?מה אנשי הקהילה חושבים ומרגישיםמבט סובייקטיבי על מערכת החינוך

חבל אילות

2010ספטמבר

מטרות המצגת

תפיסות וציפיות של תושבי חבל אילות ממערכת- הסובייקטיבי סיכום ההיבט •.החינוך בחבל

.כבסיס להמשך התהליך, הלך הרוח בציבור", רוח המדבר"הבנה של •2011.שנת / זיהוי נושאים לטיפול מידי•.מיקוד העוצמות והאתגרים הנתפסים כבסיס לתוכנית האב•. התפיסות והציפיותהציבור באמצעות זיהוי ושיקוף עירוב ושיתוף •.בחינת המשך התהליך•

שיטה

סיכום הביניים להלן יציג את הממצאים המייצגים את תפיסות המשתתפים•מעצם היות, עם זאת. מזוויות הראייה השונות שלהם, בתהליך האיבחוני בלבד

ניתן, או בעלי תפקידים מרכזיים/המשתתפים באיבחון נציגים של אוכלוסיות ו .להניח כי הממצאים מיצגים קשת רחבה של האוכלוסייה בחבל

מתושבי החבל השותפים280 הממצאים להלן מבוססים על מפגש עם •משובים122 ועוד . תפקידים וגילאים מגוונים, מישובים, במערכת החינוך בחבל

.שנאספו בערב הורים בתיכון).יוצגו בהמשך התהליך( כוללים עובדות ומידע אובייקטיבי אינםהממצאים להלן •),להלן(נבדקו מרכיבי המודל , לגבי כל אחד ממרכיבי מערכת החינוך בחבל•

. ויוצגו תפיסות וציפיות עיקריות של התושבים.מכל קבוצת מיקוד שנערכה בישובים מוצגות ציפיות מרכזיות•,בקבוצות מיקוד) מחקר עומק(איסוף החומר נעשה באמצעות מחקר איכותני •

.ראיונות אישיים ועיון במסמכים

תיאור המדגם n=280

משתתפים. מסאוכלוסיית יעדפעילות

בעלי תפקידים במערכתראיונות אישייםהחינוך בעבר ובהווה

20

8נציגי הציבורראיונות אישיים

5מזכירי ישוביםקבוצות מיקוד בחתך תפקידי

12מורים יסודי

12מורים תיכון

8רכזות גיל רך

8רכזות חינוך

10א"מתנ

7ס"רכזי מתנ

14נקודה צעירה

5מדריכים בחינוך לא פורמאלי

)המשך(תיאור המדגם

משתתפים. מסאוכלוסיית יעדפעילות

15גרופיתקבוצות מיקוד בחתך ישובי

18קטורה

21סמר

17יוטבתה

13אילות

14יהל

4באר אורה

18נווה חריף

4עובדה

6אליפז

12לוטן

8שחרות

20נאות סמדר

מודל תיאורטי מנחה)מקנזיS ,7מבוסס על מודל (

מערכת החינוך חבל אילות

אסטרטגיהחזון

ומטרות

תרבותארגונית

תהליכיעבודה

וממשקים

מבנהארגוני

סגנוןניהולי

מיומנויות

המשאבהאנושי

מה אנשי הקהילה חושבים?ומרגישים

ממצאים

על תוכנית האב

בקרב רב המרואיינים קיימת שביעות רצון גבוהה מהעמדת נושא החינוך במקום•.גבוה בסדר העדיפויות הציבורי במועצה ומהקצאת משאבים לנושא

תושבי החבל מאמינים כי יש צורך בתהליך ארוך שיאפשר איסוף נכון של הצרכים•וחלקם העלו ציפייה להיות חלק פעיל בתהליך, והגדרת תוכנית מעמיקה ליישום

.זהלא נמצאו הבדלים מובהקים בגישה או במשוב בין תושבים בחבל, באופן כללי•

המשוב מושפע יותר מהניסיון והחוויה האישית במפגש עם מערכת .לחברי קיבוץ.החינוך

עד כמה דעת הציבור תבוא לידי- חששות לגבי רמת השיתוף בתהליך עולים •. ביטוי ממשי בתוצרים

.בצד הטלת ספק ביכולת להשתנות, לשינויקיימת ציפייה •.לגבי רמת ההטמעה האפשרית של תוכנית האב בחינוךקיימים חששות •

מבט על התקופה שינויים במערכת החינוך

שינוי, שינוי בחברה הישראלית(חברתיים ודמוגרפיים , תרבותיים, שינויים סוציולוגיים•המאפיינים את) שינויים דמוגרפיים בישובים בחבל אילות, בתנועה הקיבוצית

משפיעים על מערכת החינוך והציפיות ממנה ובאים לידי ביטוי, התקופה והאזור. מסמך זה" רוח"ב

וייתכן שגם את השינויים(עולה קושי רב לקבל ולהכיל את השינוי בתחום החינוך •).האחרים שתוארו

כולל שינויים, מערכת החינוך בחבל עברה ועוברת שינוי משמעותי בשנים האחרונות•).מחלקת חינוך, ס"מתנ, תיכון, יסודי(פרסונאליים של המנהלים המרכזיים במערכת . שינוי זה עדיין מלווה את השיח הציבורי בנושא

. ערכי ושפתי, המערכת חווה שינוי תרבותי•

סדר היום הערכי אינו. קיימת תחושה של התרופפות התפיסה החינוכית הקיבוצית•. טרם נמצא תחליף מקובל וברור. מוגדר דיו

הוא" של פעם"קיימת תפיסה כי החינוך הקיבוצי , בעיקר בקרב חברי הקיבוצים•. החינוך הנכון והנשאף

מבט על התקופה )המשך(שינויים במערכת החינוך

קיימת ציפייה נסתרת שהחינוך. בקרב האוכלוסייה הותיקה עולה כמיהה לעבר•".החזירו"ואף ל), לא רק בחינוך(יאפשר לשמר את העבר

",של פעם"עולה כי הציבור מודע לפער בין השאיפות לשימור החינוך הקיבוצי •. לאור השינויים שתוארו, לבין האופציה לממש זאת

למערכת החינוך בחבל אילות מביאה) בהווה ובעתיד(כניסת תושבי באר אורה •עולים חששות לגבי השפעות. ערכים והתנהגויות הנתפסים כשונים, עימה תרבות

התהליך נתפס כהזדמנות, במקביל. מגמות אלו על המערכת ועל התלמידים בה. וישנם חלקים בציבור הרואים את התועלות האפשריות של מגמה זו

תושבי באר אורה חווים פער בין הציפיות וההבטחות לפיתוח תשתיות החינוך•.בישוב לבין מה שלתפיסתם קורה בפועל

עולה ציפייה כי מערכת החינוך תוביל את השינוי ותיתן פתרונות וכלים על מנת•ישמרו האיכויות, להבטיח כי בתהליך הקליטה והשילוב של האוכלוסייה החדשה

. והערכים של חבל אילות.המערכת נמצאת בעיצומו של תהליך גיבוש אסטרטגיה ומטרות ברורות•

רמת שביעות הרצון ממערכת החינוך

קיימת שביעות רצון גבוהה ותמיכה מלאה בתיעדוף הגבוה שהמועצה נותנת•.לחינוך

עולה שביעות רצון גבוהה וגאווה מהאיכות הנתפסת של בוגרי המערכת – אחוז•. אחוז מתגייסים, אחוז מתנדבים היוצאים לשנת שירות, מסיימי בגרויות

באופן כללי, קיימת גאווה בייחודיות ובערכיות של מערכת החינוך באזור•.ובהשוואה למערכות חינוך באזורים אחרים

א העידו על שביעות רצון ממערכת החינוך הפורמאלית והבלתי"נציגי מתנ•. אוזן קשבת, ביטחון", מקום מעולה לגדול בו- "פורמאלית

קיימת הערכה לעובדה כי מערכת החינוך בחבל עוסקת בפרויקטים מגוונים שהם•.מעבר לסטנדרט של משרד החינוך

.קיימת שביעות רצון גבוהה מההשקעה והטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים•עדיין בראשית(קיימת תחושה של התחלת מגמה של התמקצעות המערכת •

).הדרך

)המשך(רמת שביעות הרצון ממערכת החינוך

ירידה זו. בשנים האחרונות קיימת מגמת ירידה בשביעות רצון מתפקוד המערכת•-בשביעות הרצון מובילה לשיח הנוכחי המאפיין אוכלוסיות מגוונות בחבל אילות

.שיח בקורתי ומתלונן, המצביע על פער בין המצוי לרצוישיח

,חששות מהעתיד, כעס, כאב, אכזבה, באיבחון עלו גם רגשות של תסכול•בהתייחס למצב הנוכחי, אי סדר וירידה באמון במערכת הציבורית, תשוקה לעבר

. של מערכת החינוךעולה טענה. איכות, מספר, מיקום: עולה חוסר שביעות רצון מהתשתיות הפיזיות•

כי התשתיות האזוריות הקימות אינן משקפות את התפיסה החינוכית קהילתיתאיכות התשתיות בישובים הקטנים לוקה. ואינן מזמינות התכנסות חברתית

.מתקני הספורט לוקים בחסר. בחסר.קיימת שביעות רצון בינונית בנושא ההיסעים, למרות שצוין כי קיים שיפור בנושא•

.שביעות הרצון נמוכה יותר בקרב הישובים הקטנים והמרוחקים

מבט על- מערכת החינוך : אסטרטגיה•

,בהירה ומוסכמת, המערכות בה אין אסטרטגיה מוגדרת-למערכת החינוך ולרב תתי .משותפות המגדירים סדרי עדיפויותחזון ומטרות

:מבנה ארגוני•קיים חוסר בהירות לגבי הגדרות התפקידים וגבולות התפקיד של השותפים‾

.במערכת כולה

,לדוגמא(עולים צרכים במערכת שאינם מקבלים מענה והגדרה במבנה הארגוני ‾).ועד הורים, ועדת חינוך

). מועצת בית ספר, לדוגמא(רמת האפקטיביות של גופים מסוימים נתפסת כנמוכה ‾

: תרבות ארגונית•

).ערכי הקיבוץ, למשל(קיימת הרגשה של נסיגה בערכים משמעותיים –

המתגבשת" חדשה"מתהווה בשטח תרבות ), שהוזכרו לעיל(בצל השינויים –חלק גדול מהמרואיינים העידו על חוסר. כתגובה לאירועים ולא מתוך שיח והסכמה

שביעות רצון מהתרבות המתגבשת מעצמה והעלו ציפייה לשיח חינוכי וגיבוש. הביצועית של ערכים אלומשותף של ערכים מוסכמים כולל המשמעות

)המשך(מבט על - מערכת החינוך : סגנון ניהולי•

. הניהול במערכת החינוך נתפס כריכוזי ולא דמוקרטי–ההורים והמעגלים הבלתי פורמאליים עם מערכת, רמת השיתוף של העובדים–

. החינוך הפורמאלי נמוכה מהציפיות". אין מנהיגות חינוכית באזור"השטח טוען כי –

:תהליכי עבודה•-קיימת הבנה בסיסית של שותפות וצורך לעבוד בשיתוף פעולה בין השותפים –

נקודה, ישובים, ס"מתנ, חינוך בלתי פורמאלי בישובים, גנים, בתי ספר, מועצה.משרד החינוך, ח"שפ, א"מתנ, מועצת בית ספר, הורים, צעירה

שיתוף הפעולה והסינכרון בין תתי המערכות השונות נמוכות ואינן, רמות הקשר–. או הציפיות/עונות על הצרכים ו

ניכרת מגמה של ירידה בשיתוף הפעולה בין המערכת הפורמאלית לישובים ובין–. הישובים לבין עצמם

.ישוב/עולה צורך חזק לייחד כל מעגל, בצד האמירה על הצורך לשתף פעולה–

)המשך(מבט על - מערכת החינוך

.קיים מספר מצומצם בלבד של פורומים מובנים לדיאלוג שוטף בין השותפים–.שביעות הרצון מהפורומים הקיימים גבוהה

". איחוד אנרגיות"על חשבון , בין השותפים" אנחנו"ו" הם"קיימת תפיסה של –על זמן הילדים, השותפים במערכת מתחרים על המסרים המועברים לילדים–

. ועל המשאבים

:המשאב האנושי בחינוך•.מעמד העוסקים בחינוך נשחק–".אין ניצוץ בעיניים- "תחושה של ירידה במוטיבציה של העוסקים בחינוך –.חוסר יציבות של כוח האדם בחלקים מסוימים של המערכת–.הציבור טוען לשונות גבוהה ברמת האיכות של אנשי המקצוע–.אין מספיק פעולה אקטיבית לטיפוח אנשי חינוך עם זיקה למקום–

)המשך(מבט על - מערכת החינוך

:מיומנויות•נתפס בחלקו ככוח אדם) בכל תתי המערכות(כוח האדם העוסק בחינוך –

עם, פחות איכותי, עם זיקה למקום ובחלקו כפחות מקצועי, מקצועי, איכותיאת מערכת" צובע"כוח האדם הנתפס פחות איכותי . זיקה מועטה לאזור

.החינוך כולה ופוגע בשביעות הרצון הכללית ממנו

לכוח האדם בחינוך הפורמאלי ישנה תחושה של חוסר בכלים ובמיומנויות–. לטיפול באתגרים החינוכיים העכשוויים

חלק משמעותי מכוח האדם בחינוך הבלתי פורמאלי חסר את הידע ומיומנויות–.לעסוק בתחום ופועל בעיקר מתוך אינטואיציה

אלו אינן, למרות ההסכמה לגבי חשיבות הלמידה השוטפת וההכשרות–. מתבצעות באופן מספק

מבט אל הנוער.בגרותשביעות רצון ממספר הזכאים לתעודת •.שביעות רצון ממספר היוצאים לשנת שירות•. ל"שביעות רצון ממספר המתגייסים לצה•החיבור לבית הספר אינסטרומנטאלי, הקיבוץ מהווה עבור הנוער מרכז שייכות וגאווה•

.יותררמות נמוכות של לקיחת, רמת מעורבות נמוכה בקהילה- תחושה כי הנוער פאסיבי •

.הבעת דעות, קידום נושאים, יוזמה, אחריות.הירתמות ותרומה לקהילה נמוכות יותר בקרב הבנים מאשר בקרב הבנות, מעורבות•". מגיע לנו- "מסר מרכזי של הנוער כפי שהוא נתפס בעיני המבוגרים •בקרב הילדים קיים חוסר הערכה לפעילויות החינוכיות, לתפיסת המבוגרים•

".הכל בא בקלות"כנראה בשל העובדה ש, ולאפשרויות העומדות לרשותםתחושה כי הנוער מבולבל כתוצאה ממסרים שונים ולא אחידים בין מעגלי החינוך•

. השונים.עליה במספר האירועים האלימים•הנוער("במסגרות השונות ' יב'-מהמענה החינוכי הכולל לגילאי י- שביעות רצון בינונית•

").משועמם

?מה אנשי הקהילה מצפים

ישובים/ממצאים לגבי הקיבוצים

במערכת החינוך

באר אורה, אליפז, יהל, גרופית, לוטן, יוטבתה, קטורה, סמר

שחרות, נאות סמדר, נווה חריף, עובדה, אילות

ציפיות מרכזיות של הישובים

סמר•.שיתוף ומעורבות גבוהה של ההורים בחינוך–.ערכי, חוויתי", רוח המקום"חינוך ב–. פיתוח ראיה הוליסטית ממוקדת בילד–.לשמר את הדרך הקיבוצית ולא להיכנע לתכתיבים של משרד החינוך–

קטורה•.חינוך עמלני, פיתוח חלופות לחינוך העיוני–.הדרכת הורים–.השקעה ופיתוח המשאב האנושי בחינוך–

)המשך(ציפיות מרכזיות של הישובים

יטבתה•.מאוכלוסיית בית ספר תהיה בני הקיבוצים80% לשמור על מארג בו לפחות –

בית ספר, למשל(במידת הצורך לפתוח בית ספר נוסף לאוכלוסייה הנוספת ).בבאר אורה

.לשמר את הדרך הקיבוצית ולא להיכנע לתכתיבים של משרד החינוך–ס"המתנ, להקים מועצה חינוכית אזורית שתהיה גוף המתאם בין בית ספר–

.המועצה תהיה גוף בעל סמכויות הקובע גם את סדר היום הערכי. והקיבוצים

לוטן•

.ועד הורים/הגברת מעורבות הורים–.שיפור תשתיות של מבנים ומתקני ספורט בבית ספר ובקיבוץ–.קול הקורא לחיזוק החינוך טכנולוגי–.מתן דגש על ההיבט הדמוקרטי בחינוך–.שיפור איכות המורים וההוראה–

)המשך(ציפיות מרכזיות של הישובים

גרופית•תוך שמירה על התרבות, שילוב בין חברי הקיבוץ לאוכלוסיות החדשות–

. שיתופית-הקיבוציתלבין הקניית כלים ויכולת, חינוך המשלב בין ערכי הקיבוץ והאדמה–

.חינוך למצוינות, קידמה, שילוב של תכנים חדשניים, להתמודדות עם העתידתאום בין הגורמים השונים וחלוקת תפקידים לכל גורם, ביזור מערכת החינוך–

.במערכת

.הרחבת מעורבות ההורים בחינוך בכלל ובבית ספר בפרט–

יהל•.בית ספר מוביל ומקדם דיאלוג עם הקהילות–.קשר ותקשורת עם ההורים בשוטף ובאמצעות ועד הורים–.שיפור המשמעת בחינוך הפורמאלי–

)המשך(ציפיות מרכזיות של הישובים

אליפז•.תמיכה בפיתוח תשתיות פיזיות לכל הגילאים–.גן בישוב–

באר אורה•. הטמעת תושבי באר אורה כחלק בלתי נפרד וטבעי במערכת כולה–").בגלל זה הגענו לכאן("השתלבות במערכת החינוך האזורית –.פיתוח מהיר של החינוך הבלתי פורמאלי בישוב–.פיתוח מהיר של מערכת הגנים בישוב–תוך שימוש,צ "פיתוח הישוב כמרכז פעילות מקצועי וחוויתי לשעות אחה–

. לטובת כל ילדי חבל אילות, בתשתיות המקומיות

)המשך(ציפיות מרכזיות של הישובים

אילות•.תעודת בגרות איכותית, דגש על הישגיות–קשר, מעורבות הורים, וועד הורים- שיפור הקשר והתקשורת עם ההורים –

.שוטף.הגברת המשמעת בחינוך הפורמאלי–.התמקצעות כוח אדם מקומי–

בסיס עובדה•התאמת תוכנית הלימודי והשיטה כך שיתאפשר לילדיהם השתלבות קלה–

.חזרה בצפון.עזרה בפיתוח חינוך בלתי פורמאלי בבסיס–

)המשך(ציפיות מרכזיות של הישובים

נווה חריף.לדחוף ליותר הישגיות וציונים, לשדרג את רמת ההוראה בבית הספר –.תמיכה בהקמת החינוך הבלתי פורמאלי בישוב–,ציפייה לפתרון אחיד וזהה לכל הילדים בחיבור בין יום העבודה והתגמול–

. ועבור הנסיעה לפולין

נאות סמדרשימת דגש על התהליך ולא על התוצאה–חינוך למצוינות ולא להישגיות–הורדת העומס מילדי התיכון–הגברת הלמידה החוויתית–

)המשך(ציפיות מרכזיות של הישובים

שחרותצמצום שבוע הלימודים לחמישה ימים בלבד–חשיבה יצירתית על פתרונות של למידה מרחוק–פתיחת השערים של נאות סמדר לקליטת ילדים משחרות–פתיחת בית ספר יסודי קרוב יותר- צמצום הנסיעות של הילדים –מציאת חלופה לגנים בעובדה–הורדת העומס מילדי התיכון–הגברת הלמידה החוויתית–

תובנות מרכזיות

עולה כי למערכת החינוך בחבל ולרב תתי המערכות– אסטרטגיה ומטרות , חזון•אין אסטרטגיה הנגזרת מכך ואין מטרות, של המערכת אין חזון מוגדר ומוסכם

ממקדת ומכוונת את, חסרה ראיה הוליסטית המאחדת. ותוכניות עבודה בהתאם. פעילות כל תתי המערכת תוך שימת טובת הילד במרכז

עולה חוסר בהירות בין התפקידים וגבולות האחריות של תתי– מבנה ארגוני •מצב זה מוביל לפגיעה באפקטיביות של. המערכות והתפקידים במערכת החינוך

או מתאימות ויוצר קונפליקטים וחוסר שביעות/לציפיות לא תמיד ריאליות ו, המערכתעולה צורך להגדיר את המבנה והמבנים הארגוניים כנגזרת של החזון והמטרות. רצון

.ובהתאם לבחון את הפונקציונאליות והאפקטיביות של תתי המערכות

תהליכי עבודה ושיתוף הפעולה בממשקים בין חלקי– תהליכי עבודה וממשקים •אינם מאפשרים עבודה, אינם מוגדרים דיים, ובחלק מתתי המערכות עצמן, המערכת

י השותפים"ואינם עונים על הצרכים והציפיות כפי שהם נתפסים ע, אפקטיבית...). שפה משותפת, רצף, יצירת תיאום, למשל(

)המשך(תובנות מרכזיות

– המערכת עברה שינוי בסגנון הניהולי לאור שינויים פרסונאלייםסגנון ניהולי •המערכת נתפסת כמערכת ריכוזית הקשובה. שהיו כמעט בכל תפקידי המפתחמערכת שרמת השיתופיות שלה נמוכה; באופן חלקי בלבד לציבור הרחב

. נמוכה גם כן מהמצופה, ורמת המעורבות של הציבור בה, מהמצופה

הניהול בחלק מתתי המערכות אינו ניהול מקצועי דיו ואינו מאפשר להשיג את .המטרות

המושפעת מכל השינויים אותם חווה הציבור, – מערכת החינוךתרבות ארגונית •בצד הירידה במרכזיות הערכים. ערכי ושפתי, בחבל אילות חווה שינוי תרבותי

.טרם הוגדרו ערכים חדשים מוסכמים" ישנים"ה

)המשך(תובנות מרכזיות

– המשאב האנושי במערכת החינוך בחבל אילות מורכב בחלקוהמשאב האנושי •כמו. היציבים במערכת ומלווים אותה לאורך שנים, מאנשי חינוך תושבי המקום

בלתי יציבים ונתפסים לעתים, עובדים מזדמנים- קיימת קבוצה נוספת , כןהמערכת מתקשה בגיוס כוח אדם. כבעלי השפעה שנויה במחלוקת על המערכת

קיימת מגמה של ירידה בקרנם של העוסקים בחינוך. איכותי ובשימור הקיים. ובשביעות הרצון של אנשי החינוך עצמם

– רמת המקצועיות הנתפסת של המשאב האנושי במערכת החינוךמיומנויות•קבוצה אחת נתפסת כקבוצה איכותית- בחבל מתחלקת לשתי קבוצות מרכזיות

אידיאולוגיה ואהבה לילדים, בעלי זיקה למקום, של אנשי חינוך מקצועייםלעיתים ללא הכשרה, ישנה קבוצה שנייה הנתפסת כפחות מקצועית. ולמקצוע

שונות נתפסת זו מייצגת גם את החינוך. פורמאלית וללא זיקה למקום. הפורמאלי וגם את החינוך הבלתי פורמאלי