חיפה אוניברסיטת

החברה למדעי הפקולטה

ואנתרופולוגיה לסוציולוגיה החוג

בישראל שולטות לא הקורס: קבוצות

סמי מרצה: פרופ' סמוחה

מגי הוראה: גב' רחמני עוזרת

עבודה מסכמת בקורס: "קבוצות לא שולטות בישראל"

מוסדות נבכי בתוך התשעים שנות של לישראל הרוסית ההגירה הכוח

מולם ואל

שם המגיש: ג'וני ספקטור306468885 מס' ת'ז:

5,921: ה מספר מילים לא כולל ביבליוגרפי

1

תוכן העניינים

1. 3........................................................................................................ עמ' מבוא

.................................................................................................לכאן משם.24עמ'

והיסטוריה........................................................................................ זהות.34עמ'

הגירה........................................................................................................4 5עמ'

אחרים........................................................................עמ' ומאפיינים דמוגרפיה.56

המוצא...............................................................עמ' בארץ סוציאליזציה מנגנוני.66

.............................................................................הישראלים הכוח מוסדות.78עמ'

ופרקטיקה...................................................................עמ' הקליטה- אידיאולוגי.88

.............................................................................תאינסטרומנטאלי קליטה.9 8עמ'

קליטה של כפרדיגמה החינוך מערכת.1013חברתית-תרבותית.................................עמ'

הקליטה......................... תאידיאולוגיי וביקורת החברתי-תרבותי הקונטקסט.11 13עמ'

הקליטה פרקטיקת המשך.12 14התרבותית...........................................................עמ'

2

הישראלים........................... הכוח מוסדות נבכי בתוך הצעירים העולים זהות.1315עמ'

הרוסית הקהילה -התגבשות וסיכום דיון.1418בישראל..........................................עמ'

......................................................................................הביבליוגרפי.1520........עמ'

מבוא

עד1989 משנת מגיעים1999 לשנת אלף850,000 כ לארץ לשעבר, מברה"מ מהגרים

היה הרכבה אשר משותפת. העלייה מוצא מארץ לישראל הגיעה אשר ביותר הגדולה בעלייה

באיה. של רב אנושי בהון התבטא אף אלה כמותה בחינת רק לא יייחוד

,תרבותית חברתית כקטגוריה המהגרים של הבנייה דרכיי אחר להתחכך תנסה הבא העבודה

וזאת ובארץ המוצא בארץ מובחנת סוצאיליזטורים כוח מוסדות של הפעילות בחסות היעד,

תסוקר תחילה זו המכוננים. בפרספקטיב כוח ויחסי בדיאלוג איתה הבאים אחרים ומוסדות

תוך אליה, וזאת השלטונות יחס קייבד ,כאשר לשעבר המעוצות ברית יהדות של ההיסטוריה

תהלכי יסוקרו זו העלייה. במסגרת לפרקטיקת אחרון בחשבון מובילים אלה תהליכים כי הנחה

על דגש יושם . וכןםרובדיה שלל על הסובייטית החינוך מערכות בנבכי היהודי של הסוציאליזציה

כעולים המכוננים סובייטי. המהגרים והבתר המאוחר הסובייטי בעולם זו של הטרנספורמציה

וחברתיות הסמליות המוצא ונקודת םהייחודי הדמוגרפים מאפיינים שלל על ,יבדקו היעד בארץ

שכן הישראלים הכוח מוסדות עם למפגש באים הם איתה הקולטים המוסדות הקולטים.

3

הקליטה תאידיאולוגיי היעד,קרי לאוכלוסיית ביחס שלהם המוצא הנחות בדמות יבחנו לכשעצמם

, היהודית הסוכנות של המוסדות צורכיהם. פעילות של זיהוי גם מכך העולים-המהגרים כלפי

השינויים של הרחב בקונטקסט תיבדק החינוך העלייה,ומערכת לקליטת המשרד

יעוגן המוסדית ברמה הפעילות תיאור הישראלית,שכן החברה על העוברים החברתיים-כלכלים

מרכיביה על הקליטה פרקטיקת את להציג ינסה זה ניסיון .כאשר הפוסט-קולוניאלית בפריזמה

בדמות יהאינסטרומנטאל ההיבט מבן הן תיבדק זו פרקטיקה מאידך.שכן ומורכבותה מחד

לגבי בעיקר אמור זה הקליטה, דבר מסודות בחסות המהגרים של הכלכלית-חברתית הניעות

מערכת בחסות הערכית-חברתית הניעות של תרבותי ההיבט של בדיקה תעשה .וכן ההורים דור

ופרקטיקת העולים זהות בדיקת מאחורי הבנים. ההנחה דור לגבי אמור זה ,דבר החינוך

הרוסית-ישראלית. הקהילה של לכינונה מביא זה מיוחד עניינים מצב שבדיעבד היא הקליטה

הציר על נע היא כאשר העלייה של האינטליגנציה בחסות עצמה את יצרה אשר קהילה

התרבותיות-כלכליות. וההטעמה הבידול פרקטיקת של הדיכוטומי

ההגירה המוצא. מניעי בארץ ברה"מ היהודים מצב של היסטורי רקע לכאן: משם ארצה. הגיעם בעת ם אודות ונתונים

והיסטוריה: זהות

להתחיל ניתן האתנו-לאומית זהותם המעוצות, ועל בברית היהודים של החברתי מצבם על

של המדיניות התוצר למעשה הינו האחרון זה בכלל,שכן הסובייטי האדם של מצבו כעל לדבר

. הסובייטי המשטר

העשרים בשנות זה משטר של הסופית כינונו עם כי היא החוקרים בקרב הרווחת הדעה

והקבוצה. הקהילה מן היחיד ניתוק הומוגנית, קרי סובייטיזציה של מדיניות בשטחו מתנהלת

למעשה ( כי2001)שומסקי, טוען מולם ואל אלה דברים על (. בהתבסס1998 )הורוביץ,לשם

המיתולוגית זיקתם מיסוד תוך אתניות,פרימורדיאליות זהויות לטפח נהג הסובייטי המשטר

השייכת כטרטוריה שהוגדרה מסוימת לטריטוריה זו .פעילות לאתנוס בלעדי באופן אתנית,

4

זו הראשונים. פרקטיקה של בשטחם האתניקוסים פני על לאתנוס מעודף מעמד הבטיחה

בתחומן, החיים העמים של אתניות כרפובליקות הסובייטים הרפובליקות במיסוד אפוא התבטא

האזרח. זכויות מרוב המתארחים העמים של נישולם תוך

אתנית זהות כבעלי אך מחד טריטוריה כנטולי זה בקונטקסט מופיעים היהודים

מאידך. פרימודיאלית-דתית

תטריטוריאליו הגדרות ליהודים לתת הסובייטי המשטר על-ידי ניסיון נעשה הטריטוריאלי במישור

העת ובאותהבתוהו. עלו הללו תניסיונו כי אםובבירוביג'אן. באוקראינה,בקרים מחזות בחמישה

כתרבות היידיש תרבות את כדת, ולכונן היהודית את לשלול ניסיון נעשה התרבותי-דתי במישור

(.1998 לשםהיהודים.)הורוביץ, של הפרולטריות את מייצגת אשר חילונית

יהודיות. מספר של תופעה מתקיימת העולם מלחמת ואחרים, ערב אלה מתהליכים כתוצאה

תרבות מלאכה, נטועי העיירות, בעלי אנשי בין היינה הדיכוטומי החלוקה ציר על הניעות כשאר

שיערוה הזמן שעבר ומשכילה. ככל מתבוללת הגדולות הערים אוכלוסיית ומאידך מחד האידיש

העירוניות הקבוצות בעיקר שורדות המלחמה שנות מהלך . את וגדל הלך האחרונה זו של

לאחר המפונות או הנלחמות בידי רחבה אנטי-יהודית מדיניות מתנהלת המלחמה למזרח.

בתרבות המפתח דמויות של חיסולם תוך התרבותי במישור בעיקר סטאלין בידי תחילה המשטר

והלאומי הכלכלי למישור השיח הפניית תוך וזאת כרושצ'וב בידי השישים בשנות מכן זו. ולאחר

למוסדות החלשות הקבוצות הכנסת עידוד של דגש מושם השישים שנות האנטי-ציוני. באמצע

היהודים ןייצוג לפי גבוהה להשכלה בהרבה גדול היה אלה במוסדות שייצוגם באוכלוסיה.

היהודים בלטו זו מדיניות זו. ולמרות ממדיניות ביותר שניזוקה הקבוצה היו באוכלוסייה מחלקם

רק43.3% ביותר הגובה היה בקרבם המשכילים אחוז ההשכלתית,שכן במהפכה מיעוט כקבוצת

(.1998)שם, לבדה רוסיה ברפובליקת

תופעות מתארת הסובייטים היהודים של הסוציאליזציה תופעות את המנתחת המחקרית הספרות

האתניות הבניית אומר (,הווהGitelman,1973אסימילציה") ללא "אקולטורציה של במנוחים אלה

הזהות כי הזה בקונטקסט כי לומר היסטורית-דתית. ניתן מורשת תרבותי, של תוכן כנטולת

הלכי האדם של בדמותו כנוכחת-נפקדת כוננה היהדות חייהם,התנהגותם,שפתם, הסובייטי.

5

האדם של בהיותו בעיקרו התבטא זהה דמיון בקרבתם. שכן החיים לאנשים דומים היו תרבותם

אדם בעל ואורחות בהשקפותיו מודרני הסובייטי, התעשייתית לחברה הסתגלות כושר חייו,

חופשית דמוקרטית בחברה להתמודדות נמוכים כישורים בעלי מאידך אך המודרנית

דה-יורה לאומיותם ציון תוך הממסד מצד המדיניות עצם .( .אך1998 ומשתתפת)הורוביץ,לשם

את כוננה מאידך זה מול אל הסובייטית והרגשתם מחד דה-פאקטו תרבותי סממן כל מחיקת עם

שיטתי באופן הודרה מאידך אך הסובייטי לקונצנזוס לחבור חפצה אשר האחרת.זהות זהותם

עם הנישואים בפרקטיקת למעשה הלכה המשתקפים החבירה תניסיונו את לראות מהוויתו. ניתן

,Al-Haj) השמונים בשנות ניכר באופן עולים אחוזיהם האחרים.כאשר הלאומים בני 2004.)

הממסדית המדיניות תוצר הוא זה עניינים מצב כל כי החוקר , מציין אלה לדברים בהמשך

אליטה מצד פעילה השתתפות עם אחרות לאומיות קבוצות של אליטות של פעולתם בשיתוף

היהודי הפקטור בעוד וחברתיים כלכלים הישגים רוויות הייתה האחרונה זו עצמה.שכן היהודית

כליל. נמחק בזהותה

פתרון ברה"מ,דהיינו תחומי לצאת ליהודים לאפשר ההצעה עומדות הפרק על השבעים בשנות

של היהדות בעיקר הינה הזו בעלייה שעולה ברה"מ. והיהדות לתחומי מחוץ הלאומית בעייתם

קולקטיבית. תקהילתיו של ותחושה היהדות-הציונית הזיקה נשמרה עוד שבה והמזרח הפריפריה

התשעים, מתחדדות בשנות המעוצות ברית נפילת ואחר השמונים בשנות הפרסטרויקה בתחילת

חזק תהליך מתרחש העת כל אלה.כאשר באזורים היהודים עתיד לגבי השאלות יותר עוד אפוא

ותרבותית. טריטוריאלית לעצמאות דרישה תוך האחרות האתניות זהויות כינון של

הגירהכי נהוג בפרט המעוצות ברית יהודי הגירת ועל בכלל ההגירה על השיח הוא משקף לומר,

מושכים. כאשר וגורמים דוחפים לגורמים להגירה הגרומים את תיחומו בעזרת אלה תהליכים

כלכלית, פוליטית,יציבות יציבות של קטגוריות4ל אלה גורמים ( מחלק2000פרידגוט) תאודור

לעולים. בשולי בטחון המבטיח ישראל של משיכתה לישראל,וכוח אחרות אלטרנטיבות הימצאות

של היהודים אל היחס כגון הסביבה של החברתיות של השפעות גם לדידו גם פועלים אלה כוחות

מסביר תשעים שנות בתחילת היהודים של . מצבם בכלל היהודי הציבור בתוך הוהאוויר החברה

6

בהם . שנים(Al-Haj, 2004) 1990-1991 בשנים מגיעים העולים מכלל40% כ בה העובדה את

ופוליטי. כלכלי,חברתי למשבר עדים בכלל לשעבר המועצות הברית אזרחי וכלל בפרט היהודים

ליציבות הודות וזאת והתמתן הלך העלייה קצב הזמן שחלף ככך לומר ניתן זאת מול אל

(.2000)פרידגוט, חבר-העמים במדינות וכלכלית הפוליטית,חברתית

: אחרים חברתיים ומאפיינים דמוגרפיה

850,000. כ מונה לארץ1999 לשנת עד1989 משנת ארצה המגיעה המהגרים אוכלוסיית

על יהודים אינם השבות,אך כוח על-פי הזכאים מהגרים הם מהרכבה ניכר אחוז נפש. שכן אלף

וכ1990-1991 מעולי10% ההלכה,כ פי אשר (.אוכלוסייה1998)סיקרון, 1994 בשנת30%

מגיעים שרובם כך על מצביע העולים של הדמוגרפי העלייה. ההרכב שנות התקדמות עם גודלת

כ1995 שנת לשעבר. עד המעוצות ברית של האירופים מהחלקים מהעולים79% בני הם

מלמד העלייה של הגלאים (. הרכב1998)שם, מאסיה מגיעים21%ו האירופאיות הרפובליקות

הבית משקי . גודל14% כ ומעלה65 בני של יחסית גבוה ואחוז22% כ ילדים של נמוך אחוז על

של תופעה גם ישנה ,אך שניים או אחד ילד בנות יחסית קטנות גרעיניות משפחות על מצביע

ביחס גבוה ההוריות החד המשפחות הגרעינית. אחוז במשפחה ההורים אחד עם יחד מגורים

דבריה על בהשענות לטעון ניתן . ככל ילדים עם המשפחות מכלל15%כ ומהווה לאוכלוסייה

כי1998)הורוביץ, של קטן ילדים צעיר,מספר בגיל בנישואין מתאפיינת הרוסית המשפחה (

האישה על המוטלת והמעמסה הכלכלית המצוקה בגלל המשפחה בחיי רב למשפחה,במתח

האמורים אלה .דברים לעבודה לצאת נאלצת גם מאידך הבית,אך חובות רוב את ממלאת שהיא

תיקון של הטרנספורמציה את והבתר-סובייטית.משקפים הסובייטית בחברה האישה מעמד לגבי

ריבוי משפחתית.ומכאן הפנים התפקידים חלוקת שעתוק תוך הנשים של המקצועי מעמדן

מקום להוות מוסיף המשפחתי המוסד כי לומר ניתן לעיל האמור כל למרות והפלות. אך הגירושין

הרוסיים. והחברה הפרט בחיי מרכזי

המוצא בארץ סציוליזאטורים מנגנונים

7

לעלייה נוספים םדומיננטיי חברתיים-תרבותיים ,מימדים והדמוגרפים האתניים למימדים בנוסף

שנות הוותיקה.חציון האוכלוסייה של מזו גבוהה היינה מברה"מ העולים של השכלתם זו. רמת

בהשוואה13.5 היה הלימוד בקרב11.8 ל להתייחס (.ניתן1998בישראל)שם, האוכלוסייה

עד בברה"מ. כאשר החינוך מערכת על שעברו המכוננים התהליכים הבנת תוך אלה לנתונים

הארגוני. במבנה וריכוזי בתכניו אחיד סוצאילזטורי מנגנון זו חינוך מערכת מהווה השבעים לשנות

הראשון היבטים שתי על אחראי אשר מנגנון מחוברתים פרטים של כינונם הוא מרכזים:

טכנולוגית. מדעית חברה שיהלמו למידה כישורי פיתוח ומאידך לסמכות וצייתנים לקולקטיב

מכוננת החינוך מערכת אשר הקומוניסטית הנוער תנועת של בחסותן האקס-קוריקולרית,

מה"מצפון לחלק הופך שהצעיר לכך סמל את ומהווה חובה בגדר היא אליה, שכן שייכות

)שם, את אחת משלימות פורמאלית והלא הפורמאלית ההשכלה (. מערכת1998הלאומי"

הצעירים. חיי של טוטאלית תאידיאולוגי בהבניה יוצרות השנייה

שכן ממקורות שלה תכנייה את היא אף יונקת הגבוה ההשכלה מערכת השלטון זהים.

הדגש בו הושם משכילה. לא רחבה שכבה ,וליצור לכול חינוך להעניק שאף אשר הקומוניסטי

כמקור נתפסה אחרות סוצילאזטוריות למערכות בדומה החינוך .והמערכת הידע פיתוח על

מסגרות של מוסדות אלפי כללו גבוה להשכלה המוסדות האישיות. שכן ועיצוב ערכים להקניית

נופלת העולים של הגבוה ההשכלה איכות כי לומר ניתן לזאת חלקים. בהמשך ולימודיים ערב

וזאת הגבוהה ההשכלה מוסדות בוגרי של ההשכלה מאיכות מכלל39% ש למרות בארץ.

בעלי34% וכ אקדמאים יד משלחי בעלי הם ארצה המגיעים העולים חופשים מקצעות

וטכנאים.

במשבר נמצאות החינוך מערכות ,כאשר להיסדק מתחיל הקומוניסטי הדגם השבעים בשנות

זכר כל היה לכל. ולא חינוך להעניק הניסיון עקב ירדו ההוראה ורמת התלמידים עמוק.רמת

בנוסף לחדשנות ברמה הועסקו אינם הגבוה השכלה מבעלי כמחצית לזאת בקוריקולום.

אמורים הללו אלה. דברים מוסדות בוגרי בקרב רב ותסכול מתחים יצר זה . דבר המתאימה

מערכת נפחי בתוך מכונן זו עלייה של הבנים המהגרים. דור של ההורים דור לגבי בעיקר כאמור

הדור הפרסטרויקה. אצל בתקופת בעיקר וזאת ומבנית ערכית טרנספורמציה עוברת אשר חינוך

8

שהמערכת (.ומכן1998בית-הספר)הורוביץ, מערכי ניכור של מגמה ניכרת הצעיר

לראיית וטוטאלית כפורמאלית בעיניהם משתקפת תהלא-פורמאלי נוער של הניכור לעילא.

בברה"מ התפתחה אשר הלא-פורמאלית הנוער תרבות של צמיחתה דוגמת את החוקרת מביאה

העירונים, לחיים שני צעירים,דור קבוצות אלה כי טוענים והשמונים. החוקרים השבעים בשנות

רמת את להעלות ורצון אישי ולקידום לקריירה גבוהות צפיות מהוריהם,בעלי רחבה השלכה בעלי

מדייניות לנוכח הפרסטרויקה חלקם. בשנות מנת אינם והפטרנליזם הקולקטיביזם החיים.שכן

ספורט,אוהדי אוהדי צעירים:קבוצות קבוצות של סוגים מספר מופיעים ופלורליזם פתיחות של

אנטי-מערביות, פוליטיות המחאה,קבוצות מוזיקת סוציאליסטיות(, דמוקרטיות, )פשיסטיות,

בשוליים. ניתן נשארו וחלקם הממסד בידי חזרה הקואופטצי עברו אף חלקם . שכןתסביבתיו

הנוער לתרבות בחינות בהרבה דמתה הרוסית הנוער תרבות כי החוקרת דברי על בהסתמך לומר

הפרחים". ו"ילדי הסטודנטים מרד השישים,תקופת שנות של ארה"ב של זו המערבית,בעיקר

דפרנסציה. הבתי-ספר, במגמת עיקרה אשר החינוך במערכת רפורמה מתחילה השמונים בשנות

יורד. מושם בהם הקולקטיביזם ומשקל פחות סמכותיים הופכים הנוער ותנועות האוניברסיטאות

אלה והחניכים."רפורמות המורים בידי תכנים של ובחירה חדשות הוראה דרכי פיתוח על גדש

כמו הפוליטית למערכת ולא הכלכלית למערכת החינוך המערכת את לקשור הנראה ככל נועדו

של בהקשר מדי ומאוחר מדי מעט היה זה כי לטעון ניתן (. רטרוספקטיבית1998בעבר)שם,

הפוסט-סובייטי. במרחב רק הושמו הנ"ל הרפורמות רוב ברה"מ. שכן

ופרקטיקה. ה הישראלים- "הקליטה"- אידיאולוגי הכוח מוסדות

בישראל קליטתה בישראל,ותהליך לשעבר מברה"מ ההגירה ( על2005יונה) יוסי כשמדבר לי

את תוחם הוא במיוחד. כאשר הגירה" נדיבה "מדיניות של במסגרת התקיימה זו כי הוא טוען

הפתוחה, הדלת בסייסים: עקרון עקרונות לשלושה יהאידיאולוג צדה בחינת ההגירה מדיניות

הכוללת. האחריות ועקרון המיידית האזרחות עקרון

9

לישראל להגר יהודי כל של זכותו את קובע והוא השבות בחוק מקורו הפתוחה הדלת עקרון

של זוגו יהודי, לבן של : "ילד,נכד על גם הורחבה החוק חלות1970 שיחפוץ. בשנת עת בכל

גם מונע מרצון. החוק דתו והמיר יהודי שהיה אדם יהודי,להוציא נכד ושל ילד של זוג ולבן יהודי

האזרחות עקרון – השני ןזיהומיות. העיקרו מחלות בעלי פלילי, או עבר בעלי יהודים של הגירה

לעמוד צורך בלא לישראל הגעתו עם ישראלית אזרחות לקבל הזכות את למהגר נותן – המיידית

לבחור והזכות הגיוס חובת את גם המהגרים על מכיל ןאמונים.העיקרו שבועת או במבחנים

העיקרו משקףהכוללת האחריות עקרוןהשלישי- ןוהיבחר. המדינה של םחובותיה את -

בהסתגלותם הכרוכות בהוצאות ולשאת לארץ המהגרים הבאת את לממן היהודית והסוכנות

רכישת על מכס הטיסה,ההובלה,מענק הוצאות נכללות זו בה. באחריות ובקליטתם הראשונית

לימודי הכנסה,מימון במס נדל"ן,הקלות דירה,הטבות לשכר קליטה,מענק בארץ,סל ביתי ציוד

החודשים בחמשת חינם בריאות הטרום-חובה,ביטוח גני חודשים,מימון חמישה למשך השפה

ועוד. בבתי-הספר הלומדים העולים לתלמידי תגבור תוכנית הראשונים,מימון

: ת האינסטרומנטאלי הקליטה

הקליטה הפרקטיקת את ( מנתח1998לשם) הקליטה, אליעזר אידיאולוגית תאור מול אל

בדיבורו כינונה בחינת תהאינסטרומנטאלי השירותים ומערכת הקליטה מדיניות על המוסדי.

אלה ושירותים זו מדיניות :"כי הוא ,מציין התשעים שנות של בישראל מברה"מ למהגרים שניתנו

של הראשונית הקליטה צורכי הערכות על רציונאלי. המבוססים תכנון של יוצא פועל היו לא

היו החלטות כי ניטען זאת מול המשק." אל לאילוצי מענים,בהתאם של הולם ופיתוח העולים

של לעלייה המחלקה הנהלת של ביורוקרטים מנגנונים בין פליטים כוחות מאבקי של תוצאה

בשליטה מהותם עיקר אשר העלייה, מאבקים לקליטת המשרד והנהלת היהודית הסוכנות

הראשונים. הקליטה בשלבי לעולים השירותים ובמערכת במשאבים

הממסד נהג1968 שנת מאז כי לומר ,ניתן עצמה הקליטה למדיניות היסטורית בהתייחס

הקליטה שלבי בין מבחינה הקליטה. אשר תהליך של דו-שלבית תפיסה של הבאידיאולוגי הקולט

המחלקה מחדש ואורגנה העלייה לקליטת המשרד הוקם זו הקבע. בשנה וקליטת הראשונית

לעלייה הללו. "המחלקה המוסדות שני בין העבודה חלוקת נקבעה בסוכנות, וכן וקליטה לעלייה

10

קליטת בשלב העלייה לקליטת והמשרד הראשונית הקליטה בשלב מתמקדת וקליטה

(.1998הקבע")שם,

לקליטת ומשרד הסוכנות התמקדו לשעבר מברה"מ התשעים שנות של העלייה התגברות עם

של הראשונה שהותו לשנת זה שלב לתחום היה הראשונית. נהוג הקליטה בשלב בעיקר העלייה

שלב העולה במישור הן המהגר של םהייחודיי לצרכים המענה ניתן בו בארץ.

הותאמה ראשוני, הכשרה בסיסית,דיור הקולטת,הכנסה הסביבה עם ) מידעיהאינסטרומנטאל

והן החינוך במערכת הילדים שפה,שילוב ראשונית,רכישת מקצועית,תעסוקה במישור וכו'(,

והנפשי. החברתי

זה היהודית, במצב הסוכנות תקציבי צומצמו כאשר לי , התפתח מוסדי הבין הכוחות מאבק

הראשונית בקליטה הטיפול מכלול את הבלעדית לרשותו להעביר העלייה לקליטת המשרד חפץ

ופתיחת מארה"ב הסיוע בחסות הללו התהליכים את למנוע ניסתה מצדה העולים. הסוכנות של

העלייה לקליטת משרד של המרגינלי מעמדו מנגד יחסית. שכן דל בתקציב חדשים פעילות אפיקי

פעולתו. עם הטב לא הוא ,אף הממשלה משרדי בקרב

של שתחילתה לכך גרם זה בין-מוסדי כוחות מאבק של ניהולו המשך כי לומר ניתן ככל

ועלה גבר העלייה קצב משברי. שכן למצב אפוא הפכה לשעבר מברה"מ הקליטה פרקטיקת

בנושאי המצב עם להתמודדות מתאימות תוכניות הועמדו לא מנגד הציפיות, ואילו על בהרבה

לדפוסי והצמדות הפועלים המוסדות של הדדי בשיתוק אפוא התבטא וכו'. המשבר הדיור החינוך

הגדולה. העלייה טרם שפותחו ישנים ומסלולים פעילות

נאלצו הקליטה מוסדות ולכן המהגרים להמוני שירותים לתת הצליח לא יהבירוקראט המנגנון

הסוציאלי. הביטחון ברמת לפגוע מבלי לעולים עצמאות יתר הענקת הנהלים,תוך את להגמיש

בשנתם לעולים הכספי הסיוע הקליטה"-הסדר "סל של כינונו את להבין ניתן מכך כתוצאה

בסיסית הכנסה תוכנית מיסודו בחינת המערבי בעולם יייחוד שהיה בארץ. הסדר הראשונה

משפחתי ומצב גיל תלוי קבוע תשלום על המבוסס ( . הסדר1998)שם, תייחודי לאוכלוסייה

בנוגע בחירה חופש של יכולות לעולה נתנו אלה כלשהם. דברים נזקקות מבחני דורש אינו ואשר

11

עודכן חד-הוריות,לא משפחות קיפח הסל מאידך כי הכספיות. אם השקעותיו של להחלטה

בשנתו העולה זכה הקליטה לסל לרעה. נוסף ניצולו על פיקוח מנגנון כל היה תדיר,ולא באופן

שפורטו ,דברים המדינה אזרחי כלל על המוכלים ואגרות במיסים רבות להקלות בארץ הראשונה

הקליטה. תאידיאולוגיי של השלישי בעיקרון בחלקם

מושבו מקום של הבחירה יכולת את לעולה נתנו הישירה הקליטה במסלול התשלומים הסדרי

והמקומי. המרכזי השלטון ברמת מחודשת להתארגנות לגרום אפוא אמור היה זה בארץ. דבר

הממשלה ומשרדי הקליטה ,משרד הסוכנות של תקציבי וחסך המבנית השמרנות עקב אך

הקיימת. דבר התשתית בסיס על המשיכה והפעילות הארגונית ברמה הרבה שונה לא האחרים

המרכזי השלטון מן נתגלגלה הראשונית הקליטה בשלב השירותים למתן שהאחריות לכך גרם זה

העסקי ,המגזרםההתנדבותיי הארגונים השלישי"- של ה"מגזר אל ומשם המקומי והשלטון אל

העולים. של פורמאליות הבלתי והרשתות

,תופעת על עומדים אנחנו כאשר לי לעניינו מתחוורת המוסדית הקליטה, ברמה דינאמיקת

הקליטה. בשנות פרקטיקת על ניכר באופן השפיע אשר הישראלית החברה של הליברליזציה

והפוליטיים החברתיים חיים תחומי בכל ניו-ליברלים והערכים השיח פשו והתשעים השמונים

ישראל. ביטויים במדינת הכוללת החברתית-כלכלית המדיניות את הם התנו שכן בישראל. כל

ומדיניות רווחה בתקציבי הציבוריים,קיצוצים השירותים בהפרטת לראות ניתן זו למדיניות אחדים

האפשר ככל רבה בשחיקה התבטא זו העלייה. "מדיניות קליטת בנושאי גם היו לה הדים אשר

תוך יהייחוד הממשלתי סיוע של למשרד משאבים בהזרמת מרסנת מדיניות נקיטת לעולים,

(. 1998והמקומי")שם, המרכזי בשלטון לעולים אחרים ושירותים למנגנונים או הקליטה

של מעטה לחלחול אפוא גרמה וקליטה העלייה בנושאי לאזרח השירותים הפרטת תופעת

המקומי עליהם. השלטון מעוטה שליטה המרכזי שלשלטון משנה לגורמי והעברתה האחריות

הודות שנות של הגדולה לעלייה עד הקליטה בנושאי מעורב היה לא לדוגמא התשעים.

הן מאידך אד-הוק. ואילו תפתרונו בצורת לארגן המקומיות הרשויות החלקית,נאלצו להתארגנות

בהקמת היה הרשויות בתחומי העיקרי כלכלי. הארגון לסיוע זכו ולא גרעונים בתקציבים פעלו

12

המרכזי. למרות לשלטון הרשות מחלקות בין כמתווך שפעל העלייה לקליטת עירוני מוקד

להבין ניתן כך יחסית, מתוך נמוך היה בהם השימוש הללו המוקדים של לקיומם העולים מודעות

הראשונים. הקליטה בתהליכי העולים צרכי על לענות הצליחו לא הם כי

הליברליזציה תופעת עם ביד יד התפשטה ההתנדבותיים ,הארגונים השלישי" קרי "המגזר תופעת

בנושאי של הכלכלית השירותים בניתנת השתלבו ארגונים מאות והעלייה הקליטה המשק.

על הושם הדגש א-פוליטיים. עיקר וארגונים העבודה לתנועת זיקה דתיים, בעלי לעולים.ארגונים

הבולטים והפיקוח הסטנדרטים המימון,קביעת המדיניות בקביעת עקיפה מעורבות עליהם.

ואילוצי הבירוקרטים הסבכים כאן גם המתנ"סים.אך וחברת הג'ונייט ארגון היו זו בפעילות

בהם. נעזרו בלבד מעטים עולים העלייה. ואף קליטת בנושאי לרועץ היו התקציב

למדיניות הודות העליונה. שכן על לכשידו זה העניינים ממצב יצא העסקי המגזר אלה שני לעומת

לעולים המיועדים שירותים בו מצב יצרה הניו-ליבלית, אשר הבאידיאולוגי המגובה האד-הוק

העולים בתמרון יכולתם את זיהו העסקים לעולה. הארגונים מהמדינה העובר בממון הומרו

מהמדינה. שירותי שהתקבלו הכספים תמורת סחורות בצורת העסקי מהמגזר השירותים לרכישת

של הראשונה להתפתחות גרם זה והתווך. מצב הדיור בתחום בעיקר אפוא בלטו זה מגזר

התרבותית להווייתם הקשורים ושירותים מצרכים של השיווק ,מכוונת הרוסית בשפה העיתונות

המהגרים. של והחברתית

שעליה הרוסית הקהילה של הראשונית התפתחותה הייתה זה עניינים מהלך של נוספת תוצאה

היו וידידים משפחה,שכנים בני , הכוללותתפורמאליו הבלתי החברתיות בהמשך. הרשתות ידובר

)שם, הישירה הקליטה במסלול הממסד לשירותי יםוחילופי משלימים שירותים להספקת מקור

כאשר1998 מוויהם למילוי שימשו וגם עולים של הכלכלים הצרכים על גם ענו הם (.

פנימיים. ופרקטיקה לשיח בעיקר מופנים והיו התרבותיים-חברתיים

העולים בקרב רבות קבוצות בידי ההיית לא כי עולה התשעים שנות תחילת מחקרי של מהנתונים

השוק. לכוחות חשיפתם עם הראשונית בקליטה שלהם הבסיסים הצרכים עם להתמודד היכלות

13

מכך. ביותר הקשה באופן שנפגעו האלה היו והקשישים החד-הוריות, המבוגרים המשפחות

לתקשר הצליחו הללו הקבוצות מבין מעטים רק כי ( עולה1996) הקליטה משרד של מהנתונים

וכו'. דירה , לקנות ש"ח2,000ל מעל של משכורת העברית, להשתכר בשפת הסביבה עם

שנות בעליית ניתנה אשר לעולה השירותים מערכת את להשוות ניתן אלה נתונים במסגרת

הישירה הקליטה השבעים, מסלול האחרונה. בשנות העלייה של השירותים למערכת השבעים

מסלול הארץ. לעומת בכל זהה מידה קני של בסיס על הסוכנות על-ידי והופעל אחיד היה

לצורכי ומענים שירותים נתינת של פלורליסטי אופי נשא הנוכחית העלייה של הישירה הקליטה

המקומי, השלטון לרשות שעמדו המשאבים ותלויי הישובים בין שונים היו שניתנו העולים. מענים

רמה בעלת אוכלוסיית עם הערים לבין הפריפריה בין פערים אפוא והעסקי. נוצרו השלישי המגזר

העולים. לצרכי תהעיינו גבוהה, ביכולת כלכלית-חברתית

כלל בדרך ראשונית, נמשך הקליטה תהלכי סיום לאחר העולים בקרב לתעסוקה הכניסה תהליך

שיעור בקרב מזאת למעלה וקצת הגברים בקרב העלייה לאחר שנים כשלוש עד הנשים.

הגברים העולים של האבטלה שיעור היה שנים כשלוש כעבור גבוה. אך היה זו בתקופה האבטלה

רמות אשר גבוה. העולים עדיין נשאר הנשים של האבטלה ואילו הוותיקים של לזה דומה

מאלה נחותים יד במשלחי ברובם הוותיקה, נקלטו האוכלוסייה של מאלה גבוהות היו השכלתם

מקצועיים( בלתי או חצי-מקצועיים כעובדים או שירותים )כעובדי המוצא בארץ בהם החזיקו אשר

נמנעה הממשלה כי נראה כאן (. גם1998)סיקרון, קליטתם לאחר שנים מספר גם בהם ועבדו

יזומות. עבודות של מלאכותית תעסוקה ליזום הללו. קרי בתהליכים מכוון באופן להתערב מן

מימון של )כמו מסוימים במקצועות השכר בסבסוד התבטא הסיוע עיקר וארגון מדענים(,

עובדים. בהשמת וסיוע מידע , אספקתתמקצועיו מקצועיות,הסבות הכשרות

מכלל45% כ תרמו העולים כי עולה הנתונים מתוך -1989 השנים בין העבודה כוח תוספת

מהעולים11% כ רק עבדו שנה אותה . בסיום1995 14%ו ואקדמיים מדעים יד במשלחי

לעומת חופשים במקצעות עבדו30% זאת וטכניים. 22% בתעשייה,כ מקצועיים כעובדים

בגילם היא אף הותנה התעסוקתית מקצועיים. הקליטה לא כעובדים11% וכ שירותים כעובדי

14

45-65) טרום- פרישה של בגילים היו התעסוקה במציאת העיקרים המהגרים. המתקשים של

הוותיקים. של מזה בהרבה נמוך היה השתתפותם ששיעור שנה( והקשישים

שנים10 כ העולים מצב בחן ( אשרAl-Haj and Leshem, 2000) של במחקרם תחילת לאחר

מהעולים79% כי הגדולה. נמצא העלייה חלק בקרב זאת בארץ. עם מקליטתם רצון שבעי

כתוצאה חברתי-כלכלי ססטאטו ואובדן כלכלית מצוקה תחושת מתגלה מהעולים משמעותי

עצמם ראו מהעולים24% מצורכיהם. כ קטן לחלק מספיקה כהכנסתם ציינו67%מהעלייה.

לדבריהם השתייך העולים מקרב2% רק לשעבר בברה"מ הנמוך, בעוד למעמד כמשתייכים

זה. למעמד

התנהלה בו יםהענייני מצב כי לומר ניתן תהאינסטרומנטאלי הקליטה פרקטיקת לסיכום

חברותם את עברו אשר מהגרים טרנספורמטיבי. של כמצב הקליטה מצב את חשף זו פרקטיקה

שוק חברת , שלםחברתיי כלכלים שינוי בתהליכי הנמצאת ריכוזית בחברה האינסטרומנטאלי

גם אך נאותים סוציו-אקונומים תנאים מציאה אשר קולטת חברה אל מגיעים קפיטליסטית. והם

הללו ותוכנם. השינויים בהיקפם שונים כי אם מקבילים חברתיים-כלכלים בשינויים נמצאת היא

ושחיקה סמכויות בביזור משתקף אשר ניו-ליברית כלכלי ושיח במדיניות ביטוי לידי באים

אד-הוק פתרונות של למציאתם גורם אשר בין-מוסדי כוחות מאבק נוצר זה . במצב תקציבית

העונים מכוונים שירותים תחת מתן וזאת ממס ופתורים סל-הקליטה בדמות כסף סכומי של ומתן

אט צורכי על הפרטי השוק אל מעטה כלפי והעברתם הללו הפרקטיקות אט העולים.

כי העולים,אם בקרב החלשות באוכלוסיות ביותר הניכר באופן פוגעת הנ"ל והמדיניות מתמסדות

. הרוסית הקהילה בכינון הם שלה מתוכננות הבלתי התוצאות אחת מאידך

תרבותית קליטה של כפרדיגמה החינוך מערכת

15

צדה לכיוון השיח את להסב ארצה "הקליטה". כעת ופרקטיקת תבאידיאולוגיי לדיון בהמשך

המערכת הואידיאולוגי פרקטיקה של החברתי-תרבותי זה במובן לנו תשמש החינוך הללו.

החדשה. שכן חברתם עם חברותם את הצעירים המהגרים עוברים בה סוצילאזטורית כפרדיגמה

את משקפת אשר קליטה פעילות מכונן הקולט הממסד בו הבנייה של תהליך נוצר כך כדי תוך

כוח, גלויים יחסי בצורת המהגרים של עולמם עם במגע בא אשר המקומי הערכים עולם

וסמויים.

תחילה הוא הצורך כאן העלייה. גם קליטת בנושאי החינוך מערכת בפעילות לדון לכשנגשים

טוענת1998הורוביץ) מושתת. תמר היא עליהם היסוד הנחות את לבחון נבעו הם אין כי (

.מובחנת אתנית כקבוצה לעולים .התייחסות1כדלהלן: הן , ולדידה מגובש אחד מרציונאל

למסורת ביטוי הישראלית, עם החברה של המרכזית הערכים מערכת לתוך להיקלט צריכה אשר

של ערכי-חברתי כאתגור ולא לוגיסטית כבעיה בעיקר . הקליטה, הוצגה2המוצא. ארץ של

על מבוסס המהגר,היה התלמיד של טיבו אודות החינוך מערכת של . הידע3הישראלית. החברה

לאוהשגי. כחד-גוני נתפס הרוסי . התלמיד70ה משנות הערכות כך על דגש אפוא הושם

לעולם האנטגוניסטית הנוער תרבות עלתה זאת ולעומת ירד הגבוהה ההשכלה של שערכה

יוצר פועל הם םההיבטי שאר עליון, וכל כערך עוצבה העברית השפה . הנחלת4המבוגרים.

ישתלב השפה ברכישת שיצליח מי כל בהוראתה, שכן המשאבים מירב את להשקיע יש שלה, קרי

לשלוט המשיכה אך הנוער עליית של השמונים שנות במחקרי הופרכה הנ"ל בחברה. ההנחה גם

בשפה הלימודים את רואה אשר המונולינגויזם הוא האחרון ההיבט של נוסף . ביטוי5בכיפה.

היחס6רצויים. כלא הרוסית בגישה ביטוי את מצאה הקליטה בתהליך להסתגלות .

דהיינולינראית-פרוגרסיבית , העולה עם יטיב בארץ השהות זמן שמשך הייתה ההנחה .

נקבעו תהייחודיו הסיוע תוכניות רוב שהותו. ולכן זמן של פונקציה למעשה היא ושהסתגלותו

הראשונות. לשנה, שנתיים

הקליטה ת אידיאולוגיי וביקורת החברתי-תרבותי הקונטקס

16

נעשתה והמיקרו המקרו ברמות העלייה של בתחילתה החינוך במערכת העשייה כי לומר ניתן

במערכת עדיין בולטת התשעים ( "בשנות2001ולשם, )ליסק הללו. לדברי הנחות מתוך אפוא

הכרה תוך וזאת המרכזי הזרם בתוך העולים של מהיר למיזוג התביעה ובצה"ל החינוך

על מקום תוספת זו מגמה קצרה". שכן דיפרנציאלית וזכאות םמורטוריו בתקופת פורמאלית

. אותם משקפת היא אין ולכאורה הישראלית בחברה לכת מרחיקי תרבותיים-ערכים שינויים רקע

, אשר "כור של האסימילטיבית הקליטה אסטרטגיית כאשר מאוכלוסיות תבעה ההיתוך"

בחברה. הרוב בקבוצת האפשרית במהירות ולהיטמע התרבותיים מאפייניהם את לנטוש העולים

וה-70ה- בשנות ננטשת בטענה80 והקונפליקטים המתחים רקע ,על העבר משגיא של ,

השחורים הפנתרים של המחאה הם לכך פנימה. דוגמאות היהודי הקולקטיב בתוך האתניים

, -הפלורליסטי התרבותי זה, הדגם עניינים מצב מתוך מתפתח לשלטון. תחילה הימין ועליית

נותן ואף ההגמונית התרבות לצד משנה תרבויות של קיומם ומאפשר וריק בחלל מתקיים אשר

כנגדו מכונן הזמן שעובר ככל הישראלית. אך התרבות עיצוב על שיח ברב חלק לקחת להם

כמו נוספות זהות קבוצות של הזכויות שיח באמצעות ביטוי את מוצא אשר הרב-תרבותי הדגם

לזכות ,חפצות הן אלה יהייחוד מצבם של הכרה דורשות אינם ועוד, אשר הדתי-לאומי הסקטור

האחרות. הקבוצות של אחרותם שלילת תוך והתרבותית הפוליטית, הכלכלית בבכורה

של העלייה קליטת פרקטיקת את מנתח ( אשר2005יונה) יוסי לדברי להתייחס ניתן זה במובן

ההגמוניה של אסטרטגיה למעשה הייתה שהיא ואומר פוסט-קולוניאלית בפריזמה90ה- שנות

תחילת עם ירד זו של שכוחה לומר ניתן . שכןיוהסימבול הכלכלי הכוח את לשעתק האשכנזית

והמיעוט המזרחים לטובת לפעול החל , אשר ידמוגראפ המאזן לשינוי הודות הן השמונים שנות

מברה"מ הפזורה והתרבותי. קהילת הפוליטי בייצוג כוחה ירידת כאמור גם מכך ומשתמע הערבי

לאומית זיקה בעלות כעלייה הקליטה תואידיאולוגיו השבות חוק בחסות הובנתה לשעבר

כי ניטען זאת מול אל הערבי. אך המיעוט מול יהדמוגראפ בישראל, במאבקו היהודי לקולקטיב

השטח. וסיבות פני על ניכר באופן בלטו לא הם הם,אזי התקיימו אם אפילו כאלה זיקות בפועל

הסגורות האלטרנטיבות מול אל תאינסטרומנטאלי ברירת-מחדל של סיבות בעיקר היו זו להגירה

במערב.

17

יוצא כפועל מעלה מוצגות הן כפי החינוך מערכת של המוצא נקודות על לדבר ניתן לכך בהמשך

החינוך מערכת דרך כוחה את לשמר האשכנזית ההגמוניה של והרצון הקליטה תאידיאולוגיי של

מצב של בפרספקטיבה וזאת כוחה את המשעתק סוציליזטורי כמוסד המשמשת הממלכתית

של תהליכים שני כי לומר טוטאלית. ניתן מבלעדיות נהנית היא אין בו שנוצר החדש הרב-תרבותי

האחרונים, בדמות העשורים בשני ישראל של החברתיים החיים את עיצבו אשר תרבותיים יחסים

בכלל הישראלית ובחברה החינוך מערכת בנבכי הדיאלקטי והרב-תרבותיות. שילובם הפלורליזם

האסטרטגיה .שכן העולים של התרבותי ועולם צרכיהם כלפי טולרנטי ליחס אפוא גרם

בחסות אף פחות. וזאת קונפורמיות בפרקטיקות הזמן עם הומרה ההטמעה של ההתחלתית

הראשוניות. ההנחות של המלא מימושם לאי גרמו אשר תקציבים באילוצים הפעילות

התרבותית: הקליטה פרקטיקת המשך

בצורה נבעו אינם תחומים,אשר בכמה פעולה אסטרטגיות העלייה, נבנו של המשכה עם בבד בד

והתרת תלת-שלבית לימוד לשיטת מעבר , שלהלשון בתחום. 1: היסוד,והן מהנחות שיטתית

בתחום האסטרטגיות גם פותחו שנים כשלוש הבית-ספרית. לאחר במסגרת הרוסית לימודי

גורמי עם עצמו ושלו התלמיד של משפחתו בין יזומים כללו: מפגשים אשר החברתי השילוב

מפגשים בבית סיוע הפעלת משפחות עם הספר, לטיפול מיוחדים ומורים חונכים ותיקות,

סיורים המשפחות בעולים,הזמנת ישנם כי מהשטח הזעקה כשגברה לי ועוד. שכן לטקסים,

בארץ עוד מלימודים שנשרו נוער בני )דוגמת מסתגלות אינם אשר העולים בקרב רבות קבוצות

באוכלוסיות לטיפול אסטרטגיות המשפחה( ,פותחו בפרנסת לסיוע המתגייס נוער וכן המוצא

.בסיכון

מספיק,והחסר היה אומנם הכוח בשטח.היקף והן במטה , הן מתאים אדם כוח הוכשר לא בפועל

אדם בכוח מחסור ניכר החיילות. אך מורות של הפרויקט , דוגמת אד-הוק בפתרונות מולא

לתלמידים במשאבים השימוש יעלות את מנתחת הורוביץ תמר (. בהמשך1998)שם, איכותי

הכשרה העדר הצרכים,ניכר את הלם אינו לעולים ההוראה שעות כי: מספר וטוענת עולים

הבלתי והחינוך הרווחה בתחום והן הפורמאלי בחינוך הן עולה נוער עם יומית יום לעבודה

18

חלק נמוכה, שכן הייתה עולה לתלמיד הסיוע יעילות לכך ובצבא. בנוסף פורמלי, במשטרה

. המקומיות הבית-ספר, הרשויות בידי נשחקו עליו בדרך מהמשאבים

על צמחו בתי-ספר של עיקרים דגמים שני (, כי1998)שם, הורוביץ טוענת הללו לדברים בהמשך

ערך בעלייה היזם,הרואה ספר הבית התשעים. הראשון שנות באמצע הגדולה העלייה רקע

ההסתגלות של הדגשה ישחדשים. בדפוסים לתפקד מנסה כך לשינוי, ועקב מרכזי ומנוף

מעמד הוא זה חדש עולה טווח. להיות ארוך כתהליך שלה וראייה העולים של התרבותית

בדפוסים פועל והוא לוגיסטית בעיה בעלייה יזם, הרואה שאינו הישן ספר הבית ולעומתולגיטימי.

הקושי את בשפה רואה הנ"ל התפיסהמעלה. שצוינו כפי המוצא הנחות על המבוססים ישנים

הסתגלות על הושם . הדגש העולה מצב של פרובלמטיזציה דה העולה. יש של העיקרי

פסיכולוגית. הסתגלות על ולא תאינסטרומנטאלי

ובלט נרחב היה לעולים הסיוע שם באחדותו. שכן שונה היה המצב הגבוהה להשכלה במוסדות

אלה. בנושאים טיפל אשר הסטודנטים העלייה. מנהל קליטת בנושאי הברורה ומדיניותו בארגונו

חברתית פעילות של רבות תכוניות הופעלו זאת ובעקבות מחנכת כמסגרת גם עצמו ראה

וערכית.

והאוניברסיטה הספר :הבית הישראלים הכוח מוסדות נבכי בתוך הצעירים העולים זהות

בקונטקסט תהאידיאולוגיו הנחותיה "הקליטה" בדמות פרקטיקת למורכבות ההתייחסות לאחר

המערכתית. ברמה בשטח מימושם אחר התחקות מחד. ומאידך פסוט-קולינאילת ביקורת של

עם במפגשם זהותם את מכוננים באודם העולים נוקטים בהם והפרקטיקה השיח את לראות ניתן

ביטוי לידי אלה דברים באים כיצד לראות ננסה עבודה במסגרת הישראלית. אנחנו החברה

מכוננים הם כיצד ומאידך והאוניברסיטה הבית-ספר של הסוציאליזטורים הכוח מוסדות בחסות

זהותם בבניית כסוכנים משמשים כי: "המהגרים זה בהקשר ( טוענת2001לרנר) . יוליה זה מפגש

המטען של המשכיות בגדר רק אינן לעתים המהגר הקולקטיב של וזהויות ומקומם.תפיסות

19

מעמדית או תרבותית, אידיאולוגית מערכת עם המפגש של תוצאה הן הישן, אלא התרבותי

המארחת". בחברה כמהגרים מיקומם של תוצאה וכן אחרת

החינוך. במערכת העולים של וזהות השגיות של ההקשר את ( הבודקת1995איזקוביץ, ) רבקה

החינוך במערכת המכוננים עולים תלמידים של פרופילים בשלושה להבחין אפשר כי טוענת

בעל מדויקים במדעים מצטיין ,היינו הקריירה על ברורה חשיבה עם עולה תלמיד. 1הישראלית:

מודע בידוד ישנו ,לעתים מאוזנת הינה הקליטה על החינוך, הסתכלותו למערכת תכלית גישה

יותר מסובכת ההומניסטי,היא בתחום ברורה לקריירה רצון בעלת .נערה2 הישראלית מהחברה

בינונית יכולת בעלי . תלמידים3ודחייה. עצמי ביטחון בטחון אובדן מופיע זהות. לעתים בשאלות

זה השנייה. מחקר הקבוצה בני של לזה דומה הישראלית לחברה .יחסםלעתיד תוכניות נטולי

וסגנון םאינטלקטואלי הישגים של פן באודנו, מקשר הקליטה תהליך להבנת חושב פן מוסיף

בפרספקטיבה ההתמודדות של השגויות המוצא הנחות את לראות ניתן שוב זאת האישית.

הראשון. הפרופיל של לקיומו רק התייחסו אשר החינוך המערכת

ארבעה תפקודו. הוצגו מבחינת העולה תלמיד של פרופיל לשרטט ניסיון נעשה אחר במחקר

של אופוריה העולה,ישנה לתלמיד דואגים -כולםקבלה שלב. 1בארץ: בקליטתו התפתחות שלבי

אי שלב. 3המוצא. ארץ עם בארץ הלימודים את משווים -התלמידיםביקורת שלב. 2הצלחה

יכולתספר בבית תפקוד שלב. 4יורד. עצמי התלמיד של והדימוי פוחתת ההתמודדות -

(.1995, וצבר גמישות)מליק ואסטרטגיות עדיפויות מערכת נוצרת זה -בשלבחלקית הסתגלות

הורוביץ, הבודד התלמיד לתפקוד באשר כי1998טעונת) מהתלמידים ולרבע שלישי בין (

חוסר ביטא התלמידים משמעותי הלימודי. חלק בתחום מתפקדים עצמם הרגישו לא העולים

מצוקות ומצוקות בחברה בלימודים ביטחון אלא היו לא אלה נפשיות. מצוקות פתולוגיות,

25%-15% בין הנשירה את החוקרת לדבריה מסבר זה הגירה. מצב של זמני במשבר הקשורות

החוק. עם המסתבכים העולים במספר העלייה את מסביר התיכון, אף תלמידי בקבוצת

אצל המכוננות והישראלית היהודית הזהות היבטי אחר להתחקות ניסו נוספים, אשר במחקרים

1200 של ( במחקר1995 ווהלר )הנדלס, בר-צורי החוקרים העולים, מצאו התלמידים

20

מישראלית. רוסית ויותר מישראלית יהודית יותר הייתה המשיבים זהות ברשת- עמ"ל,כי תלמידים

היהודי-ציוני. מהאתוס מרוחקת אומר הווה

. הציוני האתוס עם עולים סטודנטים ההתמודדות את ( בחנו2000ורפפורט) לומסקי-פדר

אינם מאליו. הם כמובן זה אתוס מקבלים לא המהגרים כי עלה העומק הרעיונות ממצאי

זהות בין הגומלין זיקת תחת מונוליתית. חותרים ישראלית לזהות הקריאה את מקבלים

ותובעים לישראלית היהודית הזהות את להכפיף התביעה את במקום.דוחים לישיבה הישראלית

. םפרגמאטיי ממנעים בארץ לחיות חברתי הכשר

ניתן2005)לומסקי-פדר,לרנר,רפופורט, של אחר במחקר הביקורת לראות (

יותר רחבה בצורה לשעבר מברה"מ הגירה פרקיטת כלפי יונה יוסי של הפוסט-קולוניאלית

סטודנטים. מעלה עם נותוראי על המובנה זה מחקרהישראלים. הכוח מוסדות של טבקונטקס

התרבות של האוריינטאלי הפרשני לייצוג נתפס הסטודנטים של הגדול חלקם בה תמונה

הכוח לאליטות שלהם האתנית והקרבה הקשות הקליטה חווית החוקרות המזרחית. לדעת

בפי בעיקר ביטויו את מוצא זה שיח כי נראה זה. אך מהלך מעצבת הוותיקות הישראליות

שנות ומהגרי המהגרים מההורי חלק אצל ,קריתהעכשוויו הרוסית ההגירה אינטליגנציית

תהליך בארץ,עוברים הזו האינטליגנציה של העתיד דור באודם העולים השבעים. הסטודנטים

אחרים פרשנות לדגמי נחשפים הם בה הישראלית. שכן החינוך מערכת בנפחי סוצאיליצזיה

וכתוצאההאוריינטאלי. לדגם בסתירה לעתים באים וביקורתיים, אשר מופיעים לעתים מכך

בתוך אוריינטאלי שיח את המעצבים האינטרסים לשאלתאחרים. קולות גם בדבריהם

בין הסמוי הפעולה בשיתוף אותה בהתנייתם החוקרות הרוסית,עונות ההגירה של תת-תרבות

הותיקות. שכן האשכנזית הכוח אליטת ולבין העכשווית הרוסית האינטליגנציה של הכוח אליטת

דור של האיום תחת העכשווית הרוסית איום. האינטליגנציה תחת נמצאות לדעתה אלה שני

תחת האשכנזית הכוח אליטת של האינטליגנציה ואילו הישראלית לחברה המחוברת העתיד

המציאות ייצוג החוקרות של שלה. לדידן הדומינאנטיות כנגד היוצאים מזרחים קולות של האיום

אלה. שני של האינטרסים את משרת האוריינטאלי השיח בעזרת

21

ניתן הקליטה בפרקטיקת הדיון לסיכום הישראלית החינוך מערכת כי לומר התרבותית,

את . מצבעת הגמוניות הם שלו התרבותיות היסוד שהנחות קולט כמוסד המכוננת הממלכתית

אינם אשר העולים של זהותם בדבר מוצא הנחות על הישענות תוך התרבותי הקליטה תהליך

ההגמונית. שכן הערכים במערכת העולים את להטמיע ניסיון פאקטו. ישנו דה מצבם את תואמים

הסובייטית, זהותם בחברה בזהות משבר רקע על החינוך למערכת נכנסו אשר הצעירים העולים

הטרנספורמצי של במצב חלק לוקח הקליטתם כבעבר. תהליך עוד מונוליתית ההיית אינה

לשימור ככלי ההגמוניה את משמשת זה טבקונטקס החינוך בישראל,ומערכת חברתית,תרבותית

שחלף ככל מבחינתה. שכן מוצלחת בצורה נעשה זה אין כי לומר ניתן המערכתית כוחה. ברמה

פחות. ואסימילטיבים פלורליסטים יותר דגמים עצמה החינוך המערכת בתוך התפתחו הזמן

מהתהליך חלק עברו אשר והמבוגרים הצעירים העולים של והפרקטיקה השיח בחסות וזאת

בקולקטיב ההיטמעות פרקטיקת את מבכרים הם ואין ברה"מ של החינוך במערכת חברותם

האשכנזית. לאליטה התרבותית קירבתם אף על וזאת מחדל כברירת הציוני

וסיכום דיון

בישראל הרוסית הקהילה התגבשות

כה עד העניינים, שתואר מהלך כלל כי לטעון ארצה רחבה בפרספקטיבה הדברים את לשים כדי

הייתה זאת התגבשות אחרות בישראל. במילים הרוסית הקהילה של להתגבשותה אפוא הביא

הקולטת,ומדיניות החברה עצמם, מאפייני העולים והם: מאפייני מאפיינים מספר של יוצא פועל

ליצור, פיתוח םהאופטימאליי התנאים את אפוא יצר זה שילוב מעלה. שכן שפורטו כפי הקליטה

במסגרת עצמה. אין זו פרקטיקה כדי תוך השנתהוות העולים של התרבותית המורשת ושימור

לכל בפועל. אך וכינונה הרוסית-ישראל קהילה של קורותיה אחר להתחכך מקום זו עבודה

לכינונה. הביאו אשר מהתנאים גדול חלק להתוות הכותב חפץ הפחות

המוצא בחברת קהילתית התארגנות של מסורת חברתית, תלויות, והיעדר שוליות של ממצב שכן

וליסק) קהילה. לשם לארץ, לגיבוש עלייתם מראשית שנים10 תוך העולים הסובייטית. מגיעים

קהילה של מדפוס קהילתית". המתפתח "העצמה של חריג תהליך לפנינו כי ( טוענים2001

22

למערכת בלתי לוקאליות רשתות על בעיקרה המשוטט ראשונית קהילתית פורמאליות,

מסודות ברשת הם לכך הארצי. ביטויים במישור והן הלוקאלי במישור והן פורמאלית-היררכית

הבחירות במערכות הפוליטי הייצוג בניסיון והן הקהילה ברמת חברתיים,תרבותיים,כלכלים

הסקטוריאליות. העולים מפלגות של בדמותם בכנסת

67% . כ90ה- שנות עליית של יהדמוגראפ האופי את בחשבון לקחת , יש עצמו זה עניין להבנת

כינון הוא זו בהגירה חשוב (. מרכיב2001)שם, ברה"מ של האירופים מאזורים מגיעים ממנה

ברה"מ של האירופים בחלקים הגדלות הערים אוכלוסיית הרוסית-יהודית, קרי האינטליגנציה

מדענים, אלפי בתוכה נכללים רב. כאשר וחברתי תרבותי הון תרבותית, בעלת המתבוללת

הודות גרידא, שכן אינסטרומנטאליות כאמור שלהם, הם ההגירה רוח. סיבות ואנשי רופאים

אלה, את מתווים מהגריה את ישראל מזכה בהם הנוחים והתנאים הכניסה אשרות לצמצום

לארה"ב. ולא לישראל דווקא אלה מהגרים של כניסתם

כלכלית וחברתית ערכית בטרנספורמציה נמצאת הישראלית החברה בה במציאות קורה זה כל

המקנות תרבותיות ורב תרבותי פלורליזם של הדיאלקטיקה השנייה. קרי את אחת חופפות אשר

חפצות הן אין כי היא הפרקטיקה ומאידך תרבותן את לשמר בישראל שונות אתניות לאוכלוסיות

חברתית מידניות בחסות (. וזאת2001)שם, האחרות תרבויות מול אל ודיאלוג בהכרה לזכות

הציונית האשכנזית ההגמוניה בו מצב אפוא נוצר כך ההפרטה. בתוך של ניו-ליברלית כלכלית

הישראלית. בחברה אחרות זהות קבוצות מול חברתית,סמלית שליטה על כוחות למאבק נכנסת

של האינטרס את לכאורה משרתת זה בקונטקסט הקליטה פרקטיקת כי לומר נרצה אנו

התרבות בו אשר חברתי-תרבותי חלל נפער מיוחד, בו עניינים מצב נוצר מאידך ההגמוניה, אך

ברמה מאליו המובן את העולים על לכפות מתקשה ההגמונית זה דבר המערכתית שלה.

. ההגמוני השיח את מאתגרים מאידך המהגרים. אשר לזהות ביחס שגויות יסוד בהנחות משתקף

בהמוני הטיפול פרקטיקת את המכוננת ניו-ליברלית חברתית כלכלית המדיניות לכך בנוסף

בחסך פועלים אשר הקולטים מוסדות בין מאבק יוצרת הראשונית הקליטה בתוכניות העולים

אילץ אשר ,דבר החופשי השוק אל המדינה למוסדות מחוץ אל מודרת אט, היא .ואט תקציבי

הכלכלים,חברתיים, החסכים את משלימים אשר םפורמאליי לא קשרים לפתח העולים את

23

ישראלית– הרוסית קהילה של ההבנייה נוצרת כך הקולט. מתוך הממסד יצר אשר תרבותיים

הקולטת. כדברי החברה של וכלכליים תרבותיים ובמשאבים באסטרטגיות נעזרת היא כאשר

(הטוען2001שומסקי) דימטרי החברה של הצינטרפוגלית במגמות השתמשו העולים כי

של התרחבות ישנה שבה1999 עד לדידו שלהם. וזאת מוסדותיהם את לבנות כדי הישראלית

ישראל. לארץ פרימורדיאלית יהודית לזיקה הקבוצתית הזהות חיבור ,תוך הצנטריפטלית המגמה

קשריה על שומרת אשר טרנס-לאומית קהילה לפנינו ( מכוננת2002) רמיניק לריסה לדעת

בהם ונעזרת עצמה וברוסיה בעולם לשעבר ברה"מ של הפזורה כלל עם תרבותים הכלכלים

שלה. קיומה לצורך

התוותה, דבר בחיתולי נמצאת עדיין זאת קהילה שעצם לטעון נרצה דברים, אנחנו של לסיכום

אשר רבים בגרומים אפוא תלויים הקבוע ומעמדה קיומה המשך מעמיק.שכן מחקר דורש אשר

זו. בעבודה מפורטים ואשר ליצירתה הביאו אשר מהתנאים לחלק קשורים אינם

24

בבליוגרפיה

Al-Haj, Majd. 2004. Immigration and Ethnic Formation in Deeply Divided Society: The case of

the 1990s Immigrants from former Soviet Union in Israel.

Al-Haj,Magid and Leshem Elazar.2000. Immigrants from the Former Soviet Union in Israel:Ten

Years Later: The Center for Multiculturism and Educational Research: The University Of Haifa.

Eisikovitz Rivka .1995. I will tell you what school should do for us: How immigrant youth from

FSU view their high school experience in Israel. Youth and Society, Vol 27 No.2: 230-255.

Gitelman Zvi , 1973. Acculturation without assimilation and national consciousness among

Soviet Jews. New-York: Institute for Jewish Policy Planning and Research.

Remennick Larissa. 2002. “Transnational community in making: Russian-Jewish immigrants of

the 1990s in Israel” Journal of Ethnic and Migration Studies Vol.28, No.3 :515-530 .

בישראל" התרבותי במרחב לשעבר המועצות ברית . "יוצאי1998לשם. ואלעזר תמר הורוביץ

-1990לשעבר. המעוצות ברית עולי של קליטתם עלייה:תהליכי של דיוקנה בתוך291-333עמ'

ואלעזר, לשם. ירושלים:מאגנס. ,משה סיקרון . בעריכת1995

. "ילדים1998. תמר הורביץ כיווניות החינוך: הטמעה,חד-לשוניות,חד במערכת עולה ונוער

המעוצות ברית עולי של קליטתם עלייה:תהליכי של דיוקנה בתוך368-409וסטראוטיפיות" עמ'

ואלעזר, לשם. ירושלים:מאגנס. ,משה סיקרון . בעריכת1990-1995לשעבר.

ויעדים.ירושלים. מצב, אתגרים (. תמונת1996עלייה) לקליטת המשרד

בבתי לשעבר העמים חבר ממדינות עולים ילדי . קליטת1993,ד'. ש', בר-צורי, ר' והלר הנדלס

הכללית. העובדים ההסתדרות של וחברתי כלכלי למחקר עמל. תל-אביב: המכון רשת של ספר0

מאוחד. ההבדל.ירושלים:קיבוץ . בזכות2005יונה, יוסי.

ההגירה: סטודנטים במבחן . "אוריינטליזם2005 לרנר ויוליה רופפורט עדנה, תמר לומסקי-פדר

.147- 119: 2 וביקרות מזרחיות". תיאוריה קוראים רוסים

25

הציוני האתוס לעזוב? אתגור או בארץ . "להישאר2000 רפפורט ותמר לומסקי-פדר, עדנה

.571-590(: 4) מ הגירה". מגמות בסיפורי

."עולי2000חנן. ופרס ליסיצה, סבינה אינטגרציה". ותהליכי זהות בישראל-גיבוש חבר-העמים

.7-30( :1ג) ישראלית סוציולוגיה

-41: 19 וביקורת הרוסים". תיאוריה הישראלים בתפיסת והיברידיות ."ריבוי2001. לרנר, יוליה

44.

אליעזר "התגבשות2001. וליסק,משה לשם, הרוסית הקהילה של והתרבותית החברתית .

ולשם, ליסק,משה במעבר. בעריכת ותרבות לישראל-זהות מרוסיה בתוך27-77בישראל" עמ'

מאוחד:תל-אביב. .קיבוץ אליעזר

.233-248: 7 במעבר המעוצות ברית בה". יהודי וקוץ . "עלייה1995מליק,ג' וצבר,נ' .

"מדיניות1998לשם,אליעזר. שלב השירותים ומערכת העלייה קליטת . הקליטה לעולים:

בתוך41-127הראשונית" עמ' המעוצות ברית עולי של קליטתם עלייה:תהליכי של דיוקנה

ירושלים:מאגנס. ואלעזר, לשם ,משה סיקרון . בערכית1990-1995לשעבר.

בעבודה" עמ' העולים של השתלבותם ותהליכי העלייה של האנושי . "ההון1998, משה. סיקרון

בתוך127-182 -1990לשעבר. המעוצות ברית עולי של קליטתם עלייה:תהליכי של דיוקנה

ירושלים:מאגנס. ואלעזר, לשם ,משה סיקרון . בערכית1995

עלייה:תהליכי של דיוקנה בתוך13-40העלייה" עמ' של . "הדמוגרפיה1998סיקרון, משה.

ואלעזר, לשם ,משה סיקרון . בערכית1990-1995לשעבר. המעוצות ברית עולי של קליטתם

ירושלים:מאגנס.

:19 וביקורת הרוסים". תיאוריה הישראלים בתפיסת ואזרחות . "אתניות2001,דימטרי. שומסקי

17-40.

תאודור. "העלייה2000פרידגוט, כלכלים, לשעבר:גורמים המעוצות מברית . פליטים,

בתוך118-128 ."עמםחברתיי )4 במעבר המעוצות ברית יהדות בעריכת19 לודמילה (

דימרסקי-ציגלמן. ירושלים:מאגנס.

26