ופט

י ופ

ק :

ספו

ד

גליון מס'64

פרשת ואתחנן

הגאון רבי יוסף בנימין הלוי ואזנר שליט"ארב דקהילות החסידים

"ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר". אפתח במאמרו של הפסוק, דברי זי"ע, שפירש אפרים דגל מחנה בעל הרה"ק שיש לאדם להתחנן לפני הקב"ה שיאמר דבריו המתאימים הדברים סגנון את לה יש תקופה וכל עת כל ההיא, לעת סייעתא וצריך תקופה, ולאותה עת לאותה המתאימים עטו בפרי או בשפתיו על להעלות האדם שיזכה דשמיא את הדברים המתאימים, ואכן זו היא גם תפילתי לעת כזאת, וזה לצפון זה - לדרכם יוצאים גדול מהציבור חלק כאשר

לדרום, זה בהר וזה בשפלה, יה"ר דאימר מילתא דתתקבל.

אצל חלק גדול מהציבור, הנוהג הוא שמסיימים את הזמן בימים אלה, ואכן בכל סיום שנת לימודים, או סיום מקצוע למד האם התלמיד את בוחנים שבהם מבחנים, עורכים -שרכש, והמקצוע הלימוד את זוכר הוא האם הבין, והאם הציבור שאצל עכשיו, כן כמו נמצא. הוא דרגה ובאיזה נחשבת התקופה כסיום הזמן, הרי שהיא שעת מבחן. אבל או המג"ש הכולל, ראש או הישיבה שראש מבחן לא זה המשגיח, המורה או המנהלת, עורכים לתלמידיהם, אלא שזו שעת מבחן שכל אחד מאתנו בוחן את עצמו, ונותן לעצמו

ציון, ומסיק לעצמו את המסקנות המתאימות...

נבכי בעומק מעמיק מבחן בסיסי, מאוד הוא המבחן הנפש וחדרי לבבנו, והוא -

ידוע לכל, שכל אדם הנמצא במרוץ סדר יומו, כאשר יום יחווה ולילה ללילה יומו הקבועים, יביע אומר בסדרי ליום דעת קביעת עיתים לתורה, ובדרך כלל האדם נמשך וזורם בזמן, ללמוד הולך בזמן, מתפלל בזמן, קם הקביעות, עם את נותן וכדין, כדת ומברך לו, מכינה שזוגתו ממה אוכל ציוניהם, על משקיף לימודיהם, את בוחן לצאצאיו, דעתו

עוקב אחר חבריהם, וכדומה.

הנקרא הפסקה של זמן לפרק האדם שביציאת אלא בפי הציבור "חופש", יש חלק גדול מהציבור שמאבד לגמרי בזמן קם הוא אין "סדר", הנקרא ביותר הדבר החשוב את - אפילו לא כדי לקיים מצוות קריאת שמע בזמנה, גם לא על פי שיטת הגר"א, לא מתפלל בזמן, ויש שאף לא מתפלל בציבור כל הג' תפילות, יכול לעבור יום שלם מבלי לפתוח ספר לימוד כלל, לא הוא ולא צאצאיו, האכילה היא לפעמים במלונות ומסעדות שההכשרים מאוד מפוקפקים, הסביבה שבו הולכים לטייל ולשבת, בגינה או ביער, היא בסביבה לא מתאימה, ולפעמים מאוד מזיקה, הבריכה או הים מפוקפקים בצניעותם, ועוד ועוד ויתורים והקלות רבות שהאדם מרשה

לעצמו ולבני ביתו בעת ההיא.

כל האם והמעמיק, הבסיסי המבחן שעת היא וכאן מה שלמדנו במשך כל השנה נקלט בנו, התחברנו לדברים

האלה או שלמדנו תיאוריה ותו לא, למדנו להכיר איזה סגנון התפילות כל האם כך. לנהוג מחייב לא זה אבל חיים של וזה לנהוג, יהודי צריך כך שאכן בגלל היו הלימודים וכל היתה ההתנהגות שכל או מאיתנו, דורש אלוקינו שה' מה כתוצאה מסחיפה של הזרם והסביבה בו אנו נמצאים, וברגע

שהסביבה שונה - גם ההנהגה שונה.

אם זו היא התוצאה, אזי המצב גרוע מאוד, מסוכן מאוד, - נמצא, שההתנהגות של כל השנה שלפי תוצאות המבחן בעצם זה לא אנחנו, כל ההתנהגות אינה משקפת את דעתנו האישית ואת איכותנו העצמית, זה רק משקף את הסביבה, והא ראיה שברגע שאנחנו לבד בלי הסביבה, נחשף פרצופנו, היא ומה האישית, הדעה האמיתית, הפנימיות היא מה

האיכות שהיא עצם מעצמנו.

שגלות בספה"ק מש"כ ידוע מבחן. של נקודה עוד יש מצרים היתה גלות הדיבור, כי בשעה שהאדם נמצא בשפל להקב"ה, הדיבור כי והסיבה לדבר, יכול לא הוא המדרגה שיחת הלב בתפילה להקב"ה, תלויה ברמת הקרבה שיש לנו אל הקב"ה, בשעה שאנו קרובים אליו אפשר לדבר ולשיח את הלב שעות רבות, ואילו בשעה שאין אנו זוכים להרגיש אל לדבר האדם נוכל לא דקות כמה אפילו אליו, קרובים הקב"ה, וכל רגע נעצור לשאול את עצמנו מה לומר עכשיו

להקב"ה ואיך להתבטא וכדומה, וכל זה בדוק ומנוסה.

כמאמר דוד המלך בספר תהלים "הוציאה ממסגר נפשי - להודות את שמך", היציאה ממסגר מביאה לאדם שחרור שיוכל להודות להקב"ה, כל זמן שהלב נתון במשמר בבית האסורים הוא לא יכול לדבר, וכן אנו אומרים בנוסח תפילת טל "חנוניך חלץ ממסגרים - זמרה ננעים וקול נרים", כל זמן שהאדם סגור תחת מסגר ובריח אי אפשר לו לזמר ולהרים

את הקול.בימים אלה הנקראים בפי הבריות "בין הזמנים", בהגיע שעת תפילה, שם נוכל לבחון את עצמנו היכן אנו נמצאים בסדרי היום, הזמנים שבין הגם שהרי הקב"ה, אל בקרבה אמצע בין הבדל יש - לימוד שעות של בכמות הלימוד, הזמן לבין הזמנים, אבל בתפילה אסור שיהיה הבדל, אדרבה אפשר לעבודה, ולא לישיבה לא לכולל לא ממהרים לא אני מאמין, זכירות, קרבנות, שש לומר להתפלל במתינות, ולבחון את עצמנו אודות מידת ואפילו כמה פרקי תהלים, הקרבה שלנו להקב"ה, שאין אנו פטורים ממנה גם בימי בין

הזמנים.בין הנקרא ההיא" "בעת שגם ה'" אל "ואתחנן ואכן גם בימים אלה לפתוח את הפה - שנוכל "לאמר" הזמנים,

ולדבר אליך.לטובה כולנו על האלה הימים שיעברו שנזכה ויה"ר ולברכה, ושמור צאתנו ובאנו לחיים ולשלום, שנחזור כולנו ממעטת הדרך כי בצאתנו, שהיינו ממה פחות לא לכה"פ

הרבה דברים, וביניהם את השם, זו יראת השם, והבן...

טובת הכלל קודמתוגו' וצפונה ימה וראה עיניך ושא ראש הפסגה עלה

וראה בעיניך כי לא תעבור את הירדן )ג, כז(

יש להבין האיך "יראה בעיניו" שלא יעבור את הירדן. וי"ל עפ"י מאמרם ז"ל על הפסוק "כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם" לעולם אפשר אי כך רוחות, בלא לעולם אפשר שאי כשם -בלא ישראל. עוד אמרו ז"ל, "ששפך הקב"ה את חמתו על עצים ואבנים כדי שלא יעשה כליה בישראל ח"ו", וגם איתא שאלמלא היה משרע"ה נכנס לארץ והיה בונה את בית המקדש - לא היה

יכול להיחרב לעולם.

ובזה י"ל: "ושא עיניך ימה וגו'" - שכמו שאי אפשר לעולם בלא רוחות, כך אי אפשר בלא ישראל, "וראה בעיניך" - שאי אפשר יוכל לא כי ביהמ"ק ותבנה לארץ ותיכנס הירדן את שתעבור ליחרב, וכיון שלא אוכל לשפוך חמתי על עצים ואבנים אצטרך לכלות חמתי בשונאיהם של ישראל ח"ו, והרי אי אפשר לעולם בלא ישראל, ולכך "לא תעבור את הירדן הזה" - שזה יהיה לטובת

כלל ישראל.]הרה"ק רבי חיים מקארסנא זי"ע[

מסירות נפש בתפילה - כיצד? ונשמרתם מאוד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה

ביום דיבר ה' אליכם בחורב וגו' )ד, טו(

יש להבין שייכות "ונשמרתם" ל"כי לא ראיתם" וגו'. וי"ל, דהנה גופו בעשותו איזה מהראוי שהאדם לא ישמור עצמו משמירת העליונים, בעולמות גבוה שורשה ממקום כיון שהמצוה מצוה, והאדם העושה מצוה מדבק עצמו בשורש העליון, ושם הרי אין תמונת גוף כלל, ולכן גם האדם - אף שהוא גוף מחומר, לא יזהר כי כן, נכון לעשות אין כי תורה הזהירה זה על גופו. בשבירות כמו שהקב"ה - אף שהראה עצמו בהר סיני בפני ישראל - לא למטה, שכינה שירדה אף גוף בבחינת כביכול עצמו נתלבש כמו"כ כשהאדם עושה דבר מצוה ומדבק עצמו למעלה, ג"כ לא

ישנה את תפקידו לזכור בריאת גופו.

וזהו "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם וכו' כי לא ראיתם כל תמונה באמת להיות צריך אז התפילה בשעת ואמנם ה'", דיבר ביום מסירות נפש, ולא יעלה על ליבו כלל שמירת גופו, כי גם בשעת נתגשם שהקול הקולות, את רואים העם וכל כתיב תורה מתן כנגד מידה צ"ל מידה אנחנו בשעת התפילה גם וא"כ במקצת, שבשעת קול התפילה צריך האדם לפנות מחשבתו מכל וכל ולא יזכור כלל מעניני גופו, וזהו "ותמונה אינכם רואים זולתי קול" -

פי' חוץ מ'הקול' שהיה קצת תמונה שנתגשם מעט.

]הרה"ק החוזה מלובלין זי"ע[

מצננין לו גיהנוםוקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך )ו, ח(

התפילין בעצמם וכרכו שהניחו זי"ע הקדושים מאבותי ראיתי יהיה שלא וישרים חסידים ודרך לכרכן, לאחרים נתנוהו ולא מצוות )בפרט קדושת תפילין( בזויוֹת עליו ליתנם לאחרים לכרכן ושמעתי עליו. היו ולעול כמו שנפטר מהם חליצתן אחרי מיד מאאמו"ר )בעל ה"דרכי תשובה"( הקדוש זי"ע, בשם הגה"ק בעל בעצמו תפילין "הכורך בירושלמי: דנמצא זי"ע, חיים" ה"דברי נאמן שלנו, בירושלמי זה מצינו דלא והגם גיהנום". לו מצננין הוא כן כי ידע או ראה בודאי אשר זי"ע חיים" ה"דברי עלינו

בדחז"ל, וכל ירא ה' יזהר בזה.

]הרה"ק בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש זי"ע[

הדלקת הנרות צאת השבת לשיטת ר"ת8:58 8:24 7:15

שקיעה יום ו' 7:45 יום ג' 7:43 שבת 7:45 יום ד' 7:42 יום א' 7:44 יום ה' 7:41 יום ב' 7:44 יום ו' 7:41

סוזק"ש ותפילה המוקדמים ביותר השבוע

ק"ש תפילה מג"א: 8:25 9:52

תניא והגר"א: 9:17 10:27

פרקי אבות: פרק ד'

בין הזמנים - המבחן האישי

בס"ד I ערב שבת קודש נחמו י"ב אב תש"ע I בטאון לתורה, חסידות, חינוך והשקפה I יו"ל ע"י קהילות הקודש - אלעד

למודעות, הנצחות, שמחות והערות טל' : 03-9090478 ניתן להשאיר הודעה I פקס המערכת : 03-9094440

למודעות, הנצחות, שמחות והערותטל' : 03-9090478ניתן להשאיר הודעה

פקס המערכת : 03-9094440

ברוכים הבאים בשם ה'ברגשי קודש ובשמחה רבה מקדמים אנו בברכה את פני הוד מעלת כקש"ת מרנן האדמורי"ם האורחים החשובים

כ"ק מרן אדמו"ר מספינקא שליט"אכ"ק מרן אדמו"ר מאנטניא שליט"א

עם בואם לשבות בעירנו לרגל השמחה אשר בחצר הקודש בערגסאזיהא בואם לברכה מרובה ולהרמת קרן התורה, הקדושה והחסידות בעירנו, אכי"ר

המערכת

"יראוך עם שמש"לידיעתך!

מדי שבת בשבתו מתקיים"א חסידישע גישמאקע מנין שחרית"

כותיקין עם הנץ החמהבבית המדרש "קהל חסידים" התחלת התפילה פר' ואתחנן: 4:50

קידושא רבא לאחר התפילה

עקב היציאה לחופשת בין הזמנים, ייצא הגליון הבא לאור אי"ה ובס"ד בערש"ק פרשת שופטים

בפי ישרים I בירורי הלכהבפי ישרים I בירורי הלכה

הרה"ג ר' נתנאל ליב שליט"אמגיד שיעור בביהמ"ד חב"ד

זהירות בעטיפה הטלית גדול - כדי הילוך ד' אמותלבישת הטלית נקראת בכל מקום 'עטיפה', וכפי שקבעו חז"ל את מטבע הברכה "להתעטף בציצית",

אך נחלקו הראשונים האם המצוה נעשית דוקא בעיטוף.

ולדעת והיינו עטיפה גמורה שהיא כעטיפת הישמעאלים. דבעינן עטיפה דוקא, דעת הגאונים: בעל העיטור: א"צ עיטוף כזה. וטעם מחלוקתם: דבתורה לא מוזכרת התעטפות לגבי ציצית, אלא התכסות בלבד )"על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה"(. ומדוע א"כ תקנו חז"ל הברכה בלשון זו:

"להתעטף"? - מוכיחים מכך הגאונים, שהבינו חז"ל שרק כך מתקיימת המצוה. אך הבעה"ט סובר

שרק לגבי אבילות הוזכרה העטיפה לעיכובא )כמ"ש ביחזקאל דא"ל הקב"ה כשמתה אשתו 'לא תעטה על שפם',

ושם מובא: "אמר שמואל, כל עטיפה שאינה כעטיפת כן. יעטה אבל אחר ]שהוא אבל[ ולמדים מזה בגמ' במו"ק כד. שהוא לא

זו, אין הכוונה לעטיפת הישמעאלים, אלא הישמעאלים, אינה עטיפה"(. ומה שקבעו חז"ל הברכה בלשון

לכיסוי הראש, דכך היה דרכם 'לעטוף' את ראשם )בלבד( לעתים בעת עיסוקיהם, בשעת מלאכתם

וכדו'. ודע - דכתב המג"א )סק"ה( דגם הסוברים דבעינן עיטוף גמור, מ"מ די בעטיפה הנמשכת זמן

של "הילוך ד' אמות", שבזה כבר קיים מצות ציצית, ויכול מעיקר הדין להסיר הטלית.

ולדינא: עיקר ההלכה היא כדעת בעה"ט שא"צ כעטיפת ישמעאלים, דכ"פ השו"ע או"ח סי' ח סעי' ב-ג, )וכך נקטו למעשה הגר"א ]מעש"ר אות טו[, והחזו"א ]ארח"ר ח"א עמ' טז[, והגרשז"א ]הליכות שלמה פ"ג[(. אך מצינו

כבר בראשונים )נמוק"י בשם הריטב"א בהל' ציצית לו. והמרדכי( שכתבו שמצוה מן המובחר לעשות

עיטוף גמור. וכן הביא המג"א )סק"ב( בשם האריז"ל, ושישאר כך מעוטף כדי הילוך ד' אמות. והביאו

וגם ידי דעת הגאונים! )ס"ו( הוסיף שכך צריך לעשות )למצוה מ"ה( כדי לצאת המ"ב. ובשועה"ר

)דלא כפסק המחבר( דכך מובא בכל הפוסקים הספרדים. נהגו להתעטף ממש אחב"י הספרדים

כותב אבות[ ]עמ"ס והשפ"א היצה"ר. כח ומבטל החיצונים את מבריח זה שעיטוף קבלה, ספרי בשם הביא שבכה"ח )ולהוסיף

שהציצית היא עול מלכות שמים, והמעוטף לגמרי - חופפת עליו היר"ש על כולו, וכמידת הידיעה בזה, כך מועלת לבטל היצה"ר(.

לסיכום: מעיקר הדין א"צ "עטיפת ישמעאלים" בכדי לצאת יד"ח מצות ציצית, אלא שברוב הפוס' מובא שלמצוה מ"ה, וע"פ האריז"ל, צריך שפיר להתעטף. אלא שסגי בזמן של "כדי הילוך ד' אמות",

שבזה כבר קיים המצוה.

ולזה באנו לעורר העם, דמרוב חיפזון וכו' נמנעים לעתים מלהמתין בעת העיטוף, ומפסידים ענין

גדול זה. דע"פ חשבון הזמן ד"כדי הילוך ד' אמות" הוא 2 או 3 שניות.

החשבון הוא: נחלקו הראשונים מהו שיעור הילוך מיל - י"א 18 דקות )תרומה"ד(, וי"א 24 דקות שעות, 12 היינו דלתרומה"ד מיל. 40 = פרסאות 10 שהוא לאדם שלם יום שמהלך חז"ל דברי בפירוש תלוי )הנ"ל )רמב"ם(,

ולרמב"ם יכול אדם לילך ביום רק 30 מיל( . ולפי"ז זמן הילוך ד' אמות הוא 2 או 3 שניות: כי מיל הוא 2000

אמה, ואם ל-2000 אמה צריך 18 דק' )1080 שניות(, יוצא שכל אמה היא 0.54 שניות )1080/2000(.

וא"כ הילוך של ד' אמות יהיה כ-2 שניות. )0.54 כפול 4(. אך אם נאמר שהילוך מיל הוא 24 דקות,

יצא יותר מזה. ]שליש יותר – ש-24 הוא שליש יותר מ-18, ויוצא שהילוך ד' אמות הוא לא 2 שניות

אלא שליש יותר - כמעט 3 שניות. )2.8(. הערה: הנוהגים לומר "מה יקר וגו'" מילה במילה, ודאי

שישמרו על הזמן הנאות.

עוד בעניני הציצית במאמר הבא בס"ד

"אהבת חינם" - האומנם???

המצוינים, ער" "ליבי גליונות טבא", ה"מרגניתא על והברכה התודה

שאפשר להעלות בהם סוגיות חשובות.

ימי אבילות על חורבן בית מקדשנו ותפארתנו, אשר נשרף בימים אלו,

בעוון שנאת חינם, שטן זה עדיין עומד ומרקד בינינו, בפילוג בין המחנות

של ציבור החרדים, וכל הצרות עין שבין אחד לשכנו, וכ"ז במקום לשמוח

בית בונה אחר כשציבור הכלל, ושמחת היחיד חבירו, שמחת בשמחת

מדרש וכד', אשר היה צריך למלא אותנו בשמחה עצומה שעוד קהילה

נבנית, ונפתח עוד כולל, ולשמוח בשמחת השני, ולב יודע מרת נפשו.

והנה ראיתי בהרבה מקומות שמתבטאים שבימים אלו החובה להתחזק

ביתר שאת וביתר עוז ב"אהבת חינם", כדי לתקן את שורש החטא והפגם

של "שנאת חינם".

שאין מופלג מאוד, שאמר להעיר מה ששמעתי מתלמיד חכם וברצוני

ביהדות מושג של "אהבת חינם". וכי לאהוב יהודי זה חינם??? והרי הוא

בן אברהם יצחק ויעקב! והלא הקב"ה בחר בו להיות חלק מעם סגולה,

חלק מכלל ישראל! הלזאת יקרא חינם? וכי כאשר אח אוהב את אחיו זוהי

"אהבת חינם"? והרי המציאות הטבעית היא שיהודי יאהב יהודי אחר בלא

שום שינוי בין עדה וחוג.

ועל כן, בואו ונתחזק בימים אלו באהבת ישראל, לידע מעלתו של יהודי,

בין גדול של אהבה בחיזוק נתחזק זה ובכוח ישראל, כלל מעלתם של

אחד לשני, ובאופן של ממילא יתבטל המושג של "שנאת חינם", דוודאי

שלשנוא את חבירו זהו "חינם", שאין לכך שום הצדקה.

ואפילו אם חבירו פגע בו, שיש אופנים עפ"י הלכה שאין צריך למחול לו,

מ"מ השנאה היא חינם, שאין לו היתר עפ"י הלכה לשנוא אותו.

שנאת רשעים, שמותר לשנוא, זהו רק על המעשה, כמו שאמרו ואפילו

חכמים עה"פ "יתמו חטאים מן הארץ" - יתמו "חטאים" ולא "חוטאים".

שהוא השנאה כל ואדרבה, היא, גבוה מעל גבוה יהודי כל מעלת אבל

זה, יהודי אל לו שיש האהבה מכח נובעת הרשעים מעשי את שונא

שרוצה שגם הוא יתנהג בדרך התורה ויתקרב אל השי"ת.

ה"אהבת קדישא הסבא מרן כ"ק על שראיתי נפלאה בעובדא ואסיים

כל לקרב רגיל שהיה בקודש, הנהגתו שכידוע, זי"ע, מויז'ניץ ישראל"

יהודי ויהודי, ואפילו הנראים כפשוטים ביותר, ואפילו הנראים גרוע מכך,

ושאלו המקורבים לרבי זי"ע, הייתכן, לקרב ולאהוב אנשים רחוקים כ"כ,

וענה להם הרבי זי"ע: "מטב לי להיכשל מאה פעמים באהבת חינם, מאשר

להיכשל פעם אחת בשנאת חינם!"

בברכות עד בלי די

שמעיה ברי"ם

*איך קורעים את רוע הגזירה?

אשר חשוב עניין ער", "ליבי והחשוב היקר בעלון כאן, לעורר רציתי

חסר בציבור, והוא דזה כמה שבועות שמאות )ואולי אלפים( מאבותינו

ורבותינו הק' נתונים בצער איום שא"א לשער, כאשר באו רשעים וחופרים

את קבריהם, ומשליכים עצמותיהם כדומן על פני האדמה ר"ל. וכ"ז אך

ורק בגלל העוונות שלנו, כדאיתא ביבמות סג ע"ב: "בעוון חיים - מתים

מתחטטין".

זאת שזוכרים האנשים הם מאוד מעט מ"מ לכולם, ידוע שכ"ז ואעפ"י

ומתפללים ע"ז ומרגישים באמת צער לנוכח הנ"ל. וכי בשביל שהעיתונים

לא עושים מזה עסק כ"כ גדול - אנו צריכים להתפתות אחרי הבליהם?

ועיי"ש ברש"י שכתב שבאה עליהם זו הגזירה להתאבל בה, ע"כ. נמצא

דכל המטרה של גזירה זו היא שאנו נתאבל בה, ואיך יתכן שנסיח דעתנו

מכל זה?

זו של להרגיש למידה להגיע איך אפשר לחזו"א ושמעתי שאחד שאל

בצער חבירו, וענה לו שיתפלל עליו, וע"י זה תבוא ממילא ההרגשה של

השתתפות בצערו. וכמו"כ כאן, וודאי מוטל על כל אחד ואחד להתפלל

מדי יום ביום על הגזירה הנ"ל מעומקא דליבא, ולכוין בברכת ולמלשינים,

וכן אפשר לומר התפילה שתיקן הגר"ח פלאג'י זי"ע, וממילא תכנס בליבו

והגלות. החורבן בצער להצטער המיועדים האלו בימים ובפרט הדעה.

ויה"ר שישמע הקב"ה תפילתנו ונזכה לתשועת עולמים בב"א.

א. פ.

*"פירצה קוראה לגנב"

על ובפרט טוב, בכל המלאים המיוחדים הגליונות על לכם תודות רוב

שבפרט והשקפה, חיזוק בדברי שמלא ַאָמָנה" "ְמַפֵלס הנפלא המדור

ויה"ר שתזכו ודבר בעתו מה טוב. עייפה בדורנו הם כמים קרים לנפש

להמשיך ולהגדיל תורה ולהאדירה.

זי"ע, ויטאל ר"ח בשם מהחיד"א הובא חוקת פרשת שב"ק בגליון א. דנצחון האדם - ואתה תשופנו עקב" ראש, ישופך "הוא הפסוק לפרש

"הוא וזהו בראשיתה, מיד במלחמה, כשמתחיל הוא היצר במלחמת

ישופך ראש". אמנם אם בראשית המלחמה לא נלחם כראוי ונכנס היצה"ר,

אזי הנצחון הוא של היצה"ר, וזהו "ואתה תשופנו עקב".

"לפתח הפסוק בפירוש זי"ע הגר"א משם מטו זה דכעין להוסיף ויש

רובץ". "חטאת - ליצר–הרע "פתח" נותן דכשהאדם רובץ". חטאת

דהצלחת האדם במלחמת היצה"ר היא רק כשאינו נותן לו "פתח" כלל.

אכן כשנותן פתח - שוב "חטאת רובץ". וכמליצת חז"ל: "פירצה קוראה

לגנב". וב'אהל יעקב' למגיד מדובנא האריך בזה בדברים נפלאים.

ב. בגליון שב"ק פרשת בלק נתבאר ששורש התגברות כח בתי–המשפט והבג"ץ הוא מצד שהיחס שלנו אליהם אינו כפי שראוי להם, ואילו אצלנו

היה שלילי - לא היה כוחם גדול כ"כ. והובא בשם תלמידי החת"ס לפרש

כן בפסוק "לא תתעב אדומי כי אחיך הוא", שאחיך הוא הגורם לכך. ויש

שומרי שאינם אלו שאצל דמה מבריסק, מהגרי"ז ידוע דכעי"ז לציין

תומ"צ שומרים יום–הכיפורים - הוא לא בגלל שיוה"כ חשוב אצלם, אלא

נראה ועדה"ז מאוד. ומוחזק ושמור קדוש הוא יוה"כ שאצלנו משום

דמה שהרחוקים בדורנו הגיעו בכל עניני צניעות והיפך הקדושה לדיוטא

תחתונה כגרועים שבאומות רח"ל, הוא ג"כ הוכחה שאצלנו צריך חיזוק

בזה, ואילו היינו מתחזקים יותר בזה - היה זה משפיע עליהם.

בברכת התורה

רפאל ברוך טולדנו

*מבקשי רצונך

לב מעורר הוא כן כשמו אשר ער", "ליבי הטהור הגליון מערכת כבוד

ישראל לאביהם שבשמים.

אני תושב תל אביב - יפו, ויש אחד מתושבי אלעד הי"ו שמביא לי עלון

זה, ופשוט לקרוא ולהתענג. חזקו ואמצו.

א. מצו"ב תשובותי על השאלה מגליון 60.ב. כיצד אוכל לקבל גליון זה על ידיכם בקביעות?

ג. איפה ניתן להשיג את ספרו החדש של הגרי"ב ואזנר שליט"א?אשמח אם תוכלו להשיבני במס' הטלפון הרשום מטה.

על החתום

שמעון חיראריבן לאאמו"ר הגר"י שליט"א

תל אביב - יפו

*

לענין חוף הרחצה בים ת"א - 'שרתון'גמור דחיוב - תורה דעת דעתי גיליתי כבר

חז"ל שאמרו האיסור בכלל והוא מזה, למנוע

ב"ב נ"ז - לענין מש"כ 'ועוצם עיניו מראות ברע'.

לספק עצמו להכניס אסור ספק, רק יהי ולו

איסור - הוא ובני ביתו - ולכל הנזהר בזה ישכון

בטח ורענן וטוב. באעה"ח סיון תש"ע

שמואל הלוי ואזנר נתן גשטעטנער

אליהם הדרך אשר בחופים הרחצה הגדולה, הפירצה בדבר בזה באתי פרוצה, וכמו חוף הנפרד שרתון וכיו"ב, אשר הדרכים אליהם בחזקת סכנה ממש ד' יצילנו, והדבר כואב ומכאיב לכל אשר ירא וחרד לדבר ד', ואוי לנו שכך עלתה בימינו שצריך להתריע בכגון דא גם אל שלומי אמוני ישראל, וזה מעשה שטן לאבד ח"ו כל חלקה טובה וכדברי קדוש ד' רבנו יונה, "ומה הועילה בכל קנייניה

אם רעה בעיני אדוניה" וגם הנשים מוזהרין בזה כידוע בספר החינוך שפ"ז.

וחלילה חלילה לנסוע ולארגן הסעות לחופים כאלו. וחובה גמורה לברוח מזה כבורח מן האש, ולהזהר ולנסוע רק לחופים הכשרים מכל הצדדים ואשר הוכשרו

ואושרו ע"י גדולי ישראל, והיה מחניך קדוש וטוב לנו בזה ובבא.

הכותב וחותם למען יסוד קדושת וטהרת ישראל

שמואל באאמו"ר גאון ישראל מוה"ר שלמה זלמן אויערבאך

הרב ש. י. נסים קרליץ

רמת אהרן רח' ר' מאיר 6, בני ברק בס"ד, יום עש"ק חוקת תשס"ט

לפי המצב כעת אין מקום להתיר לרחיצה שרתון בחוף להשתמש דברים לארגן שאסור ומובן בים

כאלו. נסים קרליץ

מפי כתבם מכתבים למערכת

אכילת עפר - האומנם? דף היומי יום ב ]שבועות כב[

גבגמ': א"ר שבועה שלא אוכל ואכל עפר פטור. כמה ענינים באכילת עפר - הנה יש לחקור: האם אכילת עפר אכילה היא? האם אסור לאכול עפר בשבת? האם אסור לאכול עפר

בחול? האם עפר משביע את האדם? האם יש באכילת עפר משום בל

תשקצו? איזה עם היו אנשיו טועמים עפר כנחש? האם נחש - שעפר

לחמו - אוכל גם דברים אחרים? והאם אוכל סתם עפר? - והרי ליכא

מידי דלא רמיזא באורייתא.

בגמ' הנ"ל למדנו שאם - האם אכילת עפר - אכילה היא? נשבע אדם שלא יאכל ואח"כ אכל עפר פטור, משום שעפר לאו בר

אכילה הוא כדפרש"י, כ"ה לגירסת רש"י. אך הר"י מיגאש גרס: אמר

רבא, שבועה שאוכל ואכל עפר פטור, והיינו שנשבע שיאכל ואכל עפר,

שלגירסת הריטב"א וכ' עפר, אכל שהרי שבועתו שקיים לפי פטור

רש"י בכגון דא שנשבע שיאכל ואכל עפר חייב, דס"ל שאכילת עפר

אינה אכילה. וראה ברש"ש שהקשה דלרש"י מה החידוש בזה שאכילת

שנחשבת הוא החידוש מיגאש להר"י התינח אכילה, הווה לא עפר

אכילת עפר לאכילה, ותירץ דהיות ואיתא )בשבת הובא לקמן( שיש

באכילת עפר משום רפואה, ע"כ קמ"ל דאפ"ה לא הוי אכילה.

איתא בשבת )קיג(: בעא האם אסור לאכול עפר בשבת? - מיניה רבי מרבי ישמעאל בן רבי יוסי, מהו לאכול אדמה בשבת, פי' סוג

אדמה מסויים שיש באכילתה רפואה, מי גזרו בה משום שחיקת סמנים

כשאר רפואה או לא, א"ל וכי בחול מי הותרה, שאף בחול אסור מפני

שמביא לידי חולי, והיינו שמעלי להאי וקשה להאי.

אף וכפי שחזינן - החול? בימות עפר לאכול אסור האם בחול אסור מפני שמביא לידי חולי, ומביאה הגמ' שם מעשה באדם

שאכל עפר ואח"כ אכל שחלים, ונקלטו השחלים בעפר שבגופו וגדלו

במעיו עד שהגיעו ללבו ומת, ומשמע מהגמ' דל"ד מין עפר ההוא מביא

לידי חולי, אלא דכל מין עפר מביא לידי חולי, וכמעשה שהיה. ואיתא

בכתובות )ס( דאכלה גרגושתא הוו לה בני מכוערי, ובאוצר המדרשים

ולעיניים, לראש, קשה באדמה, נאמרו דברים ה' איתא: קעג( )עמ'

וראה לקמן שגם ומתשת כח הרגל. ומיבשת החלב, פנים, ומוריקות

מבטלת כוח הדיבור.

האם עפר משביע את האדם? - איתא במד"ר )בראשית מב(: מעשה בר"א בן הורקנוס שהלך לריב"ז ללמוד תורה, והיה אוכל קוזזות

אדמה עד שעשה פיו ריח רע. וראה במרדכי )ב"ק רב( שכ': אמרו על

ר"א בן הורקנוס שהיה אוכל עפר על שלא היה רוצה ליהנות. ובשלה"ק

)שבועות נר מצוה( כ': בודאי היו בני עליה בישראל שאכלו עפר ולא

רצו ליהנות, כעובדא דיונתן בן עמרם בפ"ק דבתרא )ח(, וכרבי חנינא

בן דוסא )ברכות יז(, וכראב"פ )מגילה כח(.

האם יש באכילת עפר משום בל תשקצו? - בתבואות שור ונוטה יש באכילת עפר משום איסור בל תשקצו, דן אם יג א( )יו"ד

דאין בכך איסור, ומביא ראיה מסוגיין דבעי רבא שבועה שלא אוכל

עפר ואכל עפר בכמה, ולהסוברים דבל תשקצו מדאורייתא היא, הא

לא חיילא האי שבועה, דהרי נשבע הוא שלא לעבור אדאורייתא, אלא

מכאן ראיה דאין בזה איסור בל תשקצו, ע"כ. ויש להוסיף דמחז"ל הנ"ל

ג"כ חזינן שאין בזה איסור דבל תשקצו.

איזה עם היו אנשיו טועמים עפר כנחש? - איתא בגמרא )שם פה(: למה נקרא שמם חיוי, אמר רב פפא לפי שהיו טועמין את

הארץ לאיזה דבר היא ראויה, כחיויא שמאכלו עפר, ובפשטות הכוונה

הכוונה דאין כ' בתוס' שם אך כנען, מבני חיוי שהיו לאומה ששמה

לחיוי מז' עממין אלא לבני שעיר דאיקרי חיוי, כדכ' בת צבעון החיוי. האם הנחש אוכל גם דברים אחרים? - איתא ביומא )עה(:

מעדני כל אוכל אפילו אמר חד אסי, ורב אמי רב לחמו, עפר נחש

עולם - טועם בהם טעם עפר, וחד אמר אפילו אוכל כל מעדני עולם

- אין דעתו מיושבת עליו עד שיאכל עפר. הרי שנחש אוכל אף דברים

אחרים, ולחד מ"ד אף מרגיש טעמם.

איתא במד"ר )בראשית כ(: האם הנחש אוכל סתם עפר? - ויורד עד שהוא מגיע לסלע אמר ר"ח, לא עפר מכל צד, אלא בוקע

ושומט גידין של אדמה ואוכל, הרי שאינו אוכל סתם עפר. ובגמ' הנ"ל

יורד - מזונותיו עמו, לגג לא משמע הכי, דאיתא שם שהנחש עולה

למטה - מזונותיו עמו.

אכילת עפר מבטלת כוח הדיבור - בס' תולדות יצחק )לדודו נזכר בקללת הנחש שיהיה לא כ' דקשה למה ג( של הב"י בראשית

ונראה שאחר שקילל אותו אילם, שהרי קודם לקללה מצינו שדיבר.

שיאכל עפר, בכלל זה האילמות, שמי שיאכל עפר ולשונו לועסת עפר

- א"א שידבר, שלשונו תהיה עבה וגסה ועפרוריית. ובכך מפרש מה

שאיתא )ב"ב טז( שאמרו עפרא לפומיה דאיוב על שאמר דבר שאינו

הגון, שהרי מי שאוכל עפר אינו יכול לדבר, וע"כ טוב שיאכל עפר ולא

יוכל לדבר.

בעמדינו הזאת לעת דיומא, בענינא דברינו ונסיים - בעתו דבר בשבת נחמו, ימים ספורים אחר ת"ב. הנה כתוב באיכה )ג( יתן בעפר

בא עד לעושהו שישתחווה דהפי' באב"ע וכ' תקווה, יש אולי פיהו

העפר בפיו, ובזה אולי יש תקווה להיגאל. וראיתי מפרשים בזה באופן

נפלא, דהכוונה שיתבונן האדם בנחש שמאכלו עפר, כעונש אשר דיבר

דברים מיותרים, ויקח האדם מוסר השכל מכך להימנע מלדבר דברים

ע"כ. הזה, המר הגלות מן לצאת תקווה יש ובכך ואסורים, מיותרים

ויתכן בכך לפרש מה שאמרו עפרא לפומיה דאיוב, דהיות שדיבר איוב

דברים מיותרים, אמרו עפרא לפומיה שהיה לו ללמוד מהנחש שהעפר לחמו.

היתה לראש פינה עירנו פינה". לראש היתה הבונים מאסו "אבן היתה ייסודה, בתחילת ולתהילה, לשם המפוארת

שעתידה וחרדית דתית לעיר מייסדיה ע"י מיועדת

הקווים בשמירת שיסתפקו רדוד, יהיה הרוחני

תורה?! של עיר שתהיה אבל היהדות. של הכלליים

עיר של יראה?! עיר של חסידות?! עיר המשגשגת לא

משגגת אלא הבונים, כמחשבת גשמית מבחינה רק

ברוחניות, עולה מעלה, עד שמתקיים בה סיפא דקרא

"היתה לראש פינה"?! - לזאת לא פיללו כלל!

מדרשיות ובתי כנסיות בתי מלבד הפורחים בה ומפארים את רחובות העיר

ישראל, שבטי יחד ופינה, פינה בכל

זה - המזרח עדות בני ליטאים, חסידים,

עירנו את מעלים יחדיו כולם זה, בצד

את ממלאים עוד החשובה. למדרגה

מצויינים אברכים כוללי המדרשיות בתי

העמלים בתורת ה', מי בעיון ומי בבקיאות,

מי בהלכות שבת ומי בהלכות איסור והיתר. אף ישיבות

שטיפחה הטהרה גידולי בעירנו, מתנוססות קדושות

וריבתה אלעד בתלמודי התורה - גדלים ומגיעים כבר

לזמן של לימוד בישיבות הק'. רבנים גדולי תורה ויראה

מעטרים את קהילות הקדש בעירנו, ומורים לעם ה' את

יעשון, אשר המעשה ואת בה ילכו הדרך את ה', דרך

ומעלים את הקהל הקדוש לפסגות, הן באהבת התורה,

הן בדקדוקי הלכה, הן בבין אדם למקום, הן בבין אדם

לחבירו.

תושב אלעד המסתופף בקהילות הקדושות שבה "הוראת של "בדיעבד", של יהודי איננו גווניה, לכל

אינו "לכתחילה"! של אלא הדחק", "שעת של שעה",

נהנה אלא הפסיד", לא "המקיל את בדווקא מחפש

ונושאי ערוך השולחן בעלי מרובתינו ברכה לקבל

כליהם המורים "והמחמיר תבוא עליו ברכה".

לדבר החרדים אלעד תושבי זכינו, בחינם לא

להשתתף לעבירה, - איש" ממנו נפקד "לא אשר ה',

המרימים "נחשונית", לגבולנו והנראה הסמוך בפארק

ידם בגאווה ובוז בשבתות קודש, ואכן כך יאה וכך נאה

לציבור מרומם דעירנו "אלעד" למחות בפושעים הללו,

לכל הפחות ברגלם אשר לא תדרוך שם.

• • •הקדוש בציבור המזלזל הוא מי כן, אם ברור לא הסעיפים, על הפוסח רדוד לציבור ומחשיבו שלנו

עדיין מצויה "אלעד" שעירנו סבור אשר זה הוא מי

רדודה יהדות כאן לשתול שקיוו מייסדיה של בכיוון

ח"ו, מי הוא זה שאינו מבין שציבור קדוש זה לא יסור

להוראותיהם של זקני הדור שליט"א.

ובכן, כאשר מרן בעל "שבט הלוי" שליט"א, ואתו עמו הגאון הגדול בעל "להורות נתן" שליט"א, מפרסמים

בזה הלשון: לענין חוף הרחצה בים תל אביב - "שרתון", כבר

גיליתי דעתי דעת תורה, דחיוב גמור למנוע מזה, והוא בכלל האיסור שאמרו חז"ל )בבא בתרא דף נז( לענין מה שכתוב "ועוצם עיניו מראות ברע" ולו יהיה רק ספק, אסור להכניס עצמו לספק איסור - הוא ובני ביתו - ולכל הנזהר בזה ישכון בטח ורענן וטוב. עכ"ל הכרוז דנפיק מפום ממלל רברבן. יש שאולי קדים שדופות שמועות ביד כח מה ובכן,

יהיה חשוב ציבור שבקרב זאת שמע מי וכי מתירים,

גמור "חיוב ההוראה: של ה"וודאי" שיניח מאן–דהוא

למנוע מזה", ויתלה את עצמו בדברים פורחים באוויר

יש שמועה האם וגם - שיסמוכו?! מה על להם שאין

שאומרת שיש מי שמחייב לנסוע לשם רח"ל?

לפיכך ראוי למחות ביד אלו שמטעים את חברת "אגד תעבורה" לסדר מסלול נסיעה לשרתון. אנו רואים

בזה פגיעה בכבוד הרבנים הגאונים ראשי העדה שליט"א,

ואנשי בציבור הקדוש תלמידי חכמים חסידים פגיעה

מעשה של עירנו עיר התורה הי"ו, אנו רואים בזה זלזול

באינטליגנציה הרוחנית של כלל ציבור החרדים לדבר

ה', אשר רוצים להונות אותם - משל אינם מבחינים בין

"תכלת" ובין "קלא אילן". הרי כבר הוכיחו תושבי עירנו

מוכנים שאינם העיר פרנסי עם בבד בד

"יידישקייט", בעניני "לוקשין" לקנות

והשליכו מעירנו את כל הזמרים המזייפים

שירה", ב"ערבי היהודית הנגינה את

שונות. ופרצות מכשולות בהם הטומנים

יוכלו לא מרכולתם שאת להם הוברר

מתעלה התעלה, הציבור בעירנו, למכור

לתפארת. יתברך השם בעזרת ויתעלה

ואם כן, מה ראו לשטות זו להציע תחבורה לחוף אשר

הוראה ברורה וחד משמעית קיימת למנוע ממנו.

למיניהם: היועצים לכל הקריאה יוצאת ומכאן שהשמיענו כפי להיטיב, תתמקדו מאתנו, הרפו אנא

"חדלו - היטב" "למדו חזון: בשבת ישעיהו ה' נביא

בהבנת להתאמץ ונא נא להרע, להפסיק הרע",

הרוחנית, אשר אלעד את מפת היטב וללמוד הנקרא,

בדרך היתה בנייתה - בשעת הבונים" "אבן מאסו אם

עלתה כפורחת והיא הי"ת שעזרנו הרי מאד, רדודה

ולתורתו לה' נאמנים פירות ניצה, הבשילו אשכלותיה

בהיתרים, בפושרים, בהטעיות, מתפשרים אינם אשר

באוויר, פורחים בדברים בשמועות, בהווה–אמינות,

בקורי עכביש, אלא בונים את הנהגתם על מסלול בריא

"היתה - אכן וברורה, אמיתית תורה דעת על וחזק,

נפלאת היא זאת, ה' היתה "מאת - פינה"! אכן לראש

בעינינו"!

ומכאן יוצאת הקריאה לכל היועצים למיניהם:אנא הרפו מאתנו, תתמקדו להיטיב, "למדו היטב - חדלו הרע", להפסיק להרע, נא ונא להתאמץ בהבנת הנקרא, וללמוד היטב את מפת אלעד הרוחנית!

פלאות עדותיך שאלה מן הפרשה

ובמקהלות שמחות בקהילות הקודש

ובמקהלות שמחות בקהילות הקודש

פלאות עדותיך שאלה מן הפרשה

פלאות עדותיך שאלה מן הפרשה

ופט

י ופ

ק :

ספו

ד

ברכת מזל טוב שלוחה בזאת לבעלי השמחות הי"ולרגל השמחה השרויה במעונםהרב אשר זעליג טאבאק שליט"א

הרב צבי פדר שליט"אשמחת ה'שלום זכר' תיערך בביהמ"ד סערט ויז'ניץ

בהולדת הבן שיח'

הרב ברוך ויינברגר שליט"אשמחת ה'קידושא רבא' תיערך במרכז חסידי ויז'ניץ בב"ב

הרב יחיאל וועג שליט"אהרב שלמה זלמן לנדאו שליט"א

שמחת ה'קידושא רבא' תיערך בביהמ"ד קהל חסידים

הרב שלמה פוירשטיין שליט"אשמחת ה'קידושא רבא' תיערך במרכז חסידי ויז'ניץ בב"ב

הרב יששכר פורייס שליט"אשמחת ה'קידושא רבא' תיערך בביהמ"ד ספינקא רח' רש"י בב"ב

הרב ברוך משה שרף שליט"אשמחת ה'קידושא רבא' תיערך במרכז חסידי ויז'ניץ בב"ב

בהולדת הבת תחי'

הרב אברהם צבי אנגל שליט"אובנו הבה"ח כמר נתן ני"ו

שמחת ה'בר מצוה' תיערך ביום שלישי ל' אב אדר"ח אלולבאולם הכינוסים ויז'ניץ

בהיכנס הבן בעול תורה ומצוות

הרב זאב דוב איימר שליט"א

בנישואי הנכדה בשעטומו"ציזכו לרוב נחת דקדושה מתוך שפע הצלחה אמן

ביהמ"ד דחסידי בעלזא מכנובקאבנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א

ברכה לראש משבירבלב מודה הננו לברך את האי גברא חשיבא ויקירא, גומל חסד

בכל מאודו, ליבו רחב כאולם לכל דבר שבקדושה, ה"ה

הרה"ח ר' מרדכי אייזן שליט"איו"ר ארגון החסד "חסדי מרדכי"

ואתו עמו בנו היקר העוסק בצרכי ציבור באמונה

הרב פנחס אייזן הי"ועל הסיוע הנדיב לתושבי עירנו לקראת חג הפסח הבעל"ט

ימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה, ויהי נועם ה' עליהם שתשרה שכינה במעשי ידיהם, מתוך שפע ברכה והצלחה

בברכה, רבנן ותלמידיהון

בשבח והודיה להשי"תעל כל הטוב והחסד אשר גמלני

בהולדת בתי למזל טובאתכבד להזמין את כל מכרי וידידי הי"ו

לשמחת ה'קידושא רבא'שתיערך בס"ד בשבת זו בביהמ"ד קהל חסידים בעירנו

זמן תחילת התפילה בשעה 9:00

ובשמחתכם אשיב לכם כגמולכם הטוב

ידידכם

שלמה זלמן לנדאו

שגמלני כל טובבשבח והודיה להשי"ת על כל הטוב אשר גמלני

"ועל ניסיך וטובותיך"אתכבד להזמין את כל מכרי וידידי הי"ו

לשמחת ה'קידושא רבא'שתיערך בס"ד בשבת זו בביהמ"ד קהל חסידים בעירנו

סיום התפילה בשעה 11:30 )משוער(

ומי שגמלני טוב, הוא יגמלכם כל טוב סלה

ידידכם

מרדכי טיגרמן אודה ה' מאוד בפיבשבח והודיה להשי"ת על כל הטוב אשר גמלנו שהחיינו

וקיימנו והגיענו ליום היכנס בננו היקר

כמר נתן ני"ובנועם עול תורה ומצוות

אתכבד בזה להזמין את כל מכרי וידידי לשמחת הבר מצוה, אשר תיערך בעזהשי"ת ובשעטומו"צ ביום שלישי ל' אב, א' דר"ח אלול

תש"ע, באולם הכינוסים ויז'ניץ רשב"י 34 בשעה 8:30 בערבובתת ה' שמחה באהליכם ישמח ליבי גם אני

ידידכם

אברהם צבי אנגל

השאלה מגליון 59 פרשת חוקת:של ממונם על הקב"ה שחס מצד הוי בעירם" "ואת דמ"ש לרש"י לו מנין

ישראל, דילמא משום צער בעלי חיים.

תירוץ א: דרש"י לא סבר שצעב"ח דאורייתא הוא, ע"כ הטעם משום הוא שהתורה חסה על ממונם של ישראל. )דברי שפטיה(

ואת כתב )ולא ישראל, של בהמות דהיינו "ובעירם" מדכתיב ב: תירוץ )הרב צעב"ח. משום ולא הוא ישראל של ממונם דמצד ש"מ הבהמות(,

טולדנו(

ישראל. נס לבהמות, רק משום חביבותן של הקב"ה לא עושה ג: תירוץ א"כ הנס נעשה מפני שחס על ממונם של ישראל ולא משום צעב"ח. )משנת

אברהם על ספר חסידים(

תירוץ ד: מכיון שהעם התלונן על אבדן ממון, )- "למות שם אנחנו ובעירנו"( ולא על צער הבהמות, מסתבר שכוונת הפסוק "והשקית את העדה ובעירם"

גם בענין ממון, ומכאן שחס הקב"ה על ממונם של ישראל. )באר בשדה(

תירוץ ה: איתא במדרש: "ואת בעירם - לרבות שאר בעלי חיים כגון עופות וכו'". ואי מצד צעב"ח - פשיטא, דמה לי בהמות מה לי עופות, ועכ"ח דהטעם

משום שחס הקב"ה על ממונם של ישראל.

יעקב צבי הרב גרשטנקורן מרדכי הרב גרבר, מנחם פרץ הרב השיבו: רוזנבוים.

השאלה מגליון 60 פרשת בלק: תפילין בלא ק"ש הקורא כל והלא לתפילין. ק"ש שהקדים ברש"י איתא

כמעיד עדות שקר.

תירוץ א: דסבר דכשקורא קריאת שמע ודעתו ללבוש אחר כך תפילין - לא חיישינן בזה לעדות שקר. )שו"ת האלף לך שלמה בשם החוזה מלובלין זי"ע(

תירוץ ב: יש גורסין ברש"י תפילין ואח"כ ק"ש. )שו"ת תירוש ויצהר(לקבל שמע קורים בקומם שמיד חסידים למנהג ראיה "מכאן ג: תירוץ

עול מלכות שמים, ועל קריאת שמע התכוון רש"י". )שו"ת בית יצחק ]או"ח סימן יז[(.

מהות סדר לפי אלא בפועל, הקיום סדר לפי כותב לא רש"י ד: תירוץ )נאות שניהם. כולל ותפילין דיבור, - קריאת שמע - מעשה, ציצית המצוה

דשא(

תירוץ ה: באופן שאנוס - דאין לו תפילין, יקרא ק"ש ולא יאחר זמנה. תירוץ ו: בשבת לובשים ציצית וקוראים קריאת שמע ואין מניחים תפילין.

)בית ישראל(

תירוץ ז: רש"י דקדק לחטוף בלא סדר, והוא כאשר יש מלחמת היצר וקורא ק"ש כנגד יצרו. )בית ישראל(

השיבו: הרב שמעון חירארי מת"א, הרב מרדכי גרשטנקורן והבה"ח שלום נייהוז מב"ב.

השאלה מגליון 61 פרשת פנחס:למה בהוספת יד לסמיכה ליכא משום בל תוסיף.

תירוץ א: בל תוסיף זה רק על מצוה מתרי"ג מצוות הנוהגת לדורות, משא"כ סמיכה - זו דמצוה לשעה בלבד.

תירוץ ב: האיסור בל תוסיף הוא כשמוסיף בכמות, אולם אם מוסיף באיכות וכן אצל משה שרצה להשביח את הסמיכה של יהושע. )בשם - אין איסור.

הגאון מרוגטשוב זי"ע(

תירוץ ג: מצוה ששמענו מפי השליח - מרע"ה יש בה בל תוסיף, דהוספה - יתכן ומגרעת היא, אבל מרע"ה ששמע מפי הגבורה, א"כ לפי דעתו אין כאן

גירוע וליכא בל תוסיף.

תירוץ ד: משה רבינו ביקש מהקב"ה שימנה מנהיג בישראל, ונענה בתפילתו שיסמוך על יהושע. ואין זה בגדר ציווי אלא רק בגדר שנתקבלה בקשתו. (

השיבו: הרב מרדכי גרשטנקורן והרב אהרן לוינגר.

בית המדרש וכולל אברכים בערגסאזבנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א

ברכת מזל טובשלוחה בזה מעומק לבנו קדם ידידנו עוז, גברא יקירא, בנן של גדולים וטובים, מרביץ תורה ויראה בכמה היכלי ישיבות, מוהל מומחה, איש

האשכולות, רב פעלים לחסד, מסור בלב ובנפש לבית מדרשנו, ה"ה הרה"ג

מוה"ר שלמה זלמן לנדאו שליט"אלרגל שמחת הולדת הבת שתחי' במז"ט ובשעטומ"צ

יזכה יחד עם ב"ב לגדלה לתורה לחופה ולמעש"ט, ויזכה לרוות נחת דקדושה מכל יוצ"ח ומכל תלמידיו שיחיו, מתוך הרחבת הדעת וכל מילי דמיטב

כעתירתמתפללי ביהמ"ד אברכי הכולל

מעומקא דליבאנשגר בזאת ברכת מזל טוב

להאי גברא רבא, חשיבא ויקירא, כל חפצו ופעולותיו למען הרבות כבוד שמיםמעורר ליבותיהם של ישראל לאביהם שבשמים ולעבדו בלבב שלם, הוד כקש"ת

כ"ק מרן אדמו"ר מבערגסאז שליט"אלרגל שמחת נישואי בנו בשעטומו"צ

יזכה לרוב נח"ר דקדושה ולשפע שמחות עד בלי די* * *

בלב כואב ודואב נשגר בזה כוס תנחומים להאי גברא יקירא, האברך החשוב

הרב ברוך יצחק רובין שליט"אולמשפחת הרב גבריאל פדר שליט"א

על השבר אשר עלה בחלונם עם פטירת אמם החשובה ע"ההמקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון, ובבנין ירושלים תנוחמו

המערכת

מערכת "ליבי ער" מודה מקרב לב לידידנו

הרב יששכר פורייס שליט"א על נדבת ליבו לזיכוי הרבים בהוצאת הגליון

לרגל שמחת ליבו

בהולדת בתו בשעה טובה ולמזל טוב יצו ה' אתו את הברכה לרוב נחת והצלחה

ביהמ"ד וחצר הקודש בערגסאזבבס"ד ערש"ק ואתחנן - נחמו תש"ע

ברוכים הבאים בשם ה'ברגשי גיל והדרת קודש מקבלים אנו את האורחים הדגולים שבאו לחון את פני העיר ויאצילו מהודם, בראשם חותן רבינו, האי גברא רבה, כהנא קדישא, מזקני האדמורי"ם

כ"ק מרן אדמו"ר מספינקא שליט"אבני ברק

ואבי הכלה, האי גברא רבה, הרב הצדיק חו"פ

כ"ק מרן אדמו"ר מאנטניא שליט"אוכל הנלווים אליהם

ואת כל שאר האורחים שבאו להשתתף בשמחת כ"ק רבינו שליט"א בשבת קודש זו - שמחת העליה לתורה של בנו המהולל, המופלג בתויר"ש, שמו מפארים, בנש"ק

כמר מרדכי שליט"אובכן יתברכו האורחים מפתח תקוה ומחוצה לה, המגיעים אי"ה במוצש"ק לשמחת ה"פאר–שפיל"

ברכנוכם מבית ה'

ביהמ"ד בערגסאזבס"ד ערש"ק ואתחנן - נחמו תש"ע

סדר הזמנים בשבת ה"אויפרוף" הבעל"טמנחה בערש"ק אי"ה בשעה 7:15 ולאחמ"כ קבלת שבת - בבית מדרשנו

עריכת השולחן בליל שב"ק של האדמורי"ם שליט"א בצוותא באולם הכינוסים "ויז'ניץ" רח' יונתן בן עוזיאל 34 - בשעה 11:00

הולכת החתן שיחי' אי"ה בצפרא דשבתא מבית רבינו שליט"א, רח' רבי יוסף קארו 12, בשירה וזמרה כנהוג - בשעה 8:50

תפילת שחרית בבית מדרשנו - בשעה 9:00 בדיוקמנחה וסעודה שלישית, באולם הכינוסים הנ"ל - בשעה 7:00

ולאחריה שמחת ה"פאר–שפיל" בליווי כלי זמר כנהוג - בשעה 9:00

"שמחו בה' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב"היות והזמנות רבות לא הגיעו ליעדן, מתבקש כאו"א לראות הזמנה זו כאישית

שיעורי תורה והלכהבביהמ"ד "בערגסאז" רח' רבי יוסף קארו אלעד

ברון שיר ושבח, בקול תודה וזמרה, קול צהלה ורינה, הננו לשגר את רגשי לבבנו הגואים בסימן טוב ובמזל טוב קדם האי כקש"ת המאיר לעירנו בהדרו, שמו מפארים עדת חבלו,

המלהיב לבות בנ"י לאבינו שבשמים ומדריכם בדרך אשר ילכון בה באמרין הנעימיםהנושא בעול של כל אחד ואחד, ה"ה

כ"ק מרן אדמו"ר שליט"אלרגל שמחת כלולות בנו החתן המושלם במעלות ובמידות

ומופלג בתורה וביר"ש, עדיו לגאון ולתפארת

הרב מרדכי שליט"אמצלי אנן קדם מרן דבשמיא עתיקא קדישא, שיזכה לבנות בית נאמן בישראל לתפארת אבוה"ק וכרם בית ישראל, ויראו מהם ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה לאורך ימים ושנות

חיים, מתוך ברו"ג והרחבת הדעת

כעתירת וכברכת משתתפי השיעורים אברכי הכולל ערב

והמג"ש הרב יוסף אליעזר פרוכטר שליט"א וראש הכולל

ברכת מזלא טבא אשגר מעומקא דליבאקדם ידידי ורעי היקר מרבני כולל גבוה לדיינות נועם אלימלך בעירנו

הרב צבי פדר שליט"אלרגל שמחתו הגדולה בהולדת בנו במז"ט ובשעטו"מ

ויה"ר שיזכו להכניסו בבריתו של אאע"ה בעיתו ובזמנו ולגדלו לתורה ולחופה ולמעש"ט מתוך רוב נחת דקדושה ממנו ומכל יוצ"ח אכי"ר

השמח בשמחתך ידידך עוז

יצחק ישראל טירר