1. תאריך, שם המעיר

ופרטי קשרהערה

14/09

שימוע ציבורי מכללה

אקדמית יפו: פרופ' אלי

שמיר, עמותת עוצמה

בגרסה מוקדמת היה מיזוג כל שירותי הרפואה בסל השירותים של הקופות ועיגונן בחוק (תוספת)1

שנייה). זה לא נכנס בתקציר החדש (הכוונה העברת כל השירותים מתוספת שלישית לשנייה).

רגולציה: לא דיברנו בכלל על תפקיד משרד הבריאות למשל לרגולציה על שימוש מוסדות פרטיים)2

בתשתיות ציבוריות

לחדד נקודה של הפרדה ברורה ציבורי פרטי)3

חלק מכל המאבק היה נגד טייקונים והמבנה . אם אנחנו מסתכלים על טייקונים אז זה ראשית כל)4

חברות התרופות, חלק מהפרופסורים הבכירים שדוחפים לרפואה דחופה. חייב להופיע בדוח- רגולציה

מאוד ברורה על שירותי הרפואה היקרים שתועלתם השולית היא נמוכה. למשל מה שהיה בדיון

הקודם- האם כל תרופה ציכנס לסל התרופות? התשובה היא לא, זה לא ככה במדינות אחרות. זה הרי

מנוגד לצדק חלוקתי

הצעירים מקופחים במה שנוגע במשאבי בריאות. זה לא רק קשישים.)514/09

שימוע ציבורי מכללה

אקדמית יפו: דליה זקש,

עמותת אשה לאשה

המסמך הוא שיפור גדול במערכת הקיימת ולא כ"כ מהפכה. ישאלו שאלה אז מה יעשה? ישפרו המשלים?

. הייתי רוצה שתהיהצדק חלוקתי, לא רק פריפריה בתקציר- חסר השימוש במושגים של 5למשל נקודה

מהפכה של שירותי הבריאות אבל לא שיפור שלהם. למשל בקביעת השירותים- משרד הבריאות יקבע יותר

טוב? לא. הציבור יקבע מה טוב. המדיניות, הסלים, התרופות, ההיררכיה תצריך לקבוע עם נציגי של רפואה

. למשל הנושא של גניבתמסחור של הרפואהובריאות אבל גם הציבור. יש לא רק הפרטה של הרפואה אלא גם

דמוקרטיזציה של הרפואה, שקיפות, נגישות, שינויביציות זה נושא שעלה והוא תחת הנושא של מסחור.

השפה של המסמך. 14/09

שימוע ציבורי מכללהארגוני סביבה לא מוצאים עצמם בין הועדות- איפה נכנס הנושא?

לא דיברנו בכלל על מושג הקיימות- בעיקר בהקשר לסביבהאקדמית יפו: נלי גלוזמן

14/09

שימוע ציבורי מכללה

אקדמית יפו: ד"ר עמר

שגיא, מתמחה

- יש היום סביבתיים אבל לא של בריאות= חשוב. צריך להיות בחקיקה-HIAהכלי הזה של תסקירים )1

ברמה הארצית אבל גם החקיקתית.

נקודה נוספת- שכר הרופאים. דבר נוסף- בריחת רופאים)2

קופ"ח הפכו להיות חברות ביטוח בכובע אחד ובכובע אחר היא ספקית שירותים. הסיטואציה הזאת)3

היא רעה חולה ומובילה לבעייתיות מסוימת. לגבי רפואה פרטית- לעשות הפרדה. קופ"ח- צריכה

להיות ספק שירותים ובשפ אחר חברת ביטוח.

צריך לאפשר שאם אתה עם מכבי משלים ובא לכללית יקבלו אותך עם המשלים. זה אפשר לחוקק חוק)4

שהמשלים עובר איתך כשאתה עובר קופה.14/09

שימוע ציבורי מכללה

אקדמית יפו: לילך טל-

ניר, המכללה

החברתית-כלכלית

) לחדד נקודה של הפרדה ברורה ציבורי פרטי. זה עלה גם בהקשר להתנגדות נחרצת למשלימים בפגישה עם1

חברי רל"א בחמישי ועלה גם בעוד שימוע.

) להדגיש שלא כל ההמלצות הן תקציביות: [יש הפרדה בין ציבורי לפרטי,דגש על רפואה מונעת וראשונית,2

חלוקת כספים קיימים אחרת (קפיטציה) שאינם בהכרח תקציביים].

14/09

שימוע ציבורי מכללה

אקדמית יפו

עינת לוי, יועצת

ארגונית שתי"ל

להבהיר מבחינה הסברתית את הקשר בין בריאות לפערים חברתיים כלכליים אחרים, אז זה אולי יחבר עוד

אנשים.

15/08

חיים רייזלר, יו"רלחייב את קופות החולים במתן ביטוח משלים מלא לנפגעי עבודה פעולות איבה ועוד.)1

לחייב את קופות חולים לתת תרופות כרוניות מקוריות וחיוב כמות התרופה כמנה אחת לחודש כמנה)2

עמותת קר"ן- קטועי

רגליים נלחמיםchaimra53@gmail.com

אחת לחולים כרוניים בתשלום נמוך ובמקרה חריג ללא תשלום.

טיפול שיניים לבוגרים ומבוגרים במחירים שפויים.כולל ניידת שיניים למי שאינם יכולים להגיע)3

למרפאה. לפטור מתשלום עבור שימוש בחמצן את המשתמשים בו.

טיפולים בשנה לא מספיקים.12הגדלת מכסת טיפולי הפיזיותרפיה שניתנים בבית הלקוח.)4

שחרור מתשלום אגרת אמבולנס לבעלי מגבלה שנזקקים לחדר מיון ללא אישור רפואי עקב הקושי)5

להגיע למרפאה ומשם לבית חולים.

לשימוע ציבורי ראשון אונ'

29/08ת"א,

ערד רוצים לחיות בלי

מכרות

יעקב לקס (לקסי)

רוצים לחיות בלי מכרות

(ע“ר)

מרחק גדול של ערב מבי"ח)1

מכרה פוספסטים סכנה לתחלואה2)2

לשימוע ציבורי ראשון אונ'

29/08ת"א,

איגוד רופאי בריאות

הציבור

אחד התנאים הנדרשים לצורך מימוש החזון של '"בריאות והוגנות בבריאות בכל מדיניות" הוא יצירת מערכת

בריאות ציבור בישראל המבצעת באופן יעיל את תפקידי הליבה שלה, המובאים להלן:

ייזום, תכנון ופיתוח של מדיניות בריאות הציבור וניהול המערכת לאורה.1

ניטור והערכה של מצב הבריאות של האוכלוסייה לשם זיהוי צרכי הבריאות, סיכונים בריאותיים,.2

פערים בבריאות ומצבים הדורשים התערבות

הערכת היעילות והאיכות של שירותי בריאות לפרט ולקהילה.3

זיהוי, חיזוי, מניעה ובקרה של סיכוני בריאות הקשורים בסביבה (סביבת המגורים, העבודה, האוויר.4

המזון, התזונה והמים)

ייזום, קידום וביצוע מחקרים בתחום הבריאות.5

קידום בריאות האוכלוסייה ומניעת תחלואה.6

הערכות והתמודדות עם אירועים חריגים בעלי השפעה על בריאות הציבור: תחלואה חריגה,.7

התפרצויות תחלואה ואסונות טבע

פיתוח והכשרת ההון האנושי בבריאות הציבור.8

יצירת שותפויות לקידום הידע, תאום וניצול מיטבי של המשאבים.9

קידום החקיקה, הבקרה והאכיפה של חוקים ותקנות בתחום בריאות הציבור.10

מהם עקרונות המבנה המוצע למערכת בריאות הציבור בישראל?.2

מערכת בריאות הציבור תנוהל בידי המדינה ובאחריותה. נציגי הגופים השותפים למערכת ייקחו חלק.1

בגוף לאומי משותף האחראי לקביעת המדיניות.

מסגרת דומה של נציגי הגופים השותפים תתקיים ברמה המחוזית וברמה המקומית..2

הרמות המחוזית והמקומית יישמו את המדיניות הלאומית תוך התחשבות בצורכיהן ובסדרי הקדימויות.3

שלהן.

מידע חברתי-כלכלי, סביבתי, בריאותי הנאסף באופן שיטתי בכל "נקודות הקצה" (שירותי בריאות,.4

רווחה, סביבה, חינוך) יעבור מן השטח אל הגופים המקומיים, המחוזיים ואל הגוף הלאומי. מידע זה

יאפשר לקבל החלטות מושכלות, יאפשר ניטור, חיזוי, אינטגרציה והערכה.

שימוש במידע ייעשה בכל נקודות הקצה ובכל אחת מרמות הממשל.5

מוצע לעגן בחקיקת "חוק בריאות הציבור" את תפקידי המערכת, סמכויות ואחריות, סל שירותים,.6

מקורות מימון ומנגנון לעדכונם.

לשימוע ציבורי ראשון אונ'

29/08ת"א,

ארגוני החולים

על מנת להבטיח כי משפחות מוחלשות לא יימנעו מלקבל טיפול רפואי ו/או לרכוש תרופות בשל)1

מצוקה כספית, יש לבטל לגביהן את ההשתתפות העצמית המוטל כיום על ביקור אצל רופאים,

ולהקטין באופן משמעותי את תקרת תשלום ההשתתפות העצמית החודשית ברכישת תרופות. כמו כן

לבטל את ההשתתפות העצמית ברפואה מונעת ולהפחית באופן משמעותי את ההשתתפות עצמית

למימון אשפוז סיעודי מורכב .

על מנת להבטיח כי סל הבריאות לא ישחק ויכלול את כל השירותים והתרופות הבסיסיים הנדרשים,)2

. כמוכן, חשוב לעגן בחוק את2%יש להבטיח בחוק עדכון שנתי קבוע של סל הבריאות בגובה של

הרכב וועדת הסל כך שיינתן ייצוג מתאים לכל המגזרים.

יש לקבוע קריטריונים המחייבים את הקופות במתן שירותים לפריפריה ולשלב מדדים של מרחק)3

גיאוגרפי בעת אישור היתרים להקמת שירותים חדשים ורכישת ציוד המחייבים אישור משרד הבריאות

.MRIכגון רכישת מכשירי

לאמץ את החלטות ועדות המומחים ולאשר הוספת מיטות אשפוז כמו כן יש להקצות את התקנים)4

שדרוג בתי החסרים בכל בתי החולים בכוח אדם מקצועי, מיטות אשפוז ומיכשור רפואי , כולל

החולים בפריפריה לרמה המקובלת במרכז הארץ.

לקבוע כי תוך שנה תועבר האחריות לטיפול זה על הקופות, תוך בדיקה מחודשת בתום שנה ממועד)5

ההעברה על מנת לתקן את הנדרש, כולל עדכון תוספת העלות הנדרשת לקופות.

על מנת להבטיח כי כל אזרח הנזקק יקבל את הטיפול המתאים , יש לכלול את הביטוח הסיעודי בסל)6

הבריאות, תוך יישום התוכנית המוצעת על ידי משרד הבריאות.

7(

לשימוע ציבורי ראשון אונ'

29/08ת"א,

איגוד נבחרות הציבור

ברשויות המקומיות

בישראל

tעו"ד מלי פולישוק בלוך,

המדינה תכיר במחויבותה המלאה לבריאות אזרחיה • כל אזרח יקבל מהמדינה שרותי בריאות מלאים •)1

שרותי הבריאות יכללו את כל התרופות, טיפולים וניתוחים, שהאזרח יזדקק להם בהתאם להמלצת

הרופאים.

הרחבת סל התרופות כולל תרופות מצילות חיים לכל החולים הזקוקים לכך, על ידי קביעת מנגנון)2

קבוע בחוק, להגדלת תקציב סל התרופות בגין התפתחות טכנולוגית.

ביטול מע"מ על תרופות מצילות חיים שאינן בסל התרופות, ביטול מע"מ על רכישת דירה בבית מוגן)3

לקשישים.

בחינה מחודשת של המכרז של משרד הבריאות לאשפוז קשישים בבתי אבות באופן שהתשלום יאפשר)4

מתן שירותים ברמה מכובדת למאושפזים.

אימוץ סעיפי המצע הסביבתי של החברה להגנת הטבע הקוראים לשמירה על עתודות הקרקע)5

בישראל, ניצול המרחב התת קרקעי לתחבורה ואיחסון, מדיניות תחבורתית המתחשבת בסביבה, הגנה

על חופים וים, טיפול משולב בפסולת ועוד.

הקפדה על מניעת זיהום האוויר קרקע ומים באמצעות פיקוח ואכיפה של החוקים הקיימים למניעת)6

זיהום.

הגברת הפיקוח על תעשיות מזהמות וחיובן לטפל בפסולת ובזיהום האוויר במפעליהן במקביל)7

להעלאת הקנסות על זיהום.

٢٤/٨

פרויקט "נשים וטכנולוגיות

רפואיות"

אשה לאשה

יכולת של נשים לקבל החלטות על גופן בהקשר לבריאות וטיפול רפואי ללא התערבות דת והגבלות)1

תלויות הבניות חברתיות, שתוצאותיהן אפליית נשים.

שקיפות של מערכת הבריאות ומנגנוניה, ועדות מטעמה ונהליה, על מנת להבטיח מעורבות ציבור בכל)2

הנוגע לקבלת ההחלטות ומימוש הזכות לבריאות

מניעת סחר באיברי גוף למטרות השתלות, רבייה ומחקר רפואי)3

לוודא כי השימוש בפריון האשה לא יהוו פתרון כלכלי עבור נשים עניות בישראל, וכי קביעת מדיניות)4

בריאות תכלול תחום זה כחלק בלתי נפרד מהתפיסה החברתית הכוללת של המאבק הנוכחי. נושא

ההסדרה החקיקתית הוא חלק הכרחי מסדר היום שנועד לקבוע את ההגנה על בריאות נשים בישראל.

5(16/8

amnongti@gmail.com שרופאי שיניים יכולים לסרב לבקשת מטופל לבצע סתימה על חור בשן או סביב סתימה ישנה - ללא קידוח

,כמשטופל דורש ללא קידוח עם בקשה להטלת אי הצלחת טיפול על המטופל .

19/8

ארגון סינדרום טוראט

ופורום הגמגום

נדרש להכניס לתוך הסל את כל הטיפולים הנוספים שנכללים במסגרת הביטוחים המשלימים, דהיינו:)1

.18מתן טיפול במסגרת הסל עד גיל

– כיום אין במסגרת סל הבריאות מענה הולם וסבירשאינן מוכרות כנכותהטיפול בבעיות כרוניות )2

לבוגרים הסובלים מבעיות אלו, כגון: לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז, תסמונת טוראט וגמגום.

עקב כך, כל הטיפולים לבוגרים שהינם מעבר לטיפול רפואי (קלינאיות תקשורת, טיפול פסיכולוגי,

נדרשתמיכה רגשית ונפשית), אשר הינם יקרים מאד - ממומנים מכיסם של הסובלים מהפרעות אלו.

. לתת סיוע הולם כנדרש גם לבוגרים הסובלים מהפרעות אלה במסגרת סל הבריאות הבסיסי

תחום בריאות הנפש – המקרים הקשים של תסמונת טוראט (ילדים ובוגרים) אינם זוכים לקבל מענה)3

הולם לצרכיהם במסגרות הקיימות, כך שמשפחות שאין ביכולתן לממן טיפולים יקרים פשוט נזנחות

לנפשן

פירוט טיפולים:

TOVAפירוט אבחונים - אבחונים פסיכולוגים, נוירופסיכולוגים, פסיכודידקטים, הפרעת קשב (כולל .1

נדרש לממן שירותים אלה באופן מלא כחלקומבחנים ממוחשבים אחרים), אבחון לקויות למידה.

ורגשיים. התנהגותיים לטיפולים וכבסיס הרפואית מההערכה

מימון מלא של טיפולים נפשיים, התנהגותיים ורגשיים אצל ילדים - המדובר בטיפולים פסיכולוגים.2

במסגרת שניתן הטיפולים מספר לגבי מגבלה קיימת הקיים הסל עפ"י שונים. מסוגים ותרפיות

לילד את כל הטיפולים להם הוא זכאי עפ"י המלצות האבחון וההערכההתפחות הילד. יש לספק

השוטפת. התפקודית

ריפוי בעיסוק, קלינאיות תקשורת, פיזיוטרפיה וכל טיפול פרא-רפואי אחר - עפ"י הסל הקיים קיימת.3

יש לספק לילד את כל הטיפולים להםמגבלה לגבי מספר הטיפולים שניתן במסגרת התפחות הילד.

הוא זכאי עפ"י המלצות האבחון וההערכה התפקודית השוטפת.

רגשיות.4 בעיות התפתחות, בעיות עם בילדים לטיפול והמרפאות המרכזים תשתית הרחבת

אינה מסוגלת כיום – התשתית הקיימת ולהתפתחות הילד לבריאות הנפש (מרכזים והתנהגותיות

יכולות – משפחות אשר יוצא לטיפול במסגרות אלו. כפועל בכל הילדים הזקוקים ולטפל להכיל

לאפשר לעצמן רוכשות את הטיפולים באופן פרטי. מנגד – משפחות קשות יום נאלצות להמתין בתור

במשך חודשים, כאשר יש לכך משמעות מבחינת האפקטיביות של הטיפול היות וההתערבות אינה

חשוב לעודד באמצעות מלגות וסבסוד אנשי מקצוע אשר פוניםמספקת ואינה ניתנת בזמן. בתוך כך,

להתמחות בתחומים אלו (פסיכולוגים, פסיכיאטרים, נוירולוגים, עובדים סוציאלים, מרפאים בעיסוק,

. קלינאי תקשורת, תרפיסטים) כמו גם להוסיף תקנים של אנשי מקצוע במסגרות הנ"ל

23/08

מרכז השל המלצות למדיניות לקידום מזון מקיים:

מדיניות ארצית – כולל חקלאות ותעשיית מזון .1

גיבוש עקרונות ויעדים במוצרי מזון תעשייתיים, שנותנים עדיפות לתוצרים יותר טבעיים,.1

שעברו פחות מניפולציות כימיות ופיזיקליות, לרבות חובת פירוט של תהליכי הייצור ושימוש

בחומרים שגורמים לאובדן ערכים תזונתיים.

הכללה של עקרונות מזון מקיים על מפעלי הזנה בבתי ספר..2

דרישה למידע ושקיפות – מקורות של מוצרים, טביעת רגל פחמנית של סוגי מזון. .3

קידום של חקלאות מקיימת– כולל גידולי באלדי, טכניקות משמרות מים, צמצום שימוש.4

בכימיקלים, וסבסוד של שימור נוף או ערכים אחרים (במקום מים).

סובסידיות והקלות מס לחקלאים על מנת לעבור לשיטות אורגניות ולאמץ פרקטיקות יותר.5

מקיימות.

למתן "ציון רמת הקיימות" למוצר חקלאי ותעשייתי על פי שיטה להערכה איכותית וכמותית.6

קריטריונים בכל הקשור לגידולו, נקיונו מחומרים מזיקים/מסוכנים,עיבודו,שיווקו וכמובן

בכל מהלך חייו של המזון. מדד או תו תקן עוצמת התועלות הסביבתיות והחברתיות שהודגמו

כזה למזון מקיים יכול לשמש בסיס לניקוד במכרזי הסעדה של ביטוח לאומי, צה"ל, קמפוסים,

בתי חולים, בתי אבות, ומוסדות אחרים.

איסור על אפלייה בשיווק לטובת רשתות גדולות; קידום מדיניות מקדמת מכולות שכונתיות..7

כמו כן, איסור או צמצום השפעתן של חברות מסחריות על קופות חולים ועל בתי ספר..8

מגבלות על פרסום ושיווק לילדים, כולל איסורים על משקאות ומזון מהיר בבתי ספר – או.9

בקירבתם.

קידום ביטחון תזונתי באמצעות הגדלת נגישות מזון מקיים למיעוטי יכולת .25/8

האגודה לזכויות החולהבהבנתי, מורת המאבק הוא "צדק חברתי" ולכן הדגש במסמך צריך להיות לנושאים אלה)1

צדק חברתי (בהבנתי) הוא בעיקר בפתרון בבעיה של תשלום הוצאות כספיות מקבוצת חולים)2

של השתתפות עצמית (עבור טיפול הכלול בסל או שאינו כלול ספציפית ולא בבעיה של כלל התשלום

בסל) על ידי כל אזרחי המדינה.

המסמך כולל הצעות לפתרון בעיות במערכת הבריאות, שכל אחת מהן חשובה לכשעצמה, אך היא)3

עוסקת בבעיות הבריאות של תושבי המדינה, ולא בהכרח רלבנטית לנושא של "צדק חברתי". עצם

פרוט של חלק מהשירותים בלבד, עלול להטעות את הקורא שיבין כי אלו התחומים היחידים שיש

להוסיף לסל ובזה נפתור את הבעיות.

לא הזכרתם את חולי הצליאק שמוציאים כל חודש מכיסם מאות שקלים על מזון תרופתי – מה עושה)4

חולה כזה שאין לו כסף לכך?

מה לגבי תשלומים לנסיעות – חולי דיאליזה וחולי סרטן מקבלים מימון חלקי לנסיעות לטיפולים, גם)5

אם יש צורך בטיפול יומיומי. המשמעות היא תשלומים של מאות שקלים למטופל מידי חודש ואני לא

בטוח שלכל משפחה יש את היכולת למממן תשלומים אלה וחלקם כנראה מצמצם את מספר הטיפולים

עקב כך.

מה עם טיפולי פיזיותרפיה / הידרותרפיה למי שעברה אירוע מוחי או חולה מפרקים וחייבים טיפולים)6

טיפולים בלבד ?12 פעמים בשבוע על מנת לשמור על מצב תפקודי בעוד הסל מכסה 2-3שוטפים של

לפי המסמך טיפולי שיניים הם מופיעים כצורך ראשוני למרות שבחלקם הגדול לאנשים יש את היכולת)7

למממן אותם, בעוד שיתר הטיפולים לא מוזכרים כלל

1/9

ד"ר נורית פרידמן עם משפט אחד ממש לא הסכמתי " ביטול הדרגתי (עד לביטולם המוחלט) של תשלומי ההשתתפות)1

העצמית על ביקורים אצל רופאים, שירותי הדמיה ותרופות מרשם הכלולים בסל הציבורי." הוכח

פעמים רבות שביטול ההשתתפות העצמית מוביל לשימוש יתר שבתחום הבריאות לא רק מעלה

עלויות אלא גם לא תורם (או אפילו פוגע) בבריאות. אין ספק, שהשתתפות עצמית משמשת לעיתים

(בארץ רחוקות) כמחסום לקבלת טיפול נחוץ ולכן הייתי מציעה שתושאר ההשתתפות העצמית

בביקורים אצל מומחים, ותרופות (תבוטל ברפואה ראשונית) אבל בו זמנית תורחב ההגדרה של אלה

הזכאים לפטור מסיבות כלכליות.

מה שהיה חסר לי זו אמירה חזקה שכל התוכנית ).Accountability מדידה ושקיפות =אחריותיות ()2

תלווה במדידה שוטפת (זה נאמר ממש בשורות האחרונות וקצת נבלע) ושמשרד הבריאות ישקף את

התוצאות לכלל האוכלוסייה (תוך מתן כלים והדרכה שניתן יהיה להבין אותה) וכמובן יהיה אחראי

לתוצאות.)2/9

ד"ר יורם בלשר (יו"ר הר"י

הקודם).

האם אין מקום לתת למסמך פורמט יותר "כלכלי" ? כוונתי היא להוסיף לו נתונים כלכלת בריאות)1

שידגימו את הנאמר במילים. אולי רצוי להוסיף היבטים כמותיים מפורטיפ יותר? מאחר ואיני בקיא

בצוות שהכין את המסמך, אם יורשה לי להציע, להתייעץ עם גבי בן-נון (אוניברסיטת בן-גוריון) שיוכל

לתת את ההיבטים הללו. מתוך היכרות ארוכה והערכה רבה, אני מכיר את תפיסת עולמו שמתאימה

מאד להשקפות שבמסמך.

1998נראה לי שלא הודגש מספיק הנושא של הצורך החיוני להחזיר את המס המקביל. בביטולו בשנת )2

?) אשר הפכו את מערכת7-8(?) נגרעו ממימון מערכת הבריאות הציבורית מיליארדים רבים (

הבריאות תלויה לחלוטין באגף התקציבים להשלמת המימון מעבר למס הבריאות. לעניות דעתי, נושא

זה הוא מרכזי בשטח המימון.

נושא קונטרוברסיאלי מאד הוא פתיחת ניצול הביטוחים המשלימים במוסדות הציבוריים. אני ער מאד)3

מהאוכלוסיה יש ביטוח משלים , אם מנסים לטפל בנושא, יש חובה80%לבעיתיות אבל מאחר ולכ-

להטיל על המדינה לממן את הפרמיה של הביטוח המשלים לאותו פלח אוכלוסיה שאין ביכולתו לרכוש

אותו. בעשותה כך, בעצם הופכת הפרמיה לתוספת למס הבריאות ,ובכללים מתאימים יהיה השירות

הרפואי הרבה יותר נגיש לכלל האוכלוסיה. שאלות כמו הפרדת הניצול של הביטוחים המשלימים בזמן

(ואולי גם במקום??) ראויות להתייחסות. יש כאן שינוי פאראדיגמה , כאשר פותחים את שירותי

הבריאות הציבורית לניצול יעיל הרבה יותר לטובת זמינות שתשתפר פלאים וכן יהיה מענה לצורך

הבסיסי של כל חולה לבחור את מי שיטפל בו בעת צרה.

אין ספק שנושא זה יתקל בהתנגדות של הרופאים הבכירים שעוסקים בפרקטיקה פרטית משום

שהכנסתם תיפגע . תהיה התנגדות צפויה של שרותי בריאות כללית כי פתיחת ניצול הביטוחים

המשלימים בבתי החולים הציבוריים יגדיל משמעותית את ניצול הפרמיות ועליה בהוצאה של הקופה

וזה ייתקל בהתנגדות עזה של האוצר כי זה יכול להעלות את ההוצאה הלאומית לבריאות . אבל מאידך,

יהיה בכך לשפר את הרמת השירות , ניצול המתקנים והתשתיות היקרות משך שעות רבות נוספות

ועליה בטיב השירות שיינתן בבתי-החולים הציבוריים. כך שמבחינת אזרחי המדינה זה יהיה בבחינת

שיפור גדול בשירות שהם יכולים לקבל ואם המדינה תממן את פלח האוכלוסיה שאין לו ביטוח

משלים , אנחנו מעלים בצורה ניכרת את השוויוניות בנגישות לשרותי הבריאות.06/09

בנימין מוזס התכנית שלי להשגת היעדים האלה מבוססת על שינוי מבני עמוק במערכת הבריאות: קיצוץ מסיבי במיטות

האשפוז (החלק המלונאי של בתי החולים) ; העמקת השירותים הרפואים והסיעודיים בקהילה; שינוי התקינה

והתגמול של רופאי הקהילה; יצירת מומחה מסוג חדש: (שילוב של רופא משפחה, פנימי, וגריאטריה) ;הנחת

הבסיס היא שהקיצוץ המסיבי בשירותי האשפוז יהיה המקור העיקרי למימון היעדים שהצגתם בתכנית שלכם

13/9

נעמה רזון 1(First, along with the Ministry of Health Director from February 2011, the alternative paper brings

up cultural specificity as an important site of intervention. Yet, what are the specifics of this 'culture'? I think it would be helpful to more directly address the contours of this term-- often it is used to stand in for 'marginalized', 'minority', or it becomes equated with geographical location and language. For example, if the aim of this comment is to bring in translators in specific languages,

it may be helpful to spell this out directly.

2(Second, what is the role of both community members and healthcare providers in promoting these changes? The paper seems to be directed largely towards the Ministry of Health and Israeli

government-- but what is the role of healthcare providers and community members? Healthcare providers-- especially with the backdrop of a the strike's call to "save the public healthcare

system"-- play an active role in the political-economy of private insurance and 'sharap.' Nonetheless, they talk very differently about their practice-- in which they provide equal care to all

patients- and their involvement on a policy/state level that defines equal access. What are healthcare providers responsibilities regarding conflicting interests and promoting these changes?

And what types of interventions/information, such as those promoted by the' מטה הציבורי לשוויון

?might be provided to involve community members', בבריאותSeptember 28

מיכאל פרסיקו, רופא. תנאי עבודה:1

העומק הראשון הוא תנאי העבודה, השכר, הפיצוי החומרי. רמה סבירה של תנאים חומריים חשובה כדי לשמור

על האנרגיה. לכן מוחים. זה מובן אבל זה לא מספיק. צריך משהו עמוק יותר

. עמוק יותר:2

עומק נוסף היא שיטת העבודה. המתמתחים כאנשים צעירים שנפשם עדיין פתוחה ורגישה, חשים, חלקם שלא

במודע, שיש משהו פגום עד יסוד בדרך בה מלמדים אותם לטפל בחולים. שאין מספיק זמן למגע אנושי, להקשבה

אמיתית, לרגע של קבלת החולה כמו שהוא, רגע של פתיחת הלב.

הנה ב 'סיפור פשוט' של עגנון, הרופא דר לנגזאם לנגזאם – (לאט לאט) מרפא את הירשל מאוכזב האהבה על ידי

כך שהוא מספר לו את סיפור חייו שלו, של הרופא, נותן לו קצת שקט ושלווה ובכך הופך את הסיפור המסובך כל

כך של הירשל ל 'סיפור פשוט'. והרי זהו שאומר האלוהים לקיין: "לפתח חטאת רובץ, ואלייך תשוקתו ואתה ת מ

)... כשתדע להפוך את כאבך-קנאתך לסיפור משל, או אז תרפא. ולאו דווקא על ידי7ש ו ל בו" (בראשית ד,

העלאה מלאכותית של רמת הסרוטונין שם שם...

לכן כך עוזבים הרופאים את חוליהם - כי במובן העמוק הם כבר עזבו אותם מזמן! כי במידה רבה השיטה לא

נותנת להם להתקרב אל חוליהם כראוי לשם ריפוי מלא. דרך הרפואה של היום משמעותה במקרים רבים עזיבה

של החולה במצוקתו, שהיא גם מצוקה פנימית רגשית, לא רק גופנית. רק מתחושת כאב התסכול הנורא הזה שלו

יכול רופא לנהוג כך, לעזוב חולה.. כי לא מלמדים אותו להיות רופא באמת, אלא רק חצי: החצי המדעי. וזה לא

מספיק. צריך גם להכיר את החלק הלא מדעי, הרגשי מיסטי, כדי לעזור לחולה כולו! כי חמחה באה מהחלק הזה,

הרגשי. לכן טוב שכך הוא נוהג – רק מכאן יבוא השינוי!

, מבוססת מדע בלבד. בכך היאEBMזוהי נקודת העומק השלישית: ביסוס הרפואה של היום רק על 3 .

מפרה חוק בסיסי של היקום האומר שהכל שואף תמיד להרמוניה בין ניגודים משלימים, בכל אורגניזם - ומחוצה

לו. טוב שיש רפואה מבוססת מדע, היא מצילה חיים כל הזמן, בכל מצב חריף או פתאומי. אבל היא חייבת להיות

מאוזנת כל הזמן על ידי החלק המנוגד והמשלים שלה – המיסטיקה. חייב להיות ביטוי גם לחלק שאיננו מבוסס

השנים האחרונות תוך200מדע, החלק שאין לו הוכחה ניצחת - החלק הרגשי רוחני. החלק הזה הלך ונעזב ב -

השתלטות של מכשור הולך ומשתכלל, ובכך נעזב האדם, האדם נעזב. נוצר חוסר איזון משווע במקצוע הרפואה

שהוא מקצוע הלוז של ההתנהלות האנושית. הכוונה בשינוי היא לא רק לתת לחולה להביע את דבריו בנחת,

ולהקשיב לו באמת -שזה בפני עצמו רגע שמאד מרפא - אלא להבין שמקור המחלה איננו דווקא חיידק שנטפל,

או שבעצם זה בכלל לא זה - אלא שאולי מחלה היא פועל יוצא של חוויות רגשיות שהיו קשות מדי לעיכול לחולה

ועל כן כדי לשמור את נפשו הוא מוציא חלק מן הכאב החוצה לגוף בצורת מחלה . לכן מחלה, ובעיקר אלו

הכרוניות, אי אפשר לרפא בכוח מבחוץ - צריך לא פחות לחזק את הנפש מבפנים. לפעמים זה מה שירפא את

האדם.

את כל זה חשים המתמחים, במודע או שלא במודע, אבל תמיד ממקום אמיתי של ריפוי, ועל כך הם מוחים.

אחי, אתם אנשים טובים שרוצים מאד לעזור לחוליכם. אבל בשיטה הנוכחית הסיכוי להביא לריפוי אמיתי או

דקות לפגישה הוא זמן קצר מדי. בתי5אפילו ללכת בכיוון של ריפוי הוא קטן מאד. קיום מגע אנושי עם חולה ב

החולים הפכו לבתי מלאכה להפסקת מחלות, ולא מתרחש בהם ריפוי אמיתי. כדי להשיג ריפוי של ממש חייב

לבוא לידי ביטוי גם מרכיב הנפשי, ואת זה מונעים מכם לעשות. על זה אתם בעצם מתוסכלים – נגד זה אתם

יוצאים עכשיו באומץ כמעט התאבדותי, ברוך השם! ולו רק כדי למנוע התאבדויות רופאים בעתיד. ואנחנו הרי

קבוצת המקצוע עם הכי הרבה מתאבדים, לא עלינו.

הבה נאזן את שיטת הריפוי ונרחיב מאד את החיזוק הנפשי רוחני.

הבה נבחר בחיים!

פרוטוקול דיון במאהל

, ועדת16/08רוטשילד-

הבריאות

.קשיים של מי שנאלצים לשלם מכיסם עבור רפואת שיניים, ואישפוז סיעודי

מטפלת בריפוי בעיסוק שהתריעה על הכשלים בטיפול מאז שעבר למשרד החינוך – פחות שעות

פרטניות לילד, המתנה ארוכה הגורמת לכך שמצב שהיה ניתן לשיפור מתדרדר, ועוד.

רופא שקבל על עירוב הרפואה הציבורית בפרטית באופן שמקשה על הרופא בתפקוד היומיומי

– ונזנחים נדחקים אל השוליים בריאות הנפש לטיפול בתחום כיצד הזקוקים פסיכיאטר שהסביר

בריאות הנפש אינה כלולה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, והרפורמה – שהדעות לגביה חלוקות – טרם

– איכילוב, האמורה לטפל בנפגעות/י תקיפה מינית ציבורי יושמה. לדוגמא: מרפאה בבית חולים

עמוסה כל כך עד שההמתנה מגיעה לכדי שנה. ההשלכות על נפגעות אלו ואחרות הנזקקות לטיפול

מיידי, ברורות.

היו בקרב הקהל שסברו שיש להתנות את הזכות לבריאות בתרומה למדינה – שירות צבאי, עבודה

ועוד. ואולם אלו היו מעטים ורוב רובם של המאזינים ראו בה זכות שאינה תלויה בדבר ברוח החוק

עצמו המפריד בין החובה לשלם ובין הזכות לקבל שירות רפואי.

פרוטוקול דיון במאהל

, ועדת24/08אשדוד-

הבריאות

מה שהכי מפריע זו איכות כח האדם הרפואי באשדוד. התחושה מאד קשה שמגיעים לשם רופאים לא

טובים ולא ברור עם מי מדברים ומי בכלל יכול לשנות את המצב

זמינות מנגנוני הזמנת תורים של הקופות - המענה הקולי מאד ארכאי ומייגע. קשישים, במיוחד דוברי

שפות שאינן במענה מתקשים להתמודד עם המערכת המתוחכמת והקשת הבחירות ובסוף מתייאשים.

יש צורך דחוף במענה יותר ידידותי ואנושי.

שימוע ציבורי ברהט –17/09/11

עלה שיח חזק של זכויות אזרחיות בסיסיות והדוברים הצביעו על הפער בין הדרישות שעולות מהניירות השונים

של המחאה החברתית לבין הצרכים הבסיסיים של הבדווים.

בנוגע לישובים הבלתי מוכרים, עלה הצורך בהכרה בזכותם על האדמות שלהם, זכויות בסיסיות כמו חיבור

לחשמל למים, להזדמנויות שוות בחינוך, השכלה, בריאות, דיור ותעסוקה.

הייתה הסכמה בשני הצדדים שצריך להוסיף את הדרישות של החברה הבדווית והחברה הערבית כנספח מיוחד

בועדות השונות.

במפגש עם באי מאהל ב"ש 22/08/11

גדי: מתרחשת שביתת רופאים, שלא ברור איפה עומדת נשמח שתעדכנו.-

רופאים מקבלים בפרטי תוך הישענות על שמם הציבורי כמנהלי מחלקות. צריך להדגיש שאנחנו-

מרגישים שמפקירים את הרפואה הציבורית.

שעות עד לטיפול.6יש בעיה רצינית במיון של סורוקה בגלל מחסור בכ"א- לפעמים ממתינים -

יש כאן המון אינטרסים כבדים. האם אנחנו יודעים מי האויבים? מי הגופים הפיננסים הפוליטיים-

שעומדים מולם? מה בדיוק צריך לעשות כדי להשיג את השינוי?

חשוב מאוד גם דגש על רפואה מונעת.-

יצרנו מערכת בריאות טובה שהולכת ומתדרדרת בגלל ההפרטה.-

הנושא של זיהום סביבתי חשוב מאוד. יש עלייה במחלות הריאה בנגב-

רמת חובב היא אסון- אלפי אנשים גרים בסמיכות לה וצריך לאפשר להם לעבור משם. הערבים-

בדואים איתכם במאבק הזה.

: צריך למצוא את הדרך לשלם לרופאים בזמן שאנחנו בריאים ולא כשאנחנו חולים. צריך לשלם-

משכורת קבועה מראש שלא ליצור אינטרס שלהם למכור עוד ועוד תרופות.

אנחנו יודעים שגם כאשר יש תקצוב עודף לקופ"ח להשקעה בפריפריה אז בגלל שהכסף לא צבוע הוא-

מושקע במרכז.

צריך להילחם על כך שילדים לא ילכו רעבים לבי"ס, בתקופת הצנע היה לכל ילד ארוחה בבי"ס. חשוב-

להתייחס גם לתזונה בבית הספר.