אביב-אוניברסיטת תל ש לסטר וסאלי אנטין"הפקולטה למדעי הרוח ע

למודי תרבות העבריתהחוג ל

: העבודהנושא

סודו של היסוד

ומשמעותם לציון החומר הראשוןים המשמשיםעל המונח בספר מקור חיים ובפיוט כתר מלכות

גבירולשלמה אבן ' לר

ארעבודת גמר לקראת התוחיבור זה הוגש כ באוניברסיטת תל אביב .M.A -" מוסמך אוניברסיטה"

על ידי

'אליעזר דודוביץ

:דרכתהוכנה בההעבודה .מנחם לורברבוים' פרופ

: תאריך

א" תשעניסן

1

תוכן עניינים

4......................................................................................................הקדמה

5.........................................................................................................מבוא

7..............כתר מלכותפיוט ב" סוד ויסוד"הפרשנות במחקר המודרני לצימוד : פרק א

ו המקורי של מקור וחשיבותו לקביעת נוסח-ע "ספר ערוגת הבשם לרמב: פרק ב

18...............................................................................................חיים

20...................... ומשמעותו הפילוסופית)عنصر( ענצרהערבי לבירור המונח : פרק ג

41.........................החומר הגבירולית ומקומם בתפיסת ,י המונחים ענצר והיול:פרק ד

71...........................................אברהם אבן דאוד ומושג החומר הגבירולי' ר:הפרק

105............................................. התבוננות מחודשת– בכתר מלכות"סוד ויסוד ":ופרק

הצגה - ובמקורותיו האפשריים, במקור חייםון הראשתיאור החומר : נספח א

119....................................................................................................סינופטית

פסקאות מן התרגום העברי שבמקבילות להן בלטינית מופיע המונח : נספח ב

……………………………………………………………………………….hyle121

125.............................................................................................................ביבליוגרפיה

Abstract................................................................................................................133

2

תוכן עניינים מפורט

4....................................................................................................הקדמה

5........................................................................................................................מבוא

7............כתר מלכותפיוט ב" סוד ויסוד"הפרשנות במחקר המודרני לצימוד : אפרק 7................................................................................"צורה וחומר"כ" סוד ויסוד. "1.א

8..............................................ש כמקור הפרשנות המקובלת לסוד והיסוד"שניאור זק. 2.א

12................................."חומר היולי"מושו במונחים חומר והערתו של צפרוני אודות שי. 3.א

14........................................................."סוד ויסוד"ביקורתו של לוין על הפרשנות ל. 4.א

15.......................................על הפרשנות המקובלת לסוד ויסודביקורתו של צבי מלאכי . 5.א

וחשיבותו לקביעת נוסחו המקורי של מקור -ע "ספר ערוגת הבשם לרמב: פרק ב

18............................................................................................................חיים

20...................... ומשמעותו הפילוסופית)عنصر( ענצרהערבי לבירור המונח : פרק ג 20.............................................................המונח ענצר ותרגומיו האפשריים לעברית. 1.ג

22.............................תוהקשר למשמעותם הפילוסופי, מקורם של המונחים ענצר והיולי. 2.ג

24...........................ב"המונחים ענצר והיולי ומשמעותם אצל הפילוסופים הערבים בימה. 3.ג

24................................................................................................אלכנדי. א.3.ג

25..............................................................................................אבן סינא. ב.3.ג

27..............................................................................................אלפראבי. ג.3.ג

30.............................................המונח אל ענצר בהגות הנאופלטונית הקרובה לגבירול. 4.ג

30.....................................................................................לייצחק הישרא. א.4.ג

34....... חסדאימעמדו של החומר הראשון בפרק על היסודות ובנאופלטוני של אבן. ב.4.ג

36................................... וספר העצמים החמישה יתדו אמפדוקלפסאומשנה הה. ג.4.ג

38.............................פלוטינוס כמקור למעמדו של החומר הראשון בהגות הנאופלטונית. 5.ג

41......................... ומקומם בתפיסת החומר הגבירולית,יהמונחים ענצר והיול: פרק ד 41.......................................ונחים שבהם משתמש גבירול לציון החומר במקור חייםהמ. 1.ד 45........כמפתח להבנת שימושו של גבירול במונח ענצר לציון החומר, תאור החומר הכללי. 2.ד

47........................................................................מאפייני החומר הגבירולי. א.2.ד

54...................................................................החומר הראשון והמונח ענצר. ב.2.ד

56.....................................................מקור חייםג המונח היולי ומשמעותו בספר .2.ד

57................................................ל העולם הגופני החומר הראשון ש- ההיולי. ד.2.ד

62........................................השכלייםהמונח היולי כמתאר תכונה של העצמים . ה.2.ד

64.............. כמפתח לאבחנה בין המונח ענצר למונח היולי אצל גבירול-החומר כאפשרות . 3.ד

3

71......................................... אברהם אבן דאוד ומושג החומר הגבירולי'ר: הפרק 71...................................................בין שלילה להשפעה, מקור חיים ואמונה רמה. 1.ה

74......מושגי החומר והאפשרות כנקודת מוצא לבחינת יחסו של אבן דאוד למקור חיים. 2.ה

75.......................................................מושג החומר ומשמעותו בספר אמונה רמה. 3.ה

78...................................ביקורתו של אבן דאוד את מושג החומר הגבירולי. א.3.ה

82............לומורפיזם האוניברסאלי הגבירולייביקורתו של אבן דאוד כנגד הה. ב.3.ה

84...........................................................בין מחויב המציאות לאפשרי המציאות . 4.ה

85.................................................חלוקת הנמצאים לאפשריים והכרחיים. א.4.ה

85............................................. של הדברים האפשרייםקטגוריותה שלש .ב.4.ה

87................................... האפשרות כבסיס למבנה ההיררכי של המציאות.ג.4.ה

90.....................................ידיעת האל כמכוננת את הסדר ההיררכי של המציאות. 5.ה

92................. ההיררכיה הקיומיתומקומו בתחתית, חוסר התנועה של החומר ההיולי. 6.ה

94............................................ כמקור הרע בעולםמבנה ההיררכי של המציאותה. 7.ה

97.....................................חופש הבחירה ותפקידם של ציווי התורה, הרע האנושי. 8.ה

101.........................יבטים טרמינולוגיים ותרגומיים ה-בין אמונה רמה למקור חיים. 9.ה

103....מקור חיים בתרגום הלטיני של materiaתפיסת החומר של אבן דאוד והמונח . 10.ה

105................................. התבוננות מחודשת– בכתר מלכות"סוד ויסוד": ופרק

105.........................ר מלכות הוא החומר הראשון שבכתהיסוד בצימוד הסוד והיסוד. 1.ו

108.........................................................................סוד ויסוד כמונחים נרדפים .2.ו

111.. ............................................................חומר הראשוןל כינוי כ- חביון העוז.3.ו

113..................... "שחק וכל המון זבול" ככינוי לחומר הראשון בפיוט - הסוד והיסוד. 4.ו

114........................................................ כלי מבטאו םיים הנש, אחד היה גבירול. 5.ו

-ובמקורותיו האפשריים, במקור חייםהראשון תיאור החומר : נספח א

119..............................................................................................הצגה סינופטית

hyle121...ת המונח פסקאות מן התרגום העברי שבמקבילות להן בלטיני: נספח ב

125..................................................................................................ביבליוגרפיה

Abstract.....................................................................................................133

4

:הקדמה

?ובמה, הכמוני יהללו. שהכל שלו ומידו נתנו לו, השבח לאל עולם אשר אין קץ לגודלו

. ח"מנחם לורברבוים באוניברסיטת תל אביב בשנת תשנ' ה זו בקורס שהעביר פרופראשיתה של עבוד

' פרופ. לורברבוים על שפתח לפני צוהר להגותו ולשירתו של רבי שלמה אבן גבירול' תודה גדולה לפרופ

. תודתי נתונה לו גם על הנחיתו ואמונו בי. לורברבוים הוא שהנחה אותי גם בעבודה זו

. עשיתי במסגרת תוכנית מלמדים של מכון שלום הרטמן, השני באוניברסיטת תל אביבאת לימודי התואר

. תודה למנהלי המכון ועובדיו על ההזדמנות שהעניקו לי

תודה למרצים ועובדי המנהלה בחוג לתרבות העברית על כל שלמדתי מהם ושנעזרתי בהם במהלך לימודי

. באוניברסיטה

. למדעי היהדות על תמיכתם במחקר זה במסגרת מלגת בימת החוקרתודתי נתונה גם לראשי בית הספר

, או קראו קטעים מן העבודה והתייחסו אליה, האזינו לתובנותי, תודה לחברים רבים וטובים שסייעו בעצה

בייחוד אני מודה לידידי חיים מאיר נריה אשר הקדיש מזמנו לשמוע ולקרא את מחשבותיי ורעיונותיי בכל

.בודה זו ומעבר לכךמה שקשור לע

תודה מיוחדת להורי היקרים על תמיכתם הבלתי נדלית מהיותי על אדמתי עד היום הזה ולכל אורך

. עבודה זו מגיעה אל סיומה במידה רבה מאוד בזכותם, לימודי

ובאחרונה חוב של תודה ענקית לאורית רעייתי אהובתי אשר צעדה עמי במדבר הכתיבה ותמכה והאמינה

עבודה זו . קשה לתאר את מידת הקרבתה לטובת השלמת עבודה. כאשר לא הייתי ראוי לכךבי גם

בברכה שנזכה יחד עמם להמשיך -ואביה, בת חן מרגלית, יקיר אפרים, רחל אהובה-מוקדשת לה ולילדינו

. ולבנות את ביתנו לשנים רבות וטובות של תרומה אהבה ואושר

יודע אני . ג"ן להבין מעט מעולמו העשיר המרתק והעמוק של רשבבעבודה זו הושקע מאמץ רב מתוך רצו

. בוודאי ימצאו המעיינים שגיאות רבות בדברי, לפיכך. את מקומי וכי שכמי צר מלשאת את כובד המשימה

. תפילתי שבכל זאת יש בעבודה זו כדי לתרום משהו להבנת הגותו ושירתו של גבירול, עם זאת

אשר נלקחה מעמנו . ד" להציב בעבודה זו נר זיכרון לאחותי הבכורה אהובה הילסיום הקדמה זו אני מבקש

.יהי זכרה ברוך. ב"אדר תשס' בפיגוע ירי בז

5

מבוא

, משורר יהודי פיוטי, התאחדו מצד אחד) בערך1020-1057(שלמה אבן גבירול ' בדמותו של ר

הספר הפילוסופימחברו של, אופלטוני מקוריפילוסוף נ, ומצד שני, וירטואוז השפה העברית המקראית

.דמקורו הערבי אב אולם , בערביתמקור חיים במקורו נכתב .נעדר כל סממן יהודי ייחודי המקור חיים

נעשה על תרגום זה. Fons Vitaeהגיע לידינו תרגום ללטינית של הספר אשר כונה בלטינית ,עם זאת

שני מתרגמים שנטלו חלק באסכולת המתרגמים שפעלה -פאנוסידי דומינסקוס גונדיסלינוס ויוהאנס היס

ליקוטים מספר מקור שםבבנוסף הגיעו לידינו קיצור עברי של הספר . בטולדו במאה השתים עשרה

. שערך שם טוב אבן פלקירה במאה השלוש עשרה, חיים

, וניתעם שהיא משתייכת למסורת הנאופלט, מקור חיים בספר שיטתו הפילוסופית של גבירול

המכונה אצלו גם החומר, הראשוןקובעת מקום מיוחד לעצמה בעקביות שבה הוא מבסס את רעיון החומר

. והמעמד העדיף שמיוחס על ידו לחומר מול הצורה, חיובי לכל הישה ראשון הנאצלים וכמקור כ,הכללי

כללי ניתן לומר כי באופן . ראשון מוקדש לבירור אונטולוגי של מושג החומר המקור חיים הספר ,למעשה

מציאות של העצמיםוה, יש גופני או שכלי כלקודם לשישנו חומר כללי אחד ה, טענתו היסודית היא

, ושופעות על החומר- שהוא כוח אלוהי- הנובעות מן הרצון, חילופי הצורותב האינדיבידואליים מקורה

.ו מהכוח אל הפועלבמוציאות את הפוטנציאליות שהו

מקבלת משמעות מיוחדת שאלת , יוחדת של גבירול את מושג החומר הראשוןלאור תפיסתו המ

בעבודה זו אני מבקש לעמוד על המינוח שבו גבירול בחר . המינוח שבו הוא משתמש לציון החומר

בייחוד אבקש . ולהצביע על ההבדלים בין התרגומים השונים שניתנו למינוח זה, להשתמש לציון החומר

. ילוסופית שעליה מצביע המינוח שבו בחר גבירוללעמוד על המשמעות הפ

מבין שירים .בהגותו הפילוסופיתורעיונות שמקורם רמזיםלמצוא משיריו של גבירול ניתןחלקב

יצירתו הפיוטית ואותו שיאה של זה ראה גבירול את פיוטב. כתר מלכות הגדול הפיוטאלה בולט במיוחד

גם באה לידי ביטוי אחר של גבירולבכל שיראשר יותר מ יאול כתר מלכותב". ראש מהלליו"שם ל

. שיטתו הפילוסופית המיוחדת

, כתר מלכותבהחוזר ונשנה , "יסודהסוד וה"צימוד סוגיית הפרשנות לנקודת המוצא לעבודה זו היא

מושגים הפילוסופיים צורה וחומראת ה ציין על ידי רוב הפרשנים המודרניים של שירת גבירול כמופורש

6

בראשית העבודה אני מבקש לעמוד על שורשיה של פרשנות זו ).בהתאמה- חומר/ ויסודצורה/סוד(

.הם החומר והצורה" הסוד והיסוד"ולבחון כיצד הגיעו פרשני השירה למסקנה ש

אני מבקש להצביע . ספרו הפילוסופי של אבן גבירול נכתב במקורו בערבית ומקור זה אבד, כאמור

השתמש גבירול לציון החומר הראשון ולעמוד על המשמעויות של מונח זה וההבדל על המונח הערבי בו

,כפי שהוא משתקף בכתבי הפילוסופים כותבי הערבית בכלל, הרווח לציון החומר, בינו ובין המונח היולי

. ובקרב הפילוסופים שמשנתו של גבירול קרובה אליהם בפרט

אבקש לבחון מהי המשמעות , ירול לציון החומרלאור המשמעויות שיוחסו למונח שבו משתמש גב

ומה ההבדל הקיים במשנתו בין משמעות , שייחס גבירול עצמו למונח שבו בחר לציון החומר הראשון

. מונח זה למשמעות המונח היולי

אבקש לבחון מחדש את , לאור הדיון במשמעות המונחים שבהם משתמש גבירול לציון החומר

, אמונה רמה כפי שהיא מופיעה בספרו יבן דאוד על מושג החומר הגבירולביקורתו של רבי אברהם א

שלילה מוחלטת יש בביקורתו משוםולראות מה בדיוק מבקר אבן דאוד במושג החומר של גבירול והאם

בהמשך לכך אבקש לבחון את . של מושג החומר הגבירולי או שניתן לזהות גם השפעה של גבירול עליו

טרמינולוגיים בין גבירול ואבן דאוד ובין הביקורת של אבן דאוד על מושג החומר הזיקה של ההבדלים ה

כמו כן אבקש לעמוד על הזיקה בין הטרמינולוגיה של אבן דאוד בביקורתו על מושג החומר . הגבירולי

. Fons Vitaeהגבירולי ובין הטרמינולוגיה של התרגום הלטיני לציון מושג החומר ב

, ורים בוהמופיע בכתר מלכות ובביטויים הקש" הסוד והיסוד" מחדש בצימוד אנסה לדון, לבסוף

במושג הקשורים לטענתיכתר מלכות לצימוד זה ולביטויים נוספים בואשתדל להציע פירוש מחודש

. החומר הראשון

7

":כתר מלכות"ב" סוד ויסוד"הפרשנות במחקר המודרני לצימוד : רק אפ

"רה וחומרצו"כ" סוד ויסוד. "1.א

יונינו לעמד ע ה נלאו ר שר בסוד ה א גבור אד/ ל ה נו מ מ ת מ י עצמ .כ

יון העז הסוד והיסוד ב . ל ח

1' פסקה אכתר מלכותג " מתוך פיוטו של רשב

רש על ידי ופ, כתר מלכותג "החוזר ונשנה בפיוטו הגדול של רשב, הצימוד החידתי הסוד והיסוד

,כך ). יסוד(והחומר ) סוד(כמציין את הצורה , בהתאם למשנתו הפילוסופית, רוב מפרשי שירת גבירול

משתמש ' הסוד והיסוד'ובשמות אלו " : שירי גבירול מפרשיםשל ורבניצקי בהוצאתם הגדולה ביאליק

.ג" רשבת פרשני שיררובבזה אחר זה צעדו דרך זוב 2".ג להוראת החומר והצורה"רשב

,השירה היהודית בספרד ופרובנסבאנתולוגיה שלו על הכלול ,כתר מלכותחיים שירמן בביאורו ל

": לך חביון העוז הסוד והיסוד"ה כך את השור מפרש

כנראה הצורה –הסוד והיסוד , הנאצל מן האלוהים, )החפץ( כנראה כינוי של הרצון - חביון העוז

3.אשר משניהם מורכבת כל הבריאה, והחומר

ממשיך בכיוון בו הלך שירמן ומפרש גם הוא את הסוד , ג"של רשב הקדש ישירמהדורתו לב, דב ירדן

שהוא קיצורו של -ם מספר מקור חיים ליקוטילשם הוכחת דבריו הוא מצטט מ. וצורהוהיסוד כחומר

אותו הכין במאה השלוש עשרה רבי שם טוב בן יוסף אבן ש, ג" ספרו הפילוסופי של רשב,מקור חיים

4:פלקירה

היסוד : כלומר, ואין במציאות אלא שלושה': 3א " ליקוטים מספר מקור חיים", השווה פלקירה

5.'והרצון האמצעי בין שתי הקצוות, והעצם הראשון,והצורה

:מקור חייםלחיזוק פירושו הוא מצטט גם את הפסקה המקבילה מהתרגום העברי המודרני של

מצוי ראשון והרצון המתווך , כלומר חומר וצורה, מפני שבמציאות עצמה אינם אלא שלשה אלה

6.בין שתי הקצוות

ההפניות לכתר מלכות בעבודה זו הן לפי חלוקת הפסקאות של הפיוט המקובלת בכל . (255' עמ', פסקה א, ר מלכותכת, לוין 1

).המהדורות . 34' עמ, גג"שירי רשב , ביאליק ורבניצקי2 .258' עמ,השירה היהודית, שירמן 3 .ליקוטים, פלקירה: ראה 4 . 36' עמ, ג" לרשבשירי הקדש ,ירדן 5 .שם 6

8

מכאן . עברי המודרני מלמדת שהכינוי יסוד משמש לציון החומרהשוואת תרגומו של פלקירה לתרגום ה

. קצרה הדרך לזהות את הצורה המופיעה יחד עם החומר עם הסוד המופיע בצימוד הסוד והיסוד

כתר הפרשנות לסוד ויסוד כחומר וצורה הפכה כה מקובלת עד שבאחד התרגומים החדשים של

:form's secretו matter לאנגלית הם מתורגמים מלכות

7 Yours is the hidden chamber of power of form's secret and matter.

לא באופן את הצימוד סוד ויסוד בהתאם לפרשנות המקובלת וםתרגום זה יוצא דופן בכך שתרג, אמנם

. אולם הוא בהחלט משקף את מידת התקבלות פרשנות זו בעיני רוב פרשני שירת גבירול8,מילולי

:ש כמקור הפרשנות המקובלת לסוד והיסוד'שניאור זק. 2.א

מפנים , אשר בעקבותיהם הלכו שאר המפרשים בביאורם לצימוד הסוד והיסוד, ביאליק ורבניצקי

: ואלו דבריו9.ש ועליהם הם מבססים את פירושם"לדברים שכתב שניאור זק

חס החומר אל הצורה או ויסוד נאמר בי, ע כשמות נרדפים"ג וראב"יסוד וסוד שבו אצל רשב

וסוד –המורה על גשם והציגו תחתיו יסוד או עצם ' חומר' כי ימנעו מלת –העצם אל המקרה

כ יסוד וסוד הוא "א, אל צל הדבר או בנין הדבר מהיסוד- אידאי-נאמר ביחס הצורה האפלטונית

10.ויסוד או סוד נאמר גם מפנימיות של דבר בערך אל חיצונו של דבר. הוא

שתמש הוא הלדעתו הסיבה ש. ש גבירול השתמש במונח יסוד לציון החומר השכלי שאינו גשמי"ברי זקלד

ש "זק. החומר הגשמי לציון המונח המשמש זה מן מונח הבדילבמונח זה ולא במונח חומר היא רצונו ל

, י גם חומר שאינו גשמש יובמשנת, אולם. סבור שבעיני גבירול המונח חומר משמעו החומר הגשמי

11.העדיף להשתמש במונח יסוד לציון החומרהוא ולפיכך

.139' עמ, גבירול מבחר שירים, קול 7 : מתורגמת" לך חביון העוז הסוד והיסוד" בתרגום זה השורה .119' עמ, אבן גבירול, לואה, ראה לדוגמא 8

"All might is thine, swathed in a mystic shawl, the fundament of all". .36' עמ,ג ג"שירי רשב , ביאליק ורבניצקי9

ב שימוש "צורה מכונה סוד אינה משוללת בסיס וניתן למצוא בימההש ש" טענתו של זק.בהערה, 59' עמ,התחיה א, ש"זק 10 )ז"קט' עמ, פירוש לתורה ,אברבנאל (ל בפירושו לסיפור גן העדןראה לדוגמא דבריו של האברבנא. במושג צורה במקום סוד

: סיפור אלגוריספור גן העדןג שראו ב"ם והרלב" הרמבדבריבהתייחסו לוהרב לוי בן גרשום ... לכי הנה הרב המורה קבל הגן והנהרות כפי פשוטי הכתובים ולא עשה בהם רמז וצורה כל

.תיו ושאר הדברים כולם הם כפי הצורה והרמזלקח לו דרך אחרת שהגן ועדן ועציו ונהרו בפרשו כך את המונח סודש "צדק זקהאם : השאלה היא. הולם את השימוש במונח סוד אכןשימושו של אברבנאל במונח צורה

?בקשר לגבירול גבירול ש בין יחסי החומר והצורה ליחסי העצם והמקרה מלמדת שהוא הרגיש בכך שבמשנת"ייתכן שההקבלה שמזכיר זק 11

.היחס בין החומר והצורה הוא יחס אונטולוגי

9

מצד אחד הוא טוען שגם מונח זה מתייחס אל , ש לגבי המונח סוד ברורים פחות"דבריו של זק

הוא מסביר שהמונח סוד מתייחס אל , מצד שני. והמונחים סוד ויסוד הם למעשה מונחים נרדפים,החומר

ש לא ראה סתירה בין " ייתכן שזק.ותו הפנימיתהיא מה, ברמשום שהצורה היא סודו של הד, הצורה

מכל . קרא יסוד מצד חומרו וסוד מצד צורתויראוי לה, הדברים וכוונתו שהחומר כשהוא נושא את הצורה

ביאליק צעדו בעקבותיו ו 12,ש את המונחים סוד ויסוד פשוט כצורה וחומר"בהמשך פירש זק, מקום

.יים ורוב הפרשנים המודרנ,ורבניצקי

ל יש להכיר את הידע אודות משנת גבירו, ש לפירוש זה"על מנת להבין טוב יותר מה הביא את זק

ש הכיר את "יש לציין כי זק, ראשית. התחיה אמבוססים דבריו בחוברת ושעליו , ש"שהיה מצוי בידי זק

ור שנים לא שיצא לא ורה נבוכיםמ פלקירה לשם טוב' ר פירושו האנציקלופדיסטי של מורה המורהספר

13.ש" מצטט גם זקשםומ, מקור חיים בספר זה מרבה פלקירה לצטט מדברי גבירול ב.רבות קודם

ש ללמוד שהחומר נושא הצורה קרוי בדברי גבירול המובאים אצל פלקירה "ממובאות אלו יכול היה זק

:ג"מובאה זו מדברי רשב מורה המורה מצוטטת מתוך התחיה אב, לדוגמא. בשם יסוד

אותם והוא מפלש מהעליון אל ) ת(והחפץ כח אלוקי פועל ליסוד והצורה וקושר) ג"רשב(ואמר

14.התחתון כפלוש הנפש בגוף והתפשטה בו והוא המניע והמנהיג אותו

י " אשר פורסמו ע15,ערוגת הבשםש הכיר כבר אז קטעים מהתרגום העברי של ספר "זק, בנוסף

ש " וזק17.מקור חייםעצמו שתי מובאות מדברי גבירול ב בין קטעים אלו זיהה כבר דוקעס 16.דוקעס

הם סייעו ש אפשראולם, בקטעים אלו אין אמנם אזכור של המושגים סוד או יסוד18.מוסיף עליו עוד

. מקור חייםש להבין את עיקרי שיטת גבירול גם בהעדרו של "לזק

Der Orient תוןתפרסמה בעהש נמצאת תגליתו שלמה מונק ש"ברקע החוברת של זק, באחרונה

Fons Vitae.20י ג אינו אלא הספר הלטינ" לרשבמקור חיים על פיה 1846,19 בנובמבר שנת 12מ

.ה"מ, ב"כ' עמ,שיר השירים ,ש"זק: לדוגמא 12 .גבירולדברי כעשרים מובאות מטט פלקירה מצמורה המורה ב13 .6' עמ ,התחיה א ,ש" זק14 . קטעי תרגומו העברי עודם ספונים בכתבי ידכן וערוגת הבשם המקור הערבי של ספר 15 .קטעים ,עסדוק, ראה 16 ואף מורה המורה בשםנ "מו לואת פירושושערך פלקירה םליקוטיהדוקעס הכיר כבר את . 4 ו 3 הערות 121' עמ: שם17

.מורה המורהבתוך שמקור חיים ת מו כל המובאאסף את .שם :התחיה א .ש"זק18

.גבירול ואביצברון, מונק, ראה 19 .)לטינית(מקור חיים , גבירול, ראה, באומקרי קלמס " ע19תרגום זה נדפס עוד בסוף המאה ה 20

, מקור חייםאמנם המחקר רואה במונק את זה אשר גילה את מקורו היהודי של . כדאי כאן לתקן טעות היסטורית נפוצה, אגבהיה מי שידע גם , אולם ככל הנראה. הוא שהביא לידיעת החוקרים במאה התשע עשרה שאביצברון הוא אבן גבירול ואכן מונק

10

ש "זק, לדוגמא. ש" ומאלו מצטט גם זקמקור חייםבמאמרו מונק מצטט ארבעה קטעים מליקוטי פלקירה ל

נת גבירול ש עם מש"שעשויה ללמדנו עוד על היכרותו של זק, מצטט מהאוריינט את הפסקה הבאה

21:שהביאה אותו לקבוע כי היסוד הוא החומר ובעקבות כך גם כי הסוד הוא הצורה

י יקבל צורת השכל הנושאה והיסוד המסוגל בצורת השכל והוא הקצה העליון מהיסוד הכלל

' וכו' לכל הצורות מהרצון השוכן למעלה אצל הבורא יתברך וכו]תהנושא[

מונק ציטוטים מקבילים בלטינית ממובאות שהביאו חשוב לציין כי לחלק מהמובאות הביא

המונחים המקבילים לצורה ויסוד הם , במובאות אלו. מקור חייםאלברטוס מגנוס ותומס אקווינס מ

forma ו matter .

והעמודים , התרגש מאוד מתגליתו של מונק 22, שעסק כבר אז במחקר אודות גבירול ושירתו,ש"זק

במכתב זה . אל מונק, הנפעם מתגלית זו, ש" הם העתק ממכתב ששלח זקהתחיה אהראשונים של חוברת

ע "ומנתח השפעות שלו על הראב, הוא משחזר באמצעות מובאות שונות כמה מיסודות שיטת גבירול

23.קובע שגבירול השפיע רבות על הקבלהאף ן ו"והרמב

מה שראה במובאות ככל הנראה על פי , אולם 24. עצמומקור חייםטרם ראה אז את ספר , ש"זק

, מורה המורהומה שראה במובאות מגבירול ב, Der Orientמהליקוטים שציטט במאמרו של מונק ב

ואפילו מציין זאת כמעט בדרך אגב בלא לראות בכך תגלית , ושאביצברון הוא גבירול Fons Vitae הוא מקור חייםודם שק

' עמ: ם"תש, מאגנס: ירושלים. יוסף אור: תרגום, הפילוסופיה של שלמה אבן גבירולוכך כותב יעקב שלנגר בספרו . גדולה24:

Dizionario storico degli"בחבורו האיטלקי , Giambernardo de rossi, 1802אולם יש לציין שכבר בשנת autori Ebrei et delle loro opera" אומר, ברשימת חיבוריו של מחברנו, )124' עמ, כרך א" (גבירול" בערך :

"(4) Mekor Chaim, Fonte di Vita, libro filosofico ms" אבל ; לרוע המזל אינו מביא שום סמוכין לדבריו .הנוסח העברי ולא את הנוסח הלטיניהרושם הוא שהכיר רוסי את , קרא שורות אלולמ

De Rossi, Givovanni Bernardo. Translation: הספר של די רוסי יצא לאור באנגלית תחת השם. עד כאן דברי שלנגרof Dizionario Storico Degli Autori Ebrei e Delle Loro Opere/ Dictionary of Hebrew Authors;

translator: Marvin. J. Heler, Jewish Studies. Vol' 19. Lewiston, New York 1999: p. 83. בדיקת הערך מרשימת חיבורי גבירול 4' כפי שציין שלנגר במס. בספרו של די רוסי מלמדת יותר על ידיעותיו אודות גבירול" גבירול"

) : ד. א-בתרגום שלי לעברית ( וכך הוא כותבמקור חייםמדבר די רוסי על והוא , ורגם לעברית על ידי שם טוב פלקירהחלק ממנה ת. עבודה פילוסופית שנכתבה בערבית, "מקור חיים")4(

בין , בהיותה מוקעת במרירות, תמיכה מועטה בקרב היהודים היא מצאה. העבודה עוסקת בצורה וחומר. נגיש לנו . רגום הלטיני משך הרבה תשומת לב בין פילוסופים נוצריםאולם הת, על ידי אברהם בן דוד, השאר

מקור חייםוידע שהוא תרגום חלקי מאותו ספר , שהכין פלקירההליקוטים ממקור חייםמדברי די רוסי ברור שהכיר את ט הוא ללא ספק הכיר את הקשר שבין הטכס, אף שלא ברור מדבריו האם הטכסט הלטיני היה ברשותו. המוכר בלטינית

, )או לפחות עם מובאות מן הלטינית(ייתכן שמקורו של ידע זה הוא פשוט הכרות עם שני הטכסטים . הלטיני לטכסט העבריהיא שבכל זאת היו לכל אורך ימי הביניים , ףסהדורשת בירור נו, אפשרות אחרת. פי שעשה אחריו מונקוהשוואה ביניהם כ

.ודי רוסי קיבל ידע זה כמובן מאיליו, פר לגבירול הס וראשית העת החדשה מי שהכירו את יחוסו של .6' עמ,התחיה א, ש" זק,ראה 21ש פותח את החוברת בפיוט "כמו כן זק. כתר מלכותש מצטט ומפרש קטעים מ"זק, 5,6' עמ,התחיה אכפי שצוין קודם ב 22

.ל"ש שבעצמו קבלו משד"משל גבירול שקיבל ממיכאל זק . עקבותיו, שלום, ירול על הקבלה דן כבר גרשם שלום ראהבסוגיית מידת השפעתו של גב 23 .2-3' עמ,התחיה ב ,ש"זק, ראה 24

11

ומשמעותם , ובעוד שיריםכתר מלכותהסיק שיסוד וצורה אצל פלקירה זהים לסוד ויסוד המופיעים ב

.חומר וצורה

חכם התחיה אודם לפרסום שנים ספורות קמעניין לציין כי , ש"להמחשת חידושו של שניאור זק

יהודי של קודש השירי מ הוא מפרש ומתרגם לגרמניתפר ובו פרסם ס ,ש" זקמיכאלהרב , אחר בן זמנו

כלל החומר יםזכרובהם לא מו, כתר מלכות לגרמנית של הפיוטםותרגבספר נמצא גם פירוש ו .ספרד

25.והצורה כפירוש אפשרי לסוד והיסוד

מחקר גבירול במאה התשע עשרה מראה כי הפרשנות לסוד ויסוד חרהתחקות אמכל מקום נראה כי

ש שהיה מראשוני החוקרים שהתעמקו בשירי גבירול ובפילוסופיה "כחומר וצורה מתחילה משניאור זק

ובעקבות פרסום מקור חייםעל סמך מובאות מהליקוטים שתרגם פלקירה מ, ש הוא שהניח" זק26.שלו

נראה . מר ומכאן הסיק גם שהסוד המופיע בשירה עם היסוד הוא הצורהשיסוד הוא החו, תגליתו של מונק

המובאות מקור חייםלפסקאות מבתרגומו של פלקירה מונחיועל סמך שהיסוד הוא החומר הסיק ש "זקכי

. שערךליקוטי מקור חיים ובמורה המורה- נ"מובפירושו ל

" : היוליחומר"הערתו של צפרוני אודות שימושו במונחים חומר ו. 3.א

סבר שפלקירה לא , מן הלטיניתםמקור חיימהדיר התרגום העברי המודרני של , אברהם צפרוני

בהערה בסוף התרגום העברי שההדיר צפרוני . דייק בתרגום בכך שהשתמש במונח יסוד ככינוי לחומר

:והוא כותב, פלקירה ככלי עזר לתרגוםערך שליקוטיםהוא מעיד על שימושו ב

היו לי לעינים ועד כמה שזה היה אפשר השתמשתי ... שם טוב בן פלקיראהליקוטים של

27.במונחים של פלקירא

בהקשר זה הוא מציין במיוחד את המונח יסוד בו . לא תמיד אפשר היה לעשות זאתש, הוא טוען, אולם

:משתמש פלקירה

בגוף הלטיני : שבו נטיתי מפלקירא ושהוא דורש בירור, בייחוד רוצה אני להעיר על עניין אחד

אצל פלקירא בליקוטים אנו . Materia, Hyle-חומר: נמצאים שתי מילים בשביל המושג

.תודתי נתונה לידידי גד מרכוס אשר בדק עבורי את הטכסט בגרמנית .213-248, 4-17' עמ. השירה הדתית, ש מיכאל"זק25 ש היה המגלה "שלמה מונק יחד עם שנאור זק ":במבוא הרחב כותב קלויזנר. א"מ' עמ,מקור חיים, גבירול: ראה לדוגמא 26

."שלמה בן גבירול' האמיתי של ר .268' עמ: מפתח ומראה מקומות, מקור חיים 27

12

ובמקומות שבגוף הלטיני כתוב Hyleמוצאים את המילה חומר בכל מקום שבגוף הלטיני כתוב

Materiaבזה אני נטיתי מפלקירא והנחתי . יסוד: י רב את המילה" מוצאים אנו אצל פלקירא עפ

28 .או היולי, חומר היולי: תרגמתי Hyle את המלה חומר ואת המלה Materiaלה למ

materiaוהיא שבטכסט הלטיני מצויים שני מילים לציון החומר, צפרוני מעיר כאן על נקודה חשובה

מכל . ומשמעותםמקור חיים בהמשך העבודה אדרש לשאלת המונחים השונים לציון החומר ב.hyleו

לשם הוכחת טענתו . הטכסט הלטיני גורס צפרוני כי פלקירה לא דייק בתרגמו חומר כיסודבעקבות, מקום

:הוא מצטט מהלטינית את דברי גבירול ומתרגמם לעברית

Nomen quod convienientius est sustinenti forman mundi est materia vel hyle

29. העולם הוא חומר או חומר היוליהשם המתאים בשביל נושא צורת, ובעברית

כלומר מה שמתורגם ,מכאן מסיק צפרוני כי לפי גבירול אין הבדל בין המונחים המשמשים לציון החומר

מקור חיים הוא מציע את ההשערה שבטכסט הערבי של . יסוד אצל פלקירה לבין היולי או חומר היולי

.ר שתרגומם המדויק של המונחים הוא חומר והיולימשעאולם , שני מונחים שמשמעותם חומראכן הופיעו

במילה יסוד ואת היולי , materiaבמובן , חומרשתרגומה פלקירה תרגם בטעות את המילה ,לדעתו

צפרוני כי פלקירה עצמו אינו עקבי בתרגומו משום שיש מקומות שבלטינית מציין, כראיה לכך. כחומר

פלקירה אף מחליף , טוען צפרוני, במקום אחד 30.לא יסוד מתרגם אותם חומר והוא וגם materiaכתוב

מורה שבמובאות ב, בצדק, עוד טוען צפרוני31.את המילה באמצע משפט וכותב פעם חומר ופעם יסוד

מורה המורהב, לדוגמאכך . בליקוטיםפלקירה לעתים משתמש במלה חומר במקום יסוד אשר המורה

: הב כותב פלקיר"א פרק ע"חנ "מובביאורו ל

.שם 28 . שם29כאן יתכן שפלקירה נמשך אחרי ( 251' עמ, 3סעיף ' השער ו.247' עמ, 22 סעיף'שער ד ליקוטים, פלקירה: מא לדוג30

.)ים קודם כתרגום להיוליהמונח חמר המופיע אצלו כמה מיל ליקוטיםב , האמת היא שבמקום זה מדובר כנראה בסך הכול בטעות בכתב היד.261' עמ: 52 סעיף' שער ה, ליקוטים31

פלקירה מחליף , טוען צפרוני, הנה". וכן המאמר בכל מה שהוא מיסוד וצורה כי החמר מתנועע לקבול צורת השלם: "כתובכתוב כאן " החומר"מלמדת שלא , היה המהדיר שלו) צפרוני(שהוא , לם השוואה לתרגום העבריאו. מיסוד לחומר במשפט אחד

כל בלתי . והוא הדין בכל מה שנוצר מחומר וצורה): "210' עמ( בתרגום העברי המודרני מקור חייםוכך כתוב ב". החסר"אלא , "בלתי שלם"שבעברית המודרנית תרגמו את מה " החסר"פלקירה פשוט תרגם במלה " שלם שבו מתנועע לקבל צורת השלם

ולפיכך יש לגרוס . "ס"ו" מ"זו טעות סבירה בשל הדומי של האותיות ". החמר"ל" החסר"ואחד המעתיקים הפך בשגגה את ".ר מתנועע לקבל השלמותסוכן המאמר בכל מה שהוא מיסוד וצורה כי הח"

13

והצורה היא האחדות הנפעלת לאחדות הראשונה האוחזת הכל : ל"שלמה ז' וכתב החכם ר

והחומר מדרכו , כי מדרך האחדות ליחד כל דבר ולקבצו משיתרבה ויתפזר, והמעמדת הכל

32.הריבוי והחלוק

, מכאן33...".אבל היסוד מאחר שדרכו הריבוי והחילוק: " באותה פסקה כתובליקוטיםלעומת זאת ב

צפרוני , יתרה מכך. לא הבחין הבחנה מוחלטת בין המונח יסוד למונח חומר, שפלקירה עצמו, טוען צפרוני

היה מונח שתרגומו יסוד במקום מונח שתרגומו מקור חייםפוסל את האפשרות שבמקור הערבי של

שלהם , משום שאין זה סביר לדעתו שגבירול ישתמש במילה יסוד המציינת את ארבעת היסודות, חומר

צפרוני מציע גם . לציון מושג החומר שאינו אחד מיסודות אלו אלא קודם להם, חשיבות גדולה בשיטתו

:של פלקירה וטוען" לא מדויק"הסבר לתרגום ה

ששם אנו מוצאים את , שלמה אבן גבירול' של ר" כתר מלכות"מ, כנראה, פלקירא מושפע

תכונתך בהגביהך למעלה מגלגל השכל כסא מי יבא עד" "לך חביון העז הסוד והיסוד"המילים

. שער חמישי" מקור חיים" מתאים ל- "הכבוד אשר שם נווה החביון וההוד ושם הסוד והיסוד

פרו הפילוסופי לא השתמש שזהו רק שם פיוטי לחומר ושבס) טוען צפרוני(אולם צריך לשער

34.ג בו"רשב

יון החומר מושפע מן השפה הפיוטית של צפרוני מציע שתרגומו של פלקירה המשתמש במונח יסוד לצ

יש "עוד טוען צפרוני כי . וכי במקור גבירול לא השתמש במונח המתאים לתרגום במונח זה, כתר מלכות

המונח יסוד כתר מלכותבכלומר בעוד ש". שפה זהו שם לחומר הכללי ולא לחומר סתם, לשים לב

בדרך כלל במונח יסוד ולא רק ביחס לחומר הרי שבליקוטים פלקירה משתמש, מתייחס רק לחומר הכללי

צריך במקום צורה לכתוב , "כתר מלכות"אם נתחשב עם " :וטענתו האחרונה כנגד פלקירה היא כי. הכללי

מפני כל הטעמים הללו נטה צפרוני מתרגומו של פלקירה ותרגם את 35."מה שפלקירה לא עשה, סוד

.אמה כחומר וחומר היולי בהת hyle וmateriaהמילים

":סוד ויסוד"ביקורתו של לוין על הפרשנות ל. 4. א

.185' עמ,מורה המורה, פלקירה 32 .257' עמ ,33 סעיף' מאמר ה, ליקוטים 33 .269' עמ,הערת צפרוני, מקור חיים 34 .שם 35

14

ממשיך אמנם גם הוא במסורת הפרשנית שכבר כתר מלכות הביקורתית למהדורתוישראל לוין ב

ומביא את הפירוש סוד ויסוד כחומר וצורה ואולם בניגוד לפרשנים המודרניים , כתר מלכותהתפתחה ל

. מסויג מעט יותרהוא, ובעקבות דברי צפרוני , שקדמו לו

' יסוד'שם טוב פלקירא משתמש במושג . הצורה והחומר יש מפרשים:הסוד והיסוד

אך בשום מקום אינו ) 3' א" מקור חיים"ראה למשל ליקוטים מספר (' חומר'במשמעות

36.'צורה'במשמעות ' סוד'משתמש במושג

וקושר אותה , לסוד והיסוד מרחיב לוין בסוגיית הבעייתיות שפירוש המקובלכתר מלכותבמבואו ל

בהקשר לוין דן במושגים אלו 37.לקושי שיש לדעתו בפרשנות האלגורית פילוסופית לשירת גבירול בכלל

ו שם מופיעים שוב "בהקשר זה דן הוא בפסקה כ. כתר מלכותחידתיות הרבה השוררת בפסקאות רבות בל

:הסוד והיסוד, )העוז(שלושת הביטויים חביון

י יבוא ע מ כונת כבוד , ד ת א ה כל כס גלגל הש לה מ ע גביה למ / בה

הוד יון וה ב ם נוה הח ר ש ש יסוד / א ה סוד ו ם ה / וש

מד כל ויע יו יגיע הש ד ע /ו

צומ ע על כס ת לית וע ית לה גא ע למ י/ ומ וא מ לה ע א יע 38.ש

יחד עם זאת הוא מעלה את ". היו חשובים מאוד בעיני כותבם"לוין מציין כי נראה שהמונחים סוד ויסוד

:השאלה

הרצון שאצל , אינו אלא החפץ המזומן-"החביון" או –" חביון העוז"האם צדקו מי ששערו ש

החומר הכללי שבהתאחדם התהווה אינם אלא הצורה הכללית ו" הסוד והיסוד"ו, הבורא מחכמתו

39?השכל הכללי

". אין הדברים ודאיים כלל וכלל"מכל מקום מקור חיים אף שניתן למצוא תימוכין לפרשנות כזו ב, לדעתו

ביון כמציין את הרצון חלראיה הוא טוען שאף שעל פי פרשנות אלגורית זו מקובל לפרש את המונח

אלא עם , נראה שאין הוא מזוהה עם הרצון דווקאלכותכתר מד של "הרי שבפסקה כ, במשנת גבירול

גם באשר לסוד והיסוד הוא טוען שהסוד והיסוד כפי שהם מופיעים בפיוטו . האפריון שהוא כסא הכבוד

.255' עמ,כתר מלכות, לוין 36 .98-99' עמ: שם 37 .274' עמ: שם 38 . 98' עמ: שם 39

15

, כלומר41. אינן ניתנים להתפרש שם בשום אופן כצורה וחומר40,שחק וכל המון זבולשל גבירול

ת הסבר קוהרנטי לכלל האזכורים של מונח אחד ביצירת הפרשנות הפילוסופית אלגורית מתקשה לת

שהועלתה גם על ידו , לראיה נוספת מציין לוין גם כאן את טענת צפרוני. גבירול ולעיתים אף באותו שיר

שפלקירה אמנם תרגם חומר כיסוד אולם לא תרגם אף פעם צורה , בפירושו לכתר מלכות שצוטט לעיל

42:יין הסוד והיסודומסכם לוין את גישתו בענ. כיסוד

קשה גם כאן לכפות תכנים פילוסופיים רציונאליים " כתר מלכות" כבמקומות שונים אחרים ב

... שבוררת את מילותיה אולי דווקא בגלל הערפל האופף אותן, על הלשון הפיוטית" מדויקים"ו

נית מטאפורה לשו–והיסוד , לא מן הנמנע שאין הסוד אלא סוד האלוהות הנשגב מדעת אנוש

... לכוח הבורא ומקיים הכל

43.הסוד והיסודבהתאם לגישה זו קרא לוין לספרו העוסק במגמות של מסתורין בשירתו של גבירול בשם

. ולאו דווקא במשמעות פילוסופית מסוימת, כביטוי להשפעות אזוטריות באופן כללי, זאת

:סודביקורתו של צבי מלאכי על הפרשנות המקובלת לסוד וי. 5.א

היא , אם כי מכיוון שונה לחלוטין, ביקורת נוספת כנגד הפירוש המקובל במחקר לסוד ויסוד

כתר מלכותאם הביקורות הקודמות ערערו על היכולת לזהות את היסוד שב 44.ביקורתו של צבי מלאכי

, יוטי הוא שיר פכתר מלכות הוא ספר פילוסופי ומקור חייםאם מפני ש, מקור חייםחומר שב/עם היסוד

הרי ביקורתו של , מקור חייםחורגת ממשנת כתר מלכות אם מפני שניראה שהנימה המיתית והמיסטית ב

דוחה הסוד והיסוד, חביון העוזצבי מלאכי במאמר קצר בשם . ניהםמלאכי נובעת דווקא מזיהוי עמוק בי

צעותם לפרש גם שקבלו את דבריו בלא ערעור וניסו באמ ", את פירושו של שירמן ושאר כל החוקרים

לדעת מלאכי . "'ההצור' והסוד והיסוד הם החומר ו'רצון' הוא ה'חביון העוז'ש, ג"שירים אחרים של רשב

הוא מבקש להוכיח כי הסוד הוא הרצון ולא ליקוטי מקור חייםבאמצעות מובאות מ. פירוש זה אינו נכון

:הצורה

.458' עמ,שיר קלב, ג ב"שירי הקודש לרשב , ירדן 40 .שם, כתר מלכות ,לוין 41 .שם 42 .הסוד והיסוד, לוין 43 .חביון העוז, מלאכי 44

16

... צון ותלויים בו מפני היות כל צורהוזה מעיד על סוד גדול והוא כי הנמצאים כולם עצורים בר"

"45...התרשמה ביסוד

סוד הרצון אלא לאחר שתדע כללות היסוד והצורה כי הרצון הוא הפועל ואי אפשר שתעמוד על"

"46ליסוד והצורה והמניע אותם

למד מלאכי כי מכאן, סוד הרצון או סוד גדולפסקאות אלו מתוארת פעולת הרצון על הומר והצורה כב

המלמדות ליקוטי מקור חיים לחיזוק עמדתו הוא מצטט מובאות מ. וא כינוי לרצון דווקא ולא לצורהסוד ה

:אינן שנים אלא אחד, כי החומר והצורה

והרצון האמצעי בן שתי , והעצם הראשון, כלומר היסוד והצורה, ואין במציאות אלא שלושה"

47 "...הקצוות

והשנית ידיעת האמרה , יא ידיעת היסוד והצורההראשונה ה: ומוצאות הידיעה ושורשיה שלושה"

48 "...והשלישית ידיעת העצם הראשון, הפועלת כלומר הרצון

ובהתאמה להם את שורשי ידיעת , שיטתובגבירול את שורשי המציאות מתאר בשתי מובאות אלו

מלכות סביר שגם בכתר, גורס מלאכי, משום כך. מונה את החומר והצורה יחדיו כדבר אחדו, המציאות

הוא יסוד הוא הרצון והסודיש לפרש לדעתו שה, לפיכך. מונח אחד יתאר את החומר והצורה גם יחד

אחדרומז להתגלות ה אלארצוןאינו ה לפי פירושו חביון העוז,בהתאם לכך. שילוב של החומר והצורה

.גלגל העשיריבגלגל השכל הוא ה, לדעת גבירול, ושוכן כסא הכבוד גם כתר מלכותוהוא מה שמכונה ב

של גבירול בכלל , ביקורות אלו מלמדות על הקושי בקביעת מסמרות אודות שיטתו הפילוסופית

. בפרטכתר מלכותואודות הפרשנות למושגים שאנו דנים בהם ב

שהבנתנו את שיטת גבירול לוקה בחסר משמעותי הן בשל מקוריותו והן בשל העובדה , ייתכן

בייחוד חשובה העובדה שדורות לא רבים לאחר כתיבתו . ים מובהקיםכמעט שלא היו לשיטתו ממשיכש

ייתכן שליקוטיו של , למעשה. ומקורו הערבי אבד, כמעט ונעלם מן הספרות היהודיתמקור חייםספר

עולה חשיבות הבירור של מונחיו , משום כך. בעולם היהודי, פלקירה הצילו את הספר מהשכחה המוחלטת

. 231' עמ,19פסקה , מאמר שני, ליקוטים 45 .232' עמ,20פסקה , שם 46 .226' עמ,3פסקה , מאמר ראשון, שם 47 .262' עמ,56פסקה , מאמר חמישי, שם48

17

ייתכן שהתחקות אחר הטרמינולוגיה של גבירול עשויה לתרום להבנת .קור חייםמהמקוריים של גבירול ב

.שיטתו הפילוסופית ואולי אף לסייע בהבנת מונחים סתומים בשירתו

18

מקור " וחשיבותו לקביעת נוסחו המקורי של -ע "לרמב" ערוגת הבשם"ספר : פרק ב

"חיים

ספרוכתאב אלחדיקה פי מעני אלמגאז ואלחקיקהל שמו העברי ש הוא ערוגת הבשםספר

ע מרבה לצטט בו "ספר זה הינו בעל אופי לקטני ורמב. הפילוסופי של המשורר הנודע רבי משה אבן עזרא

, לגבירולמקור חייםבין המובאות ישנן לא מעט שמקורן הוא . מן הספרות הפילוסופית שקדמה לו

". קאל אלפילסוף"ולעיתים קרובות הוא מצטטו תוך הפנייה

הרכבי כתב יד של המקור . א.י א"בסוף המאה התשע עשרה נתגלה בספריית סן פטרסבורג ע

49.של גבירול מקור חיים מספר הלקוחיםהרכבי בחמישה קטעיםבספר הבחין . ערוגת הבשם הערבי של

ענצרי הוא באחת ממובאות אלו הבחין כבר קויפמאן שהמונח המשמש את גבירול לציון החומר הכלל

50: של גבירול ובין סוגיית המינוח האפשרייםקשר בין מקורותיוכך על אגב העירו, )Unsur /عنصر(

הוא , הדיון בחומר, לפי דרגתו במציאות ועל פי השקול השכלי, סמוך לדיון על הבורא יהיה

.כפי שהוא מכונה אצל אבן גבירול ואצל אמפדוקלס במונח ערבי אחד, היסוד הקדמון

51:כוונתואת ובהערה שם הוא מסביר יותר

הוצאת , לחומר בחיבור המקור של אמפדוקלס מוכח על ידי שהרסתני' אלענצר'השימוש במונח

Cureton ,שם , הרכבי(משה אבן עזרא ' ואצל אבן גבירול על ידי המובאה של ר, 2618' עמ

).4' מס, 135

אשר פרסם פינס מובאות נוספות על אלו שזיהה כ1958 של קויפמן ניתן חיזוק משמעותי בשנת ולדברי

פינס מציין כי 52.בערוגת הבשםע "והמצוטטים אל ידי רמב, של גבירולמקור חייםהרכבי שמקורם ב

בהתחשב במספרם ובהיקפם של הקטעים נראה כי קיימת אפשרות לחקור את הטרמינולוגיה של

ובדה המאפשרת לקבוע את האופן שבו ע, במובאות אלו מופיע מספר פעמים המונח ענצר53.גבירול

כעת נוכל להדגים את . ולהסיק מכך על השימוש בו בשאר חלקי הספר, תורגם מונח זה בתרגומים השונים

עסקדותו בזיהוי כמה מובאות ואכבר הקדימו , 2סעיף ' לעיל בפרק א כפי שנאמר,למעשה. 218.' עמ,הקטעים, פינס 49

.ש"וזק . 119' עמ,מחקרים ,פמןקוי, ראה50 .שם 51, פנטון :ראה. ערוגת הבשםבתוך מקור חיים יצוין כי מאז מצא פנטון עוד שש מובאות מ. 233 -218' עמ,הקטעים. פינס52

.393-403' עמ, פילוסופיה .220' עמ,הקטעים. פינס 53

19

, Fons vitae והשוואתה לתרגום הלטיני, םערוגת הבשהמינוח של גבירול באמצעות מובאה מספר

: לקירהפשערך םליקוטיול, מקור חייםי של לתרגום העברי המודרנ

ערוגת הבשם

מובאה מתוך : הקטעים, פינס

226' עמ1ח

FONS VITAE

. 7 פסקה 1שער

27-30 שורות 9' עמ

מקור חיים

שער ראשון פסקה ז -

7' עמ

קוטי מקור חייםיל

' עמ3מאמר ראשון סעיף -

226

וליס פי אלמוגוד גיר הדא

. אלג

, פאלעלה אלאולי אלדאת

ואלמעלול אלענצר

ואלראדה מתוסטה , ואצורה

.בין אלטרפין

D. Quare sunt tres prtes

scientiae totius?

M. Quia in esse non

sunt nisi haec tria:

material uidelicet et

forma' et esssentia

prima, et uoluntas

quae est media

extremorum.

מפני מה מכילה הידיעה . ת

כלה רק שלשה חלקים

? אלו

מפני שבמציאות עצמה . ר

, אינם אלא שלושת אלה

, חומר וצורה: כלומר

מצוי ראשון

והרצון המתווך בין שתי

. הקצוות

ואין במציאות אלא שלושה

היסוד והצורה כלומר

והעצם הראשון

והרצון האמצעי בין שתי

. הקצוות

וכן מהשוואת התרגום הלטיני ללקוטי , מיםשבהן מופיע המונח ענצר שבע פע, מן המובאות הללו

המונח , Materia שפלקירה כותב יסוד והתרגום הלטיני כותב בכל מקוםניתן לראות כי , פלקירה

ערוגת כמה מהחוקרים שהכירו את המקור הערבי של , למעשה. )عنصر(ענצר : שגבירול השתמש בו הוא

ח בו משתמש גבירול לציון החומר הראשון הוא שהמונ, כבדרך אגב, ובהם פינס ושלום ציינו כברהבשם

ולא נבדקה , אולם פרט להערתו החשובה של קויפמאן כמעט שלא נדונה משמעות מונח זה54.ענצר

55.חשיבותו להבנת משנת גבירול

.48 הערה 55' עמ,עקבותיו, שלום,וכן ראה. 6' הע340' עמ, אל האיןוקרא , פינס, ראה 54וכן . 41' עמ, העדר, פסין: יש לציין כי לאחרונה נדרשה שרה פסין לשאלת מונחו של גבירול למושג החומר ראה, אמנם 55

שג החומר העוסק במונחיו גבירול למו למאמר נוסף .הרבה על קביעתו של קויפמן אולם נראה שלא הוסיפה גבירול, פסיןמשום , בודה זו לא יכולתי להתייחס למאמר זה הכתוב איטלקיתבע, לצערי. מימדים , מריאנזה:ובתרגומם אצל פלקירה ראה

. שאינה נגישה לישפהוהעובדה שנכתב ב, שדבר קיומו נודע לי בשלבים מתקדמים של העבודה

20

ומשמעותו הפילוסופית)عنصر( ענצרהערבי לבירור המונח : פרק ג

האם מדובר בסוגיה טרמינולוגית ,מונח ענצרמה משמעות שימושו של גבירול ב: כעת עולה השאלה

? או שמא הטרמינולוגיה של גבירול משקפת תפיסה אונטולוגית מסוימת במשנתו, בלבד

במונח ענצר ותרגומיו לשימוש באשר, אף כי לא ממצה, בפרק זה אשתדל לתת סקירה קצרה

מו גם את הפער בין התרגומים כ, אשר עשויה לסייע לנו בהבנת שימושו של גבירול במונח זה, העבריים

.השונים

המונח ענצר ותרגומיו האפשריים לעברית. 1.ג

במילון לערבית יהודית מימי הביניים של האקדמיה ללשון העברית מתפרש המונח ענצר כמעיין

ענצר Lane כמו כן גם במילון הקלאסי של 1.)של היסוד(וענצרי מתפרש כיסודי , נובע או כשורש

לעומת זאת ). אדמה ומים, אויר, אש–אחד מארבעת היסודות (כיסוד , כמונח טכני, או, מתורגם כמקור

, נראה כי במילונים המודרניים נהוג לתרגם ענצר כיסוד, כלומרMatter.2 אין הוא מתרגמו במשמעות של

נח זה הדברים אינם כה פשוטים והסוגיה סביב מו, נראהש פיכ, אולם). מעיין כמקור מים(שורש או מקור

. ותרגומיו סבוכה למדי,אופני השימוש בו, על משמעויותיו

אנו , ואשר העבירו לנו מתורתו, כבר בקרב שנים מההוגים היהודיים הקרובים לגבירול, למעשה

אשר ניתן לראות בהם תרגום , מושג החומר הראשוןלציון מוצאים שימוש בשני מונחים עבריים שונים

. וללמונח ענצר המשמש את גביר

במונח דווקא אשר משתמש , ערוגת הבשםמשה אבן עזרא מחבר ' הראשון הוא לא אחר מאשר ר

שיר הפתיחה למקור כ נכתב, ככל הנראה, אשרבשם אלכך בשיר . חומר הראשוןה לציוןהעברי חומר

:ע כך את החומר הראשון"הערבי של ערוגת הבשם מתאר רמב

ואליו תשוקותיו/ החפץוצורה ו/ תחילה בראת חמר/ ועלה במחשבה

3.ומספר לצורותיו/ ואין לחמריו קץ/ ושרש לכל צורה/ והם ראש לכל חומר

. 463' עמ,מילון,בלאו 1 ).2063 (260' עמ, 5כרך , לקסיקון ערבי אנגלי, ליין2שיר הפתיחה ) על פי כותרתו(שיר זה היה ככל הנראה . כב-שורות כא, רלח' עמ,שיר רלד, א ע" לרמב שירי החל,ברודי 3 ראה ערוגת הבשםוקישורו לספר , ע"שיוכו לרמב, על שיר זה). אלחדיקה פי מעני אלמגאז ואלחקיקה=(ערוגת הבשם ל

. תלט' עמ, בע"שירי החל לרמב, ברודי: דברי ברודיהגותו של ,ראה כהן. ע"ראבששיר זה הוא משל , בעקבות כהנא, סבר בטעות, ע"סופיה של ראבשחקר את הפילו, יוסף כהן

. 192-193' עמ',כרך א, ע"חכמת הראב ,כהנא: ומקורו אצל. 177' ועמ,31' עמ, ע"הראב

21

אמצעותם האל בשלפיה העקרונות הראשוניים ש, ע בהקשר מובהק של משנת גבירול"הנה כי כן רמב

זו וניתן לשער שבמילה, חומר-מכנה את החומר הראשון , הצורה והרצון, הם החומרכל הישמכונן את

4.פשוט תרגם את המונח הערבי ענצר

היכרותו .תרגום של מונח זה היא רבי אברהם אבן עזרא ליחס לה ניתןשאולי הדמות השנייה

רבים מחוקרי 5.ג באה לידי ביטוי בפירושים הייחודים שהוא מוסר בשמו למקרא"הקרובה עם משנת רשב

ראוי לייחד , לפיכך6.ת החומר שלו בפרטע ראו בו את ממשיכה של משנת גבירול בכלל ותפיס"הראב

של בספריו העיוניים והפרשניים עיון . שימת לב למונחים העבריים שבהם הוא משתמש לציון החומר

האחדכך בספר . אינו משתמש במונח חומר לציון החומר הראשון אלא במונח עצםמלמד שהוא ע "ראב

) :ג"פרק ג פסוק י(ן דומה בפירושו הקצר לשמות ובאופ 7."ולא כן האחד, כל יש עצם וצורה ":הוא כותב

על כן כל , הפך הדבר-והצורה , שהוא עומד בעצמו, העצם: וצורה וגבול, עצם, כל יש

8.ואין כל אחד שנים, שנים הם אחד

הם השכלים שכולל המלאכים , )הוא האחד(פרט לאל , ע לומר שכל דבר במציאות"כוונתו של ראב

ע באופן מכוון אינו משתמש במונח חומר לציון החומר "נראה ראב. וצורהמורכב מחומר , הנבדלים

שאבן עזרא נמנע במכוון מלתרגם , ש"כפי שכבר כתב זק, ייתכן .הראשון ומעדיף על פניו את המונח עצם

ענצר כחומר משום שביקש להבחין בין המונח המשמש לחומר הגופני ובין המונח המשמש לציון החומר

אנו מוצאים שימוש ,ע"בשירת רמבמו כ,ע"ראבה עם זאת בשירת 9.יסודו של כל ישהראשון העומד ב

:הוא כותב, אערך בשבחי לאלכך בשיר . במונח חומר לציון החומר הראשון

רחש באין ויש רב הצמיד

וטבע התמיד-חמר וצורה

10.שש הקצוות בכחו מעמיד

היש על פי הצורה והרצון המכוננים את כל, מעיר שבשורות אלו מופיעים החומר) תמ' עמ: בע" לרמבשירי החל(ברודי 4

. מקור חייםמשנת .126-135 'עמ, מחקרים ,קויפמן, ראה 5 של הגותו, כהן, ראה גם. 75 הערה 152' עמ, מחקרים ,ראה קויפמן, ג"ע ברשב"פיסת החומר של ראבעל תלותה של ת 6

אינו , ניות דעתילע, אם כי(ג על גבירול "כהן עצמו מבקש להמעיט בהשפעתו של רשב. 177-178' וכן עמ,32' עמ, ע"ראב' עמ, שם" (ג"הוא רעיון שמקורו ברשב. באופן כולל ומקיף ... 'כל יש עצם וצורה'"גם הוא מודה שם כי, אולם, )משכנע בכך

משקפת , במקום במונח חומר, ע במונח עצם"ששימושו של ראב, ע"בניגוד לרבים מחוקרי ראב, כהן סבור, עם זאת). 32ע "לדעתי בהחלט יתכן שבמעבר בין הערבית לעברית ראב, אולם, אין זה המקום לדון בכך. ג"סטייה עקרונית ממשנת רשב

וכך ככל הנראה סברו . ג"הוא המשקף באופן הטוב ביותר את תפיסת החומר הראשון של רשב, סבר שהמונח העברי עצם . 170-178' עמ,ע" של ראב הגותו,כהן ,ראה, ע"הן במושג החומר אצל הראבלדיונו של כ. ע"למעשה רבים מחוקרי ראב

. 17' עמ, האחד,ע"ראב 7 . לא' עמ,הפירוש הקצר, ע"ראב, ראה 8 .59' עמ: אהתחיה 9

.175' עמ: ע" של ראבהגותו ,כהן, וראה גם. 320' עמ: 171 שיר ,כרך א, ע"שירי הקדש לראב ,לוין 10

22

, עם זאת. חומרוהצורה ה להרכבתשקולהע מתאר את התהוות היש מן האין כ"ראבנראה ש ,כאן

ויתכן הכוונה מדובר בחומר הראשון האוניברסאלי שכל היש מורכב ממנו ומן הצורה שבשיר זה לא ברור

ע"ונת ראבכש במידה 11.ע מתייחס כאן רק להתהוות עולם הטבע"לומר הראשון של העולם הגופני וראב

.המונח חומר מתאים לציון החומר הראשון גםסבר ש, ע" כמו רמב ,ע"הרי יתכן שראב, בחומר הכללי

, יסוד, )materiaובלטינית (חומר , ושלוש תרגומים לו, ענצר –מונח ערבי אחד לפנינו , אם כן

? מדוע זכה מונח זה לתרגומים שונים כל כך. ועצם

על מנת לענות על שאלה זו אשתדל לעמוד כעת על המשמעויות השונות שניתנו למונח זה ולמונח

.שהוא המונח הרווח לציון מושג החומר בימי הביניים, יהיול

והקשר למשמעותם הפילוסופית, מקורם של המונחים ענצר והיולי. 2.ג

מקורם של אפתח בתיאור, לפתיחת סקירה זו אודות משמעות המונח ענצר והבחנתו מן ההיולי

מקורם של המונחים עשוי גם שמשום , זאת. והאופן שבו קיבלו את משמעותם הפילוסופית, מונחים אלו

. בשימוש הפילוסופי שלהםההבדלים ביניהם והמשמעויות השונות שניתנו למונחים אלההוא ללמד על

אשר שמש בתרגומים קדומים של ספרי אריסטו לערבית כמונח , המונח ענצר הוא מונח ערבי

ולפסון מסביר שמשמעות המונח ו. ולעיתים תרגמו באמצעותו את המונח היווני היולי, מקצועי לחומר

, בהקשר רפואי,שושימנעשה בו בהמשך 12(juice) .י ענצר בשימושו הטרום פילוסופי היא עסיס הפר

התרחב השימוש בו לציון היסוד , מכאן. האדם) ליחות( המתאר את מזגי humorמושג הלטינילכתרגום

(element), ר כאת הקשר בין ענצ. חומרלציון ה ובהמשך לכך גםhumor לבין ענצר כ element

:מסביר וולפסון באמצעות מובאה מגלינוס

humor(.13(הוא אצל בעלי חיים הליחה , )ענצר(מה שבעולם הוא יסוד

לשימוש פילוסופי ככל הנראה על ידי המתרגמים הערביים הקדומים לספרי המדע הוכנסהמונח

ὕλη .(hyle)14 מונח זה את המונח היווני אשר תרגמו לעתים באמצעות, והפילוסופיה היווניים

בהגות הנאופלטונית . ע משתמש בו בבית זה" שראבטבעהאפשרות שמדובר דווקא בחומר הגופני מסתברת בשל המונח 11

, )ועולם הנפש ועולם השכל מעליו בהיררכיה של היש(עולם הטבע הוא רק הרובד התחתון של היש שבו העולם הגשמי כולל עולם , הראשון והצורה הראשונה מרכיבים את כל היש) ע העצם"או בלשון ראב(ע החומר "במשנת גבירול וראב

אולם פירוש זה . צורה וטבע הולם את התהוות העולם הגופני דווקא, אם כן הצירוף של חומר. עולם הטבעהשכל ולא רק אתואולי יש להבחין בשורה זו בין ציון החומר והצורה המרכיבים את כל היש ובין הטבע שהוא ראשית העולם , אינו ודאי

.כוח הבוראע רק ביקש לציין בפיוטו שכל אלו קיומם מתמיד ב"וראב, הגופני .56' עמ, מונחים לחומר ויסוד, וולפסון12 .ד. א-תרגום שלי. שם 13

23

ὕληאלא תעתיק של המונח היווני , המונח היולא אינו ערבי במקורו, בניגוד למונח ענצר

במקורו היווני . משמש את אריסטו בדרך כלל לציון החומר זהמונח). ובעברית היולי, hyleבלטינית(

שהשתמש בכמה מקומות בדימוי העץ להדגמת ,ואריסטו, המונח שימש בשפה המדוברת לציון בול עץ

, שלא כמו העץ המשמש חומר לבית או לפסל 15.העתיק מונח זה אל השפה הפילוסופית, מושג החומר

ההיולי האריסטוטלי אינו עוד עצם בעל תכונות מסוימות אלא דווקא מה שקודם לכל הגדרה והנמצא

בפני עצמו אלא על ידי הפשטה שכלית של העצם את ההיולי לא ניתן להכיר , לפיכך16.מעבר לכל תאור

ההיולי אצל אריסטו הוא מצד אחד 17.ובעזרת האנלוגיה לחומר הגלוי בעצמים המוחשיים, למרכיביו

,מצד שני. מאפשר להסביר את אפשרות השינוי בתוך העצמים הקבועיםה ,המצע הנושא את השינויים

אריסטו זהבמובן . יה וההפסד של העצמים עצמםובכך מאפשר להסביר את ההוו, הוא גם מצע הצורות

את , כפי שצוין18.משתמש במונח היולי לציון הסיבה החומרית מארבעת הסיבות המכוננות את העצם

המונח היולי מגלם בתוכו אם כן שתי . כענצר וכהיולא, המונח היולי תרגמו בערבית בשני מונחים שונים

וככזה , בלבדההתהוות והשינוי טול הגדרה והוא אפשרות מצד אחד החומר הוא נ. אספקטים של החומר

מצד שני החומר הוא היסוד הקבוע . הוא נדון מצד ההוויה של העצם כיסוד הבלתי קבוע והזמני של העצם

,קיימת אפשרות. ביותר בתוך העצמים משום שהוא קודם להתהוות העצם ונותר גם לאחר כיליונו

קפים למעשה את הפרשנות של המתרגמים באשר לאספקטים שהתרגומים השונים של המונח כבר מש

19. שבהם עוסק אריסטוהשונים של החומר

.115-117' עמ, טרמינולוגיה פילוסופית, אפנאן 14 ).בהקדמה (5' עמ, מושג החומר, מקמילן: ראה 15מדברים עליו כש, אני מביע את זה אשר) היולי(ובאמרי חומר : "22' עמ (1029A20)' פרק ג' ז ספר , מטפיסיקה,אריסטו 16

." מאותם הדברים שבהם מוגדר זה שהוא משהוא אחרלא בעל איזו מידה הוא ולא שום דברואין מביעים לא מהו , על פי עצמו .88-90' עמ, מונחים פילוסופיים, פיטרס17 . שם18' עמ, י ההגדרותספר, קנדי דיי, ראה. בהתחשב באספקט שלו כאלמנטקנדי דיי מציינת שהמונח ענצר מתרגם את ההיולי 19

57.

24

:ב"המונחים ענצר והיולי ומשמעותם אצל הפילוסופים הערבים בימיה. 3.ג

אלכנדי. א.3.ג

גם , בין השאר,בספרה על ספרי ההגדרות בפילוסופיה המוסלמית בימי הביניים עוסקת קנדי דיי

ספרים . אבן סינא ואלפראבי, דרות המתייחסות למונח ענצר המופיעות בספרי ההגדרות של אלכנדיבהג

:כך את המונח ענצר מגדיר אלכנדי .אלו משקפים גישות שונות ביחס לשימוש במונח ענצר

חומר של –היסוד "כלומר , ]ד. א–" טינא כול טינא"מלשון טיט [ענצר הוא הטין של הטינים

20.כל החומרים

באה לדעת קנדי דיי להנגיש את , מלשון טין, המדמה את המונח ענצר למונח טינא, הגדרה זו של אלכנדי

אין להתעלם מכך שהגדרה , עם זאת21.המונח הפילוסופי למי שאינם בקיאים בטרמינולוגיה הפילוסופית

העובדה .משקפת תפיסה שהחומר הראשון הוא החומר המשותף לארבעת היסודות זו של אלכנדי

מעוררת את הרושם שהוא סובר , "חומר כל החומרים"כ, מתייחס אל החומר מצד כלליותו שאלכנדי

משתמש במונח ההקשר הפילוסופי שבו אלכנדי. שהחומר מציין מהות מסוימת הנוכחת בכל החומרים

ומרית כך בתארו את הסיבה הח. ענצר הוא תיאורו את הסיבה החומרית מארבעת הסיבות האריסטוטליות

ענצר הוא החומר הראשון , כלומר22".)ענצר(מה שדבר בא לידי מציאות ממנו הוא חומר ": הוא כותב

קנדי דיי מציינת כי בעוד , )ולא רק את השינויים החלים בעצם(הקודם לכל התהוות והמאפשר את קיומה

לחומר כמו היולא במונח ענצר במקום המונחים הרווחים יותר שלתיאור הסיבה החומרית משתמש אלכנדי

כשהוא מתייחס לחומר כנושא הצורות אין הוא משתמש במונח ענצר אלא במונח היולא , ומאדה

, אפשרות המונחת לנשיאת הצורות–) היולא(חומר :" את ההיולא כחומר מגדיר אלכנדי23.)היולי(=

אספקטים של שני המונחים משקפים למעשה שני קנדי דיי מסבירה כי על פי אלכנדי 24".הפועלות בה

. החומר

. החומר כנושא המקרים-ענצר. 1

. החומר כנושא הצורות-היולא. 2

.ד. א- תרגום שלי. 29' עמ: שם 20 .שם 21 .ד. א- תרגום שלי. 26' עמ: שם 22 .שם23 .28' עמ: שם 24

25

משקפת את האספקט החיובי של החומר כמרכיב , שבה משתמש אלכנדי במונח ענצר, ההגדרה הראשונה

החומר הוא הדבר הקבוע הקודם להתהוות והנותר גם . של העצם הקודם לו וממנו העצם בא לידי מציאות

נדי כקנדי דיי מעירה שהיות שהעצם מוגדר על ידי אל. ובכך המציאות היא מקרה של החומר, ריהלאח

ההגדרה 25.הרי שגם שהחומר עצמו במידה שחלים בו מקרים יכול להיחשב כעצם, "נושא המקרים"כ

משקפת את האספקט השלילי של החומר בחינת מצע המשמש אפשרות פאסיבית , לעומת זאת, השנייה

בבחינת הוא והגדרה זו אינה מייחסת תוכן חיובי למושג החומר . הצורות אשר פועלות בולנשיאת

. והצורה היא הפועלת בו, וככזה הוא נפעל, הנדרש לתחולת הצורהפוסטולט

אבן סינא. ב. 3. ג

ובספר ההגדרות שלו הוא מייחד גם כן , עדיין משתמש בכתביו במונח ענצר, כמו אלכנדי, אבן סינא

: ה למונחהגדר

הוא נאמר , בהמשך. הוא מונח המשמש לכינוי המקור הראשון של העצמים]عنصر= ענצר[ יסוד

]عنصر= ענצר[ הראשון שבטרנספורמציה שבאמצעותה היסוד[substratum]אודות המצע

ואם כתנאי ) כהיולי(אם באופן אבסולוטי , ובעקבותיה הישים נעשים מגוונים; מקבל צורות

על ידי ) ראשוני של הגופים אשר שאר הגופים נוצרים ממנו[substratum]כמצע ( להתגשמותם

26 .קבלת הצורות שלהם

ולתארם כשתי משמעויות של , בדברים אלו של אבן סינא ניכר רצון לקשור בין שני מובנים של החומר

: המונח ענצר עצמו

ייתכן . של העצמיםהחומר הראשוני כמקור הראשון: המשמעות האחת של המונח ענצר היא

במשמעות זו הדגש הוא על . לציון הסיבה החומרית, כוונתו לשימוש במונח יסוד ענצר שבדומה לאלכנדי

. המובן החיובי של ענצר במובן של משהו קבוע הקודם לכל התהוות ואינו תלוי בה שהרי הוא מקור לה

משמעות זו מתבררת . ה החומריתבמונח לציון הסיב שימוש זה במונח ענצר דומה לשימושו של אלכנדי

בול העץ . להסברת כוונת אלכנדי ניתן להביא את הדוגמא הקלאסית לחומר כאחד מארבע הסיבות האריסטוטליות. שם 25

באופן דומה גם החומר , פיכתו לפסל היא מקרה המתרחש לבול העץוה, לכשעצמו הרי הוא עץ. שממנו יוצר האומן את הפסל .יכול להיחשב כעצם שהצורה המוציאה אותו מן הכח אל הפועל היא מקרה שלו

.ד. א-תרגום שלי. 106' עמ: שם 26

26

ואבן סינא ומציינת שאצל המצביעה בספרה על הקשר שיש בין השקפת אלכנדי קנדי דיי מדבריה של

27.של הטבע(building block) שניהם המונח ענצר משמש לציון הסיבה החומרית במובן אבן הבניין

מתייחסת , שוני של ענצרשאבן סינא רואה בה כעין הרחבה של המובן הרא, המשמעות השנייה

- אם באופן מוחלט כחומר הראשון המאפשר את ההתהוות ,לשימוש בו כמצע השינוי שבו חלים הצורות

אבן סינא מכניס לתוך ההגדרה של , כלומר. ואם כמצע לכל שינוי הנוכח בכל חילופי הצורות, וזהו ההיולי

: אלכנדיאת שני המובנים של החומר שמופיעים אצל, המונח ענצר עצמו

. הגדרה חיובית–הסיבה החומרית שלהם , כלומר. ענצר משמש לתיאור המקור של העצמים. 1

. הגדרה שלילית-כמציין מצע לצורות, ענצר משמש לציון החומר ההיולי והחומר כמצע השינוי. 2

ימושים של חלוקה בין שני השהגם אצל אבן סינא , שבדומה לחלוקה בין היולי לענצר אצל אלכנדי,נראה

תייחס לאותו חומר עשויים להשהרי שניהם , משמעות אונטולוגיתבהכרח אינה משקפת , המונח ענצר

. חומר שאותם מדגישה כל הגדרההנעוץ באספקטים השונים של בין המונחים ההבדל . ראשוני

ל אבן סינא המובן השני שמייחס אבן סינא לענצר כסינונימי למונח היולי עשוי להתברר יותר מהגדרתו ש

:המונח היולי מוגדר על ידי אבן סינא כך. את המונח היולי עצמו

היולי מוחלט הוא עצם הקיים בפועל רק כאשר הוא מקבל את הצורה . (hayula)הגדרת היולא

להיולי מוחלט אין בעצמו שום צורה ההופכת . הגופנית מן הפוטנציאל של ההיולי לקבל צורות

היא " ישנו עצם השיך להיולי"כוונתי באמרי . מובן של פוטנציאליותאלא ב, אותו למשהו מסוים

יש מי שאומר גם שהיולי יכול להתייחס לכל . לכך שהקיום המגיע להיולי בפועל שייך לו בעצמו

לפיכך דבר זה יהיה היולי ביחס למה . דבר מבחינה זו שהוא מקבל שלמות או משהו שאין לו

28. שיש בושאין בו והוא יהיה עצם ביחס למה

פוטנציאל מצייןעל פי הגדרה זו ההיולי המוחלט . בפסקה זו מנסח אבן סינא שני מושגים של המונח היולי

, ולכשעצמו לא יכול לו להיות לו קיום, רק על ידי הצורה שמשלימה אותו, אשר מגיע לידי שלמותמוחלט

, אולם. צורה רק בכוחימת בהיולי קיבמובן זה . אם כי בהכרח יש לו את הפוטנציאל להפוך קיים בפועל

ניתן לומר גם על כל עצם שהוא היולי , כך .אבן סינא מציין שיש המשתמשים במונח היולי במובן נוסף

, שניתן להפכו מיטה אמנםבול עץ , לדוגמא. במובן זה שהוא עשוי לקבל איזו מהות חדשה שלא הייתה בו

.57' עמ: שם 27 .ד. א-תרגום שלי. 105' עמ: שם 28

27

יכולת שלו לקבל ה מבחינתהוא היולי , אולם,רת העץ היולי משום שיש לו את צו באמת אינובעצמו הוא

. על פי הגדרה זו המונח היולי מציין תכונה כוחנית של עצם.ולהפוך למיטה על ידי כך, את צורת המיטה

הוא לא , כלומר. שבשניהם הוא משמש במובן שלילי בהגדרה זו משותף לשני השימושים של היוליה

, באופן זה. צורותתלקבלהמשמשת מצע כוחנות מבחינת היותו רקמתואר מבחינת מה שהוא לעצמו אלא

.עשוי לשמש לציון כוחנות המוכנה לקבלת צורות, לדברי אבן סינא גם המונח ענצר

אלפראבי. ג. 3. ג

ומביא זאת לציון החומר מתנגד באופן כללי לשימוש במונח ענצר , ואבן סינא בניגוד לאלכנדי, אלפראבי

:עה של מונחים מן היווניתכדוגמה לתרגום מט

אלו אשר העבירו אותה . הפילוסופיה שכעת קיימת בין הערבים הועברה אליהם מן היוונים

אנו מוצאים כמה שהגזימו . להמשיך בכיוון שהזכרנו, בסימון המושגים הנמצאים בה, השתדלו

זה מוביל אותם לשמות משותפים . והלכו רחוק מדי על מנת לבטא אותם בערבית

(homonimy) .הם קראו : הם נתנו לשני המושגים הבאים מונח אחד בערבית: לדוגמא

-אל] huleביוונית [והם גם קראו להיולי , ענצר- אל ] stoikheionביוונית [לאיסתקיס

ולעיתים הם , לעיתים הם משתמשים בהיולי. איסתקיס אינו מכונה אל מאדה או היולי.ענצר

29...מכל מקום המילים שהם השאירו ביוונית הן מועטות. ענצר במקום היולי-משתמשים באל

ביקשו להשתמש במונחים , אלפראבי מציין שהמתרגמים הקדומים של הטכסטים הפילוסופים לערבית

המונח. והם השתמשו במונח ענצר לתרגום שני מונחים שונים ביוונית, ערביים במקום המונחים היווניים

στοιχεῖον (stoikheion)והמונח השני הוא , החומר הראשוןהמציין אתὕλη (hyle)האחד הוא

שהם הגופים הראשוניים ) אויר אש, מים, אדמה(המציין את היסוד במובן של אחד מארבעת היסודות

הרי שתרגום מעין זה עשוי , משום שמונחים אלו מציינים דברים שונים. שכל עצם בטבע מורכב מהם

ודורש , מעדיף שימוש במונח יחיד בערבית לתרגום מונח ביווניתאבילפיכך אלפר. ביא לחוסר בהירותלה

במקרים שיש חשש לבלבול הוא מעדיף להשאיר את המונחים היווניים . עקביות בתרגום המונחים

ואם מתרגמים מוטב , ס במקום ענצריכך לדעתו מוטב להשתמש בהיולי ובאיסתק. ולתעתק אותם לערבית

משום כך אצל אלפראבי לא ). ארבעת היסודותמבמובן של אחד (ליסוד להשתמש במאדה לחומר ובענצר

.ד. א- שליתרגום והדגשה . 156פסקה , 25' עמ, כתאב אלחורוף, אלפראבי29

28

מופיעה כלל המשמעות של ענצר במובן נבדל מהיולא כמציין את הסיבה החומרית ואף המונח היולא נדיר

30.והוא מרבה להשתמש במאדה, אצלו

כיותר מסתם ,יש לו שהפריע לאלפראבי במונח ענצר הוא דווקא המשמעות החיובית שהדבר ש,ייתכן

מקור הראשון "וכ, )אלכנדי" (מה שדבר בא ממנו לידי מציאות"המובן של ענצר כסיבה החומרית כ. מצע

היסודות אינם . מוש במונח ענצר לציון היסודותינראה קרוב ואולי מושפע מהש, )אבן סינא" (של העצמים

תכונותה מסוימת וצורגופים בעלי כבר עוד מצע בלבד בחינת אפשרות לקבלת הצורה אלא הם

. המאפיינות אותם

ג לדוגמא מרבה "רס. יהודית אנו מוצאים שימוש במונח ענצר לציון החומר-גם בספרות הערבית

דוגמא טובה לשימוש . כמו גם לציון החומר הראשון, בכתביו להשתמש במונח זה לציון ארבעת היסודות

ג מבקש לתאר את הקושי שבו " בעת שרס.פירוש ספר יצירהג ניתן למצוא בפתיחתו ל"כזה אצל רס

:נתקלים החוקרים בעת שהם מבקשים את החמר הראשון שממנו התהוו ארבעת היסודות הוא כותב כך

והדבר הקשה ביותר שנדמו , העניין הגדול ביותר שעצר את שטף מחשבות החושבים עליו

]ד.א. אלאולנצראלע: במקור[ הוא היסוד הראשון, רעיונות המתבוננים בשעה שהתעמקו בו

כלומר ארבעת היסודות , אהרה'אלענאצר אלט: במקור[מנו הוצאו היסודות הללו הגלויים אשר מ

31. ]ד. א-ייםהחומר

ככינוי לחומר הראשון הקודם לארבעת " ענצר אלאולאל" ביטויג ב"בפסקה זו בולט שימושו של רס

. לציון ארבעת היסודותצראריבוי ענצורת הבגם בפסקה זוג משתמש"בנוסף רס. היסודות

ג בהמשך הקדמתו לפירושו לספר "שימוש דו משמעי זה במונח ענצר מתברר מדבריו של רס

ומפרט תשע גישות שונות ביחס לשאלה , ג עומד על התיאוריות השונות ביחס לבריאת העולם"רס. יצירה

, רא יש מיש מחומר קדמוןהגורסת כי העולם נב, בתארו את הגישה השנייה. ממה נברא או נוצר העולם

, לך'והם יסמון ד " :וזו לשונו בערבית. ג חמש שמות שנותנים מחזיקי גישה זו לחומר הראשון"מציין רס

והם " : הרב קפאח במהדורתו מתרגם שורה זו כך 32." אלהיולי,אלטינה, אלאם, נצר אלע,אלאצל אלבסיט

.43' עמ: שם 30 .ז"י' עמ,פירוש ספר יצירה ,ג" רס31 מורה נבוכיםם ב"לציון החומר חוזר אחורה עד אפלטון וראה דברי הרמב" אם"השימוש במונח , אגב.כב' עמ: ראה שם 32

. שם14והערה , 130' עמ, מחקרים, קויפמן, וראה גם. חלק א פרק יז

29

ג סבור שהשתמשו "רס, כלומר 33" :וליוההי, והחומר, והאם, היסוד, קוראים אותו העיקר הפשוט

. במונחים ענצר והיולי כמונחים סינונימיים המשמשים שניהם לכינוי החומר הראשון

ג והוא חוזר על רעיון זה עוד פעמיים " שהבהרת הסינונימיות של המונחים הייתה חשובה לרס,נראה

34.ספר יצירהבפירושו ל

. ם" לרמבהמיוחס מילות ההגיון לענצר עולה גם מספר ולייבין המונח הג "לזה של רסזיהוי דומה

35:חומר המשותף לארבע היסודותה אודות הוא כותב ,ארבע הסיבות האריסטוטליותבמסגרת הדיון ב

וזה הדבר המשותף אל היסודות הארבעה אשר נשכילהו בהכרח הוא אשר נקרא אותו החומר

36.וסופים והרופאים יקראוהו אלענצרוכן רבים מהפיל, הראשון ושמו בלשון היונים ההיולי

והוא מזהה את הסיבה , ואבן סינא קושר כאן בין המונח ענצר לסיבה החומרית ם כמו אלכנדי"הרמב

, ההיולי הוא הסיבה החומרית של ארבעת היסודות. החומרית העומדת בבסיס ארבעת היסודות עם ההיולי

.והיא המכונה אצל חלק מהפילוסופים והרופאים אלענצר

והגישות השונות , מלמדות אותנו למעשה על הבעייתיות שבמונח זה, ההתייחסויות השונות למונח ענצר

וקפיש, ענצר והיוליהמונחים אצל אלכנדיש כי בעוד ,נראה .באשר לזיקה בין מונח זה לבין המונח היולי

י ביטוי ברב דבר זה בא ליד. הרי שלאחריו האבחנות מיטשטשות. שני אספקטים שונים של החומר

לשימוש בו לציון החומר המוחלטת של אלפראבי ובהתנגדות , המשמעות של המונח ענצר אצל אבן סינא

יש להשתמש במונח ,לדעתו. כלל לא ציין אבחנות אלובניגוד לאלכנדי ואבן סינא אלפראבי .הראשון

כמו גם , ג"רס. ו מאדה אהיולאיש להשתמש בהחומר הראשון לציון ו,ות בלבדהיסודארבעת ענצר לציון

לחומר המשמש מצע לארבעת צייןהמ, להיולי מונח סינונימיורואים ב ,מילות ההגיון בם"הרמב

. היסודות

.שם 33בתרגום (ג "כותב רס, "שלוש אומות"בפרשו את הכתוב במשנה .ו"ל' עמ , אמשנהרק א פ,ספר יצירה ל פירוש,ג"רס 34

-אסטקסאת= [ואמהות וחומרים נקראים עיקרים]צראענ=[תי שהיסודות כפי שהקדמ, ופירשתי אומות עיקרים): "קפאחכפי , פירשתי אבות אמהות ":ט"נ' עמ" שלשה אבות" ספר יצירהבפירושו לכתוב ב, ושוב בפירושו לפרק א משנה ד ."]ד.א

פסרת ":ובמקור הערבי. "כי מה שאנו אומרים אבות ואמהות ועקרים והיולי ושרשים ויסודות כל זה עניין אחד, שכבר הקדמתיהארכתי בהבאת ."לך מעני ואחד'ואסתקסאת לו כל ד צראעלי מה קדמת אן קולנא אבא ואמהאת ואצול והיולי וענ, אבות אמהת

סדר בכך בהם ומבקש לעשות , ג מודע היטיב לבעייתיות השימושים במונחים השונים"על מנת להראות שרס, דוגמאות אלו .שהוא קובע כי הם סינונימיים ואין הבדל משמעות ביניים

.60' עמ', שער ט,מילות ההיגיון ,ם"רמב35 מעיר ' בהערה ד, עוד יצוין כי שם. וןמשה אבן תיב' מעניין לציין שהמונח הערבי אלענצר נשמר גם בתרגומו העברי של ר 36

". ש אבן גבירול ובספרות הפילוסופית הקרובה אליו"והוא כינוי החומר הראשון בכתבי ר"שאלענצר פירושו היסוד , רות מורה נבוכים יש לציין שבדיוניו ב.ג"ואולי גם ליצחק הישראלי ורס, ם רומז דווקא לאלכנדי ואבן סינא"יתכן שהרמב, אמנםואולי יש כאן השפעה ישירה של ביקורתו , ם אינו משתמש במונח אלענצר אלא במונח אלמאדה"ד החומר הראשון הרמבבמעמ

. ח"כ, ז"י: פרקים', חלק א, קפאח-מורה נבוכים, ם"רמב, ראה. של אלפראבי על התרגומים

30

המונח אל ענצר בהגות הנאופלטונית הקרובה לגבירול. 4. ג

הוא , שנדונו עד עכשיו, המשותף לכלל ההגדרות למונחים המשמשים לציון החומר הראשון

אנו מוצאים בהגות ,בניגוד לכך. מר הראשון הוא החומר המשמש מצע לעולם הגשמישבכולם החו

בקרב הוגים אלו החומר הראשון . המובהקת תפיסה שונה עד מאוד של החומר הראשוןתהנאופלטוני

בקרב הוגים אלו , כפי שנראה.ולם הרוחני או השכלי מורכב ממנווגם הע, מועלה גבוה במדרגות ההאצלה

ולעיתים באה לידי ביטוי במונחים השונים , שה של שני האספקטים השונים של החומרעולה ההדג

וייתכן שהשימוש הרווח במונח , בייחוד מודגש האספקט הפוזיטיבי של החומר. המשמשים לציון החומר

להדגמת מעמדו של הפוזטיבי של החומר הראשון ייבחן כעת השימוש במונח ענצר . ענצר מבטא זאת

.והפסאודו אמפדוקלס, הנאופלטוני של אבן חסדאי, יצחק הישראליבכתבי, מונח היוליוהבחנתו מה

יצחק הישראלי. א. 4. ג

אחד הנציגים הבולטים של הזרם הנאפלטוני ומי שנחשב למייסדה בהגות היהודית הוא יצחק

ש בין שני הוגים לאור מרכזיותו של הישראלי בהגות הנאופלטונית שקדמה לגבירול והזיקה שי. הישראלי

, ישנה חשיבות מיוחדת לבחינת שימושו של הישראלי במונח ענצר37,שעליה הצביע כבר אלטמן, אלו

. והיחס בין מונח זה לבין המונח היולי במשנתו

סק בביאור מונחים הישראלי כתב ספר הגדרות בו הוא עגם , אלפראבי ואבן סינא, בדומה לאלכנדי

ופרגמנטים ממנו שרדו 38, של הישראלי שרד בשלמותו בתרגום אחדגדרותספר הה. פילוסופים מרכזיים

מתוך השוואה בין 40. כמו כן שרדו גם כמה פרגמנטים מנוסח המקור הערבי של הספר39,בתרגום נוסף

מופיע המונח יסוד , ניתן להראות כי במקום שבו כתוב חומר בתרגום השלם, גרסאות הספר השונות

ניתן גם להראות כי התרגום השלם מתרגם את המונח , בהתאמה לכך. ניבפרגמנטים מן התרגום הש

:ספר ההגדרותדוגמא לכך מצויה בפסקה הבאה מ 41.חומריםבמונח העברי צר שבמקור אענהערבי

,אלטמן: בתוך" שלמה אבן גבירול של הערות על הנאופלטוניות"המאמר נדפס מחדש בשם . (507' עמ, בעיות,אלטמן 37

כבר אספתי חומר רב המעיד "השורות האחרונות שבהם כותב אלטמןמעניין לציין כי משום מה . 91-97' עמ,פנים של יהדות" אולם אני מהסס לקבוע מסמרות עד שיגיע המחקר בשטח זה לידי גמר, גבירול-על הקבלה ניכרת בין ישראלי ובין אבן

.) נראה שלא זכינו לאורו של מחקר חשוב זה, לצערי. מריםהושמטו בספר המא .)131-141' עמ תהלה למשהבתוך (,ספר ההגדרות, הישראלי 38 . תרגום שני לספר ההגדרות, אלטמן, ראה, י אלטמן" פורסמו ע39 .677-697' עמ, החלק הערבי, הירשפלד 40' ועמ, 33 שורה 137' עמ,ספר ההגדרות, הישראליוהשווה. 20-21 שורת 691ו, 2 שורה VIקטע , 689' עמ: ראה שם 41

.35 ,34 שורות 139

31

43: השלםהתרגום העברי- ספר ההגדרות 42:הטכסט הערביפרגמנטים מן – ספר ההגדרות

פנקול אן גוהר אלגרם מכון מן ענאצר מכתלעה

בכיפיאתמכיפה

נעשים מחומרים ולדעל כן נאמר כי עצם הגוף נ

44)אוייכות (ותימאיכוי

מכאן יש להסיק כי התרגום השלם תרגם את . כפי שנתן לראות במקור כתוב ענאצר ובתרגום חומרים

ככלל ניתן לומר כי עיון בכתביו של .המונח ענצר כחומר במקומות שבהם מופיע יסוד בתרגום השני

ניתן לחשוב כי גם אצלו המונחים . אלי מראה כי הוא הרבה להשתמש במונח ענצר לציון החומרהישר

גם אם , אולם עיון בדבריו מעלה כי הוא ייחס משמעויות שונות למונחים אלו, ענצר והיולא הם סינונימיים

כותב בבואו לפרט את ארבעת הסיבות האריסטוטליות , כך. לעתים עשויים הם לסמן את אותו הדבר

:הישראלי

46:שניפרגמנטים מתרגום -ספר ההגדרות 45:העברי השלםתרגום ה- ספר ההגדרות

והעלה החמרית

.יש רוחנית ויש גשמנית

והרוחנית כמו הסוגים

המתחלקים למיניהם ונושאים לצורתם ומשלימים

למינותם

כמו החי שהוא סוג האדם והסוס וכל מיניהם והוא

.הווייתםנושא לצורותם המקימות

והעלה החמרית הגשמית היא כמו הכסף שהוא

,חומר הטבעת והמטבע והנושא לצורותם

ונושא 47וכמו שהזהב שהוא חומר הנזם והדיבר

לצורותם

אולם הסיבה היסודית הנה תהיה על שני פנים

. אם רוחנית ואם גשמית

ואולם הסיבה הרוחנית כמו הסוגים המתחלקים

עמידה למיניהם ונושאים צורתם המ

למינים

כמו החי אשר הוא סוג לאדם והסוס

. הנושא לעצמותם

ואולם הסיבה היסודית הגשמית כמו הכסף אשר

וכמו ... הוא יסוד הדרהם והטבעת והנושא לצורתם

ונושא הזהב אשר הוא יסוד הדינר והנזם

.לצורתם

כפי שעולה מניתוח , י ככל הנראהיש לציין כ, ראשית. בפסקה זו עוסק הישראלי בהגדרת הסיבה החומרית

בכך. הישראלי השתמש במקור במונח ענצר לציון הסיבה החומרית, ההשוואה בין התרגומים השונים

. שתמש בהקשר זה במונח ענצרה , כפי שציינה קנדי דיי,אשר, בעקבות אלכנדיצועדהוא ש יתכן

.689' עמ,החלק הערבי, הירשפלד 42 .137' מע, ספר ההגדרות,הישראלי 43 .הסוגריים בנדפס 44 .132' עמ: שם 45 . 237' עמ, לספר ההגדרותתרגום שני. אלטמן 46 ".ינרהד" כנראה טעות סופר וצריך לתקן -" הדיבר " 47

32

הישראלי למושג הסיבה נקודה חשובה נוספת העולה מפסקה זו היא דו המשמעות שמייחס

בהתאם . ולגשמית48)שאינה גשמית (הישראלי מחלק כל אחת מארבעת הסיבות לרוחנית. החומרית

וקובע כי הסיבה החומרית אינה רק החומר הגופני המקבל , לחלוקה זו הוא מחלק גם את הסיבה החומרית

כחומר לצורות המגדירות את הסוגים הם , כלומר. אלא מתייחסת גם ליחסים בין הסוגים למינים, צורות

השקפה זו הרואה בסוג את החומר ובמין את הצורה היא אבן יסוד בהשקפתו הנאופלטונית של .המינים

להשקפה זו יש יסוד בתיאורו של אריסטו , אמנם. ומהווה נקודת מוצא להבנת החומר השכלי, הישראלי

כיחס בין חומר וצורה קיבל חשיבות רבה תיאור היחס בין הסוג והמין , אולם49.עצמו את החומר והצורה

51.יש לציין כי תפיסת החומר כסוג נמצאת בהמשך גם אצל גבירול, לעניינו50.בהגותו של פלוטינוס

עם זאת זו אנו עדיין . מהפסקה לעיל למדנו על שימושו של הישראלי במונח ענצר לציון החומר

בין המונח ענצר , אם יש כזה, וההבדל, ח היוליאיננו יודעים מכאן דבר על שימושו של הישראלי במונ

שהקטעים , ספר העצמיםעל כך יתכן שנוכל ללמוד יותר מספר נוסף שכתב הישראלי בשם . למונח היולי

ופירש , תרגם אותם לאנגלית, שמואל שטרן פרסם את הקטעים. במקורם הערביו ממנו נמצאוששרדממנו

. ד אותנו יותר אודות שימושו של הישראלי במונח היולי פסקה שעשויה ללמבספר זה מצויה 52.אותם

התרגום האנגלי של על בסיס הכנתיהפסקה מובאת כאן במקורה הערבי ובמקביל לה תרגום עברי ש

.על מנת להדגיש את המונחים השונים לחומר בפסקה, זאת.שטרן

53המקור הערבי – ספר העצמים

Fol 5r ערבית

מוובד מתרגומע(תרגום עברי -ספר העצמים

54 )האנגלי של שטרן

ולמא וגדנא דלך בחתנא אן אלעקל

פוגדנאה לא ינפך

:מן וגוה ג

אמא אן יכון גוהרא ענצריה ואמא גוהרא צוריא

ואמא גוהרא מרכבה מן היולא וצורה

חוקרים אודות השכל ומוצאים אנחנו, משום כך

שהוא חייב להיות אחד

:משלושה דברים אלו

, מרי או עצם צורניעצם חו

. או עצם מורכב מחומר וצורה

על המונח רוחניות בהקשר המאגי . ואינו רומז להקשר מאגי כלשהו, "גשמית"כאן הוא ניגוד ל" רוחנית"נראה שהמונח 48

. רוחניות,פינס: ראה . 378' שם בעמ210ובהערה , 89' עמהפילוסופיה ,ראה גוטמן 49 .211הערה , 378' ועמ, 89' שם עמ: ראה 50 החומר הראשון הוא זאת אומרת, שהמין הכולל, מכאן שאתה מסכים. ת: "178' עמ: 'חפסקה , שער חמישי. מקור חיים 51

."עצם אחד במספר פורסם המבא האנגלי. עם מבא אנגלי קצרבמאמר מצויים הפרגמנטים במקור הערבי . פרגמנטים מספר העצמים, שטרן 52

אלטמן : בתוך, רן לפרגמטים הערבייםי של שטבצירוף תרגום ופירוש אנגל) בשינויים מסוימים וללא המקור הערבי(שוב .79-105' עמ, יצחק הישראלי, ושטרן

.22' עמ, )IV ) fol 5vקטע, פרגמנטים מספר העצמים, שטרן 53 . 88' עמ,יצחק הישראלי, שטרןאלטמן ו 54

33

: והוא מעלה שלוש אפשרויות בסוגיה זו, בפסקה זו הישראלי דן בשאלת טבעו של השכל

). גוהרא ענצריא(השכל הוא עצם חומרי . א

). גוהרא צוריא(השכל הוא עצם צורני . ב

. וצורה) היולא(השכל הוא עצם מורכב מחומר . ג

) ענצר(משך דבריו הישראלי שולל את האפשרות שהשכל הוא צורה בלבד ואת האפשרות שהוא חומר בה

הישראלי מקפיד לכל אורך דיונו בטבע .וצורה) היולא(ומגיע אל המסקנה שהוא מורכב מחומר , בלבד

ובמונח , )ענצרי(השכל להשתמש במונח ענצר כל אימת שהוא עוסק באפשרות שהשכל הוא עצם חומרי

ניתן לראות כי בתרגומו ,בניגוד למקור הערבי. היולא כשהוא מבקש לציין שהשכל מורכב מחומר וצורה

המונח ו ,בחנה בין המונחים השונים לחומר שבהם משתמש הישראליההאנגלי של שטרן לא נשמרת ה

. matter שניהםהמונח היולא מתורגמים גם כמוענצר

בעוד , מציין אצל הישראלי את השכל כמוכנות לקבלת הצורהמדיון זה ניתן ללמוד שהמונח היולא

כמובן שבהקשר זה . של החומרעצמאיאונטולוגי השהמונח ענצר כתיאור של העצם מציין את המעמד ה

ראשית - כפי שנראה להלן-הרוחני או השכלי שהואשהישראלי מכנה של השכל מדובר על החומר

ם המונח המציין אותו הוא ענצר או המונח א בין ,וזאת. מותולא החומר המהווה מצע לגש, העצמים כולם

.היולא

. לאור דברים אלה נראה כי לפי הישראלי המונחים ענצר והיולא מציינים שני פנים של החומר

הישראלי נראה ש. פאסיבית לקבלת הצורה מוכנות מסוימת והיולא מצייןמטפיסיתמהות ענצר מציין

את כאשר הוא מבקש לתאר , לפיכך. נדיכ החומר שמופיעים אצל אל שלהיבטיםאת שני המשמר בכך

אולם ". עצם יסודי"או כפי שניתן לתרגם , "גוהרא ענצריה"חומר כמהות פוזיטיבית הוא מכנה אותו ה

יש להדגיש שההקשר כאן אינו . כשהוא מבקש לתאר אותו כמוכנות לקבלת הצורה הוא מכנה אותו היולא

. החומר אלא המובן שלו כקיום אונטולוגי עצמאי או כמוכנות לקבלת הצורההגשמיות או הרוחניות של

34

"נאופלטוני של אבן חסדאי"וב" פרק על היסודות"מעמדו של החומר הראשון ב. ב. 4. ג

ניתן למצוא אצל הישראלי גם , וכמצע לקבלת הצורהנפרדאת שני האספקטים של החומר כעצם

חיבור זה פותח בתיאור 55.הפרק על היסודותחיבור קטן שלו המכונה בתפיסת ההאצלה שלו המתוארת ב

המקור לתיאור זה של שרשרת ההאצלה מיוחס . שרשרת ההאצלה הנאופלטונית בגרסתו של הישראלי

הצורה "ו" היסוד הראשון", הישים הראשוניםוהוא פותח בשתי ההיפוסטאזות או , בחיבור זה לאריסטו

".הראשונה

' הא, פשוטים' גרמי' כי ראשית השרשים כלם הם ב', וסוף החכם בחכמת היוניאמר אריסטו הפיל

והוא הגרם הראשון ' כשרש השרשי' הידוע אצל הפילוסופי, מהם היסוד הראשון המקבל הצורה

56.העומד בעצמו המקבל החלוף

תואר מצד אחד הוא מ: שלוהיבטיםמתואר כאן בשני ה, " היסוד הראשון"החומר הראשון המכונה כאן

מצד שני הוא מתואר . העומד בעצמו שבו חלים השינוייםכמושא הראשון ) הגרם(= כעצם - כיש פוזיטיבי

עובדת העמדתו של החומר הראשון בראש , אולם. לקבלת הצורהןמוככנושא הגם מן האספקט הפאסיבי

. שלומטפיסיהטיבי ו מאוד את המעמד הפוזיגבירהמ, שני ההיפוסטאזות הראשונותסולם העצמים כאחד מ

, ניתן כאן כבר להבחין במורכבות של המחשבה הנאופלטונית המפותחת בהמשך אצל גבירול, למעשה

ואת מקור השינויים בהבדלים הנובעים כפי שנרמז כאן מריבוי , בפני עצמה הרואה בחומר הראשון ישות

את הגדרותיו של אלכנדינמצאים כבר ב, בחנה הזוהיסודות ה, יצוין כי אמנם כפי שכבר ראינו. הצורות

: אולם שני הבדלים בולטים ישנם בין אלכנדי להישראלי, המונחים ענצר והיולא

כלומר החומר העומד " טינא כול טינא"החומר הראשון אינו אלא בעוד שאצל אלכנדי, ראשית

י מהווה את אחד משלבאינו גשמי אלא הרי שאצל הישראלי החומר הראשון, בבסיס ארבעת היסודות

. לשכלבסולם הישוקודם , צלה הראשוניםההא

החיובי של החומר מקבל כאן הדגשה רבה בהיותו ראשית העצמים היבטשנית המעמד של ה

. (PER SE)" עומד בעצמו"כולם ובעל מעמד עצמאי בהיותו הפשוטים

, אלטמן ושטרןהמאמר נמצא בלא הטכסט העברי בתוך. ושם גם הטכסט העברי. 31-57' עמ, הפרק על היסודות, אלטמן 55

.118-132' עמ, יצחק הישראלי והיא מצוטטת על ידי רבי, לתיאור זה נודעה השפעה ישירה על הקבלה המוקדמת. 52' עמ. הפרק על היסודות, אלטמן56 שלום ביקש למצא בכך את אחת ההשפעות היחידות של גבירול על . 54-59' עמ,עקבותיו, שלום: ראה. זריאל מגירונהע

ל רבי עזריאל טוט פסקה זו אצי לצ.וא המשפיע על הקבלה אלא הישראלי ה אולם דווקא במקרה זה לא גבירול,הראשית הקבל .83' עמ,פירוש האגדות, עזריאל' ר, וכן. 4-5, כתבי יד בקבלה ,שלום, ראה גם

35

ית מרלבין הסיבה החו, בספר ההגדרות כפי שראינו הישראלי מבחין בין הסיבה החומרית הגשמית

שתלב רעיון זה מ,כאן. לא גשמיתסוג הנושא למקרים ראה הישראלי סיבה חומרית ורואה באשוניתהר

,כפי שהראה רוזנברג". שורש השורשים" ההאצלה של הישראלי בזהותו את החומר הראשון עם בתפיסת

פי שהבינו ולא כ, "נס'נס אלג'ג"והוא תרגום של " סוג הסוגים"משמעותו " שורש השורשים"המונח

מוכחת " שורש השורשים" משמעות זו של 57".ענצר אלענצראת"אלטמן ושלום שהוא תרגום של

סוג "שם המונח המקביל הוא , בן המלך והנזיר ב המצויה, המובאת להלןלפרק על היסודות ,מהמקבילה

58."הסוגים

אחרונים של נמצאת בפרקים הה הוא כינוי המקובל במחקר לתוספת הנאופלטוני של אבן חסדאי

, בחיבור זה. בתרגומו של אברהם אבן חסדאי שאינה במקור הערביבן המלך והנזירהגרסה העברית של

שעמד על הקשר ושטרןפרק על היסודות נמצאו הקבלות רבות ל,הקרוב ברוחו למשנתו של הישראלי

בחיבור זה 59. כי שניהם ינקו ממקור ערבי אחדסברפרק על היסודות ל הנאפלטוני של אבן חסדאי

:הפרק על היסודותן לעיל מצוטטה שזומקבילה לה, הבאהפסקה הנמצאת

הוא החומר הראשון ' הא. דע כי אמרו החכמים כי מראשית הבריות היו שני עצמים פשוטים

הנושא לכל אחד הוא החומר ההיולי הראשון הנושא לכל הצורות הנקרא אצל החכמים והנבונים

60.סוג הסוגים

, "שורש השורשים"המכונה כאן החומר הראשון הוא " יסוד הראשון"סטים מלמדת כי ההשוואת הטכ

מכונה בטכסט המקביל " היסוד הראשון"העובדה ש. כלומר הסוג העליון ביותר-"סוג הסוגים"במובן של

מובילה גם כאן למסקנה כי בטכסט הערבי שהיווה , החומר הראשון"במונח " נאופלטוני של אבן חסדאי"ב

והוא אשר תורגם עלי ידי , "אלענצר אלאול"ר לשני הטכסטים המונח לציון החומר הראשון היה מקו

.ואילו על ידי אבן חסדאי כהחומר הראשון, "היסוד הראשון"מתרגם הפרק על היסודות כ

במונח הנאופלטוני של אבן חסדאיבבקשו לתאר את החומר הראשון כנושא הצורות משתמש

בכך מתבלטים עוד יותר שני האספקטים של ". יולי הראשון הנושא לכל הצורותהוא החומר הה: "היולי

. 1שם הערה ו41' מ עהפרק על היסודות ,אלטמןוהשווה . 13הערה , 359 ' עמ,אונטולוגיה נאופלטונית, רוזנברג: ראה 57

וויה לתיאור הה ספר היסודותמשמש את הישראלי גם ב" סוג הסוגים"המונח . 48 הערה 55' עמ, עקבותיו, שלום: ראה עוד' עמ,פרגמנטים מספר העצמים ,שטרן( ספר העצמים כמו כן בראשית . ו"ט' עמ, ספר היסודות, הישראלי, ראה. הראשונה

. ראיה ניצחת לנכונות קריאתו של רוזנברג, לדעתי, וזו). סוג הסוגים" (=נס'ס אל גנ'ג"מכונה העצם הראשון ) 19 .201' עמ,)הנאופלטוני של אבן חסדאי(= השער השלושה ושלושים. בן המלך והנזיר, אבן חסדאי 58 .50-120' עמ, הנאופלטוני של אבן חסדאי, שטרן 59 . שם,בן המלך והנזיר, אבן חסדאי 60

36

בכך . הוא אחד משני העצמים הפשוטים המהווים את שתי ההיפוסטאזות הראשונות, מצד אחד. החומר

כאן מובלט גם האספקט הפאסיבי של החומר בראשון , מצד שני. מאוד מעמדו כמהות פוזיטיביתגברמו

.כמצע הצורות

" ספר העצמים החמישה" ויתפסאודו אמפדוקלמשנה הה. ג. 4 .ג

המהווה חלק מגוף , ספר העצמים החמישהשל החומר בולט עוד יותר בהחיובי מעמדו האונטולוגי

העצמים ספר הבאה לידי ביטוי בזועל זיקתו של גבירול למשנה 61.המשנה הפסאודו אמפדוקלית

:י מקור חייםליקוט בפתיחתו לה כבר עמד פלקירהחמישה

כי הוא , ל בן גבירול הנקרא מקור החיים והנראה לי"שלמה ז' עיינתי בספר שחבר החכם ר

, נמשך אחר דעת הקדמונים מחכמי המחקר כמו שנזכר בספר שחבר בנדקליס בעצמים החמישה

וזה הספר בנוי על כי לכל העצמים הרוחניים יסוד רוחני והצורה תבא ממעלה והיסוד מקבל

62.מטה כלומר שהיסוד מונח והצורה נשואה עליואותה מל

הרעיון המרכזי . מקור חיים לספר העצמים החמישהפלקירה מציין כאן את מוקד הזיקה שיש לדעתו בין

מורכבים אלו שאינם גשמיים כולל ישיםוא התפיסה שכל הבשני ספרים ה, ככל הנראה, שהוא מזהה

.מיסוד וצורה

ויפמן הבחין שלא רק זיקה תוכנית יש בין גבירול לפסאודו כבר ק, כפי שצוין בפרק הקודם

בסקירתו , שלנגרגם . ובמקור ענצר, אלא גם זיקה טרמינולוגית בכנותם את החומר יסוד, אמפדוקלס

:מציין כי, אודות משפחת המשנות של גבירול

ביןהן בקווים הכללים והן בכמה נקודות פרטיות מצוי דומי רב בין ספר העצמים החמישה ו

, על פי שאין הדגש מושם באותם צירי המחשבה אף, הבסיס הרעיוני כמעט זהה". מקור חיים"

63.גם באשר לתפיסת החומר הראשון נודעת זיקה עמוקה בין גבירול לפסאודו אמפדוקלס

הוא גדול העצמים החמישההדמיון הרעיוני בין משנת גבירול למשנתו של הפסאודו אמפדוקלס בספר

יש לציין שקויפמן דוחה סברה זו , אמנם. ש סבר שגבירול הוא מחברו של הספר"ששניאור זקכל כך עד

.71' עמ,ג"רשבהפילוסופיה של , שלנגר,ראה גם. 78-87' עמ,מחקרים, ןקויפמ: ראה61 .226' עמ,הקדמת המעתיק, ליקוטים 62 .84' עמ,ג"הפילוסופיה של רשב, שלנגר 63

37

הבנת המונח צורך בין הפסאודו אמפדוקלס לגבירול מעלה כי להאפשריתהזיקה , מכל מקום64.בתקיפות

תאור בריאת . חמישהההעצמים בספר תאור החומר הראשוןישנה חשיבות להבנת , ענצר אצל גבירול

וכך הוא , ר הראשון ומעלתו מצוי בקטעים מספר זה שנמצאו בכתבי יד ופורסמו על ידי קויפמןהחומ

:מתואר שם

והיסוד ימשוך אותם החיים ; חי בחיים התמידיים השכליים, הבורא יתברך כשברא עולם היסוד

ן בעניי, ובאותו היסוד כול צורות העולם; מהבורא והוא גם כן ימשוך לו ההשארות בלי אמצעות

ומאחר ... בעלות החכמה, וכל אותן הצורות מעולות, נכבד ונעים ממה שאפשר להיות, פשוט, דק

65. החיים באמצעות היסוד' ברא השכל והמשיך לו ית, שברא זה היסוד

) פשוט(=כדבר הדק , החומר הראשוןתאור .כבריאה הראשונה בריאת החומר הראשון תארו מתבפסקה זו

היבט על ההעצמים החמישהבספר ש יר מקום לאי הבנות ביחס לדגש הרב שאינו מותי, והנכבד ביותר

הסעיף על. הפוזיטיבי של החומר הראשון הן כמקור כל העצמים שמתחתיו והן כמהות העומדת לעצמה

:שפסקה ממנו צוטטה לעיל כותב שלנגר

יקריים של נמצא בו את קוויה הע, ראשון ראשון ואחרון אחרון, אם נבדוק את פרטי הסעיף הזה

תיסה שהיא מאבני השתייה של מחשבת - רוממות ערכו של החומר, ראשית". מקור חיים"משנת

66".מקור חיים"קרוב מאוד לחומר הכללי של , החי בחיי נצח השכליים, חומר זה. גבירול

כך מציין שלנגר. של החומרהיבט הסביל האפילו כאן במעמדו הרם של החומר הראשון מופיע גם, אמנם

כי אמנם בתיאור בריאת החומר הראשון כאן אין מוזכר במפורש תפקידה של הצורה הכללית המצויה

, באותו היסוד כול צורות העולם בעניין דק"אולם היא נמצאת במרומז באמרו ש, של גבירולמקור חייםב

ממחישהעובדה זו. של החומר כמקבל הצורותהיבט הסבילהגם , אמנם במובלע, בכך מתבטא. 67"פשוט

.החיובי של החומר ביחס לחומר הראשוןהיבט את הדגש שיש בספר זה על ה

יש הבדל רב משמעות בין דברי הפסאודו אמפדוקלס לדברי הישראלי והנאופלטוני של אבן , אמנם

לדברי הישראלי והנאופלטוני של אבן חסדאי העצמים . ביחס להיררכיה בין החומר והצורה, חסדאי

אין אנו מוצאים כאן מעמד מיוחד . החומר הראשון והצורה הראשונה: ם הם שנייםהנבראים הראשוני

. שם59והערה , 122' עמ: מחקרים , קויפמן64 ).ז יורמו (113' וראה העתקה מכתב יד נוסף שם עמ). רמוז יו (94' עמ, מחקרים, קויפמן65 .82' עמ,ג"הפילוסופיה של רשב ,שלנגר 66 . שם67

38

בספר העצמים , לעומת זאת. ולא קדימות זמניתמטפיסיתלא קדימות , לאחד מן הנבראים הללו ביחס לשני

וכי הצורות , ונראה שהוא ורק הוא ראשון הנבראים, אך ורק ביסוד הראשוןחמישה מתמקד התיאור

והצורות אינן מקבלות כל . החומר הראשון קודם לכל הפחות אונטולוגית לצורות, כלומר. בומתקיימות

68.מעמד עצמאי אצל בשרשרת ההוויה

במקביל לכך הוא מכונה בדרך כלל זהו תרגום החומר מכונה תמיד יסוד ו, העצמים החמישהבספר

כי את המרכזיות של המונח , יתכן 69.ענצר גם בסקירתו של שהרסתאני אודות המשנה האמפדוקלית

אמפדוקלית ניתן להבין על רקע הדגש הרב של האספקט הפוזיטיבי המייחס -במשנה הפסאודו, ענצר

. לחומר מעמד עצמאי

במשמעות של הסיבה לציון החומר במונח ענצר הפילוסופיים הערביםייתכן שבחירת חלק מן

החיובית משמעות נעוצה ב ,שו בו לציון החומרכן בחירת הפילוסופים הנאופלטוניים שהשתמו, החומרית

.ליחות האדםו את עסיס הפרי ציין כמ במקורומונח ענצרל ישש

פלוטינוס כמקור למעמדו של החומר הראשון בהגות הנאופלטונית. 5. ג

את מקורה של ההדגשה בדבר המעמד האונטולוגי הפוזיטיבי של החומר הראשון על פני מעמדו

בין החומר ברורהפלוטינוס מבחין הבחנה . ניתן למצוא כבר באנאדות של פלוטינוס, הרצפטיבי-הסביל

החומר השכלי מתואר אצלו כהוויה וכבעל חיים המעצב 70. לבין החומר הגופני(hyle noete)המושכל

, בניגוד לכך מתואר החומר הגשמי כנעדר הוויה. אותיאת העולם המוחשי על ידי ההתבוננות באיד

על ידי התרחקות מהאחד ומהשכל נחלשים האור והכוח האלוהי עד שהם , כלומר. ל ידי שלילהומאופיין ע

71.שמי הגועצירה זו היא החומר, נעצרים

ומתוך כך . שניות זו של חומר שכלי וחומר גשמי, כי ההוגים הנאופלטונים קיבלו מפלוטינוס, נראה

בכך יש לראות לפחות את אחד , ןמתפתחת ההדגשה בדבר המעמד המועדף שמיוחס לחומר הראשו

.164' עמ. יצחק הישראלי. אלטמן ושטרן: ראה 68מציין כי ניתן למצוא בדברי הפסאודו אמפדוקלס , פלציוס בספרו על אבן מסארה, אמנם. 119' עמ: מחקרים, ראה קויפמן 69

.66' עמ, אבן מסארה, פלציוס, ראה. ומר הראשוןככינוי לח, )היולא אלאול" (ההיולי הראשון"את המונח גם שפיגל דן שם בנושא החומר המושכל במשנתו , 81' עמ', סעיף א, פרק שני, חלק שלישי, מבא',כרך א, אנאדות. פלוטינוס 70

. הוא מפנה לפסקאות באנאדות בהם מזכיר פלוטינוס את החומר המושכל , 2ובהערה . של פלוטינוס .שם, שפיגל 71

39

חי חיים "וכ" עומד בעצמו"המקורות להדגשה הרבה של האספקט הפוזיטיבי של החומר הראשון כ

72."תמידיים

שונים גבירול משתמש לציון החומר בהקשרים הם שבים עולה ביתר שאת שאלת המונח,לאור זאת

.והמשמעויות שיחס להם במשנתו

.88' עמ ,הפילוסופיה, גוטמן: אה על כךר 72

41

. ומקומם בתפיסת החומר הגבירולית, ים ענצר והיולהמונחי: פרק ד

".מקור חיים"המונחים שבהם משתמש גבירול לציון החומר ב. 1. ד

מקור חייםדברי צפרוני בהערה שהוסיף בסוף המהדורה העברית של כבר בעבודה זו צוטטו ' בפרק א

צפרוני ציין כי . ג החומרדרש לגוף טענתו אודות הטרמינולוגיה של גבירול ביחס למושכעת א. שהכין

בליקוטי פלקירה והוא מציין כי אצל .materiaו ,hyle בתרגום הלטיני נמצאות שתי מלים לציון החומר

ובמקומות שבגוף , hyleאנו מוצאים את המילה חומר בכל מקום שבגוף הלטיני כתוב ", מקור חיים

1".ת המילה יסוד מוצאים אנו אצל פלקירא על פי רוב א materiaהלטיני כתוב

המתרגם "דה שבלטינית הוהוא , אמנם". שמשו בערבוביה במקור הערבי"ער שהמונחים יצפרוני ש

טיל ספק אם כך היה כבר ההוא , אולם". לחומר גופני נושא הצורות המוחשותhyleמייחד את המלה

ומונח זה הוא , ח ענצר לציון החומר הוא המונמקור חייםכפי שראינו המונח הרווח בספר . במקור הערבי

. ובליקוטי פלקירה במונח יסוד materiaהמתורגם בלטינית

וכי אף , בפרק הקודם ביקשתי להראות כי השימוש במונח ענצר אינו זהה אצל הפילוסופים השונים

היו פילוסופים , שחלק מן הפילוסופים אכן זיהו אותו עם המונח היולי וראו בהם מונחים סינונימיים

כמציין אספקט של החומר כמהות , והעדיפו את המונח ענצר לציון הסיבה החומרית, ילו ביניהםשהבד

בייחוד הובלט שימושו של הישראלי בשני . פוזיטיבית ובמונח היולי השתמשו לציון החומר כמצע לצורה

ש עד שבפסקה אחת הוא מחליף את המונחים בהתאם לתכונות שהוא מבק, המונחים במשמעויות שונות

וכאשר , כאשר הוא מבקש לדבר על החומר כמהות עצמאית הוא משתמש במונח ענצר. להדגיש בחומר

מכל אלה אנו למדים כי . הוא מבקש לתאר את תפקידו של החומר כנושא הצורה הוא מכנה אותו היולא

. לבין סוגיית מעמדו האונטולוגי, עשוי להיות קשר בין סוגיית המינוח המשמש לציון החומר

שני המונחים המשמשים לציון מקור חיים בכי, בניגוד לדברי צפרוני, בפרק זה אבקש לטעון

אנסה להראות כי . הםוגבירול ייחד במשנתו משמעות שונה לכל אחד מ, החומר אינם משמשים בערבוביה

ם אף לא בתרגו, כפי שהוא עצמו מציין, ולמעשה, הערבוביה שמתאר צפרוני אינה קיימת במקור הערבי

) המתרגם(ובלומשטיין ) המהדיר(ייתכן שהערבוביה היא דווקא תוצאת הזיהוי שעורכים צפרוני . הלטיני

. materia ו hyleבין המונחים

.268' עמ,מפתח ומראה מקומות, מקור חיים 1

42

מלמדת כי hyleלטיני במקומות שבהם מופיע בלטינית המונח מקבילו ההשוואת התרגום העברי ל

הלטינים המונחים לתרגם לעברית את 2,כ"בד, מקפיד בלומשטייןאמנם בארבעת השערים הראשונים

materia ו hyle חל שינוי בדרך התרגום וכמעט של הספר בשער החמישי , אולם. כחומר וחומר היולי

. בלומשטיין מתרגמו פשוט כחומר ללא כל תוספת hyleבכל המקומות שמופיע בהם המונח

מקור חייםחומר בטכסט המקורי של ההבדל במינוחים בין התרגום העברי המודרני ובין המונחים ל

בתרגומו , ותיו במקור הערביקבילמניתן להדגמה באמצעות השוואת קטע מהתרגום העברי המודרני ל

וחלקו נמצא , בקטע זה מופיעים שני המונחים לציון החומר . החלקי של פלקירה ובתרגום הלטיני

ה נמצא גם בתרגומו של פלקירוהוא, ערוגת הבשם בתוך מקור חייםבמובאות מהמקור הערבי של

שאין לו , על כן להשוואת המשך הקטע, מקור הערבי מכיל רק חלק מהקטעה. ליקוטי מקור חייםב

אציג במקביל את התרגום הלטיני על , בנוסף. חייםרקוטי מקוילאשתמש ב, מקבילה במובאה בערבית

.מנת להראות את ההבחנה בין המונחים כפי שנשמרה בתרגום הלטיני

והיא תוצג בצמוד לחלק הפסקה , ערוגת הבשםב פינס מצאתחילת הפסקה נמצאת במובאות ש

: ובתרגום העברי המודרני, המקביל בתרגום הלטיני

Fons Vitae5 4מקור חיים 3ערוגת הבשם

וקד קיל

אן אלעקל

מכאן אלצור אלעקליה

ואלהיולי

מכאן אלצור אלטביעיה

6,על כן אומרים

שהשכל הוא

ום של הצורות המושכלותהמק

והחומר הוא

המקום של הצורות הטבעיות

Et propter hoc dictum

est cuod intelligentia

est locus formarum intelligibilium

et hyle

est locus formarum naturalium;

הצורות של כוונתו של גבירול כאן היא להוכיח את טענתו שעצם השכל כולל בתוכו כבר את כל

הוא מבקש להראות כי טענתו מוכחת מתוך . וכל שאר הצורות הן התפרטויות של עצם זה. המציאות

כאן (החומר : כמו כן האור המתפשט בחומר ההיולי: "161' עמ: ד"פסקה י, שער רביעי .מקור חייםב: למעט מקרה אחד 2

הפסקה המקבילה בלטינית נמצאת בעמוד ". 'ככל אשר ירד מטה הוא מתגבש ומתעבה וכו) ד- א– Hyleבלטינית מופיע המונח .מהדורת באומקר , Fons Vitae ב 243

.25' עמ: 'מובאה ז. הקטעים. פינס 3 .191' עמ: פסקה יח, מאמר ה, מקור חיים 4

5 Fons Vitae, V18, p. 291. .154' עמ, ספר יצירה, נס פי:ראה. כ איני יודע מה מקורו של ציטוט זה"א, מסגנון פתיחה זה ניתן לשער שמדובר בציטוט 6

43

הסיבה , לדעתו7.האנלוגיה שישנה בין פעולת הצורות בעצמים התחתונים לבין פעולתם בעצמים העליונים

ם ברמות שונות של היחסים היא שכולן הן ביטויי, בין השכבות השונות של המציאות, לקיומה של אנלוגיה

. בין החומר הכללי והצורה הכללית המאוחדים בשכל הכללי

והוא תורגם , בקטע שלפנינו ניתן לראות שהמונח המתורגם כאן בעברית כחומר הוא המונח היולי

ועליו נאמר שהוא בבחינת , ההיולי משמש כאן לציון החומר של העולם המוחשי. גם בלטינית hyleכ

בכך הוא מתקיימת אנלוגיה בינו לבין השכל שהוא . ושא את הצורות הטבעיות בעולם הגשמיהמקום הנ

ההיולי מציין כאן את הקצה התחתון של . בבחינת מקום הנושא את הצורות השכליות בעולם הרוחני

שאצל , יש לציין כמובן. (המציאות מול השכל שהוא העצם הראשון במציאות המורכב מחומר וצורה

) 8.מקום הוא כינוי למוכנות לקבלת הצורותכאן המונח ו, גם מובן שאינו פיזי יש למונח מקום גבירול

בליקוטי מקור נמצאהוא , אולם, ערוגת הבשם אינו קיים במובאה שבמקור חייםהמשך הפסקה ב

כאשר במקביל יוצג התרגום מליקוטי מקור חייםהמשך הפסקה יוצג , לפיכך. פלקירהערך שחיים

:י המודרני ומקורו הלטיניהעבר

Fons Vitae11 10מקור חיים 9ליקוטי מקור חיים

ונאמר עוד כי כמו

שהחמר

כח מקבל לצורות

המוחשות(

כן הנפש כח מקבל

, המושכלות12)לצורות

ועל זה תקיש עוד קימת

כל הצורות ביסוד הראשון

, וכמו כן אומרים

שכמו שהחומר הוא

כח מקבל צורות

, מוחשות

כך הנפש היא כח מקבל

. צורות מושכלות

ומזה תקיש על מציאות

כל הצורות בחמר הראשון

et etiam fuit dictum quod,

sicut hyle est

virtus receptibilis formarum

sensibilium,

similiter anima est virtus receptibilis

formarum intelligibilium.

et secundum hoc considera etiam

existentiam omnium formarum in

material prima.

גם כאן החומר הנמצא בתחתית סולם העצמים . גבירול ממשיך כאן באנלוגיה בין העליון לתחתון

היא עצם , פ גבירול"ע, הנפש. הוא ההיולי והעצם שגבירול משווה לו כאן מהעולם העליון הוא הנפש

על האנלוגיה הזו אומר . ראה גבירול את אחד מחידושיו העיקריים והיא מיסודות שיטתו הפילוסופית, נראה שבאנלוגיה זו 7כי לא מצאתי עדיין רעיון כזה אצל שום , הנני מקשיב ותאב לשמוע: "122' ו עמ" שער שלישי פסקה ממקור חייםהתלמיד ב

". שאין דבר יותר מועיל ועוזר להגיע לשלמות ידיעת הענין הזהוהנני חושב, חכם .35-36' עמ, ו"ד וט"פסקאות י, שער שני, שם: על מקום רוחני וגופני ראה 8 .255' עמ, 21 פסקה ,'מאמר ה, ליקוטים 9

. 191' עמ, פסקה יח, מאמר ה, מקור חיים 1011 Fons vitae, V18, p. 291.

.הסוגריים במקור הנדפס 12

44

, החומר הגופני(מציאות בין השכל שמעליה לבין עצם הטבע שמתחתיה הממוקם במבנה ההיררכי של ה

הנפש היא על פי גבירול הטובעת בהיולי צורות ). של הטבע-המכונה כאן ההיולי הוא קצהו התחתון

האנלוגיה בין העליון לתחתון מהווה המשך לחלק הראשון של הקטע שהוצג , באופן כללי. 13מוחשות

כנראה להראות שהאנלוגיה קיימת בכל מעלה הרצף ההיררכי בין ההיולי וגבירול מבקש כאן . קודם

מן האנלוגיה בין העליון לתחתון למד גבירול על מבנה המציאות כולה עד לשלב העליון שלה . לשכל

כל המציאות היא תוצאת הצורה הכללית הפועלת בו וכל העצמים לכל מדרגותיהם . שהוא החומר הכללי

, כיוון שהעליון פועל כמו התחתון, כלומר. הן ביטויים חלקיים של הצורה הכלליתנובעים מהצורות שכולן

הוא הנושא של , החומר הכללי-כלומר, ושהעליון נושא את התחתון הרי שעלינו להסיק שהחומר הראשון

. כלל הצורות המקיימות את המציאות שתחתיו

עולה הבחנה טרמינולוגית ברורה בין – הותרגומו של פלקיר, התרגום הלטיני, מן המקור הערבי

בין ו ) יסוד- ואצל פלקירהmateria-בלטינית, ענצר- בערבית (המונח המשמש לציון החומר הראשון

hyle-בלטינית, היולי– בערבית (החומר הנושא את הצורות הטבעיות והמקבל את הצורות המוחשות

hyle והן המונח materia הן המונח רני המודבתרגום העברי, לעומת זאת) . חומר- אצל פלקירהו

ללא כל , חומר סתם. בתרגום זה ההבחנה הטרמינולוגית מטשטשת, כתוצאה מכך. מתורגמים כחומר

הוא החומר הראשון , כלומר-והצורות המוחשות, תוספת משמש לציון החומר כנושא הצורות הטבעיות

ת החומר הנמצא בקצה העליון של תמונת העולם החומר הראשון מציין א,לעומת זאת. של העולם הגופני

בתרגום העברי ישנה מעין , כלומר. הגבירולית והוא החומר הפשוט מכל צורה הנושא את כלל הצורות

קפיצה שאינה קיימת במקור . קפיצה טרמינולוגית מיותרת מן החומר נושא המוחשות אל החומר הראשון

הוא Materia ל Hyleהמוחלט של המתרגם לעברית בין ורק הזיהוי , הערבי ואף לא בתרגום הלטיני

. שיוצר אותה

משקפים שני , עולה הצורך לברר האם שני המונחים השונים לציון החומר שבמובאה שנדונה,כעת

או שמא יש אמת , וגבירול ייחד משמעות מוגדרת לכל אחד מן המונחים, מונחים באופן כללי בספר

ככה , כמו שהחומר ההיולי הוא כח מקבל צורות מוחשות מן הנפש: "115' עמ,ב"פסקה מ, שער שלישי, מקור חיים: ראה 13

חלוקות שונות של מדרגות קיימות מקור חיים בכייש לציין ". הנפש היא כח מקבל וחומר היולי נושא לצורות שכליותואין כאן בהכרח סתירה אלא שיש חלוקות מפורטות יותר וחלוקה , פשותוכן הנפש מחולקת לשלוש נ, המציאות דרגות ביניים .המציאות מחולקת לתשע מדרגות, 35' עמ:ד"פסקה י, בשער . שם :לדוגמא. הזו היא סכמטית יותר

45

ולמעשה אין הבדל ,ול משתמש בשני המונחים לציון החומר בערבוביהבדבריו של צפרוני כאילו גביר

? ביניהם

הסיקנסה לא ו, גבירול במשנתמאפייניו של החומר הכלליל כעת אדרשכך מתן תשובה על לשם

.תחילה למונח ענצר ובהמשך גם למונח היולי, המשמעות שמייחס גבירול למונחים השוניםעל הםמ

כמפתח להבנת שימושו של גבירול במונח ענצר לציון החומר, לליתאור החומר הכ. 2. ד

תוחם גבירול את גבולות הדיון בספר וקובע כי הספר מוקדש מקור חייםבשער הראשון של

כל מה שעלינו לחקור על הצורה ועל החומר יהא כלול אפוא בחמשת השערים : "לחקירת החומר והצורה

הוא , ההמתורגם כיסוד אצל פלקיר, מאחר שהמונח ענצר14." זהוזה יהיה גם כל תוכנו של ספר, הללו

ישנה חשיבות מיוחדת לבחינת מאפייניו של לפיכך,המונח המשמש את גבירול בדרך כלל לציון החומר

. שאותו מציין מונח זה במשנתו של גבירולמושג החומר

החומר הכללי : ריםמצטמצמים במהותם לשני עיק, המושגים חומר וצורה במשנתו של גבירול

של גבירול נקודת המוצא לבחינת מאפייני החומר בכלל צריכה להיות תיאורו, לפיכך15.והצורה הכללית

כאשר ארבעת , מחולק באופן כללי לחמישה שעריםמקור חיים הספר 16.את מאפייני החומר הכללי

והשער , ח כלל הנמצאים מתוך ניתו והצורה הכללייםהשערים הראשונים עוסקים בבירור מושגי החומר

במקור בהתאם לכך אנו מוצאים 17.החמישי מוקדש לבירור מושגי החומר והצורה הכלליים בפני עצמם

מתודה ה"בפעם הראשונה בתחילת הספר כחלק מן ה. את תאור מאפייני החומר הכללי פעמייםחיים

וכחותם של מאפייניו שעל פיה ניתן למצוא את החומר הכללי בכל יש על פי נשל גבירול " הכללית

השוואת שני . ובפעם השנייה כחלק מניתוח החומר הכללי והצורה הכללית לכשעצמם, המיוחדים

התיאורים אציג אתומשום כך , ם בנקודת המבטהתיאורים מעלה כמה הבדלים הקשורים לדעתי בהבדלי

:במקביל, השונים

. 9' עמ,פסקה ט, שער ראשון, מקור חיים 14 .5' עמ,פסקה ה: שםראה 15ל סבור שלא ניתן להגדיר את החומר הכללי ואת הצורה הכללית שהרי משום שגבירו, השתמשתי במונח תאור ולא הגדרה 16

אולם לחומר הכללי אין סוג . כל הגדרה צריכה לכלול סוג שאליו משתייך המוגדר והבדל אשר מבדיל את המין בתוך הסוגית הם למעשה זאת משום שהחומר הכללי והצורה הכלל, שניתן להגדירו דרך שיוכו לסוג והבדלתו משאר המשתייכים לסוג

.ב"פסקה כ, שער חמישי,שם: ראה. הסוגים העליונים של כל היששני .9' עמ: פסקה ט, שער ראשון,שם 17

46

,מקור חיים

18.'שער ראשון פסקה י

,מקור חיים ליקוטי

6.19סעיף ראשון שער

שער חמישי ,מקור חיים

20.ב"פסקה כ

ערוגת :הקטעים מתוך

221,פסקה ט ,הבשם

אם יש חומר כללי אחד

הרי הוא , בכל הדברים

בהכרח בעל תכונות

: אלה

, קיים בפני עצמו

,בעל מהות אחת ויחידה

עלול להשתנות

ונותן לכל הדברים את

מהותו ושמו

ואם היה לכל הדברים

יסוד כללי יתחייב כולם

לו

: מהסגולות שיהיה

,נמצא עומד בנפשו

אחד העצם

נושא לחלוף

נותן לכל

עצמו ושמו

ובכן תאור החומר

הראשון

: מצד סגולותיו הוא זה

עצם קיים על ידי עצמו

, נושא ההבדלים

. אחד במספר

וכמו כן יש לתארו בתור

עצם המסוגל לקבל את

כל הצורות

ר רסם אלענצ

אלאולי

אלמאכוד

:מן כאצתה אנה

גוהר קאים בדאתה

חאמל ללאכלאתף

. ואחד באלעדד

וקד ירסם אנה

גוהר קאבל

לגמיע אלצור

כבר במבט ראשון מהקבלת התיאורים האחד לשני ולמקורם הערבי אנו יכולים לראות הביטויים

נתן לראות מן המקור הערבי , בנוסף. החומר הכללי והחומר הראשון משמשים שניהם לציון אותו הדבר

ניתן להניח , לפיכך. שהביטוי שגבירול השתמש לציון החומר הראשון בתיאור השני הוא אלענצר אלאול

22.אלענצר אלכוליהביטוי הערבי בתיאור הראשון הוא תרגום של , החומר הכלליהביטוי שבביטחון

. ירול התאים אותם למסגרת הדיון בכל פעםשגב, עוד ניתן לראות מההקבלה בין שני התיאורים

גבירול שינה את המאפיין האחרון בכל אחת מן , אף שרוב המאפיינים בשני התיאורים זהים, לפיכך

בעוד שבתיאור הראשון מתואר החומר . ההגדרות בהתאם לפרספקטיבה של הדיון בחומר באותו שער

הרי שבתיאור השני מתואר החומר , "ושמונותן את מהותו "ביחסו אל שאר הנמצאים כמי שלהם הוא

.9-10' עמ: מקור חיים 18 . 226' עמ, ליקוטים19 .195' עמ: מקור חיים 20 .227' עמ: הקטעים. פינס 21 התבוננותו של גבירול בחומר הראשון לא רק מצד מדגיש את, ייתכן ששימושו הרווח של גבירול בביטוי החומר הכללי22

עצם כינויו של החומר הראשון ,אמנם. מה שכל המציאות מתרחש בוכ, כלומר. מצד כלליותוגם ראשוניותו בין הנמצאים אלא בעת . של הישראליספר העצמים מקבילה בתיאור החומר הראשון בלווניתן למצוא , אינו חידוש של גבירול" כללי"

ביטוייתכן שה, בנוסף לכך). לעבודה זו, ראה בנספח א (אלי מתאר את החומר הראשון הוא מכנה אותו העצם הכללישהישרגבירול עצמו מתאר את החומר הראשון . חומר כללי קשור בזיהוי שעושים הנאופלטוניים בין החומר הראשון ובין הסוג העליון

מכונה , על כך שאצל הישראלי בפרק הקודם וכבר הצבעתי )178' עמ',פסקה ח, שער חמישי, מקור חיים: ראה (כמין כוללאף בקרב פילוסופים הנחשבים ניתן למצוא נוכחות, לתפיסה שהחומר נחשב סוג ,אגב. החומר הראשון סוג הסוגים

הוא הנה, וכאשר אמרנו הגשם במוחלט: " כותב כך,66' עמ', שער י, מילות ההגיוןם ב"כך למשל הרמב. אריסטוטלייםמכאן רואים ". הסוג העליון-ונקרא הגשם המוחלט , העצם-ואנחנו נקראהו גם כן, יכלול הכל ואין שם סוג יותר כולל ממנו

ולפיכך הוא , דווקא לחומר הגופני בעל צורת הגשמיות, אמנם כוונתו. ם רואה בחומר הראשון סוג עליון ועצם"שגם הרמבאינה רק נחלתם של נאופלטונים מובהקים , ומר הראשון מהווה סוג עליון ועצםמכאן שעצם הרעיון שהח. כבר עצם בפועל

חומר כך גבירול הרואה את ה. נטול כל צורהכישראלי וגבירול בלבד אלא שאצל הישראלי וגבירול מדובר בחומר שכלי .תופס אותו משום כך כעצם וסוג עליון הנושא את ההבדליםוקיים באופן כלשהו במציאות כהשכלי

47

העובדה שביחס לשאר הנמצאים גלויה איפה". עצם המסוגל לקבל את כל הצורות"ביחסו אל הצורה כ

כעת ננתח את ). את הצורה(וביחס לצורה הוא המקבל , )את מהותו ושמו(החומר הראשון הוא הנותן

וננסה ללמוד מהם על מעמדו של החומר הכללי , המאפיינים השונים של החומר הנמצאים בשני התיאורים

. ועל מעמדו ביחס לצורה הכללית, לכשעצמו

הנושא את קוויה העיקריים ,ניתן לומר כי בתיאור מאפייני החומר הכללי אצל גבירול, באופן כללי

פר סוב, פרק על היסודותלתיאור החומר הראשון ב) מילולילואפי (יש דמיון רב, של תפיסת החומר שלו

טים היב הנקודת השוואה לבחינת מאפייני החומר הגבירולי ישמשו שני, לפיכך. של הישראליהעצמים

. והחומר כנושא הצורה, החומר כעצם: אשר מצאנו אצל הישראלי, של החומר

מאפייני החומר הגבירולי. א.2.ד

. החומר הוא עצם הקיים בפני עצמו. 1

היא למעשה העיקרון , שהחומר הוא עצם הקיים בפני עצמו,קביעה זוקויפמן כבר עמד על כך ש

עצם האפיון של החומר הראשון כעצם הקיים 23.העומד בבסיס שאר התכונות המיוחסות לחומר הראשון

פלטוני של אבן וכבר בתיאור החומר אצל הישראלי ובנא, כפי שראינו, נמצא במפורש–בפני עצמו

: חומראת קיום ה ופן שבו הוא מנמקחידושו של גבירול כאן הוא בא. חסדאי

.כי מה שאינו נמצא אינו יכול לשמש חומר לנמצא, החומר נמצא בהכרח

מכיוון שכבר אריסטו הורה שלא יכול להיות . נקודת המוצא כאן היא התפיסה של החומר כמקור ההתהוות

חייבים , בנוסף. חומרשהנמצא יתהווה מן ההעדר המוחלט הרי שחייבים להניח אופן כלשהו של מציאות ל

, ולא ניתן לומר שהמציאות נוספת לו מבחוץ, בפני עצמואנו להניח שהחומר הזה קיים באופן כלשהו

אם לא נניח שיש חומר שיש לו באופן כלשהו , כלומר24."היה קשר הסיבתי בעולם אין סופי"שהרי אז

ואם כן החומר בטרם נוספה לו . ץחייבים נהיה להניח שהמציאות נוספה עליו מבחו, מציאות בפני עצמו

. לא יכול להיות שמה שאינו נמצא יהא חומר לנמצא, כפי שכבר נאמר, אולם. המציאות היה לא נמצא

ושוב אם זו באה לו מבחוץ . מכאן שהדבר שעליו חלה המציאות הוא עצמו בעל אופן כלשהו של מציאות

שאדרש לה בפרק ה של (קויפמן דן בביקורתו של אבן דאוד על מושג החומר הגבירולי . 148' עמ: מחקרים. קויפמן: ראה 23

גם אילו נאלצנו להסכים עמו ביחס לטעות יסוד "וטוען קויפמן ש, המוצא שש טעויות בתיאור מאפייני החומר כאן) עבודה זואלא לכל היותר על אחת שכל האחרות אינן אלא תוצאה , מסקנות ממש טעויותלא היה רשאי לדבר על, אחת של אבן גבירול

".ממנה .שם 24

48

, לפיכך חייבים להניח שיש חומר. לההרי שנצטרך להניח שיש לו כבר מציאות קודמת וחוזר חלי

. שמציאותו בעצמו והיא לא באה לו מבחוץ

גבירול אינו מסתפק בתשובה האריסטוטלית הרואה בחומר הפשטה שכלית של אפשרות נטולת

אין בכך די כדי להסביר את מעמדו של , לדעתו. הנמצאת במצב ביניים בין ההעדר לבין המציאות, מהות

הרי , טוען גבירול, אם אין לחומר מהות כלל. עדר גמור אבל גם אינו מציאות בפועלהחומר כמה שאינו ה

ושוב תעלה השאלה כיצד מה שאינו נמצא יכול להיות מצע להתהוות של מה , שהוא אינו נמצא כלל

. 25שנמצא

הקיים בפני עצמו נשענת על העובדה שהקשר הסיבתי יש בדה שהבסיס למעמדו של החומר כהעו

. העצמאי של החומרלבין מעמדו, הסיבה החומריתיב להיות סופי מבליטה את הקשר בין בעולם חי

בלא צורה אשר , באיזה מובן החומר הראשון קיים בפני עצמו, ניתן כמובן לשאול את גבירול עצמו

26?"הצורה היא הנותנת הויה לחומר"הרי גבירול עצמו גם כן סובר ש? תוציא אותו מן הכוח אל הפועל

:ובתו של גבירול היאתש

הוויה בכח שהיא סגולה מיוחדת למהות החומר 'עליך לדעת שההוויה היא משני מינים

המיוחדת לחומר וצורה בהצטרפם , הוויה בפועל'ולעומת זאת ' והצורה כל אחת לעצמה

27.'יחד

כלשהי גם לכל אחד מהם ישנה מציאות . גבירול מבחין בין שני מצבי מציאות של החומר והצורה, כלומר

: את היכולת לתאר את החומר כקיים, בהתאם לכך הוא מסביר. קודם שהם התחברו

מציאות מה מחוץ לאותה , כשהוא לעצמו, אין לאמור שאין בו, אם גם החומר נקרא נעדר

שאין לחומר , מפני זה אומרים. זאת היא הויה בכח; שישנה לו בהצטרפו אל הצורה, ההויה

והויה בפועל אינה אלא בהצטרף החומר אל , הויתו היא בכוחכי , הויה מוחלטת בפועל

יחד עם זה אין . ההוויה היא קיום הצורה בחומר: ומפני זה הגדירו את ההוויה כך. הצורה

לשאלת ) י"רמב( לתשובתו של משה בן יהודה אייזנמןבמאמר זה היא נדרשת). טרם פורסם(חניות כו , והשווה אייזנמן25י היא "תשובתו של רמב). שא הגשמותלחומר נו, כמובן, אם כי אצלו הדיון מתייחס(מעמד המציאות של החומר הראשון

יש לו מציאות חלושה "בין הבכח הגמור לבין המציאות כלומר " ממוצע וזך"שהחומר הראשון הוא אינו עצם גמור אלא י בסוגיה זו מהווה המשך לדיונו של אבן רשד "זנמן מציינת שהדיון של רמביאי. והוא מהוה משכן לצורות היסודות, "בפועל

ועומד בין , והוא רואה בחומר הראשון עצם הנמצא בכח גמור, י"פתרונו של אבן רשד שונה במקצת מזה של רמב. בסוגיה זוי מעמד המציאות המיוחד לו זוכה החומר הראשון הוא תוצאה של "הן לפי אבן רשד והן לפי רמב. ההעדר הגמור למציאות

משום שאם יש צורה יש מי שנושא אותה , להתקבל על ידי גבירולתשובות אלו לא יוכלו . העובדה שיש לו את צורת הגופניותמכל מקום בכמה פרטים ביקורתו של . שהוא בעל קיום עצמי וחוזר חלילה, ואזי שוב עלינו להניח חומר נושא לחומר הראשון

. עצמאי קיום ומעמדיש בסופו של דברחסר הצורה וכן מסקנתו שלחומר , י דומה לביקורתו של גבירול"רמב . 180' עמ,' שער חמישי פסקה ט,מקור חיים 26 . שם 27

49

הוא מה שהייתה לו הויה בידיעת העצם , כלומר, כי יש בו הויה בכוח, החומר נעדר בהחלט

28.הנצחי הנשגב והגדול לפני הצטרפו אל הצורה

שהחומר קיים בפועל לא לכךו, בכוחמוקיול ירול מסביר כאן שבתארו את החומר כקיים בעצמו כוונתוגב

משום שעובדת , עם זאת גבירול מכנה את החומר כשהוא לעצמו קיים או נמצא. בטרם התחברה לו הצורה

אופן ים ב ומשום שהוא קי29. בידיעת האל כלשהוהיותו קיים בכוח מחייבת שהוא כבר קיים באופן אחר

בכך . ורשאים אנו בצדק לראות בו עצם, הרי שהוא בעל מהות עצמית, צורהגם בטרם שקיבל כלשהו

בשל , כלומר. עונה גבירול לאריסטו ששלל את מעמד העצם מן החומר בשל העובדה שאין לו מסוימות

.אשר באה לו רק מן הצורה שמחוץ לו, העובדה שאין לו מהות עצמית

. ד במהותוהחומר הוא אח. 2

גם בדברי הנאופלטוניים שקדמו , כפי שראינו,התפיסה שהחומר הראשון הוא אחד במספר נמצאת

אלא באופן שבו הוא , ושוב אין חידושו של גבירול דווקא בעובדת אפיונו החומר כאחד במספר, לגבירול

: חומר מנמק גבירול כךאת אחדות מהותו של ה. בונה את כל בנינו המטאפיסי על הוכחת עקרון אחדותי זה

כבר מהצבת , כלומר". שהרי לא בקשנו אלא רק חומר אחד לכל היש–ומהות החומר היא אחת ויחידה "

שאותה מבקש , עולה ההנחה, מטרת החקירה בספר כהוכחת קיומם של החומר הכללי והצורה הכללית

על שתי מקור חייםל ספר עיקרו ש, למעשה. שהחומר הראשון הוא מהות אחת ויחידה, גבירול להוכיח

וצורה כללית אחת הנוכחים , המתודות שבו בא להוכיח ולהסביר את הטענה הזו בדבר חומר כללי אחד

הנוגדת לתפיסה האריסטוטלית הרואה בו , תפיסת היותו של החומר כבעל מהות אחת. בכל מדרגות ההוויה

היא , לדעתו ,מכל מקום. רשת הוכחההיא אמנם עבור גבירול נקודת מוצא לדיון הדו, מצע נטול מהות

אם כל הדברים , כלומר30.מהחלוקה האריסטוטלית היסודית לחומר וצורהלדעתו נובעת כבר עצמה

.180-181' עמ,פסקה י, שם 28ואם זאת הצורה , כפוטנציאל שאין לא צורה מהותית מסויימת, בפרק הקודם ראינו שבאופן דומה מגדיר אבן סינא את ההיולי 29

, אולם". אלא במובן של פוטנציאליות, סויםלהיולי מוחלט אין בעצמו שום צורה ההופכת אותו למשהו מ : "נמצאת בו בכחדבר המסביר , מציאות בידיעת האל, שגבירול רואה במצב זה מעמד מציאות מיוחד בכךאבן סינא הואלההבדל בין גבירול

מסתפק בעובדה , כך נראה, אולם אבן סינא). וכמצע לצורה, כעומד בעצמו(לדעתו את מעמד המציאות המיוחד של החומר .וא פוטנציאל ובכך הוא כבר יצא ממעמד של העדר גמורשהחומר ה

כי הם . ר? איך שני העקרים הללו הם עיקר הכל ומהם נוצר כל נמצא. ת: "5' עמ,פסקה ה' שער א,מקור חיים: ראה 30 ".קודמים בטבע לכל ואליהם שב כל נמצא

50

. מורכבים מחומר וצורה הרי שיש מושג אחד של חומר ומושג אחד של צורה שכל הדברים שותפים בהם

31.מכאן שיש מהות של חומר ומהות של צורה

. צם הנושא את החילופיםהחומר כע. 3

הוא . כלומר השינויים, נושא החילופיםהיותואחד המאפיינים של החומר הוא ש מצייןגבירול

והצורות אין להם קיום אלא , שהרי השינויים הם בצורות"מסביר זאת בחילופי הצורות הטבועות בחומר

היא תוצאה של יציבותו הנובעת והתמדתו, על פי אריסטו העצם הוא המתמיד בתוך השינויים32".בחומר

לפיכך החומר לפי אריסטו אינו נושא השינויים אלא . לפיכך ראויה הצורה עצמה להיקרא עצם, מן הצורה

, ואת השינויים כנובעים מן הצורות, רואה בחומר הראשון את המהות היציבההגבירול . הוא סיבת השינוי

גבירול אינו חולק על כך שמהותם , אמנם. לופיםאת העצם נושא החי, ולא בצורה, רואה משום כך בו

אלא ששונה הדבר כשבוחנים את , המסוימת של העצמים הפרטיים נקבעת על ידי הצורה המיוחדת להם

כפי . שם נגלה שדווקא לחומר יש את המעמד היציב ביותר בתוך השינויים. המשותף לכלל העצמים

מקבילים לאלו שנתנו , פי גבירול שנדונו עד כהלכשעצמם כל האפיונים של החומר הכללי ל, שראינו

מתוך כך גבירול צועד צעד , אולם. שהוא אכן מקורו הישיר של גבירול, יתכןלדעתי ו, בדברי הישראלי

:נוסף שאינו מוזכר בתיאורי החומר של הישראלי וקובע כי

". נותן לכל את מהותו ואת שמו"החומר הראשון . 4

של גבירול שהחומר נושא לכל תפיסתו ומר הכללי הוא מסקנת נראה שאפיון זה של הח

:וכך מסביר זאת גבירול. ם כלל הצורותשאותם זיהה ע 33,החילופים

מן ההכרח שיהא , ואם הוא נמצא בכל, מן ההכרח הוא שיהיה בכל, מאחר שהוא נושא הכל

34.הוא נותן לכל את מהותו ושמו

ד שגבירול רק האח. ברים לכוונתו של גבירולשלנגר נותן שם שני הס. 180' עמ,ג"הפילוסופיה של רשב ,שלנגר: השווה 31

וההסבר השני שגבירול בא כאן לספק הוכחה לקיומו של חומר , מהות אחת לחומר כנקודת מוצא לדיוןמציב את ההנחה בדבר . הרי שמהות זו מובילה אל המושג חומר כללי,לק במהות אחת היא מהות החומריותכללי ולומר שכיוון שכל חומר נוטל ח

.10' עמ,פסקה י, שער ראשון, קור חייםמ 32' עמ,)תהלה למשהבתוך , התרגום השלם (ספר ההגדרות, ראה הישראלי, מקור אפשרי לדברי גבירול מצוי אצל הישראלי 33

עד שישיג בסוג הראשון באמת הנברא מעוז הבורא בלי בינוני שהוא כאילו נותן לגופות שמותן : "...שם הוא כותב. 134מדבר כאן על הישראלי , אמנם...". היה כל אחד מהגופות נקרא הוא מה שהוא עצם בהיותו קם בהויתו נושא לחילוףותכליתן וי

יתכן שגבירול אימץ הגדרה זו והרחיב אותה לכלל , אולם. כך שהעצמים הגופניים מקבלים את שמם והגדרתם מן הסוג הראשון .יתכן שמקור משותף עמד לפניהם, אולם. ה אצלו עם הסוג הראשוןהישים המקבלים את שמן והגדרתם מן החומר הראשון הזה

51

ל את מהותו ושמו אין כוונתו ששמו הפרטי ומהותו כאשר גבירול אומר שהחומר הכללי נותן לכ

היות שהחומר הוא העצם שבו אלא ש, האינדיבידואלית של עצם מסויים כלשהו נגזרת מן החומר הכללי

הרי שהוא נוכח בתוך כל העצמים , והוא מהווה את המצע היציב בתוך השינויים, חלים כל השינויים

בכך . חומריים בצדק כל העצמים שהוא נוכח בהם עצמים קרויים משום כךו, בשינויים אלההנוצרים

גבירול מסביר את כוונתו 35.לכל שאר העצמים) ענצר(מנחיל החומר את מהותו החומרית ואת שמו חומר

:באמצעות דוגמא

וראה בהם סמל לכל הנמצאים כאילו אתה , ששניהם עשויים זהב, התבונן נא בצמיד וברביד

תמצא ששניהם נבדלים בצורותיהם בזמן שהחומר שלהם אחד הוא והנה. רואה בהם דמות הקיים

בעוד שהחומר נושא , שכך אף הנמצאים שונים בצורה, מזה תלמד. ואין מהותו שונה ממהותם

36"הצורות אחד הוא ומהותו אינה שונה ממהות הנמצאים

ם ומאפיינים בעלי תפקידים שוני, כלל העצמים מדומים כאן לצמיד ורביד שהם שני תכשיטים שונים

. ההבדל ההופך תכשיט אחד לצמיד ותכשיט אחר לרביד נובע מהצורה המסוימת של אותו תכשיט. שונים

החומר של שני , עם זאת. גבירול מסכים שהצורה היא הקובעת את המהות האינדיבידואלית של כל עצם

היותם , י גבירוללדבר, אולם. שניהם עשויים זהב בדיוק באותה מידה, כלומר. התכשיטים הוא זהה

כלומר שניהם נוטלים חלק במהות . אלא הוא חלק ממהותם, עשויים מזהב אינו רק תכונה מקרית שלהם

. הנוטלים חלק במהות החומר הכללי, גבירול רואה בכך דוגמא לכלל הנמצאים. אחת והיא חומר הזהב

נצר המשמש אותו ביחס אולי נוכל להבין את הבחירה של גבירול להשתמש במונח הערבי ע, כעת

משום שהחומר . בלא הבדל אם הם עצמים שכליים או גופניים, גם לגבי כל שאר הנמצאים, לחומר הכללי

הרי שכל דבר שבמציאות ניתן ליחס לו , נותן את מהותו ושמו לכלל הנמצאים) אלענצר אלכולי(הכללי

ר מצד אחד על ארבעה מיני חומר בעולם יכול גבירול לדב, לדוגמאכך ). או יסוד, חומר(את המונח ענצר

.שם 34 ,מקור חיים: וראה, לפיכך גבירול סובר שגם כל תכונות החומר הכללי נוכחות בכל עצם ואפילו בחומר החומרי המוחשי 35

, אחד, יים בפני עצמוק: זאת אומרת, התבונן בסגולות החומר הכללי ותמצאן בחומר התחתון: "28' עמ,פסקה ח, שער שני ". וכן גם שאר הסגולות, מסוגל להשתנות

ספר ההגדרות דומה מאוד לדוגמא של הישראלי ב, הדימוי של צמיד ורביד הזהב. 11' עמ,ב"פסקה י, ראשוןשער, שם 36בה בין הסי) 132' עמ, תהלה למשה: בתוך (ספר ההגדרותואולי ההקבלה שעורך הישראלי ב. לסיבה החומרית הגשמית

,32-33' עמ, א. 4וראה לעיל פרק ג סעיף . בן גבירולהחומרית הרוחנית לסיבה החומרית הגשמית השפיעה על א

52

העלול להוויה וכליון וחומר , חומר כללי טבעי, חומר פרטי טבעי, חומר פרטי מלאכותי " :הגשמי

38".שבמושכלים אין כלום מלבד חומר וצורה כמו במוחשים: "ומצד שני לדבר על כך, 37"שמימי

וכבעל מציאות , כעצם חומרבכל התיאור הזה של החומר הדגש המובהק היה על מעמדו של ה

. אינו מוזכר בפרוש כאחד ממאפייני החומר, מעמדו של החומר כמצע לקבלת הצורות. עצמית אחדותית

אנו למדים שגבירול , או החילופים, רק מתוך דברי ההסבר של גבירול לכך שהחומר נושא את השינויים

כפי שראינו התיאור של , אולם. ולמעשה החומר נושא את הצורות-מזהה את השינויים עם הצורות

ושם מתייחס גבירול במפורש גם לתפקידו של החומר , תכונות החומר הכללי מופיע שוב בשער חמישי

39:כנושא הצורה

40."וכמו כן יש לתארו בתור עצם המסוגל לקבל את כל הצורות. "5

אלא גם , חד העומד בעצמוניתן לתאר לא רק מצד מעמדו כעצם א, טוען גבירול, את החומר הכללי

בתיאור החומר הראשון . החומר הוא עצם שיש לו את הכושר לקבל את הצורה. מצד יחסו אל הצורה

הרואה בחומר את המצע שבו חלות , כמוכנות לקבלת הצורות גבירול משתלבת התפיסה האריסטוטלית

אור החומר הראשון כאחד ניסוח דומה של ת. בתפיסה הרואה בחומר השכלי עצם העומד בעצמו, הצורות

נאופלטוני של אבן עם תיאורו של החומר כנושא הצורות ראינו ב, משתי ההיפוסטאזות הראשונות

41".ההיולי הראשון הנושא לכל הצורות"המתאר את החומר הראשון כ, חסדאי

לצורה מהות לכשעצמו שהרי הוא נזקקן לואיו בלבדמצעחומר משמש כהבתפיסה אריסטוטלית

בתחתית סולם ההוויה וקרוב להעדר ומבחינה החומר נמצאמשום כך . ומציאותאת ומתוך כך הלקבלכדי

מצע הרי בהיותו ניתן לחשוב ש במשנת גבירולגם על החומר הכללי, לפיכך. מסוימת נחשב בעצמו להעדר

אינו כפי שר, אולם. שהוא הכנה נטולת צורה ולפיכך נטולת מהות עצמית אשר אינה קיימת במציאות

, למרות היותו מצע הרי שגבירול מוצא בו את כל המאפיינים של העצם, בתיאור מאפייני החומר הכללי

.16' עמ,ז"פסקה י, שער ראשון, מקור חיים 37 .139' עמ,ח"פסקה נ, שער שלישי. שם38התיאור . של כל אחד מהתיאוריםייתכן שהסיבה להבדל בין התיאורים השונים של מאפייני החומר נעוצה בהקשרים השונים 39

בא כדי לסמן את המאפיינים השונים של החומר הכללי שניתן לאתרם מתוך ניתוח כל מקור חייםשל , הראשון בשער ראשוןבתיאור . משום שאינו בהכרח מלמד על אחדות החומר של כלל הנמצאים-לפיכך החומר כנושא הצורה אינו מוזכר. הנמצאים

. כלומר שהוא נותן להם את מהותו ושמו, ן מוזכר הסימן הבולט של החומר הכללי בשאר הנמצאיםאשר בשער חמישי איזאת אולי בשל העובדה שבשער חמישי נסקרים החומר הכללי והצורה . מוזכרת תכונת החומר כנושא הצורה, במקום זאת

. הכללית מצד עצמם ומצד יחסם ההדדי .195 'עמ: ב"פסקה כ, שער חמישי, מקור חיים 40טבלה ההשוואתית וראה גם את ה. נאופלטני של אבן חסדאיהאצל את הדיון, 34-35' עמ ,ב.4סעיף ' ראה לעיל בפרק ג 41

.בנספח א לעבודה זו

53

שניות זו של . הראשוןעצםוהוא מציב אותו בראש סולם ההוויה כ, ולפיכך נמצא ובעל מהות עצמית

בר בין תפיסת והעובדה שגבירול מח, היא ממאפייניה העיקריים של שיטת גבירול,כמצע וכעצם, החומר

המאפשרת לו את , לדעתי, ובין החומר כמצע הצורות היא, החומר הכללי העומד בראש סולם ההוויה

נובעים גם רבים שניות זומ עם זאת 42.מרחב התמרון לפתרון רבות משאלות העומק שבהם עוסק הספר

43. גבירולמן הקשיים הפנימיים שבשיטת

החומר כפי שבאו לידי ביטוי אצל הוגים נאופלטוניים בפרק הקודם עמדתי על שני האספקטים של

בייחוד הודגשו שני האספקטים של החומר כפי שהם באים לידי ביטוי אצל יצחק . הקרובים לגבירול

אצל הוגים אלה החומר הראשון משמש מצד אחד כסיבה החומרית של היש ובתור שכזה הוא . הישראלי

. מצע פאסיבי לקבלת הצורהמשמש וא ומצד שני ה, עצם פוזיטיבי הקיים בעצמו

קיבל מהפילוסופים הנאופלטוניים שקדמו לו שניות זו של שני האספקטים של , כך נראה, גבירול

לו של החומר א ליישוב שני אספקטים 44.החומר כמצע פאסיבי לצורה וכעצם פוזיטיבי הקיים בעצמו

.למידה רבה של מקוריות פילוסופיתחיים במקור נדרש גבירול , )ולמעשה מתוך כך של כל חומר(הכללי

, גורם מפרה להבנת יחסי החומר והצורהיווההמתח בין שני האספקטים הללו של החומר ה, עבורו

. ומתוכו פיתח את משנתו המיוחדת אודות מעמדו המיוחד של החומר הכללי ויחסיו עם הצורה הכללית

הוא עומד בעצמו אבל גם נזקק לצורה . לההחומר הראשון הוא הראשון במציאות אבל גם נוכח בכו

. ליציאתו השלמה אל הפועל

כרוך במשמעויות הנובעות , ההסבר שגבירול נותן למעמדו העצמי של החומר, כפי שראינו

כמי שבו טמונים בכח כל גילויי , החומר. מתפיסתו את כחומר הכללי כמציין את מהות כלל הנמצאים בכח

מצד שני גורס . משום שבלתי אפשרי שמן ההעדר יתהווה יש. העדר מוחלטאינו יכול להיות , המציאות

, שהרי מתוך מעמדו כמוכנות לקבלת הצורה, שלא יכול להיות לחומר מעמד של מציאות בפועל, גבירול

והשניות , השניות שכליות וגופניות בכלל, השגת הנצחיות, הבריאה יש מאין, הריבוי מתוך האחדות, התשובות לסוגיות כמו 42

והגוף באדם בפרט וסוגיות רבות נוספות כרוכות כולן אצל גבירול במעמדו המורכב של החומר כעצם נצחי בין הנפש השכלית . מצד שני, בלתי משתנה מצד אחד וכנושא הצורות המקבל את השינויים

. 91-94' עמ,הפילוסופיה ,גוטמן: ראה 43הם מראים שם שכבר הישראלי . ה הראשונהאלטמן ושטרן עמדו על מורכבות מעמדם העצמאי של החומר הראשון וצור 44

. מצד שני הוא רואה רק בשכל את העצם הראשון במציאות, רואה מצד אחד בחומר והצורה את שני ההיפוסטאזות הראשונות. לשכל" בטבע"הפתרון לכך טוענים שטרן ואלטמן נובע מראייתו של הישראלי את החומר והצורה הראשונים כקודמים

זו אינה קדימות , אולם. בחנה לוגית ומשקפת את מעמדם האונטולוגי בשרשרת האצלהימות שהיא פריה של המות זו היא קדקדי ,יצחק הישראלי ,אלטמן ושטרן: ראה. יחדיו את השכלבמציאות החומר והצורה הראשונים מאוחדים תמיד ומכוננים . זמנית

אי של החומר הכללי זיקה עמוקה לתפיסתו של הישראלי העצמתו של גבירול את מעמדולפרשנו, לעניות דעתי. 159-164' עמ .את החומר והצורה הראשונים כעצמים נפרדים בטבע ומאוחדים במציאות

54

בעל מסיק גבירול שהחומר הכללי כמה שנמצא בכח הוא , משום כך45.עולה שרק היא הנותנת לו מציאות

. מציאות בידיעת האל- אופן מציאות מיוחד

החומר הראשון והמונח ענצר. ב.2.ד

והוא מנגיד , המונח שבו השתמש הישראלי לציון האספקט הפוזיטיבי של החומר כעצם הוא ענצר

בהקשר זה יש התאמה בין המובן של המונח . המשמש לציון החומר כמצע הצורה-מונח זה למונח היולא

לבין שימושו אצל , וכן כמקור וכמעיין, כעסיס הפרי או ליחות האדם, בשימושו הטרום פילוסופי, ענצר

. הישראלי והוגים נאופלטונים אחרים כסיבה פוזיטיבית של היש

אותו הוא מתאר משני , החומר הכלליכמציין את, ראשית. גבירול משתמש גם הוא במונח ענצר

נותן לכל את כמי שחומר הכללי הלתיאורו את בהתאם, ושנית ,האספקטים שלו כעצם וכמצע הצורה

מה היא אם כן . בכל מדרגות ההוויה הנמצאיםמשתמש במונח ענצר ביחס לכל העצמיםהוא , מהותו ושמו

? המשמעות המדויקת שנתן גבירול למונח

קיימת , לפיכך. דין וחשבון מפורש על בחירת המונח, גבירול אינו נותן לנו בשום מקום, למעשה

כיוון שבכמה תיאורים נאופלטוניים של החומר , כלומר. פשוט השפעה של מקורותיואפשרות לראות בכך

הרי יתכן שגבירול ששאב מתיאורים אלו לביסוס תפיסת החומר הכללי שלו , הראשון הוא מכונה ענצר

משמעות מיוחדת ולפיכך בחר בו , ייתכן שגבירול אכן ייחס למונח ענצר, אולם. השתמש גם הוא במונח זה

. ן החומרלציו

חיזוק לכך שגבירול אכן מייחס משמעות מיוחדת למונח ענצר ניתן למצוא בדבריו ביחס לחומר

הוא מבקש להוכיח ו, עצמולבשער חמישי גבירול דן בחומר הכללי כש. הראשון שאותו מציין המונח

מתווספת ולפיכך יש לו מהות עצמית בלא צורה ש, שהחומר הכללי הוא החומר הראשון והפשוט בהחלט

: לו

כי מהות העצם היא , שהיא תהיה צורתה, מפני כך אי אפשר. העצמות אינה נבדלת ממהותה

, מה שמכונה חומר ביחס לצורה. והכינויים האלה אינם נבדלים אלא בייחוסיהם, מהות החומר

46.נקרא עצם כשהוא לעצמו

.181' עמ,פסקה י, שער חמישי, מקור חיים: ראה 45

55

לי את החומר הראשון והפשוט דבריו של גבירול מתייחסים לשאלת התלמיד מדוע יש לראות בחומר הכל

, מכאן שיש לו את צורת העצמות הנותנת לו מהות זו, הרי גבירול גורס שהחומר הכללי הוא עצם? בהחלט

אשר מרכיבים יחד את, משום שגם הוא נחלק לדבר ולצורת העצמות, ואם כן הרי אינו ראשון ואינו פשוט

47?החומר הכללי

העצמות של החומר הכללי אינה מתווספת לדבר כלשהו בעל תשובתו של גבירול לטענה זו היא ש

. ומהותו של החומר הכללי היא שהוא חומר ולפיכך זו גם עצמותו, עצמותו היא מהותו. מהות ויוצרת אותו

המונחים חומר ועצם מתייחסים . ועצמותו היא היותו חומר כל הנמצאים, החומר הכללי הוא עצם, כלומר

מהו אם כן ההבדל בין המונחים הללו . כלומר אל מהות החומר הכללי, בראל אותו הד, בחומר הכללי

, שהחומר הכללי נקרא חומר כשהוא ביחס לצורה, אומר גבירול, ההבדל הוא? המציינים את אותו הדבר

ומכאן יש להסיק , Materiaהחומר כאן הוא תרגום של . ואולם הוא נקרא עצם כשהוא נבחן לעצמו

על המונח ענצר אומר גבירול שהוא מציין את מהות החומר הכללי בבחינת . רשהמונח במקור היה ענצ

ייתכן שמשמעות דבריו היא שהמונח ענצר כולל למעשה את דו המשמעות של החומר . היותו נושא לצורה

שלצורה הראשונה הייתה "או כפי שגבירול מתאר זאת במקום אחר , כמהות שטמונה בה כלל ההוויה בכח

כלומר החומר הכללי , "הוא נותן לכל את מהותו ושמו"שכך זו למעשה המשמעות 48."בכחבו קודם הויה

.נוכח בכל מדרגות המציאות

הוא מה : "ותופס זאת כאופן מיוחד של מציאות, הנמצא בכוחגבירול רואה בחומר הראשון את

החומר מכונה , כן אם 49."שהייתה לו הויה בידיעת העצם הנצחי הנשגב והגדול לפני הצטרפו אל הצורה

אלא דווקא משום מעמדו , לשם כך משמש המונח עצם, ענצר לאו דווקא בשל מעמדו העצמאי כנמצא

. כמהות המוכנה לקבלת הצורה -שנמצא בכוחה הכפול כמ

אולם כפי שראינו הוא אינו המונח , לציון החומרמקור חייםהמונח ענצר הוא אמנם המונח הרווח ב

.בו גבירול משתמש לציון החומר הוא היוליהמונח הנוסף ש. היחיד

חומר ההבדל בין השמות עצם וחומר הוא שהכינוי : "31' עמ,א"פסקה י, שער שני, שם: והשוה. 177' עמ,פסקה ז, שם46אחרי שקבל צורת מה , בעוד שהכינוי עצם מתאים לאותו החומר, אבל עדיין לא קיבל אותה, הולם את מה שמוכן לקבל צורה

"י הצורה נעשה לעצם מיוחד"וע .180' עמ, ג"הפילוסופיה של רשב ,שלנגר: ת התלמיד ראהלהסבר שאל 47 .181' עמ,פסקה י, שער חמישי, מקור חיים 48 .שם 49

56

"מקור חיים"ג המונח היולי ומשמעותו בספר .2. ד

בהתייחסו . השתמש יצחק הישראלי בשני מונחים שונים לציון החומר, בדיונו בשאלת מהות השכל

ואילו כשהוא דן באפשרות שהשכל מורכב , שתמש במונח ענצרהלאפשרות שהשכל הוא חומר הוא

. שתמש במונח היולי לציון אותו חומרה וצורה הוא מחומר

מציין פוטנציאל לקבלת הצורה ההופכת אותו לעצם , אבן סינא בספר ההגדרות שלו הסביר שהמונח היולי

: עם זאת הוא מבחין בין שני שימושים במונח היולי50.בפועל

. אלא פוטנציאל לקבלת הצורה בלבדאינו עצםההיולי המוחלט שבעצמו . א

. לקבל שינוי או תכונה שאין בועצםהיולי כמאפיין את היכולת של מה שהוא כבר . ב

נראה תואם , המקבל צורה והופך לשכל, השימוש שעושה הישראלי במונח היולי ביחס לחומר הראשון

החומר הראשון הוא היולי משום שאף שהוא עצם , כלומר. לשימוש השני שמציין אבן סינא למונח זה

. עצמו הוא בנוסף לכך מוכנות לקבל צורה אשר הופכת אותו לשכלבפני

, ענצר(בניגוד למונח חומר , זאת. גבירול אינו מרבה להשתמש במונח היולימקור חייםב

materia (בכל הספר יש תשעה עשר מקומות בלבד שבהם מופיע המונח בתרגום , למעשה. הרווח בספר

בתרגום העברי המודרני לא הקפידו על 51).מוזכר כמה פעמיםאם כי בחלק מהמקומות הוא (הלטיני

כחומר בדיוק באותו אופן שבו תרגמו את hyleההבחנה בין המונחים ולעיתים קרובות תרגמו את המונח

בתרגום הלטיני מתייחס בדרך כלל לחומר של hyle צפרוני אמנם הבחין שהמונח materia52.המונח

ובמקור היו שני מונחים , תרגם ללטינית הוא שייחד לכך את המונחער שהמיאולם ש, העולם הגשמי

, מקור חיים השוואת התרגום הלטיני של 53.וגבירול השתמש בהם ללא כל הבחנה, שמשמעותם זהה

אצל פלקירה מופיע המונח , hyle פלקירה מלמדת כי בכל מקום שבלטינית מופיע המונח ערך שליקוטיםל

. את הדיון על המונח היולי אצל אבן סינא,25-27' עמ, ב.3עיל בפרק ג סעיף ראה ל 50 שבמקבילה הלטינית שלהם מקור חיים מן התרגום העברי של הקטעיםבנספח הצגתי את כל . ראה נספח ב לעבודה זו 51

.נו מופיע בעבריתואי, בכל מקום שהוא מופיע בלטינית, hyleובסוגריים ציינתי את המונח , hyleמופיע המונח .שם: ראה 52 8' עמ, 2בדבריו שצוטטו בפרק א סעיף (, ש"אפשרות להבחנה כזו בין מונחים שונים של החומר עולה מדברי שניאור זק 53

משום שרצה להבחין מונח זה מן המונח , העדיף להשתמש במונח יסוד במקום במונח חומרהוא הציע שגבירול. )בעבודה זוהוא כמובן לא , ש הציע להבחין בין חומר ויסוד"במחצית המאה התשע עשרה בעת שזק. החומר הגשמיחומר המשמש לציון

לאחר שאנו יודעים שגבירול אכן השתמש , כיום. כ"הכיר את המובאות מן הערבית אשר התפרסמו רק קרוב למאה שנה אחעולה ביתר תוקף האפשרות , כנה לקבלת הצורהוענצר הוא המונח המיתרגם כיסוד ומציין את החומר כמהות המו, בשני מונחים

אמנם המונח ענצר אינו מסמן רק . והוא המונח היולי, שבנוסף למונח זה היה לגבירול מונח מיוחד לציון החומר הגופני בלבדומר עדיין ניתן לומר שלעתים עבור הח, אולם, כולל החומר הגשמי, אלא כל חומר שנוכח בו החומר הראשון, חומר בלתי גשמי

. הגשמי במיוחד השתמש גבירול במונח נוסף והוא ההיולי

57

בניגוד מכאן ניתן להסיק כי54. כיסודmateriaהרווח של פלקירה את המונח בניגוד לתרגומו , זאת. חומר

המתרגם הלטיני אכן שימר הבחנה הנמצאת במקור והקפיד לתרגם את המונח היולי תמיד , לדברי צפרוני

. עובדה זו מאפשרת לנו להתחקות אחר המקומות שבהם גבירול השתמש במונח זה. hyleכ

המקבילים למקומות שבלטינית , כלולים הקטעים מן התרגום העברי,בנספח המצורף לעבודה זו

ללמוד אודות ההקשרים , לדעתי, מתוך ריכוז הקטעים שבהם מופיע המונח ניתןhyle.55מופיע המונח

. ומתוך כך להסיק על המשמעויות המיוחדות שייחס למונח זה, הספציפיים שבהם גבירול משתמש בו

:גבירול השתמש במונח היולי בשני מובניםבאופן כללי אבקש להראות כי

שם זה . במשמעותו המדויקת ההיולי הוא שמו של החומר הראשון של העולם הגופני. 1

של החומר המוחלטת) פאסיביות(מופיע אצל גבירול תמיד בהקשר של הגופניות והנפעלות

.הגופני בניגוד לפעילות והאקטיביות של הצורה

היחסית) הפאסיביות(ח היולי מאפיין את הגופניות והנפעלות במשמעות מושאלת המונ. 2

. כל עצם ביחס לזה שמעליו אשר נותן לו צורה ופועל בו, אפילו של העצמים השכלים

ומתוך כך ללמוד אודות המשמעות , כעת אנסה להדגים כל אחד מהשימושים של גבירול במונח היולי

.שיחס למונח זה

:הראשון של העולם הגופני החומר - ההיולי . ד.2. ד

הוא בתשובה לשאלת התלמיד מדוע החומר , מקור חייםהמקום הראשון שבו מוזכר המונח היולי ב

:על כך עונה גבירול. של העולם הגשמי מכונה לעתים חומר ולעיתים עצם

כי אין אנו , ][hyle או חומר היולי[materia] השם המתאים לנושא צורת העולם הוא חומר

ומכיוון שאנו מתארים אותו . וננים בו אלא לאחר ששללנו ממנו את צורת העולם הנשואה בומתב

... [materia] הולם אותו השם חומר, בתור כזה כלומר בתור מוכן לקבלת צורת העולם

ולא המונח יסוד הרווח , מופיע שם המונח חומר, ויש לו מקבילה אצל פלקירה , hyleבכל מקום שבלטינית מופיעה המונח 54

, ושער חמישי. 22סעיף , שער רביעי, ושם. 232' עמ: 19סעיף , שער שני,קוטיםיל: ראה לדוגמא. materiaאצלו כתרגום ל .ורבים אחרים . 25, 13, 12, 3סעיפים

.נספח ב לעבודה זו: ראה 55

58

לפעמים חומר, [sustantia] אנו קוראים לאותו הדבר הנושא את צורת העולם לפעמים עצם

[materia] ,ר היוליולפעמים חומ [hyle] . אין אנו מדקדקים במובנם האמיתי של השמות האלה

56.את העצם הנושא את הכמות, זאת אומרת, ואנו מסמנים בהם את אותו הדבר

שבה הוא מבקש להסביר את המונחים בהם הוא נוקט ביחס לעצם , גבירול מעיר כאן הערה טרמינולוגית

מסביר הוא. אשונים ולבסוף אגיע גם לדיון במונח עצםאפתח בר. היולי ועצם, חומר: נושא צורת העולם

, אולם57.רק אחרי שהוא קבל את הצורה ונעשה על ידה לעצם, שהכינוי עצם מתאים לנושא צורת העולם

ראוי היה יותר להשתמש במונחים חומר או , כשאנו באים לדון בחומר המוכן לשאת את צורת העולם

בכך נראה שהוא כורך יחדיו את . מו ללא הצורה הנשואה בומשום שאנו מתבוננים בו לכשעצ, היולי

מן התרגום 58.לחומר הראשון של העולם הגופניההסבר לשימושו הן במונח חומר והן במונח היולי ביחס

, כלומרhyle.59 ו materiaהלטיני אנו למדים שהמונחים חומר וחומר היולי בפסקה לעיל הם תרגום של

אנו יודעים כבר שהוא מציין מהות ) ענצר(אודות החומר . והיולא, היו ענצריש לשער שהמונחים במקור

הרי שהמונח , בהתאם לכך כיון שאנו מתבוננים בנושא צורת העולם כמוכן לקבלה. המוכנה לקבלת הצורה

גם המונח היולי מציין דבר , מדברי גבירול כאן עולה שבדומה למונח ענצר. ההולם אותו ביותר הוא ענצר

עם זאת אומר . שני מונחים אלו הם המתאימים ביותר לנושא צורת העולם, לפיכך. לקבלת הצורההמוכן

, כלומר. וישתמש בכל שלושת השמות לציון החומר של העולם הגופני, שהוא לא ידקדק במילותיו, גבירול

רול גם יכנה גבי, )שהיא לפי דברי גבירול כאן זהה לצורת הכמות(את מה שמוכן לקבלת צורת העולם

בכל -מקור חייםמכאן הביא צפרוני ראיה שחומר והיולי משמעותם זהה ב. גם היולי וגם חומר, עצם

.מקום שהם מופיעים

כל שניתן ללמוד . י אין מכאן ראיה לכך שהמונחים היולי וחומר הם מונחים מתחלפיםדומני כ, אולם

וכי שני , ינים דבר המוכן לקבלת הצורהמצי) ענצר(מכאן הוא שהן המונח חומר היולי והן המונח חומר

60.המונחים אכן מתאימים לחומר נושא צורת העולם

. 31' עמ, א"שער שני פסקה י. מקור חיים 56 . שם 57, וכן מתוך הזיהוי שגבירול עושה בין נושא צורת העולם ובין העצם נושא צורת הכמות, מתוך הקשר הדיון של גבירול 58 .שהעולם כאן משמעו העולם הגופניברור ) בפסקה המצוטטת לעיל(

59 Fons Vitae. p' 43. יתכן שגבירול המעיט כאן בחשיבות הטרמינולוגיה מתוך רצון לפשט את הדיון והמחשבה שמשמעות המונחים המדויקת 60

יך העובדה שהמסורת הפילוסופית הנאופלטונית שגבירול משתי, אולם. הדיון האונטולוגי עצמוהמשך תתברר ממילא מתוך הביאה לכך שנוצר פער עמוק בין , ויחד עימה נדחקה גם הטרמינולוגיה שלה, אליה נדחקה על ידי הפלאסאפה האריסטוטלית

יתרה מכך . המובן שגבירול ביקש ליחס למונחים ובין המשמעויות של המונחים שעמם נגשים הקוראים לקרא את גבירול

59

ניתן ללמוד שהשימוש במונח היולי לציון מקור חייםמפסקאות אחרות ב, בניגוד לדברי צפרוני

אינו חופף למונח ענצר המציין את החומר גם , שהוא ראשית העולם הגופני, החומר הנושא צורת העולם

ואת , מציין במיוחד את טבעו הגופני והפאסיבי של החומרוכי המונח היולי, לם הרוחני או השכליבעו

לציון דווקא של גבירול במונח היולי מובהק דוגמא לשימוש . תשתית העצמים המוחשיים בנפרדותםהיותו

:ניתן למצוא בפסקה הבאה, החומר הנושא את המוחשות

וזהו בגלל הדברים בעלי החומר , ם לא שהכול הוא השכלאיני אומר שהכול נמצא בשכל וג. ר

(hyle) .אולם המוחשים . שהמושכלים הרוחניים ישנם בשכל ושהם השכל, מה שאני אומר הוא

ומפני . כי הם נמצאים מחוץ למהותו, אינם בשכל והם אינם שכל, (hyle)בעלי החומר , הגופניים

, הדומה לטבע השכל, אלא באמצעות החוש(hyle)כך אין השכל משיג את הדברים בעלי החומר

61 .(hyle)כי החוש הוא אמצעי בין רוחניות השכל ובין גופניות החומר

הוא יכול להכיר באופן בלתי 62,שכל הצורות נמצאות בשכל"גבירול מבקש להסביר כאן מדוע למרות

הסיבה . עזרת החושיםהוא נזקק ל, ואילו להכרת הדברים המוחשיים, אמצעי רק את המושכלים הרוחניים

כאן 63.)של השכל" (נמצאים מחוץ למהותו", היא שהדברים הגופניים בעלי ההיולי, אומר גבירול, לכך

עליו אומר ו, ברור שההיולי הוא מונח המציין דווקא את החומר שהוא המצע של הדברים המוחשיים

משהו על החומר שאותו מציין מכאן אנו למדים על דרך השלילה . נמצא מחוץ למהות השכלגבירול שהוא

מקור חייםגבירול חוזר כמה וכמה פעמים ב. ההיולי הוא חומר הנמצא מחוץ למהות השכל. המונח היולי

אותואת במונח היולי לציין שתמשותמיד הוא מ, על הרעיון שיש חומר שהוא מחוץ למהות השכל

:חוץ למהות השכל גבירול מסביר את הסיבה לכך שההיולי נמצא מד במקום אח64.חומר

שהרי (ות אוניברסאלית העומדת בתשתית היש היא נוגדת אינטואיציה מנקודת מבט אריסטוטלית מובנו של המונח ענצר כמה

קוראיו מתקשים להבין את המובן המדויק של הטרמינולוגיה שהוא נוקט בה , לפיכך). י הצורה"המהות של היש מכוננת עבאה לנסות ולגשר במידה מסוימת עבודה זו ). ולא דרך המקור, וזאת בייחוד לאור העובדה שהוא נודע דרך התרגום הלטיני(

. על פער זה ביחס למושג החומר .187' עמ,ו"פסקה ט, שער חמישי, מקור חיים 61 .שם 62העולם הקטן "מבחינתו מהותם שווה שהרי הוא סובר ש, לשכל הכללי) האנושי(גבירול אינו מבחין בכך בין השכל הפרטי 63

. 54' עמ,10הוכחה , קה בפס, שער ג, מקור חיים: ראה". הוא דוגמת העולם הגדול בסדר .11,12,17,18פסקאות , נספח ב לעבודה זו: ראה 64

60

מפני זה נאמר . נמצא הוא מחוץ למהות השכל, הוא גס וגופני(hyle)מכיוון שהחומר ההיולי

כלומר נבדלים מהגופניות המשיגה את , שהשכל וכל העצמים הפשוטים הם סופיים מצד הזה

65.(hyle)החומר

ומשום כך ההיולי , השכלהיא אם כן הסיבה לכך שהוא אינו ממהות " גס וגופני"העובדה שההיולי הוא

. הוא גבולו של העולם השכלי הפשוט

: שכל יש להבין מהי בדיוק מהות השכל על פי גבירול-על מנת להבין טוב יותר את הניגוד היולי

שכל הצורות מאוחדות , ובזה ראיה, שעצם השכל משיג את כל הצורות על ידי עצמו, ועוד מצאנו

66.אחד שהוא כללות הצורות וקיבוצןומהותו אינה אלא דבר . עם מהותו

אם כן העובדה שההיולי נמצא מחוץ למהותו של . היא איחודם של כל הצורות, אומר גבירול,מהות השכל

בשל העובדה , במילים אחרות. משמעה שההיולי הוא מה שנמצא מחוץ למהות כל הצורות, השכל

הסיבה לכך . הרי שהוא אינו נמצא במהותו,ומנגד השכל הוא איחוד הצורות, שההיולי לעולם אינו צורה

. שההיולי אינו ממהות הצורות היא שההיולי עצמו אמנם מקבל צורה אבל הוא עצמו אינו צורה לשום דבר

:לשם הבהרת נקודה זו נזכיר לשם הדוגמא אחד מדימויו של גבירול לחומר

גבול העליון של שאחד מהם עולה עד ה, עליך לתאר את החומר כאילו הוא בעל שני קצוות

67.והשנייה יורדת עד הקפאון, כלומר להתחלת האחוד בין החומר והצורה, הבריאה

כלומר החומר ההיולי הוא הפאסיביות . ההיולי הוא הקצה התחתון של החומר והוא נקודת הקפאון

ו מתאחד ההיולי עצמו אינ. הוא אינו פועל על שום דבר ולאחריו אין עוד אחוד בין חומר וצורה, המוחלטת

אשר , אלא הוא רק מקבל אותה בתור צורות מחולקות, לגמרי עם צורתו כמו העצמים השכליים האחרים

:בהרכבתם יוצרים את העצמים הגופניים המוחשיים המורכבים

(hyle)מדוע ישנן לחומר , אם הצורה אינה מקבלת ריבוי ושנוי אלא בגלל רבוי החומרים. ת

?היסודותאחד צורות שונות כמו ארבעת

, עצמו (hyle)ראשית מתוך ההבדלים שבמרחקי החומר. הצורות האלה שונות משתי סיבות. ר

שנית מתוך חולשת האור ועכירותו כשהוא . הפשוט (hyle)כמו ההבדלים בסידור בחומר ההיולי

68.לובש את החומר ומתערב בו

.202' עמ,ח"פסקה כ, שער חמישי. מקור חיים 65 .185' עמ, ג"פסקה י, שם 66 .203' עמ,ט"פסקה כ, שם 67

61

ובעת מצד אחד מכך שההיולי עצמו העובדה שההיולי האחד מקבל צורות חלוקות ולא צורה אחת נ, כלומר

וכן הצורה עצמה כבר אינה , אינו אינו אחיד ויש בו חלקים שבהם הצורה מתאחדת יותר וחלקים שפחות

מכל מקום ברור . והיא מתבטאת בהיולי כעצמים שונים, אחידה כמו בעצמים השכליים הקודמים להיולי

דוגמא נוספת . יוצרת בו עצמים מחולקיםהוא שההיולי אינו הופך ליחידה אחת עם הצורה אלא היא

:נמצאת בקטע הבא, כמי שנמצא מחוץ למהות הצורה, למעמדו של ההיולי

ובכן . במקום שהתחיל אחודה עם החומר. א.ז, שהצורה מוגבלת במקום שהיא נבראת, אומרים

ולפיכך. אחרי שהאחוד התחיל, הצורה המאוחדת עם החומר היא סופית בגלל סופיות החומר

י הרצון שלמעלה ממנו "כלומר בקצהו העליון ע, שעצם השכל מוגבל משתי קצותיו, אומרים

69.י החומר ההיולי הנמצא מחוץ למהותו"ובקצהו התחתון ע

והקצה , הקצה העליון שלה הוא הרצון שעל ידו היא נבראת, גבירול מדבר כאן על שני קצוות לצורה

ההיולי הוא המגביל את הקצה התחתון של . ההיוליומרהתחתון הוא המקום שבו מתחיל איחודה עם הח

הסיבה שההיולי הוא גבול . ויוצרת את השכל) וכן להלן, במובן של ענצר(הצורה המאוחדת עם החומר

בניגוד לחומר , אינו מתאחד איחוד מלא עם הצורהוא ה הכלליהצורה היא שאף שהוא חלק מן החומר

הצורה . לבין הצורה הוא יחס של ניגודיםהיולי היחס בין הנראה שלדברי גבירול. העצמים השכליים

אלא היא כח פועל הפועל בתוך החומר ומוציאה מן הכוח את , אינה עוד חיצונית לו המאוחדת עם החומר

החומר ו, הוא כוחניות סופיתהכללי אולם החומר . הפוטנציאליות הגלומה בו על ידי שהיא מפעילה אותו

לפיכך .ל ידועוד חומר שיופעל עאין אחריו ו ,והכוחניות הטמונה בוקצה חתוןו התההיולי הוא גבול

למשהו בעצמו והוא בלתי חדיר לפעולת הצורה הכללית המשפיעה עליו רק מחוץ צורהיולי עצמו אינוהה

היא ריחוקו מהמקור , למעמד המפוקפק של מה שנמצא מחוץ למהות השכל" זכה"הסיבה שההיולי . לו

הזהה עם , וכך מסביר גבירול את ההבדל בין העצם נושא הקטגוריות. לתו את הצורה הגופניתהאלוהי וקב

: ובין כל שאר העצמים השכליים, ההיולי

מפני שהוא קבוע , אין בו מן החשיבות של העצמים השכליים, למרות מה שעצם זה הוא שכלי

70. פועליםומפני שהוא נפעל בעוד שהאחרים הם, בקצה התחתון של העצמים האלה

.162-163' עמ: ו"שער רביעי פסקה ט. שם 68 .202' עמ: ח"שער חמישי פסקה כ. שם 69והזהה , )'פסקה ח, שם(פסקה זו עוסקת בעצם נושא הקטגוריות הזהה לעצם נושא הכמות . 29' עמ: טפסקה, שער שני. שם 70

) .31-32' עמ, א" פסקה י,שם: ראה(להיולי

62

והיא גם הסיבה לכך , גורמת לכך שהוא נפעל ואינו פועל, העובדה שהוא בתחתית העצמים השכליים

: והופך מורכב, כלומר צורת הכמות, שהוא מקבל את הצורה הגופנית

?מה הסיבה שהאחד הפשוט נעתק מרוחניותו ופשטותו ונהפך למורכב וגופני. ת

ות ואי האפשרות לעצם לקבל את האחדות בצורה הסיבה היא התרחקות ממקור האחד. ר

71.אחרת מלבד זאת

כל אחד מהעצמים . במציאותמובחןעצם הצורה על פי גבירול היא המלכדת את החומר והופכת אותו ל

והוא עצמו רוכש את , השכליים מקבל את צורתו מן העצם שמעליו והיא ההופכת אותו לעצם אחדותי

מעביר , כל עצם המעביר את הצורה לחומר שמתחתיו, אולם72.יוהאחדות ומעניק צורה לעצם שתחת

משום כך ההיולי שהוא העצם השכלי האחרון וממנו מתחיל העולם . צורה חלשה יותר ממה שקיבל

וצורה זו לא די שאינה מעוררת אותו לפעולה היא עוד , היא צורת הכמות, מקבל צורה חלשה, הגופני

73." אותו מלפעולונעתמ"

חומר זה . ם כן שגבירול משתמש במונח היולי במובן המדויק ביחס לחומר נושא המוחשותראינו א

הניגוד בינו לבין הצורה הוא . נמצא בתחתית סולם ההוויה והוא מאופיין כמי שנמצא מחוץ למהות הצורה

. בכך שהוא גופני והוא נפעל על ידה באופן פסיבי ואינו פעיל בעצמו

ו ישנו אחוד מלא של החומר והצורה לבין העולם הגופני המוחשי שבו המעבר בין עולם שכלי שב

, הוא קיצו של תהליך ההתאחדות הצורה והחומר, ולהפכו לצורה, הצורה אינה מצליחה לאחד את החומר

בתארו את התהליך הזה . או במילים אחרות תהליך יציאת הכוחניות הטמונה בחומר מן הכח אל הפועל

. יולי גם לציון תכונות של העצמים השכלייםמשתמש גבירול במונח ה

:המונח היולי כמתאר תכונה של העצמים השכליים. ה.2. ד

תמונת העולם הגבירולית היא תמונת עולם היררכית שבה העצמים במציאות מסודרים בסדר יורד

קת המחול(דרך הנפש , מן השכל הכללי שהוא הנמצא הראשון בפועל והמורכב בעצמו מחומר וצורה

הוא גם , ללא הצורה, לכשעצמוש( שההיולי ,והטבע, )וצמחית, חיונית, שכלית= נפשות לשלוש בעצמה

על פי תמונת עולם זו כל . הוא גבולו התחתון וממנו נוצרים העצמים המוחשיים)אחרון העצמים השכליים

.47' שער שני פסקה כג עמ. שם71 .48' עמ. שם 72 .30' עמ: פסקה ט, שער שני. שם 73

63

משמש צורה לעצם העצם העליון יותר בהיררכיה. יחס בין עצם לזה שמעליו הוא יחס שבין חומר וצורה

ואותו עצם עצמו ששימש כחומר לזה שמעליו הוא עצמו צורה לזה . שתחתיו אשר הוא עבורו כחומר

: וכך מתאר זאת גבירול. שמתחתיו

נשיאת החומר הראשון את כל הצורות היא כמו נשיאת השכל והנפש את הצורות המושכלות . ר

כמו נשיאת הכמות את הצבע , ברורוכמו נשיאת העצם את תשע הקטגוריות ומה שעוד יותר

.והתבנית

שהם , ואולם אתה בעצמך אמרת קודם, (hyle) שהשכל והנפש הם כמו חומר , לפי זה יוצא. ת

?כולם צורות

ומפני זה אמרו . כי העליון פועל בתחתון, לעליוןhyle) (התחתון בהכרח משמש חומר. ר

74.הנקרא אצלם השכל הפועל, וןשאין ראוי לשם צורה באמת אלא השכל הראש, החכמים

ומבקש להראות שכל עצם , גבירול עורך כאן אנלוגיה בין העולם השכלי העליון לעולם הגופני התחתון

והוא צורה לעצם , כלומר התחתון נושא את העליון ונפעל על ידו, הוא החומר של העצם שמעליו

באמצעות המטאפורה הידועה של ניתן להבין זאת. כלומר הוא מפעיל את העצם שמתחתיו, שמתחתיו

כל זכוכית מוארת . גבירול לרעיון הזה המתארת את פעילות הצורה בחומר כאור החודר דרך כמה זכוכיות

באופן 75.על ידי האור שבוקע מהזכוכית שלפניה והיא עצמה מאירה באור שקיבלה את הזכוכית שאחריה

וכך , לא היא מתאחדת אתו כמו האור עם הזכוכיתא, זה הצורה אינה מתיישבת על החומר באופן חיצוני לו

כמו שהזכוכית בעצמה הופכת שקופה ומאירה את הזכוכית שתחתיה כך כל עצם מקבל את צורתו ממה

גבירול משתמש במונח היולי לציון . ומתאחד עם הצורה והופך בעצמו לצורה למה שמתחתיו, שמעליו

ההיוליות שלהם היא , כלומר. י העצמים שמעליהםתכונתם הפסיבית של העצמים להיות נפעלים על יד

החומר שמעליהם הוא בעל מציאות חזקה ויציבה יותר מזו שלהם והוא אשר . יחסית לעצם שמעליהם

ברור כאן שאין גבירול מבקש לטעון שהעצמים הפשוטים הם היולי . מוציא אותם מכוחניות אל המציאות

אלא הוא בא לומר שהתכונות של , ת העולם הגופניבמובן המדויק והמצומצם של החומר שהוא ראשי

ויתכן שכוונתו כאן לחכמה , הוא בטויי חריג אצל גבירולהביטוי השכל הפועל. 193' עמ,ט"פסקה י, שער חמישי, שם 74

ותורת הרצון היא : "215' עמ,פסקה מ, שער חמישי, שם: והשווה. שהוא פעילות מוחלטתהאלוהית הזהה אצלו עם הרצון המתפשטות בכל, כמו תורת הפעולה וההפעלות, כי הרצון הוא מקור צורת החומר וזוהי החכמה השלמה, תכלית החכמה

".כי הרצון בלבד הוא הפועל הכל ומניע הכל... העצמיםדימוי האור החודר את עדשות הזכוכית מופיע באופן דומה מאוד אצל הישראלי . 161' עמ, ד"פסקה י, שער רביעי, שם: ראה 75

המלך בן ,אבן חסדאיוכן ראה . 403' עמ,הרוח והנפש, הישראלי: אה גםור. 52' עמ,הפרק על היסודות, אלטמן:ראהוייתכן שאחד מאלו הוא גם מקורו הישיר של . 202-203' עמ,)הנאופלטוני של אבן חסדאי(=לושה שער שלושים וש. והנזיר . גבירול

64

. האחד ביחס לשני, נמצאות באופן יחסי גם בעצמים השכליים, וגופניות) סבילות(ההיולי שהם נפעלות

המעבר בין עולם שכלי לעולם . נראה שגבירול משמר בכך את הפער בין העולם השכלי לעולם הגופני

. ונת העולם הגבירולית הוא גופני מחברו ולפיכך נפעל מחברוכל עצם בתמ, כלומר, הוא תהליכי, גופני

שלאחריו אין עוד חומר , כראשית העולם הגופני הוא קיצו של התהליך והוא נקודת הקיפאון" ההיולי"

אשר הוא למעשה , העולם המוחש הוא תוצאתו של קיפאון זה76.הנמצא בכח וצורה המוציאה אותו לפועל

. לעולם השכלי הרוחני, היוצר את ההבחנה החדה בין העולם הגופני המורכבוהוא , גבול העולם האפשרי

ההוויה וההפסד החלים בעולם המוחש הם תוצאה של חוסר היציבות של עולם זה הנמצא על גבול העולם

.האפשרי

ניתן להבין את כל , אם מזהים את שני השימושים הללו שעושה גבירול במונח היולי, לדעתי

או כמציין את החומר שכולו פאסיביות ונפעלות הוא : משתמש במונח זה כאחד משני אלההמקומות שהוא

או כהדגשת הגופניות והנפעלות היחסית של החומר בכלל ביחס לצורה , החומר נושא העולם המוחשי

. שמעליו

.בחנה בין המונח ענצר למונח היולי אצל גבירולהכמפתח ל -החומר כאפשרות . 3.ד

שאף שגבירול השתמש בשני המונחים הללו ביחס , המונחים ענצר והיולי למדנומניתוח שני

:אין מדובר במונחים המציינים את אותו הדבר, לחומר

או אם לשאול את לשונו של שלמה , מהות המוכנה לקבלת הצורההמונח ענצר משמש לציון החומר בחינת

77."תחום המהויות האפשריות"הוא , פינס

עם , מבחינה זו יחסו של החומר ההיולי לעולם הגשמי הוא של קונסטרוקציה לצורות הגופניות הנזקקות לו כדי לצאת לפועל 76

. עמד מטפיסי עצמאיזאת לכשעצמו הרי הוא בעל מפינס מבקש לטעון שבכתר מלכות נראה שהאין זהה לתחום המהויות שטרם נוספה . 346 - 347' עמ, וקרא אל האין,פינס 77

הוא עצמו מפנה לדברי , זאתעם . מקור חייםאולם מציין שפירוש זה מנוגד לאופן שמקובל להבין את החומר ב, עליהם הישות. 242' עמ,ג" הפילוסופיה של רשב.שלנגר: וראה). 30הערה , שם(גבירולי באופן דומה אשר מפרש את החומר השלנגר

: וראה גם. .כתר מלכות ב בהתאם לפירושו לאיןמקור חייםפינס עצמו סבור שראוי לשקול את האפשרות לפרש את החומר במציין גם הוא שמושג החומר , בירולקנטרינו העוסק שם במושג האור במשנתו של ג .65' עמ, המטפיסיקה של האור, קנטרינו

פינס מבסס את פירושו לבקיעת האין בכתר מלכות על הדמיון לפירושו של אבן סינא , אגב. זהה למושג האפשרות, הגבירולי. רו של גבירולליבס העיר על מספר קשיים בטענתו של פינס שאבן סינא הוא מקו). סורה אל פלק(לסורת הבקיעה בקוראן

שקדם (ג "שמקורו הישיר של גבירול הוא רסלומר סביר יותר דומני ש. שם64והערה , 446' עמ ,מיתוס הקבליה, ליבס: ראה :שבקטע מאחד מסדרי העבודה שלו שאותו לא הכניס לסידורו הוא כותב, )לאבן סינא

יסד וכונן בתבונה בלים ארץ ושמים ורקע במים בדולים בקע אור מבלימה

משמש במונח ג לספר יצירה"לפירוש רסמעניין לציין כי קאפח בתרגומו . י"ת' עמ. סדר עבודה, נספחות, סידור ,ג"רס:אהר ,ג"רס: ראה. ספר יצירהג משתמש בו לתיאור הבריאה באותיות לפי משנת "שרס, "אנקדאח"לתרגום המונח הערבי " בקע"

זה המקום אין ). לא' עמ, השיטה השביעית, הקדמה, והשווה גם שם(מב ' עמ', משנה א, פרק ראשון,לספר יצירהפירוש ן הכרחואי, ג"ג לספר יצירה ובפיוטי רס"דעתי את מקורו הישיר של גבירול ניתן למצוא בפירוש רסאולם ל, להאריך בכך

65

ככינוי אם , )קונסטרוקציה (סיבי של האפשרות בחינת מצע הפהיבטהנח היולי מציין את המו, לעומת זאת

אל מול ) ולא רק ההיולי (חומרכל של תכונתו הפאסיבית את כמצייןומר נושא העולם המוחשי ואם חל

. צורה הפועלת בוה

למושג החומר ייתכן שניתן להבין הבחנה זו כמשקפת באופן עמוק את המשמעויות שמייחס גבירול

. בחינת מהות כוחנית המוכנה לקבלת הצורה, אפשרותכ

מה שעשוי . אריסטו תופש את מושג החומר כאפשרות הקשורה בקשר הדוק עם מושג השינוי

האפשרות היא כוחניות של . ומה שנותר קבוע אין בו אפשרות, להשתנות בעתיד יש בו אפשרות לכך

בו יש גם אפשרות ולכן בו יש , השפל שבו יש שינוי והוויה והפסדמשום כך רק בעולם. דבר לקבל שינוי

78. לקבל שינויים זהה עם מושג החומר האריסטוטליהאפשרות בחינת כוח, כלומר. חומר

ויש לו משמעות , ת בלבדאצל אבן סינא מושג האפשרות אינו מוגבל להסבר ההשתנו, בניגוד לאריסטו

כל 79.אפשרי המציאותל בין מחויב המציאות מטפיסיתהבהבחנתו אבן סינא ידוע . נרחבת יותרמטפיסית

הם אפשריים מצד עצמם ומציאותם באה להם עקב סיבותיהם , פרט לאל, הדברים כולל הישים הנצחיים

ואף על פי כן מצד עצמם הם , הישים הנצחיים כלומר השכלים והגלגלים נמצאים בפועל תמיד. החיצוניות

רות אין משמעותה בהכרח פוטנציאל לשינוי אלא עצם התלות לקיומם משום שהאפש, זאת. אפשריים

במובן . לוחיצוניתמה שסיבתו אינה בו עצמו אלא אפשרי על פי אבן סינא הוא . בסיבות חיצוניות למהותם

ההבדל הוא רק . זה אין הבדל בין העולם השפל על ההוויה וההפסד שבו ובין הגלגלים והשכלים הנפרדים

ההבחנה בין . אלא גם מצד סיבותיהם, בעולם השפל הם אפשריים לא רק מצד עצמםבכך שהעצמים

המהות קודמת . אפשרות למציאות קשורה אצל אבן סינא באופן הדוק עם ההבחנה בין מהות למציאות

והיא מתממשת רק עקב סיבות חיצוניות , לוגית ולכשעצמה היא אפשרות בלבדולמציאות מבחינה אונט

אין הדבר , גבירוליהיה אשר יהיה מקורו של . בעניין זה להרחיק את עדותינו לפרוש אבן סינא לקוראן או למקורות אחרים

למעשה . שקולים לתחום המהויות האפשריותמקור חייםוהחומר בכתר מלכות שולל את האפשרות שפינס צדק בכך שהאין באם כי אני מבקש לעשות זאת על בסיס ראיות פנימיות הנעוצות בניתוח מושג החומר , בפרק זה אני מבקש לאשש עמדה זו

.סיס ההשוואה לפירוש אבן סינא לקוראןולא על ב, מקור חייםבמשנת גבירול ב . חומר כפוטנציה, לויטן: ראה. על החומר הראשון כשקול למושג האפשרות ומושג הפוטנציה אצל אריסטו 78שער שני , עיונים מימוניים, רביצקי: על פרשנויות שונות לאבחנתו של אבן סינא ראה. מהות ומציאות, אבן סינא: ראה 79

ודעות החוקרים בשאלת מעמדה , הנגדתו לאריסטו, ושם הסבר קצר ובהיר של דברי אבן סינא. 206-210' עמ,פרק תשיעי .העצמאי של המהות

66

בדומה לאבן סינא גם גבירול מבחין בין אפשרי המציאות להכרחי . ן הכוח אל הפועלהמוציאות אותה מ

80:המציאות

?האם ההוויה מסודרת גם באופן אחר. ת

מחויב הוא . ובלתי אפשרי, אפשרי, מחוייב: ההוויה מסודרת גם במדרגות יותר כוללות, אמנם כן. ר

ובלתי אפשרי הוא העדר ההוויה . ממנואפשרי הוא כל מה שנפעל. האחד הפועל יתעלה ויתברך

. וחסרונה

בעוד , כי מחויב המציאות הוא מי שתמיד ישנו ואינו משתנה, מה נעלה הרעיון הזה ומה נשגב. ת

כי זהו טבע האפשרי כשהוא . ומפני זה הוא נפעל ונבדל ומשתנה. שהאפשרי הוא ההפך ממנו

82.ת בשם אפשרו81ןולפיכך בצדק נקרא החומר הראשו. לעצמו

. ואת כל שאר הנמצאים כאפשריים מצד עצמם, גבירול כמו אבן סינא רואה באל את מחויב המציאות

כלומר בכל , לאבן סינא הוא מבחין מבחינה אונטולוגית בכל יש שאינו סיבת עצמומהבהתא, לפיכך

, לאריסטוובהתאמה, בניגוד לאבן סינא. למציאותו) כלומר כוחניותו(בין אפשרותו , הנמצאים פרט לאל

יכולת לקבל שינויים ה היא שניהםבאשר משמעות , גבירול מזהה את מושג האפשרות עם מושג החומר

, גבירול אם כן אינו מבחין באופן מוחלט בין מושג האפשרות כמציין קטגוריה אונטולוגית. והבדלים

פשרות במשמעות של ובין מושג הא, כלומר כלל הישים פרט לאל, המאפיינת את כל מה שאינו סיבת עצמו

83).אלענצר(ושניהם כלולים במושג החומר , פוטנציאל להתרחשות שינוי עתידי

, לפיכך. כיוון שהאל הוא בסופו של חשבון סיבה פועלת של כל היש הרי שכל היש פרט לאל הוא אפשרי

" וחנילכל העצמים הרוחניים יש יסוד ר"ביקורתו של פלקירה בהקדמתו לליקוטים על תפישת גבירול ש

:גם אם בעיני גבירול אינה ביקורת כלל, היא מדויקת מנקודת מבט אריסטוטלית

, אלטמן: ראה). ל"כמו גם אצל ריה(גבירול יש נוכחות אצל של אבן סינא אודות מהות ומציאותאלטמן מעיר שלתיאוריה 80

. 148-149' עמ, מהות ומציאות אפשרות על זה וכבר היטיב מי שקרא היסוד הראשון: "ושם. 257' עמ,31פסקה , שער חמישי, קוטיםלי, פלקירה: השווה 81

"ההקש . 198' עמ,ד"כפסקה , שער חמישי,מקור חיים 82ובין התפיסה , המאפשר מקרים ושינויים, על ההבחנה בין התפיסה האריסטוטלית של החומר כמצע הישים המוחשיים 83

. 349-350' עמ,אונטולוגיה נאופלטונית, רוזנברג: ראה, מר כנושא הקיום בכלל וכמצע האפשרותהנאופלטונית של החו

67

כי הקדמונים היו משימים יסוד , ומצאתי שכתב אריסטו במאמר שנים עשר ממה שאחר הטבע

כי מהחיוב , ואמר. כל מה שיש לו יסוד הוא מורכב ויש בו אפשרות: ואמר הוא. לדברים הנצחיים

84. לכל שיש להם הויה והפסד וישתנו קצתם לקצתםשלא יהיה יסוד אלא

ולפיכך אין חומר אלא במה שיש , פלקירה למעשה טוען בשם אריסטו שהחומר אינו אלא אפשרות השינוי

החומר אינו עוד רק , בין מהות למציאות)פרט לאל( ישהמבחין בכל, אולם על פי גבירול. בו הויה והפסד

85.כלומר אפשרות לקבל הוויה, "בל צורהכושר לק"אפשרות השנוי אלא הוא

עדיין יש הבדל בין גם על פי גבירול, אולם. ניתן לייחס חומר גם לישים שאין בהם הוויה והפסד, לפיכך

חוסר .העצמים השכליים שהם נצחיים ובין העצמים המוחשיים שבהם מתרחשים ההוויה וההפסד

, לפיכך. 86עות מקבל החומר מאיחודו עם הצורההקביעות של החומר נובע ממהותו האפשרית ואת ההיקב

יכולת ההשתנות או אי ההשתנות כל דבר המורכב מחומר וצורה היא תוצאה של מידת איחודו עם

ככל שהצורה מתקשה להוציא את החומר מן הכח אל הפעל ולקבע אותו כך ירבו בו , לפיכך87.הצורה

וא על פי גבירול הוא גבולה העליון של הקצה העליון של החומר הכללי ה. השינויים וההבדלים

כל חילופי 88.ומאיחודו עם הצורה הכללית נוצר השכל הכללי שבה כלולות צורות כל היש, האפשרות

ממידת , כלומר, נובעים מטבעו המשתנה של האפשרי, והעצמים השונים הנוצרים מהם, הצורות בחומר

החומר נושא צורת העולם או הכמות הזהה הקצה התחתון של החומר הכללי הוא. אפשרותו של החומר

:וכך מסביר גבירול את סיבת ההבדל בין העצמים הפשוטים לעצמים המוחשים המורכבים, להיולי

ובכלל כל אחדות אין חלוקה , כל צורה מצורות העצמים הפשוטים היא אחדות ואינה מקבלת חלוקה

לולא העצם , גם בבחינת הכמותהיא לא הייתה מתחלקת; ואיך תתחלק והיא דבר אחד. חלה בה

האינך רואה שכל האחדויות שהכמות נחלקת עליהן מתאימות זו לזו בצורת האחדות . הנושא אותה

שהאחדות נותנת ישות לחומר ומחברת את , היוצא מזה הוא? ואינן נבדלות זו מזו אלא בנושאן

תסתגל , גודים פנימייםפשוט ורחוק מכל פירוד וני, כאשר החומר הוא דק. החומר ומחזיקה אותו

אולם אם החומר יהיה עבה . ושניהם יהיו לדבר בלתי מתחלק בפועל, ותתאחד אתו, אליו האחדות

.225' עמ,הקדמת המעתיק, ליקוטים 84 ". כי הוא כשרון לקבל צורה, יוצא מזה שיש לחומר הויה בכח. ר: "181' עמ',פסקה י, שער חמישי, מקור חיים על פי 85י "מתחייב שהוא מאוחד ע, ומכיוון שטבע החומר להתרבות ולהתפלג: "200' עמ,ו" פסקה כ,שער חמישי, מקור חיים: ראה 86

". האחדות ומקובץ על ידהתהיה , ולפיכך ככל שתעלה ההוויה ותקרב למקור האחדות: "210' עמ: ד"פסקה ל, שער חמישי,מקור חיים: ראה למשל 87

"' פעולתה יותר מאוחדת ומתמידה מחוץ לזמן וכומקבל את צורת , החומר המיוחד לצורת השכל זאת אומרת הקצה היותר עליון של החומר הכללי:"189' עמ,ז"פסקה י, םש 88

". הנושאת לכל הצורות, השכל

68

ואז החומר יפרד ולא . כי אם תחלש ותלאה לאחד את מהותו, לא תסתגל אליו האחדות, וחלש

89.קתוכך תהפוך האחדות לבעלת ריבוי ומתחל; ואי התאמה תשרור ביניהם, תחזיקו האחדות

. היא מטבעה אחדות הפועלת בחומר ומאחדת אותו ועל ידי כך נותנת לו מציאות, מסביר גבירול, הצורה

ולמעשה מתאחדת אתו לגמרי ושניהם , המציאותמסוימות פשרות כוחנית אל מוציאה אותו מא, כלומר

רחוק מכל דק פשוט ו" אולם כל זה נכון רק כאשר החומר הוא ".לדבר בלתי מתחלק בפועל"הופכים

וזהו מצבו של החומר ההיולי נושא צורת , "עבה וחלש"אולם כאשר החומר הוא , "ניגודים פנימיים

כתוצאה מכך האחדות של הצורה . ח אל הפועלוהצורה אינה מצליחה לאחד אותו ולהוציאו מן הכ, העולם

הכמות כפי שמקבל האחדויות המחולקות הללו הן שיוצרות יחדיו את צורת . נשברת לאחדויות מחולקות

אם נשתמש במונחים של אפשרות הרי שההוויה וההפסד וכל השינויים הפוקדים את . אותה החומר ההיולי

כעת נוכל . החומר אינם נובעים מעצם היותו אפשרי המציאות אלא דווקא מכך שאפשרות זו מוגבלת

ם ענצר והיולי לציון להבין טוב יותר את המובנים השונים של החומר שבהם משתמש גבירול במונחי

.החומר

, כלומר. מהות המוכנה לקבלת הצורההמונח ענצר כפי שראינו מציין אצל גבירול את החומר בחינת

הצורה נטבעת בחומר הכללי . ענצר הוא החומר בחינת מהות שהאפשרות לקבלת הצורה כבר נמצאת בה

על משמעותו על פי גבירול להפוך לפועל להיות בפו. על ידי הרצון ובכך מוציאה אותו מן הכוח אל הפועל

במובן זה החומר הכללי הגבירולי אינו רק בבחינת מצע סתמי . להפוך אקטיבי בעצמו, כלומר, בעצמו

אף שביחס לצורה החומר הכללי הוא נפעל הרי , לפיכך. לצורה אלא מכיל בתוכו בכוח את כלל המציאות

לאחר שקיבל את הצורה הוא מתאחד עמה והופך . שיש בו גם את יכולת הפעולה ביחס לכלל הנמצאים

כך מסביר גבירול . בעצמו לצורה המוציאה לפועל את כל רובדי המציאות שכולם נמצאים בחומר בכוח

: את העובדה שהעצמים העליונים נוכחים באופן נסתר בתוך העצמים הגופניים

?שכל העצמים האלה קיימים בגוף, מה הוא הטעם . ת

ומתחייב בהחלט שהחומר הרוחני הראשון והצורה . שהעליון פועל על התחתוןהטעם הוא. ר

כי . אלא שהתגלות הפעולה הזאת שונה לפי המרחק מהמקור, הרוחנית הראשונה פועלים על הכל

90...החומר הראשון בהיותו נושא הכל צריך שיפעל בכל

.48' עמ,ד"פסקה כ, שער שני, שם 89 .194' עמ,א"פסקה כ, שער חמישי, מקור חיים 90

69

. יבי כפועל במציאות שתחתיואולם הוא אקט, החומר הראשון הוא אמנם פסיבי כמקבל הצורה, כלומר

זאת . החומר בבחינת מצע פאסיבי בלבדבניגוד למונח ענצר המונח היולי מציין אצל גבירול את

ובהקשר זה משתמש גבירול בהיולי (אם באופן מוחלט בהתייחס לחומר נושא צורת הכמות : בשני מובנים

צם שמעליו בהיררכיה שבה העליון ואם כתכונתו הפסיבית של כל אחד מהעצמים ביחס לע, )כשם עצם

אפילו את תכונתה הפאסיבית של הנפש המונח היולי גבירול מתארבמובן השני של . נותן צורה לתחתון

:החומר הכללי ביחס לרצוןושל ביחס לשכל

כמו שהחומר . ופועל במה שלמטה ממנו, וכל אחד מהעצמים הוא חומר נושא למה שלמעלה ממנו

ככה הנפש הוא כח מקבל וחומר היולי נושא , צורות מוחשות מן הנפשההיולי הוא כח מקבל

91.והכול מוכן לקבל הרצון, לצורות שכליות

הנפש עצמה היא כח מקבל לצורות . גבירול מתאר כאן את הנפש כמי שנמצאת בין השכל ובין ההיולי

. תנת לו צורות מוחשותמצד שני היא עצמה פועלת בהיולי ונו, השכליות כלומר היא במובן מסוים היולי

צורת הכמות אין את נושא כהיולי ל כלומר ,בניגוד לנפש ולכל שאר העצמים השכליים להיולי המוחלט

אם ראינו שענצר משמעו מהות . אלא את האפשרות לקבל צורות מוחשות ואין בו יכולת לפעול כלל

ין מהות פאסיבית שהצורה הרי שהמונח היולי מצי, חיובית אשר פועלת בחינת צורה בעצמים שתחתיה

. אולם אינה הופכת לפעילה בעצמה, פועלת בה ומניעה אותה

ייתכן שגבירול מסביר באופן זה את הקשר בין החומר בחינת המהויות האפשריות מצד עצמם

ובין החומר בחינת כוחנות המאפשרת את ההוויה , וההכרחיות מצד סיבותיהם הקיים בעצמים השכליים

בכל רובדי המציאות מן החומר הכללי ועד החומר הגשמי כל חומר. בעצמים המוחשייםוההפסד הקיים

ולפיכך הוא חלק מן החומר , מהות המכילה מציאות בכחהוא בעל התכונות המשקפות את היותו , המוחשי

ככל שיורדים בהיררכיה של המציאות הכוחניות של החומר הולכת ופוחתת עד , אולם). ענצר(ן והראש

ההיולי שהוא גבול האפשרות לפיכך כוחניותו אינה אלא לגבי עצמו והוא אינו נושא בתוכו החומר

ההיולי אף שהוא עדיין נושא בתוכו את תכונותיו היסודיות של , לפיכך. אפשרות למציאות מעבר לו עצמו

אמנם הוא עצמו. הרי שהוא האחרון בעצמים ותחתיו אין רובדי מציאות בכוח נוספים92,החומר הראשון

אולם הצורה אינה מתאחדת עמו אחוד מלא ולפיכך הוא אינו , נפעל על ידי צורתו שהוא מקבלה מן הנפש

.115' עמ,ב"פסקה מ, שער שלישי, שם 91קיים בפני : זאת אומרת, התבונן בסגולות החומר הכללי ותמצאן בחומר התחתון: "28' עמ',פסקה ח, שנישער , שם: ראה 92

". וכך גם שאר הסגולות, מסוגל להשתנות, אחד, עצמו

70

ההוויה וההפסד המתרחשים בעולם המוחשי הם תוצאה של האפשרות המוגבלת הקיימת . פועל כלל

החומר ונכשלת שוב ושוב בהחזקת , אשר בשל מוגבלותה הצורה כבר מתקשה להוציאה לפועל, בהיולי

. בפועל

או , האם גבירול יוצר דיכוטומיה בין החומר השכלי לחומר הגופני: בכך ניתן אולי להשיב לשאלה

93?שהוא רואה בהם שלשלת הדרגתית אחת העולה מן העצמים המוחשיים אל החומר הכללי

יש אולם במידת האפשרות שבה, מצד אחד גבירול רואה את החומר הכללי כולו כמהות אפשרית אחת

באופן זה החומר החושני הוא הקצה התחתון של שלשלת הויה אחת שראשיתה בשכל . הבדלים בתוכה

היות שהחומר ההיולי הוא גבול האפשרות הרי שהוא אינו מתאחד לגמרי עם הצורה ואינו , אולם. הכללי

ומיה ברורה בכך נוצרת דיכוט. כחומר פסיבי שאינו פועל, ונותר מחוץ למהות השכל, הופך בעצמו צורה

של גבירולדיכוטומיה שרק היא יכולה להסביר את היחס השלילי. בין העולם השכלי לבין העולם המוחשי

: ובו הוא מסיים אותו94,לעולם המוחשי שבו פתח את ספרו

?ומה הפרי שנשיג מהלימוד הזה. ת

. שחרור מהמוות ודבקות במקור החיים. ר

?ה הזומה עוזר להשיג את השאיפה הנעל. ת

להפרד קודם כל מכל הדברים המוחשיים ולהתעמק בכל נפשך בדברים המושכלים . ר

95.ולהדבק כלך בנותן הטוב

שאיפה זו מושגת קודם . השאיפה העליונה של האדם היא השגת הנצחיות ודבקות באל שהוא מקור החיים

. שהם על גבול ההעדרשבהם שולטים ההוויה וההפסד וזאת משום, כל על ידי ההיפרדות מן המוחשות

פרדות מן המוחשות יהה. ולפיכך גם מעמד המציאות שלהם חלש וזמני, הם בגבול האפשרות, כלומר

מושגת על ידי ההתעמקות בדברים המושכלים שהם נצחיים ופעילים ולפיכך ככל שאדם דבק בהם יותר

.הרי שהוא דבק בנצחיות ונפשו הופכת יותר ויותר מפאסיבית לפועלת

ג כמבשר "הרשב ,שייר: ראה לדוגמא, אליסטילעמדה הרואה ברציפות ההיררכית במשנתו של גבירול אות למוניזם מטרי 93, של הבדלה הפרדה בין החומרי והרוחני, מורשת אפלטון ופלוטינוס, מסיגה אחור, מכאן שאותה שניות: "41-42' עמ,הכפירה

על העילה היסוד ורדאנו ברונו בספרו ' מובאים דברי ג55' ובהמשך בעמ". ג"אין לה מקום במשנתו המוניסטית של רשב, שאיננו גוף איננו ולא כלוםוהאפיקוראים הטוענים כי מה ובכן דמוקריט : " ואילו דבריו המושמים בפי תיאופיליווהאחד

באותה דעה דוגל איש ערבי ושמו . והוא הוא טבעה של האלוהות החומר לבדו הוא עצמותם של הדבריםסבורים לפיכך כיואולי גם (מדברים אלו נראה כי ברונו .). ד. א-ההדגשה שלי( "מקור חיים"המסביר זאת בפרוטרוט בספר הקרוי , אביצמברון

. סבור כי לדעת גבירול אין הבחנה בין חומר שכלי לגופני ואף האל עצמו גופני הוא) שיירוהפעולה מרחקת את הנפש מהפכיה המפסידים , הידיעה מביאה לידי פעולה: "3' עמ,פסקה ב, שער ראשון, מקור חיים 94

ת הנפש משבי הטבע ומטהרות אותה מעכירותה בכלל הידיעה והפעולה משחררות א, אותה ומחזרת אותה לטבעה ועצמותה ".ואז חוזרת הנפש לעולמה העליון; ואפלתה

.220' עמ,ג"פסקה מ, שער חמישי, מקור חיים 95

71

אברהם אבן דאוד ומושג החומר הגבירולי' ר: הפרק

:בין שלילה להשפעה, "אמונה רמה"ו" מקור חיים. "1. ה

מקור ידוע כמבקרו החריף של , אמונה רמההפילוסוף היהודי אברהם אבן דאוד מחבר הספר

, רת העובדה שאבן דאוד מסמן את גבירול שוב ושוב כמושא הביקו1.מתוך תמונת עולם אריסטוטליתחיים

הביאה את רוב החוקרים לשלול את האפשרות שגבירול עשוי , הנאמרת לעתים בלשון חריפה ומשתלחת

כל התייחסות של אבן דאוד לגבירול , יתרה מכך2.אמונה רמההיה לשמש מקור לדעותיו המוצגות ב

יבת כאחד ממניעיו העיקריים לכתיםחוקרה מחלקוביקורת זו נתפשה על ידי , פורשה כביקורת נגדו

3.הספר

:תמונה זו מעוררת כמה תמיהות באשר להזדקקותו של אבן דאוד לגבירול

מציב אבן דאוד את מטרת הספר ברצון לתת מענה לשאלת המתח בין , אמונה רמהבהקדמתו לספר . 1

מחייב דיון כולל בתפיסה , טוען אבן דאוד, מענה לשאלה זו. ובין יכולת הבחירה) דטרמיניזם(ההכרח

: ית וקוסמולוגיתתיאולוג

אלא אחר ידיעתו , לפי שדרוש ההכרח והבחירה אי אפשר לשום מדבר שידבר בהם דבור ישר

4.ומה שיתכן שיצא ממנו ומה שלא יתכן, בתארי אל ופעולותיו

ופתרונו מחייב תמונה , נושא הבחירה וההכרח אינו נושא מצומצם שניתן לתת לו מענה ישיר, כלומר

אבן דאוד מציין שהוא לא מצא ספר שנכתב בידי יהודים . אל לכל שאר הנמצאיםכוללת של היחס בין ה

של אמונות ודעותפרט לספר , אשר יש בו דיון כולל המבקש להציג התאמה בין הפילוסופיה והתורה

הוא לא מוצא מענה מספק לדיון הדתי קוסמולוגי הכולל , שהוא משבחו מאוד, אולם גם בספר זה. ג"רס

. 136-154' עמ,מחקרים. להצגה מפורטת של ביקורת אבן דאוד על גבירול ראה קויפמן 1כזת שם בפולמוס ישיר עם טענתו של יעקב גוטמן הסובר שאבן פונטיין אמנם מתר,26-30' עמ. הגנה, פונטיין:לדוגמא ראה 2

נראה שהיא רואה בכך מקרה מבחן המוכיח , אולם. ועומדת על ההבדלים ביניהם, דאוד שאב את הקוסמולוגיה שלו מגבירול גבירול תכלית פונטיין רואה באבן דאוד מי ששולל את. 265-266' וראה גם שם עמ,שגבירול אינו מקור להשפעה על אבן דאוד

ורואה במוטיבציה הדתית דווקא את הסיבה לביקורת האובססיבית כמעט של , שלילה הן מבחינה פילוסופית והן מבחינה דתית: מצד אחד היא קובעת כי, מציגה עמדה מורכבת יותרתמה לאמונה רמהעמירה ערן בספרה מאמונה . אבן דאוד כנגד גבירול

הוא הדוגמא לנתיב , מקור חיים, ספרו של אבן גבירול, רור לדרך שיש להמשיך ולהעפיל בהג מהווה תמ"בעוד ספרו של רס": ראה" ואי הצמדות לכללים הנוקשים של ההיקש הלוגי, החסרונות שמוצא אבן דאוד במקור חיים הם אי דיוק פילוסופי, שגויאחד מהספרים שהשפיעו רבות על המצע כמקור חיים מצד שני היא מצביעה על . 114' עמ,מאמונה תמה. עמירה, ערן

ותיו של אבן דאוד לאלו במספר מקומות בספרה היא גם מצביעה על קרבה בין עמד, )14' עמ: שם( אמונה רמההפילוסופי שלאולם גם היא רואה ). ואתייחס לך באפן ספציפי בהמשך הפרק (84-85' עמ,מאמונה תמה, ערן: לדוגמא ראה.של גבירול

למחשבתו כמקור פוזיטיביאת ההיבט הפולמוסי בלבד וכמעט שאינה מפנה לגבירול מקור חיים ל אבן דאוד לבהתייחסותו ש-198. 22-24' עמ , מקורותיו הפילוסופיים,ערן: של אבן דאוד לגבירולוראה גם את דיונה של ערן ביחסו . של אבן דאוד

200. .2 הערה ,22' מע, מקורותיו הפילוסופיים, ערן: להפניות לעמדה זו ראה 3 .2' עמ,אמונה רמה, ד"ראב 4

72

מקור דאוד אינו מסתפק בכך על מנת להצדיק את הצורך בספרו ומזכיר שבחן גם את ספר אבן 5.שביקש

: של גבירולחיים

ולא , כוון להועיל בו כוונה אחת מהפילוסופיה, ל"וגם עמדנו על ספר ר׳ שלמה אבן גבירול ז

ם ועם זה הביא רב דברי, אבל הוא בעניין ישתתפו בו כל מיני האנשים, ייחד בו האומה לבד

, עד שספרו אשר רמזנו אליו אשר קראו מקור חיים באולי אם יצטרף עניינו במצרף, בעניין אחד

ועוד שהוא התעקש לעשות הקשים ולא נתחייב . יוכללו דבריו בפחות מעשירית הספר ההוא

, אך הספיק לו לפי דעתו הקדמות מדומות בצורות הקש אמתי, שתהיינה הקדמותיהם אמיתיות

6.ים מסופקיםאכן חמריהם חמר

באים לידי ביטוי כמה מיסודות הביקורת של אבן , מקור חייםבהתייחסותו הראשונה לספר , כבר כאן

כמה מן החוקרים בקשו . וביסוס טיעונים על הקשים שאינם תקפים, אריכות יתר: דאוד כלפי גבירול

עוסק בפילוסופיה העובדה שספרו של גבירולו של אבן דאוד אתלראות ביקורת אפילו בעצם אזכור

7.כללית ולאו דווקא בהקשר היהודי

כיוון להועיל בו כוונה " :מקור חייםדווקא המילים שבהם פותח אבן דאוד את התייחסותו ל, אולם

הביטוי . ועשויים לסבול גם משמעות חיובית, אינם נשמעים בהכרח דברי ביקורת, "אחת מהפילוסופיה

, כאומר שהיה בכוונתו של גבירול להועיל בסוגיה פילוסופית מסוימתעשוי להיות מובן" כיוון להועיל"

: וניתן להבינו בכמה אופנים

. כביקורת על כך שגבירול עסק בספרו בנושא אחד בלבד. א

. כתיאור כללי של הספר שאין בו עדיין שיפוטיות כלפי ערכו. ב

עיל בו בסוגיה אחת מן משמעותו שגבירול אכן הו" כיוון להועיל"אפשרות אחרת היא ש. ג

. הפילוסופיה

. הרי שאין בכך ביקורת כלפי גבירול' או ג' בהתאם לאפשרויות ב, אם מבינים את דברי אבן דאוד

הרי שהוא דווקא פותח דווקא בשבחו של גבירול על כך שהוא תרם להבנת סוגיה ' לפי אפשרות ג

. לא נאמר כאן אם כי מהי אותה סוגיה ומה חשיבותה-פילוסופית מסוימת

.2' עמ,)הקדמה(= זכר כלל , אמונה רמה 5 .שם 6אבל הוא בעניין , לא יחד בו האומה לבד"כך פורשה הערתו הניטראלית כביכול של אבן דאוד על מקור חיים שגבירול 7

: ראה. אוניברסאלי ולא כספר יהודינכתב כספרכלומר שמקור חיים , )2' אמונה רמה עמ" (ישתתפו בו כל מיני האנשים . 21' עמ,מאמונה תמה ,ערן, וראה גם. 140' עמ, מחקרים ,קויפמן

73

בעת שהוא משרטט , ניתן למצוא בדבריו של אבן דאוד עצמו בהמשך ההקדמה' חיזוק לאפשרות ג

8".והביאונו כוונת ספר מקור חיים בדבור מדוקדק נקי מהמותרות ובמופת אמתי: "את מתווה הספר

יביא אבן דאוד , "כיוון להועיל בה"שאבן גבירול " כוונה אחת מהפילוסופיה"מדבריו נראה שאת אותה

אם אכן נכונה . עצמו בספרו באופן מזוקק תוך ניפוי תוספות מיותרות ויעגן אותה בהוכחות אמיתיות

הטעה את "על ש, הרי שלמרות ביקורתו החריפה את אבן גבירול, קריאה זו את דברי אבן דאוד בהקדמתו

ספרו אבן דאוד ערך להביא את מוצא ב10,של גבירול בפילוסופיה" חולשת מדרגתו"ולמרות , 9"האומה

אמונה וזאת כחלק מהעמדת הרכיבים הפילוסופיים של משנת , ולבססה במופת אמיתי" מקור חייםכוונת "

-או שמא להציל אותה, האומנם ביקש אבן דאוד לקעקע את משנתו של גבירול: כעת נשאל שוב. רמה

?למרות החולשה הפילוסופית שהוא מוצא בביסוסה על ידי גבירול

משום , הטענה העולה מכאן כנגד שלילת השפעתו של גבירול על אבן דאוד חזקה במיוחד, לדעתי

. שהיא נשענת על ראייתו העצמית של אבן דאוד את הזדקקותו לדברי גבירול

לטענה זו ניתן לצרף מספר תמיהות נוספות העולות מן הפרשנות המקובלת ליחסו של אבן דאוד

:לגבירול

אמנם תוך עיגונה בסוגיות פילוסופיות , המיועד לעיסוק בשאלת הבחירה וההכרחמדוע בספר. 2

פולמוס הנראה , בוחר אבן דאוד להקדיש תשומת לב מרובה כל כך לפולמוס כנגד גבירול, דתיות רחבות

11?לעתים כמסיט את הדיון ממטרתו העיקרית

הוות מטרה לחיציו של אבן גבירול יותר מהוגים נאופלטוניים יהודים אחרים ל"זכה"במה . 3

ייתכן שהייתה לאבן דאוד הכרות קרובה במיוחד עם ספרו של , כפי שנראה בהמשך, אמנם12?דאוד

האם אלו סיבות , עדיין ניתן לתהות מה הביא אותו להתעמק דווקא בספרו של גבירול, אולם13.גבירול

.3' עמ): הקדמה(=זכר כלל , אמונה רמה 8והשתמשתי בניסוח הנמצא בתרגומו של שמואל , "דיבר סרה גדולה על האומה"הוא ) 3' עמ ( אמונה רמהכידוע הניסוח ב 9

. דיוק את המקור משקף ביתר אמונה נשאההראה שככל הנראה הנוסח ב, פינס. )אמונה נשאה המכונה (ו הספרמוטוט לאות .האם דיבר, ראה פינס

והיותו , וכל הספר ההוא מראה על חולשת מדרגתו בפילוסופיה ":3' עמ ,אמונה רמהירול ב על פי דברי אבן דאוד על גב 10 ".בה כמגשש באפלהמגשש

, ת של בר אילן מעלה לפחות עשרה אזכורים של שמו של גבירול" באמצעות פרויקט השואמונה רמהספר חיפוש פשוט ב 11. וכמעט בכולם הוא מוזכר תוך פולמוס עם דעותיו, יותר מכל חכם ימי ביניימי אחר. מקור חייםוכמספר הזה גם של הספר

מוזכר בספר , נויאינו מספיק לעני כספר ראוי אך בחן את ספרו ומצאוג שמוזכר בהקדמה כמי שאבן דאוד "לשם השוואה רס . מוזכר אך פעמייםהאמונות והדעותשלש פעמים בלבד וספרו

בהקשר זה ראה למשל את ביקורתו של ארפה על כך שאבן דאוד התמקד בגבירול בביקורתו את תפיסת העצם שלו ולא 12ארפה מראה שעמדה כזו בדיוק נוקטים גם . ה בבחינת מהביקר באופן כללי את העמדה שיש דברים שהם עצם בבחינת מה ומקר

.34' עמ, אבן דאוד וראשית האריסטוטליות, ארפה:וראה. באנציקלופדיות שלהם) אכואן אלצאפה(אחי הטוהר .103-104' ראה להלן עמ 13

74

מהוגים יהודים לא אריסטוטליים או שמא הוא מצא את משנתו של גבירול מאתגרת יותר? חיצוניות בלבד

14?ולכן גם דווקא אליו ממוענת הביקורת החריפה, אחרים

כפי שהוא בא לידי ביטוי בספר פילוסוףכיצד ניתן להסביר את הפער בין הזלזול בגבירול ה. 4

15?ספר הקבלה כפי שהוא מתבטא בחכם ובין יחס הכבוד של אבן דאוד לגבירול האמונה רמה

עמדתו של אבן דאוד כלפי , לו אבקש להציע את האפשרות כי בניגוד לגישה הרווחתלאור שאלות א

אבקש לטעון שיותר משביקורתו באה לקעקע את רעיונותיו הנאופלטוניים , למעשה. גבירול מורכבת יותר

" הכוונה האחת מן הפילוסופיה"את היא באה לחלץ מתוכם את תמונת העולם שבא הוא מוצא , של גבירול

, את תמונת העולם הזו הוא מבקש לשחרר ממושגיה הנאופלטוניים. מקור חייםחידושו העיקרי של שהיא

ולהעמיד אותה על מה שבעיניו הם יסודות פילוסופיים , לעגן אותה בתוך עולם מושגים אריסטוטלי

היא שמאפשרת לאבן דאוד בסופו של חשבון להסביר את הסתירה בין ההכרח, תמונת עולם זו. איתנים

. והבחירה

הוא מושג החומר מקור חייםאחד התחומים המרכזיים שבהם מתמקד אבן דאוד בביקורתו את

כפי שהם משתקפים , והחומר בפרט, אני מבקש להראות כי עיון בתפיסת האפשרות בכלל. הגבירולי

של אבן וניתוח ביקורתו את מושג החומר הגבירולי עשויים לחשוף את המוטיבציה, בהגותו של אבן דאוד

ומתוך כך להראות את האופן שבו הוא מסגל רעיונות יסוד גבירוליים לתוך תמונת , דאוד בביקורתו

בסיום הפרק אבקש להציע את האפשרות שישנה זיקה בין הביקורת שמותח אבן דאוד כלפי מושג . עולמו

. בתרגום הלטיניmateriaותרגום המונח הערבי ענצר כ , החומר הגבירולי

. מושגי החומר והאפשרות כנקודת מוצא לבחינת יחסו של אבן דאוד למקור חיים.2.ה

בסוף הפרק הקודם ביקשתי להראות שגבירול זיהה את החומר הראשון עם תחום המהויות

והמוכנה לצאת אל , יאליות העקרונית של כל הישנתפש אצלו כפוטנצהחומר הראשון , כלומר. האפשריות

הצורה הפועלת בחומר הראשון מוציאה אותו מן הכוח אל הפועל על ידי . ההפועל על ידי קבלת הצור

משמש לציון גבולה התחתון של ) במובנו המדויק(המונח היולי , בניגוד לכך. שהיא מתאחדת עמו

.כמו יצחק הישראלי לדוגמא 14בן ומהם רבי שלמה בן יהודה :"כותב אבן דאוד בתארו את משוררי ספרד , שם .ג"נ' עמ ,ספר הקבלה, ד"ראב: ראה 15

שם מצטט אבן דאוד לחיזוק עמדתו בית משיר של גבירול ומכנה .91' עמ,אמונה רמהוראה גם ". ל חכם גדול ומשורר"גבירו ".משוררנו המתפלסף"אותו

75

עקב היותו גבול האפשרות ההיולי אינו יכול עוד להתאחד עם הצורה איחוד מלא ולקבל את . האפשרות

וכל השינויים הפוקדים את העולם המוחשי הם תוצאה של חוסר היציבות ההוויה וההפסד. טבעה

אולם נכשלת שוב ושוב מלהתאחד עמו , המאפיינת את החיבור בין ההיולי לבין צורת הכמות הפועלת בו

על ידי ניתוח מושג החומר כפוטנציה ויחסיו עם הצורה מצליח גבירול מצד אחד להסביר את , כך. לגמרי

ומצד שני לשמור בכל זאת על הבחנה ברורה בין העולם , מן האל ועד הישים המוחשייםשרשרת ההוויה

. הרוחני העליון לעולם הגופני המוחש

נועדה לנתק את הזהות , כי ביקורתו של אבן דאוד על מושג החומר הגבירולי, כעת אבקש להראות

דווקא מתוך רצון , ש לטעוןכך אני מבק, זאת. שישנה אצל גבירול בין מושג האפשרות למושג החומר

.ולסגלם מחדש למונחים האבן סינאיים, של גבירולשל ההוויהררכיה לאמץ את עקרונות ההי

מושג החומר ומשמעותו בספר אמונה רמה. 3.ה

:את החומר הראשון מתאר אבן דאוד כך

אך ]יםמסו [=ואינו דבר מעוין, אם כן החומר הראשון הוא עצם ייקחהו השכל מופשט מכל צורה

16.הוא דבר אפשר שיהיה ממנו כל גשם

מתאר את החומר הראשון כהפשטה שכלית בלבד וכחסר קיום בפועל 17,בעקבות אבן סינא, אבן דאוד

החומר הראשון נתפש , כלומר". דבר אפשר ממנו כל גשם"החומר הראשון מתואר כ, בנוסף. בפני עצמו

המתרחשת בעולם הגשמי ההתהוותאלא כאפשרות אולם לא כאפשרות המציאות בכלל , אמנם כאפשרות

. בלבד

אנו למדים מתוך ניתוח העצמים , המוכנה לקבלת הצורה, על מעמדו של החומר הראשון כאפשרות

: הגופניים

ואין ,וארץ ואש ומים הנה כבר התבאר לשכל ואם הוא נעלם מן החוש ששם עצם הוא בכח אויר

אשר להם והוא המרכבת כמו והוא ,עליו חלילה תחוזרו שהצורה רק , צורה ואמתתו בעצמו

כי לא יתכן שתהיה הצורה הנעדרת , וזה העניין כבר הביא אליו המופת השכלי18.היולי נקראהו

.11' עמ,אמונה רמה 16 .26-27' עמ, ב.3 אבן סינא לעיל פרק ג סעיף וראה גם את הדיון במונח היולי אצל. 86' עמ, מאמונה תמה, ערן 17 אבן לביא . מעניין לציין שבנקודה זו של המונחים לחומר הראשון בהחלט ניתן למצוא הבדל בין תרגום מוטוט לאבן לביא18

בעוד שברוב. הוא משתמש במונח היולי) כמו בדוגמא שלפנינו(ורק במקרים מועטים יחסית , משתמש בדרך כלל במונח חומרמקורותיו , ראה על כך עמירה ערן. אצל מוטוט מופיע המונח היולי, המוחלט של המקומות שמופיע המונח חומר אצל אבן לביא

76

ולא יעבור ג״כ שיהיה העדר האוויר ממציא מים שאם היה העניין כן יהיה המים , היא המקבלת

ולא עוד אלא שיהיה . ינר הוא לא אוירלפי שהד, והיו אפשר שיהיו מן הדינר, מכל העדר אויר

אך נמצא קצתם ישתנו , ולא נמצא העניין כן, וכן שאר היסודות, אפשר היות המים מלא דבר

. הוא אשר נקראהו החומר הראשון, ולכן נדע שיש להם חומר משותף, וקצתם יהיו מקצת, לקצת

19. נתוכמו שכל אומן יכין תחלה חומר אומ, בראו ראשונה' ונאמין שהאל ית

הוכחת קיומו של החומר . נטול כל צורה עצמית, את החומר הראשון מגדיר אבן דאוד כעצם בכוח

חילופי , כלומר. הראשון מושתתת על כך שהשינוי הנובע מהתחלפות הצורות בטבע דורש מצע משותף

ת אינו שכן העדרה של צורה מסוימ, הצורות לבדן אינן יכולות להסביר את החוקיות בהתהוות וההפסד

החוקיות השוררת , לפיכך. יכול לכשעצמו להסביר מדוע דווקא צורה מסוימת אחרת יכולה להחליף אותה

בחומר . וזהו החומר, בחילופי הצורות מחייבת להניח אפשרות משותפת הנשמרת גם בתוך חילופי הצורות

, הפשטה לוגית בלבד,הוא אינו רואה בחומר הראשון, משמע. הזה רואה אבן דאוד את הבריאה הראשונה

החומר הראשון , בהתאם לכך. 20מעמד אונטולוגי מסוים) באופן מעורפל כלשהו(אלא מקצה לו בכל זאת

: יכול להיחשב בעצמו עצם, המאפשר את ההתהוות, עצמו

תשים העצם הבלתי נמצא בפועל (והוא ? הנה איך לא תהיה עצם, אמנם ביאור היות ההיולי עצם

21.אמנם הוא עצם מושכל לא נמצא, דר לעולםלא נע) נמצא בפועל

אולם המעבר בין החומר , החומר הראשון הוא אם כן אפשרות עומדת ומוכנה לקבלת הצורות הגופניות

:הראשון אל המציאות בפועל אינו מתרחש בבת אחת אלא דרך שלבי ביניים

באמונה רמהפונטיין קובעת ש. 3הערה , 279' עמ,הגנה , פונטיין:וראה גם. 2 הערה ,53' עמ', נספח א, הפילוסופיים

. 2 הערה 65' עמ, תרגום אנגלי לאמונה רמה, סמואלסון:ראה עוד. חומר והיולי.אין הבחנה בין המונחים) תרגום אבן לביא( . שאבן לביא ביקש להבחין טרמינולוגית בין החומר המושכל לחומר הגופנימהערתו של סמואלסון נראה שהוא סבור

.9' עמ: אמונה רמה 19ערן מציעה . 89' עמ, מאמונה תמה ,ערן: על סוגיית מעמדו של החומר הראשון המוחלט כבריאה הראשונה ראה20

היא להיאבק בתפיסה המיוחסת לאפלטון שעל פיה , מר הראשוןושהמוטיבציה של אבן דאוד בדיונו במעמד הישותי של החהיא מעלה את ההשערה שאולי אבן דאוד מכנה את החומר ) 89-90' שם עמ(בהמשך הדברים . החומר הראשון קודם לבריאה

וזאת דווקא , עדר רק כדי לראות בחומר נושא צורת הגשמות הוא הגשם המשולח את הנברא הראשוןהראשון נעדר כל צורה האולם יש לציין , לא כאן המקום לדון בדבריה. בשל נמנעות הרצון האלוהי, כנגד התפיסה האריסטוטלית שהחומר אינו נברא

שהוא רק השלב הבא –חומר בעל צורת הגשמות ולא את ה, הבריאה הראשונה , החומר הנעדר כל צורהשאבן דאוד מכנה את עמדה זו שערן רואה בה עמדה חדשנית על פיה הענקת הצורה הראשונה לחומר הראשון היא פעולת , יתרה מזאת. בהתהוות

הסובר שהצורה נותנת הוויה לחומר ולהיברא משמע לקבל הוויה וראו , מקור חייםהבריאה היא ממש עמדת אבן גבירול באם כי גבירול אינו אומר זאת לגבי החומר הגופני שבו כבר יש הרכבה של יסודות (218' עמ, ב"פסקה מ' שער ה,מקור חיים

לעמדה שונה לגבי ). 55' עמ, 16הוכחה ', פסקה ג, שער שלישי,מקור חיים: ראה, פשוטים ולפיכך אינו נברא יש מאין .30' עמ. הגנה, פונטין: ן דאוד ראהמורכבות מעמדו של החומר הראשון כבריאה הראשונה אצל אב

המלים בסוגריים מופיעים כך במקור הנדפס ומשקפים כנראה תוספת שהיא טעות העתקה בכתב היד . 11' עמ,אמונה רמה 21 . שתוקנה בהדפסה

77

, ולא מים, ננו אויראי, רצוני צורת גשם בשלוח, אחרי כן הקנה האל ית׳ לחומר צורת גשם תחלה

אפשר בו , רצוננו לומר שיהיה בה לעצם עובי, אך היא ההתדבקות לבד, ולא ארץ, ולא אש

22.נכרתים על זוויות נצבות, שיונחו שלשה התפשטויות

אולם צורה זו . הוא הקנה לחומר צורה, לאחר שהאל ברא את החומר הראשון הוא החומר ההיולי, כלומר

הגשמיות משמעה תלת ). בשלוח(אלא היא הגשמיות באופן כללי , ם גשמי מסויםעדיין אינה צורה של עצ

הממדיות אינה קיימת בעולם בפני עצמה אלא מופיעה רק בעצמים היות ו 23.הממדיות או הכושר לקבלתה

אבן דאוד מחדד את . הגשמיים הרי שגם החומר הראשון נושא צורת הגשמות אינו קיים במציאות בפועל

:חומר הראשון המוחלט לחומר הראשון נושא הגשמותההבחנה בין ה

הוא המשולח אשר הגשם אבל המשולח הגשם חומר הוא אמנם הראשון היות שהחומר עם

24.ההתדבקות והיא צורה שבו לפי ,היולי האמת דרך על איננו ליסודות היולי כדמות

כלומר המצע הראשון (היולי אינו באמת , אומר אבן דאוד, החומר הראשון המוכן לקבלת ארבעת היסודות

החומר הראשון באמת הוא החומר ההיולי . משום שהוא כבר נושא את צורת הגשמות) של כל הצורות

, קדמות החומר הראשון המוחלט לחומר הראשון נושא צורת הגשמות, אמנם. שהוא נעדר כל צורה

מטפיסיתקדימות אלא וקדימות החומר הראשון נושא הגשמות לקבלת היסודות אינה קדימות זמנית

25:הנתפסת בשכל

ואחר כן , וכל מה שזכרנוהו מזה הסדור אין רצוננו בו שהאל ית׳ ברא החומר ונשאר ריק מצורה

כי , ואחר השפיע עליו צורות היסודות, ושצורת גשם נשארה משולחת, השפיע עליו צורת גשם

עד שנאמר שהוא ית׳ , אליווית׳ קיום לדבר מן הדברים בלתי מעוין ורמוז' אין במעשה האל ית

והדברים אמנם הם מה שהם בצורותיהם המיוחדות האישיות , ברא דבר שיהיה בלתי נודע המהות

. והאיכויות וזולת זה, ולא עוד אלא שג״כ מעוין ורמוז אליהם במקריהם הנמשכים מן השעורים

ואמנם , ם לאישיםואין לסוג מציאות ולא למין כי א, ולזה לא יהיה ריק החומר לעולם מהצורה

.10' עמ,אמונה רמה 22 מקורה של . חלוקת במחקר השאלה האם הצורה הראשונה של החומר היא תלת הממדיות או רק הכושר לקבלתה שנויה במ 23

כמו כן עומדת השאלה האם ניסוחו של אבן דאוד מושפע מאבן . זאלי'הבעיה הוא בניסוחים השונים של אבן סינא ושל אלע . מכל מקום דיון זה אינו מרכזי לדיוננו כאן. 88-89' עמ,מאמונה תמה ,ערן: ראה על כך. זאלי'נא או מאלעסי .10' עמ,אמונה רמה 24משום שלדעתי אבן דאוד מעניק לחומר הראשון מעמד מטפיסי , "קדימות לוגית"ולא " קדימות מטפיסית"כאן במונח בחרתי 25

. 20 הערה 76' וראה על כך לעיל עמ, ולא לוגי בלבד שהרי הוא רואה בו את הבריאה הראשונה

78

וסבה , לא בזמן כי כבר נמצא דברים קצתם קודם לקצתם, רצונו בזה הסדור שהוא כן אצל השכל

26.לקצת והם יחד בזמן

) אישית(לעצמים אלה כבר יש צורה מסוימת . אין אלא עצמים אינדיבידואליים, טוען אבן דאוד, במציאות

הוות הראשונה של העצמים החומריים אינו תאור התיאור של הבריאה וההת, לפיכך. ותכונות ספציפיות

. של מרכיבי היששכליניתוח מבטא אלא , שלבים זמניים של הבריאה

:קובע אבן דאוד, לסיכום

אך הוא , ואיננו דבר מעויין, אם כן החומר הראשון הוא עצם יקחהו השכל מופשט מכל צורה

27.דבר אפשר שיהיה ממנו כל גשם

:מר של אבן דאוד הואסיכום תפיסת החו, כלומר

מצע זה נדרש כדי להסביר את . החומר הראשון הוא אפשרות המשמשת מצע פסיבי לקבלת הצורות

בתחילה , המעבר מן החומר ההיולי אל ממשות בפועל מתרחש בשלבים. חילופי הצורות בעולם המוחש

שלבי . יים בפועלכ באות צורות היסודות וחילופי הישים הגופנ"ורק אח, צורת גשם כלומר ממדיות

קונסטרוקציה אלא משקפים ,המעבר מן החומר הראשון אל המציאות בפועל אינם שלבים זמניים

. יוצא אבן דאוד כנגד מושג החומר הגבירולי, מתוך תפיסה זו של מושג החומר. תאונטולוגי

ביקורתו של אבן דאוד את מושג החומר הגבירולי. א.3. ה

בולטת שליחת חיצי ביקורתו כנגד מושג החומר , כנגד גבירולבתוך ביקורתו של אבן דאוד

אשר מבטאת את תפיסת החומר , מקור חיים אבן דאוד פותח את ביקורתו במובאה מ28.הראשון שלו

: הגבירולית

אמר במאמר ראשון , )את החומר הראשון המוזכר קודם(וכאשר רצה אבן גבירול לרשום אותו

אחד , חויב לו שיהא נמצא עומד בעצמו כולם יסוד כוללאם יהיה לדברים : ממקור החיים

29.נותן אל הכל עצמותו ושמו, נושא החילופים, בעצמות

. שם,אמונה רמה 26 .11' עמ: שם 27הם דבריו , לאבן דאוד כטעות החמורה ביותר שטעה והטעה בה אבן גבירולמה שנתגלה ":146' עמ, מחקרים, קויפמן,ראה 28

לניתוח נוסף של טיעוני אבן ...". הוא הנושא האמיתי של כל התמורות המתרחשות לנגד עינינו, על החומר של עולם המוחש .81-97' עמ, תמהמאמונה ,ערן: ראה, פילוסופית של אבן דאודדאוד כנגד מושג החומר הגבירולי והקשרם למגמתו ה

.11' עמ,אמונה רמה 29

79

ובה גבירול מתאר ) של עבודה זו' דבפרק ( שנדונה לעיל מקור חייםמובאה זו היא למעשה אותה מובאה מ

על , ככל הנראה, ד עמד אבן דאו30.וחשיבותו של תאור זה על משמעותו ושם הרחבתי, את החומר הכללי

:מרכזיותו של תאור זה במשנתו של גבירול והוא ממקד כלפיו את ביקורתו

: והנה טעה שישה טעויות בפתיחת דבורו

ואריסטו יאמר , לפי שהנמצא אמנם יאמר על הנמצא בפועל, כי החומר הראשון איננו נמצא

ועל , )באופן כללי( המשולח על ההעדר, בפירוש כי מה שאינו נמצא ייאמר על שלושה עניינים

ועוד כי איננו אחד ולא , ועוד כי איננו עומד בעצמו. ועל ההיולי, ההעדר המקביל לצורה מהו

כי , ועוד כי איננו נושא החלופים. ואין אחדות לו, כי מה שאין מציאות לו אין מספר לו, הרבה

, הנמצא השלם המציאותכי המקרים אמנם ישיגו, והחומר אינו נושא מקרים, החלופים מקרים

ועוד כי איננו נותן לדבר גדרו ושמו אך . ל הגשמים המתחלפים"אך הוא נושא המתחלפים ר

כי הסגולות מקרים מתחייבים נמשכים , ועוד כי לא יתחייבו לו סגולות. אמנם הצורה תעשה זה

31.וכל דבורו במקור החיים אמנם הוא מזה המין. לנמצא בפועל

תאור זה נשען על העובדה שהוא מהות אפשרית הקודמת . ג החומר כנמצאגבירול מתאר את מוש

. מבחינה זו יכול החומר להיחשב נמצא. למציאות בפועל והיוצאת אל המציאות בפועל על ידי הצורה

, אין משמעות הדבר שהחומר נמצא בפועל במציאות, כפי שהראיתי בניתוח פסקה זו בדברי גבירול, אמנם

כל שאר התכונות של החומר הראשון המופיעות בפסקה שמצטט אבן 32.בידיעת האלאלא רק שהוא קיים

גם אם לא במובן הרגיל של , נגזרות בסופו של דבר מראיית החומר כנמצא בעל מהות פוזיטיבית, דאוד

וקיומו הוא , משום שהחומר בפני עצמו הוא כבר באופן כלשהו נמצא כקודם לכל התהוות. מציאות בפועל

כבעל , כנושא החילופים, כעומד בעצמו, לפיכך ניתן לתאר אותו כאחד. התהוות המתרחשת בותנאי לכל

). כלומר נותן לכל את מהותו ושמו(סגולות וכמי שנוכח בכל יש

הוא תוקף עם זאת. חבכהנמצא עצם הוא חומר הראשון שהגם הואגורס אבן דאוד , אמנם

" נמצא"משום שהוא גורס שהתיאור , זאת. ומר הראשוןובחריפות את מעמד המציאות שמייחס גבירול לח

" לא נמצא"ראיה לכך הוא מביא מדברי אריסטו הקובע שהתיאור . מתאים אך ורק למה שנמצא בפועל

. וההעדר המקביל לצורה, מתאים גם לחומר ולא רק להעדר הגמור

.47-54' עמ. א. 2סעיף , לעיל פרק ד 30 .שם, אמונה רמה 31 .48-49' עמ.א.2 סעיף ,' פרק ד,ראה על כך לעיל 32

80

גם אינו יכול לעמוד הרי שהוא, כיוון שלדעת אבן דאוד החומר הראשון אינו יכול להיחשב כנמצא

אבן דאוד טוען שכל המאפיינים שבהם תיאר גבירול את , למעשה. בעצמו כי רק הצורה נותנת לו מציאות

משום שכל התכונות הללו . החומר הראשון נמצאים שגויים ברגע שאין אנו יכולים לתאר אותו כנמצא

33.מאפיינות רק את היש הנמצא בפועל

מותקפת גם היא על ידי אבן , "החומר נותן לכל את מהותו ושמו" שהטענה הגבירולית, בהתאם לכך

הצורה המשימה רקואולם , משום שהיא מניחה שלחומר יש חלק בהגדרת מהותו של המצוי בפועל, דאוד

בראשית , בכך מתחוורת מטרת הניגוד שמתאר אבן דאוד34.את העצם נמצא בפועל היא המגדירה אותו

:מלאכותיים לעצמים הטבעייםבין העצמים ה, דיונו בחומר

ונעשה ממנו , אם נרצה, נפשוט ממנו צורת השרביט, אנחנו נמצא שרביט הזהב על דרך משל

ונקנה לזהב צורה , ואם נרצה נפשיט צורת הדינר ונעשה טבעת, דינר ונקנה לזהב צורה שנית

להמיר וכן אם נרצה, ונקנה לזהב צורה רביעית, ואם נרצה נעשה מן הטבעת נזם, שלישית

ונקרא כל אחת מצורות , ונקרא עצמות הזהב חומר, הנה זה אפשר לנו, הצורה אלף פעמים

תסתלק אחת ותחול , צורות מתחדשות חוזרות חלילה על החומר, השרביט ודינר והטבעת והנזם

ואינם מן הצורות האלהיות , רצוני מלאכת האדם, אמנם אלה הצורות הם צורות מלאכיות. אחרת

וזה כי אלה הצורות המלאכיות ישאר עמם על החומר שמם , על דבר' וית' ית' ת האלהנאצלות מא

ואמנם הצורות האלהיות כאשר , ונזם זהב, וטבעת זהב, ודינר זהב, תאמר שרביט זהב, וגדרם

, כי המים כאשר נשתנו אל אויר לא תאמר שהם מים, נאצלו על החומר ישתנה שמם וגדרם

כישתנה אש לא יתכן בשום אחד מהם שייוחס אל הדבר אשר היה והמים כישתנו אויר או האויר

35.ולא נשאר השארות מורגש, תחלה

אפשר שתשתנה צורתם ואולם , לפיכך. אנו מוצאים את נוכחותו של החומר בפועל, בעצמים המלאכותיים

כן ולאחר מ, ניתן לקחת זהב ולעשות ממנו שרביט זהב, כך. שמו של החומר הנושא את הצורה יישאר

שהיא , למעשה לא שש טעויות טעה גבירול אלא טעות אחת, שגם לאור דברי אבן דאוד, כבר ציינתי קודם את דברי קויפמן 33

' עמ' פרק דוראה לעיל. וכל שאר הטעויות שמאשים בהן אבן דאוד את גבירול הן תוצאה שלה, למציאות לחומרמתן מעמד ש .23 הערה47וכי גבירול לא חשב כלל שהחומר הוא אשר נותן את המהות . קויפמן סבור כי אבן דאוד שגה כאן בהבנת גבירול 34

אני סבור שאבן . 148-149' עמ,מחקרים. קויפמן: ראה. החומריותהאינדיבידואלית אל העצמים אלא רק השתתפותם במהות הוא הבין היטב שכוונתו של גבירול לכך שהחומר אינו נותן צורה אינדיבידואלית ורק מהות . דאוד לא שגה בהבנת גבירול

. חלק בהגדרת העצםהוא סובר שהחומר אין לו שום . בדיוק על כך הוא חולק, אולם. חומרית כללית שכל הנמצאים שותפים בהבין המסקנות . לדעתי הסבר זה עולה מהשוואה שאני עורך בשורת הבאות. הוא מצע בלבד ורק הצורה היא המגדירה את העצם

.לאילו שגבירול מסיק מהן, של אבן דאוד מדוגמת הצמיד והרביד מזהב .9' עמ,אמונה רמה 35

81

משום שצורת הזהב לא , זאת. להתיך אותו ולהפכו לטבעת זהב או נזם זהב וכולם שם הזהב נשאר עליהם

העובדה שהחומר הוא חלק . סרה מעליהם ורק נוספה צורה מלאכותית של תכשיט מסוים על צורת הזהב

חלק וצורתו היא , מהגדרת העצם נכונה רק בעצמים מלאכותיים שבהם לחומר עצמו כבר יש צורה

, לחומר אין כל חלק בהגדרתם, בעצמים טבעיים שהצורות ניתנות להם על ידי האל, אולם. מהגדרת העצם

אין , כשהמים משתנים והופכים אויר. בהעניקם לו מסוימות וזהותורק הצורות הן המגדירות את העצם

. בהגדרת הדבריםולפיכך אין לו חלק , בחומר עצמו לא חל שום שינוי. לחומר בכך כל חלק אלא כמצע

יעקב גוטמן ביקש לראות בדימוי זה את זיקתו של אבן דאוד לדברי גבירול שהובאו לעיל בפרק

36:ד של עבודה זו

כאילו אתה , וראה בהם סמל לכל הנמצאים, התבונן נא בצמיד וברביד ששניהם עשויים זהב

ר שלהם אחד הוא והנה תמצא שהם נבדלים בצורותיהם בזמן שהחומ. רואה בהם דמות הקיים

בעוד שהחומר נושא , מזה תלמד שכך אף הנמצאים שונים בצורה. ואין מהותו שונה ממהותם

37.הצורות הוא אחד ומהותו אינה שונה ממהות הנמצאים

אבן דאוד וגבירול שניהם משתמשים במשל דומה כדי להציג את מעמדו של החומר כתנאי הכרחי לקיום

כי אכן יש זיקה בין משל הצמיד והרביד אצל גבירול לזה שאצל אבן אף שסביר להניח , אולם. העצם

גבירול מבקש להסיק מן הצמיד והרביד על כלל , כלומר38.הזיקה היא דווקא על דרך הניגוד, דאוד

והצורה מגדירה את רק את מהותם , שלכולם החומר נותן את מהותו ושמו הכלליים, הנמצאים

. לדעתו הנדון אינו דומה לראיה. ד השוואה זו מבקש לצאת אבן דאודבדיוק כנג, אולם. האינדיבידואלית

, זאת. אכן לחומר יש מעמד בהגדרת העצם, כמו צמיד ורביד, במקרה של עצמים מלאכותיים, אמנם

הנשארת גם בתוך התכת הזהב ועיבודו מתכשיט , צורת הזהב, משום שהחומר הוא כבר בעל צורה טבעית

המים , לפיכך. אלא כמצע בלבד, עיים אין שום מעמד לחומר בהגדרת העצםבעצמים טב, אולם. לתכשיט

.20ושם בהפניה להערה , 28' עמ,הגנה ,פונטיין: ראה 36 .51' עמא2סעיף ' וראה את הדיון בפסקה זו לעיל פרק ד. 11' ב עמ"פסקה י, שער ראשון, מקור חיים 37היא מזכירה את עמדת גוטמן שמתקיים קשר בין אבן דאוד לגבירול בענין . 93-94' עמ, מאמונה תמה, ראה על כך גם ערן 38נראה לי שעמדתה של ערן עצמה קרובה ). 54 הערה 308' שם עמ( ומפנה גם לביקורתה של פונטיין על דברי גוטמן, זה

אולם אין היא משקפת , אצל אבן דאוד לזו שאצל גבירול ,כלומר שיש זיקה בין דוגמת הצמיד והרביד. להסבר שאני נותן כאןא הכיר שהו, מדברי אבן דאוד עצמו, לאמתו של דבר כיוון שברור לכל. הסכמה ביניהם אלא ניתוח שונה של משמעות הדוגמא

אם הוא מפרש את , גם, אין סיבה שלא לראות בכך דבר סביר ביותר שהוא ישתמש בדימוי שמצא שם, היטיב את מקור חייםכפי שטען (שום אות להסכמה או לחוב שלו כלפי גבירול , לדעתי, ודווקא בכך אין לראות. משמעותו באופן שונה מאבן גבירול

).גוטמן

82

ולא נותר שום דבר מהגדרת המים . המשתנים אל אויר מאבדים את צורת המים ומקבלים את צורת האוויר

. ואולם הוא אינו חלק ממהותם והגדרתם, המצע של חומררקמה שמשותף למים ולאוויר הוא . באוויר

ואין הוא , אם כן שלחומר אין שום מהות יציבה שנוכחת בכל העצמים הנמצאיםאבן דאוד סבור

משום כך הוא מבקר את טענת . והמשמשת מצע בלבד לתחולת הצורות, אלא פוטנציה הנתפשת בשכל

אין שום חלק במהותם , קובע אבן דאוד, לחומר. גבירול שהחומר נותן לכל הדברים את מהותו ושמו

. ושמם של העצמים

ומדוע הוא מתמקד במושג החומר הגבירולי כאנטי תזה , מבקש אבן דאוד להשיג בביקורתו זומה

? למושג החומר בהגותו

בהיר את מקומו של החומר ההיולי אלאחר ש, תשובה מלאה יותר בהמשךאתןעל שאלה זו

חריף בין לראות שקיים מתח ניתןכבר כאן , אולם. בתחתית ההיררכיה הקיומית במשנתו של אבן דאוד

גבירול תופש את . למושג החומר הראשון של אבן דאוד, מושג החומר הראשון בתיאורו על ידי גבירול

את לכל הדבריםמושג החומר הראשון כמהות אפשרית בעלת מעמד עצמאי פרה אקזיסטנציה הנותנת

לבד המשמשת לעומת זאת אבן דאוד כפי שראינו רואה בחומר הראשון אפשרות פאסיבית ב. מהותה ושמה

ביקורתו של אבן דאוד מבקשת אם כן . המשתמשות בה ליציאתן אל הפועללצורות הגופניותמצע בלבד

39.להחזיר את מושג החומר הראשון להגדרתו האבן סינאית כאפשרות פאסיבית המוכנה לקבלת הצורה

ביקורתו של אבן דאוד כנגד ההילומורפיזם האוניברסאלי הגבירולי.ב.3. ה

ורת נוספת שמעלה אבן דאוד בכמה מקומות בספר אמונה רמה כנגד מושג החומר הגבירולי ביק

המקום הראשון שבו . מורכבים מחומר וצורה, כלומר המלאכים, נוגעת לטענה שגם העצמים הפשוטים

:וכך הוא כותב , אבן דאוד מתייחס לסוגיה הוא באותו פרק שבו הוא עוסק במושג החומר

. והצורה, והעדר, החומר: לכל נמצא אחר העדר או נשלם אחר חסרון שלשהותהיינה ההתחלות

אמנם מה שרצה לומר אבן גבירול מהמצא החומר והצורה , ובגשמים ימצאו החומר והצורה

אבל האמת הוא שיש להם מעצמותם אפשרות , הנה כבר חויב לפשוט הרכבה וזה בטל, במלאכים

: וכך היא כותבת, לביקורתו את מושג החומר הגבירולי עומדת עמירה ערןעל החשיבות שייחס אבן דאוד 39

לכאורה לפנינו תפיסה העשויה לעלות בקנה ; רעיון החומר" השחתת"נראה שהאיום הגדול מצד אבן גבירול הוא בת אך מנגד השאיפה ההרסני. ואיננו זהה עמם, החומר משמש מצע לכל המתהווים: אחד עם תפיסתו של אבן דאוד

אחרי שמקלפים את , בקצהו של העולם ההיררכי. ואילו בצורה לבדה את יסוד השוני, לראות בחומר מהות קבועה . 94-95 1עמ, מאמונה תמה, ראה ערן". הצורות זו אחר זו מונח גרעינו של היש בדמות החומר

83

ואין זה מן החומר והצורה , כפי מה שנבאר בזה הספר, תחיוב המציאו' וית' ומן האל ית, המציאות

40.בשום דבר

כדי להבין את . הוא אחד הרכיבים ההכרחיים להבנת ההתהוות, בעקבות אריסטו, החומר קובע אבן דאוד

) המקביל לצורה(ההעדר , החומר: דרושים שלושה מקורות החוברים יחד, המעבר ההעדר אל המציאות

כפי שראינו בדברי . לא אכנס כאן לדיון בכל מקורות ההתהוות ואתמקד בחומר, מטבע הדברים. והצורה

אילו . החומר בא להסביר את אפשרות ההתהוות והשינוי בתוך קביעות העצם הבאה מן הצורה, אריסטו

כיון . לא היה חומר לא היינו יכולים להבין את השינוי שמתחולל כאשר העצם יוצא מן הכח אל הפועל

אין למצא את החומר אלא בעצמים שבהם יש התהוות , לו בא להסברת ההתהוות והשינוישהחומר כל כו

, שהם עצמים נצחיים שלא חלים בהם כל שינויים, אבן דאוד סבור שאין ליחס למלאכים, לפיכך. ושינוי

ההתהוות והכיליון וכל השינויים החלים בעצמים הם תוצאה של ההרכבה שיש בהם . את מושג החומר

בעיני , לפיכך. דווקא משום שאין בהם הרכבה, לעומת זאת במלאכים אין התהוות ושינוי. צורהמחומר ו

ומצד שני , מצד אחד כעצמים פשוטים שאינם מורכבים ולפיכך נעדרי שינוי, ראיית המלאכים, אבן דאוד

של עם זאת אבן דאוד מודה שיש מידה מסויימת. הרי זו סתירה לוגית, לטעון שיש בהם חומר וצורה

אבל הם מורכבים מאפשרות , המלאכים אמנם אינם מורכבים מחומר וצורה. הרכבה גם במלאכים

הם , על טענה חוזר אבן דאוד בעת שהוא דן בהוכחת מציאותם של המלאכים. המציאות ומחיוב המציאות

:העצמים הפשוטים

ולא ביאר 41שילקיים מציאות ההיולי והצורה להם במאמר חמיל "ז לוהם אשר השתדל בן גבירו

היות להם עניין כהיולי ועניין כצורה אבל גזר כי להם חומר וצורה וכאשר השתדל לקיים זה לא

42.יכול

.12' עמ,אמונה רמה40

אולם , להוכיח את מורכבותם של המלאכים מחומר וצורהםמקור חייאבן דאוד מציין שגבירול ביקש במאמר חמישי של 41" חקירה בדבר החומר והצורה בעצמים. שער רביעי: "וזו כותרתו, שלפנינו מוקדש לכך מאמר רביעי דווקאמקור חייםב הוא השער יאולם אין ספק ששער רביע, בולטת גישה זו של גבירול, אמנם כמובן שגם בשער חמישי). 140' עמ: שם(

שהרי היא מצויה גם בתרגומו של , שהייתה כבר במקור הערבי(ייתכן שיש כאן פשוט טעות סופר , לפיכך. וקדש לנושאשמהפנייתה לפסקה מדביר גבירול במאמר , 468' בעמ' ובהערה ב, 438' עמ' עמ,מקורותיו הפילוסופיים ,רןע: ראה. מוטוט

כציון לחומר של , "היולי"אוד מכוון דווקא למקום שבו מופיע המונח אפשרות נוספתי היא שאבן ד). חמישי המזכירה עניין זהמכיוון שהאחדות הראשונה הפועלת משוללת : "197' עמ,ג" פסקה כ,שער חמישי, מקור חייםכוונתי ל. העצמים הפשוטים

חדות ונעשית והיא מקבלת את הא, ) hyleבלטינית (מתחייב שהאחדות התכופה לה עשויה חומר , )hyleבלטינית (חומר , שאינו זקוק לשום דבר חוץ מעצמו, האחדות הראשונה היא פועל: ועוד. כלומר לאחדות נושאת ולאחדות נשואה, לשנים

וראה ". וכך נעשו השניים, שיישא אותה) hyleבלטינית (נחוץ חומר , ובכן, ומתחייב שהאחדות התכופה לה זקוקה לנושא .14נספח ב לעבודה זו סעיף

.64' עמ,מהאמונה ר 42

84

ומה ,)כלומר האפשרות(אבן דאוד טוען שגבירול אינו מבחין בין חומר וצורה לבין מה שהוא כעין חומר

ות מורכבים מחומר וצורה משום שזה המלאכים לא יכולים להי. ) חיוב המציאות,כלומר(שהוא מעין צורה

עדיין ניתן בניתוח לוגי להבחין , אולם, נוגד את הגדרתם כעצמים פשוטים שאינם מתהווים ואינם משתנים

שוב אנו רואים שבביקורתו כנגד מושג החומר הגבירולי אבן דאוד מבקש . בהם בין אפשרות ומציאות

יין רק את אפשרות ההתהוות והשינוי המהווה מצע שהוא לדעתו מצ, להבחין בין מושג החומר הראשון

. ובין אפשרות המציאות בכללה, לקיום הצורות בעולם הגשמי

נפנה כעת לעיון , כדי להבין את החשיבות שמייחס אבן דאוד להבחנה בין מושג החומר ומושג האפשרות

. בדיונו של אבן דאוד במושג האפשרות

ציאות בין מחויב המציאות לאפשרי המ. 4. ה

הנתפש , בסעיף הקודם עמדתי על כך שאבן דאוד מבקש לשרש את מושג החומר הגבירולי

ולהעמיד במקומו את מושג החומר האריסטוטלי כאפשרות המשמשת מצע , כאפשרות המציאות בכללה

כעת אבקש להראות כי מטרתו של אבן דאוד בביקורתו היא להבחין בין החומר לבין . לעולם הגשמי בלבד

מושג ניתוח ביסוס הסולם ההיררכי של היש עלאת מגבירול וזאת דווקא כדי לאמץ , שג האפשרותמו

. האפשרות

הבחנה זו . מפתח אבן דאוד את ההבחנה בין אפשרי המציאות למחויב המציאות, בעקבות אבן סינא

:חשובה עבורו בשני הקשרים עיקריים

בעקבות אבן סינא הוא מבקש . מציאותהיא ביסוס מעמדו של האל כמחויב ה, ההקשר הראשון

להוכיח שהוויית העצמים כולם היא אפשרית מצד עצמה ולפיכך נזקקת להוויה הכרחית הקודמת לה שהיא

43.וזהו האל, סיבתה

מבנה המשמש אותו . ההקשר השני הוא ביסוס הטענה בדבר המבנה ההיררכי של כלל המציאות

סתירה . ובין יכולת הבחירה האנושית, )יות השוררת בעולםכלומר החוק(ליישוב הסתירה בין ההכרח

לפי שבזאת השאלה מההכרח והבחירה אשר ": "אמונה רמה"שיישובה מוגדר כמטרת כתיבת הספר

44".הביא אותי לזכור כל מה שבזה הספר

. 136' עמ,הפילוסופיה ,גוטמן: ראה לדוגמא 43 .2-3' עמ,אמונה רמה: ראה 44

85

חלוקת הנמצאים לאפשריים והכרחיים.א. 4. ה

:רי המציאות מתאר אבן דאוד כךאת ההבחנה האבן סינאית בין מחויב המציאות לאפש

כי הוא , אפשר המציאות: והסכימו הפילוסופים לקרא כל מה שמציאותו תלוי במציאות זולתו

- אמנם אשר בו יתלה מציאות כל הדברים. אפשר שימצא ושלא ימצא והמציאות הכללי מתמיד

45.מחויב המציאות: יקראוהו- אם היה דבר כזה - ואשר לא יקנה המציאות מזולתו

כל מה . כמבטאת תלות סיבתית, אבן דאוד מסביר את ההבחנה בין אפשרי המציאות למחויב המציאות

ומה שמציאותו אינה ממה שמחוץ לו אלא בו , שמקבל את מציאותו מסיבה חיצונית למהותו הוא אפשרי

ד כמה אינה תלויה בשאלה ע, הגדרת יש כלשהו כאפשרי או כמחויב, כלומר. עצמו הוא מחויב המציאות

אלא בשאלה האם מציאותו תלויה סיבתית בגורם חיצוני למהותו או , הכרחית בפועל עובדת מציאותו

. שהיא אימננטית למהותו

של הדברים האפשרייםקטגוריותה שלש .ב. 4.ה

והוא ממשיך ומבחין בין , אבן דאוד אינו מסתפק בהבחנה בין אפשרי המציאות למחויב המציאות

:אשר נבדלות ביחס למעמד המציאות שלהן, ל דברים אפשרייםקטגוריות שונות ש

, כצמחים בזרע, ובלתי נמצאים בפועל, ומבואר כי רבים מן הנמצאים יהיו נמצאים בכח

, והעופות בביצים וזה יותר אמתי בשם האפשר מכל דבר זולתו כי רושם האפשר הוא

לא יתחייב מזה , צאאו בלתי נמ, ואם הונח אחר נמצא, שהוא הדבר הבלתי נמצא עתה

. ביטול

וכבר היה זמן , אחד מהם הדבר הנמצא עתה, ומן האפשר המציאות שני מינים אחרים

. וזה האילן, וזה הסוס, כראובן: ועוד יהיה זמן שיהיה בלתי נמצא, מה שלא היה נמצא

אלא שזה איננו מעצמותו , ולא ישיג מציאותו העדר, והמין השני מה שלא קדם העדר

כי אלה לא . כמו שיתבאר אחר זה מעניין העצמים אשר נקראם מלאכים, לתואלא מזו

.47' עמ,אמונה רמה 45

86

והם מחויבי המציאות , ולא ישיגם העדר אכן זה להם מזולתם. יקדם למציאותם העדר

46. ואשר להם מעצמותם אמנם הוא אפשרות המציאות לבד, בזולתם

את מעמד המציאות של המשקפות, את הדברים האפשריים מחלק כאן אבן דאוד לשלוש קטגוריות

: הנמצאים

. הקטגוריה הראשונה כוללת את הדברים שעדיין אינם נמצאים בפועל והם אפשריים רק בכח. 1

בלבד נאמר המונח אפשרות במלא , על קטגוריה זו. דברים אלו אפשר שיתממשו ואפשר שלא

. מובן המילה

שתי הקטגוריות , אינה נמצאת בפועלבניגוד לקטגוריה זו שמתייחסת לאפשרות פוטנציאלית שעדיין

האחרות של הדברים האפשריים משקפות מציאות שהיא הכרחית מבחינה זו שאינה מציינת ישים

שהמונח אפשרות אינו נאמר עליהן עוד במלא מובן , גורס אבן דאוד, ולפיכך, פוטנציאליים אלא קיימים

:המילה

מתייחסת לדברים הנמצאים בעולם , ששייכת גם היא לעולם הגופני, הקטגוריה השנייה. 2

הם אפשריים מבחינה זו שהמשך מציאותם , לפיכך. אולם מציאותם אינה נצחית, במציאות בפועל

. הוא אפשרי ואינו הכרחי

הקטגוריה האחרונה של הדברים האפשריים מציינת דברים שמבחינת מעמד המציאות שלהם . 3

תמיד היו , כלומר, הכרחיים הם נצחייםמכיוון שהם). זהו מעמד המלאכים(הם הכרחיים

הסיבה שהם מכונים בכל זאת אפשריים אינה מעמד המציאות שלהם אלא . במציאות ותמיד יהיו

47.התלות הסיבתית שלהם

.47' עמ: שם 46הוכחה , פסקה י, שער שלישי, מקור חייםדומה לדעתי לזו שב, החלוקה הפנימית לשלושת סוגי האפשר שמתאר אבן דאוד47 קודם עצם , )שהוא ההיולי שקיבל את צורת הכמות(שלפני העצם נושא הקטגוריות גבירול מבקש להוכיח שם . 69' עמ,56

אינה מוחלטת , פרט לאל, ההוכחה מתבססת על הרעיון שהכרחיות כל הנמצאים). האל(אחר המתווך בינו ובין הפועל הראשון רי משום שהוא היה אפשרי עצם הקטגוריות שהוא הכרחי משום שהוא נמצא בפועל הוא גם אפש. והיא מעידה על אפשרותם

מכאן . ולכן הוא מכונה אפשרי, כלומר מה שהיה אפשרי ויצא אל הפועל שיך לאותו המין של האפשרי. טרם צאתו אל הפועלכלומר באופן (גם העצם הקודם לעצם הקטגוריות , טוען גבירול, לפיכך. האפשרי-שההכרחי והאפשרי שייכים לאותו המין

והוא המוציא אותו מן הכח אל (משום שהוא העצם ההכרחי הקודם לעצם הקטגוריות , הוא אפשרי, )כללי העצמים הפשוטיםלפיכך גם העצמים הפשוטים המתווכים בין האל לעצם . האפשרי–ואולם ההכרחי והאפשרי שייכם לאותו המין , )הפועל

מקורותיו , השווה ערן. ואצל גבירולנראה שיש ההקבלה של שלושת סוגי האפשר אצל אבן דאוד. הקטגוריות הם אפשרייםערן מציעה שגבירול שלא כמו אבן דאוד מכנה את החומר כיש קונקרטי אפשרי ולא במשמעות . 199-200' עמ,הפילוסופיים

, גבירול סובר שהחומר הוא בדיוק מהות האפשרית מכל וכל. אין זו כוונת גבירול, לדעתי. של כוחניות אפשרית מכל וכול. החומר הוא מהות שהיא פוטנציה, כלומר). 198' עמ,ז"פסקה כ, שער חמישי,מקור חיים" (נפעל ונבדל ומשתנה"לפיכך הוא אולם אין משמעות הדבר שהיא קיימת , בהכרח מימד של קיום עצמי בקודם לכל התהוות ושינוי, לדעת גבירול, ככזו יש בה

). 180-181' עמ,פסקה י, שער חמישי,םמקור חיי: והשוה(בפועל אלא רק שהיא קיימת בידיעת האל

87

וכיש , בכך מניח אבן דאוד את התשתית לביסוס מעמדו של האל כסיבת כל הדברים האפשריים

. שהוא אינו תלוי סיבתית בשום סיבה חיצונית לומשום, זאת. היחיד שהוא מחויב המציאות באמת

מטרתו של אבן דאוד בהדגשת הקטגוריות השונות של האפשרות אינה מסתכמת בביסוס מעמדו

, לשם כך מספיקה ההבחנה בין מה שאפשרי מצד עצמו להכרחי מצד עצמו, של האל כמחוייב המציאות

, אולם. שום סיבה שקודמת לו ושקיומו תלוי בהוזיהוי מושג האל עם היש מחויב המציאות היחיד שאין

אבן דאוד , בפסקה שצוטטה כאן. אבן דאוד ממשיך ומבסס את ההיררכיה הפנימית בין הדברים האפשריים

ורק מזכיר בקצרה כי , תפישתו בדבר המבנה ההיררכי של הישאתאמנם אינו מפתח עדיין באופן מלא

הוא אמונה רמהאולם בהמשך , סיבותיהם הם המלאכיםהדברים האפשריים מצד עצמם ומחויבים מצד

48.מפתח על בסיס חלוקת הדברים האפשריים את הרעיון אודות המבנה ההיררכי של כלל המציאות

האפשרות כבסיס למבנה ההיררכי של המציאות. ג .4. ה

בוי מן נקודת המוצא לדיונו של אבן דאוד במבנה ההיררכי של המציאות היא התפיסה שיציאת הרי

, משום שאם יצא מן האל ריבוי משמע שהריבוי נמצא באל לכל הפחות בכח, האחד הוא דבר נמנע לוגית

: מתוך כך עולה השאלה. שהרי יש בו כבר ריבוי בכח, ואם כן אין האל עוד האחד הפשוט באופן מוחלט

? אכן יצא העולם הגופני המורכב, )האל(כיצד יתכן שמהאחד הפשוט

ודוחה את שלוש הראשונות , יג ארבע תשובות שניתנו על ידי הפילוסופים לשאלה זו מצדאודאבן

מבקש לאמץ את תפיסת הוא , לאחר שדחה את שלוש התשובות האחרות49.בנימוקים פילוסופיים ודתיים

:שעל פיה הריבוי אינו יוצא ישירות מן האל אלא באמצעים, ההאצלה

נקרא בהסכמתם , דבר אחד, בלי אמצעי, יאה ראשונהשהם אמרו שהראשון ית׳ וית׳ יצא ממנו יצ

כי . אכן אין אחדותו כאחדות הראשון ית׳ וית׳. וקרוב שזה היוצא אחד. ובלשון התורה מלאך, שכל

אמנם האחד היוצא איננו . והוא אחד מכל צד, הראשון כמו שהתבאר הוא מחויב המציאות בעצמותו

על שלא יהיה לו בעצמותו חיוב , בזולתו יורה אותואבל התלות מצי, אחר שאין כמוהו דבר, כמוהו

, והוא כמחובר מחומר וצורה, הנה בעצמותו הרכבה אצל השכל .אבל אפשרות המציאות, המציאות

.62-69' עמ,")ור מאמרם בסדר המציאותבביא: "שכותרתו(פרק שלישי מן העיקר הרביעי ', חלק ב.אמונה רמה: ראה 48 ".' וכומצאנום ארבעת פנים, רביםדשיצא מן האח ועוד למה שדקדקנו הפנים אשר עליהם אפשר: "63' עמ: שם 49

88

והדבר אשר , ואשר לו מזולתו ידמה הצורה, רצוני האפשרות, כי מה שיש לו מעצמותו ידמה החומר

50.נרצה החיוב, היא בו מה שהוא

אחדותו כבר אינו , הוא שכל פשוט והוא אחד, להראות כי אף שהנאצל הראשוןאבן דאוד מבקש

בניתוח שכלי כבר נתן למצוא בו הרכבה בין אפשרות , לפיכך. מוחלטת משום שהוא תלוי סיבתית באל

הנובעת מההבדל ההכרחי בין האל כמחויב המציאות לבין כל הנאצל , הרכבה מצומצמת זו. למציאות

מטרתו של אבן דאוד היא להראות שהמעבר מהאחדות המוחלטת . ל הריבוי בעולםהיא שורשו ש, ממנו

אלא מפוטנציה אחת , הוא מעבר הדרגתי שאינו נובע מריבוי הנמצא בכח באל, אל הריבוי השורר בעולם

. אשר דרגות יציאתה אל הפועל הם היוצרים את הריבוי

המלאכים כולם הם מניעים בלתי מונעים ויחד . אבן דאוד ממשיך ומפרט כיצד נאצלו המלאכים זה מזה

ט את הקוסמולגיה של אבן דאוד ו אין ענייננו כאן לפר51.אתם נאצלו הגלגלים ונפשם המניעה אותם

אולם העובדה החשובה לעניינו היא שאבן דאוד מתאר את היחס בין אפשרותו של דבר , לפרטיה

יב המציאות יוצא השכל הראשון שהוא אמנם מן האל מחו. למציאותו כנובעת מן ההיררכיה של ההאצלה

. ובכך יש כבר פער היררכי בין האל לבין השכל הראשון. מחויב מצד סיבותיו אך מצד עצמו הוא אפשרי

:בהתאם לכך המשך תהליך ההאצלה נתפש על ידי אבן דאוד כרצף היררכי של שכלים הנאצלים זה מזה

52. על קצתם בסדרמסודרים קצתם, והעצמים אשר בזה התואר רבים

למעשה אבן דאוד . כלומר העצמים השכליים מסודרים בסדר היררכי כאשר האחד נאצל מן השני

אשר , רואה בסידור ההיררכי של השכלים שרשרת האצלה מתארכת והולכת של עצמים אפשריים

ות ככל שהשרשרת מתארכת כך מידת הפוטנציאלי. מקבלים את חיוב מציאותם זה מזה בשרשרת סיבתית

בכך מתברר שהחלוקה היסודית בין שלושת . לחיוב המציאות שלהם הפוךהטמונה בהם גדלה ביחס

.אלא משקפת רצף היררכי אחד, הקטגוריות של הדברים האפשריים אינה למעשה חלוקה דיכוטומית

אבן דאוד נזקק לאנלוגיה בינה , להבהרת העובדה שגם אצל המלאכים יש מידה מסוימת של הרכבה

נתפש אצל אבן דאוד , כפי שראינו קודם, החומר. ההרכבה שיש בישים הגופניים בין חומר וצורהובין

באופן . והצורה היא הנותנת להם מציאות, כאפשרות ההתהוות והשינוי של העצמים הגופניים בעולם

נראה כפי ש. השכל הנאצל מן האל נחלק למהות אפשרית ולמציאות הבאה לו מסיבותיו, אך לא זהה, דומה

63-64' עמאמונה רמה 50 .64' עמ: שם 51 .שם 52

89

היחס האנלוגי הזה אינו דימוי בלבד אלא משקף את קיומו של רצף בין כלל הנאצלים מן השכל , בהמשך

.המהווים שרשרת אחת של תחום הדברים האפשריים, הראשון ועד ההיולי

אבן דאוד כפי שראינו קודם טורח לבקר את . מזדקרות כאן לעין, הזיקה והפולמוס עם גבירול

הוא מאריך להסביר שמושג החומר מציין רק . חס למלאכים מורכבות מחומר וצורהגבירול על שהוא מיי

הוא קובע שבמלאכים אין חומר , ולפיכך. את אפשרות ההתהוות והשינוי המתרחשים בעצמים הגופניים

, הוא עצמו מתאר את המבנה ההיררכי של עולם המלאכים כמתבסס על שניות שיש בהם, מצד שני. וצורה

. בין חומר וצורה, ומסביר ששניות זו היא אנלוגית לזו הקיימת בעולם הגופני, ומציאותבין אפשרות

מציין את , כפי שהשתדלתי להראות בפרק הקודם, )אלענצר אלאול(החומר הראשון הגבירולי

את כינויה של כלומר , בדיוק עניין זהאבן דאוד תוקף בדברי גבירול הוא ו,אות בכללהיאפשרות המצ

מצד שני הוא מאמץ את רעיון אפשרות המציאות כמפתח .מציאות בפי גבירול בשם חומראפשרות ה

אבן דאוד מבקש לעשות באופן עקרוני הוא דווקא מה ש מכאן נראה ש.להבנת המבנה ההיררכי של היש

אלא , ומציאותוהנשענת על ההבחנה בין אפשרות , לאמץ את ההיררכיה הקיומית המפותחת אצל גבירול

שמציין לדידו רק את אפשרות ההתהוות והשינוי בעולם , שהוא מבקש לשחרר אותה ממושג החומר

53.הגופני

וביקורתו של אבן דאוד , על הקרבה בין גבירול לאבן דאוד לגבירול בשאלת מורכבותם של המלאכים מאפשרות ומציאות 53

ערן חשה בקרבה הרבה שבין אבן דאוד . 186-187' עמ,מאמונה תמה , ערן,ראה, כנגד גבירול כנגד יחוס חומריות למלאכים :על השימוש מושג חומר ביחס למלאכים, כ את פולמוסו של אבן דאוד"והעמידה ג, לגבירול בעניין זה

. דומה כי אבן דאוד סבור שייחוס כוחניות וחומריות למלאכים מערער את סטטוס קיומם כישות רוחנית מוחלטת", םשל הכוחות האלוהיי" הגשמה"הבירור הזה יותר משהו מבטא את המגמה הדתית המזדעקת כנגד מה שנראה כ

הורדת המלאכים לספירה חושנית כביכול , כלומר. שממנו מתחייבת הקדימות במעלה, משרת את הסיווג האונטולוגיואולם אבן דאוד עצמו נאלץ להודות כי . משבשת מכל וכל את רעיון ההיררכיה הקיומית שבאושיותיו דבק אבן דאוד

שר להתעלם מכך שביסודה ההגדרה של אפשרות אי אפ, גם אם מדובר ברעיונות קיום בלא שילבשו קיום של ממשיחד עם , מחדירה לתוך הישות המוגדרת- הגדרה שרק בגינה ניתן לדבר על משהו דמוי בריאה אלוהית- המציאות

–איננו סבור שהמציאות בכח , כמו מורו אבן סינא, אף שאבן דאוד. 'ממשות'גם גוון של , אופני המיון העקרונייםולכן הוא בעצם מפריך את ביקורתו שלו על אבן (וה את המלאכים עם הנמצאים החומריים משו-אפשרות המציאות

מכניסה באחדותם של המלאכים אלמנט כלשהו של " אפשרות המציאות"אין ספק שהוא מודע לכך ש, )גבירול ." יותר מאשר דיאלקטי" פיזיקלי"שהוא , חיבור

היא , את הקרבה מצד אחד והביקורת מצד שני של אבן דאוד כנגד גבירולההתפתלות שמשתקפת בדברי ערן בניסיונה להסביר ושפולמוסו , לדעתי תוצאה של קושי להכיר בכך שהקרבה הרעיונית ביניהם נובעת מהשפעה ישירה של גבירול על אבן דאוד

. מושגים חומר וצורהבא בדיוק בשביל לבדל את המושגים אפשרות ומציאות מן ה, של אבן דאוד כנגד מושג החומר הגבירולי, מעניין לציין שפונטיין. מתאים לדידו רק לאפשרות ההתהוות והשינוי בעולם הגופני) הפיזיקלי(משום שמושג החומר , זאת

, הציעה שיש הקבלה רבה גם בין המושגים אפשרות ומציאות אצל אבן דאוד למושגים עצם ומקרה אצל גבירול, בעקבות ארפההקבלה המלמדת לדעתי גם כן על כך שאבן דאוד מאמץ במידה רבה רעיונות ) . האל(ל לעצם הראשון וכי מחויב המציאות שקו

אבן דאוד :לדבריו של ארפה ראה. 58הערה , 289' ועמ, 95' עמ,ההגנה ,פונטיין: וראה. ת מושגיואולם דוחה א, גבירוליים את עומק המחלוקת שמתקיימת בין גבירול ואבן דאוד אין בכך כדי להמעיט, עם זאת.125-126' עמ,ותוראשית האריסטוטלי

נאופלטונית מצד אחד ואריסטוטלית מן הצד , והמתבטאת באימוץ טרמינולוגיות שונות המעוגנות בפרדיגמות מטפיסיות שונות .ולפיכך על מידת ההרחנה או ההגשמה של היש, והחלוקות על מידת יציבותם של ישים מוחשיים, האחר

90

בין ההיררכיה הקיומית שהיא תוצאה , לדעת אבן דאוד, על מנת להבין את הקשר המהותי המתקיים

נפנה . וי בעולם הגופניובין מושג החומר שהוא אפשרות ההתהוות והשינ, של אפשרות המציאות בכללה

.לדבריו אודות ידיעת האל ומשמעותה להבנת אפשרות הבחירה האנושית

ידיעת האל כמכוננת את הסדר ההיררכי של המציאות. 5.ה

אבן דאוד פותח את דיונו בסוגית חופש הבחירה בתיאור היחס בין ידיעת האל לידיעת שאר

וזיקה , של היש להיררכיה הדוקה בין הידיעה האלוהיתהסיבה לכך היא שלדעתו מתקיימת זיקה. הנמצאים

54:זו היא המפתח לפתרון הסתירה בין ההכרחיות הנובעת מידיעת האל לבין חופש הבחירה האנושי

וכל מה שהיה הדבר יותר מופשט מן . אומר שהאל יתברך יודע עצמותו כבר קודם באור זה

כי אנחנו , הייתה ידיעתו יותר שלימה, רצוני אפשרות המציאות, החומר וממה שדומה לחומר

וכל חסרון וכל רע אמנם יולד במה שבו דבר , כבר ביארנו שחסרון הידיעה הוא מצד החומר

וכל מה שהוא יותר רחוק משיהיה לו דבר מה בכח הנה הוא יותר שלם ויותר רחוק מדרכי , בכח

55.החיסרון וקצור מהשלמות

, לוהית לבין מקומו של האל בראש ההיררכיה של ההאצלהאבן דאוד קושר כאן בין שלמות הידיעה הא

ומזהה את ההיררכיה הזו עם הבדלי היחס בין אפשרות המציאות לחיוב המציאות הנובעים מהתרחקות

, )אפשרות השינוי(משום שהאל מחויב המציאות הוא הרחוק ביותר מן החומר . הנאצלים מן האל

ומתוך ידיעת עצמו , ם ידיעתו את עצמו היא השלמה ביותרלפיכך ג, )אפשרות המציאות(ומהדומה לחומר

: הוא יודע את כלל המציאות

הוא , ועצמותו ית׳ הוא היותר חשוב שבתארי השלמות, ואחר שהראשון ית׳ ישכיל עצמותו

והוא ידע ג״כ ששלמותו איננו מכוונת , ישכילם על צד היותר שלם שיהיה בידיעה האמתית

ומזולתו אל זולתו עד שיתרחקו הנמצאות , ד ישפיע ממנו אל זולתוהוא בצ, לעצמותו לבדו אבל

השיגם מן החיסרון כפי שיעור , וידועו כי כל שנתרחקו ממנו הנמצאות בסדור. ממנו בסדור

56.והשגת החיסרון בהם מדרגות רבות מאוד. כ בקצור מהשלמות"הרוחק יסודרו ג

פרק זה הוא מן הפרקים . 93-98' עמ,פרק שני, עיקר שישי, אמונה רמהו עוסק אבן דאוד בחלק השני של בסוגיות אל 54

במקורי הטובות והרעות וסדור הסבות ומנות : הפרק השני: ")93' עמ( כפי שמעיד אבן דאוד בכותרתו, החשובים ביותר בספרוהוא היה התחלת המחשבה וסוף , בתו הצענו זה הספרוהוא הפרק אשר בגללו וס. וסוד היכולת, וביאור ההשגחה, אותם

"המעשה .93' עמ: שם55 .שם 56

91

כוללת ידיעתו גם את שפיעת את כל , יותרמכיוון שידיעת האל את עצמותו היא ידיעת היש השלם ב

וככל שהיא מתרחקת הנמצאים חסרים יותר , שרשרת ההוויה הולכת ומתרחקת מן האל. הנמצאים ממנו

. הפער בין האפשרות למימושה הלוך וגדל, כלומר. והם יותר אפשריים ופחות הכרחיים, את השלמות

.חסריםהולכים ורים היא כ ידיעת האל את הדבגםככל שיורדים בסולם היש , לפיכך

מפותח מאוד במשנתו של , הקשר בין מידת הקרבה של הנמצאים לאל לבין מעמדם במציאות

:כך לדוגמא מציין גבירול במקום אחד כי. ולדעתי הוא מסימני ההיכר הבולטים שלה, גבירול

ר על ידה גם החומר הנוצ, בכל אשר איזו אחדות תהיה קרובה יותר לאחדות הראשונה האמיתית

57 ...ולהפך, תר מאוחד ויותר פשוטיהיה יו

מן האחדות ) הכוונה כאן למרחק סיבתי ולא מרחבי(ניתן לראות שגבירול קושר בין המרחק , כאן

כלומר , )אחדות(=ובין מידת האחדות והפשטות של החומר הנוצר על ידי הצורה , )כלומר האל(הראשונה

.תלוי במרחק הסיבתי מן האל הנדרש להוצאתו אל הפועל) טכמאוחד ופשו(מעמד המציאות של החומר

גבירול מנסח קשר זה בין המרחק מן האל ובין מעמד המציאות של הנמצאים מקור חיים במקום אחר ב

: באופן ברור יותר

שעל ידיו לא נברא , הוא נברא, וסופם, אם ראשית כל הנמצאים הוא הפועל הראשון הבלתי נברא

כי בלי זה הראשית תהיה , היות מרחק ידוע בין הראשית והסוף במהות ובפעלמוכרח ל, שום דבר

58.סוף והסוף ראשית

ואת קצם של הנמצאים הוא מזהה עם נברא שעל ידו לא , גבירול מתאר כאן את האל כראשית הנמצאים

קשה שלא . שבו מסודרים כל שאר הנמצאים) סיבתי(ובין שני אלה מתקיים מרחק . נברא עוד דבר

ראות בדבריו הבהירים של אבן דאוד על הזיקה שבין מרחקי העצמים ממקורם האלוהי ובין מעמדם ל

.אשר העמיד רעיון זה במוקד הגותו, הד למחשבתו של גבירול, במציאות

..44' עמ,' פסקה כ, שער שני,מקור חיים57

כן ו, 160-161' עמ, ו" ופסקה ט,ד" פסקה י, שער רביעי,שםלדוגמאות נוספות ראה . 51' עמ,'פסקה א, שער שלישי: שם 58בן דאוד בין אדווקא על הדמיון בעניין זה ערן מצביעה , לעומת זאת. מקור חייםהרבה בוכאלה . 165-166' עמ, ח"פסקה י

ראה (205' עמ, מקורותיו הפילוסופיים, ראה ערן). האל( הנמצאים לפי מרחקם מן הסיבה הראשונה כ את"המדרג ג, ל "לריה איני מבקש לשלול את זיקתו של אבן דאודף שא). ח"רכ' עמ: הקדמה רביעית', קה כפס, מאמר חמישי,ספר הכוזרי ,הלוי: גם

להתנתק מן הרושם שברקע דבריו של אבן אין, )201-205שם (ם זיקה שעומדת עליה ערן שם גם בהקשרים אחרי, ל"לריהובוודאי הוא היה מודע למרכזיות המשמעות של מרחק . כפי שאנו יודעים, שהוא הכיר היטיב, דאוד עומדים גם דברי גבירול

מתחזקת של אבן דאוד נשענים על גבירול ההנחה שדבריו . ים מן האל בהיררכיה של הנמצאים בהגותו של גבירולהנמצא .לדעתי לאור העובדה שאצל אבן דאוד כמו אצל גבירול ההיררכיה של הנמצאים קשורה בקשר הדוק עם מושג האפשרות

92

ומקומו בתחתית ההיררכיה הקיומית , חוסר התנועה של החומר ההיולי. 6.ה

שאותה ביסס קודם על מושג , כיה של ההוויהכעת צועד אבן דאוד צעד נוסף וקושר את ההירר

:עם מושג התנועה, האפשרות

,שתחתם במדרגה מה ג״כ הם ויניעו, במדרגה מהם שהוא למעלה מה יניעם הסדורים אלה וכל

קדושתו צד והסתלק וריחוקו בשלמותו כמותו לא יצויר קצה ,קצוות שני למציאות שיהיה עד

בחסרון כמוהו יצויר לא וקצה ,שיתנועע מבלתי כולם יםהדבר מניע כולם והוא החיסרון מדרכי

שיניע מבלי,ואמצעיים בסדור הדברים כולם מן מתנועע והוא ,כולם השלמות מצדדי והרחקתו

59.וכבר התבאר זה כלו ,היולי קראנוהו אשר וזהו דבר הוא

אחד הוא האל הקוטב ה. אבן דאוד מתאר כאן את המציאות כולה כמערכת היררכית בעלת שני קטבים

התיאורים . והקוטב השני החומר ההיולי שהוא מונע ואינו מניע, שהוא המניע הראשון שאינו מונע

וכרצף בין המניע הבלתי מונע לבין המונע , המקבילים של המציאות כרצף בין המחויב לגבול האפשרות

, שהתנועה היא שינוי משום60.הבלתי מניע מבוססים על תפיסת זהות בין מושג התנועה ומושג השינוי

מעבר . שינוי משמעו יציאה של אפשרות מן הכח אל הפועל, כלומר. הרי שהיא כרוכה במושג האפשרות

אולם הוא סיבת כל , האל שהוא בפועל גמור אין בו תנועה, לפיכך. זה מן הכח אל הפועל הוא הוא התנועה

אפשרות המציאות 61.לתי המונע הראשוןוהוא המניע הב, ולפיכך הוא המניע הבלתי מונע, השינוי בעולם

. ומסתיימת בחומר ההיולי שהוא מונע אבל אינו מניע, הולכת ונחלשת ככל שהיא מתרחקת מן האל

אולם ההיולי עצמו אינו , האפשרות הגלומה בהיולי יוצאת מן הכוח אל הפועל על ידי קבלת הצורה, כלומר

.ואינו מוציא עוד שום דבר אחר אל הפועלכלומר אינו מעביר את כוחה של הצורה הלאה , מניע

והמונע הבלתי ) האל( המניע הבלתי מונע -המציאותהמנוגדים של קצוות העל שני , דברי אבן דאוד

: דומים להפליא לדברי גבירול הכותב,)החומר ההיולי (מניע

.93' עמ: שם 59אמונה של המאמר הראשון ב' ו ה' נות עוסק אבן דאוד בייחוד בפרקים ג בהסבר מושג התנועה כמציין סוגים שוני של השת 60

. 17-19' ועמ, 13-15' עמ, אמונה רמה: ראה. רמהיש לציין שאף . בדיון זה אבן דאוד מבסס את מעמדו של האל כמניע הבלתי מונע על ניתוח מושג התנועה. 19' עמ. שם 61

שהרי אינם משתנים והתנועה היא " מניעים בלתי מונעים"בכך שגם הם שלדעת אבן דאוד יש דמיון בין המלאכים לאל יש , לפיכך. מהות ומציאותבמלאכים יש בכל זאת כבר הרכבה מסוימת של , בניגוד לאל שהוא המניע הראשון, עם זאת ,שינוי

מאמר ,אמונה רמה, ראה לדוגמא. לראות בהם כבר חוליות נוספות בשרשרת ההיררכית שראשיתה באל וסופה בחומר ההיוליוהמניע אשר לא יתנועע , כמו שגשמי השמים מסודרים, אבל העצמים אשר לא יתנועעו רבים מסודרים" : 62' עמ, עיקר ד,ב

."כשנזכור סדר המציאות, באור בפרק אחר זהוהוא אחד אחדות גמורה כמו שנוסיף ל, בפרט

93

ע בלתי מני, והראשון במציאות הוא יוצר בלתי נוצר, מכיוון שכל המציאות מסודרת בצורת הפכים

62.נפעל ולא פועל מתנועע ולא מניע: יוצא שהאחרון במציאות צריך להיות בהפך ממנו, מתנועע

שהוא המניע , מתאר את המציאות כבעלת שתי קצוות שהראשון בהם הוא האל, כמו גבירול, אבן דאוד

. הבלתי מונע והאחרון בהם הוא החומר ההיולי שהוא מונע בלתי מניע

מגבירול את המבנה ההיררכי של המציאות הפניםהנטענים כאן ואבן דאוד אכןבאם כנים הדברים

נוכל להבין כעת את דבריו , וכי שניהם מזהים מבנה היררכי זה עם ניתוח מושג האפשרות, על פי גבירול

והביאוני כונת ספר מקור חיים בדבור מדוקדק נקי מהמותרות ובמופת : של אבן דאוד בראשית אמונה רמה

בחנה בין אפשרות ומציאות את עיקר המונת העולם ההיררכית הנשענת על ה אבן דאוד ראה בת.אמתי

ומעגן אותה מחדש על מה שהוא מקור חייםוהוא אכן מבסס בספרו את כוונת ספר , כוונתו של מקור חיים

תופש כהוכחות מופתיות הנשענות על עולם מושגים והוכחות הלקוחים מבית מדרשם של אבן סינא

, כעת גם ניתן להציע שהעובדה שאבן דאוד מסמן את גבירול באופן עקבי כמושא להתקפותיו. אלפרביו

וא לבסס מחדש את מה שהוא מבקש לעשות ה. אינה משמעותה שהוא מבקש לבטל את משנתו מעיקרה

הם במקום המושגים והטיעונים השגויים שב, על מושגים נכונים וטיעונים תקפים, של גבירולסולם היש

.השתמש גבירול במקור חיים

של וכך לקבל את ההיררכיה , מראבן דאוד לשחרר את מושג האפשרות ממושג החומבקש , בייחוד

בחנה מושגית ברורה בין החומר ה תוך שמירה על ,זאת. הנשענת על הריבוד הקיים במושג האפשרותהיש

ובין אפשרות המציאות , רותההיולי שהוא המצע של העולם הגופני שהוא גבולה התחתון של האפש

אימץ את שאבן דאוד טעם לכךהנראה ש . ב המציאותבכללה שמציינת את כל הנמצאים פרט לאל מחוי

מהעובדה שהוא נובעים, וכן החשיבות הרבה שייחס לכך ,סה על מושג האפשרותוסיב ותיאור סולם היש

וא מבקש ליישב את סוגיית מוצא בה את המפתח ליישוב בעיית מציאות הרע שהיא הפתח שדרכו ה

.הבחירה וההכרח

. אציג בקצרה את דיונו בסוגיית הרע ובעקבותיה הדיון בשאלת האפשר וההכרח,נקודה זו תרלהבה

רואה בדברים הללו של אבן דאוד הד לדיונו של אריסטו בחלקי טייןפונ, אמנם. 31' עמ, פסקה י,' שער ב,םמקור חיי: ראה 62לעניות ) 428-429' עמVIII.5 256 b 20, ,פיסיקה, אריסטו:והשווה. (36' עמ: הגנה. פונטיין: ראה. בפיסיקה, התנועה

עם זאת הקרבה , ירולאף שבסופו של חשבון סביר שהדיון האריסטוטלי בתנועה הוא המקור הן של אבן דאוד והן של גב, דעתיהרי שאצל , משום שבעוד שבדיונו אריסטו מבקש להוכיח את קיומו של מניע בלתי מונע, של אבן דאוד לגבירול גדולה יותר

גבירול ואבן דאוד הדגיש הוא על המבנה ההיררכי של המציאות שבראשה האל המניע הבלתי מונע ובקצה התחתון שלה ההיולי .כחומר המונע ואינו מניע

94

כמקור הרע בעולםמבנה ההיררכי של המציאותה. 7.ה

עם זאת להבהרת החשיבות , לא כאן המקום לפתח את מלא המהלך הרעיוני של אבן דאוד, אמנם

אנסה להראות את האופן שבו משמשת אותו תמונת העולם , ונת העולם ההיררכית במשנתושל תמ

63. בעולם ויישוב המתח בין הבחירה והשגחת האל ההיררכית לטובת הסבר מציאות הרע

הוא . נקודת המוצא של אבן דאוד לדיון בשאלת הרע היא שלא יתכן שמקורו של הרע הוא באל

: ים דתיטעמיםוהן מ ים פילוסופיטעמים הן משולל זאת

לא אצל השכל ולא במה שייחיבו כתובי , שאי אפשר בשום פנים ולא בשום עניין, ונאמר עתה

שיצא – היודעים בפירוש הכתובים התוריים –ולא במה שהאמינוהו נכבדי אומתנו , תורתנו

64.לא רע ולא חסרון בשום פנים' וית' מהאל ית

וכן סותר את פשטי הכתובים ואת מסורת הפרשנות , ד את השכלנוג, קובע אבן דאוד, ייחוס הרע לאל

כעת הוא קובע כי לא ניתן . כפי שראינו אבן דאוד ביסס את מעמדו של האל כסיבת המציאות. היהודית

השכל יכחיש התקבץ שני הפכים "היות שהטוב והרע הם הפכים ו. לייחס לאל את הרע ואת הטוב גם יחד

סים לאל את שניהם מתחייב לייחס לאל תכונות שונות אשר חלקן הן מקור הרי שאם מייח65".בנושא אחד

הרי יש להסיק , במידה שמייחסים לאל את הרעות והטובות, כלומר. הרע בעולם וחלקן מקור הטוב בעולם

שהרי האל במטפיסיקה של אבן דאוד הוא מחויב המציאות , וזה כמובן בלתי אפשרי, מכך שהוא מורכב

ושוב , שהרי אם יש הרכבה יש לו סיבות קודמות לו המרכיבות אותו(ום הרכבה שבו בהכרח אין ש

בהתחשב בכך שהעולם בכללו הוא טוב והאל בסופו של חשבון הוא ). המורכב אינו הסיבה הראשונה

ולכאורה אין במציאות מקום לרע , בהכרח יש לשלול את מקורו של הרע מן האל, מקור המציאות כולה

? ניתן להסביר בכל זאת את נוכחותו הממשית של הרע בעולםכיצד אם כן. כלל

כפי שראינו יש הבדלי 66.התשובה לכך טמונה לדעת אבן דאוד בטבעה ההיררכי של המציאות

. למה שבתחתית ההיררכיה, דרגה בין מידת היציאה אל הפועל של מה שבראש ההיררכיה של האפשרות

הם בפועל גמור ואין אצלם הפרש בין כוחנותם לבין , יהבעוד שהאל והמלאכים הנמצאים במעלה ההיררכ

.261-269 ,תפיסת הרע, ערן: על נושא זה ראה 63 .93' עמ: אמונה רמה 64 .שם 65אבן סינא מסביר את . חורג אבן דאוד ממשנתו של אבן סינא, פונטיין מעירה שבהסבר הרע כנובע מן ההיררכיה הקיומית 66

יר את הרע בעולם בסדר אבן דאוד לעומת זאת מסב. ההכרחי במציאותהסדרקיומו של הרע בכך שהוא תוצר לוואי של הסטייה הזו ממשנת אבן סינא היא שמאפשרת לו בהמשך להתיר את המתח בין חופש הבחירה וההכרח . של המציאותההיררכי . 199-200' עמ, הגנה על היהדות, פונטיין: ראה. הסיבתי

95

לבין , הרי שבתחתית ההיררכיה נמצא החומר ההיולי שבו יש פער בין היותו כוחנותו, מידת היותם בפועל

:באופן כללי ניתן לומר שהפער הזה הוא מקורו של הרע בעולם. מידת יציאתו אל הפועל

כי ליסודות חומר , מנו ובמה שחובר מן היסודותכי הרע והחסרון אמנם ימצא הדבר המועט מ

ואם יעיק מעיק , ותכונה מה, לא ישפע על דבר מהם שלמותו אלא על מזג מה, משותף מתפעל

.לא יהיה שפע זאת הצורה או כוחותיה על השלמות, מחוץ מהגיע זה המזג

יכולה לצאת מן בישים הארציים המורכבים מארבעת היסודות יש חומר שהוא כוחנות שאינה, כלומר

ובכך שלא תהיה , הקשורים באופן מיזוג היסודות, הכוח אל הפועל באופן מלא אלא בתנאים מסוימים

אם התנאים הללו לא מתמלאים הרי שגם כוחנות זו לא . הפרעה חיצונית ליציאת אפשרות זו אל הפועל

, זר גרעינים על הארץלהדגמת רעיון זה מביא אבן דאוד משל לאדם המפ. תצא אל הפועל באופן מלא

ובכך שלא יהיו הפרעות , השאלה אם יצמחו או לא ובאיזה טיב יצמחו תלויה בטיב הרכב היסודות בארץ

, כל הרע שבעולם אם כן נובע ממוגבלות האפשרות הטמונה בחומר. שימנעו מן החיטה לצמוח, חיצוניות

משום , ת באופן שלם אל הפועללא תמיד הכוחנות שבחומר יוצא. הנמצא בתחתית ההיררכיה הקיומית

או שישנה איזו , ליציאתה השלמה אל הפועל) המזג המתאים(שלעיתים אינם מצויים התנאים המתאימים

. הפרעה חיצונית המונעת ממנה לצאת אל הפועל

כלפי המחשבה כאילו יכול . הוא הכרחי לקיומו, קובע אבן דאוד, הסדר ההיררכי הזה של העולם

:טוען אבן דאוד , וכל הדברים יהיו בתכלית השלמות, בעולם שבו לא תהיה היררכיהלהיות סידור אחר

ולו בחר היותר . אומר שקר, וכי הבורא היה לו לבחור היותר נאות, והאומר שכן היה ראוי להיות

והאנשים , והבעלי חיים כלם אנשים, יחוייב שיהיו הצמחים כלם בעלי חיים, נאות מכל הדברים

ולא יחסרו מדרגות , ולא יהיה במציאות סדור, ומשה כיתר נכבד שבמלאכים, ה"נו עכלם כמשה רבי

, ולא יהיה במציאות נמצאים אלא על דרך אחד, הדברים כל מה שיתרחקו מן ההתחלה הראשונה

אשר מדרכו ' וית' ויהיה שלמות הראשון ית, ויפסק המציאות לחוזק שלמותו כדבר הנקטף באבו

ויהיה שלמותו , וימנע מעשות ככה, יעזוב דרכו, לקבל ההשפעה מהלהשפיע על כל מה שאפשר

איננו מועט ' כי חסד האל ית, והאומר זה מתנשא לשפוט כרצונו. מגיע אליו לבד ואל נמצאים מעטים

67.והיו המדרגות רבות מאד, כי אם רב מאד, מגיע אל נמצאים מועטים

.94-95' עמ,אמונה רמה 67

96

שכל הריבוי בעולם נובע מהסידור ההיררכי של משום . עולם ללא היררכיה אינו יכול להתקיים, כלומר

לו כל הדברים העולם היו מושלמים ולא היה פער בין מה שבכח ומה שבפועל הרי שכוחניות . המציאות

המציאות , כלומר. ולא היה פער בין המלאכים למציאת הגשמית, החומר הייתה באה לידי ביטוי מקסימלי

והשפע האלוהי שהוא מקור המציאות , ראשית ההאצלההייתה כביכול מתכווצת למצב בראשיתי של

שממנה נובע תהליך , ובכך יש פגיעה בשלמות האלוהית. לא היה לידי ביטוי מלא, על הריבוי שבה, כולה

אם כן המבנה ההיררכי של המציאות הוא הכרחי לקיומו של העולם שהוא הטוב בעולמות . ההאצלה

. שפע האלהיבכך שהוא מביא למקסימום את ה, האפשריים

והמחיר הוא הכרח קיומו של מה , כפי שראינו למבנה ההיררכי של המציאות יש מחיר, עם זאת

אולם הוא אינו , אבן דאוד סבור שבחשבון כולל הרע משרת את הטוב הכללי. שאנו רואים כרע בעולם

ם הם אבן דאוד מסביר שכלל הדברים הנחשבים כרעי. מבטל לחלוטין את קיומו של הרע בפרטים

, ל הדברים הנתפשים כרעים על פי אבן דאוד כל68.חסרונות הנובעים מהסדר ההיררכי התקין של העולם

:שייכים לאחד משני סוגים אלו, הנובעים מסידור העולם

, אולם. וכך אולי אנו אכן חשים אותם על בשרינו, ישנם דברים אשר נתפשים בעינינו כרעים. א

אנשים שטבעם גס , לדוגמא. ים לקיומו התקין של העולם בכללוהם למעשה טובים משום שהם נדרש

אנו עשויים לראות בכך רע אולם ללא אנשים כאלו שיעסקו . ואינם מוכשרים להגיע לשלמות שכלית

69.בעבודות מעשיות שדורשות טבע כשלהם לא היה קיום לעולם

אולם הם , בכללוסוג נוסף של מקרים רעים הם כאלה שלכשעצמם אין בהם תועלת לעולם. ב

רוח המטביעה ספינה , כך לדוגמא. נובעים מן החוקיות הקיימת בעולם הנדרשת לקיום העולם בכללו

. הרוח וטבעה הם הכרחיים לקיום העולם, אולם. לראות בכך מקרה רע,אנו עשויים. מלאה אנשים

נה אין להתייחס כמעשה אם כן לפגיעת הרוח בספי. לחוקיות זו יש מחיר בכך שלעיתים היא עשויה לפגוע

חסרון העדרי אנו מכנים . חסרון חיובי. וב. חסרון העדרי. א: תבמציאו, )פגמים(אבן דאוד מונה שני סוגי חסרונות , למעשה 68

במידה ואנחנו . אנו רוצים ומצפים להיות עשירים,למשל. רע מצב שבו אנחנו מצפים להתגשמות של משהו והוא אינו קורההעושר הוא מצבו . אליזה הוא לכל היותר רע פסיכולוגי בלבד ולא רי, רע זה אינו רע באמת, אולם. עניים אנו רואים בכך רע

רוב מה . אין סיבה לחשוב שמבחינה סיבתית מגיע לנו העושר. שבו יש לאדם ממון רב ואילו העוני הוא העדרו של הממון הזהאת מקורו של החסרון ההעדרי לא ניתן כמובן לייחס לאל שהרי הוא . יםישאנו מכנים רע שייך לפי אבן דאוד לחסרונות ההעדר

עם זאת יש מצבים שנראה שלפי . ממשי אך ורק הצפייה הלא מבוססת שלנו שגורמת לנו לראות בכך רעזו, כלל אינו קייםהיות . למשל אדם שנולד ללא יכולת שכלית. א לא מתממשוהיינו מצפים למצב שאנו רואים אותו כחיובי וההסדר הטבעי

לא לראות באל מקור לחסרון שנמנע מאדם קשה ש, מי שחסר יכולת כזו בכלל, שאדם שלם נתפש כאדם בעל שלמות שכליתמשום שכיוון שבאופן טבעי האדם הוא בעל יכולת שכלית הרי שכביכול . למעשה אנו רואים בכך חסרון חיובי ולא העדרי. זה

ההסבר על מקור . ולכן ניתן לטעון שזהו חסרון חיובי ולא העדרי, זו מלקבל אותהתנראה שהאל בפועל מנע ממי שחסר יכולבטבע החומר ותלות יציאתו אל הפועל במזג היסודות ובאי הפרעה חיצונית בא להרחיק מן האל גם את מקורו של הרע הרע

. סוג זה של הרע הוא מוקד דיונו של אבן דאוד בשאלת הרע. שהוא חסרון חיובי .95עמוד : שם 69

97

וקצה , קצה יותר חשוב"הנובעת מהסידור הכללי של העולם שיש בו בהכרח , אלא כתופעה טבעית, רע

האנשים הנמצאים בספינה הם פגיעים מכוח טבעו של החומר שרק בתנאים ". יותר פחות ואמצעיים

מת לטביעת האנשים מפרה וברגע שהרוח הגור, שהוא החיים האנושיים, מסוימים יכול לקבל את השלמות

את התנאים האידיאליים הללו הרי שהשלמות זו אינה מגיעה עוד אל חומרם של האנשים שהיו על

70.הספינה

ובאמת מבנה זה בכללו הוא , אבן דאוד רואה באל את מקור המבנה ההיררכי של העולם, לסיכום

עם . ים שניתן לתאר אותם כרעיםאולם ממבנה זה בהכרח נובעים גם דבר, טוב ונדרש לקיומו של העולם

אבן דאוד מרחיק את הרע מן האל בכך שהוא סבור שהרע שבמציאות אינו נובע סיבתית באופן , זאת

מחייב ליצור את טובו של האל,כלומר. אלא דווקא מגבול הסיבתיות האלוהית, פוזיטיבי מן האל

תחתון של האפשרות שעליה פועלת החומר הוא גבולה ה. ההיררכיה שמאפשרת את קיום הריבוי בעולם

הרע אם כן באופן עמוק אינו . ולפיכך השפעתה עליו מוגבלת וזהו מקור הרע בעולם, המערכת הסיבתית

, אלא להפך הוא נובע דווקא מחולשתה של השלשלת הסיבתית המגיעה אל החומר, נובע סיבתית מן האל

.והמוציאה אותו מן הכוח אל הפועל

חופש הבחירה ותפקידם של ציווי התורה, הרע האנושי. 8. ה

אינו אלא פתיחה לדיונו של אבן דאוד בשאלת הרע , הדיון בשאלת מקורו של הרע בעולם

מצד היותו בעל חומר , מידת מימוש הפוטנציאל הטמון באדם כמו בכלל הישים הגופניים תלויה. שבאדם

. יבים את גופובטיבו של מזג של היסודות המרכ, )כמו כל הנמצאים בעלי הגוף(

במציאות מחייבת שיהיו הבדלים במזג היסודות בין העצמים שונים וכך גם השוררתררכיה ההי

: אם כן חלק מן הרע שבטבע בכלל איפאונמבחינה זו הרע האנושי ה, בין בני האדם

יותר קר מן ויהיה הלב, ולפעמים יהיה במזג מן השכבת זרע או מן הרחם או שניהם מיעוט חמימות

ולא , ולא יראה הנאה נאה, ואינו חושש לשום דבר, ויהיה ממנו איש בער ופתי אין ידיעה לו, שוויה

71.והוא להוט אחר תאותיו להיטת היענים, המגונה מגונה

.שם 70 .שם 71

98

. משתנה בין אדם לאדם ומשנה את הרכב הליחות בגופו, המתרחש בשעת יצירת הוולד, הרכב היסודות

והוא שגורם לתכונות אופי המולדות המשתנות של , בני אדם שוניםזהו המקור להבדלים בין אופיים של

ולפיכך , אדם שתכונותיו פגומות והוא בעל תאווה אין זה אלא בשל הרכב מזגו שאינו מושלם. בני האדם

, האדם יוצא מכלל הטבע בכך שהוא, אולם .תכונתו האנושית אינה יוצאת מן הכח אל הפועל בשלמות

:מצוות התורה, לדעת אבן דאוד, ולתכלית זו נועדו, מסוגל לשפר את מזגו,בניגוד ליצורים אחרים

, אנשים נקיים מכל וכל מאלה המדות, כדי לנגד אלה המדות המגונות', וית' וכבר העמיד האל ית

72.הביאו על הנגועים בהם מצוות האל ואזהרתו

והתורה נותנת , ו אל הפועללאדם יש מזג שטעון שיפור על מנת להוציא את מלוא הפוטנציאל הגלום ב

אלו שני נתוני היסוד שעמם אבן דאוד ניגש ליישב את שאלת הבחירה . לאדם את הכלים לעשות זאת

. וההכרח

מתוך ). הדתי(ם עקרון הבחירה ע) הפילוסופי( הדטרמיניזם הסיבתי שני נתונים אלו מעמתים את

ולתת , ד ניתן לדרוש ממנו לתקן את טבעוכיצ, באם האדם הוא חלק מהמערכת הסיבתית, כך עולה השאלה

? לו שכר על תיקון זה

טוען אבן דאוד שבתוך המערכת הסיבתית ישנו בהכרח , על מנת ליישב את הסיבתיות עם הבחירה

האתגר שבפניו ניצב אבן דאוד הוא אם כן להראות כי בתוך . מרחב פתוח לאפשרות הכרעה אנושית

, מגייס לעזרתו אבן דאוד שוב את התפישה ההיררכית, כאן. כזההמערכת הסיבתית יש אכן מרחב פתוח

. שאותה עמל לבסס אותה לאורך ספרו

בראשית הפרק העוסק ברע ובבחירה החופשית אבן דאוד עומד על כך שידיעת האל קשורה קשר

כסיבה (וכי יש קשר הדוק בין הקרבה הסיבתית של המציאות לאל , הדוק בהיררכיה של המציאות

המציאות הארצית שהיא בקצה התחתון של , לפיכך. לבין מידת שלמותה של המציאות, )ראשונה

בהתאם לכך מסביר אבן דאוד שידיעת האל את . וככזו האל יודע אותה, השלשלת הסיבתית היא פגומה

אינו דומה מי שאינו יודע אם אירוע מסוים . הדברים האפשריים כפתוחים לשינוי אינה פגם בידיעתו

לאל שידיעתו היא המכוננת את השלשלת , אף שבפועל הוא הכרחי, הוא מבחינת ידיעתו אפשריהתרחש ו

הרי , ולכן אם יש בתוכה מרחב אפשרי פתוח, ידיעת האל היא המכוננת את השלשלת הסיבתית. הסיבתית

:יכולה באמת להיחשב ידיעה) כלקויות(שידיעתו כאפשרי

.96' עמ:שם 72

99

וברא אותו דבר סובל משני , שמו אפשר' ל יתאשר הוא אפשר מפני שהא, אמנם האפשר השני

שידעהו ' הנה כמו זה אין להרחיק מהאל ית, איך שהזדמן, אם זה ואם זה, תארים ההפכיים

73.אפשרי

אבן דאוד קובע כאן שאכן יש במציאות דברים שהם אפשריים לא רק משום שאין ידוע לנו מה יתהווה

, לפיכך. הם פתוחים לאפשרויות שונות של התהוות, כלומר. אלא שהם אפשריים בהגדרה, מהם בעתיד

על מנת להבהיר . ולא פרטית) כפתוחים לטווח אפשרויות מסוים(ידיעת האל אותם היא ידיעה עקרונית

אבן דאוד מחלק את הסיבות , כיצד יתכן שהשלשלת הסיבתית כוללת בתוכה דברים שהם אפשריים

74:לארבעה סוגים

סיבות אלו מכנה אבן . המגדירות את גבולות המציאות ואת יעדה אלו סיבות-סיבות אלוהיות. א

מסיבות אלו נובע שיש דברים שהם הכרחיים מבחינה . בכוונה ראשונה) מן האל(דאוד כסיבות שהם ממנו

. לוגית ויש דברים שהם נמנעים לוגית

עד אולם זו לא כי, סיבות אלו מבטאות גם כן חוקיות הכרחית בעולם-סיבות טבעיות. ב

סיבות אלו אמנם אינן הכרחיות מבחינה לוגית . אלא היא חלק מהמבנה היציב ההכרחי שלה, המציאות

. אולם הן מהוות את חוקי הטבע התקפים

. האנושית, יש עוד שתיים המסבירות את חופש של הבחירה, בנוסף לשתי קבוצות אלו של סיבות

אולם כיוון שאינן מהותיות , ות הטבעית גם אלו סיבות הנובעות מן החוקי-סיבות מקריות. ג

על כל ) סיבות טבעיות(כך אדם אינו יכול להימלט מהיותו יצור ביולוגי . ניתן לאדם להימלט מהן, לטבע

). סיבות מקריות(כנס למצב סכנה באופן שהוא עלול להיפגע יאולם יכול להימנע מלה, הכרוך בכך

פותחת פתח , ועלות על האדם הוא יכול להימנע מהןשאף שהן טבעיות ופ, התפיסה שיש סיבות מקריות

. להבנת הפער בין האדם לעולם הטבעי

יכולת . ויכולת זו היא שמוציאה אותו מן הטבע, האדם הוא בעל יכולת בחירה- סיבות בחיריות. ד

על ידי הבחירה הנתונה לאדם הוא יכול להחליט . זו היא עצמה חלק ממערכת הסיבתית השולטת בעולם

.ובכך בחירתו היא חלק מן הסיבות הפועלות במציאות, ן אקטיבי לעשות מעשה מסויםבאופ

. 96' עמ: שם73 .242' עמ,מאמונה תמה ,ערן: ראה. קה זו הוא בספר הכוזרי מקורה של חלוערן מציינת כי. 97' עמ: שם 74

100

ונובעות לדעת אבן דאוד מן המבנה , כל ארבעת הסיבות הללו הן חלק מהמערך הסיבתי של היש כולו

עומדת אינה , העובדה שיש אפשרויות הפתוחות למקרים ולבחירת האדם, לפיכך. ההיררכי של המציאות

, העובדה שבתוך מגבלות הסיבתיות האלוהית והטבעית בעולם. מבנה הסיבתי אלא חלק ממנובסתירה ל

: התורהיהיא הבסיס לכל ציווי, יש לאדם אפשרות לפעול באמצעות הבחירה

ולא ייעדו שכר ולא , לא באו הנביאים, ולולא זה, וגם כן עוד בעשיית המצווה ובעבירה הבחירה

75.טובות והברכותוהתורה צוותה דרכי ה, עונש

והיא , העובדה שיכולת הבחירה האנושית מעוגנת בתוך החוקיות הסיבתית היא הבסיס לציווי התורה

. המאפשרת את הציפייה מהאדם לבחור בטוב ובהתאם לכך לקבל את הגמול או העונש

של ספרו כפי שהיא מתוארת בכך למעשה הושגה מבחינת אבן דאוד המטרה הרעיונית העיקרית

: בשאלת התלמיד שעוררה אותו לכתוב את הספראמונה רמהקדמת בה

וזכרת לי הרבה שיש לך בכל אחת , שאלת לי ירוממך האל זה שנים על דרוש ההכרח והבחירה

אם כן איך , מכריחו עליהן' וזה שהעברות שיעבור עליהן האדם אם האל ית, משתי אלה הקצוות

וגם כן אם הן ? ועוד איך ישלח נביאיו לצוות עליהן?או איך יזהיר עליהן בדתות? יענישהו עליהן

הנה איך יעבור שיהיה , ויזהיר מהם אם ירצה, יעבור אותם אם ירצה, מסורות אל האדם

76?ממשלת עליו' במציאות דבר אין לאל יתב

כיצד : אלא שאלה קריטית לחיים הדתיים, השאלה ששואל התלמיד אינה שאלה פילוסופית עיונית בלבד

הרי השליטה האלוהית המוחלטת ? ל נתון לממשלת האלואם הכ, ש בתורה מצוות ואיסוריםיתכן שי

? ובכך מוסרת האחריות מן האדם למעשיו, בעולם אינה מאפשרת מקום לבחירה החופשית של האדם

אבן דאוד משרטט לאורך ספרו תמונת עולם היררכית שבה שליטת האל , שאלת התלמידבתשובה ל

במורד תהליך . שבאופן אינהרנטי יש בו חלוקה לאפשרות ומציאות, תהליך ההאצלהבעולם היא באמצעות

, הנובע מן המבנה ההיררכי של המציאות, הפער הזה. ההאצלה נוצר פער בין האפשרות למידת מימושה

יחד עם זאת פער זה משמעו . הכרחי משום שהוא המאפשר את יציאת הריבוי בעולם מן האל האחד

מצד שני היא , היחלשות זו מובילה מצד אחד לפגמים במציאות. שלת הסיבתיתהיחלשותה של השל

.97' עמ,אמונה רמה 75 . 1' עמ,אמונה רמה 76

101

האדם מסוגל באמצעות בחירתו להשפיע על מידת התממשות . מאפשרת את יכולת הבחירה האנושית

. ומצוות הדת נועדו לתת לאדם את הכלים לממש את יכולתו באופן מקסימלי, האפשרות הטמונה בו

, זאת. אבן דאוד להעמיד במוקד ספרו את סוגיה ההכרח והבחירהבכך מתבררת גם בחירתו של

. משום שהוא מבקש לעגן את מקומם של מצוות הדת בתוך תמונת העולם הסיבתית של הפילוסופיה

למרות , "פילוסופיה מעשית"עובדה זו עשויה לספק את ההסבר לכך שאבן דאוד מגדיר את ספרו

77.אלות מתחום הפילוסופיה העיונית דווקאשמבחינה כמותית רובו של הספר עוסק בש

היבטים טרמינולוגיים ותרגומיים- בין אמונה רמה למקור חיים. 9.ה

בביקורתו כנגד מושג החומר הגבירולי מבחין אבן דאוד בין מושג החומר שאותו הוא תופש

ות שהוא רחב ובין מושג האפשר, כמצע פאסיבי המוכן לקבלת הצורה הגשמית, במושגים אריסטוטליים

הרבה יותר וכולל את כל מה שסיבתו חיצונית לו כלומר את כל טווח העצמים שבין האל מחויב המציאות

אבן דאוד סבור שגבירול אינו מבחין באופן ברור בין מושג האפשרות ובין . שסיבתו בו עצמו ובין הנמנע

קעקע את מושג החומר הגבירולי לבקשוב. ולפיכך מייחס למלאכים מורכבות מחומר וצורה, מושג החומר

לחומר מציאות בפועל ת בוחסילהבנתו מיר שא מקור חייםבתוקף אבן דאוד בחריפות את תאור החומר

. אבן דאוד את שורש עיוותו של גבירולובכך רואה . בפני עצמו ונוכחות בכל נמצא

, ביחס לציון החומרבהקשר זה מעניין לעמוד על ההבדלים הטרמינולוגיים בין אבן דאוד לגבירול

כאשר אבן דאוד מבקש לבקר את מושג החומר . אמונה רמההבדלים המתגלים לעינינו גם דרך תרגומי

ציטוט זה והתייחסות אבן דאוד . מקור חייםכפי שראינו את תאור החומר הראשון מ הגבירולי הוא מצטט

שהביטוי העברי המופיע בציטוט םמשו, זאת. אליו מבליט את הפער הטרמינולוגי בין אבן דאוד לגבירול

מצד היותה בדת מקובלת , אמנם נושא העיון הזה הנה מבואר שהוא פילוסופיא מעשית: "4' עמ. דברי אבן דאוד שם: ראה 77

ניתן להסביר גם את העובדה שלמרות שיישוב סוגיית הבחירה וההכרח מסתיים בכך ."ובפילוספיא האמיתית מבוארת במופת .אבן דאוד הוסיף לספרו שער שלישי העוסק אך ורק בתפקידם המוסרי והפוליטי של המצוות, בחלק שני של אמונה רמה

): 98' עמ. שם(בהתאם לכך הוא מתאר את המאמר השלישי בכותרתו והחוקים , מוסיםיוהנ, וההנהגות, והוא דבור כללי במדות, והוא פרק אחד. ברפואה הנפשית-המאמר השלישי

. ואופני רפואתם, ומשלים בחליים הנפשיים, ותוספות באורים, והתפלות, והתחנותוזה ישלם בתקון המדות , בזה הפרק נבאר שתכלית מה שיגיע אליו בפילוסופיא המעשית הוא הגעת ההצלחה

ונבאר שזה נמצא בתורתנו על הדרך היותר שלם , והנימוסים המדיניים שלישית, והנהגת הבית שנית, ראשונה .שאפשר

, לאחר שאבן דאוד הראה שהעובדה שהאדם אינו מממש את היכולה שטמונה בו נובעת מטיבה ההיררכי של המציאות, כלומרלישי להראות כיצד התורה בא אבן דאוד בשער הש. ולאחר שהראה שיש לאדם יכולת מסוימת לתקן זאת באמצעות בחירתו

. נותנת לאדם את הכלים לתקן באמת את נפשו

102

79, ענצר ללא ספקי אבן לביא כיסוד היה" המונח המתורגם כאן ע78," כולליסוד"בתרגום אבן לביא הוא

ובעקבותיהם בתרגום המודרני לאנגלית של 80, גם בתרגום מוטוטבמונח יסודולפיכך הוא מתורגם

וד מתייחס לדברי גבירול הוא משתמש כאשר אבן דא, אולםelement .81סמואלסון הוא מתורגם כ

82.היולי- ואצל מוטוט ,חומר-י אבן לביא "במונח שונה המתורגם ע

אבן דאוד מבקר את תפיסתו של גבירול את החומר הראשון כמושג רחב הכולל את , כפי שראינו

סיבה ה. אינו אלא מצעה של המציאות הגופנית בלבד, וסובר שהחומר הראשון, אפשרות המציאות בכללה

לביקורתו על גבירול היא שהוא מבקש להבחין באופן ברור בין המונחים חומר וצורה למונחים אפשרות

. בין אבן דאוד לגבירול משתקף גם בטרמינולוגיה שלהםבהבנת מושג החומר הפער , אם כן. ומציאות

וא מבחין וה, את החומר הראשון ובתאר, רגם בעברית כיסודוהמת, במונח ענצרגבירול משתמש

את החומר ) כשם עצם( ובין המונח היולי המציין -כמונח המציין את כל תחום המהויות האפשריות-בינו

משתמש במונח ,כפי שראינו, אבן דאוד, לעומת זאת .כאפשרות השינוי שהוא המשמש מצע לגשמות

וא כלל אינו מקבל מושג למעשה ה. לי לציון החומר הראשון ואינו מבחין בין מונח זה לבין המונח ענצרהיו

לעומת גבירול שהבחין בין שני מושגים של . של חומר ראשון שאינו אפשרות השינוי ואינו מצע לגשמות

הוא מבחין בין מושג האפשרות ובין - החומר כאפשרות המציאות בכלל והחומר כאפשרות השינוי-חומר

מושג החומר אצל כנגד ביקורתואוד בלמוטיבציה של אבן דהמפתח פער זה את לראות ב יש.מושג החומר

)היולי (ובין החומר, בחינת אפשרות המציאות בכללה) ענצר(בעוד שגבירול הבחין בין החומר . גבירול

בשני המונחים מונחים סינונימייםהרי שאבן דאוד ראה , מצע פסיבי לגשמותאפשרות השינוי ובחינת

ובביקורתו כנגד גבירול . סיבי של הגשמותמצע הפ החומר כאפשרות השינוי שהוא הלביטוי המתאימים

.הוא מבקש להבחין בין מושג החומר בכלל ובין מושג האפשרות

אם יהיה לדברים כולם , אמר במאמר הראשון ממקור החיים, וכאשר רצה גבירול לרשום אותו: 11' עמ ,אמונה רמה: ראה 78

אסכולת המתרגמים , טייכר: ראה. וכבר הבחין בכך טייכר, 226' עמ, 6פסקה , מאמר א,ליקוטים:והשווה..." יסוד כוללכי , בצטטם את גבירול, טייכר מבקש להוכיח מהעובדה שאצל פלקירה ואצל אבן דאוד מופיע המונח יסוד.436' עמ, העבריים

דבריו שם אינם משכנעים ואינם נובעים מן ההשוואה , לדעתי. מקור חייםהיה לפני פלקירה ואבן דאוד תרגום עברי קדום של והעובדה שכביכול גם אבן דאוד , את המונח היולי טייכר נובעת מכך שהוא סבר שהמונח יסוד מתרגם טעותו של. בין הטכסטים

, האמת היא. מעוררת את הרושם שאותו תרגום עמד לפניהם, וגם פלקירה השתמשו בתרגום יסוד כתרגום נדיר למילה היוליגם . מתורגם על ידי רבים מהמתרגמים כיסודמונח ה, שלפני שניהם עמד הטכסט הערבי שבו הופיע המונח ענצר, כמובן

.אינן משכנעות ואין כאן המקום להאריך בכך, מקור חייםלקיומו של תרגום עברי קדום ל, טענותיו האחרות של טייכר .לעבודה זו' וכן נספח א, 46 'ראה לעיל עמ 79אמר , לפי שנתן עצמו אבן גבירול להגבילו " : 68' עמ,נספח א, מקורותיו הפילוסופיים ,ערן: ראהאמונה נשאה לנוסח 80

עומד בעצמו אחרי , יתחייב לו מן הסגולות שיהיה מצוי, אם היו לדברים כולם יסוד כללי, במאמרו הראשון מן המקור ".העצמיות

ראה . די המונחים בין גבירול לאבן דאויש לציין שסמואלסון הבחין בהבדל. 62' עמ, תרגום אנגלי לאמונה רמה, סמואלסון 81 .59' עמ,שם

". והנה טעה ששה טעויות בפתיחת דבריו כי ההיולי הראשון אינו נמצא: "68' עמ,נספח א, מקורותיו הפילוסופיים. ערן 82

103

מקור " בתרגום הלטיני של materiaוהמונח " אמונה רמה"תפיסת החומר של אבן דאוד ב. 10.ה

"חיים

במאה השתים אולם הוא תורגם לשפה הלטינית, לא נשמר, מקור חייםהמקור הערבי של , כידוע

שניים מן המתרגמים שפעלו במסגרת קבוצת - עשרה על ידי דומיניקוס גונדיסלינוס ויוהאנס היספאנוס

חלק מתרגומיו של גונדיסלינוס נעשו בשיתוף פעולה עם אדם בשם 83.המתרגמים שפעלה אז בטולדו

נוס תרגם מוולגארית תרגם את הספר מן השפה הערבית לשפה הוולגארית וגונדיסלי' אבנדאות. 'אבדנאות

, אמונה רמהזה אינו אלא אברהם אבן דאוד מחבר ' אלוורני שיערה שאבנדאות'מריה תרזה ד. לללטינית

מקור חיים שותפו של גונדיסלינוס לתרגום היספאנוסכי הוא הוא יוהאנסאף העלתה את האפשרות ו

דומה שבכך יש הסבר 85.לינוס רבים מחוקרי אבן דאוד וגונדיסבאפשרות זאת זו תומכים 84.ללטינית

, יתר מאשר לכל ספר אחרמקור חיים חלקי לפחות לעובדה שאבן דאוד מתייחס באופן נרחב ומפורש ל

.אבן דאוד הושפע מתפיסת ההיררכיה הקיומית של גבירול לפיה בעבודה זווצעההקריאה שוכן ל

מקור חייםם ורגתהיה שותף לאבן דאוד מבקרה של תפישת החומר הגבירולית ש ותהאפשר

המפתיעה שקיימת זיקה בין הביקורת של אבן דאוד על מושג החומר האפשרותללטינית מעלה את

וכן העובדה שככל הנראה אבן דאוד לא הבחין בין משמעות המונח ענצר למונח אמונה רמה הגבירולי ב

כעת . materiaא ובין העובדה שהמונח שבו משתמש התרגום הלטיני לציון החומר הראשון הו, היולי

המונח אתהאם הוא תרגם, מקור חייםבמידה שאבן דאוד אכן היה אחד המתרגמים של , עולה השאלה

בהתאם פירש מונח זהאמונה רמה וב, וזאת בהתאם למסורת תרגום מקובלת בתום לב materiaענצר כ

שנת גבירול לבין או שמא אבן דאוד עצמו היה מודע לפער זה בין מ,לתפישת החומר האריסטוטלית

הוא ניסה בכוונת מכוון לתקן את המונח materia- תפישת החומר האריסטוטלית ובתרגמו את ענצר כ

?חומר שלוההגבירולי בהתאם לתפישת

. 24' עמ,ג"הפילוסופיה של רשב, שלנגר: ראה לדוגמא 83ערן מצינת שם שחלק מן החוקרים , נםאמ. 2הערה , 36-37' עמ,מקורותיו הפילוסופיים ,ערן, וראה. 'אבנדאות, דאלורני 84

אינם מזהים אותו עם מתרגם ,עם אברהם אבן דאוד' אבנדאותהמקבלים את קביעתה של דאלוורני שיש לזהות את המתרגם .מקור חיים

יר ערן מציינת כי עם עמדה זו נוטה להסכים גם גרשון כהן שההד. 1 הערה ,301' וכן עמ. 14' עמ, מאמונה תמה,ערן: ראה 85 ,פינס: וכן. 3הערה , 219' עמ, קטעים,פינס: ראה. עמדה זו תומך גם פינסב. של אבן דאודספר הקבלהותרגם לאנגלית את

ון לומקיש שתרגם וההדיר את ספרו של 'גם ג . 262-263' עמ,הגנה ,וכן ראה פונטיין. 260-261' עמ ,בין מחשבת .10-11' עמ, תהלוכת העולם, לומקיש:ראה. בעמדה זותומך The Procession of The Worldגונדיסלינוס

104

בלטינית היה תרגום מקובל materia כבר הראיתי בעבודה זו כי תרגום המונח ענצר כחומר או

תרגום זה מקובל גם וכי , בכך שתרגם ענצר כחומר דשהעובדה שאבן דאוד לא חי, לפיכך86.ואפשרי

תומכת באפשרות שאבן דאוד תרגם את גבירול בהתאם למסורת , בתרגומים אחרים ללטינית ולעברית

יתכן שדווקא מסורת תרגום זו היא שהביאה אותו למסקנה שגבירול אינו מבחין , עם זאת. תרגום מקובלת

המזהה את המונח ענצר עם המונח ,אבן דאוד. ונחים חומר וצורהבין המושגים אפשרות ומציאות ובין המ

, שחומר הוא כינוי רק לאפשרות השינוי המהוה מצע לעולם הגשמיהאמון על משנתו של אבן סינאו היולי

בחנה בין העולם האת ה לקבל תמונת עולם היררכית שעל פי מושגיו הפילוסופיים מבטלת היה יכוללא

אולי, לפיכך. ולם הגשמי המורכב ומייחסת לשניהם מורכבות דומה מחומר וצורההשכלי הפשוט ובין הע

היה לנתק בין צמד המושגים חייב הוא, דווקא מתוך רצון לקבל את תמונת העולם ההיררכית של גבירול

.עשה בביקורתו על גבירולאכן ואת זאת , חומר וצורה המושגיםאפשרות ומציאות ובין צמד

וגם בתרגום . 20-21' ראה לעיל עמ. ציון החומר הכלליראינו שמשה אבן עזרא השתמש ככל הנראה במונח חומר העברי ל 86

.31' ראה לעיל עמ. כחומרים" ענאצר" של הישראלי מתורגם המונח ספר ההגדרותהעברי השלם של הבדל המשקף את , ניתן למצוא הבדל בין המונחים לציון החומרספר היסודות גם בין תרגומים העבריים של עוד ניתן לציין כי

הוא ספר היסודותובהתאמה המונח המקביל בתרגום הלטיני של . התרגומים השונים למונח ענצר שהיה כתוב במקור הערביMateria .5, 2ושם בהערות , עה' עמ, ספר היסודות, הישראלי: ראה .

105

: התבוננות מחודשת–"כתר מלכות"ב" וד ויסודס: "ופרק

בקרב פרשניה המודרניים של שירת " הסוד והיסוד"עבודה זו נפתחה בסקירת הפרשנות לצימוד

שבהם רוב הפרשנים מזהים את " כתר מלכות"בפרק זה אבקש לחזור ולבחון את שתי המקומות ב. גבירול

בפסקה הראשונה של כתר .החומר והצורה, וןכלומר הרצ, שלשת המושגים העיקריים של מקור חיים

:מלכות מופיע הבית הבא

מד יונינו לע ע ה נלאו ר שר בסוד ה א גבור אד/ , ל ה נו מ מ מ ת מ צ / כי ע

יסוד ה סוד ו עז ה יון ה ב !ל ח

עם הצורה ואת היסוד " הסוד"את , רצוןעם ה" חביון העז"רוב פרשני השירה שפירשו בית זה זיהו את

:ו של כתר מלכות" בשינויים קלים גם בפסקה כרבית זה חוז. עם החומר

כונת ד ת י יבוא ע כבוד , מ א ה כל כס גלגל הש לה מ ע גביה למ / בה

הוד יון וה ב ם נוה הח ר ש ש י / א ה סוד ו ם ה כל ויעמד/ סוד וש יו יגיע הש .ועד

צומ ע על כס ת לית וע ית לה גא ע למ / ומ מ לה ע א יע יש .וא

כעת אבקש . הסוד עם הצורה והיסוד עם החומר, גם כאן זיהו רב פרשני השירה את החביון עם הרצון

ים אלו ניתן לבסס לאור הדיון במונח המקורי שבו השתמש לבחון אילו חלקים מן הפירוש הרווח לבת

. ואלו חלקים אינם מבוססים ואולי ניתן לפרשם באופן אחר, גבירול לציון החומר

שבכתר מלכות הוא החומר הראשון" הסוד והיסוד"בצימוד " יסוד"ה. 1.ו

כתר מלכותב" הסוד והיסוד"ההשערה המקובלת על רוב הפרשנים היא שהמונח יסוד בצימוד

מקור מקורה של פרשנות זו הוא בהשוואת התרגום הלטיני של . מקור חייםמקביל לחומר הראשון ב

, מקור חייםפלקירה השתמש במונח יסוד לציון החומר ב. של פלקירהליקוטי מקור חייםעם , "חיים

כתר "שב" היסודהסוד ו"בצימוד " יסוד"ותרגום זה הוא שהביא את רוב פרשני השירה לזהות את המונח

.מקור חייםעם החומר הראשון ב" מלכות

הציע צפרוני שכיוון ההשפעה הוא הפוך וכי מקור חייםבהערה הנמצאת בסוף מהדורתו העברית ל

לא סביר שגבירול השתמש , לדעתו. תרגומו של פלקירה הוא שמושפע מן השפה הפיוטית בכתר מלכות

106

חשיבותם של ארבעת היסודות שהחומר הראשון אינו חלק במונח המתורגם כיסוד לציון החומר משום

. מהם אלא קודם להם

נראה כי ניתן להוכיח שפלקירה , מקור חייםלאור בדיקת המונח המקורי לציון החומר ב, אולם

של ערוגת הבשם שבספר מקור חייםמן המובאות מן המקור הערבי של . תרגם בצדק את ענצר כיסוד

כפי שראינו . ערבי שבו השתמש גבירול בדרך כלל לציון החומר היה ענצרע למדנו כי המונח ה"רמב

אף , כפי שתרגם פלקירה" יסוד"התרגום המקובל למונח זה במילונים של הערבית הקלאסית הוא אכן

עשה זאת בהתאם , נראה שפלקירה אשר תרגם מונח זה כיסוד, לפיכך. שניתן לתרגמו בצדק גם כחומר

. כתר מלכותבהשפעת הלשון הפיוטית של , כפי שטען צפרוני, ולא,למסורת תרגום מקובלת

הסוד "האמנם כיוון פלקירה לדעתו של גבירול וצדקו המפרשים כי בצימוד , כעת יש לשאול

? המונח יסוד הוא כינוי לחומר הראשוןבכתר מלכות" והיסוד

ך נמצאת בספר המוסר של וההוכחה לכ, ניתן להוכיח שפלקירה כיוון לדעתו של גבירול, לדעתי

תחת השם ספר זה שהתפרסם בתרגומו העברי של יהודה אבן תיבון1.לאק'כתאב אצלח אלאכגבירול

ניתן להראות שגבירול השתמש בספר זה מן המקור הערבי . הערביו נשמר גם במקור2,תקון מדות הנפש

כך . צר שהוא ריבוי של ענצרבמונח ענאהשתמש לציון ארבעת היסודות ו, במונח ענצר במובן של יסוד

ואומר כי האלהים ברא את העולם על ארבע טבעים להיות הוית תחילתו " :לדוגמא בתרגום העברי כתוב

אלענאצר " הוא "היסודות הידועים" המקור הערבי למילים 3".מארבעת היסודות הידועים

על הקבול והרצון אשר ויבא עוד השמע "במשפט " יסוד האהבה" באופן דומה המילים 4."אלמערופה

عنصر ( "ענצר אלמחבה" הן תרגום למילים 5,תקון מדות הנפשבתרגום העברי של , "המה יסוד האהבה

. ברור שאין הכוונה לחומר האהבה אלא ליסוד במובן של מקור האהבה, כאן6. במקור הערבי)المحبة

ם לארבעת היסודות ניתן להביא חיזוק נוסף לכך שגבירול ראה במונח יסוד מונח המתאים גם לחומר וג

:ביחס לארבעת היסודות) 'פסקה י(כך הוא כותב . עצמומכתר מלכות

.מהדורה זו כוללת מקור ערבי ותרגום אנגלי. תיקון מידות הנפש, וייז1ולאחריו התרגום של , של נח בראוןתקון מדות הנפש זה יש גם תרגום מודרני לבמהדורה זו .קון מידות הנפשית ,ג"רשב 2

). הנדון כאןאם כי אין הבדלים הרלוונטיים לעניין (ואני השתמשתי בתרגום אבן תיבון , אבן תיבון .5' עמ, הקדמת המחבר, שם3אולם נמצאות בכתב יד אדלר שבו שרידים מן המקור , )4-5 שורות 4' מקור ערבי עמ(מילים אלו חסרות במהדורת ויז 4

. 298' למלים המצוטטות ראה שם עמ. 291-218' עמ, כתב יד שני, טובי: ראה, ומשם העתקתיתקון מידות הנפשהערבי של . 4-5אדלר שורות כתב יד

.11' עמ, הקדמת המחבר, קון מדות הנפשית ,ג"רשב 5 .11שורה , בטכסט הערבי8' עמ, תיקון מידות הנפש, ייזו:ראה 6

107

ם ת בע לה אר א יסודות ה ה חד , ו חד, להם יסוד א ומוצאם א

והוא 7,כאן ברור שגבירול מכוון לכך שלארבעת היסודות יש חומר משותף אחד הוא החומר החמישי

נראה שגבירול סבר שהמונח , אם כן. ילה יסוד הן לציון חומר זה והן לציון ארבעת היסודותמשתמש במ

.ענצר מתרגם כיסוד והוא מתאים הן לציון החמר והן לציון היסודות

הוהעובדה שפלקיר, לציון החומרמקור חיים לאור העובדה שענצר הוא המונח העיקרי ב, כעת

הרי ששימושו של גבירול במונח עברי ,עותו של החומר הגבירולי למשמ בכךכיוון, מתרגם ענצר כיסוד

יתרה 8.בשיר המבטא רעיונות פילוסופיים מזמין את הזיהוי ביניהם, המהווה תרגום מדויק למונח הערבי

למעלה ", "כסא הכבוד" מציין איזו מהות הנמצאת עם "היסוד"נראה שבכתר מלכות ו "בפסקה כ, מכך

רק האל עצמו מתנשא מעליה ועליו נאמר 9. בראש ההיררכיה הקוסמולוגיתוהשוכנת, "מגלגל השכל

תאור זה של היסוד מקביל לגמרי לתיאורו ". ואיש לא יעלה עמך, ומלמעלה גאית ועלית על כס תעצומך"

: כמי שנמצא בגבול המציאות בבחינת מה שנושא אותהבמקור חייםשל החומר

, שנמצא בקצה האחרון של הנמצאים, בתור דבר, וכשהוא לעצמ, תאר לך את החומר הכללי. ר

10.כאילו הוא המקום של כל הדברים במובן זה שהוא נושא אותם, מונח בגבול הקיצוני של העצמים

גבירול אף מקור חייםבהמשך הפסקה ב, החומר מתואר כאן כנמצא בגבול המציאות וכנושא של כל היש

: "קצה העליון" בכותב במפורש כי יש לתאר את החומר כמי שנמצא

ולא לחומר הראשון של כל היש , לחומר הגופני שהוא העצם הנושא לצורה הגופנית, ככל הנראה, כאן גבירול מכוון, אמנם7וזהו , שהוא נושא הגופניות,ובכן ברור שיש כאן דבר קיים בפני עצמו. ר: "20' עמ, פסקה א, שער ב,מקור חיים :השווה(

נותן לכל "כפי שראינו כבר גבירול סבור שהחומר הראשון , אולם"). בזה מצאת את החומר החמישי. ר. זה ברור. ת. העצםמונח אחד משמש אותו בדרך כלל כינוי מקור חיים שבובכן כפי , )10' עמ,'פסקה י, שער א, מקור חיים" (את מהותו ואת שמו

. הוא משתמש גם לכינוי החומר הגופני במונח יסודכתר מלכות החומר לכל מדרגותיו אין להתפלא שאף בד: פסקה ב,כתר מלכותאמנם ניתן לשאול מדברי גבירול ב 8 ח ה א ת נין - ראש כל, א נין-ויסוד כל/ מ ה א , ב ת ד א ובסוד –ח

הו מ י לב ית כמ ח דות ה הוא/ אח עו מ א יד יהיו מי ? אם אמנם יסוד הוא החומר כיצד גבירול מייחס אותו לאלוהים עצמו. כי ויטענו שייחוס המונח יסוד לאל עצמו משמעותו , שעשויים לראות בכך חיזוק לפרשנות פנתיאיסטית הפילוסופית של גבירול

ייתכן מאוד שאין כוונת גבירול ליצור זהות בין האל לחומר , עם זאת). פנתאיזם(הות בין האלוהות עצמה לבין החומר הכללי ז', פסקה י, שער חמישי,מקור חייםפ "ע(היסוד הוא אמנם קיים בידיעת האל . הכללי אלא לראות בו ביטוי חלקי של האלוהות

הסבר נוסף שניתן לתת לפסקה ). ב"ס' עמ, במבוא של קלויזנר,מקור חייםוראה ) (םפנאנתאיז(אולם אינו זהה עמו ) 181' עמזו הוא שהשימוש במונח יסוד כאן הוא אנלוגי כשם שהחומר הוא מקור כל היש כך האל כמקור החומר הוא במובן ידוע גם

הרי , ותו הדבר במונח יסודאף שלא ניתן לקבוע מסמרות ולומר שבכל מקום גבירול מבטא את א, לפיכך. מקור כל היששבפסקאות שעבודה זו עוסקת בהם נראה שהסוד והיסוד לא מציינים את האל עצמו אלא את מה שנמצא מתחת לאל בסולם

יסוד " :כתר מלכותו של "כפי שעולה בבירור מפסקה כ, ההירכי של היש ם הסוד וה כל ויעמד/ וש יו יגיע הש ל , ועד עלה ומ מעצומ על כס ת לית וע ית בהחלט יתכן לומר שכוונת גבירול במונח יסוד , כאן". סוד והיסוד"משמע האל מתרומם מעל ה" גא

. פשוט לתרגם לעברית את המונח ענצר המשמש לציון החומר הכלליבירול מתאר את מבנה המציאות כשהוא מתחיל בחלק זה ג. כתר מלכותו מהוות את החטיבה הקוסמולוגית של "כ-פסקאות י 9

ב " ל-ז"ישראל לוין כולל אמנם גם את פסקאות כ. ו באל עצמו"ומסיים בסוף פסקה כ) 'פסקה י(בתיאור ארבעת היסודות , "מגיע המסע העולה לסיומו"ו "אולם הוא עצמו קובע כי בפסקה כ, )109' ועמ50' עמ,כתר מלכות, ראה לוין(בחלק זה

בהתאם לכך הוא רואה בשש הפסקאות הבאות את פסקאות המעבר לחלק , "ן והלאה פונה היצירה הגדולה כלפי מטהמכא"ומשום , )באדם בחינת עולם קטן(ניתן לכלול פסקאות אלה כבר בחלק האנתרופולוגי , לעניות דעתי). 109' ראה שם עמ(הבא

.שהן עוסקות בשכר הצפוי לאדם ובבריאתו .173' עמ,פסקה ד, חמישי שער,מקור חיים 10

108

אינו בעל , כשהוא לעצמו, כי החמר. ובכן אם תתאמץ לתאר את החומר בלי צורה לא תשיג זאת

11. בעוד שהנפש היא האמצעי בין שני הקצוות האלה, צורה והוא נמצא בקצה העליון

וזו הסיבה שלא ניתן להשיגו כשהוא , החומר מתואר כאן כמי שנמצא בקצה העליון של הנמצאים

. לפי זה ניתן לפרש שהסוד מבטא את האיכות האפיסטמית של החומר כיסוד מבחינת הישות 12.מולעצ

כגבול " הסוד והיסוד" חוסר היכולת להכיר את מהות החומר כשהוא לעצמו מקבילה לתיאור התאם לכךב

". ועדיו יגיע השכל ויעמוד" -)ו"פסקה כ (כתר מלכותההשגה השכלית ב

ו של היסוד בראש ההיררכיה הקוסמולוגית והיותו גבול ההשגה ההקבלה מובהקת בין מעמד

כמי שנמצא בקצה העליון של מקור חייםובין מעמדו של החומר ב, כתר מלכותו ב"השכלית בפסקה כ

כתר הנמצאים וכמי שידיעתו מושגת רק באופן עקיף וחלקי מאשרת את ההתאמה הטרמינולוגית בין

אינו אלא , "הסוד והיסוד"בצימוד " יסוד"יות משכנעות לכך שהאלו רא, לדעתי. למקור חיים מלכות

. מקור חייםהחומר הראשון ב

סוד ויסוד כמונחים נרדפים. 2.ו

מציין את החומר " הסוד והיסוד"לאחר שנטען כי יש לאמץ את ההשערה שהיסוד בצימוד , כעת

? המונח סוד בצימוד זהמה היא משמעות : עולה השאלה, הראשון במשנתו הפילוסופית של גבירול

וגבירול השתמש בו כדי ליצור צימוד פיוטי , רוב הפרשנים גרסו שסוד הוא מונח פיוטי לצורה

מלאכי הציע . כינוי כזה לצורהמקור חייםכנגד פירוש הועלתה הטענה שאין ב. לצירוף של חומר וצורה

, אולם". סוד הרצון"בביטוי ותמך את הצעתו בכך שגבירול משמש במקור חיים , שהסוד הוא הרצון

פירוש זה סותר את האופן , אולם. הצעתו זו הביאה אותו לפרש שהיסוד מציין את החומר והצורה גם יחד

שם היסוד "שהרי גבירול קובע במפורש ש. שבו משתמש גבירול במונח ענצר המתורגם אצל פלקירה יסוד

13".נופל על הדבר המוכן לקבל הצורה שלא קיבל אותה עדיין

.שם 11אם : "על הצורה אומר גבירול שניתן להכירה אם כי רק בקושי רב, בניגוד לחומר שאותו לא ניתן להכיר כלל באופן ישיר12

, לעומת זאת). 173-174' עמ, שם פסקה ד( "תתאמץ לתאר לך את הצורה כשהיא לעצמה לא יעלה לך הדבר אלא בקושי רבבהכירה את , צורת השכל: "ואת נפרדותה מן החומר, הכיר רק באופן עקיף דרך ידיעת צורת השכל את עצמהאת החומר ניתן ל

' עמ, פסקה ה, שם" (שהיא צורת דבר ושאיזה חמר נושא אותה, אלא היא יודעת, אינה יודעת עדיין את טיב החומר, עצמההחומר הראשון הוא הראוי יותר , ובכן. ם לא את מהותואול, הרי שדרך ידיעת עצמה היא יכולה לדעת על קיום החומר). 175

בכך כבר ניתן למצוא רמז לאופן שבו ניתן לפרש את המונח ". עדיו יגיע השכל ויעמוד"מכל להיות מתואר על ידי גבירול כמי ש ".הסוד והיסוד"שבצימוד " סוד"

.31' עמ, פסקה יא, ישער שנ, מקור חייםוהשווה . 231' עמ: 15סעיף , המאמר השני,ליקוטים 13

109

כישלונם של המפרשים להציע פירוש מבוסס לצימוד הסוד והיסוד נובע מכך שהם ביקשו , לדעתי

. את שלושת המושגים העיקריים שעליהם מבסס גבירול את משנתו, כתר מלכותלמצוא בבית אחד ב

ושי בניגוד לפירוש זה אני מבקש להציע שהסוד אינו אלא כינוי נוסף לחומר הראשון והוא מכוון לתאר הק

לא ניתן להשיג את מהות החומר , שצוטטו קודם, מקור חייםעל פי דברי גבירול ב. להשיג את מהותו

כך הוא . םמקור חייעל רעיון זה בדבר נסתרותו של החומר חוזר גבירול פעמים רבות ב. כשהוא לעצמו

: כותב במקום אחד

שאין שינויים חלים , האחדהוא החומר הכללי הראשון ו, הנושא את הצורות, אבל העצם הנסתר

14.עליו

ועוד במקום נוסף הוא 15".הנסתר ביותר" הוא מתאר את החומר הראשון במילים בספרובמקום אחר

אין אנו " מקור חיים"אף שנכון לטעון כי בתרגומי , בקיצור16".החומר נסתר והצורה גלויה"קובע ש

מתאים מאוד לתאר מקור חייםי משנת הרי שעל פ, ביחס לחומר הראשון" סוד"מוצאים שימוש במונח

. אותו כך

אנו , א בעובדה שבחלק ממהדורות שירתו של גבירולוחיזוק לאפשרות של פירוש כזה ניתן למצ

הוא משתמש גבירול במונחים סוד ויסוד כמונחים הענק מכונהמוצאים שבשירו הגדול על הדקדוק ה

: כך הוא כותב. נרדפים

17ק לחיך צוררת"וסוד גיכ, ע לניב גרון"יסוד אהח תרון פקודיהםפ

. ק הוא בחיך"ע הוא בגרון ואילו מוצא העיצורים גיכ"בשורה זו גבירול מכוון לכך שמוצא העיצורים אהח

מכאן נראה . ושניהם מתפרשים במובן של מוצא או מקור, המונחים סוד ויסוד משמשים מונחים נרדפים

בהוצאה המדעית של ברודי ושירמן לשירי , אמנם. וד עשויים לשמש מונחים נרדפיםשהמונחים יסוד וס

, אולם. אין ראיההענקייתכן שמ, לפיכך18.הם גורסים בשתי המקומות יסוד, החל של גבירול במקום סוד

החריזה של סוד ויסוד אינה מקורית בשירת גבירול וכבר אצל הפייטנים הקדומים אנו מוצאים שחרזו

המונחים יסוד וסוד , והנה בחלק מהפיוטים הקדומים שבהם נעשה שימוש בחרוז כזה. ם אלומילי

.11' עמ,ב"פסקה י, שער ראשון. מקור חיים 14 .14' עמ,ו"פסקה ט. שם 15 .196' עמ,ג"פסקה כ, שער חמישי. שם 16ביאליק : וכן. 74שורה . 382' עמ. ו" שיר רכ,ג א"שירי החל לרשב ,ירדן: בתוך) הענק (אתן לאלי עז: ראה שיר 17

.147-148שורות , 178' עמ,ט"שיר ק, ג א" שירי רשב-אוצר שירת ישראל בספרד ,ורבניצקייש לציין שגם בחילופי הגרסאות אינם מביאים אפשרות לגרוס . 74שורה . 171' עמ, שיר רנ, שירי החל,ברודי ושירמן 18

. וסוד, יסוד

110

אצולת המהווה חלק מן הקדושתא אמרתי אחכמהכך כותב הקליר בפיוט . משמשים כמונחים נרדפים

: לפרשת פרהאומן

19.ואין לחקור חוקה, ואין להגיע יסודה, בכן אין לעמוד בסודה

המונחים סודה . על המסתורין האופף את הלכותיה הפרדוכסליות של פרשת פרהבפיוט זה עומד הקליר

, ויסודה המופיעים בפיוט זה באים בתוך סדרה של בתי שיר המסתיימים בחרוז המבטא מסתורין זה

באופן זה ניתן לפרש גם את המונחים סוד ויסוד שבצימוד . ומבחינה זו הרי שהן משמשות כמילים נרדפות

. כמונחים נרדפים המציינים שניהם את החומר הראשון במשנת גבירולבכתר מלכותהסוד והיסוד

ולפיכך הוא ראוי להיות מתואר , שמסתורין אופף את החומר הראשוןמקור חיים לרעיון המצוי ב

כפי שהראה , פירוש זה. ספר יצירה פירושג בהקדמתו ל"ניתן למצא מקור אפשרי בדברי רס, במונח סוד

20".מקור חיים"ע על מחשבתו של גבירול והוא הספר היהודי היחיד שיש לו נוכחות ברורה בהשפי, פינס

21:אהבתיךי ליבס במאמרו על השיר "מובאת ע, ג"שמקורו בהקדמתו של רס, הפסקה המצוטטת להלן

והדבר הקשה ביותר שנדמו , העניין הגדול ביותר שעצר את שטף מחשבות החושבים עליו

- אלאולאלענצר: במקור הערבי(הוא היסוד הראשון , בשעה שהתעמקו בורעיונות המתבוננים

ולא חכמי ]. כלומר ארבעת היסודות החומריים[אשר ממנו הוצאו היסודות הללו הגלויים ) ד.א

הוא שלמה בעל ספר [אלא גם אחד הנביאים , בני ישראל וחכמי הפילוסופים בלבד נבוכו בו

ראה שהוא , מבלעדי הנבואה] האנושית[עזרת מחשבתו בשעה שהלך והשתדל לפסוק ב, ]קוהלת

והוא תיאר . 'רחוק מה שהיה ועמק עמק מי ימצאנו'] כד, ז' קה[עמוק ורחוק כפי שאמר בספרו

לא חדלתי מליגע ולעמול בבקשת החכמה : את היסוד הראשון בלשון עמוק ורחוק אחרי שאמר

כל זאת נסיתי ']: בפסוק הקודם=[שהרי אמר קודם לכן . עד שקרבה, אשר היתה רחוקה מני

בזמן היותה ' אחכמה'לא חדלתי מלומר : כלומר. 'בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני

אף שהם מתארים זאת בלשון ריחוק ועומק , אמר. רחוקה ממני עד שידעתיה והפכה קרובה אליי

תתרומם , ואוה, לפי שהפילוסופיה דומה לפעולות הבורא, אינם רשאים להיבטל מלעיין בדבר

ולכן הוטל גם . 'מגלה עמקות מני חשך ויצא לאור צלמות'] כב, איוב יב[נאמר בו , רוממותו

ויגד לך תעלומות '] ו, איוב יא[כמו שאמר , עליהם לנסות ולגלות זאת עד כמה שידם מגעת

18' עמ,יוצרות לארבע פרשיות, מרכוס 19 .153-157' עמ, ספר יצירה, פינס20 .73-123' עמ,אהבתיך, ליבס 21

111

כמו , אלא שעם כל מאמצי הגילוי שלהם אינם מגיעים לחכמת בוראם. 'חכמה כי כפלים לתושיה

22 .'מאד עמקו מחשבתיך' מה גדלו מעשיך ה'] ו, צב' תה[מר שא

שהחומר ג על כך "עומד רס 23,אהבתיךשליבס מוצא בה השפעה רבה על השיר , ג"בפסקה יפה זו של רס

לגלותו הוא תכלית ) הכושל(הראשון הוא גם העניין הגדול שכל הפילוסופים עמלים לגלותו והניסיון

ג " את המובאה שתרגם ליבס בשלמותה על מנת להראות כמה הפליג רס העתקתי24.הידיעה הפילוסופית

" אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני"הפסוק , ג"לדברי רס. בתיאור המסתורין האופף את החומר הראשון

כפי שראינו . י שלמה המלך ביחס לניסיונו להשיג את החומר הראשון בדרך של חכמה אנושית"נאמר ע

ג את מהות החומר הראשון עצמו אלא רק את ידיעת מציאותו באופן עקיף דרך גם לדעת גבירול אין להשי

קיימת אפשרות סבירה , אף שיתכן שהיו לגבירול מקורות שונים שהשפיעו עליו בכיוון זה. ידיעת הצורה

ג אלו עמדו בתודעתו של גבירול שעה שתיאר את החומר כנסתר או כסוד וכגבול ההשגה "שדברי רס

. כתר מלכות וייםמקור חהשכלית ב

לאור תפיסת החומר הראשון של גבירול ייתכן מאוד שהמונחים סוד ויסוד מתייחסים שניהם לחומר , ובכן

הרי שהסוד הוא , אולם בעוד שהיסוד הוא מונח פילוסופי עברי המתרגם הפילוסופי הערבי ענצר. הראשון

.מונח הרמנויטי המתאר את המסתורין האופף חומר זה

כמציין את החומר הראשון" יון העוזחב. "3.ו

ופירשו אותו רוב המפרשים על " הסוד והיסוד"שבהם מופיע הצימוד כתר מלכות בשני המקומות ב

ביטויים אלו ). ו"בפסקה כ" (החביון"או ) בפסקה א" (חביון העוז"נסמכים לו הביטויים , החומר והצורה

מכוונים שניהם לציון " הסוד והיסוד"הצעתי שכעת לאחר ש". הרצון"פורשו על ידי רוב המפרשים על

?"החביון"או " חביון העוז"עולה השאלה מה לפי פירוש זה משמעות הביטויים , החומר הראשון

והפסקה כולה מועתקת כאן ממנו , במאמרו מביא ליבס הן את המקור הערבי והן את התרגום שהכין. 115-116' עמ, שם22) בהערה (114' יש לציין כי בעמ) . 55הערה . 115' ראה שם עמ. ליבס מעיד כי תרגם תוך התחשבות בתרגומו של קאפח(

. על גבירולג לספר יצירה"פירוש רסהשפעת מפנה גם ליבס למקומות שבהם הוא הצביע על .114-117' עמ: שם, ליבס 23כפי , ג אינו מבחין בין החומר שעומד בבסיס צורת היסודות לבין החומר הראשון שהוא מקורו של כל היש"רס, אמנם 24

הפלגה הרבה ה . אין בכך כדי לבטל את האפשרות להשפעה שיש לפסקה זו על גבירול, אולם. שעושה גבירול במשנתובחשיבותו של יסוד זה כתכלית החקירה והנושא העיקרי ביותר שבו נבוכו כל מחשבות החוקרים מעוררת את האפשרות שאף

הוא שימש השראה לתפיסת החומר הראשון במשנת גבירול כדבר הנסתר , ג מדובר במצע החומרי של היסודות"שאצל רס .ביותר

112

לוין מוכיח את ". כסא הכבוד"טען שביטויים אלו הם כינויים ל, ובעקבותיו גם מלאכי, ישראל לוין

ם :שם כתוב, בכתר מלכותד "דבריו מפסקה כ ביון וש ח יון/ ה ר פ כבוד לא ר הוא ל ש כאן גבירול מזהה .א

אם כן החביון הוא הכסא , האפיריון משמעותו כסא. של כבוד האל" אפריון"עם ה" החביון"במפורש את

וניתן אולי להביא חיזוק לכך גם ממקורו של הביטוי , אין ספק שלוין צדק בזיהוי זה, לדעתי. לכבוד האל

ידו לו ) :ד' פס, פרק ג(ספר חבקוק ביטוי זה הוא מקוק בפסוק מ". ן העוזחביו" נים מ ר היה ק ונגה כאור ת

זה יון ע ב ם ח :כך" חביון עזה"ע מסביר את המילים "ראב .וש

לה על המשכן יומם ואש תהיה לי' כי ענן ה' הוא הארון כמו אתה וארון עזך וכתי, ושם חביון עזו

25.בו

זה"המילים יון ע ב ע פירש ככל הנראה את המלה " ראב26.ע ככינוי לארון הברית"י ראב"מתפרשות ע, "ח

זה" ע אומר זאת במפורש "ראב, למעשה". כסא הכבוד" וראה בארון סמל ל27,במשמעות של כבוד" ע

: בפירושו הארוך לשמות

28.על כן הארון דמות כסא, כי הכבוד לא ימוש

והארון סמל במשכן את מה 29,ע שהמשכן היה בנוי במתכונת העולם" זה הוא בהתאם לשיטת הראבפירוש

ע "סביר שגבירול פירש את הפסוק בחבקוק באופן דומה לראב, לעניות דעתי. בעולם" כסא הכבוד"ש

ופרשנות זו היא שעומדת מאחרי השימוש בביטויים , )ע"ואולי גם כאן גבירול היה מקור למחשבת ראב(

שצדקו לוין ומלאכי בכך שזיהו את , מכאן". כתר מלכות"ב" כסא הכבוד"ככינוי ל" החביון"ו" חביון העוז"

". כסא הכבוד"עם " החביון"

משום שכעת עולה השאלה מהי אם כך ". חביון"הסבר זה עדיין אינו מספיק להבנת המונח , אולם

?ית של גבירולבמחשבתו הפילוסופ, "החביון"הוא " כסא הכבוד"משמעותו של

:מקור חייםהתשובה לכך נמצאת בדברים מפורשים של גבירול ב, לעניות דעתי

. ב' עמ, מ" דף ש', דפסוק' פרק ג, לחבקוקפירוש ,ע"ראב 25ושם חביון : "שם הוא מפרש. שחבר החכם הקראי דניאל אלקומסיפתרון שנים עשרע הוא ספר "יתכן שמקורו של ראב 26

.55' עמ,ן שנים עשרפתרו ,אלקומסי: ראה". הוא ארון עוזוומדעתי... עזולפני : "כך) שם(ע "מפרש ראב) ה' פס' רק גחבקוק פ" (לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו: "בהתאם לכך את הפסוק הבא 27

או לחילופין מפני חשיבות הארון , הדבר והרשף יוצאים מפני הכבוד ששוכן על הארון, כלומר". או הארון ששם הכבוד, הכבוד . שעליו שוכן הכבוד

. צו' עמ,ב"כ' פס, ה"פרק כשמות , הפירוש הארוך ,ע"ראב 28שהוא עולם אמצעי וכמוהם בעולם , והגאון הזכיר כי שמונה עשר דברים הם במשכן: "הק' עמ. א' פס. ו"פרק כ, ראה שם 29

על המשכן כדמות הקוסמוס . פז' עמ',ה פסוק ז"ת כשמו, הפירוש הקצר ,ע"ראבוהשווה גם ". וככה העולם הקטן, העליוןג אנו מוצאים " של רשבתר מלכותכיש לציין כי גם ב. רסב–רנ ' עמ,הסימבוליקה, רגב: ראה, ע לתורה"ש הראבבפירו

ובתיאור בריאת העולם השפל , "ההיכל"כך גלגל השכל מכונה . שימוש בדימויים ממבנה המשכן והמקדש בתיאור הקוסמוס ,גן עדן, הראש, גםראה על כך ". מחברת"ו, "יריעות", "לולאות", "אהל"גבירול משתמש בביטויים ) פסקה ט, כתר מלכות(

. 252-253' עמ

113

?החומר מקבל את הצורה מהמהות הראשונה בלי אמצעי או באמצעי. ת

, והרצון, ומפני זה אומרים שהחומר הוא קתידרה של האחד. רק באמצעות הרצון. ר

30.נותן הצורה יושב עליה ונח על גבה

בדברי . ל את כאן את הרב האם החומר מקבל את הצורה ישירות מהאל או שישנו מתווךהתלמיד שוא

כלומר , את כינוי החומר קתדרא31".אומרים החומר הוא קתדרה של האחד"תשובתו מזכיר גבירול ש

ובהיות . מסביר גבירול בכך שהרצון כשהוא נותן צורה לחומר הרי הוא כביכול יושב על החומר, כסא

בהתאם לכך החומר הראשון הוא ". קתידרה של האחד"לפיכך החומר מכונה , ו של האל האחדהרצון רצונ

נראה , אם כן32".כסא הכבוד"ולפיכך החומר מכונה , ככסא לאל שרצונו כאלו יושב על החומר הראשון

. ןהם כולם כינויים לחומר הראשו" הסוד והיסוד"כמו גם , "חביון העוז"ו" כסא הכבוד"שניתן לפרש שגם

"שחק וכל המון זבול"ככינוי לחומר הראשון בפיוט " הסוד והיסוד. "4.ו

אנו , שנכתב כרשות לברכו ליום שני של פסח33,שחק וכל המון זבולבפיוטו של גבירול

כך במחרוזת השנייה של . כתר מלכותבאופן דומה מאוד לזו הנמצאת ב" סוד והיסוד"מוצאים חריזה של ה

:הפיוט כתוב

ומה נפלא יסודו , סוד זה / ו רבים מקור לא מצא

?ומי יעמד בסודו? קדוש/ אנה מקום כס אל ואור

רק הן מלא ארץ כבודו/ נשגב ונעלם מחקר

34.נורא ומי בלתו מבורך/ עליון מעונו שם שם להיות אחד

.219' עמ. ב"פסקה מ, שער חמישי, קור חייםמ 30 על כך שפתיחה כזו מעידה" (ומפני זה אומרים"יתכן שגבירול רומז כאן לכך שהוא מצטט מקור סמכותי בכך שהוא כותב 31

, ג"רס: ראה (ג לספר יצירה"בפירוש רסואולי גם כאן מקורו של גבירול הוא , )79' עמ, אהבתיך,ליבס, ראה, על ציטוטהוא , כונתו בכך כי האויר המיוחד השני, אבל ענין אמרו נכון כסאו מאז): "קט' עמ. פרק רביעי משנה א, ש לספר יצירהפירו

הוא , שהוא החומר הראשון, ג כאן האויר המיוחד השני"על פי דברי רס". יתהדר ויתרומם על דרך המשל ככסא למלך' לה .ככסא לאל

בפירושו של מושג זה תלויה גם . רול דורשת עיון מדוקדק בשירת גבירול ובהגותובמשנת גבי" כבוד"משמעותו של מושג ה 32. שירי החול, ג"רשבירדן : ראה" (ואולי זה ידמו הנביאים באמרם כי בראו על כבודו: "אהבתיךהבנת דברי גבירול בשיר

הוא , י פיוטי לאויר המיוחד השניהוא כינו" כבוד"ג בפירושו לספר יצירה ה"לדעת רס. )145' עמ, אהבתיך כאהבת, שיר עד, משנה א, פרק רביעי, לספר יצירהפירוש, ג"רס: ראה(משמעו הכיסא שהוא הכבוד " כסא הכבוד"ולפי זה , החומר הראשון

פסוק , ג" לפרק, שמות , הפירוש הארוךע "ראב: ראה" (העצם הוא הכבוד"ע סובר ש "ג ראב"לעומת דברי רס). ח"ק' עמא כנראה כסא של הו" כסא הכבוד"ע מובנו של הביטוי "ראבדעת ל, לפיכך. נתו שהכבוד משמעו עצמות האלונראה שכוו, )א"כ

לאור דברי ). 104-106' עמ,ע"של ראבהגותו ,כהן: ראה" כסא הכבוד"ע למושג "אבלדיון בפירושו הפילוסופי של ר(הכבוד לחילופין יתכן שהכבוד הוא הרצון האלוהי , האל עצמוגבירול שהחומר הוא ככסא לאחד ניתן לפרש שהכבוד אכן מציין את

. גלית לי כבר סודות עמוקים. ת: 214' עמ, ט"פסקה ל, שער חמישי, מקור חייםוהשווה גם . הנח על החומר כיושב על כסא בכל מתפשט, כי הרצון שהוא כח הבורא; בלי ספק מפני זה. ר? האם בגלל זה אומרים שהבורא יתעלה ויתקדש נמצא בכל

." ואין כלום מבלעדיו כי ממנו מציאות כל הדברים וקיומם, וחודר בכל . 458' עמ,שיר קלב, כרך ב, ג"שירי הקודש לרשב, ירדן 33

114

כי פיוט , עם החומר והצורה, "הסוד והיסוד"כנגד הפירוש המקובל המזהה את הצימוד , בצדק,טען , לוין

בפשטות ". הסודמקור " להוא ביטוי נרדף" היסוד"ובאמת כאן נראה ש. זה אינו סובל פירוש מעין זה

נראה שמשמעות המלה . הוא נפלא" יסודו"שמשום , "מקור הסוד"נראה שלפי הפיוט לא רבים מצאו את

ר אנכי"כמו בפסוק , כאן היא מרוחק" נפלא" ש זאת א וה ה צ מ א כי ה ו מ וא מ לאת ה א נפ יום ו ה צ מ

וא ה ה חק והעובדה שלא רבים " למקור הסוד"שקול " היסוד"הרי ש, אם כך). יא' פס' פרק ל,דברים" (ר

הכוונה " יסוד"אם זה מובן הדברים הרי לא יתכן שבמונח ). נפלא(מצאו אותו קשורה בכך שהוא מרוחק

. וונה לצורההכ" מקור הסוד"לחומר וב

מתארים שניהם את כתר מלכותב" הסוד והיסוד"בצימוד " היסוד"ו" הסוד"על פי ההסבר ש, אולם

הם כינויים שחק והמון זבולב" יסודו"ו" מקור הסוד"החומר הראשון ניתן לפרש בהתאם לכך שגם

רבים מקור סוד לא מצאו (לא רבים השיגו ידיעה אודות החומר הראשון , על פי הפיוט. לחומר הראשון

ואור אנה מקום כס אל"ניתן לפרש גם את השורה , בהתאם לכך). נפלא יסודו(משום שהוא מרוחק , )זה

ולאור הקדוש ) האחד(כמכוונת לתאר את המסתורין האופף את החומר הראשון שהוא ככסא לאל " קדוש

35.הרצון, בהתאם למשנת מקור חיים, שאולי הוא

כלי מבטאו םיים הנש, אחד היה גבירול. 5.ו

ביחס גבירול לורברבוים על גישות היסוד השונות במחקר מנחם עומד נוצחנו בנעימותוספרו ב

: לורברבוים מונה שלש גישות ביחס לזיקה זו36.לזיקה בין שירתו למשנתו הפילוסופית

.5 שם שורה 34 ,' פסקה כ,שער רביעי, מקור חיים, ראה לדוגמא. הרצון הוא האור שכל הצורות הן אורות הנובעים ממנומקור חיים על פי 35

הנמצא , כי האור המתפשט בחומר מקורו מאיזה אור זולתו, האם אתה מפקפק. ר? היש צורה למעלה מן החומר. ת: "168' עמכאן הרצון ". המוצא את הצורה מן הכח אל הפועל, וזה הוא הרצון? מהאור שבמהות הכח הפועל, כלומר, למעלה מן החומר

בהמשך הדברים שם . וציא את הצורות מן הכח אל הפועלוהוא המ, מתואר כאור שממנו נובע אור הצורות המתפשט בחומרלהבדל בין , כשהוא בפני עצמו, גבירול מדמה את ההבדל בין הצורות כאורות כשהן שרויות בחומר הכללי ובין הרצון כאור

". שפעוטה מאוד ביחס לאור השמ, כי מעלת האור הזה הנרכש על ידי האויר והמתפשט בו: וקובע, האור באויר לאור השמשלא נדרשתי בגוף העבודה לשורות המסיימות , "הסוד והיסוד"על מנת שלא להאריך ולחרוג יתר על המידה מן הדיון בצימוד

:שחק וכל המון זבולמחרוזת זו בפיוט דו רק הן מלא ארץ כבו/נשגב ונעלם מחקר

נורא ומי בלתו מבורך/ עליון מעונו שם שם להיות אחדנשגב "החומר הראשון נתפש כ. ורות אלה מתייחסות לחומר הראשון בהתאם לתפיסת מקור חייםאפשר להסביר שגם ש, לדעתי

הכבוד ראה לעיל הערה לעניין . כבוד האל שהחומר כסא לו שורה בכל" רק מלא כל הארץ כבודו"ומצד שני , "ונעלם מחקרוהוא , ה" של הקבאשן שהוא כביכול מעונועשויה להתפרש על החומר הר" עליון מעונו שם שם להיות אחד"באשר לשורה . 32

פסקה ,שער חמישי, מקור חיים: ראה לדוגמא (דת אותו ונתינת הצורה בו היא המאח. על פי מקור חיים מטבעו מתחלק ומתפלג . שהוא הנושא בשורה זו" עליון"מתייחס אולי לאל הוא ה, "נורא ומי בלתו מבורך) . "200' עמ. ו"כ

בהוצאת מכון ) 2011(לראות אור בקרוב הספר עומד . )פילוסופיה ושירה כסוגות( פרק ד,ו בנעימותונוצחנ, לורברבוים 36 .בן צבי

115

כנים גישה זו מניחה הרמוניה בסיסית בין תכני שירתו של גבירול ובין הת: גישה הרמוניסטית

על פי המחזיקים בגישה זו גבירול עלינו .גם אם דרכי ההבעה שונות הן, מקור חייםילוסופים שבהפ

לפרש רמיזות מטפיסיות בשירת גבירול כלבושים פיוטיים למשנתו הפילוסופית המתנסחת ביתר בהירות

לוסופיה של קיימת אפשרות גם לגישה הרמוניסטית הפוכה הסבורה שיש לפרש את הפי. בשפה פרוזאית

. גבירול כניסיון להציע שיקוף של הרעיונות הפואטיים בכלים נאופלטוניים

על פי גישה זו יש לכבד את ההבדלים בין הסוגות הספרותיות : גישה אנטי רדוקציוניסטית

ולפיכך יש להיזהר מלערוך רדוקציה של התכנים המובעים , )השירה והכתיבה הפילוסופית(השונות

גישה זו אינה שוללת זיקה אפשרית בין , עם זאת. ובעים בכתיבה הפילוסופית ולהפךבשירה לאלו המ

והיא מחייבת את השימוש בכתיבתו הפילוסופית להנהרת ההקשר המלא של שירת , הסוגות השונות

בהתאם לכך ניתן להשתמש . הנהרה זו היא תנאי לא רק להבנת שירתו אלא גם להנאה משירתו. גבירול

.רול להנהרת הגותו הפילוסופיתבשירתו של גבי

אולם על , אף זו גישה הסוברת שיש לכבד את הסוגות השונות של כתיבת גבירול: גישה מפרידה

אינם משקפים רק את השוני ביניהם כאמצעי הבעה בעלי חוקיות , פיה ההבדלים בין הסוגות השונות

כנים שעקרונית ניתן להביעם רק יש ת. אלא מבטאים הבדלים מהותיים, טיקה שונהת נפרדת ואספנימית

לחלופין ניתן לטעון כי ישנם תכנים מטאפיסיים . באמצעות שירה ואינם ניתנים להבעה בחיבור פילוסופי

.שרק השפה הפילוסופית כשרה להביעם ולא ניתן להביעם באמצעות שירה

ומר והצורה עם הח" הסוד והיסוד"בהתאם לחלוקה זו ניתן לומר כי הפרשנים שביקשו לזהות את

שביקשה , בגישה הרמונית קיצונית, בהקשר זה, ולמצוא את שלשת המושגים היסודיים במקור חיים נקטו

בניגוד לכך ביקש לוין להציע כי . כתר מלכותלמצוא זהות מוחלטת בין משנת מקור חיים לרעיונות שב

הוא הציע כי יתכן , לפיכך.מוטב ללכת בגישה מפרידה, "הסוד והיסוד"בפרשנות של מונחים סתומים כמו

) סוד( סוד הבורא ,ומונחים שאינם ניתנים לפרשנות חד משמעית נבחרו להבעת רעיונות מעורפלים כמו

. שאינם ניתנים להבעה באמצעות השפה הפילוסופית המדויקת,)יסוד(וכח הבורא

ובין הגישה לסלול נתיב בין הגישה ההרמוניסטית זה אני ביקשתי בפרק , כנגד פרשנויות אלו

הנובע ממשנתו הפילוסופית אך עם זאת מתייחס " סוד והיסוד"ולהציע פירוש ל, האנטי רדוקציוניסטית

. ורואה בהן דרכים המשלימות ומנהירות זו את זו, לדרכי ההבעה השונות

116

אך טבעי , לפיכך. חד הםאנקודת המוצא לעבודה זו היא שגבירול ההוגה וגבירול המשורר

משולבים בו שכתר מלכותבייחוד הדברים אמורים בפיוט . ילוסופיים יקבלו ביטוי בשירתושרעיונותיו הפ

בעלת גבירול ממשיך מסורת ארוכה בפיוטיו , עם זאת. יםתכנים מטאפיסיים ואסטרונומיים רבים ומפורש

ו עצמ שגבירול כללאין הדבר אומרש אף(שהיא מיתית בדימוייה שלמה עולם דתית ותמונתשפה פנימית

שתמונת העולם המיתית המתגלה בפיוטיו ושיריו של סבור ליבס ).יחס משמעות מיתית לדימויים אלהי

גבירול ביקש לבטא בשפה פילוסופית מקור חיים בוכי , גבירול משקפת את תמונת העולם האותנטית שלו

תו של גבירול גם אם יתכן וצודק ליבס ביחס להפנמ37.שאינה מוכשרת לכך רעיונות שהם מיתיים ביסודם

אפשר שגבירול ספג ש אני סבור, וך משנתו הפילוסופיתרעיונות שמקורם בעולם הדימויים המיתי לת

. שתרגם אותם לשפה הפילוסופית באופן מלאכותיולאו דווקא, הגותו באופן אורגנירעיונות אלה לתוך

המיתיים במושגים את התכנים, במידה רבה, הוא עצמו פירשפירושיו האלגוריים למקרא מלמדים ש

רת ליבס ביקש להביא ראיה על האופי המיתי של שי38.פילוסופיים ולאו דווקא הפוך כפי שטען ליבס

. 'אין'או ' כול' 'אויר' נעדר ממנה ובמקומו מופיעות ישויות מיתיות כמו גבירול מהעובדה שהחומר הראשון

טויים וכן בבי' הסוד והיסוד'בצימוד לבסס פירוש המוצא את החומר הראשון אני ביקשתי, בניגוד לכך

עשויים כולם להדגיש פנים שונות של , המיתיים כביכולבהתאם לכך הכינויים . 'כסא הכבוד'ו' חביון העוז'

שאין לראות אני סבור, לפיכך. הפיוטי והמיתיאותו החומר תוך שימוש במונחים השאולים מהעולם

ים פילוסופיים אלא ניסיון אמיתי לבסס משנה פילוסופית ניסיון לבטא תכנים מיתיים במונחמקור חייםב

לעניות דעתי ככל שנוגע לראיית 39.המתיישבת עם הרעיונות דתיים והניתנת להבעה בדימויים מיתיים

ההבדל בין הסוגות השונות אינו בתכנים המטפיסיים עצמם אלא באמצעי , העולם המטפיסית של גבירול

אם יש לנו קושי להבין סתירות . לעורר באמצעותם בלב הקוראההבעה שלהם וברגש הדתי שהוא בא

מלמד בהכרח על כתיבה מאולצת , ייתכן שאין הדברמקור חיים בדברי גבירול ב, או מדומות, אמיתיות

אלא על גודל המשימה שנטל גבירול על שכמו ומורכבות הסוגיות שעימן הוא מבקש , כפי שסבור ליבס

40. על קשיי הבנה שלנו את שיטתוואולי לא פחות מכך, להתמודד

.77-78' עמ, אהבתיך,ליבס: ראה 37' פרק ג, בראשית, השיטה האחרת, ע" ראב:ראה. ג לסיפור גן העדן"רשבנקודה זו בולטת במיוחד בפירושו האלגורי של 38

.שיז' עמ, א"פסוק כ .ג לספר יצירה"פירוש רסכמקור אפשרי להשפעה בכיוון זה ניתן להצביע על 39כלומר את " מגשש באפילה למצוא את הניסוח המופשט להביע רעיונות אלה"האשמתו של ליבס את גבירול שהוא , אגב 40

על "סטוטלית בגבירול מזכירה את דברי ההאשמה שמטיח אבן דאוד מנקודת מבט ארי, הרעיונות המיתיים במושגים פילוסופיים .3' עמ, אמונה רמה: ראה". חולשת מדרגתו בפילוסופיא והיותו מגשש בה כמגשש באפלה

117

יכולת של גבירול להשתמש במונחים פיוטיים מוכרים תוך הענקת אין לראות ב, דעתיללפיכך

צמצום השפה המיתית לפילוסופיה כשם שאינה הופכת את הפילוסופיה שלו אתמשמעות מחודשת להם

בדי ו הפילוסופיה שלו בר מטעינה אתמצד אחד היא, היפוכו של דבר. לכסות לתמונת עולם מיתית

השימוש , מצד שני. החוויתי העשיר שמכוננת השפה הפיוטיתהדתי משמעות נוספים הנגזרים מהעולם

,פיוטיתוהבשפה הפיוטית לביטוי תכנים פילוסופיים מאתגרת את גבירול כפרשן של השפה הדתית

שה בהם שימוש מחודש בהתאם ועו, המפרש מונחים פיוטיים מקובלים בהתאם לתמונת עולמו הפילוסופית

. לפירוש זה

גם מושג החומר הראשון במשנתו הפילוסופית מקבל בשירתו כינויים פיוטיים שונים , בהתאם לכך

המכניסים אותו לתוך השפה הדתית ומטעינים אותו משמעויות דתיות , "כסא הכבוד"ו" חביון" "סוד"כמו

בעיקרו הוא ארוג באופן הרמוני בתמונת העולם הוא דתי וחוויתי שהמוסיפים לו עומק מושגי שאף

המושגים הדתיים המקבלים משמעות מחודשת מעמידים את גבירול בתוך 41.הפילוסופית הגבירולית

מסורת הפיוט כיוצר וכפייטן העושה בהם כבתוך שלו וזאת תוך נאמנות גמורה הן למסורת הפיוט

גבירול אשר ככך לדוגמא . וסופית הנאופלטוניתוהמסורת היהודית לכל רבדיה והן לתמונת עולמו הפיל

מתאר את החומר הראשון ככסא של האחד הרי שהוא מכניס משהו מן המטען הדתי שבשפה הפיוטית

. לתוך משנתו הפילוסופית

כפי , אכן42".העמוק שבהוגים הדתיים וגדול משוררי ישראל: "במיליםגבירול כינה את ליבס

מקור הפילוסופיה העמוקה של שבה נקשרתשבתו מחלהלך בעקבותבפרק זה קשה עד מאוד שראינו

כביכול המפוצלת של גבירולאני סבור כי אין לתלות זאת בנפשו, עם זאת. שירתו רבת הרזיםעםחיים

גם אין לצמצם את מחשבתו . בין העולם המיתי של הפיוט ובין מחשבתה הרציונאלית של הפילוסופיה

עולמו הפילוסופי והדתי כמרקם רעיוני אחד המקבל ביטויים שונים אלא יש לראות את. לאחד מהם

.במקור חייםבשירתו ו

. ועוד, ז"כ, ו"וחלק ב כ, ד"ס, א"כ, יח, פרקים ט, חלק א, מורה הנבוכיםם ב"בעניין זה השווה את דיוניו של הרמב 41

ם עומד בין "וים העירני כי ייתכן שברקע דיונים אלו של הרמבמנחם לורברב' פרופ". כסא הכבוד"ו" כבוד", "כסא"במונחים .השאר פולמוס כנגד השקפתו של גבירול המזהה את כסא הכבוד עם החומר הראשון הקודם לבריאה

.73' עמ, אהבתיך,ליבס 42

118

הקשיים שבהם נתקל החוקר המודרני לישב את משנתו הפילוסופית של גבירול עם שירתו אינם נובעים

אלא מן המרחק של הקורא המודרני מעולמו הפילוסופי והפיוטי של גבירול גם, מחוסר ההתאמה ביניהם

. יחד

119

הצגה סינופטית -ובמקורותיו האפשריים, במקור חייםהראשון תיאור החומר : נספח א

לתועלת המעיינים אני מבקש להציג בטבלה שלהלן את תיאורי החומר זה לצד זה כפי שהם נמצאים של במקור חיים ו, נאופלטוני של אבן חסדאיב, ספר העצמיםוהפרק על היסודות -בכתבי הישראלי

בתרגום המודרני של בלומשטיין מקור חיים והן בערוגת הבשם הן במקור הערבי בקטע המובא ב- גבירול .ליקוטי מקור חייםותרגומו המקוצר של פלקירה ב

.201' עמ,בן המלך והנזיר ,אבן חסדאי 1 .52' עמ,הפרק על היסודות ,אלטמן 2 .22' עמ,ר העצמיםפרגמנטים מספ , שטרן3 .9' עמ,פסקה י, שער ראשון, מקור חיים 4 .226' עמ,6סעיף , שער ראשון, ליקוטים 5 .195' עמ. ב"פסקה כ, שער חמישי, מקור חיים 6 .256' עמ, 29סעיף , שער חמישי, ליקוטים 7 . 227' עמ,2קטע ט, הקטעים, פינס 8

בן המלך והנזיר

' לראברהם

אבן 1חסדאי

הפרק על –היסודות . הישראלי

תרגום 2אנונימי

ספר -העצמים 3הישראלי

מקור חיים 4שער א

תרגום ( ,טייןבלובש

מהתרגום )הלטיני

לקוטי מקור -חיים

5שער א

מקור חיים שער ה

6ב"כ

ליקוטי מקור -חיים

7שער ה

הקטעים ממקור חיים

תוך ערוגת ב ,הבשם

28פסקה ט

דע כי אמרו

החכמים כי

מראשית הבריות

היו שני

עצמים . פשוטים

הוא ' האהחומר

הראשוןהנושא

לכל אחד הוא

החומר ההיולי

ראשון ההנושא

לכל הצורות הנקרא

אצל החכמים והנבונים

סוג .הסוגים

אמר אריסטו הפילוסוף

החכם בחכמת

', היוניכי ראשית השרשים ' כלם הם ב

' גרמי , פשוטים

מהם ' האהיסוד

הראשוןהמקבל , הצורה

הידוע אצל ' הפילוסופי

כשרש 'השרשי

והוא הגרם הראשון

העומד בעצמו

המקבל החלוף

אלגוהר ,יאלכל

אחד אלו ,לעדדב

אלקאים , בדאתה

אלחאמל

לאכתלאףל מטלקא

חומר אם יש אחדכללי

, בכל הדבריםהרי הוא

בהכרח בעל : תכונות אלה

קיים בפני ,עצמומהות בעל

, אחת ויחידהעלול

להשתנות ונותן לכל

הדברים את מהותו ושמו

ואם היה לכל הדברים

יסוד כולם יתחייב כללי

לו מהסגולות

שיהיה

נמצא עומד ,בנפשואחד

עצם)ה](ב[ נושא לחלוף

נותן לכל עצמו ושמו

ובכן תאור החומר

הראשוןמצד

סגולותיו

:הוא זהעצם קיים

על ידי עצמו נושא

, ההבדליםאחד

. במספרוכמו כן יש

ארו לתעצם בתור

המסוגל לקבל את

כל הצורות

ורשם היסוד

הכללי הלקוח

מסגולותיו

הוא שהוא עצם קם בעצמו הנושא לחלוף והוא אחד

במספרויורשם

עוד שהוא

עצם מקבל

לכל הצורות

רסם אלענצר אלאולי

אלמאכוד מן כאצתה

אנה גוהר קאים

בדאתהחאמל

ללאכלאתף

ואחד .באלעדד

וקד ירסם אנה

גוהר קאבל לגמיע אלצור

121

:hyleפסקאות מן התרגום העברי שבמקבילות להן בלטינית מופיע המונח : נספח ב

שבהן או במקבילותיהן , מקור חייםנספח זה כולל את אוסף הפסקאות מן התרגום העברי המודרני של

. יע המונח היולי הלטיני מופ Fons Vitaeב

לבחון את שימושו של גבירול במונח זה לציון מקור חיים מטרתו של נספח זה לאפשר לציבור המעיינים ב

וכן לאפשר השוואה בין מונח זה ובין המונח ענצר שהוא הרווח במקור הערבי של מקור חיים , החומר

.materia במונח לציון החומר והמתורגם בליקוטי פלקירה במונח יסוד ותרגום הלטיני

:31-32' א עמ"שער שני פסקה י. 1

כי אין אנו מתבוננים בו אלא לאחר , השם המתאים בשביל נושא צורת העולם הוא חומר או חומר היולי. ר

...ששללנו ממנו את צורת העולם הנשואה בו

, פעמים עצםאנו קוראים לאותו הדבר הנושא את צורת העולם ל. בשיחתנו אל לנו לדאוג לדיוק בשמות

אין אנו מדקדקים במובנם האמיתי של השמות האלה ואנו מסמנים . לפעמים חומר ולפעמים חומר היולי

. את העצם הנושא את הכמות, זאת אומרת, בהם את אותו הדבר

:34' ג עמ"שער שני פסקה י. 2

צורה , נפש, הדוגמא לזה היא החלוקה בין העצם הפשוט והמורכב וכמו כן חלוקת העצם הפשוט לשכל

ובכלל כל הניגודים , וגם לחי ולא חי, וכמו כן חלוקת המורכב לאורגני ובלתי אורגני, וחומר היולי

.המחלקים את החומר ונותנים לו מציאות

:)63הוכחה (24 פסקה 3שער . 3

חני אם לא התקיימה קודם באופן רו, אינה יכולה להטבע, י הנפש" עhyle)(כל צורה הנטבעת באיזה חמר

הנפש היא המטביעה את הצורות והתבניות . י הצורות הרוחניות"והצורות הגופניות נעשות ע; בנפש

.יוצא שהצורות והתבניות האלה קיימות בנפש באופן רוחני. (hyle)הגופניות הנשואות בחומר

:115' ב עמ"שער שלישי פסקה מ. 4

כמו שהחומר ההיולי . ל במה שלמטה ממנוופוע, וכל אחד מהעצמים הוא חומר נושא למה שלמעלה ממנו

, ככה הנפש הוא כח מקבל וחומר היולי נושא לצורות שכליות, הוא כח מקבל צורות מוחשות מן הנפש

.והכול מוכן לקבל הרצון

:143' שער רביעי פסקה ג עמ. 5

יחס להבדלים וכמו כן ב, הרבה ספק נכנס ללבי ביחס לחלוקה בין החומר ההיולי ובין הצורה בעצם הפשוט

.שבין העצמים האלה בעצמם

122

:160' ד עמ"שער רביעי פסקה י. 6

צריך שתהיה גם אחדות , פועלת על ידי עצמה, בלתי מתפלגת, מוחלטת, מכיוון שישנה אחדות ראשונה

.זאת היא הצורה הכללית הנשואה בחומר הכללי. ומתפלגת(hylearis) תכופה לה והיא בעלת חומר היולי

אם כי בעצמה היא , שהאחדות הזאת היא בעלת ריבוי ומתחלקת בגלל החומר הנושא אותה, ומתחייב

א .ז, מפני שהיא תכופה לאחדות הראשונה, (hylearis)ומתחייב שהאחדות הזאת היא בעלת חומר, אחת

היא מתחלקת רק בגלל החומר , (hylearis)ומכיוון שהאחדות הכללית היא בעלת חומר. שנבראה על ידה

. שא אותה ולא בגלל עצמההנו

:161' שם עמ. 7

כמו כן גם האור . הוא יותר חדור כח הראיה ועביו מתפרד, ככל אשר מתקרב האויר לעין, ולהפך

וחלקיו האמצעיים , הוא מתגבש ומתעבה, ככל אשר ירד מטה(hyle)החומר : המתפשט בחומר ההיולי

. הוא הדין ביחס לכל חלקי החומר–. מעכבים את חלקיו הסופיים להיות חדורי אור בשלמותם

:162' ו עמ"שער רביעי פסקה ט. 8

אחד צורות (hyle)מדוע ישנן לחומר , אם הצורה אינה מקבלת ריבוי ושינוי אלא בגלל ריבוי החומרים. ת

?כמו ארבעת היסודות, שונות

כמו , בעצמו(hyle)ראשית מתוך ההבדלים שבמרחקי החומר . הצורות האלה שונות משתי סיבות. ר

, מתוך חולשת האור ועכירותו, שנית. (simplicis hyle) ההבדלים בסידור החומר ההיולי הפשוט

. כשהוא לובש את החומר ומתערב בו

:173' עמ' שער חמישי פסקה ד. 9

שמהות הצורה היא אור , ותאר לך. כי מהות החומר היא כח רוחני קיים לעצמו ומחוסר צורה, תאר לך. ר

ובכלל עלינו לצייר לעצמנו את . המעניק לכל מה שהוא בו את סגולתו ואת מושג המין והצורה, נוסף

ולא בעלי , בתור מושכלים ולא מוחשים, כלומר, מציאות החומר והצורה כמציאות כל הדברים הרוחניים

.נושא) (hyleשיש לה חומר , צורה

: 179' עמ' שער חמישי פסקה ח. 10

, וזה בגלל הדמיון, בהשגת כל הדברים שהם בעלי חומר היולי לאמצעות הצורותומפני זה זקוק השכל

. שבין צורת השכל וצורת הדברים

:185' ג עמ"שער חמישי פסקה י. 11

כי , על ידי עצמו אלא באמצעות הנפש והחושים(hyle) מצאנו שהשכל אינו משיג את החומר ועוד

מפני שהוא , בעצמו(hyle)שהשכל אינו משיג את החומר ומכיוון . נמצא מחוץ למהותו(hyle)החומר

123

ואם הן אינן . שהשכל משיג את הצורות רק מפני שאינן מחוץ למהותו, איפוא, מתחייב, מחוץ למהותו

.הרי הן בתוכה, מחוץ למהותו

:187' ו עמ"שער חמישי פסקה ט. 12

מה . (hyle)לל הדברים בעלי החומר וזהו בג, איני אומר שהכול נמצא בשכל וגם לא שהכול הוא השכל. ר

בעלי החומר , אולם המוחשים הגופניים. שהמושכלים הרוחניים ישנם בשכל ושהם השכל, שאני אומר הוא

(hyle) ,ומפני כך אין השכל משיג את הדברים . כי הם נמצאים מחוץ למהותו, אינם בשכל והם אינם שכל

כי החוש הוא אמצעי בין רוחניות השכל , בע השכלהדומה לט, אלא באמצעות החוש(hyle)בעלי החומר

, (hyle)י עצמו דברים בעלי חומר "והסיבה המונעת את השכל להשיג ע. (hyle)ובין גופניות החומר

. י דבקות צורתו בצורת המושכל ואחודה אתה"שהשגת השכל נעשית אך ורק ע, היא

:191' ח עמ"שער חמישי פסקה י. 13

הוא המקום של הצורות (hyle)ל הוא המקום של הצורות המושכלות והחומר שהשכ, על כן אומרים

כך הנפש היא כח מקבל , הוא כוח מקבל צורות מוחשות(hyle)וכמו כן אומרים שכמו שהחומר . הטבעיות

.ומזה תקיש ממציאות כל הצורות בחומר הראשון. צורות מושכלות

:197' עמ' שער חמישי פסקה ה. 14

?רו החומר והצורהלמה נוצ. ת

ולו היתה . השנים הם למטה מהאחד והם הוכחה על מציאותו: ועוד. בגלל המהות הראשונה וסגולותיה. ר

ועוד להעדר אין צורה . כי כל ההבדלים הם למטה מהאחד, לא היה קיים שום הבדל, כל הבריאה אחד

י "שהיא מוגבלת ע, מתחייב, צמהמכיוון שההוויה בהכרח מוגבלת בע: ועוד; שלהויה ישנה צורה, ומתחייב

, (hyle)מכיוון שהאחדות הראשונה הפועלת משוללת חומר: ועוד. כי הצורה היא המקפת כל דבר, הצורה

כלומר , והיא מקבלת את האחדות ונעשית לשנים, (hyle)מתחייב שהאחדות התכופה לה עשויה חומר

שאינו זקוק לשום דבר חוץ , נה היא פועלהאחדות הראשו: ועוד. נושא ולאחדות נשואה (hyle)לחומר

שישא אותה וכך נעשו (hyle) ובכן נחוץ חומר , שהאחדות התכופה לה זקוקה לנושא, ומתחייב, מעצמו

.השנים

: 192'' ט עמ"שער חמישי פסקה י. 15

, הרי מוצאים אנו? (hyle)שקיום שקיום הצורות בנפש ושכל הוא כמו קיומן בחומר , מדוע אמרת. ת

ואיננו , כמו למשל האחדות נשואה בכמות, אחדות נשואות באחרות, הנשואות בעצם, בין הצורותש

?מוצאים בצורות המושכלות אחדות נשואות באחרות

124

:193' עמ, שם. 16

נשיאת החומר הראשון את כל הצורות היא כמו נשיאת השכל והנפש את הצורות המושכלות וכמו . ר

.כמו נשיאת הכמות את הצבע והתבנית, ות ומה שעוד יותר ברורנשיאת העצם את תשע הקטגורי

ואולם אתה בעצמך אמרת, (hyle) שהשכל והנפש הם כמו חומר , לפי זה יוצא. ת

?שהם כולם צורות, קודם

שאין , ומפני זה אמרו החכמים. כי העליון פועל בתחתון, לעליון(hyle) התחתון בהכרח משמש חומר . ר

.הנקרא אצלם השכל הפועל, מת אלא השכל הראשוןראוי לשם צורה בא

: 202' ח עמ"שער חמישי פסקה כ. 17

י הרצון שלמעלה ממנו "כלומר בקצהו העליון ע, שעצם השכל מוגבל משתי קצותיו, ולפיכך אומרים

.י החומר ההיולי הנמצא מחוץ למהותו"ובקצהו התחתון ע

:סוף הפסקה, שם. 18

כי הם הולכים בסדר , שוטים מוגבלים בקצה העליון ואין סופיים בקצה התחתוןנכון הוא שכל העצמים הפ

נמצא הוא מחוץ , ואולם מכיוון שהחומר ההיולי הוא גס וגופני. אחד אחרי השני והם רוחניים ופשוטים

כלומר הם נבדלים , מפני זה נאמר שהשכל וכל העצמים הפשוטים הם סופיים מצד הזה. למהות השכל

.וההבדל מחייב את הסופיות, (hyle)משיגה את החומר מהגופניות ה

.209' ד עמ"שער חמישי פסקה ל. 19

המתנועעים , כמו למשל חומר הצמח והחי, משתוקק לצורה פרטיתhyle particularis)( החומר הפרטי

כמו כן. בהם פועלת מהצורה הפרטית והצורה הפרטית נפעליםוהם, בהתהוותם לקבלת צורת הצמח והחי

, והנפש השכלית שואפת לצורות מושכלות. כלומר מוחשות, שואפת הנפש החיונית לצורות מתאימות לה

ואחרי שהנפש . מקבל צורה(hyle)הנקראת שכל ראשון בראשית הויתה היא כחומר , כי הנפש הפרטית

פעול לויהיה לה יותר קל , היא נעשית שכל, שהוא השכל השלישי, הפרטית קבלה את צורת השכל הכללי

. אז ותקרא שכל שני

125

ביבליוגרפיה כתבי גבירול בעברית

, שירי שלמה בן יהודה אבן גבירול-אוצר שירת ישראל בספרד =ג א "שירי רשב, ביאליק ורבניצקי

.ח" תרפתל אביב, )מהדירים(רבניצקי . ח.ליק וי ביאנ.ח, שירי חול, כרך ראשון

. שירי שלמה בן יהודה אבן גבירול-וצר שירת ישראל בספרדא= ג ג "שירי רשב, ביאליק ורבניצקי

.ח" תרפתל אביב, )מהדירים(ח רבניצקי "נ ביאליק וי"ח, שירי הקדש, כרך שלישי

.2005תל אביב , )מהדיר(לוין ' י, כתר מלכות לרבי שלמה אבן גבירול =כתר מלכות, לוין

ירושלים , )מהדיר(ירדן ' ד, כרך ראשון,שירי הקדש לרבי שלמה אבן גבירול= שירי הקדש א, ירדן

.ו"תשל-ה"תשל

, )מהדיר ( ירדן'ד, כרך שני ,שירי הקודש לרבי שלמה אבן גבירול= ג ב"שירי הקדש לרשב, ירדן

. מ" תשירושלים

, )מהדיר (דב ירדן, כרן ראשון, שירי החל לרבי שלמה אבן גבירול= ג א"שירי החול לרשב, ירדן

. ה"תשמירושלים

.ה"ירושלים תשל, )מהדירים (חיים ברודי וחיים שירמן לושירי הח =שירי החול, ודי ושירמןבר

אברהם צפרוני,)מתרגם(ובשטיין יעקב בל. מקור חיים ,שלמה,אבן גבירול= מקור חיים, ג"רשב

.ו"תרפירושלים , )עורך(

, )מתרגם(ודה אבן תיבון יה, ספר תקון מידות הנפש ,שלמה, אבן גבירול= תיקון מידות הנפש, ג"רשב

.1961תל אביב , ספר מקור חיים :בתוך

כתבי גבירול בשפות זרות

Avencebrolis (Ibn Gebirol), Fons vitae - ex arabico in)=לטינית(מקור חיים , גבירול

Latinum translatus ab Iohanne Hispano et Dominico Gundissalino, ex codicibus

Parisinis, Amploniano, Columbino primum edidit Clemens Baeumker, Monasterii:

1895.

,Ibn Gabirol, Solomon. Selected Poems, P. Cole (translator)=גבירול מבחר שירים, קול

Prinstone 2001.

S. Wise, the Improvement of the Moral Qualities, an Ethical= תיקון מדות הנפש, וייז

Treatise by Solomon Ben Gabirol, New York 1902.

)ותרגום אנגלי, מהדורה זו כוללת מקור ערבי(

כללי- מקורות ראשוניים בעברית

ברלין, )מהדיר(ווייל ' ש, )מתרגם ( אבן לביא'ש, אמונה רמה, אבן דאוד' א)= לביא(אמונה רמה , ד"ראב

).ז" ירושלים תשכ:מהדורת צילום (1919

126

, וסדר עולם זוטא סדר עולם רבא כרוך עם, ספר הקבלה, אבן דאוד' א= ספר הקבלה, ד"ראב

.ו"ירושלים תשט

תל , )מהדיר(מ הברמן "א, בן המלך והנזיר ,)מתרגם (אבן חסדאי' א= בן המלך והנזיר, אבן חסדאי

.א" תשיאביב

, לבראשיתתורת חייםחומש : בתוך, לבראשיתהשיטה האחרת , אבן עזרא' א= השיטה האחרת, ע"ראב

.ו" תשמירושלים, )עורך(ל קצנלבוגן "מ, )מהדיר(וייזר ' א. כרך א

, לשמותחומש תורת חיים: בתוך. הארוך לשמותהפירוש ,אבן עזרא' א= הפירוש הארוך, ע"ראב

.ט"תשמירושלים , )עורך(ל קצנלבוגן "מ, )מהדיר(וייזר 'א, כרך ב

, חומש תורת חיים לשמות: בתוך,הפירוש הקצר לשמות ,אבן עזרא' א= רוש הקצרהפי, ע"ראב

.ג" תשנירושלים, )עורך ( קצנלבוגןל"מ, )מהדיר ( וייזר'א, כרך ב

, תרי עשרמקראות גדולות ל: בתוך,"פירוש לחבקוק" ,אבן עזרא' א= פירוש לחבקוק, ע"ראב

.ו"תשלירושלים

. ו" תרכאודסה, )מהדיר ( שמחה פינסקר,פר האחד ס,אבן עזרא' א= האחד, ע"ראב

, כרך ראשון, שירי הקדש של אברהם אבן עזרא, אבן עזרא' א = ע"שירי הקדש לראב, לוין

. ו" תשלירושלים, )מהדיר (לוין' י

ספר , )מהדיר ( ברודי'ח, משה אבן עזרא שירי החל ,אבן עזרא' מ= ע א"שירי החול לרמב, ברודי

. ה"רצ תברלין, ראשון

). ם לשיריםבאורי(ספר שני , משה אבן עזרא שירי החל ,ברודי' ח= ע ב"שירי החול לרמב, ברודי

.ב"תשירושלים

אנתולוגיה לכתבי אבן סינא: בתוך,"מהות ומציאות ",אבן סינא= מהות ומציאות, אבן סינא

. 175-187' עמ,2009 אביב תל,)עורך(הרווי ' ש

. ט" תשל ירושלים.בראשית, פירוש לתורה ,אברבנאל' י= פירוש לתורה, אברבנאל

ירושלים ,)מהדיר ( יוסף דב מרקון ,רון שנים עשרפת ,אלקומסי' ד= פתרון שנים עשר, אלקומסי

. ח"תשי

שלמה פינס, )מתרגמים ( רוזן'וח' ח, הנספחות למסות על הטבע,אריסטו= מטפיסיקה, אריסטו

.ז"תשכירושלים , )עורך שותף(

, )מהדיר(צ בנעט "ד, )מתרגם (אבן תבון' מ, גיוןמילות ההי ,בן מימון' מ= מילות ההיגיון, ם"מבר

. ה" תשכירושלים, )עורך ( רותי"ח

.2002תל אביב , )מתרגם(שוורץ ' מ, שני כרכים,מורה נבוכים, בן מימון' מ= מורה נבוכים, ם"רמב

בצירוף ) מתרגם(קפאח ' י, שלושה כרכים, בוכיםמורה נ, בן מימון' מ= קפאח-מורה נבוכים, ם"רמב

.ב"ירושלים תשל, )אלחאירין' דלאלה(המקור הערבי

.ד" תשנתל אביב, )מתרגם (יהודה אבן שמואל, ספר הכוזרי ,הלוי' י= הכוזרי, ל"ריה

. 1900 דראהאביטש, י פריד"ש, ספר היסודות,הישראלי' י= ספר היסודות, הישראלי

ספר היובל לכבוד משה - תהלה למשה :בתוך, ספר ההגדרות, הישראלי' י= דרותספר ההג, הישראלי

127

.131-141' עמ. ו" תרנלפסיא, החלק העברי,שטיינשניידר

אייר , הכרמל : בתוך).מהדיר ( שטיינשניידר'מ. ספר הרוח והנפש ,הישראלי' י= הרוח והנפש, הישראלי

.400-405' עמ,)עורך(י פין "ש, 1872

'י, ל"ר יוסף פיומי ז"ספר יצירה עם פירוש רבינו סעדיה ב ,גאון' ס= רוש ספר יצירהפי, ג"רס

.ב" תשלירושלים, )מתרגם (קפאח

ירושלים, נייה מהדורה ש,)מהדירים ( יואל'אסף וי' ש, דודזון' י, ג"סידור רס ,גאון' ס= סידור, ג"רס

. ג"תשכ

, )מהדיר(תשבי ' י, לוש האגדות לרבי עזריאפיר ,עזריאל מגירונה= פירוש האגדות, עזריאל' ר

.ה" תשירושלים

. 1978 ירושלים, )מתרגם ( שפיגל'נ. 'כרך א, אנאדות ,פלוטינוס= אנאדות, פלוטינוס

שלושה :מהדורת צילום בתוך (1837 פרסבורג ,מורה המורה ,ט פלקירה"ש= מורה המורה, פלקירה

). א" תשכירושלים, קדמוני המורה

,מקור חיים בתוך,ליקוטים מספר מקור חיים, )מתרגם ועורך(ט פלקירה "ש= ליקוטים, פלקירה

.ו" תרפירושלים

כללי–מקורות ראשוניים בשפות זרות

=חורוף כתאב אל,ביאאלפר

=פיסיקה, אריסטו

תרגום אנגלי לאמונה , סמואלסון

=רמה

=תהלוכת העולם, גונדיסלינוס

A. Alfarabi, Book of Letters =) חורוףכתאב אל(, Medieval

Islamic Philosophical Writings, M. Ali Khalidi (editor).

Cambridge 2005.

Aristotle, Physics, The Complete Work of Aristotle, vol'

1. Princeton: 1985.

A. Ibn Daud, The Exalted Faith, N.M. Samuelson

(translator), G. Weiss (editor), London 1986.

Dominicus Gundissalinus, The Procession of The World

(De Processione Mundi), John Laumakis (translator).

Milwauqee 2002.

ספרות מחקר בעברית

).טרם פורסם (כוחניות החומר הראשון בהגות היהודית ,אייזנמן' א= כוחניות, אייזנמן

ז " כתרביץ ,"חקר הנאופלטוניות היהודיתבעיות במ", טמןאל' א= בעיות, אלטמן

.501-507' עמ, )ח"תשי(

. 1983 תל אביב, פנים של יהדות, אלטמן' א= פנים של יהדות, אלטמן

.2006 ירושלים, מילון לכתבים בערבית יהודית מימי הביניים ,בלאו' י= מילון, בלאו

. 1966 ירושלים, היהדותהפילוסופיה של ,גוטמן' י= הפילוסופיה, גוטמן

128

ב "תר ,)שני החלקים בכרך אחד ( בציון ,"קטעים מספר ערוגת הבשם ",דוקעסל "י= קטעים, דוקעס

.175-176, 157-159, 134-137, 117-123' עמ).כיוםהמוכר " ציון"אין זה כתב העת (

שלמה אבן גן עדן ביצירתו של-ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים", הראש' א= גן עדן, הראש

מסורות גן עדן - גן עדן מקדם,משכן ביצירתו של שלמה אבן גבירולגן העדן וה: נספח". גבירול

.241-253' עמ. 2010 ירושלים,)עורכת (אליאור' ר ,בישראל ובעמים

.י" תרברלין, התחיה א ,ש"זק' ש= התחיה א, ש"זק

.ז" תריברלין, התחיה ב,ש"זק' ש= התחיה ב, ש"זק

. ח" תרכפריס. שיר השירים אשר לשלמה בן גבירול ,ש"זק' ש= שיר השירים, ש"זק

. 1996 ראשון לציון. אברהם אבן עזרא' הגותו הפילוסופית של ר ,כהן' י= ע"הגותו של הראב, כהן

ווארשה ). שני כרכים בכרך אחד(, ע"קובץ חכמת הראב ,כהנא' ד= ע"חכמת הראב, כהנא

1894.

חקרי עבר וערב ,"ג"לאק לרשב'תאב אצלאח אלאככתב יד שני של כ ",טובי' י= כתב יד שני, טובי

.291-218' עמ.1993ירושלים , )עורך(בן שמאי ' ח. מוגשים ליהושע בלאו

תורת האלוהות כפואטיקה - נוצחנו בנעימותו, לורברבוים' מ= נוצחנו בנעימותו, לורברבוים

.) בן צביות אור בקרוב בהוצאת מכוןלראהספר עתיד ( ,ביצירה היהודית האנדלוסית

, מגמות של מסתורין בשירתו של שלמה אבן גבירול-הסוד והיסוד, לוין' י= הסוד והיסוד, לוין

.ו" תשמלוד

מחקרי ירושלים במחשבת ," הקבלי שבפי אורפיאוסהמיתוס", ליבס' י= המיתוס הקבלי, ליבס

.425-459' עמ. ח" תשמירושלים). רכיםעו ( שביד'א, הרוי' ז, אידל' מ, רך ז כ,ישראל

, "'אהבתיך'שלמה אבן גבירול ופירוש השיר ' ספר יצירה אצל ר ",ליבס' י= אהבתיך, ליבס

.73-123' עמ, ז"ירושלים תשמ, ומחקרי ירושלים במחשבת ישראל

לוד,א" יות מה," להבנת שירת אבן גבירול-הסוד והיסוד , חביון העוז ",מלאכי' צ= חביון העוז, מלאכי

.29- 30' עמ,ד"תשנ

רוף בצי- יוצרות לארבע פרשיות ,)מתרגם ומוציא לאור (רכוסמ' י= יוצרות לארבע פרשיות, מרכוס

. ו" תשכניו יורק, תרגום אנגלי

.1998 תל אביב, מאמונה תמה לאמונה רמה ,ערן' ע= מאמונה תמה, ערן

' הפילוסופיים של אברהם אבן דאוד בספרו אלעקידה מקורותיו ,ערן' ע= מקורותיו הפילוסופיים , ערן

.1990 האוניברסיטה העברית, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור ,'רפיעה–אל

וזיקתה , תפיסת הרע במשנתו של אברהם אבן דאוד בספרו אמונה רמה ",ערן' ע= תפישת הרע, ערן

.261-269' עמ,ט"תל אביב תשמ, אטוראבתוך " לבחירה החופשית

ירושלים , נתרביץ, "ג" לחקר כתר מלכות לרשב- ונבקעאל האיןוקרא ",פינס' ש= וקרא אל האין, ספינ

.339-347' עמ,א"תשמ

. ח, שירמן, ז" כתרביץ, "הקטעים מתוך ספר מקור חיים: ספר ערוגת הבשם ",פינס' ש= הקטעים, פינס

218-233' עמ: 1958 ירושלים

129

בין מחשבת ,"?דיבר אבן גבירול סרה על האומההאם ", פינס' ש= האם דיבר, פינס

.61-67' עמ,ז"ירושלים תשל, ישראל למחשבת העמים

.ז"ירושלים תשל, בין מחשבת ישראל למחשבת העמים ,פינס' ש= בין מחשבת, פינס

ד , נזתרביץ, "יהודה הלוי' ומקורותיו ועל משנתו של ר' רוחניות'על המונח ", פינס' ש= רוחניות, פינס

.532 - 511' עמ, )ח"שמת(

ירושלים , )מתרגם(אלדד ' י. מחקרים בספרות העברית של ימי הביניים ,קויפמן' ד= מחקרים, קויפמן

. ב"תשכ

.2006 א" ת– ירושלים ,עיונים מימוניים ,רביצקי' א= עיונים מימוניים, רביצקי

קיבסיני ,"ע למקרא"בה המשכן בפירושו של ראהסימבוליקה של מעש ",רגב' ש= הסימבוליקה, רגב

. רסב–רנ ' עמ,)ג"ירושלים תשנ(

מחקרים –מנחה לשרה ,"אונטולוגיה נאופלטונית", רוזנברג' ש= אונטולוגיה נאופלטונית, רוזנברג

'ש, דימנט' ד, אידל' מ ,הלר וילנסקי' בפילוסופיה יהודית ובקבלה מוגשים לפרופסור שרה א

.347-366' מ ע,1994ירושלים , )עורכים( רוזנברג

מרחביה , ורדאנו ברונו'ג כמבשר הכפירה של ג"הרשב ,שייר' ע= ג כמבשר הכפירה"הרשב, שייר

. ח"תשכ

. ו" תשטירושלים, אהשירה היהודית בספרד ופרובנס ,שירמן' ח= השירה היהודית, שירמן

.צ" תרירושלים, כתבי יד בקבלה ,שלום' ג= כתבי יד בקבלה, שלום

, )עורך ( בן שלמה'י, א מחקרי קבלה ,"עקבותיו של גבירול בקבלה", שלום' ג= עקבותיו, שלום

.69-96' עמ,ח"תל אביב תשנ

, )מתרגם ( אור'י, הפילוסופיה של שלמה אבן גבירול ,שלנגר' י= ג"הפילוסופיה של רשב, שלנגר

. ם" תשירושלים

ספרות מחקר בשפות זרות

=טרמינולוגיה פילוסופית, אפנאן

תרגום שני לספר , ןאלטמ

=ההגדרות

=מהות ומציאות, אלטמן

=יצחק הישראלי, אלטמן ושטרן

S.N. Afnan, Philosophical Terminology in Arabic and

Persian, Leiden 1964.

Altman, A, "Isaac Israeli's Book of Definitions: Some

Fragments of A Second Hebrew Translation", Journal

of semitic studies, Vol 2 (3), Oxford 1957, pp. 232-

242.

A. Altmann, "Essence and Existence in Maimonides",

Maimonides; a Collection of Critical Essays, J.A.

Buijs (editor), Notre Dame1988, pp. 148- 165.

Altmann, A. Stern, S.M, Isaac Israeli: a Neoplatonic

Philosopher of the Early Tenth Century. London 1958.

130

=הפרק על היסודות, אלטמן

אבן דאוד וראשית , ארפה

=האריסטוטליות

=מימדים, מריאנזה

=המטפיסיקה של האור, קנטרינו

= 'אבנדאות, דאלוורני

=מילון למחברים עבריים, די רוסי

=שג החומרמו, מקמילן

=פילוסופיה, פנטון

=הגנה, פונטיין

=החלק הערבי, הירשפלד

=ספרי ההגדרות, קנדי דיי

=אבן גבירול, לואה

=לקסיקון ערבי אנגלי, ליין

=חומר כפוטנציה, לויטן

A. Altmann, "Chapter On Elements", The Journal of

Jewish Studies, Vol 7 (1956), pp. 31-57.

M. Arfa, Abraham Ibn Daud and The Beginnings of

Medieval Jewish Aristotelianism, Ph.D, New York,

1954.

B. Marienza, "La Dimensione Fondante Della Realtà:

La Materia in Ibn Gabirol e Shem Tov ben Yosef ibn

Falaquera". Quaestio, vol' 7 (2007) pp. 229-244.

V. Cantarino, "The Metaphysic Of Light". Studia

Islamica. No.26. (1967). pp. 49-71.

M.T. D'Alverny, "Avendauth?", Homenage a Millas-

Vallicrosa, Vol' 1, Barcelona 1954, pp. 19-43.

G.B. De Rossi, Translation of Dizionario Storico

Degli Autori Ebrei e Delle Loro Opere/ Dictionary of

Hebrew Authors, M.J. Heler (Translator), Jewish

Studies, Vol' 19 (1999 .)

E. Mcmulin (editor), The Concept of Matter, Notre

Dame 1965.

P. Fenton, Philosophie Et Exegese Dans Le Jardin De

LA Metaphore De Moise Ibn Ezra, Philosophe Et

Poete Andalou Du Xiie Siecle, Etudes Sur Le Judaisme

Medieval, Vol' 19, Laiden (1997).

T.A.M. Fontaine. In Defence of Judaism: Abraham

Ibn Daud. Assen/Maastricht, 1990.

H. Hirschfeld, "The Arabic Portion of the Cairo

Genizah at Cambridge", The Jewish Quarterly Review,

Vol' 15, No' 4, Pennsylvania (Jul 1903), pp. 677-697

K. Kennedy Day, Books of Definition in Islamic

Philosophy: The Limits of Word, London 2003.

R. Loewe, Ibn Gabirol, London 1989.

E.W. Lane, Supplement an Arabic-English lexicon,

vol' 5, London 1865.

N. Luyten, "Matter as a Potency", The Concept of

Matter in Greek and Medieval Philosophy. E.

131

=גבירול ואביצברון, מונק

=אבן מסארה, פלציוס

=מונחים פילוסופיים, פיטרס

=העדר, פסין

=גבירול, פסין

=ספר יצירה, פינס

=השירה הדתית, ש מיכאל"זק

=פרגמנטים מספר העצמים, שטרן

הנאופלטוני של אבן , שטרן

Mcmulin (editor), Notre Dame 1965, pp. 102-113.

S. Munk, "Salomo Ibn Gebirol und Avicebron", Der

Orient : Berichte, Studien und Kritiken für jüdische

Geschichte und Literatur, J. Fürst (editor), No' 46,

Leipzig (12 November 1846), pp. 721-727.

:Der Orientה גיליונות אתר בו ניתן לראות את

<http://www.compactmemory.de/>.

A. Palacios. The Mistical Philosophy of Ibn Masarra

and his Followers. E.H. Douglas and H.W. Yoder

(translators). Leiden 1978.

F.E. Peters, Greek Philosophical Terms, a Historical

Lexicon. New York 1967.

Pessin, Sarah. "Loss, Presence, and Gabirol's Desire:

Medieval Jewish Philosophy and the Possibility of a

Feminist Ground". Women and gender in Jewish

philosophy. H. Tirosh Samuelson (editor).

Bloomington 2004. pp. 27-52.

S. Pessin, "Solomon Ibn Gabirol [avicebron]".

Stanford Encyclopedia of Philosophy. Stanford

University, 23. 09.2010, (Last view: 28. 02. 2011).

</http://plato.stanford.edu/entries/ibn-gabirol>

S. Pines, "Points of similarity between the exposition

of the doctrine of the Sefirot in the Sefer Yezira and

the Pseudo-Clementine homilies", Appendix II,

"Quotation From Saadia's commentary on the Sefer

yezira in a Poem by Ibn Gabirol and in the Fons

Vitae", The Collected Works of Shlomo Pines. Vol' V,

W.Z Harvey and M. Idel (editors), Jerusalem 1997.

pp. 122-126.

M. Sachs, Die religiöse Poesie der Juden in Spanien,

Berlin 1845.

S.M. Stern, "The Fragments of Isaac Israeli's "Book of

Substances". The Journal of Jewish Studies. Vol' 7,

(1956), pp. 13-29.

132

=חסדאי

אסכולת המתרגמים , טייכר

=העבריים

=מונחים לחומר ויסוד, וולפסון

S.M. Stern, "Ibn Hasday's Neoplatonist,

A Neoplatonic Treatise and its influence on Isaac

Israeli and the Longer Version of the Theology of

Aristotle", Oriens, Vol' 13, (1960-1961), pp. 58-120.

J.L Teicher, "The Hebrew School of Translators in

Spain in the Twelfth Century", Homenaje a Millas-

Vallicrosa, vol' 2, Barcelona1956, pp. 403-444.

H.A. Wolfson, "Arabic and Hebrew Terms for Matter

and Element with Especial Reference to Saadia", The

Jewish Quarterly Review, New Series, Vol' 38, No. 1.

(Jul 1947): pp. 47-61.

133

Abstract:

The figure of Solomon Ibn Gabirol (c. 1020 - 1057) , included, on the one hand, a

Jewish poet, a virtuoso of biblical Hebrew, and on the other hand, an original

Neoplatonic philosopher, author of the philosophic work Mekor Haim (=Fountain of

Life), without a trace of Jewish characteristic. Mekor Haim was initially written in

Arabic, but no copies of the original have survived. What we do have is a Latin

translation of the original (Fons Vitae). In addition, we have a Hebrew summary

version of the book, entitled Likutim m'Sefer Mekor Haim, by Shem Tov Ibn

Falaquera in the thirteenth century.

Gabirol's philosophy, as laid out in Mekor Haim, despite following in the

Neoplatonic tradition, holds a special place in the consistency of its' exposition of the

idea of prime matter, both as the first cause, and as the source of all existence, and of

the preferred status which he grants this matter, relative to form. Actually, Mekor

Haim is dedicated to clarifying the ontological nature of the concept of prime matter.

In general, one can state that his fundamental theory is that there is one general matter

which precedes all physical or intellectual existence, and that the existence of all

individual objects is based on the transformation of forms, deriving from Will, a

divine force that affects all material, and translates its potential to the real. Owing to

Gabirol's unique understanding of the concept of prime matter, the question as to what

term he uses to indicate this material, and the philosophical meaning of the term, takes

on special meaning.

Given the fact that the Arabic original is no longer extant the question of the exact

terminology Gabirol employed needs deciphering. This thesis examines the term

Gabirol chose to use to denote material, both primary and individuated, and analyzes

the different translations employed. We specifically offer a new look at the

philosophical meaning which Gabirol attributed to the terms, and the term used to

indicate prime matter in Mekor Haim.

Some of Gabirol's poems include themes alluding to ideas rooted in his philosophical

writings. Most prominently is his major poetic opus, Keter Malkhut. Gabirol himself

saw this as the peak of his poetic work, and called it his foremost work of praise.

Perhaps more than in any other work of his, Gabirol's unique philosophic system

makes itself evident in this piece.

134

The starting point for this thesis is the attempt to decipher the coupling "HaSod ve

HaYesod", which appears twice in Keter Malkhut, and elluded most of the modern

interpreters of Gabirol's poetry who note the philosophical terms of form and matter

(sod=form and yesod=matter). The thesis begins by examining previous attempts to

uncover the roots of this coupling, and to show that the interpretations of the poetry

which claimed that "sod and yesod" are form and matter, were influenced by the terms

employed by Falaquera in his Likutim m'Sefer Mekor Haim. Falaquera used the

term yesod in the very places in which the Latin translator of Mekor Haim used the

term 'materia'. Examining the remains of the original Mekor Haim in Arabic leads to

the conclusion that the term which Falaquera translated is the Arabic term unsur

.which is the term used by Gabirol to denote prime matter ,(عنصر)

Next, the meanings of this term are examined, and compared to the meaning of the

term hyle, which is the term commonly used to denote prime matter, as reflected in

the philosophic writings which were written in Arabic in general, and especially those

whose doctrine was close to Gabirol's. As far as these sources are concerned, the term

matter automatically includes duality. On the one hand, matter has the property of

being the most stable element in reality, because it precedes the formation of objects,

and remains after they have been destroyed. As such matter is the material cause and

the primal source of all objects. On the other hand, matter is the cause of change in the

world, and is nothing more than the passive platform for forms in transition having no

independent existence. It appears that this duality is expressed by some of the

philosophers utilizing the terms used to designate matter. Matter in the aspect of the

physical reason for existence prior to all existence, is termed in Arabic unsur, and

matter in the aspect of the passive platform lacking independent existence, following

the Greek, hyle.

In light of this analysis, the meaning Gabirol attributed to the term unsur was

examined, as it is the term he chose to use when discussing prime matter. Gabirol I

argue, clearly distinguished between two terms he employed, and the distinctions

between the term unsur and the term hyle were emphasized. The term unsur is used to

relate to matter as 'the possibility of reality to exist at all' as opposed to the term hyle

which denotes the lower limit of the possibility of reality to exist, id est, the platform

for the entire material world.

In light of the discussion of the meaning of the terms Gabirol used to denote matter,

135

and against the background of the possibility that Abraham Ibn Daud may have

participated in the Latin translation of Gabirol's great work, I turn to reexamine the

latter's criticism of Gabirol's use of the term for matter, as it appears in his book

Emunah Ramah (=Exalted Faith). Ibn Daud critique of Gabirol's use of the term for

matter relates to his identification of the concept 'matter' with the concept 'possibility'.

In my opinion, rather than wholly repudiating Gabirol's world view, he actually

adopts Gabirol's hierarchical world view of reality, relying on the analysis of the

concept 'the possibility of existence'.

Finally, I reevaluate the coupling "HaSod ve HaYesod" which appears in Keter

Malkhut, and expressions connected to it, and attempt to offer a new interpretation of

the coupling, according to which both parts of the coupling refer to the prime matter,

the sod indicating the hidden nature of matter, and the yesod indicating its

independent metaphysical status, and its functionality as the basis for all existence.

136

Tel Aviv University

Lester and Sally Entin Faculty of the Humanities

Department of the Jewish Culture

The Mystery of the Yesod

The terms used to refer to prime matter, and their philosophical meanings

in Rabbi Solomon Ibn Gabirol's book Mekor Haim

and his liturgical poem Keter Malkhut

MA thesis submitted by

Eliezer Davidovich

Prepared under the guidance of

Prof. Menachem Lorberbaum

April 2011