תעשיית ההיי-טק בישראל 2012
TRANSCRIPT
www. the l uzza t tog roup .com073-2262627 073-2262626 | פקס: | טלפון: 5352, באר שבע ת.ד.
4, תל אביב 64238 פארק תעשייה עומר 84965 | תל אביב מגדל המוזיאון, רח' ברקוביץ
ww
w.e
ldad
shaw
.co.
il
הוכן על-ידי: חטיבת המחקר של קבוצת לוצאטו, פארק תעשייה עומר, דצמבר 2012© כל הזכויות שמורות
: ד ח ו י מ ר ק ח מ ח ו ד
ההיי-טק הישראלי על פרשת דרכים ניתוח מגמות ותחזיות לעתיד של סקטור הטכנולוגיה העילית בישראל
67
בכוחו מדאיגה לנסיגה עדים אנו האחרונות בשנתיים
הנחשב, הישראלי ההיי-טק סקטור של ובעוצמתו
נסיגה הישראלית. הדגל של הכלכלה לספינת ובצדק,
גורמים מאקרו-כלכליים, זו מקורה בשילוב של מספר
לרבות השפעות של המשבר הכלכלי הפיננסי העולמי,
עצמה. התעשייה של באופיה מבניים שינויים של וכן
הואיל וסקטור ההיי-טק הוא בעל חשיבות עצומה לכלכלה
הישראלית ולמיתוגה הגלובלי הרי שיש להתייחס בכובד ראש
לכל אות מבשר רע, שמגיע מכיוונו של סקטור ההיי-טק.
האתגר הניצב לפתחו של סקטור הטכנולוגיה העילית בישראל
נובע משילוב של נסיבות המקשות על המשך צמיחתו. קרנות
ההון סיכון הישראליות, אשר היוו בעבר צינור חמצן מרכזי
של תעשייה זו, הידלדלו בשלוש השנים האחרונות ומשקלן
בסך ההשקעה בהיי-טק המקומי ירד משמעותית. מודל
החממות גם הוא מוגבל ביכולתו לתמוך במספר גדול של
חברות לאורך זמן, בפרט לאור תהליכי ההפרטה של החממות,
והתוצאה היא שמספר חברות ההזנק החדשות הלך וירד.
זאת ועוד, חברות הענק הרב-לאומיות מצמצמות את מרכזי
המו"פ שלהן וגל של פיטורים מתחיל לשטוף את הענף.
המחקר שלפנינו מציג ניתוח מקיף של נתונים, שנשאבו
ממספר מקורות מידע, והוא מתייחס, בין היתר, להיקף
הגיוסים של קרנות ההון סיכון וחברות ההיי-טק הישראליות,
תוך פילוח לפי תחום ושלב החיים של החברה, לצד הצגה
וניתוח מגמות בהקמת חברות הזנק )סטרט-אפ( חדשות
ורכישות של חברות ישראליות על-ידי תאגידים רב-לאומיים.
כל זאת, בשילוב מגמות ומאפיינים בתחום הקניין הרוחני
הטכנולוגי המשקפים מצב זה ובמידה רבה אף מנבאים אותו.
גם מבלי לצלול לתוך סבך הנתונים, ניתן להגיע למספר מסקנות
מיידיות שעולות מן החומר - בשנת 2012 נמשכה הדריכה
במקום בכל הקשור לגיוסי הקרנות והקמת חברות חדשות.
שקיעת כוחן של קרנות ההון סיכון הישראליות הגבירה את
התלות של תעשיית ההיי-טק הישראלית במשקיעים חיצוניים
וגורמת לכך שתעשיה זו חשופה הרבה יותר למשברים כלכליים
עולמיים בכלל ולמשברים בכלכלה האמריקאית בפרט.
בסוף החוברת שילבנו מספר המלצות המתייחסות למה
המגמות את לשנות מנת על לעשות נדרש ומה ראוי
תהיה זו שחוברת מקווים אנו האחרונות. השנים של
בניסיון הלאומית, ברמה ההחלטות למקבלי עזר כלי
גאוותנו. שעליו ההיי-טק סקטור את קדימה לדחוף
ברצוני להודות לאנשי חטיבת המחקר בקבוצת לוצאטו
במיוחד יבואו זו. חוברת בהכנת הרבה עזרתם על
קרויטורו. בועז ועו"פ פלמרי אמיר עו"ד הברכה על
בברכה, ד''ר אסתר )אתי( לוצאטו, מנהלת-שותפה
קבוצת לוצאטו
סיכון הישראליות, שהיו פעם המנוע המרכזי קרנות ההון
הולכות המצליחה, הישראלית היי-טק תעשיית של
ומאבדות את כוחן והשפעתן בשנים האחרונות. הדבר בא
לידי ביטוי, קודם כל, בירידה ניכרת בהיקף ההון שגוייס על-
כיום נוטות הן במקביל כאשר ,)1 מס' )איור הקרנות ידי
דרכן בתחילת צעירות היי-טק בחברות פחות להשקיע
ומעדיפות לנתב את ההשקעה, ההולכת וקטנה, לחברות
בשלות. ברור שלמשבר הכלכלי הגלובלי השפעה ניכרת על
יכולת הגיוס של הקרנות, וקיים מיתאם ברור בין התנודות
בהיקף הגיוסים לבין משברים עולמיים ושינוי בטעמם של
המשקיעים. מהמחקר שלפנינו, עולה כי מאז שנת 2000
חלה ירידה ניכרת, עקבית ומתמשכת בהיקף ההון, שגוייס
ע"י קרנות ההון סיכון בישראל. בשנת 2000 גייסו הקרנות
היקף ירד 2005 בשנת דולר, מיליארד מ-2.8 פחות לא
הגיוס ל-1.5 מיליארד דולר, בשנת 2009 גוייסו 200 מיליון
דולר בלבד ואילו בשנת 2010 נעצר לחלוטין גיוס הכספים
על-ידן. בשנת 2011 חלה התאוששות מסוימת והן הצליחו
לגייס כ-800 מיליון דולר, אך היקף גיוס זה שיחזר בקושי
את היקף הגיוס בשנת 2008. גם שנת 2012 לא מבשרת
על שינוי, אלא על דשדוש במקום. קרנות ההון סיכון גייסו
לשנת התחזית לאשתקד. זהה היקף דולר, מיליון 800
2013 מבשרת על עליית-מה בהיקף הגיוסים של הקרנות
אשר יעמוד על כמיליארד דולר.
$US
0.1
95 96 97 98 99 00 01 02 03 04 05 06 07 08 09 00 11 12E E13
0.3
0.60.7
1.2
1.5
2.8
1.5
0.0
1.0
2.0
3.0
4.0
0.5
0.1
0.8
1.2
0.2
0.8 0.8
6 מחזורים
1
0
1.1
0.4
2.5
4.5
2.9
2.62.5
I II III IV V VI
Capital Raised by Israeli VC Funds :1 איור
קרנות ההון סיכון - בין נסיגה לדשדוש במקוםמבוא
Source: IVC Research Center
89
על ומרתקת מעניינת תמונה מספק כאן המוצג המחקר
ניכר של כמעט 18 שנה. במהלך כל התקופה פני טווח זמן
מיליארד 14.4 סיכון ההון קרנות גייסו 1995-2012 שבין
משנה, תקופות לשש נחלקת זו זמן תקופת כאשר דולר,
מלמד הגרף כיוון עסקי. מחזור מבטאת מהן אחת כשכל
עד 1995 השנים בין בגיוסים מטאורית עלייה על בבירור
2000 - שנת התפוצצות בועת ההיי-טק - וירידה מתמשכת
במקום. דריכה ניכרת שלאחריה ,2011 שנת ועד מאז
גם בולטת הישראליות סיכון ההון קרנות של כוחן ירידת
ההיי-טק לסקטור שגוייס ההון כל בסך חלקן בניתוח
הישראלי. אם בשנת 2005, למשל, חלשו הקרנות על 49%
מהיקף ההון שגוייס, הרי שבשנת 2009 היקף זה ירד להיקף
2010 בשנים ו-25% 29% של להיקף והידרדר 37% של
ו-2011 בהתאמה. בשנת 2012 הנתונים פחות או יותר זהים
.)2 )איור מס' - 24% מההון שגוייס נעשה על-ידי הקרנות
והשקעה. גיוס בין הפער והוא נוסף לנתון מתחבר זה נתון
גייסו חלקיים( הם 2012 )נתוני 2003-2012 השנים בין
מתוכו השקיעו אך דולר, מיליארד 7.3 של סך ההון קרנות
את מאפיין זה קו .)3 מס' )איור דולר מיליארד 5.6 רק
נמוך ההשקעה היקף כאשר האחרונות, בשנים הקרנות
ו-2009-2010. 2003-2004 בשנים למעט הגיוס, מהיקף
לשלבי המנותב - להשקעה הזמין ההון כי מתברר שוב
וקטן. הולך - דרכן בתחילת צעירות וחברות )Seed( הסיד
האחרונות השנים שמונה לאורך הקרנות? השקיעו ובמה
החיים, מדעי בתחומי וגוברת הולכת השקעה בולטת
בהשקעה מסויימת ירידה לעומת והאינטרנט, הקלינטק
בשבבים ובתקשורת. נתון אחר נוגע לתמהיל ענף ההיי-טק
בהרכב מהפך חל האחרונות השנים בעשר כי עולה, וממנו
חברות היו הדומיננטיות החברות עשור שלפני בעוד הענף.
רוב שכיום הרי החברות(, מכלל 62%( ותוכנה תקשורת
כמעט המהוות החיים, ומדעי אינטרנט חברות הן החברות
50% מהענף )איור מס' 4(.
איור 3: הפער בין גיוס והשקעה
0
0.6
0.4
0.2
1
0.8
1.4
1.2
1.6
0.8
11.1
0.50.50.4
0.20.1
0.40.4
0.80.8
0.60.60.60.70.7
1.2
1.5Capital Invested Capital Raised
19% 22%17%
22%13%
20% 23%12%
19% 16%
33% 29% 35% 24%
21%
25% 20%
19%
20%17%
18% 22% 21%23%
20%
15%24%
28%18% 27%
4%4% 3%
5%
15%14%
13%18% 23% 19%
11%10% 12%
10% 19%15%
8% 13% 7% 8%
4% 4% 7% 6% 9% 5%15% 13% 12% 16%
8% 7% 5% 4% 4% 8%
0%
10%
20%
30%
40%
50%
60%
70%
80%
90%
100%
2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012
Software Communications Life Sciences Internet Semiconductors Cleantech Other
Venture Capital Investment by Sector :4 איור
0 0
0.5
2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012E
10
20
30
40
501
%$b
% of total investmentIsraeli VCs
Israel VC Funds Investments as % of Yearly Total :2 איור
עלייה לצורך ירידה
Source: IVC Research Center
Source: IVC Research Center
Source: IVC Research CenterSource: WIPO Statistics Database, March 2012
1011
בעולם הטכנולוגיה בתחומי המתפתחות המגמות את
הפטנט בקשות מספר דרך גם לראות אפשר כיום,
התקדמות של נוסף מדד המהוות ,)PCT( הבין-לאומיות
בקשות שמספר לראות ניתן ועוד, זאת טכנולוגית.
בעוד ב-2008(, )למעט שנה בכל וגדל הולך PCT-ה
השנים בשלוש ירד הישראליות PCT-ה בקשות שמספר
.)5 מס' )איור העולמית למגמה בניגוד וזאת האחרונות
המבטא מדד למעשה הן PCT-ה שבקשות נזכור אם
בקצב האטה קיימת כי להסיק ניתן טכנולוגית, חדשנות
לעבר יחסי באופן הן בישראל, טכנולוגית חדשנות יצירת
סין, כמו למדינות ביחס בעיקר - לעולם יחסי באופן והן
35.3%,8%,20.5% של: בשיעורים שצומחות ויפן, קוריאה
.)6 מס' )איור בישראל 3.3% של ירידה לעומת בהתאמה,
מעניינת מגמה על להתעכב כדאי מוסגר, במאמר
ויפן קוריאה מסין, PCT-ה בקשות מספר - נוספת
אמריקה וצפון אירופה מדינות לעומת בעלייה נמצא
.)7 מס' )איור PCT-ה בקשות במספר ירידה קיימת בהן
החשובים מהמקורות אחד כי זה, בהקשר לזכור, כדאי
הוא הלאומי הטכנולוגית והחדשנות היזמות כושר של
תשתית יש הסטרט-אפים לתעשיית ההזנק. חברות
יוצא יזמות וכושר איכותי אנושי הון ידע, של מצויינת
בפנורמה המימון. בתחומי מעוגנים המכשולים אך דופן,
2010 - 2003 בשנים כי הדוח, מן עולה יותר רחבה
שנה. מידי חדשות הזנק חברות 600 בממוצע נפתחו
Growth RateForecastTrendPCT Filings
Source: WIPO Statistics Database, July 2012Note: 2012 date are provisional and incomplete. The growth rate is the annualized growth rate based on
the trend line. Counts are based on the international fililng date.
Grow
th r
ate
(%)
Num
ber
of P
CT F
iling
s
0 -5
5,000
10,000
15,000
20032002 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012E
0
5
10
15
Trends in PCT Filings :5 איור
9.2 20.5 7.1 35.3 8.0 0.8 -4.2 1.2 4.3 4.1 -3.4 -13.8 -8.2 4.1 -3.3
0
10,000
20,000
30,000
40,000
50,000
60,000
PCT Applications Annual growth Unit
ed Sta
tes of
Ameri
ca
Europe
an Pat
ent Offic
e
Repu
blic o
f Kore
a
Intern
ation
al Bu
reau
Franc
e
United
King
dom
Canad
a
Swed
en
Austr
alia
German
ySp
ain
Finlan
dIsr
ael
China
Japa
n
PCT applications at top 15 receiving offices, 2011 :6 איור
Share of PCT applications by region of origin :7 איור
Shar
e of
PCT
app
licat
ions
(%)
Note: LAC: Latin America and the Caribbean. PCT applications filed in 2011 are WIPO estimates. Source: WIPO Statistics Database, March 2012
0.0
5.0
10.0
15.0
20.0
25.0
30.0
35.0
40.0
45.0
50.0
1990 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011
Asia Europe North America
האטה ביצירת חדשנות טכנולוגית
Source: WIPO Statistics Database, March 2012
1213
25
53 57 65 66 69 71 73 74 74 79 80 80 84 90 92 94 96 96 97 97
Foreign inventor share Domestic inventor share Switz
erlan
d
Nethe
rland
s
Belgi
um
Swed
en
Finlan
d
Denm
ark
Cana
da
Austr
ia USA
United
Kingdo
m
Austr
alia
Franc
e
Total
German
y
Spain
Ita
ly
Israe
l Ind
ia
China
Japa
n
Republ
ic of K
orea 0
10
20
30
40
50
60
70
80
90
100
Largest Acquisitions $mTotal Value $mNumber of AcquisitionsAcquirer
NDS: 5000 P-Cube: 200
54615
XIV: 300 Guardium: 225
10148
Provigent: 313 BroadLight: 195
9549
XtremIO: 435 Kashya: 153
Cyota (RSA): 1458356
Gteko: 120 Kidaro:100
60610
Omrix: 438 ColBar: 159
5972
Telmap: 300 Oplus: 100
5339
Anobit: 3903901
RADLAN: 1952052
ואיור כ-25% של ירידה חלה האחרונות בשנתיים אך
כי מתברר זאת, כל שאמרנו לאחר הזנק חברות :8
תאגידים בעיני הישראליות החברות של האטרקטיביות
)עד 2003-2012 השנים בעשור פסה. לא רב-לאומיים
הרבעון השלישי, כולל( נרכשו 52 חברות ישראליות בהיקף
10.5 מיליארד דולר. המדובר בתאגידי ענק כמו כולל של
ג'ונסון, אנד ג'ונסון ברודקום, ,IBM סיסקו, ,EMC אפל,
אינטל, מיקרוסופט ואחרים. רכישות ענק אלה מבטאות
החברות על-ידי שפותחו הטכנולוגיות, של ערכן את
תזרים היו לא הישראליות לחברות שכן הישראליות,
שהצדיקו מכירות היקף או לקוחות, מאגר מזומנים,
כי לראות, ניתן .)9 מס' )איור אלו גבוהות השקעות
לחדשות הטכנולוגית הישראלית ערך רב וזאת לאור שני
ממצאים נוספים - כ- 90% מהממציאים הישראליים הם
מקומיים, בדומה להודו, סין, יפן וקוריאה )איור מס' 10(
וישראל אף מובילה במספר החוקרים לנפש )איור מס' 11(.
ביחס העסקי, במגזר חוקרים משרות בהיקף
.)11 מס' )גרף העבודה בכוח מועסקים 1,000 ל-
בלבד. אזרחי - העבודה וכוח חוקרים משרות בישראל *
** בארה"ב משרות חוקרים – אזרחי בלבד.
איור 8: חברות הזנק
0%
300
200
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
100
400
500
600
700
800
420
580543
583
694
604660
341
258
309265266
230237226182
238
354
306352
428
339 351
264
364
120174
599
438466
New Companies Closed Companies NetShare of domestic and foreign inventors for top 20 origins, 2011:10 איור
Source: IVC Research Center
Source: WIPO Statistics Database, March 2012
Source: IVC Research Center
1415
מה נדרש מהממשלה?הכלכלה את להוביל תמשיך היי-טק שתעשיית כדי
ישראל של היחסי יתרונה את ולהבטיח הישראלית
בשווקים הגלובליים - עניין מכריע בעידן כלכלת המידע
- על הממשלה להתוות תוכנית לאומית מקיפה לפיתוח
מגזר הטכנולוגיה, שתתבסס על ארבעה עוגנים מרכזיים:
1 | טיפוח ההון האנושי לכל אורך שרשת הייצור, תוך חיזוק הזיקה שבין האקדמיה לתעשייה.
2 | ביסוס מודל חדש וחלופי לקרנות הון הסיכון ולחממות, תוך מעורבות עמוקה של המדינה.
| הענקת רשת ביטחון למשקיעים והסטת השקעות 3הגופים המוסדיים להיי-טק.
4 | מתן תמריצים לחברות רב-לאומיות להקמת מרכזי מו"פ נוספים בישראל.
מאמץ זה חייב להיעשות גם במוסדות להשכלה גבוהה
ולייצר תמריצים לנקוט מעשה על המדינה כאן כאשר
ולעצור מדעים ללימודי פרסים( קרנות, מלגות, )כגון
ומינהל ללימודי משפטים את הנהירה חסרת התוחלת
עסקים. לסיכום, נראה שהמציאות שהביאה לפריחתה
ושגשוגה של תעשיית ההיי-טק הישראלית משתנה, ועל
יש להזרים דם מנת שלא להיקלע להתאבנות מסוכנת
חדש למערכת. כאמור, חלק מהיסודות שעליהם מושתת
יזמות המגזר הטכנולוגי בישראל עדיין מוצקים - כושר
במו"פ לאומיות השקעות מצטיינת, אקדמיה מעולה,
ויכולת הסתגלות יחסית, חוש המצאה מפותח גבוהות
לתנאים המשתנים של שוק דינאמי. אך חלק מהתנאים
והון אנושי הון - התעשייה של שגשוגה על שהקלו
ונעלמים ומתחיל להיווצר ריק מסוכן. מימוני - הולכים
עתה נדרשת המדינה למלא תפקיד בקידום הסקטור.
מקור: מחקר שנתי )2011( של מכון IMD - מידת התחרותיות הגלובלית
הטכנולוגי, וזאת בכלים חדשניים המתאימים למציאות
ובעקיפין, במישרין - על הממשלה להשקיע החדשה.
הן דרך הכלים הקיימים של המדען הראשי והן דרך כלים
הסקטור בשיתוף טכנולוגיים פרוייקטים של חדשים
המשקיעים את ולעודד טכנולוגית ביזמות - הפרטי
ויותר כספים לתחום הטכנולוגי, המוסדיים להסיט יותר
סיכונים. למיזעור וכלים ביטחון רשת הענקת תוך
שוק חשוב כמו ההיי-טק, שאחראי במידה לא מבוטלת
להצלחה הכלכלית של ישראל בעשורים האחרונים ומהווה
את היתרון הבולט שיש לישראל בשווקים הגלובליים, ראוי
להתייחסות רצינית מצד קובעי המדיניות.
הלאומית לכלכלה הישראלי ההיי-טק של חשיבותו על
נמדד רק בהיקף אינו זה צריך להכביר מילים. סקטור לא
ובעיקר גם אלא שלו, העקיף או הישיר המועסקים
בתרומתו לייצוא, להכנסת מטבע זר, למובילות הישראלית
לארץ והשקעות משקיעים לזרימת הגלובליים, בשווקים
ולביסוס מעמדה ומיצובה של ישראל כמעצמה טכנולוגית
והם למדי מדאיגים הם המחקר מן העולים הנתונים
ישראל אחד, מצד מתאימה. והיערכות חשיבה מחייבים
ומערך אנושי הון של מצויינת מתשתית נהנית עדיין
אשר רבה, סגולית יכולת לה המספק ומקצועי פיננסי
של נתונים לפי הטכנולוגיה. ענף את לחזק ניתן ממנה
IMD )ראה טבלה מס' 12( אשר חוקר מצבי מכון המחקר
שוק של מדינות העולם - ישראל מובילה בכל הפרמטרים
לתעשיית תשתיות ולקיום לבניית והחשובים החיוניים
טכנולוגית המפתחת חדשנות טכנולוגית ופיתוח תעשיית
בתחום ישראל של שהישגיה ברור שני, מצד ההיי-טק.
הולכים ונשחקים. מדיניות ממשלתית אחראית צריכה לתת
מענה לאתגר זה. בראייה לאומית, זה כעת אחת מתפקידה
החשובים של הממשלה - לתמוך, לדחוף ולהשקיע באותה
תעשיה מצליחה שכעת נכנסת למשבר. ניתן לקוות, ניתן
יהיה לחלץ ואף להזניק אותה חזרה קדימה.
* בישראל משרות חוקרים וכוח העבודה- אזרחי בלבד.
** בארה"ב משרות חוקרים – אזרחי בלבד.
0
2
4
6
8
10
12
* **"
OECD (
)
)
(
שיעור ל-1,000 מועסקים
איור 11: משרות חוקרים במגזר העסקי, ביחס ל-1,000 מועסקים בכוח עבודה
סיכום ומסקנות - דרושה היערכות לאומית חדשה
דירוגתחום
5תשתית טכנולוגית
4תשתית מדעית
2תמריצי השקעה
2שוק ההון
1יזמות
1גמישות והתאמה לשינויים בסביבה עסקית
2הון סיכון
2גישה כלפי גלובליזציה
4מיומנות כוח העבודה
1הוצאות המגזר העסקי על מו"פ
1מחקר מדעי
1מיומנויות בתחום טכנולוגיית המידע
1סיכון והעזה של הסקטור הפרטי והציבורי
טבלה 12: דירוג ישראל לפי תחום )מתוך 59 מדינות שנבדקו(
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "אינדיקטורים למדע, טכנולוגיה וחדשנות"