נספחים 202רחבה במערכת התערבות

התערבות במערכת רחבה מעבר לרמת הפרט

במהלך לימודי המקצוע חייב כל סטודנט להתנסות באיתור צורך ארגוני או קהילתי

מעבר לרמת הפרט, תכנון התערבות כמענה לצורך ביצוע תוכנית ההתערבות

והערכתה.

החומר המובא להלן נועד לספק למדריכים רקע מתאים לתהליך ההדרכה על

הפרויקט המערכתי. מטרת החומר היא להקנות למדריכי הסטודנטים רקע תיאורטי

בנושא התערבויות קהילתיות וארגוניות מעבר לרמת הפרט, ובכך לסייע בתהליך

ההדרכה על הפרויקט המערכתי.

החומר התיאורטי כולל הגדרות ומושגים מתחום הקהילה, מודלים לתכנון פרויקט

קהילתי וכלים להערכת התערבויות אלו.

עבודה קהילתית – הגדרות

1970(, Gurinגורין ).1

עבודה קהילתית נעשית בהקשר לפעילות בהן משתמשים בשיטות התערבות

ארגוניות כדי לענות על צרכים חברתיים ולפתור בעיות חברתיות, על ידי מציאת

דרכים רציונליות וסבירות לשינוי חלוקת התפקידים, המקורות והכוח בחברה.

לצרכים ביחס משותפת פעולה לשם אנשים של ארגון כוללות הפעילויות

ולבעיות משותפות, וכן תכנון אמצעים מעשיים לשם השגת מטרות אלו.

1979פרדס, .2

עבודה קהילתית היא עבודה המנוהלת על ידי אנשי מקצוע ורואה את עיקר

תפקידה ביצירת מודעות קהילתית שתוביל למעורבות הפרט בחיי הקהילה

ולנכונות מצד חבריה ליטול על עצמם תפקיד פעיל בקביעות עתיד הקהילה

ועתידם בתוכה.

1983(, Thomasתומס ).3

עבודה קהילתית היא צורת התערבות שמטרתה ליזום ולקיים פעילות קהילתית

וארגונית במקום בו פעילות כזו אינה מתחוללת באופן ספונטני.

1986(, Rubin & Rubinרובין ורובין ).4

עבודה קהילתית משמעה לקבץ אנשים כדי להתמודד עם בעיות משותפות. זהו

תהליך פוליטי המיועד להשפיע על מי יחליט מה, אודות אילו נושאים. תהליך

על לומר מה להם יש שוטף באופן אשר אנשים אותם מגביר את הכח על

חייהם. על המשפיעות החלטות

נספחים 203רחבה במערכת התערבות

קהילתית עבודה של פעולה תחומי

התמחות כתחום קהילתית . העבודה19939מתוך: יורק, א., כרוזים, י. וקטן, י. )

העו"סים. ואיגוד והרווחה העבודה בע"ס. ירושלים: משרד

ג'יין כמו בארה"ב. עו"סים20ה- המאה בתחילת קהילתית העבודה של ראשיתה

(Dorothy Dix) דיקס (, ודורותיCharles Brace) ברייס (, צ'רלסJane Adams) אדמס

והעיור התיעוש מתהליכי שנפגעו אוכלוסיה קבוצות וקידום החיים איכות בשיפור עסקו

הכלכליים. ומהמשברים ההגירה המהירים, מתוצאות

כיוונים: במספר פעלו הם מטרתם מימוש לצורך

של הייחודיים צרכיהם על שיענו בקהילה חברתיים שירותים ופיתוח ייזום(1

החלשות. האוכלוסיות

לעצמם. לעזור לאנשים וסיוע עידוד(2

מדיניות סוציאלית, לשנות חקיקה לקדם המיועדת פוליטית-חברתית מעורבות(3

ומספיקים. הולמים חברתיים שירותים ולפתח

של התפתחותה רקע על המאה של30 וה- 20ה- בשנות נשחקו בע"ס אלו הדגשים

ביחיד המקצועית ההתערבות את למקד העדיפה אשר הפרטנית-הקלינית העבודה

השלטון. במדיניות הסביבה בתנאי התמקדות פני על

)תקופת ייחודי מקצוע כתחום הקהילתית העבודה , הוכרה1953 , בשנתבישראל

יה(.יהשנ העולם מלחמת שלאחר ומאירופה אפריקה צפון מארצות הגדולה היהעלי

על מיוחד דגש בה מושם הע"ס, אך עקרונות ע"י מונחית הקהילתית העבודה פעילות

את לשפר כדי קולקטיבי באופן חייהם, ולהתארגן את לכוון וקהילות פרטים של זכותם

חיים. איכות

בתחום העו"ס של ופעולתם לתפקידם (, מתייחסים1984) ( ואקליין1979) שוורץ

הקהילה.

(1970שוורץ, ).1

המגמה ממנה חלקים או הקהילה של נציגים עם עובד קהילתי בארגון העוסק

קהילתי בעיות. עובד פתרון שיטות ידי על הקהילתי מקצועי. התהליך באופן להתערב

ל: חותר

נספחים 204רחבה במערכת התערבות ולגייס בעיותיה את צרכיה. לאתר את להכיר הקהילה של כושרה את להגבירא.

הללו. הבעיות לפתרון כוחות

החברתית. הרווחה בתחום ומוסדות קבוצות בין פעולה יחסי ולעודד לאפשרב.

החברתיים, אספקת היחסים שיפור כגון מסוימות קהילתיות מטרות להשיגג.

חברתית. רווחה של תוכניות וארגון חברתיים בחולים מניעה, טיפול שירותי

נראות והן ההחלטות, במידה ועל הקהילה של החברתית המדיניות על להשפיעד.

הציבור. רווחת על השפעה כבעלות בעיניו

התאמה או שינוי ידי המשתנות, על לנסיבות הושגו אשר המטרות את להתאיםה.

בקהילה. החלות התמורות אל התוכניות או הרווחה שירותי של

:1984 ( Ecklein) אקליין.2

כולל: קהילתית עבודה של הפעילות טווח

מפותחות. לא קבוצות של אינטרסים קידוםא.

חברתיים. תנאים שיפורב.

נדרשים. שירותים של אספקהג.

בחברה. והשפעה כח של מחדש חלוקהד.

במצוקה. ואוכלוסיות חלשות אוכלוסיות של התמודדות יכולת קידוםה.

בקהילה. החברתית והאינטגרציה הקהילתית ההשתתפות חיזוקו.

הן: הקהילתית העבודה מטרות מתוך הנגזרות הפעולות

באמצעות: מיוחדים צרכים בעלות אוכלוסיות של מעורבותן הגברת(1

האזרחיות. ולזכויותיהם אלו לצרכים מודעותן העלותא.

והכוונה שליטה של למצב אונים חוסר של ממצב שיעבירן באופן העצמתןב.

בחייהם.

אוכלוסיות. אותן מקרב מנהיגות וטיפוח איתורג.

האינטרסים את לייצג שתוכלנה כדי אוכלוסיות של כלים ושיפור הקניהד.

הממסד. מול יעילות ביתר שלהן

באמצעות: הקהילתיים השירותים למערכת סיוע(2

נספחים 205רחבה במערכת התערבות מדיניות בקביעת לקוחות בשיתוף והחשיבות הצורך בדבר הכרתם חיזוקא.

פעולתם. דפוסי ובקביעת

יותר טוב ולהיענות לאתר שיוכלו מנת על קיימים בשירותים וייעול שיפורב.

אוכלוסיות. של לצרכים

בעיות ופתרון פעולה שיתוף לצורך שונים שירותים בין הקשר שיפורג.

משותפות.

ושיווקן. חדשות תוכניות פיתוחד.

חברתיות לבעיות והמקומית הארצית הפוליטית במערכת מודעות העלותה.

חלשות. אוכלוסיות של ייחודיים ולצרכים

באמצעות: לאוכלוסיות שירותים בין גומלין קשרי הגברת(3

תכנון. של שונים לקוחות שיתוףא.

מתאימים כלים ומתן קיימים שירותים עם היהאוכלוסי הכרות הגברתב.

שירותים. אותם את ךולצר לאוכלוסיה

– מודלים לתכנון, ביצוע והערכה פרויקט קהילתי

(. ניהול פרויקטים. תל-אביב:1992מתוך גלוברזון, ש. ושטוב, א. )ניהול פרויקט –

צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ.

מהות פרויקט.1

פרויקט מוגדר כמשימה חד פעמית בעלת נקודת התחלה וסיום ברורות, שיש

לבצעה במסגרת תקציבית ולפי לוח זמנים מוגדר. הוא יכול לעמוד בפני עצמו

הצורכות רבות, פעולות דורש פרויקט ביצוע יותר. רחב כחלק מפרויקט או

הדפים )ראה מסוימים סדר בקשרי קשורות אלו פעולות שונים. משאבים

"שלבים בתכנון פרויקט קהילתי"(. כלומר, לא ניתן לבצע פעולה מסוימת, אלא

רק לאחר סיום פעולה אחת, או לאחר סיום פעולות אחרות.

מדדים:3הצלחת פרויקט נקבעת על-פי תפקודו, הבא לידי ביטוי ב-

נותן תשובה לסיבה למטרה וליעדים שלשמן הוא נוצר..1

קיימת הלימה בין עלותו בפועל לבין התקציב המתוכנן..2

קיימת הלימה בין מועד סיומו ביחס לתכנון המקורי..3

קיימים שני סוגי פרויקטים:

פרויקטים של מחקר ופיתוח – בהם נעשה מחקר מקדים באמצעות איסוףא.

נתונים וניתוחים ופיתוח שרות חדש, בהתאם.

נספחים 206רחבה במערכת התערבות פרויקטים של ייצור/ביצוע – בהם מיושם ידע קיים לצורך בנייתו של שירותב.

מוגדר.

בחלק מהפרויקטים ניתן למיצוע שילוב אלמנטים של מו"פ ושל ייצור וביצוע.

מרכיבים עיקריים של ניהול פרויקט.2

אף על פי שלפרויקטים שונים יש מטרות שונות קיימות גישות וטכניקות זהות,

שניתן להפעיל סוגים שונים של פרויקטים, כדי להגדיל את ההסתברות לסיום

מוצלח של הפרויקט.

ניהול הפרויקט

איפיון הפרויקט

קביעת לוחות זמניםלתכנון ולביצוע

הכנת פרופיל משאבים

הערכה תקציבית תכנון אסטרטגי

קביעת מבנה ארגוניכלים להערכה ובקרת

הפרויקט

נספחים 207רחבה במערכת התערבות

הגדרתהפרויקט איפיון2.1 הנוגעים כל בין והפצתן הפרויקט מטרות :

בפרויקט

לגיטימציה קבלת צוות, לקוחות, וכד'( לצורך אחרים, חברי )שירותים

ראשונית

אפיון הפרויקט:2.1

הגדרת מטרות הפרויקט והפצתן בין כל הנוגעים בפרויקט

)שירותים אחרים, חברי צוות, לקוחות וכד'( לצורך קבלת לגיטימציה

ראשונית

וייצוב בסיסו. לרעיון הפרויקט

ארגוני2.2 הארגונימבנה המבנה על להחליט יש הפרויקט ביצוע לשם :

התבצע: שבמסגרתו הוא

הגדרת מערכת הפעולה.

הגדרת מערכת דורשי השינוי

הגדרת מערכת היעד )המטרה(.

לגבי כ"א מהמערכות יש להגדיר את התפקידים ותחומי האחריות של כל

המוצלח. ולסיומו הפרויקט של לביצועו אחראים שיהיו השותפים

הפרויקטים רבים נוטלים חלק מספר שירותים/גופים ארגוניים. כ"א מהם

עשוי להגדיר את הבעיה, אותה רוצה הפרויקט לפתור, בדרך שונה.

נספחים 208רחבה במערכת התערבות כדי לאפשר זרימה מהירה ובהירה של מידע: יש להגיע להגדרה משותפת

של הבעיה, וכן להגדיר היטב את מערכות הקשרים וערוצי התקשורת בין

לקבל סמכויות יש למי נושא, בכל למי מדווח מי לקבוע יש השותפים:

החלטות בנושאים שונים ומהם זמני התגובה הנדרשים לכל סוג תקשורת.

תכנון אסטרטגי ולוח זמנים:2.3

הכוונה הינה לפעולות שיש לבצע ולסדר ביצוען.

הטיפול בלוח הזמנים כולל שלושה אלמנטים:

לוח השנה: זמן קלנדרי.א.

משך הזמן הדרוש לביצוע כל פעולה והמשאבים הדרושים לביצועה.ב.

מועדי ביצוע הפעלה וסיומה.ג.

משאבים2.4

האחראי והגורם הפרויקט, לביצוע הדרושים משאבים פרופיל הכנת

לאספקתם.

תקציב2.5

התקציב הינו הביטוי הכמותי למדיניות השרות בו נערך הפרויקט. מבנה

מאפשר התקציבית המסגרת תכנון הפרויקט. ממבנה נגזר התקציב

התארגנות מוקדמת לתכנון וביצוע הפרויקט. אישור תקציבי מוקדם הכרחי

להבטחת קיומו של הפרויקט והוצאתו מן הכח אל הפועל. תכנון מסגרת

תקציבית מהווה גם כלי בקרה, להשוואה בין התכנון לביצוע ולאיתור חריגות

בזמן הביצוע.

בקרה והערכה2.6

התקדמות הפרויקט בהתאם לתכנון מתרחשת בתוך שדה המכונה ע"י קורט

לוין: "שדה כוחות" בו פועלים כוחות המתנגדים לפרויקט וכוחות התומכים

בו. באמצעות הערכה ובקרה שוטפת את התקדמות הפרויקט ביחס לתכנון

ניתן לגלות את השפעות "כוחות השדה" על התקדמותו ובהתאם, לתכנן

פעולות שינטרלו או יפחיתו השפעתם של גורמים מתנגדים ומעכבים.

כדי שניתן יהיה להגדיר בסוף הדרך את מידת הצלחתו של הפרויקט יש

להגדיר בברור את מדדי הביצוע.

צדדי הביצוע הינם היעדים, אותם אנו גוזרים מתוך מטרת הפרויקט.

פרויקט של חיים מחזור.3

נספחים 209רחבה במערכת התערבות

משאבים רמת

דרושה

הפרויקט אפיוןתכנון הפרויקט ביצועקיים

הפרויקט: הפרויקט: יעדים הגדרת בראשו כרעיון

המתכנן של בעיה הגדרתומטרה נושא ואלטרנטיבות

לפתרון. מסמך כתיבת

הפרויקט

תכנון פרויקט קהילתי

נספחים 210רחבה במערכת התערבות (. תדריך לתכנון פרויקט קהילתי. הספרייה המרכזית1988מתוך: יורק, א. ואדר, ה. )

לע"ס: ליגת נשים למען ישראל.

יחידת תכנון ראשונה: תשתית הפרויקט

זיהוי הצורך בפרויקט )הגדרת בעיה(-שלב א'

גיוס תמיכה ראשונית לפרויקט-שלב ב'

יצירת מערכת פעולה-שלב ג'

יחידת תכנון שנייה: תכנית הפרויקט

פרוט מטרות ויעדים-שלב ד'

בדיקת אלטרנטיבות-שלב ה'

הכנת מסמך הפרויקט-שלב ו'

יחידת תכנון שלישית: משאבים ותשתית

השגת משאבים-שלב ז'

גיוס תמיכה ולגיטימציה מהסביבה-שלב ח'

יחידת תכנון רביעית: מערכות ארגוניות

משימות ומטלות לביצוע הפרויקט-שלב ט'

פיתוח יחסים בין ארגוניים עבור הפרויקט-שלב י'

פיתוח צוות לתפעול הפרויקט-שלב י"א

פיתוח מערכות בקרה והערכה-שלב י"ב

( קהילה )מתוך צ'קאוי, ב. ששEmpowermentאסטרטגיות להעצמת )

(1990אסטרטגיות לשנוי בקהילה,

. השיטה של הפעלת לחץ הבאה, בד"כגיוס המון אדם סביב נושא – גיוס המוני.1

כתגובה על עוולות.

אחרותיתרון אופציות להם שאין לתושבים תועלות להביא יכולה השיטה :

לשיתוף.

: השיטה עלולה להביא לתגובת נגד של הממסד, המפחיתה מהתנופהחסרון

של הגיוס ומחמירה את המצב אותו בא לשנות.

אופני הגיוס: שביתות, הפגנות, אי ציות אזרחי, צעדות.

נספחים 211רחבה במערכת התערבות

.פעולה חברתית – שינוי ע"י בנית ארגונים רבי עוצמה ברמת הקהילה.2

להביא לשיפורים בחייהם של בני אדם, באמצעות שינוי יתרונות: השיטה יכולה

יחסי הכוחות בקהילה, מדובר בעיקר בקבוצות חריגות.

הפעולה החברתית יכולה להעלות מנהיגים מקומיים, המרגישים בהסמכה שינוי

ממריץ כתוצאה מפעילותם.

: השיטה עלולה להנחיל ניצחונות זעומים ומקומיים ונותנת לפעמים,חסרונות

הרגשת כח זמנית ומטעה. ההתעסקות הרבה בארגון מחזירה את הכוחות

המתנגדים למשרדים ולחדרי הישיבות.

.שיתוף תושבים – ע"י הממסד בעניינים הנוגעים לו ולתושבים.3

: השיטה יכולה ליהנות את הסוכנויות המשיגות תמיכה ציבורית וביקורתיתרון

עצמית ואת הלקוחות המצליחים להשפיע על מדיניותה שירותים.

: השיטה עלולה להעדיף את אותו שיתוף שאינו מפריע לשירות בניהולחסרון

תוכניותיו: אספקת מידע אך לא כח. במציאות רק סוכנויות מעטות מעוניינות

בשיתוף לקוחות אמיתי המאציל סמכויות כח. )דוגמא מוצלחת: פרויקט שיקום

שכונות שהביא להקמתן של ועדות היגוי ומנהלות מקומיות מקרב התושבים(.

ובניהול.4 אינטרסיםמעורבות הציבור בחקיקה ייצוג של שינוי באמצעות –

הקבוצה, אחרים. ממסד בגורמי או הניהול החקיקה, בזירות קבוצתיים

שדולה ומפעילה חקיקה יעדי מעצבת מטעמה, הפועלים נציגים באמצעות

המנסה לשכנע את המחוקקים.

פועלים, אלא את אותם בד"כ את הקבוצה שבשמה אינה מסמיכה השיטה

יחידים המייצגים את הקהילה.

יצירת שינוי ע"י העלאת מודעות ביקורתית לענייני הקהילהחינוך הציבור.5 –

המשותפים.

תהליך איטי בו ניתן לעבוד עם קבוצות קטנות או עם הקהילה כולה. המטרה

( המציאות מקבלת המציאות את להפנות )Conformingהיא לתיקון )

Reformingולשינוי )

(Transforming.של פני החברה )

: השיטה עלולה להטעות, שכן לא תמיד שינוי במודעות האנשים מספיקחסרון

כדי לגרום לשינוי קהילתי-חברתי.

– הרחבת יריעת השירותים המקומית ע"י התושביםפיתוח שירותים מקומיים.6

למען עצמם.

האנשיםיתרון בין גומלין פעילות להמריץ יכול מקומיים שירותים פיתוח :

צרכים בין את ההתאמה שמשפר באופן בקהילה, הארגוני לפיתוח ולתרום

למענים.

נספחים 212רחבה במערכת התערבות

: השיטה עלולה להסיר את האחריות מהממסד ולנתק בין הרמה המקומית שלחסרון

מתן שירותים לרמה הארצית.

קהילה גיאוגרפית ופונקציונלית

ניתן לזהות סוגי קהילות: גיאוגרפית ופונקציונלית.

( קהילה גיאוגרפית1

קבוצת אנשים )משפחות ויחידים( המתגוררים באותו שטח, בסמיכות מגורים,

בגבולות טופוגרפיים או גיאוגרפיים מוגדרים פחות או יותר ולהן צרכים ואינטרסים

משותפים, ערכים ונורמות משותפים המסדירים את חיי הקהילה, שירותים ומוסדות,

שלטון מקומי, מנהיגות קהילתית המייצגת את הערכים והנורמות ודואגת לקיומם.

חיי קהילה משמעם גם פעילויות חברתיות, תרבותיות וחינוכיות משותפות, המותאמות

לכל קבוצת גיל או אינטרס והן לתושבים בכללם.

קהילה גיאוגרפית מפתחת עם הזמן מסורת מקומית, הווי וצביון משותפות, המותאמות

לכל קבוצת גיל או אינטרס והן לתושבים בכללם.

קהילה גיאוגרפית חייבת לספק מענה לצרכים כדי להבטיח קיום תקין של חברה:

- ביטחון חיים ורכושסדר

- מקורות תעסוקה ופרנסה )או אפשרות סבירה להגיע למקורותכלכלה

כאלה

בסביבה(, שירותים כלכליים שונים

- תשתית תקינה ונוחה )כבישים, תאורה, טלפון, ביוב, מים,(תנאים פיזיים

פיתוח פיזי

אסתטי ונוח, מרחבי נופש, תנאי מגורים נאותים

- שירותים קהילתיים בהתאם לצרכי האוכלוסייה, מגווןסיפוק צרכים

פעילויות

להתפתחות וקידום הפרט

- מסגרות יוזמה, פעילות והשפעה של תושבים על חיי המקום,ארגון וסדר חברתי

מסגרות

סוציאליזציה ופיקוח חברתי בהן לומד הפרט את הנורמות

וההתנהגויות המחייבות את בני הקהילה והופכות אותו לחבר

חיובי

בקהילה ומכינות אותו לחברה הרחבה

- מסגרות חינוך לאזרחות וחיי קהילה, קבוצות מנהיגותמנהיגות מקומית

העוברות

הכשרה והכנה לתפקידי מנהיגות פורמלית והמוכנות למלא

תפקידי

נספחים 213רחבה במערכת התערבות מפתח בקהילה על מנת ליצור רצף במילוי תפקידי מנהיגות

ומאגר

מנהיגות מתחדש היכול להחליף את הקודמת

- אפשרויות והזדמנויות למפגש עם אחרים, עזרה הדדית,קשרים חברתיים

תמיכה וסיוע

בין אדם לחברו, ובתוך קבוצות לחברי קבוצות

- אמצעים פורמליים מסודרים להעברה מסודרת של ידעתקשורת

הנחוצים

לתפקוד חברי הקהילה וליכולתם לקבל החלטות על בסיס

המידע

והידע, הסברה מסודרת בנושאים חיוניים לביטחון, בריאות

והתנהגות

הציבור וכן הסברה על תכניות קהילתיות שונות תוך מתן

אפשרות

תגובה, הערכה, בדיקה וגיבוש עמדה לתושבים, דרכים בלתי

פורמליות, ספונטניות לתקשורת שוטפת, מהירה ויומיומית בין

התושבים ובין חלקי הקהילה השונים )אזורים שונים בקהילה,

קבוצות

שונות(.

התקשורת מתקיימת בשני אופנים :

- פורמלית – דרך מוסדות וארגונים באמצעות עלונים, חוזרים,

מודעות

אסיפות הסברה, דפי מידע, ישיבות מסודרות עם נציגי תושבים

מוסמכים )שנבחרו(

- בלתי פורמלית – דרך קשר יומיומי בין פעילים,

קשר בין פעילים לשכנים, ועדי בתים המודיעים לדיירים הודעות

שונות, קבוצות נוער המעבירות מידע, וכן דרך אנשי מפתח בקהילה

)תושבים עובדי שירותים( , ע"י פגישות תושבים בחוגים, אירועים

שונים ופעילויות שונות

הן מהצד הארגוני פורמלי )מוסדות(מאורגנתניתן לומר כי קהילה טובה היא קהילה

מאפשרת תנאים לחיות בו, מקום שנעים ונוחוהן מהצד החברתי )תושבים(,

לדורות הבאים,תקינים, מבטיחה עתיד והמשכיות לחיים ברמה מקובלת נאותים

עפ"י קריטריונים של החברה הרחבה.דינמית ומתפתחת

נספחים 214רחבה במערכת התערבות

( קהילה פונקציונלית2

קבוצת אנשים בעלי מטרות, אידיאלים, השקפות עולם, ערכים ונורמות משותפים,

המאוגדים בכל דרך שהיא לשם הגשמת הערכים או ביצוע המטרות ומקיימים פעולות

מסודרות וקבועות לשם כך: כל ארגון או מערכת המיועדים למלא תפקיד מסוים

בחברה.

לקהילה פונקציונלית אין בהכרח צורך בשטח גיאוגרפי למרות שלעיתים יש גם כזה.

דוגמאות לקהילות פונקציונליות:

-

איגודים מקצועיים, ארגונים/כתות דתיים, ארגוני מתנדבים, ארגונים חברתיים

ארציים סביב נושאים שונים, עמותות )איכות חיים, חינוך וכו'(, מפעל, ארגון

ציבורי,

פנימייה, בי"ח וכו'.

קיימות קהילות פונקציונליות )כגון ארגונים, כתות שונות( שחבריהם באים ממקומות

ועיסוקים שונים אך מפגשיהן ופעילויותיהן מתקיימים במקום פיזי מסוים, באזור

גיאוגרפי מסוים, כך שניתן לומר שבעת התכנסותם באותו מקום תמיד, קיים גם

הגורם הגיאוגרפי והוא בעל השפעה על אווירת הפעילויות, השקט והאפשרות לבילוי

משותף.

קיימות קהילות שבהן משתלב גם היסוד הגיאוגרפי וגם היסוד האידיאולוגי כמו מושב,

קיבוץ, מוסד חינוכי לילדים. במקרים אלה גם השטח הגיאוגרפי המסוים הוא בסיס

חשוב ומשמעותי לחיי קהילה וגם התפישה האידיאולוגית שעל פיה נבנתה ואורגנה

הקהילה היא בסיס חשוב לקיום הקהילה.

נספחים 215רחבה במערכת התערבות

ממדי התפקוד של הקהילה

ממדי תפקיד עיקריים הקובעים את חייה והתפתחותה:3לכל קהילה

: התנאים הטופוגרפיים, טיב האדמה, משאבי טבע, גבולותהממד הגיאוגרפיא(

טבעיים, איכויות אקולוגיות )טיב האוויר, המים, האקלים(, אפשרויות בניה,

סיכונים ומטרדים אקולוגיים.

: מערכת המוסדות והשירותים, התאמתם לאופי המקום,הממד הארגוניב(

פיזורם, התאמתם לצרכי האוכלוסייה )כפרטים, כקבוצות, כמשפחות וכציבור

בכללו( יעילותם ומידת הדמוקרטיה שלהם, הקשר בינם לבין עצמם ומידת

התאום ביניהם לטובת הקהילה, הקשר בינם לבין התושבים, רמת יעילותם

ורמת השרות הניתן על ידם, רמת הניהול והארגון שלהם, זיקת הארגונים לחיי

קהילה, לתכנונה ופיתוחה, זהות אינטרסים בין התושבים והארגונים, טיב

הקשר והתלות בין ארגוני הקהילה ומערכות חוץ )ארצית, אזורית(, מידת

הארגון החברתי של התושבים בקבוצות אינטרסים המהוות משקל נגד לארגון

והמווסת את התפתחות המקום וקובעות את דינמיקת השינויים, מנגנוני

ההחלטות והשפעה על קבלת החלטות.

: מערכות הקשרים בין יחידות בקהילה, ביןהממד הפסיכולוגי-חברתיג(

קבוצות, בין משפחות, בין עדות, בין קבוצות גיל, בין קבוצות אינטרסים, בין

המנהיגות המוסדית לקהילתית, בין התושבים לממסד, הפתיחות לקשירת

נספחים 216רחבה במערכת התערבות קשרים חברתיים, המקומות, האיועים והפעילויות שבהם אנשים נפגשים

ויוצרים קשר, מידת הזיקה למקום וההזדהות עם אופיו, וההיסטוריה שלו, מידת

הסולידריות והעזרה ההדדית בין התושבים, השקפת עולם, אינטרסים או

נורמות שהתפתחו במקום והמקובלים ונשמרים על ידי התושבים, סוגי

המתיחויות והקונפליקטים בין יחידים וקבוצות, מנגנון פתרון הבעיה והשגת

ההסכמה בקהילה, חלוקת העוצמה בקהילה ואיך היא משפיעה על חיי המקום

ופיתוחו )מי בעיקר מחליט, כיצד, למה, לטובת מי( איך התפתחה חלוקת

עוצמה כזו או אחרת בקהילה והאפשרויות והאמצעים לשנותה לטובת המקום

אם אמנם נחוץ, ראיית הציבור את עצמו כללית כציבור מגובש, מאוחר

והרגשת זהות גבוהה בין חברי הקהילה.

אפשר לראות כי שלושת הממדים תלויים זה בזה ומושפעים זה מזה.

)איכות חיי הקהילה( מדדים לבדיקת קהילתיות

(. ערכת לימוד לביה"ס לפעילים לקידום מנהיגות1991)מתוך: גולדשטיין, ש. )

מקומית. ירושלים: משרד העבודה והרווחה, אס"י משאבים קהילתיים.(

( Ronald Warren פונקציות מרכזיות שעל כל קהילה למלא: )5ניתן להצביע על

ייצור, שיווק, צריכה )המימד הכלכלי מישקי((1

חיברות )תהליכי סוציאליזציה וחינוך(.(2

פיקוח חברתי.(3

השתתפות ושותפות.(4

עזרה הדדית.(5

תחומים:4וורן מספק גם כלי לניתוח השוואתי בין קהילות המבוסס על בחינה של

|____________________________|מידת העצמאות של הקהילהא.

תלותעצמאות

|מיקום השירותיםב.

|____________________________

מרוכזמפוזר

נספחים 217רחבה במערכת התערבות

הזדהות התושבים עם הקהילה ג.

|____________________________|

חלשהחזקה

דפוסי תקשורת בקהילה ד.

|____________________________|

חלשחזק

של הרצף, כך נוכל לומר שהיא בשלה יותר עםלצידו הימניככל שקהילה קרובה יותר

רמת קהילתיות גבוהה ואיכות חיים טובה לתושביה.

מדדים נוספים, על אלו שמציין וורן, אותם ניתן לבדוק כדי לנתח את "קהילתיות" של

הקהילה הם:

|____________________________|שיתוף פעולה בין ארגונים ושירותיםה.

מוךנגבוה

מעורבות תושבים בתהליכי קבלתו.

החלטות

|____________________________|

נמוכהגבוהה

מנהיגות "טבעית" וחיובית ז.

|____________________________|

נעדרת קיימת

נספחים 218רחבה במערכת התערבותרשימת מקורות

. חיפה:תדריך למדריכים בלימודי השדה( )עורכות(, 2002ארקין,נ., וגור, ר. )

אוניברסיטת חיפה, הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות, בית הספר לעבודה סוציאלית.

ערכת לימוד לביה"ס לפעילים לקידום מנהיגות(. 1991)מתוך: גולדשטיין, ש, )

. ירושלים: משרד העבודה והרווחה, אס"י משאבים קהילתיים(.מקומית

ם. תל-אביב: צ'ריקובר מוציאים לאורניהול פרויקטי(. 1992גלוברזון, ש., ושטוב, א. )

בע"מ.

. ירושלים:עבודה קהילתית כתחום התמחות בע"ס(. 1993יורק, א., כרוזים, י., וקטן, י. )

משרד העבודה והרווחה ואיגוד העו"סים.

. הספרייה מרכזית לע"ס.תדריך לתכנון פרויקט קהילתי( 1998יורק, א., ואדר, ה. )

לידת

נשים למען ישראל.

.שש אסטרטגיות לשינוי בקהילה(. 1990צ'קאוי, ב. )

הכשרה להדרכה פרופסיונלית: תרומה להתמקצעות בניהול:(. 1998רייכמן, נ. )

. חיבור לשם קבלת תואר דר' בפילוסופיה, האוניברסיטהמתנס"ים המקרה של מנהלי

העברית ירושלים.

Cherniss, C, & Egnations, E. (1978) Clinical supervision in community mental healh.

Social Work, 23. 219-223.

Lurie, A, Pinsky, S. Rock, B., & Tuzman, L. (1989). The training and supervision of

social work students for effective advocacy pratice: A macro system perspective. The

Clinical Supervisor. 7(2/3), 149-158.

נספחים 219רחבה במערכת התערבות