הוצאת ]אורנה דונת "/הבחירה בחיים בלי ילדים בישראל: ממני והלאה"פרק מהספר -תת

[הקיבוץ המאוחד-ידיעות ספרים ומגדרים

?כיצד חוקרים תופעה שלכאורה אינה קיימת. ד

הוא שם כולל לגישות איכותני מחקר. 2007–2004הספר מבוסס על מחקר איכותני שערכתי בין השנים

השואפות להבין את התופעות הנחקרות כפי שמבינים אותן מדעי החברה וההתנהגות םמחקריות בתחו

המתבססות , דוגמת סטטיסטיקה והסתברות, זאת בשונה משיטות מחקר כמותניות .המשתתפים במחקר

על מנת להעניק משמעות ,איכותני במחקר. על המאפיינים המספריים והמדידים של התופעה הנחקרת

ואת הה ותיעדתחוו, פה ולפרש את הרשמים שאסלנסות תהחוקרעל , נוספת לדברי הנחקרים עצמם

מבלי לכפות ה להבין את המציאות הנפרשת בפנימנסה תהחוקר, במילים אחרות. הולמד השקרא חומריםה

דברי . להגביל אותם או לשלוט בהם, לפקח עליהם, הנחות מוקדמות ומבלי להתערב בנתוניםהמחקר על

עם שנוצר קשר ישיר לאחר רקזאת וומעשיה הם הפרמטרים לניתוח התופעה הנחקרת אוכלוסיית המחקר

ושיטות שאלותהש מכאן. תוכן ניתוחי או תצפיות באמצעותבין שו ראיונות באמצעותבין ש – האנשים

. עשויות להשתנות עם התקדמות התהליךאיכותני במחקראיסוף הנתונים

תנעזראשר , ת עצמהבחוקר מצוי זוהמענה לשאלה ? פי הגישה האיכותנית- הדרכים להשגת ידע עלמהן

הבחירה האישית שלי היתה לשלב 116. שאספההמידעלחקר ככלי , ומשמשת כמעין פילטראחרים באנשים

ראיונות עומק וניתוח תכנים שנכתבו בפורום אינטרנטי במשך שלוש –בין שתי שיטות מחקר איכותניות

אין הוא מתיימר לייצג סטטיסטית את אוכלוסיית הבוחרים בחיים , כיוון שמדובר במחקר איכותני. שנים

שאינה מצטמצמת לנקודת , השילוב בין שתי שיטות המחקר יצר תמונה רחבה, עם זאת. ללא ילדים בישראל

. זמן נתונה או לנושאים מסוימים שעלו רק בראיונות

אנשים הם . ולא בכדי, הטקסטים שנוצרו בפורום ובמהלך הראיונות נפרשו לכדי מעגלי חיים שלמים

לבני –משחר ההיסטוריה ובתרבויות שונות אנחנו מספרים סיפורים לכולם . מספרי סיפורים מטבעם

אולם פרט לטענה שהאדם ניחן ביכולת 117.לאנשי דת ולפסיכולוגים, לעמיתים בעבודה, לחברים, משפחה

אני סבורה שהתופעה הספציפית המוצגת בספר זה היא שעודדה משתתפים במחקר לשתף , לספר סיפורים

מקיים דיאלוג מתמשך עם , הסיבה היא שעיסוק בשאלה האם ללדת ילד או לא. אותי בסיפורי החיים שלהם

כך נפתח מבלי משים צוהר . ההיסטוריה האישית של כל אחת ואחד ועם תסריטים עתידיים בחייהם

. שחלקים מהם יוצגו בהמשך, לסיפורי חיים מורכבים

פי גישת המחקר האיכותני סיפורים אישיים עשויים להיות מפתח להבנת תהליכים חברתיים רחבים -על

מסיפורי החיים שעלו בראיונות ובפורום הצלחתי להבין כיצד הגורמים לבחירה האישית שלא 118.יותר

, מכאן שדווקא הסיפור. להוליד ילדים מצויים באורח פרדוקסלי בתוך החברה הישראלית מעודדת הילודה

הבחירה , במילים אחרות. הוא שמעצב מחדש את המציאות ועשוי לשנות את פני החברה, האישי לכאורה

שלא להוליד ילדים והסיפורים שמסופרים על בחירה זו מעידים על קיומן של פרצות באידיאולוגיה מעודדת

.בעת הם משנים את פניה-ובה, הילודה

מרואיינים- אוכלוסיית המחקר

. קשה למצוא בישראל מאגר מידע המוסר נתונים מדויקים על אחוז הבוחרים בחיים בלי ילדים, כאמור

הראשון הוא הסבר לוגי שנובע מהעובדה שבישראל : להיעדר זה יכולים להיות שני הסברים אפשריים

בחירה בחיים ללא ילדים במדינה מעודדת : ההסבר השני הוא ערכי. המחקר בנושא זה עדיין בחיתוליו

כלומר דבר מה ידוע הממלא את המרחב בנוכחותו ובכל זאת מוסדות המדינה , "פיל בחדר"ילודה היא

המאגר הרשמי הקיים בישראל על שיעור משקי הבית ללא ילדים אינו , לראייה. נוהגים כאילו אינו קיים

, ולא ניתן להבין ממנו אם מדובר בבחירה חופשית או בתוצר של כורח הנסיבות, מספק מידע בנוגע לסיבות

. קרי בעיות פוריות

". נשים שלא רוצות ילדים" שמונה חודשים לפני שנוסד הפורום – 2004המחקר יצא לדרך בתחילת שנת

כדי להגיע – מפה לאוזן –פורמלית -באין מאגר שעוסק בנושא הנחקר נאלצתי לפנות לשיטה הבלתי

באמצעות שיטה זו יצרתי קשר עם שמונה נשים וארבעה גברים . למרואיינות ולמרואיינים פוטנציאליים

**,אשכנזים, כל המרואיינות והמרואיינים שהשתתפו במחקר הם יהודים*.שהצהירו שאינם רוצים ילדים

גבוה וגילם בעת המחקר -כלכלי בינוני ובינוני-אשר הגדירו את עצמם כמשתייכים למעמד חברתי, חילונים

כל המרואיינות והמרואיינים הם , בנוסף. מרביתם בעלי השכלה אקדמית***.עמד על שלושים ומעלה

. בין שבמסגרת נישואים ובין שלאו, שחיו בזוגיות זה חמש עד שלושים וחמש שנים, הטרוסקסואלים

*הכוונה שהיא , כאשר מילה שנאמרה בריאיון מודגשת בטקסט. שמותיהם של המרואיינות והמרואיינים בספר בדויים

.הודגשה בקולם של הדוברים**

נכחתי בכנס שאורגן 2007ברצוני לציין כי בחודש אפריל ,דמוגרפיים ולבחירה בחיים בלי ילדים-בהתייחס לנתונים הסוציו שהושיב תחת קורת , היה זה כנס ייחודי. ועסק בבחירתן של נשים בחיים ללא ילדים" הקשת הדמוקרטית המזרחית"ידי -על

אין . ולא בכדי, מניסוח דבריי משתמע כי מדובר בשתי קבוצות נפרדות. גג אחת נשים מזרחיות ונשים שאינן רוצות ילדיםעיקר הכנס נסב סביב . אך הן מיעוט המתקיים בתוך מיעוט, הכוונה לומר כי אין בישראל נשים מזרחיות שאינן רוצות ילדים

היתה ששיח " הקשת הדמוקרטית המזרחית"הטענה המרכזית שהשמיעו נשים מן . סוגיית הבחירה ובעיקר סביב היעדרהכשם , הוא שיח פריבילגי שלרוב אינו מנת חלקן של נשים מזרחיות– ואינדיבידואליזם בכלל ובנושא ילדים בפרט –הבחירה

.שהוא עבור נשים אשכנזיות***

.ולפיכך כל המשתתפים במחקר מבוגרים יותר, הגיל הממוצע בישראל להולדת ילד ראשון הוא עשרים ושבע

המנחה הראשון היה לראיין זוגות הקו. שני קווים מנחים הובילו אותי בראשיתו של המחקר

,הטרוסקסואלים בלבדוזאת מתוך הרצון לעסוק ביחידה החברתית שנתפסת כלגיטימית ביותר להולדת ****

, נבע ממגבלות של היקף החומר בנושאהשניהקו המנחה . זו אשר מחבריה מצופה להיות הורים, ילדים

כבר בתחילת הדרך התחוור לי כי סוגיית הפריון והילודה בקהילת . בהיותו המחקר הראשון בתחומו בישראל

לפיכך הבנתי . מסועפת ומורכבת בפני עצמה–נדרים וביסקסואלים 'טרנסג, הומואים, לסביות–ב "הלהט

שלא אוכל לבחון לעומק את הדמיון ואת ההבדל בין קבוצות שעשויות להתמודד עם דילמות שלעיתים הן

.והחלטתי להתמקד בזוגות הטרוסקסואלים, נדרשתי לבחור. דומות ולעתים שונות

מחקרים . הרי שהוא אינו מייחד דווקא את האוכלוסייה במחקר שלי, בנוגע לפרופיל ששורטט לעיל

-דומים מלמדים שאנשים הבוחרים בחיים ללא ילדים נוטים להיות בעלי השכלה אקדמאית וממעמד חברתי

119.גבוה-כלכלי בינוני ובינוני

פורום אינטרנט–ניתוח תוכן

המשמשים במהלך שלושים השנים האחרונות הוקמו ברחבי אירופה וארצות הברית עשרות ארגונים

בישראל לעומת זאת קיימת 120. עבור מי שבוחר בחיים ללא ילדים– וירטואליים ופיזיים –כמקומות מפגש

המשמשת מקום מפגש ומקור שייכות ותמיכה לאנשים המחפשים , רק זירה תרבותית אחת וייחודית

את 121".תפוז"בפורטל " נשים שלא רוצות ילדים" פורום –ומציעים דרך חלופית להתבוננות על הורות

שתי נשים שזיהו שלא קיים בארץ מרחב שיח לנשים שאינן רוצות להיות 2004הפורום הקימו באוגוסט

מנוהל הפורום בהתנדבות בידי שתי כותבות , לאחר ששתי המייסדות בחרו לסיים את תפקידן, כיום. אמהות

. ותיקות

הוא פועל יוצא של חלוקת תפקידי המגדר , שלא רוצות ילדיםנשיםשמתמקד ב, שמו של הפורום

דוגמת מעבר לעבודה , שלפיה נשים הן אלה שנדרשות לחולל בחייהן את השינויים הגדולים, המסורתית

נשים הן , כפי שנראה בהמשך, בנוסף. כתוצאה מהולדת ילדים, במשרה חלקית או לאמהּות במשרה מלאה

, ולמרות שמו של הפורום, עם זאת. גם אלה שסופגות את מרב חצי הביקורת על הבחירה שלא ללדת ילדים

אם כי מספרם נמוך בהרבה מזה של , משתתפים בו גם גברים שאינם רוצים ילדים והם מתקבלים בו בברכה

.הנשים

****

והמחקר כלל לבסוף גם נשים וגברים שלא חיים , שלי הראשוניתההעדפההתגמשה , לאחר שנחשפתי לתכנים בפורום גם אם לא נערכה , סברתי שהטרוגניות האוכלוסייה תתרום רבות למחקר ראשון בנושא. וכן הומואים ולסביות, בזוגיות

.לשם כך נדרשים כאמור מחקרים נוספים. השוואה בין הדמיון לשוני בקהילות השונות

*:gertrude, מטרת קיומו של הפורום נוסחה על ידי אחת משתי המייסדות

לא שמעתי על דבר ! הנשיות אבל זו מהות! בטוח-כשתגדלי תשתני על! לא יכול להיות??? את לא רוצה ילדים, המ

לפעמים את בעצמך חושבת שמשהו לא ? פעמים שמעת את המשפטים האלו כבר מיליון! את חולת נפש! כזה בחיים

איך בונים ? מונית שני מנסה לשכנע אותך שאת טועה בגדול נהג כל? לא מביניםוהחבריםהמשפחה ? בסדר איתך

האם יש ? לחותנת איך מסבירים? מה המשמעויות הפוליטיות של הבחירה האישית הזו? ילדים-מבוססת זוגיות שאינה

הפסיכולוגיים והאישיותיים או שפשוט נולדנו בלי הֵגן ,הפמיניסטיים, הפוליטיים, טעם בכל הטיעונים הדמוגרפיים

איך משפיעה הסוציאליזציה ? החברים שלא מפסיקים לדבר על הילדים הנפלאים שלהם איך מתמודדים עם כל? הנכון

היא להוות מוקד מטרת הפורום הזה. אין לנו תשובות לשאלות האלו. ועוד ועוד? האפשרות לבחירה חופשית על

ללוות , לחזק, לתהות, המקום להתלבט זה. תמיכה חברתית לנשים שבוחרות לא ללדת ילדים ולא לספק תשובות

שעד , נשים; את הבסיס החברתי בכלל והנשי בפרט, כוונה גם אם בלי, נשים שמערערות; ולתמוך בנשים כמונו

.בואו נחפור לעצמנו נישה. שיח-בשום מקום-לא היה להן שום, עכשיו

:Rif125שכינויה , אחרת על הצורך בנישה כזו ניתן ללמוד גם מדבריה של כותבת

ספק אם הייתי מביאה לעולם , שנה 14ואם היה את הפורום הזה לפני , פלוס שלושה ילדים39שה נשואה בת יאני א

.ילדים

מקיימים הפורום שחברי מפגשים בשבעה ונכחתי באתר התכתובות אחר התחקיתי 2007-ל 2004 השנים בין

את וניתחתיבמהלך מפגשים אלה ערכתי היכרות אישית עם כמה מהכותבים הראשיים . שנהחצי כמדי

הקשר הרציף והממושך עם הטקסטים שנכתבו בפורום חשף בפניי את העקרונות *.וכתבשדברים ה

את השאלות ואפילו את התשובות שמספקים לעצמם , את היתרונות, את הקשיים, את הלבטים, המנחים

במובן זה , שיח-בזכות הקשר היומיומי נוצר גם תהליך של דו. ולאחרים אלה שבוחרים בחיים ללא ילדים

כדי שיחלקו עמי את מחשבותיהן על , שבמהלך כתיבת המחקר שלחתי טיוטות שלו לכמה מהכותבות

חילופי המחשבות סיפקו את התשתית ליצירת גוף ידע מדויק ככל האפשר ואת הבסיס . הפרשנות שלי

122.להשמעת קולם של חברות וחברי הקהילה הווירטואלית

בפני לא מעט אתגרים ודילמות , כחוקרת, שיטת המחקר של ניתוח תכנים באינטרנט הציבה אותי

מפגש בין אנשים שמסך מחשב מפריד ביניהם שונה מטבע הדברים ממפגש פנים אל . מתודולוגיות ואתיות

במדיום זה של שיחה , בנוסף. זאת משום שהיעדר הגוף המוחשי עשוי לערער את האמון בין הצדדים, פנים

או שמא מדובר באנשים המשתמשים , תמיד מרחפת השאלה אם הכותבים יוצרים זהות בדויה ושקרית

ואולי אפילו חושפים יותר מאשר , עמדות ותחושות כנות לחלוטין, באנונימיות של המדיום כדי לחשוף זהות

העסיקה אותי האפשרות שהמתחים והפערים בין הזהויות , בהמשך לשאלה זו. במפגש פנים אל פנים

123.הווירטואליות של הכותבים לבין הזהויות שלהם במציאות ייצרו גוף ידע וירטואלי בתואנה של גוף ממשי

*( Nicks)המשתתפים בפורום זה נוהגים לבחור לעצמם כינויים , בהתאם למקובל ברשת האינטרנט בכלל ובפורומים בפרט

.שתחתם הם כותבים*. ומכאן שאין מדובר בתצפית משתתפת, אלא כחברת פורום לכל דבר, יש לציין כי לא נכחתי במפגשים אלה על תקן חוקרת

.בהתאם לקוד האתי המקובל במחקר חברתי הצגתי את עצמי בפני המשתתפים כמי שעורכת מחקר בנושא, עם זאת

הראשונה : וזאת משלוש סיבות, על אף הדילמות הבנתי במהלך המחקר שהתכנים המקוונים אמינים

אם לא , לימדה אותי שהם דומים במהותם, היא שהשוואת התכנים שתועדו בראיונות לאלה שנכתבו ברשת

שעד , גם אם כתוב, הסיבה השנייה היא שמצאתי שהאנונימיות ברשת מאפשרת השמעת קול אותנטי. זהים

הסיבה . לפני שנים אחדות לא ניתנה לו במה בשל הסנקציות שנלוות להבעת הרצון בחיים בלי ילדים

השלישית היא שלשיטתי הפרדה דיכוטומית בין זהות המגולמת בגוף לבין זו הווירטואלית מחמיצה קריאה

כמו כן הפרדה כזו מתעלמת . ומתעלמת מדרכי התקשורת הרבות של אנשים בימינו, עשירה של זהויות

המשמעות האפשרית של השקעה זו היא . ליין-מההשקעה הרגשית העצומה שכרוכה ביצירת זהויות און

הכותבות בו במשך שנים תחת אותה זהות , שלא ניתן לבטל בהינף יד משנות סדורות של מגיבות בפורום

. וכינוי

שחוקר היבטים פסיכולוגיים של שימוש , תיאר הפרופסור ָעזי ברק" הארץ"בכתבה שהתפרסמה באתר

הפרסונה הרשתית של בני האדם אינה מעוותת כמו : "את יתרונות האנונימיות האינטרנטית, באינטרנט

האישיות עצמה לא . דווקא ברשת אנחנו נחשפים הרבה יותר כפי שאנחנו. אלא להפך, שמקובל לחשוב

דווקא בסביבה הפיזית אנחנו לא אמיתיים , בעצם. אבל הרשת חושפת את הקצוות הנסתרים שלה, משתנה

ברשת . אנחנו מציבים לעצמנו גבולות]...[אנחנו נתונים כל הזמן תחת עכבות ומעצורים ]...[ עד הסוף

נטול זהות , אנונימי דווקא המצב שבו הגולש, לטענתו."או נעלמים לגמרי, הגבולות האלה מיטשטשים

, חופשית, ההתנהגות שלנו הופכת משוחררת" :הסרת העכבותידי מביא להוא ש, ומאפיינים חיצוניים

124."היא משקפת את מי שאנחנו באמת. אמיתית

פורום אינטרנטי הוא . דילמה נוספת שעמה התמודדתי קשורה לשימוש שעשיתי בתכנים שנכתבו בפורום

כפילות זו יוצרת טשטוש . זירה תרבותית המאפשרת חשיפה מרבית ואנונימיות מוחלטת בעת ובעונה אחת

שהוביל אותי לשאול שאלות בעניין זכויות היוצרים של הדברים הנכתבים , גבולות בין הפרטי לבין הציבורי

? המחשבות והטקסטים שמופיעים במרחב פומבי שכזה, מיהו בעל המילים–

משום שיצרני הטקסטים אמורים להביא בחשבון כי למן הרגע , לא צריכה להיות התלבטות, לכאורה

הכינויים שבהם משתמשים , מלבד זאת. דבריהם נגישים והופכים לנחלת הכלל, Send-שבו לחצו על מקש ה

, הכותבים בפורומים יוצרים חיץ בין האדם הכותב לבין הטקסט ומֵגנים עליו מפני חשיפת פרטים אישיים

. בדומה לתפקיד שהיה לשם הבדוי עבור המרואיינות והמרואיינים שלקחו חלק במחקר

שייכים והופכים לנחלת הכלל משמעה שהם גם נגישיםהאם העובדה שהטקסטים , ולמרות כל זאת

הרי שהכותבים בו , אף שידוע שהחומרים בפורום נגישים לכולם, אחרי הכול? כחוקרת, ומכאן שגם לי, לכלל

פתיחות שנובעת מתחושתם שהדברים ממוענים לחברי , משתפים זה את זה בפתיחות במידע מעולמם האישי

הם עלולים לראות בכך , אם אשתמש בדברים ללא הסכמתם, מנגד. קהילתם האינטימית והתומכת בלבד

.פגיעה באינטימיות ובאמון שעליהם הסתמכו כשכתבו בפורום

ולקבל את הסכמתם , לפיכך מצאתי לנכון לפנות לכשבעים כותבות וכותבים בפורום שצוטטו במחקר

אך , ואילו אחרים הסכימו שדבריהם יצוטטו, מרבית הכותבים נתנו את הסכמתם. לעשות שימוש בדבריהם

במקרים כאלה שיניתי את הכינוי או . ביקשו שלא אציין את כינוים בפורום או ביקשו שאשנה אותו

". כותבת בפורום"או " כותב בפורום "–שדבריהם צוטטו תחת הכינוי הכללי

אשר כותבים–כחלק מניתוח תכנים בפורום אינטרנטי בחרתי להתייחס גם לדבריהם של טרולים

טרול , "נשים שלא רוצות ילדים"במקרה של . ברשת במטרה לשבש את הדיון בו מחלוקות זורעים במכוון

, לעתים תוך כדי שימוש באמירות נאצה, הוא אותו כותב שמבקר ושופט את בחירתם של חברי הפורום

מכיוון שלדעתי הם מנסחים היטב תפיסות חברתיות , בחרתי לצטט גם את דבריהם. בקללות ובגידופים

ניתנות ה תשובותבכל הנוגע ל. על שלל הסטריאוטיפים הקיימים כלפי הבוחרים בחיים בלי ילדים, רווחות

הן מאפשרות לכותבים לאתגר את עמדותיהם , הראשון: שיש להן שני תפקידים הרי, לטרולים בפורום

עם . הן מערערות על סטיגמות ועל סטריאוטיפים הנלווים לבחירה בחיים בלי ילדים, השני. ולחדד אותן

עוברי "אכנה אותם במהלך הספר , אף שבחרתי לצטט את דבריהם של טרולים מן הסיבות שציינתי, זאת

".אורח בפורום

קהילת הפורום–אוכלוסיית המחקר

אולם המשתתפים בו יודעים , הגרעין הקשה של הכותבות והכותבים הקבועים בפורום מונה כשבעים איש

וכן קוראים סמויים הבוחרים שלא לקחת בו , שקיים מעגל רחב נוסף של גולשים הכותבים מדי פעם בלבד

*.חלק פעיל

מדובר בקבוצה מגוונת ביותר מבחינת עמדותיה על החוויה ההורית ומבחינת השקפת , כפי שציינתי

נשים וגברים ; יש בה נשים וגברים שאינם רוצים ללדת ילדים ולגדל ילדים כלל: עולמם בנוגע לילדים

אך שוקלים לאמץ , נשים וגברים שאינם רוצים ללדת ילדים; המתלבטים בנוגע לרצונם להיות הורים

אשר דומה ללחץ שחוות , אמהות לילד אחד ואפילו שניים החוות לחץ חברתי להרחיב את המשפחה; בעתיד

, אנשים שנרתעים משלב הינקות של ילדים; נשים וגברים עם בעיות פוריות; כללנשים שאינן רוצות ילדים

אמהות לילדים ביולוגים ; הורים גרושים שלא רוצים ילדים נוספים; ואחרים שנרתעים מתקופת ההתבגרות

. נשים שאוהבות ילדים וכאלה שלא; אמהות שמתחרטות על בחירתן באמהּות; ומאומצים

: כך למשל כתבה בפורום אמא לילד

*- כ– כותבות וכותבים 100- עולה שמדי חודש בחודש משתתפים בו כ2009- ל2007מניתוח נתוני הכתיבה בפורום בין השנים

.והיתר אורחים מזדמנים, מהם כותבים בקביעות70

! והצלחתי, עברתי טיפולים לא קלים, ריון לא תבוא בקלותיוכשגיליתי שכניסה לה .מאז ומתמיד רציתי להיות אמא

.הפכתי להיות אמא

.והוא כבר בן שנה וחודש [...]נולד הבן שלי

לא נעשית צעירה את ","הגיע הזמן לחשוב על עוד אחד" "?מה עם בת: "ברמזים עבים, לרמוז מתחיליםמסביבי

שכבר יש , החל מאחותי– כולם" .כדאי להתחיל עכשיו ,ריוןיייקח זמן עד שתיכנסי לה, ועם ההיסטוריה שלך, יותר

הרופאת נשים שלי שממליצה לא לדחות, עוד חצי שנה ואז להתחיל לעבוד על השלישי לה שני ילדים ומתכננת לנוחתמיד דיברנו על משפחה של .ובן זוגי[ ... ]משפחה, מכרים, חברים, את הכניסה בגלל הסיבות המפורטות למעלה

.מאחד תמיד היה ברור שיהיה יותר. שניים או שלושה ילדים

אבל , אולי בעוד כמה שנים ֵהרגשתי תשתנה .ואני כבר לפני כמה חודשים הגעתי למסקנה שאני לא רוצה עוד אחד

!אני לא רוצה עוד. כי רציתי אותו מאוד, יש לי אחד. מספיק לי. די לי הלשנים אל, אני יודעת שלזמן זה, כרגע

אני לא . ריון הבאיהכניסה לה הוא חושב שאני רוצה קצת לדחות את. הוא לא מבין, אומרת את זה לבן זוגי וכשאני

אני רוצה לא לחשוב על כך שאולי אני אביא עוד . אני רוצה להמשיך להיזהר .ריון בטעות או בכוונהירוצה להיכנס לה

.ריון שאמא לא ממש רוצה בויה[מ]ילד שיגיע , אח לבן שלי

..[. ] שאני לא רוצה[על כך] לא להרגיש אשמה בגלל השאר, אני רוצה ליהנות עם הילד אחד שיש לי

.אני שלמה עם הרצון שלי לחיות איך שאני רוצה. אבל ככה זה, לא חשבתי שאני לא ארצה עוד ילדים

. תודה לכן ולכם, רק רציתי לפרוק

:במענה לתגובות שתמהו בתחילה על נוכחותה בו, אחת האמהות שמשתתפות בפורום, Kallaוכך כתבה

המטרה שלי אינה לחזק את . ם לעולםיאני פה כדי לתמוך בזכותם של אנשים לא לרצות ילדים ולא להביא ילד

בדיוק כמו שאני איני זקוקה למזלי לחיזוקים , כי הם אינם זקוקים לכך, האנשים שכותבים פה בהחלטותיהם האישיות

אלא , התמיכה אינה באדם זה או אחר. חברתית שלי-הסיבה שאני פה היא יותר הכרזה אידיאולוגית. בהחלטות שלי

חשוב לי לבטא את תמיכתי בזכותו של כל אחד לעשות את הבחירות שלו בחיים מבלי להיתקל ביחס עוין . ברעיון

חשובה לי במיוחד סוגיית חופש הבחירה , כמו כן. גם אם הבחירה שלו היא בחירה שרק מעטים בוחרים בה, ומזלזל

למעשה אנחנו באותו צד והימצאותי בפורום אינה באה בסתירה לעובדה שאני הורה ורציתי ילדים [... ]של נשים

. ואתם לא

לבד מן העמדות המגוונות ביחס להורות ולילדים יצרו הכותבים בפורום והמרואיינים שפגשתי תמונה של

מעניין לראות שאף על פי שהרקע , עם זאת. כמו גיל ותעסוקה, אוכלוסייה מגוונת במובנים רבים נוספים

במהלך השנים שבהן עקבתי אחרי , החברתי עשוי להיות גורם מרכזי בסוגיית הבחירה בחיים ללא ילדים

. ההתכתבויות בפורום נפתחו בו רק דיונים ספורים שעסקו בענייני מוצא עדתי ודת

אך כולם חולקים תחושה שמדובר במרחב שמציע , הכותבים בפורום אמנם חברים בו מסיבות שונות

קונפורמיסטית -חלופה לחשיבה על הורות ולהתמודדות עם הלחץ ועם תחושת הבדידות הנלווים לחשיבה נון

, דבריהם של כותבים חדשים שבחרו להצטרף לפורום מספקים הצצה ראשונית לתחושות אלה. בנושא זה

:שאליהן אתייחס בהרחבה בהמשך

:כותבת בפורום

כי אני מרגישה כמו , אני מאוד מקווה שכאן מצאתי את המקום שבו יבינו אותי ויעזרו לי להתמודד עם כל הלחץ הזה

. מישהי שמסתירה איזה סוד נורא

soren k (כותב בפורום):

ושמחתי לראות שיש , לפחות לא בישראל, לאחרונה החלטתי שלהביא ילדים זה כנראה משהו שאני לא אעשה

. א אנשים עם עמדות כאלה וזה מחזק את החלטתיצויום קשה לממכי ביו, נשים כמוני

? איך קוראים למי שלא רוצה ילדים: מחשבות על סמנטיקה

מי שבוחר בחיים ללא ילדים ומעוניין להגדיר את עצמו ביחס לסביבה מגלה שאין באפשרותו לעשות זאת

ולמעשה לאורך הספר ( ילדיםללאחיים )כמו בניסוח בתחילת משפט זה , אלא באמצעות מונחים לעומתיים

125.כולו

עומד בפנינו מאגר מוגבל , מעצם טיבה של השפה כמערכת המבוססת על הבנה ועל הסכמה בין בני אדם

כשמושגים חסרים ואין מילה המתארת , לעתים. ביחס לכל תחום בחיינו של הגדרות חברתיות מקובלות

אנו נאלצים לתאר אותו באמצעות שלילה של מושג מוכר , מצב או אובייקט מסוים באופן קונקרטי ומדויק

-א"ולצורה עקומה אנחנו קוראים , "חסר בית"את מי שחי ברחוב אנחנו מכנים , כך לדוגמה. או ביחס אליו

וכך גם בנוגע להגדרת . בשני המקרים השלילה מצביעה על מה שנחשב בעינינו כברירת המחדל". סימטרית

העובדה שלא קיימת מילה שמתארת את הבחירה עצמה מובילה להגדרת : הבחירה בחיים ללא ילדים

כאילו זהותם של , ההורות כברירת המחדל ולתיאור הבחירה האחרת כשלילתה של ההגדרה הנורמטיבית

126. משהו אחרלאאנשים אלה מתומצתת לכך שהם

לעומתיות זו באה לידי ביטוי בהתלבטות המרתקת סביב השם שניתן לתופעת הבחירה בחיים ללא

Childlessnessאורח חייהם של אנשים שאינם הורים כונה בעבר בספרות המחקרית במערב בשם . ילדים

.Childless Couples כונו בשם– מבחירה או בשל כורח הנסיבות –וזוגות שאינם הורים , (ללא ילדים)

על ליקוי או על פגם , על היעדר, משום שהוא עשוי לרמז על חוסר, נתפס כמונח שליליChildlessהמונח

Childlessבעברית ניתן למצוא הקבלה למונח , בדומה לכך127.כפויים הראויים לרחמים או להתאבלות

Couples , שאין לו, נעדר, נטול"היא " ָחׂשּוך"ההגדרה המילונית למילה ". חשוכי ילדים"במונח זוגות" ,

אלא שהשימוש היומיומי ִמסגר את המונח . ואמנם נכון לומר שאדם ללא ילדים הוא נטול ילדים ונעדר אותם

ואין הוא מביא , (עקב בעיות פוריות)להוליד ילדים חוסר יכולת הוא מקשר אותו ל, הזה בהקשר שלילי

.בהם חוסר הרצוןבחשבון את

, בשל מודעות הולכת וגוברת לכוחה של השפה כמי שלא רק משקפת מציאות אלא גם מעצבת אותה

החלו להתייחס אליהם בספרות המחקרית גם , להיות הוריםרוציםובשל העלייה במספר האנשים שאינם

חסרי ) Voluntary Childlessness ,(חסרי ילדים מבחירה) Childless by Choice: באמצעות המונחים

מונחים אלה ממירים את הדגש מן ההיעדר . (חופשיים מילדים) Childfree-ו (ילדים מתוך רצון חופשי

*.לטובת אלמנט של חופש ופעולה אקטיבית הנעשית מבחירה, דגש שהיה קיים במונח המקורי, והחוסר

אך באוכלוסיית המחקר אין , "חופשי מילדים" הוא Childfree-אמנם המונח המדויק המקביל ל

גאטו כך לדוגמה כותבת . ורבים בה מרגישים שהוא אינו מייצג את תחושתם נאמנה, תמימות דעים לגביו

:מנהלת הפורום, נגרו

לוקה הוא ולדעתי , כי הוא מרמז שילדים הם סוג של כלא" חיים חופשיים מילדים"אני לא כל כך אוהבת את המינוח

: יש לי עם זה שתי בעיות .לגיטימציה לחיים עם ילדים-בדה

. אני אישית מעדיפה שלא לקטרג על בחירות של אנשים אחרים: אחת

לבחור לעצמנו שם שיש בו משום ביקורת נוקבת על הרוב ,בתור קבוצת מיעוט, אני לא חושבת שזה נבון: שתיים

. הדומיננטי

אם נוציא )מתאר נאמנה את התחושות של רוב אם לא כל חברי הפורום " חופשי מילדים"אני מסכימה שהתיאור

התחושה היא באמת של בחירה שמאפשרת חופש ומשחררת . (בכל אופן" חברי הפורום"לרגע את האמהות מרשימת

אנשים אחרים . הבחירה שלא ללדת משמעותה חופש, עבורנו–אבל זוהי התחושה הסובייקטיבית שלנו .מכבלים

. עדיין עלולים לראות בזה ביקורת נוקבת על אורח החיים שלהם

מעדיפה גם היא שלא לעשות שימוש במונח (Safer)ין סייפר 'הסופרת והפסיכותרפיסטית האמריקאית ג

Childfreeלא רק , זוהי פעולה, מדובר בבחירה מודעת והחלטית שלי: " וכך היא מנסחת את החלטתה

שאינה , דבריה מלמדים עד כמה פעולה של אדם128."ולא מרד כנגד משהו אחר, ביטוי למי שאני. תגובה

וזאת גם אם אלה הנוקטים בפעולה , עשויה להתפרש כהבעת מחאה, מלווה במילה עצמאית שתתאר אותה

. עצמםעבוראלא עושים דבר מה , משהוכנגדזו אינם מוחים בהכרח

אלא בהצבעה על כוחה של השפה , חשוב להבהיר שאין מדובר כאן בהתפלפלות סמנטית לשם עצמה

המבחינות בין פעולה , לקריאות שונות. להשפיע על האופן שבו החברה קוראת ומבינה את פעולתו של היחיד

. יש השלכות בפועל על אורחות חייהם של בני אדם, כנגד לבין פעולה למען

. כדי לתאר את אלה הבוחרים שלא להיות הוריםChildfree ולא Childlessסייפר עצמה בוחרת במונח

הבחירה במונח זה נובעת מהטיעון שהתכחשות לכך שהבחירה בחיים ללא ילדים כרוכה בהפסד היא דרך

בין , חסרה משהו, והיא כוללת בכך גם את עצמה, כל אישה שאין לה ילד, לדבריה. מוטעית לחיות אותה

היא " ,לעולם לא תהיה לי מערכת היחסים הייחודית שיש לאם עם ילדּה. "שהיא מודעת לכך ובין שלא

ושתינו מקבלות , מוותרות על דבר מהשתינו –ולה לעולם לא תהיה דרגת חופש זהה לזו שיש לי ", כותבת

מודעּות לאובדנים שהחיים טומנים בחובם היא [...]' בכל הקופה'אף אחת מאיתנו לא זוכה . דבר מה אחר

129."חלק מהותי בקבלה עצמית

*מונח זה . (משפחות ללא ילדים מבחירה) Childfree Familiesבהמשך לכך מציינת ויוורס כי יש הרואים בזוגות ללא ילדים

.מחזק את העמדה שלפיה שני אנשים החיים בזוגיות עונים בפני עצמם להגדרה של יחידה משפחתית לכל דבר

שמשקפת את , את התגובה הזוwhitewidow-קיבלתי מ, כאשר הצגתי בפורום את דבריה של סייפר

:Childfreeהיעדר תמימות הדעים כלפי המונח

". אמא לילדים"ו" childfree"לכן מבחינתי המושגים הם ". אישה ללא חופש מילדים"אישה עם ילדים לא מכונה

היא צריכה להעמיד , אישה מפסידה משהו בבחירה שלהשכלאם היא רוצה ללכת עד הסוף עם הטענה

. (ההדגשה במקור)" childless"מול " אישה נטולת חופש"

ההתלבטות בנוגע לבחירת הגדרה מורכבת אף יותר כשמדובר באנשים שרוצים לאמץ ילדים שכבר

:אך לא רוצים להוליד ילדים משלהם, נולדו

:מלח השמים

. לכן אני לא רוצה להוליד, לא להיוולד [הוא]האינטרס של צאצאים פוטנציאליים , אני חושב שעקב הסבל שבעולם

אך אין מניעה שאגדל ילדים שלא אני , שכן איני רוצה להוליד) בחירה לא להוליד [:היא] ההגדרה המתאימה עבורי

. (הולדתי

את אלה הרוצים להיות מסתבר אם כן שההתלבטות הסמנטית שהוצגה עד כה אינה מביאה בחשבון כלל

חופשיים "עלה בדעתי שהשם המדויק ביותר הוא בכלל , לפיכך. אך לא לילדיהם הביולוגיים, הורים

אולם כאשר היה נדמה לי שהשם הזה לוכד את מהות ". חופשיים מילדים"ולא , (Birthfree)" מהולדה

-גיליתי שישנם בפורום כאלה שאינם רואים בעצם ההולדה בעיה ומעדיפים שהדגש יושם על אי, הבחירה

:ילדיםהרצון ב-ולא על אי, הורותהרצון ב

efroch99: .צג את ההרגשה שלייבכלל לא מי" בחיים ללא הולדה בחירה"

.אבל זה ממש חלקיק מהבעיה שיש לי עם כל נושא ההורות, נכון זה, אני לא רוצה ללדת

כי אני מוכנה , ללא ילדים יםי שזה יותר מדויק מבחירה בח– בחירה לא להיות הורים –בשבילי היה עובד גם אולי

.שלהם אני רק לא רוצה להיות הורה, שיהיו ילדים בחיים שלי

:מיה

זה ..." הורית-ואני לא, מיהשמי "(?או ללא הורות)? משפחות ללא הורים–מה עם וריאציה על משפחות חד הוריות

כולם יודעים , לואחרי הכ. אנחנו משחררים עצמנו מההורות, אפילו נחמד שבמקום לשחרר את עצמנו מילדים

...אבל לא כולם אומרים את זה על הורות', ילדים זה האושר הכי גדול'ש

בעיצומו של תהליך העריכה חשבתי שזהו הרגע לעשות ניסיון אחרון ולמצוא שם שבו אוכל להשתמש

אף , אלהורּות: לאחר דיון ארוך ופורה בפורום נראה שאחד השמות שהסכימו עליו ברוב קולות הוא. בספר

אני מודעת לכך שמלכתחילה הניסיון למצוא הגדרה . על פי שגם הוא לעומתי ואינו עומד בזכות עצמו

בחרתי לפרוש כאן את הדיון , למרות זאת. משותפת שתתאים לכולם הוא כרוניקה של כישלון ידוע מראש

. וזאת משום שהשפה היא כלי חשוב בהבנת תהליכי הבניית מציאות חברתית ושיקופה, הסמנטי במלואו

במקום זאת ". חופשיים מהולדה"או " חופשיים מילדים"החלטתי שלא להשתמש במונח , בסופו של יום

אנשים שלא ", "אנשים ללא ילדים מבחירה", דוגמת אלהורים–בחרתי להשתמש לסירוגין במונחים אחרים

הרצון -הרצון בילדים והן את אי-מונחים אלה מביאים בחשבון הן את אי. ועוד" רוצים להיות הורים

.הם דינמיים יותר וקרובים יותר לתפיסת עולמיובנוסף , בהורות