ההתקשרות תיאוריית Attachment

Theory

1

מטרות השיעורמטרות השיעור

הכרות עם המקורות לתיאורייתההתקשרות: מחקרי הרלו ותיאוריית

האתולוגיה..עיקר תיאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי סיטואציית הזר" וסגנונות ההתקשרות של "

מארי איינסוורת'. הקשר בין סגנון ההתקשרות בילדות לחיים

הבוגרים.

2

התקשרותהתקשרות

3

קשר רגשי קרוב בין שני אנשים,

המתמשך לאורך זמן ומאופיין בחיבה

הדדית ורצון לשמור על קירבה.

תצפיות על ילדים בחסך אימהי/הוריתצפיות על ילדים בחסך אימהי/הורי בולבי החל בתצפיות על ילדים שהופרדו מאימותיהם

בגילאים שנתיים עד שלוש והבחין כי הפעוטות עברו מספר שלבים בהסתגלותם הפסיכולוגית לאובדן האם:

) מחאה)protest בתקופה הראשונה, הפעוטות נראו :מתוסכלים וכועסים, והרבו לבכות.

כשלא הוחזרו לאימותיהם לאורך זמן ועברו לשלב ונכנסו למצב דמוי דיכאון שבו הפסיקו )despair(ה"ייאוש"

ואף סרבו לאכול. לשחק בשלב זה הפעוטות התאוששו למראית עין וחזרו לשחק

ולאכול, אך בולבי שם לב כי פעוטות שהוחזרו לאימותיהם המשיכו לאורך זמן להפגין סוג של ניתוק וכהות רגשית ולא

הניתוק בהמשך הראו בה כל עניין רגשי. שלב אותו כינה))detachment.

4

שאלות שעלו עקב תצפיות על ילדים בחסך שאלות שעלו עקב תצפיות על ילדים בחסך אימהי/הוריאימהי/הורי

5

מהו הרכיב החיוני להתפתחות תקינה?

כיצד מתפתח רכיב זה (מולד או נרכש)?

? לילדאםהאם ההתקשרות חייבת להיות בין

מה קורה כאשר ההתקשרות לא תקינה?

תיאורטיותתיאורטיות תשובות

6

התינוק נקשר למי שמספק את צרכיו האוראליים; .האהבה הראשונה הזו היא הבסיס לאהבות הבאות

הדמות המטפלת מזינה ודואגת לצרכים = מספקת חיזוקים; הכללת החיזוק המשני

.לדמויות נוספותתיאוריות ארון המטבח...

פסיכואנליזה

(ביהייביוריזם (הגישה ההתנהגותית

))HarlowHarlowניסויי הרלו (ניסויי הרלו (

7

מה קורה לגור שגדל עם תחליף אם?

או

איזה תחליף הוא יעדיף?

אם הבדאם התיל

תוצאות המחקרתוצאות המחקר

8

זמן שבילו הגורים על כל אחת מהאמהות

הואכלו על אם התיל

הואכלו על אם הבד

שאלות נוספות...שאלות נוספות...

9

מה קורה לילד שנתקל במשהו מפחיד?

מתי יכול ילד להיפרד מאימו ולכמה זמן?

האם התקשרות לאם מבד מספקת את כל הצרכים?

האם הנזק הפיך?

תיאוריית האתולוגיה תיאוריית האתולוגיה

10

- החקר המדעי של הבסיס האבולציוני להתנהגות

תיאוריית האתולוגיה תיאוריית האתולוגיה

חקרו בעיקר התנהגויות חברתיות של בעלי -חיים

11

מושגים מרכזיים:

) Imprinting הטבעה (•

תקופה קריטית•

הדינאמיקה של תבנית פעולה קבועה •)FAP) ומשחררים (Releasers .(

John BowlbyJohn Bowlby): 1907-1990): 1907-1990ג'ון בולבי (ג'ון בולבי (

בהמשך למקורות הללו, ומתוך הכשרתו

בתיאוריות יחסי האובייקט, בולבי טען כי בכדי לממש את מלוא היכולת והפוטנציאל שלהם,

לטיפול והתמיכה הצמודה של פעוטות זקוקים .הדמות המטפלת הראשונית שלהם

-המענה שנתנו המעונות ליתומים לפעוטות סיפוק הצרכים הפיזיים, לא היה מספיק

שלעצמו, לדעתו, בכדי להבטיח את של הפעוט.התפתחותו הפסיכולוגית התקינה

12

BowlbyBowlby ביסס את תיאוריית ההתקשרות (ביסס את תיאוריית ההתקשרות (AttachmentAttachment), ), . מרכזיות שנובעות זו מזו. מרכזיות שנובעות זו מזושלוש הנחותשלוש הנחות על על

הצורך בקרבה ומגע עם הדמות המטפלת הוא צורך ראשוניובסיסי בעל קיום עצמאי, ללא קשר למילוי צרכים אחרים. הפעוט

Attachment (רפרטואר של נטיות התנהגותיותנולד עם (Behaviors המנסות להשיג קרבה למבוגר שיכול לספק לו הגנה

וטיפול.

,הקרבה תלויה לא רק ביכולתו של התינוק לשגר אותות (כמו: בכי להגיב בנכונותו ובזמינותוחיוך) אלא גם ביכולת המבוגר,

לאותות אלו.

חלק מן המערך התוך-נפשי של הפרט המתעצב תוך כדיהתנסויות עם אחרים משמעותיים. כאשר הדמות המבוגרת

כנגישה, ), נתפסת Attachment Figureוהמועדפת משמעותית (, חש התינוק תחושת ביטחון אשר מלווה עקבית ותגובתית

בידיעה כי צרכיו מסופקים.

מושגי יסוד בתיאוריה:מושגי יסוד בתיאוריה:

) הבסיס הבטוחsecure base-( מבטא את תחושת הביטחון של הילד בדמות

הטיפולית שתמצא לידו כאשר יזדקק לה ותיענה בחיוב לאיתותיו ולניסיונותיו ליצור

קירבה. בסיס זה מאפשר לילד לחקור את סביבתו

החברתית בבטחה. מעגן בטחוןSafe haven(-( ,מקום מקלט

בעת מצוקה, איום או סכנה. עוזר בויסות הלחץ וגם שומר עליו מעצמו (גבולות).

Internal Working Internal Workingדגמי עבודה פנימיים (דגמי עבודה פנימיים (ModelsModels((

מודלים אלו הנם אבני יסוד הבניין של סגנון).)Attachment Styleההתקשרות של הפרט

ייצוגים מנטליים אלו מספקים אינפורמציהלגבי:

:איך אני תופס את העולם כמגיב האחר" לצרכים שלי ומסוגל לספק לי אהבה וביטחון"

:האם אני אחד ששווה שיאהבו אותו" העצמי" - דימוי עצמי וערך עצמי.

15

היררכיה של ייצוגי התקשרותהיררכיה של ייצוגי התקשרות ההתקשרות היא דפוס משוכלל של התנהגויות

המבטאת צורה של ארגון של ציפיות מהדמות המטפלת העיקרית המוכללת לשורה של

אנשים נוספים. ההתקשרות נרקמת עם האדם המיטיב ביותר

לטפל בתינוק באופן רציף, ללא הכרח של קשר ביולוגי אתו.

,אפשרות של ריבוי דמויות התקשרות (אב, אםמטפל, ילד).

,הילד יוצר לעצמו היררכיה של התקשרויות.לפי סדר החשיבות בעיניו

16

התקשרות היא גם תיאוריה של ויסות רגשי התקשרות היא גם תיאוריה של ויסות רגשי

?מתי תתעורר התנהגות ההתקשרותכשהפעוט במצוקה, כשהדמות ההורית לא

זמינה, תתעורר התנהגות ההתקשרות שמטרתה להשיג קרבה.

בבגרות – כשאנו במצוקה, חווים איוםפנימי או חיצוני- נחפש קרבה לדמות

ההתקשרות שלנו: בן הזוג, חבר קרוב, ומטפל.

,מערכת ההתקשרות קיימת ברקעומופעלת באופן אוטומטי בעת דחק,

ועוררות של מצוקה פיזית או נפשית; אזי הפרט עסוק בחיפוש קירבה במובנים

הקוגניטיביים, רגשיים, והתנהגותיים. במצבים כאלו, של איום (חיצוני או פנימי),

אסטרטגיות מווסתות מופעלות )regulatory strategies לחיפוש ,(

קרבה שמטרתן להשיג תחושת הביטחון.

Internal working modelsInternal working models מערכות נוספות הקשורות ביחסי גומלין

למערכת ההתקשרות:

מערכת פחד ודאגנות.1מערכת אקספלורציה.2מערכת התחברות.3

18

)Mary Ainsworthמרי איינסוורת' (

19

):STRANGE SITUATIONמצב הזר (

) האם והתינוק1

) האם, התינוק, ואדם זר2

) התינוק ואדם זר3

) האם והתינוק4

) התינוק לבד5

) האם והתינוק7

) התינוק ואדם זר6

שאלותשאלות ):):STRANGE SITUATIONSTRANGE SITUATIONמצב הזר (מצב הזר (

כמה חרדה מתעוררת אצל הילד כשנכנסהזר?

?כמה נוכחות האם מרגיעה אותו .כאשר האם יוצאת מהחדר זה מעורר דחק

האם הילד יהיה נכון לקבל תמיכה מהזר?האם חוזרת. זהו השלב החשוב מבחינת

הקלסיפיקציה. ?האם הוא מה עושה הילד כשאמא חוזרת

שם לב שהיא חוזרת?האם הוא מגיב? כיצד הוא מגיב?

20

סגנונות ההתקשרות

21

) התקשרות בטוחה1

) התקשרות לא בטוחה – חרדה נמנעת2

) התקשרות לא בטוחה – חרדה אמביוולנטית 3

על בסיס הממצאים ממחקריה חילקה איינסוורת' דפוסי התקשרות לשלושה את הפעוטות

עיקריים:

) ) SecureSecureסגנונות התקשרות –הבטוח (סגנונות התקשרות –הבטוח (

60-70% (בין הדפוס הבטוח .(

לאחר הפרידה מאמם יכלו לבחון את הצעצועים שבחדר, להשתתף

באופן רגשי במשחק לתקשר עם ה-זרה ואף להיעזר בה כש"נתקעו"

במשחקם. מיד עם חזרתה של האם פעוטות

אלו גילו רצון פעיל לקרבה, ויכלו להתנחם אצל האם. התנהגותם של ילדים אלו מבטאת ביטחון בנגישות

.הָתה. ויִתיתּו ִתַב האם ותגתּו

))Anxious-ambivalentAnxious-ambivalentהדפוס החרד-אמביוולנטי (הדפוס החרד-אמביוולנטי (

) היה להם 20%עד הדפוס החרד-אמביוולנטי (קושי להיפרד מהאם ובטאו חרדה מהסיטואציה

ומהזרה. בעת המפגשים עם האם התנהגותם התאפיינה

: כעס והיתלות. הם הגיבו מחד אמביוולטיותבבתגובות התקשרות חזקות, ומאידך נצפה כעס

בא לידי ביטוי בניסיונות וקושי להירגע בעזרת האםלא עקביים לקשר, חוסר יכולת לסבול מצבים

קצרים של פרידה ותגובות זעם, ייאוש וחרדה.

))Anxious-avoidentAnxious-avoidentהדפוס החרד-נמנע (הדפוס החרד-נמנע (

) -הילדים שמרו על מרחק )22%הנמנע מהדמות המטפלת, והימנעות אקטיבית

ממגע. נפרדו ללא קושי מיוחד מהאם, חקרו את הסביבה באופן עצמאי, ובעת משחקם לא

נתנו ביטוי לרגשותיהם. כשהאם חזרה הם התעלמו מהאם

בהפגנתיות, ובעת המפגש השני עשו ניסיונות אקטיביים מהאם.הימנעות

24

התקשרות לא בטוחההתקשרות לא בטוחה

שני הסגנונות הלא בטוחים מיצגים שני אופניהתמודדות ביחס של היעדר תחושה של בסיס

בטוח. הפעוט החרד-אמביוולנטי מתמודד ), והפעוט הנמנע Fightבעזרת מאבק (

).Flightבאמצעות תגובת בריחה (

25

(disorganized) disorganizedדפוס התקשרות לא מאורגנתדפוס התקשרות לא מאורגנת(disoriented(disoriented

-החלה 80בסוף שנות ה Mary Main לפרסם את תוצאות מחקריה, אשר מתארים התנהגות התקשרות נוספת –לא

מאורגנת אצל ילדים שלא התאפיינו באסטרטגיה ).6-12%קוהרנטית בהתקשרותם (

ילדים עם דפוס זה נמצאו בעיקר במחקרים על אוכלוסיותבסיכון גבוה.

סותרים של כמה דפוסי ילדים אלו הפגינו מאפייניםהתקשרות. הם יכולים להיראות מבולבלים וחסרי כיוון,

קופאים במקומם ונראים מדוכאים. או שהםמרי מיין טענה שלילדים אלו אין דרך עקבית להתייחס

למטפל כאשר הם במצוקה, כנראה בשל איום מתמיד או הוריהם של ילדים אלו .המטפל אי לכידות בהתנהגותו שלשהעול שלהם מועבר כנראה נמצאו סובלים מטראומות

.לילדים

יציבותה של ההתקשרות לאורך השנים

,סוג ההתקשרות נוטה להישאר יציב במשך השניםכל עוד לא חלים שינויים סביבתיים דרמטיים.

חלק מהתנהגויות ההתקשרות עשויות להשתנות עםהגיל. לדוגמה, חלה הפחתה בצורך המגע פיזי לצד המשכיות הצורך להיות בטוח בזמינותם של ההורים

.בשעת הצורך עם זאת, סוג ההתקשרות איננו מקובע לחלוטין מפני

שינויים. מתועדים שינויים לטובה ולרעה, בעקבות .שינויים דרסטיים באורחות החיים (שבי)

27

השפעות מאוחרות של ההתקשרות

בתחום הקוגניטיבי השפעה על שכיחות ומורכבות החקירה החופשית

(בגיל שנתיים) השפעה על הסקרנות ועל ההנעה להתמודד עם

בעיות. השפעה על שכיחות ועל איכות המשחק הסימבולי

בכלל ובנוכחות האם בפרט. ילדים שנמצאו 15 ו- 12, 9בקרב ילדים בגיל)

) נמצא יותר קשב, רמת 7בטוחים בגיל השתתפות גבוהה יותר בשיעורים וציונים גבוהים

. יותר

28

השפעות מאוחרות של ההתקשרותהשפעות מאוחרות של ההתקשרות

ככל שההתקשרות בטוחה יותר, נמצאו 5בגיל ,גבוהים יותר. IQ ציוני

בפעילות של הקראת סיפור על ידי האם, ילדיםבטוחים נמצאו כפחות מוסחים, יותר מקשיבים

להוראות והם נזקקו לפחות אמצעי משמעת, .בהשוואה לילדים "הלא בטוחים"

29

השפעות מאוחרות של ההתקשרותהשפעות מאוחרות של ההתקשרות

בתחום הרגשי-חברתי ,ילדים בטוחים מבטאים פחות תסכול, רגש שלילי

”התבכיינות” ותוקפנות כלפי האמהות בהשוואה .לילדים שאינם בטוחים

הילדים הבטוחים מוערכים יותר על ידי המורים. ,הילדים הבטוחים מאופיינים על ידי רגשות חיוביים

אמפטיה, נטילת יוזמה חברתית והיענות ליוזמות של .אחרים והם שומרים יותר על קשרים

הילדים הבטוחים הפגינו פחות בכי, פחות תוקפנותופחות תגובות שליליות כשאנשים אחרים התקשרו

.אליהם

30

השפעות מאוחרות של ההתקשרותהשפעות מאוחרות של ההתקשרות

בתחום הרגשי-חברתי (המשך) הילדים הבטוחים הוערכו כבעלי 11במעקב עד גיל ,

יותר מסוגלות חברתית, הערכה עצמית, הסתמכות על העצמי, פחות תלותיים ומסוגרים, יותר חברויות קרובות

.עם ילדים אחרים נמצא כי ילדים נוטים לבחור חברים בעלי דפוס

התקשרות דומה (בטוחים עם בטוחים, חרדים עם חרדים).

ילדים בטוחים נוטים לייחס לתקרית היתקלות 5בגיל ,סתמית כוונות תמימות, ואילו ילדים לא בטוחים

.מייחסים לאותה תקרית כוונות תקיפה

31

השפעות מאוחרות של ההתקשרות

בתחום הרגשי-חברתי (המשך) ילדים שסווגו כבטוחים בגיל שנה וחצי, תוארו

כמסתגלים בסיטואציות בין-אישיות; ילדים 7בגיל שסווגו כנמנעים , תוארו כמפנימים יתר על המידה

(נטייה לדיכאון וביקורת עצמית מוגזמת); ילדים טו להחצנה יתרה(עוינות שסווגו כלא מאורגנים נ

ותוקפנות). החצנה והפנמה מעל המידה .עלולות להביא ליותר בעיות התנהגות

32

השפעות מאוחרות של ההתקשרות

השפעות על גיבוש העצמי לדפוס ההתקשרות השפעה על מידת

המובחנות של העצמי מן האחר ועל מידת .הלכידות של האני המאובחן מן האחר

השפעה על מידת המובחנות בין אנשים.אחרים

השפעה על החיוב והמציאותיות של.ההערכה העצמית

33

34

הקשר בין ההתקשרות בילדות להתקשרות מבוגרים

BartholomewBartholomew .האחר.האחר וייצוג וייצוגהעצמיהעצמי מרחב דו-ממדי של ייצוג מרחב דו-ממדי של ייצוג

הטיפוס הבטוח (הטיפוס הראשון הואSecure( ייצוג בעל הוא אינו מציג התנהגויות של חיובי הן עצמי והן של האחר.

המנעות, אינו חרד מנטישה, אינו מתקשה בקרבה רגשית עם האחר וחש בנוח במצבי תלות.

,מכונה ”הטיפוס השני מהסגנון החרדpreoccupied" חיובי וייצוג עצמי שליליומאופיין כבעל ייצוג "מוטרד" −

. טיפוס זה מעוניין להתמזג עם האחר אך חושש כלפי האחרשהאחר אינו מעריך אותו ואינו מעוניין להתקרב אליו כפי

שהוא היה רוצה.

שני הדפוסים הנמנעיםשני הדפוסים הנמנעיםהמבטל"" -Dismissing כבעל ייצוג עצמי חיובי , המוגדר

. הוא מורכב משילוב של התנהגות וייצוג האחר כשלילינמנעת ללא פחד מנטישה, אינו חש בנוח ביחסים רגשיים

קרובים, וסומך על עצמו.“ ,הנמנע המפוחד”Fearful מוגדר כבעל ייצוג שלילי הן

. טיפוס זה מייצג שילוב של התנהגות עצמי והן של אחריםנמנעת יחד עם פחד מנטישה וחוסר נוחות בקרבה לאחרים.

הוא מעוניין ביחסים רגשיים קרובים, אך מתקשה לבטוח באחרים או להיתלות בהם.

שני מדדי ההתקשרות –חרדה והימנעותשני מדדי ההתקשרות –חרדה והימנעות

Fraley & Shaver (2000Fraley & Shaver (2000((

הימנעות נמוכה

מוטרד

חרדה גבוהה

נמנע מפוחד

הימנעות גבוהה

נמנע מבטל

חרדה נמוכה

בטוח

הילד הבטוחהילד הבטוח

,בטוחים בעצמם, בטוחים שהם נאהבים ורצוייםהם קואופרטיביים ביחסיהם עם בני גילם, מתוך

ביטחונם בהיענות וזמינות האחרים. ,הם מתמודדים טוב יותר עם סיטואציות מורכבות

ביודעם לקבל את המורכבות שבקשר. הם מאופיינים בגמישות וסקרנות, ולהם מנגנוני

פתרון בעיות והתמודדות מסתגלים, ויכולת תקינה לוויסות רגשי ושליטה בתוקפנות.

המבוגר הבטוח המבוגר הבטוח

.מלא אופטימיות לגבי התמודדות

.אמון בכוונות של האדם האחר, אני יכול לסמוך

-חוללות עצמית self efficacy

תחושת ערך עצמי. אם השני מתפנה כדי לעזור לי, יש בי משהו יקר

שהשני רוצה לשמור.

משאבים וחוסן: חי בתחושה שגם במצוקה תמיד יהיה משהו שייתן לך

יד.

.דפוסי ההתמודדות הינם קונסטרוקטיבים. יש הרבה גמישות במערכת

הטיפוס הבטוח גם:הטיפוס הבטוח גם:

.בעל אמונות חיוביות על עצמו ואחרים

.נוטה פחות למצוא מצבים כמאיימים

יכולת לבטא מצוקה

.חשיפה חקירה ופתיחות קוגניטיבית

.פחות עוינות- יותר אמפתיה

40

הילד החרדהילד החרד מתקשה לווסת עצמו נוכח חרדה, כמה תמידית לקרבה ומתקשה

להיות לבד, זאת בהעדר מודל פנימי מנחם ומרגיע. הוא יהיה פרובוקטיבי בכדי לעורר את הסביבה לספק לו קרבה ותמיכה.

מערכת ההתקשרות שלו כל הזמן בפעילות יתר, הוא יגיב במצוקה גםלסימנים נייטראליים, שאצלו מתקשר לאיום ולנטישה. קושי

בדיפרנציאציה תוך אישית (כל הרגשות סבוכים) ובין אישית (כמיהה לקשרים של טשטוש גבולות).

ילדים אלו מתוארים כבעלי רמות חרדה גבוהות ולפיכך מתקשיםלהתפנות למשימות חקרניות (כמו למידה), כמו"כ מתוארים אצלם

סימפטומים דיכאוניים, סף תסכול נמוך, אי שקט ופסיביות בהתמודדות עם משימות.

ביחסיהם החברתיים לרוב נתלים על בני גילם, נדחים וחשים בדידותובכך משחזרים ומאשרים את מודל העבודה הפנימית.

hyperactivating hyperactivatingהמבוגר החרד- המבוגר החרד- stratagiesstratagies

.השקעת אנרגיה מתמדתחי ב"ווליום" ומתח גבוהים- אקטיבציה תמידית ועוצמתית (יותר מהנמנע) אפשרי לטיפול מבקש תמיכה על-ידי הדבקות, השתלטות על השני , גורם

לדחייה, תלותיות יתר. "אם אני כל-כך תלוי כנראה שאני לא שווה שום דבר.

דריכות יתר, איפה הפרטנר נמצא, המון סימני דחיה. הגזמהשל מצוקות ושל סימנים של דחייה.

.פסימיזם- אמונה שלילית כלפי עצמו .נגישות גבוהה לזיכרונות מכאיבים חוץ מהעצב –מצב של התפשטות אוטומטית של רגשות –

כעס, בושה, ואשמה.

הילד הנמנעהילד הנמנע מערכת ההתקשרות מעוכבת בכדי להימנע מקשר שמשמעו

עבורו תסכול, כאב ומצוקה. הילד הפנים "אם אני נמנע מקשר אני לא במצוקה", ואז לא צריך להתמודד עם דחייה.

לפיכך, הוא מנסה להכחיד כל חולשה אישית שתעיד עלנזקקות לאחר. הוא נוטה לנקוט בהשלכות ובכך יוצר ניפרדות מהאחר, "אני שווה והוא לא" קיימים גם הכחשות של רגשות

שליליים אצלם. כעס הופך אצלם במהרה לעוינות, ומחקרים מתארים שיעור

גבוה של הפרעות התנהגות אצלם, וליקוי באמפתיה. ,את הכעס על חווית הדחייה של דמות ההתקשרות אותם

הם יפנו למעורבות בקטטות, הצקות לילדים אחרים, שקרים, השלכות בהאשמת האחרים, וחוסר רגישות לאחרים.

deactivating strategiesdeactivating strategies המבוגר הנמנע-המבוגר הנמנע-

.ויתור על חיפושי אהבה.טיפול במצוקות לבד.אי הפעלה של מערכת ההתקשרות כדי להימנע מכאב."הכחשה מאסיבית- "אני מסתדר לבד.הימנעות מאוטונומיה ומתלותיות .ניסיון למצוא מרחק קונקרטי ופיזי .קשה להיות בקונצנזוס כי זה אומר קשר. צרכים להיות יחודיים

עצמאות מדומה. .לא יחשבו על לחצים- לא כואב אם אני נמנע מקשר אני נמנע ממצוקה. ניסיון לדכא קשר = מצוקה .

מחשבות ורגשות. הדחקת זכרונות של מצוקה..השלכה- על האחר כל דבר שלא מכיר בי

הורות והתקשרותהורות והתקשרות

סגנון ההתקשרות של ההורים והיסטוריתההתקשרות שלהם מבוססת על "דגמי עבודה

) וכוללים Internal Working Modelsפנימיים" (ייצוגים של תפקידים הוריים כפי שנחוו בילדות.

לפיכך, חוויות ההתקשרות שחוו ההורים, והמשמעותשהם נותנים להתנסויותיהם כילדים מהווים פילטר שדרכו הורים מסגלים לעצמם סגנון הורי המשפיע

על היענותם לאפיונים של ילדם ולהתנהגותו.

CaregivingCaregiving George)George) & & (Solomon(Solomonמערכת ה-מערכת ה-

מערכת של דאגה וסיפוק הגנה ותמיכה לילד היא מערכת. caregivingהתנהגותית, אשר מעוגנת בייצוגים המנטאליים של

לדעתן תלותו של הפעוט וצרכי ההתקשרות שלו מעוררים את. מטרתה של מערכת caregivingהמודלים הייצוגיים של סיפוק

של ההורה לספק הגנה וביטחון לפעוט, לעומת caregivingה- הינקות בה מערכת ההתקשרות מכוונת לצורך "להיות מוגן".

ייצוגים לא בטוחים של מערכת התקשרות האימהית עשויים להפחית ממשאביו האישיים של הילד ועלולים ליצור מעגל המזין

את עצמו של פגיעה ביחסי ההתקשרות אם-ילד, שיפגעו ביכולות של הילד לווסת עצמו, יובילו לפגיעה בדפוסי

ההתנהגות המסתגלים שלו ולהחרפת המעגל הקשה של האינטראקציות.

מספר גורמים משפיעים על ההורות

העברה בין-דורית- ההורות שההורים חוו : מודלים מופנמים שלcaregiving משפיעים על ההיענות

והרגישות האימהית. לאמהות לא בטוחות היה קושי להיזכר ביחסים שהיו להן בילדותן עם הוריהן, או שהן היו

עדיין מוטרדות מיחסים אל.ּו. אמהות אהֵלה בטאו בזיכרונותיהן אחד משלושה מרכיבים: עשו אידיאליזציה של

אימן, התקשו להציג תמונה מאורגנת של אימן או תיארו דחייה מצד האם.

דפוסים שהתפתחו במשפחת המקור או דפוסי ההורותבחוויות העבר אינם משוכפלים באופן פשטני. אנשים יכולים

לנסות "לתקן" "תסריטים" קודמים מתוך מטרה לשכתב מחדש התנסויות וציפיות קודמות.

מספר גורמים משפיעים על ההורותמספר גורמים משפיעים על ההורות

הריון רצוי, דיכאון אחרי לידה, המעבר להורות -השפעות הורמונליות.

טמפרמנט קשה, נכות או המאפיינים של הילד-מוגבלות אחרת, אשר פוגמים בסינכרוניזציה של אותות התינוק והמענה האימהי ועלולים להדליק

הורות עם "אמוציונליות שלילית" כלפי הילד. נישואין טובים מהווים בולם חברתיים מאפיינים-

זעזועים מול ייצוג פנימי של הורות בעייתי, ורשת תמיכה חברתית. מצב כלכלי קשה עלול לחבל

ביכולת ההורים להיות קשובים ורגישים לילדיהם.

48

(מחסור במחקרים (מחסור במחקרים איזה אמהות לאילו ילדים? איזה אמהות לאילו ילדים?

על אבות)על אבות)

אְכאימהות תומכות, בטוחאימהות לילדים בעלי סגנון נמצאו פִאפשר שספקו קשר חם, עזרה ותמיכה בפתרון בעיות (מה שלילדים להתמודד עם לחצים באופן יעיל), הן אפשרו לילדיהן

והציעו נחמה בעת מצוקה. לחקור את הסביבה באופן עצמאי,הילדים הרגישו נאהבים ע"י האם למרות כישלונותיהם,

ותפסו את עצמם באופן חיובי, אך לא כמושלמים.

מאופיינות גם בגמישות. הן בטוחיםאימהות עם ילדים חיוביות ומציאותיות ביחס לאיומים פוטנציאליים לביטחונו של

בהתייחס לסיטואציה, caregivingהילד. הן מעריכות האישיות של ילדיהם וצורכיהם ההתפתחותיים.

אמהות לילדים בעלי הדפוס החרד- אמביוולנטיאמהות לילדים בעלי הדפוס החרד- אמביוולנטי

חרד/ אמביוולנטיאימהות לילדים עם דפוס ,נמצא כי לרוב גם הן מאופיינות בדפוס זה,

גם בבגרותן הן עדיין עסוקות בקשריהן הבלתי מספקים עם הוריהן, וצרכי התלות

של ילדיהן נתפסים בעיניהם כמעמסה. חוסר יכולתן להתפנות לילדיהן עלול לבסס

גם אצל הילדים דפוס חרד, הילדים יהיו טרודים בחרדות נטישה ויתקשו להפנות למשימות חקרניות ילדים אלו חווים את

פִאמם עצמם באופן שלילי, ומתארים את .כלא מאורגנת ולא עקבית

אמהות החרד -האמביולנטיאמהות החרד -האמביולנטי- חשו אי אמביוולנטייםהאימהות לילדים חרדים

. caregivingבטחון לגבי אימהותן ויכולתן לספק הן תארו אסטרטגיות של סיפוק caregiving ע"י

שמירת הילד קרוב אליהן וכך עודדו את תלותו בהן ובו זמנית היו בלתי רגישות לאותות ילדיהן (וכך הילד לא הצליח לגבש לעצמו בסיס בטוח שיכול

לווסתו בעת מצוקה). התהליכים ההגנתיים שלהן אופיינו בניתוק רגשי ואי

יכולת לאינטגרציה של אספקטים חיוביים ושליליים, caregiving או הרצוי אְוהלא רצוי לגבי התנהגות ה-

והיחסים עם הילד.

אמהות לילדים בעלי הדפוס הנמנעאמהות לילדים בעלי הדפוס הנמנע

אימהות לילדים עם הדפוסאְכמתאפיינות הנמנע – נמצאו

בחוסר רגישותן לילדיהן וחוסר הבנה למצבי מצוקה של הילד. גם אצל ילדיהן נצפה דפוס זה

מתוך ייאושם של הילדים לגייס רגישות וקרבה הורית .

ילדים אלו נוטים להכחיש אתחשיבות ההתקשרות בכדי

להתמודד עם תחושת הדחייה, הכאב והכעס כלפי האם,

ועושים אידיאליזציה של האם.

אמהות הנמנעים אמהות הנמנעים העריכו את ה-נמנעיםאימהות לילדים caregiving תוך

שמירת מרחק ונצפתה רמה מסוימת של דחיית הילד, הן העריכו את האינטראקציות עם ילדן כאינו רוצה, או אינו שווה

התייחסות, והדגישו את האספקטים השליליים של פִעמו. האינטראקציה

הדבר שהכי הבחין אימהות אלו מהאימהות האחרות הוא השפעת האסטרטגיות ההגנתיות על הורותן; הן עשו

deactivation -של התנהגות ה caregiving ועשו דבלואציהלצורכי ההתקשרות של הילד בכדי להתמודד עם דחייתן את

הילד. הן היו מרוצות מההורות שלהן; הן לא היו תמיד מוכנות

לארגן לתוך תפיסתן את אותות הילד הזקוק להן בכדי לא שתגרום להן לספק caregiving לגרום להפעלת מערכת ה-דאגה/ הגנה/ מענה לילד.