הכלהב תילארשיה...
TRANSCRIPT
152
*הדמוקרטיה הישראלית בהלכה
יצחק גייגר
ראשי פרקי�
?הא� התורה מחייבת שיטת משטר מסוימת .א
?האפשר למנות מל� בימינו .ב
ההסתייגות מהדמוקרטיה .ג
;טעמי ההסתייגות .1
?מדוע בכל זאת משלימי� ע� המשטר הדמוקרטי .2
החיוב שבדמוקרטיה .ד
;המשטר הדמוקרטי עדי� לע� מפותח .1
;הע� נקרא לאמ� לו שיטת ממשל מתוקנת .2
;הדמוקרטיה מבוססת על רעיונות יהודיי� .3
;"מלכות שמי�"המשטר הדמוקרטי קרוב יותר ל .4
;הדמוקרטיה מעודדת את היחיד לשאת בעול הכלל .5
.הדמוקרטיה המהותית .ה
.הדמוקרטיה הליברלית .ו
.סיכו� .ז
* * *
כפי שהיא , השאלה". יהדות ודמוקרטיה: "היאאחת הסוגיות המרכזיות בחיינו
הא� קיי� ניגוד מהותי בי$ יהדות ובי$ : היא כפולה, מוצגת בציבור הרחב
*
.144�131עמודי� , ס"אלו� שבות תש, ת"הוצאת צומ', כר� כתחומי�: מתו�
153
או , הא� יכולי� אלה לחיות יחד למרות הניגוד, א� קיי� ניגוד כזה? דמוקרטיה
?שחייבי� לבחור באחד מה� ולשלול את האחר
לעודד את פיתוחה של הא� ראוי: הלכתית%לשאלה זו יש השלכה מעשית
; תו� קבלתה המעשית מחוסר ברירה, להסתייג ממנה; הדמוקרטיה הישראלית
עיקר דיוננו יתמקד בתשובותיה� של רבני� במאה השני� . או להתנגד לה
.ובעיקר בשני העשורי� האחרוני�, האחרונות לשאלה זו
?הא� התורה מחייבת שיטת משטר מסוימת. א
, לכאורה? ומהו משטר זה? חור במשטר מסויי�הא� חייב ע� ישראל לב
ואמרת ... כי תבא אל האר�): "טו% יד, דברי� יז(התשובה מצויה בפרשת המל�
' שו� תשי� עלי� מל� אשר יבחר ה, אשימה עלי מל� ככל הגוי� אשר סביבותי
מקרב אחי� תשי� עלי� מל� לא תוכל לתת עלי� איש נכרי אשר לא . אלקי� בו
בשאלה הא� מצוה היא ) ב, סנהדרי$ כ(כבר נחלקו תנאי� א� ". אחי� הוא
לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד "או שמא , )יהודה' דעת ר(להעמיד מל�
.יהודה' כר) א,מלכי� א' הל(� "להלכה פסק הרמב). נהוראי' ר" (תרעומת$
שלילת מלכות : נהוראי ממינוי מל� ניתנת להתפרש באופני� שוני�' הסתייגות ר
מפעל היצר "שבקשת הע� היא , ח"א פ"טת אברבנאל בפירושו לשמושי(דווקא
או , )יד, כפירוש ספורנו לדברי� יז(בלבד " ככל הגויי�"או שלילת מלכות , ")הרע
: לשמואל אחר בקשת הע� למנות מל�' כדברי ה(שלילת כל שלטו$ בשר וש�
%ושי� אלו פיר). ז, א ח" שמו% " כי א(תי מאסו ממל(� עליה�, לא א(ת� מאסו"
. סוברי� שאי$ מניעה לבחור במישטרי� שוני�%להוציא האחרו$ שבה�
, �"שהרי לפי פסק הרמב, ועדיי$ אי$ הדר� פתוחה להעדפת המשטר הדמוקרטי
כ לא נסתמה לחלוטי$ האפשרות לבחור "אעפ. חלה עלינו מצווה למנות מל�
ה את בחירת תל) יד, דבר דברי� יז% העמק(י$ 'ב מוולוז"הנצי. במשטר אחר
:המשטר באווירה השוררת בע� ישראל
לשו$ זה במשמע שאי$ זה מצוה במוחלט למנות מל� אלא % " ואמרת"
א� כ$ מדוע כתוב , ל שמצוה למנות מל�"והרי ידוע בדברי חז. רשות
שמשו� שהנהגת המדינה משתנה א� מתנהג על פי , ונראה? "ואמרת"
יש מדינה שאינה יכולה % דעת מלוכה או על פי דעת הע� והנבחרי�
. ויש מדינה שבלא מל� הרי היא כספינה בלא קברניט, לסבול דעת מלוכה
154
שהרי בעניי$ השיי� , ודבר זה אי אפשר לעשות על פי הכרח מצות עשה
משו� כ� אי אפשר . להנהגת הכלל נוגע לסכנת נפשות שדוחה מצות עשה
סבול עול כל זמ$ שלא עלה בהסכמת הע� ל, לצוות בהחלט למנות מל�
%מל� על פי שרואי� מדינות אשר סביבותיה� מתנהגות בסדר יותר נכו$
.או אז מצוות עשה לסנהדרי$ למנות מל�
:צ נריה"בעקבותיו קבע הרב מ
התורה האלקית הנצחית לא קשרה עצמה ולא כפתה עצמה לשו� משטר
ה� משתני� לפי . כיוו$ שדברי� אלו לא ניתני� לקביעות, מדיני מסויי�
שאי אפשר לזכור בתורה כל הנהגות ", חיי השעה ולפי צרכי השעה
העיקר תלוי ). יח, $ דברי� ו"רמב" (ותקוני הישוב והמדינות... האד�
לא % שאלת המונרכיה %ולכ$ ג� בבעיה העיקרית . באד� ולא במשטר
% מינוי מל� רשות או חובה % ונחלקו חכמי� . קבעה התורה מסמרות
הדבר : ל"י$ ז'ב מוולוז"כמו שהסיק הגאו$ הנצי, ובירורו של דבר הוא
1.תלוי ברצו$ הע�
הרב יעקב אריאל מעלה את האפשרות שמינוי מל� תלוי ברמתו של האד�
:המועמד להיות מוכתר כמל�
רק אז יש , וג� הע� מעונייני� בו' אשר ג� ה, רק כאשר יש מל� אידיאלי
וכשאי$ . וה למנות מל�אי$ מצ, א� כאשר אי$ אישיות כזו. מצוה למנותו
2.רצו$ הע� הוא הקובע איזו צורת שלטו$ עדיפה בעיניו, מל�
לכל היותר נית$ לומר . לפי זה אי$ מניעה בזמננו לאמ� את המשטר הדמוקרטי
א� , אידיאלי של הע� והנהגתו% בגלל מצבו הלא, שאי$ זה משטר אידיאלי
יכול לעשות , משטרהרוצה להביא לשינוי ה. בוודאי שאי$ להתנגד למשטר זה
.על ידי שינוי רמת� הרוחנית של הע� ושל ההנהגה: זאת רק בדר� אחת
1דעת תורה "ד הלוי פיתח רעיו� זה במאמרו "הרח. 29' עמ) ב"תשנ, ה"כפר הרוא(מלוכה �צני�
, אביב�תל(ב "חיי� ח� ובספרו תורת366�365' עמ, )ז"תשמ(תחומי� ח , "בענייני� מדיניי�
).ג"תשנ2 .291' עמ) ח"תשנ, כפר דרו�( מאמרי הגות ומחשבה לתורה ולמועדי� �מאהלי תורה
155
?האפשר למנות מל� בימינו. ב
בימינו הופכת שאלת אפשרות בחירת המשטר למעשית יותר בגלל העדר תנאי�
:כפי שהסביר הרב הרצוג, הלכתיי� המאפשרי� מינוי מל�
אי$ מעמידי� מל� בתחילה אלא . "ל�אי$ עדיי$ לפנינו שאלה של מינוי מ
כיהושע שמינהו משה רבינו , ועל פי נביא, ד של שבעי� זקני�"על פי בי
מלכי� ' � הל"רמב" (ובית דינו ושאול שמינהו שמואל הרמתי ובית דינו
ד הגדול של שבעי� "אלא שאי$ לנו בי, ועכשיו לא רק שאי$ עוד נביא). ג, א
ד "כלומר בי, ד של שבעי� ואחד"ביואי$ לנו האפשרות להקי� ; ואחד
וג� אי$ אנו מכירי� את , כל זמ$ שאי$ סמוכי$, הגדול לכל ישראל
3.המיוחסי� מבית דוד
ה קוק בהתייחסו "כתב הראי, במצב הלכתי של חוסר אפשרות למנות מל�
, שבזמ$ שאי$ מל�, נראי� הדברי�: "למעמד ההלכתי של מלכות בית חשמונאי
חוזרי� , ה� ג� כ$ מה שנוגע למצב הכללי של האומהכיוו$ שמשפטי המלוכה
).שלו' עמ, קמד' כה$ סי% משפט" (אלו הזכויות של המשפטי� לידי האומה בכלל
בימינו בחר הע� . רשאי הע� לאמ� לעצמו כל משטר בו יחפו� בזמ$ הזה, א� כ�
כיצד מתייחסת ההלכה לסוג : והשאלה היא אפוא, בישראל במשטר הדמוקרטי
?משטר זה
ההסתייגות מהדמוקרטיה. ג
טעמי ההסתייגות. 1
א� ביסודו הוא כפו� לכל האמור , המשטר המוזכר בתורה הוא מלוכני, כאמור
ג� א� ה� נחשבי� , על פי עקרו$ זה הוערכו סוגי המשטר האחרי�. בתורה
, שבו שולט הרוב, החסרו$ העיקרי הקיי� במשטר דמוקרטי. כפחות טובי� ממנו
ב זה יפגע ביחידי� ובמיעוט וית$ את אמונו באנשי� שיהפכו הוא שמא רו
, הוא ג� עלול4.ואלה ישללו מהאזרחי� את חרויותיה� וזכויותיה�, לעריצי�
לבחור בגורמי� קיצוניי� שיגרמו לסכסוכי� , בשל אינטרסי� צרי� משלו
3 .6�5' עמ' כר� א) ט"תשמ, ירושלי�(תחוקה לישראל על פי התורה 4 .51' עמ) ה"תשל, ירושלי�( לברור יחסי אנוש ביהדות �בי� אד� לחברו , א עמיאל"הרב מ
156
מסירת השלטו$ בידי הרוב : ומה שחמור יותר5.בינלאומיי� ואולי א� למלחמה
לקבלת החלטות הנוגדות את , לה לגרו� לירידה ברמה המוסרית של הכלליכו
צורת המשטר הדמוקרטי עלולה 6.התורה ולוויתור על ערכי� לאומיי� חיוניי�
ופלגנות בחברה על ידי , לעודד זילות ער� ההבטחות על ידי מי שרוצה להיבחר
7.הדגשת המפריד לפני הבחירות
. של עקרו$ המישטר הדמוקרטי בחיי המעשהאלו ה$ שאלות הנובעות מיישומו
: אבל קיימות ג� שאלות עקרוניות המערערות כנגד מסירת השלטו$ בידי הרוב
אלא קואליציה , שמא אי$ לפנינו רוב אמיתי? מני$ שהצדק עומד לצידו של הרוב
של מיעוטי� השומרת על האינטרסי� שלה� ופוגעי� באלו של מיעוטי�
ל הנחת יסוד העומדת מאחורי מת$ אפשרות הבחירה ויש המערערי� ע8?אחרי�
לאור כל ההסתייגויות האלה היו שביקשו לקבוע 9. השוויו$ בי$ בני אד�%לכל
שרעיו$ הדמוקרטיה המודרני הוא תפיסה אשר בעיקרה זרה לתורה "
11. וכמוה כעבודה זרה10,"וליהדות
על א� שהוא סובל, על ההתייחסות למעשה כלפי המשטר הדמוקרטי
:כתב הרב חיי� דוד הלוי, מהחסרונות שמנינו
ואי$ לנו , אול� כאשר אי$ לנו חברה שמאמינה כולה בתורה מ$ השמי�
הרי שלא נותר לנו אלא לפעול בחיינו הציבוריי� באורח , ל"סנהדרי$ כנ
שנזכה בקרוב לשיבת שופטינו ' ותפילתנו לה. דמוקרטי לפי מושגי זמננו
5 .249' עמ) ח"תשנ, ירושלי�(ר משנת הש, יעקובובי+) עמנואל(הרב ישראל 6הרב חיי� ; לז' עמ) ו"תשט, ירושלי�(ג "מדינה ח�הלכות, וולדינברג' הרב אליעזר י; ש�
, שאלות ותשובות בהנהגת הממלכה בישראל על פי דרכי ההלכה�בקדש �מלכי, הירשנזו�
.30�29' עמ, )תרעט, סנט לואיס(א "ח7הציונות הדתית והמדינה : בתו�, " התורההמשטר המדיני לפי", הרב שאול ישראלי
' עמ) ט"תשמ, ירושלי�(ג "המי� ח�נטפי, הרב משה מלכה; 210�209' עמ) ג"תשל, ירושלי�(
.כז�כו8 .ש�, הרב שאול ישראלי; ש�, הרב יעקובובי+ 9' עמ) ט"תשמ(צפיה ג , "הדמוקרטיה בהסתאבותה מול יהדות הנצח", הרב בנימי� צביאלי
יד בתשרי , הצופה, "?הא� יש דמוקרטיה יהודית"תחת הש� , שינויי� קלי�וב. 109�106
.8, 3' עמ, ו"תשמ10 .ש�, הרב יעקובובי+ 11אור הרעיו� , ד"כהנא הי' הרב מאיר ד; יג�יב' עמ, עקבתא דמשיחא, ד"הרב אלחנ� וסרמ� הי
.רצג�רצא, נז' עמ) ג"תשנ, ירושלי�(
157
כמי� לי� ' כי תמלא האר� דעת את ה, כבראשונה ויועצינו כבתחילה
12.מכסי�
?מדוע בכל זאת משלימי� ע� המשטר הדמוקרטי. 2
מסביר הרב יעקב ? מדוע יש לקבל את הדמוקרטיה בזמננו למרות כל חסרונותיה
:פילבר
כל עוד , אבל למרות כל חולשותיה וחסרונותיה של השיטה הדמוקרטית
ות שותפי� ע� שאר חלקי עלינו להי, היא השיטה המוסכמת על הע�
כי , )כמוב$ כל עוד אינה פוגעת בדת ישראל(האומה תחת גג הדמוקרטיה
לקרע עד למלחמת , האחת: דחייתה בשעה זו עלולה לגרו� לשתי רעות
מפני שבמירק� העדי$ והקוטבי של החברה הישראלית העכשוית , אחי�
. ותורק כללי המשחק הדמוקרטי יוכלו להבטיח את אחדות הע� ושלמ
ששלילת הדמוקרטיה בש� התורה עלולה להרחיק , והחשש השני הוא
עלינו להיות שותפי� ע� כלל ישראל בכל ... רבי� וטובי� מ$ התורה
ע� זאת לא נכחד ... שיטת ממשל שרוב החברה הישראלית בחרה בה
שא� ביו� מ$ הימי� בעתיד תחליט אותה חברה ישראלית להחלי� את
לא נהיה זקוקי� להיות חסידי , אחרתהדמוקרטיה בשיטת שלטו$
13.הדמוקרטיה להאירה מחדש
:עולה נימוק נוס�, בהמש� דבריו שצוטטו לעיל, מדברי הרב הרצוג
או . כלומר נשיא, אי$ זה אלא מינוי ראש ומנהיג, מה שבא בחשבו$ עכשיו
כש� שהיינו ממני� , פרנס ראש וראשו$ של המדינה: במלי� אחרות
וזה רק למספר , ארצות ידועות פרנס ראשי לקהילותלפעמי� ג� בגלות ב
אי$ . כפי חוקת הבחירות, י הציבור של הבוחרי�"מינויו יקו� ע. שני�
ואי$ זה מל� מיופה בכח המלכות , כא$ חס ושלו� התחרות ע� בית דוד
. ולא נמלי� מל� עד בוא משיח ב$ דוד, שהתורה נתנה למל� בישראל
%י הסכמת הע� לזמ$ קצר "עפ, נשיאאו נקרא לו, לשי� בראשנו פרנס
.אי$ בזה שו� ניגוד מצד התורה
12 .213�212' עמ, ח" שנה בשנה תשנ,"שלטו� על פי התורה והדמוקרטיה" 13' עמ) ז"תשנ, ירושלי�(ל " עיוני� במשנת רבנו אברה� יצחק הכה� קוק זצ�קדושה ומלכות
.קיג�קז
158
. בה נהגה דמוקרטיה בדורות עברו, הרב הרצוג מפנה אפוא לתקדי� של הקהילה
כיוו$ שברוב הקהילות צומצמו זכויות , ד הלוי"מדוגמא זו הסתייג הרב ח, בר�
יגוד בנ, הבחירה וההיבחרות לתפקידי ההנהגה רק לחלק מחברי הקהילה
:ד הלוי"העיר הרב ח, ע� זאת14.לדמוקרטיה בה הכל רשאי� לבחור ולהבחר
שאי$ לנו רשות ] שרק פורעי המס יכולי� לבחור ולהבחר[אי$ זו הלכה
. שכ$ בענייני� אלה הסכמת הציבור קובעת בכל מקרה, לסטות ממנה
שלכל מדינה יש זכות , שאולי אי$ כל סתירה ממנה למציאות ימינו, ועוד
כל מסגרת החיי� , בתנאי החיי� של אבותינו בימי� הה�, שכ$. בעההצ
ומ$ הדי$ שכל אלה המשלמי� , הקהילתיי� הצטמצמה בניהול חיי קהלה
המקיימי� , אי$ כל הגיו$ לחייב את פורעי המס, מסי� ישותפו בהכרעות
להיות כפופי� להכרעת� של אלה שאינ� , את השירותי� על חשבונ�
, במסגרת חיי� מדיניי� ודאי שאי$ כלל זה תופסאבל . נושאי� בעול
%אלא לפי ער� עליו$ ביותר , וזכות הבחירה אינה נמדדת לפי תשלו� מסי�
, שמחוב זה אי$ איש פטור, ואי$ ספק. חובת גיוס כל אזרחי המדינה לצבא
שכל המקריב חייו למע$ בטחו$ המדינה תהיה לו , ודי$ הוא, כעשיר כעני
15.גורלה ועתידה, ח חייההזכות לקבוע את אור
א� , הקהילה מלמדת אותנו על העקרו$ הדמוקרטי של בחירת ההנהגה, לפי זה
.לאו דווקא על היק� הציבור הרשאי להשתת� בבחירה ובהבחרות
שאי$ מקו� לחתור לביטולו של המשטר , על א� כל ההסתייגויות ברור
טיה בימינו גדול הנזק העלול להיווצר מהפגיעה בדמוקר. הדמוקרטי בזמ$ הזה
הדמוקרטיה אולי . מה עוד שהתורה לא אסרה משטר זה, מהתועלת הצפויה
וספק . כל עוד אי$ היא פוגעת בדת ישראל" כשרה"א� היא , "למהדרי$"אינה
א� ישנה כיו� שיטת משטר כלשהי שעשויה להשביע את רצונ� של חכמי� יותר
.מהדמוקרטיה
14 .רצ�רפג' עמ, שאלה צ) ח"תשמ, אביב�תל(ח "רב ח�ל��עשה 15 'עמ) ט"תשמ, ירושלי�(יהדות ודמוקרטיה : בתו�, "רוב ומיעוט במדינה יהודית דמוקרטית"
, 74' איל� בתחומי� יא עמ� למאמרו של הרב נפתלי בר1כ בהערה "מש' ועי. [40�39
בעוד שבאר+ , הקהילה" גבולות"שבקהילות יהודיות בגולה היה תשלו� המיסי� קובע את
.)].ד.א( הערת עור� �המגורי� ה� שקובעי� זאת
159
החיוב שבדמוקרטיה. ד
דמוקרטי עדי� לע� מפותחהמשטר ה. 1
ל "יש המחזקי� את יחס� השלילי של חז, בדר� לפיתוח יחס חיובי לדמוקרטיה
16:כ� הרב יהודה גרשוני. למלוכה
א� כי נעשה הדבר הזה למושכל ראשו$ ולדבר מקובל אצל רוב , אמנ�
כי הדברי� , ע� זאת עלינו לדעת% נגד מנהיגותו של היחיד %העמי�
עד שיש ביכולתו , הגיע הע� למידת התפתחות כזאתאמורי� בשעה שכבר
א� הע� יש לו הכרת אחריות הציבור % להיות בעצמו מושל על גורלו
א� יש בע� הכרה להעדי� ; ומה ה� סדרי החברה, והוא יודע מהי חברה
שאז אי$ דר� אחרת , את טובת הכלל ואושרו מטובתה של מפלגה כלשהי
אבל בשעה . על ידי הע� בעצמו, "על ידי הציבור"אלא הנהגת הכלל
הרי אסו$ נורא %ואינו יודע את חובתו , בסתר המדרגה, שהע� נתו$ בשפל
רק חבר של מתיימרי� כאוהבי . א� תימסר ביד הע� הנהגת גורלו, יהיה
משל . ובייחוד בשעה רבת פעולה ורבת אחריות, הע� יוכלו לדרוש כזאת
את הנהגת הבני� הקטני� למי שמוסר את החינו� ו% ? למה הדבר דומה
וכמה , בשעה שעדיי$ אינ� יודעי� את דר� החיי�, בידיה� עצמ�
י פרלמנט של זקני� היא "רק הנהגת הע� ע... מסוכני� ה� דרכי החיי�
י "ורק בזמני� שעדיי$ אי$ הע� עוד מסוגל לשלטו$ ע, ההנהגה הנכונה
.הזקני� צריכי� לשעה לשלטו$ יחיד
שכל זמ$ שיש הסכמת הע� ", י גרשוני"לומר הר, ילב שהובאו לע"מדברי הנצי
ורק כשיש דרישה מ$ הע� . אי$ המצוה למנות מל�, י נבחרי הע�"לנהל מדינה ע
אז יש מצוה על הסנהדרי$ , ויכולי� לסבול עול של שלטו$ יחיד, למנות מל�
."למנות לה� מל�
� למינוי אזי יש מקו, מתעלהשכאשר רצו$ הע� , ב"א� לעיל הבנו בדברי הנצי
המלוכה נועדה לזמני� שבה� רמת הע� היא , י גרשוני"הרי לדעת הר, מל�
יש חסרו$ , לדעתו. וכשהיא מתעלה אז יש מקו� למשטר הדמוקרטי, נמוכה
שעה , במלוכה שהיא שלטו$ היחיד ויש סיכו$ סביר לטעויות מצד המל�
.שבשלטונ� של רבי� המתייעצי� ביניה� קט$ הסיכו$ לכ�
16 .רצג�רצא' מע) ז"תשמ(סיני , "בירור במקורות דמוקרטיה ויהדות וזכויות הע�"
160
י מל� בספר דברי� נתפסת לפי זה כמצוה שבא להקטי$ את הנזק פרשת מינו
שנאמרה , בדומה לפרשת אשת יפת תואר, הנובע מיצריה� הרעי� של בני אד�
תפיסה זו יונקת את השראתה במיוחד . וקיומה הוא רק בדיעבד, כנגד יצר הרע
שפיתח יחס שלילי חרי� למלוכה בעקבות מאורעות זמנו , מרבי יצחק אברבנאל
ההגבלות ההלכתיות על 17.נסיונו האישי כבעל תפקידי מפתח בחצרות מלכי�ו
מינוי מל� ועל סמכויותיו משקפות את חוסר שביעות רצונ� של חכמי� ממינוי
כפי שעולה , הוא המשטר הדמוקרטי, וכרמז עבה לבחור במשטר אחר, מל�
:מדברי הרב שמעו$ פדרבוש
הוא שהתורה ... ואריפת ת, הטע� בחוקי� כאלה כמו מינוי מל�
שנשתרשו עמוק בחיי , קד�% והיות ומנהגי. התחשבה ע� חולשת הדור
לפיכ� אחזה התורה בדר� החינו� , לא במהרה אפשר לבטל�, הע�
צוותה על , ובהשאירה את המנהג העתיק שאי$ לעקרו על נקלה, ההדרגתי
למע$ צמצ� את היקפו , גדרי� והגבלות מוסריי� בתחו� המנהג הזה
בהתא� להשקפה ... וכדי למעט את התופעות השליליות שבו בפרט,בכלל
היסודית הזאת הגבילה ג� ההלכה התלמודית את אפשרות חידוש
עד שאי$ יכולת חוקית בימינו להקי� , המלוכה כיו� בגדרי� כה מרובי�
כי משטר מלכותי , מסקנתנו איפוא היא... משטר מלכותי בישראל
וג� אי$ אפשרות חוקית להקימו , הדותהי%בישראל אינו לפי רוח תורת
18.פי ההלכה% על
המחייבי� את הדמוקרטיה מפרשי� את רעיו$ בחירת הע� את משטרו במוב$
א� רואה את הדמוקרטיה , של השלמה ע� בחירת הע� בכל משטר מדיני
.ארבע סיבות לדבר? מדוע. כמשטר מועד�
הע� נקרא לאמ� לו שיטת ממשל מתוקנת. 2
לא נתנה לע� רק את ההנחייה שרשאי הוא לבחור בכל צורת התורה, האחת
אלא נתנה לו את , ובלבד שמשטר זה יאפשר מימוש חיי תורה, משטר שהיא
17התנגשות או , הפרדה, דגמי� של איחוד: דת ומדינה במחשבת ישראל, רביצקי' ראה א
.74�73, 69' עמ) 1998, ירושלי�(כפיפות 18, א רבינובי+"בדומה לכ� ראה הרב נ. 42�41' עמ) ג"תשל, ירושלי�(משפט המלוכה בישראל
.28�11' עמ) ט"תשנ, ושלי�יר( פרקי� במחשבת ההלכה ובאקטואליה �דרכה של תורה
161
כפי שהוא רואה בגויי� אשר , ההנחייה לאמ� לעצמו צורת משטר מתוקנת
:וכ� כתב הרב יהודה שביב. מסביבו
" � ככל הגויי�אשימה עלי מל"נית$ ליל� צעד נוס� ולפרש את הכתוב
א� רצונו של הע� לסגל לעצמו : לאמור. במשמע של כל שלטו$ שהוא
ורשות , רשאי הוא, מערכת שלטונית מוסדית כמקובל בעמי� האחרי�
בימי� קדמוני� שהיתה . זאת מקבלת גושפנקה של מעלה והופכת מצוה
כשסוברי� , בימי� מאוחרי�. היתה מצוה למנות מל�, מלכות משמשת
כי אז , הדר� היותר ראויה היא שלטו$ נבחרי הע� ישירותבני אד� ש
19.תהיה זו המצוה
מ$ הראוי שג� ע� , מכיוו$ שהיו� המדינות המתוקנות הנהיגו משטר דמוקרטי
20.ישראל יאמ� לעצמו משטר זה
19, ירושלי�( קוב+ לזכר דוד כה� �ממלכת כהני� וגוי קדוש : בתו�, "דמוקראטיה ויהדות"
מוצאי� אנו , שאת המשטר בישראל למדי� מאומות העול�, קרוב לדבריו. 299' עמ) ט"תשמ
רור מכל זה נראה ב: "פד' עמ, ט' סי, ב' הימיני מהדו�עמוד, בדברי הרב שאול ישראלי
וכל מה שהסכימו , ע תלויות בהסכמת הע�"ששיטת הראשוני� היא שסמכויות המל� באוה
בזה יוב� מה שצריכה התורה להדגיש במינוי מל� ... ז בזמ� המינוי די� ג� לגבי ישראל"ע
) בכל אופ� לא רק לגנאי(ודאי שהוא לא לגנאי . מה שלא נזכר בשו� די� אחר', ככל הגויי�'
."� פוסק שמינוי מל� הוא מצוה"שהרי הרמב, נאמר20לפיו צרי� ג� אז לבחור . רצו' עמ) 11לעיר הערה (כהנא ' י הרב מאיר ד"דעה שונה הושמעה ע
כנגד . ד של זקני הדור"והוא שלטו� יחיד הנבחר על ידי ב, במשטר הדומה ביותר למלוכה
, ירושלי�" ( דיו��ת בי� דמוקרטיה ליהדו"גישה זו מכווני� דבריו של הרב שאר ישוב הכה� ב
:23' עמ) ח"תשמ
� ולהפו� אות� לחוק "תורה לרמב� שאפשר לקחת את הסעיפי� ממשנה, כל מי שחושב
הוא : הוא יותר מזה; הוא לא רק ע� האר+, בלי להתחשב בנסיבות, המדינה כמות שה�
ע� , � עצמו היה כותב את הלכותיו בפני המדינה"משו� שהרמב, טועה ומטעה את הרבי�
, חלילה, לא שהתורה משתנית. אחרת מאשר הוא כתב אות� בזמנו, יותיה העכשויותבע
. ולכ� הניסוח של ההלכה מוכרח להיות מחודש, אלא המושגי� החברתיי� ה� אחרי�
אי אפשר . ניסוח של הלכה נצחית צרי� להתמודד ע� בעיות חדשות שעולות לפני הפוסק
א בחשבו� את השינויי� שחלו מאז ועד ומבלי להבי, לפסוק היו� על סמ� נוסח קדו�
.היו�
" דעת תורה בענייני� מדיניי�"וראה עוד דבריו של הרב חיי� דוד הלוי בהערה למאמרו
הרי הוא , י פוסקי הדורות שקדמו"כל הצמוד להלכה הכתובה ע): "367' תחומי� ח עמ(
."פה�הנצמד לאות הכתובה ובוחל בתורה שבעל, של ההלכה' קראי'בבחינת
162
הדמוקרטיה מבוססת על רעיונות יהודיי�. 3
בטאת רעיו$ שהדמוקרטיה מ, נימוק שני להעדפת המשטר הדמוקרטי נעו� בכ�
העקרונות הדמוקרטיי� מצויי� ביהדות . ולא רק רעיו$ מודרני, יהודי מקורי
, הכרעת הרוב, הע� כמקור סמכות השלטו$, כמו רעיו$ האמנה החברתית(עצמה
הפרדת רשויות , זכויות אד� ואזרח, תרבות ביקורת על השלטו$, זכויות המיעוט
ת על יסודות מקראיי� הדמוקרטיה המערבית מושתת21).והגבלת השלטו$
לדעת , זאת הסיבה. על יסודות יווניי� קלאסיי�, או במקו�, בנוס�, ליי�"וחז
על , מדוע הצליחה הדמוקרטיה להיקלט במדינת ישראל, רבינובי�' הרב נחו� א
א� שהרוב המכריע של העולי� לאר� ישראל באו מארצות חסרות מסורת
:מדינית דמוקרטית
וקרטיות לא יותר משלוש מאות$ מדינות חדשות נית$ להגדיר כדמ, כיו�
% בישראל % ורק באחת מה$ , ]שקמו לאחר מלחמת העול� השניה[
ואת ; עובדה זאת ודאי דורשת הסבר. הדמוקרטיה היא חיונית ואיתנה
אשר דורש , הדמוקרטיה היא גידול עדי$. ההסבר יש לחפש בתולדות עמנו
צות שבה$ ערכי הדמוקרטיה באר. מאות שני� של הבשלה וטיפוח רגישי�
. הדמוקרטיה היא יציבא ובטוחה, ויסודותיה מעוגני� בכל רבדי התרבות
. היא קמלה וחולפת, א� באומות שבה$ הרעיו$ הדמוקרטי הוא נטע זר
עלינו להבי$ כמה עקרונות , כדי להבי$ את ההתפתחויות במדינת ישראל
"...הנהגת המדינה"אודות השקפתה של התורה על
עד לעת , אינה מופיעה כלל בספרות ההלכה" דמוקרטיה"ה המיל
בעל מסורת עתיקת , א� הא� יעלה על הדעת שע� השב לארצו. האחרונה
שבו כל אזרח ראה עצמו כשות� , יומי$ בממשל עצמי תחת שלטו$ זר
דווקא אות� יהודי� שהגיעו מ$ : יתר על כ$? יתרצה בפחות מכ�, בקהילה
21, "קווי� לדמוקרטיה והלכה", צ פרידמ�"הרב נ; )18' לעיל הע(ר פדרבוש "ראה הרב ד
' מ; )ה"תשמ, ירושלי�(תורה ודמוקרטיה , ברמסו�' הרב י; 258�255' עמ, )ג"תשמ(תחומי� ד
, מצגר' הרב י; 7' עמ, ו"הצופה כח בשבט תשמ, "הדמוקרטיה בהשקפת היהדות", טרופר
, י אלעזר"ד; 29�28' עמ, )ו"תשמ (111�110הליכות , " מדינה יהודית או�מדינה דמוקרטית "
Rabbi S. Roth, Halakha and; 49' עמ, )1986/1987חור� (6אפיריו� , "יהדות ודמוקרטיה"
Politics - The Jewish Idea of the State, N.Y. 1988, ch. 11 .פרקי מבוא , אבינר' הרב א
, "ההלכה והמשטר הדמוקרטי", נזרי' הרב נ; )ו"שנת, ירושלי�(בדמוקרטיה יהודית
, )1997מאי (2פני� , "נבות לא מת לשווא", שפירא' א; 113�110' עמ, )ו"תשנ (125שמעתי�
.35�34' עמ, ח"תשנ, שנה60מוס� , הצופה, "הלכה ודמוקרטיה", אריאל' הרב י; 69�60' עמ
163
� היו האדוקי� ביותר במסורת ישראל ה, המקומות הפחות מפותחי�
אשר , כל אות$ השערות כוזבות של המומחי� בעיני עצמ�, לכ$. ובערכיה
הצפויה כתוצאה מגידול השפעת� של , קוננו על דבר הסכנה לדמוקרטיה
אינ$ אלא הוכחה גלויה לסכלות� ה� בתולדות , יהודי ארצות המזרח
22.עמנו
ת במוב$ המודרני או א� קרובה למוב$ הכוונה איננה שהיהדות הינה דמוקרטי
מגוו$ . שהרעיונות הדמוקרטיי� אינ� זרי� לה, כל שנאמר בזה הוא. זה
העקרונות הדמוקרטיי� המצויי� ביהדות מצביע על קרבה גדולה יותר של
.הדמוקרטיה ליהדות מאשר לכל משטר מדיני אחר
"מלכות שמי�"המשטר הדמוקרטי קרוב יותר ל. 4
י להעדפת המשטר הדמוקרטי הוא היותו המשטר הפחות פוגע נימוק שליש
כי הוא מצמצ� את הכוח השלטוני המסור בידי בשר , "מלכות שמי�"ברעיו$
:בדבר זה ד$ הרב יהודה שביב. וד�
אלו . לבי$ זו היהודית, בולט הבדל גדול בי$ התפיסה החברתית הרגילה
ואילו לדידנו , מדברי� על רשויות שלטו$ שמחזיקי� בה$ בני אד�
, כל צורת שלטו$ שהיא יש בה קריאת תגר, לפי זה. השלטו$ לאלקי� הוא
באורח %מעתה יעלה לנו . 'כנגד שלטונו האבסולוטי של ה, א� לא מרידה
ככל , ככל שנפריד רשויות, כי ככל שנצמצ� סמכות שלטו$%פרדוכסלי
את כ$ נצמצ� ) במשמע המקובל היו� למושג(שנהיה דמוקרטי� יותר
יותר , שכ$ יותר שיש לב$ אנוש סמכות שלטונית. המרידה במלכות שמי�
23.נגרע כביכול מכוח שלטו$ של מעלה
שמא נית$ "והוא מעורר את הספק , ועדיי$ אי$ הרב שביב של� ע� קביעה זו
א� כשהפרדת וצמצמת כוחה של רשות . שאי$ ההפרדה מועילה לעניי$ זה, לומר
. ועדיי$ שלטו$ מסור בידיה� של בני אד�, דלא ביטלת את עצ� המוס, אחת
תחת רשות אחת קבעת ; תחת השליט האחד האבסולוטי הצבת שליטי� רבי�
." והרי זו עיקרה של המרידה. שלטו$ בני אד�%צד שווה לכול� . רשויות הרבה
:נו$ נחר� יותר בנקודה זאת% א� הרב יואל ב$
22 .70, 63' עמ, 18הערה , לעיל 23 .292�291' עמ, 19הערה , לעיל
164
מחלקת את , כולשאי$ בה שו� גור� כל י, תפיסת השלטו$ הדמוקרטי
לא , אי$ בה אישיות המזוהה ע� השלטו$. הכוח בי$ הגורמי� השוני�
שיטה זאת קרובה יותר מכל השיטות . באופ$ מלא ואפילו באופ$ חלקי
המאז$ בי$ מלכות אד� למלכות , ראוי ורצוי, ומכל הדגמי� לפתרו$ נכו$
זאת משו� שג� התפיסה הדמוקרטית יכולה לשאת עיניה אל . שמי�
24.כות שמי� ולהיות אפילו כפופה להמל
להיתפס כשלב מעבר לחברה , מנקודת מוצא זאת, המשטר הדמוקרטי יכול
. אלא מלכות שמי� בלבד, חברה שאי$ בה שלטו$ אד� באד�, בעיד$ המשיחי
בשינויי� מעטי� המתבקשי� (דברי� ברוח זאת כתב הרב חיי� הירשנזו$
):מהסגנו$
ר� ישראל בעקבות ועידת השלו� לאחר שיקו� בא[אבל הקבו� הראשו$
טר� , ]ובימיו עדיי$ יתנהל העול� בדר� הטבע, מלחמת העול� הראשונה
לאחר הופעת ) [יא, ישעיה יא" (שנית ידו לקנות את שאר עמו' � ה'יוס"
יהיה , ]ט% ולאחר שישתנה טבע העול� כמתואר ש� בפסוקי� ו, המשיח
, אז. מצב הציביליזציהאלא בסדר שראוי לפי, לה� הנהגה בלא מלא�
אשר אינו דר� נאותה 25, מלכויותכאשר ישתחרר העול� כולו משעבוד
אלא הדר� הדמוקרטית , להעמיד את העול� על עמודי הצדק והמישרי�
אבל הנבואות המלמדות על . בלא שיעבוד מלכיות אפילו ממל� ישראל
רק , מל� המשיח המה על הזמ$ אשר לא יהיה עוד קנאה ותחרות בעול�
וכל ... 'והמל� יהיה רק להולי� את הע� בעצת ה. 'ימלא האר� דעה את ה
. ישראל וכל העמי� כול� יכירו אותו ויקבלו מלכותו ברוחניות עליה�
, כי הדמוקרטיה תהיה בטבע האנוש, ואזי לא נצטר� לממלכה דמוקרטית
כי כל הטוב אשר אנו מבקשי� על . ולא תצטר� עוד לממשלה ומשטר כלל
וישא� רק אל , ממלכה והמשטר יהיה בטבע האנושית המתוקנהידי ה
מלוכה רפובליקנית , דהיינו% והנהגה דמוקרטית כזאת ... הדעת והתבונה
בשיווי הזכויות לכל אחד ואחד כפי דר� הציביליזציה , בבחירות ישירות
24מדינת "ואמור להתפרס� בקוב+ מאמרי� בש� , 98 באפריל �21קטע מראיו� שהתקיי� ב
".ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית25" אי� בי� העול� הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד"לדברי האמורא שמואל
הרב הירשנזו� משמעות מעניק ) ב, מלכי� יב' ב והל,תשובה ט' הל, �"רמב; ב, שבת קנא(
ביטוי זה : ועוד. לא דמוקרטי, מתייחס למשטר מלוכני" שעבוד מלכויות: "שונה מהמקובל
.ולא רק לישראל, מכוו� לשחרור משעבוד מלכויות לעול� כולו
165
: ועל זה נאמר, תהיה הממלכה הראשונה לבת ירושלי�%היותר מתקדמת
. אספה הצלעה והנדחה אק9צה ואשר הרעתי' הביו� ההוא נאו�"
עליה� בהר ציו$ ' ושמתי הצלעה לשארית וה<=ל>ה לגוי עצו� ומל� ה
26).ז%ו, מיכה ד" (מעתה ועד עול�
הדמוקרטיה מעודדת את היחיד לשאת בעול הכלל. 5
יוב הדמוקרטיה בגי$ טוע$ לח, נימוקו של הרב אלישע אבינר, נימוק רביעי
תופעה חיובית לכשעצמה בעיני % עידודה את האד� ליטול חלק בעניני הציבור
:ל"חז
הוא . במשטר דמוקרטי כל אזרח נושא באחריות לגורל המשות� של הע�
נדרש לחוות את דעתו מדי תקופה על המדיניות הרצוייה ועל ההנהגה
סוקיו הפרטיי� היחיד נאל� להיחל� מהמעגל הצר של עי. המועדפת
, עתידו הכלכלי%ולהתמלא בתחושת אחריות כלפי עתידו של הע�
עליו להתרומ� מעל מסגרותיו האישיות על מנת . הבטחוני ואפילו הרוחני
הוא איננו יכול להשלי� את האחריות לעתיד הע� על . לדאוג לצרכי הדור
ו זה. על מנת להיות חופשי להתמכר לסיפוקיו האישיי�, מנהיג בודד
רבות ה$ מימרות ... אתגר מיוחד במינו שלא התנסו בו בני הדורות שעברו
א� במשטר הדמוקרטי מתחדשת , ל על חובת האחריות כלפי החברה"חז
האפשרות לגלות אחריות לא רק כלפי ציבור מסויי� בחברה אלא כלפי
27.כלפי עתידו וגורלו, כל הע�
אי$ הדמוקרטיה משטר שג� א�, מכל ארבעת הנימוקי� שמנינו לעיל נובע
הרי הוא המשטר האנושי הקרוב ביותר למשטר , מושל� מבחינה יהודית
ראוי הוא לאהדה , לפיכ�. המשטר האידיאלי של ימות המשיח, המושל�
26: מהל� הדברי� הצפוי הוא כזה, לפי הרב הירשנזו�. 40, 36' עמ) 6לעיל הערה (מלכי בקדש
תקויי� הצהרת בלפור , יחתמו בעקבות מלחמת העול� הראשונהלאחר הסכמי השלו� שי
המשטר שיתקיי� אז הוא המשטר המקובל בי� . ותתחיל התיישבות יהודית באר+ ישראל
בשלב זה ישתחרר העול� ממשטרי� מלוכני� קיימי� ויעבור למשטר . אומות העול�
שות תעבור והאנו, ה את טבע האד� והבריאה כולה"בשלב הבא ישנה הקב. דמוקרטי
כיוו� , א� שונה מזה שהיה מוכר בתקופת מלחמת העול� הראשונה ולפניה, למשטר מלוכני
.מוסרית בעיקרה�ותהיה רוחנית, שלטוני�שהיא תהיה נעדרת הממד הכוחני27 .52�51' עמ, 21לעיל הערה
166
ואימוצו על ידי אומות העול� המתוקנות מהווה התקדמות מבחינה , ולהערכה
דבר שצרי� להילח� "ת אולי א� ראויה היא הדמוקרטיה להיו, ומי יודע. יהודית
28."להילח� למענו וג� למות למענו, עליו בשיניי�
כיצד מסתדרת הגישה האוהדת לדמוקרטיה ע� החשש שמא הרוב יקבל
ג� א� טר� התקבלה , נדגיש שבמקרי� מסויימי�? החלטות נגד התורה
הרי שלאחר שהתקבלה , ההחלטה במוסד דמוקרטי הרי היא מנוגדת להלכה
על , "משפט המל�"מקבלת גושפנקה הלכתית בהיותה בגדר ההחלטה ש� היא
29.א שלו"$ בדרשה י"בסיס דברי הר
כשמתקבלת החלטה , היא קוד� כל במישור האישי, א� היא מתעוררת, הבעיה
מבחינה זאת מהווה . של מוסד דמוקרטי הכופה על המאמי$ לעבור על הדת
רוב דמוקרטי , נו$% ב$כדברי הרב יואל, כי, המשטר הדמוקרטי משטר נוח יחסית
זה מנוגד : "אינו יכול לכפות על איש שומר מצוות לעבור עבירה באופ$ אישי
כאלה שאי$ , שיש בה זכויות אד�, ולכ$ דווקא דמוקרטיה. מיסודה, לדמוקרטיה
30."ועושי� חיל בכל המובני�, יהודי� חיי� בה היטב, הרוב יכול לפגוע בה�
: הרב אלישע אבינר,עקרונית ובהסתייגות, מסכי� עמו
היה מקו� לצפות שבמשטר דמוקרטי לעול� לא יתבקש האד� , בעצ�
מדוע בכל אופ$ קיי� חשש , א� כ$. לפעול בניגוד לסול� הערכי הדתי שלו
, התשובה היא? להתנגשות בי$ החלטות דמוקרטיות לבי$ התורה
ומהו היק� , שלפעמי� אי$ לשלטו$ ידע מה כלול בתחו� ערכי הדת
, מתו� חוסר רגישות. ותו הדתית של אד� שנאמ$ לדת משהמחוייב
עלול השלטו$ להתעל� מתחומי� שבה� , שמקורה בשגגה או ברשלנותה
בטענה שהצו , ולדרוש נאמנות לשלטו$, קיימות הנחיות תורניות ברורות
במקרי� הנדירי� הללו . או החוק אינ� פוגעי� בחופש הדת או המצפו$
ולא % המסורת ההלכתית : קרי% התורני נצטר� לפעול לפי מצפוננו
הדגש בדברנו הוא על התנגשות שמקורה . נתחשב במוסכמות החברתיות
כיוו$ שרבי� ממנהיגי הציבור במדינת ישראל , "שגגה או רשלנות"ב
28 .רוזנטל' בראיו� ע� ר, 50' עמ) 1997 (2פני� , אלו�) מוטי(הרב מרדכי 29 .57' עמ) ט"תשכ, אביב�תל(דת ומדינה , יי� דוד הלויהרב ח 30 .3' עמ, ו"יח בכסלו תשנ, הצופה, "דמוקרטיה, ציונות, תורה"
167
כדי למנוע , לכ$ דרושה הידברות מתמדת. בקיאי� בעולמה של התורה
31.מראש את היווצרות$ של התנגשויות מסוג זה
הרי שאי$ מדובר דווקא , ג� א� לעתי� נוצרת כפייה אישית, שנראה להל$כפי
א� כי לא תמיד , כי הדמוקרטיה מוכנה להכיר, בעימות בי$ יהדות לדמוקרטיה
עיקר . ע� סרובו של האד� לציית לחוקי המדינה מטעמי� ערכיי�, להשלי�
פשרות בקבלת החלטות המא, כלומר, במישור הציבורי, איפוא, הבעיה טמונה
קבלת חוק האוסר תחבורה פרטית %כמו אי(לציבור לנהוג שלא בהתא� להלכה
קבלת %כמו אי(קבלת נורמות תורניות על ידי מוסדות המדינה %של אי, )בשבת
א� נית$ לומר ). ממוני% במיוחד במשפט האזרחי, חוקי התורה כחוקי המדינה
דייני� דתיי� אי$ חובה על מת, למשל% שאי$ כפייה אישית לעבור על הדת
32.להתדיי$ ביניה� בבית משפט של המדינה דווקא
, במיוחד בתחומי� המדיניי�, אשר לטענה שקביעות מדיניות בסוגיות שונות
הרי שלעיתי� רבות חסרה הסכמה תורנית מהי % " דעת תורה"נעשות בניגוד ל
33.בסוגיות מדיניות רבות" דעת תורה"
הדמוקרטיה המהותית. ה
זאת המושתתת על , עד כה עסק בדמוקרטיה הפורמלית בלבדעיקר הדיו$
מרבית הביקורת על הדמוקרטיה שצויינה נובעת . על% הכרעת הרוב כער�
31 .65' עמ, 21הערה , לעיל 32, שלפי השקפת התורה, יש להעיר, ככלל. אבל יש חובה על נתבע להתדיי� בפני בית משפט זה[
� דת האמת ולמלאות העול� צדק ולשבור להרי" הוא � יהא אשר יהא �תפקיד השלטו�
י "ב ורש, וראה עוד שבת נד). י, מלכי� ד' הל, �"רמב" ('זרוע הרשעי� ולהלח� מלחמות ה
' תחומי� טו עמ, "מל� מול חכמי�"ומאמרי ; כו, � דברי� כח"רמב; ה בכל העול�"ש� ד
�כמצב לאאי� ענייננו כא� אלא בהכרה וא� העדפה של משטר דמוקרטי , וא� כ�. 143
.)].ו.א( הערת עור� �כשהשלטו� אינו מקבל עליו עול תורה , אידיאלי33כהנא ' הרב אברה� א: 367�363' ראה מיקב+ המאמרי� בתחומי� ח עמ" דעת תורה"על [
וכ� בתחומי� , ")דעת תורה בענייני� מדיניי�("והרב חיי� דוד הלוי ") דעת תורה("שפירא
דעת ("יהודה עמיחי , ")לא תסור מכל אשר יורו�("ריאל הרבני� יעקב א: תחילת כר� יא
י הרבני� הראשיי� "הבעת דעה ע(ואורי דסברג ") תורה בענייני� שאינ� הלכתיי� מובהקי�
הערת �"). בעני� שאינו הלכה�דעת תורה ("שלמה שאנ� ' הרב ח: ובתחומי� יב, ")לישראל
].מערכת
168
, הוגי דעות בעול� כולו. של ההמו$, מהחשש של שיקול דעת מעוות של הרוב
מטילי� ספק בצידקת ההחלטות המתקבלות , ולאו דווקא מהתחו� התורני
ל כיו� להתייחס לדמוקרטיה הפורמלית כאל דמוקרטיה ולכ$ מקוב, ברוב ע�
נתפסת ככזאת המעמידה , דמוקרטיה מהותית, דמוקרטיה שלמה. חלקית
.ערכי� מעל לעקרו$ הטכני של הכרעת הרוב
ודבר זה עונה לחלק ניכר , בדמוקרטיה המהותית מוגבל כוחו של הרוב
צול הכרעת הרוב בעיקר זאת החוששת לני, מהביקורת התורנית על הדמוקרטיה
. כדי לפגוע בזכויות יסוד של המיעוט או לקידו� אינטרסי� פסולי� של יחידי�
% א� מכירה באפשרות לאי% כ� מציי$ הרב יעקב אריאל % הדמוקרטיה המהותית
:פורמלית% ציות להחלטה דמוקרטית
... דמוקרטי% בנויה על ער� עליו$ לא, לפי דעתי, הדמוקרטיה עצמה
... אינה יכולה להחליט על ביטול הדמוקרטיה, למשל, הדמוקרטיה
שיש ער� עליו$ מעל , אנו מניחי� כא$ הנחה מוקדמת... ?מדוע
בלעדיה� אי$ . שיש עקרונות מוסריי� מעל הדמוקרטיה; לדמוקרטיה
, והיא אינה מוסמכת, היא חייבת להכיר בערכי� שמעליה. דמוקרטיה
.לערער את סמכות�, בשו� רוב שהוא
ההבדל בי$ דתיי� . דתי כחילוני%מוסכ� על כל הציבור עיקרו$ זה
הבעיות , כיהודי� דתיי�, לנו. ולא עקרוני, לחילוניי� הוא לדעתי כמותי
דמוקרטיי� שלנו הוא רב יותר %משו� שמספר הערכי� העל, יותר מרובות
והאפשרויות להתנגשויות בי$ החיי� , מאשר של הציבור החילוני
בעיקרו$ כולנו , אול�. שמעליה� מרובות יותרהדמוקרטיי� לבי$ הערכי�
שהדמוקרטיה אינה רשאית להחליט , יש עקרונות מוסר בסיסיי�: שווי�
...בה�
בה� לא תוכל ההלכה להכיר א� בדיעבד בחוקי [א� יקרו מקרי� כאלו
%שאי$ באי, עלינו להסביר לעצמנו ולאחרי�, ]מדינה הנוגדי� את ההלכה
כפי , אלא אדרבה. ירה לדמוקרטיהקבלת החלטת הרוב משו� סת
כל יסודה של הדמוקרטיה מבוסס על עקרונות מוחלטי� , שאמרנו
ולכ$ עמידה על עקרונות אלו רק מחזקת את , העומדי� מעל לדמוקרטיה
34.בסיסה הבלתי מעורער של הדמוקרטיה עצמה
34 .23�22' עמ) ח" תשמ,ירושלי�( דיו� �בי� דמוקרטיה ליהדות
169
, אי$ כל מחלוקת בי$ מחייבי הדמוקרטיה לבי$ שולליה מקרב הרבני�, כמוב$
אי$ הרוב , כאמור, ואשר בה�, לקביעת הערכי� הגוברי� על הכרעת הרובבאשר
.קובע א� לפי עקרונות הדמוקרטיה המהותית
הדמוקרטיה הליברלית. ו
כעת נוכל להבי$ מדוע גברה בשני העשורי� האחרוני� ההסתייגות של רבני�
ופי חל שינוי בא35,אליעזר שבייד' כפי שציי$ פרופ. מהדמוקרטיה הישראלית
בראשיתה היא כללה ג� ערכי� חברתיי� ולאומיי� : הדמוקרטיה הישראלית
לפני . על% ולא הדגישה את ער� זכויות הפרט כער�, הקרובי� לתפיסה היהודית
התנגשות הערכי� בי$ יהדות לבי$ הדמוקרטיה הישראלית היתה מצומצמת , כ$
ורמות קבלת נ% לאי, לחשש לקבלת החלטות בניגוד להלכה במישור האישי
". דעת תורה"תורניות על ידי מוסדות ולקביעת מדיניות בסוגיות שונות בניגוד ל
דמוקרטית % וסוציאל) המדגישה ערכי לאו�(המעבר מדמוקרטיה רפובליקנית
לדמוקרטיה ליברלית היא שהביאה לריבוי ) המפגינה רגישות חברתית(
.ההסתייגות מהדמוקרטיה הישראלית
:לוקה בדברי� הבאי�, הרב אלישע אבינרלפי, הדמוקרטיה הליברלית
הוחל� " מחוייבות"המונח . היעדרות$ המופגנת של מחוייבויות מוסריות .א
מכא$ לחשיבותה של . האד� הוא בעל זכויות שעליו לממש$". זכות"במונח
.לא רק ככלי אלא כאידיאל, התחרות
לאומי ועל המדלגת במכוו$ על ה, אל האוניברסלי" אני"ישנה קפיצה מ$ ה .ב
אי$ כל מעמד ליהדות בכל מער� העקרונות של . המכנה המשות� היהודי
ומתו� התעלמות מהרצ� , היא דנה על הפרט כא$ ועכשיו. תרבות זו
המנותק " אני"ה. ממלא בה מקו� כל כ� חשוב" אני"לכ$ ה. ההיסטורי
שאיננה מכירה , באנושות על פי גישה אוניברסלית" אני"מתחבר אל כל
.� המהותית של הקיבוצי� הלאומיי�בזכות
.אובד$ החזו$ לטובת החירות והתחרותיות .ג
35הציונות שאחרי , "היבטי� היסטוריי� ורעיוניי�: דמוקרטית�ישראל כמדינה יהודית"
האיכויות היהודיות של ", ל"וראה עוד הנ. 136�135' עמ) ו"תשנ, ירושלי�(הציונות
.101' עמ) ז"תשנ(עט הדעת א , "הדמוקרטיה הישראלית
170
שאינ$ לקוחות מהמישור , ראוי לשי� לב שמנינו שלוש נקודות עקרוניות
וזאת על מנת להבהיר שתרבות זאת מנוגדת ליהדות לא רק מפני שהיא , "דתי"ה
אלא מפני , הותהולא רק מפני שהיא חילונית במ, בלשו$ תורה" מדברת"איננה
חסרי� בה מרכיבי� . שכל עקרונותיה מנוכרי� לערכי� היסודיי� של היהדות
36.מאפייני� מסורתיי� של ע� ישראל ותרבותו
:לדידו של הרב אלישע אבינר המסקנה הנובעת מכ� היא ברורה
יחסה האוהד של התורה כלפי המשטר הדמוקרטי איננו מעיד על יחס
התורה תתקשה לדור ]... הליברלית[יה דומה כלפי תרבות הדמוקרט
מפני שתרבות , ]הליברלית[בכפיפה אחת ע� תרבות הדמוקרטיה
מציעה אלטרנטיבה תרבותית כוללת לתרבות ] הליברלית[הדמוקרטיה
.היהודית
סיכו�. ז
ג� א� קיימת מצווה של מינוי , בזמננו אי$ אפשרות הלכתית למנות מל� .א
בתנאי שאי$ הוא פוגע באופ$ בוטה , משטר אחרלכ$ נית$ היו� לבחור. מל�
מצווה לאמ� דווקא את המשטר הנהוג באומות , לשיטה אחת. בתורה
.העול� המתוקנות
שעל רוב רבני זמננו מקובל שאי$ לפעול באופ$ חזיתי כנגד , דומה .ב
ויש לקחת חלק בחיי� ) שעיקרה הכרעת הרוב(הדמוקרטיה הפורמלית
.למרות ההסתייגויות מדמוקרטיה זאת, אלהדמוקרטיי� במדינת ישר
ישנ� רבני� הסבורי� שישנה חובה הלכתית לאמ� את הדמוקרטיה .ג
.בישראל לכתחילה
, לעומת זאת. לאמ� את הדמוקרטיה הליברלית, מבחינה תורנית, לא נית$ .ד
% קל יותר להשלי� ע� דמוקרטיה רפובליקנית וא� ע� דמוקרטיה סוציאל
.דמוקרטית
%מדיוננו זה עולה שאי$ תשובה אחת לשאלת הגישה ההלכתית: יו�והערה לס
אלא ג� , לא רק מפני שאי$ תשובה מוסכמת לשאלה, השקפתית לדמוקרטיה
אינו . מכיוו$ שצרי� להבהיר כל פע� לאיזו דמוקרטיה אנו מתכווני� בשאלה
36 .55' עמ, 21הערה , לעיל
171
ואי$ די$ , דומה די$ הדמוקרטיה הפורמלית לדי$ הדמוקרטיה המהותית
.הרפובליקנית כדי$ הדמוקרטיה הליברליתהדמוקרטיה
ולכל הדעות יש , כמו כל יצירה אנושית אחרת איננה כליל השלמות, הדמוקרטיה
שיהיו , אחת מההצעות היא להעניק מעמד מרס$ לרבני�. בה מקו� לשיפורי�
שרק מתוכ� 37;ה� אלה שיבחרו את הרשות המחוקקת ואת הרשות השופטת
או שהרשות המחוקקת תורכב משני 38;וקקתנית$ יהיה לבחור לרשות המח
39.שאחד מה� יורכב מרבני� בלבד ולו תהיה זכות וטו על חקיקה, בתי�
הסתייגות מהדמוקרטיה הליברלית אינה מחייבת הרמת ידיי� , על כל פני�
ה קוק לימדנו על "כבר הראי, אדרבא. מפני כל נסיו$ התקרבות לרעיו$ הליברלי
:הוא מונה שלושה כוחות בע� ישראל. �הכורח לאמ� חלק מהליברליז
השניה היא הלאומיות ... הנושאת את דגל הקודש... האורתודוכסית
דורשת את התוכ$ האנושי הכלכלי ... השלישית היא הליברלית... החדשה
שבמצב בריא יש צור� , הדבר מוב$. התרבות והמוסר ועוד, של ההשכלה
אנו לשאו� לבוא לידי ותמיד צריכי� , בשלשת הכוחות האלה ג� יחד
... לא די שיכיר כל אחד את הצד החיובי שיש בכל כח... המצב הבריא הזה
עד שאת התוכ$ החיובי אשר בצד השלילי של כל , אלא שעוד הלאה יל�
וידע שלטובתו של הכח ; ג� כ$ יכיר לטוב, פ המידה הנכונה"ע, כח וכח
ע באיזו מידה ג� צרי� הוא להיות מושפ, שהוא נוטה יותר אליו, המיוחד
, מפני שבשלילתו הוא מעמידו על מידתו הראוייה לו... מהצד השולל
וזוהי העבודה המיוחדת . ומצילו מהגרעו$ המסוכ$ של התוספת וההפרזה
40".שלא יחסר ולא יותיר", הקמיצה, מעבודות הקשות במקדש
, הצור� לפתח יחס חיובי ככל הנית$ לליברליז� המעמיד את הפרט במרכז
אשר במידה רבה אדיש לאתגרי� כלל לאומיי� , צור� הדור החדשהוא
תו� נסיו$ לפתח זהות עצמית אישית , ותחת� הוא מתכנס בתו� עצמו
, שאולי כבר הגענו אליו, א� מעבר לכ� צפויה לנו באופק הקרוב. ויחודית
37 .37' עמ) א"תרפ, סנט לואיס(ב "בקודש ח�מלכי, הירשנזו�הרב חיי� 38 .7' עמ23.5.1998, ו"בסיו� תשנ' ה, הצופה, "דמוקרטיה בתורה", הרב יצחק ברדע 39 .355עמ , ו"שנה בשנה תשנ, "מדינת התורה", ר איתמר ורהפטיג ויעקב ש+"הרב ד 40ית� לליברליז� מצויה במשנתו דוגמה לפיתוח גישה המתקרבת ככל הנ. עב�עא' עמ, אורות
פרקי עיו� במשנתו של הרב �דמוקרטיה והלכה , שביד' ראה א�של הרב חיי� הירשנזו�
).ח"תשל, ירושלי�(חיי� הירשנזו�
172
% הזר� הפוסט, התמודדות רעיונית וחינוכית ע� זר� דמוקרטי נוס�
סייע לטיעו$ הדתי בביקורת שלו על , מחד גיסא, זר� זה. מודרניסטי
הדמוקרטיה הליברלית ועל האמונה של חלק מהדוגלי� בה בדבר היותה
היא מקעקעת ערכי� , א� מאיד� גיסא; הדמוקרטיה הלגיטימית היחידה
. ובראש� את האמונה בדבר קיומ� של ערכי� מוחלטי�, דתיי� חשובי�
.ימי� יגידורק , כיצד תתמודד ההלכה ע� זר� זה