חרקים (ם רגליי-הדברה ביולוגית של פרוקי בחקלאות האורגנית )ואקריות

ן ו ע מ ג ש ר ב נ י י ט ו, ש ה י ל א ה ד ש י ב ו י ב ת ר ב ח י ש א ר ן ע ד מ

בהוצאת מנהל המחקר החקלאי 1996 )2-1(' ח, מחקר חקלאי בישראלפורסם לראשונה בחוברת

תקציר

ה עיקרון הבסיסי של ההדברה הביולוגית הוא שעל האויב הטבעי להפחית את אוכלוסיית המזיק ולייצבה

בסקירה זו מתוארות שלוש הקבוצות העיקריות הנוטלות חלק בהדברה . ברמות שמתחת לסף הכלכלי

- חד, נגיפים, חיידקים, גורמי מחלה שעימהם נמנים פטריות –האחת : הביולוגית של מזיקי החקלאות

חלים השיכים בעיקר למשפחת זבובי הז, )פאראזיטואידים(חרקים טפיליים –השנייה : תאיים ונמטודות

שעם החשובים שבהם נמנים מיני , השלישית היא קבוצת הטורפים; ולכמה משפחות של צרעות טפיליות

).אקריות(זבובאים ועכבישיים , רבנו-משה-פרות, ארינמלים, פשפשאים

ייבוא ואיקלום של מינים ) 1: הלכה למעשה, כן מתוארות שלוש דרכים לשימוש באויבים טבעיים-כמו

והיא מוצלחת במיוחד במערכות אגרואקולוגיות " קלאסית"ת כהדברה ביולוגית דרך הנחשב –זרים

ידי תמרון הסביבה למצב שבו היא תהא נוחה -על, שימור אויבים טבעיים) 2; כמו פרדס או יער, יציבות

בשיטת ההצפה ובשיטת פיזורי , תגבור אויבים טבעיים בדרך של פיזורים תקופתיים) 3; יותר לפעילותם

סביבה , פי רוב- על, הממשק האורגני מספק. ובדרך של טיפוח גנטי של תכונות רצויות, ונתייםזריעה ע

.בהתאם לאופי הגידול ומרקם המזיקים שבו, נאותה ליישום כל אחת מהדרכים הללו

בארץ ובעולם נוצרו נסיבות מתאימות האמורות לעודד הרחבה משמעותית של שימוש באויבים טבעיים

למימשק האורגני יש כל הסיכויים להוביל מגמה זו . הרגליים- ד מזיקים מקרב פרוקירגליים נג-פרוקי

.בעתיד

:מבוא

שימוש ביצורים חיים לשם הפחתת …: "מוגדר כך" הדברה ביולוגית"או " לוחמה ביולוגית"המושג

).7" (…חיים וצמחים מזיקים-צפיפות אוכלוסיותיהם של בעלי

אלא , )חיידקים או עשבים רעים: כמו למשל(רגאניזמים המזיקים סקירה זו לא תעסוק בכל תחום האו

מחלקת : החיים המזיקים לאדם-הרגליים ושעמן נמנים רוב בעלי-תתמקד בקבוצות השייכות לפרוקי

.החרקים ומחלקת העכבישיים

האחרונה מתארת מצב שבו אוכלוסיית מזיקים נתונה . חשוב להבחין בין הדברה ביולוגית להדברה טבעית

מצב מעין . קבע בשטח-כמעט באופן קבוע תחת שליטה של מירקם שלם של אויבים טבעיים המצויים דרך

מצריכה , לעומת זה, ההדברה הביולוגית. זה מתקיים שנה אחר שנה בלא צורך בהתערבות האדם

שכן עצם קיומה של זו , התערבות יזומה של האדם באמצעות החדרת אויבים טבעיים למערכת החקלאית

ההדברה הביולוגית היזומה . משקל בטבע-רך של מונוקולטורה מהווה הפרה משמעותית של שיוויבד

חרף העובדה שהחקלאות האורגנית שואפת להתערבות מזערית ". להסיג את הגלגל אחורה", אפוא, מנסה

משק ילרבות המ(הרי שבמציאות החקלאית , ובכך מעודדת בפועל את ההדברה הטבעית, במערכת

נפוץ השימוש בהדברה הביולוגית היזומה יותר מאשר ההדברה הטבעית ולכן תידון בסקירה הזו ,)האורגני

.רק השיטה הראשונה

חייב ) הגורם תמותה ברמה משמעותית(בבסיס ההדברה הביולוגית עומד העיקרון שהאויב הטבעי

לוסיית המזיק את ואם ותעבור אוכ. להפחית את אוכלוסיית המזיק ולייצבה ברמות שמתחת לסף הכלכלי

שאם לא כן תוסיף אוכלוסייתו להתפתח ותגרום נזקים , תידרשנה פעולות הדברה נגדו –הסף הכלכלי

ידי מזיק מסוים מחד גיסא -רמתו של הסף הכלכלי תלויה באופיו של הנזק הנגרם על. כלכליים ממשיים

הקו המנחה את ). 7(יסא ובערכו של היבול הנפגע ובדרישות השוק לגבי ניקיונו ממזיקים מאידך ג

הפחתת הנזק אגב שמירה על רווחיות הייצור –אפוא , העוסקים בהדברה ביולוגית הלכה למעשה הוא

).10(החקלאי

והיותה קבועה , היותה בטוחה לאדם ולסביבה: יתרונותיה הבולטים של ההדברה הביולוגית הם אלה

. צפויים-לא ידי גורמי סביבה-כן היא מופרעת על-אם- באופן יחסי אלא

השיטה מתאימה מאוד . לאחר השקעה ראשונית, בדרך כלל היא נושאת עצמה מהבחינה הכלכלית

, שכן במהותה היא מאפשרת רמה מסוימת של קיום המזיק, להדברת מזיקים שהסף הכלכלי שלהם גבוה

בר ברמות שמזיקים הגורמים למשל נזק קוסמטי כ, מכאן. אין לאויב הטבעי ממה להתקיים ,שאם לא כן

כאלה שחל איסור מוחלט על הכנסתם (הסגר - או כאלה שהם מזיקי, הנמוכות ביותר של האוכלוסייה

אינם מועמדים טובים להדברה ביולוגית למרות שאצל מיעוטם דווח על , )היעד של התוצרת-לארץ

לעומת , מפתח אחד-השיטה יעילה במיוחד בגידולים הסובלים ממזיק). 7(הצלחות בהדברה הביולוגית

ככל שגדל מיגוון המזיקים כך גדל החשש שהדברה כימית של אחד . גידולים הסובלים ממגוון של מזיקים

בחלקים (בגידולים כמו אספסת . תשבש את ההדברה הביולוגית של האחר) בהעדר חלופה ביולוגית(מהם

ראה , באירופה(ים פנ-ירקות חממה וצמחיית, )2' ראה ספרות מס, בישראל(אבוקדו , )הברית-מארצות

.הצליחו להתגבר על מירקם שלם של מזיקים בעזרת הדברה ביולוגית בלבד, )17 -ו 16' ספרות מס

גורמים הנוטלים חלק בהדברה הביולוגית: 'פרק א

) פאראזיטואידים(טפילים , גורמי מחלה: שלושה גורמים עיקריים נוטלים חלק בהדברה הביולוגית

.אחד מהם להלן יורחב על כל. וטורפים

גורמי מחלה. 1.א

תאיים -חד, נגיפים, חיידקים, ידי פטריות-המחלות הנפוצות ביותר בחרקים או בעכבישיים נגרמות על

הידועים כנוטלים חלק בהדברה הביולוגית קטן ) פאתוגנים(המחלות - מספר מיני מחוללי. ונמאטודות

) תאיים-נגיפים וחד, קר פטריותבעי(המחלות -כמה ממחוללי). 7(הרגליים -בהרבה ממספר פרוקי

חשוב לזכור כי מחוללי מחלות . לחולל מגפות באוכלוסיית מזיקים בטבע, בתנאים מסוימים, מסוגלים

, עם זאת. כלל למין או למספר מינים קטן של מזיקים ואינם תוקפים בעלי דם חם-אלה ייחודיים בדרך

בעלי כושר חיפוש פעיל אחר הפונדקאי היא שהם אינם, לעומת טפילים וטורפים, מגבלתם העיקרית

.ומכאן שיכולתם לווסת את אוכלוסיותיו ברמות נמוכות מוגבלת למדי, שלהם

בעשור האחרון חלה התקדמות רבה בייצור התעשייתי וביישום המסחרי של תכשירי הדברה

עלה והם -עש וכנימות- מבין תכשירי הפטרייה נפוצים אלה המיועדים לקטילת כנימות. מיקרוביאליים

Verticillium lecanii, Aschersonia aleyrodis, Paecilomyces: מבוססים על הפטריות האלה

fumosoroseus .

הוא אחד , מינים וגזעים-הכולל מספר גדול של תת, Bacillus thuringiensisהחיידק

רה במיגוון רחב תכשירי הדב. בעיקר כנגד זחלי עשים, המיקרואורגאניזמים היעילים והנפוצים ביותר

מרחיבים בסקירתם על מנגנון הפעולה ) 4(נבון וויסוקי . המבוססים על חיידק זה נמצאים עתה בשימוש

תכשירי הדברה המבוססים על נגיפים מצויים אף הם . של החיידק ודרכי השימוש בו בארץ ובעולם

) תולעים נימיות(נמאטודות . גם הם פועלים נגד זחלי עשים, בקנה מידה רחב ובדומה לחיידקים. בשימוש

במיוחד של עשים , התוקפות מזיקים הולכות אף הן ותופסות מקום כאמצעי מבטיח להדברה ביולוגית

.את פוטנציאל היישום שלהן נגד מזיקים שונים, )3(גידול -במגוון בתי, בארץ בוחנים במרץ. וחיפושיות

)פאראזיטואידים(טפילים . 2.א

כגון קרציות , שונים מהטפילים המוכרים, שים שימוש בהדברה הביולוגיתהחרקים הטפיליים שבהם עו

בתוך גופו של פונדקאי יחיד , או את כל תקופת הזנתם כזחל, בהיותם משלימים את התפתחותם, או כינים

החרקים . כלל את פונדקאיהם-שאינם קוטלים בדרך, להבדיל מהטפילים האמיתיים, או על גביו

; והחשובים שבהם נמנים עם סדרות הזבובאים והדבוראים, )7(פאראזיטואידים הטפיליים האלה מכונים

בסדרת הזבובאים חיים בני משפחת זבובי ). 8( 50,000 -מינים ומהשניה כ 15,000 -מהראשונה ידועים כ

בסדרת הדבוראים קיימות כמה . על זחלי פרפראים ופשפשאים) אם כי לא תמיד(הזחלים בעיקר כטפילים

בדרך כלל בממדים של (שהן חרקים זעירים , צרעות אלה. צרעות שהן טפילות על חרקים בלבדמשפחות

הן מצוידות באיבר . משמשות בהדברה הביולוגית הלכה למעשה זה יותר ממאה שנה, )מילימטרים אחדים

ובאמצעותו הן מסוגלות לקדוח ולהגיע אל ) העולה לעיתים כמה מונים על אורך גופן(הטלה משורי

כלל פועל איבר ההטלה -בדרך. ולהטיל ביציהן על גופו או בתוכו, גם אם הוא חבוי במקום סתר, ונדקאיהפ

.שדרכו מוזרק ארס המשתק את הפונדקאי, כעוקץ

ובעיקר (הרי שהבוגרים , היות וכושר התנועה של רוב זחלי הטפילים מוגבל מאוד בכל שלבי התפתחותם

הם האחראיים לחיפוש ולבחירה של פונדקאי המתאים , )תעופה( שניחנו ביכולת תנועה ניכרת, )הנקבות

בהקשר זה פיתחו הטפילים יכולת מרשימה לאתר את פונדקאיהם גם כאשר . להתפתחות צאצאיהם

מעבר לכך פיתחו נקבות של צרעות טפיליות יכולת הבחנה . האחרונים נמצאים ברמות אוכלוסייה נמוכות

.ובין פונדקאי שטרם הותקף, או ממינים אחרים, אחרות מבנות מינן ידי נקבות-בין פונדקאי שהותקף על

:מאפיינים נוספים של הטפילים הם

טפילי , טפילי זחלים, טפילי ביצים: מבחינים בארבע קבוצות. התפתחות של הפונדקאי שנתקפותהדרגות

דקאי ומשלים את יש והפאראזיטואיד מטיל ביצתו בדרגת התפתחות אחת של הפונ. גלמים וטפילי בוגרים

יש והטפיל עוצר את מהלך . כאשר הוא קוטל את הפונדקאי סמוך להתגלמותו, התפתחותו בדרגה עוקבת

.התפתחותו של הפונדקאי באמצעות הזרקת ארס ומסתפק במשאבים המצויים בפונדקאי בעת ההטלה

מסוגלים להתפתח ה, מונופאגיים: מבחינים בין שלוש קבוצות של טפיליים. התאמה לפונדקאים שונים

התוקפים קבוצה מוגבלת של פונדקאים בני , אוליגופאגיים; רק בגופו של פונדקאי ממין מסוים אחד

.הנטפלים למיני חרקים רבים שנמנים עם קבוצות שונות, ופוליפאגיים; מינים קרובים

, ן חיצונייםובי, המתפתחים בתוך גופו של הפונדקאי, מבחינים בין טפילים פנימיים. מקום ההתפתחות

כלל -ביציהם של הטפילים הפנימיים מוטלות בדרך. הנצמדים אל גופו של הפונדקאי ואוכלים אותו מבחוץ

כלל היטב מפני פגעי - הביצים והזחלים מוגנים בדרך. המלא בנוזלים, אל תוך חלל גופו של הפונדקאי

הטפילים ). 7' ין בספרות מסעי(בעייתם העיקרית היא הנשימה ואותה הם פותרים בדרכים שונות . הטבע

בתקופה הראשונה לחייהם אין זחליהם פוגעים ברקמות . הפנימיים אינם גורמים מוות מיידי של קורבנם

רק עם התקרבם לסיום התפתחותם מחסלים זחלי . חיוניות של הפונדקאי אלא מסתפקים בנוזלי גופו

החיצוניים מטילים בדרך כלל את הטפיליים . הטפיל את כל רקמות הפונדקאי ובכך גורמים למותו

הזחלים הבוקעים מהביצים שואבים את נוזלי . פני גופו של הפונדקאי או בסביבתו הקרובה-ביציהם על

במקרים רבים . והאחרון הולך ומתכווץ עד שמת, גופו של הפונדקאי דרך נקבים זעירים שהם נוקבים בו

או בתוך מעטפת חיצונית מהסוג , עלה או בעץכמו מנהרה ב, הם תוקפים פונדקאים שחיים במקום סגור

, גם בהיותו מחוץ לגוף הפונדקאי, בתנאים כאלה הטפיל מוגן. ב"מגן שעווה וכיו, חביונה, של פקעת גולם

.ואילו זה האחרון אינו יכול להתחמק ממנו

" יחידאים"ישנם מיני טפילים המסווגים כ. מספר הפרטים שמתפתחים בגופו של הפונדקאי

לעומת זה ישנם טפילים הידועים . אשר רק פרט יחיד שלהם מתפתח בגופו של הפונדקאי, )ארייםסוליט(

אשר פרטים אחדים שלהם מתפתחים באופן נורמלי בתוך גופו של הפונדקאי , )גריגאריים" (קבוצתיים"כ

ל מספר לממדי גופו של הפונדקאי יש השפעה ע, למשל, כך; יודגש שהבחנה זו אינה מוחלטת. או על גביו

.הטפילים שיצליחו להשלים את התפתחותם

יתר היא מצב -טפילות, שהיא מצב נורמלי, להבדיל מטפילות קבוצתית). superparasitism( יתר-טפילות

ידי -בין אם כתוצאה מהטלה חוזרת על, ידי פרטים רבים מדי של הפאראזיטואיד-שבו נתקף הפונדקאי על

ידי אותה הנקבה או כתוצאה -ין אם כתוצאה מהטלה חוזרת עלב, פרטים רבים מדי של הפאראזיטואיד

שכן המזון אינו מספיק , התוצאה בשני המקרים שלילית. ידי נקבות נוספות בנות אותו המין-מהטלות על

מצב זה שכיח . לכל צאצאי הפאראזיטואיד ואזי חלקם או כולם ימותו מבלי שהשלימו את התפתחותם

או אז יקרה שהדחף . טואיד ופונדקאי נוטה באופן קיצוני לטובת הראשוןכאשר היחס המספרי בין פאראזי

ידי נקבות הפאראזיטואיד יגבר על יכולת ההבחנה שלהן בין פונדקאי שהותקף ובין כזה שלא - להטלה על

).ראה לעיל(הותקף

. שונים ידי טפילים אחדים בני מינים- זמנית על-פונדקאי אחד נתקף בו). multiparasitism( טפילות-רב

. תסתיים התחרות במותם של כל המינים, או לחילופין, בדרך כלל יגבר מין אחד על האחרים וישמידם

ואולם ידועים מעט מקרים שבהם טפילים בני מינים שונים ישלימו את התפתחותם זה בצד זה באותו

.פונדקאי- פרט

ידי הטפיל -נתקף על) המזיקזה שתוקף את (הטפיל הראשוני ). hyperparasitism( טפילות שניונית

השלכותיה על תוצאות ההדברה . תופעה זו נפוצה בעיקר בצרעות הטפיליות. במישרין או בעקיפין, השניוני

הרי שהטפיל , בעוד שהפאראזיטואיד הראשוני של חרק מזיק נחשב כמועיל: הביולוגית הן שליליות

.ב כמזיק לכל דברהשניוני של אותו חרק מחבל באמצעי ההדברה הביולוגית ונחש

הזנה על נוזלי גופו של הפונדקאי היא תופעה הידועה בקרב ). predatory host feeding( הזנה טורפנית

ההטלה שלה ובמקום להטיל -הצרעה הבוגרת פוצעת את הפונדקאי באבר. מינים רבים של צרעות טפיליות

זו מעשירה הצרעה את תפריטה במזון בדרך . בו ביצה היא מלקקת או מוצצת את נוזלי גופו הזבים מהפצע

כך עשויה הצרעה להמית את הפונדקאי כאילו הייתה טורף . חלבוני הנחוץ לה לייצור הביצים בשחלותיה

להזנה על נוזלי גופו של הפונדקאי יש השלכות על יעילותן של צרעות טפיליות בהדברה . ולא טפיל

הפונדקאים הנקטלים בדרך של טריפה גדול משיעור ובמיוחד בקרב מיני טפילים שבהם שיעור , הביולוגית

).7(הפונדקאים המתים כתוצאה מהטפילות

טורפים. 3.א

חיים הניזונים באחרים וזקוקים לפרטים רבים לשם השלמת התפתחותם או תקופת -טורפים הם בעלי

.הסקירה דלהלן תתמקד בטורפים הנמנים עם מחלקות החרקים והעכבישיים). 7(הזנתם

, שלמה-עם הלועסים נמנים גמלי. בהתאם לצורת הזנתם, פשר לחלק את הטורפים ללועסים ולמוצציםא

אברי הפה של . זבובאים ועוד, ארינמלים, ואילו עם המוצצים נמנים פשפשאים, חיפושיות, שפיריות

. שינויים שמבדילים אותם מקרוביהם הצמחוניים, הטורפים עברו שינויים והתאמות לצורת הזנתם

לפי (המשפחות העיקריות הכוללות מינים שפעולתם מביאה תועלת ממשית להדברה ביולוגית של מזיקים

:נמנות עם הסדרות האלה) 10

מהם ידועים במיוחד הפשפשים הטורפים המשתייכים לכמה משפחות הכוללות מינים . הפשפשאים

.כנימות עש וביצי חרקים, יםתריפס, הללו ניזונים בעיקר מזחלים קטנים של פרפרים. מועילים רבים

ואילו ) בעיקר, כנימות(שבהם הזחלים בלבד הם הטורפים , מתוכם ידועים מינים מספר. הארינמלים

.דבש ובצוף פרחים- הבוגרים צמחוניים וניזונים בטל

חלקם מן , מספר רב של מינים טורפים, השייכת לסדרת החיפושיות, במשפחה זו. רבנו-משה-פרות

ועם , בוגרים וזחלים כאחד נוטלים חלק בטריפה. יבים הטבעיים של מזיקי החקלאותהידועים שבאו

.איצריות וכנימות מגן רכות וממוגנות, כנימות קמחיות, מזונם העיקרי נמנות כנימות עלה

בסדרה זו משמשים מינים ממשפחות זבובי הרחף ויתושי העפצים כטורפים יעילים של . הזבובאים

.הזחלים הם הטורפים ואילו הבוגרים צמחוניים, בדומה לארינמלים, פחות אלהגם במש. כנימות עלה

והיא כוללת גם טורפים , רגליים שאינם חרקים-זוהי מחלקה שעמה נמנים פרוקי, כמוזכר. העכבישיים

. הניזונות באקריות צמחוניות ובביצי חרקים, רובם שייכים למשפחות האקריות הטורפות. יעילים

.שק ההדברה של מזיקים נמצאת בעלייה מתמדתחשיבותן במימ

להטיל את ) שאינה טורפת(דואגת האם , כמו זחלי זבוב הרחף או יתוש העפצים, תנועה-בטורפים כבדי

הפוכים הם פני . שאם לא כן לא יגיעו הזחלים אל טרפם וימותו, הביצים בלב מושבת הכנימות הצפופה

. רבנו וארינמלים- משה-מו בוגרים וזחלים של פרותכ, תנועה- הדברים בקרב טורפים פעילים וקלי

.ישיגו הזחלים את טרפם בלא כל קושי, מה ממושבת הטרף- גם אם תוטלנה הביצים בריחוק, כאן

הלכה ומעשה במימשק האורגניהלכה ומעשה במימשק האורגניהלכה ומעשה במימשק האורגניהלכה ומעשה במימשק האורגני –ההדברה הביולוגית ההדברה הביולוגית ההדברה הביולוגית ההדברה הביולוגית : : : : ''''פרק בפרק בפרק בפרק ב

;נים זריםייבוא ואקלום של מי) 1: שלוש דרכים, הלכה למעשה, השימוש באויבים טבעיים כולל

) 5(סבירסקי . תגבור אויבים טבעיים בבית גידולם) 3; שימור אויבים טבעיים באמצעות תמרון הסביבה) 2

בעיקר בפרדס ובמטע , מפרטים בסקירותיהם דוגמאות לדרכים אלה וליישומן) 2(וכן בלומברג וחובריו

.בישראל

ייבוא ואקלום של אויבים טבעיים. 1.ב

בין אם , והם פלשו בדרך כלל לארץ היעד בעזרת האדם, אינם ממוצא מקומירוב המזיקים החשובים

–התוצאה . כשהם אינם מלווים באויביהם הטבעיים, בשגגה ובין אם בעקיפה מכוונת של תקנות ההסגר

הזמן הארוך באופן יחסי הדרוש -התפרצות קשה והתפשטות מהירה של אותם מזיקים המנצלים את פרק

-אם, המזיקים המיובאים הם עדיין המטרה המסורתית ללוחמה הביולוגית, ואכן. לארגון הלוחמה נגדם

).5(כי גם מזיקים מקומיים משמשים תדיר יעד לאויבים טבעיים מיובאים

אחד העקרונות הבסיסיים של ההדברה הביולוגית הקלאסית קובע שאת האויב הטבעי של המזיק המיובא

לעיתים תפוצתו הגיאוגרפית של ; אינו כלל ברזל, כמובן, זה. ןיש לחפש ולהביא מארץ מוצאו של האחרו

בהנחה שאחד או , ואז רצוי לייבא מערך שלם של אויבים טבעיים התוקפים אותו, המזיק רחבה במיוחד

.אחדים מהם יתאימו למטרתנו

מסלקים ומשמידים , שם מאתרים, ל עובר טיפול קפדני במתקן הסגר"כל משלוח של אויב טבעי מחו

לאחר מכן . העלולים להגיע באותו משלוח) טפיליים שניוניים, מזיקים, למשל(רצויים -ורגאניזמים לאא

ומפזרים אותו , עד לכמויות המתאימות לפיזורי אקלום, במעבדה המיועדת לכך, מרבים את האויב הטבעי

טופלות בחומרי בחלקות האקלום שנגועות במזיק ואשר אינן מ, בכמויות גדולות ככל האפשר, כמה פעמים

אחר קליטתו של האויב הטבעי ) לפחות שלוש(בחלקות אלה עוקבים במשך שנים מספר . הדברה חריפים

.ומעריכים בסיומה של אותה תקופה את יעילותו

אקולוגיות -רוב ההצלחות של ההדברה הביולוגית הקלאסית מן הסוג שתואר לעיל היו במערכות אגרו

מספר ההצלחות היה , לעומת זה). יערות ומטעים, שנתיים כמו פרדס-רב גידולים(יציבות פחות או יותר

האקלים והסביבה משתנים ישבהם תנא, )כגון גידולי שדה למיניהם(שנתיים -קטן בהרבה בבתי גידול חד

החלקה האורגנית דומה מבחינות רבות לחלקת פיזור . ימים באופן יחסי-והגידולים קצרי, וצפויים פחות

מיעוט השימוש בחומרי הדברה , למשל(מבחינת תנאי הסביבה ששוררים בה , יב טבעי חדשואקלום של או

.ולפיכך רבים הסיכויים להתבססותו של אותו אויב טבעי גם בה, )חריפים

שימור אויבים טבעיים. 2.ב

, העיקרון העומד בבסיס השיטה הוא תמרון הסביבה למצב שבו תהא נוחה יותר לפעילותו של אויב טבעי

ידי הפחתת ההשפעות - או על) ולוא גם באופן זמני(ם בעזרת אספקת המשאבים הבסיסיים החסרים לו א

).5,7(השליליות של גורמים המצויים בסביבה

בבית הגידול עשויה לספק לאויב הטבעי משאבי מזון ) בר-בעיקר עשבי(נוכחותם של צמחים שונים

עשבים , למשל. המזיקים –קרי , ת מזונו הטבעייםחלבוניים או פחמימניים שלעיתים חסרים לו ממקור

וחשוב אפוא למנוע את השמדתם , שונים מספקים אבקת פרחים וצוף לאקריות טורפות ולצרעות טפיליות

שאינה מטפלת בעשבים בדרך כימית ולעיתים אף , הגישה האורגנית. המלאה עקב טיפול בקוטלי עשבים

אם כי יש , אחד עם עקרון השימור של האויבים הטבעיים עולה בקנה, שהם בחלקה- מותירה אותם כמות

.להקפיד שלא להרבות בצמחים העלולים לפגוע במאזן הרצוי של אויב טבעי ומזיק

ט אחר של שיטת השימור כרוך בעובדה שלעיתים אין מנוס משימוש בחומרי הדברה נגד אותם פגעים יבה

כאלה הפוגעים במזיק , בחומרי הדברה בררנייםשימוש . כימי יעיל- הגידול שאין להם פתרון לא-בבית

אלה –ובמקביל צמצום מרבי בחומרי הדברה בעלי תחום פעולה רחב , המטרה ולא באויבים טבעיים

דווקא בממשק האורגני ישנה דוגמה בולטת לבעייתיות . יסייעו בוודאות לשימור האויבים הטבעיים

בעיים ומשפיע לרעה על סיכויי ההדברה הביולוגית ברירני הפוגע באויבים ט-שבשימוש בחומר הדברה לא

-מלפפון, גפן(הגופרית מיושמת ביעילות רבה באיבוק נגד מחלת הקימחון בגידולים שונים : של מזיקים

ידוע שלגופרית המיושמת באיבוק יש השפעה קטלנית על . ונגד אקרית החלודה בפרדס) חממה ואחרים

, פי הנחיות בדבר השפעת חומרי הדברה על חרקים מועיליםעיין בד(קשת רחבה של טפילים וטורפים

). Koppert Biosystems -אליהו ו-שדה, בהוצאת תעשיות הדברה ביולוגית

נמצא שלאיבוק יש השפעה שלילית על הדברה ביולוגית של קמחית ההדר בפרדס וקמחית הגפן , למשל, כך

בין אם הן טבעיות ובין אם הן מיושמות (רבנו ובצרעות טפיליות -משה-עקב פגיעה קשה בפרות, בכרם

מצב זה גרר חיפושים נמרצים אחר . שברגיל מדבירות את המזיק ביעילות) בפיזורים מסחריים יזומים

בעיקר ) מידע אישי –זהבי ' ת(בכרם האורגני נבדקים עתה . חלופות ידידותיות יותר מהאיבוק בגופרית

דטרגנטים למיניהם וחומרים המבוססים על סודה , פטרייה שהיא אנטאגוניסטית לפטריית הקימחון

.לשתייה

תגבור אויבים טבעיים. 3.ב

הדרך האחת היא פיזורים תקופתיים : הגידול יכול להיעשות בכמה דרכים-תגבור אויבים טבעיים בבית

: הפיזורים יכולים להתבצע בכמה שיטות. והדרך האחרת היא טיפוחם הגנטי, של האויבים הטבעיים

שבהם מופצות באופן סדיר כמויות , טווח-מבוצעים פיזורים קצרי) inundative releases (ההצפה בשיטת

שיטה זו רצויה ). 5(כחומר הדברה ביולוגי , גדולות של פרטים המיועדים לפעול על המזיק באופן מיידי

או כל עונה ,חורף, גידול חד שנתי(למקרים שבהם ההדברה הביולוגית אינה מחזיקה מעמד לטווח ארוך

).קשה אחרת שהאויב הטבעי מתקשה לעבור אותה בשלום

פיזורי הצפה של . השיטה מתאימה במיוחד נגד מזיקים שמסבים נזק קשה במשך תקופה מוגבלת בשנה

הם דוגמה ) 18(נגד נובר התירס האירופי ופרפראים אחרים Trichogrammaצרעות טפיליות מהסוג

מסחרית ובמחירים /ו של גידול המוני של האויב הטבעי ברמה תעשייתיתקיומ. אופיינית ליישום השיטה

.תחרותיים משמש תנאי הכרחי ליישומה

). seasonal inoculative releases(שיטה אחרת של פיזור תקופתי היא שיטת פיזורי הזריעה העונתיים

אלה אמורים להתבסס . ייםזמן ידועים כמויות מדודות של אויבים טבע-בדרך זו מפזרים מדי עונה ובפרקי

ולהחזיק את אוכלוסיית המזיקים ברמה , הנמדד בימים או בשבועות ספורים, קצר-בשטח בתוך פרק זמן

פיזורי הזריעה העונתיים הם הדרך העיקרית שבה מיושמת ). 15,14,12(נסבלת לאורך כל עונת הגידול

ידי חברות -יוצרים ומסופקים עלהאויבים הטבעיים מ. ההדברה הביולוגית בגידולי חממה באירופה

שהם , מיני אויבים טבעיים 20 -מתוך יותר מ. מסחריות שהתמחו בגידולם ההמוני וביישומם בשדה

בולטים מאוד המינים , זמינים מהבחינה המסחרית ומיושמים בחממות בדרך של פיזורי זריעה עונתיים

; קורים- התוקפת אקריות -Phytoseiulus persimilis Athias- Henriotהאקרית הטורפת : האלה

הצרעה ; הטבק-החממות וכנימת עש-טפיל של כנימת עש, Encarsia formosa Gahanהצרעה הטפילית

Diglyphus isaea (Walker) ,והצרעה ; מנהרות- טפיל של מיני זבוביAphidius colemani Viereck, טפיל

).16,17(של כנימת עלה האפרסק וכנימת עלה הדלועיים

, כל אחת משתי השיטות של הפיזור התקופתי של אויבים טבעיים היא ישימה, חינת המימשק האורגנימב

, כאמור, הדרך האחרת לתגבור אויבים טבעיים היא. בהתאם לאופי הגידול ומירקם המזיקים שבו

טיפוחם הגנטי לשם השראת תכונה רצויה הקיימת בהם אמנם באופן טבעי אך אינה מספקת את

הוא , הגידול-מזיקים הנמצאים בשימוש שיגרתי בבית-טיפוח לעמידות בפני קוטלי, למשל .הדרישות

בעיקר בקרב צרעות טפיליות ואקריות , הן במחקר הבסיסי והן ביישום, תחום שהושגה בו התקדמות רבה

).11,9(טורפות

מבט לעתיד: 'פרק ג

וגם של , גידול חדש-ובא והופץ בביתמאחר שקשה להעריך מראש את מידת יעילותו של אויב טבעי זר שי

מושקעים כיום מאמצים ניכרים בפיתוח שיטות מיון , אויב טבעי מקומי שהופץ לצורך תגבור אוכלוסייתו

Minkenberg -ו) 10( Horn, )5(פי אמות מידה מן הסוג שפרטו סבירסקי -ובחירה של אויב טבעי יעיל על

) 2; בעיקר כאשר האחרון נמצא ברמות נמוכות, ר את המזיקדהיינו היכולת לאת, כושר חיפוש) 1): 15(

) 3; שיהיה שווה לפחות לקצב ריבויו ואפילו יעלה עליו –ידי האויב הטבעי - שיעור קטילת המזיק על

רב ההצלחות בהדברה הביולוגית הושגו בעזרת יהעובדות מוכיחות שמ; למזיק) ספציפיות(ייחודיות

, בין היתר, תכונה הקשורה, כושר ריבוי מהיר מזה של המזיק) 4; מזיקיםאויבים טבעיים שהיו ייחודיים ל

וליכולת להעמיד מספר רב יותר של צאצאים , דור קצר יותר מזה של המזיק בתנאים נתונים- למשך

המתבטאת בכושרו להתחמק ממערכות ההגנה , התאמה מרבית של האויב הטבעי למזיק) 5; ליחידת זמן

בכושרו להתגבר על רעלנים שהמזיק , )1' ראה ספרות מס; תופעת הכימוס, שללמ(הפנימיות של האחרון

מידת ההתאמה של האויב הטבעי ) 6; גבי המזיק המסוים-וביכולתו להשלים את התפתחותו על, מפריש

היכולת לפתח שיטות יעילות לגידול המוני של האויב ) 7; לתנאי האקלים השוררים בבית גידולו של המזיק

.וחד כאשר קיים צורך בפיזורים תקופתיים שלובמי, הטבעי

כנגד אלה יש עדיין צורך . מעטים אשר טרם נמצא להם אויב טבעי יעיל-כי ישנם מזיקים לא ,חשוב לזכור

Integrated Pest(ההדברה המשולבת . בהדברה כימית או בשיטות חלופיות להדברה ביולוגית

Management( ,הפחתת אוכלוסיות מזיקים אגב שימוש מזערי שתכליתה ליישם את מרב השיטות ל

היא אחת השיטות הנפוצות כיום , כימיות עד כמה שאפשר-בחומרי הדברה חריפים ונקיטת חלופות לא

. אחראית-להדברה כימית לא, לחלופין, מספקת או- גידול רבים כתשובה להדברה ביולוגית לא-בבתי

, בעת הצורך, כאן נתמכת ההדברה הביולוגית. הממשק האורגני נוח במיוחד ליישום ההדברה המשולבת

, ללכידת כנימות עש וזבובי מנהרות –צהובות (כמו מלכודות דבק צבעוניות , באמצעי הדברה פיסיקליים

מלבד זאת היא גם נתמכת באמצעי הדברה . או רשתות נגד חרקים) ללכידת התריפס הקליפורני –וכחולות

) neem(כמו תכשירי נים , או חומרי הדברה ממוצא בוטאני, הםכגון דטרגנטים לסוגי, כימיים מותרים

.למיניהם ונגזרות הפירתרום

, במיוחד זו המסחרית שמתבססת על פיזורים תקופתיים של אויבים טבעיים, השימוש בהדברה הביולוגית

לכך דוגמה ייחודית. הן במימשק הקונבנציונלי והן באורגאני, מחייבת יצירת תמריץ או עידוד לחקלאי

שהוביל , חממה- להאבקה טבעית של עגבניות .Bombus terrestris Lהיא השימוש בדבורי הבר מהמין

הכרה שהניעה אותו , את החקלאי להכרה בצורך ובאפשרות להפחית את השימוש בחומרי הדברה

ורי כדי לסכן באורח מזערי ככל האפשר את דב, כימיות להדברת פגעים-בחלופות לא, ביוזמתו, להשתמש

מדגיש את תרומתו של הממסד לעידוד השימוש בהדברה ) 13( Van Lenteren). 6. (הבר המועילות

מגמה (הן בדרך של הוצאה מאסיבית של חומרי הדברה כימיים ממאגר השימוש המותר , הביולוגית

והן במדיניות רשמית ) לקראת שנות האלפיים, שמתחזקת והולכת בקרב מדינות העולם המערבי

-יותר מאי, דומה שקיים עתה, הנה כי כן. ת ותומכת בפועל בגישת ההדברה המשולבת של פגעיםשמעודד

צירוף נסיבות מתאים שירחיב במידה משמעותית את השימוש בטכנולוגיות ביולוגיות להדברת , פעם בעבר

גליים ר-רגליים בעזרת פרוקי-ובמיוחד שימוש בהדברה הביולוגית של פרוקי, פגעים בחקלאות המודרנית

.טבעי הדבר שהמימשק האורגני הוא שיוביל מגמה זו בעתיד הנראה לעין. מועילים, אחרים

הבעת תודההבעת תודההבעת תודההבעת תודה

דוד ' ולפרופ, על שאפשרו כתיבת מאמר זה, אליהו-שדה, תודת המחבר נתונה לתעשיות הדברה ביולוגית

.דן גרלינג בעבור הערותיהם המועילות לכתב היד' רוזן ופרופ

רשימת הספרותרשימת הספרותרשימת הספרותרשימת הספרותוחשיבותו , מנגנון הגנה של חרקים בפני טפיליהם –) אנקאפסולציה(כימוס ) 1989(' ד, בלומברג �

.58-45): 2-1(' ג, "מחקר חקלאי בישראל. "בהדברה ביולוגית של מזיקים

עלון . "הדברה ביולוגית של מזיקים במטעים) 1995(' י, יזהר'; מ, ויסוקי'; סבירסקי א'; ד, בלומברג �

.5-2: ט"מ" הנוטע

מחקר . "נמטודות טפילות על חרקים כאמצעי להדברה ביולוגית של מזיקי חקלאות) 1989(' א, גלזר �

.93-79): 2-1(' ג, "חקלאי בישראל

מחקר . "החיידק בצילוס תורינגיינזיס כמדביר ביולוגי של מזיקי חקלאות) 1989(' מ, ויסוקי: 'ע, נבון �

.78-59): 2-1(' ג" חקלאי בישראל

מחקר חקלאי ). "חרקים ואקריות(הדברה ביולוגית בעזרת פרוקי רגליים ) 1989( 'א, סבירסקי �

.44-11): 2-1(' ג, "בישראל

שימוש בדבורת הבומבוס להאבקה בחממות עגבנייה גורר הפחתת השימוש ) 1994(' ש, שטיינברג �

.1003-951: ד"ע, "השדה. "בחומרי הדברה בהן

� 7.DeBach, P. and Rosen, D. (1991) Biological Controlby Natural Enemies, 2nd edition.

� Cambridge University Press, Cambridge, UK.440 pp.

� 8. Godfray, H.C.J (1994) Parasitoids: Behaviral and Evolutionary Ecology.

� Princeton University Press, Princeton, NJ. 473 pp.

� 9. Havron, A. and Rosen, D (1994) Selection for organophosphorus pesticide resistance

in two

� spices of Aphytis. In; Rosen, D. (Ed.) Advances in the Study of Aphytis (Hymenoptera:

� Aphelinidate). Intercept, Andover, UK. pp. 209-220.

� 10. Horn, D.J. (1988) Biological control. Chapter 9 in: Ecological Approach to Pest

Management.

� Elsevier Applied Science Publications, London, UK. pp. 170-185.

� 11. Hoy, M. (1990) Pesticide resistance in arthropod natural enemies: variability and

selection responses. In: Roush, R.T. and Tabashnik, B.E. (Eds.) Pesticide

Resistance in

� Arthropods. Chapman and Hall, New York, NY. pp. 203-236.

� 12. Lenteren, J.C. van (1986) Parasitoids in the greenhouse: successes with seasonal

inoculative

� release system. In: Waage, J.K. and Greathhead, D.J. (Eds) Insect Parasitoids. Academic

Press, London, UK. pp. 341-374.

� 13. Lenteren, J.C. van (1994) Biologically based crop protection: the approach for the

21st century.

� Med. fac. Landbouww. Univ. Gent 59: 163-169.

� 14. Lenteren, J.C. van and Woets, J. (1988) Biological and integrated pest control in

greenhouse.

� Ann. Rev. Entomol. 33: 239-269.

� 15. Minkenberg, O.P.J.M. (1990) On Seasonal Inoculative Biological Control. Ph. D.

thesis.

� Wageningen Agricultural University, the Netherlands. 230 pp.

� 16. Revensberg, W.J. (1992) The use of beneficial organisms for pest control under

practical conditions. Pflan. *ach. Bayer 45: 49-71.

� 17. schelt, J. van (1993) Market-driven research and development in biological control.

Pestic. Sci. 37: 405-409.

� 18. Wajnberg, E and Hassan, S.A. (Eds.) (1994) Biological Control with egg Parasitoids.

CAB unternationalk, Waillingford, UK. 304 pp.