י ל ע ד א ה ו נ

אלימות ופשיעה בחברה הערבית

בישראל: »קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

אלימות ופשיעה בחברה הערבית בישראל: »קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

נוהאד עלי

العنف والجريمة في المجتمع العربي في إسرائيل: مؤامرة مؤسساتية أو عنف ثقافي

نهاد علي

מסת״ב: 978-965-92351-4-8

עיצוב גרפי והפקה: דאר אל-ארכאן הוצאה לאור בע”מ

© כל הזכויות שמורות 2014

בהוצאת

מרכז אמאן: המרכז הערבי לחברה בטוחה

המרכז היהודי-ערבי- אוניברסיטת חיפה

אוניברסיטת חיפה

ISBN:

מרכז אמאן מבקש להודות לקרן החדשה לישראל ולתוכנית mepi שבזכות תרומתם ותמיכתם

התאפשרה הוצאת ספר זה לאור

3

י ל ע ד א ה ו נ

תקציר המחבר: ד”ר נוהאד עלי

פרופ’ ראסם ח’מאייסי, יו”ר המרכז היהודי-ערבישייח’ כאמל ריאן, יו”ר מרכז אמאן-

המרכז הערבי לחברה בטוחה

מבוא: בין אלימות לפשיעה מה היא אלימות

תיאוריות המסבירות את תופעת האלימות

פרק ראשון: אלימות כתופעה אוניברסאלית אלימות בעולם הרחב

האלימות בישראל בראי המספרים שינויים ותמורות במפת האלימות בחברה הערבית

פרק שני: דפוסי האלימות אלימות בקרב ילדים ובני נוער

אלימות נגד נשים אלימות נגד קשישים

5

11

17

192125

31

323438

53545964

תוכן עניינים

4

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

בישראל- המספרים בראי הפשיעה שלישי: פרק יהודים וערבים

נתוני הפשיעה בשנים 2011-2005 נתוני הפשיעה בשנים 2013-2012

פרק רביעי: פתרונות תיאוריטיים למיגור האלימות

אמצעי התגוננות נגד האלימות תיאוריות שונות למניעת אלימות תוכניות למניעת אלימות בישראל

סיכום והמלצות נספחים

מקורות

6767

73

89

919497

101106115

5

י ל ע ד א ה ו נ

פתח דבראלימות ופשיעה

בחברה הערבית בישראל: »קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

אשר ביותר המסוכנות התופעות אחת היא האלימות מטרידה את החברה הישראלית בשנים האחרונות. החשש בין בישראל רחב קונצנזוס יצרו מסוכנותה ומפני מפניה

יהודים לערבים.

בישראל: הערבית בחברה ופשיעה אלימות זה, ספר עוסק תרבותית«, »פשיעה או ממסדית« »קונספירציה בסוגיית האלימות והפשיעה בחברה הערבית בישראל בשני מישורים עיקריים: הראשון מתבטא בעמדות הציבור הערבי אודות תופעת האלימות הגואה בקרבו מאז 2005 ועד ל- השני והמישור היהודי הציבור לעמדות בהשוואה 2011עוסק בקריאה, מיפוי, ניתוח ואף הצעת פתרונות תיאורטיים מיעוט בישראל, הערבי המיעוט בקרב זו למגפה ומעשיים ועוצב ב- 1948 בנסיבות טרגיות של מלחמה, נוצר אשר מרוב סטאטוס, היפוך שעבר מיעוט וכפייה. פינוי חורבן, שעמו מיעוט במדינתו. מובס למיעוט במולדתו מבוסס הערבי-פלסטיני והמדינה שהוא נושא את אזרחותה נמצאים לתמרן נאלץ והוא שנה 100 כמעט עימות של בתהליך של בתנאים מתפתח זה מיעוט למעשה, זה. סבוך במצב

6

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

ויתמות מצד האבא. יתמות מצד האמא »יתמות כפולה«, לא עמו יכול לגונן עליו ולא מדינתו עושה די לגונן עליו.

ספר זה עוסק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית כאשר הן הקורבן והן המקרבן, שניהם, הם ערבים מאזרחיה של מדינת ישראל. אין בכך כדי לפטור את המדינה, המשטרה ושאר והפשיעה לגאות האלימות החוק מאחריות אכיפת מנגנוני עוסק שהספר מרכזית סוגיה זו אדרבה, הערבית. בחברה בה. אולם, ספר זה לא מתיימר לכסות את כל סוגי האלימות שהערבים אזרחי ישראל הם קורבן שלה. כך למשל, הספר האוכלוסייה כלפי והמשטרה המדינה באלימות עוסק לא

הערבית ואף לא באלימות החוצה את גבולות הקו הירוק.

»קונספירציה בישראל: הערבית בחברה ופשיעה אלימות ממסדית« או »פשיעה תרבותית«, הוא השם שבחרנו לספר והפשיעה האלימות מפלצת את לתאר בבואנו אולם, זה. במושג להשתמש נוהגים אנו בישראל, הערבית בחברה »טרור אזרחי«. המשגה זו לא באה מטעמי שיווק או תשומת לב. אנו מודעים היטב לרגישות החברה הערבית פלסטינית זאת למרות אך »טרור«. למושג המוסלמית זו ובמיוחד

בחרנו להשתמש בו מהסיבות הבאות:

• האלימות בחברה הערבית מכוונת נגד אזרחים ולעיתים באמצעות מדיניות על להשפיע נועדה היא קרובות,

)Terrorizing( איום והפחדה

• של קודמים מדפוסים חורגים התופעה של מימדיה אלימות בחברה הערבית. על כן, המושגים »אלימות«

או »פשיעה« אינם מספקים.

• ומקבלי הערבית החברה את לזעזע כדי בעיקר, ההחלטות בישראל על מנת להביא לשינוי.

7

י ל ע ד א ה ו נ

מחקרים מספר של סיכום הינו זה בספר המובא המידע היה המחבר האחר ובחלקם המחבר ע״י נערכו שבחלקם ;2005 קהל, עמדות סקרי שלושה לרבות פעיל, שותף 2009-( שנים 5 שנמשך שדה מחקר ,2011 ו- 20072014( ושימוש בנתוני משטרת ישראל. בעזרת הממצאים הספר מצייר תמונה כוללת של מצב הפשיעה האלימה בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל בהשוואה לאוכלוסיה היהודית האוכלוסייה על האלימה הפשיעה של השלכותיה ושל

הערבית והמדינה.

שמו של הספר, אלימות ופשיעה בחברה הערבית בישראל: מרמז תרבותית«, »פשיעה או ממסדית« »קונספירציה בקרב האלימות מגיפת לגאות מנוגדות פרשנויות שתי על החברה הערבית בישראל. הספר מציג נתונים אשר מלמדים באופן חד משמעי כי קיימת עלייה תלולה באלימות ובפשיעה כי זאת, אותם הנתונים מלמדים יחד עם בחברה הערבית. בחברה היהודית אותם סוגים של אלימות ופשיעה נמצאים בירידה. עובדות וממצאים אלו העלו על פני השטח הסברים תיאוריטיים שונים. החל מהסברים על מיצוב הערבים בסדר נמוך בסולם העדיפות של המדינה והמשטרה; אפליה, הדרה וכלה בישראל החוק אכיפת רשויות מצד מכוונת והזנחה

בתיאוריות של קונספירציה ממסדית.

ביטאו בראיונות חלק מקברניטיה של האוכלוסיה הערבית רשויות כי ובכנסים האינטרנט באתרי ולטליוויזיה, לרדיו גישת סטאטוס-קוו. בשימור »מעוניינים« החוק אכיפת קונספרציה זו גורסת כי, כל עוד האוכלוסייה הערבית עסוקה תתפנה לא היא והפשיעה, האלימות בעניין וליל יומם האמיתיות והאזרחיות הלאומיות הסוגיות עם להתמודד העניקה ישראל משטרת כי סבורים זו גישה חסידי שלה. לאוכלוסייה הערבית »אוטונומיה בניהול הפשיעה«. בניגוד

8

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

לכך, בקרב חלקים בחברה היהודית, ביניהם פופלציסטים, פוליטיקאים ובכירים במשטרה עולים הסברים אחרים. הם טוענים כי, לאלימות שורשים עמוקים בתרבותם של הערבים, ובמיוחד המוסלמים שביניהם ועל כן לא ניתן למגר אותה גם אם משקיעים משאבים ניכרים לשם כך. הדוגלים בהסבר זה תמיד יזכירו את האלימות המשתוללת בסביבתנו, במדינות הערביות. אפילו דאע״ש גוייס כדוגמה לצדקת דבריהם של חסידי הסבר זה. המושג »פשיעה תרבותית« מבטא סוג כזה

של הסברים.

התרבותית«, ל»פשיעה הממסדית« »הקונספירציה בין הערבית. בחברה האלימות במיגור הטיפול מתמהמה עושים אינם שלה החוק אכיפת ורשויות המדינה כי, יוצא אינם הערבית ראשיה של החברה ואף במגיפה לטיפול די

משכילים להתמודד עם אתגר הפשיעה.

הטיפול באלימות הגואה מחייב התייחסות מבנית וכוללנית הגואה בפשיעה למלחמה ממשלתית על‹ ›תוכנית לרבות תוך הבאה בחשבון שלוקח את התרבות הערבית-פלסטינית בישראל תוכנית כזאת גם צריכה לקחת בחשבון את מערכת לבין המשטרה בין והמתוחה השברירית העדינה, היחסים האוכלוסייה הערבית שידעה הרעה אחרי אירועי אינתיפאדת אל-אקצא אוקטובר 2000. בד בבד, האוכלוסייה הערבית

וראשיה מחוייבים ליטול חלק בטיפול בנגע האלימות.

ובפשיעה באלימות שעוסק הראשונים אחד הנו זה ספר אולם, אקדמית-מחקרית. מבט מנקודת הערבית בחברה יישומיות, המלצות מציעים שלא מדעיים מספרים בשונה תיאורית מדעית- בתיאוריה להשתמש בחר הספר מחבר וטיפול התערבות וכתוכנית כבסיס השבורים« »החלונות נוסתה זו, תיאורייה בישראל. הערבית בחברה באלימות

9

י ל ע ד א ה ו נ

בהצלחה בערים רבות בארצות הברית ובאנגליה והיא ניתנת ליישום בשלטון המקומי הערבי.

העיקרי אשר נוספים היבטים במספר ייחודי הנו זה, ספר מביניהם הוא שיתוף הפעולה בין האקדמיה )המרכז היהודי-

ערבי שבאוניברסיטת חיפה(, והשטח, )מרכז אמאן, המרכז הערבי לחברה בטוחה( . כאן המקום להודות לשייח׳ כאמל ריאן, יו״ר מרכז אמאן ולפרופ׳ ראסם ח׳מאייסי, יו״ר המרכז

היהודי-ערבי.

ד”ר נוהאד עלי

11

י ל ע ד א ה ו נ

החברה ובקרב בכלל, ובישראל בעולם האלימות סוגיית כבעיה היום הסדר על עולה בפרטי, בישראל הערבית ומאיימת הציבורי הסדר את המערערת מרכזית אזרחית המורכבת האלימות בה. והפרט החברה של הביטחון על מספקטרום הנע בין טרור לבין פגיעה ברגשות, זאת אומרת מאלימות פוגענית חמורה בנפש הגורמת להפחדה וחשש של האינדיבידואל על נפשו, לכל הפחות קיים חיים נורמטיביים קולקטיב או פרט כלפי האלימות שלו. בסביבה רגועים תרבותית, אתנו-לאומית, חברתית, דתית, לקבוצה השייך התפתחות מאז קיימת היא חדשה, תופעה אינה מינית החיים האנושיים; ואף קיימת טענה כי האלימות הינה תופעה אינטגראלי וחלק הפרט של השלילי באינסטינקט הקיימת הביטוי להסדרת כתגובה האנושית. ההתנהגות מדפוסי זה, החברה האנושית פיתחה של אינסטינקט שלילי אנושי של החיובי האינסטינקט את המחזקים וכללים מנגנוניים ונורמות המבוססות והחברה הכוללות מערך ערכים האדם על תפיסה מוסרית, רצון וצורך להבטחת שמירת ערך החיים

הקדמהאלימות ופשיעה בחברה הערבית

בישראל: »קונספירציה ממסדית« או »פשיעה

תרבותית«? פרופ’ ראסם ח’מאיסי

12

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

על האלימות של קיומה בגלל והקולקטיב. הפרט וכבוד צורותיה, גווניה ורמותיה השונים, החברה האנושית גיבשה האלימות את השוללות ונורמות ערכים של מערך לעצמה מבחינה מוסרית וחברתית, ובמקביל פיתחה כללים והסדרים איך להתמודד עם מבצעי האלימות במטרה למגר ולצמצם המודעות למרות גוברת האלימות לצערנו, אך, אותה.

הגוברת של החברה האנושית לצורך שלילתה.

מחלוקות בין פרטים וקולקטיבים הם דברים טבעיים, אך כל אדם נאור פועל להסדיר מחלוקות באמצעים אלטרנטיביים שעדיין אנשים מעט לא קיימים אך אלימים, שאינם משתמשים ופעלים לפי כללים של פורמטיביות וחושך. לכן, על האלימות הגדרת גבולות לעצמינו פיתחנו כחברה אנו נקבעו לכך ובהתאם במאפייניה, אחידה שאינה ספקטרום גבולות של העונש הנקבעים על ידי משפט הציבור והמשפט

הציבורי.

חקירת סוגיית האלימות כתופעה חברתית במטרה להבין את היקפה, צורותיה, רמותיה ומשמעויותיה על הפרט והקולקטיב היא משימה שיש לה תרומה תיאורטית ויישומית. התרומה הנוגדת האלימות תופעת את להבין לנו תאפשר המדעית וההסדרים והנורמות ומכלול הערכים מערך חברתי מוסרי, הקיימים בחברה, או אלה שאנו רוצים לחיות בכנפם. במקבל בהתפתחות והמגמות התמורות את להבין לנו תאפשר האלימות, ועם זאת מיפוי השונות של האלימות על בסיס שיוך חברתי, מיקום גיאוגרפי, צורת יישוב, ומערך המדדים כתופעה שהאלימות כך, האלימות. גבולות קביעת של בממד ושונה המשתנה דינאמית הינה אנושית חברתית הזמן, המקום ונורמות מוסריות וחברתיות שכל חברה גיבשה האלימות חקר היישומית של התרומה לעצמה. ואמצה

13

י ל ע ד א ה ו נ

קשורה ביכולת שלנו כחברה לקחת את הממצאים של הבנת לפי סיווגה בה, שחלו התמורות האלימות, גבולות תופעת לגבש במטרה משמעויותיה וזיהוי צורותיה אפיון רמות, כללי התערבות במטרה לצמצם אותה למען שמירת הביטחון לנורמות בהתאם ציבורי סדר קיום והקולקטיבי, האישי לבסיס בהתאם ומסכמים מגבשים כחברה שאנו וערכים קביעת הלגיטימיות המוסריות המוסכמות בחברה, ולכך יש

משמעויות ערכיות, נפשיות ותועלות אישיות וחברתיות.

לאור זאת, חקירת תופעת האלימות יכולה להתחלק לטרום הקונטקסט הוא מה דהיינו מאורע, או כאקט התרחשותה המוביל לאפשרות התרחשותה; עת שהיא מתרחשת בכלל זה איך מתרחשת מה מאפייניה; ולאחר התרחשותה, בכלל הפגיעות את למזער בכדי הלקחים ומה משמעותה זה

והנזקים על הפרט והחברה.

בחברה ופשיעה אלימות עלי נוהאד דר’ של החיבור »פשיעה או ממסדית« »קונספירציה בישראל: הערבית תרבותית«?, הינו ניסיון להעלות על הסדר היום את סוגיית האלימות בדגש על המתרחש בקרב החברה הערבית. סוגיה בעוצמות ומתרחשת שונים גורמים של תוצאה הגוברת זו הביטחון על ומאיימות שלילות הן והשלכותיה גוברות של המודעות כיום הערבית. בחברה והקולקטיבי האישי קובעת שהחברה הגבוה הרף בגלל גם לאלימות, החברה לעצמה בעת הגדרת אלימות, כך מה שהיה בעבר אינו מוכר חלק להיות הפך כעת האלימות, מגבלות כחלק מוגדר או אינטגראלי ממנה. דהיינו, החברה המודרנית הנאורה סגלה לעצמה גבולות רחבים להכללה כל פגיעה פיסית או נפשית ועליית המודעות למשמעות אלימות מחד, כסוג של בפרט של האלימות הפיסית והמילולית תוצאה של קידום ערכים

14

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

ונורמות מוסריות המבוססות על שמירת כבוד האדם וחירותו אנו מאידך. חופשית ותפקודית פיסית למוביליות וזכותו הגברות זאת ועם האלימות, ולריבוי לעומק כיום מודעים חשיפתה בגלל התפתחות אמצעי התקשורת, מחייבת אותנו

להיערך למחלת האלימות הפוגעת בנו כפרטים וכחברה.

מחלת האלימות שהינה סוג של טרור אזרחי במקביל ובנוסף להיותה פגיעה נפשית מתגברת גם בישראל בכלל, ובמיוחד המלחמה, מצב הגיאופוליטי, הקונטקסט הערבית. בחברה הסוציו- והמתחים הבעיות לאומיים, האתנו- השסעים

כלכליים השכיחים בישראל, הינם סביבה מתאימה לצמיחת תורם זה קונטקסט השונים. וצורותיה גווניה על האלימות באופן ישיר ועקיף לצמיחת האלימות גם ביישובים הערבים. בהתמודדות הלאומי לבין האזרחי בין הגבולות שיבוש היהודי, המוזן גיבוש שיח בקרב חלק מהציבור הממשלות, על ידי תקשורת לא מאוזנת בהצגת סוגיות תביעת השוויון כלפיה, הקיימת ההפליה ומיגור הערבית האוכלוסייה של חוקית לא כבניה המוגדרת בניה הריסת תופעת זה בכלל המדינה של האלימות מצורות אחד הינה היתר, ללא או מצד “עליהם”. של למצב מגיע שלפעמים אזרחיה, כלפי בין המתנדנד משובש, עיור העוברת הערבית החברה שני, למסורתיים אזרחיות מודרניים התנהגות ודפוסי מסגרות מבני באופן המודרים פונדמנטליסטיות פטריארכליות, מהשתתפות אפקטיבית בעיצוב וניכוס המרחב הציבורי, יצרו שהחברה אלימות של חדשים סוגים של לצמיחה אקלים

הערבית המסורתית לא ידעה.

המחקר המסוכם בחיבור זה שנערך על ידי החוקר דר’ נוהאד בין בשיתוף ומפורסם האלימות, תופעת את ומסכם עלי המרכז היהודי ערבי באוניברסיטת חיפה, לבין מרכז “אמאן”

15

י ל ע ד א ה ו נ

המרכז הערבי לחברה בטוחה, כפר ברא, הוא ניסיון לשיתוף בין מרכז אקדמאי לבין חברה אזרחית בכדי להעלות על סדר יום סוגיית האלימות בקרב החברה הערבית במטרה להבין אותה ולהתמודד אתה, בתקווה להפחית את הפגיעות ממנה. המחקרית ההתעוררות את יגביר זה חיבור כי תקוותינו קשות, בנו הפוגעת האלימות מחלת בעניין והציבורית מהמחקר. שעולה כפי התרחבותה את לתחום במטרה המוגדרת האלימות מחלת צמיחת גורמי הבנת במקביל על ידי החוקר כסוג של “טרור אזרחי” תביא כל בעלי העניין; הממשלה, הרשויות המקומיות, המוסדות האקדמאיים, בתי המשפט, החברה האזרחית והפרטיים, לפעול תוך כדי שילוב ידיים בכדי למגר ככול שניתן תופעת האלימות בחברה שלנו. המרכז היהודי ערבי באוניברסיטת חיפה בשיתוף עם מרכז זה, ומקווים ליתר התעוררות “אמאן” שמח לפרסם חיבור חברתית חוצה קובצות אתנו-לאומיות ויישובים לשם מזעור

האלימות בקרבנו.

פרופ’ ראסם ח’מאיסיראש המרכז יהודי ערבי-אוניברסיטת חיפה.

17

י ל ע ד א ה ו נ

וגודל הקשה התמונה לנו שהתבררה אחרי עכשיו? מה והאלימות הפשיעה שגורמת הקיומית והסכנה האסון ליציבות ואיתנות החברה הערבית . מול האתגרים הגדולים באופן החיי לאומי כמיעוט רגיל הבלתי מצבנו לנו שמציב תמידי ומואץ, במתח עם הרוב והמדינה המרכזית, בו בזמן, רב- חברה שהיא הערבית החברה בתוך המובנה המתח גונית ומורכבת, הנעה בין מזרח למערב, עבר ועתיד, פתוחה העולם את כולו, העולם את הפוקדים האדירים לשינויים הערבי וגם את החברה בישראל, ובה בעת , חברה המשתנה במהירות אך מסוגרת על עצמה, מסורתית ובה בעת חילונית

ומתחדשת.

בצל מצב חברתי זה, ובצל הניגודים האלה צמחה וצומחת המדינה של שנים ולמשך המעש שחוסר בזמן האלימות, העוני, הם ששורשיה לאלימות בסיבות לטפל ומוסדותיה המצב הכלכלי, העדר אכיפת חוק, טיפול לקוי של המשטרה לא מסגרות והעדר החינוך מערכת הידרדרות זה, בנושא שתמלא מסגרת והיעדר וצעירות לצעירים פורמאליות עם בתזמון זה כול אופק, והיעדר את שעות הפנאי שלהם והתרופפות המשפחתי הגרעין במבנה האדירים השינויים הערכים והמוסר בחברה שאיבדה את המצפן שלה בהיעדר

הקדמהשייח׳ כאמל ריאן

18

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

מנהיגות חזקה . ובפעולה בפעולה לצורך הקונסינסזיוס ובצל זה, מצב בצל מהירה להצלת החברה שלנו, שואל כל ערבי, מה עכשיו? מה

צריך לעשות? ראשית, אין מתכון מהיר לפתרון עניין זה וזה העיקר, שכן, לפעולה רבות שנים ולמשך וסדירה ברורה תוכנית צריך אמיצה לטיפול בסיבות לאלימות ובעיקר יצירת מצפן מוסרי האלה הניגודים כול את תיקח שלנו, לחברה מחייב וערכי לעבר אותנו שבונים לניגודים אותנו שהורסים מניגודים

חברה בריאה ותוססת. עגלת במסלול לשינוי ומקיפה זו תקופה לעבור ביכולותינו חברתנו, מחברה שהולכת אחורנית לחברה הדוהרת קדימה אווירה יצירת באמצעות בא זה ושגשוג. לבניה ודוחפת כל את המאגד זמן, ולאורך וממסדית ועממית ציבורית הכוחות בכיוון אחד ברור והרמוני להתמודדות עם האלימות באמצעות טיפול בסיבותיה אבל גם בתופעותיה. השינוי טמון

באיגום המשאבים והיכולות ועבודה ממושכת ומחוייבת. מתוך נוצר בטוחה, לחברה הערבי המרכז אמאן- מרכז הכאב והניסיון האישי לטובת עשיה ציבורית, סדירה ומתוך שכנוע פנימי עמוק באפשרות שינוי אמיתי להתמודדות עם האלימות באופן יעיל, ובנית חברה בטוחה שזה תנאי הבסיס

לקדמה. במחקר שרואה המרכז של מהפעילות חלק הוא זה ספר בנושא תופעת האלימות נדבך חשוב ליצירת תשתית של ידע אמיתי ליצירת תוכניות אפקטיביות להתמודדות עם התופעה,

ומקווה ששימש את כול העוסקים בתחום.

שייח׳ כאמל ריאן יו”ר מרכז אמאן- המרכז הערבי לחברה בטוחה

19

י ל ע ד א ה ו נ

האלימות היא אחת התופעות הנפוצות והמדאיגות ביותר את גווניו. שכיחות הדיון סביבה עולה הציבור הישראלי על כל בהתמדה בתקשורת בקרב הציבור הישראלי בכלל והציבור הערבי בפרט. בספרות הרלוונטית דווח על מעט סקרי דעת בישראל הציבור של והחששות העמדות את שבדקו קהל דעת סקרי יותר ומעט בחברה האלימות תופעת ממימדי קהל שבדקו קרבנות בפועל של הציבור הישראלי מתופעת האלימות. ממצאי שלושה סקרי דעת קהל, שנערכו ב-2005 תופעה כי ביותר ברור באופן מראים 2011 וב- ,2007 ב- האלימות נתפשת על ידי הרוב המוחלט של הציבור הישראלי כראשונה בחומרתה, גם אם משווים אותה לתופעות מאוד מדאיגות כמו תאונות דרכים, שימוש בסמים, עוני ואבטלה. דעת סקרי בשני האלימות, כלפי שהעמדות לציין חשוב הבודדות הסוגיות אחת היא זו סוגיה כי העלו הקהל, שהקונצנזוס סביבה חוצה גבולות עדתיים, דתיים ולאומיים.

מרכזיות, סוגיות במספר ביטוי לידי בא הרחב הקונצנזוס האלימות שרמת והתחושה המודעות הן: בהן שהחשובות בחברה בישראל נמצאת בעלייה; תפישת האלימות כתופעה ההסכמה בישראל; החברה עתיד את ביותר המסכנת ההדדית כי העונשים המוטלים על ביצוע עבירות אלימות הם

קלים מדי ויש להחמיר את הענישה עם עברייני האלימות.

בין אלימות לפשיעהמבוא:

20

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

העלייה נוכח במיוחד ביותר, מדאיגים המחקרים ממצאי הציבור של ובחשש בדאגות במודעות, החד-משמעית וכן מההכפלה באחוז אלה תופעת האלימות הרחב מגאות לאלימות קורבן נפלו משפחתם מבני מי או שהם שדווחו הלכה למעשה )בהשוואה בין הסקרים של 2005 ו-2007(. חמורה במיוחד העובדה, שאפילו בהפרש של שנתיים קיימת עלייה בתחושות ועלייה בדיווח על נפילה כקורבן של אלימות

בפועל. )עלי, 2008; 2012(.

בשנים האחרונות, האלימות בחברה הערבית בישראל ידעה ‘טרור של כינוי לתופעה שניתנה כדי עד חדשים שיאים אזרחי’ על אף הרגישות של ההמשגה. הציבור הערבי חסר סבורים הערבים מקרב רבים התופעה. גאות נוכח אונים ישראל שמדינת שתכלית ממסדית קונספירציה קיימת כי לרסן מעוניינות או רוצות לא ממש החוק אכיפת ורשויות את האלימים למגר את האלימות בקרבם כדי להסיט אותם ממסד אנשי בקרב השוויון. וסוגיית הלאומיות מהסוגיות ובמיוחד במשטרה יש המאמנים כי האלימות בקרב הערבים ניתן לא ישקיעו, משאבים כמה משנה ולא תרבותית היא

לטפל כיאות בתופעה.

בחלק הראשון של ספר זה נתייחס לאלימות כתופעה כללית, האלימות תופעת שורשי את לבחון נרחב מקום ונקדיש בחברה הערבית. נדון בסוגים השונים של תופעת האלימות,

נגד נשים, נגד ילדים ונגד קשישים.

בישראל הפשיעה על דו”חות נביא הספר של השני בחלק הנעשה מן אותם ונדגים בפרט, הערבית ובחברה בכלל

בשנים 2007-2005 ובשנים 2013-2011.

נסיים בהמלצות להפחתת הפשיעה ולאמצעי התגוננות נגד האלימות.

21

י ל ע ד א ה ו נ

אלימות היא אחת מצורותיה של התוקפנות. המושג ‘אגרסיה’ רחב ‘תוקפנות’ שהמושג בעוד התקפה. פירושו בלטינית ‘אלימות’ מוגדרת בזולת, פגיעה צורה של וכולל כל ביותר בדרך כלל כשימוש בכוח באופן לא לגיטימי, המהווה עבירה נתפסת האלימות חברתית. בנורמה פגיעה או החוק על פיזית ופוגעות, מפגיעה כדרך חיים של התנהגויות אלימות

או מילולית ועד לאונס ולרצח )הורביץ, 1993(.

הגדרת התנהגות כתוקפנית או כאלימה וקביעת הגבול שממנו מתקופה משתנים וכמסוכנת נורמטיבית כלא נתפסת היא את שתקיף הגדרה לנסח קשה לחברה. ומחברה לתקופה כל הגילויים של התוקפנות והאלימות, שכן בתרבויות שונות ובנסיבות מסוימות גילויים אלה יכולים להיתפס כחיוביים ולאו דווקא כהרסניים וגם בעקבות התיאוריות השונות המסבירות את בעית האלימות ומה זה אלימות, וע”פ ההנחות המנחות אותה.. רוב הגדרות האלימות כוללות מאפיינים של בריונות,

מה היא אלימותמבוא

22

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

התנפלות, התפרעות, כפייה, התגרות ושרירותיות. עם זאת יש חוקרים שמייחסים את ההתנהגות האלימה לטבע האדם, כחלק ממאגר ההתנהגויות האנושיות, ורואים בה שתי פנים: יש שהיא חיובית ובונה ויש שהיא הרסנית ומזיקה. )איילון

ולהד, 1990(.

ההתנהגות האלימה נובעת מסיבות רבות ומעורבים בעיצובה גורמים התפתחותיים פנימיים )נוירולוגיים, אנדוקרינולוגיים, פיזיולוגיים ונפשיים(, וגורמים חיצונים כגון: זמינות של כלי החברה השפעת חדשים, נשק כלי המצאות לרבות נשק,

הקרובה והשפעת הסביבה. )גיבור וגרניאק, 1996(.

חברות, מדינות, חוצה אוניברסאלית. תופעה הנה אלימות ותרבות לאחרת חברה בין ההבדל אולם, ודתות. תרבויות לאחרת בא לידי ביטוי במידה הנפיצות של האלימות; במידת ובדרכים וברצון אנשים בעיני האלימות של הלגיטימציה

להתמודד אתה, ובהסבר הניתן לאלימות .

אף חברה איננה קובעת באופן חד-משמעי, מתי אלימות היא רעה ובלתי נסבלת, ומתי היא מותרת רק במסגרות אלו ולא האלימות גורם של וקבלה בסיסית הכרה וישנה באחרות, כמרכיב בלתי נמנע של קיום חברתי סדיר, וכהכרחי בעתות מלחמה. כך למשל התנהגותו של שוטר שמפעיל אלה בעת זאת, לעומת מותר. אך אלים, לאקט נחשבת הפגנה פיזור מי שיפעל בנסיבות אחרות בדיוק באותו אופן כמו השוטר, וישתמש באלה על הסובבים אותו, התנהגותו תיחשב לאקט של אלימות. יתר על כן, חייל שנוהג באלימות קשה בקרב, בעוד הצטיינות, אות כך על לקבל עשוי רבים, והורג יורה פושע. הדעות לכל הנו סואן ברחוב מרובה היורה שאדם

)פישמן, 2009(.

23

י ל ע ד א ה ו נ

בכך, גם מתבטאת האלימות תפיסת לגבי האמביוולנטיות שהיא מקבלת גוון חיובי כאשר היא מיועדת להגן עלינו או לשרת את מטרתנו באופן זה או אחר, וגוון שלילי כאשר היא

מכוונת נגדנו. )איילון ולהד, 1990(.

על האלים האדם משליטת גם סובלים מהקרבנות רבים משאביהם הכלכליים, מצב שמביא אותם לחוסר עצמאות שנופלים משפחה בני הפוגע. או המתעלל באדם ולתלות קרבן לאלימות בתוך המשפחה עשויים לסבול מצורה אחת פונים שהם לפני ממושך, זמן במשך אלימות של יותר או לעזרה כלשהי. רבים מהם אינם מכירים את האפשרות לקבל להיעזר שלא בוחרים שהם או שונים, סיוע מגורמי עזרה

בגורמי חוץ. )עלי, 2008(.

נוספת של אלימות היא אלימות מילולית. מילון אבן צורה כתקיפת רק לא תוקפנית-אלימה התנהגות מגדיר שושן היריב בכוח הזרוע אלא גם באופן מילולי. אלימות מילולית לגבי הזולת כלפי גנאי כינויי בהשמעת ביטוי לידי באה שמו ושם משפחתו, מוצאו, לבושו, המראה שלו, הוריו ובני מראש מכוונת אינה רוב פי על מילולית פגיעה משפחתו. )הורוביץ, שונות ובנסיבות מקום בכל להתרחש ויכולה

.)1993

אפילו בתוקפנות, הקשורים מביטויים סובלת השפה גם בתחומים שאין להם נגיעה ישירה אליה. אנחנו ‘תוקפים’ את הנושא, ‘נאבקים’ ברעיון חדש, ‘נלחמים’ בעצלות או בעייפות, ו’פוגעים’ בלב הבעיה. )איילון ולהד, 1990(. פגיעה מילולית פיזית, מפגיעה פחות לא ופוגעת משפילה להיות עלולה אפילו אם התוקף לא התכוון לכך. וכבר דרשו החכמים: “כל המלבין פני חברו ברבים, אין לו חלק בעולם הבא )סנהדרין

דף נט ע”א(.

25

י ל ע ד א ה ו נ

תופעת את להסביר המנסות שונות, תיאוריות קיימות האלימות, וגישות שונות לסיבות הגורמות להתפרצותה. בין דינמית, הפסיכו הגישה למנות את ניתן העיקריות הגישות הרואה בתוקפנות, באלימות ובבעיות התנהגות תכונה מולדת דחף היא אגרסיביות זו גישה לפי מאינסטינקטים; הנובעת מולד שמטרתו שימור החיים והתפרצותו, והיא בלתי נמנעת ואף רצויה )Freud, 1920); את תיאוריית התסכול, הקושרת את התוקפנות לתסכול שנובע מבלימה של הדחף התוקפני, הנמצא במאגר התורשתי של כל אדם )איילון ולהד, 1990(; ואת הגישה הלמידתית-חברתית, הגורסת שהתנהגות אלימה

.)Prins ,1986( נלמדת ומושפעת מהסביבה

קיימות גם תיאוריות ביולוגיות, הגורסות כי יש קשר בין מבנה חשמלית מוליכות כגון ביולוגיים גורמים ו/או מסוים גנטי של העור – שמקורה תקלה בפעולתה של מערכת העצבים האוטונומית - לבין ההתנהגות האלימה של הפרט. תיאוריות נתון ואינו ביולוגית מעוגן דחף היא תוקפנות אלו, שלפיהן ההתערבות יכולת את מצמצמות האדם, של לשיפוטו יתר משמעות המייחסות תיאוריות ישנן לעומתן והשינוי.

תיאוריותהמסבירות את

תופעת האלימות

26

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

כי המניחה החברתית, הלמידה תיאורית כגון: לסביבה רכישת ההתנהגות האלימה כמו רכישת כל התנהגות אחרת, דמות או מקור שיהווה בסביבה, מודל של בקיומו תלויה

.(Bandura and Walters, 1959) לחיקוי של ההתנהגות

ולבסוף נזכיר את התיאוריה האקלקטית- אקולוגית, הגורסת כי מצב ההתנהגות האלימה הוא תוצר של אינטראקציה בין שלושה גורמים: פרט, סביבה וסיטואציה אלימה. לפי גישה זו גורמים אקולוגיים מסוימים מביאים את האדם לידי התנהגות אלימה. מדובר בגורמים כמו טמפרטורה, שטח מחיה וסוגי מזון שצורכים האנשים. גורמים אלה נמצאים מחוץ לאישיותו

של האדם ומעבר לשליטתו )הורוביץ, 1993(.

הגישה הפסיכו דינמית, או תיאוריית האינסטינקט

הניח הוא פרויד. זיגמונד הוא דינמית הפסיכו הגישה אבי את המנחים מרכזיים מולדים אינסטינקטים שני שקיימים והטנטוס, החיים, אינסטינקט הארוס, האדם: התנהגות של לפעולות האדם את דוחף הארוס המוות. אינסטינקט בניה והתחדשות ואילו הטנטוס דוחף אותו לפעולות של הרס, אלימות ותוקפנות. הדחף התוקפני מתפצל לשניים: תוקפנות המכוונת כלפי חוץ ומביאה לפגיעה בזולת, ותוקפנות האדם

.(Freud, 1920( כלפי עצמו המובילה להרס עצמי

לפעמים התוקפנות שמניעה את האדם לביצוע מעשי הרס מודעת. איננה אחרים, כלפי והן עצמו כלפי הן ואיבה, לדרכים וזקוקה מצטברת היא מודעת הלא התוקפנות אלה שסתומים בהעדר . הלחץ שחרור את המאפשרות הכוחות תיעול אלה במקרים לקרוס. המערכת עלולה לחברה, והן ליחיד הן תרומה, של לערוצים התוקפניים

27

י ל ע ד א ה ו נ

קריסת המערכת ומונע את עצירת התוקפנות מאפשר את )נוימאיר, 1992(.

כי ביהדות, הרווחת הטענה את מאשרת הדחף תיאוריית “יצר לב האדם רע מנעוריו”. זוהי גישה פסימית, אולם פרויד הצליח לעדן אותה, בכך שהציע דרכים למתן את התוקפנות אמצעי כגון חיוביים, ולאמצעים לאפיקים אותה ולהטות יצירה )סובלימציה(. פרויד הטיל את השליטה על התוקפנות על מצפונו של האדם, ובכך העביר את האחריות למערכת

החברתית-חינוכית. )איילון ולהד, 1990(.

תיאוריית התסכול

הטענה המרכזית של תיאוריה זו היא שכל בלימה של דחף גורמת למצב של תסכול, מאחר שהתגובה התוקפנית היא טבעית ואוניברסלית. האדם חווה תסכול כשנחסמת דרכו אל המטרה ולכן הוא עלול להגיב בתוקפנות. התנסויות בתסכולים חוזרים ונשנים במהלך החיים, מצטברות וגורמות להיווצרות

.) Dollarel, Doob & Miller,1939( .דחף תוקפני ואלים

תיאוריה זו מנתחת תוקפנות באמצעות מונחים של מוטיבציה. הוא תוקפנית התנהגות המוליד המרכזי המשתנה לפיה התסכול - מצב רגשי בלתי נעים, הנגרם בגלל רצונות שאינם ניתנים למימוש. גורמים חיצוניים בולמים את ניסיונות הפרט להשיג את מטרותיו. התסכול מעורר את התוקפנות הטבועה באדם, ולכן כל אימת שהאדם חש תסכול, תבוא בעקבותיו

תוקפנות.

תוקפנות יכולה להיחשב למקרה פרטי של מודל מוטיבציוני = רגשית עוררות = תסכול התסכול. מודל יותר: כוללני ומזיקים, נעימים בלתי שמצבים מנבא זה מודל תוקפנות.

28

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

גורמים התוקפנות. את מעוררים מתסכלות, נסיבות כולל אלה מולידים עוררות רגשית גבוהה, שמקובל לכנותה בשם המוטיבציה הם גורמת שהיא והכעסים זו עוררות כעס.

הדוחפת את היחיד להתנהגות תוקפנית. )נוימאיר, 1992(.

תיאורית הלמידה החברתית

להגיב והיכולת הרצון בין הבחינו ועמיתיו בנדורה בפועל. אגרסיביות תגובות של ביצוען לבין באגרסיביות בה די אין ברפרטואר אגרסיביות התנהגויות הכללת עצם כדי לנבא התנהגות אגרסיבית: הדבר תלוי בתנאים סביבתיים ובמשתנים נוספים. מסקנה מעניינת מגישה זו היא, כי עונש דווקא יכול תוקפנית, התנהגות של כבולם לרוב הנתפס

להגביר אותה, מאחר והמעניש הופך להיות מודל לחיקוי.

האדם יבחר בעקבותיהם אשר גורמים, וכמה כמה קיימים להשתמש ב”כוח כופה” ולא בצורה מתונה יותר של השפעה:

• אי-בטחון, הנובע ממחסור במשאבים כספיים, מהיעדר חברתי ממעמד במקצוע, מומחיות מהיעדר השכלה,

נמוך ועוד;

• חוסר יכולת לשקול את מחיר ההתנהגות בעתיד, הנובע מצמצום פרספקטיבת הזמן של האדם;

• של מסוים סוג ולחזק לבנות הצורך רושם”, “ניהול זהות, כמו דימוי המאצ’ו , שיכול לשמש נער בשכונת

מצוקה.

• קיפוח וחלוקת תגמולים בלתי צודקת - יחיד המרגיש מקופח מבחינת המשאבים הכספיים העומדים לרשותו, יהיה מוטרד ממצבה הכלכלי של משפחתו או מעתידו

.)Bandura and Walters, 1959( .הכלכלי

29

י ל ע ד א ה ו נ

התיאוריה הסוציולוגית

התיאוריה הסוציולוגית מתבססת על תנאים חברתיים, כגון התנהגות דפוסי כיוצרים ומחסור, עוני ירוד, כלכלי מצב קיפוח מרגישה אחת אוכלוסייה קבוצת כאשר תוקפניים. לעומת קבוצה אחרת, היא עלולה לנקוט בדרך של אלימות על מנת לפצות את עצמה. תחת כללים הוגנים של שמירה פגיעה ועבריינות. פשיעה של נורמות מופיעות הקיום על בזולת, ברכושו או בגופו, מביאה פורקן לכעסים ולתסכולים כעס מרגישים אנשים קבוצת או האדם כאשר שהצטברו. הם עלולים לפרוק את כעסם על אנשים אחרים – בדרך כלל ולהד, )איילון בו – באמצעים אלימים. לפגוע מישהו שקל

.)1990

לחץ קבוצתי וציות עיוור לסמכות

הקשים הסוגים באחד האלימות לסקירת זה מבוא נסיים וציות קבוצתי לחץ מתוך הנובעת אלימות – שלה ביותר וסטאלין רודנים כמו היטלר רק עליונה. לא עיוור לסמכות הפעילו מכונה משומנת להרג המוני, גם מורה כריזמטי ובעל השפעה יכול להוליך את תלמידיו לדרך של נקיטת מעשים שהוצגו כפי אישית, ואחריות ביקורת כל ללא אלימים, הדברים בסרט ‘הנחשול’. מי שאיננו משתף פעולה עם הלחץ

הקבוצתי ומנסה להתקומם מנודה ומוחרם.

אשליית השותפות שמביאה הקבוצה מעמעמת את האחריות להיות ההתלהבות הפנימית. הביקורת את ועמה האישית, חלק פעיל בקבוצה גוררת גם אנשים שאינם אלימים מטבעם להיות שותפים לפעולות האלימות שמבצעת הקבוצה. שיאו השישים, בשנות שהתפרסם במחקר נחשף זה תהליך של

30

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

ידי הבוחן לגרום למכת חשמל שבו המשתתפים הונחו על מכאיבה ואפילו למוות, של אדם זר להם לחלוטין, והסכימו לעשות זאת אך ורק מתוך ציות להוראות שקיבלו מן הבוחן

)איילון ולהד, 1990(.

31

י ל ע ד א ה ו נ

האלימות כתופעה אוניברסאלית

העולם בכל הקיימת תופעה היא צורותיה כל על תוקפנות בין האנשים כולו. היא מתחילה כאלימות בתוך המשפחה, של בצורה הרחוב, אל לזה; מתפשטת זה ביותר הקרובים ומגיעה, פשע; ארגוני של או נערים חבורות בין אלימות בצורתה הקשה ביותר, למלחמות בין שבטים שונים באותה ארץ ובין ארץ לארץ. גם המדינות השלוות ביותר אינן נקיות

לחלוטין מפגעי התוקפנות והאלימות.

מדינה בין האלימות ברמת גדולים הבדלים יש זאת עם ,UNIFEM‘ למדינה. הבדלים אלה עולים מן הנתונים של קרןשהוקמה באו“ם בשנת 1976 לקידום זכויות הנשים ולהגברת לקידום הקרן, שפועלת העולם. ברחבי המינים בין השוויון ערכה נשים, כלפי אלימות ולמניעת לצמצום פרויקטים סקרים בקרב שמונים ושש מדינות ברחבי העולם לגבי נתוני

הפשיעה במדינות אלה.

אלימות כתופעה אוניברסאלית

פרק ראשון:

1

32

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

לאלימות הנוגע בכל במיוחד מזעזעים, הסקרים ממצאי נרצחת כי בדרום אפריקה נשים. הם מראים, למשל, כלפי כל שש שעות אישה בידי בן-זוגה. בהודו, 22 נשים נרצחות מדי יום; בגואטמלה, נרצחות כל יום שתי נשים. באקוודור, הותקפו ספרן, בבית מינית תקיפה שחוו מתבגרות נערות ב-37% מהמקרים בידי מחנכיהן. במדינות האיחוד האירופי, בין 40% ל- 50% נשים חוו תקיפה מינית במקום עבודתן. בארצות- הברית, 83% מהנערות בנות 12 עד 16 חוו תקיפה מאה 2002 בשנת העולם, וברחבי ספרן. בבית- מינית וחמישים מיליון נערות מתחת לגיל 18 נפגעו מתקיפה מינית

)רגב ושירי, 2012(.

הסקרים מניתוח אך כולו, בעולם שכיחה התופעה כאמור, עולה, כי קיימים הבדלים תהומיים בין המדינות לגבי פשיעה בכלל, ולגבי שכיחות תופעת האלימות כלפי נשים בפרט, על מנת להדגים את ממדי התופעה ולבחון את ההבדלים, בחרנו להתייחס לשתי מדינות משני צדי הקשת של עולם התרבות:

הודו וקנדה.

ממדי האלימות בהודו

הדתות ריבוי בשל רבים: שטחים חובקת בהודו האלימות בני שמפעילים ודתית, רוחנית אלימות בה קיימת והכתות כת אחת נגד כת אחרת; הינדים נגד מוסלמים ולהפך, וכולם יחד נגד נוצרים. אולם האלימות הקשה ביותר היא האלימות

נגד נשים, שניכרת הן בתוך המשפחה והן מחוצה לה.

על בתקשורת, שהופיעה מידיעה הזדעזענו לאחרונה רק .23 בת לנערה דלהי בניו באוטובוס שנערך קבוצתי אונס כשהעיתונאים ביקשו את תגובות הציבור, הם שמעו כי לא יומיומית. כמעט בתופעה אלא דופן, יוצא במקרה מדובר

33

י ל ע ד א ה ו נ

מדי יום נאנסות ונרצחות נשים בהודו על רקע מיני או גזעני. משום העולם וברחבי בהודו רעש המקרה עורר זאת בכל שהנערה, נירבאיה שמה, לא שרדה את ההתקפה עליה ומתה האישה מצב של מקרוב לחקירה הביא המאורע מפצעיה. בהודו והיחס המחפיר כלפיה, והביא להקמת תנועת “ביליון http://www.newsweek.( בתופעה. להיאבק כדי הקולות” com/violence-against-women-and-gang-rape-indias-

.(continuing-shame-229227

מאפייני האלימות בקנדה

New foundkand הביטאון של הארגון הקנדי הממשלתי, ומציע במדינה הגוברת האלימות על מתריע labradorהמנסים יש “לדבריו, הכותרת תחת בה. להיאבק דרכים לראות באלימות דפוס של התנהגות שנדרש לצורך שליטה בשותפים במפעל, בעובדים הבית, במשק במשפחה, בחברה רווח התנהגות של זה סוג לעבודה. ובעמיתים ונתפס כחיובי או לפחות כתקין. רוב מעשי האלימות בקנדה מתבצעים על ידי בני משפחה או מכרים, קרובים או עמיתים,

ומיעוטם על ידי זרים גמורים.

אלימות וניצול יכולים להתרחש פעם אחת, או להפוך לדרך של שונות בטקטיקות האלים האדם משתמש שבה חיים, משפיעה האלימות אחרים. על רצונו וכפיית מניפולציה על בריאותו ועל רווחתו של האדם הנתון לה. שורשיה של התנהגות התוקפנית, טוען הביטאון הממשלתי, נעוצים באי-

הקנדית. בחברה להתקיים וממשיך הבסיסי שקיים השוויון )אם כך, אנחנו בישראל נמצאים בחברה טובה(.

תחת הכותרת “הילחמו באלימות ובניצול” מסיימת הכתבה: http://www.gov.( אלימות היא בחירה, וניתן למנוע אותה“

.(nl.ca

34

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

האלימות בישראל בראי המספרים

הנתונים הפורמלים מצביעים על עלייה מתמדת של הטרור האזרחי בישראל ועל הצורך הדוחק למצוא דרכים להתמודד עם הגאות בפשיעה. כך למשל מספר בני הנוער המעורבים 20.9% במספר עבירות בעבירות אלימות מראה עלייה של בהשוואה 1994 בשנת חינוך במוסדות שבוצעו אלימות האלימות אירועי כל בסך 12.3% ב- ועלייה ,1993 לשנת ואין .1993-1992 השנים בין קטינים מעורבים היו בהם מדובר רק בעליית הפשיעה בקרב קטינים. לפי דו״ח מחקר בשנים בישראל אלימות של ומאקרו מיקרו ניתוח - סופי ,2009 בשנת חיפה לאוניברסיטת שהוגש ,1980-2007“מאז תחילת שנות ה-90 רווחה בישראל ההכרה כי החברה הישראלית נהפכה לאלימה יותר, שיעורי הפשיעה האלימה )רטנר ברחובות.” והאלימות משתוללת מרקיעים לשחקים

ופישמן, 2009(.

מכלי חיזוק מקבלות בציבור הרווחות אלו תחושות מאחרות לא אשר - והאלקטרונית הכתובה - התקשורת לציין כמעט בכל הזדמנות, כאשר מתרחשת עבירה אלימה ברחובות” משתולל “הטרור גוברת” “האלימות כי חמורה, ו״ביטחון הפנים על הפנים”. כותרות אלה מתנוססות ברמה או נשים או מקרים של תקיפת קשישים, כל מקרה, אחרי ילדים. מקור נוסף להגברת התחושה כי האלימות בישראל הפשיעה של הרשמית הסטטיסטיקה היא וגוברת הולכת בישראל, המתפרסמת אחת לשנה על ידי משטרת ישראל. די להעיף מבט בחלק מהעקומות המציגות את מגמות הפשיעה המגמה אכן כי לראות מנת על השנים, לאורך בישראל

35

י ל ע ד א ה ו נ

הנשקפת מהן היא מגמת עלייה חדה. )רטנר ופישמן, 2009(.

ואם כך, לא מדובר בהרגשה שרווחת בציבור אלא בנתונים מדאיגים של טרור אזרחי הולך וגובר.

לצורך המחקר, הוגדרו פעולות אלימות באופן זה:

בנסיבות שוטר תקיפת שוטר, והכשלת תקיפת רצח איומי הריגה, לרצח, וניסיון רצח חמורות, והריגה, חבלה גופנית חמורה, תקיפת עובדי ציבור חטיפה, ציבור(, עובדי )למעט תקיפה בתפקיד באיומים, או בכוח אינוס שווא, ומאסר כפייה מעשה מגונה בכוח שוד בנסיבות חמורות, תקיפה חטיפת בזדון, לרכוש נזק גרימת גניבה, לשם אלים, כאירוע שהוגדרו אלה, אירועים ארנקים.

הביאו לפתיחת התיקים הבאים נגד הנאשמים:

נגד תיקים 100,000 בישראל נפתחו 2008-1970 בשנים עבריינים )לא כולל פעולות איבה; שיעור העבירות האלימות היה כ-1400 על כל 100,000 איש )בסביבות ה-4%( וחלה עלייה של 67% במספר מקרי הרצח שבוצעו במדינת ישראל

)רטנר ופישמן, 2009(.

העובדה מעט אולי אותה תרכך ביותר. עגומה תמונה זוהי ש”אנחנו לא לבד”. אם משווים את הנעשה במדינת ישראל יותר גבוה אינו שיעורם כי נראה אחרות, למדינות ביחס נמוך לאורך השנים מן השיעורים במדינות אחרות. ואפילו בין האחרונות בשנים הרצח עבירת שיעורי נעים בארה”ב 7 ל-8 מקרים ל-100,000 תושבים. במדינות מערב אחרות עומדים שיעורי הרצח על 1.62 באנגליה, 1.64 בצרפת, 1.74 ברוסיה תושבים ל-100,000 מקרים 18 לעומת בקנדה,

36

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

בשנים האחרונות )רטנר ופישמן, 2009(.

להתקשחות גורם האלימות העבירות שריבוי אפשר נקיים אינם עצמם השוטרים גם מקום, מכל המשטרה. מהתנהגות אלימה. הזכרנו במבוא לחוברת זו כי התנהגותו של שוטר שמניף אלה על אנשים בזמן פיזור הפגנה נחשבת להתנהגות תקינה; עם זאת נראה כי בישראל נעשה שימוש

רב מדי בכוחה האלים של המשטרה.

אלימות על ב’הארץ’ שהתפרסמה כתבה לדוגמה נביא שוטרים:

אנג’ל איתי, כתב שידוע בגישתו האנטי-ממסדית, אדם הוא עצמו לאיתי שבניגוד אחיו, על מספר ומחאות, סכסוכים מיני מכל שמתרחק עדין שנקלע במקרה להפגנה באבן גבירול וראה שוטר גורר נערה על הכביש ומוריד לה מכות בראש. הוא את עזב השוטר ובתגובה שיתבייש. לשוטר צעק הנערה ורץ אליו כאחוז אמוק. כששוטרים אחרים ראו שהחבר שלהם תפס מישהו הם הצטרפו אליו.

שלי, אח את הרימו אחד, אחד גברים יס”מניקים, “שישה שמו עליו אזיקים, בעטו בו בכל הגוף וגררו אותו לצד השני של הרחוב לתוך בנק שבו ריכזו את העצורים וחבטו בהם... השוטרים התחילו לפוצץ את כל מי שהיה בסביבה רק כי הוא היה שם. ואם אנשים אחרים בסביבה הזדעזעו לראות את זה

והעזו צעקו לעבר השוטרים – גורלם נחרץ.

האחרונה הפעם מאות. היו הם מטורף. היה “המראה שראיתי סדר גודל כזה של כוחות היה כשהייתי בג’נין בזמן השנייה. לבנון במלחמת חולה בעיירה ובקרב מגן” “חומת אני מזכיר את חולה כי אחד הלוחמים מגדוד 139 של הנח”ל

37

י ל ע ד א ה ו נ

שפגשתי אז בלבנון היה בין המפגינים, בלבנון הוא הסתער מבית לבית לתוך קינים של חיזבאללה. חברים שלו נפצעו. שניים ייהרגו מאוחר יותר. באקט של כמעט התאבדות הוא ירי מול אל פצוע לגדוד ששכב שם חבר לחלץ לבית פרץ ורימונים של המחבלים. הוא אפילו לא מצמץ.” )אנג‘ל איתי

)www.haaretz.co.il/news/education

איתי מזכיר תקרית זאת משום שאותו אדם שהצטיין בגבורה בקרב עכשיו הוא שועט לעבר בחורה שמנסה לברוח, תופס אותה וגורר אותה על האספלט. הוא אשר אמרנו: התנהגות שנחשבת לגבורה בנסיבות אחרות הופכת להתנהגות אלימה, או לפחות בלתי תקינה, כשהיא במסגרת אחרת. ומה לגבי אלה שעומדים מהצד, רואים ושותקים? האם זו איננה סוג של אלימות? אחרי מה שקרה לאחיו כותב הכתבה הזאת אומר ש”אם יראה שוב שוטרים גוררים בחורה צעירה על הכביש ונותנים לה אגרופים בראש הוא כבר לא יעשה כלום. הוא www.haaretz. ,יסיט את המבט ויזוז הצידה.” )אנג’ל איתי

.)/co.il/news/education

38

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

שינויים ותמורות במפת האלימות, בחברה הערבית

הנתונים לגבי היקף האלימות והצורות שהיא לובשת בחברה אזרחי מכלל 18% מהווים הערבים ביותר. קשים הערבית מדינת ישראל, בעוד שאחוז הרציחות שמבצעים בידי ערבים מגיע ל-50% ממקרי הרצח. בשנת 2012 שיעור זה המריא

לכמעט 70%. )עלי, 2008; נתוני משטרת ישראל, 2013 (.

יוצא פועל בעיקרה היא והולכת גואה תרבותית פשיעה קיים מתאם בין העלייה בנתוני החברתי-כלכלי. מהמצב בין נתונים על העמקת העוני הערבית הפשיעה בחברה משתקף בנתוני המשטרה ובדו”חות שהוא כפי בחברה זו, בארגונים ובעמותות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בחברה הערבית יש כיום מודעות לבעיה שהפשיעה יוצרת ונערכים דיונים בדרכים להתמודד עם התופעה. )יניב, 2010(.

לרוב בישראל הערבים נחשפו ימינו ועד המדינה קום מאז היהודי ולתרבותו המערבית השלטת. כתוצאה מכך הם עברו במישור החיים, תחומי בכל כמעט לכת מרחיקי שינויים במאפייני שינויים והפוליטי, הכלכלי התרבותי, החברתי, והאישה הגבר במעמד שינויים הערבית, המשפחה ומבנה הן בחברה הערבית והן במרחב בכללי. רמת השכלתם עלתה חוו מואצים, ופוליטיזציה מודרניזציה תהליכי עברו והם תהליכי שינוי בזהות האישית והקולקטיבית שלהם, וצמחה מנהיגות חדשה בעלת מודעות פוליטית שנאבקת למען שוויון זכויות והזדמנויות. עם זאת החברה הערבית טרם עשתה את המעבר המתבקש מחברה מסורתית למודרנית. )עלי, 2009;

עלי וענבר, 2011(.

על כן, כאשר מדברים על מצב הערבים-פלסטינים בישראל

39

י ל ע ד א ה ו נ

יש להביא בחשבון כמה וכמה גורמים: הגורם הפוליטי, המצב הכלכלי ומצב ההשכלה וכן הדיור והתעסוקה, בעיקר בקרב הדור הצעיר. כל הגורמים האלה תורמים, בצורה ישירה או

עקיפה, למצב האלימות בקרב החברה הערבית.

הגורם הפוליטי

אחת הטענות הרווחות כלפי מדיניות הממשלה בישראל היא, הערבים בין החברתיים-כלכליים הגדולים הפערים שמקור ליהודים – פערים שהיו עוד לפני קום המדינה ולא הצטמצמו

במהלך השנים - הנו על רקע של הפליה במישור הלאומי.

הפוליטית הערבית המנהיגות שכבת ,1948 מלחמת אחרי הבינוניים, המעמדות עם יחד הארץ את עזבה והכלכלית בחלקם הקטן עזבו שלא מרצונם ובחלקם גורשו ממנה, וכי פליטים ואחרים לפליטים הפכה הפלסטינית החברה רוב ישראל. מדינת אזרחי ונהיו 48 בגבולות שנשארו פנימיים הישראלית בכלכלה נאלצה להשתלב האוכלוסייה שנותרה מעמדת מוצא נחותה. היקף המשאבים שהשקיעה המדינה מאלה ניכרת במידה קטן הערבים היישובים של בפיתוחם שהשקיעה ביישובים היהודים. כתוצאה ממדיניות של היעדר אינם ערבים יזמים מתאר, בתכניות ומחסור כלכלי פיתוח נהנים במישרין ממדיניות של עידוד יוזמה כלכלית אלא רק בעקיפין, באמצעות ביצוע עבודות כקבלני משנה. יתר על כן, ממשלתיות בתכניות נכללים ואינם כמעט ערביים יישובים מחסור נגרם זו ממדיניות כתוצאה פיתוח. אזורי של בתשתית מתאימה להתחלת מיזמים כלכלים בנוסף לחוסר פיתוח במיזמי ערבים יזמים מצד מוטיבציה והיעדר עניין

)עלי, 2009; רכס, 2009(.

במדינת ישראל קיימת אפליה חמורה ובולטת לטובת היהודים

40

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

בתחומים – הערבים לרעת בעיקר – הלא-יהודים ולרעת רבים ושונים של זכויות הפרט, כגון בענייני הגירה ואזרחות, בזכות לבחור את מקום המגורים ואת מקום העבודה, בענייני בעלות על רכוש קרקעי, בהטבות שונות הניתנות או נמנעות יום-יום. חיי של תחומים ואחד ובאלף השלטונות, על-ידי האוכלוסייה הערבית היא אוכלוסייה מדוכאת, וככזאת היא ייחודה הלאומי, להקנות סטאטוס מוכר שואפת למסד את תרבותית באוטונומיה לזכות הנבדלת, הלאומית ללשונה את הערבי העם בני מעלים רבים במקרים עצמי. ובשלטון ולהקמת מדינה מיוחדת התביעה להיפרדות מדינית מלאה משלהם. ואילו השלטונות היהודים מסרבים להכיר בישותו ממנו למנוע מנסים המדוכא, העם של ובייחודו הלאומית לבטא באופן חופשי את תרבותו הלאומית הנבדלת, ושוללים ממנו את הזכות לשלטון עצמי או מדינה משלו )עלי, 2012(.

מחקרים שנערכו לאורך השנים אודות מעמדו של המיעוט מופלה מיעוט היותו על מצביעים ישראל במדינת הערבי החיים ממעגלי אחד בכל כמעט חברתיות. זירות במספר החוק, אכיפת מערכת תעסוקה, גבוהה, והשכלה )חינוך האוכלוסייה בין ואפליה פערים על להצביע ניתן ועוד( למנגנוני הערבי המיעוט של הנגישות ליהודית. הערבית ולמשאביה הם מוגבלים, השפעתו במוקדי קביעת המדינה ויישוביו בולטים זניחה, תקציביו דלים, המדיניות הציבורית ; Ghanem;1999 )סמוחה, ועוני מוקדי אבטלה ברשימות

2001 רכס, 2003 (.

הערבים הם גם מיעוט המתנגד לאופיו היהודי הבלעדי של ההפליה את לשייך נוטים ואף בישראל, והממסד המשטר והנחיתות החברתית שלהם כפועל יוצא לאופייה האתני של המדינה. הערבים בישראל מקיימים זיקה והשתייכות למרחב

41

י ל ע ד א ה ו נ

חיצונית לאומית ליישות היא זיקתם באזור, גיאו-פוליטי מדינת עם אלים בעימות המצויה יישות )הפלסטינים(, השפעה ניכרת שבו במצב אותם מציבה זו עמדה ישראל. ישירה של גורם חוץ מדינתי שאינו בשליטת המיעוט, וזיקה זו מגבירה את החשדנות של קבוצת הרוב היהודי לגבי נאמנות

המיעוט הערבי, ויש הרואים בו אויב.

ניתן לומר, כי הערבים החיים בישראל סובלים מצירוף כפול http://www.matzpen.( גזענית ואפליה לאומי דיכוי של

.(org/index.asp?p=articles_zionism-machover-76

הגורם הכלכלי

האוכלוסייה הערבית בישראל היא אוכלוסייה ענייה יחסית. 56.8% ל- מגיעה כלכלית הכנסה לפי העוני תחולת ממשקי הבית, 59.1% מהנפשות ו- 72.9% מהילדים. רוב

האוכלוסייה הערבית היא אוכלוסיית פועלים.

האוכלוסייה של החיים ברמת ניכר שיפור שחל לאחר גם הערבית-פלסטינית עדיין מזדקרים לעין בעוצמה רבה פערים

חברתיים-כלכליים בין שתי האוכלוסיות היהודית והערבית.

האזרחים של החברתי-כלכלי במישור ההתחלה נתוני של לאלה בהשוואה נחותים בישראל הערבים-פלסטינים שהערבים- הוא, לכך הגורמים אחד היהודים. האזרחים הפלסטינים שנותרו במדינה אחרי מלחמת 1948 היו ברובם פלאחים שהתבססו על חקלאות. המשק הערבי לא הושתת על כלכלה קפיטליסטית-תעשייתית, והתקשה למצוא דרכים

להשתלב בכלכלה המודרנית. )עלי 2012(.

מרחב: באותו כלכלות שתי מתקיימות בישראל כי נראה

42

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

והשנייה כלכלה ומתקדמת יהודית מפותחת האחת כלכלה ערבית בפיגור ולא מפותחת, אשר סבלה מאפליה מוסדית הן ביותר במשך שנים ארוכות. חלק מהתוצאות החמורות יהודים בין גדולים פערים גבוהה בקרב הערבים, עוני רמת וערבים, וניכור הערבים מהמדינה ומוסדותיה כל אלה גורמים את אלא הערבית החברה את רק לא מסוכנים, שמסכנים

מדינת ישראל כולה. )עלי 2012(.

הגורם המבני

מצב ההשכלה בחברה הערבית

מצב ההשכלה בחברה הערבית מותנה בין השאר בגילאים צעירה אוכלוסייה הינה הערבית האוכלוסייה בניה. של גיל עד ונוער ,14 גיל עד ילדים הם ממנה 41.2% מאוד. 19 מהווה כמעט 50% מכלל האוכלוסייה. מבוגרים בני 65 ומעלה מהווים רק כ- 3.2% מן האוכלוסייה )לעומת 11.3%

בקרב האוכלוסייה היהודית(.

מגיל הערבית האוכלוסייה בקרב הלימוד שנות חציון האוכלוסייה בקרב שנים 12.6( שנים 10 הינו ומעלה 15שנים 16 למדו הערבית מהאוכלוסייה 6.3% היהודית(. ומעלה )לעומת 18.8% בקרב האוכלוסייה היהודית( )20%

בקרב הפלסטינים בתפוצות(.

בעלי הנם העבודה לכוח המשתייכים מהערבים 54%השכלה תיכונית )חלקית או מלאה( ו- 28.5% בעלי השכלה אקדמית, לעומת 40% בקרב יהודים בעלי השכלה תיכונית קום לציין שמאז חשוב אקדמית. בעלי השכלה ו- 57.3% המדינה חלה עלייה ניכרת ברמת ההשכלה של האוכלוסייה

43

י ל ע ד א ה ו נ

מחצית כמעט 1961 בשנת בישראל. הערבית-פלסטינית השבעים בשנות השכלה, חסרי היו האוכלוסייה מבני הצטמק שיעורם לכדי רבע מן האוכלוסייה ובשנות התשעים 2007 מעל למחצית מבני לעשירית מן האוכלוסייה. בשנת תיכונית. השכלה בעלי היו הערבית )51.8%( האוכלוסייה ובשנים האחרונות כחמישית מבני האוכלוסייה הערבים הם

בעלי השכלה על תיכונית ואקדמית )רכס, 2009(.

מצב התעסוקה

גורם נוסף שעלול לדרדר את החברה לאלימות הוא תופעת היעדר תעסוקה מתאימה לערבים בישראל, המהווים כ-20% זוהי בעיה מורכבת מאוד שמהווה אתגר מתושבי המדינה. הערבים השתתפות שיעור ישראל. לכלכלת משמעותי אוכלוסיית משאר נמוך רק לא העבודה בשוק בישראל

ישראל, אלא הוא מהנמוכים בעולם.

לכוח המשתייכים שיעור 2007 בשנת כי מראים, הנתונים העבודה האזרחי מכלל בני 15 ומעלה באוכלוסייה הערבית-פלסטינית היה 41.4% )לעומת 59% באוכלוסייה היהודית(

שמהווה 12.3% מכוח העבודה האזרחי הכללי.

בשנים 2007-1995 חלו תנודות ברמת האבטלה בקרב ערבים ויהודים כאחד. בשנת 1995, בעיצומו של תהליך השלום ועם בקרב האבטלה שיעור עמד הישראלית, הכלכלה פריחת שנות בסוף יהודים. בקרב 6.3% לעומת 6.2% על ערבים ה- 90 כתוצאה מהמיתון שפקד את המשק הישראלי עלתה רמת האבטלה בישראל בכלל, ובקרב הציבור הערבי בפרט. באוקטובר 2000 עם פרוץ האינתיפאדה בשטחים ובשל אי לעלות האבטלה שיעור המשיך באזור, הפוליטית היציבות

44

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

.2002 בשנת )13.4%( הערבים בקרב לשיא שהגיע עד במדינת האבטלה בשיעור ירידה רואים האחרונות בשנים ישראל, וגם בקרב ערבים השיעור התייצב בקירוב על 11% , אולם חוקרים וכלכלנים ערבים מעריכים כי היקף האבטלה הבלתי פורמלית ביישובים הערבים גדול בהרבה יותר. המונח ערבים שמועסקים לכך מתכוון פורמלית” בלתי “אבטלה רבים התייאשו מניסיונותיהם למצוא עבודה, אם בשל מחסור בהזדמנויות תעסוקה הולמת או רמת השכלתם, או בשל יחס

מפלה מצד מעסיקים יהודים )עלי, 2012(.

אי השוויון המגדרי בין גברים לנשים

בין שורשי האלימות בחברה הערבית יש לראות את אי השוויון הפטריארכלית היותה ובעקבות בתוכה שקיים המהותי זו. למרות התמורות שהתחוללו בתחומי אבהית של חברה האישה, מעמד בתחום גם ובמקצת וההשכלה, הכלכלה החברה הערבית היא עדיין חברה פטריארכאלית, שבה הגבר – המכהן בתפקיד ראש המשפחה – הוא בעל זכויות יתר. אותו יש לכבד ולו יש לציית. האישה, האחות, הבת, נמצאים

בדרגה נמוכה הרבה יותר בסולם המשפחתי.

כל משאבי הכוח והזהות עוברים בקו הגברי. קשה להתעלם עובדות השכלה, רוכשות נשים כאשר שגם העובדה מן הדומיננטיות יחסית, רב תנועה מחופש ונהנות במקצוען הגברית מוסיפה להתקיים. יתר על כן, אף כי ההשתתפות של הפער עלייה, במגמת נמצאת העבודה בכוח ערביות נשים בינן לבין השתתפות נשים יהודיות נשמר בעינו. שיעור הנשים הערביות בגיל העבודה שאינן מועסקות הוא עדיין 85%! גם בכלים ההתקדמות לקראת מודרניזציה נעשית תוך שימוש מסורתיים : נשים בגירות עדיין זקוקות לאישורם של גברים

45

י ל ע ד א ה ו נ

כדי להמשיך בלימודים גבוהים, לצאת לעבודה מחוץ לבית .)2006 )אבו בקר, לממש את זכותן לפעילות פוליטית או לשוק לצאת ערביות נשים בפני העומד נוסף וחסם קושי בערבים תעסוקה מקומות הימצאות חוסר הינו העבודה, התעסוקה סוגי של ההתאמה חוסר הערבים, ובכפרים לאימהות ושירותים פתרונות מתן ואי לנשים, המוצעים ומשפחות ערביות עם ילדים הזקוקים למסגרות עבור ילדיהם ובכדי שיתאפר עבורם לצאת לשוק העבודה, בנוסף לניצול נשים ערביות בשוק העבודה ע”י מעסיקים וקבלנים הרואים

בהן כוח עבודה זול.

למצב מאשימה אצבע להפנות מקובל לעיל, שראינו כפי הכלכלי הירוד, לאי-הביטחון הפוליטי ולאדישות של החברה אולם הבעיה רחבה בה. כלפי מעשי האלימות המתבצעים הרבה יותר. מחקרים מראים, שגם בחברה המאוזנת ביותר, במשפחה שבה קיימים יחסים הרמוניים בין בני הזוג, עלולה

להתרחש אלימות. )חאג’-יחיא, 2005(.

אחד מביטויי האלימות הקשים בחברה הערבית הוא היחס בבית, בכליאתן פעם לא שמתבטא נשים, כלפי הרודני לכנותו שנוהגים ברצח, לשיאו ומגיע עליהן, יד בהרמת “רצח על כבוד המשפחה”. מפילוח מקרי הרצח לפי קבוצות גיל שנוכל לראות בפרק שלישי עולה, כי שיעור מקרי הרצח הגבוה ביותר הוא בקרב נשים צעירות, לעתים נערות בלבד,

בנות 18 עד 24 )רגב ושירי, 2012(.

על רצח זה, שאין עמו שום כבוד והינו מונח שהומצא ע”י חברה ולפי המשרת את הגברים בתוכה וכיום גם את הממסד הישראלי, ועל הפשיעה נגד נשים בחברה הערבית, נרחיב את

46

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

הדיבור להלן בפרק על אלימות נגד נשים.

נסכם ונאמר, כי להתגברות האלימות בחברה הערבית ולגאות גורמים – וסובייקטיביים אובייקטיבים גורמים יש בפשיעה התלויים במעמד הערבים כמיעוט בישראל, וגורמים הקשורים באופי החברה הערבית. לצד הגורמים האובייקטיבים קיימים גורמים סוציו-תרבותיים, סוציו-כלכליים וסוציו-דמוגרפיים, ושל שמאפיינים את המבנה החברתי של חברות מסוימות תרבויות מסוימות. גם לחברה הערבית הפלסטינית בישראל קיימים מאפיינים ייחודיים, שניתן לראות בהם קשר ישיר או עקיף שמשפיע על שיעור האלימות והפשיעה בקרב המיעוט

הערבי-פלסטיני בישראל.

התגברות על שמשפיעים המרכזיים העומק גורמי את האלימות בחברה הערבית נוכל לסכם בגורמים הבאים:

• ומעבר החמולתי התא התפרקות הוא הראשון הגורם היחלשות מתוצאותיו: גרעינית. משפחה של למבנה והחלשה המורחבת המשפחה ראש של הסמכות ללא חינוך. במוסדות ומורים מנהלים של בסמכותם חלופה נאותה, היחלשות הסמכות יצרה פתח לתופעות

אלימות ופשיעה.• מיעוט לאומי-ילדי מופלה: הגורם השני הוא התגברות

תחושת הניכור המתמשכת מהחברה הישראלית היהודית ברובה, ותחושה האפליה וההדרה הממסדית והציבורית , הנובעות, מקושי להשתלב ולהתקבל בחברה היהודית. נמוכה, תעסוקה רמת עקב מתעצמות אלו תחושות חסימה הגדולות, בערים תעסוקה של נמוכה נגישות

של מעמד הביניים הערבי, הפקעת קרקעות ועוד. • הגורם השלישי להתגברות האלימות בחברה הערבית

הערבית- החברה של בהגדרתה קשור בישראל

47

י ל ע ד א ה ו נ

פלסטינית כחברה במעבר: היא הפסיקה להיות מסורתית ובכך הערכים והנורמות המרתיעים והמכוננים התנהגות נאותה נחלשו מאוד, אך לא הפכה למודרנית, כלומר

לא צמחו דפוסי התנהגות חלופיים לאלו שנחלשו.

יש לציין כי מעבר זה ושינויים אלה לא פסחו על הדת. היום קשה להגדיר את החברה הערבית-פלסטינית כחברה דתית,

עם זאת היא איננה חברה חילונית.

• הגורם הרביעי הוא הגורם המדיני-מבני-פוליטי. החברה קטועת כחברה דרכה את החלה הערבית-פלסטינית החברתית הדתית, הלאומית, ההנהגה רוב ראש. והתרבותית גורשה או זנחה ב- 1948. כנראה שעדיין נמצאים בישראל הערבים צורכו. די צמח לא הראש במדינה אזרחית שוליות כפולה: שוליות של בעמדה

ושוליות לאומית מבחינת העם הפלסטיני.• הפשע לאומי: עדיפות לסדר קשור החמישי הגורם

בקרב החברה הערבית לא נמצא גבוה בסדר העדיפות וגורמי ישראל משטרת ישראל, מדינת של הלאומי אכיפת החוק. תרבות עצימת עין כל עוד הפשע מתרחש בפנים החברה; תרבות אי שיתוף פעולה עם המשטרה )עלי, השכנים. או הקרובים על מלהתלונן ורתיעה

.)2011 ;2008• הגורם השישי קשור ליחסי אי אמון מובהקים בין משטרת

ישראל וגורמי האכיפה , והשירותים הפורמאליים לבין הציבור הערבי. בקרב הערבים בישראל יש תחושה של אוטונומיה בניהול הפשע. ממצאים ממחקר שביצענו בין של מגמה קיימת כי מלמדים, 2005-2011 השנים רקע על במיוחד במשטרה להתלונן מהנכונות נסיגה של תקיפה אלימה, כפי שניתן לראות בטבלה הבאה

)עלי, 2008; 2012(.

48

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

ערביםיהודים

20113 200512007220052007נפגעו מעבירת רכוש |

בעיקר גניבה ,פריצה או השחתת רכוש

83.681.968.871.659.3

מעבירת אלימות | תקיפה או איום

בתקיפה וגרימת חבלה | דקירה | ירי

84.483.772.271.663

היו לא 2007 ל- 2005 השנים בין כי עולה מהממצאים במשטרה תלונה להגשת בסיכויים משמעותיים שינויים האוכלוסייה מכלל 79.9% העבירות. סוגי בשלושת ייפגעו אם גבוהה בסבירות במשטרה יתלוננו הישראלית מעבירות רכוש )לעומת 76.3% בסקר 2005(. קיימת מגמה דומה בקרב היהודים והערבים. 81.3% מכלל הציבור יתלוננו אלימות מעבירת ייפגעו אם גבוהה בסבירות במשטרה )לעומת 78.3% בסקר 2005(. 82.5% מכלל הציבור יתלוננו במשטרה בסבירות גבוהה אם ייפגעו מעבירת מין )לעומת 82.5% בסקר 2005(. יש לציין שהתוצאות היו זהות בכל התשובות בקרב היהודים והערבים וגם בהשוואה בין השנים 2005 ל- 2007. ב- 2011 חל שינוי משמעותי לרעה בלפחות בסכויי להתלונן במשטרה בשני סוגי הפגיעה הראשונים. ב- 2011, פחות מ- 60% מהציבור הערבי מעידים שיש סיכוי סביר שיתלוננו במשטרה אם ייפגעו מעבירת רכוש |בעיקר השני הפגיעה בסוג גם רכוש. השחתת או גניבה ,פריצה מעבירת יפגעו אם במשטרה להתלונן והסיכוי פגיעה של אלימות |תקיפה או איום בתקיפה וגרימת חבלה|דקירה|ירי, כ- 63%. זהו תמרור חמור מאוד למשטרה. אנשים שאינם

49

י ל ע ד א ה ו נ

שרוצים או במשטרה אימון להם שאין או להתלונן רוצים לקחת את החוק בידיים. הפער בנכונות להתלונן במשטרה

בין ערבים ליהודים הוא גדול ביותר.

• יחסית בהשגת בנגישות הקלה הגורם השביעי קשור בשמחות בנשק. מוצפת הערבית החברה הנשק: מנוף לחלק הפך החם הנשק לא, ומתי ובקטטות רק לא הוא הערבית. בחברה היומיומיים האירועים חלק מנוף לתצוגה אלא משמש לאיומים ולרצח. בשנים 2010-2012 היה ממוצע שנתי של 850 מקרי ירי לא חוקי בחברה הערבית. בעיני הציבור יש אשם מרכזי, משטרת ישראל. בעיני הערבים, אילו משטרת ישראל לפי זאת זה. נשק לאסוף יכולה היתה היא מעוניינת סקרי דעת קהל שביצענו ב- 2005; 2009; 2011 )ב-

2011 לא בוצע הסקר בקרב היהודים(

ערביםיהודים

2011 2005200720052007בישראל ניתן להשיג

נשק בקלות49.741.525.327.239.7

בשנים האחרונות גבר השימוש בנשק באזור

מגורי

11.912.933.53353

הממצאים מלמדים שלא חלה עלייה בקרב כלל האוכלוסייה התמתנות. חלה ואפילו הנשק השגת קלות על שמדווחת נשק להשיג ניתן בקלות כי 45.4% ציינו 2005 בסקר זו מגמה .2007 בסקר כך על דיווחו רק 38.6% בישראל, היא תוצאה של הירידה בקרב הציבור היהודי באחוזים של אלה שאמרו ב 2007 כי ניתן להשיג נשק בקלות בהשוואה ל-2005 ) 49.7% ו 41.5% בהתאמה(. בקרב הציבור הערבי

50

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

, לעומת זאת, חלה דווקא עלייה באחוזים של אלה שאומרים כי היום קל יותר להשיג נשק מאשר לפני שנתיים. כשהוצגה אותה השאלה לנסקרים ערבים ב- 2011, כ- 40% ענו שניתן

להשיג נשק בקלות.

באחוז עלייה חלה שדווקא מראים הממצאים שני, מצד אלה שאמרו שהשימוש בנשק באזור מגוריהם גבר בשנתיים האחרונות. 16.8% דיווחו כי חלה התגברות בשימוש בנשק קיימים זו בנקודה .2005 ב- 15.8% לעומת ,2007 ב- ממצאים דומים בקרב יהודים וערבים. ב- 2011 חלה עליית השימוש כי שסבורים הערבים הנסקרים בשיעור מדרגה

בנשק גבר. שיעורם הגיע ל- 53%.

• סוציו-אקונומיים במאפיינים קשור השמיני הגורם בישראל. הערבית החברה של וסוציו-דמוגרפיים בין חזק ליניארי קשר על מלמדים רבים מחקרים העלייה ברמת העוני לעלייה ברמת האלימות והפשיעה. החברה הערבית-פלסטינית בישראל הנה ענייה מאוד.. 56.8% ל- הגיעה כלכלית הכנסה לפי העוני תחולת מהילדים. 72.9% ו- מהנפשות 59.1% הבית, ממשקי רוב האוכלוסייה הערבית היא אוכלוסיית פועלים. ועוד, האוכלוסייה הערבית הינה צעירה מאוד. ילדים עד גיל 14 מהווים 41.2% ממנה, ונוער עד גיל 19 מהווה כ- 49% מכלל האוכלוסייה. הגיל החציוני של אוכלוסייה זו הוא כ- 19.4 שנים )לעומת 30 שנים בקרב האוכלוסייה את מגביר האוכלוסייה של הצעיר גילה היהודית(.

קבוצת האוכלוסייה התלויה וגם את האלימות.

• הגורם התשיעי קשור בהיעדר מסגרות חינוך בחברה חוגים, פורמאלי, חינוך לא הערבית. החסך במסגרות שוליים נוער מייצר ועוד ספורט מוסדות מתנסים,

51

י ל ע ד א ה ו נ

רופף קשר הוא ולמוסדותיה לחברה שלו שהקשר ואף נקמני.

• הגורם העשירי קשור לפשע המאורגן. כיום בקרב הערבים דמי גובות אלו משפחות פשע. משפחות פועלות בישראל

חסות מעסקים מסוימים ומטילות אימה על הציבור.

53

י ל ע ד א ה ו נ

והיא עשויה להופיע בצורות מצורות פנים רבות, לאלימות New הממשלתי, הקנדי הארגון של הביטאון שונות. אלימות, למנוע במטרה שהוקם foundkand Labrador

מבחין בין תשעה סוגים של אלימות:

אלימות רגשית: אלימות רגשית מתרחשת כאשר אדם עושה או אומר דבר-מה שיש בו כדי להשפיל את הזולת

ולגרום לו לחוש חסר ערךאו גבר שאדם, פירושה מינית אלימות מינית: אלימות אישה, נאלצים לקחת חלק בפעילות מינית שאינם

מעוניינים בה.אלימות פיזית: אלימות פיזית מוגדרת כפעולה של אדם אחד נגד האחר, כשהוא מפעיל לשם כך את כוח הזרוע

או מכשיר כלשהו. אלימות תרבותית: באלימות תרבותית הכוונה לפגיעה בפרט, מסורת או דת אחרת, תרבות בן היותו שום על

אחרות.

פרק שני:דפוסי האלימות

2

54

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

כאשר מתרחשת רוחנית או דתית אלימות דתית: אלימות של הרוחניים בחייו או בדתיותו מישהו משתמש

ואמונתו של האדם לתקוף אותו ולהשתלט עליולשלוט מטרתה פסיכולוגית אלימות פסיכולוגית: אלימות

באדם אחר באמצעות הפחדה ואיומיםאדם של לרווחתו אחריות אדם על מוטלת כאשר הזנחה: לאדם מסייע אינו והוא – ילד או – קשיש אחר

הנתון לחסותו, זוהי הזנחהאלימות כלכלית: כאשר אדם משתלט על נכסיו או על כספו שהאדם בלי לרעה, אותם ומנצל אחר אדם של

השני מסכים או אפילו יודע על כך.עושה שאדם פירושה מילולית אלימות מילולית: אלימות להשפיל או להעליב לפגוע, כדי בשפה שימוש

אדם אחרhttp://www.gov.nl.ca

אלימות בקרב ילדים ובני נוער

יש להבחין הבחנה בסיסית בין התנהגות אלימה של מבוגרים לבין אלימות של ילדים ובני נוער.

של אופייה ידי על להתהוות יכולה מבוגרים של תוקפנות הסביבה החברתית שבה גדלו או שבה הם נמצאים עכשיו, מהתנהגותו כתוצאה שהתקבלו הפרט של הישגיו ידי ועל התוקפנית בעבר. לעתים קרובות עולה כי במשפחות, שבהן ההורים ילדיהם, כלפי ההורים מצד רבה אלימות קיימת לדפוס מילדותם והורגלו כאלה במשפחות גדלו עצמם כי במשפחות שחיות עולה, שונים אלימות. ממחקרים של בתנאים של צפיפות פיזית ושל מעמד כלכלי וחברתי נמוך,

55

י ל ע ד א ה ו נ

ולהשתלט על החיים סיכוייה של התוקפנות להתגבר רבים ובמצבים תסכול, של במצבים גם גוברת האלימות בבית. עצמה המשפחה בני ידי על ומושפעים מכוונים שחלקם

)גיבורי וגרניאק, 1996(.

הספרות המקצועית מצביעה על דפוסי התנהגות במשפחה, בין קשר נמצא אלימה. להתנהגות הילד את המובילים פיזית הורים, אשר השתמשו באלימות לבין אלימים ילדים מקשרים סבלו עצמם שהם הורים וכן ענישה, כאמצעי נתפסו ואשר ותמיכה עידוד לילדיהם סיפקו לא בעייתיים, Huesmann, חוקרים ומנוכרים. כקרים ילדיהם ידי על SHiffrin and Schnieder,1977 ;1988)( מצאו, שהתנהגות תוקפנית שגרתית מלווה בתרחיש, שמזמין תגובה תוקפנית. התרחיש תלוי באירועים המתרחשים בסביבה, בתגובה של הפרט לאירועים אלה ולתוצאה של ההתנהגות. כמו כן נטען, כי ילדים ומבוגרים נבדלים זה מזה בכמות, בשונות ובאופי של תסריטי התגובה העומדים לרשותם, ובסיכון או בתועלת

שנובעים מהם.

מקרי מרבית משלה. דינמיקה יש האלימה לסיטואציה כלל בדרך סביבתיים, גורמים ידי על מוסברים האלימות כי נמצא לדרך. יצאה כבר האלימה שהסיטואציה לאחר בישראל נוער בני בקרב השכיחות האלימות הסיטואציות נגרמות מהשגת גבול, מהופעתו של זר בן עדה אחרת, מאי מפגיעה או מוגבלים משאבים על ממאבק חוב, החזרת מילולית. מגוון הסיבות הזה להתפתחות סיטואציות אלימות

משותף לתרבויות רבות.)הורביץ ופרנקל, 1990(

יש חוקרים הטוענים, שהתנהגות תוקפנית משמשת כאמצעי מושגת המטרה כאשר פנימית או חיצונית מטרה להשגת חיזוק הנער מקבלים או הילד אלימה, באמצעות התנהגות

56

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

את יאפיין אשר דומיננטי, כדפוס נלמדת וזו להתנהגותם מתרחשות נוספות אלימות סיטואציות בעתיד. התנהגותם

כאשר:

יחיד בין או ליחיד יחיד בין קצר בתקשורת נוצר .1לקבוצה.

קיימת התעלמות מסבלו של הזולת או רצון לגרום .2לו לכאב.

הזדהות עם התוקפן. .3תיוג הזולת, המספק לגיטימציה לפגיעה בו. .4

איום על המרחב האישי, על המעמד או על הכבוד. .5לחצים חברתיים. .6

איילון ,1993 )הורוביץ, וניכור. זרות שיעבוד, .7ולהד, 1990(.

המושג ‘גיל ההתבגרות’ מתייחס לתקופת המעבר מן הילדות לאחת-עשרה, עשר בין מוגדרים הגיל גבולות לבגרות. תקופה המהווה את “טרום ההתבגרות”, ועד לשנות העשרים הראשונות. מקובל להתייחס אל גיל ההתבגרות כאל תקופה לידי שבאים ההסתגלות וקשיי בקונפליקטים המאופיינת רוח, מצבי שקט, אי מתפרצת, בתוקפנות לעיתים ביטוי ומתח. חרדה יציבות, העדר אחריות, חוסר רגשי, מתח תחומי בכל ושינוי מעבר תקופת היא ההתבגרות תקופת החיים. בשנים אלו חווים בני הנוער שינויים פיזיים ורוחניים, ונמצאים בחיפוש אחר זהות אישית וחברתית. חיפושים אלה מתבטאים בעולמו הפנימי של המתבגר כמו גם בהתנהגותו והחשש הפיזיולוגיים השינויים שגורמים המתח חוץ. כלפי מפני אי-עמידה בציפיות החברה עלולים להביא להתנהגות

תוקפנית ואלימה.

57

י ל ע ד א ה ו נ

כתקופה ההתבגרות גיל את מתארים ופרויד אריקסון ויוצרת הפנימי האיזון את המערערת מינית, הבשלה של קונפליקטים בין מצפון לפיתוי, הן בזירה הפנימית המשפחתית, והן בזירה החיצונית, בין המתבגר להוריו, נוצר מתח שבה בבית-הספר ובחברה. עם זאת, התפתחות החשיבה בגילאים ההבנה את מאפשרת ובכך יותר, ומורכבת מתקדמת אלה המוסרית הנחוצה כדי להתחשב באחרים ולא לפגוע בהם.

)הורוביץ, 1993(.

אלימות כלפי ילדים

זלזול או הזנחה מצד פיזית או פסיכולוגית בילד, התעללות ההורה או המטפל, הם אחד מגילוייה הקשים של האלימות. הם גורמים לילד נזק נפשי שנמשך לאורך שנים, לעתים אפילו במשך כל ימי חייו. לעתים התעללות פיזית היא תוצאה של שיטת חינוך קשוחה או עונשים גופניים שהתדרדרו לפגיעה

פיזית .

ילד שעובר התעללות מגלה סימנים שניתן לזהות:

• הוא מפוחד, מאוים, מתוח • עצוב, מדוכא, מודאג • אדיש, חסר הבעה, פסיבי • מכונס בעצמו או בוכה הרבה • לא מגיב להנאה ולא לכאב • מביע חוסר תקווה, רצון למות • מרגיש חוסר ערך עצמי • מאשים עצמו בכל מה שקורה • מגלה עוינות וכעס • נוהג בתוקפנות, יש לו התקפי זעם • נוטה להזיק לסביבה או לעצמו • חשש מקשר עם מבוגרים, לא יוצר קשר עין

58

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

• מסרב או מתחמק מלענות על שאלות בנוגע לחבורות ושריטות

• נוטה לאחר או להעדר, או מתמהמה לחזור הביתה• מפחד מעזרה רפואית, מפעילות פיזית, מהחלפת בגדים

בנוכחות חברים )עלי, 2008(.•

אלימות בבית-הספר

לצפות ניתן אלימה ובחברה החברה, ראי הוא בית-הספר נוצרת זו התנהגות הספר. בבתי גם אלימה להתנהגות “כל דאלים גבר”. כהתפתחות של תת-תרבות, האומרת כי הערכים הנקנים בבית-הספר, נהליו, ומבנהו הפיזי והאנושי – כל אלה עשויים לתרום ליציבות חברת התלמידים או להפך, לגילויים של אלימות וונדליזם. על בית-הספר מוטלת אפוא והן האלימה ההתנהגות היווצרות לגבי הן רבה, אחריות

למציאת דרכים לפתרונה.

שערך בבתי-הספר תלמידים אלימות בנושא מחקר סוציאלית לעבודה מבית-הספר )2005( בנבנישתי החוקר בירושלים, מראה ש – 54.3% העידו שהם הפעילו אלימות פיזית, 47.6% דיווחו על אוירה אלימה בבית הספר, 23.4% דברו על כך שבי”ס הוא מקום מסוכן להיות בו וזאת לעומת 11% במחקר הקודם ב – 2002. פירוש הדבר שכמעט כל ילד

רביעי חושש מאווירת האלימות בבית הספר. )עלי, 2008(.

החשיפה לטלוויזיה ולתקשורת

לטלוויזיה, החשיפה את לציין יש האלימות גורמי בין לעיתונות ולאינטרנט.

59

י ל ע ד א ה ו נ

אלימות, של מרכיבים כוללת בטלוויזיה הז’אנרים מרבית מלחמה, סרטי משדרים הערוצים כל סמויה. או גלויה מערבונים, סרטי מתח ואימה. האלימות מצויה גם בסרטים קליפים בוידיאו מצוירים, בסרטים ואפילו תיעודיים ובפרסומות. ילדים ובני נוער צופים מגיל צעיר מאוד בסרטים ונחשפים לכל מגוון הביטויים אלימים ובתשדירים אלימים,

האלימים שמשדרת הטלוויזיה .

של תופעות יוצרת אליה נחשפים שהצעירים האלימות תוכנית בחיקוי השאר בין בבתי-הספר, אלימה התנהגות של בחיקוי או ,WWE המכונה הטלוויזיונית ההתאבקות רצח. וגם אונס דקירה, - בסרט שנצפו האלימות מעשי זוהי תופעה מוכרת שמתרחבת משנה לשנה; יותר ויותר בני נוער חשופים לסכנות החשיפה לסרטים וסרטונים אלימים.

)הורוביץ, 1993(.

נערות כאשר מכבר, לא רק ראינו לכך מצמררת דוגמה את ולקבור סכין בדקירות לרצוח תכננו 12 בנות צעירות גופתה של חברתן, בת גילן. את ה”תכנית” העתיקו במדויק

מסרט שראו בטלוויזיה.

אלימות נגד נשים

עמים חוצה אוניברסאלית, תופעה היא נשים נגד אלימות וברחבי ההיסטוריה כל לאורך מתרחשת היא וגבולות. היעדר הוא זו התופעה לשכיחות המרכזי הגורם העולם.

שוויון בין המינים.

לה שגורמות תרבויות ויש כלפיה, סלחניות תרבויות יש להתרחש מתחת לשטיחים עבים, עד שהיא פורצת כלפי חוץ

בנחשול אדיר של דם ודמעות.

60

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

קיימות חברות פלורליסטיות ותרבותיות, בהן אנשים מצייתים מנומסת הכללית והתנהלותם בכביש, אדיבים לתמרורים, ועדינה כלפי חוץ, ובכל זאת תמצאו ביניהם גברים שמכים את נשותיהם. בגלריית הגברים המכים שבמקומותינו יש גם אנשי רוח מאוד הומניסטים בגישתם לכיבוש, סובלניים בדרך חייהם וצרכני תרבות מעודנת, כל זה כלפי חוץ. יחסם לאישה גברים מכים מכל נמצא בחדרי חדרים שונה לגמרי. לצדם http:// .27/11/01 תפוז, )פורום החברתית. הקשת סוגי www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid

=68&messageid=1990806

אלימות מינית – מעשי אונס ותקיפה מינית

אלימות מינית באה לידי ביטוי כאשר ישנה כפייה של דרישות מיניות בלתי רצויות בהקשר של יחסים בין בעלי כוחות בלתי שווים. אלימות מינית כוללת גם הטרדה מינית – פיזית או נגיעות, כוללת פיזית מינית הטרדה מיני. -וניצול מילולית מילולית הטרדה אינטימיים; במקומות וטפיחות צביטות הערות, הכוללת רצויה, בלתי לב תשומת כהפגנת נתפסת בדיחות, איומים, ושיחות טלפון או משלוח מיילים, הכול על בסיס מיני. ניצול מיני מוגדר כמגע גופני כפוי, מלא או חלקי, מעמדו ניצול תוך אך האישה, בהסכמת שנעשה מגע או בהפסדים, איום או תגמולים הבטחת הגבר, של העדיף יכולות מיני ניצול של התוצאות ומתיש. ממושך חיזור או להיות חמורות ביותר ולגרום לפגיעה בביטחון העצמי של המנוצלות ולירידה בלימודים, בעבודה או בספורט, וכן נדודי

שינה, סיוטים ודיכאונות. )הורוביץ, 1993(.

אלימות מינית היא הקטגוריה היחידה, שבה אחוז הקרבנות- נשים גבוה פי 3.5 לעומת אחוז הקרבנות - גברים. מפילוח

61

י ל ע ד א ה ו נ

הנתונים לפי מגדר עולה, כי בין השנים 2000ל-2011, מספר מקרי אלימות מינית הוא יותר מ-60 מקרים על כל 100,000 נשים. מפילוח הנתונים לפי מצב משפחתי של הקורבן עולה, כי שיעור התקיפות בקרב נשים גרושות, בדומה למקרי שוד .2004 משנת ירידה ניכרת ביותר, אך הגבוה הוא ורצח, בשיעור מתמדת עלייה חלה 2003 משנת זאת, לעומת התקיפות בקרב רווקות, לעומת יציבות יחסית במדדי קבוצות אחרות. נתון מדאיג הוא, שכמחצית מקרבנות תקיפה מינית בבית מתרחשות המין מעבירות 40% ומעל קטינות, הן מכיר שהקרבן אנשים ידי על התוקף, בבית או הקורבן,

ובוטח בהם. )רגב ושירי, 2012(.

בין נשים אי-שוויון על המקיף במחקרו חאג’-יחיא, מחמד המבנה כי טוען לגברים ואלימות נגד נשים במשפחה, הפטריארכאלי המסורתי, בחברה הערבית בישראל ובעולם כולו, הוא אכן בשורש הבעיה, אך קיימים גורמים רבים נוספים, שהמרכזי בהם הוא חוסר היכולת, ואולי גם חוסר הנכונות, של האישה לפנות לגורמים המתאימים על מנת לקבל עזרה. האפשרות להגיש עזרה לאישה ולילדים הסובלים מאלימות בתוך החברה הפלסטינית מוגבלת מאוד, וכמעט לא קיימים בה גורמים שיכולים לסייע לאישה במצוקתה. לרוב האישה לא פעם להאשים נוטה וזו בלבד, לפנות למשפחתה יכולה

את הקרבן ולא את התוקפן )חאג’-יחיא, 2005(.

הם עזרה מלבקש האישה בעד שמונעים נוספים גורמים החשש מפני קלון חברתי; האמונה המושרשת בה מילדותה מפני חשש וכן ילדיה; לטובת עצמה את להקריב שעליה התגברות האלימות הפיזית אם ייוודע לבעלה שהיא התלוננה למשפחה לפנות אפוא הוא שלה היחיד המוצא נגדו.

המורחבת, בתקווה שזו תתמוך בה. )עלי, 2008(.

62

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

עוז מרהיבה הפלסטינית האישה כאשר גם כן, על יתר לפנות לגורמי סיוע חיצוניים, היא נתקלת לרוב ביחס מזלזל ומשפיל, שהוא תוצאה של האוריינטציה הגברית בחברה. גם כאשר אישה מגיעה לטיפול רפואי בעקבות אלימות קשה, היא תשמע הטפת מוסר, שידול לחזור לביתה ולמשפחתה, ואפילו הטלת האשמה עליה לצד גילויי הבנה וסלחנות כלפי

הגבר האלים. )חאג’-יחיא, 2005(.

ברמה משמעותיים גורמים מציינת )2013( אלנאבולסי הסוציו-פוליטית. לדעתה, שבע נשים מתוך כלל המרואיינות נציגי מצד והשפלה פגיעה תיארו במחקרה, שהשתתפו למוסדות לעזרה פנייתן בעת המדינה, ורשויות מוסדות משטרה, חוקרת, )כגון: יהודים מקצוע ולאנשי המדינה הפגיעה חוויות חולים(. בבית אחות סוציאלית, עובדת מתנשא כוחני יחס זלזול, צעקות, משפיל, ביחס התבטאו לספק שתפקידם השירותים, ספקי כלפיהן. וסטריאוטיפי מענה ועזרה לנשים, הפכו עבורן לכוחות פוגעניים, כוחניים ערביות נשים של מעמדן את שבחנו מחקרים ומשפילים. ציינו את בישראל, נפגעות אלימות במערכת אכיפת החוק הקשיים שבהם נתקלת הנפגעת בבואה להתלונן במשטרה, כגון: סיוע, קבלת לשם הרווחה לשירותי פנייתה בעת או מחסום השפה, אפליה, התערבות או חוסר התערבות בשם הרגישות התרבותית, נורמליזציה ומינימליזציה של האלימות והפעלת תכניות התערבות המתבססות על מודלים מערביים, החברה של התרבותיים הקודים את תואמים אינם אשר הערבית )מוקארי-רינאוי, 2011; שלהוב-קיבורקיאן, 2005; Shalhoub-Kevorkian, 2000; Haj-Yahia & Shhadi,רבים שוטרים כי מראה, בישראל שנערך מחקר .(2005מתייחסים לתופעת האלימות בחברה הערבית בישראל כאל תופעה נפוצה, המאפיינת את החברה הערבית. כמו כן, הראו

63

י ל ע ד א ה ו נ

ממצאי המחקר שנשים ערביות בישראל, אשר חוו התעללות ופנו בעקבות זאת למשטרה, דיווחו על אי נוחות וקושי, בזמן שהיה עליהן להתמודד בו-זמנית עם הבעל הפוגע ועם היחס

.(Shalhoub-Kevorkian , 2004( הפוגעני כלפיהן

עם הראשוני ממגען החל תובנות, הפיקו הנפגעות הנשים המוסדות הנידונים, באשר למעמדן כמיעוט המופלה לרעה, היחס את תיארו הן ולהגנה. לעזרה ראויות שאינן וכמי הבנה. וחוסר כוחניות קדומות, דעות על כמבוסס כלפיהן “בחוץ” על הן הצביעו על השפעת הסכסוך הפוליטי הקיים המערכת “הפנימית”, בכל הנוגע ליחס כלפיהן )אלנאבולסי,

.)2013

רצח על רקע מה שמכונה “כבוד המשפחה”

הרצח על רקע מה שנהוג לכנותו בטעות “כבוד המשפחה” הוא אחד הביטויים הבולטים והחמורים ביותר לאלימות נגד נשים בכלל ובחברה הערבית על אף האיסור הדתי. בכל שנה נרצחות נשים נשואות ורווקות על-ידי בני ובנות משפחותיהן בעטיו של מה שמכונה “חילול כבוד המשפחה”. עבירה או חשד לעבירה על כללי ההתנהגות הפטריארכליים נחשבים את ומצדיקים המשפחה, של הטוב שמה להרס כגורמים בבית, בכליאתה החל – דרכים במגוון האישה הענשת הכאתה והשפלתה, ועד לרציחתה. תפישה זו – המושרשת “לנקות” את שמה בחברה הערבית, הלוחצת על המשפחה הטוב, מאשרת בדיעבד את המעשים המכוערים ואף מזכה את הרוצח ומציגה אותו כקורבן – מסבכת את הבעיה עוד עם פעולה משתפים המשפחה בני רבים במקרים יותר. דבר כדי לשמר את המשטר הפטריארכלי השולט, הרוצח מקרה מובא כאשר המשפטית. המערכת על אף המשפיע

64

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

של רצח על רקע כבוד המשפחה, השופטים נוטים להדגיש והרוצח משפחתי עניין הוא הרצח שלפיה התפישה את הוא קורבן של המסורת. התנהלות מערכת המשפט בנושא הבינלאומיות, לפי האמנות בזכויות האישה פגיעה היא זה ומסורת מנהג של טענה בכל משימוש להימנע הקוראות כאמתלה להתחמק מן המאבק בתופעת האלימות נגד נשים. למרות השינויים בתפישה זו בקרב צעירים בחברה הערבית,

היא עודנה מדאיגה מאוד. )עלי, 2008(.

אלימות נגד קשישים

דו-ערכיות קיימת המודרניות והתרבויות החברות ברוב לקיים את ישנה ההכרה שיש לזקן. מצד אחד בהתייחסות הזקן, להעניק לו את הכבוד הראוי לו, ולעזור לו במידת הצורך. מצד שני, המצב במציאות שונה, ואינו מתנהל לפי הערכים כבעיה, פעם לא נתפסים המודרנית בחברה הזקנים הללו. על בזקנה מתפרשות הכרוכות הבעיות על החברה. וכנטל פני המישור הכלכלי )ירידה בהכנסות(, הבריאותי והחברתי

)ניתוק ובדידות(. )רוזין, 2003(.

שנה, מדי עולה הקשישים מגזר כי בחשבון להביא יש לנוכח והניצול. ההתעללות מקרי מספר גם עולה ועמו זה והארכת תוחלת החיים, מגזר הפיחות בהולדת תינוקות למעשה צומח וגדל בצורה המהירה ביותר מכל שאר מגזרי האוכלוסייה והוא צפוי לגדול לכדי 394 מיליוני בני אדם עד

.(United Nations, 2010( 2050

בשלבי ההזדקנות והפרישה מתנסה הקשיש באובדן בצורות השונים, הגוף ותהליכי אובדן עם להתמודד ונאלץ שונות ההולכים ונחלשים. והתנהגויות מסוימות. כאשר נחלש הגוף הקשיש ואז השכליים, התפקודים גם עמו נחלשים לעתים

65

י ל ע ד א ה ו נ

נתון יותר לגורמים מנצלים ומזיקים, המבקשים לקחת ממנו את רכושו, כספו, נכסיו או כל דבר אחר, בצורה של גזלה, הקשישים כי לזכור יש וניצול. התעללות איומים, עושק, הרי כולנו, בחיי מהותי וחלק בחברה מרכזי חלק מהווים ניצול מפני הקשישים להגנת חוקים לקבוע המדינה שעל

.(Freitas, Cançado et al., 2006( והתעללויות

חד בפעולה להתבטא יכולים קשישים וניצול התעללות יותר או באחד הפוגעת מתמשכת, בהתנהגות או פעמית מן התחומים הבאים: פיזי, מיני, כלכלי, רגשי ונפשי. פעולה לקשיש, הקרובים אנשים מספר או אדם על-ידי נגרמת זו ושאתם יש לו יחסי אמון אישיים. כתוצאה מן ההתעללות או הניצול אנו עדים להפרת זכויות הפרט של הקשיש, שינויים ברמת ועלייה ונזק לסבל חשיפתו חייו, באורחות לרעה

הפגיעה והסיכון בביטחונו ושלומו של הקשיש.

חסך בצרכיו הזנחה - שונים: תחומים כוללת ההתעללות הבסיסיים של הזקן, כמו אוכל ,ביגוד וטיפול רפואי; נטישה ניצול לרעה ניצול כלכלי - וחברתי; משפחתי בידוד –של הזקן, הולם ברכושו ובמשאביו ולא ושימוש לא חוקי כולל גניבה , הונאה ,לקיחת רכוש ,או שימוש לרעה בייפוי

כוח )קניג ובן דוד, 2007[

(www.piba.gov.il/FormsAndRegulations/Notice/Pages/02110211.aspx

בשנים האחרונות ניכר שינוי ביחס החברה המודרנית לזקן, הזקן בבעיות לטיפול וחברתיים מדעיים ארגונים הוקמו והזקנה בחברה, ואף נחקקו חוקים שונים להגנת הזקן מפני למקרים דעתה את נתנה המערבית החברה וניצול. הזנחה בתסמונת הכירה ואף בקשישים, התעללות או הזנחה של מדינות המוכה”. “הילד לתסמונת בדומה המוכה”, “הזקן

שונות מחוקקות כיום חוקים להגנת הזקן מפני מצבים מעין אלה. בארצות הברית מדווחים על יותר ממיליון זקנים בשנה

הסובלים מאלימות, מיחס משפיל ומהזנחה )רוזין, 2003(.

67

י ל ע ד א ה ו נ

3

הפשיעה בראי המספרים בישראל:

יהודים וערבים

פרק שלישי:

נתוני הפשיעה בשנים 2011-2005

מחקרים מעידים על כך שמקרי רצח, אונס ושוד אלים הפכו להיות שגרת היום יום בישראל, כמו גם התקפות אלימות על אזרחים ללא כל סיבה. הגיעו הדברים לידי כך, שהתקשורת הרחיקה לכת וכינתה את מעשי האלימות “טרור פנימי” או “טרור אזרחי”, שמסכן את החברה כולה ) ינאי, 2004; עלי,

2008; מעריב 13.12.2005(.

העונש דרגת )שעליה ביותר החמורה האלימות עבירת הגבוהה ביותר( היא רצח. ניכרים הבדלים בין מקרי הרצח מהשנים המשטרתיים הנתונים מפילוח ונשים. גברים אצל גברים 2003 משנת כי עולה, מגדר לפי 2011 עד 2003נרצחים פי שלושה יותר מנשים. לעומת זאת, מפילוח מקרי הרצח לפי קבוצות גיל עולה, כי בקרב נשים בנות 18 עד 24,

שיעור מקרי הרצח הוא הגבוה ביותר )רגב ושירי, 2012(.

68

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

שנת 2005 הייתה שנת מפנה בחקר נתוני הפשיעה בישראל. ישיבה הממשלה ערכה האלימות בשיעורי הגאות לאור החלטות כמה וקיבלה זה לנושא )05.06.2005( מיוחדת חשובות לצמצום ולמניעת הפשיעה. בין ההחלטות שהתקבלו

יש למנות:

כל של ממוקד טיפול מחייבת האלימות תופעת א. נגד במאבק והמשתתפים העוסקים מהגופים אחד הנחוצים והמשאבים הזמן כל והקדשת האלימות,

לשם כך;ביצוע אחר ובמעקב כוללת בהנחיה צורך יש ב. התוכניות של כל הגופים שעוסקים במאבק באלימות;לעיסוק הביטחון לשר מיוחדות סמכויות הענקת ג. בנושא, שיהפוך להיות ‘פרויקט הדגל’ של משרדו;

של האדם כוח ותגבור כספיים משאבים הקצאת ד. המשטרה;

הנחיית גורמי אכיפת החוק לשים את בעיית האלימות ה. והפשיעה בראש סדר היום וסולם העדיפויות שלהם.

כתוצאה מהחלטות והנחיות אלה, חלה התייצבות ואף ירידה מסוימת ברמת הפשיעה בחברה היהודית בישראל משנת

2005 ועד היום. )רטנר, 2007 (.

במהלך השנים 2004-2009 הציגה משטרת ישראל את עקבית של ירידה נתוני הפשיעה, המצביעים על מגמה כולל בעבירות רכוש במספר העבירות המדווחות , ובעבירות האלימות. מאז שנת2004 ירד שיעור הפשיעה תושבים בישראל ב -118.6% בתחום עבירות ל-100,000 הרכוש ,והחל משנת2005 ירד מספר ההתפרצויות לדירה ב -30%ומספר גניבות הרכב ירד -34%. גם בתחום עבירות

69

י ל ע ד א ה ו נ

האלימות נרשמה ירידה של 10.7% . בהיקף מעשי הרצח על רקע פלילי חלה ירידה מ-162 אירועים בשנת 2005 ל -122אירועים בשנת 2009, כאשר שיעור מעשי הרצח ל- 100,000ירד מ- 2 ב- 2006 ל -1.65 בשנת 2009. )משטרת ישראל (2010). האגף לחקירות ולמודיעין, מחלקת מחקר,

הערכת המודיעין(.

בעבירות רכוש חלה ירידה של 42% משנת 2003 - שיעור גניבות הרכב ירד ב-41% משנת 2006, חלה גם ירידה גדולה של 36% בשיעור התפרצויות לבתים משנת 2006 וירידה של 22% בשיעור האלימות המדווחת משנת 2006. יש לציין, כי זה שיעור האלימות בישראל הוא מהנמוכים בקרב בתחום

מדינות אירופה.

משנת אישום בכתבי 10% של עלייה חלה זאת, לעומת בעבירות כתבי אישום בהגשת 15% של ועלייה ,2006תום עד המעצרים במספר 11% של עלייה חלה חמורות. ההליכים. ב-2010 חלה עלייה בגילוי ופענוח תיקי רצח. גם 2006, עלה בנושא חשיפת האמל”ח נרשמה עלייה: משנת של עלייה ונרשמה האמל”ח, חשיפת תיקי מספר ב-89% בשנת2006 החל אלה. בעבירות החשודים במספר 80%חלה עלייה של 255% במקרים של נשיאת סכין - כ-85% מהתיקים בגין נשיאת סכין נפתחים כנגד חשודים בעלי עבר בחשיפת 6% של עלייה נרשמה הנוער בקרב פלילי. גם עבירות, כולל עבירות סמים, סחיטה ונשיאת סכין .משטרת ישראל (2010). האגף לחקירות ולמודיעין ,מחלקת מחקר,

.)http://www.gov.co.il

70

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

עקב התמונה הכללית של ירידה בפשיעה, ניתן היה להניח כי נתוני הירידה בפשיעה ישתקפו גם במגמה מקבילה של חיזוק וחיזוק תחושת אמון הציבור תחושת הביטחון של הציבור קרה. תוצאות סקרי דעת קהל שונים לא זה במשטרה. כי לא חלה עלייה שנערכו בשנים 2007-2008 מעידים , מקבילה ברמת אמון הציבור במשטרה וזו נותרה כשהייתה.

) שפירא-היימן ואחרים, 2012(.

נתוני הפשיעה בקרב הערבים בישראל

בד בבד עם נתוני הירידה בפשיעה בקרב היהודים בישראל, ברמת ניכרת עלייה על מלמדים ואחרים אלו מחקרים בישראל. הערבים-הפלסטינים בקרב והפשיעה האלימות ניכרת תחושה של אין אונים מהתגברות האלימות בחברה האישי הביטחון וחוסר החרדה ונוכח הערבית-פלסטינית

שהיא גורמת בקרב ציבור זה .

כי בשנת 2009 חלה עלייה ישראל מלמדים, נתוני משטרת החברה הערבית לעומת שנת של 8.4% בפשיעה בקרב 2008;בשנת 2008 חלה עלייה של 5.1%. בפשיעה בחברה הערבית לעומת שנת 2007; בשנת 2007 חלה עלייה של 0.9%ב בפשיעה זו לעומת שנת 2006. כלומר בשלוש השנים המדווחות 2006 - 2009 חלה עלייה רצופה בפשיעה בחברה ערבית .העלייה בפשיעה בשנת 2009 היתה גדולה במיוחד

בהשוואה לשתי השנים שקדמו לה.

ראוי להדגיש כי הנתונים על הפשיעה של אזרחים ותושבים ערבים לקוחים מהתיקים הגלויים, כלומר תיקים שבהם ידועה זהות החשוד בביצוע הפשע . בשנים 2007-2009 חלה עלייה הגלויים בכלל התיקים .באותו זמן חלה בשיעור התיקים ירידה בכלל תיקי הפשיעה. .כלומר העלייה בנתוני הפשיעה

71

י ל ע ד א ה ו נ

של אזרחים ערבים היא גם תוצאה של עלייה בשיעור הגילוי של חשודים בעבירות. )רונן, 2010(.

נוסף על נתוני הפשיעה הכללית ניכר חלקם הגדול של 2009 אזרחים ערבים בעבירות אלימות חמורות. בשנת היה חלקם של ערבים בעבירות אלה גדול מאוד בהשוואה לחלקם בכלל האוכלוסייה ערבים היו 40% מכלל החשודים בתיקי רצח 36% ;בתיקי ניסיון רצח 36% ;בתיקי תקיפה חמורה40% ; בתיקי הצתה 36% ;בתיקי שוד ו -43% בתיקי

שוד בנסיבות מחמירות )רונן, 2010(.

דו”ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שעוסק בפשיעה בחברה הערבית בישראל מדווח, כי בשנת 2009, ערבים, המהווים כ-20% מאזרחי ישראל, היו 41% מכלל החשודים בתיקי רצח; 36% בתיקי ניסיון רצח; 36% בתיקי תקיפה וב־43% שוד בתיקי 36% הצתה; בתיקי 41% חמורה; פשיעה סוגי ישנם בנוסף מחמירות. בנסיבות שוד בתיקי ייחודיים לחברה הערבית, כגון קטטות בין חמולות, דיווחים על אלימות במשפחה, תלונות על פשיעה כנגד משפחות

ערביות שמבצע האלימות בהן היא המשטרה.

בראשית נובמבר 2009 כ 40% מכלל העבריינים בבתי הכלא בישראל בגין עבירות של אלימות במשפחה היו ערבים, ונתון זה בולט במיוחד לאור העובדה ששיעור התלונות על אלימות חלקם לעומת מאוד נמוך הוא הערבית בחברה במשפחה באוכלוסייה הכללית. )לדוגמה, בחודשים ינואר - ספטמבר 2009 רק 11.8% מכלל התלונות בנושא אלימות במשפחה עבירות של מקומן גם בולט ערביות(. נשים ידי על הוגשו המשפחה כבוד רקע לכנותו שנהוג מה על ורצח דם נקמת 2010; הלשכה )רונן, בו. להסתייג מהשימוש –כינוי שראוי

72

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

המרכזית לסטטיסטיקה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת(.

ממצאי מחקרים אלו והמשך גאות האלימות בקרב החברה מגוונים הסברים השטח פני על העלו בישראל הערבית ההסברים בין לעיל. הבאנו חלקן שאת רבות, ותיאוריות העדיפות בסולם נמוך בסדר הערבים מיצוב היו הבולטים מכוונת והזנחה הדרה אפליה, והמשטרה; המדינה של של בתיאוריות וכלה בישראל; החוק אכיפת רשויות מצד קונספירציה. בין אם נכונות התיאוריות ובין אם לא, עלייה והוליסטית מבנית התייחסות מחייבת האלימות בשיעור זו לטיפול בתופעה זו, מחייבת תוכנית על ממשלתית כוללנית נחוצה תוכנית ובמקביל וכללית למלחמה בפשיעה הגואה, שלוקחת בחשבון את מאפייני התרבות הערבית-פלסטינית דרכי ובסינון בהקצאת והן התופעה בזיהוי הן בישראל, מערכת את בחשבון להביא יש השאר בין בה. הטיפול לאוכלוסייה המשטרה בין והמתוחה השברירית היחסים הערבית, שידעה הרעה אחרי אירועי אינתיפאדת אלאקצא

באוקטובר 2000 )סנטו ועלי, 2008(.

73

י ל ע ד א ה ו נ

נתוני הפשיעה בשנים 2013-2012תרשים 1

ביטויי דאגות אלו והניסיונות להיות חלק מהפתרון ולא רק בישראל. האזרחית החברה את גם אתגרו מהבעיה, חלק אחד ממרכזים אלו הוא מרכז אמאן, המרכז הערבי למלחמה באלימות בראשותו של השייח’ כאמל ריאן שאחראי לאיסוף

74

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

החומר שמובא בפרק זה )האחראי על איסוף החומר הוא מר

סלאח עאסי רכז במרכז אמאן(.

בפרוספקט שפרסם מרכז אמאן ונסמך על נתוני המשטרה אודות מקרי הירי והרצח שהתבצעו בחברה הערבית בשנים במקרי ניכרת עלייה על להצביע שניתן האחרונות מתברר ידעה ואף נבלמה זו עלייה .2013 עד 2007 מאז הרצח ירידה בשנת 2013 כפי שניתן ללמוד להלן, מתרשים בעמוד הקודם. נתוני המשטרה כפי שדווחו ע”י מרכז אמאן מלמדים 46 מקרי רצח. 2007 היו בקרב החברה הערבית כי בשנת ב- 2008 החלה עלייה תלולה שהשיא שלה היה בשנת 2010, מין, לפי אלו נתונים ניתוח )להלן אחת בשנה רציחות 73ל- ירידה היתה 2011 בשנת ועוד(. אזורים הירי, כלי גיל הנתונים רציחות. 72 ל- עלייה אחריה ששנה רציחות 62מלמדים שבשנת 2013 היתה ירידה דרסטית ל 56 מקרי רצח השתנתה המגמה אם מזה ללמוד קשה כאמור, אך בשנה הוא השינוי שמא, או ובהתמודדות בטיפול שינויים לאור כי לציין יש המטרה. את החטיאו שהרוצחים או נסיבתי ישראל, מאוכלוסיית 18% כ- מהווים שהערבים אף על הנרצחים מכלל 40% ה- את חוצה הנרצחים בין ייצוגם בשנים המדווחות. בתרשים 1 ניתן לעמוד גם על מקרי הירי בין מזעזעים. מאוד הנתונים הערבית. בחברה שקרו החם השנים 2007-2012, מקרי הירי החם ידעו עלייה משמעותית שהשיא שלה שוב היה בשנת 2010,כמעט והוכפלו. מ- 469 ב- 2007 ל- 875 ב- 2010. כמו במקרי הרצח, 2011 ידעה ירידה ושוב עלייה ב- 2012 )משטרת ישראל טרם פירסמה

נתוני הירי ל- 2013(.

75

י ל ע ד א ה ו נ

1. קרבנות לפי פילוח גיל1

בשנת 2012 אירעו בישראל 120 מקרי רצח, בקרב הערבים 68 אירעו האוכלוסייה מכלל כ-18% שמהווים בישראל מקרי רצח. דהיינו, כ- 56% מכלל מקרי הרצח אירעו בחברה

הערבית.

1 הנתונים בפרק זה נאספו ועובדו ע״י מר סלאח עאסי ממרכז אמאן: המרכז הערבי למלחמה באלימות, שלו אני מודים מקרב לב.

76

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

החברה מקרב קורבנות 68 בחייהם שילמו ,2012 בשנת קורבנות 4 נרצחו 14-0 הגיל בקבוצת בישראל. הערבית

שהם מהווים כ- 6% מכלל הקרבנות בשנת 2012.

כ- מהווים הם קורבנות. 34 נרצחו 29-15 הגיל בקבוצת 50% מכלל הקרבנות בשנת 2012.

בקבוצת הגיל 45-30 נרצחו 18 קורבנות. הם מהווים כ- 27% מכלל הקרבנות בשנת 2012.

בקבוצת הגיל 60-46 נרצחו 7 קורבנות. הם מהווים כ- 10% מכלל הקרבנות בשנת 2012.

בקבוצת הגיל 61 + נרצחו 5 קורבנות. הם מהווים כ- 7% מכלל הקרבנות בשנת 2012.

77

י ל ע ד א ה ו נ

כ-5% מהווים הם קורבנות. 3 נרצחו 0-14 הגיל בקבוצת מכלל הקרבנות בשנת 2013.

23 קורבנות. הם מהווים כ- 29-15 נרצחו בקבוצת הגיל 41% מכלל הקרבנות בשנת 2013

20 קורבנות. הם מהווים כ- 45-30 נרצחו בקבוצת הגיל 36% מכלל הקרבנות בשנת 2013

16 קורבנות. הם מהווים כ- 60-46 נרצחו בקבוצת הגיל 10% מכלל הקרבנות בשנת 2013

בקבוצת הגיל 61 + נרצחו 2 קורבנות. הם מהווים כ- 7% מכלל הקרבנות בשנת 2013

1.2, קרבנות לפי פילוח ו- 1.1 תרשימים לסיכום לפי ביותר מהתפשטות הנפגעים כי מהנתונים ללמוד ניתן גיל האלימות הם הצעירים, בגילאי 15 – 29. נתונים אלו נכונים 2013. עם זאת, כל קבוצות הגילאים נפגעות ל- 2012 ול-

ממקרי הרצח, כולל תינוקות וזקנים.ירידה מההשוואה בין השנים 2012 ל 2013 ניכרת גדול חתך המהווה קבוצה ,29-15 משמעותית בגילאים האלימות במיגור הצלחה אלה. בשנים הקרבנות ממספר התפשטות את משמעותי באופן יקטין זה, גיל חתך בקרב

התופעה

78

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

2. קרבנות לפי פילוח מגדרי

לפי הרצח קורבנות פילוח אודות 2.2 ו- 2.1 מהתרשימים מתוכן נרצחים, 68 השנה באותה היו ,2012 לשנת מגדר 59 9 נשים שמהוות כ- 13% מכלל הנרצחים. מאידך, היו זכרים, שמהווים 87% מכלל הנרצחים. מיותר היו נרצחים לציין כי רובן ככולן של נשים אלו, שילמו בחייהן על רקע מה

שמכונה ‘חילול כבוד המשפחה’.

79

י ל ע ד א ה ו נ

לפי הרצח קורבנות פילוח אודות 2.2 ו- 2.1 מהתרשימים מתוכן קורבנות, 56 השנה באותה היו ,2013 לשנת מגדר היו 15 נשים שמהוות כ- 27% מכלל הקורבנות. מאידך, 41 מהקורבנות היו זכרים, שמהווים 73% מכלל הקורבנות. גם כאן, מיותר לציין כי רובן ככולן של נשים אלו, שילמו בחייהן

על רקע מה שמכונה ‘חילול כבוד המשפחה’.

לסיכום לפי תרשימים 2.1 ו- 2.2, קרבנות לפי פילוח מגדרי ניתן ללמוד מהנתונים כי, מחד נרשמה ירידה במספר קורבנות הרצח ב- 2013, אולם חלקן המספרי והפרופורציונאלי של

הנשים מקורבנות הרצח עלה, מאידך.

80

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

הנתונים מלמדים כי הירידה במספר קורבנות הרצח מ- 69 בשנת 2012 ל-56 בשנת 2013, הטיבה בעיקרון עם הזכרים בלבד. ובמקביל נרשמה עלייה חדה במספר הנשים שנרצחו ב-2013 – מ-9 ב-2012 ל-15 ב-2013. התרשים מראה כי חלה עליה או ליתר דיוק הכפלה, במספר הנשים הנרצחות מ

13%ל -2012 ל 27% ב-2013 .

3. קרבנות לפי פילוח כלי הרצח

התרשימים 3.1 ו- 3.2 על קורבנות הרצח בשנת 2012 ניתן חוסלו ,2012 בשנת הרצח מקורבנות 68 מבין כי ללמוד באמצעות ירי 43 קורבנות שהם מהווים כ- 63% מקורבנות הרצח. מאידך, 16 מקורבנות אלו קיפחו את חייהם באמצעות

81

י ל ע ד א ה ו נ

13% כ- שהם 9 נרצחו אחרים ובאמצעים , 24% סכין, מקורבנות הרצח.

התרשימים 3.1 ו- 3.2 על קורבנות הרצח בשנת 2013 אנו חוסלו ,2013 בשנת הרצח מקורבנות 56 מבין כי למדים באמצעות ירי 42 קורבנות שהם מהווים כ- 75% מקורבנות חייהם את קיפחו אלו מקורבנות 10 מאידך, הרצח. שהם 4 נרצחו אחרים ובאמצעים , 18% סכין, באמצעות

כ- 7% מקורבנות הרצח. השווה בין נתוני 2012 לאלו של 2013, התרשימים מראים חלה עלייה בשימוש בנשק החם לחיסולים. עליה מ- 63% ב- 2012 ל- 75% ב- 2013. נראה כי הנשק החם הפך ליותר בקלות עליה שהראו מחקרים תואמים אלו נתונים זמין.

82

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

בהשגת הנשק בחברה הערבית. מאידך, נרשמה ירידה של כשליש בשימוש בסכינים לשם ביצוע רצח.

4. קרבנות לפי פילוח חודשים

התרשים 4.1 ו- 4.2 אודות פילוח קורבנות הרצח לפי חודשי השנה מראים, כי החודשים ספטמבר ומאי 2012 הם החודשים האדומים ביותר מחודשי השנה. כשליש ממקרי הרצח בשנת 2012, אירעו בשני חודשים אלו. בחודש ספטמבר היה מספר קרבנות נפגעי האלימות הגבוה ביותר 18%, לעומת החודשים

ינואר ויוני, שבהם היו רק 3% מן הקרבנות.

83

י ל ע ד א ה ו נ

תרשים 4.1 ו- 4.2 אודות פילוח קורבנות הרצח בשנת 2013 לפי חודשים מלמד שוב על קשר קורלטיבי בין עונות וחודשי השנה לרמת האלימות, הפשיעה וגם הרצח. התרשים מראה, הקטלני החודש היה ספטמבר חודש 2013 בשנת גם כי ביותר 16%, לעומת החודשים דצמבר ויולי, שבהם היו רק 2% מן הקרבנות. בחודשים אפריל ומאי נרשמה עלייה זהה.

יש להניח כי סיבת העלייה הרבה באלימות בחודש ספטמבר היא בהיותו חודש של חגים וחופשות, רבים יוצאים לנופש

84

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

לגילויי נחשפים או שמירה ללא הבתים את ומשאירים אלימות במקומות בלתי מוכרים להם. אפשר לשער על קיום קשר בין רמת הלכידות החברתית לשיעור האלימות. אחרי החגים ובחילופי העונות, יש ירידה ברמת הלכידות החברתית.

5. קרבנות לפי פילוח מחוזות

לפי הרצח קורבנות פילוח אודות 5.2 ו- 5.1 תרשימים מחוזות 2012 מלמדים כי מחוז צפון הוא המחוז עם מספר קרבנות הרצח הגבוה ביותר – 39%, מול מחוז חיפה עם 6%

מן הקרבנות.

85

י ל ע ד א ה ו נ

מחוזות לפי הרצח קורבנות אודות 5.2 ו- 5.1 תרשימים להוביל המשיך הצפון מחוז כי שוב מלמדים 2013 לשנת במגמת הרצח הגבוהה ביותר, 42%. אולם מחוז חיפה עבר שינוי מהותי ובו הוכפל שיעור הרצי פי שלושה. מהתרשימים רואים שהיחס בין המחוזות באחוזי הקרבנות נשמר זהה, ירידה דרמטית במספר הקרבנות במחוז זאת בולטת עם כידוע, חיפה. מרכז במקביל לעלייה משמעותית במחוז במחוז הצפון יש ריכוז גבוהה של ערבים. כ- 56% מהערבים

בישראל חיים במחוז זה.

86

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

6. קרבנות לפי פילוח אזורים

2012 לשנת אזורי פילוח אודות 6.2 ו- 6.1 תרשימים מלמדים כי המשולש הדרומי והגליל התחתון והגליל העליון קורות מרציחות 57% בדם. מגואלים הכי האזורים הם

באזורים אלו.

תרשימים 6.1 ו- 6.2 לשנת 2013 מלמדים כי חלו שינויים

87

י ל ע ד א ה ו נ

הרצח בשיעורי דרמטית עלייה הרצח. מקרי בשיעורי במשולש הצפוני ובנגב לעומת ירידה התלולה בשיעור הרצח

במשולש הדרומי.

נראה כי הסיבה לירידה המשמעותית באזור המשולש הדרומי היא, שמופעלות בו תכניות רבות מטעם מרכז אמאן, בעיקר תכנית “השולחנות העגולים”, שבו הקהילה לוקחת אחריות

לנעשה בתחומה.

סיכום:

מהאלימות המתפשטת ביותר הגדולה במידה הנפגעים רוב תוכניות השטח לכן הצעירים, הם בחברה הערבית של מרכז אמאן מופעלות עבור קהילה זו תוך כדי רתימת האלימות. להפחתת האחרות למשימה קבוצות הגיל בפרויקט השולחנות העגולים המרכז מגייס אנשי לדוגמה: מקצוע וראשי קהילה שמתכננים פעילויות ופרויקטים ארוכי טווח למען קהילת הצעירים ועובדים על מימוש תוכניות אלו.

בסך הכול ניתן לומר, כי בחברה היהודית, הפשיעה ובעבירות הרכוש ממשיכה מגמת הירידה, זו השנה השמינית ברציפות, בשנה היתה חמורה אלימות בעבירות .2005 משנת החל 2012 עלייה של 5.7% לעומת 2011; בשנת 2012 היו 120 ניסיון תיקי במספר ;2011 שנת 150 לעומת רצח, מעשי

לרצח חלה ירידה של 9.6% לעומת שנת 2011.

את ידע לא הערבית בחברה האלימות מצב לדאבוננו, אותה המגמה. להפך, מחקרים ונתונים של משטרת ישראל והפשיעה האלימות ברמת ניכרת עלייה חלה כי מלמדים איש 1,000 ל- הפשיעה שעור בישראל. הערבים בקרב בעבירות הנ”ל הוא 23 עבירות ליהודים ו- 62 עבירות ללא

יהודים.

כתוצאה ממצב זה קיימת תחושה של אין אונים מהתגברות הביטחון וחוסר החרדה ונוכח הערבית בחברה האלימות

האישי שהיא גורמת בקרב ציבור זה. )עלי 2012(.

89

י ל ע ד א ה ו נ

אמצעי התגוננות נגד האלימות

כולו. בעולם רווחות והאלימות התוקפנות שראינו, כפי לפגיעות הגורמת חברתית, מגפה להיות הפכה האלימות רפואיות ונפשיות ליחיד ולקהילה, ובמקביל נערכות ומוצעות גם תוכניות למניעתה. נשאלת השאלה, האם ניתן למגר, או לפחות לצמצם, את ממדי הפשיעה בעולם, ואילו אמצעים

יש לנקוט לשם כך?

תשובה לתת שמנסות התיאוריות מן כמה נביא זה בפרק לשאלה חמורה זו.

יש לראות באלימות התנהגות מאפיינת, שנועדה לענות על בעיות שונות המתעוררות עקב קיומם של צרכים מסוימים. הצרכים בידי מעוצבים האלימה ההתנהגות של דפוסיה שהיא אמורה לספק, ולא פעם מעצבים את הדפוסים האלה התנהגות של חותמה וכן החברתית הסביבה של אופייה

4

פתרונות תיאוריטיים למיגור האלימות?

פרק רביעי:

90

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

השכילה לא האנושות כי לומר, ניתן העבר. מן תוקפנית במוסדות וכלה האכיפה ממערכות החל באלימות, לטפל זו שלא כך על מצביעה האנושית ההתפתחות המשפט; בלבד שהאלימות לא פחתה, אלא שהיא השתכללה, הפכה אמצעי שאפילו כך כדי עד יותר, ולמתוחכמת למורכבת כגון: מיגור נגדה משתמשים בביטויים אלימים, ההתגוננות כוח, ביתר להגיב יש לכוח באלימות, המלחמה הפשע, מאבק צודק ועוד, ובכך הם בעצם מקבעים את הלגיטימיות

שלה )שהם, 2005(.

כדי להתמודד עם האלימות בחברה יש לפעול בכמה מישורים, . ופוליטית מדינית וברמה והממשלתי התרבותי החברתי, קודם כול יש להגביר את המודעות לבעיה כבר בגיל צעיר. יש ליישם את החוקים הקיימים להגנה מפני אלימות, בעיקר את ולהפעיל קשישים, ועל נשים על חלשים, על להגנה הרשות המבצעת כאשר מתגלים מקרים כאלה; יש להקצות משאבים לפעולות רווחה לשיפור המצב החברתי; יש להקים קו חירום ומקלטים לנשים מוכות, ולהביא בחשבון גם להקים יש הערבית. החברה של המנהגים את שיהלמו מקלטים כאוב בנושא לטיפול ומתנדבים מקצועיים צוותים להכשיר

זה. )עלי, 2012(.

דוגמה לאמצעים שניתן לנקוט למניעת אלימות אפשר לראות מספר במשך הופעלו שבה שיקגו, של החינוך במערכת התבססו התוכניות נוער. בני על התערבות תוכניות שנים על מחקרים החברתית, הלמידה תיאוריית עקרונות על הכרה חברתית ומודלים לניתוח מידע, המתייחס להתנהגות התנהגות להפחית במטרה תוכנו ההתערבויות חברתית. תוקפנית של בני נוער בשכונות מצוקה, באמצעות שינויים צורך שהיה נמצא, התוכנית הפעלת במהלך קוגניטיביים.

91

י ל ע ד א ה ו נ

להרחיב את ההקשרים: מהפרט - לכיתה, מהכיתה - לקבוצת השווים ולמשפחה, וזאת משום שגורמים קוגניטיביים נלמדים

ומופנמים באמצעות הדרכה והוראה ישירה.

דוח )WHO( העולמי הבריאות ארגון פרסם 2002 בשנת הדוח מחברי בעולם. והבריאות האלימות מצב על מקיף וגורמים נוספים, כגון המרכז למחלות מדבקות ומגפות של ממשלת ארה”ב, מתייחסים להבנת הטבע האנושי, התגברות על הפחד ועל הכעס ושחרורם לחופשי יובילו ליכולת לפתוח

את הלב כדי להבין ולהכיל את העצמי ואת האחר.

תיאוריות שונות למניעת אלימות

תיאוריית החלונות השבורים :

אחת השאלות השנויות במחלוקת בנושא הפחתת האלימות המקל באמצעות אלימות בתופעות לטפל רצוי האם היא, תנאי ושיפור הטבות )מתן הגזר או העונשים( )החמרת החיים(. בהרצאה שנתנה ד”ר שלומית גיא ביולי 2012 היא מציגה תיאוריה שדוגלת בבירור בשיטת הגזר, לאחר ששיטת

המקל לא הביאה לתוצאות המקוות.

לאחר תקופה של גאות בפשיעה בעיר ניו-יורק, ושל אלימות העצות התקבלו בריטניה, של באצטדיונים תקדים חסרת הידוע, צימרינג פרופ’ כגון שונים, מקרימינולוגים הבאות

שניסו לטפל בבעיה:

יש לצמצם את העוני. א. יש לצמצם את האבטלה. ב.

צריך לטפל בבעיית הסמים בארצות הברית ובעיית ג. האלכוהול במגרשי הכדורגל באנגליה.

להעביר וגם חזקה, ביד בפושעים לטפל צריך ד.

92

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

או מהעיר מסוכנות” “אוכלוסיות של קבוצות מאצטדיוני הכדורגל.

ה. יש להגדיל את כמות השוטרים.

אך התברר שלא ויעילות, מועילות בעצות מדובר לכאורה הייתה להן כל השפעה על התוצאות.

מסתבר שכל ההנחות של הקרימינולוגים היו מוטעות, ועם זאת, באופן כמעט בלתי מוסבר, אחוזי הפשיעה ירדו פלאים. ב-80% בניו-יורק, וב-99% בלונדון, וזאת למרות שאף אחת

מהעצות לא יושמה.

אחוז העוני לא השתנה. א. ב. אחוזי האבטלה נשארו דומים.

ג. ניו יורק נשארה בירת הסמים של ארצות הברית.גיל ובשכבות יותר, רבים מאסרים נערכו ד. לא מסוימות אפילו פחתו המעצרים. גם ההרכב האתני

של האוכלוסייה בעיר לא השתנה.ה. כמות השוטרים אומנם גדלה בשנות התשעים, אולם

מאוחר יותר צומצמה שוב.

מהגורמים אחד לאף כי נראה הזה הנתונים מניתוח היה חלק בצמצום הדרמטי של לא ציינו שהקרימינולוגים הפשיעה בעיר. מה אם כן היו הגורמים להפחתת הפשיעה,

הן בניו-יורק והן בענף הכדורגל בבריטניה?

השבורים” החלונות “תיאוריית באמצעות ניתנת התשובה - תיאוריה שפרסמו הקרימינולוגים ג’יימס ק. ווילסון וג’ורג’ קלינג. הם טוענים כי פשיעה היא תוצאה הכרחית של אי-סדר. אם חלון נשבר ונשאר בלתי מתוקן, יסיקו מכך האנשים שעוברים על פניו שבאזור הזה אין דין ואין דיין. כיוון שכך, במהרה יישברו חלונות נוספים ותחושת ההפקרות תתפשט

93

י ל ע ד א ה ו נ

לכל הרחוב. כשמדובר בניו-יורק, בעיות שוליות יחסית כמו הזו, התיאוריה לפי יותר. חמורים פשעים מזמינות גרפיטי, בעיות או DNA של סיבות בגלל פושעים לא הם אנשים בבית. ובעיות עוני בגלל עבריינים לא והם פסיכולוגיות, אנשים נורמטיביים לחלוטין יכולים להפוך לפושעים רק משום

שהאזור הפיזי משדר אוירה של פורענות. )גיא, 2012(.

אנגליה ממשלת ניסתה ה-20 המאה כל שלאורך לאחר על ואיסור השיטור הגדלת באמצעות ב’חוליגנים’ להילחם שתיית אלכוהול שלא השיגה תוצאות, ועדת טיילור שמונתה בשנת 1989 החליטה לעשות בדיוק ההיפך; לשפר את מצב להגדיל האוהדים, זוכים שלהם התנאים ואת המתקנים לממכר דוכנים להקים הציבוריים, השירותים מספר את נוכחות את ולצמצם אמנותיות תוכניות להגיש בריא, מזון המשטרה. במקום שוטרים במדים הוצבו במגרשים מצלמות טלוויזיה ונעשה שימוש בטכניקות חדישות ומתוחכמות. הן

בניו-יורק והן בלונדון כמות הפשיעה ירדה פלאים.

היא ההתנהגות כי מלמדת, השבורים החלונות תיאוריית וצריך לשנות. ניתן יוצא של הקשר החברתי – אותו פועל ואת האלימות באמצעות למנוע את הפשיעה ביכולתנו יש

השלבים הבאים:

שלב ראשון: לתקן את כל החלונות השבורים – לדאוג לסדר וניקיון של האזורים המועדים לפשיעה;

שלב שני: להתקין תאורה טובה ומצלמות וידיאו;

שלב שלישי: לחזק את תפקידם של כוחות המשטרה כסוכנים של הכלה חברתית;

שלב רביעי: הכלה חברתית – להתייחס לאנשים בכבוד כדי שיחזירו לנו באותה מטבע.

94

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

את התיאוריה הזאת ניתן ליישם בבתי ספר, בתי חולים, וכל מקום המספק שירותים לאזרחים. )גיא, 2012(.

תיאוריות סביבתיות

התיאוריות הסביבתיות הן חלק מתופעה רחבה המאפיינת את העשורים האחרונים, החל מסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים של המאה העשרים. במרכזה עומד הניסיון ליצור שיטות חדשות ודרכים בלתי שגרתיות למיגור תופעת

הפשיעה ולשיפור ביטחון הציבור.

אחד האירועים המכוננים לצמיחת התיאוריות הסביבתיות גישת השיקום נכשלה. השיקום שגישת בכך ההכרה היה מבוססת על הגישה הפוזיטיביסטית, הטוענת הייתה ממניעים ביולוגיים, ההחלטה לבצע עבירה נובעת כי סוציולוגיים ופסיכולוגיים . על פי גישה זו, התגובה לביצוע להתמקד בעבריין המבצע אותה ולהיות העבירה צריכה מותאמת לבעיות האישיות שלו. הסיבות להתפתחות הגישה הפוזיטיביסטית נעוצות בהתפתחות מדינת הרווחה, ובגישה הפטרנליסטית המחייבת התערבות בחיי הפרט כדרך למתן לירידה ברמת הפשיעה, זו, כאמור, לא הביאה גישה סיוע. שכן האלימות מקורה גם בגורמים חיצוניים, שאינם תלויים

בעבריין )שפירא-היימן ואחרים, 2012(.

Crime Pattern - תיאוריית דפוסי הפשיעה

של רואה בפשיעה תולדה “ דפוסי הפשיעה ” תיאוריית הזדמנות לפשיעה – לפי תנועותיהם של עבריינים בפוטנציה עבירות ושל קרבנות בפוטנציה .הנחת התיאוריה היא ,כי

95

י ל ע ד א ה ו נ

עבריינים בפוטנציה לא מתבצעות אגב פעולות שגרה . מחפשים הזדמנויות לביצוע עבירה באופן פעיל ברחבי העיר, אלא מבצעים עבירות כחלק מפעילות השגרה שלהם, בדרך באזורים המוכרים להם, בהם הם מרגישים בטוחים כלל ויכולים להיטמע בסביבה המוכרת להם .באופן דומה , על פי תיאוריה זו גם לקרבנות פוטנציאליים יש מסלול פעילות עצמם העבריינים בפוטנציה. את שגרה , אליו מתאימים למפות את האזורים בהם צפויה יותר פעילות אפוא ניתן

עבריינית.

ההנחה היא, כי ביצוע עבירה מצריך את קיומם של שלושה עבודה, מקומות אליהם אנשים הולכים - בית, גורמים : תחנה מרכזית וכיו”ב; המסלולים בדרך למקומות קניון , אלה - שבילים, מדרכה , טיילת וכיו”ב; פארקים בין שכונה לשכונה. על פי התיאוריה הזאת, לעבריינים בפוטנציה יש מרחב קוגניטיבי-תודעתי , שכאשר הם נעים בגבולותיו הם

לא יסטו באופן ניכר מהמסלולים המוכרים להם.

שודדים וגנבים, בין אם מקצועיים ובין שהם פועלים בהתאם להזדמנות, מאמינים כי יש להם סיכוי טוב יותר לפעול בלי להיתפס ברחובות שבהם הקורבן הפוטנציאלי כבר מאוים ממילא על ידי התנאים הסביבתיים, במקומות שבהם רמת

הסבירות נמוכה שתושבי השכונה יתקשרו

למשטרה כדי להתריע על שודד בפוטנציה או להתערב בביצוע מעשה אלימות בזמן אמת.

התנהגויות אנטי-חברתיות הן הבסיס שממנו יכולות

96

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

להתפתח התנהגויות פליליות. הטיפול בהן

מצריך שותפות של הקהילה, התערבות חיובית שמתבטאת ביכולתה לעודד אווירה מכבדת חוק לצד מחויבותה להרחיק בהתנהגות אנטי-חברתית. מקרבה אנשים המעורבים

)שפירא-היימן ואחרים, 2012(.

תיאורית המניעה המצבית situation crime prevention

תיאוריה דומה המשתלבת בקודמתה היא תיאוריית המניעה המצבית.

המניעה המצבית מבוססת על התפכחות בכל מה שנוגע צמצום ליכולת החברה להיאבק בפשיעה ,כאשר במרכזה מונחת ההבנה של הזדמנויות לפשיעה . בבסיס הגישה ב”צמצום להסתפק בפתרונות חלקיים, כי יש החברה , ריאלית לנטרול הזדמנויות ” לפשיעה, ללא שאיפה בלתי הזדמנויות או לביטולן. המניעה המצבית משקפת התפכחות מהאשליה , כי יש פתרונות קסם להתמודדות עם הפשיעה.

זו, תכנית למניעה מצבית להתמודדות עם תיאוריה לפי עברייני מין תהא שונה מתכנית למניעה מצבית נגד עבירות אלימות; תכנית למניעה מצבית של עבירות אלימות במגרשי תהא שונה מתכנית לאלימות כלפי קשישים, ספורט ,

וכדומה.

הסביבתיות קוראת תגר על אלה התיאוריות של הגישה כי מיגור הפשיעה מחייב זיהוי מקדים של הטוענים, החברתיים, הכלכליים והנפשיים אשר מובילים הגורמים “לתקן” את אופיו של לנסות במקום אדם להיות עבריין.

97

י ל ע ד א ה ו נ

יש להתמקד בנסיבות המיידיות הנוגעות לביצוע האדם, או להשפיע עליהן, במטרה העבירה ולנסות לשנות אותן

להקשות על העבריין להשיג את יעדו

)אוחנה, אפקטיבית לבלתי האלימות את ולהפוך הפלילי תשס”ח(.

תוכניות למניעת אלימות בישראל

התוכנית את נציין בישראל אלימות למניעת התוכניות בין - אלימות” נגד “אני – ‘אאא’ קבוצת לדוגמה, שהעמידה, המבטא משמעי, וחד ברור חברתי מסר ומעבירה מגבשת התנגדות לכל התנהגות אלימה, הפוגעת בזולת ו/או ברכושו. של יכולתו לפיתוח אינטגרטיבית גישה מוצגת בתוכנית זו כוללת גישה הפרט לשלוט בסביבתו הפיזית והחברתית. האלימות לתופעת ביחס וערכים חוקים מושגים, הכרת התנהגויות מציעה התוכנית .(Enviromental Mastery(באמצעות באלימות, להתמודדות אפקטיביות חליפיות ולקבוצה אשר בה “מצבי אלימות” רלוונטיים לפרט איתור היא מופעלת. היא מבוססת על עבודה קבוצתית – משימתית מתבצעת התכנים למידת מתמשך. בתהליך ומופעלת מציעה התוכנית חווייתית. והתנסות הפעלות באמצעות מגוון הפעלות ומאפשרת למנחה התאמה של פעילויות ודרכי

עבודה בהתאם למאפייני המשתתפים בקבוצה.

את הפעלת התוכנית מלווה ועדת היגוי, שחברים בה נציגים ממשרד החינוך והתרבות, מינהל חברה ונוער - תחום קידום ותוכניות, חינוך חברתי, האגף לפיתוח קהילתי נוער, תכנים

וחברתי של ג’וינט ישראל והשירות הפסיכולוגי ייעוצי.

98

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

תפקיד מערכת החינוך בהתמודדות עם מניעת אלימות

בנובמבר 1998 הקים שר החינוך דאז, הרב יצחק לוי, ועדה ציבורית לבחינת דרכים לצמצום האלימות בקרב ילדים ובני נוער בבתי הספר ומחוצה להם. כבר בתחילת עבודת הועדה התברר שאין פתרון נקודתי להתמודדות עם הבעיה. תופעת האלימות בקרב בני הנוער היא תופעה מורכבת המושפעת החברתית המשפחתית, בסביבה גורמים של ממכלול והמערכתית בה גדל הדור הצעיר. עם זאת, על אף מורכבותה יישום באמצעות בהצלחה. זו תוכנית עם להתמודד ניתן אסטרטגיה מערכתית רב אזורית וארוכת טווח, ניתן לצמצם

את האלימות בקרב ילדים ובני נוער באופן משמעותי.

לצמצום מקיפה לאומית לתוכנית הצעה הגישה הוועדה השנים במהלך בישראל החינוך במערכת האלימות בעיית המנהל אחריות על דגש הושם אלה בהמלצות הקרובות. וצוות בית הספר ובניית תוכנית מערכתית שתבוצע על ידם תקציבים של ובהוספה משמעותיים בשינויים צורך ללא

)עלי, 2012(.

עיקרי המלצות הוועדה היו:

• את לממש לו שיאפשרו סמכויות המנהל בידי לתת אחריותו לשלומם ולביטחונם של תלמידיו.

• לפתח בבית הספר אווירה רגועה ומונעת אלימות.• להקים בכל בית-ספר ועדה בראשות המנהל, שתפקידה

רצויות בלתי חברתיות ותופעות אלימות למנוע יהיה הנובעות ממנה.

• לשלומם האחריות את הכיתה מחנך על להטיל ולביטחונם של התלמידים.

• לגבש בכל כיתה “מערכת כללי התנהגות בכיתה”.

99

י ל ע ד א ה ו נ

• בעת התלמידים על וההשגחה הפיקוח את להגביר ההפסקות וההסעות.

• לחזק את הקשר האישי בין הצוות החינוכי לתלמידים ולהורים. )עלי, 2008(.

101

י ל ע ד א ה ו נ

במצב המדאיגים הנתונים את להראות ביקשנו זה בספר ובקרב בישראל החברה בקרב בכלל, בעולם האלימות מן דוגמאות הבאנו בפרט. בישראל הערבים-הפלסטינים הנעשה במקומות שונים בתחום הפשיעה, לרבות התיאוריות החדשות והאמצעים הרבים שניתן לנקוט להפחתת האלימות.

עשינו הבחנה בסיסית בין התנהגות אלימה של מבוגרים לבין נוער, כאשר תוקפנות של מבוגרים ובני ילדים אלימות של ידי אופי הסביבה החברתית שבה גדלו יכולה להתהוות על ועל ידי הישגים שהשיגו כתוצאה מהתנהגות תוקפנית בעבר, בעוד שהאלימות בקרב מתבגרים נעוצה לעתים קרובות בכך

שגדלו בבית אלים עם הורים מענישים.

הקדשנו מקום ניכר לאלימות נגד נשים כתופעה אוניברסאלית, כולו. העולם וברחבי ההיסטוריה כל לאורך המתרחשת הגורם כאשר הערבים, בקרב זו תופעה קיימת במיוחד המרכזי לשכיחותה הוא המבנה הפטריארכאלי המסורתי של

החברה הערבית והיעדר שוויון בין המינים.

סיכום והמלצות

102

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

הדו- בסוגיית סיימנו לסוגיה האלימות בין ההבחנה את אחד מצד המודרנית. בחברה לזקן בהתייחסות ערכיות הכבוד את לו ולהעניק בזקן לתמוך שיש ההכרה קיימת הראוי לו, ומצד שני יש מקרים רבים של פגיעה בקשישים,

ניצולם מבחינה כלכלית והתעללות בהם.

בעיית האלימות הנפשעת, שאותה כינינו בשם ‘טרור אזרחי’, למגר האמצעים כל נקיטת ומצריכה ומחמירה, הולכת אותה. ממצאי מחקרים שהוצגו בחוברת זו מצביעים באופן חד-משמעי על עלייה במודעות, בדאגות ובחשש של הציבור הרחב מתופעת האלימות. הם גם מצביעים על הכפלה באחוז לאלימות קורבן נפלו משפחתם בני או שהם שדווחו אלה .)2007 ,2005 הסקרים בין )בהשוואה למעשה הלכה ממצאי הסקר )2007( מצביעים על כך ש 83.7% מכלל את מסכנת האלימות שתופעת סבורים הישראלי הציבור דיווחו 39.3% לכך בנוסף הישראלית. החברה של עתידה שהם חשים כי רמת האלימות עלתה באזור מגוריהם בשנתיים קורבן ליפול חוששים מהאוכלוסייה 29.6% ו- האחרונות 19.3% .)2005 לעבירות אלימות )לעומת 19% בסקר של כי דיווחו )2005 בסקר )לעומת 16% האוכלוסייה מכלל הם או בני משפחותיהם נפלו קורבן לעבירות מילוליות ו7% דיווחו שהם או בני משפחותיהם נפלו קורבן לאלימות בשנה האחרונה )אחוז כפול ממה שהיה בסקר של 2005- 3.2%(.

)עלי, 2012(.

רחבה הסכמה קיום הוא ביותר הבולטים הממצאים אחד צורך שיש מרכיביו כל על הישראלי הציבור בקרב ביותר יעיל כאמצעי אלימות עברייני כלפי בענישה להחמיר להתמודדות עם נגע האלימות: 91.8% מהמשיבים חושבים 2005. עוד עולה כך. אחוז דומה התקבל בסקר הקודם של

103

י ל ע ד א ה ו נ

שהעונשים חושבים הציבור מכלל 59% כי מהממצאים המוטלים היום בבתי משפט על עברייני אלימות קלים מדי

)אחוז דומה התקבל בסקר של 2005- 62%(

בקרב דאגה שקיימת מראים הממצאים לכך, בנוסף הצבור הרחב מהשימוש בנשק חם בעבירות אלימות. מתוך הממצאים מתברר כי 17% מדווחים שבשנים האחרונות גבר השימוש בנשק באזור מגוריהם. כמו כן מתברר ש 75.2% לאחזקת היתרים במתן בהגבלה תומך הישראלי מהציבור האלימות תופעת את להגביל כאמצעי האזרחים בידי נשק

)ממצאים דומים נתקבלו בסקר של 2005(. )עלי, 2008(.

נתוני משטרת ישראל מלמדים עוד, כי בשנת 2010 כ- 50% ממקרי הרצח בישראל בוצעו על ידי ערבים או לפחות ערבים 18% מ פחות מהווים אשר הערבים כלומר, בהם. נאשמו מהאוכלוסייה בישראל אחראים על כמחצית ממקרי הרצח בקרב בפשיעה כ- 10% של עלייה חלה 2010 בשנת בה. קבוצה זו. שנת 2011 הייתה חמורה עוד יותר. מנתונים של מעורבים היו 2011 בשנת כי עולה, פנים לביטחון המשרד הרצח. מניסיונות וב-70% הרצח ממעשי ב-67% ערבים עוד עולה מהנתונים שהציג המשרד לביטחון פנים כי ב-38% כן כמו ערבים. מעורבים היו חמורה תקיפה של מעבירות 36% ממעשי השוד ו-52% מההצתות בוצעו על ידי ערבים

)עלי, 2012(.

מדאיגים בישראל הערבים בקרב הפשיעה שיעורי לסיכום, להתמודד יכולה אינה הערבית שהחברה כמובן ביותר. בכוחות עצמה עם תופעת האלימות הגואה בתוכה, עם זאת יכולה להשקיף מן הצד על הנעשה בקרבה אלא היא אינה להתגייס לפעולה מונעת. הממצאים שהבאנו חמורים מאוד

104

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

וצריכים להדאיג את כלל החברה הישראלית. המצב מחייב דיון מעמיק בקרב המנהיגות הפוליטית וגורמי אכיפת החוק: בתי המשפט והמשטרה. מצד אחד, ראינו שהציבור מצפה מבתי המשפט להחמיר את הענישה כלפי עברייני אלימות, הן כאמצעי הרתעה והן כמסר חינוכי לחברה הרחבה; מצד שני, יש צורך דחוף להיטיב את התנאים הסוציו-כלכליים של החברה הערבית בישראל כדי להקל על השתלבותה כגורם

חיובי ופעיל בחברה הישראלית.

המלצות

אחת השאלות השנויות במחלוקת בנושא הפחתת האלימות המקל באמצעות אלימות בתופעות לטפל רצוי האם היא, תנאי ושיפור הטבות )מתן הגזר או העונשים( )החמרת להחמיר שיש הדעה רווחת רבים שבקרב בעוד החיים(. זאת דעה מפריכות מודרניות תיאוריות הענישה, באמצעי

ומציעות דרכים חלופיות.

איננו מתיימרים שיש בידנו תרופת פלא לצמצום האלימות. בכל זאת גיבשנו כמה המלצות, שיש בהן כדי להפחית את

הפשיעה באמצעות הטבת תנאי החיים והסביבה.

לפני הכול על ממשלת ישראל לעשות מאמץ אמיתי על מנת להקטין את תחושת הניכור הממושכת של הערבים מהחברה הממסדית ההדרה ואת האפליה את לבטל הישראלית, והציבורית, ולשלב את הערבים תושבי מדינת ישראל באופן

מלא ופעיל בחברה.

על הערבים, מצדם, להתמיד במאמציהם להפוך את החברה המשתמע כל על מודרנית, לחברה הערבית-פלסטינית המתאימים ומרתיעים מכוננים ונורמות ערכים עם מכך,

105

י ל ע ד א ה ו נ

לזמן ולמקום. עם השתפרות המאפיינים הסוציו-אקונומיים והסוציו-דמוגרפיים תצטמצם גם הפשיעה בחברה הערבית

בישראל.

המלצה חשובה נוספת היא לחזק את מערכת החינוך הקיימת בחברה הערבית, ולהקים מסגרות חינוך לא פורמאלי, חוגים, מתנסים, מוסדות ספורט, ספריות, ומסגרות נוספות לבילוי חברה בכל קיימות שהן כפי הצעירים, של הפנאי שעות

מתוקנת.

הטיפול בתחום ייחודי ידע מאגר יצירת חשיבות ועוד, באלימות נגד נשים ערביות בישראל, טיפול במשפחה ערבית נשים של ומעמדן הייחודיים למאפייניה התייחסות תוך ייחודי המכוון ידע ערביות וחסרי ישע במשפחה ובחברה. קורסים העברת באמצעות הן לימודית, מסגרת ליצירת עיוניים ומחקריים )העוסקים במשפחות מסורתיות כדוגמת בתחום מעשיות הכשרות באמצעות והן הערבית( החברה האלימות במשפחה, בחברה הערבית. שיפור הידע והמודעות בקרב שוטרים, חוקרים, שופטים ואנשי דת, נחוץ ביותר כדי לאפשר טיפול רגיש, מבין והולם, על מנת יעלה בידי האישה לממש את זכויותיה ולזכות ביחס הוגן. הבנת את מורכבות האלימות אלימות, השלכות נפגעת ערביה אישה חייה של עליה, השלכות פנייתה לגורמי סיוע פורמאליים והבנת הקשר מציאות חייה, יכולה לאפשר את יצירתו של מרחב טיפולי ולחברתה של ומותאם לאורח חייה מכבד, הקשוב לצרכיה

האישה נפגעת האלימות )אלנאבולסי, 2013(.

106

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

העמדות לגבי הדרכים לצמצום האלימות

בקרב הציבור הערבי בישראל רווחת טענה כי ההחמרה בענישה היא אחת השיטות היעילות ביותר להתמודד עם

האלימות. הלוחות הבאים נועדו לבדוק את עמדות הציבור בנושא זה.

המדינה ע״י להתבצע שיכולות פעולות מספר לך אקריא 1-3 את מידת בין כדי לצמצם את עבירות האלימות. דרג

החשיבות של כל אחת מהן לצמצום עבירות האלימות?

הממצאים מתייחסים לתשובות של “חשיבות רבה וחשיבות רבה מאוד”.

عربيهودكافة السكان

2011 200520072005200720052007

החמרה במתן היתרים לאחזקת

נשק

74.375.273.275.47974.662

הגדלת מספר השוטרים המטפלים

בעבירות אלימות

84.183.284.683.681.981.962

החמרה בענישה כלפי עברייני אלימות

90.491.891.392.186.690.696

נספח 1נספחים

107

י ל ע ד א ה ו נ

הישראלי מהציבור 75% 2007 שבסקר מלמד זה לוח מייחסים חשיבות רבה להחמרה במתן היתרי אחזקה בנשק כאמצעי יעיל לצמצום עבירות האלימות . גם הגדלת מספר השוטרים נתפס בעיני הציבור כאמצעי יעיל לצמצום תופעת האלימות: יותר מ- 80% מהציבור חושבים כך. הממצאים הישראלי הציבור בקרב קונסנזוס שקיים כך על מצביעים בבתי- הענישה את להחמיר שיש כאחד( וערבים )יהודים

מ- )יותר באלימות לטיפול ביותר היעילה כדרך המשפט 90% חושבים כך(. בנקודה זו נתקבלו ממצאים זהים בשני

הסקרים של 2005 ו2007.

בסקר של 2011 חלה תפנית בעמדות הציבור הערבי אודות הראשון, לאמצעי בקשר האלימות. לצמצום האמצעים החמרה במתן היתרים לאחזקת נשק, ישנה ירידה משמעותית מ- 79% שהאמינו באמצעי זה ב- 2005ל- 62% ב- 2011. רוב הנשק השימושי לאלימות הוא נשק לא חוקי ולכן מתן ההיתר לא ממש משפיע על כך. גם האמצעי השני, הגדלת ירידה ישנה אלימות, בעבירות המטפלים השוטרים מספר המטפלים השוטרים מספר שהגדלת שהאמינו 81.9% מ- 2005 ל- 62%. כנראה, באלימות תקטין את האלימות ב- לאט לאט, ציבור הערבים בישראל מאבד את אמונו בשוטרים אלו. מקרים רבים של רצח בחברה הערבית לא מפוענחים. אולם, רוב הציבור הערבי מאמין כי החמרה בענישה כלפי 96% של קונצנזוס האלימים. את תרתיע אלימות עברייני

מאמינים בכך.

108

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

תפיסת החומרה של תופעת האלימות

עתיד את מסכנת האלימות תופעת לדעתך מידה באיזה החברה?4

ומסכימים מסכימים של לתשובות מתייחסים הממצאים בהחלט.

ערביםיהודיםכלל האוכלוסייה

89.788.993.1

כי סבור בישראל הציבור מכלל 89.7% ש מראה 2 לוח תופעת האלימות מסכנת את עתידה של החברה הישראלית. 88.9% כי מתברר לאום קבוצות לפי הממצאים בפילוח הערבי הציבור מכלל 93.1% ו- היהודי, הציבור מכלל עלייה על ומלמד מאוד רחב הוא הקונצנזוס כך. סבורים האיום ומידת האלימות תופעת לגבי הציבור במודעות של הטמונה בה לגבי עתידה של החברה הישראלית. כשהוצגה כי סברו 94% ,2011 ב- לערבים מייצג במדגם זו שאלה

תופעת האלימות מסכנת את עתידה של החברה הערבית.

נספח 2נספחים

109

י ל ע ד א ה ו נ

תפיסת מידת החשש מפגיעה עבריינית

דרג בין -31באיזו מידה אתה חושש שאתה או אחד מבני ביתך תיפלו קורבן לעבירות הבאות:

רבה במידה חוששים של לתשובות מתייחסים הממצאים וחוששים במידה רבה מאוד.

ערביםיהודיםכלל האוכלוסייה

20114 200520072005200720052007

ייפגעו מעבירות רכוש )גניבה,

פריצה או השחתת רכוש(

33.639.233.34234.727.636

ייפגעו מעבירות אלימות )תקיפה או איום בתקיפה

וגרימת חבלה/דקירה/ירי(

18.429.61730.224.527.247

הממצאים בלוח 3 מצביעים על עלייה ניכרת בחשש הנחקרים שהם או בני משפחותיהם יפלו קורבן לאלימות בהשוואה בין הסקר של שנת 2005 לסקר של שנת 2007. 33.6% מכלל הציבור הישראלי דווחו בסקר של שנת 2005 כי חששו שהם )גניבה, רכוש מעבירות ייפגעו מבני משפחותיהם אחד או

נספח 3נספחים

110

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

פריצה או השחתת רכוש( לעומת 39.2% מכלל האוכלוסייה שדווחו על חשש כזה בסקר 2007. העלייה בחשש מאלימות 2005 לעומת 29.6% יותר: 18.4% בסקר היא אפילו חדה

בסקר 2007.

מעניינת: תמונה מתקבלת וערבים יהודים בין בהשוואה בקרב הציבור היהודי קיימת עלייה גם בחשש מעבירות רכוש זאת, לעומת הערבי, הציבור בקרב אלימות. מעבירות וגם קיימת ירידה בחשש מעבירות רכוש ועלייה בחשש מעבירות אלימות. ב- 2011, מגמת העלייה בקרב הערבים שוב חזרה מחצית כמעט אלימות, בעבירות מפגיעה בחשש ואפילו

החברה הערבית חוששת ממצב זה.

111

י ל ע ד א ה ו נ

קרבנות האלימות

ערביםיהודים

2011 2005200720052007

האם במהלך השנה האחרונה איימו עליך או על מי מבני

משפחתך באלימות, או שהופעלה כלפיכם אלימות

מילולית

17.519.510.213.619.9

האם במהלך השנה האחרונה אתה או מי מבני משפחתך

נפגע מעבירת אלימות: כמו מכות,דקירות או ירי

37.15.26.89.3

בענייני הציבור לעמדות שנוגעות שאלות של שורה לאחר גווניה ומרכיביה, ביקשנו לעסוק גם בקרבנות האלימות על מי או הם אם נשאלו כאן המרואיינים בפועל. אלימות לאיום או אלימות לעבירת קורבן נפלו משפחותיהם מבני באלימות. הממצאים בלוח זה מלמדים כי בסקר של 2007, 18.3% מכלל האוכלוסייה בישראל ענו כי הם או מי מבני האחרונה. בשנה מילולית לאלימות קורבן נפל משפחתם בהשוואה 16% מכלל האוכלוסייה דיווחו על כך בשנת 2005. הממצאים מלמדים על עלייה, גם אם לא גדולה, בדיווח על עבירות אלימות. העלייה התרחשה בקרב שתי האוכלוסיות, באוכלוסייה היהודית, דווח על שיעור של 17.5% ב- 2005

נספח 4נספחים

112

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

לעומת 19.5% ב- 2007 ואילו בקרב האוכלוסייה הערבית, העלייה מ- 10.2% בשנת 2005 ל- 13.6% בשנת 2007. ב- מהאוכלוסייה כחמישית משמעותית. עלייה היעתה ,2011קורבן נפל מי מבני משפחותיהם או כי הם העידו הערבית ,2005-2001 השנים בין באלימות. לאיומים או לאלימות

שיעורים אלו הוכפלו.

שהתייחסה בשאלה התרחשה ביותר המדאיגה העלייה לקרבנות האלימות בפועל. על השאלה, האם במהלך השנה מעבירת נפגעתם משפחתך מבני מי או אתה האחרונה מקרב 7% השיבו ירי( או מכות ,דקירות )כמו אלימות ממשית, מאלימות נפגעו הם כי 2007 בסקר הנשאלים בהשוואה ל -3.2% בסקר 2005. המשמעות היא כי השיעור הוכפל במשך פחות משנתיים. נתון שאמור להדאיג במיוחד. עלייה זו הורגשה בקרב שתי האוכלוסיות, גם אם יותר בקרב היהודית האוכלוסייה מקרב 7.1% ,2007 בשנת היהודים. דיווחו שהם בפועל נפלו קורבן לעבירת אלימות, לעומת 3% על דווח הערבית האוכלוסייה בקרב גם .2005 של בסקר עלייה מ- 5.2% בסקר 2005 ל- 6.8% בסקר 2007. לעומתו, ב- 2011, כמעט עשירית מהאוכלוסייה הערבית דווחו שהם

נפלו בפועל כקרבנות לעבירות אלימות.

113

י ל ע ד א ה ו נ

מוסדות וארגונים שאליהם ניתן לפנות

לקבלת סיוע

קיימת אפשרות לפנות לבית המשפט להוצאת צו הגנה, על פי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א - 1991 .

אפשר לפנות לגורמים מטפלים בקהילה:המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות

פקידי סעד בטלפון 106התחנות לבריאות הנפש של משרד הבריאות בקופות

החוליםשפ”י )השירות הפסיכולוגי-ייעוצי( בטלפון 02-6293251

יד ביד – נוער מקשיב לנוער – 03-6919765אוזן קשבת – 03-6204999

נספח 5נספחים

114

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

חוקים ותקנות למניעת אלימות

חוק חסרי ישע - תיקון 26 לחוק העונשין, התשל”ז-1977: ב”חסרי הדן פרק נוסף בו לחוק תיקון התקבל 1989 ב- או מחלתו גילו, שמחמת מי נחשב ישע לחסר ישע”. לצרכי לדאוג יכול אינו הנפשית או הגופנית מוגבלותו

מחייתו, לבריאותו או לשלומו.

החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ”א-1991 מאפשר להרחיק בן בגיר המתעלל בהורה זקן )צו הרחקה(. בחוק זה קיימת חובת היידוע. סעיף 11א קובע, כי איש מקצוע יסוד לו שיש סוציאלי( עובד או שוטר אחות, )רופא, סביר להניח שבאדם שבו טיפל נעשתה עבירה על ידי בן שבאפשרותו כך על המטופל את לידע חייב משפחתו, חברתיים, לשירותים למחלקה המשטרה, לתחנת לפנות לו ולתת במשפחה, אלימות ולמניעת לטיפול למרכז או למקום הקרובים אלו מקומות של טלפון ומספר כתובת

מגוריו של המטופל.

נספח 6נספחים

115

י ל ע ד א ה ו נ

ספרים ומאמרים בעברית

“קרימינולוגיה סביבתית - מניעה מצבית )תשס”ח(. דניאל. אוחנה, של הפשיעה” )הרצאה(. האוניברסיטה העברית , הפקולטה

למשפטים , המכון לקרימינולוגיה

איילון ע., להד, מ. )1990(. חיים על הגבול , חיפה:נורד

אלנאבולסי, ר. )2013(. הבית דועך בהיעדר נשותיו. אלימות נגד נשים והסוציו- החברתי-תרבותי ההקשר בן-זוג: יד על ערביות

עמה. וההתמודדות השלכותיה הבעיה, תפיסת של פוליטי העברית האוניברסיטה דוקטור, תואר סיום לשם עבודה

בירושלים.

בן שושן, א. )1979). המילון החדש, ירושלים: קריית ספר

גיבור, ח., גרניאק, מ. )1996(. אלימות מהי וכיצד נבנתה - תוכנית להתמודד עם התופעה

גיא, שולמית )2012(. תיאוריית החלונות השבורים – “מתקנים את החלונות בבית” )הרצאה(

, האגף לחקירות ולמודיעין משטרת ישראל )2010). של דו”חות מחלקת מחקר, הערכת המודיעין

הורביץ, ת. )1993( אלימות בני נוער, הרצאה בפני צוות פיתוח תוכנית אנ”א - “אני נגד אלימות”.

מקורות

116

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

הורביץ, ת., פרנקל ח. )1990). דפוסי אלימות של בני נוער, ירושלים: מכון סאלד

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2003. סקר נפגעי עבריינות 2001, סדרת פרסומים מיוחדים מס’ 1195.

על האופי הפטריארכאלי של החברה, .)2005( מחמד יחיא, חא’ג בין נשים לגברים ואלימות נגד נשים במשפחה: אי-שוויון גיליון עדאלה האלקטרוני המקרה של החברה הפלסטינית,

מס. 20, נובמבר2005

מתן של סוגיות אלימות: עבירות )2004(. נפגעי אורי. ינאי, מחקר. דו”ח המקומיים: הרווחה בשירותי ופיצוי סיוע הספר בית בירושלים, העברית ירושלים: האוניברסיטה

לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע”ש פאול ברוואלד.

כהן-אלמגור, א. )2006(. סיקור תקשורתי של מעשי טרור: אירועים לתקשורת, הרצוג חיים מכון להנחיות, והצעה מדאיגים חברה ופוליטיקה ואוניברסיטת תל-אביב, חוב’ 5, יוני 2006

תקיפות של תקשורתי סיקור – מזעזע” “מקרה .)2008( הגר. להב, חברה לתקשורת, הרצוג חיים מכון בישראל, מיניות

ופוליטיקה ואוניברסיטת תל-אביב, חוב’ 10, מאי 2008

נוימאיר, מ. )1992(. מפגשים עם הפסיכולוגיה. אבן יהודה: רכס.

סנטו, יואב., ועלי, נוהאד. )2008(. שיטור בחברה הערבית בישראל: מדינת אזרחי הערבים ציבור בקרב וציפיות עמדות סקר המדען לשכת פנים, לביטחון המשרד תל-אביב, ישראל.

הראשי

ערבים בין שוויון שוויון? בעד מי .)2011( שי. וענבר, נוהאד., עלי, ליהודים בישראל: סיכום מחקר עמדות. סיכוי: ירושלים

117

י ל ע ד א ה ו נ

עלי, נוהאד. )2008(. אלימות בישראל, עמדות הציבור הערבי והיהודי המרכז חיפה: אוניברסיטת מחקר. דו”ח . האלימות כלפי

לחינוך רב תרבותי

עלי, נוהאד. )2009(. “שינויים בזהות ותמורות בעמדות בקרב תומכי ראסם בתוך, ומתנגדיה”. בישראל האסלאמית התנועה :)3( בישראל הערבית החברה ספר )עורך( ח’מאיסי בשיתוף ליר ון מכון ירושלים: כלכלה. חברה, אוכלוסייה,

הוצאת הקיבוץ

עלי, נוהאד. )2012( . זאת לא אלימות, זה טרור אזרחי. דו”ח מחקר שהוכן לוועדת המעקב לענייני האוכלוסייה הערבית בישראל.

נצרת

עמותת הגליל, )2007(. הפלסטינים בישראל, מיפוי סטטיסטי וכלכלי עמ‘ עיקריים, ממצאים - 2007 בשנת הפלסטינים של

333 -332

הפלסטינים .)2008( מרכז לצמיחה חברתית רכאז, עמותת הגליל, בישראל – מיפוי סוציו –אקונומי- 2007 ממצאים עיקריים שפרעם : עמותת הגליל – העמותה הארצית למחקר ושירותי

בריאות

פישמן, גדעון. )2009(. האלימות – שורשיה ומגמותיה, מינהל חברה ונוער, מאגר מידע ארצי,

התעללות בזקנים: התערבות ו. )2007(. קניג, א., אלון, ש., ובן דוד, ומניעה. אש”ל ועיריית תל-אביב

רבין, ח., ורדוי, צ. )1988). אוצר המילים, ירושלים: קריית ספר

רגב, ב., ושירי, נ. )2012(. ביטחון פנים, כתב-עת המשרד לביטחון הפנים, גיליון מס’ 2 - נובמבר 2012

118

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

רוזין, י. )2003(. הזדקנות וזקנה בישראל. ירושלים: אש”ל, עמ’ -342287

רונן, יניב.)2010 ) . נתוני הפשיעה בחברה הערבית בישראל, מחקר מוגש לוועדת הפנים והגנת הסביבה, מרכז המחקר והמידע

של הכנסת.

של ומאקרו מיקרו ניתוח .)2009( גדעון. ופישמן, אריה., רטנר, חיפה: סופי, מחקר דו״ח ,1980-2007 בישראל אלימות

אוניברסיטת חיפה

מוריק, אופיר., ענת., לישנסקי, יקיר-בלום, אורית., שפירא-הימן, איריס. )2012(. התנהגות אנטי-חברתית ותפקידם של גופי

http://www.gov.co.il ,אכיפה

ספרים ומאמרים באנגלית

Bandura A., Walters Richard H., (1959) Adolescent Aggression, New York: The Ronald Press, ch.5 pp.188-247.

Cornish, Derek. (1994). “The Procedural Analysis of Offending and its Relevance for Situational Prevention”, Crime Prevention Studies, 3, 1994

Dollarel J.I.W, Doob N.E, Miller, D.H., Mowrer and R.R. Sears (1939), Frustration and Aggression, Cn: Yale University Press, New Haven.

Eron, L.D. (1982),” Parent - child interaction, Television violence and aggression of children”, American Psychologist, 37, pp. 197-211.

Farrington, D.P. (1978), The Family Background of

119

י ל ע ד א ה ו נ

Aggressive youths. In tlersov L.A, Berger M., Shaffer D., Aggression and Anti - Social Behavior in childhood and Adolescence, London: Pergamon press , pp 73-91

Freud, Z., (1920). Beyond the pleasure principle, New York: Norton

Joseph, S. (1993). “connectivity and patriarchy among urban working – class Arab families in Lebanon”. Ethos. 21 (4): 452-484

Prins, H. (1986) Dangerous Behaviour,The Law And Mental Disorder. London & New York: Tavistock Publications

עיתונות:

מעריב, 13.12.2005

הארץ, 29.06.2012

מקורות אלקטרוניים:

www.noar.education.gov.ilwww.haaretz.co.il/news/educationhttp://brookdaleheb.jdc.org.il :מכון ברוקדייל

www.piba.gov.il/FormsAndRegulations/Notice/Pages/02110211.aspxhttp://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=68&messageid=199086http://mops.gov.il/CrimeAndViolencePrevention/AgenciesAndPrograms/Pages/default.aspxhttp://www.gov.co.ilhttp://www.gov.nl.ca http://shlomitguy.co.il/?p=926

120

»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

ה ע י ש פ ו ת ו מ י ל אבחברה הערבית בישראל:

(Footnotes)

1 ב- 2005 בוצע המחקר על ידי פרופ’ אריה רטנר וד”ר באדי חוסיסי2 ב- 2007 בוצע המחקר ע”י פרופ’ מאגד אל-חאג וד”ר נוהאד עלי

3 ב- 2011 בוצע המחקר ע”י ד”ר נוהאד עלי4 שאלה חדשה שלא נשאלה בסקר 2005

5 הסקר ב- 2011 בוצע בקרב הערבים בלבד