2

תמעגלי שייכו

מדריך למורה

3

דברפתח

ספר הלימוד "מעגלי שייכות" עוסק בהיבטים שונים של זהות יהודית. בבסיס הספר עומדת

ההנחה שהעיסוק בזהות היהודית הוא בעל חשיבות רבה לתלמידי התיכון במדינת ישראל.

ת, ספר זה בא לעומת ספרי לימוד אחרים, הדנים בסוגיות שונות העולות מהספרות היהודי

כיצד ניתן להגדיר אותה? מהם –להעלות את השאלה הבסיסית בדבר הזהות היהודית

המרכיבים של זהות זו? מה חשיבותה של זהות זו ליהודי בן זמננו ועוד. זהו ספר הלימוד

הראשון במקצוע מחשבת ישראל בחינוך הממלכתי שמעלה שאלות אלו בפני התלמיד. אנו

בור את תהליך בירור הזהות שמציע הספר יבוא באופן פתוח ואוהד מניחים שתלמיד שיע

להמשך הלימוד של מחשבת ישראל.

הנחת יסוד נוספת העומדת בבסיס הספר טוענת שהתלמיד עצמו הוא זה המגדיר את זהותו.

אמנם ישנן הגדרות חיצוניות )דוגמת ההלכה היהודית, משרד הפנים(, אולם הזהות העצמית

כולה להתעצב רק על ידי בחירה של האדם עצמו. הבסיס לבחירה זו הוא הפועלת באדם י

לימוד עמוק המציג את הממדים השונים של הזהות היהודית על מרכיביה ועל המורכבות

שבה.

מבנה הספר

מעגלים שונים אליהם משתייך האדם. –ספר הלימוד מבוסס על הרעיון של "מעגלי שייכות"

ישנם –את זהותו של האדם. היחס בין המעגלים משתנה מעגלים אלו מרכיבים למעשה

מעגלים חופפים )למשל, ההשתייכות לתנועת נוער מסוימת מביאה עימה זהות פוליטית

ישנם מעגלים העומדים ללא קשר לאחרים )למשל, התלמיד השייך לתנועת נוער ומסוימת(

רואה בו חלק מזהותו(. מיוחד שהואועמדתו הפוליטית מושפעת מכך, חובב סגנון מוזיקלי

מכיוון שספר הלימוד עוסק בזהות יהודית, אנו מציעים בפני התלמיד שישה מעגלים

שמתייחסים לזהות היהודית. מעגלים אלו הם למעשה דרכים שונות להגדרה עצמית יהודית.

המעגלים הם:

ה להווי שיוך משפחתי: הזהות היהודית מקורה בלידה לאם יהודיה. כמו כן, הזהות קשור .א

משפחתי, מסורת, קשר להורים ולדורות הקודמים ועוד. המזהה עצמו כיהודי על פי מעגל

זה יכול להגדיר את זהותו כך: "אני יהודי משום שנולדתי לאם יהודיה ולמשפחה יהודית".

השקפת עולם ואורחות חיים: הזהות היהודית מקורה באמונה, השקפת עולם, אורח חיים .ב

ים, מעגל חיים(, אמונות ועוד. המגדיר עצמו כיהודי על פי מעגל זה מסוים )טקסים, חג

יכול למשל לנסח את זהותו כך: אני יהודי משום שאני חוגג חגים יהודיים, אני יהודי משום

שאני מאמין במוסר היהודי וכו'.

4

זיכרון יהודי: הזהות היהודית מקורה בקשר לעבר היהודי ולמאורעות היסטוריים .ג

עבר היהודי. המגדיר עצמו על פי מעגל זה יכול לנסח את זהותו כך: אני משמעותיים ב

מזהה עצמי כיהודי משום שהזיכרון היהודי הוא חלק ממני. אירועים דוגמת יציאת

מצריים, מתן תורה או השואה הם חלק מהותי מזהותי.

של אחריות ומעורבות: בבסיס הזהות היהודית עומדת הסולידאריות לבני העם. האחריות .ד

היהודי לאחיו. אחריות זו יכולה להיתרגם גם למעשים דוגמת מעורבות חברתית, שירות

מי שמגדיר עצמו על פי מעגל זה יכול לטעון "אני יהודי משום שיש לי אחריות בצה"ל וכו'.

כלפי כל יהודי בעולם, משום שאני משרת בצבא מתוך מודעות יהודית וכו'".

לארץ –דית מקורה בקשר העמוק למקום מסוים הקשר לארץ ישראל: הזהות היהו .ה

ישראל. זהות זו מבטאת את הזיקה של היהדות לארץ ישראל ומדגישה אותה. מי

שמגדיר עצמו כיהודי על סמך מעגל זה יכול לנסח את זהותו כך: אני יהודי משום שאני חי

בארץ, או לחילופין חי בחו"ל אך רואה את ארץ ישראל כמקום מרכזי בזהותי.

הוא באופן בו היא מזהה אותי מהסביבה ייחודיות יהודית: מרכזה של הזהות היהודית .ו

הלא יהודית. למשל השפה העברית, לוח השנה העברי, סמלים יהודיים ועוד. מי שמגדיר

עצמו על סמך מעגל זה יכול לטעון שזהותו היהודית מבוססת על העובדה שהוא דובר

פי לוח שנה ייחודי. עברית, נח בשבת וחוגג את החגים על

ראוי שוב להדגיש שבין המעגלים אין סתירה. אדם יכול להגדיר את זהותו על סמך מספר

מעגלים. לדוגמה: אדם המגדיר עצמו כיהודי משום שהוא חי בארץ ודובר עברית למרות

שאורח החיים שלו אינו קשור בעיניו למסורת יהודית כלשהי.

ספר הלימוד. הספר כולל שישה חלקים )המכונים נבנהששת מעגלים אלו על בסיס

חפיפה מלאה בין המעגלים המצוינים לעיל ובין חלקי הספר: אין"מעגלים"(. ראוי לציין ש

החלק הראשון של הספר דן באופן כללי בנושא הזהות האישית, מציג את המודל של מעגלי

סאלית מול הגישה השייכות השונים של האדם ומעלה את הדיון בדבר הגישה האוניבר

הפרטיקולארית. חלק זה בא כמבוא לספר ואינו עוסק בנושא הזהות היהודית. בסופו של חלק

זה )"מעגל הזהות והשייכות"( אנו מתחילים את העיסוק בזהות היהודית דרך סיפורו של

האח דניאל.

ים: תוך החלק השני )"משפחה מול השקפת עולם ואורחות חיים"( דן בשני מעגלי שייכות שונ

ניסוח מעגלי השייכות היהודיים השונים התברר שהספרות היהודית לתקופותיה השונות

נחלקת בין הוגים וזרמים המדגישים את הצד המשפחתי של היהדות לבין הוגים וזרמים

המדגישים את הצד הרעיוני של היהדות. מתוך כך הוחלט להציג בספר הלימוד את שני

5

ם לחלק אחד. עיקרו של חלק זה הוא בהצגת העימות בין שני מעגלים אלו כסותרים ולאחד

המעגלים ולעתים אף השלמה בין השניים.

מתוך שיקולים אלו בנוי הספר מששת מעגלים אלו:

.זהות ושייכות -שער ראשון

.מול השקפת עולם ואורחות חיים המשפח -שני שער

מעגל הזיכרון. –שלישי שער

.והמעורבותהאחריות מעגל –רביעי שער

.המקוםמעגל –חמישי שער

.הייחודיותמעגל –שישי שער

בכל אחד מהשערים אני מציגים את הרעיון המרכזי שבו עוסק מעגל השייכות בו דנים.

בנוסף, אנו מציגים קונפליקט מסוים העומד בבסיס המעגל. זאת מתוך מחשבה שהעיסוק

ויביא את הלומד לידי לימוד משמעותי. בקונפליקטים יראה את המורכבות שבזהות היהודית

כך למשל נפתח מעגל הזיכרון בשאלה בדבר חשיבות הזיכרון לעומת חשיבות השכחה. אנו

גם מציגים דעה המשלבת בין שתי הטענות. במעגל המקום אנו מעלים את השאלה "מדוע

ישראל דווקא ארץ ישראל" ומתוך תשובות אלו רואים דעות שונות בדבר חשיבותה של ארץ

לזהות היהודית.

עקרונות דידקטיים

אנו סוברים שלימוד העוסק בנושא הזהות היהודית צריך להיות מבוסס על דיון פתוח

שבמרכזו עומדים מקורות שונים. אנו מקווים שתלמיד הלומד את ספר לימוד זה יחווה

ודית, עם במקביל שני סוגי לימוד: לימוד טקסטואלי שיעמיק את היכרותו עם השפה היה

זרמים והוגים מתקופות שונות ועם מושגים מרכזיים בספרות ובמסורת היהודית. בה בשעה

התלמיד יבוא ללימוד מתוך מקום אישי ומתוך תחושה שהחומר אינו רק חומר בעל אופי

אינטלקטואלי אלא חומר המזמין אותו לדיון אישי עם זהותו האישית ודיון עם המורה ועם

חבריו לכיתה.

לוב זה, של לימוד אינטלקטואלי ודיון פתוח, מתווה או אופיו של הספר.שי

מבחינת הלימוד האינטלקטואלי מלווה הספר בהסבר למושגים מרכזיים, רקע היסטורי

לספרות היהודית מהמקרא ועד העת החדשה ושאלות העוזרות להעמיק בלימוד המקורות

ומוודאות הבנה של התלמיד.

6

לווה הספר בהפעלות שונות, שירים, שאלות בעלות אופי פתוח ועוד.מבחינת הדיון הרגשי מ

הספר מורכב כאמור משישה שערים. כל אחד מהשערים מורכב מפרקים המתמקדים בנושא

מסוים. הפרקים מחולקים למקורות שונים הבאים ברצף רעיוני.

למקורות כל אחד מהמקורות בספר מלווה בהקדמה הנותנת רקע כללי למקור וקושרת אותו

הקודמים ולרעיון הכללי של הפרק. לצד המקור ישנן שאלות. כאמור, חלק מהשאלות הן

בעלות אופי של הבנה, חלקן עוזרות לנתח את המקור באופן מעמיק וחלקן באות לקחת הדת

המקור לדיון אישי או דיון אקטואלי בסוגיה בה דן המקור. אחרי כל מקור בא סיכום קצר

ות המרכזיים של המקור וקושר רעיונות אלו לנושא של הפרק. בכתיבת שעומד על הרעיונ

יא סיכום הספר הושם דגש על כך שהסיכום לא יענה באופן מפורש על השאלות שבספר ויב

כללי בלבד.

תוך שימת דגש על הרקע ההיסטורי שלהם אנו םהוראתהבנת המקורות ועל מנת לסייע ב

דרכים שונות: ארבעמציעים

מקור ישנו הסבר על כותב הדברים ועל מושגים מרכזיים א. לצד כל

ב. בגוף הטקסט ישנו הסבר למילים קשות ומושגים שאינם מוכרים לתלמיד.

ג. כל אחד מהמקורות מודפס בצבע המעיד על השתייכותו ההיסטורית. )מקראה לצבעים

מופיעה בפתיחה לספר הלימוד(.

דות הספרות היהודית מתקופת המקרא ועד ד. בפתיחה לספר הלימוד ישנו פרק הדן בתול

ימינו. המורה יכול ללמד חלק זה כהקדמה לספר או לחזור אליו מדי פעם על פי המקרות

השונים.

חשוב לציין שספר הלימוד גדוש במקורות רבים. אנו רואים את הלימוד בספר כמבוסס בחלקו

ללמד רק חלק מהמקורות. עוד על דיון פתוח הגוזל זמן רב. מתוך כך אנו ממליצים למורים

אנו ממליצים ללמד מקורות מכל שערי הספר ולא להתמקד רק במספר שערים. כך ייחשף

התלמיד למעגלים השונים והעיסוק החופשי והפתוח בזהות היהודית לא ייפגע.

על מנת לסייע בדיון הפתוח הבאנו בספר דרכים שונות לגוון את ההוראה הטקסטואלית

: בית משפט כיתתי, למשל הפעלה על הזיכרון הדורשת מהתלמיד לבחור המוכרת. למשל

אירועים הנוגעים לו מתוך ההיסטוריה היהודית ועוד. בהקשר זה ראוי לציין את התמונות

הרבות המופיעות בספר שאל חלקן ניתן להתייחס לטקסט לכל דבר ולשלב אותן בדיון.

7

המדריך למורה

גלי שייכות" נכתב מתוך כוונה לסייע למורה המלמד. המדריך למורה לספר הלימוד "מע

למדריך שתי מטרות מרכזיות: לעזור למורה בניתוח המקורות ולהציע למורה מקורות נוספים

שיכולים לסייע בדיון ולהפוך אותו למעניין ואקטואלי.

המדריך למורה בנוי באופן זהה לספר הלימוד: שישה שערים המורכבים מפרקים

נציג את המקורות, ננתח אותם ונרחיב עליהם. יםשעראחד מהבכל קורות. המורכבים ממ

חלקם -לימוד התכנית מזמין הכרת חומרים נוספים שאינם מצויים בספר הלימוד

מופיעים במדריך למורה. אם יש מקורות אחרים שלימדתם בכיתה, נשמח לדעת עליהם

ולשלבם במהדורות הבאות של המדריך למורה.

הבחין בין ניתוח המקורות שבספר לבין מקורות העשרה הבאים במדריך על מנת ל

למורה הדגשנו את מקורות ההעשרה בכך שהקפנו אותם במסגרת.

.יםויצירתי יםמהנוהוראה מאחלים לכם לימוד אנו

8

זהות ושייכות - שער ראשון

מה ית. השאלה המרכזית הנשאלת בו היאבא כפתיחה לתכנהזהות והשייכות שער

. מעותה של זהות אישית וזהות לאומיתמש

, עומד המתח שבין הגישה האוניברסלית בין שוני לשותפות - זהות, במרכז הפרק הראשון

הרואה את כל בני האדם כחלק מחברה אחת, לבין הגישה הפרטיקולרית המדגישה את

תיים. הייחודיות של קבוצה מסוימת. אנו מציגים את שתי הגישות ואת המתח הקיים בין הש

.על אחרת גישה אחת כעדיפהאין אנו מציגים

.בהפעלה נפתחכהקדמה לדיון העקרוני

בין שוני לשותפות -פרק א: זהות

: תעודת זהות אישית1הפעלה

בהפעלה זו התלמידים מעצבים לעצמם תעודת זהות אישית על פי קריטריונים שהם עצמם

הבסיס לדיון שיתקיים בהמשך. התלמידים הם אלו שקובעים מהו למעשה, קובעים.

.הגדרה עצמיתמטרת ההפעלה לעסוק בשאלת הזהות באופן הבסיסי ביותר על ידי

דרך הפעלה זו התלמידים עוסקים במספר היבטים של זהות:

המשותף לו ולהם. כנגדשאר תלמידי הכיתה ביחס להייחודיות של התלמיד .א

המין האנושי.בני המשותף לתלמיד ולשאר .ב

ל הלאום בזהות האישית.מקומו ש .ג

מול חסרונותיה.אל יתרונות הגישה האוניברסלית )מושג שטרם הוזכר( .ד

את ;המתח שבין היחיד לחברהאת הקשר וכתוצאה מההפעלה מבינים התלמידים את

של ייחודיות אישית. החשיבותבהשוואה לההשתייכות החברתית חשיבות

רודולף דרייקורס :22-פסיכולוגים מהמאה ה הבאנו שני מקורות של ,בנקודה זו עמיקבכדי לה

ואריך פרום.

זהותו של האדם מתעצבת תוך מגע עם החברה כשתחושת ההשתייכות ,לדעת דרייקורס

ה שלשעיקר גיבוש לעומת זאת, מדגיש ,היא זו המביאה אותו לעיצוב זהותו. אריך פרום

הזהות האישית מתרחש דווקא כתהליך של האדם היחיד.

המנוגדים זה לזה. , צמיחת הזהות האישיתתהליך של י תיאורים פסיכולוגיים לאלו הם שנ

. דרך תיאורים אלו אנו ביניים נתיבניתן לבחון את שני התיאורים, לעמת אותם ואולי למצוא

של שני ההוגים על סמך יהםרעיונות תמציעים לשוב ולבחון את תעודת הזהות האישית וא

תעודת הזהות.

9

אוחד מול זהות ייחודיתפרק ב: עולם מ

בפרק זה אנו מעמתים בין הגישה האוניברסלית לגישה הפרטיקולרית. מטרתו של העימות

האם לא ;פרטיקולריתהות לז להעלות לדיון את השאלה: האם יש מקום הוא בין גישות אלו

לכדי אנושות אחת מאוחדת?בעולם הזהויות הלאומיות כלל מצב בו נמחקות עדיף

אוניברסליות מול פרטיקולריות כדיון מקדים לשאלה מהי זהותנו עלחשיבות בדיון אנו רואים

האישית ומה הקשר בינה ובין זהותנו הלאומית.

. סיפור מגדל בבל1

קשו בני האדם לבנות יסיפור מגדל בבל. על פי התיאור ב ובאבפרק יא בספר בראשית מ

הים. אולם המקרא מתאר את הסיבה רגילים לראות במגדל זה התרסה כלפי אלו ואנו ,מגדל

רו הבהגנות והפיזור: "ל להקמת המגדל כפחד אנושי מפני הבדידות האנושית, מפני הפ ו יאמ

ם פן נפוץ ע ל פ ים ו נ עשה לנו ש נ י כל הררץ". נב נה לנו עיר ומג דל ו ראשו ב שמ

בין הבדליםהמטשטש את ה ,בני האדם להתאגד כרעיון אוניברסליאנו מציגים את הרצון של

ת ל כלם". הרעיון האוניכמו למשל את הבדלי השפה: " ,העמים ן ע ם אחד ו שפה אח ברסלי ה

נראה בעיני אלוהים כלא רצוי. הוא מפזר את בני האדם בעולם, מעניק לקבוצות השונות

בעולם אחד ומאוחד. נושיומבטל את הרצון האשפות שונות

זו מבליטה את המתח דרך קריאה אפשרית לסיפור מגדל בבל. דרך ראוי לציין שאנו מציגים

קריאות אחרות.אפשרויות שבין הפרטיקולרי לאוניברסלי. כמובן שישנן לסיפור זה

. בזכות הפיזור2

בתו של מתנגד אלוהים לרעיון האוניברסלי? בחרנו להביא את תשו ,לדעת המקרא ,מדוע

ישעיהו ליבוביץ לשאלה זו.

רס את וה רבות אותם לתרבויות צליאלוהים לא העניש את בני האדם בכך שפ ,לדעת ליבוביץ

משום ,ליבוביץ טוען שאלוהים עשה חסד עם בני האדם .נהפוך הוא - החלום האוניברסלי

י האדם. השתלטותה של תרבות אחת תוך דיכוי האחרות ודיכו אתנע ושריבוי תרבויות מ

אולם דיכוי ,הביא למאבקים ולשפיכות דמיםאמנם ריבוי העמים והלאומים גורס שליבוביץ

האדם גרוע מהם.

ניברסלית מהמאה ונו בין סיפור מגדל בבל לתפיסת עולם איהשוו ,על מנת להסביר עמדה זו

יש 22-החזון הקומוניסטי. בין הסיפור המקראי הקדום לאירועים היסטוריים מהמאה ה -22-ה

הקבלה מרתקת.

. העולם כאחד3

02

לרעיון האוניברסלי. אולם במקור מקראי אחר, בדברי הנביא ותתנגדמציג הסיפור מגדל בבל

, המקדש ישעיהו, אנו פוגשים גישה אוניברסלית הקוראת לעמי העולם להתלכד סביב בית

סביב דברי אלוהים ורעיונות המוסר של התורה.

ת ישעיהו עולה סתירה. הסבר אחד לסתירה זו הוא שבמקרא בין סיפור מגדל בבל לנבוא

מגוון דעות ביחס לשאלת האוניברסליות. קיים

הסבר אחר לסתירה זו מציג את האוניברסליות המבוססת על רעיונות אנושיים דוגמת מגדל

כבעייתית ומסוכנת. לעומתה אוניברסליות המבוססת על אמונה דתית בשלום עולמי ,בבל

מצב עתידי אליו עלינו לשאוף. - רא כ"חזון אחרית הימים"מוצגת במק

והדיון בשאלה זו יכול למד אותנו , ההבדל בין שתי ההשקפות יש תשובות נוספות תלשאל

רבות על העולם כפי שהיינו רוצים לראותו. כמובן שאי אפשר להתעלם בדיון זה מסכנת

הטוטליטריות.

ג'ון לנון מייצג בשירו .(Imagine) ין"מי ג'ון לנון "ד בהמשך לנבואת ישעיהו הבאנו את שירו של

. גם כיום, בעולם של כפר 22-שים של המאה היתפיסת עולם שהגיעה לשיאה בשנות הש

. תפיסת העולם האוניברסלית קוראת לביטול המוסדות הגלובלי, יש רבים המחזיקים ב

מונעים את שחרורם ,האדםכובלים את בני , שרכושו הקיימים, דוגמת לאום, מדינות, דתות

ודוחפים אותם לעימותים מיותרים. ואת אושרם

מבטיחה למאמינים את העולם הבא, מונעת מהם למעשה השהדת, ,כך למשל טוען ג'ון לנון

החמדנות , כאשר את חיי ההווה. המדינות מביאות את בני האדם למלחמות מיותרות

עושרם עם אחרים. את ת מבני האדם לחלוק את אושרם וומונע החומרנות ו

שירו של לנון הוא תיאור אוטופי של עולם חדש, חופשי ומאושר. בקריאה ראשונה נשמע רעיון

בקריאה נוספת ומעמיקה של השיר עולות לא מעט שאלות בהן דנו ,זה כאפשרי ורצוי. אולם

יר המח" וומה ,האם הוא רצוי ,האם חזון זה הוא אפשרי. שנית ,ראשית יש לשאולעד כה.

,)למשל? קולקטיביתם בעולם אוטופי זה יש מקום לזהות אהעבור עולם כזה. "םלשיש לש

האם התלמידים היו מוכנים לוותר על , אזי היא דבר רצוי קולקטיביתאם זהות זהות לאומית(.

עבור עולם אוטופי זה? האם התלמידים היו מוכנים לוותר על תרבותם קבוצתיתזהותם ה

?פה, חגים, סמלים וכו', עבור אחדות אנושיתש הכוללתהלאומית,

המסבירה בדרך של משל את החשיבות שבחברה ,אנו מביאים אגדה עממית של יהודי פרס

תרבותית בעלת גוונים שונים:-רב

רה על יהודי העיר כשאן שבאירן. מושל האזור החליט שעל יהודי לפני שנים רבות נגזרה גז

עצה. התפללו, בכו ונותרו סכלטו זקני היהודים כדי העיר להתאסלם בתוך חודש. התכנס

שותקים ואובדי עצות. לפתע נכנסה אשת הרב ואמרה: השאירו לי ולנשות העיר את הדבר.

00

י האריגה ברחבי העיר. במשך חודש לא פסק ל עוד באותו ערב החל להישמע קולם של נו

לא יצאו מפתח בתיהן.שוהנשים כמעט ,לרגע קולם של הנולים

רב יטל את הגזרה. סתום ימי החודש באו מכובדי היהודים למושל האזור ובקשה בפיהם: ב ב

הביאו. אמרו שהמושל לשמוע את נכבדי היהודים, אולם שמח לקבל מהם את השי

המכובדים: הבאנו להוד מעלתו שתי מתנות ונבקש ממנו שיבחר אחת מהן. פרשו מכובדי

ד מפואר וססגוני מאין כמוהו. פרחים צבעוניים היהודים בפני המושל שני שטיחים. האח

שזורים בעלים רקומים בחוטי זהב, צדפים צהובים בים הכחול, ציפורים ססגוניות על עצים

השטיח השני היה אדום. אדום כולו, ללא ירוקים. שטיח כה יפה וצבעוני שלא נראה מעולם.

איזה בן אדם יוותר על יכם.צבע נוסף. השתגעתם? שוטה אני בעיניכם? מיד אערוף את ראש

שטיח צבעוני ויפה כל כך ויעדיף שטיח אדום?

פתח זקן היהודים את פיו בחשש ואמר: השטיח הצבעוני הוא מחוז כשאן שהוד מעלתו שולט

בו. אזורנו היפה והצבעוני בו שוכנים זה לצד זה צבעים רבים ויפים: מוסלמים, נוצרים,

יהודים, תורכים...

ליף את השטיח הצבעוני בשטיח השני?התרצה אתה להח

ן של תרבויות שונות. וי דיכ - תפיסה אוניברסליתהיות לסיפור זה מדגים את המחיר שעלול ל

לעיצובה של תרבות םהרואה את ריבוי התרבויות כתור ,תרבותית-סיפור זה מייצג גישה רב

רבגונית ועשירה יותר.

"אני והחבר'ה" :2הפעלה

הנוגעות ,שאלות העלאתחנו התלמידים את זהותם האישית תוך בהפעלה הראשונה ב

זהותם תה אנו מציבים בפניהם את שאליעיצובה של תעודת זהות אישית. בהפעלה השניל

כיצד זהותם האישית מעוצבת תוך שייכות לקבוצות שונות. :האישית בהקשר החברתי

כלי להגדרת זהותדרך הפעלה זו פוגשים התלמידים לראשונה ב"מעגלי השייכות" כ

זהותך :ול התלמידים תפיסת העולם של תכנית הלימודים כולהמבהפעלה עולה . העיצובלו

זהותך מורכבת ממרכיבים בהם בחרת לצד מרכיבים ;הדוק לזהותם של אחרים קשורה קשר

כמה - זמנית מכמה רבדים-זהותך מורכבת בו ;שאליהם נולדת או הצטרפת ללא בחירה

רק האדם עצמו יכול להגדיר את - לובדים השונים משום סתירה. ומעל הכמעגלים, ואין בר

,זהות ובלימוד מקורות שונים הקשורים לזהות יהודיתנושא הזהותו. אנו מאמינים שלדיון ב

יש חלק חשוב בעיצובה של זהות אישית.

סיפורו של האח דניאל - זהות יהודית במבחן :פרק ג

02

ן כללי בשאלות של זהות אישית ולאומית. הוא אינו עוסק שער הזהות והשייכות עוסק באופ

בזהות יהודית ספציפית. אולם הפרק האחרון בשער זה עיסוקו הוא זהות יהודית. זהו

למעשה מעבר מהזהות הכללית לזהות היהודית. מתוך העקרונות שנוסחו במהלך השער אנו

עוברים לעיסוק בזהות יהודית שהוא מבוא לגוף הספר.

:סקהבספר הלימוד מופיע חוק השבות כלשונו. החוק כולל את הפ 22: בעמוד שובההערה ח

סקה זו יה או שנתגייר והוא אינו בן דת אחרת". ראוי לציין שפ ימי שנולד לאם יהוד -"יהודי

. בעת הדיון בעניינו של האח דניאל, *בעקבות פסק דין שליט 0972נוספה לחוק רק בשנת

.א הייתה קיימת בחוק השבותלהגדרה זו ל"יהודי"

קש בנימין שליט ממשרד הפנים לרשום את ילדיו שנולדו מאשתו יב 0969בשנת - פסק דין שליט*

בל את ישליט פנה לבג"צ שק, ורבייה כחסרי דת וכבעלי לאום יהודי. משרד הפנים סיהנוצר

עתירתו.

רה ל"יהודי" המופיעה לעיל.ההגדה בו כללהוו ,נה חוק השבותבעקבות פסק דין זה שו

המעלה שאלות רבות לגבי זהות יהודית בזמננו. ,סיפורו של האח דניאל הוא סיפור מופלא

אנו מוצאים בסיפור ,למרות שמדובר על סיפור מלפני כמה עשורים ולמרות ייחודו של הסיפור

שך המדריך . בהמ22נטיות רבה. סיפורו של האח דניאל מוצג בתכנית הלימודים בעמוד וורל

למורה נביא פרטים נוספים על סיפורו של האח דניאל וקטע מראיון שנערך עמו זמן מה לפני

מותו.

סיפורו של האח דניאל מעלה את כל ששת מעגלי השייכות המוצגים בחוברת. אנו מציעים

את לשאול את התלמידים האם האח דניאל יהודי או לא, מדוע יש לראות בו יהודי ומה מונע

יהודי ולרשום את התשובות על הלוח. רתו כהגד

יה, כי הוא רוצה לגור בארץ, כי ילמשל: הוא יהודי כי נולד לאם יהוד ,הןאפשרויות תשובות

. יו"בהוא אינו יהודי כי הוא מאמין בדת אחרת, כי הוא נראה כמו נוצרי וכ ;קיבל חינוך יהודי

ור מפורש בין סיפורו של האח את מעגלי השייכות )קיש שרטטתשובות אלו ניתן לתוך מ

בתכנית הלימודים(. 25-24 ודיםדניאל למעגלי השייכות מצוי בעמ

?המדינה או האדם עצמו - מי מחליט לגבי זהותו של אדם :שאלה שראוי לדון בה היא

בחרנו להביא את דעותיהם של שני שופטי בג"צ ,על מנת להציג את המורכבות שבסיפור זה

מו.כפי שהוצגו במשפט עצ

ב לבקשתו של אדם וריסשנעוץ ב ,השופט משה זילברג מציג בדבריו קושי פסיכולוגי

השופט טענתשבמעשיו הציל יהודים רבים. אדם שלמעשה רוצה להתאחד עם בני עמו. ל

רופאייזן מבקש להתעלם , שכן בקשה בעלת משמעות בעייתית ביותר היזילברג זו

דתית אלא זו אינה ו יכול להיות נוצרי. השקפה יהודי אינ על פיהמההיסטוריה היהודית ש

03

גיון יעל פי הה ךא ,רופאייזן נחשב ליהודי לכל דבר מבחינת ההלכה -דווקא חילונית

הכנסייה היהודים מצד זאת משום רדיפת וההיסטורי טוען השופט שאין לראות בו יהודי,

לאורך הדורות.

ביאה לשינוי מהותי בערכים. כשם השהקמת מדינת ישראל ,טוען השופט חיים כהן ולעומת

,לראשונה מזה אלפי שנים ריבונות יהודית, צבא יהודי וממשלה יהודיתה יצרשמדינת ישראל

ההסתגרות שאפיינה ,כך יש לבחון מחדש מושגים שהיו חלק מהקיום היהודי בגולה. לדעתו

בפני כל מי לפתוח את שעריה שצריכה ,את העם היהודי בגולה אינה נחוצה במדינת ישראל

שרואה עצמו כיהודי.

בו יעלו התלמידים את הדעות ", שתתייבית משפט כ"הפרק בלימוד אנו מציעים לסיים את

השונות ויכריעו האם לדעתם יש לקבל את האחד דניאל כאזרח יהודי בארץ ישראל.

.(0987, 07 "פוליטיקה)" מדבריו של דניאל אוסוולד רופאייזן יםציטוטלהלן

לי "סתם". ההשתייכות הלאומית נשללה ממני, בצדק או שלא בצדק. בתעודת אני ישרא

יכול: -, שבו כתב הפקיד הכול02 פרהזהות שלי, במשבצת "לאום" נשלח הבודק לדף מס

"הלאום: בלתי ברור".

]...[ השאלה המרכזית היא האם ישראל מחויבת להמשכיות או לניתוק ממסורת? לכך אין לי

כנראה התשובה נמצאת באמצע, בין שתי עמדות קיצוניות, מפני משמעית. -תשובה חד

שרבים לא יסכימו לנתק טוטאלי: קשה להקים מדינה שאין לה עבר; בלי העבר אין לנו זכות

קיום בחבל זה במזרח התיכון. ואם אני מקבל את ההמשכיות נשאלת השאלה: המשכיות

חזור, וגם את החיים היהודיים ל מה? הרי למצב ששרר פה לפני אלפיים שנה אי אפשר ל

מה"גלות" קשה להמשיך.

מראש לשאלת ההמשכיות. כנראה שהזמן יביא את ]...[ איני בטוח שאפשר למצוא פתרון

הפתרון, ועד אז לא נשאר לנו אלא להתאזר בסובלנות אבל גם בהעזה, כדי לא לתת

מם של החופש לקבוצות שוליות וצעקניות, במיוחד לקבוצות שעדיין לא טעמו את טע

והאחריות, להשתלט על החברה ולקבוע את דרכה לעתיד.

ודאי הביאו המבקשים ,]...[ כשהתבקשתי להביע את דעתי על נושא הזהות הישראלית

דת נוצרי החי בחברה עברית. ]...[ טוב לי שקיימת שוב בחשבון את מעמדי המיוחד כאיש

ה ומשתדל לייצגה כראוי. לפעמים עלי מדינת יהודים הנקראת ישראל. אני מזדהה עם המדינ

לקבל על עצמי, מתוך סולידריות, אחריות למעשים שליליים מבחינה מוסרית, אך על פי רוב

אני גאה על היותי ישראלי. אין לי דרכון אחר, לכן גם לא אוכל להסתיר את אזרחותי בחוץ

לארץ. את הדרכון אני מראה בסיפוק ובגאווה.

04

אל מחייב את הנוצרים לרוויזיה בהשקפותיהם. ]...[ כאיש מאמין קיום המדינה ששמה ישר

על אחרי -אני רואה בחזרת העם לארצו אות לנאמנות של אלוהים להבטחותיו וסימן של צדק

האסון של שנות הארבעים.

05

משפחה מול השקפת עולם ואורחות חיים - שער שני

עולם הפחה ומעגל השקפת מעגל המש - שער זה כולל בתוכו דיון בשני מעגלי שייכות

פעמים רבות קיים נובעת מכך ש ,חיים. ההחלטה לכלול שני מעגלים בשער אחדהואורחות

ההחלטה להגדיר את היהדות על פי קשר משפחתי מתייחסת למוצאו :מתח הםבין שני

לעומת הגישה הרואה את היהדות כמוגדרת על ידי השקפת עולם ,אדםהמשפחתי של ה

. המעניין הוא שהמתח בין שתי הגישות מצוי הםהיהודי כמי שמחויב ל ואורחות חיים ואת

לכל אורך ההיסטוריה של ההגות היהודית. , והוא נמשךכבר במקרא

בחוברת. 29בעמוד גיםצוהמאפיינים של כל גישה מ

מעגלי שייכות שונים -פרק א: משפחה מול השקפת עולם ואורחות חיים

המתארים את היווצרותו של העם היהודי. ,ורות שוניםאנו פותחים את השער בסקירת מק

הצד המשפחתי או - דרך עיון במקורות אלו אנו בוחנים איזה צד מודגש במקורות השונים

הצד הרעיוני של היהדות.

הבטחת אלוהים לאברהם -. "ואעשך לגוי גדול" 1

י"לך לך". אחרשל אלוהים לאברהם ובציווי ותחילת התהוותו של עם ישראל הוא בהתגלות

מגיע לארץ כנען הוא נפרד מבן משפחתו היחיד המצוי בקרבתו, מלוט, ומיד לאחר אברהם ש

נגלה אליו אלוהים ומבטיח לו ולזרעו, למשפחתו החדשה, את ארץ ישראל. פסוקים אלו מכן

מציגים את בני העם היהודי כצאצאים של אברהם אבינו. הפסוקים מדגישים באופן בולט שני

שליחות רעיונית לא מצוינת המקראפסוקים ב. ארץ ישראלו המשכיות משפחתית ם:נושאי

אולם חז"ל )ובעקבותיהם הוגים כמו הרמב"ם בהם נפגוש בהמשך( ,המוטלת על אברהם

הסבירו את ההתגלות האלוהית לאברהם כציווי.

. ממשפחה לעם: "עם בני ישראל"2

לעם ישראל. הפסוקים הפותחים את ספר ובני ישראל הפכו ,זרעו של אברהם הלך והתעצם

שמות מתארים את בני ישראל היורדים למצרים כמשפחה מורחבת. המונח "בני ישראל" בא

בני "בניו של יעקב". במהלך שהותם במצרים הולכים - בפסוקים אלו במשמעות הבסיסית

ני . כשפרעה מביע את חששו מפני בםמצרים חשים מאוימים על יד, והומתרביםישראל

מלך מצרים הוא הראשון שמכנה את בני אותם "עם ישראל". הוא מכנה ,ישראל המתרבים

ישראל "עם ישראל".

. אלוהי האבות3

ם נזקני העם ולהכילבפסוקים אלו מסביר אלוהים למשה כיצד עליו לפנות לבני ישראל ו

ל כ"אלוהי לקראת יציאת מצרים. אלוהים אומר למשה שעליו להציג את עצמו בפני בני ישרא

06

האבות". מדוע יש לכינוי זה חשיבות כה רבה? עבור אותו עם עבדים שאלוהים לא נגלה אליו

בפניהם לתקופת האבות בה נגלה ו אלוהים קשור לעבר המשפחתי ,במשך מאות שנים

היסטורית.-פעמים רבות. פסוקים אלו מציגים את הקשר המשפחתי כבעל משמעות דתית

רבי יהודה הלוי לכינוי "אלוהי האבות" בהקשר מתייחסון, כה( )מאמר ראשהכוזרי בספר

בו מכנה משה את אלוהים כ"אלוהי העברים" )כשהוא ניצב מול פרעה(. , שלפסוק אחר

"בורא עולם": (למשל)כך מסביר ריה"ל את הבחירה לכנות את אלוהים "אלוהי האבות" ולא

הי העברים ברו אל פרעה: "אלובדומה לזה אמר משה בפתח דבריו בד... אמר החבר:

כי היה דבר האבות מפורסם אז -שלחני אליך". רצונו לומר: אלהי אברהם, יצחק ויעקב

ן האלוהי נתחבר עמם והשגיח עליהם ועשה להם נפלאות; ולכן לא מות, ונודע כי העני ובא

אליך". אמר לו משה לפרעה: "אלהי השמים והארץ שלחני אליך" ולא: "בוראי ובוראך שלחני

וכן פתח האלוה בדברו אל כל עדת בני ישראל: "אנכי יי אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים",

ולא אמר: "אני בורא העולם ובוראכם". וכן פתחתי אני בהשיבי לך, שר הכוזרים, כאשר

יב את כל עם ישראל, ייב אותי והמחישאלתני לאמונתי בהודיעי אותך מה הוא הדבר המח

ישראל בראשונה על פי ראות עינים, ואחרי כן נמסר לאיש מפי איש דבר שנתברר לבני

ים.בקבלה, הדומה למראה עינ

מרמז על עיקרון כינויים דוגמת "בורא העולם"( בשונה מ)לדעת ריה"ל, הכינוי "אלוהי האבות"

מכיוון שהיא ראשיתה . למסורת זו חשיבות רבה ביותר, על מסורת האבות - חשוב ביהדות

והיא ,מדור לדורכשרשרת של מסורת שעוברת -)לא במובן של תורה מיסטית( של הקבלה

העדות לקיומו של האל ולמעשיו בעולם.

. ברית סיני כברית של השקפת עולם ואורחות חיים4

.ואף מכנה עצמו אלוהי האבות ,אברהם, יצחק ויעקב -אלוהים כורת בריתות עם האבות

ברית סיני. ברית היא - ית נוספת, הפעם עם כל העםלאחר יציאת מצרים כורת אלוהים בר

כידוע התחייבות הדדית. בברית זו אלוהים אינו מתחייב באופן ברור לשמור על עם ישראל.

מצ רים אתם ר איתם אשר עשיתי ל " -לעם ישראל דרך מאורעות העבר תוהוא מעיד על קרב

י נ ש כם ע ל כ נ פ ליואשא את כם א -בעם ישראל כעם סגולה תובחיר", וכן על רים ורבא את

מים כי לי כל הררץ" גלה מכל הע ייתם לי ס . בתמורה מקבל עליו עם ישראל לשמוע בקול "וה

ואינו מתייחס לעם ישראל כמשפחה בדבריו האל. אלוהים אינו מזכיר כלל את האבות

לכת כהנים ו גוי קדוש" ,ברית הוא ערכימורחבת. הבסיס ל מ עם -ומעיד עליו הביטוי "מ

המבוסס על קדושה דתית.

07

עד ברית סיני היה אלוהים - עם ישראללאלוהים בין מהווה תפנית בקשר ,אם כך ,ברית סיני

לוהים וכך התייחסו אליו בני ישראל. מברית סיני א ,כך הוא כינה את עצמו - "אלוהי האבות"

והוא מכונה בשמו הקדוש. ,הוא אלוהי העם

. גילוי האל כתשתית האומה5

ממשיך גם בהגות ימי ,ההיבט המשפחתי וההיבט הרעיוני - הדיון בהיבטים השונים ביהדות

הביניים. המקור הראשון מספרות ימי הביניים שאנו מביאים לקוח מספרו של הרמב"ם

"ם את תחילת האמונה של אברהם אבינו. לא ". בדבריו אלו מתאר הרמבמשנה תורה"

אלא בתחילתו של העם היהודי. ,אברהם עוברמדובר רק בתהליך האישי ש

דרכו הוא מגלה שאלוהים מנהיג את ,רעיוני-התהליך שעובר אברהם הוא תהליך שכלי

והוא מתנצח עם ,העולם. הסביבה האלילית בה גדל אברהם אינה מקבלת את דבריו

ו עד שהוא עוזב את ארצו ועובר לחרן. בחרן מקבץ סביבו אברהם אנשים משפחתו וסביבת

וזהו הבסיס לעם ישראל. ,האמתלמד אברהם את צאצאיו את מוכך גם בארץ כנען. בהמשך

התהליךוש את דבריו על מדרש חז"להרמב"ם מבסס בתארו את סיפור אברהם, ראוי לציין ש

תו מדאר שונה מאוד מהסיפור המקראי. בכך רוצה הרמב"ם לחזק את עאותו הוא מת

ם עוהצד המשפחתי בה אינו הצד המרכזי. יחד ,שהיהדות היא בעיקרה השתייכות רעיונית

של עם ישראל הוא בשושלת שתחילתה ראשיתו -המשפחתי יש בדבריו אזכור של הצד ,זה

בספר הלימוד הבאנו את דבריו של הרמב"ם לגבי אברהם אבינו. אולם הרמב"ם ממשיך

ים ואת המשבר הרוחני שהוא עובר את דבריו ומתאר את ירידתו של עם ישראל למצר

שם. הרמב"ם מעלה בדבריו שאלה חשובה: האם ניתן לקיים קהילה רק על בסיס

רעיוני? האם אין חשש שסופו של רעיון לדעוך או להשתנות?

וכך מתאר הרמב"ם את גלות מצרים:

וץ "... עד שארכו הימים לישראל במצרים וחזרו ללמוד מעשיהן ולעבוד כוכבים כמותן, ח

משבט לוי שעמד במצוות אבות ומעולם לא עבד שבט לוי עבודת כוכבים. וכמעט קט

ומאהבת ה' וטעיותן,העולם היה העיקר ששתל אברהם נעקר, וחוזרין בני יעקב לטעות

אותנו, ומשמרו את השבועה לאברהם אבינו, עשה משה רב נו, רבן של כל הנביאים,

לחו. כיוון שנתנבא משה רב נו, ובחר ה' ישראל לנחלה, הכתירן במצוות והודיעם דרך וש

". )משנה תורה, הלכות עבודתו ומה יהיה משפט עבודת כוכבים וכל הטועים אחריה

עבודת כוכבים, א, ג(

לדברי הרמב"ם, גלות מצרים כמעט שהביאה להשכחת רעיונותיו של אברהם אבינו.

נשמרו דבריו של אברהם ועם אולם בזכות שבט לוי, בזכות משה ובזכות חסדי האל,

ישראל לא חזר להיות עובד כוכבים ומזלות. מדברים אלו ניתן להסיק שהרמב"ם אמנם

רואה את היהדות כאמונה וכרעיון, אולם הוא ער לסכנה הטמונה בהתבססותה של

סכנת השכחה ואובדן הרעיון העומד בבסיס הקהילה. -קהילה על אמונה

08

שלרעיון הדתי על כך מעיד ,כשדים של אברהם ממשפחתו באור וניתוקלצד זאת, באברהם.

יש עדיפות על שיוך משפחתי.

ל אדם העומד מול פסגת הר ס פ :בסמוך למקור זה מוצגת עבודה של הפסל עזרא אוריון

האנאפורנה בהרי ההימלאיה. בחרנו להביא תמונה זו משום שהיא מזכירה את החוויה של

מול איתני הטבע.האל בעולם דרך עמידה ו שלגילוי נוכחות - אברהם

. ההיסטוריה המשפחתית של עם ישראל6

בספר הכוזרי מתאר רבי יהודה הלוי תיאור שונה של היווצרות העם היהודי. דרך הדיאלוג בין

א ה"עניין ישהמהות המייחדת של העם היהודי ה ,החבר היהודי למלך הכוזרי מסביר ריה"ל

הקיים רק בקרב העם היהודי. ,גנטי-משפחתיהיכולת הנבואית. יכולת זו היא עניין - האלוהי"

מדור לדור היא עברה בהמשך ויכולת זו באדם הראשון שהיה האדם המושלם, מקורה של

כשבכל דור היה צאצא אחד שאליו עברה תכונה זו. ריה"ל מכנה צאצא זה "גרעין" ואת שאר

הצאצאים כ"קליפה".

כולם אלו שהיו םבני יעקב ה כאשר, מיצחק ליעקבו העניין האלוהי עבר מאברהם ליצחק

אימייחד את עם ישראל המה שכל בניו זכו לעניין האלוהי. אם כך, לדעת ריה"ל - כגרעין

גנטית. תפיסה זו -יכולת הנבואה. יכולת זו היא עניין משפחתי העובר רק בדרך משפחתית

הי גישה ושזויש הטוענים ,של ריה"ל משפיעה על יחסו לגרים )כמו שנראה בפרק השלישי(

גזענית. המקור בהחלט מזמין דיון על היבטים גזעניים בכל תפיסה הרואה את הקשר

קיומו של עם.י במרכזכגנטי -המשפחתי

השוואה בין הרמב"ם לריה"ל: - סיכום הפרק

ריה"ל רמב"ם סוגיות

מהו העיקרון עליו .0

מושתתת היהדות?

עיקרון רעיוני של אמונה

.באל אחד

תכונה שמוצגת כ נבואה

.משפחתית

על מה מבוסס העיקרון .2

היסודי של היהדות: על

על אוחשיבה ולימוד

תכונות מולדות?

לימוד, הבנה שכלית,

.שיוך רעיוני

.פוטנציאל שהוא יכולת מולדת

מהו יחסו של כל אחד .3

מההוגים לגיור?

)הקדמה לפרק השלישי(

מכיוון שהיהדות היא

כל אדם ,מהות רעיונית

יונות אלו יכול המחזיק ברע

יה.לאלהצטרף

ומי ,היהדות היא עניין משפחתי

שלא נולד יהודי יתקשה

להצטרף ליהדות.

09

ישראל הוא" - "חטא ישראל, אף על פי שחטא -פרק ב: מקרה מבחן

אורח החיים היהודי המקובל או מפרק זה בא לבחון את יחסה של היהדות לאלו שהתרחקו

אנו למדים על המתח שבין ,של הוגים ואנשי ציבור לשאלה זומהקהילה היהודית. דרך יחסם

,הגישה הרעיונית לגישה המשפחתית. בחרנו להביא בפרק זה מקורות ממספר תקופות

משתנה בהתאם לרקע ההיסטורי. "התרחק"כיצד היחס ליהודי ש םניתוח לבחון באמצעותו

תנצר עדיין יהודי?ה. יהודי ש7

אולם בני הזוג ,ני רש"י מקרה של זוג שנישא כדת וכדיןבתקופת ימי הביניים הובא בפ

שואים תקפים.ינהלהמיר את דתם. על רש"י היה לפסוק האם נאלצו והעדים

ישראל הוא". -שואי השניים תקפים על סמך הכלל התלמודי "אף על פי שחטא ירש"י פסק שנ

פחה. העניין שהיהדות היא קודם כל משהבסיסית הנחה נגזרת מהפסיקה זו של רש"י

ואף אם הם אינם ,קובע מראש ואינו ניתן לשינוי. אדם אינו יכול להחליף את הוריוהמשפחתי

גם העם ,ישה המשפחתיתגלדעת ה ,אותו הרי שהם עדיין נחשבים כהוריו. כך אלו שמגדלים

הרי ,ה. גם אם זהותו השתנתהמנהוא אינו יוצא מ ,מהרגע שאדם נולד למסגרת זו :היהודי

י המסגרת ההלכתית הוא נשאר יהודי לכל דבר )ניתן להשוות לדברי השופט זילברג שלגב

(.22-20 ודיםבעמ

מצד אחד פסיקתו של רש"י משאירה פתח לאדם שהמיר את דתו ורוצה לחזור לחיק היהדות.

תרצה להינשא שוב אותה אישהשבמידה ,למשל :מצד שני עלולה פסיקתו לעורר בעיות

יתכן מאוד שלא יוכל, כאנוס נוצרי, לבוא לרב על מנת לחתום י ; אולם,עליה לקבל גט מבעלה

וחזרתה לקהילה היהודית מלווה בחשש שלא ,לאשתו על הגט. כך מצויה האישה במלכוד

תוכל להינשא שנית.

ראוי לציין שפסיקתו של רש"י נכתבה על רקע רדיפה נוצרית של יהודי אירופה. בתקופה זו,

לכה אינטרס ברור לפתוח את הדלת המיר את דתם, היה לפוסקי הבה הוכרחו יהודים לה

ה.יכפיבבעיקר אל מול תופעות של המרת דת ,שהתנצרובפני יהודים

נת לחזור ליהדות. מקור זה יהדן בקבלת אישה שהתנצרה ומעוני ,אנו מביאים שו"ת נוסף

. הרב ולדנברג אליעזר יהודהעל ידי הרב 22-לקוח משו"ת "ציץ אליעזר" שנכתב במאה ה

כיהן כאב בית דין בירושלים. בספריו הוא עונה על שאלות , ו0907ולדנברג נולד בשנת

ההלכה והרפואה. תחומיהמאפיינות את העולם הדתי המודרני, בין השאר על שאלות מ

בשו"ת זה נדרש הרב ולדנברג להכריע בשאלת זהותה היהודית של אישה שהתנצרה

שהיא מעולם לא התנתקה ,ת. הוא פוסק באופן חד משמעיומבקשת לשוב לחיק היהדו

יה. לא יזו מבוססת על עובדת היוולדה לאם יהוד המשייכותה לעם היהודי, משום שהשתייכות

כפי שאדם אינו יכול לשנות את עובדת היותו בן להוריו. ,ניתן להתנתק מן היהדות בשום דרך

22

מי שהוציא עצמו לפרק זמן את גם תפיסתו של הרב ולדנברג אינה מוציאה מכלל ישראל

מסוים מעולם היהדות.

כך כותב הרב:

שהגישה בקשה לביה"ד להחזירה ,בת להורים יהודים ,מעשה בשנת תשכ"ג באשה אחת

לחיק היהדות. בהופעתה לפני ביה"ד מיררה בבכי וסיפרה פרשת המרתה את דתה בכנסיה

מבן הדת האנגליקנית, והביעה את מתוך טירוף ובלבול דעת באשר שרצתה להינשא לאחד

,חרטתה הגמורה על מה שעשתה. וזה מבוקשה: רצוני לחזור ליהדות, הייתה לי טעות

התאהבתי בו וחטאתי, מעולם לא האמנתי בדת הנוצרית, אין לנו ילדים, נפרדתי ממנו מלפני

חצי שנה, ועתה אני אצל הורי, אני מתחרטת על מה שקרה לי.

ה שלפנינו. וחשתי יה בתשובה. ראינו וחשנו בסכנה האורבת לבת היהודמובן שהוחלט לקבל

ולא התמהמהתי, והוספתי הבהרה ונימוקים להחלטה האמורה כדלקמן.

הנה פשוט וברור כי לפי ההלכה היהודית אין ביכולתו של יהודי בשום פנים להשתחרר

ותו השורשית לעם ולפרוק עולו מתורתו ולנתק את קשריו ושורש יניקתו מעמו. השתייכ

או יותר מדויק: מאם -היהודי מבוססת על העובדה הקיימת שהוא נולד להורים יהודים

גרת תימן, באמרו: נו הגדול הרמב"ם ז"ל בא יהודיה. וכבר הגדיר את הדבר באופן ממצה רב

ומי שלא יתכן לו לצאת בשום זמן )מאותן הארצות שכופין על השמד והמרת הדת( לא ינהל

לאט ויפשע בעצמו ויעשה הפקר לחלל השבת ולאכול איסורים ויעלה על לבו שפרק נפשו

נצל ממנה אפילו אחד מזרע יעקב מלט ולה מעליו עול התורה, שהתורה הזאת לא יוכל לה

...לעולם לא הוא ולא זרעו ולא זרע זרעו בין ברצונו ובין שלא ברצונו

דה ובשמחה רבה, ואומרים לו: אחינו זאת אומרת שמקבלים את חזירתו לחיק היהדות באה

אתה. ומתפללים עליו לפני אבינו שבשמים כשם שהטה את לבו לשוב בתשובה שלימה אל

טע בלבו אהבתו ויראתו ויחננו בדעה ובינה חיק היהדות ויראתו לוקח ומשם מקור יניקתו כן י

בבא. וכל זה בגלל והשכל להבין עמקי וסודי התורה ולמצוא את נתיב מצוותיה לטוב לו בזה ו

ובאשר שמעיקרא לא פקעו ממנו יהדותו כלל וכלל.

ועל כן פשוט וברור שדבר המרתה של המבקשת את דתה היהודית היה כלא היה. ומעולם

לא יצתה ממסגרת יהדותה לא בדתה לא בלאומיותה וחזרתה ליהדות היא כחזרת בת לחיק

אמה.

. כאילו נמחה שמו מישראל8

חת"ם סופר נכתב בתקופה היסטורית שונה לחלוטין מזו של רש"י. בעת השו"ת הבא של ה

ויהודים ,השכלה והרפורמהה - תותנועבקרב יהודי אירופה שתי החדשה החלו להתפשט

לא עוד : רבים פרצו את גדרות הדת היהודית. עובדה זו הציבה בפני הרבנים אתגר לא פשוט

בכך מתוך הכרה. דבר זה יםחרובהודים אלא יה ,לעבור על מצוות הדת יםנאנסהיהודים

ביא תשפריצת הגדר הדתית ווהרבנים חשש ,השפיע על המסגרת הקהילתית שנפרצה

20

לקריסת הקהילה המסורתית. בדברי החת"ם סופר עולה נימה של התגוננות בפני התופעה

קהילה הדתית. החת"ם סופר אינו עוסק בשאלה עקרונית לגבי מעמדם של בוהסתגרות

ישראל הוא". החת"ם סופר -השבת. ניתן להניח שהכיר את הכלל "אף על פי שחטא מחללי

. גם תוכהלטענתו אין להם מקום בו ,דן בשאלת מעמדם של מחללי שבת בקהילה היהודית

הרי שמבחינה מעשית הם הוציאו עצמם מכלל הקהילה ועל ,אם מבחינה עקרונית הם יהודים

חברי הקהילה הדתית לנדותם.

שלדעת החת"ם סופר הצד הרעיוני של היהדות גובר על הצד המשפחתי. יש להתעלם נראה

.לכל דבר ועניין מיהדותם המשפחתית של מחללי השבת ולהתייחס אליהם כאל לא יהודים

. היחס למחלל שבת בזמננו9

ובמקור זה אנו ,אנו מממשיכים לבחון את היחס ליהודי שאינו מקיים את מצוות התורה

קופתנו אנו. ראינו שהחת"ם סופר סוגר את שערי הקהילה בפני יהודים מחללי עוסקים בת

יהודיות שבת. אחת התוצאות של סגירת השערים היא שלצד הקהילות הדתיות נוצרו קהילות

סית כסיות, ובמדינת ישראל של ימינו מרבית האוכלוסייה אינה אורתודוכאורתודו -לא

עשו ניסיונות להקל ביחס ליהודים מחללי שבת. נ ,חלשות הקהילה הדתיתיהעם מובהקת.

מהשו"ת מדגים היטב ניסיונות אלו.עובדיה יוסף הרבשל המקור

רבי יוסף קארו, מופיע דיון בשאלה איזה כוהן רשאי של בשולחן ערוך, חיבורו ההלכתי הגדול

ובהם גם מומר לדת ,לברך את העם בברכת הכוהנים. ישנם כוהנים שעליהם נאסר הדבר

אחרת )בניסוחו של קארו: "מומר לעבודת אלילים"(. כך כתוב הדבר בשולחן ערוך: "מומר

,אלילים לא ישא את כפיו ויש אומרים שאם עשה תשובה נושא כפיו" )אורח חייםלעבודת

ך גורס מודע לפסק ההלכה א ,שחי במציאות שונה מזו של קארו ,עובדיה יוסף קכח(. הרב

יש להקל בדבר ,מחללים שבתההודים רבים של יבה אנו חיים קובע שבמציאות אחרת. הוא

ולאפשר לכוהן מחלל שבת לברך את הקהל בברכת הכוהנים.

שמניעת כוהנים מחללי שבת ,חששהאנו סוברים שמאחורי פסיקתו של הרב עובדיה עומד

לברך ברכת כוהנים תרחיק אותם מבית הכנסת ומהמסורת היהודית. לדעת הרב עובדיה יש

ובכך לקרבם לקהילה הדתית ולמסורת היהודית. ,העלים עין מכך שמדובר במחללי שבתל

אבל כאלו ששומרים בדרך זו ,ראוי לציין שבדבריו מתייחס הרב עובדיה ליהודים מחללי שבת

וחזי לאצטרופי )וראו להוכחה( מה שמתפללים ומקדשים או אחרת על המסורת היהודית "

כנים יהודים ". הרב עובדיה מתייחס בדבריו למה שאנו מ)עורכים קידוש בביתם בשבת(

אולם רואים את זהותם ,מסורתיים. מדובר ביהודים שאינם מחויבים לחוקי הדת היהודית

קשורה למסורת היהודית. בעניין היהודים המסורתיים נעסוק במקור הבא.

השבת נדמה שהרב עובדיה מעדיף את הצד המשפחתי של היהדות, את העובדה שמחללי

,שכפי שמציג השולחן ערוך ,על פני התמקדות ברעיונות ובחוקים ; זאתהם יהודים לכל דבר

מאפשר לכוהן מחלל שבת לברך את העם. ונם אימילוי -אי

22

-פסיקתו של הרב עובדיה יוסף עולה בקנה אחד עם דעותיהם של רבנים ספרדיים במאות ה

09

יות שהעדיפו להסתגר בפני איום המודרנה אשכנז-. לעומת רבני הקהילות החרדיות22-וה

הציבור היהודי ראות את הרי שהרבנים הספרדיים נטו ל ,)כפי שראינו בדברי החת"ם סופר(

דתי )ניתן לקרוא על כך בספרו של צבי זוהר -כגוף אחד ולא להתבדל מפני העולם הלא

"האירו פני מזרח"(.

ף:כיצד לעבד את המקור מדברי הרב עובדיה יוס הצעה:

סוגה מקובלת מאוד בעולם היהודי המסורתי, אך –דבריו של הרב עובדיה לקוחים משו"ת

לא בהכרח מוכרת לציבור שאינו מסורתי. סוגה זו מקבילה לניסוחים משפטיים אחרים.

בעיבוד זה אנו מציגים כל אחד מחלקי השו"ת ומסבירים את תפקידו ]מופיע בסוגריים

נים נקודות מרכזיות אליהן כדאי להתייחס )מופיע במסגרת ומציימרובעים בתחילת החלק[

לצד הטקסט(.

ל ל שבת בפ רהסיא, האם ראוי ן הוא מח ]השאלה הנשאלת:[ אנו צריכים לדעת האם הכה

.כ פיולמונעו שלא ישא

".כ פיו]תקדים הלכתי:[ כי הנ ה מרן השולחן ערוך כתב, "מומר לעבודה זרה לא ישא

]טיעונים הסותרים את התקדים:[

נו עב ירה זו 0 בדורות האחרונים נפרצה מאד . ]שינוי היסטורי:[ אולם בהיות שלדאבון לב

נ עו אותם ממצוות 2 . ]מכך עולה חשש:[ ויש בכמה קהילות כוהנים מחללי שבת, ואם ימ

יבה ומריבה, נשיאות כפים יבאו לידי קטטה וא

ההיסטורי על הממסד הרבני:[ ואנו אין בנו כוח להעמיד כל משפטי הדת . ]השפעת השינוי3

על תלם,

בנידון זה, במקום שיש קולות]בעקבות כך, שינוי הפסיקה ההלכתית:[ ראינו לנכון לגבב

צורך בדבר.

ומעתה כוהנים אלו הבאים לבית הכנסת בשבת ומתפללים עם הצבור, ]פסיקה חדשה:[

בת "אות היא לעולם זכר למעשה בראשית"ואומרים בתפ וחותמים "ברוך אתה ה' לתם שהש

בתמק ד ש יהם לברכת כוהנים, יש מקום להעלים הש עין", וברצונם לעלות לדוכן לישא כ פ

ים. מהם שלא למונעם ממצו ת נשיאת כ פ

. זרהבדי עבודה . ]לשינוי ההיסטורי משמעות נוספת:[ מאחר שיש לומר שאין דינם כעו4

. ]היחס לחטא נובע מהמודעות של החוטא:[ ומכל מקום רבים אשר אתנו המל מדים זכות 5

זידיםולא אלה, שנחשבים כשוגגים ישראללהקל על פושעי , שבודאי אינם יודעים באמת כמ

חומרת האיסור, ]הוכחה לטיעונים האחרונים:[ וחזי לאצטרופי מה שמתפללים ומקדשים.

23

היהודי המסורתי. 11

בדבריו של הרב עובדיה ראינו התייחסות הלכתית לתופעת היהודים המסורתיים. הרב

גם אם אינו ,קובע שיש לאפשר ליהודי המסורתי להשתלב בחיי הקהילה הדתיתעובדיה

כל מצוות התורה. מאיר בוזגלו עוסק רבות ביהדות המסורתית ואף ה עלמקפיד בשמיר

ת היא זרם יהודי לכל דבר. אם בעבר נחשב המסורתיו ,י. לטענתומגדיר את עצמו כמסורת

בין החילוניות לדתיות, כמצוי בשני העולמות ובעצם אינו מצוי בשום באמצע שהמסורתי כמצוי

. עמדה בפני עצמהכיום יש לראות במסורת שהרי - עולם

וא מדבר על צד המשפחתי שביהדות. הההמסורתי מדגיש באופן מובהק את ,על פי בוזגלו

המסורת כמסירה של דור ההורים לדור הבנים. דור הבנים מקבל את הרעיונות היהודיים

אולם הוא משנה אותם ומעצבם בהתאם לתפיסת עולמו. ,מדור ההורים

א וידוי וש "וידוי הגדול". השיר השמו ןלצד מאמרו של מאיר בוזגלו הבאנו את שירו של אמנו

כל קשר למסורת ניתקו שעבר לקיבוץ החילוני ,ית דתיתבן למשפחה מזרח ,המשוררשל

מישמסמלת עבורו את מסורת ההורים. מתוך העניין שמצא בחיי הקיבוץ שכח את קס ולאמו

הייתה למעשה "תרבות חיים היא הבין שמוש שאמו, העולם שממנו בא. רק לאחר מות

כמו למשל מקומה ,ושאיםשהלכה לעולמה", תרבות שחסרה לו. דרך השיר ניתן לדון במגוון נ

או ליצור תרבות חדשה, איך התלמידים כהורים בההאם להמשיך :של תרבות ההורים בחיינו

חילוניים או ללעתיד רואים את הנושא, האם יש מקום לחלק את המציאות החברתית לדתיים ו

שניתן לשלב בין השניים.

גיור: הצטרפות לעם ישראלה - פרק ג: מקרה מבחן

נבחן את הזהות היהודית על ההיבט המשפחתי והרעיוני שבה. הפעם נעסוק בפרק זה

צטרפות לעם ישראל נבחן את המתח בין הגישה המשפחתית לגישה הודרך תהליך ה ,בגיור

הרעיונית.

צדק?ה. כיצד מקבלים גרי 11

ו שלשל הרמב"ם לגבי תהליך היווצרותדבריו את קראנו( 5בפרק הראשון בשער זה )מקור

יהדות ואת אמונת ל ההרעיוני ש ממדהיהודי. מכך למדנו שהרמב"ם מדגיש את ה העם

תהליך הגיור כפי שמתאר אותו את הייחוד כעומדת במרכז היהדות. במקור הבא אנו רואים

אולם מדגיש היבטים מסוימים ,הרמב"ם. הרמב"ם מבסס את דבריו על הכתוב בתלמוד

ר מהתלמוד הבבלי, מסכת יבמות דף מז. התואמים את השקפתו. תחילה נביא את המקו

מי מבין המורים שיהיה מעוניין וזאת לטובת ,במקור העמקהאנו מביאים שאלות לבהמשך

כחלק מהדיון בנושא הגיור.ו ללמד

24

גר שבא להתגייר בזמן הזה, אומרים לו: מה ראית שבאת להתגייר? אי אתה יודע שישראל

אין עליהם? ]עם ישראל בגלות ויסורים רפין, ויסורין ב בזמן הזה דוויים, דחופים, סחופים ומטו

ר: יודע אני ואיני כדאי ]למרות הקשיים אני מעוניין להתגייר[, קשים עוברים עליו[ אם אומ

ן ומקבלין אותו מיד. ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות, ומודיעין אותו ע

יות הדואגות לקיומו של העני[. ומודיעין אותו לקט שכחה ופאה ומעשר עני ]מצוות חברת

דה זו, ]עד שלא התגיירת[ אכלת ענשן של מצות, אומרים לו: הוי יודע, שעד שלא באת למ

שבת אי ללת ח שנוי במחלוקת[, שפירושועונש חמור ביותר -ת ר כ ת ]ר חלב אי אתה ענוש כ

לעונש מוות בסקילה[ ועכשיו, אתה ענוש סקילה ]על פי התורה יהודי שמחלל שבת צפוי

הגר לכל העונשים צפוי ללת שבת ענוש סקילה. ]לאחר הגיור ת, ח ר אכלת חלב ענוש כ

יעבור על המצוות[ וכשם שמודיעין אותו ענשן של מצות, כך שדה יהמפורטים בתורה במ

קים. כרן, אומרים לו: הוי יודע, שהעולם הבא אינו עשוי אלא לצדימודיעין אותו מתן ש

שאלות

כיצד מתקיים טקס הגיור על פי חז"ל?. 0

וקתם מצ - מדוע לדעתכם יש לציין בפני הבא להתגייר דווקא את הקשיים שבקיום היהודי. 2

.של היהודים והקושי שבקיום מצוות

.הצד הערכי של היהדות או הצד המשפחתי? הסבירו - מה לדעתכם מודגש בתהליך זה. 3

ערכים או משפחה? - של היהדותסוגיית מהותה חז"ל במקור זה ב עמדתם מהי לדעתכ. 4

הסבירו.

אולם מעניין להשוות בין ,ההבדלים בין המקור התלמודי לדבריו של הרמב"ם דקים ביותר

ייחוד המשפט הבא שהוסיף הרמב"ם: "ומודיעין אותו עיקרי הדת שהוא ,המקורות. למשל

מהעיקרים ,לדעת הרמב"ם ,". אלו כאמור...בדבר הזה ומאריכין השם ואיסור עכו"ם

.ולכן הגר המצטרף לקהילה היהודית חייב לקבלם ,החשובים של היהדות

ולדיון בדברי הרמב"ם:

ולפיכך הוא אינו חלק אורגני מהמשפחה המורחבת של היהדות. על ,הגר לא נולד כיהודי

ואילו עיקרי היהדות מהםשומע הוא על הגר לעבור טקס בו ,מנת להתקבל לעם היהודי

לים מ עצמו את ההצטרפות לעם היהודי הוא מקבל עלשלאחר .קיום היהודיבם כרוכים קשיי

אולם אינו מתעלם ,. הרמב"ם מדגיש את הצד הרעיוני שביהדותבמקווה הוא טובלאותו ו

ית מעש ק בלהא ים של הטקסים המעשיים הותמשמעשיתכן ימהצד המעשי שבפעולת הגיור.

של הגר לחיק המשפחה היהודית והפיכתו ליהודי לכל דבר.

. כיצד מביא הגר ביכורים?12

25

לכאורה לאחר מכן הגר הוא .מילה של המתגיירבתיאור תהליך הגיור הסתיים בטבילה ו

בטקס הבאת הביכורים הגר מביא אולם המשנה מציגה עמדה מפתיעה: יהודי לכל דבר.

תורה. בוה הוא אינו קורא את פסוקי התורה כמצו םבזמן הבאת , אךביכורים כמו יהודי מלידה

קראים בזמן הבאת הביכורים מתארים את ההיסטוריה של עם הנזאת משום שפסוקי התורה

ב ע ה' . ישראל, שהגר אינו שותף לה במסגרת קריאת הפסוקים אומר האדם "אשר נש

ינו לתת לנו" אבותיו של הגר. גם במסגרת התפילות והרי אבות האומה אינם ,ל אבת

: הגר אינו יכול לומר עם שאר המתפללים "אלוהינו ואלוהי דומהבעיה עולההיומיומיות

עליו לומר "אלוהי אבות ישראל". , אלא אבותינו"

בכל הקשור להווה הגר שווה לכל אדם אחר מישראל, אולם בכל הקשור לעבר הלאומי

ת זו מתבטאת כאמור ברגעים שונים בחיי הקהילה.נושו שונה. ואה - יוולמשמעויות

אדם שלא נולד כיהודי והצטרף מעמדו של ולכן ,בט משפחתייביהדות ה קייםלדעת המשנה

ליהדות שונה בחלק מהמצוות הדתיות.

המשנה מציגה שלושה סוגים של מביאי ביכורים: יהודי, גר וגר שאמו יהודייה. לציין, חשוב

תקופת המשנה הלאום היהודי נקבע על פי האב ולא על פי האם )כפי אני למדים שב מכך

.שמקובל החל מימי הביניים(

בתלמוד הירושלמי אנו מוצאים דעה שונה מזו של המשנה. האמורא רבי יהודה קובע שהגר

מביא ביכורים וקורא את פסוקי המקרא כמו כל יהודי אחר. רבי יהודה סומך את דבריו על

ך אב רהםהפסוק מספר בראש ך אב רם ו היה שמ כי אב המון גוים ית "ו לא יקר א עוד את שמ

תיך". בפסוק זה שינוי המסמל את העובדה , אברהםאת השם אברם לאלוהים משנהנ ת

הוא גם הגר ,לדעת רבי יהודהמשום כך שאברהם הוא אביהם הרעיוני של עמים רבים.

יכול לקרוא לאלוהים בשם "אלוהי אבותינו" ללא חשש. הוא לכן , והםצאצאו של אבר

מרחיבה מאוד את "תחום" האבהות של אברהם, עד כדי הכללת הגר המצטרף טענה זו

של רבי יהודה מהתלמוד הבבלי. מפתח רעיון זהבמקור הבא נראה שהרמב"ם .בנוכ

תלמידו של אברהם אבינו - . גר שהתגייר13

משך למקור הקודם מהתלמוד הירושלמי. במקרה זה ניצב הרמב"ם מול מקור זה בא כה

תפילה לאבות האומה בוהאם מותר לו להתייחס ,שאלה שמפנה אליו גר: כיצד עליו לברך

נוסח מובאבספר הלימוד ) ככ תבה שאינם אבותיו הביולוגיים. אנו מביאים כאן אגרת הרמב"ם

מקוצר(.

רושלם אשר בספרד זצ"ל. הגיע אלינו שאלות מרנא ורבנא אמר משה ב"ר מימון מבני גלות י

רתו שלימה מעם יי אלהי ישראל גר הצדק ישלם יי פעלו ותהי משכ המביןעובדיה המשכיל

אשר בא לחסות תחת כנפיו. שאלת על עסקי הברכות והתפלות בינך לבין עצמך או אם

וונו" ו"אשר תיו וצ וקדשנו במצו ור היש לך לומר "אלהינו ואלהי אבותינו" ו"אשרבתתפלל בצ

26

הבדילנו" ו"אשר בחר בנו" ו"שהנחלת את אבותינו" ו"שהוצאתנו מארץ מצרים" ו"שעשה נסים

ל כתקנם ואל תשנה דבר אלא כמו נים. יש לך לומר הכלאבותינו" וכל כיוצא באלה העני

ידי בין שהיית שיתפלל ויברך כל אזרח מישראל כך ראוי לך לברך ולהתפלל בין שהתפללת יח

ור. ועיקר הדבר שאברהם אבינו הוא שלימד כל העם והשכילם והודיעם דת האמת בשליח צ

מדם וייחודו של הקב"ה ובעט בעבודה זרה והפר עבודתה והכניס רבים תחת כנפי השכינה ול

וה בניו ובני ביתו אחריו לשמור דרך ה' כמו שכתוב בתורה "כי ידעתיו למען אשר ם וצ ר והו

וה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה''". לפיכך כל מי שיתגייר עד סוף כל הדורות וכל יצ

חד שמו של הקב"ה כמו שהוא כתוב בתורה תלמידו של אברהם אבינו ע"ה ובני ביתו הם המי

כולם והוא החזיר אותם למוטב כשם שהחזיר את אנשי דורו בפיו ובלמודו כך החזיר כל

וה את בניו ואת בני ביתו אחריו. נמצא אברהם אבינו ע"ה הוא בצואתו שצ העתידים להתגייר

אב לזרעו הכשרים ההולכים בדרכיו ואב לתלמידיו וכל גר שיתגייר. לפיכך יש לך לאמר

"אלהינו ואלהי אבותינו" שאברהם ע"ה הוא אביך ויש לך לומר "שהנחלת את אבותינו"

רץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה". אבל שלאברהם נתנה הארץ שנאמר "קום התהלך בא

אם רצית לשנות ולומר "שהוצאת את -"שהוצאתנו ממצרים" או "שעשית נסים לאבותינו"

ישראל ממצרים" ו"שעשית נסים עם ישראל", אמור. ואם לא שנית אין בכך הפסד כלום מאחר

הנסים שנעשו כאלו שנכנסת תחת כנפי השכינה ונלווית אליו אין כאן הפרש בינינו ובינך. וכל

לנו ולך נעשו. הרי הוא אומר בישעיה נו' "ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל ה' לאמר הבדל

הבדילני ה' מעל עמו", אין שום הפרש כלל בינינו ובינך לכל דבר. ודאי יש לך לברך "אשר

בחר בנו" ו"אשר נתן לנו" ו"אשר הנחילנו" ו"אשר הבדילנו". שכבר בחר בך הבורא יתעלה

הבדילך מן האומות ונתן לך התורה שהתורה לנו ולגרים שנאמר "הקהל חוקה אחת לכם ו

כגר יהיה לפני ה'". תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ככםולגר הגר חוקת עולם לדורותיכם

ר אתכם. ודע כי אבותינו שיצאו ממצרים רובם עובדי עבודה זרה היו במצרים, ר הג ולג

נו ע"ה רבן של כל הנביאים ים עד ששלח הקב"ה משה רבנתערבו בגוים ולמדו מעשיה

והבדילנו מן העמים והכניסנו תחת כנפי השכינה לנו ולכל הגרים ושם לכולנו חוקה אחת. ואל

חוסך קל בעיניך אם אנו מתיחסים לאברהם יצחק ויעקב אתה מתיחס למי שאמר והיה יהא י

רא בשם יעקב". וכל מה שאמרנו לך העולם. וכך מפורש בישעיה "זה יאמר לה' אני וזה יק

בענין הברכות שלא תשנה כבר ראיה לזה ממסכת בכורים: "הגר מביא ואינו קורא שאינו יכול

לומר "אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו". וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו אומר "אלהינו

ינו". זהו סתם ואלהי אבות ישראל". וכשהוא מתפלל בבית הכנסת אומר "אלהינו ואלהי אבות

משנה. והיא לר' מאיר ואינה הלכה. אלא כמו שנתפרש בירושלמי ביכורים: תמן אמרינן תני

בשם ר' יהודה גר עצמו מביא וקורא מאי טעמיה כי "אב המון גוים נתתיך". לשעבר היית אב

לאדם מכאן ואילך אב לכל הבריות. ר' יהושע בן לוי אמר הלכה כר' יהודה. אתא עובדא קמיה

דר' אבהו והורי כר' יהודה. הנה נתברר לך שיש לך לומר אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו.

27

ושאברהם אב לך ולנו ולכל הצדיקים הנלווים אליו ללכת בדרכיו והוא הדין לשאר הברכות

לות שלא תשנה כלום. והתפ

אש שההצטרפות ליהדות היא בר ,בדברי הרמב"ם עולה באופן ברור וחד משמעי הרעיון

של וובראשונה הצטרפות לתפיסת עולם מסוימת. מי שמצטרף ליהדות הופך להיות תלמיד

סים שנעשו לעם ישראל כאילו ומרגע זה כאילו נכנס "תחת כנפי השכינה" והנ ,אברהם אבינו

נעשו לו אישית.

בוחרכיוון שהגר מ ,הרמב"ם אף מוסיף ואומר שזכותו של הגר גדולה מזו של יהודי מלידה

חס חסים לאברהם יצחק ויעקב אתה מתי מתי ]היהודים מלידה[ אנו תייך לעם היהודי: "להש

ת,של מסור ך". כלומר הגר בוחר ישירות באל ובתורתו ללא תיוושאמר והיה העולם למי

גדולתו. על רקע זה הדמיון של הגר לאברהם ברור. ומכאן

הגר כחביב בעיני האל המעמיד את ,מדרש חז"להנאמר בבהקשר זה ממשיך הרמב"ם את

ובכל זאת , משום בחירתו. הגר לא היה נוכח במעמד הר סיני ולא הושפע מהמראות האדירים

יש בזה מעשה ראוי בעיני האל:. דווקא משום כך, בחר בתורה

אמר רבי שמעון בן לקיש: חביב הגר לפני הקב"ה מן אותן אוכלוסין שעמדו על הר סיני.

לולי שראו הקולות והלפידים וברקים וההרים רועשים וקול למה? שכל אותן אוכלוסין אי

לו עליהם מלכות שמים, וזה לא ראה אחד מכולם ובא ומשלים עצמו להקב"ה בשופרות לא ק

ל עליו עול מלכות שמים. יש חביב מזה? בוק

מדרש תנחומא, לך לך פרק ו

י אינה הלכה אלא שזוה ם בטענהוהוא מבטל ,(02הרמב"ם הכיר את דברי המשנה )מקור

,מקבל את דברי רבי יהודה בתלמוד הירושלמי ואדעת יחיד בדיון התנאי. לעומת זאת ה

ר נחשב ליהודי לכל דבר.טוען כנגד המשנה שהג ה

. הגר: שייך אך שונה14

נו בין השקפותיהם של רבי יהודה הלוי והרמב"ם בנוגע לתהליך יבפרק השני בשער זה השוו

שני קטבים בעמדותיהם דרך השוואה זו למדנו ששני ההוגים משקפים יצירתו של עם ישראל.

הרמב"ם דוגל בתיאור של עם ישראל כעם המאוגד סביב :במחשבה היהודית של ימי הביניים

. תכונות ייחודיותואילו ריה"ל רואה בעם ישראל משפחה מורחבת בעלת ,השקפת עולם

כאמור, ריה"ל בשאלה זו. עמדתחן את עד כה ראינו את יחסו של הרמב"ם לגרים. כעת נב

ביחסו גם ביטוי ניתן להניח שלהשקפה זו יש כך ש ,לעם ישראל כמשפחה מתייחסריה"ל

אולם בינו לבין יהודי מלידה יש הבדל ,ריה"ל רואה בגר שווה זכויות ליהודי ,לגר. ואמנם

סטורית )כאמור עקרוני. מכיוון שלגר אין חלק בהיסטוריה היהודית ובמשפחה היהודית ההי

הרי שמבחינה רוחנית הוא אינו בדרגת יהודי מלידה. ,(02למשל במשנה במקור

28

, וכאן רעיון זה מקורו בתפיסה הרחבה של ריה"ל שבספר הלימוד אין אפשרות להסבירה

. בדיון על דבריו של ריה"ל לגבי הגיור כדאי 6)גישה זו עולה גם במקור בקצרה נפרט עליה

מכנההוא ו, יהודי-לדעת ריה"ל יש הבדל מהותי בין יהודי ללא .(6במקור להזכיר את דבריו

לכל יהודי, ,לדעת ריה"ל :מעשה בפוטנציאל של נבואהלאלוהי". מדובר ה "הענייןהבדל זה

ורק ליהודי, יש אפשרות להתחבר עם האל ולהיות נביא. מקורה של תכונה זו במעמד הר

לאדם הראשון, לנוח, לשם בנו -טוריה ליחידי סגולה סיני. לדעת ריה"ל אלוהים נגלה בהיס

ומיעקב לכל בליצור קשר עם אלוהים ליצחק, ממנו ליעק זו ולאברהם. מאברהם עברה יכולת

לעם -והים לראשונה בהיסטוריה לעם שלם לעשר בניו. במעמד הר סיני נגלה א-שנים

ין משמעות הדבר שכל תכונה מיוחדת. כמובן שא ישעם ישראל וזוהי עדות כי לישראל,

ועובר מולדאלא שכולם בעלי פוטנציאל נבואי. פוטנציאל זה הוא כאמור ,היהודים נביאים

חלק בתכונה תלקחיכול אינו ,מדור לדור, מאב לבן. הגר, שאבותיו הקדומים לא היו בהר סיני

ולכך מתכוון ריה"ל בדבריו שהגר "שווה לא ישווה אלינו". ,זו

שאף בו מדבר ריה"ל על הגיור. מדובר בקטע ארוך ,טע נוסף מספר הכוזריאנו מביאים כאן ק

עניינים שהמקור שבספר הלימוד אינו מסביר. במקור מפורטים בו עם זאת אך ומורכב יותר,

שבתלמוד הבבלי. במותימסכת מתאר ריה"ל את תהליך הגיור ומבסס את דבריו על זה

דברים אלו שבתלמוד. מעניין ביותר להשוות מסתמך על 00גם הרמב"ם במקור ,להזכירכם

קריאה שלהם את התלמוד. דרך הריה"ל בלבין הרמב"ם

הרי שריה"ל מדגיש את ברית ,בעוד שהרמב"ם מוסיף למקור התלמודי את נושא ייחוד השם

לעניין האלוהי". "להעברת זרע באופן קדוש ומתאים ההמילה ואת משמעות

לכל הבא ה לנווכשור פה בלבד בל עליו את דתנו בד במי שק ל כן אין אנחנו רואים כל... ע

רח לנפש ם ומעשים שיש בהם משום טי ר מודיעים אנו את המצוות אשר יהיה עליו לק י להתג

ב המנהגים אשר לנו ואנו כגון דיני טהרה ותלמוד תורה ומילה ומצוות רבות אחרות ור

נו ו תמיד כי היא אות אלוהי אשר צ רלזכוא אומרים לו כי אחד מתנאי המילה ומטעמיה ה

באדם כדי שיוכל האדם להתגבר עליה ולא ישתמש בה ה הגוברתוא ת בכלי ה ימו האלוה לש

כי אם כראוי לטבעו בשימו את הזרע בתנאים הנאותים בזמן הנאות אולי יהיה זרע זה מצליח

קבל עליו ללכת בדרך זו כבר אשר ימצא ראוי לקבל את הענין האלוהי ואם הגר מתחזק ומ

ה שו ל עליו כל אלה לא י בדה מרבה של קרבה לאלוה אך גם אחרי אשר ק זכה לו ולזרעו במ

דה כי בן ישראל רק הוא ראוי לנבואה ואלו הגרים תכלית אפשרותם הגר לבן ישראל מל

לם מבני ישראל את תורתם היא להיות לחסידים ולחכמים אך לא לנביאים.ב בק

ר הכוזרי, חלק א, קטוספ

אנו ממליצים לדון בהיבטים שונים של הגיור בימינו אנו. נושא זה ,גיורשעניינו לסיום פרק זה

לו בעיות מעלה הגיור במדינת יבהקשרים שונים. מעניין לראות אמדי פעם לכותרות עולה

29

ורחות וכיצד בעיות אלו קשורות לדיון ב"משפחה מול השקפת עולם וא ,של ימינו ישראל

חיים".

ניתן לקיים דיון בנושאים אלו:

מיםעגיורם של עולים ממדינות חבר ה;

גיורם של עובדים זרים;

גיורם של ילדים מאומצים;

סיכאורתודו-גיור לא.

. 2224באוגוסט 26-ב"הארץ" ב שהתפרסמה ,של שחר אילןכתבה אנו מביאים ציטוטים מ

ותרות. לכן נוטים לשכוח את חשיבותו. בפועל זהו נושא מיהו יהודי לא היה לאחרונה בכ]...[

הנושא הרגיש ביותר במאבקי הדת והמדינה אחרי שאלת גיוס בחורי הישיבות. הקרע בנושא

י ארה"ב. בכל פעם שמנסה מיהו יהודי איננו בין דתיים לחילונים, אלא בין ישראל ליהוד

כך שיאפשר רק גיור שבה חברות המפלגות החרדיות לשנות את חוק השבותקואליציה

על -ית בטיבשהיא ברובה רפורמית וקונסר -הנהגת יהדות ארה"ב סי, נעמדתכאותרודו

רגליה האחוריות. ישראל, מבהירים ידידיה הטובים ביותר, לא תהפוך אותנו ליהודים סוג ב'.

זהו סוג הלחץ שאף ממשלה בישראל אינה מסוגלת לעמוד בו.

עצם שאלת מיהו רב, דהיינו מי מוסמך לגייר. לשאלה הזאת שאלת מיהו יהודי היא ב]...[

שתי משמעויות מבחינת יחסי דת ומדינה, מי יירשם כיהודי במרשם התושבים ומי יזכה

בזכויות על פי חוק השבות. השאלה השנייה היא החשובה, כיוון שמי שמגייר בעצם מחזיק

הרבה בשנים האחרונות, חות האזרחות של מדינת ישראל. חשיבות השאלה גדלה בפתבמ

כשהאזרחות הישראלית הפכה הרבה יותר מבוקשת.

שכל מי שהתגייר בקהילה מוכרת בחו"ל, רפורמית שמוניםבג"ץ הכריע כבר בשנות ה]...[

ית או אחרת, יירשם כיהודי ויזכה בזכויות על פי חוק השבות. השאלה הנדונה בטיבקונסר

שנעשה בישראל. בג"ץ כבר הכריע שיש לרשום יבטיבעתה עוסקת רק בגיור רפורמי וקונסר

סים שהתגיירו בישראל כיהודים. נותרה רק שאלת האזרחות והזכויות על כאורתודו-גרים לא

פי חוק השבות. כאמור היועץ והמשנה סבורים שאם חוק השבות לא ישונה, בג"ץ יורה

להעניק אזרחות לגרים כאלה.

. משירי הבן האובד, לאה גולדברג15

זה דנו בזהות יהודית המבוססת על קשר משפחתי. קשר מסוג זה מתייחס בעיקר בשער

למשפחה כמעבירת מסורת מדור לדור או כיחידה בעלת קשרי דם. אנו מביאים את שירה של

מתאר בן שעזב את ביתו ושב אליו. השיר מחולק , ה"משירי הבן האובד"לאה גולדברג

מהדרך לביתו, דרך חזרתו - אחר בחזרת הבןה שלב רא הם ממ אחדכל ש ,לשלושה חלקים

32

מהן - חזרתו והתקבלותו במשפחה. בשיר מופיעות מספר דמויות - לבית עצמו עד תשובתו

לחזרתו של הבן. השיר המגיבות בדרכים שונות ,האבן, השיח( אנושיות ומהן סמליות )דוגמת

הכעסיםוהבעיות כל וא מציג את היחסים המשפחתיים על האינו מראה אידיליה משפחתית.

משלימה עם קשייםאולם בסופו הוא מציג תמונה של משפחה שלמרות הפערים וה שבהם,

חזרתו של הבן.

אנו מציעים מספר נקודות לדיון בשיר:

השיר מתאר את שיבתו של בן לביתו לאחר זמן רב. חזרה של בן לביתו נחשבת על פי

יר מתוארת מתיחות סביב חזרתו של רוב לאירוע משמח עבורו ועבור בני משפחתו. בש

הבן. ממה לדעתכם נובעת מתיחות זו?

?)מה מייצגים האבן, השיח, ציוני הדרך והעין )מעיין מים

?כיצד מגיב כל אחד מבני הבית לחזרתו הצפויה של הבן

חזרתו? עם איזו התנהגות אתם מזדהים? לאחרכיצד מתייחס כל אחד מבני הבית לבן

הסבירו.

בן משפחה המקבל על עצמו אורח חיים שונה מזה של בני משפחתו וגורם מקרים של

בכך למתח משפחתי, מתרחשים גם בימינו. הביאו דוגמאות למקרים כאלו. כיצד

לדעתכם יש להתייחס לבן משפחה שדחה את ערכי משפחתו?

?פרק ד: מהי השקפת עולם יהודית

גישה הרואה את היהדות למשפחה גישה הרואה את היהדות כהבשער זה אנו מעמתים בין

ללא דיון מערכת אמונות ואורחות חיים לא ניתן להתייחס ליהדות כ ,. אולםניתרעיומערכת כ

ראים. בפרק זה אנו מוהרעיונות המאפיינים אותה תנהגותדרכי ההם מעמיק בשאלה מה

יהדות. עקרונות הבסיסיים של הה תמספר דרכים להצג

יש בנקודה זו , אך חילונייםללדתיים ופשטנית ימנע מחלוקה בתכנית הלימודים השתדלנו לה

רואים עצמם מחויבים לעולם התורה אלה ה בין שתי קבוצות: הבדל מהותי להצביע על

רואים את היהדות ; אלה הציות למצוות האל הוא ותהיהד יסודולפיכך עבורם ,וההלכה

ללא מחויבות לאמונה או לקיום מצוות. תמוסרי מערכתכ

ורה ומצוות, חוקים ומשפטים. ת16

הבאים להציג את תפיסת העולם הדתית. ,שלושה מקורותשילוב של זה הוא למעשה קטע

,המקור הראשון לקוח מהתפילה. למרות שהתפילה לא נכתבה מלכתחילה כספרות הגותית

מהתפילה הקודמת קטע קצר מעניינים. בחרנו בחשובים והרי שהיא כוללת רעיונות דתיים

קיום האל, בחירת ,למשל: אנו פוגשים במספר עיקרים של הדת היהודית, בו את שמע"ל"קרי

האל בעם ישראל, עבודת האל דרך קיום מצוותיו, חובת הלימוד של חוקי התורה ועוד. ברכה

30

ובתפילה מבקש המתפלל מהאל שלא יחדל ,זו מתארת את הקשר בין האל לעמו כאהבה

מאהבה זו.

ור השקפת עולם יהודית דתית. במרכזה של השקפת עולם זו עומדת מקור זה מציג באופן בר

ביטוי לאמונה זו.הוא וקיום מצוות התורה ,האמונה באל

הרב סולוביצ'יק, שדבריו מובאים במקור הבא, מכנה את מעמד הר סיני "ברית סיני". במעמד

דעתהתחייב לשמור את מצוות התורה. לש ,הר סיני נתן האל את התורה לעם ישראל

תוך כדי רצון להידמות ,סולוביצ'יק יש לברית זו משמעות דתית של התעלות רוחנית ומוסרית

לאל. לדעת סולוביצ'יק, הידמות זו היא מטרתו של האדם היהודי ושל העם היהודי.

. רס"ג אין אומתנו אומה אלא בתורותיהלצד מקור זה אנו מביאים את דבריו של רס"ג:

שבשפה היהודית ,המחויבות לתורה. ראוי לצייןהיא כעם שמהותו העם היהודי מגדיר את

והן את לימוד התורה. לימוד תורה קיום מצוות התורהמגדירה הן את תורה הדתית המילה

הספרות את התורה שבעל פה ואת התורה, חמשת חומשי התורה אלא את אינו כולל רק את

.בעקבותיה שבאה דתית-היהודית

נים ללמד ימעוניהיהיו מורים ששל רס"ג בהקשר בו הם כתובים. במידה נביא כעת את דבריו

אנו מצרפים שאלות לעיבוד המקור. ,מקור זה

רבי סעדיה גאון )רס"ג( עוסק בשאלת נצחיותם של חוקי התורה. האם גם באחרית הימים

או שבעידן של אחרית הימים אין כלל צורך בקיום מצוות. דרך ,יהיו מצוות התורה בתוקף

עיסוקו בשאלה זו הוא נוגע בשאלת הזיקה בין קיומו של עם ישראל לקיומה של התורה:

ת התורה ו, שמצו]ישנו ידע מבוסס העובר מדור לדור[לו בני ישראל קבלה גמורה בכבר ק

לקתסשמ ]הנביאים שמעו זאת מאלוהים[לא יבוטלו, ואמרו ששמעו זה במאמר מפורש

. ואחר כן התבוננתי ן אפשרות לערער על רעיון זה[]איממנו כל מחשבה וכל סברה

לה שרוב המצוות כתוב בהן לדורותיכם בספרים, ומצאתי מה שיש בהם מורה על זה, תח

. שמצוות אלו הן גם לדורות הבאים[ - ]בתורה כתוב ליד פירוט חלק מהמצוות "לדורותיכם"

.בתורותיה ועוד כי אומתנו איננה אומה כי אם

והדעות מאמר ג ספר האמונות

שאלות

. האם לדעתו של רס"ג חוקי התורה יישארו בתוקף גם בעידן של אחרית הימים? כיצד הוא 0

מגיע

למסקנה זו?

. רס"ג טוען שללא שמירת התורה עם ישראל לא יתקיים. הסבירו טענתו.2

32

מצוות שמירת הל, . כשרס"ג כותב "שמירת התורה" הוא מתכוון לשמירה על חוקי התורה3

שמור על חובה ללמוד תורה או לכביטוי זה מפרשים המוזכרות בתורה. הוגים אחרים

הכלליים הכתובים בתורה. כיצד אתם מפרשים בהקשר זה את הביטוי "שמירת הערכים

התורה"?

שיח בנושא זהות -הרב אהרון ליכטנשטיין ברב ם שאמרדבריאנו מביאים מקור זה לסיום

. בתחילת דבריו נדרש ליכטנשטיין לשאלה מה שמר על קיומו 0999שנערך בשנת ,יהודית

היא השקפת העולם היהודי שמתגלמת בתורה תומהלך הדורות. תשובבשל העם היהודי

ובמצוות. אולם, מוסיף ליכטנשטיין, שמירת המצוות אינה המרכיב היחיד ביהדות. לצד

,ד אחד טוען הרב ליכטנשטייןאוניברסלי. מצ-היהדות ממד מוסריהשמירה על המצוות כוללת

דבריו וקובע שאין להוציא אל מחוץ למחנה את א התורה, אולם הוא מסייג ושגרעין היהדות ה

אוניברסלי.-את מי שרואה את היהדות כצו מוסרי

שמציג את המוסר היהודי כעומד במרכזה של השקפת ,מדברים אלו אנו עוברים למקור הבא

העולם היהודית.

לם יהודית חילונית. השקפת עו17

הגורסת כי השקפת העולם היהודית היא צו ,במקור זה אנו מציגים את ההשקפה החילונית

פעמים רבות מתוארת החילוניות היהודית , שכןמוסרי חברתי. למקור זה ישנה חשיבות רבה

כזרם יהודי שוויתר על עולם התורה ולא הציב אלטרנטיבה ליהדות ,הדת היהודית כוויתור על

שמציג את השקפתו החילונית ,אנו מביאים כאן מדבריו של השופט חיים כהןהמסורתית.

על תפקידה , שבו הצהרהקטע ממגילת העצמאות. עוד מובא ערכית-כהשקפה מוסרית

בעיני רוחו דוד בן גוריון.אותה המוסרי של המדינה החילונית כפי שראה

אותם , שעל צווים מוסריים מרכזיים חיים כהן רואה את השקפת העולם היהודית כמבוססת

של אלה ערכי יסוד ,"כלל גדול בתורה". לדעתו - הוא מכנה, על סמך המושג התלמודי

. ערך מרכזי "בהיהדות הם צווים מוסריים הנוגעים לכבוד הזולת, היחס לחלש, שוויון וכיו

המחלוקת בין ה לעמדתו זו הוא מביא אתוכחכהריבוי הדעות. , הואלדעת השופט כהן ,נוסף

מופיע בניסוח מעט שונה גם ;במדרש רבה )בראשית רבה, כד ז רבי עקיבא לבן עזאי.

דנים רבי עקיבא ובן עזאי באופן קצר ותמציתי בשאלה מהו בתלמוד הירושלמי, נדרים ל ע"ב(

הכלל העיקרי בתורה:

ואהבת לרעך בן עזאי אומר: זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול בתורה. רבי עקיבא אומר: "

שלא תאמר הואיל ונתבזיתי יתבזה חבירי עמי הואיל -כמוך זה כלל גדול בתורה" )ויקרא יט(

ונתקללתי יתקלל חבירי עמי. אמר רבי תנחומא: אם עשית כן דע למי אתה מבזה בדמות

אלהים עשה אותו.

33

(.ויכוח מופיע בחוברתו)הביאור לגבי מהות הטענות ב

הערך המרכזי ביהדות, לדעת הראשון הוא ש :י עיקרים מרכזייםנכהן ש השופט גוזרמדיון זה

ך על פסוק אחר מסתמלמרות שכל אחד מהם ; זאתחברתי-החכמים, הוא כלל מוסרי שני

, נכונותשני החכמים כ הוא שהמקור החז"לי מציג את דעותרון השני ו. העיקטענת כחתלהו

שעיקר חשוב ביהדות הוא כאמור ריבוי ,הןלמד השופט כ אן. מכניהםלמרות חילוקי הדעות בי

דעות וסובלנות מחשבתית.

הוא , וניתן להניח שהבחירה של השופט כהן לבסס את דבריו על ספרות חז"ל אינה מקרית

בשורשי התרבות הוא מראה שיש לו עניין .יחס של כבוד למקורות הקדומיםבכך מביע

חלטת למקורות אלו.יחד עם זאת אין בכך משום מחויבות מוו, היהודית

. מוסר הנביאים ומגילת העצמאות 18

פעמים רבות משתמשים אלו המגדירים את השקפת העולם היהודית כמוסר או כצדק חברתי

תהא ... בביטוי "מוסר הנביאים". כך למשל מופיע הביטוי במגילת העצמאות: "מדינת ישראל

". ...ל נביאי ישראלמושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם ש

הכרת מגילת העצמאות כטקסט מכונן במדינת ישראל, אנו מביאים בבנוסף לחשיבות ש

קטעים מהמגילה בכדי לבחון דרכה מהי השקפת העולם שלאורה מגדירה עצמה מדינת

ישראל כמדינת היהודים.

סית. אמנם על המגילהכאורתודו-מאחורי מגילת העצמאות עומדת תרבות יהודית לא

אולם אין היא מסמך דתי. מסמך זה משקף במידה ,רבנים ואנשי ציבור דתיים חתומים גם

רבה את עולמו התרבותי של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, שמצא עניין רב במקרא

אולם שלל את הפרשנות של חז"ל. מבחינתו החזרה לארץ ישראל משמעה חזרה ליהדות

יאים.למוסר הנב - המקראית וכחלק מזה

ראוי לציין שמוסר הנביאים התקבל גם על העולם המערבי כביטוי לצדק ולשוויון. העובדה

באה לאמת את קיומה של ,שמגילת העצמאות מדגישה את המקור היהודי של מוסר זה

מדינת ישראל כהמשך למסורת היהודית הקדומה.

דובר בנבואה של מקור מקראי שמתאר את "מוסר הנביאים". מבבחרנו לסיים את הפרק

יוצא כנגד הפולחן הדתי הריק מתוכן . ישעיהוהמכנה את עם ישראל "סדום ועמורה" ,ישעיהו

ומעמיד מולו את המוסר, הדאגה לחלש והצדק החברתי.

שאלות. הפסוקים עומדים בפני עצמם. אנו רואים בכך ורפנו הקדמה אילמקור זה לא צ

לעמת את במקביל ו ,ות הישראלית הנוכחיתהזדמנות לעמת את מגילת העצמאות עם המציא

התלמידים עם שאלות על מצבה החברתי של המדינה.

34

בפני המציגה הפעלה באהבסיום השער "משפחה מול השקפת עולם ואורחות חיים"

דרכם מקבל העיון במקורות ממד מציאותי. מדובר בשלושה סיפורים , שהתלמידים סיפורים

ילמות הקשורות לזהות יהודית ולשאלה "מיהו יהודי".שמאחוריהם עומדות ד ,בדיוניים

הם לגבי יעל התלמידים לנמק את החלטות ,כדי לקשר בין ההפעלה למקורות הטקסטואליים

.מקורות שנלמדו במהלך השערהמוצגים בהדילמות שבסיפורים

35

מעגל הזיכרון - שער שלישי

זהות היהודית. השער מציע בי הזיכרון ההיסטורובתוכנו של ושער זה כולל דיון במשמעות

היהודי שהוא חלק מהרצף הרגשההעל בסיס אפשרות להגדיר את עצמו כיהודי את הלומד ל

זיכרון ההיסטורי ושה ,ישהוא קשור לאירועים היסטוריים מתולדות העם היהוד ההיסטורי,

.משפיע על חייו בהיבטים שונים המשותף

רון העבר יש חשיבות בהווה. בהמשך אנו בתחילת הפרק אנו מעלים את השאלה האם לזיכ

אנו בוחנים כיצד משפיע הזיכרון בחלק האחרון ו ,כיצד משמש הזיכרון לעיצוב זהות בוחנים

על הזהות היהודית כיום.

סוגיית אנו מביאים מקור שאינו מופיע בספר הלימוד ומציג את ,בטרם נפתח בדיון על הזיכרון

הזיכרון. הזהות היהודית בדרך שנוגעת בשאלת

אלו דבריו של ההוגה והמרצה ארי אלון:

ארי אלון/ יהודי הוא מי שמסתכל בראי ההיסטוריה ורואה יהודי

מיהו יהודי? יהודי הוא מי שמסתכל על עצמו בראי ההיסטוריה ורואה יהודי....

אני למשל יהודי. לפעמים אני אוהב לראות את עצמי בראי ההיסטוריה ולפעמים לא. תמיד

עובדת היותי יהודי איננה ניתנת למחיקה. היא ניתנת להדחקה. ני רואה יהודי. א

)פעם עברו עלי ניסיונות נואשים להדחיק את עובדת היותי יהודי. בפאבים של לונדון נהגתי

לדקלם באנגלית עילגת:

I’ve no country, I’ve no nation - I’m a cosmopolitan from somewhere…

אך לא היה בזה כדי למחוק את -במיוחד אחרי כוס הבירה הרביעית -ים זה נשמע מרש

עובדת היותי יהודי(.

עובדת היותי יהודי אינה מצביעה במאומה על השקפת עולמי, אמונתי ואורח חיי. אני יכול

להאמין בכל אמונה שהיא, לדגול בכל השקפת עולם שהיא, ולהשתלב במסגרת כל אורח

של עובדת היותי יהודי... מוחלטותה שתהא לכך השפעה על חיים הנראה לי, מבלי

תי. ילאומיים בהווי-עובדת היותי יהודי מצביעה אך ורק על קיומם של המרכיבים הביוגרפיים

כוונתי למרכיבים: שפה, מולדת, תרבות ומסורת. שפת אמי היא שפתו של העם היהודי,

ת שלתוכם גדלתי הם תרבות ומסורת מולדתי היא מולדתו של העם היהודי, התרבות והמסור

יהודיים. ארבעת המרכיבים הללו הם ניטרליים לחלוטין וגמישים לחלוטין. כלומר, הם לא

מכילים מצד עצמם שום כיוון רעיוני ייחודי. הם פתוחים לכל הפירושים שבעולם. שבעים פנים

לשפה, שבעים פנים למולדת. שבעים פנים למקורות.

עלמא די, עמוד לב

36

כחהפרק א: על הזיכרון ועל הש

או שאולי ,במרכז הפרק עומד הדיון בשאלה האם אמנם לזיכרון יש חשיבות בחיי האדם

דווקא השכחה. למרות שהפרק בנוי כעימות בין הזיכרון לשכחה, בסופו אנו מציגים עדיפה

זיכרון. לה חשיבות רבה מקנה העמד

בחרנו ון ומה ההבדל בין היסטוריה לזיכרון. אנו מציעים להתחיל את הדיון בשאלה מהו זיכר

בפני המורים שני מקורות שאינם מופיעים בתכנית הלימוד ועוסקים בשאלות אלו. להציג

יר נורה י המקור הראשון הוא הסבר להבדל בין זיכרון להיסטוריה מאת ההיסטוריון הצרפתי פ

השני מתאר את ההבדלים המקור (. 56 ודמדברי נורה מופיע בספר הלימוד בעמ)קטע קצר

ארגון -כיום בראש הארגון "הלל" העומד ,אברהם אינפלדדבריו של -יהודית מנקודת מבט

.ה"ביהודי הפועל באוניברסיטאות באר

רחוקים מלהיות מושגים זהים. הזיכרון נישא תמיד על ידי אנשים חיים. זיכרון והיסטוריה

. בעזרתו אנו העבר לא באמת עברשה כי הוא יוצר המשכיות בין העבר להווה ואומר למע

מבינים שמה שאירע בעבר משפיע על מה שאנחנו כיום. לכן הוא מתפתח תמיד.

היא תמיד .היא שחזור בעייתי ולא שלם של מה שכבר איננו , לעומת זאת,ההיסטוריה

שלובה בביקורת של הזיכרון ולכן היא יוצרת ניתוק בין העבר להווה.

מכריח כל קבוצה להגדיר מחדש את זהותה... בתקופה ון אל ההיסטוריההמעבר מן הזיכר

כמו שלנו, שבה לא ברור מה יש לתעד ומה לא )מטבעות, מבנים, הקלטות, פרסומות,

תמונות?(, כל אחד משוכנע שעליו מוטלת המשימה לשמר את תולדותיו. משום כך לא רק

פושים אחר המקורות שלהם וזהותם.היסטוריונים אלא אנשים רבים יוצאים היום למסע חי

45 על הבעיה של המקום", זמנים -עיבוד ממאמרו של פייר נורה "בין זיכרון להיסטוריה

כאשר התחלתי ללמוד בישראל, כתבתי לאבי שאלמד היסטוריה יהודית. תגובתו הייתה: [...]

ר כזה מה? הם מלמדים היסטוריה יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים? אין דב

היסטוריה יהודית. לגויים יש היסטוריה. ליהודים יש זיכרון.

היסטוריה פירושה לדעת מה אירע בעבר. זיכרון משמעו לשאול כיצד מה שאירע בעבר

משפיע עלי ועל מה שאני כיום. לכן איננו מלמדים את ילדינו שאבות אבותינו יצאו ממצרים.

מו כאילו הוא )עצמו( יצא ממצרים. האתגר של אנו מלמדים אותם שעל כל אדם לראות את עצ

היהודי הוא ליטול את הזיכרון הקולקטיבי של עמו ולהופכו לחלק מחייו.

שאשנ הרצאהציטוט מאברהם אינפלד,

37

הציווי הרואים בזיכרון ההיסטורי ציווי אלוהי. ,אנו פותחים את הפרק בפסוקים מהתורה

יב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא האלוהי הוא בראש ובראשונה לאדם עצמו: "חי

ההורים המוטלת על חובה חינוכית בבחינת אלא ,רק עניין אישי נוהזיכרון איממצרים". אולם

דור הבא. כלפי הילדים והדור המבוגרים ועל

. "בכל דור ודור חייב אדם"1

אשונה ראינו שהתורה מציגה את הזיכרון כחובה דתית. חובת הזכירה מתייחסת בראש ובר

לזיכרון של יציאת מצרים. במקור הבא אנו רואים כיצד הפכו חז"ל את הציווי המופשט

ובכדי שאדם ,טקסיים. חז"ל הבינו שהזיכרון המופשט עלול להשתכח עם השנים למעשים

מרי אינפלד זהו העיקרון עליו מצביעים הזיכרון עליו לחוש שהוא עצמו עבר את החוויה. את ש

של חז"ל את אלו םדברי למעשה משקפיםחוויה ההיסטורית לחוויה אישית. הפיכת ה - ונורה

לאומית זיכרון אישי.ההיסטוריה , ליצור מהאת ההיסטוריה לזיכרון להפוך שאיפתם

ליל הסדר. - כאמור, חז"ל הפכו את הציווי המופשט למעשה מוחשי שמתרחש בערב פסח

בעלי משמעות סמלית. גם מזונותהכוללת אכילת ,קבעו היא ארוחה חגיגיתשהמסגרת

בדרך זו או אחרת. את הטקס מקיים עדיין יהודי -מרבית הציבור הישראלי ,כעבור אלפי שנים

לדורות הבאים את ת כמנהג שמטרתו להעביר משפחתיסעודה הבחירה של חז"ל דווקא ב

הזיכרון ההיסטורי, היא בחירה שמוכיחה את עצמה. השילוב של אירוע משמח עם מסרים

למסרים אלו לעבור ביתר קלות לדורות הבאים. אכילת בשר הקורבן , מאפשר עמוקים

מסמלת את ההצלה של בני ישראל )בכך שאלוהים פסח על בתיהם בזמן מכת בכורות(,

והמרור מסמל את העבדות. ללא אזכור של ,מצה מסמלת את יציאת מצריםהאכילת

החירות מאבדת את משמעותה. -השעבוד והעבדות

דיון זה בסדר פסח יכול להוביל לדיון במשמעות של סדר פסח בימינו. האם התלמידים

הסדר הם מקבלים מסרים? האם מבחינתם קשור אירוע זה לזיכרון ליל מרגישים שדרך

היסטורי? האם הם מתכוונים לקיים סדר פסח כשהם עצמם יהיו הורים?

הן בציווי -לזיכרון מייחסתית דרך מקור זה ראינו את החשיבות הרבה שהמסורת היהוד

המקראי לזכור והן בדרך שבה המשנה הופכת את הציווי הכללי למעשים ממשיים.

. "שהר הזיכרון יזכור במקומי"2

לעומת המקור הקודם שרואה בזיכרון הלאומי עניין מהותי וחשוב, שירו של יהודה עמיחי

מתייחס לזיכרון הלאומי כעול, כנטל, כמעמסה כבדה.

בריו מתייחס עמיחי למוסדות לאומיים ודתיים שתפקידם לזכור ולהזכיר: הר הזיכרון, גן בד

לזכר אנשים שמתו, בניין המוקדש למתים, בית הכנסת, תפילת ה"יזכור" ועוד. עמיחי מתאר

שמרוב כבוד כלפי העבר הופכת ,ישראלית כתרבות של זיכרון-התרבות היהודיתאת

,לנוח מהזיכרון. לנוח מהזיכרון הלאומי נוביע בשיר את רצובהווה. עמיחי מ למעמסה כבדה

38

הקיום האישי. עמיחי רואה במוסדות הזיכרון מקומות שבהם לתחושתו משתלט גם עפי של

אולם בחייו הפרטיים הוא מבקש לחיות את ההווה. ,זיכרון העברנשמר

סיפור מאת למידיםציג בפני התאנו מציעים לה ,לצד הביקורת של עמיחי על תרבות הזיכרון

בורחס מתאר בסיפור זה אדם עם . "פונס הזכרן" - הארגנטיני חורחה לואיס בורחס הסופר

סיפור לועג הזיכרון בלתי מוגבל. תכונה זו, שנראית כיתרון, מתוארת בסיפור כבעייתית. דרך

"פונס הזכרן" מופיע בספרו של בורחס "גן בורחס לתרבות המתמקדת כולה בזיכרון העבר.

(. ניתן גם לעיין בו באינטרנט 022 ודהשבילים המתפצלים" )הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ

בכתובת זו:

http://www.sfareem.co.il/objDoc.asp?PID=12469&OID=29522&DivID=7

יתרון. אלו הם דבריו של רבי נחמן מברסלבהיא כחה הש ה לפיה עמדהבא מובאת מקור ב

מהמרתקים שבמורי החסידות. ,(0802-0772)

כחה יש תפקיד בחוויה הדתית:רבי נחמן טוען שלש

מעלתה של השכחה / רבי נחמן מברסלב

בעיני הבריות השכחה היא חיסרון גדול, אבל בעיני היא מעלה גדולה. כי אילולא השכחה אי

אפשר היה לעשות שום דבר בעבודת ה'. אילו האדם זוכר כל מה שעבר עליו לא היה יכול

כלל להתרומם לעבודה בשום אופן, שכל הדברים שעברו עליו היו מבלבלים אותו לאין שיעור.

כל הדרך שעבר עליה ונפסקת לחלוטין ואינו חוזר אליה ואבל על ידי השכחה נעקרת מזיכרונ

.עוד אפילו במחשבתו

וזו היא עצה טובה לאדם, שבאים עליו בלבולים רבים, ובמיוחד בשעת התפילה, שאז באים

עליו כל הבלבולים ומערבבים ומעקמים את דעתו ממה שכבר עבר והוא נמצא מוטרד ומודאג

על מה שעבר למה עשה כך ולא אחרת. לכן אין טוב לפניו אלא להשכיח מלבו את העבר

י.ולהסיח ממנו את דעתו לגמר

לטענת רבי נחמן, העיסוק בזיכרון העבר עלול להפריע בחוויה הדתית. החוויה הדתית

הזיכרון עלול , בעוד שריכוז על מנת שהאדם יוכל להתעלות בעבודתו הרוחנית דורשת

.זו להטריד את נפשו ולמנוע התעלות

באחד משיריה הקצרים מתייחסת לאה גולדברג לחשיבות השכחה. השיר לקוח ממחזור

ובספר "עם הלילה 37 ודקצר בשם "שירי שכחה", וניתן למצאו בספר שירים ג עמשירים

.29 ודהזה" עמ

39

. בזכות הזיכרון3

המוגזמת בזיכרון. לסיום העיעד כה הצגנו את החשיבות של הזיכרון ואת הביקורת על השק

הפרק אנו מביאים את דבריו של ברל כצנלסון על השכחה והזיכרון.

יצאו חניכי תנועת הנוער "המחנות 0934שנת ליל תשעה באב בב: בת הדבריםהרקע לכתי

למשמע עובדה זו. נחרדהעולים" למחנה קיץ. ברל כצנלסון, מנהיג פועלים, הוגה ועיתונאי,

הביע זעזוע מהמעשה , ובומאמר בשם "חורבן ותלישות"הוא פרסם בעיתון "דבר"כעורך

רו. בתגובה למאמרו פרסמו מדריכי ב וער העברי לע קשות לגבי היחס של הנשאלות העלהו

צורך חשיםאינם הם כחילוניים וטוענים כי ,תוהים על דעתו של ברל התנועה מכתב בו הם

למכתבם פרסם ברל מאמר נוסף בו הוא מסביר את משמעותו של לציין יום זה. בתגובה

ראוי לציין שברל .נלסוןכצהמקור שלפנינו לקוח מדבריו אלו של הזיכרון הלאומי עבורו.

בראשיתה והיה חלק מתנועה הפועלים הישראלית היה ממנהיגיה של תנועת כצנלסון

טוב יותר.ומהפכנית שקראה לבנות עולם חדש

ללא משנהו. קיום ללא זיכרון האחדהזיכרון והשכחה לא יכולים להתקיים כצנלסון, לדעת

קיום ללא שכחה הוא שעבוד המשכיות. ללא תרבות, ללא מדע, ללא ,הריהו הווה ללא עבר

מסביר את דברי ההגדה של פסח: "בכל דור ברלהתחדשות ויצירתיות. , הנעדר מוחלט לעבר

ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". לדבריו ביטוי זה מציג תפיסה הרואה

ל האדם עם של העבר בחיי העם בהווה ואת התמזגות הזיכרון הפרטי שמעורבותו את

הזיכרון הלאומי. האדם אינו נזכר בהיסטוריה הלאומית אלא הופך אותה לערך משמעותי

בחייו.

השאלה האחרונה במקור זה מעלה את הנושא של שימור הזיכרון. זיכרון אישי מורכב

עוצב באופן , מלעומת זאת ,. זיכרון לאומישלא במודע נחרתו בתודעתנו חלקן ,מחוויות שונות

במקביל ו ,אירועים מסוימיםולהדגיש ורמים שונים בתקופות שונות בחרו להזכיר מודע. ג

מעורבים בבחירת האירועים מהם. להתעלםלהמעיט בחשיבותם של אירועים אחרים או

. בהיסטוריה רוכיצד ייזכ רשאלה מעניינת היא מיהו המחליט איזה אירוע ייזכ, ושיקולים שונים

ספר שעיצב רבות את הזיכרון היהודי ואת חז"ל שהמשיכו היהודית אנו רואים את המקרא כ

מסורת זו. בפרק הבא נדון במשמעות הזיכרון לעיצוב ההווה.

פרק ב: תפקידו של הזיכרון בעיצוב ההווה

פרק זה דן במשמעות העולה מהזיכרון. בבסיס הפרק עומדת תפיסה הרואה את הזיכרון

עולה או לתודעה מסוימת. שני המאורעות ככזה שעוצב במטרה להביא את האדם לפ הלאומי

ההיסטוריים אותם נבחן הם יציאת מצרים וחורבן בית המקדש השני. אלו שני מאורעות

.הםמה המשמעות העולה מובפרק זה נבחן ,משמעותיים ביותר בזיכרון היהודי

"כי גרים הייתם בארץ מצרים": 1הפעלה

42

חברתיות -בר במצוות שונות: חלקן מוסריותבהפעלה זו מוצגים ארבעה פסוקים מהתורה. מדו

, אם לו הוא האזכור של יציאת מצרים. יציאת מצריםהלמצוות הוחלקן דתיות. המשותף לכל

מוצגת כאירוע היסטורי בעל השלכה מוסרית או דתית. אירוע מכונן שאינו מצוי רק בספרי כך,

ים עוצבה כאירוע מכונןההיסטוריה אלא אף בספרי החוקים והמוסר היהודיים. יציאת מצר

בחירת האל את הפיכתו של עם מדוכא ומשועבד לעם בן חורין ומשום שהיא מבטאת את

רות אינה רק של שמחה על כך שתקופת העבדות יבעם ישראל. התגובה ליציאה משעבוד לח

על מי שהיה בעברו עבד משולל זכויות להתייחס באופן מוסרי :גם לקח מוסרי אלא ,חלפה

ביבתו. המשמעות הדתית היא שעל העם להכיר תודה לאל, למלא את מצוותיו לחלש שבס

ל אחר. בשאלות שבהפעלה אנו מבקשים מהתלמידים לבחון מהו האירוע ולא לעבוד א

המכונן הפרטי שלהם וכיצד הוא משפיע על חייהם בהווה.

ה. ראינו אנו נוגעים גם בהוו ,קשר שלהן ליציאת מצריםבתוך הדיון במצוות המוסריות ו

,מחייבת לתת לגר יחס הוגן ומוסרי. כיום ישנם במדינת ישראל עובדים זרים רבים שהתורה

"גר"משתמשת במושג אינה גר )ראוי להזכיר שהתורה ה מצבמקביל במידה רבה למצבם ש

העובדים זר שאינו יהודי הסמוך ליהודים(. במשמעות אלא ,במשמעות גוי שהפך ליהודי

כפי שהיא מתוארת המנוגד לרוח היחס לגר ,רבות ליחס בלתי מוסרי הזרים זוכים פעמים

בצרפת, קבעה בדו"ח משנת , שמקום מושבה הפדרציה הבינלאומית לזכויות האדם בתורה.

על עודשהתנאים של העובדים הזרים בארץ מקבילים פעמים רבות לתנאי עבדות. 2223

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L- האינטרנט:דו"ח ניתן למצוא בכתובת ה

2740075,00.html.

בסמוך להפעלה, בתחתית העמוד, הבאנו את דבריו של המשורר חיים גורי שפורסמו בעיתון

של העובדים . גורי מקביל בין עבדות מצרים לעבדות המודרנית ( 0997פסח ב ) מעריב

הזרים.

40

. הא לחמא עניא4

הפעם דרך ההגדה של פסח. ההגדה ,אנו ממשיכים לבחון את המשמעות של יציאת מצרים

הגדול של התלמידים, אולם דווקא בשל ההרגל שבקריאה אנו מחמיצים רובםמוכרת ל

. כך למשל דברי ההגדה הנפתחים במשפט "הא הטמונים בהמסרים הפעמים רבות את

כך שפה הארמית הוא כתוב ב ךא ,את המנגינה של קטע זהא עניא". רובנו מכירים לחמ

משמעות המילים.לא ברורה חלקנו לש

לא הספיק, שבעטייה ההסבר השגרתי לאכילת מצות בפסח הוא הבהילות שביציאת מצרים

המצות שונה. במהלך הסדר מציג עורך הסדר את ההסבר לאכילת לתפוח. במקור זה הלחם

המצות כלומר, והמשתתפים אומרים: "זה לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים". ,תהמצו

את מזון הדלות והשעבוד. מקור זה אינו מדגיש את היציאה , מייצגות את מזונם של העבדים

ממצרים אלא דווקא את המציאות של שעבוד.

רואה את משמעות לשעבוד זה יש משמעות כאן ועכשיו. בהפעלה ראינו כיצד התורה כאמור,

רואים את המשמעות של זיכרון השעבוד ההגדה השעבוד במתן יחס הוגן ומוסרי לגר. מעצבי

בו אנו מעלים את זיכרון העבר: ,פתיחת הדלת בפניו דווקא בערב משפחתי זהובעזרה לעני

רעב יבוא ויאכל...". "כל

להביא את האדם ה תשהזכרת העבר ההיסטורי מטר ,עניא" אנו למדים אדרך "הא לחמ

להתנהג בדרך מוסרית.

. חיים עם הזיכרון5

הוא חורבן בית המקדש. חורבן הבית ,שהפך לאירוע מכונןאירוע נוסף בתולדות העם היהודי

שבר דתי ובעקיפין אף לעזיבת ארץ ישראל למשך אלפיים שנים. בספרות חז"ל אנו מלגרם

ן. בדיון שבתוספתא אנו פוגשים שתי דעות: מוצאים דיון הנוגע לדרך עיצוב הזיכרון של החורב

את הדעה של הפרושים ואת דעתו של רבי יהושע.

מזוהה למעשה עם , הבדרך כלל כת מתבדלת בתקופת בית שנימתאר המינוח "פרושים"

את רחיקהאלא בקבוצה שה ,התנאים. בהקשר זה נראה שלא מדובר בכת זו -חכמי המשנה

לפרוש הוביל את חברי הקבוצה על חורבן הבית צער הרבה :עצמה מהנאות העולם

פרושים. -ומכאן שמם ,גות העולםומתענ

כמה יכול אדם לשקף בחיי ;הדיון הוא למעשה על הגבול שבין האבל הלאומי לאבל האישי

היומיום שלו את האבל הלאומי על חורבן הבית. הפרושים במעשיהם הראו שעל האדם

ם,לעומת ,. רבי יהושעהה, תוך הגבלות על אכילה ושתיילחיות את הסבל יום יום, שעה שע

האבל הלאומי ישתלט על האדם וימנע ממנו כי סיכוי קיים מביע חשש שלהגבלות אין סוף וש

שראינו בדבריו של ברל כצנלסון(. ,בזיכרוןהטמונה חיים נורמליים. )בדומה לסכנה

42

חורבן בית המקדש באופן חכמים אחרים, ששמם אינו מוזכר, מציעים לבטא את הצער על

השארת קטע קיר לא מסויד בבית או שבירת כוס בשעת החתונה. ,סמלי. למשל

בה או הרהור. מעשים אלו הם למעשה טקסים. טקס חשההלכה מעדיפה מעשה ולא מ

זכיר מכחה האנושית והש בא כנגדהבאים לשמר זיכרון. הטקס ,משמעו מעשה או אמירה

. כך למשל הפכו חז"ל את האמירה המקראית מהעבר בווע חשבאמצעות מעשה ריטואלי איר

, הרצון לזכור את בית המקדש . בדומהליל הסדר - לטקס לזכור את יציאת מצריםהמופשטת

יצרו את מערכת טקסי הזיכרון. -סטורי נשכח ימהפיכתו של החורבן לאירוע ה חששוה

חי-זיכרון תל -מקרה מבחן

כדי וזאת ,בזמן יחסי אינו רחוקבאופן ד אירוע היסטורי שציג בפני התלמיממקרה מבחן זה

. כאשר משמעות עמוקהאירוע היסטורי זיכרון בעל משמעות מהחברה יוצרת כיצד הביןל

כח.נשהאירוע הולך ו ,נטיתוופחות רלללמרוחקת והאירוע הופכת

לחימה. ו דרך זיכרון אירועי תל חי הועברו מסרים דוגמת חלוציות, הקרבת חיים, גבורה

מסרים אלו עמדו במרכז האידיאל הציוני בשנים שקדמו להקמת המדינה ובעשורים

.עליהםנראה שגם היום יש משמעות לערכים אלו, או לפחות לדיון רציני הראשונים לקיומה.

כמדינה חזקה אינה מתמודדת באופן שגרתי עם שאלות של חלוציות ישראל מדינת ,אולם

הרי ,כח. גם אם יחידים זוכרים את האירוע ההיסטורינשהולך ו חיזיכרון תל כך שגבורה, ו

שמערכת החינוך מתעלמת ממנו.

לצד סיפור תל חי אנו מביאים את ה"יזכור" שחיבר ברל כצנלסון לאחר האירועים בתל חי.

והם אף הופיעו בעיתונות באותם ימים. רק לאחר ,ברל כתב דברים אלו כהספד להרוגי תל חי

בסיס תפילה זו הפכהתוקף של מעין תפילה חילונית. עם השנים הטקסט לזמן מה קיב

"יזכור" לחיילי צה"ל.לתפילת ה

פרק ג: זיכרון וזהות

של זיכרון ושל עיצוב הזיכרון. בפרק זה אנו עוסקים סוגיותשני הפרקים הראשונים עסקו ב

בזיכרון כבסיס לזהות יהודית בהווה.

ואני ההיסטוריה היהודית - 2הפעלה

חנים את וב . הםאירועים שונים מההיסטוריה היהודית עםהתלמידים מתמודדים בהפעלה זו

לזהותם האישית. ביחס שיש לאירועים אלה תיומשמעוהואת על אודותם רכשוהידע ש

כרונולוגי. זמנם העל פי ועל התלמידים לנסות לסדרם ,באופן אקראי וצגיםמ האירועים

לבחור -ולסיום ,רועים שלדעתם משפיעים על זהותם האישיתלבחור באי םעליה בהמשך

הוא אירוע מכונן. במסגרת הדיון על התלמידים לנסות ולנמק לדעתם שאחד אירוע משמעותי

שומרים על זיכרון זה.הם אישית מבחינה ו בחרו הוא החשוב ביותר וכיצד במדוע האירוע

43

עסוק במקורות לדיון בו נמשיך , אהזיכרון השואת דיון לבסופה של ההפעלה אנו מעלים

הבאים.

. השואה וכוח העמידה של העם היהודי6

זהות ה לעהשואה השלכותבמקור וההפעלה שבאים אחריו, אנו דנים בכן במקור זה ו

עם בתולדות ה חשובבימינו. לצד הקמת מדינת ישראל, השואה היא ודאי האירוע ה היהודית

לאירוע כל כך קשה כמובן שיותר בהיסטוריה היהודית. והאירוע הנורא ב 22-היהודי במאה ה

. 20-יש השפעה רבה על עיצוב הזהות היהודית בפתח המאה ה

אנו פותחים את הדיון בנושא זה בדבריו של אבא קובנר בעת הנחת מגילות האש בבית

ו לזכור את זוועות השואה.צ לקושי שבו קובנר לחובת הזיכרוןמתייחס התפוצות. בדבריו

המחשת דבריו מביא קובנר סיפור המופיע בתלמוד הירושלמי. נביא כאן את הדברים בלשון ל

ארמית )בדבריו של קובנר מופיע הסיפור בעברית(: -המקור

שהיה חופר שיחין ומערות והוה ידע האי דין כיף מקורר מיא ]בורות מים[, חופר שיחין נחוניא

בנו ומת :אמר ר' אליעזר .שרברובותיה מטייהכיף אית ביה שרברובי ועד היכין דיןוהאי

(.בע"כא )תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים . בצמא

קובנר ממשיל את בורות המים שבסיפור לזיכרון. העובדה שלדור ההורים יש ידע וחוויות

דור הבנים תהיה השואה חלק מהזיכרון עבור גםש המבטיח האינ ,הקשורות לשואה

העיסוק בזכר השואה הוא קשה, קודרשלפיה מודד עם גישה ומהזהות היהודית. קובנר מת

בארץ ישראל. קובנר טוען ש ולהתמקד בהווהשקרו זוועות ההמעדיפים להתעלם מיש .כואבו

הן את יכולת העמידה כנגד האימה והן את :חובה לשמר את זכר הזוועותמוטלת עלינו ש

י. לדברי קובנר עלינו למסד את שוויתרו על המצפון האנוש אלההגיעו פל האנושי אליוהש

זיכרון השואה כחלק מהחוב שלנו לדור העתיד.

. אושוויץ או סיני?7

עתופעה של התעלמות מזיכרון השואה מתוך רצון להימנהאבא קובנר יוצא בדבריו נגד

ןבכל הקשור לזיכרו ףנוס קיים חששלצד סכנה זו ,קשים. אולם ובתכנים חוויותבסוק יעמ

לאירוע מכונן והגדרת היהדות אך ורק ביחס לשואה. ההפיכת :השואה

את המאמר להלן זוהי טענתו המרכזית של דוד הרטמן בחיבורו "אושוויץ או סיני". נביא

נדון ברעיונות מרכזיים העולים בהמשךו ,בשלמותו )בספר הלימוד מופיע רק חלק מהמאמר(

ממנו.

בשלב הגרפיקה!!! כאן בא המאמר של דוד הרטמן. יש לסרוק אותו מחדש

להגדיר את העם היהודי רק דרך רדיפות וסבל. הנטיי נוצרה לטענת הרטמן, לאחר השואה

השלכות: מספרלתופעה זו

44

מתעלמים בכך מתכנים מהותיים ,מים את השואה במרכז ההיסטוריה היהודיתהשאלה

ם הספר ע ם ישראל בסיני. עם ישראל הואם ע יותר, כמו למשל הברית שכרת אלוהים ע

ם השואה".ולא "ע

לא יכול להיות עם בריא בנפשו. ו,את אסונו הלאומי הטרגי במרכז זהות מציבעם ש

השואה אינו ןבמסורת היהדות הסבל מוביל להתנהגות מוסרית יותר )ראו פרק ב'(. זיכרו

מנותב לכיוון מוסרי אלא לרחמים עצמיים.

כלפימופנית יכרון השואה. ההתנגדות שלו כמובן שהרטמן אינו מתנגד להנצחת השואה ולז

הפיכתה של השואה לחוויה היהודית המרכזית ולאירוע המשמעותי ביותר בהיסטוריה

היהודית.

מסעות בני נוער לפולין - 3הפעלה

המסעות -עבורם נטית ביותרוורל סוגיהלסיום הפרק אנו מציגים בפני התלמידים דיון ב

המשמעותיים ביותר של השואה, החשובים וד מאמצעי הזיכרון מסעות אלו הפכו לאח לפולין.

יש הרואים בהם צד שלילי.ועם זאת

מקור השולל את בספר הלימוד הבאנו ,שמרבית התלמידים תומכים בנסיעה לפולין בהנחה

ספר הלימוד. במדריך למורה אנו שנוקט משמעית -חדעמדה בכך משום הנסיעה. מובן שאין

לצד חוזר מנכ"ל משרד החינוך המסביר את חשיבות ,שולל את הנסיעהמביאים מקור נוסף ה

הנסיעות לפולין.

ננתח את דבריו של יאיר אורון על פי מספר נקודות: ,אולם בטרם נעבור למקורות הבאים

הופכת אותו לבעייתי. זוהי החוויה היא ששל המסע לפולין תוהצלחדווקא אורון טוען ש

חוויה מרכזית.ועובדה זו מקנה לה מעמד של ,ראליהחזקה ביותר של התלמיד היש

המפגש עם ,ר היהודי. אולם לדעת אורוןב ע לממטרות המסע לפולין היא התחברות אחת

לקיום . למעשה לא נוצר קשרמחנות השמדה ובתי קברות -העבר הוא רק דרך מוות

היהודי הממשי בעברה של פולין.

בקיום תודעה ציונית אצל התלמיד. דרך המסע מבין למסע לפולין יש תפקיד ,לדברי אורון

הופכת מדינת ישראל לבעלת ברם, בדרך זוהתלמיד את חשיבותה של מדינת ישראל.

קיום משל עצמה. מבלי שיהיה לה ,על רקע טרגדיה לאומית קיום רק

ם כמוהו ג ךכמו הרטמן, גם אורון אינו שולל את הצבת השואה כחלק מרכזי בזיכרון היהודי, א

ער הישראלי.ובלעדית בזהות היהודית של הנכמעט הוא חושש מפני הפיכת השואה לחוויה

כתגובה למסעות בני "ידיעות אחרונות"ר פרסם את הדברים הבאים בצק ר פלוב העיתונאי ס

:הנוער לפולין

45

אין ליהודי צורך לנסוע לאושוויץ כדי לטבול בזיכרון השואה. הנסיעות לאושוויץ, שהתחילו

כמסע התעוררות ספונטני של ישראלים צעירים, הפכו למכונה משומנת היטב של עשרות

כי אי אפשר ,ין"היום נוסעים לביקור באושוויץ כי זה אופנתי, כי זה "א ...טיולים מאורגנים

בלי.

אל תיסעו לאושוויץ בטיול מאורגן, כפייתי ומאולץ. זו לא בחינת ?...יהודי, באושוויץ כבר היית

ובה ביהדות. אם אתם רוצים לדעת על השואה, לכו ל"יד ושם", לבית התפוצות, לקיבוץ ח

. להשמדת עם אין גיאוגרפיה, והגיאוגרפיה של ההשמדה לא חשובה. חשובה הגטאותלוחמי

. ה"אושוויץ" היא רק בלב ובנפש.מוהזדהות רצופה של היחיד עם ההיסטוריה הנוראה של ע

ת מטרות המסע לפולין:כך מציג משרד החינוך א

היהודיים א. להכיר את עושרם הרוחני והתרבותי ואת מלוא היקפם וחיוניותם של החיים

השרידים על ידי ביקור באתרים ומפגש עם , וזאתבפולין לפני מלחמת העולם השנייה

של החיים היהודיים הפזורים ברחבי פולין.

של ןוהאובדהיקפם של החורבן ב. לחוש ולנסות להשיג את משמעותם, את עומקם ואת

היהודים שנרצחו ושל היהדות שנעקרה.

ג. להכיר את עיקרי האידיאולוגיה הנאצית, לעמוד על המניעים ועל הנסיבות שהביאו

לעלייתה ולמעשים של אכזריות ובהמיות שלא היו כמותם בהיסטוריה האנושית; לעמוד

דמ ש ה גרמניה הנאצית מלחמת ה על יסודותיו של המשטר הטוטליטרי שבמסגרתו הכריז

להפיק ;נגד העם היהודי ורצחה שליש מבני עמנו וכן ביצעה פשעים אחרים נגד האנושות

הלקח מכך הן את הלקח הלאומי של הצורך במדינה יהודית ריבונית וחזקה והן את

של גזענות. האוניברסלי של החובה לשמור ולהגן על הדמוקרטיה ולהיאבק נגד כל צורה

להכיר ולהעריך את מלוא המשמעות של עמידתם האמיצה ומאבקם חסר התנאים ד.

והסיכויים של היהודים שיצאו להילחם בצורר ובכוונותיו הזדוניות.

היהודי, להעמיק את-ה. לחזק את הקשר של הצעירים הישראלים עם עברם הקיבוצי

בר המחויבותהזדהותם עם גורלו של העם היהודי ולחזק את ההרגשה ואת ההכרה בד

האישית להמשכיות החיים היהודיים ולקיומה הריבוני של מדינת ישראל.

המשותפת ו. להכיר ולהבין את מורכבות היחסים בין היהודים לפולנים לאורך ההיסטוריה

יהודי פולין של שני העמים, על הצדדים החיוביים והשליליים שלהם, ולהבין את תולדות

יה והתרבות הפולנית.ומורשתם גם על רקע ההיסטור

46

הקשורים ז. להביא לליבון ולבירור מחודש של מושגים, של הנחות יסוד ושל דפוסי חשיבה

יהודים ולא בתולדות ישראל, בהתנהגות היהודית בשואה, בערכי הציונות, ביחסים של

יהודים ובקנייני המוסר וההומניזם.

וץ, לניקוי ולשימור אתריםח. לאפשר לבני הנוער לפעול הלכה למעשה לשיקום, לשיפ

ושרידים יהודיים הפזורים ברחבי פולין.

ב תשס"ה4חוזר מנכ"ל

מנוסחות על ידי משרד החינוך, סותרות או תואמות את הן האם מטרות המסע, כפי ש

דבריהם של אורון ופלוצקר?

הוזמן מרום פישר, בנו של המורה גיורא פישר, נפל בג'נין במבצע חומת מגן. לאחר נפילתו

שאמר םאביו להצטרף לסיור של קציני צה"ל במחנות ההשמדה בפולין. אנו מביאים כאן דברי

זיכרון השואה בימינו.של במחנה ההשמדה אושוויץ. בדבריו מתייחס גיורא פישר למשמעות

ישראלית / גיורא פישר-משוואה יהודית

צלצלה ,חומת מגן", כשבוע לפני פסח" שלושה שבועות לפני שמרום בני נפל בג'נין במבצע

,אלינו ידידת משפחה ובקשה לברכנו בברכת "חג שמח". לאחר ששאלה לשלומו של מרום

בן גילו של מרום. ,שאלתי גם אני לשלום בנה

היא ענתה לי:

ל לא י הבכור הצלחתי "לסדר" בח האח הוא בסדר, אבל אני מודאגת בגלל אחיו הצעיר. את -

הצעיר מתעקש להיות לוחם. קרבי, אבל הוא

מה רע בכך? שאלתי, הרי מישהו חייב לעשות זאת. -

והיא ענתה לי:

!...שמישהו אחר ילך לשם -

פסו בי הפחד והאימה. יכתה בי באגרוף בשיפולי הבטן. מאותו רגע עלו וטיתשובתה ה

לתחושת הפחד התלוותה תחושת אשמה כבדה.

א טוב היה מחנך את בניו אחרת, אבא אחר היה שאלתי את עצמי: איזה מין אבא אני? אב

ל לא קרבי, כפי שנהגה אותה אמא.י אולי מנסה "לסדר" את בניו בח

יומיים לאחר מכן הוזמנו לארוחת צהריים בבית חברים קרובים. בעת הארוחה החגיגית

הפעם בקול רם: האם נהגתי נכון? האם לא ,העליתי את תחושותיי הקשות וחזרתי ושאלתי

שלתי בתפקיד הבסיסי של אב להגן על בנו?נכ

47

...ה הקשישה הביטו בי וענו לי ביחד ובפסקנות: לא טעית! וכך הנחנו לנושאמאותה חברה וא

לאחר כחמישה ימים הן באו אלינו ל"שבעה", ואז שאלתי אותן: "האם גם היום הייתן עונות

נך אחרת".לי חברתי: "לא היית יכול לנהוג ולח האת אותה תשובה?" וענת

והבנתי את כוונתה.

לכאורה זו הפעם הראשונה שרגליי דורכות על אדמה ארורה זו. אני משתמש במילה

שכן בנשמתי כבר הייתי כאן פעמים רבות. כמו רבים מילידי הארץ שלנו שגדלו ,"לכאורה"

לפני היינו אנחנו בני ניצולים או בני אלו שמילטו נפשם זמן קצר ,בשנות החמישים והשישים

המלחמה והשאירו אחריהם משפחות אהובות. השואה הייתה באוויר, היא זרמה בדמנו

והופיעה בסיוטי היום והלילה שלנו. אני זוכר את עצמי כילד קטן ומפוחד המרים בלילה את

השמיכה מעל הראש, כדי שלא יראו אותי, כדי שלא ייקחו אותי לאותן רכבות איומות.

א יכול היה שלא לחוש בר מזל ולהכיר תודה למדינה שלו. וכך, בלי אז בארץ לולכן, מי שגדל

ינו מתוך אהבה לעם הפצוע שהתאסף פה ינו את חי חי ,הנפת דגלים והפרחת סיסמאות

ולארץ שעטפה את הפליטים שבאו מכל הארצות בעטיפת פרדסים, כבישים ובניינים שבנו בני

ם ולארץ עברה, חלחלה ונספגה העם העברי שחזר לאדמתו. הכרת התודה והאהבה לע

בדמם של ילדינו.

צדקה חברתי, לא הייתי יכול לנהוג ולחנך אחרת.

א היותה זרז להקמת מדינת ישראל. וה ,אחד ההיבטים האירוניים, האיומים של השואה

כה העולם על חטא, נתקף רגשי אשמה והרשה לבני העם יה היסטורית הילשבריר שני

תו ההיסטורית. היהודי להקים מדינה במולד

תנה יזוועה כזו הייתה צריכה להתרחש כדי שנזכה להכרה מדינית מאומות העולם. זכות זו נ

לנו בעירבון מוגבל, חלק מעמי האזור לא מכירים בזכות קיומנו, ואנו בני המשפחות השכולות

מהווים עדות לכך.

יכולים שלא , איננובדו גם את בניהם בהגנה על הארץישא ,ניצולי שואהשל בני משפחות וכ

לשאול את עצמנו את השאלה האיומה: "היה כדאי?" שאלה זו מציבה אותנו בסתירה בלתי

אפשרית ולא נסבלת.

גם ההורים ובייחוד ילדיהם ,האם הורה יכול להוציא מפיו את המילים "היה כדאי!" ומצד שני

,כדי לשרוד ,ים. ואנחנוהלכו לאן שהלכו כי חשבו שכדאי, ראוי ונכון להגן על מדינת היהוד

דה השני השואה והשכול.דה האחד מדינת ישראל ומצ מרדימים את המשוואה הזו, שמצ

אך משוואה זו מתעוררת ומייסרת כשאני צופה בטלוויזיה או קורא בעיתון על מעשיהם

ומחדליהם של חלק מנכבדי הציבור שלנו, אלו שדיבורם דל ועילג ודבריהם צעקניים

רים הם אלו המחשיבים עצמם מעל החוק ומפ ,גרועים מהם והפוגעים יותר מכלו .ומתלהמים

כל נורמה ציבורית ואפילו לא מרגישים צורך לדבר ולהסביר מעשיהם.

48

כאשר הפערים החברתיים גדלים, כאשר פועלים זרים ממלאים את רחובנו וכפרנו, כשאני

הודי העובד ובונה את ארצו, לאן רואה זאת אני שואל את עצמי: להיכן נעלם החזון של עם י

שראה את הולדתו בבית עבדים והתחייב לדאוג ,נעלמה מידת החסד והרחמים של אותו עם

כדי שלא יסבלו כפי שעם ישראל סבל? ,כריוליתום ולאלמנה, לגר ולנ

ברגעים כאלו הכאב הפרטי הופך להיות בלתי נסבל. ואני מבקש מכם, אם תחפצו להקל מעט

נסו לאזן במעט אותה משוואה שהזכרתי, שבצדה האחד נמצאת מדינת ישראל סורינויאת י

השואה והשכול. טפטפו את מעשיכם הטובים בצד שלנו, בצד הכואב, - ומצדה האחר

י מאוד.יי, על מרום ועל משפחתו שנספתה בשואה, תקלו עליוכשתעשו כך ותחשבו על

ה הנביא שחי במאה השמינית לפני ראו את דברי מיכק ,ואם לא ברורה לכם הדרך הנכונה

דקו את מנהיגיכם, את עצמכם ואת פיקודיכם.הספירה, ולאורם ב

הגיד לך אדם מה טוב

ומה ה' דורש ממך

כי אם עשות משפט

ואהבת חסד

(ו ח מיכה) והצנע לכת עם אלהיך

פכו את ארצנו לטובה הרימו קול וה .חרו בזכות השתיקהואתם, שבחרתם בעשייה, אל תב

יותר ולמוסרית יותר. בשביל קורבנות השואה, בשבילנו המשפחות השכולות ובעיקר למענכם

ולמען משפחותיכם.

י ולתת את גרסתי שלי לאמרתו המפורסמת של יוסף טרומפלדור: יאני מבקש לסיים את דבר

ן ארצנו. אבל טוב לחיות בעד ארצנו.אז צריך למות למע - רהר אם אין ב

כיצד מועילה ומזיקה ההיסטוריה לחיים" )העשרה(. "8

לסיום שער הזיכרון הבאנו את דבריו של ההוגה הגרמני פרידריך ניטשה במאמרו "כיצד

מועילה ומזיקה ההיסטוריה לחיים". דבריו של ניטשה כמובן שאינם נוגעים במישרין בזהות

מיקים באופן ניכר את הדיון בחשיבות הזיכרון והשכחה. אנו מציעים יהודית, אולם הם מע

מורים את האפשרות ללמד גם את דברי ניטשה כחלק מהלימוד במעגל הזיכרון.ל

לנוחות הלומדים חילקנו אותם לשני פרקים: ההיסטוריה ךא ,ניטשה מופיעים ברצףשל דבריו

אלות מנחות.ש מוצגותכמזיקה וההיסטוריה כמועילה. לצד כל פרק

נסכם בקצרה את דבריו של ניטשה בכל פרק.

יש ,ניטשה טוען שהזיכרון האנושי מייחד אותנו מבעלי החיים. אולם - ההיסטוריה כמזיקה

לכך השלכה שלילית. בעוד שבעלי החיים חופשיים מהזיכרון וחיים את הרגע, בני האדם

49

ם. ניטשה קורא לאדם להשתחרר להיות מאושרי תכבולים בזיכרונותיהם, ללא יכולת אמיתי

שרון זה מביא את ישרון להרגיש באופן בלתי היסטורי". כימה שהוא מכנה "כומ מעול העבר

האדם לאושר ולבריאות נפשית.

מתאר שלושה מצבים בהם לזיכרון ולהיסטוריה יש חשיבות ניטשה - ההיסטוריה כמועילה

לאדם:

גייס דמויות מופת מהעבר ולהוכיח עליו ל ,כאשר אדם או עם שואף לשנות את המצב

יש אפשרות לקיומו של מצב טוב יותר.אמנם ש

גילוי המקורות מהם הוא בא. כך הוא יכול להביט לעבר היא ההיסטוריה עבור האדם

אנו ,האישי והלאומי ולהוקיר תודה על קיומו. בכך שאנו רואים עצמנו כיורשיו של העבר

מכבדים יותר את עצמנו.

ותנת אפשרות לאדם לבקר את העבר, ודרך ביקורת העבר לשאוף להווה טוב ההיסטוריה נ

יותר.

(. ההשוואה בין 3של ניטשה מזכירים במידת מה את דברי ברל כצנלסון )במקור הדבריו אל

שני ההוגים מעניינת.

52

והמעורבות מעגל האחריות - שער רביעי

תפת, על מעורבות ועל ערבות. בשער זה אנו דנים בזהות יהודית המבוססת על אחריות משו

אחריות כלפי גורל העם היהודי, כלפי מדינת ישראל וכלפי החלש בחברה. אנו פותחים את

אחריות" ו"מעורבות"."השער בניתוח המושגים

בים זה בזה". בספר הלימוד אנו מתארים בבסיס השער עומד הביטוי המוכר "כל ישראל ער

כעת את דברי התלמוד בצירוף שאלות לדיון.למשפט זה. נביא התלמודי את הרקע

ם האדם עצמו נענש או שגם משפחתו נענשת? הדיון התלמוד דן בענישת אדם חוטא. הא

הכוונה י באיש ההוא ובמשפחתו". נ התלמודי מתייחס לפסוק בויקרא כ: "ושמתי אני את פ

היא מדוע לא מעניש את החוטא וגם את משפחתו. השאלה הנשאלת -היא שהאל "שם פניו"

.גם משפחתונענש אלא טא וחרק ה

על כך עונה התלמוד:

אמר רבי שמעון: [שנינו, למדנו] ותניא)ויקרא כ, ה(. "ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו"

שאין [סיםגובה מ ] משפחה שיש בה מוכס אם הוא חטא, משפחתו מה חטאת? לומר לך: אין לך

סטים, מפני שמחפין עליו!... וכתוב שאין כולה ל ,[שודד, פושע] כולה מוכסין, ושיש בה לסטים

איש בעוון אחיו, מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה! - )ויקרא כו( "וכשלו איש באחיו"

אמוד לט עדף תלמוד בבלי, מסכת שבועות

שאלות

משפחת החוטא ולא רק הוא עצמו? מדוע לדעת רבי שמעון נענשת. 0

סטים": האם אתם מסכימים לטענה זו? סטים שאין כולה ל "אין לך משפחה שיש בה ל . 2

הסבירו דעתכם.

בים זה בזה" על פי התלמוד?כיצד תסבירו את הביטוי "כל ישראל ער . 3

עות בחיי בים זה בזה"? האם לביטוי זה יש משמאת הביטוי "ישראל ער ניםמבי םכיצד את. 4

.בריכםד ורי? הסבכםהיום יום של

המשמעות של ערבות דומה למשמעות המשפטית של מושג זה ,על פי המקור התלמודי

בימינו. כשאדם חוטא האחריות על מעשיו נופלת גם על סביבתו הקרובה וגם עליה לשלם

על הנזקים עליו לחשוב גם ,רהמחיר על מעשיו. מרעיון זה ניתן ללמוד שכאשר אדם עובר עב

שמעשה זה עלול לגרום לסביבתו.

50

בים זה בזה"פרק א: "כל ישראל ער

בפרק זה אנו דנים במשמעות של אחריות ומעורבות בעיצוב זהות יהודית ובמשמעות של

אחריות זו בתקופתנו.

"?. "רשע מה הוא אומר1

ו מבטא תחושה שאינבמי עיסוקאחריות ומעורבות דווקא דרך העל את הדיון חבחרנו לפתו

לקהילה ולעם. השתייכות של

ההגדה של פסח מתארת את הבן הרשע כמי ש"מוציא עצמו מהכלל". במסגרת הדיון על

קורבן חג הפסח שואל הבן: "מה העבודה הזאת לכם?". בדבריו מצטט הבן הרשע חלק

נ יכם מה העבדה ה מפסוק מהתורה: רו אל יכם ב זאת לכם" )שמות יב, כו(. "ו היה כי יאמ

ו להתבדל מכלל העם. עבודת נמעידה על רצו ,ובמילה "לכם" הבחירה של הבן בפסוק זה

בוחר העבודה שלו או "שלנו" אלא "שלכם". ההגדה מגדירה את הרשע כמי ש ההקורבן אינ

מהכלל, אינו לוקח חלק בקהילה ומוציא את עצמו מחוץ לחובות של הקהילה. לפרוש

: "לפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפירהההגדה רואה את עמדתו של הרשע כמפתיע באופן

אלא בעיקרון של ערבות ,הכפירה כאן אינה באמיתות התורה או בקיום האלר בעיקר". פ כ

להתבדלות האישית יש משמעות דתית שלילית. ,אם כךהדדית ושותפות.

לבן מצטט האב אף הוא פסוק מהתורה: בדברי הבן הרשע מודגשת המילה "לכם". בתשובתו

הוא ל אמר ב עבור זה עשה ה' לי ב צ אתי ממצ יום ה רים" )שמות יג, ח(. האב "ו הג ד ת ל בנ ך ב

את המילה "לי". תשובתו של האב למעשה דורשת את הפסוק מספר שמות ואומרת מדגיש

,קח חלק בשותפות ובאחריות לקיום העםושאינו לממצרים את עם ישראל. מי שאלוהים גאל

לא היה נגאל ממצרים. כך מדגישה ההגדה את המרכזיות של האחריות והמעורבות ואת

היותן חלק מתפיסת העולם היהודית.

: דור דור ורשעיוהפעלה

אלא אך ורק כלפי עצמו. ,ההגדה קובעת שהרשע הוא מי שאינו מגלה אחריות כלפי הקהילה

( אנו מביאים כמה איורים מתוך הגדות של פסח. האגדות הן 76ה )שבעמוד בהפעל

. דרך איורים אלו ותוך השוואה לדמותו של החכם, ניתן 22-ות במהלך המאה הנמתקופות שו

בתקופות השונות. מדמות הרשע אנו למדים מהי הנורמה באותה נתפס הרשע לראות כיצד

נורמה ומהקהילה.תקופה ומה נראה בעיני המאייר כחריגה מה

( מציגה את החכם כתלמיד חכם, אולם מודרני במידה רבה. לעומתו 0922) ה"בההגדה מאר

הרשע הוא מתאגרף: איש שרירים שנטש את הקהילה היהודית. לעומת החכם שכוחו

נתפס בתקופה זו כתכונה יהודית. פיזי לאהרי שכוחו של הרשע בשריריו. כוח ,בלמדנותו

הבנים הרשע הוא היחיד ללא כיסוי ראש.ראוי לציין שמכל

52

מהעולם חסיד ( מציגה אף היא את הרשע כמתבולל. החכם מוצג כ0939ההגדה מפולין )

ת. הרשע לעומתו מוצג כלובש הישן בעל סממנים יהודיים בולטים: פאות, לבוש אופייני, עדינו

לא כל סממן יהודי. לבגדים אופנתיים ו

לוחות הברית, - את החכם כמי שמשלב לימוד עם ציונות ( מציגה0955ההגדה הישראלית )

ארבעת המינים והמנורה. לעומתו הרשע מתואר כבורגני העומד מול המפעל הציוני, מוציא

עצמו מהכלל ושואל "מה העבודה הזאת לכם".

. מי שבכל תקופה פורש בכל תקופה הפעלה זו מציגה בפנינו את מי שמוגדר כ"רשע"

, שבו ריות לעצמו בלבד. רעיון זה מזמין דיון בנושא ההתבדלות מהציבורמהציבור ומגלה אח

הציבור ש: האם יש צד חיובי בפרישה מהציבור? במידה כמו שאלות מרתקות לכלולניתן

מדען או ב? האם יש צד שלילי באומן, מנוהאם אין זו חובה לפרוש מ -מקיים נורמה שלילית

העצמית? )עניין זה עולה גם בשאלה תםאת יצירשפורשים מהציבור על מנת לפתח ,הוגהב

(. 77 ודעמ - 2במקור 4

של רבי שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר במערה. םאנו מציעים רעיון לדיון נוסף בנושא דרך סיפור

אולם אנו מציעים לקרוא אותו באופן שונה מהרגיל ולהתמקד בשאלת ,זהו סיפור מוכר

והצעה לדיון אודותיומקור התלמודי, שאלות על הפרישה מהציבור. אנו מביאים את ה

בסיפור.

סיפורם של רבי שמעון בר יוחאי ואלעזר בנו

שמעון בר יוחאי ובנו בימספרת על יציאתם של ר (תלמוד הבבלי)מההאגדה שלהלן

שמעון למוות. בסיפור זה בישדן את ר ,השלטון הרומי אנשימהמערה בה התחבאו מ

.החברלכלל האחריות בין ההיחיד ל הרוחניות של יובין שאיפותמשתקף המתח

פעם אחת ישבו ר' יהודה ור' יוסי ור' שמעון וישב אצלם יהודה בן גרים. פתח ר' יהודה ואמר: כמה

תיקנו שווקים, תיקנו גשרים, תיקנו מרחצאות. ר' יוסי שתק. [הרומאים] נאים מעשיהם של אומה זו

ה שתיקנו לא תקנו אלא לצורך עצמם: תיקנו שווקים להושיב נענה ר' שמעון בר יוחאי ואמר: כל מ

ליטול מהם מכס. הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם -לעדן בהם עצמם, גשרים -בהם זונות, מרחצאות

יתעלה, יוסי ששתק יגלה לצפורי, [שסיפר בשבח המלכות] ונשמעו למלכות. אמרו: יהודה שעלה

ונתחבאו במערה. נעשה נס ונברא להם חרוב ומעין, והיו [ר' שמעון ובנו] הלכו . .שמעון שגינה יהרג.

פושטים בגדיהם ויושבים עד צווארם בחול. כל היום עסקו בתורה; בזמן תפילה היו מתלבשים

ומתעטפים ומתפללים, ואחר כך היו חוזרים ופושטים בגדיהם, כדי שלא יתבלו.

עשרה שנה במערה. בא אליהו הנביא ועמד על פתח המערה. אמר: מי יודיע לבן יוחאי ישבו שתים

יצאו וראו בני אדם כשהם חורשים וזורעים. [גזר הדין לגבי רבי שמעון]שמת הקיסר ובטלה גזרתו,

במקום לימוד תורה רוחני הם עוסקים במלאכה ]אמר: מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה!

ואמרה [קול אלוהי היוצא מהשמים]קול -כל מקום שנותנים עיניהם מיד נשרף. יצאה בת [פשוטה

להם: להחריב עולמי יצאתם? חיזרו למערתכם!

53

חזרו והלכו וישבו במערה שנים עשר חודש. יצאה בת קול ואמרה: צאו ממערתכם. יצאו מן המערה. כל

רבי אלעזר המשיך לפגוע בעולם מתוך ]עון מרפא. מקום שהיה רבי אלעזר מכה היה רבי שמ

אמר לו רבי שמעון: די לעולם אני ואתה. . [אכזבה ורבי שמעון תיקן את הנזקים שעשה בנו

.[לעולם מספיקים שני אנשים בדרגתנו הרוחנית הגבוהה]

54

לך? ערב שבת עם חשכה ראו זקן אחד שהוא אוחז בידו שתי חבילות של הדסים. אמרו לו: אלו למה

אמר להם: לכבוד שבת. אמרו: הרי די לך באחד. אמר: אחד כנגד "זכור" ואחד כנגד "שמור". אמר לו

. ופסקו מכעסם[הבינו ]רבי שמעון לבנו: ראה, כמה חביבות מצוות על ישראל. נתישבה דעתם

דף לג עמוד ב תלמוד בבלי מסכת שבת,

שאלות

פעמים רבות בסמלים על מנת להביע רעיונות . ספרות האגדה התלמודית משתמשת0

עמוקים. הציעו פרשנות משלכם לסמלים הבאים המופיעים בסיפור: המערה, הישיבה

והלימוד בעירום בתוך החול, ההתלבשות לפני התפילה, החרוב והמעיין, "כל מקום

שנותנים בו עיניהם היה נשרף".

אלעזר בנו. מעולם סגור ומוחבא שכולו לוהיציאה מהמערה הייתה חוויה קשה לרבי שמעון . 2

כה לדעתם להיראות המציאות כיצד צרייצאו השניים לעולם המציאותי. ,לימוד תורה

בעולם?

מבטיהם של השניים? "שרפו""כל מקום שנותנים עיניהם מיד נשרף". מדוע לדעתכם . 3

וג בני האדם?בת הקול מייצגת את דעתו של אלוהים. כיצד לדעת אלוהים צריכים לנה. 4

פגישתם של רבי שמעון ובנו עם הזקן השתנתה תפיסת עולמם. הסבירו את בעקבות . 5

חדשה. ה תםתפיס

נקודות לדיון

או םהאם לדעתכם כעסם של רבי שמעון ובנו על האנשים הפשוטים נובע מהתנשאות

מדאגה לפשוטי העם?

ו אולי לשלב בין האם על האדם לשאוף להיות מעורב בציבור, להתבדל מהציבור א

השניים?

הנוטיםאומנים ומדענים יש למשל, - התופעה של התבדלות אליטיסטית נפוצה גם בימינו

ליצור בבדידות ולא להיות מעורבים בין בני האדם. מה דעתכם על כך?

אחריות כלפיהלהיות מעורב בחברה ולגלות חשובומדוע האם דונו בשאלה.

55

שמעון. בתחילת הסיפור מתוארים החיים במערה כלימוד הסיפור מתאר תהליך שעבר רבי

בבדידות וללא מעורבות בחייהם של שאר בני ךתורה בלתי פוסק וכחוויה רוחנית עזה, א

האדם. היציאה מהמערה מסמלת את המפגש בין עולם הלימוד האליטיסטי של רבי שמעון

ת מעדיף רבי שמעון את . במפגש הראשון בין שני העולמוההפשוטהאנושית בין המציאות ל

רדודה הנראית כועס על המציאות היום יומית של בני האדם הפשוטים . הואעולמו המבודד

בעיניו. במפגש הבא בין שני העולמות ניכר שרבי שמעון עבר שינוי. הפעם הוא מבין את

חשיבות עולמם של בני האדם, מגלה מעורבות בעולם זה ומנצל את כוחותיו הרוחניים על

ת לעזור לבני האדם. מנ

כמו גם הרוחנית האישית שעובר אדם בינו לבין עצמו, סיפור זה עוסק במתח שבין החוויה

בין מחויבותו לחברה, לעם ולעולם. למטרותיו לצורך השגתחופש ין כמיהתו לבמתח ב

. היחיד בציבור הוא כאיבר בגוף2

רשע. ראינו שההגדה רואה בהגדה של פסח עולה הטענה שמי שאינו מחויב לכלל נחשב ל

ומי שמסיר מעליו ערך זה הריהו "כופר בעיקר". במקור זה מסביר רבי ,במחויבות לכלל ערך

יהודה הלוי את הרעיון של היהדות כקהילה אורגנית ואת המשמעות החמורה של התחמקות

מערבות הדדית. רבי יהודה הלוי מנמק רעיון זה בשתי דרכים: א. מי שאינו משתתף עם

ולפיכך אינו יכול ,הכלל בחובות הוא נטל לחברה. ב. האדם היהודי הוא חלק מהעם היהודי

שלא לדאוג לכלל העם.

ואין ביכולתו להתחמק ,ריה"ל מציג את היהדות כגוף אורגני. כל יהודי הוא חלק מישות כללית

די ברי הגוף ממלאים את תפקידם במכלול שהוא הגוף, כך על היהוימעובדה זו. כשם שא

למלא את תפקידו באחריות כלפי שאר העם היהודי.

כשכל חלק הוא בעל ,האם ניתן לתאר את החברה הישראלית כגוף בעל איברים שונים

תפקיד משלו?

. זהותו של היחיד כחלק מגורל הכלל3

. סולידריות לנוכח איום4

גים מושג לאחר שהצגנו את הרעיון של היהדות כמבוססת על אחריות ומעורבות, אנו מצי

הגורל היהודי. -נוסף

שני המקורות הבאים עוסקים בקשר שבין גורל העם היהודי ובין האחריות ההדדית הנובעת

מגורל זה.

סולוביצ'יק מתאר את הגורל היהודי כגורם המאחד את כל יהודי העולם. אין הבדל בין יהודי

ף הרי כל היהודים נרדפים. מתוך עשיר לעני ובין יהודים במקומות שונים בעולם. כשיהודי נרד

תודעה זו של גורל משותף עולה וצומחת תודעה של אחריות, השתתפות בסבל ועזרה ככל

56

על החידלון של - אפשר לראות בדבריו של סולוביצ'יק הכאה על חטא שהדבר אפשרי.

ב לנוכח השמדת יהדות אירופה בזמן השואה."המנהיגות היהודית בארה

בדבריו רעיון זה. אמרי אינו מגדיר עצמו כיהודי, אלא כאדם ממוצא יהודי רי מאשש מ ז'אן ר

בספר הלימוד רק אביו יהודי(. הדבר היחידי הקושר בינו ובין היהדות היא תחושת נזכר)כ

הגורל. הסולידריות היהודית היא מבחינתו חלק מאישיותו. סולידריות זו קשורה פותתוש

לגורל היהודי של רדיפות מתמידות.

אחריות יהודית בעת מצוקה. של נושא האנו מביאים כאן שני מקורות היסטוריים בהם עולה

והם קשורים לצנחנים הארצישראליים שהתנדבו לצנוח ,שני המקרים אירעו בתקופת השואה

והשני הוא דברים שכתב הסופר חיים ,ה. הראשון הוא סיפורה של חנה סנששבאירופה הכבו

הודים בארץ ישראל לאחיהם באירופה הנאצית.גורי על האחריות של הי

מקרה שהיה...

בתקופת מלחמת העולם השנייה סייע היישוב היהודי בארץ לבריטניה במלחמתה נגד

הגרמנים. החשש שגרמניה תכבוש את ארץ ישראל היה כבד: היה ברור שאם תיכבש הארץ,

ת להסיר את האיום הגרמני, יהיה גורלם של יהודי הארץ דומה לזה של יהודי אירופה. על מנ

התנדבו חיילים יהודיים לצבא הבריטי, וזאת על אף המתח ששרר בין היישוב היהודי

יהודי אירופה, התנדבו ה שלשמדהלבריטים ששלטו בארץ. לאחר שנודע בארץ על תהליך ה

חיילים יהודיים לצנוח באירופה הנאצית ולעזור בהצלת יהודים. מספר המתנדבים היה מועט,

מועטת. באותה תקופה עלתה שאלת האחריות הויכולתם להילחם בצבא הנאצי האדיר היית

של יהודי הארץ לגורל אחיהם באירופה.

אחת מאותם צנחנים יהודיים שהתנדבו לצנוח באירופה הייתה חנה סנש. סנש נולדה

ר . אביה היה עיתונאי וסופר ידוע בהונגריה ונפט0920בבודפשט בירת הונגריה בשנת

כשהייתה צעירה. בגיל צעיר יחסית התוודעה חנה סנש לרעיון הציוני, הפכה לציונית ואף

התמודדה סנש עם ,. עם הכיבוש הנאצי של הונגריה08עלתה לארץ לבדה בהיותה בת

הדילמה הקשה של קשר חזק וחם לארץ ישראל לצד תחושת אחריות כבדה כלפי יהודי

. לבסוף הכריעה תחושת האחריות, וחנה סנש הונגריה ובפרט כלפי אמה שנותרה שם

החליטה להצטרף לצנחנים היהודיים.

"זה היה שבוע שזעזע אותי. קם בי איזה רעיון :8.0.0943 בתאריך על כך כתבה ביומנה

. להיות שם בימים האלה, לתת יד לארגון עליית הנוער להונגריהפתאומי שאני צריכה לנסוע

גיון שבמעשה זה, הנה הוא נראה לי בכל ידעתי את חוסר ההשי ובמידהולהביא גם את אמא.

לקום ולעשות". וחשבתיזאת לאפשרי והכרחי

57

"ישנם מאורעות, שלאורם כתבה חנה סנש: 25.02.0943 תאריךבמכתב לאחיה גיורא מה

מחוסר ערך או שעולה התביעה: לצעצועי האדם מאבדים את ערכם; האדם נהפך חי

".החייםילו במחיר מוכרחים לעשות משהו, אפ

צנחה חנה סנש עם צנחנים יהודיים נוספים באיטליה, וממנה עברה ליוגוסלביה. 0944במרץ

ביום בו ניסתה לחצות את הגבול נתפסה ובידיה מכשיר שידור. היא נלקחה ללא ועונתה

קשות. במשפט טענה חנה סנש בתוקף, כי באה לעזור לאחיה היהודים בהונגריה. בית

. לאחר תבוסת הנאצים 0944בנובמבר 7-אותה אשמה, והיא הוצאה להורג ב המשפט מצא

הועלו עצמותיה לארץ.

לחנה סנש ולחבריה הצנחנים היה ברור שאין ביכולתם להביס את המפלצת הנאצית, ויחד

עם זאת הובילה אותם תחושת האחריות לאחיהם למעשה אמיץ זה.

כתב על כך המשורר חיים גורי:

עלמין, בשערי מצרים. מר המוות סר מארץ ישראל -. רומל מובס באל0942 ר,באוקטוב 23

וסביבותיה. שיתוף הפעולה בין ה"הגנה" לבריטים פסק. עד מהרה חודשו החשד, העוינות

ם והולכים. כעת אומרים ית הלב. המלחמה נמשכת וגוברת ויהודי אירופה נשמדואטימו

י האויב. אומרים שהללו וועדים לצניחה מעבר לקושעשרות מחברינו, יוצאי ארצות אירופה, מי

מפקד ההגנה ש יא ההריגה". אומריםאך גם יבואו לעזרת אחינו ב"ג ,יפעלו למען בנות הברית

צעיה. לא, לא הגיש לבריטים תכנית שלמה ומיוחדת, שאולי גם אנו אמורים להיות בין מב

לביה, בהונגריה, ברומניה, בסלובקיה. נו זכו לצנוח ביוגוסבלבד מקרב 32הגענו אז לאירופה.

תכנית. גם המהם לא שבו. ל"הגנה" לא היו אז מטוסים ולא צוללות. הבריטים דחו את שבעה

שערי הארץ נותרו נעולים בפני הפליט היהודי. לימים יאמר לי יצחק צוקרמן, "אנטק",

נית הייתה ד בגטו ורשה: "אילו הייתם ממריאים לאירופה, אש הנ"מ הגרמרממפקדי המ

מחסלת אתכם באוויר ואחרים היו נתפסים על הקרקע. בודדים היו מצליחים לחדור. אילו

תיכוני שלך -היה עלינו להסתיר אותך בשל המראה הים ,היית אתה בין הנוחתים בפולין

והעברית שבפיך. לא יכולתם לעזור לנו. אך מדוע אחד מכם לא הגיע!" שאלה זו עתידה

י האחרון. י עד יומיללכת אחר

02 וד, עמ"עד עלות השחר"מתוך

גם כשאין לתחושה ,דבריו אלו של חיים גורי מדגישים את חשיבותה של תחושת סולידריות

עצם פעולתם של הצנחנים באירופה הנאצית לא היה משום תרומה בזה ביטוי ממשי בפועל.

ארץ ישראל כלפי ממשית למאבק בנאצים, אולם היה בה משום גילוי סולידריות של יהודי

אחיהם הסובלים באירופה.

58

. אחריות כאן ועכשיו5

עד כה דנו ברעיון התיאורטי של אחריות ומעורבות. המקור הבא מציג את האחריות

יכול ליזום ,. כל אחד מאתנו המגדיר את יהדותו דרך מעורבותובפועל והמעורבות כמעשים

שמתוך רצון לגלות אחריות ציבורית ,של קבוצת צעירים הולעשות מעשה. הבאנו את סיפור

עשו מעשה והקימו כפר סטודנטים בנגב.

רעיון של מימוש אחריות כאן ועכשיו. לצדו ניתן לנהל דיוןעל המקור זה בא להזמין דיון

(. האם העובדה שאני מסכן את חיי 80בעמוד 5במשמעות השירות בצבא )ראו שאלה

אולי הזהות היהודית היא זו הנובעת שאו ומשרת בצבא נובעת מזהותי היהודית?

מהמחויבות לשרת בצה"ל?

:אנו מביאים מקור שאינו מצוי בספר הלימוד ועוסק בשירות בצבא כביטוי לאחריות

.לואינדב מ - חריות כאן ועכשיוא

בהמשך קיבל . "כל ישראל ער בים זה בזה" במקורות התלמודיים של הרעיון ינועי בפרק זה

חבה יותר, המדברת על זיקה כלשהי בין כלל יהודי העולם. ראינו מושג זה משמעות ר

מוצאים ,שהיו מנוכרים לחלוטין לחיים היהודיים הוגים חילוניים בני זמננו, גם כאלהש

משמעות בביטוי זה.

בני הקהילות ם שלבמקום דאגתוזאת ם,לכאורה בימינו דואגים מוסדות המדינה לתושבי

אחריות כתחליף לדבר זה אינו בא אולם .ני קהילות אחרותהיהודיות לבני קהילתם ולב

נוהצבאי ביטוי בולט לאחריות רבים רואים בשירותמעורבות החברתית הנדרשת מהאדם. לו

כלפי המדינה. ו זה כלפי זה

פעילות מהלך ב 0997נפל ביולי , מפקד פלוגת ההנדסה של חטיבת הצנחניםנדב מילוא,

:בסוף מסלול לוחם אמר נדב לחייליושרים דב לה. אמבצעית בדרום לבנון

ד על חבורה . בתקופה זו זכיתי לפק 95חודשים מפקד פלוגת מרץ 04זכיתי להיות במשך

גדולה ונפלאה של בחורים, חיילים ומפקדים כאחד. תחילתה של תקופה זו עת נפגשנו אנו,

צר הפכנו למפקדי חבורת המפקדים, חיילים מפלוגות שונות ובעלי רקע שונה. תוך זמן ק

המדברים באותה "שפה" ומעבירים אותם מסרים בצורה אחידה ומתואמת. ,95פלוגת מרץ

אזרחים, ספק ילדים, שסיימו לא מכבר את בית 002תוך זמן קצר פגשנו אתכם, חבורה של

הדבר המשותף לכולכם הייתה הפעולה שהביאה אתכם לכאן, המעמידה אתכם .הספר

ם בינינו, עם שורה ארוכה של לוחמים ועם מסורת ארוכת שנים: בשורה אחת עם הטובי

ההתנדבות.

במדינה אחרת, במקום אחר, כל זה היה בלתי אפשרי. ההמשך הישיר לבית הספר היה

האוניברסיטה או מקום העבודה. אך לא כאן ולא במציאות של ימינו, כאשר הביטחון הוא אחד

...תנדבות חשובה ומוערכת כל כךכים החשובים במדינת ישראל. לכן הההנדב

59

לסיום הפרק הבאנו את שירו של הזמר עברי לידר "בתי קפה". השיר מבקר את התרבות

העכשווית של חוסר אכפתיות. העובדה שהביקורת יוצאת מפיו של זמר בן הדור ולא מפיו של

הופכת את הביקורת לעניינית יותר. ,אדם מבוגר

האכפתיות, המלאכותיות, השטחיות וחוסר האחריות. אנו לידר יוצא כנגד השעמום, חוסר

.דרך השיר האם הביקורת אמנם נכונהלבחון אלא ,רים שאין להטיח האשמות בתלמידיםוסב

ומה הקשר בין שטחיות ועצלות לזהות ,האם המציאות המתוארת היא חיובית או שלילית

אישית ולזהות יהודית.

חובת הצדקה -מקרה מבחן : בפרק

תו של פרק זה לבחון את משמעותן של האחריות והמעורבות בחיי היומיום שלנו. מטר

האחריות והמעורבות נראות לעתים כאידיאלים גבוהים המחייבים מעשים מיוחדים, אולם

לכל אחד ואחת מאתנו יש אפשרות לגלות אחריות בחיים היומיומיים.

ומאחוריה עומדת תפיסה ,כזוהי למשל הצדקה. מצוות הצדקה באה לעזור לחלש בחברה

מוסרית של זכות קיום לכל אדם ותפיסה קהילתית של אחריות כלפי החלש בחברה. הרמב"ם

ה": מונה את הצדקה כ"מצוות עש

"מצות עשה ליתן צדקה לעניים כפי מה שראוי לעני. אם היתה יד הנותן משגת שנאמר פתוח

ך ונאמר וחי אחיך עמך: וכל הרואה עני תפתח את ידך לו ונאמר והחזקת בו גר ותושב וחי עמ

מבקש והעלים עיניו ממנו ולא נתן לו צדקה עבר בלא תעשה שנאמר לא תאמץ את לבבך ולא

תקפוץ את ידך מאחיך האביון" )משנה תורה, הלכות מתנות עניים, פרק ז(.

בהמשך דבריו מתאר הרמב"ם מצב בו אדם אינו רוצה לתת צדקה:

ן צדקה או שיתן מעט ממה שראוי לו בית דין כופין אותו ומכין אותן מכת "מי שאינו רוצה לית

מרדות עד שיתן מה שאמדוהו ליתן ויורדין לנכסיו בפניו ולוקחין ממנו מה שראוי לו ליתן

וממשכנין על הצדקה ואפילו בערבי שבתות" )שם(.

לסרב לצו המוסרי האם אין לאדם זכות -דבריו אלו של הרמב"ם נראים לנו כמוגזמים שיתכן

של מתן צדקה? האם לקהילה יש זכות להכות אדם זה ולקחת ממנו את כספו בכוח? ניתן

את חשיבותה של הצדקה לקיום ם משקפיםאולם אין ספק שדברי הרמב" ,לדון בשאלות אלו

דואגים אך ורק לקיומם העצמי ואינם רואים עצמם כמחויבים לחלשים ם ההקהילה. אנשי

למעשה הים את הקהילה ומבטלים את הערבות ההדדית. הצדקה היא דוגממחליש ,הקהילב

הויחד עם זאת יש במעשה זה משום השפע ,יומיומי שכמעט לכל אדם יש אפשרות לקיימו

הקהילה ועל חוסנה. על כלל

אלוהים מפרנס את העניים?אין מדוע . 6

62

של הי במחויבותנדון באופן כלל, השונות יהבמצוות הצדקה ובמשמעויותעמיק בטרם נ

הקהילה לעניים. מקור זה הוא למעשה דיאלוג בין רבי עקיבא ובין חכם רומי בשם

טורנוסרופוס )שמזוהה כנציב הרומי בעת מרד בר כוכבא. שמו, כפי שמופיע ברשומות

-היסטוריות, הוא טיניוס רופוס(. בהכללה ניתן לראות בדיון זה ויכוח בין התפיסה הרומית

חז"לית לגבי היחס לחלש בחברה.-התפיסה היהודית הלניסטית ובין

הדיון בין השניים נסב סביב השאלה האם האל רוצה בקיומם של עניים ומהי המשמעות של

עני היא ציווי של מחויבות להצגנו לעיל, השהגישה היהודית לפי בני האדם. מבחינת רצון זה

לפיכך אל להם לבני ו בע מרצון האלשעוניו של העני נו ,טוען טורנוסרופוס . בניגוד לכךהאל

האדם לפעול כנגד רצון האל ולעזור לעניים.

אדון לעבדיו. האל מעניש את עבדו שביןטורנוסרופוס מציג את היחס שבין האל לאדם כיחס

ואל לו לאדם לעזור לאותו עבד שפשע כנגד אדונו. חז"ל שמו בפי טורנוסרופוס את ,)העני(

עבדים" כבסיס לטענתו. בתשובתו מצטט רבי עקיבא פסוק אחר: הפסוק "כי לי בני ישראל

"בנים אתם לה' אלוהיכם". לדבריו יחסו של האל לבני ישראל הוא כיחס לבנים. גם אם העוני

האל הוא כמו אב הרוצה לראות באושרם של בניו ולפיכך מצפה שמקורו בכעסו של האל, הרי

מציגה את היחס בין היהודים ,בניו של האלכ ישראלבני העמדת מאחיו של העני לעזור לו.

אחראים זה למצבו הכלכלי של אחיו.כ ןולכ, אחיםיחס שבין כ

תפיסה זו קשורה לרעיון הרואה את העושר בעולם כשייך לאלוהים ולא לבני האדם. אלוהים

אולם על בני האדם להבין כי כשהם נותנים לעני הרי הם ,נותן מהשפע שלו לבני האדם

(. 83 ודבעמ 3דבריו בשאלה בהאל ולא משלהם )כפי שמעיר רבי משה אלשיך שלמ נותנים

טורנוסרופוסבניגוד לעקיבא את האקטיביות במעשי האדם, ש רביכמו כן מדגישה גישתו של

המציאות כנתון סופי אלא כבסיס התובע מהאדם פעולה.אינו תופס את

ות הקשורות לצדקה. השאלה לאחר לימוד מקור זה ניתן לנהל דיון בשאלות עכשווי

י לתת משלי, מכסף שהוריי או אף אני עצמי עמלנו להשיגו כה יע עלוהמתבקשת היא: "מד

לעני? לקהילה? אולי לנותן? האם ניתן לראות -קשה, לאדם אחר?". למי נועד מתן הצדקה

אופן יש היבטים שליליים במתן צדקה? )ראוי לציין שיש לקיים דיון זה בבעוני עונש? האם

ע בחלק מהתלמידים(.ופגל הוא עלולחשש שמ זהיר

הדן בהיבטים השליליים של הצדקה. ,לאחר המקור הבא אנו מביאים מקור עכשווי

שמונה מעלות הצדקה. 7

אנו מסיימים פרק זה בדבריו של הרמב"ם לגבי מתן צדקה. ראינו שהרמב"ם רואה בצדקה

אותה. במקור זה מציג הרמב"ם את הדרך ה ומחמיר מאוד עם מי שאינו מקייםמצוות עש

הנכונה לתת צדקה. בדבריו הוא מתייחס לבעיות שעלולות להתרחש בעת מתן צדקה.

הרמב"ם ער לדקויות אנושיות וחושש מכמה מצבים אפשריים: מצב בו יתרגל העני למתן

ורה מצב בו העשיר יתגאה בצדקה שהוא נותן וייתן צדקה בצ ;צדקה ולא ישאף לפרנס עצמו

60

מצב בו כספי ;מצב בו העני יושפל מהסיטואציה בה הוא מבקש כסף מאדם אחר ;ראוותנית

אדם עשיר מצב שבו אדם חסר כל נאלץ לבקש כסף מהצדקה יגיעו לנוכלים. הרמב"ם מתאר

.מצב שכזהמסביר כיצד יש להימנע ככל האפשר מ. הוא רגשית בעייתי מבחינהכ

מנוע לשקם את העני. למשל, לדאוג לו לפרנסה ובכך ל לדבריו הדרך הנכונה לתת צדקה היא

עליו לעשות ,יזדקק לכספי הצדקה. אם בכל זאת נותן האדם צדקה לעניאת האפשרות ש

דע ממי קיבל את כסף הצדקה. והעני לא י ,רביםביוודע יכך מתן הצדקה לא - זאת בסתר

מנת שעושרו ונדיבותו זוהי לדברי הרמב"ם "מצווה לשמה". העשיר אינו נותן צדקה על

על מנת לקיים את מצוות הצדקה. אאל ,יתפרסמו

כך ממשיך הרמב"ם ומונה עוד שש דרכים לתת צדקה, כשהדרכים השונות באות בסדר יורד.

כך הוא מסביר שהן שליליות, פוגעות בעני ובאות ,ממשיך ומתאר את הדרכיםהוא ככל ש

האדם -, כלומר תן לו ]לעני[ בעצב"היא "שי ובעיניגרועה ביותר העשיר. הדרך הלרומם את

.וובכך יפגע בעני וישפיל ,יצטער מול העני על מתן הצדקה

סכנות שונות. גם טמונותובצדקה ,רגישהסיטואציה כאמור, לדברי הרמב"ם מתן צדקה היא

שוויון חברתי: למעשה זהו מצב המחייב פעולה "עמוקה" -כך למשל סכנת ההסתרה של אי

ית צדק ברוח העיקרון המקראי של שנת שמיטה, ולא "כיבוי שר פות" שטחי באמצעות של עשי

מתן צדקה.

מתייחסת גולן. "הארץ"בעיתון םשל העיתונאית אבירמה גולן שהתפרסמאמר אנו מביאים

לגופי הצדקה הרבים שקמו בארץ בשנים האחרונות. לדבריה יש בצדקה זו היבט בדבריה

שלילי.

באפריל 7", הארץ"אבירמה גולן, / משלה להתנער מאחריותהצדקה עוזרת למ

2002

א', תלמיד בכיתה ו' בבית ספר במרכז תל אביב, בא הביתה לפני החג עם רשימה. צריך,

הוא הסביר לאמו, לקנות אורז וסוכר לילדים מדימונה. האם לקחה את הרשימה, קנתה את

שם אספה המורה את האורז, הסוכר, המצרכים, ושיגרה אותם למחרת עם בנה לבית הספר.

התה והממתקים, ארזה יפה, שיבחה את הילדים על נדבנותם ושלחה את המצרכים לבית

הספר בדימונה.

מיהם "הילדים בדימונה" שאמו של א' תורמת להם? דמויות עלומות בבית ספר לא מוכר

רה הנלהבת, לילדים בתל אביב ולהוריהם. מי החליט שהם זקוקים לאורז ולסוכר? המו

שקראה בעיתון שהם סובלים ממחסור ומבעיות תזונה. מה הקשר בין בית הספר בתל אביב

לבין בית הספר לדימונה? שום קשר, פרט לצדקה, המתנהלת מעל לראשי הילדים בתל

אביב, בין ההורים )שקונים( לבין המורה )ששולחת( ולבין הורי הילדים בדימונה )שמקבלים(.

שקלים, או שלח המחאה לעמותה 222לקשר בין כל מי שתרם במרכול הקשר הזה דומה

62

, לבין ציבור הנתמכים חסרי 2המפרסמת את עצמה בטלוויזיה בעזרת אחד מזכייני ערוץ

הפנים המקבלים את התרומה. התורם מרגיש שהוא מנקה את מצפונו לנוכח הפער בין

ה מרגישים שהם תורמים עשירים לעניים, המטריד במיוחד בערב החג, וחברי העמות

לחברה, ובפרט למובטלים ולמוכי גורל אחרים, לנוכח המצוקה שקוראים עליה בכל יום

לכאורה, סידור מצוין ומוסרי, ברוח "מתן בסתר" של ישראל סבא. למעשה, גל בעיתונים.

הצדקה והחסד השוטף את החברה הישראלית בשנים האחרונות הוא הרסני ומשחית את

א את המצוקה. להיפך: כמו סם לשיכוך כאב, פמקבל גם יחד. הגל הזה איננו מר הנותן ואת ה

מה, משכיח את גורמיה ומאפשר להם להמשיך לפעול ביתר שאת. -הוא מטשטש אותה לזמן

כשהשפעתו פגה, אין לאדם הסובל מן המצוקה עוד כוח ורצון לעשות מעשה כדי להבין את

א כבר תלוי מדי, חלש מדי ומושפל מדי, ורק יצרוך מקורותיה ולמצוא להם טיפול שורש. הו

עוד ועוד מנות נחמה.

בשוק חופשי לכאורה אך כבול בגלל מלחמה מתמשכת, עיוותים -חקה הפעילות הזאת מ

חזקה את הנדבנות הגלותית הישנה מהעיירה. אלא שזו ת -שלטוניים וסדר עדיפויות לקוי

ילות והעניות פת העושר המושחת בצד הט מבנה חברתי מאורגן, לא לתפארת, שקיבע א

המנוולת, בקהילה שטיפחה חיים סגורים ומנותקים מהמדינה ומהחברה של מקומה.

לעומתה, הצדקה הישראלית החדשה, שנהפכה לתעשייה משומנת היטב בכוח אדם,

בתקציבים וביחצנות, מאפשרת למדינה להתחמק מחובותיה הבסיסיות כלפי האזרח.

ל מאבק פוליטי מובהק על יום לימודים ארוך וארוחות מזינות בכל מוסדות כי במקום לנה

בדימונה או - ואילו מי שאיננו מסוגל לשלם ,החינוך, שהוריהם של א' וחבריו ישלמו בעבורם

בתל אביב, יקבל אותם בסבסוד מדורג, ועל שירותי בריאות ורווחה שוויוניים ותוכניות

יותר מדי ישראלים מעדיפים לנער את המצוקה ואת -להחזרת מובטלים למעגל העבודה

גורמיה גם יחד מעל ארנקם במחיר כמה מאות שקלים של צדקה.

בעוד שנים אחדות, כשא' יתגייס לצבא, יטרטר אותו בכעס, בניכור, בתחושת תסכול, המ"כ

הזה, שלו, בחור בן גילו מדימונה. א' לא יבין כמה קצר המרחק מתל אביב לדימונה ומי הנער

כמו האמריקאי שתרם כל חייו -שדומה לו כל כך ומדבר בדיוק אותה שפה, ורק ישתומם

למה שונא אותו כל כך העני המסכן הזה, שבא מן -לילד רעב וירטואלי באפריקה הרחוקה

המדבר הנחשל. והרי, הוא יחשוב, הוא בכלל חי רק בזכות האורז והסוכר ששלחו לו אמא

והמורה הטובה.

ת לדיון:נקודו

האם אתם מסכימים לטענתה של גולן שהצדקה במתכונת זו גורמת לניכור? -

האם במדינת ישראל יש מקום לגופים פרטיים העוסקים בצדקה או שזהו תפקיד המדינה? -

במה קרובים דבריה של אבירמה גולן לדבריו של הרמב"ם ובמה הם שונים? -

63

מקוםמעגל ה - חמישישער

לארץ ישראל. -קשר למקום ה ם בזהות יהודית המבוססת על בשער זה אנו דני

ורבים מהיהודים מגדירים את יהדותם כקשורה ,ארץ ישראל היא חלק מהזהות היהודית

הכרה בחשיבותה או ומי על ידי מי על ידי געגועים לארץ , מי על ידי מגורים בארץ -ליה א

.בקדושתה

ץ ישראל בזהות היהודית בתחילתו של הקשר מקומה של ארעל אודות אנו פותחים את הדיון

בציווי האלוהי לאברהם ללכת לארץ כנען: ו יאמר ה' אל אב רם לך ל ך -העם לארץ בין

אך: )בראשית יב ך ומב ית רביך אל הררץ אשר אר אר צ ך וממול ד ת , א(.מ

, בספר הלימוד( דנו בפסוק זה 32ם" )עמוד בשער "משפחה מול השקפת עולם ואורחות חיי

פסוק הוא ראשיתו של הש ,ראוי לצייןבכל זאת בפרק הראשון של שער זה. ונעסוק בו גם

הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל, קשר שמעולם לא פסק. אף כשעם ישראל היה רחוק

קיימה המסורת היהודית קשר של געגועים וערגה לארץ. ,מארץ ישראל

, לדבריו של חוזה המדינה בנימין זאב 09-של אברהם אנו עוברים לסוף המאה ה מתקופתו

בדבריו שהבאנו הוא מתלבט לגבי ךא ,הרצל. הרצל הכיר בחשיבותה של מדינה יהודית

מיקומה: האם להקים מדינה יהודית בארץ ישראל או אולי דווקא בארגנטינה? האם המענה

ייב להיות בארץ ישראל?לבעיות של העם היהודי בזמן המודרני ח

מדוע הוקמה המדינה היהודית דווקא בארץ ישראל? :השאלהעולה מדבריו אלו של הרצל

: מה מייחד את ארץ ישראל?כמומשאלה זו נובעות שאלות נוספות

שאלה אישית ביותר - הרצל "למה דווקא בארץ ישראל?" לשתו שובות לשאלכת בנויפרק זה

החל בתשובות המסורתיות המדברות על :פר תשובות לשאלה זו. אנו מציעים מסעבור רבים

עבורם היא שארץ די היילועד לתשובות של ,של הארץ ועל היותה ארץ אבותינוקדושתה

ברורה מאליה.עובדה

"פה בארץ חמדת אבות"פרק א:

"לך לך מארצך וממולדתך" .1

ובהם בראשית יב פסוקים מבפתח הדיון ארץ ישראל כארץ האבות. בפרק זה אנו דנים ב

דת אברהם מלוט ואת ר פסוקים מבראשית יג המתארים את פבהמשכו "לך לך", ו הציווי

לארץ שאלוהים מבטיח לאברהם. ההבטחה

ואת הציווי האלוהי בחרן אלוהים לאברהם האת התגלות יםמתאר בהפסוקים בבראשית י

ת עולם ואורחות את ארץ המולדת ולעבור לארץ כנען. בשער "משפחה מול השקפ לעזוב

חיים" הצגנו את המעבר של אברהם ממולדתו לארץ כנען כביטוי למהפכה דתית. בפרק זה

למהפכה הדתית של אברהם. המעבר כבעל חשיבות אנו מדגישים את המעבר לארץ חדשה

64

השינוי שעובר אברהם ואת הדרך החדשה בה הוא מתחיל. החל לארץ חדשה מסמל את

שקשור מרגע זה בארץ ,תהליך היווצרותו של עם ישראלחיל מרגע העזיבה של אברהם מת

מחייבת - אמונה באל אחד לעומת אמונה אליליתו תמהפכה דתי - ישראל. על פי פסוק זה

ניתוק מהעבר ומהמולדת האלילית.

הפסוקים מבראשית יג מדגישים נקודה זו. אברהם נפרד מלוט, קרוב משפחתו שמסמל את

ע זה מבטיח אלוהים לאברהם משפחה חדשה וגדולה שמקומה הקשר לעבר האלילי, ומרג

בארץ ישראל.

העיון בפסוקים אלו מספר בראשית מציג את מקומה של ארץ ישראל בתהליך התהוותו

חלקם מתארים -פרקי המקרא עוסקים אף הם בארץ ישראל רוב. של עם ישראל הראשוני

בסיפורים אלו .ר סיני, בבל()מצרים, מדב צה להוחלקם מחו השמתרחשים ב סיפורים

מודגשת חשיבותה של הארץ והרצון לשוב אליה.

במשך דורות רבים חלמו ,ואמנם .סיפורי המקרא הם סיפורים מעצבים בתודעה היהודית

יהודים לחזור לארץ האבות.

נקודה לדיון: האם העובדה שאבות האומה והדמויות המרכזיות במקרא פעלו בארץ ישראל

נראית לכם חשובה? האם היא מעצבת את הקשר שלכם לארץ ,ות אליהאו שאפו לעל

ישראל?

אומיות ומסורת. ל2

אנו עוברים לעת החדשה ,לאחר הדיון בתחילתו של הקשר בין ארץ ישראל לעם היהודי

שבוחן את התנועה הציונית על ,ולחזרה לארץ. אנו מביאים את דבריו של הסופר עמוס עוז

ל ארץ ישראל כארץ האבות. רקע המסורת היהודית ש

התנועה הציונית היא שילוב של המסורת היהודית, הגעגועים והתפילות לארץ ,לדברי עוז

. )על הרעיון הלאומי ראו בקצרה 09-ישראל ושל הרעיון הלאומי שקיבל תנופה בסוף המאה ה

בהקדמה למקור זה בספר הלימוד(. השילוב של המסורת והלאומיות הביא להקמתה של

של העם היהודי שאיפה מתמדת יצרו אמונה הדינה יהודית דווקא בארץ ישראל. המסורת ומ

,את רעיון המדינה היהודית ולידות המודרנית הוהחילוניוישראל, הלאומיות לחזור לארץ

השתיים הביא להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. עוז מדגיש שלא מדובר בנס ביןוהשילוב

ניזונה ממסורת דתית. ש ,מה כחלק מתנועה לאומית מודרניתדתי. מדובר במדינה שהוק

מדבריו של עמוס עוז עולה הקשר בין מקום וזיכרון. העובדה שזיכרון העבר היהודי בארץ

. העובדה שארץ ישראל הפכה לחלק 22-פשר את הקמת המדינה במאה הישראל נשמר, א

מנעה את הישארותה בבחינת שט ולרעיון מופ הגנה עליה מפני הפיכה ,חשוב בזיכרון היהודי

זיכרון היסטורי זה, לצד רעיונות סובר, שחבל ארץ שאליו שואפים יהודים לעלות. עוז

מהפכניים חילוניים, הוא שהביא לחזרת עם ישראל לארצו.

65

להקים 22-ובראשית המאה ה 09-בדבריו מזכיר עוז מספר ניסיונות שהתרחשו במאה ה

ניסיונות אודות אנו מביאים פירוט על 92אלו לא צלחו. בעמוד טריטוריות יהודיות. ניסיונות

שקראה ליהודים לבוא וליישב את האוטונומיה היהודית 0929אלו ומצרפים כרזה משנת

בבירוביג'אן.

אנו מציעים להביא בפני התלמידים את השיר "פה בארץ חמדת אבות". סביר להניח שרובם

ניתן לנהל דיון על יחסנו כיום לארץ ישראל כארץ האבות. וודרך עיון ב ,אינם מכירים שיר זה

מורה ו על ידיכתבנשיר ה ותמיל :של תל אביב הקטנה גימנסיה הרצליהשיר בה מקור

שיר הלימים הפך .ראשיתו של השיר בטיול שערכה הגימנסיהו, ישראל דושמןבגימנסיה,

להמנון הגימנסיה.

66

פה בארץ חמדת אבות

ארץ חמ ת אבותפה ב ד

וות ק ת נה כל ה מ גש ת ת

יצור, יה ופה נ ח פה נ

יי דרור. יי אשר ח ח

ינה שורה כ ש א ה ה פה ת

תורה. ת ה פ ח גם ש ר פ פה ת

יר יר נ יר נ ירו נ נ

יר יר ש יר ש ירו ש ש

יל יל ג יל ג ילו ג ג

בר ים.כ יצנ נצו נ ה

יר יר נ יר נ ירו נ נ

יר יר ש יר ש ירו ש ש

יל יל ג יל ג ילו ג ג

ים. עונ עוד יבואו זר

הארץ הטובה :בפרק

ארץ ישראל היא ארץ מיוחדת וטובה במיוחד. שלפיה בפרק זה אנו בוחנים את המסורת

ובתקופות מאוחרות ,נה חקלאיתבספרות המקראית מתוארת ארץ ישראל כשופעת מבחי

בעלת איכות רוחנית מיוחדת.כיותר

. משה במעמד הסנה3

בפרק ג בספר שמות אנו קוראים על ההתגלות הראשונה של אלוהים למשה:

צאן אח ג את ה ין ו ינ ה ן מד נו כה רו חת מד בר ו יבא א )א( ומשה היה רעה את צאן ית ל ר ה

נה ו ס ליו ב ל ב ת א ש מתוך ה ל אך ה' א ר האלהים חר בה: )ב( ו י רא מ נה בה ס ע ר י ר א ו ה ה ה

ר מ ינו אכל: )ג( ו יאמר משה רסרה א ו אר אה את ה נה א ס דוע בא ש ו ה זה מ גדל ה לא אה ה

נהיב ע ס ליו אלהים מתוך ה רא א נה: )ד( ו י ר א ה' כי סר לר אות ו יק ס ו יאמר משה משה ר ה

מ ע ל ר ג ליך כי ה ל נ עליך מ דו יאמר ה ני: )ה( ו יאמר אל תק ר ב הלם ש קום אשר אתה עומ

ת קדש ה י יצ ח עליו אד מ רהם אלה י אב י רביך אלה י וא: )ו( ו יאמר רנכי אלה ק ו אלה

ביט אל האלהים: )ז( ו יאמר ה' רא ה ר משה פניו כי יר א מ מי י עקב ו י ס ת ה ראיתי את עני ע

ע תי מ ר דאשר ב מצ רים ו את צ עקתם שמ כ אביו: )ח( וא תי את מ נ י נג שיו כי יד ע צילו מי ד פ ל ה

הוא אל ארץ טובה ור חבה אל ארץ זב ת ח עלתו מן הררץ ה קום מצ ר ים ול ה לב וד בש אל מ

חוי ו ה רזי ו ה פ חתי ו האמרי ו ה כ נ עני ו ה רא לה נ י יש לי ו ג ם י בוסי: )ט( ו ע תה ה ה צ עק ת ב ברה א

לחך א ץ אשר מצ ר ים לחצים אתם: )י( ו ע תה ל כה ו אש ל ח ל פ ר עה ו הוצ א את ראיתי את ה

רא ל ממצ רים: נ י יש מי ב ע

67

לשכנע את פרעה שיוציא את בני ישראל :מה על משהבפסוקים אלו מטיל אלוהים משי

עליו לשכנע את בני ישראל לעזוב את ארץ מצרים. -למשה יש משימה נוספת ,לחופשי. אולם

ץ זב ת בדבריו מתאר אלוהים את ארץ ישראל כארץ רחבה ופורייה: "ארץ טובה ור חבה אל אר

דוע מוזכרות מעלותיה? חלב וד בש". מדוע מוזכרת ארץ כנען ומ

תכנו לכך מספר תשובות:יי

רצועה צרה לאורך הנילוס המוקפת מדבר. אלוהים - בני ישראל מכירים את ארץ מצרים .0

סופה בארץ פורייה.אך יציאה למדבר תחילת דרכם בעבדים שהלשכנע את מנסה

ו אלוהים מציג עצמו כאלוהי האבות. יש בכך משום ניסיון לחבר את העם לשורשי .2

הקדומים בארץ כנען. העובדה שאלוהים הוא אלוהי האבות קשורה לכך שארץ כנען היא

מבטאת חזרה לעבר הלאומי. ,אם כך ,ארץ האבות. יציאת מצרים

שפלות -על משה לשכנע עם עבדים לעשות מהפכה ולצאת לחופשי. אין זו משימה קלה .3

מלל. משה משכנע את חוסר יכולת לצאת ממצבו האובהרוח של העבד מתבטאת לעתים

רות, שפע ועושר.יח ולחופשי ומבטיח להעם לצאת

המופיע מספר פעמים במקרא ואף , לארץ לעלותביטוי נעשה שימוש בבפסוקים אלו

מתוארת ליההחזרה א, בעוד שהעברית: היציאה מהארץ מתוארת כירידה השתרש בשפה

סורת היהודית לאורך דורות כעלייה. ביטויים אלו מעידים על חשיבותה של ארץ ישראל במ

רבים.

ה" ו"ירידה"? אולי המושג יהאם גם בימינו יש משמעות לביטויים "עלי -ניתן לדון בעניין זה

המתאים הוא "הגירה"? האם יש מקום להחליף את שמו של משרד העלייה והקליטה

ל"משרד ההגירה"?

ארץ האלוהים. 4

ארץ פורייה -כ"ארץ זבת חלב ודבש" במקור הקודם הצגנו את הדימוי של ארץ ישראל

מהבחינה החקלאית. רעיון זה מצוי בעיקר בספרי המקרא ובספרות המדרשית. עם עזיבת

במקרא(. גם )ראוי לציין שצד זה מצוי הובלט במסורת הצד הרוחני של הארץ ,העם את ארצו

ארץ ישראל הפכה להיות ארץ הקודש, ארצו של אלוהים, ארץ הנבואה.

"ספר -תרון הרוחני של ארץ ישראל בא לידי ביטוי בספרו של רבי יהודה הלוי רעיון הי

הכוזרי". אנו מביאים שני קטעים מספר הכוזרי בהם דן ריה"ל במשמעות הרוחנית של ארץ

ישראל.

תכן מקום בעל איכות רוחנית בולטת. לדבריו ידועה יבקטע הראשון מסביר ריה"ל כיצד י

הם בעלי יתרון לעומת מקומות אחרים. כשם שישנם מקומות העובדה שמקומות מסוימים

, טועןתכנו מקומות בעלי איכות רוחנית. כזוהי ארץ ישראל. אולםיכך י ,בעלי איכות חקלאית

עדיין יש צורך להשקיע רבות באותה ארץ על מנת , והפוטנציאל הרוחני אינו מספיק, ריה"ל

68

דרש החקלאי לעבוד נ ,איכות חקלאית מקום בעלבבדיוק כפי שזאת שהפוטנציאל יתממש.

קשה על מנת לממש את הפוטנציאל של הקרקע. לדעת ריה"ל הפוטנציאל הרוחני של ארץ

ישראל הוא היותה ארץ הנבואה. הארץ שרק בה ניתן להתנבא.

באים בברייתא מוכפי שהם ,הקטע השני הוא תמצות של דברי חז"ל לגבי ארץ ישראל

ב(."ע הבבלי )כתובות קיבתלמוד

69

הברייתא:להלן הנוסח המלא של

תנו רבנן לעולם ידור אדם בא"י אפי' בעיר שרובה עובדי כוכבים ואל ידור בחוץ לארץ

ואפילו בעיר שרובה ישראל שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר

בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה שנא' לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם

להים וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה אלא לומר לך כל הדר בחוץ לארץ כאילו לא

עובד עבודת כוכבים וכן בדוד הוא אומר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר

לך עבוד אלהים אחרים וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים אלא לומר לך כל

הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים.

עדיף ליהודי לגור בעיר של עובדי עבודה זרה בארץ ישראל ולא בעיר של יהודים ,דעת חז"לל

בגולה. רעיון זה מבטא את הדעה שבארץ ישראל מתאפשרים חיים יהודיים ברמה גבוהה,

אפילו בבדידות ולא כחלק מקהילה, יותר מאשר מחיים בקהילה יהודית בגולה.

וכל הדר בחוצה ,ארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוהרעיון זה מתקשר לאמירה "כל הדר ב

לארץ דומה כמי שאין לו אלוה". קשר אמיתי עם אלוהים יכול להתקיים אך ורק בארץ ישראל.

אמרה זו שוללת למעשה את הקיום הדתי בחוץ לארץ. אמנם ראוי להדגיש את המילה

.הו המצב לאשורוהמעידה על כך שהאדם העומד מאחורי המשפט אינו סבור שז ,"דומה"

אולם בכל זאת מעיד הכותב על עדיפות ברורה לקיום יהודי בארץ ישראל. רעיון זה מעניין גם

היום על רקע קיומן של קהילות דתיות רבות ברחבי העולם.

מעניין לדון במשמעות של רעיון זה כיום. האם החיים בארץ הם חוויה "יהודית"? אולי דווקא

בכיתה יש תלמיד שחי שחו"ל נותן תחושה "יהודית" יותר? ייתכן ביקור בקהילה יהודית ב

לעומת זהותו היהודית בארץ. שםחו"ל ויכול לספר על זהותו היהודית עבר בב

בכל זאת כמעט ,שלמרות היותה של ארץ ישראל בעלת סגולה ,לאור רעיון זה מעיר הכוזרי

כזים דתיים. לדבריו חוטאים דווקא הנוצרים והמוסלמים מקיימים בה מר .אין בה יהודיםש

,הכוזרי עומדת דעתו של ריה"ל ו שלהיהודים בכך שאינם חיים בארץ ישראל. מאחורי דברי

סובר שההתעלמות של עם ישראל מארץ ישראל יש בה משום חטא. החבר היהודי מסכים ה

טוען שבהיסטוריה היהודית היה מקרה בו חוסר . הואעם הכוזרי על כך שיש בכך משום חטא

בזמן גלות בבל :הנבואה מה שלהרצון של העם היהודי לגור בארץ ישראל מנע את המשך קיו

ב העם העדיף להישאר בגלות בבל ור ךא ,נתנבא הנביא זכריה על חידוש הנבואה בירושלים

ונבואתו של זכריה התקיימה רק באופן חלקי. ריה"ל מוסיף ואומר שהיהודים ממשיכים

למרות שבמעשיהם הם מעדיפים את הגולה. לדבריו יש ,אללהתפלל על חזרה לארץ ישר

מבקר ריה"ל בחריפות דורות האל טענותיובתפילות אלו משום צביעות ולא כוונה אמיתית. ב

אולם במעשיהם לא נתנו לתפילה זו ביטוי. ,רבים של יהודים שהתפללו לעלות לארץ

להמחיש כדים. אצרות ולאסלבדבריו של הכוזרי הוא מזכיר את חשיבותה של ארץ ישראל לנ

המציגה את ארץ 06-הבאנו את "מפת בונטינג" מהמאה ה ,את חשיבות הארץ לעולם הנוצרי

72

ישראל כמרכז העולם. דרך מפה זו אנו מעלים שאלה אקטואלית לימינו אלה: מדוע מושכת

מבלי ,מדינת ישראל כל כך הרבה תשומת לב עולמית? נדמה שאי אפשר לדון בשאלה זו

כיר תפיסות דתיות הרואות בה ארץ בעלת משמעות מיוחדת.להז

70

ארץ ייעוד: גפרק

בפרק זה נדון בתפיסות הרואות את ארץ ישראל כארץ בעלת ייעוד מוסרי. ארץ שבה, ורק

בה, יכול העם היהודי להגשים את חזונו המוסרי.

מודגשת מאוד , והיאספרות המקראכבר מ - תפיסה זו מצויה בהגות היהודית לאורך הדורות

או ,תכן ארץ בעלת קדושה משל עצמהיבספרות הציונית. נפתח פרק זה בשאלה האם ת

. בהמשך נעסוק בתפיסות של הארץ השמא מעשיו של העם בארץ הם אלו המביאים לקדושת

.22-כארץ ייעוד בהגות הציונית של המאה ה

ביאים שני קטעים בטרם נעבור לדיון במקורות נבחן את מקורה של תפיסה זו. אנו מ

הדנים בקשר בין הארץ והמוסר של עם ישראל. ,מהתורה

ע", אותה קוראים בסידור התפילה פותח מ ע ישראל" את "קריאת ש מ צמד המלים "ש

המתפללים בבוקר ובערב. זוהי קריאת חובה יומית, המורכבת משלושה קטעים מהתורה:

מא. -כא; במדבר טו לז-ט; דברים יא יג-דברים ו א

להלן הקטע מפרק יא בספר דברים:

יום ל א כם ה צ וה את י אשר רנכי מ עו אל מצ ות מ יכם ו היה אם שמע תש הבה את ה' אלה

כם: כל נ פ ש כם וב כל ל ב ב ול עב דו ב

ל קוש ו רס ר אר צ כם ב עתו יורה ומ ט תי מ ך ו יצ הרך: ו נת גנך ו תירש ת ד פ

ת: תך ו רכ ל ת ו שבע תי ע שב ב שד ך לב המ ו נת

רים ו ה ר תם ו עב ד תם אלהים אח כם ו ס רו לכם פן יפ תה ל ב ב חויתם להם: השמ ת ש

ן את י בו חרה אף ה' בכם ו עצ ר יה מטר ו האדמה לא תת ים ו לא יה שמ ולה ו אב ד תם את ה

ן לכם: טבה אשר ה' נת ע ל הררץ ה רה מ ה מ

יז-דברים יא יג

כיצד מתוארת ארץ ישראל בפסוקים אלו?. 0

?על פי הפסוקים השפע החקלאי בארץ הוא על תנאי. מהו התנאי. 2

בספר ויקרא מוזהר עם ישראל מפני עב רות מיניות:

ל גוים אשר אני מ ש או ה מ לה נט לה כי ב כל א או ב כל א מ מא הרר אל תט נ יכם: ו תט ץ ח מפ

ר תם אתם א מ ביה: וש י ו לאואפ קד עונה עליה ו תקא הררץ את יש פט י ו את מש ת חקת

גר ב תוכ כם: כי את כ ג ר ה לה האז רח ו ה תוע בת הא עשו מכל ה ל עשו אנ ת תוע בת הא י ל ה ש

אכ מ כם ב ט מא הררץ: ו לא תקיא הררץ את נ יכם ו תט כ אשר קרה אתם אתה הררץ אשר לפ

לה ו נכ ר ת תוע בות הא נ יכם: כי כל אשר י עשה מכל ה גוי אשר לפ פשות העשת מק ה רב ו ה

תוע בת אש חקות ה ר תי ל בל תי עשות מ מ ר תם את מש מ נ יכם ו לע מם: וש או ר נ עשו לפ מ א תט

יכם: בהם אני ה' אלה

72

ל-כדויקרא יח

מרחיקה מתוכה עמים ונסו להסביר את הטענה המוצגת בקטע, לפיה הארץ דוחה . 0

הנוהגים

באופן בלתי מוסרי מבחינה מינית.

73

שה מושגת במעשההקדו. 5

קדושה וייעוד מוסרי אנו פותחים את הפרק בדיון בשאלה האם ארץ ישראל היא ארץ בעלת

משל עצמה, או שמא מדובר בארץ שמעשיהם של בני האדם הופכים אותה לארץ קדושה.

האם -קדושתה של ארץ ישראל סוגייתישעיהו ליבוביץ לם שנביא במקור זה, מתייחס דבריב

היא אמצעית או עצמית.

הוביץ, רבהרב יצחק רבינ הפנה אליולשאלה ש הדבריו של ליבוביץ נאמרו כחלק מתשוב

של דרום אפריקה ולימים סגן ראש עיריית ירושלים. הרב רבינוביץ התייחס בשאלתו הראשי

ען שיש יחס קדוש ושה של מקומות. הרב רבינוביץ טשאין ביהדות קדו ,ליבוביץ של אמירהל

עשר "ביא את דברי המשנה במסכת כלים פרק א משנה ו: מוכהוכחה לדבריו ,למקומות

ץ ישראל מקודשת מכל הארצות ומה היא קדושתה שמביאים ממנה העומר קדושות הן אר

."והבכורים ושתי הלחם מה שאין מביאים כן מכל הארצות

הרי הארץ קדושה במהותה יותר :בתפיסה של קדושה עצמית כיםתומים כנראדברי המשנה

ה דברי המשנה תומכים דווקא בתפיסה של קדוש ,לדעת ליבוביץ אולם מארצות אחרות.

אמצעית. לדבריו, קדושתה של הארץ נובעת מאותן מצוות הנעשות בה. הקדושה קשורה

למעשיהם של בני האדם ולא לחפצים דוממים. החפצים הדוממים מקבלים את משמעותם

ממעשיהם של בני האדם. פועל יוצאכ

של קדושה עצמית, כך הוא שולל את הרעיוןבעלי את הרעיון של חפצים שולל כשם שליבוביץ

עם ישראל ר שאכ ,ארץ בעלת קדושה משל עצמה ואף את הרעיון של עם קדוש. לדבריו

אינו מקיים מצוות אין ערך לקדושה. ר שאמקיים מצוות מדובר בעם קדוש, אולם כ

בתיאור פרשת קורח ועדתו בספר במדבר טז: תוליבוביץ מדגים את טענ

ן:ן ל וי ו דתן ו אבירם ב נ י אלירב ו און בן פלת ב )א( ו יק ח קר ח בן יצ הר בן ק הת ב )ב( נ י ר אוב

י ע דה ו יקמו רא ל חמשים ומאתים נ שיא נ י משה ו אנשים מב נ י יש ם לפ י ש י מוע ד אנ ש רא )ג( :ק

רו אל הם ר ב לכם כי כל הע דה ו יקהלו ע ל משה ו ע ל אהרן ו י יםאמ ה'וב תוכם כלם קדש

ל או ע ל ק ה נ ש דוע תת ל פניו: :ה'ומ ע משה ו יפל ע מ ר אל קר ח ו אל כל ע )ד( ו יש דתו )ה( ו י ד ב

ק ה'ל אמר בקר ו יד ע ראת אשר לו ו את ה ליו ו א ת אשר יב ח ריב א ליו: דוש ו הק ריב א )ו( בו י ק

ח תות קר ח ו כל עדתו: ן א ש ו שימו על יהן ק טרת ל זאת עשו ק חו לכם מ נו בה נ י )ז( ות ה'פ

ר קדוש ר ב לכם ב ה'מחר ו היה האיש אשר יב ח )ח( ו יאמר משה אל קר ח נ י ל וי:הוא ה

נ י ל וי: עו נא ב עד ת יש שמ כם מ רא ל את י יש דיל אלה ע ט מכם כי הב מ ריב )ט( ה ק רא ל ל ה

כ ן ליו ל עבד את עבד ת מש כם א נ י הע דה ל שר תם: ה'את ך ו את כל)י( ו י ו ל עמד לפ ק ר ב את

תם ג ם כ הה: נ י ל וי אתך ובק ש עדים ע ל אחיך ב ך ה ה ה')יא( לכ ן אתה ו כל עדת ו אהרן מ

לינו עליו: הוא כי ת

74

אהרון אין לולפיכך למשה ו ,בפרשת קורח ועדתו מעלה קורח את הטענה שכל העם קדוש

ה בקרב עם ישראל כולו ולא רק בקרב דיפות על שאר בני ישראל. אלוהים שור שום ע

ע ן תז כ רובפרק הקודם לפרק זה: "מובאת של משה סבור שעמדתוהמנהיגות. ליבוביץ ל מ

יכם ייתם ק דשים ל אלה הא זו, מ(. רק קיום המצוות הבמדבר טו) "ו עשיתם את כל מצ ותי וה

ביא לקדושה.שמ

, בהמשך מביא ליבוביץ מדבריו של הרב שמחה הכהן מדווינסק, בעל הספר "משך חכמה"

בדה את משמעותה כארץ קדושה לאחר ירעיון זה. לדבריו ארץ ישראל אמכוונים ל שגם הם

הרי שהארץ היא ככל ,שעם ישראל יצא לגלות. מהרגע בו מפסיקים לקיים את המצוות בארץ

ארץ אחרת.

הוגים רבים רואים את ארץ ישראל כארץ בעלת ,גישתו של ליבוביץבניגוד לציין שראוי ל

95-94 ודים)עממשל עצמה. על מנת לעמת בין הגישות ניתן לחזור לדברי ריה"ל שה קדו

.(בספר הלימוד

"זקוקים אנו לחירות כדי לסדר את חיינו אנו...". 6

ייעוד. כעת נעבור לשני מקורות עד כה דנו במשמעות המסורתית של ארץ ישראל כארץ

מהמאה

ממכתב שכתב הפילוסוף מרטין בובר למנהיג ההודי הוא קטע. המקור הראשון 22-ה

הציונות אינה מוסרית מפני שהיא לפיה ,גנדי טענתמכתב נכתב כתגובה להגנדי. מהטמה

.בובר את הציונות כתנועה בעלת ייעוד מוסרי דבריו מציגמנשלת עם אחר מאדמתו. ב

המתמקד בקשר בין ארץ ישראל ,היהודי-הציונות היא המשך לרצף ההיסטורי ,ברוב לדברי

החזרה , ופל המוסרי גרם ליציאתו של עם ישראל לגלותלמהותו המוסרית של עם ישראל. הש

עובדה שאלוהים הבטיח לאברהם את ה ,פל. לדעתו של בוברש התיקון בבחינת לארץ היא

תנאי שבמידה ; ההבטחה האלוהית היא על תנאימכיוון ש ,החשובהאינה עובדת היסוד הארץ

לאומי. -מטרת החזרה לארץ היא תיקון מוסריסבור ש גלה העם מארצו. בוברי ,זה לא יתקיים

ם הרוצה לתקן את דרכו אולם ע ,האדם הבודד יכול וצריך לתקן את דרכו המוסרית בכל מקום

מטרת הציונות. וזוהי - המוסרית צריך לשם כך ארץ ומדינה

השיבה לארץ כתנאי להתחדשות. 7

הרואה את הציונות כהמשך לרעיון המקראי ,דבריו של מרטין בוברעסקנו בבמקור הקודם

של ארץ בעלת ייעוד מוסרי. דעה קרובה לזו היא דעתו של א.ד. גורדון. גורדון אינו מתייחס

ולה כבעייתי.רואה את הקיום היהודי בגהוא בכל זאת ו ,לרעיון המקראי

לדברי גורדון הבעייתיות שבחיי הגולה נובעת מניתוק הקשר בין העם לארץ. עם שאינו

מחובר לארץ הופך להיות פרזיטי ותלותי. לפרזיטיות החומרית נלווית פרזיטיות רוחנית. העם

המחשבתית ונסחף אחרי דעות שונות מקרב העמים השונים. ובד את מקוריותיהיהודי א

75

בו הוא כמעט אינו יכול להגדיר את עצמו כעם. עובדה שה את העם היהודי למצב הגלות הביא

עמים להתעלם מהעם היהודי.היא גם זו שגרמה לזו

הפתרון של גורדון הוא לשוב לארץ ישראל. אולם לא די בכך. גורדון קורא לחזור לחיי עבודה

ובעיות היהדות ,ישראלויצירה בארץ ישראל. דרך העבודה יחזור העם לקשר אמיתי עם ארץ

פתרו.יהגלותית י

ךגורדון אינו שולל במפורש דעה הקוראת להתחדשות יהודית במקום שאינו ארץ ישראל, א

הארץ זוהי מדבריו עולה שארץ ישראל שונה בכך שהיא מקומו הטבעי של עם ישראל.

שממנה התנתק ובה יוכל חזור לעברו המפואר.

ארץ מולדת: דפרק

העם היהודי חי מחוץ לארץ ישראל, הגדירו יהודים רבים את ר רוב שאם, כבדורות הקודמי

, רובככיסופים לארץ רחוקה, ארץ רוחנית, כמעט דמיונית. לעומת זאת לארץיחסם

ועבורם ארץ ישראל היא ארץ ממשית. ,אנו מלמדים נולדו בארץשהתלמידים

את המשמעות של מולדת ,בפרק זה אנו בוחנים את היחס לארץ ישראל כאל ארץ מולדת

ואת הגדרת הזהות היהודית כילידי הארץ. אנו פותחים את הדיון גם בפני תלמידים שאינם

את השאלה האם יכולות להיות לאדם שתי מולדות. דקיםילידי הארץ ובו

-נבחן שוב את דברי התורה בבראשית יב )א ,בטרם נעסוק במקורות הבאים בספר הלימוד

ך ומב ית רביך אל הרו יאמר ה' א ב(: " אר צ ך וממול ד ת ( רץ אשר אר אך: )בל אב רם לך ל ך מ

רכה". י ה ב מך וה ך ל גוי גדול ו אברכ ך ו אג ד לה ש ו אעש

ים בספר הלימוד( הצגנו פסוק 32בשער "משפחה מול השקפת עולם ואורחות חיים" )עמוד

אלו כמתארים את תחילת המהפכה הדתית של אברהם. עמדנו על הקשר שבין עזיבת

המשפחה והעבר ובין תחילת יצירתו של עם חדש המבוסס על רעיון דתי חדש. אברהם אינו

ילדותו. נדמה את זיכרונותיו, את נדרש לעזוב רק מקום גיאוגרפי. עליו לעזוב את משפחתו,

מולדת אינה מקום גיאוגרפי. מולדת היא כל אותן - דתמולשכל אלו מתגלמים במילה

לארץ הלידה. ,משמעויות רגשיות הנלוות למקום

. ישראל כארץ מולדת8

של מקס נורדאו. נורדאו נולד וחי את כל חייו בגולה, אולם ם אנו פותחים את הפרק בדברי

בקונגרס אוישנבדבריו של נורדאו, שהבין את משמעות המולדת לאדם. משום כךדווקא

לארץ -קריאה לחזור למולדת נשמעת חיי הגולה ומתיעוב , מובעהציוני הראשון בבאזל

ישראל.

. לאחר האמנסיפציה, 09-דבריו של נורדאו מציגים תהליך היסטורי שחל באירופה במאה ה

( וממערבה מרכז אירופהמבלו יהודי אירופה שוויון זכויות, ראו יהודים רבים )בעיקר יבה ק

ולמרות ,פרצה באירופה אנטישמיות חמורה 09-ת אירופה כמקומם הטבעי. בסוף המאה הא

76

חייהם לקשים יותר ויותר. הפכו -נשאר כשהיה אירופה שמבחינה חוקית מצבם של יהודי

נדחו על ומצד שני ,מצד אחד ויתרו על עצמיותם היהודית :יהודים מצאו עצמם מחוסרי כלה

לתקופת ותנו המילה גטו קשורה ישיריתה שכונה יהודית )בעינאו ,עמי אירופה. הגטוידי

השימוש במילה זו רווח עוד קודם(, כבר אינה מקומו הטבעי של היהודי ואינה ךהשואה, א

והוא אינו ו, מסרבות לקבל ,אותן ראה היהודי כמולדתו ,ארצות אירופה. משמשת לו כמולדת

ל לראות בהן מולדת.ויכ

. מעורער נפשי ומוסרי מצבל 09-סוף המאה ה ם שליהודיגרמה לדחייה חוויה זו של תלישות ו

, למעשה ,היהודי הפך, לדברי נורדאו, לחסר ביטחון, לחשדן, למנוכר לעצמו, למזויף. בכך

. והסטריאוטיפים האנטישמייםאת העלילות "מגשיםהוא "

וניוון. הפתרון חיים ללא מולדת ממשית עלולים להביא את האדם לידי זיוף ,לדברי נורדאו

א חזרה למולדת. הציונות, לדעתו של נורדאו, באה להחזיר לעם היהודי את ולבעיות אלו ה

העם היהודי והיהודים עצמם לחזור לקיום יםעצמיותו. ארץ ישראל היא המקום בו יכול

נורמלי.

"?. "הייתכן שיהיו שתי מולדות לאדם9

נמשיך ונבחן את משמעותה ,של האדםלאחר שעמדנו על חשיבות המולדת לקיומו הנפשי

של ארץ ישראל כמולדת העם היהודי. במקור הבא אנו מאירים שאלה נוספת הנוגעת לדיון

תכן יזה: ארץ ישראל נחשבה למולדת העם היהודי אף כשהעם היהודי לא חי בה. האם ת

נית תכן מולדת רוחימולדת רוחנית שהאדם לא נולד בה אלא רק מייחס לה חשיבות? האם ת

ולצדה מולדת ממשית?

ספר מתאר את הלקוח מספרו של אלי עמיר "מפריח היונים". , הבשאלה זו עוסק המקור הבא

חיי הקהילה היהודית בעיראק ערב העלייה לארץ. בדבריו מתאר עמיר את הבעיה שהצגנו

האם יכולות להיות לאדם שתי מולדות? האם אדם יכול להחשיב ארץ שמעולם לא היה -לעיל

,משפחהמבה למולדתו? האם ניתן להפריד את המילה מולדת מקיום ממשי? מזיכרונות,

נופים?מ

כךאלי עמיר מתחבט בשאלה זו. הוא מתאר את עיראק כמולדת ממשית עם כל המשתמע מ

בסוף , וריחות, נופים, טבע, תרבות. אולם עמיר מודע לכך שעיראק אינה מולדתו היחידה -

המציאות היהודית שמניחה . עמיר סובר כיבעייתיות שבמצב היהודידבריו הוא מעלה את ה

ומצבו של האיכר הפשוט, המחובר לאדמה, קלים ,את קיומן של שתי מולדות היא בעייתית

יותר בעניין זה.

אנו פונים לתלמידים שמרביתם ילידי הארץ. עבורם ישראל היא מולדת באופן הפשוט ביותר

וי להסב את תשומת לבם לעובדה שארץ ישראל נחשבה מולדת והטבעי ביותר. בכל זאת רא

קרו בה.יעבור אנשים שמעולם לא ב

77

כיצד מהי מולדת עבורם? :לשאולוראוי לתת מקום גם לתלמידים שאינם ילידי הארץ בדיון זה

מולדת? האם הם חשים שיש להם שתי מולדות? האם הם חשים את קיומה של הם מגדירים

"מולדת רוחנית"?

. "אני ספגתי את ישראל לתוכי"11

של מי שלא נולדה בארץ. מאיה מנקודת מבטהגם המקור הבא מתאר את ארץ ישראל

ת בעיתונות הרוסית מ. היא מפרס0976ה נולדה באוקראינה ועלתה לארץ בשנת י נסק ג ק

והעברית בארץ מאמרים בנושאים שונים ובעיקר עוסקת בספרות רוסית. אחדים ממאמריה

יצא לאור ספרה 2225ם בחברה הישראלית ובנושאים פוליטיים שונים. )בשנת עוסקי

יוצרים רוסיים מרכזיים(.על אודות "דמדומי אלים"

עברה בטרם עלייתה לארץ ולאחר העלייה. שקגנסקיה מתארת בדבריה את התהליך

ואה בכך מעין ציווי "לך לך". כחילונית היא אינה ר ,לטענתה היא עלתה מתוך תחושה פנימית

שגרמה לה לעזוב את מולדתה ולעלות לארץ ישראל. ,צו אלוהי אלא תחושה פנימית שלה

ניכור כלפי מולדתה. כל תחושת תהליך נפשי שגרם לבה חל ,מהרגע בו החליטה לעלות

,בדו את משמעותםיהמראות, הנופים והחברים, שהם חלק חשוב מהמושג "מולדת", א

דשה לא היה רק גיאוגרפי אלא נפשי. עבור קגנסקיה, והמעבר מהמולדת הישנה לארץ הח

, המולדת, אותו מקום עמוס משמעויות נפשיות, הפך למקום לידה. עובדה שאי אפשר לשנות

נטולת הקשר רגשי. אך היא

. היא שעברה נפשיההיא קלטה אותה לתוכה כחלק מתהליך ,כשהגיעה קגנסקיה לארץ

מולדת שכבר המקום ארץ ב , וזאתת עבורההפכה את הארץ החדשה לבעלת משמעות רגשי

הפסיקה להיות עבורה מולדת. מעניין שלמרות שקגנסקיה מתארת תהליך של ניכור כלפי

תחום עיסוקה הוא תרבות רוסית. אין ספק שארץ הולדתה והתרבות שהרי ,מקום הולדתה

בה גדלה לא נשתכחו ממה לחלוטין.

שארץ מולדתם אינה ,וש דעות של יהודיםבשלושת המקורות הראשונים בפרק הבאנו של

כאל ארץ מולדת. נורדאו מתאר את התהליך , מיוחדיחסם אליה ארץ ישראל ובכל זאת

אלי עמיר מציג דעה הרואה את ארץ הולדתו ;ההיסטורי שהביא את יהודי הגולה לשפל רוחני

בו ארץ ומאיה קגנסקיה מתארת תהליך ;לצדה את ארץ ישראל כמולדת רוחניתוכמולדת

וארץ ישראל הפכה למולדת חדשה. ,המולדת הפכה לארץ לידה

מומלץ להביא את שירה של לאה ,להרחיב בנושא "שתי מולדות לאדם" ניםהמעוניי יםלמור

גולדברג "אורן". לאה גולדברג, שנולדה ברוסיה ועלתה לארץ ישראל, מתארת בשיר את

. לדבריה יכולות בספר הלימוד( 46בעמוד )עוד על גולדברג געגועיה לנופי ילדותה ברוסיה

אולם יש בכך משום כאב. היא אף משתמשת בביטוי "הכאב של ,שתי מולדות לאדם להיות

(.043, עמוד שירים בשתי המולדות" )השיר מופיע בספרה של גולדברג

78

ועבורם ,ספר לימוד זה נכתב עבור תלמידים ישראליים. מרביתם של התלמידים נולדו בארץ

ישראל היא בראש ובראשונה ארץ מולדת. כאמור לעיל, ארץ מולדת אינה שטח אדמה ארץ

אלא מהות רגשית הכוללת נופים, טבע, תרבות, משפחה, זיכרונות ועוד. המקורות הבאים

,שנולדו ועוצבו בה. כהקדמה לדיון זה אנו מציעים הפעלה אלהלארץ של םמביאים את יחס

תמונות המשקפות פנים שונות של דרךשלו לארץ המאפשרת לתלמיד לבחון את הקשר

ת. התמונות כוללות היבטים מגוונים של החיים בארץ: נופי טבע, ספרות עברית, הישראליו

פולקלור ישראלי, צבא, טקסים ישראליים )צפירה ביום הזיכרון או יום השואה(, ממתקים

ים משמעותיים בזיכרון ובתרבות אופייניים, ירושלים. אנו מניחים שתמונות אלו כוללות מרכיב

בארץ ישראל כארץ מולדת. שהיבטים הדרכן יוכל לבחון את שו ,של התלמיד

לבחון את -הארץ להשתלב בדיון ייליד םשאינ יםראוי לציין שגם כאן אנו מאפשרים לתלמיד

ארץ הולדתם היא ארץ מולדת עבורם.האם לארץ ישראל כארץ חדשה ולשאול םיחס

תת על הישראליווויו. דעות עכש11

כאמור, המקורות הבאים מציגים את הקשר לארץ של אנשים שנולדו בה. דעות אלו שונות

באופן מובהק משל אלו שעלו לארץ או שחיו את כל חייהם בגולה.

ומדבריו ,המקור הראשון לקוח מדבריו של יאיר לפיד. לפיד עוסק בנושא הירידה מהארץ

למדינת ישראל יש זהות תרבותית ייחודית שאינה טענתו,לעולה תיאור של הישראליות.

לדבריו אין , ועל זיכרונות, משפחה ותרבותזו מבוססת מצויה במקומות אחרים בעולם. זהות

תחליף. עבורו ארץ ישראל אינה בעלת משמעות מיוחדת של קדושה או של אידיאל לה

תרבותי של המילה.האלא ארץ מולדת במובן הרגשי ו ,מוסרי

כיום בארץ , החייםשאנו עברון סבורדברי העיתונאי בועז עברון עולה טענה דומה. מגם

היא מקום בעל טריטוריה מסוימת ותרבות )או ,לדבריו ,ישראלים. המולדת ומדברים עברית,

השאלות של מקום וולגבי ,שפה( מסוימת. מי שחי בארץ ומדבר את שפתה הוא ישראלי

שחזונו של היווכחוות את דברי עברון לדבריו של נורדאו ולמעניין להשת משניות. וזהו

בארץ ישראל חיים יהודים ללא שאלות של זהות, ללא מבוכה לדעתו, התגשם; אמנם האחרון

וללא זיוף, הרואים את ארץ ישראל כמולדתם ואת הלשון העברית כשפתם.

כח השימוש החוזר של מעניינת ביותר בעיקר לנו ,חזונו של נורדאוהתגשם כןהשאלה האם א

עברון במושגים "עברי" וישראלי" והיעדר המושג "יהודי" מדבריו. ניתן לקיים דיון מרתק סביב

של המסורת היהודית, האם הישראלי הוא יהודי, האם הישראלי הוא ממשיכה ות כמושאל

האם התרבות הישראלית היא תרבות יהודית ועוד ועוד.

בסוף שנות השלושים ובתחילת שנות עה הכנענית: ניתן להזכיר בהקשר זה את התנו

הם המשורר יונתן יאומנים, סופרים והוגים )בינ ה שלהחלה קבוצ, 22-הארבעים של המאה ה

רטוש, הסופר בנימין תמוז ועוד( להתאגד סביב הרעיון ה"כנעני".

79

רה של העם לארץ צריכה להיות חז תווחזר ,זמנה של היהדות הגלותית עבררעיון זה לפי

שרואה את ,יהודית. רעיון זה בא כנגד התפיסה הציונית המקובלת-לסביבה הכנענית הלא

,הציונות כהמשכה הטבעית של היהדות. הכנענים טענו שהציונות היא ביטול היהדות

תושב הארץ הקדום שלפני היציאה לגלות. לטענת - במקום היהודי צריך לחזור ל"עברי"שו

ם הכנעניים הקדומים ולקיים חברה "כנענית" של כל יושבי קבוצה זו יש לחזור למיתוסי

המזרח התיכון.

געש". בשיר זה ממשיל התח הר אנו מסיימים את שער המקום בשירו של דן אלמגור "לפ

גם כאן המציאות גם שם אלמגור את הישיבה בארץ לישיבה ליד הר געש המאיים להתפרץ.

ד מתושבי הרי הגעש שהתקווה לעתיד טוב יותר קשה ותובעת קורבנות רבים. דן אלמגור לומ

תושבי הכפרים במקומם. כך גם אנו, תושבי מדינת הסיבה להישארותם של יאולקיום בטוח ה

נאחזים בתקווה שיבוא יום ובו נוכל לשבת בארץ בשקט. ,ישראל

82

ייחודיותמעגל ה - שישישער

נו חמש הגדרות שונות לזהות ודרכן הצע ,בספר הלימוד עסקנו בחמש הגדרות שונות ליהדות

יהודית. המעגל האחרון בו אנו דנים הוא מעגל הייחודיות. מעגל זה דן במספר מרכיבים

שהמשותף להם הוא היותם מיוחדים ליהדות וליהודים. ,היהודיתבזהות

ם שלושה ממדים המייחדים את נבחני בהמשךו ,שער עוסק באופן כללי בסוגיית הייחודיותה

יהודים: לוח השנה העברי, השפה העברית ומערכת סמלים בעלי משמעות היהדות ואת ה

.(כסמל יהודי מובהק "מגן דוד"תוך התמקדות ב) מיוחדת

ייחודיות יהודיתפרק א:

הייחודיות היהודית. ה שלמשמעותבעם והייחודיות ל ה שלבפרק זה אנו עוסקים במשמעות

או שמא אין לייחודיות זו שום ,ייחודיאנו שואלים האם נחוץ לשמור על אפיון היתר יןב

שאלה זו משמעותית מאוד בימינו. בעידן של "כפר גלובלי", בו אמצעי התקשורת משמעות.

המהירים יוצרים תרבות עולמית, עולה השאלה האם עדיין יש מקום לשמור על מאפיינים

מאזינים תלמיד מדבר בצ'אט עם נער בן גילו מארץ אחרת, שניהםבמצב בו תרבותיים.

האם עוד יש משמעות -לאותה מוזיקה, לבושים בדרך דומה ומשוחחים זה עם זה באנגלית

לסמלים יהודיים עתיקים? לשמות עבריים? לחגים יהודיים?

גישה אוניברסלית מול גישה העוסק ב (בשער הראשון)ניתן לקשור שאלות אלו לדיון

ולעומתה הגישה ,אפיינים הלאומייםפרטיקולרית. הגישה האוניברסלית תומכת בטשטוש המ

,משמעיות-תומכת בהדגשתם. ראוי לציין שאין מדובר בוויכוח בין גישות חדהפרטיקולרית

אלא ניתן לקבוע דרך אמצע השומרת על מאפיינים תרבותיים לאומיים לצד מאפיינים

תרבותיים אוניברסליים.

"לא שינו את שמם, לא שינו את לשונם". 1

ת הפרק בדיון של חז"ל בשאלה של זהות ייחודית לעומת זהות המושפעת אנו פותחים א

, , שבמהלכהעל רקע התקופה ההלניסטיתהתקיים חז"ל הדיון של מהתפיסה האוניברסלית.

.היווניתהתרבות - יהודית-יהודים מתרבות לאהבדומה לימינו אלו, הושפעו

דוגמה הם מביאים את בני במדרש יוצאים חז"ל נגד תופעת ההתבוללות התרבותית. כ

ישראל במצרים, שלדעתם נגאלו אך ורק משום ששמרו על ייחודיות תרבותית. על פי

המתואר בתורה, בני ישראל נגאלו משעבוד מצרים משום שאלוהים יזם את הגאולה. המדרש

שאלה מדוע החליט אלוהים לגאול את העם וכיצד הצליח העם לשרוד במשך מאות ה לעעונה

יבה זרה. בשנים בס

בא להסביר את העומד מאחורי יציאת מצרים, אולם דרכו אנו לומדים דווקא על חז"ל מדרש

של בני ישראל במהלך שהייתם בת מאות השנים במצרים. םהסיבות שמנעו את התבוללות

שמירה על שמות . 0 :המעידות על שמירת ייחודיות תרבותית יםבין הסיבות מוזכרות שתי

80

העבריים יהשמותמלמצרים ובבואם לומד המדרש משמות בני ישראל שעליה ) .עבריים

(נה.ממביציאתם

על השפה העברית. . שמירה 2

82

הוא ששמר על העם ,נדמה שמה ששמר על בני ישראל מפני התבוללות במהלך גלות מצרים

היהודי במהלך הגלות בת אלפיים השנים. למרות שהשפה העברית לא הייתה שפה

יהודיים, הרי שהייחודיות -לאששמות עבריים רבים הוחלפו בשמות מדוברת, ולמרות

נדמה שאין זה מוגזם לטעון שכך שמר העם היהודי על .בכל גלות וגלותשמרה נהיהודית

קיומו.

קיום העם היהודי. ושוב בזכותה נשמר על פי דברי חז"ל, שמירת הייחודיות היא למעשה זו ש

אובדן הזהות בהייחודיות בתקופתנו ומה הסכנה שמה משמעות -עולה השאלה בה פתחנו

היהודית.

ראובן ושמעון הגיעו למצרים, - לא שינו את שמןחז"ל מדגישים במדרש זה את נושא השמות: "

משמעות הם בעלישמות שהורינו בחרו עבורנו שה". נדמה ראובן ושמעון יצאו ממצרים

שונים ועל זהותו של בעל השם. תרבותית רבה. השמות מעידים על מאפיינים תרבותיים

של תלמידי הכיתה, שמטרתו לעמוד על משמעות יהםשמותעל מציעים דיון אנו 1הפעלה ב

כל שם.מאחורי שהשונים ועל הזהות השמות

"םגויישלא ידמה ל" .2

אנו עוברים לדברי ההלכה של ,ממדרש חז"ל המסביר את חשיבות השמירה על הייחודיות

יהודי. שמירת הייחודיות -חל איסור על יהודי להיראות כלאהרמב"ם. הרמב"ם קובע ש

החיצונית היא לדבריו בעלת ערך בפני עצמה. הרמב"ם מסביר שהרעיון מאחורי ההתבדלות

שונה ממי שאינו כהחיצונית הוא שמירה על הייחודיות הפנימית. בכך שהיהודי ניכר בלבושו

ת לו.יהודי, הוא למעשה מצהיר על השקפת העולם הייחודי

פגשנו בשער "משפחה מול , אותןבנוגע למהות היהדות יולדעות שורהדעה זו של הרמב"ם ק

רואה את היהדות בראש ה ,את דעת הרמב"םהכרנו השקפת עולם ואורחות חיים". בשער זה

מבוססת על אמונת הייחוד. למשל, ראינו שעבורו גר המצהיר השקפת עולם הכובראשונה

הרי הוא יהודי לכל דבר. רעיון זה בא - הודית ועובר את טקס הגיורהי בתום לב על אמונתו

לידי ביטוי אף בהלכה זו. היהודי הוא בראש ובראשונה מי שהשקפת עולמו היא השקפת

עולם יהודית, ולייחודיות זו יש לתת ביטוי חיצוני.

בעיקר נשמרת בלבושהייחודיות היהודית ר שאדבריו של הרמב"ם מעניינים בימינו אלה, כ

הציבור החרדי. מהי משמעות הייחודיות היהודית עבורנו? האם יש צורך לתת ביטוי בקרב

חיצוני ליהדות?

על הייחוד היהודי .3

פתחנו את השער בשני מקורות הרואים חשיבות רבה בשמירה על ייחודיות יהודית. שני

ת פנימית.המקורות מצביעים על הייחודיות החיצונית )שמות, לבוש( כבעלת משמעו

83

המקור הבא מציג את הייחודיות היהודית כשלילית. הפילוסוף ברוך שפינוזה, שנולד כיהודי

רואה . הואמהחברה היהודית, מבקר באופן חריף את השמירה על הייחודיות היהודית ויצא

בשמירה האדוקה על הייחודיות גורם מרכזי בסבל היהודי.

יתרון על פני העמים האחרים, כפי שהיה בתקופת , ליהודים בהווה אין שוםשפינוזה לדברי

בעלי יוהם ממשיכים לשמר את ייחודיותם בקרב העמים כאילו ה ,המקרא למשל. למרות זאת

,סגולה מיוחדת. לטענתו הביקורתית של שפינוזה אין שום תוכן ממשי בייחודיות היהודית

סובלים היהודים ןיפות מהרדגורמת לייחודיות זו היא שהוא סובר שוהיא חיצונית בלבד.

לאורך הגלות.

יחד עם אך ברית המילה היא מעשה חיצוני, לדעתו מביא שפינוזה את ברית המילה. הכדוגמ

שומרת על ייחודו ועל המשכיותו. היא בכך - בה משמעות רבה עבור העם היהודיטמונה אתז

ר של העם היהודי. כוח המשמכ התוהוא רואה א ,אף ששפינוזה מתנגד לייחודיות היהודית

לוח השנה: בפרק

שמירה על ההמדגישות את חשיבות הצגנו דעות -בפרק הקודם דנו בייחודיות היהודית

סכנה. הצענו לדון בנושא זה בהקשר העכשווי של תרבות הב ותהרוא ותייחודיות מול דע

שלושה גלובלית הנוטה לאוניברסליות. בפרקים הבאים נבחן את הייחודיות היהודית דרך

ממדים: לוח השנה היהודי, השפה העברית וסמלים יהודיים.

בפרק הראשון נדון בלוח השנה העברי ובמשמעות העולה מקיומו של לוח שנה ייחודי.

כיצד נקבע לוח השנה? .4

אנו פותחים את הפרק בדיון על התפתחותו של לוח השנה. נביא עיבוד לדבריו של ההוגה

הבסיס ללוח השנה ,יך בו עוצב לוח השנה העברי. לדבריומתאר את התהל, האליעזר שביד

. ראוי לציין שבחברה העונות וחילופי הימים, מחזוריות הירח חילופי שלהוא המחזור הטבעי

,ואמנם ;יש משמעות רבה ביותר למחזוריות הטבע ,חקלאית בה עוצב לוח השנה העבריה

לוח השנה העברי הוא במקורו לוח חקלאי.

מי הסכ מועדים קבועים לציון )אופן הסכ מי חזור הטבעי קובעים בני האדם באופןעל בסיס המ

נוצר ללא מהות עצמית של היום אלא על סמך הסכמתם של חברי הקבוצה(. בדרך זו -

קישור בין משמעות המועד לזמן ציונו במחזור הטבעי. אירועים אלו מקבלים משמעות

: למשל, לאומית

דתית. -חג חקלאי בעל משמעות לאומית -סוכות ;ל משמעות לאומיתחג האביב, בע - פסח

מיים )למשל פורים, והם אך ורק הסכ ,אירועים בלוח השנה מנותקים ממחזור הזמניםחלק מה

ימי זיכרון ועוד(.

84

על מנת לבחון את המשמעות של לוח השנה העברי ואת משמעותו עבורנו כיום, אנו מציעים

לואי דוקשלהם, לב "אישיה" על התלמידים לבחון את לוח השנה . בהפעלה זו2הפעלה את

הקשר בין ייחודיות לזהות אישית.עמוד על מציינים ול ימים הם

ה ולבחון את נבנוסף באה הפעלה זו להציב את התלמיד מול אירועים מרכזיים בלוח הש

זהותו היהודית על רקע לוח השנה העברי.

חגים בתרבות הישראליתה .5

ר העיקרי כיום בינינו ובין לוח השנה העברי הם החגים. רובנו ככולנו חוגגים את נראה שהקש

החגים היהודיים, גם אם בדרכים שונות. זהו אחד הביטויים העכשוויים החזקים ביותר של

בא לידי ביטוי במשפחה, במערכת החינוך )בחופשות למשל(, בפרסומות , הייחודיות יהודית

מיוחדות לחגים ועוד.

אנו מביאים את דבריו של יהונתן גפן. ,דיון במשמעות החגים בתרבות הישראליתלשם

עולים רעיונות שהוא כאדם , למשל,שמחג הפסח ומההגדה של פסח ,בפתח דבריו טוען גפן

חשובים לו. גפן טוען שהעובדה שכל יהודי מאוד החגים ,חילוני מתנגד להם. ובכל זאת

היא הסיבה לחגוג את החג. ניתן לטעון את החג - העולם חוגגים אותו חג באותו זמן

ל הוא עצם קיום החג. והמשותף לכאך במשמעויות רבות ושונות ולקיים אותו בדרכים שונות,

ונות הנוגעות ג שאלות שחהזהות היהודית. בזמן ההיא הייחודיות היהודית, לדעת גפן,

יה אין שאלות.יהדותך הבסיסית שלגב ואתה נשאר עם ,יהודית נעלמותהלזהות

שפה: גפרק

את לשונם. השפה היא במצרים שבני ישראל לא שינו בפרק הקודם ראינו במדרש חז"ל

והשפה העברית היא ללא ספק אחד ממאפייניו הייחודיים של ,מרכיב תרבותי חשוב ביותר

לא מעולם הייתה שפה מדוברת, לא העם היהודי. גם במשך אלפי השנים בהן העברית

ת שפת הלימוד והיצירה של יהודים רבים. פסקה להיו

אברהם העברי .6

תאר בן לעם ישראל. כינוי זה מופיע לראשונה מה ",עברי"המילה "עברית" קשורה לכינוי

אברהם העברי. בספר בראשית מתוארת מלחמה בין מלכי הצפון -ככינוי לאברהם אבינו

הדבר מובא לידיעת , ובמלחמה זו נלקח רכושו של לוט בן אחי אברהםלמלכי הדרום.

: )בראשית יד( זה בתורהאברהם. כך מתואר סיפור

דם ו עמרה ו את כל רכ לם ו י ל כו: בן )יב( ו יק חו את לוט ו את ר כשו )יא( ו יק חו את כל ר כש ס

דם: ב בס פ אחי אב רם ו י ל כו ו הוא יש רי ו הוא שכ ן)יג( ו יבא ה ב א לנ י ליט ו י ג ד ל אב רם העב

רית אב רם: על י ב ם ב כל ו אחי ענ ר ו ה ר א האמרי אחי אש מ מ

:)בראשית לט( "ידי אשת פוטיפר בשם "עבריעל לאחר אברהם מכונה יוסף

85

ף יום יום ו לא יות עמה:)י( ו י הי כ ד ב רה אל יוס כ ב אצ לה לה ליה לש ע א יום שמ )יא( ו י הי כ ה

ב ית שם ב י ה אנ ש ין איש מ ל אכ תו ו א י תה ל עשות מ ב זה ו יבא ה הו ב ב בית:ה פ ש ג דו )יב( ו תת

יד חוצה:ל אמר שכ בה עמי ו י עזב בג דו ב ידה )יג( ו י הי כר אותה כי עז ב בג דו ה ו ינס ו י צ א ה ב

חוצה: ביא לנו א ו ינס ה יתה ו תאמר להם ל אמר ר או ה י ב רא ל אנ ש רי ל צ חק )יד( ו תק יש עב

רא ב קו כ ב עמי ואק ול:ל גדבנו בא א ל י לש

בהקשר "עברי"דנים חכמים במשמעות ובמקור של השם ,הבאנושבדברי חז"ל במדרש

אברהם מכונה עברי מכיוון שהוא שונה . 0ל"אברהם העברי". אלו ההסברים שמביאים חז"ל:

ר ב ע עברי משמעו צאצא של . 2 ;בר השניבר אחד בעוד העולם מצוי מהע מצוי בע - מסביבתו

הכינוי . 4 ;בר הנהר )מאזור מסופוטמיה(מי שמוצאו מע הואעברי . 3 ;ל נוחבנו ש ,בן שם

דיבר אברהם. בהמהשפה העברית עברי נובע

ארבעת ההסברים של חז"ל מרמזים על ארבעה אפיונים לייחודית של אברהם: מוצאו

הגיאוגרפי, מוצאו המשפחתי, אמונתו המיוחדת ולשונו הייחודית.

מעניין לדון כאחד הביטויים לייחודיות. בהקשר זה השפה גת מוצבמאמר זה של חז"ל

-שפה כללמשמשת כהאנגלית בימינו, כאשר מקומה של העברית כשפה ייחודית בשאלת

אלה זו מתקשרת לשאלות נוספות בהן עסקנו, דוגמת השאלה על אוניברסליות ש עולמית.

גלובליות מול תרבות ייחודית. או מול זהות לאומית

, המעלה שאלות לגבי מקומה של שפה לאומית בעולם 3הפעלה בא לידי ביטוי ב רעיון זה

רחבה יותר של זהות ייחודית בעולם גלובלי.תקשרת לסוגיה מ ,כאמורזו, שאלה .גלובלי

השפה העברית כערובה לתודעה יהודית .7

אנו מביאים את דבריה של שולמית אלוני בנוגע למקומה של השפה העברית בימינו. לדברי

השפה העברית עומדת במרכז התרבות היהודית וממנה נגזרת זהות יהודית. אלוני ,אלוני

אינה , וככזו היא את התרבות היהודיתו השפה העברית מגלמת את הזיכרון היהודיסבורה ש

היהדות כמהות גנטית. תתפיסמפחותת ערך מתרבות יהודית המבוססת על פולחן דתי או

ת הקמתה של מדינה ישראל. העם היהודי במדינת ישראל עיצב אלוני תולה תפיסה זו בעובד

עברית. כשם הלשון התרבות ישראלית שהיא במידה רבה תרבות יהודית, שתרבותה היא

ששפה הולכת ומתפתחת, כך על התרבות היהודית בארץ בימינו להתפתח ולהוסיף רבדים

נוספים לתרבות היהודית המסורתית.

סמלים: דפרק

תרבויות אחרות. ממייחדים את היהדות , העוסקים בממדים בזהות היהודית בשער זה אנו

נושאים משמעות היסטורית ותודעתית רבה. כאלו הם אולם ,נראים כחיצונייםאלה ממדים

הם הסמלים.

86

זכר לרגע בסיפורו של האח דניאל בו פגשנו בפתיחת הדיון. העלינו נימוקים שונים מדוע ינ

יהודי ונימוקים אחרים מדוע לא לראות בו יהודי. נדמיין לרגע את ניתן לראות באח דניאל

האח דניאל עונד צלב גדול על חזהו ומבקש זהות יהודית. האם תיאור זה שינה משהו

וקשה לראות ,בלבטינו? נראה שלענידת הצלב ישנה משמעות רבה. זהו סמל נוצרי מובהק

הוא סמל מובהק. חפץ שקיבל ,כך אם ,אדם המבקש שיזהו אותו כיהודי עונד צלב. הצלב

כשאנו מזהים בו סמל, אנו רואים את המשמעות העומדת מאחוריו. - וכעת ,משמעות סמלית

מהו סמל. עקרוניתבשאלה ה ראשית נפתחאולם ,בפרק זה נעסוק בסמלים יהודיים

שמשמעות הסמל נובעת . דנו בכךמיות של הסמליםבספר הלימוד הדגשנו את ההסכ

משמעות מסוכמת. )כך למשל צלב ושבני אדם השייכים לתרבות מסוימת מזהים ב מהעובדה

משמעות אחרת בעלובהודו הוא , מסמל את האכזריות הנאציתהוא נו יבעינ: הקרס

לחלוטין(.

כתוספת למדריך למורה אנו מביאים את דבריו של הרב שמשון רפאל הירש.

-סית בגרמניה במאה הכיהדות האורתודומנהיגה הרוחני של ה ,0888-0828 הרש"ר הירש,

. התנגד לתנועה הרפורמית בגרמניה שקראה לשינויים מרחיקי לכת ביהדות, והציג דרך 09

ל ב בין היהדות לרוח הקדמה של המאה ה . תמך בהקמת רשת מוסדות חינוך 09-משלו לש

חול. כתב לימוד תורה ביחד עם מקצועות -על פי הרעיון של שילוב "תורה עם דרך ארץ"

פרשנות לתורה וספרי הגות בהם הציג את השקפותיו הדתיות והפילוסופיות. אחד מספריו

עוסק בנושא הסמלים ונקרא "המצוות כסמלים".

נם חפצים או תופעות שימחישו רעיונות ומחשבות מסוימים. החפצים והתופעות סמלים ה

י להביע את הרעיון המסוים כדלסמל אינם כוללים מה שהם מסמלים לפי טבעם; הם נקבעו

בגלל איזה קשר שיש להם עם הרעיון. לכן הועבר הרעיון לתוך הסמל, והוא קובע את מהותו.

ה סמל במקום דיבור ואומרת מה שהלוחץ רוצה ווגם תנועה פשוטה כמו לחיצת היד מה

להביע. אלמלא כן הייתה לחיצת היד לא יותר מתחושת הלחץ, ורק הכרת הכוונה של הלוחץ

הופכת את הלחץ הזה להבעת ידידות שהחבר רוצה להביע.

לכן, כאשר עלינו לחקור את פתרון הסמל, עלינו לוודא את הכוונה של מי שנתן את הסמל,

ע. כל זמן שאין אנו יודעים את ב אם בכלל הייתה כוונתו לקבוע בזה רעיון, ואיזה רעיון הוא ק

מלית, ולא נוכל לפתור את העצם או שזוהי פעולה ס ה אין לנו רשות לקבוע שזהו סמל ונ ו כ ה

ץ.ח ואת הפעולה כמהותה הפשוטה והמקורית, למשל: לחיצת היד לשם ל

6 ודעמ ,המצוות כסמלים, הרב שמשון רפאל הירש

שאלות

סמל"?"מהי ההגדרה של רש"ר הירש ל. 1

87

בירו את הס. הסמל יוצרו ל העניקהירש טוען שמשמעות הסמל נובעת מהמשמעות ש. 2

דבריו. התייחסו לדוגמה על לחיצת היד.

תושעל מנת להבין סמל עלינו להבין את כוונ ,טענתו של הירש. האם מקובלת עליכם 3

? הסבירו דעתכם.יוצר הסמלהמקורית של

הירש טוען שסמלים הם חפצים או תופעות שממחישים רעיונות. בחרו שלושה חפצים, . 4

הם שאו תופעות )למשל תנועות גוף( המשמשים כסמלים והסבירו את הרעיונות ציורים

מביעים.

הדנה בסוגי סמלים. כחלק מההפעלה אנו מציעים 2הפעלה דבריו של הירש מביאים אותנו ל

תלמידים לעצב סמל. דרך עיצוב הסמל התלמידים יוכלו להבין את הדיון המופשט בנושא.ל

ם המוצגים בהפעלה לשני סוגים:אנו מחלקים את הסמלי

סמלים )למשל, סמלים אקראיים שכל משמעותם נובעת מהסכמה חברתית .0

.(מסחריים

סמלים בעלי אמירה עצמית שאינה נובעת מהסכמה חברתית וסמלים המשתמשים .2

סא גלגלים יהציור של אדם בכבו סמל חניית הנכים :בסמלים מוסכמים אחרים

נג הסיני שמביע רעיון אי-יןסמל הי ;הסמל את משמעומסביר גם למי שלא מכיר את

למי שמצוי בתרבות הברורשמשמעותו סמל מדינת ישראל ;פילוסופי בדרך גרפית

סמלים לוב של משתמש בידע התרבותי הקודם שלנו ועל ידי שי סמלהיהודית. ה

יהודיים מסורתיים מביע רעיון ברור.

סמלים יהודיים במדינת ישראל. 8

ופעמים רבות דווקא ,סמלים הוא דיון טעון מיסודו. הסמלים נושאים משמעות רבההדיון ב

עולות סוגיות חברתיות, פוליטיות ואחרות. כםדר

רוחשים מתחת לפני אלאאינם גלויים , חלקםבמדינת ישראל ישנם מתחים חברתיים רבים

חרונות: פרשת השטח. הסמלים הם המעלים מתחים אלו לדיון ציבורי. דוגמאות מהשנים הא

סמל כהדם - העדה, שעוררה מחאה קשה בקרב בני ת הדם של העולים מאתיופיהובדיק

בחברה הישראלית כביטוי למצוקה השתרש שהדימוי הטלוויזיוני של מקרר ריק ;השתייכות

כלכלית של שכבות שלמות ועוד.

ה אינם אנו בחרנו לעסוק במקומם של סמלים יהודיים במדינת ישראל, שרבים מתושבי

יהודיים. מבין ערביי ישראל ומבין חוגים של הוגים יהודיים נשמעת מעת לעת הטענה

שמדינת ישראל מפלה אזרחים רבים משום שהיא משמרת סמלים יהודיים, ולמשל המנונה

של המדינה נפתח בביטוי "נפש יהודי". מטיעון זה עולה טיעון נוסף שלרוב אסור לכפות את

88

ום המשמעות הרבה שיש לסמלים אלו. אנו מביאים את דבריו של סמליו על המיעוט, מש

החוקר שלמה אבינרי שמודע לביקורת כלפי מדינת ישראל בעניין זה ומשיב לביקורת זו.

י המדינה כסמלים יהודיים משום פגיעה בדמוקרטיה ובאזרחים לדברי אבינרי אין בעיצוב סמל

בהקים אולם הסמל מטבעו משקף את הרוב הלא יהודיים. הסמלים אמנם סמלים יהודיים מו

ולא את המיעוט. מדינת ישראל היא מדינה יהודית, ככזו היא הוקמה ורוב תושביה יהודיים.

אולם עליה לשמור על זכויות המיעוטים ככל האפשר. לדברי אבינרי אין בסמלים היהודיים

משום קיפוח זכויות המיעוטים.

מגן דוד. דיון זה מזמן לנו שאלות שונות -הודי מובהק לסיום הפרק אנו מביאים דיון בסמל י

לגבי סמלים בכלל ולגבי מגן דוד ודגל המדינה בפרט.

המנורה. ראוי לציין שכיום המגן דוד -להעשרה נוספת אנו מציעים דיון נוסף בסמל נוסף

נחשב לסמל היהודי המובהק ביותר, ואילו בעבר תפסה המנורה מקום זה.

המנורה

משמעותה? מדוע נבחרה כסמלה הרשמי ימה ,אולם. מוכרת לכולנו מסמל המדינההמנורה

של מדינת ישראל?

פרק כה. במסגרת ההוראות לבניית המשכן נכללות ,לראשונה מופיעה המנורה בספר שמות

אלה:גם ההוראות ה

קנים גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו: וששה ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה

דים בנה יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני: שלשה ג בעים משק

דים בנה האחד כפתר ופרח כן לששת הנים היצ האחד כפתר ופר אים מן המנרה: ח ושלשה גבעים משק

דים כפתריה ופרחיה: וכפתר תחת שני הנים ממנה וכפת חת שני הנים ממנהר ת ובמנרה ארבעה גבעים משק

ה יהיו כקלה מקשה אחתוכפתר תחת שני הנים ממנה לששת הנים היצאים מן המנרה: כפתריהם וקנתם ממנ

רתיה והאיר על עבר פניה: זהב טהור: ועשית את נרתיה שבעה והעלה את נ

לז-שמות כה לא

שאלות

מה תפקיד המנורה על פי פסוקים אלו?. 0

האם המנורה הייתה החפץ המרכזי והחשוב ביותר במשכן? - על פי הידוע לכם. 2

האם המנורה בספר שמות היא סמל? הסבירו דעתכם.. 3

בית מאוחר יותר של ודש של המשכן והמנורה המתוארת בפסוקים אלו הייתה אחד מכלי הק

וספו המקדש. אולם בנוסף למנורה היו כלי קודש אחרים. במהלך ההיסטוריה היהודית נ

שהפכו אותה לסמל יהודי חשוב. ,משמעויותעוד מנורת המקדש ל

סמלית. הנביא זכריה ההפעם כבר במשמעותפעם נוספת, בספר זכריה מוזכרת המנורה

. י זיתצעלצדה שני ת מנורה ווה נבואה בה מתוארחו

89

המנורה מפרש לו את משמעותה הסמלית:לו את המלאך שמציג

ראיתי והנה מנורת זהב וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו: ויאמר אלי מה אתה ראה ואמר

ד שנים זיתים עליה אח ה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה: וכקלה וגקל

יען המלאך הדבר בי מימין הגקלה ואחד על שמאלה: ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני: ו

בבל לאמר לא ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני: ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר ה' אל זרק

בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות:

ו-זכריה ד א

שאלות

מה החיזיון שרואה זכריה?. 0

מסיפור נוח והמבול - מה משמעותו הסמלית של חיזיון זה? )גם לזית יש משמעות סמלית. 2

מסמל שלום ופיוס אלוהי(. ואאנו למדים שה

זרו והסתכלו בסמל מדינת ישראל. מה הקשר בין סמל המדינה לפסוקים מספר זכריה? ח . 3

אים, במהלכו אבדה המנורה המקורית עם שאר כלי לאחר חורבן בית המקדש בידי הרומ

הקודש שלקחו עמם הרומאים, הפך סמל המנורה לסמלה המרכזי של היהדות. על מטבעות

.שהתגלו מימי בר כוכבא מופיע סמל המנורה כסמלו של העם היהודי

על השער נראים .שער הניצחון של המלך טיטוס בעיר רומא מציין את ניצחונו על ירושלים

בירור עבדים יהודים וכלי המקדש ובראשם המנורה. המנורה החקוקה על שער טיטוס ב

הגלות בתקופת ת שבאה בעקבותיו.לוהפכה לסמל מרכזי לחורבן המרכז הרוחני היהודי ולג

עיטרה המנורה בתי כנסת, מצבות וסמלים לאומיים ודתיים רבים.

סמלכ הת ההיסטורית שלא המשך טבעי להשתלשלויה דינהבחירת המנורה כסמל המ

סמל , וכיום, כרות היהודית, לאחר מכן את הגלות היהודיתיסימלה את החבעבר ביהדות:

חזרת של משמעות חדשה ההיסטוריות בתוספתהמשמעויות טמונות בה ,המדינה היהודית

העם לארצו.

צוב והוא נכלל בחוקי המדינה. לשם עי ,0949בפברואר 02-סמל המדינה נכנס לתוקפו ב

המקור ההיסטורי , שהואהסמל השתמשו המעצבים בתבליט המנורה שעל שער טיטוס

צורת המנורה, עובדה הטעונה כשלעצמה משמעויות סמליות. אותה לשהמדויק ביותר

מסמלת עתה את חזרת העם ,היציאה לגלותאת מנורה שסימלה את חורבן בית המקדש ו

לארצו.

שאלות

כיום?מה לדעתכם מסמלת המנורה . 0

האם עבורכם המנורה היא סמל משמעותי?. 2

92

מנורה. מדוע לדעתכם ציור הפעמים רבות מופיע בכתובות קיר אנטישמיות באירופה . 3

בסמל זה? כתובותהיוצרי שתמשים מ

90

הפעלות סיכום

בסופו של ספר הלימוד אנו מציעים שלוש הפעלות שיסכמו את תהליך הלימוד שעברו התלמידים.

לות היא שהתלמידים יביטו לאחור על תהליך הלימוד, יבחנו את הסוגיות הנלמדות מטרת ההפע

בהקשרן הרחב ויביטו על התהליכים שעברו הם עצמם בנוגע לזהותם היהודית.

1הפעלה

הפעלה זו מסכמת את הקונפליקטים המרכזיים עמם התמודדנו במהלך לימוד. אנו מציגים

ם דעות שונות, ומבקשים מהתלמידים להכריע בין בפני התלמידים היגדים שונים המציגי

הדעות. ההכרעה עצמה אינה החשובה ביותר )הלא בכל דילמה הצגנו שתי דעות לגיטימיות(

אלא דווקא דרך ההוכחה. ניתן לערוך מעין תחרות עימות כיתתית כשכל שתי דעות מנוגדות

בדעה אותה הם מציגים.מוצגות על ידי שני תלמידים שצריכים לשכנע את תלמידי הכיתה

בנוסף להכרעה עצמה אנו מבקשים מהתלמידים לציין מיהם ההוגים המייצגים את הדעות

השונות. כך יחזרו התלמידים למקורות שבספר הלימוד וההפעלה תהיה למשמעותית יותר.

2הפעלה

הפעלה זו היא אישית יותר ובה מתבקשים התלמידים לחזור לשערים שבספר הלימוד,

ר באחד המקורות שלדעתם הוא המשמעותי ביותר ולבחון את המשמעות שלו לגביהם.לבחו

עצם בחירת המקור יש בה משום חזרה טקסטואלית על החומר והבחירה במקור בעל

משמעות אישית יש בה משום שאלת שאלות לגבי הזהות האישית דרך המקור הנבחר.

3הפעלה

עיתון דמיוני לרגל חגיגות המאה למדינת ישראל. בהפעלה זו מתבקשים התלמידים לכתוב ולעצב

ההנחיות לכתיבת העיתון הן למעשה דילמות פיקטיביות הקשורות לזהות יהודית ולמדינת ישראל. כך

אולם בדרך שונה. ,עוסקים התלמידים שוב בדילמות בהן הם עסקו במהלך לימוד הספר

ן ובאירועים שלדעתם יהפכו יה חוזרים התלמידים ועוסקים בנושא הזיכרויבשאלה השנ

לזיכרון בעל משמעות במדינת ישראל.

השאלה השלישית מחזירה את הדיון באחריות ובמעורבות דרך השאלה לאיזו מטרה יש

לגייס את תרומותיהם של אזרחי המדינה.

השאלה הרביעית עוסקת בנושא הסמלים דרך עיצובו של סמל לחגיגות המאה.

קשורה לדיון בשיוך משפחתי מול שיוך על סמך השקפת השאלה החמישית היא דילמה ה

עולם ואורחות חיים.

האם יש :השאלה השישית עוסקת בחוק השבות ובצביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית

לשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית ועל חוק השבות כחוק המעדיף יהודים?