פרשתויחי

‰'˙˘פ"‡

12

למספר 972-2-5372265+

הספרים הגיעו, נא לוודא שהם בדרך אליכםהספרים הגיעו, נא לוודא שהם בדרך אליכםכולל משלוח בארץ

מתולדותיו המשך משבוע שעבר.

בבוקר יום פטירתו ביקש רבי שלום מהרבנית שתביא לו תרופה מסוימת, שתפקידה לרחוץ ולנקות את המעיים. זאת מכיון שבמרוקו נהגו לנקות את המעיים בשעת הטהרה שעושים למת, אך בצרפת לא נהגו כך באותו זמן, ועל כן

דאג לעשות זאת בעצמו קודם שתצא נפשו.

כל את מעליה להוריד מאשתו בקש מכן, לאחר התכשיטים, וקרא לכל ילדיו ובקש מהם לשבת על הרצפה קוראים בבניו מסובב כשהוא וכך, שמע. קריאת ולקרוא נסתלק רבי שלום מן העולם במיתת נשיקה, קריאת שמע,

ביום ו' באדר שנת תשל"ד (1974).

רצונו אם משפחתו בני אותו שאלו פטירתו, לפני שיתעסקו מחשש בשלילה, והשיב ישראל, בארץ להקבר

גוים בקבורתו.

מיד לאחר שהשיב רבי שלום את נשמתו אל יוצרה, הבשורה כבוד לו לחלוק שבאו מרסיי, יהודי כל בין התפשטה המרה לכבודו השתתפו שנערכה בלויה קוצים. בשדה כאש אחרון,

אלפי יהודים, ומקום קבורתו עד היום הזה בעיר מרסיי.

רבי יצחק אביחצירא זצ"ל דמן חיפה, בן דודו של רבינו, את בשומעו אהבה, של בעבותות שלום לרבי קשור היה על עצמו אבלות לשנה שלמה, עשה קבל הבשורה המרה בשום השתתף לא השנה כל ובמשך שבעה, וישב קריעה ידידו: "איש האשכולות, צדיק כותב על וכך הוא שמחה. במפעלות, אוצר כל כלי חמדה, מלא רוח חכמה ובינה רוח

עצה ותבונה, רוח דעת ויראת ה' ברה".

להתפלל באים רבים היום ועד ציון, בנו קברו על ולהשתטח על קברו וראו ישועות גדולות. מדי שנה בשנה, ביום ו' באדר, עולים קהל גדול במרסיי להתפלל על קברו, רבי דוד חנניה פינטו שליט"א, ועורכים עם הרה"ג הצדיק

שם הילולא ברוב עם שבא לחלוק לו כבוד.

בגיל צעיר בחור שנים, מספר לפני שהיה מעשה העשרים השתתף בלויה שנערכה במרסיי, ולאחר הקבורה שם להתפלל שלום רבי של קברו אל בחור אותו ניגש לצאת ובא להתפלל כשגמר תהלים, פרקי כמה ולומר מבית הקברות מצא להפתעתו את השער נעול, עקב השעה

המאוחרת, בלי שום אפשרות לפתוח את השער ולצאת.

הצעיר יצר קשר מיד עם אביו שהיה רחוק משם, ואביו הקברות, בית נעילת על האחראי עם קשר ליצור ניסה ולבינתים החושך התחיל לרדת, בצר לו חזר הצעיר לציון הוא בה המצוקה ואת המקרה את לו וסיפר הצדיק, של שרוי, שבשביל השתטחותו על קברו נגרם לו כל הצער הזה, ושוב חזר לצאת מבית הקברות. והנה זה פלא, תיכף כשהוא מגיע לשער בית הקברות, ומנסה ליצור קשר שוב עם אביו, הוא אחז בידית ומשך את הדלת והנה השער נפתח, לאחר שיצא וסגר את השער, חזר וניסה לפתוח שוב את השער כי עדיין לא עיכל את מה שקרה, אולם למרבה הפלא השער

היה נעול ולא נפתח.

כי אכן, גדולים צדיקים במיתתם.הרב מאיר אביטבול מייסד ומנהל המכון

פרשת ויחי ם. [מז, כח] ƒַרי ¿̂ ƒמ ı ר∆ ∆‡ ב ּב¿ …̃ י ַיֲע ƒח ַוי¿

יעקב ויחי מאד וירבו ויפרו הטורים, בעל רבינו כתב בארץ מצרים וכו', עי"ש מ"ש הוא ז"ל.

ואומר אני ע"פ מ"ש הרב חיד"א ז"ל בשמחת הרגל, על פסוק (שמות א, ז) ובני ישראל פרו וישרצו וכו', וז"ל, בנוהג המחיה על צער סובל בבנים מטופל שהוא מי שבעולם ועל הכלכלה, משו"ה אמר הכתוב ובני ישראל פרו וישרצו וירבו שלא כדרך הטבע, ואם תאמר ומאי מעליותא היא זו ויעצמו אמר לזה הכלכלה, ועל על המחיה צער יש והלא במאד מאד דהיינו ממון כאומרם ז"ל, על פסוק (דברים ו, ה) ובכל מאדך, ממונך דהיינו הקב"ה שלח להם ברכה במעשה ידיהם, עכ"ד. וכתב רש"י בפרשת ויגש על פסוק ותן זרע, אשר שנים ועוד חמש יוסף ואע"פ שאמר האדמה, לזרוע ברכה באה למצרים יעקב שבא מכיון וקציר, חריש אין

לרגליו והתחילו לזרוע וכלה הרעב, ע"כ.

ויפרו קאמר והכי הנ"ל סמיכות שפיר אתי והשתא היא מעליותא ומאי וא"ת הטבע, כדרך שלא מאד וירבו זו, שהרי יש לחוש על צער ודוחק המחיה והכלכלה כנ"ל, ומה גם באותו מקום ובאותו זמן שהיה רעב גדול בכל ארץ מצרים, לזה אמר ויחי יעקב בארץ מצרים וכו', וכיון שבא וכלה לזרוע והתחילו לרגליו ברכה באה למצרים יעקב הרעב כנ"ל וכתיב ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל

בית אביו לחם לפי הטף, ודו"ק.

Les oeuvres de RABBI CHALOM ABEHSERA זצוק"ל de Colomb-Béchar

תורה יפה ותמה וגם נעימה

אי נמי ע"פ מאי דאיתמר בזוהר הקדוש פרשת נשא (דף קלה.), מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא, לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן כולהו מתתקנן, ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא לא יכלין עמא לאתתקנא, ע"כ. וכן איתמר בבתרא (דף ס.) ריש לקיש אמר (צפניה ב,

א) התקוששו וקושו, קשט עצמך ואח"כ קשט אחרים, ע"כ.

לי חטאו כרובם ז) ד, (הושע פסוק על ב'), (פר' רבה בדברים ואיתא וכו', מהו כרובם, א"ר שמואל בר נחמני, כל מה שהגדולים עושים הדור אוסר ואני מתיר הנשיא אומר דין בית ואב מתיר הנשיא כיצד עושה, הדור ושאר אוסרים, ואנו מתיר ב"ד אב אומרים והדיינים [בתמיה], אומרים הדיינים מתירין ואנו אוסרין, מי גרם לכל הדור לחטוא, הנשיא שחטא תחילה. דבר אחר כרובם כן חטאו לי, א"ר תנחומא כל שהרביתי להם ארצות כן חטאו לי, מנין שנאמר (הושע יב, יב) גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי. ד"א כל שהרביתי להם עושר כן חטאו לי, מנין שנאמר (שם ח, ד) כספם וזהבם עשו להם עצבים. דבר אחר כל שהרביתי להם בנים ונושנתם בארץ והשחתם כן חטאו לי שנאמר כי תוליד בנים ובני בנים וכו', ע"כ. וכתב המתנות כהונה כרובם, כתיב חסר וי"ו לשון רב ונשיא, מזה למדנו ע"כ. כולם, חוטאים כן הנשיא והוא הרב כשחוטא כלומר חוטא כך כשם שאין כולם, חוטאים כן הנשיא או הרב כשם כשחוטא הרב או הנשיא אין חוטאים כולם, כההיא דזוהר הקדוש אם רישא דעמא

אתתקן כולי עמא אתתקן.

אחוזה שם שקנו בה, ויאחזו כז) מז, (בראשית פסוק על רד"ק וכתב ובכל ו, ה) (דברים רש"י על פסוק וכתב יוסף, ע"כ. לבד מה שנתן להם מאדך, בכל ממונך, ע"כ. ואיתא בבראשית רבה (פרשה כ"ד), תני בר קפרא בכל מקום שנאמר חי, צדיק, ארפכשד חי, שלח חי, ע"כ. ואיתמר בזוהר הקדוש פרשה זו (דף ריו:), ויחי יעקב וכו', חמא לכל בנוי זכאין צדיקין

וכולהו בתענוגי ותפנוקי עלמא וכו', ע"כ.

מצרים בארץ ישראל וישב וה"ק הנ"ל סמיכות אתי שפיר והשתא בארץ גושן, שנתן להם פרעה ע"י יוסף, ועוד ויאחזו בה, שקנו שם אחוזת קרקע כנ"ל, ועוד ויפרו בפריה ורביה. ועוד וירבו מאד בממון כענין וכל מאדך. בכל ממונך כנ"ל. וא"ת ומאי מעליותא היא זו בכל אלה הדברים, שהרי ע"י זה יש לחוש לענין כרובם כן חטאו לי, כל שהרביתי להם ארצות כן חטאו לי וכו'. כל שהרביתי להם עושר כן חטאו לי וכו', כל שהרביתי להם בנים כן חטאו לי וכו', כנ"ל. לזה אומר ויחי יעקב בארץ מצרים וכו', כלומר ויחי יעקב וכו', בסוג צדיק כדאמרינן כל מקום שנאמר חי, צדיק אם כדאמרינן היו, צדיקים בניו גם צדיק היה שהוא וכיון כנ"ל. וכו', רישא דעמא אתתקן כולי עמא אתתקן, וכן היה, כמ"ש ויחי וכו', חמא

לכל בנוי זכאין צדיקין וכו', כנ"ל, ודו"ק. מתוך ספר כלי כסף.

הפטרת ויחי ˙ ∆‡ ָּ̇ ַמר¿ ָ ׁ̆ ו¿ : ׁ̆ י ƒ‡ ל¿ ָ̇ י ƒי‰ָ ו¿ ָּ̇ ¿̃ ָחַז ו¿ ı ָ‰ָ‡ר∆ ל ּכָ ך¿ ר∆ ∆„ ּב¿ ך¿ ל≈ …‰ י ƒכ ָ‡נ…

יָך ו‚ו'. [מלכים ‡' ב, ב-‚] ל…‰∆ ¡‡ '‰ ˙ ר∆ מ∆ ¿ ׁ̆ ƒמיש לדקדק אומרו אנכי הולך בדרך וכו', הוה ליה למימר אנכי מת יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקוד וכו'. ועוד אומרו וכו', כמ"ש וחזקת לומר והו"ל איש, היה לא עתה עד וכי לאיש, והיית וחזקת

ושמרת את משמרת וכו'.

ויובן ע"פ מאי דאיתא בברכות (דף כח:), כשחלה ר' יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו כיון שראה אותם התחיל לבכות, א"ל תלמידיו, נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מפני מה אתה בוכה, א"ל אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכין אותי וכו', ולא עוד אלא שיש לפני שני דרכים, אחת של גן עדן ואחת של גיהנם, ואיני יודע באיזו דרך

מוליכים אותי ולא אבכה, ע"כ.

וכתב ילקוט ראובני פרשת לך לך משם פסיקתא זוטרתי, תנן התם כל העצים כשרים למערכה חוץ משל זית ושל גפן, מפני שהיין והשמן קריבין על גבי המזבח, הצילו הפירות את האילנות. מכאן שהבן הטוב מציל את אביו מדינה של גיהנם, וכן מצינו באברהם שהציל את תרח שנאמר (בראשית טו, טו) ואתה תבוא אל אבותיך בשלום מלמד שבישרו

לאברהם שיש לאביו חלק לעוה"ב, ע"כ.

כלומר וכו', הולך אנכי בנו לשלמה ע"ה המלך דוד שאמר זהו ג"ע ב' דרכים אחת של אנכי הולך בדרך כל הארץ לעוה"ב שיש בה ואחת של גיהנם ואיני יודע באיזו דרך מוליכין אותי כנ"ל, לכן אנכי מצווך וחזקת והיית לאי"ש ר"ת א'ברהם י'ין ש'מן, כלומר וחזקת והיית למדריגת א'ברהם י'ין ש'מן, שהם הבנים שהצילו את האבות מן האש ומדינה של גיהנם כנ"ל, כך אתה תעשה כמעשיהם ותצילני מדינה של

גיהנם, ע"י ושמרת את משמרת ה' אלהיך וכו', ודו"ק.מתוך ספר כלי כסף.

זהב תהלים י. [כ‰, „] ƒנ ≈„ יָך ַלּמ¿ ∆̇ חו… ר¿ י ‡… ƒנ יע≈ ƒ„ יָך ‰' ‰ו… ָרכ∆ ¿„ּ

יש לדקדק אומרו דרכיך ה' הודיעני היינו אורחותיך למדני, ולמה כפל הענין במלות שונות.

ויובן על פי אומרם ז"ל בסנהדרין (דף ו:), ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר, אסור לבצוע וכו', אלא יקוב הדין את ההר שנאמר (דברים א, יז) כי המשפט לאלהים הוא וכו', ר' יהושע בן קרחה אומר, מצוה לבצוע שנאמר (זכריה ח, טז) אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם, והלא במקום שיש משפט אין שלום, ובמקום שיש שלום אין משפט, אלא איזהו משפט שיש בו שלום, הוי אומר זה ביצוע, וכן בדוד הוא אומר (שמואל ב' ח, טו) ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו, והלא כל מקום שיש משפט אין הוי אומר בו צדקה, איזהו משפט שיש אין משפט, אלא וצדקה צדקה זה ביצוע, ע"כ. וכתב רש"י בחומש על פסוק בראשית ברא אלהים, ולא נאמר ברא ה', שבתחילה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים והקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין, והיינו דכתיב

ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים, ע"כ.

ואיתא בראש השנה (דף יז:), אילפא רמי, כתיב (שמות לד, ו) ורב חסד וכתיב ואמת, בתחילה ואמת ולבסוף ורב חסד, ע"כ. פירש רש"י ולבסוף, כשרואה שאין העולם מתקיים בדין ורב חסד, ע"כ. הא למדת שהקב"ה דהיינו הדין מדת עם הרחמים מדת בשיתוף ומנהיגה העולם את ברא פשרה, כמ"ש בספר כסאות למשפט עי"ש. וכתב מר"ן ז"ל בחו"מ (סימן או רוצים אתם הדין בתחילה, דינים לבעלי לומר מצוה ב') סעיף י"ב

פשרה, אם רצו בפשרה עושים ביניהם פשרה, ע"כ.

זהו שאמר דוד המלך ע"ה לפני הקב"ה, דרכיך ה', זה המשפט כמ"ש (דברים לב, ד) כי כל דרכיו משפט וכו', הודיעני ולמדני כדי לעשות משפט

סדר לימוד לעילוי נשמת הנפטרחוברת מיוחדת לפי שם

לחלו˜ה לכל המ˘˙˙פים בלימו„

ל˘ימו˘ נוח בכל ‡זכרה ˘נ˙י˙02-5372265 להזמנות:

לעילוי נשמתניסים יעקב בן מסעודה ז"ל

נחמיאס Nissim Nahmiasנלב"ע י"ט בח˘וון ˙˘"ס

ת.נ.צ.ב.ה.

העלון מוקדש לעילוי נשמתהנערה שנקטפה בקיצור ימים ושנים

אילה מזל טוב לרדו ז"ל נלב"ע י"„ טב˙ ˙˘ס"ז

ת.נ.צ.ב.ה.

בין אדם לחבירו בין איש לאשתו, כמ"ש (משלי כט, ד) מלך במשפט יעמיד ארץ, למי שאוהב משפט, כדאמרינן מצוה לומר לבעלי דינים הדין אתם רוצים וכו', ועוד אורחותיך, זו פשרה, כמ"ש לקמן במזמור זה כל אורחות ואמת ורב חסד כמ"ש העולם את בה זו פשרה שמנהיג ואמת ה' חסד בפשרה שרוצה למי לחבירו אדם בין פשרה לעשות כדי למדני כנ"ל,

כנ"ל ודו"ק. מתוך ספר זהב שבא.

זהב משלי ם. [כ, יב] י‰∆ נ≈ ¿ ׁ̆ ‰ ַ‚ם ָׂ̆ ן ר…ָ‡‰ ‰' ָע ƒַעי ַמַע˙ ו¿ … ׁ̆ ן ז∆ …‡

וקושית חז"ל ידועה, וכי דוקא אוזן שומעת ועין רואה עשה ה', והלא כל הגוף כולו עשה ה', עיין באגדת בראשית (פרק ס"ט).

יבואר ע"פ אומרם ז"ל במדרש רבה פרשת חוקת (פר' י"ט), על פסוק ויראו כל העדה כי גוע אהרן וכו', כיון שירדו משה ואלעזר ההר נתקבצו כל הקהל עליהם ואמרו להם היכן אהרן, אמרו להם מת, אמרו היאך מלאך המות יכול לפגוע בו, אדם שעמד במלאך המות ועצרו, דכתיב (במדבר יז, יג) ויעמוד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה, אם אתם מביאין אותו ואמר, בתפלה, משה עמד שעה באותה אתכם, נסקול לאו ואם מוטב, רבונו של עולם הוציאנו מן החשד, מיד פתח הקב"ה את המערה והראהו

להם, שנאמר ויראו כל העדה כי גוע אהרן, ע"כ.

מעלה של אוזן כלומר שומעת, אוזן ע"ה המלך שלמה שאמר זהו כביכו"ל, שומעת תפלתו של משה רבינו ע"ה בענין מיתת אהרן, שנתקבצו כל הקהל על משה ואלעזר, ואמרו להם אם אתם מביאין אותו מוטב, ואם לאו נסקול אתכם, באותה שעה עמד משה בתפלה ואמר רבונו של עולם הוציאנו מן החשד, ונתקבלה תפלתו ומיד פתח הקב"ה את המערה והראהו מעלה, של אוזן זהו כנ"ל, אהרן גוע כי העדה כל ויראו שנאמר להם, שומעת תפלתו של משה ופתח הקב"ה את המערה וכו', ואז ועין של כל הקהל, רואה את אהרן שמת, שנאמר ויראו כל העדה כי גוע אהרן כנ"ל. ה' ברוב רחמיו, עשה גם שניהם, דהיינו שמע תפלת משה, ופתח את המערה

וכו', כדי שינצלו משה ואלעזר מן הסקילה ומן החשד כנ"ל, ודו"ק. מתוך ספר זהב שבא.

דברי נביאים ר. [י˘עי‰ ל‚, כט] ב∆ ם ּ‚ָ ƒע ׁ̆ לו… ָ ׁ̆ ם ƒֲעַמי ל ּפַ ַעל ‡≈ פ¿ ƒי ‰ ּל∆ ל ‡≈ ן ּכָ ∆‰

והשלש גבר, מה הם הפעמים עם אומרו פעמים שלש צריך לדעת האלה, עיין רש"י.

אי נמי ע"פ מאי דאיתא בבתרא (דף עה:) אמר רבה א"ר יוחנן, עתיד הקב"ה להגביה את ירושלים שלש פרסאות, שנאמר (זכריה יד, י) וראמה (ישעיה ס, ח) מי וכו', ושמא תאמר יש צער לעלות, תלמוד לומר וישבה

אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם, ע"כ.

הקב"ה שעתיד צדיקים אליהו, דבי תנא צב.) (דף בסנהדרין ואיתא להחיותן אינן חוזרין לעפרן, שנאמר (ישעיה ד, ג) והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים, מה קדוש לעולם קיים, אף הם לעולם קיימין, ואם תאמר אותן שנים שעתיד הקב"ה לחדש צדיקים ביום ההוא, לבדו ה' ונשגב יא) ב, (שם עולמו, שנאמר בהן את פני המים, על ושטין כנשרים כנפים עושין, הקב"ה עושה להם הן מה שנאמר (תהלים מו, ג) על כן לא נירא בהמיר ארץ במוט הרים בלב ימים. ושמא תאמר יש להן צער, ת"ל (ישעיה מ, לא) וקווי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא יגעו ילכו ולא ייעפו, ע"כ. פירש רש"י, צדיקים שעתיד הקב"ה להחיותן, לימות המשיח. אינן חוזרין לעפרן, בין ימות המשיח לעולם הבא, אלא הבשר מתקיים עליהם עד שישובו ויחיו לעתיד לבוא. זה חרב ויהיה עולם ואותן שנים שעתיד הקב"ה לחדש בהן את עולמו אלף שנים, אותן צדיקים היכן הם, הואיל ואינן נקברין בארץ. לא נירא

בהמיר ארץ, כשמחליף הקב"ה את הארץ לא נירא, לפי שאנו בלב ימים. וקווי ה' יחליפו כח, שיהא להם כח לשוט ולעוף בלי צער, ע"כ.

למדנו מכאן דבימות המשיח יתקיים בצדיקים מי אלה כעב תעופינה, וכיונים אל ארובותיהם, דהיינו תרתי, כעב וכיונים. ובאלף שנים שהעולם ולא ילכו יגעו, ולא ירוצו כנשרים, אבר יעלו בהם יתקיים חרב, יהיה

ייעפו, דהיינו שלש.

הצדיק וכו', גבר מצעדי מה' כג) לז, (תהלים פסוק על רד"ק וכתב וכו' ויחפץ דרכו יכון צעדו שמתגבר במעשיו הטובים על הרשע, האל

ע"כ. וכן כתב הראב"ע עי"ש. הא למדת דהצדיק נקרא גבר.

אלה דהיינו אלה כל הן כלומר אל, יפעל אלה כל הן שאמר זהו כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם, יפעל אל בגאולה העתידה בימות שעתיד לירושלים לעלות יכולים שיהיו כדי ישראל, בני עם המשיח הקב"ה להגביה אותה שלש פרסאות וכו', שנאמר מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם כנ"ל, זהו הן כל אלה יפעל אל פעמים לישראל שלש, ועוד כדאמרן, וכו' וכיונים תעופינה כעב אלה המשיח, בימות דהיינו יעלו אבר כנשרים, ירוצו ולא ייגעו, ילכו ולא ייעפו, באלף השביעי שהעולם יהיה חרב כנ"ל, זהו שלש עם גבר דהיינו עם כל צדיק וצדיק הנקרא גבר כנ"ל, כדאמרינן צדיקים מה הן עושין באותן שנים שעתיד כנשרים כנפים להם עושה הקב"ה וכו', עולמו את בהן לחדש הקב"ה ושטין על פני המים וכו', שנאמר וקווי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו כנ"ל, זהו שלש דהיינו יעלו אבר כנשרים

וכו', עם גבר דהיינו עם כל גבר וגבר כדאמרן ודו"ק.מתוך ספר זהב שבא.

חידושי ש"ס ˙‡ ‰˜ב"‰ ‰˘ביע וכו', ירו˘לים בנו˙ ‡˙כם ‰˘בע˙י ו˘ל‡ ı˜‰ ˙‡ ירח˜ו ו˘ל‡ ,ı˜‰ ˙‡ י‚לו ˘ל‡ י˘ר‡ל

י‚לו ‡˙ ‰סו„ לעוב„י ‡לילים. [כ˙ובו˙ ˜י‡.]פירש רש"י, ושלא ירחקו את הקץ, בעוונם, ל"א שלא ידחקו גרסינן,

לשון דוחק, שלא ירבו בתחנונים על כך יותר מדאי.

וכתב מהרש"א, וז"ל: ושלא ירחקו את הקץ וכו', עיין פירש רש"י, ועוד יש לפרש, שלא יהיה בעיניהם הקץ רחוק, דהו"ל כאילו מתייאשין קרובה כי כמ"ש קרובה, הגאולה זמן בעיניהם יהיה אלא הגאולה, מן

ישועתי לבוא וכו' עכ"ל.

עד בא דוד בן אין צז.) (דף בסנהדרין דאיתא מאי ע"פ אני ואומר שיתייאשו מן הגאולה, שנאמר (דברים לב, לו) ואפס עצור ועזוב, כביכו"ל זירא כי הוה משכח רבנן דמעסקי ועוזר לישראל, כי הא דר' אין סומך ביה, אמר להו במטותא בעינא מנייכו לא תרחקוה, דתנינא שלשה באין

בהיסח הדעת, אלו הן, משיח מציאה ועקרב ע"כ.

זהו דקאמר הכא ושלא ירחקו את הקץ, כלומר שלא יהיו מתעסקים בו כדי שלא ירחקוהו משום מאי דאמור רבנן אין בן דוד בא עד שיתייאשו מן

הגאולה וכו', דתנינא שלשה באין בהיסח הדעת משיח וכו' כנ"ל ודו"ק.

וכתב עוד רש"י במאמר הנזכר השביע הקב"ה את ישראל שלא יגלו את הקץ, נביאים שביניהם. ושלא יגלו את הסוד, אמרי לה סוד העיבור,

ואמרי לה סוד טעמי התורה.

וכן כתבו התוס' (ד"ה שלא יגלו סוד), העיבור, כדאמרינן בשבת (דף עה.) כי היא חכמתכם ובינתכם, זהו סוד העיבור, עכ"ל.

העיבור סוד יגלו לשלא יש ושייכות ענין מה לדקדק יש לכאורה וכו', עם שלא יגלו את הקץ ושלא ירחקו את הקץ, כי רב המרחק ביניהם. הנביאים שביניהם, נביאים הקץ, את יגלו שלא רש"י שכתב מה ועוד, (דף בסנהדרין אמרינן שהרי לאחרים, שיגלו הקץ להם גילה מי עצמם

צט.) מאי (ישעיה סג, ד) כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה, א"ר יוחנן ללבי גליתי לאבריי לא גליתי וכו'. וכתב רש"י לאיבריי לא גליתי, שלא הוצאתי

דבר מפי שהיו איבריי יכולין לשמוע, אבל בלבי היה טמון הדבר ע"כ.

אל יעקב ויקרא א) מט, (בראשית פסוק על בחומש רש"י כתב ועוד ממנו ונסתלקה הקץ את לגלות בקש לכם, ואגידה האספו ויאמר בניו שכינה והתחיל אומר דברים אחרים ע"כ. א"כ כיון שכתוב לאמר כי יום נקם בלבי וכו' למה השביע אותם שלא יגלו את הקץ, שהרי הם עצמן לא

נתגלה להם.

ולענ"ד יבואר הענין ע"פ מה שכתוב לאמר בענין הקץ (דניאל יב, ד) ואתה דניאל סתום הדברים וחתום הספר עד עת קץ וכו', וכתב הראב"ע ואתה דניאל סתום הדברים, שיכולת לדעתם, וחתום הספר וכו' ע"כ. וכן כתב מצודת דוד, וז"ל: סתום הדברים, אף המעט שידעת מדברי הנבואה ההיא, כתבם בדברים סתומים וברמזים. וחתום, כתבם בדברים חתומים, וכפל הדבר במלות שונות לזרזו ולהזהירו ביותר ע"כ. למדנו מדבריהם ז"ל דדניאל נתגלה לו קצת מדברי הנבואה בענין קץ הגאולה, כגון קצת סימני הגאולה, אבל שנת הגאולה בחודש פלוני וביום פלוני, עליו הכתוב אומר כי יום נקם בלבי וכו'. ויש לומר דאותו מעט שידע דניאל בענין קץ

הגאולה, ודאי גם הנביאים הראשונים היו יודעים אותו.

ואיתא בסנהדרין (דף צח.) א"ר יוחנן אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב, בדור שכולו זכאי, דכתיב (ישעיה ס, כא) ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ, בדור שכולו חייב, דכתיב (שם נט, טז) וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע, וכתיב (שם מח, יא) למעני אעשה. א"ר אלכסנדרי, ר' יהושע בן לוי רמי, כתיב (שם ס, כב) בעתה, וכתיב אחישנה,

זכו אחישנה לא זכו בעתה ע"כ.

ואם תעוררו ב) אם תעירו (פרשה ואיתא במדרש רבה שיר השירים מדת לכשתחפץ שלמעלה, מלכות שתחפץ עד שתחפץ, עד מהו וכו', ולא אתעכב, לכך נאמר עד הדין מאליה אני הוא מביאה בקולי קולות

שתחפץ ע"כ.

ואיתא בשבת (דף עה.) א"ר יוחנן מנין שמצוה על אדם לחשב תקופות ומזלות שנאמר (דברים ד, ו) ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים, הוי אומר זה חישוב גוי גדול אשר לו אלהים תקופות ומזלות ע"כ. ומה כתיב אחריו כי מי קרובים אליו כה' אלהינו בכל קראנו אליו. ותרגם אונקלוס ארי מאן עם רב די ליה אלהא קריב ליה לקבלא צלותיה בעידן עקתיה כה' אלהנא בכל

עידן דאנחנא מצלין קדמוהי.

וכתב הרב ספורנו, וז"ל: כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו, העמים, לעיני ונבונים חכמים נחשבים שתהיו להקפיד שראוי והטעם הוא שהאל יתברך קרוב אלינו בכל קראנו אליו וזה יורה שבחר בנו מכל העמים וכו' ע"כ. הא למדת דע"י חכמת העיבור חישוב תקופות ומזלות, מתקבלת תפלתנו ובקשתנו לפני הקב"ה בכל קראנו אליו, בכל עת צרה

וצוקה.

לעכו"ם, תורה דברי מוסרין אין אמי, א"ר יג.) (דף בחגיגה ואיתא שנאמר לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום ע"כ. וכתב מהרש"א, וז"ל: אין מוסרין דברי תורה לעכו"ם וכו'. לא קאמר אין מלמדין תורה לעכו"ם, דהא ודאי דז' מצות דידהו מלמדין אותם וכו', אלא דהכא נלמד מעניינו דאין מוסרין לעכו"ם, היינו טעם וסוד המצות, ואפילו בז' מצות

דידהו אין מוסרין להם סודן וטעמן וכו' ע"כ.

כדאיתא התורה, בזכות העתידה דהגאולה ז"ל המפרשים וכתבו לאליהו קוו התורה את עשיתם ד) יד, (פרשה נשא פרשת רבה בבמדבר וכו', ואומר (מלאכי ג, כב-כג) זכרו תורת משה עבדי וכו' הנה אנכי שולח

לכם את אליה הנביא וכו' ע"כ.

פירוש רש"י, הנזכר עם כל האמור אתי שפיר מאמר והשתא ע"פ השביע הקב"ה את ישראל שלא יגלו את הקץ, נביאים שביניהם, כלומר שלא יגלו נביאים שביניהם אותו מעט דברים שהם יודעים בענין הקץ, כמ"ש ואתה דניאל סתום הדברים וכו', דהיינו אותו מעט שידעת בענין שנת בעיקר ולדרוש לחקור יבואו שלא כדי וכו', וחתום סתום הקץ וחודש ויום הגאולה עצמו, ויהיו תועים וטועים בחשבון קץ הפלאות כי

הוא עמוק עמוק מי ימצאנו, כמ"ש כי יום נקם בלבי וכו' כנ"ל.

וכו' ירחקו את הקץ בעוונם, כדאמרינן אין בן דוד בא אלא ושלא ירחקו את הקץ ושלא זהו זכו בעתה כנ"ל, וכו', לא בדור שכולו חייב בעוונם, בדור שכולו חייב עד עתה של הגאולה כדאמרן, לישנא אחרינא שלא ידחקו גרסינן לשון דוחק שלא ירבו בתחנונים על כך יותר מדאי, לא ירבו בתחנונים כל כך יותר מדאי, דהיינו בדור שכולו זכאי, אפי"ה כמ"ש השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תעירו ואם תעוררו את האהבה ולא מביאה אני הדין מדת לכשתחפץ שלמעלה, מלכות שתחפץ עד

אתעכב, וכדאמרינן זכו אחישנה כנ"ל.

ושלא יגלו הסוד לעכו"ם, אמרי לה סוד העיבור, דעי"ז יהיו מתקבלין צלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבונא ואלהנא דבשמיא, כמ"ש איזו וכו', העמים לעיני ובינתכם חכמתכם היא כי ועשיתם ושמרתם חכמה ובינה שהיא לעיני העמים, הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות, דהיינו חשבון העיבור, מה כתיב אחריו, כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה' אלהינו בכל קראנו אליו בכל עת צרה וצוקה, ובפרט

צרת הגלות לגאול אותנו מן הגליות הללו כנ"ל.

תורה דברי מוסרין אין כדאמרינן התורה, טעמי סוד לה ואמרי אפילו לעכו"ם תורה דברי וסוד טעם מוסרין אין דהיינו וכו', לעכו"ם זכות התורה שיהיו עוסקין בה בטעמה וע"י בשבע מצות דידהו כנ"ל, וסודה ולא יהיו מוסרין טעם וסוד התורה לעכו"ם מפני כבוד התורה, אז עי"ז יהיו נגאלין, כמ"ש זכרו תורת משה עבדי וכו' הנה אנכי שולח לכם

את אליה הנביא כנ"ל ודו"ק.מתוך ספר כף אחת.

צלצל עוד היום:02-5372265 בתרומה חודשית בהוראת קבע / כרטיס אשראי