חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

34
1 חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים: השפעות, אכיפה ומציאות בשטח ס מינר במשפט בינ"ל פומבי. מנחה: ד"ר הרפז גיא מגיש: אסף זנזורי

Upload: zembr

Post on 04-Jul-2015

369 views

Category:

Education


5 download

TRANSCRIPT

Page 1: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

1

חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים:

השפעות, אכיפה ומציאות בשטח

.מינר במשפט בינ"ל פומביס

ד"ר הרפז גיא מנחה:

מגיש: אסף זנזורי

Page 2: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

2

תוכן עניינים

3 .............................................................................................................................. מבוא

4 ............................................................................................................... מכמורת ספינות

4 .................................................................................................... ליהישרא המכמורת צי

5 ....................................................................................................... ובישראל בעולם הדגה

6 .......................................................................................................... התיכון בים הדגה

7 ..................................................................................... הדיג בהידלדלות תהמרכזיו הבעיות

7 ........................................................................... הדיג הידלדלות על יתר דיג של השפעתו

8 .............................................................................................. בדייג הלוואי שלל השפעת

9 ........................................................................ הימית הסביבה על המכמורתנים דיג השפעת

11 ................................................................................. בישראל הדגים לצריכת הדיג תרומת

11 .................................................................................... בישראל ימית וחקלאות לדיג האגף

11 .................................................................. בישראל ימית וחקלאות לדיג האגף של פירוקו

13 .................................................................................................... בישראל ותקנות חוקים

14 ................................................................................................. הבינלאומי הסביבתי הדין

14 .................................................................................................... אמנה -החוקי הרקע

15 ............................................................................................................... וגיהביול המגוון

16 ......................................................................................... הביולוגי המגוון שימור אמנת

OECD .............................................................................................................. 17 -ה ארגון

21 .................................................................................................................... הים דיני

21 .................................................................................................................... הים חוק

23 ............................................................................... מכמורתנים בדיג ישראל מדינת תמיכת

25 ................................................................................. הדייג בענף הבעיות לשיפור פתרונות

28 ................................................................................. ,יבשתית לעומת ימית טבע שמירת

29 ............................................................................................... ימית בשמורה היתרונות

31 ........................................................................................................................... סיכום

31 .................................................................................................................. ביבליוגרפיה

Page 3: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

3

מבוא

האנושות קיימת התנגשות תמידית בין ההתנהגות האנושית לסביבה בה האדם חי. משחר

הותירה את האחרונה בחסר, כשידה על התחתונה. סביבהוה אנושיתה התנהגותהתנגשות זו בין ה

לם ועם הגעתה של המפכה התעשייתית , עקב העלייה החדה באוכלוסיית העו91-חל מהמאה הה

י הוחמרה; נוצרה פגיעה בשכבת האוזון, הוכחדו שטחים ירוקים התנהגות האדם בהקשר הסביבת

האדם לא מובילה למסקנה כי התנהגות זו, ומינים שלמים של בעלי חיים נעלמו מעל פני האדמה.

כי לטבע יש זכויות. ים את הסברה לפיההפנ

מספר זהומ בעולם המודרני רבים חיים תחומי על ניכרת במידה משפיעות סביבתיות סוגיות

סוגיות אלו והדיונים המתלווים .הסביבה על לשמירה המתייחסהעולמי ןוהדי מתפתח עשורים

אליהן מתקיימים הן ברמה הארצית; בישראל ובמדינות אחרות והן ברמה הבינלאומית. בכל

והרצויה. המצויה הסביבתי הצדק מידת על ומאבקיםהזירות הללו, מתנהלים דיונים

משפט ומגוונים׃ שונים משפט ענפי בין שזורות אשר סביבה חקיקה בענייני הוראות ישנן כיום

עיקריים׃ מוקדים שני המודרניים הסביבה אזרחי. לדיני משפטו פלילי דין ,קיןזינ דיני, מנהלי

סביבה מפגעי למניעת כללים וקביעת טבעיים סביבתיים משאבים ניצול בדבר כללים קביעת

.אנושית בפעילות שמקורם סביבתיים ונזקים

הסביבה הוליד את איכות על התנועה להגנה לבין האדם זכויות לקידום התנועה בין מפגשה

סביבה בענייני חלוקתי צדק של בשאלות עוסקת הסביבתי הצדק סוגיית .״1סביבתי המונח ״צדק

סביבתיים מתנאים ליהנות זכות אזרח שלכל הנחהה ,הראשון :יסודות שני עומדיםו ובבסיס

להחיל שיש, מתייחס לכך השני. היסוד מזיק סביבתי לזיהום חשוף יהא שלא זה במובן הולמים

סיכוניםו סביבתי לנטל החשיפה בחלוקת, יושר, צדק ושוויון הזדמנויות הגינות של עקרונות

מרעה, זכויות דגה, שטחי שטחיכגון: ציבוריים סביבתיים משאבים לנצל ובאפשרויות סביבתיים

כרייה, זכויות למים ועוד.

משנת כבר. 2ישראל בארץ חשוב כלכלי גורם היה הדיג, השני הבית ובתקופת ך"התנ בתקופתעוד

נעשו ניסיונות שונים לפתח את ענף הדיג בישראל. במסגרת העשרים שנות ובראשית 9191

הניסיונות הללו, בולטים הכנסתם של מכמורתנים והבאתם של יועצים איטלקיים לצורך הכשרת

הדייגים המקומיים כיצד להפעילם.

ואולם, על אף העובדה כי לענף הדיג יוחס כוח כלכלי חשוב במשק, שאף קיבל גיבוי מדוד בן

כיום כוחו של ענף זה נמצא בירידה מתמדת, עד כדי הגעה למצב של חוסר רלוונטיות גוריון,

מבחינה כלכלית מחד ופוגענות הולכת וגוברת מאידך.

1environmental justice.

2ה אדם, כדגי הים" ש, לא--ותעש מ כמרתו; על--משל בו. כלה, בחכה העלה-כר רמו, ויאספהו במ כן, -יגרהו בח

.טו-יד' א חבקוק " ישמח ויגיל

Page 4: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

4

ספינות מכמורת

גרירה של שק רשת מוארך תהיא שיטת דיג מספינה המאפשר (:(Trawling–דיג ברשת מכמורת

נפתח על והוא יסוף המופנה לכיוון תנועת הספינהבמרחק מה מאחורי הסירה. לשק הרשת פתח א

ידי תנועת הספינה בעזרת מגופים מצופים ומשקולות. לאחר שהרשת מלאה מעלים את השלל

לסירה בעזרת מנופים.

גרירת מכמורת על קרקעית הראשון, : מתחלקות לשני סוגים עיקריים שיטות הדיג במכמורת

שיטה זו , אולםהים הנמצאים בקרקעית האורגניזמיםן וללכוד את מגו , נועדה. שיטה זוהים

ובמגוון מיני הצמחים ובעלי החיים הצמודים אליה. גרירת המכמורת על קרקעית בקרקעפוגעת

הים גורמת בנוסף לנזק רב לאתרי הרבייה וגידול הצאצאים של מיני דגים וחסרי חוליות רבים.

דגי של לדיג נועדה. שיטה זו, גע בקרקעיתגרירת מכמורת בגוף המים ללא מהסוג השני, הינו

לדיג מטרה מהווים אינםאשר ו במים הפתוחים השוחים חיים בבעלי תפוגע והיא העליונים המים

.וזוחלים ימיים יונקים כגון

כדי להתאושש ולהשיב חיים שנהלזמן ממוצע של כרקע שגולחה על ידי ספינת מכמורת זקוקה ק

הביא דיג המכמורת להרס של שמונה אחוזים מאזורי 0292-כי ב מנתוני האו"ם מתברר לשטחה.

.3המדגה בעולם

הישראלי המכמורת צי

העשרים החלו דייגים ישראלים ופלסטינים להשתמש בשיטות דיג כבר בתחילת המאה

עד .ישראליות מכמורת ספינות של צי להקים הדיג מנהלי החליטו המדינה קום עם. 4המכמורת

משלל הדיג הכולל בישראל, 02%-02% -שלל הדיג של ספינות המכמורתנים היווה כ 9111שנת

02 -ר לבישראל יש הית .52%5 -כאשר עם השנים, נתון זה עלה בהדרגה ואף חצה את קו ה

9,522אשר פעילותן מניבה שלל שנתי ממוצע של פעילות ספינות 00אך בפועל יש רק , רישיונות

להשוואה, . םדגי ןטו 5222 -ל 0222 בין נאמד שלוחותיו על הימי הדיג של השנתי השללטון.

.6אחוז מהדגה 95במדינות אחרות לחופי הים התיכון מספק דיג המכמורת רק

קבלת רישיון תל פעילות דיג בשטח מדינת ישראל מחייבותקנות הדיג, כ התאם לפקודת הדיגב

בנוסף, יש לקבל רישיון גם לספינה המיועדת ולחקלאות מים.אגף לדיג מנהל ה מידידיג אישי

לעסוק בדיג. רישיון זה ניתן לתקופה של עד שנה, וקבועים בו תנאים שונים כגון: שיטות הדיג

ל הרישיונות הינם אישיים ומותנים בתנאים שונים, לדיג ועוד. כהמותרות, אזורים המותרים

בשטחדיג אישור לכולל הרישיון . 7דיג ראשי כאשר כל שינוי בהם מחייב אישור מפקיד

.א, רוטשילד. כולנו של העסק - ביולוגי מגוון(. 1122) הטבע להגנת החברה 3

4 Hornell, J. (1935) Report on the fisheries of Palestine. Published on behalf of the Government of

Palestine by the Crown Agents for the Colonies, 4, Millibank, London, S.W.I. 108pp.

5 Scheinin, A. (2010). The population of bottlenose dolphins (Tursiops truncatus), bottom trawl catch

trends and the interaction between the two along the Mediterranean continental shelf of Israel. Thesis

submitted for the award of PhD degree in the University of Haifa. 172pp . ישראל. 1112: הימי הדיג בענף תמיכה נוהל(. 1112) החקלאות משרד 6 משרד החקלאות.(. 1121)נוהל רישיונות דיג 7

Page 5: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

5

יילים הימיים מחופי הים התיכון. יש לציין כי שטח המ 90 ,, קריישראל מדינתשל הטריטוריאלי

ם, קו גז ועוד. ייטחוניאזורים אשר אסורים לדיג כגון: שמורות טבע, אזורים ב גם ילכמ זה

9115מכמורת, ובשנת -העוסקים בדיג 8הוחלט להקפיא את מספרם של כלי השייט 9112בשנת

שהתקבלה מאז החלטת ההקפאה .הוחלט להקפיא את מספרם של כלי השייט בכל ענף הדייג

הכלל היה שרישיון חדש ניתן רק כאשר , נפתחה רשימת המתנה של מבקשי רישיונות, 9112שנת ב

.9כאשר אחת הספינות הקיימות הפסיקה לפעול או שלא ניצלה את רישיונה

ובישראל בעולם גההד

במאה .אינסופי הוא כי תחושה ועורר נודע בלתי ,עצום האדם לבני נראה היםו, עבר בימים

ים, בשל גודלו העצום הוא אינו נגמר, לדוגמא, התפיסה השלטת הייתה שהעשרה-התשע

הדגה"10האקסלי תומאס ,הנודע האנגלי הביולוג כתב 9110ת בשנ והמשאבים בו אינם מוגבלים.

על רציני באופן להשפיע כדי האדם של במעשיו אין ,כלומר .נדלית בלתי היא הגדולים הימיםשל

השפעותההשלכות של ביסודה. טעות זו שתפיסה לכך רבות עדויות ישנן כיום ".מספר הדגים

ניצול יתר של ,למעשהו במאה הנוכחית ןאותותיה תונותנ הימית הסביבה על 11אנתרופוגניות

אורגניזמים ימיים אינו מהווה בעיה של המאה האחרונה בלבד.

ההכחדה סיפור הינהלאופן שבו האדם פוגע ומכחיד מינים בטבע, המפורסמות הדוגמאות אחת

היא קצרת רואי, אינה תוקפנית ,13יתה הגדולה בתחשאיםיהפרת ים זו .12סטלר של הים פרת של

. היא נתגלתה צלו הציידים לטובתםיתכונה שנ ;ובאה לעזרת חברותיה כשהן זועקות לעזרה

טלר, שעל שמו היא סעל ידי חוקר טבע ממוצא גרמני בשם גיאורג 9409צר ברינג בשנת יבמ

והקלות הפרוו ,מזון צורכיכבר בהתחלה נמשכו ציידים לעבר פרת הים מתוך השילוב של קרויה.

04-, כ9471פרת הים נעלמה בשנת . הביא להכחדת המין. הציד האגרסיבי אותןלצוד בה ניתן ש

.שנים בלבד לאחר שנתגלתה

ולחצי שדות הדיג הפוריים בכל האוקיינוסים והימים הולכים ונעלמים בהדרגה כתוצאה מזיהום

יאה מרבית שדות הדיג בעולם במצב של נש .דיג שהלכו וגברו במחצית השנייה של המאה העשרים

. 020114ממיני הדגים המסחריים עד שנת 12%מדברים על היעלמות של עד מקסימלית והמומחים

(.4.2.1121, )44, 22 הכנסת, יפו בנמל בדגה פגיעה של 39' מס ישיבה פרוטוקול 8 .(.1114, )החקלאות משרד, מים ולחקלאות לדיג אגף מנהל - וני'אנג חיים' נ סאבא חזי ווילאם 9241411 ץ"בג 9

10

Davis. A,. Richard. J. (1861-1934). Huxley, ThomasHenry, (1825-1895) . Book contributor: Cornell

University Library. אנושי. ממקור 11

12 Frank, c., et al (1977). Steller's Sea Cow (Hydrodamalis gigas} of Late Pleistocene Age from

Amchitka, Aleutian Islands, Alaska. Geological Survey Professional Paper, Volumes 1036. united

states government printing office washington dc. פרסה יבשתיים.-סדרה של יונקים ימיים שהתפתחו ממפריסי (Sirenia):תחשאים, 13

14 Jackson, J. B. C., et al. (2001). Historical overfishing and the recent collapse of coastal

ecosystems. Science, 293(5530): 629-637.

Page 6: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

6

בים התיכון הדגה

.הארץ כדור של 15מההידרוספרה 2.4% המהווה )חצי מיצר( יבשות בין סגור ים הוא התיכון הים

לאוקיאנוס התיכון הים את המחבר ,גיברלטר מיצר, שכנים לימים חיבורים שני התיכון לים

שהוא ,סוף לים התיכון הים את מחברתואשר 9171בשנת שנפתחה, סואץ ותעלת האטלנטי

4%-כ המהווים, ימיים מינים 94,222 -כ מאכלס התיכון הים .ההודי האוקיאנוס של שלוחה

.16בעולם הימיים האורגניזמים ממיני

, אשר מאז התיכוןוב של גורמים רבים: התחממות הים לימושפע מש התיכון הים של החי עולם

נים זרים, הפקת יפלישת מעל כך נוספים . 17מעלות 0-0-אמצע שנות השמונים ועד היום, עלתה ב

מדגי ניכרלים לכך שחלק יודייג יתר. גורמים אלה מוביהום לסוגיו ם בקו החוף, זישינוי ,מחצבים

או הכחדה סכנתמדגי הסחוס נמצאים ב 00%-גי הגרם וממיני ד 1% -. כ18בסכנה נתון הים התיכון

.19אוכלוסיות של דרסטית פחיתה

כי מצאנ עוסקות בדיג,אשר המאגד את כל מדינות הים התיכון , 20GFCMים של על פי הממצא

ב הדיג מתבסס ורכי ,מצאעוד ננמצאת במצב של ניצול יתר. בים התיכון מאוכלוסיית הדגה 12%

עלייה כי ישנה נמצא ,בנוסף .וששות של הדיגאתהדבר הפוגע ביכולת ה ,וצעיריםעל דגים קטנים

אותה כמות דגיםאת צריך להשקיע יותר זמן, כוח אדם ומשאבים כדי לתפוס בפועל ;במאמץ דיג

הסתמכות קיימת ,כלומר, הנתפס השללבמגוון ירידה יש ,כןכמו . הדיג במאמצי עלייהה למרות

כה הדיג השפעת .המזון שרשרת של יותר נמוכות ברמות שמצויים דגים על ויותר יותר גדולה

צריך העולם שכל הסיפורים מעשרת אחד"כ התופעה על ם"האו הכריז 0220 בשנת כי עד, קריטית

."יותר עליו לדעת

ים תיכונית של בישראל בפרט ובאגן המזרחי של הים התיכון בכלל מתקיימת תופעה של ננסות

ו . תופעה זרק קטנים יותר מאזור המערבי של הים התיכון ,אותם המינים, מדובר בבפועל הדגים.

גורם לכך מה ש ,בים התיכון ממערב למזרחוהביוטיים האביוטיים התנאיםמפל ב עק נגרמת

(, אוליגוטרופי ים) ים עני בנוטריינטיםה ,ביותר הראשוני דלהיצור שבמזרח הים התיכון כמות ה

.21את בעיית הדיג באזור המגבירתופעה אשר

הידרוספרה היא שם לכלל המים בכדור הארץ. 15

16 Coll M.,et al. (2010) The Biodiversity of the Mediterranean Sea: Estimates, Patterns, and Threats.

PLoS ONE 5(8): e11842. 17 Executive summary (2007). Europe's environment - The fourth assessment 18 (IUCN), International Union for Conservation of Nature. 19 The World Conservation Union (IUCN) (2007). Overview of the Conservation Status of

Cartilaginous Fishes (Chondrichthyans) in the Mediterranean Sea. UK. Cavanagh D Rachel and

Gibson Claudine. 20 (GFCM) General Fisheries Commission for the Mediterranean. 21Goren M., et al (2010) The impact of biological invasions and climate change on biodiversity of the

Mediterranean Sea report Italy-Israel Cooperation in R & D (2008-2010).

Page 7: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

7

הדיג תידלדלוהמרכזיות בה הבעיות

, שכן כתוצאה מדיג של פרטים צעירים, אשר אינם הדגים גודל על משפיע מצא כי דיג יתרנ

הפרטים הממוצע באוכלוסייה הולך ויורד. דיג יתר גודל ו/או אורךמספיקים להגיע לגודל בוגר,

מנת להגיע למכסה על נוצר מחסור בפרטים גדולים, כאשרמסוג זה נפוץ ככל ששלל הדיג יורד;

מקרה שכזה, הפחתה . נמצא, כי ב22עוברים לתפוס דגים קטניםיורדים במדרג הגודל ו הנדרשת

לעלייה בשלל. דיג מאסיבי של הפרטים הבוגרים מביא לירידה בגודל במאמץ הדיג תביא

אין שלאוכלוסייה היא התוצאההמהווה את פוטנציאל הרבייה וכך נפגע הגיוס. ,האוכלוסייה

.23המשאב של קריסה שנגרמת ,כך הבאה בעונה עצמה את לחדש כושר

הדיג הידלדלותעל השפעתו של דיג יתר

דיג יתר משפיע על המערכת האקולוגית כולה, כאשר שינוי באיזון המערכת בדרך כלל מתבטא

במורד מארג המזון: מאחר וכמות הטורפים יורדת, כמות של מדוזות וסרטנים עולה, מה בדיג

בהן היעלמות ,דיג יתר מוביל למספר תופעות הרסניות .24נים בים ילשינוי בהרכב המשמוביל

.25באקוסיסטמההרסנית הדגים הגדולים, הופעת להקות ענק של מדוזות ופגיעה

על בעלי החיים הימיים הם הדולפינים. דולפינים דיג היתר ההרסנית של דוגמא בולטת להשפעתו

נמשכים באופן טבעי לספינות המכמורת, היות והאחרונות משמשות כ"תחנת האכלה" עבור

הדולפינים, אשר גילו שמדובר בדרך נוחה וקלה להשיג מזון. אך המשיכה של הדולפינים לספינות

ולפינים עלולים להיפגע מהציוד של ספינות המכמורת עלולה ליצור מספר בעיות. ראשית, הד

המכמורת ומנגד, שלל הדיג והציוד עלולים להיפגע אף הם. עוד נמצא, כי הדולפינים מבריחים

דגים ומפחיתים את שלל הדיג. כך, הדולפינים נתפסים על ידי הדייגים כגורם שלילי, דבר העלול

.26הדייגיםלעיתים להוביל לתגובות אלימות כלפי הדולפינים מצד

מתוך שמונה דולפינים שמתים בשנה בממוצע מול חוף ישראל, כארבעה מתים בגלל שהם נלכדו

הטמונה הסכנה את מבינים, דולפיניםמחקרים מראים, כי ה בטעות ברשתות של צי המכמורת.

22Froese, R. (2004) Keep it simple: three indicators to deal with overfishing. Fish and

fisheries 5: 86–91 23 Pauly, D, (1983). Some simple methods for the assessment of tropical fish stocks. FAO Fisheries

Technical Paper No. 234 — 52 S., Abb. 24 Pauly, D. and Palomares, M.L (2005) Fishing down marine food web: it is far more

pervasive than we thought. Bull. Mar. Sci. 76(2): 197–211. 25Myers, R.A. and Worm, B. (2003) Rapid worldwide depletion of predatory fish

communities. Nature 423, 280–283 26 Bearzi, G. (2002) Interactions between cetacean and fisheries in the Mediterranean Sea. In:

Notarbartolo, D. S. G. (Ed.), Cetaceans of the Mediterranean and Black Seas: state of knowledge and

conservation strategies.

Page 8: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

8

בניסיון להשיג מזון באזור ספינות המכמורת, אולם מכיוון שמקורות המזון האחרים דלים,

.27ברירה הם נוטלים סיכונים שונים בשביל להשיג מזוןמחוסר

דג זה .האטלנטי דג הקוד תופעת דיג היתר של יג היתר הינהאחת הדוגמאות לבעיות הנגרמות מד

זורים בשפע באונמצא ביותר נפוץ בעבר היה הדג. דגים שמןלהפקת מקור כמו גם מאכלל משמש

נרחבים אולם עם הזמן השתכללו שיטות הדיג בעולם ולצד סבסוד ממשלתי לדייגים שדגו אותו,

ל דג ששל המאה שעברה היקף שלל הדגה 42-נוצר גידול חסר תקדים בהיקף הדיג שלו. בשנות ה

מזרח קנדה הגיע לשיאו ולאחר מכן הידרדר בהתמדה עד להתרסקות -הקוד האטלנטי בצפון

דיג הקוד האטלנטי בחופי קנדה נאסר לחלוטין בשל 9110. בשל כך, בשנת 12-ת הבתחילת שנו

הקציבההתמוטטות אוכלוסיות הדגים אל מעבר לסף יכולת החידוש הטבעית. הממשלה הקנדית

הדיג תעשיית ועובדי הדייגים אלף 02-ל מקצועית הסבה לתכניות דולר מיליארד שני

הטיל 9110 בשנת, ברוסיה של הקוד האטלנטי דיג הוגבל 9110 בשנת. מההחלטה השפרנסתם נפגע

בניו הקוד דיג של המותרת הכמות את בחצי שקיצצו מגבלות קלינטון הנשיאהברית בארצות

אה כי גם לאחר רנ .28הברית בארצות מיין במפרץ לחלוטין הקוד דיג נאסר 9111 ובשנת, אינגלנד

לאחרונה פרסמו ממצאים חדשים ;השתקמה טרם הדגים אוכלוסיית ,דיגהאיסור הממושך על

מציג את הבעייתיות התחדשות הארוךהזמן .וששותאאשר מורים על סימנים ראשונים של הת

: (Threshold)הרבה הכרוכה במעבר של מערכת אקולוגית נתונה מעבר לסף יכולת הנשיאה

. 29עלולה לקרוס ללא יכולת להשתקם בחזרהמערכת זאת

שלל הלוואי בדייגהשפעת

רוב שיטות .30(Bycatchשלל הלוואי )אחת מן הבעיות המרכזיות שיוצרת תעשיית הדיג הינה

ממקדות את מאמצן בלכידת סוג או מין ספציפי )דיג מטרה(. כך, ביחד עם שלל המטרה הדיג אינן

נידוגים מינים רבים נוספים, אשר לעיתים קרובות חסרי ערך כלכלי ולכן, לרוב מושלכים חזרה

כך שכאשר הוא מוחזר לים הוא ,לים. החזרתו של שלל הלוואי הזה מתרחש זמן רב לאחר לכידתו

. לעיתים, שלל הלוואי אף יכול לעלות על שלל ערך לכלל האוכלוסייהחסר ים ולכן כבר איננו בחי

02%-, מרכיב שלל הלוואי כהמטרה מבחינה מספרית או משקלית. בענף המכמורתנים, למשל

יג. שלל הלוואי כולל את כל המינים שאינם מיני המטרה וכן פרטים ממין המטרה, לערך מכלל הד

כאשר היקף הדיג נרחב, הנזק ברור כי ,הרצוי מבחינה כלכלית. מכאןשגודלם נופל מן הגודל

רשת דוגמא לכך הינה המצטבר לאוכלוסיית המינים הכלולים בשלל הלוואי עשוי להיות עצום.

צבי הים )שלל המטרה, את מינינוסף על נגררת על הקרקעית ואוספת בדרכה, אשר המכמורת

ל ביותר של צבי הים הינו לכידתם ברשתות ספינות ותה הגדוגורם התמנמצא, כי הלוואי(.

המכמורת. הם מוצאים את דרכם אל סיפון הספינה לאחר שהיו דחוסים ברשת ואיבדו מחיותם.

27 Scheinin, A. (2009) The Population of Bottlenose Dolphins (Tursiops truncatus), Bottom Trawl

Catch Trends and the Interaction between the Two along the Mediterranean Continental Shelf of Israel.

Thesis Dissertation, University of Haifa.142pp 28 Corvalan. C.(2005). World Health Organization Ecosystems and human well-being : health

synthesis : a report of the Millennium Ecosystem Assessment. 29 Frank K T., et al. (2011). Transient dynamics of an altered large .marine ecosystem Nature 477, pp.

86-89 30 WWF- "World Wide Fund For Nature.

Page 9: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

9

ים צבי 52,222עד , טובעים מדי שנה בארצות הברית. 31הם טובעים בתוך הרשת ולבסוף מתים

.32כתוצאה מהילכדות הצבים ברשתות ספינות המכמורת

הסביבה הימית על מכמורתניםה דיג השפעת

הפוגע הרסני גורם מהווה, קרקעית דגי של יתר בניצול מרכזי גורם היותו מלבד, המכמורת דיג

על שלה הפרישה ודלתות הכבדה הרשת גרירת. קרקעיים גידול בתי של ובמורכבות הפיסי במבנה

. ואף האורגניזם עצמו והאבנים הסלעים שיוצרים ממדי התלת המבנה את הורסת הקרקעית

עקב באופיים מהותי שינוי שעברו הים קרקעית על נרחבים שטחים כיום ישנם היבשת מדף באזור

. ות המכמורתניםנימעבר של ספ

האוקיאנוסצפון בניתן לראות המכמורת בקרקעית היםיעה של ספינות דוגמה בולטת לפג

נחרש במשך עשרות שנים על ידי ספינות המכמורת, וקרקעיתו שינתה את פניה אשר האטלנטי

. צדפות אלה, אשר מהוות בית (Scallopsאלו שדות של צדפות ) באזוריםללא הכר. בעבר שלטו

גידול לאורגניזמים אחרים היות והן שקועות חלקית בחול, אך בולטות מן הקרקעית ומעניקות לה

ון התקיים דיג קוד אטלנטי מאסיבי במיוחד, שדות הצדפות נפגעמבנה מורכב. באזורים בה

אנושות. היעלמותן של הצדפות פגע אפוא הן בצדפות, באורגניזמים שמצאו בהן את ביתן ובנוסף,

בעקבות קריסתו האמורה של דיג הקוד האטלנטי נאסר בדייגים שהתפרנסו מדיג הצדפות עצמן.

כי אוכלוסיית הצדפות התאוששה ואף חרגה מגבולות ובאזורים אלה, נמצאדיג מכמורתנים

. 33יגאסורים לדההאזורים

, נלקחו דגימות מקרקעית 0221-ב "רופין" ם והסביבההי למדעי הספר בית ידי על שנערך בסקר

ועד הרדוד הכורכר לרכס ממערב המשתרעים הטין מישורי נסקרוהים התיכון בעומקים שונים.

של רחב מגוון .רב אורגני חומר שוקע שאליו ק,העמו הכורכר ברכס היבשת מדרון לקצה

או המיםו ומרביתם ניזון מסינון הלל המישורים את מאכלסים קרקעית שוכני םמיאורגניז

פעילותן של ספינות המכמורתנים באזורים אלה נמצא כי ת.לקרקעי השוקעת מהרקבובית

.34ת עקב שימוש ברשתות גרירהמובילה לפגיעה באורגניזמים הנמצאים בקרקעית הים, זא

31D. C. Magnuson, J. J. (1990). Decline of the sea turtles: Causes and Prevention. National Academy

Press, Washington. 32 National Research Council, (1990). Decline of the Sea Turtles: Causes and Prevention. National

Academy Press, Washington, DC. 259 pp.

.ג, רילוב. עכו.הימית הסביבה שמירת - השלישי באלף וים אדם(. 1113) הים מדעי מגמת עכו ים לקציני הספר בית 33 . מכמורת. פולג ים הטבע שמורת גבולות סקר(. 1112) הימית והסביבה הים למדעי הספר בית 34

Page 10: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

11

יוון שהוא מבלה מכ .35גיטרןה על הסביבה הימית הינהדוגמה נוספת להשפעת דיג המכמורתנים

נפגע רבות מפעילות המכמורתנים. בשל מצב זה, ואאת רוב חייו במארבים על קרקעית הים ה

.הכחדההכניס את הגיטרנים לרשימת המינים שנמצאים בסכנת , IUCN 36 -ארגון ה

צריכת הדגים בישראלתרומת הדיג ל

שנות של במחצית השנייה של העשור הראשון ,לסטטיסטיקה המרכזית י נתוני הלשכהעל פ

52,222-למעלה מ ;בשנה בממוצע טונות 40,222-כ עמדה על צריכת דגי המאכל בישראל ,האלפיים

;הממוצעת לנפש כעשרה ק"גהדגים צריכת הייתה באותה תקופהדגים מיובאים. היו ם מה נותטו

היה יבוא 0221בשנת מייצור מקומי. שישה וחצי ק"ג מייבוא וכשלושה וחצי ק"גמקורם של

. נתונים אלה מעידים כי מרבית אספקת הדגים 37טונות 72,222-דגים במגמת עלייה והסתכם בכה

שלל הדייג מים גם במבט עולמי, כלל .לאוכלוסייה בישראל מגיעה ממקורות חיצונים ולא מדיג

התיכון עומד על אחוז אחד, כך שהדיג בים התיכון באופן כללי ובישראל בפרט אינו מהווה גורם

.38משמעותי ביחס לשלל הדיג ביתר העולם

על פי נתונים שאסף מגוון דגי הים הישראליים, כמותם וגודלם הולכים ומתכווצים משנה לשנה.

. 39אחוז בכמות הדגים המקומית 02חלה ירידה של אגף הדיג במשרד החקלאות, בעשור האחרון

12 עד על ירידה של עדינה על ענף הדיג בישראל, מצבימבקר המ 0292-ב שפרסם ח"דויתרה מכך,

.40אחוז בכמות הדגים המקומית

חופי נים פולשים ביזו נגרמת עקב שילוב של מספר אלמנטים: התחזקות התופעה של מ ירידה

,, דיג יתרים המקומיים ומתחרים בהם על מזון ועל מרחב מחיהישראל, הדוחקים את המינ

קינות. בנוסף, חקיקה שאינה תואמת את המציאות שימוש ברשתות לא תוכן הגברה של לחץ הדיג

בשטח וקשיי אכיפה של חוקים קיימים, כל אלו הובילו לירידה בכמות הדגים שנתפסו וגודלם.

שנתפסו באזור נמל אשדוד היו מתחת לגודל הטיפוסי הדגים 72,222-מ 12%-כ ,0292כך, בשנת

.גרם(. חוקרים טוענים שיש צורך דחוף בנקיטת צעדים מידיים לשיפור המצב 922מאכל ) ישל דג

ים ג בחלק מאזורי היידכן לאסור הגבלות חמורות על היקף הדיג ו , יש להטילבראש ובראשונה

דומים ים. צעד41)עונות הרבייה( נות מסוימותבעו. בנוסף, יש לאסור דייג באופן מוחלט התיכון

.42 המצויות סביב הים התיכון במדינות יםננקט כבר

בבואנו לבדוק כיצד הושפעו דייגי המכמורתנים מירידה בשלל הדיג בים התיכון, נראה כי במבט

ראשון, ענף המכמורתנים שמר על כמות דיג יציבה למדי מאמצע שנות השמונים. ואולם, בחינה

הוא דג סחוס, כלומר בגופו אין שלד קשיח, והוא זכה לשמו כי יש לו מין צורה של גיטרה. קרוב של הכרישים 35

36 ( IUCN), International Union for Conservation of Nature.

http://www.cbs.gov.il/reader 37 )הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה(

38 FAO Fisheries and Aquaculture Report. No. 988. Rome, FAO. 2012. 84 pp. Citation: Statistics and

Information Service of the Fisheries and Aquaculture.. 39 israd/fisheryhttp://www.moag.gov.il/agri/yhidotm4 )אגף הדיג במשרד החקלאות( ב.ישראל: ירושלים.12(. דוח שנתי 1121מבקר המדינה )40(. אינדיקטורים אקולוגיים של דיג יתר בדיג המכמורת הישראל. בתוך סטמבלר, נ. הוד הים 1121אדליסט, ד., שפנייר, א. ) 41

: יציבות ושינוי במערכות הימיות של ישראל. ישראל: העמותה הישראלית למדעי הימים. במצרים, בתורכיה ובמדינות האיחוד האירופי. 42

Page 11: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

11

מדוקדקת יותר, מעלה כי ישנה קיימת במאמץ הדייג אשר מושקע ביחס לכמות הדיג שנתפסת,

קרי, הדייגים נאלצים להשקיע מאמצים רבים יותר בכדי לשמור על אותה כמות דייג. יש לציין, כי

המאמץ האמור כולל שימוש במשאבים כלכליים חשובים נוספים כדוגמת כוח אדם, סולר

הגיע לתוצאה המבוקשת. כך, המסקנה המתבקשת היא שענף הדיג בכללותו ואנרגיה על מנת ל

. 43מאבד מכדאיותו הן מבחינה כלכלית והן מבחינה סביבתית

ימית בישראלחקלאות האגף לדיג ו

נועדו להסדיר ר שא, 46, 45הדיג ותקנות תוופועל מכוח פקוד, 44אגף הדיג משויך למשרד החקלאות

אדם כוחבעלת הדיג אגף של הפיקוח מחלקת ממשק דיג ראוי.את העיסוק בדיג לשם יצירת

גם. מטלותיה כל את כהלכה למלא ביכולתה הדבר פוגעו(, פקחים וחמישה מנהל) מצומצם

לקיים אפשרות אין ,כך משום. נאות פיקוח מאפשרים ואינם מעטים לרשותה העומדים האמצעים

כך, . הפיקוח צריכים להתפרס על כלל הארץ, בייחוד כאשר מאמצי היממה שעות כל במשך פיקוח

כינרת ובים התיכון, כאשר שימוש בזירה אחת ב לפיקוח משמשת אחת קלה גומי סירתלדוגמא,

מותיר את רעותה ללא תחליף ולמעשה, ללא כל אמצעי פיקוח. בנוסף, החוקים מהם שואב אגף

קו לפני קום המדינה(. הדיג את כוחו מיושנים ואינם תואמים את המציאות העכשווית )נחק

מדובר בדוגמא מהותית לחשיבותה של חקיקה מותאמת ועכשווית והשפעתה על הסביבה באופן

ישיר.

המתרחשת על ידי ענף דייגי המכמורתנים ההפגיעבדק אגף הדיג בדק את התשעים שנות בתחילת

ב חודשי רבייה, על אוכלוסיית הדגים. תוצאות הבדיקה, הראו כי בחודשי הקיץ, שהינם לרו

מרבית השלל מורכב מדגים קטנים )שתפיסתם אסורה על פי החוק(. המסקנה העיקרית

שהתקבלה לאחר ביצוע הבדיקה האמורה הינה כי יש להשבית את צי המכמורת מפעילות

בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר. בסופו של תהליך שארך שנתיים, הועברה תקנה, במסגרתה

, אך עקב 9111-9111. ההשבתה נוסתה בשנים ימים 05 - ל י המכמורתלהשבית את צ הוחלט

.47קשיים בפיקוח ופערים בין סעיפיה התיאורטיים לבין יישומה בשטח התכנית נכשלה

בישראל ימית וחקלאות לדיג האגףפירוקו של

לא פורסם דו"ח מבקר המדינה בהתייחס לענף הדייג ובו נקבע כי ניהול הענף מחייבו 0292בשנת

יש צורך ,לשם כך רק בפיקוח כי אם גם באיסוף שיטתי של נתונים באשר לשלל הדיג והרכבו.

הן ביצוע ביקורות בספינות ו , בשעה שספנות הדיג חוזרות מהיםבחופיםהן לאסוף נתונים

ובתשעת החודשים הראשונים של 0229-0220בשנים מתוך הדו"ח עולה, כי בלב הים. הנמצאות

נתונים אסף 0225-0224סף האגף כל נתונים על שלל הדיג בים התיכון. בשנים לא א 0221שנת

43 Edelist, D., et al, (2011). Spatiotemporal patterns of catch and discards of the Israeli Mediterranean

trawl fishery in the early 1990s ecological and conservation perspectives. Scientia Mar, 75, 641–652 :. 44 agrihttp://www.moag.gov.il/4 .)משרד החקלאות( .2391פקודת הדיג, 45 2391תקנות הדיג 46 .ב.ישראל: ירושלים12(. דוח שנתי 1121מבקר המדינה ) 47

Page 12: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

12

שרטט תמונת מצב נועדו לאשר ,לא היו כלל הפלגות סקר ללב הים 0229-0224ביפו בלבד. בשנים

ו הפלגות ספורות בלבד.תקיימה 0292-ו 0221, 0221אחת מהשנים בכל. ון שלוגושל שלל הדיג והמ

בים למחקרים זעומים סכומים 0229-0221 בשנים הקצה הדייג אגף מנהל עוד עלה בדו"ח כי

דיג מחקרי 0222 שנת מתחילת מימנה לא החקלאות במשרד "הראשי המדען קרן" גם. התיכון

בתקנות נקבעו מדי קטנים דגים מתפיסת ולהימנע ברשת הנתפסים הדגים בגודל לשלוט כדי .ימי

ברשתות בספינות מכמורת המותר בים 49המתייחסות לגודל העיניות המינימלי מגבלות 48הדיג

המצויות והרשתות, מעולם נאכפו לא תקנות אלו כי עולה הדיג אגף מסמכיהתיכון. מבדיקה של

שלל הדיג האכיפה-מאי כתוצאה. בתקנות לאמור תואמות אינן הדייגים את ומשמשות בשוק

.50הדגה של ניכר לדלדולוהדבר מוביל מהרצויפס ברשתות קטן במידה רבה תשנ

תפקיד הפקחים באגף הדייג הינו, בין היתר, לבצע חקירות ולדווח על כל אירוע החורג מהאמור

בתקנות הדיג ופקודת הדיג. דיווח הפקחים מועבר לטיפול בלשכה המשפטית של משרד

0221, 0224היחידה בשנים פקחי מלמדים שתפוקת 0225-0292שנים ב זו לשכהנתוני החקלאות.

תוך תיקים מ 992הייתה נמוכה: תיק אחד בחודש. ניתוח של -לפי מספר תיקים למפקח - 0221-ו

רותימלמד שרוב העבלפי מפתח סינון של סוג העבירה 0221-ו 0224שנפתחו בשנים תיקים 909

היו דיג ללא רישיון ודיג בשיטות אסורות. שבוצעו

התעלמו בעבודתם משני סעיפים חשובים המשפיעים על כמות הדגה הפקחים נראה, אם כך, כי

ואיכותה: גודל העיניות ברשתות וכן גודל הדגים הנידוגים. זאת על אף העובדה שהללו מוסדרים

בתקנות החוקיות ועבירה עליהן שקולה לדיג ללא רישיון או כל פעולה בלתי חוקית אחרת.

אלטרנטיבות מספר קיימותפעילות יזומה של אגף הדיג. יכה מצר הידלדלות הדגה בים התיכון

, הגבלת הדיג במים רדודים, או חלקית השבתה מוחלטת , בהןלאישוש שדות הדיגאפשריות

הכרזה על אזורים אסורים לדיג )שמורות או שטחים ימיים מוגנים( והקטנת מאמץ הדיג על ידי

הגבלת הפעילות.

נף הדיג קובע בנוסף, כי יחידת הפיקוח על הדיג כשלה בהתייחס לע 51דו"ח מבקר המדינה

בתפקידה ועל רקע תפקודה הכושל בפיקוח על הדגה והדיג בכנרת ובים התיכון הוחלט כי היא

תחת זאת, הוחלט במשרד החקלאות כי האחריות 52החקלאות משרד .0290תפורק החל מינואר

את הפיקוח על הדיג ללא מחלקה מה שהותיר , 53הפיצו"חעל הפיקוח הימי תועבר ליחידת

שדואגת באופן בלעדי לענף הדיג שהינו ענף עמוס הדורש פיקוח פרטני. העברת האחריות לידי

. 54יחידת הפיצו"ח לא הושלמה כראוי כך שבסופו של יום, הים נותר ללא פיקוח ממשי

1937. תקנות הדיג 48 מ"מ מקשר לקשר 14 -רשתות של ספינות מכמורת 49 ב.ישראל: ירושלים.12(. דוח שנתי 1121מבקר המדינה ) 50 ב.ישראל: ירושלים.12(. דוח שנתי 1121מבקר המדינה ) 5152 http://www.moag.gov.il/agri4 .)משרד החקלאות( משרד החקלאות ופיתוח הכפר. -פיקוח צומח וחי 53 (.9.9.1129מנהל אגף הדיג חיים אנג'וני )-קומוניקציה אישית 54

Page 13: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

13

בישראל ותקנות חוקים

לשתי קטגוריות׃ הסביבה על הלשמיר בישראל שנחקקו הסטטוטוריים הכללים את לחלק ניתן

חקיקה אשר נועדה באופן ספציפי לשימור והגנה על הסביבה והאחרת, הינה חקיקה כללית

בנושאים שונים, אשר ניתן לשאוב ממנה ולהחילה על נושאים סביבתיים. שתי הקטגוריות עושות

אם לעין שימוש בהוראות ומונחים כלליים אשר נתונים להגדרות ולפרשנויות גמישות בהת

המתבונן ונסיבות משתנות. בשל העובדה כי החוקים הסביבתיים בישראל חסרים בפרטים

המודרניים, בית המשפט נאלץ הסביבה לחוקי שקדם החקיקה לדור ולעיתים קרובות שייכים

חדשות לבקרים למלאם בתוכן, זאת על מנת להכתיב דרכי פעולה מקובלות ואחידות. הדבר מוביל

שכן החוק נועד ליצור מערכת של התנהגויות מקובלות, קרי 'עשה' ו'אל תעשה', לחוסר יציבות

בעוד שבתי המשפט מתמודדים עם המעשים רק לאחר ביצועם, קרי, 'עשה וכעת תשלם'.

להלן חוקים סביבתיים עיקריים הנוגעים לסביבה הימית:

זה היא להגן מטרת חוק: 1122-חוק הגנת הסביבה )סמכויות פיקוח ואכיפה(, התשע"א

ולשמור על איכות הסביבה, לשפרה ולמנוע פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור,

באמצעות עיגון והרחבה של סמכויות הפיקוח והאכיפה של עובדי המשרד להגנת

הסביבה.

,קיימא בים -פקודה אשר מטילה על שר החקלאות לנהל דיג בר : 2391פקודת הדיג

פקודה זו נחקקה זמן רב לפני ההכרה בהכרח להגן על .התיכון, בכינרת ובמפרץ אילת

הסביבה. היא אינה מפורטת דיה ואינה תואמת את המציאות העכשווית.

,לפיהן שר החקלאות מעניק רישיונות לדיג של ספוגים. בין : 2391תקנות דיג הספוגים

השיטות האסורות לדיג ספוגים הינה דיג ספינות מכמורתנים.

2319-מאים(, תשל"גחוק הספנות )י.

חוק : 2331-ח"התשנ, ואתרי הנצחה לאומיים אתרים, טבע שמורות, לאומיים גנים חוק

ים ושמורות הטבע יומאלההגדרה, תפעול והטיפול בגנים ה זה מטרתו להסדיר את

בישראל.

את יכלול ישראל מדינת של שטחה כי קובע, 2399 –ג"התשי, ימיים-התת השטחים חוק

. לחופיה הסמוכים ימיים-התת השטחים של הקרקע-ותת הים קרקע

טבע ערכי) הנצחה ואתרי לאומיים אתרים, טבע שמורות, לאומיים גנים כרזתא

חוק זה נועד להסדיר את האכרזה על השמורות הימיות בחופי : 1119-ה"התשס(, מוגנים

הים בישראל ובנוסף, להעניק הגנה למינים מסוימים בתחומיה.

לצד החוקים האמורים, מדינת ישראל מסדירה בנוסף את היתרי הדיג על ידי הנפקת רישיונות

אגף הדיג ת קבלת רישיון דיג אישי מאת מנהל כול פעילות דיג בשטח מדינת ישראל מחייבלכך.

כאשר נעשה שימוש בכלי שיט יש להסדיר רישיון לרישיון הדיג האישי, בנוסף. במשרד החקלאות

.55גם עבורו

. ישראל.1121(. דוח נוהל רישיונות דיג: 1121משרד החקלאות ) 55

Page 14: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

14

דיגה אגףוחלט בה, הכנרת ובאגם אילת במפרץ, התיכון בים הדגה בכמות הדרסטית הירידה בשל

הוחלט כי לא 0225כך, בשנת .הדיג רישיונות הנפקת במדיניות שינוי לערוך הכוונה על, חקלאותהו

. 56יונפקו רישיונות חדשים להפעלת ספינות וסירות דיג

הבינלאומי הסביבתי יןדה

עוד .מקובלת משפטית נורמה הינה ולשימושו הציבור לתועלת הים על שמירה של התכלית

:היוסטיניאני בחוקבתקופה הרומית ערכי השמירה על הים והסביבה היו מקובלים ואף שזורים

והמים הנוזלים, הים וביחד עמו גם חופי הים. האוויר אדם׃ לכל משותפים הטבעי המשפט פי ׳על

.57יש להגם על הטבע למען טובת הכלל

בתקופתנו אנו, ערכי השמירה על הסביבה הימית מוסדרים בספירה הבינלאומית. ההבנה הרווחת

בעולם היא כי לסביבה אין גבולות; מדובר בכפר גלובלי אחד כאשר צד אחד, אף אם ממוקם

השפיע על קצוותיו האחרים, גם המנוגדים והמרוחקים ביותר. בקצה העולם עלול ל

משפט מנהגי, מורכב מכמה מפלסים:מתוך כך, הדין הבינלאומי המתייחס לנושאים סביבתיים

כללים מקובלים, מפסקי דין של טריבונאלים מיוחדים ומהחלטות אמנות בינלאומיות, עקרונות,

בית הדין הבינלאומי.

אמנה -הרקע החוקי

-הבין המשפט ידי -על ומוסדר בין שתי מדינות או יותר בכתב הנערך לאומי-בין הסכםאמנה הינה

כאשר מדינה חותמת על אמנה, אין בכך משום התחייבות של המדינה לתוכנה, אלא אישור . לאומי

אך, אליה מחויבת אינה אמנה על חתומה אשר מדינה, למעשהשל הנוסח הסופי שלה בלבד.

לאמנה מחויבת תהיה שמדינה מנת על. לנוסחה מצדה עקרונית הסכמה היא מההחתי משמעות

אורך האמנה אשרור, כלל בדרך. אמנה אשרור תהליך בביצוע יש ,משפטית מבחינה מסוימת

עשויה קודמת אמנה המשלימה אמנה. המדינה של הפנימית בחקיקה ומתחייב שנים מספר

.58פרוטוקול להיקרא

בחקיקה לדון דיכ ,מדינות 990 התכנסו שבשוודיה בשטוקהולם 9140 ב־ :59שטוקהולם הצהרת

ההצהרה קובעת כי האדם הגיע לנקודה בהיסטוריה בה עליו לקחת תי.הסביב ההרס לעצירת

הסביבה איכות את ולשפר רמלש מאמץ לעשות העולם ממשלות על בשל כך,אחריות על מעשיו.

בבעיה להכיר העולם לכל קריאה הייתה הכינוס תוצאת .הבאים הדורות מעןלו ההווה למען

רישיון זה יונפק למי שיצהיר כי הוא מתפרנס מדיג, ויציג אישור מרשויות המס על דיווח הכנסותיו -רישיון דיג מקצועי 56

ובאזורים כפי שיקבע מדיג או כי משכורתו מדווחת לרשויות המס. בעל רישיון זה יהיה רשאי לדוג בשיטות דיג מסחריות

ברישיון. כמו כן יהיה זכאי בעל הרישיון לקבלת תמיכות, וזאת בכפוף לקיומו של תקציב ועמידה בנוהלי התמיכה שיפרסם

המשרד. .(1111, )הסביבה להגנת ישראלית אגודה ודין טבע אדם עמותת' נ מ"בע( 2323) ותיירות נופש הכרמל חוף 21/4432 א"ע 57 הפקולטה(. 1121, )סאקר ומיכאל הרי ש"ע השוואתי ולמשפט חקיקה למחקרי המכון." בינלאומי משפט. "ר, סיבל 58

.העברית האוניברסיטה, למשפטים59The Stockholm Declaration of 1972. "Declaration of the United Nations Conference on the Human

Environment." (1972) 11 ILM 1416.

Page 15: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

15

תחיקתית מערכת בארצם להקים המדינות כל בנציגי והפצרה עולמית כלל כבעיה הסביבתית

האומות של הסביבה תכנית נוסדה הכינוס בעקבות .המקומית הסביבה איכות על שתגן

60UNEP.תהמאוחדו

הביולוגי המגוון

פירושו גיוון הקיים בקרב האורגניזמים החיים, לרבות מערכות (Biodiversity )מגוון ביולוגי

. 62, 61אקולוגיות ובמערכותאקולוגיות יבשתיות וימיות. מדובר בגיוון בתוך המינים, בין המינים

אלא, המינים כלל של לקיומם וערך חשיבות שיש בלבד זו לא כי ההכרה את בתוכו מגלם מונח זה

לגרום עלולה אחד מין של בקיומו פגיעה ולכן, אורגניזם השוניםה בין מורכבת זיקות מערכת שיש

שרשרת שתוביל לפגעה באקוסיסטמה. לתגובת

היה עלינו לאכלס כוכב חדש, הרי אילואת חשיבותו של המגוון הביולוגי, ניתן לתאר באופן הבא:

לקיומה של שהיינו משקיעים מחשבה בשאלות 'אלו מינים היינו לוקחים עמנו?', 'מי חשוב יותר

המערכת האקולוגית ומי פחות?' וכדומה. שאלות אלה, הנוגעות בעיקרן להרכבו של המגוון

. 63הביולוגי הועלו למבחן בפרויקט הביוספרה

את לבחון במטרה הברית שבארצות באריזונה שנבנה מדעי ניסויפרויקט הביוספרה הינו

. בפרויקט זה גלומה הבעייתיות בהבנת ומלאכותית סגורה אקולוגית מערכת הישרדותה של

המורכבות של המערכת האקולוגית ומדוע יש צורך בשימור המגוון הביולוגי. זאת מכיוון שנמצא

כי אין אנו מסוגלים להבין באופן מוחלט את החשיבות של כל מין ומין למערכת האקולוגית

של המערכת כולה. ולעיתים אף אין לדעת אובדן של איזה מין עלול לגרום לקריסתה

בשל אי הידיעה השורר סביב הנושא, המושג 'מגוון ביולוגי' מקבל חשיבות עליונה כאשר מדובר

שיש בלבד זו לא כי ההכרה את בתוכו מגלם בשימור והגנה על מערכות אקולוגיות. ערך זה

יחסי תלות שקיימים אלא, מין אותו בתוך הגנטי ולמגוון המינים כלל של וערך לקיומם חשיבות

שרשרת לתגובת לגרום עלולה אחד מין של בקיומו פגיעהוגומלין בין האורגניזמים השונים. על כן,

אשר השלכותיה עשויות להיות נרחבות מעבר לעצם קיומו של אותו המין.

לפעולות השימור עליו חשיבות רבה הן ברמה הארצית ולכן ייחודי ביולוגי מגוון ישראל במדינת

והן ברמה העולמית. לקיומו של המגוון הביולוגי הייחודי השורר בישראל גורמים שונים: מיקומה

של ישראל בצומת יבשות שבו נפגשים בעלי חיים וצמחים שמוצאם מאזורים שונים בעולם, מגוון

לים, סוגי מסלעים, קרקעות וצורות טופוגרפיות וכן בתי גידול הנובע ממעברים חדים בין סוגי אק

.64היותה של ישראל ציר נדידה ראשי לבעלי חיים יבשתיים וימיים

60 -United Nations Environment Programme התוכנית הסביבתית של האו"ם

61 Convention on Biological Diversity. United Nations (1992) אמנת לשימור המגוון הביולוגי. 6263 UNEP World Conservation Monitoring Centre שבארצות הברית באריזונה שנבנה מדעי ניסוי היה 2 )ביוספרה

.ומלאכותית( סגורה אקולוגית לבחון מערכת במטרה ,דולר מיליון 200 של בעלות העסק של כולנו. רוטשילד, א. -(. מגוון ביולוגי 1122החברה להגנת הטבע ) 64

Page 16: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

16

לפגיעה המתחוללת במגוון הביולוגי השלכות הן על מארג הפרטים במערכת נתונה והיחסים

הוות איום על ביניהם והן על כל פרט באופן ספציפי. פגיעה בכמות הפרטים באוכלוסייה עלולה ל

המגוון הגנטי שלהם. המגוון הגנטי, התוך מיני, קשור באופן ישיר לגודל האוכלוסייה ועלול לתת

מכלול הוא הגנטי המגווןאותותיו עוד בטרם הגעתה של אוכלוסייה זו למצב של סכנת הכחדה.

של יהםתפקוד בטחתלה תורם הגנטי הגיוון .אותו המין ובתוך המינים בין הגנטיים ההבדלים

, כךיותר גדולים שבה הגנטי והמגוון שעושר המינים ככלסיכונים. ולעמידותם בפני המינים

.65ושינויים עקות בפני יותר עמידה אקולוגיתה מערכתה

הביולוגי המגוון שימור אמנת

ישראל ל ידי מדינתע ואושררה, 9110 בשנת ריו בוועידת נחתמה 66 הביולוגי המגוון שימור אמנת

השונות שבין אורגניזמים חיים מכל הינו המגוון הביולוגינקבע כי זאת, אמנהעל פי .9115 בשנת

לראשונה בכך ששימור חשיבותה של האמנה נעוץ בעובדה כי היא מכירה וימי. מקור יבשתי

לאמנה מחויבת נקבע, כי מדינה שהיא צד לאנושות כולה.משותף ההמגוון הביולוגי הוא עניין

פי דו"חות לאומיים אלה ניתן על שנים(. 0לאמנה )מדי אומי לפני מפגש הצדדיםגיש דו"ח ללה

ביולוגי למגוון הלאומית התכנית .לבחון את הפעולות שנעשו במדינה לשם יישום האמנה בפועל

כיום נבנית בהסתמך עליה,ו אסטרטגית תכנית הינה התכנית. 0292 בינואר פורסמה 67 בישראל

. מטרתה של תכנית הפעולה אינה להתאים הביולוגי המגוון משרדית לשימור-בין פעולה תכנית

במפגש שנקבעו ,68הביולוגי המגווןלשימור עושר האמנה יעדיאת ביצועי המדינה בפועל לבין

.0292 באוקטובר האמנה של הצדדים

,זו בהחלטה. 69ישראל ממשלת בהחלטת היא ביולוגי למגוון הלאומית התכנית של תחילתה

אשר ,70בר קיימא פיתוח של התנהלות עקרונות על המתבססת מדיניות מאמצת ישראל ממשלת

פי על .אקולוגיות מערכות על הגנהוכן טבע מושכל במשאבי שימוש דינאמית, כלכלה משלבים

תכנית שתכלול בר קיימא לפיתוח אסטרטגית ממשלתי להכין תכנית משרד כל על ,אלה עקרונות

.ומשרד משרד לכל ספציפיים יישום בתחומים דרכיו משרדית פעולה

העסק של כולנו. רוטשילד, א. -(. מגוון ביולוגי 1122החברה להגנת הטבע ) 65

66 Convention on Biological Diversity. United Nations (1992). .ירושלים: ישראל. בישראל ביולוגי למגוון הלאומית התכנית דוח(.1121) הסביבה להגנת המשרד 67

68 The Strategic Plan for Biodiversity 2011-2020, the Aichi Biodiversity Targets and National

Implementation .ישראל. 1119 בישראל קיימא בר לפיתוח אסטרטגית תכנית ח"דו(. 1119) הכפר ופיתוח החקלאות משרד 69 הינו פיתוח מושכל, מונחה מטרות, המתייחס לנושאים כלכליים, סביבתיים וחברתיים. 70

Page 17: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

17

OECD -ארגון ה

71OECD על יסודותיו של ה 9179נוסד בשנת . הואארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכליהינו-

OEEC - ה .72הזרוע למימוש הסיוע האמריקני למדינות אירופה במסגרת תכנית מרשל OECD-

הוא מורכב ממועצת שרים, "."מועדון המדינות העשירותהוא פורום יוקרתי, המכונה תכופות

מועצת שגרירים, מזכירות וועדות מקצועיות שונות כגון ועדת כלכלה, ועדה למחקר סטטיסטי,

תחת ועדות אלה פועלות ועדות משנה וכן קבוצות עבודה ועוד. סביבההועדה לענייני איכות

ת ביחד כשני שלישים מהתוצר העולמי הגולמימייצרו OECD -מדינות ה .הנעזרות במומחים רבים

.(World GDP) שפיתח המשפטיים מהכלים שליש OECD מנת זאת על, בנושאי סביבה עוסקים

.הסביבה חשבון על יתרון תחרותי להשיג בארגון מהחברות למנוע

הארגון. שיתופה של ישראל בפעילות בנוגע ל -OECD ל ישראל מדינת בין מגעים החלו 9110 בסוף

ן בדרך של הצטרפות במעמד של , הוחלט כי ישראל תחל בשיתוף פעולה עם הארגו9115בתחילת

ה שלאת "מפת הדרכים" להצטרפות OECD -פרסמה מועצת ארגון ה 0224בדצמבר .ףמשקי

לבחון את החל ישראל. המועצה החליטה על הדרישות החלות על ישראל, ובמקביל, הארגון

משא ומתן בין הארגון למדינת ,בישראל ואת מדיניותה. לאחר מכן החל הרגולציות הנהוגות

.ישראל, אשר כלל מגוון נושאים כלכליים, חברתיים וסביבתיים

זאת ,בתחום הסביבתי 'םיכלים משפטי'ליצור הינה מישראל OECD -ה ארגוןישות של הדר אחת

כדי לאמץ את העקרונות של הארגון בתחום השימור הסביבתי.

מידת ההתאמה של החקיקה והמדיניות נועד לבחון את, לארגון שהוגש תזכירבעקבות כך,

בנושא למחלקה 73הועבר התזכיר הראשוני 0221בישראל ל'כלים המשפטיים' של הארגון. ביולי

תוך, הללו המשפטיים מהכלים אחד לכל ישראל מתייחסת בו, OECD -ה המשפטית של ארגון

פרק תוך משלימים צעדים ליישם והתחייבות הארגון למדיניות התאמתו, הקיים המצב תיאור

ולוועדת הארגון של סביבתית מדיניות לוועדת הוגשו 74סביבה בנושאי התזכיר פרקי. קצוב זמן

וניהול בישראל סביבתית מדיניות בנושא רקע מסמכי הוגשו, כן כמו. הארגון של הכימיקלים

נתונים של בחינה לצד והניהולית המשפטית המסגרת של סקירה הכוללים בישראל כימיקלים

. בישראל הסביבתית החקיקה בחינתו סטטיסטיים

יםבנושא והתמקדו OECD-ה של משלחות בישראל ביקרו האמורים, המסמכים להגשתבנוסף

בין פגישות . בנוסף, התקיימובישראל מהנעשה להתרשם מנת על, סביבתית מדיניותו כימיקלים

לישראל נערכו, לבסוף. הסביבה וארגוני העסקי המגזר, ממשלה משרדי נציגיל נציגי הארגון

ובקבוצת סביבתית מדיניות בוועדת, הכימיקלים בוועדת - סביבה בנושאי שימועים שלושה

Organisation for Economic Co-operation and Development OECD))71

72 U.S. program to support nations in post-World War II Europe, also known as the Marshall Plan

(1947). 73 OECD Activities (2008). Ministry of Finance International Department. The Report on Israeli

participation in OECD activities 2008. 74 Environmental policy and institutional framework of Israeli Brief Notes to the environment Policy

Committee OECD (2008).

Page 18: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

18

שישראל וההתחייבויות הקיים המצב המדינות נציגי בפני הוצגו בהן, ומחזור לפסולת העבודה

עם סיום תהליך בחינת התאמתה של ישראל ביחס ל'כלים המשפטיים' על ידי .עצמה על לקחה

שהינה הסמכות הבלעדית לקבל ,הוועדות והמזכירות, הועברו המלצותיהן למועצת הארגון

יש פער לא מבוטל בין החקיקה הסביבתית הארגון מצא, כי .החלטה בנושא הצטרפות מדינות

המצויה וזו הרצויה על פי הכללים שהוא קבע. לצד זאת, ישראל עמדה בקריטריונים נוספים,

הנוגעים ליכולות כלכליות.

החליטה המועצה כי ישראל עמדה בקריטריונים הנדרשים, והזמינה את 0292בחודש מאי כך,

בעת תקווה כי הצטרפותה לארגון תקרב אותה תוך ה ,נציגיה לחתום על אמנת הארגון

לסטנדרטים הנדרשים בכל התחומים, כולל הנושא הסביבתי.

החקיקה והאכיפה אבן דרך חשובה בדרך לשיפור מהווהOECD -הצטרפות ישראל לארגון ה

הסביבתית בישראל. יחד עם זאת, כיום ישראל עדיין לא ישרה קו עם דרישות הארגון באופן

ת התאמות עם מדיניות הארגון. תחומים סביבתיים מרכזיים בהם עדיין נדרש ישנםמלא;

התחייבה ישראל להשלים פערים אלה תוך שנים ספורות. -OECDבמסגרת תהליך ההצטרפות ל

פרסום דו"חות עריכת ביקורות ומתבטא בחברה בארגון הכים להפעיל לחץ על מדינה רהד אחת

הארגון, הבוחן את מידת התאמתם של הממשלות סביבתיים מטעםתקופתיים אודות ביצועים

ביקורת זו הניבה דו"ח .75נערכה ביקורת של הארגון בישראל 0299לסטנדרטים שלו. בשנת

יש לצמצם את צי הדיג בין היתר, המעריך את הביצועים הסביבתיים של ישראל והוא קבע כי

פיצוי, לפיו המדינה תקנה את צי הדיג, תצמצם -זאת, על פי עיקרון פינוי 02-52% -הישראלי ב

אותו ותפצה את הדייגים. בנוסף, ההצעה היא כי המדינה יכולה להסב את ספינות הדייגים לצרכי

.76תיירות, מחקר ועוד

נקבע כי מדינות החברות שפרסם הארגון בנוגע לשיפור ושימור הדגה בעולם, 77במסמך עקרונות

קורלציה חיובית בין גודל צי הדיג ישאפו לשמר את הדגה וליצור וגם כאלה שאינן חברות בו וב

לבין שלל הדגים. משרד החקלאות הישראלי הכריז כי הוא אימץ עקרונית מודל זה, אולם בפועל

לא יושמה עד כה תכנית לניהול דיג הכוללת צמצום ענף הדיג ואיסור דיג בזמנים קריטיים בשנה,

כדוגמת תקופות הרבייה.

-הכריז אגף הדיג על תכנית חדשה לניהול הענף, הכוללת צמצום של צי הדיג הקיים ב 0221 ביוני

. לפי התכנית אמור היה אגף הדיג לשלם לדייגים בתמורה להעברת ספינות לגריטה )הפיכתן 52%

לגרוטאות(. לפי סעיף אחר בתכנית, אזורים מסוימים בים אמורים להיסגר כדי לאפשר את

ים, ביב מחסור בתקצ, אך עקמהלך כזה מחייב פיקוח הדוק בכל ימות השבועהתאוששות הדגה.

.חלקי ולא יעילהתוכנית התבצעה באופן ,ובחקיקה מותאמת, בפועלכוח אדם

אחת הסיבות שדוחפות מדינה להענקת חשיבות לנושאים סביבתיים הינה ההבנה העולמית באשר

התכניתלקיומה של קורלציה בין בעיות סביבתיות ופיננסים. כך, הבנה זו, הביאה את ארגון

75 OECD Environmental Performance Reviews: Israel (2011). 76 OECD Environmental Performance Reviews: Israel (2011). 77 Review of Fisheries in OECD Countries (2008): Policies and Summary Statistics

Page 19: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

19

02 -ם עוד כובשיתוף פעולה ע 79הכלכלית היוזמה פרויקט באמצעות 78ם"האו של הסביבתית

הקושרת בין מוסדות פיננסיים אלה לבין חשיבות השימור הצהרהלנסח ,ולםמרכזיים בע בנקים

כאשר מדינה עומדת בסטנדרטים סביבתיים רים בכך שיהחתומים על הצהרה זו מכהסביבתי.

מחייבים, היא זכאית לליווי ותמיכה פיננסית מצד ארגונים אלה. הדבר עלול להגיע לכך

ה יסרבו להעניק למדינה מסוימת הלוואה כספית, או שהארגונים הכלכליים החתומים על ההצהר

תמיכה כלכלית עקב אי עמידה בסטנדרטים סביבתיים האמורים. כלי זה, אשר מטרתו ליצור

קשר ישיר בין שמירה על הסביבה וקבלת תמיכה כספית, נועד לרתום את המדינות השונות לצעוד

בדרך זו.

מדינות הים התיכון שעוסקות בדיג

מדינות הים התיכון אגד את כלשהינו ארגון שמטרתו ל ,80GFCM -ה ים שלהממצאעל פי

רוב מצב זה, מוביל לכך ש במצב של ניצול יתר. מצויהמאוכלוסיית הדגה 12% -שעוסקות בדיג, כ

רת עלייה במאמץ הדיג לאותה יחידת שלל. מתבסס על דגים קטנים וצעירים, כאשר ניכהדיג

מהשלל כשישית הוא מאמץ ליחידת יגהד שללכי GFCM -צא הבהתייחס למדינת ישראל, מ

,ובנוסף בתורכיה הדגים מגודל עשירית עד כחמישית הינו בישראל הדגים גודלבתורכיה,

.81בתורכיה לכמותם בהשוואה קטנה בישראלהביומסה של הדגים

הרשתות ידלבחוק ספציפי את השימוש בג מרבית המדינות המקיפות את הים התיכון מסדירות

.( של תקנות הדיג9)5המותרים לשימוש בדיג מכמורתנים. בישראל, נושא זה מוסדר בתקנה

הרשתות המצויות בשוק מידותיהן של אגף הדיג לא אכף תקנה זו, ובפועל, במדינת ישראל

הדגים הנתפסים ברשתות אלו ,. לפיכך82ל ידי החוקקטנות מהנדרש ע ומשמשות את הדייגים

הוואקום , לכן .ואינם מתרבים אינם משלימים מחזור חיים שלםיה צעיר, יאוכלוסיצגים חתך מי

הנוצר מהעדר פיקוח ואכיפה על ידי אגף הדיג מוביל להתדלדלות ניכרת של הדגה ולגדיעה ביכולת

החידוש של הדגים.

יניות ית גודל העיסוגשבמרכזו חלקה המשפטית של אגף הדיגהתקיים דיון במ 0224 בשנת

הים התיכון נהוגות מידות המזרחי של שבאגן ,היא הסיבה לכך .(9)5בתקנה ות המוסדרים ברשת

של הים אזור ישראל )שנמצאת באגן המזרחיבזאת, עקב כך ש ותרשתב ימושות יותר בשקטנ

שאזורי מסוימים ממינים דגים , קרי,83"תיכונית ים מזרח ננסותקיימת תופעה של " (התיכון

י מאשר באגן מערבבאגן ה גדולים יותר לממדים יגיעו, מערביוהאגן ה המזרחי אגןה מחייתם הינם

)http://www.unepfi.org/( -Environment Programme (UNEP)United Nations 78

79 UNEP Finance Initiative: Innovative financing for sustainability 80 General Fisheries Commission for the Mediterranean (GFCM) 81 Goren M., et al (2010) The impact of biological invasions and climate change on biodiversity of the

Mediterranean Sea report Italy-Israel Cooperation in R & D (2008-2010). 82 ב.ישראל: ירושלים.12(. דוח שנתי 1121מבקר המדינה )

83 Goren M., et al (2010) The impact of biological invasions and climate change on biodiversity of the

Mediterranean Sea report Italy-Israel Cooperation in R & D (2008-2010).

Page 20: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

21

פרסם המלצות לפיהן אין להקטין את גודל העיניות GFCM85 -למרות זאת, ארגון ה. 84המזרחי

מ"מ, המלצה זו, מתייחסת הן למדינות האגן המזרחי והן 02-שברשתות המכמורתנים לפחות מ

ארגון בחברות המדינות ה להוחלט לחייב את כלהתיכון. למעשה, למדינות האגן המערבי של הים

יחד עם זאת, GFCM -מדינת ישראל, אמנם, אינה חברה בארגון ה .0290משנת המלצה זו לאכוף

להם אינטרסים חופפים ומשותפים. בנוסף, בין ישראל לארגון מתקיימים שיתופי פעולה בנושאים

.ותתייחס אליו בכובד ראש תעניק התייחסות נאותה לנושאשמדינת ישראל שונים ועל כן חשוב

דיני הים

בהתייחס לשימושים השונים של הסביבה ומשותפים שוניםת העולם בעלות אינטרסים כלל מדינו

המים הריבוניים". בתחילה, הגבולות הימיים נקבעו על הימית. דבר זה הוביל לניסוחם של "דיני

( ואילו בזמנים מתקדמים יותר הגיעו מדינות העולם מהיבשה מייל 0-עד ל ידי ירי תותחים )

בזמנים אלו, גבולות הדיג של מדינה נתונה היו זהים להבנות הדדיות באשר לגבולות אלו.

אמנה זו, ל 0, נוסחה אמנת דיני הים )'חוק הים'( ובסעיף 9110הטריטוריאליים. בשנת לגבולותיה

. מרחק זה נקבע על פי 86מיילים ימיים 90כל מדינה הינו נקבע כי טווח המים הטריטוריאליים של

להלן לפיה המרחק נמדד מהיבשה כאשר הים מצוי בשיא השפל. low water mark -שיטת ה

אמנת דיני הים:ההגדרות אשר נוסחו ב

הנחשבת(, מ"ק 00 -ל המקביל ימי מייל 90 עד) למדינה הסמוכה חוף רצועת -טריטוריאליים מים

המדינה של משטחה נפרד בלתי חלק מהווה זה שטח כי, הדבר משמעות. המדינה של ריבוני לחלק

. לחוקיה וכפוף

המים של הגבול מקצה נוספים ימי מייל 90 -כ של אזור -(רציפים מים: או) סמוך אזור

: עיקריים תחומים בארבעה אכיפה סמכויות למדינה יש זה באזור. המדינה של הטריטוריאליים

. והגירה מכס, מיסוי, זיהום

022 ועד הסמוך האזור של מסופו הנמשך אזור -(Exclusive Economic Zoneמים כלכליים )

בתחומי כלכליות זכויות למדינה מתקיימות זה באזור(. מ"ק 042 -כ) מחופי המדינה ימי מייל

אין; בלבד לניצול משמש זה אזור, אולם. ובקרקעיתו בים הטבע אוצרות וניצול שימור וכן הדיג

אך, באזור הטבע אוצרות את לנצל רשאית המדינה: הריבונות של הרחבה ואין למדינה הצמדה

מלא. באופן לריבונותה אינו כפוף זה שטח

הדגים ליד חופי ישראל קטנים יותר מבני מינם וגילם ליד חופי איטליה. 8485 General Fisheries Commission for the Mediterranean - .הנציבות הכללית לדיג בים התיכון

86 United Nations Convention on the Law of the Sea (1982).

Page 21: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

21

הים חוק

אמנת דיני הים באופן עקרוני, למעט נושאים בודדים הקשורים לסכנות מדינת ישראל הסכימה ל

אמנה זו במידה וקיימות בים. מכיוון שלא ניתן לחתום על הביטחוניות הכרוכות במעבר

אמנה. פי סעיפיה, כיום ישראל אינה צד להסתייגויות כל

הכלכליים שלה על ידי הגשת מיםהלהכריז על , מדינה רשאית 87הים כפי שנוסח באמנת חוק

ואולם, מדינת ישראל טרם הגדירה את המים הכלכליים שלה. בשל כך, ה בנושא לאו"ם. בקש

יכולתה לאכוף את חוקיה מוגבלת משמעותית ומסתיימת בקצה המים הטריטוריאליים שלה.

היא אינה שותפה כי יתרה מכך, חוסר ההגדרה באשר למים הכלכליים של ישראל, לצד העובדה

הים, יוצרים ואקום בנושא החקיקה, הפיקוח והאכיפה בנושאים מהותיים רבים חוקאמנה של לה

כגון קידוחי גז ונפט, דיג ועוד.

את אמנת חוק הים ניתן לראות כאמנה מולטילטרלית )רב צדדית( כך שזאת יכולה לשמש ראיה

ה, גם אם לא חתומות עליה. מכך נובע, כי על אף למנהג ואף לחייב מדינות אשר נוהגות לפי סעיפי

העובדה שמדינת ישראל אינה צד רשמי לאמנת חוק הים, היא מחויבת לרבים מסעיפיה

88.והוראותיה, אשר נחשבים לבעלי מעמד מנהגי

ר אזו(. exclusive economic zoneכלכלי בלעדי )דובר על אזור 9140 -"ד בריטניה נ' איסלנדספב

זה, אשר נוצר משילוב של אזור הדיג הבלעדי עם אזור מדף היבשת, הינו שטח ימי הצמוד למים

ובו מותרות למדינה זכויות מסוימות, כדוגמת כריית משאבים, שימוש באוצרות הטריטוריאליים

טבע ודיג. יחד עם זאת, אין הדבר מקנה למדינה זכויות ריבוניות על השטח; הוא אינו מהווה

לגבולות המדינה )בדומה למים הטריטוריאליים(, אלא רק מקנה לה זכויות תפעוליות תוספת

בגבולותיו.

, עסק בוויכוח שהתעורר בין שתי המדינות בנוגע לסיפוחה של 9140-פס"ד בריטניה נגד איסלנד

מייל ימי. בריטניה התנגדה למהלך ואילו איסלנד 52איסלנד באופן חד צדדי שטח דיג בלעדי של

טענה כי יש לה תלות ייחודית בדגה באזורים אלו ובנוסף, ביססה את צדקתה בכך שבעבר דובר על

המטרה של לת נוהג לפיו מדינות יוכלו לספח לתחומן שטח רחב המיועד לדייג באופן בלעדי. הנח

ע התגבשות של כלל מנהגי הכרעה עקרונית בביה"ד תוך שהיא מנסה למנולקבל הייתהבריטניה

של תהליך הדרגתי במסגרתו במצב בר, קבע בית הדין כי ניתן להכיר . בסיומו של דבנושא זה

ם עת תחום הדיג הבלעדי מקביעת המילהפריד יותר ויותר את קבי תחילוימדינות

הפרקטיקה של המדינות יוצרת כיר בגיבוש מושגי;ה בית הדיןבסוגיה זו, . םייהטריטוריאל

מושגים חדשים בתהליך הדרגתי. שני מושגים התגבשו כדין מנהגי: אזור הדיג הבלעדי )מושג

מושג הזכויות ים והמושג השני, הינוהטריטוריאלימייל ונבדל מרצועת המים 90חדש( המגיע עד

87 United Nations Convention on the Law of the Sea ( 1982).

.אלקטרוני.(1121) 1. גיליון 29כרך אוניברסיטת תל אביב. מכון למחקרי ביטחון לאומיה ."CTBT–ישראל וה "א., בר 88

Page 22: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

22

הסמוכות לחוף נסיבות בהן יש תלות מיוחדת בשטחי הדיגכך שב המועדפות של מדינת החוף

.89המדינה תוכל לספח תחום דיג בלעדי

סוגיה שנדונה בדין הבין לאומי הינה האם מדינה רשאית להשתמש בחוקיה דוגמה נוספת ל

בט ימספר מקרים בעלי ההמתייחסים לשמירה על איכות הסביבה כנגד מדינה אחרת. הפנימיים

כאשר יג , שהתייחסו לאיסור של יבוא ד 90WTO-ה ,סביבתי, נדונו בפני בית הדין לסחר בין לאומי

המדינה המוכרת לא עמדה בתנאים ובחוקים הנהוגים על ידי המדינה הקונה, קרי, המדינה הקונה

מתנה את קנייתה בכך שהמדינה המוכרת תעמוד בחוקיה הפנימיים של המדינה הקונה. לדוגמא,

על ידי דרישה לעשות חוק המבקש להגן על דולפינים 9140-ב ממשלת ארצות הברית חוקקה

שימוש ברשתות ושיטות דיג אשר הדולפינים יוכלו להימלט מפניהם ובכך לא להיפגע. בנוסף,

החוק האמריקאי פרץ את גבולות המדינה בכך שהתיר ייבוא של מוצרים כגון דגי הטונה ודגים

נות שאימצו חוק דומה לזה שנחקק נוספים ששיטת הדיג שלהם פוגעת בדולפינים רק ממדי

בארצות הברית והשיג תוצאות זהות. כך, לדוגמא, עקב שימוש בשיטות דיג שאינן מקובלות עליה,

.לייבא מוצרי טונה ממקסיקו 9119-ו 9112הברית בשנים -ממשלת ארצותאסרה

תן לדוג בנוסף, בארצות הברית ידוע על פגיעה בצבי ים על ידי ספינות מכמורתנים אשר מטר

שרימפסים. הדבר הוביל לחקיקה פנימית במדינה אשר מטרתה למנוע זאת, על ידי הגבלה ושימוש

באמצעים אשר נועדו לעקוף פגיעה זו. בעקבות הפעילות האמורה ומכיוון שארצות הברית סירבה

לעשות עסקים עם מדינות אשר אינן עמדו בסטנדרט זה, הדבר הוביל לכינוס ועדה בינלאומית

בה נדרש ממדינות רבות העוסקות בדיג המכמורתנים להפעיל שימוש באמצעים מיוחדים על ש

. 91מנת להבטיח את ביטחונם של צבי הים

אמנה. הימית והסביבה חופיו, התיכון הים מימי על ושמירה להגנה אמנה הינה 92אמנת ברצלונה

מאוחר כשנתיים לתוקף ונכנסה 9147 בפברואר זיהום מפני התיכון הים על להגנה אומצה, זו

על לשמירה האמנה' נקראת היא ומאז לאמנה תיקונים אומצו 9115 ביוני. 9141 בפברואר, יותר

.0220 ביולי לתוקף נכנסו אלה תיקונים'. התיכון הים וחופי הימית הסביבה

את ונותנים המשפטית המסגרת את המשלימים פרוטוקולים שבעה נלווים ברצלונה לאמנת

זיהומי של הערכתם: הינם האמנה עוסקת בהם הנושאים בין. ספציפי תחום לכל המעשי התוקף

פעמי-חד או מתמשך באופן והים החופים זיהום מניעת; בהם ושליטה וכימיקלים בשמן ים

הסביבה על שמירה לשם המדינות בין הדדית עזרה קידום וכן יבשתיים ממקורות או מספינות

.זיהומים ולמניעת הימית

העולם, ככפר גלובלי, מכיר בכך שבעוד שהאדם תחם גבולות דמיוניים בין המדינות השונות,

הסביבה אינה תמיד מתואמת עם הגבולות הללו ולכן, פגיעה באזור אחד של העולם, עלולה

בהחלט להשפיע על חלקים נרחבים ממנו, ואף על כולו. תפיסה זו מקבלת משנה תוקף בעולם כולו

כן, חשוב ביותר שגם מדינת ישראל, כחברה פעילה בקהילה הבינלאומית תהיה קשובה לדין ועל

89 Fisheries Jurisdiction Case (United Kingdom v. Iceland) (Merits) Judgment of 25 July 1974.

World Trade Organization -ארגון הסחר העולמי 9091 The “Shrimp-Turtle II” decision (WTO Dispute Settlement Reports, 2001) 92Convention for the Protection of the Mediterranean Sea Against Pollution (1976)..

Page 23: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

23

הסביבתי הבינלאומי, הן על שום חשיבותו והן על שום הימנעות מסנקציות חברתיות וכלכליות

כאחד.

93בדיג מכמורתנים תמיכת מדינת ישראל

ממס 71%מתשלום 94טורפניתן במדינת ישראל ניםספינות המכמורתב לדייגים המשתמשים

מיובאים, תזקיקים על או המזוקקים בבתי זיקוק מקומיים דלקים על מוטל 96הבלו .95הבלו

לשינויים בהתאם חודשים לשלושה אחת מתעדכן הקצוב הסכום ליטרים. אלף לכל קצוב בסכום

ליטר 952,222 הינו ,ניםספינות המכמורתהניתן ל פטורהשנתית ל התקרה .המחירים לצרכן במדד

הדייגים זוכים ממשרד החקלאות ,. בנוסףאחוז הפטור הגבוה ביותר שניתן לקבלשהינו בשנה

בהם בזמנים ימי הצנע, במקורה עוד במכמורתנים הסיבה לתמיכה זוהציוד. ןוענילרלמענקים

המדינה הסתמכה על הדיג המקומי כמקור יחיד להספקה של דגים )שכן לא היו בריכות דגים או

ייבוא דגים ארצה(. מכאן, דיג בספינות מכמורתן היוו ענף חקלאי שזכה לעידוד רב על ידי

המדינה. ואולם, כיום מרבית הדגים בישראל מקורם לא בדיג מקומי, כי אם ביבוא ובריכות דגים.

זה, מהווה עדות לכך שבישראל, חקיקה סביבתית אשר נקבעה בתקופות קדומות ובהתאם מצב

לצרכים מיושנים לא תואמת את המציאות העכשווית ואף גורמת לנזקים ועוולות סביבתיים.

וגדל הלך זה סולר. פער על המוטל לבלו בנזין על המוטל הבלו בין פער היה השמונים בשנות כבר

על הבלו הקצוב מהעלאת כתוצאה בעיקר זאת י שקלים לליטר,כמעט לשנ והגיע השנים במהלך

על הבלו בין הפער לצמצום צעדים מספר ובמרוצת השנים, ננקטבסולר. מקבילה עליה ללא בנזין

, לפיה הדלקים במיסוי רפורמה הכנסת של הכספים ועדת אישרה 0225בשנת וסולר על לבלו בנזין

כך, לא רק שבישראל נהוג פטור גבוה . הבנזין על לבלו יושווהשנים 5יעלה הבלו על הסולר ותוך

ביותר מתשלום מס הבלו, אלא גם שינוי במס המוטל על הסולר, שבו משתמשות ספינות

המכמורתנים מגביר למעשה את שווי ההטבה שהן מקבלות. צעד זה מהווה אף הוא אישרור נוסף

עדכון של חקיקה סביבתית התואמת את המצב בשטח ואשר מטיבה עמה ועם קופת לצורך ב

המדינה.

93 Edelist, D, (2013). Fishery management and marine invasion in Israel, PhD thesis. University of

Haifa. 202pp ./111-ה"התשס( והישבון פטור) הדלק על הבלו צו 94בלו הוא מס עקיף המוטל על רכישת מוצרים מייצור מקומי, כגון מוצרי טבק, אלכוהול ודלק. שיעורי הבלו על מוצרי הדלק 95

.השונים נקבעים על ידי אגף המכס והמע"מ במשרד האוצר, ומתעדכנים בצו 2311-, תקנות הבלו על דלק, התש"ך23/2-ח"התשי, הדלק על הבלו חוק 96

Page 24: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

24

מזה באופן משמעותי גבוה לתחבורה סולר על המוטל הבלו ,אירופה במרבית מדינות מערב

של השליליות החיצוניות ההשפעות, זאת כדי להפנים את ולחימום סולר לתעשייה על המוטל

אנרגיה תשומות על המס נטל את מבלי להכביד ספנות ושימוש מסחרי אחר, רכב בכלי שימוש

.הבלו הוא אחיד הפרדה זו אינה מתבצעת; אך בישראל .ולחימום לתעשייה

בשיעור בבלו חדה עלייה , חלה 0225-0299בין השנים כי מעלה הסולר מחיר של מרכיביו ניתוח

הסכום הכולל של החזר הבלו עמד על 0225בשנת (. 005.9%ריאלי של שיעור( 027.7%נורמלי של

שינוי זה נובע מהשפעת השינוי₪. מיליון 9,447עמד הסכום על 0221ואילו בשנת ₪, מיליון 90

הוגדל הסולר על הבלו החזר כי ,עולה והסולר. עוד הבנזין על שיעור הבלו בחקיקה והעלאת

מגדיל דבר זה, .סולר על הבלו הכנסות מסך 20% ביותר מ נאמד הוא וכיום 0225 בהדרגה מאז

ומעלה את השאלה האם זה משתלם את ההפסד של המדינה בסבסוד המס לספנות המכמורתנים

.שלהם יותגדול מהרווח ינובגין המס על הבלו א םילדייג שניתן ההחזרהאם קרי,

לה לרוב ינות אשספ העובדה ובגלל המכמורת ספינות של בהפעלתן הכרוכות הרבות ההוצאות עקב

על, הספינות של ואחזקה שיפוץ על החזרים 02% -כ יםמעניק הדיג ואגף החקלאות משרד, ישנות

ספינות של החלפה ;יחסית ישנות נןיה בצי הספינות רוב. שנה מידי הנקבעים קריטריונים פי

ספינות של הגבוה המחיר עקב, במיוחד גדולות השקעות ללא אפשרית אינה בחדשות ישנות

לשמר ענף שעלול ה כספים רבים על מנת המדינה מוציאמנתונים אלה עולה כי .בעולם חדשות

רווחי. כלאלהתברר

Page 25: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

25

97פתרונות לשיפור הבעיות בענף הדייג

בחינת הספרות העוסקת בנושא לצד חקירתו בפועל, מעלה כי קיימים מספר פתרונות לשיפור

הבעיות בענף הדיג. כעת, אביא מספר פתרונות עיקריים אשר אותם ניתן ליישם בנפרד, או

לשקם את הדיג והמערכת הימית:במשולב בכדי

על ידי שימוש ברשתות בעלות עין מרובעת. המכמורת רשתות של הסלקטיביות הגדלת

רשת זו מאפשרת לדגים בגדלים לא מסחריים לחמוק ממנה והדבר אף עשוי להביא

לעליה בשלל הדיג. כלי זה קל לאכיפה וזול ליישום ובנוסף, עשוי להביא לשיפור בדיג

לשנים העתידות לבוא שכן היא מאפשרת לפרטים צעירים לשרוד. כפי שפורט לעיל,

מ"מ( בשק 02לעשות שימוש ברשת עם עין מרובעת ) GFCM-קיימת החלטה במסגרת ה

רשת המכמורת.

מדובר בתקופה של רבייה מרובה : הקיץ תחילתו האביב בסוף הדיג פעילות הפסקת

ופתרון מעין זה יאפשר להם הגנה. בתוך כך, הדבר יסייע לשיקום כלל משאבי הדגה

ובפרט של דגים מקומיים. בישראל, פתרון זה הוצע בעבר על ידי אגף הדיג אך עקב

חקיקה חסרה ואכיפה מועטה לא יושם בפועל. בניגוד לנעשה בישראל פתרון זה יושם

של מדינות העולם והדבר אכן הוביל לשיפור משמעותי. במספר רב

על ידי המדינה ובכך רישיונות רכישת ידי על: זאת, נות המכמורתניםיספ צי צמצום

הסבתן של הספינות לתיירות ומחקר. בנוסף, ניתן לבצע גריטת ספינות; הליך זה נדרש על

מהמדינות החברות בו. מדובר בהליך אשר קל ליישום, אולם OECD -ידי ארגון ה

מסוימים המדינה העלויות הראשוניות הכרוכות לביצועו גבוהות למדי. בנוסף, במקרים

. תפצה את הנפגעים מהליך זה

מטר. פעולה זו אמנם 02-מטר ל 95-הגבלת העומק המינימלי המותר לדיג מכמורתנים מ

ונים אך בד בבד תקטין משמעותית את הפגיעה באורגניזמים תביא לפגיעה בדיג החסיל

שלרוב אינם שלל המטרה של המכמורתנים ובכך, למעשה, יקטן שלל באזורים אלו

. GFCM – ה ארגון של החלטה קיימתגם בנושא זה, הלוואי הנגרם מדיג בעומקים אלו.

אחד הפתרונות שניתן להציע לדייגי ספינות המכמורתנים הנפגעים מפתרון זה הינו

הקצאת שטחים רדודים מוגדרים אשר ישמשו את ספינות המכמורתנים לדיג חסילונים.

.בהמשך. על כך יפורט הקמתן של שמורות ימיות

97 Edelist, D., et al, (2013). Restructuring the sea: profound shifts in the world's most invaded marine

ecosystem. Diversity and Distributions 19:69-77. 13p.

Page 26: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

26

השמורות הימיות

אזורים על ג הינו ההכרזההבעיות בענף הדילשיפור ביותר מועיליםהו םיהמרכזי הפתרונות אחד

תפקידן של השמורות הימיות הוא להגן על שהינם שמורות ימיות. (MPAs)98 ימיים מוגנים

אזורים ימיים הכוללים סוגים מייצגים של מערכות אקולוגיות חופיות וימיות; סביבות טבעיות

חן נמוך באופן טבעי, סביבות שנשקפת להן סכנת היעלמות באזור התפוצה הטבעי שלהן, או ששט

טבעיות החיוניות להישרדות, לרבייה ולשיקום של מינים בסכנה, ושל מינים מאוימים או

והמגוון מוגנים אזורים שימור מדינת ישראל מחויבת לפרוטוקול .של צומח וחי 99אנדמיים

שמורות שבע בישראל רק הוכרזו 0222 -ה שנות אך למרות מחויבות זו עד ראשית, 100הביולוגי

ו של הים התיכון משטח אחוז שטח זה מהווה רק כרבע .ר”קמ92.0הכולל קטנות, ששטחן ימיות

השמורות הימיות בישראל מקיפות לרוב רק את האזור הקרוב לחוף, זאת מבלי המשויך לישראל.

בים ללא הגנה 101(habitatגידול ) להתייחס לאזור הים העמוק, מה שמותיר חלק גדול מבית

ית. ממש

, בעידודו של השר לאיכות הסביבה דאז, אריאל שרון נחקק חוק הכרזת גנים 0225בשנת

. חוק זה קבע כי 102לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים, אתרי הנצחה וערכי טבע מוגנים

בשני אזורים גדולים ורחבי ידיים ערכי הטבע מוגנים, קרי, האורגניזמים החיים בשטחים אלה

מוגנים על פי חוק. למרות שמורות אלה עדיין השטח הכולל של האזורים השמורים בים אינו מגיע

לות להכרזה על שמורות רחבות ידיים הכוללאחוז אחד מכלל השטח הימי במדינת ישראל.

שטחים נרחבים )יחסית לשטחן של שמורות ימיות אחרות בישראל( יש אפקט גדול יותר מאשר

מספר של שמורות ימיות קטנות. שמורה גדולה יכולה לשמר על כלל מרכיבי המערכת האקולוגית

החיצוניות על הפרטים החיים בשטחה. ההשפעותוכן להקטין את

. 103 ת לקידום פיתוח ושימור של אזורים מוגנים ביםשונות בעולם, מתקיימות פעולו במדינות

קמ"ר 525,454שמורת הטבע הימית הגדולה בעולם: ארצות הברית הכריזה על הקמת ,0221 -ב

שמורת טבע לקידומו של הליך זה והקימה בריטניה גם הצטרפה ,באוקיינוס השקט. כעבור שנה

ם שימור באזור המים מתקיים ג , בנוסף .אלף קמ"ר 550ימית באוקיינוס ההודי, ששטחה

העובדה שטרם הגדירה והסדירה בשונות, מצב שישראל לא שותפה לו עק מדינותהכלכליים של

המים הכלכליים שלה.תחום את

98 Marine Protected Areas.

.מין אשר מוגבל בתפוצתו לאזור גאוגרפי מסוים, ואינו גדל באופן טבעי בשום מקום אחר בעולם 99100 Mediterranean Specially Protected Areas and Biological Diversity in the Mediterranean, Barcelona

Convention, (1995). .

את הקובעים משאבים ושל תנאים של מסוים צירוף יש הגידול בבית .מסוימים חיים יצורים מתקיימים שבה סביבה 101

.בו החיים היצורים -2005).ה"התשס ,(מוגנים טבע הנצחה ערכי ואתרי לאומיים אתרים ,טבע שמורות ,לאומיים גנים אכרזת 102

103 Spalding, M. D., et al. (2007). "Marine Ecoregions of the World: A Bioregionalization of

Coastal and Shelf Areas." Bioscience 57(7): 573-583.

Page 27: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

27

02% של בהיקף ימיות טבע שמורות של ותפעולן הכרזתן 104והגנים רשות הטבעח של "דופי לע

בהצלתעשויות להוות צעד חשוב ומשמעותי ,התיכון בים ישראל של הריבוניים המים שטח מכלל

בנוסף לדברים אלו, מעידה ד"ר רותי יהל, האקולוגית הימית של רשות . אקוסיסטמה הימיתה

פתרון גורף המהוו דברהילות עד גבול מסוים ואין יע"שמורות טבע ימיות הן הטבע והגנים כי:

בעצירת הדיג לפרקי זמן שיאפשרו לים ו הוםיעל ז ם פיקוחפתרון זה צריך להיות משולב עלבעיה.

כי פתרונות אלה מיושמים במדינות השוכנות בהתייחס לדברים האמורים, נראה. 105"להתאושש

בעונת הרבייה יום 05לחופי הים התיכון. כך, לדוגמא, באיטליה קיימת הפסקה של הדיג למשך

קיימת ובטורקיה במצריםואילו יום 952 הדיג למשך מת הגבלה שליקיבקפריסין ,של הדגים

ימים. 72למשך הגבלת הדיג

ייתכנו דרגות שונות של מתאימה אותה מדיניות שימור. הימיות ואולם, לא לכל שמורות הטבע

ועד בילוי למטרות דיג של והיתר מסחרי דיג של הגבלהאיסורים על הדיג, מאיסור מוחלט, דרך

ובה גדולה שמורה להגדיר ניתן ,כך לשם. אחרים ם שלוהתרת מסוימים דיג סוגי של תםלהגבל

.106מוגדרים קריטריונים לפי משתנות השימור דרגות שבהם יותר קטנים אזורים

אשר מטרתו לבדוק האם הכרזה על אזורים ,עתלית חופי מול מדיג מוגן באזור שנערך מחקר

סגורים לדיג משפיעה על חברת הדגים באזורים אלה, השווה את כמות הדגה, מספר הפרטים,

ועושר ומגוון המינים בין האזור הסגור לדיג לבין אזור ביקורת הפתוח לדיג. על פי כל הביומסה

ור הימי הסגור לדיג היה טוב הפרמטרים שנבחנו במחקר, נמצא כי מצבה של חברת הדגים באז

ימיות טבע שמורות של חשיבותן על מעידות אלו וצאותתיותר מזו של אזור הביקורת שאינו מוגן.

דיג גורמי ידי על פגיעה ללא רבייה לאוכלוסיות קיום יתאפשר שבו ותקין יעיל דיג ממשק לניהול

.107מסחרי

אוכלוסיית החי והדגים בפרט בתחומן ובנוסף, כיום, מובן כי השמורות הימיות מסייעות להגדלת

מתבססת ההבנה באשר להשפעתן החשובה של השמורות הימיות גם באזורים שמחוצה להן. קיים

של דגים מחוץ קשר ישיר בין גודל והיקף השמורה לבין טווח השפעתה מחוצה לה. בנוסף, גלישה

הדרך היעילה ביותר .ות השמורהבגודל הביומסה הנמצא בגבול לגבולות השמורה הימית תלויה

להגדיל את טווח השפעתן של השמורות הימיות, אפוא, הינה ליצור רצף של שמורות טבע ימיות

(. reserve network -תו)מערך שמור

מדובר בשטח IUCN 108 -קיימת הגדרה אוניברסלית לסוגים שונים של שטחים מוגנים. על פי ה

גיאוגרפי המוגדר בבירור, המוכר, מיועד ומנוהל על ידי החוק או אמצעים יעילים אחרים כדי

להשיג שימור ארוך טווח של האבע עם שירותי מערכות אקולוגיות וערכים תרבותיים נלווים.

.ר. יהל., נ. אנגרט. ירושלים: ישראל התיכון בים הטבע שמירת מדיניות(. 1121) והגנים הטבע רשות 104105 .(3.1.1129) הטבע והגניםד"ר רותי יהל, האקולוגית הימית של רשות -קומוניקציה אישית

106 UNEP World Conservation Monitoring Centre (2012). National and Regional Networks of Marine

Protected Areas: A Review of Progress. .א וסונין, א שפנייר. עתלית. מוגנים ימיים שטחים מחקר: סופי ח"דו( . 1112) והגנים הטבע רשות107

108 Dudley N. (2008), Guidelines for Applying Protected Area Management Categories, WCPA, IUCN.

Page 28: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

28

מוגנים שטחים על העולמי המידע למאגר והשיוך ההכרה הליך את ישראל צריכה לקדם

WDPA109 להגדרת מלאה התאמה כבעלות תכנון שאותרו בהגדרות המוגדרים שטחים של IUCN.

110,111יבשתית לעומת ימית טבע רתשמי

של האסטרטגיות שגם ומכאן ,היבשתית מזו רבות מבחינות שונה הימית בסביבה האקולוגיה

נקודת המבט שלנו, בהסתכלותנו על העולם האחת מרעותה. שונות להיות אמורות הטבע שמירת

הימי הינה תלת ממדית והגבולות בין בתי הגידול אינם מוגדרים באופן ברור לעומת הסביבה

עלולואף מחוצה לה הימית השמורה היבשתית. דבר זה, מוביל לכך, שכל שינוי קטן או גדול בתוך

וקשרים בין אוכלוסיות מרוחקות מכרעת. בנוסף, בסביבה הימית יש תלות להיות בעל השפעה

המתפרסות על גבי שטחים רחבים ומרוחקים. משמעות הדבר היא, שמינים באזורים מרוחקים

.112ביםעלולים להשפיע אחד על השני ודבר זה מגביל את היכולת לתחום אזור בטוח

כאשר לאף מדינה אין חזקה על מדינה לאף שייך אינוהגדול של הים הבדל נוסף הוא, שחלקו

, הים לא נשלט על ידי אף יש שיחשבו שמצב זה עדיף שכן ,לכאורההשטח הימי או אחריות כלפיו.

אחד ולפיכך הוא מוגן. יחד עם זאת, מצב שבו יש ואקום של סמכות ואחריות מאפשר ניצולו לרעה

הוגדרו מימיה הכלכליים, אין על ידי גורמים שונים. כך, לדוגמא, בישראל, עקב העובדה שטרם

ביכולתה לאכוף את חוקיה מחוץ לגבולות המים הטריטוריאליים שלה. מצב זה הוביל לכך

קידוחי גז ונפט מצד שחברות הגז והנפט מתמקמות באזור זה, זאת על מנת להתחמק מפיקוח על

ה ממשלת ישראל. כך, אין מי שיישא באחריות המתבקשת על הנזקים המתרחשים כתוצא

מהקידוחים.

ים שונים יבין אורגניזמים ימ ויחסי הגומלין התפקודעל ,האקוסיסטמה הימית עלשלנו הידע

ישימים אינםלרוב ביבשה הקיימים והעקרונות החוקים. ביבשה הקיים מזה מונים עשרות נמוך

שימור לצורך ייחודיות אסטרטגיות לפתח עלינולכן ו הימית הסביבהעל בשמירתמדובר כאשר

סביבה זו. על

). http://www.wdpa.org/( -World Database of Protected Areas 109

110 Day J., et al, 2012. Guidelines for applying the IUCN Protected Area Management Categories to

Marine Protected Areas. Gland, Switzerland IUCN. 36pp 111 Spalding, M. D., et al, (2007). "Marine Ecoregions of the World: A Bioregionalization of

Coastal and Shelf Areas." Bioscience 57(7): 573-583 .

.(3.1.1129) ד"ר רותי יהל, האקולוגית הימית של רשות הטבע והגנים -קומוניקציה אישית 112

Page 29: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

29

ימית שמורהב היתרונות

המגיעים הפרטים כמות הגדלת: הבאים היתרונות אתביכולתה של שמורה ימית טובה לספק

בכמות גידוללגיל רבייה, דבר המאפשר התחדשות של הפרטים באופן טוב יותר במהלך הזמן.

לשמורה מחוץ אל פרטיםלזליגה של , דבר אשר יוביל השמורה של הנשיאה שרולכ מעבר הפרטים

ימית ים שמחוץ לשמורה. שמורהבאזור לדיג זמיניםהיו ים , כך שהם בקרבתהיולאזורים ימי

נכחד מסוים גם במקרים שמין ת של מינים; ישרדוההמבטיח "ביטוח"יכולה להבטיח מעין

בנוסף, שמורת טבע מאפשרת לאדם ברחבי העולם הוא יכול לשרוד בבטחה בתחומי השמורה.

יכולות פיקוח אפקטיביות וחסכוניות.

כיום, מובן כי השמורות הימיות מסייעות להגדלת אוכלוסיית החי והדגים בפרט בתחומן ובנוסף,

מתבססת ההבנה באשר להשפעתן החשובה של השמורות הימיות גם באזורים שמחוצה להן. קיים

של דגים מחוץ רה לבין טווח השפעתה מחוצה לה. בנוסף, גלישהקשר ישיר בין גודל והיקף השמו

.בגודל הביומסה הנמצא בגבולות השמורה לגבולות השמורה הימית תלויה

בתוך רק בגודל הביומסה לא תלויה עוד נמצא, כי זליגה של דגים מחוץ לגבולות השמורה הימית

את השמורה. ידוע כי דגים וחסרי חוליות המוגנים כי אם בנטייתם להימצא או לעזוב האזורים

בוגרים ומתבגרים עשויים לעזוב את השמורה הימית ממספר סיבות: הצורך להשתקע בסביבה

פחות צפופה מהשמורה הימית, הצורך בבית גידול השונה מבית הגידול בשמורה הימית ובנוסף,

זליגה של דגים וחסרי לעיתים הם מתרבים באזורים הנמצאים מחוץ לתחומי השמורה. בנוסף,

-על פי ארגון ה. 114, 113 חוליות תורמת לכלל האוכלוסייה הימית ומסייעת בהגדלת הדייג115IPCC יצירת שמורות טבע ימיות, אשר יבטיחו את המשך תהיה116 המדגה הדרך לשימור

. 117אקולוגית קיומה של המערכת

113 The Partnership for Interdisciplinary Studies of Coastal Oceans (PISCO, 2011) PISCO is a

consortium of academic scientists at Oregon State University; University of California, Santa Barbara;

University of California, Santa Cruz; and Stanford University . שמירת הסביבה הימית. עכו. רילוב, ג. -(. אדם וים באלף השלישי 1113בית הספר לקציני ים עכו מגמת מדעי הים ) 114115 Intergovernmental Panel on Climate Change ממשלתי לשינוי האקלים-)הפנל הבין(

116 Hansen, L. J., et al. (2003). Buying Time: A User's Manual for Building Resistance and Resilience

to Climate Change in Natural Systems, WWF-World Wildlife Fund (Climate Change Program). 117 :(Ecosystem) ביוטיים -הגורמים הא לבין וביניהם ,עצמם לבין ביניהם הגומלין יחסי מוגדר, פיזי חוםבת היצורים מכלול

בסביבתם. וכימיים פיזיקליים

Page 30: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

31

סיכום

האחרון יורעל, רק לאחר שהדג האחרון ילכד, "רק לאחר שהעץ האחרון ייכרת, רק לאחר שהנהר

.118רק אז תגלו, שממון אינו ניתן לאכילה"

חוקים . 119בישראל, אין חוק יסוד הדן בנושא שימור הסביבה, בניגוד למצב השורר במדינות רבות

. בנוסף, תחומי לא רלוונטיים למציאות השוררת בארץאף סביבתיים נותרים מיושנים ולעתים

רים בין משרדים שונים, אשר אינם מתואמים ומתקשים לשתף פעולה האחד עם האחריות מפוז

השני; כל משרד מתעסק בתחומו שלו ואוחז בהשקפה שונה וסובייקטיבית.

קיים קשר ישיר ועקיף בין חוסר בחקיקה סביבתית ראויה המחוברת למציאות וחקיקה מיושנת

לכות על הסביבה בפועל. בעבודה זו, שאינה תואמת את התקופה והמציאות בשטח לבין ההש

ביקשתי להמחיש ולהראות את הקשר האמור וכיצד בסופו של יום, תחומים אשר לכאורה נראים

לתם לקבוע מדיניות רחוקים האחד מהשני, כמו סביבה ומשפט, קשורים קשר הדוק וביכו

יבה הימית ומציאות בשטח. בחינה מדוקדקת של השפעתו של דיג ספינות מכמורתנים על הסב

תחת מציאות חקיקתית כפי שנסקרה בעבודה, מדגישה את הצורך הממשי בישראל בחקיקה

סביבתית אחראית, ראויה ומותאמת לשטח כמו גם לעדכן את החקיקה שתותאם לרוח התקופה

ולסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים.

הטבעי, ולא ההון מעשי "יותר ויותר אנו מגלים שהגורם המגביל את אספקת המוצרים הוא ההון

".120ידי אדם. אוכלוסיות הדגים, ולא מספר ספינות הדיג, מגבילות את יבול הדגה בעולם

נבואה אינדיאנית )שבט קרי( 118

119 The Environmental Protection Act (1990).

120 TEEB. 2010. The economics of ecosystems and biodiversity: mainstreaming the economics of

nature: A synthesis of the approach, conclusions and recomendations.

Page 31: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

31

ביבליוגרפיה

הישראל. המכמורת בדיג יתר דיג של אקולוגיים אינדיקטורים(. 0290) .א ,שפנייר, ד. ,אדליסט: העמותה ישראל. ישראל של הימיות במערכות ושינוי יציבות: הים הודבתוך סטמבלר, נ.

הימים. למדעי הישראלית

,מוגנים טבע הנצחה ערכי ואתרי לאומיים אתרים ,טבע שמורות ,לאומיים גנים אכרזת -2005).ה"התשס)

משרד, מים ולחקלאות לדיג אגף מנהל - וני'אנג חיים' נ סאבא חזי ווילאם 0100/22 בג"ץ (.0220) ,החקלאות

ת.מכמור .פולג ים הטבע שמורת גבולות סקר (.0221) הימית והסביבה הים למדעי הספר בית

שמירת הסביבה -אדם וים באלף השלישי (.0221)הים מדעי עכו מגמת ים לקציני בית הספר ג. ,רילובעכו. .הימית

0. גיליון 90כרך אוניברסיטת תל אביב. מכון למחקרי ביטחון לאומיה ."CTBT–ישראל וה "א., בר .אלקטרוני. (0292)

א. ,רוטשילד .כולנו של העסק - ביולוגי מגוון .(0299) הטבע להגנת החברה

. ישראל: ירושלים.התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראלדוח (.0292) המשרד להגנת הסביבה

.9151-ח"התשי, הדלק על הבלו חוק

. ישראל. 0221הימי: הדיג בענף תמיכה (. נוהל0221החקלאות ) משרד

. ישראל.0290: נוהל רישיונות דיג(. דוח 0290)משרד החקלאות

.ישראל: ירושלים.ב79דוח שנתי (. 0292מבקר המדינה )

. 0220 קיימא בישראל בר לפיתוח אסטרטגית תכנית(. דו"ח 0220הכפר ) ופיתוח החקלאות משרד ישראל.

,חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקרהמכון למחקרי ."משפט בינלאומי"סיבל, ר. .הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית (.0292)

ישראלית אגודה ודין טבע אדם עמותת' נ מ"בע( 2313) ותיירות נופש הכרמל חוף 9250/11 ע"א (.0220) ,הסביבה להגנת

.9104פקודת הדיג,

(.0.9.0292, )00, 91 הכנסתיפו, בנמל בדגה של פגיעה 10פרוטוקול ישיבה מס'

.0225-ה"התשס( הישבון פטור) הדלק על הבלו צו

IUCN(. דו"ח בחינת התאמת תוכניות יער מפורטות של קק"ל, להגדרת 0290) קרן קימת לישראל לשטחים מוגנים בינלאומיים. פורת. י.

. יהל . נ.,אנגרט ירושלים.: ישראל התיכון בים הטבע שמירת מדיניות(. 0290) והגנים הטבע רשות ר.

.א וסונין א, שפנייר עתלית. מוגנים. ימיים שטחים מחקר: סופי ח"דו. (0221והגנים ) הטבע רשות

.9172-תקנות הבלו על דלק, התש"ך

.9104תקנות הדיג

/http://www.moag.gov.il/agri/yhidotmisrad/fishery אגף הדיג במשרד החקלאות

Page 32: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

32

http://www.cbs.gov.il/reader הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

/ http://www.moag.gov.il/agri משרד החקלאות

Bearzi, G. (2002) Interactions between cetacean and fisheries in the Mediterranean

Sea. In: Notarbartolo, D. S. G. (Ed.), Cetaceans of the Mediterranean and Black Seas:

state of knowledge and conservation strategies.

Berdahl. A ., Torney. C., Ioannou.C ., Faria. J., and. Couzin. ID. (2013). Emergent

sensing of complex environments by mobile animal groups , Science 339(6119), 574.

Coll M, Piroddi C, Steenbeek J, Kaschner K, Ben Rais Lasram F, et al. (2010) The

Biodiversity of the Mediterranean Sea: Estimates, Patterns, and Threats. PLoS ONE

5(8): e11842.

Convention on Biological Diversity. United Nations (1992).

Convention for the Protection of the Mediterranean Sea Against Pollution (1976).

Bluefish Tuna Fishing Could Land Japan in Court. Environment New Service,

November (1999).

1895). Book -Henry, (1825 Thomas Huxley, 1934).-Davis. A,. Richard. J. (1861

contributor: Cornell University Library.

Day J., Dudley N., Hockings M., Holmes G., Laffoley D., Stolton S. & S. Wells,

2012. Guidelines for applying the IUCN Protected Area Management Categories to

Marine Protected Areas. Gland, Switzerland IUCN. 36pp

Dudley N. (2008), Guidelines for Applying Protected Area Management Categories,

WCPA, IUCN.

Edelist D, Sonin O, Golani D, Rilov G, Spanier E (2011) Spatiotemporal patterns of

catch and discards of the Israeli Mediterranean trawl fishery in the early 1990s:

ecological and conservation perspectives. Scientia Mar, 75, 641–652.

Edelist, D., Rilov, G., Golani, D. Carlton, J.T and Spanier, E. (2013) Restructuring the

sea: profound shifts in the world's most invaded marine ecosystem. Diversity and

Distributions 19:69-77. 13p.

Edelist, D, (2013). Fishery management and marine invasion in Israel. PhD thesis.

University of Haifa. 202pp

Environmental policy and institutional framework of Israeli Brief Notes to the

environment Policy Committee OECD (2008).

Executive summary (2007). Europe's environment - The fourth assessment

FAO Fisheries and Aquaculture Report. No. 988. Rome, FAO. 2012. 84 pp. Citation:

Statistics and Information Service of the Fisheries and Aquaculture.

Frank K T, Petrie B, Fischer J A D, Leggett W C. (2011). Transient dynamics of an

altered large .marine ecosystem Nature 477, pp. 86-89

Page 33: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

33

Froese, R. (2004) Keep it simple: three indicators to deal with overfishing. Fish and

fisheries 5: 86–91.

Frank, c., Whitmore, Jr, and Gard, Jr (1977). Steller's Sea Cow Alaska.

(Hydrodamalis gigas} of Late Pleistocene Age from Amchitka, Aleutian Islands,

Geological Survey Professional Paper, Volumes 1036. united states government

printing office washington dc.

Fisheries Jurisdiction Case (United Kingdom v. Iceland) (Merits) Judgment of 25 July

1974.

Goren. M., Galil. B. S., Diamant A. (2010) The impact of biological invasions and

climate change on biodiversity of the Mediterranean Sea report Italy-Israel

Cooperation in R & D.

Hornell, J. (1935) Report on the fisheries of Palestine. Published on behalf of the

Government of Palestine by the Crown Agents for the Colonies, 4, Millibank,

London, S.W.I. 108pp.

Hansen, L. J., Biringer, J. L., and J. R. Hoffmann. (2003). Buying

Time: A User's Manual for Building Resistance and Resilience to Climate Change in

Natural Systems, WWF-World Wildlife Fund (Climate Change Program).

Jackson, J. B. C., Kirby, M. X., Berger, W. H., Bjorndal, K. A., Botsford, L. W., and

Bourque, B. J. (2001). Historical overfishing and the recent collapse of coastal

ecosystems. Science, 293(5530): 629-637.

Mediterranean Specially Protected Areas and Biological Diversity in the

Mediterranean, Barcelona Convention, (1995).

Myers, R.A and Worm, B. (2003) Rapid worldwide depletion of predatory fish

communities. Nature 423, 280–283.

National Research Council, (1990). Decline of the Sea Turtles: Causes and

Prevention. National Academy Press, Washington, DC. 259 pp.

National Academy Press, Washington, D. C. Magnuson, J. J. (1990). Decline of the

sea turtles: Causes and Prevention.

OECD Environmental Performance Reviews: Israel 2011.

OECD Activities: (2008). Ministry of Finance International Department. The Report

on Israeli participation in OECD activities 2008.

Some simple methods for the assessment of tropical fish stocks. .(1983) ,Pauly, D

FAO Fisheries Technical Paper No. 234 - 52 S., Abb.

Pauly, D, and Palomares, M.L (2005). Fishing down marine food web: it is far more

pervasive than we thought. Bull. Mar. Sci. 76(2): 197–211.

Review of Fisheries in OECD Countries 2008: Policies and Summary Statistics

OECD Publishing.

Page 34: חקיקה סביבתית בישראל ודיג מכמורתנים

34

Spalding MD, Fox HE, Allen GR, Davidson N, Ferdana ZA, et al. (2007) Marine

ecoregions of the World: a bioregionalisation of coastal and shelf areas. Bioscience

57(7): 573–583

Scheinin, A. (2010) The population of bottlenose dolphins (Tursiops truncatus),

bottom trawl catch trends and the interaction between the two along the

Mediterranean continental shelf of Israel. Thesis submitted for the award of PhD

degree in the University of Haifa. 172pp

Scheinin, A. (2009) The Population of Bottlenose Dolphins (Tursiops truncatus),

Bottom Trawl Catch Trends and the Interaction between the Two along the

Mediterranean Continental Shelf of Israel. Thesis Dissertation, University of

Haifa.142pp

TEEB. 2010. The economics of ecosystems and biodiversity: mainstreaming the

economics of nature: A synthesis of the approach, conclusions and recommendations.

The Strategic Plan for Biodiversity 2011-2020, the Aichi Biodiversity Targets and

National Implementation

The Environmental Protection Act (1990).

The Stockholm Declaration of 1972. "Declaration of the United Nations Conference

on the Human Environment." (1972) 11 ILM 1416.

The “Shrimp-Turtle II” decision (WTO Dispute Settlement Reports, 2001)

The World Conservation Union (IUCN) (2007). Overview of the Conservation Status

of Cartilaginous Fishes (Chondrichthyans) in the Mediterranean Sea. UK. Cavanagh

D Rachel and Gibson Claudine.

UNEP World Conservation Monitoring Centre (2012). National and Regional

Networks of Marine Protected Areas: A Review of Progress.

UNEP World Conservation Monitoring Centre

).http://www.unepfi.org/( -United Nations Environment Programme (UNEP)

UNEP Finance Initiative: Innovative financing for sustainability

United Nations Convention on the Law of the Sea (1982).

U.S. program to support nations in post-World War II Europe, also known as the

Marshall Plan (1947).

World Health Organization 2005 Ecosystems and human well-being : health synthesis

: a report of the Millennium Ecosystem Assessment / Core writing team: (Carlos

Corvalan' et al)

).http://www.wdpa.org/( -World Trade Organization

http://wwf.panda.org"World Wide Fund For Nature". -WWF

World Database of Protected Areas