סקר היתכנות להקמת ישובים אקולוגייםמסמך רקע והמלצות

2010אוגוסט

כתיבה: גלעד מרגלית

MScעריכה ותוספות: ד"ר אליק פלמן, ראובן ארביב

עבור: תוכן – תכנון כלכלה וניהול בע"מ

תוכן עניינים

3.................................................................................................תקציר והקדמה .1

3.............................................................................................סקירת רקע בעולם .2

3............................................................................................. רקע, הגדרות ועקרונות של ישובים אקולוגיים 2.1

7...................................................................................................................................... דוגמאות כפריות 2.2

10.................................................................................................................................. דוגמאות פרבריות 2.3

11...................................................................................................................................דוגמאות עירוניות 2.4

12............................................................................................סקירת רקע בארץ .3

12............................................................................................................................. היסטוריה ורקע כללי. 3.1

16......................................................................................סקירת הניסיונות להקמת ישובים אקולוגיים בארץ 3.2

20.......................... סיכום של החסמים העיקריים להקמת ישובים אקולוגיים בארץ והמלצות לשינויים הדרושים 3.3

23........ קווים מנחים לאיתור מקומות המתאימים להקמת התיישבות אקולוגית בארץ .4

24................................................המלצות ליישום דגמי התיישבות אקולוגית בארץ .5

המודל הכפרי: מודל המיישם עקרונות של כפר אקולוגי כפרי בעל מעורבות ויחסי גומלין עם הסביבה האנושית 5.124.......................................................................................................................................והטבעית בביו אזור

26.................................................... מודל הרחבות אקולוגיות (פרבריות ועירוניות) ופיתוח "כפריות עירונית" 5.2

27.................................רשימת גורמים ובעלי תפקידים אשר יכולים לתמוך בתהליך .6

29.........................................................................................נספחים וביבליוגרפיה

תקציר והקדמה.1

. ישוביםישובים אקולוגיים קיימים מראשית ההתיישבות האנושית באתרים זמניים וכפרי קבע

אקולוגיים מודרניים הינם ניסיון בן עשרות השנים האחרונות לשלב עקרונות חיים אנושיים בסיסיים

עם מדע עדכני, מתוך צורך לחקור ולהדגים צורות התיישבות חלופיות למודלים המודרניים המוכחים

כבעלי "טביעת רגל אקולוגית" גבוהה (קרי – השפעה שלילית על המערכות הטבעיות תומכות

החיים).

, עם דגש על התכנון והיישומיםמסמך זה מסכם בקצרה את העקרונות המנחים להתיישבות אקולוגית

הפיסיים ופחות על המודלים החברתיים והפילוסופיים. המסמך מספק דוגמאות מוכחות מן העולם

וגוזר מהן מודלים אשר ניתן להתאימם לארץ וליישמם בה. נעשתה סקירה כללית של ניסיונות

ההקמה של ישובים אקולוגיים בארץ ונותחו החסמים והקשיים העיקריים אשר בהם נתקלו הניסיונות

הללו. מתוך כך, מכוון המסמך לתת השראה וכלים למוסדות ולרשויות התכנון, לקבוצות התיישבות

ולבעלי עניין כללי בנושא, מתוך הבנה כנה שעתידנו ועתיד ילדינו תלוי במידה ניכרת בדרך היומיומית

בה כולנו חיים ומתנהלים על פני הפלנטה.

, אתרים ודמויות מפתח המודגשים בשחור מהווים קישור אינטרנטי לאתריםהמסמך בנוי כך שמושגים

המרחיבים ומספקים מידע נוסף ומשמעותי. בנוסף, הנספחים המצורפים הינם חלק אינטגרלי ורצוי

לעיין בהם בכדי להפיק את המיטב מן המסמך.

סקירת רקע בעולם.2

רקע, הגדרות ועקרונות של ישובים אקולוגיים 2.1

ששמה) intentional) הוא כינוי לצורת התיישבות התכוונותית (Ecovillage(באנגלית: ישוב אקולוגי

לה למטרה להיות בת-קיימא מבחינה חברתית, כלכלית וסביבתית. תנועת הישובים האקולוגיים

החלה בשנות השבעים, כתגובה למשברים סביבתיים וחברתיים עמוקים אשר ניכרים ברוב מדינות

העולם (מים , אנרגיה, מזון, כלכלה, אובדן קהילתיות, פשע, הגירה מאזורים כפריים לאזורים עירוניים

ועוד), וכן מתוך צורך של רבים לקחת אחריות על תחומי החיים הבסיסיים, תוך יצירת קהילתיות

ומערכות תמיכה בקנה מידה מקומי.

אמות המידה לישובים אקולוגיים2.11

ישובים אקולוגיים כיום הינם למעשה חממות מחקר ופיתוח להתיישבות אנושית העומדת באמות

והוגי קיימות אחרים):רוברט גילמן(על פי ד"ר המידה הבאות

3

. קנה מידה אנושי1

, ולהיות מוכריםקנה מידה אנושי הוא גודל אוכלוסייה שבו אנשים מסוגלים להכיר אנשים אחרים

לאחרים בקהילה, ובו כל חבר בקהילה מרגיש שהוא מסוגל להשפיע על התנהלות הקהילה. על פי

גילמן, ישנן עדויות לכך שגם בחברה התעשייתית וגם בחברות אחרות, הגבול העליון לקהילה כזו הוא

איש. 500כ-

. כפר המספק את רוב צרכיו הבסיסיים ויוצר שיתופי פעולה ותמיכה הדדית באזור2

יישוב המספק את כל הצרכים הבסיסיים הוא יישוב בו כל התפקודים העיקריים של חיי היומיום –

, אספקת מזון, ייצור, פנאי, חיי חברה ומסחר – מתקיימים במידה מאוזנת. מנגד, במרביתמגורים

היישובים בעולם המערבי, בין אם בסביבה עירונית, פרברית או כפרית - ישנה חלוקה אזורית על פי

ייעוד: חלק מהאזורים מיועדים למגורים, חלק מיועדים למסחר, חלק מיועדים לתעשייה וכו'. אזורים

אלה בדרך-כלל גדולים מידי מכדי להיות בקנה מידה אנושי, אפילו במסגרת ייעוד אחד. בניגוד לכך,

הכפר האקולוגי אומר להוות מיקרוקוסמוס של חברה שלמה, ולכלול את כל הייעודים בכפר אחד.

, או להיות מבודדעיקרון זה אינו מחייב את הכפר האקולוגי לספק את צרכיו עצמו בצורה מלאה

מהקהילה הסובבת. באופן אידיאלי, ישוב אקולוגי יאוגד בסוג של התארגנות חברתית הנקרא "ביו-

אזוריות". זוהי מגמה עולמית הקשורה להתפתחות מערכות ישובים אקולוגיים התומכים זה בזה

באזורים גאוגרפיים סמוכים, תוך כדי טיפוח ושיקום המערכות האקולוגיות, החברתיות והכלכליות

באזורם.

. כפר בו פעולות אנושיות משתלבות בצורה בלתי מזיקה בסביבה הטבעית3

. אחד ההיבטים החשובים של עיקרון זה הואעיקרון זה מתייחס לאופי האקולוגי של הכפר האקולוגי

אידיאל השוויון בין בני אדם לצורות אחרות של חיים, כך שבני אדם לא ינסו לשלוט על הטבע, אלא

למצוא את מקומם בתוכו. בכדי ליצור תנאים שכאלו נעזרים ישובים אקולוגיים בידע מעולם האקולוגיה

(יפורטו מטה) ובמגוון רחבPermaculture, בעקרונות תכנון הפרמקלצ'ר - Deep Ecologyהעמוקה

של תחומי מחקר ויישום (אנרגיה חלופית, ניהול משק מים, מיחזור פסולת, גידול מזון, שיקום קרקעות

ועוד).

. כפר התומך בהתפתחות אנושית בריאה4

, בסופו של דבר, קהילות אנושיות ושמבליעיקרון זה מכיר בעצם בעובדה שכפרים אקולוגיים הם

שהדאגה לבריאות אנשים תהיה במרכז, קהילות אלו לא תוכלנה להתקיים בהצלחה. הכוונה

ב"התפתחות אנושית בריאה" היא התפתחות מאוזנת ומשולבת של כלל ההיבטים של חיים אנושיים -

פיזיולוגיים, רגשיים, שכליים ורוחניים. צרכים התפתחותיים אלה צריכים להיות מבוטאים לא רק בחיי

היחיד, אלא בחיי הקהילה כגוף אחד.

. כפר שיכול להמשיך להתקיים בהצלחה ללא הגבלת זמן5

. ללא עיקרון זה, היה קלמטרתו של עיקרון זה היא להזכיר שכפר אקולוגי אמור להתקיים לטווח ארוך

יותר ליצור קהילות אקולוגיות שיתנהלו לכאורה בהרמוניה עם הטבע ויספקו את צרכי עצמם, אך

4

למעשה יהיו מבוססות על הון שנצבר בחלקים אחרים של החברה, או תלויות בפעילות שאינה בת

קיימא במקום אחר, או שלא יתחשבו בהיבט חשוב של החיים (כגון ילדות או זקנה), וככאלה לא יוכלו

להתקיים לאורך זמן. העיקרון מביא איתו מחויבות עמוקה להוגנות והתנגדות לניצול - כלפי חלקים

אחרים בעולם, אנשים ובעלי חיים, וכלפי הדורות הבאים.

מרכיבים מרכזיים המשותפים לתכנון ולהתנהלות של מרבית הישובים האקולוגיים2.12

, להלן מספר מרכיבים מרכזיים המשותפים לתכנון ולהתנהלות שלבנוסף לעקרונות המפורטים מעלה

מרבית הישובים האקולוגיים:

: למשל, שבילי הליכה ואופניים, מרכזים תרבותייםתכנון הבונה קהילתיות ומעודד אותה.1

ותעסוקתיים במרחק הליכה, צמחייה אכילה לקטיף משותף.

(פירוט בסעיף הבא): מבנים, ר ' שיטת הפרמקלצ תכנון פיסי סביבתי–אקולוגי המבוסס על.2

פיתוח שטח ונוף, מערכות מים, אנרגיה ותשתיות.

-יצרנית התומכת בכלכלת האזור ומשלבת מודלים כגון סחר חליפיןפיתוח כלכלה מקומית.3

ושיתוף בדרגות שונות ברכוש ובאמצעי יצור.

, לימוד ומחקר (לילדים, נוער ומבוגרים) המבוססת על ערכי המקום ומהווה אבןמערכת חינוך.4

שואבת ברמה האזורית ולעתים גם ברמה הבינלאומית.

.מערכת בריאות מקומית המשלבת רפואה מונעת ומשלימה.5

. גידול ועיבוד מזון אורגני לצריכה קהילתית ולשיווק אזורי.6

-אישיתמערכת קבלת החלטות משותפת עם דגש על פיתוח מודלים מתקדמים לתקשורת בין.7

וגישור.

.בסיס תרבותי ותפיסתי משותף.8

שיטות ועקרונות תכנון אשר משפיעים ותומכים בישובים אקולוגיים ברחבי העולם2.13

, השפיעה עמוקות על התפתחותם של ישובים רבים, ומתווה עקרונות 'ר שיטת הפרמקלצ.1

Permaculture Permanent(ר 'מנחים לתכנון ולהתנהלות בתחומי החיים השונים. פרמקלצ

(Agri)culture- ( חקלאות קבע / תרבות)השיטה פותחה בטסמניה ). בת–קיימא-

מטרת השיטה היא. אוסטרליה ויושמה ברחבי העולם במהלך שלושת העשורים האחרונים

ממצאים ורעיונות מדעיים עדכניים כמו גם עם לשלב שימור של ידע תרבותי ואקולוגי מקומי

. עם פילוסופית חיים חיובית, לשם יצירת תרבות אנושית בריאה המשקמת את סביבתה

מערכות מים; בנייה אקלימית וטבעיתר נפוצים במגוון רחב של תחומים: 'יישומי פרמקלצ

אנרגיה; בוסתנאות וגינון אקולוגי; איסוף ושימוש במי גשם; מערכות קומפוסט; אפורים

5

תכנון מערכתי אקולוגי המבוסס וככלל, .כלכלה מקומית ויצירת תרבות בת קיימא; מתחדשת

על הבנת שפת דפוסי הטבע והאדם.

תחומית הפכה לתנועה עולמית ומיושמת בהצלחה במדינות רבות ובמגוון רחב-השיטה הרב

בתכנון, דוגמאות ניתן למצוא בגינות ירק ובוסתנים לצריכה עצמית וקהילתית. של פרויקטים

בשיקום אזורי בר ושטחים פתוחים, ושדרוג מערכות-תשתית-וקהילה עירוניות וכפריות

. צנוע ובריא יותר, ובמעבר אישי לאורח חיים מודע

מדגים את הגישה ואת שילובים של שיטות יישום שונות במארג הכולל. 1נספח

(דוח "ח של האדריכלית הילה בן דוד "מודלים לפיתוח כפרי בר-קיימא באזור ההר" הדו.2

) – מפרט חמישה עשר עקרונות תכנון. העקרונות2002מחקר שנתי, מו"פ אזורי יהודה,

מבוססים על מחקר של הספרות העדכנית ושל הניסיון הבינלאומי. כהגדרתו, מדובר ב

"קריטריונים לבדיקת מודלים קיימים של התיישבות כפרית בארץ, וכבסיס לבניית מודל ראשוני להתיישבות בת קיימא. העקרונות, המתייחסים לצורכי הסביבה, צורכי האדם,

צורכי הקהילה וטכנולוגיות ידידותיות לסביבה, סווגו לחמישה עשר סעיפים, מרמת המאקרו (התייחסות למשאבים, תשתיות ותכנון ברמת האזור), דרך אספקטים שונים

של תכנון ועיצוב הישוב והשכונה, ועד רמת המיקרו (הבית והגינה המשפחתיים.

: למיטב ידיעתי זהו המסמך היחיד בעברית אשר נכתב עבור גוף ממשלתי בנושא והואהערה

מהווה אבן דרך בתפיסה התכנונית לישובים אקולוגיים בארץ.

למסמך זה. 2"ח מצורף כנספח הדו

3." The Living Building Challenge ) ע"י2010" – מסמך מתקדם ועדכני שיצא השנה (

International Living Building Instituteהמסמך מאתגר את הסטנדרטים הנוכחיים .

). המסמך מציב סטנדרטים אקולוגיים גבוהים לתכנון ולפיתוחLEEDלבנייה ירוקה בעולם (

ירוקים מזווית ראייה רחבה וכוללת. ישנם כיום עשרות מבנים להדגמה העומדים בסטנדרטים

אלו. מערכת התכנון המוצעת בנויה בשיטה פתוחה ושיתופית, אשר מאפשרת פיתוח ושכלול

מתמיד על בסיס ידע וניסיון מצטבר ומתועד, בכדי להציב רף מתמשך וגבוה.

- הגרסה הנוכחית של המסמך. 3' נספח ר

Global Ecovillage Network תנועת הישובים האקולוגיים 2.14

. הארגון, המוכרבארגון העולמיהתנועה מונה כיום אלפי ישובים (בכשבעים מדינות) אשר חברים

ונתמך על ידי האו"ם וממשלות רבות, פועל בערוצים שונים:

, ישובים בתכנון, ארגוניםיצירת רשת מידע בינלאומית המקשרת ותומכת בישובים קיימים.1

חברתיים וסביבתיים, אנשי אקדמיה ומחקר, אנשי תקשורת, תורמים פוטנציאליים

ואקטיביסטים.

6

, לארגן ולרכז יוזמות שונות התומכות בהתפתחות התנועה העולמית, כגון כנסיםליזום.2

. לתכנון ישובים אקולוגייםבינלאומיים, ליווי מרכזים לימודיים ואקדמאים והנחיית קורסים

– תוכנית הלימודים של קורס תכנון כפרים אקולוגיים בחסות האו"ם4' נספח ר

, ישנם אלפי כפרים מסורתיים, רובם במדינות לא מתועשות,בנוסף לכפרים האקולוגיים החדשים

אשר עדיין מקיימים אורח חיים מסורתי-קהילתי- אקולוגי – אורח חיים אשר יש צורך ללמוד ולשמר

אותו לשם יצירת בנק "גנטי" תרבותי כגון: מיומנויות; ידע על עולם הטבע; עובדות אנתרופולוגיות

והיסטוריות; נגישות ושימור של צמחיית תר"ב (תבלין-רפואה-בושם) מקומית ועמידה.

:תנועת הכפרים האקולוגיים העולמית כוללת בתוכה מנעד רחב של מודלים התיישבותיים וארגוניים

עירוניים, פרבריים, כפריים ועצמאיים באזורים מרוחקים.

Transition Town Movement ; Post-Carbon Institute תנועות מעבר: 2.15

) ישובים וקהילותtransition, ישנה מגמה מתפתחת של הסבת (בנוסף לדגמים המפורטים מעלה

ו- Transition Town Movement ליישום עקרונות קיימות, בדרגות, קנה מידה והקשרים מגוונים.

Post-Carbon Instituteהן שתי רשתות ידועות המאגדות ותומכות באלפי פרויקטים מקומיים

להסבה לקיימות בכל רחבי העולם.

. הדוגמאותבסעיפים הבאים יוצגו מספר דוגמאות חיות ומוצלחות לישובים אקולוגיים מרחבי העולם

יסווגו למקרי-דגם כפריים, פרבריים ועירוניים.

דוגמאות כפריות 2.2

סקוטלנד ) – Findhorn ( קהילת פינדהורן

, הידועה והמבוססת מבין הישובים האקולוגיים המודרניים בעולם. היאקהילת פינדהורן היא הותיקה

באזור החוף הצפוני הקר והחולי. הקהילה נודעת במגוון הרחב של תחומי1962נוסדה בשנת

העיסוק בה ובסטנדרטים הגבוהים שהיא מציבה. הקהילה מונה כשלוש מאות חברים. במשך השנים,

יצר הישוב שיתופי-פעולה פוריים, אשר הפריחו את האזור כולו. לדוגמא: יצירת מועצה ביו-אזורית

ויצירת מטבע מקומי המהווים יחד את הבסיס להתפתחות הכלכלית והחברתית באזור. הישוב מוכר

ונתמך ע"י האו"ם והפך לאתר חינוך ומחקר בינלאומי. מדי שנה מבקרים בישוב אלפי תיירים,

סטודנטים, ומשתתפים בסדנאות ובקורסים במוצעים בו. רבים מהם מקבלים השראה וכלים ליזום

וליצור פרויקטים וישובים אקולוגיים במדינותיהם.

רשימה חלקית של התחומים והענפים בהם הקהילה מתמחה

, בשיתוף עם אוניברסיטת שומאכר ואוניברסיטת וגאיה.מכללה אקדמית ללימודי קיימות.1

7

, המים, החקלאות האורגניתחממות מחקר ופיתוח לטכנולוגיות אקולוגיות בתחומי הבנייה.2

והאנרגיה.

. מכללה וקליניקה לרפואה משלימה ומעבדת עיבוד צמחי מרפא.3

. מרכז אומנויות אזורי.4

. מרכז לתיירות אקולוגית ולסדנאות התפתחות.5

.חברת תכנון ופיתוח לפרויקטים ירוקים.6

. בית ספר אנטרופוסופי אזורי.7

. בית קפה ומסעדה אורגניים.8

. הוצאה לאור.9

. חנות וקואופרטיב לתוצרת אורגנית.10

– דרום פרוטוגל Tamera טמרה קהילת

) היא קהילה בינלאומית המתקיימת בכפר אקולוגי-הוליסטי בדרום פורטוגל.Tamera(טמרה

, עצמאיים ובני-קיימא, המבוססים על תרבות של שלום עםמטרת הכפר להוות מודל לחיים קהילתיים

איש, מכנה את המקום150הסביבה, עם בעלי החיים ובין בני אדם. הקהילה עצמה, המונה כ-

"הילינג ביוטופ" – כלומר, מערכת טבעית של ריפוי, שמטרתה להוות "חממה של אמון" ומעבדה

לחקר השאלה, "כיצד בני אדם יכולים לחיות יחד ללא אלימות?"

על ידי סבינה ליכטנפלדס (תאולוגית), בן זוגה - דיטר דום (סוציולוג1995-הקהילה נוסדה ב

דונם באזור1,355ופסיכואנליטיקאי) וצ'ארלי ריינר ארנפרייס (פיזיקאי), שרכשו שטח אדמה של

בפרויקטים קהילתיים שונים בגרמניה1978אלנטז'ו בפורטוגל. השלושה היו מעורבים החל מ-

שמטרתם למצוא תשובות לשאלות הסביבתיות, הנפשיות, הרוחניות והחברתיות של זמננו.

100 - בה לומדים כ אוניברסיטת מונטה סרו לחינוך לשלום: המקום מפעיל את המוסדות הבאים

סטודנטים מרחבי העולם, מקיימת קורסים וסדנאות בנושאים כגון: פרמקלצ'ר, שלום בין בני אדם

– ללימוד המלחמה המתנהלת בין המיניםבית ספר לאהבהלבעלי חיים, כלים לבניית קהילה.

הגיעו לטמרה2008 – במהלך שנת בית אירוח בינלאומיוליצירת חלופה להיסטוריה הפטריארכלית.

– הוציאה לאור למעלה מ-הוצאת ספרים עצמאית מדינות שונות. 28סטודנטים ואורחים מיותר מ-

– בתחום מקורות אנרגיה אלטרנטיביים (בשיתוף פעולה עם החוקרמחקר מדעי מתקדם ספרים. 25

הגרמני ירגן קליינווכטר) ובתחום הפרמקלצ'ר (בשיתוף פעולה עם ספ הולצר האוסטרי).

הקהילה יצרה קשר הדוק עם רשויות ואנשי המחוז הנידח שניקלע לקשיים חמורים בעשורים

: הגירה שלילית של צעירים לערים ומתוך כך ערעור של אורח החיים הכפרי המסורתיהאחרונים

ויצירת משברים כלכליים, חברתיים וסביבתיים חמורים. טמרה השכילה ליצור שיתופי פעולה עם

8

התושבים המקומיים ומהווה כיום מוקד משיכה והשראה מרכזי במחוז ובכל פורטוגל. טמרה הובילה

בשנים האחרונות פרויקט דגל רב-היקף לאגירת מי גשמים והחדרתם לקרקע באגמים מלאכותיים,

כתגובה למשבר האקולוגי הנובע מבצורות, רעיית יתר, סחיפת קרקע ושטפונות. הפרויקט יצר הד

אזורי ובינלאומי נרחב.

צפון איטליה – Damanhur פדרציית דמנהואר

תושבים בסה"כ. הגרעין המקורי החל את1000, המונה כ דמנהואר הנו מחוז של קהילות קטנות

ומאז התרחב בצורה של גרעיני קהילות בנות כעשרים חברים, החיים יחד בשותפות.1975עבודתו ב

לכל גרעין ייחודיות משלו, בדרכי ההתנהלות, באורחות החיים, בפרנסה וביצרנות כמו גם בתרומתו

לפעילות החברתית, הכלכלית והתרבותית של המחוז.

דונם, הכוללים כפרים עתיקים משוחזרים, אדמות חקלאיות5000המחוז כולו יושב על שטח של

אורגניות ויערות בתהליכי שיקום שונים. למחוז גוף ממשל עצמאי עם חוקה מקומית, מטבע ומערכת

כלכלית מקומית, מערכות רפואה, חינוך, תרבות, מידע ומחקר.

. העסקים מאוגדים תחתעשרות עסקים מקומיים משרתים את קהילת המחוז והאזורים הסמוכים

מותג ייחודי. אנשי דמנהואר ידועים באיכות הגבוהה של מוצריהם ושירותיהם בתחומים של חקלאות

אורגנית, טכנולוגיות ואנרגיה חלופית, בנייה ופיתוח, אומנויות, גינון ועיצוב נופי, תיירות אקולוגית,

רפואה משלימה ועוד.

מתצרוכת המזון שלו (בכלל זה בשר, דגים, מוצרי חלב, דגנים, שמנים,50%המחוז מייצר לעצמו כ

מתצרוכת העץ לחימום (מים והסקה – אקלים קר90% מתצרוכת המים שלו, 70%ירקות ופירות),

מתצרוכת הדלק לרכבים (ביו- דיזל) ומתצרוכת החשמל (פאנלים סולריים). המחוז35%בחורף), ו

מיישם תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח בנושאי ניהול משאבים וסביבה, אשר מהווה בסיס לכל

תוכניות הפיתוח של המחוז.

פרויקט יישוב מחדש של כפרים נטושים – צפון ספרד

La במורדות הרי הפירנאים כפרים נטושים רבים. הממשל המקומי, באמצעות ארגוןAragonבמחוז

Asociacion Artiborainערך מחקר ומיפוי של כשישים כפרים נטושים. מטרת המחקר הייתה לבחון

אפשרויות ליישוב מחודש של חלק מהכפרים. בעקבות המחקר, יישבו מחדש שלושה כפרים במימון

משותף עם התושבים ובתמיכת הממשל. בנוסף, כפרים רבים יושבו מחדש באופן פרטי בעשרות

השנים האחרונות והם מיישמים עקרונות של התיישבות אקולוגית. דוגמא מוצלחת הינה הכפר

Lakabeבצפון מערב הפירינאים, שם, בתוך עשור, חידשה קבוצת מתיישבים את בתי האבן

העתיקים, התקינה מערכות תשתית למים ואנרגיה מתחדשת, ביססה חקלאות אורגנית לתצרוכת

עצמית, שיקמה אזור יערות וחורש טבעי ופיתחה כלכלה מקומית המבוססת על מאפייה משגשגת.

9

שתי דוגמאות כפריות ידועות נוספות

•Crystal Waters - Queensland, Australia .כפר פרמקלצ'ר זוכה פרס האו"ם ,

•Auroville -Indiaהתיישבות כפרית אקולוגית גדולה במחוז נידח בדרום הודו. הפרויקט - ,

התחיל בשנות השישים בתמיכת האו"ם והפך למרכז בינלאומי למחקר ולפיתוח אקולוגיים.

דוגמאות פרבריות 2.3

Village Homes – העיר דיוויס, מרכז קליפורניה

דונם בתחומי העיר האוניברסיטאית דיוויס. השכונה הוקמה280 יחידות דיור על פני 220שכונה בת

ותוכננה ע"י האדריכלים מייק וג'ודי קורברט. בעקבות חרם אופ"ק נוצר חוסר משמעותי1975ב

בדלקים, עובדה אשר הובילה בזמנו למדיניות ממשלתית אשר תמכה במחקר לתכנון אקולוגי וחסכון

). שכונה הוקמה בכדי להדגים גישות וטכניקות ירוקות מוכחות1974-1980באנרגיה ( בין השנים

ויעילות לתחומים הבאים: (דוגמאות)

: רוחב כבישים צר עם הצללה כבדה למניעת הצטברות ופליטת חום ולהאטת הנסיעה. תכנון ישובי

: יצירת מערכת ניקוזים המפנה את מי הגשמים והנגר העילי לתעלות מפולסות (שיחים,פיתוח שטח

Swales השנים מאז, הועלה מפלס מי התהום באזור35) אשר מחדירות את המים אל הקרקע. ב

ההתיישבות בחמישה (!) מטרים בזמן ששאר המחוז סובל מבצורת, סגירת בארות ועליית מחירי

מים.

: מרבית הגינון מבוסס על צמחי פרי, רפואה ותועלת, הנהנים מהקרקע הלחה סביבגינון ציבורי

תעלות אגירת הנגר בכל השנה. הצמחייה מבוססת על זנים עמידי-בצורת ודורשת השקיית-עזר

מינימלית לביסוס בלבד. השכונה היא "גן עדן" של עצי פרי ופינות חמד בכל ימות השנה, כולל בקיצים

הארוכים והלוהטים. שני כרמי ענבים, שתי גינות ירק קהילתיות, שני פארקים פתוחים ומספר רב של

בוסתנים מהווים כארבעים אחוז משטח השכונה.

: בצמוד לתעלות ההחדרה, נבנתה מערכת שבילי אופנים והליכה המחברת בין כלתכנון בונה קהילה

בתי השכונה. השבילים מאפשרים גישה נוחה לעצי הפרי ומעודדים אינטראקציה בין התושבים.

השימוש המסיבי בשבילים יצר גם חסכון משמעותי בתחבורה. אירועי קטיף ועיבוד פרי רבים

מתרחשים בעונות השונות ומהווים מוקדי משיכה לכל תושבי העיר.

: תכנון האתר מיקם את הבתים לאורך הציר מזרח-מערב בכדי לאפשר חשיפה דרומית מלאה.בנייה

מרבית הבתים תוכננו על בסיס "תכנון פסיבי סולרי" המאפשר החדרת שמש ואגירת חום בימי החורף

הקרים והבהירים וצינון בקיץ ע"י ארובות אוורור ואגירת קרירות הלילה במסה התרמית הגבוהה

- מצגת עקרונות בנייה אקלימית). תכנון וסוג5בפנים המבנה והבידוד הגבוה בקירות. (ראה נספח

בנייה זה מאפשר חיסכון של עשרות אחוזים בצריכת האנרגיה לחימום וקירור.

1

Ithaca Ecovillage – הכפר האקולוגי בעיירה איתקה

. הכפרכפר אקולוגי המוגדר כפרבר צמוד לעיירה האוניברסיטאית איתקה שבצפון מדינת ניו יורק

ע"י קבוצת אנשי העיירה, אשר שאפו ליצור מודל לאורח חיים הנהנה משני1995הוקם בשנת

העולמות: חיי עיר קטנה וחיי כפר קהילתיים. הקבוצה התארגנה כעמותה ורכשה חווה נטושה בת

דונם. אנשי הקבוצה הגיעו להסכם ייחודי עם העירייה ורשויות המחוז המאפשר הקצאת שמונים700

אחוז משטח הקרקע לשימושים חקלאיים אורגניים ולשימור טבע. שאר השטח תוכנן ופותח על פי

. הבתים הם דו-קומתיים משותפיםCo-Housingמודל "התיישבות קהילתית עירונית צפופה" בשם

וכוללים מטבח גדול, חדרי כביסה, מחסנים וחדרים ייעודיים נוספים המשותפים לכלל השכונה. תכנון

זה מפחית משמעותית את גודל הדירות הנדרש ויוצר מצע לאינטראקציה קהילתית. בכפר האקולוגי

בתים, כאשר שכונה נוספת נמצאת בתהליכי תכנון מתקדמים. להלן30יש כיום שתי שכונות בנות

כמה מהמאפיינים הייחודיים והחשובים של הכפר:

, רובם ביוזמות עסקיות מקורית, או בעיירה הסמוכה, ורובם אינםדיירי הכפר עובדים במקום•

מחזיקים ברכבים פרטיים ומשתמשים תחת זאת באופניים, בתחבורה ציבורית או ברכבים

משותפים

, בתהליך קונצנזוס מלאקבלת ההחלטות לגבי ענייניי הכפר נעשית באסיפה•

שעות בשבוע לטובת תחזוקה והקמות באתר3הדיירים עובדים •

במקום מופעל מרכז חינוכי ללימודי קיימות בשיתוף עם האוניברסיטה המקומית •

דוגמאות עירוניות2.4

City Repair – Portland, Oregon, USA

פרויקט "תיקון עיר" הנו פעולה של עמותת אזרחים בתמיכת עיריית פורטלנד וגופים נוספים. מטרת

הפרויקט היא לחנך, לתת כלים ולהקנות השראה לקהילות בעיר למטרת חידוש והחייאה של

המקומות בהם הן פועלות ומתקיימות, ודרך כך ליצור תחושת כפר ושיתוף פעולה. הפרויקט מתמקד

ביצירת תחושת זהות ושייכות למקום ולאנשים, ע"י שילוב של עשייה אומנותית ואקולוגית באתרים

מופרים בתוך העיר. להלן דוגמאות לפרויקטים ואירועים תרבותיים ולימודיים, שנעשו ע"י אלפי

המתנדבים והחברים בפרויקט, מכל שכבות וסוגי האוכלוסיה בעיר:

-קיימא אשר השפיעו עמוקות על מדיניות העירייהכנסים מקומיים ואזוריים בפיתוח עירוני בר•

בתחומים אלו.

, המספקים הדרכה וייעוץ לאזרחים בנושאי קומפוסטציה,מרכזי אקולוגיה עירונית והכשרות•

11

בנייה, גידול מזון, איסוף ומחזור מים ועוד. יצירת מוקדי הדגמה שונים ברחבי העיר.

. תמיכה בשווקי חקלאים אורגניים אזוריים ובפיתוח גינות ירק ובוסתנים ברחבי העיר•

-שנייה ושימוש חוזר גדול, הנותן פתרונות איסוף, מיון, תיקון ומכירה ברמה גבוהה,מרכז יד•

של מגוון רחב של מוצרים, חומרי גלם ובנייה ועוד. במרכז מתקיימים שוקי החלפות יד שנייה

קבועים.

מרכז אופניים משומשים המקנה הכשרה וכלים לתיקון ותחזוקת אופניים ומעודד שימוש•

. בתחבורה לא מזהמת

, כמו גם אירועים תרבותייםיצירת מסורות תרבותיות מקומיות חדשות כגון יום כדור הארץ•

שונים התומכים ביצירת הרשת הקהילתית העירונית.

"י הקהילה המקומית ולטובתה. בניית מבנים ציבוריים מחומרים טבעיים וממוחזרים ע•

פרויקטים של שתילות עצים ושיקום אקולוגי של אזורים מופרים וטבעיים בתוך העיר ובצמוד•

. לה

. פרויקטים של הסרת משטחי אספלט ובטון והפיכתם לגנים ציבוריים•

: דוגמאות עירוניות נוספות

– פרויקט דיור ירוק רחב-היקף ועטור פרסים, המיישם עקרונות BedZed Housing Project: לונדון

של תכנון אקולוגי.

Hammerby – Sjostad.שוודיה – דוגמא עירונית לתכנון ופיתוח בר-קיימא של אזור מופר ומזוהם ,

:Transition Town Movementדוגמאות נוספות רבות ניתן למצוא באתר של •

http://www.transitionnetwork.org/projects/map

סקירת רקע בארץ.3

היסטוריה ורקע כללי. 3.1

סוגי התיישבות התואמים חלק מעקרונות הכפר האקולוגי3.11

, קיימים בארץ מספר סוגי התיישבות אשר תואמים חלק מהעקרונות של ישוביםמבחינה היסטורית

אקולוגיים:

1

כפרים מסורתיים מלפני קום המדינה

; חלקםאלפי כפרים וצורות התיישבות לאורך ההיסטוריה המקומית נבנו על בסיס עקרונות הקיימות

מתוך מגבלות המציאות וחלקם באופן מושכל ע"י השלטון המקומי באותה תקופה. הדוגמאות

הקלאסיות הן בנושאים של אגירת מי גשמים בבורות מטוייחים; בנייה מחומרים מקומיים (בעיקר

אבן); טיפוח חקלאות בת-קיימא ללא השקיית עזר (על בסיס גידולי עצים, חיטה, קטניות ומרעה);

ושימוש בטכנולוגיות פשוטות. החיים הכפריים המסורתיים בארץ הם נושא שלם למחקר ותיעוד,

כבסיס לכל ניסיון ליצירת ישובים אקולוגיים חדשים.

ההתיישבות החלוצית

, חיי השיתוף והקהילה ועבודת האדמה, הן כאידיאולוגיה והןהביאה איתה הרבה מעקרונות הפשטות

מתוך כורח הזמן. עקרונות אלו לא עמדו במבחן הזמן והדורות ולכן ניתן לומר שלא הייתה זו

התיישבות בת-קיימא מבחינה חברתית, כלכלית או אקולוגית.

התנועה הקיבוצית

Intentional(נחשבת בעולם כניסוי המודרני הגדול ביותר ביצירת התיישבות קהילתית התכוונותית

Communitiesבדור הראשון של הקיבוצים, אכן מומשו רעיונות רבים אשר תנועת הכפרים .(

האקולוגיים מחדשת היום, בעיקר מבחינה חברתית וחינוכית ובצורת ההתיישבות הפיסית המרוכזת

שסביבה אזורים חקלאיים ומוקדי תעסוקה. התפרקות רוב הקיבוצים והפרטתם מהווים הזדמנות

ייחודית לחידוש ושיקום החיים הקהילתיים והכפריים בקיבוצים באופן מושכל ומתוכנן, ע"י שימוש

בעקרונות ובניסיון המצטבר של תנועת הכפרים האקולוגיים בארבעים השנים האחרונות. הקיבוצים

מהווים את התשתית הפיסית הטובה ביותר בארץ לשם כך. בהמשך אתאר מספר קיבוצים אשר

השכילו ליישם חלק מהעקרונות ובשל כך עדיין מהווים דוגמא חיה לקיבוץ פעיל ופורה. (נאות סמדר,

הרדוף, שדה אליהו ואחרים).

,באמצע שנות התשעים נעשה ניסיון ליצור תנועה להתחדשות חברתית ואקולוגית בקיבוצים

בהשראת תנועת הכפרים האקולוגיים (בהובלת איש הפרמקלצ'ר הנורווגי יאן בנג שהתגורר בקיבוץ

הייתה למעשה קבוצת עבודה של – גזר באותם שנים). התנועה – אשר נקראה "הקיבוץ הירוק"

מספר "משוגעים לדבר", שזיהו את הצורך ואת הפוטנציאל לשילוב רעיונות אקולוגיים בקיבוצים.

הקבוצה ניסתה לגייס קיבוצים לרעיון וליצור מסגרת חוקית ממוסדת בתוך התנועה הקיבוצית, לשם

עידוד יוזמות, חינוך, תכנון ויישום של עקרונות הכפר האקולוגי. הקבוצה התמוססה בעיקר נוכח

הציניות והאדישות של מרבית הקיבוצים, חוסר בדוגמאות חיות בארץ וחוסר הבנה מצד הקיבוצים

והרשויות של הפוטנציאל הגלום בתהליך זה.

: הר עמשא, כרמים,בעשור האחרון ישנם שוב מספר ניסיונות להתיישבות אקולוגית במספר קיבוצים

נוה איתן, בית קשת, חוקוק וצבעון. (תיאור מפורט בסעיף הדוגמאות בהמשך). ניסיונות נוספים

נעשים בצורה לא מאורגנת בקיבוצים רבים ברחבי הארץ.

1

גובשה לאחרונה ע"י ד"ר שמואל בן נפתלי, מנהל מכללתהצעה נוספת וייחודית לפיתוח קיבוץ ירוק

,jnbng49@gmail.com"תמרה- תרפיה בטבע". אנשי קשר "הקיבוץ הירוק": יאן מרטין בנג

ronavra@zahav.net.il רוני אברהמי

תנועת המצפים

(יודפת, הררית, מעלה צבייה, חרשים, מתת, אבירים,ניסיונות התיישבות אקולוגית בחלק מהמצפים

נטף). בשנים הראשונות אכן קוימו חלק מעקרונות הכפר האקולוגי, אם בצורה מודעת ואם באופן

ספונטני. דגש רב הושם על בנייה מחומרים מקומיים, מינימום התערבות, בשילוב עם שיקום החורש

הטבעי, פיתוח נוף אורגני ושילוב חקלאות אורגנית ויצרנות ייחודית כבסיס הכלכלי של מרבית

התושבים. עם השנים, עברו רבים מהמצפים לכלכלה על בסיס תיירותי ונתינת שירותים, והערכים

האקולוגיים של מקומיות וקהילתיות פחתו משמעותית. מבחינה אקולוגית, רוב המצפים נחשבים היום

כישובי לינה ולא כיחידות סמי- עצמאיות ויצרניות. לכן, "טביעת הרגל האקולוגית" שלהם גבוהה,

במיוחד לנוכח המיקום הרגיש והמרוחק שלהם, לעתים בצמוד לשמורות טבע. למצפים יש בסיס

ופוטנציאל גבוהים להפוך לישובים אקולוגיים.

: בעבר הוקמו התיישבויות, חוות בודדים אוהערה לגבי פיתוח ובנייה צמוד או בתוך שמורות טבע

מבנים פרטיים בתוך שמורות טבע, בעיקר באופן לא חוקי ועל קרקע פרטית או במסגרת בתי ספר

שדה, בסיסי צה"ל או מבנים ליערני קק"ל. ההמלצה הגורפת והמוסכמת על כלל ארגוני הסביבה היא

שאין לאפשר הקמת כל יישוב בתוך שמורות טבע או בסמוך להן, שכן השמורות הן משאב דל ויקר

ערך בארץ. יש לקחת בחשבון שכל התיישבות אנושית, אקולוגית ככל שתהייה, מביאה איתה טביעת

רגל והשפעה ברדיוס גדול. (למשל, חתולי בית מפרים את המאזן האקולוגי ברדיוס של מספר

קילומטרים).

, ישובים ייחודיים וישובים חוקיים למחצה התיישבויות בודדים

.ברחבי הארץ פזורות כמאה התיישבויות בודדים אשר הוקמו משנות השבעים בעיקר כחוות צאן

התיישבויות אלו הפכו עם השנים לבתי קבע של משפחות רבות ומתוך כך שולבו אלמנטים שונים של

התיישבות אקולוגית: שימוש בחשמל סולרי, גידול מזון, בנייה אלטרנטיבית, מיחזור מים ועוד. בשל

חוסר תמיכה, משאבים וידע, רבות מהתיישבויות אלו מהוות מפגע אקולוגי והפרה של שטחים

פתוחים – עובדה אשר יכולה להשתנות בקלות יחסית ע"י שינוי המדיניות כלפי המתיישבים והדרכתם

במימוש עקרונות הכפר האקולוגי. בשנים האחרונות הוצאו עשרות צווי פינוי להתיישבויות בודדים

והנושא נידון בכנסת.

ראוי לציין שמדינת ישראל הינה אחת המדינות היחידות בעולם שאין בה צורת התיישבות מוכרת

. שני ישובים מוכרים יצרו שילוב בין התיישבות בודדים לבין התאגדותוחוקית של חוות חקלאיות

כישוב, שניהם עם מרכיבים אקולוגיים: הכפר כליל בגליל המערבי (יפורט בהמשך) והישוב שחרות

בערבה, אשר הוקם כהתיישבות בודדים וכיום הינו ישוב מוכר המתבסס על תיירות ויצרנות מקומית

ומתמחה בבנייה מחומרים טבעיים וממוחזרים. הישוב קדיתא ליד צפת נאבק במשך שנים להכרה

1

ותמיכה ממסדית ולאחרונה הוסדר מעמדו ונכתבה תב"ע להרחבתו. עזוז בנגב הינו יישוב ייחודי

נוסף.

אתרים אקולוגיים לימודיים

.מספר חוות ואתרי הדגמה קמו בעשור האחרון כניסיונות ליישם את עקרונות הכפרים האקולוגיים

הדוגמאות הבולטות הם המרכז לחינוך ותיירות אקולוגית בקיבוץ לוטן, משק אדמאמא בניר משה

בנגב המערבי ו"חווה ואדם" של עיריית מודיעין בתמיכת משרד החינוך וגופים נוספים (פירוט

בהמשך). בכל אתר חיה קהילה המתפרנסת מיצרנות מקומית ובעיקר מפעילויות חינוכיות לציבור

הרחב. פירוט:

. המרכז האקולוגי הוותיק בארץ. הוקם כיוזמה מקומית של המרכז לאקולוגיה יצירתית : קיבוץ לוטן

מספר חברי קיבוץ, אשר למדו פרמקלצ'ר ותכנון ישובים אקולוגיים בחו"ל ורצו לשלב וליישם את

השיטות שלמדו בענפים שונים. המרכז מדגים שיטות בנייה, גינון ותשתיות אקולוגיות מגוונות ברמה

גבוהה ומתוך שיתוף פעולה עם מוסדות תכנון ומוסדות אקדמאיים. מכון התקנים הישראלי ניסח תקן

ראשון מסוגו בארץ לבנייה בחבילות קש על בסיס פרויקט משותף עם קיבוץ לוטן ומדרשת בן גוריון.

על בסיס תקן זה, נבנתה במקום שכונת מגורים אקולוגית שלמה לסטודנטים ולאורחים. המרכז הנו

ע"י2008בעל שם בינלאומי לבנייה אקולוגית מדברית וזכה בפרס "הישוב האקולוגי הנבחר" בשנת

הארגון העולמי, וכמו כן מלמד מספר קורסי תכנון ישובים אקולוגיים מוסמכים בשנה. המרכז מארח

מדי שנה עשרות סטודנטים מרחבי העולם לקורסי סמסטר מרוכזים, ואלפי תיירים לסיורים וסדנאות.

היווה פריצת דרך בשיתוף פעולה עם הרשויות בכך שהדגים הפיכה של שטח חקלאי משק אדמאמא

דונם הצמוד לבתי מגורים של משק חקלאי במושב לכפר הדגמה המשלב מבנים מחומרים10בן

ממוחזרים וטבעיים, מערכות מים אפורים,שירותי קומפוסט, אנרגיה סולרית, צמחייה מגוונת וגינות

ירק. באתר התלמדו וחיו במשך השנים עשרות רבות של תלמידים ומתנדבים מכל העולם והוא הפך

למוקד משיכה מרכזי באזור.

אתר המדגים בצורה מרוכזת ובקנה מידה קטן מגוון שיטות לבנייה, פיתוח וחקלאותחווה ואדם

אקולוגיים. המקום הנו בעל תקן מוסד חינוכי מוכר ומהווה מרכז ארצי ייחודי לכל נושאי הקיימות

והחינוך הסביבתי. האתר אינו מחובר לרשת החשמל, למערכות הביוב או לפינוי פסולת. מתוך כך

עושה המקום שימוש נרחב באנרגיה חלופית, בשירותי קומפוסט, במיחזור מים אפורים ומיחזור

יצירתי של פסולת. האתר נתקל במשך השנים במשוכות בירוקרטיות רבות ובהתנגדויות מצד רשויות

התכנון למרבית היישומים האקולוגיים במקום. למיטב ידיעתי, נושאים אלו לא הוסדרו מעולם, למרות

שהאתר קיבל הכרה לאומית ובינלאומית נרחבת, והוא מארח קבוצות סטודנטים של הסוכנות

היהודית, ומוכר לשירות לאומי .

מסמכים מנחים3.12

)6(מצורף כנספח מסמך עקרונות מנחים לתכנון ישובים ושכונות בני קיימא

1

, והוא תוצר של שיתוף פעולה בין משרד הבינוי והשיכון, המשרד להגנת2007המסמך פורסם בשנת

הסביבה, משרד הבריאות, מרכז השל, העמותה לייזום בנייה ירוקה ובת קיימא ומספר רב של יועצים

מומחים. המסמך מתייחס לנקודות הרלוונטיות הבאות להקמת ישובים אקולוגיים:

, הסיבות השונות והדחיפות לשילוב עקרונות תכנון בר-קיימא בהקשרהרקע הגלובלי והארצי•

של בניה. (בניה נחשבת לאחד הענפים התעשייתיים המזהמים והמשפיעים ביותר לאורך

זמן.)

. זכות הציבור למעורבות ויידוע בתהליכי תכנון והתועלות הנגזרות מכך•

"ערכי-העל" בתפיסת תכנון פיסי בר-קיימא: קרקע, מים, אנרגיה ואיכות סביבה כלליתפירוט •

(צמחייה, תחבורה, רעש, קרינה, איכות אוויר, מזיקים, חומרים ועוד).

. פירוט דרכי התכנון ודוגמאות ליישומים בתנאים שונים•

) 2004 ( מסמך מרחב ביוספרי בשפלת יהודה

"ו למרחבים ביוספריים. עבודה רחבת היקף, רב תחומית ורבהמסמך מבוסס על הנחיות אונסק

משרדית, אשר נועדה להגדיר הנחיות מפורטת לתכנון והסבת שפלת יהודה לשמורה ביוספרית. על

פי המסמך,

"המרחב הביוספרי הוא ישות גיאוגרפית המכילה מרכיבי נוף טבעי ומרכיבי נוף אנושי כיחידת התייחסות אחת המחייבת את שני הצדדים. השמירה במרחב הביוספרי היא על

משאבי הטבע, על המשאבים הגנטיים, על משאבי מורשת ועל גידולי חקלאות מסורתיים. השילוב בין השימור לפיתוח בר-קיימא יאפשר בסיס לכלכלת האזור, קיומו ושגשוגו של

המרחב הביוספרי כאזור ייחודי בקנה מידה ארצי.“

(צבעון, כרמים, חוקוק, בית קשת).מספר ישובים ניסו ליישם את המלצות המסמך בשנים האחרונות

הרחבה על כך בסעיף הבא.

מציג את פרק הנחיות התכנון של המסמך. 7נספח

סקירת הניסיונות להקמת ישובים אקולוגיים בארץ3.2

, נעשו בעשור האחרון מספר ניסיונות של גרעיני התיישבותבהשראת תנועת הכפרים האקולוגיים

בעלי אידיאולוגיה אקולוגית להקים ישובים ושכונות או לחדש ישובים קיימים. להלן סקירה חלקית של

הניסיונות אשר ידועים לי.

. גרעין מאורגן אשר ניסה להקים ישוב אקולוגי מוסדר בין השנים עמותת הכפר האקולוגי.1

. הגרעין הופנה ע"י תנועת אור לאתרי הישובים מיכל בגלבוע (שלא הוקם),2000-2005

הר עמשא בצפון בנגב ואחרים. הגרעין התפרק בשל הקשיים למימוש עקרונות ההתיישבות

האקולוגית בכל האתרים.

1

info@goodenergy.org.il, 077-5112299איש קשר: אייל ביגר

2002-2007. גרעין התיישבות בן עשרות משפחות שהתגבש בין השנים גרעין לוטם/ חוקוק.2

בקיבוץ לוטם בגליל התחתון. אנשי הגרעין התיישבו בשכירות בשכונה נטושה של הקיבוץ

ורצו לחדש את השכונה כאתר למגורי קבע. לאחר התנגדויות של חברי הקיבוץ, פנה הגרעין

לתנועת אור והופנה לקיבוץ חוקוק. רובם של חברי הגרעין חיים היום בשכירות בקיבוץ

ונמצאים בשלבי תכנון סופיים של בניית שכונה קהילתית בצמוד לקיבוץ. בשכונה מתוכננים

שילוב של אלמנטים אקולוגיים כגון טכניקות בנייה טבעית ושמירה על שטחים פתוחים.

הצלחת הגרעין למצוא אתר להתיישבות נזקפת לזכות הבאים: שיתוף פעולה עם המוסדות

המיישבים ותנועת אור; לכידות חברתית; יכולת התפשרות בין חברי הקבוצה; קבלת

החלטות מרוכזת; וויתור על חלק משמעותי מהעקרונות הפיסיים של התיישבות אקולוגית.

zvinir01@gmail.comאיש קשר: צבי ניר

. גרעין של משפחות חינוך-ביתי שהתיישב בנוה איתן בעקבות פרסומים להקמת נווה איתן.3

"שכונה אקולוגית". מרבית המשפחות שכרו ושיפצו מבנים קיימים נטושים בקיבוץ ויצרו חיי

קהילה ענפים. ההרחבה הקהילתית הוקפאה בעקבות חילוקי דעות בתוך הקיבוץ ועם

המוסדות המיישבים – חלקם בנושאים הקשורים לפיתוח ולתקנוני הבנייה המוצעים. הגרעין

ניסה להיקלט לקיבוץ אך נתקל בהתנגדות מצד חברי הקיבוץ הותיקים. הקיבוץ נמצא כעת

בתהליכי פרצלציה והחליט ליישב את כל המבנים הנטושים בחברים חדשים לפני פיתוח

ההרחבה. כיום חיות המשפחות בשכירות וללא מעמד קבע, כשרובן ממתינות לסיום תהליכי

הפרצלציה או מחפשות מקום קבע אחר ברחבי הארץ.

yuvalzuck@yahoo.comאיש קשר: יובל דוד צוקרמן

– קיבוץ צעיר שחודש בשנים האחרונות ע"י משפחות, שלחלקן אוריינטציה קיבוץ כרמים.4

אקולוגית. בקיבוץ מתוכננת, בשיתוף הקהילה, הרחבה שתיישם את עקרונות מסמך

ההנחיות לפיתוח בר קיימא של משב"ש ותוך שימוש בתהליכי תכנון פרמקלצ'ר. (מצורפת

). לדברי המתכננים, התוכנית נתקלת בהתנגדויות8מצגת מפורטת בנושא. ר' נספח

לאישורים מצד ועדות התכנון השונות.

udidan@gmail.comאיש קשר: אודי נתן

– קיבוץ בדרום הר חברון / צפון הנגב אשר נמצא בתהליך הסבה ל"ישוב כפרי הר עמשא.5

שיתופי". הקיבוץ עבר ניסיונות יישוב מחדש ע"י גרעינים אקולוגיים שונים בעשור האחרון.

הניסיונות נכשלו בשל חוסר תמיכה מערכתית ראויה ובשל התנגדות של גורמים פנימיים

בתוך הקיבוץ. לאחרונה מונה לקיבוץ מפרק-מפעיל וגובש גרעין התיישבות חדש בעל

אוריינטציה אקולוגית. הוגשה תוכנית פיתוח והרחבה למקום והגרעין נמצא בתהליכים מול

הרשויות והמפרק לקביעת הצביון העתידי. גם בתהליך זה מסתמנים הקשיים הרגילים של

חוסר ידע, נכונות ועניין מטעם הרשויות ליישם עקרונות של יישוב אקולוגי למרות רצון

המתיישבים בכך.

1

dror.dagan@gmail.comאיש קשר: דרור דגן

– ישוב חדש אשר תוכנן להיות מוקם על הר הגלבוע בצמוד לישוב מעלה גלבוע. מיכל.6

הישוב תוכנן על ידי האדריכל אריה רחמימוב והיועץ הסביבתי חיים שנהר. המתכננים

השתמשו בעקרונות אקולוגיים מסויימים כגון פיתוח שטח מינימלי, הנחיות בנייה מחמירות

והמלצות לחדשנות בנושאי שימוש במי נגר עילי, מי גשמים ומי שופכין. תכנית הישוב

נתקלה ההתנגדות עצומה הן מצד הגופים הירוקים – בשל הימצאותו בסמוך לשמורת אירוס

הגלבוע, והן מצד גופי שמאל – בשל מיקומו הרגיש על קו התפר. הקמת הישוב בוטלה

. 2006בשנת

haim.shenhar@gmail.comאיש קשר: חיים שנהר:

, גרעין קטן של משפחות צעירות הגיש הצעה לקליטה2006 – בשנת קיבוץ אדמית.7

להתיישבות אקולוגית ולפיתוח פרויקט חינוכי אזורי, ע"י שיקום ושדרוג מבנים נטושים

בקיבוץ. הגרעין חי כשנה בקיבוץ ונתקל בהתנגדות גורפת מצד חברי הקיבוץ, בשל תהליכי

הפרטה.

gilad@permacultureisrael.orgאיש קשר: גלעד מרגלית

– ההרחבה בקיבוץ בית קשת תוכננה כהרחבה סטנדרטית במקור. גרעין בית קשת.8

התיישבות בעל אופי אקולוגי וחינוכי התאגד לאכלס ולשווק את ההרחבה. הגרעין, אשר

כולל כמה מאנשי המקצוע הבכירים בארץ בתחומי האקולוגיה המעשית, יצר קשר עם יזם

ומפתח ההרחבה בשלב מוקדם והיה מעורב מאד בניסיונות להשפיע על תהליכי התכנון

השונים במסגרת התב”ע הקיימת. הניסיונות נתקלו בהתנגדויות מצד היזם והמפתח ובפועל

רמת היישום האקולוגי בשטח הייתה נמוכה. נוצר פער גדול בין התוכניות והבטחות הקבלן

לבין התוצאה הסופית, למורת רוחם של רוכשי המגרשים.

shy@emekyizrael.org.ilאיש קשר: שי שחל

– המתכננת האקולוגית מיכל ויטל השתתפה בתכנון של הרחבות אקולוגיות מסחריות.9

מספר הרחבות מסחריות אשר מתגו את עצמן כאקולוגיות, בקיבוצים עין דור ומשמרות.

הפרוייקטים נבנו מתוך תפיסה של בניה ירוקה הכוללת את העקרונות הבאים: צמצום

צריכת האנרגיה; שימוש באנרגיה סולרית; הפחתת השימוש במי שתייה ומיחזור שלהם;

פסולת; הגברת התאורה הטבעית וצמצום התאורה המלאכותית; בידוד איכותי; מיחזור

ועוד. השכונות מיועדות לקבלת תו תקן ירוק ממכון התקנים בישראל והמשרד להגנת

הסביבה. יישוב נוסף למרגלות הגלבוע, נורית, הוגדר כיישוב אקולוגי בפרסומים לשיווקו.

mvital@zahav.net.ilאשת קשר: מיכל ויטל

– בסוף שנות התשעים, התאגד גרעין קטן של משפחות אשר שכרו בתים קיבוץ צבעון.10

בקיבוץ הנטוש. אחת ממטרות הגרעין הייתה למנוע פיתוח רחב היקף וחסר רגישות

סביבתית, שנבע מהתב"ע שאושרה למקום. במקומו, הביא הגרעין חלופות חברתיות

שנים. לפני כשנתיים, התקבלה פשרה בין גורמי10ואקולוגיות אשר נידונו בבג"ץ במהלך כ

1

ההתיישבות השונים ואושרה תב"ע חדשה למקום. התב"ע השתמשה ברבות מההנחיות

לתכנון סביבתי של הישוב מיכל כנספח נופי מחמיר. הישוב ניסה לקבל ממשב"ש סטאטוס

מיוחד של "פרויקט פיילוט אקולוגי" בתמיכת המשרד להגנת הסביבה ועל בסיס חוברת

). הפרויקט נגנז מסיבות לא ידועות. מזווית ראייה7ההנחיות לפיתוח בר-קיימא (ראה נספח

אקולוגית, התב"ע הנוכחית פוגעת בשטחי חורש טבעי מפותחים ונדירים (אשר כבר הופרו

בצורה בלתי הפיכה בתהליך פריצת הדרכים להרחבה) ואינה מממשת עקרונות של תכנון

אקולוגי. ראוי עם זאת לציין כי נעשתה עבודת העתקת עצים וגיאופיטים, ושרוחב הכבישים

צומצם למינימום האפשרי על פי חוק.

, אשר הגיעו בשנים האחרונות לקיבוץ המתחדש בעקבותגרעין קטן של משפחות ויחידים

הפרסומים של "קיבוץ אקולוגי", מדגים בתוך שטחי הקיבוץ אורח חיים של כפר אקולוגי. בני

הגרעין חיים במבנים יבילים מסורתיים (יורטות) ומשתמשים בשירותי קומפוסט. בקיבוץ

שוקם מבנה נטוש לבית מלאכה פורה למלאכות מסורתיות; הוסב מבנה תעשייתי למרכז

קהילתי ולימודי; הוקם מרכז חינוכי ארצי לקיימות; נבנו מבנים המדגימים שיטות בנייה

אקולוגית; הוקמו גינות ירק ובוסתנים; והוקמו מתקני ניסוי והדגמה לאגירת מי גשמים

ולמיחזור מים אפורים. סביב הגרעין התגבשה קבוצה גדולה של משפחות ויחידים אשר

יצרה קשר עם בכיר במנהל מקרקעי ישראל, לשם הקמת ישוב אקולוגי העומד בסטנדרטים

– המכתב למינהל). הקבוצה נמצאת בתהליך מול הנהלת9הבינלאומיים. (ראה נספח

הקיבוץ בכדי להקצות שטח אשר בו ניתן יהיה להדגים ולממש את העקרונות של כפר

מציג את מסמך העקרונות של הגרעין. כיום מונה הקבוצה עשרות10אקולוגי. נספח

משפחות ויחידים אשר מחכים למציאת אתר נאות להתיישבות ולמימוש חזונם.

drarbib@gmail.com: ראובן ארביב איש קשר של הגרעין האקולוגי

ע"י קבוצה קטנה של משפחות ויחידים אשר1978כליל הוקמה ב – הכפר האקולוגי כליל.11

רכשו אדמות חקלאיות פרטיות מדרוזים סמוך לירכא. המתיישבים ראו עצמם חלק מתנועת

"החזרה לאדמה" שהתרחשה באותה תקופה במערב, וכללה בתוכה את פיתוח הפרמקלצ'ר

והקמת ישובים אקולוגיים. העקרונות המנחים בכליל הם:

)7(ראה נספח שיקום וטיפוח החורש הטבעי •

-קיימא שלחקלאות ועיצוב נוף אורגניים מתוך תפיסה יצרנית ורצון לעיבוד אחראי ובר•

האדמה.

. (בפועל יש גם שימוש בגנרטורים לגיבוי והשלמה)שימוש בלעדי באנרגיה סולרית לחשמל•

. יצירת מודל התיישבותי כפרי ייחודי בארץ•

, פותחו ענפי חקלאות וייצור מקומי, הוקמובכליל התיישבו במהלך השנים אנשי אקולוגיה רבים

מוסדות חינוך והכשרה, והתפתחה כלכלה מקומית ענפה המשלבת תיירות, תרבות, אומנות ויצרנות.

. מבחינת רשויות התכנון, לאהכפר מעולם לא הוסדר מבחינת הרשויות והוא עמד בפני קשיים מרובים

1

עמד הכפר בקריטריונים מוכרים וחוקיים, עובדה שיצרה קונפליקטים רבים. בשנים האחרונות

מתרחש ניסיון מאומץ למצוא הסדר קבע חוקי לכפר ולהשלים תב"ע אשר תכלול הרחבה ותאפשר

לבעלי הבתים בעלות חוקית על נכסיהם. הסחבת בהכרה ובתמיכה הממסדית במקום יצרה תנועת

נגד של בנייה לא חוקית. הכפר הפך לאתר נדלנ"י מבוקש בשנים האחרונות. תופעה זו גרמה לכך

שרבים מהמשפחות הצעירות שחיות שנים בכפר אינן יכולות לעמוד במחירי השכירות והקרקעות

ולממש את רצונן להתיישב באופן קבע.

:תוכנית עבודה ראשונית של פרויקט "מטע אם" : פרויקט אקולוגי- קהילתי המתאר11(נספח מספר

את האספקטים הללו בישוב ).

irit48@gmail.com: ד"ר עירית שרייר אשת קשר

סיכום של החסמים העיקריים להקמת ישובים אקולוגיים בארץ והמלצות לשינויים3.3

הדרושים

. הדוגמא העיקרית חוסר תיאום ושיתוף פעולה בין מערכות ורשויות התכנון והביצוע בארץ.1

הינה מסמך ההנחיות לתכנון בר-קיימא של ישובים ושכונות חדשות של משב"ש. מספר

ניסיונות להוציא לפועל את הנחיות המסמך התקבלו בהתנגדויות וחוסר שיתוף פעולה מצד

), מו"פ אזורי12רשויות התכנון. הנחיות נוספות נכתבו ע"י המשרד להגנת הסביבה (נספח

). ידע רב הצטבר בעשרותתקן לבנייה ירוקה) ומכון התקנים הישראלי (2יהודה (נספח

השנים האחרונות במוסדות האקדמאיים בארץ בתחומי התכנון האקולוגי: הטכניון, מכון

פורטר ללימודי סביבה ומדרשת שדה בוקר הם הגורמים הראשיים בהם ניתן היה להיעזר

ולהיתמך. מוסדות התכנון והביצוע אינם מיודעים עם ידע הזה או שאינם מכירים בו.

-מוסדי אשר יתאם בין זרועות הידע, התכנון והביצוע, יעביר הכשרותיש ליצור מנגנון רב

מקצועיות בכל הרמות, ילווה ויעודד יישום של עקרונות תכנון אקולוגי בר- קיימא.

, החסמים העיקריים אשר דורשים מענה הינם (על פי ד"ר אליק פלמן): ברמה הטכנית.2

: היעדר תקנים מתאימים למערכות הבאות (מה שעושה את השימוש בניה.1

בהן ללא חוקיות):

i.איסוף מי גשם

ii. מערכות מיחזור וטיהור מים אפורים)wetland (

iii.שירותי קומפוסט

iv. (קש, אדמה, אבן, בד) – במיוחד בעניין היסודותבניה מחומרים טבעיים

ושלד הבניין (אין למשל תקן לקירות נושאים ללא שלד בטון מזוין)

"ליש ליצור תקנים חדשים לשימוש במערכות הנ

2

. למעשה כיום אין בעיית הפרדה מוחלטת בין קרקע לבניה לקרקע חקלאית.2

בארץ אפשרות ליישום מודלים של חקלאות מסורתית: בית (על קרקע לבניה) ולידו משק

חקלאי מסורתי (על קרקע חקלאית). התקנים הקיימים מאפשרים רק דגם של חקלאות

תעשייתית בקנה מידה גדול.

. יש לאפשר ולעודד חקלאות אורגנית מסורתית בקנה מידה קטן בצמוד לבית

- החלטה גורפת על איסור הקמת ישובים חדשים. אין35: תמ"א קהילה.3

כמעט אפשרות לגרעינים להתיישב יחד. האפשרות הכמעט יחידה להתיישבות כפרית

חוקית כיום: קנית בית בהרחבה קהילתית – כל משפחה לבדה.

. יש ליצור מודלים חדשים להתיישבות כפרית קהילתית

: אין אפשרות למתיישבים לתכנן את הישוב שלהם. התכנון נעשה על תכנון.4

ידי מוסדות התכנון שמתכננים עבור מתיישבים "אנונימיים", ללא היכרות עם הקבוצה

המסוימת.

(כמתואר במסמך שליש לאפשר השתתפות הציבור בתכנון שכונות וישובים בני קיימא

משב"ש), ומתוך כך לעודד קהילתיות באזורים כפריים.

: אין אפשרות לבנות ללא פיתוח קונבנציונלי (כבישים, מערכת ביוב, פיתוח.5

מערכת חשמל, מערכת תקשורת וכו'). אנשים בעלי מודעות סביבתית גבוהה נדרשים

לשלם סכומים גבוהים עבור מערכות שאינן נחוצות להן, ואשר הם רואים אותן כמפגע

סביבתי חמור.

, עלויות ונזקי הפיתוחיש לאפשר שילוב של תכנון אקולוגי הממזער את היקף

הקונבנציונאלי ומציע חלופות מוכחות.

–משק במושב: האופציות החקלאיות הבלעדיות במדינת ישראל הן: א. מחיר.6

עשרות דונמים לפרנסה במשרה מלאה מחקלאות תעשייתית – משק שמחירו הוא החל

ממיליון ₪ ובד"כ פי חמש או אף הרבה מעבר לכך (הרבה מעבר ליכולת של מרבית

המשפחות הצעירות בישראל – ובפרט אלה המחשיבות יותר את שמירת הסביבה

– המעבד שטחים גדוליםקיבוץואיכות החיים מאשר את הצריכה ורמת החיים); או, ב.

הרבה יותר ובד"כ רחוקים הרבה יותר מבית החקלאי. כמו כן, אין אפשרויות לחיים

קהילתיים משותפים ללא רכישת מגרש.

, צעירים ומשפחות אשר מעוניינים באורך חייםיש ליצור מנגנון תמיכה בחקלאים זעירים

פשוט ללא רכישת קרקע ונכס בפועל. מנגנון החכרה של קרקע ומבנים לטווח ארוך יכול

להוות זרז לפיתוח הכפר והפריפריה ללא העומס הכלכלי של משכנתאות ופיתוח

הרחבות קהילתיות סטנדרטיות. ישנם פתרונות דיור ותשתיות אקולוגיים רבים אשר

יכולים לאפשר תנאי מחייה נאותים במינימום עלויות.

. בכנס הרצליה האחרון חוסר הכרה בצורך הקיומי הלאומי למימוש עקרונות פיתוח בר קיימא.3

2

לחשיבה אסטרטגית וביטחונית הוצגו תחזיות קשות לגבי עתיד הביטחון של ישראל מנקודת

' את מחדליהפרופסור דני רבינוביץמבט סביבתית ואקולוגית. בספרו "הנה זה בא", מתאר

של מדינת ישראל בהערכות רצינית להשפעות שינוי האקלים על בטחונה, מבחינת משק

המים, החקלאות, האנרגיה, הכלכלה והביטחון הלאומי מבפנים ומבחוץ. בספר "צופן העתיד"

סדרת השלכות אפשריות של הזנחה סביבתית על בטחון מדינתדוד פסיגמתאר ד"ר

ישראל. ספרים, מחקרים ומאמרים רבים נכתבו בעשורים האחרונים בנושא ואף הוקמה

בכנסת "נציבות הדורות הבאים" ונכתבה אמנה לשילוב עקרונות הקיימות בהחלטות ממשלה

ובחקיקה. עם זאת, ישנה התעלמות גורפת של הממסד מהנושא, בעיקר ברמת הביצוע

בשטח.

, אשר תכיר בחשיבות הנושאים הללו ותשים אותם על סדר היוםדרושה מנהיגות אמיצה

הלאומי ברמת חשיבות עליונה למען עתיד מדינת ישראל וביטחונה. כפרים אקולוגיים יכולים

להוות בנק ידע, כלים, זרעים וטכנולוגיות, אשר יוכלו לתת מענה לצרכים קיומיים בעתות של

משברים אפשריים (מלחמה, בצורת, רעידות אדמה, משבר כלכלי עולמי). (דוגמא מצוינת

, אשר עברה משבר עמוק בעקבות קריסת קובה השנים של20לכך ניתן למצוא בניסיון בן

המעצמה הסובייטית, ונאלצה לעבור תוך חודשים מועטים לחקלאות אורגנית קיומית ולשילוב

מודלים אקולוגיים ברוב תחומי החיים שם.

חוסר הכרה באורח החיים האקולוגי כלגיטימי ומועיל לחברה.4

כל גרעיני ההתיישבות אשר מניתי מעלה התקבלו במהלך השנים בחשדנות ולעתים בעוינות

. בפגישה שערכנו עםמצד גורמי ההתיישבות השונים ובעיקר במקומות בהם ניסו להתיישב

הנהלת הקיבוץ הארצי בנושא, הובהר לנו שמרבית הקיבוצים חוששים ומאוימים מקליטת

קבוצות בעלות אורח חיים ורעיונות משותפים. גם קיבוצים אשר הוגדרו ע"י המינהל כסובלים

"מתת-אכלוס" העומדים בפני דרישה לחדש את אוכלוסייתם, מעדיפים באופן מוצהר שלא

לקלוט חברים חדשים או לתמוך בהקמת שכונות הרחבה אשר מנותקות מההתנהלות

הפנימית של הקיבוץ.

2

, אורח החיים האקולוגי הינו מנוגד למגמה הרווחת של פיתוח שכונות והרחבותבנוסף

קהילתיות פרבריות במודל חצאי הדונם. מודל זה, המבוסס על עלויות פיתוח ובנייה גבוהים,

השפעה סביבתית גבוהה, תלות מוחלטת ברכב פרטי, ותלות פרטית בלקיחת הלוואות

מבנקים, יצר ניכור בקרב אזרחים רבים אשר אינם מעוניינים באורח חיים זה. מסקר לא רשמי

שערכנו, רבים מהמתעניינים בהתיישבות אקולוגית אינם מעוניינים בבעלות פרטית על קרקע

או נכס אך רוצים להבטיח שהאופי האקולוגי והחברתי של המקום בו הם חיים ישמר לדורות.

חלק גדול עוסק בעבודה משמעותית לחברה, אשר אין בצידה שכר חומרי רב – חינוך,

אקולוגיה, מלאכות מסורתיות, אומנות, תרבות ורפואה משלימה – ועל כן, רבים מחפשים

מקום קבע לממש את עיסוקיהם מתוך תחושת שליחות ושרות לחברה ולסביבה ולא מתוך

רצון לצבירת נכסים. במקומות רבים נוצרו קונפליקטים משמעותיים בין התפיסה הכלכלית

והחברתית הרווחת כיום לבין התפיסה המיוצגת ע"י גרעיני ההתיישבות האקולוגית. חוסר

יכולת תגובה ועמידה מול המערכות השונות יצר לעתים קרובות התפרקות של הקבוצות.

, הינה להכיר באורח החיים האקולוגי ולעודדו כחלק ממהלך2, בהמשך לסעיף המלצתי

נרחב ברמה הלאומית. כמו כן, יש להיעזר באנשי המקצוע אשר התנסו במשך שנים בפיתוח

אורח חיים אקולוגי, לשם יצירת מערכת הדרכה וחינוך כלל ארצית.

קווים מנחים לאיתור מקומות המתאימים להקמת התיישבות אקולוגית.4

בארץ

שהוצגו למעלה. יישומם של מודליםהכפרייםההנחיות הבאות תקפות בעיקר ליישום המודלים

עירוניים ופרבריים דורש הנחיות מורכבות יותר, אשר תלויות בעיקר בנכונות ועניין אמיתיים מצד

רשויות התכנון והרשויות המקומיות המעורבות. ההנחיות מתייחסות לתנאים המוגבלים של הארץ

. 5ומתרכזות בדוגמאות אשר יוצגו בפרק

מ"מ משקעים350-400 ישוב אקולוגי בר קיימא צריך לקבל מינימום של מבחינה גיאוגרפית.1

בשנה בכדי לבסס מערכות מים, צמחייה וחקלאות שאינה תלויה באופן בלעדי ברשת המים

הארצית. עובדה זו מוציאה את מרבית חלקי דרום הארץ מרשימת ההמלצות.

באזור אשר זקוק מציאת מועצה אזורית בעלת אוריינטציה סביבתית ופתיחות תפיסתית.2

לצמיחה דמוגרפית איכותית ואשר יכולה ליהנות מכפר אקולוגי בשטחה.

: גולן, גליל עליון, מטה אשר, משגב, גליל תחתון, הר הנגב, עמק הירדןמועצות לבדיקה הן

ובקעת בית שאן). יתכן וגם מועצות של אזורים מרכזיים יותר בעלי צביון כפרי ישקלו יוזמה

שכזו מטעמים של תאימות לתוכניות לפיתוח בר-קיימא אשר נעשו במסגרתם. (לדוגמא, עמק

2

חפר, עמק יזרעאל, מגידו, מטה יהודה). שיתוף פעולה ותמיכה מלאים ברמת הרשויות

המקומיות, האזוריות והארציות הינם תנאי הכרחי להקמת התיישבות אקולוגית בארץ.

. אידיאלית יהיו מציאת ישוב אשר זקוק להרחבה משמעותית או אתר נטוש אשר ניתן לאכלס.3

לאתר את המרכיבים הבאים:

.מבנים לא בשימוש שניתן לשפץ ולהחיות למבני ציבור ומגורים•

, או בסמוך, לאתר אשר ניתן להסב לצרכי חקלאות אורגניתשטחים בתוך•

וייעור.

"ל. סמיכות לשמורות טבע ואזורים בבעלות קק•

. שיתוף פעולה עם אנשי המקום ותמיכה מלאה שלהם•

אשר עומד בקריטריונים הבאים: מציאת גרעין התיישבות מגובש.4

ידע וניסיון מוכחים באקולוגיה מעשית ובאורח חיים אקולוגי•

גיבוש חברתי גבוה ויכולת התנהלות קהילתית מוכחת•

יכולת התפרנסות המבוססת על מגוון מקצועות ושירותים •

המלצות ליישום דגמי התיישבות אקולוגית בארץ.5

. בכללהלן פירוט מודלים של ההתיישבות בהשראת המודלים אשר פורטו בפרק הדוגמאות מהעולם

מודל ניתנו מספר דוגמאות לאתרים פוטנציאליים, הדורשים בדיקה מעמיקה ומערכתית לשם וידוא

הרלוונטיות שלהם. האתרים נבחרו בשל הפוטנציאל הגבוה שלהם ליישום עקרונות הכפר האקולוגי.

דוגמאות נוספות מתייחסות לתהליכים ולפרויקטים קיימים, התואמים חלק מהעקרונות ואשר זקוקים

)3.2לתמיכה ממסדית בכדי להתפתח ולהתרחב (חלקם מפורטים בפרק

המודל הכפרי: מודל המיישם עקרונות של כפר אקולוגי כפרי בעל מעורבות ויחסי5.1

גומלין עם הסביבה האנושית והטבעית בביו אזור

רעיונות ליישום

, שם דגש על שיקום וחידוש ישובים או מוסדות קיימים, תוךיישום המודל בהקשר הישראלי•

השתלבות מושכלת במרקם החברתי הקיים.

מעבדה חיה למחקר, ניסוי ויצירת טכנולוגיות ותקנים אקולוגיים. יצירת •

, לרוב באזורים רגישים מבחינת ממשקי טבע ונוף, ע"יחידוש תשתיות התיישבות קיימות•

יצירת פרויקטים אקולוגיים ייחודיים ומותאמים לאתר. שילוב של טיפוח ושימור אזורים

2

טבעיים בשיתוף עם קק"ל ורט"ג.

, שימור מלאכות וידע מסורתי ומקומי, והדגמת אורח החייםשילוב של תיירות אקולוגית•

האקולוגי.

עיקריים חסמים

, אנשי מקצוע ושיתוף פעולה מערכתי מצד רשויות התכנון וההתיישבות. חוסר בידע•

. חוסר נכונות מצד ישובים ומוסדות קיימים לקלוט קבוצות בעלות אורח חיים אקולוגי•

"הרחבות קהילתיות” סטנדרטיות. מגמת הפרבור ומודל הפיתוח של •

. אין תקנים להתיישבות אקולוגית בכפרים ואתרים נטושים•

אתרים פוטנציאליים להתיישבות

). הצעת הגרעין האקולוגי במקום ליישוב10, 9 מ.א. גליל עליון. (ר' נספחים ,קיבוץ צבעון•

חלק מאזור ההרחבה המיועדת.

. הרחבה מיועדת הנמצאת בשלבים ראשונים של בדיקה. קיימתקיבוץ בית אורן בכרמל•

נכונות מצד הנהלת הקיבוץ לשקול את שילוב הכפר האקולוגי.

. מועצה אזורית תמר. גרעין התיישבות אקולוגי הנמצא בתהליכי התיישבותהר עמשא•

מתקדמים מול הרשויות וזקוק לתמיכה.

. מועצה אזורית בני שמעון. הרחבה ירוקה בשלבי תכנון אחרונים. קיבוץ כרמים•

. מועצה אזורית עמק הירדן. הרחבה ירוקה בשלבי תכנון אחרונים. קיבוץ חוקוק•

. מועצה אזורית בקעת בית שאן. גרעין גדול חי במקום. קיבוץ נווה איתן•

. מועצה אזורית גליל תחתון. הרחבה בשלבי ביצוע. הרחבות נוספות בשלביקיבוץ בית קשת•

תכנון ראשוניים.

. הרחבה נמצאת בשלבי תכנון ראשוניים. כליל•

. מועצה אזורית משגב. נמסר כאופציה ע"י התנועה הקיבוצית. קיבוץ פלך•

- מועצה אזורית משגב. נמצאים בתהלכים מתקדמים של תכנוןקיבוץ כישור ופרויקט כישורית•

בר קיימא.

. (למשל, הר מירון)בתי ספר שדה לא פעילים של החברה להגנת הטבע•

2

: דוגמאות לכפרים נטושים•

במערב רמת הגולן. כפר סורי נטוש ומוזנח. בשטחו מעיין שמימיו מנוצלים באופן עין פיט◦

בלתי חוקי ע"י קיבוצי האזור. בכפר מבנים במצב סביר ובוסתני פרי לא מטופלים. הכפר

יכול ליישב עשרות משפחות.

09980, 14082), (נ"צ אום אל שקף◦

, בתוך שטח אש צבאי.כפר נטוש בחבל לכיש

: דוגמא למחנה צבאי נטוש•

דונם. 20. מחנה קטן על פני כפסגת הר בר יוחאי בהרי מירון◦

:אתרים כללים שדורשים בדיקה עקרונית•

. פנימיות ומוסדות חינוך נטושים של קיבוצים◦

"פים שאינם בשימוש. (סניף מו"פ צפון נטוש בצמוד לקיבוץ ענברבתי ספר חקלאיים ומו◦

והישוב כפר חננייה).

מודל הרחבות אקולוגיות (פרבריות ועירוניות) ופיתוח "כפריות עירונית" 5.2

רעיונות ליישום

, מגרשיםשיקום וטיפוח אקולוגיים לאזורים עירוניים מוזנחים כגון אזורי תעשייה נטושים•

מופרים ללא ייעוד ובעלות מוגדרת, שכונות מצוקה, מבנים נטושים, אזורי חיץ טבעיים

מופרים, גינות ציבוריות מוזנחות, מגרשי חנייה שלא בשימוש ועוד. שילוב מושכל של

האוכלוסייה המקומית בתכנון בביצוע ובתחזוקת המקום לרווחתם ותועלתם.

. המרכזהקמת מרכזים אזוריים לחינוך לקיימות על פי מודל חווה ואדם ואתרים אחרים•

יספק שירותים חינוכיים, מחקריים ותרבותיים לבתי ספר, מכללות, אוניברסיטאות,

20-30מוסדות אזרחיים ולציבור הרחב. את המרכז יקימו ויתפעלו קהילה אקולוגית בת

חברים אשר יחיו באתר.

. דגש על יצירת פתרונות דיור ירוקים,שילוב מושכל בין אורח חיים עירוני וכפרי•

קהילתיים ובעלות יחסית נמוכה למשפחות צעירות אשר עובדות בעיר אך אינן יכולות

לעמוד במחירי הדיור הקיימים ואשר בוחרות באורח חיים קהילתי ואקולוגי.

חסמים עיקריים

2

"ני כבד על אזורי הפיתוח העירוניים והפרבריים המבוקשים בארץ.לחץ נדל•

, אנשי מקצוע ושיתוף פעולה מערכתי מצד רשויות התכנון וההתיישבות. חוסר בידע•

.חוסר במוטיבציה כלכלית מערכתית לעידוד אורח חיים חסכוני וצנוע•

. חוסר במודלים חלופיים מוכחים לשיקום עירוני אקולוגי•

דוגמאות ואתרים פוטנציאליים להתיישבות

עידוד פיתוח שכונות אקולוגיות בעיירות מוחלשות וערים קטנות •

: מעלות, שלומי, קריית שמונה, צפת, טירת הכרמל, מגדל העמק, ירוחם, דימונה,לדוגמא

מצפה רמון.

שילוב קבוצה של אנשי חינוך ועשייה בעיירות פיתוח יכול להוות בסיס רחב לפרויקטים•

. גישושים ראשונים נעשו מול גורמיםחברתיים וסביבתיים ולהעשרת העיירה והאזור כולו

בטירת הכרמל ומול תנועת אור לגבי שלומי, קריית שמונה וירוחם.

- כרכור ובטבעון ישנה תנועה ענפה של אנשים החיים בשכירות ואשר מייחליםבפרדס חנה•

לפתרון דיור קבע אקולוגי וקהילתי. לא ידוע לי על ניסיונות התיישבות מאורגנים. דרוש

כמו גם של הרחבה אקולוגית בצמוד לישובים הללו (אוCo-Housingפרויקט פיילוט של

באחד הקיבוצים הסמוכים).

מדגים ומלמד אקולוגיה עירונית. הארגון נואש למציאת""עץ בעיר "א העסק החברתיבת•

אקולוגיCo-Housingאתר קבע. רבים מחברי הארגון ניסו לבדוק אפשריות להקמת מתחם

עירוני אך נתקלו במגבלות כלכליות ואחרות. המודל העסקי- חברתי מועתק בימים אילו לבאר

שבע ולערים אחרות ברחבי הארץ.

. התנועה החלה ע"י פעילות גרעין שירותבירושלים ישנה תנועה רחבה של גינות קהילתיות•

לאומי של החברה להגנת הטבע. סביב התנועה התפתחה רשת ענפה של פעילות אקולוגית

וחברתית. כמו בתל-אביב, רבים מחברי הרשת מחפשים פתרונות דיור בני-קיימא בעיר.

אחת מהצעות החלופה לתוכנית ספדי הייתה להקצות מבנים ישנים ונטושים במרכז העיר

" "ירושליים בת-קיימאארגון הגגולחדשם תוך שימוש בעקרונות תכנון אקולוגי–קהילתי.

מרכז את מרבית התהליכים הציבוריים בנושא.

רשימת גורמים ובעלי תפקידים אשר יכולים לתמוך בתהליך.6

; משב"ש; המשרד להגנת הסביבה; קק"ל; משרד החקלאות ופיתוח הכפר;מנהל מקרקעי ישראל

משרד פיתוח הנגב והגליל; עמותת אור; מט"י; מועצות אזוריות ומקומיות; צה"ל- מחלקת

2

ההתיישבות; מוסדות אקדמאיים: טכניון, בי"ס פורטר למדעי הסביבה (אונ' תל אביב), מדרשת שדה

בוקר, הפקולטה לחקלאות, מחלקות לאדריכלות, מרכז השל למנהיגות סביבתית.

2

נספחים וביבליוגרפיה

. פרח הפרמקלצ'ר על פי דיוויד הולמגרן. 1

"מודלים לפיתוח כפרי בר-קיימא באזור ההר" (דוח מחקר שנתי,אדריכלית הילה בן דוד .2

)2002מו"פ אזורי יהודה,

3.The Living Building Challenge

Ecovillage Designתוכנית הלימודים של קורס תכנון כפרים אקולוגיים בחסות האו”ם.4

Education

לילך מוצפי- מצגת עקרונות בנייה אקלימית..5

2007. משרד הבינוי והשיכון. מסמך עקרונות מנחים לתכנון ישובים ושכונות בני קיימא.6

). 2004: פרק הנחיות התכנון. (מסמך מרחב ביוספרי בשפלת יהודה .7

-: מצגת תהליך תכנון אקולוגי בשיתוף הציבור. דור חבקין יישומים אקולוגיים קיבוץ כרמים.8

שיתוף הציבור ותכנון אדריכלי. ,משרד פלסנר אדריכלים – ריכוז תכנון. יועץ אקולוגי

גרעיני התיישבות אקולוגית בישראל: מסמך הכרות ועקרונות מנחים עבור רפי אלמליח-.9

מינהל מקרקעי ישראל.

: כרטיס ביקורגרעין התיישבות אקולוגית בצבעון.10

"מטע אם" : פרויקט אקולוגי- קהילתי בכלילפרויקט .11

: הנחיות לתכנון סביבתיהמשרד להגנת הסביבה.12

: ביבלוגרפיה

Jan Martin Bang, Ecovillages, Floris Books, 2005

Hilder Jackson (Editor), Ecovillage Living, Gaia Trust and Green Books

Kathryn McCarmant (Editor), Cohousing, Ten Speed Press, 1994

Dan Chiras, Superbia, New Society Publishers, 2003

David Holmgren, Permaculture, Holmgren Design Services, 2002

2

3