– 5'יחידה מס'

ובראשית המאה 20 התפתחויות כלכליות עולמיות במחצית השנייה של המאה ה

21 ה

והתפתחויות במספר משקים )ברה"מ, יפאן, סין, הודו וה"נמרים האסייתיים"(

. ברית המועצות והמשק הסובייטי במאה העשרים1

ניתן לראות בניסיון של בניין הקומוניזם והמשק הקולקטיבי בברית המועצות ואחר כך במזרח

אירופה בכלל, מעין אירוניה של ההיסטוריה וזאת משתי בחינות עיקריות:

קארל מרקס, שתורתו היוותה את הבסיס לניסיון זה, האמין במטריאליזם היסטורי .1

Historical Materialism)וגרס כי הכוחות המניעים העומדים בבסיס ההתפתחויות )

ההיסטוריות, הם הכוחות החומריים, הכלכליים ואילו הרעיונות והאידיאולוגיות הם חלק

מ"בניין העל" והם אינם משחקים תפקיד חשוב בהיסטוריה. אך ההיסטוריה של ברית

המועצות מלמדת שהרעיונות של מרקס ושל לנין, היו דווקא בעלי חשיבות עצומה והם

שעמדו בבסיסה של המהפכה הפרולטרית והניסיון לבנות משק קומוניסטי. )מרקס כנראה

היה מתרץ את הסתירה, כביכול, באמצעות טיעון המתבסס על הגישה הדיאלקטית שלו

ואומר כי במהלך ההתפתחות, מתהווים קשרי גומלין והגורם המושפע יכול להפוך לגורם

משפיע.(

המרקסיזם גרס כי חשיבותה של " האישיות בהיסטוריה" היא משנית. לא הפרט.2

היחיד הוא הקובע את מהלך ההתפתחות, אלא הכוחות הכלכליים והחברתיים שהם

חזקים ומשפיעים יותר מכל פרט יחיד. אך דווקא ברוסיה ניתן לראות כי לאישים כמו

לנין וסטאלין הייתה השפעה אדירה על מהלך ההתפתחויות והם למעשה קבעו את

גורל החברה והמשק והשפיעו על חייהם של מאות מיליוני אנשים. אפילו התמוטטות

קשורה קשר הדוק עם אישיותו ופעילותו של20המערכת הקומוניסטית בסוף המאה ה

מיכאיל גורבצ'וב.

ובכלל זה גם את1990- 1917כל ניסיון להבין את ההיסטוריה הכלכלית של ברה"מ בתקופה

תהליך

ההתפרקות של ברית המועצות והגוש הקומוניסטי, מעורר מספר שאלות עקרוניות בעלות

משמעות היסטורית-פילוסופית-כלכלית.

1

האם הניסיון להגשים את חזונו של מרקס נכשל משום שהוא מומש ברוסיה, שעדיין הייתה

ברובה משק אגרארי שלא עבר את כל שלבי המהפכה התעשייתית והמעמד העיקרי בה היה

מעמד האיכרים ולא הפרולטריון התעשייתי? מרקס הניח כי המהפכה הפרולטרית הראשונה

תתרחש במדינה תעשייתית מפותחת, שבה מעמד פועלים חזק, כדוגמת גרמניה למשל. הוא

בוודאי לא חשב על רוסיה.

האם הניסיון הקומוניסטי, שלא צלח בברית המועצות, מוכיח כי הרעיון הבסיסי של משק

שיתופי המנוהל על ידי רשויות תכנון מרכזיות היה מוטעה מיסודו ובשום תנאים לא יכול היה

להצליח, משום שללא פעולת מנגנון מחירים העובד באופן חופשי ומספק לצרכנים וליצרנים

)את האינפורמציה הגלומה במחירים, לא יוכל המשק לתפקד ביעילות, כפי שטענו פון האייק

Von Hayek )ואחרים לעומתם יש הטוענים כי הרעיון עצמו נכון, הקפיטליזם מיסודו אינו

יציב, אינו יעיל ומעל לכל גם אינו צודק והרעיון הקומוניסטי יכול היה להצליח בנסיבות

היסטוריות מתאימות יותר ועם אנשים פחות נפשעים מאלו שפעלו ברוסיה.

שטענו כי(Oskar Lange)( ואוסקר לנגה (Abba Lernerהיו גם כלכלנים , כדוגמת אבא לרנר

ניתן לחקות את מנגנון השוק ושתכנון כלכלי יכול להוות תחליף להקצאת המקורות באמצעות

השוק. השווקים יתנו איתותים )סיגנלים( , אך הממשלה היא שתחליט על הקצאת המקורות

ועל היקף ההשקעה.

תשובה חלקית לשאלה הנ"ל יכול לספק הניסיון של מדינות המערב שהצליחו לקיים משק

מתוכנן ונשלט

Command Economyבתקופות חרום )כמו בזמן מלחמה או במהלך הניו דיל(. אולם ניסיונות

אלו היו מוגבלים בזמן והשאלה היא האם בטווח הארוך יוכל משק כזה להקצות את המקורות

באופן אופטימאלי ולהיענות להעדפות הצרכנים , גם בהעדר מנגנונים המספקים איתותים

באמצעות מחירי השוק. מעל לכל מתעוררת השאלה האם משק כזה יהיה מסוגל לייצר

תנופה לקדמה טכנולוגית, או לפחות לאמץ שיפורים טכנולוגיים הבאים ממקום אחר. שאלה זו

היא חשובה לאור העובדה שהמשק הסובייטי נכשל לא רק בהקצאת המקורות אלא גם בהעדר

דינמיקה טכנולוגית מספקת.

הסקת מסקנות מן הניסיון ההיסטורי של ברית המועצות הן לגבי הרעיון הקומוניסטי ואפילו

לגבי משטר סוציאל-דמוקרטי מתון יותר, היא למעשה בגדר חוכמה שלאחר מעשה ולא ברור

20מהו תוקפן הכללי של מסקנות אלו. יש לזכור כי בשנות החמישים והששים של המאה ה

כלל לא היה ברור שהמשטר הכלכלי בארה"ב עדיף על זה של ברית המועצות. במיוחד לאור

הישגיה של ברית המועצות במרוץ לחלל, היו כלכלנים אמריקאים שטענו אז כי צריך יותר

2

תכנון והתערבות ממשלה, בייחוד בנושא של מדע וטכנולוגיה וחינוך בתחומים כמו פיזיקה

ומתמטיקה , שאם לא כן "רוסיה תקבור אותנו".

חלוקת משנה של תקופת קיומה של ברה"מ

כאשר באים לנתח את ההיסטוריה של ברית המועצות והמשק הסובייטי לא ניתן לדבר על כל

תקופות משנה.7התקופה כמקשה אחת , נכון יותר לחלק את התקופה ל

מלחמת האזרחים וקומוניזם של המלחמה1918-1921

תקופת ביניים של המדיניות הכלכלית החדשה )נ.א.פ(1921-1928

תקופת תכניות החומש1929-1939

תקופת מלחמת העולם השנייה1939-1945

לאחר המלחמה ועד מות סטאלין1945-1953

הקומוניזם שלאחר סטאלין מחרושצ'וב ועד ברז'נייב1953-1980

תקופת הדעיכה, עידן גורבצ'וב, עד ההתמוטטות הסופית– 1991משנות השמונים ועד

– ( עסקנו בהתפתחויות בשתי תקופות המשנה הראשונות 23-24ביחידה הקודמת )עמ'

הקומוניזם של תקופת המלחמה והנ.א.פ. נסכם שוב בקצרה את שתי התקופות הראשונות

הללו ונדון ביתר פירוט בתקופות שלאחר מכן.

מהתוצר50%( היה עדיין משק חקלאי במהותו. 1913המשק הרוסי בסוף התקופה הצארית )

מכוח העבודה היה מרוכז בכפרים. העוני היה משווע : רמת75%נבע מן החקלאות ומעל

מזו של בריטניה. אינדיקטורים כמו שיעורי האוריינות )ידיעת30%ההכנסה לנפש הייתה רק

קרוא וכתוב( , תוחלת החיים ועוד היו ברמה דומה יותר לאפריקה או אסיה ולא לאירופה.

- בוצעו19היו אמנם סימנים ראשונים לשינויים בתחום הכלכלי, כבר החל בסוף המאה ה

השקעות תשתית נרחבות בתחבורה, היה יבוא הון בקנה מידה גדול, בעיקר מצרפת שאיתה

קיימה רוסיה שתוף פעולה כלכלי ניכר.

, הפעיל מדיניות1892 שמונה לתפקידו בשנת Sergei Witteשר האוצר הדינמי סרגיי ויטה

שכוונתה הייתה להביא לפיתוח התעשייה במשק ואכן תעשיות מסוימות , כמו פחם, ברזל,

נפט, טקסטילים, התחילו להתפתח. גם במשק החקלאי החלו להופיע ניצני דינמיות. הרפורמות

הביאו1906 אחרי Pyotr Stolypinהחקלאיות שהנהיג ראש הממשלה פיוטר סטוליפין

להצלחה כלכלית בסקטור החקלאי. במסגרת רפורמות אלו הותר לחקלאים למכור ולקנות

קולאקים.–קרקעות והדבר הביא לכך שהחל להיווצר מעמד של בעלי קרקעות אמידים

עברה רוסיה תקופה קשה ביותר, המאמץ1914-1917בעת מלחמת העולם הראשונה

1916-1917המלחמתי הטיל נטל כבד על המשק והאוכלוסייה חוותה סבל כלכלי קשה. בחורף

3

גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה צבאית והשלטון של–הייתה קריסה מוחלטת של המערכת

הממשלה הצארית איבד את כל הלגיטימיות שלו.

הקומוניזם של תקופת המלחמה , התחוללה מלחמת אזרחים1917לאחר שהבולשביקים תפשו את השלטון באוקטובר

ונסתיימה בניצחונם של הבולשביקים. בתקופה זו סבלה1920שנמשכה עד סוף שנת

האוכלוסיה מרעב ומשיעורי תמותה גבוהים, כתוצאה מהחרמות של סחורות מהחקלאים וגם

ממפעלי התעשייה. כלכלת השוק התמוטטה, היו תופעות של היפר אינפלציה, הרובל נעלם

1920כאמצעי חליפין והיה מעבר לכלכלת חליפין. מערכת התחבורה והתשתיות קרסה. בשנת

בלבד10%, היצוא היה 1913 מרמתה ב 20%הייתה התפוקה של התעשייה הרוסית רק

. 1913 מרמתה ב 64% והתפוקה החקלאית הגיעה ל 1913מרמתו ב

הבולשביקים התכחשו לחובות החיצוניים של המשטר הקודם והדבר גרם לכך שבמשך תקופה

ממושכת הם היו מנותקים לחלוטין משווקי האשראי הבינלאומיים וכתוצאה מכך גם לא יכלו

לייבא חומרי גלם, דבר שפגע במיוחד בייצור התעשייתי.

הבעיות הכלכליות שהתעוררו בתקופה זו היו חמורות - . במשק הסובייטי שרר כאוס מחלט.

חלה ירידה ניכרת בתפוקה התעשייתית וגם בתפוקה החקלאית , דבר שגרם לרעב כבד. על

רקע זה החלו ויכוחים בצמרת הסובייטית לגבי הדרך הנכונה שיש ללכת בה.

בספרות המרקסיסטית הייתה קיימת אמנם התחזית שתפרוץ מהפכה פרולטארית ותונהג

"דיקטטורה של הפרולטריון", אולם לא ניתן למצוא בה הנחיות מעשיות איך לנהל את הכלכלה

הקולקטיבית.

המטרה הראשונית במעלה הייתה לספק מזון לאוכלוסייה ועל מנת להשיג מטרה זו הגיע לנין

למסקנה שאין מנוס משינוי המדיניות הכלכלית.

המדיניות הכלכלית החדשה - הנא"פ =NEP New Economic Policy הונהגה המדיניות הכלכלית החדשה, )1921-1928בשנים

.)

פ הייתה נסיגה זמנית מן העקרונות הקומוניסטיים וחזרה לכלכלת שוק ולקניין פרטי."הנא

הוחזר השימוש בכסף, מפעלי תעשייה קטנים הופרטו. המפעלים הגדולים נשארו באחריות

משרדי התכנון, אך הם קבלו למעשה מידה לא מעטה של אוטונומיה. הונהגה ליברליזציה

מרחיקת לכת בסקטור החקלאי. ניתנה לאיכרים הרשות לשווק חלק מן התפוקה החקלאית

באופן פרטי. ניתנה אפשרות לסחור בקרקעות, שבתקופה הקודמת הולאמו וחולקו לאיכרים.

( לרכז בידם כמות גדולה שלKULAKS קולאקים )–כתוצאה מכך הצליחו חקלאים מוצלחים

קרקעות ושל בהמות והדבר יצר קיטוב מעמדי בחקלאות. התוצאה של הנא"פ הייתה גידול

מהיר מאד של התוצר החקלאי ושל מספר הבהמות, המחסור במזון חוסל והיה אפילו יצוא

4

והתפוקה1913 מזה של 13% היה גבוה ב 1929תבואות. אומדנים מראים כי התוצר החקלאי ב

.1913 מזו של 40%-30%התעשייתית הייתה גבוהה ב

לאור הצלחתה של המדיניות הכלכלית החדשה נשאלת השאלה מדוע נזנחה מדיניות זו

והונהגו התכנון המרכזי והקולקטיביזציה.

קודם כל האידיאולוגים מהאגף השמאלי של המפלגה ראו מלכתחילה בנא"פ פתרון זמני ולא

מטרה בפני עצמה. התפתחה עוינות הולכת וגוברת כנגד המתעשרים החדשים, במיוחד לאור

העובדה שהחלו תלונות אודות מחסור וספקולציות בתבואות.. הקולאקים שריכזו בידיהם

אדמות רבות וניהלו משקים חקלאיים קפיטליסטים בקנה מידה גדול, זכו לביקורת חריפה,

אולם משקים אלו הם שהצליחו להביא לגידול הניכר ביבולי התבואות ואפילו איפשרו את

חידוש יצוא התבואות.

השלטון הסובייטי התקשה להתמודד עם מנגנון המחירים של השוק החופשי וניסה להתערב

בקביעת המחירים. התקיים למעשה מנגנון דואלי של חנויות ממשלתיות מצד אחד ושל עסקים

פרטיים מצד שני . כאשר קיים פער הולך ומתרחב בין המחירים ה"רשמיים" שהיו נהוגים

.Nep-menבחנויות הממשלתיות לבין אלו שנדרשו בחנויות הפרטיות על ידי היזמים החדשים

המנהיגים חששו כי אם שינוי בתנאי הסחר יפעל לרעת החקלאות )כלומר המחירים היחסיים

של החקלאות ירדו( יביא הדבר לכך שהחקלאים לא יספקו תבואה לחנויות הרשמיות, אלא

יאכלו אותה בעצמם וכתוצאה מכך יווצר מחסור בתבואות בערים דבר שיביא לרעב וגם

להאטה בתהליך התיעוש.

שאלת השינויים במחירים היחסיים של הסקטור החקלאי והסקטור התעשייתי בתקופה זו )

1921-1923)

כונתה "משבר המספריים" )משום שגרף המראה את מחירי מוצרי התעשייה וגרף המראה את

מחירי המוצרים החקלאיים נראה כמו זוג מספריים שנקודת המפגש של זרועותיו היא בשנת

(. מחירי מוצרי התעשייה בתקופה זו עלו בשיעור1923 והם נפתחים יותר ויותר עד שנת 1921

גבוה בהרבה מזה של מוצרי החקלאות. הדבר נבע למעשה מכך שהנא"פ הביא להרחבה ניכרת

ובשל הביקוש הבלתי גמיש, הביא הדבר לירידה חדה1922בהיצע מוצרי החקלאות כבר ב

במחירם. לעומת זאת הסקטור התעשייתי היה הרוס והתאוששותו הייתה איטית בהרבה, בשל

מחסור בציוד, בכוח אדם מקצועי , בדלק ובחומרי גלם )למשל כותנה שבשל המחסור במטבע

חוץ לא ניתן היה לייבאה(.

החשש של המתכננים הבולשביקים היה שהמחירים הנמוכים של מוצרי החקלאות יגרמו לכך

שכוח הקנייה של הסקטור החקלאי ירד ולפיכך יקטינו החקלאים את רכישת מוצרי התעשייה

וכתוצאה מכך יואט קצב התיעוש, שנתפש בעיני המתכננים כנתיב הראשי לצמיחתה הכלכלית

של רוסיה. בנוסף לכך חששו המתכננים כי המחירים הנמוכים של מוצרי החקלאות עלולים

להביא לכך שהחקלאים לא יספקו תבואה לשווקים אלא יצרכו אותה בעצמם ולפיכך

5

תסבולנה הערים ממחסור בתבואה. כמו כן היה חשש כי המחירים הנמוכים יביאו לכך

שהחקלאים יצמצמו את היקף הגידולים החקלאיים.

החששות הללו היו מוגזמים ובמידה רבה נבעו מחוסר הבנה של המערכת הכלכלית ושל מנגנון

המחירים. קודם כל השינויים בתנאי הסחר )בין החקלאות והתעשיה( היו פועל יוצא מכך

שהנא"פ הצליח להשיג את המטרה של הגדלת התפוקה החקלאית. הירידה במחיר המוצרים

החקלאיים אמנם פגעה בהכנסתם של החקלאים אך מצד שני גם גרמה לכך שהם יוציאו חלק

קטן יותר מהכנסתם על רכישת מוצרי חקלאות וכך יתפנה חלק גדול יותר ממנה לרכישת מוצרי

תעשייה. לפיכך אין זה ודאי שהביקוש של החקלאים למוצרי תעשיה ירד. מצד שני ברור כי

הביקוש של תושבי הערים למוצרי תעשיה צפוי היה לעלות, בשל הירידה במחירי המזון.

מביאה לכך שכאשר1העובדה כי הביקוש למזון נוטה להיות בעל גמישות מחיר קטנה מ

מחירי המזון יורדים קטן הסכום המוצא על רכישת מזון ולפיכך העודף, שיכול להיות מופנה

לרכישת מוצרי תעשיה, גדל.

גם החשש שירידת מחירי התבואה תביא להקטנה בהיקף הגידולים לא היה מבוסס. אפשר

אפילו לטעון כי אם החקלאים מעוניינים ב"הכנסת מטרה", כלומר מטרתם להשיג הכנסה

מסוימת הנמדדת בערכים כספיים, הרי ירידת המחירים וירידת הפדיון שלהם תביא דווקא

לכך שהם ינסו להגדיל את הכמויות המוצעות ולייצר יותר.

התהפכה המגמה וה"מספריים" החלו להיסגר, שכן מחירי מוצרי התעשייה ירדו1924 בשנת

ואילו מחירי המוצרים החקלאיים עלו.

( וגור עופר למסקנה כי(Alec Noveפ הביאה היסטוריונים כלכליים כמו אלק נוב "הצלחת הנא

התבססות על העקרונות של תכנית זו, בשינויים מסויימים, יכולה היתה להיות תוואי

התפתחות אופטימלי למשק הסובייטי ולהפוך אותו למשק בעל כלכלה מעורבת מוצלחת וזאת

((Robert Allenבניגוד לתוואי שבו הוליכו את המשק סטאלין ואנשיו. כנגדם טען רוברט אלן

כי הנא"פ לא יכול היה לפתור את החולשות המבניות הבסיסיות של המשק הרוסי. במיוחד הוא

לא יכול היה להביא למעבר של מיליוני עובדים מיותרים מהסקטור האגררי אל הסקטור

התעשייתי . לדעתו לו היו ממשיכים במדיניות הנא"פ היה נשאר המשק הרוסי ברמת פריון

נמוכה, במיוחד בסקטור החקלאי ולא הייתה מתרחשת בו הצמיחה המהירה של התעשייה

23-25' הכבדה. דיון מפורט יותר בנושא זה ייערך בהמשך הפרק בעמ

1929-1939 תכניות החומש השאלות עמן צריך היה להתמודד המשק הרוסי )הסובייטי( היו דומות לאלו העומדות בפני

משקים בלתי מפותחים רבים - שאלת התיעוש, מימון הצבר ההון, העברת כוח אדם

מהסקטור החקלאי הגדול והבלתי מפותח, לתעשייה. הפתרון שנבחר היה תכנון מרכזי ושימוש

בדרכי כפייה לשם השגת המטרה בקצב מהיר. לנין ראה בנא"פ נסיגה זמנית מן המהלך

6

( , החל בתכנון1924הסוציאליסטי וסטאלין שאחז ברסן השלטון לאחר מותו של לנין )ינואר

החלה להתבצע באופן הדרגתי מדיניות לפיה1926המהלכים לביטולו של הנא"פ . החל ב

התרחבה מידת ההתערבות האדמיניסטרטיבית של הממשל והצטמצם תפקידם של כוחות

של המפלגה הקומוניסטית שנערך בסוף אוקטובר15השוק והיוזמה הפרטית. כבר בקונגרס ה

נקבע כי, יש לחזק את חוסנה הכלכלי של התעשייה הסוציאליסטית בקנה מידה גדול,1926

ולהופכה לגורם החשוב ביותר ובעל ההשפעה על המשק כולו. המטרה הייתה להשיג ואף

1927לעבור את המדינות הקפיטליסטיות המפותחות בזמן קצר ככל האפשר. החל בסוף שנת

החלו ההכנות הממשיות לתכנית החומש הראשונה, הוכנו מספר טיוטות כאשר בכל גרסה

עדכנית יותר הוצבו יעדים שאפתניים יותר ויותר שלמעשה היו בלתי ניתנים להשגה. הגרסה

. המטרה שנקבעה הייתה להגיע1929 דפים, אושרה באביב 1700הסופית שהייתה מסמך בן

להרחבת התפוקה התעשייתית פי שתיים וחצי ולהרחבת התפוקה של מוצרי1932עד שנת

. תוכננה הקמתם של שלושה מרכזי תעשייה חדשים במרכז אסיה, סיביר4השקעה פי

והמזרח הרחוק. על כל הפעילות הכלכלית הייתה אחראית וועדת התכנון המרכזית )

GOSPLAN.שהוקמה על פי החלטת סטאלין והוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית )

תפקיד הוועדה היה לתכנן, לארגן ולהוציא אל הפועל מדיניות כלכלית ריכוזית ומתוכננת

לחלוטין. למעשה וועדה זו קבעה מה, איך, מתי, ואיפה ייצרו כל מוצר ולאן ישווקו אותו. היא

גם קבעה את מחירי המוצרים ואת שכר העבודה. כל הדברים הללו נקבעו ללא כל התחשבות

בביקוש או ברצונות של הצרכנים. הדגש גם הושם על השגת יעדים כמותיים וכמעט לא יוחסה

חשיבות לאיכות המוצרים.

ההתקדמות המהירה הייתה מטרה מרכזית. היו הצהרות על כך שהמטרות של תכנית החומש

דעות שתמכו1931 שנים בלבד. כאשר נשמעו ב 4הראשונה תושגנה לא בחמש שנים אלא ב

בהאטה בקצב השינויים הגיב סטאלין ואמר כי "אנו מצויים חמישים או אפילו מאה שנים

שנים". מאחורי הפיתוח10מאחורי המדינות המפותחות ואנו חייבים לסגור פער זה במשך

המואץ של התעשייה הכבדה עמד גם הצורך, שלא הוצהר עליו במפורש, להקים תעשיית נשק

ותחמושת.

המדיניות הכלכלית התבססה על ארבעה עקרונות יסוד :

. שליטה ביורוקרטית מלאה על המשק וביטולו המוחלט של מנגנון המחירים בכל ההחלטות1

הנוגעות

להקצאת המקורות.

. שינוי רדיקלי של מערכת התמריצים שהתבטא בעיקר במעבר משיטת הגזר לשיטת המקל.2

. תיעוש מהיר והאצה בקצב היווי ההון, כלומר ההשקעות, כאשר הדגש מושם על תעשייה3

כבדה, מכרות וחשמול המשק.

. ארגון מחדש, מרחיק לכת, של החקלאות המתבסס על קולקטיביזציה.4

7

תכניות החומש השיגו צמיחה ללא תקדים, בעיקר בענפי התעשייה הכבדה- טרקטורים,

נחפרו תעלות,–טורבינות, מוצרי הנדסה, ייצור מכונות, מוצרי מתכת . גם התשתיות הורחבו

כמו תעלת מוסקבה- וולגה ותעלת וולגה-דון, הוקם במהירות סכר ענקי על נהר הדנייפר )

Dnieprostroiשהיה הסכר הגדול באירופה והוא שמש להפקת חשמל בכוח המים. חשמל זה )

סיפק כוח מניע למפעלי תעשייה רבים. הוקמו גם מפעלי טקסטיל, אולם בעקרון, הייצור של

מוצרי צריכה היה בעדיפות משנית.

הרצון לפתח את התעשייה במהירות גבה גם מחיר במונחי יעילות. למשל הקמת הקומפלקס

של תעשיית המתכת באורל ובסיביר הייתה יקרה מאד ודרשה כמויות הון עצומות. אולם

לשקם את1942בדיעבד שמש קומפלקס זה בסיס חשוב לייצור נשק שבלעדיו לא ניתן היה ב

הצבא האדום ולצייד אותו במהירות , באופן שיאפשר לו להביס את גרמניה הנאצית.

בניגוד להצלחות בתחום התעשייה, השינויים בחקלאות לא השיגו את מטרתם. הקולקטיביזציה

סובחוזים,– קולחוזים ומשקים ממלכתיים –הכפויה - שבמסגרתה הוקמו משקים שיתופיים

חיו בקולחוזים כמיליון איכרים בלבד ותוך1929לא הצליחה להשיג את מטרותיה. באמצע

מיליון.70שנה עלה מספרם ל

מכלל האיכרים ואחוז הקרקעות83% השתייכו למסגרות הקולקטיביות 1935בשנת

מכלל הקרקעות, אולם הגידול המתוכנן בתפוקה94.1%הקולקטיביות עמד באותה שנה על

החקלאית לא הושג, אלא להיפך. האכרים הביעו את מחאתם על המהלך על ידי כך ששחטו

את הבהמות - הבקר והסוסים, דבר שגרם להקטנת ההון בסקטור החקלאי ולהקטנה בפריון

( בהן מיליוני1933הייצור. התפוקה החקלאית ירדה עד כדי כך שהיו שנים )הבולטת בהן היא

מליון בני אדם.4אנשים מתו מרעב. הרעב היה קשה במיוחד באוקראינה , שבה מתו מרעב כ

.Holodomorכיום מכונה תקופה זו באוקראינה "השואה"

מליון איש( חוסל, גם כמעמד וגם באופן פיזי. הפגיעה של צעד2 מעמד הקולקים בברה"מ )כ

זה בחקלאות הייתה אנושה משום שהם היו האלמנט היזמי, המוכשר והחרוץ בענף החקלאות.

מיליוני איש גורשו לסיביר ורובם לא שרדו. הקולקטיביזציה גבתה מחיר נוראי במונחים של חיי

אדם וסבל אנושי.

היסטוריונים מערביים תיארו את התוצאות הנוראיות של הקולקטיביזציה בחקלאות כאחד

( האלימים שהונחתו מעולם על אוכלוסיה(Institutional Shockממעשי ה"הלם המוסדיים"

כלשהי. מצד שני יש טענות האומרות ששחיטת הבהמות דווקא הייתה טובה להתפתחות

החקלאות שכן בהמות העבודה הוחלפו בטרקטורים שהיו יעילים יותר ולא צרכו גרעיני תבואה.

הסקטור החקלאי היה אחד המקורות החשובים להצבר ההון בתעשיה, משום שהמחירים

שנקבעו למוצרי החקלאות באופן אדמיניסטרטיבי על ידי הממשלה )ואותם קבלו החקלאים(,

היו נמוכים באופן מלאכותי מהמחירים אותם שלמו הצרכנים בחנויות, שכולן היו ממשלתיות.

פער זה היווה מס כבד על כל הצריכה של מוצרי החקלאות. מדיניות מחירים זו הביאה לירידה

ברמת החיים בכפרים וגרמה לנהירה עצומה של עובדים העירה . הממשלה השתמשה

8

בתקבולי המסים הללו כדי לממן את ההשקעה במפעלי התעשייה ובנוסף מומנו ההשקעות

באמצעות שני אמצעים נוספים :

( היו אגרות חוב אלו ניתנות לפדיון רק כעבור1927הנפקת אגרות חוב . בתחילה )יוני .1

. מאוחר יותר הורעו תנאי אגרות החוב אולם12% שנים ונשאו ריבית גבוהה של 10

רכישתם הפכה לחובה.

חל גידול ניכר בהדפסת הכסף והדבר מוצא את ביטויו30הדפסת כסף. בשנות ה .2

מיליארד רובל8.4 ל 1928 מיליארד רובל בינואר 1.7בגידול בכמות הכסף במחזור מ

1933בינואר

( Alec Nove – An Economic History of the U.S.S.R- )המקורׁ

תוצר לוואי של תכניות החומש והגידול הניכר בסקטור התעשייתי היה תהליך אורבניזציה

מואץ. אוכלוסיית הערים גדלה הרבה מעל המצופה וכתוצאה מכך חלה החמרה בצפיפות

ובתנאי הדיור של האוכלוסייה. התופעה של כמה משפחות החולקות דירה אחת ומשתמשות

במטבח ושירותים משותפים הייתה שכיחה מאד. ההרעה הזאת בתנאי הדיור הייתה פן נוסף

של הסבל הנורא שחוותה האוכלוסייה.

הצמיחה הכלכלית הביאה למחסור בכוח אדם וכתוצאה מכך חל גידול ניכר בשיעור

השתתפותן של נשים בכוח העבודה. מקצועות מסוימים כמו רפואה והוראה הפכו כמעט באופן

בלעדי למקצועות נשיים וכפועל יוצא מכך חלה ירידה ביוקרה )פרסטיז'ה( שלהם. נשים רבות

שהגיעו מהסקטור החקלאי נקלטו בתחומים הדורשים עבודה בלתי מקצועית.

ככלל היה במשך כל תקופת תכניות החומש מחסור חמור בכוח אדם מקצועי. כדי להתמודד

עם מחסור זה היו ניסיונות לייבא מומחים זרים מארצות אחרות. כמו כן נעשו מאמצים להרחיב

את מערכת החינוך הכללי וגם המקצועי וגם את ההכשרה המקצועית . במהלך השנים של

תכניות החומש התרחבה מערכת ההכשרה המקצועית, בעיקר באמצעות בתי החרושת עצמם

On the Job Training)כמו כן הועברו קורסים לעובדים והוקמו אפילו בתי ספר מקצועיים , )

שנוהלו על ידי המפעלים . במשך שנים אלו התרחבה גם רשת האוניברסיטאות והמכונים

הטכנולוגיים והמחסור בכוח אדם מקצועי הוקל במידת מה. חלה גם עלייה ניכרת בפריון

העבודה. הנתונים הבאים יכולים להעיד על ההתפתחויות בתחום זה: )הנתונים באלפים(

1928 1941

908.0 233.0בוגרי אוניברסיטאות

289.9 47.0מהם : מהנדסים

1,492.2 288.0בוגרי תיכון

320.1 51.0מהם : טכנאים

(Alec Nove '232 שם, עמ)

9

חלק מכוח העבודה היה מורכב מעובדי כפייה ואסירים. המגורשים לסביר הועסקו בדרך כלל

במפעלים ובפרויקטים שניבנו שם. התעלה שחיברה את הים הלבן עם הים הבלטי,למשל,

נכרתה על ידי עובדי כפייה.

על אף שבאופן עקרוני לא היו תמריצים כספיים, ניסו ליצור דיפרנציאציה בשכר והשכר

הוצמד לתפוקה, דבר שעודד את העובדים לעבוד יותר. גם הביטול ההדרגתי של הקיצוב,

ההיצע הגדול יותר של מוצרים בשוק וכן העובדה שמחיריהם עלו , כל אלו היוו תמריץ

לעובדים להגדיל את מספר שעות העבודה ולעבוד ביתר יעילות.

יחד עם זאת אי אפשר להתעלם מכך שחלק משמעותי מן האוכלוסייה הונע על ידי להט

אידיאולוגי, או שהושפע מתעמולה יעילה ועבד בהתלהבות, מתוך אמונה בכך שהשינויים

מבטיחים עתיד טוב יותר להם ולילדיהם. ידוע המקרה של כורה הפחם אלקסיי סטכאנוב

על הנורמה. הוא השיג זאת לא רק על ידי עבודה קשה14שהצליח להגיע לתפוקה שעלתה פי

אלא גם על ידי הפעלה יעילה וחכמה של כוח האדם הבלתי מקצועי שעמד לרשותו. הצלחתו

זכתה לפרסום ניכר והוא שמש מודל לחיקוי ודוגמא שעודדה גם עובדים אחרים להצטיין בפריון

העבודה שלהם. שמו של סטכאנוב, כמו גם המושג "סטכאנוביזם", הפכו למושג ברחבי ברית

בחר את אלקסייTimeהמועצות ואף ברחבי העולם. וניתן אפילו לציין את העובדה שהמגזין

.1935סטכאנוב ל"איש השנה" שלו לשנת

חשוב לציין כי ההשקעות העצומות שבוצעו והצמיחה המהירה של כלכלת ברה"מ בשנות

השלושים בולטות במיוחד על רקע המשבר הגדול שעבר על כל המשקים בעולם באותה

תקופה. בעוד שכל המשקים סבלו מאבטלה של עשרות אחוזים, מירידה ניכרת בתוצר

הלאומי ומהשקעה נקייה שלילית , הייתה ברית המועצות בתנופת פיתוח, גידול עצום

בהשקעות וצמיחה כלכלית בשיעורים שלא היה להם תקדים.

באמידת נתוני הצמיחה הכלכלית בתקופה זו מתעוררת בעיה סטטיסטית עקרונית שעליה

נעמוד להלן :

אמדן הגידול המצטבר של התוצר של התעשייה הסובייטית בתקופת שתי תכניות החומש על

, הרי המדד ב100 מוגדרת כ 1927פי הנתונים הרשמיים מראה על גידול בשיעור עצום : אם

. אולם נתון זה הוא בעייתי. קודם כל היה בתקופה זו תהליך אינפלציוני1509 עמד על 1937

משמעותי והנתונים לא ניכו כראוי את השפעת האינפלציה. אך השאלה העקרונית יותר היא

מהי הדרך הנכונה לאמידת התוצר במשק העובר תהליכי טרנספורמציה עמוקים. הכלכלן

התלבט בשאלה והצביע על התופעה שכאשר משק חקלאי( Gerschenkron )גרשנקרון

עובר תהליך תיעוש, השינוי הקיצוני בהרכב הפיזי של הייצור מלווה גם בשינוי גדול במחירים

המשקלל את הכמויות על פיLaspeyresהיחסיים. אם משתמשים באינדקס כמויות על פי

מחירי שנת הבסיס, )כפי שעשו הסובייטים בנתוניהם הרשמיים בהם נמדד התוצר במחירים

( הרי הסקטור הצומח )התעשייה( מקבל למעשה "פרס" סטטיסטי1927קבועים של שנת

10

משום שהכמויות הגדלות של הייצור התעשייתי משוקללות במחירים הגבוהים של מוצרי

התעשייה בתקופת הבסיס ולפיכך המדד מוטה כלפי מעלה. תופעה זו זכתה לכינוי "אפקט

)המשקלל את הכמויות במחירים של סוףPaascheגרשנקרון". גם שקלול על פי מדד

התקופה( לא יפתור את הבעייה שכן תיווצר הטייה בכיוון ההפוך. לפיכך החליט גרשנקרון

לאמוד את הייצור הסובייטי על פי מחירים אמריקאיים אותם מצא בקטלוגים של מוצרים

אמריקאיים המקבילים לאלו של רוסיה הסובייטית. כתוצאה מכך הוערכו המוצרים החדשים

במחיר הנמוך יותר שהיה קיים בארה"ב , דבר שהקטין במידה רבה את קצב הגידול : הנתון של

( זה עדיין גידול משמעותי אך נמוך בהרבה100=1927 )525 לפי חישוב זה עמד על 1937

.1509 על 1937מהנתון הרשמי שלפיו, כאמור, עמד המדד ב

למעשה אין צורה חד ערכית ומדויקת לחשב את שיעור הגידול של התוצר במשק העובר

תהליכי שינוי רדיקליים. ניתן לומר כי תהליך הצמיחה הכלכלית משנה את אמות המידה לפיהן

ניתן למדוד אותו ולפיכך מדידה מדויקת במקרים כאלו היא בלתי אפשרית.

בנוסף העלו חוקרים שונים את הטענה כי הסטטיסטיקות הרשמיות בברה"מ היו מוטות מאד

כלפי מעלה

לפיכך ניסו חוקרים מערביים, ביניהם הכלכלן הישראלי גור עופר, לבחון לעומק את הנתונים

"ול"זקק

אותם על מנת לקבל מושג כמותי משמעותי יותר על הצמיחה בברית המועצות.. המסקנה

שלהם הייתה כי שיעורי הצמיחה היו גבוהים, אם כי נמוכים מאלו שמראות הסטטיסטיקות

הרשמיות של ברה"מ.

ובראשית תקופת תכנית החומש1936-1937בשנים האחרונות של תכנית החומש השנייה

השלישית )שלא הושלמה בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה(, הסתמנה האטה בקצב הצמיחה

של המשק. הדבר נבע גם מסיבות כלכליות כמו צווארי בקבוק, במיוחד בתחום של אספקת

חומרי גלם ושיבושים בתחבורה, אולם ההאטה מיוחסת גם לשלטון הטרור והטיהורים הגדולים

שהתרחשו באותה תקופה. במסגרת הטיהורים הללו חוסלו או גורשו לסיביר מפקדי צבא

חשובים מן הדרג הבכיר ביותר, קציני מטה, מתכננים, מנהלים ומהנדסים . כתוצאה מכך נפגע

פריון הייצור אולם הייתה גם פגיעה אנושה ביכולתו הצבאית של הצבא האדום, דבר שבא לידי

ביטוי בתבוסות הסובייטיות בשלבים הראשונים של המלחמה. גם הסטת המשאבים לתחום

, פגעה בצמיחה הכלכלית. 1939-1940הצבאי, בעקבות המלחמה בפינלנד שהתרחשה בשנים

בהקשר של תכניות החומש נשאלת השאלה מה מסביר את הדגש שהמתכננים הסובייטים

שמו על התיעוש. הדבר היה קשור כנראה בויכוח שהתנהל בצמרת הסובייטית לגבי צמיחה

מאוזנת ובלתי מאוזנת. מכיון שכאמור אין בתיאוריה המרקסיסטית הנחיות ברורות כיצד צריכה

Nicolaiלהיראות כלכלה מארקסיסטית, התנהלו ויכוחים מרים בין אלו כמו קונדראטייף

Dmitriyeviech Kondratieff ובוכארין Bukharinשהאמינו בצמיחה מאוזנת, לבין אלו

11

שתמכו בתיעוש מהיר אפילו אם הדבר בא על חשבוןPreobazhenskiכדוגמת פריאובז'נסקי

הסקטור החקלאי. הויכוח הוכרע על ידי הפוליטיקאים וקונדראטייף ותומכיו במשרד האוצר

והוצא להורג בספטמבר1930הפסידו בויכוח ) והפסידו גם את חייהם - קונדראטייף נעצר ב

לאחר משפט ראווה(. 1938. גם בוכרין הוצא להורג במרץ 1938

לסטאלין ובני בריתו )כמו פריאובז'נסקי למשל( הייתה הערצה מוגזמת לתעשייה והם האמינו כי

צמיחה כלכלית עשויה להיות מושגת אך ורק באמצעות תיעוש ובמיוחד פיתוח תעשייה כבדה

כמו ברזל ופלדה, תעשייה כימית, תעשיית מכונות וייצור חשמל. הסבר אחר לדגש שהושם על

פיתוח התעשייה הוא שברה"מ הייתה מודעת לכך שעל מנת להגן על עצמה יש צורך בפיתוח

.1933תעשייה צבאית. השאלה היא עד כמה היה ברור צורך זה כבר בתקופה שלפני

( נשמע משכנע יותר. לדעתו התפוקה השולית שלAllen Robertטיעונו של רוברט אלן )

העובדים מחוץ לערים הגדולות הייתה נמוכה ביותר. בחלקו נבע הדבר מכך שהייתה שם

תעשייה ביתית שהשתמשה בעיקר בכוח אדם ובחלקו מכך שבחקלאות היה קיים עודף כוח

אדם. לפיכך ניתן היה להשיג צמיחה משמעותית פשוט על ידי הקצאה מחדש של כוח האדם

והעברתו מהכפרים אל הערים והמרכזים התעשייתיים. לדעתו של אלן תהליך זה היה צריך

להיעשות באופן הדרגתי ובזהירות ולא כך הוא בוצע במציאות.

1939-1945 תקופת מלחמת העולם השנייה הותקפה ברה"מ במפתיע על ידי צבאות גרמניה הנאצית שהפרה את הסכם1941 ביוני 22ב

)הסכם ריבנטרופ-מולוטוב( ופתחה ב"מבצע1939אי ההתקפה שנחתם ביניהן באוגוסט

ברברוסה". הצבא האדום היה בעמדת נחיתות בהשוואה לוורמאכט. הוא לא היה מצויד כראוי

וסבל ממחסור חמור בנשק אוטומטי ובנשק אנטי-טנקי. חלק מהציוד )למשל הטנקים( היה

מיושן, רמת האימון של החיילים הייתה לקויה. כתוצאה ממתקפת הפתע ונחיתותו של הצבא

האדום, סבלו הרוסים תבוסות חמורות כבר בשלבים הראשונים של המלחמה ונאלצו לסגת

משטחים נרחבים. בשטחים אלו היו ממוקמים מפעלי תעשייה רבים, מכרות ונתיבי תחבורה

אסם התבואה של רוסיה(–חשובים. גם האזורים החקלאיים החשובים )כמו למשל אוקראינה

הצליחו הרוסים במאמצים אדירים1941נפלו לידי הגרמנים. בתקופה שבין יולי עד נובמבר

מפעלי תעשייה שרובם היו מפעלים1523לפנות מהאזורים שנכבשו אחר כך בידי הגרמנים

גדולים. בנוסף הועברו מזרחה מיכליות עמוסות בדלק, ציוד, חיטה ובקר. המפעלים והציוד

שפונו, הורכבו במהירות באזורי אורל, מערב סיביר, מרכז אסיה וקזחסטאן. יחד עם המפעלים

מליון איש שרובם היו מועסקים במפעלים הללו והם נאלצו להתגורר במקומות10פונו כ

החדשים בתנאי צפיפות מחרידים ולסבול ממחסור חמור. הייצור במפעלים אלו חודש

הצליחו לחדש1941 בדצמבר 10במהירות כאשר מוקד הפעילות היה הייצור המלחמתי. כבר ב

את פעילותו של מפעל המטוסים שפונה והורכב בו מטוס מיג ראשון. ראוי לציין כי כל המבצע

12

רחב הממדים הזה של העברת מפעלי התעשייה הכבדה מזרחה, שנעשה ממש מתחת לאפם

של הגרמנים , לא יכול היה להתבצע ,במהירות כזו ובהיקפים כאלו, במשק מערבי ובחברה

דמוקרטית.

המכה שהונחתה על כלכלת ברה"מ הייתה קשה. ציוד תעשייתי רב נותר באזורים שנכבשו וגם

הצבא הנסוג איבד חלק ניכר מציודו. הייצור התעשייתי סבל ממחסור חמור בחמרי גלם וחלקי

חילוף, משיבושים במערכת התחבורה וממחסור בדלק. כמו כן היה מחסור בכוח אדם מקצועי.

,Alec Nove. )1940 מהתפוקה של נובמבר 51.7% הייתה רק 1941תפוקת התעשייה בנובמבר

(271שם, עמ'

1942 נבלמה ההתקפה הגרמנית בשערי מוסקבה, הם פנו דרומה וב 1941לאחר שבסוף שנת

כבשו את צפון הקווקז ואת אזור הדון והתקדמו לאורך הוולגה עד סטלינגרד . הנזקים

השטחים שנכבשו היו שטחים חקלאיים פוריים והיו בהם–הכלכליים של מהלך זה היו ניכרים

גם מספר שדות נפט. גם שדות הנפט העשירים של באקו עמדו תחת איום ולזמן מסוים נפגעה

האספקה מהם .

התוצר הלאומי הכולל של ברה"מ במשך כל תקופת המלחמה היה נמוך מרמתו שלפני

המלחמה. הפגיעה החמורה ביותר הייתה בסקטור החקלאי שתפוקתו בשנות המלחמה עמדה

, דבר שהביא, כמובן, למחסור חמור במזון. במיוחד סבלה ממחסור1940 מרמתה ב 1/3-1/2על

. אולם1940 חזר התוצר הלאומי של רוסיה לרמתו ב 1945זה האוכלוסייה האזרחית. רק ב

הייצור המלחמתי גדל במשך כל שנות המלחמה בשיעורים ניכרים. השליטה של השלטון

במערכת הכלכלית ובכל המקורות הייתה מוחלטת. גם חומרי הגלם וגם כוח העבודה הופנו

לצורך המאמץ המלחמתי. הניסיון של התכנון המרכזי שנרכש בעשר השנים הקודמות,

בתקופת תכניות החומש, סייע במידה רבה להסדרת הייצור בתקופת המלחמה .

יובאו כלי–ברה"מ קבלה בתקופת המלחמה סיוע מארה"ב במסגרת תכנית "החכר והשאל"

נשק )תותחים, מטוסים וטנקים( וכלי תחבורה, מכונות ומתכות אל ברזיליות. אולם החלק הארי

של האספקה הצבאית יוצר על ידי התעשייה המקומית. גם איכותם ויעילותם של הטנקים

והתותחים הרוסיים הייתה גבוהה.

התחוללה התפנית במלחמה. כאשר הצבא הגרמני ספג תבוסה מוחצת1942בסוף שנת

בסטלינגרד, אחרי קרבות עקובים מדם. אולם נדרשו עוד כשנתיים וחצי של לחימה מאומצת ,

קשה ועקשנית, עד אשר הצליחו הרוסים לשחרר את כל הטריטוריות שנכבשו ולהתקדם

.1945 במאי 9ולכבוש את כל ארצות מזרח ומרכז אירופה ולהביס סופית את הגרמנים ב

אי אפשר שלא להזכיר את תרומתו החשובה של מורל האוכלוסיה לנצחון הסובייטי.

האוכלוסייה כולה גוייסה למאמץ ההירואי לבלום את התוקפנות הנאצית. המלחמה כונתה

גם אלו שנלחמו בגבורה בחזית וגם אלו–"המלחמה הפטריוטית הגדולה" וגיוס ההמונים

שעבדו בחריצות בעורף - התבסס על מניעים לאומיים ואפילו דתיים משום שמניעים אלו דברו

13

אל לב האוכלוסייה. התנהגותם הברברית של הגרמנים כלפי האוכלוסייה הכבושה, עוררה עוד

יותר את הזעם והשנאה כנגדם.

ניצחון ברה"מ על גרמניה במלחמת העולם השנייה מאפשר הפקת שני לקחים ביחס לתחום

–הכלכלי

( אכן יעיל יותר , בעיתות(Command Economy הוא מוכיח שוב כי משק נשלט –האחד

חירום, ממשק של יוזמה פרטית. גרמניה הייתה גם כן מדינה טוטליטרית מבחינה פוליטית,

אולם היא נשארה נאמנה לעקרון של הקניין הפרטי והייצור של אמצעי הלחימה בוצע

במפעלים פרטיים שיצרו מגוון גדול של כלי נשק. רק באמצע המלחמה עברו הגרמנים למשק

( המשק Albert .)Speerנשלט בניהולו של שר החימוש והייצור המלחמתי , אלברט שפר

הרוסי, לעומת זאת, היה כבר נשלט מזה עשרים שנה על ידי השלטון הקומוניסטי ויכולתם

של השלטונות לגייס משאבים ולכפות ייצור סטנדרטי עלתה בהרבה על יכולתם של הנאצים

לעשות כן. כתוצאה מכך היו לרשות הצבא האדום מודלים מעטים,יחסית, של כלי נשק כבדים.

דבר זה הקל גם על אספקת התחמושת וחלקי החילוף וגם על תהליך תיקונם, שכן ניתן היה

להשתמש בחלקי חילוף סטנדרטיים וכן בחלקים שהוצאו מטנקים שנפגעו. לעומת זאת

המודלים היותר מתקדמים של טנקים ,למשל, שהיו בידי הגרמנים, היו פחות אפקטיביים,

משום שחלקי החילוף היו שונים ממודל למודל והדבר גרם לקשיים לוגיסטים עצומים והקשה

על תחזוקת הטנקים ועל תיקונם.

הלקח השני חשוב אף הוא. נסיון המלחמה מוכיח כי עקומת התמורה, שעליה לומד כל תלמיד

בכלכלה, איננה נוקשה ואינה מהווה אילוץ קשיח. בעיתות חירום ניתן לגייס, באופן זמני וחריג,

מקורות ומשאבים שבתקופות רגיעה למשק אין גישה אליהם. כפי שכבר הוזכר לעיל,

האוכלוסייה הרוסית התגייסה למאמץ המלחמתי ולניסיון הנואש לבלום את הפלישה הגרמנית,

בהתלהבות ובמסירות . דבר זה איפשר לשלטונות לגייס עוצמה שלא הייתה קיימת בתקופת

רגיעה. הגיוס של גברים לצבא האדום הכריח מיליונים של נשים, בני נוער וזקנים להצטרף

לכוח העבודה ולעמול שעות רבות בבתי החרושת ובשדות שהייצור בהם היה חיוני למאמץ

המלחמתי. ניסיון זה מלמד אם כן שעקומת התמורה היא כעין סרט גומי גמיש שבאופן זמני

ובתקופות חריגות , ניתן למתוח אותו כלפי חוץ. כאשר חולפת תקופת החירום , חוזרת

העקומה למקומה הנורמלי.

אולם כמו לכל דבר היה למאמץ זה מחיר גבוה.

27נזקי המלחמה ברוסיה היו אדירים. המחיר הגבוה ביותר היה זה שנגבה בחיי אדם. מעל

חיילים ואזרחים. הנזק החומרי היה גדול ביותר, משקים חקלאיים נהרסו ,–מליון איש נהרגו

משק חי הושמד, מפעלי תעשייה נהרסו, מערכת התחבורה והתשתית סבלה נזקים חמורים,

נהרסו כבישים, מסילות ברזל ,

גשרים וסכרים . מבני מגורים רבים נהרסו כתוצאה מהפצצות, או כתוצאה מהכיבוש הגרמני.

ערים רבות הפכו לעיי חורבות וכפרים רבים נהרסו לחלוטין.

14

מן25% מן ההון האנושי, 18% מאוכלוסייתה, 14%ההערכות הן שברה"מ איבדה במלחמה כ

עבודה ירד באופן תלול./הנכסים החומריים. כתוצאה מכך היחס הון

טוען כי הכיבוש הגרמני ערער גם את, Robinson & Hassan Acemogluמחקר חדש של

מבנה המעמדות באיזורים הכבושים, משום שהגרמנים השמידו באופן לא פרופורציונאלי

אנשים מקרב המעמד הבינוני )יהודים ופונקציונרים של המפלגה הקומוניסטית( ובכך נגרמה

עדיין יש הבדלים שיטתיים בין אזורים1990פגיעה גם בטווח הארוך. המחקר גילה שעד

שנכבשו על ידי הגרמנים לבין אלו שלא נכבשו על ידם.

)השנים האחרונות של שלטון סטאלין( 1945-1953 – תקופת השיקום בשנים אלו הוקדשו כל המאמצים לשיקום הכלכלה ובנייתה מחדש לאחר ההרס הנורא

בעקבות המלחמה. יחד עם זאת חלק ניכר מהמקורות הוקדש גם לתחום הצבאי, בעקבות

המלחמה הקרה שהביאה ל"מירוץ חימוש" מחודש.

החלו בביצוע תכנית החומש הרביעית. גם תכנית זו כקודמותיה נתנה קדימות לתעשייה1946ב

הכבדה וגם לתעשיית הנשק ונתנה חשיבות משנית בלבד לייצור מוצרי צריכה. המחסור

במקורות היה חמור ואחת הדרכים להתמודד אתו הייתה דרישת הפיצויים מהמדינות שבעבר

הונגריה, רומניה, בולגריה–שיתפו פעולה עם גרמניה ועתה היו תחת שליטה קומוניסטית

וכמובן מגרמניה עצמה. מפעלים שלמים הועברו מגרמניה לברה"מ וכן הועברו מסילות ברזל

ששמשו לשיקום רשת הרכבות הרוסית, שאכן שוקמה במהירות רבה.

שיקום מפעלי התעשייה היה משולב גם עם מודרניזציה שלהם. הסכר הגדול על נהר הדנייפר

1950נבנה מחדש וסיפק כמויות גדולות של חשמל. הייצור התעשייתי גדל במהירות עד שנת

ויעדי תכנית החומש הושגו ברובם, להוציא חלק ממוצרי הצריכה. ענף החקלאות נשאר בעייתי

כשהיה והתפוקה החקלאית לא עלתה בהתאם למצופה. גם בתחום הדיור לא נסגרו הפערים

משפחות חלקו דירה אחת עם מטבח4ומשפחות רבות חיו בתנאים גרועים. התופעה ש

ושירותים משותפים הייתה חזיון נפוץ ביותר.

בתקופה שלאחר המלחמה כבר לא הייתה ברה"מ מבודדת מבחינה כלכלית , כפי שהייתה לפני

המלחמה וזאת משום שבכל ארצות מרכז ומזרח אירופה שנכבשו על ידה , הושלט משטר

קומוניסטי ולמעשה הן היו )פרט ליוגוסלביה( תחת שליטה רוסית, גם אם להלכה נחשבו

הביא שר החוץ האמריקאי את הצעתו לתכנית1947לעצמאיות. בוועידה שנערכה בפריז ביוני

עזרה אמריקאית לאירופה - "תכנית מרשאל". )שהוזכרה ביחידה הקודמת ( . התכנית נדחתה

בידי מולוטוב, שר החוץ הרוסי והוא גם הפעיל את השפעתו על המדינות הקומוניסטיות

האחרות שדחו אותה גם כן. אם כי יש להניח שגם לו היו הן מסכימות לקבל את הסיוע, לא היו

האמריקאים מוכנים לספק סיוע למדינות קומוניסטיות, שהרי כזכור אחד המניעים החשובים

.לתכנית זו היה ניסיונה של ארה"ב לבלום את ההתפשטות הקומוניסטית במערב אירופה

15

בתחילה ניצלה ברה"מ את גרורותיה הקומוניסטיות בעיקר על ידי חתימת הסכמי סחר שהפלו

אותה לטובה. כך רכשה ברה"מ במחירים נוחים פחם מפולין, דלק מרומניה, מוצרי תעשייה

הוקמה במוסקבה המועצה לעזרה הדדית1949מצ'כוסלובקיה ומגרמניה המזרחית. בראשית

( . קיימת טענה כי Mutual )Council of Economic Assistance Comecon –כלכלית

בשנים הבאות התהפכה המגמה והגוש הקומוניסטי היה דווקא מעמסה כלכלית על ברה"מ

שסיפקה לו דלק זול והגנה )מטריה גרעינית(.

גם בתקופה זו, כמו בתקופת תכניות החומש הראשונות, הונהגה המערכת הכלכלית בידי וועדת

. אולם בתקופה שלאחר המלחמה בלטה עוד יותר מעורבותו האישיתGosplan)תכנון מרכזי )

של סטאלין בכל ההחלטות. סטאלין שיצא מן המלחמה כ"מושיע הגדול" היה בשיא

הפופולאריות שלו וגם האמונה שלו בעצמו הייתה בשיאה כאשר יחד אתה גברה גם הפרנויה

שלו. הרבה החלטות נתקבלו ללא בדיקות מוקדמות מספיקות וללא דיונים ובחינת

אלטרנטיבות. אנשים חששו לחלוק על החלטותיו של סטאלין. בשל כל הגורמים הללו נעשו

שגיאות רבות בתכנון ובביצוע. בקרב המנהלים ואנשי המפלגה הבכירים פשטה השמרנות

והתחושה ש "אנו יודעים הכל טוב יותר ואין לנו מה ללמוד מן המערב הדקדנטי". כתוצאה מכל

הגורמים הללו נעצרה הקדמה הטכנולוגית , היוזמה דוכאה. גם איכות המוצרים נותרה נמוכה,

משום שהדגש הושם , כמו קודם לכן, על השגת היעדים הכמותיים ולא על איכות.

אחת הדוגמאות הבולטות לעיוותים שנוצרו בשל מעורבותו של סטאלין היא המקרה של

(.מדען זה, שלאמיתו של דבר היה שרלטן, טען כי ניתןTrofim )Lysenkoטרופים ליסנקו

שחלקה על רעיון להעביר בתורשה תכונות נרכשות. טענה זו התאימה לדעה המרקסיסטית

הברירה הטבעית של דרווין וגרסה כי השפעתה של הסביבה עולה על השפעת התורשה.

לראש האקדמיה למדעי1935לפיכך זכה ליסנקו להיות מקובל על סטאלין שאף מינה אותו ב

לראש המכון לגנטיקה. עמדת הבכורה של ליסנקו הביאה לכך שמדע1940החקלאות וב

הגנטיקה, שקודם לכן היה מפותח ביותר ברוסיה, התנוון כליל כתוצאה מחיסולם של מדענים

רבים בתחומי הגנטיקה והביולוגיה. ניסיונותיו האמפיריים של ליסנקו לא הוכיחו את טענותיו

וניתן גם לטעון כי לפחות חלק מהאשמה ביבולי החקלאות הדלים בברה"מ ניתנת לייחוס

לטעויות המדעיות שהוא היה אחראי להפצתן. למרות זאת הוא המשיך להיות בעל השפעה

ניתנה הרשות לבדוק את התוקף המדעי1965ניכרת במערכת, אפילו אחרי מות סטאלין. רק ב

של טענותיו ואז ירדה קרנו בברה"מ. אולם בסין הקומוניסטית עדיין המשיכו רעיונותיו לחלחל

ולהשפיע..

אחד הסממנים המובהקים של כשלון המשק הסובייטי הוא הסקטור החקלאי. למרות הכמות

העצומה של אדמה פורייה, נאלצה ברה"מ לייבא תבואות ומוצרי מזון מן המערב משום

שהמשק החקלאי המתוכנן היה בלתי יעיל באופן משווע. המשקים השיתופיים היו מאורגנים

באופן שעמד בסתירה לכל הגיון כלכלי של הקצאת מקורות יעילה ועיוות את התמריצים הן

לעובדים והן למנהלים. עובדה מעניינת המדגימה את התופעה היא שהשלטונות השאירו בידי

16

החקלאים חלקות זעירות )בגודל של גינה גדולה( שאותן הם יכלו לעבד באופן פרטי לפי ראות

מן השטח הזרוע אולם3.9%עיניהם. ההיסטוריון משה לווין חישב ומצא כי חלקות אלו היוו כ

מן התפוקה.45%יצרו כ

הייתה1953יחד עם כל הביקורות שנמנו כאן, יש לציין כי בעת פטירתו של סטאלין במרץ

ברה"מ אחת משתי מעצמות העל, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם ,מבחינת רמת התוצר

המקומי, בעלת צבא אדיר והישגים מדעיים מרשימים. אולם היו בה סתירות רבות. למשל

בצד הקומביינים המשוכללים, עדיין השתמשו בחקלאות בשיטות פרימיטיביות . והפרדוקס

הבולט מכל הוא שמדינה שהצליחה לפתח פצצת אטום, לא הצליחה לספק לאוכלוסייתה

מוצרי מזון בסיסיים בכמות מספקת, וזאת בעיקר בשל הפיגור בטכנולוגיות החקלאיות.

1953-1980 – מחרושצ'וב עד ברז'נייב – הקומוניזם שלאחר סטאלין תקופה זו מאופיינת קודם כל, מבחינה פוליטית, בהקלה במשטר הטרור. רבים מהעצירים זכו

לחנינה והאווירה הכללית הייתה פחות מאיימת .

ההנהגה הקולקטיבית, שמונתה מיד לאחר מות סטאלין, הגיעה למסקנה שיש צורך דחוף

בשיפור המצב בתחום מוצרי הצריכה. אלא שהצעדים שננקטו היו בלתי עקביים. מחיריהם של

מוצרי צריכה ובמיוחד מוצרי מזון ירדו, על פי הוראה מגבוה , מבלי שהדבר לווה בהגדלה

מקבילה בכמותם .לפיכך הביאו צעדים אלו רק להרחבה בתופעת התורים הארוכים ליד

החנויות ובהגדלת הפער שבין המחירים הרשמיים לבין המחירים של השוק החופשי )כלומר-

השוק השחור(. אולם בכל זאת נעשה מאמץ להביא להגדלת ההיצע של מוצרי צריכה וכבר ב

חלה הרחבה בתפוקה של ענפי התעשייה המייצרים מוצרי צריכה. אולם מדיניות זו לא1955

האריכה ימים ומוביליה הורחקו מן השלטון באשמה ששמו דגש יתר על ייצור מוצרי הצריכה.

לתפקיד המזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית , הוכנסו1955ביוזמת חרושצ'וב שנבחר ב

שינויים רבים במדיניות כלפי הסקטור החקלאי. הועלו המחירים אותם קבלו החקלאים תמורת

המכסות אותן היו צריכים לספק והוקטנו המיסים החלים עליהם. כמו כן הוקטנו במידת מה

התשלומים בהם חוייבו החקלאים בגין השימוש בטרקטורים שהיו בבעלות המרכזים האזוריים.

ההובלה. המדיניות כלפי הפעילות הממשלה השתתפה בחלק מן העלויות, למשל בהוצאות

הפרטית בחקלאות הוגמשה והחקלאים רשאים היו לספק חלק מתוצרתם לשוק באופן פרטי.

מיליון הקטאר )שטח המשתווה35.9 גדל השטח החקלאי המעובד ב 1956 ו 1953בין השנים

חל גידול בתפוקה החקלאית, על סוגיה1958בגודלו לכל השטח המעובד בקנדה(. עד לשנת

דגנים, ירקות, תנובת משק החי. אולם למרות זאת, כפי שכבר צויין ,חוסר היעילות–השונים

והקצאת המקורות הלקויה הייתה בעוכריו של המשק החקלאי בברה"מ והסובייטים נאלצו

לייבא מזון מן המערב.

17

בתקופה זו חלה התרחבות ניכרת של מערכת החינוך בכל הרמות. הדבר שיקף מצד אחד את

הגישה הבסיסית של המשטר, שייחס לחינוך חשיבות מרובה וראה בו יסוד חשוב לבנייתה של

חברה סוציאליסטית ומצד שני את הצורך של המערכת הכלכלית בכוח אדם מיומן מבחינה

טכנולוגית.

גם מערכת הבריאות התרחבה בהיקפה. חל גידול ניכר במספר הרופאים ובמספר בתי החולים.

אם כי היו בעיות בתחום איכות השירות וקיים היה מחסור בציוד ובתרופות.

7 הוגשה לראשונה הצעה לתכנית 1958התכנון המשיך להיות מבוסס על יעדים רב שנתיים וב

השנים שגם מטרותיה היו שאפתניות מידי. הביטחון העצמי של ההנהגה עוד התעצם בעקבות

.1957הצלחתה של ברה"מ בשילוח הלוויין הראשון לחלל )ספוטניק( באוקטובר

שיטת התכנון הייתה מאופיינת בסתירות פנימיות. חלוקת הסמכויות בין הרשות המרכזית לבין

הרשויות האזוריות יצרה בעיות של כפילויות. התכניות אופיינו בחוסר עקביות ובאי התאמה בין

המטרות לבין מגבלת המקורות. במקרים רבים הייתה השקעת יתר. לא ניתן משקל הולם

לשאלת הכדאיות הכלכלית. בהעדר איתותים ממערכת המחירים , המבחן היחיד היה ביצוע

כמו למשל ייצור פסי פלדה עבים מן–התכנית במונחים כמותיים והדבר הביא לאבסורדים

הדרוש, משום שיעדי התכנית הוגדרו במונחים כמותיים של טונות פלדה.

חלה האטה ניכרת בקצב הגידול של הייצור התעשייתי וגם ההשקעות גדלו1963-1964בשנים

בקצב איטי מהצפוי. אולם הבעיה הגדולה ביותר הייתה גם הפעם הסקטור החקלאי. בעוד שעל

, הרי70% ב 1965 עד 1958 השנים התפוקה החקלאית אמורה הייתה לעלות מ 7פי תכנית

הייתה אפילו ירידה בתפוקה לעומת1963 בלבד ובשנת 14%בפועל התפוקה הכוללת גדלה ב

הושפעו קשות מפגעי מזג האוויר, אולם1965 ו 1963. היבולים בשתי השנים 1958זו של

הונהגה רפורמה1958האשם העיקרי היה במדיניות שננקטה ביחס לסקטור החקלאי. ב

שהכבידה את הנטל על הקולחוזים. הציוד החקלאי הועבר מהתחנות האזוריות לקולחוזים

אולם שם לא היו קיימים צוותים בעלי הכשרה טכנית ולפיכך לא ניתן היה לתחזק כראוי את

הציוד, בהמשך חלה ירידה בייצור המכונות החקלאיות. בנוסף נעשו טעויות חמורות בהחלטות

על הגידולים. ניסו לגדל תירס בקרקעות בלתי מתאימות, מחזור הזרעים נפגע, בהמות רבות

נשחטו שלא לצורך, כדי לעמוד ביעדים של אספקת בשר. לעתים נתקבלו החלטות על בסיס

פוליטי, כמו למשל הפסקת השימוש במחזור זרעים מסוים רק משום שסטאלין תמך בו בעבר.

המדיניות התאפיינה בחוסר עקביות, כאשר הקריטריונים משתנים חליפות לבקרים. המחירים

שנקבעו למוצרי החקלאות, במיוחד לחלב ובשר היו נמוכים מידי . המדיניות פגעה שוב ביזמה

הפרטית בענף החקלאות. הבעיות הכלכליות שהחמירו ובעיקר כשלון המדיניות החקלאית של

.1964חרושצ'וב היו בין הסיבות להדחתו מהשלטון באוקטובר

שינו את הגישה ביחס לחקלאות. במקום לראות בענף–השליטים החדשים - קוסיגין וברז'נייב

מקור להצבר הון החלו לראות בו ענף שיש להשקיע בו. המחירים המובטחים למוצרי

החקלאות הועלו במידה ניכרת וכן ניתנו סובסידיות למשקי החי לכיסוי הפסדיהם. ההשקעות

18

התפוקה בכל ענפי1980 לבין 1965בענף החקלאות גדלו באופן משמעותי. ואכן בתקופה שבין

החקלאות הייתה במגמת עלייה. אולם פריון הייצור בחקלאות המשיך להיות נמוך, רמת המיכון

הייתה בלתי מספקת וכתוצאה מכך לא הייתה ירידה בתשומת כוח האדם בחקלאות. בעונת

הקציר היה אפילו צורך לגייס לענף החקלאות עובדים מהערים ומהצבא, הוצאות הייצור היו

גבוהות והסקטור החקלאי לא הצליח לספק את הביקוש המקומי. לפיכך נאלצה ברה"מ לייבא

תבואה מהמערב )במיוחד בשנים בהן היו יבולים גרועים(. גם בתקופה זו בלטה ההשפעה

השלילית שהייתה לעודף הביורוקרטיה והרגולציה על תפוקת הענף.

רפורמה שכוונתה הייתה להגדיל את הסמכויות של1965בתחום התעשייה הונהגה ב

המנהלים, ולהקטין את משקל ההוראות הכפויות שהונחתו מן המרכז. המחירים חושבו מחדש

על בסיס של עלות בתוספת אחוז מסוים של ערך נכסי ההון. הותר לקיים מסחר באמצעי ייצור.

הכוונה הייתה לרכז את התכנון ואת הסמכויות המיניסטריאליות במוסקבה וצומצמו

סמכויותיהם של הרפובליקות וגופי התכנון האזוריים. מהר מאד התברר כי תכנית זו נגועה

בחוסר עקביות בסיסי. כתוצאה מכך לא הייתה יציבות בביצועה והמדיניות שונתה לעתים

קרובות. חוסר הגיון בסיסי היה ההסתמכות על רווחים שנקבעו על פי מחירים, משום שמחירים

אלו לא שיקפו את הביקוש או את הצרכים. בנוסף לכך ניכרה בתקופה זו אזלת ידו של השלטון

המרכזי שלא הצליח להפעיל שליטה אפקטיבית ויעילה על המשק .

- סוף עידן ברזנייב, עידן גורבצ'וב, התמוטטות 1991 משנות השמונים ועד

ברה"מ לא הצליחה להגשים את ייעודיה . המשק הסובייטי עבר שנים1981-85תכנית החומש בשנים

של האטה בקצב הצמיחה של ייצור מכונות וציוד אזרחיים. כתוצאה מכך גבר השימוש במיכון

מיושן, דבר שהיה כרוך בהוצאות אחזקה גבוהות. ניכרה האטה בקידמה הטכנולוגית שממילא

סבלה מהיעדר תמריצים לחדשנות. חוסר האיזון בין הסקטורים גבר, והדבר יצר מחסור.

כתוצאה מכך התפשטו השחיתות , השוחד, מכירות מתחת לדלפק, פירמות רכשו חומרי גלם ,

כמו נפט ופחם, בשוק השחור ותוך שימוש במתווכים. המנהלים היו מודעים לכך שהפסדיהם

יכוסו על ידי סובסידיות כלומר הם פעלו תחת "מגבלת תקציב רכה". הממשלה דאגה לכיסוי

גירעונותיה על ידי הדפסת כסף, או על ידי הלוואות מן הבנקים.

ההחמרה במצב הכלכלי התרחשה למרות השיפור שחל בתנאי הסחר של ברה"מ )בשל עלייה

(. מצד שני התעוררה בעיה חמורה של80 ועד אמצע שנות ה 1973במחירי הדלק משנת

מחסור בכוח אדם בשל ירידה בשיעור הילודה. לפיכך היה הגידול בייצור מותנה בעלייה

בפריון הייצור וזו בוששה לבוא.

גם מרוץ החימוש והסיוע שנתנה ברה"מ למדינות רבות, הטילו נטל כבד על המשק הסובייטי.

השנים של ברז'נייב הוגדרו על ידי גורבצ'וב כ"שנים של סטגנציה" וכ"מצב טרום משברי".

19

הירידה בפריון הייצור )שיעורי שינוי שנתיים(

GNP עבודה הון קרקע סה"כ תשומות פריון 1928-40 5.8 3.3 9.0 1.6 4.0 1.7

1950-60 5.7 1.2 9.5 3.3 4.0 1.6

1960-70 5.2 1.7 8.0 0.2 3.7 1.5

1970-75 3.7 1.7 7.9 1.0 3.7 0.0

1975-80 2.6 1.2 6.8 0.1 -3.0 0.4-

1980-85 2.0 0.7 6.3 0.1 -2.5 0.5-

ושל שני ממשיכיו אנדרופוב וצ'רניינקו, שנפטרו בזה אחר1982לאחר פטירתם של ברז'נייב ב

למזכיר כללי של המפלגה הקומוניסטית של1985זה תוך שלש שנים, נבחר מיכאיל גורבצ'וב ב

ברה"מ. הוא הבין מיד את הצורך הדחוף בשינוי רדיקלי של המערכת הכלכלית. שתי המטרות

החשובות שהוא ניסה להשיג במדיניות שלו היו ה"פרסטרויקה" וה"גלסנוסט".

בנייה מחדש - התכוונה להתמודד עם הפגמים הרבים שהיו בשיטה הכלכלית–הפרסטרויקה

הקיימת על ידי שינויים רדיקליים ושיטתיים.

יתר פתיחות ויתר שקיפות בניהול המדינה. מגמה זו כללה גם יותר חופש ביטוי,–הגלסנוסט

מתן אפשרות לביקורת יותר חופשית וגם פעולות בכיוון של התקרבות ברה"מ למערב במגמה

להפסיק את המלחמה הקרה.

אולם בפועל השינויים שנעשו היו מינוריים ובלתי מספקים. בשל סיבות אידיאולוגיות הייתה

רתיעה מהמעבר לשוק חופשי שנתפש כמנוגד לאידיאולוגיה המרקסיסטית. ייעול המערכת

חייב עליות מחירים, אולם ההמונים היו רגילים למחירים נמוכים של מוצרי יסוד )מזון, שכר

דירה וכו'( ולכן נדחה גם השינוי הזה. מצד שני במחירים הנמוכים לא היה כדאי לייצר ולכן

החמיר המחסור במוצרים.

מצד אחד המתכננים, אלו שבידם הייתה הסמכות–היו גורמים רבים שלא אפשרו את השינוי

של הקצאת המקורות, שלא היו מוכנים לוותר על עצמתם. מצד שני ההמונים שהיו רגילים

לשיטה הישנה, שמבחינתם היו לה גם יתרונות. השינויים המוצעים נתפשו על ידי האוכלוסייה

כ"מהפכה מלמעלה" וגם זו הייתה סיבה לכך שהם לא זכו לתמיכה המונית. לא הייתה תשתית

חוקית ומוסדית שתאפשר מעבר לשיטה כלכלית אלטרנטיבית ולא הייתה גם מסורת קודמת

של שוק. )כפי שלא הייתה ברוסיה מסורת קודמת של דמוקרטיה, בניגוד למה שהיה קיים בחלק

מהמדינות הקומוניסטיות האחרות במזרח ובמרכז אירופה,. כמו בפולין ובצכוסלובקיה(.

שינוי חשוב , כאשר ביטל את דוקטרינת ברז'נייב1988בזירה הבינלאומית הנהיג גורבצ'וב ב

שקבעה כי ברה"מ לא תתן למדינות מזרח אירופה לסטות מדרך הקומוניזם. בכך הוא אפשר

20

למעשה למדינות כמו צ'כוסלובקיה, הונגריה, פולין, רומניה , בולגריה ומזרח גרמניה לשנות את

מדיניותן בכיוון של יתר דמוקרטיה וביטול המשטר הקומוניסטי. בכל המדינות הנזכרות )פרט

לרומניה( התרחש שינוי המשטר ללא שימוש בכוח.

,החמיר המצב הכלכלי עוד יותר בשל קשיים חמורים בתחום מטבע החוץ. הדבר1986החל ב

קרה בגלל הרעה בתנאי הסחר של ברה"מ שנגרמה בשל הירידה החדה במחירי הדלק. ירידת

המחירים לוותה גם בירידה בתפוקת הדלק המקומית. כתוצאה מכך ירדו ההכנסות במטבע חוץ

באופן ניכר והדבר חייב קצוץ ניכר ביבוא של מוצרי צריכה. בעיקר התבטא הקיצוץ ביבוא

מוצרים תעשייתיים. זאת משום שברה"מ המשיכה להיות תלויה ביבוא גדול של חיטה

מהמערב, לנוכח היבולים המקומיים הגרועים.

התברר כי הפרסטרויקה איננה מצליחה להביא את השינוי המיוחל, לעומת זאת היא1990ב

גרמה לכאוס במערכת . נוצר מצב של העדר חוק וסדר, אי ציות לחוק ופשע גובר. פתיחת

המסחר לתחרות נכשלה, מחירי המוצרים הרשמיים נשארו נמוכים וכתוצאה מכך חלה ירידה

בהיקף הייצור ונוצר מחסור כללי. התעוררו קשיים בהספקת המזון לערים. שיעורי האינפלציה

יום מתכנון מרכזי לכלכלת500 . התברר כי תכניתו של גורבצ'וב למעבר תוך 140%הגיעו ל

שוק איננה יכולה להתגשם. הציבור הביע את חוסר שביעות הרצון שלו בגלי מחאה ושביתות.

לנשיא ברה"מ, הוא בטל את הסעיף בחוקה הנותן למפלגה1990לאחר שגורבצ'וב נבחר במרץ

הקומוניסטית מונופול בשלטון.

גורבצ'וב נתקל בהתנגדות גם מצד גורמים קומוניסטיים שלא הסכימו לשינוי השיטה וגם מצד

בוריס ילצ'ין שעזב את המפלגה הקומוניסטית ותקף אותו בפרלמנט.

למדיניות הגמישה שהביאה לפרישת מדינות הלוויין מהגוש הקומוניסטי, היו השלכות גם על

אי שקט פנימי בברה"מ , כאשר הרפובליקות דרשו אף הן יתר עצמאות. בחלק מהן נערכו

התרחשו בליטא ובלטביה מהומות שהגיעו1991בחירות בהן זכו מפלגות לאומניות. בינואר

לעימותים בין כוחות קומנדו קומוניסטים לבין לאומנים מקומיים והדבר הגיע גם לאבידות בנפש

. בעקבות זאת ערך גורבצ'וב משאל עם בשאלה האם יש להמשיך לקיים את ברה"מ, לפי

תמכו בבחירת נשיא לרוסיה, בעוד גורבצ'וב70% תמכו בכך. אולם 76%אמנת איחוד חדשה.

נבחר בוריס ילצין לנשיא רוסיה וכך1991ממשיך לכהן כנשיא ברית המועצות . בחודש יוני

"חבר–נוצרו שני מוקדי כוח מנוגדים. גורבצ'וב ניסה להגיע להקמת ברית פדרלית חדשה

המדינות" שבו תהיינה מדינות עצמאיות עם נשיא, צבא משותף ומדיניות חוץ משותפת. אולם

ניסיונות אלו לא צלחו. הרפובליקות הפסיקו להעביר לשלטון המרכזי את כספי המסים, דבר

שהחמיר עוד יותר את הבעיות הכלכליות והתקציביות של הממשלה. המצב הכלכלי המשיך

להידרדר, התוצר ירד, האינפלציה גאתה והמצב תואר במסמך רוסי רשמי כ"גובל

בקטסטרופה".

החמיר השפל הכלכלי, לא ראה גורבצ'וב ברירה אחרת אלא לפנות לועידת1991כאשר ביולי

בלונדון בבקשת סיוע דחוף. אולם הם לא העניקו לו את הסיוע המבוקש, אולי משוםG7ה

21

שראו בגורבצ'וב שליט חלש שימיו בשלטון ספורים והעדיפו את ילצ'ין על פניו. גורבצ'וב חזר

מלונדון בידיים ריקות, דבר שפגע עוד יותר במעמדו. על רקע ההתמוטטות הכלכלית והכשלון

ניסיון פוטש . ניסיון זה הונהג בידי גורמים קומוניסטים1991בהשגת הסיוע, בוצע באוגוסט

שהתנגדו למדיניותו של גורבצ'וב. הניסיון אמנם נכשל, אולם דווקא ילצ'ין יצא מנצח מן

העימות, בעוד שמעמדו של גורבצ'וב נחלש. ילצין הוציא צו המשעה את המפלגה

הקומוניסטית, בשל חלקה בנסיון ההפיכה ואף חתם על צו המורה על פרוק המפלגה

הקומוניסטית. במקביל החלו הרפובליקות להכריז על עצמאות וילצין תמך בכינונו של איחוד

התפטר1991רופף בין הרפובליקות העצמאיות, בניגוד להצעתו של גורבצ'וב. בסוף דצמבר

גורבצ'וב מתפקידו כנשיא ברה"מ וימים מספר לאחר מכן התפרקה ברה"מ לחלוטין ובכך נסתם

השנים. הדגל האדום הורד מתורן הקרמלין ובמקומו הונף דגל74הגולל על הנסיון הסובייטי בן

שלושת הצבעים הרוסי.

הצלחותיו וכשלונותיו של המשק הסובייטי ניתוח הנסיון ההיסטורי של הקומוניזם בברה"מ איננו חד משמעי. היו הישגים רבים מצד אחד

וכשלונות רבים מצד שני.

יש גם לזכור כי ההישגים הכלכליים הושגו במחיר נוראי במונחים של חיי אדם, רעב וסבל

Civilאנושי, אבדן זכויות אנוש וחירויות הפרט, היה כשל מוחלט בכינונה של "חברה אזרחית"

Society).במשך שנים ארוכות התקיים שלטון טרור ודיכוי ,)

היכן נכשל המשטר הסובייטי מבחינה כלכלית :

. חוסר איזון משווע בין צריכה להשקעה, שגבה מחיר עצום במונחי רווחה )אם כי במיוחד1

בתקופת המלחמה היה הכרח להעדיף את הבטחת קיום החיים על איכותם(.

מבחינת הכמות, האיכות– בתחום הצריכה היה כשלון בכל החזיתות ובמשך כל התקופה

והמבחר. גם אם במוצרים מסוימים הייתה כמות מספקת, הרי המבחר ומגוון המוצרים היה

מאד מצומצם . הצריכה הייתה כרוכה גם במחיר גבוה במונחי זמן משום שהשגת מוצרי צריכה

הייתה כרוכה תמיד בעמידה ממושכת בתור. במשך כל התקופה בלטו גם היעדר שיפורים

באיכות המוצר ואי הופעתם של מוצרים חדשים שהופיעו במערב. הנתונים הסטטיסטיים

מרמת התוצר של ארה"ב,45% היה התוצר המקומי הגולמי של ברה"מ כ 1980מראים כי ב

מרמת הצריכה הפרטית בארה"ב. מאחר שבנתוני1/3אולם הצריכה הפרטית הייתה פחות מ

החשבונאות הלאומית אין נלקחים בחשבון שיפורים באיכות המוצר, היה כנראה הפער ברמות

החיים בין ברית המועצות למערב גדול עוד יותר מזה שמוצא ביטוי בנתונים הסטטיסטיים,

שממילא קיימים ספקות רציניים ביחס למהימנותם.

22

.המשטר הסובייטי אמנם הבטיח שהפגיעה ברמת החיים של האוכלוסייה זהו קרבן הכרחי

בהווה, כדי שניתן יהיה להעלות את רמת החיים בעתיד. אך זה היה שטר חוב שמעולם לא

נפרע ובסופו של דבר היה אחד הגורמים להתמוטטות המשטר.

הכישלון היה בכמויות המופרזות של השקעות ובפרויקטים שדרשו הון רב–ההשקעה .2

ובחלקם הניבו תשואה מאד נמוכה. היה חוסר עקביות בהחלטות ובהתנהגות. גור עופר

מצביע על העדפת זמן בלתי עקבית : מצד אחד העובדה שהמשטר הסובייטי לא נתן

דעתו על הנזק הסביבתי הכרוך בתיעוש ובניצול אוצרות הטבע וגרם נזק עצום לסביבה

ולבריאותם של האנשים שהתגוררו באיזורי התעשייה מעידה על שיעור העדפת זמן

גבוה, חוסר סבלנות , שאיפה להשיג מטרות באופן מיידי והתנהגות כאילו אין עתיד.

מצד שני, העובדה שכמות ההשקעה הייתה כה גבוהה מעידה על שיעור ניכיון נמוך

ונכונות לדחות תצרוכת לעתיד. העובדה שלא היה שימוש במנגנון המחירים ואף לא

בשער הריבית, גרמה לכך שלא היה קריטריון אחיד לבדיקת כדאיות של פרויקטים או

לבחירה בין פרויקטים שונים.

העובדה שהשקעות נעשו על פי החלטות של ביורוקרטים, ללא מושג ברור לגבי הכדאיות

שלהן למשק ומבלי שהם יידרשו לתת דין וחשבון, הביאה לאבסורדים בביצוע השקעות

גרועות במיוחד . אחת הדוגמאות הבולטות היא הקמת מסילת הברזל אמור-בייקל. קו

הרכבת הטרנס סיבירי שהיה קיים עוד מהתקופה הצארית, היה קרוב לגבול הסיני ולפיכך

הועלה הרעיון לבנות קו מקביל צפונית לו, באורך של30נחשב לפגיע יותר וכבר בשנות ה

ע"י אסירי גולג וחלקו המזרחי נבנה בזמן30 ק"מ. חלקים מהקו נבנו בשנות ה 4,300כ

. בשנות1953מלחמת העולם השנייה ע"י שבויי מלחמה גרמנים. אך הפרויקט הוזנח אחרי

בעת שלטונו של ברז'נייב הוחלט לחדש את הפרויקט, בעיקר בשל היחסים70ה

1991 שנה. המפעל הושלם ב 20המתוחים שהיו עם סין בתקופה זו. בניית הקו נמשכה כ

מיליארד רובל. הנזק הסביבתי שלו נחשב לעצום ומצד שני העובדה14בעלות אדירה של

שחלק גדול מן המסילה נבנה כפס יחיד בלבד גרמה לכך שהשימוש בקו נשאר מאד מוגבל.

חוסר חשיבה לגבי הקצאת מקורות וביצוע–פרויקט זה הוא דוגמא למגרעות של הגישה

פרויקט ענק שעלה הון, מבלי שנעשה לגביו ניתוח עלות-תועלת. חוסר רגישות מחלט

לצרכיהם של תושבי האזור ואדישות מחלטת לגבי ההשפעה הסביבתית של הפרויקט.

בעוד שברה"מ התאפיינה בהשקעות יתר , הרי בתחומים מסויימים כמו תשתיות עירוניות

)אורבניות(, דיור ובניית מפעלים לייצור מוצרי צריכה, הייתה השקעת חסר.

. אי יעילות בארגון הכלכלי כתוצאה משחיתות ומחוסר יכולתה של הביורוקרטיה להביא3

להקצאת מקורות יעילה. בהעדר מנגנון שוק וכתחליף למנגנוני שוק יעילים, התפתח

בברית המועצות מנגנון שונה של הקצאת מקורות. המערכת הפכה להיות מבוססת על

23

קשרים אישיים, חברתיים ומפלגתיים, במידה רבה יותר מאשר במערב. במקרים רבים היה

גם שימוש בשוחד. הייצור של פירמות התבסס במקרים רבים על תשומות ומוצרי ביניים

שיוצרו בידי פירמות אחרות ואלו לא הגיעו ליעדם באופן סדיר. נוצר מצב שהדרך היחידה

Tolkach)שעמדה בפני פירמה להגיע למילוי מכסות הייצור שלה הייתה העסקת מתווכים )

על מנת שינצלו את קשריהם האישיים וישיגו לחברה אספקת חומרים ומוצרי ביניים

( שהתבסס גם על פרוטקציהBlatחיוניים לייצור. כל המנגנון הזה )הנקרא ברוסית

ושחיתות, גרם לפגיעה בהקצאת המקורות היעילה , אם כי קשה לכמת את ממדי הפגיעה

הרבה מאד עסקאות בוצעו–הזאת. קשורה לנושא זה היא גם תופעת השוק השחור

"מתחת לשולחן" . שווקים שחורים במוצרי צריכה הם תופעה ידועה גם במערב, במיוחד

בעתות מלחמה וקיצוב. אבל בברה"מ בנוסף לשווקים שחורים במוצרי צריכה שהיו תופעה

כמעט תמידית, בעיקר בשל מחירים רשמיים נמוכים מידי, היה קיים גם שוק שחור

בתשומות לייצור ובמוצרי הון. תופעה זו התפתחה במטרה לעקוף את הביורוקרטיה והייתה

קיימת אפילו בין פירמות. אין תשובה ברורה לשאלה האם שוק שחור זה שיפר את פעולתו

של השוק הסובייטי או להיפך.

הייתה גבוהה מבחינת כמותה, אך לא הייתה מתאימה לצרכים–. השקעה בהון אנושי 4

של משק דינמי. ההערכה היא שפרט למספר אוניברסיטאות יוקרה, רובו של החינוך הגבוה

ברוסיה היה ברמה נמוכה יחסית, במיוחד בתחום הרפואה וההנדסה. היו חריגים לכך

ובעיקר במקצועות תיאורטיים כמו מתמטיקה ופיזיקה הייתה רמה גבוהה. אפשר לציין כי

שיטת התכנון הליניארי פותחה לראשונה בברה"מ, כמו גם תורת הבקרה האופטימלית.

המשק הסובייטי נשאר חסום לסחר חוץ והוא בחר לאמץ טכנולוגיות–. פתיחות 5

מערביות באופן מאד סלקטיבי. המשק גם התעלם משינויים במחירים העולמיים ולפיכך

לא התמחה במוצרים בהם היה לו יתרון יחסי . למשל , למרות הירידה במחירי הכותנה

העולמיים המשיכו לגדל כותנה בעוד שניתן היה לרוכשה בעולם במחיר הרבה יותר נמוך.

המשק הסובייטי גם החמיץ את המהפכה בתחום המחשבים שהתרחשה בשנות השמונים.

זוהי בעיה כללית במשק שאיננו מתבסס על מנגנון המחירים. לא–. בעיית התמריצים 6

הייתה קיימת במשק תחרות בין הפירמות . במקום למקסם רווחים, ניתנו לפירמות מטרות

(.( Soft budget constraintבמונחים כמותיים. הפירמות עמדו בפני "מגבלת תקציב רכה"

לא היה כל עונש על חוסר יעילות. והפירמות ציפו לכך שבמקרה של הפסדים הממשל

יחלץ אותן. לא היו שום תמריצים להכנסת שיטות המקטינות הוצאות וחוסכות בשימוש

בתשומות. במיוחד אחרי מותו של סטאלין לא היה למעשה עונש על כשלון. יש דוגמאות

רבות לכשלים שנבעו מהעדר שוק והעדר תחרות. למשל המקרה של מהנדס מטוסים

במפעל הבונה מטוסים מדגם אנטונוב שהציע שינוי מסוים במטוס ,החוסך לחברה כמה

עשרות רובלים, אולם הדבר העלה את משקל המטוס. התוצאה הייתה שהשינוי הוכנס

24

למרות שהעלות החברתית שלו הייתה גבוהה מהחיסכון. וזאת משום שהמטוס יכול היה

לשאת פחות מטען. לחברת אירופלוט לא הייתה ברירה אלא לרכוש את המטוס.

. כשלון בתחום האינפורמציה והקואורדינציה - במשק שאינו מתבסס על מנגנון המחירים7

וכל ההחלטות הכלכליות מתקבלות על ידי רשות התכנון המרכזית, חיוני שרשות זו תקבל

אינפורמציה מהימנה על מנת שתוכל לקבל החלטות נכונות ולקיים קואורדינציה בין כל

חלקי המשק. בתחום זה היה כשל רציני. פירמות שיתפו פעולה ובצעו קנוניות ומזימות

כנגד השלטון ובעיקר דיווחו דיווחי שקר, כדי להטעות את המתכננים ולהראות ביצועים

טובים מאלו שהושגו בפועל. העובדה שרשות התכנון קבלה אינפורמציה מוטעית לא

אפשרה קבלת החלטות נכונות ביחס להקצאת המקורות. הייתה גם התנגשות בין גופי

התכנון המרכזיים והמקומיים שלא תמיד היו מתואמים אלו עם אלו .

. פיגור טכנולוגי - התברר כי משק קומוניסטי כנראה אינו מסוגל לקיים יצירתיות8

טכנולוגית מתמשכת. אולי בשל היעדר פלורליזם והנטייה של כל משטר טוטליטארי לעודד

תרבות של קונפורמיזם. מקור החדשנות הוא בספקנות ובמרדנות, אולם תכונות אלו דוכאו

טען כי המערכת כולה הייתה בנויה על Joseph Berliner בידי המשטר הקומוניסטי.

שמירת הסטאטוס קוו והייתה נגד חדשנות. טענה זו אמנם אינה נכונה לגבי כל המקרים,

אך מספר החריגים הוא קטן. השיטה הקיימת גרמה לדיכוי ספונטניות בפירמות ולעידוד

הקונפורמיזם. בטוח יותר היה ללכת בתלם ומסוכן יותר היה להציע חידושים. אפילו

לאחר תקופת סטאלין עדיין לא היו תמריצים למחדשים. במשקים הקומוניסטים גם לא

הייתה מערכת פטנטים או מערכת אחרת העשויה לדרבן ולהמריץ אנשים בעלי יכולת

ורצון לחדש. הדבר נכון במיוחד לגבי אותם חידושים והמצאות קטנות יחסית , אך בעלות

( . כל הגורמים הללוMicro-Inventionsאפקט מצטבר שהוא חיוני לגידול מתמשך בפריון. )

תרמו לפיגור הטכנולוגי. בני התקופה כלל לא היו מודעים לכשל זה והיו אף כלכלנים

שחשבו כי דווקא הקידמה הטכנולוגית של משקים מתוכננים תעלה על60 וה 50בשנות ה

זו של העולם הקאפיטליסטי. כשל זה מסביר בין השאר את העובדה שברה"מ לא הצליחה

בענפי האלקטרוניקה והפרמצבטיקה.

. התערבות הממשל במחקר המדעי - מידת ההתערבות הישירה של הממשל ושל9

המפלגה במחקר המדעי בברה"מ הייתה הרבה יותר גדולה מאשר במערב והוזכרה כבר

הדוגמה של ליסנקו. המחקר בברה"מ בוצע באופן בלעדי בידי הממשל, בעוד שבמערב חלק

גדול מהמחקר מבוצע בידי פירמות פרטיות. בנוסף הייתה הסטת מקורות לכיוון הצרכים

הצבאיים. מגמה זו החלה עוד בזמן מלחמת העולם . בעקבות הצרכים, עליית המוניטין

גם–ושיפור עמדת המיקוח של הסקטור הצבאי הוזרמו אליו מקורות ללא כל פרופורציה

בכמות וגם באיכות. מגמה זו נמשכה גם לאחר המלחמה. בעקבות מירוץ החימוש

5% מהתמ"ג )לעומת 16%-10%והמלחמה הקרה נשארו הוצאות הבטחון ברמה גבוהה

25

בארה"ב ופחות מכך ברוב מדינות אירופה(. המוחות הטובים ביותר הופנו לכיוון של מירוץ

החימוש והמירוץ לחלל והסקטור האזרחי היה בעדיפות נמוכה בהרבה

. פגיעה קשה באיכות הסביבה, במיוחד זיהום חמור של אוויר, קרקע ומים ושימוש בלתי10

(. היה ניתן לצפות שבמשק(Non-renewableיעיל באוצרות טבע שאינם ניתנים לחידוש

קפיטליסטי יהיה ניצול חסר רחמים ובלתי מתחשב של הסביבה שכן היזם הפרטי מעוניין

אך ורק ברווחים שלו ואילו במשק קומוניסטי תהייה התחשבות ברווחה החברתית ובסביבה.

אך באופן פרדוקסאלי קרה דווקא ההיפך מכך. בברית המועצות היה זיהום האוויר, הקרקע

והמים ללא תקדים וכך גם השימוש הבלתי מתחשב באוצרות טבע בלתי מתחדשים.

כדוגמא לכך ניתן להביא את המקרה של ימת ארל. מקרה זה יכול להיחשב לגדול במחדלים

החקלאיים והסביבתיים בברה"מ. התכנית המקורית הותוותה עוד בתקופת לנין והחלה

להתבצע בתקופת סטאלין. הוחלט להגיע לעצמאות בגידול כותנה וכן להרחיב את גידול

שניהם גידולים עתירי מים. על מנת להשקות את השדות הסיטו ממסלולם את–האורז

הנהרות המזינים את האגם, האמו-דריה והסיר-דריה והשתמשו במימיהם להשקייה.

נבנו גם תעלות השקיה שהובילו את המים מן האגם לשדות הכותנה, בעיקר30בשנות ה

קילומטר מעוקב בשנה60 היקף שאיבת המים מן האגם עמד על 60באוזבקיסטן. בשנות ה

2007 מתכולתו. ב 80% משטחו ו 60% כבר איבד האגם 2000ומימיו החלו לסגת. בשנת

מהשטח המקורי של האגם. המים שנותרו הומלחו וכמעט כל הדגים נעלמו.10%נותר רק

גם גידול הכותנה נפגע מהמלחת המים וגם משימוש יתר בדשנים וחומרי הדברה. היו שנים

בהם גידול הכותנה לא היה כדאי, לאור ירידת המחירים בשוק העולמי. כל האזור של ימת

ארל עבר התמוטטות סביבתית. ענפי הדיג והתיירות נעלמו לאור המדבור

Desertification)של האזור כולו. סופות אבק רעילות באזור ושינויים אקלימיים גרמו גם )

לבעיות בריאות כרוניות של התושבים שנותרו באזור.

אירע הפיצוץ בכור הגרעיני בצ'רנוביל שבצפון מערב אוקראינה. הפיצוץ1986באפריל

נגרם כנראה כתוצאה מתחזוקה לקויה של המתקן. מספר ההרוגים הישיר באסון אמנם לא

היה גבוה, אולם אלפים נפגעו מן הקרינה. זיהום המים והקרקע היה חמור ביותר וגם

אזורים רחוקים מהמקום נפגעו מהנשורת הרדיו אקטיבית. אפילו שנים רבות לאחר האסון

עדיין מתגלים מקרים חדשים של אנשים הלוקים בסרטן כתוצאה מהחשיפה לקרינה.

ההישגים הכלכליים של המשק הסובייטי :

בניתוח הניסיון של המשק הסובייטי יש לזכור כי בצד הכישלונות הייתה גם שורה ארוכה של

הצלחות והישגים ניכרים ואין דרך קלה לשקול אותם אלו לעומת אלו.

26

תהליכי התיעוש, העיור, המודרניזציה והספיגה של טכניקות תעשייתיות מתקדמות התרחשו

בקצב מזורז הרבה יותר ממה שניתן היה30 המאוחרות ובשנות ה 20בברית המועצות בשנות ה

לצפות שיתרחשו במשק של שוק חופשי. . בולטים במיוחד ההתרחבות המהירה של

התשתיות, חשמול המשק, פיתוח מחצבים ואוצרות טבע.

ניתן לציין גם את ההישגים בתחום החברתי ובתחומי החינוך והבריאות : עלייה מהירה במדדים

של קידמה כמו למשל אוריינות )ידיעת קרוא וכתוב(, עלייה במספר בוגרי החינוך הגבוה,

הקניית שוויון זכויות לנשים, שיפור בבריאות הציבור. אפילו מצב היהודים שופר בתקופה

הראשונה ובמקום להיות צמודים לתחום המושב, הותר להם להתגורר היכן שרצו.

. בעת שבמערב היה30המשק הרוסי עבר ללא פגע את שנות המשבר הגדול של שנות ה

משבר חמור ואבטלה בשיעורים ניכרים, לא הייתה ברוסיה אבטלה כלל ולא התרחשה בה

האטה בצמיחה הכלכלית, אלא להיפך. במשך שנים רבות נהנה המשק הסובייטי משיעורי

צמיחה כלכלית מהירים.

ברית המועצות, שהייתה מדינה רב-לאומית, הצליחה להביא להרמוניזציה מסוימת בין

הלאומים השונים שהרכיבו אותה והצליחה להישאר מאוחדת. כל עוד התקיים המשטר

הקומוניסטי, התקיימה גם ברית המועצות והתפרקותם אירעה באותו זמן.

הצבא האדום ורוסיה הסובייטית מילאו את התפקיד המרכזי בהבסתה של–ואולי החשוב מכל

גרמניה הנאצית וגם שילמו על כך מחיר דמים כבד. עובדה זו היא בעלת משמעות עצומה לא

רק לגבי ברה"מ עצמה אלא לגבי העולם כולו. אמנם הדבר הושג במחיר נורא של חיי אדם,

אולם לא ניתן היה לבצע משימה זו ללא היכולת התעשייתית של ברה"מ, במיוחד התעשייה

הכבדה )טנקים, מטוסים ותחמושת(, שנבנתה בתקופת תכניות החומש שיזם סטאלין. בולט

מאד ההבדל בין רוסיה שלפני המהפכה, שבשלבים המתקדמים של מלחמת העולם הראשונה

( התמוטטה תחת הלחץ הגרמני, משום שאזלו בה המקורות, לבין ברית המועצות1916-1917)

שהצליחה להכריע את הגרמנים בחזית המזרחית, במידה רבה הודות לעצמתה התעשייתית.

נכון אמנם שרוסיה קבלה בעת המלחמה סיוע ניכר מן המערב, אולם הייתה זו התעשייה

הרוסית הכבדה שהצליחה לייצר במהירות את הציוד והתחמושת שאפשרו להכריע את האויב.

הסיבות הכלכליות לערעור האמון במשטר

החלו כשלי השיטה הקומוניסטית להשפיע במידה רבה יותר מאשר1965בשנים שלאחר

בשנים הקודמות . הדבר מצא את ביטויו בכך שהפער הנמדד ביכולת הכלכלית של המשקים

המתוכננים )ברית המועצות וכל הגוש הקומוניסטי במזרח ובמרכז אירופה( לבין זו של המשקים

החופשיים, הלך וגדל בהתמדה. הדבר פגע גם ברמת החיים ,יחסית למערב, וגם ביכולות

הפוליטיות של מדינות הגוש הקומוניסטי. בסופו של דבר הגיעו הדברים לידי כך שהמשקים

הקומוניסטיים לא יכלו עוד לעמוד בתחרות עם משקי המערב והשיטה קרסה.

27

מלכתחילה ניסה המשטר לטעת באנשים תודעה סוציאליסטית ולשכנעם בכך שבהווה מקצים

מקורות רבים יותר להשקעה ולפיכך דוחים את הצריכה לדור הבא. גם המקורות המוקצים

לתחום הצבאי ואחר כך למרוץ לחלל, באו על חשבון הסקטור האזרחי, הסקטור הציבורי

ובשנות המלחמה האמינו אזרחי ברית30הצליח לרכז אצלו את מיטב המוחות. בשנות ה

המועצות כי אין ברירה אלא לחיות ברמה המינימאלית הזאת וזאת משום שבעת חירום

משתנה מערכת השיקולים של האזרחים והם מוכנים להקרבה. אולם בזמנים כתיקונם נכונות

זו אינה קיימת.

עם חלוף הזמן נראה היה כי דחיית הצריכה לדור הבא אינה מתממשת , העתיד איננו מגיע

והמצב איננו משתפר. במקביל החלו אנשים להיות מודעים לפער החברתי בינם לבין האליטות

שרמת החיים שלהן גבוהה, שזוכות לתנאי דיור משופרים ויש להן, בין השאר, גישה למוצרי

יבוא שאינם נגישים להמוני העם, אך היו נגישים לעסקנים וחברים אחרים באליטה

. כל התופעות הללו יצרו תסכול וחוסרNomenclaturaהחברתית-מדינית שהייתה ידועה בשם

ובמיוחד החל משנות השמונים פני הדברים היו1965תקווה וערערו את האמון במשטר. לאחר

שונים לחלוטין. רמת החיים במערב החלה לעלות בקצב מהיר, גם מבחינת הכמויות של

המוצרים וגם מבחינת האיכויות והגיוון שלהם. כל זה לא קרה במדינות הקומוניסטיות. גם

להישגים לא מבוטלים היא50בתחום המרוץ לחלל שבו הגיעה ברית המועצות בשנות ה

, בעקבות ההצלחות בשילוח הספוטניק ואחר כך50 . בשנות ה 60החלה לפגר בסוף שנות ה

, היה במערב חשש כי הרוסים מובילים במרוץ. הכלכלן1961הטסת יורי גגארין לחלל בשנת

האמריקאי ג'ון קנת גלברייט טען אז כי אם ארה"ב לא תשנה את מדיניותה, הרוסים יעברו את

בדיעבד מסתבר כי חשש זה היה מוטעה–אמריקה גם מבחינת התוצר וההישגים הטכנולוגיים

לחלוטין.

במשך חלק ניכר מהתקופה, האינפורמציה אודות תנאי החיים במערב חדרה רק לשכבות צרות

התרחבו שידורי הטלביזיה והגיעו ידיעות רבות יותר וחלק80של האוכלוסייה , אולם בשנות ה

גדול יותר מהאוכלוסייה נחשף לפערים הגדולים הקיימים בין ברה"מ לבין המערב.

"היסטוריה אלטרנטיבית" אחת השאלות שהעסיקה מספר היסטוריונים כלכליים הייתה האם הצמיחה הכלכלית

בברה"מ הייתה מותנית בביצוע תכניות החומש או שהייתה אלטרנטיבה אחרת.

)( אלק נוב ( Abram Bergson( אברם ברגסון (,Gur Ofer היו חוקרים, כמו גור עופר

Alec )Noveשטענו כי המשק הרוסי היה מצליח לצמוח גם אם היו נשארים נאמנים

Robert Allen למדיניות הנא"פ ולא נסוגים ממנה בפתאומיות. דעה שונה הוצגה על ידי

שעשה ניסיון מעניין להעריך את הישגי תכניות החומש של סטאלין . הוא נקט בגישה של

כלומר ניסה לבחון מה היה קורהCounter Factual History)היסטוריה אלטרנטיבית )

28

בתרחיש חלופי שהוא די סביר מבחינה הגיונית . )גישה זו דומה בעקרון לגישתו של רוברט

פוגל כאשר בחן את תרומת הרכבות לצמיחה הכלכלית בארה"ב(. לשם כך הוא בנה מודל

פשוט של המשק הרוסי בשנות השלושים וניסה לעשות סימולציה שתבחן כיצד היה

המשק מתנהג ומתפתח תחת מדיניות אחרת. המדיניות הרלבנטית שנבחנה הייתה המשך

ההפעלה של מדיניות הנא"פ ואף התרת שווקי עבודה חופשיים.

הנחות הבסיס למודל היו כדלקמן :

- עודף עובדים במגזר החקלאי

פירמות אינן ממקסמות רווחים– כלומר –- מגבלת תקציב "רכה"

- קיימים שני מוצרי צריכה - מוצר חקלאי ומוצר תעשייתי - ומוצר השקעה אחד

- חלק מן התפוקה בכל סקטור מוחרם על ידי הממשלה מן הסקטור המייצר

- ההשקעה במשק היא כולה ציבורית ומתוקצבת בידי הממשלה

הקובע את האחוז של מוצר ההשקעה המיועד לייצור מוצריe- הממשל מחליט על פרמטר

השקעה נוספים )ולא לייצור מוצרי צריכה(

- תקציב הממשלה מאוזן )המסים + ההחרמות שווים להוצאה הממשלתית(

( וכל הכמות המוצעת0- היצע העבודה נקבע על ידי גורמים דמוגרפיים )גמישות ההיצע =

שווה לכמות המבוקשת בשכר נתון הנקבע בידי הממשלה.

גישתו החדשנית של אלן הייתה ביצוע סימולציות על המודל של המשק הסובייטי בהנחות

מנוגדות למציאות. באופן זה הוא בחן מה היה קורה לו הסובייטים היו ממשיכים במדיניות

הנא"פ. הנחות אלו כללו את השינויים הבאים :

)בתגובה לקולקטיביזציה(.1930- אין אבדן של הון חקלאי שהושמד על ידי האיכרים ב

- המס שהוטל על התוצר החקלאי מוטל על כולם.

- התוצר החקלאי הוא פונקציה של מחירים ולא רק של תשומות.

- אין הגירה מאולצת מן הכפר אל העיר ולפיכך הקצאת העבודה היא שונה מזו שהייתה

בפועל.

הנחה בדבר שווקי עבודה שבהם יש שווי משקל. בניגוד למצב שהיה קיים שבו כל האנשים

שעברו העירה הועסקו, מבלי להתחשב בתפוקה השולית שלהם.

התוצאות של אומדני אלן בהנחותיו האלטרנטיביות הן כדלקמן :

( 1937 תל"ג ברוסיה )מיליארדי רובל במחירי

1928 1937 1937 1937

בתרחיש של שווקי עבודה חופשיים בתרחיש של המשך הנא"פ בפועל

201 344 324 290

:צריכה לנפש

1928 1937 1937 1937

בתרחיש של שווקי עבודה חופשיים בתרחיש של המשך הנא"פ בפועל

29

1177 1426 1380 1184

התוצאות מראות כי בשני התרחישים האלטרנטיביים של שוק חופשי, התוצר בפועל נמוך

מזה שהושג למעשה ואפילו רמת הצריכה לנפש היא נמוכה מזו שהושגה בפועל.

מה היא האינטואיציה מאחורי תוצאותיו של אלן?

מעל הכול, שווקים יותר חופשיים לא היו פותרים את הבעיה העיקרית של רוסיה. הבעיה

הייתה קיומם של עשרות מיליוני עובדים באזורים הכפריים ובפריפריה, שתפוקתם השולית

בסקטור החקלאות הייתה מאד נמוכה או אפילו אפס.

מודרניזציה של המשק חייבה העברת מיליוני אנשים אלו מהכפרים אל הערים ואל

הסקטור התעשייתי . תהליך זה לא יכול היה להיעשות בדרכי נועם , או שהיה נמשך

עשרות בשנים. ביצוע המשימה בזמן קצר חייב שימוש באמצעי כפייה.

צמיחת המשק הייתה מותנית בכך שמיליוני אנשים אלו היו מועברים בדרך זו או אחרת מן

נדרש– בתעשייה או בשירותים –הכפר אל העיר. אולם על מנת שהם יוכלו לעבוד בעיר

היה הון פיזי שלא היה בנמצא. החיסכון של הסקטור החקלאי היה קטן ובלתי מספיק לשם

ביצוע ההשקעות. החסכונות, אם היו, לא הגיעו לסקטורים אחרים. אלן מניח כי במשק

החופשי שהוא מדמה, עדיין אין קיימים שווקי הון.

לטענת אלן ובניגוד לדעתם של חוקרים אחרים בנושא, השמדת הבקר והסוסים שביצעו

האיכרים בתגובה לקולקטיביזציה הייתה לטובת העניין משום שהטרקטורים שהחליפו את

הבהמות היו יעילים יותר וגם לא צרכו מזון של בני אדם.

חוקרים רבים לא השתכנעו מחישוביו של אלן וביקרו אותו בנימוקים הבאים :

בניתוח של אלן הוא מניח כי במשק החופשי עדיין לא קיימים שווקי הון

הוא מניח כי המשק הסובייטי היה נשאר סגור. יתכן כי במשק חופשי יותר היה מתקיים גם

יבוא הון

בחישוביו אין אלן מייחס שום ערך כלכלי לאבידות בנפש. הקולקטיביזציה עלתה בחייהם

אף היא עלתה1932/33 )שואה( האוקראינית של Holodomor מליון איש וה 2של לפחות

מליון איש או יותר.4בחייהם של

לפיכך הצמיחה הגדולה של כלכלת ברה"מ בתקופת סטאלין נבעה משני מקורות - האחד -

הקצאה מחדש של כוח האדם והעברת עשרות מיליונים מסקטור שבו הפריון נמוך

הצבר–)החקלאות( לסקטור התעשייה שבו התפוקה השולית גבוהה יותר. המקור השני

הון פיזי.

דרשה הצמיחה יותר דינמיות טכנולוגית ויתר פתיחות1945לעומת זאת, בתקופה שלאחר

תחומים שבהם המשק הסובייטי פיגר ולכן ברה"מ לא יכלה לעמוד בתחרות–לסחר חוץ

עם המערב.

30

הגוש הקומוניסטי לקראת סוף המלחמה ומייד1945כתוצאה מהסכמי יאלטה ופוטסדאם שנחתמו בשנת

לאחר מכן, הפכו מדינות מזרח אירופה וחלק ממרכז אירופה למדינות תחת השפעה

סובייטית ובעקבות זאת כוננו גם בהם משטרים קומוניסטיים שכללו כלכלה מתוכננת

ונשלטת על ידי הממשלות. המדובר הוא במדינות הבאות : מזרח גרמניה, צ'כוסלובקיה,

הונגריה, בולגריה, רומניה, פולין, אלבניה. גם ביוגוסלביה כונן משטר קומוניסטי אולם

ההשפעה הסובייטית בה הייתה רופפת ביותר ותוך זמן קצר לא נתקיימה לחלוטין. מדינות

אלו נבדלו בהתפתחותן הכלכלית בתקופה שלפני המלחמה וברמת התיעוש שלהן. חלקן,

כמו מזרח גרמניה וצ'כוסלובקיה היו מדינות מתועשות, בעוד שאחרות כמו רומניה,

בולגריה, אלבניה, היו מדינות אגרריות, בלתי מפותחות . הונגריה ופולין היו מבחינת

התפתחותן בין שני הקטבים הללו.

נתונים אודות רמת התוצר לנפש במדינות הקומוניסטיות בכמה נקודות זמן והשוואתם

לנתונים של מדינות מערב אירופה יכולים לשפוך אור על ההתפתחויות בגוש הקומוניסטי

( PPP מתואמים ל 1990 תוצר מקומי גלמי לנפש בדולרים )של

1950 1973 1990 5,552 5,284 1,651בולגריה

8,400 7,041 3,501צ'כוסלובקיה

6,471 5,596 2,480הונגריה

5,115 5,340 2,447פולין

3,525 3,477 1,182רומניה

5,695 4,350 1,585יוגוסלביה

6,871 6,058 2,834ברה"מ

16,872 12,159 5.013 מדינות מערב אירופה )ממוצע( 12

היה שיעור הצמיחה של מדינות מזרח70בתקופה שלאחר המלחמה ועד ראשית שנות ה

אירופה הקומוניסטיות מהיר למדי ולמעשה בשנים הראשונות של "מסך הברזל" קשה היה

התמונה התבהרה. המערב1973לדעת בוודאות איזה צד צומח מהר יותר. אולם אחרי

אמנם האט את קצב צמיחתו, אולם מדינות מזרח אירופה )פרט ליוגוסלביה( חדלו כליל

לצמוח .

המצב היה אפילו גרוע יותר, אם ניקח בחשבון את איכות המוצרים, ובמיוחד מוצרי

הצריכה. הוזכרה כבר העובדה שמספרי אינדקס אינם נותנים ביטוי לשיפור באיכות

המוצרים ולפיכך הפער האמיתי בין רמות התוצר לנפש הוא גדול מכפי שנראה בנתונים.

נתוני הצריכה הפרטית לנפש יראו פערים עוד גדולים בהרבה לאור העובדה שבמדינות

31

הקומוניסטיות היה חלק גדול יותר מהתוצר מופנה להשקעות ולהוצאות צבאיות. הצרכנים

במדינות אלו סבלו גם מאיכות נמוכה יותר של המוצרים וגם ממגוון הרבה יותר מצומצם

של מוצרי צריכה בהשוואה לצרכנים במדינות המערב.

הצמיחה הכלכלית במדינות הקומוניסטיות הושגה במחיר נוראי במונחי זיהום ופגיעה

באיכות הסביבה וגם גורם זה פגע כמובן באיכות החיים של האזרחים במדינות אלו.

( לשם(Ligniteהמפגעים האקולוגיים נוצרו במידה רבה כתוצאה משימוש בפחם חום

הסקת הבתים וגם להפקת אנרגיה במפעלי פלדה, תחנות כוח ומפעלים כימיים. זה היה

( בערי מזרח אירופה שהזכירו את לונדוןSmogדלק זול ומזהם שגרם להיווצרות ערפיח )

.19השחורה של סוף המאה ה

הדבר גרם גם לזיהום האגמים ולתמותת הדגים שבהם, להכחדת יערות , לגשם חומצי

ולכך שבמי השתיה היה קיים ריכוז גבוה של מתכות מסוכנות כמו קדמיום, כספית

ועופרת .. כתוצאה מכך התגלו בצ'כוסלובקיה, פולין ומזרח גרמניה מקרים רבים של

תינוקות שנולדו טרם זמנם וסבלו מפגמים שונים כמו אסטמה, ברונכיטיס, מחלות עיניים

ועור ואף מחלות לב. גם שיעור האנשים הלוקים בסרטן עלה במידה ניכרת.

1990הנזקים הסביבתיים שנגרמו במשקים הקומוניסטיים היו כל כך חמורים עד שבשנת

החלו מדינות מערביות כמו שבדיה ומערב גרמניה לחשוש1986בעקבות אסון צ'רנוביל ב

שהזיהום יתפשט גם אל מעבר לגבולות ויגיע אליהן. הן אפילו הציעו לקיים "תכנית מרשל"

סביבתית כדי להציל את המדינות הללו ממשטריהן ההרסניים לסביבה.

ניתן לומר כי הזיהום הסביבתי העצום במדינות הקומוניסטיות נוצר משום שמדינות אלו

התמקדו בייצור כמויות גדולות ולא דאגו לרווחה האמיתית של תושביהן ולא היה קיים בהן

שום אפיק פוליטי שבאמצעותו היו חסידי איכות הסביבה יכולים להשפיע על ההחלטות

הפוליטיות של הממשל.

מהם הגורמים המסבירים את הביצועים הכושלים של משקי מזרח אירופה ?

ורובם ניזוקו קשה בתקופה1945קודם כל רבים מהם היו מפגרים ועניים עוד בתקופה שלפני

מלחמת העולם השנייה.

עוד לפני התקופה הקומוניסטית לא היו ברוב המשקים ,פרט לצ'כוסלובקיה, מוסדות טובים.

לא היו קיימים בהם שווקי הון ועבודה יעילים, לא היו מוסדות שיכלו לסייע ביצירת הון אנושי

ולא היו ממשלות שיכלו להשקיע בתשתיות הפועלות היטב.

הייתה קיימת בהם רמה גבוהה של שחיתות .

הושלמה ההשתלטות1948המשטרים הקומוניסטים עוד החמירו את הבעיה. עד

הקומוניסטית על מדינות מזרח אירופה והן למעשה קבלו ממוסקבה את ההוראות בתחום

המדיניות הכלכלית והחברתית.

32

– 30למעשה התנהל בהם "שידור חוזר" של כל המהלכים שננקטו בברה"מ בשנות ה

קולקטיביזציה בחקלאות ותכנית חומש שבאה להשיג תיעוש מהיר. אפשר להתפלא על כך

שלא הופקו שום לקחים מהטעויות שנעשו בברה"מ.

העקרונות שהנחו את המשקים הללו היו :

. הקצאת המקורות והייצור התבססו על יעדים כמותיים ולא על מחירים.1

. דגש חזק הושם על השקעה. היו אפילו מקרים שכמחצית מהתמ"ג הופנתה להשקעה. חלק2

מהשקעות

אלו בוצע בחוסר יעילות או בתעשיות בלתי יעילות.

. התעשייה הועדפה על פני החקלאות והתעשייה הכבדה הועדפה על פני התעשייה הקלה.3

הייתה השקעת

חסר במבני מגורים ואיכותם הייתה גרועה.

. בדומה למה שאירע בברה"מ, הועברו כמויות גדולות של עובדים מהחקלאות לתעשיה. כמו4

כן חל

גידול ניכר בשיעור התעסוקה של נשים.

. לא הייתה התחשבות ברצונם של הצרכנים ולא הושם דגש על חדשנות בתחום ייצור מוצרי5

צריכה ואף

לא על תחרות בינלאומית.

החלה להתפתח תלות הולכת וגוברת בטכנולוגיות מערביות למשל מכוניות1965 לאחר

שיוצרו בגוש

הקומוניסטי על פי דגמים של רנו ופיאט.

השיגה המדיניות הזאת צמיחה כלכלית בשיעורים מרשימים.1948בשנים הראשונות לאחר

הדבר נבע קודם כל מן ההתאוששות מההרס של המלחמה והכיבוש הגרמני.

יתכן שניתן לייחס את הצמיחה גם להקצאה מחדש של כוח עבודה שעבר מהחקלאות

לתעשיה, כלומר מענף שבו התפוקה השולית של עבודה היא נמוכה לענף שבו התפוקה

ואחריםEichengreenהשולית שלה היא גבוהה יותר. ישנם היסטוריונים כלכליים כמו

הטוענים שלמעשה הייתה גם עלייה במספר שעות העבודה. כלומר חלק מההסבר לצמיחה

הוא בכך שבניגוד למגמה שהייתה במערב אירופה ששם הועדף הפנאי ובמקביל חלה ירידה

במספר שעות העבודה, הרי במזרח אירופה קרה תהליך הפוך.

בשנים המאוחרות יותר נאלצו המדינות הקומוניסטיות להתחנן בפני המערב על מנת לקבל

ממנו בסיוע בצורת הלוואות, סיוע טכנולוגי ואפילו עזרה באספקת מוצרים חקלאיים.

הבעיות היסודיות בכלכלות המתוכננות במזרח אירופה היו דומות באופן בסיסי לאילו שהיו

קיימות בברה"מ.

33

בממדים ( ( Principal- agent problem בעיית הסוכן בין המנהלים לבין המתכננים התעוררה

גדולים מאד. היה קיים מצב של אינפורמציה בלתי סימטרית משום שהמנהלים נהגו להעביר

לרשויות התכנון נתונים שגויים אודות הביצוע וכמו כן לא מסרו דיווחי אמת ביחס לסיבות

שבגינן הם לא הצליחו לעמוד ביעדי התפוקה. כתוצאה מכך לא היה למתכננים מידע אמיתי

לגבי המתרחש במפעלים.

הייתה חמורה. היעדים נקבעו במונחים כמותיים ולא התחשבו באיכותהתמריציםבעיית

ובמגוון. במקרים בהם קבלו העובדים שכר בהתאם לתפוקתם , הרי דווקא במקרים בהם היו

העובדים יעילים ויצרו כמויות שעלו על המכסה, הייתה נטייה מצד המתכננים להעלות את

המכסות או להקטין את התמורה לכל פריט, דבר שבסופו של דבר יצר תמריץ שלילי . לגבי

המנהלים דווקא הייתה נהוגה גישה סלחנית שהתבטאה ב"מגבלת התקציב הרכה" שפירושה

המעשי היה שאם המפעל נקלע להפסדים הרי הוא יקבל סיוע מן המדינה.

, דבר שנבעחדשנות נמוכה מאדבדרך כלל טוענים כי המשקים המתוכננים התאפיינו ברמת

מהעדר תמריצים לממציא וליזם. אולם זה היה נכון רק ביחס לסקטור שייצר מוצרים אזרחיים

ולא כך היו פני הדברים בתעשיות הצבאיות שיצרו מטוסי מיג מתקדמים ואיכותיים ואף לא

בחקר החלל שבו הגיעה ברה"מ להישגים מרשימים ובמשך כמה שנים אפילו הקדימה את

ארה"ב.

הדגש האידיאולוגי שהושם על צבירת הון התנגש עם המציאות של שעור– השקעת יתר

תשואה נמוך מאד על הון. כתוצאה מכך צבירת ההון הגיעה למצב של תפוקה שולית פוחתת.

הממדים של תופעה זו הוחמרו עוד יותר בשל העדר החדשנות הטכנולוגית ובשל העובדה

שהקצאת ההון לא בוצעה באופן רציונלי.

- בהעדר שוק חופשי נוצרה מערכת של הקצאת מקורות שהתבססה עלבעיית השחיתות

קשרים אישיים בין מנהלי מפעלים שונים ובמקרים רבים גם על שוחד. נוצר גם שוק שחור

לתשומות .

בברה"מ עצמה פחתה מידת השימוש בטרור לאחר מות סטאלין בהתנגדות לשינויים -

, אולם מדיניות היד הקשה כלפי מדינות מזרח אירופה נמשכה. שיקולים אידיאולוגיים1953

צרי אופק וגם שיקולים אינטרסנטיים של המשך קיום השליטה עליהן הביאו לכך שברה"מ

1956התערבה כדי לבלום כל ניסיון להכניס רפורמות במערכת הרעועה. בהונגריה בנובמבר

דוכא ה"מרד ההונגרי" בהתערבות של טנקים סובייטיים שסילקה את המנהיגים הרפורמיסטים

חומת ברלין בכדי1961והחזירה את הגורמים השמרניים לשלטון. במזרח גרמניה נבנתה ב

למנוע מהאנשים "להצביע ברגליהם" ולעבור למערב. בצ'כוסלובקיה דוכא "האביב של פראג"

ונבלמו נסיונות הליברליזציה של אלכסנדר דובצ'ק על ידי כוח ברוטאלי של גייסות וטנקים

. 1968סובייטים שפלשו לפראג באוגוסט

ניתן אמנם לומר כי ההתערבות בכוח הייתה בדרך כלל כנגד ניסיונות להתנתק מהשליטה

הפוליטית של ברה"מ ולשנות את המשטר. רפורמות שהתייחסו לתחום הכלכלי בלבד נתקבלו

34

העלה באופן משמעותי את שכר העובדים1956ביתר סובלנות. כך למשל גומולקה בפולין ב

60לאחר שביתות שהתקיימו בעיר פוזנן. גם בהונגריה הנהיג יאנוש קאדאר באמצע שנות ה

מדיניות כלכלית חדשה והכניס מספר רפורמות מוצלחות בתחום הכלכלי. אם כי כפי שמציין

Berend Ivanלא ניתן היה ליישב שינויים אלו עם המשך השליטה המוחלט של המדינה

והעדר התמריצים למנהלים.

המדינה היחידה שהצליחה, במידה מסוימת, לחבר בין הקומוניזם לבין יעילות כלכלית הייתה

יוגוסלביה. יוגוסלביה ניסתה להקים "סוציאליזם יעיל של שוק". המדינאי שהיה אחראי על

( שכהן כנשיא וכראש ממשלת(Josip Broz Titoמדיניות זו היה מנהיג יוגוסלביה המרשל טיטו

.1980 ועד מותו בשנת 1943יוגוסלביה מהכרזת העצמאות שלה בשנת

( ,(Decentralization אפשרו מידה רבה יותר של ביזור 60הרפורמות שהכניס טיטו בשנות ה

פחות תכנון מרכזי נוקשה והביאו לעלייה במידת המעורבות של העובדים בתהליך קבלת

.Labour –managed Firmsההחלטות. העובדים מלאו תפקיד משמעותי בהנהלת הפירמות.

במסגרת רפורמות אלו נעצר גם תהליך הקולקטיביזציה בחקלאות ונפתחה האפשרות ליוזמה

פרטית. ביוגוסלביה, יותר מאשר בכל מקום אחר בגוש הקומוניסטי, התקיימה גישה של

פתיחות ופניה אל השוק. הוקמו בה בנקים מסחריים פרטיים והצטמצמה מאד המעורבות של

התכנון המרכזי במשק.

שינויים אלו הביאו להגדלת חלקם של העובדים בהכנסה הלאומית אולם עיקר תרומתם היה

בכך שתפקודה של המערכת הכלכלית היה טוב יותר מאשר במדינות הקומוניסטיות השכנות

וללא ספק יש לייחס את הפער בביצועים לשיטות התכנון והניהול השונות שננקטו ביוגוסלביה.

הגורם החשוב שאפשר לטיטו ליישם את השיטות הללו שהיו חריג בנוף של המדינות

הקומוניסטיות הייתה העובדה שהוא הצליח לקיים עצמאות פוליטית ולא להיות כפוף לשליטה

של ברה"מ.

חופש משליטה פוליטית של ברה"מ היה אולי תנאי הכרחי אך בוודאי לא היה תנאי מספיק

לביצועים כלכליים משופרים כפי שמוכיחה הדוגמא של רומניה. מנהיגה של רומניה החל

( ששלט בה כדיקטטור(Nicolae Ceaucescu היה ניקולא צ'אוצ'סקו, 60באמצע שנות ה

.1989 ועד הדחתו האלימה בשנת 1965טוטליטרי מ

כבר מראשית תקופת שלטונו הוא החזיק בעמדות פוליטיות שלא עלו בקנה אחד עם אלו של

מוסקבה וזכה לתמיכת המערב כרפורמיסט. בזכות עמדותיו העצמאיות הוא קבל מן המערב

הלוואות נדיבות. אולם למעשה הוא לא זנח מעולם את הרעיון של תכנון מרכזי ואפילו נשאר

נאמן לאידיאולוגיה הסטליניסטית.

צ'אוצ'סקו הוציא סכומי כסף עצומים על פרויקטים ציבוריים ראוותניים כדוגמת ארמון

מליון רגל רבוע3.7הפרלמנט בבוקרשט שהיה הבניין הגדול ביותר בעולם עם שטח רצפה של

מ"ר(.. הוא עצמו ומשפחתו חיו בארמונות פאר ופולחן האישיות שהתקיים סביב343,000)כ

צ'אוצ'סקו הגיע לרמות חריגות אפילו בהשוואה למקובל במדינות הקומוניסטיות.

35

המדיניות של צ'אוצ'סקו הזניחה לחלוטין את החקלאות שהעסיקה עדיין שליש מכוח העבודה.

כתוצאה מכך רומניה שלפני המלחמה הייתה ארץ חקלאית עשירה, סבלה במשך עשרות

שנות שלטונו ממחסור חמור במזון.

החליט צ'אוצ'סקו מסיבה בלתי ברורה לפרוע את כל החוב החיצוני של80במהלך שנות ה

רומניה. לשם כך הונהגה מדיניות כלכלית ששמה דגש על הרחבת היצוא והקטנת היבוא עד

לרמות שהיו נמוכות באופן בלתי מתקבל על הדעת. החוב אמנם נפרע במלואו אך במחיר של

הידרדרות חריפה ברמת החיים של האוכלוסייה. כמות המוצרים הצטמצמה במידה ניכרת,

הונהג קיצוב של מוצרי מזון בסיסיים, חשמל והסקה ביתית. הפער האדיר שבין חיי הפאר

והבזבוז של משפחת צ'אוצ'סקו לבין הסבל והדלות של המוני העם היו אחד הגורמים החשובים

בזעם הציבורי שהתעורר כנגדו. בסופו של דבר מצא זעם זה את ביטויו בהתקוממות שהביאה

.1989להדחתו ולהוצאתו להורג בדצמבר

פרשת הדיקטטור צ'אוצ'סקו ברומניה ממחישה את הסכנה הכלכלית הכרוכה במשטרים

טוטליטריים המנוהלים על ידי שליט יחיד. רעיונות בלתי-רציונליים ושרירותיים שעלו במוחו

של השליט יכלו לקבוע את גורלם הכלכלי של מיליונים רבים של אנשים. למרבית הצער

. אמנם גם בעבר היותר רחוק היו שליטים20תופעה זו היא שכיחה יתר על המידה במאה ה

רבי עצמה והרסניים, אולם הם לא חלשו על המשק ועל הפעילות הכלכלית כמו צ'אוצ'סקו ,

סטאלין, או מאו צה טונג.

בכל המדינות האחרות הרפורמות היו איטיות, בוצעו בלב חצוי וזכו להתנגדות מצד רבים.

המערכת הקומוניסטית באירופה הייתה קשיחה מידי ובו בזמן חלשה מידי ובלתי ניתנת לתיקון

באמצעות רפורמות הדרגתיות ומעבר אל צורת משטר כלכלי מעורבת שתמזג כלכלת שוק עם

תכנון כלשהו.

כאשר היו הצעות לתגמל את המנהלים בהתאם ליעילותם, התנגדו לכך העובדים בטענה

שהסוציאליזם מחייב שוויון בשכר. המתכננים ואנשי המנגנון הקומוניסטי והממשלתי

Apparatchiks).התנגדו אף הם מחשש שהדבר עלול לערער ולשחוק את עוצמתם ומעמדם )

עם הזמן החלה האוכלוסייה להיות מודעת יותר ויותר לפערים העצומים ברמת החיים שבין

המדינות הקומוניסטיות לבין המדינות במערב. למשך זמן מה ניסו המשטרים לכסות על פער זה

על ידי לקיחת הלוואות מן המערב וגם על ידי מכירת נפט וגז טבעי כדי לממן יבוא. אולם בסוף

כבר לא ניתן היה לטייח את הבעיה והמשטרים הקומוניסטים במזרח אירופה80שנות ה

התמוטטו בזה אחר זה.

ניתן לומר בהכללה כי ההמלצות שקבלו כל המדינות הקומוניסטיות לשעבר מהמוסדות

הבינלאומיים )קרן המטבע והבנק העולמי( לגבי הדרך לעבור לכלכלת שוק, היו ברוב המקרים

שגויות לחלוטין. לאור העובדה שברובם של המשקים הללו לא היו קיימים המוסדות

המתאימים למערכת של כלכלת שוק וחסרה בהם גם מסודת קודמת של דמוקרטיה ושוק

36

חופשי ,הרי הניסיון לחולל את המהפך הזה באופן מיידי נדון היה מראש לכישלון.. יש להניח כי

מעבר; הדרגתי יותר היה משיג את המטרה בצורה טובה יותר.

חלק מהמדינות הפכו לדמוקרטיות–הניסיון של המשטרים הפוסט-קומוניסטיים לא היה אחיד

המתבססות על שוק חופשי ומתפקדות היטב. הדוגמאות הטובות לכך הן המדינות הבלטיות,

הרפובליקה הצ'כית וסלובניה.

לעומתן הגיעו חלק מהמדינות למצב שהן מבוססות בבוץ של שחיתות, אלימות ומערכת שלטון

שאיננה מתפקדת . הדוגמאות הגרועות ביותר הן ביילורוס, אלבניה ומולדובה.

שאר המדינות נמצאות אי שם בין שני הקצוות הללו ועדיין מנסות למצוא את דרכן.

. הצמיחה הכלכלית לאחר מלחמה העולם השנייה 2

חוותה אירופה המערבית תקופת צמיחה כלכלית שלא היה לה תקדים בעבר.1945לאחר

(. בתקופה זו התרחשה גם(Trente Glorieuses השנה המהוללות" 30תקופה זו זכתה לכינוי "

תופעה שעליה נעמוד בנפרד בהמשך. –התרחבות של מדינת הרווחה

הנתונים להלן מדגימים את שיעורי הצמיחה החריגים בתקופה זו בהשוואה לתקופות האחרות

)שיעור צמיחה ממוצע1890-1994 מדינות מערב אירופה בתקופה 15שיעורי הצמיחה ב

לשנה(:

לנפש GDP GDPהתקופה

1890-1913 .2.2 1.4

1913-1950 1.4 0.9

1950-1973 4.8 4.0

1973-1994 2.1 1.7

הוצעו מספר הסברים לשיעורי הצמיחה הגבוהים הללו. סוג אחד של הסברים מבוסס על רעיון

. ביסודו של הסבר זה קיימת ההנחה שלכל מדינה יש יכולת לצמיחהCatch up)סגירת הפער )

כלכלית, שאליה היא מתכנסת. אם בתקופות הקודמות אירופה צמחה בשיעור נמוך יותר, הרי

בתקופה זו היא צומחת מהר יותר כדי לסגור את הפער. הסברים מטיפוס זה הועלו על ידי מוזס

(.ואחרים Temin) Peter( ואחר כך על ידי פיטר טמין Moses Abramowitz אברמוביץ )

האירופאים אמנם איבדו בהדרגה את יתרונם הטכנולוגי לטובת ארה"ב. אולם מה שמשפיע

על הצמיחה הכלכלית ועל הגידול בפריון הייצור הוא לאו דווקא הפיתוח הטכנולוגי המקורי,

אלא היכולת לאמץ טכנולוגיות חדשות, אף אם הן פותחו במקום אחר. האירופאים ניחנו

ביכולת לקלוט את הטכנולוגיה האמריקאית ורק התקלות ,השיבושים והתפקוד הלקוי של

ואחר כך בשנות המלחמה, מנעו מהם לבצע30 וה 20המערכת הכלכלית העולמית בשנות ה

37

)TFPזאת. כאשר המצב חזר לתיקנו, יכלו האירופאים ליהנות מגידול משמעותי בפריון הכולל

Total Factors Productivity= על ידי אמוץ הטכנולוגיה האמריקאית, דבר שצמצם את )

הפער בין הטכניקה הממוצעת לבין הטכניקה הטובה ביותר. כל עוד תהליך זה נמשך נהנו

מדינות אירופה מצמיחה מהירה.

הכלכלנים מבחינים בין קליטת טכנולוגיה קיימת )"פעפוע"( לבין חידוש שהוא פיתוח טכנולוגי

האם המוסדות הקיימים והיצע ההון האנושי–עצמאי. הבחנה זו מעלה שאלה חשובה

הקיימים במדינות שונות מתאימים באותה מידה לשני הסוגים הללו.

יחד עם זאת יש יתרונות להיותה של מדינה "מנהיגה טכנולוגית" . אם קיימות בעולם זכויות

קניין רוחני מוגנות, יכול המנהיג הטכנולוגי לגבות תמלוגים עבור השימוש בטכנולוגיה.

First Mover's –גם ללא קיומה של מערכת פטנטים מוסדרת, יש יתרונות להנהגה טכנולוגית

advantage קיימת השלמה בין הכישורים הנדרשים לפיתוח ידע טכנולוגי לבין הכישורים .

הנדרשים לשם אימוצו.

ברור שבמקרה הקיצוני שבו לרשות כל העולם עומד מאגר ידע משותף, שאיננו זכות קניינית

של אף אחד, נותן הדבר יתרון עצום למדינות שלא השקיעו בפיתוח ידע מקורי. במצב דברים

כזה התוצאה ההגיונית תהיה שאף אחד לא ישקיע במחקר ופיתוח. זאת בדיוק הסיבה לכך

שדרושה צורה כלשהי של אכיפה בינלאומית של זכויות קניין רוחני .

במידה1945במסגרת האימוץ של הטכנולוגיה האמריקאית , העתיקו האירופאים אחרי

הולכת וגוברת את שיטת הייצור האמריקאית של ייצור המוני בסדרות גדולות, שימוש בחלקי

Frederic Taylorחילוף, ייצור בשיטת הסרט הנע , יישום שיטות ה"ניהול המדעי" של

שהגבירו את היעילות.

Crafts Nicholas --ו Gianny Toniolo סבורים שהעתקת השיטות הללו הייתה גורם חשוב

בצמיחה הכלכלית האירופאית.

דוגמא מובהקת היא תעשיית המכוניות הגרמנית, שבה הגרמנים יצרו מכוניות משני סוגים -

–מכוניות בתכנון ועיצוב מקוריים כמו פולקסוואגן או מרצדס וגם מכוניות בהשראה אמריקאית

.FORDכמו אופל. כל סוגי המכוניות יוצרו בשיטות ייצור מודרניות לפי הדוגמא של

גורם שני המסביר את הצמיחה האירופאית הוא שיעור ההשקעה. שיעור הגידול של מלאי

.1950-1973ההון הקבוע הנקי )להוציא בנייה למגורים( הואץ במידה ניכרת בתקופה

שיעורי הגידול השנתיים הממוצעים במלאי ההון הקבוע )פרט לבנייה למגורים(

1913-50 1950-73 1973-78

4.5 4.5 1.0צרפת

4.1 6.1 1.0גרמניה

4.2 5.1 2.2איטליה

UK 0.7 3.9 3.2

6.5 9.2 3.3יפאן

38

ניתוח הפריון הכולל מראה כי צבירת ההון מסבירה שליש מצמיחת התוצר המקומי הגלמי.

תופעה זו מוסברת בחלקה בגידול התפוקה השולית של ההון ובחלקה בשיעור חסכון גבוה יותר

ובהפנייה יעילה יותר של החסכון לפרויקטים של השקעה.

מה מסביר את העובדה שהתפוקה השולית של הון במערב הייתה כה גבוהה ?

נזקי המלחמה היו גדולים אך שוקמו במהירות והציוד שהותקן היה חדש ומשוכלל.

היו שנים רבות של תת-השקעה ואפילו השקעה נקיה שלילית,1950לפני

כפי שכבר צויין, נוצר פער בטכנולוגיה בין ארה"ב לאירופה וחלק גדול מהטכנולוגיה הזו הוטמע

או היה מגולם בתוך מוצרי ההון החדשים ,

כתוצאה מהידוק הקשרים המסחריים והארגוניים בין1950העברת הטכנולוגיה הואצה לאחר

שני חלקי האוקיינוס האטלנטי. קשרים אלו נבעו בחלקם הגדול מהקרבה הפוליטית בין מדינות

המערב הדמוקרטיות שמצאו עצמן בעימות משותף כנגד מזרח אירופה הקומוניסטית והיו

מאורגנות במוסדות כמו נאט"ו למשל.

גם הגידול ברווחיות הפירמות במערב אירופה המריץ את הגידול בהשקעות. מה מסביר את

העובדה שהרווחים היו כה גבוהים?

. הייתה מתונה ואיטית.1945ברוב מדינות אירופה המערבית עליית השכר בתקופה שאחרי

60% ל 56%החלק של העבודה בהכנסה הלאומית אמנם עלה במקצת ברוב המדינות מ

לערך, אולם למרות שיעור גידול אוכלוסייה איטי וירידה במספר העובדים בעקבות המלחמה

בגרמניה, השכר והתנאים הנלוים עלו רק באופן מתון.

בגרמניה נבע הדבר בשל כך שאל גרמניה המערבית היגרו אנשים ממזרח גרמניה וכן אנשים

( שהתגוררו במזרח אירופה - , בברה"מ, צ’כוסלובקיה, רומניה(Volkdeutscheממוצא גרמני

ואוקראינה. וניתנה להם הזכות להגר למערב.

: עודף העובדיםMIT מ Charles Kindleberger)ניתוח זה קשור בשמו של צ'רלס קינדלברגר )

הביא לעליית שכר איטית, הדבר הגדיל את הרווחים וזה נתן תמריץ להשקעה. פריון העבודה

גדל מהר יותר מאשר השכר הריאלי ולכן הרווחיות נטו גדלה.

במאמר מפורסם הציע מודל של שיווי משקל קואופרטיבי בין( Eichengreen) בארי אייכנגרין

"עבודה" לבין "הנהלה" . שיווי משקל זה ידוע בשם "הפשרה ההיסטורית" וכן בתור "המיקוח

.( משמעות הפשרה ההיסטורית הייתהcorporatist bargain Neo התאגידי החדש" )

שהעובדים )באמצעות האיגודים המקצועיים( הסכימו לעלייה מתונה בשכר הריאלי , על מנת

לאפשר להשקעה לגדול, דבר שיביא להם יתרונות גדולים יותר בעתיד. כמו כן הסכימו

העובדים להחליש את התנגדותם של האיגודים לחידושים הכרוכים באימוץ שיטות של ייצור

המוני החוסכות עבודה. ההנהלה, כלומר המעסיקים, הסכימו לרסן את משיכות הדיבידנד

ובמקום זאת להשקיע מחדש את הרווחים שנצברו, בתעשייה ובשירותים. הממשלה מצידה

39

הסכימה לנהל מדיניות שתבטיח שמירה על רמת תעסוקה גבוהה ולתמוך במעסיקים באמצעות

תשלום הטבות סוציאליות, הממומנות על ידי משלמי המסים, ומהוות שווה ערך לשכר.

השאלה היא האם "משחק" זה הוא בעל שיווי משקל ? . התשובה לכך תלויה בכך שכל

ינקטו באסטרטגיות שתראינה אמינות– העובדים, המעסיקים והממשלה –המשתתפים

בעיני כל המשתתפים האחרים.

מה יקרה אם לא כך יהיה ? בנקודת זמן כלשהי העובדים עלולים לאבד את אמונם במעסיקים,

או שהמעסיקים יחדלו להאמין בעובדים, או ששני הצדדים יחדלו לתת אמון בממשלה. במקרה

כזה שיווי המשקל הקודם כבר לא יהיה תקף והעובדים יתחילו להעלות תביעות שכר, או

שהפירמות יתחילו לשלם דיבידנדים גבוהים לבעלי המניות.

במדינות רבות, האיגודים המקצועיים , הממשלות , או ארגונים אחרים שפעלו ברמה

הלאומית , הפכו את ניצולו לרעה של ההסכם הבלתי כתוב הזה לקשה מאד ולכן הוא נשאר

בתוקפו. המשא ומתן בנושא השכר הפך להיות נדון יותר ויותר ברמה הכלל-לאומית ונקבע

באמצעות הסכמי שכר קיבוציים.

Collective bargaining agreements)בה בשעה שמרו הממשלות בידן את האופציה להיות .)

מעורבות במדיניות ההכנסות ולכפות למשל הקפאת שכר כאמצעי לאכיפת החוזה במקרה

שצד אחד התכחש למחויבותו.

המנגנון שהבטיח את העמידה בהתחייבויות ההדדיות כלל מספר אמצעים

נציגי העובדים היו חברים בוועדות ההשקעה של חברות גדולות וכך היה באפשרותם.1

לעקוב אחרי תכניות ההשקעה של הפירמות ולהבטיח שהפירמה תעמוד במחויבות

שלה ואכן תשקיע בנכסים יצרניים שיש להם הפוטנציאל של הגדלת היעילות.

הממשלות יכלו להטיל עונשים על הפירמות שלא פעלו בהתאם להסדרים החדשים.2

הללו. רובן של הממשלות בתקופה זו היו סוציאליסטיות ויכלו להטיל מסים על עסקים

שהתכחשו למחויבויות שלהם .

המדינות בהן ההסכם החברתי הזה פעל היטב הן הולנד, שוודיה, נורווגיה, גרמניה ואוסטריה.

צפוי היה שההסכם יפעל בצורה הטובה ביותר במשקים קטנים הפתוחים לסחר בינלאומי וכן

במדינות שבהן היה איגוד עובדים ריכוזי וחזק. זאת משום שבמשקים כאלו גם הממשלות וגם

העובדים הבינו כי פעולות שיונעו מתוך אינטרס צר שלהם, יכולות להיות מזיקות להם מכיוון

שהן עלולות לפגוע בכושר התחרות של המשק עם משקים גדולים יותר.

לעומת זאת, בבריטניה, בצרפת ובאיטליה הסכם זה לא פעל היטב וכתוצאה מכך הלחץ

להעלאת שכר הביא להקטנה ברווחים וגם להאטה של הגידול בהשקעות.

עדיין קיימות מספר עובדות בלתי מוסברות, כמו למשל ההצלחה של הצמיחה הכלכלית

הגרמנית וכן הצמיחה הכלכלית המהירה בצרפת ובאיטליה על אף העובדה שבמדינות אלו

למעשה לא הושגה ה"פשרה ההיסטורית" .

40

במיוחד קשה להסביר את המקרה של בריטניה. קשה להבין מדוע דווקא שם נכשל המשא

ומתן הקיבוצי ופרצו סכסוכי עבודה רבים כל כך. ההסבר נעוץ בחלקו באי האמון בין מעמד

העובדים לבין המעסיקים. סיבה נוספת הייתה הפיצול וחוסר התאום בקרב האיגודים

המקצועיים הבריטיים, דבר שהקשה על אכיפת הפשרה ההיסטורית.

העלה את הטיעון שבמשך הזמן קבוצות אינטרסים בעלותMancur Olson מנסור אולסון

הופכות להיות יותרDistributional Coalitions)זכויות מוקנות ו"קואליציות חלוקתיות" )

יעילות בהגנה על הרנטות שהושגו על ידי חבריהן, לאחר שהצליחו להתגבר על בעיית

"( מקרב חבריהן והפכו להיות פחות מקיפות. ככל שהקואליציה"(Free Ridersה"טרמפיסטים"

מקיפה יותר היא דואגת פחות להשגת רנטות בשביל הקבוצה הקטנה, יחסית ודואגת יותר

לחברה ככלל.

לארגונים הותיקים כמו איגודים מקצועיים, איגודי מעסיקים, קרטלים וקבוצות מאורגנות של

אכרים, יש יותר כוח להטות מקורות לטובת עצמם וככל שהם פחות מקיפים, כך יש להם

תמריצים רבים יותר לעשות זאת.

, טיעוניו אלו יכולים להסביר את ההצלחה הכלכלית של גרמניה )וגם של יפאן(. Olsonלדעת

לדעתו בעקבות שינוי המשטר בגרמניה נוצרו בה מוסדות "צעירים" שהיו גם מקיפים יותר.

לפיכך התופעה של שחירת רנטה בלטה פחות בגרמניה והדבר תרם לביצועים כלכליים טובים

הרבה יותר מאשר במדינות אחרות.

נימוק זה הוא מעניין, אולם העובדות מראות כי במוסדות הגרמנים דווקא קיימת מידה הרבה

יותר גדולה של המשכיות מאשר מניח אולסון. האיגודים הגרמנים היו תמיד מקיפים יותר

וצנטרליסטים יותר מאשר האיגודים בבריטניה. שרשי התופעות הללו בעבר הרחוק, עוד לפני

. לפיכך היו בגרמניה פחות בזבוז ופחות שחירת רנטה שגרמה לאי יעילות. לעומת זאת1914

המוסדות בבריטניה ,איגודי העובדים והמעסיקים כאחד, היו הרבה יותר מפוצלים. כתוצאה

מכך המשא ומתן הפך להיות קשה ותקיף יותר ומידת השליטה של האיגודים על תהליכי

הייצור היתה הרבה יותר בולטת. המשא ומתן בבריטניה התייחס לא רק לשכר ,לתנאים

הנלוים ולשעות העבודה, אלא כלל גם את השליטה בפועל בכל תנאי העבודה והשפעה על

.( K/L ) החלטות מיקרו כלכליות המתייחסות לטכניקות הייצור, וליחס הון לעובד

גורם חשוב נוסף בהסבר הצמיחה הכלכלית האירופאית הוא סחר החוץ.

בהשוואה עם התקופה שלפני מלחמת העולם השנייה היו המשקים באירופה, לאחר המלחמה,

יותר פתוחים ויותר חופשיים. התקיימה בהם יותר ניידות והמסחר הבינלאומי מלא בכלכלתם

מקום חשוב.

, אירופה גם הפכה בהדרגה למאוחדת יותר )הנושא של האיחוד1945בתקופה זו שלאחר

האירופאי יידון בהמשך( ובמקביל גם הפכה ליותר מעורבת במסחר בינלאומי עם צפון אמריקה

ומאוחר יותר גם עם אסיה.

41

הפתיחות של משקי אירופה, שהתרחבה במהירות, הובילה להאצה בדינמיות הטכנולוגית. מצד

אחד הונעה הצמיחה על ידי הרווחים ממסחר ומניצול היתרונות של ההתמחות וחלוקת

העבודה ומצד שני היא הואצה בזכות השיפורים הטכנולוגיים. היה כאן איפוא, חיבור של שני

קדמה טכנולוגית וצמיחה בנוסח אדם סמית–המקורות העיקריים של הצמיחה הכלכלית

Smithian Growth). )

טיעון זה מקבל חיזוק מהעבודות התיאורטיות החדשות בנושא המסחר הבינלאומי המצביעות

על הקשרים הבאים:

.היפתחות משק למסחר בינלאומי נותנת לו גישה לשווקים גדולים יותר והדבר מעודד1

השקעות במחקר ופיתוח שיש בהן מרכיב גדול של הוצאה קבועה. בעולם של משקים סגורים

היה למשקים גדולים יתרון על משקים קטנים בתחום המחקר והפיתוח, בשל גודל השוק. גורם

, משום שמשקים קטנים נפתחו למסחר בינלאומי.1945זה כבר אינו מתקיים בעולם שלאחר

. מסחר בינלאומי חושף את המשק לתחרות רבה יותר. זה יכול אמנם או לעודד חדשנות או2

לדכא אותה, אך סביר יותר שהשפעתו של גורם זה תהיה להגברת החדשנות.

. המסחר וההשקעות הישירות של זרים במשק שינו את מחירי גורמי הייצור. גורם זה יכול3

לעודד השקעות במחקר ופיתוח או להיפך, בהתאם לכיוון השפעתו על מחירי גורמי הייצור

המועסקים באופן אינטנסיבי בענפי המחקר והפיתוח.

( מקטינים את הכפילויות במחקר ופיתוח ומונעיםIntegration. המסחר והשילוב הכלכלי )4

בזבוז.

. המסחר יוצר גישה נוחה יותר למוצרים ,שמהווים תשומות חשובות בתהליך הקדמה5

הטכנולוגית ,ולא היו ניתנים להשגה קודם לכן, כמו למשל מחשבים משוכללים.

בטבלה הבאה מוצגים )באחוזים( נתונים אודות הגידול בתוצר המקומי במספר מדינות ובאיזו

( ( TFP מידה מוסבר גידול זה באמצעות הגידול בתשומות גורמי הייצור. הגידול בפריון הכולל

מתקבל כשארית שבין שיעור הגידול של התוצר המקומי לבין הגידול המוסבר על ידי הגידול

בתשומות גורמי הייצור. בהמשך נעשה ניסיון להתייחס לגורמים העומדים ביסוד הגידול בפריון.

TFP על ידי הגידול בתשומות ובפריון הייצור GDP הסבר לשיעורי הצמיחה של ה

1950-1973

צרפת מערב גרמניה הולנד בריטניה

(1 )GDP 5.02 5.99 4.74 2.96

-0.11- 0.05 0.32 0.01( עבודה 2)

0.13 0.43 0.19 0.36( הון אנושי 3)

1.64 1.50 2.20 1.59( הון קבוע )ללא מגורים( 4)

1.66 1.88 2.71 1.96( 2+3+4( תשומות גורמי הייצור )5)

(TFP )6 = 1-5 3.06 3.28 2.86 1.30

0.59 1.80 1.64 1.34( גורמים מסבירים אחרים )*( 7)

42

2.25 3.68 4.35 3.30( 5+7( הצמיחה המוסברת )8)

0.71 1.06 1.64 1.72( 6-7( = )1-8( שארית בלתי מוסברת ) 9)

)*( מסחר בינלאומי,סגירת הפער, הרכב,יתרונות לגודל

1973-1992

צרפת מערב גרמניה הולנד

בריטניה

(1 )GDP 2.26 2.30 2.14 1.59

-0.40- 0.05- 0.27- 0.32( עבודה 2)

0.42 0.57 0.12 0.69( הון אנושי 3)

0.82 0.93 1.26( הון קבוע )ללא מגורים( 4)

0.93

1.34 0.78 1.63( 2+3+4( תשומות גורמי הייצור)5)

0.95

(6 )TFP ) 1-5( 0.63 1.52 0.80 0.64

0.50 0.70 0.65( הסברים אחרים )*( 7)

0.31

1.84 1.48 2.28( 5+7( הצמיחה המוסברת )8)

1.26

0.30 0.82- 0.02( 6-7(=) 1-8( שארית בלתי מוסברת )9)

0.33

)*( מסחר בינלאומי, סגירת הפער, הרכב, יתרונות לגודל

(. האם(convergenceאחת השאלות המעניינות שעוררה מחלוקת היא שאלת ההתכנסות

מדינות עניות צומחות מהר יותר מאשר מדינות עשירות והאם הצמיחה הכלכלית מביאה

להצטמצמות הפער שבין מדינות עשירות לעניות?

התברר כי בדרך כלל לא הייתה התכנסות "גלובלית" . הפער הקיים בעולם בין מדינות עניות

ואילך,20לבין מדינות עשירות כמעט ולא נסגר. )אם כי הניסיון של סין והודו מסוף המאה ה-

מראה שגם ברמה הגלובלית ההתכנסות היא בגדר האפשרי(.

.מתאם שלילי בין רמות התחלתיות של תוצר לנפש לבין שיעור הצמיחה יכול היה להעיד על

קיום התכנסות. הנתונים מראים כי המדינות שהיו בצמרת הדרוג של תוצר מקומי לנפש אכן

צמחו קצת יותר לאט מאחרות, אולם בכך לא היה די כדי לסגור את הפער שבין המדינות

העשירות לבין העניות. מצד שני, אותן מדינות שפיגרו אחריהן במעט, הצליחו לצמצם את

43

לא התכנסות גלובלית אלא התכנסות–הפער וזוהי למעשה מהות הניבוי בדבר ההתכנסות

בתוך קבוצות של מדינות דומות.

המערב המתועש,– ואכן התקיימה התכנסות בתוך הקבוצות של מדינות דומות במאפייניהם

מדינות אפריקה העניות או אמריקה הלטינית.

ניתן לקבל אישוש למגמה זו על ידי התבוננות בנתונים של התוצר המקומי לנפש במדינות

מערב אירופה בכמה נקודות זמן, ובמקביל, בשיעור הצמיחה השנתי הממוצע שלהן.

A הנתונים במחירי1950-1973. מיקומה של המדינה וההתכנסות(

1990)

שעור1973 רמת תמ"ג לנפש ב 1950המדינה )בסדר יורד על רמת תמ"ג לנפש ב

צמיחה שנתי

פי רמת תמ"ג לנפש בדולרים קבועים בדולרים קבועים ממוצע

בתקופה

בתקופה הבסיס( ודירוג המדינה

)*(

(12 )3.1 17,953 8,939שוויץ

(16 )2.4 11,932 6,847בריטניה

(12 )3.1 13,494 6,738שוודיה

(12 )3.1 13,416 6,683דנמרק

(10 )3.4 12,763 5,850הולנד

(9 )3.5 11,905 5,346בלגיה

(8 )4.0 12,940 5,221צרפת

(11 )3,2 10,229 4,969נורווגיה

(4 )5.0 13,152 4,281מערב גרמניה

(7 )4.2 10,768 4,131פינלנד

(5 )4.9 11,308 3,731אוסטריה

(12 )3.1 7,023 3,518אירלנד

(5 )4.9 10,409 3,425איטליה

(2 )5.8 8,739 2,397ספרד

(3 )5.6 7,568 2,132פורטוגל

(1 )6.2 6,229 1,558יוון

הנמוך16 הגבוה ביותר ועד – 1)*( דרוג המדינה מבחינת שעור הצמיחה הממוצע הוא מ

ביותר

-0.837מקדם המתאם בין רמת התוצר לנפש לבין קצב הצמיחה

44

2.88 = 1973 , ב 5.73= 1950היחס בין המכסימום למינימום ב

B (1990 )הנתונים במחירי 1973-1992. מיקומה של המדינה וההתכנסות

שעור1992 רמת תמ"ג לנפש ב 1973המדינה )בסדר יורד על רמת תמ"ג לנפש ב

צמיחה שנתי

פי רמת תמ"ג לנפש בדולרים קבועים בדולרים קבועים ממוצע

בתקופה

בתקופה הבסיס( ודירוג המדינה

)*(

(16 )0.9 21,036 17,953שווייץ

( 15 )1.2 16,927 13,494שוודיה

(9 )1.7 18,293 13,416דנמרק

(5 )2.1 19,351 13,152מערב גרמניה

(9 ) 1.7 17,959 12,940צרפת

(12 )1.5 16,898 12,763הולנד

(12 )1.5 15,738 11,932בריטניה

(7 )1.9 17,165 11,905בלגיה

(3 )2.2 17,160 11,308אוסטריה

(11 )1.6 14,646 10,768פינלנד

(2 )2.4 16,229 10,409איטליה

(1 )2.9 17,543 10,229נורווגיה

(7 )1.9 12,500 8,739ספרד

(5 )2.1 11,130 7,568פורטוגל

(3 )2.2 10,711 7,023אירלנד

(12 )1.5 8,238 6,229יוון

-0.532מקדם המתאם בין רמת התוצר לנפש לבין קצב הצמיחה

2.55 = 1992 , ב 2.88= 1973היחס בין המכסימום למינימום ב

מתוך הנתונים הללו ניתן לראות כי המדינות העשירות צמחו בשיעור איטי יותר, אולם קשר זה

היו גבוהים בהרבה1973נחלש במעט עם הזמן. ניתן גם להיווכח בכך ששיעורי הצמיחה עד

. על ההסבר לעצירת הצמיחה הכלכלית נעמוד בפרק הבא.1973מאשר אחרי

. מדינת הרווחה3

45

ובמיוחד בתקופה שלאחר מלחמת העולם20אחת התופעות הבולטות במהלך המאה ה

השנייה, היא

התפתחותה של מדינת הרווחה. כפי שכבר הוזכר ביחידה הקודמת , החלו מגמות אלו להסתמן

, אולם הן קבלו תאוצה לאחר מלחמת העולם20 ובראשית המאה ה 19עוד בסוף המאה ה

השנייה, בעקבות המשבר הגדול של שנות השלושים ובעקבות התפתחותה של התיאוריה

הקיינסיאנית . יתכן שהשפיע )לפחות בגרמניה( גם הרצון למנוע מצב שבו המוני מובטלים

יביאו שוב לעלייתו של משטר זוועות כדוגמת זה של היטלר. התפתחות מדינת הרווחה באה

גם על רקע עלייתם של המשטרים הקומוניסטים במזרח אירופה ויתכן שניתן לראות בה ניסיון

לבלום את התפשטותם גם למערב.

מדינת הרווחה איננה מבטלת את כלכלת השוק, אולם היא מתייחסת בביקורתיות לחלק מן

הפתרונות שנותנים כוחות השוק ולא תמיד היא מקבלת אותם כפי שהם, אלא פועלת לשנות

–אותם וזאת משני טעמים

האחד, משום שהיא מכירה בכך שקיימים כשלי שוק ולפיכך במקרים אלו הפתרונות

המתקבלים באמצעות השוק החופשי אינם האופטימאליים מבחינה כלכלית ונדרשת התערבות

ובאופן41ממשלה במגמה להתקרב למצב האופטימאלי. )נושא זה יוסבר בהמשך הפרק בעמ'

ואילך.(48מפורט יותר מעמ'

השני, משום שהפתרונות הכלכליים מתחשבים בדרך כלל אך ורק בשיקולי יעילות כלכלית

ואף פעם אינם לוקחים בחשבון שיקולים חברתיים, או את מידת השוויון בהתחלקות ההכנסות.

לפיכך מנסה מדינת הרווחה להתערב בפתרונות אלו ולמתן אותם, מתוך שיקולים של צדק

חברתי והומניזם וגם מתוך הכרה כי במדינה מודרנית מגיע לכל אזרח לקבל סל מינימלי של

שירותים כמו חינוך, בריאות ודיור. העיקרון העומד בבסיסה של מדינת הרווחה קובע כי

הממשלה חייבת למלא תפקיד מפתח בהבטחת הרווחה החברתית והכלכלית של אזרחיה.

לפיכך היא חייבת לדאוג לא רק לאותם אזרחים חלשים שאין ידם משגת להבטיח לעצמם רמה

מינימאלית של קיום, אלא לכלל האזרחים. במקביל עליה לפעול למען חלוקה הוגנת של

העושר ולמנוע פערים גדולים בחלוקת ההכנסה. הגשמת המטרות הללו נעשית באמצעות

ביטוח אבטלה, ביטוח תאונות, ביטוח נכות,–שורה שלמה של קצבאות המשולמות לאוכלוסיה

קצבאות זקנה, קצבאות ילדים. מימונן של הוצאות אלו נעשה באמצעות מערכת מיסוי

פרוגרסיבית , שמשמעותה היא שהשכבות העשירות יותר משלמות אחוז מס ממוצע גבוה יותר

מאשר השכבות שהכנסותיהן נמוכות יותר.

בשונה מאמצעים פרטניים שהיו נהוגים בעבר לטיפול בשכבות העניות, )כמו למשל חוק

העניים בבריטניה(, מבוססת מדינת הרווחה, בדרך כלל, על עקרון האוניברסאליות. עקרון זה

גורס כי השירותים וגם הקצבאות יסופקו לכלל האוכלוסייה ולא רק למיעוטי ההכנסה. כפועל

יוצא מכך, ברוב מדינות הרווחה מספקת הממשלה גם שירותי חינוך ובריאות לכלל

46

האוכלוסייה. גם הזכאות לקבלת קצבאות היא אוניברסאלית. עקרון יסוד שני הוא שהשירותים

המסופקים לכלל האוכלוסייה יהיו באיכות אחידה.

עקרון האוניברסאליות מייתר את הצורך בעריכת מבחני הכנסה שאינם מהימנים דיים ובדרך

כלל הם משפילים. הוא גם מבטיח תמיכה פוליטית רחבה יותר לכל המערכת, משום שהסדר

אלטרנטיבי שבו לא היו העשירים זכאים לשירותים חינם או לקצבאות, היה מביא להתנגדות

רבה יותר מצידם לתשלום מיסים גבוהים . עקרון השירות האחיד באיכותו , הגורר גם פיקוח

ציבורי על איכות השירות, מבטיח את איכותו הגבוהה. בהסדר אלטרנטיבי היה מתהווה מצב בו

העניים היו מקבלים שירותים באיכות ירודה מזו שהיו זוכות לה השכבות המבוססות.

בדרך כלל העדיפו מדינות הרווחה, בכל מקרה בו היה הדבר ניתן לביצוע, לספק שירותים

במקום להעניק תמיכות כספיות. וזאת משום שקשה לקיים פיקוח שיבטיח כי התמיכות

הכספיות הניתנות למשפחה אכן ישמשו למטרה המוצהרת. עקרונות האוניברסאליות ואספקת

השירותים ברמה אחידה, אמורים גם לתרום להגברת הסולידאריות ותחושת הלכידות

החברתית בין כל תושבי המדינה.

גם מושגית וגם היסטורית, בין התפתחות מדינת הרווחה שנבעה ממניעים–יש להבחין

אידיאולוגיים וסוציאליים לבין הגידול בהיקף ההתערבות הממשלתית במשק, במיוחד אותה

התערבות שבאה מתוך נימוקים כלכליים .

הנימוקים להתערבות זו התבססו על קיומם של כשלי שוק. ניתן למנות ששה סוגים של כשלי

שוק : קיומם של שווקים בלתי תחרותיים )מונופולים, קרטלים(, יתרונות וחסרונות חיצוניים

Externalities) מוצרים ציבוריים ,)Public Goods) שווקים חסרים ,)Incomplete Markets),)

אינפורמציה בלתי מושלמת ובלתי סימטרית, חוסר יציבות מאקרו כלכלית המתבטאת

בתופעות של ירידה בתוצר הלאומי ואבטלה המונית .

באותם מקרים בהם קיימים כשלים אלו, לא יכול השוק החופשי להבטיח שהרכב המוצרים

והשירותים המסופקים יהיה אופטימאלי מבחינה חברתית ודווקא התערבות הממשלה בתחום

הכלכלי תביא לשיפור בהקצאת המקורות. בדרך כלל מתייחסים כשלים אלו לתחום החינוך,

הבריאות , שווקי הון, ביטוח, הכשרה מקצועית, מחקר ופיתוח ועוד. תחילתה של ההתערבות

הממשלתית בחלק מתחומים אלו קדמה להתפתחותה של מדינת הרווחה שהיא מאוחרת יותר

והתבססה יותר על טיעונים חברתיים, אידיאולוגיים ופוליטיים. למרות ההבדל העקרוני שבין

מדינת הרווחה לבין התערבות הממשלה הבאה על מנת לתקן כשלי שוק, קיימות נקודות השקה

רבות ביניהם ולפיכך נדון במפורט בנושא כשלי השוק בהמשך פרק זה.

יש המצביעים גם על כך שהעלייה הניכרת במשקל הוצאות הממשלה בתוצר המקומי החלה

עוד בעת מלחמת העולם הראשונה ולאחר שהסתיימה המלחמה לא חזרו ההוצאות לרמתן

הקודמת אלא נשארו ברמה גבוהה מזו שהיו בה לפני המלחמה. תופעה זו חזרה על עצמה גם

הוא התקןRatchet Effect( Ratchetלאחר מלחמת העולם השנייה. הטענה היא שמתקיים

מכני המאפשר לגלגל שיניים לנוע בכיוון אחד בלבד(. הסברים אפשריים לתופעה זו הם :

47

העובדה שהמלחמה גורמת להוצאות גם לאחר שנסתיימה - תשלומי פנסיות לנכים ולאלמנות,

שיקום נזקי המלחמה. על מנת לפרוע את חובות המלחמה יש צורך בהטלת מסים נוספים,

במקרים רבים ניתנו במהלך המלחמה הבטחות לחיילים ולעובדים ואחר כך יש לעמוד בהן.

יתכן שיש גם מידה מסויימת של אינרציה במנגנונים ביורוקרטיים שהוקמו בזמן המלחמה והם

אינם מתחסלים גם כאשר הצורך בהם פוחת, משום שהפוליטיקאים אינם מוכנים לוותר על

הכוח וההשפעה שרכשו בזמן המלחמה והעובדים המועסקים במנגנונים אלו אינם מוכנים

לוותר על המשרות ועל עמדות הכוח שהשיגו.

ללא ספק השפיעו על התפתחות מדינת הרווחה גם הניסיון של המשבר הגדול והתפתחותה של

התיאוריה הקיינסיאנית שנתנה לגיטימציה להתערבות הממשלה בתחום הכלכלי. אם כי ניתן

לראות גם בכך התערבות לשם תיקון התוצאות של כשל שוק. שהרי ניתן לראות גם בתופעות

של מיתון ואבטלה המונית ביטוי לכשל שוק של מערכת השוק החופשי.

מדינת הרווחה מהווה פשרה המנסה למזג בין מודל קפיטליסטי הדוגל בשוק חופשי, כמנגנון

יחיד להקצאת המקורות במשק לבין המודל הסוציאליסטי המעדיף הקצאת מקורות מתוכננת

על ידי המדינה.

לפיכך מסתמכות מדינות הרווחה על השוק כמנגנון הקצאת המקורות, עם התערבויות מסוימות

הבאות לתקן כשלי שוק, ובמקביל הן מספקות לאוכלוסייה שירותים חברתיים ומבטיחות לה

בטחון סוציאלי . עם זאת קיימים הבדלים בין מדינות רווחה שונות הן ברמתם ובכמותם של

השירותים המסופקים והן בעצמת התערבותה של המדינה בתחום הכלכלי.

ניתן לאפיין שני סוגים עקרוניים של מדינות רווחה :

מודל מדינת הרווחה הליברלית )או הניאו-ליברלית( . במודל זה קיימת התערבות של.1

המדינה באותם מקרים בהם קיימים כשלי שוק וההתערבות ממניעים סוציאליים היא

מוגבלת . השאיפה היא לא להתערב בחופש הפרט ולתת לו לבטא את עצמו ללא

הפרעה. המדינה תתערב רק באותם מקרים בהם הפרט אינו מסוגל לספק את צרכיו

המינימאליים בתנאי השוק החופשי , כלומר ההתמקדות היא בחלשים ובנזקקים. מודל

זה קיים למשל, בארה"ב, אוסטרליה, ניו זילנד, יפאן. גם במדינות אלו קיים חינוך

ממלכתי אם כי לצידו מתקיימת גם מערכת חינוך פרטית. אספקת שירותים חברתיים

במדינות אלו מותנית בדרך כלל במבחני הכנסה.

מודל מדינת הרווחה הסוציאל דמוקרטית. מודל זה מבוסס על תפיסת ה"זכויות.2

החברתיות" . רעיון הזכויות החברתיות הינו הרחבה של רעיון ה"זכויות הטבעיות"

והיווה, יחד עם הגישה הרציונלית, את הבסיס17שפותח עוד באמצע המאה ה

לתנועת הנאורות ולהתפתחות המשטרים הדמוקרטיים. גישת הזכויות החברתיות

גורסת כי בנוסף לזכויות קניין, זכויות אזרחיות וזכות בחירה, מגיעה לכל אזרח גם הזכות

לקיום בכבוד ולרמת חיים מינימאלית. כפועל יוצא מתפישה זו מספקת מדינת הרווחה

48

הסוציאל דמוקרטית הטבות ושירותים אוניברסאליים לכלל האוכלוסייה ומנסה גם

על ידי מדיניות מיסוי מתאימה וגם–לצמצם את אי השוויון הקיים בחלוקת ההכנסות

על ידי התערבות בשוק העבודה.

בארבע מדינות סקנדינביה ..– טיפוס זה של מדינת רווחה קיים בצפון מערב אירופה

קיימים מקרי ביניים רבים שבהם קיימים צירופים שונים של אלמנטים משני המודלים

הקיצוניים הללו. למעשה אפשר לדבר על שני קטבים, כאשר מדינות שונות מצויות במקומות

שונים על גבי הרצף שביניהם. למשל מדינות כמו צרפת וארצות השפלה קרובות יותר לקוטב

הסוציאל דמוקרטי ומדינות כגרמניה, ספרד, איטליה, קרובות יותר לקוטב של מדינת הרווחה

הליברלית.

, החלה את דרכה כמדינה סוציאל1945בריטניה, לאחר עליית הלייבור לשלטון בשנת

תהליך הלאמה של התעשיות החשובות )פחם1946-1950דמוקרטית ואפילו עברה בשנים

ופלדה ( והשירותים הציבוריים )כמו חשמל, גז, טלפון וטלגרף, רכבות ,תעופה אזרחית(. אפילו

ממשלות שמרניות, שכיהנו בחלק מהשנים שלאחר מכן, המשיכו במסורת זו ולא נסוגו ממנה.

בהם זכתה המפלגה השמרנית בראשותה של1979אולם לאחר הבחירות לפרלמנט בשנת

מרגרט תאצ'ר, שהייתה בעלת גישה שמרנית קיצונית, שינתה ממשלת בריטניה את גישתה

והחל בשנות השמונים ביטלה את ההלאמות וגם חלק מהמאפיינים של מדינת הרווחה והיום

היא קרובה יותר לדגם של מדינת רווחה ליברלית.

כתוצאה מהתפשטותה של מדינת הרווחה, גדל משקלו של הסקטור הציבורי באופן דרמטי

במשך המאה העשרים והוא הפך משחקן שולי במשק , בראשית המאה , לשחקן מרכזי

מאמצע המאה ואילך. תופעה זו בולטת במיוחד בכל מדינות אירופה ובמידה מתונה יותר

באוסטרליה, יפאן, קנדה ועוד פחות מכך בארה"ב.

הדבר מוצא את ביטויו בעלייה תלולה בהוצאות הסקטור הציבורי האזרחי , כפי שמשתקף

למשל בנתונים אודות אחוז ההוצאה הממשלתית מתוך התוצר המקומי הגולמי במספר מדינות

:1999 עד 1880, בתקופה מ

% ההוצאה הממשלתית מתוך התוצר המקומי הגולמי צרפת גרמניה בריטניה הולנד יפאן ארה"ב

1880 11.2 10.0 9.9 N.A 9.0 N.A

1913 8.9 17.7 13.3 8.2 14.2 8.0

1938 23.2 42.4 28.8 21.7 30.3 19.8

1950 27.6 30.4 34.2 26.8 19.8 21.4

1973 38.8 42.0 41.5 45.5 22.9 31.1

1999 52.4 47.6 39.7 43.8 38.1 30.1

49

השנה בה נחקקו חוקי הבטחון הסוציאלי הראשונים במדינות שונות

תאונות מחלה זקנה אבטלה קצבאות

רשות חובה רשות חובה רשות חובה משפחה1954 1927 1889 1883 1884גרמניה

1945 1911 1908 1911 1897בריטניה

1932 1967 1905 1910 1900 1930 1898 1898צרפת

1936 1919 1919 1898 1928 1886 1898איטליה

1939 1949 1916 1913 1913 1901הולנד

1930 1944 1920 1924 1900 1944 1894 1903בלגיה

1947 1997 1934 1913 1953 1891 1901שבדיה

1938 1954 1931 1919 1929 1922ספרד

. לא19כאמור, ההתפתחויות בכיוון של הנהגת הסדרים סוציאליים החלו כבר בסוף המאה ה

היו אלו ממשלות סוציאליסטיות שהנהיגו אותם, אלא דווקא שליטים שמרניים שהמובהק

שביניהם היה הקנצלר הגרמני, אוטו פון ביסמרק. ההסבר לכך נעוץ בעובדה שמפלגות

הפועלים הסוציאליסטית והקומוניסטית בגרמניה נתמכו על ידי רבים והיו בעלות כוח רב

וביסמרק ניסה לנטרל את השפעתן. הוא עשה זאת על ידי כך שיזם, כבר בשנות השמונים של

, חקיקה אשר הקנתה לאוכלוסיה, אם כי לא בהכרח לכולה, הטבות סוציאליות19המאה ה

כמו ביטוח תאונות, ביטוח מחלה ופנסיית זקנה ונכות. מעניין להזכיר כי במסגרת חקיקה זו של

ונשאר כך, במדינות רבות, עד לאחרונה. בעקבות65ביסמרק הועמד גיל הפרישה על

החקיקה של ביסמרק, הונהגו הסדרים דומים גם בשבדיה ובשאר ארצות סקנדינביה וכן בצרפת

Davidבשווייץ ובמדינות נוספות. בבריטניה, למשל, ניסה המנהיג הליברלי דיויד לויד גורג )

Lloyd George להעביר תקציב שקבל את הכינוי "תקציב העם" 1909( בשנת The People's

Budget)היה זה התקציב הראשון בבריטניה שהייתה בו כוונה להגיע לחלוקה מחדש של .)

העושר. במסגרת תקציב זה הוטלו מיסים על השכבות העשירות ונכללה בו תכנית רדיקלית של

רווחה חברתית . התקציב נתקל בהתנגדות חריפה מצד המפלגה השמרנית ונדחה על ידי בית

בתמיכת הלייבור1910הלורדים. כתוצאה מכך הוכרזו בחירות חדשות והתקציב אושר ב

והלאומנים האיריים ) באותה עת עדיין הייתה אירלנד חלק מבריטניה(. בתקציב זה הונהגו

לראשונה, אם כי באורח חלקי, פנסיות זקנה וביטוח מחלה ואבטלה.

בארה"ב הונהגו הסדרים חלקיים של בטחון סוציאלי )בעיקר ביטוח אבטלה( בתקופת המשבר

הגדול, על ידי הנשיא פרנקלין רוזוולט, כחלק ממדיניות ה"ניו-דיל". הסדרים אלו הורחבו

50

,20 של המאה ה 60לאחר מלחמת העולם השנייה. צעד גדול קדימה בוצע באמצע שנות ה

במסגרת בניית התכנית שנקראהLyndon Johnsonבתקופת כהונתו של הנשיא לינדון ג'ונסון

(, הרפורמה של ג'ונסון כללה קצבת זקנה מוגדלת,(the Great Society"החברה הגדולה"

וכן צעדים רבים נוספים למלחמה בעוני.65וביטוח רפואי לאזרחים עניים ולקשישים מעל גיל

( העביר הנשיא אובמה את רפורמת הבריאות שלו שלפיה יהיה חייב2010רק לאחרונה )בשנת

כל אזרח אמריקאי להיות בעל ביטוח בריאות. מתנגדי הרפורמה ניסו להביא לביטולה על ידי

דחה בית המשפט2012בית המשפט העליון בטענה שהיא מנוגדת לחוקה, אולם באמצע

העליון את התביעה .

כפי שניתן לראות מהטבלה שלעיל, התקיימו, בחלק מן המדינות, הסדרים מסוימים של בטחון

סוציאלי כבר לפני מלחמת העולם השנייה, אם כי לעתים ההטבות לא היו אוניברסאליות,

אלא היו זכאים להן רק סוגי אוכלוסייה מסוימים. התפתחותה המהירה והמקיפה יותר של

מדינת הרווחה אירעה בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, כמסקנה מהמשבר הגדול של

שנות השלושים ומתורתו של קיינס. )ואולי גם כאמצעי מנע להתפשטות הקומוניזם במערב

אירופה(. יתכן שגם ההרס והסבל הרב שגרמה המלחמה תרמו להתפתחותה של מדינת

הרווחה וזו התאפשרה בין היתר גם בזכות עלייתם של משטרים סוציאל- דמוקרטים במערב

אירופה. אם כי גם ממשלות שמרניות יותר הנהיגו אף הן הסדרים של מדינת רווחה.

ההסדרים שהנהיגו מדינות הרווחה מוצאים את ביטויים גם בעלייה הניכרת בתשלומי

ההעברה הסוציאליים אותם שלמו הממשלות, לאחר מלה"ע השנייה, כפי שמודגם בטבלה

הבאה:

אבטלה, פנסיות, בריאות וסובסידיות לדיור כאחוז מהתוצר – תשלומי העברה ממשלתיים

המקומי הגלמי

השנה בריטניה גרמניה צרפת איטליה הולנד שבדיה ספרד

1880 0.86 0.50 0.46 0 0.29 0.72 0

1910 1.38 NA 0.81 0 0.39 1.03 0.02

1930 2.24 4.82 1.05 0.08 1.03 2.59 0.07

1960 10.21 18.10 13.42 13.10 11.70 10.83 NA

1995 22.52 24.92 26.93 23.71 25.70 33.01 19.01

Te בבריטניה על ידי הארכיבישוף 1941 מושג "מדינת הרווחה" עצמו נטבע לראשונה בשנת

mple 'אולם מי שנחשב ל"אבי מדינת הרווחה" הוא סיר וויליאם בוורידג . ( .Sir William

Beveridge )

כלכלן ורפורמאטור חברתי, חבר המפלגה הליברלית . בוורידג' עמד בראש וועדה בינמשרדית

לביטוח סוציאלי ושירותים נילווים שמונתה בידי הממשלה הבריטית, במגמה להציע דרכים

51

. הוועדה1942לשיקום בריטניה לאחר המלחמה. דוח בוורידג' הוגש לפרלמנט בנובמבר

התבססה על סקרים שנערכו בתקופה שבין המלחמות בנושאים חברתיים , כמו העוני, מצב

האוכלוסיה המבוגרת, הירידה בשיעורי הילודה ועוד. בדוח הציע בוורידג' דרכים להילחם

( - המחסור,(Giant evils בחמש הרעות החולות של החברה הקפיטליסטית המתקדמת

המחלות, הבערות הזוהמה והבטלה. דוח מקיף זה שהפך אחר כך למסמך העקרונות המקיף

והעקבי של מדינת הרווחה, קבע כי זכויות האזרח כוללות גם את הזכות לתעסוקה ולביטחון

סוציאלי והציע להנהיג מדיניות ממשלתית שמטרתה להביא לקידום חברתי ולחקיקה שתעניק

לכל האזרחים ביטוח סוציאלי והגנה "מן העריסה ועד לקבר". הדוח קבע כי זכויות סוציאליות

אלו הן זכות אלמנטארית של כל אזרח ולפיכך ההטבות צריכות להיות בעלות תחולה

אוניברסאלית ולהינתן ללא מבחני הכנסה. אולי זוהי אירוניה של ההיסטוריה שדווקא חלק ניכר

מחברי הפרלמנט של סיעת הלייבור ובעיקר נציגי האיגודים המקצועיים, היו בין המתנגדים

לדוח זה. אולם בסופו של דבר אומץ דוח בוורידג' על ידי מפלגת הלייבור והיה חלק חשוב במצע

הבחירות שלה ולאחר שזכתה בניצחון בבחירות שהתקיימו בסיום המלחמה והרכיבה את

, היא מימשה חלקים ניכרים של הדוח שהיה למעשה הבסיס למדיניות1945הממשלה ב

הרווחה שהנהיגה. גם מדינות אחרות במערב אירופה, שהלכו בעקבות בריטניה והנהיגו מדינת

רווחה, התבססו על אותם עקרונות של דוח בוורידג'.

יש להדגיש כי הדוח לא התכוון למענקי חינם והרעיון הבסיסי היה שעל מנת להיות זכאי

להטבות ישלם כל אזרח סכום שבועי קבוע ותשלומי המסים וההיטלים יכסו את ההוצאות

לאורך זמן. בוורידג' גם הדגיש את חשיבותם של תמריצים ולפיכך הציע כי ההטבות

הסוציאליות תהיינה מוגבלות בתקרה של מינימום המחייה שהיא נמוכה מרמת השכר.

מספר חוקים סוציאליים חשובים :40ממשלת הלייבור העבירה במחצית השנייה של שנות ה

חוק הביטוח הלאומי המקיף שכלל ביטוח מחלה, תאונות , ביטוח אבטלה וזקנה. חוק זה בטל

. כמו כן חוקק חוק ביטוח הבריאות1601את חוקי העניים שהיו בתוקף, בצורות שונות, מאז

National Health שרות הבריאות הלאומי 1948 ובמסגרתו הוקם בשנת 1946שעבר ב

Service )NHS(שסיפק טיפול רפואי חינם לכל ועליו גאוותם של הבריטים עד היום. הכוונה

1951המקורית של החוק הייתה שכל שירותי הבריאות יסופקו בחינם, אולם כאשר התברר ב

שקצב ההתאוששות של המשק הבריטי הוא איטי מהצפוי וכתוצאה מכך נכנס השירות

לגירעונות, החלו לדרוש תשלומים עבור חלק מהשירותים כמו למשל שיניים תותבות

ומשקפיים ואחר כך גם תשלום חלקי בעד תרופות.

)כמו כן חוקקו בבריטניה חוקים להגנת הדייר והקמת דירות מסובסדות בקנה מידה גדול

Council houses).וכן חוקקו חוקים שהעניקו קצבאות לילדים ,למשפחות ולקשישים

)מאוחר יותר מאשר בכל מדינה1944ראוי להזכיר גם את חוק החינוך שהועבר בבריטניה ב

הונהג10 . )חינוך חובה עד גיל 15 עד גיל 11מערבית אחרת( וכלל חינוך חובה וחינם מגיל

(.1891 והוא הפך להיות חינם ב 1880בבריטניה עוד ב

52

כפי שכבר הוזכר, ממשלת הלייבור גם הלאימה את תעשיות הפחם, הפלדה, הרכבות וכן את

מערכת התחבורה והתעופה האזרחית ואת שרותי הרדיו והטלפון, הגז והחשמל. בבסיס

ההלאמה עמדו מניעים אידיאולוגיים אולם יתכן שמאחורי חלק מן ההלאמות , בעיקר של

תעשיות הפחם, הפלדה והרכבות, עמד גם החשש שתעשיות אלו לא תוכלנה להמשיך

להתקיים כתעשיות רווחיות ובמקרה כזה הן תפטרנה עובדים רבים. טראומת המשבר הגדול

עדיין חייתה בזיכרון והמדינה ראתה עצמה מחויבת לדאוג לתעסוקה מלאה. ניהול מדיניות

מאקרו כלכלית אנטי - מחזורית יכול היה לסייע לכך, אולם זה לא היה הפתרון במקרה של

תעשיות ואזורים מסוימים שהיו בקשיים כלכליים. לפיכך העדיפו להלאים את אותן תעשיות.

, לא ביטלה הממשלה1951ראויה לציון היא העובדה שגם לאחר שהלייבור הובס בבחירות ב

השמרנית את ההלאמות והן נשארו בתוקפן עד סוף שנות השבעים. כתוצאה מכך נאלצו

הממשלות לסבסד מפעלים שצברו הפסדים כבדים והם המשיכו להתקיים ולייצר, על אף

שמבחינה כלכלית הם היו צריכים להיסגר. כאשר נבחרה מרגרט תאצ'ר השמרנית בראשית

לראשות הממשלה היא החלה מייד בביצוע רפורמה מרחיקת לכת של הפרטה וביטול1979

ההלאמות. כתוצאה מכך צומצם מאד ההיקף של מכרות הפחם והמספנות.

כאמור, קיימים סוגים שונים של מדינות רווחה , אולם המשותף לכולם היא העובדה שמצד

אחד שומרת המדינה על השוק כמנגנון הקצאת המקורות, אך מצד שני היא מתערבת, במגמה

לספק לתושבים רמה מינימאלית של שירותים. ברור כי על מנת לספק את כל השירותים הללו

צריכה הממשלה לגבות מסים בהיקף ניכר. בדרך כלל מסים אלו, בעיקר המסים הישירים,

הינם פרוגרסיביים והם לא רק מביאים הכנסות למדינה אלא גם תורמים להקטנה באי השוויון

בהתחלקות ההכנסה הפנויה.

ההתרחבות של ההטבות הסוציאליות מצאה כמובן את ביטויה בעלייה בהוצאות הממשלתיות

למטרות אלו כפי שניתן להיווכח מהנתונים הבאים :

הוצאות הפנסיה, הרווחה ותשלומים למובטלים כ % מהתוצר המקומי הגלמי

)1980IMF(( 1990)IMF( OECD)1980 1970 1960השנה

16.2 18.8 16.4 13.2 10.2בריטניה

27.4 24.1 22.6 16.7 13.4צרפת

25.3 26.2 25.7 19.5 18.1גרמניה

25.6 25.5 28.3 22.5 11.7הולנד

19.2 22.3 30.4 19.3 13.1בלגיה

22.8 16.9 21.2 16.9 13.1איטליה

21.3 21.2 25.9 16.8 10.8שבדיה

53

29 28.5 27.4 19.1 12.3דנמרק

17.6 16.3 14.3 8.5 4.9שווייץ

הטבלה הבאה מדגימה את חלוקת ההוצאות הסוציאליות של מדינות רווחה שונות בין

הקטגוריות השונות של ההוצאה. הנתונים הם באחוז מהתוצר המקומי הגולמי והם מתייחסים

1995לשנת

סוג ההוצאה שבדיה צרפת הולנד גרמניה איטליה בריטניה ספרד

ארה"ב

5.2 9.8 10.6 15.2 10.3 10.4 10.9 14.8פנסיות

0.3 2.5 0.9 0.9 2.4 3.1 1.8 2.3דמי אבטלה

0.8 1.2 2.8 1.7 3.4 2.5 3.9 6.2סעד

6.7 6.8 6.1 6.0 8.1 8.7 8.9 7.5בריאות הציבור

0.6 0.2 2.1 0 0.8 1.0 1.4 2.2דיור

13.7 20.4 22.5 23.7 24.9 25.7 26.9 33 סה"כ5.0 4.8 4.6 4.5 4.5 4.6 5.8 6.6חינוך

גם המדינות הקומוניסטיות שבהן התקיים תכנון כלכלי והקצאת המקורות בוצעה שלא

חינוך , בריאות, דיור.–באמצעות מנגנון השוק, סיפקו לאזרחיהן שורה שלמה של שירותים

במיוחד בתחום החינוך הייתה כל האוכלוסייה זכאית לחינוך חינם מגן הילדים ועד

האוניברסיטה. לפיכך ניתן לומר שגם מדינות אלו היו מדינות רווחה. אולם פרט ליוצא מן הכלל

זה , אפשר לומר כי מדינת הרווחה הייתה ועודנה תופעה מערבית, שהחלה אפילו כתופעה

אירופאית והתפשטה לחלק מארצות ההתיישבות האירופאית שמעבר לים. כמו כן זוהי תופעה

המקיפה מדינות דמוקרטיות. אפילו כיום כמעט לא נמצא הסדרי רווחה במדינות דרום מזרח

אסיה, באפריקה וברוב מדינות אמריקה המרכזית והדרומית.

ההבדל הגדול בין מדינת הרווחה הליברלית של המערב ומדינת הרווחה הקומוניסטית במזרח

אירופה היה בעיקר בכך שהשילוב בין שוק חופשי ומדיניות רווחה הביא לכך שהמשקים

במערב היו הרבה יותר יעילים ורמת ההכנסות ממסים שעמדה לרשות הממשלה הייתה הרבה

יותר גבוהה במערב. על כן שירותי החינוך והבריאות שיכלו לספק מדינות הרווחה המערביות

היו הרבה יותר טובים מאלו שבמזרח אירופה. יתר על כן, המשטרים הדמוקרטיים היו הרבה

יותר רגישים למה שהציבור הרחב רצה מן הממשלה . כתוצאה מכך החלה הממשלה

להתערב גם בתחומים חדשים, כמו מדיניות להגנת הסביבה, כדי לענות על דרישות

54

האוכלוסיה . רגישות זו הייתה חסרה במזרח אירופה הקומוניסטית, שבה הממשל היה בטוח

שהוא יודע מה טוב לציבור טוב יותר מהציבור עצמו.

אנו הצגנו את התפתחות מדינת הרווחה ואת המגמה של הגידול במידת ההתערבות של

הממשלה במערכת הכלכלית, כמבוססות על יסודות של אידיאולוגיה חברתית ופוליטית

השואפת להשגת צדק סוציאלי וכמסקנות הן מהניסיון העגום של המשבר הגדול ותוצאותיו והן

מהתיאוריה הקיינסיאנית. אולם קיימות גם גישות אחרות המ;סבירות את התהוות מדינת

הרווחה ו/או את הגידול במידת ההתערבות של הסקטור הציבורי, בסיבות אחרות אותן

נפרט להלן:

כשלי שוק גישה אחת מתייחסת אל הממשלה כגורם הממלא תפקיד חיובי במערכת בתיקון "כשלי שוק"

שונים. בתיאוריה הכלכלית קיימת טענה בסיסית האומרת כי הרווחה הכלכלית במשק תהיה

בתנאי שוק חופשי וללא(Pareto efficient )מכסימלית והוא יקצה את מקורותיו באופן יעיל

התערבות של הממשלה. אולם חובה לזכור כי טענה זו מתבססת על הנחת יסוד מאד

משמעותית והיא כי במשק מתקיימים תנאי התחרות המשוכללת . מערכת שוק של תחרות

משוכללת היא מערכת שבה קיימים מוכרים רבים וקונים רבים והם אינם מאוגדים. לפיכך

לכל אחד בנפרד אין השפעה על מחיר השוק. כמו כן מתקיימות במערכת זו ניידות מושלמת

ואינפורמציה מושלמת. אולם הטיעון בדבר הקצאת המקורות האופטימאלית המתקבלת

בתנאי שוק חופשי ללא התערבות, איננו תופש באותם מקרים בהם קיימים במשק כשלי שוק

כמו שווקים בלתי תחרותיים, יתרונות לגודל ,השפעות חיצוניות, העדר אינפורמציה או

אינפורמציה בלתי סימטרית. באותם ענפים או תחומים בהם קיימים כשלי שוק אלו, תביא

( או באמצעותRegulationדווקא התערבות הממשלה, באמצעות הסדרה, ויסות והכוונה )

מיסוי וסובסידיות , להקצאה טובה יותר של המקורות. נעמוד בהמשך על ששת הסוגים של

ונתייחס לענפים בהם הם בולטים. יש לציין כי לעתים קיימת41כשלי שוק שנזכרו לעיל בעמ'

חפיפה בין סוגים שונים של כשלי שוק.

. תחרות בלתי משוכללת . 1

בשווקים רבים גם של מוצרים וגם של גורמי ייצור לא מתקיימת תחרות משוכללת, אלא

קיימים מונופולים, אוליגופולים או קרטלים. הדבר בולט בתעשיות כמו מכוניות, מטוסים,

מחשבים, מוצרי קוסמטיקה, הפקת נפט, אלומיניום, אשלג , ייצור חשמל , אספקת מים,

אספקת שירותי טלפון, וכו'. הסיבות לכך יכולות להיות רבות. לעתים קיימים חסמים על

הכניסה לענף בשל הצורך בהשקעות התחלתיות עצומות בבניין התשתית או במחקר ופיתוח

והדבר אינו מאפשר ליצרנים רבים להיכנס לענף, אלא רק לאותם מעטים היכולים לגייס את

מצב–ההון הנדרש. לעתים הענף מתאפיין ביתרונות לגודל והדבר מביא ליצירת מונופול טבעי

55

כזה קורה כאשר מפעל אחד יכול ליצר בהוצאות ממוצעות נמוכות יותר מאשר מספר מפעלים.

בדרך כלל מצב כזה מתקיים בתחום אספקת חשמל, מים , טלפון. לעתים מתאפיין הענף

בהוצאות פרסום גבוהות שגם הן גורמות לכך שלא יפעלו בענף פירמות קטנות רבות. בשוק

המאופיין במבנה בלתי תחרותי, בדרך כלל ייקבע מחיר גבוה מהמחיר התחרותי ולפיכך הכמות

תהיה קטנה מהכמות שהייתה מסופקת בתנאי תחרות ובכך נגרם הפסד רווחה. הממשלה

יכולה למתן את הפסד הרווחה הזה על ידי התערבות, למשל בצורת קביעת מחירים

מכסימליים. לעתים מתערבות ממשלות גם על מנת להבטיח את קיומה של תחרות ולשם כך

הן מונעות על ידי חקיקה מתאימה את האפשרות שיצרנים בענף כלשהו יתאגדו או יתאמו

ביניהם את קביעת המחירים והכמויות. במדינות שונות קיימים חוקים למניעת הגבלים עסקיים

Anti- trust legislation)חקיקה זו באה למנוע התארגנות מונופוליסטית או קרטלית ותאום ..)

מחירים או חלוקת השוק בין יצרנים שונים .החוק רואה בהתארגנויות ובפעולות כאלו עבירות

פליליות.

External ) או Negative or Positive externalities)) יתרונות וחסרונות חיצוניים . 2

)Diseconomies E conomies or

כשל שוק זה מתייחס לכל אותם מקרים בהם יש לייצור המוצר או לצריכתו, השפעות

החורגות מעבר לפירמה המייצרת אותו או לפרט הצורך אותו.

הוא המקרה שבו ייצור המוצר גורם למפגעים סביבתיים. דוגמא מובהקת לחסרונות חיצוניים

היצרנים אינם לוקחים בחשבון את העובדה שהם גורמים לזיהום אוויר או מים. מאחר והם

אינם נושאים בעלויות הזיהום, הם מתחשבים אך ורק בעלויות הישירות של הייצור. לפיכך הם

מייצרים כמות מוצרים כזו שהיא גבוהה מהכמות האופטימאלית מבחינה חברתית. זהו מקרה

שבו העלות החברתית של ייצור המוצר היא גבוהה מזו שרואה לפניו היצרן הפרטי. לכאורה

ניתן היה לטעון כי הגורמים הנפגעים מן הזיהום יכולים היו לתבוע את היצרנים ולדרוש פיצוי

בגין הנזקים הנגרמים להם. אולם הנפגעים הם רבים ומפוזרים וקשה לאחד אותם. תביעה

משפטית בגין הנזק הנגרם היא יקרה מידי לגבי כל אחד מהם. לפיכך פתרון זה איננו בר השגה.

במקרה זה יש הצדקה לכך שהממשלה תמלא את החסר הזה ותתערב, או באמצעות רגולציה,

או על ידי הטלת קנסות בגין הזיהום. דבר זה יביא לידי כך שהיצרנים יראו לנגד עיניהם את

העלות החברתית המלאה של פעילותם ויצמצמו את הכמות שהם מייצרים, כך שהיא תהיה

הכמות האופטימאלית מבחינה חברתית., או שישקיעו מקורות בהפחתת הזיהום.

כיום אמנם ניתן במקרים מסוימים פתרון חלקי לבעייה זו על ידי האפשרות להגיש תביעה

ייצוגית ויתכן שהדבר משמש גורם מרתיע. אולם במרבית המקרים הנהנים העיקריים מתביעות

ייצוגיות הם עורכי הדין העוסקים בתביעות אלו ולפיכך ההצדקה להתערבות הממשלה בעינה

עומדת.

התערבות הממשל בזיהום סביבתי צמחה בהדרגה בשנים שלאחר מלה"ע השנייה. היו כמה

אירועים שהשפיעו באופן ברור על צמיחת התנועה להגנת הסביבה ועל העלייה במידת

56

השפעתה על המדיניות. אחד החשובים בהם היה פרסום ספרה של רחל קרסון "האביב

. ספר זה הראה את ההשפעה1962 בשנת Rachel Carson, Silent Spring)השקט" )

על בעלי החיים, דבר המהווה דוגמה טובה להשפעה חיצוניתDDTהשלילית של השימוש ב

מליון20 התפרצה התנועה באירוע ענק "יום האדמה", שבו השתתפו 1970שלילית. בשנת

אמריקאים במקומות שונים. באותה שנה הקים הנשיא ג'ונסון את הסוכנות להגנת הסביבה )

EPAוהטיל עליה את האחריות לפיקוח סביבתי. במשך העשורים הבאים הורחבו סמכויותיה )

במידה ניכרת ואכן חלו בארה"ב שיפורים ברורים באיכות האוויר והמים. מוסדות דומים הוקמו

בכל המדינות המתועשות בעולם המערבי. יש לציין כי ברוב ארצות אירופה המערבית

ההסדרים הסביבתיים היו חמורים יותר מאשר בארה"ב.

( או (Positive externalitiesמצד שני קיימים ענפים בהם קיימים "יתרונות חיצוניים"

External economies)בהם התשואה לחברה היא גבוהה יותר מהתשואה לפרט ולפיכך ללא )

התערבות הממשלה, ייוצרו מוצרים אלו בכמות קטנה מהאופטימאלית מבחינה חברתית.

כדוגמא לענף שבו קיימות השפעות חיצוניות חיוביות, ניתן להביא את החינוך ואכן אחד

התחומים המובהקים בו מתערבות הממשלות במדינות הרווחה, ולא רק בהן, הוא החינוך.

אחוז מהתמ"ג. להתערבות6-8בארצות אירופה למשל, מגיעה ההוצאה הציבורית על חינוך ל

זו יש מספר סיבות. אחת מהן היא הטענה ששיעור התשואה החברתי של ההשקעה בחינוך

עולה באופן מובהק על שיעור התשואה הפרטי שלה. ניתן להצדיק טענה זו למשל בעובדה

שהחברה נהנית מכל תוספת התוצר )ההכנסה( הנובעת מרכישת ההשכלה בעוד שהפרט נהנה

רק מתוספת ההכנסה הנקייה לאחר מס. שיעורי המס הם בדרך כלל פרוגרסיביים ולכן המס על

תוספת ההכנסה יהיה גבוה מהמס בגין הפסד ההכנסה בעת רכישת ההשכלה. הפער הזה

שיוצר המס מביא לכך שרכישת השכלה שהיא כדאית למשק בכללותו עשויה שלא להיות

כדאית לפרט.

ההשפעות החיצוניות החיוביות של השקעה בחינוך מיוחסות גם לעובדה שנדרשת רמת

השכלה מינימאלית לשם פיתוח טכנולוגיה משוכללת ובמיוחד לשם עשיית שימוש בה. לפיכך

משקים בהם אין קיימת רמה מינימאלית זו יהיו נדונים לפעול ברמה טכנולוגית נמוכה. כל פרט

כשלעצמו אינו לוקח בחשבון את השיקול הזה כאשר הוא בא להעריך את כדאיות רכישת

ההשכלה, אולם הגורם הזה הוא מאד משמעותי לגבי המשק בכללותו.

קיימים נימוקים נוספים המצדיקים את התערבות הממשלה בתחום החינוך. למשל הבעיה

שאין זהות בין הגורם המחליט על רכישת ההשכלה )ההורים( לבין הגורם שצפוי ליהנות

מפירותיה )הילד(. התלמידים הם קטינים והם אינם יכולים להחליט בעצמם וגם לא לממן את

לימודיהם בעצמם. הם תלויים במבוגרים והשאלה היא האם במצב דברים זה בו ההוצאה בגין

רכישת ההשכלה של הילד מוטלת על שכם ההורים בעוד שאת תוספת ההכנסה, תודות

להשכלה, יקבל הילד , אכן יחליטו ההורים את ההחלטות האופטימאליות ביחס להשכלת

57

על ידי הפילוסוף והכלכלן הבריטי ג'ון19ילדיהם. שאלה זו הועלתה כבר באמצע המאה ה

סטיוארט מיל.

גם אם בין הכלכלנים לא קיימת תמימות דעים בשאלה של קיום השפעות חיצוניות חיוביות

להשקעה בחינוך, הרי הממשלות מכל מקום נקטו עמדה ברורה ביחס לשאלה וברוב המדינות

. 20 או בראשית המאה ה 19המפותחות הונהג חינוך חובה וחינם עוד במאה ה

קיימת גם טענה כי בתי הספר מילאו תפקיד חשוב נוסף בחברה התעשייתית בכך שהקנו

משמעת וציות החשובים גם–לתלמידים דפוסי התנהגות המתאימים לחברה האזרחית

לעבודה בארגונים גדולים )בתי חרושת, משרדים( וגם לשירות בצבא. בהקשר לכך ניתן לומר

כי במשק של יוזמה חופשית קיימת השקעת חסר בהון אנושי בלתי ספציפי. לרבות נורמות

התנהגות כמו משמעת, מסירות לתפקיד, אזרחות טובה, דבקות במטרה, כבוד, נאמנות, דיוק.

השנים בהן מבלים הילדים במסגרת בתי הספר הן שנים מעצבות לגבי משתנים התנהגותיים

אלו והממשלות הבינו זאת וגם זה היה אחד השיקולים בהחלטה על הנהגת חינוך חובה וחינם.

Public goods מוצרים ציבוריים . 3

מוצרים ציבוריים טהורים מאופיינים בכך שצריכתם על ידי צרכן נוסף איננה מקטינה את

הכמות הנצרכת על ידי כל הצרכנים האחרים, או שההוצאה השולית לצריכתם על ידי צרכן

נוסף היא אפס. הדוגמאות המובהקות למוצר ציבורי הם ביטחון , מגדלור, ושידורי רדיו או

טלביזיה ממלכתית. מאפיין נוסף של מוצר ציבורי טהור היא העובדה שלא ניתן למנוע את

ההנאה ממנו ממי שלא שלם עבור ייצורו. המאפיינים הללו של המוצרים הציבוריים גורמים

לכך שאנשים לא יהיו מוכנים לשלם עבור ייצור מוצרים אלו, בטענה שהמשק ממילא ייצר

אותם והם גם לא יהיו מעוניינים לחשוף את העדפותיהם האמיתיות ביחס לכמות

האופטימלית של המוצרים. לו ההחלטות בדבר הכמות המיוצרת של המוצרים הציבוריים היו

נקבעות בידי כוחות השוק, לא היה המשק מייצר כלל את המוצרים הציבוריים הללו , או

שהיה מייצר אותם בכמות קטנה יותר מהכמות האופטימאלית מבחינה חברתית. לפיכך במצב

זה חייבת הממשלה להיות הגורם שיקבל את ההחלטות בדבר כמות המוצרים הציבוריים

שתיוצר. את עלויות ייצורם תטיל הממשלה על האוכלוסייה, למשל באמצעות מערכת המיסוי.

כלומר אותם(Free riders)במקרה של מוצרים ציבוריים מתעוררת גם בעיית ה"טרמפיסטים"

למשל אנשים הצופים בטלביזיה מבלי ששילמו–אנשים הנהנים מהמוצר מבלי לשלם עבורו

את אגרת הטלביזיה, או אנשים המעלימים מס ועדיין נהנים משירותי הביטחון שמספקת

המדינה.

R&D( Research & Development)יש הטוענים כי גם בתחום המחקר והפיתוח )מו"פ(

קיימים כשלי שוק . אפשר להסביר את כשלי השוק הללו כמקרה של מוצר ציבורי או שניתן

לראות בתחום זה השפעות חיצוניות חיוביות.

הטענה היא שבשל בעיות של הבטחת זכויות קניין רוחני ,שלא לגבי כולו ניתן לרשום פטנט,

שכן על רעיון למשל לא ניתן להגן בפטנט, המשקים ישקיעו במו"פ פחות מהכמות

58

האופטימאלית. לפיכך גם תחום זה זקוק לסבסוד ולעידוד ממשלתי. בהנחה שהעוסקים

בתחום זה הם שונאי סיכון ותחום זה הוא עתיר סיכונים, הרי זוהי סיבה נוספת לכך

שההשקעה בו תהיה קטנה מן הרמה האופטימאלית מבחינה חברתית. במקרה כזה צריכה

הממשלה, שלנגד עיניה עומדת התועלת לחברה בכללותה, להשתתף יחד עם המשקיעים

במימון המו"פ ועל ידי כך להקטין את מידת הסיכון לה הם חשופים. במקביל צריכה הממשלה

לדאוג לכך שהיא תזכה בתמלוגים מאותם משקיעים שיזכו להצלחה. כפי שעוד נראה, הביאה

.1945תפיסה זו להשקעה ציבורית עצומה במו"פ במדינות המערב בתקופה שאחרי

– Non או Public goodבמאה העשרים גברה גם המודעות לכך שידע הוא מוצר ציבורי

rivalrous goodכלומר זהו מוצר שצריכתו על ידי צרכן נוסף איננה מונעת מצרכנים אחרים

לצרוך אותו בכמות המקורית אותה צרכו. כפי שצויין לעיל, במוצרים מסוג זה אי אפשר לסמוך

על השוק החופשי שיבטיח כי תוקצה לייצורם הכמות האופטימאלית מבחינה חברתית. מסיבה

זו לא ניתן לסמוך על הסקטור הפרטי בתחום של מחקר טהור ואפילו בשלבים רבים של

מחקר יישומי. אולם מאחר והיה קיים קושי בהכוונה ישירה של כספי מחקר על ידי הממשלות ,

הן העדיפו לתמוך באופן ישיר באוניברסיטאות כמוסדות מחקר. בנוסף התקיימה תמיכה

עקיפה דרך קרנות מחקר שהועמדו לרשות חוקרים פרטיים. כמו כן הייתה תמיכה במוסדות

מכוני מחקר80מחקר ספציפיים כמו למשל מכוני מקס פלאנק בגרמניה. זוהי רשת שבה כ

העוסקים בעיקר במחקר בסיסי במדעי הטבע וכן במחקר במדעי החברה ובמדעי הרוח. מחצית

המימון מגיעה מהממשלה הפדראלית והמחצית השנייה מהמדינה שבה שוכן המכון.

(. בארה"ב התבצע גםAirbusהממשלות גם מסבסדות מחקר תעשייתי )למשל דרך חברת

מחקר ממשלתי ישיר, בעיקר מחקר בתחום הביטחון ובתכניות החלל. בתקופת המלחמה הקרה

הגיעה ההתערבות הממשלתית בתחום המחקר והפיתוח הביטחוני לשיאה. ממשלות המערב

העסיקו מדענים ומהנדסים שעסקו בפיתוחם של מטוסי סילון, טילים, מערכות מחשבים,

פצצות אטום ומימן וכן בחקר החלל וכיבושו. פרויקטים אלו בוצעו בחלקם באופן ישיר על ידי

הממשלות ובחלקם בפירמות פרטיות שזכו בחוזים ממשלתיים. המחקר והפיתוח בתחום

הביטחוני נתן דחיפה עצומה לפיתוח הטכנולוגי בכלל וכמה מההישגים הטכנולוגיים

המרשימים ביותר הושגו הודות למאמצים אלו.

קשורה לנושא זה גם העובדה שהטכנולוגיה המודרנית יוצרת צורך בתיאום בין כל

המשתמשים, במיוחד במערכות הפועלות באמצעות רשתות. הבעיה הופיעה לראשונה כבר

כאשר היה צורך ברוחב פסים זהה ברשת הרכבות. תאום זה נדרש גם במערכות19במאה ה

תקשורת מודרניות.

Incomplete Markets . שווקים חסרים 4

במונח "שווקים חסרים" מתייחסים לכל מצב בו מוצר או שרות כלשהו איננו מיוצר בשוק

למרות שאנשים מוכנים לשלם עבורו מחיר העולה על עלויות הייצור שלו. למשל בתחום

59

הביטוח, השוק הפרטי איננו מספק מספר ביטוחים כמו למשל ביטוח אבטלה, או ביטוח

פיקדונות בנקאיים . בדרך כלל הדבר קורה בתחומים שבהם אספקת השרות הזה לא תהיה

כדאית ליזם הפרטי, למרות שקיים לו ביקוש וזאת משום שבתנאים של משבר כלכלי היקף

התביעות עלול להיות גבוה ביותר. לפיכך ביטוחים בתחומים אלו הונהגו רק כאשר הממשלה

החליטה למלא תפקיד פעיל בייזומם ובהפעלתם.

הזכרנו את העובדה שלעתים קיימת חפיפה בין שני סוגים של כשלי שוק ואכן את כשל השוק

של מפגעים אקולוגיים אותו הבאנו קודם לכן כדוגמא לחסרונות חיצוניים ניתן להציג גם

כגרסה מסוימת של שווקים חסרים.

אינפורמציה בלתי מושלמת או אסימטרית. 5

ההנחה בדבר אינפורמציה מושלמת העומדת ביסוד המודל של תחרות משוכללת, בדרך כלל

איננה מתקיימת במציאות. במקרים רבים אין אנשים יודעים מהם הסיכויים או הסיכונים

בפעילות מסוימת. במקרים אחרים צד אחד לעסקה מצויד באינפורמציה מלאה לגבי המצב

אולם אין הדבר כך לגבי הצד השני לעסקה. לעתים מתערבת הממשלה על ידי קביעת חוקים

שמטרתם להבטיח יתר שקיפות בעת ביצוע עסקות. כמו למשל החיוב של מוכר רכב לדווח על

תאונות שעבר הרכב.

בעיית העדר האינפורמציה המדויקת יוצרת כשלי שוק במספר ענפים.

ענף בו קיימים כשלי שוק חמורים במיוחד הוא ענף הביטוח. בענף זה מתעוררות בעיות

Adverseהנובעות מאינפורמציה בלתי סימטרית המביאות למצב של ברירה שלילית

Selection)במצב כזה בו חברות הביטוח אינן יודעות מהו הסיכון האמיתי הכרוך בביטוח של .)

אדם כלשהו , הן תקבענה פרמיות ביטוח גבוהות. הדבר יגרום לכך שדווקא האנשים בעלי

הסיכון הגבוה יותר ירכשו את הביטוח בעוד שאלו בעלי הסיכון הנמוך יעדיפו שלא לבטח.

כתוצאה מכך המבטחים ייכנסו להפסדים. אחד הפתרונות לבעיה, הנהוג למשל בענף ביטוח

הרכב וגם בביטוח בריאות, הוא חיוב כל המבוטחים הפוטנציאליים לרכוש את הביטוח

והפעלת פיקוח על גובה הפרמיות.

בעיה דומה קיימת גם בענף הביטוח הרפואי אלא ששם מתלווה לכך גם התופעה שחברות

הביטוח יכולות, בהעדר רגולציה, לסרב לבטח דווקא את המבוטחים העניים והחלשים יותר.

לפיכך קיימות מדינות רווחה בהן קיימים הסדרי ביטוח בריאות ממלכתיים, אם כי אין הם זהים

בכל המדינות ובחלק מהן הם מופעלים באמצעות חברות הביטוח.

האינפורמציה הבלתי סימטרית הקיימת בתחום הבריאות מביאה במקרים רבים לכך שמשיקולי

רווח של חברות הביטוח מקבלים חלק מהאנשים טיפולי יתר שאינם דרושים ומצד שני, אנשים

אחרים אינם מקבלים את הטיפול הדרוש להם. בארה"ב ,עד לאחרונה, חלק ניכר

מהאוכלוסייה לא נהנה כלל מביטוח בריאות ואת הבעיה הזאת ניסתה לפתור רפורמת הבריאות

.2010שהעביר הנשיא אובמה בשנת

60

תחום נוסף בו קיים כנראה כשל שוק הוא תחום החיסכון וביטוח פנסיית זקנה. אמנם לא כל

הכלכלנים מסכימים עם הטענה שקיים כשל שוק בענף זה, אך בפועל מדינות הרווחה

מתערבות בתחום זה. השאלה היא האם יש לראות את הפרטים כישויות ריבוניות המתנהגות

כלומר קבלת ההחלטות ביחס לצריכה–באופן רציונאלי גם לגבי הקצאת המקורות על פני זמן

וחיסכון. במקרה כזה המסקנה תהיה שאין צורך בהתערבות והפרט נבון דיו על מנת לחסוך

מספיק לצורך קיומו בתקופת הפרישה. אולם אם אין הדבר כך והעדפות הזמן של הפרטים

אינן עקביות , או שאין להם ידע באשר לתוחלת החיים, או באשר לתשואות בשוק ההון, ובסופו

של דבר יתברר שהם חסכו פחות מידי, הרי יהיה כבר מאוחר מידי להתחרט ולתקן את המעוות

. במצב כזה תיפול האוכלוסייה הזקנה למעמסה על החברה. על בסיס ההנחה שמרצונם

החופשי לא יחסכו העובדים מספיק, הנהיגו כמעט כל ממשלות העולם המתועש, הסדרי

פנסיה כפויים )כמו ביטוח לאומי(. בדרך כלל הרובד הראשון והמינימאלי של ביטוח זה הוא

כפוי ובנוסף קיימים הסדרי פנסיה וולונטאריים.

אחת הבעיות היא שרוב קרנות הפנסיה הממלכתיות אינן מאוזנות מבחינה אקטוארית והן אינן

משקיעות את התקבולים, אלא מבוססות על ההנחה שתשלומי המיסים יכסו את ההוצאות.

הנחה זו יכולה הייתה לעבוד כל עוד הייתה צמיחה כלכלית משמעותית. אולם האטת הצמיחה,

יחד עם העלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה יצרו בעיה חמורה לקרנות הפנסיה הללו

והעמידו בסימן שאלה את יכולת העמידה שלהן בהתחייבויותיהן. כלכלנים רבים ,ביניהם חתן

, סבורים כי המשך קיומה של מדינת הרווחהGary Becker)פרס נובל בכלכלה - גרי בקר )

. זאת משום שבשל העלייה בתוחלת החיים( Time inconsistent)לאורך זמן הוא מוטל בספק

, אחוז האנשים שאינם עובדים )בעיקר גמלאים אך גם נכים( עולה בהתמדה, בשל העלייה

בתוחלת החיים ושיעורי המיסוי שיידרשו מהעובדים, לשם עמידה בהתחייבויות של המדינה,

יהיו כה גבוהים עד שהם עלולים להרתיע אנשים מלעבוד. כתוצאה מכך המערכת לא תוכל

להמשיך להתקיים במתכונתה הנוכחית.

( שאף היא קשורה לאינפורמציה בלתי(Moral Hazardקיימת גם הבעיה של הסיכון המוסרי

סימטרית וגם לבעיית הסוכן.

סיכון מוסרי קיים בכל הסכם ביטוח, משום שחוזה הביטוח עצמו משנה את התנהגות הפרט.

למשל אדם הרוכש ביטוח נגד שריפה עלול להיות פחות זהיר מאדם ללא ביטוח, משום שעלות

הסיכון יותר נמוכה. כתוצאה מכך שווקי הביטוח לעתים נכשלים. גם ביטוח אבטלה,למשל, רווי

בעיות של סיכון מוסרי וקיימות דוגמאות בהן אנשים מעדיפים להמשיך ולהיות מובטלים ולקבל

את קצבאות האבטלה, על אף שיכולים היו למצוא עבודה.

בעיית הסוכן, כסיבה לסיכון מוסרי, מתעוררת בכל מקום שהסוכן מתוגמל על פי הרווחים

שהוא מביא, כמו למשל מנהל חברה הזוכה לבונוס בשל רווחים או גידול המחזור, אך אינו נקנס

עלתה על סדר היום הבעיה שמנהלי2008בשל ההפסדים. בעקבות המשבר הכלכלי של

חברות השקעה ומנהלי בנקים לקחו על עצמם סיכונים גדולים מהאופטימאליים בידעם כי לא

61

הם יהיו אלו שיישאו בתוצאות השליליות, אם תהיינה כאלו. כתוצאה מכך הלקוחות הם אלו

שספגו את ההפסדים. המסקנה מכך היא שבשוק זה גם כן נדרשת מידה מרובה של רגולציה

ופיקוח.

אבטלה המונית ואינפלציה – חוסר יציבות מאקרו כלכלית . 6

גם בתחום זה התברר ,בניגוד לאמונתם של כלכלנים בעבר, כי השוק החופשי איננו מבטיח

תמיד השגת תעסוקה מלאה ויציבות כלכלית. בעקבות המשבר הגדול של שנות השלושים

הגיעו ממשלות למסקנה כי קיים כשל שוק נוסף גם בשוק העבודה וגם בתחום של התאמת

רמת הביקושים במשק לרמת התוצר הלאומי . בשל כך המשק חשוף למחזוריות כאשר מצד

אחד קיימות תקופות ממושכות של אבטלה המונית ומצד שני תקופות של אינפלציה. על מנת

להתמודד עם בעיית האבטלה החלו ממשלות להתערב בתחום הכלכלי כמו למשל רוזוולט

במדיניות הניו דיל.

לאחר מלחמת העולם השניה ניהלו הממשלות במערב מדיניות פיסקאלית המתבססת על

המלצות התיאוריה הקיינסיאנית . מדיניות זו הייתה מכוונת להביא את המשק לתעסוקה

מלאה. בנוסף ניסו ממשלות בשנות החמישים והששים למנוע סגירת מפעלים ופיטורי עובדים

גם על ידי סבסודם של מגזרים ותעשיות בעייתיות. כאשר המטרה לא הייתה שימורן של

תעשיות אסטרטגיות, אלא מניעת אבטלה.

מצד שני נהגו הממשלות להתערב גם בתקופות של אינפלציה ולמתן את עליית המחירים על

ידי מדיניות מצמצמת בתחום הפיסקאלי והמוניטארי כאחד. יחד עם זאת יש לזכור כי על פי

רוב האינפלציה נגרמה על ידי הממשל שהדפיס יותר מידי כסף.

הגישה התומכת בהתערבות ממשלתית על מנת לתקן את כשלי השוק נתקלה בביקורת מצד

. טענת המתנגדים(Libertarians)השמרנים המתנגדים באופן עקרוני להתערבות הממשלה

היא כי גם אם אכן קיימים כשלי שוק, הרי לא ניתן לסמוך על המערכת הפוליטית שתתקן

אותם משום שגם במערכת הפוליטית קיימים כשלים.

למרות בקורת זו, מוכיחות העובדות כי כמעט בכל המדינות המפותחות מתקיימת התערבות

ממשלתית הבאה לתקן כשלי שוק, אם כי היקפה של התערבות זו שונה ממדינה למדינה.

גישות אלטרנטיביות להסבר התפתחות מדינת הרווחה

גישה אלטרנטיבית להסבר התפתחות מדינת הרווחה, המיוצגת למשל על ידי חתן פרס נובל

( .(Public choice מתמקדת בבחירה ציבורית James M.Buchanan)בכלכלה ג'ימס ביוקנן, )

גישה זו טוענת כי הממשלה מורכבת מאנשים - פקידים ואדמיניסטראטורים - שמטרתם היא

להעביר מקורות מקבוצות חלשות מבחינה פוליטית לקבוצות חזקות מבחינה פוליטית, ותוך כדי

כך להעביר, כמובן, גם כוח ומקורות לפקידים עצמם. גישה זו רואה במדינת הרווחה מנגנון

( מצד קבוצות אינטרסים המבינות כי על ידי(Rent Seekingהמונע על ידי שחירת רנטה

62

שליטה, או השפעה ניכרת, על המערכת הפוליטית הן יכולות להביא לידי חלוקה מחדש של

ההכנסות שתפעל לטובתן. תופעה זו קשורה כמובן עם הנהגתה ההדרגתית של זכות בחירה

. כתוצאה מכך ניתן כוח פוליטי רב יותר למעמדות20אוניברסאלית במהלך המאה ה

העובדים ואלו דרשו יותר מוצרים ציבוריים וגם יתר שוויון בחלוקת ההכנסה, באמצעות מערכת

Mancurמיסים פרוגרסיבית. אפשר להזכיר שוב בהקשר זה את הגדרתו של מנסור אולסון

Olson - לגבי קבוצות לחץ המכוונות להביא לשינוי בחלוקת ההכנסות Distributional

Coalitionsלדעתו קבוצות אלו הן יותר אפקטיביות ומצליחות כאשר הן מתמקדות בסוגיה .

כמו למשל(One issue voter)בודדת. המדובר בקבוצות בוחרים המתמקדות בנושא אחד

החקלאים בארה"ב המעוניינים בעיקר בנושא של סובסידיות לחקלאות. במקרה כזה ההוצאה

הציבורית למשק בכללותו , כולל ההשפעה השלילית על גודל התוצר הלאומי, איננה גדולה

ואילו מבחינת החקלאים התועלת היא מאד משמעותית.

באשר לטענה בדבר "שחירת הרנטה" חשוב לציין כי על מנת לאשש טענה זו לא די בכך שיוכח

כי קיימות קבוצות הנהנות מהנהגת מדינת הרווחה, עובדה שקשה להכחישה. צריך שיוכח גם

כי הדבר בהכרח הזיק למשק כולו והאט את קצב צמיחתו. אם נתבונן בביצועי מדינות מערב

אירופה שהן מדינות רווחה הרי נראה כי קיים מתאם חיובי בין הנהגת מדינת הרווחה בהן לבין

השנה שלאחר מלחמת העולם השנייה, דבר שיכול להעמיד בספק את25צמיחתן הכלכלית ב

הטענה. גם המגמה של יתר שוויון בחלוקת ההכנסה שהביאו מדינות הרווחה, לא בהכרח

פגעה בצמיחה הכלכלית שלהן. יתר על כן, מספר מחקרים שנעשו בעשורים האחרונים

במדינות המתועשות מצביעים על כך שדווקא אי שוויון קיצוני בחלוקת ההכנסות עלול לפגוע

בצמיחה הכלכלית.

קיימת גם גישה שלישית, , הרואה במדינה ישות המגלמת ערכים שהם מעבר לסיכום

פונקציות התועלת של אזרחיה. לפיכך גישה זו איננה לוקחת בחשבון רק את פונקציות

Jeremy התועלת של הפרטים, כפי שמקובל למשל על פי גישתו של ג'רמי בנתהאם

Bentham )אלא מוסיפה לתועלת הכלכלית של הפרטים גם גורם אידיאולוגי . השאלה היא ,)

האם גישה זו מתאימה רק למשטרים פאשיסטיים שהעניקו חשיבות למדינה עצמה ואפילו

סגדו לה, או שהיא ישימה לכל סוגי המשטרים. גישה זו מסתכלת על החברה כולה ומניחה שיש

לה יעדים שהם מעל ומעבר לתועלות של הפרטים . על פי ראיית דברים זו, תפקיד הסקטור

הציבורי גם לשרת את השגת היעדים הללו. למשל אם נבחן את היעד של הקטנת אי השוויון

בחלוקת ההכנסה. הרי ללא קשר לשאלה מהי השפעתו על הצמיחה הכלכלית או על המטרה

של השגת מכסימום תועלת לכל האזרחים ,יכולה אידיאולוגיה מסוימת להעדיף, משיקולים של

אופי וטובת המדינה, מידת אי שוויון מתונה בלבד בחלוקת ההכנסות והעושר.

דילמות העומדות בפני מדינות הרווחה

63

אחת הדילמות הקשות בפניהן עומדות מדינות הרווחה היא הדילמה שבין הגשמת עקרונות

הצדק החברתי והחמלה העומדים ביסודה, לבין העובדה שמערכת ההטבות מאפשרת ניצול

לרעה של המערכת. מחד גיסא כל חברה צריכה להתמודד עם העוני של האנשים החלשים

כלומרMerit goodsבחברה ולגלות כלפיהם חמלה, כמו כן היא צריכה לספק לאוכלוסייה

אותם מוצרים ושירותים בסיסיים הנתפשים כיום כמגיעים לכל האוכלוסייה , כמו חינוך,

בריאות, דיור. יש המכניסים לגדר אלו גם מוצרי תרבות כתיאטרון, אופרה, ספריות ציבוריות,

שנראה ראוי לסבסדם, כדי לאפשר את צריכתם בכמות גדולה מזו שהייתה מסופקת בשוק

החופשי. מאידך גיסא יש חשש מכך שיהיו גורמים אשר ינצלו לרעה את המערכת וינסו לקבל

הטבות שאין הם זכאים להן. כמו כן קיים החשש מיצירת תמריצים שליליים לעבודה.

בהקשר לטענה על כך שבמדינת הרווחה קיימים תמריצים שליליים לעבודה יובאו להלן נתונים

לגבי השינוי שחל לאורך זמן בשיעור המועסקים במדינות שונות ובשעות העבודה השנתיות .

55-64 % הגברים המועסקים בגילאי 1980 1990 1999

38.9 43.1 65.3צרפת

52.7 57.3 71.6ספרד

48.0 56.6 64.0גרמניה

46.0 44.2 61.0הולנד

35.1 34.3 47.7בלגיה

67.0 74.3 77.4שוודיה

59.4 62.4 62.6בריטניה

n.a 85.2 78.9שווייץ

65.1 63.9 67.0ארה"ב

( Angus Maddison שעות עבודה שנתיות )נתוני 1870 1913 1950 1973 1990 1998

1489 1637 1688 1958 2624 2984בריטניה

1503 1539 1771 1926 2588 2945צרפת

1523 1566 1804 2316 2584 2841גרמניה

1506 1500 1612 1997 2536 2886איטליה

1389 1347 1751 2208 2605 2964הולנד

1568 1638 1872 2283 2605 2964בלגיה

1582 1508 1571 1951 2588 2945שוודיה

64

1595 1644 1930 2144 2624 2984שווייץ

1657 1700 2010 2250אירלנד

( ILO שעות עבודה שנתיות )נתוני ארגון העבודה הבינלאומי 1980 1990 2000

1719 1767 1769בריטניה

1480 1572 1723גרמניה

1682 1693 1789איטליה

1604 1657 1794צרפת

1690 1727 1815פינלנד

1365 1433 1580הולנד

1375 1432 1512נורווגיה

1623 1546 1503שוודיה

2092 2063צ'כיה

1767 1789 1805קנדה

1978 1942 1883ארה"ב

ללא ספק מורים הנתונים על כך שמספר שעות העבודה השנתיות בארצות המערב ירד באופן

חד במשך התקופה. מספר שעות העבודה השנתיות בארצות אירופה המערבית ירד משנת

. אולם על סמך נתונים אלו לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי50% כמעט ב 1998 עד 1870

שהדבר קשור בהכרח עם התפתחות מדינת הרווחה. אם נניח כי עיקר התפתחות מדינת

הרווחה התרחש במחצית השנייה של המאה ונחלק את הירידה במספר שעות העבודה לשתי

, נראה כי אין קשר ברור. בחלק1998 עד 1950 ומשנת 1950 עד 1870תקופות - משנת

מהמדינות )כמו בריטניה, צרפת, איטליה ושוודיה ( הירידה גדולה יותר דווקא במחצית

הראשונה של המאה ואילו בגרמניה, הולנד ובלגיה, הירידה גדולה יותר במחצית השנייה. מעניין

לציין כי דווקא בשוודיה הנחשבת למדינת רווחה לדוגמא, הירידה במספר שעות העבודה לאורך

.53.1% ובהולנד 50.1% ואילו בבריטניה היא 46.3%כל התקופה היא הקטנה ביותר

ניתן לטעון כי השינוי במספר שעות העבודה הוא תוצאה של תהליכים חברתיים וכלכליים

) הציג רוברט אוון )1810ארוכי טווח שאינם קשורים בהכרח עם מדינת הרווחה. כבר ב

Robert Owenהרפורמטור הבריטי הנודע , את החזון החברתי שלו לפיו היממה צריכה

שעות מנוחה . יצויין כי גם בנימין זאב הרצל8 שעות בילוי ו 8 שעות עבודה, 8להתחלק בין

שעות. 7 בספרו "מדינת היהודים", להנהיג יום עבודה בן 1896הציע, ב

65

והרוח החיה במאבק זה19 שעות החל כבר באמצע המאה ה 8המאבק להשגת יום עבודה בן

שעות,8היו מפלגות הפועלים והפועלים עצמם. בניו זילנד ובאוסטרליה הונהג יום עבודה בן

. אפילו בארה"ב הועלו תביעות כאלו19 של המאה ה 60בחלק מן הענפים, כבר בשנות ה

הפגינו פועלי שיקאגו למען מטרה זו ובמהומות שהתחוללו שם1886ובראשית חודש מאי

Haymarket riots )נהרגו עשרות מפגינים בידי המשטרה. לציון אירוע טראגי זה החליט )

לקבוע את האחד במאי כחג הפועלים הבינלאומי1889האינטרנציונל הסוציאליסטי השני ב

ואימץ את הדגל האדום כסמלה של התנועה הסוציאליסטית..

קבע ארגון העבודה הבינלאומי ,שזה עתה הוקם, כי יום העבודה של עובדים1919בשנת

שעות. דרישה זו נכללה בהסכם ורסאי שסיים את מלחמת העולם8בתעשייה יוגבל ל

40, בעת שלטון "החזית העממית", הונהג שבוע עבודה בן 1936הראשונה. בצרפת בשנת

חוק שקבע יום עבודה בן1946שעות. אפילו באיראן שהייתה אז תחת שלטון השאח, הועבר ב

שעות.8

שינויים–הירידה במספר שעות העבודה השנתיות מוסברת כנראה על ידי גורמים רבים

בטכנולוגיה, המעבר למיכון ואפילו לשימוש ברובוטים, השיפורים הדרמטיים בטכנולוגיית

האינפורמציה וגם על ידי גורמים מצד הביקוש. ללא ספק העלייה ברמת השכר הריאלי וברמת

החיים הביאה לעלייה בביקוש למוצרים עתירי פנאי שהם מוצרים נורמלים , בעלי גמישות

הכנסה גבוהה )מוצרי מותרות(. אם נבחן את השינוי בשעות העבודה, נראה כי ללא ספק הייתה

ימי עבודה בשבוע5ירידה באורך יום העבודה , אולם השינוי המשמעותי יותר היה המעבר ל

ובמיוחד הארכת החופשות שמהן נהנה העובד. זה עולה בקנה אחד עם התופעה של התרחבות

. הירידה20ניכרת בתעשיית התיירות שהתרחשה בעיקר במחצית השנייה של המאה ה

הניכרת בתעריפי הטיסה והאירוח הביאו לגידול ניכר בתנועת התיירות, דבר שיצר ביקוש

לחופשות ארוכות יותר.

ללא ספק יש לקחת בחשבון גם את הטיעון שאילו מספר שעות העבודה השנתיות לא היה

יורד, היו שיעורי האבטלה עולים באופן חד, משום שהשיפורים הטכנולוגים חוסכי העבודה

הצעות לבצע "קיצוב70הקטינו את הביקוש לעובדים . בהולנד למשל אפילו הועלו בשנות ה

של עבודה" על מנת למזער את

שעות בנימוק שהדבר יקטין את35 שבוע עבודה בן 2000האבטלה. צרפת קבעה בשנת

שיעורי האבטלה, ישפר את חלוקת העבודה וייתן לעובדים יותר פנאי וישפר את איכות חייהם.

מחקרים רבים גם הוכיחו כי שעות עבודה ממושכות שוחקות לאורך זמן את כושרו של העובד

ופוגעות בפריון העבודה שלו.

בנוסף יש לקחת בחשבון בכל דיון העוסק בשעות העבודה גם את העובדה שבתקופה זו חל גיוון

רב יותר במקצועות ועובדים רבים מועסקים כיום במקצועות שבהם לא קיים קו תיחום ברור בין

–עבודה לבין פנאי והעיסוק בעבודה גם מביא תועלת חיובית לאדם, מעבר לשכר שיש בצידו

השנים20מרצים באוניברסיטה, חוקרים, אמנים ועוד . יש גם נתונים המורים על כך שב

66

האחרונות, במיוחד עם ההתפתחות המהירה של תעשיית ההיי-טק חל היפוך במגמה ושעות

העבודה נמצאות דווקא במגמת עלייה. גם המגמה המסתמנת לאחרונה של העלאת גיל

הפרישה פועלת בניגוד למגמה זו.

משבר הדלק והסטגפלציה

ובשנים שלאחר מכן, עבר על כלכלת העולם וכמובן גם על המשקים1973באוקטובר

האירופאים זעזוע קשה בשל העלייה החדה במחיר הדלק שקרתה ביוזמתו של קרטל המדינות

יצואניות הנפט. לשינויים אלו היו השלכות מרחיקות לכת על המערכת הכלכלית בכלל ועל

מדינת הרווחה בפרט ולכן נעסוק בהם בקצרה.

$ לחבית( ויתכן שניתן3התקיים מחיר נמוך לדלק )כ 1973במשך שנים רבות ועד אוקטובר

לראות גם בגורם זה את אחד הגורמים שתמכו בצמיחה המהירה בשנים שלאחר מלחמת

החליט אופ"ק - ארגון המדינות המייצאות נפט16.10.73העולם השנייה. אולם ב

Organization of Petroleum Exporting Countries OPEC)להעלות את מחיר הדלק ב )

דולר וגם לקצץ את התפוקה ולהטיל אמברגו על יצוא נפט. ברור שהיה5.11 לרמה של 70%

כאן מקרה של הפעלת כוח של קרטל המדינות המפיקות ומייצאות נפט. מדינות ערב היו הגורם

החשוב ביותר באופ"ק ועד היום אין הסכמה ברורה לגבי השאלה האם עליית המחיר הייתה

קשורה למלחמת יום כיפור שהתנהלה באותו זמן, או שהיה זה רק תירוץ נוח להעלאת המחיר

12 הגיע מחירו ל 1974שהייתה מתוכננת לקרות ממילא. העליות במחירי הדלק נמשכו ובשנת

דולר לחבית. גל נוסף של עליות מחירים אירע בעקבות ההפיכה של חומייני באיראן בראשית

80 דולר, אולם המחיר התייצב במשך שנות ה 80 הגיע המחיר לשיא של 1979. בשנת 1979

דולר. לעלייה החדה במחיר הדלק הייתה השפעה שלילית ביותר על המשק38על רמה של

העולמי. עלויות הייצור עלו בשיעורים ניכרים, במיוחד כאשר המחירים הזולים של דלק במשך

שנים רבות גרמו לבנייתן של מכונות וכלי רכב שצרכו דלק רב. בזמן הקצר לא ניתן היה לתכנן

ולבנות מכונות וכלי רכב חוסכי אנרגיה . לדלק כמעט אין תחליפים וגם ייצור החשמל נעשה

במקומות רבים באמצעות שימוש בדלק. לפיכך גמישות הביקוש לדלק )במיוחד בזמן הקצר(

נוטה להיות נמוכה ביותר. דבר זה הביא לקשיים במאזני התשלומים של המדינות יבואניות

הנפט, שכן ההוצאות על יבוא דלק גדלו ומצד שני עליית מחירי היצוא, בשל הגידול בעלויות,

הקשתה על היצוא שנתקל ממילא בקשיים בשל המיתון שפקד את רוב המדינות. הקטנת

היצוא והגידול ביבוא יצרו )או הגדילו( את הגירעונות בחשבון הסחורות והשירותים של מאזן

התשלומים במדינות רבות. עליית מחירי הדלק הביאה כמובן גם להתפתחות לחצים

אינפלציוניים. אינפלציה זו לא הייתה מהטיפוס המוכר, אינפלציה של ביקוש הנובעת מעודפי

–ביקוש והרחבה בכמות הכסף, אלא היא נבעה מהעלייה בהוצאות. מכאן גם השם שניתן לה

. העלייה בהוצאות גרמה לעלייה במחירים Cost Push Inflationאינפלציה של הוצאות

ולשחיקת השכר הריאלי, הדבר הוביל לגל של תביעות שכר מצד האיגודים המקצועיים ויחד

67

עם זה חל גידול באבטלה. הממשלות והבנקים המרכזיים ניסו למתן את האבטלה על ידי

מדיניות מוניטארית מרחיבה. באופן כזה נוצרה ספיראלה של עלייה בהוצאות, במחירים, בשכר

ובאבטלה. ניסיונות לנהל מדיניות הפוכה ולרסן דווקא את עליית המחירים והשכר על ידי עלייה

( לא1979-80בשער הריבית, שנעשו למשל בבריטניה ובארה"ב בזמן משבר הדלק השני )

צלחו אף הם. הם גרמו לעלייה חדה בשער הריבית הריאלי , כתוצאה מעליית שער הריבית

הנומינלי יחד עם ירידה בציפיות האינפלציוניות, והדבר גרם לירידה חדה בהשקעות ובביקוש

70 בשנות ה 4.8%והחמיר עוד יותר את האבטלה. למשל שעור האבטלה בבריטניה שהיה

.1980-87 בתקופה 10.5%עלה ל

( יחד עם(Inflation כלומר אינפלציה ( Stagflation)בתקופה זו נטבע המושג סטגפלציה

( המתבטא בירידה בשיעור הצמיחה של התוצר הלאומי ובעליה(Stagnationקיפאון כלכלי,

בשיעורי האבטלה. הממשלות היו בדילמה ולא ידעו להתמודד עם התופעה החדשה. צעדים

אנטי אינפלציוניים היו מביאים להחמרה במיתון ואילו צעדים בכיוון של הרחבה בביקוש, כדי

להילחם באבטלה, היו גורמים להאצה בשיעור עליית המחירים. המדיניות שיכולה הייתה

להתמודד עם התופעה הייתה מורכבת ביותר וכללה אמצעי מדיניות שלא היו מקובלים עד אז.

מצד אחד נדרשו שינויים מבניים ומציאת תחליפים לדלק שהתייקר ומצד שני היה צורך

איגודי העובדים, המעסיקים–בתיאום ושיתוף פעולה הדוק ביותר בין כל הגורמים במערכת

והממשלה והשגת נכונות מכל אחד מהצדדים הללו להגיע לפשרה כלשהי ולוותר על מקצת

דרישותיהם. אולם ניתן לטעון כי המגמה של התפתחות הסטגפלציה בשל משבר הדלק, יחד

עם ההאטה החדה בגידול פריון הייצור, שהחלה להסתמן בשנות השבעים, לא יצרו רקע נוח

להשגת שיתוף פעולה כזה.

בתקופה בה התוצר גדל בהתמדה, ניתן היה להגיע להסכמה כזו כפי שמראה הניסיון של

ארצות אירופה בעשרים וחמש השנים שאחרי מלחמת העולם השנייה. התוספת לעוגה

התחלקה בין העובדים לבין

המעסיקים באופן מוסכם. איגודי העובדים הגיעו להסכם עם המעבידים שלא לדרוש דרישות

יתר מן המעסיקים וגם שלא להתנגד לחידושים חוסכי עבודה הבאים להגדיל את הפריון.

בתמורה לכך הבטיחו המעסיקים להשקיע את רווחי הפירמות בהון פיזי ובכך לקדם את צמיחת

המשק ולהבטיח לעובדים עתיד טוב יותר. העובדים יכלו לפקח על מימוש ההסכם שכן

נציגיהם ישבו בוועדות ההשקעה של הפירמות ובדקו שהן אכן מקיימות את ההסכם. הסכם זה

. גם הממשלות ערבו להסכםHistorical( Compromise) ידוע בתור "הפשרה ההיסטורית "

זה. הן ניהלו מדיניות שהבטיחה תעסוקה מלאה כמו כן הן הבטיחו לעובדים הטבות

סוציאליות כמו פנסיות.

שנה. הצלחת ההסכם הייתה רבה25הסכם זה תפקד בהצלחה כמעט מלאה במשך כ -

ביותר בארצות סקנדינביה, גרמניה, ארצות השפלה, אוסטריה ושווייץ, פחות מכך בצרפת

ובאיטליה ופחות מכל בבריטניה. הסבר חלקי לכך היא העובדה שבמשקים קטנים ופתוחים

68

לסחר בינלאומי הבינו כל הגורמים כי חייבים להתחרות כנגד המשקים הגדולים בשוק העולמי.

בגרמניה איגודי העובדים היו מאד ריכוזיים וארגון הגג המתאם שלהם היה רב עוצמה עוד מימי

הקיסרות. לעומת זאת בבריטניה ההסדר נכשל. יתכן שהדבר נבע מכך שאיגודי העובדים

בבריטניה היו מבוזרים ונוצרו שם יחסי חוסר אמון בין איגודי העובדים לאיגודי המעסיקים.

שנה והיה לו תפקיד חשוב בצמיחה הכלכלית25 כאמור, ההסכם תפקד כהלכה כ -

שהתרחשה באותה תקופה. פירות הצמיחה הכלכלית הזאת התחלקו באופן מוסכם בין כל

הצדדים. אולם כאשר בעקבות משבר הדלק, חדל התוצר לצמוח, הרי כל תוספת שצד אחד

הצליח להשיג באה בהכרח על חשבון הצד השני, מעין "משחק סכום אפס" . במצב דברים זה

נהרס הבסיס המשותף להסכם הבלתי כתוב שהיה קיים בין העובדים, המעסיקים והממשלה

ופרצו סכסוכי עבודה, שביתות , יחד עם עליות מחירים והתהוות אבטלה.

יש לציין כי ההאטה בגידול הפריון לא נבעה רק מצד ההיצע, בשל עליית מחירי הדלק מצד

אחד והאטה בקצב החידושים הטכנולוגיים מאידך גיסא. התלוו לכך מיתון חמור, ירידה באמון

הצרכנים וירידה חדה ברווחיות הפירמות. כלומר היה כאן צירוף בין גורמים מצד ההיצע יחד

עם גורמים מצד הביקוש.

בתקופה זו, בה נעצרה הצמיחה, חל שינוי לרעה במידת התחלופה הקיימת ברמה

המקרוכלכלית בין אינפלצייה לבין אבטלה, )מה שקרוי "עקומת פיליפס"(. כפי שניתן לראות

מהטבלה הבאה חלה בתקופה זו עלייה ניכרת גם בשיעורי האינפלציה וגם בשיעורי האבטלה.

)נביא כאן גם שרטוט של עקומת פיליפס(

1993 עד 1950 שיעורי אינפלציה ושיעורי אבטלה מ

ש י ע ו ר ה א ב ט ל ה ש י ע ו ר ה א י נ פ ל צ י ה

1950-73 1974-83 1984-93 1950-73 1974-83 1984-93

3.1 8.1 2.9 8.8 8.2 3.0 בלגיה

4.6 10.5 5.6 6.9 4.7 1.7 פינלנד

3.7 11.2 5.0 10.0 5.7 2.0 צרפת

2.4 4.9 2.7 6.2 4.1 2.5 גרמניה

6.4 16.7 3.9 9.3 7.2 5.5 איטליה

1.8 6.5 4.1 7.3 7.3 2.2 הולנד

5.1 9.7 4.8 4.1 2.1 1.9 נורווגיה

6.4 10.2 4.7 3.4 2.3 1.8 שוודיה

5.2 13.5 4.6 9.7 7.0 2.8 בריטניה

NA 8.8 15.6 4.3 15.7 3.8 אירלנד

6.9 16.4 4.6 19.4 9.1 2.9 ספרד

4.5 11.2 4.3 9.2 6.0 2.6 מערב אירופה

69

מגמות עכשוויות של שחיקת מדינת הרווחה

ניכרת נסיגה מסוימת בהיקף של מדינת הרווחה. מדינות20 של המאה ה 90החל בשנות ה

רבות עברו תהליכי הפרטה וקצצו את התמיכות הסוציאליות. מגמה זו קשורה בשלוש

האחת בתחום האידיאולוגי והגישה למדיניות כלכלית , השנייה בתחום הכלכלי–התפתחויות

העולמי והשלישית במישור הדמוגרפי.

במישור האידיאולוגי - איבדה התיאוריה הקיינסיאנית את עמדת הבכורה שהייתה לה בעבר

ועובדה זו יחד עם המגמה של התחזקות הימין הפוליטי גרמו לכך שהמטוטלת שוב נעה לעבר

הגישה הניאו ליברלית התומכת בכלכלה המסתמכת על כוחות השוק החופשי ונתונה פחות

להתערבות ממשלתית.

במישור הכלכלי בולטת במיוחד התגברות תופעת הגלובליזציה והתאגידים הרב לאומיים,

תופעה שתידון בהרחבה בהמשך הפרק. כתוצאה ממגמות אלו החלו חברות להעביר את מרכז

פעילותן ליעדים שבהם שכר העבודה הוא נמוך וגם שיעורי המס הם נמוכים. הדבר גרם ללחץ

על הממשלות במדינות הרווחה להוריד את שיעורי המס על מנת למנוע מחברות לנטוש אותן.

העלאת מיסים כדי לממן את ההוצאות הגדלות הפכה כמעט לבלתי אפשרית.

האחת הזדקנות האוכלוסייה במדינות–במישור הדמוגרפי בולטות שתי התפתחויות

המפותחות והעלייה בתוחלת החיים יחד עם ירידה חדה בשיעורי הילודה . השנייה, גידול

בהגירה הנכנסת למדינות אלו. הגירה זו מגיעה במיוחד מארצות אפריקה ומהעולם המוסלמי

והיא מאופיינת בכך שהמהגרים, ברובם הגדול, הם עובדים בלתי מקצועיים ששכרם נמוך ומצד

שני יש להם שיעורי ילודה גבוהים יחסית לאלו של האוכלוסייה המקורית במדינה.

כל ההתפתחויות הללו העמידו את מדינות הרווחה בפני בעיות קשות לפיתרון. מצד אחד

הגדילה הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים את ההתחייבויות לתשלומי הפנסיות

לאוכלוסייה. וגם את ההוצאות הרפואיות. מצד שני, אוכלוסיית המהגרים לא תרמה רבות

לתשלומי המיסים , בשל שכרם הנמוך, אולם העמיסה על תקציב המדינה תשלומים נוספים

של קצבאות ילדים והוצאות לחינוך, בריאות ומענקי אבטלה. הגדלת שיעורי המיסוי לכיסוי

ההוצאות הנוספות לא הייתה אפשרית, בשל הגלובליזציה שיצרה תחרות בין המדינות על

שיעורי מיסוי נמוכים ואטרקטיביים יותר לחברות.

כתוצאה מתהליכים אלו עמדו מדינות הרווחה בפני גירעונות תקציביים ועובדה זו, יחד עם

שינוי הגישה ביחס להתערבות ממשלתית והעדפת כלכלת השוק החופשי, הביאו ללחץ בשני

כיוונים. מצד אחד הועלו תביעות להקטנת ההוצאות הממשלתיות, בעיקר אלו המיועדות

למטרות חברתיות ומצד שני החלה מגמה של הפרטה של פעילויות ושירותים שעד כה סופקו

בידי הסקטור הציבורי. במקביל התרחשה גם סטייה מעקרון האוניברסאליות והונהגו מבחני

הכנסה במתן שירותים וקצבאות. תהליכים אלו של שחיקת מדינת הרווחה מקיפים כמעט את

כל המדינות הללו.

70

יש הטוענים כי המטרה האמיתית של ממשלות שמרניות )כמו למשל הממשל הרפובליקני

( הייתה שחיקת מדינת הרווחה ומעבר למשטר שלGeorge W. Bushבתקופת נשיאותו של

"ממשלה קטנה". הורדת שיעורי המסים, שהביאה ליצירת גירעון תקציבי, שימשה בידם תירוץ

נוח להקטנה בהיקף השירותים החברתיים המסופקים לאוכלוסייה ולצמצום במשקלה של

הממשלה במשק. מגמה דומה של הקטנה בשיעורי המסים וקצוץ בשירותים החברתיים, או

. 21הפרטתם, קרתה גם בישראל בראשית המאה ה

יש לציין כי בניגוד למה שאירע בעקבות המשבר של שנות השלושים שהיה אחד הגורמים

ועד היום,2008המכוננים בהקמת מדינות הרווחה, הרי המשבר הנוכחי העובר על העולם מ

גרם להגדלה נוספת בגירעונות התקציביים ולפיכך הוא אחד הגורמים המגבירים עוד יותר את

תהליך השחיקה וההצטמצמות של מדינת הרווחה .

קשה להעלות על הדעת שהמבנה המורכב של מדינות הרווחה יקרוס כולו. יותר סביר שיהיה

צמצום מסוים בהיקף תשלומי הרווחה ותשלומי ההעברה, ואולי יונהגו לגבי חלק מהם מבחני

הכנסה, אולם המסגרת הכללית והעקרונות של מדינת הרווחה ימשיכו להתקיים.

. האיחוד האירופי4 במשך המאה העשרים ניכרו בעולם מגמות הפועלות בכיוונים מנוגדים. מצד אחד, כוחות

( המביאים לפיצולם של ישויות מדיניות ליחידות קטנות יותר(Centrifugalצנטריפוגליים

( המביאים לאיחוד של מדינות רבות לישות כלכליתCentripetalולעומתם כוחות צנטריפטלים )

או מדינית אחת.

בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה היינו עדים לפיצולן של האימפריות הרב-לאומיות

האימפריה האוסטרו-הונגרית והאימפריה העותומאנית. בעקבות זאת–שהובסו במלחמה

הוקמו באירופה מדינות לאום רבות . חלק ממדינות אלו היו מורכבות מיותר מלאום אחד והן

התפצלו שוב בסוף המאה. המדינות שהוקמו במזרח התיכון היו ברובן תחת שלטון קולוניאלי

בריטי וצרפתי.

בחלקים מסוימים של העולם נמשכה מגמה זו גם לאחר מלחמת העולם השנייה , בעיקר

כתוצאה מתהליך הדה-קולוניזציה, כאשר בתקופה שבין סוף שנות הארבעים ועד שנות

הששים השתחררו מדינות רבות באפריקה ובאסיה מהשלטון הקולוניאלי. תהליך זה לווה

הודו–במקרים מסוימים גם בפיצול למדינות לאום. כמו למשל הודו שהתפצלה לשתי מדינות

ופקיסטן ומאוחר יותר התפצלה גם בנגלדש. הודו סין התפצלה לוייטנאם, לאוס וקמבודיה.

באפריקה היו גם כן מקרים שבהם לאחר השגת העצמאות התפצלו מדינות למספר יחידות

מדיניות )קונגו, ומאוחר יותר סודאן(.

71

מצד שני, באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה בלט דווקא הכוח הממרכז וכבר בשנות

הארבעים המאוחרות החלו המהלכים שהביאו בסופו של דבר להקמת האיחוד האירופי . כיום

– מדינות חברות שאוכלוסייתן הכוללת מונה מעל חצי מיליארד נפש 28מאגד האיחוד האירופי

מהתוצר המקומי הגולמי המיוצר בעולם. 20% מאוכלוסיית העולם, אולם הוא מייצר כ 7%כ

הגה אותו אנרי הרביעי מלך16הרעיון של איחוד אירופה הוא מוקדם למדי וכבר במאה ה

הופיע הרעיון אצל הפילוסוף הגרמני עמנואל קאנט. אולם לאחר18צרפת ואחר כך במאה ה

מלחמת העולם השנייה הפך הרעיון לממשות. המניע העיקרי למהלך זה היה הרצון העז למנוע

מלחמות נוספות, לאחר הניסיון של חצי מאה שבה התחוללו שתי מלחמות קשות ובעיקר

לאחר האבידות הנוראות, החורבן, ההרס והזוועות של מלחמת העולם השנייה.

היה הרוח החיה מאחורי הרעיון שלJean Monnetהמדינאי ואיש העסקים הצרפתי ז'אן מונה

הוא קבע כי לא יהיה שלום באירופה , אם המדינות יכוננו על1943איחוד אירופה. כבר בשנת

בסיס של ריבונות לאומית. הוא הוסיף וטען כי מדינות אירופה הן קטנות מכדי שיוכלו להבטיח

לתושביהן את השפע והפיתוח החברתי הנדרשים. לפיכך הן חייבות להתאחד לפדרציה. הוא

שהשלבים הראשונים יהיו הסכמי שיתוף פעולה בתחום הכלכלה והמסחר.1950המליץ ב

ההסכם הראשון שהוצע היה בענפי הפחם והפלדה. ההתמקדות בענפים אלו הונעה גם על ידי

הרצון להפעיל פיקוח על התעשיות הגרמניות בענפים אלו, במגמה למנוע את אפשרות

החימוש מחדש של גרמניה. הרעיון בא על מימושו לאחר הצהרתו של רוברט שומאן - שר

. בהצהרה זו קרא שומאן לגרמניה, צרפת ומדינות נוספות1950החוץ הצרפתי, בחודש מאי

באירופה, לקיים שיתוף פעולה כלכלי בתור צעד ראשון להקמת פדרציה של מדינות אירופה

שתתרום תרומה חשובה לשלום עולמי ותהפוך מלחמה נוספת לבלתי אפשרית. בעקבות

( שבה היו חברות(ECSC קהיליית הפחם והפלדה האירופאית 1951הצהרה זו הוקמה ב

. הסדר זה(Benelux)צרפת, גרמניה, איטליה וארצות בנלוקס )בלגיה, הולנד ולוקסמבורג(.

יצר שוק משותף שבו בוטלו המכסים והמכסות שהיו מוטלים על עפרות ברזל, פחם ופלדה

ונקבע מכס אחיד כלפי חוץ. קהיליית הפחם והפלדה שלטה ופיקחה על הייצור והמסחר

במוצרים אלו ופעילותה זכתה להצלחה ניכרת. במיוחד ראוי לציון שתוף הפעולה הצרפתי-

גרמני שהייתה לו תרומה חשובה לביטול סכנת המלחמה. יש לציין כי גם תכנית מרשל )בה דנו

מילאה תפקיד חשוב במהלכים לקראת1947-1952ביחידה הקודמת( שהופעלה בשנים

איחודה הכלכלי של אירופה.

, אמנת רומא שהיא למעשה1957לאחר מספר מהלכים נוספים נחתמה ברומא, בחודש מרץ

EEC( European Economic Communityאמנת הייסוד של הקהילייה הכלכלית האירופאית

( שנקראה באותו זמן "השוק המשותף". זאת משום שהכוונה הייתה לבטל את כל המכסים=

הפנימיים בין חברות הקהילייה ולקבוע מכס חיצוני אחיד , דבר שייצור שוק משותף ואיחוד

מכס. אולם המטרה הייתה אפילו יותר שאפתנית - איזור שבו תהיה תנועה חופשית של

סחורות ושירותים וגם מעבר חופשי של הון ואנשים.

72

את הקריטריון להערכת תפקודוJacob Vinerבתיאוריה של מסחר בינלאומי קבע הכלכלן

האם הוא מביא ליצירת מסחר, כלומר פתיחת מסחר , שבשל קיומם–היעיל של איחוד מכס

של מכסים לא התקיים קודם לכן, בין חברות איחוד המכס, או להטיית מסחר. בהטיית מסחר

הכוונה היא לכך שלאחר הקמת איחוד המכס יכול להיווצר מצב בו לאחר ביטול המכסים

הפנימיים ,מדינה החברה באיחוד תייבא מוצרים ממדינה אחרת, החברה באיחוד המכס,

במקום לייבא אותם מהמדינה שממנה ייבאה קודם להקמת האיחוד. כיון שקודם להקמת

האיחוד היה שיעור המכס בכל מדינה זהה ביחס לכל המדינות, הרי אם למרות המכס היה

כדאי לייבא את המוצר ממדינה כלשהי, ברור שאותה מדינה הייתה בעלת יתרון יחסי בייצורו .

אם לאחר ביטול המכסים הפנימיים בין חברות האיחוד, בעוד המכס החיצוני ממשיך להתקיים,

מתברר שזול יותר לייבא את המוצר ממדינה החברה באיחוד, הרי ברור שבמקום לסחור עם

הספק בעל היתרון היחסי , רוכשת עתה המדינה את המוצר מיצרן שאין לו יתרון יחסי. במקרה

של הטיית מסחר מתקיים עיוות בהקצאת המקורות העולמית , משום שהמוצרים אינם

מיוצרים במדינה בעלת היתרון היחסי בייצורם.

השאלה האם הקמת השוק המשותף תרמה ליצירת מסחר או להטיית מסחר נבחנה במחקר

וממצאי המחקר מורים על כך שהיקף1975( בשנת (Bela Balassaמקיף שערך בלה בלאסה

יצירת המסחר היה גדול פי כמה מהיקף הטיית המסחר. מכאן שהקמת השוק המשותף תרמה

לשיפור בהקצאת המקורות ולא פגעה ביעילות. קיימת גם טענה כי הקמת השוק המשותף

תרמה גם להקטנה בכוחם של המונופולים והקרטלים, דבר שאף הוא שיפר את הקצאת

המקורות.

(,(Commisionהמוסדות שבאמצעותם פעלה הקהילייה הכלכלית האירופית היו הנציבות

שהיא הרשות המבצעת, מועצת השרים ומועצה פרלמנטרית מייעצת שהורכבה מחברי

פרלמנט של המדינות החברות. הוקם גם בית דין גבוה לצדק של הקהילייה שתפקידו היה

לפרש את אמנת רומא ולהכריע בחילוקי דעות לגבי החלטות של הקהילייה.

( . ארגון זה כלל שבע(EFTA הוקם ארגון מקביל- איגוד הסחר החופשי האירופי 1960ב

בריטניה, אוסטריה, דנמרק,–מדינות שלא רצו, או לא יכלו, להצטרף לקהילייה האירופית

נורווגיה, פורטוגל, שבדיה ושווייץ. גם מטרת האיגוד הזה הייתה כינון סחר חופשי, אולם בניגוד

לקהילייה האירופית הוא התנגד למכס חיצוני אחיד וגם לא ראה צורך בהקמת מוסדות

את רצונה להצטרף לקהילייה האירופית )יחד1961על-לאומיים. בריטניה אמנם הביעה בשנת

עם דנמרק ואירלנד( אולם הבקשה נתקלה בהתנגדות ואף בהטלת וטו מצד נשיא צרפת שארל

דה גול.

73

הוחלט על הפעלת מדיניות חקלאית משותפת בכל מדינות הקהילייה. מדיניות זו,1962בשנת

שתידון בהמשך, היוותה סלע מחלוקת רציני ומקור לניגודי אינטרסים בין חברות הקהילייה

עצמן ומאוחר יותר גם בין הקהילייה לבין מדינות אחרות בעולם ובמיוחד המדינות המתפתחות.

1981 בריטניה, דנמרק ואירלנד, בשנת – הצטרפו לקהילייה שלש מדינות נוספות 1973 בשנת

הצטרפו אוסטריה, פינלנד1995 הצטרפו ספרד ופורטוגל. בשנת 1986הצטרפה יוון ובשנת

ושבדיה.

החל בשנות השבעים התרחב בהדרגה שיתוף הפעולה לכיוון של תיאום במדיניות החוץ )

נקבעו כללים שמטרתם להביא לידי אחידות בכל המדיניות הכלכלית1975( ,בשנת 1970

מדיניות סביבתית, מחקר, טכנולוגיה ומדיניות סוציאלית. כמו כן הוקמה המועצה–והחברתית

( המורכבת מראשי מדינות האיחוד. )יש להבחין בין גוף זה לבין(European councilהאירופית

ואיננו קשור1949 שהיא ארגון בינלאומי שהוקם ב Council of Europeמועצת אירופה

מדינות47לאיחוד האירופי. ארגון זה , שאין לו סמכויות חוקיות מחייבות , מאגד כיום

אירופאיות ומטרתו קידום שיתוף פעולה בין מדינות אירופה בתחומי זכויות האזרח, שלטון

החוק, קידום הדמוקרטיה ושתוף פעולה תרבותי(.

)EMS )European monetary system הוקמה המערכת המוניטארית האירופית 1979בשנת

((ECU European Currency Unitשבמסגרתה הוכנסה לשימוש יחידת המטבע האירופית

יחידה זו לא שמשה ככסף מזומן, אלא הייתה יחידת ערך שהתבססה על סל מטבעות ושמשה

מטבע מרכזי לסחר הבינלאומי וכן שמשה גם בעסקות אג"ח וסיוע בינלאומי. כמו כן הוקם

ERMמנגנון שערי החליפין

(Exchange Rate Mechanismשבמסגרתו היו המטבעות של המדינות צמודים ל )ECU עם

לנוכחERM פרשו בריטניה ואיטליה מה 1992. ב 2.25%אפשרות של סטיה בגובה

ECU הוחלפה ה 1.1.1999ספקולציות כנגד המטבעות שלהם שהביאו לירידה חדה בערכן. ב

ביורו. )דיון ביורו ייערך בהמשך הפרק(.

צעד משמעותי חשוב בכיוון העמקת האיחוד - הקמת איחוד מוניטארי והנהגת מטבע אחיד -

EU כאשר נחתמה אמנת מסטריכט שמתוקפה קם האיחוד האירופי 1992נעשה בפברואר

)European Union(.

באמנת מסטריכט באה לידי ביטוי המגמה להרחיב את הקהילייה הכלכלית האירופית גם

לתחומי מדיניות חוץ, צבא, חוק פלילי ושיתוף פעולה משפטי.

האמנה קבעה גם ארבעה קריטריונים כלכליים שהיו בבחינת תנאי מינימום בהם צריכות

לעמוד המדינות החברות, על מנת לעבור לשלב הבא של איחוד כלכלי ומוניטארי ולאמץ את

מטבע היורו. )פירוט יובא בהמשך(.

האמנה הייתה אמורה לעבור אישור של המדינות החברות באמצעות משאלי עם. בדרך כלל

האישור הושג ברוב זעום והיה גם מקרה אחד )דנמרק( בו האישור נדחה ונדרש משאל עם

חוזר.

74

1998מאמצע שנות התשעים ביטלו חלק ממדינות האיחוד את ביקורת הגבולות ביניהן. ב

הוענקו לאיחוד סמכויות רבות יותר בתחום של הגירה והענקת מקלט מדיני.

בעקבות התמוטטות המשטר הקומוניסטי והתפוררות הגוש המזרחי הגישו מדינות רבות בקשות

קפריסין,– מדינות 10 עוד 2004להצטרף לאיחוד. כתוצאה מכך הצטרפו לאיחוד בשנת

הצטרפו2007צ'כיה, אסטוניה, הונגריה, ליטא, לאטביה, מלטה, פולין, סלובקיה וסלובניה. ב

28 הצטרפה קרואטיה וכיום חברות באיחוד האירופי 2013לאיחוד גם רומניה ובולגריה וביולי

מדינות.

המדיניות החקלאית האחידה

הייתה מכוונת להבטיח אספקת1962( שהופעלה כבר ב (CAPהמדיניות החקלאית האחידה

מזון סדירה, )במיוחד על רקע הניסיון של המחסור החמור במזון בתקופת המלחמה(, להביא

להגדלת הפריון בחקלאות, להבטיח רמת חיים גבוהה לחקלאים וגם מחירים סבירים לצרכן.

הבעיה שהתעוררה כבר באותו זמן, כאשר בארגון עדיין היו חברות שש מדינות בלבד, הייתה

קיומם של פערים גדולים ברמת היעילות של הפירמות החקלאיות בארצות השונות ובעיקר

נחיתות יחסית של צרפת וגם של איזור דרום גרמניה. לאור הכוונה לקבוע מחירים אחידים

לתוצרת חקלאית במשקים השונים, ברור היה שמחיר נמוך, שיהיה נוח לחלק מהמשקים, לא

יאפשר לחקלאים אחרים להתקיים ומצד שני מחיר גבוה יעמוד בסתירה למטרה של מחיר

סביר לצרכן. הפתרון שהתקבל היה תמיכה בחקלאים על ידי מערכת סובסידיות והתערבות

בשווקים. לחקלאים הובטחו למעשה מחירי מינימום שנשמרו על ידי התערבות, קניית עודפים

וסובסידיות. על יבוא מוצרים חקלאיים ממדינות אחרות הוטל מכס גבוה והתקבולים הועברו

לתקציב התמיכות בחקלאות. בעיה נוספת נוצרה בשל השינויים בשערי החליפין של המטבעות

במדינות הקהילייה והפתרון נמצא בצורת היטלים על יצוא חקלאי מהמדינה שפיחתה של

המטבע שלה )כמו צרפת למשל( וסובסידיות ליצוא החקלאי של המדינה שהמטבע שלה יוסף

)כמו גרמניה או הולנד(. נוצרה מערכת מורכבת של שערי חליפין אפקטיביים למוצרי חקלאות

שנקראה "שערי חליפין ירוקים" . המערכת הייתה כה סבוכה ואופייני הסיפור אודות הקנצלר

הגרמני שאמר בצאתו מדיון בנושא : " יש לי שני פקידים , האחד מבין את המערכת של שערי

החליפין הירוקים, אך אינו יודע להסביר אותה, השני יודע להסביר את המערכת אך איננו מבין

אותה".

מתקציב האיחוד60%עד לשנות התשעים היווה תקציב התמיכות בסקטור החקלאי כ

האירופי. אולם התערבות זו גרמה ליצירת עודפים גדולים בכמה מוצרים חקלאיים )"הררי

החמאה ואגמי היין"( ועודפים אלו נמכרו לחו"ל על ידי הממשלות, או על ידי החקלאים עצמם,

במחירים נמוכים ממחירי העלות. המדיניות זכתה לביקורת פנימית נוקבת בשל חוסר יעילותה

והיותה יקרה ובזבזנית וגם לביקורת בינלאומית. הביקורת הבינלאומית באה בעיקר מצד

75

הארצות המתפתחות, שטענו כי המחירים הנמוכים של היצוא החקלאי האירופאי פוגעים בהן

ואינם מאפשרים להן לייצא את מוצריהם.

נערכו– עברה המדיניות החקלאית שינוי הדרגתי 20החל בשנות התשעים של המאה ה

רפורמות בתחום החקלאות, צומצמו השטחים המעובדים ובענף החלב נקבעו מכסות . השינוי

מכוון לכך שהתמיכות לא יינתנו כסובסידיות לגידולים ספציפיים, אלא כתמיכה ישירה

לחקלאים שתבטיח את רמת ההכנסה שלהם. הכמויות המיוצרות וסוגי הגידולים ייקבעו

34%באמצעות כוחות השוק. כתוצאה מהשינויים הללו מהוות התמיכות בחקלאות כיום רק

מתקציב האיחוד.

חלק מן הצורך במדיניות חקלאית בארצות השוק המשותף נבע מן ההצלחה הטכנולוגית

המדהימה של החקלאות המערבית אחרי מלח"ע השנייה ואשר הבדילה אותה מן החקלאות

הכושלת של מזרח אירופה. החקלאים במערב פעלו כמשקים פרטיים בשוק תחרותי. הם ניצלו

עד תום את התקדמות הידע בתחום הדשנים, חמרי ההדברה ופיתוח זנים חדשים. הצלחה זו

הביאה לגידול עצום בהיצע המוצרים החקלאיים ובשל הביקוש הקשיח למוצרי חקלאות הייתה

סכנה ממשית לירידת מחירים שהייתה גורמת לירידה בהכנסות, דבר שהיה מכריח את

החקלאים הפחות יעילים לנטוש את הסקטור. על רקע זה הפעילו חקלאים אלו "שרירים

פוליטיים" והמדיניות החקלאית האחידה נועדה להגן עליהם. זוהי דוגמא מעניינת לעובדה

השכיחה שהצלחות כלכליות יכולות להביא לסיבוכים פוליטיים המאיימים להפוך את ההצלחה

על פיה.

הצמיחה הכלכלית במדינות האיחוד האירופי ושאלת שערי החליפין

ככלל נהנו מדינות האיחוד האירופאי במשך שנות קיומו משיעורי צמיחה כלכלית מרשימים.

אם כי היו הבדלים בין מדינות שונות, בעלות מבנה מוסדי שונה ובעיקר בין תקופות משנה .

בשנות החמישים הייתה הצמיחה הכלכלית מהירה במיוחד וזאת מכמה סיבות :

השיקום של כלכלות אירופה בעקבות הנזקים וההרס שזרעה המלחמה, תרם לצמיחה.1

וככל שהמערכת נפגעה יותר במלחמה כך הייתה הצמיחה מהירה יותר, כפי שמעיד

המקרה של ה"נס הכלכלי" של גרמניה.

כוח אדם הועבר מענף החקלאות לענף התעשייה שבו פריון הייצור הוא גבוה יותר. .2

שתי המגמות הנ"ל קיבלו חיזוק בזכות האימוץ של טכנולוגיות אמריקאיות ושיטות של.3

ייצור

המוני.

ואף קבלו חיזוק תודות להגירה של מיליוני עובדים ממדינות60מגמות אלו נמשכו גם בשנות ה

צפון אפריקה, דרום מזרח אירופה ומתורכיה. זרם מהגרים זה הבטיח יציבות בשכר העבודה.

76

התנהלו מגעים לקראת איחוד מוניטארי, אולם מגמות אלו נתקלו בקשיים שכן60בשנות ה

היה ברור כי הנהגת מטבע משותף תחייב את הקמתו של בנק מרכזי על-לאומי וגם מתן

סמכויות רבות יותר לפרלמנט האירופי. הסדרים שבשלב זה עדיין לא ניתן היה ליישמם.

)פיחות הפרנק הצרפתי וייסוף המארק הגרמני( יצרו1969הזעזועים בשערי החליפין שאירעו ב

בעיה חמורה בהפעלתה של המדיניות החקלאית האחידה, כפי שנזכר בסעיף הקודם, וגם

הביאו לאי יציבות במערכת המאקרו כלכלית כולה. הם גם איימו על יציבות המחירים, דבר

שהשפיע גם על תנודות בשכר העבודה. שינויים אלו פגעו גם במימוש ההסכמה הבלתי כתובה

שהייתה קיימת בין הממשלות, המעסיקים והאיגודים המקצועיים ברוב ארצות מערב וצפון

אירופה. כפי שכבר צויין, לפי הסדר זה מיתנו האיגודים את דרישות השכר ובתמורה קיבלו

מדיניות כלכלית ששמרה על יציבות המחירים והבטיחה רמת השקעות גבוהה ותעסוקה מלאה

.

שינויים במערכת המוניטארית הבינלאומית

החריפה אי היציבות של שערי החליפין בעולם , במיוחד בשל הגידול המתמיד בהיקף1971ב

תנועות ההון הבינלאומיות. גרמניה החליטה בחודש מאי שלא לשמור עוד על שער חליפין

קבוע ביחס לדולר האמריקאי, אלא לנייד את המטבע שלה ובהמשך השנה קרסה כל השיטה

.)שתוארה ביחידה הקודמת עמ' ( הבעיה הבסיסית שלBretton Woodsהמוניטארית של

המערכת המוניטארית הבינלאומית הייתה שהגרעון במאזן התשלומים האמריקאי היה, כבר

החל בשנות החמישים, המקור העיקרי לאספקת הנזילות הבינלאומית הנדרשת. זאת משום

שעתודות הזהב לא גדלו בקצב הנדרש. ארה"ב הזרימה בתקופה זו כמויות אדירות של דולרים

כסיוע ישיר לממשלות, מימון מלחמות )כמו מלחמת וייטנאם(, השקעות–לשוק העולמי

אמריקאיות ישירות בחו"ל או הלוואות לחו"ל שנתנו בנקים אמריקאים . כל אלו יצרו גרעון

גדול במאזן התשלומים האמריקאי. בשנות החמישים וראשית שנות הששים היה במאזן

התשלומים האמריקאי עודף בחשבון הסחורות והשירותים )עודף יצוא( אך בחשבון הכולל של

ובשנים שאחר כך, היה לארה"ב גרעון60מאזן התשלומים היה גרעון. החל בסוף שנות ה

בחשבון הסחורות והשירותים )עודף יבוא( וגם גרעון במאזן התשלומים בכללותו. הבעיה

הבסיסית בתופעה זו הייתה שמצד אחד נזקק העולם לנזילות שסופקה על ידי יצוא ההון

האמריקאי , אך מצד שני, ככל שהתרחב הגרעון במאזן התשלומים האמריקאי הביא הדבר

להתגברות חוסר האמון בערכו העתידי של הדולר. חוסר היציבות במערכת התגבר כתוצאה

מגידול חד בהיקף תנועות ההון הבינלאומיות. כל עוד שמרה ארה"ב על המרה חופשית של

הדולר לזהב ניתן היה לשמר באופן מלאכותי את האמון הזה ואת שער הדולר. אולם היה

לחץ הולך וגובר על רזרבות הזהב של ארה"ב, במיוחד מצד הבנק המרכזי של צרפת שנקט

)משיקולים מדיניים( מדיניות מכוונת של המרת כמויות הולכות וגדלות של רזרבות הדולרים

שברשותו, בזהב. הדבר לא אפשר לארה"ב להמשיך ולקיים את התחייבות ההמרה החופשית

הודיע הנשיא ריצ'רד ניקסון באופן חד צדדי על ביטול ההמרה15.8.1971של זהב וביום

77

החופשית של הדולרים לזהב. שינוי זה סימל את קריסתה של שיטת ברטון-וודס והמעבר של

המערכת המוניטארית הבינלאומית ממשטר של שערי חליפין קבועים למשטר של שערי

חליפין ניידים. יש לציין כי יתכן שארה"ב הייתה יכולה להמשיך לקיים את שער החליפין

הקבוע של הדולר, לו היה הבנק המרכזי מעלה את שער הריבית בארה"ב, דבר שהיה מביא

לזרימת הון לארה"ב. אולם העלאת שער הריבית הייתה עלולה לפגוע בהשקעות בארה"ב

ולגרום להאטה בצמיחה. בבחירה שבין "איזון פנים" לבין "איזון חוץ" העדיפה ארה"ב את איזון

כלומר רמת השקעות גבוהה, צמיחה מהירה ואבטלה נמוכה וזנחה את המטרה של–הפנים

8%שער חליפין קבוע ואת מחויבותה להסכמי ברטון וודס. התוצאה המיידית הייתה פיחות של

בדולר האמריקאי וייסוף של המארק הגרמני, הפרנק השוויצרי והמטבעות של ארצות בנלוקס

וגם של הין היפאני.

החששות בקרב מדינות אירופה ובמיוחד בין שש חברות הקהילייה האירופאית היו, כי מערכת

של שערי חליפין ניידים עלולה לפגוע בהמשך התרחבות המסחר הפנים אירופאי , להערים

קשיים על הפעלת המדיניות החקלאית האחידה וגם לפגוע ביציבות המחירים. אולם במהירה

הובן כי בעולם שבו קיימות תנועות הון חופשיות קשה מאד לקיים שער חליפין קבוע מבלי

להקריב את היציבות הפנימית של המשק.

Robert Mundellניתן להזכיר כאן את הטיעון של חתן פרס נובל בכלכלה, רוברט מנדל

שהתייחס למשק קטן הפתוח לסחר חוץ . הטיעון אומר כי משק כזה אינו יכול להשיג את

שער חליפין קבוע, מדיניות מוניטארית עצמאית וניידות הון. מאחר–שלושת המטרות

שהמטרות הללו עומדות בסתירה זו לזו, חייב המשק לוותר על אחת משלושתן. על פי שיטת

( למשל, היה ויתור על מדיניות1914 ועד 19בסיס הזהב )בשליש האחרון של המאה ה

((Bretton Woodsמוניטארית עצמאית, בשיטת ברטון וודס

( היה ויתור )חלקי( על ניידות חופשית של הון. 1971 ועד 1944) מ

מאחר שלגבי מדינות הקהילייה הנושא החשוב יותר היה שערי החליפין בין המטבעות של

על הנהגת "נחש המטבעות" שקבע רצועת ניוד צרה1972חברות הקהילייה, הוחלט באפריל

שבתוכה יכלו לנוע שערי חליפין אלו. להסדר זה הצטרפו גם שלש מדינות שעדיין לא היו

- בריטניה, דנמרק ואירלנד. מאוחר יותר1973חברות הקהילייה, אולם הצטרפו אליה ב

הצטרפו להסדר זה גם שבדיה ונורווגיה )מבלי להצטרף לקהילייה האירופאית(. הכוונה של

ההסדר הייתה לקיים שערי חליפין פחות או יותר קבועים בתוך "הנחש" ושער חליפין נייד כלפי

הדולר ושאר המטבעות. היה כמובן צורך בקיום תאום בין הבנקים המרכזיים של החברות,

שיבטיח הסדרי אשראי שיתמכו בקיום שערי החליפין. אולם מהר מאד התברר כי גם שיטה זו

אינה פועלת היטב, גם משום שהסדרי האשראי היו מצומצמים ובלתי מספיקים וגם בשל חוסר

הנכונות של המדינות לקיים מדיניות מוניטארית פנימית שתתמוך בצעדים שנעשו לשם

שמירת שער החליפין. הקושי בניהול שערי החליפין גבר בשל בעיות חמורות במאזן

התשלומים מהן סבלו במיוחד בריטניה אך גם איטליה וצרפת.

78

, הואטה הצמיחה בכל אירופה וכמובן גם במדינות1973בשנים הבאות, במיוחד אחרי

הקהילייה האירופית, בעקבות משבר הדלק והתפתחות תופעת הסטגפלציה שבהם דנו בסעיף

הקודם. העצירה של הצמיחה הכלכלית פגמה בסולידריות החברתית שהייתה קיימת בתוך

המדינות במערב אירופה והייתה לה גם השפעה על מידת הלכידות בתוך הקהילייה האירופית.

שיתוף הפעולה שהיה קיים בין המדינות חברות הקהילייה האירופית נחלש בתקופה זו ובמיוחד

נפגעה האפשרות לתמוך בשערי החליפין הקבועים שבין מטבעות המדינות השייכות לנחש

המטבעות האירופאי. הדבר קרה משום שכל המדינות סבלו במידה זו או אחרת מההאטה

בגידול התוצר ומעליות המחירים. כתוצאה מכך ירדה נכונותן של המדינות החזקות לסייע

למדינות החלשות יותר המצויות בקשיים.

המעבר מה"קהילייה האירופאית" לאיחוד האירופי

EMS European Monetary הוקמה המערכת המוניטארית האירופאית 1979בשנת

System) יחד עם מנגנון שערי החליפין ) ERM Exchange Rate Mechanism)והונהגה )

שעדיין לא שימשה)ECU )European Currency Unitלראשונה יחידת מטבע אירופאית

מטבע לכל דבר, אלא יחידת ערך בלבד שבה השתמשו רק בעסקות מסוימות בין חברות

שבתוכה יכול היה לנוע שער2.25%הקהילייה. מנגנון שערי החליפין הבטיח רצועה ברוחב

החליפין של המטבעות הלאומיים. כל חברות הקהילייה, פרט לבריטניה ,

. יישומה של מדיניות1990הצטרפו למנגנון שערי החליפין. בריטניה הצטרפה להסדר רק ב

מוניטארית אחידה נתקל בשלב זה בקשיים, אולם הצעדים בכיוון של איחוד כלכלי ואף איחוד

. הרעיוןSingle European Act(( SEA נחתמה אמנת השוק האחד 1986מדיני ,הואצו. בשנת

היה להפוך את הקהילייה לשוק אחד באמצעות הסרת החסמים שהפריעו למעבר החופשי

פיזיים, טכניים–של סחורות ושל גורמי ייצור. ההתייחסות הייתה למחסומים מכל הסוגים

ופיסקאליים. התקווה הייתה כי האיחוד הכלכלי יקדם גם את האיחוד המדיני . לאחר מכן

הוגדלו גם המענקים שנתנה הקהילייה למדינות הפחות מפותחות בדרום אירופה, בעיקר

הוחלט על הקמת בנק מרכזי של הקהילייה1991למימון של השקעות תשתית. בשנת

עמדה בריטניה בפני גל אדיר של1992 . אולם בספטמבר 1994שיתחיל את פעולתו בשנת

ספקולציה על שער השטרלינג שלא נפסק גם אחרי פיחות השטרלינג וכתוצאה מכך נאלצה

. גם איטליה פרשה מההסדר באותה עת. כתוצאה מכך נדחתהERMבריטניה לפרוש מן ה

.1999הקמת הבנק המרכזי האירופאי עד לשנת

נחתמה אמנת מסטריכט שהייתה ציון דרך חשוב בהתפתחות האיחוד1992בראשית שנת

EU Europeanובמסגרתה גם שונה שם הקהילייה האירופאית ל"איחוד האירופאי"

Union)האמנה כללה גם את ההחלטה בדבר יצירת מטבע אחד לאיחוד האירופי והוא היורו . )

Euro) .)

79

הקהילייה האירופאית, מדיניות החוץ–האמנה קבעה שלושה עמודים שעליהם נשען האיחוד

והביטחון המשותפת ומדיניות הפנים והמשפט. האמנה גם קבעה מספר קריטריונים כלכליים

שהיו בבחינת תנאי מינימום בהם צריכות לעמוד החברות על מנת שתהיינה זכאיות להצטרף

ולאמץ את היורו כמטבע)EMU )European Monetary Unionלאיחוד המוניטארי האירופאי

שלהן. הקריטריונים התייחסו לשיעור האינפלציה, מימון הממשלה, החוב הלאומי, יציבות

שער החליפין וגובה שער הריבית , כמפורט להלן :

מעל ממוצע האינפלציה הקיים1.5%.שיעור אינפלציה מכסימלי שיהיה לכל היותר 1

בשלושת המדינות בעלות שיעור האינפלציה הנמוך ביותר.

מהתוצר המקומי הגולמי ושיעור החוב3%. גרעון בתקציב הממשלה שלא יעלה על 2

מהתוצר המקומי הגולמי60%הממשלתי שלא יעלה על

. השתייכות למנגנון שערי החליפין ,במסגרת המערכת המוניטארית האירופית, למשך3

שנתיים רצופות, לפחות, שבהן המדינה לא פיחתה את המטבע שלה.

. שער הריבית הנומינלי לטווח ארוך לא יהיה גבוה ביותר משתי נקודות אחוז מזה הקיים4

בשלוש המדינות בעלות שיעור האינפלציה הנמוך ביותר.

המדינות החברות באיחוד. משאלי העם12האמנה שנחתמה צריכה הייתה לעבור אישור של

אישרו בדרך כלל את האמנה ברוב דחוק ובדנמרק נדרש אפילו משאל עם חוזר לאחר

שבמשאל הראשון נדחה אישור האמנה.

היורו

ממדינות11 ובמקומה הוכרז היורו כמטבע הרשמי של ECU בוטל השימוש ב 1.1.1999ב

גרמניה, צרפת, הולנד, בלגיה, לוקסמבורג, איטליה, אירלנד, ספרד פורטוגל,–האיחוד האירופי

אוסטריה, פינלנד. )יון אימצה את היורו שנתיים מאוחר יותר ושבדיה,דנמרק ובריטניה נשארו

מחוץ לגוש היורו(.

– התקבלו אף הן לגוש היורו 2000חמש מן המדינות שהצטרפו לאיחוד האירופי לאחר שנת

מדינות. מספר17 מונה גוש היורו 2012קפריסין, אסטוניה, מלטה ,סלובקיה וסלובניה ובשנת

מדינות שאינן משתייכות לאיחוד האירופי כמו אנדורה, קוסובו, מונקו, מונטנגרו, סן מרינו

ומדינת הוותיקן, אימצו אף הן את היורו כמטבע שלהן

הונפקו לראשונה שטרות ומטבעות הנקובים ביורו וכעבור חודשים מספר נפסק1.1.2002ביום

1.1743( כשווה ל 1.1.1999השימוש במטבעות הלאומיים. ערכו של היורו נקבע תחילה ) ב

עלה שוב ערכו אל2002 $ והחל בשנת 0.8252 ירד ערכו ל 2000דולרים אמריקאיים. בשנת

דולר ליורו1.6 לשיא של 15.7.2008מעל לדולר אחד. העלייה בערכו נמשכה עד שהגיע ב

, בעקבות המשבר הפיננסי של יון וספרד, עמד ערכו2012ומאז החלה שוב ירידה בערכו. ביולי

$.1.21על

( הוא האחראי על קביעת שערECB– )European Central Bankהבנק המרכזי האירופי

הריבית האחיד בכל גוש היורו והוא גם האחראי על הדפסת הכסף.

80

במסגרת70 וה 60המעבר לשימוש במטבע אחד נדון בהרחבה בתיאוריה הכלכלית בשנות ה

(. הרעיון היה לאפיין את(Optimal Currency Areasהדיון ב"אזורי מטבע אופטימליים"

התנאים שבהם אזור מסוים יכול לשפר את רמת היעילות בו, או אפילו להגיע לרמת היעילות

המכסימלית, אם יתקיים בו מטבע אחד במקום המטבעות של המדינות הבודדות. היתרונות

בקיומו של מטבע אחד מתבטאים בהקטנת הוצאות העסקה ,ביטול הצורך בביטוח כנגד שינוי

בשערי החליפין וביטול "סיכון המטבע" של מטבעות המדינות החברות, המוצא את ביטויו

בשער הריבית )המגלם בתוכו את פרמיית הסיכון(. בנוסף, שימוש במטבע אחד מקל על

השוואת מחירים, דבר שצפוי להביא להגדלת התחרות. בזכות כל היתרונות הללו צפוי

שהסחר בין המדינות יתרחב במידה רבה. מצד שני קיימים גם חסרונות וסיכונים במעבר

למטבע אחד. אלו נובעים בעיקר מכך שהמדינות מאבדות את הגמישות של הפעלת מדיניות

כלכלית אוטונומית. בכל מקרה שבו נחשפות המדינות לשינויים חיצוניים שאינם זהים לגבי

הרי קיימת מגבלה בכך שלא ניתן להשתמש בשער הריבית ככליAsymmetric shocks)כולן, )

לויסות רמת הפעילות הכלכלית, שהרי שער הריבית חייב להיות זהה לגבי כל המדינות באיחוד

המטבע. חמורה עוד יותר היא המגבלה שלא ניתן להשתמש בשינוי שער החליפין כמנגנון

התאמה. כאשר מתעוררת בעיה מקרו כלכלית שהתמודדות אתה מחייבת ירידת מחירים

ושכר ,ידוע כי קשה להשיג את המטרה בשל קשיחותם של המחירים והשכר כלפי מטה.

במדינה המשתמשת במטבע משלה, ניתן לעקוף את המגבלה הזאת ולבצע פיחות של המטבע

שהוא קל ומהיר יותר לבצוע מאשר ירידת מחירים ושכר. אולם כאשר קיים איחוד מטבע, הרי

כלי מדיניות זה איננו בא בחשבון.

הוגי הרעיון של אזורי מטבע אופטימאליים דנו בקריטריונים הנדרשים לשם קיומו של אזור

( ,שיש המכנים אותו "אבי היורו", התייחס(Robert Mundellמטבע אופטימאלי. רוברט מנדל

, שם הוא ציין כי הקריטריון החשוב הוא שבתוך1961לנושא עוד במאמר פורץ דרך בשנת

האזור הרלבנטי תתקיים ניידות של גורמי ייצור ובמיוחד של עובדים,. העדר מגבלות על

ניידות עובדים מתייחס גם לסילוקם של מחסומים פורמליים, כמו ויזות וגם להעדר מחסומים

תרבותיים כמו שפה שונה. חשוב גם שהסדרים מוסדיים יאפשרו רציפות בזכויות העובדים בין

המדינות.

חוקרים אחרים מנו קריטריונים נוספים :

. קיום תנועות הון חופשיות 1

. גמישות מחירים ושכר. 2

כלומר העברות מאזורים עשירים , או מאזורים–. מערכת שבה קיימת חלוקה בסיכון 3

המשפרים את

מצבם, לאזורים עניים שמצבם הורע. העברות אלו נעשות על ידי מיסוי האזורים העשירים.

. המדינות עומדות בפני מחזורי עסקים זהים. הגאות והשפל מתרחשים באופן בו זמני בכל4

המדינות

81

החברות, דבר המאפשר להשתמש במדיניות מוניטארית מתאימה לשם עידוד הצמיחה או

לשם מלחמה

באינפלציה.

כלל לא ברור האם אכן התקיימו באיחוד האירופי כל אותם תנאים הנדרשים לקיומו של איחוד

מטבע מוצלח.

שוק העבודה במדינות האיחוד מאופיין בהיותו קשיח למדי וגם מידת ניידות העובדים איננה

גבוהה. המחירים והשכר הם קשיחים כלפי מטה. העברות מאזורים עשירים לאזורים עניים הן

כמעט בלתי ניתנות לביצוע מסיבות פוליטיות. אפילו בתוך מדינה הומוגנית לא קיימת בדרך

כלל הסכמה בשאלת חלוקת ההכנסה ושינויים בחלוקת ההכנסה באמצעות מיסוי והעברות הם

משימה קשה לביצוע . על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בהעברות בין מדינות. גם התנאי

שהמדינות השונות תעמודנה בפני מחזורי עסקים זהים הוא תנאי חזק מידי וברוב המקרים הוא

איננו מתקיים. גם השפעתן של ההפרעות החיצוניות היא שונה בין מדינות , בשל הרכב ענפי

שונה הקיים בהן.

כי השיקוליםRudiger Dornbusch)הושמעו טיעונים ,למשל כמו זה של רודיגר דורנבוש )

שעמדו ביסודה של ההחלטה להנהיג את היורו כמטבע אחד היו פוליטיים ולא נבעו מהתיאוריה

של אזורי מטבע אופטימאליים. לדורנבוש מיוחס המשפט " היורו הוא טוב מבחינה פוליטית אך

גרוע מבחינה כלכלית" אפילו מנדל טען כי ההסכמה להנהגת היורו הונעה גם על ידי הרצון של

מדינות האיחוד להקטין את החשש מדומיננטיות גרמנית , חשש שהתגבר בעקבות איחוד

. לדעתו הסכימה גרמניה להנהגת היורו בתמורה לכך שמדינות האיחוד לא1990גרמניה בסוף

יגלו התנגדות לאיחודה מחדש.

הקריטריונים בהם נתבעו לעמוד המדינות של האיחוד האירופי על מנת להצטרף לגוש היורו

היו הקריטריונים של מסטריכט, שנזכרו לעיל, והתייחסו למשתנים מקרו כלכליים ניתנים

למדידה, כמו שיעור אינפלציה , שער ריבית, גודל הגרעון הציבורי וגודל החוב הלאומי. המעבר

לשימוש ביורו חייב כמובן הפעלת מדיניות מוניטארית ריכוזית וקביעת שער ריבית אחיד, אולם

המדיניות הפיסקאלית נותרה עצמאית. בנוסף, לא הובאו כלל בחשבון גורמים שהם פחות

ניתנים למדידה כמו הבדלים בין המדינות בנושאים של משמעת פיסקאלית, היחס לאינפלציה,

הסדרי פנסיה וגיל הפרישה, מוסר תשלום מסים, מוסר עבודה, העדפת החיסכון לעומת

הצריכה , ואפילו אמינות בדיווח אודות נתונים כלכליים. הסתבר בדיעבד כי דווקא הבדלים אלו

היו קריטיים יותר והם שהעמידו בספק את מידת הצלחתו ואיתנותו של גוש היורו.

הניסיון של השימוש ביורו בשנים הראשונות להנהגתו היה סביר. היו אמנם ניגודי אינטרסים בין

מדינות שהייתה בהן צמיחה כלכלית מואצת, כמו אירלנד ופינלנד, שהיו זקוקות למדיניות

מוניטארית יותר הדוקה שתנטרל את האינפלציה, לבין גרמניה שהעדיפה שער ריבית נמוך,

לאור ההאטה בצמיחה שלה בעקבות האיחוד עם גרמניה המזרחית. המדינות נהנו אמנם

מעצמאות בהפעלת המדיניות הפיסקאלית , אולם מדיניות מצמצמת הייתה קשה יותר לביצוע

82

משיקולים פוליטיים מקומיים ובאמנת האיחוד לא ניתנו תמריצים מתאימים ליצירת )או

הגדלת( העודף התקציבי בעיתות גאות. מצד שני היה לחץ מצד גרמניה וגם מצד צרפת

ואיטליה להגמשה של הדרישות בנושא תקרת הגרעון הממשלתי. בתקופה

הסתמנה עלייה מסוימת בשיעור הצמיחה של רוב הארצות בגוש היורו. התופעה2004שלאחר

הייתה כלל2000-2001של ההתאוששות לאחר משבר ה"דוט-קום" שהתרחש בשנים

עולמית והמסחר הבינלאומי התרחב בשיעור ניכר. המסחר של ארצות גוש היורו התרחב

בעיקר עם שאר העולם ולאו דווקא בתוך הגוש. לפיכך קשה לקבוע האם האצת הצמיחה

הכלכלית שם התרחשה תודות ליורו או על אף היורו.

הבעיות בגוש היורו התעוררו ביתר שאת בעקבות המשבר הפיננסי העולמי החמור שהחל ב

עדיין לא נראה באופק סופו של2012 שנים . אפילו בסוף שנת 4 ונמשך למעלה מ 2008

(. המשבר הביא לירידה129-130משבר זה. )דיון מפורט בנושא ייערך בהמשך פרק זה בעמ'

בתוצר המקומי של רוב מדינות גוש היורו ולעלייה ניכרת בשיעור5%בשיעור של כמעט

האבטלה. אולם בנוסף לכך הוא חשף את הבעיה החמורה של גובה החוב הממשלתי שמטרידה

חלק מן המדינות בגוש היורו ובעיקר את יוון, ספרד, פורטוגל אירלנד ואיטליה . חומרתה של

בעיה זו , כאשר חלק מן המדינות עומדות ממש בפני מצב של חדלות פירעון, מעמידה בסימן

שאלה את עצם המשך קיומו של גוש היורו.

ההתפתחויות במשק היווני יכולות לשמש דוגמא )אמנם מוקצנת למדי( לבעיות, לקונפליקטים

ולניגודי האינטרסים שהתעוררו בגוש היורו. בעיות אלו נבעו בעיקרו של דבר מכך שהאיחוד

היה כלכלי בלבד ולא פוליטי, שהממשלות נשארו סוברניות בהחלטותיהן ושהיה הבדל ניכר בין

המדינות מבחינה מוסדית, חברתית וערכית.

יוון ניהלה מדיניות כלכלית מרחיבה במשך תקופה ארוכה. הסדרי הפרישה לפנסיה בה היו

כנראה "נדיבים" יותר מאשר בארצות אחרות, )בפרסומים רשמיים מצוין כי גיל הפרישה ביוון

(. המערכת הכלכלית ביוון מאופיינת בשחיתות ומוסר תשלום המסים במדינה הוא58הוא

ירוד. כצפוי העלמת המס או ההתחמקות ממס היא תופעה המאפיינת את אלו היכולים לבצע

כמו חברות גדולות שביכולתן להעסיק יועצים בתחום זה. יתכן שגם הפרויקט השאפתני–זאת

תרם להגדלת הגירעון בתקציב הממשלה ואף הוא הגדיל את החוב. 2004של האולימפיאדה ב

הדיווחים של יוון לגבי גובה הגירעון הממשלתי והחוב הממשלתי לא היו מדויקים ובמציאות

היא חרגה מהתקרות שנקבעו באמנת מסטריכט. הנהגת היורו הקלה מאד על הממשלה

היוונית, שכן הדבר אפשר לה ללוות בשער הריבית הנמוך שבו לוותה, למשל, ממשלת גרמניה,

שהיא ללא ספק הרבה יותר יציבה ממנה מבחינה כלכלית. זאת משום שכאמור, הריבית בכל

גוש היורו הייתה אחידה. החוב הממשלתי של יוון ,כאחוז

שקבעה אמנת60% , כלומר, גבוה מהמגבלה של 104% על כ 2000מהתוצר, עמד כבר בשנת

עלה שיעור החוב מהתוצר בכל מדינות גוש היורו, עד שהגיע ל2008מסטריכט. החל בשנת

( אולם ביון העלייה הייתה חדה2000 בשנת 69% )בהשוואה ל 2012 מהתוצר בשנת 93%

83

.2012 ב 177% ו 2011 ב 171%, 2010 ב 148%, 2009 ב 130%, 2008 ב 113%ביותר :

בעקבות המשבר הכלכלי העולמי. משבר2008העלייה בחוב הממשלתי הוחמרה כמובן לאחר

זה פגע ביוון באופן מיוחד משום ששניים מהענפים המרכזיים בכלכלתה - התיירות והספנות

היו אלו שהושפעו באופן חמור מהמיתון . כתוצאה מהירידה בתוצר ירדו ההכנסות ממסים

ולפיכך הגירעון הממשלתי גדל והיה קל לממן אותו לאור שער הרבית הנמוך שנדרש על

ההלוואות , למרות שהסיכון בהלוואה לממשלת יוון היה בוודאי גבוה יותר מזה של הלוואה

לגרמניה, למשל. חלק מהגידול בחוב מוסבר גם על ידי תשלומי הרבית בגין החוב הגדל. כבר

2010 התעוררו חששות ביחס ליכולתה של יון לעמוד בתשלום החובות ובאפריל 2009בשנת

Junk)דורגו אגרות החוב של ממשלת יוון )הנסחרות בבורסת ניירות הערך( כ"אגרות זבל"

Bonds )ולפיכך שיעור התשואה עליהן )המשקף את הסיכון( עלה באופן חד. כתוצאה מכך לא

הועמדו יותר לרשות ממשלת יוון הלוואות שמקורן בשווקי ההון הפרטיים. לפיכך פנתה

ממשלת יוון לרשויות גוש היורו ולקרן המטבע הבינלאומית בבקשה לקבל "הלוואת חילוץ"

Bailout loan) מיליארד יורו הותנתה בשלושה תנאים : הנהגת אמצעי110(. הלוואה זו בסך

העלאת מסים וקצוץ הוצאות ממשלתיות - שיבטיחו את החזרת האיזון התקציבי,–צנע

, ביצוע רפורמות מבניות2015 מיליארד יורו עד שנת 50מכירת נכסים ממשלתיים בסך

שיבטיחו שיפור ברמת התחרותיות של המשק היווני ויגדילו את סיכויי הצמיחה שלו. אולם

צעדי הצנע הללו גרמו להאטה נוספת בפעילות הכלכלית, לגידול באבטלה ולירידה נוספת

בגביית המיסים. מאחר ופיחות המטבע אינו אפשרי, לא נראה כל סיכוי להיחלצות המשק

היווני מן המשבר. צעדי הצנע ובמיוחד השינויים הנדרשים בתחום הפנסיה ובשוק העבודה

הולידו אי שקט חברתי ופוליטי.

לאחר שהתברר כי ההלוואה הראשונה וגם מחיקת חלק מהחוב שהסכימו עליה בעלי החוב

130 על מתן הלוואה נוספת בסך 2012הפרטיים, לא פתרו את הבעיה , הוסכם בראשית

מיליארד יורו. אולם צעדי הצנע הנוספים שיוון נדרשה לבצע זכו לביקורת חריפה בעיקר מצד

מפלגות השמאל דבר שהוליך אפילו למהומות אלימות בחוצות אתונה . יוון נאלצה לקיים שתי

זכו מפלגות גוש המרכז-ימין התומכות2012מערכות בחירות לפרלמנט. רק באמצע יוני

בחילוץ, ובהישארות יוון בגוש היורו, לרוב שאישר את צעדי הצנע בפרלמנט. הלוואות אלו אולי

תשפרנה את מצבם של הבנקים שהלוו ליוון ותפחתנה את סיכויי פשיטת הרגל שלהם, אולם

לא נראה כיצד יצליח המשק היווני לצאת מן המשבר שהביא לירידה חריפה בתוצר, לגידול

. בהעדר מנוע צמיחה כלשהו לא ברור כיצד2012 בשנת 24%באבטלה עד לרמה של מעל

יוכל המשק היווני לחדש את הצמיחה הכלכלית ולהקטין את נטל החוב הרובץ עליו.

כמו ספרד, פורטוגל, ובמידה–בעיות דומות מטרידות גם כמה מדינות נוספות בגוש היורו

פחותה מכך גם איטליה ואירלנד.

הבעיות הללו והצורך שנוצר במתן סיוע למדינות השונות, חשף את השוני ואת הניגודים

הקיימים באיחוד האירופי ובמיוחד את חוסר הסולידריות שבין אזרחי מדינות האיחוד. אחד

84

ההסברים שניתנו לבעיות הכלכליות בגוש היורו הייתה העובדה שאין ממשלה מרכזית

והמדיניות הפיסקאלית איננה אחידה. אולם במצב הדברים הנוכחי לא נראה סיכוי שתהיה

התקדמות בכיוון זה. בעת המשבר הנוכחי נשמעו, בעיקר בגרמניה, טיעונים כנגד הצורך

בסיוע. הנימוקים לכך היו שהמדינות הללו )יוון, ספרד ופורטוגל( מאופיינות בעצלנות של

תושביהן, במוסר מיסים גרוע ובממשלות מושחתות ואין סיבה שאזרחי גרמניה ייאלצו לעבוד

קשה כדי לממן את המשקים הללו. טענות אלו משקפות באופן ברור את חוסר הסולידריות

שבין אזרחי האיחוד האירופי. חשוב לציין כי אין אישור עובדתי לטענות אלו. ביוון למשל

,ממשלות מושחתות ומוסר מיסים ירודOECDשעות העבודה השנתיות הן מן הגבוהות ב

קיימים במקומות רבים ואינם נחלת המדינות הללו בלבד.

יתכן כי מלכתחילה הייתה זו טעות לקבל לקהילייה האירופית ואחד כך לגוש היורו חלק מן

המדינות. קיימת טענה )שהוזכרה על ידי פרופ' שלמה אבינרי במאמר בעתון "הארץ"( כי

יוון, ספרד ופורטוגל, היא העובדה שהן היו בעבר הלא–המייחד את שלושת המדינות הללו

רחוק תחת משטרים דיקטטוריים וכאשר השתחררו מהם, היו קיימות בהן מפלגות

קומוניסטיות בעלות השפעה. החשש מעליית הקומוניסטים לשלטון בתקופה בה ברית

המועצות עדיין הייתה מעצמה, עמד כנראה מאחורי ההחלטה לקבל אותן לקהילייה האירופית

ואף לגוש היורו, על אף שהן לא עמדו בקריטריונים הכלכליים הנדרשים. על מנת למנוע מצב

שבו מצוקה כלכלית ואבטלה יביאו להשתלטות קומוניסטית, או לחזרה למשטרים

תקציבי ענק90 ו ה 80אוטוריטאריים, העבירו מדינות האיחוד למדינות אלו בשנות ה

להשקעות בעיקר בתשתיות. הדבר הביא לשגשוג כלכלי, בעיקר בתחום הנדל"ן אולם לא תרם

לצמיחה כלכלית ברת קיימא בהן. עם הנהגת היורו, ובמיוחד כתוצאה מהעלייה בערכו עד שנת

, נתקל היצוא של מדינות אלו בקשיים וזה היה אחד הגורמים שהאט את צמיחתן2008

עמדה2012הכלכלית וגם תרם להגדלת החוב הממשלתי. האבטלה הממוצעת בגוש היורו ב

. אמנם יש להעיר כי מספרים אלו25.1% ובספרד ל 24.4% אבל ביוון היא הגיעה ל 11.5%על

משקפים את האבטלה המוצהרת. יתכן בהחלט שחלק מאלו שנספרו כמובטלים, כדי ליהנות

ממענקי האבטלה, עבדו למעשה בשוק ה"בלתי פורמלי" ולא דיווחו על היותם מועסקים.

ובספרד22.5% העומדת בגוש היורו על 18-25במיוחד בולטת האבטלה בקרב צעירים בגילאי

. לתופעה זו של צעירים שמעולם לא הצליחו להיכנס למעגל העבודה יש השלכות53%על

חברתיות ופוליטיות מסוכנות ליציבות המשטר הדמוקרטי במדינות האיחוד. אופיינית היא

.7%העובדה שבבחירות שהתקיימו לאחרונה ביוון זכתה המפלגה הניאו נאצית ליותר מ

בעיה זו מצביעה על כך שהחובות אינם הבעיה היחידה העומדת בפני מדינות גוש היורו. חידוש

הצמיחה הכלכלית היא בעיה חשובה לא פחות ואולי אף יותר. השאלה היא האם לפחות לגבי

חלק מן המדינות אין קיימת סתירה בין הישארות בגוש היורו לבין חידוש הצמיחה הכלכלית.

זאת משום שללא פיחות משמעותי לא תוכלנה מדינות אלו לצמוח והדבר איננו אפשרי כל עוד

הן משתייכות לגוש היורו.

85

באופן תיאורטי ניתן היה להציע את האפשרות שכתחליף לפיחות יגיעו כל הגורמים

הרלבנטיים במדינות אלו להסכמה בדבר הורדת מחירים ושכר. אולם ידוע כי משקים

תעשייתיים מאופיינים בקשיחות מחירים ושכר כלפי מטה. גם לו היו המחירים והשכר יורדים,

הכרחי היה ללוות זאת גם בהקטנה של החובות באותו שיעור, שכן אחרת היה נטל החוב גדל

פי כמה.

החזון של היורו, כמו של האיחוד האירופי בכלל, היה להקים את "האומות המאוחדות של

אירופה", איחוד שיבטיח את שיתוף הפעולה בין המדינות , יתרום לשגשוגן הכלכלי וימנע את

האפשרות של מלחמה נוספת ביניהן. הייתה גם אמונה כי המטבע החדש יעודד משמעת

תקציבית וייצב את האינפלציה ואת כלכלת המדינות ביבשת. התחזיות האופטימיות הללו לא

התממשו ואירופה כולה מצויה מזה כמה שנים במשבר שאפילו הוחרף בשל השימוש ביורו.

, עדיין לא ברור כיצד תתחדש הצמיחה הכלכלית בגוש2013בעת כתיבת ספר זה, בסוף שנת

היורו, והאם בכלל ניתן להשיג זאת ללא שינויים משמעותיים במדיניות הכלכלית. באופן

פרדוכסלי ובניגוד לחזון שעמד מאחורי האיחוד, התעוררו בעקבות משבר היורו מתחים בין

המדינות. מתחים אלו וניגודי האינטרסים העלו על פני השטח את המשקעים והאיבות

ההיסטוריות עוד מימי מלחמת העולם השנייה ובמיוחד רגשות אנטי גרמניים. מצד שני היווה

המשבר הכלכלי, שהוחמר בשל השימוש ביורו, רקע שעליו צמחו בחלק ממדינות אירופה

מפלגות לאומניות ואפילו פאשיסטיות . במקומות אחרים שבהם אין חשש מהקצנה פוליטית ,

כמו למשל בבריטניה, החלו להישמע לאחרונה קולות הזוכים לתמיכה ציבורית גורפת, בזכות

פרישה מהאיחוד האירופי. המניעים למגמה זו אינם רק כלכליים אלא נובעים גם מהתנגדות

להתערבות ההולכת וגוברת של האיחוד האירופי במדיניות הפנים במדינות החברות.

. הגלובליזציה 5 חברתיים, כלכליים ,–המונח גלובליזציה מתייחס לשורה שלמה של תהליכים רב ממדיים

תרבותיים ופוליטיים שהעבירו את מרכז הכובד, בכל אחד מהמישורים הנ"ל, מרמת המדינה

הבודדת אל המערכת העולמית בכללותה. תהליכים אלו התבטאו בהתרחבות הקשרים

הכלכליים, החברתיים ,התרבותיים והפוליטיים בין מדינות, חברות ופרטים . קשרים אלו חצו

גבולות של מדינות, גישרו על מרחקים גיאוגרפים ויצרו למעשה שילוב ואינטגרציה של

כלכלות , תרבויות, ותנועות פוליטיות שקבלו את הכינוי "הכפר הגלובאלי". מאפיין חשוב של

הקשרים הללו היא העובדה שנוצרה תלות הדדית הדוקה ביותר בין מדינות העולם . כתוצאה

מכך רוב הבעיות המתעוררות כבר אינן מוגבלות לרמת המדינה הבודדת, אלא הן בעיות

גלובאליות, כמו למשל שאלות אקולוגיות של זיהום סביבתי וההתחממות הגלובאלית.

86

חשוב שלא להרחיב יתר על המידה את השימוש במושג הגלובליזציה, שכן בכך מאבדת

התופעה את ייחודה. לא כל מצב שבו קיימים קשרי מסחר בינלאומי בין מדינות ולא כל מקרה

שבו מצויות מספר מדינות תחת שלטון של מעצמה אחת, ראוי לכנותו גלובליזציה. לפיכך אנו

סבורים כי יהיה זה בבחינת אנכרוניזם לכנות בשם גלובליזציה את המציאות והתהליכים

שגבולותיו התרחבו16שהתחוללו בתקופת האימפריה הרומית או גם בעולם של המאה ה

בעקבות התגליות הגיאוגרפיות.

כדוגמה לגלובליזציה מוקדמת אפשר להביא את התקופה הנמשכת מהמחצית השנייה של

ובמיוחד מהשליש האחרון שלה ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. דיון מפורט19המאה ה

ולפיכך נאזכר אותן כאן רק בקצרה.76-83 בעמ' 3בהתפתחויות בתקופה זו הופיע ביחידה

בתקופה זו חלו התפתחויות דרמטיות בעקבות המהפכה התעשייתית השנייה. חלה התרחבות

היבשתית והימית, עם המשך פיתוח רשת הרכבות והגדלת–ניכרת של מערכת התחבורה

מהירותן, הרחבת השימוש בספינת הקיטור, דבר שקיצר את משך ההפלגה והוריד את הוצאות

ההובלה . ובהמשך, אפשרה בנייתן של ספינות קירור את הרחבת הסחר הטרנסאטלנטי גם

במוצרי מזון מתכלים. גם מהירות העברת האינפורמציה גדלה בשיעור ללא תקדים, בעקבות

המצאת הטלגרף, כאשר לראשונה בהיסטוריה מהירות זו כבר לא הייתה תלויה במהירות

התחבורה. העברת אינפורמציה למשל בין בריטניה להודו שנדרשו לה בעבר מספר חודשים,

במשך מספר שעות בלבד, באמצעות הטלגרף. 1850יכולה הייתה להתבצע ב

כתוצאה מכל ההתפתחויות הללו התרחשה בתקופה זו, התרחבות ניכרת בממדי המסחר

הבינלאומי והוא הפך למסחר רב צדדי והקיף סוגים רבים ומגוונים יותר של סחורות . ההורדה

, תרמו אף הם תרומה1875ההדרגתית של מכסים והמעבר לסחר חופשי יותר, לפני

משמעותית להתרחבות בהיקפי המסחר הבינלאומי. חלה גם התרחבות ללא תקדים בהשקעות

גם בצורה של השקעות זרות ישירות - הקמת מפעלים במדינות זרות וגם–הבינלאומיות

רכישת מניות או אגרות חוב של חברות זרות או של–בצורה של השקעות תיק נכסים

ממשלות זרות. הגידול הניכר בהעברות ההון הבין מדינתיות התאפשר בין השאר בזכות

בורסות, בנקים, חברות ביטוח.–התפתחותם המהירה של המוסדות והכלים הפיננסיים

מגמות אלו התחזקו גם בזכות תפקודו היעיל של בסיס הזהב שהיה אבן הפינה של המערכת

(. שיתוף הפעולה88-93 בעמ' 3המוניטארית . )דיון מפורט בבסיס הזהב הופיע ביחידה מס

,1865הבינלאומי התבטא גם בהקמתם של ארגונים בינלאומיים כמו ארגון הטלגרף הבינלאומי

הצטרפו מדינות רבות19 . בשנות השמונים של המאה ה 1875איגוד הדואר הבינלאומי

להסכמים בינלאומיים של פטנטים וזכויות יוצרים.

במקביל, התאפיינה תקופה זו בגלי הגירה גדולים של עשרות מיליוני בני אדם שהיגרו מאירופה

לארצות העולם החדש - ארה"ב, קנדה, ארגנטינה, אוסטרליה, ניו זילנד ועוד. הגירה ,

שהייתה אמנם פחות משמעותית בהיקפה, התקיימה גם בתוך אירופה עצמה וכן בתוך אזור

(.77-80 עמ' 3דרום מזרח אסיה. )על ההגירה עמדנו במפורט ביחידה מס'

87

מאפיין נוסף של תקופה זו הוא הגל החדש של השתלטות אימפריאליסטית של מדינות אירופה

( 83-88 עמ' 3בעיקר על אפריקה. )נושא זה זכה לדיון מפורט ביחידה מס'

חשוב לציין כי הגלובליזציה שאפיינה את התקופה המתוארת הייתה במידה רבה מוגבלת

לתחום הכלכלי. בתקופה זו עדיין לא בלטה ההשפעה החברתית והתרבותית של המערב על

המדינות המתפתחות, תופעה שהיא בולטת מאד בגל הגלובליזציה הנוכחי.

בעקבות19 של המאה ה 70נסיגה מסוימת מן המגמה של סחר חופשי התרחשה בשנות ה

וכן בעקבות התחרות מצד סחורות אמריקאיות שהורגשה בשווקי1873המשבר הגדול שהחל ב

חלק גדול מן המדינות המתועשות, לרבות גרמניה,19אירופה. ברבע האחרון של המאה ה

איטליה , צרפת וארה"ב העלו את מכסי המגן וכך האטו במידה מסויימת את קצב הגלובליזציה.

הביא חוסר היציבות1914גם בשנים שקדמו לפרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט

הפוליטי לנסיגה הדרגתית מהגלובליזציה. לאחר פרוץ המלחמה נפגע המסחר הבינלאומי

וכמובן גם ההשקעות הבינלאומיות וגם לאחריה לא חזר המסחר להיקפיו הקודמים, בעיקר

בשל פגיעה במערכת המוניטארית הבינלאומית, חוסר יציבות בשערי החליפין ובשל בעיות

מבניות שאפיינו חלק מן המדינות. היה אמנם בשנות העשרים ניסיון לחדש את תנועות ההון

הבינלאומיות, אולם אילו היו ברובן תנועות הון לזמן קצר שהיו מאופיינות בחוסר יציבות ובהיותן

ספקולטיביות.

המשבר הגדול של שנות השלושים, שפגע בכל המדינות, הביא לגל של לאומנות כלכלית

שבמסגרתו הועלו המכסים והוטלו הגבלות כמותיות על היבוא. כל זאת במגמה להגדיל את

התוצר המקומי ועל ידי כך לייצא את האבטלה המקומית למדינות אחרות. מדיניות זו זכתה

לכינוי "רושש את השכן"

Beggar thy neighbor policy)דבר זה הביא לפגיעה קשה במסחר הבינלאומי שהיקפו .)

הצטמצם במידה ניכרת. יחד עם הנסיגה מהסחר החופשי לעבר לאומנות ופרוטקציוניזם, ניתן

, גם כתקופה שבה מתרחש המעבר ממדיניות1945 ועד 1914לאפיין את התקופה הזאת מ

למדיניות של התערבות רבה יותר של הממשלות בפעילותLaissez faireחופשית יחסית של

הכלכלית. מגמות אלו נמשכו כמובן ואפילו התעצמו, בתקופת מלחמת העולם השנייה.

בתחום ההגירה הוטלו כבר בשנות העשרים הגבלות על ההגירה, במיוחד בארץ הקליטה

ארה"ב. כתוצאה מכך חל צמצום משמעותי בהגירה שנעצרה כמעט כליל–החשובה ביותר

בתקופת המלחמה.

לאחר מלחמת העולם השנייה ובמסגרת ההסדרים המדיניים והכלכליים והמוסדות

הבינלאומיים שהוקמו , נעשה מאמץ ניכר לחדש את המסחר הבינלאומי. תקופה זו מאופיינת

בדומיננטיות של המשק האמריקאי בתחום המסחר הבינלאומי, כמו גם בעמדת הבכורה

שהייתה לו כמקור למענקים שניתנו לשיקום המדינות שנפגעו במלחמה וגם כמקור להשקעות

ולהלוואות בינלאומיות.

כך למעשה חזר העולם לאחר המלחמה לשלב נוסף של גלובליזציה שהפעם היא רבת פנים.

88

., עדיין רוב המדינות לא חזרו למשטר כלכלי של 1980בחלקה הראשון של התקופה, עד

Laissez faireהתערבות הממשלה במערכת הכלכלית נמשכה, בעיקר במדינות אירופה .

שאימצו לעצמן את הדגם של מדינת הרווחה. משנות השמונים ואילך מגמת הגלובליזציה

הלכה והתעצמה וניתן לדבר על מערכת גלובאלית הנבדלת במאפייניה מכל מה שקדם לה.

ונסיגה מהתערבות הממשלה למצב של שוקLaissez faireבתקופה זו ניתן גם לראות חזרה ל

חופשי וגישה כלכלית ניאו ליברלית. לפיכך יש הרואים בתקופה שלאחר המלחמה שני גלי

ועד היום, אם כי ניתן לראות זאת גם1980 והשני מ 1980 ועד 1945 הראשון מ –גלובליזציה

הוא הופך לנחשול אדיר ממדים.80כגל אחד, המשנה בהדרגה את עוצמתו. ומשנות ה

כפי שכבר צוין, אחד המאפיינים של הגלובליזציה בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה

, היא העובדה שהתופעה איננה מצטמצמת80ובמיוחד של גל הגלובליזציה מאז שנות ה

לתחום הכלכלי גרידא אלא מקיפה תחומים רבים נוספים. התפשטותם של מותגים בינלאומיים

בתחום ההלבשה והמזון הביאה לכך שאנשים בכל העולם לובשים בגדי בנטון, נועלים נעלי

נייק, אוכלים ביג מק של מקדונלד ושותים קוקה קולה . חברת סטארבקס למשל שהחלה את

בתי קפה ב20,000, הרחיבה את פעילותה והיא מפעילה כיום מעל 1971פעילותה בסיאטל ב

מדינות. 61

השינויים הכלכליים והפוליטיים הביאו לשינויים עמוקים גם בתרבות של רוב בני האדם בעולם

וניכרת מגמה של האחדה בתרבות העולמית. תופעה זו הואצה ,כמובן, תודות להתפתחותם

והתפשטותם של אמצעי התקשורת ההמוניים. אנשים בכל העולם חשופים לאותן תכניות

טלביזיה, האינטרנט יצר אינטגרציה כלל עולמית ואפשר חשיפה לאותם מקורות אינפורמציה

והרשתות החברתיות הגבירו עוד יותר את הקשר בין אנשים בכל חלקי העולם. חשיפה זו

הביאה גם להתפשטותן של אמונות ודעות כמו למשל האמונה בדמוקרטיה, בחופש ובזכויות

האדם. אם כי באותן חברות החסרות רקע תרבותי ופוליטי מתאים לכינונו של משטר

דמוקרטי , עלולות מגמות אלו להביא דווקא להתפתחויות הפוכות מן המצופה, כמו אלו שהיינו

עדים להן בשנים האחרונות במסגרת "האביב הערבי".

בדרך כלל נשמעו טענות על כך שהתפתחויות אלו שהביאו ליתר אחידות בתרבות העולמית

פגעו ברבגוניות התרבותית הקיימת וגרמו לכך שעל העולם השתלטה תרבות צרכנית מערבית

והתרחשה למעשה אמריקניזציה, לא רק של הכלכלה אלא גם של התרבות העולמית, דבר

המעלה חששות לאבדן של זהויות וערכי תרבות מסורתיים. קיימות לעומת זאת גם מגמות

בכל המדינות המערביות נפתחו–הפוכות המעידות על כך שהתהליך איננו חד כיווני

מסעדות החושפות את האנשים לכל סוגי המזון האתני. בתחום התרבותי, תורגמו לאנגלית

ולשפות אירופאיות יצירותיהם של סופרים יפאניים, סיניים, הודים, דרום אמריקאים, תורכים,

איראנים ועוד. כמו כן השפיעו על תרבות המערב הדתות המזרחיות כמו הבודהיזם. גם דת

האיסלאם זוכה לפופולאריות בחלק ממדינות המערב .

89

לתהליך הגלובליזציה היו גם השפעות על התחום הפוליטי - העובדה שבעקבות הגלובליזציה

נשלט השוק העולמי על ידי החברות הרב לאומיות הביאה להחלשת כוחן של הממשלות

הלאומיות. נעמוד על כך בהמשך במסגרת הניתוח העיקרי של תהליך הגלובליזציה הכלכלית.

הגלובליזציה הכלכלית כאמור, התחום העיקרי בו בולטת הגלובליזציה והוא גם המשליך על התחומים האחרים, הוא

התחום הכלכלי. הסרת ההגבלות על הסחר במדינות רבות והתרחבות מערכת התובלה הימית

והאווירית, יחד עם ירידה במחירי התובלה, כל אלו הביאו להתרחבות ניכרת בהיקפי המסחר

הבינלאומי בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. במיוחד בלטה מגמת ההתרחבות הזאת

. המסחר הבינלאומי גדל בתקופה זו במאות אחוזים,21משנות השמונים ועד ראשית המאה ה

כלומר בשיעור מהיר בהרבה מגידול התוצר המקומי הגולמי באותה תקופה. כפי שעוד נראה,

מוסברת תופעה זו בגורמים טכנולוגיים חשובים שהוזילו באופן דרמטי את הוצאות ההובלה

והתקשורת בטווחים הארוכים.

השיפורים הטכנולוגיים בתחום המחשוב ופיתוח האינטרנט הביאו להגדלה דרמטית במהירות

העברת האינפורמציה ותקשורת הנתונים. התפתחה התופעה של ניירות ערך הנסחרים סביב

השעון בבורסות בכל חלקי העולם. כל אלו הביאו ליצירת שוק פיננסי עולמי אחד ולהתרחבות

ללא תקדים בעסקאות הפיננסיות ובמסחר במטבעות זרים, עסקאות אלו גדלו בשיעורים

גבוהים בהרבה מגידול המסחר הבינלאומי עצמו. תוצאת לוואי של התפתחויות אלו הייתה

הירידה במידת השפעתם של בנקים מרכזיים על שערי המטבע. הדוגמא המובהקת לכך הייתה

ההתקפה הספקולטיבית של גורמים פרטיים ובראשם ג'ורג' סורוס, על הלירה שטרלינג בחודש

Shor. סורוס הרוויח מעל מיליארד $ על ידי ביצוע עסקות של מכירות בחסר 1992ספטמבר

t) מיליארד לירות שטרלינג , דבר שהביא ללחץ כבד על שער השטרלינג. הדבר אילץ10( של

)את בריטניה לבצע פיחות של המטבע הבריטי ולפרוש ממנגנון שערי החליפין האירופי

ERM) .

להתרחבות הניכרת בתנועות ההון הבינלאומיות ובמיוחד בתנועות ההון לזמן קצר )"כסף חם"(

המנצלות הפרשים בשערי הריבית בין המדינות , הייתה במקרים רבים השפעה שלילית גם על

משקים שבהם היה נהוג משטר של שער חליפין נייד. כזכור, החל בראשית שנות השבעים

נטשו מדינות רבות את משטר שער החליפין הקבוע והנהיגו שערי חליפין ניידים . כאשר מדינה

נהנתה מיבוא הון כתוצאה מכך ששער הריבית שלה היה גבוה משערי הריבית במדינות

אחרות , עשוי היה להתרחש ייסוף ריאלי של המטבע המקומי שפוגע באופן חמור ברווחיות של

וגם בראשית המאה ה1979-1980ענפי היצוא, כפי שאכן אירע גם במשק הישראלי בשנים

. תנועות הון ספקולטיביות אלו כבלו את ידי הבנקים המרכזיים בניהול מדיניות הריבית21

שלהם משום שאם למשל החליט הבנק המרכזי על העלאת ריבית כדי למנוע אינפלציה, הרי

90

הדבר הביא לגידול בתנועות ההון הנכנסות למשק. כתוצאה מכך נגרם ייסוף של המטבע

המקומי דבר שהוביל לפגיעה ביצוא.

חברות ותאגידים רב לאומיים

ההתפתחות שהיא אולי המשמעותית ביותר והיא גם המזוהה ביותר עם המושג

"גלובליזציה", היא הגידול הנרחב בהשקעות ישירות בחו"ל והתפתחותם של תאגידים וחברות

.Multinational Companiesרב לאומיות

חברה רב לאומית היא חברה שמרכזה במדינה אחת, אך היא פועלת במדינות נוספות

באמצעות חברות בת, סניפים או באמצעות זיכיונות שהיא מעניקה.

חברת– 17חברות רב לאומיות אינן תופעה חדשה. החברות הראשונות הופיעו כבר במאה ה

הודו המזרחית הבריטית וחברת הודו המזרחית ההולנדית. חברות אלו שלטו על המסחר עם

בעיקר תבלינים, תה,–דרום מזרח אסיה והן שווקו באירופה את המוצרים שיובאו משם

טקסטיל, חרסינה ומוצרי מותרות אחרים. חברות אלו היו חריגות באותה תקופה, בגודלן,

בהיקף עסקיהן המסועף ובמידת השפעתן הפוליטית. אולם הן שונות במובהק מהחברות הרב

לאומיות הפועלות כיום, במיוחד משום שפעילותן הצטמצמה לתחום המסחר בלבד, הן לא

עסקו בייצור וגם פריסתן הגיאוגרפית הייתה מצומצמת יותר מזו הקיימת כיום.

, כאשר התרחבה19המעבר של חברות רב לאומיות לתחום הייצור התרחש רק בסוף המאה ה

התופעה של השקעות ישירות בחו"ל. בנוסף להשקעות רבות בתחום התחבורה, במיוחד

ברשת הרכבות, הוקמו מפעלים רבים שבדרך כלל עסקו בעיבוד מקומי של חמרי הגלם

שהופקו, או של מוצרי החקלאות שגודלו באותן מדינות בהן בוצעו ההשקעות. המעבר לייצור

. התעשיות המעבדות חומרי גלם התרחבו20תעשייתי במדינות זרות התרחש רק במאה ה

)בעיקר בתחום הפקת הנפט( ובנוסף הוקמו מפעלי טקסטיל, ביגוד והנעלה, כימיקלים, מזון,

מתכת ומוצרי הנדסה.

היו אמריקאיות ובריטיות. אחר20 רוב החברות הרב לאומיות במחצית הראשונה של המאה ה

כך הופיעו גם חברות מערב אירופאיות אחרות , בעיקר גרמניות צרפתיות ואיטלקיות. החל

התחילו לתפוש מקום חשוב גם חברות יפאניות שפעלו בתחום מוצרי60בשנות ה

האלקטרוניקה ואחר כך גם בתעשיית הרכב. כיום פועלות כמה מאות של חברות ותאגידים

,Apple, Microsoft, Exxon, Nikeרב לאומיים כמו למשל, אם נמנה רק מעטים מהם :

Benetton, Coca Cola, McDonald, Unilever, Walmart, Shell, B.P, Total, Toyota,

Honda, B.M.W, Ford, General Motors, Toshiba, Phillips, Vodafone, Intel , ,

מלכתחילה היו מספר מניעים להקמת החברות הרב לאומיות -

השגת חומרי גלם זולים. מניע זה דחף לפעול במדינות מתפתחות שבהן קיימים חומרי.1

גלם אלו.

91

חדירה מעבר לחומות מכס. הקמת מפעל במדינה שבה קיימים מכסים גבוהים.2

מאפשרת למכור את המוצרים שם ללא מכס.

ניצול כוח עבודה זול.3

מאוחר יותר השפיעו גם מניעים נוספים כמו למשל, אי קיומה של התאגדות עובדים, מדיניות

גמישה ונוחה של הממשלה ביחס לחוקי עבודה וזכויות עובדים, כמו גם ביחס לתקני איכות

הסביבה. חברות העדיפו להשקיע במדינות בהן לא נהנים העובדים מזכויות רבות וניתן לפטרם

ללא כל קושי וכן במדינות שאינן מקפידות על איכות הסביבה שכן החוקים והתקנות הבאים

להגן על איכות הסביבה מהווים מגבלה חמורה על החברות היצרניות ומטילים עליהן נטל של

הוצאות כבדות.

כתוצאה מכך התעשייה שצמחה בקצב מהיר במדינות מתפתחות גרמה לפגיעה קשה בסביבה

וגם יצרה סביבת עבודה מסוכנת לעובדים, כאשר תאונות עבודה קשות ואף קריסה של בניינים

שלמים היו אירועים שכיחים למדי.

כמובן שגם שיעורי המיסוי ובמיוחד המיסוי על חברות, היו גורם רב השפעה בשיקול היכן

להשקיע וברור שחברות העדיפו מדינות ששיעורי המס בהן נמוכים יותר.

החברות הרב לאומיות מתכננות ,מארגנות , מתאמות ומפעילות שליטה על כל שלבי פעילותן

הייצור, השיווק, המחקר והפיתוח, המימון, קביעת צוות העובדים והשמתו. תודות לעובדה–

שפעילותן מתפרסת על פני מדינות רבות, יש ביכולתן לנצל את עקרון היתרון היחסי ולמקם כל

אחת מפעילויות אלו במקום האופטימלי. הפריסה הגיאוגרפית הרחבה שלהן מאפשרת להן גם

לפצל את תהליך הייצור למספר שלבים ולייצר כל אחד מרכיבי המוצרים במקום הזול ביותר

לייצורו. רכיבים אלו מועברים ממשק למשק לשם המשך והשלמת תהליך הייצור. עובדה זו

נותנת לחברות גם יתרון נוסף בתחום המיסוי. מכיוון ששיעורי המס במדינות השונות הם בדרך

כלל שונים, משתדלות החברות הרב לאומיות לקבוע באופן מלאכותי מחירי העברה כאלו

שיביאו למזעור סכומי המס שהן משלמות . מחיר העברה הוא המחיר שבו מוערך הרכיב

המועבר בין מפעלי החברה, ממדינה אחת למדינה אחרת, לשם המשך תהליך הייצור. נדגים

כיצד מאפשר השימוש באמצעי זה לחברות רב לאומיות להקטין את החבות שלהם במס :

ומעבירה אותם5% שבה שיעורי המס הם Aנניח כי חברה מייצרת חלק מרכיבי המוצר בארץ

מוכר את המוצרB. המפעל בארץ 25% שבה שיעורי המס הם Bלשם השלמת המוצר לארץ

לצרכנים הסופיים.

, יוצר רווח גבוהB לארץ Aאם החברה תקבע מחיר העברה גבוה לרכיב המועבר מארץ

. אולם מחיר זה יגרום לכך שלמפעל5% בשיעור של Aבעסקה זו שתהיה חייבת במס בארץ

לA לא יהיה כלל רווח, או שיהיה לו רווח מינימלי בלבד ולכן ניפוח מחיר ההעברה מ Bבארץ

B אמנם קביעת מחירי העברה מלאכותיים איננה20% הביא לחסכון במס בשיעור של .

חוקית, אולם קשה מאד להוכיח את קיומה.

92

קיימות חברות רב לאומיות שהיקף פעולתן מגיע כמעט לגודלו של התוצר המקומי הגולמי של

מדינה אירופית בינונית ולעתים להחלטה של חברה כזו היכן למקם חלק מפעילותה יש

השפעה מכרעת על הצמיחה הכלכלית של משק. אין פלא אפוא שמדינות מתחרות ביניהן מי

מהן תעניק תנאים נוחים יותר לחברות אלו והדבר הביא לכך שלחברות הרב לאומיות יש

השפעה עצומה על הממשלות ועל המערכת הפוליטית. דבר זה נכון במיוחד ביחס למדינות

המתפתחות, אולם גם במדינות המפותחות יש לחברות אלו כוח רב משום שהחלטות שלהן

להעביר את פעילותן למקום שבו עלות העבודה נמוכה יותר גרמה וגורמת לאבדן מקומות

עבודה במשק המפותח ולאובדן הכנסות ממסים. לא נגזים אם נאמר שההתחרות בין המדינות

על השקעותיהן של החברות הרב לאומיות ,דבר שהביא לשחיקה שחלה בשיעורי המס המוטל

על חברות, היא אחד הגורמים שתרמו גם לשחיקה במעמדה של מדינת הרווחה.

אם נבוא להעריך את תרומתן של החברות הרב לאומיות הרי בצד הזכות ניתן לטעון כי הן

משפרות את הקצאת המקורות העולמית , יוצרות מקומות תעסוקה ותורמות לעליית הרמה

הטכנולוגית במדינות המתפתחות . אולם יש לקחת בחשבון שבמקרים רבים יצרה פעילותן של

חברות אלו "משקים דואליים" שבהם נוצרו מצד אחד מובלעות של כלכלת שוק קפיטליסטית

מודרנית ובצידם המשיכה להתקיים, ברוב חלקי המשק , מערכת כלכלית מסורתית מיושנת

ומפגרת. כלומר הפיתוח הכלכלי לא חלחל אל כל חלקי המשק. במקרים רבים גם ניצלו חברות

אלו את כוחן ובזכות שיעורי המס הנמוכים שהצליחו להשיג העבירו את רוב הרווחים ל"מקלטי

מס" כך שהמדינה המתפתחת לא זכתה לתקבולי מס רבים וההון בסופו של דבר גם לא נשאר

בה לשם המשך ההשקעות.

ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום המחשבים והתקשורת אפשרו פיצול רב עוד יותר בין

הפונקציות הניהוליות. כיום מקובל ברבות מהחברות הרב לאומיות מצב בו הייצור נעשה

במדינה אחת בעוד שהניהול מרוכז במדינה אחרת, מרכז הפיתוח מצוי במדינה שלישית ושרות

הלקוחות מתנהל במדינה רביעית. זה מאפשר לחברות אלו לנצל את ההון האנושי הקיים

במקומות שונים. למשל העובדה שבהודו יש שכבת אוכלוסייה גדולה השולטת באנגלית הפכה

את הודו ל"משרד של העולם" ולמרכז שרות לקוחות של חברות רבות ואילו סין הפכה ל"בית

החרושת של העולם".

העובדה שהגלובליזציה גרמה למעבר של תעשיות למדינות בהן עלות כוח האדם היא נמוכה ,

שיעורי המס הם נמוכים וההקפדה על איכות הסביבה כמעט ואיננה קיימת, גרמה לפגיעה

בעיקר בעובדים הפחות מיומנים בארצות המפותחות, שקל יותר למצוא להם תחליפים זולים

בארצות המתפתחות. לעתים גרם הדבר לחיסולם של ענפי תעשייה, כמו למשל ענף הטקסטיל

בישראל. הפגיעה בתעשיות המסורתיות נבעה גם מתחרות מצד היבוא הזול שהגיע ממדינות

מתפתחות והיה פטור כמעט לחלוטין ממכס. יוצא אפוא כי העובדים הבלתי מיומנים שלא

יכלו להתאים את עצמם לתנאי שוק העבודה המודרני נפגעו, בעוד ששכבת המנהלים דווקא

שיפרה את מצבה היחסי וכך גם עובדים מיומנים ובעלי כישורים נדרשים, כדוגמת עובדי

93

הטכנולוגיה העילית )הי-טק(. כתוצאה מכך גרמה הגלובליזציה לעלייה במידת אי השוויון

גם במדינות המפותחות וגם במדינות המתפתחות. לעלייה באי השוויון–בחלוקת ההכנסות

יש השפעה שלילית על גובה הביקוש המצרפי במשק , בשל העובדה שהנטייה השולית לצרוך

של העשירים קטנה מזו של העניים, ולפיכך היא עלולה לגרום להגדלת הסיכוי למיתון כלכלי,

. מחקרים2007-2008 וגם במשבר הנוכחי שהחל ב 30כפי שאכן קרה גם במשבר שנות ה

שפורסמו לאחרונה מראים כי קיים קשר בין עליית רמת אי השוויון לבין ההאטה בצמיחה

The Darwin Economyהכלכלית. למשל רוברט פרנק מאוניברסיטת קורנל מזכיר בספרו

מדינות תעשייתיות, דווקא המדינות הבלתי שוויוניות ביותר חוו 65 מחקר המראה כי מתוך

צמיחה איטית יותר.

בתחילה היה מעבר של ענפי תעשייה מארצות אירופה הצפונית המאופיינות בשכר עבודה

גבוה ובזכויות סוציאליות רבות ,אל ארצות אירופה הדרומית )ספרד, יוון(. המדינות המפותחות

מהן עברו חלק מהתעשיות הצליחו בדרך כלל להתאים את עצמם ולהפוך את המשק ליותר

מתוחכם ומבוסס יותר על סקטור השירותים ועל אוטומטיזציה )דבר שקרה למשל בגרמניה

ובהולנד(. אולם בהמשך החל מעבר של התעשיות , וגם של פעולות מסויימות בענפי

השרותים, אל דרום מזרח אסיה, ששם שכר העבודה היה נמוך עוד יותר. למעבר זה היו

השפעות חמורות על שוק העבודה במדינות המערב. לראשונה מזה שנים רבות חדלו אנשים

להרגיש בטחון לגבי מקום עבודתם. הדבר הביא גם לניסיון לפגוע בזכויות העובדים ואפילו

בזכות ההתאגדות , זכות שהייתה בלתי ניתנת לערעור במשך שנים רבות. הפגיעה בארצות

דרום אירופה היתה אפילו חמורה יותר משום שכוח העבודה שנפלט , או זה שהפסיד את

ההזדמנות להיקלט , במפעלים שעברו לדרום מזרח אסיה, הפך להיות מובטל ולא הצליח

למצוא עבודה במקומות אחרים. במדינות כמו ספרד ויוון קיים שיעור אבטלה גבוה במיוחד,

בעיקר בקרב הצעירים.

הגלובליזציה הפכה להיות מזוהה גם עם כלכלת שוק ובטול הרגולציה. חתן פרס נובל לכלכלה,

Globalization and its( מציין בספרו "אי נחת מהגלובליזציה" (Joseph Stiglitzג'וזף שטיגליץ

discontents כאשר ממשלות שמרניות20 כי הדבר קרה החל בשנות השמונים של המאה ה ,

במיוחד אלו של רונלד ריגן בארה"ב ומרגרט תאצ'ר בבריטניה, קידמו והנהיגו מדיניות–

שהונחתה על ידי אידיאולוגיה ניאו ליברלית, הדוגלת בשוק חופשי ובהקטנת משקלה של

הממשלה במערכת הכלכלית.

שטיגליץ מציין כי בעקבות מהפך אידיאולוגי זה השתנתה גם גישתם של המוסדות

. מוסדותWorld Bank והבנק העולמי IMF קרן המטבע הבינלאומית –הבינלאומיים החשובים

אלו שהוקמו במקור כדי להבטיח יציבות כלכלית, תעסוקה מלאה, צמיחה כלכלית ומסחר

בינלאומי בלתי מופרע, החלו עתה לנקוט במדיניות המבוססת על אמונה מוחלטת בעליונותם

של כוחות השוק החופשי . מדיניות זו הביאה במקרים רבים לתוצאות הפוכות מהיעדים

המקוריים של מוסדות אלו. הלוואות של הבנק העולמי למדינות עניות לשם יישומם של

94

שינויים מבניים, הותנו באישורה של קרן המטבע הבינלאומית והיא דרשה בכל מקרה נקיטה

באמצעים של ריסון תקציבי, העלאת מיסים ועלייה בשער הריבית. צעדים אלו הביאו במקרים

IMFרבים להשפעות שליליות ולהגברת העוני במדינות אלו. הביקורת העיקרית על מדיניות ה

מתבססת על כך שהיא הייתה שבוייה בידי האידיאולוגיה של השוק החופשי והמלצותיה היו

תמיד זהות, מבלי להתחשב בתנאים המיוחדים ששררו במדינות השונות. יש לציין כי גם בעת

ובמשברי החובות, המשיכה קרן המטבע ובהשראתה גם2008המשבר הכלכלי שהחל ב

מוסדות אחרים, כמו הבנק האירופי למשל, לדרוש את אותם קיצוצים תקציביים על אף שברור

היה כי הדבר מוליך אך ורק להחמרה בממדי האבטלה ובעומק המשבר הכלכלי. )דיון נפרד

במשבר זה ייערך בהמשך היחידה(.

והתמוטטותה של ברית המועצות ושל הגוש1989לאחר נפילת חומת ברלין בנובמבר

את ניהולIMF, לקחה על עצמה ה 90 ובראשית שנות ה 80הקומוניסטי כולו בסוף שנות ה

המעבר לכלכלת שוק במדינות אלו. בברית המועצות ,במיוחד, נעשו שגיאות חמורות בעיקר

בשל הלחץ לבצע את כל הרפורמות באופן מיידי. כתוצאה מכך בוצע ברוסיה תהליך הפרטה

שהביא למכירת נכסי המדינה במחירים נמוכים ביותר למספר מצומצם של אנשים

)"אוליגרכים"( שהפכו בין לילה למיליארדרים. במקביל סבלו המוני העם מירידה חדה ברמת

החיים שלהם ומעוני. הביטוי החריף ביותר לכך הוא הירידה החדה שחלה בתוחלת החיים

על1970 תוחלת החיים בברה"מ שעמדה בשנת –ברוסיה, לאחר המעבר לכלכלת השוק

שנים בלבד.65.3 ל 2000 שנים, ירדה בשנת 69.4

( ( Washington Consensus קונצנזוס וושינגטון

Institute for בוושינגטון בכנס של המכון לכלכלה בינלאומית 1989 מסמך זה שהוצג בשנת

International Economics ( על ידי הכלכלן ג'ון ויליאמסון John Williamsonסיכם את , )

עשרת עקרונות היסוד שהיו מקובלים על שלושת המוסדות שאמורים היו למלא תפקיד

–מפתח בסיוע למשקים הנמצאים במשבר, בעידוד הצמיחה הכלכלית וביישום הגלובליזציה

קונצנזוס וושינגטון–קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי ומשרד האוצר האמריקאי. כינויו

- נגזר מכך שמשרדיהם של שלושת המוסדות הללו ממוקמים בוושינגטון בירת ארה"ב. כפי

שציין מחבר המסמך, העקרונות המופיעים במסמך היו מותאמים למדינות מתפתחות המצויות

.80במשבר ובמיוחד למדינות אמריקה הלטינית שהיו במשבר בשנות ה

המסמך הפך להיות במוקד הויכוח בין תומכי הגלובליזציה לבין מתנגדיה ובאופן רחב יותר הוא

נתפש כמסמך עקרונות של הפילוסופיה הכלכלית הניאו-ליברלית וכמתווה לשורת רפורמות

כלכליות המכוונות ליצירת מערכת כלכלית יעילה שבבסיסה עומדת כלכלת השוק . מחבר

המסמך טען כי פרשנות זו חורגת מאותן הסכמות שהוא התכוון להציג.

במסמך המקורי נכללו העקרונות הבאים :

הבטחת יציבות מקרו כלכלית על ידי משמעת תקציבית ושמירה על גרעון תקציבי.1

נמוך.

95

מעבר משיטה של סובסידיות מפלות להשקעות מעודדות צמיחה כמו חינוך בסיסי,.2

בריאות בסיסית ותשתיות.

הרחבת בסיס המס והורדת שיעורי המס השוליים.3

שערי הריבית ייקבעו על ידי השוק ויהיו ברמה נמוכה , אולם גבוהים מאפס. .4

שערי חליפין ייקבעו ברמה תחרותית שתאפשר הרחבת היצוא.5

ליברליזציה בסחר החוץ, ביטול ההגבלות הכמותיות והמנהליות על היבוא והחלפתן.6

במכס נמוך.

ליברליזציה והקלה על השקעות זרות ישירות. .7

הפרטה של החברות הממשלתיות. .8

דה-רגולציה. הסרה חלקית או מלאה של חסמים על כניסה לענף ועידוד התחרות. .9

הבטחת זכויות קניין.10

הניסיון של שנות התשעים הוכיח כי יישום המלצות אלו לא השיג את התוצאות המקוות

באמריקה הלטינית ובמקרה של דרום מזרח אסיה, אפילו החמיר את המצב והביא לאסון

כלכלי. הדבר גרר בקורות על קונצנזוס וושינגטון ועל מדיניות קרן המטבע והבנק העולמי.

הצעה להכנסת שינויים בקונצנזוס וושינגטון הועלתה בידי דני רודריק מבית הספר קנדי

,Dani Rodrik – Kennedy school of Governmentלממשל באוניברסיטת הרוורד

HarvardUniversityלפי הצעה זו נוספו נושאים שיש לקחתם בחשבון ו/או להנהיגם . כמו .)

למשל ממשל תאגידי, כלומר, מכלול העקרונות, הכללים והתהליכים החיוניים לניהולם הזהיר

והראוי של התאגידים, מלחמה בשחיתות ,זהירות בפתיחת המשק להשקעות זרות, הקמת

רשתות בטחון חברתיות, מדיניות שתפעל לצמצום העוני.

במיוחד ציין רודריק בביקורתו כי אין מתכון אחד לצמיחה כלכלית במדינות שונות ויש להתחשב

בתנאים המיוחדים לכל מדינה. יש לנתח מהם הגורמים המהווים מגבלה לצמיחה , במשק

הרלבנטי, ולטפל בהם . משום שרפורמות כלליות שאינן מתמקדות במגבלה האפקטיבית

עשויות להזיק ולא להועיל. לדעתו העקרונות של קונצנזוס וושינגטון שמו דגש מוגזם על ביטול

עיוותים בהקצאת המקורות הסטאטית בעוד שכשלי שוק המשפיעים על הצבר ההון ועל

הפריון הם הרבה יותר משמעותיים בדיכוי הכוחות הדינמיים העומדים ביסודה של הצמיחה

מלחמה בשחיתות, ייעול–הכלכלית. כמו כן לא הודגש מספיק הצורך בשינויים מוסדיים

מערכת המשפט והגמשת שוק העבודה.

הוציא הבנק העולמי מסמך ובו הפקת לקחים מהרפורמות שהוכנסו2005 יש לציין כי בשנת

:Economic Growth in the 1990s – learning from a decade of reforms 90בשנות ה

במסמך זה מובעת הסכמה לחלק מן הביקורות כנגד המדיניות שהופעלה. קרן המטבע באותו

זמן עדיין המשיכה להחזיק בדעה שמדיניותה הייתה מוצדקת.

ניתן לומר כי ההשפעות של שני גלי הגלובליזציה על מדינות אירופה היו שונים בתכלית. גל

ועד מלה"ע הראשונה תרם לעלייה בשכר הריאלי בארצות19הגלובליזציה של סוף המאה ה

96

אירופה. מצד אחד הביאה ההגירה היוצאת אל העולם החדש לעלייה בשכר באירופה ואילו

ההכנסות של בעלי הקרקע ירדו. בנוסף לכך היבוא הגדול של מוצרי מזון מארצות ההתיישבות

החדשה הוריד את הוצאות המחיה ואף גורם זה תרם לעלייה בשכר הריאלי. באותה תקופה גם

רואים בחלק ממדינות אירופה התחלות של הסדרי רווחה ושירותים המסופקים לאוכלוסיה על

ידי הממשלה - מעין ניצנים של מדינת הרווחה. לעומת זאת גל הגלובליזציה הנוכחי השפיע על

המדינות המפותחות בצורה שונה לחלוטין. התחרות מצד היבוא הזול של מוצרי תעשיה

והמעבר של תעשיות ממדינות מפותחות למשקים שבהם עלות כוח האדם היא זולה בהרבה,

פגעה גם בשכר הריאלי של העובדים במדינות המפותחות וגם

באפשרויות התעסוקה שלהם. גם זכויות העובדים שהובטחו מזה עשרות בשנים, החלו

להישחק בצורה משמעותית. חובה לציין אמנם כי ההשפעה של הגלובליזציה על המדינות

המפותחות לא הייתה חד משמעית. עובדים בעלי רמת הון אנושי גבוה ועם יכולת הסתגלות

והתאמה לתנאים המשתנים יכלו לשפר את מצבם ולעומתם ,עובדים בלתי מקצועיים נפגעו

וכתוצאה מכך רמת אי השוויון בחלוקת ההכנסות עלתה.

בנוסף לכך התחרות בין מדינות על משיכת השקעות זרות הביאה לירידה בשיעורי המיסוי.

)בעיקר מיסוי החברות( , דבר זה פגע בהכנסות של הממשלות במדינות המפותחות ותרם

לשחיקה של מדינת הרווחה. הכוח העצום שרוכז בידי התאגידים הרב לאומיים היווה משקל

נגד לכוחן של הממשלות ובמקרים רבים פגע ביכולת המשילות שלהן. יוצא איפוא שגל

הגלובליזציה הנוכחי פגע גם במדינת הרווחה וגם במדינות הלאום. לאור התפתחויות אלו

נשמעות לאחרונה הסתייגויות מהמגמה המתרחבת של הגלובליזציה והפתיחות ונשמעות דעות

התומכות בחזרה מסויימת להגנה על התוצרת המקומית וגם על זכויות העובדים המקומיים.

, יתרום אף הוא לנסיגה מסויימת מהרחבת2008יתכן כי המשבר הכלכלי שהחל ב

הגלובליזציה.

. הצמיחה הכלכלית במזרח אסיה6 ואילך, התפשטה הצמיחה הכלכלית60 ובמיוחד משנות ה 20במחצית השנייה של המאה ה

החלה יפאן להתאושש מנזקי המלחמה50אל מעבר לאירופה וצפון אמריקה. כבר בשנות ה

משקים שזכו לכינוי " ארבעת הנמרים4וצמחה במהירות ומעט מאוחר יותר הצטרפו למעגל

דרום קוריאה, הונג קונג, טייוואן וסינגפור. –האסייתיים"

יפאן ( הייתה יפאן המשק הלא-אירופאי היחיד שעבר46 ע' 3כפי שהזכרנו בדיון קודם )יחידה

.1868 וזאת בעקבות הרסטורציה של מייג'י שהחלה בשנת 19מהפכה תעשייתית עוד במאה ה

על בסיס ההכרה שיש לאמץ את השיטות המערביות, עברה יפאן בתקופה זו תהליך תיעוש

97

ומודרניזציה של המשק . צמחו במיוחד מספר ענפים כמו טקסטיל, קרמיקה, תעשיית נשק,

מוצרי מתכת ובניין אניות. כתוצאה מתהליך זה צמח המשק היפאני והתחזק. הדבר מצא ביטוי

ייצור–גם בעוצמה הצבאית שהצליחה יפאן לפתח בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה

עצמי של כל כלי הנשק המודרניים , כולל מטוסים , משחתות ונושאות מטוסים. לאחר

המלחמה הייתה יפאן הרוסה כתוצאה מההפצצות המסיביות של הצבא האמריקאי שכללו גם

הטלת שתי פצצות אטום על הירושימה ונגסאקי.

מייד לאחר המלחמה, כאשר יפאן הייתה עדיין תחת כיבוש אמריקאי, תמכה ארה"ב בשיקום

הכלכלי של יפאן. הדבר נעשה בעיקר ממניעים פוליטיים . ההנחה הייתה ששיפור במצב

הכלכלי ימנע התפתחות מחודשת של גישה מיליטאריסטית וכן הייתה כוונה מצד ארה"ב

לייצב את יפאן כמעוז בפני התפשטות הקומוניזם באזור, במיוחד לאחר ניצחונם של

. העובדה שבשנים הראשונות לאחר המלחמה לא הורשתה יפאן1949הקומוניסטים בסין ב

לקיים כוח צבאי, הקלה על צמיחת המשק, משום שכל המשאבים הופנו למטרות אזרחיות.

ארה"ב אמנם לא הזרימה ליפאן מענקי סיוע בקנה המידה של תכנית מרשל, אולם היא

העניקה ליפאן הלוואות בתנאים מועדפים ואפשרה לחברות היפאניות לרכוש בארה"ב

טכנולוגיה מתקדמת וחומרי גלם.

שמשה אף היא תמריץ לפיתוח המשק היפאני משום1950מלחמת קוריאה, שפרצה ביוני

שיפאן שמשה בסיס עורפי לכוחות האמריקאים שנלחמו בקוריאה וחברות יפאניות זכו

להזמנות רבות של סחורות ושירותים מצד הצבא האמריקאי.

ביפאן התרחש תהליך דומה לזה שקרה בגרמניה, כאשר המשק היה הרוס לחלוטין והמפעלים

שנאלצו לשקם את עצמם מן היסוד, ניבנו מחדש כאשר הם עושים שימוש בציוד ובטכנולוגיה

המתקדמים ביותר. בדומה לגרמניה מצאה יפאן את ההון הפיזי שלה הרוס בעקבות המלחמה,

אך ההון האנושי והידע הטכני נשמרו במידה שאפשרה להפעיל אותם במלוא הקיטור לשם

בניית משק מודרני מחודש ויעיל.

תנאי מסייע נוסף לצמיחה הייתה העובדה שביפאן התקיים שיתוף פעולה בין היצרנים בענפים

השונים, לבין הבנקים והממשלה והאיגודים המקצועיים היו חלשים. העובדים אמנם ניסו

בראשית שנות החמישים להשיג העלאה בשכר ושיפור בתנאי העבודה ובמשק פרצו שביתות

רבות אולם תוך זמן קצר התברר גם לעובדים וגם למעסיקים כי עדיף להגיע להסכמה ביניהם.

העובדים מיתנו את דרישות השכר והתאימו אותן ליכולתו הכלכלית של המפעל ומצד שני הם

שותפו ברווחי המפעלים באמצעות בונוסים. הנוהג שהיה רווח בתעשייה היפאנית, של הבטחת

תעסוקה לכל החיים, תרם אף הוא להגדלת ההזדהות של העובדים עם המפעל, דבר שתרם

לעלייה בפריון העבודה. גם העובדה שפערי השכר בין העובדים למנהלים ביפאן היו קטנים

במידה ניכרת מהמקובל בארצות המערב ובמיוחד בארה"ב, תרמה לחיזוק הנאמנות וההזדהות

של העובדים עם מקום עבודתם וליצירת מעין אוירה "משפחתית" במפעל.

98

השימוש בטכנולוגיות חדישות חייב רמה גבוהה של הון אנושי ומאחר שבשלבים הראשונים

עדיין לא היה קיים היצע גדול של בוגרי אוניברסיטאות, בוצע חלק גדול מההכשרה המקצועית

של העובדים במפעלים עצמם ומאפיין זה של התעשייה היפאנית המשיך להתקיים גם לאחר

שמערכת החינוך החלה לספק כמויות גדולות של בוגרי אוניברסיטאות ברמה גבוהה.

מיד לאחר המלחמה בוצעה בענף החקלאות רפורמה אגררית שהביאה לפליטת כוח אדם

שעבר לערים. בעיר התקיימו אלו בצד אלו, מפעלי התעשייה הגדולים והמודרניים ופירמות

תעשייתיות קטנות שהעסיקו מספר קטן של עובדים ויצרו בשיטות מסורתיות וברמת פריון

נמוכה. במפעלים קטנים אלו נקלטו והועסקו רוב העובדים שעברו מהחקלאות לערים . רק

בשלבים מאוחרים יותר השתלבו המוצלחים מבין עובדים אלו במפעלי התעשייה הגדולים. דו

קיום זה פעל לטובת מפעלי התעשייה הגדולים שהעסיקו את המפעלים הקטנים כקבלני משנה

וקיומם של אלו שמש גורם שבלם את עליית השכר ולפיכך תרם להגדלת רווחיותם של

המפעלים הגדולים. הסדר זה דומה במידה רבה לזה שהתקיים בבריטניה כמאתיים שנה קודם

לכן , בתקופת המהפכה התעשייתית, כאשר מפעלי הכותנה העסיקו כקבלני משנה את עובדי

(.57 ע' 2תעשיית הבית, דבר שגם שם תרם להגדלה ברווחיותם של המפעלים )ראה יחידה

הממשלה, שבידיה נותרו סמכויות רבות שקבלה בעת המלחמה ולא בוטלו גם לאחריה, דאגה

((MITI הוקם משרד המסחר הבינלאומי והתעשייה 1949לעודד את הסקטור הפרטי. בשנת

שמאוחר יותר יהיה ראש הממשלה.Hayato Ikeda) ( שבראשו עמד השר היאטו איקדה

משרד זה מלא תפקיד מפתח בצמיחת המשק. הוא שלט על תקציב מטבע החוץ, העניק הקלות

ליבוא טכנולוגיות, הקל את המגבלות על מונופולים והנהיג מדיניות הגנה על הייצור המקומי.

בתקופה זו גם הוקם הבנק לפיתוח שהעניק אשראי זול לעסקים. גם ייצובה של המערכת

המקרו כלכלית ובלימת האינפלציה תרמו לצמיחה הכלכלית. השקעות התשתית המרובות,

במערכת הרכבות, הכבישים , ובהקמת נמלי אוויר וים, שבוצעו ביוזמה ובמימון ממשלתיים,

1955-1960 . הצמיחה המהירה בשנים 50תרמו אף הם להאצת הצמיחה כבר בשנות ה

, הואצה עוד יותר בארבע השנים הבאות שבהן10%שעמדה על שיעור שנתי ממוצע של כ

,13.9% למשל היה שיעור הצמיחה השנתי של יפאן 1964 כראש הממשלה. בשנת Ikedaכהן

שיעור שלא היה לו תקדים בעולם המערבי. שיעור הצמיחה השנתי הממוצע של יפאן בשנות

. שעור גבוה בהרבה מזה של כל שאר המשקים. כל התקופה7.5% עמד על 70 וה 60ה

נודעה ביפאן כתקופת ה"נס הכלכלי". 1973מאמצע שנות החמישים ועד

ניתן היה כבר להבחין בבירור כי יפאן הפכה ממדינה מובסת והרוסה1968בשנים שלאחר

לכלכלה השנייה בגודלה בעולם מבחינת גודל התוצר המקומי הגולמי, אחרי ארה"ב והיא

, כאשר סין הדיחה אותה ממעמדה זה.2010נשארה כזו עד שנת

זהו ללא ספק הישג יוצא דופן, במיוחד לנוכח העובדה שיפאן חסרה אוצרות טבע ובמיוחד

מינרלים ודלק והיא נאלצת לייבא כמויות גדולות של חומרי גלם, דלק ומזון.

99

המוצרים היפאניים שבתקופה שלפני מלחמה העולם השנייה היו ברובם מבוססים על חיקויים

למוצרי איכות70זולים של מוצרים מערביים ונודעו באיכותם הירודה, הפכו כבר בשנות ה

המיוצרים בטכנולוגיה מתקדמת. התעשייה היפאנית פיתחה ענפים שלא היו קיימים בה קודם

מצלמות, שעונים, רדיו-טרנזיסטורים, טלביזיות, מחשבונים–לכן כמו מוצרי אלקטרוניקה

ועוד. מוצרים אלו זכו למוניטין עולמיים בשל איכותם הגבוהה וטיב ביצועיהם. גם בענף כלי

הרכב חלה התפתחות מרשימה עד כדי כך שהוא הצליח להתחרות בהצלחה בתעשיית הרכב

–האמריקאית. גם הענפים המסורתיים של התעשייה היפאנית התפתחו והשתפרו

טקסטיל , קרמיקה, פלדה וכימיקלים. בתחום בנין האניות הגיעה יפאן כבר בשנים הראשונות

הפכה ליצרנית האניות הגדולה בעולם.1956שלאחר המלחמה למעמד מוביל ובשנת

היצוא היפאני גדל במהירות וארצות היעד שלו היו בעיקר ארה"ב ואירופה. היצוא זכה לעידוד

משמעותי גם בזכות המדיניות ששמרה במשך שנים רבות על שער חליפין נמוך מאד של הין

-85 ין לדולר )לעומת טווח של 360 עמד על 1970 -1955לעומת הדולר. שער החליפין בשנים

(.לעומת זאת היבוא, פרט ליבוא חומרי גלם, מזון וטכנולוגיה,1990-2012 ין לדולר בשנים 125

הוגבל בשיטות ישירות ועקיפות. כתוצאה מכך התקיים ביפאן במשך כל השנים עודף יצוא

גדול. עודף יצוא זה התמיד על אף העלייה בשער הין .

ממדינה שהתבססה על חיקויים, ועל טכנולוגיה מיובאת, הפכה יפאן למדינה מובילה בתחום

המחקר, המדע והטכנולוגיה. ופירמות כמו סוני ,טושיבה, קנון, ניקון, מיצובישי, הונדה, טויוטה

ועוד רבות אחרות הפכו למותגים בינלאומיים מוערכים המייצגים את פסגת הטכנולוגיה.

אחד הגורמים המכריעים בתהליך הצמיחה של המשק היפאני היה פיתוחה של מערכת

( החלה יפאן לשים דגש חשוב על תחום זה1868החינוך. כבר מאז הרסטורציה של מיג'י )

ופיתוח מערכת החינוך ביפאן היה בין המהירים בעולם. הדגש הושם על איכות גבוהה של

ההשכלה . הערכת ההשכלה ככרטיס כניסה לעולם המודרני ,לתעסוקה הולמת ולמעמד

חברתי גבוה, חלחלה לכל רובדי החברה והחשיבות שמיוחסת לנושא זה ביפאן היא עצומה.

נערכות בחינות כניסה לבתי הספר והתלמידים מתחרים ביניהם מי יצליח להיכנס לבתי הספר

היוקרתיים יותר. בדרבון ההורים, מבלים ילדים יפאנים רבים, כבר מגילאים נמוכים, את רוב

שעות הפנאי שלהם בקורסים המכינים אותם לבחינות הכניסה הללו.

מהתוצר הלאומי והמשיכה לגדול עוד יותר2% ל 1975ההשקעה במחקר ופיתוח הגיעה כבר ב

אחר כך. חלק גדול מן ההשקעה בוצע בתוך מפעלי התעשייה ולפיכך היה ברובו מחקר יישומי ,

פרסי12אולם גם בתחום המחקר הבסיסי היו ליפאן הישגים לא מבוטלים, דבר המתבטא ב

נובל שקבלו מדענים יפאניים בתחומי הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה.

צמיחתה המהירה של יפאן התאפשרה על ידי קיומן של חברות ענק אשר נוהלו בצורה ריכוזית

ואשר טיפחו מסירות ונאמנות גבוהה של עובדיהן, שחשו כי הם חלק מ"משפחה גדולה" ולכן

19עבדו במסירות ובחריצות. חברות אלה נוצרו בתקופת התיעוש המוקדם בסוף המאה ה

(. אלה היו חברות ענק, )מאורגנות לעתים(Zaibatsu ונקראו זייבטסו 20ובראשית המאה ה

100

קרובות על ידי משפחה שהחזיקה בבעלות על החברה( שחלשו על חלקים גדולים של המשק

התעשייתי היפאני. חברות אלה שיתפו פעולה עם המשטר הפאשיסטי ששלט ביפאן בשנות

השלושים. השלטונות האמריקאים שסייעו בארגון המשק מחדש לאחר המלחמה, האמינו

בתחרותיות ולחצו לפרק את חברות הענק המונופוליסטיות. אולם החברה היפאנית הייתה

באופן טבעי רגילה לקיומן של חברות ענק ומערכת הבנקים ביפאן עזרה לארגן צורה חדשה של

((Holding companies( שהיו מעין חברות אחזקה(Keiretsuחברת ענק שנקראה קיירטסו

ענקיות מאורגנות ומתואמות על ידי הבנקים. הקיירטסו היו תאגידים או בריתות בין חברות

שסיפקו האחת לשנייה מוצרי ביניים ויידע והיו מחוברות ביניהן בצורה של אינטגרציה אנכית

)כאשר כל שלבי הייצור מחומר הגלם ועד למוצר המוגמר מתבצעים במסגרת קבוצה אחת(.

שהחזיקה את חברת טויוטה וכן מפעלי פלדה, מכונאות , דלק Tokaiדוגמא טובה היא קבוצת

ואלקטרוניקה.

יפאן, כמו מדינות אחרות במזרח אסיה, מאופיינת בשיעור חסכון גבוה, דבר שהקל על הצבר

ההון שאף הוא תרם לצמיחת המשק. אולם יתכן שדווקא תכונה זו שמשמעותה היא כמובן,

שיעור צריכה נמוך, פגעה מאוחר יותר בצמיחה הכלכלית. בשנות התשעים , בעקבות

, נכנסה יפאן למיתון שנמשך למעלה מעשר שנים )"העשור1990התפוצצות בועת הנכסים ב

האבוד"( וזאת על אף מאמצים של הבנק המרכזי לעידוד הביקושים על ידי הורדה דרסטית

והרחבה בכמות הכסף. בתקופה זו נוצרו ציפיות לירידת מחירים0%בשער הריבית לרמה של

ואלו הביאו לכך שמשקי הבית דחו עוד יותר את רכישת מוצרי הצריכה ועובדה זו החמירה עוד

ניכרת התאוששות מסוימת של המשק21יותר את המיתון . רק בעשור הראשון של המאה ה

היפאני ובעת כתיבת ספר זה נוקט הבנק המרכזי היפאני מדיניות מכוונת להחלשתו של הין

במגמה לעודד את היצוא ואת המשק בכלל. שער החליפין של הין ביחס לדולר ירד בחודשים

.20%-15% בשיעור של כ 2013 ובראשית 2012האחרונים של

שנה והיא כמעט הגבוהה בעולם , אולם יחד עם זה סובלת83תוחלת החיים ביפאן היא מעל

יפאן בשנים האחרונות מבעייה חמורה של ירידה דרסטית בקצב הריבוי הטבעי והזדקנות

האוכלוסייה, דבר העלול להשפיע עוד יותר על האטה בקצב הצמיחה של המשק. עובדה זו

גרמה לכך שניכרת הגמשה מסויימת במדיניות היפאנית ביחס להגירת עובדים, שקודם לכן

כמעט ולא הייתה קיימת ביפאן.

ארבעת הנמרים האסייתיים דרום קוריאה, טייוואן, הונג קונג וסינגפור - שהיו–ארבעת המשקים האסייתיים הללו

בראשית שנות החמישים משקים עניים המבוססים על כלכלה מסורתית, הצליחו תוך שנים

מועטות לפרוץ ולהגיע לרמת פיתוח מרשימה ואף לרמות תוצר לנפש מן הגבוהות בעולם.

101

בעוד שסינגפור–לכל אחד ממשקים אלו יש תנאים ייחודיים משלו והם נבדלים גם בגודלם

מליון נפש )בהתאמה( הרי7 ו 5והונג קונג הן למעשה ערי-מדינה ואוכלוסייתן עומדת על כ

מליון נפש. יחד עם זה50 מליון ואוכלוסיית דרום קוריאה מגיעה ל 23אוכלוסיית טייוואן היא

קיימים מספר מאפיינים משותפים לכולם :

כל אחד מהם היה תחת כיבוש יפאני במלחמת העולם השנייה )וקוריאה עוד קודם לכן(. דרום

מול1950-1953קוריאה עברה בנוסף לכך גם את המלחמה שהתחוללה על אדמתה בשנים

צבאות צפון קוריאה שהסתייעו בסין הקומוניסטית. בכל ארבעת המשקים היה קיים שפע של

עבודה זולה והעדרם של איגודים מקצועיים מנע עליות שכר. הממשלות , שלא היו ממשלות

דמוקרטיות, תרמו במדיניותן לעידוד התעשייה והצמיחה ובמיוחד השקיעו משאבים רבים

בפיתוח מערכת החינוך, תוך מתן עדיפות לחינוך המדעי והטכנולוגי. האוכלוסייה בשלושה

מהמשקים הייתה ממוצא סיני והתאפיינה במסורת תרבותית של חריצות , משמעת ושיעור

חיסכון גבוה. גם באוכלוסיית דרום קוריאה ניכרו מאפיינים דומים. כל ארבעת המשקים עברו

לשיעורי צמיחה של כ60תהליך תיעוש וצמיחה מוטת יצוא והגיעו כבר בראשית שנות ה

לשנה בתוצר לנפש והם התמידו בהם במשך שנים רבות.7% לשנה בתוצר הלאומי וכ 10%

בכל אחד מארבעת המשקים הללו התפתחו בעיקר הענפים בהם נהנה המשק מיתרון יחסי.

בהיותם מבוססים במידה רבה על סחר חוץ, נפגעו כל ארבעת המשקים מהמשברים

90 - המשבר האסייתי של סוף שנות ה 21 וראשית המאה ה 20שהתרחשו בסוף המאה ה

אולם הצליחו להתאושש ורמת התוצר הגולמי לנפש בהם מגיעה– 2008והמשבר שהחל ב

$ בסינגפור )נתונים של ה59,710 $ בדרום קוריאה ל 31,220 לרמות שבין כ 2011בשנת

IMF המבוססים על שוויון כוח קנייה , PPPיצוין כי אפילו דרום קוריאה שרמת התוצר לנפש .)

בדירוג העולמי ורמת התוצר30אצלה היא הנמוכה מבין ארבעת המדינות, מצויה במקום ה

לנפש אצלה דומה לזו של ישראל והיא גבוהה מזו של ניו זילנד או של קפריסין. יחד עם זאת

חובה לציין כי תהליך הצמיחה המהירה שעברו ארבעת המשקים הללו, שנשלטו, כאמור, בידי

ממשלות שלא היו דמוקרטיות, בצירוף העובדה שלא היו קיימים בהם איגודים מקצועיים )או

שאלו היו חלשים ביותר( הביאו לכך שהצמיחה הייתה כרוכה גם בעלייה ניכרת במידת אי

השוויון בחלוקת ההכנסות בהם.

להלן נסקור בקצרה את ההתפתחויות בכל אחד מארבעת המשקים.

קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית היא המדינה הגדולה ביותר מבין ארבעת הנמרים האסייתיים גם בשטחה וגם

מליון נפש(.50בגודל אוכלוסייתה )כ

ועד לסיום מלחמת העולם השנייה באוגוסט1910חצי האי הקוריאני היה תחת שלטון יפאני מ

. בתום המלחמה חולקה הארץ לשני אזורי כיבוש כאשר החלק הדרומי מצוי תחת1945

הוקמו שתי המדינות1948שליטה אמריקאית ואילו החלק הצפוני תחת שלטון סובייטי. ב

102

. האזור הצפוני היה38קוריאה הצפונית וקוריאה הדרומית כאשר מבדיל ביניהן קו הרוחב ה

מתועש יותר ואילו קוריאה הדרומית התבססה בעיקר על חקלאות מסורתית, דיג ותעשייה

זעירה.

כאשר1953 פלשו כוחות צפוניים לדרום והחלה מלחמת קוריאה שנמשכה עד 1950ביוני

כוחות האו"ם בהנהגת ארה"ב מסייעים לדרום כנגד הצפון, שקיבל סיוע מכוחות סיניים. לאחר

. על פי הסכם1953 שנים נחתם הסכם שביתת הנשק בחודש יולי 3קרבות קשים שנמשכו כ

זה נותר הגבול בין המדינות פחות או יותר במיקומו המקורי. כיון שרוב הקרבות התנהלו

בדרום , נותרה קוריאה הדרומית במצב של הרס חמור של המשקים החקלאיים, התשתיות ,

מבני הציבור ומבני המגורים ורמת החיים של האוכלוסייה הייתה נמוכה ביותר )התוצר לנפש

דולר(. מייד לאחר המלחמה קבלה קוריאה הדרומית סיוע אמריקאי שבתחילה200עמד על כ

הופנה בעיקר לשיקום הסקטור החקלאי. הסובסידיות שניתנו לגידולים החקלאיים ובמיוחד

לאורז אפשרו למגדלים לייצא אורז במחירים תחרותיים. במקביל חלה עלייה בפריון הייצור

בחקלאות, דבר שאפשר מעבר כוח אדם לערים ולתעשייה.

קבלה דרום קוריאה סיוע חוץ משמעותי מארה"ב וגם מסוכנות הסיוע של1953-1960בשנים

האו"ם. סיוע זה אפשר לממן את יבוא המזון, חומרי הגלם והמכונות. בעקבות הירידה בסיוע

ננקטה מדיניות לעידוד היצוא בעיקר על ידי הקלות מס ואשראי בריבית1960החוץ לאחר

, דבר60נמוכה ליצואנים. שערי הריבית לשאר חלקי המשק דווקא הועלו באמצע שנות ה

שהביא להגדלה בשיעור החיסכון ואפשר לבנקים להרחיב את היצע ההלוואות שלהם.

בשל1960לאחר מספר שנים של חוסר שקט פוליטי , נפלה הממשלה הדמוקרטית באפריל

הפיכה צבאית בה תפש את השלטון1961מהומות הסטודנטים . בהמשך התרחשה במאי

. )פארק1987הגנרל פארק צ'ונג הי. במדינה התקיים שלטון אוטוריטארי שהחזיק מעמד עד

כונן בקוריאה שלטון דמוקרטי(.1987 אולם רק בשנת 1979נרצח ב

ועלה5.5% עמד שעור הצמיחה השנתי הממוצע של המשק על 50כבר באמצע שנות ה

-1967 לשנה ובשנים 9% על שיעור ממוצע של 1967 – 1963בהתמדה עד שעמד בשנים

לשנה. הפיתוח התמקד בסקטור התעשייתי ובעיקר ביצוא התעשייתי ואילו10% על 1975

משקלה של החקלאות בתוצר ירד. בתקופה הראשונה התבססה הצמיחה על כוח העבודה

הזול והיצוא היה מורכב ממוצרים עתירי עבודה כמו לבידים, אריגי כותנה, ביגוד וגם ברזל

עלה משקלם של מוצרי חשמל ונעליים. הממשלה עודדה את התאגידים70ופלדה. משנות ה

( הידועים בהם הם יונדאי )(Chaebol)הקונגלומרטים( התעשייתיים שהיו בבעלות משפחתית

Hyundai( בתעשיית הרכב , סמסונג )Samsungבתחום מוצרי צריכה ברי קיימא ומוצרי )

בייצור רכב.Kia) בתחום של מוצרי צריכה ברי קיימא וקיאה )LGהאלקטרוניקה ומאוחר יותר

הממשלה ביצעה השקעות רבות בתשתיות ובהון פיזי, אולם במיוחד תרמה הממשלה

לתהליך הצמיחה על ידי ההשקעות הרבות בהון אנושי. הממשלה הביאה להתרחבות ללא

היסודית העל-יסודית והגבוהה כאחד. חינוך חובה חינם הונהג–תקדים של מערכת החינוך

103

שנים3 שנים(. כל שלבי החינוך הגבוהים יותר )6 בחינוך היסודי בלבד )1949כבר בשנת

שנים חטיבה תיכונית-עליונה( היו כרוכים בתשלום, אולם שיעורי הנרשמים3חטיבת ביניים ו

. הוקמו גם בתי ספר מיוחדים להשכלת מבוגרים. בעוד שבשנת90%לבתי הספר היו גבוהים מ

הרי כבר בשנות הששים נעלמה78% עמד שיעור האנשים שלא ידעו קרוא וכתוב על 1945

תופעת האנאלפאבתיות. חלה גם הרחבה ניכרת במספר המכללות והאוניברסיטאות.

הביקוש הגדול ללימודים אקדמאיים בקוריאה מוסבר גם על ידי המניע של עלייה בסולם

החברתי וגם בכך שההכנסה לבוגר מכללה היא כפולה מזו של בוגר חטיבה תיכונית-עליונה.

הדגש שהושם במערכת החינוך על התחום המתמטי והמדעי אפשר הרחבה של היצע כוח

האדם האיכותי, שהיה הבסיס לצמיחה המהירה בתעשיות הטכנולוגיה העילית. בתחום זה

למעמד מוביל בעולם והפכה20הגיעה קוריאה הדרומית כבר בעשור האחרון של המאה ה

ליצואן בקנה מידה עולמי בתחום הטלפונים הסלולארים החכמים, המסכים הדקים, כרטיסי

זיכרון למחשבים, מוליכים למחצה ועוד. ענפי יצוא חשובים נוספים הם כלי הרכב וכן ענף

בניין האניות. בענף זה הפכה קוריאה הדרומית לאחד מהיצרנים החשובים בעולם.

לא פסח על דרום קוריאה.1997המשבר הפיננסי שפגע בארצות דרום מזרח אסיה בשנת

המשק הקוריאני נפגע במיוחד משום שבניגוד ל"נמרים האסייתיים" האחרים, היה למשק חוב

.80חיצוני גבוה שנוצר ברובו בשנות ה

כמה מתאגידי הענק הקוריאנים פשטו את הרגל, אולם המשק הצליח97-99בשנות המשבר

הנהיגה הממשלה ליברליזציה במשק21להתאושש במהירות מן המשבר. בראשית המאה ה

והקטינה את מידת התערבות הממשלה. כמו כן הונהג פיקוח על התאגידים הגדולים, במגמה

שנה צמח התוצר בשיעור שנתי ממוצע של כ60לעודד את התחרות במשק. לאחר שבמשך כ

בעולם15, קוריאה הדרומית היא כיום מדינה תעשייתית מפותחת והיא הכלכלה ה 8%

בעולם ,30מבחינת גודל התוצר הלאומי. מבחינת רמת התוצר לנפש היא מצויה במקום ה

,2011 לשנת IMF דולר )על פי נתוני ה 31,220ברמת תוצר מקומי גולמי לנפש של

(.PPPהמבוססים על שוויון כוח הקנייה

קוריאה הדרומית מהווה דוגמא מאלפת לחשיבות של שלטון ומוסדות נכונים בתהליך

התפתחות הכלכלית. מבחינה גיאוגרפית, אתנית, תרבותית והיסטורית אין כל הבדל בין קוריאה

הצפונית לקוריאה הדרומית. ההפרדה ביניהן הייתה מלאכותית ושרירותית והיא תוצאה של

מקריות היסטורית . ההבדל היחיד הוא בכך שבקוריאה הדרומית מתקיימת חברה חפשית

ומשק חפשי בעוד שצפון קוריאה היא משק נשלט וטוטליטרי ששליטיו החליטו על סגירתו

וניתוקו ממשקי העולם האחרים , באופן כמעט הרמטי. ויחד עם זאת החליטו להקדיש

לצרכים צבאיים חלק ניכר מהמקורות המצומצמים שלו. כתוצאה מכך - העושר ורמת החיים

מזו של18בדרום גבוהים לאין שעור מאשר בצפון. ההכנסה לנפש בצפון קוריאה קטנה פי

דרום קוריאה וההערכה היא שבמונחים של רווחה כלכלית הפער הוא אפילו גדול יותר.

104

טייוואן ועד תום1895טייוואן )שנקראה בעבר פורמוזה( היא אי הסמוך לחופי סין. החל בשנת

מלחמת העולם השנייה. הייתה טייוואן תחת שליטה יפאנית. באופן פרדוקסאלי תרם הכיבוש

היפאני לפיתוחה העתידי של טייוואן משום שהשלטון הקולוניאלי היפאני השקיע בפיתוח

כבישים מסילות ברזל ומערכות השקיה. כל זאת במטרה להרחיב את יבולי האורז–התשתיות

והסוכר בטייוואן ולייצאם ליפאן.

( במלחמת(Mao Zedongלאחר ניצחונם של הקומוניסטים בראשותו של מאו צה דונג

((Kuomintang, נסוגו הצבאות הלאומנים המובסים 1949האזרחים בסין, בחודש אוקטובר

כונן שםChiang Kai Shekלטייוואן, יחד עם בני משפחותיהם, ומנהיגם הגנרל , צ'אן קי שק

המשיך להתקיים בטייוואן1987 , אולם עד שנת 1975את ממשלתו. צ'אן קאי שק נפטר ב

משטר צבאי, אוטוריטארי, ללא כל אופוזיציה.

בתקופה הראשונה הושם דגש על החקלאות שהמשיכה להתפתח, בסיוע אמריקאי. במגמה

סיוע חוץ1951-1965לתמוך במשטר האנטי קומוניסטי, הזרימה ארה"ב לטייוואן בשנים

מיליארד דולר. מקורות אלו נוצלו ברובם להשקעה בתשתיות ובדשנים ואכן4בהיקף של

הסקטור החקלאי הגיע לרמת פריון גבוהה ביותר.

החל בשנות הששים הוחל במהלך של הורדת המכסים על מוצרים מיובאים והתמקדות

בפיתוח היצוא ובעיקר היצוא התעשייתי. באותו זמן החלו חברות בינלאומיות להשקיע בטייוואן

מתוך כוונה לנצל את שפע כוח העבודה הזול הקיים בה . המוצרים העיקריים שיוצרו היו מוצרי

טקסטיל , צעצועים ומוצרי נוי.

המשאבים הרבים שהגיעו לממשלה, אפשרו לה להרחיב את התשתיות, להשקיע במיזמי

בנייה, כבישים, נמלי ים ואוויר. תחום חשוב נוסף היה מערכת החינוך שהורחבה בשיעורים

ניכרים. בתחילה הונהג חינוך חובה יסודי ואחר כך התפתחה גם מערכת ההשכלה הגבוהה,

עם דגש חזק שהושם על התחום הטכנולוגי. מערכת זו סיפקה כוח אדם איכותי ששימש

בהמשך בסיס לפיתוח ענפי הטכנולוגיה העילית. כבר בשנות השבעים הייתה טייוואן המדינה

שנה עמד שיעור30בעלת שיעור הצמיחה הגבוה ביותר באסיה, אחרי יפאן. ובמשך יותר מ

. למרות התמורות הפוליטיות שאירעו בראשית שנות ה8%הצמיחה השנתי הממוצע בה על

, כאשר ההתקרבות בין ארה"ב לסין הקומוניסטית פגעה בלגיטימיות של טייוואן והיא אפילו70

סולקה מארגון האומות המאוחדות, המשיך המשק הטיוואני להתפתח בקצב מהיר. רוב מדינות

העולם אמנם אינן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם טייוואן , אך הדבר אינו מונע מהן לקיים

עמה קשרי מסחר הדוקים.

הפכה טייוואן למשק קפיטליסטי דינמי ומתפתח. באותה תקופה החל גם80כבר בשנות ה

מייצור המחשבים העולמי30% כ 2003 חומרה ותוכנה. בשנת –הפיתוח של ענף המחשבים

נעשה בטייוואן.

105

פגע בטייוואן פחות מאשר במשקים אחרים משום90המשבר האסיאתי של סוף שנות ה

שבשל ההשקעות הזרות הרבות, לא היה לה חוב חיצוני וכמו כן היו קיימות בה באותו זמן

הגבלות על זרימה החוצה של ההון הזר.

טייוואן שונה מיפאן ומקוריאה בכך שהצמיחה בה נעשתה על ידי פירמות קטנות ובינוניות ולא

היו בה חברות ענק. פירמות אלו היו מרושתות היטב וגילו גמישות ויכולת התאמה גבוהה

שאפשרו להם להשתלב במהירות בתעשיות מתקדמות כמו תעשיית המחשבים.

37,716$ מליון התושבים בטייוואן מרמת תוצר מקומי גלמי ממוצעת לנפש של 23כיום נהנים

( רמה זו נופלת רק במקצתPPP המבוססים על שוויון כוח הקנייה 2011 לשנת IMF)נתוני ה

מזו של גרמניה וגבוהה במקצת מזו של בריטניה.

הונג קונג , לאחר התבוסה הסינית במלחמת האופיום הראשונה, נאלצה סין למסור לבריטניה1842בשנת

,לאחר מלחמת האופיום השנייה, צורף1860את האי הונג קונג שהפך למושבה בריטית. ב

התווספו גם "הטריטוריות החדשות"1898( ובשנת (Kowloonאליה חצי האי קאולון

שנים. הונג קונג השוכנת בחוף הדרום מזרחי של סין99שהוחכרו לבריטניה לתקופה של

נמל מסחרי משגשג שהיווה נקודת חיבור בין סין לבין שאר20הייתה כבר בראשית המאה ה

גם מאירופה וגם מסין. בתקופת מלחמת העולם השנייה–העולם והיא משכה השקעות זרות

הייתה הונג קונג תחת כיבוש יפאני. בתקופת הכיבוש סבלה האוכלוסייה מרעב ומחלות

נפש750,000 מליון לכ - 1.5וכתוצאה מכך חלה ירידה חדה בגודלה והיא ירדה מרמה של

בלבד. לאחר השחרור ובעיקר בעקבות הניצחונות של הכוחות הקומוניסטים הסינים על

הכוחות הלאומנים, נהרו להונג קונג מסין אנשים רבים שחששו מהשלטון הקומוניסטי. ביניהם

גם סוחרים ואנשי עסקים רבים והאוכלוסייה החלה לגדול בקצב מהיר. הגירה זו של עובדים,

40יזמים וגם של הון, נתנה דחיפה חשובה להתפתחותה העתידית של העיר. עוד בסוף שנות ה

התפתחה בהונג קונג תעשייה זעירה של מוצרי פלסטיק, בעיקר צעצועים, שהרוב המכריע של

תוצרתה יועד לייצוא. בהמשך חלה התפתחות מהירה של תעשיית הטקסטיל שאף היא

הייתה מכוונת בעיקר ליצוא. תעשיות אלו התבססו על כוח העבודה הזול והן פעלו בסביבה

חופשית, ללא רגולציות ממשלתיות , ללא איגודים מקצועיים וללא זכויות עובדים. הכלכלן

Laissהמפורסם, מילטון פרידמן נהג לתאר את הונג קונג בתור הדוגמא המובהקת לכלכלה של

ez faireהונג קונג אמנם לא קבלה כל סיוע חוץ אולם היא הייתה אבן שואבת להשקעות הון .

התפתחו בה גם מפעלי אלקטרוניקה. המושבה נהנתה גם מתנופת70זרות רבות. בשנות ה

בנייה ובשל המחסור בקרקע נבנו בה בעיקר גורדי שחקים ופותחה גם מערכת תחבורה ציבורית

מסועפת ויעילה הכוללת כבישים ורכבות תחתיות. מקור נוסף להכנסות היה ענף התיירות וזאת

משום שבתקופה שסין עדיין לא הייתה פתוחה לתיירות מערבית, היוותה הונג קונג תחליף

106

נגיש. ביקור בה אפשר הצצה לעולם התרבות הסינית . גם כאשר התאפשר הביקור בסין, נהגו

התיירים בדרך כלל לכלול במסלול הטיול שלהם גם את הונג קונג.

וגם רמת9%במשך עשרות בשנים צמח התוצר של הונג קונג בשיעור שנתי ממוצע של כ

החיים של האוכלוסייה הגדלה עלתה בהתמדה. החינוך בהונג קונג היה בהתאם למודל הבריטי

שנים( ולרמה התיכונית הנמוכה6 חינוך אליטיסטי ומסנן. הונהג חינוך חובה לרמה היסודית )–

שנים(. התלמידים יכלו לבחור את המוסד בו למדו והכניסה למוסדות הלימוד היוקרתיים3)

הותנתה בבחינות כניסה. מערכת החינוך התבססה על כיתות קטנות. העלייה ברמת החיים

הביאה לעלייה בביקוש להשכלה, דבר שהביא גם להתרחבות מערכת החינוך, על כל שלביה.

מאחר שהביקוש להשכלה גבוהה עלה על ההיצע, רכשו סטודנטים רבים את השכלתם

באוניברסיטאות בחו"ל. גם בהונג קונג הושם דגש על החינוך הטכנולוגי והמדעי וכמובן על

לימוד אנגלית, עובדה שתרמה תרומה חשובה להתפתחות העתידית של המשק. עד היום

משיגים התלמידים בהונג קונג הישגים נאים בהשוואה בינלאומית בתחום לימודי המתמטיקה

והמדעים. הגידול בכוח האדם האיכותי אפשר התפתחות תעשיית הטכנולוגיה העילית. החל

– הפכה הונג קונג, בדומה לטייוואן, ליצרנית חשובה בעולם בענף המחשבים 80בשנות ה

חומרה ותוכנה כאחד וכן ליצרנית מוצרי אלקטרוניקה כמו רדיו-טרנזיסטורים, טלביזיות ,

מכשירי מיקרוגל ועוד. בהמשך החל מרכז הכובד של כלכלת הונג קונג לנוע בכיוון סקטור

בנקאות וביטוח. במקביל חל צמצום בסקטור–השירותים, במיוחד השירותים הפיננסיים

התעשייתי )במיוחד בענפי הטקסטיל והפלסטיק( וכוח האדם עבר ממנו אל ענף השירותים.

נפתחו בנקים רבים ובנקים זרים פתחו סניפים בהונג קונג. הבנקים של הונג קונג הפכו לספקי

ההלוואות העיקריים לאזור אסיה. הבורסה של הונג קונג הפכה לאחת החשובות בעולם. והונג

קונג הפכה לאחד המרכזים הפיננסים המובילים . חברות רב לאומיות רבות מיקמו בהונג קונג

את המטות האזוריים שלהם . מקור חשוב נוסף לצמיחתה הכלכלית של הונג קונג היה הנמל

שלה שהמשיך להתפתח ולשגשג, במיוחד לאור הגידול הניכר בהיקפי המסחר שבין אזור דרום

מזרח אסיה ובמיוחד סין לבין אירופה וארה"ב.

הוחזרה הונג קונג כולה לשליטת סין, בתוקף הסכם שנחתם בין בריטניה לבין1997 ביולי 1ב

שתי שיטות". סוכם כי למשך– וכותרתו הייתה "מדינה אחת 1985ממשלת סין העממית ב

חמישים שנה תוכל הונג קונג לשמר את אופייה הקפיטליסטי , את המטבע שלה ואת מערכת

המיסוי ומדיניות ההגירה וגם חלק ממערכת הממשל שלה והיא תהווה מחוז אוטונומי בסין. על

אף החששות התנהל המעבר )עד כה( באופן חלק למדי.

נפגעה הונג קונג מהמשבר הפיננסי שפקד את מדינות דרום מזרח אסיה.1997-98בשנים

אמנם בהבדל מקוריאה הדרומית, לא היה להונג קונג חוב חיצוני אולם היא נפגעה בגלל משקלו

. לאחר60%הגבוה של הסקטור הפיננסי בכלכלת המשק. שוק המניות צנח בשיעור של כ

מספר שנים התאוששה כלכלת הונג קונג והיא המשיכה לצמוח, אם כי היא נפגעה שוב במשבר

. קצב צמיחת התוצר אמנם ירד מהרמה בה היה בחמשת העשורים הקודמים )מ2008של

107

מיליונים מרמת7( אולם למרות זאת נהנית אוכלוסיית הונג קונג המונה מעל ל 1997 – 1945

המבוססים על שוויון כוח2011 לשנת IMF $ )נתוני ה 49,417תוצר מקומי גלמי לנפש של

הקנייה(, רמה שהיא אחת הגבוהות בעולם.

.

סינגפור הן בשטחה והן בגודל–עיר המדינה סינגפור היא הקטנה מבין ארבעת הנמרים האסייתיים

מהתושבים הם ממוצא סיני והשאר70% מליון תושבים. כ 5אוכלוסייתה , העולה במקצת על

של20הם הודים ומאלזים. סינגפור שוכנת בקצה הדרומי של חצי האי המאלזי. החל בשנות ה

הייתה סינגפור מושבה בריטית . בתקופת מלחמת העולם השנייה היא נכבשה19המאה ה

היא זכתה1963. ב 1945, סבלה תחת הכיבוש היפאני ושוחררה ב 1942על ידי יפאן בשנת

והפכה למדינה1965לעצמאות מבריטניה ) יחד עם מלזיה( אולם היא נפרדה ממלזיה ב

עצמאית. המדינה מוגדרת כרפובליקה ומתקיימות בה בחירות, אולם לא קיימת בסינגפור

דמוקרטיה אמיתית והמשטר הוא סמכותי ואוטוריטארי.

(Lee Kuan Yewתפקיד מפתח בצמיחה הכלכלית המדהימה של סינגפור מילא לי קואן יו )

. הוא העלה1959-1990שהיה ראש ממשלתה הראשון של סינגפור וכיהן בתפקיד זה בשנים

את ארצו על מסלול קפיטליסטי ונחשב בסינגפור לדיקטטור נאור ול"אבי האומה". הוא הנהיג

משטר שהקפיד על חוק וסדר, ממשל יעיל, סדר ציבורי ובטחון אישי ונקט יד קשה כנגד כל

הפרת חוק. המערכת הכלכלית שפותחה בסינגפור בתקופתו, בנויה על תמריצים כלכליים, קניין

פרטי ומינימום רגולציה. ואכן תחת שלטונו הפכה סינגפור לאחד המשקים המשגשגים ביותר,

כאשר רמת החיים של תושביה היא מן הגבוהות בעולם.

מיקומה הגיאוגרפי הקנה לסינגפור יתרון עצום משום שכל הסחר של המזרח הרחוק עם

אירופה עובר דרך נמליה. זו הייתה ללא ספק סיבה חשובה לכך שסינגפור משכה הרבה

בוצעו השקעות תשתית רבות בפיתוח הנמלים ונמלה של סינגפור70השקעות זרות. בשנות ה

הפך לנמל הרביעי בגודלו בעולם. הוקמו גם מפעלי זיקוק נפט ומיכליות המובילות נפט גלמי

מהמזרח התיכון למזרח הרחוק נוהגות לעצור בסינגפור על מנת לזקק את הנפט שאחר כך

יועבר ליעדיו הסופיים. מפעלי זיקוק אלו היוו גם בסיס לפיתוח תעשייה פטרוכימית. בסינגפור

התפתחה גם תעשיית בניין אניות והמשק הפך לאחד המובילים בעולם בענף זה. בדומה

לממשלות אחרות בדרום מזרח אסיה, השקיעה גם ממשלת סינגפור בפיתוח מערכת החינוך

הציבורית, דבר שהעלה את איכות כוח האדם. החינוך מבוסס במידה רבה על שינון ולימוד

מכני ויחד עם זאת מושמעות לא פעם טענות אודות חוסר היצירתיות של התלמידים

הסינגפוריים. לפני מספר שנים הגיעה לישראל משלחת של אנשי חינוך מסינגפור במטרה

ללמוד מישראל את סוד היצירתיות.

108

התפתח80 הוקמו מפעלי אלקטרוניקה שתוצרתם יועדה ליצוא ובשנות ה 70בסוף שנות ה

ייצור מחשבים. בהמשך הועבר הדגש לענפי הביוטכנולוגיה והפרמצבטיקה. ענפי התעשייה

בסינגפור הם מפותחים ותורמים רבות להכנסות מיצוא מוצריהם, אולם הסקטור שממנו נובע כ

מהתמ"ג של סינגפור הוא סקטור השירותים. בנוסף לנמלים שהיקף הפעילות בהם75%

המשיך לגדול , התפתחו בעיקר השירותים הפיננסיים והעסקיים. בנקים רבים פתחו סניפים

בסינגפור וכך גם חברות ביטוח וחברות יעוץ בינלאומיות. סינגפור הפכה לאחד המרכזים

הפיננסיים החשובים בעולם.

היו השלכות גם לגבי1997-98למשבר הפיננסי שהכה את מדינות דרום ומזרח אסיה ב

סינגפור, בעיקר בשל גודלו וחשיבותו של הסקטור הפיננסי שלה ומחירי המניות בה ירדו. אולם

חוסנה של הכלכלה, העדר מחלט של חוב חיצוני ויתרות מטבע חוץ עצומות אפשרו לה

. לאחר עשרות בשנים שבהם עלה התוצר2008להתאושש במהירות וכך גם במשבר של

בקירוב, נהנית אוכלוסיית סינגפור מרמת תוצר10%המקומי הגולמי בשיעור שנתי ממוצע של

המבוססים על שוויון כוח הקנייה(.2011 לשנת IMF )נתוני ה 59,710$מקומי גולמי לנפש של

רמה זו היא מהגבוהות ביותר בעולם והצמיחה הכלכלית של המשק נמשכת, אם כי בשיעורים

נמוכים במקצת מאלו שהיו בעבר, בין השאר משום שסינגפור עומדת כיום בפני בעיה של

מחסור בכוח אדם.

. סין 7

ההיסטוריה של סין מציבה בפני ההיסטוריון הכלכלי שתי שאלות קשות :

.מה מסביר את המעבר של סין ממדינה מפותחת, אולי המפותחת בעולם בתקופה שעד1

(, למדינה נחשלת, ענייה ומושפלת בידי המעצמות15 )או עד המאה ה 13המאה ה

.20 וראשית המאה ה 19האירופאיות בסוף המאה ה

השנים האחרונות בסין והפך אותה למדינה בעלת30. מה מסביר את המהפך שהתחולל ב 2

שיעור הצמיחה המהיר בעולם והמשק השני בגודלו בעולם אחרי ארה"ב.

סין היא אחת הציביליזציות העתיקות ביותר בעולם וניתן לראות בה רצף של קיום מדיני כבר

המונגולים,–החל מהאלף השני לפני הספירה, גם אם בחלק מהתקופה היא נשלטה בידי זרים

. גם תחת שלטונן של שושלות שונות ניתן1644-1911 והמנצ'ו בתקופה 1271-1368בתקופה

מאפיינים ייחודיים דומים . כמו למשל1911לגלות בציביליזציה הסינית במשך כל התקופה עד

ניהול המדינה על סמך עקרונות הפילוסופיה של קונפוציוס.

לפנה"ס , נולד למשפחת אצילים ושמש תחילה כפקיד479 – 551קונפוציוס שחי בין השנים

רם מעלה בחצר אחד האצילים הפיאודליים ואחר כך התפרסם כפילוסוף ומורה נודד. הוא

נחשב לפילוסוף הסיני הגדול ובעל ההשפעה הרבה ביותר. בהסתמך על אמרותיו פותחה על ידו

109

ובעיקר על ידי תלמידיו ומפרשיו, מערכת שלמה של עקרונות שהיוו תפיסת עולם אידיאולוגית,

מדינית וחברתית. עקרונות אלו השפיעו על כל עולם התרבות הסיני וגם על התנהלות השלטון

בסין )ואף בקוריאה הסמוכה(. הוא הטיף לחברה המבוססת על עקרונות המוסר, היושר

והצדק ,אולם תפיסתו את החברה היא ריבודית ולפיכך כל אחד חייב להתנהג באופן המתאים

למעמדו החברתי. הקיסר "בן השמיים" נבחר בחסד עליון והמוני העם חייבים לציית לו.

השליט שבאופן עקרוני היה כל יכול, הפעיל את סמכותו באמצעות המנגנון הממשלתי של

המנדרינים. לשם כך הוקם כבר במאה השנייה לפנה"ס מכון–הפקידים שהיו בעלי השכלה

קיסרי להכשרת פקידי שלטון ומאוחר יותר הונהגה מערכת של בחינות ותארים שהיו תנאי

להשגת משרה ממשלתית. הפילוסופיה של קונפוציוס הדגישה את המוסר וגם את הרציונליות .

העקרונות החשובים ביותר היו הנאמנות למשפחה והכבוד למסורת ולחכמת המלומדים

הקדמונים וכמובן הציות לשליט. עקרונות אלו מנעו למעשה כל אפשרות של שינוי חברתי

ופוליטי במערכת.

הציביליזציה הסינית התפתחה בראשיתה באגן המרכזי של הנהר הצהוב )הואנג הו( ורק מאוחר

יותר התפשטה גם דרומה עד למישורי נהר היאנג-צה. היא התבססה על חקלאות שהייתה

עתירת עבודה וגידלה בתחילה בעיקר דוחן. מאוחר יותר החלו לגדל גם חיטה ושעורה .

תבואות אלו גודלו באזורים הצפוניים של סין. האורז , שגדל בדרום סין, הוכנס למערכת

הגידולים רק בסוף האלף הראשון לספירה .

לפנה"ס הוקם לראשונה שלטון מרכזי ברוב שטחה של סין, כאשר שושלת צ'ין221רק בשנת

הקימה את האימפריה הסינית הראשונה. השלטון האבסולוטי הופעל באמצעות מערכת

ביורוקרטית של פקידים ומפקחים. נקבע חוק אחיד וכן מידות ומשקלות והונהג גם כתיב אחיד.

בתקופה זו הוחל גם בבניית החומה הסינית כדי להגן מפני פלישת שבטים נודדים מצפון. כבר

בתקופה זו החל להתנהל מסחר עם מרכז אסיה ואף עם אירופה לאורך דרך המשי. ידוע כי

בתקופת הרומאים התקיים יצוא של אריגי משי מסין. בהמשך ההתפתחות נבנו מערכות

השקיה ובמאה החמישית הוחל בכרייתה של התעלה הגדולה . שבסופו של דבר חיברה את

הנהרות הגדולים של סין , הזורמים ממערב למזרח ואפשרה קשרי תחבורה מצפון לדרום.

החקלאות שהתפתחה בשיעור ניכר אפשרה גידול מהיר באוכלוסיה וההערכה היא כי

. 1200 מליון, הוכפלה עד שנת 50 לספירה על כ 600האוכלוסייה שעמדה בשנת

( הפיתוח הקיף גם את960-1279פיתוח כלכלי מהיר היה בסין במיוחד בתקופת שושלת סונג )

החקלאות שבה שופרו מערכות ההשקיה והוכנסו שיפורים בגידול האורז שאפשרו שני מחזורי

גידולים בשנה.

התפתח ייצור כלי–עוד קודם לכן, עם התפתחות הערים, התפתחו גם המלאכות והמסחר

ברונזה ואחר כך גם ברזל, ייצור משי, פורצלן ונייר. עם פיתוח הנייר הומצא גם הדפוס וידוע כי

כבר במאה השמינית נעשה בסין שימוש בכסף נייר. המצאות סיניות נוספות היו המצפן

המגנטי ואבק השריפה. האחרון הומצא במאה התשיעית אך רק במאה העשירית נעשה בו

110

הגיעה סין למעמד של הכלכלה המפותחת ביותר1100שימוש למטרות צבאיות. סביב שנת

מבחינת רמתה הטכנולוגית, התפתחות המערכת המסחרית והפיננסית, גודל התוצר–בעולם

הלאומי וגם רמת התוצר לנפש )לפי נתוני אנגוס מדיסון(.

,שהייתה בנויה על גדות התעלה הגדולה, התפתחה תעשייה( Kaifeng)באזור העיר קייפנג

איש700,000 קייפנג הייתה העיר הגדולה בעולם, עם אוכלוסייה של כ 11משגשגת ובמאה ה

וכללה גם קהיליה יהודית נכבדה. בעיר היו תעשיות פחם, ברזל וכותנה שמבחינות רבות

מזכירות את המהפכה התעשייתית בבריטניה. אך התקפות חוזרות ונשנות של צבאות של

נוודים )בעיקר מנצ'ורים ומונגולים( גרמו לנפילתה ולדעיכתה הכלכלית.

פלשו המונגולים בהנהגת ג'ינגיס חאן ובהדרגה השתלטו על כל סין )וגם על רוב1221 בשנת

אסיה וכן על מזרח ומרכז אירופה (. נכדו של ג'ינגיס חאן, קובלאי חאן, הקיסר הסיני אותו פגש

.1368 את שושלת יואן המונגולית ששלטה בסין עד שנת 1280מרקו פולו במסעותיו, הקים ב

בתקופה זו התפתח המסחר עם המערב לאורך דרך המשי. באופן פרדוקסלי עלתה רמת

הבטחון בדרכים דווקא בעת הכיבוש המונגולי שהקיף אזורים נרחבים באסיה ובאירופה. אולם

הכלכלה הסינית ובמיוחד הסקטור החקלאי נפגעו מאד בעת הכיבוש המונגולי. מערכות

תשתית )השקיה ותחבורה( הוזנחו וכתוצאה מכך אירעו שיטפונות קשים ואלו, יחד עם שנות

14בצורת, גרמו לירידה ביבולים. סין נפגעה גם ממגפות, וגם המוות השחור באמצע המאה ה

. במיוחד נפגעה האוכלוסייה50%לא פסח עליה. כתוצאה מכך ירדה אוכלוסיית סין כמעט ב

באזורים הצפוניים ומרכז הכובד עבר מאזור הנהר הצהוב לדרום. תזוזת מרכז הכובד הכלכלי

לדרום, במיוחד כתוצאה מהפלישה המונגולית, גרמה גם לצמצום בשימוש בפחם )שהתרחב

עוד בתקופת שושלת סונג( משום שהמכרות העיקריים היו בצפון המדינה בעוד שהתעשייה

עברה לדרום.

.1368-1644לאחר סילוקם של המונגולים עלתה לשלטון שושלת מינג ששלטה בין השנים

בשליש הראשון של תקופה זו חלה התאוששות מבחינה כלכלית. האוכלוסייה חזרה לצמוח

מליון. הוחל בגידול כותנה ויחד עם זה100 היא הגיעה ליותר מ 15ולערך באמצע המאה ה

החל להתפתח ייצור של בגדי כותנה. התפתח מסחר בין סין לבין שכנותיה - יפאן, הפיליפינים,

חלה הרחבה ללא תקדים של צי15חצי האי המאלאי ואינדונזיה. ברבע הראשון של המאה ה

הסוחר הסיני. נבנו אניות רבות שגודלן היה פי כמה מגודלן של האניות האירופאיות בסוף

המאה. צי גדול זה בהנהגתו של האדמירל הסיני צ'נג-הו הגיע לאוקיינוס ההודי ואפילו לים סוף

הוציא הקיסר הסיני1433ולחופי אפריקה והסינים הקימו שם מאחזים מסחריים. אולם בשנת

הוראה האוסרת על קיום הפלגות למרחקים ואפילו הורה להרוס את הצי וגם לנטוש את

המאחזים המסחריים שהוקמו. עד היום אין הסבר מניח את הדעת לשינוי דרמטי זה. האם

הוא נבע מהחשש משודדי ים , או שהוא משקף את המגמה של הסתגרות בפני העולם

החיצוני.

111

ועד15מכל מקום ברור שזה היה נדבך חשוב בשקיעה הכלכלית של סין שנמשכה מהמאה ה

.20החלק האחרון של המאה ה

)ויש הסבורים שאפילו עד13כיצד ניתן להסביר את העובדה שסין שהייתה עד המאה ה

( המדינה המובילה בעולם בתחום המדעי והטכנולוגי, כאשר לזכותה אמצאות15המאה ה

ותגליות בתחומים שונים כמו נייר ודפוס, המצפן, אבק השריפה ועוד, נכנסה לתהליך של פיגור

מתמשך במשך מאות בשנים.

1300( היתה רמת התוצר לנפש בסין עד שנת (Angus Maddisonלפי נתוניו של אנגוס מדיסון

היה חלקה של1800גבוהה מהרמה הממוצעת של תוצר לנפש במערב אירופה. עוד סביב שנת

לערך ירד1980סין בתוצר העולמי )כשליש( שווה לחלקה באוכלוסייה העולמית. ואילו ב

לערך , אולם חלקה בתוצר העולמי ירד אל מתחת ל25%חלקה של סין באוכלוסיית העולם ל

5%.

כלכלי, מוסדי,–לא קיים הסבר אחד לתופעה והסיבות נעוצות כנראה בכמה מישורים

סוציולוגי ותרבותי.

למרות התפתחותן של ערים לא נוצר בסין שוק פנימי גדול למוצרים סטנדרטיים. מוצרי

המתכת, הפורצלן והטקסטיל שיוצרו היו מוצרי יוקרה שהיו מיועדים לשכבה צרה של

המעמדות השליטים , הפקידים ושכבה צרה של בעלי קרקע ולפיכך לא יכול היה להתפתח

ייצור המוני שלהם. גם מעמדם החברתי של האומנים , בעלי המלאכה והסוחרים היה נמוך,

דבר שהוכתב על ידי הפילוסופיה השלטת , על פי תורת קונפוציוס. וזאת בשונה ממה שהיה

באירופה שבה זכו בעלי המלאכה והאומנים העירוניים, בהדרגה, להערכה חברתית ואפילו

השיגו השפעה ניכרת על השלטון העירוני.

אכן הומצאו בסין המצאות חשובות, אולם המדענים הסינים לא התקדמו מהשלב של תצפיות

בטבע לרמה של ניסוח כללים מתמטיים. אנשי הרוח הסינים התרכזו בתחומי הספרות,

האמנות והמינהל הציבורי ולא ייחסו חשיבות למדע ולטכנולוגיה. לא היו קיימים בסין מוסדות

ללימוד ומחקר מדעי ובשונה ממה שקרה באירופה, לא נוצרה בסין קהיליית מדענים שהחליפו

דעות זה עם זה. בעיקר לא התפתחה שם חשיבה מדעית ביקורתית שהיא הבסיס לכל

התקדמות מדעית. הדבר נבע מתוך הגישה העקרונית של הערצה לחכמת הדורות הקודמים

והאיסור לחלוק על דברי הקדמונים.

( מציין כי אפילו לאחר שהגיעו לידיעת(David Landesההיסטוריון הכלכלי דייויד לנדס

הסינים ההישגים של המהפכה התעשייתית, הם התקבלו בביטול.

הייתה בסין משלחת של ישועים, אשר הביאו לסין כמה וכמה ממצאים חדשים מן16במאה ה

המערב ואף עזרו להם לארגן מחדש את לוח השנה, על פי תצפיות אסטרונומיות חדשות. אך

באופן כללי הסינים האמינו כי הם החכמים והמוצלחים ביותר בעולם, אין להם מה ללמוד

מהמערב והם התייחסו בבוז לכל מה שלא נוצר בסין. מיסיונר ישועי שביקר בסין בראשית

הביע את התרשמותו כי אצל הסינים קיימת שנאה ורתיעה משינוי וכי הם18המאה ה

112

מתלהבים ממשהו עתיק, יותר מאשר ממשהו מודרני. הסינים גם התייחסו בבוז להישגי המדע

האירופאי .

יתכן כי דווקא התפתחותו והשתנותו של המדע האירופי גרמה לכך שהוא נתפש כשגוי ובלתי

רלבנטי בעיני הסינים, משום שאין בו שום דבר יציב וקבוע. אולם ההשתנות היא הכרחית

להתפתחות המדעית. המדע חייב להתבסס על גישה ביקורתית ועל בחינה מחדש של אמיתות

מקובלות ולשנות אותן במידת הצורך. מגמה זו כמובן עומדת בסתירה לגישה של הסינים

שהאמינו באמת אבסולוטית שניתנה לחכמים הקדמונים מקדמת דנא וקבלו אותה ללא כל

עוררין. בעיניהם נתפשו, כנראה, החדשנות והשינויים הללו שמכניסים המדענים המערביים,

כסימן של חולשה וכהוכחה לכך שמלכתחילה כל הגישה המדעית המערבית בטעות יסודה

שהרי אם משהו הוא נכון , הרי שאין צורך לשנותו.

סיבה נוספת הועלתה על ידי הכלכלן עודד גלאור שטען כי בסין היתה הומוגניות מבחינה

תרבותית )רוב תושבי סין היו בני האן(. בחברה הטרום תעשייתית היה בעובדה זו יתרון, למשל

בביצוע של עסקות מסחריות ומתן אשראי,. אולם כאשר מתחיל תיעוש, העדר הגיוון התרבותי

בסין הופך לחיסרון משום שהוא יוצר קשיחות ואחידות תרבותית המקשים על השינויים ועל

המעבר משלב לשלב .

השאלות הקשות "מדוע הכלכלה הסינית לא צמחה כמו זו באירופה ?" או "מדוע לא הייתה

בסין מהפכה תעשייתית ?" תשארנה מן הסתם בלי פתרון שיספק את כל המומחים. שאלה זו

( על שמו של ג'וזף נידהם(the Needham Questionמכונה לעתים "התעלומה של נידהם"

שבמשך עשרות בשנים חקר את ההיסטוריה של המדעים בסין והציג את השאלה מדוע

המהפכה המדעית התרחשה באירופה ולא בסין. היסטוריונים כיום מתנגדים לשאלה "מדוע

נכשלה סין" ומצביעים על כך שסין אינה שונה מן העולם העותומני, מהודו, מדרום אמריקה

ומאפריקה. אירופה היא החריג ולא סין. יחד עם זאת השאלה נשארת בעינה.

מבין התשובות היותר משכנעות שעדיין דנים בהם היסטוריונים,ניתן להזכיר את התשובה שנתן

. יום טען שהתחרותיות בין18( באמצע המאה ה (David Humeהפילוסוף הסקוטי דיויד יום

מדינות אירופה יצרה אוירה של יצירתיות ושאיפה לקדמה, שהייתה חסרה בסין, שמאז הכיבוש

המונגולי הייתה אימפריה מאוחדת שלא עמדה בתחרות עם שכנותיה.

תשובה אחרת מאשימה את מערכת הבחינות התחרותית שהייתה נהוגה על מנת להתקבל

לשרות הקיסרי, שהיו בו משרות מאד מבוקשות. חומר הלימודים היה מבוסס כולו על כתבים

וכללו רק ספרי פילוסופיה, וכמעט לא היה עניין בנושאים12קלאסיים שנוסחו סופית במאה ה

כמו פיזיקה ומתמטיקה, לא כל שכן חקלאות או מלאכה. בחינות אלו הביאו לכך שמיטב

הכשרונות של סין עסקו בלימוד עקר של כתבים ישנים ורק מעט כשרונות הופנו לשיפורים

במדע. למרות העובדה שסין שפעה מלומדים ואנשים שצברו הון אנושי גדול, לא הצליחה סין

לייצר בני אדם חדשניים כמו גלילאו, ניוטון או לבואזייה.1500אחרי

113

ההתפתחויות בתקופת שושלת צ'ינג ועד המהפכה הקומוניסטית ובשנה זו תפשו את השלטון פולשים בני שבט1644שושלת מינג שלטה בסין עד שנת

. בתקופה הראשונה לשלטונם1911המאנצ'ו והם הקימו את שושלת צ'ינג ששלטה בסין עד

הפך השלטון18חלה התרחבות טריטוריאלית לכיוון מונגוליה וטיבט. אולם כבר בסוף המאה ה

לבלתי יעיל ומושחת.

האירופאים ניצלו את החולשה של הממשל הסיני, על מנת לזכות בעמדות השפעה ובזכויות

את מכירת האופיום לסינים. כאשר החליטה19יתר כלכליות. הבריטים הרחיבו במאה ה

1839-1842הממשלה הסינית לאסור על המסחר באופיום, פרצה מלחמת האופיום הראשונה

נמלים לסחר עם5בין בריטניה לסין. סין ניגפה במלחמה ונאלצה לשלם פיצויים, לפתוח

המערב ולהוריד את המכס על סחורות מערביות. כמו כן מסרה סין את הונג קונג לשלטון

1856בריטניה. בהמשך נחתמו חוזים משפילים גם עם צרפת וארה"ב. כעבור שנים מספר ב

פרצה מלחמת האופיום השנייה שבה נלחמו צבאות בריטיים וצרפתיים שכבשו את קנטון

בייג'ין( הבירה. ארה"ב ורוסיה תמכו במהלך מבלי לשלוח צבא. גם–והגיעו אפילו לפקין )כיום

נחלה סין מפלה ניצחת ונאלצה לשלם פיצויים, להסכים1860במלחמה זו שנסתיימה ב

נמלים נוספים לסחר עם המערב, להתיר שיט חופשי לספינות סוחר ומלחמה11לפתיחתם של

מערביות בנהר היאנג-צה, להעביר חלק נוסף מהונג קונג )חצי האי קאולון( לרשות בריטניה

ולהעניק למעצמות המערב ולרוסיה זיכיונות כלכליים משמעותיים, זכויות יתר וגם שטחים

בהם תוכלנה לנהל את עסקיהן.

בעקבות התבוסה המבישה במלחמת האופיום השנייה ירד מאד המוניטין של הממשל הקיסרי

(. זו(Taiping Rebellion פרצה בסין מלחמת אזרחים הידועה כמרד טיי פינג 1850בסין וב

מליון סינים ומספר ערים נהרסו כליל.20הייתה מלחמה עקובה מדם ולפי האומדנים נהרגו בה

מרד זה אמנם דוכא בסופו של דבר, אך הוא החליש עוד יותר את המשטר של שושלת צ'ינג.

ההשתלטות למעשה של המערב על סין הולידה תסיסה אנטי אימפריאליסטית שבאה לידי

וכוון כנגד הזרים. המרד דוכא על ידי צבא אירופי1898ביטוי במרד הבוקסרים שפרץ ב

ותוצאותיו הביאו לכך שההשפעה המערבית בסין גדלה עוד יותר ואילו הממשלה הסינית

הפסידה כמעט את כל סמכויותיה.

עוררו פרץ של רגשות19כל המהלכים הללו וההשפלות הרבות שעברו על סין בסוף המאה ה

הקים ד"ר סון יאט-סן,1905לאומיים וחברתיים בעיקר בקרב המשכילים והסטודנטים . ב

ששהה אז בגלות ביפאן, את הליגה המהפכנית של סין, שהייתה מפלגה לאומית-דמוקרטית.

ושאפה לסלק מהשלטון את שושלת המנצ'ו ,לכונן משטר רפובליקני ולבצע רפורמה קרקעית.

מרד1911 פרץ ב 1908 למפלגת הקואומינטאנג. לאחר מות הקיסר ב 1912מפלגה זו הפכה ב

מקומי שהתפשט לחלקים נרחבים מאזורי סין. בעוד שהמורדים היו שותפים לתביעה לסלק את

מונרכיה או רפובליקה–שושלת המנצ'ו, היו ביניהם חילוקי דעות ביחס למשטר הרצוי בסין

114

ואלו נמשכו וגרמו לאי יציבות ואף למלחמת אזרחים, גם לאחר שהקיסר ויתר על כסאו

. 1912והוקמה הרפובליקה בראשית

ברית עם ברית המועצות ושתף פעולה1923סון יאט-סן שעמד בראש הקואומינטאנג, כרת ב

החליף אותו צ'אנג קאי-שק1925עם המפלגה הקומוניסטית הסינית. אולם לאחר מותו ב

שהקים למעשה דיקטטורה צבאית והחל לדכא את הפועלים ולרדוף את הקומוניסטים. לאחר

מספר התקפות של כוחות הקואומינטאנג על הקומוניסטים החליט מנהיגם מאו צה טונג

את1934 איש החלו באוקטובר 100,000להעביר את כוחותיו המכותרים מהדרום לצפון וכ

איש מתו במהלכו.80,000"המצעד הארוך" לכיוון שאנסי שבצפון סין. המצעד נמשך שנה וכ

פלשה יפאן לסין לאחר שכמה שנים קודם לכן כבשה את מנצ'וריה. במשך השנים1937ביולי

התנהלה מלחמת שחרור כנגד היפאנים שבמהלכה שיתפו הקומוניסטים פעולה1945עד לקיץ

עם הקואומינטאנג בראשות צ'אנג קאי שק. עם תום מלחמת העולם השנייה התחדשה מלחמת

האזרחים ותוך שנים מספר הביסו הקומוניסטים את כוחותיו של צאנג קאי שק. באוקטובר

הוכרז בפקין על הקמת הרפובליקה העממית של סין בראשותו של מאו צה טונג ואילו1949

שרידי כוחותיו של צאנג קאי שק שנסוגו לאי טייוואן הקימו שם את סין הלאומנית.

סין העממית המשימה הראשונה שעמדה בפני הממשלה הקומוניסטית הייתה שיקום המערכת הכלכלית

לאחר שנים של מלחמות. הפעולה המיידית הייתה ריסון האינפלציה. לאחר מכן בוצעה

רפורמה אגרארית שבמסגרתה הוחרמו האדמות מבעלי האדמות וחולקו לאיכרים. נעשה גם

הפוליגמיה נאסרה, בערים בוצעו פעולות לגמילת האוכלוסייה–ניסיון לבצע שינויים חברתיים

מיליון מכורים לסמים נשלחו למחנות עבודה ושם הם נגמלו.13מסמים, בעיקר מאופיום. כ

כמו כן בוצעו בערים פעולות לביעור הזנות והפשע.

כל זכויות היתר שהיו למדינות המערב בסין בוטלו. המפעלים בבעלות של אנשי עסקים

שכר–מהמערב אמנם לא הולאמו, אבל הם נדרשו לתת לעובדיהם זכויות סוציאליות מלאות

חודשי, פנסיה, חופשה וכו' ולשלם זאת באופן רטרואקטיבי. הדבר הטיל נטל בלתי נסבל על

בעלי המפעלים והם הסכימו למכרם לממשלה הסינית במחירים נמוכים ביותר.

מאזרחי סין אנאלפאביתים , הקדישה הממשלה85% היו כ 1949לאור העובדה שבשנת

תשומת לב מיוחדת לתחום החינוך והשקיעה בכך משאבים רבים. פותחה מערכת חינוך יסודי

שהקיפה את כל הילדים בגילאים הרלבנטיים ובהדרגה הוקמו גם מוסדות חינוך גבוהים שהקנו

השכלה טכנית והנדסית. פותחה גם מערכת של השכלה למבוגרים . ביעור הבערות היה ללא

ספק אחד ההישגים הגדולים של סין הקומוניסטית.

הייתה סין מעורבת במלחמת קוריאה. לאחר תום המלחמה החלו בתכנון1953-1950 בשנים

. הדגש בתכנית1953-1957לטווח ארוך, לפי הדגם הסובייטי והוחל בתכנית החומש הראשונה

115

הושם על התעשייה הכבדה וההון למימון התכנית אמור היה להגיע משיעורי החיסכון הגבוהים

במגזר החקלאי. בחקלאות בוצעה קולקטיביזציה וברוב המקומות עברה הקרקע לבעלות

קולקטיבית והאיכר קבל שכר תמורת עבודתו. המטרה של הגדלת הייצור החקלאי בשיעור

הדרוש לשם השגת המקורות למימון התעשייה הכבדה, לא הושגה. וכשלון זה הביא את

המנהיגות לידי ההכרה שיש צורך בשינוי המדיניות הכלכלית ואין ללכת בעקבות הדגם

הסובייטי , אלא יש לחפש דרך סינית מקורית.

ה"זינוק הגדול קדימה" מהלך שכוונתו הייתה להביא לפיתוח מהיר של– הוכרז על "הזינוק הגדול קדימה" 1958ב

המשק הסיני, תוך הסתמכות על המוני העם שיהיו מונעים באמצעות להט אידיאולוגי. הועברו

סמכויות ממנגנון התכנון המרכזי אל הפעילים המפלגתיים המקומיים, שהיו חסרי ניסיון

גם ברמת התכנון וגם ברמת הביצוע.–לחלוטין. לא היה מפתיע, אפוא, שהמהלך הזה נכשל

השינוי הכלכלי המתוכנן אמור היה להתבצע באמצעות הקומונות העממיות. הקומונה הייתה

קולקטיבים )ארגון מנהלי30 משקי בית שהיו מאורגנים בכ 4,300יחידה כלכלית שהקיפה כ

שהוקם עוד בשלב הראשון של הקולקטיביזציה(. הקומונה העממית נועדה להיות יחידה

כלכלית, מנהלית ופוליטית ובידיה רוכזו כל הסמכויות והתפקידים של השלטון במישור

המקומי. הדגש הושם על פיתוח התעשייה הכבדה והקומונות אמורות היו לבצע את הייצור

התעשייתי והחקלאי ובנוסף גם את עבודות התשתית, כמו למשל הקמת סכרים וסלילת

כבישים. הכוונה הייתה לגייס לכוח העבודה גם את מי שלא הועסק בעבר, כמו נשים וגם לנצל

את האבטלה העונתית שהייתה קיימת בענף החקלאות. מאחר שהיה צורך לאפשר לנשים

לעבוד, חייב הדבר את שחרורן מכל החובות לבצע את עבודות הבית. לפיכך הוקמו בקומונות

שינויים אלו גרמו להתפוררות התא המשפחתי.–חדרי אוכל משותפים וגני ילדים משותפים

לאחר חודשים מספר של התלהבות ודיווחים בלתי מבוססים על הצלחה בל תשוער, התברר כי

המהלך נכשל לחלוטין. נבנו מפעלים ללא תיאום והדבר גרם ליצירת צווארי בקבוק. כל הרעיון

של בניית תעשייה כבדה בכפרים היה מוטעה מיסודו וגרם לכך שהמוצרים שיוצרו היו באיכות

ירודה. גרועה במיוחד הייתה איכות הפלדה שיוצרה בכורים קטנים שמוקמו בחצרות האחוריות

של בתי האיכרים. מערכת התחבורה לא תפקדה. לאנשי הקומונות לא היה הידע הדרוש לשם

תחזוקת הציוד התעשייתי וכתוצאה מכך נהרס ציוד ומפעלים רבים שותקו.

בענף החקלאות השפיעה גם בעיית התמריצים. במסגרת הקומונות בוטלה לחלוטין האפשרות,

שעדין הייתה קיימת קודם לכן באופן מצומצם, לעבד חלקות פרטיות. בנוסף החלט ליישם את

הגישה הקומוניסטית של "מכל אחד לפי יכולתו ולכל אחד לפי צרכיו". גישה זו יצרה נתק

מוחלט בין התמורה שקבלו האיכרים לבין המאמץ שהשקיעו ולפיכך היוותה תמריץ שלילי

לעבודה. מכיון שרוב היבול החקלאי היה מיועד לשיווק לערים , היו מקרים רבים שבהם

פתרו חדרי האוכל המשותפים את בעיית המחסור במזון על ידי אכילת הגרעינים שיועדו

116

לזריעה. כתוצאה מכך הייתה ירידה חדה ביבולים החקלאיים. העדיפות שניתנה לייצור

התעשייתי גרמה פעמים רבות לכך שעובדים הועברו מהחקלאות לתעשייה ולפיכך המשקים

החקלאיים הוזנחו ויבולים לא נקצרו במועד. אם נוסיף לכך גם את פגעי הטבע שהתרחשו

שנות בצורת מחד גיסא ושיטפונות מאידך גיסא - הרי לא מפתיעה העובדה–בתקופה זו

שבשנות ה"זינוק הגדול" הייתה ירידה חדה ביבולים החקלאיים ונוצר מחסור חמור במזון, דבר

20-30שגרם לרעב כבד. התכנית נכשלה לחלוטין וההערכה היא כי בשנים אלו מתו מרעב כ

מיליון בני אדם. בעקבות כשלון התכנית התפטר מאו מתפקידו בהנהגת המדינה אולם המשיך

לכהן כיו"ר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית.

סיבה נוספת לקשיים הכלכליים נעוצה בקרע שהתגלע בין סין לבין ברית המועצות. לאחר

, שבמסגרתו נשלחו לסין טכנאים,מהנדסים ויועצים סובייטים,1956שיתוף פעולה הדוק עד

החלו להופיע בסוף שנות החמישים חילוקי דעות אידיאולוגיים בין שתי המדינות והם הפכו

לקרע גלוי. בסוף שנות החמישים פונו מסין כל הטכנאים והיועצים הסובייטיים. דבר זה פגע

מאד בהפעלתם של מפעלי התעשייה בסין. סין הפכה גם להיות מבודדת לחלוטין בזירה

הבינלאומית כאשר הידידה היחידה שלה הייתה אלבניה הקומוניסטית.

Deng xiao גברה השפעתם של חסידי הקו המתון ובראשם דנג שיאו פינג. 1963 החל ב

pingהם נקטו בגישה פרגמאטית יותר ואפשרו יוזמה פרטית מוגבלת בחקלאות. עוד בשנת .

החלה הממשלה ביבוא חיטה, על מנת להקל על מצוקת המזון. בתחום התעשייה1962

הופעל תכנון מרכזי ונוצר תיאום בין האזורים ובין הענפים השונים . בערים נתאפשר לבעלי

מלאכה פרטיים לפתח עסקים קטנים.

כל המהלכים הללו הביאו לשיפור מסוים במצב הכלכלי , אולם מצד שני יצר הדבר מתיחות

בקרב הנהגת המדינה והמפלגה הקומוניסטית ונתגלעו חילוקי דעות בין אלו שהיו נאמנים

באדיקות לעקרונות הקומוניסטים ובראשם מאו צה טונג לבין המתונים יותר כמו דנג שיאו

פינג.

על אף המצוקות הכלכליות עשתה סין בתקופה זו מאמצים להתכונן למלחמה עולמית ומאחר

וההנהגה הסינית הייתה מודעת למחסור במשאבים שלא אפשר את פיתוחם ובנייתם של

פוצצה סין1964מטוסים וטנקים,הושקעו מירב המאמצים בפיתוח נשק גרעיני ואכן בשנת

לראשונה פצצת אטום.

מהפכת התרבות הצליח מאו לתפוש מחדש את עמדת הבכורה בשלטון תוך שהוא נעזר בצבא1966בשנת

זכתה לכינוי "מהפכת התרבות" וזאת משום1966-1969וב"משמרות האדומים". תקופה זו מ

את–שהמטרה המוצהרת של המהלך הזה הייתה לסלק את כל המורשת של המשטר הבורגני

צורת החשיבה, התרבות, המנהגים וההרגלים. הכוונה הייתה לערוך טיהורים גם במנגנון

117

המפלגה הקומוניסטית וגם בחברה ובמיוחד בקרב האינטלקטואלים והמשכילים. במיוחד פגעו

באלו מהם שעסקו במדעי הרוח ולעומת זאת לא פגעו בעוסקים במדע ובטכנולוגיה ובמיוחד

, הצליחה סין1967באלו שהועסקו בפרויקט הגרעין . בעיצומה של מהפכת התרבות , בשנת

להשלים את בניית פצצת המימן שלה.

המוציאים לפועל את מהפכת התרבות היו "המשמרות האדומים" אלו היו מעל עשרה מיליון

צעירים, חלקם סטודנטים שניתנה להם יד חופשית. צעירים אלו שהיו שטופי מוח וחדורי להט

מהפכני השתוללו ברחובות, בזזו והרסו את סמלי המורשת התרבותית של סין - מקדשים,

מנזרים, וגם כנסיות ומסגדים, והתעללו בכל מי שנראה כבורגני , משכיל או "מערבי". עשרות

אלפי פעילים של המפלגה )ביניהם גם דנג שיאו פינג( נעצרו וחלקם נרצחו, או מתו בכלא.

מיליוני אנשים בעלי רקע בורגני או אינטלקטואלי הוגלו לאזורים כפריים נידחים לשם "חינוך

מחדש". במשך כל התקופה הזאת נסגרו האוניברסיטאות וחלק מבתי הספר. כמחצית

מהמרצים באוניברסיטאות נשלחו ל"חינוך מחדש" וכל מערכת החינוך עברה נסיגה חמורה.

שנים רבות אחר כך עוד סבל המשק הסיני מכך שדור שלם של צעירים לא זכה לקבל חינוך

ראוי במשך מספר שנים.

מהפכת התרבות אמנם חיזקה את כוחו של מאו אך מצד שני היא יצרה אנרכיה בשל

השתוללותם הבלתי מופרעת של המשמרות האדומים. רק התערבותו של הצבא הצליחה

להביא בסופו של דבר לריסונם של המשמרות האדומים.

על סיום מהפכת התרבות, הרי סממנים מסוימים שלה עדיין1969למרות שמאו הכריז ב

. 1976המשיכו להתקיים עד מותו של מאו ב

השפעת מהפכת התרבות על המערכת הכלכלית הייתה קטנה מזו של מדיניות "הזינוק הגדול

קדימה". התפוקה החקלאית ירדה אך באופן פחות דרסטי. הייצור התעשייתי, התחבורה וסחר

החוץ נפגעו באופן יותר משמעותי. השפעתה לטווח ארוך הייתה כמובן שלילית, במיוחד לנוכח

הפגיעה החמורה במערכת החינוך והשכלה הגבוהה , דבר שהייתה לו השלכה שלילית על

הפיתוח הטכנולוגי העתידי של סין.

התוהו ובוהו החברתי גרם גם לנסיגה בתחום תכנון המשפחה. קודם לכן היו ניסיונות להביא

להנהגת תכנון משפחה במטרה לרסן את גידול האוכלוסייה. כל המערכת הזאת התפרקה בעת

שנים גדלה4מהפכת התרבות ולפיכך הייתה בשנים אלו התפוצצות אוכלוסייה. תוך

מליון איש.100אוכלוסיית סין ב

אם נשווה את הניסיון של סין העממית בתחום המדיניות הכלכלית לזה של רוסיה הסובייטית ,

אפשר לציין כי במשך תקופה קצרה בהרבה מזו של ברית המועצות, עברה סין תהפוכות

ושינויים רבים הרבה יותר. ניכרים בסין מעברים תכופים בין גישה אידיאולוגית ששמה דגש על

קולקטיביזציה והגשמת הסוציאליזם לבין גישה שניסתה להשיג יעילות וצמיחה הכלכלית .

הנתונים מראים כי לא ניתן היה להשיג את שתי המטרות בו זמנית .

118

סין בתקופה שלאחר מאו הראשונות גברה השפעתם של הגורמים המתונים שהתחזקו, המערכת הכלכלית70בשנות ה

התחילה להתאושש מהשפעות מהפכת התרבות ושיעורי הצמיחה עלו.

החליטה1971בתקופה זו החלה סין לצאת מהבידוד הבינלאומי שהייתה נתונה בו. בשנת

עצרת האו"ם כי ייצוגה של סין באו"ם ובמועצת הביטחון יועבר מטייוואן לסין העממית ובשנת

ביקר בסין הנשיא האמריקאי ריצ'רד ניקסון ולאחר מכן התרחבו קשרי המסחר שבין1972

המדינות.

גברה עוד יותר ידם של הגורמים המתונים. אולם בתחום1976לאחר מות מאו בספטמבר

הכלכלי לא חל שיפור מיידי. היה מחסור בסחורות ובוצע קיצוב במזון והוא נמכר תמורת

תלושים. היה ברור שיש צורך בשינוי יסודי במערכת. גישתו של דאנג שיאו פינג, ששנים מספר

לאחר שחרורו הגיע לעמוד בפועל בראש המדינה, הייתה כי "אין זה משנה מה צבעו של

לבן או שחור, כל עוד הוא תופש עכברים" . כל השיקולים היו פרגמאטיים. המדיניות–החתול

התרכזה בשיפור המצב הכלכלי וחיסול העוני ובמודרניזציה של המערכת הכלכלית. הושם דגש

על ייצור מוצרי צריכה וגם על פיתוח השירותים. בענף החקלאות, לאחר פירוקן הסופי של

הקומונות, נקבעו אמנם מכסות יבולים אותם חייבים החקלאים לשווק למדינה, אולם ניתנה

אפשרות לשיווק פרטי של עודפי התוצרת. לאוכלוסיה ניתנה האפשרות לפתח עיסוקים

פרטיים זעירים, כמו בתי מלאכה של חייטים וסנדלרים, מכוני יופי, מסעדות ,אכסניות ודוכני

רחוב. על מנת לשפר את רמת הניהול בתעשייה ניתן חופש פעולה להנהלות המפעלים. לאור

הפיגור הגדול של סין בתחום המדעי והטכנולוגי והמחסור החמור במהנדסים ובטכנאים שנוצר

בשל מהפכת התרבות, נעשה מאמץ לשקם את האוניברסיטאות. אולם על מנת לזרז את

בעיקר–התהליך, ניתנה במקביל גם אפשרות לסטודנטים סיניים לצאת ללימודים במערב

בארה"ב וביפאן. אמנם קיים היה חשש שהם לא יחזרו, אך דאנג האמין כי בטווח הארוך הם

יחזרו )דבר שאכן קרה וקורה(.

ניתן היה אפילו למצוא צידוק אידיאולוגי לכל השינויים הללו בדברי מאו עצמו. עוד בספטמבר

אמר מאו בועידה השמינית של המפלגה הקומוניסטית הסינית כי בסין הניגוד העיקרי1956

וזאת בניגוד לטיעוןהייצור המפגרים לבין יחסי הייצור המתקדמים" "כוחותהוא בין

.כוחות הייצור המתקדמים לבין יחסי הייצור המפגריםהמרקסיסטי המקובל אודות הניגוד בין

לפי טענת מאו כבר נוצרו בסין יחסי ייצור סוציאליסטיים, לא קיים ניצול מעמדי, אבל

התשתית של כוחות הייצור נשארה מפגרת. לפיכך יש צורך להשקיע משאבים בשיפור

דאנג הסיק מכך כי מאחר ויש צורך דחוף לפתח את אמצעי הייצור, הרי.הטכנולוגיה והכלכלה.

למען מטרה זו, אפשר לוותר קצת על הצדק החברתי. הוא אפילו הצהיר כי "להתעשר זה דבר

119

מכובד". נעשו שינויים חוקיים שהבטיחו את זכויות הקניין וננקטה מדיניות שאפשרה לחברות

מערביות להשקיע בסין. עידוד ההשקעות הזרות הביא גם לאימוץ טכנולוגיות מערביות.

4 התחיל הניסוי הגדול של המעבר לכלכלת שוק שבמסגרתו הוקמו באזורי החוף 1979בשנת

אזורים כלכליים כאלו. הפעילות14 התווספו עוד 1984"אזורים כלכליים מיוחדים". בשנת

הכלכלית באזורים אלו הייתה מבוססת על מספר עקרונות : משיכת הון זר, שיתופי פעולה בין

חברות סיניות לחברות זרות, המוצרים בדרך כלל יועדו ליצוא וכל הפעילות התבססה על כוחות

השוק. הממשלה מצידה סייעה להתפתחותם של האזורים הללו על ידי הקלות נרחבות במיסוי

( ולעתים גם על ידי30% במקום 15% שנה שלמו החברות הזרות מס מופחת של 30)במשך

סובסידיות.

. המהלך1997 נחתם הסכם עם בריטניה לגבי החזרתה של הונג קונג לסין בשנת 1984בשנת

זכה לכינוי "מדינה אחת - שתי שיטות" ובמסגרתו הוסכם לתת להונג קונג עצמאות מנהלית

שנה. הסכם דומה נחתם אחר כך עם50ולהמשיך לקיים בה את השיטה הקפיטליסטית למשך

.1999פורטוגל לגבי המושבה מקאו שהוחזרה לסין ב

הוחלט על מדיניות הילד האחד, במאמץ לצמצם את גידול1979חשוב לציין כי בשנת

האוכלוסייה. המגבלה אמנם לא הייתה מוחלטת. באזורים הכפריים הייתה גמישות מסוימת

בהפעלתה והמיעוטים האתניים והדתיים הורשו להוליד שני ילדים. ההערכה היא כי מדיניות זו

שנה. כיום מתברר כי למדיניות זו יש30 מליון ילדים במשך כ 400-600מנעה הולדתם של

הוכנסו הקלות מסויימות2013השלכות שליליות על הדמוגרפיה והכלכלה של סין ובסוף שנת

במדיניות זו ולפיהן איפשרו למשפחות, בתנאים מסויימים, להוליד יותר מילד אחד.

לא הקיפה את התחום הפוליטי.80הליברליזציה שהוכנסה למערכת הכלכלית בשנות ה

המפלגה הקומוניסטית המשיכה להיות המפלגה השלטת, לא התקיימו בחירות חופשיות וחופש

הדבור נשאר מוגבל. אולם הסתירה שבין השינויים בתחום הכלכלי לבין המשך השמרנות

כאשר המוני אדם -1989הפוליטית הולידה זעזועים חברתיים. אלו הגיעו לשיאם בחודש מאי

( בבייג'ין והביעו תביעות לשיפור(Tian'an'menסטודנטים ופועלים, נאספו בכיכר טיין אן מן

המצב הכלכלי, לחופש ביטוי וליתר דמוקרטיזציה. המחאה נמשכה מספר שבועות וניסיונות

הובאו כוחות צבא שנעזרו4.6.1989לפזר אותה בדרכים שקטות לא צלחו ובסופו של דבר ב

בטנקים לשם פיזור ההפגנה ההמונית. ההערכות הן כי כמה אלפי אנשים נהרגו באותו יום ועוד

רבים יותר נאסרו . בעקבות הטבח גונתה סין על ידי מדינות רבות ובמשך זמן מה אף ננקטו

כנגדה סנקציות כלכליות .

ואילך, חלה האצה ברפורמות הכלכליות , כלכלת סין90בתקופה שלאחר מכן ,משנות ה

World Trade הצטרפה סין לארגון הסחר העולמי 2001השתלבה במערכת הגלובלית , בשנת

Organization ))WTO( .ונחתמו הסכמים מסחריים עם מדינות במערב

120

שתי נקודות ציון חשובות בהשתלבות הגלובאלית של סין היו האולימפיאדה שהתקיימה בבייג'ין

ובמשך חצי שנה בקרו בו2010 והיריד העולמי "אקספו" שהתקיים בשנחאי בשנת 2008בשנת

מליון סינים.60

בממוצע לשנה במשך קצת למעלה משלושה עשורים.9%הצמיחה הכלכלית בסין עמדה על כ

טריליון $ והיווה קצת יותר מ7.3 עמד התוצר המקומי הגולמי של סין על 2011וכבר בשנת

מהתוצר העולמי. בשנה זו עברה סין את יפאן והפכה לכלכלה השנייה בעולם אחרי10%

95 $ והיא ממקמת את סין רק במקום ה 8,400ארה"ב. אולם רמת התוצר לנפש היא רק

בעולם.

-25 הסקטור המוביל בצמיחה של סין היה היצוא שבתחילת התהליך היה שיעור הגידול בו

לשנה. וגם בהמשך הוא התאפיין בשיעורי גידול מרשימים. סין הפכה למעשה ל"בית30%

החרושת של העולם" בזכות עלויות השכר הנמוכות שלוו גם בחוקי עבודה רופפים ובלתי

נאכפים ואי הקפדה על תקני איכות הסביבה. הצמיחה קבלה עידוד גם מהמדיניות המכוונת של

יואן2.5 פוחת המטבע הסיני מרמה של 1981קביעת שער חליפין נמוך למטבע הסיני. משנת

נשמר שער נמוך2006. משנה זו ועד 1995 יואן לדולר בשנת 8 עד לקצת מעל 1981לדולר ב

זה והסינים גילו והתנגדות עקבית לבצע בו ייסוף על אף עודפים עצומים בחשבון השוטף של

הם ירדו2009מאזן התשלומים שהגיעו למאות מיליארדי דולרים בשנה, )אם כי החל ב

בעקבות המשבר הכלכלי( ותקבולים של עשרות רבות של מיליארדי דולרים לשנה כהשקעות

טריליון דולר.3.5 לכ 2013ישירות מחו"ל. יתרות מטבע החוץ של סין הגיעו בשנת

במגמה למנוע לחץ אינפלציוני, עיקרו הרשויות המוניטאריות את ההשפעה של המרת

הדולרים שזרמו פנימה, על כמות הכסף )על ידי מכירה לציבור של אגרות חוב נקובות ביואן(.

וממילא חלק גדול מהיצע הדולרים האלו הופנה לרכישת אגרות חוב ממשלתיות של ארה"ב

וגם להשקעות בנכסים ריאליים במערב.

גם הסנקציות המסחריות שארה"ב איימה בהן על סין לא שכנעו אותה לבצע ייסוף של

יואן6.2 לרמה של 2013 החל ייסוף מתמשך של היואן והוא הגיע ב 2006המטבע. רק החל ב

לדולר.

בספרםJohn Knight & Sai Dingניסיון להסביר את הצמיחה הכלכלית הסינית נעשה על ידי

China's remarkable economic growth Oxford university press 2012)הם מראים כי .)

הצמיחה בסין מוסברת על ידי המודלים הכלכליים המקובלים. ההשקעות בהון פיזי ובהון אנושי

הן המקור העיקרי לצמיחה. חברות בבעלות פרטית קידמו לדעתם את הצמיחה יותר מאשר

חברות ממשלתיות ורוב ההשקעות מומנו מרווחים של היצרנים הסיניים. אם כי ברור

שהרווחיות יכולה להיות מיוחסת לשכר העבודה הנמוך תודות לכוח העבודה העודף באזורים

הכפריים. הם מדגישים את חשיבותם של השינויים המוסדיים שליוו את הפריצה הכלכלית .

הממשלה החזקה של סין הצליחה ליצור במדינה כולה העדפה ותמיכה במטרה של הצמיחה

121

הכלכלית. השאיפות לשוויון חברתי, לשיפור איכות הסביבה ולשכר גבוה נדחו לשלב מאוחר

יותר. קודם כל היה צורך לטפל במוסדות שבלמו את הצמיחה הכלכלית, לשנותם לחסלם או

לנטרל אותם. יחד עם זאת מעלים המחברים את השאלה האם הגידול בעושר הביא גם אושר

להמוני העם ותשובתם היא שלילית. הם גם צופים האטה בצמיחה, בשל צמצום העודפים

בכוח העבודה ולכן לדעתם המעבר לשלב הבא של הצמיחה יהיה קשה יותר לביצוע.

30 פרופסור לכלכלה מדינית באוניברסיטת פקינג טוען כי הצמיחה בסין ב Fu Junפו ג'ון

השנים האחרונות לא הייתה חריגה בהשוואה לשיעורי הצמיחה של יפאן, דרום קוריאה,

טייוואן, הונג קונג וסינגפור . לטענתו פריון הייצור בסין גם כיום הוא נמוך בהרבה מהמקובל

מזה30% מזה שביפאן ו 25% מזה שבארה"ב 20%במשקים מפותחים. הפריון לנפש בסין הוא

10% מאוכלוסיית העולם מייצרת רק 20%שבדרום קוריאה. אוכלוסיית סין המהווה כ

מהתוצר העולמי.

מדגיש גם פו ג'ון את חשיבותם של גורמים מוסדיים וטוען כי הגידולDouglass North בעקבות

בתוצר לנפש הוא פונקציה של שתי מערכות של מוסדות - המוסדות ההיררכיים, כלומר,

כלומר, השווקים. עד תקופת שושלת סונג הייתה סין–המדינה והמוסדות האופקיים

מתקדמת מבחינה כלכלית הרבה יותר משאר העולם משום שלדעתו, שיטת ההכשרה

והמבחנים של השרות הציבורי הבטיחה שבהיררכיה השלטונית יכהנו אנשים מוכשרים. מצד

שני, מערכת השווקים בסין לא הייתה מפותחת ומשטר זכויות הקניין בסין הקיסרית היה

רופף מאד.

פו טוען כי מה שעשתה סין בשלושת העשורים האחרונים שבהם הוכנסו רפורמות בכיוון של

כלכלת שוק ופתיחות, איננו דבר יחיד במינו בהיסטוריה האנושית. סין בשנים אלו התגברה

ופיצתה על הפיגור שהיה לה בהתפתחות השווקים והיא הצליחה לצמצם את הפער הטכנולוגי

בינה לבין המדינות המפותחות. מדיניות ה"דלת הפתוחה" בתחום הטכנולוגיה העמידה את סין

במצב המאפשר לה לשכפל ביתר קלות את הידע האנושי הקיים בעולם בתחומי טכנולוגיות

החומרה והתוכנה. השינוי שחל בהשקפה המוסדית שהפכה להיות מכוונת לתמיכה בידע

ובתחרות , כפי שמקובל בארצות המפותחות, הוא שהוביל את הצמיחה הכלכלית המהירה

בסין בעשורים האחרונים.

לדעת פו הרפורמות החלו באזורים הכפריים ורק אחר כך התרחשו גם בערים התעשייתיות.

סין עברה לדעתו, כמעט בו זמנית, שלושה טיפוסי צמיחה כלכלית :

צמיחה בנוסח אדם סמית, המתבססת על הקצאת מקורות יעילה תודות לחלוקת.1

לא היה– העבודה –עבודה, התמחות. ותחרות. לפני הרפורמות גורם הייצור העיקרי

נייד בין הכפר לעיר וכתוצאה מכך הייתה אבטלה עונתית גדולה של כוח אדם. הסרת

המחסומים המוסדיים שמנעו ניידות יצרה רווחים שמקורם בשיפור היעילות ומדובר

מליון איש שהיגרו מהכפר לעיר.300בכ

122

צמיחה שומפטריאנית, שמקורה בשיפורים טכנולוגיים המביאים לגידול בתוצר לנפש..2

פו מציין כי שכפול ידע קיים הוא קל יותר ומהיר יותר מפריצת הגבולות הטכנולוגיים.

על ידי הסרת המגבלות המוסדיות שאפשרו יתר פתיחות לעולם ושליחתם של עשרות

אלפי סטודנטים סיניים ללימודים בחו"ל, הצליחה סין לצמצם את הפערים

הטכנולוגיים שהיו בינה לבין המדינות המתפתחות, גם אם היא לא הצליחה בעצמה

לשכלל את הטכנולוגיה. יישומה של הטכנולוגיה המערבית המפותחת תרם כמובן

לשיפור ביעילות הייצור בסין.

Robertצמיחה אנדוגנית, כפי שתאר אותה חתן פרס נובל לכלכלה, רוברט לוקאס .3

Lucas הכוונה היא לכך שהצמיחה הכלכלית היא בראש וראשונה תוצאה של .

גורמים אנדוגניים, כאשר מנוע הצמיחה העיקרי הוא ההון האנושי. הצבר ההון האנושי

מעלה את הפריון גם של העבודה וגם של ההון הפיזי.

בהקשר זה מציין פו את התהליך שהוא מכנה "לימוד קולקטיבי מהניסיון".לטענתו

ההפרטה כשלעצמה עדיין איננה תנאי מספיק לקיומם ולהצלחתם של התאגידים.

חשוב שיתרחש לימוד אפקטיבי. על מנת להקל על תהליך הלימוד ביצעה סין מספר

חיזוק זכויות הקניין והנהגת ממשל תאגידי. תפקיד חשוב בגישור–שינויים מוסדיים

שבין כוח העבודה המקומי לבין הטכנולוגיה המתקדמת ורשת השווקים הבינלאומיים,

מילאו ההשקעות הזרות הישירות שסין הצליחה למשוך בקנה מידה גדול.

כתוצאה מכל התמורות הללו ובהסתמך על יתרונה היחסי בשל העבודה הזולה הפכה

סין ל"בית החרושת של העולם".

כל הסבר המדגיש את חשיבותם של השינויים המוסדיים להאצת הצמיחה הכלכלית בסין איננו

יכול להיות שלם מבלי שיתייחס לסיבות שהניעו את הממשל לבצע את אותם שינויים מוסדיים.

יתכן שניתן להסביר את נכונותו של השלטון ליישום הרפורמות בתחום הכלכלי, בעובדה

שהמחאות החברתיות גרמו לכך שהשלטון החל לחשוש להמשך קיומו . בתקופה זו התמוטט

המשטר הקומוניסטי בברית המועצות ובגוש הקומוניסטי כולו, כאשר ברור וגלוי כי הפיגור

הממושך בתחום הכלכלי וברמת החיים תרמו תרומה מכרעת להתמוטטות זו. יתכן שכל

התפתחויות הללו הביאו את שליטי סין למסקנה כי הצמיחה הכלכלית והעלייה ברמת החיים

הן המפתח ליציבותו ולהישרדותו של השלטון והכרה זו הניעה אותם לקדם עוד יותר את

הצמיחה הכלכלית על ידי זירוז המעבר לכלכלת שוק. לאחר שבמשך ההיסטוריה הקצרה של

הקומוניזם בסין נוסה כל מודל אפשרי לניהול הכלכלה ואף שיטה לא הולידה תוצאות חיוביות,

נותרה בידם רק האלטרנטיבה של מעבר לכלכלת שוק המגובה על ידי המדינה.

123

השלכותיה של הצמיחה בסין והסיכויים להמשך הצמיחה שיעורי הצמיחה הכלכלית בסין הם מרשימים, אולם יחד עם זאת אי אפשר להתעלם מן

ההשלכות השליליות שהיו לצמיחה הכלכלית המהירה בסין על החברה, הסביבה ואיכות

החיים . המעבר העירה של מאות מיליוני כפריים גרם להרס משפחות משום שבמקרים רבים

אבי המשפחה עבר לגור במקום עבודתו בעוד שהמשפחה נשארה בכפר. הגירה פנימית זו

יצרה גם בעיית שיכון חמורה ואנשים רבים מתגוררים בערים בתנאי צפיפות שאין להם אח

ודוגמא. נוצרה גם בעיה של אי שוויון בחלוקת ההכנסה . היזמים ובעלי ההון הגדילו את

הכנסותיהם וכך גם העובדים המיומנים, בעוד שהמוני העם הבלתי מיומנים מועסקים

בתעשייה בשכר מינימאלי. שכרם של המהגרים מן הכפרים אף נמוך משכר הפועלים מקרב

התושבים המקוריים באזור. נוצר גם קיטוב בחלוקת ההכנסות בין הכפריים לבין האוכלוסייה

העירונית.

הצמיחה הכלכלית גרמה גם לפגיעה מואצת באיכות הסביבה וזאת משום שהשלטונות בסין לא

אכפו תקני איכות סביבה מינימאליים. זיהום האוויר, במיוחד בערי סין, הוא חמור עד כדי כך

שאנשים נאלצים להסתובב עם מסכות על פניהם. גם זיהום המים והקרקע יוצרים בעיה

חמורה. יתר על כן, הפקת האנרגיה המהווה בסיס להתקדמות הכלכלית בסין, התבססה בעיקר

על תחנות כוח המונעות בפחם וגורמות לפליטה עצומה של גזי פחמן לאוויר. לנוכח החשש

מהשינוי האקלימי העולמי , גובר הלחץ הבינלאומי על סין להפחית את פליטות הפחמן.

הצמיחה הכלכלית המואצת גם לא הביאה לעלייה מקבילה ברמת החיים משום שהשכר הוא

Freefallנמוך וחלקם של הרווחים בהכנסה הלאומית הוא גבוה. ג'וזף שטיגליץ מציין )בספרו

( כי הרווחים הגבוהים של התעשייה הסינית נובעים, בחלקם, מכך שהממשלה229עמ'

הסינית אינה דורשת מהחברות תשלום עבור העלות האמיתית של השימוש במשאבי הטבע

)כולל הקרקע( וגם לא עבור הזיהום שהן גורמות בפעילותן. לדעתו, אם הממשלה הסינית

תגבה מחיר עבור שימוש זה, יעמדו לרשותה משאבים רבים יותר כדי לממן שירותי בריאות ,

חינוך וגמלאות זקנה לאוכלוסייה. אם יסופקו לאוכלוסייה שירותים אלו, יביא הדבר להקטנה

בשיעור החיסכון הגבוה הקיים כיום ,המוסבר באי הוודאות הגדולה בפניה עומדים משקי הבית

וברמת השירותים הציבוריים הנמוכה. ירידה בשיעור החיסכון תאפשר הגדלת הצריכה

הפרטית ועלייה ברמת החיים של האוכלוסייה.

ניכרת בסין מגמה של עלייה בשכר העבודה. שינוי זה קרה במיוחד21בעשור השני של המאה

בשל התדלדלות מאגר העובדים בכפרים וכן בשל הזדקנות האוכלוסייה )שנגרמה גם בשל

מדיניות הילד האחד(. שינוי זה פוגע כמובן ביתרון שיש לסין בתחום זה והיא החלה להיתקל

בתחרות מצד מדינות שבהן שכר העבודה נמוך יותר, כמו אינדונזיה, וייטנאם והודו . מתעוררת

כמובן השאלה האם הצמיחה בסין תוכל להימשך לטווח ארוך ובאיזה קצב .

124

העובדה שהצמיחה בסין הייתה מוטת יצוא באופן מובהק, חשפה את סין לזעזועים שחלו

, עדיין לא2013 וגם בעת כתיבת ספר זה, ב 2008במשק העולמי בתקופת המיתון שהחל ב

בא על סיומו. כתוצאה מכך העודפים העצומים במאזן התשלומים הסיני הצטמצמו במידה

–ניכרת. הפגיעה ביצוא הסיני אוזנה אמנם במידת מה בשל מדיניות מרחיבה שנקטה הממשלה

תחבורה ואנרגיה והרחבת–ביצוע השקעות מקומיות רחבות היקף בתחום הנדל"ן והתשתיות

מערכת החינוך. אולם המסקנה מההתפתחויות בשנים אלו היא כי המשך תהליך הצמיחה

מחייב ירידה במשקלו היחסי של היצוא ועלייה במשקלה היחסי של הצריכה הפרטית בסין.

על אף הליברליזציה הכלכלית והמעבר לכלכלת שוק "מודרכת" , עדיין מתנהל בסין תכנון על

ניסתה ההנהגה הכלכלית הסינית2011-2015 , לשנים 12פי תכניות חומש. בתכנית החומש ה

לשנה והצמיחה מכוונת להיות "צמיחה7% קצב הצמיחה צפוי לרדת ל –לחולל שינוי יסודי

ירוקה" שתעשה שימוש רב יותר באנרגיות מתחדשות ולפיכך תקטין את פליטת המזהמים

ואיכות הסביבה תשתפר.

ההכנסה הפנויה צפויה לעלות בקצב מהיר יותר מגידול התוצר, דבר שיאפשר עלייה

משמעותית בצריכה הפרטית. יינקטו אמצעים לצמצום פערי ההכנסות בין הכפר לעיר.

יוקדשו משאבים לפיתוח אזורי הפריפריה במיוחד אלו שבמערב סין. יש כוונה לשפר את

איכות השירותים הציבוריים ,במיוחד שרותי הבריאות. כדי לשפר את מצב השיכון יש כוונה

מליון יחידות דיור מסובסדות.36לבנות

בתחום הייצור יש כוונה לפתח יתרון יחסי שאיננו מתבסס על עבודה זולה, אלא להפוך את סין

למרכז של חדשנות טכנולוגית שתאפשר לה להתחרות במדינות המפותחות בעולם. ההוצאה

. 2.2% מהתוצר לרמה של 1.75%למו"פ צפויה לעלות מ

מתוכנן פיתוחם של חומרים חדשים שהם בעלי בצועים ייחודיים, של מוצרי הנדסה

ואלקטרוניקה וציוד תחבורה מתקדם הכולל גם מכוניות חשמליות והיברידיות. יש כוונה לפתח

את ענף הביוטכנולוגיה ותרופות חדשניות וכן את מחקר תאי הגזע. יש גם כוונה להגדיל את

ההשקעות בתחום תעשיית המידע - הן בחומרה והן בתוכנה : מחשוב ענן, רשתות תקשורת,

מערכות משולבות של רשתות אינטרנט וטלקומוניקציה ועוד.

קשה לנבא את סיכויי הצלחתה של התכנית. השינוי המתחולל בסין אמנם בולט לעין. קו

הרקיע של ערים כשנחאי ובייג'ין וגם של ערים גדולות אחרות, דומה יותר למנהטן מאשר

לעיר סינית מסורתית. הדור הצעיר אמץ לעצמו סגנון חיים מערבי , תרבות צריכה תוססת ,

ביגוד ססגוני , מוזיקה מערבית, הרגלי שתיית אלכוהול ועוד. אולם השאלה הגדולה היא,

כמובן, האם יש סיכוי לכך שהמשטר יאפשר לאוכלוסיה פתיחות בלתי מוגבלת , סובלנות

וחופש מחשבה וביטוי שהם התנאים ההכרחיים לצמיחתה של יצירתיות. סביר להניח כי

הכישרונות היצירתיים החבויים באוכלוסיה זקוקים לאווירה של חופש ולשיתוף פעולה

אינטלקטואלי בלתי מופרע , גם פנימי וגם חיצוני, על מנת שיוכלו להתפתח ולפרוח ועל ידי כך

125

גם לבסס את התשתית לפריצות דרך טכנולוגיות שהן הכרחיות למשק השואף להגיע להיות

חוד החנית של הטכנולוגיה העולמית.

האם יתכן להמשיך ולקיים כלכלה מודרנית, ליברליזציה וצמיחה כלכלית מהירה, כאשר

המשטר הפוליטי ממשיך להיות אוטוריטארי? קיימות אמנם דוגמאות לשילוב כזה, כמו למשל

בממוצע ואילו בסין היא60,000$בסינגפור. אולם בסינגפור רמת התוצר המקומי לנפש היא כ

.8,400$ שנה, רק לרמה של כ 30מגיעה ,אפילו אחרי צמיחה כלכלית מרשימה במשך כ

יתכן שאנשים מוכנים לעשות ויתורים בתחום של זכויות אזרח, תמורת רמת חיים כה גבוהה

שמספקת להם סינגפור, אולם ספק רב הוא האם אנשים יהיו מוכנים למכור את חירותם

ב"נזיד עדשים" סיני.

. הודו8 מדינת הודו כיום היא רפובליקה פדרלית, בעלת שלטון מרכזי חזק . הודו היא המדינה השנייה

מיליארד נפש.1.24 ל 2013בעולם בגודל אוכלוסייתה המגיעה בסוף שנת

שלטה בריטניה בכל השטח של תת היבשת ההודית. וכיום מצויות בו מדינת1947עד סוף

הודו התופשת את רוב השטח, פקיסטן בצפון מערב ובנגלהדש בצפון מזרח.

תת היבשת ההודית היא חצי אי התחום על ידי הים הערבי ממערב, האוקיינוס ההודי ממזרח

ובצפון סוגרים עליו הרי ההימלאיה שהם הגבוהים בעולם. מדרום להימלאיה משתרע עמק

–רחב ידיים החוצה את הודו ממערב למזרח ומקבל אספקת מים משלושה נהרות גדולים

האינדוס במערב, הגנגס והברמהפוטרה במזרח. מדרום להם משתרעת רמה הררית המוקפת

במישורי חוף צרים.

( אחת הציביליזציות2500-1600בעמק האינדוס התפתחה כבר באלף השלישי לפני הספירה )

העתיקות בעולם שהתבססה על פעילות מסחרית ענפה והיו בה ערים ומערכת תחבורה

מפותחת. העושר הטבעי של האזור משך במשך כל ההיסטוריה פולשים מבחוץ שהגיעו ברוב

לפנה"ס פלשו אל צפון הודו1500המקרים מכיוון צפון מערב דרך מעברי ההרים. בשנת

שבטים אריים שהגיעו כנראה מדרום רוסיה או מרכז אסיה . שבטים אלו הביאו עמם את שפת

הסנסקריט ואת דת הוודה שהייתה הבסיס עליו צמחה מאוחר יותר הדת ההינדואיסטית

שהיא הדת השלטת בהודו עד היום. הדת ההינדואיסטית היא גם אחד המקורות להתפתחות

( הקיימת בהודו ומשפיעה על כל תחומי החיים. במונח קאסטה(Castsשיטת הקאסטות

הכוונה היא למעמד חברתי שאדם נולד אליו ואינו יכול להשתחרר ממנו או לשנותו. הדבר

מכתיב לא רק את עיסוקו הכלכלי של האדם , אלא את כל מערכת חייו וזהותו. לפיכך שיטת

קאסטות.4הקאסטות יוצרת מבנה חברתי ריבודי קשיח ביותר. במקור התקיימה חלוקה ל

הברהמינים היוו את הקאסטה הגבוהה ביותר. הם היו כוהני הדת והם למדו ופרשו את כתבי

הקודש. אחריהם באים האצילים שהיו גם הלוחמים, מתחת להם נמצאים הסוחרים ומתחתם

126

נמצאים הפועלים והחקלאים. מחוץ למעגל זה, במדרגה הנמוכה ביותר, מצויים הטמאים ,

קאסטות , קיימות4שהם חסרי מעמד בכלל ואסורים במגע. בנוסף לחלוקה הבסיסית ל

חלוקות משנה רבות כך שלמעשה קיים בהודו מספר עצום של קאסטות. על אף שבעולם

המודרני קיימים כוחות המערערים את שיטת הקאסטות, ממשיכה שיטה זו להתקיים,

בשינויים מסוימים, עד היום והיא מהווה אחת המגבלות המקשה על הפיכת הודו לאומה

מלוכדת וגם מהווה מכשול לשיפור התנאים הכלכליים והחברתיים בהודו. כדוגמא להשפעתה

השלילית של שיטת הקסטות על הבזבוז הקיים בהקצאת המקורות במשק ניתן להביא את

(. הוא מזכיר שם1955 יומן דרכים" . ) עם עובד, –תיאורו של עזריאל קרליבך בספרו "הודו

מיליארד דולר שמהם מיליארד דולר הן3את תכנית החומש האמביציוזית של השקעות בסך

השקעות בהשקייה.. תקציב זה הוא מצומצם ביותר לנוכח גודלה של הודו וקידוח של באר אחת

בכפר יכול לספק מים לאנשי כפר זה. אולם אם אדם טמא ישתמש בבאר, תהיה הבאר

פסולה לשימוש לכל שאר האוכלוסיה. ולפיכך על אף התקציב המצומצם אין ברירה אלא

בארות....שתילקדוח בכל כפר

במאות השישית והחמישית לפנה"ס החל להתפתח בהודו הבודהיזם, בעקבות פעילותו של

( שנטש את משפחתו ואת חיי העושר שהיו לו כנסיך ונדד(Siddharthaהנסיך סידהארטה

ברחבי הודו בחיפוש אחר האמת ואחרי הדרך להקלת הסבל של הקיום האנושי. כאשר לאחר

שנים רבות הגיע למסקנה שהצליח למצוא את הדרך לאמת, החל להורות אותה ברחבי הודו

–ותלמידיו הרבים כינוהו ה"בודהא" )כלומר מי שזכה להארה(. הבודהיזם מטיף לדרך האמצע

בין ההנאות הגופניות מצד אחד לבין הסיגוף מצד שני והוא מסביר שעל מנת להתקרב אל

האמת ולהגיע ל"נירוואנה" יש צורך באימון התודעה באמצעות מדיטציה.

הדת הבודהיסטית התפשטה בהודו ועברה אחר כך גם לסין, בורמה, יפאן וארצות נוספות

בדרום מזרח אסיה. דווקא בהודו חזרה בסופו של דבר לשלוט הדת ההינדואיסטית והבודהיזם

איבד את השפעתו שם.

הודו אמנם הייתה רובה ככולה חקלאית , אך היה קיים גם סקטור עירוני מפותח והמשאבים

הטבעיים הרבים בהם נתברכה הודו שמשו בסיס לתעשיית מותרות. הממלכות האזוריות

בצפון, ומאוחר יותר גם בדרום התעשרו מהסחר. הידיעות אודות העושר המופלג שהיה בהודו

לפנה"ס פלש להודו אלכסנדר מוקדון )"הגדול"( והגיע לחבל פנג'אב327הגיעו למערב ובשנת

אולם שם החליט לחזור על עקבותיו, כנראה בשל תנאי האקלים הקשים(Beas)עד נהר ביס

ומכת היתושים שחייליו לא יכלו לעמוד בה. בדרכו חזרה חלה ומת.

לפנה"ס אוחדה הודו לראשונה תחת שלטונו של319שנים מספר לאחר מכן, בשנת

את האימפריהMagadha( שהקים ב (Shandragupta Mauryaשאנדראגופטה מוריה

שנה ,140המוריינית ששלטה על רוב שטחה של תת היבשת. בתקופת שלטונה, שנמשכה כ

127

בנה השלטון דרכים ותחזק אותם. הביטחון בדרכים גבר והמסחר התפתח. הונהגו מידות

ומשקלות אחידים והתרחב השימוש בכסף.

לספירה ,האימפריה הגופטית שהתרחבה אחר כך300בצפון תת היבשת הוקמה בערך בשנת

והקיפה כמעט מחצית משטח הודו. תקופת שלטונה של שושלת גופטה הייתה תקופת זוהר.

בתחום החומרי התפתח המסחר וכמו כן התפתחו המדע, האמנות והספרות. תקופת הזוהר

באה לסיומה בסוף המאה החמישית לספירה כתוצאה מפלישתם של ההונים שכבשו את

האזור באכזריות והביאו להתמוטטותה של האימפריה הגופטית.

לאחר ירידתה של שושלת מוריה מגדולתה, פוצלה הארץ שוב לממלכות איזוריות. עד המאה

השמינית לספירה התרחשו פלישות של שבטים שונים ממרכז אסיה, כמו הסקיתים,

–הקושאנים ועוד. כל הפולשים הללו התערו בחברה ההודית וקבלו עליהם את הדת המקובלת

הבודהיסטית או ההינדואיסטית. היוצא מן הכלל היחיד היו המוסלמים שהחלו לחדור להודו

החל במאה השמינית לספירה והקפידו לשמור על ייחודם הדתי.

במשך כל התקופה הזאת התפתחו והתחזקו הגילדות של הסוחרים והאומנים והגדילו את

עושרן על ידי מסחר בסחורות ההודיות , גם בשווקים המקומיים וגם בחו"ל. יש עדויות על כך

שבמאה הראשונה לספירה ייבאה האימפריה הרומית מהודו מוצרי מותרות בהיקף נרחב

והתשלום עבורם נעשה בזהב . בדרום הודו נמצאו אוצרות של מטבעות רומיים.

גם הערים בדרום הודו התפתחו בתקופה זו ונבנו בהן מונומנטים ומקדשים שכללו יצירות

אמנות רבות. כמו כן התפתחו גם הספרות והשירה.

למן המאה השישית ועד המאה העשירית הוקמו לסירוגין ממלכות אזוריות בחלקים שונים של

תת היבשת ההודית. המסחר המשיך להתפתח וכך גם האומנויות והארכיטקטורה. על פי נתוניו

לספירה המדינה העשירה0-1000 הייתה הודו בתקופה Angus Maddison)של אנגוס מדיסון )

ביותר בעולם והכלכלה הגדולה ביותר ובמאות שלאחר מכן , כאשר סין הפכה להיות הכלכלה

הדומיננטית בעולם, תפשה הודו את המקום השני.

החל במאה השמינית התרחשו פלישות של מוסלמים, )תורכים ואפגנים( וכך חדר האסלאם

בדלהי את(Ghori) כונן התורכי ,מחמוד גורי 1175באופן הדרגתי אל צפון הודו. בשנת

השולטנות המוסלמית הראשונה בהודו, שהמשיכה להתקיים עד להגעתם של המוגולים

Mughal) 16( במאה ה .

שולטנות דלהי נשלטה אמנם על ידי מוסלמים, אולם שליטיה נהגו בסובלנות כלפי רוב

הייתה דלהי עיר משגשגת ואחת העשירות14האוכלוסיה שהיתה הינדית. עד סוף המאה ה

ביותר בעולם באותה תקופה. אולם תקופת שגשוג זו באה אל קיצה כתוצאה מפלישת צבאותיו

של השליט המונגולי טימור לאן

(Lane )Timurהידוע לשמצה באכזריותו. טימור היה ממוצא תורכי-מונגולי וניסה להקים

הוא החל בכיבוש אזור1357מחדש את האימפריה המונגולית של ג'ינגיס חאן. בשנת

הוא השתלט על כל אזור הים14 של המאה ה 80אוזבקיסטן וקזחסטן של היום. בשנות ה

128

בעקבות הידיעות אודות עושרה המופלג שלהכספי , פרס ועד לעיראק )של היום( במערב.

וחצה את נהר האינדוס בדרכו מזרחה כשהוא משאיר1398דלהי, פלש טימור להודו ב

מאחוריו חורבן והרס ואלפי חללים. לאחר שהצליח להביס את הצבא של שולטנות דלהי,

כבש את העיר , בזז אותה והחריב אותה לחלוטין. הצבא המונגולי בצע גם מעשי טבח

חזר טימור לארצו1399שיטתיים באוכלוסייה ההינדית ולמעלה ממאה אלף איש נטבחו. ב

כאשר הוא נושא עמו את כל האוצרות אותם בזז והם שמשו להקמת המסגדים והארמונות

שנה הצליחה העיר דלהי להתאושש מהחורבן של100המפוארים באוזבקיסטן. רק לאחר כ

הפלישה המונגולית.

( שעמד בראש צבא המוגולים(Babur פלש להודו נינו של טימור - הנסיך באבור 1524בשנת

Mughals) )– לאחר1526 אלו היו מונגולים מוסלמים שמרכזם היה באוזבקיסטן. בשנת ,

שהכניע את שולטן דלהי, הקים באבור את האימפריה המוגולית שבירתה הייתה דלהי.

המוגולים שהיו מוסלמים סונים ,היו סובלנים כלפי הרוב ההינדי והיו תלויים בו. נכדו של באבור,

הרחיב את גבולות האימפריה לכיוון מערב,1556-1605(, ששלט בשנים (Akbarאכבר הגדול

מזרח ודרום. הוא היה שליט נאור וסובלני, מינה הינדים לתפקידים בכירים בממשל ובצבא

וביטל חוקים מפלים כנגד אלו שאינם מוסלמים. הוא בנה מערכת אדמיניסטרטיבית שהחזיקה

שנה.200מעמד כ

במדיניות דומה והצליחו לשמור על יציבות פוליטית17יורשיו של אכבר המשיכו גם במאה ה

ועל פריחה כלכלית. האימפריה השתרעה בתקופה זו כמעט על כל תת היבשת פרט לקצה

ערים, מבצרים , מסגדים–הדרומי שלה. באימפריה בוצעו פעולות בנייה נרחבות

ומונומנטים. במיוחד ידוע ה"טאג' מאהל", הפנינה הארכיטקטונית, שבנה השאח ג'יהן באגרה

כמצבת קבר לרעייתו המנוחה.17 של המאה ה 30בשנות ה

( שהיה שליט עריץ(Aurangzeb עלה לשלטון בנו של שאח ג'יהן - אורנגזב 1658 בשנת

ואכזר ובתקופתו החלה השקיעה של האימפריה. בתקופתו ובמיוחד בתקופת שלטונם של

יורשיו החלה הביורוקרטיה להיות נגועה בשחיתות והאימפריה לא הצליחה לעמוד בפני

התקפות מבחוץ ונחלשה.

.19שליטים מקומיים פרשו מהאימפריה עד לחיסולה הסופי באמצע המאה ה

כלכלת הודו של אותה תקופה התאפיינה בסקטור חקלאי גדול שהתבסס בעיקר על השטחים

הפוריים הנרחבים בעמקים הצפוניים. המשק ההודי הצליח לייצר עודפים משמעותיים

שאיפשרו את העושר האגדתי של השליטים וחצרותיהם. כתוצאה מעושר זה נוצר ביקוש

למוצרי מותרות כמו בגדים מפוארים, רהיטים מגולפים, חרבות מקושטות, תכשיטי זהב וכסף ,

שייצורם דרש מיומנויות מיוחדות ולפיכך התפתחה בהודו גם שכבת אומנים שהיו מיומנים

ובעלי כישורים גבוהים.

129

עמדה על כ1701 - 1658 קיימת הערכה כי ההכנסה השנתית של אורנגזב ששלט בשנים

מההכנסה השנתית של10 מליון דולר )של טרום מלחמת העולם הראשונה( כלומר פי 450

מלך צרפת באותה תקופה. הכנסות הממשל נבעו ברובן ממיסי מקרקעין.14לואי ה

.יש לציין כי לדעת חוקרים רבים הייתה הודו בתקופה שלפני השתלטותם של האירופאים מרכז

עולמי למדעים מסוימים ותרומותיה בתחומי המתמטיקה והאסטרונומיה היו חשובות ביותר. כך

על ידי מדהבה14( שנוסדה במאה ה-(Keralaלדוגמא ניתן להצביע על אסכולת קראלה

Madhava) הוא תרם רבות לפיתוח המתמטיקה של אותם ימים,1340-1425( שחי בשנים .

16 שחי במאה ה-Jyestadevaכולל פיתוח סדרות אינסופיות וטריגונומטריה. תלמידו הדגול

כתב סיכום של אסכולה זו שזכה לתפוצה נרחבת משום שהיה כתוב בשפה המקומית ולא

בסנסקריט שהייתה לשון האליטה. יש הסבורים כי בזכות הקשרים שנוצרו בתקופה זו בין

התרבויות של הודו ושל אירופה., הגיעו לאירופה הפיתוחים המתקדמים של אסכולת קראלה

והידע ההודי היה נדבך חשוב וחיוני בפיתוח המתמטיקה באירופה.בשנים שלאחר מכן, הוא

.17תרם ,למשל, תרומה חשובה להתפתחות החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי במאה ה

הגיע לחוף המערבי של הודו )לעיר1498עושרה של הודו משך אליה גם את האירופאים. ב

CALICUTהפורטוגזי ואסקו דה גמה . המניע העיקרי מאחורי חיפוש הדרך הימית להודו )

הייתה הכוונה לשבור את המונופול התורכי-מוסלמי על סחר התבלינים. הפורטוגזים השתלטו

על גואה , בחוף הדרום מערבי של הודו ותוך כמה שנים הפכו אותה למושבה קתולית משגשגת

קיימו הפורטוגזים בידם את המונופול על16הבנויה על פעילות מסחרית . במשך המאה ה

המסחר בין הודו לאירופה.

גם ההולנדים, הצרפתים16בעקבות הפורטוגזים הגיעו במחצית השנייה של המאה ה

הוקמו חברת הודו המזרחית האנגלית וחברת הודו17והבריטים. בעשור הראשון של המאה ה

שנה מאוחר יותר.60המזרחית ההולנדית. חברת הודו המזרחית הצרפתית הוקמה רק

ההולנדים ניסו את מזלם בהודו אולם לא הצליחו, או לא זיהו את ההזדמנויות העצומות

הקיימות בהודו וגילו עניין רב יותר באיי התבלין ובאינדונזיה הסמוכה ולכן ויתרו על הניסיון

להיאחז בהודו והיקפי המסחר שלהם עם הודו היו קטנים ולא משמעותיים.

הובסו על ידי1757הצרפתים הקימו מאחזים בחוף המזרחי של הודו , אולם מאוחר יותר ב

הבריטים . ההשפעה הכלכלית המשמעותית בהודו הייתה של בריטניה, באמצעות חברת הודו

המזרחית האנגלית. האנגלים השתדלו שלא להיתקל בפורטוגזים ולפיכך היה המאחז הראשון

הביסו הבריטים את הספינות הפורטוגזיות ובעקבות1612שלהם בחוף המזרחי של הודו. בשנת

קבל1615זאת הפכו מקובלים על הקיסר המוגולי שהתכוון להיעזר בכוח הימי שלהם. בשנת

( שהיה מעוניין(Rowהמוגול הגדול בברכה ובכבוד את שגריר בריטניה באגרה, סר תומס ראו

לקבל חסות של המוגול לעסקיה המסחריים של חברת הודו המזרחית בעיר הנמל החשובה,

( )השוכנת במדינת גוג'ראט של היום( ובערים נוספות. הבריטים הצליחו לקבל(Suratסוראט

130

זיכיונות לפעילותם לא רק מהמוגול הגדול אלא גם משליטים מקומיים. הם גילו את הסחורות

המקומיות שניתן לייצאן לאירופה ובמיוחד את אריגי הכותנה המשובחים הצבעוניים

שיוצרו בהודו וקרויים על שם העיר קליקוט שנזכרה לעיל. בדי ( (Calicoesוהמודפסים

הכותנה היו קלים, ניתנים לניקוי וזולים יותר מבדי הצמר שיוצרו באנגליה. ניתן היה לצבעם

הייתה1625והם נמכרו היטב גם באירופה וגם במושבות האירופאיות ביבשת אמריקה. כבר ב

מהכמות שייצאה20כמות בדי הכותנה שייצאה חברת הודו המזרחית האנגלית גדולה פי

חברת הודו המזרחית ההולנדית והיקפי היצוא שלה המשיכו לעלות. היצוא מהודו כלל, פרט

לבדי כותנה, גם משי, אינדיגו ,שהוא צמח המשמש לצביעת אריגים בצבע כחול. )הוא נזכר

שפירושה "צבע כחול מהודו"(Indikon כבר ביוון העתיקה ושמו נגזר, כנראה, מהמלה

וסלפטר )מלחת האשלגן ששמשה מרכיב חשוב בייצור חומר נפץ(.

חברת הודו המזרחית האנגלית סחרה גם עם סין וייבאה משם תה וכלי חרסינה )שקבלו את

( אולם פרט לשעונים, שהיו מאד מבוקשים על ידי הסינים, לא היו לבריטיםChinaהשם

מוצרים שאותם ניתן היה למכור לסין. הפתרון לכך נמצא במכירת אופיום לסינים. פקידי

חברת הודו המזרחית עודדו את החקלאים בבנגל לגדל אופיום שהיה נמכר לסין. הממשל הסיני

סחר האופיום נאסר. אולם הבריטים דרשו להמשיך לקיים19לא ראה זאת בעין יפה ובמאה ה

ו1839-1942את המסחר בשם "הסחר החופשי" ועל רקע זה פרצו שתי מלחמות האופיום

שבהם ספגה סין מפלה ניצחת והוטלו עליה תנאי שלום משפילים, כפי שנזכר1856-1860

בפרק אודות סין.

חברת הודו המזרחית האנגלית המשיכה להרחיב את פעילותה והשיגה זכויות יתר במסחר מידי

השליטים המקומיים וגם מידי שליטי האימפריה המוגולית שכבר הייתה בשלבי התפוררות.

קבלה החברה1661החברה הרחיבה את תחומי פעולתה גם במזרח הודו וגם במערבה. בשנת

מומבאי( , שהייתה אז אי כמעט בלתי מיושב בחוף– כיום Bombayרשות לפעול בבומביי )

המערבי. היא פיתחה אותה, ריכזה בה את המחסנים שלה ואת הסוכנויות האיזוריות ותוך זמן

קצר הפכה אותה למרכז מסחרי חשוב ששלט על פעילות החברה במערב הודו.

החלו לבנות1690במזרח חצי האי נאחזו הבריטים במאדראס ואחר כך עברו צפונה ובשנת

את היישוב שהפך להיות לעיר המסחריתCalcuttaבמערב בנגל על אדמת כפר קטן , בשם

(. הבריטים קבלו לרשותם שטחי קרקע שמהםKalkata כלכותה )כיום –החשובה שלהם

הפיקו הכנסה. על מנת להבטיח את האינטרסים שלהם הם הקימו מבצרים בכל המקומות

בומבי, מאדראס וכלכותה וכמו כן הקימה החברה גם צבא שכירים.–הללו

המסחר המקיף באריגי הכותנה ההודיים פגע בתעשיות הצמר והפשתן הבריטיות ובהשפעתן

, חוק אשר אסר על יבוא אריגי כותנה Calico Act ה1701הועבר בפרלמנט הבריטי בשנת

צבעוניים ומודפסים מהודו. החוק לא מנע את יבוא הכותנה הגולמית. חוק זה לא השיג את

מטרתו משום שהחלו לייבא מהודו אריגים חלקים ולבצע את הצביעה בבריטניה. לפיכך הועבר

חוק נוסף שאסר את המסחר ואסר אפילו את השימוש באריגי הכותנה ההודיים. גם1721ב

131

אם לא זו הייתה כוונתם המקורית, הרי בדיעבד נתנו חוקים אלו תמריץ לתעשיית הכותנה

, ללא כל תחרות מצד אריגי הכותנה18 של המאה ה 40הבריטית שהתפתחה החל משנות ה

כבר הייתה תעשיית הכותנה הבריטית ברמה כזו1774ההודים. כאשר בוטלו החוקים בשנת

שלא היה חשש מתחרות. יתר על כן, יתרונה של התעשייה הבריטית, שהתבטא במחירה הזול

גרמה עובדה זו לפגיעה19יותר, הביא לכך שאריגי כותנה יוצאו מבריטניה להודו ובמאה ה

חמורה בתעשיית הכותנה ההודית. )נושא זה יידון בהמשך(.

התנהלותה של חברת הודו המזרחית האנגלית יכולה לאשש את הטענה המקובלת על כך

שהשליטה המדינית של בריטניה הגיעה בעקבות המסחר )אם כי אולי נכון יותר לומר כי

התקיימו יחסים סימביוטיים של הפריה הדדית בין שני היבטים אלו(. אחת הדמויות הבולטות

שהגיע להודו כעובד החברה באמצעRobert Cliveבהיסטוריה של החברה היה רוברט קלייב

ובזכות כישוריו הצבאיים והמנהליים הצליח להתקדם במהירות. הוא השיג מספר18המאה ה

( וכמו כן1757 בשנת Plasseyניצחונות צבאיים )ביניהם ניצחון חשוב על הצרפתים בקרב

הצליח להשיג לחברה שליטה על שטחי קרקע נרחבים באזור כלכותה וכמובן גם את הזכות

לקבלת הרנטה מקרקעות אלו. בהמשך קבל קלייב מידי המוגול את הזכות לגבות מסים בבנגל

ובחלקים נרחבים של צפון מזרח הודו. כל העודפים הגדולים שייצר המשק ההודי ושזרמו קודם

לכן אל המוגול ואל השליטים האיזוריים הפיאודלים , עברו עתה אל חברת הודו המזרחית

ומהם נהנו מנהליה, פקידיה וסוכניה. רוברט קלייב בסס את העליונות הצבאית והפוליטית של

)חברת הודו המזרחית . דמות מפתח נוספת ביצירתה של "הודו הבריטית" היה וורן הסטינגס

Warren Hastings) וכן שרת1750. אף הוא התחיל לשרת כפקיד בחברת הודו המזרחית ב

בצבאו של קלייב. פעולותיו אופיינו בכך שניסה להגיע ליתר הבנה עם התושבים ההודיים וניסה

להילחם בשחיתות ובהונאות המסחריות שחשף. הוא היה שותף לדעתו של קלייב כי שלושת

מאדראס, כלכותה ובומביי צריכים להיות תחת שליטה–המרכזים הבריטיים החשובים

מונה למושל1773 ושנתיים אחר כך ב 1771מרוכזת אחת. הסטינגס התמנה למושל כלכותה ב

Governor General of the Presidency of Fortהכללי הראשון של בנגל. התואר שלו -

William נגזר משמו של המבצר הענקי - .Fort William . אותו בנו הבריטים בכלכותה ,

שנה אחת לפני שהסטינגס נתמנה למושל כלכותה, נפגע חבל בנגל בבצורת חמורה שהביאה

1770 בה היו יבולים גרועים ובהמשך הייתה ב 1769לרעב כבד. הבעיה החלה כבר בשנת

מליון בני אדם , שהם כשליש מאוכלוסיית בנגל, מתו10בצורת קשה. ההערכה היא כי כ

ברעב. אמנם חברת הודו המזרחית לא יכולה הייתה להיות אחראית למזג האוויר, אולם

חוקרים בני זמננו השמיעו האשמות כנגד פעילותה. במיוחד מתייחסות האשמות אלו לעובדה

שלאחר שקבלה החברה את השליטה על הקרקעות , היא העלתה את מיסי הקרקע בשיעורים

ניכרים שפגעו באוכלוסייה ורוששו אותה. בנוסף דרשו פקידי החברה מהחקלאים לצמצם את

גידולי האורז ולגדל במקומם פרגי אופיום ואינדיגו. גם דבר זה פגע באספקת המזון לאוכלוסייה.

החברה אף לא הרשתה לחקלאים לאגור אורז, דבר שאילו היה נעשה, היה מאפשר שימוש

132

במלאים אלו בתקופת המחסור . למותר לציין כי השליטים הבריטים לא עשו דבר על מנת

לייבא מזון ממקומות אחרים כדי להקל את מצוקת הרעב. אולם התנהגות כזו לא הייתה חריגה

, לא עשתה19 של המאה ה 40באותה תקופה. נזכיר רק כי ממשלת בריטניה, אפילו בשנות ה

דבר על מנת להקל על מצוקת הרעב באירלנד שגם בה הייתה תמותה קטסטרופלית מרעב.

בקר בשנות השמוניםEdmund Burke מעניין לציין כי אפילו מדינאי שמרני כמו אדמונד בורק

בחריפות את ההתנהלות של חברת הודו המזרחית הבריטית ואת המושל18של המאה ה

הכללי הסטינגס )שאף הועמד לדין בבריטניה, אם כי זוכה בסופו של דבר(. לדעתו של בורק,

מנהלי חברת הודו המזרחית הרסו את הכלכלה ואת החברה ההודית.

( דוגל בגישה זו ומאשים את( Rajet Kanta Rayט קנטה ריי'גם היסטוריון הודי בן ימינו ראג

.P.Jחברת הודו המזרחית הבריטית באחריות לרעב הגדול. לעומתו נוקט ההיסטוריון הבריטי

Marshallבגישה הפוכה הטוענת כי האשמה איננה בשלטון הבריטי. לדעתו השלטון הבריטי

האציל סמכויות לשליטים האזוריים ומי ששלט למעשה בהודו לא היו הבריטים, אלא האליטה

ההודית. המסים נגבו בידי אנשי מנהלה מקומיים ושיעורי המס היו כפי שהיו בתקופת שלטון

המוגול. יש לציין כי דעה זו איננה מקובלת על רוב ההיסטוריונים.

הפיצול המקומי, השבטי, הדתי ומשטר הקסטות מנעו מההודים במשך תקופה ארוכה

1857-1858להתאחד ולגלות התנגדות לשלטונה של חברת הודו המזרחית. אולם בשנים

והמרד קרוי לפיכך מרד הספוי. מרד זה , שהיה בבחינת (Sepoy)התמרדו החיילים ההודיים

השלב הראשון במאבק לעצמאות, פרץ על רקע דתי בשל מה שנתפש כחילול האמונות

הדתיות גם של ההינדים וגם של המוסלמים. המרד דוכא באכזריות ובעקבותיו הושלמו

להחלשת כוחה של חברת הודו המזרחית והשליטה על30המהלכים שהחלו כבר בשנות ה

הוכתרה1876 מחברת הודו המזרחית אל הכתר הבריטי ובשנת 1858הודו הועברה בשנת

המלכה ויקטוריה כ"קיסרית הודו" ולורד קנינג, המושל הצבאי של הודו, הפך להיות המושל

.Viceroy בפועל על הודו ותוארו היה "המשנה למלך" -

הדיון בהשפעתו של השלטון הקולוניאלי הבריטי על כלכלת הודו עורר ועדיין ממשיך לעורר,

למשל ,2005ויכוחים מרים הן בקרב היסטוריונים וכמובן בקרב פוליטיקאים. בחודש יולי

,שהוא כלכלן וכהן בעבר כשר האוצר, כיManmohan Singhציין ראש ממשלת הודו

)שיעור1700 בשנת 22.6%בתקופת השלטון הבריטי ירד חלקה של הודו בתוצר העולמי מ

. סינג הסתמך על נתוניו1952 בלבד ב 3.8%שהיה שווה כמעט לחלקה של אירופה כולה( , ל

של אנגוס מדיסון המשמשים בידי רבים כבסיס לטענות מסוג זה . לעומת זאת נזכיר בהקשר זה

המתייחס בספקנות רבה לניסיונות להשליך David Landesאת דעתו של ההיסטוריון הכלכלי

)קל וחומר על תקופות קדומות18 על המאה ה 20את אומדני ההכנסה הלאומית של המאה ה

יותר(. לדעתו זהו ניסיון ספקולטיבי והאפשרויות לעוות את התוצאות הן אינסופיות .

Niallהערכה חיובית במיוחד של השלטון הבריטי הביע ההיסטוריון הבריטי ניל פרגוסון )

Ferguson( בספרו אימפריה )Empireהוא אינו מסכים לדעה האומרת שבריטניה גזלה את .)

133

עושרה של הודו וטוען כי הנטל הקולוניאלי, הנמדד באמצעות העודף המסחרי של הודו, עמד

מהתוצר המקומי. לעומת זאת הוא מזכיר את ההשקעות הבריטיות הגדולות1%על לא יותר מ

בתשתיות, במערכות השקייה, בתעשייה וכן בתחום בריאות הציבור, חיסונים, שפור–בהודו

שנה.11 כל אלו העלו ,לטענתו, את תוחלת החיים בהודו ב –מערכות אספקת המים לערים

במיוחד מציין פרגוסון את התרומה של השלטון הבריטי לכינון מערכת ממשל יעילה, הגונה,

תנאים שהם הכרחיים–השומרת על חופש אישי ועל זכויות קניין ואוכפת קיומם של חוזים

לפיתוח וצמיחה כלכלית. יצויין כי רוב ההיסטוריונים הכלכליים אינם שותפים לשבחים הבלתי

מסוייגים שפרגוסון חולק לשלטון הקולוניאלי הבריטי.

את הדיון בשאלה מה הייתה השפעתו של השלטון הקולוניאלי הבריטי על הודו ראוי לחלק

לשני חלקים.

תשתיות, חינוך, מנהל ציבורי , ערכים . –. השפעת השלטון הבריטי על המערכת בכללותה 1

. השפעת השלטון הבריטי על ענפי המשק ובמיוחד על תעשיית הטקסטיל. 2

. תרומתו של השלטון הבריטי לעיצובה של הודו המודרנית היא רבת פנים וחשובה ביותר.1

הוא אחראי להקמת מערכת מנהל ציבורי יעילה )יחסית(. הוא כונן מערכת משפט אחיד שבה

היה שוויון בפני החוק ללא תלות בהשתייכות לקסטות השונות. הוא דאג לביטחון בדרכים

. 19ובערים. יסד מערכת בריאות שבזכותה החל שיעור התמותה לרדת כבר בסוף המאה ה

הוקמה ביוזמה ובניהול של השלטון הבריטי רשת רכבות1853בתחום התשתיות, החל ב

ק"מ והיא הייתה הרביעית באורכה60,000 ל 20 של המאה ה 20שאורכה הגיע כבר בשנות ה

בעולם. מימון השקעות התשתית הללו הינו נושא השנוי במחלוקת בין החוקרים.

רובה של ההשקעה ברשת הרכבות ההודית מומן באמצעות הון פרטי בריטי. אולם חברת הודו

( סבסדו את ההשקעה על ידי(British Raj , הממשלה ההודית 1858המזרחית האנגלית ואחרי

. משלמי המסים ההודים אמורים היו5%-4.5%מתן התחייבות לשיעור תשואה מובטח בגובה

לממן את ההפרש בין שיעור תשואה מובטח זה לשיעור התשואה בפועל, שבמקרים

מסוימים היה נמוך יותר.

בין החוקרים קיים ויכוח רציני לגבי השאלה האם סובסידיה זו הייתה למעשה העברה ממשלמי

המסים ההודים העניים למשקיעים הבריטים בעלי ההון, או שאכן קיים היה צורך אמיתי

בהתחייבות כזו , עד כדי כך שבהיעדרה הייתה ההשקעה כרוכה בסיכון כה גבוה למשקיעים

הבריטים , כך שהם היו נמנעים מביצוע ההשקעה והודו לא הייתה זוכה כלל להקמת מערכת

מסילות הברזל שלה.

ההון הפרטי שהושקע בהקמת מסילות הברזל בהודו גוייס כמעט כולו בבריטניה וניירות הערך

של חברת הרכבות נסחרו רק בלונדון. רשת הרכבות עצמה נוהלה והופעלה על ידי עובדים

ומנהלים בריטים בעוד שהעובדים המקומיים הועסקו רק בפעילויות הידניות ששכר נמוך בצידן.

134

כי ללא קשר185 עמ' Tools of Empire( מציין בספרו (Daniel Headrickדניאל הדריק

לשאלת ההתחייבות לתשואה מובטחת ,העובדה היא כי אמנם "הודו זכתה להקמת רשת

רכבות בנויה היטב בעלות סבירה" אולם הוא טוען כי זה היה פרוייקט קולוניאלי שהיה יזום

ומנוהל על ידי הממשלה הקולוניאלית. הוא מציין למשל את העובדה כי מקומות הישיבה

במחלקה הראשונה ששימשו את הנוסעים האירופאים תומחרו בחסר וסובסדו על ידי נוסעי

המחלקה השלישית, שהיו כולם הודים.

בקורת נוספת התייחסה לכך שמסילות הברזל נבנו על פי צרכיו של השלטון הקולוניאלי, כדי

גישה נוחה אל מקורות חומרי הגלם וחיבורם עם הנמלים–להשיג שתי מטרות . האחת

על מנת לאפשר ניידות של כוחות הצבא על פני הארץ . אולם בדיעבד תרמה רשת–והשנייה

הרכבות גם להקלה בניידות של האוכלוסייה ההודית וגם לשינוע מזון בין חלקי הארץ השונים,

דבר שהקל במעט על המחסור במזון ועל מצוקת הרעב.

בנוסף להשקעות ברשת הרכבות, בוצעו גם השקעות במערכות השקיה שתרמו להרחבת

התפוקה החקלאית. חשובים לא פחות היו פיתוחה של מערכת החינוך והקמת אוניברסיטאות

ששפת ההוראה בהן הייתה אנגלית . הודות למערכת זו החלה הודו את עצמאותה עם אליטה

בעלת השכלה טובה, אם כי בעיקר השכלה משפטית וניהולית ולא טכנולוגית.

בזכות השלטון הבריטי אוחדו, לראשונה בהיסטוריה, מאות הנסיכויות והממלכות של הודו

למדינה אחת . ההתפשטות של ידיעת השפה האנגלית תרמה אף היא לאיחוד זה משום

שבמקרים רבים הייתה זו )ועדיין הינה גם כיום( השפה המשותפת היחידה לדוברי לשונות

שונות. באופן פרדוקסאלי היה זה השלטון הבריטי שהכשיר את הקרקע שבה נבטו זרעי

התנועה הלאומית שהביאה בסופו של דבר לסילוקו מהודו. מקרב שכבת המשכילים, שבחלקם

קבלו את חינוכם בבריטניה, באו האנשים שספגו את הרעיונות של ליברליזם, חירות ,

דמוקרטיה ולאומיות והם היו הבסיס של התנועה לשחרור לאומי. וכמובן , הודו הפכה להיות

"הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם" בזכות המורשת הדמוקרטית של בריטניה. שאלה

המעוררת תמיהה בהקשר זה היא מדוע השפיעה מורשת זו באופן שונה לחלוטין על שתי

הודו ופקיסטן. בעוד שהודו הצליחה–המדינות שנוצרו בחבל הארץ הזה של הודו הבריטית

לקיים משטר דמוקטי יציב יחסית , הרי בפקיסטן, שאף היא הייתה חלק מן האימפריה

הבריטית, נתקלה הדמוקרטיה בבעיות קשות.

. השפעתו של השלטון הבריטי על ענפי המשק ההודי ובמיוחד על תעשיית הטקסטיל שנויה2

במחלוקת. מדיניות השלטון הבריטי זכתה לביקורת חריפה בעיקר מצד חוקרים הודים. אולם

חוקרים מערביים אחרים חולקים על גישה ביקורתית זו.

היצרן העולמי18 ואפילו בחלקה הגדול של המאה ה 17כפי שכבר צוין, הייתה הודו במאה ה

הגדול ביותר של טקסטיל והיא ייצאה את אריגי הכותנה לבריטניה ולמדינות אירופאיות

אחרות, באמצעות חברת הודו המזרחית. אריגי הכותנה ההודים נודעו לתהילה באיכותם

135

הגבוהה, בעדינותם ובצבעיהם הססגוניים. ייצורם של חוטי ואריגי הכותנה התבצע במסגרת

תעשיית בית שהייתה בחלקה כפרית ובחלקה עירונית. את התפקיד שמילא בשיטה זו ה"סוחר

הקבלן" ,שהיה מפיץ את חומרי הגלם ואוסף את המוצרים המוגמרים, מלאו בהודו אנשי חברת

הודו המזרחית, או נציגיהם.

התחוללו השינויים המהפכניים בענף הכותנה18החל במחצית השנייה של המאה ה

19בבריטניה. עובדה זו הביאה לירידה במחיר אריגי הכותנה. מגמות אלו נמשכו גם במאה ה

גם בשווקי היצוא–ותעשיית הכותנה ההודית עמדה בפני תחרות קשה עם המוצרים הבריטים

וגם בשוק ההודי עצמו. השלטון הבריטי לא היה מוכן להטיל מכסי מגן על המוצרים

המיובאים , תוך שהוא התבסס על הטיעון שיש לשמור על העיקרון של הסחר החופשי. עיקרון

היו נהוגים בבריטניה חוקי הדגן19שהוגשם רק באופן חלקי. שכן ,כזכור, עד אמצע המאה ה

שבמסגרתם הוטלו מכסים על יבוא תבואה וגם מוצרי תעשייה שונים היו חייבים במכס.

לתעשייה ההודית שהמשיכה לייצר בשיטות הידניות המסורתיות לא היה מענה לשיפורים

הטכנולוגיים שהוכנסו בבריטניה וכתוצאה מהתחרות הקשה, הצטמצם היקפה במידה ניכרת

.De Industrializationוהודו עברה תהליך של נסיגה במשקלו של הסקטור התעשייתי -

עובדים רבים נטשו את התעשייה וחזרו לכפרים. תעשיית הטקסטיל ההודית שפרחה במשך

והודו הפכה למשק המתבסס על19תקופה ארוכה נפגעה והצטמצמה במידה ניכרת במאה ה

יצוא חומרי גלם. העובדות הללו אינן שנויות במחלוקת , אולם קיימת מחלוקת לגבי הסיבות

אשר הביאו לשינוי זה. האם הייתה כאן פעולה מכוונת מצד השלטון הבריטי שפעל להחלשת

תעשיית הכותנה ההודית על מנת להעניק יתרון לתעשייה הבריטית, או שזו הייתה תוצאה

בלתי נמנעת של השינויים הטכנולוגיים שהוכנסו בתעשיית הכותנה הבריטית. יש אפילו

( למשל ומייחסיםPrasannan Parthasarathiהמרחיקים לכת )כמו פראסאנאן פארטהאסראטי

את כל המהפכה התעשייתית בבריטניה ליוזמה של הממשלה הבריטית. לאור העובדה

שתרומתה של הממשלה הבריטית למהפכה התעשייתית הייתה שולית בלבד, ניתן לדחות את

הטענה הזאת.

David Clingingsmith & Jeffrey G. Williamsonמסבירים את השקיעה של תעשיית

הכותנה ההודית ואת הנסיגה במשקל הסקטור התעשייתי, בירידה שחלה במחיר מוצרי

הטקסטיל כתוצאה מהתיעוש הבריטי וגם בירידה בתעריפי ההובלה. התפתחויות אלו גרמו לכך

שתעשיית הכותנה ההודית נתקלה בתחרות חריפה בשוקי היצוא ואחר כך גם בהודו עצמה.

–מגמה זו התחזקה כתוצאה מהתפתחויות גלובליות שהביאו לשינוי בתנאי הסחר של הודו

( כמו כותנה(Commoditiesירידה במחיר מוצרי הטקסטיל ועליה במחיר סחורות וחומרי גלם

גולמית, יוטה, תה ,אופיום , סוכר, אינדיגו. שינויים אלו גרמו לכך שעובדים נטשו את ענף

הטקסטיל ועברו לעבוד בענפי הסחורות הללו.

הועברה1817החידושים הטכנולוגיים שהוכנסו בבריטניה חלחלו רק באיטיות למשק ההודי. ב

הוקמה מטוויית כותנה ראשונה1854לכלכותה מטוויית כותנה מודרנית מונעת בקיטור וב

136

מזה של העובד ההודי לא הצליחה6.5בבומבי. אולם על אף שהשכר לעובד בריטי היה גבוה פי

התעשייה ההודית לעמוד בתחרות עם התוצרת הבריטית. על פי חישוביו של גרגורי קלארק

Gregory Clark)הדבר נבע מכך שהפריון של העובד ההודי היה נמוך בהרבה מזה של העובד )

, זהו באמת1910הבריטי. השאלה היא האם לאור העובדה שנתוניו של קלארק מתייחסים ל

. 19ההסבר להתרסקותה של תעשיית הטקסטיל ההודית כבר בראשית המאה ה

ללא ספק השיפורים בתעשיית הטקסטיל בבריטניה היו גורם מפתח המסביר את אי יכולתה

של התעשייה ההודית להתחרות בתעשייה הבריטית .אולם היה קיים גם גורם נוסף. עד

היה היבוא של אריגי כותנה הודים לבריטניה חייב במכס ששיעוריו הגיעו19לאמצע המאה ה

שהפלו לרעה את הקולוניות היו( Navigation Acts) וגם חוקי השיט הבריטיים 50%עד

.2%. לעומת זאת היה היבוא של מוצרי כותנה בריטים להודו חייב במכס של 1847בתוקף עד

בלבד. יתכן שקשה לכמת את השפעת המכס ולקבוע בדיוק איזה חלק מהנחיתות היחסית של

תעשיית הטקסטיל ההודית יש לייחס לשיפורים הטכנולוגיים בבריטניה ואיזה חלק נבע

מהגנת המכס. עם זאת נראה שזהו נושא שראוי היה לבדוק אותו ביתר תשומת לב.

ביקורות נוספות מתייחסות לכך שהבריטים השפיעו על התפתחות ענפי המשק בהודו בהתאם

, כאשר נפסק יצוא1861-1865לצרכים שלהם. למשל בזמן מלחמת האזרחים בארה"ב בשנים

הכותנה מארה"ב, עודד השלטון הבריטי את החקלאים בהודו לעבור מגידול מזון לגידול כותנה

גולמית שאכן התרחב במידה ניכרת. לאחר תום המלחמה חלה ירידה חדה במחירי הכותנה,

החקלאים ההודים לא הגיבו במהירות ולפיכך מצד אחד ירדו הכנסותיהם במידה ניכרת ומצד

שני נוצר בשוק ההודי מחסור חמור במזון ואפילו רעב.

יש לציין כי המעבר מהאימפריה המוגולית לשלטון הבריטי פגע לא רק בתעשיית הטקסטיל

ההודית אלא גם באומנים ובבעלי המלאכה ההודים שייצרו חפצי חן, נעליים, תכשיטים,

חרבות מקושטות, רהיטים מגולפים, ושכיות חמדה אחרות שנודעו לתהילה ברחבי הודו וגם

בעולם כולו. מדיסון מסביר כי הסיבה העיקרית לכך הייתה העובדה שהתפוררות האימפריה

המוגולית והעברת השליטה בהודו לחברת הודו המזרחית הבריטית ואחר כך לשלטון הבריטי,

הביאה לירידה בביקוש למוצרי היוקרה הללו. הנסיכים והמהרג'ות היו לקוחות חשובים של

מוצרי המותרות שיוצרו על ידי האומנים ובעלי המלאכה המומחים . לעומת זאת טעמם של

הפקידים הבריטים שאיישו את המשרות הבכירות בהודו היה שונה והם לא היו צרכנים של

המוצרים הללו. לפיכך כאשר המעמד השליט המסורתי בהודו ירד מגדולתו, איבדו האומנים

הללו יותר משני שלישים מהשוק המקומי למוצרי המותרות שייצרו . גם יצוא המוצרים הללו,

בעיקר לאירופה, ירד במידה ניכרת בשל השינוי בטעמים של אוכלוסיית אירופה שהתרחש

לאחר המהפכה הצרפתית.,והתבטא במעבר ממוצרי מותרות לכיוון של העדפת המוצרים

העממיים יותר.

20 התפתחות התעשייה ההודית בראשית המאה ה

137

החלה צמיחה בתעשיית הטקסטיל ההודית והוקמו מפעלים מודרניים19כבר בסוף המאה ה

(.Lancashireשהתבססו על יבוא של מכונות טווייה ואריגה משוכללות מתוצרת לנקשייר )

הלאומניתSwadeshi. מצד תנועת ה 20התפתחות זו קיבלה תנופה נוספת בראשית המאה

)שתידון בפיסקה הבאה(. תנועה זו הטיפה להחרמת הבגדים המיובאים ושימוש בבגדי כותנה

מקומיים .

בתקופת מלחמת העולם הראשונה גדל הייצור התעשייתי בהודו גם משום שהיבוא מבריטניה

ירד בשל המלחמה וגם משום שהתעשייה ההודית סיפקה את צורכי הצבא הבריטי. - כמו

למשל : מדים לצבא הבריטי, אוהלים, שקי יוטה, מגפים, אוכפים לסוסים ולפרדות ומזון.

כתוצאה משתי סיבות אלו הייתה בזמן המלחמה פריחה של הייצור התעשייתי. יתירה מזאת ,

לאחר המלחמה תעשיית הטקסטיל הבריטית כבר לא חזרה למעמדה הקודם ולפיכך המוצרים

ההודיים הצליחו לעמוד בתחרות אתה, כך שהתעשייה המקומית תפשה את מקום היבוא

הבריטי. אורגי היד שהמשיכו לייצר, אימצו בתקופה זו שיפורים טכנולוגיים ותיקים כמו למשל

( מכשיר זה אפשר1733 )שהומצא כזכור בבריטניה ב Flying Shuttle)הבוכייר המעופף )

1941לאדם אחד לארוג בדים רחבים, דבר שהגדיל את הפריון לעובד. ההערכה היא כי ב

מנולי היד השתמשו בבוכייר מעופף.35%למעלה מ

הסיבה העיקרית לכך שאורגי היד המשיכו להתקיים הייתה העובדה שהבדים העדינים

והיוקרתיים המשמשים לתפירת סארי ומטפחות יוקרתיות לא יכלו להיות מיוצרים בבתי

החרושת ולכן המשיכו ליצרם בשיטות הידניות.

המאבק לעצמאות

החלה להתהוות התנועה לשחרור20 ובמיוחד בראשית המאה ה 19לקראת סוף המאה ה

לאומי בהודו.

מנהיגי התנועה היו משכילים שקבלו חינוך מערבי. חלקם היו מתונים וחלקם קיצוניים, אולם

הם שיתפו פעולה ביניהם. המפלגה המרכזית בתנועה זו הייתה מפלגת הקונגרס שנוסדה כבר

( שלמד משפטיםMohandas Gandhi חזר מדרום אפריקה מוהנדס גאנדי )1915 . ב 1885ב

באנגליה ואחר כך עבד כעורך דין בדרום אפריקה ושם לחם על הגנת זכויות האנשים ממוצא

הודי. הוא הפך למנהיג של התנועה והטיף לגישה של אי אלימות. וזאת חרף העובדה שהשלטון

הבריטי הפעיל לעתים מזומנות אלימות כנגד האוכלוסייה ההודית ואף ביצע מעשי טבח.

ננקט עוד בטרם חזר גאנדי מדרום אפריקה.Swadeshiאחד האמצעים הבלתי אלימים ה

כאשר המשנה למלך החליט לחלק את בנגל, במטרה לבלום את התנועה1903הדבר היה ב

הלאומית ההודית. המחאות ההודיות כנגד צעד מתוכנן זה כללו גם חרם על סחורות בריטיות

ולבישת בגדים פשוטים מכותנה הודית שנארגו בשיטות המסורתיות. הבגדים המיובאים שהיו

ברשות אנשים נשרפו ומשמרות מחאה הוצבו בפתחי החנויות שמכרו מוצרי יבוא בריטיים.

תנועה זו , שפעלה במשך מספר שנים, זכתה לפופולאריות עצומה.

138

לאחר מלחמת העולם הראשונה שבה נטלו חלק כמיליון חיילים הודים, הייתה תקווה

1920שבריטניה תעניק להודו שלטון עצמי, אולם הדבר לא קרה. בתגובה ארגן גאנדי בשנת

מאבק כולל כנגד הבריטים שהתבטא באי שיתוף פעולה עם השלטון. כל חלקי החברה ההודית

ללא הבדל לאום, מעמד ודת שיתפו פעולה במאבק זה. המאבק לעצמאות נקטע בשל מלחמת

העולם השנייה ולאחריה הציעה ממשלת הלייבור

הצעה להקמת "הודו חופשית" . הצעה זו לא זכתה להסכמה הן מצד מפלגת הקונגרס והן מצד

גברו החיכוכים בין1946הליגה המוסלמית )שדרשה להקים מדינה מוסלמית נפרדת(. בשנת

המוסלמים להינדים ולבשו צורה של מאבק דמים ומעשי טבח הדדיים. בסופו של דבר החליטה

1947 הודו ופקיסטן ובאוגוסט –בריטניה להעביר את השלטון בהודו לשתי מדינות נפרדות

מיליון הינדים10הוקמו שתי המדינות הללו. הקמת המדינות לוותה בחילופי אוכלוסיה של כ

ומוסלמים שכמיליון מהם נרצחו במהלך המעבר, במעשי טבח הדדיים. בהודו נותר מיעוט

מוסלמי גדול למדי וכיום גודלה של האוכלוסייה המוסלמית בהודו שווה כמעט לגודלה של

אוכלוסיית פקיסטן.

בידי30.1.1948ראש ממשלתה הראשון של הודו היה גאווהארלאל נהרו ואילו גאנדי נרצח ב

לאומני הינדי.

כלכלת הודו מאז העצמאות

היא סבלה מבעיה חמורה של עוני ותת-פיתוח.1947כאשר זכתה הודו לעצמאות, בשנת

מכוח האדם ובשל פריון הייצור78% עדיין היו מועסקים בענף החקלאות כ 1960אפילו בשנת

מהתוצר המקומי. 52%הנמוך בסקטור זה, הוא יצר רק

ענף החקלאות בהודו היה במשך כל ההיסטוריה ענף מפגר למדי החשוף לפגעי מזג האוויר.

הדבר נובע במידה רבה מן התלות בגשמי המונסון. המונסונים נוצרים כתוצאה מהבדלי

הטמפרטורה ולחץ האוויר שבין האזור הימי לבין האזור היבשתי והדבר גורם לסדרה של

גשמים חזקים, המרוכזים בתקופה קצרה. קיימות שתי עונות מונסון בהודו. האחת נמשכת

מראשית יוני ועד סוף ספטמבר ובה יורדים גשמים מרובים. והשנייה נמשכת מדצמבר ועד מרץ

מכמות80%ובה, ברוב האזורים, יורדת כמות גשמים קטנה בהרבה. המונסון המספק כ

הגשמים בהודו הוא חשוב מאד לחקלאות אולם הגשמים המרוכזים גורמים במקרים רבים

לשטפונות ולנזקים קשים וגם לאבדן יבולים. מצד שני איחור בירידת הגשם עלול לגרום

לבצורת ולרעב.

החקלאות ההודית התאפיינה בקיומם של משקים קטנים, עובדה שעיכבה את הכנסתם של

שיפורים טכנולוגיים. זאת משום שמשקים אלו הם קטנים מכדי להשקיע בהון אנושי ופיזי

הנחוצים לשם ניצול טכנולוגיות חדשות וגם האפשרויות שלהם להשיג אשראי הן מצומצמות

ביותר או לא קיימות כלל. בנוסף לכך, עד לפיתוחה של הרכבת )במחצית השנייה של המאה

( לא הייתה כמעט אפשרות להעביר מוצרים חקלאיים בין אזורים רחוקים ועובדה זו19ה

139

החמירה את בעיית הרעב. אבל גם לאחר מכן עדיין התרחשו כמה מקרי בצורת ורעב, כמו

. מקרי1905-6, ו - 1899-1900, 1876-8, 1873-74, 1868-70, 1865-66למשל בשנים

,1907 שבהם מתו מיליוני אנשים הגיעו לקיצם בסביבות 19הבצורת הקשים של סוף המאה ה

כאשר מערכת השלטון הקולוניאלי הקימה תשתיות מורכבות דיין כדי להעביר מזון מאזור

לאזור ובכך הצליחה למנוע מחסור במזון ורעב בקנה מידה גדול. לאחר מכן הייתה בהודו רק

מליון איש. אולם2 באזור בנגל שבו מתו למעלה מ 1943בצורת קשה אחת, הרעב הגדול של

זה היה אסון חריג שהיה קשור לאירועי מלחמת העולם השנייה ולעובדה שהצבא היפאני

על בורמה שהייתה אסם התבואה של מזרח הודו. חתן פרס נובל לכלכלה1942השתלט ב

Poverty and Famines בספרו 1943( התייחס לבצורת ולרעב של (Amartya Senאמרטיה סן

בו טען כי האסון נגרם לא כתוצאה ממחסור מוחלט במזון, אלא הוא היה בעיקר)1981(

תוצאה של מדיניות לא נבונה וקשוחה של השלטונות מצד אחד ושל הגאות והאינפלציה של

תקופת המלחמה מצד שני. זו הביאה לעלייה דרמטית ומתמשכת במחירי האורז ומיליוני

אנשים, לא רק בערים אלא גם באזורים הכפריים, לא יכלו לרכוש לעצמם אפילו את מינימום

המזון ההכרחי. השלטונות התעלמו מקיום הבעיה ולא דאגו לאספקת מזון בכמות מספקת

והעוני המרוד של חלק ניכר מאוכלוסיית האזור הביא לרעב ולתמותה המונית. דעתו של סן

איננה מקובלת על הכול ומחקרים אחרים בנושא הראו שפני הדברים היו שונים וטענו כי אכן

היה בבנגל מחסור אמיתי במזון.

בעבודתו אודות ההשלכות הכלכליות והחברתיות של השלטון הקולוניאלי בהודו מציין אנגוס

( כי בתקופת השלטון הבריטי התפוקה החקלאית גדלה באופן(Angus Maddison מדיסון

ל1757 מיליון ב 165משמעותי, כדי להזין את האוכלוסייה הגדלה. אוכלוסיית הודו עלתה מ

. רוב הגידול מוסבר בהרחבת השטח המעובד אולם הייתה גם תרומה של1947 מיליון ב 420

השלטון הקולוניאלי לפיתוח מערכות השקיה. השטח המעובד בהשקיה גדל פי שמונה לערך

והיווה יותר מרבע מהשטח המעובד בהודו. נוסף על גידולי המזון כמו חיטה, אורז, ירקות,

כותנה, סוכר, תה, יוטה, אינדיגו ופרגי אופיום. אולם–הייתה הרחבה גם בגידולים המסחריים

בטכנולוגיה החקלאית ובשיטות העבודה כמעט שלא חלו שיפורים. מדיסון מציין כי בעת

הכרזת העצמאות היו גם הפריון בחקלאות וגם רמת התזונה בהודו מן הנמוכות בעולם.

( ראש הממשלה הראשון, שאף להגיע לתיעוש(Jawahalal Nehruגאווהארלאל נהרו

שיתבסס על ייצור מקומי. היה ברור לקובעי המדיניות כי הסתמכות על יוזמה פרטית לא תוכל

לחולל את השינוי המהיר שרצו להשיג. גם הניסיון הרחוק של מדינות שתיעשו מאוחר במאה

וגם הניסיון הקרוב יותר של ברה"מ ואחר כך גם של סין, לימדו את המנהיגים ההודים כי19ה

על מנת להשיג תיעוש ופיתוח מהיר דרושה התערבות ממשלתית ותכנון כלכלי. הודו אמנם לא

הנהיגה משטר קומוניסטי , אולם הונהג בה תכנון כלכלי שהתבסס על תכניות חומש. הכלכלה

140

המעורבת שיש בה גם אלמנטים של תכנון מרכזי וגם אלמנטים של יוזמה פרטית, המשיכה

לאפיין את רוב ההיסטוריה של הודו העצמאית. בתקופות שונות נוכל למצוא בה את

המגזר–האלמנטים הללו אם כי במינון שונה. בהודו התקיימו במקביל שלושה מגזרים

הציבורי, מגזר פרטי בהיקף מצומצם שייצר בעיקר מוצרי צריכה ומגזר שבו פעלו במשותף

הממשלה והסקטור הפרטי. מאפיין נוסף היה ההסתמכות על ייצור מקומי. דבר שהביא

להגבלות על יבוא ולפיקוח על תנועות הון. אחד המאפיינים של הכלכלה ההודית המתוכננת

" זו הייתה מערכת מסועפת של רישוי, תקנות"Licence Raj היה ה1947-1991בתקופה

ודרישות ביורוקרטיות שהיו תנאי להקמת עסק פרטי. במסגרת הכלכלה המתוכננת שנשלטה

על ידי המדינה, ניתנה הרשות לנהל עסק פרטי רק למעטים נבחרים, כאשר הממשלה קבעה

את תנאי הייצור, הכמויות והמחירים. יש הטוענים כי שיטה זו היא הגורם העיקרי האחראי

לעובדה שהצמיחה הכלכלית בהודו פיגרה בתקופה זו לא רק אחרי ה"נמרים האסייתיים", אלא

אפילו אחרי מדינות כמו סרילנקה, פקיסטן ובנגלדש. מערכת זו הייתה גם מקור להתרחבות של

תופעת השחיתות. הכוח שהיה בידי פקידי הממשלה, להקצות רשיונות לפעילות עסקית

ולחלק חומרי גלם ומוצרים שהיו במחסור, היה קרקע פורה לתופעות של שוחד. העוני המרוד

בו חיה רוב האוכלוסייה, הבערות, התשתיות הכלכליות הגרועות, המשכורות הנמוכות של

כל אלו האיצו את התפתחות השחיתות שהתפשטה מהתחום הכלכלי גם–פקידי הממשלה

לתחום הפוליטי, המשפטי והמשטרתי. השחיתות בהודו הפכה לנורמה מקובלת. אנשי

העסקים ראו אך ורק את האינטרס הצר שלהם ולא בחלו בשום אמצעי כדי להגדיל את

רווחיהם. פוליטיקאים קנו קולות כדי להיבחר. לא ניתן היה לסמוך עם המשטרה או על מערכת

בתי המשפט שכן השחיתות פשטה גם בהם. אנשים שניסו להוקיע את השחיתות ולהילחם בה

שפוטרMintסולקו מתפקידם. כמו למשל ראג'ו נאריסטי, עורכו הראשי של העתון הכלכלי

בעקבות ממצאיו על כך שהיקף השחיתות בהודו הוא משמעותי בתחום של2009בשנת

תשלום שוחד לשוטרים, לאנשי חברת החשמל, ניסיון להשפיע על הליכים שיפוטיים, זירוז

הטיפול בבקשות שהופנו לפקידי הממשלה ועוד. הוא העריך כי השחיתות גורמת להפסד של כ

מהתמ"ג.2%

הנזק הכלכלי מתופעת השחיתות הוא ברור משום שהקצאת המקורות אינה נעשית על בסיס

של יעילות ובחירת הגורם המתאים ביותר לביצוע התפקיד או המשימה, אלא על בסיס של מי

שמוכן לשלם יותר שוחד כדי לזכות במינוי או בזכות לבצע את הפרויקט. הכשלים במערכת

נבעו גם מהמבנה החברתי של הודו . בשל החלוקה לקאסטות התבססה המערכת במידה רבה

על קשרים אישיים. העובדה שלא היו כללי מנהל תקין מוגדרים ולא הייתה קיימת שקיפות

במערכת קבלת ההחלטות עוד החמירה את המצב. הליקויים החמורים הללו גרמו לא רק לאי

יעילות בהקצאת המקורות, אלא גם להחמרה במצב העוני ובאי השוויון משום שחלק גדול

מהתקציבים הציבוריים שהיו מיועדים לפרויקטים חברתיים לא הגיעו ליעדם.

141

תקופות משנה:4 מחלק את ההיסטוריה של הודו העצמאית ל Rajeeb Sibalהכלכלן ההודי

. 1965 – 1948 תקופה ראשונה

זו הייתה תקופת שלטונו של נהרו בה הונהג תכנון ממשלתי ריכוזי. תכנית החומש

. כאמור הונהגה בהודו כלכלה מעורבת. חלק מהתעשיות1951הראשונה הוצגה בשנת

הבסיסיות ובמיוחד התעשייה הכבדה, הולאמו. הודו זכתה בתקופה זו לשיתוף פעולה

וסיוע מצד ברה"מ במיוחד בתחום בתעשייה הכבדה, ההנדסה והטכנולוגיה המתקדמת.

בשלב זה הצליחו להשיג את היעד של תיעוש מהיר ושיעור הצמיחה השנתי הממוצע של

. .בתקופה זו גם הונח הבסיס לתכנית הגרעינית ולתכנית החלל של4%התוצר היה כ

הודו. הרוב היציב של מפלגת הקונגרס אשר שלטה בהודו היה אחד הגורמים החשובים

שהבטיח את האפקטיביות של המדיניות הכלכלית. הצמיחה נמשכה גם בתקופת שתי

(. אולם הצמיחה1961-65 והשלישית 1956-60תכניות החומש הבאות )השנייה

הכלכלית לא הביאה לגידול משמעותי ברמת התוצר לנפש וזאת בשל הגידול המהיר

באוכלוסייה. את הגידול המהיר באוכלוסייה ניתן לייחס לשיפורים בתחום הרפואה

שהונהגו עוד בתקופת השלטון הבריטי. אלו הביאו לירידה חדה בשיעור התמותה בעוד

ששיעור הילודה לא הצטמצם.

1980 - 1966 תקופה שנייה

( נחלשה התמיכה במפלגת הקונגרס ובלט יותר הקיטוב1964לאחר מות נהרו )במאי

המעמדי והאתני במדינה. על מנת להבטיח את המשך שליטתה של המפלגה, נאלצו

מנהיגיה לנסות וליישב בין האינטרסים השונים ולעתים גם להשיג תמיכה פוליטית על

ידי מתן הטבות לקבוצות מסוימות. הממשלה המשיכה להפעיל מדיניות של תכנון מרכזי.

(1966בשנות כהונתה של אינדירה גאנדי )בתו של נהרו( כראש הממשלה )החל בינואר

היא הרחיבה את מידת ההתערבות של הממשלה במשק, הלאימה את הבנקים, פעלה

כנגד מונופולים והגבילה את ההשקעות הזרות, באמצעות הפיקוח על מטבע חוץ. אולם

במקרים רבים היה התכנון עקר בשל חוסר שיתוף פעולה מצד הטכנוקרטים בדרגים

הנמוכים יותר, דבר שיצר ניגודים בין המדיניות הכלכלית המקרו כלכלית לבין יישומה

ברמה המיקרו כלכלית. גם תופעת השחיתות, שהוזכרה בסעיף הקודם, הייתה גורם

שפגע בצמיחה הכלכלית.

המדינה ניסתה להביא לשיתוף פעולה בין קבוצות אתניות שונות ובין קסטות שונות,

אולם חוסר

ההצלחה בהשגת קונצנזוס התבטא בהאטה בקצב הצמיחה הכלכלית שעמד בתקופה זו

בממוצע

עברה על60 לשנה. יחד עם זאת יש לציין כי החל במחצית שנות ה 3.5% על

החקלאות

142

ההודית "מהפכה ירוקה" שבוצעה ודורבנה ביוזמה ממשלתית. הותקנו מערכות השקיה

שכללו

גם הקמת סכרים, הורחב השימוש בדשנים ובחומרי הדברה והוכנסו לשימוש זנים

חדשים

עתירי יבולים, בעיקר של אורז וחיטה. כמו כן הורחב האשראי לחקלאים ונעשה מאמץ

לצרף

חלקות קטנות במגמה להגדיל את שטחן של יחידות העיבוד החקלאי.

המהפכה הירוקה אמנם הצליחה להגדיל את התפוקה החקלאית והקטינה במידה רבה

את תלותה

של הודו ביבוא מזון ומנעה את תופעת הרעב , אולם היא לא הגשימה את כל התקוות

שתלו

בה. הדבר נבע מכמה סיבות :

צווארי בקבוק של מחסור בדשנים ובמים. .1

התרחשה, בעקבות משבר הדלק, גם התייקרות ניכרת במחירי1973לאחר שנת .2

הדשנים וחומרי ההדברה., שייצורם מתבסס במידה רבה על דלק גולמי.

השימוש במיכון לא התרחב במידה מספקת שכן לא היה למעבדי החלקות.3

הקטנות תמריץ

לעבור לשימוש בטרקטורים והם גם לא היו בעלי אמצעים פיננסיים שיאפשרו

להם לרכוש

את הציוד.

. על אף הרחבת השטח המושקה נשארו אזורים רבים תלויים בחסדי מזג האוויר.4

למהפכה הירוקה היו גם כמה השלכות שליליות. היא גרמה לעלייה ברמת אי השוויון

בין

אזורים שונים בהודו וגם בתוך האזורים עצמם וזאת משום שהיא הועילה לאיכרים

הגדולים

הרבה יותר מאשר לאיכרים הזעירים. יש גם עדויות על כך שהשימוש המוגבר בחומרי

הדברה

ובדשנים הביא במקומות מסוימים לזיהום מי השתייה ואפילו להתפתחות מחלות כמו

סרטן ופגמים

תורשתיים.

על אף המהפכה הירוקה נשאר ענף החקלאות בהודו מפגר גם ברמת המיכון שלו וגם

בפריון.

143

עדיין מצויה21 נתונים השוואתיים של הפריון בחקלאות מראים כי אפילו במאה ה

החקלאות

ההודית בנחיתות בהשוואה לרוב המשקים בעולם.

, ביקשה בנגל המזרחית לפרוש מפקיסטן.1971 יש לציין כי במהלך תקופה זו ,בשנת

הודו,

שתמכה בכך, שלחה את צבאותיה לעזרה והשיגה ניצחון מרשים על פקיסטן שבעקבותיו

הוקמה

בנגלדש כמדינה עצמאית.

1975לאחר שהואשמה בשחיתות במערכת הבחירות, הנהיגה אינדירה גאנדי בשנת

משטר

חירום שבמסגרתו הורחבו סמכויות הממשלה. משטר חרום זה התקיים במשך שנתיים

הצליחה לחזור לשלטון.1980 הובסה אינדירה גאנדי ורק ב 1977ובבחירות בשנת

. 1991 – 1981 תקופה שלישית

, היא הגיעה למסקנה כי על מנת1980 כאשר חזרה אינדירה גאנדי לשלטון, בראשית

להאיץ את קצב הצמיחה של המשק יש צורך בגישה כלכלית אלטרנטיבית ואכן החלו

לאפשר לאינטרסים של הסקטור הפרטי להשמיע את קולם ולהשפיע על תהליך התכנון.

ועלייתו לשלטון של1984מגמה זו עוד התחזקה לאחר רצח אינדירה גאנדי באוקטובר

רג'יב גאנדי. המדינה המשיכה לעמוד במרכז, אך לעסקים הפרטיים ניתן יותר–בנה

חופש פעולה ומידת ההתערבות של הממשלה פחתה, כך שהעסקים יכלו לפעול ביתר

יעילות ולהתאים את פעילותם לביקוש ולהיצע בשווקים ואכן השינוי מצא את ביטויו

לשנה.5%בהאצה בקצב הצמיחה של המשק שעמד בתקופה זו ,בממוצע, על

. ואילך 1991 תקופה רביעית מ

בתקופה זו גברה מגמת הליברליזציה והצטמצמה המעורבות של הממשלה במערכת

הכלכלית. הדבר היה קשור בין השאר בתהליך ההתמוטטות של ברה"מ שעמה קיימה

הודו קשרי מסחר ענפים. עובדה זו, יחד עם העלייה החדה במחירי הדלק שהחלה עוד

בתקופת מלחמת1991 בעקבות הפלישה העיראקית לכווית ונמשכה ב 1990בסוף

המפרץ הראשונה , הביאה למשבר חמור במאזן התשלומים ההודי. הודו פנתה לקרן

מיליארד דולר. ההלוואה1.8המטבע הבינלאומית בבקשה לקבל הלוואת חילוץ בסך

אושרה אולם בצידה הועלו דרישות להנהגת דה-רגולציה במשק. הממשלה, בהנהגת שר

מדיניות של ליברליזציה1991( הנהיגה ב (Nanmohan Singhהאוצר נאנמוהאן סינג

( ברוב הענפים, פרטLicence Rajכלכלית, בוטל הצורך ברשיונות לניהול עסקים )

לאלכוהול, טבק, כימיקלים מסוכנים, תעשיית חלל ותרופות. שיעורי המכס הורדו

ומונופולים ממשלתיים רבים בוטלו. הוכנסו רפורמות בחוקי העבודה וחלק מהסובסידיות

144

לחקלאות בוטלו. לראשונה ניתנה גם אפשרות לביצוע השקעות ישירות של זרים במשק

. הממשלה המשיכה לקיים בעלות ומעורבותFDI((Foreign Direct Investmentההודי

ישירה בתעשייה הצבאית, בהפקת האנרגיה האטומית ובמערכת הרכבות. הרפורמות

שהוכנסו אפשרו למערכת הכלכלית לתפקד ביתר יעילות ושיעור הצמיחה הממוצע

לשנה. צמיחה מהירה במיוחד הייתה בענפי השירותים, במיוחד6%השנתי עלה ליותר מ

( שבמדינת קרנטקה(Bangalor(. העיר בנגלור (ITבענף התוכנה וטכנולוגיית המידע

Karantaka)הפכה ל"עמק הסיליקון של הודו" - מרכז חשוב לפיתוח וליצוא של )

טכנולוגיית המידע. כמו כן פירמות רב לאומיות רבות ניצלו את היתרון היחסי של הודו

כמאגר גדול של כוח אדם משכיל, מיומן, זול ובעל שליטה טובה בשפה האנגלית והקימו

בה מרכזים של מיקור חוץ עסקי. מחלקות שרות הלקוחות של פירמות רבות ממוקמות

כיום בהודו.

למעמד של2012הצמיחה הכלכלית הביאה לכך שהכלכלה ההודית הגיעה ב

הכלכלה העשירית בעולם, במונחים נומינליים. בחישוב המתבסס על שוויון כוח

883( היא מהווה את הכלכלה השלישית בעולם. התוצר לנפש עלה מ (PPPהקנייה

, שיעור הגידול השנתי הממוצע בתוצר2012 דולר בשנת 3900 ל 1990דולר בשנת

. זהו הישג נאה כשלעצמו, אולם אם נשווה זאת6.9%לנפש בתקופה זו עומד על

עמדה רמת התוצר לנפש שלה1990עם הישגיה של סין נוכל לראות כי סין שבשנת

לרמת תוצר לנפש של2012 דולר והייתה נמוכה מזו של הודו, הגיעה ב 796על

מזו של הודו . פער גדול זה מוסבר בשתי סיבות : 138% דולר רמה הגבוהה ב 9,300

האחת - שיעור הגידול בתוצר בסין היה גבוה מזה של הודו . עובדה זו נובעת בחלקה

מכך שרמת הפיתוח של התשתיות העירוניות והכפריות בסין עולה לאין שיעור על זו

הקיימת בהודו. גם הסקטור הציבורי בסין מתפקד טוב בהרבה מזה של הודו. ניתן

Transparencyלהזכיר שוב את נושא השחיתות. מדד השחיתות הבינלאומי של

International מדינות(, בעוד174 )מתוך 94 את הודו במקום ה 2012 מיקם בשנת

. לרמת השחיתות יש ללא ספק השפעה שלילית80שסין הייתה במקום טוב יותר, ה

על נכונותם של משקיעים זרים להשקיע במשק.

השנייה, שהיא משמעותית לא פחות - שיעור גידול האוכלוסייה בסין היה נמוך

מדיניות "הילד האחד" שלפי1979בהרבה מזה של הודו. בסין יושמה בשנת

מיליון ילדים. לעומת400 - 600 שנה את לידתם של כ 35הערכות מנעה במשך כ

זאת בהודו נעשו אמנם ניסיונות להקטנה מרצון במספר הילדים, אולם השפעתם

הייתה חלקית בלבד ולנוכח הירידה בשיעורי התמותה נשאר שיעור גידול

בממוצע לשנה במשך כל תקופת2%האוכלוסייה בהודו גבוה ועמד על כ

מיליארד נפש1.24 לרמה של 2013העצמאות .אוכלוסיית הודו הגיעה בשנת

145

וההערכה היא כי תוך זמן לא ארוך היא תהפוך למדינה בעלת האוכלוסייה הגדולה

בעולם.

ואילך, גרמה90הצמיחה המרשימה שחווה המשק ההודי מראשית שנות ה

להעמקת הפערים הכלכליים בחברה. מעמד הביניים אמנם התרחב אולם בצד

מיעוט קטן שגרף את רוב פירות הצמיחה, נותר אחוז משמעותי של האוכלוסייה

המצוי בעוני קשה ביותר ומתקשה לספק לעצמו את הצרכים הבסיסיים של מזון,

דיור והשכלה.

בעוד שהודו עלתה מדרגה בסולם של רמת התוצר לנפש, היא החליקה כלפי מטה

בסולם של

המדדים החברתיים כמו חינוך, טיפול רפואי, עוני, פיצול מעמדי, שבטי ומגדרי.

טענות אלו

, כלכלן בלגי החי שנים רבותJean Dreze 2013 מופיעות בספר שפרסמו בשנת

בהודו

חתן פרס נובל לכלכלה. המחברים מביאים בספרם השוואות ביןAmartya Sen ו

הודו

(. כמה2011 לסין ביחס לכמה אינדיקטורים חברתיים )הנתונים מתייחסים לשנת

מהם יובאו

להלן :

הודו סין

73.5 64.4 תוחלת חיים

17 50 תמותת תינוקות )לאלף(

7.5 4.4 ממוצע שנות לימוד

94 74 שיעור יודעי קרוא וכתוב

מהילדים מתחת43% נתונים נוספים המובאים על ידי סן ודרז מצביעים על כך שכ

5לגיל

מבתי האב בהודו אין קיימים בתי שימוש,50% בהודו סבלו מתת תזונה, ב

בהשוואה עם

בבנגלדש המפותחת פחות מהודו.8.4% בסין ו 1%

מהתמ"ג שלה, לעומת ממוצע עולמי1.2% הודו מוציאה על בריאות הציבור רק

.6.5%של

לטענת המחברים אי אפשר להאשים את השלטון הבריטי בכך שלא חל שיפור

באינדיקטורים

חברתיים אלה . הדבר נובע מסדרי העדיפויות של השלטון המרכזי בהודו המעדיף

למשל

146

להקצות לסובסידיות לדלק ולדשנים משאבים גדולים פי ארבע מאשר לטיפול

רפואי.

דעות אלו זכו לבקורת חריפה מצד שני פרופסורים לכלכלה מאוניברסיטת קולומביה ,

שניהם

. לדעתם דווקא האצהArvind Panagariya ו Jadish Bhagwati– ממוצא הודי

בקצב

הרפורמות הליברליות, שינוי בחוקי העבודה ובבעלות על הקרקע יביאו לצמיחה ,

לגידול

בהכנסות הממשלה ממסים והדבר יביא להקטנת ממדי העוני בהודו.

Dreze ו Senמתנגדים להפרטה כוללת. יחד עם זה הם מכירים בכך שהביצועים

של

השלטון ושל המפעלים בבעלות ציבורית בהודו היו ברוב המקרים גרועים. הם

מציעים

שתתקיים מעורבות של הסקטור הציבורי בתחומים של חינוך, טיפול רפואי ותזונה

אבל בתנאי

שפעולות הסקטור הציבורי תהיינה מדווחות ושקופות באופן מלא, דבר העשוי להקטין

את ממדי

אי היעילות והשחיתות במערכת. הם מאמינים שהשיפור הוא אפשרי וכדוגמא לכך

הם מביאים

– את המקרה של שלוש מדינות בהודו שהיו מאד עניות בשנות החמישים והששים

Kerala,

Tamil Nadu ו Himachal Pradesh 2005-6. שלוש מדינות אלו דורגו בשנים

במקומות

Human Development הגבוהים ביותר מבין מדינות הודו במדד הפיתוח האנושי . )

Index .)

United Nations Development על ידי 1990 מדד זה, שפרסומו החל בשנת

Programme

משקלל נתונים אודות תוחלת חיים, בריאות, חינוך, רמת השכלה, הכנסה, אי שוויון,

עוני, מגדר,

, משקף גישה0 )הגבוה ביותר( ל 1 זיהום אוויר, חדשנות וטכנולוגיה. מדד זה, הנע בין

המציבה

את האדם במרכז ומסיטה את תשומת הלב מנתוני החשבונאות הלאומית גרידא

לנתונים אודות

147

2011 למשל בשנת – איכות החיים. הודו נמצאת במקום גרוע במדד הפיתוח האנושי

היא

. לעומת מדד0.554 מדינות וערך המדד שלה היה 187 מתוך 136 הייתה במקום ה

0.79של

המופיעים2005-6 שונים במקצת מהנתונים לשנים 2011 . )נתוני Kerala במדינת

בספר(.

לדעת המחברים, ההסבר לכך ששלוש המדינות הנזכרות הגיעו להישגים טובים על פי

מדד זה,

השקעות בתחום– נעוץ בתכניות חברתיות שאפתניות שבוצעו במדינות אלו

הבריאות, החינוך,

התשתיות והשירותים הציבוריים. הדבר נבע לא מתוך טוב לבה של העילית השלטת

אלא היה

יש לציין Kerala תוצאה של מדיניות דמוקרטית ושל לחץ ציבורי מאורגן. לגבי מדינת

במיוחד את העובדה כי זו המדינה הראשונה בעולם שבה הגיעה המפלגה הקומוניסטית

בבחירות דמוקרטיות והיא המשיכה לזכות ברוב גם בחלק משמעותי1957לשלטון ב

של התקופה שלאחר מכן.

אין מקום לחשש שהקצאת משאבים למטרות סוציאליותSen ו Dreze לדעתם של

כמו חינוך

ובריאות תגרום להאטה בקצב הצמיחה הכלכלית ועובדה היא כי בסין קצב הצמיחה של

התוצר הוא גבוה מאשר בהודו, על אף שסין מקצה הרבה יותר מקורות למטרות

.0.699 עמד על 2011סוציאליות וערך מדד הפיתוח האנושי שלה בשנת

לקצבי צמיחה מרשימים. אולם21 וראשית המאה ה 20הודו אכן הגיעה בסוף המאה ה

כלכלת הודו סובלת מכמה בעיות בסיסיות הנעוצות במבנה המוסדי שלה ובפיצול האתני

והשבטי .קיימת בהודו בעיה חמורה של שחיתות והיא מצויה במקום גרוע בתחום אכיפת

מדינות(. גם על פי מדד ניהול העסקים של הבנק183 מתוך 181החוזים )מקום

(,הודו נמצאת במקום ה(Doing Business Index 2013העולמי לשנת

מדינות189 מתוך 134

ניתן לומר כי הבעיות הסוציאליות וגם בעיות השחיתות וחוסר האמינות הן פנים שונות

של אותה בעיה בסיסית בחברה ההודית ובמשק ההודי והמשך הצמיחה הכלכלית בהודו

יהיה מותנה במהפך מבני רב צדדי.

148

ובראשית המאה ה 20 . משברים כלכליים ופיננסיים בסוף המאה ה 9

21

עברו על המשק העולמי מספר משברים שרובם היו ממוקדים בסקטור20סמוך לסוף המאה ה

הפיננסי.

( התרחשה התמוטטות רחבת היקף בשווקי ניירותBlack Monday )1987 באוקטובר 19ב

הערך ברחבי העולם. המהלך התחיל בבורסה של הונג קונג והתפשט עוד באותו יום לאירופה

( באותו יום היה(Dow Jones Industrial Averageולארה"ב. שיעור הירידה במדד דאו ג'ונס

22.6%.

היו כדלקמן :31.10.87 לבין 30.9.87שיעורי ירידת השערים בבורסות השונות בין

, ארה"ב22%, צרפת 26.1%, בריטניה 40.1%, סינגפור 56.3%, הונג קונג 58.3%אוסטרליה

.12.6% , יפאן 21.5%

עד היום אין הסכמה בין הכלכלנים לגבי סיבות ההתמוטטות הזאת. היו שהאשימו את שיטת

. בשנים הקודמות פותחו כלים פיננסיים מתוחכמים Programmed Tradingהמסחר המתוכנת

שאמורים היו להבטיח הגנה על תיקי המשקיעים באמצעות רכישת מניות וחוזים עתידיים

עליהן. כל המהלכים התבצעו באמצעות המסחר המתוכנת. כאשר התחילו ירידות השערים,

בוצעו בהוראת המחשבים מכירות מסיביות של מניות וגם של חוזים עתידיים על המניות.

פעולות אוטומטיות אלו שבוצעו ללא שיקול דעת אנושי, גרמו להחרפה בירידות ,במקום להביא

לייצוב השוק. אמנם רוב המכירות באותו יום בוצעו על ידי גורמים מוסדיים כמו קרנות גידור

ובנקים להשקעות. אולם הועלו ספקות רבים ביחס לתקפותו של הסבר זה כגורם העיקרי וזאת

משום שלירידת המחירים בארה"ב קדמו ירידות שערים באוסטרליה ובהונג קונג שבהן לא

הופעלה טכניקה זו ורק בסופו של יום הגיעו הירידות גם לארה"ב. יתכן כי המדיניות

המוניטארית המרסנת שננקטה בארה"ב גרמה למחסור בנזילות והדבר גרם לירידת המחירים

בבורסות.

על מנת לדון בהשלכות המשבר1987 כלכלנים ידועי שם שהתכנסו בוושינגטון בדצמבר 33

.30צפו כי השנים הבאות תהיינה הקשות ביותר מאז משבר שנות ה

אולם המציאות הוכיחה כי אמנם מדד הדאו ג'ונס חזר רק כעבור שנתיים לרמת השיא שבה

אבל המשבר היה מוגבל לתחום הפיננסי בלבד וכמעט לא היו לו השלכות על25.8.87היה ב

המערכת הכלכלית. לא ניכר היה שום שינוי כיוון במערכת הכלכלית הגלובלית שהמשיכה

להתפתח במסלולים הקודמים שלה.

1997-1998 המשבר האסייתי

149

, משבר1992-93 האחד ב –משבר זה התחולל לאחר שקדמו לו שני משברים מקומיים

.1994-95 והשני משבר הפזו המכסיקני ב (EMS)המערכת המוניטארית האירופית

המשבר הפיננסי שהקיף כמעט את כל מדינות דרום מזרח אסיה התחולל בתקופה שבין אמצע

. הוא פרץ בהפתעה ועל רקע תנאים כלכליים שלא נחשבו בדרך כלל1998 לאמצע 1997

כתנאים מוקדמים העשויים להוליך למשבר : כל המדינות הללו חוו בשנים שקדמו למשבר

שיעורי צמיחה כלכלית מרשימים, שיעורי האינפלציה לא היו גבוהים, לא היו בהן גירעונות

ממשלתיים ולחלק מן הממשלות היו אפילו עודפים תקציביים.

התאפיינו מדינות דרום מזרח אסיה בקצב צמיחה גבוה של התוצר1996 ו 1980בתקופה שבין

בממוצע לשנה. אין המדובר רק בסין ובארבעת8% ל 7%המקומי שעלה בשיעורים שבין

ה"נמרים האסייתיים" , אלא גם במדינות כמו אינדונזיה, תאילנד ומלזיה. מה שייחד את

הצמיחה הזאת היה העובדה שהיא הונעה על ידי גידול ניכר ביצוא.

, ניהלו הממשלות בכל המדינות הללו מדיניות של תקציב1994-1996בשנים שקדמו למשבר,

מאוזן ולחלקן אף היו עודפים תקציביים, שיעורי האינפלציה היו נמוכים, שיעור החוב ממשלתי

לא היה גבוה במיוחד ורמות ההשקעה והחיסכון היו גבוהות. התנאים הכלכליים הנוחים

עלות נמוכה של כוח העבודה ורמת פריון גבוהה, משכו השקעות הון פרטיות–במדינות אלו

מחו"ל.

אולם היו במדינות אלו כמה תופעות שבמבט לאחור יכולות להסביר את פרוץ המשבר, אם כי

לא ניתן להן משקל ראוי בזמן אמיתי. לא נביא כאן את כל ההסברים שניתנו למשבר, אלא

נתייחס לגורמים הכלכליים בלבד.

שבדיעבד ניתן לאפיינה כ"השקעת ברובן של המדינות הייתה קיימת רמה גבוהה של השקעה

יתר" , חלק גדול מן ההשקעות היה כרוך ביבוא רחב היקף של נכסי השקעה וזה תרם

להיווצרות גירעונות בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. תופעות אלו בלטו במיוחד בתאילנד,

אינדונזיה, מלזיה , דרום קוריאה ובפיליפינים ובמידה קטנה יותר בהונג קונג. הגירעונות בחשבון

השוטף היו גדולים, במיוחד בתאילנד ובמלזיה. כל המדינות הללו קיימו משטר של שערי חליפין

קבועים ובחלקן , במיוחד באינדונזיה ובפיליפינים, הייתה הערכת יתר של המטבע המקומי,

כלומר הוא היה מיוסף מידי . הגישה ששלטה באותן שנים במדיניות הכלכלית העולמית,

בהשראת קרן המטבע הבינלאומית והגישה הניאו ליברלית, הייתה שיש להקטין ככל האפשר

את המעורבות הממשלתית בכלכלה ולבטל את הרגולציה שהייתה קיימת בשווקי ההון. גם

מדינות דרום מזרח אסיה אימצו לעצמן את הגישה הזאת של פתיחות ובטול הרגולציות בשווקי

ההון.

היה יבוא90כפועל יוצא מכך נפתחו מדינות אלו לתנועות הון. במחצית הראשונה של שנות ה

. גם שערי הריבית הגבוהים80ההון למדינות אלו יותר מאשר כפול מהיקפו בכל שנות ה

שהתקיימו בהן היוו תמריץ ליבוא ההון . פירמות העדיפו ללוות בחו"ל בשערי ריבית נמוכים

אתFinance Oneמשער הריבית המקומי. בתאילנד למשל ניצל התאגיד הפיננסי הגדול

150

הפער שבין שער הריבית הפנימי הגבוה לבין שער הריבית בחו"ל והוא לווה באירופה בריביות

נמוכות והלווה את הכספים בתאילנד בריבית הגבוהה הקיימת שם. ההלוואות היו נקובות

בדולרים של ארה"ב, דבר שעתיד היה ליצור בעיה חריפה כאשר יתחיל המשבר.

שוק ההון במדינות דרום מזרח אסיה לא היה מפותח דיו ותופעות אלו של לקיחת הלוואות

בחו"ל בשערי הריבית הנמוכים, מבלי לרכוש הגנות מתאימות בפני שינוי בשער החליפין, היו

מקובלות בכל המדינות . בעיה נוספת התעוררה בשל העובדה שההלוואות היו ברובן לזמן קצר

בעוד שהן שמשו למימון פרויקטים ארוכי טווח. חלק גדול מן ההלוואות הללו יועדו למימון

השקעות בענף הבנייה וכתוצאה מכך חלה עליית מחירים בסקטור זה. ההיצע הגדול של מטבע

חוץ החריף את מגמת הלחץ לייסוף ריאלי בשער החליפין. העובדה שהמטבעות היו צמודים

לדולר האמריקאי הביאה להאצה במגמת הייסוף כאשר במחצית השנייה של שנות התשעים

התחזק הדולר האמריקאי במיוחד ביחס לין היפאני. כל הגורמים הללו הביאו לשינוי במחירים

היחסיים בין הסקטור הסחיר לבלתי סחיר. כתוצאה מכך נפגע עוד יותר כושר התחרות של

היצוא, דבר שהחריף עוד יותר את המגמה של העלייה בגירעונות בחשבון השוטף של מאזן

התשלומים.

הגאות בהשקעות הביאה במקרים מסוימים להיווצרות עודף כושר ייצור שהביא לירידת

בדרום קוריאהsemi-conductorsמחירים. דבר שקרה למשל בתעשיית המוליכים למחצה

בהכנסות הענף דווקא בעת שהגיע זמן פירעון החובות שמימנו את90%וגרם לירידה של

ההשקעות בענף זה. עודף כושר ייצור בולט היה גם בתאילנד בענפי הבנייה למגורים ולמסחר.

, כאשר פירמה גדולה1997הסימנים הראשונים של המשבר הופיעו בתאילנד בחודש פברואר

בענף הנדל"ן נכנסה לקשיים ולא יכלה לעמוד בפירעון חובותיה. בהמשך נקלע לקשיים גם

שלא יכול היה לעמוד במועדי הפירעון של ההלוואותFinance oneהתאגיד הפיננסי הגדול

ביום אחד. בהמשך פשט התאגיד את הרגל. במקביל70%שנטל ושער המנייה שלו צנח ב

החלה מתקפה ספקולטיבית כנגד המטבע התאילנדי , הבאט. סוחרי מטבע לוו סכומים

ניכרים במטבע תאילנדי ורכשו בהם דולרים בידיעה שמחיר הדולר יעלה וכאשר הם יידרשו

לפרוע את ההלוואה במטבע תאילנדי, הם ימכרו לשם כך את הדולרים שמחירם עלה ויפיקו

מכך רווחים נאים.

להגן על שער המטבע המקומי על ידי מכירת1997ממשלת תאילנד ניסתה בחודש מאי

דולרים ורכישת מטבע מקומי, וגם על ידי העלאת שער הריבית המקומי. אולם רזרבות המט"ח

שהיו בידה לא אפשרו לה לעמוד בפני מתקפה ספקולטיבית בקנה מידה גדול. התברר גם כי

חדלה1997דיווחי הממשלה אודות גובה הרזרבות שבידה היו מוגזמים ביותר. בחודש יולי

הממשלה לתמוך בשער הבאט ביחס לדולר ואפשרה לו לנוע באופן חופשי. שער הבאט ירד

באט,55 נמכר הדולר תמורת 1998 והמשיך במגמת הירידה . בינואר 18%באופן מיידי ב

באט לדולר לפני תחילת הגל הספקולטיבי. לשינויים אלו בשער המטבע התלוו25בהשוואה ל

גם ירידות משמעותיות במחירי המניות. הפיחות החריף בבאט הביא כמובן לגידול ניכר בנטל

151

החובות של הסקטור העסקי משום שרוב ההלוואות היו נקובות בדולרים. הדבר גרם לגל של

פשיטות רגל.

, כאשר ממשלת תאילנד עמדה בפני המתקפה הספקולטיבית, בעוד רזרבות1997ביולי

בבקשה לסיועIMFהמט"ח שלה קרובות לאפס, פנתה הממשלה לקרן המטבע הבינלאומית

מיליארד דולר כחבילת חילוץ.17.2מיידי. ממשלת תאילנד קבלה באוגוסט הלוואות בסך

המימון הגיע בעיקר מקרן המטבע, ומהבנק העולמי. אולם קרן המטבע התנתה את תכנית

החילוץ ביישום מדיניות של צמצום פיסקאלי ומוניטארי חד. הממשלה נאלצה לקצץ את

הוצאותיה, להעלות מיסים ולהעלות את שער הריבית. כמו כן נסגרו בנקים ומוסדות פיננסיים

רבים. כל הצעדים הללו הביאו ללחצים דפלציוניים במשק התאילנדי , לירידה בתוצר ולעלייה

באבטלה.

מלזיה,–למשבר המטבע בתאילנד היו השלכות מיידיות על מדינות דרום מזרח אסיה השכנות

סינגפור, אינדונזיה ודרום קוריאה. מדינות אלו נחשפו גם כן למתקפה ספקולטיבית על

המטבעות שלהן, אולם גם בהעדר מתקפה כזו לא הייתה להן ברירה אלא לפחת את

מטבעותיהן מחשש שהפיחות בבאט ישפיע לרעה על כושר התחרות של מוצריהן.

בכל המדינות הללו התרחשו תהליכים דומים פחות או יותר לזה שהתרחש בתאילנד ובעקבות

המתקפות הספקולטיביות פוחתו המטבעות שלהן בשיעור ניכר. אינדונזיה ודרום קוריאה פנו

אף הן לקרן המטבע הבינלאומית בבקשת סיוע וגם כאן הסיוע ניתן בתמורה להנהגת מדיניות

פיסקאלית מרסנת, עלייה משמעותית בשער הריבית והנהגת רפורמות מבניות במשק.

מיליארד דולר. מקורות המימון57 מיליארד דולר ודרום קוריאה קבלה כ 40אינדונזיה קבלה כ

היו דומים לאלו שהרכיבו את חבילת החילוץ של תאילנד. מלזיה שגם בה התרחשו תהליכים

דומים , לא פנתה לקרן המטבע בבקשת סיוע, אלא ניסתה להתמודד עם המשבר בעצמה. היא

אמצעים שהיו מנוגדים–שמרה על שער ריבית נמוך והטילה מגבלות על הוצאת הון מהמדינה

להמלצות קרן המטבע. ג'וזף שטיגליץ למשל תולה במדיניות עצמאית זו את הסיבה לכך

שדווקא במלזיה היו השפעותיו של המשבר מתונות יותר והיא גם זו שהתאוששה מהר יותר

מהמדינות האחרות.

למשבר המטבע היו השלכות זהות על כלכלת המדינות בדרום מזרח אסיה - בכל המדינות היו

ירידות חדות בשערי המניות, פירמות רבות פשטו את הרגל, מוסדות פיננסיים רבים נסגרו,

10.8% בקוריאה הדרומית 5.8% בשעורים שבין 1998רמת התוצר הלאומי ירדה בשנת

באינדונזיה. ובמקביל חלה עלייה בשיעורי האבטלה. באינדונזיה התלווה13.7%בתאילנד ו

( ששלט(Suhartoלמשבר הכלכלי גם אי שקט חברתי שהביא לפרישתו של הנשיא סוהרטו

שנה.30במדינה במשך

( היה אחד מאלו שהעבירו בקורת חריפה על אופן( Jeffrey Sachsהכלכלן ג'פרי זקס

Washingtonההתנהלות של קרן המטבע הבינלאומית שפעלה בהתאם ל"קונצנזוס וושינגטון"

consensus ).אותו הזכרנו בדיון אודות הגלובליזציה , )

152

לטענתו, ההשקפה שהייתה רווחת בוושינגטון, ראתה את המשבר כמשבר של הקפיטליזם

האסייתי שארע בשל אבדן האמון מצד המשקיעים הבינלאומיים על רקע של כשל המערכת

הכלכלית האסייתית שהייתה נגועה בשחיתות, חוסר שקיפות וחולשה של מגזר הבנקאות.

אולם זקס מצביע על כך שכל החולשות הללו של המערכת היו ידועות לכל כבר מזה זמן רב

ובכל זאת המשקיעים הזרים העבירו למדינות דרום מזרח אסיה, בשנים שקדמו למשבר, מאות

מיליארדי דולרים . מה שהביא לדעתו לתפנית היה העובדה שמדינות אלו, ששיעורי הצמיחה

בהן היו מרשימים , הנהיגו בראשית שנות התשעים ליברליזציה בשווקי ההון והתירו יבוא הון

חופשי, מהלך שזכה לברכתם של קרן המטבע הבינלאומית וממשלת ארה"ב. אולם דווקא יבוא

ההון הגדול למדינות דרום מזרח אסיה הוא שלדעתו גרם לכך שהן היו פגיעות וחשופות

לספקולציות פיננסיות.

מגמת הייסוף הריאלי בשערי המטבעות המקומיים שהתחזקה גם בשל העלייה בערך הדולר

האמריקאי, השפיעה לרעה על היצוא ויצרה ציפיות לפיחות . דווקא ניסיונה של תאילנד להגן

על שער המטבע, גרם לבריחת הון ונוצרה בהלה הדומה לדעתו לבהלת בנקים, כאשר כל

משקיע מנסה להוציא את כספו לפני האחרים. אך הבהלה גרמה להתמוטטות שעברה כמו

וירוס ממשק למשק. התמוטטות זו לא הצטמצמה למדינות אסיה בלבד אלא עברה גם לרוסיה

לברזיל ולדרום אפריקה. נוצר בעולם מצב בו המשקיעים הזרים איבדו את האמון בכל המשקים

המתעוררים, מבלי לבדוק לגופו של עניין את מצבה של המערכת הכלכלית בכל מדינה.

בהקשר זה התרחש באותו זמן, בעקבות הפיחות ברובל הרוסי, גם פיחות חד בשקל הישראלי.

לדעת זקס האמצעים עליהם המליצה קרן המטבע, שלא לקחו כלל בחשבון את התנאים

המיוחדים באותן מדינות, לא זו בלבד שלא הועילו לפתרון המשבר, אלא לדעתו אפילו החריפו

אותו וגרמו לשפל כלכלי שם. אמצעים אלו היו מתאימים למשבר שסיבותיו נעוצות במדיניות

ממשלתית מרחיבה הגורמת לאינפלציה אך לא אלו היו פני הדברים במקרה זה.

( הייתה הליברליזציה של(Joseph Stiglitzגם לדעת חתן פרס נובל בכלכלה ג'וזף שטיגליץ

שווקי ההון הסיבה החשובה ביותר לפרוץ המשבר הפיננסי במדינות דרום מזרח אסיה. לדעתו

ליברליזציה של חשבון ההון טומנת בחובה סיכונים מבלי שהוכח שיש בה תועלת, במיוחד

במשקים כמו המשקים האסייתיים שבהם מגזר הבנקאות ושוק ניירות הערך לא היו מפותחים

די הצורך. לדעתו במדינות אלו שהתאפיינו בשיעור חסכון מקומי גבוה, לא היה צורך ביבוא

ההון הזה על מנת לממן את ההשקעות ויבוא ההון היה גורם בלתי מייצב במערכת משום שהוא

נוטה להיכנס למשק בעת גאות ולברוח ממנו בעת שפל.

והמליץ לכל המדינות הללו1997שטיגליץ גם הביע את דעתו בעיצומו של המשבר, בדצמבר

להפעיל באופן מתואם מגבלות על יצוא הון, אולם המלצה זו לא יושמה. לדעת שטיגליץ

התערבותה של קרן המטבע לא הקטינה את חומרת המשבר אלא להיפך. היא יצרה אוירה של

חוסר אמון במערכת הכלכלית של משקים אלו. דבר זה הביא להאצה במגמה של בריחת ההון

מהן. הוא מציין כי בשונה מהמצב שהיה באמריקה הלטינית, הבעיה בדרום מזרח אסיה לא

153

נבעה ממדיניות ממשלתית מרחיבה וגירעונות, אלא מחוב תאגידי גדול ולכן האמצעים

עליה בשער הריבית וקיצוץ חד בצריכה הציבורית לא התאימו–המקובלים של קרן המטבע

במקרה זה והם החמירו את בעיות המשק וגרמו לירידה בתוצר ולאבטלה. עליית שער הריבית

אפילו לא בלמה את הירידות בשערי החליפין ואת בריחת ההון משום שזה היה איתות לכך

שהמשק הוא בלתי יציב. לפיכך אפילו הגבירה העלייה בשער הריבית את נטייתם של

למתן את קצבIMFהמשקיעים להוציא את כספם מהמשק . לטענת שטיגליץ ניסיונה של ה

הפיחותים היה מוטעה שכן דווקא הפיחות יכול היה להביא להתאוששות של המשקים.

למדיניות בה נקטו משקים אלו על פי המלצת קרן המטבע היו השפעות שליליות חמורות על

אותם משקים. מדיניות זו הביאה לירידה בתוצר, לגידול באבטלה , להתרוששות של

האוכלוסייה , לעוני ולרעב. וכן גרמה גם למהומות אלימות, בעיקר באינדונזיה. שטיגליץ גם

מציין כי למשל בתאילנד עלה מספר החולים באיידס בשל הקיצוץ החד בתקציבי הבריאות

שנכפה על הממשלה על ידי הקרן.

יש לציין כי מאוחר יותר הודו ראשי קרן המטבע כי חלק מהצעדים אותם כפו על מדינות דרום

מזרח אסיה כתנאי לקבלת חבילות החילוץ היו שגויים.

ממשבר הרובל ועד משבר הסאב-פריים למשבר1998בסמיכות זמנים למשבר האסייתי ואף כפועל יוצא ממנו, נקלעה גם רוסיה בשנת

, הופרטו החברות הממשלתיות ובמקרים1991חמור. לאחר התפרקותה של ברית המועצות ב

רבים הן נמכרו במחירים נמוכים בהרבה מערכן הריאלי למקורבים של הנשיא ,"האוליגרכים"

שהתעשרו במהירות והגיעו לשליטה על רוב ההון הלאומי של רוסיה. הממשלה ניהלה במשך

כל שנות התשעים מדיניות גירעונית והיא מימנה את הגירעונות על ידי הלוואות מחו"ל וגם על

רובל לדולר6 כ 1997ידי הדפסת כסף. ההלוואות היו צמודות לדולר. שער הרובל היה בשנת

והוא נע בתוך רצועת ניוד כאשר הבנק המרכזי שומר על השער שיכול היה לנוע בגבולות של

הן הממשלתי והן– לכל כיוון. מאמצע שנות התשעים גדל החוב החיצוני של רוסיה 1.5%

מיליארד $. בחשבון הסחורות והשירותים של מאזן160 לסך 1998הפרטי והוא הגיע ב

התשלומים קיים היה עודף, כאשר עיקר ההכנסות במטבע חוץ התבססו על יצוא נפט, גז

טבעי, מתכות וזהב . אולם קיימת הייתה בריחת הון מרוסיה והדבר הקשה על מימון שירותי

בעקבות הירידה החדה1998 פירעון הריבית והחלויות השוטפות. המצב החריף בשנת –החוב

לחבית וגם במחירי סחורות יצוא אחרות של רוסיה כמו12$במחיר העולמי של דלק שהגיע ל

זהב ועצים . דבר זה הקטין בשיעור ניכר את ההכנסות שהתקבלו מהיצוא והחריף מאד את

בעיית מאזן התשלומים של רוסיה. במטרה למנוע את הירידה בשער הרובל העלה הבנק

154

במאי150%לרמה של 1998 בפברואר 42%המרכזי את שערי הריבית לזמן קצר מרמה של

של אותה שנה. אולם צעד זה לא מנע את בריחת ההון ואת הלחץ על שער הרובל. גם הלוואת

מקרן המטבע הבינלאומית לא הצליחה1998 מיליארד דולר שנתקבלה ביולי 22.7סיוע בסך

לעצור את המשבר. בחודש אוגוסט החמירה המתקפה הספקולטיבית על הרובל. הבנק המרכזי

הפסיד תוך זמן קצר את רוב רזרבות מט"ח שלו בניסיון סרק להגן על שער המטבע, בסופו של

דבר ולמרות הבטחתו של בוריס ילצין, נשיא רוסיה שלא יהיה פיחות, הודיע הבנק המרכזי ב

, אלא שגם צעד זה לא מנע את המשך הפאניקה. ערך הרובל34% על פיחות בשיעור של 17.8

רובל לדולר.13המשיך לצנוח והגיע עשרה ימים לאחר מכן ל

הודיע הבנק28.8ירידות חדות התרחשו במהלך חודש אוגוסט גם בבורסת ניירות הערך. ב

המרכזי הרוסי על מעבר למשטר של שער חליפין נייד. והשער המשיך לרדת עד שהגיע בסוף

רובל לדולר. בחודש אוגוסט הודיעה גם הממשלה הרוסית על דחיית פירעון22.5השנה ל

יום.90חובותיה למשך

. אנשים רבים איבדו חלק גדול מרכושם85%כל המהלכים הללו גרמו לאינפלציה בשיעור של

הכספי ומעמד הביניים נשחק. הממשלה חדלה לשלם משכורות ופנסיות וצמצמה את

הוצאותיה למטרות חינוך, בריאות ורווחה. שיעור האבטלה עלה באופן חד וכך גם שיעור

העוני. הירידה ביצוא, בצריכה הפרטית ובהשקעות התבטאה כמובן גם בירידה בתוצר הלאומי

וההכנסות ממסים קטנו עוד יותר ולפיכך גדל הגירעון בתקציב הממשלה. כל המהלכים בשוק

מטבע חוץ לא עצרו את בריחת ההון.

חלה עלייה ניכרת במחירי1999משבר זה במשק הרוסי היה קצר טווח וזאת משום שכבר ב

הנפט והגז הטבעי, דבר ששיפר את ההכנסות מיצוא. גם הפיחות הגדול ברובל הביא לעידוד

היצוא ולפיכך המשק התאושש במהירות. אולם ההשלכות החברתיות השליליות של משבר

שנים69.4 לא נעלמו ואחת העדויות לכך היא הירידה בתוחלת החיים שחלה ברוסיה מ 1998

.2000 שנים בשנת 65.3 ל 1970ב

למשבר זה היו גם השלכות פוליטיות, בוריס ילצין נאלץ להתפטר ובמקומו נבחר לנשיא רוסיה

ולדימיר פוטין שלמעשה הפך לדיקטטור ובכך נסתם הגולל על הנסיון קצר הימים של

הדמוקרטיה ברוסיה.

11.9 והשפעת מתקפת הטרור של DOT COM בועת ה

באמצע שנות התשעים התרחב מאד השימוש במחשבים אישיים וכתוצאה ממהלך זה

( כמכשיר להפצת ולהשגת מידע, כצינור( World Wide Web התפתח השימוש באינטרנט

תקשורת וכאפיק שיווקי. מיד החלו להופיע מספר גדול של חברות המבוססות על האינטרנט .

האופוריה שנתלוותה לפיתוח זה הייתה כמעט ללא תקדים. יזמים ומשקיעים החלו להאמין

בנבואות של עצמם על כך שקצב הצמיחה של החברה יהיה פונקציה של מספר המשתמשים

( החלו צצות כפטריות אחר הגשם והם(Dot com)ברשת, הצומח במהירות. חברות אינטרנט

155

הצליחו לגייס מהציבור כספים רבים. כאשר גם היזמים וגם המשקיעים מאמינים שלכל חברה

לפחות. E.Bay או Amazonצפוי עתיד מזהיר כמו של

נוסדו בדרך כלל בידי אנשים צעירים וגם העסיקו צעירים( Start up)חברות הזנק אלו

שבמקרים רבים קבלו משכורות נמוכות ביותר ורוב הפיצוי הובטח להם בצורת מניות של

החברה, בציפייה שכאשר תונפקנה החברות הללו, תחול עלייה מהירה במחיר המניות. גם

מנהלי קרנות הון סיכון זיהו את הפוטנציאל והמריצו את החברות הללו לצאת בהנפקה לציבור.

חברות רבות הונפקו בשערים שהבטיחו רווחים עצומים לא רק ליזמים אלא גם לכל הגורמים

הבנקים, הברוקרים, החתמים ורואי החשבון. שערי המניות של–שהיו מעורבים בהנפקה

חברות אלו הרקיעו שחקים, מבלי שהדבר היה מגובה בבסיס ריאלי כלשהו. הכנסותיהן של רוב

החברות מפרסום או משיווק היו נמוכות ביותר ולעתים לא היו להן הכנסות כלל ותזרים

המזומנים שלהן היה שלילי. אנליסטים בשוק ניירות הערך פיטמו את הציבור באשליות

שהמדובר במודל עסקי חדש ולפיכך הכלים המקובלים להערכת מניות כמו היחס בין מחיר

המנייה לרווחים )"מכפיל הרווח"( הוא כלי מיושן ובלתי מתאים לחברות האינטרנט מהדור

הקלו על האפשרות לגייס כסף1998-1999החדש. גם שערי הריבית הנמוכים ששררו בשנים

מהציבור ושימשו גורם שהמריץ את העליות במחירי המניות. מדד מניות הטכנולוגיה, הנאסד"ק

NASDAQ) 10.3.2000 נקודות ב 5048 נקודות הגיע לשיא של 600 על 1996( שעמד בשנת.

אולם כמה גורמים חברו יחד והביאו להתפוצצות של הבועה הספקולטיבית הזאת. מאמצע

העלה הבנק המרכזי האמריקאי את הריבית מספר פעמים. בעיתונים2000 ובמהלך שנת 1999

הופיעו ידיעות על כך שרוב חברות ההזנק סובלות ממחנק מזומנים ותוך זמן קצר לא תוכלנה

לממן את פעילותן . גורם נוסף שלא ברור אם השפיע או רק שימש כתירוץ לירידות המחירים

היה פסיקתו של בית המשפט העליון, שהכריז על חברת מיקרוסופט כעל מונופול וירידות

התחילו מייד לאחר פרסום זה. בכל מקרה ברור כי הסיבה שעמדה2000המחירים בחודש מרץ

בבסיס התפוצצות הבועה הייתה העובדה שהעליות במחירי המניות הללו היו מוגזמות ביותר

משום שלרובן לא היו כמעט הכנסות ובמקרים רבים הן סיפקו את שירותיהן בחינם, בתקווה

לגייס מספר משתמשים רב לעתיד שבו תוכלנה לגבות מחיר בעד השירותים.

כתוצאה מן הגל של מכירת המניות ירדו מחיריהן במהירות ובהתמדה עד שהנאסד"ק ירד

23.9.2002 נקודות שנה לאחר מכן וב 2000 עד לכ 2000 נקודות במרץ 5048מרמת השיא של

2000 נקודות . כלומר הירידה במחירי מניות הטכנולוגיה בין מרץ 1184הוא עמד על כ

. בתקופה קצרה זו אלפי חברות אינטרנט הפסיקו77% הייתה בשיעור של כ 2002לספטמבר

את פעילותן, פשטו רגל או נמכרו והציבור סבל הפסדי הון של מיליארדי דולר. חלק מהחברות

הצליחו לשרוד למרות ירידות חדות בשערי מניותיהן.

למרות הנפילה הכואבת בשערי המניות והפגיעה בענף הטכנולוגיה העילית שבו פוטרו עובדים

רבים והנותרים סבלו מירידה חדה בשכרם, ניתן לומר כי ההשלכות המיידיות של התפוצצות

על המערכת היו פחות חמורות מכפי שניתן היה לצפות. הדבר נבע מכךDot comבועת ה

156

שמספר האנשים שהענף העסיק לא היה גדול ולכן פיטורי רבים מהם לא השפיעו באופן

משמעותי על שיעור האבטלה. ההערכה הקיימת היא כי רוב המפסידים היו אנשי המאיון

העליון, שהם גם אלו שקודם לכן נהנו מן הרווחים )אם כי לא היו אלו בהכרח אותם אנשים (.

לפיכך ההשפעה על הצריכה הפרטית הייתה מצומצמת. למשבר בענף זה לא הייתה גם

השפעה משמעותית על ענפים אחרים.

קשה לבודד ולאמוד באופן ברור את ההשפעות של התפוצצות הבועה, בין השאר משום שזמן

התרחשה התקפת הטרור של אל קאעידה על בנייני מרכז הסחר11.9.2001לא רב אחר כך , ב

איש וחלק ניכר מהמרכז3000העולמי בניו יורק ועל הפנטגון. כתוצאה מהתקפה זו נהרגו כ

הפיננסי שבעיר ניו יורק נהרס או נפגע קשה. בעקבות האירוע נסגרה הבורסה בניו יורק לשבוע

ושערי המניות ירדו בחדות. הפעילות הכלכלית בניו יורק נפגעה באופן חמור. הפגיעה לא

הייתה בסקטור הפיננסי בלבד אלא גם בעסקים קטנים רבים שהיו ממוקמים באזור שנפגע.

מאות אלפי איש הפסידו הכנסות במשך מספר חודשים, ענף הביטוח סבל הפסדים ניכרים

מיליארד דולר. גם ענפי התעופה והתיירות סבלו מירידה בהיקף פעילותם. כמו30שהוערכו ב

כן חלה עלייה דרמטית בהוצאות האבטחה של המטוסים ושל שדות התעופה ומצד שני חלה

ירידה גדולה בתנועת הנוסעים. כתוצאה מכך נקלעו חברות תעופה רבות לקשיים כספיים

ובחלקן אף פשטו את הרגל.

התקפת הטרור הביאה לגידול משמעותי בהוצאות הביטחון של ממשלת ארה"ב וזאת משום

2003 החלה המלחמה נגד הטרור באפגניסטן ומאוחר יותר בראשית 2001שכבר באוקטובר

החלה המתקפה כנגד עיראק. מלחמות אלו הטילו נטל כבד על המשק האמריקאי משום

שעלותן הייתה טריליוני דולרים והן החמירו את הגרעון התקציבי של ממשלת ארה"ב.

השלכה נוספת הייתה על המדיניות המוניטארית. עוד לפני התקפת הטרור החל הבנק המרכזי

הפדרלי בהפחתה של שערי הריבית ובעקבות המתקפה הוא הקל עוד יותר את מצב הנזילות

הופחתו שערי הריבית של הפד באופן רציף והם2004 ועד אמצע 2001של הבנקים. מאמצע

חזר שער2005. רק בחודש מאי 2004 באוגוסט 1.5% ועד ל 2001 במאי 4%ירדו מרמה של

.4%הריבית לרמה של

המדיניות הזאת של שערי ריבית נמוכים תרמה לגאות שהתרחשה בתקופה זו במחירי הבתים

Paul. פול קרוגמן)2008ולפיכך הייתה לה תרומה חשובה להתפתחויות שהוליכו למשבר של

Krugman וגם ג'ורג קופר )George Cooper) אנליסט פיננסי בכיר בבנק ההשקעות ,)JP

Morganהזהירו באותה תקופה כי למדיניותו של גרינספאן, נגיד הבנק המרכזי הפדרלי, תהיינה

היא2000-2006השפעת הרסניות ארוכות טווח. ואכן מדיניות האשראי הזול שננקטה בשנים

2007-2008אחת הסיבות המרכזיות למשבר הכלכלי שהחל ב

"( SUB - PRI ME ) "משבר ה 2007-2008 משבר

157

. הריבית הנמוכה עליה שמר2006שוק הדיור בארה"ב נהנה מגאות כלכלית עד אמצע שנת

הבנק הפדראלי במטרה למנוע מיתון, הייתה אחת הסיבות החשובות לגאות זו. העלייה

הנמשכת במחירי הבתים הביאה לגאות גם בשוק המשכנתאות. בנקים ומוסדות פיננסיים

אחרים התחרו ביניהם ולא הפעילו שקול דעת וסלקטיביות במתן המשכנתאות. במקרים רבים

לא נדרש כל תשלום התחלתי בעד רכישת הבית וההלוואה מימנה את כל סכום הרכישה.

הלוואות אושרו גם לאנשים שלא היה להם כושר החזר. לא נבדק הרקע של הלווה מבחינת

הכנסה ונכסים המצויים בבעלותו. חלק גדול מהמשכנתאות ניתנו בריבית משתנה, דבר

שהגדיל את הסיכון ללווים. כך פותו הלווים לקבל הלוואה בריבית נמוכה כאשר התשלום

בתחילה הוא של ריבית בלבד. ההנחה הייתה שגם אם ייכנס הלווה לקשיים, הרי עליית מחירי

הבתים תאפשר לו לקחת הלוואה חדשה, גדולה יותר, על סמך המחיר הגבוה יותר של הנכס )

Refinancingובמקרה הגרוע ביותר, יעוקל הנכס ויימכר בסכום שיכסה את כל סכום .)

ההלוואה. משכנתאות אלו , שקבלו את הכינוי סאב-פריים )לשון נקייה ללווים גרועים( , שווקו

במקרים רבים בצורה אגרסיבית ללווים בעלי השכלה נמוכה ולמהגרים שאינם שולטים בשפה

האנגלית ולא יכלו להבין את הסיכון שהם לוקחים על עצמם. הגאות בשוק הדיור אפשרה גם

לאנשים רבים לקחת משכנתא שנייה על סמך הערך העולה של בתיהם ולממן בהלוואה זו את

הגדלת הצריכה. המערכת הייתה נגועה במין אופוריה והתחושה הכללית הייתה שמחירי

הבתים יכולים רק להמשיך ולעלות.

ל8% חלה עלייה באחוז משכנתאות הסאב-פריים והוא עלה מ 2006 לשנת 2004בין שנת

מהמשכנתאות, כאשר רובן ניתנו בריבית משתנה. יחס החוב של משקי הבית להכנסתם20%

.2007 בסוף 127% ל 1990 ב 72%הפנויה גדל מ

המוסדות הפיננסיים פיתחו בתקופה זו "הנדסה פיננסית" מתוחכמת שבאמצעותה הם הצליחו

להסוות מעיניהם של המשקיעים וגם מעיניהם של הרגולטורים, את הסיכון הגדול שהיה כרוך

במתן הלוואות הסאב-פריים וגם להעביר את הסיכון לגופים אחרים. הדבר בא לידי ביטוי

(. המשמעות הכלכלית של פעולה זו הייתה(Securitizationבפעולה של "איגוח" המשכנתאות

שהזכות לקבל את תזרים המזומנים של ההלוואה הייתה נמכרת לגוף פיננסי אחר. הטכניקה

הייתה שהגוף הפיננסי שנתן את הלוואת הסאב-פריים היה מנפיק אגרות חוב מגובות

ומוכר אותן בשוק המשני )כלומר,MBS – Mortgage backed securities –משכנתאות

, שהיו נגועות בניגוד אינטרסים, משום Moody'sבבורסת ניירות הערך( . סוכנויות הדירוג כמו

שאת התשלום בגין הדירוג הן קבלו מאותם גופים שהנפיקו את ניירות הערך, נתנו לאגרות

החוב הללו דירוג גבוה, למרות העובדה שבשל העדר כושר החזר של הלווים לא היו תזרימי

Moralהמזומנים בגין המשכנתאות ודאיים כלל וכלל . פעולות אלו יצרו מצב של סיכון מוסרי

Hazardמשום שהגורם שנתן את ההלוואה קבל תגמול בהתאם לכמות ההלוואות שנתן ואילו

את הסיכון הוא העביר לגורמים אחרים שרכשו את אגרות החוב הללו. אגרות חוב אלו נחשבו

לנכס פיננסי פופולארי מאד משום שהן נתנו תשואה גבוהה יותר מאשר אגרות חוב ממשלתיות

158

העמיד אותן בדרגת סיכון מאד נמוכה. לפיכך הן נרכשו ברצוןAAAודירוגן שהיה בדרך כלל

על ידי בנקים, חברות השקעה, קרנות גידור, קופות פנסיה ואף על ידי רשויות מקומיות

ומלכ"רים בכל רחבי העולם.

( ששמם נובע מהעובדה שערך הנכס נגזר(Derivativesכל המערכת הזאת של "נגזרים"

מערכו של נכס בסיס כלשהו, הקיפה לא רק את שוק המשכנתאות אלא גם הלוואות רבות

אחרות כמו הלוואות רכב, הלוואות שנתנו חברות כרטיסי האשראי ועוד.

שהיו דומים מכלCDOs – Collateralized Debt Obligationהמוסדות הפיננסיים היו מנפיקים

הבחינות לאגרות החוב מגובות המשכנתאות. כל הנגזרים הפיננסיים הללו זכו לפופולאריות

גדולה מאד בכל רחבי העולם. אם כי היו גם משקיעים )בודדים אמנם( שסירבו לרכוש אותם

בטענה שהם אינם מבינים את משמעותם.

כינה אותם, כבר בזמן אמיתי, ולא בחכמה שלאחר מעשה Warren Buffettהמשקיע הגדול

" Financial weapons of Mass Destruction"

חלק מן הביקוש לאגרות חוב אלו מוסבר גם ביבוא ההון הגדול לארה"ב מסין. עודף היצוא

העצום של סין בסחר שלה עם ארה"ב והגרעון הגדול במאזן התשלומים האמריקאי הביאו

לעלייה ניכרת ביתרות מטבע החוץ של סין שחיפשו אפשרויות השקעה. המכשיר המקובל היה

אגרות חוב של ממשלת ארה"ב. אולם המכשירים הפיננסיים החדשניים שפותחו זכו

לפופולאריות רבה יותר, משום שהבטיחו תשואה גבוהה יותר ונתנו אשליה שאין הם כרוכים

בסיכון גבוה בהרבה מזה של אגרות החוב הממשלתיות.

ההתרחבות הניכרת של הנגזרים הפיננסיים התאפשרה בין השאר משום שהפיקוח על

בוטל חוק1999 . ב 90הסקטור הפיננסי בארה"ב היה בתהליך של שחיקה כבר מסוף שנות ה

והפריד בין בנקאות30 שנחקק בעקבות המשבר של שנות ה Glass-Steagall Actגלאס-סטיגל

-Grammמסחרית לבין בנקאות השקעות, במטרה למנוע ניגוד אינטרסים. החוק שהחליף אותו

Leach-Bliley היה חוק מתון בהרבה שלדעת Joseph Stiglitzגרם לכך שתרבות לקיחת

הסיכונים של הבנקים להשקעות השתלטה על התרבות השמרנית של הבנקים המסחריים

וכתוצאה מכך עלתה רמת המינוף ורמת הסיכונים שהבנקים המסחריים לקחו על עצמם.

המינוף המתרחב במערכת הפיננסית יצר מצב שבו התפתחה "בנקאות צללים" - מערכת של

מוסדות מעין בנקאיים שהפכו להיות חשובים בהספקת האשראי אך לא היו כפופים לרגולציה.

הגיעו מחירי הבתים לשיא והחלו לרדת. באותו זמן חלה גם עלייה בריבית .2006באמצע שנת

כתוצאה מכך עלתה גם הריבית על המשכנתאות שניתנו בריבית משתנה. הדבר הביא לכך

לווים רבים לא עמדו בתשלומי הריבית, המשכנתאות לא נפרעו, בתים עוקלו2007שכבר ב

ובמקרים רבים הפדיון שנתקבל ממכירתם לא כיסה את קרן המשכנתא. העובדה שבתים רבים

הוצעו למכירה הגבירה כמובן את הלחץ לירידת המחירים. תהליך זה הביא לירידה ניכרת

בערכם של ניירות הערך מגובי המשכנתאות שהוחזקו בידי גופים פיננסיים בארה"ב ובכל רחבי

העולם

159

נקודות והחלה ירידת14,164 הגיע מדד הדאו-ג'ונס לשיא ברמה של 2007 לאוקטובר 9ב

מחירים מהירה. הירידות במחירי המניות התרחבו אל מעבר למניות הקשורות בשוק הנדל"ן.

גופים פיננסיים לא יכלו לגייס הון למימון פעולתם השוטפת ומצד שני נאלצו לפרוע את האג"ח

שהנפיקו ולפיכך נכנסו מוסדות פיננסיים רבים לקשיים. האשראי הבנקאי הצטמצם, על אף

באוגוסט5.25%מדיניות הורדת הריבית שננקטה על ידי הבנק המרכזי שהוריד את הריבית מ

.2008 בסוף מרץ 2% עד ל 2007

לקשיים, בשל מעורבותו באיגוח ובניירות Bear Stearns נקלע בנק ההשקעות 2008במרץ

( העמיד לרשותו הלוואת חירום( Federal Reserveהערך מגובי המשכנתאות. הבנק המרכזי

.J.P מיליארד דולר כדי למנוע את התמוטטותו אולם בסופו של דבר הוא נמכר ל 25של

Morgan Chase 133$ למנייה בעוד שמחיר המנייה לפני המשבר עמד על כ 10$ במחיר של.

המשך הירידה במחירי הבתים, העלייה הדרמטית במספר העיקולים והשחיקה במחירי ניירות

, שזכו עתה לכינוי "הנכסים הרעילים", גרמו להמשךCDOsהערך מגובי המשכנתאות וב

– התמוטט גם בנק ההשקעות הגדול 2008 בספטמבר 15הירידות בבורסת ניירות הערך וביום

Lehman Brothers והגיש בקשה לפשיטת רגל ובמקרה זה ה Fedלא נחלץ לעזרתו והוא

( שנקלע לקשיים, נמכר לבנק אוף(Merrill Lynchנסגר. גם בנק ההשקעות הגדול מריל לינץ'

(. התפתחויות שליליות אלו הגבירו עוד יותר את הפאניקה(Bank of Americaאמריקה

הפיננסית שהקיפה את כל העולם.

וFannie Meaבמטרה למנוע את התמוטטותם של שני מוסדות המשכנתאות הגדולים

Freddie Mac הם הולאמו על ידי הממשל. גם חברת הביטוח הגדולה AIGשמכרה בין ,

השאר ביטוחים רבים לתשלומי המשכנתאות, נקלעה לקשים כספיים ונזקקה לסיוע ממשלתי

בהיקף נרחב. בנקים חדלו כליל לתת אשראי והדבר הביא כמובן לירידה גדולה בהשקעות וגם

לצמצום בצריכה הפרטית. הצריכה הפרטית בארה"ב נפגעה בעיקר משום שהאפשרות לממן

אותה על ידי משכנתא שנייה נסגרה כמעט לחלוטין.

באוקטובר29כשם שמשבר שנות השלושים לא נגרם בשל התמוטטות הבורסה בניו יורק ב

.15.9.2008, הרי גם המשבר הנוכחי לא נגרם בשל ההתמוטטות של ליהמן ברדרס ב 1929

התמוטטות .זו הייתה לדעת ג'וזף שטגליץ תוצאה של המשבר ולא סיבתו והיא האיצה תהליך

שכבר החל להתגלגל עוד קודם לכן.

כלכלנים כג'וזף שטיגליץ ופול קרוגמן, הצביעו על קשר בין המשבר לבין עלייה ניכרת באי

לבין30השוויון בהתחלקות ההכנסות וכן על קווי דמיון בין התקופה שקדמה למשבר שנות ה

. בשתי התקופות קדמה למשבר עלייה ניכרת באי השוויון2008 – 2007המשבר של

Piketty andבהתחלקות ההכנסות וגם בהתחלקות הרכוש בארה"ב. נתונים המובאים על ידי

Saez)מראים את התמונה הבאה )אפשר להביא כאן את הדיאגרמה

בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר % ההכנסה שמקבל האחוז%10% ההכנסה שמקבלים

העליון

160

1920 39% 15%

1927 49.3% 23.9%

1959 34% 10%

2007 49.7% 23.5%

הם יורדים1929 האחוזים הללו עולים באופן חד, אחרי 1927המגמות הן מאד ברורות : עד

. מאז הם חוזרים לעלות עד שהם70 ועד סוף שנות ה 40ונשארים נמוכים מאמצע שנות ה

. ניתן לציין כי השנים בהן הייתה חלוקת הכנסה פחות מקוטבת , מסוף2007מגיעים לשיא ב

המאוחרות, היו גם השנים בהן היו שיעורי הצמיחה הכלכלית70 ועד שנות ה 40שנות ה

גבוהים יותר.

ההסבר לקשר זה היא ההנחה, המקובלת, כי הנטייה השולית לצרוך יורדת עם עליית ההכנסה

ולפיכך ריכוז הכנסה גדול יותר בידי השכבות העשירות מביא לירידה בצריכה ולירידה בביקוש

תרמה גם העלייה החדה במחירי הדלק2007המצרפי. שטיגליץ מציין כי במקרה של משבר

לירידה בביקוש המצרפי המקומי.

חלה ירידה בהכנסה החציונית בארה"ב. המעמד הבינוני והמעמד הנמוך90מסוף שנות ה

שהכנסותיהם נשחקו, ניסו להמשיך ולקיים את רמת הצריכה שהורגלו אליה. הדבר התאפשר

בזכות העליות החדות במחירי הנדל"ן, דבר שאפשר למעמדות אלו לקחת משכנתאות על

בתיהם ולממן בהן את גידול הצריכה. הגאות הניכרת בתחומים אלו עודדה גם את ה"חדשנות

הפיננסית", את יצירתם של הנגזרים הפיננסיים ואת התאווה המופרזת לסיכון בשוק זה.

תופעות אלו שהתאפשרו גם בזכות ההקלה המוגזמת ברגולציה, ניפחו באופן מלאכותי את

הגאות ולפיכך גם החמירו את השפל, כאשר התפוצצה הבועה ומחירי הבתים ירדו באופן חד.

כאשר נחסמה האפשרות לקיים את רמת הצריכה על ידי לקיחת הלוואות, ירד הביקוש במידה

ניכרת. הבנקים מצידם צמצמו גם את האשראי לסקטור העסקי, להשקעות וגם לפעילות

השוטפת שלו והמשבר היה בלתי נמנע.

הגלובליזציה, הסחר הבינלאומי המסועף והאינטגרציה של המערכת המוניטארית

הבינלאומית , סייעו בהתפשטות המשבר לכל חלקי תבל. יתכן גם כי עוד לפני פרוץ המשבר

בארה"ב ניכרה בעולם מגמה של עודף כושר ייצור.

בשלבים הראשונים הושמעו תחזיות אופטימיות ולפיהן במקרה זה, בניגוד למה שקרה בשנות ה

הוא– סין וארצות דרום מזרח אסיה, רוסיה וברזיל –, משקלם של השווקים המתעוררים 30

גדול והצמיחה בהם עשויה למתן את המשבר. אולם עד מהרה התברר כי עדיין משקלה של

ארה"ב הוא גדול בהרבה ובנוסף לכך, הצמיחה בארצות אלו ובמיוחד בסין תלויה במידה רבה

בהיקף היצוא לארה"ב ולפיכך כאשר ארה"ב נפגעת גם יצוא זה יורד ולפיכך גם משקים אלו

נפגעים.

אם כי עומק המשבר וגם משך הזמן שלו היו30העולם נכנס למשבר הגדול ביותר מאז שנות ה

קטנים בהרבה. גם משום שכנראה עצמתו של הזעזוע הראשוני הייתה פחותה )דבר זה נתון

161

, ננקטה בתחילת המשבר הנוכחי מדיניות30עדיין בויכוח( אך בעיקר משום שבניגוד לשנות ה

מדיניות פיסקאלית ששמרה על תקציב1930כלכלית שונה בתכלית. הנשיא הובר הפעיל ב

מאוזן והייתה בעלת תוצאות הרסניות לכלכלת ארה"ב. בתגובה לירידה בהכנסות ממסים,

בעקבות המשבר, צמצם הובר באופן חד את הצריכה הציבורית ובכך החמיר עוד יותר את

Federal) על ידי הבנק המרכזי )30המשבר. גם המדיניות המוניטארית שננקטה בשנות ה

Reserveהביאה לצמצום מוניטארי ולמשבר נזילות והחמירה אף היא את המשבר. בניגוד ,

לכך ניסו הבנקים המרכזיים, כבר בשלבים הראשונים של המשבר הנוכחי לבצע הרחבה

מוניטארית בהיקפים ניכרים ואחר כך ננקטה גם מדיניות פיסקאלית מרחיבה, אם כי לא בהיקף

הנדרש.

המשבר התרחב גם לתחום הריאלי. התוצר בארה"ב החל לרדת כבר ברבעון השלישי של

,2010 ולא חזר לצמוח עד הרבעון הראשון של 5.1% הוא ירד ב 2009 ברבעון השני של 2008

ועדיין בסוף2009 ב 10% ל 2008 ב 5%מפעלים החלו בפיטורי עובדים והאבטלה עלתה מ

. וזאת מבלי לקחת בחשבון את אלו שהתייאשו ופרשו משוק7.6% היא עמדה על 2013מרץ

העבודה )ולפיכך אינם מופיעים בסטטיסטיקה כמובטלים( ואת העובדים שלא מרצונם

במשרות חלקיות. אולם חשוב לציין כי גם אם ניקח בחשבון את הגורמים הנ"ל הרי גם בשיאה

שהתקיימה שם25%הייתה האבטלה בארה"ב במשבר הנוכחי נמוכה בהרבה מהרמה של

נמשכה הירידה בתוצר והעלייה באבטלה30 הראשונות ובעוד שבמשבר שנות ה 30בשנות ה

החלה התאוששות2008 שנים עד שהחלה התאוששות , הרי במשבר של 3במשך יותר מ

.2010מסוימת כבר בתחילת

700 הציעו הבנק המרכזי והממשל תכנית חירום לפיה יועמדו לרשות הבנקים 19.9.2008 ב

לא אישר בית הנבחרים את התכנית ובתגובה ירד מדד דאו ג'ונס ב29.9מיליארד דולר. אולם ב

3.10.2008 נקודות. בסופו של דבר אושרה התכנית ב 10365 והגיע לרמת שפל של 7.5%

לאחר שהוכנסו בה מספר שינויים, אולם מדד המניות המשיך לרדת . הירידות בבורסות הקיפו

את כל מדינות העולם.

שעבודת הדוקטורט שלו עסקה במשבר הגדול ובטעויות של– בן ברננקי –נגיד הבנק המרכזי

את עצמת המשבר, הגיב מייד בהורדת הריבית וביצע פעולות30 שהחריפו בשנות ה FEDה

המכוונות לשיפור מצב הנזילות של הבנקים ולהרחבה בכמות הכסף . הבנק המרכזי רכש

מהבנקים לא רק אגרות חוב ממשלתיות אלא גם חלק מהנכסים הפרטיים הבעייתיים שהיו

ברשותם - "הנכסים הרעילים". ההפסדים בגין ניירות הערך הללו פגעו באורח אנוש בהון

-2008העצמי של הבנקים והגופים הפיננסיים האחרים. עשרות בנקים פשטו את הרגל בשנים

. הפעולה של רכישת הנכסים הללו על ידי הבנק הפדראלי באה לא רק על מנת לשפר2009

את מצב הנזילות של הבנקים אלא גם על מנת לשפר את מצב ההון העצמי שלהם ולמנוע מהם

להגיע למצב של חדלות פרעון. גם בנקים מרכזיים במדינות אחרות נקטו בפעולות דומות וניסו

162

בנקים3לסייע למגזר הבנקאי ולעודד את הרחבת האשראי. בבריטניה, למשל, הולאמו

גדולים .

אולם הבעיה הייתה שהבנקים לא מיהרו להרחיב את האשראי. בעתות שפל כלכלי בדרך כלל

המגבלה איננה יכולתם של הבנקים להלוות אלא נכונותם לעשות זאת . כאשר העתיד נראה

שחור מוכנים הבנקים להלוות רק ללווים בטוחים ולפיכך גם אם מעמיד הבנק המרכזי לרשותם

רזרבות גדולות יותר על ידי כך שהוא רוכש מהם אגרות חוב ממשלתיות או נכסים פיננסיים

אחרים, אין הם מנצלים זאת ואינם מרחיבים את האשראי שהם נותנים. האמת היא שהניסיון

חזר על עצמו: גם היום, כמו אז שמרו הבנקים על עודפי רזרבות ולא הגדילו30של שנות ה

את האשראי ושוב התברר כי המדיניות המוניטארית לא הייתה אפקטיבית במידה הנדרשת כדי

להחזיר את המשקים לצמיחה כלכלית ולתעסוקה מלאה. זו הייתה הסיבה המרכזית לכך

שקיינס בזמנו הגיע למסקנה שהדרך ליציאה מן המשבר חייבת להיות הרחבה פיסקאלית

.New Dealוכזכור, זו הייתה כמובן גם המדיניות בה נקט רוזוולט ב

נמתחה גם בקורת על צורת הביצוע של המדיניות המוניטארית. ג'וזף שטיגליץ העביר בקורת

, בשלהי כהונתו של ג'ורג2008על השלב הראשון של תכנית התמריצים שהופעלה עוד בסתיו

בוש. טענתו הייתה שהתכנית התרכזה בהזרמת כסף לבנקים .לדעתו לו היה חלק מסכום זה

מוזרם לבעלי המשכנתאות עצמם, יכול היה הדבר לשפר את מצבם ולהביא להגדלת הצריכה

הפרטית. בקורת דומה הועלתה על ידי נוריאל רוביני ומארק זאנדי שהמליצו על סיוע שיופנה

. פעולה כזו יכולה הייתה לדעתם לעזור גם20-30%להפחתת קרן המשכנתא בשיעור

בהפחתת התשלום החודשי וגם בכך שהיא הייתה יוצרת מוטיבציה אצל החייבים להמשיך

ולפרוע את תשלומי המשכנתא, משום שבמקרה כזה אם היה החייב נוטש את הבית הוא

מפסיד את ההנחה הזאת שיכול היה לקבל על קרן המשכנתא.

התברר כי שניים מיצרני2008יש לציין כי לא רק סקטור הבנקאות זכה להזרמת כספים . בסוף

עומדים בפני התמוטטות. ממשל בוש שחשש כי הדברG.M ו Chryslerהמכוניות הגדולים

יחמיר מאד את האבטלה ועלול גם לגרום תגובת שרשרת בענפים אחרים, העניק סיוע חרום

למפעלים אלו. גם ממשל אובמה המשיך במתן הסיוע. אולם בעוד שהסיוע לבנקים נעשה ללא

כל התניות וללא התערבות במשכורות המנהלים ובבונוסים שלהם, הרי במקרה של תעשיית

המכוניות ננקטו צעדים קשים של הורדת משכורות אפילו לעובדי הייצור.

הועבר בקונגרס חוק הצמיחה והשיקום2009בראשית כהונתו של אובמה כנשיא, בפברואר

American Recovery andהכלכלי שהרחיב את ההתערבות גם לתחום הפיסקאלי

Reinvestment Act ARRA) מיליארד דולר שיועדו787(. חוק זה העניק תמריצים בשווי של

להשקעות תשתית, חינוך, בריאות, אנרגיה מתחדשת וחלקם יועד גם להפחתת מסים,

למענקים לבעלי בתים, במטרה להקל על תשלומי המשכנתא, להגדלה בתשלומי הסיוע

מיליארד דולר.831למובטלים ותשלומים סוציאליים אחרים. מסגרת החוק הורחבה אחר כך ל

)כאשר רוב ההוצאות מרוכז בשנים2019 ועד 2009הוצאות אלו התייחסו לתקופה מ

163

הראשונות(. הרחבה פיסקאלית זו הייתה ללא ספק צעד בכיוון הנכון אולם השפעתה על

האחת - בניגוד למצב בשנות השלושים,–הקטנת האבטלה הייתה קטנה וזאת משתי סיבות

כאשר הפרויקטים של העבודות הציבוריות שבוצעו במסגרת ה"ניו דיל" התמקדו בהעסקת

עובדים ואפילו השקעות בתשתיות למשל דרשו כוח עבודה רב, הרי היום השקעות בתשתיות

הן עתירות הון והשפעתן על התעסוקה היא שולית. השנייה - היקף התכנית היה קטן יחסית

לממדי השפל. פול קרוגמן שתמך בחוק , העביר עליו בקורת וטען כי הוא חלש מידי ומכסה רק

Josephשליש מן הפער הקיים. מאוחר יותר טענו גם שלושה כלכלנים חתני פרס נובל

Stiglitz, Eric Maskin, Daniel Mcfaddenכי התמריצים הם קטנים מידי . יש גם לקחת

בחשבון כי הרחבת ההוצאות התייחסה להוצאות של הממשלה הפדראלית אולם בו זמנית חלו

וגם בהוצאות הרשויות המקומיות שהכנסותיהן(States)קיצוצים בהוצאות של המדינות

ממסים הצטמצמו. כתוצאה מכך הגידול בביקוש המצרפי נטו היה קטן מזה שהיה צפוי על פי

תכנית התמריצים הפדראלית.

מדיניות הרחבת ההוצאות של הממשל הפדראלי ליבתה שוב את הויכוח ואת חילוקי הדעות

שבין התומכים בגישה הקיינסיאנית ומצדדים במדיניות פיסקאלית מרחיבה לבין הכלכלנים

השמרנים, הניאו ליברלים, המתנגדים לכל הרחבה פיסקאלית. חילוקי דעות אלו באו לידי

28.1.2009 ב Wall Street Journalביטוי, למשל, במודעות שפורסמו בניו יורק טיימס וב

כלכלנים שהתנגדו למדיניות התמריצים וטענו כי כדי לשפר את מצב203בחתימתם של

הכלכלה יש להתמקד ברפורמות המסירות חסמים בתחום העבודה, החיסכון ההשקעה

חתני3והייצור, בהקטנת מסים ובהקטנת הצריכה הציבורית. בין החותמים על מודעה זו היו

Edward Prescott, Vernon Smith , James Buchananפרס נובל לכלכלה

כלכלנים מכתב לקונגרס האמריקאי בו הם מביעים200 8.2.2009 בתגובה לכך כתבו ביום

תמיכה בתכנית התמריצים של אובמה המציעה השקעות תשתית היכולות להתמודד עם אבדן

מקומות העבודה ולהביא את כלכלת ארה"ב לצמיחה ארוכת טווח וברת קיימא. בין החותמים

Kenneth Arrow, Lawrenceעל מכתב זה היו מספר כלכלנים מובילים חתני פרס נובל כמו

Klein, Robert Solow, Paul Samuelson, Eric Maskin, Daniel Mcfadden.

והיא עדיין2008המדיניות המוניטארית המרחיבה בה נוקט הבנק הפדראלי הופעלה מסוף

. שלא כמקובל במדיניות מוניטארית קלאסית, הבנק המרכזי2013מופעלת גם במהלך שנת

לא רכש מן הבנקים הפרטיים וממוסדות פיננסיים אחרים, אגרות חוב ממשלתיות, אלא

בעיקר נכסים פיננסיים מסוכנים, כמו למשל אגרות החוב המגובות במשכנתאות.

התרחשה)Quantitive Easing )QE הקלה כמותית –מדיניות זו שקבלה את הכינוי

מןFED רכש ה 2010 ועד יוני 2008 מנובמבר 1QEבשלושה שלבים : בשלב הראשון

2QE טריליון דולר. בשלב השני 2.1הבנקים ומוסדות פיננסיים אחרים ניירות ערך בסך

2012 מיליארד דולר . בספטמבר 600 הוא רכש נ"ע בסך 2012 ועד ספטמבר 2010מנובמבר

מיליארד דולר.600 לרכוש אג"ח ונ"ע בסך FED בו מתחייב ה 3QEהוכרז על השלב השלישי

164

והוא2013 מיליארד דולר לחודש עד סוף 40סך הרכישות החודשיות אמור היה לעמוד על

מיליארד דולר לחודש. 85 לסך של 2012הוגדל בדצמבר

שערי הריבית לזמן קצר כבר ירדו לאפס בשלבים הראשונים של המשבר ובאמצעות ההרחבה

הכמותית השתדל הבנק הפדראלי להוריד גם את שערי הריבית לטווח ארוך ולעודד את

הכריז הבנק הפדראלי כי הוא ימשיך במדיניות של הקלה כמותית2013המשקיעים. בראשית

עד ששוק התעסוקה ישתפר וההתאוששות הכלכלית תתייצב ותתמיד, אולם גם בעת כתיבת

, עדיין קיימת אי וודאות ביחס להמשך המדיניות כך שמידי פעם מושמעות2013ספר זה, ב

הודעות סותרות הגורמות באופן מיידי לזעזועים בשוק ניירות הערך.

הזכרנו את ההסתייגויות הקיימות לגבי הפעלתה של מדיניות מוניטארית ואת הביקורת אודות

חוסר האפקטיביות שלה. אולם נראה כי יש לראות את הדברים בהקשר הפוליטי הקיים. יתכן

שההסתמכות הרבה על המדיניות המוניטארית נעשתה בלית ברירה, בגלל הקשיים הפוליטיים

שהיו לממשל ביישום המדיניות הפיסקאלית.

בתחום הפעלת המדיניות הפיסקאלית נתקל הנשיא אובמה, במיוחד בתקופת כהונתו השנייה

, בהתנגדות חריפה מצד הקונגרס המצוי בשליטה רפובליקנית. אובמה2013שהחלה בינואר

היה מעוניין להעביר חקיקה שתכלול העלאות מסים על בעלי ההכנסות הגבוהות והוא היה

מעוניין גם להגדיל את תקרת החוב באופן שיאפשר לממשלה להמשיך ולהגדיל את הגרעון

בתקציבה. אולם הרפובליקנים התנגדו להעלאות המסים לעשירים. האיום שהם הפעילו היה

1שאם התקציב לא יאושר, יתרחש משבר של "המצוק הפיסקאלי". פרוש הדבר שהחל ב

היו נכנסים לתוקף צעדים אוטומטיים לצמצום הגירעון, עליהם הוחלט במסגרת2013בינואר

חוקים קודמים. הדבר היה מחייב העלאת מסים וצמצום בהוצאות הממשלה. דבר זה היה מביא

.2013לירידה חדה של כמה מאות מיליארדי דולר בגרעון התקציבי ועלול היה לגרום למיתון ב

בסופו של דבר הושגה פשרה מסוימת שאמורה להביא לצמצום קטן יותר בגירעון. אולם

הבעיה לא נפתרה והמחלוקת הפוליטית והאידיאולוגית הזו בין שתי השקפות העולם מעיבה

על האפשרות להשיג צמיחה מהירה יותר של התוצר וצמצום מהיר יותר של האבטלה במשק

שבה נכנע פרנקלין רוזוולט ללחץ והנהיג1937האמריקאי. ראוי גם לזכור את הלקח של שנת

בתוצר4.5%מדיניות מרסנת כדי להגיע לאיזון תקציבי. פעולות אלו הביאו אז לירידה של

. בתגובה לכך אמר קיינס כי "צעדי צנע עושים19%ולגידול חד באבטלה שעלתה לרמה של

בזמן גאות ולא בזמן שפל".

גם בארה"ב וגם באירופה , ובמיוחד בגרמניה, עדיין הייתה , גם אז וגם היום, השפעה חזקה

( וראתה בגירעונות ממשלתיים מעין(Fiscal rectitudeלאסכולה שדגלה ב"צדקנות פיסקלית"

חטא מוסרי וחוסר אחריות שמטיל, כביכול, נטל על הדורות הבאים.

המשבר וההתמודדות אתו מחוץ לארה"ב

165

במדינות אחרות שנפגעו מהמשבר ננקטו בדרך כלל צעדים דומים לאלו שננקטו בארה"ב.

בבריטניה ששם השלבים הראשונים של הפאניקה הפיננסית היו דומים לאלו שהתרחשו

( מדיניות דומה של רכישת)BOE( )Bank of Englandבארה"ב נקט הבנק אוף אינגלנד

מיליארד275 רכש הבנק נ"ע בשווי 2013 ועד מרץ 2009ניירות ערך מן הבנקים. מתחילת

ל"ש.

גם ביפאן ננקטה מדיניות מוניטארית של הרחבה כמותית . בשלבים מאוחרים יותר, בסוף

נקטה יפאן בצעד של פיחות הין בשיעור גבוה, דבר שאמור לסייע לה בעידוד הכלכלה על2012

ידי הרחבת היצוא והקטנת היבוא.

בסין שנפגעה מן המשבר בשל תלותה הגדולה ביצוא לארה"ב , לא הייתה אמנם ירידה בתוצר

אולם קצב הגידול של התוצר הואט במידה ניכרת. בתגובה לכך נקטה הממשלה הסינית

במדיניות של הרחבת ההוצאות והענקת תמריצים כלכליים בהיקף ניכר. רוב תוספת ההוצאות

יועדה להשקעות תשתית, ביניהן השקעות שיש להם השפעה חיובית על איכות הסביבה. בין

השאר הוקמה מערכת משוכללת של רכבות מהירות שאפשרה נגישות טובה יותר לאזורי

הפריפריה. חלק מהתמריצים יועדו להגדלת הצריכה הפרטית והם הופנו באופן מיוחד לאזורים

הכפריים שבהם גם הוגדלו ההוצאות לשירותים ציבוריים כמו חינוך ובריאות.

2007-2009בגוש היורו היה המצב מורכב יותר מאשר במדינות אחרות. בשלבים הראשונים

התרחשו שם תהליכים דומים לאלו שאירעו בארה"ב וגם תגובת הבנק המרכזי האירופאי

ECB).הייתה דומה. הבנק רכש מן הבנקים ניירות ערך כדי לשפר את מצב הנזילות שלהם )

הושפעו מבעיית החובות ממנה סבלו חלק מן2010אולם ההתפתחויות בגוש היורו החל ב

נוצרה בהלה בשווקים הפיננסיים באירופה בשל חדלות הפירעון של יוון.2010המדינות . במאי

החליט להתערב בשווקי אגרות החוב של המדינות המצויות במשבר. בעיית החובותECBה

הייתה סבוכה מכדי שניתן יהיה לפתור אותה על ידי הרחבה כמותית והבנק האירופי ניסה

להתמודד עם הבעיה על ידי הרחבת האשראי. אולם בעוד שהבנק הפדראלי האמריקאי היה

מוכן לקחת על עצמו את סיכוני האשראי, על מנת לאושש את הכלכלה, הרי הבנק המרכזי

האירופאי, שמושפע מאד מהלך הרוחות בגרמניה, נקט במדיניות שמרנית שניסתה למזער את

הסיכונים שהוא לקח על עצמו, ולכן גם לא הצליח להביא לפתרון הבעיה.

, בעוד ארה"ב מתאוששת מן המיתון, אמנם באופן2013בעת כתיבת ספר זה, במחצית שנת

איטי, הרי המצב באירופה הוא עדיין חמור מאד. חלק ממדינות האיחוד האירופי נקלעו בעקבות

המיתון לגירעונות תקציביים ולמשבר חובות חמור. במיוחד סובלות מבעייה זו ארבע מדינות

ביחידה זו .73-75יוון, אירלנד, פורטוגל וספרד. דיון מפורט במקרה של יוון הופיע בעמ'

המשותף לכל המדינות הללו היא העובדה שבתמורה לסיוע הפיננסי שהן קבלו מהבנק האירופי

ומקרן המטבע וגורמים בינלאומיים נוספים, הן נדרשו להנהיג צעדי צנע מאד משמעותיים -

קיצוץ בתקציב המדינה והעלאות מסים . לצעדים אלו הייתה השפעה שלילית על המשק -

התוצר הלאומי ירד ושיעור האבטלה גדל. הירידה בתוצר גרמה לכך שההכנסות ממסים לא

166

עלו ובמקרים מסוימים אף ירדו. החוב כ % מהתוצר הלאומי אפילו המשיך לעלות. בספרד

מהתוצר, הגיע % החוב60% על כ 2010 מהתוצר וב - 40% על 2006שבה עמד החוב ב

מהתוצר120% על כ 2013 . בפורטוגל ובאירלנד עומד החוב ב 92% ל 2013מהתוצר ב

מהתוצר. הצפי הוא ששיעור החוב מהתוצר במדינות אלו ימשיך170%וביוון הוא מגיע לכ

לעלות בשנים הקרובות וזאת לנוכח הריבית על ההלוואות, ואי הגידול של ההכנסות ממסים

21% ל 2013בשל הנסיגה בתוצר. בספרד למשל מגיע הגירעון בתקציב הממשלה בשנת

מהתוצר.

Olivier) אוליבייה בלנשר IMFלאחרונה התברר ממחקר חדש שפרסם הכלכלן הראשי של ה

Blanchard)כי ההמלצות של קובעי המדיניות באירופה ביחס לצנע הנדרש התבססו על הנחות

מוטעות לגבי הירידה בתוצר שתיגרם בשל הקיצוצים התקציביים. הנחתם הייתה שקיצוץ

תקציבי בגובה יורו אחד יביא לירידה בתוצר במחצית היורו. בפועל התברר כי הירידה בתוצר

יורו. פרמטרים כאלו אינם1.5בשל קצוץ תקציבי בגובה יורו אחד היא קרובה יותר ל

מאפשרים הקטנת הגרעון על ידי צעדי צנע ולמעשה הדרך היחידה להקטין את הגירעון ואת

נטל החוב היא צמיחה כלכלית. הבעיה היא שלמדינות אלו ,הנתונות בקשיים כלכליים, אין

הריבית היא כה נמוכה שכבר לא ניתן להוריד אותה וגם לא ברור מה–כמעט מנועי צמיחה

תהיה מידת השפעתה , קשה להניח שהיצוא יתאושש משום שהעולם כולו עדיין מצוי במשבר.

ביצוע פיחות של המטבע יכול היה לסייע להגדלת היצוא, אולם כיון שמדינות אלו שייכות

לגוש היורו, הרי אין באפשרותן לבצע באורח חד צדדי פיחות של המטבע. נטישת גוש היורו,

דבר שהיה מאפשר להם לבצע פיחות של המטבע , כרוכה בהרבה אי וודאות ובסיכונים

שקשה לאמוד אותם. פעולות של הרחבת הצריכה הציבורית אינן בגדר אפשרות בשל

האילוצים התקציביים המופעלים במסגרת גוש היורו. ואפילו הרחבה בהשקעות היכולות

לתרום לצמיחה כלכלית אינה אפשרית. בהעדר מנועי צמיחה, לא ברור כיצד יצליחו מדינות

אלו להתאושש..

מצבו של גוש היורו ככלל הוא בעייתי. מדינות הליבה חוות האטה מתונה בצמיחה אך מצבן של

, ליותר מ2013מדינות הפריפריה הוא חמור. האבטלה בחלק מהמדינות הגיעה , בראשית

. שיעור האבטלה הוא גבוה יותר27.4 וביוון ל 27.2 - בספרד מגיע שעור האבטלה ל 20%

, לנוכח ההאטה בצמיחה והגידול50%בקרב צעירים ומגיע למשל בספרד אפילו עד מעל ל

באבטלה ניתן להבחין בחלק ממדינות אלו )במיוחד בספרד וביוון( בניצני אי שקט פוליטי

ומגמות אלו זולגות גם למדינות אחרות שמצבן הפיסקאלי הוא פחות חמור, כמו צרפת למשל.

צריכה או השקעה המשבר הכלכלי בארה"ב העלה על סדר היום דילמה הנוגעת לדרך הנכונה להתמודד אתו.

בתקופה שקדמה למשבר הצביעו כלכלנים רבים על הבעייתיות בניהול הכלכלה האמריקאית

167

שאופיינה בשיעור חסכון אישי נמוך ביותר ובחסכון ממשלתי שלילי. דובר רבות על "הגרעונות

הגרעון בתקציב הממשלה המוצא את ביטויו בגרעון במאזן התשלומים וכן על–התאומים"

בעיית החוב הגדול של ממשלת ארה"ב. כלומר, ארה"ב הייתה במצב של צריכת יתר.

כאשר פרץ המשבר, הצריכה הפרטית ירדה והחלה המגמה של ירידה בתוצר ועלייה באבטלה,

ברור היה שעל מנת לפתור את הבעיה יש צורך בהרחבה בביקוש המצרפי. אולם פתרון הבעיה

האם להגדיל את הצריכה, הפרטית ובעיקר הציבורית, ובכך להגדיל את החוב–מעורר דילמה

הלאומי, או להקטין את הצריכה, דבר שיחמיר את ממדי המשבר. או במלים אחרות, האם

כאשר במצב המוצא קיימת הייתה צריכת יתר, איך יתכן שגידול הצריכה יהיה פתרון לבעיה ?

לאור דילמה זו הפתרון המוצע על ידי מספר כלכלנים כמו למשל ג'פרי זאקס וג'וזף שטיגליץ

הוא להגדיל את הביקוש המצרפי לא למטרות של צריכה אלא למטרות השקעה. התוצאה

תהיה צמיחה המונעת לא על ידי צריכה אלא על ידי השקעות. המטרה היא להתמודד בו

זמנית גם עם האתגרים הסביבתיים והחברתיים בפניהם עומדת המדינה . לפיכך הם מציעים

לרכז את ההשקעות בתחומים של חינוך, טכנולוגיה, תשתיות, אנרגיה ירוקה, דבר שיאפשר

להתמודד עם בעיית ההתחממות הגלובאלית ויקטין את התלות בדלק. אם תוספת הוצאות זו

תמומן על ידי מסים שיוטלו בעיקר על השכבות העשירות, הרי ניתן יהיה לבצע את ההשקעות

הללו אפילו ללא יצירת גרעון תקציבי משמעותי. בכל מקרה הגידול בתוצר בשנים הבאות ,

תודות להשקעות, יאפשר הרחבת גביית המסים והקטנה בחוב הלאומי.

נושא נוסף הנתון בויכוח ער בין כלכלנים הוא מידת הנזק שהחוב הלאומי גורם לצמיחה

& Rogoffהכלכלית. במאמר שהכה גלים טענו שני כלכלנים מהרווארד , רוגוף וריינהרט

Reinhart 90% כי מדינות בהן החוב הלאומי עלה על רמת סף מסויימת )שהם אמדו אותה ב

מהתמ"ג( סובלות מהאטה ניכרת בקצב הצמיחה שלהן. מסקנה זו לא הייתה מבוססת על שום

תיאוריה כלכלית, אך הוגשה כממצא אמפירי "קשה" שבעקבותיו חששו מדינות רבות לנקוט

במדיניות מרחיבה שהייתה מקלה את האבטלה אך הייתה כרוכה בגירעון ממשלתי ולכן

בהגדלת החוב הלאומי. לימים התברר כי "הממצא" של רוגוף וריינהרט מבוסס על שגיאות

שנעשו על ידי עוזרי המחקר שלהם ולקשר שהם הצביעו עליו אין כל אחיזה במציאות.

הויכוח בין כלכלנים בנושא זה עדיין נמשך וראוי לציין אולי שהמושג של "חוב לאומי" בלי

לפרט כיצד נוצר ועל מה הוצאו הכספים נראה חסר תועלת למדי. מה ההגיון בהשוואה של

מקרה קיצוני אחד שבו המדינה שוקעת ב"חוב" לאומי משום שהיא משקיעה בתשתיות ובחינוך

למקרה קיצוני אחר שבו בוזבזו המקורות על כלי נשק חסרי תועלת או בניית משכנות פאר

לשליטים.

אי השוויון בהתחלקות ההכנסות

168

היא שינוי היחס לנושא אי2007-2009 תובנה נוספת שעלתה בעקבות המשבר האחרון, של

השוויון בהתחלקות ההכנסה.

מקובל היה בתיאוריה הכלכלית לדבר על הסתירה שבין שוויון לבין צמיחה כלכלית, או בין

Arthurשיקולי צדק לשיקולי יעילות כלכלית. גישה המוצאת את ביטויה למשל בספרו של

Okun 1975 משנת

"" . Equality and Efficiency : The Big Tradeoffעל פי גישה זו נסיונות לקדם את השוויון

עלולים להקטין את היעילות, לפגוע בנכונות לעבוד ולהשקיע ולפיכך הם יקטינו את סך התוצר

המיוצר מכמות מקורות נתונה. תהליך החלוקה מחדש של ההכנסות כרוך בנטל עודף ולפיכך

העניים לא יזכו לקבל את כל מה שילקח מהעשירים.

הגישה המקובלת הייתה כי בשוק חופשי משקפות התמורות לגורמי הייצור את תרומתם

למערכת הכלכלית. לפיכך יזכו יזמים מוצלחים וחדשניים להכנסות גבוהות ואין כל רע בכך

שקיים אי שוויון בהתחלקות ההכנסות ובהתחלקות הרכוש. זהו פועל יוצא של מערכת

התמריצים שהיא המנוע של המערכת הקפיטליסטית התערבות בנושא אי השוויון עלולה

לדכא את החדשנות ולפגוע בצמיחה הכלכלית . גישה זו גם גרסה כי הצמיחה הכלכלית

שמונעת על ידי פעילותם של היזמים החדשניים, הזוכים להכנסות עתק, תביא לשיפור גם

במצבם של השכבות הנמוכות יותר "הגאות מרימה את כל הספינות". טיעון נוסף בזכות אי

השוויון היה שמאחר והנטייה השולית לחסוך עולה עם עליית ההכנסה, הרי משק בלתי שוויוני

חוסך יותר ולפיכך יש לו מקורות רבים יותר להצבר הון.

עלתה שאלה זו לדיון מחודש והתברר שיותר ויותר כלכלנים2007-2009בעקבות המשבר של

דווקא סבורים שאי שוויון פוגע בצמיחה הכלכלית ולכן הוא לא רק בלתי מוסרי, אלא פוגע גם

ביעילות הכלכלית . כלומר, אין תחלופה בין צדק חברתי לבין יעילות כלכלית, אלא אי השוויון

בחלוקת ההכנסה פוגע בשניהם.

( מקרן המטבע הבינלאומית(Jonathan Ostry( וג'ונתן אוסטרי (Andrew G. Bergאנדרו ברג

כי "המשבר הכלכלי הגלובלי האחרון ששורשיו בשוקי הפיננסים2011כתבו בספטמבר

בארה"ב, נבע לפחות בחלקו מהעלייה באי השוויון" הם טענו כי "השוויון נראה כמרכיב חשוב

בקידום ושימור הצמיחה לטווח ארוך".

The Darwin Economy( מאוניברסיטת קורנל מצטט בספרו (Robert H. Frankרוברט פרנק

מדינות מתועשות, המדינות הבלתי שוויוניות הן החוות, בממוצע,65מחקר המראה כי מתוך

צמיחה איטית יותר וכן כי מדינות צומחות מהר יותר בתקופות בהן ההכנסות מתחלקות בצורה

שווה יותר ושיעור הצמיחה יורד כאשר הפערים בהכנסות גדלים. עדויות אלו באו בהמשך

לעבודות קודמות שמצאו במחקרים אמפיריים מתאם שלילי בין אי שוויון לבין צמיחה כלכלית .

Alesina and Rodrikכמו למשל העבודות של )

)1994, Persson and Tabelini )1994( כלכלות9. האחרונים בדקו סדרות עיתיות לגבי

169

ומצאו כי לאי השוויון יש השפעה שלילית על הצמיחה1830-1985מפותחות במשך התקופה

השנה.150הכלכלית בכל השלבים של הפיתוח הכלכלי שמשקים אלו עברו במשך

שפורסםThe Price of Inequality" מתייחס בספרו "Joseph Stiglitz ) ) ג'וזף שטיגליץ

לאפשרות שאי השוויון ותהליכים נוספים המתלווים אליו, פוגעים בצמיחה2012בשנת

הכלכלית וזאת מכמה היבטים :

אי השוויון בהכנסות מקטין את הביקוש לצריכה פרטית בשל ההבדלים בנטיותא.

השוליות לצרוך בין בעלי הכנסה גבוהה לבעלי הכנסה נמוכה. אם במקביל לא חלה

עלייה בהשקעות או ביצוא , יביא הדבר לירידה בביקוש המצרפי שתגרום לירידה

בתוצר המקומי ולאבטלה.

אי השוויון פוגע ביציבות החברתית והפוליטית, גורם לניכור מצד חלק גדולב.

מהאוכלוסיה, לפגיעה בתחושת הבטחון ובסולידריות. דבר העלול לפגוע בנכונות

להשקיע .

מגמת ההפרטה הזוכה לתמיכה מצד ממשלות רבות מלווה גם בתהליך של דה רגולציהג.

ובעליית כוחם הבלתי מרוסן של התאגידים הגדולים. הדבר פוגע כמובן בחלשים

שתפקיד הרגולציה היה להגן עליהם מפני ניצול מונופוליסטי ומגדיל גם את הסיכויים

למשבר פיננסי )כפי שאכן קרה לאחרונה(. כל התהליכים הללו מגדילים את אי השוויון

ופוגעים בצמיחה הכלכלית.

התחזקותם של התאגידים מחד גיסא והנטייה של הממשלות לקצץ בתקציביהן מאידךד.

גיסא מביאים לקיצוץ חד בהשקעות התשתית וגם בהשקעות בבריאות, חינוך ומחקר

בסיסי. תהליכים אלו מגדילים את אי השויון וגם פוגעים בצמיחה הכלכלית.

כשלי שוק שאינם מטופלים בצורה נכונה ותופעות של שחירת רנטה מביאים לכךה.

שמשאבים כלכליים רבים מופנים למטרות של חלוקה מחדש של המקורות במקום

להיות מופנים ליצירת ערכים כלכליים נוספים.

השינוי שחל בגישה לנושא אי השוויון אינו מאפיין רק כלכלנים פרוגרסיביים כמו גוזף שטיגליץ

גיליון2013 הקדיש בחודש אפריל Economistאו פול קרוגמן. אפילו עתון שמרני כמו ה

מיוחד לנושא אי השוויון ובו טען כי אי השוויון הכלכלי תפח לממדים הרסניים ומנהיגי העולם

חייבים למצוא דרכים להפחית את אי השוויון, ללא פגיעה בצמיחה.

, עם צאתו לאור של ספרו עב2014נדבך חשוב לדיון באי השוויון ובהשפעותיו נוסף בשנת

–( (Tomas Pikettyהכרס ומעורר ההדים )והמחלוקות( של הכלכלן הצרפתי תומאס פיקטי

(.(Capital in the Twenty-First Century" 21"ההון במאה ה

Anthony Atkinson ו Berkeleyמאוניברסיטת Emmanuel Saezפיקטי )יחד עם

, שהיה החלוץ בתחום ניתוח אי השוויון בחלוקת ההכנסות( אסף ובנהOxfordמאוניברסיטת

בסיס נתונים עצום ורחב ממדים ביחס לאי השוויון בהתחלקות ההכנסות ובהתחלקות הרכוש

170

ועד היום. מסקנותיו הן כי אי19)העושר( במדינות אירופה ובארה"ב החל מסוף המאה ה

והמשיך לעלות בתחילת המאה העשרים, צנח בעקבות19השוויון שהיה גבוה בסוף המאה ה

המשבר הגדול ובעקבות ההרס של מלחמת העולם השנייה והמשיך לרדת גם בשנים שאחרי

המלחמה . אולם החל בשנות השבעים של המאה העשרים אי השוויון צומח במהירות והוא

חזר לרמות השיא של תחילת המאה הקודמת ועשוי עוד להמשיך ולעלות. פיקטי תולה את

הסיבה לכך לא בקיומם של כשלי שוק, אלא בעובדה בסיסית שמאפיינת לדעתו את המשטר

ששיעור התשואה על ההון גבוה משיעור הצמיחה הממוצע של התוצרהקפיטליסטי והיא

, תקופה שכללה את1950 ועד 1910 . היוצא מן הכלל היחיד הייתה התקופה שבין המקומי

שתי מלחמות העולם ואת המשבר הכלכלי שהתרחש ביניהן. שכרם הריאלי של העובדים

1.5%עולה לאורך זמן פחות או יותר בהתאם לשיעור הצמיחה של התוצר )העומד כיום על כ

לשנה( מאחר ובעלי ההון5%לשנה( ואילו בעלי ההון מקבלים תשואה גבוהה יותר )כ

צורכים רק חלק קטן מהכנסתם, את היתרה הם חוסכים והיא מתווספת להונם שצומח בקצב

גבוה מקצב צמיחת התוצר. כתוצאה מכך מתרחש תהליך של צבירת עושר מואצת. במיוחד

גדל הפער שבין ההכנסות והרכוש של העשירים ביותר )מאיון או אלפיון עליון( לבין כל השאר.

)"מגמה המקבלת חיזוק גם כתוצאה מצמיחת מעמד חדש של מנהלים , מקבלי "הכנסות על" )

Supermanagers" .

ההון וגם ההכנסות ממנו, מרוכזים בידי קבוצה קטנה יחסית ואילו ההכנסות מעבודה מתחלקות

באופן שוויוני יותר , ולפיכך כאשר ההכנסות מהון עולות בשיעור גבוה מאשר ההכנסות

מעבודה גדל אי השוויון גם בחלוקת ההכנסות וגם בחלוקת העושר.

פיקטי מציין את העובדה כי ההון העובר בירושה מדור לדור מגדיל עוד יותר את אי השוויון

ושומט גם את הבסיס להצדקה המקובלת, האומרת כי הטובים והמוכשרים יותר הם אלו

המקבלים הכנסות גבוהות יותר. פיקטי מעריך כי הריכוז של ההון בידי מעטים יביא לעליית

חלקו של ההון העובר בירושה יחסית לזה הנצבר כתוצאה מכשרון.

2010בטבלה הבאה מוצגים הנתונים לגבי חלוקת ההון וחלוקת ההכנסות מעבודה בארה"ב ב

% ההון המרוכז בידי הקבוצה % ההכנסות מעבודה

12 35האחוז העליון

23 35תשעה האחוזים הבאים

40 25ארבעים אחוז הבאים )*(

25 5חמישים אחוז הנמוכים ביותר )*(

)*( ההון המצוי בידי שתי קבוצות אלו הוא ברובו בצורת בתי מגורים

לטענת פיקטי ההכנסות מהון הן ,כנראה, מרוכזות עוד יותר מאשר התחלקות ההון עצמו וזאת

משום שקיימים יתרונות לגודל ושיעור התשואה על הון גדול עולה על זה המתקבל על הון זעיר,

אך גם מכך שלפני בעלי הון גדולים, פתוחות אפשרויות השקעה טובות יותר מאלו העומדות

בפני משקיעים קטנים.

171

העליונים מקבלים קצת פחות והשאר10%הנתונים לגבי אירופה אינם שונים באופן מובהק -

מקבלים קצת יותר.

זוהי איפוא התמונה של המשקים הקפיטליסטים מבחינת התחלקות ההכנסות והרכוש ולאור

העובדה שהעשירים מתעשרים עוד יותר, עלולה מגמה זו, לדעת פיקטי, להחמיר עוד יותר.

פיקטי אינו מתנגד לאי שוויון כשלעצמו ורואה בו דבר חיובי אולם הוא סבור כי כאשר אי

השוויון וריכוזיות העושר מגיעים לרמות קיצוניות הם עלולים להוות איום על המשך קיומם של

המשטרים הדמוקרטיים.

התרופה שפיקטי מציע כדי למתן את ההתפתחויות הללו היא הטלת מס שנתי על ההון ונראה

בעיניו עדיף כי הסדר זה יהיה הסדר עולמי כולל על מנת למנוע בריחת הון למקלטי מס.

מהתוצר המקומי2%לפי הערכותיו התקבולים השנתיים ממס זה באיחוד האירופי יעמדו על כ

והוא ממליץ כי השימוש בהם, או חלוקתם יתבצעו לפי נוסחה מוסכמת מראש. לדעת פיקטי

החשיבות הגדולה של מס זה איננה בתקבולים ממנו אלא בכך שהוא יקטין את הפער בין

שיעור התשואה להון )לאחר מס( לבין שיעור הצמיחה של התוצר, ובכך יפעל להאטה

בתהליך שבו העשירים הופכים לעשירים יותר.

אולם אפילו פיקטי עצמו מפקפק בהיתכנות הפוליטית של הצעותיו ורואה אותן כאוטופיות.

ההתלהבות הרבה בה התקבלו טיעוניו של פיקטי בקרב חלק גדול של הציבור ואף בקרב אנשי

אקדמיה, יחד עם הויכוחים המרים והביקורת החריפה לה זכה הספר מצד הימין הפוליטי

והכלכלי, מוכיחים עד כמה חשוב היה להעלות את הסוגיה של אי השוויון והשלכותיו על סדר

היום של הדיון הכלכלי והפוליטי.

יחד עם זאת יש להעיר כי הניתוח המקיף של פיקטי לוקה בחסר משני היבטים :

הוא מתמקד באי השוויון בחלוקת העושר ואינו נותן משקל מתאים למדדים אחריםא.

אי השוויון–לאי השוויון הכלכלי, כמו למשל אי השוויון בהכנסות ולא פחות חשוב

בגישה למקורות כמו מזון, דיור, חינוך ובריאות. )שאי השוויון בהם הוא כנראה קטן

בהרבה מאי השוויון בעושר(.

הוא מציג את הסיבה לעליית אי השוויון - שיעור התשואה על ההון גבוה מקצבב.

הצמיחה של התוצר המקומי - אולם הוא אינו יורד לשורש התופעה ולסיבות המהותיות

לקיומה. האם זו גזירת גורל ? או חוק? ומדוע במשך שנים רבות "חוק" זה לא היה

תקף ולפתע פתאום בשנות השבעים של המאה הקודמת הוא נכנס לפעולה. האם

עובדה זו אינה תוצאה של מדיניות כלכלית ושל התפתחויות כלכליות אשר מצד אחד

החלישו את האיגודים המקצועיים ואת מדינת הרווחה - המנגנונים ששמרו על שכר

העובדים והבטיחו את חלחול הצמיחה לכל מגזרי המשק - ומצד שני אפשרו והרחיבו

את הגלובליזציה הכלכלית שפגעה אף היא בעיקר במעמדות העובדים במדינות

המערב. גם העובדה שמדינות מפותחות מוטרדות משאלת העוני ומנסות לפתור

אותה ,גורמת לכך שהן מסיטות תקציבים מתחומי החינוך, הבריאות והתשתיות

172

ומעבירות אותן לתמיכות ישירות בעניים. מגמה זו פוגעת בצמיחה הכלכלית וגם

מגדילה את אי השוויון משום שהשכבות הנמוכות יותר אינן זוכות לחינוך נאות והדבר

מונע מבניהן למצות את הפוטנציאל שלהם . סיבה נוספת לפער הקיים בין שיעור

התשואה על ההון לבין שיעור הצמיחה של התוצר נעוצה במישור המוסדי. ובמיוחד

בעובדה ששוק ההון בניגוד לשוק העבודה מתאפיין ברמה גבוהה של ריכוזיות ומידת

התחרותיות בו היא נמוכה ביותר.

אם יובנו טוב יותר התהליכים והגורמים המביאים לגידול באי השוויון ניתן יהיה לטפל בבעייה

עוד בשלב התחלתי יותר ולנסות למנוע התרחבות באי השוויון הכלכלי או אפילו להקטין אותו

במידת מה, זה ייתר את הצורך במדיניות כלכלית שתתערב על ידי מיסוי ותנסה למנוע את

הגידול באי השוויון. מדיניות של חלוקה מחדש היא קשה יותר להפעלה והיא גם פחות

אפקטיבית.

21 – 20 . השיפורים הטכנולוגיים העיקריים במאה ה 10 מפתה לפתוח את הדיון בנושא זה בציטוט שהיה מיוחס לנציב משרד הפטנטים בארה"ב צ'רלס

כי "כל דבר שיכול היה להיות מומצא,1899 שכביכול אמר ב (Charles Holland Duell)דואל

כבר הומצא". אולם התברר כי לאמיתו של דבר אמר דואל כי " לדעתי כל השיפורים הקודמים

בתחומים השונים של ההמצאות ייראו כחסרי ערך בהשוואה לאלו העומדים להתרחש במאה

הנוכחית )העשרים(.

הלוואי והייתי יכול לחיות את חיי שוב על מנת שאוכל לחזות בכל אותן הפלאות העומדות

על המפתן"

דבריו אלו של דואל הפכו להיות ממש נבואיים.

במהלך המאה העשרים כלכלנים וחוקרים בתחום הטכנולוגיה נחלקו בדעותיהם לגבי השאלה

יוכל1870-1914האם הנחשול העצום של הקדמה הטכנולוגית אותו חוותה האנושות בשנים

להימשך גם במאה העשרים.

היו תקופה של יצירתיות טכנולוגית ללא תקדים.1914כפי שצוין תכופות , השנים שלפני

מספר רב של טכניקות שבסופו של דבר הפכו לטכניקות המובילות במחצית הראשונה של

. המשך הפיתוח, ההתרחבות,1914המאה העשרים , היו קיימות בצורתן העוברית, כבר ב

ההתפשטות והשיפור של טכניקות אלו הם שעמדו במרכזו של תהליך הצמיחה הטכנולוגית

.1950עד

להלן נערוך סקירה של כמה מהתחומים החשובים ביותר של הפיתוחים הטכנולוגים במאה

העשרים, תוך התייחסות גם לאופן שבו הם השפיעו והביאו לשינויים בייצור, בצריכה ובכל פן

173

של החיים האנושיים. השינויים הטכנולוגיים היו מקור לגידול עצום ברווחה ובלעדיהם לא

הייתה מתאפשרת רמת החיים הגבוהה הקיימת כיום. יחד עם זאת יש להדגיש כי לשינוי

הטכנולוגי יש גם צדדים שליליים. מצד אחד הוא משפר את רווחתם של רבים אך מצד שני

הוא פוגע באחרים, הופך נכסים וכישורים שהיו בעבר

מקורות הכנסה למיושנים וחסרי ערך, גורם לכך שאנשים מאבדים את מקור פרנסתם ואת

מקום עבודתם. בצד הביטחון והנוחיות שהוא מקנה לרבים, הוא יוצר התנגדות וניכור אצל

אחרים.

(, זיהה חמשה(Vaclav Smilההיסטוריון של הטכנולוגיה במאה העשרים , וצלב סמיל

מאפיינים של השינוי הטכנולוגי במאה העשרים. לדעתו מאפיינים אלו מייחדים את החידושים

הטכנולוגיים המודרניים ומבדילים בינם לבין תהליכי שינוי טכנולוגי שהתרחשו בתקופות

קודמות.

השפעתן של רבות מההמצאות הללו הורגשה כבר זמן קצר לאחר הופעתן הראשונה..1

המהירות של יישום ההמצאות הייתה שונה בענפים שונים. למשל התגלית של הכוח

הגרעיני הביאה להקמת כורים גרעיניים מהר הרבה יותר מאשר יישומו של כוח

הקיטור למנוע קיטור.

הקשר שבין מדע לטכנולוגיה והמצאות הפך להיות הדוק הרבה יותר. נכון אמנם.2

שאפילו במאה העשרים היו המצאות שנעשו עוד בטרם הובן הביסוס המדעי שלהן,

((R&Dאך מקרים כאלו הפכו נדירים ביותר. האנשים העוסקים במחקר ופיתוח

בתחומים רבים, נדרשים כיום להיות בעלי השכלה ושליטה בידע פורמאלי. ממציא

טיפוסי של ראשית המאה העשרים, כמו אדיסון הגדול אמנם לא קבל הכשרה

פורמאלית בתחום המדע, אולם הוא גייס לצוות שלו כמה מן הפיזיקאים

והמתמטיקאים הטובים ביותר בתקופתו. נכון שכמה מן ההמצאות עדיין נעשות באופן

מקרי ,בגרז' של הבית, על ידי צעירים , שאפילו לא סיימו תיכון. אולם גם הן יפותחו

ויזכו להגיע לשוק בזכות אנשים מקצועיים ובעלי הכשרה ברמה גבוהה.

המהירות הרבה שבה פריצות דרך טכנולוגיות חשובות שופרו ויושמו למטרות.3

שימושיות, לאחר שנעשו בהן שינויים מתאימים והוסרו שיבושים ותקלות בתוכנה .

בטרם תהפוך ההמצאה למוצר ותעלה על פס הייצור, חייבת כל המצאה חדשה

( .מאחר וכיום במרבית המקרים(Debuggingלעבור שינוי ותהליך של הסרת שיבושים

המנגנון המונח ביסוד ההמצאה הוא הרבה יותר מובן, הרי גם תהליכים אלו יכולים

להתרחש במהירות רבה יותר מאשר קודם לכן.

ההמצאות של המאה העשרים מאופיינות במידה גדולה יותר של חוסר המשכיות.4

מושגי. במאה העשרים הומצאו מוצרים חדשים ותהליכים חדשים שהם שונים

לחלוטין מכל מה שקדם להם. כוח גרעיני, שאינו מבוסס על בעירה וגם לא על תנועה,

174

הוא רק אחת הדוגמאות לכך. דוגמאות אחרות הן תקשורת לוויינים ודוגמא נוספת היא

טכנולוגיית הלייזר על יישומיה השונים.

כמו המכונית,19סמיל מציין כי דגמים רבים של המצאות שמקורן עוד במאה ה .5

המעלית והאופניים וגם כאלו שפותחו במאה העשרים, כמו המטוס, מכונת הכביסה

ועוד רבים אחרים, עברו אמנם במהלך השנים שינויים שהתאימו אותם לצרכים

האנושיים והפכו אותם למודרניים יותר, אולם הם שמרו על צורתם ועל עיצובם

הבסיסי.

הטכנולוגיה היא שעמדה ביסודם של השינויים הרדיקליים שחלו בחיי האוכלוסייה בארצות

. הבולטים ביותר מבין שינויים אלו1900התעשייתיות בסוף המאה העשרים בהשוואה ל

שהשפיעו על חיי היום יום היו המטוס, המכונית, האופנוע ויישומים נוספים של מנוע הבעירה

הפנימית, המשך היישום של האנרגיה החשמלית גם בבתי המגורים וגם בעסקים, תקשורת

אלחוטית באמצעות רדיו ומאוחר יותר באמצעות הטלביזיה והאינטרנט. השיפור המתמשך

בתזונת בני האדם שהושג בזכות שימור מזון באמצעות קופסאות שימורים, ייבוש וקירור, כמו

גם תודות להבנה טובה יותר ביחס לתזונה נכונה המשפרת את הבריאות . זו התבססה על גילוי

חשיבותם של הויטמינים והמינרלים בהבטחת בריאות טובה לגוף האדם. המגורים הפכו

לנוחים בהרבה: הותקנו בהם חימום, מיזוג אוויר, מים זורמים קרים וחמים, מטבחים וחדרי

אמבטיה ושירותים יעילים יותר. כל אלו יחד עם מתקנים לכביסה ולניקיון הקלו על עבודות

הבית מעל לכל דמיון. המאה העשרים גם יצרה ממש מאפס את תעשיית הפנאי.

השינויים הדרמטיים ביותר התרחשו בתחום הרפואה, גם המניעתית וגם הקלינית. כתוצאה

מכך עלתה תוחלת החיים בעשרות שנים וכך עמדו לרשות בני האדם שנים רבות שבהן הם

המשיכו להיות פעילים ומסוגלים ליהנות מן החיים, בעוד שבמאות קודמות, אנשים בגילאים

אלו כבר מזמן הלכו לעולמם או סבלו מנכויות.

היה עדיין ברובו1914שינוי דרמטי חל במהלך המאה העשרים במקורות האנרגיה. העולם של

עולם של פחם, בעוד שהנפט הופך למתחרה רק באיטיות. אולם לפחם היו מגרעות רציניות :

הוא היה דלק מזהם, כרייתו מן האדמה הייתה כרוכה בסכנה , הוצאות הובלתו היו גבוהות

ומחירו היה יקר.

הגילוי של מקורות נפט נגישים במספר מקורות ובמיוחד במזרח התיכון, שינה את המאזן של

ייצור האנרגיה )כמו גם את ההיסטוריה של המזרח התיכון(. מנועי הבעירה הפנימית החדשים

שהחליפו את מנועי הקיטור של הבעירה החיצונית, השתמשו בדלקים המופקים מנפט.

הניצחון של מנוע הבעירה הפנימית על מנוע הקיטור השתהה אמנם , אך היה בלתי נמנע.

מכוניות מונעות בקיטור המשיכו להיות מיוצרות עוד בשנות השלושים והן המשיכו להשתפר.

קל לתאר עולם שבו סוג זה של מנוע היה נשאר עמוד השדרה של אספקת האנרגיה. אולם

בסופו של דבר לא כך קרה.

175

הפחם כדלק להסקה ביתית הוחלף בהדרגה על ידי הגז הטבעי שהוא דלק הנשרף באופן נקי

יותר. אמנם הפחם משמש עדיין ,במידה רבה, כדלק בתחנות כוח חשמליות, אך הוא נחשב

יותר ויותר כדלק שעבר זמנו. הטכנולוגיה של כריית דלקים נוזלים )כולל גז טבעי שהונזל(

והובלתם באמצעות צינורות ומיכליות ענקיות, השתפרה מאד במהלך המאה, וכן השתפרה

טכניקת זיקוק הדלק. כל אלו הביאו לכך שהדלקים המבוססים על נפט ועל גז טבעי החליפו

באיטיות את הפחם כמקור העיקרי להסקה ולהנעה.

היו גם התפתחויות מעניינות אחרות בתחום האנרגיה : מנועי הבעירה הפנימית היו משני

טיפוסים עיקריים, מנוע ארבע הפעימות הסטנדרטי ומנוע הדיזל. ההתפתחויות בתחום זה לא

היו טיפוסיות למה שאירע בדרך כלל בהיסטוריה של הטכנולוגיה. שני טיפוסי המנועים המשיכו

להתקיים בו זמנית ולמעשה חילקו את העולם ביניהם. היו אמנם שני טיפוסים נוספים של

מנוע שתי הפעימות ומנוע וונקל–מנועים

Wankele)אולם אלו נשארו תופעות שוליות. מנוע הדיזל שלט בתחום של כלי הרכב הכבדים ,)

כמו משאיות, קטרי רכבת ואניות גדולות בעוד שבמנוע ארבע הפעימות נעשה שימוש

(.(Turbo-jetבתעשיית המכוניות ובמטוסים, עד להפעלת מטוסי הסילון

בו בזמן חל שינוי במגזר האנרגיה כתוצאה מהופעתו של הכוח הגרעיני שהוא מקור האנרגיה

המשמעותי שמקורו איננו באנרגיית השמש. כל שאר המקורות כמו הרוח, המים, והדלקים

המאובנים, בסופו של דבר נובעים מאנרגיית השמש. בכמה משקים , כמו למשל צרפת ,רוסיה

הסובייטית ויפאן, הפקת חשמל על ידי שימוש באנרגיה גרעינית תפסה מקום חשוב בכלכלת

המשק. אולם שאלת השימוש בכוח גרעיני הייתה ועודנה שנויה במחלוקת ומהווה נושא רגיש

מבחינה פוליטית. שאלה זו מעידה על כך שבמאה העשרים הבחירה בין טכנולוגיות נעשתה

לא רק על בסיס כלכלי, אלא גם על בסיס של שיקולים פוליטיים. זה נכון גם לגבי מה שקרוי

אנרגיות מתחדשות. )אנרגיה סולארית, אנרגיית מים ואנרגיית רוח(. אנרגיות אלו הן יקרות

יותר ובכל זאת ממשלות רבות תומכות בפיתוחן מתוך אמונה שבעירה של פחמימן

Hydrocarbonבכל צורה שהיא, גורמת לזיהום סביבתי של כדור הארץ. אמנם השימוש

באנרגיית השמש, הרוח ובכוח ההידרואלקטרי לא הפכו לדומיננטיים במאה העשרים, אבל

הם שופרו במידה ניכרת. במרוצת השנים ועם עזרה מסוימת מהממשלות והמשך המחקר,

ניתן יהיה לשפר אותם עד לנקודה שהם יוכלו להחליף בקנה מידה גדול את הדלקים המאובנים.

מהלך כזה הוא חשוב ביותר במיוחד לאור הדאגה העולמית ההולכת וגוברת בשאלת שינויי

האקלים )ההתחממות העולמית( הנגרמים בשל הצטברות דו תחמוצת הפחמן ושאר גזי חממה

באטמוספרה.

, כמעט1914שינוי דרמטי נוסף בתחום הטכנולוגיה הוא השימוש בחומרים מלאכותיים. לפני

כל דבר היה עשוי ממתכת או מחומרים טבעיים אחרים כמו עץ או עורות של חיות.

החומרים הראשונים שהיו מעשה ידי אדם, כמו צלולואיד ובקליט אמנם נוצרו כבר בסוף המאה

אולם התעשייה הזאת קבלה תנופה החל בשנות העשרים של המאה העשרים. השימוש19ה

176

בחומרים כמו פלסטיק, ניילון, צלופן, פוליאסטר ודומיהם התרחב בשיעורים ניכרים כתוצאה

מההתפתחויות שהביאו להבנה רחבה יותר בתחום הכימיה המאקרו מולקולארית והפולימרים .

על רקע השיפורים וההתקדמות הניכרת שחלה במדע החומרים התאפשרו שינויים טכנולוגיים

אלומיניום,–מהירים שהיו הבסיס לצמיחה המהירה של המשקים. הדבר נכון גם לגבי מתכות

סגסוגות מיוחדות של פלדה, ומגוון רחב של חומרים קראמיים הגדילו מאד את מבחר החומרים

העומדים לרשותו של המהנדס או היצרן.

( אומרת אחת הדמויות את המשפט הידוע "(The Graduateבסרט ההוליוודי "הבוגר"

( הפלסטיק כבר היה ההווה, אבל חומרים1967העתיד שייך לפלסטיק" בעת עשיית הסרט )

מעשה ידי אדם המשיכו להתפתח.

(, דבר שהבטיח טיפול מהירNano-Technologyבעשורים האחרונים פותחה הנאנו-טכנולוגיה )

יותר ורב צדדי בחומרים בכל היבט וממד אפשריים :חוזק, קשיות, גמישות, חשילות, עמידות,

אלסטיות , יכולת עמידות בטמפרטורות גבוהות ועוד.

חומרים משופרים ומכונות טובות יותר בעלות דיוק רב הפכו את הייצור המודולארי לשיטת

ייצור עולמית. כיום רק במקרים נדירים מיוצרים מכשירים מסובכים ,לשימוש ביתי או לציוד

הון, ביחידה אחת לפי הזמנה. למעשה כל דבר מיוצר כיום על ידי הרכבה של חלקים זהים

המיוצרים בסדרות גדולות וניתנים להחלפה )מודולארי( . לשיטה זו שלושה יתרונות חשובים

. קלות ביצוע התיקונים. כל חלק שנשבר יכול להיות מוחלף בחלק חילוף. אחת הסיבות1 .

החשובות

לכך שהצבא האדום הצליח להביס את הצבא הגרמני במלה"ע השנייה בקרב הידוע

בקורסק

היו מדגם סטנדרטי T34, הייתה העובדה שהטנקים הרוסיים מטיפוס 1943 ביולי

וניתן היה

לתקנם בקלות, בעוד שהטנקים הגרמנים היו ממודלים רבים ושונים ולפיכך במקרה של

פגיעה.

תיקון הטנק היה איטי ויקר.

. הסטנדרטיזציה של המכשירים עומדת בבסיס יעילותו של הייצור ההמוני. בייצור2

בסדרות

גדולות קיימים יתרונות לגודל ולפיכך ההוצאות לייצור כל יחידה נמוכות יותר.

הפירוק של הייצור לרכיבים רבים ואפשרות ההחלפה של הרכיבים הללו, מאפשרים3

חלוקת

עבודה בהיקף רחב יותר. כיום מקובל שבייצור מוצרים מורכבים כמו מכוניות, למשל,

משתמשים בחלקים המיוצרים בתריסר מדינות השוכנות בשלוש יבשות. כל החלקים

הללו

177

" איבדX מורכבים בסופו של התהליך במקום אחר. למעשה התג " מיוצר במדינה

את

משמעותו.

שיפורים בתחום התחבורה והתקשורת

תחום התחבורה והתקשורת עבר מהפך דרמטי. השינויים בתחום זה החלו אמנם כבר במאה ה

, אולם במאה העשרים הם הגיעו לגבהים בל ישוערו. שינויים מפליגים אלו הם העומדים19

בבסיס המגמה ההולכת וגוברת של הגלובליזציה. בניגוד למה שמקובל לחשוב, העולם לא איבד

"(. מדינות העולם"(McCultureאת רבגוניותו ולא סגל לעצמו תרבות אחת הומוגנית

ממשיכות לשמור על ייחודן התרבותי ועל שפתן ומנהגיהן. למעשה התרבות המקומית אפילו

מקטלוניה וסלובקיה ועד קוויבק וסקוטלנד . –תופשת מקום חשוב יותר בחיי אנשים

ההיבט החשוב של הגלובליזציה הוא בכך שהיא מאפשרת תנועה של סחורות, אנשים ומידע

בכל רחבי תבל ותנועה זו הפכה למהירה יותר, זולה יותר, סדירה ובטוחה יותר מאשר אי פעם

בעבר.

שתי מערכות של שיפורים טכנולוגיים מצויות בבסיסה של תופעת הגלובליזציה :

האחת - השיפורים בתחום התעבורה הימית והאווירית. האניות החדישות ואדירות הממדים,

צוידו במנועי דיזל משופרים והגיעו למהירויות גדולות יותר מאשר בעבר וההפלגה הייתה יציבה

יותר. השימוש במכולות הקל מאד על השינוע של סחורות משום שהטענת המטען על האוניה,

פריקתו והעברתו ליעד הסופי הפכו להיות פעולות פשוטות ומהירות יותר. שינויים אלו הביאו

לירידה חדה בהוצאות ההובלה הימית ותרמו לגידול העצום שחל בממדי הסחר הבינלאומי.

בתחום התחבורה האווירית הוכנסו לשימוש מטוסי סילון גדולים המונעים בטורבינות גז

Turbo-Jet)במקום מנועי הבוכנה, והם משמשים כיום לתעבורה של בני אדם וגם להובלת ,)

סחורות יקרות ערך או מתכלות. גם תעריפי הטיסה ירדו באופן חד במהלך השנים וממדי

של אנשים ושל סחורות התרחבו בשיעור ללא תקדים–התנועה האווירית

השיפורים בתחום התקשורת שתודות להם ירדו הוצאות ההעברה של מידע לכל–השנייה

חלקי תבל. תעריפי שיחות הטלפון הבינלאומיות ירדו במידה ניכרת, השימוש בטלגרף

פסק לחלוטין ואפילו השימוש בשירותי הדואר הצטמצם19שהומצא במחצית המאה ה

במידה ניכרת. אמצעי התקשורת המקובלים הללו, שהתיישנו, הוחלפו על ידי תקשורת

אלקטרונית המבוססת על פס רחב ועל סיבים אופטיים ועושה שימוש בלווייני תקשורת.

כל השיפורים הללו בתחום התעבורה והתקשורת מחקו למעשה את המרחקים שבין מדינות.

התפתחויות בתחום הרפואה

לא פחות דרמטיות היו ההתפתחויות שחלו בתחום הרפואה ובאופן רחב יותר בהבנת תהליכי

הביולוגיה האנושית והשגת יתר שליטה של אנשים על גופם.

178

היו משמעותיות וחשובות הרבה יותר מכל20ההתפתחויות בתחום מדע הרפואה במאה ה

. ההמצאה הקלינית החשובה1900מה שהתרחש בתחום זה במהלך ההיסטוריה האנושית עד

ביותר במאה זו הייתה התגלית שאפשרה לזהות ולהרוג את החיידקים המזיקים שהם הגורם

למחלות הזיהומיות.

1928 בשנת Alexander Flemingהפניצילין נתגלה בידי המדען הסקוטי ד"ר אלכסנדר פלמינג

Howardואחר כך הרחיבו את המחקר בתחום זה המדען האוסטרלי הווארד וולטר פלוריי

Walter Florey שפעל באוניברסיטת אוקספורד ויחד אתו עבד מדען יהודי שנמלט מגרמניה

בפרס נובל לרפואה על1945. שלושתם זכו ב Ernst Boris Chainהנאצית, ארנסט בוריס חאיין

תגליתם. במהלך מלחמת העולם השנייה הם עבדו על הפקת הפניצילין ופלוריי סירב לרשום

פטנט על ההמצאה שכן רצה להעמיד אותה לרשות הכול. גם ממשלת ארה"ב תמכה בייצור

של פניצילין בארה"ב לצורכי הצבא. בשלבים המאוחרים של המלחמה כבר נכנסה התרופה

התרחב השימוש בתרופה למטרות אזרחיות והיא הייתה למעשה1945לשימוש צבאי. מ

התרופה האנטיביוטית הראשונה. אחריה פותחו תרופות אנטיביוטיות רבות נוספות. ההערכה

מיליון בני אדם.50היא כי במהלך השנים הציל הפניצילין את חייהם של כ

בשנים הראשונות בהן נעשה שימוש בתרופה האמינו רבים כי בני האדם הצליחו לפתח את

האמצעי המושלם כנגד המחלות הזיהומיות. אולם הביטחון המופרז בתרופות התפוגג לאחר

שלפתע הופיעו מחלות

. בנוסף התברר כי חיידקים רבים גילו יכולת בלתי צפויהAIDS, SARSשלא נודע מקורן כמו

להסתגל לניסיונות של בני האדם לחסל אותם ופיתחו עמידות בפני התרופות האנטיביוטיות.

יחד עם זאת יכולתו של המדע להבין ולטפל ביצורים החיים, כולל גם בבני האדם עצמם,

ברמה מולקולארית וברמת התא, השתפרה לאין שיעור לאחר התגלית פורצת הדרך של מבנה

.1953 בשנת DNAה

מדע הרפואה הגיע להישגים מרשימים בכמה חזיתות.

.פותחו חיסונים לשורה שלמה של מחלות, גם מחלות ילדים )כדוגמת אדמת, חצבת, שעלת(1

(. כתוצאה מכך, מחלות אלו(Polioוגם מחלות אחרות כמו אבעבועות שחורות ושיתוק ילדים

נעלמו כמעט לחלוטין.

. פותחו טכניקות כירורגיות שאפשרו ביצוע ניתוחי לב פתוח למטרת החלפת שסתומים וניתוח2

מעקפים , ומאוחר יותר פותח הצנתור. בתחום הניתוחים החלו לעשות שימוש בטכניקות

שאינן דורשות ניתוח פתוח )ארטרוסקופיה, לפרוסקופיה(. כמו כן נעשה שימוש ברובוטים

בניתוחים של עמוד השדרה.

, ב1905. בוצעו השתלות איברים. ההשתלה המודרנית הראשונה הייתה השתלת קרנית ב 3

הושתל כבד ובאותה1967 הושתל לבלב, ב 1966 בוצעה השתלה מוצלחת של כליה, ב 1950

בוצעה השתלת לב וראות. הבעיה העיקרית1981שנה בוצעה השתלת הלב הראשונה, ב

בנושא ההשתלות הייתה הצורך להתגבר על דחיית האיבר המושתל. בעשור השני של המאה ה

179

פורסם כי המחקרים שנערכים בתחום תאי הגזע עשויים לאפשר גם להתגבר על בעיה זו.21

הכוונה היא להגיע לכך שיוציאו מאדם תאים ויגדלו מהם את האיבר הדרוש להשתלה בו , כך

שאיבר זה יהיה בעל כל המאפיינים הגנטיים של אותו אדם ולא תתעורר בעיית דחייה. בשלב

2013זה מדובר שימוש בטכניקה זו לשם ייצור איברים כמו עצמות או מפרקים, אולם ב

פורסם כי קבוצת חוקרים הצליחה ליצר כבד אנושי זעיר מתאי גזע.

החלו בניתוחים של החלפת מפרקים כמו מפרק ירך, ברך וכתף. מפרקים אלו70בשנות ה

עשויים מחומרים מלאכותיים כמו טיטניום או חומרים קרמים. שיעורי ההצלחה בהם הם

גדולים ואין מתעוררת בהם בעיה של דחייה.

. פותחו ושוכללו שיטות מתוחכמות של אבחנה )דיאגנוזה( , בנוסף לצילומי הרנטגן שפותחו4

( ,CT, הסריקה הממוחשבת )(Ultra-sound), פותחו האולטרה סאונד 19כבר בסוף המאה ה

.MRI( ו- (Petscanמיפוי

. פותחו שיטות טיפול במחלות שעדיין נחשבות כחשוכות מרפא, כמו סרטן . שיטות אלו -5

הקרנות וטפול כימותרפי - גם אם אינן מצליחות לרפא לחלוטין את המחלה בכל אופן הן

מאפשרות במקרים רבים להאט את קצב התקדמותה ולעתים אפילו לבלום אותה לתקופה

ממושכת.

–עם זאת יש לציין, כי ההתפתחויות בתחום הרפואה לא היו מאוזנות. במחלות מסוימות

בעיקר סרטן ומחלות אוטואימוניות לא הושגה עדיין ההתקדמות המיוחלת, בעוד שמחלה כמו

שתוק ילדים נעלמה כמעט לחלוטין תודות לחיסונים היעילים.

שנה ויותר80העובדות מוכיחות כי תוחלת החיים מגיעה ברוב המדינות המתועשות כמעט ל

וגם בארצות אחרות, פחות מפותחות, היא עלתה באופן חד. נכון אמנם שתוחלת החיים איננה

רק פרי ההתפתחויות ברפואה וגם העלייה ברמת החיים תרמה לה ללא ספק, אך

ההתפתחויות בתחום הרפואה מסבירות חלק נכבד בעלייה בתוחלת החיים. במיוחד חשובה

בהקשר זה הירידה הדרמטית שחלה בתמותת תינוקות. בארצות המפותחות תמותת תינוקות

כמעט ונעלמה כליל וגם בארצות אחרות היא ירדה במידה ניכרת. )נתונים אודות תמותת

.(67 עמ' 4תינוקות הובאו ביחידה מס'

חשוב גם לציין כי לא רק תוחלת החיים עלתה, גם איכות החיים של האנשים המגיעים לגיל

מבוגר השתפרה. אם בעבר היו אנשים מבוגרים מאבדים את מאור עיניהם, הרי היום ניתוחי

ירוד )קטרקט( , או השתלת רשתית יכולים להחזיר להם את הראייה. אנשים שבעבר נאלצו

להיות רתוקים לכסא גלגלים בשל פגמים במפרקי הירכיים או הברכיים, יכולים היום לעבור

ניתוח החלפת מפרק ולחזור ללכת ולתפקד כמעט כרגיל.

לפיכך אפשר לראות ללא ספק, בשיפורים הטכנולוגים בתחום הרפואה שינויים שתרמו

להגדלת הרווחה של בני האדם.

החידושים בתחום שיפור ההבנה של תהליכים ביולוגים הגדילו את הרווחה מהיבטים נוספים.

180

הטכנולוגיה הביאה למצב שבו מידת השליטה של אנשים על גופם עלתה לרמות שאפילו ב

הומצא האספירין שהייתה התרופה19 עדיין לא ניתן היה לשערן. בסוף המאה ה 1850

הראשונה היעילה בשיכוך כאבים. בהמשך הומצאו תרופות מרגיעות נוספות, מהן

(. אמנם(Symptomatic reliefהמטפלות במקור הכאב ומהן המספקות הקלה על התסמינים

השליטה בכאב, על צורותיה השונות, היא עדיין טכנולוגיה בלתי מושלמת, אך ההתקדמות

שחלה בתחום זה היא גדולה ותרמה רבות לשיפור באיכות החיים.

ניתן להזכיר בהקשר זה תרופות נוספות שהביאו לשיפור באיכות החיים כמו למשל תרופות

לטיפול באלרגיה, בפצעי בגרות, בשיגרון ובדלקות מפרקים. מן הראוי שדיון היסטורי בשאלות

אלו יזכיר לקורא המתגעגע בנוסטלגיה ל"ימים הטובים שעברו" את כל הסבל והתופעות הלא

נעימות מבחינה פיזיולוגית שהיו מנת חלקה של האנושות בעבר. כל אלו מותנו במידה רבה

תודות לחידושי הרפואה שהפכו את החיים להרבה יותר נסבלים.

כמו שנכון לגבי כל טכנולוגיה, גם את השיפורים בתחום זה ניתן לנצל לרעה. אתלטים

השתמשו שלא כדין בסמיםTour de Franceבתחרויות האולימפיות או רוכבי אופניים ב

ממריצים.

פותחו שיטות המשתמשות בסטרואידים ובהורמוני גדילה כאמצעי לשליטה על התפתחות

הגוף האנושי. אולם קיימת אי הסכמה לגבי נושא זה ורבים רואים בו התערבות בלתי רצויה.

כשם שקיים ויכוח בשאלה האם ראוי לבצע הפלות בעוברים שברור בעליל כי הם לוקים

בפגמים. או האם להתיר שימוש במריחואנה לצרכים רפואיים.

יש לזכור כי יחד עם ההתפתחויות בתעשיית התרופות, חלו גם התפתחויות בתעשיית הסמים .

.LSD וגם השיפורים בהפקת ההרואין, או המצאת ה20הקוקאין היה המצאה של המאה ה

חשוב לציין גם את ההתקדמות הרבה שחלה בזכות השיפור בהבנה של תהליכי הפריון.

מצד אחד פותחו טכניקות שאפשרו גם לזוגות שהיו בעבר חשוכי ילדים, להביא ילדים לעולם

, שימור1978 טיפולי פריון )גם לנשים וגם לגברים(, הפריה חוץ-גופית ,שבוצעה לראשונה ב –

ביציות ועוד.

הייתה הבנה מעטה1914מצד שני חלו התפתחויות דרמטיות בתום תכנון המשפחה. עוד ב

בלבד בתחום זה והשיטות לתכנון המשפחה היו פרימיטיביות. כיום יש למעשה לנשים יכולת

בלתי מוגבלת לתכנן את העיתוי של הולדת ילדים ואת מספרם. הגלולה למניעת הריון הוכנסה

והביאה לשינוי מהפכני בתחום תכנון המשפחה ובעקבותיה פותחו גלולות1960לשימוש ב

נוספות כולל גלולת "הבוקר שאחרי"

השינויים בתחום זה תרמו לאושרם של רבים וגם לשחרור האישה. הם אפשרו לנשים להגדיל

במידה ניכרת את מידת השתלבותן בשוק העבודה.

חלו שינויים באופי העבודה. חלק מהפעילויות הכרוכות במאמץ פיזי קשה ומתיש20במאה ה

הפכו להיות נדירות. בחלקן הן מבוצעות באמצעות מכונות )ובמדינות המפותחות חלקן

181

מבוצעות באמצעות עובדים זרים( . במידה הולכת וגוברת הפכה העבודה מפעולה פיזית גרידא

לפיקוח על פעולת המכונות וטיפול בהן. כתוצאה מכך ירדה מידת הבלאי של הגוף האנושי.

היא20 –אחד ההישגים הגדולים של הטכנולוגיה המודרנית במחצית השנייה של המאה ה

ההצלחה בפיתוח שיטות שיכולות להוות תחליף לעבודת האדם

ברמה יותר גבוהה מעבודת כפיים פיזית. פותחו מכשירים היכולים לראות, לשמוע, לקרוא

ולחוש ואף לבצע פעולות לוגיות ברמה גבוהה מזו המבוצעת בידי אנשים.

האפשרות להחליף חלק גדול מהעבודה האנושית במכונות ובמכשירים היכולים לבצע את

אותן מטלות מהר יותר ,טוב יותר ומדויק יותר, יצרה מצב בו אנשים יכולים, בממוצע, לעבוד

–במהלך חייהם מספר שעות קטן מאשר בעבר. הדבר מצא את ביטויו בקיצור שבוע העבודה

סופי שבוע ארוכים, הגדלת מספר ימי החופשה בתשלום. היציאה לגמלאות בגיל מוקדם יחסית

, הותירה לאנשים שנים לא מועטות המוקדשות לפנאי בלבד.

הארכת תוחלת החיים הביאה לכך שאנשים מבלים שנים רבות יותר ב"גיל הזהב", דבר שיצר

תעשיית–ביקוש לסקטור חדש לחלוטין של פעילויות המותאמות לאנשים בגיל הפרישה

הפנאי. כיום עומד בפני האנשים היצע רחב ומגוון של בילויים ופעילויות מסוג זה, המתאימות

לכל טעם ולכל כיס. זוהי תופעה מעניינת שבה הטכנולוגיה יצרה גם את ההיצע וגם את

תעשיית הפנאי נועדה לשכבה דקיקה של אצולה20 –הביקוש לשירותים אלו. עד המאה ה

ובעלי רכוש שעבורם נוצרו מרבית הקונצרטים והצגות התיאטרון. כיום תעשיית הפנאי מכוונת

לאוכלוסייה כולה, לרבות המעמד העובד.

שינוי טכנולוגי נוסף שהביא לשינויים באופי העבודה הוא המהפכה הדיגיטלית של סוף המאה

. זו הביאה לתחילתו של עידן חדש בתחום העבודה שבו שיטת בתי החרושת המסורתית20ה

מפנה את מקומה לשיטת עבודה גמישה יותר. בשיטת בתי החרושת עבדו אנשים במקום מוגדר

ובשעות מוגדרות, תחת ניהול ופיקוח. כיום השיטה היא גמישה יותר גם מבחינת שעות העבודה

וגם מבחינת המיקום. במספר גדול של פעילויות קיימת כיום האפשרות של עבודה מהבית, או

ממקום אחר, לפי בחירתו של העובד. הקשר בין העובד לבין מקום העבודה נעשה באמצעות

הרשתות המאפשרות תקשורת מרחוק, השתתפות בשיחות ועידה וכו'. טכנולוגיה זו אמנם

איננה מושלמת ויתכן שאף פעם היא לא תהווה תחליף מושלם לנוכחות האישית אבל היא

ללא ספק מאפשרת יתר גמישות ויתר חופש. גם האפשרות של עבודה בשעות גמישות תורמת

לאותה מגמה. יחד עם זאת יישארו פעילויות שבהן תמשיך להתקיים שיטת בתי החרושת.

. תודות לכל השיפורים הטכנולוגיים שהוכנסו, חלק20גם חוויית העבודה השתפרה במאה ה

גדול מהפעילויות המונוטוניות שחזרו על עצמן מבוצעות כיום על ידי מכונות ורובוטים.

המהפכה הדיגיטלית

182

הדגשת חשיבותה של מהפכת המחשוב והשפעתה על העולם הפכו כבר ממש לקלישאה.

אולם במקום לדבר על חשיבותו של המחשב, עדיף להבין כי מה שהתרחש בשלושת העשורים

היה תהליך אדיר ומקיף הרבה יותר מאשר השימוש במחשב20האחרונים של המאה ה

גרידא. תהליך זה הביא בסופו של דבר לדיגיטציה כמעט מחלטת של הפעולות בחיינו. החל

בבקרה דיגיטלית של מערכות השקיה של גידולים חקלאיים באדמות צחיחות או בהפעלתם

של מוניטורים המנטרים את פעולת הלב של חולים ועד לעריכת מוזיקה והאזנה לה, יצירת

)סרטי וידיאו וצפייה בהם באמצעות מחשב ו "שיחות" שמנהלים תלמידי תיכון במסרונים )

SMS( "וב"ציוצים (TWEETERלמעשה כמעט בכל מכונה או מכשיר הנמצאים כיום.

בשימוש משובצים מחשבים ובקרים ממוחשבים האחראיים על תפקודיהם השונים.

תחילתו של העידן הדיגיטלי הייתה בשנות מלחמת העולם השנייה, כאשר המחשבים

התרחב השימוש50הראשונים החלו בפעולתם ושמשו בתחילה למטרות צבאיות. בשנות ה-

במחשבים גם לתחום האזרחי, כאשר מוסדות מחקר ואוניברסיטאות בנו לעצמם מחשבים

לשימושם. המחשבים האלקטרוניים הראשונים

היו60 וה 50הכילו אלפי שפופרות ואקום. הם היו איטיים, מסורבלים ויקרים. עוד בשנות ה

מחשבים שהתפרשו על פני חדרים גדולים וצרכו אנרגיה רבה. כיום ניתן לקבל את עוצמת

החישוב הזאת ואף מהירה ממנה ממחשבים בגודל כף היד.

פריצת הדרך המשמעותית הראשונה שאפשרה ייצור מתקנים אלקטרוניים ביחידות קטנות,

זולות

עם המצאת הטרנזיסטור. הטרנזיסטור הוא רכיב אלקטרוני1947ואמינות , הייתה בדצמבר

שהוא חומר מוליך למחצה. הוא יושם במספר שימושים כמו מקלטי–הבנוי מפיסת סיליקון

רדיו ניידים, מכשירי שמיעה ומרכזיות טלפון. בתעשיית המחשבים מלא הטרנזיסטור תפקיד

מפתח משום שהוא היה יכול להחליף את שפופרת הואקום שהייתה יקרה, גדולה בהרבה,

שבירה והפעלתה דרשה אנרגיה רבה ופלטה חום רב. ייצור הטרנזיסטורים גדל בהתמדה במשך

פותח המעגל המשולב. טכנולוגיית המעגל המשולב אפשרה למקם מספר1957. ב 50שנות ה

רב של טרנזיסטורים על אותה פיסת סיליקון. השימוש במעגלים משולבים התרחב בשנות ה

והדבר האיץ את מהפכת המזעור שהחלה כבר עם הופעת הטרנזיסטור.60

(Microchipsהמהירות שבה התפתחו המחשבים מהטרנזיסטורים הראשונים ועד לשבבים )

מי1965(, אותו קבע בשנת (Mooreהמודרניים היא אגדתית. על פי החוק המפורסם של מור

שהיה לימים אחד ממייסדי חברת אינטל, עצמת יכולת החישוב של המכונות הדיגיטליות

חודש. במשך תקופה של18)המותנית במספר הטרנזיסטורים במעגל המשולב( מוכפלת מידי

, כלומר למעלה מפי20 בחזקת 2 שנה עוצמה זו גדלה בקצב גידול אקספוננציאלי, פי 30

ממיליון. המציאות אכן עלתה על כל דמיון ושיעור הגידול בעצמת החישוב עד לעשור הראשון

היה דומה למה שחזה מור ב"חוק" זה. קיים חשש כי מגמה זו לא תוכל21של המאה ה

להימשך, משום שהמזעור כבר הגיע לדרגה כזו שקשה יהיה להמשיך בו, בוודאי לא בקצב

183

הקודם. התפתחויות בתעשיית הנאנו, כולל פינוי חום מרכיבים זעירים ומהירים וכן אפשרויות

שימוש ברכיבים ביולוגיים, עשויים להיות שלב ההתקדמות הבא בתחום זה.

צמיחה מדהימה זו בתעשיית החומרה יכולה הייתה להיות חסרת תועלת אלמלא נתלוותה לה

גם צמיחה מקבילה בתעשיית התוכנה. רוב המומחים בתחום סבורים כי על אף שהפיתוח

בתעשיית התוכנה היה מרשים, הוא לא עמד בקצב של ההתפתחויות הדרמטיות בתחום

החומרה.

למשל–יכולתם של המחשבים המודרניים לטפל במסדי נתונים בהיקפים הולכים וגדלים

היכולת לערוך קבצים המתארים מעגלים חשמליים, מבנים, או מטוסים, הביאה למהפכה

באופן שבו מיוצר כמעט כל דבר בעולם. הכול ניתן לעיצוב באמצעות מחשב, ולאחרונה נוספו

ליכולת זו המדפסות התלת ממדיות המאפשרות "הדפסת" מכשירים באמצעות יציקות

פלסטיק בייצור אישי עצמאי.

אחת ההתפתחויות החשובות ביותר שתרמה רבות להתפשטות השימוש במחשבים הייתה

ובהמשך פיתוח המחשב הנייד. שינוי זה20 של המאה ה 70פיתוח המחשב האישי בשנות ה

הביא לכך שהשימוש במחשבים כבר איננו נחלתם של מוסדות המחקר, מנגנונים ממשלתיים

ופירמות עסקיות, אלא התרחב לשימוש ביתי וכך הוא מצוי כיום ברשותם של מיליארדי

משתמשים.

במקביל התפתח החיבור שבין המחשבים והתקשורת, התפתחות שזכתה לכינוי "מהפכת

התקשוב". התברר שניתן לעבוד על עיבוד נתונים מרחוק. ניתן לשדר נתונים, לעבד אותם

Interconnectedואחר כך לשדר את התוצאות לגורמים אחרים. מהפכת האינטרנט )קיצור של

Networks-יזמה ממשלת60( החלה גם כן על בסיס של הצרכים הצבאיים. בסוף שנות ה

ארה"ב מחקר בתחום תקשורת הנתונים שמטרתו הייתה פיתוח טכניקות שיבטיחו באמצעות

השימוש במחשבים, את שרידותן של רשתות תקשורת במקרה של מלחמה גרעינית.

כאמצעי ליצירת קשר ושיתוף פעולה בין80רשת האינטרנט פותחה בתחילה בשנות ה-

התרחב השימוש בה לשימושים ולמשתמשים נוספים.90אוניברסיטאות המחקר ובשנות ה-

עסקים,–כיום משמש האינטרנט לא רק את אנשי האקדמיה, אלא את כל שדרות החברה

מיליארד2.4 היו ברחבי תבל כ 2012ממשלה ואזרחים פרטיים. ההערכה היא כי ב

משתמשים באינטרנט. הרשת מהווה היום מערכת גלובלית של רשתות - פרטיות, ציבוריות,

מקומיות וגלובליות הקשורות זו בזו ומחוברות באמצעות–אקדמיות, עסקיות וממשלתיות

מערכת מסועפת של טכנולוגיות רשת אלקטרוניות, אלחוטיות או על ידי סיבים אופטיים.

כמויות האינפורמציה העוברות ברשת הן עצומות ונעשה בה שימוש נרחב בשורה שלמה של

תחומים:

דבר שאפשר את ההרחבה הניכרת במגמה–ביצוע עסקאות בתחום העסקי והפיננסי .1

של הגלובליזציה.

תקשורת בין המשתמשים באמצעות דואר אלקטרוני ומערכות מסרונים. .2

184

הפצת מידע למספר עצום של משתמשים..3

אפשרות לרב-שיח בין המשתמשים באמצעות פורומים וצ'טים המאפשרים החלפת.4

דעות ותגובות.

– VOIPהעברת מולטי-מדיה )צליל ווידיאו( ושיחות טלפון באמצעות האינטרנט .5

( (Voice over Internet Protocol.

לימוד מרחוק, עזרה בשיעורי בית, לימוד וירטואלי בכל הרמות , כולל אפילו.6

אוניברסיטאות וירטואליות. אחת הבעיות המתעוררת בתחום זה היא העובדה שהמידע

המצוי ברשת בכמויות אדירות, איננו עובר בדיקות נאותות. כתוצאה מכך אין

באפשרותו של המשתמש הממוצע להעריך את טיבו של המידע אליו הוא נחשף.

רשתות חברתיות . האינטרנט למעשה שינה באורח דרמטי את היחסים הבינאישיים.7

והחברתיים הקיימים בין בני אדם. כיום ישנם מקרים בהם לאדם ישנם אלפי "חברים"

ברשת ואפילו לא חבר אמיתי אחד.

אפשרות של עבודה מרחוק. עובדים יכולים היום לעבוד מביתם ולהתחבר עם המשרד.8

הראשי באמצעות רשת האינטרנט. הדבר אפשר יתר גמישות בשעות העבודה והביא

לשינוי )אמנם לא מלא( במודל הריכוזי המסורתי של התעסוקה שלפיו עובדים אנשים

במקום אחד ובשעות קבועות תחת פיקוח צמוד של המנהלים.

כמו בכל טכנולוגיה, גם האינטרנט חשוף לשימושים לרעה מצד גורמים שונים כגון ניסיונות

הונאה למיניהם, פשעים המבוצעים על ידי פדופילים כנגד ילדים ובני נוער ושימוש ברשת על

ידי גורמי טרור.

לסיכום ניתן לומר כי המהפכה הדיגיטלית השפיעה לא רק על העולם הכלכלי בתחום הייצור,

העבודה, הצריכה, השיווק והעסקות הפיננסיות. היא גרמה לפריצה בתחום הפצת והשגת

המידע, אפשרויות הלימוד מרחוק ולמעשה שינתה גם את כל מערכת הקשרים החברתיים

והבינאישיים המקובלת בחברה האנושית. למהפכת התקשוב הייתה השפעה חשובה גם

בתחום הפוליטי. במשך שנים רבות התנהלו ויכוחים האם השימוש הנרחב באינטרנט

ואפשרות השגת האינפורמציה ממקורות רבים, עשויים להביא ליתר דמוקרטיזציה במשטרים

אוטוריטאריים, או דווקא ליתר פיקוח ממשלתי באותם מקרים שהממשלה תשתמש ברשת

כאמצעי להפצת תעמולה ותמנע גישה חופשית לאינטרנט )כפי שקיים למשל בצפון קוריאה

ובאופן חלקי יותר גם בסין(. גם בתחום זה קיימת הבעייתיות שהפצת המידע באינטרנט עשויה

להיות מוטית, חד צדדית ובלתי מדויקת מבלי שקיימת האפשרות לבדוק את נכונותו. הניסיון

מראה כי גיוס ההמונים באמצעות הרשתות החברתיות היה אחד הגורמים החשובים

, מהלך שכונה "האביב2011בהתפוררותם המהירה של המשטרים בתוניסיה ובמצריים בשנת

185

הערבי". בעת כתיבת ספר זה עדיין לא ניתן להעריך האם בסופו של דבר יביא התהליך

להנהגת דמוקרטיה אמיתית במדינות אלו או להשתלטותו של גורם אוטוקרטי או

פונדמנטליסטי אחר.

מדע וטכנולוגיה

התהדקו והתעצמו התגבור וההפריה ההדדית שבין המדע לבין הטכנולוגיה.20במאה ה

היסטוריונים הבינו כבר מזמן כי הכלים והמכשירים בהם משתמשים החוקרים המבצעים

ניסויים מביאים להרחבת גבולות התצפיות והידע. הדוגמא המובהקת היא המצאת הטלסקופ

שאפשרה לגליליאו להבחין בעצמים שמימיים שמעולם לא נצפו בידי בני אדם. התפתחויות

. במאה זו החיבור שבין20אלו נמשכו גם במאות השנים שאחרי גלילאו והואצו במאה ה

המחשבים בעלי עצמה בל תתואר לבין מכשירי הצפייה המשופרים שפותחו, כמו הטלסקופים

המסוגלים להתגבר על העיוותים שיוצרת האטמוספרה, הביא לתגליות מדהימות של גרמי

שמים המרוחקים מאתנו מיליארדי שנות אור שעד כה לא היה ידוע דבר על קיומם. על אף

שבני אדם טרם הגיעו לכוכבי הלכת הקרובים אלינו, אלא לירח בלבד, הצליחו החלליות

הבלתי מאוישות ששוגרו למערכת השמש לצלם ולהעביר לכדור הארץ תמונות מדהימות

ונתונים רבים אודות כוכבים אלו.

המחשבים הפכו לכלי מחקר הכרחיים שאין להם תחליף. החל בתחום הפיזיקה או המתמטיקה

וכלה בבלשנות או בהיסטוריה כלכלית. הם מאפשרים לנתח בסיסי נתונים שקודם לכן היו

גדולים מכדי שניתן יהיה לאספם, לערכם ולנתחם.

לדוגמא, בכימיה המודרנית , הפיתוח של הקריסטלוגרפיה )ניתוח הגבישים שהסתייע בקרני

, הפך להיות כלי הכרחי בהבנה של1912( ב (Max von Laueרנטגן(, על ידי מקס פון לאו

המבנה המולקולארי של מינרלים וטבעם של הקשרים הכימיים . דבר זה היה נדבך חשוב

. 1953 בשנת DNAבתגלית של מבנה ה

במצב דברים זה בו מחד גיסא הטכנולוגיה אפשרה למדע להתקדם ומאידך גיסא ההבנה

התחוללה20המדעית העמוקה יותר הרחיבה את האופקים הטכנולוגיים, אין פלא שבמאה ה

( בלתי(Feedbackבתחומים אלו התפתחות עצומה בזכות אותו מנגנון מונומנטאלי של משוב

ניתן לעצירה שבין המדע לטכנולוגיה.

, בזכות המהפכה הדיגיטלית, הייתה20פריצת דרך משמעותית נוספת שהתרחשה במאה ה

בתחום איסוף הידע, אחסונו ודרכי הגישה אליו.

כמויות הנתונים העומדות לרשות המהנדסים והטכנאים צמחו באופן מעריכי )אקספוננציאלי(

וכך גם נתונים כלכליים הדרושים למשקיעים ולמומחים פיננסיים, לרואי חשבון ולמנהלים.

כמויות אדירות אלו של מידע יכולות היו להיות חסרות תועלת לולא פותחה הטכנולוגיה

המאפשרת את ארגונם וגם את היותם נגישים. שיטות תיוק הנתונים שהיו מקובלות בעבר לא

186

20היו מסוגלות להתמודד עם הגלים האדירים של מידע חדש. בשליש האחרון של המאה ה

התחוללה "מהפכת מנועי החיפוש" שאפשרה לחפש מחטים בערמות שחת גדולות ולמצאן

בחלקיק של שנייה. התפתחויות אלו מרמזות על כך שעד כמה שניתן לחזות, צפוי שיעור

הקדמה הטכנולוגית להיות מואץ. זאת משום שהטכנולוגיה, בדומה למדע, "ניצבת על כתפי

ענקים". אולם כדי שכך יקרה, יש צורך בגישה לטכנולוגיה הקיימת ולכל החידושים המדעיים

העדכניים. אחת הסיבות לכך היא העובדה שהמצאות רבות אינן מבוססות על רעיונות

חדשים אלא הן מהוות חיבור של הרבה רעיונות קיימים וארגונם מחדש באופן היוצר דבר

שונה בתכלית. על מנת להתמודד עם התצריף הטכנולוגי הזה חייב הממציא העתידי להכיר

היטב את חלקיו ולהיות מסוגל למצוא אותם. יתר על כן, הרבה המצאות מבוססות על

היקשים : רעיונות קיימים ניתנים להרחבה ולהתאמה ומוחות יצירתיים יכולים ליצור צורות

חדשות ולבצע משימות חדשות על סמך מציאת הקבלה בין מה שכבר ידוע לבין מה שיכול

להיות אפשרי. אולם על מנת לבצע זאת, חייבים אותם מוחות יצירתיים שתהיה להם גישה

למה שכבר ידוע. הם צריכים גם לדעת שהנושא עליו הם עובדים הוא אכן חדש על מנת שלא

ימציאו מחדש את הגלגל. ומעל הכול, לאור העובדה שהטכנולוגיה החדשה המתפתחת

מבוססת על הידע המדעי העדכני ביותר, חייבים מפתחיה להיות מסוגלים לבצע מחקר ולמצוא

את המיטב שיכול המדע להציע בתחומם.

השפעות על שוק העבודה

השפעה מרחיקת לכת נוספת של הטכנולוגיה המודרנית על המערכת הכלכלית היא השפעתה

על כוח העבודה.

ככלל שינתה הטכנולוגיה החדשה את הרכב הביקוש לעובדים. מצד אחד היא יצרה ביקוש

לעובדים מתוחכמים יותר, בעלי ידע וכישורים טכניים גבוהים בתחום המחשבים ובמתמטיקה,

הנרכשים במסלול של לימוד פורמאלי במוסדות להשכלה גבוהה. מצד שני היא גרמה להופעת

מכונות היכולות להחליף את העובדים בתפקידים שבעבר נחשבו לכאלו שכדי לבצעם נדרש

ידע מקצועי. למכונות כיום יש יכולת לא רק לחתוך מתכות ולקדוח חורים, להרכיב ולצרף, הן

יכולות גם לראות, לשמוע , לקרוא ולקלוט טקסטים ולערוך ביניהם השוואות.

מה שחוקרים אחדים כינו בשם "שוק20כתוצאה משתי התפתחויות אלו נוצר במאה ה

( בראש הפירמידה המקצועית קיימים(Hollowed-out labor market –עבודה חלול"

מקצועות המשלמים שכר גבוה כמו למשל מנהלי חברות, פרופסורים באוניברסיטאות

ובמכללות, מנתחים פיננסיים, מהנדסי תוכנה מיומנים. מצבם של כל אלו הוא טוב בהחלט.

מצד שני קיימים בקצה התחתון של הפירמידה עובדים רבים בעלי כישורים נמוכים, שעדיין יש

ביקוש לכישוריהם וזאת משום שמסיבה זו או אחרת תחומי פעילותם עדיין לא עברו מיכון. כמו

למשל מטגני המבורגרים, מכסחי מדשאות, או עובדי ניקיון. יש גם סדרה של מקצועות

187

טיפוליים שכנראה הביקוש להם צפוי להימשך גם בעתיד, כמו למשל קלינאי תקשורת,

מרפאים בעיסוק או מדריכי כושר. אולם עבודות רבות שבעבר היו עבודות מקצועיות, ששכר

נאה בצידן, בענפי התעשייה או בענפי השירותים, הוחלפו במשך העשורים המאוחרים של

על ידי אוטומציה. הטכנולוגיה הביאה למצב שבו מסוגלות המכונות לבצע20המאה ה

פעילויות שקודם לכן בוצעו באמצעות ידיהם או עיניהם של בני אדם או באמצעות המוח

אחוזים בודדים בקצה–האנושי. הטכנולוגיה הביאה לפיכך לשינוי במבנה הביקוש להון אנושי

העליון של ההתפלגות זוכים לתמורה הגבוהה ביותר, בעוד שבקצה השני מצויים המונים

המשתכרים שכר נמוך ביותר. דבר זה יוצר מידה רבה של אי שוויון בהתחלקות ההכנסות

במדינות המפותחות מבחינה טכנולוגית. הבעיות החברתיות שנוצרו כתוצאה מכך הן חלק

FRONTממחירה החברתי של הקדמה הטכנולוגית. מסתבר שהתחכום הטכנולוגי יכול להיות

LOADEDכלומר, המכונות מתוכננות ונבנות בידי מהנדסים מבריקים ומתוחכמים ביותר והן,

בנויות באופן שהוא יותר ויותר ידידותי למשתמש , כך שהתיחכום הטכנולוגי מרוכז כולו

בשלבים של התכנון ולא בשלב השימוש, עד שבמקרה הגבולי זה יכול להביא ליצירת עולם

שבו המכונות מתוכננות בידי גאונים על מנת שיופעלו בידי אידיוטים.

ההתפתחויות הללו בשוק העבודה הביאו כלכלנים רבים למחשבה שבעידן הנוכחי של שינויים

טכנולוגיים מהירים מה שחשוב הוא יכולתם של העובדים להיות גמישים ונכונותם ויכולתם

לשכוח ולזנוח את המיומנויות שהתיישנו ולרכוש הכשרה מקצועית בתחומים החדשים

הנדרשים .

בעוד שעד לא מזמן ההנחה הייתה שאדם לומד מקצוע ויכול להתמיד בו במהלך שנות העבודה

שלו, הרי הדור הצעיר חייב יהיה להסתגל לעולם שבו אנשים משנים את עיסוקם מספר

פעמים במשך חייהם, בשל התיישנות הידע והכישורים שרכשו.

בעיה נוספת שנוצרה בשל השיפורים הטכנולוגיים היא ירידה בביקוש לעבודה בכלל ובמיוחד

לעובדים בעלי הכשרה מקצועית נמוכה. דיונים בהשפעת השיפורים הטכנולוגים על הביקוש

לעובדים נערכו כבר פעמים רבות בעבר ובדרך כלל טענו כלכלנים כי לשיפורים אלו יש שתי

כדי לייצר תפוקה נתונה זקוקים למספר עובדים קטן יותר,– השפעת התחלופה –השפעות

כתוצאה מהירידה בהוצאות הייצור–דבר שיקטין את הביקוש לעובדים והשפעת ההרחבה

תגדל הכמות המיוצרת במידה ניכרת, דבר שעשוי להגדיל את הביקוש לעובדים. הטענה

שהושמעה פעמים רבות כנגד החשש שהשיפורים יקטינו את הביקוש לעובדים ועלולים לגרום

לאבטלה, הייתה כי השפעת ההרחבה תהיה גדולה מהשפעת התחלופה ולפיכך הביקוש

. לאחר מכן70לעובדים אפילו יגדל. בפועל כנראה שהדבר היה נכון בערך עד מחצית שנות ה

מצד אחד התוצר חדל לצמוח במהירות ומצד שני השיפורים הטכנולוגיים היו חוסכי עבודה.

בנוסף הביאה הגלובליזציה למעבר של מפעלי תעשייה מן הארצות המפותחות בעיקר לארצות

מזרח ודרום מזרח אסיה ששם עלות העבודה נמוכה בהרבה. גם דבר זה הקטין במידה רבה

את הביקוש לעובדים.בעולם המתועש. כתוצאה מכל המהלכים הללו קיימת בארצות

188

המתועשות במערב בעיה של אבטלה כרונית שלא ברור כיצד אפשר להתגבר עליה. המשבר

ואילך עוד החמיר את ממדי הבעיה. 2008של

מאידך גיסא יש לציין, כי במדינות הרווחה התופעה של אבטלה היא שונה כיום ממה שהיה

. ביטוח אבטלה ועיסוקים שונים לשעות הפנאי היכולים למלא את ימיהם30מקובל בשנות ה-

של אנשים שאינם עובדים, הפכו את האבטלה לתופעה חברתית הרת אסון פחות משהייתה

בעבר.

המבנה המוסדי של הקדמה הטכנולוגית

המבנה המוסדי של הקדמה הטכנולוגית עבר שינויים מפליגים. בעבר,20במשך המאה ה

ברוב המקרים פעלו הממציאים לבדם בסדנה שלהם, לעתים הם נעזרו בעוזרים )אסיסטנטים(

מעטים, אך ככלל הם פעלו בעצמם בתקווה להגיע להמצאה שתקנה להם עושר ופרסום.

אמנם עוד היו קיימים ממציאים מטיפוס זה, אך במידה רבה נעזרו הממציאים20במאה ה

בשלושה חידושיים מוסדיים:

אוניברסיטאות המחקר שבהן מדענים ומהנדסים עבדו בשיתוף פעולה במטרה לשפר.1

ולקדם את המדע השימושי והיישומי. אוניברסיטאות מטיפוס זה הפכו להיות חשובות

ביותר בתהליך הפיתוח הטכנולוגי בארה"ב בתקופה שאחרי מלה"ע השנייה. המימון

חברות עסקיות–לפעולות אלו הגיע מחוזים עם גורמים שמחוץ לאוניברסיטה

והממשלה. האוניברסיטאות, מאידך גיסא, העמידו לרשות הקהילה העסקית מאגר

של יועצים שסיפקו ייעוץ מקצועי על פי דרישה. נוצר מעין שוק לידע. מספר

אוניברסיטאות מסוג זה התקיימו גם באירופה, אם כי האירופאים העדיפו כי מדעני

הצמרת יועסקו במסגרות חוץ אוניברסיטאיות כמו למשל מכוני מקס פלאנק

MaxPlanck Institutes). בגרמניה )

,Dupont, IBM, General Motorsהרבה חברות גדולות ועתירות טכנולוגיה, כמו .2

הקימו מרכזי מחקר שבהם התנהל באופן שיטתי מחקר מדעי והנדסי. התפתחו גם

מעבדות מחקר ייחודיות שעסקו אך ורק במכירת הידע שפותח בהן. המוקדמת ביותר

Thomas Edisonוגם המפורסמת ביותר מביניהן הייתה מעבדתו של תומאס אדיסון

שבניו ג'רסי.Menlo Parkבמנלו פארק

ההתפתחות השלישית בתחום ביצוע המחקרים היא הגידול בחלקה היחסי של.3

הממשלה כמזמינה ומממנת את המחקרים. באירופה באופן מסורתי הייתה הקדמה

20הטכנולוגית פרי פיתוחו של הסקטור הפרטי . הדבר החל להשתנות במאה ה

כאשר במידה הולכת וגוברת התברר כי הידע הוא קניין משותף של החברה ויש לו

מאפיינים של מוצר ציבורי . לפיכך בתנאי כלכלת שוק תהיה השקעת חסר במחקר

בסיסי ובפיתוח ידע מדעי. בנוסף התעורר עניין ציבורי רב בהשפעה שיש להתפתחות

המדע על הטכנולוגיה. עניין זה התעורר במידה רבה משום שהניסיון של שתי מלחמות

189

העולם הצביע על חשיבותה של הטכנולוגיה בקביעת תוצאות המלחמה, ובמיוחד לאור

האמונה שהייתה רווחת, על כך שפצצת האטום היא שהביאה לסיום מלה"ע השנייה

, המדען האמריקאי החשוב, ואנווארMIT. מייד לאחר מכן כתב נשיא 1945באוגוסט

Science : the Endless , את המסמך המפורסם ורב ההשפעה Vannevar Bushבוש

Frontier.שבו הוא מביע דרישה ליתר תמיכה ממשלתית במימון מחקר מדעי

ארה"ב ואחריה גם מדינות אירופאיות רבות, החלו לממן הקמת מוסדות למחקר

מכוני הבריאותNational Science Foundation,אקדמי, כמו קרן המדע הלאומית

Centers for והמרכזים לפקוח על מחלות National Institutes for Healthהלאומיים

Disease Controlכל המדינות התעשייתיות הלכו בעקבות דוגמא זו והקימו תכניות .

מחקר שנתמכו בידי הממשלות. המלחמה הקרה ותכנית החלל מיקדו עוד יותר את

העניין במחקר מדעי. בעקבות שיגור הלוויין הרוסי הראשון, ה"ספוטניק" באוקטובר

את1958, ארה"ב, שחששה מאבדן העליונות הטכנולוגית שלה, הקימה ב 1957

DARPA הסוכנות לתכניות מחקר הגנה מתקדם,

(Defense Advanced Research Projects Agency )בנוסף לכך הזרימה ממשלת .

ארה"ב סכומי כסף גדולים לעידוד הרחבת החינוך המדעי. פעולות אלו ברובן נבעו

מתוך החשש שברית המועצות תגיע לעמדת עליונות בתחום המדעי והטכנולוגי

ותשאיר את ארה"ב מאחור במרוץ זה. לחשש זה היה כמובן בסיס וזאת משום

שבברה"מ כל המחקר בוצע על ידי הסקטור הציבורי ולפיכך לא התעוררו שם בעיות

של כשלי שוק בתחום הייצור של ידע. יצא אפוא שהמלחמה הקרה הייתה תמריץ

משמעותי לקדמה הטכנולוגית במשך ארבעה העשורים שאחרי מלה"ע השנייה.

השיטה האמריקאית של חיבור בין תמיכה ממשלתית לבין חברות פרטיות במגזר

העסקי יחד עם מוסדות ללא כוונת רווח כמו אוניברסיטאות ומכוני מחקר,הוכיחה את

עצמה כנוסחה מנצחת. ארה"ב ניצחה במרוץ לירח ובסופו של דבר במלחמה הקרה

ככלל.

מה שמעניין עוד יותר מבחינה כלכלית היא העובדה שרובם המכריע של חידושי הטכנולוגיה

, פותחו20המודרנית, שנתנו את הדחיפה לצמיחה הכלכלית במחצית השנייה של המאה ה

הפכו למפורסמיםMicrosoft ו Xeroxבארה"ב. חברות חדשות התחרו בקודמות ושמות כמו

, הקדמה הטכנולוגית הייתה במידה1914ושגורים בפי כל. בדומה למה שהתקיים בשנים לפני

רבה מיזם רב לאומי שבו השתתפו מדענים ממדינות רבות. אולם היה ברור מעל לכל ספק

שהיא הונהגה בידי מדענים מכמה תריסרים של מכוני צמרת אמריקאיים וחברות גדולות שזכו

לפרסי נובל רבים ובמשך עשרות בשנים הטביעו את חותמם ופרצו את גבולותיו של המדע

השימושי .

190

העובדה שהמדע נשאר תחום פתוח שבו התדיינו והתחרו מדענים מכל רחבי תבל הבטיחה את

המשך תהליך ההתפתחות המהיר של הקדמה הטכנולוגית. ראוי לציין כי רבים מן המדענים

המובילים בארה"ב היו מהגרים שנהרו אליה מכל קצווי תבל. התנאים למחקר מתקדם

במוסדות בארה"ב היו עדיפים בהרבה על אלו שהיו קיימים במשקים אחרים ועובדה זו מעידה

.20על היתרון המוסדי העצום שהיה למדע האמריקאי במחצית השנייה של המאה ה-

לא כל השינויים המוסדיים תמכו בקדמה הטכנולוגית. כפי שהיה בכל התקופות , צורות

מסוימות של טכנולוגיה חדשה נתקלו בהתנגדות רבה וזאת משלל סיבות.

הקדמה הטכנולוגית בתעשיית התרופות הואטה בשל כך שפיתוח תרופות חדשות היה כרוך

Food and Drug , מנהל המזון והתרופות האמריקאי FDAבאישורים מטעם ה

Administration )שהפעיל רגולציה מחמירה. היו גם חששות מצד יצרנים מפני האפשרות )

שהם ייתבעו לדין על ידי צרכנים שבריאותם תיפגע בשל השימוש בתרופה החדשה. ממציאים

רבים חוששים כי עודף הרגולציה יפגע ביצירתיות הטכנולוגית.

דוגמא מובהקת היא ההתנגדות לשימוש באנרגיה גרעינית, למרות שבממוצע השימוש בה הוא

מאד בטוח, על אף הדוגמאות של צ'רנוביל ופוקושימה שהן מקרים חריגים. בכל מקרה

התנועה האנטי גרעינית, שהייתה מאד מיליטנטית, הביאה להאטה באימוץ אנרגיה זו וגם

לעלייה בהוצאות הקמת המתקנים.

ענף טכנולוגי שיש ביכולתו–קיימת גם מידה רבה של התנגדות לשימוש בהנדסה גנטית

להכניס שינויים מהפכניים בחקלאות שלא היו כמוהם מאז הוכנסו הדשנים הסינתטיים

, ולהביא לגידול עצום בכמויות הגידולים החקלאיים המיוצרים ובכך לסייע19לשימוש במאה ה

לפתור את בעיית המחסור במזון. חקלאים ופעילי איכות הסביבה חברו יחד בהתנגדותם

לטכנולוגיה זו, שהיא, כביכול, משנה סדרי בראשית.

כתוצאה מהגידול העצום בידע השימושי, הנושא של הבטחת זכויות הקניין הרוחני קבל

מדגימה את הקשיים בכינון20חשיבות הולכת וגוברת וההיסטוריה הכלכלית של המאה ה

מסגרת חוקית שתעודד את החדשנות מבלי ליצור עיוותים ושימוש לרעה. במיוחד בשליש

גדל מספר הפטנטים בשיעור ללא תקדים. מספר הפטנטים שאושרו20האחרון של המאה ה

. אחוז הבקשות הזרות להוצאת2012 בשנת 543,000 ל 1963 בשנת 86,000בארה"ב עלה מ

. בשל הגידול המהיר בבקשות להוצאת פטנט גדל מאד50% ליותר מ 23%פטנט עלה מ

העומס על משרדי הפטנטים. הדבר גם גרם לכך שהוענקו פטנטים שלא היו מוגדרים בבהירות

וזה הוליך להתדיינויות משפטיות יקרות וגם למקרים רבים של שימוש לרעה בפטנטים במטרה

לסחוט כספים מממציאים אחרים או לחסום את התקדמותן הטכנולוגית

של פירמות מתחרות.

יותר ויותר כלכלנים קראו לעריכת רפורמה מרחיקת לכת בשיטת הפטנטים וכמה מהם אפילו

הציעו לנטוש בכלל את השיטה.

191

הגלובליזציה סיבכה עוד יותר את המצב בתחום זה משום שאכיפה בינלאומית של פטנטים

וזכויות יוצרים אחרות התבררה כקשה לבצוע, במיוחד במקרה של סין שבהיסטוריה שלה לא

הייתה מסורת של שמירת זכויות קניין רוחני והיא הואשמה בגניבת טכנולוגיה מערבית.

WTO( World Trade Organisation= ) על ידי ארגון הסחר העולמי 1994הסכם שנחתם ב

, אכף כללים מחמירים על החותמים שהתחייבו להקפיד ולכבד את זכויותTRIPSונודע בשם

הקניין הרוחני. כלכלנים רבים ביקרו את ההסכם הזה כמחמיר יותר מידי. לעתים קרובות

.TRIPSנשמעות תלונות על הפרת הסכם ה

למרות הפגמים הרבים שבה , השיטה של תמריצים כלכליים לחדשנות, כנראה פעלה היטב

. זאת על אף חששות של21והחדשנות הטכנולוגית נשארה ברמה גבוהה גם במאה ה

כלכלנים שהושמעו לאחרונה על כך שפריצות הדרך הקלות והדרמטיות ביותר כבר נעשו

וצפויה האטה במומנטום הטכנולוגי.

הייתה העובדה שהיא יצרה20אחת התכונות הראויות לציון בטכנולוגיה של המאה ה

טכנולוגיות שלא היו חזויות, אך איכזבה בפיתוחן של טכנולוגיות שהקהל הרחב ציפה להן.

אומרת כי "רצינו מכוניות מעופפותPaypal, המייסד של Peter Thielציטטה מפורסמת מדברי

(.Twitter תווים" )מספר התווים המכסימלי בציוצים ב 140ובמקומן קבלנו

מסעות אנושיים לחלל ,שעל פי התחזיות היו אמורים להיות הגבול החדש של הפיתוח ,

הופסקו במשך הזמן וניבויים מוזרים אף יותר מעולם המדע הבדיוני אפילו לא נוסו. הדגש

( והתקשורת ועל יישום המיקרו-מעבדים(Informationהושם על התפתחויות בתחום המידע

לכל פן אפשרי של החיים.

ההתפתחויות בתחום הביולוגיה המולקולארית והנאנוטכנולוגיה אמנם לא היו מסעירות את

הדמיון כמו מסעות אנושיים בספינות חלל למאדים., אולם בטווח הארוך הן אולי תתרומנה

יותר לרווחה הכלכלית.

יחד עם זאת אסור לתת להטיה לכיוון טכנולוגיית המידע והתקשורת להאפיל על ההתקדמות

המרשימה שהתרחשה במיקרוביולוגיה, הנדסה גנטית, מדע החומרים, רפואה אבחנתית

ותחומים רבים נוספים.

החשיבות של הצמיחה המרשימה של הידע השימושי והשפעתו העצומה על הצמיחה

הכלכלית של העולם מודגמת ביכולתה של הקדמה הטכנולוגית להתגבר על המכשולים

האדירים שהועמדו בפני המשקים האירופאים כתוצאה מאסונות רבים מעשה ידי אדם

. על אף ההרס האדיר ,הנזקים וההפרעות שנגרמו על ידי שתי20שהתרחשו במאה ה

מלחמות העולם, המשבר הגדול ועלייתם ונפילתם של המשטרים הטוטליטאריים, שימרו

מדינות העולם המערבי את יכולתן לצמוח. האמת היא ששלושים השנים שלאחר מלחמת

העולם השנייה היו בין התקופות שבהן התרחשה הצמיחה הכלכלית המהירה ביותר

192

בהיסטוריה והיא שיצרה את הבסיס לרמת החיים ולאיכות החיים הגבוהות המאפיינות כיום

את המדינות המתועשות.

בתהליך זה מלא המדע השימושי תפקיד חשוב. התפתחות המדע אפשרה גם את הגידול

המהיר ביעילות הייצור וגם את פיתוחם של הרבה מוצרים ושירותים חדשים שהעלו את רמת

על פי כל קנה מידה - לרמה שהיא–החיים החומרית של האזרח החציוני בעולם המערבי

מעבר לחלומות הפרועים ביותר של האפיפיורים והקיסרים בעבר.

ניתן לומר כי הטכנולוגיה הצילה את העולם מגורל דומה לגורלה של האימפריה הרומית לאחר

הפלישות הברבריות, שהידרדרה לתקופה של מאות בשנים של קיפאון כלכלי וברבריות

הצליחו להרוס את ההון הפיזי, אולם היה20תרבותית. מלחמות העולם שהתרחשו במאה ה

קשה הרבה יותר להרוס את ההון האנושי ואת רוח האדם שיצרה את אותו סוג של ידע

שאיפשר את התפתחותה של הכלכלה המודרנית.

193