ביבליומטריקה ותקשורת מדעית: מבוא ועידכונים

ד"ר אבישג גורדון מדעי המחשב-הספריה

מידענות וספרנות אוניברסיטת חיפה2010ינואר

מה היא ביבליומטריקה

מאגרי המידע של הציטוטיםSCIENCE CITATION INDEX ומאגר אינם אלא כלי JCRהמדרג את כתבי העת לפי האימפקט פקטור שלהם ה-

ניתוח שמאחוריהם מדע ותיאוריות. למדע זה מספר שמות, ביבליומטריקה, סיינטומטריקה אינפורמטריקה

ולאחרונה הצטרף לשורה זו גם הוובומטריקה. כל אחד מהתחומים הללו עוסק בניתוח נושאים שונים אך שיטות המחקר של כל התחומים דומות.

1969המונחים ביבליומטריקה וסיינטומטריקה נטבעו בו זמנית בשנת .חוקר בשם פריצ'רד הגדיר את הביבליומטריקה כ"שיטות סטטיסטיות

ומתמטיות לספרים ומדיה תקשורת אחרת" והחוקרים נלימוב ומוצ'נקו הגדירו סיינטומטריקה כ" יישום שיטות כמותיות העוסקות בניתוח מדע

ומהוות תהליך מידע". הגבול בין שני תחומים אלה לא ברור וכיום משתמשים בהם כמונחים

והתחום עוסק יותר 1988נירדפים. האינפורמטריקה נכנס לשימוש בשנת במדיה אלקטרונית, ספריות אלקטרוניות, מודלים של יצרנות מדעית ואספקטים כמותיים של דליית מידע. הוובומטריקה שהצטרף לשורת

המונחים לפני מספר שנים עוסק בעיקר בניתוח נתונים הקשורים לאתרי הווב.

מערך חקר הציטוטים בתחומים השונים

סוציולוגיה של המדע

1988אינפורמטריקה ביבליומטריקה

1969וסיינטומטריקה מידענות וספרנות

2000וובומטריקה

מידע מדעי

מדיניות מדע

הסטוריה מקוצרת

1926הניתוח הסטטיסטי של ספרות מדעית החל למעשה כבר ב כאשר החוקר אלפרד א. לוטקה פרסם את מחקרו החלוצי אודות

CHEMICALהתפלגות יצרנות מדעית המבוסס על ניתוח ה-ABSTRACT ובו קבע כי מספר מועט של חוקרים אחראי ליצרנות של

גרוס את גרוס קבעו תוצאה דומה 1927 מהמחקר הקיים. ב-60%כ-בעת שערכו מחקר מבוסס ציטוטים שמטרתו הייתה לסייע להחלטה

אילו כתבי עת בכימיה ירכשו עבור ספריית קולג' קטנה יחסית. פרסם ברדפורד מחקר ובו קבע כי אם כתבי העת 1934בשנת

מסודרים לפי סדר יורד של יצרנות מדעית הרי הם יוצרים מערך חלוקה שבקצהו העליון גלעין נושא התחום, לאחריו אזור שני שבו אותו

מספר מאמרים בערך אך יותר כתבי עת )פיזור גדול יותר( ובתחתית קיימת פריפריה של מספר דומה של כתבי עת המפוזר על פני מספר

חוק b:b2:1רב מאוד של כתבי עת. היחס המתמטי של מערך זה הוא זה הפך לידוע ביותר בביליומטריקה, וזכה למאמרים וניתוחים רבים.

המחשת חוק ברדפורד

מאמרים500 כתבי עת10 ב-

כתבי עת 200ב- מאמרים

כתבי עת25ב-

490

מאמרים495

המשך הסטוריה

קבע החוקר זיפף הכללה של חוקי ברדפורד 1949לאחר מכן בשנת ולוטקה בתחום הליגוויסטיקה וקבע כי מספר מועט של מלים מופיע

בספרות בתדירות גבוהה ומספר רב מאוד של מלים מופיע בתדירות נמוכה, ובהקשר זה הניח את "חוק המאמץ המינימאלי" שלפיו בני

אדם שואפים לפתור בעיות מיידיות בהשקעה מינימאלית של עבודה.-20% שעל פיה 20/80 בעקבות מאמרו של זיפף התפתחה גישת ה

מהמדע. חוק זה במקורו ידוע כחוק 80%מהמדענים אחראי ליצירת פרטו בתחום הכלכלה, אך יש לו יישומים גם בביליומטריקה.

-לאחר 70יוג'ין גארפילד הידוע כאבי מאגרי הציטוטים, קבע בשנות ה , כתבי עת שהיו קיימים 100,000בדיקת אלפי כתבי עת כי מתוך כ-

כתבי עת נמצאים 500 מכסים את המדע כולו, כ-1000באותן שנים, כ-בליבת המדע.

מדענים חוקרים רבים לא יסכימו עם קביעה זו מטעמים ברורים, וגםמגמת הגידול בכתבי עת במשך השנים מראה כי הכוון הוא גידול ולא

צמצום מספרם של כתבי העת.

יש ביקורת אך יש המשך-הזיוף האקולוגי

הביקורת שהושמעה כלפי ספירת הציטוטים הייתה כי אינה מעריכה איכויותבמדע, ומתייחסת רק לכמויות, אך במשך השנים הפכו השיטות הביבליומטריות

באתרי מו"לים ACMלמקובלות והן מופיעות במאגרים כמו הספרייה הדיגיטלית .CITESEERולמדעי המחשב אף יש מאגר ציטוטים משלו ה-

השיטות הביבליומטריות השתכללו במשך הזמן, וכל מיני חסרים בהן זכו( הבחינו כי ישנו סוג מאמרים IFלתיקונים. למשל, לפני שנוצר האימפקט פקטור )

שמקבל באופן טבעי יותר ציטוטים, כמו מאמרי סקירה, וישנם כתבי עת המפרסמים מספר רב יותר של מאמרים בכל כתב עת ולכן יצוטטו יותר. על מנת

לנרמל מצב זה נוצר האימפקט פקטור המנטרל את מבנה כתב העת והוא מחושב כך:

מספר הציטוטים שמקבל כתב העת בשנתיים האחרונות עד תאריך2007ב-

מחולק במספר המאמרים שהתפרסמו באותו כתב עת בשנתיים שחלפו(2005+2006)

היו כאלה שביקשו ליצור 70 האימפקט פקטור בשנות ה- אתכאשר יצר גארפילד את אותו אימפקט למאמרים בודדים, אך גארפילד התנגד וטענתו הייתה

שהאימפקט פקטור נועד למדוד השפעה ממוצעת של כתב עת ולא של מאמר, כי בדיקת השפעה של מאמר בודד היא כאילו בדיקה של עץ אחד ביער שעל פיה

מסיקים על איכות היער כולו וזה יוצר "זיוף אקולוגי".

מגבלות האימפקט פקטור

:במשך הזמן התברר כי לאימפקט פקטור שתי מגבלות עיקריותהוא אינו מודד השפעת המאמר הבודד, וחלון היעד שלו הוא

שנתיים בלבד, ובתחומי מחקר מסויימים הציטוט מתחיל רק אחרי שנתיים.

חסרונו זה של האימפקט פקטור מודגם בכתב העתNATURE .. עורכי 32כתב עת זה זכה לאחרונה באימפקט גבוה מאוד , יותר מ

כה"ע הביעו שמחתם על אימפקט זה אך ציינו כי הוא נקבע רק לפי חלק מהמאמרים המתפרסמים בו. כתב עת זה הוא בינתחומי,

ולדברי העורכים המאמרים בתחום האימונולוגיה והביולוגיה המולקולארית, למשל, מקבלים אימפקט גבוה מאוד לעומת

מאמרים במתמטיקה ופיסיקה שהאימפקט שלהם נמוך יחסית. עוד טוענים העורכים, חלוקה זו לאימפקט גבוה ונמוך מעידה רק

על דינאמיקת הציטוטים של התחום ולא על איכות המאמרים.

הביבליומטריקה כתחום לימוד

הביבליומטריקה כתחום לימודי מתחלקתלהתנהגותית ותיאורית, ההתנהגותית עוסקת

בלימוד הציטוטים ומערך היחסים בין כתבי עת ומחברים על פי הציטוטים, ואילו ההתנהגותית

עוסקת באיסוף מידע אודות דוקומנטים: מי הם הגופים האחראים להעברת מידע ? מה היא

צורת ההעברה )כתב עת, מאמר, ספר(, נושא המידע והשפה,העיתוי ותדירות העברת המידע,

כמות המידע המועבר ומוצאו הגיאוגרפי.

תחומי הביבליומטריקה

הביבליומטריקה עוסקת בגידול יידע מדעי, יצרנותמדעית, יחסי מחקר בין חוקרים, בדיקה והערכת מאגרי

מידע, נתוני ציטוטים, מוטיבציות לציטוטים, שוני בין תחומי מחקר שונים לפי ציטוטים, הערכה ספציפית של חוקרים, הערכת מוסדות וארגונים, שימושי לשון ושפה,

וניתוחים ברמת המקרו לקביעת מדינות מדע לאומית.,כמו כן עוסקת הביבליומטריקה במיפוי שטחי מדע

ביזור וריכוזיות של חומר מדעי, הזדקנות חומר מדעי,סיוע בבניית אוספי ספריה, ובדיקת התפתחות תחומי

מחקר שונים.

התפתחות תחומי מחקר

דוגמא לבדיקת התפתחות תחומי מחקר היא מחקרו שבדק את גורלה של 1971 משנת MULLINSשל

קבוצת מחקר בביולוגיה מולקולארית שעסקה בבקטריולוגיה, קבוצת פייג'. במשך מספר שנים

התפתח התחום באורח שהבטיח התבססות של תחום שנה לא 30מחקר אוטונומי חדש ומבוסס, אך במשך

הייתה מחויבות של חוקרים לתחום ותמיד תרמו לו מעט והיו חוזרים לתחום מחקרם העיקרי. מצב זה

נמשך ככל שניתן ואז פסק התחום מלהתקיים ונבלע בדיסציפלינה רחבה יותר, ביולוגיה מולקולארית.

המעקב אחרי התפתחות והעלמות התחום נעשה על ידי בדיקת הפירסומים והציטוטים בו.

חוקים ביבליומטריים

שונים:במשך השנים נוצרו בתחום זה חוקים המסייעים בניתוחים.האימפקט פקטור שכבר הוזכר כאן זוגיות ביבליוגרפית-שני מחברים המופיעים יחדיו ברפרנס של מאמרים

שונים.CO-CITATIONS שני מחברים המצוטטים יחדיו במאמר שלישי )בדיקת

כווני מחקר(IMMEDIACY INDEX-מדד המופיע ב – JCR ומודד את מידת החדשנות

בציטוטים, כמה מבין הציטוטים של כתב עת מסוים הם לחומר של אותה שנה בה הופיע המאמר ?

מהציטוטים נופל- כמה שנות 50%מחצית שנות הציטוטים- החציון שבו ציטוט ? ככל שהחציון קטן כך התחום מהיר יותר.

חלק מהחוקים הביבליומטרים הם היסטוריים וכלליים יותר, למשל, חוק פרייס הקובע כי כל נושא מדעי קשור באורח מרוחק או קרוב לכל נושא מדעי

שקבע כי בתחומי מדע שונים ישנם 70אחר.החוק של גארפילד משנות ה-ליבות מחקר כמספר תחומי המחקר, וכי שולי תחום מדעי אחד נוגעים

בתחילתו של נושא מדעי אחר.

מוטיבציות לציטוטים

לפני המצאת הדפוס לא היו עבודות מדעיות שייכות לבעליהן אלאלמזמיני העבודה, המלך או הפיאודל, ולכן קשה לדבר לגבי התקופה

ההיא על ציטוטים המראים בעיקר התייחסות למחברי עבודות קודמות.

עם המצאת הדפוס וריבוי הכתיבה המדעית ופרסומה ובעיקר לאחר החלו הציטוטים להופיע בכמויות מתרבות ואז 20 למאה ה-70שנות ה

החלו להכניסם לקטגוריות שונות כי התברר שהציטוט שבמקורו נועד להתייחסות מדעית רציונאלית עבודות קודמות מופיע לעתים

כפונקציה של מוטיבציות שונות. לעתים המוטיבציה לצטט חוקר אחר היא לשם פרסטיזה בלבד, או לשם התחנפות או לשם שלילה וניגוח

עבודתו. לעתים הציטוט אוטומטי מבלי לשים לב, ולעתים פשוט משמיטים ציטוט מסיבות של עוינות וקנאה מדעית, ולעתים השמטה זו

אינה אלא טעות תמימה. לעתים השמטת ציטוט מצביעה על כך שהתחום שלא צוטט פשוט לא התפתח מספיק עדיין.

ציטוטים רבים הם עניין של נוחות. חוקר הודי בשם פרבה שבדק את מהם היו מאוספים פרטיים של 68%נושא הציטוטים טען כי מצא ש-

היו מאוספי הספרייה.25%המחברים , ורק

H-INDEX

שהוצגו בשנים האחרונות מוכיחים כי מדענים לא היו המדדים החדשיםשבעי רצון מתוצאות בדיקות הציטוטים והאימפקט פקטור, והיו להם

הם למעשה שיפורים של H-INDEXהשגות רבות עליהם ומדדים כמו ה-המדדים הקודמים או שהם מציגים מימד יחדש של החומר המצוטט. ה-

H-Index הוא מדד מצוינות מדעית ברמה של מחברים. הוא הוצג על ידי חוקר בשם חורחה הירש מקליפורניה והוכלל 2005לראשונה ב-

מאמרים 40. לפי מדד זה מחבר שהוא בעל SCIבגרסה המורחבת של ה-.40 יהיה בעל הירש אינדקס 40שיש להם לפחות

מדד זה הוא תלוי-זמן ודינמי ומשקף מספר פרסומים ומספר ציטוטים שלמחבר והוא קל לזכירה, אך הוא בעייתי. יכול להיות מקרה בו יש למדען

ציטוטים כל אחד, ועוד מאמרים אחרים 100שלושה מאמרים שיש להם 3. וכנגדו מדען שיש לו 3בעלי פחות ציטוטים ואז הוא בעל הירש אינדקס

ציטוטים ועוד מאמרים רבים שקיבלו פחות, 3מאמרים שכל אחד קיבל . 3וגם לו יש הירש אינדקס

-לאחרונה קמו מדדים חדשים מתקנים או מתחרים למדד זה הG-INDEX-ןה ,AR-INDEX שעליהם לא נרחיב כאן את הדיבור. צ"ל כי על

של מחברים.H-INDEXידי חיפוש בגוגל סקולר ניתן להגיע ל

Scopus , Google Scholar

הציג המו"ל הידוע 2004בשנת ELSEVIER את מאגר מיליון 40, שכיום מכיל כ-SCOPUSהפרסומים והציטוטים

JCR ןSCI, SSCIדוקומנטים והוא גדול מבחינה כמותית יותר מ-גם יחד.לסקופוס יש מדד אימפקט משלו הידוע בשם

SCIMAGO שיש הרואים בו תחליף לאימפקט פקטור של ISI .עקרון החישוב בו דומה לזה של האימפקט המוכר, אך חלון

החלון הוא שנתיים. IF שנים בעוד שאצל ה-3השנים שלו הוא מאז שהוכנס מדד חדש זה לשימוש נדרשים מדענים החוקרים

בנושא הביבליומטריקה לציין במאמרים לאיזה אימפקט פקטור אן זה של סקופוס.ISIהם מתכוונים, זה של ה-

הגוגל סקולר מציג אף הוא ציטוטים למאמרים בסדר יורד של ציטוטים, אך לא ברורים הקריטריונים להכללת הציטוטים,

והציטוט עשוי להיות אפילו מעבודת כתה של תלמיד תיכון, שכן אוסף את הציטוטים ( PageRank )האלגוריתם של הסקולר

באורח לא סלקטיבי.

השוואת תחומי מחקר

אחת הבעיות המרכזיות של הביבליומטריקה היא חוסר היכולת להשוות ביןתחומי מחקר שונים. כאשר מציינים את האימפקט פקטור של כתב -עת אז

איכותו נבדקת כלפי כתבי עת אחרים שבתחומו הדיסציפלינארי. לכל דיסציפלינה התנהגות ציטוטים אחרת, החל מזה שמדעי הרוח אינם דומים

למדעי החברה ולמדעים המדויקים בדינאמיקת הציטוטים, וכלה בכך שמתמטיקה אינה דומה לכימיה או רפואה בקצב הציטוטים. חוקרי

הביבליומטריקה ניסו על ידי מדדים שונים להתגבר על בעיית שונות זו והציגו לאחרונה את היחס בין ציטוט קיים לציטוט צפוי של מאמר כמדד העוקף את השונות הדיסציפלינארית.הציטוט הצפוי יהיה החישוב של תדירות ממוצעת

של ציטוט הפריט למשך תקופה בז'ורנל ספציפי ואילו הציטוט הקיים הוא סה"כ הציטוטים של אותו פריט לאותה שנה בה מתקיימת המדידה. כאשר

מחלקים את הציטוטים הצפויים באלה הקיימים מקבלים מדד שניתן על פיו להשוות תחומי מחקר שונים.

-מדד אחר שמופיע בשנים האחרונות בJCR-הוא ה EIGENFACTOR שאף הוא מדד המתחשב בהבדלים דיסציפלינאריים בחישוביו והוא מבוסס על חלון

שנות ציטוט )בניגוד לשנתיים של האימפקט פקטור( ניתן ללמוד 5של מדד זה טוב למיפוי EIGENFACTOR.ORGבהרחבה על מדד זה בקישור

תחומי מדע.

מפת מדעים ומדעי החברה לפי EIGENFACTORה-

                                      

                                                         

נתונים ביבליומטריים לגבי ישראל

צוינו 2008בכנס ביבליומטריקה שנערך באוניברסיטת בר אילן בנובמבר מספר סטטיסטיקות פרסומים וציטוטים השוואתיים לגבי מקומה של מדינת

ישראל במערך התפוקה והמצוינות המדעית העולמית: בעולם.19דרוגה של ישראל לפי מספר הציטוטים-מקום בעולם.13לפי ציטוט למאמר- מקום בעולם. באותו כנס כבר כונתה ישראל 4לפי מספר הפרסומים לנפש מקום

מעצמה מדעית אם כי הובעה דאגה ממה שצופן לנו העתיד לנוכח הקיצוצים בתקציבי האוניברסיטאות. הוזכר גם כי קיימת צמיחה מהירה של מרכזי מחקר

בסין והודו העלולים לדחוק אותנו ממקומות טובים אלה, וצויין גם כי גילו ומעבר לגיל התפוקה המדעית 55הממוצע של חוקר אקדמי בישראל הוא

האופטימאלית של חוקר בכלל. הוזכר גם כי החוקר המצוטט ביותר בישראל ציטוטים.16,000 פרסומים ו-148הוא פרופ' אברהם הרשקו עם

,נראה כי החגיגה על מקומה של ישראל במערך המדע העולמי קצת מוגזמת הייתה ישראל במקום הראשון בעולם בחינת 1991וכדאי לזכור כי בשנת

מספר הפרסומים לנפש, כך שהמגמה הכללית אינה בדיוק משביעת רצון.

האלטרנטיבות לציטוטים שהוצעו

הפרסומים במדע מופיעים אחרי תקופת המתנה ארוכה והאלטרנטיבהלהכניס את הפרסום למאגר בתחומי מחקר שהמשוב המהיר חשוב להם היא

הפרה-פרינטס, או לאתר המחבר בתור דוח טכני כלשהוא. הציטוטים אף הם מהווים משוב מאוחר, ואפילו מאוחר יותר מאשר המאמר, ברוב התחומים הם מתחילים כשנה או שנתיים אחר הופעת

המאמר B)להוציא אולי את רפואה, כימיה ומדעי המחשב( ולכן הוצעו אלטרנטיבות של משוב מהיר יותר למחקרים מדעיים.

( אחת האלטרנטיבות היא "הערות" על מאמרים מדעייםCOMMENTING המופיעות מיד ) היו פלטפורמות של הערות, אך הן לא זכו להצלחה. PLoS וכן BMJכשהמאמר מופיע. לכתבי העת

הסיבות המדוייקות לא ידועות אך ניתן לשער כי הן חברתיות בעיקר- ראשית, מדענים אינם בטוחים כיצד יש להתייחס להערות פומביות מסוג זה, כי ביקורת על מאמרים מדעיים מושמעת בדרך כלל בחדרי חדרים ובפרטיות. שנית, חוקרים צעירים מהססים לבקר בגלוי מאמרים מדעיים שמא יפגע

הדבר בקריירה שלהם, ואם הביקורת היא אנונימית לא מתייחסים אליה כבעלת ערך. אחד הניסיונות שכן הצליח בתחום זה הוא של ביולוגיהFACULTY 1000 שבו פרופסורים מאוד

בכירים קיבלו מעמד של מורים בכירים המעירים הערות על מאמרים שפורסמו.( הצעה נוספת הייתה להתייחס להורדות קבציםDOWNLOADS כמדד. יש כאלה העושים זאת )

הספרייה הדיגיטלית המזכירה בסוף רשומת ACMומתייחסים להורדות אלה כמדד, למשל ה-המאמר גם נתונים ביבליומטריים וגם מספר הורדות קובץ המאמר. התברר כי מדד זה אינו מדויק,

כי לא ברור אם לאחר ההורדה נעשה שימוש במאמר. מה שמעניין היא מידת השפעתו ולא רק כמה חוקרים הורידו אותו.

הצעה נוספת הייתה להשתמש בENDNOTES, REFWORKS-ו BIBTEX של חוקרים כדי לקבל המציין מי הם החוקרים האחרים ZOTEROמושג על בחירת מאמרים לביבליוגרפיות שלהם, או ב-

שהשתמשו במאמר שבחרת. אך לא כל החוקרים ששים להתחלק במידע זה המציין כווני מחקר שלעתים החוקר מעדיף שלא יהיו גלויים.

סיכום האלטרנטיבות

,האלטרנטיבות שהוצעו מראות בעיקר כי בהווהבינתיים, הציטוטים לעבודות אקדמיות, ולמחברים,

והמדדים השונים שנוצרו עתידים עוד ללוותנו זמן רב. אנחנו רואים שימוש מתרחב בהם בשיקולי העלאה בדרגה אקדמית במוסדות רבים, בבחירת כתבי עת

לפרסום מאמרים, בדרוגיות של מוסדות מחקר, מאגרי מידע, וגם בקביעת מדיניות מדע לאומית- על

ידי השוואת פירסומים וציטוטים בין מדינות. מאגרי החלו לציין נתונים ביבליומטריים ACMמידע כמו ה-

ברשומות המאמרים, ומו"לים מציינים את האימפקט פקטור באתרי כתבי העת.

ומעט מניסיוני

אחד הניסיונות המעניינים באיתור ציטוטים היה כאשר איש סגל במדעיהמחשב העוסק גם בנושאי רפואה ועמד לעלות בדרגה ביקש שאשלים לו

רשימת ציטוטים שהוא כבר הכין בעצמו, אבל היה בטוח שמכיוון שהוא עוסק חייב להיות לו ציטוט גם בכתבי עת רפואיים.במחשוב הקשור לרפואה

לאחר עבודת איתור מאומצת הגעתי לכתב עת נידח ברפואה פופולארית בסיןהרחוקה שציין במשפט קטן את המחבר. אז גם נזכרתי שתוצאת החיפוש שלי הגיונית: מעטים אנשי רפואה המסוגלים לצטט את מדעי המחשב, בדרך כלל

הכוון הוא הפוך, מדעי המחשב יצטטו מאמרים ברפואה. וניסיון מעניין שהיה לפני כשבוע כאשר מרצה מאחת הפקולטות ביקשה

שיאתרו לה ציטוטים מכיוון שהגוגל סקולר מראה רק שני ציטוטים למאמריה, כלל לא צוינו ציטוטים למאמריה. לנושא SCIוהיא משוכנעת שישנם יותר. ב-

עבודותיה אין מאגר ציטוטים ספציפי משלו ולכן ראיתי רק אפשרות אחת להגיע לעוד ציטוטים: כאשר מקישים שם מחבר בגוגל סקולר הוא פותח

מספר דפים. בשני המאמרים הראשונים ישנם הציטוטים, אך גם בהמשך, היכן שלא מצוינים ציטוטים במפורש חייב להיות אזכור של המחבר, וזאת

מניסיוני עם המאמרים שלי. הצעתי לה , אם כן, לעבור מאמר מאמר בשני דפי הסקולר שנפתחו כאשר הקשתי את שמה, ולבדוק בביבליוגרפיה ובגוף

המאמר, היכן שניתן, אם יש אזכור לשמה, כי כל אזכור כזה הוא ציטוט.

תודה על ההקשבה