נגיעות תוך עטינית בעדר הישראלי והשפעתה על ייצור, איכות ומדדי רבייה

ד"ר יניב לבון

מחקר והדרכה בנעה ובספר העדר,

052-2252380, נייד: 04-6279719טלפון:

Hmb-yaniv@icba.org.il 

דלקת עטין = תגובה דלקתית עם או ללא בידוד •מיקרואורגניזים.

דלקות עטין מהוות את אחת המחלות העיקריות • 40%בענף החלב הגורמות להפסד כלכלי רב. כ -

מהפרות בעדר הישראלי נגועות בחיידקים.

דלקות עטין: קליניות או תת-קליניות

: קליניות אקוטיות- קצרות טווח, גורמות לחום, כאב, ירידה

בחלב, עליית ריכוזי תאים סומטים, פרוסטגלנדינים, קורטיזול, ציטוקינים ועוד.

תת-קליניות:

כרוניות ממושכות, ללא סימני דלקת, ללא שינויים ויזואלים בחלב, עלייה מתונה בתאים סומטים.

תאים סומטיים

כלל התאים הנמצאים בחלב בכל זמן נתון.•

מורכבים מתאי אפיתל הנושרים מרקמת העטין ותאי מערכת החיסון, • תאי דם לבנים המגיעים מזרם הדם לרקמת העטין ולחלב.

תאי הדם הלבנים כוללים בעיקר מקרופאג'ים, לימפוציטים ונאויטרופילים.•

נוכחות תאים אלו בחלב הנה מצב פיזיולוגי והם מהווים מרכיב טבעי בתרחיף החלב. •

מספר התאים והיחסים ביניהם תלוי בגנטיקה של בעל החיים, זמן בתחלובה, •

עומס ביולוגי ופיסיקלי )סטרס(, כגון עקת חום, מצב בריאותי, טמפרטורות גבוהות,

אך עיקר ההשפעה נובע מנוכחות מזהמים פתוגניים )בעיקר חיידקים( בתוך בלוטת העטין.

תאים סומטיים

מדד איכות מרכזי – משמש כמדד לנגיעות תוך עטינית )קל לבדיקה(.•

– מעיד ומשפיע על בריאות העטין, בריאות הפרה, תנובת חשוב לרפתנים •החלב, פוריות הפרה – לרפתן יש מוטיבציה לשפר.

– משפר תפוקות, מאריך חיי מדף )תלוי ברמות – בעייתי חשוב למחלבות •ברמת מכלים(.

איכות החלב

בעלת חשיבות רבה מאוד לצרכן, ליצרן •ולתעשיית החלב.

דרישות האיכות בישראל בין המחמירות •בעולם.

בשנים האחרונות אנחנו עומדים במקום, •ברמות האיכות הגבוהות.

דוגמא

2011התפלגות האיכות בשנת

54.61 %53.33%

44.63%37.93%

0%

20%

40%

60%

80%

100%8.74%

0.76%

ספירת תאים סומטיים ספירת חיידקים כללית

מעולה

א'

ב'

ממוצע סת"ס על פני שנים ברפת הישראלית

180

230

280

330

380

430

480

530

580

SC

C *

100

0

משק שיתופי

משק משפחתי

ארצי

1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011

שנים

החלת שיטת הפרס הגמיש

האם ישנה חשיבות כלכלית/ממשקית 1. לדלקות עטין ?

. האם יש חשיבות להגדרת משפחה/מין החיידק?2

DeGraves and Fetrow )1993( את העריכו של בסכום עטין לדלקות הקשורות ההוצאות לתעשיית לשנה דולר ביליון משני למעלה

החלב האמריקאית.

החלב בייצור לירידה קשורים הנזקים (Fetrow et. al., 1991 בביצועי ולפגיעה )

( ,Cullor, 1990; Moore and Ocnnorהרבייה 1993; Barker et. al., 1998 .)

השפעות דלקות עטין על ייצור החלב

דלקת עטין, הן במופע קליני והן במופע התת קליני/כרוני, משפיעה בראש •וראשונה מבחינה כלכלית על המגדל.

ואחוז הפרות עם דלקת 5-10%מספר דלקות העטין הקליניות עומד על כ-•. 15-40כרונית עומד על

ההשפעה המידית של דלקות קליניות הינה ירידה בייצור החלב ושפיכת חלב •מבלוטה או עטין נגועים, עלות הטיפול ולעיתים, מות הפרה או הוצאתה

מהעדר.

כמות ואיכות החלב נשארת ירודה לאורך זמן של שבועות וחודשים. •

פחות חלב ואיכותו 3-9%בהכללה, פרות עם דלקת עטין כרונית מניבות כ-•ירודה במידת מה מחלב פרות ללא נגיעות תוך עטינית.

השפעת נגיעות תוך עטינית ברמת הרבע על סת"ס )כחול – עמודות שמאל( וכמות החלב המיוצרת )אדום – עמודות

ימין(.

ירידה על הפרה ברמת סומטיים תאים רמות השפעת - הקנדי העדר ספר לתחלובה( )ק"ג חלב בייצור

אונטריו

0

200

400

600

800

100 200 400 800 1600(1000רמות תאים סומטיים )*

ג(ק"

( ה

בלו

חת

לב

לח

ד ס

פה

על החלב מיכל ברמת סומטיים תאים רמות השפעת ירידה בייצור חלב )%( ספר העדר הקנדי - אונטריו

(1000רמות תאים סומטיים )*

0

4

8

12

16

20

)%(

הב

לוח

תל

ב ל

חד

ספ

ה

100 600 700 800 900 1000200 300 400 500

מיכל ברמת עטינית תוך נגיעות השפעת החלב וכמות סת"ס( רמות פי )על החלב

המיוצרת.

תחלובה שניה ומעלה

תחלובה ראשונה

ג(ק"

( ה

בלו

חת

לב

לח

ד ס

פה

(1000רמות תאים סומטיים )*

ממוצע כמות חלב מיוצרת לרפתלפי דרגות סת"ס, באלפי ליטרים )ישראל(

 220עד 325325-281280-221מעל ל-

5068961,3431,4782008

4487041,1861,3792009

5147401,2741,4422010

5629651,7241,4262011

1,1051,8822,8032,141 מתוקן 2012

שנתי

בעיית עדר או בעיית פרה

עדר א'עדר ב'

סת"ס סת"סחלב ק"ג

אחוז תרומת סת"ס לעדר

LS LSחלב ק"ג

אחוז תרומת סת"ס לעדר

(1000ממוצע סת"ס בעדר )*

LSממוצע ממוצע חלב לפרה בעדר

הפסד חלב בגלל סת"ס )ק"ג()ק"ג(

כמות חלב פוטנציאלית לפרה )ק"ג(

דוגמא לחישוב כמה כסף מאבדים בגלל ירידת חלב עם עליית סת"ס - שנתי

אופן החישוב:

יום במבכירות305 ק"ג פחות חלב ל 100 = 2( מעל LSכל עלייה בנקודת סת"ס )1.

ק"ג ליום(.0.33)

יום בבוגרות305 ק"ג פחות חלב ל 200 = 2( מעל LS. כל עלייה בנקודת סת"ס )2

ק"ג ליום(.0.66)

דוגמא

דוגמא:

מבכירות2 תחלובה 3תחלובה ממוצע סתס בעדר

(LSממוצע סת"ס )4.23.83.1

סת"ס באלפים162230180110

מספר פרות55.69279.56102

אחוז יציאה0.30.22

(LS )2סת"ס מעל 2.201.851.14

0.670.670.33איבוד חלב ליום

)ק"ג(

29,83635,77614,116הפסד חלב לקבוצה

לשנה

ממוצע לפרה בעדר

ייצור שנתי11,89712,93612,32011,000

2.82%336

ממוצע הפסד לפרה 79,729בעדר

הפסד חלב לכלל העדר שנתי

0.85רווח שולי

לליטרהפסד כספי שנתי67,769

? כמות ואיכות המוצרמה הקשר בין תאים סומאטיים ובין

קיים מתאם גבוה בין השניםתאים סומאטייםדלקת עטין

אחוז דלקות העטין בעדר הנחלב למיכל החלב

בדיקה פרטנית: נגיעות תוך עטינית בחיידק ידוע 1. והשפעתו על כמות ואיכות המוצר.

. בדיקה כללית: חלב עדר כללי ברפת ובמיכלי המחלבה2 והשפעת אחסון עד לעיבוד על כמות ואיכות המוצר.

איכות חלב לתעשייה תלויה במקור החלב, ברמת רכיביו, בעיקר חלבון ושומן, ומשך אחסון החלב עד לעיבודו למוצר במחלבה.

ברמת הפרה או ברמת רבע העטין, נמצא קשר שלילי בין נגיעות בחיידק לבין כמות החלב ואיכותו.

עוצמת פגיעה זו תלויה ישירות במין החיידק, כאשר חיידקים מסוימים גורמים לפגיעה קשה ואחרים לפגיעה מתונה.

השפעות דלקות עטין על איכות החלב

השפעת נגיעות תוך עטינית ברמת הרבע על סת"ס )כחול - עמודות שמאל( וכמות הגבינה המיוצרת )אדום – עמודות

ימין(

זמן ההתגבנות חיידק )שניות(

חוזק הגבן)V(

6.58±0.2 650±63 ללא נגיעות

Strep. 2490±340 1.02±0.3

CNS 1255±468 3.80±0.8

S. aureus 1078±193 3.28±0.7

E. coli 3522±240 0.04±0.2

זמן ההתגבנות וחוזקו של הגבן כתלות בנגיעות תוך עטינית

כתוצאה מהתגובה הדלקתית ישנם שינויים בהרכב החלב: ירידה ברמות החלבון ומתוכו הקזאין.-ישנם שינוים בהרכב השומן.-ירידה ברמת הלקטוז ועלייה בריכוז יונים מתכתיים )נתרן ואשלגן( בחלב.-עליה בתאים סומטיים.-

השפעות דלקות עטין על איכות החלב

נתונים אלו כמכלול, קשורים ישירות לירידה בתפוקת גבינות קשות, ירידה באיכות תוצרת מוחמצת, ולירידה באורך חיי המדף של חלב

שתייה לאחר הפסטור.

מה המשמעות של רמות תאים סומטיים בחלב ברמת הרפת או המחלבה בהקשר לאיכות בשונה

מרמת הרבע

בעבר נמצא קשר חיובי בין נגיעות תוך עטינית וסת"ס.עובדה זו והיכולת האבחונית הקלה, האמינה והזולה לקביעת מספר

התאים בחלב הובילה למחקרים רבים, אשר בחנו את הקשר בין מספר התאים במיכל החלב, ואיכות המוצר.

מחקרים אלו הראו כי מיכלי חלב, שהכילו מעל מיליון תאים למ"ל חלב לעומת כאלו שהכילו מאות אלפים, הניבו פחות גבינה ואיכות המוצרים

הייתה נמוכה יותר.

0 1 2 3 4 5 6 7 8 9

10

100

1000

10000

log

Som

atic

Cel

l Cou

nt

Curd firmness )A30 Optigraph(

SCC, r = 0.46

חוזק הגבן

ג(לו

( ם

ייט

מסו

ם אי

תת

מור

ירידה בחוזק הגבן עם עלייה ברמות סת"ס ) רמת הרבע(

62

64

66

68

70

72

74

76

78

80

0 200 400 1400 1600 1800

SCC x 1000

Dry

cur

d )g

/L(

לסת"ס במיכל החלב גבןלא נמצא מתאם בין ר(

טלי

לם

ר)ג

ן ב

גת

מוכ

1000סת"ס *

איכות טובה

איכות נמוכה

טיפול בדלקות עטין בזמן התחלובה לפי נתוני שקילת חלב וזיהוי הגורם הפתוגני

שמאי יעקבי, אורי קורן, גבריאל לייטנר

התנהלות ממשקית טיפולית בדלקות עטין

תת-קליניתקלינית

טיפול בזמן הופעת!!!!!! ???? הסימנים הקליניים

לבחון אפשרות וכדאיות מתן מטרת המחקר: טיפול בדלקות עטין תת-קליניות כרוניות

בזמן התחלובה לפי נתוני שקילת חלב .ואבחון גורם הדלקת

ההשפעה הכלכלית של דלקות תת-קליניות כרוניות רבה, הן בהפחתת תנובות החלב והן כגורם עיקרי לעלייה בסת"ס

במיכל החלב.

במערך רפת החלב בארץ מתבצעת אחת לחודש בדיקה פרטנית לפרה )ביקורת חלב(, הכוללת בין יתר המדדים -

סת"ס.

נתון זה מאפשר להתמקד חודשית בפרות עם סת"ס גבוה תאים למ"ל(, לבחון פרטנית את רבעי 200,000)מעל

, אבחון בקטריולוגי( ולהחליט על המשך גורלה CMTהעטין ). של הפרה בתחלובה, לרבות אפשרות טיפול תרופתי

לטיפול אפשרויות מספר להצגת מוצע עבודה פרוטוקול - קלינית תת עטין בדלקת

בקטריולוגיה - שלילי

CMT < 1 של רבע

CMT > 2 של רבע

בקטריולוגיה - חיובי

החלפה

200 x 103סת"ס <

בקטריולוגיה - חיובי

טיפול יובש

CNH

אנטיביוטיקה

ללא התערבות

CMT > 2 של רבע

200 x 103סת"ס <

הניסוי נערך ברפת מינהל המחקר החקלאי בבית דגן, פרות שטופלו פעמיים 7 טיפולים, מתוכם 54וכלל

באותה התחלובה, או בשתי תחלובות שונות

בשקילת חלב200,000 פרות עם סת"ס מעל • בדיקה פרטנית: סת"ס ובקטריולוגיה לרבות •

אנטיביוגרם התייעצות עם הרופא המטפל והחלטה לגבי כל •

פרה ]הוצאה מעדר, יבוש כללי או רבע, טיפול

תרופתי[ בדיקה שאריות מעכבים בחלב והצלחת הטיפול •

)סת"ס, בקטריולוגיה(

, ימים3רוב הפרות טופלו במשך NAFPENZAL MCב- טיפול תוך-עטיני לכל הרבעים פעם ביום,

מ"ל מכל אחדGENTAJECT 50 ו-30PENוהזרקה תוך שרירית של

תוצאות

היו בתחלובה ראשונה19 הפרות: 54מתוך כלל בשנייה13 בשלישית ומעלה. 22

פרות אובחנו עם מיני 23גורם הדלקת שאובחן: , סרפטוקוקוס

דיסגלקטיא רובו פרות אובחנו עם 15

כרומוגנס סטפילוקוקוס ואחת עם פיוגנס. סטרפ 1 פרה

אוראוס. סטפ פרות לא נמצא גורם 14

הדלקת

רוב הפרות היו נגועות ברבע אחד, אם כי נמצאו פרות עם שניים

. כרומוגנס. סטפאו יותר רבעים נגועים, ברובן

תוצאות הטיפול על פי גורם הדלקת

Total Streptococcus S. chromogenes No finding0

10

20

30

40

50

60

70

80

90

100

19/24 11/15 5/1435/54

Pe

rce

nt

כללי סטרפ. סטפ. ללא ממצא

64.8%

35.7%

73.3%72.9%

סת"ס לפני ואחרי הטיפול בפרות ( 64.8%בהן הטיפול הצליח )

-3 -2 -1 0 1 2 30

200

400

600

800

1000

1200

1400

1600

1800

SC

C x

10

3

Time relative to treatment )month(

: מסקנותמעקב פרטני לאחר ביקורת החלב מאפשר לעמוד . 1

בסת"ס הכללי במיכל החלב.לזמן .  2 ביותר הקרוב ימים ובטווח מתאים, טיפול

הדלקת גורם את לסלק מאפשר החיידק, חדירת )ויתכן התחלובה לאורך נגיעות ללא לפרה ומוביל בתחלובות עוקבות(, עם סת"ס נמוך וניצול טוב יותר

של פוטנציאל יצור החלב.סיכויי ההחלמה במבכירות גבוהים יותר.. 3גבוה, . 4 סת"ס עם בפרות גורם טיפול אבחון ללא

כתוצאה הדלקת יתכן ההצלחה, סיכויי את מקטין ,חיידקי מגורם שלא מהעטין חלק וניוון "מצלקות"

.)???(החלב . 5 שפיכת בגלל בעיקר יקרה, הטיפול עלות

במשך ימי הטיפול ולאחריו, ועל כן יש חשיבות רבה החלב ולצורכי פרה לכל כלכלי תחשיב לביצוע

העודף במשק.

השפעת אירועים תחלואתיים על מערכת הרבייה הינה נושא סבוך מכמה סיבות

מדדי רבייה

מעורבות של כמה סוגי מחלות.1.

מורכבותה של מערכת החיסון והאינטראקציה שלה עם .2.מערכת הרבייה

. תגובת הפרה יכולה להיות קצרה ומידית או 3ארוכה

וממושכת.

תת-קליניתכרונית

ההשפעה של דלקת עטין תת-קלינית ?? או קלינית אקוטית שהסתיימה?? על תיפקודי

השחלה??

ovary

the preovulatory follicle

קלינית)שהסתיימה(

הנחת עבודה

תגובות על מתמשכים אפקטים משרות עטין דלקות

במערכת הרבייה הקשורים לשינויים בתיפקודי זקיקים

בשחלה, העלולים להיות מעורבים בפוריות נמוכה של

פרות חלב.

מטרת העבודה

לאפיין את מהות הפגיעה בתפקוד זקיקי השחלה, וקשר לירידה בפוריות של פרות חלב עם דלקת עטין אפשרי

תת-קלינית ממושכת או קלינית קצרה שהסתיימה.

. סקר אפידימיולוגי רחב 1היקף.

. תזמון האירועים בין מועד הייחום למועד 2הביוץ

.LH והפרשת . תפקודי הזקיק הקדם ביוצי נבחנו בשני 3ניסויים.

. השפעות מידיות ונמשכות על תפקודי זקיקים4של

ו +G דלקות עטין מושרות על ידי טוקסינים G-.

פרקי ההרצאה

. כשירות הביצית והתפתחות עוברית מוקדמת.5

. האם ניתן לשפר פוריות של פרות עם דלקות 6עטין

כרוניות.

. סקר אפידימיולוגי1פרק

בדיקת השפעת כמה סוגי דלקות עטין על פי

ריכוזי תאים סומטים על שיעורי התעברות

מהזרעה ראשונה )מבוסס על נתוני ספר

הזרעות(.287,000העדר

(Lavon et al., 2011. Journal of Dairy Science 94: 4538-4545)

*ם

טימ

סום

אית

ת מו

ר10

00

המלטה 1-

150

1+

1000

2-

ביקורות חלבAI

חלוקת הפרות ע"פ אופי ומשך עליית תאים סומטים בחלב

בריאה

החלמה

חדשה

ממושכת

ab

cc

20

25

30

35

40

Uninfected Cured New Chronic

Con

cep

tion

rat

e)%

(

נגיעות עטינית )במונחי סת"ס( מורידה את שיעורי ההתעברות

178,000 42,000 20,000 46,000n

b

a

bc

20

25

30

35

40

Uninfected

Con

cep

tion

rat

e)%

(

150-450 450-1000 >1000Subclinical mastitis

c

דלקות עטין תת-קליניות )במונחי סת"ס( מורידות את שיעורי התעברות

<150

bb

abab

bb

20

25

30

35

40

Uninfected -30 to -21 -20 to -11 -10 to -1 1 to 10 11 to 20 21 to 30

a

Con

cep

tion

rat

e)%

(

AI

Days from AI

השפעת עליה בודדת בתאים סומטים )מעל מיליון( במרחקים שונים מההזרעה על שיעור ההתעברות

. תזמון האירועים בין מועד הייחום 2פרק לביוץ

השפעת דלקות עטין טבעיות על מועד הביוץ

וריכוזי הורמונים סטרואידים וגונדוטרופינים

. דלקות קליניות אשר הסתיימו לפני 1מועד הניסוי.

. דלקות תת-קליניות כרוניות.2(Lavon et al., 2010. Journal of Dairy Science 93: 911-921)

המלטה

דלקת עטין תת-קלינית90 70 50 30 10 0

מועד ממוצעדלקת קלינית

השפעת דלקות עטין טבעיות על תזמון אירועי ייחום - ביוץ

דגימות חלב לקביעת סוג חיידק וסת"ס,

תצפיות ייחומים רצופות, דגימות דם,אולטרהסונוגרפיה לקביעת מועד

הביוץ

PGF ייחוםביוץ

PROTOCOL

מהפרות 30%מרווח הזמן בין ייחום לביוץ התארך ב עם דלקת עטין

בריאות מרווח תקיןנגועות

מרווח ארוך נגועות

0

20

40

60

80

100

ת(עו

ש(

וץבי

ם-חו

ייח

וור

מ

P<0.05

29h28h

56h

0

5

10

15

20

-2 0 2 4 6 8 10

Days from GnRH

Lar

ge

foll

icle

siz

e )m

m(

PGF2α

PGF2α

שאיבת זקיקים

Subclinical- normal E2

Subclinical - low E2

Uninfected

Clinical - normal

קצב גדילת הזקיק הגדול )עד לשאיבה( אינו שונה בין פרות בריאות לנגועות

GnRH

Pooled SEM 1.12 mm

בריאות

קליניות

תת-קליניות נמוכות

תת-קליניות

אסטרדיול בפלסמה נמוך בפרות תת-קליניות שהציגו אסטרדיול נמוך בנוזל הפוליקולרי

PGF2αזמן )שעות( ממתן

*P<0.05

0

2

4

6

8

0 15 30 45

ל יו

דר

טס

א(

pg

/ml

)

*

Pooled SEM 0.76 pg/ml

400

800

1200E

str

ad

iol )

ng

/ml(

A

nd

ros

ten

ed

ion

e

)ng

/ml(

0

100

*P > 0.01

*

*P > 0.05

*

Uninfected Subclinical low E2

Subclinical normal E2

n=24 n=19n=9

Clinical

n=8

200

0

ריכוז אנדרוסטנדיון נמוך בפרות תת-קליניות שהציגו אסטרדיול נמוך בנוזל הפוליקולרי

לא השתנתה LHההפרשה הפולסטילית של בפרות עם דלקות עטין

________________________________________________________ Mean )ng/ml( Pulses/6h Amplitude )ng/ml(

Uninfected )n=5( 1.3 ± 0.1 5.0 ± 0.7 0.8 ± 0.1

Subclinical )n=6( 1.2 ± 0.1 6.3 ± 0.3 0.7 ± 0.1

Clinical )n=5( 1.4 ± 0.3 5.2 ± 0.4 0.7 ± 0.1________________________________________________________

ריכוזי קורטיזול אינם שונים בפרות עם דלקות עטין המציגות ביוץ דחוי

0

4

8

12

Co

rtis

ol )

ng

/ml(

בריאות מרווח תקיןנגועות

מרווח ארוך נגועות

0

2

4

6

8

-4 0 4 8 12 16

Hours from estrus

LH

ng

/ml

Uninfected

subclinical normal

clinical normal

בפרות נורמליות - בריאות וחולות - מופיע כ LHשיא שעות אחרי תחילת ייחום4

תחילת

ייחום

Pooled SEM 1.5 ng/ml

תחילת

ייחום

0

5

10

15

0 5 10 15 20 25 30 35 40 45 50

Hours from estrus

LH

)n

g/m

l(

6773- Low and delayed LH surge

6033-Low LH surge

2640-High and delayed LH surge

6660- No LH surge

נמוך, דחוי או LHפרות עם דלקת עטין מציגות שיא

חסר

PathogenClinical mastitis normal delayed

Subclinical mastitis normal

delayed

Total

Streptococcus non-agalactiae

13 417

Coliforms6 1 29

Coagulase-negative staphylococci

15 621

Pasteurella 1 1 1

Staphylococcus aureus

11

No bacterial growth 11

סוג החיידק שבודד מפרות עם דלקות עטין לא השפיע על השראת ביוץ דחוי

מהי המשמעות הפיזיולוגית של ביוץ

??דחוי

40 30 20 10 0 10 - 50

AI

estrus

Hours from estrus

viable oocyte

viable sperm

low fertilization

delayed ovulation

normal ovulation

viable oocyte

fertilization

Option A Option B

( סיכויי הפריה נמוכים עקב דחיית 1)ביוץ

( דחייה בעליית ריכוזי פרוגסטרון בפרות נגועות בהן 2)נדחה הביוץ

0

2

4

6

8

0 4 8 12 16 20

Uninfected

Subclinical normal

Clinical normal

Subclinical – delayed OV

ovulationnormal or

*

*P<0.05

delayed (

וןר

טס

וגר

פn

g/m

l)

ימים במחזור

מסקנות

אנו מוצאים לראשונה דחייה של מועד הביוץ ביחס 1. מהפרות עם דלקת העטין )בעיקר 30% למועד הייחום בכ-

תת-קלינית(.

דחיית מועד הביוץ קשורה לירידת ריכוזי סטרואידים 2. בפלסמה ובנוזל הפוליקולרי המובילה לשיבוש הפרשת שיא

LH .

. הירידה בייצור סטרואידים נקשרת לירידה בביטוי גנים 3 בתא תיקה LH לאנזימים סטריאודוגנים ולרצפטור ל

פולסטילי.LH וגרנולוזה, אך לא קשורה לשינוי בהפרשת

מסקנות )המשך(

. ביוץ דחוי גרם לדחייה בעלית ריכוז פרוגסטרון לאחר 4 הביוץ, ללא שינוי באורך המחזור או ברמות פרוגסטרון

בשיא פאזה לוטאלית.

נמצא קשר אפשרי בין דלקות עטין לבין פגיעה ביכולת . 5ההתפתחותית של הביצית

. מקור השונות בין פרות בתגובה למצב הדלקתי אינה ברורה 6ודורשת מחקר מפורט בעתיד.

. פגיעה זו בתפקודי זקיקים בשחלה יכולה להסביר חלק7 מהירידה בפוריות בפרות עם דלקות עטין.

האם ניתן לשפר פוריות של פרות נגועות בדלקות עטין?

GnRH PG GnRH AI

7 d 56 h 16 h

Ovsynch. טיפול הורמונלי - 1

על התעברות בפרות בריאות או עם דלקת תת-קליניתOvsynch השפעת סינכרון והזרעה בשיטת

20

25

30

35

40

45

Uninfected Subclinical

Conc

eptio

n ra

tes

)%(

n=538

41% 40.4%

37.4%

AIOV

28.7%

n=596 n=216n=230

AIOV AIEAIE

AI*2. טיפול ממשקי – 2

Estrus AI-2

12 h 24 h

AI-1

41.89% 45.07%

38.52% 36.49%

0%

10%

20%

30%

40%

50%

AI*2. טיפול ממשקי – 2

בריאות דלקות תת-קליניות

הזרעה אחתהזרעה כפולה

תרו

בע

תה

י וז

חא

148 135 71 74

שותפים לעבודה

הפקולטה פרופ' דוד וולפנזון לחקלאות

המכון דר' גבריאל לייטנר הוטרינרי

הפקולטה פרופ' רינה מידן לחקלאות

הפקולטה דר' צביקה רוט לחקלאות

מינהל דר' עוזי מועלם המחקר החקלאי

הפקולטה דר' אייל קליפר לחקלאות

מינהל המחקר משה קאים החקלאי

התאחדות מגדלי אפרים עזרא

בקרמינהל המחקר שמאי יעקובי

החקלאי

הפקולטה לחקלאות מאיר ממן

הפקולטה לחקלאותאילה דביר

הפקולטה לחקלאותשירי אסף

המכון דר' אולג קריפוקסהוטרינרי

המכון הוטרינרי לימור ויסבליט

רפת נען - שובל לירון זהבי

רפת נצר-סירני דודי ליפטשר