ıÂÙÈ˘Â†‰È·†È˙ˆ†≠†Ò¯È∞µ≤≠µ±∑±∞∑∑†∫ψ†Ô‚†≠˙Ó¯†¥¥±†Æ„Æ˙

∫ÌÈÁ†ıÂÚÈÈÏ

∞µ≤≠µ±∑±∞∑∑

בשביל�לגור�בארמון�דירה! �לעבור �צריך לא

מספקים�מוצרי:נגב�קרמיקה

חרסהברזי�חמת

אנו�מבצעים:�עבודות�בנייה�ושיפוץ,�תוספות�בנייה,�חלוקת�ריצוף,�חשמל, דירות,�הקמת�חנויות�משרדים�וקליניקות,אינסטלציה,�קירות�גבס,�צביעה,�נגרות,�פרקטים,�אלומיניום,סורגים�ומעקות,�מטבחים,�גגות�רעפים.

*�המחירים�אינם�כוללים�מע"מ��*�ט.ל.ח.�*�לפי�תקנון�המצע

נירסבניה�מעוצבת

שיפוץ�חדר�אמבטיהÁ¢˘†±¨±π∞ x10

עיצוב�וחלוקת�דירה�ל–�2יחידותÁ¢˘†π¨≤µ∞ x10

שיפוץ�של�חנות�/�משרדÁ¢˘†≤¨∑µ∞ x10

שיפוץ�דירה�בגימור�מושלם!Á¢˘†¥¨πµ∞ x10

ø‰˙Ó†ÌȈ¯מזמינים�בשבוע�שבין

16.2�-�11.2ו/או�עד�גמר�המלאי�בלבד!בהזמנת�חלוקת�דירה:

שני�מטבחונים�מעוצבים�במתנהבהזמנת�שיפוץ�אמבטיה:ארון�אמבט��80מעוצב

במתנה

π❘תל אביב❘ Æ≤ Æ≤∞∞∑❘¥∑❘

בן את החיילים הצעירים. ײבכל מקרה, הביוגרפיה של ואגנר הס

פיקה כדי להפוך אותו לבן מוות בעינימפקדי ההגנה. "החלטת החיסול התקבלהײבפיקוד העליון של ההגנה", מספר מן בס

רט. "היו שותפים לה משה סנה, ישראלגלילי, יצחק שדה ויגאל אלון. המבצעײהמורכב הוטל על פלוגה מיוחדת של כוײחות החי"ש בתל אביב וכלל האזנות, מער

כות קשר, תצפית, חסימות ומעקב אחריואגנר ואקט החיסול עצמו".

צחק שדה מי ק רו י ר אוזמן קצר לפני חיסולו הועבר ואגנר עלײידי הבריטים למחנה מעצר במושבה הטמײפלרית וילהלמה שליד ירושלים. בשל מעײמדו קיבל ואגנר אישור לצאת מדי יום שי

שי במכוניתו ליפו כדי לשלם לפועליםײבבית החרושת שלו את משכורתם השבו

עית. את המידע הזה ידעו גם חברי ההגנה. בשבע בבוקר של אותו יום שישי, יוםײהחיסול, ניגשו שני צעירים למונית שעמ

דה ליד קולנוע מוגרבי. הם ביקשו מהנהגשיסיע אותם לבית החולים ירקון. במהלךהנסיעה שלף אחד מהם אקדח וציווה עלהנהג לרדת. הם הוליכו אותו לתוך צריף,ײשם עיכבו אותו ולקחו ממנו את רכבו. הר

כב אמנם הוחזר לו אחר כך, אך הסתבר כיבינתיים שימש את חוליית החיסול.

ואגנר יצא באותו בוקר בשעה שמונהמוילהלמה בדרך לשרונה. לצידו ברכבישבו שני גרמנים, שומר חמוש ואישה(ככל הנראה אשתו או אחותו). לאורך כלהדרך נסע מאחוריהם אופנוע שעליו רכבוײשני אנשי ההגנה. סמוך לשעה 9:20, כא

שר מכוניתו של ואגנר הגיעה לקצה רחובלוינסקי, חסמה בפניה את הדרך המונית

שנגנבה באותו בוקר.כדי למנוע התנגשות היטה ואגנר אתההגה הצידה ועצר את הרכב. או אז יצאו

ײמהמונית שני אנשי הגנה, ניגשו לרכב ואחד מהם ירה דרך החלון בראשו של ואגנר,שצנח על המושב. "האוטו הזה היה צריךלחסום את האוטו של ואגנר", משחזראראל בסרט. "ואז היו צריכים לחסל אותו.ײאחד ירה והכדור היה עקר. השני ירה וחיס

לו אותו, ואז הסתלקנו".בני לבנון, שהיה אז ילד בן 14, ירדײלבית המרקחת לקנות תרופה והיה עד להײתנקשות. גם הוא אותר על ידי יוצרי הס

רט והגיע לזירת האירוע לצורך שחזור.ײההגנה, שידעה שהמשטרה הבריטית מחפ

שת אחר הילדײהעד, הסתירה את לבנוןבבית דודתו בקיבוץ רמת הכובש למשךכשלושה חודשים. במקביל, חברי חולייתהחיסול ירדו למחתרת וכמה ימים לאחרײמכן פרסמה ההגנה כרוז שבו לקחה אח

ריות על החיסול.ײבמהלך התחקיר הגיעו יוצרי הסרט לא

נשים שסיפרו שהכירו את מי שהיה מעורבבחיסול. גליקסברג: "שמענו עדויות עלחוליות שהתאמנו לקראת הפעולה ושרקאחת קיבלה לבסוף אור ירוק מיגאל אלוןומיצחק שדה. זה היה כבוד גדול לקבל אתײהביצוע הזה, כי זו היתה צריכה להיות פעו

לה אחראית ומאוד מדויקת."ובאמת היא התבצעה חלק, בלב רחובשוקק, בלי שאנשים חפים מפשע נפגעו,והאנשים הסתלקו בצורה נקייה ונעלמו עדעצם היום הזה. גם לאחר שאיתרנו אתאראל היה קשה מאוד לשכנע אותו לדבר.בסוף הוא השתכנע, גם אחרי שהתייעץ עםחברו, איש הפלמ"ח חיים חפר. היה לו קשה

לשבור את קוד מנהיגי הציונות". היום אראל מבין שהסיפור חייב להיותײגלוי לטובת ההיסטוריה. "יצחק שדה הסײביר לנו את זה מאוד יפה", הוא אומר למ

צלמה. "אנחנו עומדים לבנות מדינה עםײנקודות הומניות. לא יכול להיות כאן מי

שהו שמייצג בדיוק את האויב". ¬

יהודה אראל ©משמאל® מקבל עיטור משגריר גרמניה על פועלו להידוק הקשר בין המדינות

ייבבאאבב

לל תת

תת רריייי

עעייווןן

ככייאארר

םם∫∫ ללוו

צציי ¬¬

ײײ22 במרץ 1946 חיסל ארגון ההגבנה את גוטהילף ואגנר, תעשייןײגרמני נאצי ומנהיג קהילת הטמפײלרים בארץ ישראל. בפעולה שקטה וחײשאית שהתרחשה באותו בוקר ברחוב לוי

נסקי, אחד הרחובות היותר הומים בעירײבשעתו, חדרו שני כדורים את חלון מכוני

תו של ואגנר, פגעו בראשו והביאו למותו.ײסרט שהפיקה מחלקת התעודה של הע

רוץ הראשון, בשיתוף עם עיריית תלאביב, חושף את זהותו של אחד החבריםבחוליה שמאחורי הפעולה: יהודה אראל,ײמי שהיה בין השנים 1953ײ1980 מנהל המ

חלקה לחינוך חברתי בעיריית תל אביבומי שלמרבה הסמליות קיבל בײ1984 אותכבוד מממשלת גרמניה על פועלו להידוק

הקשרים בינה לבין ישראל. 60 שנה התהלך אראל (82) עם הסוד,ײשאותו לא גילה לאיש, גם לא לילדיו. כח

בר ההגנה פעל על פי הקוד שעליו התחנךאצל רבו ומורו, מפקד הפלמ"ח יצחק שדה:פעל ושתוק. במסגרת התחקיר שנעשהלצורך הסרט התגלתה זהותו במקרה, מהײשהוביל לפענוח הפעולה שהתרחשה בש

נות הײ40 ועד היום נותרה לא פתורה.באחת הסצינות חוזר אראל לראשונהבחייו ליום שבו חיסל את ואגנר יחד עםחבריו. "חיסול זה דבר נורא מסובך", הואמספר בסרט ברעד. "אתה לא גומר עם זה.אתה חולם על זה בלילה. אתה חי עם זה וזהלא נוח לך, אבל אז אתה אומר 'רגע אחד,למען מי עשיתי את זה?' ואז אתה מתנחם".

ײאיטה גליקסברג ואריה גור, יוצרי הסײרט "הטמפלרים, סודות בתל אביב" (שיוק

רן ביום ראשון הבא בערוץ 1), בסך הכלהתכוונו לעשות סרט על מבצע הזזת בתיהטמפלרים במושבה שרונה (כיום מתחםדרום הקריה) לצורך הרחבת רחוב קפלן.ײמה שהתקבל בסופו של דבר הוא מסמך הי

סטורי רב חשיבות.

"נקראנו לפעולה הזו", מספר אראל."היתה ישיבה עם יצחק שדה, שאמר לנואת המשימה עם ואגנר. הסיבה הראשונההיתה שואגנר ובית החרושת שלו עזרובמאורעות 1936ײ1939 לערבים, והשנייהשהוא היה המנהיג של הגרמנים. הוא היהצריך להיות ה'גאולייטר' (מעין מושל —ע.ק) של ארץ ישראל במקרה שהגרמניםיכבשו אותה. הכוונה היתה לרמוז לגרמנים

שפה בארץ לא יישארו גרמנים".

¢ י של את תי ¢עשיבדומה לחבריו להגנה, מאמין אראלשהפעולות העלומות שאליהן נשלחוכשהיו צעירים וחדורי רוח פטריוטית, הן

כאלה שהשתיקה יפה להן."אני עשיתי את שלי. די, גמרנו", אמרהשבוע בתמציתיות לעיתון "תל אביב".ײאולם בהמשך הסכים לחשוף טפח קטן מע

ברו. "התגייסתי להגנה בשנת 1938. כלײהזמן היינו במחתרת. אני לא הייתי מהגנ

רלים. אני מהמשרתים, מי שהיה בפועלבשטח. זו היתה זכות בשבילנו, כבוד", הוא

מספר על חלקו במבצע החיסול. "השתתפתי במבצע החיסול של ואגנרײוכל השנים הסתובבתי עם הסוד הזה ולא סיײפרתי על כך לאיש. אני חלק מדור תש"ח ולײדור הזה היו פונקציות שונות — מהדבר הח

שוב ביותר, עלייה ב' (העפלה), ועד לוחמהכדי להקים מדינה, כולל כל מיני פעולותואירועים שהיו בדרך. זו היתה הזכות שלדור תש"ח. שירתתי את המדינה בהתנדבות,ײלזה גודלתי ולזה חונכתי. נולדתי בזמן הנ

כון לקיים את חזון הקמת מדינת ישראל. זוהמתנה שחברי ואני קיבלנו".

אראל, יליד תל אביב המתגורר כיוםברמת גן, הוא אב לשניים וסב לשישה. הואלמד הוראה בסמינר לוינסקי ושנה נוספתבאוניברסיטת בר אילן. במהלך שנות הײ50התמנה למנהל המחלקה לחינוך חברתי

ײבעיריית תל אביב. בהמשך היה אחראי ליחסים בינלאומיים של המועצה הציבוריתײלחילופי נוער ושימש שגריר כבוד לעניי

ני תיירות של ממשלת דרום אפריקה.הוא גם זכה בפרסים בעקבות פעילותוײההתנדבותית בתחום הנוער ואף בפרס מטײעם הצלב האדום הגרמני על הצלת ילד גר

מני. "כשליוויתי משלחת של נוער גרמניײנחש הכיש את אחד הילדים, והצלחנו להביא אותו בזמן לטיפול רפואי", הוא נזכר.

בנוסף הוא יזם את תוכנית פרס הנוערהישראלי ושימש חבר בהנהלתה. "אניאיש חינוך", הוא מדגיש. "עבדתי בעירייתתל אביב בתחום החינוך והנוער, בין השארײתחת ראשי הערים מרדכי נמיר, חיים לב

נון וצ'יץ'. רציתי לעבוד רק בהתנדבותולא תמורת כסף. התנדבתי בפרס הנוערהישראלי וברשות שמורות הטבע, עמדתיײבראש משלחות חילופי התלמידים בין גר

מניה לישראל. יצרתי גשר אנושי דרךהנוער", הוא מספר.

"הוא חשב שיש מקום לבנות אמון חדשבדור הגרמני החדש", מנתחת גליקסברגאת הסיבה לפיתוח ולחיזוק הקשרים דווקאעם משלחות מגרמניה. "הוא אירח בביתוועל חשבונו נוער מגרמניה. לכן זה קצתמביך לעמוד פתאום מול הגרמנים ולהגיד

'חיסלתי מישהו שלכם'". כיום משמש אראל יו"ר מחוז גוש דןבארגון ותיקי ההגנה ואף נמצא בקשר עםאדם נוסף שהיה חבר בחוליית החיסול.ײ"אנו מתראים באירועים שונים של ההגײנה", הוא אומר. "האמת, כבר שכחנו מהפ

עולה ההיא. זה היה וגמרנו". ײאת השם ואגנר פגשו יוצרי הסרט לרא

שונה כשביקרו בבאר העתיקה מתקופתהטמפלרים שנמצאת בתוך מבנה רשותהשידור. "על המנוע של באר המים היהײכתוב 'ואגנר'", משחזרת גליקסברג. "התײחלנו לראות את השם הזה בכל מיני מקו

מות וגילינו שהוא היה תעשיין ענק, ואזהגעתי לסיפור שואגנר חוסל, סיפור שלאהיו עליו כמעט פרטים ושלא דיברו עליו".ײואגנר היה מראשי ומנכבדי העדה הגר

מנית בארץ ישראל. הוא היה בעל ביתחרושת גדול ליציקה ותוצרת מכנית ביפוובעל רכוש רב ואדמות ביפו ובשרונה. עםעליית היטלר לשלטון הפך לעסקן פעילבתנועה הנאצית בארץ. באחת החגיגותהנאציות אף הניף את דגל צלב הקרס מעלײבניין בית החרושת, מה שהביא להתפטרותם של שני עובדים יהודים כאות מחאה.

"התחלנו לחקור את הנושא וגילינוײשואגנר הזדהה עם המפלגה הנאצית", מס

פרת גליקסברג. "מצאנו גם עדויות שהבןײשלו ביקר במחנות והתבטא בצורה אנטיש

מית מזעזעת, שהוא מאחל ליהודים בארץלהגיע למשרפות כמו בגרמניה".

ײ"הוא היה נציג המפלגה הנאצית בארץ", מספר בסרט החוקר קובי פליישמן.ײ"מצאנו רישומים שכל 45 העובדים במפײעל שלו חויבו להיות חברים במפלגה הנא

צית". ההיסטוריון ניר מן מספר כי ואגנרײהיה מהדוברים הבולטים בכינוסים הנא

ציים של תנועת הנוער היטלר יוגנד. ײאולם ואגנר עמד גם בלב מאבק פוליײטי. כבעל קרקעות רבות באזור יפו ושרו

נה וכבעל השפעה רבה בקרב הקהילה הואאסר על הטמפלרים שעמדו לפני גירושמהארץ למכור את קרקעותיהם ליהודים

שהגיעו להתיישב כאן לאחר השואה.ײ"הוא היווה מכשול ברצון היישוב היהו

די להשתלט על האדמות של הגרמניםדרך השלטונות הבריטיים", מספר בסרטיוסי בן ארצי, רקטור אוניברסיטת חיפהײומומחה לתולדות ההתיישבות בארץ יש

ראל. בן ארצי טוען כי ההתנקשות בואגנרײנעשתה בעיקר מהמניע הכלכלי, וכי העו

בדה שהיה קשור למפלגה הנאצית היוותהײרק כיסוי עבור מנהיגי ההגנה, שרצו לדר

❘¥∂❘π Æ≤ Æ≤∞∞∑❘תל אביב❘

סיכולממוקדנוסחההגנהבמשך ∞∂ שנה נצר יהודה אראל בליבו אתהעובדה שהשתתף במבצע חיסולו שלהתעשיין הנאצי גוטהילף ואגנר¨ שהתרחשלאור יום ברחוב לוינסקי ¬ סרט של הערוץהראשון בשיתוף עם עיריית תל אביב¨ עלמבצע הזזת בתי הטמפלרים¨ חשף את זהותובמקרה ¬ בראיון לעיתון ¢תל אביב¢ אומר מישהיה מנהל המחלקה לחינוך חברתי בעיריית

תל אביב∫ ¢זו היתה בשבילנו זכות¢ ® ץ ר ו ק ר י מ ע ©

ו

ו