גליון 1- אקדמיה תחת אש

1 אקדמיה תחת אש פלורליזם או מקארתיזם?- ״אם תרצו״26 ’ חן פרי ותלם יהב, עמ עובדות. זרות? הקהילה ״המבוקשת״ ביותר בישראל20 ’ דניאל דולב, עמ חיים בבועה שלושה תל אביביים לא שגרתיים30 ’ הילי ג׳פרי, עמ אהבות, שקרים וסודות בפייסבוק16 ’ יעל שנער, עמ הגזרה מדור האופנה שישגע את הקמפוס46 ’ עמ

Upload: hasbara4

Post on 27-Jul-2015

521 views

Category:

Documents


12 download

TRANSCRIPT

1

אקדמיה תחת אש״אם תרצו״- פלורליזם או מקארתיזם?

חן פרי ותלם יהב, עמ’ 26

עובדות. זרות? הקהילה ״המבוקשת״

ביותר בישראל דניאל דולב, עמ’ 20

חיים בבועהשלושה תל אביביים

לא שגרתיים הילי ג׳פרי, עמ’ 30

אהבות, שקרים וסודות בפייסבוק

יעל שנער, עמ’ 16

הגזרה מדור האופנה

שישגע את הקמפוסעמ’ 46

2

עורך: ניר רייזלר | סגני עורך: לירון וינברג, נועם פורר | עריכה גרפית: סטודיו אנזלביץ | כתבים: אבירם אברהם, שחר בוגנים, אודי בצלאל, אילה גוטמן, גיא גולדשטיין, דניאל דולב, נופר דניאל, דורון זרצקי, גל חן, תלם יהב, עידו כהן, סיון מאירי, לינא סאלם, תמיר סבאג, טל סוקול, רננה סער, חן פרי, הדס צור, מור קומפני, שרי שביט, הדס שלגי, יעל שנער | צילומים: סטודיו ראובן אילת, דורין גבאי, אוהד

רומנו, Muper Photo | מאייר: יזהר שקדי

www.student.co.il\teza

www.student.co.il\teza | [email protected] | 03-6419766 :ת.ד. 39975, תל-אביב 61397 | טל. 03-6427083 | פקס

הפקת העיתון: נכס בשיתוף עכבר העיר | מנכ"ל נכס: גיל גולדנברג | סמנכ"ל פרסום והפקה: ליאור אריאב | סמנכ"ל שיווק: דנה סירילו | מנהלת הפקות ואירועים: עדיה בר-גיל | שיווק וחסויות: עידן ישראל ועדי שקד | מפיקת מדיה וקד"מ:

קרן פוני | הפצה: עכבר העיר | מו"ל: אגודת הסטודנטים אוניברסיטת תל-אביביו"ר אגודת הסטודנטים: שחר בוצר | רמ"ח הסברה ודוברות: אורי רשטיק

תקשורת ומדיה סטודנטים www.nehes.co.il 03-6427083 :לפרסום

* הטקסטים לוקטו מאתר הכנסת, וויקיפדיה, סנונית ו-ynet אנציקלופדיה.

השנה נגעו גיליונות "תזה", כל אחד בדרכו הוא, בחזון אשר החברה הישראלית בת זמננו הותירה מאחור כזיכרון היסטורי, על אף שחיוניותו הקיומית עבורנו רק הולכת ומתחדדת ככל שעתידנו החברתי

והלאומי חדל להיות מובטח. בפתח גיליון זה, המוקדש להיבטים הקונקרטיים יותר של הניסיון לתרגם משנה רעיונית מופשטת למעשים, יובאו ציטוטים נבחרים מגיליונות השנה החולפת אשר ראוי לשוב ולהיזכר בהם כעת, כשהיא

באה לסיומה.גיליון "עם וספר"

"אם אתה מאבד את הרגש הזה שהציונות יצרה, שעל פיו היא בנתה את המדינה - אז אתה מקבל חברה הרבה פחות טובה והרבה פחות סולידרית. לעומת זאת, אתה לא תקבל שום שיפור ביחסינו עם הערבים. זה הרי לא משנה אם יהודי יגיד שהוא ציוני או לא ציוני. לדעת שני הצדדים קיימים פה שני

עמים" - ד"ר אלכס יעקובסון, "על העיוורון""נדמה לי שבתקופתנו יש קצת עייפות מהפירוק האינסופי של הכל: אומה, מחבר, אדם, ודווקא חיסל: מודרניזם שהפוסט מה לכל געגועים סובייקט עם זיכרון ורצון ועם אמת משותפת לו ולאחרים, והוא חי במציאות ממשית ולא וירטואלית,

פרופ' דני גוטווין, "עיין ערך הפרטה"גיליון "שורשים"

המאפיינים עם הקיבוץ את שמזהה "מי הנסיבתיים שהיו לו, נתפס לפולקלור ומחמיץ את המהות. הקיבוץ נולד מתוך התובנה שהמצוקה של לחיים הכמיהה היא המודרנית הנפשית משמעות, ושה'חירות' של ההמון הבודד לא יכולה להיות התרופה, מפני שהיא עצמה המחלה" - ד"ר

אסף ענברי, "בעיניים פקוחות"גיליון "עצמאות"

"האינדיבידואליזם, הפוסט מודרניות, הפציפיזם האירופי - כולם צומחים בנסיבות שבהן אנשים להיות יכולה לא המדינה מאחריות. פטורים פציפיסטית. יש סולידריות אנושית שמחייבת אותך לקחת אחריות ולהילחם ברע. ולהילחם זה לפעמים להרוג" - פרופ' אסא כשר, "מילת המפתח - אחריות""מדינת ישראל חייבת לקבל בשנים הקרובות החלטות היסטוריות. כדי שלא תהיה פה מדינה ערבית לאומית עם מיעוט יהודי, שזה סוף הציונות, עלינו לחלק את הארץ. זו המציאות והפתרון ברור: את הארץ יש לחלוק, גם אם הפלשתינאים לא ירצו בכך, שכן האינטרס הוא שלנו" - השר אבישי

ברוורמן, "במחשבה תחילה"

ומדבר במלים ולא בציטוטים" - פרופ' נורית גרץ, "עם וספר"

גיליון "שטח פרטי?""אחת הזכויות העמוקות ביותר של אדם היא הרשות להיות עצמו. ולא רק באוהלו. אלא גם ברשות הרבים. והזהות היא לעולם לא נפרדת. הקונספציה ש'להיות עצמו' זה ניגוד של הקולקטיב, מניחה שהאדם הוא 'אטום' שכפו עליו את המשותף; אבל התרבות, הזהות הקבוצתית והשייכות, הן חלק מצרכיו העמוקים ביותר של היחיד. מה העונש הגדול ביותר ביהדות, חוץ ממוות? בידוד. חרם. להגיד לאדם: אתה 'אטום'.

אתה לבד" - ד"ר גדי טאוב, "ספר הג'ונגל""המנקה היא אותה מנקה, עם אותו דלי, עם אותו סמרטוט ואותה אקונומיקה ואותו מגב, אבל אין לה יותר פנים, ואין לה שם, והיא ניתנת להחלפה בשנייה אחת ואתה לא תרגיש אפילו שהאישה שהייתה כאן אתמול, ואולי אף החלפת איתה מילה, לא נמצאת כאן יותר. זו פשוט עבדות" - ח"כ שלי יחימוביץ',

"עיין ערך הפרטה""בשביל זה המציאו את פוקו, כדי שיסביר לנו שכל פעולה ציבורית היא דיכוי. לא לחינם המרחב הפוסט-

מודרני התפתח במקביל לתאצ'ריזם. הפוסט-מודרניזם הוא בניין העל האידיאולוגי של משטר ההפרטה" -

3

שאלות9

1. מהי אגודת הסטודנטים בעינייך?האם שאלתי שלילית, בדעה לאגודה הגעתי נחוץ שבני 27 ינהלו גוף כלכלי שכזה. היום אני מבין שהאגודה היא גוף פוליטי עם סוללת ערכים סוציאל-דמוקרטית חשובה ביותר. אחרי שהצלחנו במאבק המנקות, האוניברסיטה והחברה הישראלית כולה הבינו את חשיבותה של אגודת הסטודנטים. אלו יוזמות שצומחות באגודה ומגיעות לכל הארץ - זו

הסיבה שהצטרפתי לאגודה.

2. איך תיראה השנה הקרובה?שחר בוצר היה יו"ר מעולה והנהיג אגודה ערכית וחברתית, ובשנה הקרובה אנחנו נמשיך בקו הנהגת סטודנטים ראויה. אנחנו נקדם את "חוק הצעירים", אשר צפוי להקל על חייו של הסטודנט הצעיר במדינת ישראל. אנחנו רואים יוזמה חברתית כחשובה מאין כמותה, ולכן נחבק כל סטודנט שמבקש ליזום ונספק

לו את כל הפלטפורמות לכך.

3. מה המטרה?המטרה היא לגדול, להשפיע ולמצב את ציבור הסטודנטים, כך שבסופו של דבר נצליח לשבור את

הדימוי שהאוניברסיטה מנוכרת.

4. מה הבעיה בחברה הישראלית?החברה הישראלית בימינו אדישה. אזרח כותב טוקבק באינטרנט ונרגע. ברמת המאקרו- בעשורים האחרונים המדינה נסוגה מאחריות מול האזרחים, וברמת המיקרו- האוניברסיטה נסוגה מאחריותה

כלפי הסטודנטים. האחריות לשנות מוטלת עלינו.

5. בחודשים האחרונים האקדמיה סופגת לחופש ואחרים. כאלו מארגונים אש

האקדמי יש גבול?אני לא חושב שסטודנטים חוששים להביע דעה. אומר מרצה שכאשר לזכור חשוב זאת, למרות שחיילי צה"ל הם מחבלים, הוא צריך להסתכל על המילואימניקים שיושבים בשורות הראשונות. זה חוסר רגישות שאסור להתעלם ממנו. מבחינתי, שמרצה יתמוך בחיזבאללה, אבל כשסטודנט יוצא משיעור

פגוע נגמר החופש האקדמי.

6. אם תרצו?"אם תרצו" רוכבים על נקודה שיש לה אחיזה, אך העליהום שלהם הוא בריוני, אינו יעיל ומקומם אינו באוניברסיטה. בפקולטה לכלכלה האסכולה ששולטת אינה סוציאל-דמוקרטית, אין שיח על קרל מרקס,

אז נבקש שישנו את התכנים? אנחנו צריכים להיות אקדמיים, להרחיב ולא לצמצם את השיח.

7. איך הייתה ההתנהלות של האוניברסיטה בסוגיית הסילבוסים בחוג לסוציולוגיה?כשנשיא האוניברסיטה, פרופ' יוסף קלפטר, חזר בו מהחלטתו לבקר את תכני הסילבוס של החוג לסוציולוגיה, התחושה באגודה הייתה שאפשר לעבוד

עם ההנהלה. אני גאה להיות שייך למוסד הזה.

8. בעוד כמה שנים, איפה נפגוש אותך?לא בפוליטיקה... אשמח לעשות קריירה באקדמיה,

בחינוך או בגוף שמאגד עובדים.

9. לסיום, מילה לסטודנטים לשנה החדשה?שילמדו... האקדמיה היא עוד אבן במרוץ ההשכלה, במקביל לחינוך הלא-פורמאלי מהבית. בתיכון בונים סולם ערכים ובאוניברסיטה המטרה היא לחדד את הערכים, לצאת לשוק העבודה ולהקים בית. אני מקווה שסטודנטים יחוו חוויה שתעשיר את עולמם מעבר לקירות הכיתה. שנלמד ונדע לדרוש את החיים שאנו

ראויים להם.

יו"ר אגודת הסטודנטים - רן לבנהחן פרי

12345678

רן לבנה, 26, סטודנט לספרות ולסוציולוגיה והיו"ר הנכנס של אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב בשיחה על חופש אקדמי, תנועת "אם תרצו" ופוליטיקה

סטודנטיאלית * יש שאלות?

6

דעות

הרכבת הקשה<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< דניאל דולב

נכון לשנת 2009 הועסקו בתל-אביב יפו 235,700 “יוממים” )עובדים המועסקים בתל אביב אך אינם גרים בה(. למספר הזה תוסיפו את 390,100 תושבי העיר עצמה ותקבלו את מספר האנשים להם הייתה יכולה הרכבת הקלה לשפר את איכות החיים. חניה, זיהום אוויר נמוך, הקטנת מספר תאונות דרכים, צמצום שעות ארוכות של פקקים בדרך לעבודה והביתה ואלו כמובן רק ההשפעות הישירות. כשאדם חוסך לעצמו שעות של פקקים הוא מרוויח זמן בילוי יקר עם המשפחה, וכמובן שגם פריון העבודה עולה.אבל כל זה לא יקרה בשנים הקרובות. קטונתי מלהבין את נבכי ההתפתחויות האחרונות בפרויקט. האם כעת חברת הקבלן מתנערת או שמא המדינה בכלל הפרה חוזה? מיום ליום, באופן פרדוקסאלי, הרכבת רק מתרחקת מאיתנו. כשהעיד אלוף )במיל’( גיורא איילנד בפני ועדת החקירה שבדקה את הטיפול במפוני גוש קטיף הוא הלין על כך שכיום בישראל אין שום יכולת להרים פרויקט בקנה מידה לאומי. איילנד וחברי הועדה - פרופ’ ידידיה שטרן והשופט בדימוס ויו”ר הועדה אליהו מצא - הסכימו שהיום לא היה יכול לקום המוביל הארצי. הרכבת הקלה

היא דוגמא מצוינת לדבריו של איילנד.כל הסימנים מעידים שתושבי תל אביב ימשיכו להקיף את הבלוק ולחפש חניה לפחות בעשור הקרוב, אלא שרק מעטים יודעים כמה גדולה האיוולת סביב אותה רכבת חמקמקה, וכמה זמן כבר מצפים לה תושבי העיר בכיליון עיניים. את השיר הבא פרסם נתן אלתרמן ב-21 בינואר.

השנה, לא להאמין, 1936:

"שוב הושיט לנו אצבע קטנה העתידושוב התחמק, הנבל!

כבר זכינו כמעט לרכבת תחתיתוהנה אכזבה...

חבל..."

הכותב הוא סטודנט שנה ב' למשפטים באוניברסיטת תל אביב

<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< פרופ’ אייל זיסר

בראיון עיתונאי שקיים נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, לפני מספר שבועות, הוא נשאל מהו, לדעתו, האיום החמור ביותר הניצב לפתחה של המדינה הסורית. למרבה ההפתעה נמנע בשאר מלהזכיר בתשובתו את ישראל ואת הסכסוך ארוך הימים שמנהלת עימה סוריה. תחת זאת הוא קבע נחרצות כי ההקצנה הדתית היא המאיימת על עתידה של סוריה והיא

היא העשויה להביא על המדינה ועל החברה הסורית את סופן.דבריו של בשאר מהווים, ללא ספק, תזכורת למהפך שהתחולל בפניו של המזרח התיכון בשלושת העשורים האחרונים. עוד בראשית שנות השבעים נראה היה המזרח התיכון כאזור שהפנה גבו אל הדת ושם פעמיו אל החילוניות כתפיסת עולם מובילה בחיי המדינה, החברה ואף הפרט. כך במצרים שבה דיכא משטרו של גמאל עבד אל-נאצר בלא רחם את תנועת האחים המוסלמים, כך בסוריה בה השליט עצמו משטר הבעת’, משטר בעל תפיסת עולם חילונית שלא לומר אתיאיסטית על המדינה, וכך בתורכיה, ואפילו באיראן, בה הוביל שליטה הבלתי מעורער באותן שנים, השאה הפרסי, את המהפכה הלבנה שנועדה לשנות מן היסוד את

פניה של החברה והמדינה הפרסית.אלא שמגל החילוניות ששטף לכאורה את המזרח התיכון באותן שנים לא נותר דבר. החילוניות נסוגה בפני האסלאם וזה חזר וקנה לו מקום מוביל בחיי המדינה, החברה ואף בחייו של הפרט. מעוזיה של החילוניות קרסו אט אט, במצרים הרימה תנועת האחים המוסלמים ראש, וכיום היא נהנית מתמיכתה של חלקים ניכרים של אוכלוסייתה של מדינה זו, על איראן אין צורך להרחיב את הדיבור, ואפילו בתורכיה נסוגה החילוניות מבית מדרשו של מיסדה של הרפובליקה, כמאל אתא תורכ, בפני האסלאם. רק בסוריה, כך דומה, נותרה החילוניות על מכונה, כתפיסת עולמם של

המדינה ושל משטר הבעת’ השולט בה.האם פירושו של דבר שהמזרח התיכון עומד ליפול לידי הרדיקליזם האסלאמי - לא ולא. ראשית, עובדה היא כי למרות היחלשותם של המשטרים הערביים, הם הצליחו לשרוד. בשום מדינה ערבית, למעט שטחי הרשות הפלסטינית בעזה, לא הצליחה תנועה אסלאמית רדיקלית

למוטט שלטון קיים ולהחליפו.שנית וחשוב יותר, לא כל תנועה אסלאמית היא תנועה רדיקלית, אלימה וקיצונית. יתרה מכך, את החזרה אל הדת צריך להבין לא פעם על רקע המציאות החברתית והפוליטית בכל מדינה ומדינה. כך, למשל, אי אפשר להבין את תופעת החזבאללה בלא להזכיר את מאבקם של בני העדה השיעית לייצוג הולם במוסדות השלטון והחברה בלבנון. כך גם אי אפשר להבין את עלייתה של מפלגת הא.ק.פ בתורכיה, בלא להזכיר את מאבקן של האליטות החברתיות שתנועה זו מייצגת באליטות הישנות

ששלטו במדינה, ושהחילוניות הייתה סיסמתן.אמת, החזרה אל הדת מייצרת מציאות אחרת, שאינה תמיד נוחה בלשון המעטה למוסלמי החילוני ואגב, גם לא ליהודי החילוני במקרה הישראלי, אבל מכאן ועד קריסת הסדר המזרח תיכוני או עד התנגשות

ציביליזציות רב המרחק.

הכותב הוא דקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב וראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה

המזרח התיכון - בין חילוניות לאסלאם

7

מי יזעק בשמנו?<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< אורי רשטיק

הגיעה השעה. הגיע הזמן להיאבק על עתיד החברה הישראלית. על זהותה. שנים כה רבות הפנינו את עורפינו וטמנו את ראשינו בחול בעת שאנו מאבדים את החלק החשוב ביותר בכל חברה: מעמד הביניים. איבדנו את עצמנו. הגיעה שעתם של הסטודנטים להפסיק להתפשר ולהילחם

עבור הדברים אשר חשובים יותר מכול. הסטודנטים, מטבעם, הם כוח ציבורי מרכזי. הסטודנטים היוו חלק משמעותי במהפכות הגדולות ביותר של המאה העשרים. מאבקם של הסטודנטים כחלק מתנועת זכויות האזרח האמריקאית של שנות השישים היה אחד הגורמים המובהקים והמרכזיים במתן שוויון זכויות לשחורים בארה”ב ובסיום המלחמה האומללה בווייטנאם. היו אלו הסטודנטים האמריקאים אשר העלו לשלטון את לינדן ג’ונסון, שהתווה את תכנית “החברה הגדולה”, אותה תכנית שרבים מגדירים אותה כדבר הכי דומה לחברת רווחה שאי פעם היה בארה”ב. נדמה היה שהמעצמה הגדולה

בעולם משנה את פניה. אולם בדרך משהו השתבש.

וכך, בדומה לתהליך שעבר על האמריקאים, גם הסטודנטים הישראלים התכנסו בתוך עצמם וויתרו על תפקידם כדבק המחבר בין כל חלקי החברה. תכניות מיוחדות למצטיינים ומרכזי מצוינות צצו תחת כל עץ רענן ודחפו את האלפיון העליון לשמיים, ואנו שכחנו מה באמת חשוב. שכחנו שתפקידנו להרים את קולנו עבור אלו שקולם אינם נשמע. שכחנו שתפקידנו לזעוק את זעקתם ולכאוב את כאבם. שכחנו מי אנחנו. אם בעבר הסטודנטים היו המנהיגים של מעמד הביניים, כיום הפכנו להיות מעמד הביניים. והשאלה האמיתית היא: מי יזעק בשמנו כאשר קולנו

כבר לא יישמע יותר?תפקידנו כסטודנטים הוא להגן על זהותה של החברה, ובמובנים רבים להגדיר אותה. אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב יוצאת בימים אלו לשנת לימודים חדשה בהנהגתו של שותפי לדרך והאדם המתאים ביותר לתפקיד בעת הזו- רן ליבנה. אנו יוצאים לשנה חדשה, שבה ניאלץ לצאת ולהפגין את כוחנו ולהיאבק על עתידנו. אם אנחנו לא נשמיע את

קולנו כעת, ייגזר עלינו לשקוט לעד.

הכותב הוא סגן יו”ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב

מביך אבל כשר <<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< פרופ’ ז’וזה ברונר

'התמיכה שמעניקה קבוצה קטנה של עמיתיי באוניברסיטאות בן גוריון ותל אביב לארגונים מארה"ב ואנגליה, שדורשים להטיל חרם כלכלי, תרבותי ואקדמי על ישראל מביכה אותי. בעיניי היא פסולה מבחינה מוסרית וחסרת תבונה פוליטית, ויחד עם זאת היא ראויה להגנה לא רק

במסגרת חופש הביטוי אלא גם כחלק מהחופש האקדמי. מדוע התמיכה בחרם פסולה מבחינה מוסרית? בניגוד לטענת חלק מהתומכים, לא באמצעי פוליטי פרגמאטי עסקינן, אלא בכלי סימבולי שמטרתו ליצור דה-לגיטימציה של המשטר המוחרם בעיני דעת הקהל העולמית. מסר החרם ברור: הגוף הפוליטי המוחרם הוא בלתי נסבל, לכן שומר נפשו ירחק מכל מגע איתו. לכך כוון החרם הבינלאומי על דרא”פ בימי האפרטהייד, וכך, לדעתי, אמור להיות לגבי משטר הכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטינים, שהוא אינו אלא משטר הפרדה צבאי ששולל זכויות יסוד מהרוב על חשבון זכויות היתר של המיעוט. אך בניגוד לשטחי הכיבוש, במדינת ישראל אין משטר הפרדה. אין ספק שאזרחיה הפלסטינים של ישראל מופלים לרעה ברבדים רבים של חייהם, אך בין אפליה זו לבין

אפרטהייד קיים מרחק משמעותי. מדוע התמיכה בחרם חסרת תבונה פוליטית? יש לצפות שכאשר מטילים חרם על דמוקרטיה, אזרחיה יחוו מהלך זה כעלבון צורב וכאיום ממשי על מעמדם כאזרחים ויתקוממו כנגדו. בעיקר יעשו זאת האזרחים שמזדהים בצורה השלמה ביותר עם השלטון הקיים - כיום בישראל הימין. כך נוצר מעגל קסמים: ככל שהקריאות לחרם מתחזקות, כך תתחזק צדקנות הימין והוא יצבור תמיכה, וככל שתתחזקנה ההתקפות על הקוראים לחרם,

כך הוא נראה מוצדק יותר בעיני תומכיו ובעיני דעת הקהל העולמית. מדוע יש להגן על הקריאה לחרם תחת החופש האקדמי? הרי תומכי החרם באקדמיה לא חוקרים ולא מלמדים עליו, אלא דורשים את יישומו. לא שמעתי על קורס בחוג למדע המדינה העוסק בחרם כלכלי ככלי ביחסים בינלאומיים מאז מלחמת העולם הראשונה. לו היה קיים קורס כזה, וחבל שלא קיים, ותנועות פוליטיות שונות היו דורשות את ביטולו, ברור שהיה עלינו להתעקש על הוראתו. יתר על כן, כאשר עובד קוקה קולה יפרסם

מאמר בו הוא קורא לא לשתות את המשקה, ברור שיפוטר למחרת. מה, אם כן, בין אקטיביזם פוליטי לחופש אקדמי? יש להבדיל בין שתי דרגות של חופש אקדמי. הראשונה מתייחסת ישירות למחקר ולהוראה. השנייה מהווה מעין מעטפת ביטחון על הראשונה, המהווה את ליבת החיים האקדמיים. דרגה שנייה זו מטרתה להמחיש לכול שאוניברסיטה נבדלת באופן משמעותי מתאגיד פרטי או ממשרד ממשלתי. במילים אחרות, כדי להבהיר שאוניברסיטה היא מוסד שתכליתו, בין היתר, לאפשר בדיקה חופשית של תפישות חברתיות ופוליטיות גם אם הן נחשבות לחריגות, ולייצר רעיונות חדשים בעזרת חשיבה המשוחררת מפחדים ואיומים, יש לסבול כל דעה במסגרת הקמפוס, כל עוד אין בה עבירה על החוק. מסיבה זו, ורק מסיבה זו, אני מוכן להכיר בזכותם של עמיתיי לקרוא לחרם על ישראל במסגרת החופש האקדמי שלהם, גם אם קריאה זו, כאמור, מביכה

אותי מפאת חוסר מוסריותה וחוסר תבונתה.

הכותב הוא פרופסור בפקולטה למשפטים ובמכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב

8

זרקור

אגודת הסטודנטים, בשבילכם.

האינטרסים ב-27 השנים האחרונות למען רווחת הסטודנטים אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת ת"א פועלת על שמירה ולמען הציבוריים ולטובתם, החברתיים, רשות, מוסד, גוף ואדם. אז איזה שירותים ניתן האגודה מייצגת את ציבור הסטודנטים מול כל הביטוי וההתארגנות בקמפוס. מחוץ לקמפוס מלא לכל סטודנט, לרבות קיום ושמירת חופש והכלכליים. האגודה פועלת למען שוויון זכויות הסטודנטיאליים לקבל באגודה? לגזור ולשמור.

מחלקת תרבות, קהילה וקשרי חוץ

כאן מופקים כל אירועי התרבות בקמפוס: מסיבות צהריים, תערוכות ותחרויות שונות, ואפילו יום הסטודנט - בו מתארחים מדי שנה מיטב האמנים והלהקות. בין ההפקות תמצאו גם את אירועי "רוק בצהריים" המתקיימים בכל יום רביעי בהפסקה שבשעה 11:45 בדשא המרכזי וכוללים הופעה של להקה צעירה ודוכנים שונים. בנוסף מארגנת המחלקה משלחות וחילופי סטודנטים ואחראית על הקשר עם הסטודנטים

הזרים הלומדים באוניברסיטת תל-אביב.

מרכזי השירות של האגודהכאן ניתנות רוב ההטבות להן זכאי הסטודנט. תווי קניה שידאגו שלא תישארו רעבים )אפשר לנצל גם ברשתות FOX, סטימצקי ועוד(, תווי "בילוי נעים" - שוברים למגוון בילויים מספא ועד שיט קיאקים, כרטיסי דלק מוזלים ואף כרטיסיות חניה. בנוסף מוצעות כאן כרטיסיות לקפיטריות השונות, כרטיסי צילום ומבחנים נמצאים השירות מרכזי קודמות. משנים בבניין מיטשל, בפקולטה להנדסה, בפקולטה

למשפטים וב"סטלה"- הדוכן הנייד.

מחלקת מעונות, מלגות ומעורבות חברתית

המחלקה אחראית לרווחתם של הסטודנטים

דיירי המעונות, ואף יוזמת פעילות תרבותית

במתחמים כגון הקרנת סרטים ומסיבות. בנוסף

מנהלת המחלקה את קרן המלגות של אגודת

הסטודנטים, המעניקה בכל שנה מעל שני מיליון

שקלים בשנה לסטודנטים תמורת פעילויות

חברתיות. לאחרונה, ולאחר מאבק לא פשוט,

הצליחה המחלקה להשיג סכום כסף שיאפשר

לה לחלק מדי שנה מלגות בסך כ- 1,000 ש"ח לכל דייר במעונות.

המחלקה לעניינים אקדמייםבין השירותים שמציעה המחלקה ניתנים ייעוץ

משפטי וייצוג ללא תשלום בבית הדין המשמעתי

של האוניברסיטה, טיפול בתלונות סטודנטים,

פרויקט של חניכה או פעילות חברתית תמורת

נקודות זכות אקדמיות, השאלת מילונים, וכן

עזרה לסטודנטיות בהריון. סטודנטים המשרתים

במילואים יוכלו לקבל במחלקה ייעוץ כיצד

לממש את הזכויות המגיעות לכם בהתאם

למספר הימים להם ייקראו כגון ולת"ם )ועדה לתיאום מילואים(, מועדי ג' ועוד.

ספרות זולהבבית הדפוס של האגודה תוכלו לקבל שירותי

הדפסה וכריכה, בין אם מדובר בטיוטה לספר

ביכורים או בעבודת גמר. בנוסף תוכלו לרכוש

מקראות וקבצי בחינות וכן להשאיל ספרי לימוד

למשך סמסטר שלם. לטובת הפחות-יצירתיים

שבינינו מוצעים שירותי גרפיקה ועיצוב החל

בכריכת עבודת סמינר ועד הזמנות לחתונה.

שירותי "ספרות זולה" ניתנים בבנין קיקואין ובבנין וולפסון.

Xtra סטודנטבו עזרה בלימודים. ממורים המקום לקבל

פרטיים במחירים מצחיקים ועד חוגי העשרה

וקורסי מנהיגות. בנוסף מארגן Xtra את ערבי

סינמה קמפוס וכן את "תרבות יום ד", הרצות שבועיות במגוון נושאים.

לכל שאלה, בעיה או פניה וכן לשירותים

רבים נוספים כגון ייעוץ פיננסי, שירותי פסיכולוג,

תמיכה לסטודנטים בעלי מוגבלויות ואפילו "תזה"

ברשת גלשו לאתר אגודת הסטודנטים

www.student.co.il

מחלקת המנהל והתכנוןרוב פעילות המחלקה לא נעשית מול הסטודנט, אך היא אחת המחלקות המשפיעות ביותר על היום-יום של הסטודנט הממוצע. המחלקה דואגת להוזיל את עלויותיהם של כל השירותים הלא-אקדמיים שצורך הסטודנט. בין פעילויות המחלקה פיקוח על מחירי הקפיטריות ועל תחום התחבורה והחניה בקמפוס ומחוצה לו, והפעלת מרכז צילומים מוזל לסטודנטים במרכז

"דה-בוטון".

הביאה לדפוס: אולגה מטיוך

9

®

10

זרקור

כואב הלב: נפטרה בדרך לאוניברסיטה

< אביב סלע

מורן צפריר ז"ל, סטודנטית טרנסג’נדרית בחוג למדעי המחשב, לקתה בדום לב באוניברסיטה בדרכה לקבלת התואר השני * “אבדה לי סטודנטית מדהימה, אבדה

לנו קולגה נהדרת ולמדע אבד כשרון גדול".מורן צפריר ז"ל, בת 35, סטודנטית לתואר שני בבית הספר למדעי המחשב, הייתה בדרכה לקבל את תואר המאסטר בהצטיינות יתרה לפני כשלושה חודשים, אך דום לב בו לקתה בעודה באוניברסיטה הביא למותה הפתאומי. “מורן, כאישה טרנסג’נדרית, לא רצתה להראות שהיא שונה”, מספרת אמה, נורית צפריר. “בזמן האחרון סיפרה שהיא מתכננת לערוך

הרצאות בנושא קבלת השונה לאחר הדוקטורט”.עידו וירון פגש את מורן בלימודיהם לתואר ראשון במכללת תל אביב ומאז נשארו ידידים. “ליוויתי אותה במהלך השנים כשהייתה יחד עם בת זוגה, שרית, אבל הקשר בינינו התחזק בשנתיים האחרונות. שאלתי אותה אם היא רוצה לעשות הפסקה מהלימודים, ללכת לעבוד ולהרוויח טוב יותר. מורן אמרה שהיא רואה את עצמה רק במחקר האקדמי. הייתה לה רגישות מאוד גדולה לגבי כיצד תופשים אותה ואיך מתייחסים אליה. בתחומים האלה הגישה היא מאוד

שמרנית וגברית והיה לה קשה איתה”.על להרצות הייתה אמורה מורן כחודש לפני עבודתה בכנס DISC 2010 בבוסטון, אולם במקומה עלה פרופסור ניר שביט - המנחה שלה. “מספר רב של משתתפים התרשמו מאוד מעבודתה של מורן ונפעמו לשמוע על מספר המאמרים הרב שפרסמה בתקופה כה קצרה”, מספר אחיה, ירון, שהשתתף

בכנס. שביט ציין כי אחד האלגוריתמים שמורן כתבה נמצא בשלבי הכנסתו למוצר על ידי חברת אורקל, ובגינו זכתה בפרס הפוסטר המצטיין, במלגת הצטיינות מאינטל, ובמאמר בכנס מוביל. “אבדה לי סטודנטית מדהימה, אבדה לנו קולגה נהדרת ולמדע אבד כשרון

גדול”, הוסיף שביט.מורן פרסמה, במהלך לימודי התואר השני, חמישה מאמרים שהגיעו לכנסים בכירים ברחבי העולם. פרופסור יהודה אפק, מרצה בחוג למדעי המחשב, סיפר על מורן כי “הספיקה לייצר תוצאות ומאמרים שהיו מספיקים ומכבדים עבודת דוקטורט מפוארת. מורן הייתה מיוחדת. אומץ ליבה בא לידי ביטוי במאבק אמיץ מול חברה ותרבות שאתם לא הסכימה. היא לא ויתרה ולא זרמה עם מוסכמות שלא הרגישה

נכון איתם”. לאחר מותה של מורן, אמה, נורית צפריר, החלה לפעול בעזרת פרופסור עמירם יהודאי, ראש בית הספר למדעי המחשב, ופרופסור ניר שביט, למען קרן מלגות על שמה של מורן ויום עיון לזכרה שיכלול, בין השאר, הרצאה בנושא פתיחות לקבלת השונה בחברה. בני המשפחה ציינו כי פרטים לגבי הכנס

יימסרו בהמשך. יהי זכרה ברוך.

אתר לזכרה של מורן צפרירwww.cs.tau.ac.il/morantzafrir

בימת חובבים מאולתרת< הילי ג’פרי

כשעורך דין, איש היי-טק ובנקאי נפגשים, בדרך-

כלל הם עסוקים במשא ומתן קדחתני לקראת עוד הנפקה של חברה בשווי מאות מיליוני דולרים. הפעם

מדובר דווקא על סדנת תיאטרון חובבים.סדנת לוקחים תשעת משתתפי בשבוע פעם התיאטרון של אגודת הסטודנטים פסק זמן מסדר יומם העמוס, מניחים בצד את תיקי המסמכים, כדי ונפגשים משחררים את העניבות הלוחצות, לשחק. “זו בהחלט דרך מוצלחת לברוח מעט מהשגרה, ולהתחבר למקומות שאנחנו לא רגילים להיות בהם”, מספרת אלינה מוצ’ניק-הראל, משפטנית המשתתפת

בסדנאות בדבקות בשנתיים האחרונות.במפגשים השבועיים בני שלוש השעות מתנסים משתתפי הסדנה בתרגילי יחידים, זוגות ובאלתור, עם עובדים אף יותר והמשתתפים המתקדמים טקסטים, קוראים מחזות, ומשננים תכנים בעל-פה. את הסדנאות מנחה השחקן והתסריטאי ירון מוטולה, בוגר סטודיו “ניסן נתיב” למשחק, וזכור בעיקר מהסדרות “טירונות”, “מעורב ירושלמי” ו”עניין של זמן”. מוטולה מאפשר למשתתפים להתנסות ושומר על אווירה פתוחה וחברית. הם, מצידם, מעידים כי הוא מדריך כל אחד מהם “למצוא את הקול הייחודי שלו”, לדברי אחת המשתתפות. “כולנו מקבלים את השעות האלה בסדנה כמתנה, וכולנו נדבקנו בשלב זה או אחר בחיידק הבמה”, מסכמת אלינה, “זו אחת החוויות המשמעותיות שעברתי בשנים האחרונות”.מופע הסיום של הסדנה, “בתהליך”, מציג עשרה קטעים קצרים שכתבו וביימו תשעת משתתפי הסדנה, בעזרתו של מוטולה. כל משתתף מוביל סצנה אותה יומיומיים נושאים כתב מתוך עולמו האישי, על המעסיקים את כולנו, וכל המשתתפים נמצאים על הבמה במשך כל עשר האפיזודות. הקטעים כולם מתאפיינים במינימליסטיות ואמירות חברתיות נוקבות ומשלבים קומדיה ודרמה, ממש כמו בחיים. לאחר שקצר שבחים רבים, הוצג המופע בספטמבר האחרון בפסטיבל “כל הארץ במה” שהתקיים זו השנה ה-14 בתיאטרון הצוותא וזכה גם שם לביקורות מצוינות.

מורן צפריר. מתוך שיר שכתבה: “אני חווה חיוך, אני רואה

שמחה, אני מרגישה שלמה...”

היתר, נלמד כיצד פגש את חברו הטוב אשר הפך לאויבו המר - “מגנטו”.

כריסטינה עבור חזרו לשגרה בינתיים, החיים האד. עבור טרחתה, האד זכתה לגרוף 20 פאונד על השימוש בחדרה מתוך תקציב הסרט - שעומד על

120 מיליון דולר.

שולחן עורך: מאוקספורד לתל אביב

< ווינסטון פת’רלי בין וטרה מאהלהלנד, עורכי עיתון “אוקספורד סטודנט”

במהלך הלימודים קל מאוד להביט פנימה: אל תוך הקהילה שלנו, עמיתינו ותחום הלימודים שלנו. ההתכנסות בתוך עצמנו מפספסת את כל המטרה של הלימודים באוניברסיטה. עת אנו עוזבים את ביתנו כדי להעמיק בחינוך ובידע, אנו לא יכולים סתם לעבד מחדש את מה שאנו כבר יודעים, אלא עלינו לחקור לעומק את מה שלעולם לא ידענו. דרך יעילה לעשות זאת היא להסתכל כלפי חוץ, ולשאול אנשים אחרים מרקעים שונים מה מעניין אותם ומה הם למדו בעצמם. כך אדם מפתח את תחושת השייכות לעולם הגדול ולוקח מספר צעדים הרחק מהבעיות המקומיות שלו.כאשר אנו, באוניברסיטת אוקספורד, קוראים על היעדים והמטרות של הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, וכאשר אנו חולקים את שלנו עמכם, אנו לוקחים צעד נוסף כלפי השאיפה שלנו להכיר ואולי אף להבין את הבלתי מוכר. למרות שחלק מהסוגיות שלנו יכולות להיות שונות בתכלית, תמיד נזכור כי מה שמחבר בינינו חזק יותר ממה שמפריד בינינו. ייתכן ואנו נשכח חלק מהסיפורים שלכם, ואתם תשכחו את שלנו, אבל אנחנו מקווים שסטודנטים כאן ושם יפתחו סקרנות ורצון עז לעסוק בבלתי נודע. יותר

מכך- ממש מגניב שיתרגמו אותנו לעברית.

שיעור בממשל: תרומה שנויה במחלוקת

< ג’וני מדלנד, טום ראולי ונטליה סגרוב

שערורייה באוניברסיטת אוקספורד כאשר אוליגרך רוסי תרם 75 מיליון פאונד להקמתו של בית הספר “בלאווטניק” לממשל שייקרא על שמו, בתנאי שתוענק

לו זכות ווטו על מינויו של הדיקן

שמח בקמפוס: צילומי אקס מן 4

< רבקה ליס

צילומי הסרט “אקס מן 4” באוניברסיטת אוקספורד כששני גברים זרים דופקים על הדלת, אתם ודאי לא מצפים שהם יהיו “אקס מן”. זה בדיוק מה שקרה לסטודנטית כריסטינה האד בזמן שהיא ייבשה את שיערה בחדרה במעונות אוקספורד בשבוע שעבר. שני הגברים השאילו את חדרה לטובת אכלוס של ציוד חשמלי, בזמן שצוות של 200 אנשים צילם סצנות

לסרט “אקס מן 4” ברחובות אוקספורד. שלושה שבועות עמל צוות ההפקה על בניית אתר הצילומים, אשר עלותו מוערכת בכ- 200,000 פאונד, כל זאת רק כדי שיוכלו לצלם שם במשך יומיים אשר הפיקו, קרוב לודאי, לא יותר מדקות מועטות של

צילום בר שימוש.עלילת הסרט “אקס מן: מחלקה ראשונה”, אשר צפוי לצאת לאקרנים ביוני 2011, מתרחשת כרונולוגית טרם שלושת הסרטים הראשונים בסדרה. הסצנות אשר צולמו באוקספורד יתארו את “קסאבייר” )ג’יימס מקאווי( הצעיר מקבל תואר דוקטור בתיאולוגיה ובפילוסופיה באוקספורד של שנות השישים. בין

במהלך חופשת הקיץ אוניברסיטת אוקספורד שכנעה את האוליגרך הרוסי, ליאונרד בלאווטניק, לממן את בית הספר “בלאווטניק” לממשל- הראשון מסוגו בבריטניה. בלאווטניק תרם 75 מיליון פאונד להקמתו, ועורר מחלוקת אדירה כאשר הכניס סעיף בחוזה אשר מעניק לו את זכות הווטו למינוי דיקן

בית הספר. ליאונרד בלאווטניק, אחד מארבעת בעלי השליטה בענקית הגז הרוסית - TNK-BP - הרוויח את מרבית הונו לאחר נפילת ברית המועצות, וכיום הוא מוערך

בכ-7 מיליארד דולרים. למרות החששות מפני זכות הווטו של המיליארדר על מינויו של דיקן בית הספר, לאנשי האקדמיה הובטח כי הוא יוכל להפעיל את זכותו רק באמצעות בית המשפט. ביקורת רבה הושמעה כלפי ההחלטה לאפשר לבלאווטניק את זכות הווטו: “זה בלתי מקובל בעליל כי למישהו יהיה כוח כלשהו במינויו של הדיקן”, לדבריו של פיטר אופנהיימר, מומחה למדיניות כלכלית

של רוסיה מאוניברסיטת אוקספורד.דובר מטעמו של בלאווטניק אמר: “ אף אחד לא מציע כי הוא )בלאווטניק( יהיה מעורב בעניינים

היומיומיים של ניהול בית הספר”. בית הספר “בלאווטניק” לממשל שואף להידמות לבית הספר “קנדי” לממשל באוניברסיטת הרווארד. כחלק מהלימודים, המנהיגים העתידיים ילמדו לפתח יכולות מועילות למגזר הציבורי והפרטי, וילמדו קורסים במשפט, בריאות, כלכלה, אנרגיה ופוליטיקה. מסלול הלימודים יציע גם קורסים בניהול מו”מ, ניהול תקציב ותקשורת אסטרטגית. למרות ההשוואה, בית הספר “בלאווטניק” יישאר קטן בהרבה מאחיו הגדול בהרווארד, כאשר יאכלסו אותו 120 סטודנטים בעוד שבבית הספר “קנדי” לומדים כ-1,000. בית הספר

צפוי להיפתח בשנת 2012.

12

זרקור

מחקר פורץ דרך: תאי עצב חשמליים

< יואל אטלסביץ’

להנדסת בפקולטה דרך ופורץ חדש מחקר חשמל באוניברסיטת תל אביב ינסה לחבר תאי עצב ואלקטרודות חשמליות * לראשונה במחקרה של פרופ’ יעל חנין נעשה שימוש בטכנולוגיית “ננו-צינורות

פחמן”.משחר ההיסטוריה ניסו הבריות למזג בין החי לבין הדומם. משימה לא פשוטה ואולי אף בלתי אפשרית. תרבויות שונות ברחבי העולם יצקו האנשה לתוך עצמים גשמיים וסגדו להם. המהר”ל מפראג יצר והפיח חיים בגולם מגוש חומר ואפילו עולם הספרות נתן את חותמו ברומן הידוע “פרנקנשטיין” של הסופרת מרי שלי. ניסיון זה עדיין מעמיד במבחן מרתק את

כוחו של האדם ומסתבר שגם האוניברסיטה שלנו שותפה פעילה באתגר זה.

המקום בו מנסים למזג בין החי לבין הדומם נמצא בפקולטה להנדסה בבית הספר להנדסת חשמל.

“השאיפה שלנו היא להיות מסוגלים להתממשק חשמלית עם תאי עצב”. מסבירה פרופ’ יעל חנין, מובילת צוות המחקר. “הקבוצה שלנו, צוות המונה ארבעה סטודנטים לתואר שני ושלישי, מתמקדת בנושא ההנדסי של המגע והתקשורת בין האלקטרודות שעל השתל, אשר יושב באזור הפגום, לבין הנוירונים, תאי עצב, האחראים על העברה ועיבוד המידע במערכת העצבים. בניית מערכת השתל היא עבודה הנדסית רבה של חומרה ותוכנה, כאשר החלק המאתגר ביותר במחקר הוא נקודת המגע בין האלקטרודה לבין תאי העצב, וכמו-כן איך לבנות את האלקטרודות, מאיזה

חומר ומאילו תכונות”, מוסיפה פרופ’ חנין.

ננו צינורות פח...מה? השתל הוא מצע, מוליך למחצה העשוי מסיליקון, עליו “יושבות” אלקטרודות, מוליכים חשמליים בגודל של כמה עשרות מיקרונים )מיקרון שווה למיליונית המטר( העשויים מטיטניום ניטריד. האלקטרודות, אשר “מדברות” עם הנוירונים ע”י אותות חשמליים, מחליפות את התאים הפגומים שאינם יכולים לעשות סוג תקשורת זה. כמו, לדוגמא, תאים קולטי אור היושבים ברשתית העין ואחראים על המרת האור הנכנס לעין לאותות חשמליים המועברים למוח. המחקר מתמקד בתאי עצב של רשתית השייכים לחולדות. על פני שטח האלקטרודות ישנם חוטים, הנקראים “ננו-צינורות פחמן”, אשר קוטרם ככמה עשרות ננו-מטרים )ננו-מטר שווה למיליארדית המטר, לשם השוואה עובי שערת אדם הוא כ- 70 אלף ננו-מטרים(. השימוש למחקר בננו-צינורות פחמן הוא ייחודי, פורץ דרך ונוסה לראשונה במתכונת זו במחקרה

של פרופ’ יעל חנין.

למה משתמשים בננו-צינורות פחמן?“ניסו חומרים שונים, אך החומר המוצלח ביותר לעבוד היה וקל ההנדסיות הדרישות על שענה יעל איתו היה הננו-צינורות פחמן.” עונה פרופ’ חנין וממשיכה, “החומר מוליך מצוין והתאים מאוד אוהבים אותו, כי שטח פניו מחוספס. תכונה הנדסית זו גורמת לתאים להסתבך במעין מלכודת ובכך נוצרת “ההדבקה”, התאים משתרגים לתוך הננו-צינורות פחמן, סידור הגורם לתאים להיצמד טוב יותר ועמיד מול דחייה של הגוף. ננו-צינורות פחמן הם חומר מאוד חזק בזכות הצורה הגלילית שלו. החומר אדיש מבחינה כימית ואין בו כמעט קורוזיה, דבר חיוני

בסביבה מימית ויונית אליה מוחדר השתל.”

“העבודה שלי היא ההובי שלי” זה המקום בו מנסה האדם למזג בין הדומם, מערך

של אלקטרודות, לבין החי - תאי עצב.

המעבדה שוכנת במרכז לננו מדע וננו טכנולוגיה מתחת לספריית המדעים. המעבדה מחולקת לשלוש מעבדות: בראשונה נערכים אפיון וטיפולים כימיים לאלקטרודות. בשנייה חלים התהליכים הביולוגים של עצב תאי באינקובאטור גידול והחשמליים: רשתית השייכים לחולדות, השמת התאים העצביים על האלקטרודות, מדידה ולמידה על התקשורת החשמלית בניהם. בשלישית מגדלים את סיבי הננו-

צינורות פחמן על האלקטרודות בתנור. האם הפלירט הביולוגי-חשמלי הזה אכן מצליח? מסתבר שכן. לאור Newcastle בדיקות שנערכו בשיתוף אוניברסיטת באנגליה, הוכח שתאי רשתית של עכברים הגיבו בהצלחה לגירוי חשמלי ע”י אלקטרודות הננו-צינורות

פחמן, דבר שהוכיח את יעילותן והצלחת המחקר. אופטימיות, לפי “ויקיפדיה”, היא השקפת עולם הרואה בעולמנו מקום חיובי במהותו. דבר אשר אחז ואוחז בכל מגלה ארצות, ממציא ופורץ דרך. מטבל זה בנוסף לסובלנות, אהבה ואמונה בדרך חשובים מאוד לאנשי המחקר, כמו אלו הפועלים כאן. “אני עושה את זה כי אני נהנית, אוהבת ומאמינה שהמחקר מוביל ליעד חשוב. העבודה שלי היא ההובי שלי”, מגלה

פרופ’ יעל חנין את מניעיה של חוקרת.עבודת המחקר מרתקת וחשיבותה לעולמנו היא אדירה. עובדה זו מעלה בי מחשבות פילוסופיות קיומיות על תפקידנו בעולם זה ומה נשאיר אחרינו. מחד גיסא, רובנו חיים בעולם שבו אנו ניזונים מידע ויצירה של אנשים אחרים, ומאידך גיסא, מעטים אותם אנשים אשר משאירים חותם אמיתי ומשנים את דפי

ההיסטוריה.

18.8/24.7

סטודנט,לפעמים 50 זה מצוין!

דיונון ת"א אוניברסיטת ת"א מפגש הרחובות חיים לבנון ואינשטיין, כיכר אנטין. *מבצע 50 ש"ח מתנה ממגוון הציוד המשרדי והריהוט". המבצע בתוקף עד ה21.10.10 או עד גמר המלאי, המוקדם מביניהם. התמונות להמחשה בלבד. אין כפל מבצעים והנחות. כל המחירים כוללים מע"מ. לדיונון הזכות להפסיק המבצע ולשנות מחירים בכל עת וללא הודעה מראש. אופיס דיפו (ישראל) בע"מ ח.פ. 511716514, צלע ההר 1, ליגד סנטר. א.תעשיה מודיעין. ט.ל.ח. בהזמנה דרך המוקד הטלפוני ו/או בהזמנה דרך אתר האינטרנט, הלקוח רשאי לבטל את העסקה בכתב תוך 14 ימים ולקבל את כספו חזרה. ניתן לרכוש גם דרך אתר האינטרנט www.dyonon.co.il או בטלפון 2822™

כל הציוד המשרדי, צבעים ויצירה

ניתן לערבב בין המותגים ובין המוצרים*לא כולל נייר צילום לבן

ML1660 מדפסת לייזרמהירות הדפסה עד 16 עמודים לדקה £

600X1200 DPI רזולוציה עד £

עומס עבודה חודשי עד 5,000 דפים £

B3184325411 מק"ט

מדפסת לייזר

מקשPRINT SCREEN

להדפסת מסךמחשב

מדפסתהלייזרהקטנהבעולם

מינימום מלאי ציוד משרדי 20 יח', טכנולגיה 5 יח'.

1+3חינם!

349 ₪ הזול מביניהם₪39999

דיסק און קי Cruzer BLADE 4GB

B3184268389 מק"ט

₪ 454GB

ניתן להשיגבנפחים

8GB/16GB

FX-82MS מחשבון מדעי240 פונקציות כולל סטטיסטיקה £

מסך 2 שורות לחישוב שברים וסטטיסטיקה £

B318720136 מק"ט

₪ 2499

₪3999

סט מקלדת+עכבר אלחוטיים 2.4G תדר שידור £

טווח קליטה עד 15 מטר £

מבנה העכבר נוח במיוחד £

למשתמשי יד ימין ושמאל B3184318085 מק"ט

₪ 99

A4 דפדפות80 גר' £

3 בחבילה £

B318732248/63/4262739/47 מק"ט

תיק צד למחשב נייד16"14" מתאים לגדלים £

B3184230991 מק"ט

₪ 1999

₪2699 ₪ 9999

כל תיקי הגבB31811044484 הררכיה

20%הנחה ₪ 1699

נייר הדפסהרב שימושי

A4 גודל £

80 גר' £

500 דף בחבילה £

B318649483 מק"ט

תיק צד למחשב נייד

הקטנהבעולםהקטנהבעולםהקטנה

99

סטודנט, זה מצוין!

בעולם

זה מצוין!

34939999399

9999

זה מצוין!

₪349₪399

מדפסתהלייזרהקטנהבעולםהקטנהבעולםהקטנה

9999

זה מצוין!

מדפסתהלייזרהקטנהבעולםהקטנהבעולםהקטנה

זה מצוין! זה מצוין! זה מצוין!

זה מצוין! זה מצוין! זה מצוין!

למימוש בקנייה הבאה בהצגת כרטיס סטודנט

₪50מתנה

בקנייה מעל

*₪200

14

דוקוקמפוס

חושבים שאתם מכירים את הסטודנטים בתל אביב? דוקו קמפוס מפגיש אתכם עם שתי סטודנטיות לא שגרתיות שמתחילות השנה את

לימודיהן באוניברסיטה << שלום שנה א’

קצת על עצמי: כרגע עובדת כרכזת כתבים בידיעות אחרונות ומתכוונת להמשיך בעולם העיתונות גם בעתיד. חלום רחוק יותר הוא ללמד בבית ספר לילדים מצטיינים, כאלו שבאמת רוצים ללמוד. בכל יום שישי החברים הטובים יושבים אצלנו מסביב לשולחן, ורובם הגדול חילונים. מסביב לשולחן הזה יש וויכוחים על כל נושא שבעולם, אפילו בצעקות, אבל כל עוד

שומרים על כללי המשחק ומכבדים אחד את השני אז זה נשאר כיף ומרתק.

לומדת: ספרות ופילוסופיה. מגיל קטן ידעתי שאלמד ספרות, וכששואלים אותי מה אפשר לעשות עם זה ב”עולם האמיתי” אני אומרת

תמיד ש”לומדים מה שאוהבים ובסוף מסתדרים”.

למה דווקא אוניברסיטת תל-אביב: קודם בגלל הנוחות, אבל לא רק בגלל זה. כבחורה דתייה אני רוצה להשתלב בחברה מעורבת ומגוונת ולהכניס את עצמי ואת מה שאני מייצגת דווקא לשיח המורכב שקיים באוניברסיטת תל אביב. כמו שאני מקווה להיחשף לסגנון מחשבה שונה לחלוטין משלי בתחום הפילוסופיה החילונית, אני אשמח גם אם אצליח לעורר באנשים עניין לכיוון

הפילוסופיה הדתית.

קצת על עצמי: בלונדינית טבעית. מגיל צעיר מתפקדת כסולנית של להקת Beer-7, ובעבר עבדה כעורכת בערוץ הילדים. הסקא-פאנק חוץ מזה, היא עסוקה באתר האינטרנט שפיתחה: אתר בינלאומי לילדים ששואף לקדם את משקה הסודה. דפנה מעידה על עצמה כמומחית ב”קאוצ’-סרפינג” )אירוח הדדי של מטיילים מכל העולם( ומספרת שמקאוצ’-סרפרים לומדים את הדברים החשובים באמת בכל מקום. מלבד זה, יש לה “אלטר-אגו” בפייסבוק בו היא סטודנטית מהר הצופים שמעריצה את אמינם.

לומדת: מדעי הרוח ואומנויות במגמת מצטיינים. “רציתי ללמוד כל מה שקשור לאינטרנט אבל בישראל אין מקום שמלמד ומתמקד בזה ברצינות. כשקראתי על תכנית המצטיינים וראיתי את הקורסים

הרבים שנוגעים בתחום מזוויות שונות הבנתי שזה מה שאני רוצה ללמוד”.

למה דווקא אוניברסיטת תל-אביב: עברתי לתל-אביב בגלל הצבא, אבל האמת היא שמעולם לא חשבתי על מקום אחר ללמוד בו, תמיד ידעתי שאני אלמד בתל אביב. הייתה תקופה שפזלתי לכיוון המרכז הבינתחומי, אבל כשראיתי את כל הסטודנטים שמסתובבים עם מפתחות של מכוניות ספורט

הבנתי שזה לא המקום בשבילי.

תמיר סבאג

[email protected] - למעוניינים להשתתף בדוקו קמפוס

15

16

יש המצאות וחידושים שאנחנו לא יכולים לדמיין איך החיים שלנו התנהלו בעבר בלעדיהם. איך חיינו ללא סלולר? איך הצלחנו למצוא אחד את השני ולהיפגש? עד לא מכבר היינו קובעים מהטלפון הקווי נקודת מפגש מוגדרת ושעה מדויקת. פלא שאנשים הצליחו למצוא אחד את השני בקניון או ברחוב ללא עזרתם של הפלאפונים. אתם מצליחים לתאר לעצמכם את החיים הסטודנטיאלים ללא דיסק און קי, לפ-טופ או וויקיפדיה? מישהו עוד זוכר שלפני עידן הסקייפ, שיחה מחו”ל הייתה מאורע מיוחד? הטכנולוגיה המודרנית, ללא ספק, שינתה את דרך הלמידה וגם את הדרך

שבה אנחנו משוחחים אחד עם השני.

הפייסבוק כבש את חיינו בסערה לפני שנתיים בערך. למעט כמה סרבני-פייסבוק, כמעט כל מי שאתם רואים סביבכם כרגע הוא בעל פרופיל פעיל. מעלה אלבומי-תמונות, מתייג, כותב סטאטוסים, מאשר ומתעלם מהצעות חברות. פייסבוק השפיע על הדרך שבה אנשים מחפשים עבודה, מביעים את עמדתם הפוליטית וכמובן על הקשרים הרומנטיים של מרביתנו.

שלמד מישהו לאוניברסיטה ברכבת “פגשתי איתי בבית-ספר ביסודי, הוא עשה עלי רושם של מהודו, מתכנן חזר בדיוק כזאת, נפש-חופשייה לטוס לאירופה”, מספרת סטודנטית למדעי הרוח מאוניברסיטת תל אביב. “בתוך כל הלחץ של הבחינות, לילה איתו הוא בדיוק מה שהייתי צריכה. היה הכי כיף בעולם, הרגשתי חיבור, אבל הוא כל הזמן דיבר על זה שהוא מתכנן לטוס לדבלין לנגן שם באיזה להקה. למחרת, כשהוא לא התקשר, נכנסתי לו לפרופיל בפייסבוק. אנחנו לא חברים, אבל יש לו אלבומים פתוחים שיכולתי להציץ בהם. היה לי ברור שזה היה משהו חד-פעמי מכיוון שהוא לא מתכנן להישאר בארץ. לתדהמתי יומיים אחרי הלילה שבילנו, שבו הוא קשקש על דבלין ועל כמה אין לו מה לחפש בישראל, הסטאטוס שלו בפייסבוק היה: ‘מחפש להיכנס לדירת שותפים במרכז-דרום תל-אביב, תקציב עד 2,000 ₪’ . אין לי בעיה עם הסטוץ, אבל למה היית צריך לשקר?

מקווה שהוא לא מצא דירה הנבלה”.

הגברים בוכים בלילה“בחופשת הסמסטר שעבר, היה לי איזה קטע לא רציני עם בחורה אחת. נפגשנו כמספר האצבעות

שעל כף ידי. מבחינתי, הייתי ממשיך להיפגש איתה אבל היא הודיעה שזה לא נראה לה מתקדם לשום מקום. לגיטימי”, מספר בפתיחות סטודנט בפקולטה למדעי החברה. “אחרי כמה זמן הסתקרנתי לראות מה עם אותה בחורה מהעבר, אז נכנסתי לפרופיל שלה בפייסבוק. לתדהמתי, היא ביטלה את החברות איתי. יש לה מעל 500 חברים. למה דווקא את החברות איתי היא ביטלה? האמת שזה העליב אותי. אבל אנשים הם לא הרים, טבעם להיפגש. במקרה שלנו זה קרה בים, בחוף של יפו. הלכתי עם חבר לכיוון צפון והיא צעדה מולי. היא כל כך שמחה לראות אותי והתעניינה מה נשמע, ואני הייתי הכי קריר בעולם. מה נראה לך שאת תסנני אותי בפייסבוק ואני עוד אשמח לדבר איתך? “ גם עבור מי מאיתנו שמצוי בזוגיות, פייסבוק עלול

להתגלות כצלע שלישית בפרשיית האוהבים.

“אני במערכת יחסים בת חמישה חודשים עם אדם שאני מאוד אוהבת. אני לא יכולה להרשות לעצמי גם ללמוד וגם להחזיק דירה, אז מטבע הדברים אנחנו כל הזמן אצלו בדירה”, מספרת אלה )שם בדוי(, סטודנטית

אהבה, שקרים וסודות בפייסבוק

הפייסבוק כבש את חיינו בסערה ושינה הכול “תזה” בכתבה מיוחדת על הסודות והשקרים שעומדים מאחורי הרשת החברתית הפופולארית

מערכות יחסים 2.0: דור הפייסבוק // יעל שנער

18

יש מאות אלפי סינגלס כיום בארץ. כולם מחפשים זוגיות מאושרת, אבל רק מעטים עוצרים לשאול את השאלה מה זה בכלל אומר.גם מי שהתנסה במערכות יחסים לרוב מאמין, סרטים לנו שמוכרים במה מודע, לא באופן וסיפורים- כשנפגוש את האדם הנכון, הכל יסתדר. אנחנו יודעים ששום דבר לא מושלם, אבל כשזה יהיה האדם הנכון, נדע את זה , ונדע איך להתמודד

עם כל מצב.האמונה הרווחת לגבי זוגיות מאושרת היא: ככל שהפרטנר שלנו יותר מתאים לנו, ככה נהיה

מאושרים יותר. ואז אנשים יוצאים לחיפוש אחר אותו אדם מתאים ומחליפים מדי פעם פרטנרים בתקווה שהבא בתור יהיה מתאים יותר. לבסוף חלקם נשארים בזוגיות ומרגישים שהם מתפשרים, וחלק מחליט לא להתפשר ונשאר לבד... רק מעטים באמת

שלמים לחלוטין עם הבחירה בבן הזוג לאורך זמן.מתצפיות על זוגות ניתן לראות ש”זוגיות מאושרת”

מכילה את 3 המרכיבים הבאים:עבור רוב האנשים 1. מימוש צרכים בסיסיים - הצרכים הבסיסיים הם לאהוב ולהיות נאהבים, חום

מגע ומין, ותחושת ביטחון.2. תחושת “בית” - מקום תומך ואכפתי, שמרגיש

בטוח ונעים. 3. מקום לצמיחה - קשר שמאפשר לשני הצדדים

להתפתח ביחד ולחוד.כשמתעמקים בכל אחד משלושת המרכיבים האלו, מבינים שהמימוש של כל אחד מהם תלוי בעיקר בנו. ואולי מה שיותר חשוב הוא שלא משנה מי הוא הפרטנר, ועד כמה הוא “מתאים לנו”, אלא עד כמה אנחנו מצליחים יחד ליצור שיתוף פעולה ולבנות את

ה"בית” שלנו.כשמגדירים “זוגיות מאושרת” כשילוב של מימוש

צרכים, תחושת בית ומקום לצמיחה, מקבלים תועלת חשובה מאוד - רמת האושר בזוגיות שלנו נמצאת בשליטה שלנו, ולא תלויה באיזו התאמה

קוסמית )כמו בפנטזיה ההוליוודית הקלאסית(.לא תמיד קל לקבל את זה. מעבר לכך שזה נוגד תפיסות רבות שעליהן גדלנו, ההגדרה הזאת מפילה עלינו את האחריות, ולא על ה”התאמה עם בן הזוג”. אמנם יש רמות התאמה שונות )וניתן ללמוד מי מתאים לנו ומי לא(, אבל כמעט בכל

רמת התאמה ניתן ליצור זוגיות מוצלחת.

אורן אביטל, מאמן בכיר לזוגיות מנהל מקצועי של אתר “החצי השני” -

הכרויות לסטודנטים ואקדמאיםwww.onlyu.co.il

מה זאת בכלל זוגיות מאושרת?

לתקשורת מהמרכז הבין-תחומי. “חבר שלי מבוגר ממני ב-5 שנים וכבר סיים את התואר, ועוסק בעבודה של “גדולים”. בסופי שבוע הוא עובד כיחצ”ן של איזה מועדון בנמל. הוא אומר שהוא לא עובד כיחצ”ן בשביל הכסף, אז אני לא מבינה למה הוא עובד שם בכלל. בכל מקרה, כל עניין היח”צנות הזאת גורם לי, מן הסתם, לקנא. בערב ממוצע שאנחנו במועדון ניגשות אליו אולי מאה בנות, וכולן צוחקות איתו ונוגעות בו. בגלל זה, כשהוא קם בבוקר לעבודה ואני נשארת כביכול לנמנם במיטה, ברגע שהוא עוזב את הבית אני נכנסת לו לחשבון בפייסבוק. אני רואה עם מי הוא מתכתב ומי כותבת אליו, אפילו שזה לא לגמרי מרגיע אותי. אני מניחה שאם הוא היה עושה משהו לא בסדר הוא

היה מוחק את ההודעות.”

IN A RELATIONSHIPכמו שיש הסכמה לגבי הדרך שבה כותבים קורות חיים, ככה יש כללי עשה ואל תעשה לגבי פרופיל בפייסבוק. לא מעלים תמונות עם ג’וינטים מתקופת

הודו )במיוחד אם ההורים שלכם כבר פתחו חשבון(, לא מצטרפים לקבוצות מטומטמות ובטח שלא מצטלמים עם אסירים פלסטינים כפותים. אם בעבר מצב הזוגיות שלכם היה ידוע לחברים האמיתיים שלכם, היום Relationship Status מפורסם בראש חוצות ה- In -הפרופיל שלכם. עבורי שינוי השורה הקטנה לa Relationship היה צעד יותר גדול מהזמנת החבר

לארוחה משפחתית ביום שישי.

הכללים שמרביתם מבוססים על שכל-ישר לא היו ברורים ל-ע’, סטודנט למדעים מדויקים, שאחותו הקטנה עזרה לו לשפץ את הפרופיל שלו. “הייתי מאלו שהתעקשו לא לפתוח פרופיל בפייסבוק. רק לפני חצי שנה, לאחר שכנועים רבים, פתחתי חשבון. אחותי החיילת, אשר קטנה ממני בחמש שנים, תפסה אותי לשיחה רצינית ואמרה שאם אני מתכנן שתהייה לי חברה אי-פעם אני מוכרח לשנות את הפרופיל

שלי מהקצה אל הקצה. היא אמרה שזה שבתמונת פרופיל אני ליד חבר, זה מטומטם וקצת גיי. אחר כך היא הכריחה אותי לצאת מקבוצות שוביניסטיות כמו: ‘כשאני משחק סוני-פליסטיישן את סותמת את הפה’ ו-'התנועה נגד נשים בכביש’ וכולי. בינתיים עדיין אין

לי חברה, אבל אני אופטימי.”אפשר לצקצק בלשון ולהתגעגע לימים עברו. ימים שבהם לא המשכת לעקוב בפייסבוק אחרי מישהי כשהיא הודיעה לך שזה נגמר. ימים שבהם גבר התחיל עם אישה ופשוט ביקש ממנה את מספר הטלפון שלה, like במקום להציע לה חברות ווירטואלית מלאת ו-poke. התרפקות על העבר מאפיינת גם את הסבים וההורים שלנו. מי יודע, אולי עוד שלושים שנה, בפרץ של נוסטלגיה, נספר לילדינו כמה היה שמח פה לפני שהם הגיעו. נספר להם על התום והיופי של פייסבוק, על כמה לייקים ההורים שלהם קיבלו כאשר הודיעו

קבל עם ופייסבוק שנולד להם בן.

http://www.facebook.com/home.php?#!/editprofile.php?sk=relationships

תוכן שיווקי

19

רנואר / 7693 / עמוד תזה / 27*20.5 ס”מ / 21.9.10 / איל - סבב

20

מי שיקיש את המספר 1,200 במנוע החיפוש גוגל ישראל יוכל לקבל מפרט טכני על מכשיר “נוקיה 1200”, לבנות תפריט יומי המכיל 1,200 קלוריות או להתעניין במאורעות שנת 1,200 לספירה בויקיפדיה. אלא שבמנוע החיפוש של התודעה הציבורית בארץ המספר 1,200 נקשר בשנה האחרונה רק לדבר אחד: מספר ילדי העובדים הזרים הנמצאים בסכנת גירוש. הבעת דעה בנושא ילדי העובדים הזרים הפכה לתנאי הכרחי להישרדות בברנז’ה המקומית, החל בעברי לידר וגיא מרוז וכלה בשרה נתניהו. כולם ממהרים לתפוס צד, ואם אפשר על הדרך אז למה לא לתפוס גם איזה כותרת. בין הועדות המיוחדות שמוקמות חדשות לבקרים, הסימפוזיונים האקדמיים שנערכים בנושא תחת כל עץ דעת רענן, והצעקות בכל תכנית אקטואליה שממהרת לעמת בין הצדדים, קל מאד לשכוח שמאחורי אותו מספר ניצבים 1,200 בני אדם.

רותם אילן, ממקימי ארגון “ילדים ישראלים” הפועל למען השארת הילדים בישראל, מסבירה כיצד, שלא במפתיע, מדיניות ההגירה של משרד הפנים היא הגורם המשפיע ביותר על אופייה של קהילת מהגרי העבודה בישראל. “במשך כמעט 20 שנה הונהגה מדיניות לא כתובה לפיה לא מגרשים ילדים” מספרת אילן. ביולי של שנת 2009 ארע השינוי הגדול, אז פורקה משטרת ההגירה שהייתה כפופה למשטרת ישראל, והחלה לפעול רשות ההגירה תחת משרד הפנים. הרשות, וזרועה הביצועית יחידת “עוז”, החליטו לשבור את הכלים והודיעו כי תוך שנה החל מחודש אוגוסט 2009 יגורשו גם ילדים. “מאז נדחה גירוש הילדים גורשו רוב הגברים. מספר פעמים, אבל בינתיים האבות ומנהיגי הקהילה גורשו, האמהות והילדים נשארו. אולי כדי לשכנע אותם לעזוב מרצון”, אילן מציינת. בעקבות זאת, מעל לשמונים אחוזים מאותם

בלב ליבה של תל אביב שוכנת

אחת הקהילות ה"מבוקשות" ביותר

בישראל דניאל דולב, כתב "תזה",

מביא לכם את סיפורם קורע הלב.

עובדים זרים: דו"ח מיוחד.

עובדות.זרות?

"האבות ומנהיגי הקהילה גורשו, האמהות והילדים נשארו. אולי כדי לשכנע אותם לעזוב מרצון"

דניאל דולב

21

It's time for

22

1,200 תאים משפחתיים מורכבים כיום מאמהות חד-הוריות עובדות, ומילדים, אשר רובם המוחלט

יוצאי הפיליפינים.

הבר של אימאה”מאמי’ז פלייס” הוא בר קריוקי הנמצא בלבה של “מנילה התל-אביבית”, ברחוב המחבר את פארק לוינסקי למדרחוב נווה-שאנן. המקום קיבל את שמו בגלל שהוא תמיד מלא באמהות היוצאות לבלות אחרי יום עבודה מתיש בניקיון בתים או בסיעוד, עדות לדומיננטיות הנשית בקרב המשפחות. רק לאחר שמאמי לוסי, בעלת המקום, בוחנת אותי במבט הרנטגן שלה ומהנהנת בראשה לשני השומרים אני זוכה להיכנס לבר. המקום מואר בסגנון מיושן באור אדום מעומעם, מאחורי הבר ישנה טלוויזיה המשדרת היאבקות וטלוויזיה נוספת תלויה על הקיר ומריצה את מילות השירים לצורך אותם סלבריטאי-קריוקי לרגע. השולחנות מאוכלסים כמעט אך ורק בפיליפינים, ודווקא על הבר יושבים חמישה גברים ישראלים. הם יושבים בנפרד זה מזה ונראים, בצורה אירונית משהו, זרים מאד. אני פונה לאחד מהם, גבר בשנות הארבעים, ומתעניין האם הוא חובב של מוזיקה פיליפינית. “בכלל לא קשור” הוא עונה לי בביטול “תדע לך שיש הרבה

ישראלים שהולך להם עם פיליפיניות”. האבירות, מסתבר, לא מתה.

סוזן, אחת המלצריות במקום, מתפנה למספר דקות מהגשת המשקאות ובאישורה של לוסי ניגשת להתראיין. “הפיליפינים אוהבים לשיר, אפילו שירים בעברית. בגלל זה בסופי שבוע באים לכאן גם הרבה לקוחות ישראלים”. אני נמנע מלספר לה שהם לא מגיעים בשביל הקריוקי. “הגעתי לכאן לפני ארבע שנים וטיפלתי באדם זקן. ברגע שהבן שלי נולד הפכתי להיות בלתי חוקית”, היא מספרת. כרגע סוזן מנקה בתים בבוקר ועובדת במלצרות בלילות. “הגירוש משפיע מאד על האנשים. אני מפחדת מאד ממשטרת ההגירה, אבל יותר קשה לי כי אני כמעט לא נמצאת עם הבן שלי”. נחמה כלשהי מוצאת סוזן בעובדה שבנה, רייבן, רק בן שנה ושלושה חודשים, עדיין קטן מכדי לפחד. עובדים זרים רבים לוקחים הלוואות עתק בארץ מוצאם כדי לעמוד בתשלומי עמלות לחברות כוח האדם שמביאות אותם לישראל )לרוב העמלות גבוהות בהרבה מהמותר בחוק ומגיעות לאלפי דולרים. ד.ד.(, ואינם מסוגלים לחזור לפני שהרוויחו די כסף כדי להחזירן. אותן הלוואות הן הסיבה המאלצת עובדים זרים רבים בעלי ילדים להישאר בישראל ולהמשיך לעבוד גם לאחר שלילת האשרה. המלכוד בו נמצאת

"האבות ומנהיגי הקהילה גורשו, האמהות והילדים נשארו. אולי כדי לשכנע

אותם לעזוב מרצון ".

"תדע לך שיש הרבה ישראלים שהולך להם עם פיליפיניות". האבירות,

מסתבר, לא מתה.

בזמן ששוחחתי עם רובי, ילדיהם הקטנים של בני

הזוג התרוצצו בהתלהבות, קולות צחוק בקעו ממתקני

הפלסטיק שבגן, ולרגע היה נדמה כאילו אנחנו

בגינה של הקיבוץ.

תמונה מתחתיה: הכנסייה

23

24

סוזן אינו חריג בקרב אלף ומאתיים משפחות העובדים הזרים, ניתן אפילו לומר שהוא אופייני.

קיבוץ מנילהבפארק לוינסקי, מטרים ספורים מהבר של לוסי, קל מאד לשכוח שנמצאים במדינת ישראל. בשעות הערב נמצאים במקום המוני בני אדם, רובם יוצאי מדינות אפריקה, השרועים על הדשא בקבוצות גדולות. סמוך למגרשי הכדורסל וגן השעשועים מרוכזים הפיליפינים, ושם אני פוגש את רובי- אשת כמורה בכנסייה אוונגליסטית במדרחוב נווה שאנן. הנוצרים האוונגליסטים, הרואים בהגעה לארץ ישראל מרכיב מהותי בגאולה, מתירים אמנם לנשים לשמש בתפקידי כמורה, אך בכל זאת לא מדובר במראה שכיח. חוסר האיזון המספרי שנוצר בין שני המינים כתוצאה ממדיניות גירוש הגברים הוא שמביא את הנשים הפיליפיניות למלא תפקידים שבדרך כלל הדרך אליהם חסומה בעבורן. “להיות כאן בארץ הקודש זו תחושה של שליחות, זו חוויה אדירה”, היא מספרת. רובי היא דמות מוכרת בקרב העובדים הזרים הפיליפינים, ורבים מהם מכירים היטב את הכנסייה שלה ושל בעלה, ג’רי. בזמן ששוחחתי עמה, ילדיהם הקטנים של בני הזוג התרוצצו בהתלהבות, קולות צחוק בקעו ממתקני הפלסטיק שבגן, ולרגע היה נדמה כאילו אנחנו בגינה של הקיבוץ. “בשנים האחרונות, בגלל שפיליפינים רבים יותר גרים מחוץ לבית המעביד, הקהילה מאוחדת יותר, ואנשים רבים, בעיקר נשים, מצטרפים למעגל המאמינים”, מציינת רובי. תחושת השליחות והמחויבות כלפי הקהילה אותה היא מנהיגה ניכרת בכל משפט שלה, וקל לראות את הניצוץ בעיניה כאשר היא מספרת על הקהילה. הכנסייה של רובי וג’רי פועלת בסופי שבוע, אך באמצע השבוע הופך המקום לגן לילדי הקהילה, כאשר רובי, בדומה למבנה עצמו, מתפקדת כגננת. רובי חוששת מההשפעה של הגירוש על המשפחות בקהילה. “ההשפעה היא גדולה. המבוגרים מפחדים, והתחושה הזו מועברת לילדים. רוב הילדים לא מכירים את המצב לעומק

אבל מבינים שייתכן שיגורשו”, לדבריה.בתה של רובי, פרייס בת ה-7, עומדת בקריטריונים שקבעה וועדת משרד הפנים, אך רבים מילדי הקהילה אינם כה ברי מזל. רובי, שנאלצת לתמוך בהם, מרגישה קרועה בין ההקלה שסכנת הגירוש אינה מרחפת מעל ראשה לבין הצורך לתמוך בחברי קהילתה: “כשאנשים באים אלי בוכים ומבקשים תשובות, אני לפעמים בוכה איתם, אבל אין לי תשובות. כל מה שאני יכולה לתת

להם הוא תמיכה רגשית”.בעת שאני משוחח עם רובי, מצטרפת לדיון מילה, מנהיגה קהילתית מסוג שונה לחלוטין. מילה היא חברה ב”וועדת האמהות”, קבוצת אמהות שהוקמה ביוזמת ארגון מסיל”ה ומהווה גוף קהילתי הפועל למען

משפחות העובדים הזרים. הוועדה מארגנת פעילויות למשפחות, כגון טיולים וימי הולדת, אך עיקר פעילותה הוא ייצוג העובדים הזרים שמתקשים לפנות בעצמם לארגוני הסיוע, והובלת המאבק הציבורי בגירוש. מילה, אם בעצמה כמובן, מעידה שהיא לוחמת, ונהנית לעמוד בקו הראשון למען הילדים והקהילה. כשהיא מדברת בלהט על ההפגנות שמארגנת הוועדה, קשה שלא להיסחף להתלהבות. שתי הנשים כריזמטיות בצורה בלתי רגילה ובכל זאת שונות זו מזו לחלוטין. נראה כי השוני כולו מגולם בסיפור משותף שמספרות שתיהן כשאני שואל אותן מה הן חושבות על הישראלים. “אנחנו מודות לאל על הישראלים הרבים שתומכים בנו, יש ישראלים רבים שיש להם לב רחב וידיים גדולות כדי לחבק אותנו” עונה רובי. “ברור שיש גם אחרים”, היא מוסיפה ונזכרת, “הייתה ישראלית אחת שעברתי לידה ברחוב כשהלכתי עם הילדה והיא התחילה לצעוק שכולנו זבל וצריכים לזרוק אותנו מפה. היה קשה להסביר לילדה למה היא אמרה את זה. למה יש אנשים ששונאים אותה”. “גם אני פגשתי אותה”, אומרת מילה ומחייכת, “וצעקתי עליה בחזרה”. למרות ההבדלים ביניהן שתיהן מאמינות כי גירוש הילדים לא ייצא לפועל. רובי אומרת שאלוהים נותן לה תקווה,

מילה סומכת על דעת הקהל הישראלית.

"כשאנשים באים אלי בוכים ומבקשים תשובות, אני לפעמים בוכה איתם, אבל אין לי תשובות. כל מה שאני יכולה לתת להם הוא תמיכה רגשית".

"ההשפעה היא גדולה. המבוגרים מפחדים, והתחושה הזו מועברת לילדים. רוב הילדים לא מכירים את המצב לעומק אבל מבינים שייתכן שיגורשו".

תמונה: הבר של אמא

25

26

פלורליזם או מקארתיזם? < רונן שובל, יו"ר תנועת "אם תרצו", ד"ר עפרה

גולדשטיין-גדעוני, ראש החוג לסוציולוגיה, פרופ� דני רבינוביץ�, מרצה בכיר

בחוג לסוציולוגיה ופרופ� אהרן שי, רקטור האוניברסיטה, בשיחה מרתקת

על פוליטיקה באקדמיה, תנועת "אם תרצו", תפקודו הלקוי של שר החינוך

בפרשת הסילבוסים באוניברסיטה ועתידה של האקדמיה

חן פרי ותלם יהב

27

רונן שובל, יו”ר תנועת “אם תרצו”, מודאג ממצבן של האוניברסיטאות בישראל. בחודשים האחרונים עלה לכותרות עקב טענותיו להטיה שמאלנית רדיקאלית בחוגים למדעי החברה באוניברסיטאות. התנועות “אם תרצו” ו”המכון לאסטרטגיה ציונית” העבירו דו”חות לאוניברסיטאות בן גוריון ותל אביב, ובהם סימנו מי “ציוני” ומי “פוסט ציוני”. לאחר קבלת הדו”ח החליט נשיא האוניברסיטה, פרופ’ יוסף קלפטר, לבקש את הסילבוסים של החוג לסוציולוגיה. מאז הפרשייה משך אליו שובל הרבה אש וביקורת על מקארתיזם ופאשיזם, אולם יותר מכך, כך נדמה, שובל רוכב על

גל אהדה ותמיכה חסרת תקדים. מה הבעיה המרכזית באוניברסיטאות היום?

סטודנטים מרגישים שהם מושתקים ושהם צריכים להחזיק בעמדות מאוד ספציפיות על מנת להתקדם. הם מרגישים מבוכה אל מול עמדות מאוד רדיקליות של המרצים שלהם. יש סתימת פיות. סטודנטים בעלי עמדות ציוניות מפחדים להביע את דעתם. במקום לקדש את המחשבה החופשית, האוניברסיטה מקדשת מחשבה פוליטית. כתוצאה מזה מרצים לא מתקבלים על סמך הכישורים שלהם אלא על סמך האידיאולוגיה שלהם. מה שקורה באוניברסיטאות

כרגע זה מצב של כשל שוק.יש מרצים שצריכים לסיים את דרכם האקדמית?

זה לא הפתרון היחיד. פתרון אלטרנטיבי יכול להיות פשוט להכניס קבוצה שלמה של מרצים שהיום לא

נמצאת. צריך לדאוג שיהיה פלורליזם של עמדות.אתה לא קצת מפקפק ביכולתם של הסטודנטים

לגבש דעה עצמאית?לא ממש לא. אני מאוד מאמין בסטודנטים. אני הדעות בעלי הסטודנטים של ביכולת מפקפק חושב אני באוניברסיטה. להתקדם העצמאיות כשכאשר יש שטיפת מוח כזו שיטתית זה מייצר

עמדות שהן ‘פוליטיקלי-קורקט’. בחודשים האחרונים הצלחתם לעורר סערה ציבורית. הקרן החדשה לישראל הגדירה אתכם: “ארגון קיצוני ויריב בישראל”, בחופש האקדמי לפגוע המנסה אופנהיימר משלום עכשיו קורא לכם: “עמותה בעלת אג’נדה פוליטית שנויה במחלוקת”. אתם פוגעים

בחופש האקדמי? מקארתיסטים?אני מבקש לקדם פלורליזם והם מבקשים לסתום פיות. בשם הפלורליזם הם סותמים לי את הפה. הסיבה שהטיעונים שלהם לא תופסים זה כי הם מטילים רפש. לציבור יש שכל. לקרוא לי מקארתיסט זה עלבון לאינטליגנציה. מובן לכול שאנחנו מגבים

ריבוי עמדות, וריבוי קולות באוניברסיטה. הצד היחיד שמושתק זה הצד הציוני.

לחופש הביטוי יש מגבלותשר החינוך צריך להתערב?

יש באקדמיה כשל שוק. הרגולטור צריך להתערב. הרגולטור יכול להיות האקדמיה בעצמה, ואם היא לא תתערב אז מי שאחראי צריך להתערב, בין אם ועדת החינוך ובין אם שר החינוך. לחופש הביטוי יש

מגבלות. אני חושב שהאוניברסיטאות צריכות לבחון את עצמן ולשאול האם זה הגיוני שמרצים מתוכן

מובילים חרם על ישראל? מי התקשר אליך בחודש האחרון להביע תמיכה?

ממאה למעלה טלפונים. מאוד הרבה קיבלנו פרופסורים בארץ. גם פוליטיקאים התקשרו. אני יכול להגיד לך שפוליטיקאים מכל הקשת תומכים באם תרצו. ישראל חסון ועתניאל שנלר מקדימה, דני דנון וציפי חוטובולי מהליכוד, אנסטסיה מיכאלי מישראל ביתנו. זה לא סוד שבמסיבות שלנו הייתה

חצי כנסת.אנחנו נראה ביום מן הימים את רונן שובל בפוליטיקה?

בעתיד הנראה לעין לא. אני לא פוסל שאנשים מתוך “אם תרצו” יצטרפו למערכת הפוליטית. “אם תרצו” היא תנועה חוץ פרלמנטארית ויש לנו הרבה יותר השפעה כך. תראה לי עוד חבר כנסת שיכול להיות הכותרת הראשית של עיתון “הארץ”. העוצמה שלנו היא בכך שאנחנו מהווים קול אותנטי של עם ישראל.

אנחנו אמיתיים.

אין אוניברסיטה יותר ציונית פרופ’ אהרן שי לתפקיד נכנס בחודש אוגוסט ביותר הגבוהה האקדמית הסמכות הרקטור- באוניברסיטה. פרופ’ שי נכנס לתפקידו בעיצומה של הפרשה, אולם לא משאיר ספקות לגבי דעותיו הנחרצות בנושא. “יסוד קיומה של האקדמיה הוא חופש הביטוי והחופש לחקור”, הוא מסביר. “כל ניסיון להגביל את החופש הזה מדאיג אותי. אם ארגיש

שקיים איום על עקרון זה, לא אקבל אותו בברכה”. קיים פלורליזם באוניברסיטה?

אין אוניברסיטה ואין אנשים יותר ציוניים מאלה הנמצאים בקמפוס זה. ישנם אנשים שיש להם ביקורת קשה והם הולכים, לדעתי, בעמדות שאני אישית אינני מוכן לקבל. אני יכול לחשוב שחלק מהתפישות הן ממש אבסורדיות אם לא חמור מזה, אבל תמיד אחשוב שצריך להילחם על זכותו של כל אחד לדבר. חלק מהסטודנטים אומרים שהם חוששים להביע

את דעתם.

הסטודנט הישראלי הוא מבוגר מהסטודנט הזר. נניח שמרצה אחד מהימין זורק דעות מטורפות, אז הסטודנט הזה הופך מיד לאיש ימין? ונניח שאותו סטודנט אחרי שעה הולך למרצה מן השמאל וזה אומר לו שצריך להחרים את מדינת ישראל- אז הוא, אותו סטודנט, ילך הביתה ויאמר שצריך להחרים את ישראל? מחשבה כזו, לדעתי, משפילה את הסטודנטים. אותו סטודנט ששירת בצבא, שנשא באחריות כשהוא שומע דעות שאינן מקובלות עליו והוא יכול לקום ולצאת, או לקום ולהגיד: ‘אתה המרצה נותן לנו אידיאולוגיה מופרכת מיסודה’. אל תגידו לי שהסטודנטים שלנו

מפחדים, זה קשקוש.ותכני הסילבוסים על בביקורת צורך יתכן שיש

הקורסים?

"מרצים לא מתקבלים על סמך הכישורים שלהם אלא על סמך

האידיאולוגיה שלהם. מה שקורה באוניברסיטאות כרגע זה מצב

של כשל שוק".

28

אם נפעיל על המרצים ביקורת הם ינסו לפרוץ דרך הרבה במקום אחר. כשניסו לפגוע בקבוצה של שניים-שלושה מרצים הקוראים לחרם, מה שקרה

הוא ש- 500 מרצים אמרו: ‘אתם לא תיגעו בהם’.ושל החוג של הוראה ועדת להיות ...צריכה הפקולטה, והיא צריכה לפקח אקדמית שאם לא כן, אם נרצה פיקוח מלא, נגיע למצב כמו בקוריאה הצפונית. אפשר לשים רמקולים או ווידאו בכל כיתה

ולראות מה קורה בשיעור. זה יהיה הכי אפקטיבי!

גדעון סער הוא לא האפיפיור

פרופ’ קלפטר עשה טעות כשביקש את הסילבוסים מראש החוג לסוציולוגיה?

האמת היא שאני לא בטוח שהוא ביקש את זה למרות שזה פורסם. השאלה היא לא זאת. היו הרבה דברים בלתי מדויקים שנאמרו על סילבוסים ועל מרצים. אני לא מקבל את הקטגוריזציה של מרצים

לציוניים ופוסט ציוניים. אז למה ביקשתם את הסילבוסים?

לדעתי הסילבוסים האלו לא נבדקו ולא ייבדקו לעולם.

אתם מרגישים שקיבלתם מספיק תמיכה משר החינוך?אדם לא בנוי ממקשה אחת. הוא בא מתפישת עולמו. אמרו לו כמה דברים והוא לא אהב אותם אז הוא אמר את דעתו. כשהוא נפגש עם ראשי האוניברסיטאות הוא במפורש אמר דברים אחרים. אני אינני יודע וזה גם לא כל כך מעניין אותי מה סער חושב אבל אני יודע שהוא אמר גם כך וגם כך. אני לא צריך תמיכה

מיניסטריאלית.והביקורת שהוא הביע?

ראשי ולפני אחד, במקום ביקורת הביע הוא האוניברסיטאות הוא הביע תמיכה בעמדתם וקיבל את הרעיון של חופש הביטוי. הוא לא האפיפיור בסופו של דבר. לכל אדם, גם לשר, מותר להביע את דעתו.

אז יכול להיות שכלפי חוץ הוא נשמע קצת אחרת?כל מה שהוא אומר בלאו הכי מתפרסם. כששר

מדבר אין פנים ואין חוץ.יתכן שהוא מנצל את תנועת “אם תרצו” משיקולים

פוליטיים?אני לא יודע מה דעתו על “אם תרצו”. אני גם שמעתי

שהוא ביקר אותם.בעיקר הסכים איתם.

לא הפוליטיקאי הראשון הוא אז נכון, זה אם שמסכים איתם.

הוא אמר שהוא לא קרא את הדו”ח אבל מסכים איתו.אז מה אתה רוצה? שאני אתייחס למי שלא קרא

את הדו”ח ואומר שהוא מסכים איתו?יש סכנה לחופש הביטוי באקדמיה?

יכולה להיות סכנה, זה ברור. זה קרה במדינות אחרות. הרי היו דברים מעולם. אם לא היה חשש לא

הייתי דואג. אני בהחלט מודאג.

נטייה ברורה לדעות שמאלניות מרצה בכיר ומוערך בחוג פרופ’ דני רבינוביץ’, לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, לא חושש להגיד את מה שבליבו. רבינוביץ’ מביע דברי ביקורת חריפים כנגד ההתנהלות הבעייתית, כדבריו, של שר החינוך בפרשת הסילבוסים, אולם מקווה שעשה זאת מתוך שיקולים פוליטים ציניים בלבד. בכנות מרשימה, פרופ’ רבינוביץ’ מוכן להכיר בנטיות שמאלניות של חוגים מסוימים, אולם ממהר להסביר ובעיקר, כך נדמה, הוא

חושש מהשתלטות פוליטית על האוניברסיטאות.יש בעיה באקדמיה? יש מגוון דעות?

זו שאלה שקשה לענות עליה. יש נטייה ברורה בחוגים למדעי החברה לכיוון מה שאנחנו מכנים כדעות שמאלניות. האקדמיה, בכלל, זו מערכת שהרבה פעמים משכפלת את עצמה. זו קבוצת אנשים שבוחרת אנשים שדומים לה. אני לא חושב שזה בהכרח רע. אני חושב שזה קורה, וזה קורה גם בתחומים שהם לא מדעי החברה. הדבר האחד שאי אפשר להגיד זה שיש באיזשהו מקום באקדמיה מגמה לבחור אנשים

בגלל נטייה פוליטית שלהם.האם זה פוגע בסטודנט? האם סטודנטים בעלי דעות

ימניות חוששים להביע דעה במהלך שיעורים?אני לא מספיק יודע את זה. אתם צריכים לדבר עם הסטודנטים. אני פסול לעדות בדבר הזה, כי אני לא

יודע מי יושב ומחריש.נניח שאכן יש מגמה כזו.

לבוא צריכים אבל בעייתי. זה אז כך זה אם הסטודנטים ולהגיד שזה ככה. כל מצב שבו סטודנט לא יכול להביע את דעתו בגלל חשש כזה או אחר, זה פוגע בפרויקט הנחלת הידע שאנחנו מחויבים לו.

החינוך שר של "ההתנהגות הייתה סופר בעייתית"

אולי כן חובת האקדמיה להכניס מרצים שמייצגים

"אני לא בדקתי אף פעם כמה מצביעי ליכוד, חד"ש ומרצ יש כאן

בחוג וזה גם לא רלוונטי. אנחנו לא בוחרים אנשים לפי דעותיהם

הפוליטיות".

"אותו סטודנט ששירת בצבא יכול לקום ולהגיד: �אתה המרצה נותן לנו אידיאולוגיה

מופרכת מיסודה�. אל תגידו לי שהסטודנטים שלנו מפחדים, זה קשקוש".

לפי כיוון השעון: רונן שובל, פרופ' דני רבינוביץ' וד"ר עפרה גולדשטיין-גדעוני

29

קצוות אחרות של הקשת?הייתי רוצה להמשיך להיות במוסד שיש לי בטחון מלא ביכולת שלו להבחין בין אנשים על פי רמת היכולת שלהם לתרום להעמקת הידע. להיות חוקרים

טובים, בעיניי זה הרבה יותר חשוב.איך הגבת להחלטתו של פרופסור קלפטר לבחינת

הסילבוסים?הוא לא פתח בשום הליך, הוא לא עשה שום

צעד פורמאלי. גם אם הוא יחליט בסוף שכל מילה ממילותיהם של אם תרצו והמכון היא נכונה אין לו

הרבה מה לעשות. אתה מרגיש שאתה ומרצים אחרים קיבלתם מספיק

תמיכה משר החינוך ומהגורמים הבכירים?לא. חד משמעית לא. אני חושב שההתנהגות של שר החינוך הייתה סופר בעייתית כאן. הנכונות שלו בהבל פה להצטרף לטענה הזו, להצטרף למהלך שהנחת היסוד שלו היא שצריכה להתנהל ביקורת פוליטית על עבודה אינטלקטואלית בעיניי זה כפירה בעיקרה של עבודה מדעית, של חופש אקדמי. אני מקווה שהוא עשה את זה בגלל שיקולים פוליטיים ציניים ושזה לא איזה משהו שמבטא איזו השקפת עולם עמוקה שלו. לא התרשמתי שזו השקפת עולמו העמוקה אבל

פוליטיקאים עושים דברים מכל מיני סיבות.יש סכנה לחופש הביטוי באקדמיה?

היום יותר מאשר קודם. הרבה מערכות בישראל נהרסו בגלל הנכונות של פוליטיקאים לעשות אותם

בצורה הזאת.

אנחנו לא צריכים לתת לאף אחד דין וחשבון

החוג ראש גולדשטיין-גדעוני, עפרה ד”ר לסוציולוגיה, נכנסה לתפקיד בתקופה לא קלה. ימים ספורים לאחר שהתמקמה במשרדה הגיעה בקשה מנשיא האוניברסיטה, פרופ’ יוסף קלפטר, להעביר אליו את הסילבוסים של החוג. ד”ר גולדשטיין-גדעוני אמנם סבורה כי פרופ’ קלפטר עשה טעות, אולם סמוכה ובטוחה כי היא ועמיתיה מקבלים כעת מספיק תמיכה מהנהלת האוניברסיטה. לעומת זאת, כנגד שר החינוך, גדעון סער, יש לה דברי ביקורת חריפים ביותר. יותר מכול, היא מרגישה באמת ובתמים שהחופש

האקדמי נמצא בסכנה.יש פלורליזם בחוג לסוציולוגיה?

כן יש פלורליזם, למרות שהתחושה היא שאין... יכול להיות שיש כיוון מסוים. חלק מהמרצים בעלי כיוון שנקרא לו יותר שמאלני, והוא בא לידי ביטוי בעיקר בקורסים שעוסקים בחברה הישראלית שאנחנו כולנו חיים אותה. למרצים יש דעות פוליטיות והם

מביעים אותן.“אם תרצו” טוענים שמרצים מקודמים לפי דעותיהם

הפוליטיות.

אני לא בדקתי אף פעם כמה מצביעי ליכוד, חד”ש ומרצ יש כאן בחוג וזה גם לא רלוונטי. אנחנו לא בוחרים אנשים לפי דעותיהם הפוליטיות, אנחנו מקדמים

אנשים לפי הישגיהם האקדמיים.ישנן טענות כי סטודנטים חוששים להביע דעות

בשיעורים. עד כמה שידוע לי, אני לא חושבת ומרגישה שהחוג הזה הוא חוג שיש בו כפייה של דעה. אני מקווה שסטודנטים מרגישים שהם יכולים להביע את דעתם.

התמיכה של שר החינוך ב"אם תרצו" חמורה ביותר

איך הייתה ההרגשה כשנשיא האוניברסיטה, פרופ’ יוסף קלפטר, ביקש לראות את הסילבוסים של החוג?גרועה. ההרגשה היא מאוד לא טובה. לנשיא אין שום עניין להתערב בנושאים אקדמיים. אני שמחה שבסופו של דבר הנשיא יצא בהצהרה שהוא לא יבדוק את הסילבוסים. אנחנו לא צריכים לתת לאף אחד, בוודאי לא לארגונים שאין לי מושג מי הם, דין וחשבון

על מה שאנחנו מלמדים. את חושבת שההחלטה של פרופ’ קלפטר הייתה

טעות?כן. אני חושבת שגם הוא חושב שזו הייתה טעות.

זה דבר שלא ייעשה. איך הייתה התמיכה של גורמים בכירים יותר? שר

החינוך? התמיכה באם תרצו? אני חושבת שזה חמור ביותר. הוא אומר בעצמו: ‘אני לא קראתי את הדו”ח אבל אני בעד’. בעד מה? אני חושבת שזה חמור שאומר: כיוון שיש מאוד ‘אנחנו כמדינה נגיד לאנשים לא אני ללמד’. מה האלו חושבת שמישהו יכול לבדוק אותנו בצורה כזו. מה שכן אני יכולה להגיד, שאם חשבנו שגם לנו יש נגדנו האוניברסיטה תמיכה- מהרקטור ומהנשיא. בוודאי שמחוץ לאוניברסיטה

אנחנו מרגישים ההיפך. יכול להיות שמישהו מרוויח הון פוליטי על חשבון

האקדמיה?אני חושבת, ואולי זה עוד יותר מפחיד, שהם די מאמינים בזה. אני חושבת שיש להם טעות בהבנה שלהם של מה זה אקדמיה ומה תפקידה. אני מניחה שמבחינתו של שר החינוך, יותר נכון לו לתמוך באם

תרצו מאשר בתומכים של המשט לעזה.את רואה סכנה לחופש האקדמי?

כן. מאוד. אני רואה סכנה לחופש האקדמי. לצערי, אני לא חושבת שהמצב יהיה יותר טוב.

"אני אינני יודע וזה גם לא כל כך מעניין אותי מה סער חושב,

אבל אני יודע שהוא אמר גם כך וגם כך... הוא לא האפיפיור בסופו

של דבר".

"אני חושב שההתנהגות של שר החינוך הייתה סופר בעייתית כאן...

אני מקווה שהוא עשה את זה בגלל שיקולים פוליטיים ציניים ושזה

לא מבטא השקפת עולם עמוקה".

30

למה עזבת את הישיבה?“ראיתי הרבה צביעות ולכלוך. החבר’ה קוראים לעצמם חרדים אבל הם יוצאים ומזיינים בלילה. הולכים למועדוני חשפנות בתל אביב. נכון שיש צביעות ולכלוך בכל מקום, אבל יש הבדל בין אנשים שמודים בזה ולא מודים בזה. החרדים עצמם מרגישים שהם האנשים הכי טהורים וגם אנשים מסתכלים עליהם מבחוץ

בצורה כזו”.אותך זה לא משך?

“זה מושך כל גבר ממוצע, אבל אני פשוט לא מסתדר עם השקר הזה. או שאני נשאר חרדי ועושה מה שחרדי עושה, או שאני יוצא ועושה מה שאני רוצה. לא חי דו

חיים, ביום בישיבה ובלילה מישהו אחר”.מוטי השלים בגרויות והתגייס לחיל השריון. המעבר היה רצוף קשיים, בעיקר בעקבות הנתק שיצרה המשפחה. בגיל 21, לימודי מחשבים ועבודה בתחום הביאו אותו לתל אביב. “התחלתי להכיר את החיים התל אביביים, וככה הכיפה נפלה לה כי פשוט לא היה לה טעם יותר, לא היה עניין של כבוד למשפחה, ולא האמנתי בה יותר. המעבר הזה לתל אביב היה שטיח אדום לקראת השלב הסופי של היציאה בשאלה, זה

היה תהליך טבעי”, הוא מספר.מה היה התפקיד של תל אביב במעבר הזה?

“בעיקר בימי שישי, כשחברים יצאו. מה, אני לא אצא איתם? בהתחלה הייתי מתנזר ממאכלים מסוימים, אבל ראיתי שכולם אוכלים והם עדיין חיים. הם לא הולכים לגיהינום, אז כנראה שהכול בסדר. תל אביב השפיעה מאוד גם כי עבדתי בחברת היי-טק וכולם שם אנשים מאוד מצליחים והם לא דתיים. הבנתי שזה לא תנאי. אם לימדו אותי פעם שהאנשים שצריכים

להצליח הם החרדים, הבנתי שזה לא קשור בכלל”.לאחר שנה בתל אביב, ושנתיים בארצות הברית, מוטי היה בפרשת דרכים והחליט לחזור לירושלים. “לא הרגשתי מספיק בבית בתל אביב, עדיין הרגשתי

שונה. רציתי לחזור להווי הירושלמי”, לדבריו.מה היית לוקח מתל אביב לירושלים?

“את האפאתיות. אם בא לי לצאת עכשיו בפיג’מה

חיים בבועה הילי ג’פריסיפורם המרגש של שלושה תל אביביים יוצאי דופן, שמתעקשים להסביר

מדוע תל אביב תמיד תהיה הבית שלהם * תל אביב: לא מה שחשבתםערביה, וייטנאמי וחרדי לשעבר יושבים בבית קפה. שמעתי כבר את הבדיחה הזו, חלקכם ודאי יגיד. איפה אפשר למצוא בית קפה מוזר שכזה? אחרים עשויים לשאול. כשחושבים על בית קפה תל אביבי טיפוסי, המחשבה נוטה לאכלס אותו בדימוי די קבוע: סטלן תל אביבי יפה נפש ואפאתי שיושב שם כבר מהצהריים וממתין בסבלנות לפתיחת הפאבים בלילה. יכול להיות שאותו תל אביבי הוא יותר מאותו דימוי מתבקש?

מוטי, בן 24, גדל בשכונות החרדיות של ירושלים 17. היום הוא לא מאמין ועזב את הישיבה בגיל באלוהים, רק בחיוביות. הוא בחר להיפגש בחוף הים

התל אביבי, אנטיתזה מושלמת לסגירות החרדית.

32

משהו לא טוב ולא נכון. בגלל השם שלי ובגלל שאין לי מבטא, קורה שלא מזהים שאני ערבייה. אני לא נותנת למראה הזה להיות האריזה בשביל להחביא את הזהות שלי, כי זה יעיד על חולשה. זה לא מה שאני רוצה להראות. אני שוברת את הסטריאוטיפ”.

מה משך אותך בתל אביב?“היא עיר תוססת, צבעונית ולא שקטה. רציתי לצאת מהבית ולהתחיל בחיים שלי. אצלנו מצופה מבחורה בגילי להיות כבר עם חבר ממשפחה טובה, שיוביל לחתונה וילדים, והכול לפני גיל 30. רק כדי שהיא תוכל לסמן ווי. עליי זה לא מקובל. זה לחץ שהוא יותר על האישה אצלנו מאשר על הגבר, ואם הייתי נשארת בחיפה אז היה עליי יותר לחץ. פה אני פורחת בחופש שלי. המטרה הכי גבוהה שלי זה

הלימודים והקריירה, ופה יש יותר הזדמנויות. הכול יותר פתוח, פחות הגבלות. המון צבעים של אנשים.

מין בועה ענקית”.את חושבת שאנשים שונים עוברים לכאן בגלל שזו

בועה?“כן. תל אביב היא עיר שנותנת יותר אפשרויות, וכל אחד יחיה איך שנוח לו. למשל הקהילה הגאה, בקהילה הערבית זה לא מקובל, אז הרבה באים לכאן ומרגישים שחרור. זה המקלט של כל מי שרוצה לצאת ממקום

כלשהו, ופה הוא לא מפסיד כלום כי יש פה הכול”.

“אני יותר ישראלי מוייטנאמי”גילי, בן 33, עלה מוייטנאם בשנת 79’, ובשבילו ישראל היא הבית. כשלא קיבל צו גיוס בגיל 18 התעקש להתגייס ושירת כלוחם בגולני כי “זה חלק מתהליך. זה חלק מפאזל מאוד אנושי שכל בחור ובחורה צריכים להשלים”. כיום עצמאי, ומברמן ב”קפה דורסיה”

שבתל אביב. מה אתה חושב על האמירה שתל אביב היא בועה?

“זה משהו שמאוד מעצבן אותי כי העיר הזאת חטפה מספיק פיגועים ואי אפשר להגיד שהיא אדישה. יש

בתי קפה בכל מקום. בסופו של דבר כולם עוברים לפה כי חבר’ה צעירים מחפשים את החיים הטובים, כל אחד לפי ההגדרה שלו לזה. הם מחפשים גם פרנסה,

ובתל אביב יש מספיק פרנסה לכולם”.אנשים לא יותר מנותקים פה?

“זו לא הינתקות, כי אחרי כל פיגוע או אירוע קשה אומרים שאנחנו חייבים להיות חזקים ולהמשיך הלאה, לחיות את החיים שלנו ולא לתת לטרור לנצח. התל אביבים עושים את זה בצורה הכי טובה, ממשיכים

לחיות את החיים שלהם וכועסים עליהם על כך שהם הולכים לפי המוטו שהמדינה מכתיבה”.

מה תל אביב נותנת לתושבים שלה?“תל אביב מציעה הכול. מי שרוצה לחיות במרכז ולרדת מהבית לבית הקפה שלו עם כפכפים יכול לעשות את זה. דרום, צפון או מרכז, כל אחד בוחר

את האזור שלו ולכל אזור יש את המאפיינים שלו”.הרגשת פעם לא שייך בגלל המוצא שלך?

“יש מקרים פה ושם. בתור ילדים זה היה קצת מפריע, אבל האגו שלי מספיק חזק כדי לא להתייחס לדברים האלו. אני יודע את מקומי ומי אני, ואף אחד לא יכול לגרום לי לקום ולעזוב. אני רואה וייטנאמים מהעלייה שלי שבחרו נתיב אחר והם מנהלים חיים שונים משלי. הם יותר קשורים לקהילה הוייטנאמית

ולמסורת. יש חלק מהמסורת שאני מאמץ, אבל אני עדיין יותר ישראלי מאשר וייטנאמי”.

אתה מרגיש בבית בתל אביב?“אין תל אביבי מוגדר, אני מרגיש תל אביבי כי אני גר בתל אביב, אני חי בתל אביב ועובד בתל אביב. אני לא אגור בעיר אחרת, ואם אני אגור, וגרתי ועבדתי בערים אחרות, זו שאלה של זמן עד שאני אחזור

הביתה. עד שאני אחזור לתל אביב”. ערבי, וייטנאמי וחרדי לשעבר יושבים בבית קפה. תמונה לא כל כך מוזרה, ויכולה להתרחש גם מעבר לבדיחה. למה? כי בתל אביב לא מצביעים עלינו כ”שונים”, רק אנחנו מצביעים על עצמנו, אם בחרנו

לשאת את המטענים של זהותנו הקודמת. תל אביב היא מסוג הדברים שלכולם יש דעה עליהם; אוהבים או שונאים, מברכים על החופש או מקללים על

החנייה. אף אחד לא נשאר אדיש אליה. לא כולם יכולים ורוצים להתאים את סגנון החיים שלהם לתל אביב. תל אביב, מצידה, מתאימה את עצמה לסגנון החיים של כולם. תל אביב, על כל שכונותיה, מקבלת את כולם: בודדים, חברתיים, צבעוניים וקודרים. אם התל אביבי הוא גם חרדי לשעבר, גם ערבי וגם וייטנאמי, אז התל אביבי הוא הכול, הוא חסר צורה. ובמקום חסר צורה, אין שוליים, ואין מי שיהיה מחוץ לשוליים.

בתל אביב, כולם שייכים.

או רעמת שיער לא ברורה ואופניים אז אני אעשה את זה. בתל אביב לא שופטים בנאדם על פי משהו שהוא

עושה, אז יש את השקט והחופש”.

ומה לא היית לוקח?“אם אני לא אענה אז ייצא שתל אביב מושלמת...”

הוא לא ענה.

בתל אביב יש הכולמלינה, בת 22, במקור מחיפה. מאז שהיא מכירה את עצמה רצתה לעבור לתל אביב. כיום היא לומדת

בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב. “בחיפה, בשכונה בה גרתי, ערבים ויהודים גרים יחדיו באותו הבניין, ממש בהרמוניה. שם פחות מרגישים את השוני הזה. לתל אביב הגעתי בגיל 19 והייתי לגמרי לבד. זה היה קשה כי אני רואה את עצמי בתוך המון מעגלים; קודם כל, אני בחורה, ויש הבדלים מגדריים. שנית, אני ערבייה בתוך רוב יהודי. בתוך המיעוט הערבי אני נוצרייה. זה מיעוט בתוך

מיעוט בתוך מיעוט - אני בחורה ערבייה נוצרייה”.הזהות הזאת משחקת תפקיד בתל אביב?

לפטריוטיות התייחס שלא בבית גדלתי “אני יותר שיש ראיתי לפה וכשהגעתי ופוליטיקה, הבדלים. למשל, אחרי תקרית המשט הייתה הפגנה באוניברסיטה, ואני בדיוק יצאתי מהלימודים. אני של בצד אבל האלה, ההגדרות את אוהבת לא האוניברסיטה עמדו סטודנטים שלומדים איתי שהם יהודים והם חברים שלי, ובצד השני עמדו סטודנטים שהם גם חברים שלי והם ערבים. הם עמדו זה מול זה, ושאלתי את עצמי איפה אני עומדת כי אני כואבת את שני הצדדים, כי זו אנושיות. לא מצאתי איפה

לעמוד, וזה קשה לי”.קרה שהרגשת לא שייכת בתל אביב?

“פעם הלכתי לתחנת הרכבת כדי לחזור לחיפה, ואחד מהסטודנטים שלומדים איתי ליווה אותי ואמר לי: אני לא אוהב את חיפה כי יש שם הרבה ערבים. הסתכלתי עליו ואמרתי לו: אבל אני ערבייה. הוא היה ממש בהלם והתבייש. אם אתה חושב ככה זה בסדר, אבל אם הופתעת שאני ערבייה זה אומר שיש פה

"ראיתי הרבה צביעות ולכלוך. החבר'ה קוראים לעצמם חרדים אבל הם יוצאים ומזיינים בלילה, הולכים למועדוני חשפנות בתל אביב".

"קורה שלא מזהים שאני ערבייה. אני לא נותנת למראה הזה להיות האריזה בשביל להחביא את הזהות שלי, כי זה יעיד על חולשה".

33

עד לא מזמן יכלו הסטודנטים שחשקו במחשב נישא לבחור בין דגמים מסורבלים ויקרים להחריד בעלי ביצועים מרשימים, לבין דגמים נוחים וזולים יותר בעלי יכולות בינוניות ומטה. בשנים האחרונות הופיעה אפשרות נוספת. הנטבוק - מחשב קטן, זול,

ובהחלט תחליף ראוי למחברת ולעט.גלגולו הראשון של הנטבוק, בשנת 2005, התחיל כפרויקט הומניטארי. “מחשב מאה הדולר” יועד למשקי בית במדינות מתפתחות בעולם השלישי על מנת לחברם לאינטרנט ולפתוח בפניהם אופקים חדשים. בשנת 2007 זיהו בחברת אסוס את הפוטנציאל העצום הטמון במחשב החדש, מחשב זול במיוחד שמצד אחד יהיה באמת קטן נוח לנשיאה, ומצד שני עדיין יהיה מחשב לכל דבר. החברה הטיוואנית החליטה, בצעד שנראה באותם ימים פזיז, להפוך את היוזמה

ההומניטארית להצלחה כלכלית. המהנדסים של אסוס שיפרו במקצת את הרכיבים והיכולות של המחשב המקורי שיועד לכל ילד במדינות העולם השלישי, בעוד אנשי המכירות הכפילו את עזר כלי שני”, כ”מחשב שווק המחשב המחיר.

נטבוקים: העתיד כבר כאןלאנשי עסקים המרבים בנסיעות ולא נמצאים תמיד בקרבת המחשב שולחני במשרד. קהל יעד נוסף היו משתמשי מחשב “קלים” שאינם מפעילים משחקי עתירי גרפיקה או תוכנות כבדות, ומשתמשים במחשב בעיקר לגלישה באינטרנט ועיבוד תמלילים, או במילים

אחרות, סטודנטים.כבעליו הגאה של נטבוק וסטודנט מן המניין אוכל להעיד שנוח מאד לקרוא בו מאמרים בנסיעות הארוכות לאוניברסיטה בחזרה. גם בכתיבת עבודות יש לנטבוק יתרון משמעותי על מקביליו הגדולים יותר )ובוודאי על פני מחשבים שולחניים(. הקומפקטיות והגישה הנוחה מאפשרים לשלוף אותו מהתיק ולהוסיף לעבודה שכתבנו עוד מילה או שתיים שבדיוק קפצו לראש, בין אם אנחנו באוטובוס, בקניון, או בחדר המחשבים

של הפקולטה רגע לפני ההדפסה.גם סטודנטים שלא נוהגים לרשום כל מילה של המרצה או אפילו, שומו שמיים, אינם מסכמים כלל, יוכלו להשתמש בנטבוק בזמן השיעור. האפשרויות לסטאטוס לייק מי עשה לראות מיילים, לבדוק בפייסבוק, או לשחק במשחקי אונליין מתגלות ככלים

טכנופובי

המשחקים שיעבירו לכם את השיעור

Tiles of the unexpected agame - ראש בלטהcom/game/tiles-of-the-unexpected.html

משחק פשוט וממכר למדי בו אתם נדרשים ללחוץ על קבצים מרובים של מרצפות בעלות אותה הדוגמה. עשרות שיטות שונות לשפר את הניקוד נכשלו בזו אחר זו, ונראה שהמפתח הוא פשוט לשחק ולהשתפר. עם קצת מזל אולי תשמעו את האריחים מתנפצים בסדרה מופתית ומתמשכת.

Where’s Bunny? - ?למי קראת שפןmochimedia.com/games/wheres-bunny

לאורך מפורסמים באתרים מסתתר השפן מנהטן, אתם פשוט צריכים לחפש אותו. מגוון המקומות שבו הוא יכול להופיע, והתחכמויות למהנה המשחק את הופכים ואחרות כאלו

ומאתגר גם כשחשבת שכבר מצאת הכול.

®Traveler IQ Challenge - מבחן האי.קיו למטיילapps.facebook.com/travelpod-challenge

משחק פייסבוק שלא דורש שתאכיל אותו פעם ביום, בעל ממשק נעים המאפשר להתחרות עם חברים במגוון של שלבי טריוויה בנושאי גיאוגרפיה ודגלים. בשורה התחתונה: אני לא

מאמין שגם העיר הזאת נמצאת בקאריבים.

Home Sheep Home צייר לי כבשהgamesforwork.com/games/play-14634-

Home_Sheep_Home-Flash_Gameאחד המשחקים החמודים ביותר ברשת. גרפיקה מגניבה, משחקיות מעניינת, רק חבל שהוא נגמר ממש אחד שיעור לפחות לכם יעביר מהר.

משעמם עם חיוך.

Portal: the flash version !שגר אותי, סקוטיcache.armorgames.com/files/games/portal-

the-flash-ver-107.swfגרסת פלאש למשחק תלת-מימד בעל אותו שם. אתם אסירים במכון ניסויי מתחת האדמה כאשר בידכם נשק רב עוצמה – הטלפורטר. לחיצה אחת על ההדק ונפתח שער כניסה, בלחיצה השנייה מכוונים אל מקום יציאה מבוקש בתוך המבוך הסבוך. ארוך חסית למשחק פלאש, מהנה

לשעתיים לפחות.

תמיר סבאג

הזולAcer Aspire One 532H

יתרונות: המחיר. הארד דיסק בנפח משודרג.המינימום סקאלת על שנמצא מפרט חסרונות:

ההכרחי, מעבד מדור ישן.1GB | כונן אחסון: תכלס: מסך: 10 אינצ’ | זכרון:

250GBמחיר: 1700-1500 ש”ח.

מילה אחרונה: לא נמצאו מחשבים ראויים לשימוש וזולים מזה.

סך הכול: 4 כוכבים

מבחן הנטבוקים של תזה

הקלאסי:Asus Eee PC 1005P

יתרונות: יש בו כמעט הכול אבל עדיין זול יחסית. מעבד מהדור החדש שנבנה עבור מערכת ההפעלה שלו.

חסרונות: זיכרון.1GB | כונן אחסון: תכלס: מסך: 10 אינצ’ | זכרון:

250GBמחיר: 1900-1600 ₪

מילה אחרונה: המחשב החדש מהסדרה הקלאסית שהתחילה את כל השגעון הזה, מה צריך יותר.

סך הכול: 5 כוכבים

34

בתור ילדה אהבתי לקרוא איזה ספר מטופש שפעם אבא נתן לי. רומן קיטש שבמרכזו עמדה משפחה מצרפת, ורובו עסק בתככים ואהבות אבל היין היה שם תמיד ברקע. כנראה לא סתם

קראתי אותו שוב ושוב. היום אני מבינה שכנראה אהבה ליין תמיד הייתה בנשמתי, בטח לא מחינוך ביתי, אבל מה שבטוח

לא הבנתי כלום ביין. חשוב לציין, שיין קודם כל צריך להיות טעים או לא טעים, אבל זוהי תרבות שיש לה שפה ומושגים שמצריכים למידה במידה ואתה באמת רוצה לדעת

מה שותים, ומה יהיה טעים בהמשך. מושגי בסיס על רגל אחת

חומר גלם: ענבים ישנם מאות ואפילו אלפי זני ענבים, לכל זן אופי משלו, אזור הגידול שמתאים לו וסגנונות היין

שניתן לייצר ממנו.

צבע: אדום/לבן/רוזה< יין אדום יין המיוצר מענבים עם קליפה אדומה/שחורה/כחולה/סגולה. את הצבע האדום מקבלים כתוצאה ממגע הנוזל עם הקליפה. אפשר לייצר מזנים אלו גם יין לבן, ללא הקליפות, אך זה מקובל בעיקר ביין מבעבע. ויין וורוד ,רוזה, שעובר השרייה קצרה

ביותר על הקליפות ולכן צבעו ורדרד כתום. זני ענבים פופולאריים ליין אדום: קברנה סוביניון, מרלו, סירה/שיראז, פינו נואר, פטיט סירה, מלבק,

סנג’ובזה ועוד הרבה . < יין לבן מיוצר בעיקר מענבים עם קליפה בצבע לבן וצהוב, ללא קליפות הזנים הפופולאריים ליין לבן: שרדונה, סוביניון בלאן, ריזלינג לבן, גוורצטרמינר,

ויונייה, מוסקט, ועוד הרבה. רמות יובש/מתיקות

המילה חצי יבש או יבש, מתייחסת לרמת הסוכר שיש ביין. תירוש הופך ליין ע”י תהליך טבעי שנקרא

תסיסה, אליו אחראים שמרי היין. בין 0 ל 4 גרם סוכר לליטר הוא נקרא יבש, ביין חצי יבש יהיה

בין 5 ל גרם סוכר לליטר.קל או כבד

שאומרים יין כבד, או גוף מלא, רבים לא מבינם. הדוגמא הפשוטה היא הבדל בין לגימה של מים לעומת שמן זית. תחושת ה”כובד” או ה”מלאות” של יין נקבעת על פי כמה מרכיבים, שהעיקרי בהם הוא משך הזמן שבו יין מתיישן בחבית עץ. יינות צעירים שלא עוברים התיישנות בחביות עץ הם קלים לשתייה ככל שהיין מתיישן יותר זמן בחבית עץ הוא מורכב יותר בבחינת הטעמים הניחוחות

וכמובן הגוף שלו. לסיכום - ראש פתוח

שתיית יין היא טעם נרכש, רבים מאתנו מפחדים לנסות יין אחר, או זן אחר ומתמקדים במוכר, אז תנסו ותראו אולי זן שלא הכרתם יהיה היין שלכם.

הצבעוני:Dell Inspiron Mini 1012

יתרונות: תכונות זהות ל-Asus 1005P . בא בצבעים מגוונים.

חסרונות: יקר, פלסטיקה פחות איכותית.250GB :1| כונן אחסוןGB :תכלס: מסך: 10 אינצ’ | זכרון

מחיר: 1850-1600 ₪ מילה אחרונה: אם אתם אלו שאוהבים להוסיף כסף

בשביל צבע...סך הכול: 4 כוכבים

העסקי:Lenovo IdeaPad S12 2959-JWG

יתרונות: מסך גדול וכרטיס זיכרון רחב.החסרונות: יקר מדי, כונן קשיח מצומצם יחסית

ומעבד חלש.2GB | כונן אחסון: תכלס: מסך: 12 אינצ’ | זכרון:

160GBמחיר: 2000 ₪ +

מילה אחרונה: עבור חובבי מראית עין.סך הכול: 3 כוכבים

היקר:Asus Eee PC 1201HA

יתרונות: הרבה יותר ממחשב שני, מסך גדול ונוח.החסרונות: עולה כמו מחשב נייד רגיל.

2GB | כונן אחסון: תכלס: מסך: 12 אינצ’ | זכרון: 250GB

מחיר: 2600-2200 ₪ מילה אחרונה: מתאים בעיקר למי שאוהב לשלם הרבה על הצעצועים שלו, ולקבל קצת יותר מהאחרים.

סך הכול: 4 כוכבים

טיפים לפני הקנייהתשקיעו במחשב הנייד שלכם, אל תקנו משהו זול שעשוי באיכות ירודה

קניה באינטרנט: לקנות רק מחנות ידועה ולברר לגבי האחריות וטיבהזמן סוללה: רוב הדגמים באים עם אופציות לסוללות שונות )בין שלושה לשישה תאים(. רצוי להסתכל במפרט ולשאול כמה זמן הסוללה מחזיקה מעמד.

מבחן הנטבוקים של תזה )המשך(

התחלות חדשותתוכן שיווקי

36

שובו של הרוק הישראלי כתב “תזה” בילה שעתיים בלתי נשכחות בהופעתו של יונתן רוזן ב-"רוטשילד 12” בתל אביב וחזר עם

מסקנות מעניינות. האם הרוק הישראלי עושה קאמבק?

סצינת הרוק גוועה לה סופית עם שנות התשעים והשאירה אחריה ערגה לתקופה שכנראה לא תשוב לעולם. מדי פעם מבליח שיר רוקיסטי אמיתי לרדיו שמחזיר אותנו למוזיקה עליה גדלנו. נדמה כי יונתן רוזן היה מסתדר מצוין באותם ימים, אך הוא כאן,

עכשיו, וזה הדבר הכי טוב שקרה לנו.אמנים כמו יונתן רוזן הם זן נכחד. תעשיית המוזיקה הישראלית נהייתה צפויה, מה שאמור להוות במה נוחה יותר לזמר כמו יונתן להתבלט. למרות זאת, שמו של יונתן עדיין לא שרוי בפי כל נערה ונער. החומר הוא רוק פופ מודרני משובח עם נגיעות של פאנק. השירים, על אף המילים הלא פשוטות, גורמים לגוף לזוז מצד לצד. אל תטעו, לא מדובר בעוד זמר רגיש ונוגה שמחפש להרטיט את ליבן של בנות הנוער. יונתן

הוא “רוקר” בנשמה והוא אוהב את זה. מי שזכה להכיר את המופע שלו, כנראה כבר רגיל לאנרגיה הנשפכת מהבמה ומהשירים. ה”שואו” הפרוע שיונתן נותן בהתרסה חיננית, חושף את נשמתו על הבמה ומצליח להישאר מגניב. הוא שר את הכאב לחנים עם משלהב הלב, מכל שבמילים והרגש משובחים, עיבודים מתוחכמים וסוחף את הקהל, ולו רק לשעה קלה, לעולם אחר. גם אחרי שחשבנו שראינו הכול, יונתן מפתיע ומסעיר את הקהל כשהוא יורד מהבמה ורוקד על השולחן המרכזי שבבר. בקלות

המופע יכול היה להיות רגוע ושמרני והקהל לא היה מתלונן, אך גם מי שהגיע רק לשתות כוס בירה וליהנות

ממופע על הדרך, לא נשאר אדיש.“אני לא חושב שהשירים שלי שמחים”, מספר יהונתן אחרי ההופעה בסמטה אחורית בשדרות רוטשילד. “שירים אופטימיים אולי זו דרך טובה יותר להגדיר אותם”. סביב רוזן נוצרה התקהלות ספונטאנית של אנשים שמסרבים ללכת הביתה עד שטיפת האדרנלין

האחרונה תצא מהדם. כולנו שמענו אותו ברדיו וב”אוטומוביל” ו”הבוקר שאחרי”, להיטיו הגדולים שמשודרים ללא הרף בכל תחנות הרדיו, כולם הצטרפו אליו בשירה אדירה. בכל זאת, כך נדמה, הקהל הישראלי עדיין לא מזהה כישרון גדול אם זה לא מוגש על מצע של תוכנית ריאליטי עם תחרות אס אם אסים. רוזן, חלקכם ודאי כבר זיהו, מוכר מקריירת המשחק המצליחה שלו. רוזן הופיע

במחזמר “מרי לו” ובסרטים: “הכוכבים של שלומי”, “מינכן” ו”איים אבודים”. כעת, כך הוא מקווה, הגיע הזמן שהקהל הישראלי יכיר אותו גם בפן המוזיקלי. יונתן מתעקש לציין גם את הנגנים אשר, לדבריו, הופכים את המופע למעולה: יוסי מור, אייל מזיג, שי ליבוביץ’ ואורן גלעד. בשנת 2004 הוציא את סינגל הבכורה שלו לרדיו הנראה “זמן לאהוב”, ולפני שנתיים הוציא את אלבומו הראשון- “הבוקר שאחרי”. בחודשים הקרובים, כך הוא מגלה לנו, יצא אלבומו השני לחנויות. יונתן כולו תקווה כי האלבום השני יהיה הפריצה הגדולה והמיוחלת של האמן הכה מוכשר הזה. אם גיא מזיג, הגיטריסט של “הדורבנים”, זיהה את יונתן ועובד איתו על העיבודים המרשימים, כנראה שיש

משהו בבחור הזה. “יש רוח של שינוי באוויר”, מספר רוזן. “אולי הקהל

הישראלי סוף סוף מוכן. אני יודע שאני מוכן”.

תרבות

דניאל אזולאי | צילום: שני צדיקריו

37

38

שנת הלימודים החלה ויחד עמה גם הוצאות נוספות על ארוחות במהלך

יום הלימודים. בתור סטודנטים תפרנים הדבר

האחרון שאנחנו צריכים הוא הוצאות נוספות. מצד שני, שתי

פרוסות לחם משעמם עם שוקולד הם לא בדיוק רעיון מושלם לארוחת

צהריים. יש פתרון! בין כריך השוקולד הנדוש והסנדוויצ'ים

היקרים בקפיטריה ישנה אפשרות נוספת: הכנת סנדוויצ'ים לבד.

הטריק בסנדוויצ'ים הבאים הוא להכין את התוכן העיקרי ערב לפני,

כך שכל שנותר לעשות בבוקר הוא להרכיב את הסנדוויץ'

ולצאת לדרך.

כריך אנטיפסטי בדבש וסויה

מכינים ערב לפני כמות אנטיפסטי מכובדת, אשר את חלקה אוכלים

באותו ערב מול הטלוויזיה ואת השאר שומרים לסנדוויץ' של הבוקר.

מצרכים לאנטיפסטי:

2 בטטות

1 קישוא

1 חציל

1 בצל סגול

שוטפים וחותכים את הירקות לפרוסות ומעבירים לקערה.

מערבבים בכוס את שמן הזית, הסויה, הדבש המלח והפלפל ושופכים לקערה יחד עם הירקות.

מערבבים היטב ומעבירים את הירקות עם הרוטב לתבנית לתנור או לטוסטר-אובן.

צולים את הירקות בטמפרטורה של 250 מעלות בערך 40 דקות ובודקים מדי פעם )שלא יישרף(

מוציאים מהתנור, מצננים היטב ומעבירים לקופסא אטומה. שומרים במקרר.

בבוקר מרכיבים את הסנדוויץ' עצמו:

חותכים ג'בטה ומורחים עליה מיונז או חרדל. מוסיפים כמה עלי חסה

וכמה פרוסות של האנטיפסטי. אורזים ולוקחים.

5 כפות שמן זית

3 כפות רוטב סויה

2 כפות דבש

מלח ופלפל שחור

בגט עם סלט אבוקדו וטונהגם במקרה הזה מכינים ערב לפני ושומרים במקרר.

מצרכים לסלט אבוקדו:

1 אבוקדו בשל 1 קופסת טונה מסוננת

חתיכה קטנה של גבינה בולגרית מפוררת

1 כף מיונז

מקלפים את האבוקדו ומרסקים בעזרת מזלג, מעבירים לקערה. מוסיפים את הטונה ואת מערבבים, אוטמים את הקערה היטב ושומרים במקרר.מתבלים עם מיונז, חרדל, מיץ לימון, מלח ופלפל.הגבינה הבולגרית.

בבוקר מרכיבים את הסנדוויץ': כמה עלי חסה וכמה פרוסות עגבנייה.חותכים את הבאגט, מורחים כמות נכבדת של סלט האבוקדו, מוסיפים

אורזים ויוצאים לדרך.

1 כפית חרדל מיץ לימון

מלח ופלפל

תרבות

בואו נעשה לנו סנדוויץ'

סיון מאירי

40

מציצים

התחלות / לינא סאלםטקס חגיגה משפחתית ניבא רעות. ניסיון עבר צפה לי במדויק לאיזה סוגי שיחות אני עומדת להיקלע. ואכן, כמשוער, נפלתי נפילה חופשית אל תוך החקירות אודות עבודה, לימודים והנושא האהוב מכול, א-ה-ב-ה. “טוב... את יודעת.. בכל סוף-התחלה חדשה”, גלגלתי זוג עיניים עייפות למשמע הקלישאה שנזרקה לעברי ללא כל התראה הוגנת. נוטפת עלבונות על רמת השיחה, תהיתי מי הגה את השטויות האלו? ויותר נורא מכל, מי

בדיוק תיעד, גזר, ושמר “פניני חוכמה” אלו? בכנות עכשיו, מישהו שמע את המשפט הזה והתנחם באיזה שהיא צורה? לא עדיף לומר “טוב...נו, באסה”. שחור על גבי לבן, סוף זה סוף, התחלה זה התחלה ולפעמים, יותר נכון, לעיתים קרובות, אין כל קשר

בין סוף של זה להתחלה של זו. ומה בדיוק מצופה ממני? לחכות? ולהערים על כל התחושות שסחבתי איתי מהסוף, לחץ וציפייה כבר בטרם התחלה? עיניי ירקו דאגה בזמן

שלעסתי עוד חתיכה מהעוגה שהושטה לעברי ללא מילים.שנת לימודים חדשה פתחה את שעריה ויחד איתה, חלומות מתוקים על ציונים נורמאליים, ממוצע סביר, תעסוקה קלה וכמובן אהבה גדולה. עם הזמן אני מתחילה להבין שבאהבה טמונה כל הבעיה, הרגש הלא מוסבר, הלא הגיוני ולעיתים אף המחריד, שגורם לך לפזול לעבר אנשים מפוקפקים,

לתת צ’אנסים לעוסים לאנשים מהעבר ולדבוק בלא מושלם שבמחיצתך. ולעיתים הסוף הוא שלב ביניים שאנו ששים לתחזק ולשמר. מעין שלב אמצע שאתה נשאב לתוכו, נאגר, מרותק בשבי של זיכרונות שאתה מטפח ולעיתים אף שותל. הרי אשליות וזיכרונות הם כל מה שנותר לאדם בסוף, ולולא הטכנולוגיה של היום היינו יכולים להמשיך ולטפח אותם לספרים של ממש. אלא מה? עידן האינטרנט הרס את המעגליות הטבעית של החיים והפך כל סוף לשלב ביניים אין סופי, אקסים עתיקי ימים נהפכו לעוד תמונה בפייסבוק אצל החברה המשותפת מימי הטיול בכיתה ו’, ומיילים בסגנון, “משום מה חשבתי עליך, מה את/ה עושה היום” הפכו

לדבר שבשגרה.עמוסת דילמות שכמותי לא פעם ולא פעמיים מצאתי את עצמי בוחנת מיילים אלו בקפידה, מנסה לבחור דברי פתיחה, ובכן “היי, כן עברו להם שלוש שנים ואני היום כל מה שלא הכרת”, נשמע מופרז למדי ואולי כנה

מדי, וזו עוד בעיה; אנשים, מה לעשות, לעיתים ששים לשקרים.עיניים ננעצו בי מאיצות לתגובה, חיוך מאולץ נמרח על פניי עמוסי התמרוקים, הנהנתי בכניעות, “האמת...” השתתקתי לשנייה “צודקת דודה, צודקת!”, והנה לו סוף שקרי במיוחד מלווה באיחולים כנים להתחלת

שנה הרבה יותר טובה.

me-מי יהודי גאה? / אנוניהסיגריה שלי מפריחה לה עשן בנונשלאנטיות לחלל הרכב...”אל-אמ

לייט” זה הכי, אחותי.למרות הרגיעה של אחרי, עדיין שנינו מתנשמים. אין דבר יותר פתטי מלעשות סקס ברכב בגיל 27, ועוד עם גבר בן 33, ועוד כשלשניכם יש דירה. אבל תודו, זה עדיין כיף כמו בגיל 13. למה שכבנו ברכב? אמרתי לו בתחילת הערב שבדייט ראשון אני לא מביא גברים הביתה, למנוע מצב שאנחנו שוכבים, כי אני לא שרמוטה. שמרתי על העקרונות שלי, לא נכנסו הביתה.

תמיד אחרי סקס אני חושב. כמו שיקולים של רווח והפסד – מה ציפיתי לעומת מה שקיבלתי. אז סבבה, הוא גברי. זה כבר יתרון. אבל בתור אחד שיודע להציג את עצמו בתור וואחד מאצ’ו, הוא גם ידע להוציא איבר בגודל של בטרייה, לא הגדולה. לא ציפיתי שזה יקרה. ת’כלס, בעסה. זה

אולי על תקן ידגדג, לא מעבר.

איך שהוא הוציא אותו מהמכנס, שמתי לב שמשהו חסר לי בעין, או בעצם- לא חסר. “לא עשית ברית מילה?”, שאלתי. “לא. אני לא יהודי”, הוא ענה. בשנייה הראשונה התלבטתי, העפתי מבט חדשן כלפי מטה. בשנייה

השלישית והרביעית שלחתי יד, לבדוק את הצעצוע החדש.יש שלושה מצבים: כשהוא בסימן ישיבה- זה נראה קצת עטוף, אללה יוסטור. לא מחזה מוכר במחוזותיי. כשכבר התחילו העניינים להתחמם והוא עבר למצב המנון, מגע מהיר גילה שאמנם עומד, אבל לא מתוח כמו אצלנו. אמה מה, ברגע שאתה מחזיק ומושך למטה, יש שם עוד אחד,

שהוא כבר יותר קשיח.הגיוני? קצת כמו שואב אבק של קירבי, יש לו מלא מצבים. שאף אחד

לא יערבב אותי - עשו לנו טובה גדולה שחתכו לנו את כל הבלגאן הזה.העיקר שלא הכנסתי אותו הביתה, לא רוצה לצאת שרמוטה.

קס ס

ורט

שיאי

ר טו

סטודנטים¨ גם אם אינכם עובדים

אתם חייביםלהיות מכוסים

בביטוח הלאומיסטודנטים שימו לב∫ גם אם אין לכם הכנסה כרגע¨ חלה עליכם©על≠פי חוק® חובת תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח

בריאות°על מנת להבטיח לעצמכם את זכויותיכם¨ הקפידו לשלם את התשלום החודשי לביטוח הלאומי באופן קבוע ורצוף¨ ותימנעו

Æמצבירת קנסות והצמדה

הביטוח הלאומי≠ביטוח חובה מגיל ∏±הביטוח הלאומי הוא ביטוח חובה על≠פי חוק¨ וחובת תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות חלה על כל תושב ישראל מגיל ∏±Æ אם אתם עובדים שכירים¨ על מעסיקכם מוטלת החובה לשלם בעדכם את דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות¨ והוא מנכה חלק מסכומים אלה ממשכורתכםÆ אם אתם עובדים עצמאיים או

Æשאינכם עובדים¨ חובת התשלום חלה עליכם

חשוב שתדעו°התשלום לביטוח הלאומי חל גם על כל מי שאינו עובד¨ לרבות חיילים משוחררים¨ סטודנטים¨ תלמידי ישיבות¨ תלמידות סמינר ותושבים השוהים בחו¢לÆ חיילים בשירות סדיר אינם

Æמשלמים דמי ביטוח

øמה גובה התשלוםמי שאין להם הכנסות ≠ משלמים דמי ביטוח בשיעור מינימלי∫

Æסטודנטים ותלמידי ישיבות שאינם עובדים ≠ ∞±± ₪ בחודשÆאחרים שאינם עובדים ≠ ∑¥± ₪ בחודש

כדאי לשלם במועדלכם מבטיח תשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות במועד¨ יות המגיעות לכם על≠פי החוק¨ ומונע צבירת חובות¨ את כל הזכו

Æקנסות והצמדה

כל הדרכים לביצוע התשלום∫™∂∞µ∞ ∫באמצעות המוקד הטלפוני Ʊ

להוריד באתר האינטרנט של הביטוח הלאומי טופס דין וחשבון Æ≤רב שנתי ©בלر∞±∂®¨ למלא אותו¨ לחתום עליו ולשלוח אותו בדואר לסניף הביטוח הלאומי¨ או לשים אותו בתיבת השירות

Æשל הסניףÆלפנות לסניף הקרוב למקום מגוריך בשעות קבלת הקהל Æ≥

המוסד לביטוח לאומיהביטחון האישי שלך ושלי

www.btl.gov.i l

משלמים בזמן וסוגרים עניין°

42

43

44

טיפת מזל

אנטיתזה

דגיםהמוחצנות שלך תוביל להליכה להופעה של אייל גולן בקיסריה ועלייה לבמה לדואט. ביקורת פתע של לוכדי עריקים לבקר צפויה הצבאית מהמשטרה בביתך בקרוב, זמן מושלם לשים את השם שלך על תיבת הדואר של השכן

מדירה 7 שמצביע חד"ש.

דלילפי לוח השנה הסיני, בקרוב יחול יום הולדתך. זמן מצוין להתחיל בדיאטה המבוססת על סלרי וחצאי מנות פלאפל. המשיכה הטבעית שלך לשפות תבוא לידי ביטוי סוף כל סוף בלימודי שפת

ברייל.

גדיטכנאי "הוט" ינתק לך ביום שלישי בבוקר את החיבור הפיראטי שממנו נהנית כבר למעלה מעשור. חלון הזדמנויות מעולה לחדש את הקשר עם הצפ"טית הגמדה מהמוצב שתמיד הייתה גוררת את רגל ימין אחרי שהייתה רודפת אחריך ומנסה להתחיל אתך וכיום עובדת היום

כמנהלת קשרי לקוחות בחברה.

קשתהטיפול שלך יגיע למבוי סתום אחרי שתגיד לפסיכולוגית שמושא הפנטזיות שלך כולל אותה בלבוש של תלמידת תיכון יפנית. מומלץ להיזהר ממגע עם אנשים שהשם הפרטי ושם המשפחה

שלהם זהה.

עקרבבמכון שהברת המדהים הבחור הכושר יתגלה לך כאנדרוגינוס בלילה האינטימי הראשון שלכם ביחד, בזמן .Boys don't cry שברקע מתנגן השירהניסיון לשדרג את מתכון סלט החצילים החלומי של אימא שלך יתברר כטעות

מרה.

מאזנייםאיחורים כרוניים יובילו אותך להגיע למסקנה ששכחת פשוט להעביר את הזמן לשעון חורף. הבחורה שהתיישבת לא ללימודים הראשון ביום לידה מסוגלת להגיד אותיות אהו"י. פקח סמוי של חברת דן יביך אותך לעיניי כל הנוסעים אחרי שהוא יגלה שנסעת

עם כרטיסיית נוער.

בתולההימנעי מלקרוא למרצה בסטטיסטיקה הראשון. בשיעור הפרטי בשמו א' להתחיל לבקר את סבתא טוב זמן באינטנסיביות לקראת מותה הממשמש ובא. תקופה לא טובה עוברת על החתול

שלך – הגיע הזמן לעבור לדגי זהב.

אריהעימותים חוזרים ונשנים עם ההורים יגרמו לך להסיט את האש לעבר אחותך ולבשר לה שהיא מאומצת, ואז להתנצל ולהגיד שזה לא ממש מדויק כי אבא שלה הוא שריד לתקופת ההשתרללות המוקדמת של אימא, טרם הכירה את

אבא.

סרטןאיבוד ארנק העור שקנית במכירת סוף עונה בשוק רמלוד יגרור אותך למשרד הפנים להנפיק תעודת זהות חדשה, אחרי שבמשך שנים רצית להחליף את התמונה שתמיד התכחשת לקיומה. ויוה בערוץ לטלנובלות התמכרות תהפוך לבלתי נמנעת עד הרגע בו תגלי

שהסדרות הללו נמשכות עד אינסוף.

טלהמחר תקבל שיחת טלפון ממספר חסוי אקזוטיות. בשפות אותך יקללו בו ביום החבר'ה הקבועים מהכדורסל להתברגן מתחילים בפארק שישי ולהיות שפוטים של החברות שלהם ואתה תאלץ לשחק עם ילדים שלא

יודעים מה זה צעד וחצי.

תאומיםמייל שנוי במחלוקת שתשלחי בטעות לחבר'ה במשרד יגיע למנכ"ל ויגרום להעברה ממשרדך המדוגם למחסן בלי חלונות ועם מזגן שפועל רק על חימום. השכן החדש מלמעלה עתיד לקנות סט תופים חדש ולנסות אותו כל יום בדיוק

אחרי השעה 23:58.

שורריב מטופש עם החברה הכי טובה שלך עוד מגן רינה יוביל לגילוי המרעיש של מסכת שקרים ענפה שהחלה כבר מהקיץ של כתה ח' – בו לא הבנת איך מצחוק נקרעים הכיתה של הבנים כשהם עוברים לידך ברחוב. זמן טוב לשדרג את הביטוח הרפואי ולחדש את

הוויזה בשגרירות המונגולית.

קירצ

זון

ורד

45

קופציםראש

מאוזן1. כינוי לכלי רכב הפועל במים וביבשה

5. גמל צעיר7. יובא לידי פתרון

8. נעלם9. מצוי במנוחה

10. הבקעת שער בכדורגל11. מן הזרמים ביהדות

13. אריה14. מבנה חברתי מדורג

17. אחד מצמד קביים19. ישוב קהילתי במועצה האזורית

משגב20. ספסל נמוך להשענת הרגליים

21. ענן22. המשך הפסוק “מודה ועוזב...”

25. ארטישוק )כתיב מלא(27. לוחמה בטרור )ר”ת(

29. מקובל יהודי מימי תור הזהב בספרד, הפיץ לראשונה את ספר הזוהר )ר”ת(

30. צעד31. שירות ללא תשלום )ר”ת(

תשובות: מאוזן: 1. אמפיבי | 5. בכר | 7. ילובן | 8. אבד | 9. נח | 10. גול | 11. רפורמי | 13. ליש | 14. היררכיה | 17. קב | 19. יובלים | 20. הדום | 21. עב | 22. ירוחם 25. קינרס | 27. לוט"ר | 29. רמד"ל | 30. שעל | 31. של"ת | מאונך: 1. אבי אטינגר | 2. מכלב | 3. פרודה | 4. בין הערבים | 6. יו | 12. חופ"ל | 15. לוי | 16. יק | 18. רש

23. דבר | 24. ריק | 26. בלו | 28. כרו | 30. שלום שימחון | 32. עיט | 33. להד"מ | 34. למרות | 35. טס

נכתב על ידי ראובן אידלמן, מנהל שיתופי הפעולה של "סטודנט"

12346303234

51926

727

82023

213133

141628

9121729

10152224

111835

1325

מאונך1. קומיקאי ישראלי, חבר קבוע בצוות

“מועדון לילה” )6,3(2. שדכן

3. יצירה היתולית המבוססת על יצירה רצינית

4. לפנות ערב )6,3(6. אות באנגלית

12. חובש פלוגתי )ר”ת(15. משבטי ישראל16. בהמה טיבטית

18. עני23. ממכות מצרים

24. ואקום26. הדב מ”ספר הג’ונגל” לרודיארד

קיפלינג28. עבדו במכרה

30. שר החקלאות )5,4(32. עוף דורס

33. לא היו דברים מעולם )ר”ת(34. אף על פי

35. מגש

סטודנט הינו מרכז ללימודי פסיכומטרי שהוקם על ידי אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב, ומהווה חלופה אמיתית ואיכותית למכוני www.student.org.il :ההכנה הקיימים היום | טל: 03-6338686 | לפרטים נוספים ניתן להיכנס לאתר האינטרנט בכתובת

חשיבה כמותית 1. כאשר מחלקים את a ב- 7 מתקבלת שארית 1. כאשר מחלקים את a ב- 3 מתקבלת שארית 2.

?a מה מהבאים יכול להיות 36 )4( 29 )3( 22 )2( 15 )1(

,b=0 ,|a|<a :2. נתון

מה ניתן לקבוע בוודאות? b<0 )4( b<0 )3( a<b )2( a<0 )1(

חשיבה מילולית1. שלושה עובדים במפעל טקסטיל עובדים בשלושה תפקידים שונים: מנהל,

תופר ומעצב )כל אחד מהשלושה עובד בתפקיד אחר(. בין השלושה התנהלה השיחה הבאה:

מפעילים את הראש: פסיכומטרי

דורית: “טוני הוא התופר.” שמחה: “דורית היא המעצבת.”

טוני: “אני המנהל.” ידוע שרק אחד מהדוברים שקרן.

מה לא יתכן? )1( שמחה היא התופרת )2( דורית היא המעצבת

)3( טוני הוא התופר )4( שמחה היא המעצבת

2. לאחר שננשך על ידי כלב בגן הציבורי, החליט נדב שלא לחזור לשם יותר. כאשר סיפר על כך לחברו יוני, אמר יוני בתגובה: “ברק אינו מכה באותו

מקום פעמיים”. מה מהבאים אינו נכון? )1( יוני לא חושב שנדב צריך להימנע מהגן הציבורי )2( יוני המשיל את הנשיכה של הכלב לפגיעת ברק

)3( יוני המשיל את נדב לברק)4( יוני לא חושב שכלב ינשך את נדב בשנית בגן הציבורי

a = |a||b| b

פתרונות: )1( 3 , )2( 3 , )3( 4 , )4( 3

46

הגזרהתמר רז, בת 22 מרעננה, סטודנטית שנה ב’ במדע המדינה,

שנה א’ בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה.תמר מכורה ליוגה והיא בעלת חגורה שחורה בטאקוונדו.

בצבא היא שירתה כספורטאית מצטיינת וכעת היא מוסמכת כמדריכת טאקוונדו.

₪ 100 TNT :טישרט₪ 120 ZIP :חולצה

ג’ינס: משביר לצרכן 400 ₪₪ 200 Blue Bird Outlet :נעליים

₪ Snatch tatoo60 :עגיל₪ 1200 certina :שעון

משקפיים: סטנד ראנדומאלי 60 ₪חגורה: סטנד יום הסטודנט אוני’ ת”א

₪ 120

אנטון יוסים, בן 21 מפתח תקווה, סטודנט לרפואה שנה ג’אנטון אוהב לצייר, לנגן, לכתוב, לצלול, לטפס, לרקוד ולשיר.

בנוסף להיותו סטודנט לרפואה, אנטון לומד הדרכת פילאטיס ומסיים תואר בלימודי רפואה אלטרנטיבית.

מכנס: Top shop 400 ש”חחולצה: Top shop 70 ₪ )3 ב-120(

₪ 199 ZARA :נעליים₪ 249 Aldo :תיק

טבעת: מתנה מסבתא שרשרת: Castro לפני שלוש שנים

פן: מספרת מישל מרסיה רעננה, 70 ₪

הילי ג'פרי ואולגה מטיוךצילומים: ניב מעוז

47