בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

מה מאפיין את הדירוג של עבירות הרצח? היסוד הנפשי. בארץ רצח הוא כאשר יש כוונה תחילה )כמו בצרפת, אבל באנגליה אין כוונה תחילה(. אולם, כוונה תחילה לא בהכרח מאפיינת את הסוג הכי חמור

של המתת אדם:מוות בעינויים – מענים אותו אבל איןמצבים בהם יש רצח אבל אין כוונת תחילה –

כוונה להרוג. המתת חסד –מצבים בהם יש כוונת תחילה להמית אבל היא גורם מקל ולא מחמיר –

ההתלבטות מוסרית.יש לכן, כוונת תחילה היא מאפיין של רצח מקום בו היא מלמדת או משקפת דרגה חמורה של ביצוע ויחס

טיב המעשה והנסיבות משפיעות על וונת תחילה לא בהכרח משקפת חומרה שלילי לערך החיים. ככוונת התחילה.

במשפט הגרמני לא מדברים רצח כבעל כוונה תחילה אלא רצח לפי המניע כמו – כמו תשוקה לפעילותרצחניות וכו'.

החוק שלנו מבחין הבחנה חדה בין היס"ע ליס"נ:האירועים בחלל המציאות מחוץ לאדם – הפעולה הפיזית שאדם עשה.היסוד העובדתי – סוגים:3– מה שמתרחש בנפשו של האדם – מבחין בין היסוד הנפשי – מטרה לגרום לתוצאה. כוונה - אין מטרה אלא אני מודע לכך שעלולה להתרחש תוצאה מסוימת - קל"ד אופזיזות – -

אדישות. לא נתתי את דעתי לסכנה בלתי סבירה שעלולה להתרחש, איני מודע לכך. רשלנות –-

יש מקרים בהם הכוונה נלמדתההבחנה בין כוונה לבין פזיזות אינה חדה במציאות ויש מקרי ביניים - ידיעההלכת הידיעה – יש את פעמים, ולטעון שאין כוונה זה לא אפשרי3 לדקור אדם מהנסיבות –

ידעת שאחרי דקירה של קרובה לוודאי כמוה ככוונה ימות, לא משנה שלא3, פעמים בחזה הוא התכוונת.

כמו כן ישנה בעייתיות שלא תמיד מתכוונים למה שעושים – דקרתי חבר בלהט הריב, לא נתתי דעתילתוצאה בכלל

יש לנו שתי בעיות עם החוק – לא בטוח שהמושגים הללו קיימים במציאות )כוונה פזיזות וכו'( וגם אםמהמעשה והנסיבות.כן, איך מוכיחים?

ברוב המקרים אין הוכחות ישירות? האם הנסיבות והמעשים אינם משמשים מחליף ליסוד הנפשי על מצבו הנפשי אלא הוכחות על הפעולה הפיזית שהוא עשה והמידה האובייקטיבית של הסכנה ושל ניסיון החיים ולכן השופט מגיע למסקנה שהייתה לו או לא הייתה לו מודעות או כוונה לגרום לתוצאה –

מהמעשה והנסיבות. , הצעת החוק יוצרת עבירת רצח רחבה מידי. היא עושה זאת מתוך אמונה שהמושגיםלדעת המרצה

. הללו של מודעות וכוונה הם אכן קיימים ואמיתיים העבירה: מאשימים אותם ברצח תוך ניסיון לשוד )רצח תוך ביצוע עבירה( מקרה השוד של הזקנה

מה מידת הפזיזות שנדרשת, קל"ד אוהזו דורשת פזיזות – צריך להיות מודע לסכנה שהיא תמות. ? אין ספק שהם היו קלי דעת אבל האם הם היו אדישים? הרי הם לא רצו שהיא תמות, הם רצואדישות

בימ"ש:שתגיד להם איפה הכסף. מדובר במקרה חמור ובטוח זו יש כאן אדישות – האדישות "זועקת לשמיים" במקרה הזה .1

המרצה – פס"ד נכון למרות שהוא לא תואם אתלא פזיזות של קלות דעת ולכן קבעו שזו אדישות.המציאות כי הם לא רצו שהיא תמות.

1

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

הנאשם יכול לטעון שכלל לא הייתה לו מודעות לכך שהיא תמות מהמכות ולכן לא הייתה לו .2 שקל"ד צריכה להתבסס על סיכוי סביר שהוא לאפזיזות בכל מקרה – בימ"ש לא מקבל את זה ואומר

ימות - ואם אתה מכה אדם מבוגר בצורה הזו, אין פה סיכוי סביר כזה. הבעיה: אי אפשר לדעת מה היה בתודעתו של הנאשם ולכן מה שקובע זה הנסיבות החיצוניות בסופו של דבר. כמו כן, החוק מבחין בין סובייקטיבי לאובייקטיבי ואילו כאן בימ"ש התעלם מזה שהם לא רצו

שהיא תמות. המושגים של המחשבה הפלילית הופכים להיות מוסריים-ערכיים ולא עובדתיים.

החוק הפלילי בישראל )מפה השלמתי מאדוה(הייתה מחלוקת גדולה בין הצרפתים לאנגליים איך מגדירים את20במחצית הראשונה של המאה ה : כוונה תחילה; באנגליה דרשו הסוג החמור ביותר של רצח maliceבצרפת דרשו aforethought–

מחשבה מראש של רוע. אין חוק שמגדיר מהי עבירת רצח אלא רק בפסיקה. יש חוק באנגליה שמגדיר מה לא נחשבאנגליה –

הפסיקה הגדירה מהו רצח - "מחשבה מראש של רוע"- מטרה להשיג את התוצאה, או אם לאלרצח. – משמעותהתכוונת במובן שחפצת בכך אך ההסתברות לכך הייתה גבוהה- גם זה יכול להיחשב לרצח

רחבה למושג "כוונה". ראשית הם לא רצו להפנות לספרות הצרפתיתלמה האנגלים לא אהבו את המבחן הצרפתי?

כוונה תחילה לא תמיד מאפיינת חומרת מעשה; כמו כן ישגמישות-ולהסתמך עליה; שנית, הם רצו להם אפשרות לערוך שינויים משום שלא מדובר בחוק אל א בפסיקה.

– 70בשנות ה- הוא רוע של מראש כי מבחן המחשבה קבוע צורך בכוונה במובן הצר- חפץ . בתוצאה, או במובן הרחב- מודעות לתוצאה

מבחן אובייקטיבי – שאם הייתה סכנה – אדם דרס שוטר כשניסה לברוח. קבעו 1950 פס"ד סמית' מ מאוחר יותר קבעוממשית שהשוטר ימות עקב הנעת האוטו במצב כזה זה "מחשבה מראש של רוע".

התוצאה/מודעות להגשמת שאיפה הרצח- לעבירת בקשר סובייקטיביים יותר מבחנים בהסתברות להתרחשות.

)19במאה ה- חוק באנגליה הייתה הצעת BILLשלא התקבלה באנגליה אך התקבלה במושבות ,) גם בישראל השתמשו בהצעתהמנדטוריות שלה – שם חוקקו את המבחן "מחשבת רוע מראש"

החוק הזאת, אך לא הכניסו את המבחן של מחשבת רוע מראש אלא את המבחן של "כוונה תחילה"משום שבארץ אנשים הורגים יותר מבחו"ל.

malice aforethought– " :כל אחד שיש לו כוונה מראש לפני המעשה או לפי ההגדרה בחוק הזה גם אם לא הייתה לי כוונהבעת המעשה של גרימת המוות, לגרום למוות או לפגוע קשות"

. להרוג, אך התכוונתי לגרום לפגיעה גופנית חמורה, עדיין יוכלו להאשים אותי ברצחההבדלים בין המחשבת רוע מראש לכוונה תחילה:

בעת המעשההכוונה היא לא רק מלכתחילה אלא כוונה מראש או. – לא מדובר בכוונה להרוג אלא בגרימת נזק חמורהכוונה שונה לחלוטין ידיעה שהמעשה שלו יגרום בהסתברותשדורש לא כוונה אלא ידיעה –יש סעיף בהמשך

גבוהה למות אדם או לפגיעה פיזית חמורה. ההגדרה הייתה יותר רחבה מהלכת הצפיות. באנגליה היום אין עוד עניין של פגיעה גופנית חמורה אלא יש צורך בכוונה להרוג – כוונה כוללת את

הלכת הצפיות. הן פשרה בין החוק הצרפתיההגדרות של כוונת תחילה כפי שעוגנה בחוק הישראלי, לטענת המרצה,

:לחוק האנגלי

2

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

לא הכניסו סעיף על ידיעה. אצלנו יש בעייתיות בשאלת הצפיות. שלא כמו באנגליה – אין צורך בכוונה לגרום לנזק גופני אלא בכוונה להרוג בלבד. שלא כמו בצרפת –

החוק הישראלי החמיר – לא דרש תנאים שנדרשו בצרפת ובאנגליה, הקשה על הוכחת הרצח,הקל עם הרוצח.

והיעדר קנטור, הגדרת כוונה תחילה בפקודת החוק הפלילי בישראל – החליט להרוג, דם קר הכנה. יש פה חלק מהגגדרות מצרפת וחלק מאנגליה – זה מסביר מדוע ההגדרה של כוונה תחילה

בישראל היא כ"כ שנויה במחלוקת.

החוק הקיים – חוק העונשין ס'( קובע כי הגורם למוות בכוונת תחילה הוא רוצח. 2)א()300 מגדיר את כוונת התחילה; ס' 301ס'

. דומה לסעיף הגדרת כוונת התחילה בפקודה אם כי בסדר אחר 301 החוק שלנו מלכחתחילה היה מורכב – בד"כ המדינות שאימצו את החוק הצרפתי או שהייתה להםונתנו לבימ"ש וברורה של מהי "כוונה תחילה", או שלא הייתה להם הגדרה בכלל הגדרה פשוטה

זה. אצלנו המפריד בין רצח בדרגה נמוכה לחמורה הוא מבחן הכוונה תחילה.לעשות את ארה"ב הפרידה בין רצח להריגה באמצעות "מחשבת רוע מראש", אך כדי להחליט האם

מדובר ברצח חמור או לא השתמשו במבחן כוונה תחילה. בקיצור: בחוק שלנו יש הגדרה אך היא לא ברורה כי היא נוטה גם לצרפת וגם לאנגליה.

לגבי רצח אין לבימ"שרצח, על פניו, מכסה שטח מאוד צר ואילו הריגה מקיפה את כל היתר. זה מטה אותנו לצמצם את המקרים של כוונתמבחינת פרשנות – שק"ד, ולכל השאר יש לו שק"ד

הניסיון של החוק החדש הואתחילה והשופט יעדיף להיכנס להריגה – כדי שיהיה לו שק"ד בענישה. .להגדיל את דרגות הביניים של עבירות ההמתה

מקרים בהם ניתן לתת עונש מופחת – האם בימ"ש יכול לפסוק בכ"ז מאסר3יש עונש מופחת – סבור שלא, איך בימ"ש קבע שמדובר בשק"ד אם להקל בעונש או לא, אין חובה כזו. פלר עולם?

[216כוונה תחילה ]א/ – רכיבי כוונה תחילה

, יראו ממית אדם כמי שהמית בכוונה תחילה אם החליט להמיתו, והמיתו בדם קר,300לענין סעיף   )א( .301 בלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות שבהן יכול לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו, ולאחר שהכין עצמו

להמית אותו או שהכין מכשיר שבו המית אותו. לענין ההחלטה וההכנה להמית, אין נפקא מינה אם החליט להמית את האדם או את מישהו, מסויים  )ב(          

או בלתי מסויים, מבני משפחתו או מבני גזעו. כדי להוכיח כוונה תחילה אין צורך להראות שהנאשם היה שרוי בהלך נפש מסויים במשך זמן פלוני   )ג(          

או תוך תקופה פלונית שלפני ביצוע העבירה או שהמכשיר שבו בוצעה הוכן בזמן פלוני שלפני המעשה. מוכיחים את הכוונה ע"י הסימנים הרכיב הראשון בכוונת תחילה – "כוונה להרוג – החליט להמיתו"

יריות בחזה2והנסיבות של המעשה – הם המלמדים העיקריים על כוונה להרוג – אם אני יורה באדם אדם התכוון לתוצאות הטבעיות חזקת הידיעה\חזקת הכוונה אז ברור שהוא התכוון להרוג

הנובעות מהמעשה. יש האדם שחפר מחילה בקש והצית אותה והכל נשרף ולא ידע והבין שזה ישרף פס"ד אנגלי –

המבחן הוא סובייקטיבי, הוא לאחזקת ידיעה שאם הוא יודע שזה יישרף הוא יהיה אשם – נקבע כי ידע את זה בכלל ולכן זוכה.

3

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

חזקה שאדם יודע מה תהיינה התוצאות הטבעיות של המעשה משום שלאחזקת הידיעה בדיני ראיות – אם לא היה יודע שהוא ימות, לאהיה עושה את המעשה אם לא היה יודע את התוצאות הטבעיות

זוהי חזקה הניתנת לסתירה. חזקה זו נלמדת מנסיבות המקרה.היה יורה בו פעמיים בחזה. מהי כוונה?

"( 1)א()20 ס' – "מטרה לגרום לקרות התוצאות    לוודאי, כמוה ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה כוונה, "לענין

)ב(.20ס' " כמטרה לגרמן –הסיפור של חברת המטוסים – פוצצו את המטוס והמטרה שלהם לא הייתה להרוג את הטייסדוגמא

)ב( יש כי הוא ידע שזה20( אין פה כוונה להרוג אבל לפי ס' 1)א()20 לפי ס' אלא להרוס את המטוס יקרה כאפשרות קרובה לוודאי ולכן ייחסו לו כוונה.

האם נפרש את המושג כוונה בהקשר של כוונה תחילה כ"חפץ בתוצאה" )החלטה להמית( אולחוק(?20שנחיל את כלל "הצפייה קרובה לוודאי כמוה ככוונה" )ס' זה לשתי  נחלק את

תקופות: – בחוק לא הייתה הגדרה למחשבה פלילית ולא הייתה דרישה 39 התקופה הראשונה – לפני תיקון

– פזיזות, קלות דעת, אדישות – ההגדרה של המושגים של הכוונה באולמחשבה פלילית כלל מהפסיקה בלבד. מסיבה זו, ביהמ"ש היה צריך לדון בכל מקרה לגופו האם הכלל של מחשבה פלילית

. הפסיקה קבעה באופן חד משמעי שברצח אין די בצפיית התוצאה הקרובהחל בסיטואציה הזו או לא:הסיבות לכך, רצון ושאיפה להשיג את התוצאה – כוונה תחילה. לוודאי אלא יש דרישה לחפץ

ולכן ראוי להניח שעבירה כה חמורה דורשת רמה גבוהה שלעבירה מאוד חמורהזוהי א. מחשבה פלילית

– סימן שהמחוקק רוצה דרגה מוגברת של כוונה. כתוב כוונה תחילה ולא סתם כוונהב.

– לא ראוי להרחיב אותה ולצמצם את שק"ד של השופטים. מאסר עולם חובהג.לא שינה כלום כי כבר עיגנו הכל39:מבחינה מהותית תיקון 39 התקופה השנייה – אחרי תיקון

האם הפסיקה שקבעה שהלכתבפסיקה. אבל כעת גם עיגנו את הלכת הצפיות בחוק- ועולה השאלה )ב( חל על עבירות שנדרשת בהן20? מבחינה פרשנית - ס' הצפיות לא חלה ברצח קיימת עדיין

ואם כתוב "כוונה תחילה" עדיין נלמד שהכוונה הנדרשת היא חפץ בתוצאה ולאכוונה סתם בלי תוספות, .צפיות קרובה לוודאי ולכן הלכת הצפיות לא תחול

?כן,כוונה האם יש סוגים שונים של כוונה- האם יש דרגות שונות של כוונה היא סוג של שלמות עם התוצאה ואדם יכול להיות שלם עם התוצאה באופן מלא )הנני מוכן ומזומן( וגם יכול להיות

כשלמות עם התוצאה". לנדוי אף פירוש את הכוונה בעבירת הרצח שלם באופן נמוך יותר, שלם "קצת– שמחה עם התוצאה.

?הפסיקה מעניינת בעניין זה – איןהאם החוק קבע רף מאוד גבוה או רף מעט נמוך – קבע השופט מצא ונשמע דיי חד משמעי 2002 פס"ד אלימלך מ-תשובה חד משמעית לשאלה זו.

בשל הנימוקים שהוצגו לעיל – אין שק"ד, מדובר בעבירהשהלכת הצפיות אינה חלה בעבירת רצחחמורה וכן כתוב "כוונה תחילה" ולא כוונה סתם.

המילים2עולה השאלה האם מדובר במושג חדש "כוונה תחילה" או שמדובר במשמעות של לא ענינו על זה. ביחד?

ואין אף פס"ד שמבטא את האמור בפס"ד, לא כ"כ חד משמעית 2000הפסיקה המאוחרת, אחרי השופטים פתחו פתח לזה אך לא החילואלימלך אבל אין פס"ד שמאשר שמקבל את זה בפה מלא.

את זה אף פעם. המערער דקר את המנוח אליהו מתתיהו שתי דקירות בחזהו בעת ויכוח על מכשיר:פס"ד אלימלך

טייפ שהמנוח, כך לטענת המערער, גנב ממנו. בשיחת טלפון שנערכה זמן קצר לאחר האירוע,-רדיו

4

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

ובטרם מת המנוח מפצעיו, אמר המערער כי הפעם נמנע מלהרוג את המנוח מפני שנתן כבוד לאביו,להמית. ההחלטה הוכחה לא המערער, לטענת אותו. ירצח הבאה בפעם פסקאולם :בימ"ש

חל גם על ה"החלטה להמית" איננה הכרחית. חוק העונשין)ב( ל20המסקנה שסעיף " ה"החלטה להמית" היא רכיב מרכיביה של ה"כוונה תחילה". אין לזהותה עם ה"כוונה" שעליה מדובר בסעיפים

כמו כן בימ"ש אומר" )ב( לחוק, שנהוג לכנותה כוונה "רגילה", או כוונה "ספונטנית 20 - ( ו 1 )א() 20 שאין להחיל את הלכת הצפיות על ה"החלטה להמית".

עדיין נשארת השאלה איזו הלכת 39 גם אם נאמר שהלכת הצפיות חלה בעבירת רצח לאחר תיקון יפרשו את זהלדעת המרצה? 50% או של 100% – צפיות של צפיות חלה- איזו צפיות נדרשת פה

לפי חומרת העבירה – ככל שהעבירה חמורה יותר כך ידרשו צפיות גבוהה יותר ולכן ידרשו עשו את הפרשנות הדווקנית הזו )צפיות ברמה גבוהה( בפסקי הדין עלצפיות גבוהה יותר ברצח.

הגנת הכורח. – אלימלך לא התכוון להרוגבמקרה של אלימלך לעומת המטוס ההבדל הוא גדול

אותו ולכן אולי לא ראוי להענישו על רצח ואילו במטוס הייתה וודאות לכך שטייס יתפוצץ ביחד עםהמטוס – ולכן ראוי להעניש אותם על רצח.

:רצח רגילהצעת החוק החדש – לחוק העיקרי, במקום ס"ק)א( יבוא:300בסעיף " " למותו של אדם, דינו – מאסר עולםבכוונה או באדישותהגורם

האם הלכת הצפיות חלה או לא בהצעת החוק החדשה? האם יש חשיבות לשאלה הזו בכלל במסגרת – החוק החדש מכניס את אדישות ולא חייב כוונה – אם הוכיחו שלא היה אכפת לו,הצעת החוק? לא

אז זה לא משנה אם הוא התכוון. [7מאסר עולם ]יא/ לחוק שלנו – 41ס' עבירה שדינה מאסר עולם ולא נקבע שהוא עונש חובה, תקופת המאסר שיטיל בית המשפט לא תעלה על  .41

עשרים שנה: א311 יבוא ס' 311 להצ"ח קובע שאחרי ס' 15ס'

, בעבירה לפי סימן זה שדינה מאסר עולם ולא נקבע שהוא עונש חובה, רשאי בימ"ש להטיל41"על אף הוראות ס' שנה" 30מאסר עולם לתקופה בלתי קצובה או מאסר לתקופה שלא תעלה על הס' שקובע כי מאסר עולם

שבעבירת רצח מאסר עולם שאינו חובה – שנה יוחלף – יש הוראה מפורשת 20חובה הוא תקופה קצובה עד שנה.30לא קצוב או עד

ראובן מתכוון להרוג את יריבו שמעון. הוא בא לבית שמעון בכוונה להורגו: – כוונה מועברת : רואה אדם יוצא מביתו, דומה לשמעון, ומתבלבל ויורה בו והורג אותו ומתברר שהואמקרה ראשון

הרג את לוי – מה דינו של ראובן? אני יורה לעבר שמעון, הכדור מחטיא ואני הורג בטעות את לוי. מקרה שני:

–יש הטוענים שבמקרה השני יש שתי עבירות – ניסיון לרצח של אחד והריגה של שני. במקרה השני יש מדינות שהחוק. הוא התכוון להרוג ואף חשב שהרג, רק אח"כ התברר שזו טעות – במקרה הראשון

שלהן הוא קובע שאם אני מתכוון להרוג אובייקט מסוים ואני הורג אותו – העובדה שטעיתי ובסופו של יש פה עבירה אחת ולא עבירה +דבר זה לא הוא – זה לא משנה, דיי בכוונה להרוג את האובייקט

גם בארץ הוא שנוי במחלוקת:המקרה השני – ניסיון. בתפיסה כזו מתעוררת מחלוקת לגבי וזה לא משנה את מי הרגתי בסופו של דבר – ישיש הסבורים שאני התכוונתי להרוג אדם -

פה כוונה יש הסבורים כי התכוונתי להרוג אובייקט מסוים, אבל לא הרגתי אותו ולכן לא יכול להיות-

בניסיוןשאני אהיה אשם בהריגת אותו אובייקט אלא רק

5

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

זוהי פיקציה – האם ,כוונה מועברת אותו ירשנו קובע את הפתרון הראשוןהמשפט האנגלי האם היסוד הנפשי דורש כוונהזה תלוי ביס"נ – היא חיונית, האם יש דרך אחרת להוכיח רצח?

? אם צריך להרוג אדם מסוים – זה לא רצח; אפ צריךלהרוג אדם מסוים או כוונה להרוג אדם כלשהולהורג אדם כלשהו - זה רצח ואין צורך בפיקציות.

הכוונה של רצח כמעט בכל חוק היא כוונה להרוג אדם ולכן אין צורך בפיקציות הללו.המרצה: – מקרה שהיה אדם מתייחד עם זונה ומתחיל דברים שהיא לא מוכנה לעשות – היא בורחת וקפצת

השופט ח.כהן סבר שיש כאן גם קש"ס עובדתי וגם משפטי – המעשה הלחיץ אותהמהחלון ומתה והייתה אפשרות סבירה שזה יקרה.

יריתי באדם ופצעתי אותו, אמבולנס לקח אותו ואז מישהו נכנס באמבולנס והאדם –נשנה את המקרהשיריתי בו מת – האם מתקיים פה קש"ס? לא, יש פה ניסיון לרצח שלא צלח.

ובמקרים המרצה סבור כי אין צורך בכוונה מועברת וכי היא נוטה להעלים את שאלת הקש"ס בהם הקש"ס כלל לא ברור – בימ"ש ייטה בכל מקרה להאשים ולומר שהיה כזה – משום שממילא

הייתה לו כוונה להרוג. אנליטית, הדוקטרינה הזו לא מציאותית משום שאין עדיין מקרה שאירע בו אמרו שאין קש"ס

בד"כ פוגעים באדם שעומד ליד מה שרצינו להרוג, ואז יש קש"ס – סיכן אותו וכו'.במקרים כאלו – בניו יורק רצח של שוטר הוא רצח חמור ואילו רצח של אדם רגיל הוא רצח בדרגהדוגמא נוספת:

אם רציתי לרצוח אדם רגיל ובטעות רצחתי שוטר – איזה דרגה הרצח שלי? רגילה –היו טוענים שזה בדרגה קלה כי נדרשת מחשבה פלילית לכל יסוד בעבירה – ולא הייתה לו כזובישראל

לגבי השוטר.בין דרישות המחשבהבארה"ב יש בעיה מיוחדת – עדיין לא הגיעו לפתרון הולם של סוגיית היחס

הפלילית ובין נסיבות –יש פסקי דין בארה"ב שהעבירו את הכוונה מהמיועד המכוון שלא היה שוטר אל וזו לא תוצאה ראויההקורבן בפועל שהוא כן שוטר והרשיעו את הנאשם בעבירה רצח מדרגה חמורה

ובישראל היא לא הייתה מתקבלת. זה מלמד על כך שכשאתה מדבר על פיקציות אתה עלול להעביר את הכוונה בלי לחשוב האם קיימת

הדרישה של קש"ס, מחשבה פלילית מיוחדת לעניין הנסיבה המחמירה וכו'.[216כוונה תחילה ]א/

, והמיתו בדם קר, בלי שקדמה התגרותיראו ממית אדם כמי שהמית בכוונה תחילה אם החליט להמיתו, 300לענין סעיף   )א( .301בתכוף למעשה, בנסיבות שבהן יכול לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו, ולאחר שהכין עצמו להמית אותו או שהכין מכשיר שבו המית אותו.

, אין נפקא מינה אם החליט להמית את האדם או את מישהו, מסויים או בלתיוההכנה להמיתלענין ההחלטה   )ב(          מסויים, מבני משפחתו או מבני גזעו.

כדי להוכיח כוונה תחילה אין צורך להראות שהנאשם היה שרוי בהלך נפש מסויים במשך זמן פלוני או תוך תקופה פלונית   )ג(          שלפני ביצוע העבירה או שהמכשיר שבו בוצעה הוכן בזמן פלוני שלפני המעשה.

? מה מבקש המחוקק לפתור בהוראת סעיף זוס"ק)ב( – כוונה תחילה היא ההחלטה מראש לבצע רצח על אדם מסוים או כל אדם אחרהחוק הצרפתי –

של אנרכיסטיים שהיו19 – הסעיף הזה בא להתמודד עם התופעה שהייתה בצרפת במאה ה-שיזדמן לו שמים פצצות בצירים מרכזיים ורצחו אנשים רבים – מה הייתה הכוונה של אותם אנרכיסטיים? להרוג

אנשים, לא אנשים מסוימים. בישראל היו שתי בעיות שרצו להתמודד איתן – גאולת דם שאז אין כוונה להרוג אדם מסוים

מהמשפחה; וכן הסכסוך הערבי יהודי שגם אז אין כוונה להרוג אדם ספציפי. שנים רבות פירשו את הסעיף ככוונה מועברת – אם אני מתכוון להרוג ערבי מסוים והורג ערבי אחר )או נוצרי( אז הכוונה תועבר. אך, אם אני מתכוון להרוג ערבי והורג יהודי בטעות – הכוונה אינה מועברת

זוהי פרשנות אבסורדית. לדעת המרצה ולא תהיה כוונה תחילה

6

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

- השאלה התעוררה וחיים כהן קבע כי אין פה כל קשר לכוונה מועברת )לעומת מהבפס"ד שניר לא להבהיר מי הוא האובייקט אלא להבהיר מהי הכוונה – הסעיףשחשבו באותה תקופה( –

כוונה מועברת זה רוצה להבהיר שלא צריך כוונה לאדם ספציפי אלא לבני גזע\בני משפחה כשאני רוצה להרוג יהודי ובטעות הורג ערבי; אבל כשאני הורג ערבי כשיש לי כוונה להרוג ערבי – אין

. כל הרעיון הוא להבהיר כוונה להרוג גזע מסוים ולא אובייקט מסויםפה כוונה מועברת. אין נפקה מינה אם נעשה המעשה באדם אחר או בנכס אחר, מזה ( של המחשבה הפלילית –2)ג()20ס'

קובע שזה לא משנה את מי הוא התכוון להרוג – אין פהס' זה שלגביו אמור היה המעשה להיעשות.כוונה מועברת אלא פשוט זה לא משנה

. לדעת המרצה חיים כהן צדק בפס"ד שניר בחוק הצרפתי מגדירים מהי כוונת תחילה – היא לא חייבת להיות לגבי קורבן מסוים אלא חייבת להיות מחשבה מראש )אפרט'הוד(. כשהאנגלים אימצו את החוק הצרפתי הם החליטו להוריד את המחשבה

מראש.

? כוונה תחילה מהי בלי שקדמה, יראו ממית אדם כמי שהמית בכוונה תחילה אם החליט להמיתו, והמיתו בדם קר, 300לענין סעיף   )א( .301

ולאחר שהכין עצמו להמית אותו אוהתגרות בתכוף למעשה, בנסיבות שבהן יכול לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו,שהכין מכשיר שבו המית אותו.

, כוונה, לא חייבת להיות כלפי אדם מסויםהחליט להמיתו: החלק הראשון של ההגדרה , בלי שקדמה התגרות בנסיבות בהן הוא היה יכול להבין אתהמתה בדם קר: החלק השני של ההגדרה

תוצאות מעשיו.– כל מקום שאין קנטור זהו דם קר גם אם הוא בסערת רגשות כמו סוויסא.דם קר כהיעדר קנטור

על פי הפרשנות הנ"ל, אילו מקרים ראויים להיקרא רצח למרות שאין דם קר במציאות אך אדם שסובל מהפרעה נפשית אבל זה לא מגיע? מבחינה משפטית זה ייחשב כאילו יש פה דם קר

לכדי הגנת אי שפיות. הסעיף הזה או שהוא צר מידי או שהוא רחב מידי:

אם ניתן לו פרשנות מילולית הוא צר מידי ואנשים חמומי מוח לא יורשעו בעבירת רצח– אם ניתן לו פרשנות משפטית הוא רחב מידי – כל מקרה שלא היה קנטור ייחשב לרצח

כמו הפרעה נפשית – כך התפתחה האחריות המופחתת אבל בארץ זה לא קיים. לאחר שהכין עצמו להמיתו או שהכין מכשיר שבו המית אותו – יש הכנה – –החלק השלישי של ההגדרה

חלופות.2כאן ענין ההחלטה וההכנה להמית, אין נפקא מינה אם החליט להמית את האדם או את מישהו, מסוייםלס"ק)ב(:

– מבהיר לנו שההכנה היא הכנה להמית לאס"ק)ב( או בלתי מסויים, מבני משפחתו או מבני גזעו.צריכה להיעשות כלפי אדם מסוים

יש שני סוגים חלופיים של הכנה כאמור: – למשל לקנות אקדח. האם יש הכנת כלי כאשר אדם חונק את הקורבן – האם הכנת הכלי(1)

הידיים הן הכלי? מה זה אומר? תכנן מראש או ידע מראש שהוא רוצה להרוג? דוגמא הכין את עצמו – (2)

; לתכנון רצח – אני אורב לאדם וכשראה אותו מתקרב אני אהרוג אותו מעשה ההריגה היה חניקה באמצעות חבל )הכלי( – אחת הנאשמות פנתה לנאשם אחרפס"ד בקר –

ותאמר לו ותכננו שהיא תטלפן אל הקורבן וביקשה ממנו להרוג את הקורבן תמורת סכום מסוים

7

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

שצריכים לנסוע מקום כלשהו ובדרך תאמר לו שצריך לאסוף עוד מישהו – זה הרוצח ובינתיים הנרצח יושב במושב הקדמי ואוספים את השלישי שנכנס מאחורי הקורבן ובדרך נכנסים לאזור חקלאי והיא

עוצרת ורוצחים את הקורבן – זה תכנון.

יש רצח בנסיבות מחמירות שאחת מן הנסיבות היא: "בהצ"ח – הרג את הקורבן... לאחר תכנון או מה אם האדם חיכה ללא תכנון ממשי של משהו שהיה צריך הפעלת שק"ד אם להורגו"

לעשות? לדעת המרצה, זה ייחשב לרצח מתוכנן.התייחסות הפסיקה:

– בעל הרג את אשתו. הוא הביא איתו אקדח בגלל שהייתה סכנה בדרך. 75 כליל, פ"ד ד 65/49 ע"פ הוא אומר לה שהיא בוגדת בה והיא נשבעת לא שזה לא נכון. הוא היה קצת מופרע אבל לא עד כדי הגנת אי שפיות. הם נוסעים ברכב – בדרך, האישה אומרת לבעל שהיא צריכה להתפנות והוא מבקש מנהג המונית לעצור את המונית ושניהם יוצאים מהמונית זרוע בזרוע. אחרי שהם מתרחקים מהמונית נשמעת ירייה – הוא הוציא אקדח וירה באשתו והוא מואשם ברצח. אין מחלוקת שהייתה לו כוונה

כמובן רגע שהוא רצח אותה. השאלה היא אם מתקיימים שני התנאיםהלהרוג את אשתו באותו )לאהתנאי הוא שנאשם יכין את עצמו השופט זילברג: " הנוספים לעבירת הרצח – דם קר והכנה?

וכבר נקבע הדברמדבר על הכנת הכלי, היה ברור שהכלי הובא לשם הגנה עצמית של בעיות בדרך( – והיא הכנה זו אין צורך שתתפוס שיעור זמן מסויםכי יכולה להיות מיניה וביה והיא יכולה להיות בזמן

תחילה אתה– צריך שיהיה סדר מסוים לדברים " הקצר ויותר אך צריך שתהיה הכנה קודמת למעשה ואולם אם המעשהאין לקבוע מסמרות בעניין מכין אך לא חייב להיות פסק זמן בין ההכנה למעשה. "

נעשה תוך החלטה רגעית פתאומית ללא שק"ד כלשהו, גם אם התמלאו שאר התנאים, אין פה . ההריגה ההכנה הדרושה היא שק"ד והחלטה להמיתזילברגכלומר, לדעת ".רצח אלא הריגה בלבד

הייתה כ"כ פתאומית עד שקשה לראות כאילו הייתה כאן הכנה עצמית ושק"ד, היא זו שביקשה לצאתמהמונית.

ספק רק אם פס"ד כליל היה נפסק כך גם היום, היום הגישה בפסיקה היא שונה לגמרי. אבל בספרות מדברים עליה הדיון על ההכנה נעשה במחוזי ולכן זה לא הלכה   גראמה 172/62 ע"פ

גרמה הוא עולה חדש בעל אמונות תפלות על שדים ורוחות והוא מאוד מפחדכעל הלכה של העליון. מפלוני והוא חושב שהוא הולך להזיק לו ולמשפחתו וברגע מסוים ומאוד פתאומי – ללא אירוע חיצוני

זה דומה שנים בראש עד שהורג אותו. 9שיסביר את העיתוי של מה שקרה – הוא מרים טורייה ומכה בו לפס"ד כליל בגלל שזה היה פתאומי ואין הכנה, אין הכנה גם של כלי ולשניהם יש איזושהי הפרעה

פעמים, יש פה אירוע נמשך שבקלות למצוא את ההכנה9אולם הוא הכה בו נפשית מסוימת. – מאידך גיסא, אפשר לטעון שיש פה רצף אחד והספונטניות שבה התחיל האירועבתחילת המעשים

מכות. הוא זוכה מרצח והורשע9מאפיינת את כל האירוע וזה לא משנה אם מדובר במכה אחת או בהריגה.

סוויסה 97/68 ע"פ – בפס"ד )לא פה אחד, של רוב( בימ"ש עליון מאשר את ההחלטה של המחוזי דקירות 4 אין ספק שבעת הדקירה הייתה לו כוונה להרוג )שזהו רצח – מתקיימת כאן כוונה תחילה –

? האם יש הכנה(. במקומות כה קריטיים מעידים על כוונה להרוג כוונה תחילה פירושה שהחלטת להרוג ואחרי אומר שאין כאן שום הכנה – בדעת מיעוט השופט קיסטר

– יששהחלטת שקלת והרהרת בעניין ויש לקחת בחשבון שבמקרה הזה אין פנאי לשקילה ולהרהור מרווח זמן בין הזמן שלקח את הסכין לבין הרצח – אבל הוא רגיל לאיים וכו' ולכן ההנפה של הסכין לא

מלמדת שיש לו החלטה להרוג אלא החלטה רגעית. מדבר על סוויסא שהוא אדם "מוכן ומזומן", מדבר על המקרה הקונקרטי, מדובר השופט זוסמן:

באדם שהוא אלים. זוסמן דוחה ככל הנראה את הגישה של קיסטר.

8

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

יותר, בימ"ש העליון בשלב מאוחר יותר קבע הלכה שיסודאם היינו מגיעים לתקופה מאוחרת )ולא הכנה נפשית( – מהי הפעולה הפיזית שעשה סוויסא? הלך למטבח והביאההכנה הוא יסוד פיזי

יוכלו לומר שיש פה אמצעי פיזי –סכין. הבעיה עם הפסיקה הזו היא שעל כל פעולה שהוא יעשה . הפסיקה הפכה את ההכנה ממשהו מהותי בתוך המושג של כוונה תחילה למשהו פיזי-טכני בלבד

– אז מה תהיינה הדרישות כשהנאשםפרופ' פלרכשמושג ההכנה הוא מושג פיזי בלבד- כתב העוצמה של החניקה היא ההכנה לפי שמגר.לא משתמש בשום כלי – למשל חניקה?

?כליל וגראמה היו מופרעים נפשית ואילו סוויסא האם יש סתירה בין סוויסה כליל וגראמה לא היה מופרע נפשית.

התנאים הם תנאים בנפרד, או שמדובר בקונסטרוקציה כלשהי של שילוב כל 3 האם המרצה התנאים הללו יחד, ואז בימ"ש צריך להחליט בהתאם למקרה האם הם התקיימו או לא?

שהשופטים אינם דנים בשאלת ההכנה באופן עצמאי ונפרד משאר הגורמים אלא הם משלביםחושב.אותם זה בזה

נעים אברהם בנו 396/69 ע"פ וחזר לארץ. האירוע אירע בערב – אדם ששירת בחיל הים בחו"ל יוהכ"פ – בא לבקר את המשפחה והביא עימו את הבת ויש סכסוך בינו לבין השכן – הבת קופצת וצועקת מההתלהבות שחזרה לארץ ומפריעה לשינה של השכן. הכל מסתיים ברצח. השכן רוצח את

האם יש פה הכנה?האיש שבא מחו"ל. המבחנים של הכנה, דם קר והחלטה להרוג הם מבחנים מכניים, מבחנים באמצעותם בוחניםאגרנט –

– הוא דוחה את מה שאומר קיסטר – לא צריך לבחוןבאופן קונקרטי האם הייתה כוונה תחילה או לא ההכנה אינה אחרת מאשר פעולה פיזית שיכולה ללמד על השקילה והרהוראם הוא שקל, הרהר וכו'.

ג – הנאשם רץ כמה מטרים, הוציא את הסכין. להרו –שושנה, שילמה לנכד של אחותה – דקר- שירצח את הבן זוג שלה, והוא חנק דקר 1354/03 ע"פ

שעניינו הכנה למעשה ההמתההוא יסוד פיזי טהוריסוד ההכנה "השופט גובראן: אותו באוטו. שלובים ההחלטה להמיתלא אחת או ההכנה של מכשיר המיועד לביצוע מעשה ההמתה.

והם עשויים לבטא בו זמנית ובמשולב הן החלטה להמית והןומעשה ההכנה זו בזה זה " הכנה לקראת מעשה ההמתה טיפוסיההכנה משולבת בתוך המעשה עצמו לעיתים,

. בעיקר במקרה של חניקה – מדבר על ניסיון ועל ההכנה לעבירה – האם מעשה ההכנה נכנס תחת תחילת ביצועפרופ' פלר

העבירה או שזה עדיין נחשב להכנה – למשל מארב? בפסיקה קבעו כי מעשה הכנה הוא מעשה של מחיל את זה גם על ההכנה שלפלר תחילת הביצוע בעוד שניסיון הוא כל מה שקדם תחילת הביצוע.

המרצההרצח – ההכנה לא צריכה להיות שלובה במעשה אלא חייבת להקדים את המעשה. לא משום שמדובר בשתי עבירות שונות לחלוטין:מסכים עם פלר

בניסיון – השאלה היא האם הוא אשם בעבירה או לא, ולכן המגמה היא להרחיב בניסיון כדי-לא להרשיע בביצוע.

ברצח – זו לא שאלה של זכאי מול אשם, אלא אשם ברצח מול אשם בהריגה.-אומר שהמשמעות שלה בשתי לא וגם ברצח בניסיון גם מופיעה הכנה העובדה שהמילה

בנו בימ"ש דוחה את הגישה פלר – הכנה יכולה להיותבפס"ד בן נעים אברהם. המופעים היא זהה שלובה במעשה כמו בחנק.

נעים בנוהנקודה החשובה ביותר אצל –אגרנט בבן ההכנה לא צריכה להקדים את המעשה – . השקילה וההרהור לא צריכים להיות לפני המעשה, אלא יכולים לבוא ביחד עם המעשה

מהי ההבחנה בין כוונה לבין כוונה תחילה?ההבדל הוא ערכי מוסרי ולא טכני פורמאלי. לדעת המרצה – -

9

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

מידת הזדהות של הנאשם למה שהוא עושה – מידת השלמות שלו עם המעשהכוונה –- והתוצאה

כוונה כוונה תחילה פירושה כוונה תחילה לפי הפסיקה )לפי איך שהמרצה רואה את זה( – - , מידה רבה של שלמות וההזדהות עם התוצאה ולא החלטה על כוונה חולפת, לא הזמן הוא מעמיקה

. החשוב חשב ושקל ולאחר שיקול החליט: אגרנט מביא את דברי קיסטר – "אגרנט בפס"ד נעים אברהם בנו

דעתי קיסטר שוקל שיהיה שיקול והרהור בהחלטה. אגרנט רושם את תשובתו להשגה זו – להרוג" כי בשעת המעשה קיננה בלב העבריין כוונת היא כי היסוד של "החלטה להרוג" מצריך אך ורק

קטילה ממשית. על מנת למלא את הדרישה שהכוונה לא תהיה ספונטנית, המחוקק קבע אתהדרישות של היעדר קנטור והכנה.

כדי להוכיח כוונת תחילה לא יהא צורך להוכיח שאדם נאשם היה שרוי באותה הלך – " )ג( 301 ס' לא צריך להראות פרק " מחשבה )דהיינו כוונת תחילה( למשך תקופה מסוימת שלפני עשיית הפשע

אם כך, כוונה תחילה יכולה להיווצר יחד עם המעשה עצמו, כמוזמן מסוים בו הוא היה בהלך הנפשבחניקה.

אמנם לא צריך פרק זמן מסוים, אך צריך פרק זמן כלשהו – זהיוצא נגד מסקנה זו. פרופ' פלר – קיסטר לא צדק כי הוא ביקש לחשוב אחרי ההחלטה צריך להקדים את המעשה ואת ההחלטה

.להרוגפסקי דין בארה"ב קבעו כי כוונה תחילה לא דורשת פרק זמן ממשי בין ההחלטה לבין הביצוע. ההבדל בין כוונה לכוונה תחילה הוא לא פרק הזמן אלא עומק ההכוונה, מידת הזהות עם

ההחלטה לבצע את הרצח. , ההגדרות המוזרות של החוק במושג "כוונה תחילה" באות לשנות את המשמעות ולאלדעת המרצה

להעניק למושג כוונה תחילה שאיננה תואמת את המשמעותלהגדיר כוונה תחילה מילולית אלא .המילולית

רוצה לפרש את החוק באופן שיתאים לפירוש המילולי של החוק אך הרובקיסטר בדעת מיעוט המכריע של השופטים בישראל לא מפרשים את החוק כמשמעותו אלא מעוותים כביכול את המילים כדי

להתאים לגישתם.

אחריות מופחתתרצח,לא – כאמור לאנגליה יש חוק שמגדיר מהו באנגליה – התפתחות באמצעות חוק

אדם שהרג מישהו אחר, לא יורשע ברצח אם הוא סבל מבעיה\ הפרעה נפשיתאחד מהסעיפים הוא – "המבחן הוא הפרעה נפשית" שהפחיתה בצורה ממשית את האחריות המנטאלית למעשים שלו

זה לא נקבע בחוק –השאלה היא מהי הפרעה נפשית כזו?שמקצינה באופן אולטימטיבי את האחריות. אז הפסיקה תקבע את זה.

פסיקה–– בארה"ב באמצעות תחילה התפתחות שכוונה בפסיקה קבעו דורשת שסובל ממחלות כאלהשהנאשם גיבש את הכוונה תוך צלילות הדעת, בהירות המחשבה - ולכן אדם

שאינן פוטרות אותו לגמרי מאחריות פלילית, אבל הן מפחיתות את האחריות שלו, אז זה לא.ייחשב לכוונה תחילה שבאמצעותה אפשר להרשיע ברצח

אין את זה בישראל – מאד נדיר שבימ"ש קובע שלנאשם לא הייתה הכנה, כל פעולההכנה כאחריות מופחתת בישראל

זה פותח פתח לסברה שאולי בימ"ש משתמש בדרישות ההכנה כתחליף פיזית כמעט תחשב להגנה )למרות שהיום היו פוסקים אחרת(–כליל וגרמהבשני המקרים – להיעדר דוק' של אחריות מופחתת –

היו אנשים עם בעיות נפשיות, והשתמשו בהיעדר הכנה על מנת לפטור אותם מרצח, כי אין לנו דוק' של

10

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

. יש פה מצב לא טוב מבחינה משפטית משום שעדיין יש דרישה בחוקאחריות מופחתת בחוק .להכנה שהפסיקה רוקנה אותה מתוכן ולא מתייחסת לדרישה הזו כפי שהיא מופיעה בחוק

מה שקורה בפועל הוא שדרישת ההכנה הפכה להיות תחליף להגנתאומר שזה לא בסדר. פלר האחריות המופחתת.

התנאי השלישי – דם קריכול לחשוב ולהבין את תוצאותוהמיתו בדם קר, " בלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות שבהן

מעשיו"התנאי הזה "מזכיר" שלושה תנאי משנה:

הדם היה קר.1לא היה קנטור עובר, תכוף למעשה ההמתה.2הנסיבות היו כאלה שהנאשם )ההורג( יכול היה לשקול ולהבין את תוצאת מעשיו.3

הם הפכו להיות "חבילה אחת" – צריך את שלושתם מה הזיקה בין שלושת תנאי המשנה הנ"ל?אם אין קנטור והבנה ושקילה אין דם חם, תנאים משולבים זה בזה.

– טען שבשל ההפרעה הנפשית שלו לא היה לו דם קר. אולם, נקבע כיכלילתנאי שני הקנטור – דם קר זה רק מקום בו לא היה קנטורההגדרה של דם קר במשפט היא לא כמו ההגדרה הרגילה –

הסעיף היה הופך להיות אם היו מקבלים את טענתו של כליל, סוויסה.כך היה גם בבתכוף למעשה. סעיף של אחריות מופחתת, משום שמכניסים תחת דם שהוא לא קר גם אנשים שהם בעלי הפרעה

. יש כמה קשיים בפרשנות הזה:נפשית אך לא עד כדי הגנת אי שפיות אם זה לא משנה מה גרם לדם החם, למה כתבו "בלי שקדמה התגרות בתכוף "התגרות" -

למעשה". לא כל קנטור יהפוך דם לחם, תלוי מתי זה היה ואם אדם סביר היא "בתכוף למעשה" – -

מתאושש מהקנטור או לא. יכולת )ולא צריך להוכיח שאכן עשית את זה( לחשוב, לשקול התנאי השלישי הבנה ושקילה–

אין חובה לעשות את זה, אלא מספיק שהנאשם היה יכול לעשות– ולהרהר על המעשה ותוצאותיו את זה!

שחיבר את הצעת הקוד הפלילי ששימשה בסיס לקודקס הפלילי בכל מיני ארצות בעולםהשופט סטיפן שכוונה תחילה היא לא שיא המסוכנות והאדישות והאכזריות לחברה. באותה)גם בישראל( אמר

מידה ואולי יותר יכול להיות שהעדר שקילה וחשיבה לא בהכרח הופכת את הרצח לחמור יותר – במקרה כזה אין כוונה תחילה במובנה הרגיל )למשל שדוחפים מישהו שיושב ליד הגשר אל תוך המים( אלא כוונה תחילה במובן מיוחד, אחר. המרצה סבור שבישראל ניסו לחוקק את הביקורת הזו לדרוש כוונה אבל בצורה כזו שלפעמים היעדר כוונה תהיה חמורה יותר ממקרה בו יש כוונה

זמן ארוך – כלומר היא התגבשה באותו רגע. אבל מה כוונה במשך בדוגמאות האלה, לא הייתה שמנסים לעשות זה לא להרשיע רוצח שלא הבין את מעשיו – כך לדוג' לא ירשיעו אדם שמתקוטט בבר

באנגליה ירשיעו אותו וגם את זה שדחף מגשר; בישראל, ירשיעו רק את זה ותוך כדי כך הורג מישהו שדחף מהגשר – הוא הבין את מעשיו על אף שהכוונה שלו לא הייתה ארוכה וממושכת; אולם, האיש

בבר לא בהכרח הבין את מעשיו – הוא לא התכוון. אחריות מופחתת – גם הכנה וגם דם קר היו יכולים להוות תחליף לאחריות מופחתת, אך לא

יש מקרים בהם . מצד שני, ברור למה הפסיקה צמצמה את ההכנה ואת הדם הקר עשו זאתועדיין ראוי להרשיע וכן יש מקרים בהם ההכנה היא מינימאלית גם החלטה ספונטנית היא חמורה

ברצח.

11

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

– 39בהצ"ח תיקון רצו לחוקק אחריות מופחתת אך לא עשו זאת בשל קדושת ערך החיים ולכן היא מורשעיםכליל, גרמה ובוחבוט חוקקו סעיף של עונש מופחת – אבל ההרשעה היא עדיין ברצח.

א לא300לעומת זאת היה מורשע ברצח כי סעיף סוויסה היום ברצח אך היו נותנים להם עונש מופחת. מדבר על בעיה באופי אלא על בעיה נפשית.

כוונה רגילה + מעשה הכנה שיכולמהי גישת הפסיקה לגבי השאלה "מהי כוונה תחילה"? להתלוות למעשה ולא חייב להיות לפני המעשה + דר קר ללא קנטור.

בשונה מאנגליה ומכל הארצות האנגלו-סקסיות שבכולן קנטור היא טענת הגנה )בגלל ששם המבחן בישראל קנטור היא חלקהוא לא כוונה תחילה אלא מחשבה מראש( ולכן הנאשם צריך להוכיח זאת, בישראל, התביעה צריכה מיסודות העבירה ולכן התביעה צריכה להוכיח את היעדר הקנטור.

אם זו הייתה טענת הגנה, התביעה לאלהוכיח את היעדר הקנטור משום שזה חלק מיסודות העבירה. הייתה צריכה להוכיח היעדר קנטור אלא הנאשם היה צריך להביא ראיות לקנטור.

מקרה של אישה מוכה באופן קשה, שיום אחד היא לוקחת את ה-כרמלה בוחבוט – M16של הבן החייל שלה והורגת את הבעל. בין התביעה לסנגוריה סוכם שהיא תואשם בהריגה )מבלי לנמק למה(

יהיה על העונש הראוי. היא קיבלה והדיון וערערה על חומרת העונש.7ולא ברצח שנים מאסר בערעור ישבו שלושה שופטים – קדמי ובך סבורים כי עשו עמה חסד ומסכימים להפחית את העונש; דורנר לעומת זאת סבורה כי לא עשו עמה חסד משום שהיא הרגה ולא רצחה – אין פה כוונה תחילה

אלא ירתה בו ברגע של ייאוש. – בפס"ד זה באה לידי ביטוי גישתה של דורנר בצורה טובה יותר. אישה 5031/01 פלונית נ' מד"י

שסובלת מהפרעות נפשיות זרקה את התינוק שלה מהחלון. יש עבירה של המתת תינוק ע"י אם )ס'שנים5( כתוצאה מהלידה או מההיריון – דינה יהיה הריגה ומאסר של 303 אין סעיף כזה בהצ"ח.

במקרה של פלונית, הסעיף הזה לא חל משום שהבעיות שגרמו לה לעשות את מההחדשה. דורנר אומרת? האם מדובר ברצח או בהריגה. שהיא עשתה לא נבעו לא מלידה ולא מהנקה

– צריך לקחת בחשבון את מצבה הנפשי, על אף שמתקיימים פה דם קר והכנה, היאשזה רק הריגה ההחלטה להמית צריכה להתקבל? לדעתה, שאין כוונה תחילה אלא כוונה פתאומית, למהאומרת

, על אף שאין הוראה כזו בחוק. יש לה כוונת קטילה אך לאורבתנאי רגיעה ובאופן צלול ובריא המצב הנפשי שלה יש לראות את זה ככוונת קטילה ספונטנית ולא ככוונת תחילה.

שאמרו שלא מסתפקים בהחלטה פתאומית אלא יש צצורךכליל וגראמהדורנר מביאה כאסמכתא את זה בעייתי כי פסקי הדין שהיה בדעת מיעוט ואמר את זה גם קיסטר בסוויסה בשק"ד – וכן את

הללו לא היו נפסקים כך היום וחלקם כלל לא מהויים הלכה – אחד מהם הוא במחוזי ואחדהוא בדעת מיעוט.

הן פס"ד של כרמלה בוחבוט והן פס"ד של פלונית עושים רושם שדורנר הייתה מוכנה לצאת לכיוון חדש בפרשנות כוונה תחילה, ולבסס את האחריות המופחתת על תנאי של הכוונה וכי ההחלטה להרוג צריכה

. להתקבל בצורה רציונאלית פסקי דין בהם שופטים השתמשו בטענה שלכשהכיוון של חקיקת האחריות המופחתת נסגר, היו

:היעדר כוונה להרוג היה וויכוח על זכות מעבר בתוך שטח של אדם מהכפר. באותו יום של הרצח, הנאשם – פס"ד תומא

הבחין במנוח שהתקרב במכונית מכיוון ביתו עד שנעצר מול החלון הפתוח בחדר השינה של הנאשם. המנוח הצביע אל המערער בתנועה מגונה והודיע לו כי "היום ימות". הוא ביקש ממנו ללכת אך הוא סירב – יד לאחר כן נורתה הירייה מרובהו של המערער וגרמה למותו של המנוח. בימ"ש מחוזי קבע

12

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

העליון קבע כי הייתה הכנה, לא היה קנטור מספיק. שהמערער גרם למותו של המנוח בכוונה תחילה בימ"ש לא שוכנע מעבר לספק סביר כי הייתה לו כוונה\החלטה להמית – אולי הייתה לו אך

כוונה להפחיד את הקהל אך לא להרוג אדם מהקהל. סכסוך בין שני אנשים, אחד מוציא סכין והשני מוציא אקדח והורג את חברו. לכאורה,מקרה אחר –

הוא הביא את זה על עצמו )ולכן לא חלה הגנה עצמית( אבל להרשיע אותו ברצח זה חמור מידי- הש' לנדאו כתב שאנחנו לא משוכנעים שהייתה לו כוונה להרוג, אולי הייתה לו כוונה לירות בכתף והאקדח

קפץ לו. היו שתי דקירות בחזה ולכן קשה להגיד שלא הייתה כוונה להרוג וגם לא היו לו בעיות נפשיותבסוויסה –

– לכן הרשיעו. אומר כי אין פה את הכוונה הפלילית המיוחדת הדרושה בעבירה של רצח. עצםטירקל בפס"ד פלונית –

זה מגבש ספק סביר ולכן אי אפשר להרשיע ברצח – הוא מצטרף לפסק דינה אך לא נכנס לנימוקיםשלה.

פוסקת כדעתה של דורנר אך לא מסבירה למה – כנראה לא הסכימה עםבייניש בפס"ד פלונית האסמכתאות שלה.

על מנת לקבוע האם היה קנטור או לא לצורך התגבשות כוונה תחילה, אין צורך להוכיח עוצמת ההתגרות והתגובה להתגרות בעוצמה הזו היא רלוונטית מבחינהאת עוצמת ההתגרות –

זה בהחלט אפשרי ויש מקרים בהם הנאשם מזוכה מרצח עובדתית-ראייתית ולא משפטית. תומאבטענה הזו, נראה פס"ד היה רלוונטית מבחינה משפטית אך הייתה לא – שם ההתגרות

לשופטים שהנאשם לא התכוון להרוג אלא התכוון להפחיד ולא להרוג.– הוגש ערעור על החלטת המחוזי לזכות את הנאשם מאשמת רצח ולהרשיעו פס"ד גנדי

בהריגה, בשל גרימת מותו של אחר בדקירות אולר קפיצי בתגרה בעקבות הטחת קללות ובעיטה של במחוזי אמרו שהייתה כוונה להרוג אך בשל הקנטור הואהקורבן – פס"ד דן בשאלה האם יש קנטור

ההתגרות לא עומדת במבחן המשפטי ולכן אינה מהווה יסוד להגנת:שמגר בעליוןלא אשם ברצח; הקנטור אבל הנאשם לא התכוון להרוג.

מקרה של התגרות עשוי להעלות\להוות בסיס לשתי סוגי טענות:היעדר כוונת קטילה מבחינה עובדתית – יידון במישור הראייתי טענה עובדתית – - טענת קנטור היא טענה משפטית, הגנה משפטית שלמרות שהוכחהטענה משפטית – -

כך לדוג', יש כוונה להרוג אבל בשל הקנטור זההכוונה להרוג, לא באמת הייתה לו כוונה להרוג מתבטל ואין רצח.

.אנחנו לא נתעסק בטענה העובדתית אלא רק במשפטית הבחורה שעזבה את הארוס שלה ואח"כ הלכה לביתו והתגרתה בו, רקדה מולוהיועמ"ש נ' ברוך סגל –

ואז הוא התחיל לחנוק אותה בעוצמה רבה והוא בטוחהשופטים הגדירו את זה "שיא הקנטור",וכו' – פעמים עד שהיא13שהיא מתה ואז הוא רואה שהיא עדיין לא מתה והוא לוקח סכין ודוקר אותה

זילברג טוען בתוקף שהקנטור איננו מוריד כהוא זה מחומרת המקרה – הטענה שלו היאמתה. – בני אדם אינם מלאכים והם מתרגזים התחשבות בחולשת אנוש"- זה השיקול החשוב בקנטור "

יש שטוענים שזה פוגע בהרתעה – אך זה לא יכול להביא אותם לאיבוד שליטה ואיבוד שק"ד וזה משכנע משום שלא מזכים אותו, עדיין ירשיעו אותו בעבירת הריגה והוא יישב בכלא.

– הרבה האנשים היו משתולליםרבים ולא על רובהאם רוב בני האדם היו נוהגים כך? צריך לדבר על אם היו מתנהגים אליהם כך, ולכן אנחנו יכולים להבין את ההתנהגות שלו ולהפחית את האשמה שלו

אך לא לזכות אותו לגמרי! בישראל הקנטור הוא לא חלק מההגנה אלא חלקיש לנו שיקול נוסף בישראל – מתי היה הקנטור?

אם הקנטור היה לפני שבוע, כלומר רחוק בזמן –מיסודות העבירה ולכן יש דרישה לכוונה "תחילה" – 13

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

אז יהיה קשה מאוד לטעון שאין פה כוונה תחילה לעומת אם הקנטור היה תכוף לרצח – אז פה יהיה זה במישור המשפטי ולא העובדתי – בודקים קשה לטעון שיש כוונה תחילה, כי אין פה ממש "תחילה"

מבחינה משפטית האם הכוונה –שקיימת – היא כוונה תחילה.

המבחנים שהיו להגנת הקנטור:בחזרה לאנגליה – שאלה עובדתית – להוכיח שהקנטור הביא לאובדן עשתונות וסערת רוחות (1)? שאלה משפטית: האם כל קנטור\התגרות יוריד את האשמה מרצח להריגה ( 2 )

– הקנטור צריך להיות כזה שהרבה בניאופי הקנטור, עוצמת הקנטור, האדם הסביר-אדם היו מגיבים לו בצורה קטלנית של הרג )הרבה ולא רוב(.

אפילו באנגליה, שאין דרישת כוונה תחילה דרשו זאת,קנטור תכוף למעשה ההריגה – - ככל שבני אדם רגילים היו נרגעיםלמה? רוב ורבים מהאנשים יירגעו במשך הזמן ולא יעשו את זה.

ואתה לא נרגעת אז אתה מבדיל את עצמך מהאנשים הרגילים ואז קשה לך להוכיח את זה שהקנטור. שיקף חולשה כללית בבני אדם אלא רק חולשה ספציפית בך

איך היו מגיבים בני אדם אחרים בחברה לסוג הזהמדובר שיקול נורמטיבי, "שיקול אובייקטיבי" של התגרות?

:בפס"ד סגלנסכם את ההלכה הישראלית – בדעת מיעוט סבור כי המבחן לקנטור הוא עובדתי ולא משפטי זילברג – האם היה קנטור או לא?

האם האיש הזה איבד את השליטה העצמית עקב הקנטור בלי קשר לשאלהמבחן סובייקטיבי אישי – אם אחרים היו נוהגים כך?

יש פה גם אלא שלא מספיק רק לקבוע עובדות – אומרים גויטיין וברנזוןשופטי הרוב, -.מבחן אובייקטיבישאלה משפטית-נורמטיבית – איך היו מגיבים בני אדם בחברה לאותה התגרות?

" סובייקטיביהשאלות הללו נקראות בפס"ד ו"מבחן המרצה לא אוהב את" מבחן אובייקטיבי" השמות הללו. צריך להשוות את המקרה צריך שיהיה הסבר מתקבל על הדעת לסערת הרוחות הזו,לדעת הרוב

השופט. מבחן האדם הסבירבאמצעות הזה למה שהיה קורה בחברה שלנו עם בני אדם אחרים :גויטיין קובע את המבחן הזה ממספר סיבות

המשפט שלנו הולך לפי המשפט האנגלי ולכן אנחנו צריכים לאמץ את המבחן האנגלי - יש קושי בהוכחת הקנטור- יש שני בני אדם שנכחו באירוע – הקורבן שנפטר והנאשם שיש-

יש לצמצמם את טווח הזמן של הקנטורלו אינטרס להפריז ולהגזים את הסיפור של הקנטור. ולכן . ולקבוע שהוא תכוף למעשה

השאלה היא האדם הסביר היה מגיב בצורה רצחנית? זה בעייתי משום שהאדם הסביר: 1בעיה מס' המבחן הוא לא המבחן הנכון מלכתחילה בכלל לא רוצח

Beder פס"ד זילברג מביא את ? החברה מורכבת מבני אדם רבים. מי הוא האדם הסביר: 2בעיה מס' הבחור עם הבעיה בכוח גברא שהרג את הפרוצה שלעגה לו. הסנגור שלו מבקש מהשופט להנחות–

האם אדם סביר שיש לו בעיה בתפקוד המיני היה מגיב כך?את המושבעים לחשוב על השאלה האדם הסביר הוא לא בעל תכונות כאלה או אחרות. זילברג אומר שזוהיבימ"ש קבע שלא,

זה בעייתי!. הקיצוניות של המבחן "האדם הסביר"השוואה בין הקנטור בבדר לקנטור בסוויסה ובין הקנטור בסגל:

כאשר מדובר באדם לא!?בסוויסההאם מבחן אינדיבידואלי היה מביא לתוצאה אחרת (1).אלים, החולשה שלו היא לא נקודתית כמו כוח גברא\גיבנת אלא היא כללית להתנהגות שלו

היה מדובר בחולשה נקודתית, הוא לא אדם אלים. בבדרלעומת זאת(2)

14

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

גישת ביניים – אם ההתרגזות שלך היא עקב נטייה לאלימות, לא ניטה לראות משהו מיוחד(3) אך אם לא יכולת להתאפק כי יש לך בעיה ספציפית-פיזית, והקנטור נגע לאותה בעיה,בכך.

. אולי כאן יש מקום להתחשבות בכך המבחן של קנטור צריך לבחון את יכולת האיפוק – מה שאנחנו רוצים לברר, לדעת המרצה,

? אם כן, אז למה הואהוא האם יכולת האיפוק הכללית של הנאשם דומה לזו של רוב בני האדם אם אתה אדםהגיב להתגרות? הוא הגיב בגלל שיש לו בעיה של גיבנת או חוסר כוח גברא וכו'. אבל

זילברג מתייחס לזה ואומר:שיכולת האיפוק שלו חלשה מזו של בן אדם סביר – אז לא מגיע לו הגנה – קשה מאוד להבחין בין גיבנת )במובן הרחב, כלומר בעיה פיזיולוגית( לבין בעיה נפשית –-

לפעמים יש קשר ביניהם. יש לנו את האחריות המופחתת לגבי מי שיש התשובה של המרצה לטענה הזו של זילברג:-

לו בעיה נפשית שאיננה מגיעה כדי אי-שפיות. בארה"ב הגיעו עד כדי כך שאיחדו את שני הדברים – אדם שסובל מלחץ נפשית-

בשל סיבה פיזית או נפשית תהיה לו אחריות מופחתת – שמו גם את הנפשי וגם את הפיזי . שהפסיקה הישראלית הקצינה מאוד בכך שהכניסה את המבחנים הנורמטיביים לקנטור –המרצה סבור

. פעמים רבות בימ"ש לא מדבר על האדם הסביר כי הוא לאכמעט ולא יהיו מקרים שייקבע שיש בהם קנטור המדובר באמת מידה תיאורטית, הנוצרת על-ידי– "פס"ד גנדירוצח אלא על אדם מן היישוב או על האדם המצוי,

בית המשפט על יסוד מעין תשלובת של הרצוי והמצוי. בית המשפט יוצר לעצמו תדמית תיאורית, המשקפת את אין יוצרים מבחן אובייקטיבי על יסוד איסוףאופן ההתנהגות הצפויה של האדם הסביר בחברתנו. לשון אחר,

המידע על רמת ההתנהגות המקובלת בקבוצה או בחבורה זו או אחרת, אלא לפי מבנה תיאורטי שהוא יצירתו של בית המשפט, ואשר אותו מעצב בית המשפט בצורת דמות, שהיא אמנם פיקטיבית אך גם

..אך אנושית, היינו, זוהי דמות שעלולה גם להיכשל בהתמודדותה עם מצב נתון. אין פירושו של דבר ואורחותיהן את ממוצעי ההתנהגות יגונה בל כהכרח לקבל חייב זו, דמות ביוצרו שבית המשפט, הנלוזות, בתקופה נתונה, של קבוצות מסוימות או בעלי מוצא או מזג מסוימים, וכי אינו רשאי לכלול

שמגר מדבר על האדם מצוי, האדם מן . לתוך התכונות של יצורי רוחו יסודות של נורמה תרבותית רצויה כל השלושה באותו פס"ד – לא ברור לפי מה צריך לבדוק. היישוב ועל האדם הסביר

יותר הפסיקה הישראלית למעשה ההריגה לעומת שהקנטור יהיה תכוף דרשה הפסיקה האנגלית – האם אדם סביר היה נרגע בינתיים או לא. שאלת התכיפות תלויה בשאלת האדם הסבירגמישה –

קבעה גםהפסיקה הישראלית . לעומת שמילים אף פעם לא מהוות קנטורת קבעה הפסיקה האנגלי גם מילים יכולות להוות ארגנו קבע כי בפס"ד בנוהיא בשלב מסוים שמילים לא מהוות קנטור אבל

. לדוג' – אישה שתגיד "כן אני בוגדת בך", זה בדיוק כמו לתפוס אותה עלקנטור במצבים מאוד מסוימיםבגידה – וזה קנטור.

באנגליה, בעבר , ההחלטה אם יש קנטור או לא נקבעה ע"י השופט אך בהמשך שינו את זה וקבעו הכניסו גםשהמושבעים צריכים לבדוק את זה. בפועל, לא רק שהשאירו את הפסיקה למושבעים אלא

יותר התחשבות באינדיבידואליות – תשפוט את האדם לא כאדם סביר אלא לשיקול הרבה – זה לא קרה בישראלכאדם סביר בעל התכונות שלו

,מאודבקיצור מתקשה היה המצוי האדם האם שואלים השופטים בישראל, להשתחרר מהשפעת הקנטור\היה מתקשה לא להגיב לקנטור בצורה רצחנית?

– אם למשל אדם קנטור אחר לפני ואחרי כמה חודשים עשה זאת שובקנטור מצטבר ושוב ושוב – עד שהנאשם לא יכול לסבול את זה יותר ובפעם האחרונה הוא לא מתאפק והורג אותו.

שאפשר להתחשב בגורמים הקודמים כדי להעריךבהתחלה לא קיבלו את זה בארץ; אח"כ, אמרו טיבו של הקנטור בתנאי שההתגרות האחרונה, שהיא היא שהביאה למעשה ההריגה, את

– אם זה כך, אז מה זה בכלל רלוונטי מה שהיה בעבר? כשלעצמה, מספיקה להוות התגרות כולם משתמשים במונחים "סובייקטיבי"המרצה לא אוהב את הביטויים סובייקטיבי ואובייקטיבי –

ו"אובייקטיבי" – המרצה לא אוהב את זה! אם נשתמש בזה במבחן אז נצטרך להסביר לו שאנחנו מבינים על מה אנחנו מדברים.

15

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

גויטיין קבע שיש לאמץ את המבחנים האנגליים לפני הרבה שנים – אך יש טענה בישראל שיש שוני בין ראשית לא מדובר באותה כוונה; שנית, בישראל הקנטור הוא חלק מיסודות העבירהישראל לאנגליה:

. הפסיקה, לרוב, דחתה את הגישה הזו. פלר וקרמניצרזו טענתם של ובאנגליה הוא הגנה המבחן של הכוונה הוא מבחן עובדתי אך המבחן של כוונה תחילה הוא מבחן משפטי – אין צורך

בעובדות נוספות אלא יש פה תנאים משפטיים, נורמטיביים .גנדי 411/87 ע"פ פס"ד ש –שמגר אומר אין להכחיש שכשאנו בודקים את הקנטור תחת ה"אדם

הסביר", אנו מכניסים איזשהו גורם נורמטיבי – זוהי לא שאלה עובדתית גרידא אלא יש פה גם פןנורמטיבי-משפטי.

, המבחן הוא מאוד נורמטיבי;לדעת המרצההמבחן הפך להיות מבחן מאוד נורמטיבי – האמנם?. נורמטיבי; לדעת פלר להיות – לא הפך להיותלדעת פסקי הדין – הפסיקה טוענת שלא הפך

נורמטיבי אך מהיישום ברור שזה כן. – מסכים עם זילברג – המבחן הוא סובייקטיבי- עובדתי – האם היה לו היסוד אזואלוס 3071/92 ע"פ

גם בדנ"פ ביטוו נ' מד"י הנפשי הדרוש? וחוזרים על הגישה הזו עתירה לד"נ שעניינה בשאלה האם– בקביעת התקיימותו של רכיב היעדר הקינטור, כאחד מרכיבי יסוד הכוונה תחילה בעבירת רצח - יש הצדקה

ל301להיזקק גם למבחן האובייקטיבי? הנשיא ברק: יסודות הכוונה תחילה שבס' הם החלטה,חוק העונשין מאז פרשת סגל נקבע כי המבחן הסובייקטיבי והמבחן האובייקטיבי הם מבחניםהכנה והיעדר התגרות.

. תחום פעולתו של המבחן האובייקטיבי הוא במצבים בהם לפי המבחן הסובייקטיבי מתקיים יסודמצטברים המבחן האובייקטיבי קובע, כי רק אותם מקרים של "התגרות" הממלאים גם את המבחןה"התגרות".

. המבחן האובייקטיבי שואל בדבר קיומה של "התגרות" חוק העונשין האובייקטיבי, מקיימים את דרישת אם "אדם סביר" בנעליו של הממית היה עלול להגיב כמוהו. אם התשובה היא כי גם "אדם סביר" הפועל מתוך כוונה והכנה עלול היה שלא להתגבר על סערת רוחו ולפעול כפי שפעל הנאשם הספציפי שביצע את הפעולה הקטלנית, כי אז גם לפי המבחן האובייקטיבי מתקיימת "התגרות" ולא מתגבשת "כוונה תחילה". במצב דברים זה

יחד... הולכים האובייקטיבי והמבחן הסובייקטיבי המבחןהמבחן יד המבחנים, שני בין זו במחלוקת מהן תכונותיו של אותו אדם סביר... התבקשו אמות מידה לפיהן ניתן לדעתהאובייקטיבי על העליונה. .

הגישה הודגשה השנים במשך שלו. הכללית הידיעה ואת החיים ניסיון את בימ"ש יישם זה לעניין הערכית-נורמטיבית להבנת המבחן האובייקטיבי והיא הגישה הראויה. אין זה ראוי להתבסס אך על פרסוניפיקציה

וכו'(...18של הסבירות בדמות האדם הסביר )כלומר להתאים את האדם הסביר לאדם מסוים – נגיד ילדים בני "סף הכניסה" הגבוה שנקבע בפרשת סגל ראוי? האם לסטות מההלכות הקיימות לעניין המבחן האובייקטיבי

עם זאת,. שכן אין להסתפק אך ב"סף כניסה" נמוך המגדיר "התגרות" מהי, ובמבחן סובייקטיבי גרידא "מיקומו" של המבחן האובייקטיבי במסגרת ההגדרה של "כוונה תחילה" אינו ראוי. במסגרת זו צריך היה לקבוע "סף כניסה" אובייקטיבי נמוך המגדיר את מושג ה"התגרות" ואילו את חלקו העיקרי של

. הצמדת המבחן האובייקטיבי המלאהמבחן האובייקטיבי יש למקם מחוץ להגדרה של ה"כוונה תחילה" . דא עקא, שהכלים השיפוטיים העומדים לרשותנו אינםלהגדרת ה"התגרות" אפשרית, אך אינה ראויה

יש צורך חברתי חיוני בקיומה של אמת מידה אובייקטיבית. עדיף המצב הבלתי ראוי. מאפשרים זאת לפיו אמת מידה זו קיימת כחלק מההגדרה של "כוונה תחילה", על פני המצב הבלתי ראוי בו יעלם

.... מבחן זה לחלוטין מגדריו של המשפט הפלילי. המבחן האובייקטיבי, כפי שהתפתח בישראל מאז פרשת סגל, שאינו מתחשב בנתונים סובייקטיביים של הממית, קיצוני מדי. הקושי הוא בקביעת אמות מידה לסובייקטיביזציה של השיקול האובייקטיבי, אך ניתן לעשות כן וראוי כי הן ייקבעו ע"י המחוקק

ברק אמר שיש לבטל את המבחן האובייקטיבי אך היות וזה השתרש כבר בפסיקה אז צריך לחכות עדשהמחוקק יתקן את החוק ולא לעשות את זה באמצעות הפסיקה.

הוא פס"ד שברק הרהר באפשרות לא לחכות לחקיקה ולעשות את זה בעצמו והביקורת עלאזואלוס- פס"ד האבסורדי שלו הייתה כ"כ חזקה שהוא נסוג בבהלה ולכן לא עשה את זה בביטון.

המערער ירה למוות באשתו ובשכנו, משגילה כי בין השניים קיים קשר רומנטי: העובדות: העובדות באוזאלוסברק כותב כמה שורות על מבחניםכל הקייס הזה תלוי בקנטור – הם התנשקו מולו באוטו בכוונה.

16

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

אובייקטיבים וסובייקטיביים- הוא אמר שלא צריך להכריע בזה במקרה הזה משום שפה הנאשם עומד גם במבחן הסובייקטיבי – הייתה התגרות בו שהוציאה אותו משלוותו – וגם במבחן האובייקטיבי – " המבחן האובייקטיבי דורש כי השפעת הנסיבות תהא כה קשה, עד כי אדם מן היישוב בישראל היה

דמו שלמתקשה שלא להיכנע להשפעתן, והיה עלול להגיב בצורה הקטלנית שבה הגיב הנאשם..... , כאשר הם רואים את בת הזוג או אתהישראלי המצוי ודמה של הישראלית המצויה עלול לרתוח

בן הזוג בבגידה". המבחניםפעם היו מכירים במשפט האנגלי בהריגת אישה שבגדה – זה לא נחשב לרצח ע"י בעלה; אך

. המרצה מצפה מבימ"ששל קנטור משתנים עם הזמן, מתעדכנים ומתעגלים בהתאם למציאות לומר שאם פעם היינו מכירים בזה שבעל יכול להרוג את אשתו בגלל בגידה, אז היום זה לא כך – קדושת הנישואין היא לא כשהייתה וכן הוא פותח פתח לכך שמקלים עם גברים שרוצחים נשים וכן נשים

שרוצחות גברים )הישראלית המצויה(. ברק רצה לבטל את המבחן האוייבקטיבי והוא עשה "הכנה" לכך באזואלוס, אבל האקדמיה

והספרות קטלו אותו ולכן הוא חזר בו בגלל הביקורת.

התביעה, מדובר ביסוד מיסודות העבירה. מי נושא בנטל ההוכחה לגבי קנטור?

מחלק היום את עבירות ההמתה לשלוש דרגות – רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות.החוק הנוכחי הדרגות ישתנו: בהצ"ח ההבדל בין שלושת הדרגות הוא ביס"נ.

נסיבותיסוד נפשיעונשסוג העבירהס' – חמור רצח

א301נסיבות מחמירות כוונה\אדישותמאסר עולם חובה

---כוונה\אדישות שנה \ מאסר עולם33030רצח – ס' בנסיבות המתה

ב301מקלות – ס' נסיבות מקלותכוונה אדישות שנה20

---קלות דעת שנה12המתה בקלות דעות

–הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם –דינו מאסר עולם" להצ"ח "4 ס' רצח רגיל –.1 זה מחמיר עם הנאשם של החוק היום ומחליף אותו בסעיף חדש. במובן מסוים, 300מבטל את ס'

בעבירה בה הוא מורשע – בגלל האדישות; מצד שני יש פה הקלה עם הנאשם בגלל שהעונש הוא בשק"ד.

הגורם בכוונה או אדישות למותו של אדם באחת להצ"ח( "6 – )ס' א 301 רצח חמור – ס' .2 נסיבה מחמירה+יס"נ של כוונה מן הנסיבות המפורטות להלן , דינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד"

אין שק"ד לשופט! או אדישות =רצח חמור, מאסר עולם חובה מצד אחד זה מחמיר עם הנאשם בגלל האדישות מצד שני זה מקל איתו בגלל שזה רק כשיש נסיבות מחמירות.

– " ב 301 המתה בנסיבות מקלות - ס' .3 ו-300על אף האמור בס' א , הגורם301 בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו- מאסר עשרים שנה".

שנה – מקביל להריגה. 20העונש המקסימלי הוא 12הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר " ג – 301 המתה בקלות דעת – ס' .4

שנה. עבירת ההריגה בחוק הנוכחי היא רחבה מידי, וכוללת יותר מידי מקרים12 עונש של עד שנים" אז בהצ"ח מדרגים את זה.

השלכות המבנה של החוק החדש בעניין הפרשנות:

17

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

האדישות, כפי שהיא מוגדרת בחוק העונשין היא האדישות.הציר החשוב ביותר הוא עניין -בשוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות:מאוד בעייתית " אדיש הוא מי שצופה

אפשרות של תוצאת המוות אבל הוא אדיש לתוצאה, כלומר לא אכפת לו אם האדם ימות אולא.

גורם למות אדם בכוונה או בפזיזות –ההגדרה שלו לרצח: "הקוד הפלילי האמריקאי, מודל פינאל קוד לא כל פזיזות יכולה לבסס הרשעה ברצח אלא רק אם שמשקפת אדישות קיצונית לערך החיים"

בחוק שלנו, השאלה היא מה עבר במוחוזה לא כמו ההגדרה בחוק שלנו! הייתה אדישות קיצונית של הרוצח באותו מקרה – מה היחס הנפשי שלו לתוצאה? בקוד הפלילי מדברים על התייחסות כללית

בארה"ב זה מבחןקשה ליישם פה את המבחן של האדישות למקרה קונקרטי – לערך של חיי אדם.ערכי – זה כ"כ חמור שאתה אדיש אבל בחוק שלנו זה לא כך.

טוב שיש את הסנגוריה התנגדה לכלילת האדישות בעבירת הרצח . המרצה סבור שזה האדישות בחוק אולם ההגדרה של אדישות בחוק הקיים היא בעייתית ויש צורך בהגדרה חדשה. רצח

עלול לתפוס מקרים שוליים של נסיבות מחמירות וזה בעייתי. יותר יש שיטענו שזה לא נורא שהרחיבו את קטגוריית הרצח בגלל שיש לשופט עכשיו

.שק"ד השופטים יטו למקום בו שיש להם לעניין הזה יהיו השלכות לעניין הפרשנות במידה והחוק יתקבל

– או שהם יקלו בפרשנות וייקבעו שאין רצח חמור כדי שיהיה להם שק"ד או שהם יחמירושק"ד מירבי ויגידו שמישהו נכנס לרצח על אף שזה אולי הריגה בגלל שממילא יש להם שק"ד.

החוק המוצע משתמש הרבה במושגים של החוק הקיים ולכן לא יהיה כ"כ קשה להיכנס לתוכן של החוק עצמו. המבנה של החוק השתנה כ"כ שמן הראוי להיות פתוחים להענקת משמעות חדשה לאותם

. ביטויים שקיבלו משמעות בחוק הקודם לחוק החדש 300 להצ"ח – ס' 4 רצח בהצ"ח – ס'

זהה לחוק שיש לנו היום, אבל אין "הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם –דינו מאסר עולם" שאומר שמאסר עולם לא חובה41 יש לנו את ס' בחוק היוםאת המילה "חובה" – לשופט יש שק"ד.

שנה )ציטטתי את זה כבר למעלה(. 30 שנה ואילו החוק החדש קובע שזה יהיה עד 20עד א לחוק החדש 301 להצ"ח – ס' 6 רצח חמור – ס'

"הגורם בכוונה למותו של אדם באחת מן הנסיבות המפורטות להלן , דינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד:המעשה נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית ;(1) המעשה נעשה במטרה לאפשר ביצוע עבירה אחרת או להקל על ביצועה או במטרה להסתיר(2)

ביצועה של עבירה אחרת או לאפשר הימלטות מן הדיר לאחר ביצוע העבירה האחרת ; הקורבן היה עד במשפט פלילי או היה צפוי למסור עדות במשפט פלילי והמעשה נעשה במטרה(3)

למנוע או להכשיל חקירה או הליך משפטי; המעשה נעשה במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או במטרה להניע ממשלה או רשות שלטונית(4)

אחרת, לרבות ממשלה או רשות שלטונית של מדינה זרה או ארגון ציבורי בין–לאומי, לעשות מעשה או להימנעמעשיית מעשה;

המעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי הציבור"(5)המעשה נעשה כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות על ציבור;(6)המעשה נעשה באכזריות מיוחדת או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן;(7) הקורבן הוא קטין שעובר העבירה אחראי עליוכהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף(8)

א;368א;368הקורבן הוא חסר ישע כהגדרתו בסעיף (9)

המעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לפגיעה חמורה בגופו של אדם אחר נוסף על הקורבן;(10) המעשה בוצע במסגרת פעילותו של ארגון פשיעה או ארגון טרור ולשם קידום מטרות אותו ארגון;(11)

18

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

'זה נראה לנו כמו כוונה תחילה אבל לא מזכירים פה את המילה: 1נסיבה מחמירה מס הזו.

יש" – עדיין יש פה מקום להתווכח מהו תכנון, זה לא פתר לנו את הבעיה "לאחר תכנון- מקרים שברור שיש תכנון, אבל יש מקרים כמו בסוויסא שלא ברור. האם אנחנו חוזרים למבחנים של ההכנה? יכול להיות שהשופטים יראו את זה כך ויגידו שיש מילים חדשות בחוק החדש וייתנו משמעות

חדשה – לדוגמא דרישה לתכנון ממשי. - – וגיבוש החלטה להמית" אז חלה"או לאחר הליך ממשי של שקילה תכנון, אין אם

האופציה הזו. אם נאמר שהתכנון הוא כמו הכנה שיש לנו היום – התוצאהמה יהיה דינו של סוויסה בחוק החדש?

תהיה אותה תוצאה – רצח חמור ולכן מאסר עולם חובה. אם ישנו את התכנון לתכנון ממשי, יכול להיותשהתוצאה תהיה אחרת.

? ניתןבקבלת דבר במרמה בית המשפט הרחיב את הנסיבות המחמירות, האם יעשו את זה גם פה לטעון שבגלל שפה זה משנה את שיקול הדעת שיש לשופט אם מדובר בנסיבות מחמירות או לא – כלומר אם יש מחמירות אז מאסר עולם חובה – וזה לא כך בקבלת דבר במרמה שם לשופט בכל

מקרה יש שק"ד לפסוק כמו העבירה הרגילה ולא רק המחמירה. וגיבוש ההחלטה נסיבות ההליך הממשי של שקילה לבין בין הליך התכנון יש הבדל האם

? להמית – לכאורה זהאת הפעולה של הסבל ולא את הפעולה של ההמתהתכנון – אם תכננתי -

מספיק לנסיבה מחמירה. ולא לשקול אדישות –החלטה להמיתהסיפא של הסעיף – הליך שקילה – צריך לשקול -

פה מדובר בכוונה. המרצה סבור שיש להגביל את הנסיבה המחמירה הראשונה כולה לכוונה בלבד ולא כוללת

. בסעיף הראשון יש הקלה על הנאשם, משום שיש החמרה בדרישות – רק כשיש כוונה להרוגאדישותתספיק לא חדשה ואדישות פרשנות יעלה החדש שהחוק ראוי האם עולה השאלה שוב

לביטויים הללו? ? למשל המקרה של המלחים בלב ים.האם גיבוש החלטה שקולה להרוג היא בהכרח נסיבה מחמירה

ס"ק)ב( לסעיף הזה פותר את זה ומאפשר לבימ"ש לקבוע שלא מדובר ברצח חמור על אף שהתקיימהנסיבה מחמירה.

'עדות – כאן מדובר לא רק בפגיעה באותו עד אלא גם פגיעה –3נסיבה מחמירה מס האם יש וודאות שיהיה עד או שמספיק שיהיה צפוי שיהיה עד?במערכת עשיית הצדק והמשפט.

האם הצפיות הזו צריכה להתבסס על כך שיש כבר משפט? על כך שיש כבר חקירה? או שאין בסעיף של עבירת הטרדת עד – מדברים על מי ש "מסר או עומד למסורצורך בשום פעולה כזו?

מה זה "צפוי" והאם הצפייה הזו צריכה להיות מבוססת על פעולה קונקרטית כמו עדות" . אין תשובות לזהפתיחת חקירה או שאפילו עוד לא נפתחה חקירה?

ניתן לטעון שהנסיבות המחמירות הללו לא מוסיפות הרבה אחת על השנייה- אפשר לטעון שאם אחתאך הדיון של הנסיבה המחמירהמהן לא הייתה קיימת, המקרה היה נכנס תחת הנסיבה השנייה

הראשונה )מה זה תכנון וכו'( מתייתר. חשוב להבין שחלק מהנסיבות הללו באו "לסתום פיות", המחוקק רוצה שמעשים שעלולים

. להיחשב "קלים" ייחשבו עדיין חמורים הייחוד של כל הסעיפים הנ"ל הוא שהם מחמירים. החמורה של מעשה אכזרי היא לא חומרה של מה

( שמדבר על תכנון 1 ולכן זה תומך בפרשנות של ס"ק) בכך, החומרה של גזענות גם היא כך .שהוא לא תכנון של מה בכך אלא תכנון שמשווה לרציחה אופי מחמיר ולא נסתפק בתכנון קל

19

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

בכל הנסיבות המחמירות הללו – יש צורך במחשבה פלילית גם לעניין הנסיבה על מנת להרשיע ברצחבנסיבה מחמירה

'תוך יצירת סכנה ממשית לפגיעה חמורה בגופוהמעשה בוצע " – 10נסיבה מחמירה מס האם זה מעשה אחד שסיכן אותו או שמדוברמהו אותו "מעשה"? של אדם אחר נוסף על הקורבן"

בכמה מעשים שכולם מהווים אירוע אחד?

בית המשפט להרשיע את העושה" א)ב( להצ"ח 301 על אף האמור בסעיף קטן)א( רשאי , אם מצא, מנימוקים מיוחדים שיירשמו שהתקיימו נסיבות מיוחדות שבגינן300בעבירת רצח לפי סעיף

את בימ"ש100%הנסיבות לא מחייבות ב- המעשה אינו מבטא דרגה גבוהה במיוחד של אשמה" אם הוא יראה כי מנימוקים מיוחדים שמתקיימים הנסיבות המחמירות לא משוות לאירוע אופי

מחמיר במיוחד, יש לשופט שק"ד להרשיע בעונש של רצח רגיל.המתת חסדהמתה בעקבות בקשת הקורבן – ד להצ"ח – 301 סעיף

ד. הגורם למותו של אדם מתוך חמלה עקב בקשה שהופנתה לנאשם על ידי אותו אדם )להלן:הקורבן( והתקיימו כל אלה, דינו – מאסר301 ג: 301 עד 300חמש שנים, אף אם התמלאו התנאים האמורים בסעיפים

)א( מי שהנאשם גרם למותו ביקש מהנאשם שישים קץ לחייו ובקשתו הייתה מפורשת וניתנה מתוך הבנת משמעות הבקשה ומתוך שק"דורצון חופשי

)ב( מי שהנאשם גרם למותו סבל סבל רב עקב מצב רפואי קשה, ולא היה ניתן להקל על סבלו באופן סביר ." בהתקיים נסיבות מסוימות, מי שהרג אדם מתוך חסד וחמלה ייאשם בעבירת המתה שהעונש המירבי

שנות מאסר5עליה הוא אלמלא ההוראה המיוחדת הזו בהצ"ח, זה היה רצח ואפילו רצח בנסיבות מחמירות בגלל השקילה וההרהור.

– נסיבות שצריכות להתקיים דברי ההסבריש פה שתי הן לא מתקיימות במלואן? מה קורה אם – ניתן לשופט שק"דזה רצח בנסיבות מחמירות א)ב( נועד למקרים הללו –301מצביעים על כך כי ס'

כי יש נסיבות מחמירות המספיקות לכך שהשופט יוכל להחליט שזה לא באותה כוונה תחילה.אנקר לא אוהב את זה ובכל מקרה חושב שלא יקבלו את הסעיף.

שלא נכנסה לחוק שהיא רצח של נשיא מדינה ח"כ וכו'יש עוד נסיבה מחמירה השמיטו אותו . המרצה לא מקבל אתבגלל שדמם של נבחרי הציבור אינו אדום יותר מדמם של אזרחים רגילים

לא עושים את זה בגלל שהדם הוא אדום יותר אלא בגלל שהמעשה הוא חמורהנימוק הזה – . יותר – בגלל שיש פה פגיעה בשלטון החוק ובציבור

)לשים לב שלא קוראים המתה בנסיבות של אחריות מופחתתב להצ"ח – 301נסיבות מקלות – לזה רצח אלא המתה!(

א הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן דינו מאסר 301 ו- 300 על אף האמור ב-ס' א()עשרים שנה:

המעשה בוצע בתכוף לאחר התגרות כלפי הנאשם ובתגובה לאותה ההתגרות, ומתקיימים שניים אלה:(1)בעקבות ההתגרות הנאשם התקשה במידה ניכרת לשלוט בעצמו א()( כדי למתן את אשמתו של הנאשם, בשים לב למכלול נסיבות העניין 1יש בקושי האמור בפסקה )ב() המעשה נעשה כשהנאשם היה נתון במצב של התעללות נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו ובבן משפחתו,(2)

בידי מי שהנאשם גרם למותו המעשה נעשה במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה(3)

ח:34ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור ב-ס' להבין את אשר הוא עשה או את הפסול במעשהו אוא()להימנע מעשיית המעשה ב() יב,43יא, 34י, 34המעשה נעשה במצב שבו מעשהו של הנאשם חרג במידה מועטה מתחולת סייג לאחריות לפי סעיפים (4)

( , ויש בנסיבות העניין כדי למתן את אשמתו3יג)34 א, מי שגרם למותו של אדם ורואים אותו כמי שעשה את המעשה באדישות – דינו מאסר עשרים שנה 301 ו- 300 )ב(על אף האמור בס'

.כליל, גרמא, סוויסה הסעיף הזה הוא כמו הריגה שיש לנו וכמו הסעיף של האחריות המופחתת

20

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

ימ"שבעבר, ניסו בארץ לחוקק חוק של אחריות מופחתת אך לא הצליחו ועשו חוק של עונש מפוחת. ב קבע שאם מדובר בשק"ד אז יש פה שק"ד אם להפעיל את זה או לא ואין פה שום חובה

–האיש סבל מהפרעה נפשית ולקח כדורים על מנת לייצב אתפס"ד צלחמדובר במקרה מאוד צר, המעשה שלועצמו ובתקופה מסוימת הוא הפסיק לקחת אותם ואז הוא הרג מישהו בכוונה תחילה.

לרצוח לא היה חופשי בעת העשייה אבל הפסקת הכדורים הייתה תחת מעשה חופשי, אתה פעולה חופשית גרמה לו להרוג. המרצה. "פעולה חופשית גורמת" גרמת לעצמך להרוג אותו

חושב שפס"ד מוגבל למקרים האלו בלבד, בהם הנאשם הביא על עצמו את ביצוע העבירה.

התגרות\קנטור, אי שליטה עצמית, מקרים – 4יש בו – לסעיף "המתה בנסיבות מקלות"בחזרה הריגה בשל התעללות, סטייה קלה מהתנאים של הגנה עצמית

ההתגרות\קנטור- " נסיבת לאותה ובתגובה הנאשם כלפי התגרות לאחר בתכוף בוצע המעשה ההתגרות, ומתקיימים שניים אלה:

לא מדברים על האדם – בעקבות ההתגרות הנאשם התקשה במידה ניכרת לשלוט בעצמוא()הסביר וכו' – מדובר פה במבחן סובייקטיבי.

( כדי למתן את אשמתו של הנאשם, בשים לב למכלול נסיבות1יש בקושי האמור בפסקה )ב() המבחן של ההתגרות נראה פשוט לכאורה – לא עניין של הצדקה של המעשה שלו אלא למתן – העניין

את אשמתו – הוא פחות אשם בגלל אותו קושי ניכר לשלוט בעצמו. ניתוח יסודות הסעיף:

כמה תכוף? זה משפיע על "למתן את אשמתו" – ככל""המעשה בוצע בתכוף לאחר התגרות שהמעשה של הנאשם נעשה קרוב יותר להתגרות, יש בהתגרות יותר כוח הממתן את האשמה; ככל

ה.שזה רחוק, יש בהתגרות פחות כוח למתן את האשמ ההתגרות חייבת להיות כלפי הנאשם, ההתגרות כלפי צ"ג איננה מעוררת טענת " "כלפי הנאשם

קנטור. יש פסיקה שדיברה על מיתון הדרישה, על ריכוך הדרישה הזו אך באנגליה הדרישה הזו עדייןקיימת והיא בתוקף .

שני המבחנים: "ובתגובה לאותה התגרות מתקיימים שני אלה" ו אלא34 – לא מדברים על האדם הסביר. לא מדובר בהיעדר שליטה של מבחן סובייקטיביא()

לשלוט בעצמו.בקושי איך השופטים בודקים אם זה ממתן הקושי לשלוט בעצמו ממתן את האשמה של הנאשםב()

את אשמתו? זה לא מבחן טוב, אובייקטיבי ואנחנובדוק כיצד אנשים אחרים היו מגיבים? דרך אחת היא ל.1

לא רוצים את זה. זה מזכיר את הקוד הפלילי לדוגמא שמדבר גם כן על התגרות – התגרות שהביאה את.2

האם הקושי של הנאשם לשלוט בעצמו, שמנע ממנו הנאשם למצב של קושי ניכר לשלוט בעצמו זה עדיין לא משחרר אותנו מהמבחנים של בני והקשה עליו את השליטה עצמי, יש לו הסבר סביר?

אדם אחרים – מבחנים אובייקטיבים אפשר לטעון שככל שעוצמת ההתגרות גדולה יותר, יש יותר סיכוי שזה ימתן; ככל שעוצמת.3

אבל זה עדיין לא פותר את המקרה הספציפי – אני יכול להשוותההתגרות קטנה יותר זה לא ימתן עדיין אין לנו תשובה.את עוצמת ההתגרות אבל אך עדיין אני לא אדע אם זה מספיק.

הגנת הקנטור אינה מביאה לידי כך שזה מפחית את חומרת המעשה – כלומר זה לא פחות רצח מדברים על מיתון האשמה. – אלא זה מפחית את מישור האשמה של הנאשם

יכול להיות שזה לאו האם התגרות חייבת להיות מעשה אסור או איזה עבירה פלילית ? בוגדת בו אזואלסדווקא עבירה פלילית – מקרה בנוכחותו שהיא זה יכול: אישה אומרת לבעלה

21

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

. ברור שהחוק המוצע הוא יותר סובייקטיבי ומתחשב באינדיבידואללהיכנס להגדרה הזו מעשה פסול אמנם לא משתמשים במבחן הסבירות אלא עדיין צריך מבחן מסוים אבל הוא לא חסר כל קושי

להפעיל את שק"ד.הכלל המשפטי תמיד היה כי הגנת מה הדין אם אני לא הורג את המתגרה אלא אדם אחר ?

הקנטור קיימת רק אם פגעת במקנטר. דברי ההסבר מדברים על כך שלא כל מעשה שנחשב פרובוקטיבי מצידו של הנאשם יחשבלקנטור\ להביא פוטנציאל בהם שיש לגיטימיים-פסולים בלתי מעשים רק אלא לקנטור

התרגזות. ?מלשון החוק מבינים שלא כל היעדר שליטה ממתנת אתאז מה ממתן את האשמה

בדברי ההסבר הם מודים שעניין האשמה )אחרת לא היינו צריכים את הסעיף על מיתון האשמה(. מודים בכך שבשאלה של מיתן האשמה זו יש היבט נורמטיבי –ההתגרות הוא שיפוט נורמטיבי –

.שהמעשה הוא פסול משום שיש בכוחו להרגיז ולפגוע בכוח השליטה של אדם

" (: 2 נסיבת ההתעללות נפשית – ס"ק) המעשה נעשה כשהנאשם היה נתון במצב של התעללות נפשית קשה, עקב

למותו" גרם בידי מי שהנאשם ובבן משפחתו, בו ומתמשכת אין הכרח שההתעללות תהיה תכופה התעללות חמורה אין פה תכיפות, איןמבחנים האובייקטיבים שנמצאים בקנטור לא נמצאים כאן הלמעשה.

שתי עם להתמודד נועדו ההתעללות של והסעיף הקנטור של הסעיף – שליטה אובדן סיטואציות שונות.

לדעת המרצה, על הנתבע – כמו סייגים – חזקה המקרים הללו? 4 על מי יחול נטל ההוכחה לגבי שאין נסיבות מקלות אלא אם כן הנאשם עורר ספק סביר לגבי זה. כנ"ל לגבי המתת חסד – למרות

ה כל עוד34שזה קצת שונה משום שמדובר בעבירה אחרת – אפשר לטעון שהיא סוג של סייג, ולפי ס' הנאשם לא העלה טענה כזו, אז חזקה שאין סייג.

נטל ההוכחה: נטל הוכחה שני סוגים של נבחין בין

–מי צריך לשכנע את השופט ולגבי מה הוא נטל השכנוע, שאלה שעולה בסוף המשפט.1 צריך לשכנע? בד"כ מוטל על התובע אך לא תמיד – יש סיטואציה שנטל השכנוע הוא על הנאשם.

הבאת הראיות מוטל על נטל הבאת הראיות, שאלה שעולה בפתיחת ובמהלך המשפט – .2ובכל שלב על מישהו אחר. ובראשונה בשל חזקת החפות שהנאשם נהנה ממנה, התביעה בראש

נחלק את נטל הבאת הראייה לקטגוריות: כלל מאוד נוקשה שלא הנטל מוטל על התביעה קטגוריה ראשונה: יסודות העבירה –א.

זה חלק מחזקת החפות, חלק מהיחס הראוי בין השלטון לפרט, חיזוק לזכותנוטים לסטות ממנו. השתיקה של הנאשם.

עבירות נשק – הנאשם צריךדוגמאות למצבים בהם המחוקק כן העביר את הנטל לנאשם – להוכיח שיש לו רישיון; פקודת הסמים המסוכנים – מי שטוען לרישיון להחזקה צריך להוכיח זאת.

התעסקו בלהוכיח שיש לו עסק ולא הוכיחו שאין לופה נכנסת הדוגמא של העסק ללא רישיון – בימ"ש מאוד מקפיד בימ"ש העליון אומר לתביעה שתנהל את התיק כמו שצריך הוא זוכהרישיון

על הוכחת יסודות העבירה.

כב – הוכחה מעבר לכל ספק סביר 34 מידת ההוכחה של יסודות העבירה – ס' זה ספק שיש לו הסבר ולא ספק ש"אפשר והיה אחרת" – זה ספק הרבה יותר קל מספקספק סביר

ספק שאין לו הסבר או יסוד הוא לא ספק סביר אלא קטן ספק סביר יש לו הסבר, בסיס.סביר, ממנו.

22

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

ואזשלב פתיחת המשפט – התביעה מביאה ראיות. בסוף פרשת התביעה היא אומר "אלו עדיי", יש צורך בראיות,הנאשם צריך להשיב לאשמה – אם אין מספיק ראיות הוא יטען אין להשיב לאשמה

באיזו רמה?בארה"ב– מבחן ההוכחה לכאורה בסוף פרשת התביעה נגזר מהמבחן של מעבר לכל

לא מקפידים כמו בארה"ב – המבחן להוכחה לכאורה בסוףבישראל, . ז ספק סביר בסוף המשפטזיקה למבחן של "מעבר לספק סביר" שמוטל בסוף המשפט. כל לו אין הראיותפרשת התביעה

לכאורה בסוף פרשת התביעה צריכות להיות כאלה שמעוררות "חשד" ומסבכות את הנאשם עם ביצוע. מבחן ההוכחה לכאורה – העבירה

– זכות השתיקה עניין היא לישראל בין ארה"ב להבדל לדעת המרצה: הסיבה יותר – ולכן בארה"ב זכות השתיקה תופסת מקום חשוב. זכות השתיקה היא חלשה בישראל,

השופטים מעדיפים מבחן חלש ומרוכך יותר, כי זה ידרבן ביותר מקרים את הנאשם לעלות על דוכן כמו כן, בארה"ב, השתיקה לא תשמש נגדו ואילו בישראל זה יכול להוותהעדים ולהביא ראיות משלו. זו כמובן רק דעתו של המרצה. תוספת ראייתית נגד הנאשם.

קטגוריה שנייה –סייגיםב. הנאשם משום שזה האינטרס שלו – נטל הבאת מי צריך להביא ראייה ראשונה על ההגנה העצמית?

אחרי הראייה על סייגים מוטלת על הנאשם ולא התביעה )לא מדברים על נטל השכנוע!!(. האם אנושהוא מביא ראייה לכך, התובע צריך להוכיח מעבר לכל ספק סביר שלא חל פה הסייג.

לא, זה נטל הוכחה ממש קטן. מטילים עול הנאשם? מלבד אם נאמר בחיקוק אחרת, חזקה על מעשה שנעשה בתנאים שאין בהם סייג לאחריות פלילית   ה.34

חזקה שהמעשה נעשה מבלי שיחול עליו סייג. אם התעורר ספק סביר על הסייג, והוא לא הוסר ע"י.כב)ב(34התביעה, יחול הסייג – ס'

–על הנאשם להוכיח את הטענהפטור עקב חרטה )בניסיון(מתעוררות שאלות לגבי דברים נוספים – משוםמאזן הסתברויות? יש בסיס לחשוב שרצו להכניס הוכחה של באיזו מידה עליו להוכיח זאתשלו.

שכל הסייג הזה מבוסס על כך שנהגת מתוך חרטה ומרצון טוב – וכל זה מבוסס על מה שבליבך ולכן. על מנת ליהנות ממנו עליך להוכיח זאת

האם נטל הוכחת סייגים חל גם על פטורים בחוקים אחרים? – מכירת מניות תוך שימוש במידע פנימי – הוא ניסה להשתמש באחת ההגנות שמופיעותפס"ד רוזוב

כב )התביעה צריכה להסיר את34ה)נטל הוכחת הסייג( ו-34בחוק ני"ע. התעוררה השאלה האם ס' וקיבלהספק הסביר בהוכחת הסייג( חלים על ההגנה הזו? בימ"ש במקרה זה דחה את טענת ההגנה

והנאשם לא צריך לעורר רק ספק סבירכה לא חלים פה –34ה וס' 34את טענת התביעה ש-ס' שמא ההגנה )ולא סייג( חלה אלא הוא צריך לשכנע את בימ"ש במידה של מאזן ההסתברויות

כה אינם חלים על טענות ההגנה בחוק ני"ע )אבל34ה וס' 34. בימ"ש שס' שעומדת לך ההגנה בחוקים אחרים אולי כן, לא דנו בזה, השאירו את זה פתוח(.

– התביעה לא צריכה להוכיח מחשבה פלילית ואפילו קטגוריה שלישית – אחריות קפידהג. לא רשלנות אבל הנאשם יכול להתגונן בטענה שהוא לא פעל במחשבה פלילית והוא עשה ככל שניתן

לא יישא אדם )ב(- "22 אך נטל הראייה הוא על הנאשם להוכיח זאת – ס' על מנת למנוע את הנזק באחריות לפי סעיף זה אם נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה;

"הטוען טענה כאמור - עליו הראיה.

23

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

, צריך להוכיח מעברפלרהגישה היא שצריך להוכיח במאזן ההסתברויות אך לפי מהי מידת ההוכחה? לספק סביר, אך אף אחד לא מסכים איתו.

התקבל של פס"ד שקבע כי על התביעה1933 אך ב-באנגליה לא היו חוקים שהסדירו את הנטלים מוטל הנטל להביא את הראיות של יסודות העבירה ולאט לאט יצרו חריגים למשל עבירות רישיון עסק

וכו'. ע"פבארה"ב ואנגליה קנטור היא טענת הגנה ואילו בישראל היא חלק מיסודות העבירה –

– האחים שרבו על שטח האדמה – נכנס לחצר, אחרי כמה שניות נשמעה ירייה והוא זרקא 28/49 הנאשם מעורר טענה לפיה התביעה צריכה להוכיח היעדר קנטור לטענת הנאשם, כלומר להוכיחברח.

בגלל שהוא הביא איתו נשק, שלוש יריות, לחיצה על ההדקהכנה ". בימ"ש קבע שיש שהיה "דם קר:אגרנטבמחוזי הוא זוכה כי לא היה קנטור. המחלוקת היא לגבי הקנטור וכו'.

הנטל מוטל על התביעה היות ומדובר בחלק מיסודות העבירה –על התביעה להוכיח זה לא היה קיים בחוק, הוא קבע למעשה את נטלכי הנאשם פעל בדם קר ללא קנטור

? אגרנט מתלבט – הוא אמנם קובע כי הנטל מוטל עלהאם התביעה עמדה בנטל הזהההוכחה. זוהתביעה אבל זה שונה ממה שקורה בד"כ – לגבי היעדר קנטור יש קושי מיוחד לתביעה להוכיח-

טענה שרק הנאשם יודע אם היא נכונה או לא, רק הנאשם יודע אם היה או לא היה קנטור וכן שאמנם הנטל מוטל על. אגרנט מגיע למסקנה ! מדובר בהוכחת טענה שלילית – שזה קשה

התביעה אבל בשל שני שיקולים אלו אנו נבוא לקראת התביעה, נסתפק בהטלת הוכחה של שזה היה מיותר כי לדעתו התביעה הצליחההמרצה חושב . פחות ראיות ממה שנדרש בדרך כלל

להוכיח בכל מקרה שלא היה קנטור – יריות תוך כמה שניות וכו'.

מדובר בטענה שליליתתגובת המרצה לשיקולים בגינם הוא הוריד את מידת ההוכחה הדרושה – עדים, אז2–אומרים שטענה שלילית יותר קשה להוכיח, זה לא תמיד נכון לדעת המרצה – אם יש

הבעיה האמיתית היא שאין ההוכחה שהיה קנטור קלה באותה מידה של ההוכחה שלא היה קנטור עדין שיכולים לומר מה קרה באותן שניות.

במקרה של כרמלה בוחבוט – בימ"ש שמע כי?בסעיף של עונש מופחת, על מי מוטלים הנטלים היא הרגה בכוונה תחילה אך בגלל ההוראה המיוחדת היא לא אשמה ברצח אלא בהריגה בלבד.

לגבי שיקולי ענישה לא חליםהכלל המקובל הוא כי הטוען את הטענה עליו לשכנע את בימ"ש – על הדינים האלה לגבי נטלים של מעבר לספק סביר.

הכלל הוא שהנאשם נושא בטל לטעון ולהוכיח את הטענות העובדתיותשלב הטיעונים לעונש – ב כל צד צריך שלו בכל הנוגע לשלב הטיעונים לעונש. כמו כן גם התביעה צריכה להוכיח את טענותיה

לא מדובר בשאלה של "מעבר לספק סביר", אלא פשוט לשכנע את השופט! להוכיח את טענותיו – כל צד טוען מה שטוב לו בתורו, אין פה שאלה של נטלים. 51%במאזן ההסתברויות -

האם טענה עובדתית מסוימת היא טענהכאן מתעוררות בעיות לפעמים – יש בעיה לזהות לפעמים ? לעונש או שהיא טענה ליסודות העבירה. זה משפיע על השאלה איזה כלל פרוצ' בעניין הנטלים חל

רגיל, העבירה של קבלת דבר במרמה – העבירה מודרגת בתוך הסעיף עצמו שנים; בנסיבות3 ה"נסיבות מחמירות" רלוונטיות לעונש ולא לעניין יסודות העבירה. יחד עם זאת, שנים 5מחמירות –

כיסוד מיסודות זה וזה בנוי בתוך העבירה כנסיבות לעונש, מקובל עלינו לראות את היות . העבירה

השוני בין עבירות ההמתה )שגם הן מדורגות( לקבלת דבר במרמה: פונק'; בעבירות המתה – הדירוג הוא פונק' של נסיבותקבלת דבר במרמה – הדירוג הוא .1

.של המחשבה הפלילית24

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

סעיפים שונים.3קבלת דבר במרמה – הכל בסעיף אחד; בעבירות המתה – .2בימ"ש מחליט שבשל: אם היו אומרים שקבלת דבר במרמה היא חמש שנים נשנה את הדברים

זה עולה בשלב הטיעונים לעונש, זה לא 3 שנים ולא 5נסיבות מחמירות במקרה ספציפי הוא נותן לכאורה אין בכלל הבדל בין זה לבין העבירה המדורגת הקיימת בחוק שלנו חלק מיסודות העבירה

אבל יש לזה השפעה פרוצדוראלית. יש לכך השלכות מרחיקות לכת למשך תקופת העונשלא ייתכן שיעשו דבר כזה בעבירות המתה,

ואם נוציא את זה מהגדרת העבירה ונעביר את זה לשק"ד של השופט, בשלב בו אין בכללהקפדה על דיני הראיות.

היכן נקודת האמצע ואיך אנו זה יסבך את המערכת אם הכל יהיה פונק' של הגדרת העבירה אם יעבירוהשופט מכריע בגז"ד ואילו המושבעים בעניין הכרעת הדין בארה"ב – דנים בנושא הזה?

את כל הדירוג של רצח\הריגה וכו' לשופט אז פוגעים בעצם בזכות להישפט ע"י מושבעים.

השופט רשאי א- עונש מופחת: 300 מדובר בשאלות בעלות חשיבות – ואנחנו נפנה אותה ל-ס' האם מודבר בהוכחת יסודות העבירה או בהוכחת הטיעוניםלהקל בעונש על רצח לפי סעיף זה.

לעונש? : המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי ברצח נערה )להלן – המנוחה( שעמהעובדות – פס"ד צלאח

היו לו יחסי חברות, לאחר שנותקו יחסיהם. הרצח בוצע באמצעות הצתת המנוחה, שלאחריה אף הצית הוא רק במידת העונש, ולא בהתקיימותו א 300 סעיף כי עניינו של נקבע המערער את עצמו.

על הנאשם להביא את ראיותיו ולשכנע את בית-המשפט בקיומם שלשל סייג לאחריות פלילית מנגד יש ביקורת על כך שהפסיקה קבעה שזההתנאים, אם כי ברמת שכנוע של מאזן הסתברויות.

מוטל על הנאשם כי הכנסת בכלל לא דנה בזה.והיה לנו אחריות מופחתת אז התביעה הייתה צריכה להוכיח שאין פה אם הייתה מתקבלת הצ"ח אחריות מופחתת מעבר לכל ספק סביר, זה חלק מיסודות העבירה; אבל המצב היום שיש לנו אחריות מופחתת ולכן מי שצריך להוכיח זה כל צד להוכיח את טענותיו במאזן ההסתברויות בשלב הטיעונים

משום שמדובר בעבירה אחרת. – לעונש

הסיבה המרכזית שהתביעה צריכה להוכיח, לפי בית המשפט, היא שעומדת לנאשם עדיין חזקת החפות בשלב הדיון שלפני הכרעת הדיון; לעומת השלב של הטיעונים לעונש שאז כבר לא עומדת לו חזקת החפות, אם הגיעו לשלב הזה אז הוא כבר הורשע – ולכן אפשר להטיל עליו

חזקת החפות אינה אבסולוטית אלא פירושה שלגבי כל אישום הנאשםא. 300את הנטל להוכיח את המרצה חושב שזו לא הסיבה האמיתית אלאמוחזק כחף מפשע כל עוד התביעה לא הוכיחה אחרת –

אם היו קובעים שזה הוכחה מעבריש שיקול אחר שבימ"ש לא אמר, הם רצו להשאיר שק"ד לשופט – ואז מה יעשה השופטלכל ספק סביר, אז מקום בו היו מסירים את הספק לבימ"ש כלל לא יהיה שק"ד,

מקום בו מצד אחד לא הוכח עד הסוף שמדובר בחולה נפש ומצד שני גם לא הוכיחו שלא מדובר אין היגיון להפנות דבר לשק"ד של השופט ובאותה מידה לומר שהתביעה צריכה? בחולה נפש

להסיר את הספק מעבר לכל ספק סביר, משום שאז אתה עלול להעמיד את השופט במצב שיש לו שק"ד כי הוא לא שוכנע מעבר לכל ספק סביר, אבל הוא לא שוכנע גם שיש לו הפרעה

אם לשופט יש שק"ד הוא חייב להפעיל אותו בהתאםנפשית, אז איך הוא יפעיל את שק"ד?!?!במאזן אותו ולשכנע לו להוכיח צריך הצדדים מן אחד כל ולכן אותן- מבין שהוא כפי לעובדות

בגלל זה, במצב בו השופט מאמין לספק שהעלה הנאשם אבל התביעה לא הסירהההסתברויות. אלא לבקש שכנוע במאזן אותו, אז אין להטיל על התביעה להוכיח מעבר לכל ספק סביר

לו. ההסתברויות בין הצדדים ואז בימ"ש יפעיל את שק"ד לפי השכנוע ש

25

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

יש מקרים בהם נרשיע אדם ברצח למרות שאין לו כוונה תחילה:[215, 214רצח ]א/

העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו - מאסר עולם ועונש זה בלבד:  )א( .300גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו;   (1)גורם בכוונה תחילה למותו של אדם;   (2)גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה;   (3) גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע   (4)

אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש.

יש גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו-       ( 1 ). חוב מוסרי )וגם דתי( כלפי ההורים ולכן יש רשעות גבוהה במידה והורגים הורה.

1995תשנ"ה-  (43)תיקון מס'   פרשנות הדין בדבר היסוד הנפשי שבעבירההגדרת זדון\מזיד בחוק: -

( )חלק מקדמי וחלק כללי(,39 )תיקון מס' בכל מקום בחיקוק שנחקק לפני תחילתו של חוק העונשין     .א90(, ושבו היסוד הנפשי שבעבירה בא לידי ביטוי במונח –39 )בפרק זה - חוק העונשין תיקון מס' 1994תשנ"ד–

)א( רישה, ולענין20"זדון" או "מזיד" - יהיה היסוד הנפשי הדרוש להתהוות העבירה - מודעות כאמור בסעיף (1) תוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה - גם פזיזות;

בפס"ד יעקובוביץ' –כוונה, פזיזות ורשלנות לא מופיעות בחוק הפלילי- המקור של המושגים הללו הוא 39. תיקון שם אגרנט הגדיר את המושגים של המחשבה הפלילית כי לא היו לנו כאלה בחוק כאשר בחוקשינה במעט את ההגדרות הללו ואימץ את המבנה שאגרנט בנה בהתאמות מסוימות.

המחשבה הפלילית הדרושה לאותה עבירה היא מודעות ופזיזות נאמר "הגורם במזיד למות אביו..." לכאורה, כל סוג של מחשבה פלילית תספיק לעבירה הזולתוצאה – כלומר אדישות או קל"ד לתוצאה

למעט רשלנות. ניתן לכאורה להרשיעו ברצח כי הוא אדם שנהג מהר עשה תאונה והרג את אביו – – 1 דוגמא מס'

היה מודע לכך שאולי האבא ימות והיה קל"ד. ראובן במירוץ מכוניות ופוגע בקהל ומתברר שהוא הרג את אבא שלו – הוא לא ידע – 2 דוגמא מס'

שאבא שלו בקהל, לא הייתה לו מודעות. המחשבה הפלילית צריכה להיות לגבי כל היסודות העובדתיים – מודעות לגבי גרימת מוות

נראה שדרישת החוק מתמלאת אבל האם זה מספקבדוגמא הראשונה – ומודעת לגבי "הורה". אין פה משהו ספציפי כלפי האב,לא משלים עם ההחמרה במקרה של התאונה – המרצה אותנו?

.זה בדיוק כמו שהיה אם היית הורג זר סותרכדי לבוא ולומר שיש צורך באדישות, אתה האם די בקל"ד או שמא יש צורך באדישות?

תיקון א משום ששם נאמר פזיזות ללא הבחנה בין קל"ד לאדישות 90 לכאורה את האמור ב- 39 הולבש על החוק הקיים ולפעמים צריך לעשות התאמות, כמו פה – הזדון לא מתאים פה לפי הגדרתו

בחוק. – מרגלית הר שפי ואמרו שלמרות שנקבע בחוק39התאימו את הסעיף של אי מניעת פשע לתיקון

שחשד הוא גם ידיעה, במקרה של אי מניעת פשע צריך ידיעה ולא חשד. היא הורשעה בשל האדישות שהעליון קבע כי החלתשלה בסופו של דבר )לא ברור איך זה הגיוני אבל מה שחשוב זה להבין זה

(. על החוק הפלילי מחייבת מידה מסוימת של גמישות39תיקון קבע משהו כללי אבל זה לא התאים לסעיפים ישנים שהיו 39 יש הרבה מקרים בהם תיקון

וכך זה ב- 262 בחוק ולכן החריגו את זה – כך זה ב-ס' אולם, א בהקשר של רצח הורה 90 השאלה הזו של מחשבה פלילית – האם קל"ד או אדישות או שניהם – בעבירה של רצח הורה, עדיין לא

עלתה בפסיקה.

26

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

ו-)3ס"'ק ) המשותף להם הוא שההמתה ( – רצח תוך ביצוע עבירה ורצח על מנת להימלט 4( . קשורה לעבירה אחרת שהנאשם מבצע – יש ביניהם זיקה והזיקה מוסיפה חומרה למעשה העבירה

קוד פינאל או מודל קיצונית או באדישות )לא תחילה( בכוונה למות לגרום זה רצח : באדישות המבטאת חוסר אכפתיות קיצונית ביחס לערך של חיי אדם; באשר להריגה תוך כדי ביצוע

אם העבירה בוצעה תוך כדי ביצוע עבירה אחת, זה יוצר חזקה שיש אדישות קיצונית –עבירה – אבל זו חזקה שניתנת לסתירה .

– החוק מאוד רחב מבחינת המקרים שהוא מביא תחתיו, עם עונש מאסר עולם חובה לא רק שהחוק רחב מבחינת ההרשעה אלא שהוא מצומצם מבחינת שק"ד לאזן את ההרחבהכלומר

הזו ע"י הקלת העונש.

רצח תוך ביצוע עבירה אחרת גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל – ( 3 )א() 300 ס'

על ביצועה;?זה "מזיד", לאיזו פעולה המזיד מתייחס דיברנו שבוע שעבר על מה – "גורם במזיד"

( תוך כדי ביצועה, הוא2( פעולת עבירה אחרת )1 פעולות: )2לכאורה זה פשוט – ברוב המקרים יש עושה פעולה שנייה שגורמת למוות.

אך הוא – האח והאחות שטיילו בגן ואדם ניגש ורצח את האח ואנס את האחותבפס"ד יעקובוביץ"?מהו "מזיד

– זה הפירוש הראויאופציה ראשונה – הזדון מתייחס לפעולה וגם לתוצאת המוות- .39אחרי תיקון

אם לא מתייחס לפעולה בלבד ולא לתוצאה הזדון–39 – לפני תיקון אופציה שנייה-התכוונתי לחבוט בבחור הזה, אז אני לא אשם.

הפסיקה התלבטה מה פירוש המילה "זדון" ולמה היא מתייחס – האם לפעולה הפיזית שגרמהלתוצאת המוות או לפעולה וגם לתוצאת המוות?

ולא במחוזי- החבטה של הפיזית לפעולה מתייחסת הזדון שדרישת בכך אותו הרשיעו לתוצאה – המוות.

לא ממש שינה39כתב את היסודות הנפשיים במד"י בפס"ד, שתיקון אגרנט – בעליון – -– במהות ל-משהו היס"נ ניתן לחלק את – בנה סקאלה הוא )קל"ד3 פיזיזות כוונה, –

ואדישות( ורשלנות. אגרנט קובעיש לברר האם המילה זדון מתייחס לתוצאה, ובמידה וכן לאיזה יסוד נפשי היא נכנסת?

(39)כמו בתיקון הזדון מתייחס גם לתוצאה ולא רק לפעולה הפיזית – במקרה הזה, למוותש – שם היה כלל שאם נאשם מבצע עבירה וכתוצאה מכך אדם אחר נהרג, מאנגליההוא מביא את זה

עם השנים צמצמו את זה לעבירות אלימות שתוך כדי ביצוע האלימות התרחש המוות דינו רצח בארץ לא נעשה הצמצום הזה בפסיקה אלא שהפרקליטות הפעילה את אותה מדיניות שהפסיקה

האנגלית הגיעה אליה – הם לא הגישו כ"א על עבירות שהן לא עבירות אלימות. – רצח שמבוסס על מחשבה פלילית של צפייה קרובה נוצרו באנגליה שני סוגים של עבירת רצח

כמעט אין הבדל בין שתיהן כי הדרישות של לוודאי למוות ורצח שמובסס על ביצוע עבירת אלימות ש- עבירה הן כאלה ביצוע תוך קיום המחשבה הפלילית99%רצח הן מלמדות על של המקרים

שמספיקה למסלול השני – כלומר צפייה קרובה לוודאי שיקרה מוות. ישראל שיש לעומת אגרנט מראה כיצד באנגליה יש התאמה כמעט מלאה בין שני סוגי הרצח

דרישה מקסימאלית של מחשבה פלילית בעבירת רצח – כוונה תחילה וכל מה שפחות מכך

27

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

איננו רצח; כמו כן ישנה דרישה מינימאלית כאשר מדובר ברצח תו"כ ביצוע עבירה – כל עבירה שני סוגי רצח – אחד מחמיר כוונה תחילה ואחד מקל – רצח תוךולא רק עבירה של אלימות

המילה בזדון מתייחסתשלכן אגרנט לא מסכים וקובע יש פה פער עצום! ביצוע עבירה כלשהי לא רק לפעולה אלא גם לתוצאה – כדי להרשיע אדם ברצח צריך להוכיח שהיה לו זדון גם

לתוצאת המוות.

הזדון יכול להיות כוונה )אך הוא דוחה את זה כיעולה השאלה מהו הזדון הנדרש לגבי התוצאה? אגרנט בד"כ אין לו כוונה להרוג אלא רק כוונה לבצע את הפעולה( או שהזדון יכול להיות פזיזות

דוחה את היס"נ של כוונה משום שהוא לא מתכוון להרוג אלא גורם למות אדם מבלי להתכוון להרוגאותו.

דורש יס"נ ו –הוא לא דורש כוונה ומחלק את הפזיזות לקל"ד ואדישות אגרנט עשה משהו מאוד מעניין הוא לא הגדיר מה על מנת שתתגבש עבירה של רצח תו"כ ביצוע עבירה אחרת פזיזות פושעת של זה.

– בכביש בין רמלה לצומת שמשון, הנאשם, שהיה קבלן, עסק בבנייה והיה צורך בחומרפס"ד דויטש מיוחד והוא נמצא לאורך הכביש הזה – הוא חפר לאורך הכביש מערה שהתמוטטה על ראשם של שני

ארגנט קבע שיש צורך במחשבה פלילית לצורךפועלים והם מתו. העמידו לדין על הריגה – בפזיזות. העבירה הזו ולמעשה העבירה התגבשה והוא הורשע. בתוך כך הוא מתח ביקורת על כך שבספרות

!האנגלית היה רשום "רשלנות פושעת" כשהוא בעצמו השתמש במילה הזאת בפס"ד יעקובוביץ בפועל, בכל המקרים בהם התביעה הגישה כ"א, בעבר, בגין רצח היו מקרים בהםהמרצה טוען כי

הייתה פזיזות של אדישות וניתן היה להוכיח אדישות, אם לא בוודאות, אז היה לפחות בסיס כלשהו לכך ולכן השאלה לא עלתה הלכה למעשה והשופטים השונים לא היו צריכים להכריע בשאלה אם צריך

פזיזות של קל"ד או אדישות. המרצה אומר שאגרנט נקט במונח "פזיזות פושעת" כי הוא לא רצה להסתפק בפזיזות של

- שקשה להוכיחקלות דעת, אבל מצד שני הוא לא רצה שיצטרכו להוכיח פזיזות של אדישותאותה.

עבירות בו זמנית. הפסיקה2 אף אחד לא אומר שמדובר בביצוע מה זה רצח "תוך" ביצוע העבירה?.גם לא אמרה את זה עד השנים האחרונות

במהלך פעילות משטרתית שגרתית, עוכב המערער על-ידי השוטרים לבדיקת מסמכים.פס"ד אבו זייד– השוטרים הבחינו בחפץ חשוד בחגורת מכנסיו של המערער וניסו לתופסו. או אז שלף המערער את אותו חפץ – אקדח אשר החזיק שלא כדין – ירה בשוטרים, ונמלט מהמקום. כתוצאה מהירי נפגע

על-מנת ששתי עבירות ייבלעו זו בזו, נדרש לפחותהמנוח אנושות, ונפטר מפצעיו לאחר זמן קצר. בעניינו, יסוד ההימלטות חוצץ בין שניכי תתקיים חפיפה בין הרכיבים ההתנהגותיים של העבירות.

המעשים באופן שככלל, מונע את "היבלעותה" המוחלטת של עבירת נשיאת הנשק שלא כדין בעבירתההמתה.

– הציתו בית שבו מת אדם. במחוזי הורשעו בהריגה ואילו היועמ"ש ערער וטען כי 67/54 פס"ד דהוד – מבצע עבירה ותוך כדי ביצוע אותה עבירה, אני עושה אני מדובר פה ברצח תוך ביצוע עבירה אחרת

השופט גויטן לוקח את פסיקתו מאנגליה – באנגליה אם אדם מצית או. מעשה שגורם למות אדם עושה מעשה אחר, אשר איש סביר יחזה מראש כי תוצאת המעשה עלולה לגרום למות הזולת,

בהצתה הנאשם מאבד שליטה על מעשה ידיו עםאזי הוא יהיה אשם ברצח ולא בהריגה לכן מדובר פה ברצח תוך ביצוע עבירה.התפשטות האש ולכן הוא צריך לדעת שייגרם נזק

– פס"ד מסוים טענו כיהשאלה הזו במדינת ניו יורק מעניינתבצרפת דורשים שני מעשים נפרדים. אי עבירת רצח תוך ביצוע פשע אלא אם אתה עושה פשע ואתה עושה מעשה שני שהוא הגורם לרצח.

28

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

עבירה של רצח תוך ביצוע פשע יכולה להתקיים גם אם מישהו הגם בניו יורק דחו את הטענה הזו. מצית מקום ומישהו אחר מת כתוצאה מזה וזה יהיה רצח. בצרפת זה לא יהיה רצח כי שם דורשים שני

. מעשים! , יש בה אבדן שליטה הכיהייחוד של ש לעומת כל העבירות האחרות הוא במידת אבדן שליטה

חמור והפס"ד מדגיש את זה ולכן נראה כי לא רצו ללכת לפי הפרשנות בצרפת כי זה היה מביאלהקלה שלא הולמת את חומרת העבירה, שאיבדת שליטה וגרמת למות אדם

. רצח תוך ביצוע עבירה כולל רצח כתוצאה מביצוע העבירה

מה אם ראובן דוקר את שמעון ללא כוונה להרוג, אך שמעון מת כתוצאה מכך – האם זה רצח תוך משום שאם? מה ההבדל בין זה למקרה של השריפה? התשובה היא לא. ביצוע עבירה של תקיפה

נקבל זאת, הדבר יבטל את מבנה החוק – החוק שלנו מבחין בין רצח בכוונה תחילה, גרימת תקיפה שמביאה למוות זה לא שתי עבירות נפרדות אלא עבירה אחת,'מוות ברשלנות הריגה וכו

אחרת זה ירוקן את החוק שלנו מתוכן.

2? למה שלא ניתן לו מה הקשר בין עבירה אחרת לעניין חומרת ההמתהבחזרה לשאלה המקורית – למה שתיעונשים על כל עבירה בנפרד – הריגה והצתה נניח – וזהו? למה להפוך את זה לרצח?

עבירות הופכות לעבירה אחת חמורה ששוללת מהשופט את שק"ד בענישה? – ריב חמולות שיש ביניהן סכסוך. בית המשפט המחוזי מזכה את התוקפים מעבירת 97/57 פס"ד כדורי

וביקשה תחילה. התביעה ערערה כוונה הייתה משום שלא – אותם בעבירת הריגה ומרשיע רצח מבימ"ש העליון לקבוע שכן הייתה כאן כוונה תחילה; התביעה מוסיפה עילה "שנייה" לטענה שיש רצח

הפרקליטות טוענת בערעור כי מדובר ברצח תוך ביצוע עבירה משום שהם תקפו ודקרו – יש הריגה העליון מביע סלידתו מהצעד הזה אך פה תקיפה וכו' ויש פה גם הריגה – ביחד זה יוצא עבירת רצח.

יחד עם זאת, הוא כנראה רצה לקבוע הלכה והוא מציין כי בכל מקרה זה לא יכול להיות רצח מעשים ברצח תוך ביצוע עבירה אחרת – העבירה 2 אמנם נכון שיש דרישה ל-תוך כדי ביצוע עבירה.

העצמאית והפעולה שהביאה לגרימת המוות אבל העבירה ה"אחרת", שתוך ביצועה שלה גרמת למוות,זו דעתו של לנדאו. חייבת להיות עצמאית, ולא עבירה שכל כולה נבלעת בתוך מעשה ההמתה

ועבירה על עקיפת רכב מימין לנדאו בפס"ד אחר – יש עבירה על עקיפת רכב בצומת הנאשם במקרה ההוא הואשם בשתי עבירות אלו בבת אחת –עקף מימין בצומת השופט לנדאו אומר שהמבחן

אם יסודות עבירה שהיא א'+ב' ויש עבירה שהיא א'+ב'+ג' אז זה לא שתי עבירות הוא פשוט – סוג חמור של העבירה העבירה השנייה בולעת את הראשונה, הקשה בולעת את העבירה הקלה יותר

כאשר כל היסודות העובדתיים נכללים ביסודות העובדתיים של העבירה החמורה, אז זה לאהראשונה.שתי עבירות שונות ונפרדות אלא עבירה אחת מקיפה וחמורה יותר.

זה שתי עבירות שונות אם יש לך עבירה שהיא א+ב' ועבירה שהיא א+ג השנייה אינה מקיפה ובולעת את השנייה.

שתי עבירות שונות, אחת לא בולעת את השנייה.זה המצב – עקיפה+מימין ||||| עקיפה +בצומת איך עקרון ה"בליעה" עובד בגרימת מוות?

א' +ב' תקיפה + חבלה חמורה – א'+ב'+ג' תקיפה + חבלה חמורה עוד יותר שהיא מוות –

אם היינו אומרים שהתקיפה יכולה להיות העבירה ה"אחרת", ההופכת את ההמתה מהריגהלרצח, אז ביטלנו למעשה את כל המבנה של עבירות ההמתה בחוק שלנו.

האם ניישם את זה בצורה צרה או מרחיבה? ? דוקטרינת הבליעה מה היקף הרי הוא הצית בית, גרם למות מי שישן בתוך הבית, למהלמה עבירת ההצתה היא עבירה עצמאית?

עבירות? 2יש פה 29

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

– 414/78 פלוני, יש פס"ד מאוחר יותר לכדורי, היה מדובר בניסיון לרצח באמצעות הצתה ויש שם הרבה דיון באוביטר )לא הלכה( שם לנדאו אומר שהמקרה הזה שונה מדאוד כי בדאוד הוא הצית את

עבירות אלא2 ואז זה לא הבניין וגרם למוות ואילו במקרה של פלוני הוא הצית את האדם במישרין עבירה אחת.

לדעת המרצה, זה אבסורד לומר שאם אני מצית בית והאש מתפשטת והורגת אדם אז זה פשוט רצח תוך ביצוע עבירה; ואילו אם אני מצית אדם והוא כתוצאה מהאש אז צריך להוכיח את כוונה התחילה

. עבי.רות 2 ולא מספיק לומר שיש פה

– גוטליב ראש עיריית בני ברק הואשם בגרימת מוות ברשלנות. בב"ב יש את המחסומיםפס"ד גוטליב בכניסה לעיר בשבת – הרחוב היה סגור בשלשלאות והיה חייל בג'יפ שלא ידע שהכביש סגור, נכנס עם הרכב לתוך השלשלאות, הרכב התהפך והוא נהרג. היה ניתן די בקלות להוכיח שגוטליב היה מודעאלא פיזי באופן כביש לחסום אסור – פלילית בעבירה מדובר וכן הכביש מסגירת מוות לסכנות באמצעות תמרור בלבד. לכאורה ניתן היה להאשים אותו ברצח תוך ביצוע עבירה אחרת – חסימת

כביש וגרימת מוות. יחד עם זאת, המקרים שיעמידו לדין על רצח תוך ביצוע עבירה בעיקר בעבירות של שוד,

עבירות בהן מלכתחילה יש סכנה לחיי האדם ובנוסף יש עוד אינטרס אחד מוגן – חטיפה, אונס וכו' כלומר יש נטייה לצמצם את עקרון הבליעה.

דרכים אחרות באמצעותן ניתן אולי לצמצם את עבירת הרצח תוך ביצוע עבירה – דרך אחת אפשרויות:2היא לדרוש

העבירה האחרת היא עבירה חמורה – הושאר בצ"ע באחד מהפס"דים האחרונים. ברור כי.1 השופטים יעדיפו פתרון אחר מאשר שהם יקבעו זאת בעצמם אך נראה כי יש נכונות מצד השופטים

שאם כל האמצעים האחרים נכשלים להשתמש בזה. לפיה יש ליצור תנאי בפסיקה שהעבירהדרך מונעת צורך להתייחס לחומרת העבירה – .2

. האחרת חייבת להיות כזו שתיחשב שהיא גרמה למוות בתוך הבית זה ייחשב לרצח תוךהמקרים בהם אישה עוזבת את הבית ואז הבעל מנסה להחזיר אותה

זה אבסורד! ביצוע עבירה ואילו ברצח מחוץ לבית זה לא כי אין פריצה המרצה סבור שהעבירה רחבה מידי. מהי הזיקה הדרושה?

על החטיפה של הילד אורון ירדן – במקרה זה אמרו שראוי לצמצם את העבירה– – 60/88 פס"ד גור הסנגוריה טענה כי הרשיעו אותו גם ברצח בכוונה תחילה וגם ברצח תוך ביצוע עבירה.בעליון ובמחוזי

צורך בקש"ס בין העבירה האחרת לבין המוות.יש – מקרה שבו אדם נשא נשק ללא רישיון והוא רצח עם הנשק הזה – בייניש קבעהמקרה כלשהו שהיה

שאין קש"ס בין העבירה של החזקת נשק שלא כדין לביןשאין רצח תוך ביצוע עבירה משום . הירייה

לא צריך להכריע אם העבירה האחרת צריכה לקיים קש"ס עם העבירה משוםבימ"ש דן בזה וקבע כי בעבירת חטיפה יש . יש פה קש"ס ולכן לא צריך להכריע בשאלה הזו שיש פה בכל מקרה קש"ס

סכנה לחיים, ולכן כאשר אתה חוטף ילד שהוא בשליטתך אז יש סכנה לחייו של הילד ועצם החטיפהיוצרת את הסיכון.

נדרש כי ההתנהגות שגרמה למוות נועדה לקדם, להקל או לאפשר את ביצועה של - "בפס"ד אבו זייד העבירה האחרת. אין די בכך שגרימת המוות נעשתה אך בדרך מקרה בו-זמנית עם ביצועה של העבירה

נקבע כי לא". האחרת, מבלי שהשתיים כרוכות זו בזו ומבלי שמתקיימת זיקה בין המעשים העברייניים ניתן להאשים ברצח תוך ביצוע עבירה כאשר העבירה היחידה שביצע מלבד גרימת המוות היא נשיאת

30

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

התקיפה נשק ללא רישיון – אין קש"ס אם כי למוות, הגורם הייתה לא כדין שלא הנשק נשיאת שבוצעה באמצעות הנשק.

אין התפיסה העכשווית דורשת קש"ס, ומכירה בצורה מצומצמת בהלכת הבליעה של כדורימקרים בהם היא הפעילה את ההלכה מלבד בכדורי )זה לא אומר שהיא לא תפעיל את זה לעולם(.

לסיכום: על פי הפסיקה רצח תוך ביצוע עבירה דורש עבירה עצמאית – היא לא דורשת שני מעשים אלא שהעבירה האחרת תהיה עצמאית וגם קש"ס בין העבירה האחרת לבין תוצאת המוות – זה יוצר קצת בעיות לגבי מידת העצמאות )אם העבירה האחרת יוצרת סכנה לחיי

אדם, אז אולי היא קצת נבלעת בתוך תוצאת המוות(.

שאלות: 2 נותרו פתוחות מה הסוג העבירה שנדרשת?.1 מהי המחשבה הפלילית הנדרשת לתוצאה של גרימת המוות? אדישות? רשלנות פושעת.2

וכו'?

, אחיו באX, תקף את בכדוריכמו ? Y תוך ביצוע עבירה כלפי X האם אפשר להרשיע ברצח כלפי לנדאו אומר שזה כן רצח תוך ביצוע עבירה אבל הוא לאX לעזור – הרג אותו, והמשיך לתקוף את

יחד עם זאת, בתקיפה של כולם זה לאיישם את זה בגלל שהם העלו את רק בערכאת הערעור. רצח באמצעות ביצוע עבירה משום שזה לא מספיק עצמאי.

– האם זה יהיה רצח תוך ביצוע עבירה? לכאורה, זה המקרה הקל של סעיףהמקרה של יעקובוביץ זה הקל עליו בביצוע האונס. אך דנו בזה כרצח תוך"כדי להקל על עבירה" ולא תוך ביצוע עבירה

ביצוע ולא רצח על מנת להקל.

העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו - מאסר עולם ועונש זה בלבד:  )א( .300להקל על ביצועה;גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי    (3 )

"כדי להקל על ביצועה" – אך נניח שלא מדובר בשני אנשים – גן ציבורי בחשכת הלילה, אדם תופס את האישה 1 מקרה מס'

השתמשתי בכוח ואנסתיבגן, מכה אותה, היא מתנגדת והוא מכה אותה. הוא אונס אותה ומכה אותהשלא בחורה בועל הוא באלימות. מלכתחילה מוגדר האונס הרי השנייה? העבירה איפה אותה,

אפשר לטעון שהשימוש בכוח הוא חלק מביצוע האונס והוא לאבהסמכתה באמצעות כוח – עבירה אחרת.

נשנה את המקרה – שוד – אדם נכנס לבנק, יורה באוויר כדי להפחיד את האנשים – 2 מקרה מס' מאשימים אותו ברצח השוד הוא כלפי הבנק ואילו אדם אחר נהרג, שלא קשור לבנק ומישהו נהרג

על מנת להקל על ביצוע עבירה. זה לא שתי עבירות משום שהעבירה האחרת היא חלק מביצוע השודולכן זה לא עבירה תוך כדי ביצוע עבירה אחרת אלא ברצח על מנת להקל על ביצוע עבירה.

מביצוע הוא חלק בכוח ביצוע העבירה, השימוש תוך רצח האם במקרים הקלאסיים של לפי החוק הנוכחי שלנו, השאלה הזו כלל לאהעבירה או שהוא נעשה על מנת להקל על העבירה?

מתעוררת משום שכל המקרים של אונס, שוד וכו' – מתייחסים לזה כרצח תוך ביצוע העבירה ולא כרצחעל מנת להקל על ביצוע.

בחוק שלנו זה לא משנה לאן זה נכנס – זה בכל מקרה רצח!

31

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

כי אין שם רוצח תוך ביצוע עבירה. לא כל רצח שהוא תוך ביצוע עבירהבחוק החדש זה כן משנה – המרצה לא חושב שבימ"ש יפסוק שהם לאיכול להיכנס תחת רצח על מנת להקל על עבירה אך בכל

אך כאשרהצמצום של העבירה פותר המון בעיות עם כל העבירות השוליותרוצחים אלא הרגו בלבד. מדובר בעבירות הקלאסיות החמורות המסכנות חיי אדם – הצתה, שוד, אונס, חטיפה וכו' – זה כן יוצר

– בעיות! בחוק החדש השאלות הללו מתעוררות הבעיה של עצמאיות העבירה האחרת עדיין תישאר עימנו – לא באותו היקף ומידה כמו עכשיו אך היא עדיין תישאר.

עבירות וזהו??2נחזור לשאלה – למה לא להרשיע אותם ב-? האם רצח תוך ביצוע שוד בא כדי להרתיע את השודדניקח לדוגמא שוד –

בייניש אומרת את זהצריך להחמיר את הענישה על השוד על מנת להגביר את הרתיעה -בפס"ד אבו זייד וגם המרצה אומר את זה במאמר שלו

ייהרג אתה- המרצה חושב שיש מקום לטענה כזו – מה שירתיע אותו הוא שאם מישהו תחשב לרוצח ואתה בהכרח תקבל עונש מאסר עולם!! ולא שהוא יוענש רק בהריגה

גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת כדי להבטיח לעצמו בריחה או( – "4"ק)ס" הימלטות מעונש

–זה לא רצח תוך ביצוע העבירה משום שיש פה בעיה של קש"ס בין העבירה של החזקתפס"ד אבו זייד השימוש בנשק הוא שגרם למוות ולא החזקת הנשק. אחת הטענות שלנשק ללא רישיון לבין הירי

( הוא כאשר העבירה אחרת הושלמה )והוא לא סיים להחזיק נשק שלא4נאשם הייתה שרצח לפי ס"ק)כדין(. הטענה נדחתה ע"י בייניש:

אין צורך שההתמשכות תסתיים אלא רקהעבירה האחרת הושלמה אך היא מתמשכת –שהעבירה תושלם

- מאחר ונשיאת נשק הינה חמורה בכל מקרה לא הוכרע עניין חומרת העבירה המרצה חושב שחלק מהמקרים של רצח תוך ביצוע עבירה הם רצח כדי להימלט – כמו בשוד. זה חשוב במיוחד לאור החוק החדש ששם אין רצח תוך ביצוע עבירה אלא רצח כדי להקל או

אם יכניסו את זה רק לרצח תוך ביצוע עבירה לא יהיה אפשר להאשים ברצח.להימלט – מחשבה – ירית במטרה לברוח והתוצאה היא תוצאת מוות מדובר בעבירת מטרהמבחינת היס"נ –

– קל"ד או אדישות או פזיזותפלילית של מודעות ליסודות העבירה ומחשבה פלילית לעניין התוצאה פושעת? אין לזה תשובה.

יש למרצה כמה תשובות אבל אף? למה המטרה לברוח מביאה להחמרת העבירה מהריגה לרצחאחת לא משכנעת:

ביטוי לכך שיש סכנה מוגברת לאנשי משטרה – אז היו מחוקקים עבירה מיוחדת של הריגתא.שוטרים=רצח.

הרצון להימלט הוא כ"כ חזק שאין לך שליטה על מה שאתה עושהב.

עבירה היא התחליף לדרישה של חומרת העבירהברצח תוך כדי ביצוענדמה שהדרישה לקש"ס בעבירות של רצח על מנת להימלט זה לא נכון לומר את זה משום שהעבירהלעומת זאת, . האחרת

לכן, אין מנוס מלדון בשאלה האם העבירה אחרת האחרת איננה הגורם לרצח אלא רק המניע לרצח בייניש אומרת שבעבירת צריכה להיות חמורה או לא מבלי לתת קנה מידה לגבי חומרת העבירה

רצח על מנת להימלו חומרת העונש היא קנה המידה להימלטות. ככל שהעונש חמור יותר כךהיגיון לצמצמם את יש אולי ולכן יותר הוא חמור לברוח כדי באלימות להשתמש המניע

.העבירה הזו שיוצרות מניע להשתמש באלימות על מנת לברוח32

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

המטרה חייבת להיות סובייקטיבית הכוונה צריכה להתקיים אצל הנאשם שהואביסוד הנפשי = להימלט ולא תוך הימלטות וכו'.כדיעשה זאת

דן בזה כרצח תוך ביצוע עבירה אבל אגרנט – האנשים שירו כדי זה שיקל עליהם להימלטשוד בנקהמרצה סבור שזה ירי כדי להימלט – יריתי כדי להימלט.

קבוע כי משעה שיצא הוולד כולו חי מבטן אימו הרי הוא נחשב אדם. 308 ס' האם ניתן להרשיע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות אדם שגרם למות - מד"י נ' דני חורי –7036/11

השאלהוָלָד בנסיבות בהן הוָלָד היה עובָּר במועד הפגיעה בו, שבעקבותיה נולד חי ולאחר מכן מת? דווקא במועד האם לשם השתכללות היסוד העובדתי נדרש כי הנסיבה "אדם" תתקיים בפס"ד היא

)הפגיעה ברכב של ֶאם העובָּר(, או שמא היא יכולה להתקיים במועד מאוחר ההתנהגות הפסולה ? רצו להחמיר עמו – אם נאמר שהוא לא אדםיותר, ולכל המאוחר במועד קרות התוצאה המזיקה

האם נדרשת השופטים דנו בשאלה בעת הרלוונטית אז אפשר להאשים אותו רק בהפלה בלתי חוקית. "זיקה של עיתוי" בין הרכיב הנסיבתי )אדם( לרכיב ההתנהגותי )גרימת מוות ברשלנות( לשם

העבירה? לשם התגבשות עיתוי של זיקה לדרוש אין ברשלנות מוות גרימת של בעבירה מצמצמת יתר על. הטעם המרכזי לכך הוא כי דרישת זיקה של עיתוי בעבירה זו התגבשותה

המידה את ההגנה על הערך החברתי המוגן של חיי אדםולכן חוקקו שם חוק מיוחד לגבי השליש השלישי של ההיריון. אותה בעיה התעוררה בארה"ב –

דרגות של גרימת מוות ברשלנות – גרימת מוות ברשלנות2 החוק החדש יוצר גרימת מוות ברשלנות –רבתית וגרימת מוות ברשלנות רגילה.

יש רשלנות שהיא סטייה חמורה מהסביר ויש רשלנות שהיא המינימאלית שדי בה לדיני הנזיקין.אין גרימת מוות ברשלנותבאנגליה -אין עבירה של גרימת מוות ברשלנות כשהרשלנות היא קלה אלא רק רשלנותבארה"ב-

רבתית. יש הגדרה של רשלנות – במודל פינאל קוד- – רשלנות מחובת הזהירות ניכרת סטייה

רבתית. גרימת מגדירים לנו שתי דרגות של רשלנות לצורך העבירה הזו – בחוק המוצע הישראלי-

מוות ברשלנות

שנים; החוק החדש מוסיף שבמקום בו מתקיימים שני תנאים3)ב( קובע שהעונש לרשלנות הוא 21ס'

רשלנות "רבתית", שנים – מהם התנאים? מדובר בתנאים מצטברים שיוצרים 5ברשלנות, העונש יהיה :סטייה ניכרת מחובת הזהירות

במעשהו סטה במידה ניכרת מהתנהגות סבירה בנסיבות העניין, והיה מודע לטיב המעשה.1המעשה מהווה הפרה של הדין.2

החלוקה בחוק היא:לסיכום, – מאסר עולם חובה רצח חמור

33

בירות המתה – פרופ' אהרון אנקר – מחברתעליזט לוז – התשע"המקוצרת

שנה 30 – מאסר עולם או רצח שנה 20 – המתה בנסיבות מקלות

שנה 12 – המתה בקלות הדעת שנים 3 – גרימת מוות ברשלנות רגילה שנים 5 – גרימת מוות ברשלנות רבתי

סעיף זה התבטל בחוק החדש אך הוא קיים בחוק שלנו. אבל בחוק החדש היא תוכלהמתת תינוק – להיכנס לרצח בנסיבות מקלות בשל הבעיה הנפשית שלה. אצלנו בחוק אין את זה ולכן חוקקו לה

סעיף מיוחד.

34