21/5/13 יום ראשון של הכנס- – אורטופדיה / יו"ר: פזית לוינסקי 1 מושב

הערכה קינמאטית של תנועות רוטציה בגב תחתון, בעמדות עמידה1.1 וישיבה, במנח זקוף או בכיפוף מקסימאלי של הגב, בגברים הסובלים

מכאבי גב תחתון כרוניים לא ספציפייםעלאא חאג' , ד"ר יוסף משהראוי

כללית שירותי בריאות, מכון פיזיותרפיה קרית עמל , מחוז חיפה וגליל מערבי אוניברסיטת תל-אביב, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, ביה"ס למקצועות

הבריאות, החוג לפיזיותרפיה

תופעת כאבי גב תחתון )כג"ת( נחשבת לאחת הבעיות הבריאותיות הנפוצותרקע: בחברה המודרנית. הסיבות לכג"ת מגוונות וכוללות יציבה לקויה, עבודה מאומצת עם

הגוף, וטראומות. תנועות רוטציה בעמדות מוצא שונות של עמוד השדרה המתני קיים הבדל בתבנית תנועת הרוטציהמהווה מרכיב חיוני בפתופיזיולוגיה של כג"ת.

לא נבדקו עד כה מדדיבעמ"ש תחתון בין האוכלוסייה הבריאה לזו הסובלת מכג"ת. מהירות ותאוצה של תנועת רוטציה במנח זקוף או בכיפוף קדמי של הגב, בעמידה

ובישיבה. : לאפיין את תבנית תנועות הרוטציה לימין ושמאל )טווח, מהירותמטרות המחקר

ותאוצה זוויתית( בגב תחתון בעמידה זקופה, בעמידה עם כיפוף מקסימאלי, בישיבה זקופה ובישיבה עם כיפוף מקסימאלי,בגברים הסובלים מכג"ת כרוניים לא ספציפיים

בהשוואה לגברים בריאים. (, קבוצת מחקר וקבוצתN=50 המחקר כלל שתי קבוצות של גברים )שיטות:

. המשתנים התלויים הקינמאטיים של תנועת רוטציה60 עד 40ביקורת, בגילאים , שהולבש עלLumbar motion monitor Industrialבגב תחתון נבדקו בעזרת מכשיר

כל נבדק בזמן ביצוע רוטציות )ימין ושמאל( במצבי עמידה זקופה, עמידה עם כיפוףמקסימאלי, בישיבה זקופה ובישיבה עם כיפוף מקסימאלי.

תוצאות: תוצאות המחקר הראו כי קיימת ירידה מובהקת בכלהשוואה בין קבוצתית-

הערכים הקינמאטיים בקבוצת המחקר בהשוואה לקבוצת הביקורת כמעט בכלעמדות המוצא, למעט עמדת ישיבה עם כיפוף.

- בשתי הקבוצות לא נמצאו הבדלים בערכים הקינמאטייםהשוואה תוך קבוצתית ברוטציה לימין בהשוואה לשמאל בעמידה ובישיבה עם כיפוף בקבוצת המחקר

ובקבוצת הביקורת. בשתי הקבוצות, ברוטציה לימין ולשמאל, רוב הערכים הקינמאטיים בעמידה זקופה ובישיבה זקופה בקבוצת המחקר ובקבוצת הביקורת

גדולים יותר בהשוואה לעמידה עם כיפוף וישיבה עם כיפוף. בשתי הקבוצות, ברוטציה לימין ולשמאל, רוב הערכים הקינמאטיים גדולים יותר בישיבה זקופה

בהשוואה לעמידה זקופה. : קיימת חשיבות בביצוע בדיקות המדדים הקינמאטיים בתנועת רוטציהמסקנות

באוכלוסייה הסובלת מכג"ת על מנת להבין ולהעריך את כמות )טווח( ואיכות )מהירות ותאוצה( התנועות המבוצעות. כמו כן, ההערכה הקינמאטית של תנועת

רוטציה בעמדות שונות מסייעת בקבלת אינדיקציה אודות תפקוד המטופל עם כג"תוביצוע הפונקציות השונות היומיומיות.

1

Lumbar motion monitor: כאב גב תחתון, תנועת רוטציה בגב תחתון, מילות מפתחIndustrial,טווח תנועה, מהירות, תאוצה זוויתית, עמידה, ישיבה, עמדה זקופה ,

עמדה בכיפוף מקסימאלי.

שינויים במדדי נשיאת משקל ככלי מנבא פציעות בטירונים של חיל הרגלים1.2בצה"ל

חיים רובין, ריטה קליין, רחל גולדנברג, לוטם סבן, אריק בן משה, אוריה מורן צ.ה.ל8281מרפ"א

כאבים המגיעים ממקור אורטופדימטרות ורציונאל לביצוע המחקר: ( מהווים סיבה למספר רב של אובדן ימי אימון. בסקרMSCומוסקולוסקלטלי )

( נמצא כי2008-2011 שנים )3רטרוספקטיבי שערך הח"מ על לוחמי צה"ל למשך שיעור האבחנות המוסקולוסקלטליות ברביע התחתון גבוה משמעותית בחצי השנה

הראשונה בשירות הצבאי ביחס להמשך השירות. אחד המרכיבים המשמעותיים שנפגע לאחר פציעה או יחד עם הופעת סימפטומים ברביע התחתון הוא הירידה בשליטה השרירית-עצבית והתפקוד הפרופריוצפטיבי )

Swanik 2004, Fitzgerald 2000, Taanila 2009 בעבר הוכח כי .)Postural Swayגבוה מעיד על חוסר יציבות באחד או יותר מהמפרקים נושאי-המשקל בגוף. השערת

המחקר היא כי ניתן למצוא קשר בין מידת הנדנוד ואופן נשיאת המשקל לביןפציעות שעתידות להתרחש.

מטרת מחקר זה היא לבחון את יכולתה של פלטת כוח להוות כלי לניבוי פציעותבלוחמים.

(n=790 טירוני חי"ר )אוכלוסיה: (.Balance Scale Analyzer- 200 Hzכל חייל נתבקש לעמוד על פלטת הכוח )שיטות:

שניות כל אחת. דגימה בעמידה יחפה על שתי רגליים,15 דגימות במשך 3בוצעו דגימה שניה ושלישית בעמידה על רגל ימין ושמאל. מכל נבדק נאספו פרטים

אישיים, פציעות קודמות, גובה, גיל ומשקל. בוצע ניתוח סטטיסטי למציאת קשר בין מדדי העמידה, פציעותעיבוד נתונים:

קודמות ופציעות במהלך הטירונות. מהחיילים פנו לרופא היחידה עם אבחנה אורטופדית ברביע47% תוצאות:

התחתון. קיים קשר ישיר בין מידת הנדנוד על רגל אחת לבין תלונה על כאב קודם ( ותלונה על כאב קודםP=0.001(, תלונה על כאב קודם בברך )P=0.028בקרסול )

(. ישנו קשר ישיר בין מידת הנדנוד על רגל אחת לבין שיעור התלונותP=0.001בגב ) (. חיילים עם היסטוריה של כאבים בקרסול מועדיםP=0.041על כאבי ברכיים ) מחיילים שלא עברו פציעת קרסול לפני הצבא.2לפציעה חוזרת פי

2

עשויים לנבא כאבים ופציעות בברכיים במהלךone-leg-sway מדדי ה-מסקנות: הטירונות. פציעה קודמת במפרק נושא משקל מעלה משמעותית את הסיכוי

להופעת כאבים באותו מפרק במהלך הטירונות. באמצעות שאלון על פציעות קודמות ובדיקת הנדנוד ניתן לאתריישומים קליניים:

חיילים מקבוצת סיכון ולהתאים עבורם תוכנית אימון למניעת הפציעה.

3

קלסיפיקציה חדשה לדירוג חומרת מחלת מפרק ניוונית של הברך1.3המבוססת על מדדי הליכה

, דר'3, דר' נחשון שזר2, דר' רונן דבי1, גנית סגל1, דר' עמית מור1דר' אבי אלבז3אמיר הרמן

קבוצת המחקר אפוסתרפיה, הרצליה, ישראל1 מחלקה אורטופדית, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון, ישראל2 מחלקה אורטופדית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, ישראל3

( היא מחלה נפוצה עם שכיחותOsteoarthritis: מחלת מפרק ניוונית בברך )רקע . נכון להיום, שיטת אבחון ודירוג חומרת60 בחולים מעל גיל 30%משוערת של

המחלה מתבססות על הממצאים הרנטגניים והתסמינים הקליניים בלבד. השינויים בתבניות הליכה בחולים הסובלים ממחלת מפרק ניוונית של הברך מתועדים היטב

בספרות וכוללים, בין יתר, ירידה באורך הצעד ומהירות הליכה איטית יותר. בעבודה זו אנו מציעים שיטת סיווג חדשה למחלת מפרק ניוונית בברךמטרה:

המבוססת על מדדי הליכה ספטיו-טמפורליים. חולים הסובלים ממחלת מפרק ניוונית של הברך נטלו חלק2,911אוכלוסייה:

במחקר. : כל משתתפי המחקר ביצעו בדיקת הליכה ממוחשבת באמצעות שטיחשיטות

( למדידת משתנים ספטיו-טמפורליים. ניתוח הנתונים כללGaitMatהליכה אלקטרוני ) שלושה שלבים - אשכולות, סיווג ואימות קליני. שני שליש מהחולים שימשו ליצירת

אלגוריתם עץ סיווג מפושט ושליש מהחולים שימשו לבחינת הדיוק של המודל. אימות ( ושאלוןSF-36קליני של שיטת הסיווג נעשתה על ידי שאלון להערכת איכות חיים )

(. המודל חושב עבור נשים וגברים לחוד.WOMACלהערכת כאב ותפקוד ) : על סמך אלגוריתם עץ הסיווג נמצא כי אורך הפסיעה ותדירות הצעד הםתוצאות

המשתנים המנבאים הטובים ביותר לדירוג חומרת המחלה. רמת הדיוק של הסיווג עבור נשים וגברים, בהתאמה.90.8%, ובכ - 89.5%נבחנה ונמצאה מדוייקת בכ-

נתונים קליניים, כמו גם שכיחות של החלפת מפרק הברך נמצאו בהתאמה עם דירוג חומרת המחלה. לדוגמה, בנשים, אחוז מקרי החלפת מפרק ברך בטווח של שנה

,1-4 בדירוג 8.2% ו 4.1%, 2.8%, 1.4%מיום ביצוע בדיקת ההליכה היה בהתאמה. : השימוש בבדיקת הליכה ממוחשבת יכול לסייע בדירוג חומרת מחלתמסקנות

מפרק ניוונית של הברך. מדדי ההליכה שנמצאו כמנבאים הטובים ביותר הינם אורך הפסיעה ותדירות הצעד. יתר על כן, סיווג חומרת המחלה על סמך מדדי הליכה נמצא בעל מתאם עם נתונים קליניים של כאב ותפקוד ועם השכיחות של ניתוח

להחלפת מפרק הברך. : קלסיפיקציה, מחלת מפרק ניוונית של הברך, תבניות הליכה, כאב,מילות מפתח

תפקוד

4

plantar השפעת הוספת טיפול ידני לטיפול הסטנדרטי המקובל ב- 1.4fasciitis

מחקר בקרה אקראימחברת ומרצה: גב' ענת שעשוע, מנחה: דר' לאוניד קליכמן

בת33מכון פיזיותרפיה בת ימון, שרותי בריאות כללית, מחוז ת"א. רחוב ניסנבאום ים.

אוניברסיטת בן גוריון בנגב, הפקולטה למדעי הבריאות, בית הספר למקצועותהבריאות הקהילתיים ע"ש ליאון ומטילדה רקנאטי, המחלקה לפיזיותרפיה

הינה בעיה שכיחה הנגרמת בעקבות תהליך ניווני שלPlantar fasciitis (PF) רקע: הפסיה הפלנטרית אשר גורם לפגיעה כרונית באחז שלה ובעקבות כך לכאב

בתחתית העקב. שנוי במחלוקת ולא מספיק מבוסס מחקרית.PFלמרות שכיחות הבעיה הטיפול ב-

בסקירות ומחקרים קודמים מוזכרים טיפולים שונים, רובם הפיקו יתרון גבולי לעומת אי טיפול או טיפול בקרה כמו מתיחות אשר לגביו יש עדויות בינוניות אך נחשב

לטיפול שכיח ומקובל. למרות עדויות חלשות מאוד ליעילות הטיפול באולטרה סאונד dorsi הוא מהווה טיפול פופולרי ושכיח ביותר בקרב קלינאים. הגבלה בטווח PFב-

flexion.של הקרסול הינו ממצא שכיח ומהווה גורם תורם להתפתחות הפתולוגיה עד כה נבדקו בעיקר טכניקות טיפול ברקמה רכה לשיפור טווח התנועה בקרסול

.PFבמטופלים עם הנוכחי לבדוק יעילות מוביליזציות למפרקי הקרסול וכף הרגל עלמטרת המחקר

.PFכאב ותפקוד של מטופלים עם העונים על קריטריוניPF עם אבחנה של 23-73 מטופלים בטווח גילאים 50 שיטות:

, כאב בתחתית העקב המופק בלחיצה, כאב המתגבר בדריכה18-75ההכללה )גיל בוקר מ-NPRSהראשונה בבוקר או בצעדים ראשונים לאחר חוסר דריכה וציון כאב

ומעלה( גויסו וחולקו באופן אקראי לקבוצת מחקר וביקורת. שתי הקבוצות קיבלו3 סדרה בת שמונה טיפולים בתדירות של פעמים בשבוע שכללה תרגילי מתיחות ואולטרה סאונד. קבוצת המחקר קיבלה בנוסף טיפול ידני שכלל מוביליזציות

ותנועת סופינציה/dorsi flexion , eversionלמפרק הקרסול וכף הרגל, לשיפור טווח פרונציה.

נמדד בתחילת הטיפול ובסיומו בשני מנחים על מנת להעריך אתdorsi flexionטווח מידת השפעת הטכניקות הטיפוליות על טווח התנועה והשפעת השינוי בטווח על

דרגות11התוצאות. התוצאות הוערכו ע"י שלושה מדדים – סולם כאב מספרי בן numeric pain rating scale (NPRS) שאלון תפקוד גף תחתון ,LEFS) lower extremity

functional scaleובדיקת אלגומטר, שלושתם נמדדו בבדיקת הבסיס ובסיום. ציון ( טיפולים ושישה שבועות לאחר סיום4 נבדקו גם לאחר LEFS ושאלון NPRSכאב

ההתערבות. NPRS בקבוצת המחקר נמצא הבדל מובהק בסיום הטיפול במדד תוצאות:(p<0.001) ובמדד LEFS (p=0.006)בקבוצת הביקורת נמצא הבדל מובהק בסיום .

. לא נמצא הבדל במדד אלגומטר בשתי הקבוצות.NPRS (p<0.001)הטיפול במדד בהשוואה בין הקבוצות לא נמצא הבדל באף אחד מהמדדים. בשתי הקבוצות חל

ברגל המטופלת.launge במנח DFשיפור מובהק בטווח

5

מוביליזציות למפרק הקרסול אינן תורמות לשיפור בכאב אודיון ומסקנות: מקורו בתרגיליDF. ניתן להסיק שהשינוי בטווח PFבתפקוד של מטופלים עם

צריך להתמקדPFהמתיחות ולא במוביליזציות המפרקיות. מסתמן שהטיפול ב ברקמה הרכה. דרושים מחקרים נוספים על מנת לבדוק את יעילות טכניקות

הטיפול ברקמה הרכה. כמו כן יש להמשיך ולבחון את הקשר בין מידת השיפור לבין מידת השיפור במדדים.DFבטווח

, מפרק הקרסולdorsi flexion, פסיה פלנטרית, Plantar fasciitis: מילות מפתחהמחקר אושר ע"י ועדת הלסינקי של בי"ח מאיר.

6

1.5 How does the evidence inform exercise prescription for cervical disorders?

Prof. Gwendolen Jull

Neck pain is characterised as a recurrent disorder which can persist over many years. Clinical trials have shown that exercise focussing either on motor relearning or strength and endurance training can assist in relieving neck pain, but there is no evidence that either can prevent the incidence of transition to chronicity. It is hypothesised that if the aim is to reduce recurrent episodes of neck pain, then exercise outcomes need to focus on reversing impairments. Based on research into the nature of neuromuscular changes with neck pain, it will be proposed that a staged exercise program with specific exercises addressing each aspect of muscle co-ordination, strength and endurance is required. The evidence for this proposal will be discussed as well as the challenges still to be faced in exercise prescription to achieve the aim of reducing the recurrence rate of neck pain disorders.

7

– גריאטריה / יו"ר: אילנה זילברשטין2מושב בחינת הגורמים המשפיעים על נכונות פיזיותרפיסטים לבצע טיפול2.1

קבוצתי בכלל ובקשישים בפרטדדי דבורה, בהנחיית: פרופסור ורנר פרלה

אוניברסיטת חיפה, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, החוג לגרונטולוגיה- מדעיהזקנה

הטיפול בפעילות גופנית בקבוצה ככלי טיפולי אינו נופל בחשיבותו מטיפול פרטני. בנוסף יתרונותיו רבים בייעול השירות הניתן במכוני הפיזיותרפיה בקהילה

המתמודדים עם עומס רב, הנובע בחלקו מפניות חוזרות ונשנות של מטופלים בגיל המבוגר הסובלים מכאבים וממוגבלויות. המחקר הנוכחי שם לו כמטרה לבדוק את

נכונותם של פיזיותרפיסטים לבצע טיפול בפעילות גופנית בקבוצה באנשים מבוגרים ולבחון את הגורמים המשפיעים על נכונות זו. המודל של תיאוריית ההתנהגות

המתוכננת המורחב - המכיל את המושג "מסוגלות עצמית" וידע - שימש כמסגרתתיאורטית למחקר. ( העובדים במכוני45 פיזיותרפיסטים )גיל ממוצע 200במחקר השתתפו

הפיזיותרפיה בקהילה ובבתי חולים בשירותי בריאות כללית.נעשה שימוש בשאלון מובנה אשר כלל מספר כלים:

: נכונות פיזיותרפיסטים לבצע טיפול בפעילות גופנית בקבוצה. המשתנה התלוי : אלה כללו את שלושת הגורמים הקלאסיים הנכלליםהמשתנים הבלתי תלויים

בתיאוריית ההתנהגות המתוכננת )עמדות, נורמות סובייקטיביות והתנהגות נתפסת(ובנוסף ידע ומשתני רקע.

לאחר אישור של מנהלי השירות במחוזות השונים של שירותי בריאות כללית ובכפוף לאישורה של ועדת הלסינקי, נשלחו שאלונים למילוי עצמי בדואר וחלק חולקו בכנס

.2012 עד מאי 2011מקצועי. איסוף הנתונים בוצע בתקופה שבין דצמבר . לתיאור המדגם והמשתנים העיקרייםSPSSהנתונים קודדו ונותחו באמצעות תוכנת

נעשה שימוש בסטטיסטיקה תיאורית . הקשרים הדו משתנים בין המשתנים העיקריים במודל חושבו באמצעות מתאמי פירסון. לבסוף, נערכה רגרסיה ליניארית

מרובה צעדים, על מנת לקבוע את מידת הניבוי של כל משתנה.

נמצא, כי נכונות הפיזיותרפיסטים לבצע טיפול בפעילות גופנית בקבוצה עם אנשיםמבוגרים הייתה גבוהה ומושפעת בעיקר מעמדות ומסוגלות עצמית.

מומלץ להסתמך על ממצאי המחקר להתוויית תכניות התערבות בנושאים הקשורים להעצמת אישית של פיזיותרפיסטים ולעודדם לבצע טיפול בקבוצה, השתלמויות בנושאי קבוצות והטמעתם. בנוסף, ליזום תכניות התערבות בנושאים הקשורים לפעילות גופנית בקבוצה ומניעת תחלואה בקרב הציבור הרחב בכלל ובקרב רופאים במרפאות הראשוניות בפרט ובדרך זו להטמיע ולעודד פעילות גופנית

בקבוצה, במיוחד בקרב קשישים.

: פעילות גופנית בקבוצה, תיאוריית ההתנהגות המתוכננתמילות מפתח המורחבת: עמדות, נורמות סובייקטיביות, שליטת התנהגות נתפסת)מסוגלות

עצמית ויכולת שליטה(, ידע .

8

הצעת המחקר הוגשה ע"י ד'ר מילמן מחוז חיפה וגלילאישור ועדת הלסינקי: מערבי , שירותי בריאות כללית ואושרה ע"י ועדת הלסינקי בבי"ח מאיר.

9

השפעת מאפייני הפיזיותרפיסט על יכולתו להעריך את פוטנציאל שיקום2.2ההליכה

של המטופל המבוגר, 1, אילה יונגר1, ד"ר חיים בראל1, ד"ר אלכסיי אובוחוב1, מיטל הלל1יעל הורביץ

2ד"ר היידי שוגרמן

"מעונות מכבי" תל השומר, רשת בית בלב, 1 מכון המחקר למקצועות הבריאות, הקריה האקדמית אונו2

בספרות העולמית לא נמצאו מחקרים שבדקו את מאפייני הפיזיותרפיסטרקע:המשפיעים על יכולתו להעריך את פוטנציאל השיקום של המטופל.

איפיון הפיזיותרפיסטים בעלי יכולת גבוהה להערכת פוטנציאלמטרת המחקר:השיקום של המטופל. פיזיותרפיסטים העובדים בשיקום של אוכלוסיה מבוגרת 41אוכלוסית המחקר:

11 שנים בממוצע. 7.7 שנות ותק: גברים.11 נשים, 30ברשת "בית בלב". . 5מדריכים קליניים. מספר קורסים ממוצע:

מחקר רטרוספקטיבי. המחקר כלל מילוי שאלונים ע"ישיטות מחקר: הפיזיותרפיסטים וסקירה של תיקים רפואיים של המטופלים מארכיון רפואי. המחקר

כלל מילוי שאלון ע"י הפיזיותרפיסטים. כמו כן נערכה השוואה של ההערכות לגבי פוטנציאל השיקום של המטופלים של כל פיזיותרפיסט, לעומת ההישגים של

המטופלים בפועל.תוצאות:

בבדיקת השאלונים לא נמצא קשר בין מאפייני הפיזיותרפיסט )שנות וותק.1 במקצוע, מספר קורסים מקצועיים והיותו מדריך קליני או לא( להערכת

המשתנים הקשורים לפוטנציאל שיקום ההליכה של המטופלים.בבדיקת ההערכות שנתנו הפיזיותרפיסטים לעומת הישגי המטופלים: .2

שיעור ההערכות המדויקות היה גבוה יותר באופן מובהק אצל המדריכים• קליניים לעומת פיזיותרפיסטים שאינם מדריכים.

באופן מובהק, פיזיותרפיסטים שאינם מדריכים העריכו במספר רב יותר של• מקרים שלמטופל יש פוטנציאל שיקומי גבוה מהפוטנציאל האמיתי של

המטופל, לעומת המדריכים הקליניים.

פיזיותרפיסטים מדריכים קליניים, מעריכים באופן מדויק יותר אתמסקנות: .פוטנציאל שיקום של המטופל לעומת פיזיותרפיסטים שאינם מדריכים קליניים

בהערכת פוטנציאל שיקומי והכנת מטופל ומשפחה לשחרורהשלכות קליניות:מומלץ להסתמך על הערכת פיזיותרפיסט מדריך קליני.

10

הקשר שבין הליכה, תפקוד קוגניטיבי ונפילות במבוגרים "בריאים":2.3מעקב פרוספקטיבי מחקר

, פרופ' ניר1, ד"ר ענת מירלמן1, טליה הרמן1, מרינה ברוזגול1לירז טנצר-לגזיאל1, פרופ' ג'פרי הוסדורף2גלעדי

המעבדה לחקר הליכה ונוירודינמיקה, היחידה להפרעות תנועה, מחלקת1נוירולוגיה, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי

המחלקה לנוירולוגיה, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי2

נפילות בקרב מבוגרים הן מקור מרכזי לתחלואה ותמותה, מובילות לירידהרציונל: בתפקוד וצורך בטיפול רפואי ובעלות השפעה מכרעת על איכות החיים והתפקוד החברתי. בשנים האחרונות יש עדויות לקשר בין הליכה, ניידות ותפקוד קוגניטיבי.

ירידה בתפקודים הניהוליים נמצאה כמעלה את הסיכון לנפילות, אפילו במבוגריםבריאים ללא ליקוי קוגניטיבי בולט.

לבחון כיצד תפקודים קוגניטיביים, מוטוריים ואפקטיביים משתניםמטרת המחקר: שנים בקרב קשישים בעלי תפקודים ניהוליים גבוהים )5לאורך תקופת מעקב של

HEF( ונמוכים )LEF.החיים בקהילה ) המחקר הינו מחקר מעקב פרוספקטיבי שבוצע ביחידה להפרעות תנועהשיטות:

4.02±80.84 נבדקים בגיל ממוצע 54במרכז הרפואי תל אביב. במחקר נכללו MMSEשנים. הבדיקה כללה הערכה של תפקוד קוגניטיבי )הערכה ממוחשבת,

Digit Span & Verbal Fluency(, הערכת תפקודי הליכה )בדיקת הליכה עם וללא, (, מדדים אפקטיביים )TUG, BBS DGI(, תפקודי שיווי משקל )DTמטלה נוספת-

GDS,(ABCומספר נפילות עפ"י הדיווח האישי. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות עפ"י תוצאות מבדקי התפקודים הניהוליים בהערכה הממוחשבת שבוצעה בקבלתם

-Lower Executive function- LEF<91, and Higher Executive functionלמחקר )HEF>107נעשתה השוואה בין התפקודים הקוגניטיביים, מדדי הליכה ומדדי שיווי .)

משקל בין בעלי תפקודים ניהוליים גבוהים ונמוכים. נבדקים, ללא היסטוריה של נפילות, נבדקו באופן חוזר פעם בשנה54 תוצאות:

. בעבודתנו זו נתייחס לתוצאות שהתקבלו בשנה2012 ועד מאי 2007החל מיוני הראשונה ובשנה החמישית למעקב. בהערכה ראשונה לא נמצאו הבדלים במדדי

שיווי משקל והליכה ובמדדים הקוגניטיביים )מלבד התפקודים הניהוליים( בין שהתקבלו לאחר חמש שנות מעקב היוBBS, TUG, DGIהקבוצות. תוצאת מבחני

,HEF (BBS, p=0.022; TUG לעומת קבוצת LEFנמוכות משמעותית בקבוצת p=0.004; DGI, p=0.02)ומספר הנפילות היה גבוה משמעותית בהתאמה. )בקבוצת ,

LEF 1.57±1.09 0.39±0.19 לעומת ,p<0.001.) הידע שהתקבל ממחקר זה יאפשר לזהות אנשים שצפוייםיישומים קליניים:

להתדרדר מבחינה תפקודית ומוטורית על ידי בדיקה קוגניטיבית. זיהוי זה יאפשר לפתח תוכניות התערבות במסגרת הפיזיותרפיה שיהיו ממוקדות יותר וייתכן כי ימנעו

או יפחיתו נפילות באוכלוסייה מבוגרת עם סיכון יתר לנפילות.

11

דריכת מגע או אי דריכה? השפעת הגבלת הדריכה על מצבו התפקודי2.4של המטופל המבוגר לאחר שבר ירך

נתנאל לוי , יהושוע בן ישראל המרכז הגריאטרי המשולב ע"ש שהם

: בחינת השוני ברמת התפקוד בין מבוגרים בקבוצת דריכת מגע )מטרת המחקרToe-Touch Weight Bearing TTWB( לקבוצת אי דריכה )Non-Weight Bearing NWB)

לאחר שבר בירך במהלך השיקום החריף. : שבעים ושמונה מטופלים אשר אושפזו בשיקום חריף לאחר שבר בירך.אוכלוסייה

, גילTTWB( n=32במחקר נכללו מטופלים אשר הונחו על ידי אורתופד ל- ( בעת השחרור מהמחלקה77.1±10.6, גיל n=46 )NWB( או ל- 77±10.5

האורתופדית. , בו נבדק מצב תפקודי2010-2012: מחקר רטרוספקטיבי, שנים שיטת מחקר

בעת קבלה, שחרור ולאחר שינוי הוראות דריכה. המצב התפקודי נבדק באמצעות (. השיפורmFIM מוטורי )FIM ו- Functional Independence Measure( FIMמדד ה- )

קבלה( ושיפורFIM שחרור פחות FIM אבסולוטי )FIMהתפקודי חושב על ידי הרווח . המדדMontebello Rehabilitation Factor Score (MRFS)יחסי ליום אשפוז בשימוש

( באNWB 22.45±6.2 ו- TTWB 22.66±6.3 )Mini-Mental (MMSE)הקוגניטיבי של לבחון את השפעת הקוגניציה של התוצאות הקבוצתיות. הנתונים עובדו בשימוש

SPSS בגרסתWindows.המחקר אושר בוועדת הלסינקי של המרכז הגריאטרי המשולב ע"ש שוהם.

הראתה שיפורTTWB: מיום הקבלה עד זמן שינוי מצב הדריכה, קבוצת תוצאות ,12.4±11.3 לעומת NWB( 20±16.3תפקודי ומוטורי ניכר בהשוואה לקבוצת

p<0.05; 13.6±17.3 10.6±11.2 לעומת ,p<0.05בהתאמה(, כמו כן הודגם שיפור ,0.28±0.30 לעומת 0.44±0.34יומי פוטנציאלי וקצב התקדמות שיקומי גבוה )

p<0.05 -מטופלים ב .)TTWB-הדגימו שיפור מוטורי משמעותי בהשוואה לקבוצת ה NWB( 42±14.8 לעומת 51.5±16.4 בעת שיחרור ,p=0.01המצב הקוגניטיבי .)

לא נמצא כגורם משפיע על תוצאות המחקר. בהעמסת המשקל עלTTWB ו-NWB: למרות ההבדל המועט בין רמת מסקנות

הרגל הפגועה, ההשפעה התפקודית של מגבלת הדריכה על המטופל המבוגר הינה מדגימים שיפור תפקודיTTWBמשמעותית. בשלב השיקום החריף, מטופלים ב-

. נשיאת משקל מינימאלית,NWBמוטורי גבוה מעמיתיהם אשר בקבוצת ה- מאפשרת למטופל לשמור על רמת ניידות אשר חיונית ליכולות התפקודיות בקרב

האוכלוסיה המבוגרת. בשל שונות המדגם, ישנו צורך למחקר המשך בקרב מדגם גדול, תוך בדיקת

ההשפעה התפקודית לטווח הארוך. בהוראת אי דריכה בקרב מטופלים מבוגרים, יש לשקול אתיישומים קליניים: בשל ההשלכות התפקודיות. TTWBהאלטרנטיבה של

שיקום, גריאטריה, שברי ירך, נשיאת משקל, דריכת מגע.מילות מפתח:

12

13

– ארגונומיה והנגשת הטיפול / יו"ר: נעמה קשת3מושב השתלמות חוויתית לרופאי משפחה – טיפול בתרגילים 3.1

אוה דברתשרותי בריאות כללית מחוז מרכז

רופאי משפחה מפנים מטופלים לפיזיותרפיה. עם זאת, הם אינם חשופיםרקע: ליתרונות הטיפול בתרגילים בכלל ובקבוצה בפרט. כדי לחשוף אותם ליתרונות אלו

נבנה קורס ייחודי במסגרת לימודי ההמשך ברפואת המשפחה של אוניברסיטתבן-גוריון.

היא להציג את תכנית ההתערבות ותוצאותיה בנוגע לידע ולעמדותמטרת העבודההרופאים ביחס לטיפול הפיזיותרפי ואת השינוי ההתנהגותי בעקבותיה.

שני מחזורים של רופאי משפחה, כעשרים בכל מחזור, השתתפו בתכנית: שיטות בשנה"ל תשע"ב ותשע"ג. התכנית מנתה עשרה שיעורים, בכל שיעור הפעלה

מעשית והרצאה. הרצאות כללו נושאים שעלו בתרגול והוצג בהן אופן הטיפול בתרגילים בבעיות

רפואיות שונות. בנוסף, נחשפו הרופאים למושגים כמו: חיזוק שרירים פונקציונלי, יציבה, שיווי משקל ועוד. בתרגול הם נחשפו למגוון אביזרים והתנסו בפעילות גופנית

, חוסר שיווי משקל ועוד. LBPאיכותית ע"י תרגילים המיועדים לטיפול בבעיות כגון בסיום המחזור השני חולק שאלון עמדות ובו עשר שאלות. השאלון כלל נתונים

דמוגרפיים ומידע על הרגלי הפעילות הגופנית של הרופאים. בנוסף, בחן השאלון את השינוי בעמדת הרופאים ביחס לטיפול בתרגילים ואת השינוי בידע בעקבות

ההתערבות. (35-61 )49 רופאות. גילם הממוצע 11 רופאים ו-8 משתתפים: 19על השאלון ענו

( שנים.6-36 )20שנים וותק ממוצע ציינו שימליצו100% דיווחו על הנאה וחוויה אישית חיובית. 100%: תוצאות

מהרופאים דיווחו שימליצו למטופליהם על75%לעמיתיהם להשתתף בקורס. מעל ובמניעת נפילות )רופאים הצעירים כמו גם רופאות, גילוLBPטיפול בתרגילים ב-

דיווחו שקיבלו כלים להדרכת75%עמדות חיוביות יותר ביחס להמלצות(. מעל דיווחו על שיפור במודעותם הגופנית. 75%מטופליהם. מעל לקורס תגובות חיוביות מאוד הן ברמה החווייתית האישית והן :סיכום ומסקנות

מבחינת עמדות חיוביות של רופאי משפחה לגבי הטיפול בתרגילים בפיזיותרפיה.בנוסף, הוצגו עמדות חיוביות שלהם לגבי הגברת שיתוף פעולה בין-סקטוריאלי.

פעילות גופנית, פיזיותרפיה, רופאי משפחה, תרגילים. מילות מפתח:

14

מה לפיזיותרפיה ולנגישות השירות לאנשים עם מוגבלות3.2סנדרה מרון

מנהלת הפיזיותרפיה מחוז הדרום, מכבי שירותי בריאות, מורשית נגישות השירותלאנשים עם מוגבלות ומובילת נושא הנגישות במכבי שירותי בריאות.

הקדמה: חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו שלחוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות:

אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו

בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו. אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות,נגישות:

קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם והכל באופן שוויוני,

.א(19מכובד, עצמאי ובטיחותי ) "מכבי, ארגון שירותי בריאות...., תקדם את הבריאות השלמה של חזון מכבי :

מבוטחיה, תעניק רפואה אינטגרטיבית ומותאמת אישית לכל מבוטח ותטפח מצוינותבאיכות הרפואה, בידע ובשירות."

20% מיליון אנשים עם מוגבלות אשר מהווים כ-1.5בישראל חיים כ-מטרות: מהאוכלוסייה.

שירותי הבריאות צריכים להיות מוכנים לתת שירות לכלל האוכלוסייה לרבות אנשיםעם מוגבלות, תוך ביצוע התאמות הגיוניות וסבירות על-פי מאפייני השירות וייעודו.

תוכן המצגת:סוגי מוגבלויות: חושית- ראיה, שמיעה. קוגניטיבית- פיגור, הספקטרום

האוטיסטי וכו'נפשית ופיזית.

הבעיות בהם נתקלים אנשים עם כל אחת מהמוגבלויות בהגיעם לקבל שירות פיזיותרפיה בקופת חולים, והדרכים לפתרון המכשולים.

רקע חוקתי לגבי חובת הנגישות עיקרי תהליך ההנגשה.נתונים לגבי עמדות הציבור ביחס לאנשים עם מוגבלות סיפור אישי של אדם אשר מילדותו היה עםC.P.וחוויותיו מהפיזיותרפיה ..כל הדוגמאות וההסברים קשורים לעולם הפיזיותרפיה

סרטון קצר על ההנגשה שבוצעה בסניף אשקלון של מכבי שירותי בריאות.סיכום: הצגת מכתב של אדם עיוור על חווייתו בסניף מונגש.

, על הסניף המונגש באשקלון – התייחסות של אדם עם2תמלול כתבה מערוץ מוגבלות.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אנשים עם מוגבלות, נגישותמילות מפתח:

15

ארגונומיה בתעשייה: כלים לאיתור ראשוני של גורמי סיכון ארגונומיים3.3יוהנה גייגר

אוניברסיטת בן גוריוןהמוסד לבטיחות ולגהות

פגיעות שלד-שריר תעסוקתיות הנובעות מגורמי סיכון ארגונומיים, לרבותהקדמה: מנחים מאולצים, הפעלת כוח ומשך זמן חשיפה, גורמות לשליש עד חצי מימי

המחלה בעבודה. איתור מוקדם של גורמי סיכון אלה הוא צעד חשוב במניעתהתפתחותן של פגיעות שחיקה תעסוקתיות, ולהפחתת עלותן הכבדה למשק.

השימוש בכלים ארגונומיים יישומיים מאשפר זיהוי ראשוני של גורמי סיכון ארגונומיים וקביעת סדר עדיפות לפעילות ארגונומית במפעל. שיטות לזיהוי גורמי סיכון כוללות סקרי עובדים, תצפיות ומדידה ישירה. השימוש ברשימת תיוג, או צ'קליסט, הוא בין

השיטות התצפיתיות הפשוטות והישימות ביותר. המוסד לבטיחות ולגהות פיתח כלי יישומי לאיתור ראשוני של גורמי סיכוןמטרות:

ארגונומיים בשטח המפעל בצורת רשימת תיוג, או מבדק עצמי. המבדק נועד לאפשר למשתמש לאתר סוגיות ארגונומיות ולתעד את קיומם של גורמי סיכון שונים

במפעל. צוות הבטיחות )מדריכי הבטיחות וממוני הבטיחות( מהווים קבוצתמשתמשי יעד ראשונה.

הכלי פותח על סמך מודלים קיימים בסיוע של מומחים בארץ ובחו"ל.תוצאות: תהליך היישום כלל הסמכת קבוצות משתמשים ראשונות, לווי ומעקב אחר השימוש,

וקבלת משוב מן המשתמשים. בשלב השני התקיימו מפגשי רענון וניתוח יעילות ההדרכה בקרב מעגל המשתמשים הראשון והדרכת מעגל שני של משתמשים

בהתאם למסקנות. בשלב השלישי נערכה בדיקת הכלי על ידי מעגל שלישי של משתמשים, סטודנטים לתואר ראשון. המבדק נמצא כעת בגרסתו הרביעית, ומתוכנן

להעלאתו לרשת באתר המוסד לבטיחות ולגהות. הפצת רשימת תיוג פשוטה ליישום וזמינה למשתמשים שונים,סיכום ומסקנות:

תאפשר זיהוי ראשוני של גורמי סיכון במגוון רחב של מקומות עבודה והעלאתהמודעות לצורך במעורבות ארגונומית בתעשייה.

מיומנותם של פיזיותרפיסטים בתצפית על תנועה ותנוחה,השלכות קליניות: מאפשרת להם ליטול חלק ביישום הארגונומיה, להפחתת גורמי סיכון ארגונומיים

ולמניעת פגיעות שלד-שריר תעסוקתיות. ארגונומיה, גורמי אנוש, גורמי סכון, תעסוקה.מילות מפתח:

16

הנגשה תרבותית - הכרח למטפלים בחברה מגוונת 3.4אילה פרג

פיזיותרפיסטית ראשית, משרד הבריאות

פערים חברתיים ותרבותיים מהווים מקור לפערים בבריאות האוכלוסיההקדמה: בישראל.

יתר על כן, הבדלים תרבותיים בתפיסה של מצבי בריאות וחולי משתקפים בהתנהגותבריאותית.

חובה עלינו, כאנשי מקצוע המטפלים באנשים בחברה מגוונת, להכיר את המרקם התרבותי של החברה הישראלית ולהכיר את המאפיינים הבריאותיים של הקבוצות

המיוחדות בה, לרבות תחלואה, התנהגות בריאותית, שימוש בשירותי הבריאות. מאפיינים אלו משפיעים רבות על המפגש בין מטפל למטופל ועל היכולת שלנו

לקדם מטרות בריאותיות, לטובת המטופל. בהרצאה יוצגו מושגים, גישת משרד הבריאות לנגישות תרבותית והקשר ביןמטרות:

הקוד האתי להנגשה תרבותית..הנגשה תרבותית, רגישות תרבותית, פיזיותרפיהמילות מפתח:

17

סוגיות הלכתיות בלימודים ובעבודה בתחום הפיזיותרפיה3.5 3 , אליקים לבנון2, תמר יעקב1משה ריבלין

סטודנט שנה ד', המחלקה לפיזיותרפיה, אוניברסיטת אריאל1mosherivlin@gmail

תמר יעקב, מנחה, המחלקה לפיזיותרפיה, אוניברסיטת אריאל2 הרב אליקים לבנון, רב המועצה האזורית שומרון3

אוניברסיטת אריאל

עבודה ולימודים בפיזיותרפיה מעמידים בפני פזיותרפיסטים וסטודנטיםרקע: לפזיותרפיה, שומרי מצוות, שאלות הלכתיות ייחודיות. לעיתים הם נדרשים להתמודד

עם קונפליקט כאשר מצד אחד החשיבות לקבל הכשרה מקצועית ברמה הגבוההביותר ומצד שני סוגיות הלכתיות- מוסריות ייחודיות למקצוע.

לסקור מקורות הלכתיים עדכניים בנושאי שבת וצניעות הקשורים ללימודיםמטרות: ולעבודה בפיזיותרפיה, כדי לעזור לפיזיותרפיסטים וסטודנטים לפיזיותרפיה דתיים

למצוא את התשובה לשאלות ההלכתיות העולות במהלך הלימודים והעיסוקבמקצוע.

חיפוש בספרות התורנית הקשורה לרפואה ומדע ובאתרי אינטרנט שמיועדיםשיטה: לשליחת שאלות הלכתיות לרבנים, בקשה מרבנים לחוות את דעתם או לשלוח מאמרים שכתבו על הנושא ולימוד הבעיה ההלכתית מכל צדדיה ביחד עם רב.

השנים האחרונות שהתייחסו לטיפול רפואי30בסקירה נכללו מאמרים מ-ופיזיותרפי בשבת ולצניעות בהקשר לעבודה וללימודי פיזיותרפיה.

הסקירה לגבי עבודה בשבת התמקדה בשני נושאים:תוצאות:. טיפולים ותרגילים שמותר לבצע בשבת ואיך נכון לעשות אותם.1

. הגעה ברכב לתורנות בשבת. 2 המחלוקת בין הפוסקים מתייחסת למצב של אדם חולה שיש לו כאבים אבל לא נפל

למשכב בגללם. קיימת הסכמה שלחולים קשים יותר מותר לעשות התעמלות אם היא הכרחית אולם רצוי לבצע אותה בצורה שונה מעט. קיימת הסכמה שמותר

לנסוע בשבת לצורך טיפול בחולה שיש סכנה לחייו אם לא יטפלו בו, אפילו אם אין ביטחון שהמקרה הוא אכן פיקוח נפש. הסקירה לגבי צניעות התייחסה לטיפול בבן המין השני וללימוד והדגמה על בן המין השני. נראה שמוסכם שניתן לטפל בחולים

קשים בני המין השני )"אומן באומנותו טרוד"(. אך יש מחלוקת לגבי הטיפול בחולים קלים. לגבי תרגול בזמן לימודים יש הסכמה שצריך לעשות כל מאמץ להימנע

מתרגול על בני המין השני. יש הסכמה שההכשרה לפיזיותרפיה צריכה להיות ברמה המקצועיתסיכום:

הגבוהה ביותר. לכן, הומלץ להגיע להסכמה מתוך שיתוף פעולה בין סגל ההוראהלסטודנטים תוך לקיחה בחשבון של קשיים לוגיסטיים.

פיזיותרפיה, סטודנטים, שאלות הלכתיות, שבת, צניעותמילות מפתח:

18

– נשימתי וקטועים / יו"ר: ד"ר זיוה יזהר4מושב Microprocessor תוצאות ראשוניות של שימוש בברך ממוחשבת )4.1

controlled knee מסוג )Genium

, ישראל1, אורלי וקסלר ינאי2, סאם ח'מיס3, איתן רווה1, עדי מרום1אילנית אברון4,5דודקביץ

מכון הפיזיותרפיה, המרכז הרפואי תל אביב1 המעבדה לחקר ההליכה והתנועה, המרכז הרפואי תל אביב2 כמיטק פתרונות רפואיים מתקמים, הוד השרון3 המחלקה לשיקום כללי, המרכז הרפואי תל אביב4 הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב5

( מותאמות כיוםMicroprocessor controller kneesמערכות ברכיים ממוחשבות )רקע: בעולם לקטועים מעל הברך, ומאפשרות ביצוע של תפקודים מגוונים בצורה בטוחה,

(.1,2,3נוחה ויעילה )Geniumהיא ברך ממוחשבת חדשה, בעלת מספר מאפיינים שנועדו לאפשר הליכה

הקרובה יותר להליכה פיזיולוגית, וביצוע תפקודים שאינם אפשריים עם הברכייםהממוחשבות הקיימות, כגון עליה רציפה ורסיפרוקלית במדרגות ומעבר מכשולים )

4 .) הינה עיבוד והשוואת התפקוד עם שני סוגים של ברכיים ממוחשבותמטרת העבודה

(C-Leg-ו Genium .מבחינה קינטית וקינמטית ) שנים עם ברך5 מטופלים קטועים מעל לברך, ההולכים לפחות כ-9כלים ושיטות:

. לפני קבלת הברךGenium, קבלו ברך ממוחשבת מסוג C-Legממוחשבת מסוג החדשה, נבדקו המשתתפים במעבדת הליכה במספר מצבים )עמידה, הליכה, עלייה

וירידה במדרגות, עלייה וירידה בשיפוע ומעבר מכשול(. הנתונים שנאספו כוללים מדדים קינמטיים וקינטיים של תבנית ההליכה ומדידת לחצים דינאמית על כף הרגל

הן בגפה השלמה והן בגפה התותבת. , עברו המטופלים סדרת טיפולי פיזיותרפיה פרטניים, עלGeniumלאחר קבלת ה-

מנת להסתגל לפרוטזה החדשה, להכיר ולתרגל את האפשרויות החדשות שמספקת.Geniumהברך, ולאחר מכן עברו בדיקה חוזרת במעבדת ההליכה, עם ה-

בנוסף התבקשו המטופלים למלא שאלונים אישיים לגבי שביעות רצונם מהפרוטזההחדשה ולגבי הבדלים סובייקטיביים בתפקוד היומיומי בשימוש בשתי הברכיים.

. הםGeniumכל הנבדקים הביעו שביעות רצון רבה מהשימוש בברך מסוג תוצאות: ציינו כי לתחושתם השימוש בה דורש פחות אנרגיה ומאפשר הליכה למרחקים

גדולים יותר, במשטחים ובשיפועים שונים. חלקם ציינו כי הם משתמשים גםבפונקציות הייחודיות שהברך מאפשרת.

ניתוח התנועה במעבדת ההליכה הראה הבדלים בין שתי מערכות הברכיים ( בפרמטרים שונים המצביעים על שיפור ביעילות שלGenium ו-C-Legהממוחשבות )

ועל עלות אנרגטיתC-Leg לעומת ה-Geniumביצוע תפקודים שונים בשימוש ב-נמוכה יותר הנדרשת בזמן ביצוע התפקודים.

שיקום קטועים, תותבות, ברכים ממוחשבות, ניתוח הליכהמילות מפתח:

19

20

התאמת פרוטזה ללא נשיאת משקל בקצה הגדם - פיתרון תפור לפי4.2צרכים )תיאור מקרה(

טנצר-לגזיאל לירז, נוסינוביץ ורדה, ז'ולוקובסקי סרגיי, פירון יוכבד, בן שחר תמר,וייס רוני.

בית חולים שיקומי" הרצפלד", גדרה, מחלקת הפיזיותרפיה, מחלקת שיקוםאורטופדי.

( שכיחה במטופליםSyme's amputation: קטיעה חלקית של כף הרגל )רקע הסובלים ממחלות וסקולאריות וסוכרת, שיעור ההצלחה של קטיעה מסוג זה הוא

נמוך וסיבוכיה רבים )כולל כיבים וקטיעות חוזרות(. התערבות פרוסטטית בקטיעות כף רגל נדרשת לצורך שמירה על אורך אפקטיבי של כף הרגל ולנורמליזציה של התפקוד וההליכה, גם במקרים בהם ישנו כשלון

בסגירת הפצע. ללאPatellar weight bearing לבדוק את ההשפעה של שימוש בפרוטזת מטרה:

נשיאת משקל בקצה הגדם על יכולת החזרה לעצמאות בתפקוד במטופלת עםקטיעות חוזרות בגפיים התחתונות.

, עצמאית בתפקוד לפני האשפוז, התהלכה54 בת הצגת המטופלת ושיטות:בתוך ומחוץ לבית עם מקל.

Rt. BKA (2010); PVD; IDDM ; Hyperlipidemia; MI (2007); Smokerברקע:

, מאז אינה עובדת ומקבלת קצבת נכות.MI עברה 2007בשנת אושפזה בשל זיהום בכף הרגל. חודשיים לאחר מכן עברה קטיעת2011בדצמבר Transfootוהטריות חוזרות עקב הופעת נמק באצבעות כף רגלה. בסוף מרץ עברה

והועברה לשיקום. בקבלתה, מתניידת בכ"ג באופן עצמאי, זקוקהSyme'sקטיעת לעזרה בינונית במעברים.

היות וההפרשות מהגדם לא פסקו, ועל מנת לאפשר למטופלת לחזור לתפקוד קודם בכלל ולהליכה בפרט למרות העיכוב בריפוי הגדם, התאמנו למטופלת

ללא נשיאת משקל על הגדם.Pattelar weight bearingפרוטזת לאחר מספר התאמות שנעשו בפיזיותרפיה, החלה המטופלת להתהלךתוצאות:

עם שתי התותבות בתמיכת הליכון גלגלים, תרגלה מעברים ומדרגות והגיעהלעצמאות מלאה בכל התפקודים.

בהתאם לפרוטוקול הטיפולי בקטיעות מסוג זה, המתנו לסגירת הפצע.מסקנות: בשל מצב הגדם ובשל רצונה העז של המטופלת לשוב לביתה במהרה ולחזור

שאפשרהOffloadingלתפקוד עצמאי כבעבר מצאנו פתרון ייחודי והתאמנו פרוטזת הליכה ללא נשיאת משקל בקצה הגדם וחזרה לתפקוד עצמאי מיידי.

21

השפעת הישיבה על מדדי הנשימה במטופלים מונשמים כרונית 4.31, אסתר-לי מרקוס1, רחלי ארד1,2, קובי זלצמן1,2שקמה כץ

האגף להנשמה כרונית, מרכז רפואי הרצוג, ירושלים2 שירותי הפיזיותרפיה 1

: ישיבה מהווה חלק משגרת הטיפול במטופל המונשם, אך אין מידעמטרות ורציונל מספק בספרות המחקר לגבי השפעתה על מצבו הנשימתי. בבריאים ובמטופלים

עם מחלות ריאה כרוניות ישנן ראיות להשפעה מיטבה של הישיבה. מטרת המחקרהיא לבדוק את השפעת הישיבה על מדדי הנשימה במטופלים מונשמים כרוניים.

14 מטופלים: 21: המחקר התבצע ביחידות להנשמה ממושכת. נכללו אוכלוסייה (; משך הנשמה ממוצע21-94 שנה )טווח 74±16.8 גברים, גילם הממוצע 7נשים,

פעמים בשבוע. 3-7(. כל המטופלים ישבו 5-45 חודש )טווח 21.1±12.3 : כלִי המחקר: שאלון דמוגרפי רפואי, שכלל גיל, מגדר, מצב הכרה, סיבהשיטות

עיקרית להנשמה, המצאות מחלת ריאה, משך ההנשמה, שיטת ההנשמה ושיטת , המנטרות באופן שוטףHamiltonההזנה. כל המטופלים מונשמים במכונות הנשמה

מדדי הנשמה, היענות ותנגודת ריאתית. איסוף הנתונים ממכונות ההנשמה התבצע (. ברוב3, ו-2, 1לפני ישיבה שגרתית, במהלכה ואחריה )בהתאמה: זמנים

סדרות של3 מדידות עוקבות ובוצעו 10המטופלים נלקחו בכל אחת מנקודת הזמן תצפיות עקב הפסקת ישיבה או פטירה. 1-2תצפיות. בתשעה בוצעו רק

נבנה מודל ניתוח שונות למדידות חוזרות בהתאמה למדדיעיבוד הנתונים: ההנשמה השונים כפונקציה של זמני הבדיקה. הוכנסו למודלים משתנים נוספים

שנמצאו משמעותיים סטטיסטית. בוצעו השוואות של הממוצעים הנאמדים(.LSMEANSמהמודלים )

,17.0cmH2O/L/s ((95%CI 16.6-17.5התנגודת הריאתית הממוצעת הייתה תוצאות: 15.8cmH2O/L/s (95%CI 15.3-16.3), 18.1cmH2O/L/s (95%CI 17.6-18.5)בזמנים ,

(. ההיענות3p<0.0001 לעומת 2, זמן p<0.0001 2 לעומת 1 בהתאמה )זמן 1,2,3 46.3ml/cmH2O (44.2-48.5 95%CI), 41.8ml/cmH2Oהממוצעת של הריאה הייתה

(95%CI 39.6-43.9)-44.4, וml/cmH2O (95%CI 42.2-46.5) 3,2,1 בזמנים ( לא נמצא הבדלp=0.0091 3 לעומת 2, זמן p<0.0001 2 לעומת 1בהתאמה )זמן

משמעותי סטטיסטי בתמיכת הלחץ בין הזמנים. : ההשפעה העיקרית של הישיבה המטיבה עם החולה היא ההפחתהמסקנות

שנצפתה בתנגודת הריאתית המובילה לירידה בעבודת הנשימה. במהלך הישיבהחלה ירידה מועטה בהיענות הריאה. לא הייתה השפעה על תמיכת הלחץ.

: תוצאות המחקר תומכות בחשיבות הישיבהיישומים קליניים בפיזיותרפיה למטופל המונשם ויכול להוות בסיס למחקרי המשך שיבדקו את השפעת הישיבה על

עבודת הנשימה. : ישיבה, הנשמה ממושכת, שינויי תנוחה, מדדים נשימתיים, היענות,מילות מפתח

תנגודת.

22

השפעת הטיפול הפיזיותרפי על חולשת שרירים הנרכשת4.4בטיפול נמרץ

אורנה יוסף-בראונר, מנחה: פרופסור אלי כרמלי, יועץ: דר' נמרודעדי

מרכז רפואי "קפלן" רחובות

"חולשת שרירים נרכשת בטיפול נמרץ" מהווה סיבוך שכיח בחולים בטיפולרקע: נמרץ. קושי בגמילה מהנשמה, עלייה במספר ימי האשפוז ותמותה מסיבוכים משניים

נקשרו בתסמונת. : להעריך את השפעת פרוטוקול טיפול פיזיותרפי על חולים הסובליםמטרה

מחולשת שרירים נרכשת בטיפול נמרץ מבחינת מדדי כוח שריר, נשימה ותפקוד. שעות אשר היו צפויים להמשך48: מעקב אחר החולים המונשמים מעל שיטות

שעות נוספות לפחות. חולים אשר חזרו להכרה והיו בעלי יכולת48הנשמה של הקטןMedical research council muscle strength [MRC]לבצע פקודות פשוטות, בעלי

הוכללו במחקר. החולים חולקו רנדומאלית לשתי קבוצות: קבוצת הטיפול48מ- השגרתי-טופלה בפיזיותרפיה בהתאם לפרוטוקול, קבוצת הטיפול האינטנסיבי-

שעות מיום72-48טופלה על פי אותו הפרוטוקול פעמיים ביום. מדידות בוצעו כל ההכללה במחקר עד לשחרור .

MRC, ,Maximal inspiratory pressure ,Hand grip dynamometer Sittingכלי המדידה: balance

תוכנית הטיפול הפיזיותרפי נבנתה כפרוטוקול תלת שלבי, אשר התקדם על פי דרגות קושי וכלל אלמנטים נשימתיים ותפקודיים תוך שימוש בטכניקות לחיזוק

שרירים, שמירת טווחי תנועה ומניעת קיצורים. חולים הוכללו במחקר, תשעה בכל קבוצה. בבחינת ממוצעי18: תוצאות עיקריות

( הודגם שיפורt2( למדידה שניה)t1השינוי בין שתי הקבוצות בין מדידה ראשונה ) לטובת קבוצת הטיפולMIP & MRC( עבור המשתנים p<0.05סטטיסטי מובהק )

האינטנסיבי. במחקרינו נמצאה ירידה במספר ימי האשפוז בטיפול נמרץ בקבוצתהטיפול האינטנסיבי ביחס לקבוצת הטיפול השגרתי.

בקבוצת הטיפולMRC & MIP: השיפור המהיר אשר הודגם במשתנים דיון (קשור בהתאוששותt2( למדידה שניה )t1האינטנסיבי בין מדידה ראשונה )

המנגנונים הביו-אנרגתיים במיטוכונדריה ולא בבנייה מחודשת של חלבונים בשלב הראשון. תקופה זו, יתכן ושיקפה את חלון הזמן בו המהלך הספטי הסתיים, הפגיעה

החימצונית נעצרה והתאים היו מוכנים להפעלה מחודשת. : יתכן כי ההפעלה האינטנסיבית במסגרת פרוטוקול הטיפול הפיזיותרפימסקנות

סייעה בתהליכי ההתאוששות הראשונית בקרב חולים שאובחנו כסובלים מחולשתשרירים נרכשת בטיפול נמרץ.

23

TOTAL FEMUR REPLACEMENT תיאור מקרה: החלפת עצם הירך 4.5

מריאנה עקל , רֹתם מואב, תלמה איזנמןהמרכז הרפואי בני ציון חיפה מחלקת פיזיותרפיה

החלפת עצם הירך מהווה ניתוח מיוחד במקרים נדירים של סרקומה )הקדמה: Ewing Sarcomaקיים צורך הגפה התחתונה מכריתה. בפרט( במטרה להציל את

בצוות אורתופדי אונקולוגי מנוסה, אך היות ומדובר בתופעה נדירה יחסית– קיים רמב”ם ביצע את הניתוח למטופל בן ד”ר מאושר מביה”ח הקושי ברכישת הניסיון.

עד כה נערכו בארץ מספר והדריך אותנו, הפיזיותרפיסטים, במהלך השיקום.19ה- בודד של ניתוחים הכוללים החלפה מלאה של עצם הירך. הספרות המקצועית

נציג את מהלך השיקום ואת הבעיות מצומצמת ובעיקרה כוללת תיאורי מקרה.הספציפיות הכרוכות בזמן שיקום מסוג זה.

מטרת עבודה זו הינה להציג לקהל הפיזיותרפיסטים בארץ תכנית שיקוםמטרות: לאחר ניתוח נדיר, הכולל החלפת מפרק ירך חלקית, החלפת מפרק ברך והחלפת

עצם הירך. המטופל הגיע לשיקום במצב של חולשה רבה בכל התחנות וחוסר יכולתתוצאות:

בנוסף לכך, התקשה להניע את הגפה בעקבות מתח של רקמה רכה הליכה. הקשורה למפרקים )קופסיות וליגמנטים(. חלק ניכר מהכאבים מהם סבל היו

קשורים למתח זה, ועל כן ברוב חלקו הראשון של השיקום היה צורך בתמיכת הגפה השיקום הסתיים כשהמטופל הולך עם קביים בדריכה מלאה למשך כל זמן הטיפול.

כולל מדרגות. מהלך השיקום התחלק באופן כללי לשתי תקופות. החלקסיכום ומסקנות:

( ושיפור טווחיorigin/insertionהראשון כלל בעיקרו עבודה על חיזוק שרירים )ללא החלק השני כלל בעיקרו השגת פונקצית תנועה לצד המתח הרב ברקמה הרכה.

ההליכה- עד להליכה עם קביים, כולל מדרגות. בין לבין הייתה תקופת טיפולכימותרפי במחלקה האונקולוגית, בבידוד.

לדעתנו, ידיעת מהלך השיקום עשויההשלכות לעשייה הקלינית בפיזיותרפיה: לתרום לטיפול במקרים דומים, בשל מחסור בספרות מקצועית בכמות מספקת.

, החלפת מפרק ירך/ברך, החלפת עצם הירך.Ewing Sarcomaמילות מפתח:

24

– חינוך ואתיקה / יו"ר: אסתי פנסו5מושב 5.1 The use of simulation in clinical education in the musculoskeletal and cardiorespiratory fields – results of four RCTs

Jull G, Watson K, Blackstock F, Wright A, Morris, N, McMeeken J, Rivett D, O’Connor V, Peterson R, Haines T, Watson G

Education in simulated learning environments (SLE) has grown rapidly across healthcare professions yet there have been no substantive randomised controlled trials (RCTs) investigating whether SLE can in part, substitute for traditional clinical education without adverse effect on students’ competency to practice. We questioned whether education in SLEs could partly replace time in the clinical environment in two fields of physiotherapy practice, cardiorespiratory and musculoskeletal physiotherapy. Simulated learning programs were developed as clinical education replicas for each of cardiorespiratory and musculoskeletal practice to replace one week of a 4-week clinical education placement in each field. Two SLE models were designed: Model 1: week 1 in the SLE followed by 3 weeks in clinical immersion; Model 2: SLE offered in parallel with clinical immersion over the first two weeks of the 4-week placement. Four single blind, multicentre RCTs (RCT 1 Model 1; RCT 2 Model 2) were conducted to determine if clinical competencies of physiotherapy students part educated in SLEs would be any worse than those of students educated fully in traditional clinical immersion. Participants (total n = 720) were final year physiotherapy students who volunteered from six Australian universities. The results revealed that there were no significant differences in student competency between the SLE and control groups in any RCT. Students rated the SLE experience positively. Clinical educators and patients reported comparability between groups. Thus clinical education in a SLE can replace clinical time in cardiorespiratory and musculoskeletal physiotherapy practice. Part education in the SLE satisfied clinical competency requirements and all stakeholders were satisfied.

25

הפיזיותרפיסט כסוכן בריאות - הדרכת סטודנטים לפיזיותרפיה5.2בפרויקט "העצמת הורים"

מאיר לוטן החוג לפיזיותרפיה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת אריאל שבשומרון,

אריאל

: בהתאם להנחיות ארגון הבריאות העולמי, פיזיותרפיסטים, כחלק ממערכתרקע הבריאות, מחוייבים לרפואה מונעת. אם זאת, המעבר מטיפול באנשים עם מוגבלות

לטיפול מונע באנשים בריאים אינו קל ודורש שינויי תפיסה אצל הקהל הרחבובמיוחד אצל הפיזיותרפיסטים עצמם.

מחוץ לעולם הפיזיותרפיה ישנה נטייה לשווק תוכניות התערבות עבור ילדים ללא מוגבלות לאור צריכה הולכת וגוברת של ההורים לתוכניות התערבות מסוג זה. אם זאת, המציאות מראה כי רובן המכריע של תוכניות אלו מועבר על ידי אנשים חסרי

הכשרה מתאימה, בעלי הבנה מוגבלת בהתפתחות הילד ואינן מכוונות למטרההרצויה – העצמה הורית.

לאור מצב זה התבקשו הסטודנטים באוניברסיטת אריאל לעמוד במסגרת הקורס לפדיאטריה במטלה של הכנת תוכנית להדרכת הורים ותרגול בהדרכת הורים

במטרה להעצים את ההורה, לתת בידיו כלים לעידוד הפעילות של הילד תוך הכוונהשל ההורה לכיוון העמקת הקשר עם הילד.

מטרות: .שינוי הסטטוס של הפיזיותרפיסט )הצעיר( מסוכן חולי לסוכן בריאות. הגברת מיומנות הסטודנט בהעברת קבוצות להורים בנושאי מעורבות הוריתהקניית מיומנויות שישפרו את יכולת הסטודנט להתייחס להורים ב"גובה

העיניים".,הסרת מכשולים טכניים בכדי להקל על גורמים מקצועיים המעוניינים בכך

להתחיל בתוכניות העצמה הורית.

בניית תוכנית הדרכה להורים, והעברה של הדרכת הורים בכיתה.שיטות: הסטודנטים הכינו עבודות ברמה גבוהה והציגו יכולת טובה בהדרכתתוצאות:

הורים. מסקנות והשלכות לעשייה קלינית בפיזיותרפיה:

על מקצוע הפיזיותרפיה להפוך באמצעות הכשרת הסטודנטים ועל ידי שינוי בדעת הציבור מסוכני חולי לסוכני בריאות.

על הפיזיותרפיסטים למצוא דרך הצגה של המקצוע באופן מותאם לאוכלוסיות בריאות.

עבודות הסטונטים ימסרו לכל דורש ויאפשרו להסרת מכשולים בהכנת תוכנית הדרכה )שימוש בעבודות הסטודנטים כבסיס לתוכנית העצמת הורים(.

26

הסטודנטים הודרכו באופן הנכון שבו יש לגשת לתוכניות כאלו בתקווה שעצם ההתעסקות בחומר באופן בו הועבר, יהפוך את הסטודנטים שהשתתפו

במטלה למטפלים טובים יותר. בהרצאה יוצג הלך החשיבה שהביא ליצירת המטלה עבור הסטודנטים, כיווני

החשיבה המתאימים לדעת המרצה לטפל בנושא "תוכנית העצמה להורים". כמו כןיוצגו קטעי וידאו של תוכנית ההדרכה כפי שהועברה במהלך הקורס.

.סטודנטים לפיזיותרפיה, העצמת הורים, סוכני בריאותמילות מפתח:

27

אתיקה מקצועית – גם בישראל: חשיבה ועשיית תכנית כוללנית להטמעת5.3האתיקה בקרב קהיליית הפיזיותרפיסטים בישראל

אילנה זילברשטיין , נואית ענבר ועדת האתיקה של הפיזיותרפיה בישראל

ונמשך,2013 עד 2011מטרת הרצאה זו היא להציג תהליך, שנעשה בשנים לקידום ידע וחשיבה אתית בקרב הקהילייה המקצועית של הפיזיותרפיה בישראל. התהליך שיוצג, כמו גם תוכנית העבודה להמשך קידום העיסוק באתיקה מקצועית בישראל מושתת על מחקרים מהארץ ומהעולם ועל מודלים תיאורטיים ומעשיים.

אחת מהמסקנות הבולטות שהוסקו במחקרים הייתה שקיים פער בין התנהגות מוסרית אינטואיטיבית )מבית/ רקע אישי( לבין הידע של פיזיותרפיסטים בתחום

האתיקה במקצועות הטיפול. בדומה למדינות אחרות בעולם, וועדת האתיקה של הפיזיותרפיה בישראל לקחה על

ethicalעצמה להוביל תהליך של קידום ידע והנגשתו והטמעת חשיבה אתית )reasoningבמסגרות העבודה השונות. התהליך נתמך על יד המועצה העליונה של )

הפיזיותרפיה, כולל ייעוץ מקצועי וארגוני. , כנס ייחודי למנהלי"יום הטמעת אתיקה"כחלק מהתהליך, וועדת האתיקה קיימה

שירות במסגרות הפיזיותרפיה במגוון תחומים – הקליניקה, ההוראה והמחקר. שיתוף הפעולה של מנהלי השירות הוביל לבניית בסיס שמחייב את וועדת האתיקה ובכירי

המקצוע ליטול אחריות לתהליך מתמשך זה. בין השאר, התברר בכנס הצורך בקורס להכרת עולם המונחים ודפוסי החשיבה

האתיים-מקצועיים. בינואר שנה זו, הועבר קורס ראשון להכשרת נאמני אתיקה ל- משתתפים. הקורס עסק בדילמות אתיות אופייניות למקצועות הבריאות בכלל,31

ולפיזיותרפיה בפרט, בניתוח דילמות ובניסוח תפקידם של נאמני העתיקה במסגרותהעבודה.

בהרצאה זו, נציג את הבסיס המחקרי לחשיבות העיסוק באתיקה-מקצועית במקצועות הטיפול, נסקור את תהליך ההטמעה ותפקידי ועדת האתיקה, נזכיר את

תוצרי הקורס להכשרת נאמני האתיקה, וניתן דגש לתוכנית העבודה להמשך וחשיבות ההתגייסות של אנשי המקצוע לקידום הנושא, כחלק אינטגראלי מתהליך

קידום והעצמת הפרופסיה.

28

האם ניתן ללמוד אתיקה מצפייה בטלוויזיה? 5.4שימוש בתוכניות טלוויזיה להוראת אתיקה בפיזיותרפיה

זהבה דוידוב החוג לפיזיותרפיה, אוניברסיטת חיפה, הר הכרמל חיפה

הוראת אתיקה בחוגי הפיזיותרפיה מתבצעת בדרכים שונות. הסטודנטיםהקדמה: לומדים התנהגות אתית מקצועית והתמודדות עם סוגיות אתיות בקורסים שונים ובהתנסויות הקליניות במהלך ארבע שנות הלימודים. מכיוון שבשטח המדריכים

( של הסטודנטים ומהווים דוגמא אישית, קיימתmentorsהקליניים הם המורים ) חשיבות רבה שלמדריכים יהיה הידע והמיומנויות להתמודד עם סיטואציות אתיות

בשטח. בנוסף, כלל הפיזיותרפיסטים נתקלים בדילמות אתיות בעבודתם היום-יומית ולעתים מרגישים שחסרים להם כלים להתמודד איתם ולפעמים אף להבין מה

הדילמה, או האם זו בכלל דילמה אתית. אחת משיטות ההוראה אשר יעילה מאוד בהוראת סטודנטים, מדריכיםמטרות:

קליניים ופיזיותרפיסטים הינה שימוש בקטעי תוכניות טלוויזיה אשר מציגים דילמה אתית ברפואה. המשתתפים מתבקשים לנתח את הדילמה בקבוצות, להציג

פתרונות, ולבדוק כיצד הקוד האתי של הפיזיותרפיה נוגע למקרה. : שיטת הוראה זו גורמת להתעניינות רבה בנושאתוצאות, סיכום ומסקנות

האתיקה, מעודדת מעורבות פעילה באספקטים השונים של ניתוח דילמה,ומאפשרת למשתתפים להכיר מערכות ערכים שונות.

: היכרות עם שיטה ללימוד אתיקה אשרהשלכות לעשייה הקלינית בפיזיותרפיה מעניינת, יעילה ומהנה, בה ניתן להשתמש בהוראה בחוגי הפיזיותרפיה, בקורסי

אתיקה ובמקומות העבודה - בישיבות צוות. : אתיקה, הוראה, סטודנטים, מדריכים קליניים, קוד אתי שלמילות מפתחהפיזיותרפיה.

29

שימוש בצילום ומידע על מטופלים תוך חיסיון ושמירה על פרטיותם 5.5הצגת נייר העמדה של וועדת האתיקה בנושא

חברי וועדת האתיקה שליד המועצה העליונה לפיזיותרפיה: יו"ר הוועדה: נעמי סיוון, נואית ענבר, אילנה זילברשטיין, רחל פורס, תמר אוגולניק, נאוה אקשטיין,רחלי ארד

זהבה דוידוב, מרים בריל, ירון טילינגר

לוועדה הגיע מידע על חשיפת פרטים אישיים של מטופליםהמניע לעיסוק בנושא: בפורום אינטרנטי, במאמרים ובכנסים, בהם הופרה פרטיות מטופלים, כדוגמת

המקרים הבאים: ,בכנס מקצועי הוצגו תמונות וסרטונים של מטופלים או משתתפים במחקרים

בוגרים וקטינים בפנים גלויות. יתכן שנתנו את הסכמתם לצילום ולהצגה, אךהמציגים לא ציינו במפורש שניתנה הסכמה כזו.

בפורום אינטרנטי הוצגו פרטים של מטופלת שזיהתה את עצמה למרות שלא צוין שמה ופרטים מזהים אחרים.

מקרים אלו העלו את הצורך להדגיש את נושא השמירה על פרטיות מטופליםוההתנהגות האתית הנכונה בנושא וזו מטרת נייר העמדה שיוצג בהרצאה.

תהליכי למידה, הרחבת בסיס הידע והעשרה מקצועית בתחומי הבריאותרקע: מתקיימים במגוון ערוצים.

.פרסום תיאורי מקרה.הצגת תיאורי מקרה בכנסים מקצועיים. עיסוק בדילמות מקצועיות בערוצי התקשורת השונים.פרסום דילמות מקצועיות בפורומים אינטרנטיים מקצועיים ועוד

יחד עם הצורך לבצע את כל תהליך הלמידה האמורים לעיל חובה עלינו לשמור עלפרטיות המטופלים מהם אנו למדים.

,כבוד האדםיוצגו עקרונות ביו-אתיים כלליים רלוונטיים עם הסבר לגביהם: אי גרימת נזק, פרטיות וסודיות, עיקרון האוטונומיה, הסכמה מדעת

יוצגו הסעיפים הרלוונטיים מתוך הקוד האתי והנספח שלו עם הסבר קצרלגביהם:

סעיפים בקוד ובנספח העוסקים בחובה להרחיב ולחלוק את בסיס הידע המקצועיבמקביל לסעיפים העוסקים בשמירה על כבוד המטופל והסודיות בהליך הטיפולי.

(,1981חוק הגנת הפרטיות )יוצגו חוקים העוסקים בנושא עם הסבר לגביהם: ועוד. ( 1996חוק זכויות החולה )(, 1994חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו )

המלצות לדוגמה: קבלת הסכמה בכתב לכליוצגו המלצות ליישום בשטח : פרסום תמונה או פרט מזהה במהלך הרצאה בכנס, בפרסום בכתב, דיון מקצועי,

דיון ציבורי. יוצגו דוגמאות לתיאור נכון ולא נכון של מקרה במדיה אינטרנטית או

במאמר.

30

– אורתופדיה / יו"ר: יעל קרבס6מושב כלל ניבוי קליני לזיהוי מטופלים עם כאב גב תחתון שיגיבו היטב לטיפול6.1

בתרגילי ייצוב מותני – עבודת תיקוףאלון רבין, ענת שעשוע, ד"ר גלי דר, פרופ' רותי דיקשטיין

אוניברסיטת אריאל, אוניברסיטת חיפה

תרגילי ייצוב מותני )תי"מ( הנם טיפול שכיח בכאב גב תחתוןמטרה ורציונל: )כג"ת(. לאחרונה, הוגדר כלל ניבוי קליני במטרה לזהות מטופלים אשר יגיבו היטב

Prone Instability Test, 40 מרכיבים: גיל > 4באופן ספציפי לתי"מ. כלל הניבוי כולל (PIT)( חיובי, תנועה חריגה של עמ"ש מותני Aberrant Lumbar Movementוטווח )

Straight Leg Raise-910 גדול מ. בחינת תוקף כלל הניבוי. השערתנו היא שמטופלים המקיימים את כללמטרה:

או יותר ממרכיביו( ומקבלים תי"מ יראו תוצאת טיפול עדיפה3הניבוי )מקיימים בהשוואה למטופלים אחרים.

: ניסוי קליני עם חלוקה אקראית לקבוצות טיפול.סוג המחקר מטופלים עם כג"ת. 105: אוכלוסייה

: הנבדקים סווגו באופן אקראי לטיפול בתי"מ או טיפול ידני. כל טיפול כללשיטות שבועות. לכל קבוצה סווגו מטופלים המקיימים את כלל8 מפגשים על פני 11

הניבוי )כלל ניבוי חיובי( וכאלו שאינם מקיימים את הכלל )כלל ניבוי שלילי(. המגבלה ,Modified Oswestry Disability Index (MODI)התפקודית, כפי שנמדדה בשאלון

ההערכה בוצעה בתחילת הטיפול ובסיומו. שימשה כמדד ההערכה העיקרי. Analysis of covarianceהעיבוד המרכזי בוצע ע"י ניתוח שונות מסוגעיבוד נתונים:

(ANCOVA)-כאשר תוצאת ה MODIבסיום הטיפול מהווה המשתנה התלוי, קבוצת הטיפול וסטטוס כלל הניבוי )חיובי או שלילי( מהווים המשתנים הבלתי-תלויים.

(. covariate בתחילת הטיפול שימשה כמשתנה מתערב )MODIתוצאת ה- : נצפתה נטייה סטטיסטית לאינטראקציה שבין סוג הטיפול וכלל הניבוי עלתוצאות

(. כאשר נעשה שימוש בגרסהP=0.06 בסיום הטיפול )MODIתוצאת ה- חיובי וקיום תנועה חריגהPITמקוצרת של כלל הניבוי, שכללה רק שניים ממרכיביו )

של עמ"ש מותני(, הרי שהאינטראקציה בין סוג הטיפול וגרסה זו על תוצאת ה-MODI( בסיום הטיפול היתה משמעותית P=0.03מטופלים שעברו תי"מ הראו .)

(.P=0.025תוצאה עדיפה כאשר כלל הניבוי המקוצר היה חיובי לעומת שלילי ) בנוסף, מטופלים עם כלל ניבוי מקוצר חיובי, הראו תוצאה עדיפה כאשר עברו תי"מ

(. P=0.02לעומת טיפול ידני ) : כלל הניבוי לא תוקף בגרסתו המקורית. אולם, גרסה מקוצרת, הכוללתמסקנות

רק שניים ממרכיביו הראתה יכולת ניבוי טובה יותר. מומלצת עבודה נוספת לתיקוףהגרסה המקוצרת.

:כאב גב תחתון, תרגילי ייצוב מותני, כלל ניבוי קליני, סיווגמילות מפתח)קלסיפיקציה(

31

השפעת תרגול קבוצתי בהעדפה כיוונית לרוטציה על טווחי תנועות,6.2 עוצמת הכאב ומשתנים תפקודיים בנבדקות הסובלות מכאבי גב תחתון

כרוניים לא ספציפייםיעל סגל-שניר, דר' יוסף משהראווי

אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, המדרשה לתאריםמתקדמים

בית הספר למקצועות הבריאות, החוג לפיזיותרפיה

)כג"ת( כרוניים מהווים גורם שכיח בעולם המודרני כאבי גב תחתון: רקע ספרותי למוגבלות בתפקוד היומיומי ולנטל כלכלי על המטופל והחברה. רוב המחקרים שנעשו במסגרת ההעדפה הכיוונית מציינים את המישור הסגיטלי בעיקר ותנועת יישור לאחור

((Extensionבפרט הן כטיפול מנואלי והן כתרגול. למרות חשיבותה של ההעדפה הכיוונית לא נחקרו לעומק כיוונים אחרים, כמו הרוטציה ותרומתה בשיפור כג"ת

כרוניים. לבדוק את השפעת התרגול הקבוצתי בהעדפה כיוונית לרוטציה עלמטרת המחקר:

טווחי התנועה, עוצמת הכאב, ומשתנים תפקודיים בנבדקות הסובלות מכג"ת כרונייםלא ספציפיים.

המחקר כלל קבוצת התערבות וקבוצת ביקורת, שבהן נבדקותשיטות המחקר: , הסובלות מכג"ת לא ספציפיים מזה שלושה חודשים ויותר, שלא70 עד 40בגילאים

20קיבלו טיפול פיזיקאלי בשלושת החודשים האחרונים. כל אחת מהקבוצות כללה משתתפות. כל המשתתפות נבדקו פעם אחת לפני תחילת התוכנית ופעם אחת לאחר

סיום התכנית .קבוצת המחקר נבדקה שוב חודשיים לאחר סיום התוכנית. שתי הקבוצות קבלו הדרכה בנושא אורח חיים נכון בשמירה על הגב התחתון. קבוצת

שבועות עד המפגש השני. קבוצת המחקר עברה4הביקורת הייתה בהמתנה של פגישות, פעמיים בשבוע. במחקר נבדקו טווחי התנועה8תרגול לכיוון רוטציה במשך

של הגב התחתון )כפוף קדמי,יישור אחורי ורוטציות לימין ולשמאל(, עוצמת הכאב Roland Morris( והערכת יכולת תפקודית בעקבות כג"ת לפי שאלון VASבמנוחה )Disability .

. נבדקו הדירות, נורמאליות, קורלציה והבדליםSPSSעיבוד הנתונים נעשה ע"י תוכנת בין המשתנים.

לא נמצא שיפור מובהק באף אחד מהמשתנים התלויים, הבאים מיד בסיוםתוצאות: (.p>0.05ההתערבות, בשתי הקבוצות ולאחר חודשיים של מעקב בקבוצת המחקר )

נמצאה קורלציה מובהקת בין טווחי תנועה שונים, בין טווחי תנועה ורמת כאב, ובין רמת תפקוד, רמת כאב וטווח כפוף קדמי בשלבים שונים של המחקר בשתי הקבוצות

(p<0.05.) תרגול קבוצתי בכיוון רוטציה בלבד אינו משפיעמסקנה והמלצה למחקר עתידי:

על טווחי התנועה של הגב התחתון, על עוצמת הכאב והרמה התפקודית במטופלות עם כג"ת כרוניים לא ספציפיים. ייתכן ותרגול לרוטציה בשילוב עם מישורים אחרים

יהיה יעיל יותר.

32

הפיזיותרפיסט – מקדם בריאות ומשפר איכות חיים: שימוש קליני במיומנויות6.3 אימון לבריאות והגישה המוטיבציונית להובלת המטופל לשינוי בריאותי לטווח

הארוךהדס קהלני

מכון לפיזיותרפיה "איילון", ת"א, כללית

ממחקרים ידוע שתוצאות הטיפול הרפואי תלויות בשיתוף פעולה של המטופלרקע: 50%-30% מציין כי WHO (2003)כמבצע פעילויות לפי הנחיות וכשומר אורח חיים בריא.

מהמטופלים ימנעו באופן כלשהו מלדבוק בהנחיות ובטיפול הרפואי שנרשם להם. מסתבר שמתן הנחיות ומידע לא מספיקים על מנת להביא לשינוי מתמשך בהתנהגות הבריאותית

בחולים כרוניים. בנוסף, נמצא כי רוב הטיפולים החוזרים נובעים מאי עשייה עצמית שלהמטופל.

שינוי התנהגות הוא תהליך אישי שעל האדם לעבור בדרך שמתאימה רק לו. כל תהליך שינוי, של כל אדם, מחייב התערבויות שונות משל זולתו שיעזרו לו באופן אופטימאלי

הרווחת בעולם מחייבתClient Centeredלהשיג את מטרותיו. גישת ה-"" קביעת מטרות ודרכי טיפול במשותף, בהתבסס על תפיסת המטופל, ערכיו ומטרותיו. גישה

זו שונה מהגישה הקלאסית של "המטפל היודע כל", שחלק מהפיזיותרפיסטים עדייןדבקים בה.

שינוי התפיסה הטיפולית מהמודל המקצועי- סמכותי, למודל המשתף והמניעהמטרות: מטופל לשינוי , תוך כדי הקניית ידע ומיומנויות בהובלת שינוי בריאותי הנשמר לאורך זמן.תהליך זה יוביל למיצוב הפיזיותרפיסט כמקדם בריאות, משפר איכות חיים ומוביל לשינוי.

שימוש במיומנויות אימון לבריאות והגישה המוטיבציונית כחלק מהטיפולהשיטה: . מודל זה מהווה מכלול שלMEDICOACHהפיזיותרפי לפי מודל אימון לבריאות של

מיומנויות וכלים השאובים מתיאוריות פסיכולוגיות מבוססות מחקר. המודל מבוסס על(.2006( ומודל שלבי השינוי )פרוצ'סקה 1999שילוב של הגישה המוטיבציונית )רולניק

של הברך, טופלה בעבר באלקטרותרפיהOA מטופלת הסובלת מ-תיאור מקרה: ותרגילים, עם הטבה חלקית לזמן קצר בלבד. שימוש במיומנויות אימון לבריאות והגישה

המוטיבציונית במהלך הטיפול הוביל אותה לבצע פעילות גופנית באופן קבוע ולאורך זמן.כמו כן חל שיפור רב באיכות חייה.

אימון לבריאות עונה על הצורך של בניית תוכנית טיפול "התפורה אישית" לכלמסקנות: מטופל. שימוש במיומנויות תקשורת ובגישה המוטיבציונית יכול לשפר את איכות חיי

מטופלים ולהוביל לשינוי בריאותי הנשמר לאורך זמן. הפיזיותרפיסט הוא מקדם בריאות -מוביל ומלווה שינוי בריאותי אצל המטופלים.

: יש להכשיר פיזיותרפיסטים במיומנויות תקשורת המשלבות את הגישההמלצותהמוטיבציונית ומיומנויות אימון לבריאות וליישמם בשדה הקליני.

פיזיותרפיסט , אימון לבריאות, הגישה המוטיבציוניתמילות מפתח:

33

ניתוח מורפו-מטרי של עמוד השדרה המותני והאגן בספונדילוליסטזיס 6.4ניווני:

CTמחקר דימות ))

A Morphological Analysis of the Lumbo-Pelvic Spine In Degenerative Spondylolisthesis: A CT study

1, ד"ר יוסף משהראוי2,ד"ר יגאל בורנשטיין2,פרופ' יזהר פלומן 1מר סאהר אבוליל

המעבדה לחקר עמוד השדרה, החוג לפיזיותרפיה, ביה"ס למקצועות הבריאות1ע"ש סטנלי

שטייר, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב המרכז הישראלי לניתוחי עמוד השדרה, בי"ח "אסותא"- ת לאביב2

(Degenerative Spondylolisthesis- DS: תופעת ספונדילוליסטזיס ניווני )רקע נחשבת לאחת הפתולוגיות השכיחות בעמוד שדרה )ע"ש( מתני. רוב המחקרים שנערכו בנושא הפרידו בין המדדים המורפומטרים השונים, התעלמו מהקשרים האפשריים שביניהם והתמקדו בחקירה מורפולגית של חוליות בודדות. חקירה

תביא לשיפור משמעותי באבחוןDSמורפולוגית מלאה של מבנה ע"ש מתני ב-מוקדם של גורמים תורמים בתופעה.

לאפיין את הקשר בין מאפיינים מורפומטרים שונים בע"ש מתנימטרות המחקר: בהשוואה לקבוצת ביקורת.DSוהאגן במצב של

שנבחרו מתוך מאגרCT צילומי 100מחקר רטרוספקטיבי שהתבסס על שיטות: הצילומים נחלקו באופן שווה לנשים וגברים לקבוצת בבית החולים אסותא, ת"א.

, וקבוצת ביקורת בהתאמה לגיל ומין ומדדים50 מעל גיל DSמחקר עם פיזיקאליים. המבנים שנמדדו כללו את גופי החוליות, הדיסקים הבין-חוליתיים, הזיזים

המפרקיים, תעלת עמוד השדרה והתעלות הבין-חולייתיות, זווית הסקרום וזווית הלורדוזה המתנית. המדידות התבצעו בעזרת תוכנת המחשב למדידת זוויות

(.K-Pacs Workstation Version 1.0.1ומרחקים מצילומים ממוחשבים ) בהשוואה לקבוצת הביקורת ובהתאמה למין, המדדים העיקריים הבאיםתוצאות:

(: p<0.05נמצאו מובהקים ) גבוהה יותר בגברים מנשים עםL4- זווית ההטיה הסגיטאלית ב- גופי חוליות הטיית

DS . , זווית הטית הדיסקים הבינחולייתיים יותרDS- בנשים עם הטיית הדיסק הבינחולייתי

. L4-5 L5-S1 ופחות לורדוטית ב L3-L4, יותר לורדוטית ב-L1-L3קיפוטית ב DS- רוב מדדי הזיזים המפרקיים נמצאו נמוכים בקרב נשים עם הזיזים המפרקיים

, זווית הזיזL4-L5ביחס לנשים בקבוצת הביקורת כדלקמן: רוחב הזיז הימני ב- L2 , הזווית הרוחבית הימנית והזווית הרוחבית בין-זיזית ב- L4הרוחבית השמאלית ב-

.L4ו, בכל ע"שDSגובה התעלה הבינחולייתית נמצא קטן יותר בנבדקים עם תעלות-

. בנשיםL3ב- DSאורך תעלת ע"ש גבוה יותר בגברים עם (.L4-L5מתני )פרט ל- היו גבוהים יותר.L3-4 ואורך התעלה ב-L5 ו- L1 רוחב התעלה ב-DSעם ,

– לא היו הבדלים מובהקים במדדים אלה ביןהלורדוזה המותנית והטיית הסקרום שתי הקבוצות.

34

מאופיינת במדדים ייחודיים ביחס לנורמה.DSמורפולוגית ע"ש מתני ב-מסקנות: ייחודיות מורפולוגית זו מהווה מרכיב אבחנתי חשוב ומשמש בסיס להבנת

.DSהפתופיזיולוגיה של תופעת ( ,Degenerative Spondylolisthesis- DS: ספונדילוליסטזיס ניווני )מילות מפתח

Computedעמוד שדרה מתני, מאפיינים מורפומטרים , טומוגרפיה ממוחשבת )Tomography-CT . )

35

קבוצת טיפול למטופלות המאבחנות בתסמונת פיברומיאלגיה 6.5מרב גרין-שמאי

מנהלת מכון פיזיותרפיה, מכבי שרותי בריאות, אשקלון.

הקדמה : מוגדרת כתסמונת כרונית המתבטאת בכאב מפושט ורגישות במערכתפיברומיאלגיה

2-4%שריר שלד, ללא עדות לפתולוגיה ראומטית או דלקתית. נפוצה בקרב כ-מהאוכלוסייה. בעיקר נשים.

כאבים כרוניים מפושטים, נוקשות בתנועה, הפרעה בשינהסימפטומים אופייניים- ועייפות, קשיים בריכוז ובזיכרון, שנויים במצב הרוח עד דיכאון, כאבי ראש, אי סדירות

במערכת העיכול, תכיפות במתן שתן, רגישות לשנויי טמפרטורה. בשנים האחרונות אנו עדים לעליה קבועה במס' הנשים המאובחנות בתסמונת

ומופנות לקבלת טפולים שונים. מתן מענה מקצועי ומקיף למטופלות הכולל: מטרות:

.ידע אודות התסמונת.1.תרגול והדרכה לפ"ג מותאמת. 2 .כלים קוגניטיביים להעלאת תחושת המסוגלות להתמודד עם התסמונת3

והשלכותיה. .פיתוח גישה פרו-אקטיבית בקרב המשתתפות הכוללת נטילת אחריות על ניהול4

חיים נורמטיביים ומלאים לצד ההתמודדות עם התסמונת. שנים מתקיימת קבוצה במכון הפיזיותרפיה של מכבי שרותי6מזה כ-תוצאות:

15בריאות. הקבוצה, בהנחייתן המשותפת של פיזיו' ועו"ס, הינה קבוצה סגורה, עד ( בהתאם לדרישה.2-4משתתפות, הנפתחת מס' פעמים בשנה )

מפגשים. המשתתפות מתרגלות מתיחות של קבוצות שרירים,8סה"כ מתקיימים ודמיון מודרךCBTתרגול אירובי והרפיה בהנחיית פיזיו' ושימוש בטכניקות כגון

בהנחיית העו"ס. בנוסף ניתנת הרצאה ע"י רופאת משפחה בנושא "גוף ונפש". מפגש נוסף,

בהשתתפות מרפאה בעיסוק, עוסק בשימוש באביזרי עזר. )הבודק מצבFOTOכל משתתפת עוברת בדיקה ע"י פיזיו', ממלאת שאלון

תפקודי( ושאלון עמדות ומשוב בתחילת ובסיום הקבוצה. 90%תוצאות השאלונים מראות על שביעות רצון גבוהה מאד )למעלה מ

מהמשתתפות( ועליה בעיסוק בפ"ג במהלך הקבוצה ואחריה. נצפתה ירידהבמספר הסדרות החוזרות בקרב משתתפות הקבוצה.

FOTOפיברומיאלגיה, שאלון מילות מפתח:

36

22/5/13 יום שני של הכנס- – שיקום / יו"ר: רחלי ארד7מושב

שבועות המשלבת מסוע5 ניסיון קליני בתכנית אימונים חדשנית בת 7.1ומציאות מדומה לשיפור הליכה – תוצאות ראשונות

, אורלי2, לי-אור שרעבי2, הילה קוז'וך1, מורן דורפמן1, מרינה ברוזגול1שירלי שמע1, ד"ר ענת מירלמן1, פרופ' ג'ף הוסדורף3, פרופ' ניר גלעדי2וקסלר ינאי

המעבדה לחקר הליכה ונוירודינמיקה, היחידה להפרעות תנועה, מחלקת1נוירולוגיה, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי

המחלקה לפיזיותרפיה, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי2 המחלקה לנוירולוגיה, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי3

( פיתחנו מערכתMirelman et al., JGMS, 2011: בעקבות מחקרים קודמים )רקע (, המשלבת מסוע עם מסלולVirtual Reality - VRאימון הליכה במציאות מדומה )

מכשולים וירטואלי. גישה זו מציעה אימון מוטורי-קוגניטיבי המאפשר התקדמות מאפשרת שינוי והתאמת מסלול המכשולים, תוךVRפרטנית ומדורגת. מערכת ה-

מתן משוב מגוון על ביצוע המשימה. מחקרים מקדימים הראו כי אימון הליכה עםVRנמצא יעיל בקרב חולי פרקינסון. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את

הניתן במסגרת שירות קליני, בשיפור הליכה וניידות בקרבVRיעילות אימון ה- מבוגרים הסובלים מנפילות, ליקויים בניידות או חוסר יציבות כתוצר של הפרעות

מגוונות. : תוצאות המבדקים שנערכו לפני ואחרי תכנית אינטנסיבית-פרוגרסיבית שלשיטות

נבדקו באופן רטרוספקטיבי. האימונים התקיימו בתדירות שלVRאימון במערכת ה- שבועות. הערכת הנבדקים כללה בדיקת מהירות הליכה,X5 פעמים בשבוע 3

Timed Up&Go (TUG) 2 ומבחן Minute Walk Test (2MWT)חלק מהמשתתפים . Four Square Step Testעברו בנוסף בדיקת יציבות דינמית ומעבר מכשול בעזרת ה-

(FSST).בחינת הנתונים אושרה על ידי ועדת הלסינקי במרכז הרפואי תל-אביב . נשים( השלימו את50%, 10.39±72.18 משתתפים )גיל ממוצע 60: תוצאות

התכנית ונכללו במחקר. הקבוצה הייתה הטרוגנית וכללה בעיקר משתתפים עם סימנים אקסטרא-פירמידלים, הפרעות הליכה או מטופלים לאחר שבץ מוחי. רמת

הקושי עלתה בהדרגה בין האימונים באמצעות שינוי המהירות, משך ההליכה, תמיכת הידיים, גודל ותדירות הופעת המכשולים הוירטואליים. בסיום האימונים,

(p<0.001 שניות, 4.85±13.47 ל-6.05±15.33 )מ-TUGנמצא שיפור מובהק ב- 28.98±114.22 )מ-2MWTובסבולת בהליכה שנמדדה באמצעות

נצפה שיפור מובהק בזמןFSST(. גם במבחן ה-p<0.001 מטר, 28.69±125.05ל- ( לאחרp=0.046 שניות )7.12±15.06 ל-9.26±18.01הביצוע מ-

תקופת האימון. : אימון על מסוע בשילוב מציאות מדומה עשוי להוות כלי טיפולי יעיל וישיםמסקנות

לאימון הליכה באנשים מבוגרים. מחקרים נוספים עשויים להעמיק את הידע על השפעת הטיפול זה ביחס ללמידה מוטורית, תפקוד מוטורי-קוגניטיבי וסיכון לנפילות.

בנוסף, בחינת קבוצת נבדקים גדולה יותר תאפשר לזהות אספקטים ייחודיים שלהאימון והשפעתם ביחס לפתולוגיות שונות.

: מציאות מדומה, שיקום, הפרעות הליכה, סיכון לנפילות.מילות מפתח

37

38

השפעת אימון קוגניטיבי בחולי פרקינסון על הליכה וסיכון לנפילות7.2 2 , פרופ' ג'יף אוסדרוף1חגית אטיאס

מכון פיזיותרפיה, מרכז רפואי "לין" שירותי בריאות כללית, חיפה1 אוניברסיטת תל אביב,ד"ר עוזי מילמן מנהל יחידת מחקרים מחוז חיפה.2

הליקוי הקוגניטיבי העיקרי בחולי פרקינסון על פי הספרות, הוא ב-רציונאל:executive function ((EFאפילו בשלב הראשוני של מחלת הפרקינסון. מחקרים ,

קודמים הראו כי קיים קשר בין מצב קוגניטיבי לבין תפקוד פיזיקלי במבוגרים בריאים ובחולי פרקינסון. מספר מחקרים, שבדקו את השפעתה של תוכנית אימון קוגניטיבי

בתוכנה ממוחשבת על אוכלוסיות שונות, הראו השפעה חיובית מבחינה קוגניטיבית-רגשית באוכלוסיות אלו. תוכנית התערבות מסוג זה נבדקה גם

באוכלוסייה של חולי פרקינסון והראתה שיפור במדדים קוגניטיביים. ( יכולEF לבדוק האם אימון קוגניטיבי לשיפור תפקוד ניהולי )מטרת המחקר:

לשפר תפקודי הליכה . במחקרPre-post intervention. מחקר ניסוי התערבותי מסוג .חולים ושיטות:

, שבריאותם1-3- דרגה MMSE >26, H&Yהשתתפו חולי פרקינסון ממחוז חיפה , תקינה ויודעים להשתמש במחשב. נערכו בדיקות תפקודי ההליכה והקוגניציה שבוע

שבועות4 שבועות של אימון וכ-12לפני האימון הקוגניטיבי )הערכת בסיס(, בתום לאחר האימון )מעקב( על מנת לבדוק השפעות ארוכות טווח של האימון. האימון

פעמים בשבוע. 3 דק' *attengo" " ,30נערך במחשב בבית החולה, על ידי תוכנת 11(: 60% נבדקים )18 נבדקים , מתוכם נותרו 30במחקר השתתפו תוצאות:

. נמצא הבדל מובהק בציון הקוגניטיבי67.32( ±6.41 נשים. גיל ממוצע )7גברים ו- חלהTUG(. בבדיקת p=0.003( בין הערכת הבסיס לתקופת המעקב )GSCהכולל )

שניות בהערכת הבסיס ל-11.73ירידה מובהקת )שיפור( במשך הזמן הממוצע מ- נק' בתפקוד5(. בנוסף, בקבוצה שהשתפרה ב-p-0.030 שניות )במעקב )10.42

EFנמצא הבדל מובהק ברגולריות הצעד בהליכה עם DT(Dual tasking). ממצאי המחקר מצביעים על מגמה מעורבת בהשפעה של האימון הקוגניטיבידיון:

ותפקודי הליכה וניידות בקרב חולי פרקינסון. יתכן וכל זה יכולEFעל שיפור יכולות להשפיע על הקטנת הסיכון לנפילות.

אימון קוגניטיבי באמצעות מחשב יכול לשמש ככלי תרפויטי לחולי פרקינסון בשלב הראשוני של המחלה יחד עם טיפול משלים כפיזיותרפיה להדרכה, מניעה ושיפור

מדדי הליכה וקוגניציה. עם זאת למחקר זה קיימות מגבלות ויש צורך במחקר המשך, בעל מדגם גדול

וקבוצת ביקורת.),PD(Parkinson Disease) ,(executive function EF מילות מפתח :

(Timed Up and Go) TUG, GSC(Global Cognitive Score), H&Y (Hoehn & Yahr),( DT( Dual tasking).

39

שיקום וקואורדינציות ההליכה לאחר שבץ מוחי7.31, אודית ברץ1,2יואב גימון

המחלקה לפיזיותרפיה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.1המחלקה לשיקום נוירולוגי, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר.2

האוכלוסיה שאובחנה כלוקה בשבץ מוחי נותרת עם ליקויים פיזיים,רקע: קוגנטיביים ונפשיים הגורמים למוגבלויות בחיי היומיום ופוגעים בתפקוד. גורם עיקרי

ישנם מס' דפוסיםלירידה בתפקוד ובאיכות החיים הינו פגיעה ביכולת ההליכה. קואורדינטיביים בהליכה המשתנים כתלות במהירות. הדפוסים נמצאו בקואורדינציה

דינאמיקת הגפיים המשתנה חייבתבין תנועות הגפיים העליונות לתחתונות והגו לאגן. יכולת יצירת השינוי בתבנית ההליכהים במהירות ההליכה. להתאים עצמה לשינוי

הינה מרכיב חשוב בתפקודיות ההליכה ואף עשויה לסייע במניעת נפילות. לכך נדרשת הבנה עמוקה של תהליכי ההחלמה, ובדיקה מעמיקה ומבוססת של

ההתערבויות האפשריות ע"מ להבטיח שיקום הליכה אופטימאלי לאחר שבץ מוחי. : מטרת הסקירה היא לבדוק האם ישנו יתרון בשיקום הליכה המכוון לשיפורמטרות

קואורדינציות ההליכה למרות השימוש בתבניות מפצות. . נבחרו מחקרים1992-2012סקירה ספרות הכוללת מאמרים מהשנים שיטות:

העוסקים בשיקום הליכה, מחקרים העוסקים בשינויים בקואורדינציות ההליכה.NDTלאחר שבץ ומחקרים העוסקים בשיטת

במטופלים שעברו שיקום הליכה מכוון קואורדינציה ותפקוד היו שינוייםתוצאות: מובהקים בקואורדינציה של הליכה ושיפור ביכולת ההליכה . בנוסף מהממצאים

המעודדתNDTעולה שקיימות שתי גישות בהקשר לשיקום התפקוד: האחת, שיטת חזרה לתבנית תנועה נורמאלית ללא עידוד תבניות פיצוי, והשניה, המבקשת לבחון

מחדש את טיבם של תבניות אלה. החלמת הפונקציה אינה קשורה ל"החלמת" התנועה הנורמאלית אלאמסקנות:

קשורה במידה רבה לתבניות הפיצוי ולשיפור בשיווי המשקל. לכן, אין מניעה להתחיל שיקום הליכה בהקדם האפשרי למרות היכולות הנמוכות של המטופל.

מטופל לאחר שבץ מוחי ללא ליקויים קוגניטיביים ותפיסתיים, "ירוויח" שיפור משמעותי יותר בתפקודי ההליכה, כאשר יתחיל שיקום ממוקד הליכה בנוסף לטיפול

הקונבנציונאלי,כבר בימים הראשונים לאחר שבץ, זאת לעומת מטופל בעל נתוניםדומים אשר יעבור טיפול קונבנציונאלי בלבד.

40

שיקום שליטה נוירומסקולרית במקרה של פגיעה עצבית פריפרית מתוך7.4הבנה של תהליכים מוחיים

שביט אנוש, הרצליה1אפוס מדיקל, שד' אבא אבן

השנים האחרונות מצטברת כמות גדולה של מחקר המצביע25 במשך הקדמה: על הקשרים הנוירליים העמוקים הקיימים בין סוגים שונים של פעילות מוחית, כגון

תחושה ומוטוריקה או תשומת לב ויכולת סנסורית. התובנות העולות מהספרות מראות כי המוח פועל על ידי קיומן של מפות נוירליות האחראיות על תפקודים

מוחיים שונים ועובדות תוך שילוב בינהן. שילובן של מפות נוירליות אלו אחראי על הפעילות המוחית התקינה ולכן גם על היכולות הגופניות הנגזרות מפעילות מוחית זו.

בהרצאה יוצג מקרה של מטופלת הסובלת מכאב פירקי כאשר ברקע קיים חסר תחושתי וירידה בשליטה נוירומסקולרית ברגל זו עקב פגיעה עיצבית פריפרית. יוצגו

ראיות מחקריות התומכות בסוג פרוטוקול השיקום שנבחר וכן תוצאות פרוטוקולהשיקום כפי שנמדדו בשאלונים תפקודיים ובמעבדת הליכה.

מטרות: - העמקת בסיס הידע של פיזיותרפיסטים בנושא ההיבטים המוחיים של שיקום1

נוריו-מוסקולו-סקלטלי.- הצגת רעיונות לשיקום בפגיעות אורטופדיות ונוירולוגיות2

יוצג מקרה של מטופלת הסובלת מכאב פטלופמורלי כאשר ברקעגוף העבודה: tibial nerveקיימת ירידה תחושתית משמעותית בפיזור המתאים לפגיעה של ה-

שארעה לפני שנים. בנוסף, המטופלת מדווחת על קושי בשליטה על הרגל כולה, קושי אשר הלך וגבר בחודשים שקדמו להופעת הכאב. יוצגו הממצאים מהבדיקה הקלינית וכן ניתוח הליכה ספטיוטמפורלי ואיכותי. יוצג הרקע הנוירופיזיולוגי הקיים

בספרות המסביר את הקשר בין ירידה תחושתית לירידה במיפוי הסומטוטופי המוטורי. יוסבר תהליך החשיבה הקלינית שעמד מאחורי פרוטוקול השיקום

הסנסומוטורי שבוצע וכן השיפור בפרמטרים סובייקטיביים ואובייקטיביים )שאלוניםומעבדת הליכה( שהושג בתפקודה של המטופלת.

שיקום המשלב פרוטוקול שיקום סנסורי עם אימון פונקציונליסיכום ומסקנות:המתבסס על פרטובציה יעיל בשיקום פגיעות נוריו-מסוקולו-סקלטליות.

הבנה של התהליכים הנוירופיזיולוגיים העומדים מאחורי פגיעותהשלכות קליניות: רבות במערכת הנוירו-מוסקולו-סקלטלית יכולה לסייע לפיזיותרפיסטים לבצע טיפול

ושיקום יעילים ויסודיים יותר.

41

Heterotopic Ossification 7.5שיפור הליכה והפחתה בכאב לאחר טיפול בגלי - הלם חוץ גופיים: תיאור מקרה קליני

אור קיבריק ,1ג'קי רזניק.באוניברסיטת ג'יימס קוק, אוסטרליהדוקטורנטית 1

הנוצר בעקבות טראומהHeterotopic Ossification Neurogenic (NHO) רקע: ,.Cipriano, et al )11%נוירולוגית, מצוי בקרב אוכלוסיית פגועי ראש בשכיחות של כ-

2009 .)NHOיכול לגרום למגוון של סיבוכים הכוללים כליאת עצבים, התגרמות , אוסטיאופורוזיס וזיהום של הרקמהcomplex regional pain syndromeמפרקים,

הרכה. הירידה בטווח התנועה, הקשורה להתגרמות מפרקים עלולה להגביל בצורה Extracorporeal shock waveניכרת פעילויות יומיומיות. טיפול בגלי הלם חוץ גופיים )

therapy - ESWTהיא טכנולוגיה המשתמשת בגלי קול על מנת לטפל בהפרעות ,) , חוסר חיבור של שבריםplantar fasciitisכרוניות כואבות במערכת השלד-שריר כגון:

והסתיידויות של גידים בעיקר סביב הכתף. על מטופל לאחר פגיעהESWTבתיאור המקרה מוצגות ההשפעות של מטרה:

סביב מפרק הירך הימני. גישהNHOמוחית טראומטית כרונית עם הופעה של לא תוארה עד כה בספרות. NHOחדשנית זאת לטיפול ב-

10, אשר עברה חבלת ראש טראומטית חמורה כ-43מטופלת בת תיאור המקרה: ממפרקNHOשנים טרם הטיפול וכשנתיים לאחר מכן עברה הוצאה כירורגית של

גרמה לכאב ולהגבלה ביכולת NHOהירך הימני. הופעה חוזרת של ההליכה של המטופלת.

באמצעות ESWTבמהלך שישה שבועות עברה המטופלת ארבעה טיפולים של Minispec™ Extracorporeal Shock Wave Lithotripsy machine (Medispec Int. USA).

. 5-6שלושת אלפים גלי הלם הועברו בכל טיפול בדרגה המטופלת לא היתה מסוגלת ללכת מרחק של יותרESWTלפני הטיפול ב-תוצאות:

מטרים עקב כאבים בירך הימנית. כיפוף מופחת בירך הימנית התבטא10מ- במעגלSwingבהגבלה של יכולת העברת כף הרגל הימנית במהלך שלב ה-

.Visual Analogue Scale (VAS) בסולם 9/10ההליכה. בתחילה דרגת הכאב הייתה . בנוסף היה שיפור בכל טווחי התנועה0לאחר הטיפול השני דרגת הכאב ירדה ל-

במפרק הירך ושיפור באורך הצעד. במפגש מעקב חמישה חודשים לאחר הטיפולוללא התערבות נוספת, תוצאות אלו נשמרו.

. במקרה המתואר נראה כיNHO הינו טיפול חדשני ולא פולשני ב-ESWTמסקנות: הטיפול הביא להפחתת כאב ושיפור בטווח תנועה אשר בתורם הובילו להגדלת אורך

נוספת התוצאות נשמרו גם לאחר חמישה חודשים.ESWTהצעד. ללא התערבות

42

– ניהול / יו"ר: דיצה גוטליב8מושב גורמים המשפיעים על צריכה של שרותי פיזיותרפיה בקהילה8.1

יגאל לברן, עדי בר אור, יעל פרנקו, משה פולצ'ק כללית, תל אביב

: אחד התנאים המרכזיים לשירותי פיזיותרפיה טובים ונאותים מעבר לאיכותרקע הקלינית הוא זמינות טובה. יש גורמים ברורים וקלים יחסית למיפוי המשפיעים על

זמינות השירות כמו מספר הפיזיותרפיסטים, מספר המכונים וגודל האוכלוסייה. מרכיב נוסף ורב משמעות במשוואה הוא התנהגות השחקנים העיקריים בעולם

הפיזיותרפיה– מטופלים, פיזיותרפיסטים ורופאים מפנים. לא ניתן לתאר התנהגות של פרטים בודדים אבל ניתן למפות ולאפיין התנהגות של קבוצות גדולות.

בעזרת נתונים שונים שנאספו ממערכות המידע נבנה מודל של רגרסיה לינארית .y=a0+a1x1+a2x2+…+anxnמרובת משתנים שהמבנה הבסיסי שלו נראה כך:

ברגרסיה לינארית מרובת משתנים מנסים להסביר משתנה יחיד בעזרת מספר משתנים בלתי תלויים המשפיעים עליו. המודל משקלל את המשתנים השונים

המתארים התנהגות של היצע וביקוש כמו למשל הפניות רופאים, תפוקות, משך סדרה ומשך טיפול, גיל האוכלוסייה, מרחק ממרכזים עירוניים בניסיון להסביר או

לכמת משתנה מהותי כמו מספר פיזיותרפיסטים נדרש לאזור מסוים. : תיאור מאפייני התנהגות וצריכת שירותי פיזיותרפיה בקהילה, הכנת מודלמטרות

תקינה של שירותי פיזיותרפיה בקהילה, צמצום פערים. מכלל9.5%: שיעור הפונים לשירותי הפיזיותרפיה מידי שנה עומד על תוצאות

האוכלוסייה המבוטחת וממוקם גבוה יחסית לממוצע המקובל במדינות השייכות . לאזור מגורים )מרחק ממוקדי שירות/מכוני פיזיותרפיה( ולמצבOECDלארגון ה-

סוציו-אקונומי יש השפעה גדולה על היקפי הצריכה של השירות ועל אופי הצריכה. יש עלייה משמעותית בהיקף ההפניות וצריכת שירותי פיזיותרפיה עם העלייה בגיל

ויותר על השיעור הממוצע . כל אלה1.5 עולה פי 65כאשר שיעור הצריכה מעל גיל משפיעים בצורה שניתנת לכימות על היקף ההפניות ורמת הביקוש לשירותי

הפיזיותרפיה. : בסופו של התהליך ידענו למפות ולתאר את מאפייני ההיצעסיכום ומסקנות

והביקוש של שירותי הפיזיותרפיה על פי המאפיינים הדמוגרפיים של האוכלוסייה בכל מחוז. מופו פערים בהיקף השירותים וזמינותם ונבנה מודל תקינה גמיש שנותן

תשתית בסיסית טובה לשירותי פיזיותרפיה איכותיים, זמינים ושוויוניים. : זמינות, תקינה, צמצום פערים, רגרסיה לינאריתמילות מפתח

43

רישום טיפולים בפיזיותרפיה: בדיקת אחידות בין מטפלים 8.2 טובה רם גריסרו, דניאל דויטשר, רעות שביט-נאור, דורית תדהר, יואל לדין, אילנה

שניידרמן, דניאלה שקד, סנדרה מורנו-סיטניק

: לצורך חקר הקשרים בין הטיפולים בפיזיותרפיה לבין תוצאות הטיפול,רציונלדרושה אחידות בין מטפלים באופן רישום הטיפולים.

:מטרות. קביעת הגדרות ייחודיות של הטיפולים המבוצעים במכוני הפיזיותרפיה1. בדיקת אחידות רישום הטיפולים בין מטפלים במצבים טיפוליים מגוונים2

: מנהלי מכונים ומטפלים לימפתיים במכביאוכלוסיה הוגדרו קודי טיפול למגוון התחומים המקצועייםשיטות ועיבוד נתונים:

בפיזיותרפיה. הוכנה חוברת הסבר שכללה שם והגדרה מדויקת וייחודית לכל קודי הטיפול. נבנתה לומדה לתרגול בחירה נכונה של קודי טיפול על-פי מצבים טיפוליים שונים. קודי הטיפול שולבו בתיק הרפואי הממוחשב. לבדיקת אחידות הרישום בוצעו

שני מבדקים ממוחשבים. הראשון לבדיקת אחידות הרישום בטיפולים לימפתיים בקרב כל המטפלים המומחים בתחום, והשני, לבדיקת אחידות הרישום בטיפולים

אורתופדיים בקרב מנהלי המכונים בארץ, שאינם רכזי מחקר ופיתוח או רכזי הדרכה שעסקו בבניית המבדקים. המבדקים כללו תיאורים של מצבים טיפוליים שונים, בהם

נדרש המטפל לבחור את הקוד או קודי הטיפול המתאימים לאותו תיאור. אחידות הרישום נבדקה ברמת מטפל וברמת קוד. ברמת מטפל, אחידות מתקבלת הוגדרה

מקודי הטיפול. ברמת קודי הטיפול,90%כיכולת המטפל לבחור נכון לפחות מהמטופלים לזהות את קוד90%אחידות מתקבלת הוגדרה כיכולת של לפחות

הטיפול המתאים לתיאור שהוצג. (. מתוך96% מטפלות שכירות )27 מתוך 26במבדק הלימפתי השתתפו תוצאות:

)20 קודי טיפול, נמצאה רמת אחידות מתקבלת ב-19 תיאורי טיפול שכללו 10 ( מהקודים. ציון המבדק הכולל עבור כל79% )15( מהמטפלים וב-77%

.95/100המשתתפים היה תיאורי28(. מתוך %95 מנהלי מכונים )57 מתוך 54במבדק האורתופדי השתתפו

(63% )34 קודי טיפול, נמצאה רמת אחידות מתקבלת 89טיפול שכללו ( מהקודים. ציון המבדק הכולל עבור כל הנבדקים היה70% )62מהמטפלים וב-

91/100. בשני המבדקים נמצאה רמת אחידות כוללת גבוהה, המחזקת את היכולתמסקנות:

להשיג רישום אחיד ונכון בין מטפלים בפיזיותרפיה. ניתן משוב אישי לכל מטפלואותרו קודי הטיפול בהם אחידות הרישום טעונה שיפור.

רישום טיפולי הפיזיותרפיה באופןיישומים קליניים והמלצות למחקרי המשך: אחיד ונכון בין מטפלים משפר את איכות ותוקף הרשומה הרפואית ומאפשר חקר

הקשרים בין טיפולים לתוצאות הטיפול. קודי טיפול, פיזיותרפיה, מבדק קודיםמילות מפתח:

44

גישות ותפיסות רופאי משפחה את הפיזיותרפיה האורטופדית בקהילה 8.3 2 , פרופ' יוכבד לויפר1אורי אתרוג

כללית, מחוז חיפה וגליל מערבי, מכון הפיזיותרפיה מרב"ך, קריית חיים.1 החוג לפיזיותרפיה, הפקולטה לרווחה ובריאות, אוניברסיטת חיפה2

פציעות אורטופדיות הינן שכיחות ומהוות חלק משמעותי מסךרציונאל: הפגיעות בגינן פונים מטופלים לרופא המשפחה ולמכוני הפיזיותרפיה. רופא

המשפחה מהווה גורם ראשוני ומרכזי בהליך השיקום. תפקידו של הרופאמצריך היכרות מעמיקה מצדו עם תרומתו ויתרונותיו של מקצוע הפיזיותרפיה.

לבחון את גישות ותפיסות רופאי המשפחה את תרומת הפיזיותרפיה בפגיעותמטרה: אורטופדיות והשפעתן על ההפניות אותן הם מספקים.

רופאי משפחה במהלך הכנסים השנתיים של ארגון רופאי122נסקרו מתודולוגיה: המשפחה. המחקר בוצע באמצעות שאלונים אנונימיים המתבססים על שאלוני

מחקר קודמים. מבחן ווילקוקסון ) בוצע באמצעותא-פרמטריניתוח סטטיסטי עיבוד נתונים:

Wilcoxon testעבור המשתנים הקטגוריאליים. עבור המשתנים הרציפים בוצע ) (.Spearman correlationsשימוש בקורלציה ע"ש ספירמן )

תוצאות:56.6%מרופאי המשפחה דיווחו כי לא נחשפו להכשרה בתחום

הפיזיותרפיה.הרופאים מצפים כי היעילות הגבוהה שתופק עקב טיפולי הפיזיותרפיה תחול

בתחומים הבאים: שיפור בטווחי התנועה, שיפור ביכולת להשתמש באביזריעזר ומניעת קונטרקטורות.

תחומי הטיפול בהם נתפסת הפיזיותרפיה כיעילה פחות הינם: מניעת כאבים אקוטיים, שיפור תפוקות העבודה ויכולת המטופל לחזור לעבודה במשרה

מלאה.-מהמקרים לא יחול שיפור במצב26%רופאי המשפחה מצפים כי בכ

המטופל אשר יבצע טיפולי פיזיותרפיה, מעבר לשיפור שיחול במצבו באופןטבעי.

הרופאים תופסים את הפיזיותרפיסטים כמסייעים לרופא המשפחה, כחשובים 70-76%בטיפול הרפואי וככשירים לקבל החלטות בנוגע לטיפול בכ-

מהמקרים. תפיסתם את הפיזיותרפיסטים ככשירים לבצע הערכה ולטפל, מהמקרים בלבד.60%ללא הפניית רופא, עומדת על

-בלבד?(56%צורך ממשי בטיפול פיזיותרפי מהווה את הסיבה ל( מההפניות הניתנות למטופלים.

הכשרת הרופא נמצאה כמשפיעה על מידת ציפייתו להצלחת טיפולי הפיזיותרפיה, על שיפור ביחסו וגישתו למקצוע הפיזיותרפיה, על מידת

השימוש שלו במתן הנחיות טיפול ספציפיות בהפניותיו לטיפולים ובאחוזהמטופלים אותם הוא מפנה לפיזיותרפיה על רקע צורך ממשי בטיפול.

יש להרחיב את היכרות רופאי המשפחה עם יכולות הטיפול וכישורימסקנות : הפיזיותרפיסטים ולבחון תוכניות אשר תחשופנה את הרופאים למקצוע הפיזיותרפיה.

תוכניות כאלו עשויות להוביל לניצול אופציה טיפולית זו בצורה המיטבית ובכךלתרום לשיפור הטיפול הניתן למטופל.

45

: תפיסת הפיזיותרפיה, פיזיותרפיה אורטופדית, רופאי משפחה,מילות מפתחפיזיותרפיסטים, שיתוף פעולה.

46

פיזיותרפיה תחת אש , האם הכל כשגרה? לקחים ממבצע "עמוד ענן" 8.4חן ארבלי

מערך הפיזיותרפיה, שירותי בריאות כללית, מחוז דרום, באר שבע.

שנים אזור הדרום נמצא תחת ירי מעזה. המלחמה עברה לעורף האזרחי12כ-ומטרת האויב לשבש שגרת חיים.

גם בשקט חסר דיווחים לכאורה בתקשורת, בפועל, תכופות , מופגזים הישוביםופצ"מר הינו אירוע נפוץ.

בתקופות "הסלמה" או יציאת כוחות צ.ה.ל ל"מבצע", מתגברת עוצמת ותדירותהארטילריה ולפצמ"רים מצטרפים, סוגי טילים נוספים.

אורח חיים , בצל האיום המתמיד, מטביע באוכלוסייה המקומית את חותמו.מתן שירותים שונים ופיזיותרפיה בתוכם, בעת חירום, הם בבסיס החוסן הקהילתי . מרבית עובדי המערך הפיזיותרפי בכללית הם תושבי האזור, הפועלים בתוך ולמען האוכלוסייה המקומית. הם, ככלל אזרחי הדרום, סיגלו מיומנויות ייחודיות בדריכות,

האזנה מתמדת, רגישות לרעש חזק, תכנון מסלול הנסיעה מראש לטיפולי בית ולמכון, בהסתמך על המרחבים המוגנים שבו, בכל כניסה למבנה כלשהו ינסו לאתר

היכן המרחב המוגן. במקביל, הם יבצעו את תפקידם באופן מיטבי, ברמה שירותית גבוהה וישמשו

כעמדת הרגעה וחוסן למטופלים, לעמיתים ובוודאי לבני משפחתם. כל אחד מהםעושה זאת במסירות ובדרך הייחודית לו.

הכללית, כקופה הגדולה באזור, מחויבת למבוטחיה . יחידות הפיזיותרפיה הינן חלק בלתי נפרד ממארג השירותים החיוניים של "משק לשעת חירום", המאפשרלאוכלוסיה להמשיך בחייה ולקבל מענה רפואי, קרוב ככל האפשר לשגרה. תפעול מערך מסועף זה במציאות מורכבת בנסיבות מבצע "עמוד ענן", זימן

לפתחנו אתגרים ודילמות לא פשוטות:האם אכן הצורך בשגרה משמעו שהכול כרגיל? או שיש לצמצם שירות בשל

ביקוש הפוחת בעת הסלמה?-האם השירות למרותקים לביתם הוא בהיקף ובתדירות הנדרשים ? אם לא

באילו תנאים יתבצע ?האם נכון לספק שירות במכון לכל לקוח, גם אם נוכחותו מסכנת את

העובד? ישנם לקוחות בעלי קושי להתנייד במהירות למרחב המוגן במכוןבזמן צבע אדום .

ועוד... גם לטיפול הפיזיותרפי הקליני בתוך תא הטיפול בנסיבות אלה מאפיינים ייחודיים

משלו: הלקוחות לא יסירו בגדיהם ולא יחלצו נעליהם, מחשש שבכל רגע נתון

תשמע אזעקה והם יאלצו למהר לממ"ד. סומטיזציה בתלונות הלקוח הינה נפוצה בילדים וגם במבוגרים

ועוד...

47

48

– אורתופדיה / יו"ר: עירית צדק9מושב מחקר בכנס פיזיותרפיה ארצי של העמותה לקידום הפיזיותרפיה:9.1

(single leg squat; SLSתוצאות ראשוניות לבדיקת מהימנות מבחן מדרגה )בכנס רב משתתפים

3; אופירה אינשטיין 2; נירית רותם לרר 1; גדעון הרמן 1אורן נקדימון

מכבי שירותי בריאות"; "פיזיותרפיה מודיעין1 המחלקה לפיזיותרפיה, "בי"ח הדסה"2 המחלקה לפיזיותרפיה, "אוניברסיטת אריאל".3

שנים. במהלך הכנס ב-13 כנס הפיזיותרפיה הישראלי השנתי מתקיים מזה רקע: נבדקה האפשרות להיעזר בכמות המשתתפים הגדולה לצרכי מחקר. עד כה2012

לא נערכו מחקרים בהיקפים כאלה במסגרת כנסי פיזיותרפיה מקצועיים בארץ. הם מהסיבות השכיחות להפנייתAnterior Knee Pain (AKP)כאבים בקדמת הברך

הוא כאב בעת ירידת מדרגה, ולכןAKPהרופאים לפיזיותרפיה. אחד המאפיינים של היא בדיקת ירידה במדרגה -AKPאחת הבדיקות היכולה לסייע לאתר בעיות של

Single Leg squat (SLS)הבדיקה נחקרה בעבר ונמצא שהיא בעלת מהימנות . גבוהה, אך בקרב מספר קטן של בודקים.

מטרות: . בדיקת היתכנות ביצוע מחקר בדיקת מהימנות במסגרת כנס מקצועי רב1

משתתפים. בקרב קבוצה גדולה של בודקים.SLS. בדיקת מהימנות למבחן 2

המחקר אושר ע"י וועדת האתיקה המוסדית של אוניברסיטת אריאל. איסוףשיטה: הנתונים התבצע במהלך שני ימי הכנס. הפיזיותרפיסטים הבודקים התבקשו לצפות

בסרט המציג נבדקים שצולמו מבעוד מועד מבצעים ירידה במדרגה ולדרג את באמצעות סולם מוגדר. בנוסף, הבודקים התבקשו למלאSLSאיכות ביצוע

שאלונים עצמיים שכללו נתונים דמוגרפיים שונים. לחלק מהבודקים ניתן הסבר מילולי ע"י החוקרים על אופן ההערכה, בנוסף להסבר הכתוב, ולחלק אחר ניתן

הסבר כתוב בלבד. הנתונים נאספו ונבדק הקשר ובין תוצאות הבדיקות. גיל, מין ,וותק, מקום לימודים, מקום עבודה, ההסבר שניתן וידע מוקדם על הבדיקה.

תוצאות: במסגרת הכנס גויסו כמאתיים אנשי מקצוע ואיסוף הנתונים בוצע ביעילות. נמצאה מהימנות גבוהה בין הבודקים. כמו כן נמצא קשר לשני מדדים - הסבר שניתן

וידע מוקדם על הבדיקה. גיוס מספר רב של משתתפים משרת מטרות של בדיקת מהימנות ביןמסקנות:

בודקים לכלי הערכה שונים. ניתן לנצל כנס מקצועי לשם גיוס משתתפים רב לביצוע

מהימנה ומומלצת לשימושSLSמחקרים מסוג של בדיקות מהימנות . בדיקת בקליניקה.

כנס, מהימנות בין בודקים, ירידת מדרגה.מילות מפתח:

49

9.2 The management of acute whiplash – results of a clinical trial

Jull G, Kenardy J, Hendrikz J, Cohen M, Sterling M

Acute whiplash is a heterogeneous disorder that becomes persistent in 40-60% of cases. This single blind, randomized controlled trial tested whether early multidisciplinary management for patients with acute whiplash (<4 weeks post-injury) could reduce the incidence of chronicity at 6-months by 50% compared to usual care. The target intervention (pharmaceutical, multimodal physiotherapy and psychology for post-traumatic stress individualized) was prescribed individually to participants based on their presenting signs and symptoms and compared to usual care. Participants (n=101) were recruited from accident and emergency centres and the community. The treatment period was 10-weeks with follow-up at 11-weeks, 6 and 12-months. The primary outcome was neck pain and disability (Neck Disability Index (NDI)). Analysis revealed no significant differences in frequency of recovery between the pragmatic individualised treatment group and the usual care group at 6 months. There was no improvement in current non-recovery rates at 6 months, indicating no advantage of the early multi-professional intervention. Baseline levels of pain and disability had a significant bearing on recovery both at 6 and 12 months in both groups, suggesting that future research should focus on finding early effective pain management particularly for the sub-group of patients with initial high levels of pain and disability if recovery rates are to be improved.

50

טיפול בתסמונת התעלה הקרפלית בשילוב טכניקות נוירודינמיות9.3ומוביליזציה צוארית קדמית. תיאור מקרה

גבע ירון רפרנט איכות רכז טיפולים אורטופדים במכון דגני חדרה, שירותי בריאות כללית.

העבודה נכתבה במסגרת עבודת גמר ללימודי תואר מחוזי, בעל קליניקה פרטית.שני בפיזיותרפיה באוניברסיטת חיפה בהנחית פרופסור יוכי לויפר.

בחברה המודרנית, עבודה מאומצת ומרובת שעות אל מול מקלדת ועכבר מחשב, יכולה לגרום לבעיית הנוירופטיה הפריפרית השכיחה ביותר בקרב האוכלוסייה

מהאוכלוסייה. תופעה זאת הינה תסמונת התעלה1-4%הבוגרת ומונה כ- . לרוב מאובחני התסמונת, מוצע לעבורcarpal tunnel syndrome CTSהקרפלית

ניתוח, כמוצא הטיפולי היחיד. בעקבות פיילוט שביצעתי לפני כעשור, במכון פיזיותרפיה "דגני" שבחדרה. ובו

בדקתי התכנות שיטת טיפול המשלבת טכניקות מנואליות צואריות עם טכניקות נוירו דינמיות. החלטתי לחזור על פרוטוקול טיפולי זה ולתאר שני תיאורי מקרה עם

דגש על אבחון מעבדתי, קליני וסובייקטיבי, לפני, תוך כדי ואחרי הטיפול. כמו גםדגש על הפרוטוקול הטיפולי.

הרציונאל הטיפולי שהוביל אותי, הוא כי בעיית תסמונת התעלה הקרפלית, אינהנובעת מבעיה פריפרית בלבד וכי הטיפול חייב לכלול גם התייחסות מרכזית.

הטיפול כולל טכניקות מוכרות של נוירודינמיקה לעצב המדיאני עם טכניקות של(, ושילובן יחד.A-P Unilateralמוביליזציות לחוליות צואריות )

למדידת מהירותEMGהמטופלות המתוארות בתיאורי המקרה, נבדקו במבחן . כמו גם מבחנים קליניים ספציפייםGolden standardההולכה העצבית בבחינת ה-

לתסמונת התעלה הקרפלית, פאלן וטינל ושאלון תפקוד לגפה עליונה, מבדקDASH.

מתוצאות המקרים עולה כי במבחנים הקליניים והסובייקטיבים, נמצא שיפור לאחר, לא נמצא שינוי לטובה.EMGההתערבות הטיפולית, אך במבחן ה-

יש מקום להמשיך ולחקור את הפרוטוקול הטיפולי במחקר אורך של לפחות שנה מקיף על מנת לעמוד על ההשפעה של טיפול זה.RCTכמו גם לבצע מחקר

הייחוד של טכניקת הטיפול היא בכך שאת מוביליזציות החוליות הצואריות, אני מבצע תוך כדי השמת היד המטופלת במנח מתיחה של העצב ובכך כמו "מושך" את מוצא העצב בצוואר. בעבודה שלי, אני מבצע גם טכניקות החלקה בנוסף לטכניקות

המתיחה. עבודה תיאורית זו, תיארה שילוב טיפולי בטכניקת מתיחה והחלקת עצב מדיאני, עם

טכניקות מוביליזציה קדמית לחוליות צואריות, במקרי תסמונת התעלה הקרפלית. בתיאור שני המקרים, הובאו שתי מטופלות אשר אובחנו במבחנים קליניים כמו גם

במבחנים מעבדתיים, כסובלות מתסמונת התעלה הקרפלית והוצא להם לעבור ניתוח. משסירבו, הופנו לטיפול במכון פיזיותרפיה וטופלו על פי פרוטוקול טיפולי

כמתואר עם הצלחה סוביקטיבית. , מוביליזציות צואריותNeurodynamic תסמונת התעלה הקרפלית, מילות מפתח:

קדמיות.

51

השפעת טיפול ביומכני מותאם אישית על מדדי הליכה, כאב, תפקוד9.4ואיכות חיים בקרב אנשים הסובלים מכאב בקדמת הברך

, דר'3, דר' גבריאל אגר2, דר' עמית מור2, דר' אבי אלבז2, גנית סגל1דר' אמיר חיים4, דר' אודי אטון4, דר' רונן דבי1, דר' גיא מורג3, דר' יפתח בר3ירון בר-זיו

מחלקה אורטופדית, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, תל-אביב,.1ישראל

יחידת המחקר, מרכז אפוסתרפיה, הרצליה..2המחלקה האורטופדית, מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין..3המחלקה האורטופדית, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון..4

: בחינת השפעת אפוסתרפיה על מדדי הליכה, כאב, תפקוד ואיכות חייםמטרהבקרב אנשים הסובלים מכאב בקדמת הברך.

מטופלים הסובלים מכאב בקדמת הברך.48: אוכלוסייה : המטופלים עברו בדיקת הליכה ממוחשבת והתבקשו למלא שאלון כאבשיטות

( ושאלוןWestern Ontario and McMaster Osteoarthritis Index (WOMAC)ותפקוד )( בטרם התחילו בטיפול. SF-36 Health Surveyאיכות חיים )

כל המטופלים עברו התאמה אישית של מערכת הליכה ביומכנית ייחודית משולבת עם טיפול. התאמת מערכת ההליכה מובילה לשינוי המנח הביומכני, על ידי הסטת העומסים הפועלים על המפרק, ובכך גורמת להפחתה מיידית של הכאב. נוסף על

כך, המבנה של היחידות הביומכניות יוצר הפרעה מבוקרת )פרטורבציה( ומוביללאימון המערכת העצבית-שרירית.

בדיקות מעקב חוזרות של השינויים במדדי ההליכה, הכאב, התפקוד ואיכות החייםהתבצעו לאחר שלושה חודשי טיפול ולאחר שישה חודשי הטיפול.

הליך סטטיסטי מסוג אנובה חד-כיוונית יושם על המשתנים הנמדדים לשם השוואהבין שלוש נקודות הזמן.

: שיפור מובהק נצפה בכלל מדדי ההליכה כבר לאחר שלושה חודשיםתוצאות צעדים/דקה1.6 ס"מ/שנייה במהירות ההליכה, עלייה של 5.7ובינהם עלייה של

(. שיפור נוסף במדדיP<0.05 ס"מ באורך הפסיעה )3.4בתדירות הצעד ועלייה של ההליכה נצפה גם לאחר חצי שנה, אולם השינויים הללו לא היו מובהקים ביחס

וב–36.6%לערכים שנמדדו בשלושה חודשים. רמת הכאב ירדה באופן מובהק בכ- (. רמת המוגבלותP<0.01 לאחר שלושה ושישה חודשי טיפול, בהתאמה )49.2%

לאחר שלושה ושישה41.7% ובכ-25.2%התפקודית ירדה באופן מובהק בכ– (.P<0.01חודשי טיפול )

: בהתבסס על ממצאי המחקר ניתן להניח כי לטיפול השפעות חיוביותמסקנותבקרב אנשים הסובלים מכאב בקדמת הברך.

: טיפול ביומכני, כאב בקדמת הברך, תבניות הליכהמילות מפתח

52

אימון איזו קינטי בטווח חלקי בשרשרת קינטית סגורה של הגף העליון9.5מיה קלה- בנצור, רותי דיקשטיין, משה איילון

החוג לפיזיותרפייה, אוניברסיטת חיפה

: השלכות תרגול אקטיבי, בטווח תנועה חלקי, על מידת החיזוק האפשרי אינןרקע ברורות דיין. המחקר הנוכחי השווה תרגול חיזוק בטווח תנועה חלקי, מול תנועה

בטווח מלא, במטלת דחיפה –משיכה רב מפרקית של הגפה העליונה.: מטרות המחקר

. להשוות השינוי בערכי כוח ועבודה בעקבות שתי צורות התרגול – טווח מלא וטווח1חלקי, תוך השוואתן לקבוצת ביקורת.

. לבחון קיום של השפעה ייחודית לטווח המאומן. 2. לבחון את מידת ההשלכה של אפקט האימון על חלקי הטווח שלא אומנו.3

: מחקר פרוספקטיבי, התערבותי, אקראי.סוג המחקר , חולקו באקראי לשלוש19-50 נשים בריאות בגילאי 45: אוכלוסיית המחקר

( וקבוצתL(, קבוצת אימון בטווח חלקי )Fקבוצות: קבוצת אימון בטווח מלא ) (. Cביקורת) : מבדקים ותרגול בוצעו באמצעות התקן משיכה ודחיפה לגפה העליונה שלשיטות

180 מעלות\שנייה, 60(, בשתי מהירויות תנועה )Biodex 3דינמומטר איזו קינטי ) ( של תנועת דחיפה מצד הגוף ליישורRמעלות\שנייה(. טווח התנועה המלא )

(. מבדק קדםr1, r2 r3המרפק, משיכה בחזרה חולק לשלושה מקטעים זהים ) (, קבוצתR" אשר תרגלה בטווח המלא )Fנערך שבוע לפני תחילת התרגול קבוצת "

"L( תרגלה בטווח חלקי "r2 האימון בוצע פעמיים בשבוע .)X 6שבועות, ולאחריו בוצע מבדק חוזר. קבוצת הביקורת ביצעה המבדקים ללא תרגול.

: ערכי כוח ועבודה מרביים בטווח המלא והחלקי, לפני ואחרי התרגול, בכלמדדיםקבוצה. : נראה שיפור משמעותי בערכי הכוח והעבודה בשתי קבוצות התרגול.תוצאות

ייחודיות לטווח הושפעה ממהירות הבדיקה- במהירות האיטית של קבוצת האימון ( ( חל שיפור ייחודי בערכי הכוח בתנועת המשיכה ובתנועת הדחיפה.Lהחלקי

ייחודיות זו לא הודגמה במהירות הגבוהה. : מחקר זה הראה שיפור כוח מחוץ לטווח המאומן אך הצביע גם עלמסקנות

Xייחודיות השיפור ביחס לטווח שהודגמה באינטראקציה המובהקת של טווח מהירות התנועה ביחס לשיפור בערכי הכוח. לפיכך ניתן להמליץ על השימוש בטווח

תנועה חלקי לשיפור כוח כאשר לא ניתן לבצע תרגול בטווח מלא. range of motion, Isokinetic, closed chain, strength training מילות מפתח:

53

– מערכות / יו"ר: אפרת אריאל10מושב הדרכה במסגרת קבוצות גיל הזהב במטרה להפחית קימה לילית10.1

לשירותים )נוקטוריה( ונפילות ענת גרהם, תמר שרון –סבן, ציפי קנול

שירותי בריאות כללית- מחוז חיפה וגליל מערבי

נשים רבות סובלות מדחיפות ותכיפות במתן שתן וכן קימה לילית מרובהרקע: לשירותים )נוקטוריה(. שכיחות הבעיה עולה עם הגיל ועלולה להביא להגבלה

בניידות, להסתגרות ולהפחתה בקשרים החברתיים. בלילה הבעיה הופכת לסכנה בטיחותית: הקימה בערנות חלקית בחשיכה, לעתים עם תרופות מרדימות, עלולה

לגרום לנפילות. 10קבוצות התעמלות לגיל הזהב המתקיימות במחוז חיפה של ה"כללית" מזה כ- שנים במטרה למנוע נפילות. בתשאול דיווחו משתתפים רבים על קימה לילית

לשירותים. נמצא כי מרבית הסובלים מבעיות אי-שליטה בשתן אינם פונים לטיפול– מבושה, מחוסר מודעות לאפשרויות הטיפול, או מתפיסת התופעה כרגילה לגיל

המבוגר. אימון שרירי רצפת האגן במקביל לשינויים התנהגותיים יכול לתרום להפחתה של

דחיפות, תכיפות ודליפות שתן ביום ובלילה ולהפחית קימה לילית לשירותים.(.Action Research)העבודה איננה עבודת מחקר כי אם

הפחתת מספר קימות בלילה לצורך מתן שתן, ועל ידי כך הפחתת מספרמטרות:הנפילות הנובעות מקימה בלילה.

משתתפים בקבוצות גיל הזהב במכונים של שירותי בריאות כללית, מחוזאוכלוסייה: (. N=61 )2008-2012חיפה וגליל מערבי בשנים

נשים.86.4% גברים, 13.6% , 77.23נתוני המשתתפים: גיל ממוצע: . הדרכה מרוכזת לכל הפיזיותרפיסטים המעבירים קבוצות גיל הזהב1 התערבות:

בנושא הפרעות במתן שתן בגיל המבוגר, כולל קימה לילית לשירותים )נוקטוריה(. . הרצאה ומתן מידע למשתתפים בקבוצות על הפרעות במתן שתן בגיל המבוגר,2

כולל קימה לילית לשירותים )נוקטוריה(, חודשים למניעת נפילות ותרגול קבוצתי בעוצמה6. תרגול קבוצתי שבועי במשך 3

מדורגת לתרגול שרירי רצפת האגן בהנחיית פיזיותרפיסטים. . הדרכה לתרגול בבית והתנהגות נכונה למניעת נפילות ותרגול שרירי רצפת אגן.4

חלה ירידה בממוצע מספר פעמים של קימה בלילה2008-2012בשנים תוצאות: נקודות בוואס במידת ההפרעה של2 לפני( ונצפתה ירידה של 1.45 לעומת 1.31)

בעיות בשתן. ( בתקופה של חצי שנה25.5 לעומת 14כמו כן נצפתה ירידה במספר הנפילות )

במהלך הפעילות בקבוצה לעומת התקופה שלפני תחילת הפעילות. מהמשתתפים77.3% דווח על תרגול עצמי של שרירי רצפת אגן של 2012בשנת

דיווחו2012 מהמשתתפים. בשנת 59%ודיווח על תרגול לשיפור שיווי משקל של מהמשתתפים.על פניה לייעוץ מקצועי הפרעות במתן שתן.41%

54

, בהשוואהlevator ani ממצאים סונוגרפיים של פגמים בשריר ה-10.2לבדיקה קלינית של שרירי ריצפת אגן, בנשים מבכירות.

ליפשיץ מיכל, ד"ר ולסקי דן , ליאת שיק-נוה, ד"ר בורד אנג'ליקה , ד"ר רונן פומפ,פרופסור שמחה יגל , שרה כהן

מחלקת נשים ויולדות, מרכז רפואי אוניברסיטאי הדסה, ירושלים

מחקרים רבים התמקדו בשנים האחרונות בהשפעות הלידה על רצפת האגן הנשית. , כפי שמודגם באולטרה-סאונד, לביןlevator ani( LAהקשר בין הפגיעות בשריר ה- )

בדיקה קלינית, ותלונות על דליפת שתן או ליקויים נוספים בריצפת אגן בקרב נשים מבכירות טרם תואר. הבנת הקשר הנ"ל עשויה לעזור בייעוץ למטופלת, הסובלת

מליקויים בריצפת האגן, ולהפנייתה לטיפול פיזיותרפי, שנמצא יעיל בטיפול בתלונותעל קושי בשליטה על הסוגרים.

, כפי שהודגמוLA: בדיקת הקורלציה בין ממצאים בשריר ב-מטרות המחקר בבדיקת אולטרה-סאונד לבין תוצאות בדיקה קלינית של ריצפת אגן, שבוצעה ע"י

פיזיותרפיסטית, וקורלציה לתלונות המטופלת בהתייחס לשליטה על השתן. במחקר נבדקה גם ההתאמה לבדיקת אולטרה-סאונד תלת מימד, שנעשתה מיד לאחר

הלידה, לצורך ביצוע מעקב ארוך-טווח. נשים, שעברו בעבר בדיקת אולטרה-סאונד, מיד לאחר הלידה .87 אוכלוסיה:

ניתן אישור למחקר מהמועצה המדעית של המוסד. הנבדקות עברו בדיקת אולטרה-סאונד תלת מימד, כשהבודק עיוור לתוצאות

הבדיקה הקודמת. הנבדקות עברו בדיקת שרירי ריצפת אגן, שכללה הסתכלות,מישוש, הערכת מסת

. הבדיקה נעשתהmodified oxford scaleהשריר דו-צדדדית, והערכת כח וסיבולת לפי על-ידי פיזיותרפיסטית, מומחית בשיקום אורוגניטלי, שהייתה עיוורת לתוצאות בדיקת

האולטרה-סאונד. נמצאה קורלציה בין בדיקת האולטרה-סאונד המוקדמת למאוחרת.תוצאות:

p<0.001 -נמצאה קורלציה בין בדיקת האולטרה-סאונד שזיהתה פגמים ב LA, Fisher exact test, כפי שנבדקו קלינית. LAלבין נפח השריר והסימטריה של ה-

p=0.016 -לא נמצאה קורלציה בין פגמים ב LAלבין , תלונות על אגן דליפות שתן.

קיים קשר בין הדמיית ריצפת אגן באולטרה-סאונד לבין תוצאות הבדיקהמסקנות: הקלינית, המתייחסות לסימטריה של רצפת אגן ולנפח השריר.

בעזרת הדמיה פשוטה לביצוע, ניתן לאתר נשים בקבוצת סיכוןיישומים קליניים: לליקויים ברצפת אגן, גם אם אינן סימפטומטיות ולהפנותן לפיזיותרפיה לטיפול

סימפטומטי או מניעתי., אולטרה-סאונד תלת ממד, נשים מבכירותlevator aniרצפת אגן, מילות מפתח:

55

לא כל סחרחורת היא ורטיגו! סחרחורת חזותית וליקוי בתיפקוד10.3המערכת הוסטיבולרית: תנועות העיניים, שיווי המשקל וחרדה

1 ורותי דיקשטיין1, אלי כרמלי2, אליזבט דננבאום2,3, גויס פונג1עוז צור

החוג לפיזיותרפיה הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה,1 בית החולים היהודי שיקומי בלבל והמרכז הבין תחומי לשיקום ומחקר לבל,2

קוויבק קנדה בית הספר לפיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, אוניברסיטת מקגיל מונטריאול קוויבק3

קנדה.

סחרחורת חזותית )ס"ח( הינה סחרחורת המופעלת על ידי גירויים חזותיים.רקע: אנשים עם ס"ח לרוב חווים סחרחורת כאשר הם חשופים לגירויים חזותיים דינמיים. מעט מחקרים נערכו אודות ההשפעה של ס"ח על תנועות העיניים, שיווי המשקל

ורמות חרדה. : להעריך ולהשוות בין נבדקים עם ס"ח, נבדקים עם ליקוי ווסטיבולרי ללאמטרות

. תגובות תנועת העיניים לגירויים1ס"ח )וסט( ונבדקים בריאים את שלושת הבאים:. רמת החרדה 3. יכולת שיווי המשקל. 2אופטוקינטיים בישיבה ובעמידה

עם ליקוי ווסטיבולרי )וסט(11עשרה אנשים עם ליקוי ווסטיבולרי וס"ח, שיטות: ללא ס"ח ועשרה אנשים בריאים באותו גיל השתתפו במחקר. תנועות העיניים )ניד

Dimension - Video Ocular-2אופטוקינטי( נבדקו בישיבה ובעמידת רומברג בעזרת Graph (2D-VOG) .

תגובות שיווי המשקל נבדקו באמצעות "פוסטורוגרפיה" בעמידה בששת המצבים . כל הנבדקים מלאוSensory Organization Test(SOTהמרכיבים את מבחן ה-)

שאלונים לזיהוי ס"ח וחרדה. בקרב נבדקים עם ס"ח נמצא שתדירות הניד האופטוקינטי גבוהה יותרתוצאות:

באופן מובהק מזו שבקבוצת האנשים הבריאים. תדירות הניד האופטוקינטי נמצאה נמצאSOTמובהקות גבולית בין נבדקים עם ס"ח ונבדקים עם וסט. במהלך בדיקת

הבדל מובהק בין קבוצת הנבדקים עם ס"ח לעומת קבוצת הבריאים. נבדקים עם ס"ח נמצאו עם יכולת פחותה משמעותית לשמור על שיווי המשקל אף מקבוצת הוסט. רמת החרדה נמצאה גבוהה יותר באופן מובהק סטטיסטי בקרב קבוצת

(.P=0.001הנבדקים עם ס"ח לעומת נבדקים עם וסט ונבדקים בריאים ) מספר לא מבוטל של חולים וסטיבולרים מתארים קושי במקומות הומיםמסקנות:

בעלי גירוי חזותי רב. עליה בתדירות תנועות העיניים הלא רצוניות כפי שנמצא במחקר זה בנבדקים עם ס"ח עלולה להחמיר סחרחורת וחוסר שיווי משקל. עלייה

בתדירות הניד כנראה נובעת מהפרעה באינטגרציה של המידע הראייתיוהווסטיבולרי בקרב אנשים עם ס"ח.

: יתכן שטיפול שיספק גירויי חזותי מבוקר במנחים שונים עשוימשמעות פרקטית להפחית את התלות בחוש הראייה וישפר את וויסות שיווי המשקל. בנוסף לכך,

מאחר שרמת החרדה נמצאה גבוהה בקרב נבדקים עם ס"ח, יש לראות בה מרכיבבלתי נפרד מהאבחון של אנשים עם ס"ח .

סחרחורת חזותית )ס"ח(, שיווי משקל, חרדהמילות מפתח:

56

מקרים30מרפאה לטיפול עצמי בלימפאדמה - תאור 10.43, ד"ר אנה טאוורס 2 , פמלה הודג'סון 1דורית תדהר

מכבי שירותי בריאות, שדרות ובאר שבע1McGill University Health Centre Lymphedema Program, Montreal, Canada 2,3

4הטיפול המוצע כיום בלימפאדמה הינו טיפול פיזיותרפי משולב הכולל רקע: מרכיבים: חבישה בתחבושות לחץ, עיסוי לימפתי, תרגילים ושמירה על תקינות העור.

הטיפול הינו אינטנסיבי ומטרתו הורדת הנפיחות עד כמה שניתן ולאחריו מומלץ על שימוש בבגדי לחץ לשמירה על התוצאות. על פי מחקרים שונים מקובל לצפות

בנפיחות בתקופה החריפה.30-70%לירידה של מטופלים הסובלים מלימפאדמה במחוז קוויבק בקנדה אינם זכאים להחזר על

הטיפולים, החבישות או בגדי הלחץ. מחיר הטיפול נופל על כתפי המטופל ומגיע לאלפי דולרים בשנה. לימפאדמה ובעיקר זו שאינה מטופלת עלולה להסתבך עם

זיהומי עור ואישפוזים חוזרים. טיפול עצמי תוך הדרכה יוכל להוות מענה הולם למצב שכזה. על רקע זה מרפאת הלימפאדמה במרכז הרפואי של אוניברסיטת מק'גיל

במונטראול, פתחה שירות לטיפול עצמי ללא עלות. להדריך חולים הסובלים מלימפאדמה כיצד לחבוש, למדוד, לעסותמטרות:

ולתרגל. לעקוב אחר המטופלים ולתמוך בקבלת ההחלטות הקשורות בהזמנת בגדלחץ.

אוכלוסית המטופלים שהוצעה לה התוכנית כללה בעיקר מטופלים אשרשיטות:ידם אינה משגת לקבל טיפול מיטבי.

בפגישות, המטופל לומד כיצד לחבוש את עצמו בחבישות לחץ. המטופל מגיע פעם בשבוע לבחון את טכניקת החבישה ולהמדד על ידי הפיזיותרפיסטית. המדידות

מוקלדות למסד נתונים וגרף מוצג למטופל. הכרעה לגבי מועד מתאים למדידה של בגד הלחץ נעשית בשיתוף עם המטופל. הליווי ממשיך עד לקבלת בגד הלחץ

ובדיקת התאמתו. מטופלים הודרכו לאורך השנה. הסיבות העיקריות ללימפאמדה כללו30: תוצאות

( ואי ספיקה ורידית )6%( סרקומה )6%( גניקולוגי )10%( עור )56%סרטן שד ) 62%(. מטופלים בעלי לימפאדמה בגפה אחת הצליחו להגיע לירידה של 6%

מ"ל1050בממוצע בנפיחות ומטופלים בעלי נפיחות בשתי הרגליים ירדו בממוצע מנפח הרגל כולה. בסקר שנערך כשנה לאחר תום הטיפול15%מכל רגל שמהווים

האינטנסיבי נמצא שההענות ללבישת בגדי לחץ לשמירה על תוצאות הטיפול. 85%האינטסיבי היתה גבוהה ועמדה על

תוצאות הטיפול העצמי לעיל דומות לתוצאות המושגות בטפול המשולבמסקנות: המקובל. ניתן לשקול גישה זו ליישום במרפאות בישראל במיוחד במצבי עומס

ומשבר תקציבי. : לימפאדמה, טיפול עצמי, חבישות לחץ, נפיחות מילות מפתח

57

מהימנות ותוקף של מדידה עצמית לנפח גף עליון בנשים עם10.5לימפאדמה שניונית לטיפול

בסרטן השדטליה מורי, ד"ר מיכל כץ-לוירר, ד"ר אלכס לוסטמן.

לימפאדמה, היא מחלה כרונית השכיחה כתופעת לוואי של הטיפול בסרטןתקציר: השד, הגורמת להצטברות בצקת בגף העליון. מטרת הטיפול השמרני היא להוריד את נפח הגף על ידי טיפול אינטנסיבי ולשמור על המצב לאורך זמן על ידי טיפול משמר. המעקב אחר נפח הגף מבוצע על ידי מדידות היקפים וחישוב נפח הגף

בעזרת נוסחת סכום קונוסים קטומים. מדידות אלו נמצאו מהימנות ותקפות. בשלב המשמר מועברת אחראיות הטיפול אל המטופלת ועליה לבצע מדידה עצמית לשם

ניטור נפח הגף. עד כה לא נבדקו המהימנות והתקפות של המדידה העצמית. לבחון את מהימנות ותקפות המדידה העצמית של נשים עםמטרת המחקר:

לימפאדמה בשלב המשמר של הטיפול, במטרה ללמוד האם ניתן להעביר אתהאחראיות לניטור נפח הגף לנשים.

נשים הלוקות בלימפאדמה של יד אחת ונמצאות בשלב17 שיטות המחקר: המשמר של הטיפול הלימפתי. עברו הערכה על ידי פיזיותרפיסטית באמצעות ווליומטר, סרט פלסטיק המקובל לשימוש, סרט נייר שנוח לשימוש ביד אחת,

פעמיים, בהפרש של עשרה ימים. בנוסף, המטופלת בעצמה מדדה את נפח הגףבאמצעות סרט הנייר בשתי הזדמנויות אלו ופעם אחת בביתה.

:תוצאות המחקר(,ערכי rp>0.95%-בכל השיטות נמצא מתאם גבוה בין הערכות חוזרות )מהימנות

SEM-מהימנות המדידות העצמיות- נמצאו ערכי מתאם גבוהים בין5% קטנים מ . (.0.99- 0.96המדידה הראשונה לשלוש המדידות האחרות )

נמצאו מתאמים בינוניים בעוצמתם בין המדידות של המטופלות לבין מדידתתוקף- ( ומתאמים חזקים בין מדידת הנפח ע"יrp: 0.65-0.68הנפח על ידי הווליומטר )

-rp: 0.88המטופלות לבין מדידת נפח על ידי הפיזיותרפיסטית בסרט הפלסטיק )0.95.)

- ניתן ללמד את המטופלות בלימפאדמה של היד את מיומנות המדידהמסקנותהעצמית בסרט נייר ככלי לניטור עצמי.

- לימפאדמה, סרטן השד, מהימנות, תוקף, מדידה עצמית.מילות מפתח

58

– ילדים / יו"ר: מיכל נעם11מושב ALBERTA ההתפתחות המוטורית של ילדים עם תסמונת דאון לפי 11.1

INFANT MOTOR SCALE (AIMS),והקשר למאפיינים רפואיים סוציו-דמוגראפיים ופיזיותרפיה

נעמה ניימן, איריס איזנסטדט, שמעון אדוארדסון, ישעיה ד. וקסלר, יעל קסטיאל, אריאלטננבאום

המרכז לתסמונת דאון, בית החולים הדסה הר הצופים, ירושלים

: ילדים עם תסמונת דאון )ת"ד( מתאפיינים בהיפוטוניה ובאיחורמטרות ורציונאל התפתחותי. רובם המכריע מאחרים משמעותית בהתפתחות המוטורית כך שסולמות

אינם מתאימים להשוואהAIMSהתפתחותיים מקובלים לאוכלוסיה הכללית כמו ולהתייחסות על פי הגיל. כמו-כן, אין סולם התייחסות נפוץ ונוח לשימוש בילדים עם ת"ד,

וקיים מידע מועט על הקשר בין מצבם ההתפתחותי המוטורי לבין מאפיינים רפואיים, סוציו-דמוגראפיים והפיזיותרפיה שהם מקבלים ותדירותה. מטרת העבודה הייתה לבנות

עקומות התפתחות מוטורית של הילדים עם ת"ד, מהלידה ועד השגת הליכה, ולהשוותה . כמו-כן נבדק קשר אפשרי בין רמת ההתפתחות לבין מאפיינים רפואיים,AIMSלעקומת

סוציו-דמוגראפיים והפיזיותרפיה הניתנת. שנים הנמצאים במעקב במרפאת ת"ד0-3 ילדים עם ת"ד בגילאים 107 אוכלוסיה:

בהדסה הר הצופים. , שהיא בדיקת ההתפתחות המוטוריקה הגסה,AIMSלהערכה ולהשוואה נבחרה שיטות:

תקפה ומהימנה, עבור תינוקות באוכלוסייה הכללית עד השגת הליכה. בדיקה זו מבוצעת כחלק מהערכה כוללנית רב-תחומית של ילדים עם ת"ד המגיעים למרכז בהדסה

שנים. נאספו0-3 ילדים עם ת"ד בגיל 107 ב-AIMS בדיקות 153הר-הצופים. בוצעו נתונים על מצבם הרפואי, מאפיינים סוציו-דמוגראפיים ופיזיותרפיה.

התפתחותם של ילדים עם ת"ד איטית מבחינה מוטורית, והפער גדל עם הגיל,תוצאות: אך תואמת את אבני הדרך המקובלות. טווח ההתפתחות בין הנבדקים בכל קבוצות הגיל

גדול משמעותית לעומת האוכלוסייה הכללית. בעיות רפואיות משמעותיות מעכבותהתפתחות, לעומת טיפולים שיקומיים המקטינים פערים.

של ילדים עם ת"ד רחבה יותר, מוסטת ימינה ונמוכה באופןAIMSעקומת מסקנות: משמעותי לעומת עקומת האוכלוסייה הכללית, והפער גדל עם הגיל.

ממצאי העבודה והרחבתה בעתיד עשוייםיישומים קליניים והמלצות למחקרי המשך : לשמש כלי התייחסות מותאם לת"ד אשר יסייע לצוות המטפל ולמשפחות הילדים להעריך

את התקדמות הילד , ולהמליץ על התערבות מתאימה במידת הצורך.

59

פיזיותרפיה לילדים בספקטרום האוטיסטי11.2מאיר לוטן, אפרת שביט, יעל הראל, שמשון בורשטיין

החוג לפיזיותרפיה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת אריאל, אריאל.

ילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי מוכרים כלוקים ביכולתם ליצור אינטראקציות חברתיות, כבעלי מוגבלות בתחום השפה והתקשורת, כבעלי עניין

בתחומים מצומצמים וככאלו המציגים תנועות סטריאוטיפיות. עד לאחרונה לקויותמוטוריות באכולוסייה זו הוכרו רק כ"סימפטומים נלווים" לאוטיזם.

אם זאת, מחקרים מהעת האחרונה מעלים כי ילדים עם אבחנה זו מציגים פערים בהתפתחותם המוטורית בהשוואה למצופה מקבוצת בני גילם. פערים מוטוריים אלהמתבטאים הן בחסרים תפקודים מוטוריים כגון: תפקודי שיווי משקל, משחק כדור ו-

ADLוהן בקשיי תכנון והתארגנות במרחב בהתאם לדרישות המשימה והסביבה. ישנן -63%עדויות רבות המצביעות על לקויות מוטוריות משולבות ובכלל זה: היפוטוניה )

(19%(, הליכה על קצות האצבעות )34%-75%(, אפרקסיה מוטורית )38%ולקויות יציבתיות מגוונות.

המחקרים מעלים כי קיים קשר בין מידת הלקות המוטורית ללקויות אחרות האופייניות למאובחנים על הספקטרום האוטיסטי. כמו כן, נמצא כי טיפול שהביא

לשיפור ביכולות המוטוריות הביא אף לשיפור בלקויות התקשורתיות/חברתיות/ תפקודיות אצל ילדים אלו. לאור האמור לעיל ברור כי יש חשיבות להתערבות

מקצועית של פיזיותרפיסטים מיומנים בתחום זה. כיום פועלות בארץ שתי מסגרות עיקריות לטיפול בילדים המאובחנים על

-2אלוטף המפעילה מעונות יום שיקומיים לילדים בגילאי הספקטרום האוטיסטי: והעמותה לילדים בסיכון הנותנת מענה טיפולי במעונות יום שיקומיים ובגנים4

שנים. במסגרות השונות1.5-7תקשורתיים בהם מטופלים ילדים בטווח הגילאים פועלים פיזיותרפיסטים בשני מודלים שונים:

שלושה פיזיותרפיסטים יועצים המבצעים הערכה לצרכים המוטוריים שלאלוטף- הילדים במסגרות השונות ומשלבים תוכניות הפעלה במסגרת הטיפול היומיומי של

הילדים הזקוקים לכך, ופיזיותרפיסטית המבצעת טיפולים שבועיים בילדים המציגיםקשיים מוטוריים יחודיים.

הפיזיותרפיסטים משתלבים כחלק אינטגראלי מצוות רבהעמותה לילדים בסיכון- מקצועי במסגרות, תוך הבאת מומחיותם לידי ביטוי בכל ערוצי הטיפול הישיר

והעקיף. הפיזיותרפיסטים מודרכים ע"י פיזיותרפיסטים מומחים בעלי ותק נרחב בתחום התפתחות הילד ושיקומו, הן במסגרת הטיפולים עצמם והן במסגרת ישיבות

צוות סקטוריאליות מקצועיות. ההרצאה תציג בפירוט את הקשיים המוטוריים האופייניים לילדים עם אוטיזם ואת

המאפיינים השונים של שני המודלים הפועלים כיום בארץ.: ילדים, אוטיזם, פיזיותרפיהמילות מפתח

60

פיזיוטרפיה במסגרת חינוכית- עבודה משותפת של צוות חינוכי, טיפולי 11.3ופרהרפואי

אפרת סלע- הרף מסגרת שיקומית מש"י, ירושלים

במעונות, גנים ובתי ספר לחינוך מיוחד עובדים ביחד ובמקביל אנשי צוותהקדמה: ֶסֶמך- רפואיים )פיזיוטרפיסטיות, מרפאות בעיסוק וקלינאיות תקשורת, מטפלות

באומנויות...( צוות חינוכי )גננות ומורות( וצוות טיפולי )מטפלות(. עבודה במקביל של בעלי מקצועות שונים שסמכותם, מניעיהם ומטרותיהם שונות-

לעיתים מקבילות ומתמזגות אך לעיתים מתנגשות, מזמנת אתגרים רבים. סדר היום- בו פעילות פרה רפואית שמקבילה לפעילות חינוכית וטיפולית- נקבע כך שיאפשר מחד, לאנשים שונים לעבוד וליישם את מטרותיהם. מאידך, בעלי המקצוע

השונים "מושכים" לעיתים לכיוונים שונים שלעיתים מתנגשים ואף סותרים זה את זה. נציג דוגמאות למודל של עבודה רב מקצועית במעונות וגנים במסגרתמטרות:

חינוכית מש"י בירושלים. נבחן מצבים של קונפליקטים ונציג מספר פתרונות.המטרות העיקריות בתחום שיקום והתפתחות של ילדים הן:

I. להשיג תפקודי תנועה מיטבייםII.. למנוע התהוות של לקויים משניים שמשפיעים על בריאות הילדיםIII..לעודד את השתתפותם של הילדים בחיי היום יום

צוות הפיזיותרפיה במסגרת בונה תכנית כוללנית אישית לילד על פי צרכיו. הידע הייחודי של הפיזיותרפיסט בהבנה של הגוף, התנועה והליקוי מאפשרים לו לאבחן

ולקבוע דרכי התערבות מקצועיים. הגישה הטיפולית שלנו מתבססת על ראיית הילדכמכלול, על יכולותיו וקשייו, עוצמותיו ומגבלותיו.

מטרות הטיפול ואיתור הגורם המגביל מסיעים לנו בבניית תכנית טיפול מתאימהלילד מתוך מגוון האפשרויות העומדות לרשותנו.

הטיפול יכול להיעשות בחדר הטיפולים או בסביבת הילד. בחדר הטיפולים, אפשר ללמד ולתרגל מיומנות בדרגות קושי שונות ותרגול תפקודים ומעברים. יש צורך,

לאחר רכישת המיומנות בחדר הטיפולים, בהעברת תרגול והנחייה בכיתה ובבית כדילמצות את יכולתו של הילד בחיי היום יום.

למשל: לתכנן ביחד עם צוות הגן וההורים אילו מעברים הילד מבצע וכיצד. התכנוןמתבסס על הניסיון והידע מהספרות המצביעים על פערים בין יכולתם של הילדים )

capacity( ובין רמת הביצוע )preformence,אלו ואלו מבטאים את יכולותיו של הילד .) ( בחיי היום יום.participationהמאפשרות לו השתתפות )

מסגרת חינוכית, עבודת צוות, שיתוף, ילד, הורים, גורם מגביל,מילות מפתח:ביצוע, השתתפות.

61

ילדים עם פגיעת חוט שדרה צווארי בחדר כושר- שיקום פיזיקאלי כדרך 11.4לחיים

סיימון שלס, רות ויצטום ירושלים84בית חולים אלי"ן- מרכז לשיקום ילדים ונוער, רחוב שמריהו לווין

מטופלים עם פגיעת חוט שדרה גבוהה שוהים במחלקות השיקום תקופהרקע: ארוכה. שילוב של מתבגרים צעירים לתרגול בחדר כושר, בדגש לפעילות סבולת לב

ריאה ושריר עשויה להוות מרחב טיפולי שונה ומאתגר עבורם. כמו כן, אימון מסוג זה מאפשר נקודת מבט נוספת למטפל על יכולת הנער ועל האפשרות לשילובו באימון

דומה בקהילה לאחר שחרורו. הטיפול בחדר כושר במסגרת קבוצתית מאפשרפעילות ביחסי גומלין מוכרים ובסביבה טבעית יותר.

מטרת תיאורי מקרה אלו היא להציג ישימות של תכנית אימון בחדר כושר של שני מתבגרים צעירים עם פגיעת עמוד שידרה צווארי, וטרכאוסטומיה, בשלושת

החודשים הקודמים לשחרורם לקהילה. נמצא במחלקת שיקוםC5-7, פגיעת חוט שדרה מלאה, 16 א' בן משתתפים:

מגזעAstrocytoma grade 2לאחר הסרת גידול של ,11 חודשים. מ' בן 8נשימתי חודשים. 16 במחלקת שיקום נשימתיהמוח עם פגיעה חלקית,

לכל מתבגר נבנתה תכנית אימון במטרה לשפר ולשמר כוח שריר,תכנית האימון: 3סבולת שריר וסבולת לב ריאה בהתאם למטרותיו התפקודיות. התוכנית נמשכה כ-

חודשים. לכל משתתף היה פיזיותרפיסט צמוד ותוכנית אימון אישית בהתאם למטרות התפקוד הספציפיות. בשלב ראשון הנערים התאמנו חצי שעה על פי תוכנית אישית

וברבע שעה אחרונה- בפעילות משחק משותפת. לא נצפו אירועים חריגים במהלך הפעילות. שני הצעירים עברו במהלךתוצאות:

דקות עבודה אקטיבית אינטנסיבית45שלושת החודשים ממשחק משותף ל- עצמאית. ובשעות הפנאי שיחקו במשחקים אליהם נחשפו בשלב הראשון. מ' הציג

שנ'40-60 קמ"ש באינטרוולים קצרים בני 0.7עליה במהירות ההליכה על מסוע מ- דקות.10 דקות, סך של 5 קמ"ש באינטרוולים בני 1-1.2 ד' לקצב של 5הליכה

. 30 חזרות ל 10-15בתרגילי חיזוק במכשירים שונים, מ- צעירים עם פגיעה בחוט שדרה צווארי מסוגלים להתמיד בפעילות כושרסיכום:

אתגרית בחדר כושר, המוטיבציה לתרגול זה גבוהה ותקופת אימון קצרה בסביבה זו עשויה להביא להישג במרכיבי התרגול, ולהישג בהתנהלות הזמן הפנוי המתקיימת

בסביבת חדר הכושר.

62

שירותי פיזיותרפיה לבעלי ליקויי התפתחות בראי החוק11.53 כרמית כהנא2 מרים בריל,1תמר יעקב,

המחלקה לפיזיותרפיה, הפקולטה למקצועות הבריאות, אוניברסיטת אריאל.1. 2011-1994 פיזיותרפיסטית, מדריכה ארצית במשרד החינוך 2 פיזיותרפיסטית, יועצת ארצית במשרד הרווחה. 3

שירותי הפיזיותרפיה בארץ לבעלי לקויות התפתחותיות מבוססים על שישהרקע:חוקים.

לתאר את ההיבטים החוקיים של הטיפול הפיזיותרפי בבעלי לקויותמטרות: התפתחותיות במעגל החיים, לסקור את שירותי הפיזיותרפיה במסגרות השונות בראי

החוקים. בוצע מחקר איכותני המבוסס על פרסומים ועל אתרי האינטרנט של משרדישיטות:

הבריאות, החינוך והרווחה ושל קופות החולים. בנוסף בוצעו ראיונות אישיים עםמנהלי השירות הפיזיותרפי במסגרות אלה.

: הטיפול הפיזיותרפי בבעלי לקויות התפתחותיות ניתן לאורך מעגל החייםתוצאות מטופלים במרפאות להתפתחות הילד של קופות החולים0-3בכל רחבי הארץ. בני

לומדים בד"כ3-21ושל משרד הבריאות וכן במעונות יום של משרד הרווחה, בני במסגרות חינוכיות ומטופלים בתוך מערכת החינוך או במסגרות בפיקוח משרד

ומעלה החוסים במסגרות של משרד הרווחה מטופלים במסגרות21הרווחה. בני אלה. הטיפול באלה שאינם מתגוררים במעונות אמור להינתן בקהילה. קופות

ובעיקר במצבים חריפים. בראש3החולים נותנות מענה חלקי למטופלים מעל גיל המערך הפיזיותרפי במשרד החינוך עומדת מדריכה ארצית ובראש המערך

הפיזיותרפי במשרד הרווחה עומדת יועצת ארצית. הפיקוח על השירות בשני המשרדים נעשה בתוך המערכת. נגישות הפיזיותרפיסטים להשתלמויות מקצועיות

בתחומים אלה נמוכה בכל הארץ ובמיוחד בפריפריה. : שירותי הפיזיותרפיה בישראל, לבעלי לקויות התפתחותיות, מסופקים בכלמסקנות

הארץ ובכל גיל כנדרש על פי החוק. קופות החולים אמורות לספק טיפולי פיזיותרפיה לכל האוכלוסייה במסגרת 'חוק ביטוח בריאות ממלכתי' אולם בפועל הן נותנות מענה בעיקר למטופלים בגיל הרך ובמצבים חריפים בגילאים אחרים. מערך

הטיפול במסגרות של משרד החינוך נותן מענה בעיקר למטופלים כרוניים. מערך הטיפול במסגרות של משרד הרווחה נותן מענה לכל צרכי האוכלוסייה, בהעדר מענה מספק של קופות החולים. בראש השירות הפיזיותרפי בשני המשרדים אין

אדם במעמד של ניהול המקביל לראשי השירות בקופות החולים. : פיזיותרפיה, ליקויים התפתחותיים קוגניטיביים, חוק ביטוח בריאותמילות מפתח

ממלכתי, חוזקות, חולשות. המחקר אושר על ידי וועדת האתיקה המוסדית של אוניברסיטתוועדת אתיקה–

אריאל.

63

– פעילות גופנית / יו"ר: עינת קודש12מושב סדנה להעלאת רמת הפעילות הגופנית בקרב מטופלים סוכרתיים12.1

והפיכתם לפעילים באופן עצמאי פזית לוינסקי, עמר סליטרניק

חולון. 39שירותי בריאות כללית , מכון לפיזיותרפיה , הסתדרות

הטיפול בסוכרת מושתת על שלשה יסודות: תזונה, פעילות גופנית וטיפולהקדמה:רפואי / תרופתי.

ידוע כי פעילות גופנית תורמת רבות לבריאות כללית ועוזרת לשפר את איזון הסוכר, להוריד מסת גוף ולעתים אף להפחית בטיפול התרופתי. במקרים בהם מדובר על

טרום סוכרת – הקפדה על פעילות גופנית ותזונה מתאימה יכולה למנוע אתהמחלה.

כיום ידוע כי רב המטופלים הסובלים מסוכרת אינם פעילים ברמה המומלצת על פיארגון הבריאות העולמי, היכולה להשפיע על איזון הסוכרת.

מערכת הבריאות ככלל והפיזיותרפיה בפרט אינה מסוגלת בשלב זה להפעיל באופן קבוע מסגרת פעילות מתאימה להפעלת חולי סוכרת, המתאימה לגודל האוכלוסייה

בה מדובר. לגרום להתנעת תהליך שבו מטופלי הסוכרת יהפכו לפעיליםמטרת הסדנה:

מבחינה גופנית באופן עצמאי על ידי מתן כלים מתאימים לתחילת פעילות גופניתולהתמדה בה.

בנייה של דרך פעולה אשר תגרום לחולי סוכרת שאינם מבצעים פעילותתוצאות: גופנית סדירה, להפוך למטופלים המבצעים פעילות גופנית סדירה באופן עצמאי

לאורך זמן, כחלק מניהול הטיפול העצמי במחלת הסוכרת. נבנתה סדנה המשלבת מידע רלבנטי על מחלת הסוכרת ועל פעילות גופנית, פן

התנהגותי הכולל תהליכי העצמה ושינוי, מטלות שבועיות ופעילות גופנית תוך דגשעל המרכיב האירובי שלה.

הסדנה מועברת על ידי פיזיותרפיסטים. סדנאות אשר נחלו הצלחה מרובה. 4עד כה נערכו סיכום ומסקנות:

המטופלים הפכו פעילים יותר והכניסו את הפעילות הגופנית לשגרת חייהם, ונהנו מאד מהפעילות הגופנית. חלקם הגדול אף שיפרו את מדדי הסוכרת )סוכר,

HBA1C.)וכמות התרופות .2013תוצאות מדויקות יהיו לקראת סוף אפריל

הטיפול בחולי סוכרת אינו נמצא במרחבהשלכות לעשייה הקלינית בפיזיותרפיה: העבודה השגרתי של הפיזיותרפיה כיום.

הטיפול בחולי סוכרת מאפשר לנו למצות את הידע המקצועי והיכולות שלנוכמטפלים לתרום לשיפור הבריאות הכללית של המטופלים.

כניסה לאוכלוסיה זו הינה מנוע צמיחה משמעותי למקצוע הפיזיותרפיה , תאפשר לנו להתפתח ולהתרחב לתחומים נוספים בשמירה על בריאות ובקידום ואימון בריאות, תוך שימוש בידע הרפואי הנרחב שלנו והינה הבסיס להקמת סדנאות

64

נוספות בתחומים שונים, אשר ימצבו אותנו במקום מרכזי בשמירה על הבריאותהכללית.

פעילות גופנית עצמאית, ניהול מחלה, תהליכי אימון והעצמה, קידוםמילות מפתח:ואימון בריאות, מנוע צמיחה למקצוע הפיזיותרפיה.

65

HbA1Cהשפעת פעילות גופנית בקבוצה על איכות החיים ורמת 12.2בקרב חולי סוכרת

הדס קהלני , שרון נמרי, ת"א, כללית 35מכון לפיזיותרפיה "איילון", שד' יד לבנים

סוכרת הינה מחלה כרונית ששכיחותה עולה בהתמדה ומוגדרתרקע: כמגיפה בעולם המערבי. מחקרים הוכיחו שפעילות גופנית היא חלק בלתי

נפרד מהטיפול באדם הסוכרתי אך סוכרתיים רבים, אינם עוסקים בפעילות גופנית כלל. נכון להיום, פעילות גופנית היא בגדר המלצה בלבד ע"י הרופא

המטפל ואין מספיק מסגרות ספציפיות לפעילות גופנית לחולי סוכרת. שנים קבוצות פעילות גופנית3במכון פיזיותרפיה "איילון" מתקיימות מזה

ייעודיות לחולי סוכרת. לבחון את ההשפעה של פעילות גופנית לחולי סוכרת במסגרתהמטרה:

מכוני הפיזיותרפיה על איכות החיים, רמת התפקוד היומיומי ושינוי ברמתHbA1C .בקרב החולים הסוכרתיים המשתתפים בקבוצה

חולי סוכרת המשתתפים בקבוצות פעילות גופנית ייעודיותהאוכלוסייה: לסוכרתיים במכון פיזיותרפיה "איילון".

מעקב אחר מטופלים סוכרתיים המשתתפים בקבוצות ייעודיות.השיטה: בכל חודש,6MWT מפגשים, מבדק 12, לפני ואחרי SF-12שימוש בשאלוני

לפני ההשתתפות בקבוצה ואחריה. בוצע ניתוחHbA1Cאיסוף נתוני מפגשים לפחות.12הנתונים של מי שהשתתף ב-

חולי סוכרת בקבוצות 138 שנים אחרונות השתתפו 3 ב-התוצאות:ייעודיות.

מפגשים בממוצע(34.5 מפגשים )12 השתתפו לפחות ב-73- (.7.0 ל-7.6 בקרב משתתפי הקבוצה ירד )מ- HbA1C- ממוצע

מטר424 מטר ל-357 )מ-test min. walk 6- נצפה שיפור במדד בממוצע(.

)מ-SF-12- חלה עלייה באיכות החיים ובתפקוד היומיומי לפי שאלוני 64.58 ל-50.44

בממוצע( נמצאה מסגרת המתאימה לחולי סוכרת שלא עסקו בפעילותמסקנות:

גופנית כלל. חל שיפור משמעותי באיכות החיים, בתפקוד היומיומי ובאיזון מדדי הסוכרת של חולים אלו. הפיזיותרפיה מהווה חלק בלתי נפרד בניהול

המחלה הכרונית והובילה את פריצת הדרך להנהגת חולי הסוכרתלמסוגלות, לשינוי הרגלים והקניית אורח חיים בריא יותר.

יש להרחיב את השירות לחולי סוכרת במסגרת מכוניהמלצות: הפיזיותרפיה ברמה הארצית ואף להכניסה לסל השירותים הבסיסי. כמו כן,

יש לפעול לפי המודל ולשווקו במסגרות שונות ולהתאימו לאוכלוסיות מיוחדות אחרות. בנוסף, יש להמשיך ולחקור את השפעת הטיפול הקבוצתי

בפיזיותרפיה על ממדי בריאות נוספים וכן על תהליך הטמעת אורח חייםבריא ועידוד פעילות גופנית בקרב חולי הסוכרת.

66

סוכרת, פעילות גופנית, פיזיותרפיהמילות מפתח:

67

ערכי נשיאת משקל ותבניות חלוקת המשקל בהליכה, ריצה על קרקע,12.3הליכון, ועל רחפן אליפטי. מחקר מקורי.

3, אריק וויטראוו2, מאיר ניסקה2, יחזקאל פלמנוביץ' 1, ינאי ברק1יונתן קפלן המכון הירושלמי לרפואת ספורט, מרכז הספורט לרנר, האוניברסיטה1

העברית הר הצופים, ירושלים.המחלקה האורתופדית, בית החולים מאיר, כפר סבא2המחלקה למדעי השיקום והפיזיותרפיה, אוניברסיטת גנט, בלגיה3

מטרות: ( ותבניותAPBW. להעריך ולהשוות את ערכי ממוצעי אחוזי נשיאת המשקל )1

( בין ארבעה מכשירי ספורט ופנאי באוכלוסיה בוגרת.WBDPחלוקת המשקל ). להציע מסקנות קליניות.2

מחקר מקורי.סוג המחקר:: מרכז הספורט לרנר, האוניברסיטה העברית, הר הצופים, ירושלים.מקום המחקר

.SD=14.89(, 19-72 )33.4 מתנדבים אסימפטומטיים, גיל אמצע 78 משתתפים: . הליכה על הקרקע למרחק1 המשתתפים השתתפו בארבעה מבחנים: התערבות:

. ריצה על3 מטרים 20. ריצה קלה על הקרקע למרחק של 2 מטרים 20של . שימוש במכשיר הרחפן4 שניות 15 קמ"ש ל-8.5הליכון במהירות קבועה של

75-90 ובקצב קבוע של 10 שניות, בהתנגדות ושיפוע ברמה 20האליפטי מעל צעדים בדקה.

.™Smartstep מערכת נשיאת המשקל וניתוח ההליכה מערכת קבלת הנתונים: 80%(, SD=15.57 )112% על כל כף הרגל APBW בהליכה היו ערכי ה-תוצאות:

(SD= 15.92)-108% על חלקה האחורי של כף הרגל, ו( SD= 15.47על חלקה ) =SD )201% על APBWהקדמי של כף הרגל. בריצה קלה על הקרקע עמדו ה-

( על חלקה האחורי של כף הרגל, ו-SD= 21.78 )101%( על כל כף הרגל, 31.24174%( SD=28.52-על חלקה הקדמי של כף הרגל. במבחן ההליכון עמדו ערכי ה )APBW 175% על כל כף הרגל על( SD=25.48 ,)88% (SD=24.86)על חלקה

( על חלקה הקדמי. במבחן הרחפןSD=25.59 )146%האחורי של כף הרגל ו- =SD )33%( על כל כף הרגל, SD=13.8 )73% על APBWהאליפטי עמדו ה-

( על חלקה הקדמי.SD= 15.9 )48%( על חלקה האחורי ו-13.7 אימון על הרחפן האליפטי מורידמסקנות/ יישומים קליניים בפיזיותרפיה:

משמעותית את נשיאת המשקל בהשוואה לפעילויות ספורט אחרות. ממצאים אלה יכולים לסייע לצוות המשקם, כשאלה שוקלים החזרת המטופלים לפעילויותיהם

הקודמות לאחר פציעות רקמה רכה או קשה ו/או ניתוחים בגפה התחתונה.: נשיאת משקל, הליכה, ריצה, הליכון, רחפן אליפטי, חלוקת המשקלמילות מפתח

68

הקשר בין ייעוץ לפעילות גופנית בקרב חולי סוכרת וחולי לב לבין12.4ביצוע פעילות גופנית בטווח הרחוק

מירי שאול מחקר בהנחיית פרופ' אורנה אפל בראון מגמת קידום בריאות, ביה"ס לבריאות

הציבור, אוניברסיטת חיפה, בשיתוף "מכבי שירותי בריאות"

מחלות הלב והסוכרת מהוות בעיה חמורה עקב השלכותיהן הבריאותיות,רקע: החברתיות והכלכליות. לפעילות גופנית )פ"ג( השפעה חיובית ומובהקת על בריאות

החולים, ולכן במערך הרפואה הראשונית, ניתן ייעוץ לפ"ג. הערכת השינוי לטווח בינוני וארוך בביצוע פ"ג בקרב חולים בעקבותרציונאל:

(.EBPהתערבות, חשובה לפיתוח תכניות מבוססות ראיות מחקריות )מטרות:

. בדיקת השינוי ברמת פ"ג: בתחילת הייעוץ, בסיומו וכעבור כשנתיים מסיומו.1. בדיקת הקשר בין שלב המוכנות לשינוי, לבין השינוי ההתנהגותי בעקבות הייעוץ. 2

זיהוי המאפיינים הסוציו דמוגרפיים המנבאים ביצוע פ"ג. .3 124מחקר עקבה פרוספקטיבי ללא השוואה עם קבוצת ביקורת. השתתפו שיטות:

מטופלים מרחבי הארץ, שקיבלו ייעוץ לפ"ג ב"מכבי שירותי בריאות", וענו על שאלון המחקר בסקר טלפוני. נמדדו: רמת פ"ג בשלוש נקודות הזמן, שלב המוכנות לשינוי

ומשתנים סוציו דמוגרפיים. =t123חלה עליה מובהקת ברמת הפ"ג מנקודת הזמן הראשונה לשנייה )תוצאות:

3.37, p<0.01( ולאחריה ירידה מובהקת בנקודת הזמן השלישית ) t123= -2.03 p<0.05.) על אף הירידה בנקודת הזמן השלישית קיימת רמת פ"ג הגבוהה מהרמה

ההתחלתית, שנמצאה מובהקת במבחן א-פרמטרי. נמצאו קשריםמובהקים בין 'שלב השינוי' בו היה המטופל בתחילת הייעוץ לבין רמת פ"ג )

F(2,121)=15.28, p<0.001).נמצא, כי בעלי השכלה גבוהה פעילים יותר בנקודת הזמן (. r=0.21, p=0.017השלישית )

יתרונו של המחקר טמון בכך שהוא מצביע על השפעהמסקנות ויישום קליני: חיובית של הייעוץ לפ"ג על ביצועה בסיום תהליך הייעוץ וכשנתיים מסיומו, אם כי יש לסייג בכך, שבמערך המחקר חסרה קבוצת ביקורת מתאימה. בנוסף, תכנית הייעוץ נתפסת בקרב המטופלים כתורמת להיותם פעילים כשנתיים לאחר סיומה. יש לציין

למטופלים בעלי השכלה נמוכה ולמטופלים בשלבי שינוי מוקדמים, מומלץ ליוויכי ומעקב לאורך תקופה ארוכה יותר. במהלך הייעוץ, רצוי להדגיש את החשיבות

הבריאותית שבביצוע פ"ג ותכנון לוח זמנים לפעילות. הצעות למחקרי המשך:

. מחקר עם קבוצת ביקורת להערכת ההשפעה של תכניות ייעוץ לפ"ג.1 לבדיקת ייעוץ לפ"ג בקרב אוכלוסיית בריאים כמניעת תחלואה.RCT. מחקר 2 . מחקר שיבדוק מתן ייעוץ ארוך יותר למטופלים עם השכלה נמוכה ושלבי שינוי3

מוקדמים. ייעוץ לפעילות גופנית, פעילות גופנית, מודל שלבי השינוי, תכניתמילות מפתח:

התערבות.

69

לצורך ביצוע המחקר הושג אישור וועדת הלסינקי שלאישור וועדת אתיקה: "מכבי שרותי בריאות" ל: "ניסוי רפואי בבני אדם ללא מוצר מחקר".

70

קידום בריאות ועידוד הליכה בקרב פיזיותרפיסטים12.5הדס קהלני

מכון לפיזיותרפיה "איילון", ת"א, כללית

קידום פעילות גופנית - חלק בלתי נפרד מעבודת הפיזיותרפיסט, אך האם הפיזיותרפיסט עוסק בפעילות גופנית בעצמו? לפי מחקרים, הוכח שכדי לשמור על הבריאות צריך ללכת

צעדים ביום. ישנם מחקרים שהשוו את רמת הפעילות של בעלי מקצועות10,000לפחות שונים במהלך העבודה, אך לא בקרב פיזיותרפיסטים. כמו כן, הפיזיותרפיסט הוא סוכן

שינוי ולכן התנסות אישית והטמעת שינוי התנהגותי חשובה להבנת תהליך הובלת המטופל לשינוי, שישמר לאורך זמן. מכאן עלה הצורך לבדוק את רמת הפעילות של

פיזיותרפיסטים, לעודד הליכה באמצעות מד-צעדים ולבחון את היכולת לשמר שינויהתנהגותי.

פיזיותרפיסטים העובדים במכון פיזיותרפיה בקהילה.האוכלוסייה: למדוד את רמת הפעילות הגופנית של פיזיותרפיסטים במהלך העבודה ומחוץהמטרות:

לה. לעודד הליכה באמצעות מד-צעדים ולבחון את השפעת ההליכה על מדדי הבריאותשל הפיזיותרפיסטים.

שבועות. בוצע רישום ביומן הליכה12 המשתתפים השתמשו במד-צעדים במשך השיטה: ,BMI וכעבור שנה. בוצע מעקב אחר מדדי בריאות )כגון: 12, 7, 1שבועי בשבועות ה-

שבועות וכעבור שנה. העלאת12היקף מותניים, דופק ולחץ דם, מבחן קופר( לאחר המוטיבציה הפנימית ושימור השינוי לוו באמצעות הגישה המוטיבציונית ומיומנויות אימון

לבריאות. לשעת עבודה(,624 )8,206 פיזיותרפיסטים, ממוצע הצעדים היומי התחלתי 9תוצאות:

(, ללא שינוי במספר20% )עלייה מעל 10,881 ו- 10,686 שבועות ושנה: 12לאחר שבועות לא חל שינוי משמעותי במדדי הבריאות אך12הצעדים לשעת עבודה. לאחר

( ושיפור ב-22.2 ל-23.7 )מ-BMIס"מ(, וב-3.5כעבור שנה - ירידה בהיקף מותניים ) במבחן קופר. חלה עלייה בכמות הפעילות היזומה. 12.7%

השימוש בפדומטר הוא פשוט ויעיל לבדיקת רמת הפעילות וגורם מדרבןמסקנות: להליכה. הפיזיותרפיסט הממוצע פעיל בשעות העבודה, אך זקוק להוספת פעילות יזומה

צעדים ביום. יש צורך להתמיד ולעסוק בפעילות גופנית על10,000על מנת להגיע ל- מנת לשפר ממדי בריאות. השימוש בפדומטר והעלאת המוטיבציה הפנימית אפשרו לשמר

את השינוי ההתנהגותי לאורך זמן. להגביר השימוש במד צעדים ולסבסד את עלותו. יש לפתח תוכניות התערבותהמלצות:

למטפלים ולמטופלים שאינם פעילים, בשילוב מד-צעדים ולהשתמש במיומנויות תקשורתלהגברת המוטיבציה ויכולת שימור השינוי לאורך זמן.

פיזיותרפיסט, פעילות גופנית, הליכה, מד-צעדים.מילות מפתח:

71