אלה אורית שבלב

כלףגליה

בוארון

דליה בלומנפלד

הדרה מאיר

יהודית לאון

מאיה חלבניסמדר

זילברמןענבר חזי

רות בר

רחל דרעי

תמי יפה אביטל

גדליהו

גן הסכרגן הסכרלאון יהודיתגננת אם –

דליה גננת משלימה – בלומנפלד

רינת פרץסייעת –

אוכלוסיית היעד5-6גן חובה –גילאי

סביבה סוציו – אקונומית בינונית

המפגשים התקיימו בחגים ובמועדים בגן בשיתוף הילדים ,

העולים וההורים.

בקבוצה שלנו החלטנו להתמקד ומורשת המקרא סיפורי בתחום

ישראל. כך לליבי קרוב מאד הנושא שהסיפור המקראי השתלב לאורך

כל השנה .שנה זאת מאמצים הגן ילדי מאולפן חדשים עולים חמישית

"שרת" בבת ים. להעביר היא הפעילות מטרת , ישראל מורשת על חינוכי מסר דרך וצביונה תרבותה חגיה

הילדים.

אציג בפניכם חלק מהפעילויות שהתקיימו במהלך השנה.

– ערכנו סדר ט"ו בשבט כהלכתו . בט"ו בשבטהמטרה היתה לקרב אותם לארץ להכיר לראות

ולטעום מפריה " ארץ זבת חלב ודבש".

בפוריםסיפרנו את מגילת אסתר הילדים עזרו לעולים החדשים

להתחפש באמצעות תחפושות מאולתרות רקדו ושרו " עד דלוא ידע"

–ערכנו סדר כהילכתו סביב שולחנות וספרנו בשיר בפסחובאומר את יציאת " מעבדות לחרות".

ערכנו יום הולדת 60וליום הולדת למדינה בת סדנת יצירה הורים וילדים –קשוט הגן והחצר וסיימנו בשיר וברקוד ובקינוח עוגת כחול לבן

פרי יצירתם של ילדי הגן.

שנה למדינת ישראל60מורשת ויהדות בראי

5-6קהל היעד: גן חובה 31מספר הילדים:

גננת אם: ענבר חזיסייעת:מלכה

גננת משלימה: דליה בלומנפלד

יונת השלום בתיבת נוח.נושא:קהל היעד: גן חובה.

משך הפעילות: כחצי שעה.

מטרות:הילד יכיר את סיפור היונה בתיבת נוח.

הילד יבין את המושג "השלום" כפי שמסמלת היונה.הילד יקשר בין ענף הזית בפי היונה לבין ענף הזית בסמל המדינה.

הילד יכיר את השיר יונה עם עלה של זית/תלמה אליגון.

מהלך פעילות:לאחר שהתיבה נחה על הר הררט נוח שלח את היונה. •

שיחה: מדוע נוח שלח את היונה? הילדים ישערו ולבסוף נאמר: כדי לבדוק האם יבשו המים על האדמה.

פעמים בהם נוח שלח 3נתייחס להתנהגות היונה במשך •אותה )בליווי תמונות מתאימות(.

– היונה חזרה רטובה – פירוש – המים לא יבשו על 1פעם •האדמה.

– היונה חזרה עם ענף של עץ זית – פירוש – האדמה 2פעם •מתחילה להצמיח חדשים אחרי המבול.

– היונה לא חזרה – פירוש – האדמה יבשה ואפשר 3פעם •לצאת מהתיבה.

נתמקד בהתנהגות היונה בפעם השניה. •

אשאל: מה מסמלת היונה שהביאה ענף עץ זית אחרי המבול? •הילדים ישערו.

אומר: אחרי המבול העולם נבנה מחדש ועץ הזית שהביאה היונה •זאת הוכחה שנגמר המבול והתחיל עולם חדש ולכן קוראים לה

יונת השלום, כי הענף בפיה זה סימן לשלום. היונה מסמלת התחלה חדשה, תקווה ושלום.

מדוע לדעתם סמל המדינה מקושט בשני ענפי זית?•הזיתים נותנים לנו שמן להדליק את המנורה.•ענפי הזית זה סימן לשלום ולתקווה שאנו מצפים.•נסיים בשיר" היונה עם עלה של זית" תלמה אליגון.•

בנוסף בגן נערך פעילות בעקבות הזית בו הונפק שמן בסמוך לחג חנוכה הילדים למדו איך להפיק שמן.

, למסורת הקשורות בפעילויות הורים שיתוף על החלטתי השנה מורשת וערכים .

חינוכיים ערכים מתפתחים המשפחה, שבתוך אמונה מתוך פעלתי וחווייתיים, לחיזוק המורשת והמסורת.

כן קיים ערך גדול בשיתוף ההורים תוך למידה עשייה והכרה .

לצורך כך , באסיפת ההורים הראשונה שנערכה בגן , סיפרתי על התוכנית , הוסבר להורים חשיבות העניין , והורים התנדבו להעביר

פעילויות שונות בתחומים שבהן יש מורשת – מסורת, בצורת הקניית ידע , רעיונות וערכים בנושא השבת והחגים , בין הפעילויות שנערכו .

פעילויות של הורים והשתתפות בקבלת שבת .•פעילויות הנושא : " ואהבת לרעך כמוך " •

" כבד את אביך ואמך "

כמו כן נערכה קבלת שבת משותפת לכל הורי הגן .. ערכנו סדר טו בשבט בהשתתפות הורי הגן. ערכנו סדר פסח בשיתוף הסבים והסבתות בגן פעילות בהן מספרות " אמהות עולות " , את סיפור הגעתן לארץ ישראל

ודרך התאקלמותן :סבתא שעלתה מגרוזיה וספרה , איך חגגו את החגים והשבת בגרוזיה –

.אמא עולה מאתיופיה סיפרה , את דרך הגעתה לארץ ישראל , מעט –

על החיים באתיופיה, כשזה מלווה במוצגים, בשירים מאתיופיה וכן בתלבושת מסורתית .

מטרת תוכניתי זו הייתה : לתרום לזהות היהודית והמורשת ע"י שיתוף

הורים .. הקניית ידע וערכים בנושא שבת , חגים ומסורת.ליצור חוויה ערכית יהודית. חיזוק הקשר בין ילדים והורים. חיזוק הקשר בין הגן לבית

סיפורי התורה מסורת ומורשת בגן הילדים

סיפורי התורה, החגים והמנהגים עוברים מדור לדור .תפקיד גן הילדים – כמנחיל ערכים חברתיים מוסריים ולאומיים . תפקיד

חשוב בחשיפת הילד למכלול החגים המועדים וסיפורי התורה .באמצעות סיפורי התורה והמקרא , הילד נפגש עם תולדות האומה ומכיר את

הדמויות המרכזיות במקרא , את אורח חייהן , את האירועים שהן היו מעורבות בסם , את דרך מחשבתם .

חשיפת הילדים לסיפורי המקרא , למסורת ולמורשת , משאירות חותם עז על נפשו ומשפיעות על הילד בתחום המוסרי והערכי .

מתוך היבט זה , חשוב לבנות תוכנית שתציע דרכים מתאימות להשגת מטרות לימודיות וחינוכיות , שהן מעבר לתכנים ואינפורמציה .

בין מטרות אלה , אפשר למנות למשל את טיפוח החשיבה, את פיתוח הדמיון והרגש , את עיצובן של עמדות מוסריות והשקפות חברתיות . גם אם נשיג

הישגים חלקיים אלה, יש בהם כדי לשמש מסגרת קליטה לתכנים שונים שילמדו בעתיד .

כשהצוות בחר בסיפורי המקרא , מהמסורת וחגי ישראל , חשבנו כיצד ניתן לשלב נושא זה

בתחומי הלמידה בגן .

המטרותטיפוח התייחסות לסמלי החגים, למשמעויותיהם והבנתם .•הקניית ערכים חברתיים והתאמת סיפורי המקרא לעולמו של •

הילד כדי שהוא בכל זאת יושפע מן הדמויות ומן הערכים שהם מייצגים .

טיפוח ההכרה של מנהיגי עדות שונות .•טיפוח של הזהות ושל תחושת השייכות החברתית לאומית •

והמסורתית של הילד .סיפורי התורה הם התשתית של העם היהודי. להתהוות תרבות •

ומורשת חשיפתו של הילד לסיפורי התורה ולתכנים המובאים בו, הם מרכים חשוב בגיבוש המטען הלאומי תרבותי שלו .

בגן מודגשת בעיקר החוויה האישית והחברתית שבמפגש עם •סיפורי המקרא .

של מוגברת צריכה החיים. ברמת עלייה לצד העולם אוכלוסיות של מהיר גידול משאבי לדלדול להביא עלולים פסולת של אדירות כמויות לצד שונים מוצרים

הטבע.

זיהום הסביבה הפוגע בקרקע, מים ואוויר. רגילים שאנו החיים ובדפוסי האקולוגית במערכת פגיעה של סכנה : והתוצאה

אליהם כבר בעתיד הקרוב.מטרות :

מהפן המקראי – קיום הבטחת של אלוקים לאברהם את הארץ – ארץ ישראל יפה 1. פורחת.

אמר הרמב"ם :"פסולת היא כל דבר שאינו נמצא במקומו"ולהבין את הקשר הקיים בים הרגלי החיים שלנו 2 . הפן הערכי – להביא למודעות

והשפעתן על המשאבים החיוניים לחיינו.לאמץ דפוסי התנהגות של שמירה על איכות הסביבה, חיסכון ואחריות.

במוצרים שיש והתועלת הערך את מלראות בעדנו מונעות הקודמות דעותינו רק שאנו זורקים לאשפה.

פעילות אורך לאורך כל השנה עסקנו במחזור חומרים מן הסביבה.

הילדים הביאו חומרים למחזור כגון : גלילי נייר, קרטונים, בקבוקי מים מפלסטיק,תבניות ביצים, נייר

וכדומה.השתמשנו גם בחומרים שיש בגן כגון צלחות וכוסות חד פעמיים. במקום להשליך אותם לאשפה, הילדים יצרו

יצירות יפות ומעניינות מהחומרים הנראים לכאורה, פשוטים – פסולת.

בחגיגת שישים שנה למדינת ישראל הילדים הכינו מתנות ופרחים למדינה

ולהלן חלק מהתמונות המתעדות את פעילות הילדים בגן:

ערך הנתינה לזולת ולסביבתי.מצוות חודש אדר – "משנכנס אדר מרבין בשמחה"

נו-ת א,יש+ 1מ,ש+0לו-ח/ מ. 0ש2,מ0ח.ה ו 3ה ו י מ,ש+0ת1 0מ4 הפורים: "ל/ֲע5ש2ו-ת או-ת.ם י,ים" )אסתר ט, כב(. .נו-ת ל.א3ב0יו-נ 1מ/ת1 1 ו ל0ר4ֲע4הו

מצוות השמחה בפורים מיוחדת במינה, שהיא באה לידי ביטוי גם בצדדים הגשמיים שבחיים. השמחה צריכה להיות בהוספת

אהבה ואחדות בין ישראל. וזו השמחה האמיתית, שמבטאת . את התרחבות החיים והתפשטותם באהבת הבריות

אבל אדם שאוכל ושותה לעצמו, הוא אדם מצומצם ומוגבל שטרוד בסיפוק תאוותיו בלבד, ולעולם לא יגיע

לשמחה של ממש. לכן נצטווינו לשלוח מנות איש לרעהו.

:פעילות בגן

פעילות ראשונית ,השערות, שיחה :

בראש חודש אדר , שאלתי את הילדים מה דעתם על הפתגם "משנכנס אדר מרבין בשמחה". מה הם חושבים ? את מי אפשר לשמח? מי זקוק לשמחה?

הגענו למסקנה שישנם עניים, אנשים חסרי כל שזקוקים לנו, לעזרה שלנו, לתמיכה שלנו, לעזרה גשמית.

:הצעות הילדים

שאלתי את הילדים כיצד נוכל לעזור לעניים, והם העלו הצעות, להכין סלסלה גדולה שבה כל ילד יביא מצרך מביתו , יתרום לנזקקים, ואת כל תכולת הסלסלה נעביר לבית תמחוי שזה מקום שבו אנשים רבים באים לאכול כמו במסעדה אך הם אינם צריכים לשלם על כך.

מטרות:בהרבות רק להסתפק אין אלא החברים בין אהבה לעניים גם לדאוג צריכים לשמוח, יכולת להם שאין מתנות לתת נצטווינו ולכן הם שאף כדי לאביונים,

ישתתפו בשמחת הפורים. את לשמח שדואג מי אבל ערך יש והמסכנים, העניים לשמוח יכול והוא לחייו נצטווינו ולכן ובצדק. באמת מתנות בפורים לתת

לאביונים.

:סיכום פעילות

דרך פעילות זאת בעצם שיתפנו את הילדים בערך מאוד חשוב, שנקרא ערך הנתינה. הכוונה היא לא רק לנתינה חומרית, אלא לנתינה רוחנית, נתינה שהילד עוזר להכין סלסלה, מביא חומרים למחזור על מנת לקשט ולהיות

שותף, וילד בוחר בבית איזה מצרך הוא מביא לגן, על מנת לעזור לאחרים שנמצאים במצב קשה, שזקוקים לעזרה שלי על מנת לאוכל שזהו צורך בסיסי

ביותר, שלעיתים לנו לילדינו נראה ברור מאליו, שיש אוכל על השולחן ועל המקרר.

עצם שיתוף הילדים במחזור חומרים והכנה ממוצרים אלו סלסלה – וההדגשה שבכך אנו שומרים על הסביבה ונותנים מעצמנו לסביבה שתהיה נקייה יותר.

מצד שני שיתוף הילדים בערך הנתינה והרצון לשמח אנשים, ילדים אחרים שהם עצובים ואינם שמחים כי לעיתים הם הולכים לישון רעבים.

:על מנת להמחיש את הנתינה פעלנו בשני מישורים

: ביקשנו מהילדים להביא חומרים מהסביבה מישור ראשון, על מנת שנכין סלסלה מכובדת עבור בית התמחוי שבה

נניח את מוצרי המזון, ונדמה זאת למשלוח מנות גדול.

: הזמנו אל גננו את מנהלת בית התמחוי מישור השנישתסביר לילדים כיצד מתנהל בית התמחוי, מי מגיע

לשם? מה האנשים אוכלים? כיצד מגיע אוכל לשם? מי מבשל? מי קונה מצרכים? מתי באים לאכול?

מנהלת בית התמחוי הסבירה והציגה בפני הילדים את תשובותיה, וכן בהמשך שלחה מכתב תודה לילדי הגן

ולצוות החינוכי.

ה" - " צ& יט סונ' י& ה ּבּוד' ד* ג' י& ט ו' שתמיד תהיה שמש.. ּפּוס'רציונאל שנה ויותר של עלייה לישראל60

הגלובליזציה הביאה לכך שאנשים עוברים ממקום למקום כמהגרים רשמיים או כמהגרי עבודה לא רשמיים. ישראל ייחודית בכך שהיא מהווה מוקד לעלייה מלפני הקמתה ועד היום. תחיית השפה העברית העלתה למרכז הדיון הציבורי את הרצון

לעודד את השימוש בשפה העברית ולזנוח את שפות המוצא של העולים החדשים. בשנים האחרונות התפתחה המודעות לכך שקיימת כאן חברה רב תרבותית המצהירה

על רצונה לכבד את הייחוד של כל אחת מהתרבויות המרכיבות אותה. מאז העלייה הגדולה מברית המועצות חל שינוי בעמדות המוצהרות של מוסדות המדינה והתגבשה

גישה התומכת בשימור מרכיבי תרבות המוצא של עולים ומהגרים ובייחוד שימור שפת האם. למרות זאת קיים מיתוס בקרב אנשי חינוך, גננות והורים ששימור שפת

האם יפריע להפנמת השפה העברית וכן שלימוד מהיר של העברית תסייע לילד המהגר להשתלב טוב יותר בחברה החדשה. אולם תפיסות אלה לא מקובלות על

בלשנים ופסיכולוגים רבים. ההיפך הוא הנכון: מחקרים מראים ששימור שפת האם דווקא תורם ללימוד טוב ומהיר של השפה החדשה. נראה שהיכרות עם תרבות הבית

ומתן יחס של כבוד לתרבות זו, מאפשרים לילדים להשתלב בתרבות החדשה מתוך תחושת ביטחון עצמי ולהגיע להישגים לימודיים טובים.

מטרות על

שילוב תרבותי וחברתי של ילדים •עולים בתוך הגן תוך חיזוק הדימוי

העצמי שלהם ופיתוח תחושת שייכות לישראל.

חשיבות השפה ומקומה בחיינו •כדרך ליצירת קשר, שאיבת מידע, הבעת רעיונות, רגשות, משאלות

והעברת מסרים.

בפרוייקט זה ניסינו לתת ביטוי לערך הסובלנות והכבוד ההדדי בשני דרכים:

דרך ההכרות עם תרבות המשפחה •הרוסית של ילדי הגן ומתן מקום של

כבוד לשפה ולתרבות זו בגן.

דרך פיתוח מיומנויות לתקשורת •מקרבת –דיאלוגית בין ילדי הגן.

למדינה ראינו 60מכיוון שזוהי שנת לנכון לקשר לסיפור תחיית השפה

העברית בישראל שהייתה בסיס לתרבות משותפת עם קום המדינה.

ה" - " צ& יט סונ' י& ה ּבּוד' ד* ג' י& ט ו' שתמיד תהיה שמש.. ּפּוס' - המשך -

אוקטובר: שיתוף ההורים בגן בנוגע לרציונאל ולמטרות הפרוייקט. חשיבה משותפת לגבי •דרכי העבודה: צרכיהם, צרכי הגננת וצרכי הילדים וגיבוש דרכי עבודה בהתאם.

: בסיפור זה התמקדנו בהבעת רגשות וצרכים, מפתחות הקסם של דידי- ליאור אבורמןנובמבר: •טיפוח יכולת הילדים להקשיב וליצור דיאלוג. מה הרגיש דידי כשאמא אמרה לו שהיא עסוקה? מה הרגיש כשבולי העורב לא רצה לעזור לו? אילו רגשות אנו מכירים? כיצד ניתן לפתור בעיות

חברתיות בדרך של דיאלוג?

פעילויות בנושא הבעת רגשות וצרכים אישיים ותרגול משפטי הדיאלוג בחיי היום יום בגן: לדוגמא: זה לא נעים לי שלקחת לי בלי רשות, אני מבקש שלא תעשה את זה יותר, אתה מסכים?

תרגול זה נמשך לאורך כל שנת הלימודים בסיטואציות בהן יש לפתור בעיות חברתיות שונות בגן.

שירים מתוך התכנית מפתחות הקסם של דידי: 'אכפת לי אכפת לך' 'סבלנות'

ה" - " צ& יט סונ' י& ה ּבּוד' ד* ג' י& ט ו' שתמיד תהיה שמש.. ּפּוס' - המשך -

ה" - " צ& יט סונ' י& ה ּבּוד' ד* ג' י& ט ו' שתמיד תהיה שמש.. ּפּוס' - המשך -

: סיפורי אברהם אבינו:סיפורי המקרא: דצמברההבטחה לאברהם להפכו לגוי גדול בארץ כנען: אברהם מגיע עם שרי אשתו ועם לוט בן •

אחיו לארץ כנען. בסיפור זה נתמקד באברהם כמהגר המגיע לארץ חדשה ובהבטחה לאברהם לרשת את הארץ. כיצד הרגיש אברהם כשהיה צריך להיפרד ממשפחתו ומהארץ

בה הוא נולד? מה חשב בדרכו לארץ בה אינו יודע את השפה ואינו מכיר את האנשים? ממה הוא חשש? השוואה בינו לבין העולים החדשים שמגיעים מברה"מ לישראל תוך

פיתוח חוש ההזדהות והאמפתיה עם רגשותיו של המהגר. המריבה בין רועי אברהם לרועי לוט: כיצד אברהם פתר את המריבה בין הרועים שלו •

לרועי לוט- מתן אפשרות לילדים להציע רעיונות לפתרון הסכסוך. השוואה בין הצעות הילדים לדרך בה פעל אברהם תוך התמקדות בחשיבות הדיאלוג, חשיבות הדיבור

וההקשבה.

המחזת סיפורי אברהם.

ה" - " צ& יט סונ' י& ה ּבּוד' ד* ג' י& ט ו' שתמיד תהיה שמש.. ּפּוס' - המשך -

הסבתות והסבים, סיפורי המשפחות:: ינוארהאמהות והאבות מספרים לילדים מהיכן הם עלו לישראל? מהיכן הוריהם עלו? באיזו שפה דיברו

כשהיו קטנים? כיצד עלו לישראל? האם במטוס? באוניה? כיצד נראה הדגל של המדינה שממנה

עלו? כיצד אומרים 'שלום' בשפות אחרות?

נלמד שכולנו היינו עולים חדשים שאינם יודעים את השפה. נכיר את מפת ארץ ישראל. נזהה את המדינות מהן עלו המשפחות ואת דגליהן בעזרת

האטלס. ההורים שולחים את סיפור העלייה לארץ של משפחתם ואנו מאגדות לקלסר

ומספרות בגן. נשות הצוות החינוכי בגן מספרות לילדים את סיפור העלייה של משפחתן.

שיר וריקוד בליווי דגלים: 'אצלנו בחצר'- נעמי שמר

ציור עולים באוניות ובמטוסים.

: סיפור: 'קשה להיות מישקה' מירי צללזון – פברוארלמה רשינקה-רחל הייתה צריכה לשמור את סוד

העלייה? מה תיקח לישראל ומה תשאיר ברוסיה? טיפוח רגשות הזדהות של ילדי הגן עם העולים

מברה"מ, הכרות עם מילים בשפה הרוסית עם בובת הבבושקה ועם תרבות הלבוש הרוסית, הבניית המושג מולדת והקשר של יהודים בעולם לארץ

ישראל.

איסוף בובות מכל העולם לתערוכה בגן.

שיר בעברית וברוסית: 'אלוהים שמור על אמא'

ה" - " צ& יט סונ' י& ה ּבּוד' ד* ג' י& ט ו' שתמיד תהיה שמש.. ּפּוס' - המשך -

: מרץ•

סיפור: 'לו הייתי בן יהודה' מירי צללזון- חשיבותה של השפה העברית ביצירת

תשתית תרבותית משותפת עם קום המדינה כשהחלו היהודים לשוב מכל הגלויות לארץ

ישראל. הכרות עם הסיפור המופלא של אליעזר בן יהודה מחייה השפה העברית.

המחזת סיטואציות הומוריסטיות של מצבים בהם אנשים מדברים בשפות שונות ואינם

מבינים זה את זה כפי שהיה בשנותיה הראשונות של המדינה.

: אפריל•

סיפור: 'ניקה שתיקה' דורית אורגד. יצירת הזדהות עם ניקה השותקת כי אינה יכולה לדבר

בעברית, בניית מילון של מילים בעברית וברוסית בצרוף ציורי הילדים. ילדים עולים מספרים מחוויותיהם. האם עלי לגלגו? מה

אמרו לי? איך הרגשתי? איך התמודדתי? שיתוף של כל הילדים ברגשות שלנו

כשמעליבים אותנו.

: מאי נכיר את מגילת העצמאות 60לכבוד יום העצמאות ה

הקוראת לעלייה יהודית.למה התכוון בן גוריון בהכרזה שמדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה יהודית? מה

קרה בשואה? איך יהודים הגיעו לארץ? המשך פיתוח המושג 'מולדת' כבית של העם היהודי והמושג

'עצמאות' - עם עצמאי במולדתו. עיון בתצלומים ישנים וחדשים של עולים לישראל

באניות ובמטוסים.

חשיבות הקשר לארץ ישראל עוד מימי התורה תהווה תשתית

לטיפוח הקשר למדינת ישראל ותתרום לתחושת ההשתייכות

למדינה.

למדינת ישראל, החלטנו 60את יום העצמאות ה- לחגוג עם ילדי הגן והוריהם במסיבה בגן. ההורים

והילדים ישבו סביב שולחנות וערכנו "סדר יום העצמאות" שכלל מצגת של ברכות, אכילת

מאכלים המאפיינים את ארץ ישראל מימי התורה ועד קום המדינה )כמו: חרוב, תמר, צימוק, זית,

שקד, תפוז ופלאפל( שירים וריקודי עם, שהילדים למדו לרקוד עם סבתא מתנדבת בגן.

ההבטחה – תחילת סיפור אהבת ארץ ישראל

ההבטחה – תחילת סיפור אהבת ארץ ישראל- המשך -

אירוע זה היה מעין סיכום לכל הנלמד בגן לאורך השנה כולה: החל מבראשית, בה למדנו על הבטחת ה' לתת לעם ישראל את ארץ ישראל

– ארץ זבת חלב ודבש. השיבה לציון – הארץ המובטחת אחרי שנות גלות. הכרזת המדינה על-ידי דוד בן גוריון והקמת המדינה.