סדנה סביבתיתנחלים

צוות כתיבה: ד״ר ענת אברמוביץ

ד״ר עביר עאבדד״ר אירית שדה

ראש הפרויקט: פרופ’ טלי טל יעוץ מדעי: פרופ’ יוחאי כרמל

יעוץ לשוני: אבשלום גינוסרעיצוב וגרפיקה: נועם שושן

www.yesod.co.il 0997855-30 רכישה והפצה: יסוד

אישור מס׳ 4290

אושר בתאריך 26.6.11

המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים, הטכניון, חיפה© כל הזכויות שמורות, האגף לתכנון ופיתוח תכניות לימודים, משרד החינוך אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאכסן במאגרי מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר כל חלק שהוא

מהחומר שבספר זה.שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מהמחברים.

סיוון תשע“א יוני 2011

הסדנה הסביבתית – מבוא לתלמידביחידת הלימוד “הסדנה הסביבתית” תכירו מספר סביבות שונות, בהן תאפיינו את הגורמים

הסביבתיים, תוך הדגשת מעורבותו של האדם.

מהי סביבה?במדעי הסביבה מתייחסים, במילה סביבה, למקום פיסי, לתנאים האקלימיים והגיאוגרפיים

לאורגניזמים חיים, ולמעשה ידיו של האדם שמשפיע על כל הגורמים הללו. עם זאת, המונח הוא בעייתי. זאת מכיוון, שלעיתים קרובות קשה לזהות את הגורמים העיקריים לעיצובה של סביבה. בעולם המודרני, האדם ,באמצעות הטכנולוגיה העומדת לרשותו, מחולל שינויים רבים בסביבה

ומביא, במקרים רבים, להפרת היציבות של המערכות האקולוגיות. לאור זאת נתייחס למונח סביבה בהקשר לסדנה סביבתית כ:

סביבה הינה מקום פיסי המורכב מגורמים טבעיים ומעשי ידי אדם, ביוטיים ואביוטיים, וקשרי הגומלין ביניהם.

בגורמים טבעיים מקובל להתייחס לגורמים הכוללים את כלל האורגניזמים החיים, הקרקע ,האוויר, המים ותופעות שונות כמו רעידות אדמה, התפרצויות געשיות, סופות וכדומה. מעשי ידי אדם הם

רבים ומגוונים. סביבת האדם כוללת הרבה יותר ממקום פיסי ומבנים, היא כוללת מוסדות חברתיים ותרבותיים, שנוצרו ונבנו על ידי האדם באמצעות כלים טכנולוגיים. האדם משתמש במשאבים שונים מהסביבה הטבעית, בונה יישובים בהם הוא מתגורר, אזורי תעשייה ותשתיות לספק את צרכיו ועוד.

מעורבות האדם בסביבה יכולה להיות מכוונת )למשל – בנייה או לחילופין, שמירה על שטחים פתוחים בעזרת גידור ופיקוח( או לא מכוונת )למשל – זיהום אוויר מרכב או חילחול של תשטיפי אשפה(.

על כך יורחב בסדנאות השונות. צירוף מסוים של גורמי סביבה )תנאים ומשאבים( ,המתקיים במקום מסויים מוגדר כבית גידול. כל בית גידול מוגדר באמצעות גורמים ביוטים וגורמים אביוטים.

גורמים ביוטיים הם מרכיבים/תנאים בסביבה הקשורה לקיומם של יצורים חיים. למשל יחסי גומלין בין אורגניזמים )תחרות, טפילות, טריפה ועוד(, מזון שמוצאו מהצומח או מבעלי החיים, מחלות

הנגרמות בשל חיידקים ועוד.גורמים אביוטיים הם מרכיבים/תנאים בסביבה שאינם חיים ושאינם נגרמים בשל גורם חי כמו

למשל – טמפרטורה, ברקים, רעידת אדמה ועוד.בכל סביבה מתקיימים יחסי גומלין בין אורגניזמים לבין עצמם ובינם לבין סביבתם הביוטיות

והאביוטית .בכל סביבה יש גורמים מגבילים שהם משאבים )כגון מזון, מקום( או תנאים )כגון טמפרטורה( המונעים מהאורגניזמים גידול מיטבי. כאשר גורם מגביל אינו מצוי ברמה הנדרשת

והמתאימה לאורגניזמים )מחסור או עודף( יגרום לעיכוב הגידול של האוכלוסיה או תהליכים באורגניזם.

| 3 |

האדם גרם לשינויים רבים בסביבה. רוב השינויים נחשבים למעשי פיתוח וקידמה וברכה בצידם אך חלקם כרוך בפגיעה במערכת האקולוגית ובמגוון המינים, בזיהום מים, זיהום קרקע וזיהום אוויר

,הפוגעים בסופו של דבר גם באדם.הפיתוח מחד והמפגעים מאידך מעלים את השאלה האם ניתן למצוא את שביל הזהב, שילוב של

מילוי הצרכים האנושיים וטיפוח רמת החיים, מבלי לגרום לנזקים בלתי הפיכים לחיים על פני כדור הארץ .בשנת 1972 נערכה בעיר שטוקהולם )שוודיה( הוועידה הבינלאומית הראשונה הגדולה בנושא

איכות הסביבה בחסות האו”ם. הועלו בעיות אקולוגיות, שקודם לכן לא זכו כמעט לתשומת לב, והכירו בכך שלמדינות המתועשות יש אחריות גדולה יותר לזיהום העולמי ולדלדול המשאבים, מאשר

UNEP - United Nations למדינות המתפתחות. בוועידה זו נוסד האירגון לאיכות הסביבהEnvironmentProgramme - אשר עליו הוטלה המשימה לתאם בין פעולותיהן של סוכנויות או”ם

שונות בנושאי איכות הסביבה. בעקבות הועידה הוקמו במדינות רבות משרדי ממשלה וסוכנויות לטיפול בבעיות איכות הסביבה. גם פעילותם של ארגונים סביבתיים לא-ממשלתיים התרחבה.

פיתוח המכוון להמנע מנזקים בלתי הפיכים לחיים על פני כדור הארץ מבטא את גישת ה”קיימות .”קהילה מקיימת היא קהילה בה רמת החיים של האזרחים מבוססת על כיבוד המשאבים ויכולת

ההתחדשות של הטבע, במקביל לניסיון לצמצום פערים חברתיים .בניסיון לשלב את הפיתוח תוך הגנה על הסביבה, הוטבע המונח פיתוח בר-קיימא שהוגדר כ”פיתוח

הממלא אחר צורכי ההווה מבלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם.” )“עתידנו המשותף”, דו”ח ועדת ברונטלנד ,7891(.

המשמעות המעשית של הרעיון היא ניצול משאבים בקצב, המאפשר לתהליכים טבעיים לחדש את מה שנוצל .

כחלק מן ההיכרות עם הסביבה, עם הגורמים הטבעיים הביוטיים והאביוטיים וקשרי הגומלין המאפיינים אותה, ועם הגורמים מעשה ידי האדם, תכירו גם דרכים לאיסוף נתונים, תאספו נתונים

ותעבדו נתונים אלו, במטרה להכיר את הסביבה טוב יותר לבדוק האם המציאות בסביבה אותה הכרתם, הולמת את עקרונות הפיתוח בר הקיימא.

יחידת הלימוד הסדנה הסביבתית עונה על מטרות תוכנית הלימודים במדעי הסביבה לחטיבה העליונה ,7002.

היחידה עונה על המטרות של תפיסת הסביבה כמערכת דינמית, הדגשת יחסי הגומלין אדם- סביבה, אחריות האדם על הסביבה ודיון ברעיון של פיתוח בר קיימא.

היחידה מעודדת חשיבה גלובלית, תוך פעולה מקומית ולימוד על הסביבה, בסביבה ולמען הסביבה.

ההיכרות עם סביבות שונות והגורמים המשפיעים עליהם, העבודה בשטח והפעולות למען הסביבה יאפשרו לתלמידים להיות מודעים לבעיות הסביבה השונות ולנסות להתמודד איתן

בצורה מושכלת.

| 4 |

סדנה סביבתית בנושא נחלים

חלק א’ - הכנה מקדימה בכתה“אחרי 13 שנים של ירידה במפלס ים המלח, בקצב ממוצע של כמטר בשנה, עלה בימים

האחרונים )מרץ ,2010( מפלס הים בשמונה סנטימטר, עלייה חדה בהתחשב בגודלו

ובנפח המים שלו, כך מסרה רשות המים. בשבועות האחרונים זרמו לים המלח עשרות

מיליוני מ”ק מים מהשיטפונות הגדולים שאירעו בוואדיות הרבים של מדבר יהודה, הערבה הצפונית ובקעת הירדן ומשיטפונות

מקבילים באגן ההיקוות הירדני של ים המלח”...

הקטע לקוח מתוך כתבה שהתפרסמה באתר עיתון “הארץ “

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1153806.html

בתאריך 4.3.2010 ונכתבה על ידי עמירם כהן

היעזרו במפה וכתבו מניין מגיעים המים . 1לים המלח?

היעזרו במפה, ורשמו לאן זורמים . 2המים בנחלים השונים בישראל.

איור 1: מפת ארץ ישראל ובה נחלים מתוך:

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9604

| 5 |

קו פרשת המים ואגן היקוותכל הנחלים מתחילים את זרימתם במדרונות ההרים, בערוצים ובמעיינות שבאזורים גבוהים .

לאחר ירידת הגשמים, חלק מהמים מחלחלים בהתאם לתכונות הקרקע וחלק מהמים זורמים על פני המדרון ובהמשך יוצרים ערוצים בתוואי זרימתם. כאשר מים זורמים בערוץ, הם הופכים לנחל או

נהר. כל השטח שממנו המים נאספים אל נחל, נהר או אגם, נקרא “אגן היקוות”, או “אגן ניקוז “(של הנחל, הנהר או האגם). בין אגני היקוות של נהרות ונחלים שונים עובר קו פרשת המים. זהו קו דמיוני, העובר לאורך שיאי הרים ורכסים ומסמן את מקום ההפרדה בין המים הזורמים לכיוון אחד לבין המים הזורמים לכיוון האחר. קו פרשת המים הוא הקו המחבר את כל הנקודות הגבוהות ביותר

בשטח. זהו קו גבול בין אגני ניקוז ולעיתים משמש גם קו גבול גיאוגרפי- פוליטי בין אזורים או מדינות.

סמנו על המפה, שמתוארת באיור 1, את אגן הניקוז של ים המלח. 3

היכן, לדעתכם יעבור קו פרשת המים הראשי של ישראל? נמקו תשובתכם.. 4

סמנו על המפה את אגן הניקוז של הכנרת. 5

מינהלת הכינרת היא גוף ממלכתי שאחראי על שמירת איכות מי הכנרת כמקור מים ראוי לשתיה. . 6אחד מחוקי האכיפה של מינהלת הכנרת עוסק במניעת כניסת בקר לאגני ההיקוות של נחלי

הגולן. מה הקשר בין חוק זה ואיכות מי הכנרת?

על פני המפה מסומנים נחלים. חלק מן הנחלים מוזכרים בשמם.. 7

לפניכם רשימה של שמות נחלים. סמנו, על המפה, היכן, לפי מיטב ידיעתכם, נמצאים א. הנחלים הרשומים )היעזרו במורה על פי הצורך.( נחל קישון, נחל ירקון, נחל תנינים, נחל

משושים, נחל צלמון, נחל חרוד, נחל אלכסנדר.

הנחלים הם בית גידול מימי. מה לדעתכם דומה בבתי גידול של נחלים שונים ומה שונה.ב.

נחלים – מבוא “.... ירדנו אל עמק קטן, שם מצאנו נחל איתן, הוא נחל חרוד, המושך מים מתוקים בין קנים

והרדופים במלוא פריחתם. מעל הנחל נטוי גשר רומאי נאה, הנשען על קשת אחת”...תיאור זה של הנחל מתואר בספר “מסע בארץ ישראל”, שנכתב על ידי הנרי בייקר טריסטרם,

כומר וחוקר טבע אנגלי, שסייר באזורנו בשנים 3681-4681.כל מי שמטייל בעמק יזרעאל ומגיע לנחל חרוד רואה, כי הגשר הרומי עדיין עומד במקומו, אך

המים המתוקים פינו את מקומם ל”טובת “מי קולחין מקציפים, מועשרים במי תמלחת )מים עשירים במלחים(, בשפכים תעשייתיים ובמי ניקוז מבריכות דגים.

נחלים רבים, שבעבר שפעו מים ואיכלסו מינים שונים של בעלי חיים וצמחים, הפכו להיות מסוכנים לבריאות ודוחים בשל הסירחון העז, המים המזוהמים והאשפה המתגוללת סביבם.

הנחלים בארץ הפכו למעין חצר אחורית מזוהמת ומוזנחת.

| 6 |

מי ביוב מזהמים את נחל הקישון צילום: מילנר משה, לשכת העיתונות הממשלתית

8. כתבו מאפיין אחד של הנחל וסביבתו ושימוש אחד שנעשה בנחל. ניתן להתייחס לנחל שאתם מכירים, או לחילופין, לכתוב מאפיינים כלליים שמתאימים לכלל הנחלים.

9. מנו שני גורמים, שדרדרו את מצב הנחלים בארץ .10. הציעו דרך אחת להקטנת הפגיעה בנחלים את הנחלים ניתן לסווג לנחלי אכזב )נחלים

שזורמים בהם רק מי משקעים )בעונת הגשמים( ונחלי איתן )נחלים שיש בהם זרימת מי מעיינות ומי משקעים, ולכן הם זורמים כל השנה(.

11. מה המשמעות של היותם של רוב הנחלים בישראל נחלי אכזב: לאדםא. למערכת האקולוגיתב.

בעיית הנחלים בארץאת הגורם העיקרי למצב הבעייתי של הנחלים בישראל ניתן לתלות בהיותה של ישראל מדינה בגבול המדבר שסובלת ממיעוט משקעים. מחסור זה הביא למדיניות של ניצול

מירבי של המים, שמשמעותה שאיבת המים ישירות מהמעיינות לפני שהם מגיעים לנחל, כמו בירקון. כמו כן, גרם המחסור לשאיבת יתר של מי תהום. פעולה זו גרמה להמלחת מי

| 7 |

התהום הנשאבים בקידוחים במישור החוף, אליהם חודרים מי-ים. איור 2 בעמוד 9 מציג את מצבם של חלק מן הנחלים בעבר וכיום: באיור מסומנים 21 הנחלים המרכזיים של צפון

הארץ ומרכזה, תוך הצגת ההבדל בין הזרימה הטבעית ההיסטורית בשנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת )ספיקה המתוארת בצבע כחול, הריבוע הימני( לבין הזרימה הטבעית כיום )ספיקה המתוארת בצבע כתום, הריבוע השמאלי(. הנתונים מציגים את הזרימה במיליוני מטרים מעוקבים )מלמ”ק( ונלקחו מהשירות ההידרולוגי ומגופים נוספים. בעיגול בצבע

תכלת מוצג היחס באחוזים שבין הספיקה בנחל היום לבין הספיקה בעבר.

12. מה המגמה בשינוי זרימת המים בנחלים בעבר לבין הזרימה היום? תנו דוגמאות משלושה נחלים. )היעזרו ביחס שבין הספיקה בנחל היום לבין הספיקה בעבר(.

13. בשנת 2000 התקבלה החלטת ממשלה בדבר הקצאה של 50 מיליון מטרים מעוקבים של מיםשיוזרמו לטבע ולנחלים. הציעו מספר נימוקים להחלטה זו.

מאגר מים בנחל הבשור צילום: גפן יעקב, לשכת העיתונות הממשלתית

| 8 |

מצב הנחלים אז והיום

איור 2: מצב הנחלים בארץ כיום לעומת מצבם בשנות ה- 40-50 של המאה הקודמת מתוך: הילדים מובילים שינוי, תוכנית החינוך הסביבתי של החברה להגנת הטבע

2009,http://www.teva.org.il/?CategoryID=233&ArticleID=3297&Page=1

| 9 |

בפעילות הבאה תכירו את סביבת הנחל אליו תצאו לסיור. הפעילות תכלול למידה על הנחל וסביבתו על פי הנושאים הבאים:

הישובים בסביבת הנחל הגורמים האביוטים )כגון: מים, טמפרטורה וקרינה( המשפיעים על הנחל ועל סביבתו הגורמים הביוטים )החי והצומח( בנחל ובסביבתו איכות מי הנחל הגורמים המזהמים את הנחל היכרות עם - והערכה של - תהליך שיקום נחל

גיאוגרפיה והתיישבותבחלק זה של הסדנה תכירו את מיקומו הגיאוגרפי של הנחל, את היובלים העיקריים הזורמים אליו

ואת הישובים הנמצאים בסביבתו.

8 14. בחרו מפה המתארת את סביבת הנחל אליו תצאו לסיור מתוך הקישור הבא:

http://www/mapi.gov.il/page.php?id=maps/100

סמנו על המפה או כתבו במחברת את מקום מוצאו של הנחל, את מסלול הנחל ואת סיומו )שפך א. הנחל(.

סמנו על המפה את הישובים הנמצאים לאורך הנחל.ב.

היעזרו במקורות מידע )מהספריה / אינטרנט( וציינו את אופי הישובים לאורכו של הנחל )עיר, ג. מושב, קיבוץ, ישוב קהילתי(. כמו כן, מצאו לאורכו של הנחל מפעלים, אתרים היסטוריים או

אתרי בילוי ונופש. ארגנו את המידע שמצאתם בטבלה מתאימה.

כתבו מה יכולה להיות השפעת הישובים שסימנתם בסעיף ב׳ על הנחל.ד.

תארו את ערוץ הנחל על פי ההיבטים הבאים: רוחב הערוץ, תלילות, תשתית )סלעית או תשתית ה. של קרקע(, סוג התשתית )בזלת, גיר(.

אחד המאפיינים של “בריאות נחל“ הוא המים הזורמים בערוץ הנחל. את המים הזורמים ניתן ו. למדוד על פי כמות המים )שפיעת המים המבוטאת בכמות מים ליחידת זמן( ועוצמת זרימתם.

חפשו במקורות מידע נתונים, המאפשרים לאפיין את בריאות הנחל מבחינת כמות מים ועוצמת זרימה לגבי הנחל אליו תצאו לסיור.

| 10 |

הגורמים הא-ביוטים והשפעתם על אורגניזמים )יצורים( בנחל ובסביבתו

בחלק זה של הסדנה תכירו את הגורמים הא-ביוטים המשפיעים על הנחל ועל סביבתו. קראו על הגורמים הא-ביוטים בדפי המידע )נספח ב׳( וענו על השאלות הבאות

15. תהליכי הנשימה והפוטוסינתזה ביצורים החיים במקווה המים הם חלק מהגורמים שמשפיעים על ריכוז החמצן המומס במים. הסבירו כיצד תהליכים אלה משפיעים על השינויים בריכוז החמצן

המומס במים בשעות היום והלילה.

16. חומר אורגאני הנמצא במים מפורק על ידי מיקרואורגניזמים. במקרה של חדירת או הצטברות חומר אורגאני למים עלולה להיווצר בעיה במיוחד בשעות הבוקר המוקדמות. הסבירו.

17. יש הטוענים, כי אם נרצה להוסיף למקווה המים בעלי חיים צמחוניים, ששכנו בו בעבר, כמו חלזונות וצבי מים, יש צורך להגדיל את ריכוז החמצן במי הבריכה. האם טענה זו נכונה? נמקו

מסיסות חמצן במים מושפעת מגורם נוסף, הטמפרטורה. לפניך טבלה המתארת את מסיסות החמצן בטמפרטורות שונות.

)oC( ריכוז חמצן מומס בחלקים טמפרטורה)ppm( למיליון

110.3108157.2206.6305.6

טבלה 2: ריכוז חמצן מומס בטמפרטורות שונות

18. תארו את הקשר בין מסיסות החמצן לבין הטמפרטורה.

19. הסבירו כיצד ישתנה ריכוז החמצן במים בעונות השנה השונות.

20. הסבירו את המשפט: לתלות של ריכוז החמצן במים בטמפרטורה יש השפעה על היצורים החיים במים.

| 11 |

צבי מים ואנפות צילום: ארזי מתן, לשכת העיתונות הממשלתית.

| 12 |

משימת סיכום 1 }

השלימו את הטבלה הבאה. בכל שורה רשמו כיצד משפיע הגורם הנבדק על אורגניזמים בנחל ובסביבתו. היעזרו בדפי המידע בנספח ב׳

טבלה 3: גורמים א-ביוטים והשפעתם זה על זה ועל האורגניזמים בנחל ובסביבתוהשפעה על אורגניזמים בנחל ובסביבתוהגורם הנבדק

מים

אור

טמפרטורה

חמצן מומס

הצומח בנחל ובסביבתובחלק זה של הסדנה תכירו את הצומח בנחל ובסביבתו

הצמחים מהווים את הבסיס של המערכת האקולוגית בכל בית גידול .בתהליך הפוטוסינתזה משתמשים הצמחים בחומרים אנאורגאניים פחמן דו-חמצני) CO2( ומים) H2O( ובאמצעות קרינת השמש

. )O2(ופולטים חמצן )C6H12O6 מייצרים חומרים אורגאניים )סוכר למשל, גלוקוז21. ציינו שתי סיבות לחשיבות הצמחים בבית גידול מימי.

22. “אחד הסימנים לנחל במצב סביבתי תקין הוא מגוון צמחים גדול בנחל ובסביבתו”. האם אתם מסכימים עם טענה זו? נמקו תשובתכם.

| 13 |

משימת סיכום 2 }

רשמו את שמות הצמחים הגדלים בנחל )אליו תצאו לסיור( ובסביבתו )מידע על הנחל אליו תצאו לסיור ניתן למצוא ברשימת מקורות הנחלים בנספח א(

בעלי החיים בנחל ובסביבתובחלק זה של הסדנה תכירו את בעלי החיים בנחל ובסביבתו.

בנחל ניתן למצוא בעלי חיים צמחונים, טורפים או מפרקים. ככל שמגוון מיני בעלי החיים גדול יותר, נשמר המאזן האקולוגי בנחל.

הסבירו מה עלול להתרחש בנחל שבו מצויים צמחים בלבד. 23

ציינו שתי סיבות לחשיבות בעלי החיים בבית גידול מימי. 24

הסבירו את המשפט: “ככל שמגוון מיני בעלי החיים גדול יותר, נשמר המאזן האקולוגי בנחל“. 25

משימת סיכום 3 }

רשמו את שמות בעלי החיים המצויים בנחל )אליו תצאו לסיור( ובסביבתו של הנחל )מידע על הנחל אליו תצאו לסיור ניתן למצוא ברשימת מקורות הנחלים בנספח א׳.(

מדדים לאיכות מי נחלבחלק זה של הסדנה תכירו את המדדים השונים לקביעת איכות מי הנחל.

על מנת שתוכלו לבדוק את מי הנחל אליו תצאו, עליכם להכיר את המדדים השונים לאיכות מי הנחל )נספח ה׳( ואת הערכות הזמינות בבית הספר המשמשות לבדיקת איכות המים.

לפניכם שלוש דגימות מים שנלקחו ממקורות שונים:. 26

נסו לדרג את איכות המים בדגימות על פי ריחם, צבעם והמראה שלהם.א.

בדקו את דגימות המים על פי ההנחיות המופיעות בערכת הבדיקה. הכינו טבלה מתאימה ב. בהתאם להנחיות המורה.

דרגו שוב את דגימות המים. אם היה הבדל בדירוג, כתבו אילו בדיקות עזרו לכם בהחלטה. ג. אם לא היה הבדל בדירוג, כתבו איזה מידע נוסף דרוש לכם כדי לדרג את דגימות המים

)ניתן להיעזר בדפי המידע בנספח ה׳(.

ככל שמעמיקים במים, קטנה כמות האור. מה הקשר בין עובדה זו לריכוז חמצן המומס במים ? . 27הסבירו.

| 14 |

בנחל ניתן לעיתים להבחין שהמים עכורים . 28א. מהי עכירות מים?

ב. ציינו בעיה אחת הקשורה בעכירות מי נחל.

לפניכם טבלה ובה תקנים של משרד הבריאות לריכוז מירבי מותר של חיידקי E.coli בשימושים שונים של מים.

טבלה 5: ריכוז מירבי מותר של חיידקי E.coli בשימושים שונים של מיםמספר מירבי מותר של חיידקיE. coli בנפח של 100 מ"ל מיםהשימוש במים

3מי שתייה *100רחצה בבריכת שחייה**

200רחצה בים****בורלא ,2000, **לרמן ,1997, ***פטל ,2003

מהו E-coli ועל מה מעידה נוכחותו? )היעזרו בדפי המידע בנספח ה׳(?. 29

הסבירו מדוע קובעים תקן שונה לכל אחד מהשימושים במים.. 30

הסבירו מדוע קבעו תקן לריכוז אמון וזרחות במים המוזרמים לנחל )היעזרו בדפי המידע בנספח . 31ה(.

משימת סיכום 4 }

סכמו בטבלה את חשיבות המדדים הבאים לאיכות מי הנחל:

טבלה 6: חשיבות מדדים שונים לאיכות מי נחל חשיבות המדד*מדד

עכירות מים

חמצן מומס

אמון, ניטרטים וזרחות

E-coliחיידקי

*היעזרו בשאלות שעליהן עניתם ובדפי המידע המצורפים בנספח ה׳

| 15 |

מזהמים בנחל ובסביבתובחלק זה של הסדנה תכירו את המזהמים השונים המשפיעים על איכות מי הנחל

בשנת 2001 היה זיהום חמור של נחל אילון, שנגרם על ידי הזרמת דלק משטח נמל התעופה בן גוריון )נחלי ארצנו ,2001(.

32. רשמו שני נזקים שעלולים להיגרם לנחל ושני נזקים שעלולים להיגרם לסביבתו משפכי דלק.לאחר שנתיים של זיהום נחל הנעמן ע“י מפעל תעשייתי באזור )מילובן( ולאחר השתלשלות

אירועים סבוכה בבתי המשפט השונים, פינה המפעל את צינור הזרמת השפכים מהנחל, וכעת psa.301lacitra/li.gro.lulaz.www//:ptth :מזרים את שפכיו לים. מעובד על פי

33. רשמו שני נזקים הנגרמים עקב הזרמת שפכים לנחל נעמן.34. שפכים מכילים חומר אורגאני. רשמו שתי בעיות שעלולות להיווצר בנחל כתוצאה ממקור

זיהום אורגאני.

35. בקטע מסופר, כי מפעל מילובן מזרים את שפכיו, על פי היתר, לים. האם לדעתכם הזרמת שפכים לים היא מעשה ידידותי לסביבה ?

אם עניתם “כן“, נמקו את תשובתכם .אם עניתם “לא“, הסבירו מדוע למרות זאת קיבל המפעל היתר להזרים את שפכיו לים?

זיהומים עלולים להיגרם מתוספת חומרים המוזרמים לנחל, אך גם משינויי טמפרטורה.בעלי חיים וצמחים דורשים יציבות מחזורית בתנאים הסביבתיים (חורף, קיץ). שינויים

בהרכב מי הים ובטמפרטורה שלהם משפיעים על קיומם ויציבותם של בעלי החיים והצומח המימי ועל פעילויות שונות כמו חילוף חומרים, שיעורי גדילה, רבייה, התיישבות ונדידה.

36. כתבו מהו זיהום )הפרעה( תרמי וכיצד ניתן לקשור אותו לקטע שקראתם )היעזרו בדפיהמידע בנספח ו׳(

37. כחלק משיקום מורד נחל חדרה, מוזרמים לנחל מי ים שנשאבו לצורך קירור תחנת הכוח שלחדרה.

Cא. איזו בעיה עלולה להיווצר בנחל חדרה אם יוזרמו אליו מים שנשאבו לצורך קירור תחנתהכוח?

A ב. מה הבעיה בהזרמת מי ים לערוץ הנחלנחל בצת היה אחד מנחלי הצפון השופעים ביותר. באפיק הנחל צמחו עצי דולב ענקיים והרדופים.

עם ייסוד קיבוץ אילון, ב-1942, הוקם מכון שאיבה שתפס את מי הנחל

| 16 |

קידוחים נוספים שנעשו באזור גרמו להתייבשותו. כיום, מקבל הנחל מחברת “מקורות “הקצאת מים זעירה , המוזרמת אליו באמצעות צינור. מטרת ההזרמה היא למנוע התייבשות מוחלטת של

האפיק ומות כל החי והצומח שבו. בקטע הזורם של הנחל ניתן עדיין למצוא עצי דולב, עצי ערבה ושיחי פטל קדוש. הנחל, למרות מצבו, משמש כאתר טיולים מבוקש.

בסמוך לשפך הנחל לים, בחוף בצת, מתכננים המועצה האזורית ויזמים פרטיים להקים כפר נופש. לתוכנית מתנגדים החברה להגנת הטבע וארגוני תושבים באזור. אלה ארגנו במהלך חורף 2009

מספר הפגנות וצעדות מחאה, שנועדו לעורר את תשומת לב הציבור למען השמירה על אפיק הנחל ולשמירה על חוף בצת מפני פיתוח נדל“ני.

http://www.zalul.org/nehalim/n.asp?cid=192 נדלה בתאריך 10-06-1038. ציינו יתרון אחד וחסרון אחד בפיתוח כפר נופש בסמוך לשפך הנחל לים

לפניכם גרף המראה את עומסי המזהמים השונים בנחל שורק בשנת 1994 ובשנת 2000.

איור 4: עומסי מזהמים שנתיים )טון /שנה( בנחל שורק בשנים 1994 ו- 2000 )הנתונים מתוך נחלי ארצנו ,1002(

39. מינהלת השיקום טוענת, כי הנתונים מראים כי חל שיפור באיכות מי הנחל. האם אתם מסכימים עם טענה זו? נמקו

40. האם ניתן להסיק, בהתבסס על הגרף, כי הנחל וסביבתו שוקמו? נמקו תשובתכם _______________________________________________________________

| 17 |

משימת סיכום 5 }סכמו בטבלה הבאה את גורמי הזיהום, המזהמים, הבעיות שהם גורמים ופתרונות אפשריים (

היעזרו בדוגמה, בתשובות לשאלות 41 - 46 ובדפי המידע בנספח ו׳)

טבלה 7: גורמי זיהום בנחל, מזהמים , בעיות ופתרונותפתרונות אפשריים לכלל

המזהמיםבעיות שיוצרים המזהמים בנחל

מזהמים גורם הזיהום

שפכי דלקשפכי תעשייה

חומרים אורגאניים )דשנים( חומרי הדברה

זיהום תרמי

בשיעורים הקודמים נחשפתם לנחל ולסביבתו, למדתם איך למדוד את איכות מי הנחל ולזהות את המזהמים הפוגעים בנחל ובסביבתו.

41. במצגת הבאה )בדיסק/ במחשב/ מוקרנת על ידי המורה( תמונות המתארות מקווי מים שונים בארץ.

C א. תארו במספר משפטים את תחושותיכם לגבי מראה הנחלים שבתמונות.A ב. האם התחושות אותן תיארתם בסעיף הקודם מעוררות רצון לפעול למען הנחלים וסביבתם?

אם כן, פרטו מהן הפעולות שתנקטו. אם לא, ציינו מדוע לא תפעלו.

כדי לאפיין את מצבו של הנחל צריך להתייחס לשלושה היבטים:

המערכת האקולוגית של הנחל . 1

בעיות הקשורות בהשפעת האדם על הנחל. 2

היכרות עם תהליך שיקום הנחל והערכתו.. 3

הסיור שלכם ילווה בצפייה במפגעים הנמצאים לאורך הנחל, בדיקת איכות המים, סקירת החי . 4והצומח במים ובגדות ומציאת עדויות, במידה וקיימות, לתהליך שיקום שעובר הנחל. את

פעילות ההערכה תבצעו על פי מדדים שונים הקשורים למערכת האקולוגית של הנחל, מדדים המתארים את הבעיות שנוצרו כתוצאה מהתערבות האדם ומדדים שפרסם המשרד להגנת

הסביבה בשיתוף עם המינהלה לשיקום הנחלים .

| 18 |

לפניכם מדדים לבדיקת המערכת האקולוגית, מדדים לבדיקת בעיות שמקורן באדם ודרישות אותן יש למלא בתהליך שיקום נחלים:

מדדים לבדיקת מערכת אקולוגית: צמחים ובעלי חיים בנחל ובסביבתו. 1

מספר מיני צומח שנראים על פני המים: ספירת מינים לאורך יחידות של מטר אחד )בכל תחנה יש . 1למדוד בשלושה מקומות יחידת אורך של מטר אחד ולספור את מיני הצומח(. בכל יחידת אורך, יש

לשער מהו אחוז כיסוי של השטח )פרטים על אחוז כיסוי במדריך הכולל למורה(.

מספר מיני צומח מחוץ למים, במרחק של עד מטר אחד משפת המים: ספירת מינים לאורך יחידות . 2של מטר אחד )בכל תחנה יש למדוד בשלושה מקומות יחידת אורך של מטר אחד ולספור את מיני הצומח(. בכל יחידת אורך, יש לשער מהו אחוז כיסוי של השטח )פרטים על אחוז כיסוי במדריך

הכולל למורה(.

צבע העלים: האם צבע העלים ירוק או צהוב-חום.. 3

בעלי חיים בשטח ו / או סימנים לבעלי חיים: עקבות, גללים, נשל.. 4

מגוון האורגניזמים במים: מספר מינים בדגימה של 1 ליטר מים )לבדוק שלוש פעמים בכל תחנה(. 5

מספר מיני עופות מים: ספירת מיני הציפורים בכל תחנה ומספר פרטים מכל מין.. 6

מדדים לבדיקת בעיות שמקורן בהשפעת האדם על הנחל. 2

מזבלות ופסולת מוצקה בנחל – ספירת אתרי פסולת בנחל ו / או ערמות מפוזרות של פסולת . 1מוצקה.

דרכים וכבישים בנחל - מציאותם של דרכים ראשיות, אזוריות ושבילים, במקביל או בניצב )דרך . 2חוצה( לנחל.

קיומו של זיהום חקלאי כתוצאה מחלחול חומרי דשן וחומרי הדברה – איזה אחוז מהווים השטחים . 3החקלאיים באגן ניקוז הנחל?

פעילות חקלאית ליד גדות הנחל בעבר ובהווה )טראסות, טחנות קמח, תעלות השקייה ,שדות . 4חקלאיים מעובדים(.

קיומם של זיהום עירוני ותעשייתי נקודתי - זיהום אפשרי משפכים עירוניים או תעשייתיים . 5המגיעים ממקור או מקורות נקודתיים .

עדויות לשאיבה ולהסטת המים בעבר ובהווה )אמת מים, נקודות שאיבה(.. 6

| 19 |

דרישות בתהליך שיקום נחל . 3

המשרד להגנת הסביבה בשיתוף עם המינהלה לשיקום נחלי ישראל פרסם בשנת 1996 18 דרישות אותן יש למלא בתהליך שיקום הנחל .10 מהן, אותן ניתן לראות או לבדוק בשטח ,מוצגות לפניכם:

הגנה על ערכים קיימים – שימור בתי הגידול הקיימים, מניעת גידור סביב עצים, הימנעות . 1מעקירת צמחי גדות וכדומה.

שימור ושיפור איכות המים – יש למנוע באופן מוחלט הזרמת מי ביוב, שפכים או מים מזוהמים . 2מכל מקור לנחל .

הסדרה מינימאלית של הנחל – יש לשמור על הגדות הטבעיות של הנחל, יש לשמור על פיתולי . 3הנחל ולהימנע מבנייה כלשהי על דופן הגדה.

שימור אפיק הנחל – יש להימנע משינויים בצורת הנחל ובפני השטח של אפיקו כדי לא לשנות . 4את קצב הזרימה שלו. יש להגביל הכנסת מבנים לאפיק הנחל על מנת לא לחסום את זרימת המים

ולשמור

על תנועה חופשית של דגים. אם בונים סכרים קטנים, יש לדאוג שגובהם לא יעלה יותר מ- 20 ס“מ מקו המים.

צירת נחל רציף – יש להימנע מסלילת כבישים בקרבת הנחל, לבנות גשרים ומעברים המשאירים . 5מתחתם מספיק שטח למעבר של בעלי חיים, ולסלול שבילי טיול במרחק מה מגדת הנחל .

נטיעות לאורך הנחל - שימוש בצמחים טבעיים לארץ-ישראל ובעצי בוסתן, לשתול צמחים . 6המותאמים להצפה ולאיכות המים בנחל, וצמחים שלא ידרשו טיפול והשקיה בהמשך.

שימוש במגוון צמחים – יש לגוון את הצומח לעשבוניים, שיחים ועצים וכך ליצור בתי גידול . 7למגוון רב של בעלי חיים .

גישה חופשית לנחל – יש לעודד גישת הציבור לאזור הנחל. יש להמעיט בגידור שיוצר יחס . 8שלילי כלפי הנחל ולהשתמש בגדר מצמחים בעת הצורך. יש לדאוג לשילוט ברור ולשבילי גישה

נוחים להולכי רגל.

שמירה על מערכת אקולוגית טבעית – יש לשמור מפני שינויים בערכי המליחות ,הטמפרטורה, . 9ה- pH, החמצן והמדדים האחרים המעידים על איכות המים. יש לדאוג שהם יהיו קרובים ככל

האפשר לערכים המצופים או ההיסטוריים.

שמירה על ייחודיות היערות, הארכיאולוגיה, הטבע, מטעי הרימונים והבוסתנים לאורך הנחל.. 10

42. שיקום נחל מתוכנן ומבוצע על ידי מינהלת הנחל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, קק“ל, מועצה/ עירייה )שהנחל נמצא בתחומה( וגופים נוספים. ציינו ופרטו שלושה מדדים שעל פיהם ניתן

יהיה לבדוק את מידת הצלחתו של תהליך השיקום .

| 20 |

חלק ב’ – סיור בנחל

נחל אלכסנדר בדרך אל הים, 2009 . צילום: בר שדה

אתם נמצאים בעמדת תצפית על הנחל1. שבו בשקט במשך חמש דקות (בעיניים עצומות( והאזינו לקולות בסביבה. רשמו את התחושות

שלכם.

2. התבוננו סביבכם ורשמו באופן חופשי את ההתרשמות שלכם מהנחל וסביבתו. ניתן להתייחס לצמחים, לבעלי חיים, לפעולות פיתוח ולמבנים בולטים.

3. היעזרו במפה ואתרו את הישובים, מקומות הבילוי, האתרים ההיסטוריים ואתרים נוספים שבסביבת הנחל.

| 21 |

4. האם אתם רואים ממקום התצפית מפגעים סביבתיים שעלולים להשפיע על הנחל )מפעלי תעשייה, תחנות דלק, כבישים הגובלים בערוץ הנחל(?

בסיור היום תערכו היכרות עם: המערכת האקולוגית של הנחל . 1

בעיות הקשורות בהשפעת האדם על הנחל. 2

היכרות והערכה של תהליך שיקום הנחל . 3

• הסיור שלכם ילווה בסקירת החי והצומח במים ובגדות, בצפייה במפגעים הנמצאים לאורך הנחל, בדיקת איכות המים, ומציאת עדויות, במידה וקיימות, לתהליך שיקום שעובר הנחל. את פעילות ההערכה תבצעו על פי הדרישות

לתהליך שיקום הנחל, שאותן פרסם המשרד להגנת הסביבה בשיתוף עם המינהלה לשיקום הנחלים.

• )בשיעור הכנה בכתה בחרתם את המדדים והדרישות לגבי מצבו של הנחל.(

• במהלך הסיור נעצור בשלוש תחנות. בכל אחת מהתחנות תבדקו את איכות מי הנחל ותמלאו טבלה בה תתייחסו למצב הנחל מהיבטים שונים.

• את הבדיקות השונות תבצעו בקבוצות.

5. בכל תחנה:דרגו את שפיעת המים )כמות המים ביחידת זמן(: גבוהה / בינונית / נמוכהא

דרגו את עוצמת זרימת המים: גבוהה/ בינונית/ נמוכהב

מדדו את מהירות זרימת המים )שני תלמידים עומדים במרחק נתון. הראשון זורק עלה או חפץ שיצוף על פני המים. ג השני מתחיל במדידת זמן מרגע זריקת ה“חפץ“ ועד שהוא מגיע למקום שהוא עומד. חלוקה של המרחק בזמן

שעבר, תיתן את מהירות זרימת המים ביחידות של מטר/שנייה(.

תארו את תלילות המדרונות ועומק האפיק:ד

תארו, באופן כללי, את בית הגידול של הנחל ונוף הצומחה

6. מלאו בטבלה 1 את הערכים של המדדים השונים לאיכות מי הנחלטבלה 1: פרמטרים של איכות מים בתחנות השונות לאורך המסלול

צבע מיקום מדידהוריח*

מהירות עכירות *זרימה מטר /שנייה

pH ניטריטמג"ל

ניטראט מג"ל

חמצן מומס מג"ל

מוליכות חשמלית מילימול/

ס"מ

כלורידים מג"ל

אמון מג"ל

זרחות מג"ל

א'

ב'

ג'

תקן למים המוזרמים

לנחל

לפחות 7-8.53 מג"ל

עד 004 מג"ל

10-15 2.0-0.5

*מדד איכותי. סמנו:

0 - כאשר אין סימן מזהה למדד הנבדק (מעיד על ריכוז נמוך עד אפסי) + כאשר יש ריכוז נמוך של המדד הנבדק במים

++ כאשר יש ריכוז בינוני של המדד הנבדק במים+++ כאשר יש ריכוז גבוה של המדד הנבדק במים

7. בצעו את ההערכה לגבי המאפיינים הבאים המוצגים בטבלה )המאפיינים הם על פי דרישת המשרד להגנת הסביבה לשיקום נחלים וכן מאפיינים לתיאור המערכת האקולוגית של הנחל ואת הבעיות שנוצרו

כתוצאה מהתערבות האדם(. לגבי כל תחנה סמנו אם המאפיין הנבדק מתקיים או לא. תארו במידת הצורך )מומלץ לצלם(.

לדוגמה :נטיעות לאורך הנחל )מאפיין 6(, אם נערכו נטיעות, סמנו מתקיים. בנוסף, בדקו איזה עציםנטעו, מה המרחק שלהם מאפיק הנחל ואיך הם משתלבים בנוף הכללי. כלומר, האם הם צמחים שניתן למצוא

באזור?

נוף במקורות הירקון שליד ראש-העין צילום: אנקר עינת, לשכת העיתונות הממשלתית

טבלה 2: מאפיינים למצב הנחל בתחנות השונות לאורך המסלולהערות מילוליותלא מתקייםמתקייםמאפיינים נבדקים בתחנה

1. הגנה על ערכים קיימים: שימור בתיגידול,מניעת גידור, הימנעות מעקירת

צמחי גדות2. שימור ושיפור איכות המים: הזרמת

שפכים ממקורות שונים לנחל הזרמתדשנים וחומרי הדברה משדות מעובדים

3. הסדרה מינימאלית של הנחל:שמירה על גדות הנחל, הימנעות מבניה

בדופן הגדה4. שימור אפיק הנחל: הכנסת מבנים

לנחל, שינוי בצורת הנחל, בנית סכריםשגובהם עולה על 20 ס”מ

5. יצירת נחל רציף: כבישים בקרבתהנחל, שבילי טיול במרחק מהנחל

6. נטיעות לאורך הנחל: שימוש בצמחיםטבעיים של ארץ ישראל, כמו אלה ואלון,כאלה שלא ידרשו טיפול והשקיה בהמשך

7. שימוש במגוון צמחים: אם נערכונטיעות הן צריכות להיות מגוונות: עצים,

שיחים, עשבוניים8. גישה חופשית לנחל: שבילי גישהנוחים, שילוט ברור, להמעיט בגידור

9. שמירה על מערכת אקולוגית טבעיתבהתבסס על טבלה 8

10. שמירה על ייחודיות: שמירה עלארכיאולוגיה, יערות, טבע, בוסתנים

לאורך הנחל11. מספר מיני צומח בתוך המים:

ספירת מינים לאורך מטר אחד )בכלתחנה יש למדוד בשלושה מקומות(12. מספר מיני צומח מחוץ למים:

ספירת מינים לאורך מטר אחד)בכל תחנה יש למדוד בשלושה מקומות(13. גובה צמחי גדות: מספר מיני צומח

מחוץ למים, במרחק של עד מטר אחדמשפת המים. ספירת מינים לאורך יחידות

של מטר אחד )בכל תחנה יש למדודבשלושה מקומות יחידת אורך של מטר

אחד ולספור את מיני הצומח(. בכל תחנה לבדוק את אחוז הכיסוי של השטח

לא מתקייםמאפיינים נבדקים בתחנהמתקיים

הערות מילוליות

14. צבע העלים: האם צבע העלים ירוק-חי, ירוק חיוור או צהוב-חום

15. בעלי חיים בשטח ו / או סימניםלבעלי חיים: עקבות, גללים, נשל

16. מגוון האורגניזמים במים: מספרמינים בדגימה של 1 ליטר מים )לבדוק

שלוש פעמים בכל תחנה(17. מספר מיני עופות מים: לספור את

מיני הציפורים בכל תחנה18. מספר מיני עופות )באוויר(: לספור

את מיני הציפורים בכל תחנה19. מזבלות ופסולת מוצקה בנחל–

ספירת אתרי פסולת בנחל ו / אוערמות מפוזרות של פסולת מוצקה

20. דרכים וכבישים בנחל - קיומם שלדרכים ראשיות, אזוריות ושבילים,

במקביל או בניצב )דרך חוצה( לנחל21. קיומו של זיהום חקלאי – בדיקה יחסית

)השערה( על פי כמות השטחים הסובבים אתהנחל מה הזיהום האפשרי כתוצאה מחלחול

חומרי דשן וחומרי הדברה22. פעילות חקלאית ליד גדות הנחל בעבר ובהווה

)טראסות, טחנות קמח, תעלות השקייה, שדות חקלאיים מעובדים(

23. קיומו של זיהום עירוני ותעשייתינקודתי- זיהום אפשרי משפכים עירוניים או

תעשייתיים המגיעים ממקור או מקורות נקודתיים. הערכת איכותם של אותם שפכים

24. עדויות לשאיבה והסטת מים בעבר ובהווה)אמת מים, נקודות שאיבה(

הערות נוספות

חלק ג’ – סיכום בכיתהסיכום סיור נחל

בסיור התבקשתם למלא שתי טבלאות. טבלה 1 המסכמת מדדים של איכות מים וטבלה 2 המסכמת מאפיינים שונים המראים את מצב הנחל בתחנות השונות .

1. בהסתמך על הנתונים בטבלה 1, בחרו שלושה מדדים לאיכות המים ושרטטו גרף המשווה בין התחנות השונות. השוו בין התחנות השונות. לגבי מדדים שיש מידע לגבי התקן שלהם, השוו לתקן.

2. מהם שלושה המדדים שבחרתם? נמקו מדוע בחרתם במדדים אלה.3. האם ניתן לחשב ממוצע של נתונים שנאספו בתחנות השונות? נמקו מדוע.4. מה ניתן להסיק מהגרפים ששרטטתם לגבי איכות המים בתחנות השונות?

5. הסתכלו בשאר הנתונים שמדדתם בשטח. האם הם תומכים בקביעה שלכם או מפריכים אותה? הסבירו.

.6C א. בהסתמך על הטבלאות שמילאתם בסיור, בצעו הערכה של מצב הנחל בכל אחת מהתחנות,

כדי להעריך את המצב הכולל, ציינו לגבי כל מדד עד כמה ניתן להבחין בו )מידת הביצוע( בשטח הנבדק: 1 - אין עדות/לא קיים, 2- ביצוע חלש, 3- ביצוע בינוני , 4 - ביצוע טוב , 5 - ביצוע טוב

מאד.

A ב. בחרו שני מדדים ונמקו את הערכתכם לגבי שלוש התחנות

| 26 |

טבלה 1: הערכה של מצב הנחל, על פי מדדים שונים, בשלוש תחנותנימוק הבחירהתחנה ג'תחנה ב'תחנה א'המדד

הגנה על ערכים קיימיםהסדרה מינימאלית של

הנחלשימור אפיק הנחל

יצירת נחל רציף

נטיעות לאורך הנחל

שימוש במגוון צמחים )עשבוניים, שיחים,

עצים( גישה חופשית לנחל

שמירה על ייחודיות

שמירה על מערכת אקולוגית טבעית: הטייה של המים, שמירה על איכות

המים בנחלמגוון צומח במים

ובגדותמגוון צומח בסביבת

הנחלמגוון אורגניזמים

במיםמגוון אורגניזמים

בסביבת הנחלגורמי זיהום: שפכים,

אתרי פסולת, דרכים

| 27 |

7. סכמו במילים שלכם מה מצב הנחל. התייחסו לנקודות חוזק ונקודות חולשה

נקודות חוזק:

____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

________________________________________________________

נקודות חולשה:____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

________________________________________________________

אחרי שהגדרתם את איכות מי הנחל בו סיירתם, נשווה את איכות המים בנחל לאיכות מי הקישון.

איכות מים לאורך נחל קישון ניתן לחלק את הקישון לשני חלקים מבחינת איכות המים והשפעתם על המערכת האקולוגית:

מעלה הנחל: אזור חקלאי, זיהום אורגאני מרפתות, שטיפת דשנים )זרחות וחנקות( מהשדות וגלישות ביוב ביתי ממאגרים ומערכות ביוב.

מורד הנחל: אזור של מפעלים פטרוכימיים, זיהום תעשייתי. מגוון המינים נמוך מאד. למרות שאיכות מי הקולחין )מי שפכים שעברו תהליך טיהור(, היוצאים מהמפעלים עלה, עדיין קרקעית הנחל מאד

מזוהמת.

טבלה 2: איכות מים, מגוון מינים של חסרי חוליות )כמדד לבעלי חיים( וצמחים לאורך הקישון באביב/קיץ 2006:

PHאזורמוליכות חשמלית

מילימול/ס"מניטרט מג”ל צח"ב מג"ל

N כחמצן מומס

מג"ל

בריאות אתרי

הדיגום*עליון )גשר פחות 7.985.686.37.67.4כפר יהושע(

מבינוניתתחתון )גשר גרועה 8.230.619.28.126.4ההסתדרות(

ביותר

http://www.kishon.org.il/media/File/autsum06.pdf .2006 רשות נחל הקישון, דו“ח ניטור אביב/קיץ

biologica( בריאות הנחל נבדקת, בין השאר, באמצעות הערכה של מידת השלמות הביולוגית *lׂ(. ההערכה נעשית באמצעות ממוצע של שבעה מדדים ביוטים אשר נמצאו כבעלי קשר integrityׁׁׁׁׁׁׁ

| 28 |

מובהק לאיכות המים. לדוגמה, עושר הטקסונים [טקסון – יחידת מיון. כל הפרטים בני אותו מין או כל המינים בני אותו סוג (כולל את כל הפרטים של כל המינים בסוג) או כל הסוגים בני אותה משפחה]

,אחוז זחלי הימשושים וכד׳. השלמות הביולוגית חולקה לקטגוריות היחסיות הבאות: גרועה ביותר - נמוך מ-30%, גרועה – 40%-31%, פחות מבינונית – 41%-60%, בינונית – 61%-80%, טובה

-81%-90%, טובה מאד – מעל 90%. 8. נסו להסביר ממה נובעים ההבדלים בנתונים בין שתי נקודות הדיגום בנחל )היעזרו במידע

שמעל לטבלה(.

9. מה תוכלו להסיק לגבי איכותו של נחל קישון כבית גידול בשנה בה נערכו המדידות בהשוואה לנחל “שלכם ?“

10. בשנים האחרונות השתפרה מאד איכות המים במורד נחל הקישון. יחד עם זאת מגוון הצמחים ומיני חסרי החוליות לא עלה בהרבה. הסבירו מדוע.

נחל הבשור ליד ניצנה צילום: הורוביץ דורון, לשכת העיתונות הממשלתית

| 29 |

לפניכם דילמה* העוסקת בנחל נעמן ומצבו בעקבות שפכים שהוזרמו אליו ממפעל הפועל בסמוך. נחל נעמן ושפכים תעשייתיים

אורכו של נחל נעמן, שנשפך לים מדרום לעכו, הוא בסך הכל כ-11 ק“מ. השטח הקטן הזה היה יכול להיות גן עדן לצמחים ולבעלי חיים וגם למטיילים ולנופשים המגיעים אל החוף שאליו

נשפך הנחל. זהו אזור עשיר במעיינות ובדיונות חול יפהפיות, ונשקף ממנו נוף פתוח של הרי הגליל המערבי, מפרץ חיפה ורכס הכרמל. תוואי הנחל מתחיל באחד המקומות היפים והנעימים

בישראל: מקורות הנחל הם המעיינות של שמורת עין אפק .בשמורה, המים הם מי נחל ירוקים ללא שפכים. אולם, ככל שממשיכים לאורך הנחל ,נראה, כי הוא משמש תעלת השפכים של

יישובים ומפעלי תעשייה באזור. בעבר, שימש הנעמן כמקור מים חיים לשתייה, לחקלאות ואף נתיב מים לסירות ששטו בו עד לעכו .ההתיישבות באזור הנחל החלה לפני כ-000,4 שנה.

בתקופות שונות, היה העמק מכוסה בביצות ובתקופת הצלבנים (לפני כאלף שנה) הוקמו באזור סכרים שנועדו לספק מים לעכו, העיר הסמוכה, נבנה מבצר שהגן על מעיינות נחל נעמן וטחנת קמח. כיום, הנחל דלוח ומסריח ושפע צמחי המים ובעלי החיים שהיו בו נעלמו כמעט לחלוטין.

מתושבי האזור נגזלה, כמו במקרה של נחל הקישון העובר בסמוך, האפשרות לטייל באזור וליהנות מנחל הנמצא במרחק הליכה או רכיבה באופניים.

בעבר, התקבלה הזרמת השפכים מהמפעלים אל הנחלים כדבר מובן מאליו וכמחיר בלתי נמנע של תעסוקה וקידמה תעשייתית. ימים אלה חלפו וכיום נדרש מפעל, הנחשב למזהם העיקרי

של הנחל, להפסיק לחלוטין הזרמת שפכים לנחל. המפעל מצדו מבקש שוב ושוב מבתי משפט ארכה נוספת כדי לאפשר לו לעמוד בדרישות להפסקת הזרמת שפכים, שהציב המשרד לאיכות הסביבה. מנהליו כבר הודיעו, שללא ארכה כזאת ייאלצו לסגור את המפעל ולפטר את עובדיו.

כדאי לציין, כי מרבית עובדי המפעל וותיקים וספק אם יוכלו להשתלב בעבודה אחרת.http://www.zalul.org.il/artical103.asp :מעובד עפ”י

נדלה בתאריך 02.09

* דילמה- התנגשות בין שתי דעות/השקפות או יותר. הבעיה בדילמה היא שלכל ההשקפות יש הצדקה, ואי אפשר לומר באופן חד משמעי שצד אחד צודק. אדם העומד בפני דילמה נדרש להכריע ולהסביר מדוע החליט

לבחור בצד אחד ולא באחר )צאושו, טל ודורי ,1991(.דילמה סביבתית – בעיה בנושא סביבה שמפגישה בעלי עמדות מנוגדות ביחס לבעיה ופתרונה. הקושי הוא

מציאת פתרון שיהיה מקובל על בעלי העמדות המנוגדות.

11. מה הדילמה המתוארת בקטע שקראתם?12. נניח שנבחרתם לייצג את מינהלת שיקום הנחל. ציינו שלושה טיעונים המצדיקים הפסקה

מיידית של הזרמת שפכי המפעל לנחל. יש להתייחס לטיעונים כלכליים, חברתיים, סביבתיים.

13. נניח שנבחרתם לייצג את נציגי המפעל. ציינו שלושה טיעונים המצדיקים מתן ארכה שתאפשר

| 30 |

הזרמת השפכים לנחל. יש להתייחס לטיעונים כלכליים, חברתיים, סביבתיים.

14. הציעו פתרון שיענה על דרישות שני הצדדים: מינהלת שיקום הנחל ונציגי המפעל.15. מינהלת שיקום הנחל יוצאת בקריאה לציבור להצטרף אליה במאבקה כנגד הזרמת שפכי

המפעל לנחל.אנשי המפעל מבקשים ארכה כדי להתארגן ולחפש חלופה להרחקת שפכי המפעל לנחל

ומבקשים מהציבור לעזור להם במאבקם.

לאיזה צד הייתם מצטרפים )מינהלת השיקום או אנשי המפעל(? נמקו מדוע.א

ציינו את הפעולות שהייתם מבצעים אם הייתם מצטרפים למאבק נגד הזרמת השפכים ב לנחל. לגבי כל פעולה שבחרתם, נמקו מדוע בחרתם בה.

נימוק הפעולה שנבחרה

16. לו היה מדובר בנחל בו סיירתם, האם הייתם עונים אחרת על שאלה 15? 17. הציעו שתי הצעות לשיפור מצב הנחל בו סיירתם. לגבי כל הצעה, ציינו איזה מפגע היא

אמורה לפתור ומדוע לדעתכם עדיין לא ביצעו אותה.

א.

ב.

18. הציעו שתי הצעות לפעולות למען הסביבה של הנחל בו סיירתם.

פעולה ראשונה

פעולה שנייה

| 31 |

מבט כללי של נחל נעמן צילום: אנקר עינת, לשכת העיתונות הממשלתית

| 32 |

מקורות מידעאמיר, ר. )2007(. פרקים באקולוגיה. המרכז להוראת המדעים, האוניברסיטה העברית, משרד

החינוך המזכירות הפדגוגית ומל“מ.בורלא, א. )2000(. תקנות בריאות העם. בריאות מהשטח: הביטאון לבריאות הציבור והסביבה, 8,

31-36. ירושלים: משרד הבריאות.בן חור, י. )1997(. המים בטבע ובסביבת האדם. ירושלים: המרכז להוראת המדעים, האוניברסיטה

העברית. גופן, מ. וגל, י. )1992(. ספר הכנרת. תל אביב: משרד הביטחון ומנהלת הכנרת.

המשרד להגנת הסביבה ,2001. נחלי ארצנו, 6. ירושלים: המשרד להגנת הסביבה, קרן קימת לישראל, המנהלה לשיקום נחלי ישראל.

ויזל, י. )עורך(, )1984(. הצומח של ארץ ישראל. בתוך: החי והצומח של ארץ ישראל )אלון, ע., עורך( .

תל אביב: משרד הביטחון והחברה להגנת הטביע.כהן, א., אבישר, ד.,)1999(. מקורות זיהום בנחלי החוף של ישראל. תל אביב: אדם טבע ודין,

אגודה ישראלית להגנת הסביבה.לרמן, ש.)1997(. התאמת חומרי חיטוי לסוגי בריכות שחייה .בריאות מהשטח: הביטאון לבריאות

הציבור והסביבה, 5, 27-28. ירושלים: משרד הבריאות.מנליס, ר. )1994(, “תחנות כוח ותעשיה בסביבה ימית”. צלילה, 3. הוצאת ההתאחדות הישראלית

לצלילה.עורבי, נ., הרן, מ., סיון, ח., שטסל, ז.,)1998(. חיים וסביבה – פרקי מבוא בלימודי הסביבה לחטיבה העליונה. ירושלים: משרד החינוך התרבות והספורט, המינהל הפדגוגי, האגף לתוכניות

לימודים.פז, ע. )עורך(, )1986(. עופות. בתוך: החי והצומח של ארץ ישראל )אלון, ע., עורך(. תל אביב:

משרד הביטחון והחברה להגנת הטביע.פטל, ב. )2003(. תקנים בריאותיים למי שתייה, מי נופש והשקיה בקולחים. הרצאה במסגרת סדנא

בין-תחומית לבעיות סביבה. ירושלים: האוניברסיטה העברית.פישלזון, ל. )עורך(, )1983(. החיים במים. בתוך: החי והצומח של ארץ ישראל )אלון, ע., עורך(. תל

אביב: משרד הביטחון והחברה להגנת הטביע.פישלזון, ל., )1986(. סיוט חופים .ירוק כחול לבן – ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות

הסביבה, 7, 28-30. גבעתיים: פורום המשק והכלכלה.

מקורות אינטרנט אתר מפה http://www.mapi.gov.il/page.php?id=maps/100 נדלה בתאריך 1.6.09

החברה להגנת הטבע http://www.teva.org.il נדלה בתאריך 1.6.09

| 33 |

המשרד לאיכות הסביבה http://www.sviva.gov.il נדלה בתאריך 1.6.09 מט“ח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית http://www3.cet.ac.il נדלה בתאריך 1.6.09

מנהלת נחל באר-שבע http://www.besor.org.il/Default.aspx?tabid=167 נדלה בתאריך 1.6.09 http://sababa.sviva.gov.il/rivers/introductionסבבה – אתר המשרד לאיכות הסביבה לילדים

נדלה בתאריך 1.6.09 עמותת צלול – עמותה לאיכות הסביבה http://www.zalul.org.il נדלה בתאריך 1.6.09

קמפוס טבע http://www.earthweb.tau.ac.il/default.asp?PageId=173 נדלה בתאריך 1.6.09 רשות שמורת נחל הקישון

http://www.kishon.org.il/pages/index/E3E9E5EF- F6E9E1E5F8E9- E1F0E5F9E0-E4E6F8EEE5FA-EEF4F2ECE9-E4F7E9F9E5EF.php נדלה בתאריך 1.6.09

נספח א׳: רשימת הנחלים

נחל באר שבע )עליון ותחתון(, נחל חברון )עליון ותחתון(, נחל יתיר, נחל אשתמוע, נחל ענים ,נחל http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/ ,מלחתה, נחל ערוער, נחלים: צאן, נוקדים ובקע

Binaries/index_pirsumim/p0190_1.pdf

נחל הבשור, פארן, נחל פרצים, נחל צין http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=10177&rel=1

http://www.parks.org.il/sigalit/nitur/1.pdf נחל שיקמהhttp://www.parks.org.il/ נחלים היורדים מרמת מנשה: סנונית-תנינים, עדה, ברקן, משמרות

sigalitnitur/4.pdf

נחל סכר, נחל באר שבע ונחל בשור – השפעת שפכי רמת חובבhttp://www.parks.org.il/sigalit/nitur/2.pdf

נחלי יהודה ושומרון)זיהום פוטנציאלי לאקוויפר ההר(: קישון, שכם, ציר, תרצה, רבה, ייטב, שורק, http://www.parks.org.il/sigalit/nitur/5.pdf .מודיעים, מכמש, קדרון, חברון

http://wwwsviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enD . נחל איילוןispWhat=Zone&enDispWho=ayalon&enZone=ayalon

en.jsp?enPage=Bl)נחל אלכסנדר )נחל שכם, נחל תאנים, נחל אמץ, נחל אביחיל, נחל בחן, נחל אברךankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=alex&enZone=alex

| 34 |

נחל הירקון )נחל איילון, נחל לוד, נחל בית עריף, נחל שילה, נחל אפק )רבה(, נחל קנה(http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat

=Zon e&enDispWho=yarkon&enZone=yarkon

נחל לכיש )נחל האלה, נחל ברקאי, נחל גוברין(http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat

=Zon e&enDispWho=lachish&enZone=lachish

נחל נעמן )נחל אבליים, נחל חילזון(http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat

=Zon e&enDispWho=naaman2&enZone=naaman2

נחל הקישון )נחל ציפורי, נחל יפתחאל, נחל עדשים, נחל מזרע, נחל צבי, נחל בית לחם, נחל גדורה, נחל תענך, נחל קיני, נחל מדרך, נחל משמר, נחל השופט, נחל קרת, נחל יקנעם, נחל יגור, נחל נשר

,נחל סעדיה(http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat

=Zon e&enDispWho=kishon&enZone=kishon

נחל שורק )נחל קטלב, נחל רפאים, נחל כסלון, נחל תמנה, נחל עקרון, נחל גמליאל, נחל יבנה( http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat

=Zon e&enDispWho=sorek&enZone=sorekנחל תנינים )נחל עדה, נחל ברקן, נחל משמרות, נחל סנונית, נחל נילי, נחל אלונה (

http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zon e&enDispWho=taninim&enZone=taninim

נחל חדרה )נחל עירון ]ואדי ערה[, נחל נרבתה, נחל חביבה, נחל יצחק, נחל רושרשו(http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat

=Zon e&enDispWho=hadera&enZone=hadera

נחלי מקורות הירדן: שניר, בניאס, דןhttp://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat

=Zone&enDispWho=mekorot_hayarden&enZone=mekorot_hayarden

נחל ציפורי ) נחל יפתחאל, נחל אום חמיד(http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat

=Zon e&enDispWho=zippori&enZone=zippori

| 35 |

מורד הירדן )מהכנרת ועד ים המלח(http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat

=Zone&enDispWho=yarden&enZone=yardenנחל חרוד )עין יזרעאל, עין חרוד, עין טיבון, עין אילות, עין ריחן, עין יוסף, עינות חוגה, עינות

חסידה(http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDisp-

What=Zone&enDispWho=harod&enZone=harodנחל שיקמה )נחל שיקמה, נחל אדוריים(

http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDisp-What=Zone&enDispWho=shikma&enZone=shikma

נחל באר שבע )נחל טלה, נחל עדרים, נחל עינם, נחל יתיר, נחל ערוער, נחל נבטים, נחל שה(http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDisp-

What=Zone&enDispWho=beer_sheba&enZone=beer_sheba

נחל דוד צילום: סער יעקב, לשכת העיתונות הממשלתית

| 36 |

נספח ב׳:הגורמים האביוטים והשפעתם על אורגניזמים )בעלי חיים וצמחים( בנחל ובסביבתו

בית-גידול הוא כינוי למקום הפיזי )האתר( בו חיים אורגניזמים אשר התפתחותם, מספרם וכושר הרבייה שלהם מושפעים מכל הגורמים האביוטים והביוטים במקום. הגורמים האביוטים בבית הגידול

הם רבים. למשל, טמפרטורת האוויר, כמות המים הזמינה לצמחים ובעלי חיים, עוצמת האור, כמות המינרלים בקרקע ועוד. גם הגורמים הביוטים המשפיעים על האורגניזמים, רבים, למשל יחסי גומלין

מסוג טורף-נטרף, הדדיות, טפילות ועוד.

גורמים אביוטיםאור

קרינת השמש היא מקור האנרגיה לתהליך הפוטוסינתזה. הצמחים, המצויים בבסיסה של כל שרשרת מזון, חיוניים לקיומם של כל היצורים בסביבה ומכאן החשיבות הרבה שיש לאור בכל בית גידול מימי

ויבשתי. בנוסף, כל שינוי בשעות האור והחושך במהלך השנה מהווה אות סביבתי להתרחשות של תהליכים במחזור חייהם של מינים שונים של בעלי חיים וצמחים. למשל, חיזור, קינון ונדידה של

בעלי חיים, או נביטת זרעים ופריחה בצמחים.

חמצןחמצן דרוש לנשימתם של רוב היצורים – צמחים, בעלי חיים וחד תאיים הנושמים נשימה אווירנית. בבתי גידול יבשתיים כמות החמצן איננה מוגבלת. בבתי גידול ימיים כמות החמצן מוגבלת ותלויה בכמות הצמחים במקווי המים )פולטים חמצן בתהליך הפוטוסינתזה(, כמות האורגניזמים )צורכים

חמצן בתהליך הנשימה( וכמות החומר האורגאני המפורק, על ידי מיקרואורגניזמים, בנוכחות חמצן.

טמפרטורההטמפרטורה בסביבה משפיעה על הקצב שבו מתרחשים תהליכים מטבוליים בגופו של היצור.

ביצורים שבהם טמפרטורת הגוף איננה קבועה, כמו צמחים, דגים, זוחלים וכד׳, התלות בין פעילותו של היצור לטמפרטורת הסביבה היא הדוקה. כאשר טמפרטורת הסביבה מגיעה לערכים שקרובים

לגבול הסבילות של היצור, מופעלים מנגנונים התנהגותיים )התחפרות בקרקע, מסתור מתחת לאבנים( ופיסיולוגיים )תרדמה, נשירת עלים( המונעים את החשיפה לתנאים קשים ואת הפגיעה במערכת הגוף.

במקווי מים טמפרטורת המים חשובה מכיוון שהיא משפיעה על ריכוז החמצן המומס במים. ככל שהטמפרטורה עולה, ריכוז החמצן המומס במים יורד.

| 37 |

מיםהמים מהווים צורך קיומי של כל יצור, מחד-תא פשוט ועד לרב-תא מורכב. עבור אורגניזמים מימיים,

המים משמשים כסביבת חיים. אורגניזמים החיים במים מותאמים לסביבתם, סביבה של מים מתוקים )נהרות ואגמים( או סביבה של מים מלוחים )ים תיכון, אוקינוסים(.

קרקעהקרקע היא גורם המורכב מגורמים ביוטים ואביוטים. מינרלים שמקורם בסלעי האם, שמהם נוצרו

הקרקעות, חומר אורגאני בשלבים שונים של פירוק, מים, חומרים מומסים במים, גזים ויצורים שונים שהקרקע היא סביבת החיים שלהם. קרקעית מקווה המים משמשת כמקור לספיחת החומרים הנמצאים במי הנחל. בהזרמת שפכים נקלים בקרקעית תוצרי פירוק של חומר אורגאני , מתכות כבדות, רעלים

שונים. חומרים אלה עלולים להשפיע על מאזן החמצן במקווה המים ועל המגוון האקולוגי. ייחודו של הטבע של ארץ ישראל נקבע על ידי צירוף של גורמים: היותה של ארץ ישראל כמקום מפגש של שלוש יבשות 2. האקלים; 3. השינויים שחלו בעקבות התערבות בני אדם )חקלאות, בנייה, מרעה, בירוא יערות, יצירת מקורות זיהום(. גורמים אלה משפיעים על תפוצתם של חברות הצומח ומגוון בעלי

החיים.

השפעה נוספת על מגוון בעלי החיים וחברות הצומח בסביבות

הנחלים היא שיפוע הנחל והמסלע בו עובר הנחל. סוגי המסלע השונים משפיעים על איכות המים )המים ממיסים

מרכיבים מהמסלע(, השיפוע משפיע על עוצמת זרימת

המים.

צמחי גומא )פפירוס( צילום: סער יעקב, לשכת העיתונות הממשלתית

| 38 |

נספח ג׳: הצומח בנחל ובסביבתוגורמים שונים, כמו אזור גיאוגרפי, כמות משקעים, מסלע וקרקע, שפיעת המים, עומקם ועוד,

משפיעים על אופי הצומח בנחל וקרבתו. במהלך הסיור תמצאו צמחים השוכנים במים, לאורך גדות הנחל ובסביבת הנחל )יבשה(.

צמחי מים וגדותהגורמים האקולוגיים העיקריים המשפיעים על צמחי המים הם: מידת חדירות האור למים, איכות

המים, הטמפרטורה, כמות החמצן המסיס במים, והרכב התשתית עליה זורם הנחל.• חדירות האור - המדד המשמעותי ביותר. ככל שהמים עמוקים יותר, מצטמצמת חדירות

האור עד לעומק שאין עוצמה מספיקה של אור לקיומם והתפתחותם של הצמחים. כאשר המים עכורים או כשצפיפות הצמחייה גדולה, קטנה עוצמת האור החודרת אל השכבות העמוקות ואין

מספיק תנאים להתפתחותם של הצמחים.

• oc 20 מסיסות חמצן במים - כמות החמצן המסיס במים נמוכה )0.7% בטמפרטורה שללעומת 21% באוויר(. יחד עם זאת, במהלך היום הצמחים פולטים חמצן בכמות גדולה יותר

מאשר הם צורכים ולכן, הצמח לא צפוי למחסור בחמצן. כדאי לציין, כי שיעור מסיסות החמצן יורד עם עליית הטמפרטורה. בנוסף, ריכוז החמצן יורד ככל שריכוז החומר האורגאני במים עולה )בגלל פירוק החומר על ידי החיידקים(. דבר זה עלול לגרום למחסור בחמצן, במיוחד

בשעות הלילה.

• איכות המים - איכות המים משפיעה על הרכב הצומח. במים המכילים תרכובות אורגאניות שונות )מי ביוב, דטרגנטים וכד׳(, ניזוקים מינים רבים של צמחים ובעלי חיים.

• מיונם של צמחי המים

• צמחי מים מזדקרים: צמחים שאיבריהם התחתונים מצויים במים או בקרקע מוצפת ואילו חלקיו העליונים של הנצר העליון )ענף היוצא מן השורש( מזדקרים מעל המים )מיני קנה,

סוף, שנית ועוד(

• צמחי מים צפים: צמחים שכל גופם צף על פני המים )עדשת מים, כדרורית המים(, וצמחים שחלק מעליהם צפים על פני המים )נימפיאה, נופר, נהרונית צפה(

• צמחי מים טבולים: צמחים שכל איבריהם טבולים במים )ניידה, קרנן( או שתפרחותיהן בלבד מזדקרות מעל לפני המים )אלף העלה, וליסנריה, נהרונית מסרקנית(

• ארגון הצומח במקווי המים

• במרכזו של גוף המים, עד עומק של 10 מ׳, מופיעים צמחי מים עילאיים טבולים ואצות שונות, בתחום שבו עומק המים איננו עולה על 5 מ׳ ניתן למצוא צמחי מים בעלי עלים צפים, סמוך

לגדות או לחוף גדלים צמחי מים מזדקרים )ויזל 1984(.

| 39 |

נספח ד׳: בעלי חיים בנחל ובסביבתובמהלך הסיור תראו/תצפו/תפגשו במינים שונים של בעלי חיים במים, בסביבת הנחל ובאוויר.

החי בנחלי מישור החוףרוב נחלי מישור החוף ניזונים ממי מעיינות ומי שיטפונות. המליחות בהם משתנה בהתאם לעונות

השנה ולמרחקם מהים. מקור המליחות בנביעות מלוחות ובכניסת מי הים בקרבת השפך. עוצמת הזרימה בנחלים משתנה מזרימות חזקות בחורף גשום לזרימות איטיות בקיץ. לעוצמת הזרימה

חשיבות רבה בקביעת משטר החמצן ואופי המצע( עליו זורם הנחל(. ככל שהזרימה חזקה יותר, קטנים השינויים בריכוז החמצן . כמו כן, בזרימה חזקה, המצע קשה ויציב ומורכב בעיקרו מתשתית של סלע וחצץ. בזרימה איטית החצץ רך ובלתי יציב ומורכב בעיקרו ממשקעים של חול וטין. מינים

חסרי חוליות, החיים בזרימות מהירות, הם לרוב שוכני קרקע )בנתוס(, בעלי גוף שטוח ויכולת להיצמד למצע באמצעות ציפורניים וקרסים. ביניהם יש מינים המנצלים את תנועת המים לנשימה

ולאיסוף סביל של מזון, על ידי סינון המים. תלות זו בתנועת המים היא היסוד לרגישותם הרבה לכל ירידה בעוצמת הזרימה. המינים החיים בזרימות איטיות מתחפרים לרוב במצע הרך, או שוחים במים,

ורגישותם לירידה בעוצמת הזרימה ולאוורור המים קטנה יותר.נחלי החוף נתונים ללחצים סביבתיים כתוצאה מעיור ומפיתוח חקלאי מואץ. ניצול מקורות המים

המתוקים, הגברת הזיהום בנחל על ידי מי ניקוז חקלאי ושפכים ביתיים ותעשייתיים, גרמו לייבוש גדות הנחלים וצמחייתם ולהפיכתם של חלק מהנחלים וקטעי נחל לנחלי אכזב. השינויים גרמו לירידה חריפה במגוון המינים. נותרו מינים בעלי הסתגלות אקולוגית רחבה, כגון: סרטן הנחלים, שפמנון

מצוי וצב ביצות. כמו כן, הופיעו מינים העמידים בתנאים של איכות מים ירודה, כגון: יתושים מצוייצים, זבובי בוץ, שלשולי הצינורות. בנחלים בהם קיימת חדירת מי ים, ניתן למצוא סרטנים

ורכיכות )מינים המאופיינים בקונכייה קשה המגנה מבחוץ על הגוף הרך(.אחת התופעות המציינות מקווי מים זורמים הוא כושר הטיהור העצמי הגבוה . יכולת המיהול ורמת האוורור הגבוהה מאפשרים פירוק מהיר ויעיל של החומרים האורגניים )תלוי ברמת זיהום הנחל(.

כתוצאה מכך, איכות המים בנחל יכולה לשוב ולהיות כפי שהייתה לפני הזיהום. בהתאם, שבים ומופיעים באזור זה מאכלסי המים האופייניים. בין מקור הזיהום לבין אזור ההחלמה קיים אכלוס

הדרגתי של מינים שונים בהתאם לכושר עמידותם לתנאי זיהום המים. במקורות מים שאינם מזוהמים ניתן למצוא: סרטנים, חרקי מים, רכיכות )חלזונות וצדפות(.

Chlorhydr בקטעי מים מתוקים עד מליחים )שאינם מזוהמים( ניתן למצוא: הידרה ירוקה Planaria. פלנריה , Dugesia בזרימה איטית ומהירה : תולעים - דוגזיה . viridissima

בקטעים עשירים בטין וחומר אורגאני – שלשולי הצנורות )פישלזון, 1983(.

| 40 |

החי במערכת ירדן-כנרת )4, 260-261; ספר הכנרת(מערכת החי במערכת ירדן-כנרת מאופיינת במינים שהגיעו ממקומות שונים ורחוקים. ההסבר לכך הוא

קשרים הידרולוגים וגיאולוגים שהתקיימו באזור בעבר.מערכת החי מאופיינת במינים הבאים:

זואופלנקטון – כלל בעלי החיים הזעירים המרחפים במים. ביניהם ניתן למנות את הקבוצות הבאות:סדרת הסרטנים הדפנאים ,Cladocera מחלקת הסרטנים השטר גלאים ,Copepoda מערכת

,)Turbellaria( כמו כן ניתן למצוא תולעים שטוחות Rotatoria / Rotifera. הגלגיליותתולעים עגולות, )Nematoda( סרטנים שטצדיים,)Amphipoda( יתושים מצויצים

,)Potamida littoralis semirugatus( רכיכות: צדפות – צדפת הנחלים .)Chironomidae( Theodoxus(, סהרונית הירדן - )( חלזונות )שבלוליםCorbiculla fluminalis(, קורביקולה

.)Pyrgula barroisi( מגדלונית הגליל )jordaniדגים – בכנרת חיים 27 מיני דגים השייכים ל -10 משפחות 10 .מינים ממשפחת הקרפיונים

)Cyprinidae(, 7( ממשפחת האמנונים 3 ,)Cichlidae( ממשפחת הקיפוניים Mugilidae( ומין אחד מכל המשפחות הנוספות: בינוניים )Cobitidae(, שפמנוניים )Clariidae(, נאוויתיים

,)Anguillidae(צלופח איים ,)Blenniidae( קרנוניים ,)Poeciliidae( גמבוזיים ,)Cyprinodontidae(סלמונאיים )Salmonidae( )גופן וגל, 1992(

בעלי חיים בנחל, על גדות הנחל ובסביבתונוטריות, לוטרה )כלב נהר(, חתולי ביצות, נמיות, תנים, צבאים, חזירי בר, דורבנים, קיפודים

בעלי חיים שנכחדואמנון היאור)Oreochromis niloticus(, דג בעל תפוצה אפריקאית נרחבת, חי בארץ אך ורק בירקון

והיה כנראה נפוץ למדי בנחל ובמעיינות ראש העין. על פי נתוני אוסף הדגים הלאומי שבאוניברסיטת תל אביב, הדג נדגם לאחרונה במעיינות ראש העין בשנת 1968 . הדג נכחד בגלל זיהום חלקו הגדול של הנחל ושינוי תנאי הסביבה. נסיכת הנילוס )Lates niloticus(, שחיה בנחל הירקון עד שנכחדה

בגלל שינוי התנאים בנחל. לבנון החולה, )Mirogrex hulensis( אנדמי לאגם החּולה ולשפכי הנחלים שזרמו לאגם. כניסת הלהקות לשפכי הנחלים הצילה את לבנון החּולה מהכחדה בעת יבוש

הִבּצות והאגם, ואוכלוסיה קטנה של מין זה שרדה בשמורת החּולה במשך שנים רבות, אולם לבסוף נכחדה גם היא. טברנון ליסתני )כנרתן( )Tristamella sacra(, מין זה אנדמי לכנרת ובעבר הופיע

בשלל הדיג של דייגי טבריה. בשנים האחרונות )מאז 1990(, לא נמצאו פרטים של מין זה במחקרים השונים שנעשו באגם וגם לא בשלל הדיג של דייגי טבריה. קיים חשש שהמין נכחד. גורמי ההכחדה

של טברנון לסתני אינם ברורים. אנו מניחים שהסיבות הן ירידת מפלס הכנרת ויבוש בתי-הגידול המתאימים לרבייתו.

http://www.teva.org.il/?CategoryID=917 נדלה בתאריך: 13-06-10

| 41 |

עופותבנחלים שונים ניתן למצוא עופות מים ובסביבת הנחל ניתן למצוא ציפורים. עופות המים והציפורים

יציבים בחלקם ואילו חלקם מגיעים אלינו בתקופת הסתיו ונשארים בחורף, או לחלופין, מגיעים באביב ונשארים עד לבוא הסתיו. להלן מספר נחלים ודוגמאות לעופות שניתן למצוא בהם.

נחל הירקון Ceryle. אנפות לילה, פרפור עקוד Gallinula chloropus, ציפורים יציבות, לאורך כל השנה: סופית

Rudisציפורים חורפות: ליבנית גדולה Egretta alba, לבנית קטנה Egretta garzetta, אנפות אפורות

.Alcedo atthis שלדג גמדי ,Phalacrocorax קורמורנים ,Ardea cinerea.Psittacula krameri דררות ,Falco בזים ,Corvus בסביבת הנחל: עורבים

מבט על נחל הירקון צילום: סער יעקב, לשכת העיתונות הממשלתית

| 42 |

נחל חרודציפורים יציבות, לאורך כל השנה: ברכיות Anas platyrhynchos, שחפים

ציפורים חורפות/ מקייצות: חופמיים Charadriidae, קורמורן גדול Phalacrocorax, שקנאי מצוי Pelecanus onocrotalus, חולף נפוץ בשמי ישראל בתקופת הנדידה, חורף בכמה אתרים בצפון

הארץ ומקייץ )ללא קינון(.

נחל לכישציפורים יציבות, לאורך כל השנה: ברכיות ,Anas platyrhynchos שחפים

, Fulica atra ,ציפורים חורפות: אגמית מצויהפרטים על עופות וציפורים בנחלים אחרים ניתן למצוא בנספח א׳, וכן באנציקלופדיות ומקורות מידע

שונים.

| 43 |

נספח ה׳: מדדים לאיכות מי נחלהמשרד להגנת הסביבה מבצע במהלך כל השנה פעולות ניטור - מעקב שוטף אחר הנחלים הנמצאים

בתהליכי שיקום. הדיגום מתבצע פעמיים בשנה בתחנות קבועות בנחלים. מטרות הדיגום הן בניית בסיס נתונים רב שנתי, שבאמצעותו אפשר לעקוב אחרי השינויים באיכות מי הנחלים, וכן מעקב

שוטף אחר ההשפעות על הסביבה, שיפור או הרעה, הנובעות מפעילותם של מתקנים לטיפול בשפכים או כתוצאה ממקורות זיהום אחרים.

המדדים הנבדקים תלויים במצב הנחל ובגורמים המשפיעים על איכות מימיו. יחד עם זאת, קיימות בדיקות המשותפות לכלל הנחלים.

.)TS( מדדים פיסיקליים – עכירות, טמפרטורה, כלל מוצקיםמדדים כימיים - מוליכות חשמלית )EC(, כלורידים )–Cl(, חמצן מומס, אמוניה )+NH4(, ניטריט

,)TOC( חומר אורגאני ,)TP( זרחן כללי ,)S-2( סולפיד ,)TN( חנקן כללי ,)NO3-( ניטרט ,)ׂׂNO2-( .)COD( וצריכת חמצן כימית )BOD( מדדים להימצאות חומר אורגאני במים: צריכת חמצן ביולוגית

מדדים ביולוגים - קוליפורמים צואתיים.

מדדים פיסיקלייםטמפרטורה

מדידת הטמפרטורה נעשית כדי לבדוק אם לא חדר למים זיהום תרמי או זיהום שמקורו בשפכים ועלול להעלות את טמפרטורת המים. בנוסף, ככל שטמפרטורת המים תהיה גבוהה יותר, מסיסות

החמצן המומס תרד.

כלל מוצקים ועכירותכלל המוצקים במים מתחלקים למוצקים מרחפים )שוקעים ולא שוקעים( ולמוצקים מסתננים

)קולואידים, מומסים(. מוצקים מרחפים שאינם שוקעים וכן קולואידים )חלקיקים שגודלם נע בין 1 מיקרון ל 1 מילימיקרון( מהווים את גורמי העכירות במים. מים עכורים עלולים לחסום את חדירת קרני

השמש. עובדה זו יכולה לפגוע בצמחים החיים בנחל וכתוצאה מכך בכלל המגוון הביולוגי החי במים.

מדדים כימייםמוליכות חשמלית

מדד הבודק את כלל המלחים המומסים במים. מדד זה הוא, למעשה, מדד עקיף לריכוז המלחים במים. המלחים שבמים מתפרקים ליונים ובכך מאפשרים העברה של זרם חשמלי. ככל שריכוז המלחים במים

גבוה יותר, המוליכות החשמלית של המים תהיה גבוהה יותר.ריכוז המלחים הוא אחד הגורמים המשפיעים על מגוון אוכלוסיית החי והצומח בנחל )בן חור 1997(.

| 44 |

)Cl-( כלורידיםמאזן המלח במקור המים מתייחס אל המלח הקרוי כלוריד הנתרן )NaCl(. במים קיים פירוק של חומר

NaCl)s( → Na+)aq( + Cl-)aq( :ליונים בתהליך הבאעל פי ריכוז יוני הכלוריד )-Cl( נקבעת מליחות המים. מליחות המים משפיעה על מגוון החי והצומח

בנחל.

חמצן מומסבמקווי מים יש חמצן כתוצאה מפעולת פוטוסינתזה של הצמחייה הירוקה שבמים וכתוצאה

מהתמוססות חמצן מן האוויר לשכבה העליונה של המים. מיקרואורגניזמים החיים במים מנצלים את החמצן המומס בתהליכי הנשימה. ריכוז החמצן הנחוץ להבטחת קיומם של מערכת אירובית במים הוא לפחות 4 מג“ל. כניסתם של חומרים אורגאניים )מקורם בהפרשות, חומרי דישון, פסולת מזון ושפכים(

עלולה לגרום לירידה בריכוז החמצן בגלל פירוקם של חומרים אלה על ידי החיידקים.

)NO3-( ניטרט ,)NO2-( ניטריט ,)NH4+( אמוניום ,)NH3( תרכובות חנקן )אמוניההמקורות של תרכובות החנקן הם דשנים, מי שפכים, תשטיפי אשפה, שאריות של צמחים וגופות בעלי

חיים. תרכובות החנקן, המשמשות אחרי פירוקן למינרלים זמינים עבור צמחי המים, עלולות לגרום לריבוי האצות בנחל. ריבוי זה יגרום לירידה בריכוז החמצן עד כדי תמותה של דגים ואורגניזמים שונים. כמו כן, ריכוז גבוה של חנקות יפגע באיכות המים. בנוסף, הצטברות של אמוניה )מעל 3

מג“ל( תגרום להרעלה של דגים. פירוק של תרכובות חנקן הוא לאמון )+NH4( המתפרק ליון הניטריט )-NO2( ולאחר מכן לניטרט

)-NO3(. בדיקה של מרכיבים אלה יכולה לעזור בהשערה לגבי חדירת חומר אורגאני למקווי המים. ריכוז גבוה של אחד המרכיבים יכול להעיד על זמן חדירת החומר האורגאני. כדאי לציין, כי מכיוון

שהניטרט משמש כמינרל זמין לצמח, ריכוזו בזמן בדיקת מי הנחל, יכול להיות נמוך מאד.

תרכובות זרחןתרכובות זרחן מעשירות את המים בחומרי מזון. תרכובות זרחן מצויות בחומרי דישון חקלאיים,

שפכים ביתיים )דטרגנטים וחומרי ניקוי אחרים(, שפכי תעשייה, סחף קרקע וצמחייה והתפרקות משקעים המכילים זרחן ונמצאים בקרקעות אגמים. עודף של תרכובות זרחן יגרום לריבוי )פריחת(

אצות. תרכובות הזרחן מצטברות בגוף המים.

| 45 |

מדדים להימצאות חומר אורגאני במים)BOD( צריכת חמצן ביולוגית, צח“ב

בדיקה זו מאפשרת אומדן למידת הזיהום. הבדיקה קובעת כמה חמצן נצרך על ידי מיקרואורגניזמים בתהליך פירוק החומר האורגאני. הבדיקה נערכת בטמפרטורה של 20oc והיא אורכת חמישה ימים. ככל שהערך המתקבל בבדיקה זו גבוה יותר, ריכוז החומר האורגאני במים גבוה יותר, כלומר איכות

המים נמוכה יותר.)COD( צריכת חמצן כימית, צח“כ

בדיקה זו מאפשרת אומדן למידת הזיהום. הבדיקה קובעת כמה חמצן נצרך על ידי מחמצנים כימיים חזקים ]ביכרומט האשלגן )K2Cr2O7( וחומצה גופריתית )H2SO4([ לפירוק החומר האורגאני.

בבדיקת צח“כ בודקים את כלל החומרים האורגאניים המצויים במים בעוד שבבדיקת צח“ב בודקים את החומרים האורגאניים שהתפרקו על ידי מיקרואורגניזמים במהלך חמישה ימים - פרק הזמן של

הבדיקה. מכאן, שריכוז צח“כ של דגימה מסוימת גבוה פי 1.5-2 מריכוז צח“ב. בנוסף, בדיקת צח“כ אורכת כ-2.5 שעות לעומת בדיקת צח“ב שאורכת חמישה ימים. דבר נוסף, מתכות כבדות בריכוזים

גבוהים ובתנאי pH קיצוניים, מפריעים למהלך פירוק החומר האורגאני על ידי המיקרואורגניזמים ואינם מפריעים למהלך הפירוק על ידי חומרים כימיים.

מדדים ביולוגיםהמדדים הביולוגים מתייחסים ליצורים חיים שנמצאים במים. אצות, לדוגמה, גורמות לטעם לוואי

למים, לריח דוחה. ולסתימת מסננים. אצות מסוימות נחשבות רעילות לבעלי חיים. חיידקים מסוימים גורמים לקורוזיה בצנרת. יצורים מיקרוביאלים, כגון: חיידקים, וירוסים ופרוטוזואה יכולים לגרום

למחלות. מיקרואורגניזמים גורמי מחלות נקראים גורמים פתוגנים. המדד הנפוץ ביותר הוא בדיקת E-coli לנוכחות חיידקים פתוגניים.

E-coli - קוליפורמים כללייםחיידקים שאינם גורמים נזק לאדם ונבחרו לשמש כביו-אינדיקטורים לנוכחות קולי צואתי )חיידק

פתוגני הגורם למחלה בבני אדם(. הבחירה בחיידקים אלה נעשתה מכיוון שהם נמצאים במעי האדם, כמו חיידקי הקולי הצואתי אבל בכמות גדולה יותר מחיידקי קולי צואתי, הם עמידים יותר מחיידקי

קולי צואתי ובדיקה לזיהויים קלה יותר.

| 46 |

נספח ו׳: מזהמים המורחקים לנחלגורמי זיהום

non( ולמקורות דיפוזיים )point source( נהוג לחלק את מקורות הזיהום בנחלים למקורות נקודתייםpoint source(. שפכים עירוניים מהווים את הגורם הנקודתי העיקרי לזיהום נחלים בארץ. המקורות

הדיפוזיים כוללים נגר עילי מאזור התעשייה, משטחים חקלאיים, כבישים, תחנות דלק וכד׳.חלק ממקורות הזיהום הם קבועים וגורמים זיהום מתמשך וחלקם אקראיים ומתרחשים בעת תקלות,

עומס יתר על מערכת הביוב וכד׳.שפכים עירוניים ותעשייתיים

שפכים עירוניים ותעשייתיים הוזרמו במהלך השנים בערוצי הנחלים. התוצאה היא פגיעה במערכת האקולוגית ולעיתים הרס מוחלט. שפכי תעשייה מהווים בעיה חמורה בגלל הרכבם הכולל תרכובות

רעילות וחומרים מסוכנים.שפכי חקלאות

מקור השפכים בלולים, רפתות ובנגר משדות מעובדים הסמוכים לגדת הנחל. שפכים אלה מכילים עומס אורגאני גבוה וחומרי הדברה זורמים בערוצי הנחלים ופוגעים במערכת האקולוגית.

נגר עירוניתשטיפים של מי גשם מכילים זיהום מכבישים, הכולל שמנים, מתכות וכד׳. מחקרים מראים, כי נגר

עירוני תורם באופן משמעותי לזיהום הנחלים.

סוגי זיהוםעכירות

זיהום הנראה לעין ונגרם מנוכחות קולואידים )חלקיקים בגודל 1 מיקרון ועד 1 מילימיקרון). מקור העכירות גם בסחף קרקעות, אצות זעירות, שבלולים, זוחלים וחד-תאיים.

זיהום מתכתימקורו של הזיהום משפכי תעשייה. כאשר מתכות אלה מגיעות לגוף האדם, הן מצטברות ועלולות

לגרום לנזקים במערכת העצבים, בתפקוד השכלי ובתפקוד מערכות שונות בגוף.זיהום אורגאני

מקורו בשפכים ביתיים, עודפי חומר דישון, שאריות פסולת, שאריות צמחים ובעלי חיים מתים. הימצאות חומרים אורגאניים בנחל יגרמו להתרבות מואצת של אצות, ריבוי במספר הזואופלנקטון

)בעלי חיים זעירים במים( והדגים והפרת המאזן האקולוגי במקווי המים. מיקרואורגניזמים מפרקים את החומרים האורגאניים למינרלים הזמינים לצמח. תהליכי הפירוק צורכים כמות חמצן גדולה ומכאן

שכניסת חומר אורגאני למים עלולה להקטין את ריכוז החמצן המומס במים וכתוצאה מכך לפגוע באורגניזמים צורכי חמצן הנמצאים במקווי המים.

| 47 |

זיהום בקטריאליזיהום המים על ידי חיידקים פתוגניים )גורמי מחלות(, כמו כולרה, דיזנטריה וטיפוס. מקור החיידקים

בעיקר בשפכים ביתיים.

זיהום תרמימקור הזיהום בתחנות כוח ובמפעלים המשתמשים במי הנחלים, הנמצאים בקרבתם, לקירור מכונות.

את המים החמים הם מפנים חזרה לנחלים.הסכנות הצפויות מזיהום תרמי הן:

שינוי ריכוזי הגזים המומסים במים, הורדת ריכוז החמצן הגורם גם להאטת קצב פירוק החומר האורגני, הורדת ריכוז החמצן עלולה לפגוע במגוון בעלי החיים במקווי המים, שינוי בהרכב המינים במערכת האקולוגית, שינוי בתקופת הרבייה וכתוצאה מכך סבירות נמוכה יותר של הצאצאים להגיע

לבגרות.נדלה בתאריך ,02.09 מתוך:

http://www.earthweb.tau.ac.il/default.asp?PageId=173

נחל נעמן בעין אפק, 2011 צילום: ענת אברמוביץ

| 48 |