותמת הירוקה הוא מלכ"ר, שהתג האקולוגי )Eco-label( הוולונטרי שלו מופיע על מוצרים שנמצאו יעילים מבחינת

ניצול האנרגיה. בין המוצרים המסומנים בתג זה יש נורות, מכונות כביסה וייבוש, מדיחי כלים, מקררים, מקפיאים, תנורים, מזגנים ביתיים ומשאבות

חום. המוצרים מתויגים לפי השפעתם על איכות הסביבה, תוך התייעצות עם גורמים בתעשייה, מומחים בתחום איכות הסביבה, ארגוני צרכנים

והציבור. התחומים בהם השפעות המוצר עשויות להיות השליליות ביותר קובעים את המדדים לתיוג. יצרנים משלמים לארגון על מעקב ובקרה,

והמוצר שהתג מוענק לו נבדק מדי שנה.82

לתוכנית Energy Star האמריקנית מקבילה בינלאומית, אשר בה מוגדרים קריטריונים משותפים לשימור אנרגיה ותג משותף מופק עבור ציוד

משרדי בארה"ב וביפן. המוצרים בתוכנית כוללים מחשבים, צגים, מדפסות, מכונות צילום ופקסימיליה, סורקים ומכשירים משולבים. בשתי

Energy Star הארצות נקבעים מפרטים זהים למוצרים, ומוצרים של מדינה אחת העומדים בקריטריונים ומקבלים את התג — מוכרים כמוצרי

במדינה האחרת. יצרנים המשתלבים בתוכנית של אחת המדינות נהנים מהטבות התוכנית במדינה האחרת. ביפן, הגוף האחראי לתוכנית הוא 83.ECCJ ,המרכז לשימור אנרגיה

קנדה. בחוק היעילות בניצול האנרגיה משנת Energy Efficiency Act( 1992( מוגדרים תקנים מינימליים ליעילות בניצול אנרגיה ומוחלת חובת

תיוג על מוצרים צורכי אנרגיה. זאת, כדי לצמצם בהדרגה תפוצה של ציוד ומכשירי חשמל שאינם חסכוניים. מאז פברואר 1995 חלות הוראות

פדרליות על מוצרים מקומיים ומיובאים, שצריכת האנרגיה שלהם עולה על 75% מכלל הצריכה הביתית. כיום מופעלים תקנים ביחס ל-30 מוצרים

ויותר, בהם מוצרי חשמל ביתיים ומערכות תאורה. על מוצרים המיוצרים ונמכרים באותה הפרובינציה חלות רק תקנות הפרובינציה, שחלקן שונות

מהתקנות הפדרליות. תוכנית הפעולה ASAP )מונח שמשמעו "מיד"( נועדה להאיץ החדרתם של ציוד ומכשירי חשמל חסכוניים לשוק על ידי

מתן אישורי שיווק ותקינה למוצרים אלה. עוד מבקשת התוכנית לעודד את הציבור לרכוש את המוצרים הטובים ביותר מסוגם. ביולי 2001 אימץ

משרד התשתיות הלאומיות של קנדה )Natural Resources Canada( את תג ה-Energy Star הבינלאומי לציוד ולמכשירי חשמל והתג נכלל גם

.ASAP-בתוכנית ה

שיתוף העולם העסקי

עליית מחירי הנפט, הגז והחשמל הביאה חברות עסקיות להבנה שחיסכון באנרגיה הוא פעילות כלכלית רווחית, שיש לה גם רווח סביבתי. בעקבות

זאת, החלו חברות לשדרג את מכשיריהן ולהחליפם בציוד חסכוני ונקי יותר. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה הראתה, כי באמצעות נהלי עבודה

)Walmart( טובים בטכנולוגיות קיימות ניתן להקטין את הוצאות האנרגיה בתעשייה הכבדה ב-18-26%. רשת החנויות האמריקנית וול מארט

היא צרכנית האנרגיה השנייה בגודלה בעולם, לאחר ממשלת ארה"ב. החברה קבעה יעד חיסכון של 20% לחנויותיה לשנת 2020 ופתחה במבצע

פרסום המדגיש את חשיבות החיסכון בחנויות החברה. בהתאם, החלה התקנת מערכות תאורה ומיזוג אוויר חסכוניות בחנויות הרשת, ומוערך כי

ההשקעה תוחזר בתוך שנתיים. כחלק ממדיניות החיסכון הוגבר הפיקוח האנרגטי במטה החברה: מנהלי חנויות מורשים להפעיל מזגנים בחנויותיהם

רק באישור המשרד הראשי; מערכות חשמליות שונות מחוברות למטה לצורך בקרה על פעילות תקינה; וצוות של 100 מומחים עוקב אחר השימוש

באנרגיה ב-4,000 חנויות החברה בארה"ב ובקנדה. כחלק ממדיניות החיסכון האנרגטי מעודדת החברה רכישת מוצרים בנקודות מכירה הסמוכות

לחנויותיה, במטרה לחסוך בהוצאות הובלה.84

בפרויקט אחר מעודדת העיר ניו יורק בעלי עסקים מובילים לשפר את ביצועיהם העסקיים באמצעות התייעלות אנרגטית.85 יעד מרכזי בפרויקט

הוא נטרול חסמי מודעות ותפיסות מוטעות הרווחים בקרב אנשי עסקים בתחום האנרגיה. הפרויקט מנסה להתחשב בשינויים הבלתי-צפויים

באקלים העסקי הדינמי, המחזקים תחושות אי-ודאות של חברות פרטיות לגבי כדאיות ההשקעה. בוועדת ההיגוי של הפרויקט 19 חברים, ביניהם

אנשי עסקים, נציגי חברות, יועצים ונציגי ממשל, כולם בדרגים ניהוליים. תפקידה של ועדת ההיגוי לאתר אתגרים ומכשולים ולזהות אפשרויות

תקציר מדיניות: התייעלות אנרגטית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] 3� [

להתייעלות אנרגטית. פעילותה הניבה שתי מסקנות עיקריות: ראשית, נכונותם של מנהלים בכירים לקדם יוזמות של התייעלות אנרגטית משתנה

בהתאם לנכונותם לקחת סיכונים עסקיים; שנית, הפנייה היעילה ביותר למקבלי החלטות בנושא התייעלות אנרגטית היא בהעברת מסר התואם את

מידת הסיכון שהם מעוניינים ליטול. מסקנות אלו הולידו תוכנית עבודה הכוללת מיפוי סיכונים בכל פרויקט ופיתוח אסטרטגיות לשימור אנרגיה

המנטרלות דאגות הקשורות לסיכון. הומלץ, כי כל פנייה למנהל עסקי בתחום תכלול מידע על ההשלכות הפיננסיות, השיפור בפריון וההשלכות על

איכות המוצר. כלומר, פנייה ראשונה למנהלים תכלול פילוסופיה עסקית ברורה המלווה בפירוט תרומת ההתייעלות האנרגטית. רק בפנייה שנייה

למנהלים מוצגות האפשרויות האופרטיביות לחיסכון, מדידות שיש לבצען כדי להתחיל בתהליך, סיפורי הצלחה של חברות אחרות בענף שכבר

החלו להתייעל ונקודות קשר לקבלת הדרכה טכנית. בהדגישה את חשיבות התקשורת ואופן העברת המידע למנהלים, המליצה הוועדה על מספר

שיטות עבודה: הדרכה במשרד האוצר באמצעות מצגות לבכירים, עבודה צמודה עם מומחי אנרגיה בתוך החברות לקידום התייעלות, פרסום רלוונטי לארגונים עסקיים ושימוש בחברות יחסי ציבור לקידום רעיון ההתייעלות.86

קידום.בנייה.יעילה

ענף הבניין הוא אחד הענפים הגדולים במדינות ה-Organisation for Economic Co-operation and Development( OECD(. בענף מועסקים

5-10% מכלל העובדים, והוא אחראי ל-5-15% מהתמ"ג במדינות החברות בארגון. אנרגיה נצרכת במבנים עבור הסקה, חימום מים, מיזוג אוויר,

87,OECD-תאורה, והפעלת מכשירי חשמל ובישול. שיעור האנרגיה הנצרכת בבניינים מוערך ב-25-40% מסך כל האנרגיה הנצרכת במדינות ה

OECD-וניכרת מגמת עלייה בשיעור זה.88 בשל הגיוון הרב בתוצרים, קשה למצוא פתרון אחיד להתייעלות אנרגטית בתחום. סקר שערך ארגון ה

בקרב 20 מדינות החברות בו, מראה כי השיטות המרכזיות להתגבר על החסמים המאפיינים את הענף הן שינוי רגולציה, הענקת סובסידיות ופטור

ממס והעמדת הלוואות בתנאים מועדפים.

רגולציה

בעקבות משבר הנפט בשנות ה-70 הרחיבו מדינות רבות את הרגולציה בתחום האנרגיה גם להיבטים של יעילות אנרגטית, ובכלל זה קביעת רמות

מינימום לבידוד ולעתים גם קביעת תקן אנרגטי למוצרי הסקה, קירור ותאורה. באופן מסורתי, רגולציה נעשתה באמצעות תקן מרשמי, כלומר,

תקן המפרט הנחיות אותן יש למלא בדייקנות )למשל, הנחיות לסוג חומרי הבידוד והעובי המינימלי(. התקן המרשמי מקובע משום שאינו מספק

חלופות, לרבות חלופות שנוצרו בפיתוח טכנולוגי לאחר קביעתו של התקן. כתוצאה מכך מתרחב בשנים האחרונות השימוש בתקן תפקודי, הקובע

רמת יעילות אנרגטית מחייבת. כך, תכנון מערכות שיעמדו בתנאי התקן נותר גמיש והתקן מעודד פיתוח טכנולוגיות חדשות שיוזילו עלויות עמידה

בתקן. השימוש ברגולציה לקביעת תקנים אנרגטיים בבניינים חדשים רווח במדינות ה-OECD. מתוך 20 המדינות הנסקרות, ב-19 מדינות הופעלה

רגולציה מעין זו. רגולציה נחשבת אמצעי אמין במיוחד להשגת יעדי יעילות אנרגטית, אולם מעט מאוד מחקרים אמפיריים נערכו לבחינת ההשפעה הסביבתית של הרגולציה בענף הבניין והמסקנות בתחום זה אינן אחידות.89

סובסידיות.ופטור.ממס

תשע מהמדינות שענו על סקר ה-OECD מעניקות סובסידיות ופטור ממס על השימוש בטכנולוגיות לייעול אנרגטי. בקנדה ניתנים תמריצים לבניינים

מסחריים חדשים העומדים בתקן של ייעול צריכת האנרגיה, וגרמניה מפעילה תוכנית לסבסוד ההתקנה של מערכות חימום יעילות בבניינים חדשים,

במקביל לשדרוג ובידוד של מערכות חימום ישנות. מחקרים אמפיריים מצביעים על הצלחת הסובסידיות והפטור ממס ככלי לעידוד ייעול אנרגטי.

עם זאת, לסובסידיות ולפטור ממס יש שלוש מגרעות מרכזיות: ראשית, הן יעילות בעיקר בנכסים בבעלות אך לא בנכסים מושכרים, שכן בעלי

נכסים נוטים שלא להשקיע בנכסים שהם משכירים; שנית, בשל מגבלות תקציב היקף הסובסידיות וההנחות במס אינו מאפשר תקציב הגדול דיו

להשגת המטרה. בהקשר זה, ייתכן שהקלות אלו, לו ניתנו בגין החדרה של טכנולוגיות ממוקדות או נקובות, היו מקדמות את מטרתן באופי יעיל יותר; לבסוף, יש באמצעים אלה משום בזבוז משאבים על מי שהיו משקיעים באמצעים לייעול אנרגטי גם בלא הסבסוד.90

«

«

«

תקציר מדיניות: התייעלות אנרגטית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] �0 [

הלוואות.בתנאים.מועדפים

הלוואות בתנאים מועדפים )premium loans( למימון ההשקעה בייעול אנרגטי ניתנות בשש מהמדינות שענו על סקר ה-OECD. ההיגיון הכלכלי

בהלוואות אלו הוא שהחזר ההלוואה ימומן על ידי החיסכון הצפוי בהוצאות על אנרגיה. ביפן פועל מוסד ציבורי המעניק הלוואות בתנאים מועדפים

למי שבונים או רוכשים בתים ודירות מגורים התואמים את אחד התקנים הממשלתיים ליעילות אנרגטית. תנאי ההלוואה משתפרים ככל שהתקן

מחמיר יותר. בגרמניה מעניקה הממשלה הלוואות בריבית נמוכה למי שבונים או רוכשים בתי מגורים שבהם היעילות האנרגטית גבוהה במידה

ניכרת מן התקן המחייב. גם בארה"ב ניתנות הלוואות ממשלתיות דומות. הלוואה בתנאים מועדפים עשויה לאפשר לחסרי אמצעים לגייס את ההון הדרוש לבנייה ביעילות אנרגטית גבוהה.91

)ESCO( פיתוח ועידוד ענף החברות לשירותי אנרגיה

ענף חברות שירותי האנרגיה )ESCO( החל להתפתח בעקבות הצורך במתן פתרונות כוללים לקידום פרויקטים של התייעלות. ארה"ב מובילה את

הענף בעולם, וגרמניה היא המדינה המובילה באירופה. מאפייני הפעילות בענף בראשיתו זהות למאפייני התפתחותו כיום בישראל: צורך בסיוע

ממשלתי להגברת מודעות, צורך בסיוע במימון, והשפעתם של חוזי חיסכון.

ארה"ב. חברות ה-ESCO הראשונות בעולם החלו לפעול בארה"ב כבר בשנות ה-70 בעקבות משבר הנפט שהביא לעליות חדות במחירי הדלק. הענף

התפתח בעיקר בשנות ה-80 המאוחרות ובראשית שנות ה-90. הערכה מקלה גורסת כי בסוף שנת 2002 פעלו בארה"ב בין 500 ל-1,000 חברות בענף,

והערכות מחמירות, לפי הגדרות מצמצמות, מונות רק 63 חברות ESCO. בשנים האחרונות מסתמנת בענף מגמה של איחוד חברות, בשל יתרון הגודל

אך גם בשל תביעות משפטיות והרצון להעניק מטריה רחבה יותר של שירותי אנרגיה. מגמה זו צימצמה את מספר החברות בענף בקליפורניה באופן

National( NAESCO ,משמעותי. מתחילת התפתחותו של הענף קמו בו התאגדויות מקצועיות. ארגון חברות שירותי האנרגיה המוביל בארה"ב

Association of Energy Service Companies(, פועל בארה"ב כעשרים שנה ומייצג כמאה חברות, אשר יחדיו ביצעו עד כה 1,426 פרויקטים של

התייעלות אנרגטית בהיקף של 2.55 מיליארד דולר. רוב הפרויקטים שבוצעו היו בתחום התאורה ונוחות האקלים )חימום, אוורור וקירור(. חברות

שירותי האנרגיה בארה"ב פועלות בעיקר במגזר הציבורי: 50-70% מהפרויקטים נעשים בבתי ספר, בתי חולים ובניינים ממשלתיים. ההשקעות במגזר

התעשייתי נעות בין 7-16% וההשקעות במגזר המסחרי מהוות כ-16% מכלל פרויקטי ה-ESCO בארה"ב. בפרויקטים של התייעלות באמצעות

ESCO במגזרים הפרטי והציבורי הושקעו למעלה מ-15 מיליארד דולר ולפחות 3 מיליארד דולר הושקעו בפרויקטים ממשלתיים. הכנסות הענף

עלו מ-450 מיליון דולר בשנה בשנת 1995 לכ-2 מיליארד דולר בשנת 2000, עם צמיחה שנתית ממוצעת של 24% בהכנסות. תוכנית התייעלות

ממוצעת בארה"ב אורכת כעשר שנים, ותקופת ההחזר הממוצעת עומדת על שבע שנים. טווח העלויות של הפרויקטים רחב במיוחד, ונע בין 200

אלף ל-2 מיליון דולר. לפי נתוני NAESCO, 87% מהפרויקטים הפרטיים ולמעלה מ-70% מהפרויקטים התעשייתיים היו כדאיים מבחינה כלכלית )החזירו את השקעתם או אף הניבו רווח לאחר ביצועם(.92

תעשיית ה-ESCO בארה"ב נחשבת כמודל מוצלח ואכן, למרות שלכל מדינה מאפיינים ספציפיים ייחודיים, ניתן ללמוד רבות מהתפתחות השוק

בארה"ב. הניסיון האמריקני, כמו גם זה של מדינות אחרות בעולם, מלמד כי המגזר הממשלתי מהווה גורם חשוב בהתפתחותו ובהצלחתו של ענף

ה-ESCO למרות שאינו מספק מימון ישיר לפעילות החברות. די בכך שהמסגרת החוקית לפעילותן ידידותית ומעודדת התייעלות אנרגטית. אחת

השיטות באמצעותן מסייעת הממשלה לחברות בענף היא בהעדפת שירותיהן, בפרויקטים ציבוריים, של חברות שירותי אנרגיה המצליחות להשיג

את שיעור החיסכון הגבוה ביותר על פני חברות המציעות את המחיר הנמוך ביותר. בנוסף, חשוב שהממשלה תעודד ותתמרץ ייעול מבנים ציבוריים

מבחינה אנרגטית על ידי שימוש בשיטת ה-EPC. הצלחת הענף תלויה עוד בגורמים כמו יציבות החוזים, ריביות בגובה סביר למימון הפרויקטים, ויחסים טובים עם הלקוחות והיא מושפעת, כמובן, מעליית מחירי האנרגיה בעולם, המעוררת את העניין בחיסכון.93

גרמניה. תעשיית ה-ESCO בגרמניה היא המפותחת, הוותיקה והמצליחה באירופה. הענף צומח בהתמדה אך ההיצע רחוק מלספק את פוטנציאל

ההתייעלות. חברות ה-ESCO הראשונות בגרמניה הופיעו בשנות ה-90, אך מגוון הפתרונות שהציעו היה מצומצם והתמקד בעיקר בחימום. ספקות

לגבי אמינותן ויכולתן של חברות ה-ESCO בראשית דרכן גרמו לכך שעלות הפרויקטים לא גילם את ערכם האמיתי. השינוי חל בשנת 1995, כאשר

ESCO-עיריית ברלין חתמה על חוזה מרוכז לביצוע פרויקטים של התייעלות בכמאה מבנים שברשותה. היה זה הפרויקט הרציני הראשון של חברות ה

«

תקציר מדיניות: התייעלות אנרגטית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] �1 [

בגרמניה ועצם קיומו הביא להתפתחות השוק. חברות ESCO רבות סיפקו בעבר שירותים כלליים, כמו שירותי הנדסה, לפני שהפכו לספקי שירותי

אנרגיה. כיום פועלות בגרמניה כ-480 חברות בתחום. עד סוף 2001 בוצעו בגרמניה 70,000 פרויקטים של התייעלות בעלות של 5 מיליארד יורו,

ובשנת 2005 מחזור העסקים של החברות עמד על שני מיליארד יורו. תקופת ההחזר הממוצעת בגרמניה היא בין חמש לעשר שנים. 35% מהפעילות

הם במגזר התעשייתי, 30% במגזר הציבורי, 25% במגזר המסחרי ו-10% במגזר משקי הבית. בשנת 2003 רק 20% מחברות ה-ESCO השתתפו

בביצוע חוזי EPC ומחקרים מראים כי הפוטנציאל הבלתי-מנוצל בגרמניה עומד על 30%. פוטנציאל זה יכול להתממש באמצעות תוכניות להתייעלות 94.EPC בבניינים, שרובן יהיו כדאיות. מבחינה כלכלית במגזר הציבורי לבדו ניתן לחסוך 350 מיליון יורו מדי שנה על ידי שימוש בחוזי

סקר שנערך בגרמניה מצא, כי רק 10% מהחברות העסקיות לקחו או לוקחות חלק בחוזי ה-EPC וכי שיעור נמוך זה נובע בעיקר מחוסר מודעות.

עם זאת, שליש מהחברות מדווחות כי הן מתעניינות בתחום ושוקלות לבצע פרויקטי התייעלות במבניהן. איגוד ה-ESCO הגרמני אינו מבקש סיוע

כספי למימוש פוטנציאל החיסכון וההתייעלות כיוון שהבנקאות הגרמנית פתוחה דיה למימון פרויקטים כאלה, אך דורש להשלים את החקיקה

בתחום באופן המעודד ייעול אנרגטי גם במגזר הפרטי, למשל, באמצעות הסדרת האחריות המשפטית בין הדייר לבעל הנכס בכל הנוגע להתייעלות אנרגטית. האיגוד גם ממליץ להקים מרכזים שיספקו מידע וייעוץ למוסדות ציבוריים המתעניינים בהתייעלות.95

מסקנות והמלצות

פוטנציאל החיסכון האנרגטי בישראל, כמו בעולם, הוא רחב מימדים והשלכותיו הלאומיות מרחיקות לכת. התייעלות במשק האנרגיה יכולה להתרחש

במגוון דרכים, אך כולן דורשות הירתמות מצד הממשלה לספק מסגרות פעולה המעודדות התייעלות כזו. מדיניות חיסכון באנרגיה עשויה להיות

מותאמת באופן מיוחד למגזרים השונים, אשר מאפייניהם שונים בפוטנציאל ההתייעלות, זמינות הון להשקעה, והיקף הרווח הכלכלי בעקבות

ההתייעלות. יישום מדיניות התייעלות נוגעת בתחומים רבים. ראשית, יש צורך בפיתוחם ובהטמעתם של אמצעים טכנולוגיים בעלי נצילות גבוהה

יותר, הן בצד הצרכן, הן בצד ספק האנרגיה. בנוסף, נדרש שינוי בדפוסי התנהגות הצרכנים ופיתוח הרגלי הפעלה חסכונית של מערכות צורכות

אנרגיה, המחייב גם מערך הסברה והפצה של מידע על הערך החברתי והכלכלי של התייעלות אנרגטית. עוד נדרשים שינויים מבניים ותוכניות מתאר

מקומיות, מחוזיות וארציות, שיקבעו את מרכיבי התשתית המשפיעים על ביקוש לאנרגיה. לבסוף, נדרשות חקיקה הנוגעת לאמצעי שימור אנרגיה

והנהגת תמריצים כספיים, חיוביים ושליליים, כדי לעודד שימוש באמצעי שימור מסוימים.

ראוי לציין כי אין אנו עומדים במצב של "תחרות" בין אמצעי שימור שונים, שכן רק לעתים נדירות יש ביניהם סתירה מובנית. כל צעד יכול להתווסף

למכלול צעדי המדיניות.

המגזר הביתי

פרסום.ושיווק

Flex Your" ,באוסטרליה "Global Warming: Cool It!" .הגברת מודעות ונטרול תפיסות שגויות באים לידי ביטוי במסעי הסברה ברחבי העולם

Power" בארה"ב ו-"Initiative Energie Effizienz" בגרמניה הם רק דוגמאות למסעי הסברה טובים. ישראל אינה שונה מבחינה זו. פרסום,

הסברה ושיווק של הצורך בהתייעלות אנרגטית חייבים להיות חלק בלתי-נפרד מפעילותו של משרד התשתיות הלאומיות, כחלק ממחויבותו

לשימור אנרגיה ולהפחתת הביקושים. הניסיון בעולם מראה, כי רצוי לייצר מדיניות התייעלות אנרגטית בשיתוף עם המגזר הפרטי, בסיוע תוכנית

רב-שנתית להגברת המודעות הציבורית ליתרונותיו הרבים של חיסכון אנרגטי. מסע הסברה מסוג זה חייב להביא לציבור מידע אודות החיסכון

האפשרי בשימוש במכשירי החשמל הקיימים בבתים הפרטיים, כמו גם בעת רכישת מכשירים חדשים. יש לעודד שינוי בדפוסי התנהגות הצרכנים,

הכוללים רכישת מכשירים ביתיים חסכוניים, הפעלת מכשירים בשעות שפל, הימנעות מצריכה מיותרת, תפעול מכשירים בצורה יעילה יותר ועוד.

חשוב להדריך את הציבור לעקוב אחר חשבונות החשמל ולזהות בהם הזדמנויות לחיסכון, ולעודד רכישת מכשירים המאפשרים מעקב מדויק אחר

הצריכה )מונים "חכמים"(.

«

תקציר מדיניות: התייעלות אנרגטית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] �2 [

הקמת אתר אינטרנט ייעודי יכול לסייע בכך. אתר שיופעל באמצעות אנשי מקצוע בתחום יהיה מקור אמין למידע וגורם ייעוצי לצרכנים, בכל הקשור

לצריכת אנרגיה נבונה ושימוש מושכל במכשירי חשמל. בנוסף ניתן להפיץ, כמו באוסטרליה, מדריך לציבור להפחתת עלויות באנרגיה ביתית, שיציג

סוגיות הקשורות לתאורה ולמכשירי חשמל צורכי אנרגיה.

חשוב לשתף במסע ההסברה את רשתות השיווק הגדולות. אלו יכולות להיות סוכני שינוי המקדמים בצורה היעילה ביותר את החיסכון. הרשתות

יתוגמלו בשיפור תדמיתן והצגתן כ"ידידותיות לסביבה".

תמריצים.להחלפה.ושדרוג.של.מוצרים.יעילים.אנרגטית

שדרוגם והחלפתם של מכשירי חשמל ישנים במכשירים חדשים ויעילים יותר מהווים נדבך חשוב בקידום ההתייעלות האנרגטית. הפרש הצריכה

בין מקרר יעיל למקרר שאינו יעיל יכול להגיע ל-30%, כך שפוטנציאל החיסכון המצרפי במשק עצום.96 לפיכך, רצוי לגבש קווים מנחים לעידוד

החלפה, שיפוץ וניקוי של מכשירים ישנים )מזגנים( כדי להגביר אופטימיזציה ביעילות אנרגטית. תמריץ לייעול מסוג זה ניתן לגלם בהלוואות או

בסובסידיות. חשוב ללוות פעילות כזאת בהסברה ושיווק, תוך הדגשת ההיבטים הכלכליים ולא רק הסביבתיים של שדרוג המוצרים.

במגזר הציבורי והממשלתי

העלאת.המודעות.בקרב.מקבלי.החלטות

אבן היסוד לכל תהליך גורף במשק היא מחויבות אמיתית של הממשלה, מחויבות המקבלת ביטוי בחוקים ובתמריצים. ההכרה הממשלתית בחשיבות

הנושא חיונית לקידום ההתייעלות האנרגטית ולגיבוש תוכנית לאומית בעלת יעדים ישימים. בנוסף, כדי להוביל מהלך של חיסכון והתייעלות

באמצעות תוכנית משקית מקיפה, חייבת הממשלה לקבוע יעד התייעלות לאומי שהוא משמעותי, כפי שקבע, למשל, האיחוד האירופי )הפחתת

צריכת האנרגיה ב-20% עד שנת 2020(.

ביקורת.על.הוצאות.החשמל.הממשלתיות

אחד הצעדים הראשונים בשינוי הרגלי הצריכה במשק הוא גיבוש של פרופיל הצריכה הממשלתי לצורך קביעת יעדים לתוכנית החיסכון. היעדר

מעקב ובקרה על חשבונות הממשלה מהווה חסם ראשוני לקידום ההתייעלות, לכן חשוב כי הוצאות חשמל ואנרגיה ויפורטו בתקציב נפרד, כדי

לאפשר מעקב אחר חשבונות החשמל של כל משרד.

קביעת.יעדי.התייעלות.וחיסכון.לכל.משרדי.הממשלה

במדינות בהן מוטמע שינוי בדפוסים האנרגטיים מהווה המגזר הממשלתי דוגמה ומופת לציבור. לשם כך יש לקבוע למשרדי הממשלה יעדי חיסכון

ספציפיים, ואבני דרך ברורים לצורך ביקורת, ברמה שנתית ורב-שנתית. התוכנית המקיפה תחול על כל משרדי הממשלה, רשויות אחרות ויחידות

סמך. במסגרת התוכנית תערוך כל יחידה סקר לאיתור פוטנציאל שימור האנרגיה שלה ותגבש תוכנית למימוש מסקנות הסקר. תוכנית ההתייעלות

תצא לפועל באמצעות ספק שירותי אנרגיה שיתחייב להשיג את יעדי התוכנית. הפיקוח והאחריות על מימוש התוכנית בפועל יהיו מוטלים על

המשרד הממשלתי הרלוונטי. המשרד יהיה מוסמך לממן את ביצוע התוכנית מתוך תזרים המזומנים שלו או באמצעות סיוע מימוני של גורם שלישי

לא ממשלתי או על חשבון החיסכון שיושג.

שקיפות.לציבור

הוצאות האנרגיה השנתיות של הגופים השונים במגזר הציבורי והממשלתי יוצגו לעיון הציבור, לרבות ממצאי הסקר, תוכניות ההתייעלות ודיווחי

הביניים המעידים על מידת מימושם של יעדי ההתייעלות והחיסכון. כמו כן יפורסם מידע על כמות האנרגיה שנחסכה והיקפה הכספי.

«

«

«

«

«

תקציר מדיניות: התייעלות אנרגטית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] �3 [

יישום.ההתייעלות.האנרגטית.ברשויות.המקומיות

לאחר שתתחיל הפעילות במוסדות הממשלה, מוצע להפעיל תוכנית זהה ברשויות המקומיות. הלקחים שיילמדו מהפעלת התוכנית במוסדות

הממשלה יסייעו לשפר את התוכנית ברשויות המקומיות. התוכנית ברשויות המקומיות תכלול גם היא יעדי התייעלות וחיסכון בהוצאות חשמל

ואנרגיה, הכנת סקר אנרגיה באמצעות חברה לחיסכון אנרגטי והכנת תוכנית התייעלות רב-שנתית. פרויקט החיסכון ברשויות המקומיות יכלול

החלפת התאורה הקיימת בתאורה יעילה וחסכונית ברחובות, בשלטי חוצות, ברמזורים, במבני ציבור ועוד. גם הרשויות המקומיות יחויבו לדווח

על התקדמות והצלחות, מה שיוכל לשמש כהשראה למגזר הפרטי. עירייה שתושביה מעורבים ואולי אף שותפים בפרויקטים להתייעלות שהיא

מפעילה תגביר גם את ההתייעלות של תושביה.

השלמת תקינה מכוח חוק מקורות אנרגיה וחוק התקנים

תקינה יכולה לאכוף שימוש בטכנולוגיות בעלות נצילות גבוהה במשקי הבית. הניסיון של מדינות שונות כמו ארה"ב וקנדה מלמד כי תקנים המחייבים

מינימום יעילות בניצול אנרגיה משפרים את בחירתם של יבואני המכשירים, של ספקים ושל הציבור ככלל במוצרים יעילים מבחינה אנרגטית, בכפוף

להצדקה טכנולוגיה וכלכלית. בסמכותו של משרד התשתיות הלאומיות להתקין תקנות לגבי התייעלות אנרגטית, לקבוע דרישות יעילות מינימליות

ולסמן את מקדם היעילות למכשירי חשמל נפוצים )מקררים, מקפיאים, מכונות כביסה, מייבשי כביסה, מדיחי כלים, תנורי בישול, דודי חשמל

ומחממי מים, טלוויזיות, נורות( ומכשירי חשמל שצריכת החשמל שלהם גבוהה במיוחד. כדי למנוע התנגדות לתקנות חדשות המוכתבות מלמעלה,

במנותק מהשוק, חשוב שארגוני צרכנים, ארגונים סביבתיים, מכון התקנים, האקדמיה ויזמים עסקיים ישתתפו בקביעת התקנות והטמעתן, ליצירת

שיתוף פעולה חברתי-כלכלי אמיתי ולהשגת המטרה המשותפת של צמצום צריכת האנרגיה במשק. שיתוף פעולה עם תעשיית האלקטרוניקה יסייע

בפיתוח ובשיפור של הגדרות טכניות ושיטות בדיקה לזיהוי מוצרים אלקטרוניים המתאפיינים בניצול אנרגיה יעיל.

משרד התשתיות יכול לבקש מיצרנים, יבואנים וארגוני איכות סביבה לקבוע סולם חיסכון שיציג לצרכן בבירור ובאופן פשוט להבנה את היקף

החיסכון בש"ח לתקופה נתונה, כתוצאה משימוש במכשיר בעל דירוג חיסכון זה או אחר. דירוג מקדם היעילות האנרגטי למכשירים שונים יוכל

להיות נושא מרכזי בפעולות הסברה משותפות למשרד ולשחקנים בשוק, ואף לבתי ספר, ויעד חשוב בהסברה על אופני שימוש אקטיביים ופסיביים

והתאמת מכשירים לצרכים שונים.

תוכנית התקינה חייבת להציג שינויים לטווח הארוך, תוך שימוש באבני דרך, כדי לאפשר למשק תקופת הסתגלות לשינוי.

במגזר העסקי, המסחרי והתעשייתי

חוק "אפשרויות ההתייעלות באנרגיה" של אוסטרליה, שחוקק במטרה לשפר את יכולת הזיהוי וההערכה של אפשרויות ההתייעלות בקרב עסקים

גדולים הצורכים כמות משמעותית של אנרגיה, מצביע על החשיבות המשקית של תוכניות ההתייעלות האנרגטית במגזרים העסקי, המסחרי

והתעשייתי. אין ספק, כי ניתן ללמוד וליישם ממנו גם בישראל.

איסוף.נתונים

כדי לאסוף נתונים על צריכת החשמל במגזרים השונים, יש להתחיל באכיפת חובות הקיימים בחוק מקורות אנרגיה, כמו מינוי ממונים לשימור

אנרגיה בקרב צרכני אנרגיה גדולים במגזר העסקי, המסחרי, התעשייתי והציבורי. יש לחייב צרכנים אלה בהגשת דוח שנתי ובביצוע סקר לאיתור

פוטנציאל שימור אנרגיה. עוד יש להקפיד על בקרה ומעקב לגבי ביצוע הסקר. חשוב לציין, כי למרות המעורבות הממשלתית, החלטות מעשיות

לגבי הניהול האנרגטי יישארו בידי החברה, ומשרד התשתיות ילווה אותה כיועץ ותומך מקצועי בהתאם לצורך של כל חברה.

יצירת.מאגר.מידע

אחת הבעיות המרכזיות המאפיינות גם את המגזר העסקי היא המחסור בידע לגבי התייעלות ולגבי הפוטנציאל הכלכלי של חיסכון אנרגטי. חשוב

כי משרד התשתיות הלאומיות, בשיתוף עם התאחדות התעשיינים, יכינו מאגרי מידע נוחים לשימוש וזמינים, לציבור הרחב ולמקבלי החלטות

«

«

«

תקציר מדיניות: התייעלות אנרגטית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] �� [

בכל ארגון, על צריכת אנרגיה חסכונית, תוכניות לחיסכון, סיפורי הצלחה בתחום, רשימת ספקי פתרונות, ואפשרויות מימון לפרויקטים בתחום

החיסכון באנרגיה.

תמריצי.ייעול.לעסקים.מובילים

בהקשר זה ניתן ללמוד מהפעילות בעיר ניו יורק. חשוב להקים גוף המשתף אנשי עסקים, נציגי חברות עסקיות, ארגונים סביבתיים ואנשי ממשל,

כדי לאתר מכשולים הקיימים במגזר העסקי וכדי למצוא פתרונות להטמעת תוכניות ייעול אנרגטיות. מקורות מידע, לרבות מקורות בינלאומיים,

יהיו זמינים לחברי הגוף שינסו להתאים פתרונות זרים למציאות הישראלית. הגוף גם יעודד העברת מידע וכן שיתוף פעולה בין החברות לבין עצמן

ובינן לבין הממשל המקומי.

שינוי תעריפי החשמל

אימוץ.מונה.התעו"ז

במסגרת קידום ההתייעלות מוצע לחייב הפעלה של מוני תעו"ז בכל המגזרים. כך יקטנו שיאי הביקוש, תתרחש פריסה של צריכת חשמל לשעות

שאינן עמוסות בדרך כלל, ולמעשה יחול שינוי בהרגלי הצריכה. המעבר לשימוש במונה התעו"ז מחייב, כמובן, הפעלת שיקולים של כמות צריכה,

צריכת מינימום במשקי בית של אוכלוסיות חלשות, ועוד. מודל הפריסה הארצית של המונים יגובש בשיתוף עם הרשות לשירותים ציבוריים לחשמל,

המועצה הישראלית לצרכנות, ארגונים סביבתיים וחברתיים. במקביל, ייערך מסע הסברה שיידרש לסוגיות כמו מדוע נדרש הצרכן לשלם יותר

בשעות עומס וכיצד יוכל להימנע מתעריף גבוה אם וכאשר ינהג באופן מושכל. המסע יעודד חיסכון בצריכה ויציג אפשרויות ממשיות לחיסכון,

בהתאם למודל התעריפי.

אימוץ.הסדרי.השלת.עומסים.וולונטרית

לצד תעריף גבוה בשעות שיא, צרכנים המעוניינים בכך יוכלו לקבל פיצוי כספי בדרך של קיזוז מחשבון החשמל ובהתאם לתעריפי התעו"ז, בתמורה

לניתוקם, המלא או החלקי, בשעות העומס ממערכת החשמל.

בסקטור הבנייה

פוטנציאל החיסכון בענף הבנייה גבוה, אך הוא מתאפיין גם בקשיים הנובעים מהאופי השונה של המבנים. חלק מהפתרון נעוץ בפעילות ברמת תוכניות

המתאר, אשר בהן יש לשלב שיקולים של יעילות אנרגטית ובנייה ירוקה. ניתן לעצב הנחיות מחייבות לביצוע סקר השפעה סביבתית וכן בחינת חלופות

עדיפות מבחינה אנרגטית )שיקולי מיקום, גובה, מפנה ועוד(. ניתן לסבסד, להקל במיסוי, או לאפשר הקלות מימון לבנייה בטכנולוגיות המעודדות

ניצול אנרגטי, כמו גם לבנייה ירוקה בכלל. גם כאן נודעת חשיבות רבה להסברה ולשיווק היתרונות הכלכליים הנובעים מחיסכון אנרגטי.

קידום.ההתייעלות.במגזר.העסקים.הקטנים

עסקים בינוניים וקטנים, שהם ליבת המשק, מתקשים לעלות על מסלול התייעלות בעיקר בשל ההשקעה הראשונית הנדרשת לקניית ציוד התייעלות

או לתשלום לחברת שירותי אנרגיה )ESCO(. כך, עסקים קטנים רבים עלולים להחמיץ את פוטנציאל החיסכון. חשוב יהיה לתמוך בעסקים קטנים,

אולי באמצעות הקרן לעידוד עסקים קטנים ובערבות המדינה. יש להגדיר פעילות התייעלות האנרגטית כהוצאה תפעולית שוטפת ולהקצות משאבים

כלכליים לקידום התחום; לדוגמה: תשלום על פעילות החיסכון יועבר לחברה לחיסכון אנרגטי ויוחזר במלואו על ידי העסק הקטן כהפרשה מהחיסכון

המושג. במצב זה משמשת המדינה כערב צד שלישי, תוך שהיא מקדמת גם את ענף חברות שירותי האנרגיה וגם את העסקים הקטנים. על הקרן

לשתף את ועדת הכספים של הכנסת ואת הבנקים לקביעת תוכנית להענקת הלוואות מתאימה.

«

«

«

«

תקציר מדיניות: התייעלות אנרגטית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] �� [

)ESCO( קידום ענף החברות לשירותי אנרגיה

כבר נאמר, כי 50-70% מהפרויקטים של חברות שירותי האנרגיה בארה"ב נעשים עבור המגזר הציבורי, בעלות של למעלה מ-3 מיליארד דולר. ממשלת

ישראל יכולה ללמוד מהניסיון האמריקני ולעודד את השימוש בחברות לשירותי אנרגיה לקידום פרויקטים של התייעלות אנרגטית, למשל, במבנים

ממשלתיים. מעבר ליתרונות הברורים של החיסכון האנרגטי והכספי למדינה, פרויקטים כאלה יגבירו את מודעות הציבור לקיומן של חברות אלו

וכך גם יתרמו להתפתחות השוק והבשלתו, עד להתייצבותו. התפתחות השוק, מצדה, תגדיל את התחרות בענף, תפחית את אי-הוודאות המאפיינת

אותו כיום ותסייע במניעת תופעות של שרלטנות.

תמריצים.כלכליים.לקידום.ההתייעלות

תמריצים כלכליים יכולים להיות זרז חשוב, לפחות בשלב הראשוני בתהליך של התייעלות אנרגטית. בעיקר נכון הדבר בניסיון לפתח את המודעות

לחיסכון ולעצב דפוסי חיסכון. תמריצים כלכליים יקלו על החברות לשירותי אנרגיה ועל הלקוחות הפוטנציאליים, המעוניינים להתייעל. תמריצים

כאלה יכולים לכלול פחת מואץ, הפחתה במיסוי על קניית ציוד חוסך אנרגיה, הפחתה במיסוי על הכנסות מעסקאות להתייעלות אנרגטית ויצירת

מנגנוני ערבות )מלאים או חלקיים( עבור הלוואות הנמשכות לטובת התייעלות אנרגטית.

נספחים והערות

www.kmifellows.org :נספח 1: תוכניות בינלאומיות נוספות להתייעלות אנרגטית. המסמך מפורסם באתר

משרד התשתיות הלאומיות, משק החשמל בישראל — דיון בממשלה )ירושלים: משרד התשתיות הלאומיות, אוגוסט 2008(, מצגת שקופיות 6 ו- 15. 1

המחלקה לסטטיסטיקה וחקר שווקים — אגף כספים, בשיתוף עם היחידה לקשרי הציבור והפרסום בחברת החשמל, דין וחשבון סטטיסטי לשנת 2006, עמ' 2

http://www.iec.co.il/Static/WorkFolder/Investors/2006%20Stat%20Heb%20WEB.pdf .4-5 )5 במרץ 2008(.

http://www.mni.gov.il/mni/he-il/Energy/ ,)2008 ,משרד התשתיות הלאומיות, גורמים לעלייה בביקוש לחשמל )ירושלים: אגף לניהול משאבי תשתית 3

Electricity/ElectricityGeneralData/ElectricityDemandFactors.htm )4 במרץ 2008(.

מינהל החשמל, תוכנית אב למשק החשמל 2007-2030 )ירושלים: משרד התשתיות הלאומיות, 2007(, עמ' 14-15. 4

שם. 5

המחלקה לסטטיסטיקה וחקר שווקים — אגף כספים, בשיתוף עם היחידה לקשרי הציבור והפרסום בחברת החשמל, דין וחשבון סטטיסטי לשנת 2006, עמ' 6

http://www.iec.co.il/Static/WorkFolder/Investors/2006%20Stat%20Heb%20WEB.pdf .4-5 )5 במרץ 2008(.

http://www.iec.co.il/Static/WorkFolder/Investors/ :חברת החשמל, דין וחשבון סטטיסטי לשנת 2006. אתר האינטרנט 7

2006%20Stat%20Heb%20WEB.pdf )5 במרץ 2008(.

סברדלוב ואחרים, תוכנית האב למשק האנרגיה בישראל — קווים מנחים למדיניות שימור האנרגיה, עמ' 11. 8

המחלקה לסטטיסטיקה וחקר שווקים — אגף כספים, בשיתוף עם היחידה לקשרי הציבור והפרסום בחברת החשמל, דין וחשבון סטטיסטי לשנת 2006, עמ' 9

http://www.iec.co.il/Static/WorkFolder/Investors/2006%20Stat%20Heb%20WEB.pdf .39-40 )5 במרץ 2008(.

אדם טבע ודין, חשבון החשמל של מדינת ישראל )מאי 2004(, עמ' 2. 10

סברדלוב ואחרים, תוכנית האב למשק האנרגיה בישראל — קווים מנחים למדיניות שימור האנרגיה, עמ' 3. 11

גלובס, 29 במרץ 2008. 12

שם. 13

ניר עמרמי, מנכ"ל גדיר הנדסה )חברה לחיסכון אנרגטי(, ראיון עם המחברת, 3 במרץ 2008. 14

«

תקציר מדיניות: התייעלות אנרגטית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] �� [

משרד התשתיות הלאומיות, צעדים להתייעלות אנרגטית — צמצום בצריכת החשמל — הצעת החלטה, ירושלים, יולי 2008. 15

אדי בית הזבדי, אגף שימור אנרגיה במשרד התשתיות, במסגרת מצגת ל"פורום אנרגיה ירוקה" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, 3 במרץ 2008. 16

אדם טבע ודין, עמ' 8. 17

The Marker, 4 במרץ 2008. 18

אדם טבע ודין, עמ' 8. 19

.Smart Energy Ltd. )2008 יישום התפיסה הירוקה הלכה למעשה" )הוגש לדיון במשרד התשתיות, ירושלים, 6 במרץ" 20

שם. 21

אדי בית הזבדי, התייעלות אנרגטית במלונות )ירושלים: אגף לניהול משאבי תשתית, 2006(, עמ’ 1, 22

http://www.mni.gov.il/NR/rdonlyres/31A61712-2C0A-48C5-854D-ECF95045BA58/0/hotels.pdf )6 ביוני 2008(.

אדם טבע ודין, עמ' 8. 23

חמי שוגרמן, סגן נשיא CQM )חברה לחיסכון אנרגטי(, ראיון עם המחברת, 3 במרץ 2008. 24

משרד התשתיות הלאומיות, צעדים להתייעלות. 25

בית הזבדי, "פורום אנרגיה ירוקה". 26

הפורום לכלכלה ירוקה — המכון הישראלי לדמוקרטיה, תוכנית פעולה לשימור אנרגיה ברשויות המקומיות )ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוני 27

.)2008

עידית הוד, מרשות מבטיחה לרשות מקיימת )ירושלים: המשרד להגנת הסביבה, מרכז השלטון המקומי, ICLEI, ביה”ס ללימודי הסביבה על שם פורטר, 28

http://www.kayamut.org.il/images/list/kayamut.pdf ,9 ’אוגוסט 2007(, עמ

יהודה טרואן, רון תקוה, כלים ליישום מדיניות סביבתית בענף הבניין: בנייה "ירוקה" ובת קיימא )ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 13 בדצמבר 29

2007(, עמ' 4; אדי בית הזבדי, "פורום אנרגיה ירוקה".

טרואן ותקוה, כלים ליישום, עמ' 5-6. 30

סברדלוב ואחרים, עמ' 18. 31

זאב גרוס, מנהל אגף לניהול משאבי תשתית במשרד התשתיות הלאומיות, ראיון אישי, 10 ביוני 2008. 32

אבי דור, התייעלות אנרגטית במשרדי הממשלה )ירושלים: משרד האוצר, 17 במרץ 2008(, עמ' 2. 33

אדם טבע ודין עמ' 21. 34

אופיר פינס-פז, דב חנין, הצעת חוק אנרגיה מתחדשת התשס«ח — 2008 )ירושלים, יוני 2008(, עמ’ 4. 35

http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/17/3791.rtf )1 באוקטובר 2008(.

המשרד להגנת הסביבה, החלטות ממשלה: תוכנית אסטרטגית לפיתוח בר קיימא בישראל)ירושלים: המשרד להגנת הסביבה 2008( 36

http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=object&enDispWho=News%5El14

enZone=gov_decisions&enVersion=0&87&'( )6 ביוני 2007(.

אדם טבע ודין, עמ' 21. 37

ליעמי ויסמן, רכז אנרגיה ופנים באגף החשב הכללי במשרד האוצר, ראיון אישי, 10 במרץ 2008. 38

משה בוצר, רפרנט אנרגיה באגף התקציבים במשרד האוצר, ראיון אישי, 20 בפברואר 2008. 39

פרופ' גרשון גרוסמן וד"ר אופירה אילון, מוסד נאמן בטכניון, ראיון אישי, 18 במרץ 2008. 40

עמרמי, ראיון אישי. 41

תקציר מדיניות: התייעלות אנרגטית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] �� [

Christopher Russell, Motivating Business Leaders to Improve Profitability Through Energy Efficiency 42

,(Albany, NY: New York State Energy Research and Development Authority, November 2003), p.1

www.ase.org/files/940_E4EE.pdf )20 באוקטובר 2007(

אדם טבע ודין, עמ' 23. 43

שם, עמ' 24. 44

אדם טבע ודין, עמ' 23. 45

Russell, Motivating Business Leaders. 46

שם. 47

טרואן ותקוה, כלים ליישום, עמ' 5. 48

עמרמי, ראיון אישי. 49

טרואן ותקוה, כלים ליישום, עמ' 5. 50

עמרמי, ראיון אישי. 51

המכון הישראלי לנפט ואנרגיה — דפי מידע, "עולם העסקים גילה את החיסכון באנרגיה", אוקטובר 2007, גיליון 325, עמ' 42. 52

Russell, Motivating Business Leaders. 53

המכון הישראלי לנפט ואנרגיה, דפי מידע. 54

סברדלוב ואחרים, תוכנית האב למשק האנרגיה בישראל- קווים מנחים למדיניות שימור האנרגיה, עמ' 23. 55

שם. 56

שם, עמ' 15. 57

שם. 58

ד"ר אילן סולימאן, סגן מנהל רשות החשמל. ראיון אישי, 3 באפריל 2008. 59

סברדלוב ואחרים, תוכנית האב למשק האנרגיה בישראל — קווים מנחים למדיניות שימור האנרגיה, עמ' 24. 60

זאב גרוס, מנהל אגף לניהול משאבי תשתית במשרד התשתיות הלאומיות, ראיון אישי, 20 באוקטובר 2007. 61

שם. 62

שפיר הק, מנהל שיווק ופיתוח עסקי בחברת דלקיה, ראיון אישי, 1 ביוני 2008. 63

.1 CAD = 3.4086 ILS הומר לפי שע"ח של 64

Office of Energy Efficiency, The State of Energy Efficiency in Canada, Report 2006. 65

http://www.oee.nrcan.gc.ca/publications/statistics/see06/pdf/see06.pdf (20 באוקטובר 2007)

.1 INR = 0.0863 ILS הומר לפי שע"ח של 66

World Energy Council, Case Studies on Energy Efficiency Policy and Measures (WEC, 2008), pp. 11-13. 67

http://www.worldenergy.org/documents/annex_1__wec_report.pdf )24 ביולי 2008(.

.1 AUD = 2.9784 ILS הומר לפי שע"ח של 68

World Energy Council, Case Studies on Energy Efficiency Policy and Measures, p. 7. 69

.1 AUD = 2.9784 ILS הומר לפי שע"ח של 70

.World Energy Council, Case Studies on Energy Efficiency Policy and Measures, pp. 3-5 71

שם. 72

תקציר מדיניות: התייעלות אנרגטית תוכנית עמיתי קורת–מכון מילקן

] �� [

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאגר נתוני אנרגיה )ירושלים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2008(, http://www.cbs.gov.il/energy )5 במרץ 2008(. 73

)California Stanford Institute for Economic Research, April 2002(. pp. 245-246.:James L. Sweeney, The California Electricity Crisis 74

רון תקוה, מדיניות החיסכון בחשמל ושימורו במגזר משקי הבית — סקירה השוואתית )ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נובמבר 2006(, 75

עמ’ http://www.knesset.gov.il/mmm/doc.asp?doc=m01913&type=pdf ,9-10 )10 במרץ 2008(.

שם, עמ' 11. 76

שם. 77

אדם טבע ודין, עמ’ 9-10. 78

שם, עמ' 10. 79

.Sweeney, The California Electricity Crisis, pp. 246t247. 80

אתר האינטרנט של תוכנית http://www.energystar.gov ,Energy Star. )3 במרץ 2008(. 81

תקוה, מדיניות החיסכון בחשמל ושימורו במגזר משקי הבית, עמ' 14. 82

שם. 83

המכון הישראלי לנפט ואנרגיה, עולם העסקים גילה את החיסכון באנרגיה. 84

;Motivating Business Leaders to Improve Profitability Through Energy Efficiency :הפרויקט נקרא 85

Christopher Russell, Motivating Business Leaders. 86

חלקה של צריכת האנרגיה בבניינים בסך האנרגיה הנצרכת במשק מוערך בכ-25% ביפן, קרוב ל-40% בארה"ב ומעט מעל 40% במדינות האיחוד האירופי. 87

OECD, Environmentally Sustainable Buildings: Challenges and Policies )OECD: OECD Publishing, 2003(, p. 1. 88

טרואן ותקוה, כלים ליישום, עמ' 7. 89

שם, עמ' 8. 90

שם, עמ' 9-10. 91

World Energy Council, Case Studies, p.49. 92

שם, עמ' 52. 93

שם, עמ' 44. 94

שם, עמ' 48. 95

http://www.mni.gov.il/mni/he-il/Energy/ ,)2008 ,96 משרד התשתיות הלאומיות, פעילות "שינוי שוק" )ירושלים: אגף לניהול משאבי תשתית

EnergyConservation/ECMarketTransformation.htm )6 במאי 2008(.