מדריך משפטי להגנה על חופשהמחאה

כתיבה: עו"ד נירה שלו תודה לחברי/ות צוות האגודה לזכויות האזרח שסייעו בכתיבת המדריך, בליווי ובהערות: עו"ד אבנר פינצ'וק, עו"ד אן סוצ'יו, עו"ד דנה אלכסנדר, עו"ד

לילה מרגלית, עו"ד אורי סבח.

1

עדכון המדריך: עו"ד שרונה אליהו חי ומרים הוארי

2012הדפסה ראשונה: ספטמבר 2015עדכון אחרון: מאי

תוכן עניינים4........................................: חירות ההפגנהIפרק

4.......................................א. זכות ההפגנה – זכות יסוד חוקתית4................................................................ היקפה של חירות ההפגנה1א.4....................................... חירות ההפגנה: זכות "שלילית" וזכות "חיובית"2א.

5.........................................ב. הגבלות על זכות ההפגנה – כללי5................................................................................. חוקים ונהלים1ב.6.......................... עקרונות כלליים לבחינת חוקיות הפגיעה בזכות ההפגנה2ב.

8...............................................................ג. אכיפה בררנית9.........................................: רישוי הפגנותIIפרק

9..........................................................................א. כללי9..................................................ב. מתי הפגנה טעונה רישיון

.ג. הערכות המשטרה לקראת הפגנות ויצירת קשר עם מארגני ההפגנות11

12.....................................................ד. הגשת בקשה לרישיון13.....................................................ה. שיקולים במתן רישיון

14.............................................................................. נושא ההפגנה1ה.

14...... סירוב לתת רישיון הפגנה – ודאות קרובה לפגיעה קשה בסדר הציבורי2ה.15...............................................א. חשש מפני קהל עוין והפגנות נגד2ה.16..................................................ב. הקצאת כוחות שיטור ומשאבים2ה.

16...................................................ו. תנאים ברישיון ההפגנה17................................................................... מיקום ההפגנה ומועדה1ו.

18...........................א הפגנה או משמרת מחאה מול ביתו של איש ציבור1ו.

20................................................ב חופש המחאה במתחמים מיוחדים1ו.20....................................................... המסרים שיוצגו ושישמעו בהפגנה2ו.20........................ אבטחת ההפגנה – מימון מאבטחים והצבת גדרות ביטחון3ו.21............................................................................... הצבת סדרנים4ו.22.................................................................... אישור מכבי אש ומד"א5ו.23................................................................ הבטיחות במקום ההפגנה6ו.26................................................................... אישור הרשות המקומית7ו.26.......................................... סיווג ההפגנה כ"אירוע תחת כיפת השמיים"8ו.

2

28......................................: פיזור הפגנותIIIפרק 28..................................................א. מתי מותר לפזר הפגנה

28...................................................................... התקהלות לא חוקית1א.

29.......................................................................... התקהלות אסורה2א.30.................................................א. יסוד סביר לחשש שיופר השלום2א.30..................................ב. חשש להפרת השלום מצד המפגינים עצמם2א.32.........................................ג. חשש להפרת השלום מצד עוברי אורח2א.34...ד. צילום הפגנות ומפגינים על ידי המשטרה בעת חשש להפרת השלום2א.

35........................... פיזור הפגנות חוקיות ופיצוי בגין הפרת חירות ההפגנה3א.36......................ב. הכללים החלים על המשטרה בעת פיזור הפגנה

36............................................................................... חובת הזדהות1ב.

38................................. עקרונות שימוש בכוח: שימוש סביר, מדורג ומידתי2ב... תלונות נגד שוטרים במקרים של הפרת כללי ההתנהלות בעת ההפגנה3ב. . .40

41.............................: עיכוב, מעצר ואישוםIVפרק 42................א. סמכות שוטר לעכב או לעצור מפגינים ללא צו שופט

42................................................................. סמכות שוטר לעכב אדם1א.

43............................................. סמכות שוטר לעצור אדם ללא צו שופט2א.

45.. סמכות קצין ממונה להורות על המשך מעצר או שחרור בתנאים מגבילים3א.46.......................................ב. שחרור ממעצר בתנאים מגבילים

46........................................................ קביעת ערובה בידי בית המשפט1ב.

46.................................................... קביעת ערובה בידי הקצין הממונה2ב.

47......................................................... בחינת תנאים לשחרור בערובה3ב.47.........................................................א. האם קיימת עילת מעצר?3ב.48...........ב. האם התנאי המגביל שנקבע הוא סביר וראוי בנסיבות העניין?3ב.49...........ג. שחרור מפגינים בתנאים המגבילים את חופש הביטוי וההפגנה3ב.

51......................ג. פיצוי מפגינים בגין עיכוב או מעצר בניגוד לחוק52......................ד.העמדה לדין של מפגינים ובקשה לעיכוב הליכים

53............................: סמכויות רשות מקומיתVפרק 53........................................א. זכות ההפגנה בשטחים ציבוריים

חוקים – הביטוי חירות את להגביל המקומית הרשות סמכויות ב. 54.............................................................ועקרונות כלליים

58........................ג. אישור הרשות המקומית כתנאי לקיום ההפגנההפגנה קיום לצורך ציבורי בשטח לשימוש כתנאי תשלום דרישת ד.

59........................................................והצבת תנאים נוספים ה. הסרת שלטי מחאה והטלת קנסות בגינם, חלוקת פליירים או שימוש

60.......................................................................במגאפון63.............................. צורות מחאה נוספות:VIפרק

63.............................................................א. מאהלי מחאה

3

63..................................... הזכות להקים מאהל מחאה בשטחים ציבוריים1א.

63.................................... סמכות הרשויות להורות על פינוי מאהל מחאה2א.68....................................ב. דוכני הסברה וחלוקת עלוני הסברה

. : חופש הביטוי והמחאה במתחמים מיוחדיםVIIפרק . .6969........................................................א. מוסדות אקדמיים

72.......................................................ב. המקומות הקדושים72..............................................................ג. נמלי התעופה

73.....................................................ד. משכן הכנסת ורחבתו74........................................................אינדקס

4

: חירות ההפגנהIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

: חירות ההפגנהIפרק

א. זכות ההפגנה – זכות יסוד חוקתית

חופש הביטוי הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה, וזכות ההפגנה היא חלק בלתי.1 נפרד ממנו. ההפגנה מהווה מכשיר מרכזי להבעת דעות ולהעלאת סוגיות חברתיות על סדר היום הציבורי. בשל כך קבע בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי

מזכויות היסוד של האדם בישראל. היא מוכרת, בצד חופשדין כי זכות ההפגנה היא " הביטוי או מכוחו, כשייכת לאותן חירויות המעצבות את אופיו של המשטר בישראל

,393( 2, פ"ד לח)לוי נ' מפקד המחוז הדרומי 153/83)בג"ץ ." כמשטר דמוקרטי "((. בג"ץ לוי( )"1984 )398

הפגנה על רקע פוליטי או חברתי מוגנת גם כזכות חוקתית, כחלק בלתי נפרד.2 הפגנה על ": 1992 חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב-מכבוד האדם המוגן ב

רקע פוליטי או חברתי היא ביטוי לאותה אוטונומיה של הרצון הפרטי, חופש הבחירה 2557/05)בג"ץ ." וחופש הפסילה, הנכללים במסגרת כבוד האדם כזכות חוקתית

ישראל נ' משטרת )13-11, פסקאות מטה הרוב דינו של הנשיא ברק לפסק דיין נ' מפקד מחוז 2481/93"(, וראו גם: בג"ץ בג"ץ מטה הרוב( )"12.12.2006

)ירושלים )469-468, 456( 2, פ"ד מח דיין( )"1994 4712/96"(; בג"ץ בג"ץ )826, 822( 2, פ"ד נ)סיעת מר"צ נ' מפקד מחוז ירושלים בג"ץ סיעת( )"1996

לפסק דינה10, פסקה משי זהב נ' מפקד מחוז ירושלים 8988/06"(; בג"ץ מר"צ( מרזל נ' 5277/07"(; בג"ץ בג"ץ משי זהב( )"27.12.2006של הנשיאה ביניש ירושלים )2, פסקה מפקד מחוז דינה של הנשיאה ביניש לפסק בג"ץ( )"2007

"((. מרזל

. היקפה של חירות ההפגנה1א.

ההגנה על זכות ההפגנה חשובה במיוחד כשמדובר בקבוצות מיעוט ובקבוצות.3 מוחלשות. קבוצות אלו סובלות בדרך כלל מהשפעה פוליטית קטנה ומהעדר נגישותיכולות הן שבהן העיקרי המקום היא הציבורית הביטוי זירת ולכן כוח, למוקדי

להשמיע את עמדותיהן, למחות ולהשפיע.

5

: חירות ההפגנהIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

בשורה ארוכה של פסקי דין, הדגיש בית המשפט כי עיקר חשיבותה של זכות.4וחריגות: " חופשההפגנה הוא בהגנה על דעות ועל אמירות מקוממות, קיצוניות

לאוזן. דברים הערבים אין משמעותם אך החופש לבטא וחופש ההפגנה הביטוי חופש התהלוכה אינו רק החופש של ילדים וזרי פרחים בידיהם לצעוד ברחובה שלועצם מקובלות, אינן דעותיהם אשר אנשים, של הצעידה חופש גם אלא עיר, צעידתם מרגיזה ומעוררת כעס אלה כאלה זכאים לצעוד, וזכותם זו אינה קשורה

בג"ץ משי. וראו גם: 411 בעמ' בג"ץ לוי" ).במידת החיבה או הכעס שהם מעוררים לפסק דינה של הנשיאה ביניש, וההפניות שם(.9, פסקה זהב

. חירות ההפגנה: זכות "שלילית" וזכות "חיובית"2א.

)"זכות.5 ההפגנה בחירות לפגוע באיסור מסתכמת אינה ההפגנה זכות שלילית"(, אלא מטילה חובה על השלטון להקצות את המשאבים ואת האמצעים

חובתה של המדינה להגן עלהנדרשים כדי לאפשר את מימושה )"זכות חיובית"(: " הזכות החוקתית לחופש ביטוי ולהפגנה היא בעלת שני פנים. ראשית, מוטלת על המדינה החובה שלא לפגוע בזכותו של אדם לחופש ביטוי ולהפגנה, כגון על-ידי

(status negativusהטלת איסור על יכולתו לממש את זכותו. זהו ההיבט ה"שלילי" )ה- )"אין פוגעים בחייו,חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ל2של הזכות. הוא מעוגן בסעיף

בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם"(. שנית, מוטלת על המדינה החובה להגןstatusעל הזכות לחופש ביטוי ולהפגנה. זהו ההיבט ה"חיובי" )ה- positivusשל )

)"כל אדם זכאי להגנהחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ל4הזכות. הוא מעוגן בסעיף על חייו, על גופו ועל כבודו"(. בענייננו, משמעותה של החובה החיובית מתבטאתהעומדים באמצעים ובהתחשב הסביר בגבולות להקצות, המדינה של בחובתה מנת על הנדרשים על-ידה, את המשאבים שייקבעו העדיפויות ובסדרי לרשותה

)."לאפשר את מימושה של הזכות לחופש ביטוי ולהפגנה , פסקהבג"ץ מטה הרוב לפסק דינו של הנשיא ברק(.14

יודגש, כי החובה להגן על זכות ההפגנה, ובכלל זה להקצות את המשאבים.6והן רישיון ואת האמצעים לצורך אבטחת המפגינים, חלה הן בהפגנות הטעונות

בהפגנות שאינן טעונות רישיון.

6

: חירות ההפגנהIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

ב. הגבלות על זכות ההפגנה – כללי

מסוימות.7 ובנסיבות מוחלטת, זכות אינה זכות ההפגנה גם יסוד, זכות ככל וחשיבותה של הזכות להפגין, נקבע אפשר להגבילה. אולם, בשל מעמדה הרם

בשורה ארוכה של פסקי דין, כי אפשר להגבילה רק במקרים חריגים.

להלן נבחן בקצרה את התשתית הנורמטיבית לעניין הגבלה על זכות ההפגנה.8שעולה כפי ההפגנה, בחופש הפגיעה חוקיות לבחינת הכלליים העקרונות ואת

ו-II, IIIמפסיקתו של בית המשפט העליון. בהמשך )פרקים IVנתייחס להגבלות ) העיקריות על חופש ההפגנה, בהתאם לשלבים השונים של מימוש הזכות להפגין:

– רישוי הפגנות )מתי נדרש רישיון להפגנה, סירוב להעניק רישיון והתנייתIIפרק – פיזור הפגנות )מתי חוקי להורות על פיזור הפגנה, באילוIIIפרק רישיון בתנאים(;

פרק – מעצר ועיכוב מפגינים. בIVפרק אמצעים מותר להשתמש בפיזור הפגנות(; V ,נתייחס לסמכותה של רשות מקומית להגביל את חירות המחאה בתחומה; נתייחס לצורות טיפוסיות נוספות של מחאה – מאהלי מחאה, הצבת דוכני VIפרק ב

נתייחס לחופש הביטוי והמחאה במתחמים VIIפרק הסברה וחלוקת פליירים, וב מיוחדים- מוסדות אקדמיים,

. חוקים ונהלים1ב.

המגבלות המוטלות בישראל על זכות ההפגנה מצויות בשני חוקים עיקריים:.9

פקודת )" 1971 )נוסח חדש(, התשל"א- פקודת המשטרה ל90-83סעיפים .1 "(, "אסיפות ותהלוכות". לפי הפקודה והודעות שהוצאו מכוחה, יש המשטרה

רישיון להפגין מטעם מפקד משטרת המחוז, אם ההפגנה צורך בקבלת (. IIמוגדרת כ"תהלוכה" או כ"אסיפה" )ההגדרות יפורטו בהמשך, בפרק

ל151סעיף .2 )"חוק העונשין"(, "התקהלות 1977 , התשל"ז- חוק העונשין אסורה". בסעיף זה נקבע כי התקהלות של שלושה אנשים לפחות שיש עמה

יסוד סביר לחשש של הפרת השלום מהווה עבירה.

בנוסף לשתי המגבלות האמורות, קיימים חוקים נוספים בהם קבועה מגבלה.10 מיוחדת על זכות ההפגנה, למשל על הפגנות במשכן הכנסת או בנמל התעופה.

בפרק נתייחס נוספים ולחוקים אלה והמחאהVIIלחוקים הביטוי בחופש הדן , במתחמים מיוחדים

חירות ההפגנה, הנחיה ב.11 היועץ המשפטי לממשלה בדבר 3.1200 הנחיית "(, נקבעו שיקולים וכללים הנחיית היועמ"ש )"2003 שעודכנה בשנת 1983משנת

7

: חירות ההפגנהIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

ומכוח סעיף פקודת המשטרהמפורטים להפעלת הסמכות שניתנה למשטרה מכוח ל151 העונשין בהנחייתו חוק קבע לממשלה המשפטי היועץ אחרות, במילים .

כללים ושיקולים מחייבים בקשר למתן רישיון להפגין ובקשר להתקהלות אסורה.

ותהלוכותב.12 רישוי אסיפות ישראל בדבר פקודת המטה הארצי של משטרת מטא"ר )" פקודה "( פקודת משנת 12.01.06, אופן1994 לגבי כללים נקבעו ,

הטיפול בבקשה למתן רישיון להפגין ושיקולים לגיבוש החלטה בבקשה על ידי מפקדהמחוז.

מפורשת.13 סמכות המעניקות היחידות הן לעיל המפורטות החוק הוראות , לאחר סקירה של הוראות הנחיית היועמ"שלהגביל את הזכות להפגין. כך, גם ב

"בכפוף למגבלות האמורות, מוקנית זכות לכלהחוק המפורטות לעיל, נקבע כי: אדם בישראל לארגן אסיפה או תהלוכה או להשתתף בה, ומוטלת חובה על כל

.אדם לכבד זכות זאת"

לצד הוראות החוק האמורות שמטילות במישרין הגבלות על חופש ההפגנה,.14 קיימות הוראות חוק נוספות המעניקות לרשויות מקומיות סמכויות שונות שמשמשות לעיתים לצורך הגבלת חירות ההפגנה. סמכויות אלו מבוססות ככלל על שיקולים שלוהן מצויות בחוקים שונים ומניעת מטרדים ומכשולים, שמירה על איכות הסביבה הסדר על ובשמירה עסקים ברישוי ובנייה, בתכנון העוסקות עירוניות ובתקנות והניקיון בשטחים הציבוריים. לסמכויות אלו ולחוקיות השימוש בהם לצורך הגבלת

בפרק בהמשך נתייחס ההפגנה הרשויותVחירות של הפיקוח בסמכות הדן , המקומיות.

כי לרשויות מקומיות אין סמכות מפורשת בחוק.15 יודגש זאת, כבר כעת עם ובוודאי שלא להגבילה מראש. לעניין זה חשוב לציין את לפגוע בחירות ההפגנה הכלל שלפיו כל פגיעה בזכות יסוד מחייבת הסמכה בחוק; את החזקה הפרשנית שלפיה המחוקק הראשי לא התכוון להסמיך את מחוקק המשנה לפגוע בזכויות יסוד; ואת הכלל הפרשני שלפיו יש לפרש חוקים המגבילים את זכות היסוד באופן מצמצם. לאור העקרונות האמורים, לאור מעמדה של הזכות להפגין ולאור העובדה שהמחוקק העניק סמכויות מפורשות למשטרה להגביל את זכות ההפגנה, נראה כילפרשן יש ולמצער המקומיות, לרשויות מקבילות סמכויות להעניק ראוי לא

בדווקנות ובצמצום.

8

: חירות ההפגנהIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

. עקרונות כלליים לבחינת חוקיות הפגיעה בזכות ההפגנה2ב.

נוכח מעמדה החוקתי של הזכות להפגנה ולהבעת: עקרונות פסקת ההגבלה.16 דעה, בחינת חוקיות הפגיעה בה תעשה בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסקת

מותר לפגוע בזכות רק בהתקיימם של ארבעה יסודות מצטברים: עיגונהההגבלה: " של סמכות הפגיעה בחוק, הלימתה את ערכי המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית,

הנדרש. על עולה שאינה במידה והיותה ראויה, לתכלית הפגיעה )בג"ץנהיות " )163, 157( 2, פ"ד נז)אינדור נ' ראש עיריית ירושלים 6226/01 בג"ץ( )"2003

"((. אינדור

זכותהסמכה מפורשת בחוק.17 : רשות שלטונית אינה מוסמכת להגביל את נגזרת הן מעיקרון זו הפרט להפגין, ללא הסמכה מפורשת בחוק לכך. מסקנה חוקיות המינהל, שלפיו כל פעולה של רשות מינהלית מחייבת הסמכה בחוק או מכוחו, והן מפסקת ההגבלה המחייבת כי הפגיעה בזכות יסוד תהיה בחוק או לפי

"כאשר מדובר בזכות אדם חוקתית, הנתונה לאדם באשרהסמכה מפורשת בחוק: הוא אדם מכח חוק היסוד, אין לחפש בדין המסמיך את הרשות לכיבודה, אלאבידיה נתונה האם לבחון יש להגבילה, מבקשת שהרשות במקום מכך: ההיפך סמכות לכך, והאם השימוש שנעשה בה מהווה פגיעה חוקתית מותרת על פי פיסקת

)ההגבלה שבחוק היסוד" 11, פסקה דוברין נ' שרות בתי הסוהר 2245/06בג"ץ ((.13.6.2006לפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה )

כמו כן, נוכח מעמדה ומשקלה של זכות ההפגנה, יש לתת פרשנות מצמצמת.18 ודווקנית להוראות החוק שמסמיכות את הרשות לפעולה הפוגעת בה. כך, יש לפרש

"באופן מצמצם ותוך מגמה לתת לזכות האמורהחוקים המגבילים את חופש הביטוי זה מעל ומעבר למה שמתחייב ברורות ומפורשות ולא לסייגה כהוא קיום מירבי

לפסק דינה של השופטת דורנר, המצטטת5, פסקה בג"ץ אינדור )מדבר המחוקק" ,עיתון "הארץ" נ' חברת חשמל לישראל 723/74את דבריו של השופט שמגר בע"א

((.1977 )295, 281(, 2פ"מ לא)

הפגיעה .19 לסמכות כי בחופש הביטוי בהתייחס בייניש, הנשיאה "ישקבעה לצמצם עד למינימום ההכרחי את היקף תחולתם של איסורים ומגבלות על חופש

)בג"צ הביטוי" ,"המפקד הלאומי" בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה 10203/03 ( )715( 4פ"ד סב כי1(, בפסקה 2008 בייניש, דינה(. בהמשך קבעה לפסק

הסמכה לפגוע בזכות יסוד אינה רק מתן היתר לפגוע בזכות, אלא על המחוקק לקבוע בלשון ברורה בחקיקה המסמיכה את מהות הפגיעה המותרת ואת אמות

מנהלי, בלאהמידה העקרוניות לה. לגורם גורפת של סמכות חקיקה "הענקה

9

: חירות ההפגנהIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

להתוות בחוק את ההסדרים העקרוניים להפעלת סמכות זו, כמוה כהעברת סמכויותזרוע מזרועותיה, החקיקה המסורות בידי הכנסת לידיה של הרשות המבצעת או

(. 11 )פסקה ועלולה לעמוד בניגוד לבסיס עליו מושתתת שיטת המשטר"

: ככל זכות יסוד, גםהאיזון בין זכות ההפגנה לזכויות ולאינטרסים אחרים.20 זכות ההפגנה אינה זכות מוחלטת, ובמקרים מסוימים היא תיסוג אל מול אינטרסים, זכויות ושיקולים אחרים. משמע, כדי להגיע למסקנה האם במקרה פלוני עומדת לפרט הזכות להפגין, יש להציב על כפות המאזניים את הזכות להפגין ולמולה אתואת האינטרסים האחרים העשויים להצדיק, בנסיבות העניין, את מניעת הזכויות

הגבלתה. את או היתר,ההפגנה בין להתחשב, יש האמורה האיזון במלאכת במעמדה של הזכות להפגין, בהיקפה ובחשיבותה כמפורט לעיל.

זכות ההפגנה לבין אינטרס.21 בין לעניין זה, במצבים שבהם קיימת התנגשות ציבורי כגון שמירה על הסדר הציבורי או ביטחון הציבור, הותוותה בפסיקה נוסחת

ולפיה אין מגבילים את חופש ההפגנה, אלא כאשר הפגיעה הצפויהאיזון מחמירה לאינטרס המתנגש בזכות להפגין היא קשה וממשית, והסתברותה היא ברמה של

)"ודאות קרובה" בעמ' בג"ץ לוי בעמ' בג"ץ סיעת מר"צ, 408-409 , ראו828 לעיל (. במצבים שבהם קיימת התנגשות בין זכות ההפגנה לבין זכויות יסוד2פסקה

אחרות כגון חופש התנועה וזכות הקניין, נקבע כי אין די בקיומה של ודאות קרובה תנאיםלפגיעה בזכות אחת כדי לשלול את הזכות האחרת, וכי נוסחת האיזון תקבע

בעמ' בג"ץ דיין, שיאפשרו את מימושן של שתי הזכויות )של זמן, מקום והיקף . לעיל (2, ראו פסקה 476

כי גם כאשר עצם ההגבלה על חירות ההפגנה מוצדקת, הרי.22 עוד נפסק, , דהיינו שלא תחרוגמבחן המידתיותשנוסחת האיזון מחייבת שההגבלה תעמוד ב

( בעמ' בג"ץ סיעת מר"צמהמידה המזערית הנדרשת בנסיבות בעניין , ראו829 . מבחן המידתיות מעוגן אף בפסקת ההגבלה, המחייבת כי הפגיעה לעיל(2פסקה

.בזכות היסוד תהיה במידה שאינה עולה על הנדרש

ג. אכיפה בררנית

אוכפות.23 והמקומי המרכזי השלטון רשויות בהם מקרים מתרחשים לעיתים ננקטים אמצעי נגד פעילים מסוימים )סלקטיבי( את החוק, כאשר באופן בררני

כך,אכיפה, ואילו אחרים שהשתתפו באותה פעילות מחאה אינם זוכים לאותו יחס. למשל, המשטרה עוצרת מפגינים ספציפיים מתוך קבוצת מפגינים; רשויות מקומיות מסירות שלטי מחאה מסוימים בעוד ששלטים אחרים נותרים על כנם

10

: חירות ההפגנהIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

; הפרקליטות מגישה כתב אישום נגד מפגין מסוים בהמשך(315)ראו פסקה יותר וסוגרת את התיק נגד מפגין אחר שביצע לכאורה עבירות זהות ואף

חמורות.

כך, למשל, הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד מפגינה אשר ביצעה לכאורה.24בין היתר תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, בעוד עבירות שונות במהלך הפגנה, שתיק החקירה שנפתח נגד מפגינה אחרת שהשתתפה באותה הפגנה, ונחשדה אף היא בתקיפת שוטרים, נסגר ללא הגשת כתב אישום. לאחר שבחן בקפידה את הראיות שהצטברו נגד השתיים, קבע בית המשפט כי ניתן להצביע על משנה חומרהלעומת חלקה אישום, להגיש כתב במעשיה של המפגינה שלגביה הוחלט שלא ומעשיה של הנאשמת שלגביה הוחלט שלא להגיש כתב אישום, וכי הפרקליטות לא הצביעה על שיקולים עניינים אשר הנחו אותה בסגירת התיק נגד אותה מפגינה בשל חוסר עניין לציבור, לעומת הגשת כתב אישום נגד הנאשמת. בית המשפט קבע כי

תחושת אי הצדק ומדיניות "האיפה ואיפה" במקרה דנן, אינם תחושה סובייקטיבית" תוצאה מפלה הנובעת מהחלטה שרירותית של המאשימה"."... אלא "של הנאשמת

עוד קבע בית המשפט כי אותו מקרה נופל בגדר אותם מקרים בהם קיומו של ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות. בנסיבות אלה, לא מצאיותר מאשר ניתן לרפא את אותו פגם מהותי באמצעים מתונים כי בית המשפט

)ת"פ )שלום י-ם(ביטולו של כתב האישום נגד הנאשמת בגין עבירת תקיפת שוטרשופט 3716-06-10 נ' ישראל ) מדינת )שלום ת"א(7.1.2013 גם ת"פ וראו .)

נ' בר 42043-01-11 ישראל )מדינת 16-17(, השופט בקר בעמ' 26.5.2014 "(.פרשת ברלפסק הדין( )"

ציין(22.4.2013) מדינת ישראל נ' בקמן 18049-09-11בת"פ )שלום ת"א( .25 "ברור, כי אם יש מאות ואלפי משתתפים בהפגנה והמשטרה בוחרתבית המשפט כי:

להעמיד קומץ מהם לדין בגין ההתפרעות... עליה לבחור כאלה שאכן היו גורמיםאם אף כאלה שהשתתפו, ולא מתסיסים גורמים ההתפרעות, בגרימת מרכזיים

.או תסיסה בעצמם" באופן פעיל ורעשני, אך ללא גרימת נזקים

בפרשה שבה נדונה החלטתה של עיריית באר שבע להסיר שלטי ביקורת על.26 ראש העיר, התייחס בג"ץ גם לאופן האכיפה של חוק העזר נגד שלטי הביקורת שעה ששלטים בעלי תוכן אחר לא הוסרו, וקבע כי מדובר בשימוש פסול, מעוות וסלקטיבי

כלל, החלטה-"דוגמה מובהקת לאכיפה בררנית היא, בדרךבחוק העזר העירוני: לאכוף חוק כנגד פלוני, ולא לאכוף את החוק כנגד פלמוני, על בסיס שיקולים של דת, לאום או מין, או מתוך יחס של עוינות אישית או יריבות פוליטית כנגד פלוני. די

11

: חירות ההפגנהIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

בכך ששיקול כזה, גם אם אינו שיקול יחיד, הוא השיקול המכריע )דומיננטי( בקבלת החלטה לאכוף את החוק. אכיפה כזאת נוגדת באופן חריף את העיקרון של שוויון בפני החוק במובן הבסיסי של עיקרון זה. היא הרסנית לשלטון החוק; היא מקוממת מבחינת הצדק; היא מסכנת את מערכת המשפט. הסמכות להגיש אישום פלילי היאיכולה לחרוץ גורל אדם. כך גם הסמכות לאכוף חוק סמכות חשובה וקשה. היא חייבת כגון הסמכות לעצור אדם או הסמכות להחרים רכוש. היא בדרך אחרת,

)בג"ץ להיות מופעלת באופן ענייני, שוויוני וסביר." זקין נ' ראש עיריית 6396/96 "(.בג"ץ זקין(( )"1999 )305, 289(, 3, פ"ד נג)באר שבע

: רישוי הפגנותIIפרק

יא. כלל

טרם.27 עוד בקשיים להיתקל עלולים להפגין זכותם את לממש המבקשים ההפגנה עצמה, בשלב רישוי ההפגנה. קשיים אלו באים לידי ביטוי בצורות שונות, כגון: דרישה להצגת אישור להפגנה למרות שהיא אינה טעונה רישיון לפי החוק; סירוב להעניק אישור לקיום ההפגנה; מתן אישור בתנאים הפוגעים במטרת ההפגנה )כגון הגבלה על מועד ומיקום(; והצבת דרישות שונות שמשמעותן הטלת מעמסה

כספית ואחריות לשמירה על הסדר הציבורי וביטחון הציבור על המבקשים להפגין.

בפרק זה נבחן את הסמכות החוקית של המשטרה למנוע את ההפגנה או.28מכוח לקיומה שונות דרישות המשטרהלהציב לעקרונות פקודת נתייחס עוד .

ולאמות המידה החלים על יישום סמכותה של המשטרה, כפי שעולה מפסיקתו שלבנושא חירות ההפגנה ומ הנחיית היועמ"שבית המשפט העליון, מ פקודת מטא"ר

בנושא זה.

ב. מתי הפגנה טעונה רישיון

מגדיר "אסיפה" ו"תהלוכה" כדלקמן: "אסיפה" – פקודת המשטרה ל83סעיף .29 חמישים איש או יותר שהתקהלו כדי לשמוע נאום או הרצאה על נושא בעל ענין מדיני או כדי לדון בנושא כזה; "תהלוכה" – חמישים איש או יותר המהלכים יחד, או המתקהלים כדי להלך יחד, ממקום למקום, בין שהם בתנועה ממש ובין אם לאו, בין

שהם ערוכים בצורה כלשהי ובין אם לאו.

12

: חירות ההפגנהIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

קובע כי מפקד משטרת המחוז רשאי לקבוע – פקודת המשטרה ל84סעיף .30 אם בהודעה כללית ואם בהודעה מיוחדת – כי קיום אסיפה או תהלוכה יהא מותנה ברישיון. זאת, במקרה שמפקד משטרת המחוז סבור כי הרישיון נחוץ לשם "קיום הביטחון הציבורי או הסדר הציבורי". על בסיס הוראה זו הוציאו מפקדי המחוזות במשטרה הודעות כלליות לפיהן, כל מי שמבקש לארגן הפגנה תחת כיפת השמיים העונה להגדרה של "אסיפה" או "תהלוכה" בפקודה, חייב לקבל רישיון לכך )ראו

לפסק דינו של הנשיא ברק(.9 פסקה , בג"ץ מטה הרוב

ולהודעות הכלליות שנתנו מפקדי המחוזות פקודת המשטרהלפיכך, בהתאם ל.31 מכוחה, יש צורך לקבל רישיון מאת מפקד משטרת המחוז כאשר מתקיימים שלושת

: במצטברהתנאים הבאים

איש או יותר;50משתתפים בהפגנה .1

2.( השמיים כיפת תחת נערכת שבההפגנה אף המשטרהעל לא פקודת הוצאה מכלל תחולה התאספות במקום סגור, בהודעות הכלליות שפרסמו מפקדי המחוזות נקבע כי דרישת הרשיון מתייחסת רק ל"אסיפה מתחת

(;לכיפת השמיים"

ההפגנה כוללת תהלוכה ו/או נאומים מדיניים..3

מתקיימים בה כל התנאים האמורים לעיל אינהלאמכאן, שכל הפגנה ש .32 רישיון: ללא לקיים ניתן כך, רישיון. פחות( 1)טעונה בה שמשתתפים הפגנה

מחמישים איש, גם אם המשתתפים יצעדו בתהלוכה ממקום למקום וגם אם ישמיעו הפגנה במקום סגור, גם אם ישמעו בה נאומים בנושא( 2)נאומים בנושא מדיני;

משמרת מחאה, ללא נאומים או תהלוכה, גם אם משתתפים בה מעל( 3)מדיני; .ג. בעמ'6 סעיף פקודת מטא"ר ו3-2 בעמ' 8 סעיף הנחיית היועמ"ש איש )ראו 503.)

במקרה של מחלוקת עובדתית בדבר מספר האנשים שהשתתפו בהפגנה או.33 בתהלוכה, לצורך הכרעה באישום פלילי בגין התקהלות אסורה, קבע בית המשפט כי הנטל על המשטרה להוכיח "פוזיטיבית את מספר המשתתפים בתהלוכה והספק

מדינת ישראל נ' 1404-09בעניין זה פועל לטובת הנאשמים" )ת"פ )שלום ת"א( "((.פרשת אבני( )"15.12.2011 )18, פסקה אבני

מדינת ישראל נ' 55610-01-12בערעור על פסק הדין )עפ"ג )מחוזי ת"א( .34)אבני ((, ציינה נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בהערת24.10.2012

אגב, כי הגם שאין דרישה מסוג זה בחוק, הרי שלטעמה, כאשר ברור כי ישתתפו

13

: חירות ההפגנהIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

בהפגנה )הכוללת תהלוכה או נאומים מדיניים( כמה עשרות אנשים, גם אם איןל- יגיע מספרם כי כך,50וודאות מראש. רישיון לבקש הינה דרך המלך איש,

נזקי את ולצמצם בתנועה להפרעה מראש להיערך המשטרה תוכל לשיטתה, מספר כי יסתבר בדיעבד אם נזק כל ייגרם לא הרישיון שלבעלי בעוד הציבור

.50המשתתפים קטן מ-

". נושא מדיני במובנו הרחב כולל גםנושא מדיניהפקודה אינה מגדירה מהו ".35 נושאים חברתיים ופוליטיים, ואילו נושא מדיני במובנו הצר מתייחס אך ליחסי החוץ והביטחון של המדינה. ברור כי אימוץ ההגדרה הרחבה משמעותו שכמעט כל הפגנה הינה בעלת קשר לנושא מדיני. נוכח כלל הפרשנות המצמצמת להוראות המגבילות זכות יסוד, ניתן לטעון כי יש לפרש את המונח "נושא מדיני" בפקודה בהתאם למובנו

הצר, היינו אך לנאומים בנושא יחסי חוץ וביטחון.

, במסגרת פירוט הנושאים שיש לבדוק פקודת מטא"רעל אף האמור לעיל, ב.36 במהלך בדיקת בקשה למתן רישיון להפגנה, אין התייחסות לעניין הנושא המדיני של

האם יינשאוהנאומים )להבדיל מחוקיות הנושא(, אלא נקבע באופן גורף כי ייבדק " 3 בעמ' 2.ג.6" )סעיף נאום או הרצאה, שאם לא כן, ההפגנה אינה חייבת רישיון

(. גם בפועל המשטרה מאמצת את ההגדרה הרחבה של "נושא פקודת מטא"רלמדיני" שכוללת בתוכה "נאום" או "הרצאה" בנושא מדיני, חברתי או פוליטי.

כי .37 בפסיקה הובהר "הרצאה", או "נאום" המונח משמעות הנפתלגבי שלטים, קריאת סיסמאות ושימוש במגפון אינם מהווים "נאום בנושא מדיני"

. בית משפט השלום בירושלים עמדומשכך אינם הופכים הפגנה לטעונה רישיון "הוראותעל כלל הפרשנות המצמצמת של הוראה המגבילה זכות יסוד וקבע כי:

איש ומעלה50 ברורות ומהן עולה כי התקהלות של פקודת המשטרה ל83סעיף אסורה רק ואך ורק אם מטרת ההתקהלות היא לשמוע נאום או הרצאה על נושא בעל ענין מדיני או כדי לדון בנושא כזה. ככל שמטרת ההתכנסות אינה כזו לא דרוש

לקיימה. כדי כורזיםרישיון אף או בשלטים אוחזים שהמתקהלים העובדה סיסמאות בין אם הכרזה נעשית באמצעות מגפון ובין אם לאו אינה טעונה רישיון. התקהלות שכזו, אם היא לא מהווה עבירה לפי הוראת חוק אחרת לא

3781/10 )ב"ש )שלום-ים( ."מהוה עבירה רק בשל כך שהיא נעשית ללא רשיון , הדגשות הוספו. ראו"( בירך פרשת ( )"28.1.2010 )5 עמ' , בירך מדינת ישראל נ'

ת"א( )מקומיים חע"מ צוקנוב 8100285877/11גם נ' ישראל )מדינת וכן 29.4.2012 צוקנוב"( )"פרשת מכתבים( בענייןחליפת ישראל עם משטרת

לעניין זה יפים דבריו של השופט שטיין בת"פ )שלום י-ם( שימוש במגפון בהפגנה(.

14

: חירות ההפגנהIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

נ' ארגו 5022-09-10 ישראל )23, פסקה מדינת "(: פרשת ארגו( )"2.2.2012 "ברי, כי הפרחת סיסמאות פוליטיות אינן עולות כדי נאום או הרצאה על נושא בעל

עניין מדיני או דיון בנושא כזה."

לעיתים, על אף שאין חולק כי מדובר בהפגנה שאינה טעונה רישיון, דורשת.38יציגו רישיון לקיומה. יתרה מכך, לעיתים המשטרה המשטרה כי מארגני ההפגנה מנסה למנוע הפגנות ולפזרן בעילה של העדר רישיון, על אף שמדובר בהפגנות

, הדן בפיזור הפגנות(.IIIחוקיות שאינן טעונות רישיון )להרחבה בעניין זה ראו בפרק

כדי להימנע מעימותים עם המשטרה בשטח בזמן ההפגנה ומפיזור הפגנות.39 חוקיות בשל העדר רישיון, ניתן להודיע )למעלה מן הצורך ולהבדיל מהגשת בקשה( למשטרה מראש על הכוונה לערוך הפגנה. כך, ככל שהמשטרה סבורה כי ההפגנה טעונה רישיון בשל תפיסה מוטעית של החוק, ניתן יהיה להשיג על כך מבעוד מועד

ולמנוע עימות בשטח ופיזור ההפגנה.

מארגני עם קשר ויצירת הפגנות לקראת המשטרה הערכות ג. ההפגנות

למשטרה אין סמכות לזמן לתחנות המשטרה מפגינים ופעילי מחאה, במטרה.40 היחידה לעמוד על תוכניות המחאה שלהם. זימונים מסוג זה מהווים ניצול לרעה של סמכויות החקירה שנתונות למשטרה, שתכליתן היא לחקור עבירות ולטפל בפשיעה. המשטרה אינה רשאית לנצל סמכויות אלה כדי לעמוד על כוונותיהם של פעילים

המתכננים פעילות מחאה.

כך, למשטרה גם אין כל סמכות להניא מפגינים ופעילי מחאה מפעילות מחאה.41 עתידית באמצעות קיום שיחות טלפון עימם, אשר יש בהן בכדי להרתיע את הפעילים

מהשתתפות בפעילות לגיטימית.

חובה.42 אין לתחנת המשטרה זה מסוג זימון המקבלים ולמפגינים לפעילים להיות עשויות לחקירה התייצבות שלאי מאחר זאת, עם לו. להיענות משפטית השלכות משפטיות בהמשך, במקרים בהם לא ברורה סיבת הזימון לחקירה, מומלץ

ליצור קשר עם התחנה שאליה זומן הפעיל ולנסות לברר את סיבת הזימון.

אם המשטרה מבקשת מידע כדי להיערך כראוי להפגנה, היא יכולה לנסות.43 ולתאם פגישות עבודה עם מארגני המחאה, תוך שהיא מבהירה להם שלא מוטלת

עליהם חובה חוקית כלשהי להיפגש עמה.

15

: חירות ההפגנהIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

במחאה.44 פעילים מספר של משטרה בתחנות לחקירה זימונים בעקבות יוני פנתההחברתית, האגודה לזכויות האזרח בחודש למפכ"ל המשטרה,2012

בבקשה להבהיר באופן חד משמעי כי זימונים אלו בוצעו בניגוד למדיניות המשטרה, ובבקשה להורות למפקדי המחוזות להימנע מלזמן פעילים לתחנות המשטרה ולבטל

את הזימונים שכבר נשלחו.

זימונים בתשובתו.45 כי נכתב במפורש של מפכ"ל המשטרה לפניית האגודה, אלה אינם מתיישבים עם מדיניותה של משטרת ישראל. עם היוודע דבר הזימונים, הורה המפכ"ל לאלתר לגורמי הפיקוד הנוגעים בדבר לבטל את הזימונים ללא דיחוי

וכך נעשה.

ישראל עשה.46 משטרת משוטרי שמי "ככל כי: הבהיר מכך, המפכ"ל יתרה שימוש בהליך הידברות כאמור על מנת להניא את מבקשי המחאה מלממש זכותם הדמוקרטית להפגין כדין – וחמור מכך – נקט בלשון מאיימת ובהפעלת לחץ פסול לצורך זה, הרי שפעל שלא כדין וצפוי יהא לעמוד, למצער, לדין משמעתי המתחייב

בנסיבות העניין".

לפיכך, אדם שזומן לחקירה על מנת לברר אודות כוונות המחאה העתידיות.47 שלו, או הופעל עליו לחץ מכל סוג שהוא על מנת שיימנע מלהשתתף בפעולות

מחאה, יכול להגיש תלונה ליחידת תלונות הציבור של המשטרה.

בדרישה להורות לשב"כ להפסיק לזמןעתרה לבג"ץהאגודה לזכויות האזרח .48 פעילים פוליטיים ל"שיחות אזהרה" בשב"כ. בעתירה מובאות עדויותיהם של פעילים פוליטיים וחברתיים שזומנו ל"שיחות" כאלה, שלא היוו חקירה רשמית בחשד לעבֵרה ספציפית, אלא שימשו להרתעת פעילים העוסקים במחאה החורגת מהקונסנזוס. בעתירה נטען כי זימון פעילים פוליטיים לשיחות האזהרה מהווה חריגה מסמכויות השב"כ על פי חוק, ופוגע בצורה עמוקה בזכויות יסוד חוקתיות של האזרחים, לרבות חופש הביטוי והמחאה, הזכות לכבוד, הזכות לפרטיות ולחירות והזכות להליך הוגן.

לעתירה עולה, בין היתר, כי ההפגנות נגד תכנית פראוור סווגותגובת המדינהמ כפעילות לאומנית-חתרנית. בתגובה מוצגת פרשנות מרחיבה של המושג "ביטחוןהיחס כלומר, לאומני-חתרני". רקע על סדר "הפרות גם הכוללת המדינה", ביטוי חריג אלא חלק מעמדה שלפיה מחאה אינו תוכנית פראוור נגד להפגנות אזרחית העלולה לגלוש להפרות סדר יכולה להיות מסווגת כפגיעה בביטחון המדינה – על כל המשתמע מכך – בין היתר בשל תוכנה האידיאולוגי. כך, בעוד שהמחאה החברתית טופלה כדבר מובן מאליו על ידי המשטרה, בהתאם לכללים שקופים, אף שלוותה בעבר בהפרות סדר, יש מחאות שמטופלות על ידי כללים אחרים לגמרי, על

16

: חירות ההפגנהIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שירות הביטחון 5277/13ידי גוף חשאי )בג"ץ (.הכללי

ד. הגשת בקשה לרישיון

)להלן: פקודת המשטרהכל מי שרוצה לארגן אסיפה או תהלוכה כהגדרתן ב.49לפקודת המטא"ר(, חייב להגיש בקשה בכתב למפקד1"הפגנה" על פי סעיף

(. לצורך פקודת מטא"ר)א( ל3המחוז שבתחומו מבקשים לקיים את ההפגנה )סעיף יש למלא ובאתר האינטרנט שלטופס בקשהכך, שנמצא בכל תחנת משטרה

המשטרה.

על פי הנחיות המשטרה יש להגיש את הבקשה לפחות חמישה ימים לפני מועד.50)סעיף ל3ההפגנה מטא"ר)ב( נסיבות פקודת קובעות גם זאת, ההנחיות (. עם

יוצאות מהכלל, המאפשרות למשטרה לזרז את הטיפול בבקשה ולאשרה בפרק זמן "על אף האמור לעיל, במקרים שבהם מטעמים סבירים, נבצר ממבקשקצר יותר:

הבקשה להגיש את הבקשה במועד, ויש באי קיום ההפגנה, במועד המבוקש, משוםיכול מפקד המחוז לאשר את ההפגנה, אם תוכל פגיעה בזכות המבקש להפגין,

(. פקודת מטא"ר)ג( ל3 )סעיף המשטרה להיערך כנדרש, בזמן שיעמוד לרשותה"

כך לדוגמה, כאשר תכלית ההפגנה להגיב על אירוע פתאומי ובלתי מתוכנן,.51 המשטרה רשאית ואף חייבת לגלות הבנה לדחיפות ולאשר את ההפגנה בתוך פרק

הינם למעשה פקודת מטא"רזמן קצר. בהקשר זה נזכיר, כי הכללים שנקבעו ב בפסיקה וכפי שנקבע פנימיות, הן,הנחיות פנימיות שגמישות של הנחיות "טיבן

)בג"ץוהרשות מוסמכת – ולעתים אף חייבת – לשקול את אפשרות הסטייה מהן" .((1999 )213, 193( 1, פ"ד נג)אמקור בע"מ נ' שר הפנים 7053/96

מוקדםכאשר מדובר בהפגנה מתוכננת מראש, מומלץ להגיש את הבקשה .52האפשר תנאיםככל על או הבקשה סירוב על להשיג זמן די להותיר כדי ,

בלתי-סבירים שמעמידה המשטרה לאישור ההפגנה.

ה. שיקולים במתן רישיון

קובע כי משהוגשה בקשה לקבלת רישיון לקיום פקודת המשטרה ל85סעיף .53 הפגנה הטעונה רישיון, רשאי מפקד המחוז במשטרה ליתן את הרישיון, לסרב לתיתו

או לתיתו בתנאים:

17

: חירות ההפגנהIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

, רשאי84. הוגשה בקשה לרישיון, בעקבות הודעה שפורסמה לפי סעיף 85"הממונה –

( ליתן את הרישיון;1 )

( ליתן את הרישיון בערובה או בתנאים או בסייגים אחרים שיראה לנכון לחייב2 )בהם, והתנאים

והסייגים יירשמו על גבי הרישיון;

( לסרב ליתן את הרישיון".3)

ל85סעיף .54 שינחו אתפקודה שיקולים או כללים קובע באופן מפורש לא מפקד המחוז בהחלטה בדבר מתן רישיון או בקביעת תנאים וסייגים שהוא מוסמך לצרף לרישיון. עם זאת, ככל רשות מינהלית, מחויב מפקד המחוז לשקול שיקולים עניינים ולפעול בסבירות, ללא הפליה, ולמען השגת מטרת החוק – קיום ביטחון

(.3 בעמ' 11, פסקה הנחיית היועמ"שהציבור והסדר הציבורי )

כמו כן, מעמדה הרם של הזכות להפגין מחייב את המשטרה גם בהפעלת.55 הגבלת הזכות להפגין, בדרך של סירוב לתת. כך, פקודה ל85סמכותה לפי סעיף

רשיון להפגנה או הגבלת ההפגנה בתנאים, תיבחן בהתחשב במעמדה החוקתי של חירות ההפגנה ולפי אמות מידה והעקרונות הכלליים שנקבעו על-ידי בית המשפט

לבחינת חוקיות הפגיעה בזכות זו.

לפיכך, נקודת המוצא בהפעלת סמכות המשטרה במתן רישיון, היא זכותו של.56 הפרט להפגין וחובתה של המשטרה להגן על זכות זו, הן בהיבט ה"שלילי" של חובהוהן בהיבט ה"חיובי" שלה )לנקוט בכל זו )לא לפגוע בזכותו של הפרט להפגין(

"מפקד המחוז,הפעולות והאמצעים הנדרשים בכדי להבטיח את חופש ההפגנה(: במתן רישיון להפגנה, אינו עושה חסד עם מבקש הרישיון, אלא מאפשר לו לממש זכות יסוד, ולפיכך מן הראוי שהמפקד יתן רישיון כמבוקש, אלא אם שיקולים של ביטחון הציבור או הסדר הציבורי מונעים מתן רישיון או מחייבים להגביל את הרישיון

.(4 בעמ' 11, פסקה הנחיית היועמ"ש)בתנאים וסייגים"

. נושא ההפגנה1ה.

ככלל, מפקד המחוז אינו רשאי להתחשב בדעות המפגינים או בנושא ההפגנה.57 התוכן האידיאולוגי, שההפגנה"בעת קבלת החלטה בבקשה למתן רישיון להפגנה:

אינה "המשטרה עניין לשלטונות, כשלעצמו אינו לבטא, או התהלוכה מבקשות (2, פ"ד לד)סער נ' שר הפנים והמשטרה 148/79בג"ץ ממונה על האידיאולוגיה" )

18

: חירות ההפגנהIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

169 ,177( בעמ' בג"ץ לוי"(; וגם בג"ץ סער( )"1979 ניתן למנוע(; 411 "לא )בג"ץהפגנה או אסיפה בשל כך שדעות המפגינים אינן נראות למפקד המשטרה"

ירושלים 1928/96 מחוז נ' מפקד יש"ע נ)מועצת פ"ד 1 )541 ,543( 1996) "((. בג"ץ מועצת יש"ע)"

דעות מקובלותהעובדה ש.58 נועדו להגן לא רק על וההפגנה "חופש הביטוי ואהודות, אלא גם – ובכך עיקר מבחנו של חופש הביטוי – על דעות שעשויות להיות

לפסק דינה של הנשיאה בייניש(,9, פסקה בג"ץ משי זהב" )מקוממות ומכעיסות לעיל. מהווה חיזוק למסקנה זו. 2ראו פסקה

בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסיקה, קבע היועץ המשפטי לממשלה בהנחייתו.59"העניין בגינו מבוקש הרישיון לקיים הפגנה, או נושא ההרצאה או הנאום, אוכי:

עניין אינו ככלל, בהפגנה, המשתתפים או המארגנים של האידיאולוגי הרקע .(4ב' בעמ' 12, פסקה הנחיית היועמ"ש)ון" למשטרה ואין בו שיקול כדי לסרב רשי

עם זאת, חשוב להדגיש כי חופש ההפגנה אינו מהווה הצדקה והכשר לביצוע.60 עבירות על החוק. משכך, במסגרת בקשה למתן רישיון, רשאי מפקד המחוז לבחוןלהפגנה רישיון לתת לסרב ואף פלילית עבירה משום יש בקיום ההפגנה האם הכרוכה בעבירה פלילית כגון הסתה לאלימות, הסתה לגזענות או הסתה לעבירה

ו4ג' בעמ' 12, פסקה הנחיית היועמ"שראו )אחרת בעמ' פקודת מטא"ר 3, ו- 1א6סעיפים )דקל-דוד עוזר נ' משטרת ישראל 2848/12 בג"ץ (; כן ראו4ג6

נגד סירוב המשטרה לתת, בו (17.4.2012 דחה בית המשפט על הסף עתירה (.רישיון לאירוע מחאה בו יעשנו, במוצהר, סם מסוג קנאביס

כמו כן, אמנם ככלל נושא ההפגנה אינו יכול להוות כשלעצמו שיקול למניעת.61 ההפגנה, אך לתגובות שההפגנה עלולה לעורר עשוי להיות משקל לצורך הערכת ההסתברות כי ההפגנה תגרום לפגיעה בסדר הציבורי או בשלום הציבור )ראו פירוט

בהמשך(.

בסדר2ה. לפגיעה קשה קרובה ודאות – הפגנה רישיון לתת סירוב . הציבורי

המשטרה היא זו שמופקדת על קיום הביטחון והסדר הציבורי, והיא רשאית.62יגרום סכנה ממשית קיום ההפגנה רישיון אם לדעת מפקד המחוז, לסרב לתת

לביטחון הציבור או לסדר הציבורי, ואין דרך סבירה למנוע סכנה זאת.

19

: חירות ההפגנהIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

בפרק .63 בפסיקהIכאמור שנקבעה העקרונית המידה אמת זה, במסמך ודאות קרובהבהקשר זה היא, כי ניתן למנוע את חופש ההפגנה רק כאשר קיימת

לפגיעה קשה בביטחון הציבור או בסדר הציבורי )לסכנה ממשית בעמ' בג"ץ לוי לעיל(. כדי לבסס את הקביעה שקיימת "ודאות קרובה לפגיעה2. ראו פסקה 393

ו"ראיות של ממש",ממשית" נדרשות "אין די בהשערות, בספקולציות ובחששות" (.411 בעמ' בג"ץ לוי)

ודאות קרובה לפגיעה.64 מידה של כי אף כאשר מתקיימת אמת עוד נפסק, באמצעי מגביל שפגיעתו בחופשממשית בביטחון הציבור, חובת המשטרה לנקוט

האיסור על ההפגנה או התהלוכה צריך שיהא: "ההפגנה היא הפחותה ביותרייעשה שימוש פני הסכנה הצפויה. בטרם נוכח בו שיש לנקוט האמצעי האחרון תוך ]...[ יש לשקול שימוש באמצעים חריפים פחות זה, באמצעי מנע דראסטי

לעיל(.2. ראו פסקה 412 בעמ' בג"ץ לוי )שינויים מבחינת מקום זמן והיקף"

בהנחייתו: .65 היועמ"ש קבע גם בחששכך די אין רשיון, למתן לסרב "כדי שההפגנה תוביל להתפרעות של המשתתפים או לפגיעה ממשית בביטחון הציבור אוודאות קרובה לסכנה צורך בידיעות או בנסיבות שיצביעו על יש בסדר הציבורי; ידיעות על הכנות של מארגני ההפגנה כגון כזו, ממשית להתפרעות או לפגיעה

(.4ו' בעמ' 12, פסקה הנחיית היועמ"ש )להפר את הסדר הציבורי"

מכלל האמור לעיל עולה המסקנה, שככלל מפקד מחוז רשאי לסרב לתת.66 רישיון אך ורק במקרה של ודאות קרובה לפגיעה ממשית בסדר הציבורי או בביטחון הציבור, ולאחר שנבחנו אמצעים פוגעניים פחות, כגון הגבלות על זמן, מקום ואופן

ההפגנה.

.א. חשש מפני קהל עוין והפגנות נגד2ה. ההגנה על הזכות להפגין על אף קיומו של חשש לפגיעה בסדר הציבורי,.67

מקבלת משנה תוקף במקרים שבהם החשש האמור נובע מהתנהגות אלימה של "]...[ בעצםקהל עוין להפגנה, להבדיל מהתנהגות של משתתפי ההפגנה עצמם:

העובדה שקיומה של הפגנה עלול להביא להפרת הסדר, אין כדי לשלול את החופש להפגין. מידה מסוימת של פגיעה בסדר הציבורי היא מחיר שעלינו להיות מוכנים לשלמו כדי להגשים את הזכות להפגין. דברים אלה יפים על אחת כמה וכמה מקוםשל קהל המתנגד מתגובתו מן המפגינים עצמם אלא צפויה אינה שבו הסכנה להפגנה. מתן כוח לקהל עוין לסכל את מימושה של זכות היסוד להפגין יהווה פגיעה קשה בה ומתן פרס לאלימות ועידודה. על כוחות הביטחון לעשות ככל אשר לאל

20

: חירות ההפגנהIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

, פסק דינה של השופטת דורנר, בג"ץ סיעת מר"צידם כדי למנוע תוצאה קשה זו." ) לעיל.(2. ראו פסקה 832עמ'

בפרשת לוי נדונה נוסחת האיזון העקרונית בין חופש הביטוי וההפגנה לבין.68 הסכנה לביטחון הציבור נוכח קיומו של קהל עוין. בפרשה זו נפסק, כי מחד אין לאפשר מצב דברים שבו קהל עוין ימנע מהמפגינים לממש את זכותם להפגין, שהרי

ההתחשבות בקהל העוין כמוה כהענקת מפתח לשימוש בזכות ההפגנה והתהלוכה" בידי המתנגדים לה. דבר זה יש למנוע. אין לתת וטו לאספסוף ופרס לאלימות".

לעיל(. מאידך, עומד השיקול שהקהל העוין2. ראו פסקה 404, עמ' בג"ץ לוי) עלול להיות מסוכן ולגרום לפגיעה בשלום הציבור.

כי נוסחת האיזון במקרים שבהם קיים חשש מהתנהגותו של.69 לפיכך, נקבע קהל עוין להפגנה בנויה משני שלבים. בשלב האיזון הראשון, מוטלת על המשטרה חובה לנקוט את כל הפעולות והאמצעים העומדים לרשותה כדי למנוע את הסכנה

"אם לאחר נקיטת כל האמצעיםולהבטיח את ביטחון המפגינים. בשלב האיזון השני, המשטרתיים הסבירים, עדיין קיימת "ודאות קרובה" לפגיעה בביטחון הציבור, הכוח

2, ראו פסקה 404, עמ' בג"ץ לוי) בידי מפקד המחוז לאסור הפגנה או תהלוכה." לעיל(24. )ראו פסקה 3, בעמ' פרשת ברלעיל (. ר' גם

נדרשות .70 כי נזכיר זה כיראיות קונקרטיותלעניין כדי לבסס את הקביעה מדובר ב"ודאות קרובה לפגיעה ממשית", ואין די בהערכות או בספקולציות. עודעל האיסור כאמור, ממשית לפגיעה קרובה ודאות מתקיימת אם גם כי נזכיר,

ההפגנה צריך שיהא האמצעי האחרון שנוקטים בו.

כי:.71 בהנחייתו המשפטי היועץ קבע בפסיקה, שנקבעו לעקרונות בהתאם העובדה שקיימת סכנה ממשית לסדר הציבורי כגון, שקיים יסוד סביר להניח כי"

גורמים עוינים בקרב הציבור יתנכלו להפגנה, אין בה בהכרח כדי להצדיק סירוב לתת רישיון, אם המשטרה יכולה במאמץ סביר להקצות כוחות במידה הנדרשת כדי

13פסקה , הנחיית היועמ"ש )לסכל התנכלות כזאת ולאפשר מימוש הזכות להפגין"(.8בעמ'

.ב. הקצאת כוחות שיטור ומשאבים2ה.את.72 להקצות השלטון על חובה מטילה להפגין הפרט של זכותו כאמור,

המשאבים ואת האמצעים הנדרשים לצורך ההגנה על זכות זו ומימושה. הגנה עלכמי המשטרה, מתפקיד אינהרנטי חלק הן בה המשתתפים ואבטחת ההפגנה

"תפקידה של המשטרה הוא להקצותשמופקדת על קיום הביטחון והסדר הציבורי:

21

: חירות ההפגנהIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

כוח אדם לקיומו של הסדר הדמוקרטי, הכולל את הזכות להפגין, ותפקידה שלשלא נימוק המשמעותית" "ההכבדה ואין לכך, במיוחד להיערך הוא המשטרה לעשות כן, השאלה שהמשטרה צריכה לשאול את עצמה היא האם לאור הדרישות

)העומדות שלפניה בזמן נתון היא יכולה לעמוד בהן" . ראו178, בעמ' בג"ץ סער לעיל(.57פסקה

הרובב.73 מטה רישיוןבג"ץ למתן בבקשה להכריע בבואו כי נקבע, )פסקה הפגנה, רשאי מפקד מחוז המשטרה להתחשב בכוחות ובמשאבים העומדים לרשות המשטרה ובמשימות אחרות המוטלות עליה באותה עת. עם זאת, נוכח מעמדהיצדיק לא במשאבים מחסור כי המשפט בית הדגיש ההפגנה, זכות של הרם

בג"ץ )"זהו מחירה של הדמוקרטיה. זהו גם מקור כוחה."כשלעצמו סירוב לאבטח – לעיל(.2, ראו פסקה 16, פסקה מטה הרוב

"המשטרה חייבת להקצות שוטרים, במסגרת נקבע כי: הנחיית היועמ"שגם ב.74רק הפגנה. לקיים הזכות מימוש כדי לאפשר גם העומדים לרשותה, המשאבים בנסיבות מיוחדות, כאשר צרכים עדיפים אינם מאפשרים למשטרה להקצות את כוח האדם הדרוש כדי לקיים את הסדר בהפגנה במקום ובמועד המבוקשים, רשאית המשטרה לדרוש שינוי המועד הנקוב לקיום ההפגנה, או לדרוש שינויים או תנאים

(. 7ח' בעמ' 12, פסקה הנחיית היועמ"ש)אחרים בהתאם לנסיבות"

דחיית בקשה למתן רישיון בנימוק של העדר כוחות שיטור ומשאבים גרידא.75ולפיה פקודת המטא"ר( ב3א')7מנוגדת גם להנחיה "אין לדחות בקשה לקיום,

הפגנה, מהטעם של העדר כוח אדם מספיק, אלא אם עריכת ההפגנה מצריכה כוח בכמות כזו שבריתוקו להפגנה יהיה כדי לפגוע, במידה שמעבר לסביר, במילוין של

".חובות משטרה אחרות, שהן דחופות ביותר או חשובות ביותר

ו. תנאים ברישיון ההפגנה

המשטרה רשאית להתנות את מתן הרישיון להפגנה בתנאים. עם זאת, נוכח.76חוקיות שבחינת הרי ההפגנה, בחופש פגיעה מהווה התנאים שהצבת העובדה לעקרונות ובהתאם ההפגנה, זכות של הרם במעמדה בהתחשב תעשה התנאי ולאמות המידה הכלליים שנקבעו בפסיקה לעניין זה. להלן נתייחס למספר תנאים

נפוצים שהמשטרה מציבה כתנאי לקיום ההפגנה.

22

: חירות ההפגנהIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

. מיקום ההפגנה ומועדה1ו.

מטבע הדברים, מימושה של הזכות להפגין כרוך בפגיעה בשגרת חייהם של.77 התושבים המתגוררים באזור ההפגנה, ועלול אף לגרום לפגיעה בחופש התנועה של

"ברוב רובם של המקרים אין הפרט מבקש לקיים אספההעוברים והשבים. שכן, על או העיר, של הסואנים ברחובותיה אספה לקיים מבקש הפרט במדבר. מדרכותיה השקטות של שכונת מגורים. הוא מבקש להעביר מסר שייקלט על-ידי

לעיל(.2, ראו פסקה 474, בעמ' בג"ץ דיין )זולתו באמצעות נוכחות פיסית"

)ברנשטיין נ' משטרת ישראל 5346/07בבג"ץ .78 (, נדונה בקשת19.6.2007 העותרים לדחות את מצעד הגאווה או לשנות את מסלולו כיוון שקיומו כמתוכנן עלול לפגוע באירוע בת המצווה של בתם. בית המשפט דחה את העתירה, וכך קבעה

פרוקצ'יה: האדםהשופטת של מרכזית זכות הוא והתהלוכה האספה "חופש בישראל, ואין בזכותו של הפרט לפרטיות, לקנין ואף לחופש תנועה כדי לשלול את הפעלתה, או כדי להצדיק העמדת תנאים כאלה שיעקרו אותה מתוכן, או יפגעו בה פגיעה ממשית ]...[ התהלוכה מתוכננת באיזור מרכזי של העיר, שכן מטבע הדברים,הציבור לעין החשופים מרכזיים, באיזורים להיעשות ותהלוכות הפגנות של טיבן הרחב, ולא במחשכים. העברתן הכפוייה של תהלוכות לפאתי העיר, פוגעת בתכלית

ובתנועה העיקרית לקיומן, ושוללת מהן את המאפיין העיקרי לבטא מסרים במלל לפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה(9 )פסקה לקליטת ציבור השומעים והצופים"

בסעיף הנחיית היועמ"שגם ב.79 .ז הדן בהפגנה תוך פגיעה בסדרי התנועה12 "בדרך כלל לא יהיה זה איזון נאות של השיקולים בתחום זה אם המשטרהנקבע כי:

תתיר הפגנה בשעה או במסלול המסכלים את המטרה למשוך את תשומת הלב שלריקים מאדם או יתר לקיים תהלוכה בשעה שהרחובות התושבים, כגון שהרישיון

באיזור שאין בו תנועת תושבים".

בחינת סבירות ההגבלות שמבקשת המשטרה לקבוע לעניין מועד ההפגנה או.80 מיקומה מחייבת איזון בין הפגיעה בחירות ההפגנה לבין הסיכונים לפגיעה באינטרסמיקום התהלוכה, שמסלול ככל כך, כמבוקש. ההפגנה מקיום כתוצאה ציבורי ייטה האיזון או למסריה, לנושא ההפגנה יותר האסיפה או מועדה הם מהותיים סכנה מקימות שנסיבות ההפגנה ככל כן, כמו ולהיפך. ההפגנה, חירות לטובת כך ההגבלות שמבקשת לקבוע המשטרה ולסדר הציבורי, לביטחון יותר ממשית

מוצדקות יותר, ולהיפך.

יש"עב.81 מועצת פסקה בג"ץ )ראו נגד57 עתירת המועצה נדחתה לעיל(; החלטת המשטרה לאשר קיום מחאה רק בטרם ביקור נשיא ארה"ב בירושלים או

23

: חירות ההפגנהIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

שהוא במקרה מדובר כי הסביר המשפט בית שבחריגים"אחריו. נוכח"חריג , זמנית בו – מטלות אבטחה בקשרהמשימות הרבות שהוטלו על המשטרה

לביקורו של נשיא ארה"ב ואורחים נוספים, מטלות ביטחוניות כתוצאה מהתראות על ארגון נפגעי 281/08פיגועים ואבטחת ההפגנה שביקשה לקיים העותרת. גם בבג"ץ

פרנקו אהרון ניצב נ' )הטרור כי 9.1.2008 המשפט בית קבע בהתחשב(, נוכח ביקור נשיא ארה"ב בעיר, החלופות למיקוםבמורכבות הביטחונית המיוחדת

המשטרה שהציעה פיההפגנה על השונים השיקולים בין ראוי איזון "מאזנות (. 7)פסקה משקלם היחסי"

( נקבע1987 )449( 4, פ"ד מא)מרציאנו נ' משטרת ישראל 606/87בבג"ץ .82 כי החלטת המשטרה לאפשר לעותרים לקיים מחאה נגד הכפייה הדתית במקום חלופי מבטאת איזון נאות בין הזכות להפגין לבין האינטרס הציבורי בשמירה על הסדר והביטחון. זאת, נוכח העובדה שהעותרים ביקשו לקיים את ההפגנה בכניסה

מיקום רגיש במיוחד מבחינת הפוטנציאל להתנגשותלשכונת מאה שערים – מטר מהמקום80, ונוכח העובדה שהמקום החלופי היה מרוחק פחות מ-אלימה

)17( 2, פ"ד מג)תנועת נאמני הר הבית נ' המשטרה 411/89המבוקש. בבג"ץ ( אושרה החלטת מפקד המחוז לאשר את התהלוכה במסלול חלופי, בין1989

רקע על במיקום המבוקשהיתר, המיוחדים העירתנאי השטח סמטאות – )ראו פסקה בג"ץ סיעת מר"צהעתיקה. ב לעיל(2 הבחין השופט אור בין פסקי;

הדין המפורטים לעיל לבין התהלוכה נשוא העתירה, וקבע כי השיקולים העומדיםבית קיבל משכך, העניין. בנסיבות מתקיימים אינם הדין האמורים בבסיס פסקי המשפט את העתירה וקבע כי יש לאפשר קיומה של תהלוכת מחאה בשבת ברחוב

בר אילן בירושלים, למרות חשש להתלהטות הרוחות.

.א הפגנה או משמרת מחאה מול ביתו של איש ציבור1ו. הוראות החוק בנושא חופש הביטוי והמחאה אינן מתייחסות באופן ספציפי.83

להפגנה או משמרת מחאה מול ביתו של איש ציבור. שני המקורות העיקריים אשרהינם זו היועמ"שמתייחסים לסוגיה כיצד לפעול, הנחיית המנחה את המשטרה

ופסיקתו של בית המשפט העליון, הגם שאין הלכה אחת סדורה בסוגייה.

כי אם ההפגנה הנחיית היועמ"שבפרק ה' ל.84 בעניין חירות ההפגנה נקבע, טעונת רישיון, ומתבקש אישור להפגנה מול ביתו הפרטי של איש ציבור )להבדילרישיון להפגנה, אם קיימות חלופות יכולה לסרב לתת ממעון רשמי(, המשטרה אפקטיביות לערוך את ההפגנה במקום אחר, כגון אל מול משרדו. כאשר מתבקש רשיון להפגנה מול ביתו של איש ציבור, המשמש אותו אף בעבודתו הציבורית, כגון

24

: חירות ההפגנהIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

בית הנשיא או מעון בית ראש הממשלה, על המשטרה לערוך את האיזונים הנדרשיםבין הזכות לחופש הביטוי לבין הזכות לפרטיות, גם של השכנים.

הנחיות היועמ"ש מבחינות בין עובד ציבור שהוא נבחר ציבור לעובד ציבור.85 שאינו נבחר ציבור. ככל שמדובר בביתו של עובד הציבור, שאינו נבחר ציבור, לא תותר כל הפגנה או משמרת מחאה. כך, מקום בו ההפגנה טעונה רישיון, תסרבלפזרה המשטרה תפעל רישיון, טעונת אינה ההפגנה ובאם לתיתו, המשטרה

בהקדם.

דייןפסק הדין המרכזי בנושא הינו .86 )ראו פסקה בג"ץ לעיל(; בו נדחתה2 עתירה כנגד החלטתו של מפקד מחוז ירושלים לדחות את בקשת העותרים לקייםיש כי יוסף. הגם ששלושת השופטים הסכימו אסיפה מול ביתו של הרב עובדיה לדחות את העתירה, נסמך כל אחד מהם על נימוקים שונים. לשיטתו של השופט לוין, ככל שמדובר בהפגנה מול ביתו הפרטי של איש ציבור, גוברת הזכות לפרטיות על חירות ההפגנה, גם כשמדובר בהפגנה שקטה, ולפיכך יכולה המשטרה להתנות את קיומה בתנאים שונים, כגון קיום ההפגנה במרחק מה מביתו של הרב. המשנה לנשיא )כתוארו אז( ברק גרס כי מדובר בזכויות שוות משקל, ולפיכך המשטרה אינה רשאית לאסור כליל לקיים משמרת מחאה ליד ביתו של איש ציבור אלא היא נדרשתזכות ההפגנה לזכויות חוקתיות אחרות, באמצעות קביעת לבצע איזון אופקי בין

ואופן. מקום זמן, של סבירות יותרהגבלות משמשת הפרטית שהדירה "ככל ."לפעילות ציבורית, כן ייטה האיזון "לטובת" חופש האספה, התהלוכה או המשמרת

(. השופט גולדברג נקט בגישת ביניים לפיה, המקום האפקטיבי היחיד483)עמ' לקיום אסיפה ליד מעונו של איש הציבור, הוא זה בו מנוהלת עיקר או כל פעילותוכמות זמן, של למגבלות בכפוף האסיפה תותר זה, עניינים במצב הציבורית. ניהול האסיפה ותדירות האסיפות במקום, ואולם בכל מקרה אחר, המשתתפים, תהיה החלופה האפקטיבית ליד משרדו של איש הציבור. בסופו של דבר נדחתה

העתירה היות והעותרים סירבו לקיים את האסיפה במגבלות שנקבעו.

קיום.87 את לאפשר יש לפיה ברק, אז( )כתוארו לנשיא המשנה של דעתו ההפגנה מול ביתו של איש הציבור תוך הטלת מגבלות של זמן, מקום ואופן, אומצה

עמותת בצדק נ' המפקח הכללי של 2080/05במספר פסקי דין )ראו למשל: בג"ץ )המשטרה 14.1.2007"( בצדק( עמותת בג"ץ בג"ץ "הלב 729/07"(; ארגון

)היהודי" נ' ניצב צור בן גביר נ' משטרת ישראל 3845/05(; בג"ץ 29.1.2007 (.24.8.2005 )תחנת מסובים

25

: חירות ההפגנהIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

עם זאת, במספר פסקי דין הוחלה הגישה לפיה אין לאפשר כלל משמרת.88ישראל 813/05מחאה לידי בית מגורים )ראו למשל, בש"פ נ' מדינת )מרזל

27.2.2005"( מרזל( פסקה , "(פרשת לעיל(2)ראו על; העותרים ערערו בו ההחלטה להרחיקם מביתו של הרב הראשי הצבאי. השופט ג'ובראן קבע כי באיזון הראוי בין זכות העוררים לחופש הביטוי ולקיום משמרת מחאה לבין זכותו של הרב הראשי ובני ביתו להגנה על פרטיותם וקניינם, גוברת זו האחרונה. כן ראו בש"פ

((.30.3.2009 )פדרמן נ' מדינת ישראל 2386/09

שיקולים נוספים אשר הוכרו על ידי בית המשפט כשיקולים לגיטימיים, במסגרת.89 כלל השיקולים אשר על המשטרה לשקול בבואה להחליט בעניין מתן רישיון והיקף ההגבלות, הינם אופי ההפגנה או משמרת המחאה המתבקשת, תדירותן ומשכן של ההפגנות מול ביתו של איש הציבור, ומידת הפגיעה בפרטיותם ובשגרת חייהם של

,בג"ץ עמותת בצדקאיש הציבור ובני ביתו בעקבות הפגנות קודמות )ראו למשל: היהודי הלב ארגון פסקה בג"ץ )ראו ת"א( 87 )מחוזי ת"א לעיל(; 1558/06

((. 30.8.2007 )המכללה האקדמית תל אביב יפו נ' מקיטון

נ' 6658/93ביחס למעון רשמי של נבחר ציבור, נקבע בבג"ץ .90 עם כלביא "(, כי לא היהבג"ץ עם כלביא( )"1994 )793( 4, פ"ד מח)מפקד משטרת ירושלים

מקום לסרב לבקשת העותרים לקיים אסיפה רבת משתתפים מול מעונו של ראש הממשלה, רק מהטעם שמעון זה משמש אותו גם למגורים. עם זאת נפסק כי גם הזכות לקיים אסיפה או הפגנה ליד מעונו של ראש הממשלה אינה מוחלטת, ויש לאזנה עם זכות הפרטיות של ראש הממשלה, של בני ביתו ושל שכניו, ולפיכך ניתן

להטיל מגבלות של זמן, מקום ואופן.

יזמה הממשלה 2009בשולי הדברים, יש לציין כי בשנת .91 הצעת חוק לתיקון )מס' פקודת המשטרה , אשר באה להסדיר 2009 ( )רישוי הפגנות(, התשס"ט- 26

באילו מקרים יש להתיר לקיים הפגנה או משמרת מחאה אל מול ביתו של איש אולם לא עברה את שלב18ציבור. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בכנסת ה-

והגנת הסביבה, עקב התנגדות רוב חברי הכנסת. ככלל, הדיונים בוועדת הפנים רישיון תותנה בקבלת ציבור איש ביתו של מול הפגנה כי החוק נקבע בהצעת ממפקד המחוז. רישיון זה לא יינתן במידה שניתן לקיים את ההפגנה במקום אחר. במידה שלא ניתן לקיימה במקום אחר, תותר ההפגנה בכפוף למגבלות בדבר מספר

המשתתפים, מועד קיום ההפגנה ומשכה, המרחק מביתו של איש הציבור ועוד.

26

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

.ב חופש המחאה במתחמים מיוחדים1ו.הציבורי,.92 במרחב הפגנות לרישוי הנוגעות הכלליות החוק להוראות בנוסף

קיימים כללים והוראות העוסקים ברישוי הפגנות במתחמים מיוחדים כגון: מוסדות אקדמיים, המקומות הקדושים, נמלי התעופה ומשכן הכנסת ורחבתו. על מתחמים

ואילך(.350אלה יורחב בהמשך המדריך )פסקאות

. המסרים שיוצגו ושישמעו בהפגנה2ו.

לעיתים, המשטרה דורשת ממארגני ההפגנה להתחייב שלא יוצגו או יושמעו.93 בהפגנה מסרים מסוג מסוים. תנאים מסוג זה מתערבים בתוכן ההפגנה ומגבילים

כלל אין בסיס לדרישה זו ואיןהלכה למעשה את חופש הביטוי וההפגנה. לכן, .סיבה נוספת להימנע מקבלת דרישה כאמור היא העובדה שלמארגנימקום לקבלה

ההפגנה אין אפשרות לערוב להתנהגותם של כל משתתפי המחאה. לכן, מומלץ שלא להסכים לדרישה כאמור, על מנת להימנע ממצב שבו התחייבות כזו תשמש עילה לפיזור ההפגנה או עילה להטיל על מארגני ההפגנה אחריות להפרות סדרוהכשר אינו מהווה הצדקה כי חופש ההפגנה נזכיר זאת, במהלך ההפגנה. עם לביצוע עבירות על החוק, ובכלל זה אינו מהווה הצדקה והכשר לאמירות הכרוכות

בעבירה פלילית כגון הסתה לגזענות, לאלימות או לעבֵרה אחרת.

נגד החלטתעתירה הגישה קואליציה של מספר ארגוני שמאל 2009בינואר .94 המשטרה לאשר קיום הפגנה נגד המבצע הצבאי בעזה, בתנאי שמארגני ההפגנה

מטר נגד 48/09בג"ץ יתחייבו שהמשתתפים יימנעו מהנפת דגל הרשות הפלסטינית ) (. המשטרה נימקה את דרישתהפסק הדין; העתירה(. 2.1.2009 )משטרת ישראל

בחשש מפני אלימות מצד עוברי אורח. ב"כ העותרים, עוה"ד מיכאל ספרד, טעןכי פוליטיתבעתירה אינו תנאי לגיטימי, הדרישה מתערבת בתכני עצרת "התנאי

ומגבילה את חירות הביטוי החשובה ביותר, ותחת להגן על המשתתפים מפני ניסיונות לא חוקיים לפגוע בהם, המשטרה בוחרת בדרך הקלה של פגיעה בזכויותיהם של העותרים וחבריהם וכניעה לחשש שמא מישהו שאינו נאמן לחוק יבקש להפר את

"גם אינו בר התחייבות שהרי עוד טענו העותרים כי התנאי האמורהסדר הציבורי." המארגנים אינם יכולים להתחייב שכל אחד ממאות המשתתפים בעצרת לא יבצע

פסק העתירה נמחקה בפעולה שהיא חוקית והגיונית בנסיבות של עצרת פוליטית".שניתן בהסכמה, בעקבות הודעת המשטרה כי היא אינה עומדת על התנאיםדין

לעניין התחייבות המארגנים שלא יונפו בהפגנה דגלי הרשות הפלסטינית, ובעקבות

27

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

, רשאית המשטרה, בנסיבות פקודת המשטרה)ג( ל82הסכמת הצדדים כי לפי סעיף שהנפת דגל עלולה לגרום להפרת השלום, לדרוש את סילוקו ואף לסלקו בעצמה.

2012הגם שהמשטרה אינה רשאית להתערב בתכני ההפגנה, בחודש מאי .95 אישרה משטרת באר שבע את קיומה של הפגנה בעיר, תוך שהיא מתנה את מתןישראל". מדינת של בשמה הפוגעים "שלטים יונפו שלא בכך להפגנה הרישיון

לזכויות האזרח לפנייתפנתההאגודה ליועץ המשפטי למשטרה. בתגובה בעניין בה הודה כי אכן חלק מהתנאיםתגובההמשטרה התקשורת בעניין, פרסם דובר

ברישיון לא נוסחו כראוי.

. אבטחת ההפגנה – מימון מאבטחים והצבת גדרות ביטחון3ו.

לעיתים מתנה המשטרה את מתן הרישיון בהעסקת מאבטחים ובהצבת גדרות.96בשנת לדוגמה, כך מארגני ההפגנה. דרשה המשטרה2006ביטחון על חשבון

ה- יום לציון הפגנה אביב1ממארגני בתל הסינמטק רחבת את לכתר במאי במחסומים ולהעסיק על חשבונם ארבעה מאבטחים כתנאי למתן רישיון להפגנה.

חזרה בה המשטרה מדרישתה.פנייתה של האגודה לזכויות האזרחבעקבות

דרישות כאלה עומדות בניגוד מוחלט לפסיקתו המפורשת של בית המשפט.97הציבורי הסדר על לשמירה האחראית היא ישראל משטרת שלפיה העליון,

"קביעת "תג", וכי אירועים ציבוריים שיש בהם מימוש זכויות חוקתיות, כגון הפגנותב" מחיר" למימושה של זכות ההפגנה משמעותה פגיעה בזכותם של אלה שאינם יכולים

לפסק דינו של הנשיא ברק,16 ו-15 פסקאות בג"ץ מטה הרוב," )לעמוד במחירה לעיל(.2בהתאמה. ראו פסקה

בשל שיקולים אלו נקבע, כי המשטרה אינה רשאית להטיל על המבקשים.98 רישיון להפגין את האחריות על אבטחת ההפגנה ואת ההוצאות הכספיות הכרוכות

רשאית להטיל את האחריות על אבטחת הפגנות]משטרת ישראל[אין היא בכך: " ושמירה על הסדר הציבורי במהלכן, כולה או בחלקה, על שכמם של המבקשים לממש את זכותם להפגין. בכך תמעל משטרת ישראל בתפקידה הציבורי. בכך גם תוטל על המבקשים למשש את זכותם מעמסה כספית, ותיפגע זכותם לחופש הביטוי

בג"ץ עם לפסק דינו של הנשיא ברק(. ב16, פסקה בג"ץ מטה הרוב )וההפגנה".חזר בית המשפט על העיקרון שלפיו, ככלל, האחריות לאבטחת ההפגנהכלביא

לעיל(.90מוטלת על המשטרה )ראו פירוט בהמשך( )ראו פסקה

חיזוק למסקנה כי המשטרה אינה רשאית להתנות את מתן הרישיון בדרישות.99 שונות הקשורות לאבטחת ההפגנה ולשמירה על שלום הציבור במהלכה ניתן למצוא

28

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

, הקובע כי המשטרה אינה רשאית 2006 חוק המשטרה, התשס"ו-ג ל102בסעיף 83להשכיר את שירותיה בתשלום בין היתר ב"אסיפה או תהלוכה כהגדרתן בסעיף

דברי, וכן משמרת מחאה או הפגנה בעניינים בעלי אופי מדיני". מעיון בפקודהל לסעיף זה עולה כי הוא נשען, בין היתר, על העקרונות שנקבעו בפסיקתההסבר

5009/97בית המשפט העליון בעניין זה ובפרט על אמות המידה שנקבעו בבג"ץ ישראל נ' משטרת נב)חברת מולטימדיה בע"מ )679( 3, פ"ד – לפיהן1998 )

"אירועים שניתן לאפיינם כאירועים ציבוריים, למשל: אירועיםהשמירה על הסדר באירועי-בחירות הפגנות, אספת-עם, כגון הפרט, בזכויות עצמם הכורכים

לפסק דינו15, הינה מתפקידיה המובהקים של המשטרה )פסקה וכיוצא-באלה" "(. העובדה שהמחוקק קבע באופן מפורשפרשת מולטימדיהשל השופט חשין ב"

שהמשטרה אינה רשאית לדרוש תשלום בגין שמירה על הסדר הציבורי במסגרתהכרוכות העלויות את להטיל שלא כוונתו על מלמדת והפגנות, מחאה אירועי

בפעולות אלו על גבם של מארגני ההפגנה.

. הצבת סדרנים4ו.

מינוי סדרנים לאירוע הוא תנאי מקובל. לרוב, מדובר בדרישה שאינה כרוכה.100 בעלויות כספיות כלשהן, שכן הסדרנים הם חלק מהמשתתפים בהפגנה, שעוטים על עצמם סימן מזהה. עם זאת, גם כאן יש לבדוק את מידתיות הדרישה ואת סבירותה. כך, דרישה להצבת מספר רב של סדרנים בהפגנה דלת משתתפים, דרישה להעסיקאו סבירה על מארגני ההפגנה, בתשלום סדרנים שתטיל מעמסה כספית בלתי דרישה להצבת סדרנים שיישאו באחריות מלאה על אבטחת ההפגנה, הינה ככלל

בלתי חוקית בהתאם לשיקולים המפורטים לעיל.

זו ב.101 דן בסוגיה )ראו פסקה בג"ץ עם כלביאבית המשפט לעיל(. שם,90 סדרנים בתשלום, אנשי חברת אבטחה, כתנאי לקיום250העותרת נדרשה להציב

תהלוכה ביום ירושלים. בית המשפט קבע כי על אף שמדובר באירוע שנכללו בו סממנים של שירה וריקודים, מדובר באירוע בעל אופי ציבורי פוליטי ולכן הוא חוסה תחת כנפיו של חופש הביטוי. על כן, נקבע כי האחריות על האבטחה מוטלת עלריבוי האירועים בירושלים ביום שבו ביקשו לערוך את נוכח זאת, המשטרה. עם התהלוכה, ונוכח המספר הרב של השוטרים שהקצתה המשטרה לאירוע, קיבל בית המשפט את העתירה באופן חלקי בלבד. בית המשפט קבע כי דרישת המשטרה

ידאגו ל- סדרנים לאחר שירות צבאי תטיל על המארגנים250שמארגני האירוע עלות שאין בידם לעמוד בה, ועל כן נקבע כי המארגנים יורשו להציב סדרנים שאינם

בעלי מיומנות, וכי רק מחציתם יהיו לאחר שירות בצה"ל.29

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

. אישור מכבי אש ומד"א5ו.

המשטרה רשאית להתנות את מתן הרישיון באישור מכבי אש ומד"א ובהצבתם.102וכבאיות, במידת הצורך. בסעיף , שכותרתו פקודת מטא"ר.ו ל6של אמבולנסים

יש לבדוק אם תוכננו, על ידי מארגני ההפגנה,"אמצעי הצלה וסיוע", נקבע כי: " אמצעי הצלה וסיוע, המותאמים לאירוע הצפוי. אם יש צורך, יש לוודא הוספת תנאיבהתאם אש, מכבי רכב אמבולנס, ביטחון, רכב העמדת שיחייב ברישיון,

להתפתחויות החזויות."

(ראו פסקה בג"ץ מטה הרובב.103 לעיל 2 דן בג"ץ בחוקיות הדרישה להצבת;( מפקד כי קבע בג"ץ ההפגנה. מארגני של חשבונם על וכבאיות אמבולנסים

"מתן רישיון להפגנה בהצבתם של שירותי חירום כגווןהמשטרה מוסמך להתנות את )פסקה אמבולנס וכבאית" לפסק דינו של הנשיא ברק(. הנשיא ברק ציין כי18

של הטבעיים בתפקידיה נכללים אינם אש כיבוי ושירותי רפואיים חירום שירותי זאת דרשה לולא גם להצבתם לדאוג היה ההפגנה מארגני על וכי המשטרה,

תקנות הבטיחות במקומות ציבוריים )אספות()א( ל9המשטרה, וזאת מכוח תקנה )" 1989 התשמ"ט- "(. מהאמור לעיל עולה כי המשטרה רשאיתתקנות הבטיחות

להתנות את מתן הרישיון בהצגת אישור ממכבי אש וממד"א, וכי על מארגני ההפגנהולדאוג לעמידה בדרישות לעניין מתן שירותי חירום רפואיים לפנות לרשויות אלו

ושירותי כיבוי אש בהפגנה.

)ראו בג"ץ מטה הרובלעניין התשלום עבור שירותי מד"א קבע בית המשפט ב.104לעיל(2פסקה כי אין בדין מקור סמכות שמכוחו רשאית מד"א לגבות תשלום;

תוקן 2012כאמור, ומשכך על מד"א לשאת בעלויות אלה. בשנת חוק מגן דוד , וכעת מוסמכת מד"א לגבות תשלום גם עבור "( חוק מד"א )" 1950 אדום, התש"י-

א)ד( לחוק(. עם זאת, החוק אינו מגדיר7נוכחותה באירוע ציבורי או המוני )סעיף מהו "אירוע ציבורי או המוני".

יצוין, כי אין חובה לשכור את סידורי העזרה הראשונה באירועים אלה דווקא.105 ממד"א, ולכאורה מד"א מתמודד על מתן שירותי אבטחה רפואית מול ספקי שירותראשונה עזרה שרותי של ביותר הגדול "הספק הוא מד"א זאת, עם אחרים.

דו"ח הועדה לבחינת דרכי ההפעלה והשליטה למענה ראשוני לשירותילאירועים" )מ , משרד הבריאות,עזרה ראשונה טרום בית חולים במערך שירותי הרפואה הדחופה

(. 98, בעמ' 2014ינואר

מארגני.106 בהחלטת משמעותי שיקול מהווה התשלום גורם הדברים, מטבע אירועים ציבוריים, ולרוב יפנו אלה אל הספק הזול ביותר. יש לציין כי לאור היותה

30

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

הספק הגדול ביותר של שירותי עזרה ראשונה בארץ, אשר חלק מתקציבו ממומן על ידי המדינה, ובכובעה כגוף הרגולטיבי של סידורי העזרה הראשונה באירועים, מד"איותר למארגני האירועים, תעריפים, שחברות יכולה להציע תעריפים אטרקטיביים פרטיות יתקשו להתחרות בהם. עובדה זו מחדדת את השפעתה הייחודית של מד"אועל רפואיים באירועים שירותים עבור הצבת על קביעת המחיר המקובל בשוק

בנוסף, בהיותה ספקית השירות וגם הגורם המוסמךהיותה הספק המרכזי בתחום. עניינים ניגוד פה קיים כי ברור הנדרשים, הראשונה העזרה סידורי את לקבוע

מובהק, אשר יש צורך, לכל הפחות, לצמצם אותו למינימום האפשרי.

האגודה לזכויות האזרח למד"א בנוגע לדרישת תשלום בעבורפנתהבעניין זה, .107מארגני את לפטור בבקשה בחיפה, הגאווה מצעד באירוע אמבולנסים הצבת ופוליטי. חברתי אופי בעל באירוע שמדובר מכיוון התשלום מדרישת המצעד

עולה כי לטענת הארגון הוא מוסמך לגבות תשלום גם עבור שירותיםתשובת מד"אמהניתנים לאירועים פוליטיים או אירועים שמטרתם להעביר מסר חברתי.

בנוסף, בשל היעדר חובה לקבוע תעריפים ברורים ואחידים בעניין, נוצר מצב.108 בו תחנות מד"א ברחבי הארץ מחליטות על דעת עצמן האם לגבות תשלום עבור הצבת שירותים רפואיים באירועים ציבוריים שונים שמתקיימים במרחב הציבורי ומה גובה התשלום שיידרש, ואינן פועלות על פי קריטריונים ברורים בעניין זה. לעיתים,מעניקה אותה תחנה הנחה לאירוע מסוים ובשנה לאחר מכן קובעת הנחה אחרת.

האזרח .109 לזכויות מד"אפנתההאגודה שירותי עבור תשלום גביית בנושא באירועי מחאה אל משרד הבריאות. לעמדת האגודה, הטלת תשלום עבור שירותיםואירועי הפגנות כגון חוקתיות בזכויות עצמם שכורכים אירועים בעבור רפואיים דלי בעיקר המארגנים, את להרתיע שעלולה כספית מעמסה מהווה מחאה

,לפיכךאמצעים, מלקיים את האירוע, ובכך מהווה פגיעה בחופש הביטוי והמחאה. בין סוגי האירועים השונים המתרחשים במרחב הציבורי. בעוד יש לערוך הבחנה שדרישה לתשלום בגין שירותי מד"א באירועים ציבוריים המתקיימים דרך עסק ונועדוואירועים שונה להפגנות יש להתייחס באופן והגיונית, עינוג הציבור סבירה לשם

ציבוריים אחרים שמטרתם להעביר מסר מדיני או חברתי, מהסיבות שצוינו לעיל.

ממקבל.110 לדרוש רשאית הכבאות רשות כי נקבע הכבאות, שירותי לעניין מכוח שירותיה, עבור תשלום בעדהשירות )תשלומים הכבאות שירותי תקנות

; לעיל(2 )ראו פסקה בג"ץ מטה הרוב. עם זאת, נקבע ב 1975 שירותים(, התשל"ה- כי העירייה היא מקבל השירות ולא מארגני ההפגנה, ועל כן היא זו שצריכה לשאת

" כי ציין שירותי הכבאות שסופקו במהלך ההפגנה. הנשיא ברק לובעלויות אף

31

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

לפיה החיוב בגין שירותי הכבאות צריך שיחול על3-4קיבלתי את עמדת המשיבות הנהנים מקבלתם, לא היה בכך בהכרח כדי להוביל אל המסקנה שמארגני ההפגנה הם שאמורים לשאת בעלויות שירותי הכבאות. זאת מכיוון שהנהנים משירותי הכיבויאו בתהלוכה ציבור המשתתפים הם והפגנות תהלוכות של לאבטחתן המוצבים

(.22" )פסקה בהפגנה כולו

הבטיחות במקום ההפגנה. 6ו.

מתן הרישיון להפגנה בהצגת תצהיר מהנדס.111 לעיתים מתנה המשטרה את )האם ההפגנה לקיום פיסית מבחינה המבוקש המיקום התאמת לגבי בטיחות התנאים הפיסיים במקום מתאימים להכלת מספר המשתתפים הצפויים וכו'(. יתרהאת חשבונם, על יבצעו, ההפגנה מארגני כי המשטרה דורשת לעיתים מכך, גדרות כגון הצבת ההפגנה, לקיום השטח התאמת לצורך הנדרשות ההתאמות ביטחון וחבלים ליצירת הפרדה. תנאים אלו נפוצים בעיקר במקרים שבהם מדובר

אירוע מחאה רב משתתפים, הכולל במה והופעות של אמנים. ב

הפליט.112 יום אירועי לעריכת רישיון לקבלת בקשה במסגרת למשל, כך, בטיחות.2011הבינלאומי מהנדס של תצהיר היתר, בין המשטרה, דרשה ,

חוק הבטיחות במקומותהמשטרה תלתה את דרישתה לתצהיר מהנדס בטיחות בל8"(, ובפרט בתקנה חוק הבטיחות)" 1962 ציבוריים, התשכ"ג– תקנות הבטיחות

אשר הותקנו מכוחו.

היא לקבוע מסגרת להסדרי בטיחות נאותים לכל חוק הבטיחותתכליתו של .113 הנסיבות שבהן מתקיימות אסיפות במרחב הציבורי, תוך שמירה על חופש האזרח

ש בעוד אחרת. בדרך דעה הבעת או ויכוח לשם עסקים,להתאסף רישוי חוק "( מסדיר אך ורק את בטיחות המבנה המשמשחוק רישוי עסקים)" 1968 התשכ"ח-

מכוונות לביקורת על תהלוכות ועל פקודת המשטרהלעינוג ציבורי, וההוראות שב "אין כל הסדר חוקי לבטיחות בכל שאר ההזדמנויותאסיפות בעלות אופי פוליטי,

שבהן מתאסף קהל רב שלא בתחומי עסק או מקצוע, והעדרו מורגש בעצרות עם)למיניהן ובהתקהלויות שאפיין מסחרי למחצה, כגון תערוכות וכיוצא באלה" דברי

(. 1961 ההסבר להצעת חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ"ב-

החוק כולל הוראות, המתייחסות אל כלל סוגי האסיפות הפתוחות לציבור,.114 לרבות אסיפות לשם עינוג ציבורי והפגנות. כן כולל החוק הוראות מיוחדות נוספות

500החלות על אסיפות המוגדרות כ"עצרות עם" אשר מספר המשתתפים בהן הוא ומעלה והן אינן טעונות רישיון על פי חוק אחר )כלומר הן לא הפגנה טעונת רישיון

32

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

או אסיפה לשם "עינוג ציבורי"(. סוג נוסף של אסיפות שאינן מוגדרות כ"עצרות עם"הן אסיפות המתקיימות במקום אסיפות קבוע.

מסמיך את המשטרה, במקרים מסוימים, לאסור או לפזרחוק הבטיחותהגם ש.115 אסיפות שאינן עומדות בדרישות החוק ותקנותיו, ככלל, היא אינה הגוף המוסמך

בשנת האגודה שקיימה בפגישה בעניין. דרישות להציב עם2012והמקצועי המפכ"ל וגורמים בכירים נוספים במשטרה, הודה היועץ המשפטי של המשטרה כי ההסדרה של סוגיית הבטיחות באירועי מחאה בישראל איננה מספקת ואינה פתורה,כיום האחריות הלכה וכי גוף ממשלתי/ציבורי האמון על הבטיחות באירועים, אין

ממהנדס למעשה דעת חוות קבלת המחייב מנחה כגוף המשטרה על מוטלת בטיחות. בהתכתבות מאוחרת יותר עם הייעוץ המשפטי של המשטרה נמסר לנו כי "למשטרת ישראל אין לא את האמצעים ולא את המיומנות המקצועית להתמודדשל שטחים לתחזוקם המוסמך הגורם אינה "המשטרה וכי בטיחות" היבטי עם ציבוריים ואינה אחראית לטיפול בסיכוני בטיחות במרחב הציבורי" אולם מאחר והיא

אחראית על שמירת הנפש והרכוש, היא לוקחת על עצמה את הטיפול בסוגיה זו.

, עליה מסתמכת המשטרהתקנות הבטיחות ל8יתרה מכך, כותרתה של תקנה .116וזו בהצבת דרישה להצגת תכנית בטיחות, היא "אי קיום אסיפה במקום מסוכן"

"לא תיערך אסיפה במקום בו נשקפת סכנה לבני אדם, ממים, ממפולת,לשונה: מגזים, מריחות, מחום, מקור, מחומר נפץ, מנשק, מבעלי חיים וכיוצא באלה, אלאשל המרחב מפקד עם בתיאום מהנדס, מאת מראש אישור לכך ניתן כן אם המשטרה ומנהל לשכת הבריאות המחוזית ולאחר שנתמלאו כל התנאים שהותנו

,תקנות הבטיחות ל1לפי תקנה באותו אישור; הטוען שניתן האישור עליו הראיה." המהנדסים בפנקס הרשום המוסמכת, הרשות בשירות מהנדס הינו "מהנדס"

היא רשות הרישוי בתחומה של הרשות1ואדריכלים. הרשות המוסמכת לפי תקנה מקומית, היינו ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיכו לכך.

מטילה חובה לקבל אישור מראש של מהנדס שלתקנות הבטיחות ל8תקנה .117 רשות הרישוי באסיפות במקומות שבהם נשקפת סכנה למשתתפים. ברם, התקנה אינה קובעת מי הגורם המוסמך לקבוע האם נשקפת סכנה ממקום האירוע ועל מילהוראות בניגוד זאת, תנאיו. ולמלא אחר אישור מהנדס מוטלת החובה להציג

אחרות בתקנות שמטילות חובות באופן מפורש על "אחראי הבטיחות".

התקנה אף לא קובעת כי למשטרה יש סמכות להתנות את אישורה לאירוע.118 בתצהיר של מהנדס בטיחות. כל שנאמר בה הוא שאסיפה לא תיערך במקום שבו

33

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

ובמילוי התנאים ניתן אישור מהנדס כאמור, נשקפת סכנה קונקרטית, אלא אם שהותנו באותו אישור.

לעמדת האגודה לזכויות האזרח, הדרישה להציג תצהיר מהנדס בטיחות כתנאי.119 למתן רישיון להפגנה או אירוע בעל מסר חברתי או פוליטי, כמו גם הטלת העלויות הכרוכות בהמצאת התצהיר ובמילוי התנאים שקבע המהנדס אינן חוקיות ולמצער גם אינן סבירות. בטיחותם של מקומות ציבוריים אינה צורך של מארגני אירוע זה או אחר אלא צורך ציבורי כללי. לעמדתנו, כאשר מדובר באירוע ציבורי בעל אופי חברתי-פוליטי, יוטלו הדרישות לעניין בטיחות האירוע, לרבות אלה הנוגעות לבדיקת התאמתו מבחינה פיסית של המקום המיועד לקיום האירוע על ידי מהנדס בטיחות,חובתה של הרשות לאור זאת, נדרשות, על הרשות המקומית. וביצוע התאמות ולדאוג לתחזק את השטחים הציבוריים בשטחה, להכשירם לשימושו של הציבור

לתקינותם ולבטיחותם.

לאחר בדיקת הבטיחות במקום האירוע, וככל שלדעת מהנדס הבטיחות של.120הנובעת באירוע המשתתפים של לבטיחותם סכנה נשקפת המקומית הרשות את להטיל אין רעוע(, למבנה או מים ממקור סמיכות )למשל עצמו מהמקום האחריות למניעת התרחשות הסכנה על המארגנים אלא על הרשות המקומית שהיאנובעת הבטיחותית הסכנה שבו ממצב להבדיל זאת, בפועל. השטח מחזיקת )למשל- האירוע במהלך שימוש לעשות המארגנים מבקשים שבהם ממתקנים הקמת במה, שימוש בכבלי חשמל, הצבת דוכנים, שילוט, מערכת כריזה, מכירת מזון וכולה(. במקרה כזה, האחריות לבטיחות ועלות הביצוע של ההתאמות הנדרשות,

צריכות להיות מוטלות על המארגנים ולא על הרשות המקומית.

ב.121 גם ביטוי לידי בא לעיל מטא"רהאמור לסעיף פקודת בניגוד .6.5(1) , המטיל על מארגני ההפגנה אחריות להמצאת אישור מהנדס בניין שהבמהפקודהל

סעיף לאמצעים2)6.5תקינה, האחריות את ההפגנה מארגני על מטיל אינו ) הדרושים לצורך הבטחת ביטחון הציבור:

( האמצעים5"א( יש לבדוק אם תוקם במה, שאם כן:

להמציא אישור ממהנדס בניין מוסמך, שהבמה כשירהיידרשו המארגנים( 1)לשאת את עומס האנשים, ששטחה יכול להכיל.

, תבדוק את הצורך בגידור הבמה ואתהיחידה, שבאזורה תיערך ההפגנה( 2) הצורך באמצעים אחרים, לשם הבטחת ביטחון הציבור, וזאת בהתחשב באופי

)הדגשות הוספו(.ההפגנה ובהיקפה."

34

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

כאשר התניית רישיון הפגנה בהצגת אישור מהנדס בטיחות נעשית לגבי מקום.122 ציבורי שכבר שימש בעבר לעריכת הפגנות דומות, הרי שמתחזקת הסברה שהתנאי

אינו ענייני אלא בא להקשות על עריכת ההפגנה.

. אישור הרשות המקומית7ו.

או.123 העירייה מאת אישור הרישיון, למתן כתנאי המשטרה, דורשת לעיתים הרשות המקומית שבתחומה מבקשים לערוך את ההפגנה. לעמדת האגודה לזכויות

פקודת") פקודת העיריות )נוסח חדש(האזרח, דרישה זו אינה חוקית. עיון בחקיקה ) ( ובפסיקה הנוגעותחוק רישוי עסקים, חוק הבטיחות, פקודת המשטרה(, "העיריות

אינה המקומית הרשות כי מעלה ציבוריים, לאירועים ורישיונות היתרים למתן אירועים למעט בשטחה, ציבוריים אירועים לקיים לסרב או להתיר מוסמכת

. חוק רישוי עסקיםהמיועדים לשם "עינוג הציבור" לפי

התניית השימוש במקרקעין הפתוח לציבור בהסכמת הרשות הציבורית מנוגדת.124 "אין צורך בהסכמת הרשות הקובע, כי פקודת מטא"ר ל5(ב( בעמ' 7.ג.6גם לסעיף

הרחב לציבור הפתוחים במקרקעין להתקיים שנועדה הפגנה לקיום הציבורית קובעת כי הנחיית היועמ"שגם ושהכניסה אליהם חופשית ואינה מוגבלת בתנאים".

רישיון להתנות צורך ואין הפגנות, לעריכת גם נועדו לציבור פתוחים מקרקעין להנחיה(.9 בעמ' 15להפגנה בקבלת הסכמת מאת הרשות הציבורית )פסקה

125.( בירושלים נגד קיומו של מצעד הגאווה שכוונה ראו בג"ץ מרזלבעתירה . (; צורפה גם עיריית ירושלים כמשיבה. לעניין זה קבע בג"ץ, שספק לעיל 2 פסקה

אם עירית ירושלים היא משיבה מתאימה, לאור העובדה שהסמכות לאשר הפגנותנתונה בידי המשטרה בלבד.

חלק.126 כי מתברר האזרח לזכויות האגודה שערכה מבדיקה זאת, למרות ומסמיכות עצמן להתנות פקודת העיריותמהרשויות המקומיות מסתמכות על כל

ולא רק ואירועי מחאה הפגנות לרבות במרחב הציבורי באישורן מראש, אירוע פי ציבורי" על "עינוג אירועים מסוג כגון רישויאירועים שבסמכותן לרשות, חוק

. להרחבה בעניין סמכויות הרשות המקומית להגביל את חופש ההפגנה ראועסקים במסמך זה.Vפרק

. סיווג ההפגנה כ"אירוע תחת כיפת השמיים"8ו.

בקשה.127 הוגשה שבהם מקרים רב במספר מחאה לאירוע רישיון למתן משתתפים(, הכולל במה והופעות של אמנים, התייחסה1,000משתתפים )מעל

35

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

מ"הפגנה" להבדיל השמיים", כיפת תחת כ"אירוע המחאה לאירוע המשטרה (. פקודת המשטרה)"אסיפה" או "תהלוכה" לפי

128.– מחאה" "אירוע או מ"הפגנה" להבדיל כ"אירוע" המחאה אירוע סיווג דרישותנוהל משטרתימשמעותו, הפעלת בשם "רישוי אירועים המוניים" המציב

פעילי לדוגמה כך הרישיון. למתן כתנאי האירוע אבטחת לעניין ונוספות רבות של הופעות אירוע מחאה הכולל ביקשו לערוך יהודה באור המחאה החברתית אמנים בשטח פתוח באזור צומת סביון. המשטרה התנתה את קיום ההפגנה, ביןיועץ בטיחות מטעם בעל מקצוע מוסמך; תרשים דו"ח היתר, בדרישות הבאות: חברת פרטי – האירוע אבטחת מקסימלית; קהל וכמות מידות כולל בטיחות בטיחות מהנדס ודו"ח מפורטת; אבטחה ותוכנית ביטחון אחראי מינוי אבטחה, מסכם. נוסף על כך דרשה המשטרה אישור מהרשות המקומית לקיום האירוע. כך, גם פעילי המחאה החברתית באזור נהריה ביקשו לערוך אירוע מחאה בחוף אכזיב, והמשטרה קבעה כי מדובר באירוע תחת כיפת השמיים ולא בהפגנה, ומשכך על מארגני האירוע לעמוד ברשימת דרישות דומה. מארגני ההפגנה נאלצו לבטלה נוכח

)ר' זייד, הדרישות והעלות הכרוכה בכך –N-city, אתר ההפגנה שלא היתהגל (. 24.9.2011נהריה ברשת,

רוב הדרישות הכלולות בבקשה לאישור "אירוע" אינן חוקיות ככל שמדובר.129 בבקשה לרישיון הפגנה על רקע פוליטי או חברתי. שכן, רוב הדרישות האמורות מצויות באחריות המשטרה לאבטחת ההפגנה ולשמירה על שלום הציבור במהלכה,דיון בסוגיות והן מטילות הוצאה כספית בלתי מבוטלת על מארגני ההפגנה. )ר'

לעיל(. 96-99האבטחה והבטיחות באירועים ציבוריים בפסקאות

כדאי.130 כאמור, דרישות חוקיות לגבי המשטרה עם מהתדיינות להימנע כדי להבהיר בעת הגשת הבקשה כי מדובר בבקשה לקיום "אירוע מחאה". יש להבהיר כי מדובר באירוע מחאה שנועד להביע מחאה בנושא מדיני או חברתי, גם אם הואאירוע מסחרי/בידורי. אופי באירוע בעל מדובר ושאין אמנים, של הופעות כולל מחאה הינו חלק מהזכות להפגין ולהביע דעה, ולכן המשטרה היא שאחראית על

"המדובר באירוע שביסודו הוא בעלאבטחת האירוע ועל שלום הציבור במהלכו: אופי ציבורי-פוליטי, גם אם נכללים בו סממני שירה וריקוד. לדעתנו, ככל שהמדובר באירוע מעין זה, הוא חוסה תחת כנפיו של חופש הביטוי כאמור בפסק הדין מטה הרוב. על כן בעיקרו מוטלת האחריות לאבטחה על המשטרה, שגם אינה מתנערת

ביסודה" זו )מאחריות כלביא עם ח)בג"ץ פסקה השופט3, של דינו לפסק ) לעיל(.90רובינשטיין; ראו פסקה

36

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

)ראו פסקה פרשת מולטימדיהב.131 לעיל(; נדונה, בין היתר, השאלה האם99 אבטחת אירועי פסטיבל הג'אז באילת נופלת לתפקידיה המובהקים של המשטרה. השופט חשין ציין כי שאלה זו תוכרע בסופו של דבר לפי השיקול הערכי, ועמד על

שורה של קריטריונים:

– אירוע או פעולה שאותם יוזם הפרטהיוזמה לקיום האירוע או הפעולה.1 ועשוי ליצור הפרעה לשלום הציבור )כגון חתונה( אל מול אירוע או פעולה

הנכפים עליו )כגון פשע(.

– אירועים פרטיים )מסיבה פרטית( אל מול אירועים שניתןטיב האירוע.2 כגון הפרט בזכויות עצמם הכורכים אירועים )למשל ציבוריים לאפיינם יהיו: האם האירוע וכד'(. שאלות משנה מבחינות הפגנות, אירועי בחירות נערך במקום פרטי/ציבורי, האם הההשתתפות בו היא לפי הזמנה/בתשלום.

– אירועים הנעשים דרך עסק או למען רווח אל מולמטרת קיום האירוע.3אירועים שאינם דרך עסק ואינם נעשים בכוונת רווח.

– עד כמה מכביד האירוע על המשטרה ועל משאביה ביחסמידת ההכבדה.4לסוג האירוע שבו מדובר.

קריטריונים אלו יפים גם לעניין סיווג האירוע כאירוע מחאה – כך, ככל שמדובר.132 באירוע בעל אופי ציבורי שלא למטרת רווח שיש בו מימוש של הזכות להביע דעה ולהפגין, הרי שהמשטרה היא זו שאחראית על אבטחת האירוע ועל שלום הציבורבמהלכו ואין מקום להטיל על מארגני ההפגנה דרישות המצויות באחריות המשטרה.

: פיזור הפגנותIIIפרק פעמים רבות, המשטרה מפזרת הפגנות תוך שהיא מפעילה כוח ואלימות כלפי.133

( הסמכות החוקית – מתי מותר לשוטרים לפזר הפגנה;1המפגינים. להלן נבחן את ) ( במקרה שפיזור ההפגנה הינו חוקי, מהם הכללים החלים על המשטרה בעת2)

פיזור ההפגנה.

א. מתי מותר לפזר הפגנה

מהמקרים.134 אחד בהתקיים רק הפגנה פיזור על להורות רשאית המשטרה הבאים:

37

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

)סעיף .1 רישיון נדרש כאשר רישיון, ללא נערכת ל89ההפגנה פקודת (. המשטרה

(. פקודת המשטרה ל89ההפגנה נערכת תוך סטייה מתנאי הרישיון )סעיף .2

סעיף .3 לפי אסורה התקהלות מהווה ל151ההפגנה העונשין )ראו חוק בהמשך פירוט לגבי "התקהלות אסורה"(.

ונשנים שבהם שוטרים מפזרים הפגנה ללא בסיס.135 על רקע מקרים חוזרים חוקי, לעיתים מתוך הנחה שגויה שההפגנה טעונה רישיון מוקדם, ולעיתים בהסתמך על הכרזה של "התקהלות אסורה" בנסיבות שאין בהן כל יסוד להכרזה כאמור,

ליועץ המשפטי למשטרה, בבקשה2012 האגודה לזכויות האזרח בחודש מאי פנתההמצב את שלה המשפטיים וליועצים ישראל משטרת לשוטרי ולהבהיר לרענן המשפטי בנושא פיזור הפגנות. בפנייתה פרטה האגודה מקרים שבהם המשטרה

2013הורתה על פיזור הפגנות ללא עילה בדין. בתשובת המשטרה, בחודש אפריל וכי כלל, בתופעה או מערכתית, בתופעה מדובר אין כי אתנטען לראות "יש

.התקלות, ככל שמתרחשות, על רקע ההקשר הכללי ובפרופורציות המתאימות" , שציינה מקרים דומים נוספים, לא2013לפניה חוזרת של האגודה בחודש מאי

התקבל מענה.

. התקהלות לא חוקית1א.

קובע כי הפגנה שנערכה ללא רישיון כאשר נדרש פקודת המשטרה ל89סעיף .136 רישיון או הפגנה שנערכה תוך סטייה מדרישות הרישיון שניתן לה, מהווה התקהלות בלתי חוקית. במקרה שהמשטרה קבעה כי מדובר בהתקהלות שאינה חוקית, היא רשאית לפזר את ההתקהלות ולעצור את מי שמסרב להתפזר, מתמהמה בכך או

(.פקודת המשטרה ל79חוזר ומתקהל לאחר שהתפזר )סעיף

חשוב לציין כי עצם ההכרזה של קציני משטרה שההפגנה היא "בלתי חוקית".137 אינה הופכת אותה לכזאת. למשל, כאשר מדובר בהפגנה שלא היתה טעונה רישיון, והשוטרים במקום קובעים שהיא בלתי חוקית בשל כך שלא ניתן לה רישיון, ההפגנה ממשיכה להיות חוקית על אף קביעתם המוטעית, והוראת הפיזור היא לא חוקית. לא פעם אירע שבית משפט, שאליו הובאו מפגינים שנעצרו, קבע שההכרזה על ההפגנה כ"בלתי חוקית" היתה משוללת יסוד. יתרה מכך, במספר מקרים כאמור, קבע בית המשפט כי על המשטרה לפצות את המפגינים שנעצרו בגין פגיעה שלא

להלן(. 3.א.IIIכדין בחירות ההפגנה שלהם )להרחבה בעניין זה ראו סעיף

38

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

יחד עם זאת, לעיתים קשה למשתתפים בהפגנה לדעת בוודאות אם הוראת.138 הפיזור חוקית או לאו, והתעלמות מההוראה כרוכה בסיכון של עימות עם שוטרים ושל הפרת חוק. בכל מקרה, העבירה של השתתפות בהפגנה בלתי חוקית נעברת רק אם המשטרה הכריזה בפני המשתתפים על כך שההפגנה אינה חוקית )ת"א

)37, פסקה בן גביר נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל 21434/08)שלום י-ם( "((.2008( )"פרשת בן גביר 10.2.2012

. התקהלות אסורה2א.

ל151התקהלות אסורה מוגדרת בסעיף .139 כך: חוק העונשין "שלושה אנשים כשרה, ואפילו משותפת, למטרה שנתקהלו או עבירה, לשם שנתקהלו לפחות יעשו יסוד סביר לחשוש שהמתקהלים ומתנהגים באופן הנותן לאנשים שבסביבה מעשה שיפר את השלום, או שבעצם התקהלותם יעורר אנשים אחרים, ללא צורךוהמשתתף אסורה התקהלות זו הרי השלום, את להפר מספקת עילה וללא

.בהתקהלות אסורה, דינו- מאסר שנה אחת"

, הפגנה או מחאה יחשבו כ"התקהלות חוק העונשין ל151מכאן, שלפי סעיף .140אסורה", בין אם נדרש רישיון ובין אם לאו, בהתקיים שלושת המרכיבים הבאים:

שלושה אנשים לפחות; .1

התקהלות ברשות הרבים שאינה אקראית;.2

(2) התקהלות לשם ביצוע עבירה; (1)מתקיימת אחת מהחלופות הבאות: .3 ההתקהלות נותנת לאנשים שבסביבה יסוד סביר לחשוש כי המתקהלים יעשו

ההתקהלות נותנת לאנשים שבסביבה(3)מעשה שיש בו הפרת השלום; יסוד סביר לחשוש כי עצם ההתקהלות תעורר אחרים, ללא צורך וללא עילה

מספקת, להפר את השלום.

לניתוח יתר מרכיבי העבֵרה של "התקהלות אסורה" ראו גם ת"פ )שלום ב"ש(.141צורף 228/09 נ' נגב מרחב תביעות )לשכת צורף"(,3.10.2010 )"פרשת )

. הנחיית היועמ"ש ל20-19 וההפניות שם, וכן פסקאות 8 ו-5פסקאות

הינה רחבה חוק העונשין ל151בתי המשפט הכירו זה מכבר, כי הוראת סעיף .142יסוד זכויות הינן והזכות למחות וגורפת מדי למדינה דמוקרטית, שהזכות להפגין חיוניות בה. לכן נקבע כי יש לפרש את יסודות העבֵרה בצמצום, כפי שציין המשנה

לא בוטל, אין כל דרך "כל עוד ]הסעיף[לנשיא בית המשפט העליון שלמה לוין: למחקו מספר החוקים על דרך של פסיקה. מקובל עלי שיש לפרש סעיף זה על דרך

39

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

)מטר נ' מדינת ישראל 4760/98)רע"פ הצמצום" 94(; ראו פסקה 28.7.1998 לעיל(. )לעיקרון פרשנות מצמצת של יסודות עברה של "התקהלות אסורה" ראו גם

ת"א( )שלום אילון 5145/04ת"פ נ' ת"א פלילי תביעות פסקה מדור ,25( ,מדינת ישראל נ' גנטוס 1152/09"(; ת"פ )שלום ת"א( פרשת אילון( )"3.10.2006

"((.פרשת גנטוס( )"26.2.2013 )12-11עמ'

צמצמו מאוד את הנחיית היועמ"שבהתאם לאמור לעיל, הן בפסיקה והן ב.143 המקרים שייחשבו כ"התקהלות אסורה". להלן נתייחס למספר עקרונות ושיקולים"התקהלות מהווה מסוים מקרה האם להחליט בבואה לבחון המשטרה שעל

בסעיף המפורטת השיקולים רשימת גם )ראו בעמ' 20אסורה" ל11 הנחיית (. היועמ"ש

.א. יסוד סביר לחשש שיופר השלום2א.ל151כאמור, סעיף .144 כולל שתי חלופות ביחס לקיומו של יסוד חוק העונשין

שהמתקהלים לחשש מתייחסת הראשונה החלופה השלום: שיופר לחשש סביר לחשש מתייחסת השנייה החלופה השלום; את שיפר מעשה יעשו עצמם שהמתקהלים בעצם התקהלותם יעוררו אנשים אחרים להפר את השלום )בע"א

י-ם( גביר 2542/08)מחוזי בן נ' נידם מנחם )13, פסקה סנ"צ 26.4.2009) )"פרשת נידם נ' בן גביר"(. בכל מקרה, נדרש יסוד סביר לחשש שיופר השלום.

בסעיף "הפרת השלום"המושג .145 המופיע ל151 העונשין מוגדר חוק אינו קבע בית המשפט כי מונח זה מתייחס למעשיפרשת נידם נ' בן גבירבחוק. אולם, ב

וכן למעשי עבֵרה שאינם אלימות הפוגעים בסדר הציבורי או מסכנים את קיומו, (. )לעניין14מתאפיינים באלימות פיסית ממשית אך גורמים לתוצאה זהה )פסקה

את הגדרתו19 המצטט בעמ' פרשת ארגוההגדרה של "הפרת השלום", ראו גם ב לעיל(. 37של י. קדמי; ראו פסקה

מבחן לחשש שיופר השלום. החוק קובע "יסוד סביר"כאמור, יש להצביע על .146 , ולפיו אין די בחשש בעלמא של אדם באזור ההפגנה, אלא יש להוכיחאובייקטיבי

החשש שיופרכי נסיבות המקרה העלו יסוד סביר לחשש להפרת השלום. כמו כן, ולא מהתנהגות של אנשים בסביבה. השלום צריך לנבוע מהתנהגות המתקהלים

.ב. חשש להפרת השלום מצד המפגינים עצמם2א. כאמור, החלופה הראשונה ביחס לקיומו של יסוד סביר לחשש שיופר השלום,.147

מתייחסת לחשש שהמתקהלים עצמם יעשו מעשה שיפר את השלום.

40

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

היועץ המשפטי מנה בהנחייתו מספר דוגמאות למעשים של מפגינים העלולים.148 ליצור חשש כאמור, ובהן: חסימת דרך להולכי רגל או לתנועה באופן ממשי; גרימת

נזק לרכוש; פלישה לחצרים של אדם ללא הסכמתו; וגרימת מטרד על ידי רעש.

)ראו פסקה בג"ץ סערב.149 לעיל(; ציין בית המשפט כי השיקול של פגיעה57 וקבע: השלום" שב"הפרת הציבורי" "הסדר למסגרת נכנס התנועה בסדרי בין האינטרסים של האזרחים לאזן תמיד יש "בהפעלתו של השיקול התעבורתי המבקשים לקיים אסיפה או תהלוכה לבין האינטרסים של האזרחים שזכות המעבר שלהם נפגעה בשל אסיפה או תהלוכה ]...[ עצם העובדה שאסיפה או תהלוכהכלל נימוק שלא לאפשר אינה מסוימת את התעבורה בדרכים, משבשת במידה אסיפה או תהלוכה... נראה לנו כי האיזון הראוי חייב להתבטא במתן היתר לתהלוכההיקף את שאפשר כמה עד להקטין כדי הדרושים האמצעים בכל נקיטה תוך בהן בשעות תיערך כי התהלוכה לקבוע ניתן למשל, כך, הפגיעה התעבורתית. התנועה אינה סואנת וכן שזו תתקיים רק בנתיב אחד של הרחוב באופן שנתיב אחר

(.178-177 )עמ' ישאר פתוח לתנועה."

לעיל(; זיכה בית המשפט השלום בתל אביב33)ראו פסקה פרשת אבני ב.150 – חמישה נאשמים אשר הואשמו בהתקהלות אסורה לאחר שיצאו באופן מרוכז רגלית ועל אופניים – להפגין ברחובות תל אביב כנגד הכיבוש, כשחלקם מצוידיםיסוד סביר לחשש כי היה קיים ובתופים. ביחס לטענה בכלי הקשה, במשרוקיות בית המשפט, בהתבסס על העקרונות בגין חסימת הכביש, קבע שיופר השלום

. בנוגע לאיזון הנדרש בין חופש המחאה לבין האינטרס בשמירתבג"ץ סערשהותוו ב הסדר הציבורי, כי היה מקום לאפשר לתהלוכה להתקיים. זאת, לאור העובדה שלא נדרש היה רישיון לקיומה, מספר המשתתפים היה נמוך יחסית, השעה בה התקיימה היתה מאוחרת )שעה בה התנועה אינה סואנת במקום(, ההפגנה התנהלה ללא גילויי התפרעות או אלימות ולא גרמה לחסימת צירי התנועה אלא להפרעה מסוימת

ומידתית לתנועה.

בהפרעה.151 רק מדובר אם גם כי וטענה, הדין פסק על ערערה המדינה שהתבטאה התנועה, של התקינה התנועהלהתנהלות עומסיםבהאטת וגרימת

מסוימים לאורך הנתיב בו צעדה התהלוכה, ואף שלא הביאה לחסימה טוטאלית, די בכך כדי לשכלל את העבירה שכן המשיבים התנהגו באופן שנתן יסוד סביר לחשש שהם יפרו את השלום. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בקובעו כי לא כל הפרעה לתנועה, גם כזו שמוגדרת נסבלת, הגורמת לאי-נוחות בלבד, היא כפגיעה בסדרי התנועה, שנותנת יסוד סביר לחשש כי המשיבים יפרו את השלום )ר' פסקה

41

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

י-ם( 34 וראו גם ת"פ )שלום לעיל(; )מדינת ישראל נ' אשרמן 24534-05-10 17.3.2013"( נ' 1427-09"(; ת"פ )שלום ת"א( פרשת אשרמן( ישראל מדינת

((.11.7.2013 )שוורץ

)ראו פסקה פרשת אילוןב.152 לעיל( ; הואשמו מפגינים שהפגינו נגד גדר142 ההפרדה בעברה של התפרעות מכיוון שישבו שלובי ידיים על הכביש ברחוב קפלן

כי בית המשפט קבע ליד הקריה. אביב, עורקבתל שהוא כביש על "הישיבה תחבורה ראשי וחסימתו – ולו באופן חלקי – מהווה הפרת הסדר הציבורי ועבירה על

עם זאת, הבהיר בית המשפטפקודת התעבורה ועל כן מפירה היא את השלום". שבנסיבות העניין אין מדובר בעברה של "התפרעות" והרשיע את הנאשמים שישבו על הכביש בעברה של התקהלות אסורה גרידא. כמו כן, דחה בית המשפט את טענת התביעה לפיה גם מי שלא ירד לכביש וישב עליו חיזק את ידי היושבים על

הכביש ולכן אין מקום להבחין ביניהם.

)מדור תביעות פלילי ת"א נ' פרי 5776/08בת"פ )שלום ת"א( .153 7.7.2011) בית משפט השלום בתל אביב הרשיע מפגינה שהשתתפה בהפגנה נגד הסדר טיעון עם הנשיא לשעבר משה קצב, בעברה של התקהלות אסורה. בית המשפט ציין כי התנהגות המפגינים, שחסמו את הכביש תוך סטייה מתנאי הרישיון ושהתנגדו בכוח

גם אם מלכתחילה ההתקהלותלפינויים, הפכה את ההתקהלות לבלתי חוקית: " ואולי בעיני חלק מהציבור אף ראויה, וברישיון, הרי שמרגעהייתה למטרה כשרה,

שבחרה הנאשמת, יחד עם מפגינים נוספים, לחרוג מתנאי הרישיון, לעשות מעשה שביסודו הפרת השלום, פגיעה בחופש התנועה והפרעת התנועה בכביש - כשאיןרישיון המתקהלים לקהל היה לא הכביש, על התהלוכה שלקיום מחלוקת מהמשטרה, וודאי שלא לישיבה עליו וחסימתו בפני כלי רכב הנוהגים בכביש, כעולהמקריאות נוספים, ומפגינים הנאשמת, התעלמות תוך – ההגנה עדת מדברי המשטרה, בכריזה, באמצעות המגאפון, לפנות את הכביש ולעלות למדרכה, כשהיא]...[ נוספים ידיים בכוח עם מפגינים ומתנגדת לפינויה, משלבת מגדילה לעשות

,12)עמ' כמשמעה בחוק." , הפכה ההתקהלות החוקית להתקהלות אסורהי-ם( זה גם מ"ת )שלום משטרת 24538-05-10הדגשות במקור(. ראו בנושא

(.25.5.2010 )10, פסקה ישראל נ' אשרמן

יודגש כי בנסיבות מסוימות חסימת כביש עלולה להוביל לאישום בעברה.154 חמורה מ"התקהלות אסורה". כך, מוחים נגד תוכנית ההתנתקות הורשעו בניסיון

.הצתת כלי רכב על ידי נתיבי איילוןלסיכון חיי אדם במזיד, בשל ניסיון לחסום את בית המשפט העליון דחה את ערעורם, וקבע כי עליהם היה לממש את מחאתם

42

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

במסגרת החוק, וכי חילוקי דעות ואידיאולוגיה אינם יכולים לשמש אמתלה לפריקת לפסק54, פסקה לוינשטיין נ' מדינת ישראל 1599/08עול ולמעשים פליליים )ע"פ

( ר' גם בש"פ ((.19.2.2009דינו של השופט מלצר נ' מדינת 5426/05 טייכמן (. 21.6.2005 )4, פסקה ישראל

העדר נזק בפועל אינו מלמד על הפרעה בלבד, כלומר גם במקרה שבו לא.155 נגרם נזק לעוברים ולשווים ניתן עדיין לטעון כי חסימת הכביש היוותה סיכון חיי אדםיסודות בין נמנה אינו הנזק גרימת ויסוד תוצאתית, בעבירה מדובר "אין במזיד. העבירה ]...[ אדם סביר שהניח את הצמיגים, ודאג להציתם, יכול וצריך היה לצפות את האפשרות של סיכון חיי אנשים בנתיב התחבורה ]...[ די בכלי רכב אחד ונהג

-37260שנחשף לצמיגים הבוערים כדי שיתהווה הסיכון הדרוש". ת"פ )מחוזי י-ם( (.21.9.2014 )61-60, פסקאות מדינת ישראל נ' סגל 08-11

.ג. חשש להפרת השלום מצד עוברי אורח2א. החלופה השנייה ביחס לקיומו של יסוד סביר לחשש שיופר השלום, מתייחסת.156

למצב שבו התנהגותם של המתקהלים יוצרת יסוד סביר לחשש שאנשים אחרים יפרואת השלום.

זו הינה בעייתית במיוחד, ועל המשטרה לנהוג משנה זהירות בטרם.157 חלופה תקבע כי מחאה לגיטימית מהווה "התקהלות אסורה" בשל התנהגות של עוברי אורח. מסקנה זו נלמדת הן ממעמדה ומחשיבותה של הזכות להפגין, והן מתפקידה של המשטרה להגן על המפגינים מפני קהל עוין להפגנה ולסייע להם לממש את חירות ההפגנה הנתונה להם. בהקשר זה נזכיר כי ההגנה על חירות ההפגנה חשובה במיוחד כאשר מדובר בדעות מיעוט ובאמירות מקוממות, קיצוניות וחריגות שאינן מקובלות על הרוב ושיש מי שמבקש למנוע את השמעתן. פיזור ההפגנה בשל חשש להפרת השלום מצד אנשים אחרים ולא מצד המפגינים עצמם, משמעותו פגיעה

לפסק דינה של14קשה בזכות להפגין מחד ומתן "פרס לאלימות" מאידך )פסקה ; ראו בג"ץ לוי, המצטטת את דבריו של הנשיא ברק בפרשת צורףהשופטת חביב ב

לעיל(. 37; ראו פסקה פרשת ארגו ב25 לעיל. וכן פסקה 2פסקה

את.158 המצמצמים מחמירים מבחנים בפסיקה נקבעו אלו, שיקולים בשל עוברי מצד להפרת השלום בשל חשש אסורה" כ"התקהלות שייחשבו המקרים

אורח:

הפסיקה קבעה מבחן מחמיר לקיומו של חשש כאמור, ולפיו נדרשתראשית,.159כי ההפגנה הנדונה תביא אחריםאפשרות קרובה לוודאירמת הסתברות של "

43

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

פרשת ארגו לעיל(. ב141; ראו פסקה 11, פסקה פרשת צורף)להפר את השלום" והדגיש את הצורך בהחלת מבחן מצמצם37)ראו פסקה לעיל(; חזר ביהמ"ש

"לאמור, בבחינת החשש להפרת השלום, מוצע להתוות מבחן הסתברותי של רמת הסתברות הקרובה לוודאי, אשר קבלתו תצמצם את קשת המקרים אשר יחסו תחת

(.19)עמ' הסעיף כעבירות של התקהלות אסורה."

עצמה שנית,.160 בהתקהלות של או קנטור של מידה להיות צריכה . יחד עם זאת,פרובוקציה היוצרת את החשש להפרת השלום מצד עוברי אורח

לאור השיקולים לעיל, לא כל התנהגות הפוגעת או מכעיסה עוברי אורח מהווהב פיזור ההתקהלות. את אסורה" המצדיקה ארגו"התקהלות בית פרשת ; קבע

המשפט כי גם אם היו חילופי דברים בין המפגינים לבין העוברים ושבים, אין בכך די המפגינים ובין "...חילופי הדברים ביןכדי להקים את החשש הסביר להפרת השלום:

גלישה כי עמדו על סף היו כאלו שניתן לקבוע לגביהם, והשבים, לא העוברים (.21-20)עמ' לאירועים שליליים ולפיכך מתחייב פיזורם של המפגינים."

לעיל(; זיכה בית משפט השלום בבאר שבע141 )ראו פסקה פרשת צורףב.161 את הנאשם מעבֵרות של השתתפות בהתקהלות אסורה והתפרעות. השופטת חביב ציינה כי העובדה שהמפגינים מרגיזים עוברים ושבים או שהמסר שלהם מתסיס וגורם לתגובות ולוויכוחים קולניים בין עוברים ושבים ובין המפגינים, אינה עילה לפיזורם,

הדמוקרטי –להיפך ההליך של ומבורכת רצויה תוצאה אף הוא שכזה "ויכוח )פסקה שבהפגנה" עצם הנפת שלטי מחאה,(. עוד ציינה השופטת חביב כי "13

הנושאים רעיון השנוי במחלוקת, אינה פרובוקציה שבמדינה דמוקרטית ניתן ורצוי(. 14 )פסקה לאסור"

)מדינת ישראל נ' וולפסון 8555/99ת"פ )שלום ת"א( ב.162 עמד(5.12.2000 "הבעת דעה, דעהבית המשפט על מעמדה וחשיבותה של חירות הביטוי וקבע כי

חריגה שבחריגות ומעוררת סלידה, היא כשלעצמה לא יכולה לגבש יסודות עבירה נוכח שיקולים אלו קבע בית המשפט כי הנפת שלט "יוםפלילית במשפט ארצנו".

הכיבוש והדיכוי יום הלאום והכוחניות, יום השעבוד" ונשיאת דגל אש"ף בערב יום העצמאות במקום ציבורי, אינם מהווים התנהגות העלולה להביא להפרת השלום.

"אימוץ גישה אחרת יחטא לאיזון הראוי שבין שלום הציבור מזהבית המשפט ציין כי ובין הזכות לחופש הביטוי וחופש ההפגנה מזה. ]...[ את הדגש יש ליתן על שמירה רחבה ככל הניתן של מרחב מחיה לחופש הביטוי ואין לצמצמו אך בשל כך שהדעה

. המושמעת על ידי המתבטא אינה נעימה לאוזני השומעים"

44

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

במקרה שבו הואשמו מספר מפגינים שהפגינו בשייח ג'ראח בירושלים, הדגיש.163ידי קבוצה של למעלה משלושהבית המשפט כי "גם חילול שבת בפרהסיה על

אנשים, אינו מקים עבירה של התקהלות אסורה, בשל החשש שמא אחרים יפרו אתטעונה הבהרה." אינה זו קביעה כי אקווה השבת. חילול בשל )השלום פרשת

הנחיית היועמ"ש. גם בפרשת ניימן ב4 לעיל; ראו גם פס' 151, ראו פסקה אשרמןיפרו את כי אין בכך שהתנהגות המפגינים מקימה חשש שאנשים אחרים נקבע, השלום, כדי להסיק כי נעברה עברה המצדיקה את פיזור ההפגנה והגשת כתביעל הן בהנחייתו היועמ"ש מבסס להפגין, בזכות להתחשב החובה את אישום.

, הקובע כי חוק העונשין ל151מעמדה של הזכות להפגין והן על לשונו של סעיף לצורך גיבוש יסודות העברה, נדרש שההתקהלות תעורר אנשים אחרים להפר את

")..( אם המתקהלים מבקשים לעשותהשלום "ללא צורך וללא עילה מספקת": שימוש סביר בזכות ההפגנה, כלומר, להפגין בדרך מסודרת ושקטה, הרי בדרך כלל לא יהיו במקרה כזה לאנשים אחרים "צורך" או "עילה מספקת" להפריע להפגנהירצו להתנכל בדרך שתפר את השלום. בנסיבות כאלה, אף אם אנשים אחרים מצד עבירה זו תהיה לא עדיין השלום, להפרת חשש ומתעורר למתקהלים

(. הנחיית היועמ"ש.ו ל20 )פסקה המתקהלים".

שלישית, גם במקרה שבו קיים חשש להפרת השלום מצד עוברי אורח, על.164 המשטרה להימנע מפיזור ההפגנה ולהעדיף פיתרון שפגיעתו בחירות המחאה של

לדוגמא, כך נובע בעיקרהמפגינים תהיה פחותה. "אם החשש להפרת השלום ואם שימוש באותה כרזה, ייעשה לדרוש שלא יכולה המשטרה מסוימת, מכרזה החשש נובע מקיום ההפגנה במקום מסוים, יכולה המשטרה לדרוש המפגינים עברו

.20 )פסקה למקום אחר, סמוך ככל שניתן, כדי למנוע את החשש מהפרת השלום".(. הנחיית היועמ"שו ל

התקהלות אסורה, שהתחילו לבצע בה את מטרתה בהפרת השלום שיש בה.165)סעיף התפרעותכדי להטיל אימה על הציבור, הינה ל152 . בית( חוק העונשין

שאינן והשמעת ססמאות וקולנית, רועשת בהפגנה כי השתתפות קבע המשפט נעימות לאוזן, אינן מהוות "הטלת אימה על הציבור". כך גם הפרעה לתנועה שאינה

וחירות ההפגנה: ומהמותר במסגרת חופש הביטוי "מעשיהם שלחורגת מהנהוג הנאשמים וחבריהם בודאי שיצרו מטרד, אך אימה לא הטילו. בסרט נראים כל העת עוברי אורח החוצים את הצומת ]...[ רובם נראים שווי נפש למעשיהם של המפגינים.איש בהפגנה. להתבונן מנת על בצומת קל רגע מתעכבים נראים אף חלקם

45

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

)מהנראים בסרט אינו נראה מפוחד או מוכה אימה" , ראו פסקהפרשת אשרמן לעיל(.151

.ד. צילום הפגנות ומפגינים על ידי המשטרה בעת חשש להפרת2א.השלום

בדבר "ביצוע צילומי וידאו באסיפות, בידי 14.02.10 פקודת מטא"רעל פי .166 משטרת ישראל", המשטרה מוסמכת לצלם אסיפות בווידאו אך ורק כשקיים חשש סביר להפרת הסדר הציבורי או חשש לביצוע עבירות, או כאשר יש צפי או מידע לגבי אירוע חריג. עוד קובעת הפקודה מי הגורמים המוסמכים להזמין צוות צילוםבצילום האפשר ככל ימעט הצילום צוות הצילום. צוות הזמנת אופן ואת וידאו מיקומו באופן ויקבע את המשתתפים באסיפה, כל עוד מתנהל האירוע כשורה, שיפחית ככל הניתן את הפגיעה בחופש ההתקהלות. השימוש בסרט הווידאו המצולם יהיה רק לצורך חקירה, או כראיה במשפט, או לצורך הפקת לקחים. בתום השימוש

בסרט הצילום לאחת ממטרות אלה, יימחק הסרט.

פעילים.167 לתעד מנת על הפגנות בצילום שימוש המשטרה עושה לעיתים מרכזיים במחאה, באופן שנראה לעין על ידי המפגינים. צילום כזה משדר את המסר הפסול, שמי שמשתתף במחאה "נמצא על הכוונת", חשוד בפעילות בלתי חוקית,

ויוצר בקרב הפעילים חשש מפני הצפוי להם באם ימשיכו בפעולות המחאה.

עם זאת, לעיתים הצילום המשטרתי דווקא עשוי לסייע לבית המשפט לקבוע.168למשל: )ר' טענות המפגינים לחזק את לאירוע העשויים ביחס פרשתממצאים

)מדינת ישראל נ' רונן )שלום ת"א( 9461/08 לעיל; ת"פ 151, ראו פסקה אשרמןת"ק 15.7.2012 י-ם( 7973-06-12(; קטנות )תביעות שפר נ' גביר )בן

לפיכך, במקרה של הגשת כתב אישום"((. 2012( )"פרשת בן גביר 16.12.2012 נגד מפגין, מומלץ לברר האם נכח באירוע צלם משטרתי, כמה מצלמות וידאו נראופנייה לשקול ובהתאם שימוש, בהן לעשות החלו באירוע שלב ומאיזה במקום

במקרים בהם קיים חשד כי נעשה תיעודלמשטרה לשם קבלת התיעוד הויזואלי. יחידת תלונות הציבור של המשטרה ניתן להגיש תלונה אל ויזואלי שלא לצורך,

ולדרוש את מחיקת הסרט.

יכולה לסייע גם במקרה שבו נכח צלם.169 נוכחותו של צלם משטרתי באירוע באישומים. שתתמוך מצולמת ראיה הציגה לא אך המשטרה באירוע, משטרתי

לעיל(; זיכה השופט בקר נאשמים שהואשמו בהפרעה24)ראו פסקה פרשת ברב לשוטר במילוי תפקידו ובתקיפת שוטר, בין היתר מכיוון שבסרטון שהציגה התביעה לא נמצא כלל תיעוד לאירועים שבגינם הוגש כתב האישום. בית המשפט קבע כי

46

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

מחדל זה פועל לרעת התביעה, שכן מדובר בנזק ראייתי אפשרי לנאשם כתוצאה לעיל(.24; ראו פסקה פרשת בר ב23ממחדל משטרתי )פסקה

זהיר ולקבוע ממצאים על סמך סרטונים.170 ניתן לעשות שימוש עוד נקבע כי קבע בית פרשת ברשצילמו מפגינים ואנשים אחרים על מנת לגלות את האמת. ב

המשפט כי למרות שהסרטונים שהגישה ההגנה היו ערוכים במקצת, לטובת יעילותהדיון, ניתן להסתמך עליהם.

. פיזור הפגנות חוקיות ופיצוי בגין הפרת חירות ההפגנה3א.

כעל.171 או חוקיות" כ"לא הפגנות על הכריזה שהמשטרה אירע פעם לא "התקהלות אסורה" והורתה על פיזורן למרות שמדובר היה בהכרזה משוללת יסוד, שכן ההפגנות כלל לא היו טעונות רישיון או שלא היה בהן כדי להקים יסוד סביר

בחלק מהמקרים הואשמו מפגינים בעבירות נוספות דוגמתלחשש שיופר השלום. ו"המשך התפרעות לאחר הוראת פיזור", כיוון שמייד לאחר שניתנה "התפרעות" הוראת הפיזור, הבלתי חוקית כשלעצמה, לא המתינו השוטרים אפילו את פרק הזמן שקצבו לפיזור ומיהרו לעצור את המפגינים. כל זאת בניגוד להוראות הדין ולהנחיות היועמ"ש, אשר לפיהן גם אם נעברה עבירה של התקהלות אסורה עדיין שומה על

."המשטרה לשאוף "למנוע את העברה ולאפשר את קיום ההפגנה

כך לדוגמה, בניסיון לדכא את פעולות המחאה בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים.172 המזרחית, פוזרו בכוח משמרות מחאה חוקיות בשכונה ובוצעו עשרות מעצרים של מפגינים. במספר הליכים נפרדים לשחרור ממעצר של מפגינים שהשתתפו במחאה

( )"פרשת אלעד"(;17.1.2010, )מדינת ישראל נ' אלעד 2303/10)מ' )שלום י-ם( מדינת ישראל 13264-02-11ומ"י )שלום י-ם( לעיל(; 37)ראו פסקה בירך פרשת

קבע בית משפט השלום בירושלים באופן( )"פרשת בנינגה"( 7.2.2011) נ' בנינגה ברור כי משמרות המחאה בשייח' ג'ראח לא היו טעונות רישיון, וכי למשטרה לא הייתה כל עילה חוקית לפזרן. בית המשפט המחוזי )השופט דרורי( דחה ערעור שהגישה המדינה בעניין, הדגיש את חשיבותה ואת מעמדה של הזכות להפגין וביקר

י-ם( )מחוזי )עמ"י ירושלים של משטרת התנהלותה מדינת 14677-02-11את בנינגה נ' )ישראל 16.2.2011"( בנינגה( ת"א(ערעור )שלום ת"פ גם: ור' ,)"

רונן 1025/09 בן נ' ישראל )מדינת ת"א( 3.9.2013 )שלום ת"פ ;)1427/09 ((.11.7.2013 )מדינת ישראל נ' שוורץ

כמה.173 ועיכבה חוקית תהלוכה כדין שלא עצרה המשטרה שבו במקרה מהמפגינים, נקבע כי מותר היה לצועדים שלא להישמע להוראתיה של המשטרה,

47

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

וכי לעיכוב לא היה כל בסיס חוקי. בנוגע לנאשם באותו מקרה קבע השופט כי הוא "היה רשאי גם רשאי להמשיך ולהלך במעלה השדרה, אף אם הדבר היה כרוך בשימוש סביר ומינימאלי בכוח, ולעניינו - בדחיפה קלה )הנטענת על פי התביעה(

לעיל(24; ראו פסקה פרשת בר ב2. )עמוד של שוטר שחסם את דרכו"

יתרה מכך, במספר מקרים פסק בית המשפט פיצויים למפגינים שנעצרו או.174 פרשת צורףעוכבו במהלך השתתפות בהפגנות חוקיות שלא הייתה סיבה לפזרן. ב

פסקה השופטת חביב לצורף פיצויים, בין היתר, בגין פגיעת המשטרה והפרקליטות בחופש הביטוי וההפגנה, ובפרשת בנינגה פסק השופט לי-רן לכל אחד מהמשיבים

13264-02-11פיצויים בגין מעצר שלא כדין והפרה של זכות יסוד )מ"י )שלום י-ם( נ' בנינגה – פיצויים( "10.4.2011)מדינת ישראל (( )ראו הרחבהפרשת בנינגה

להלן(.IVבפרק

והורתה אסורה" "התקהלות על כדין הכריזה שהמשטרה ככל זאת, עם למשתתפים להתפזר, הרי שאי ציות להוראה זו בנסיבות מסוימות עלול לגרור

. זאת, אם חוק העונשין ל152אחריו אישום בעבירה של "התפרעות" לפי סעיף ו"להטיל אימה על הציבור". משתתפי ההתקהלות החלו "להפר את השלום"

ביצע בעצמו מעשה כזה אוכי הנאשם "עבירת התפרעות אינה מחייבת להוכיח אחר שיש בו משום הפרת השלום. ועם זאת, יש להראות קשר ענייני בין חלקושל האסור הפן לבין היינו בו, המבוצעים השלום הפרת מעשי לבין באירוע

ול"התפרעות" ." )ת"פ )שלוםההתקהלות ההופך אותה ל"התקהלות אסורה" מינצר 11241-10-10י-ם( נ' ישראל פסקה מדינת ,9( מי((. 7.11.2013

במקום ולאחרשנשאר הציבור שלום להפרת רציני חשש שנתעורר "לאחר שנדרש על ידי המשטרה ללכת לדרכו ]...[ מעמיד עצמו במצב של 'משתתף'בהתקהלות ההשתתפות כלפי 'במודעות' די ]...[ חוקית. בלתי בהתקהלות אסורה וכלפי התקיימות הנסיבות ההופכות את ההתקהלות האסורה להתפרעות.

הנאשם כי להוכיח יש התפרעות עבירת לנאשם לייחס מנת על ידע]...[ מדינת ישראל נ' 18317-09-11 )ת"פ )שלום ת"א( שההתקהלות הינה אסורה."

פסקאות גורסקי ,27-25( הינם7.9.2014 בהתפרעות לאישום התנאים .)) מצטברים אם כן: הוראה של המשטרה על פיזור "התקהלות אסורה", אי ציותאת "להפר החלו ההתקהלות משתתפי שבהן נסיבות של וקיומן להוראה,

השלום" ו"להטיל אימה על הציבור".

48

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

ב. הכללים החלים על המשטרה בעת פיזור הפגנה

נעשתה עבֵרה של התקהלות.175 כי יסוד סביר להניח במקרה שיש למשטרה אסורה, נתונה לה הסמכות לדרוש מהמתקהלים לפזר את ההתקהלות ולעצור את

החשודים בעברה.

, אם ניתן למנוע את העברה או את החששעם זאת, על פי הנחיית היועמ"ש.176 לשלום הציבור ולאפשר את קיום ההפגנה במסגרת החוק, יש להעדיף דרך זו על

(.13 עמ' 22, סעיף הנחיית היועמ"שפיזור ההתקהלות או על מעצר המתקהלים )

הדגיש בית המשפט כי גם אם נעברה עבירה, ישנה 2008 פרשת בן גביר ב.177 חשיבות לכך שהמשטרה תנקוט, קודם לעיכוב ומעצר, בשורה של צעדים הדרגתיים,

היועמ"ש. בהנחיות שפורטו היועץ כפי הנחיית שלפי העובדה, כי נקבע כן כמו המשפטי אין ליתן רישיון להתקהלות, אינה בהכרח הופכת את ההתקהלות לעבירה,

"גם אם: אלא לכל היותר, מצדיקה את פיזורה על ידי המשטרה בהתאם להנחיהמביצוע להימנע ב"דרישה לנקוט על השוטר תחילה אזי נעברה, כבר העבירה

.א(. צעד זה מחייב את המשטרה לבחון אם "ניתן למנוע את22העבירה" )פסקה העבירה ולאפשר קיום ההפגנה במסגרת החוק", שאז יש להעדיף אפשרות זו על פני פיזור ההפגנה או נקיטת צעדים פליליים נגד המפגינים. אם צעד זה אינו מצליח,

ניתן לעבור אל "פיזור ההפגנה" )פסקה .ב(. צעד שהמשטרה מונחית22כי אז לנקוט אם נעברת עבירה )למשל, חסימת כבישים ושיבוש התנועה באופן שעשוי להפר את השלום(. רק אם המפגינים מגלים התנגדות לשוטרים, ניתן להשתמש "במידת כוח סבירה" כדי להתגבר עליהם. היה ואלו לא צלחו, או שהיה לשוטר יסוד סביר להניח שנעברה עבירה ובכלל זה התקהלות אסורה, כי אז רשאי הוא לדרוש את פרטיו של מי שעבר עבירה ורשאי לדרוש שיתלווה עימו אל תחנת המשטרה.

.ג בעניין "מעצר"(.22בהתקיים התנאים הקבועים בחוק, ניתן אף לעוצרו )פסקה ניתן אף להגיש אישום פלילי )פסקה )פסקה .ד(."22לבסוף, (. גם במקרה54

את מפרים ואפילו אם המפגינים מוצדקת, היא לפזר את ההפגנה שההחלטה החוק, מוטלת על המשטרה החובה להקפיד על דרכי התנהלות חוקיות, תקינותוראויות. להלן נפרט מספר עקרונות לגבי התנהלות השוטרים במהלך פיזור הפגנות.

. חובת הזדהות1ב.

סעיף, חייב שוטר לבוש מדים לענוד תג זיהוי בכל עת ) פקודת המשטרהעל פי .178 גם–(. חובה זו חלה על שוטרים במדים מכל סוג שהוא פקודת המשטרה לא)א( 5

פקודת המטהעל מי שעוטה על מדיו שכפ"צ או מעיל וגם על שוטרי יס"מ )ראו גם

49

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

הציבור מן אדם בפני להזדהות שוטר חובת בדבר ישראל של משטרת ,הארצי עברה בקריאה ראשונה בכנסת2011(. ביוני 1998 משנת 12.02.01פקודה מס'

ופיקודית על מי שאחראים18ה- הצעת חוק, המבקשת להטיל אחריות פלילית הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה )חובת ענידת תגיםלהפרת חובת ההזדהות )

הצעת חוק(. הצעה נוספת שהוגשה באותו נושא היא 2011 והזדהות(, התשע"א- ( )הזדהות שוטר בעת פיזור הפגנה(, התשע"א- 27 לתיקון פקודת המשטרה )מס'

, והוחל עליה דין רציפות בכנסת ה-18, שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת ה-201119 .

לרעה.179 שימוש מפני שוטרים להרתיע היתר, בין נועדה, ההזדהות חובת ( דחה בית7.2.2008 )7, פסקה דורון נ' גז 9653/06בסמכותם. בת"א )שלום י-ם(

כפגם ההזדהות חובת אי-קיום את לתייג שניסתה המדינה טענת את המשפט "אין מדובר בהתעקשות על זוטות.פרוצדורלי שולי ועמד על חשיבותה של חובה זו:

א האמורה. למשטרה מעין מונופול מטעם5לא לחינם נקבעה בדין הוראת סעיף זכות היתר רבת העוצמה הזו, עומדות כנגד המדינה בכל הנוגע לאכיפת החוק חובות לא מעטות. מטרתן של חובות אלה, בין היתר, היא להקטין ככל הניתן את הסיכון לשימוש לרעה בכוח. החובה להציג תעודת שוטר, בדומה לחובות נוספות

בין היתר, נועדה חובה זו להרתיע שוטרים מפנישבדין, היא אחת מחובות אלה. שימוש לרעה בסמכותם. היא נועדה, על פי טיבה, לעודד תרבות, לפיה יש דין ויש דיין, גם כאשר מדובר בסטייה מן השורה על ידי שוטר. בהתאם לכך, אףשוטר סמכויות של הפעלתן לעצם תנאי כקובעת זו, הוראה "התפרשה

)ההדגשה הוספה(.

שוטרים.180 שבהם ונשנים חוזרים למקרים עדים אנו לעיל, האמור אף על זיהוי, ואף מסתירים או מסירים את שמשתתפים בפיזור הפגנות אינם עונדים תגי

התגים ממדיהם, בדרך כלל כהכנה להסתערות אלימה על המפגינים.

פנים..181 רעולי חמור מכך, קורה ששוטרים שמפזרים הפגנות פועלים כשהם פניית האגודה לזכויות האזרח מיוםשוטרים הפועלים כך פועלים ללא סמכות )ראו

למפקד מחוז תל אביב במשטרה בעקבות השתתפות שוטרים שלא26.9.2011 פניית האגודהענדו תגי זיהוי בפיזור הפגנה שנערכה מול בניין העירייה; עוד ראו

המשטרה למפכ"ל האזרח פניםלזכויות רעולי שוטרים של השתתפות בעניין בפעולות משטרתיות(.

פנייתנו.182 גיבשה בעקבות גיבשה בשנת , )מס'2012המשטרה נוהל סדר".90.221.111.001 באירועי הפרות ברעלות "השימוש שכותרתו: פי( על

50

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

ו ביצועהנוהל, שימוש ברעלות פנים באירועי הפרות סדר, לרבות באירועי מחאה ופינויים, יהיה צעד חריג ביותר, שיינקט בנסיבות מיוחדות בלבד )אם ביצועצווים

המשימה ללא הסתרת פנים עלול לסכל אותה או לגרום פגיעה בביטחונו של שוטראו של אדם אחר(. בכל מקרה אחר, שימוש ברעלה מהווה עבירת משמעת.

שימוש בשוטרים סמויים: בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה אשר הופכת.183ויותר של שוטרים סמויים בהפגנות. הפעלת שוטרים סמויים בקרב יותר לנפוצה המפגינים פוגעת קשות בחופש הביטוי שלהם ומרתיעה אותם מלממש את זכותםלזהותו ניתן שוטר לפעול באופן שבו מנוגדת לחובתו של להפגין. התופעה אף יכולים להפגנות כלל בדרך רלוונטים שאינם משקל כבדי טעמים ורק כשוטר, להצדיק סטייה מחובה זו. גם לעמדת המשטרה אין לעשות שימוש בשוטרים סמויים במהלך הפגנות לצורך טיפול במפגינים, ושימוש זה נעשה על מנת לטפל באירועים שאינם קשורים להפגנה עצמה, כמו מקרי כייסות. עם זאת, מבירור שערכה האגודה עולה בבירור כי השוטרים הסמויים אינם מסתפקים בחיפוש ובתפיסת כייסים אלא נוטלים חלק בתיעוד המפגינים ובצילומם ואף מבצעים מעצרים יזומים של מפגינים.

לזכויות האזרח בחודש אוגוסט פנתה בענייןהאגודה למפכ"ל המשטרה.2012 בפנייתה פרשה האגודה מספר רב של מקרים בהם נעשה שימוש בשוטרים סמויים

בהפגנות, וביקשה לנקוט בצעדים יעילים כדי לשים קץ לתופעה פסולה זו.

אוגוסט .184 מחודש מדובר2013בתשובה כי הטענה את המשטרה דחתה נוהל אין כי ממילא והסבירה בפרקטיקה של הפעלת שוטרים סמויים בהפגנות, המסדיר הפעלה כאמור. הובהר כי ככלל, הטיפול בהפגנות נעשה על ידי שוטרים גלויים, לבושי מדים. עם זאת, יש ומטעמים מבצעיים נדרש להטמיע במפגינים או

"המדובר לא רק במקרים בהם עולה חששבאזור ההפגנה גם שוטרים סמויים. לביצוע עבירות 'חיצוניות' למחאה )כדוגמת עבירת הכייסות(, אלא גם כשהערכת המצב מלמדת על חשש לביצוע עבירות מצד המוחים עצמם, כמו עבירות של הסתה והמרדה, אלימות וכו'. במקרים כאלה, נוכחות שוטרים שאינם לבושי מדים יכולה להידרש לצורך זיהוי המבצעים, תיעוד הפעילות ועוד, והיא נועדה, מעבר לתכליתהאכיפתית, גם לאפשר את המחאה ולהגן על המוחים התמימים ועל חופש הביטוי".

. עקרונות שימוש בכוח: שימוש סביר, מדורג ומידתי2ב.

במקרים מסוימים, המשטרה רשאית להפעיל כוח על מנת לפזר התקהלות.185זאת, עם כדי לפזר את המפגינים חייבאסורה. הכוח שמפעילה המשטרה

. אסור לשוטריםלהיות הדרגתי ומידתי, ומוגבל להשגת המטרה שבגינה הופעל

51

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

לפעול באלימות שלא לצורך או באלימות מופרזת, ומוטל עליהם להפעיל רק אתהאמצעים ההכרחיים כדי להשיב את הסדר הציבורי על כנו.

בסבירות.186 לרשותה העומדים השונים באמצעים להשתמש המשטרה על ובזהירות, באופן פרופורציונלי והדרגתי ורק לאחר מיצוי אמצעים שפגיעתם פחותה:יש "השוטרים אינם רשאים לעשות הכול על-מנת לשכך מהומות ולהשליט סדר. לנקוט רק אותם אמצעים שהם סבירים בנסיבות העניין. הפרעה או סיכון ביטחוני

)ע"א אינם יוצרים היתר לפעול שלא בסבירות." חמד נ' מדינת ישראל 5604/94 ((.2004 )512, 498( 2פ"ד נח)

סביר.187 בכוח לא שימוש נעשה מקרים שבהם רואים בחומרה בתי המשפט "האיסור המוחלט על שימוש בכח ואלימות בידי לצורך שמירה על הסדר הציבורי:

שוטרים, תוך חריגה מגדר הנדרש באורח סביר להשגת תכלית שמירת הסדר ובטחוןהנוגעת החוקתית בשיטה אבן-יסוד מהווה הוא הדגשה. צריך אינו הציבור, לפעילותם של גורמי אכיפת החוק במדינה. ]...[ המשטרה אמורה להגן על הסדר והבטחון הציבורי, ולהבטיח את שלומו של הפרט והכלל. היא לא נועדה להפיל את חיתתה על הסביבה, והיא מנועה מעשיית שימוש בכוחה שלא למטרה לשמה הוא

לפסק דינה12, פסקה ויתקין נ' מפכ"ל המשטרה 7141/05)בג"ץ הופקד בידיה." ((.27.2.2006של השופטת פרוקצ'יה )

מס' .188 המשטרה סדר 90.221.012 נוהל בהפרות המשטרתי "הטיפול )להלן: "הנוהל המשטרתי"( מפרט את הכללים ואת העקרונות החליםבהפגנות"

על המשטרה בעת פיזור התפרעויות והפגנות, לרבות הכללים לשימוש באמצעיםלפיזור הפגנות )אלפ"ה(.

להלן נתייחס למספר עקרונות שעולים מקריאת הנוהל המשטרתי האמור:.189

"השימוש בסמכויות לא יעלה על המידה הנדרשת הוא כי נוהלעיקרון מנחה ב.190 באופן סביר להשגת המטרה של שמירה על הסדר הציבורי ושלום הציבור. השימוש בסמכויות יעשה באופן מדורג, בהתאמה לחומרת הפגיעה בסדר הציבורי ובשלום

)סעיףהציבור, תוך מזעור הפגיעה בזכות היסוד לחופש ביטוי ולהפגנה ככל הניתן"(. 7 בעמ' 1.ד.3

] העקרונות הכלליים הבאים: נוהל המשטרתילגבי הפעלת אלפ"ה, נקבעו ב.191 אין[2] השימוש ייעשה לפי רמת החומרה של הפרת הסדר, כמפורט בנוהל; [1

[3]לעשות שימוש באמצעי חמור יותר לפני שנעשה שימוש באמצעים קלים ממנו; אין לעשות שימוש באמצעים בלא נקיטת אמצעי הזהירות המתחייבים למניעת סיכון

52

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

יש לבחון את התאמת האמצעי למאפיינים של הפרת[4]מיותר כמפורט בנוהל; בעמ'3.א.5.ד.3הסדר ולרגישויות מיוחדות כגון סוג הקהל ומיקום ההפגנה )סעיף

11.)

בעמ' 3.ב.3סעיף .192 ל5 מפרט בטבלה את האלפ"ה העומדים לשימושנוהל המשטרה, את הסמכות המאשרת להפעלתם ובאילו מקרים מותר להשתמש בהם. האלפ"ה המפורטים בטבלה הם: אלות, סוסים, מכת"ז )התזת סילוני מים(, רימון הלם, גז מדמיע וכדורי גומי. כאמור, השימוש באלפ"ה ייעשה רק בהתאם לרמתבנוהל כמפורט מהסמכות המאשרת מראש אישור קבלת ולאחר הסדר הפרת

.א(. כך לדוגמא, לא יעשה שימוש בגז מדמיע אלא אם5.ד.3. וסעיף 3.ב.3)סעיף ייעשה בהתאם מדובר בהפרות סדר קשות )רמה ד'(. כמו כן, השימוש באלפ"ה

.3לעקרונות השימוש והבטיחות המפורטים בנוהל לגבי כל אחד מהאמצעים )סעיף .ב-ח(. בהקשר זה יודגש כי האלפ"ה הם אמנם שורה של אמצעים הנחשבים5ד.

ומכללי הזהירות עשוי כלא קטלניים, אלא ששימוש בהם תוך חריגה מההוראות להוביל לפגיעה קשה וחמורה, שעלולה אף לעלות בחיי אדם.

, כל עוד מדובר בהפגנות שקטות, בין אם חוקיותנוהלחשוב לציין כי בהתאם ל.193 (. כמו כן,3.ד.3ובין אם לאו, יש להימנע משימוש בכוח לצורך פיזור ההפגנה )סעיף

אם מדובר בהפרות סדר קלות המתאפיינות באי ציות לשוטרים ובהתנגדות פסיבית.(. 3.ב.3גרידא, אין סמכות לשימוש באמצעים לפיזור הפגנות )סעיף

)ח'אלד עבדאלנבי נ' המשרד לביטחון פנים 6175/05בת"א )שלום נצ'( .194 "( התקבלה תביעת נזיקין של תושב שפרעם שנפגעפרשת עבדאלנבי( )"5.1.2010

בחזהו מכדור גומי במהלך הפרות סדר ברחבת הר הבית. בית המשפט עמד על חובתה של המשטרה להקפיד על שימוש הדרגתי בכוח, ולנקוט באמצעי מסוים רק לאחר שאמצעי חמור פחות לא הועיל, תוך הקפדה על נהלי המשטרה לגבי אופן

4002/04השימוש באמצעים, וקבע כי המשטרה הפרה חובה זו. בת"א )שלום עכו( ( התקבלה תביעת נזיקין של תושב שפרעם1.11.2012) אחמד נ' מדינת ישראל

אשר נכח בהפגנה ברישיון, שהתנהלה בתחילתה בצורה מסודרת ושקטה, ובהמשך היה אורח מזדמן בהפגנה, לא יידה אבנים ולא נטל כל חלקהפכה לאלימה. התובע

בה. השוטרים ירו גז מדמיע וכדורי גומי לעבר המפגינים, והתובע נפגע משלושה "הירי, לעבר התובע דווקא, היה מיותר, נעשה ללאבית המשפט קבע כי כדורים.

יישוב דעת, לא היה סביר, לא היה הכרחי וכנראה נעשה בניגוד לכללים וההנחיות . עם זאת, הפחית בית המשפט מפיצויו של התובע בשל אשםשל פיקוד המשטרה"

53

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

תורם, בקובעו כי אדם סביר איננו צריך להמשיך ולשהות בין קבוצת מתפרעים, אףאם תחילה ההפגנה היתה שקטה ואף אם הדבר נובע מיצר הסקרנות.

להלן נתייחס לשניים מהאלפ"ה שהמשטרה משתמשת בהם ולחוקיות השימוש.195בהם:

שימוש בגז מדמיע בכמויות גדולות או במרחק קצר יכול לסכן אתגז מדמיע: .196 בריאות המפגינים. הסכנה בגז מדמיע חריפה פי כמה כשנעשה בו שימוש בתוך שכונות מגורים צפופות. שימוש כאמור עלול לסכן את בריאות התושבים, ובמיוחדיכולות להיות את בריאותם של הפגיעים מביניהם. לשימוש שכזה בגז מדמיע אף

.תוצאות קטלניות

)ראו פסקה פרשת עבדאלנביב.197 לעיל(; התייחס בית המשפט להוראות194 "ניתן לעשות שימוש בגז מדמיע החל מרמה ד'הנוהל לעניין שימוש בגז מדמיע:

)לאחר שימוש ברימוני הלם( בהפרות סדר חמורות המסכנות את שלום הציבור,לגרום לפיזור כדי וכשאין באמצעים הפחותים בחומרתם העומדים לרשות הכוח התפרעות. ככלל, לא יופעלו אמצעי גז מדמיע במקומות רגישים ובמבנים סגורים,

למעט במקרים חריגים, באישור מפורש מיוחד של מפקד המחוז."

גומי.198 בכדורי נדון גומי כדורי בירי השימוש נושא החקירה: ועדת דו"ח הממלכתית לבירור ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראלים באוקטובר

)ועדת אור(. הוועדה נדרשה לסיכון הטמון בגלילוני גומי עקב טעות בהערכת2000 "אשרטווח, סטייה ופיזור, והמליצה להוציא אותם משימוש כאמצעי לפיזור ההמון:

עליהם עמדנו ראוי לשימוש בשל הסיכונים אינו זה גומי, הרי שאמצעי לגלילוני בהרחבה ועל המשטרה להוציאו משימוש. אין בכך כדי למנוע מן המשטרה להכניס

עם זאת, הכלל המנחהלשימוש אמצעים קינטיים אחרים, לרבות אמצעי גומי. חייב להיות, כי אמצעי בעל פוטנציאל קטלני יוכל לשמש רק במצבים של סכנת חיים ממשית ומיידית, ורק במקרה שמדובר באמצעי אשר רמת הדיוק שלו מאפשרת פגיעה רק - ואך ורק - במי שיוצר סכנת חיים כאמור. בכל

)סעיף."המצבים האחרים על המשטרה לעשות שימוש באמצעים לא-קטלניים לשער שישי בדו"ח, הדגשות הוספו(.32

)ראו פסקה פרשת עבדאלנביב.199 לעיל(; פירט בית המשפט את הסיכון194 זה: והתייחס להוראות הנוהל לעניין שימוש באמצעי גומי הכרוך בשימוש בכדורי "שימוש באמצעי זה ניתן להיעשות החל מרמה ד )לאחר אמצעי הגז ולפני גלילוני גומי( בהפרות סדר חמורות וקיצוניות שיש בהן סיכון שלום הציבור, ביטחונו ופגיעה ברכוש, פגיעה וגילוי אלימות קשה כלפי שוטרים העלולים לגרום לחבלות בגוף ו/או

54

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

א לנוהל(. השימוש באמצעי זה יהיה רק לאחר שכל3.4.4.7נזק לרכוש )סעיף כלפי הופעלו הכוח, לרשות העומדים בחומרתם הפחותים האחרים, האמצעים ולא הועילו להשגת המטרה, לפיזור ההתפרעות, אלא אם בנסיבות המתפרעים חריגות קיימת סכנה אשר מחייבת את נקיטת האמצעי החמור ביותר באופן מיידי

נחיצות השימוש3.4.4.7מבלי להפעיל את האמצעים הקלים )סעיף .ב לנוהל(. יורה ושלב של האירוע ע"י מפקד הכוח, המפקד גומי תיבחן בכל שלב בכדורי

)סעיף בכך הצורך משפסק מיד זה באמצעי השימוש את ג3.4.4.7להפסיק לנוהל(."

כללי ההתנהלות3ב. במקרים של הפרת שוטרים נגד תלונות בעת. ההפגנה

כל אדם יכול להגיש תלונה על שימוש מופרז בכוח על-ידי שוטרים למחלקה.200 לחקירות שוטרים )מח"ש(, הפועלת במשרד המשפטים. על התנהגות לא נאותה שלזיהוי או כל שימוש אחר לרעה בסמכות שעלול להוות שוטר, כמו אי ענידת תג

עבירת משמעת, אפשר להגיש תלונה ליחידה לתלונות הציבור )ית"צ( במשטרה.

במקרים רבים, תלונה של אזרח נגד שוטר בגין שימוש בכוח מלווה בתלונת.201נגד אותו אזרח. – מדיניות התביעה 2.18 הנחית פרקליט המדינה מס' השוטר

,בתיקי חקירה בהם קיימת תלונה הדדית של שוטר ואזרח – "נוהל אישור שפיטה"קיימת בהם לתיקי חקירה ואזרח,"תלונה הדדית"קובעת הסדרים שוטר של

הנוגעת לשימוש בכוח, וביחס לאותה התרחשות עובדתית. בכדי למנוע מצב בו יוגשווהאזרח במקביל, נגד השוטר נקבע כי התובע ישהה את קבלתכתבי אישום

נגד האזרח, עד אשר תתקבל החלטה ההחלטה האם להגיש כתב אישום . אם הוחלט במח"ש על סגירתו של התיק נגדבמח"ש בנוגע לתלונה נגד השוטר

השוטר, תוכל התביעה להמשיך בטיפול בתיק נגד האזרח. לפיכך, במקרים בהם)כגון הגשת כתב נגד האזרח בהליך מהיר מבקשת התביעה להגיש כתב אישום אישום תוך תקופת המעצר(, תתבצע בחינת החומר על ידי מח"ש בהליך מזורז )רצוידי כדי להמשיך בחקירת תוך שעות ספורות(. אם יתברר כי אין בחומר הראיות

תלונתו של האזרח, מאשר הנוהל להגיש כתב אישום בהליך מזורז נגד האזרח.

כאשר כתב האישום נגד האזרח איננו רק בגין תקיפת שוטר אלא מתייחס גם.202 לעבירות אחרות, ניתן להגיש כתב אישום ובקשת מעצר עד תום ההליכים בהתייחס לעבירות הנוספות, עוד קודם לקבלת ההחלטה במח"ש, וניהול התיק ימשיך כסדרו, במקביל לחקירה במח"ש. מקום בו כתב האישום איננו בגין תקיפת שוטר אלא בגין

55

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

ו/או עבירות "סמוכות" )כגון הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור איומים וכד'(, ומחומר הראיות עולה כי עבירות אלו קשורות בתלונתו של האזרח נגד השוטר, ייבחן הצורך בקבלת "אישור השפיטה" בהתאם לכל האמור לעיל ובנסיבות

העניין.

ואישום: עיכוב, מעצרIVפרק נגד.203 ומעצר עיכוב חקירה, בסמכויות המשטרה משתמשת רבות פעמים

מפגינים במהלך פיזור הפגנות ופעולות מחאה אחרות. לא אחת קרה שהמשטרהומבלי שהייתה כל עילה לכך. כך למשל, השתמשה בסמכויות אלו בניגוד לחוק פעמים רבות קורה שהמשטרה מפזרת הפגנות חוקיות, בנסיבות שאינן מקימות כל חשש לשלום הציבור, ונראה שהסיבה לעיכוב או למעצר היא ניסיון להרתיע את

המפגינים ולמנוע את מחאתם הלגיטימית.

בנסיבות.204 שנעצרו או שעוכבו מפגינים נגד אישום כתבי מוגשים לא לרוב מצד מזלזל ביחס מלווה שלעיתים חקירה, לחוות נאלצים הם אבל כאמור, השוטרים, ולשהות שעות ארוכות בתחנת המשטרה. חמור מכך, בחלק מהמקרים נאלצים המפגינים להפקיד ערבויות ולחתום על תנאים המגבילים את חופש התנועה ואת חופש הביטוי העתידי שלהם כתנאי לשחרורם ממעצר, ולעיתים הם מוחזקים

שופט. בפני לדיון להבאתם עד של המפגיניםבמעצר בחירותם לפגיעה מעבר הספציפיים ובזכותם לחופש הביטוי והמחאה, נקיטת צעדים פליליים נגד אזרחים בשל השתתפותם בהפגנות או בפעולות מחאה אחרות גם מעבירה מסר מרתיע לאחרים שחפצים לממש את זכותם להפגין. על כן, כעיקרון כללי יש לנקוט בצעדיםלמנוע סכנה ממשית לפגיעה בשלום הציבור, וכדי ורק כאמצעי אחרון אלו אך

ובוודאי שאין לנקוט בהם ככלי להרתעה או לענישה.

גם כאשר הוגשו כתבי אישום, נראה שנעשה שימוש מופרז בסמכות ההעמדה.205לדין ובמקרים רבים זוכו הנאשמים או שבוטלו כתבי האישום לאחר פתיחת המשפט.

בפרק זה נבחן את סמכות המשטרה לעצור או לעכב מפגינים במהלך פיזור.206 הפגנות. כמו כן, נתייחס לסמכות המשטרה להחזיק מפגינים במעצר עד לדיון בפני שופט או לשחרר מפגינים ממעצר בתנאים מגבילים. עוד נתייחס לפיצוי מפגינים בגין

לבסוף נתייחסעיכוב או מעצר לא חוקי ובגין הפגיעה בחופש הביטוי הכרוכה בכך. בקצרה לסמכות התביעה המשטרתית להעמיד לדין מפגינים על עבירות הקשורות

להשתתפותם במחאות ובהפגנות.

56

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

א. סמכות שוטר לעכב או לעצור מפגינים ללא צו שופט

חוק סדר הדין הפלילי )סמכויותהמעצר והעיכוב בישראל מעוגנות ב סמכויות.207התשנ"ו- מעצרים(, – המעצרים"(. 1996 אכיפה "חוק )להלן: לחוק1סעיף

המעצרים קובע עיקרון כללי ולפיו אין לעצור או לעכב אדם מבלי הסמכהבדרך להיות צריך אדם של עיכובו או מעצרו וכי לכך, בחוק מפורשת

.שתבטיח באופן מרבי את כבודו של האדם ואת זכויותיו

. סמכות שוטר לעכב אדם1א.

"הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי, בשל חשדעיכוב הוא אמצעי ל.208 שבוצעה עבירה או כדי למנוע ביצוע עבירה כאשר הגבלת החירות מסויגת מראש

)סעיף בזמן ובתכלית" ל1 (. לעיתים במהלך פיזור פעולות מחאהחוק המעצרים דורשים השוטרים מהפעילים בשטח להזדהות, רושמים את פרטיהם, מעכבים אותם במקום ההפגנה או דורשים מהם להתלוות אליהם לתחנת המשטרה מבלי לעצור

אותם באופן רשמי.

יש סמכות .209 כי עברלעכב אדם במקום הימצאולשוטר אם האדם חשוד עבֵרה, או כי הוא עומד לבצע עברה העלולה לסכן את שלומו או את בטחונו של אדם, את שלום הציבור, או את ביטחון המדינה. זאת, כדי לברר את זהותו ומענו או

(.חוק המעצרים)א( ל67כדי לחקור אותו ולמסור לו מסמכים )סעיף

רשאי .210 שוטר כן, ממנולעכב אדם לתחנת משטרהכמו לדרוש )כלומר, להילוות לתחנה, מבלי לעצור אותו פורמלית(, בהתקיים שני תנאים מצטברים )סעיף

(:חוק המעצרים)ב( ל67

יסוד סביר לחשד שהחשוד עבר עברה או שיש הסתברות גבוהה שהוא עומד.1לעבור עברה העלולה לסכן את שלומו של אדם או את שלום הציבור.

זיהוי בלתי מספיק של החשוד או חוסר יכולת לחקור אותו במקום הימצאו..2

פועלשוטר שמעכב אדם מבלי שהתקיימו התנאים לעיכוב המפורטים לעיל .211 . כאשר העיכוב אינו חוקי,ללא סמכות, ופעולת העיכוב שביצע אינה חוקית

קמה הזכות להתנגד לו. עם זאת, קשה למשתתפים בהפגנה לדעת בוודאות האם העיכוב חוקי או לאו, והתעלמות או התנגדות לדרישת השוטר המעכב כרוכה בסכנת

מעצר.

כי סמכות העיכוב איננה כוללת עיכוב הנועד למנוע מאדם מלהגיעברי .212 . עיכוב כגון זה אינו כדין ויש בו משום פגיעה בחופש הביטוי, חופשלמקום המחאה

57

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

; ראו פסקה 2008 פרשת בן גביר התנועה ושלילת חירותו של אדם )לעניין זה ראו לעיל(.138

גבירב.213 בן נ' נידם ימיןפרשת פעילי שלושה עיכוב כי המשפט בית קבע של מותו את לחגוג מנת על בירושלים פריז בכיכר עם אחרים יחד שהתאספו ערפאת בשירה וריקודים, נעשתה לא רק בניגוד לדין, אלא אף ברשלנות, ומשכך

₪. בית המשפט3,000חייב את המשטרה לשלם לכל אחד מהמעוכבים פיצוי בסך קבע כי בנסיבות האירוע לא קמה כל עילת עיכוב, שכן נסיבות האירוע לא הקימו כל חשד סביר לכך שהתאספות פעילי הימין תביא להפרת השלום, ומכאן שלא היה כל חשד לכך שנעברה עברה של התקהלות אסורה, כפי שטענה המשטרה. עוד ציין

לנהוג]מהמשטרה["]...[ בנסיבות המקרה היה מקום לצפות ממנה בית המשפט כי בריסון רב יותר על מנת שלא לפגוע בזכויות היסוד של המשיבים לחופש הביטוי"

פרשת בן גביר לעיל. ראו גם: 144; ראו פסקה פרשת נידם נ' בן גביר ב25)פסקה לעיל(.172; ראו פסקה 2012

, פסקהפלונית )קטינה( נ' מדינת ישראל 37575-12-11בעמ"ת )מחוזי י-ם( .214 ( )"פרשת פלונית"( התייחס בית המשפט לחלופה צופת פני העתיד17.1.2012 )39

בסמכות העיכוב וקבע כי עיכובה של העוררת בשל התקרבותה למעגל האבטחה "עצם העובדה שאדם מוחה בקולניות בצמוד למעגל אבטחה שלנעשה שלא כדין:

פיזי לפעולת איננו מנסה לפרוץ אותו, או להפריע באופן עוד הוא שוטרים, כל השוטרים, אינו יכול לקיים לדעתי את מבחן העלילות, שהוא תנאי להפעלת סמכות

.העיכוב צופת פני העתיד"

אדם .215 המעכב סיבתשוטר מהי למעוכב ולהודיע להזדהות ככלל חייב , אלא אם זהות השוטר וסיבת העיכוב ברורות בנסיבות העניין או שיש חששהעיכוב

לפגוע או ראיות להעלמת לגרום העיכוב, ביצוע את לסכל עלולה שההודעה ל72בביטחונו של השוטר המעכב )סעיף זכותו(. במילים אחרות, חוק המעצרים

של מפגין שעוכב במהלך הפגנה לדעת את פרטיו של השוטר שעיכב אותולעיכובו הסיבה בעברהואת שחשודים במפגינים מדובר כאשר כלל בדרך .

הקשורה להפגנה אין יסוד לחשש שמתן הפרטים האמורים יסכל את ביצוע העיכובאו יסכן את ביטחונו של השוטר, ולכן אין סיבה שלא למסור אותם למעוכב.

באירועים.216 זאת, עם שעות. שלוש היותר לכל להימשך יכול עיכוב ככלל, חריגים, שבהם מעורבים מספר גדול של אנשים, ניתן להאריך את העיכוב לשלוש שעות נוספות. בכל מצב על השוטר המעכב לשאוף לכך שזמן העיכוב יהיה קצר

58

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

73ככל האפשר ויהיה כרוך בטרחה מועטה ככל המתאפשר לאדם המעוכב )סעיף (.חוק המעצריםל

. סמכות שוטר לעצור אדם ללא צו שופט2א.

לחוק המעצרים מקנה לשוטר סמכות לעצור אדם ללא צו שופט,23סעיף .217בהתקיים שני תנאים מצטברים:

לחשדיסוד סבירהתנאי המקדמי לעצור אדם ללא צו שופט, הוא קיומו של .1 עברה בת מעצר היא כל עברה למעטעבֵרה בת מעצר. שהאדם עבר

יותר משלושה חודשים. חטא, היינו כל עברה שהעונש המרבי בגינה הינו הפגנה במהלך שנעצרים למפגינים כלל בדרך המיוחסות העברות הוראת לאחר התפרעות "המשך "התפרעות", אסורה", )"התקהלות התפזרות" או "תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו"( הן עברות בנות מעצר,

שכן העונש בגינן הינו למעלה משלושה חודשי מאסר.

צריכה.2 שופט, צו ללא אדם לעצור כדי האמור, המקדמי לתנאי בנוסף :חוק המעצריםל )א(23אחת מהנסיבות המפורטות בסעיף להתקיים

החשוד עבר בפני השוטר עברה בת מעצר והשוטר סבור כי בשל כך.217.2.1שהוא עלול לסכן את שלום הציבור או את שלומו של אדם מסוים.

יש לשוטר יסוד סביר לחשש שחשוד לא יופיע להליכי חקירה..217.2.2

יוביל לשיבוש הליכי משפט,.217.2.3 יש לשוטר יסוד סביר לחשש שאי המעצר השפעה על עדים או פגיעה בראיות.

יש לשוטר יסוד סביר לחשש כי החשוד יסכן את ביטחונו של אדם, את.217.2.4ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה.

)ב( לחוק המעצרים שוטר מוסמך לעצור אדם אם23בנוסף, לפי סעיף .3 האדם עוכב על פי דין, אך הוא אינו מציית להוראות שנתן לו השוטר על פי סמכות העיכוב, או אם הוא מפריע לשוטר להשתמש בסמכויות העיכוב. כךאליו להתלוות או מזהים פרטים לשוטר לתת מסרב אם אדם לדוגמא,

לתחנת המשטרה, רשאי השוטר לעצור אותו.

בעת ביצוע מעצר ללא צו, על השוטר מוטלת החובה לוודא כי זכויותיו של.218 החשוד נשמרות וכי לא ניתן מסיבות כאלה או אחרות להסתפק רק בעיכוב החשוד

)ג( לחוק המעצרים(. בדרך כלל לגבי מפגינים שחשודים בעברה הקשורה23)סעיף יש ועל כן וזימון לחקירה, להפגנה ניתן להסתפק בעיכוב לצורך רישום הפרטים

59

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

להימנע מביצוע מעצר. שכן, בדרך כלל אין יסוד לחשש שהחשוד לא יופיע לחקירה,ישבש הליכי משפט או יסכן את שלום הציבור.

לחוק המעצרים1בהתאם לסעיף .219 , רק מעצר שבוצע בהתאם להוראה . מכאן, שמעצר של אדם למרות שאין יסוד סביר לחששמפורשת בחוק הינו חוקי

שעבר עבירה או בנסיבות שאין יסוד סביר לחשש של שיבוש הליכי חקירה, הימלטות ממשפט או מסוכנות כמפורט לעיל, הינו נטול סמכות ובלתי חוקי. כאשר המעצר

פרשתאינו חוקי, קמה הזכות להתנגד לו, ואף להשתמש בכוח סביר לצורך כך. ב לעיל(; זיכה בית משפט השלום בירושלים את הנאשמת מכל37 )ראו פסקה ארגו

העבירות שיוחסו לה בכתב האישום: התפרעות, תקיפת שוטר והתקהלות אסורה. כתב האישום הוגש בעקבות מעצרה של הנאשמת לאחר שלקחה חלק במשמרת

בית המשפט קבע כי משמרת המחאה כלל לאמחאה שפוזרה על ידי המשטרה. היתה טעונה היתר על פי החוק וכי היא גם לא נפלה בגדר "התקהלות אסורה" שכן לא קם כל יסוד סביר לחשש כי יופר השלום. עוד נקבע כי לא היה כל יסוד לדרישת המשטרה מהנאשמת ומחבריה לעזוב את השטח וזאת לאור העובדה שבשום שלב

"בנסיבותבאירוע לא הוכרזה ההתקהלות כבלתי חוקית. בית המשפט אף קבע: אלה, דומה כי לא היה כל יסוד לדרישת השוטרים, אשר הופנתה לנאשמת וחבריה,

לא קמה חובת הנאשמתלעזוב את השטח, שהוא במהותו שטח ציבורי. משכך, גם . הנאשמת עמדה במקום שהיה מותר להלעזוב את השטח כפי הוראת השוטרים

לעמוד בו ועמדה על זכויותיה עת סירבה לעזוב את המקום. מעצרה של הנאשמת " )פסקאותאף מקים לה את הזכות להתנגד למעצר בכוח סבירבנסיבות הללו,

, ההדגשה אינה במקור(.34-32

) ראו פסקה פרשת אשרמןב.220 לעיל(; קבע בית המשפט, כי התנגדות151 פסיבית למעצר בלתי חוקי או לפינוי אינה מהווה ככלל עבירה של הפרעה לשוטר. לפיכך, סירובם של חלק מהנאשמים למעצרם, בנסיבות בהן לא קם חשש קרוב לודאי שבעקבות ההתנגדות יופר הסדר הציבורי או שתבוצע עבירה, היה התנגדות

המגמה בפסיקה, בעיקר כשמדובר במעצר בעת מחאה או הפגנה, היאלגיטימית. " לגבי מפגין אחרהימנעות מהרשעה, אלא במקרים של התנגדות אקטיבית אלימה".

קבע בית המשפט, באותה פרשה, כי שימוש באלימות ובשפה בוטה ומעליבה אינו בגדר התנגדות לגיטימית וסבירה, ועל כן מהווה עבירה של הפרעה לשוטר במילוי

תפקידו.

פלוניתב.221 פסקה פרשת )ראו הזכות214 את בית המשפט הדגיש לעיל(; להתנגד למעצר בלתי חוקי וחידד את המונח "כוח סביר" בו ניתן להשתמש לשם כך:

60

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

"מידת הכוח המופעלת ע"י המתנגד מותנית, מטבע הדברים במידת הכוח הננקטת נגדו על מנת לכפות עליו את המעצר, אך צריכה זו להיות מידת כוח שאינה מופרזת בנסיבות העניין. זאת, עפ"י אמת מידה סבירה של הגיון ושכל ישר, כאשר הנטייה היא שלא להחמיר עם המתנגד ולהותיר לו מרחב פעולת התנגדות ככל שהדעת סובלת, ותוך קיום יחס הולם בין הנזק הכרוך בפגיעה בחירותו של העצור, לבין הנזק

(."144-146הצפוי לעוצר עקב התנגדותו של העצור. )ראו, קדמי, שם, עמודים (.40)פסקה

עם זאת, מכיוון שבדרך כלל קשה למשתתפים בהפגנה לדעת בוודאות האם.222 הוראת המעצר חוקית או לאו, ומכיוון שהתנגדות למעצר מהווה עבירה בפני עצמה, התנגדות בכוח למעצר, מבלי להמתין לשימוע בתחנת המשטרה או לדיון בפני שופט

כדי לטעון בדבר אי-חוקיות המעצר, כרוכה בסיכון של אישום פלילי.

חובות השוטר העוצר / זכויות העצור שוטר המבצע מעצר חייב ככלל להזדהות ולהודיע לחשוד מהי סיבת המעצר,.223

חשש שיש או העניין בנסיבות ברורות המעצר וסיבת השוטר זהות אם אלא לפגוע או ראיות להעלמת לגרום המעצר, ביצוע את לסכל עלולה שההודעה

(.חוק המעצרים ל24בביטחונו של השוטר העוצר )סעיף

שוטר המבצע מעצר חייב להביא את החשוד מיד לתחנת המשטרה, אלא.224ל25במקרים חריגים, וחייב להביאו מיד בפני הקצין הממונה בתחנה )סעיף חוק

(.המעצרים

. סמכות קצין ממונה להורות על המשך מעצר או שחרור בתנאים3א.מגבילים

הקצין הממונה בתחנה נעצר אדם ללא צו מעצר והובא לתחנת המשטרה, .225 , ובהתאםחוק המעצרים ל13צריך לבדוק האם יש עילה למעצר לפי סעיף

(.חוק המעצרים ל27לכך להחליט על המשך מעצר או על שחרור בערובה )סעיף יסוד סביר הן: חוק המעצרים ל13עילות המעצר לפני הגשת כתב אישום לפי סעיף

לחשש שהחשוד ישבש את הליכי החקירה או יימלט; יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם, שלו הציבור או של המדינה; המעצר דרוש לשם ביצוע הליכי

.חקירה מסוימים

61

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

ל13מכאן, שככל שאין עילת מעצר לפי סעיף .226 אין לקציןחוק המעצרים , הממונה סמכות להורות על המשך מעצר או על שחרור בתנאים, ועליו להורות עלמפגינים עילת מעצר במקרה של של קיומה לבחינת על אתר. שחרור החשוד

ואילך.236שנעצרו במהלך פיזור הפגנה ראו להלן בסעיף

זכויות העצור במהלך בירור על ידי הקצין הממונה : הקצין הממונה חייב ליתן לחשוד הזדמנותבירור על ידי הקצין הממונה.227

להשמיע את טענותיו בטרם יחליט על המשך מעצר או שחרור בערובה. לפני קיוםדבר העלול לומר חייב אינו כי הוא הבירור על הקצין הממונה להודיע לחשוד, וכי הימנעותו מלהשיב על נגדו ראיה דבר שיאמר עשוי לשמש כי כל להפלילו, יש נוכח בתחנה, נגדו. אם סנגורו של החשוד שאלות עשויה לחזק את הראיות

(. חוק המעצרים ל28לאפשר לו להשמיע דברו בטרם מתן ההחלטה )סעיף

שעות. לפני תום תקופה24: זמן המעצר מוגבל ל-הבאת העצור בפני שופט.228 זו יש לשחרר את העצור או להביאו בפני שופט, על מנת שיחליט אם יש מקום

)סעיף וחגים שבתות לגבי מיוחדות הוראות יש המעצר. ל29להארכת חוק )סעיף המעצרים דחופות חקירה פעולות לעניין נוסף חריג קיים ל30(. חוק (. המעצרים

: החליט הקצין הממונה לעצור את החשוד, הוא חייב להסביר לוהסבר זכויות.229 את דבר המעצר ואת סיבת המעצר בלשון המובנת לו, ככל האפשר. כמו כן, על הקצין הממונה להבהיר לעצור את זכותו שתימסר הודעה על מעצרו לאדם קרוב לו

(.חוק המעצרים ל32ולעורך דין, ואת זכותו להיות מיוצג על ידי סנגור ציבורי )סעיף

: החליט הקצין הממונה לעצור את החשוד, עליו להודיע עלהודעה על מעצר.230)סעיף העצור בקשת לפי דין, ולעורך קרוב לאדם דיחוי ללא ל33כך חוק

(.המעצרים

: חובת המשטרה לאפשר לעצור להיפגש עםזכות העצור להיפגש עם עו"ד.231 35)ו( ו-34)ד(-34עורך דין ללא דיחוי, אלא בנסיבות חריגות המפורטות בסעיפים

. בכל מקרה, הקצין הממונה רשאי לדחות את הפגישה עם עורךחוק המעצריםל . הפגישה בין עורך הדין לעצור צריכה להיותרק בהחלטה מנומקת בכתבהדין

ביחידות, לא בטווח שמיעה של השוטר, אפשר בטווח ראיה.

62

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

ב. שחרור ממעצר בתנאים מגבילים

בה בידי בית המשפטו. קביעת ער1ב.

ל12סעיף .232 מסמיך את בית המשפט לשחרר חשוד בערובה.חוק המעצרים בית המשפט רשאי לשחרר את החשודחוק המעצרים)א( ל44סעיף כי קובע

לנכון".בערובה שימצא סעיף "בתנאים ל46 שלחוק המעצרים רשימה קובע "והכל במידה שאינה עולה עלשיקולים לעניין קביעת סוג הערובה, גובהה ותנאיה,

, שכותרתוחוק המעצרים ל48סעיף הנדרש כדי להשיג את מטרת הטלת הערובה". של תנאים שניתן להתנות בהםלא סגורה"תנאי השחרור בערובה", מונה רשימה

את השחרור בערובה, הכוללים: איסור כניסה לאזור מסוים בארץ, חובת הימצאותבאזור, מקום או יישוב בארץ, איסור יציאה ממקום מגורים ועוד.

. קביעת ערובה בידי הקצין הממונה2ב.

ל27סעיף .233 המעצרים)ג( לשחררחוק הממונה הקצין סמכות את מתנה . חוק המעצרים ל13בערובה בקיומה של עילת מעצר לפי סעיף

סוגחוק המעצרים)א( ל42סעיף .234 לקבוע את מסמיך את הקצין הממונה ל46הערובה ואת גובהה לפי השיקולים המפורטים בסעיף . סעיףחוק המעצרים

)ב( קובע רשימה של תנאים שהקצין הממונה רשאי להתנות בהם את השחרור42בערובה, וזאת בכפוף להסכמת החשוד:

( חובת הודעה על כל שינוי במען המגורים ובמקום העבודה; 1") 3איסור יציאה מן הארץ והפקדת הדרכון, לתקופה שלא תעלה על (2)

חודשים; איסור כניסה לאזור, לישוב או למקום בארץ, שיקבע, לתקופה שלא(3)

ימים;15תעלה על איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שיקבע, לתקופה שלא תעלה על(4)

ימים;30 חובת מגורים או הימצאות באזור, בישוב או במקום בארץ, שיקבע,(5)

ימים;15לתקופה שלא תעלה על חובה להתייצב בתחנת המשטרה במועדים שיקבע;(6) איסור יציאה ממקום המגורים במשך כל שעות היממה או חלק ממנה,(7)

ימים;5לתקופה שלא תעלה על הפקדת כלי הנשק שברשותו בתחנת המשטרה – לעניין חשוד בעבירת(8)

אלימות."

63

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

, מי ששוחרר בערובה על ידי הקצין הממונה,חוק המעצרים ל43לפי סעיף .235רשאי לערור לבית משפט השלום על גובה הערבות ועל סבירות תנאיה.

. בחינת תנאים לשחרור בערובה3ב.

כאמור לעיל, הן לבית המשפט והן לקצין הממונה נתונה סמכות לשחרר חשוד.236 בערבות. נוכח המשמעות הזהה של הגבלת שחרור בערבות בתנאים, להלן נתייחס לעקרונות הפרשנות של שתי הסמכויות ביחד. למותר לציין, כי קביעות המצמצמותידי בית משפט, ראויות מקל את התנאים המגבילים ביחס לשחרור בערבות על

וחומר לשחרור בערבות על ידי קצין משטרה.

ככלל, אין לצוות על מעצרו של אדם אם ניתן להשיג את מטרת המעצר על ידי.237 קביעת ערובה ותנאי ערובה, שפגיעתם בחירות פחותה מהחזקתו במעצר )סעיף

(. כך, במקרה שבו ערערה המדינה על החלטה לשחררחוק המעצרים)ב( ל13בית דחה תום ההליכים, עד ודרשה את מעצרם בית, בערבות למעצר עצורים המשפט המחוזי את הערעור. השופטת רויטל יפה כץ פסקה כי העצורים, שהשתתפו בהפגנה נגד גיוס בני ישיבות, אמנם חשודים בביצוע עבירות על רקע אידיאולוגי, אךב"ש( )מחוזי )עמ"ת מגבילים בתנאים שישוחררו בכך מסוכנותם לאיין את ניתן

((.9.2.2014 )מדינת ישראל נ' רוזנברג 16672-02-14

[1]בחינת חוקיות התנאים לשחרור בערובה מורכבת משתי שאלות עיקריות: .238 ככל שקיימת עילה, האם התנאי המגביל שנקבע הוא[2]האם קיימת עילת מעצר

סביר בנסיבות העניין.

להלן נפרט לגבי כל אחת מהשאלות, ולאחר מכן נתייחס בפירוט לחוקיותם שלשל ההפגנה ובזכות הביטוי בחופש פגיעה שמשמעותם מגבילים תנאים

המשוחררים בערובה.

.א. האם קיימת עילת מעצר?3ב. השאלה הראשונה שיש לשאול היא האם קיימת עילת מעצר, שכן ללא עילת.239

13מעצר ממילא אין עילה המצדיקה את שחרור החשודים בערבות. כאמור, סעיף מפרט שלוש עילות מעצר נגד חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום.חוק המעצריםל

ככלל, קיומה של עילת מעצר מותנה בקיום של מסוכנות או בחשש לשיבוש הליכי חקירה. היינו, ככל שאין מסוכנות או חשש לשיבוש הליכי חקירה, ככלל אין עילת מעצר המצדיקה שחרור בערבות. כמו כן, יש לשאול גם האם קיים יסוד סביר לחשד

64

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

עילה אין ממילא יסוד כאמור, ללא שכן, עבֵרה שאינה חטא. שהחשודים עברו המצדיקה מעצר או שחרור בערבות.

בשני מקרים נפרדים דחה בית המשפט השלום בירושלים את בקשת המשטרה.240)ראופרשת אלעדלשחרר את עצורי ההפגנות בשיח' גראח' בתנאים מגבילים. ב

זיסקינד לשחרר את החשודות ללא תנאים172פסקה לעיל(; הורתה השופטת "בנסיבות המקרה, הגם שהחשודותמכיוון שלא קמה כנגדן עילה של מסוכנות:

נגדן ביצעו לצורך ההפגנה עבירת התקהלות בלתי חוקית, איני סבורה כי קמה בנסיבות המקרה עילת מעצר של מסוכנות, רק משום שסרבו להתפזר כשלעצם

בהצורך בפיזורן לא הונח בפני ביסוס כלשהו". )ראו פסקה פרשת בנינגה 172 לעיל(; קבע השופט לי-רן כי לפי החומר שהובא בפניו אין עילת מעצר, ולכן הורה לשחרר את החשודים ללא תנאים. בית המשפט המחוזי )השופט דרורי( דחה את הערר שהגישה המדינה וקבע כי אכן לפי החומר שהוצג בפני ביהמ"ש קמא, לא

לעיל(. 172; ראו פסקה ערעור בנינגהביצעו החשודים עברה כלשהי )

במקרה אחר, קבע בית משפט השלום בחיפה כי יש לשחרר בתנאים מגבילים.241 עצור, שהפגין בחיפה נגד מדיניות המעצרים המינהליים בשטחים, למרות שנקבע כי לא קיימת הצדקה להמשך החזקתו במעצר. בערעור לבית המשפט המחוזי בוטלו

)בר נ' משטרת מרחב חוף / מטה מרחב חוף – חיפההתנאים המגבילים )עמ"י 17.6.2014 .))

( )ראו פסקה7.1.2009) מדינת ישראל נ' גנטוס 634/09בב"ש )שלום ת"א( .242 לעיל(; ביקשה המשטרה להרחיק מתל אביב מפגינים שהפגינו מול שגרירות142

וזאת יצוקה, עופרת מבצע נגד בעילה של פגיעה במורל העם בעתמצרים "פגיעה במורל" אינה מהווה עילת מעצר וביטל. בית המשפט קבע כי מלחמה

"לא ברורה לי כלל הצדקתו של תנאי הרחקה, שכן המשיבים: את תנאי ההרחקה יכולים "לפגוע במורל" גם בעיר מגוריהם חיפה ובכל מקום אחר, ולפיכך איני מוצא טעם בהמשך הרחקה. גם המדינה למעשה, בין בכתב ובין בעל פה אינה מצליחה להצביע על מסוכנות כלשהי הנודעת מהמשיבים והטעם של "פגיעה במורל", אפשר

.שטוב היה שלא היה נשמע בין כתלי ביהמ"ש במדינה דמוקרטית"

.ב. האם התנאי המגביל שנקבע הוא סביר וראוי בנסיבות העניין?3ב. ככל שאכן קיימת עילת מעצר, יש לבחון האם התנאי המגביל שנקבע הוא.243

בית "על הפסיקה: להוראות בהתאם ככלל, העניין. בנסיבות וראוי סביר תנאי המשפט לנהוג בזהירות ובצמצום שעה שהוא בא להטיל תנאים מגבילים, שיש בהם

65

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

כדי לפגוע בזכויות החשוד בטרם התגבשו הראיות המקימות את החשד נגדו לכדי)בש"פ אישום" המבססות לכאורה מדינת 2712/96ראיות נ' הרשקוביץ יוסף

( )"פרשת הרשקוביץ"((. 1996 )711, 705( 2, פד נ)ישראל

את סבירות התנאים המגבילים יש לבחון לאור הפגיעה בזכויות החשוד למול.244 התכלית שמבקשת המשטרה להשיג: "יש להקפיד כי התנאים יעמדו ביחס מתאיםייבחנו על-פי מהותה של וכי ולמידת הסיכון והולם לעצם הסיכון הצפוי מהחשוד ההגבלה, אל מול זכויותיו של החשוד, טיבן של הזכויות ומידת הפגיעה בהן. פירוש זה אף עולה בקנה אחד עם העקרונות הקבועים בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו"

לעיל(. 243; ראו פסקה פרשת הרשקוביץ ב711)עמ'

את.245 לשקול יש המגבילים התנאים סבירות בבחינת לעיל, לאמור בהתאם השיקולים הבאים:

התכלית העיקרית של תנאי השחרור בערובה בשלב שלפניתכלית ההגבלה:.246 הגשת כתב אישום, כאשר הראיות הן בדרג של חשד סביר בלבד, היא להבטיח את התייצבותו של החשוד בהליכים הצפויים ואת קיומו של הליך פלילי תקין. תכלית

למנוע מצב שיאפשר למשוחרר בערובה הזדמנות לבצע עבֵרות דומותנוספת היא חוק( ל4(ו-)3)ב()42בערובה )בעיקר ההגבלות בסעיף לאלה אשר בגינן שוחרר

(. המעצרים

הפסיקה מבחינה בין שני סוגי התכליות וקובעת כי השימוש בסמכות להטיל.247 תנאים מגבילים על משוחרר בערובה לצורך מניעת עברות בעתיד, בשלב שלפני

ורק במקרים להיעשות אך וקיצונייםהגשת כתב אישום, צריך חריגים , שבהם עקב שחרורו של החשוד )ראו ב"שסכנה קרובה ומיידית לשלום הציבורקיימת

)34, פסקה כהן נ' מדינת ישראל 1926/02)מחוזי י-ם( פרשת( )"23.12.2002 ישראל 84/96"(; בש"פ כהן נ' מדינת )"פרשת ספירו"(,2, פ"מ תשנ"ו)ספירו )

לעיל(.243; ראו פסקה פרשת הרשקוביץ ב711; )עמ' 260, 240

קביעת ערובה כתנאי לשחרור ממעצר, מעצם מהותה יש בהמהות ההגבלה:.248 כדי להגביל את חירותו של החשוד. נוסף על כך, לעיתים נקבעים תנאים מגביליםנוספות של החשוד – הגבלות על חופש הביטוי יסוד שמשמעותם פגיעה בזכויות וחירות ההפגנה )איסור או הגבלה מסוימת על השתתפות בהפגנות( והגבלות על

– איסורחוק המעצרים( ל7(-)1)ב()42חופש התנועה )המגבלות המפורטות בסעיף יציאה מהארץ, הרחקה מאזור מסוים בארץ, חובת הימצאות באזור מסוים בארץ,

איסור יציאה ממקום המגורים(.

66

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

נוכח מעמדן של זכויות היסוד, נקבע בפסיקה כי הגבלתן יכולה להיעשות רק.249 פגיעה לביצוע עברות נוספות שיפגעו סכנה קרובה לוודאיבמקרים שבהם קיימת

; ראו פסקהפרשת הרשקוביץ ב712)עמ' קשה, רצינית וחמורה בשלום הציבור. לעיל(243

גם במקרים שבהם מוצדק להטיל הגבלות על המשוחררמידתיות ההגבלה:.250 בערבות, על התנאים המגבילים להיות "צרים, מוגדרים ומוגבלים כמתחייב מנסיבות

יתרה מכך, גם אם מדובר באמצעי המשרת.(711 בעמ' פרשת הרשקוביץהעניין" ) את התכלית והוא מוגבל ומצומצם, במקרים מסוימים המחיר הכרוך בהטלתה עולה על תכליתה. כך לדוגמה, תנאים מגבילים המונעים את חופש ההפגנה פותחים פתחמפני הציבור של לרתיעה לגרום ועלולים לגיטימית, ציבורית מחאה להשתקת השתתפות במחאות. מכאן, שהמחיר החברתי הכרוך במגבלה כאמור, עולה בהרבה

בעניין שחרור מפגיניםערר שהגישה האגודה לזכויות האזרחעל הצורך בה )ראו שנעצרו בהפגנות המחאה החברתית בירושלים - (.

.ג. שחרור מפגינים בתנאים המגבילים את חופש הביטוי וההפגנה3ב. לעיתים, מתנה המשטרה את שחררום של מפגינים שנעצרו במהלך הפגנה.251

בתנאים מגבילים של הרחקה מאזור המחאה או התחייבות לא להשתתף בהפגנות לתקופה מסוימת. בחלק מהמקרים מדובר בתנאים גורפים מדי, אשר פוגעים באופן

לא מידתי בחופש המחאה ובחופש התנועה של העצורים.

וזכות ההפגנה,.252 במספר פסקי דין נקבע כי נוכח מעמדם של חופש הביטוי מניעת לצורך חופש המחאה של המשוחרר להגביל את אין מקום ככלל

. להלן נפרט מספר דוגמאות:עברות בעתיד

)ורדי נ' מדינת ישראל 48236-03-11בע"ק )שלום י-ם( .253 ( דחה27.3.2011 בית המשפט את בקשת המשטרה לשחרר את המבקשים בתנאים של הרחקה, וכך

"התנאים הנדרשים ע"י המשטרה הם צופים פני עתיד, ואין כל סיבה למנועקבע: מהלכים שיש בהם כדי למחות מחאה שקטה על מעשים למיניהם. אין להתנות את שחרורם של המבקשים בתנאים שיש בהם כדי לפגוע בזכות הבעת דיעה וחופש הביטוי. אם ישתתפו המבקשים בעתיד במעשים שיהיה בהם משום יצירת פרובוקציה

".או חיכוך אלים או משום עבירה תמיד ניתן יהיה לעוצרם

כהןב.254 פסקה פרשת )ראו ההגבלה247 את דרורי השופט ביטל לעיל(; אםשהוטלה על החשודה שלא להשתתף בהפגנות שבאזור חוות גלעד, וכך קבע:

67

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

הגבלות אינו מצדיק לבדו זה הוא שהעוררת תשתתף בהפגנות, חשש החשש תנועה, שכן זכות ההפגנה הינה חלק מחופש הביטוי".

)ראו פסקה ערעור בנינגהב.255 לעיל(; קבע השופט דרורי כי אין להתנות172 ג'ראח באיסור את שחרורם של מפגינים שנעצרו במסגרת מחאה בשכונת שיח' השתתפות בהפגנות באזור ירושלים. השופט דרורי ציין כי החלטתו בפרשת ענת כהן

והצר על כך ש "ב"כ המשטרה המייצג את המדינה אינו פוסעאומצה בפסיקה, ". בנתיב שנקבע בפסיקה

במסגרת "מחאת האוהלים" עצרה המשטרה מפגינים שהשתתפו בהפגנות.256 מחאה וביקשה לשחררם בתנאים מגבילים, שכללו איסור על השתתפות בהפגנות או במחאות למשך תקופה קצובה והרחקה ממתחם האוהלים. האגודה לזכויות האזרח

בשם מפגינים כאמור )ראו פסקה מספר ערריםהגישה לעיל(250 ובמסגרתם; טענה כי מדובר בתנאים שאינם סבירים ואינם מידתיים בנסיבות העניין. בדיון שנערךבירושלים בבית המשפט המחוזי בתל אביב הסכימה המשטרה לביטול התנאים. את לקצר בעניין, ומתן משא וניהול עררים הגשת לאחר המשטרה, הסכימה

ע.ה. נ' משטרת 47784-07-11ההגבלות הדרקוניות שהציבה )ע"ק )שלום י-ם( א.י.א נ' משטרת ישראל 47800-07-11; ע"ק )שלום י-ם( ישראל מרחב מוריה

א.ע. נ' משטרת ישראל תחנת 42929-07-11; צ"א )שלום ת"א( מרחב מוריה(.י.י. נ' מדינת ישראל 48281-07-11; ע"ח )מחוזי ת"א( גלילות

בהפגנה אחרת של פעילי מחאת האוהלים מתחת לבניין עיריית תל אביב-יפו,.257 עצרה המשטרה חלק מהמפגינים, וביקשה לשחררם בתנאים הכוללים הפקדה של

₪ במזומן, ערבות עצמית, ערבות צד ג' ו"הרחקה מהעיר תל אביב ומכל5,000 איזור שבו הוקם מאהל במסגרת המחאה החברתית האמורה, ומכל מקום בו ישנה התקהלות או הפגנה בקשר למחאה האמורה". בית משפט השלום בתל אביב עמדוהזכות להפגין, קבע שמדובר בדרישות מרחיקות על החשיבות של חופש הביטוי

₪ ובערבות עצמית וצד ג' בסך 500לכת והסתפק בהפקדת 3,000 :₪ "מדוע יורחקו המשיבים מהעיר תל אביב? אין לכך כל טעם. לאחר ששקלתי את נסיבות

המיוחסות למשיבים )כאמור - מסוג עוון(, אם בהתזת מים כלפי הענין ואת העבירות שוטרים ואם בזריקת ביצים לכיוונם, אני סבור כי אין המדובר בעבירות או במעשיםנוטלים המצדיקים "תלישת" המשיבים מהמשך פעולות המאבק החברתי בו הם חלק והורדת המסך על חלקם במשחק הדמוקרטי, בוודאי זה החוקי והלגיטימי. אםנגדם כתב אישום ויוגש יעצרו המשיבים יעברו שוב, לכאורה, על החוק, חלילה

)מדינת ישראל נ' ניסן 18299-09-11)בש"ע )שלום ת"א( נוסף." 8.9.2011.))

68

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

בית המשפט ציין כי החלטתו האמורה מתחשבת, בין היתר, בסוג העבֵרות שיוחסו לחשודים בכתב האישום, וכי לו היה מדובר בעברות חמורות יותר, החלטתו הייתה שונה. כך, לגבי אחד מהנאשמים, שהואשם במתן אגרוף ללחיו של שוטר, קבע בית

במשך להשתתף עליו וייאסר המחאה ממאהל יורחק הוא כי יום60המשפט בהפגנות או מחאות.

במסגרת מבצע הריסות של סוכות וצריפים במאהל ג'סי כהן בחולון, עצרה.258ביצוע תחילת טרם בביתו נעצר מהם )אחד המאהל מחברי שלושה המשטרה

לבית משפט השלום בתל אביב עלעררההריסה(. האגודה לזכויות האזרח הגישה וקיצר קיבל את טענות האגודה בית המשפט שוחררו. התנאים המגבילים בהם )שלום ת"א( )ע"ק מן המאהל שניים מהם משמעותית את משך ההרחקה של

ישראל 22343-09-11 נ' משטרת )מוסרי העורר12.9.2011 של ((. במקרה השלישי, שנעצר בגין הפרת תנאי השחרור, קבע בית המשפט שהוא ישוחרר בתנאי

ימים בלבד, ולא 10של הרחקה ממאהל המחאה בעיר ל- ימי הרחקה מחולון60 מדינת ישראל נ' ברודצקי 22384-09-11כפי שדרשה המשטרה )מ"י )שלום ת"א(

(12.9.2011.))

ג. פיצוי מפגינים בגין עיכוב או מעצר בניגוד לחוק

כאמור לעיל, לא פעם אירע שהמשטרה השתמשה בסמכויות עיכוב ומעצר.259קרה רבות פעמים למשל, כך לדין. בניגוד הפגנה פיזור במהלך מפגינים נגד שהמשטרה פיזרה בכוח הפגנות, ואפילו משמרות מחאה קטנות, תוך ביצוע מעצרים של חלק מהמפגינים בחשד לעבֵרה של התקהלות אסורה, למרות שההכרזה על ההפגנה כלא חוקית הייתה משוללת כל יסוד ולמרות שנסיבות האירוע לא הקימו כל

חשש לשלום הציבור.

מעבר לעוגמת הנפש והנזק שנגרמים למפגינים בעקבות מעצרם או עיכובם.260 בתחנת המשטרה, ביצוע מעצר או עיכוב שווא לצורך פיזור הפגנה חוקית מהווה גםמקרים, במספר המפגינים. של המחאה ובחופש הביטוי בחופש חמורה פגיעה שבהם נקבע כי פעולות העיכוב או המעצר נעשו בניגוד לדין, חייב בית המשפט את המשטרה לפצות את המפגינים על הפגיעה שנגרמה להם כתוצאה מהמעצר או

במקרה שלא הוגש כתב אישום לאחרחוק המעצרים ל38העיכוב. זאת מכוח סעיף במקרה שהוגש כתב אישום אך הנאשם חוק העונשין)א( ל80המעצר, ומכוח סעיף

זוכה או במקרה שכתב האישום נגדו בוטל לאחר מענה לכתב האישום.

69

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

ב17בפסקה .261 )ראו פסקה פרשת נידם נ' בן גביר לעיל(; בית המשפט144 המחוזי בירושלים קבע כי המשטרה תפצה מפגינים בגין עיכובם שלא כדין וברשלנות במהלך הפגנה שנערכה בירושלים. בית המשפט קבע, כי בנסיבות האירוע לא הייתה כל עילה לעיכוב, שכן לא היה יסוד סביר לחשוד כי התבצעה או תתבצע עבֵרה שלעל נזיקית בית המשפט עמד על החשיבות בהטלת אחריות התקהלות אסורה.

"הטלת אחריות נזיקית, בנסיבות שהתקיימו במקרה זה, לאהמשטרה בנסיבות אלו: רק שאין בה משום פגיעה באינטרסים הקשורים לתקינות עבודת המשטרה, אלא יש בה משום מסר חינוכי והרתעתי ראוי לעניין השימוש הזהיר והמיומן הנדרש מאנשי ציבור בכלל, ומאנשי משטרה המפעילים סמכויות אכיפה הפוגעת בזכויות חוקתיות

138; פסקה 2008 פרשת בן גביר (. )ראו למקרה דומה – 25)פסקה בפרט"מפגינים של מוצדק פיצויים במקרה של מעצר לא נפסקו דומה לעיל(. באופן

( בירושלים ג'ראח' שייח' פיזור משמרת מחאה בשכונת בנינגה –במהלך פרשת (.פיצויים

י-ם( .262 נ' אפרתי 5001/10בע"א )מחוזי )בן גביר ( קיבל בית25.10.2012 המשפט המחוזי בירושלים את ערעורו של התובע וחייב את המשטרה לשלם פיצויים בגין מעצר ועיכוב אשר נעשו שלא כדין וברשלנות, בשני אירועים שונים. השופט יועדוזאת לאחר שהאירוע עילת מעצר של המערער של הכהן הטיל ספק בקיומה הסתיים, וקבע כי בכל מקרה, המשך מעצרו של המערער באירוע הראשון ועיכובו באירוע השני בוצעו על סמך שיקולי הגיון – היכרות מוקדמת עם המערער בשל אירועים דומים וחשש שעם שחרורו ינסה המערער לשלהב את הרוחות מחדש – ולא על ממצאים עובדתיים המקימים חשד כי הוא עבר או עתיד לעבור עבירה ברמת

נדרש היה ע"פ חוק לבדוקהחשד הנדרשת. בית המשפט קבע כי בכל מקרה, . עוד נקבע כי החלטת המעצר חרגה ממתחם הסבירותקיומה של חלופת מעצר

לאחר אלא סוערים, שטח תנאי או זמן לחץ של במסגרת התקבלה לא שכן שהאירועים הסתיימו ובעת שלא היו הערכות בדבר הפרות סדר עתידיות שהמערער עשוי לארגן או לקחת בהן חלק. לפיכך, קבע בית המשפט כי המשיבים התרשלו

ש"ח. 10,000ופסק למערער פיצוי בסך

בסך.263 פיצויים פסק חביב( )השופטת שרה שבע בבאר בית משפט השלום ₪ למפגין, שזוכה לאחר שהואשם בעבֵרת התקהלות אסורה והתפרעות12,838

במהלך משמרת מחאה חוקית נגד מבצע עופרת יצוקה. מתוך סכום הפיצויים כולו, ₪ כפיצוי בגין הפגיעה בזכויות החוקתיות של המפגין – הזכות10,000נקבע סך של

" והזכות להפגין: הפגיעה בחופש הביטוי של הנאשם היאלחירות, חופש הביטוי

70

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

הפגיעה הקיצונית ביותר שניתן להעלות על הדעת במשטר דמוקרטי. בעודו מתבטא ומפגין, הופסקה מחאתו של הנאשם, באופן שאיננו חוקי והוא הושם במעצר ]...[ בעבירות המגבילות זכויות חוקתיות, כגון העבירה הדנה בהתקהלות בלתי חוקית, בה הואשם הנאשם, יש מקום לזהירות רבה מאוד של הרשויות העוסקות באכיפההעניין שבנסיבות פיצויים, לנאשם לפסוק יש כי סבורני כן ועל לדין, ובהעמדה

לשכת תביעות 228/09)ת"פ )שלום ב"ש( והפגיעה בו, הם פיצויים יחסית גבוהים" . לעיל(141; ראו פסקה 16(, פסקה 31.10.2010 )מרחב נגב נ' צורף

עם זאת, לא ניתן לפסוק פיצוי בגין שחרור ממעצר בתנאים מגבילים, או בגין.264כדי הקיים ההסדר לשנות את למחוקק קרא העליון בית המשפט בית. מעצר

עשור נ' 4492/01ע"פ לאפשר פיצוי גם במקרים אלה, אך הדבר לא נעשה עדיין ) (.747-748, 734( 3, פ"ד נז)מדינת ישראל

ד.העמדה לדין של מפגינים ובקשה לעיכוב הליכים

גם כאשר התביעה המשטרתית או הפרקליטות מחליטות להגיש כתבי אישום.265 סקירהנגד מפגינות או מפגינים, נראה שבמקרים רבים אין בסיס להעמדה לדין. ב

נמצא כי זוכו2012של פסקי דין ושל ההחלטות בתיקים שהוגשו מאז תחילת שנת כתבי אישום שהוגשו נגד מפגינים. 40 מפגינות ומפגינים, ובוטלו לפחות 54לפחות

רובם ככולם של כתבי האישום שבוטלו או שהסתיימו בזיכוי, ייחסו לנאשמים.266 עבירה של "התקהלות אסורה" ולצידה עבירות שנגזרות ממנה ומשרשרת האירועים שנוצרה בעקבותיה: התפרעות, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור ועוד. במקרים רבים החלטה חסרת בסיס חוקי של שוטרים – להכריז על הפגנה כעל "התקהלות בלתי חוקית" – מובילה להסלמה של המצב

ול"עבירות" נוספות, ובסופו של דבר גם להחלטה חסרת בסיס להגיש כתבי אישום.

(, בתי המשפט קבעו כי יש לפרש בצמצום137-143כאמור לעיל )פסקאות .267 את עבירת "ההתקהלות האסורה", והביעו ביקורת על העמדה לדין שאינה מוצדקת בגינו. ביקורת הושמעה גם על מדיניות האכיפה הבררנית והגחמנית של התביעה

פרשת(, על הגשה חפוזה ורשלנית של כתבי אישום )23-26)ראו לעיל, פסקאות עמודים גנטוס ראו פסקה 23-22, כתבי142; להותיר ועל ההתעקשות לעיל(

האישום על כנם למרות שהתברר תוך כדי המשפט כי האישום בעייתי )ת"פ )שלום((. 6.1.2013 )22, פסקה מדינת ישראל נ' סולסברי 50418-11-10י-ם(

במקרים שבהם ההעמדה לדין בעייתית או אינה מוצדקת, יכולים הנאשמים.268 הסכימה המדינה לאחרונה, (.263שזוכו לקבל פיצוי על ההליך )ראו לעיל, פסקה

71

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

2006 שקל ארבעה מפגינים, שהועמדו לדין בגין השתתפותם ב-40,000 ב-לפצות בהפגנה מול ביתו של הרמטכ"ל דאז, דן חלוץ. משפטם התנהל במשך חמש שנים,

הודיעה התביעה שהיא חוזרת בה מכתב האישום.2013ורק ב-

יוני פנתההאגודה לזכויות האזרח .269 בחודש ליועץ המשפטי לממשלה2014 בבקשה שיבחן הקמת מנגנון סינון לפני העמדה לדין על עבירות הקשורות להפגנה, שיתנה את הגשת כתב האישום באישור פרקליט בכיר בפרקליטות המדינה. עד

התביעה המשטרתית מוסמכת להגיש כתבי אישום בנוגע לעבירותלאחרונה היתה לחוק העונשין,151רבות הקשורות להפגנה, כגון "התקהלות אסורה" לפי סעיף

לחוק.156, "מניעת הוראות התפזרות" לפי סעיף 152"התפרעות" לפי סעיף

מלשכת היועץ המשפטי, נמסר על הכוונה להגיש הצעת חוק, שלפיהתשובהב.270המשטרתית מהתביעה להפגנות הקשורות בעבירות בתיקים הטיפול יועבר

ביום ופורסם )18.11.2014לפרקליטות. החוק התקבל בכנסת הדין חוק סדר (. 2014 (, התשע"ה- 2 – הוראת שעה( )תיקון מס' 62 הפלילי )תיקון מס'

: סמכויות רשות מקומיתVפרק לעיתים, הרשות המקומית מציבה הגבלות ומכשולים על מימוש הזכות להפגין.271

ולהביע דעה בתחומיה. הגבלות אלו באות לידי ביטוי במגוון צורות, כגון: דרישה לאישור הרשות המקומית לקיום הפגנה; דרישת תשלום בגין שימוש בשטח ציבורי לשם קיום הפגנה; הטלת קנסות בגין הצבת דוכני הסברה, שלטי מחאה ומאהלי

מחאה; ופינוי דוכנים, שלטים ומאהלים.

הרשות.272 סמכות ואת ציבוריים בשטחים ההפגנה זכות את נבחן זה בפרק למספר צורות טיפוסיות של הגבלת מחאההמקומית להגבילה. לאחר מכן נתייחס

על ידי רשות מקומית.

א. זכות ההפגנה בשטחים ציבוריים

שטחים ציבוריים ברשות המקומית, לרבות דרכים, כיכרות, רחובות, פארקים.273 וגנים, הם מטבעם מקומות מתאימים לערוך בהם הפגנות ואירועי מחאה אחרים:

שטחיה הציבוריים של רשות מקומית מהווים במה אפקטיבית לשם השמעת דעות" והחלפת רעיונות ועל כן שלילת נגישותם בפני הביטוי הפוליטי עלולה לפגוע קשות

הביטוי" חופש )עע"ם בעקרון האזורית 3307/04 המועצה נ' בגליל קול אחר "((.פרשת קול אחר(, )"4.4.2005, )משגב

72

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

נוכח האמור לעיל, נקבע בפסיקה כי על הרשות המקומית לאפשר שימוש.274 "על רשות מקומיתבשטחיה הציבוריים לצורך מימוש חופש הביטוי וחירות ההפגנה:

לאפשר שימוש בשטחים הציבוריים שבמתחם השירותים שלה לשם קיום פעילויות ציבוריות שונות, לרבות פעילויות בעלות אופי פוליטי או מעין-פוליטי, וזאת כדי לכבד ולקיים את חופש הביטוי באותם מתקנים המיועדים לשימושו של הציבור הרחב"

לעיל(.273; ראו פסקה פרשת קול אחר)דבריה של השופטת )כתוארה אז( ביניש ב

היועמ"שב.275 שבבעלות הנחיית ציבוריים בשטחים שמדובר ככל כי נקבע, הזכות מימוש לצורך בהם נדרשת הסכמת המדינה לשימוש לא ככלל המדינה,

)פסקה בעמ' 15להפגין הציבוריים9)ב( בשטחים אמנם עוסקת זו הנחיה .) בבסיסה העומדים שיקולים אותם אך המרכזי, השלטון של בבעלותו הנמצאים מובילים גם למסקנה שבדרך כלל רשות מקומית אינה רשאית להגביל את השימוש

בשטחיה הציבוריים לצורכי מימוש הזכות להפגין ולהביע דעה.

)ב( כי7, שם נקבע בסעיף פקודת מטא"רהאמור לעיל בא לידי ביטוי גם ב.276 "אין צורך בהסכמת הרשות הציבורית לקיום הפגנה שנועדה להתקיים במקרקעין

הפתוחים לציבור הרחב ושהכניסה אליהם חופשית ואינה מוגבלת בתנאים".

חוקים – הביטוי חירות את להגביל סמכויות הרשות המקומית ב. ועקרונות כלליים

זכות.277 אינה ציבוריים בשטחים וההפגנה הביטוי זכות גם יסוד, זכות ככל מוחלטת, ובמקרים מסוימים היא תיסוג אל מול אינטרסים, זכויות ושיקולים אחרים.

לעיל, בחינת חוקיות הפגיעה בחירות ההפגנה תיעשהIכמפורט בהרחבה בפרק בהתאם למבחנים המפורטים בפסקת ההגבלה ובהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה

לעניין סבירות הפגיעה.

התנאי הראשון לבחינת חוקיות הפגיעה בחופש ההפגנה בשטחים ציבוריים.278 . למעשה, אין בדיןהפגיעה תהיה בחוק או לפי הסמכה מפורשת בחוקהוא כי

חירות את מפורשות להגביל סמכויות לרשויות המקומיות סמכות המקנה מקור הביטוי והפגנה בתחומן. עם זאת, קיימות הוראות חוק המעניקות לרשויות מקומיות סמכויות שונות, שיישומן במקרים מסוימים משמעותו הגבלה או מניעה של חירותעל ככלל מבוססות אלו סמכויות הציבוריים. הרשות בשטחי וההפגנה הביטוי מטרדים ומניעת הסביבה איכות ועל הציבורי הסדר על שמירה של שיקולים ובנייה, עירוניות העוסקים בתכנון ובתקנות שונים מצויות בחוקים והן ומכשולים,

73

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

ברישוי עסקים, בהסדרת הבטיחות במקומות ציבוריים ובשמירה על הסדר והניקיוןבשטחים הציבוריים.

רשות.279 להסמכת כמקור המשמשים עיקריים חוקים למספר נתייחס להלן מקומית להגביל את חירות הביטוי וההפגנה בשטחים הציבוריים בתחומה:

העיריות.280 חירות: פקודת להגבלת המשמשות בפקודה העיקריות ההוראות ההפגנה מבוססות על תפקידה של העירייה כאחראית על שמירת הסדר והניקיון

בפרק מצויות אלו הוראות ל12בתחומה. העיריות "חובותיהפקודת שכותרתו , וסמכויותיה של מועצה", והן מתייחסות, בין היתר, לסמכות העירייה להסיר מכשולים

(, לפקח על הצגת242(, להסיר ולמנוע מטרדים ברחוב )סעיף 235ברחוב )סעיף (( ולעשות3)249(, לפקח על הגנים הציבוריים )סעיף 246מודעות ושלטים )סעיף

((.29)249כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העירייה )סעיף

ל250מתוקף סמכויות אלו ובהתאם לסעיף .281 , המסמיך אתפקודת העיריות עזר חוקי העיריות התקינו סמכויותיה, ביצוע לצורך עזר חוקי להתקין העירייה ספציפיים העוסקים בשמירה על הסדר והניקיון בשטחים הציבוריים. ראו לדוגמא:

)מניעת מפגעיםחוק העזר לחולון )שמירת הסדר והניקיון(; חוק העזר לתל אביב יפווהניקיון(; הסדר לחיפהושמירת עזר והניקיון(; חוק הסדר )שמירת עזר חוק

עזרלירושלים חוקי התקינו מהעיריות חלק כן, כמו והניקיון(. הסדר )שמירת המתייחסים באופן ספציפי לשלטים ולמודעות.

, לפקח עלפקודת העיריות המקומיות מסתמכות על סמכויותיהן לפי הרשויות.282 הצבת מיטלטלין ברחוב ולסלק מהרחוב כל "מכשול" אשר הוצב ללא היתר מראש,

כדיועל חוקי עזר המסדירים אינטרסים ציבוריים כגון סדר, ניקיון ומניעת מפגעים, אירוע במרחב הציבורי באישורן מראש.כללהתנות

נוהל שכותרתו 2012כך, למשל, התקינה עיריית תל אביב-יפו בשנת .283 "נוהל . על פי הנוהל, כל בקשה לקיום אירועאישור שימוש במרחב הציבורי לקיום אירוע"

לנוהל קבע כי "אירוע" הוא:3במרחב הציבורי טעונה אישור של העירייה. סעיף וכל חג אירועי התרמה, אירוע סולידריות, אירוע טקס, עצרת, הפגנה,

- פעילותפעילות אחרת להבעת רעיון, דעה, ערך, אמונה או תפיסת עולם שאינה נעשית בשיתוף פעולה עם העירייה." אישור העירייה הותנה בעמידה בדרישותאישור הצגת עירבון, שיק הפקדת כנדרש, הוצאות החזר תשלום כגון: שונות

בחתימת חברת ביטוח להכללת העירייה כמבוטחת, ועוד.

74

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

תל ערעור בעקבות.284 עיריית נגד בעתירה לזכויות האזרח האגודה שהגישה אישורה בקבלת בעיר מחאה אוהלי הקמת להתנות סמכותה בעניין אביב-יפו,

8408/12 כי אינו תקף )עמ"מ הודיעהמראש, חזרה בה העירייה מהנוהל האמור ו ,VI( )"ערעור חצב"(. )להרחבה ר' בפרק 7.10.2014 )חצב נ' עיריית תל אביב יפו

במסגרת הדיון בסוגית מאהלי מחאה(.

ירושלים התקינה אף היא נוהל .285 ירושליםאשר כותרתו: עיריית "נוהל עירית . הנוהל קובע, 24.6.2012 לקיום מחאות במרחב הציבורי בירושלים", שתוקפו מיום

שכוללים הנחת מתקן כלשהו במרחבכל מחאה או שימוש במרחב הציבורי כי הציבורי )כגון, אך לא רק - אוהל, במה, סככה וכו'( דורשים את אישור העירייה, בין אם מדובר בפעילות הדורשת אישור משטרתי ובין אם מדובר בפעילות אחרת. הנוהל

" לטופס ציבורימפנה אירוע בשטח לקיום לנוהל המבוטל של".בקשה בדומה עיריית תל אביב, גם נוהל זה אינו חוקי ודינו להתבטל. האגודה פנתה אל עיריית

ירושלים בנושא זה.

לאירועים.286 ורישיונות היתרים למתן הנוגעות ובפסיקה, בחקיקה שעיון אלא ציבוריים, מעלה שהרשות המקומית אינה מוסמכת להתיר או לסרב לקיים אירועים

לפי ציבורי" "עינוג רישויציבוריים בשטחה, למעט אירועים המיועדים לשם חוק )ראו הרחבה בהמשך(.עסקים

לעניין הפגנות, הרי שהסמכות לתת רישיון להפגנה או לסרב לתיתו נתונה בידי.287 . אך לאחרונה הביע פקודת המשטרה ל85 ו-84מפקד המשטרה, כקבוע בסעיפים

היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו, לפיה "אין מחלוקת שעיריית תל אביב-יפו או )מתוךאינה גורם המוסמך על פי דין ברישוי הפגנות" כל רשות מקומית אחרת,

שהוגשה בעע"מ עמדת היועמ"ש התנועה למען איכות השלטון נ' 11174/08 זו אף בחזר על עמדתו(. היועץ המשפטי עיריית תל אביב-יפו ; ראוערעור חצב

לעיל(. 284

לאור מעמדו של חופש הביטוי, ולאור העיקרון הפרשני, לפיו פגיעה בזכות.288 יסוד דורשת הסמכה מפורשת, אף אין לגזור את סמכותה של הרשות המקומית להתנות קיום אירוע ציבורי שאינו עינוג ציבורי באישורה מראש, מהסמכויות הכלליות

)כגון הסמכות להסדיר את הפעילות בגנים ציבוריים,פקודת העיריותהנתונות לה בבמיוחד לאור העובדה שדי בסמכות הרישוי8)249הנתונה לה בסעיף זאת, .))

זאת, על מנת להגן על הסדר בו החוק מחייב בידי המשטרה, במקרה הנתונה הציבורי או על מנת לדאוג, כי מתקיימים הסדרי בטיחות ותברואה הולמים במקום.

75

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

הדרישה לקבל אישור של הרשות המקומית לכל אירוע במרחב הציבורי פוגעת.289 קשות בחופש הביטוי, הן של מארגנים של אירועים, הבאים לבטא מסרים חברתיים ופוליטיים, והן של כלל הציבור. עצם הדרישה להגיש בקשה לקיום האירוע ולעמודלהיות ביטוי, שאמורה פעילות מלקיים פעילים שונים מרתיעה מתנאים בתנאים בסיסית, פשוטה ונגישה לכל. משמעות הדרישה היא שבפועל, המימוש של חופש הביטוי והמחאה יוגבל לפעילים בעלי הנחישות, הפנאי, הידע והאמצעים כדי להיותוזאת, כאמור, ללא ולצלוח אותה. מול הביורוקרטיה העירונית נכונים להתמודד

.בסיס בחוק

ה : חוק רישוי עסקים.290 צו רישוי עסקים )עסקיםחוק מחייב כל עסק המוגדר ב רישוי(, התשנ"ה- לניהולו. 1995 טעוני רישיון עסק רישוי עסקים"( בקבלת )"צו

קובע כיחוק רישוי עסקיםרישיון עסק ניתן לבעל העסק על ידי הרשות המקומית. )ב( לחוק מגדיר "עינוג3עסקים מסוג "עינוג ציבורי" מחויבים ברישיון עסק. סעיף

כך: מחול,ציבורי" מופעי דיסקוטק, קונצרט, קולנוע, או תיאטרון של "הצגות שהם בין באלה, כיוצא עינוג וכל ספורט, או משחק קרקס, קברט, ריקודים, היא העיקרית שמטרתם ויכוח או הרצאה למעט בתמורה, שלא ובין בתמורה

בצו חינוכית, אף אם הם מלווים לצורך הדגמה הצגת תמונות או השמעת צלילים".מופעים" לעריכת "מקום גם ציבורי" "עינוג תחת נכללים עסקים רישוי כיפת תחת וספורט תרבות בידור, מופעי לעריכת אחר ומקום ו"אמפיתיאטרון

השמיים".

רבים מן האירועים המתקיימים במרחב הציבורי הינם במסגרת עסק ונועדים.291 לעינוג הציבור, כגון פסטיבל, הפנינג ומסיבת רחוב, אירועי מוזיקה בפארקים או בחופי הים, ואירועים למטרות מסחריות. אירועים אלה עשויים לכלול מופעי אומנים ובידור, ומסווגים על ידי הרשויות המקומיות ועל ידי תחנות המשטרה כאירוע המוני

סיווג זה. חד פעמי של "עינוג ציבורי", החייב ברישיון עסק ועמידה בתנאים נוספים מצריך הגשת בקשה לרשות המקומית אשר בתחומה צפוי להיערך האירוע, שהיא כאמור רשות רישוי עסקים, בצירוף תוכנית בטיחות חתומה בידי מהנדס בטיחות,

ועמידה בדרישות נוספות.

לצד אירועים מסוג "עינוג ציבורי" מתקיימים במרחב הציבורי אירועים ציבוריים.292 מסוג אחר, הכרוכים במימוש זכויות חוקתיות, כגון הפגנות, עצרות ואירועים אחרים, שמטרתם להביע מסר בנושא מדיני או חברתי. לעיתים כוללים אירועים אלה מופעי

ובידור. כך, למשל, מתקיימים מידי שנה מצעד הגאווה ומצעד יוםאומנים פעמים רבות, על אף שמדוברזכויות האדם, הכוללים לרוב גם הופעות אומנים.

76

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

בסוג שונה של אירועים ציבוריים, אשר אינם מתנהלים דרך עסק ולא נועדו לעינוג הציבור או למטרות מסחריות, והנופלים באופן מובהק בליבת חופש הביטוי הפוליטי,החייבים כאירועים אלה אירועים ותחנות המשטרה המקומיות הרשויות מסווגות

ברישיון עסק ומטילות דרישות זהות לאלה שהוזכרו לעיל על מארגני האירוע.

לעמדת האגודה לזכויות האזרח, אירוע המעביר מסר ציבורי, חברתי או.293דוכנים לממכר חולצות כולל הופעות של אמנים או פוליטי, גם אם הוא

סיווג של אירוע מעין זהוכדומה, חוסה תחת הזכות להתבטא ולהביע דעה . כאירוע של "עינוג ציבורי", וכפועל יוצא העמדת מארגניו בפני תנאים החלים על אירוע בעל אופי מסחרי או בידורי, עומדים בסתירה לפסיקתו המפורשת של בג"ץ,יוצרת תמריץ שלילי זו ומהווים פגיעה אסורה בחופש הביטוי והמחאה. התנהלות ומשכך היא פוגעת במימוש ובפרט למארגנים דלי אמצעים, למארגני האירועים,

חופש הביטוי והמחאה.

יתרה מכך, דרישה לקבלת רישיון עסק לקיום אירוע ציבורי המעביר.294ובלתי מידתית בחירות פוליטי מהווה פגיעה בלתי סבירה מסר חברתי או

. הדרישה לקבלת רישיון עסק בנוסף לרישיון המשטרה משמעותה בחינהההפגנה כפולה של הבקשה, ואף עמידה בדרישות ובמגבלות נוספות שהמחוקק לא התכוון לקבוע נוכח מעמדו וחשיבותו של חופש הביטוי והמחאה. מלבד העובדה שהדרישה לרישיון עסק לאירועים מסוג זה מהווה סרבול והכבדה בירוקרטיים על הגשמת זכות ההפגנה החוקתית, היא גם כרוכה בהטלת עלויות על מארגני האירוע ואף עלולה להטיל עליהם את האחריות לביטחון הציבור במהלכו. זאת, בניגוד לכוונת המחוקק

.בבג"ץ מולטימדיה ובג"ץ מטה הרובובניגוד לפסיקת בג"ץ ב

כמו כן, הרשות המקומית היא הבעלים/המחזיקה של המקרקעין הציבוריים.295 שבהם נערכים אירועים אלה, ומשכך, ככל שיש חובה לקבלת רישיון עסק למקום

קבע בית המשפט )הנשיאבג"ץ מטה הרובכאמור, הרי שהיא מוטלת על הרשות. ב )בדימ'( ברק( כי העירייה צריכה לשאת בעלויות מכבי האש במהלך הפגנה, מכיוון שהחיוב חל על בעל הנכס ומכיוון שהפגנה אינה "נכס". עוד ציין בית המשפט כי "הרשות המקומית היא שאחראית על תחזוקתם של שטחי הציבור שבתחומה. בין השאר, מחויבת היא להכשיר שטחים אלו לשימושו של הציבור ולדאוג לתקינותם

(.25)פסקה ולבטיחותם"

החוקים שתוארו לכל אורך המדריך הנוגעים לסוגית רישוי אירועים במרחב.296 ( אינם מסדירים באופןחוק הבטיחות, חוק רישוי עסקים, פקודת העיריותהציבורי )

ומפורש את אופן הרישוי של אירועים במרחב הציבורי על סוגיהם השונים ברור

77

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

ובידור, הפגנות, אירועים אחרים שמטרתם להעביר מסר ציבורי( )אירועי תרבות ומאידך יוצרים לעיתים חוסר התאמה בין הדינים הרלוונטיים וחוסר ודאות - הן בקרב רשויות הרישוי והפיקוח והן בקרב מארגני האירועים עצמם - באשר לדין החל בכל

אחד מסוגי האירועים השונים.

האגודה לזכויות האזרח למנכ"ל משרד הפנים, וביקשה ממנופנתהלפיכך, .297 המקומיות הרשויות כלל את שינחו וברורות, מפורטות הנחיות להוצאת לפעול בישראל בדבר המצבים שבהם מותר להן להתנות קיום אירוע ציבורי בקבלת רישיון,

תשובת משרד הפניםובדבר הדרישות שהן מוסמכות לדרוש ממארגני אירועים. ב נקבע עם זאת, כי לעמדת המשרד אין מקום לקביעת הנחיות כאלה, שכן "הוראות

בנושא למשרד המשפטים ונענתה כי משרדפנתההדין ]...[ ברורות דיין". האגודה המשפטים שותף לעמדה שהציגה האגודה לפיה שאלת אופן רישוי אירועים ציבוריים

מצריכה שינוי והסדרה וכי כי בימים אלה מגבש המשרד עבודת מטה בסוגיה זו.

שמטרתו לפרט בצורה ברורה ככל האפשרמסמךבנוסף, פרסמה האגודה .298 את החוקים השונים החלים על כל סוג של אירוע שמתקיים במרחב הציבורי, ואת הדרישות שבהן יש לעמוד על פי חוקים אלה על מנת לקיים את האירוע. כן כולל

המסמך המלצות שונות לפעולה במקרים שבהם לשון החוק אינה ברורה דיה.

לרשות מקומית אין סמכות מפורשת לפגועמפירוט החוקים לעיל עולה כי .299 . עםבזכות ההפגנה, ובמיוחד אין לה סמכות להגביל מראש את קיום ההפגנה

זאת, לרשות יש סמכויות להגביל את זכות המחאה במקרים של מחאה הכוללת הצבת שלטים, חלוקת מודעות, הקמת מכשול ברחוב )דוכנים, אוהלים( או יצירתהמחאה בזכות לפגוע מוסמכת המקומית הרשות אם גם מקרה, בכל מטרד. בשטחיה הציבוריים, עדיין ההחלטה על פגיעה כאמור חייבת להישען על אינטרס ציבורי כבד משקל ועל איזון ראוי בינו לבין מעמדו החוקתי של חופש המחאה )ראו

לעיל(. Iפירוט המבחנים בפרק

להלן נפרט דוגמאות טיפוסיות להגבלות שמטילות לעיתים רשויות מקומיות על.300 חירות ההפגנה והמחאה בתחומיהן, ונבחן את חוקיות הפגיעה תוך התייחסות למקור

הסמכות בדין ולסבירות השימוש שנעשה בה.

ג. אישור הרשות המקומית כתנאי לקיום ההפגנה

מאת.301 רישיון להציג רבות פעמים נדרשים הפגנה לארגן אנשים המבקשים הרשות המקומית לקיום ההפגנה. יתרה מכך, לעיתים על אף שהמשטרה מאשרת את קיום ההפגנה, הרשות המקומית מסרבת לתת אישור לקיומה או מציבה דרישות

78

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

מדובר האזרח, לזכויות האגודה לעמדת המשטרה. שהציבה אלו על נוספות בדרישה בלתי חוקית ונטולת סמכות, המהווה פגיעה לא מידתית בחירות ההפגנה.

הסמכות לאשר ולפקח על הפגנות נתונה באופן מפורש ובלעדי למשטרה,.302הפגנה קיום לאשר לא או לאשר מקומית לרשות סמכות מקור כל בדין ואין

לעיל( קבע בג"ץ כי ספק2 )ראו פסקה בג"ץ מרזלבמקרקעין הפתוחים לציבור. ב אם עיריית ירושלים היא משיבה מתאימה לעתירה שעניינה אישור מצעד הגאווהבידי המשטרה נתונה הפגנות לאשר שהסמכות העובדה לאור זאת, בירושלים.

ב ניתן למצוא זו חיזוק למסקנה היועמ"שבלבד. כי מקרקעין הנחיית , הקובעת פתוחים לציבור נועדו גם לעריכת הפגנות, ואין צורך להתנות רישיון להפגנה בקבלת

גם הציבורית. הרשות מאת מטא"רהסכמה הפגנה פקודת שקיום קובעת )ראו הרשות המקומית באישור מותנה אינו הרחב לציבור הפתוחים במקרקעין

לעיל(.275-276הרחבה בסעיפים

גם אם יוצג מקור סמכות שעשוי להקנות לרשות מקומית כוח להתנות קיום.303ונוכח הפגנות בשטחים הפתוחים לציבור, הרי שנוכח מעמדה של הזכות להפגין, סמכות המשטרה בעניין זה, הפעלת סמכות זו תהיה בלתי סבירה ובלתי מידתית. היות והמחוקק העניק למשטרה סמכות מפורשת להגביל את זכות ההפגנה לצורך שמירה על הסדר הציבורי וביטחון הציבור, הענקת סמכויות מקבילות או נוספות

לרשות המקומית תהווה הכבדה מיותרת ובלתי מידתית על מימוש זכות היסוד.

המטה לארץ ישראל חיפה והצפון נ' עמרם מצנע 1555/00בת"א )מחוזי חי'( .304עיריית חיפה למנוע ממפגינים לשאת שלטים19.4.2001) נדונה פעילותה של )

, על אף שההפגנות 1995 חוק עזר לחיפה )שילוט(, התשנ"ו-במהלך הפגנות מכוח קיבלו רישיון מהמשטרה. בית המשפט קבע כי לאור מעמדה של הזכות להפגין, יש להסתפק בבדיקה של המשטרה, ואין צורך לדרוש בדיקות נוספות על ידי רשויות

אתאחרות: ומשאישרה סמכויותיה את המשטרה שמשהפעילה היא, "ההנחה הצורך ייבדק לאו, אם ובין מלכתחילה רשיון משנדרש בין הפוליטית, הפעילות להגביל את זכות ההפגנה ]..[ ומשנעשה הדבר די בבדיקה של רשות ציבורית אחת ואין צורך להכביד על מי שמבקש לממש את זכות ההפגנה, בבדיקות נוספות. כל סירוב מיותר, עלול לפגוע בזכות ההפגנה, במידה העולה על הנדרש. יחד עם זאת, יש להבהיר ולהדגיש, כי בין הרשויות לבין עצמן, נדרש תיאום באופן שלא תעלה הטענה, כי ההבנות שהושגו בין עורך הפעילות הפוליטית למשטרה, היו חד-צדדיות, וללא התחשבות בצרכי העירייה ובחובותיה ]..[ ואולם, תיאום כזה, צריך שייעשה

79

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

בדרך שיש בה לפגוע במידה הפחותה בזכות ההפגנה, תוך השגת תכלית שמירתהסדר הציבורי ובטחונו."

יש איפוא להסתפק בבדיקה המבוצעת על ידי המשטרה בבואה לבחון בקשה.305ואין להידרש לאישור נוסף של הרשות המקומית. לעניין זה למתן רישיון הפגנה, המחוז מפקד בוחן להפגנה, רישיון לתת האם להחליט בבואו כי לציין, חשוב במשטרה רשימה ארוכה של שיקולים, לרבות: פגיעה בסדר הציבורי, יצירת מפגע רעש בכלל ובאזור מגורים בפרט, שמירה על זכות המעבר של הציבור, אירועיםתנאיו מבחינת המיקום והתאמת המבוקש ובמועד במקום המתוכננים נוספים

(. פקודת מטא"ר ל6הפיסיים להכלת מספר האנשים בהפגנה )סעיף

אין באמור לעיל כדי למנוע מהמשטרה ליידע את הרשות המקומית או לקבל.306 ממנה פרטים שאין ברשותה ודרושים לצורך קבלת החלטה. ככל שיש צורך בבירור

)לדוגמה לגבי מידע שאין בידי המשטרה –ותיאום עם הרשות המקומית זמינות המיקום המבוקש(, הרי שעל המשטרה לערוך את הבירור מול הרשות המקומית בעצמה ולהביאו בחשבון בטרם קבלת החלטתה. בכל מקרה, אין בצורך בקבלת פרטים מהרשות המקומית כדי להעביר את שיקול הדעת לרשות המקומית ולהתנות

את קיום ההפגנה באישורה.

השיקולים המפורטים לעיל מובילים למסקנה כי ככלל, גם במקרים שבהם לא.307 נדרש רישיון מטעם המשטרה לקיום ההפגנה, יהיה זה בלתי חוקי, ולמצער בלתי

לפי כזכור, פקודתסביר, להתנות את קיום ההפגנה באישור הרשות המקומית. )ראו המשטרה קיום ההפגנה לצורך רישיון צורך בקבלת אין במקרים מסוימים

לעיל(. למעשה, המחוקק קבע כי במקרים אלו אין מקום למניעה32פירוט בסעיף או להתניה מוקדמת של מימוש זכות ההפגנה בשל שיקולים של ביטחון וסדר ציבורי. מכאן, שמתן אפשרות לרשות מקומית להגביל מראש קיומן של הפגנות כאמור יהווה

הכבדה לא סבירה ולא מידתית על חירות ההפגנה, בניגוד לכוונת המחוקק.

ד. דרישת תשלום כתנאי לשימוש בשטח ציבורי לצורך קיום הפגנהוהצבת תנאים נוספים

עיריית תל אביב נהגה לגבות תשלום בגין השימוש בשלושה אתרים מרכזיים.308 שבהם מתקיימות רוב ההפגנות: כיכר רבין, רחבת הסינמטק ורחבת בית אריאלה.

2010-2009לפי דו"ח מבקר עיריית תל אביב, לפחות שש הפגנות בוטלו במהלך

80

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

בתשלום לשאת יכלו לא ההפגנה מארגני שכן האמורה, התשלום גביית בשל (. בערעור שהוגש בעניין זה שלדו"ח מבקר העירייה ל141שדרשה העירייה )סעיף

התנועה לאיכות 11174/08התנועה לאיכות השלטון נגד עיריית תל אביב )עע"ם חזרה גם האגודה לזכויות האזרח,הצטרפה(, שאליו השלטון נ' עיריית תל אביב יפו

רק עבורבה העירייה מהנוהל וקבעה נוהל חדש לפיו היא מוסמכת לגבות תשלום .שירותים נוספים שהתבקשה לתת ואין היא מחויבת לתת

למרות זאת, ובניגוד גמור לנוהל החדש, חזרה עיריית תל אביב-יפו והציבה.309וכן עמידה בדרישות נוספות כגון דרישת תשלום כתנאי לקיום הפגנה בכיכר רבין חתימה על כתב התחייבות לתשלום ההוצאות העודפות, התחייבות לעריכת ביטוח, התחייבות לשאת בהוצאות כל הנזקים שייגרמו וכן לשפות את העירייה בגין כל נזק

חזרה של האגודה לזכויות האזרח, פנייתהאו הוצאה כספית בהם תחוב. בעקבות עיריית תל אביב-יפו מן הדרישה. בה

בדומה, הציבה עיריית ירושלים תנאים לעריכת הפגנה בגן הורדים הנמצא מול.310 משכן הכנסת, לרבות חתימה על טופס בקשה לקיום אירוע בשטח ציבורי המחייב קבלת הסכמתו של מנהל גן הוורדים לעריכת ההפגנה, חתימה על כתב התחייבות לפיו לא יאונה על נזק בתוך שטח ההפגנה או מחוצה לו, התחייבות לשפות את העירייה בגין כל נזק לגן, התחייבות לנקות את שטח ההפגנה, התחייבות לעריכת ביטוח ועוד. לאחר עריכת ההפגנה פנה מנהל הגן אל אחד ממארגניה וטען כי נגרם נזק לגן בגובה של עשרות אלפים שקלים וכי הוא יחויב לשלמו. מארגני ההפגנה פנו אל האגודה לזכויות האזרח לקבלת ייעוץ משפטי. נכון להיום, לא חזר מנהל הגן

הוורדים לא חזר על דרישתו.

פליירים חלוקת בגינם, קנסות והטלת שלטי מחאה הסרת אוה. שימוש במגאפון

הצבת שלטי מחאה או חלוקת פליירים במסגרת מחאה הינם חלק מהזכות.311 לחופש ביטוי וחופש מחאה. לעיתים אוסרת הרשות המקומית, או המשטרה, על הצבת שלטי מחאה או על חלוקת פליירים בעלי תוכן מחאתי, ואף מטילה קנסותידי נגד מי שתלה את השלטים או חילק את הפליירים. פעולות אלו נעשות על הרשות המקומית, בדרך כלל לכאורה לצורך שמירה על הניקיון והסדר בשטחים הציבוריים, והן מבוצעות מכוח סמכויות המעוגנות בחוקי עזר שעניינם שמירת הסדר

ככלל, והןוהניקיון. מידתיות, ובהעדר סבירות בחוסר נגועות אלו פעולות

81

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

מהוות פגיעה קשה בזכות היסוד לחופש ביטוי ומחאה תוך סטייה מתכליתהחוק המסמיך ותוך ניצול לרעה של סמכויות הרשות המקומית.

בית המשפט בירושלים ביטל קנס שהטילה עיריית ירושלים על אדם שחילק.312 כרוזים ברחובות העיר, בקובעו שחוק העזר שאסר על חלוקת מודעות אינו חוקי בשל הפגיעה הבלתי סבירה ובלתי מידתית בחופש הביטוי. השופט דוד חשין )כתוארו אז( קבע, כי הפצת דעות בדרך של חלוקת כרוזים לעוברים ושבים ברחוב ראויה להגנה מיוחדת, בשל היותה דרך זולה ונגישה למימוש חופש הביטוי, וכי אין באינטרס הכללי של שמירה על הניקיון כדי להצדיק הגבלה על חירות הביטוי ברחובות העיר

,מדינת ישראל נ' אורנן 2857/85בדרך של חלוקת כרוזים )ת"פ )מקומיים י-ם( להלן(.345-347"(, ראו פירוט בפסקאות פרשת אורנן )"334( 3פ"מ תשמ"ז)

בפרשה שבה נדונה החלטתה של עיריית באר שבע להסיר שלטי ביקורת על.313 ראש העיר, קבע בג"ץ כי נוכח מעמדו של חופש הביטוי, יש לפרש בצמצום את חוק העזר בעניין רישוי שלטים ומודעות, באופן שאינו דורש רישיון להצגת כרזות בעלות

פוליטי: לו"אופי שנודעת משום הן מרבית, להגנה ראוי הפוליטי הביטוי חופש והן משום יתרה מבחינה חברתית, כיסוד מוסד של המשטר הדמוקרטי, חשיבות גם יש ביטוי להתנכלות מצד השלטון. צורה אחרת של מכל יותר שהוא חשוף משמעות לכך שמדובר בביטוי פוליטי על גבי קניין פרטי, כלומר על גבי ביתו שלפירוש מצמצם מן הראוי לתת לחוק העזר כי אדם...כל אלה מביאים למסקנה

בג"ץ לפסק דינו של השופט י' זמיר ב13 )פס' ."שימתן את הפגיעה בחופש הביטוי לעיל( 26, ראו פסקה זקין

במקרה אחר חזר וקבע בית המשפט כי חופש הביטוי הפוליטי ראוי להגנה.314של להצגתה מקומות של בהקצאתם להקפיד המקומית הרשות ועל מירבית, כי על מדיניות האכיפה להיות עקיבה, תעמולת בחירות. עוד קבע בית המשפט אחידה, עיוורת לעניינים זולת תכליתן של ההוראות בחוק, ומידתית. יחד עם זאת, חופש הביטוי הפוליטי אינו מצדיק מתן יד חופשית לפגוע בערכים חשובים אחרים, כגון שמירת הסדר והניקיון. לפיכך, ביטל בית המשפט הסדר טיעון שהושג בין עירייתמטעמה מודעות שש הדביקה אשר החברתי", "הבית סיעת לבין אביב-יפו תל במקומות בהם הדבר אסור ברחבי העיר, במסגרת תעמולת הבחירות להסתדרות העובדים הכללית החדשה. באותו מקרה קבע בית המשפט כי העונש שעליו סוכם בין הצדדים באותו הסדר הוביל "לתוצאה, אשר אין פרושה אלא הקלת ראש בנוהג שלמגינת הלב הפך נפוץ בפרט בימי בחירות, ללכלך את רשות הרבים במודעות

קנס בסך על הסיעה והטיל חוק שמירת9,000תעמולה" על עבירות בגין ₪

82

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

ועל פקודת העיריות )ת"פ 3425/12הניקיון, חוק העזר לתל אביב-יפו )שילוט( (2.2.2012 )מדינת ישראל נ' סיעת "הבית החברתי")מקומיים ת"א(

ביחס לתליית מודעות בעלות מסר פוליטי על גבי לוחות מודעות עירוניים, קבע.315 בית המשפט כי על העירייה לאפשר תליית מודעות מסוג זה. בעת"מ )מינהליים

( נדונה סירובה של17.3.2005 )הס נ' ראש עיריית ר"ג, צבי בר 1058/05ת"א( גבי לוחות המודעות שבתחום שיפוטה מודעה היוצאת כנגד העירייה לפרסם על מינויו של דן חלוץ לתפקיד סגן הרמטכ"ל. המשיב טען כי המודעה עלולה לפגוע

חוקברגשות הציבור וכי יש בה עבירה של העלבת עובד ציבור וסמך התנגדותו על ופרסום( התשנ"ב- )שילוט גן רישיון 1992 עזר לרמת יינתן לפיו, בין השאר, לא

לשלט אם הוא עלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו ו/או שיש בפרסומו משום עבירה על הוראות חוק העזר או דין אחר. בית המשפט בחן את שיקול הדעת שלסומך עליהן חוק העזר מתוך ההנחה שהוראות לצאת מוכן תוך שהוא המשיב

לו בסעיפים ו-246המשיב את החלטתו, הותקנו בגדר הסמכות שמוקנית 250 לא פוגע, וקבע כי השימוש במילים "להטיס את חלוץ הביתה": "פקודת העיריותל

פגיעה קשה ורצינית בתקנת הציבור וברגשותיו במידת הוודאות הקרובה שמצדיקהשלא לפרסם את המודעה שכן הן קשורות לתפקידו של1את החלטת המשיב

בזמן ביצוע הפעולה שעומדת ברקע של פרסום המודעה3המשיב (.9" )פסקה הגם שסימן האיקס אשר מופיע על פניו של דן חלוץ, מעורר חשש לפגיעה בתקנתכי מאחר שרף הסיבולת שמצדיק הגבלת בית המשפט וברגשותיו, קבע הציבור חופש הביטוי בשל פגיעה ברגשות הוא גבוה למדי, אין בשילוב הדברים כדי להצדיק

את אי פרסומה של המודעה בשל החשש לפגיעה בשלום הציבור וברגשותיו.

)מינהליים ת"א( .316 עיריית תל אביב-יפו 1282/02בעת"מ נ' ראש , פ"מהס (, פסל בית המשפט את החלטת המשיבים שלא לאשר תליית2002 )481התשס"ב

בטענה עירוניים, מודעות לוחות גבי על גבול" "יש תנועת שהדפיסה כרזות ש"המודעה המבוקשת הינה בעלת אופי פוליטי מובהק". לצורך הדיון הניח בית

אין כל אחיזה,המשפט כי הוראות חוק העזר הותקנו בגדר הסמכות אולם קבע, כי " בין בחוק העזר ובין בחקיקה הראשית, להגבלה כוללנית של חופש הביטוי הפוליטי,

(.491" )עמ' הננקטת על ידי העירייה

ששלחה האגודה לזכויות האזרח בדרישה לבטל קנס שהוטל עלמכתבכן ראו .317 אחד ממשתתפי המחאה החברתית בגין תליית שלט בסמוך למאהל המחאה שהוקם

האגודה לזכויות האזרח לביטולפנתהבכיכר רמב"ם שבמרכז העיר. במקרה דומה, קנסות עירוניים שהוטלו על מפגינים בראשון לציון בגין נשיאת שלטי מחאה וחלוקת

83

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

של האגודה לזכויות האזרחפנייתהפליירים המזמינים להשתתף בהפגנה. בעקבות לעיריית ראשון לציון, ביטלה זו את הדו"חות שניתנו לפעילים.

ביקר בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב-יפו בחריפותפרשת צוקנוב ב.318 רבה את השימוש הפסול אשר עשתה עיריית תל-אביב-יפו בחוקי העזר, על מנתדו"חות החניה בעיר. הפרשה הגיעה לבית לסכל מחאה לגיטימית כנגד מדיניות עירוני. פקח לו רשם קנס אשר הודעת לבטל ביקש לאחר שהנאשם המשפט הנאשם ושניים מחבריו עמדו ברחבת בניין העירייה וכרזו באמצעות מגאפון קריאותאל פקח ניגש דקות מספר לאחר בעיר. החניה ומצוקת החניה דו"חות בעניין

₪ בטענה כי בעצם השימוש במגאפון יש730הנאשם ורשם לו הודעת קנס בסך ל58משום הפרעה לפי סעיף והניקיון(, חוק עזר לתל אביב-יפו )שמירת הסדר

: "גרימת סכנה, מפגע, מטרד, הפרעה, אי נוחות והפרת סדר ברחוב". 1980 תש"ם- בית המשפט מתח ביקורת נוקבת על החלטתם, חסרת התימוכין, של גורמי העירייה כי נגרמה הפרעה, וכי עצם הפנייה לעוברים ושבים היא אסורה. בית המשפט קבע כי חוקי העזר אינם מקנים לעירייה סמכויות אשר הרשות המחוקקת לא הפקידה בידיה, כי בפקודת העיריות אין הוראה אשר מסמיכה את הרשות המקומית להסדיר את חופש הביטוי הפוליטי בתחומיה וכי, לאור מעמדו העליון של חופש הביטוי, אין די בהוראה המסמיכה את הרשות לשמור על הסדר הציבורי, בכדי להגביל את חופש הביטוי. לאור זאת, קבע בית המשפט כי כתב האישום בטל היות שהוגש בלא סמכות

" לאור כן, על יתר מזוכה. שלוהנאשם בפעולה שנפל החמור הפגם השלטוני (, בחר בית המשפט להשית על העירייה עיצום כספי אשר20" )פסקה המאשימה

הפגם שנפל איננו בהפעלתם הלקויה של דינייבטא את הפסול שבפעולת הרשות: " העונשין. הפגם לא גרם לנזק שניתן לכמתו. עם זאת, זהו פגם עמוק ומהותי בזכות יסוד שמן המעלה הראשונה...גלומה בו הרתעה של הרשות המנהלית מפני פגיעה

(. 23 )פסקה לא מוצדקת בו ]חופש הביטוי["

ישראל 7383/08בדנ"פ .319 מדינת נ' )אונגרפלד )"פרשת11.7.2011 ) אונגרפלד"( נדונה הרשעתו של העותר בעבירה של העלבת עובד ציבור בגין פרסום כרזה מול תחנת משטרת חדרה ובה אמירה בגנות אחד השוטרים. השופטים היויש והאם ציבור, עובד של "העלבה" לכדי העולה ביטוי מהו בשאלה חלוקים להשתמש במבחן "הוודאות הקרובה" או במבחן ההסתברותי, אולם לבסוף הותירו בדעת רוב את הרשעתו של העותר בעבירה וקבעו כי אין מדובר במערכת גידופים, קללות ונאצות שמשמעותם מתמצית בביטוי של כעס ומחאה אגב התלהטות יצרים,

מדובר באמירות מתמשכות הפוגעות בליבה העמוקה של כבודו האישי של אלא

84

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

השוטר במילוי תפקידו. דברים אלה פוגעים בתשתית האמון הבסיסית כלפי השוטר, ובבסיס האמון כלפי שירות המשטרה כולו. זאת בייחוד לאור המיקום בו הוצג הביטויאין לאפשר בו הוצג. לפיכך, ומשך הזמן הארוך – – בכניסה לתחנת המשטרה

לכרזה מעין זו לחסות תחת הגנתו של חופש הביטוי.

(21.10.2012 )מ.י. יחידת תביעות ש"י נ' חכם 3818/09בת"פ )שלום י-ם( .320לשוטר הפרעה של מעבירות הנאשמת את בירושלים השלום משפט בית זיכה והתנהגות פסולה במקום ציבורי, בגין אירוע בו עמדה מול שער תחנת משטרה,

פרשתקראה קריאות והניפה שלט בגנות המשטרה. בית המשפט קבע כי בשונה מ לעיל, הנאשמת לא אמרה דברים בגנות שוטרים ספציפיים, אלא קבלהאונגרפלד

באופן כללי ביחס להתנהלות המשטרה בעניינה, וכי בנוסף לזכותה של הנאשמת לחופש הביטוי, עמדה לה גם זכותה לחופש ההפגנה. בית המשפט קבע כי בניגוד

"לא הוכח כי מעשיה של הנאשמת בעת מחאתה, אף כאשרלטענת המאשימה: ובביטחון הניפה את השלט בסמוך לכביש פגעו פגיעה של ממש בסדר הציבורי

)עמוד הציבור" ( וכי גם אם התנהגותה של הנאשמת היתה לא נעימה, פוגעת9 "אינה חורגת מן המותר, שכן לא הפריעה לשוטרים באופןונמשכה לאורך זמן, היא

(. 10-9 )עמ' מהותי וחמור בזמן עבודתם"

צורות מחאה נוספות:VIפרק

א. מאהלי מחאה

. הזכות להקים מאהל מחאה בשטחים ציבוריים1א.

הקמת מאהל מחאה הינה חלק ממימוש הזכות לחופש ביטוי והפגנה..321ולפי פקודתככלל אין איסור בחוק על הקמת מאהל מחאה בשטחים ציבוריים,

ו המשטרה היועמ"ש אישור משטרתי הנחיית טעונה אינה , הקמת מאהל מחאה מראש. יתרה מכך, מקרקעי ציבור הפתוחים לציבור הרחב ומיועדים לשימושו הם מטבעם מקומות מתאימים לערוך בהם הפגנות ומחאות אחרות, ובית המשפט אף קבע כי עריכת הפגנות היא אחת המטרות שלשמן נועדו שטחים אלו )ראו פירוט

לעיל(. 273-276בפסקאות

עם זאת, כאמור לעיל, ככל זכות יסוד, גם זכות ההפגנה בשטחים ציבוריים.322זכויות אינטרסים, מול אל תיסוג היא מסוימים ובמקרים מוחלטת, זכות אינה

85

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

ושיקולים אחרים. להלן נבחן את סמכות הרשות המקומית להורות על פינוי מאהלמחאה שהוקם בשטח ציבורי.

. סמכות הרשויות להורות על פינוי מאהל מחאה2א.

כי.323 הוא המחאה בחופש הפגיעה חוקיות לבחינת הראשון התנאי כאמור, מקומית שרשות מכאן, בחוק. מפורשת הסמכה לפי או בחוק תהיה הפגיעה כן. המבקשת לפנות מאהל מחאה חייבת להצביע על סמכותה החוקית לעשות על סמכויותיה כלל בדרך מבוססת לפנות מאהל מחאה מקומית רשות סמכות ומניעת מכשולים סילוק – והניקיון הסדר שמירת לעניין הרשות של וחובותיה מטרדים. הוראות אלו מצויות בעיקר בחוקי העזר שהתקינו הרשויות מכוח פקודת

סעיפים )ראו הוא 280-282העיריות נוסף מקור והבניה,לעיל(. התכנון חוק ומקנה 1965 התשכ"ה- חוקית בלתי לבנייה המתייחס והבניה"( התכנון )"חוק ,

א238סמכות לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה להוציא צווי הריסה מינהליים )סעיף לחוק התכנון והבניה(.

מאהל.324 פינוי על להורות מוסמכת המקומית הרשות אם גם מקרה, בכל המחאה שהוקם בשטחיה הציבוריים, עדיין ההחלטה על פגיעה בחופש המחאה על דרך של פינוי מאהל מחאה צריכה להישען על איזון ראוי בין מעמדו החוקתי של חופש המחאה לבין האינטרס הציבורי בפינוי המאהל. בהתאם להוראות הפסיקה, משקלו של אינטרס ציבורי כאמור תלוי בנסיבות הרלבנטיות, ובעיקר: משך המחאה, מיקום המאהל, שטח המאהל, טיב המתקנים הנלווים ומידת ההפרעה שהמאהל יוצר לסביבה. ככל שהמחאה ארוכה יותר וככל שההפרעה שהמאהל יוצר חמורה

יותר, כך ייטה בית המשפט להתיר לרשות המקומית לפנות את המאהל.

(, נדון צו2004 )769( 4, פ"ד נט) טויטו נ' עיריית ירושלים 3829/04בעע"מ .325הממשלה קריית באזור שהוקם מחאה למאהל ירושלים עיריית שהוציאה פינוי בירושלים, מכוח חוק עזר בעניין שמירת הסדר והניקיון. בית המשפט הכיר במחאת האוהלים כחלק מהזכות החוקתית לחופש ביטוי והפגנה, אך אישר את צו הפינוי.נסיבות המקרה, על נסמכה עניין העירייה באותו לאשר את החלטת ההחלטה חודשים עד שהורתה על ירושלים המתינה חמישה שעיריית על העובדה ובפרט הפינוי, על המפגעים הקשים והמתמשכים שנגרמו, ועל העובדה שהמפגינים הפכו את המאהל למעונם המרכזי. פרק הזמן הארוך יחסית שבו נמשכה מחאת האוהלים היווה טעם מכריע להחלטתו של בית המשפט בדבר סבירות החלטתה של העירייה

לפנות את המאהל.

86

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

נגד.326 מינהליים עתירה לעניינים בית המשפט דחה דומים שיקולים יסוד על החלטת עיריית תל אביב לפנות מאהל מחאה שעמד בלב כיכר המדינה בתל אביב

כי בית המשפט קבע "הכמות הופכת לאיכות. ההפרעהבמשך שמונה חודשים. הפגיעה הכיכר, שטח של התפוס בחלק לשימוש הרבים לזכות המתמשכת 'יצירת של והתחושה בטיחות.. ענייני על גם המשליכה התברואתית האסתטית, עובדות' בלי דין ודיין; כל אלה, ביחד ולחוד, בחלוף זמן כה רב מסיגים מפניהם את

)7, עמ' טויטו נ' עירית תל אביב 1112/03 )עת"מ )מינהליים ת"א( זכות ההפגנה"29.5.2003.))

בית.327 דחה לעיל, הדין בפסקי שנקבעו והשיקולים על העקרונות בהתבסס המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב את העתירה שהגישו כמה מפעילי המחאה החברתית נגד פינוי המאהלים בעיר חודשיים לאחר הקמתם. השופט ד"ר קובי ורדיבין חופש נכון איזון וכי נעשה כדין, ניתנו צווי הפינוי שהוציאה העירייה כי קבע המחאה לבין האינטרס הציבורי. זאת, בעיקר נוכח המפגעים והמטרדים הקשיםולציבור בכלל )עת"מ )מינהליים שיצרו המאהלים לשכנים המתגוררים בסביבתם

נ' רון חולדאי 18742-09-11ת"א( )שפיר ((. בית המשפט העליון18.9.2011 מחק את הערעור שהגישו פעילי המחאה על פסק הדין, לבקשתם של הפעילים

((.25.9.2011 )שפיר נ' רון חולדאי 6801/11)עע"ם

ת"א( .328 )מינהליים חולדאי 44629-11-11בעת"מ רון נ' )אמסלם ( דחה בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב עתירה של מחוסרי29.12.2011

ואשר ביקשו מבית2011דיור, אשר שהו במאהל בשכונת התקווה מחודש אוגוסט המשפט להורות על ביטול החלטת המשיב בדבר פינוי המאהל וסילוק כל החפצים

לעיל ביחס לסמכות העירייהשפיר וטוויטובו. בית המשפט התבסס על פסקי הדין "אין לאפשר לעותרים לישב עללפנות את המאהל. השופטת אביגיל כהן קבעה כי

"משהורה המשיבוכן:שטח ציבורי ללא הגבלת זמן, הגם שמצוקתם היא אמיתית." סמוך ולא המאהל הוקם מאז ארוכים חודשים בחלוף וזאת המאהל פינוי על להקמתו, ומשנעשה ניסיון למצוא פתרון זמני ליושבי המאהל וזאת בהתחשב במצבם הכלכלי הקשה, והכל במסגרת התקציבית האפשרית של העירייה, תוך כדי סיוע ממשלתי, הרי שבוצע האיזון הנכון ע"י המשיב ולא נפל פגם בהחלטתו המצדיק

(.8)עמ' התערבות של בימ"ש זה."

(,1997 )625( 4 פ"ד נא)בן חור נ' עיריית תל אביב יפו 5086/97ברע"פ .329 נדון צו הריסה מינהלי שהוציאה עיריית תל אביב למאהל מחאה שהוקם בשכונת התקווה בעיר. צו ההריסה ניתן למאהל כשבועיים לאחר הקמתו, אך בעת שניתן

87

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

פסק הדין עמד המאהל במשך תקופה של כחודשיים. בית המשפט קבע כי המאהלל בניגוד והבניההוקם בנסיבותחוק התכנון וכי החוק לפי ניתן צו ההריסה כי ,

השופט גולדברג עמד על המקרה אין עילה לבית המשפט להתלותו או לבטלו. החובה לשקול את הפגיעה בחירות ההפגנה בטרם הוצאת צו הריסה מינהלי, וקבע

"נוסחת האיזון הראויה במקרה כזה בין האינטרס הציבורי לאינטרסבדעת יחיד כי הפרטי היא הוצאת צו הריסה מינהלי תוך מתן שהות סבירה לביצועו, באופן שיהא

. עודבידי המפגינים להביע בדרך אפקטיבית את המסר אותו הם מבקשים להעביר" קבע השופט גולדברג כי אלמלא התקופה שעברה ממועד מתן הצו ועד מתן פסק

הדין היה נעתר לבקשה לבטל את הצו.

בתקופת המחאה החברתית טיפלה האגודה לזכויות האזרח במספר מקרים.330מספר נציג מצד הרשויות. להלן בהתנכלויות שונים מאהלי מחאה נתקלו בהם ולדוגמאות דוגמאות לפעילות האגודה נגד הוראות פינוי בלתי סבירות )להרחבה

(. אתר האינטרנט של האגודה לזכויות האזרח בנוספות ראו

עיריית בית שאן הורתה לפנות את מאהל המחאה שהוקם בעיר, ואף קיבלה.331 את עזרת המשטרה לצורך כך. הסתבר, כי ראש עיריית בית שאן פעל לפינויו שלהעיר. כראש התנהלותו כלפי ביקורת היתר, בין הפנה, שהוא משום המאהל

שהגישה האגודה לזכויות האזרח לבית המשפט המחוזי בנצרת,עתירהבעקבות העירייה לאפשר את הקמת מאהל המחאה ולהחזיר למפגינים אתהתחייבה

זוהר נגד ז'ק לוי, ראש עיריית1695-08-11)עת"מ )מחוזי נצ'( הציוד שהוחרם ((.2.8.2011 )בית שאן

פעילי איכות סביבה ותושבי חוף הכרמל שהקימו מאהל מחאה בחוף נחשולים.332 נגד תוכנית לבניית כפר נופש באזור, קיבלו התראה מטעם מינהל מקרקעי ישראל,

שהגישה האגודהעתירה שעות. בעקבות 48המורה להם לפנות את המאהל תוך בג"ץ הוציא האזרח, ארעילזכויות להחלטהצו עד המאהל פינוי על האוסר ,

הושגה הארעי, הצו מתן לאחר ביניים. צו למתן הצדדיםבבקשה בין הסכמה ארד 6807/11שהמאהל יוכל להמשיך לפעול עד למועד שביקשו העותרים. )בג"ץ

. ( נ' מינהל מקרקעי ישראל

קבוצת תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב הקימו מאהל מחאה בעקבות.333 צואישור מתווה פראוור בממשלה. כשבועיים לאחר הקמתו קיבלו חברי המאהל

שעות. בעקבות24מנהלי מטעם העירייה, אשר מורה על הריסת המאהל תוך שהגישה האגודה לזכויות האזרח לבית משפט השלום בבאר שבע הושגהבקשה

88

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

-9102 )בב"נ 25.10.2011הסכמה בין הצדדים, שמאהל המחאה יוכל לפעול עד .(אלוקילי נגד הוועדה המקומית לתו"ב באר שבע 10-11

הגישו האגודה לזכויות האזרח וארבעה פעילים חברתיים2012ביולי .334 עיריית תל אביב-יפועתירה מדיניותה של נגד לבית המשפט המחוזי בתל אביב

ראש, ולפנות מיידית אוהללהתנות הקמה של כל אוהל מחאה בעיר באישורה מ המוקם ללא אישור כאמור. ככלל, טענו העותרים כי לעירייה אין כל סמכות חוקית להתנות הקמת אוהלי מחאה בעיר בקבלת אישור מראש. אומנם, העירייה מוסמכת לפנות אוהל לפי חוקי העזר, אם הוא גורם למטרד או מהווה מפגע חמור עד כדי כך, שבאיזון מול חופש הביטוי, יש הצדקה לפנותו, אך לא לפרק מאהל רק משום

אישור. ללא ומהווהשהוקם זו מהווה פגיעה קשה בחופש הביטוי מדיניות יומרה פסולה וחסרת כל בסיס בדין של העירייה למשטר את גילויי המחאה

ולקבוע את מאפייניה גםבעיר שהוכרה כפי אוהלי מחאה, לפנות הסמכות . בפסיקה, קמה לעירייה רק בדיעבד, לאחר שעבר פרק זמן מעת הקמת האוהל, המאפשר לבחון את הפגיעה שהאוהל גרם, אם בכלל, באינטרסים ציבוריים אחרים)עת"מ לבין אותה פגיעה בין הזכות החוקתית להפגין זהיר איזון ולאחר שנערך

((. 23.7.2012 )חצב נ' עיריית תל אביב 6095-07-12)מינהליים ת"א(

אביב .335 תל עיריית חשפה לעתירה חדשבתגובה )מיום נוהל 2.7.2012) שהתקינה, לפיו "הפגנה, עצרת, טקס, אירוע סולידריות, אירוע התרמה, אירועי חג

, דעה, ערך, אמונה או תפיסת עולם" אשר נערכתוכל פעילות אחרת להבעת רעיוןאישור העירייה העיריה. מאת מראש אישור דורשים העיר, של הציבורי במרחב מותנה בעמידה בתנאים בירוקרטיים רבים, אשר הופכים, הלכה למעשה, הקמה של

אוהל מחאה לכמעט בלתי-אפשרית עבור המפגין המצוי.

הגישונדחתהעתירה ה.336 נוספים עותרים ביחד עם לזכויות האזרח והאגודה לבית המשפט העליון )עע"מ ערעור במהלך(. חצב נ' עיריית תל אביב 8408/12

עיריית תל אביב מן הנוהל הכללי שהתקינה והודיעה כי אינו תקף.חזרה בההערעור של בית המשפט, ניסחה העירייה טיוטת נוהל אשר עוסקהחלטת בינייםבהתאם ל

בהקמת אוהלי מחאה בלבד. על פי טיוטת הנוהל החדש, אוהל מחאה שמוגבל בגודלו ובמשך הצבתו )עד יומיים( לא ידרוש אישור מראש של העירייה. כן הושמטו

הגשת בקשה לאישור מראש של המשיבה, הגשתתנאים שהופיעו בנוהל הכללי כגון כתב התחייבות לשמירה על המרחב הציבורי, הצגת אישור בחתימת חברת ביטוח,

על טיוטת הנוהל, אךהערותיההפקדת שיק עירבון ותנאים נוספים. האגודה הגישה שהועלומחק את העתירהבית המשפט כל הטענות למערערים שנשמרו תוך ,

89

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

הסמכות של חוסר בדבר הטענה גם בהן המחוזי, בית המשפט ובפני בערעור (.ערעור חצבהעירייה להתקין נהלים בדבר הקמת אוהלי מחאה )

אחד המקומות השכיחים להקמת מאהלי מחאה הוא ירושלים. עיריית ירושלים.337 קבעה הנחיות לפיהן הקמת מאהל בשטח העיר טעונה קבלת היתר ממנכ"ל עירייתנקבע עוד ישראל. וממשטרת עסקים רישוי ממחלקת שפ"ע, מאגף ירושלים, בהנחיות כי העירייה רשאית לדרוש ולהתנות מתן ההיתר בתנאים שונים לפי שיקול

ש"ח. ככלל, אישור יינתן12,000דעתה, ובכלל זה הפקדת ערבות בנקאית בסך לשלושה ימים בלבד ואישורי הארכה ייבחנו לגופו של עניין. עם זאת, מאהלי מחאה באיזור מעון ראש הממשלה, משכן נשיא המדינה, הכנסת ומוסדות השלטון המרכזי

לשלושה ימים. עוד נקבע בהנחיות כי אחת בלבד והמקומי יקבלו הארכה נוספתלא תאושר כל פעילות במאהל בערבי שבת וחג.

, לפיונוהל חדש 2012בנוסף להנחיות אלה, התקינה עיריית ירושלים בשנת .338 כל מחאה או שימוש במרחב הציבורי שכוללים הנחת מתקן כלשהו במרחב הציבורי )כגון, אך לא רק – אוהל, במה, סככה וכו'(, דורשים את אישור העירייה, בין אם מדובר בפעילות הדורשת אישור משטרתי ובין אם מדובר בפעילות אחרת שאינה מחויבת באישור משטרה. בנוהל נקבע, כי אישור העירייה לפעילות מחאה מותנהרישיון עסק עירבון, הוצאת ובכללן הפקדת שונות, ובמגבלות בעמידה בדרישות וקבלת אישור מגורמי עירייה שונים. בנוהל נקבעו מקומות וזמנים ספציפיים בהם

ירושליםניתן להקים אוהלי מחאה )" לקיום מחאות במרחב הציבורינוהל עיריית יוצר זה נוהל גם תל-אביב, עיריית לנוהל בדומה העירייה(. באתר בירושלים",

"אפקט מצנן" אשר מרתיע פעילי מחאה מלקיים פעילות מחאה.

( נדונה שאלת עיתוי24.4.2012 )אלמיתו נ' עיריית ירושלים 2948/12בעע"ם .339שהושגה היות הממשלה. ראש למעון בסמוך שהוקם מחאה מאהל של פינויו הסכמה בין הצדדים בנוגע למועד פינוי המאהל כמו גם למאפייניו, לא נדרש בית המשפט העליון לשאלת חוקיותן של הנחיות העירייה. עם זאת, פסק הדין שניתן חורג באופן מהותי מהנחיות העירייה מבחינת פרק הזמן בו יעמוד המאהל במקום. בשולי הדברים ציין בית המשפט, כי אם יבקש גוף נוסף לקיים משמרת מחאה באותופינוי המאהל, ראש העירייה הוא שיחליט, לפי שיקול דעתו, האם מקום בטרם להתיר זאת ולאיזה פרק זמן. הערעור הוגש לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי יש לפנות את המאהל, וכי ההגבלות שנקבעו בנהלי העירייה בנוגע לזמןי-ם( )מינהליים )עת"מ המיוחד" המקום של "אופיו לאור סבירות הינן ולמקום

)5, פסקה אלמיתו נ' עיריית ירושלים 56360-02-12 ((. בית המשפט1.4.2012

90

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

בבג"ץ אושרה הנוהל סבירות כי הוסיף אף מפקד 2693/98המחוזי נ' קמחי ( )"בג"ץ קמחי"(. 3.5.1998 )משטרת הבירה משטרת ישראל

טעונה.340 אינה מחאה מאהל הקמת האזרח, לזכויות האגודה לעמדת עיריית של הפנימיות ולהנחיותיה המקומית, הרשות מאת מראש היתר

. ראוי לציין כי גם במקרה של בג"ץ קמחי, עליו נסמך ביתירושלים אין בסיס חוקי המשפט המחוזי, לא דן בית המשפט בחוקיות או בסבירות ההנחיות, אלא התבסס על הסכמה שהושגה בין הצדדים ורק קבע ביחס למספר הימים שיעמוד המאהל,

"נחה דעתנו כי אין יסוד להתערבותנו בעמדת העיריה."העניין שנותר במחלוקת, כי(.בג"ץ קמחי ל2)עמ'

בכל מקרה, לעמדת האגודה לזכויות האזרח, אין כל בסיס חוקי להתניית מתן.341 היתר להקמת אוהל מחאה בהפקדת ערבות בנקאית, כפי שמופיע בהנחיותיה של עיריית ירושלים, ויש בכך משום הצמדת "תג מחיר" למימושה של זכות המחאה )ראו

לעיל(.96-99סעיפים

פינו פקחי עיריית ירושלים אוהל מחאה, יומיים בלבד לאחר2012בחודש יולי .342 הקמתו, תוך שהם מחרימים ציוד רב השייך לפעילים. כאשר פנו אלו האחרונים אל העירייה בדרישה כי רכושם יוחזר להם, הובהר להם על ידי אגף הייעוץ המשפטי של העירייה, כי רכושם יוחזר אך ורק לאחר שיחתמו על כתב התחייבות לפיו לא יקימו

פנייתבעתיד אוהלי מחאה בעיר, ללא קבלת היתר מראש מהעירייה. בתשובה ל כי מדובר בדרישה מידתית,טענה העירייההאגודה לזכויות האזרח לעירייה בעניין,

סבירה ומחויבת כדי למנוע בזבוז של כספי ציבור בפינויים חוזרים ונישנים. עם זאת,כאמור. כתב ההתחייבות על מבלי שחתמו לידי הפעילים הרכוש הוחזר בפועל לעמדת האגודה לזכויות האזרח, לרשות המקומית לא עומד כל מקור חוקי המסמיך אותה לדרוש מפעילי מחאה לחתום על כתב התחייבות כלשהו על מנת שיוחזר להם

רכוש שהוא קניינם הפרטי.

הגישה האגודה לזכויות האזרח, יחד עם ארבעה פעילי מחאה,2012ביולי .343 ירושלים כנגד מדיניותה להתנות הקמת אוהלי מחאה באישורעתירה נגד עיריית

בן 44331-07-12מראש מצד העירייה, וכנגד הנהלים לעיל )עת"מ )מינהליים י-ם( (. העותרים טענו כי בניגוד לטענת העירייה, אין לראותאברהם נ' עיריית ירושלים

ברחוב מכשול הצבת על האוסרים העזר, חוק ובהוראות העיריות בפקודת והמסמיכים את העירייה לסלקו, הסמכה לפגיעה בחופש הביטוי, אם בדרך שלאוהל מיידי של פינוי ואם בדרך של אוהל מחאה היתר מראש להקמת דרישת שהוקם ללא היתר כאמור, אף בלא פגיעה באינטרס ציבורי כלשהו. עוד נטען כי

91

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

הנוהל שאימצה העירייה הינו כוללני וגורף, משמעותו משטור על ידי העירייה של כלולפיכך הוא פוגע ביטוי של מחאה הכולל הנחת מתקן כלשהו במרחב הציבורי, והן היקף ההגבלה הן מבחינת ומהותית בחופש הביטוי הפוליטי, פגיעה חמורה מבחינת אופן ההגבלה. נוכח הערעור שהגישה האגודה על פסק הדין שניתן בעתירה

(, הוחלט למחוק את העתירה.ערעור חצבנגד עיריית תל אביב-יפו בנושא דומה )

אל עיריית ירושליםפנתה האגודה לזכויות האזרח, ערעור חצבלנוכח תוצאות .344העיריה4.11.2014ביום שקבעה הנהלים לביטול לפעול בקשתה על וחזרה

ולקבוע תחתם הנחיות ברורות בעניין קיום אירועים ציבוריים בעיר, אשר יהלמו את , הודיעה עירייתבתשובתה לפניית האגודהחובת העיריה לאפשר את חופש הביטוי.

ירושלים כי היא פועלת ליישום העקרונות שבעמדת היועץ המשפטי לממשלה בנהלי עיריית ירושלים ולהוצאת היתר כללי מתאים לירושלים, וכי תעדכן בדבר התקדמות

הטיפול בעניין.

ב. דוכני הסברה וחלוקת עלוני הסברה

הצבת דוכני הסברה וחלוקת עלוני הסברה ברחובות העיר הם ביטוי.345 . יתרה מכך, בית המשפט קבע כי אמצעי זהמובהק של זכות היסוד לחופש ביטוי

ונגישה למימוש חופש הביטוי: "הפצתראוי להגנה מיוחדת בשל היותו דרך זולה דעות בדרך של חלוקת כרוזים לעוברים ושבים במקומות ציבוריים ראויה להכרה מיוחדת ולהגנה מיוחדת מצד בתי המשפט, בהיותה לא רק אמצעי זול ויעיל להפצת דעות, אלא גם בשל היותה לעתים אמצעי הביטוי היחידי שעומד לרשותם של שכבותחסרי שהם נמוך, סוציו-אקונומי פרופיל בעלי אזרחים ושל באוכלוסיה חלשות

(.342, בעמ' פרשת אורנן" )אמצעים וחסרי גישה לכלי התקשורת ההמוניים

ב.346 אורנןכאמור, עיריית פרשת שהטילה קנס ביטל בירושלים המשפט בית בית המשפט קבע כי אין באינטרס. ירושלים על אדם שחילק כרוזים ברחובות העיר

הכללי של שמירה על הניקיון כדי להצדיק הגבלה על חירות הביטוי ברחובות העיר "עקרונות חופש האזרח - ובכללם חופש הביטוי והזכותבדרך של חלוקת כרוזים:

להפיץ דעות - אינם נסוגים ואינם צריכים לסגת מפני האינטרס של שמירת הנקיון (. בהקשר342, בעמ' פרשת אורנן )ברחובותיה הציבוריים של העיר. נהפוך הוא."

"חלוקת כרוזים מיד ליד אינה שקולה לפיזורם לכל עברזה הדגיש בית המשפט כי או לזריקתם לרחוב, ואף אם קיימת זיקה סבירה בין חלוקת כרוזים לבין פגימת נקיון הרחוב, קשה להצדיק הגבלה על חלוקת הכרוזים במקום ציבורי אך בשל החשש,

92

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

שמא תוכנם יעורר את רוגזם של עוברים ושבים שיזרקו את הכרוזים לרחוב ברוב(.346, בעמ' פרשת אורנן) כעס"

נוכח השיקולים לעיל, קבע בית המשפט שהאיסור הגורף בחוק העזר על.347והבלתי מידתית ליד אינו חוקי בשל הפגיעה הבלתי סבירה מיד חלוקת מודעות

יישומם של דברים אלה לעניינינו, צריך להוביל למסקנה שמועצתבחופש הביטוי: " העיריה חרגה מסמכותה שעה שהטילה איסור כללי, ללא זיקה לעובדות קונקרטיות ולמטרה מוגדרת, והגבילה מראש את חירותו של האזרח להפיץ את דעותיו - בדרך של חלוקת כרוזים לעוברים ושבים במקום ציבורי - בכך שהתנתה את חוקיותה של החלוקה בקבלת היתר מראש בכל מקרה ומקרה, ללא כל התחשבות בנסיבותיו של מקרה זה או אחר ובמידת הסיכון שהן יוצרות או עלולות ליצור לאינטרס של שמירת

(.347 בעמ' פרשת אורנן" )הנקיון בעיר

, קבע לאחרונה בית המשפטפרשת אורנןבהתבסס, בין היתר, על פסק הדין ב.348 לעניינים מינהליים בתל אביב )השופטת אסתר קובו( כי עירייה אינה מוסמכת לאסור

"במקרה דנן, חרגה הרשות מסמכותהבאופן מוחלט וגורף על הצבת דוכני הסברה: כאשר אסרה באיסור גורף על הקמת דוכנים והציבה עצמה כמחליט-על במקוםולבצע את הוראות חוק העזר הרשות המחוקקת, מקום שהיה עליה ליתן ביטוי שהיא עצמה קבעה. מדיניותה זו הינה פסולה ודינה, להתבטל. על הרשות לקבוע כללים בדבר הצבת דוכנים אשר במסגרתם תיתן דעתה לפתרונות הולמים למצבים שונים מפניהם היא חוששת, תוך איזון בין זכות הפרט לממש את חופש הביטוי, לבין

)עת"מהאינטרס הציבורי המבקש לממש את זכותו לשימוש נאות ברחובות העיר." לזכויות 1317/08)מינהליים ת"א( והאגודה חיים בישראל שב"י – שחרור בעלי

)11, פסקה האזרח נ' עיריית ראשון לציון "(, הדגשותעניין שב"י( )"16.3.2011 שהגישה האגודה לזכויות האזרח בתיק(.העתירה והסיכומיםבמקור; ראו גם את

השופטת קובו עמדה על חשיבות הפצת דעות בדרך של דוכני הסברה, ודחתה.349 את טענת העירייה לפיה בעידן האינטרנט, האיסור על הצבת דוכני הסברה מהווה

ופעילותפגיעה שולית בחופש הביטוי : "הפניית העותרת לאפשרויות הפצת מידע הסברה באינטרנט, כמו גם שליחת מסרונים, טוקבקים, דיון בפורמים ועוד, איננה

פגיעהרלוונטית. משמעה הפצה" "דוכן הפרסום אמצעי פסילת עצם לאחר המידע חשיפת בדרכיבפוטנציאל להסתפק חייבת איננה העותרת .

הפרסום אליהם מבקשת העירייה לנתבה, ורשאית היא להביא לידי ביטוי את דעותיהולמדיה למסרונים לאינטרנט, שאין פן יש זה למימד ההסברה. בדוכני גם

93

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

האלקטרונית – המגע הבלתי אמצעי עם הקהל. לטעמי, גם פוטנציאל "זכרון" ארוך(.9, פסקה עניין שב"י)טווח יותר של הנמענים על פני הפרסום רגעי באינטרנט"

: חופש הביטוי והמחאה במתחמים מיוחדיםVIIפרק

א. מוסדות אקדמיים

חובתה של אוניברסיטה לאפשר את חופש הביטוי של הסטודנטים אינה נופלת.350 בהיקפה מחובתה של רשות ציבורית בעניין זה, וזאת על יסוד כמה וכמה מקורות בדין: חוק זכויות הסטודנט, כללי המשפט המנהלי והחוקתי, ומעמדה החוקתי של

חירות הביטוי.

, קבע, בין היתר, את החובה לכבד את 2007 חוק זכויות הסטודנט, התשס"ז-.351 לחוק מעגן את הזכות לחופש הביטוי5זכותם של הסטודנטים לחופש ביטוי. סעיף

לחוק6של כל סטודנט ביחס לתוכנו של חומר הלימוד והערכים המובעים בו. סעיף לרבות ונושא, תחום "בכל ולהפגין להתארגן סטודנט כל של הזכות את מעגן בנושאים הנוגעים לסטודנטים ולזכויותיהם, לפי הכללים הקבועים בעניין זה בתקנון

לחוק מטיל איסור על האוניברסיטה למנוע מסטודנט מימושה של7המוסד". סעיף זכות זו.

מוסד.352 על שומה הסטודנט, זכויות בחוק הקבועה המפורשת החובה לצד אקדמי לקיים את חירות הביטוי בהיותו גוף דו-מהותי. על פי הפסיקה, אוניברסיטה,

מכוח התשי"ח-הפועלת גבוהה, להשכלה המועצה בידי 1958 חוק והנתמכת , לכללי כפופה היא וככזו ציבוריים, מאפיינים בעל מהותי דו גוף הינה המדינה,

ב"ש( )מחוזי ע"א ראו: זה )בעניין בישראל הציבורי נ' 1038/00המשפט פנר בנגב גוריון בן )אוניברסיטת תשס"א פ"מ ,1 )310( בג"ץ 2001 ;)7793/05

( )"בג"ץ31.1.2011 )אוניברסיטת בר אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (6, פ"ד נט)הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל נ' דץ 7151/04בר אילן"((; עע"מ

((. על אף שהדיון המשפטי בשאלת סיווג המוסדות האקדמיים כגופים2005 )433 דו-מהותיים טרם מוצה, הדעה המקובלת בפסיקה היא שהאוניברסיטאות כפופות

אוניברסיטת חיפה 8077/08לכללי המשפט הציבורי בתחומי פעילות מסוימים )ע"א (;30.12.2012, פסקאות כ"ח-כ"ט לפסק דינו של השופט רובינשטיין )נ' בן הרוש

, פסק דינו של המשנהאלישע נ' אוניברסיטת תל אביב 4485/08ראו גם בג"ץ (, ובראש וראשונה בכל הנוגע לכיבוד זכויות היסוד של(5.10.2009לנשיאה ריבלין )

94

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

בהתאמה, בפסק דינה של הנשיאה25 ו-27, פסקאות בג"ץ בר אילןהסטודנטים )ביניש(.

מתמצה.353 אינו גבוהה להשכלה מוסד של תפקידו כי קבע המשפט בית בלימודים ובמחקר, אלא תפקידו גם להרחיב את אופקיו של התלמיד ולאפשר לו להיחשף למגוון דעות, לא רק כאלה הקשורות לתוכניות הלימודים, אשר בסופו של

אלבלדה נ' חברת האוניברסיטה 319/65 )ע"א דבר יאפשרו לו לפתח את אישיותוכ) ,העברית )204( 1פד"י ת"א( (; 1966 )מחוזי נ' 1332/08)ת"א תמוז

"(; )ה"פ )מחוזיעניין תמוז"( )30.9.2009 )30, 11, פסקאות אוניברסיטת תל-אביב((. 23.11.2005 )מוסעב נ' אוניברסיטת חיפה 283/04חי'(

הסטודנט.354 זכויות חוק להוראות תקנוןבהתאם אקדמי מוסד כל מפרסם , בקמפוס. הביטוי חופש למימוש הכללים את מסדיר אשר ציבורית בתיפעילות

המשפט קבעו כי יש לנקוט בפרשנות מצמצמת בעת פירושם של חוקים הפוגעים )1( 2, פ"ד מח)קידום נ' רשות השידור 606/93בחופש הביטוי )ראו למשל בג"ץ

ותקנותיה, אשר1994 וחומר, חוקת האוניברסיטה כי, מקל ((. הפסיקה קבעה מגבילים במישרין או במשתמע זכות יסוד, יפורשו בדרך מצומצמת עוד יותר )ה"פ

ב"ש( בן-גוריון 2085/07)מחוזי אוניברסיטת נ' )דויטשר )"פרשת16.4.2008 ) "([.דויטשר

ביחס למתחם שיקול הדעת של האוניברסיטה באיזון בין חופש ביטוי לערכים.355 קבע בית המשפט כיכגון השמירה על שלום הציבור והסדר הציבורי,מוגנים אחרים,

האוניברסיטה מחויבת להפעיל את שיקול דעתה על פי אמות המידה של המשפט הציבורי, כפי שהותוו בחוק ובפסיקה. לפיכך, רק פגיעה שהיא קשה, רצינית וחמורהודאות קרובה, תצדיק את באחד מאותם ערכים מוגנים, אשר הסתברותה בגדר

(. עניין תמוזהגבלת חופש הביטוי )

ליתן.356 יש כי בפסיקה המפורשת והקביעה הביטוי חופש של עליונותו חרף שונים אקדמיים מוסדות אותו, המגביל פנימי לתקנון ביותר מצומצמת פרשנות פוגעים בחופש הביטוי והמחאה של סטודנטים, הן באמצעות סעיפים בתקנון עצמו והן ביישום פוגעני שלו. האגודה לזכויות האזרח נטלה חלק במספר עתירות שהוגשו

נגד מוסדות אקדמיים שפגעו באופן לא חוקי בחופש הביטוי של תלמידיהם:

קיבל בית המשפט המחוזי בבאר שבע את בקשת העותריםדויטשרבפרשת .357על גורף באופן אסר אשר האוניברסיטה, בתקנון סעיף בטלות על להצהיר סטודנטים לקיים בקמפוס פעילות פוליטית תחת כיפת השמיים )שכן זה נגד את חוק

זכויות הסטודנט(. 95

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

מציבים.358 האוניברסיטאות של הציבורית הפעילות תקנוני של ככולם רובם דרישה לקבלת אישור מבעוד מועד לקיום פעילות ציבורית. דרישה זו כשלעצמה היא סבירה כל עוד היא נועדה לתיאום בין הפעילויות השונות ובינן לבין יתר הפעילות בקמפוס, ולאפשר היערכות של גורמים האוניברסיטה השונים. אלא שפעמים רבות משמשת הפרוצדורה של בקשה מוקדמת לשם הטלת צנזורה כואבת וקשה על תכני הפעילות, לשם השגת תכליות שאינן רלבנטיות, כמו למשל, הגבלה על חופש הביטוי בשל חשש לפגיעה ברגשות, שמירה על תדמית האוניברסיטה, והתמודדות עם גינויים

ולחצים פסולים מצד גורמים במערכת הפוליטית.

בשנת .359 למשל, האזרח 2011כך, לזכויות האגודה הגישה נגד תביעה אוניברסיטת בן גוריון, בשל סירובה לאפשר לסטודנטים באוניברסיטה לתלות כרזות ולחלק עלונים, המבקרים את מדיניות הממשלה, בטענה שיש בכרזות ובעלונים כדי לעורר חשש להסתה לאלימות כלפי אישי הציבור והפצתם בקמפוס עלולה לחשוף את האוניברסיטה ואת הסטודנטים לתביעות לשון הרע. לעמדת האגודה לזכויות האזרח, בהחלטתה זו פגעה האוניברסיטה פגיעה קשה בזכות היסוד של הסטודנטיםשעלול קל רמז ולו ובעלונים בכרזות שאין בשעה וזאת פוליטי, ביטוי לחופש להתפרש בקריאה או כהסתה לאלימות, ודאי לא בעוצמה ובהסתברות המצדיקותנושאת באחריות כי האוניברסיטה אינה נטען, את הגבלת חופש הביטוי. בנוסף, משפטית – פלילית או אזרחית – לפרסומי הסטודנטים בתחומה, ולכן אינה רשאית לשקול שיקולים אלה בשם התארגנות הסטודנטים ובמקומה. בית המשפט דחה את התביעה וקבע שאין להתערב בהחלטת האוניברסיטה מאחר שזו עומדת במתחם

ב"ש( )מחוזי )ה"פ גוריון 20078-07-11הסבירות בן אוניברסיטת נ' )צורף האזרח 27.10.2011 לזכויות האגודה המשפטערערה((. לבית הדין פסק על

בדיון בערעור מתחו השופטים ביקורת על שהאוניברסיטה נוהגת בקמפוסהעליון. לקבלת להסכים לאוניברסיטה הציעו השופטים הפרטיים. חצריה היה כאילו

((. 25.4.2013 )צורף נ' אוניברסיטת בן גוריון 9505/11 )ע"א הערעור, וכך היה

סטודנטים.360 של בפניות האזרח לזכויות האגודה מטפלת האחרונות בשנים והמתמשכת הקשה הפגיעה אחרי בדאגה ועוקבת חיפה מאוניברסיטת ומרצים

הגישה האגודה2012בנובמבר בחופש הביטוי של סטודנטים במוסד זה. כך, למשל, נגד אוניברסיטת חיפה בעקבות החלטת נשיא האוניברסיטהתביעהלזכויות האזרח

להשעות את הפעילות הציבורית לשבועיים בסמוך לאחר פתיחת מבצע "עמוד ענן",בתביעה נגדו, שהתקיימו בשטח האוניברסיטה. ומחאה הפגנות תמיכה בעקבות נטען כי סעיף בתקנון הפעילות הציבורית של האוניברסיטה, המסמיך את הנשיא

96

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

להורות על הפסקה או מניעה של כל פעילות ציבורית בקמפוס למשך זמן בלתיוההפגנה של ופסולה של חופש הביטוי גורפת ומהווה הגבלה מוגבל, אינו חוקי

בתחומי האוניברסיטה ועל כן יש לבטלו. התביעה נדחתה )ה"פ )מחוזיהסטודנטים ((. האגודה לזכויות19.1.2014 )מינסקי נ' אוניברסיטת חיפה 51057-11-12חי'(

נגד פסק הדין, אשר תלוי ועומד בפני בית המשפט העליוןערעורהאזרח הגישה (. בדיון האחרון שהתקיים בערעור,מינסקי נ' אוניברסיטת חיפה 1775/14)ע"א

מתח בית המשפט העליון ביקורת קשה על מדיניותה של אוניברסיטת חיפה.

האגודה 2012בדצמבר .361 האוניברסיטה פנתה הנהלת אל המגבלות נוכח מהוראות הנובעות בקמפוס, סטודנטים של הביטוי בחופש העיקריות והפגיעות תקנון הפעילות הציבורית ונוהל הפעילות הציבורית של האוניברסיטה. בפנייתנו נטעןבנוגע לחופש הביטוי במוסדות הדין להוראות עומדות בסתירה מגבלות אלה כי אקדמיים ולפסיקתו המפורשת של בית המשפט בעניין זה, והן מהוות פגיעה קשהדיחוי כי תפעלו ללא בזכות היסוד לחופש הביטוי של סטודנטים. משכך, בקשנו

הציבורית. הפעילות ובנוהל בתקנון שינויים האוניברסיטה לעריכת את דחתה .טענותינו

הגיש מרכז עדאלה 2014במאי .362 בשמם של שלושה סטודנטים נגדתביעה אוניברסיטת חיפה, בעקבות החלטתו של דיקן הסטודנטים להפסיק את הפעילות של תאי הסטודנטים חד"ש ובני הכפר עד סוף שנת הלימודים. החלטת הדיקן באהיום הנכבה ללא קבלת לציון ציבורית שקיימו התאים כתגובה לפעילות לטענתו אישור, לאחר שבקשתם להשיג אישור נדחתה על ידו. כמו כן, הדיקן אף הורה על הפסקת הפעילות הציבורית של תא בל"ד למשך חודש ימים, כתגובה, לטענתו, על עצם העובדה שתא זה קיים פעילות ציבורית ביום השואה ללא אישור. בית המשפטתאי של בציבורית הפעילות הקפאת את ואישר התביעה את דחה המחוזי

חי'( )מחוזי )ה"פ חיפה 50557-05-14הסטודנטים אוניברסיטת נ' )מסאלחה בתגובה לערעור, על פסק הדין. ערעור((. בתגובה, הגיש מרכז עדאלה 1.6.2014

הודיעה אוניברסיטת חיפה לבית המשפט כי האוניברסיטה מוכנה לקצר את תקופתולאפשר לתאי הסטודנטים לקיים פעילות ציבורית לקראת סיום שנת ההקפאה,

מסאלחה נ' אוניברסיטת 3967/14הלימודים. הסטודנטים קיבלו את ההצעה )ע"א ((. 8.6.2014 )חיפה

97

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

ב. המקומות הקדושים

כי המקומות 1967 חוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז-.363 קובע הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי

, 1981 תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, התשמ"א-אותם מקומות. ב הכותל המערביהוגדרו מספר מקומות כמקומות קדושים על פי החוק, וביניהם

"נשיאת נאום, הכרזה בקול רם או נשיאתבתקנות נקבע בין היתר, כי ורחבתו.או שלטים היתר מאת "כרזות קיבלו כן אם במקומות הקדושים, אלא אסורים

הממונה על המקום )שהוא מי ששר הדתות מינהו, על פי המלצת הרבנים הראשייםולפי תנאיו. לישראל, להיות הממונה הראשי או הממונה על מקום קדוש פלוני(

התקנות קובעות סנקציה פלילית או קנס למי שעובר עליהן.

– אין איסור מפורש בחוק, אולם מדיניות ממשלת ישראלהר הביתבאשר ל.364 היא כי אין מקום להתיר קיום טקסים דתיים ותפילת יהודים על הר הבית1967מאז

בשל הסיכון החמור הכרוך בכך לשלום הציבור ולסדר הציבורי. מדיניות זו מבוססת , שבה נקבע כי אם יעלו יהודים לתפילה1967 מאוגוסט 761על החלטת ממשלה

תנועת נאמני הר הבית   10450/07 בג"ץ בהר הבית, הם יופנו לכותל המערבי )ראו "((. מתוקף הרציונל הזה חלבג"ץ נאמני הר הבית( )"11.12.2007 )נ' ניצב פרנקו

יהודים להר הבית מותרת ללא איסור גם על עריכת הפגנות בהר הבית. עליית , הוגשו עתירות רבות לבג"ץ בדרישה שיורה1968. מאז תפילה בתנאים מסוימים

למשטרה להתיר עליית מתפללים יהודים להר הבית באירועים שונים, אולם פסיקתדווקא בית המשפט, של לא אחת בפסיקתו שהודגש כפי עקבית: נותרה בג"ץ חשיבותו הדתית הרבה של הר הבית הופכת אותו למקום רגיש ביותר. חוסר רגישות לצרכי המקום וחוסר התחשבות במאפייניו הייחודיים יכולים להוביל למהומה ציבורית בישראל והרבה מחוצה לה, מה שעלול להוביל לפגיעות בגוף ובאינטרס הציבורי

)סלומון נ' ניצב ניסו שחם 5403/11)בג"ץ חופש"((. סלומון( )"בג"ץ 2.2.2012 הבית, להר גישה ומניעת מוחלטות, זכויות אינן הפולחן, זכות גם כמו הביטוי,

בג"ץ)ר' במקרים שבהם מבחן הוודאות הקרובה מתקיים, הינה בסמכות המשטרה(.סלומוןבג"ץ ; נאמני הר הבית

ג. נמלי התעופה

פי .365 תעופה(,על בשדות הסדר על )שמירה התעופה שדות רשות כללי כנס, 1984 התשמ"ד- קיום )לשם יותר או אנשים עשרה של התארגנות כל ,

98

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

התכנסות, נשיאת דגלים או שלטים, נאום, הצגה, שירה, נגידה או ריקוד( מותנית במתן הודעה למנהל שדה התעופה של שתים עשרה שעות מראש לפחות, על נושא ההתקהלות, מועדה ומספר המתקהלים הצפוי. ההתקהלות תתקיים רק במקום

שנקבע לקיומה.

ד. משכן הכנסת ורחבתו

פי .366 ותהלוכות(, התשכ"ח-על )הפגנות ורחבתו , 1968 תקנות משכן הכנסת המבקש להפגין או לערוך תהלוכה במשכן הכנסת או ברחבה חייב להגיש בקשה על כך לקצין הכנסת לפחות ארבעים ושמונה שעות לפני המועד שנועד להפגנה או לתהלוכה. בבקשה יפורטו זהות המארגנים, המועד שנועד להפגנה או לתהלוכההמשוער האנשים מספר התהלוכה, או ההפגנה מטרת שתארך, הזמן ומשך

שישתתפו בהן ופרטים נוספים.

99

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

אינדקסחוקי יסוד

–1992 חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב

חקיקה ראשית

–1962חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ"ג

112 ,115 ,296

1958 המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח– חוק

352

-2006 חוק המשטרה, התשס"ו

99

1977 , התשל"ז– חוק העונשין

9 ,11 ,134 ,139 ,140 ,144 ,145 ,163 ,165 ,174 ,260

1965 – חוק התכנון והבניה, התשכ"ה

323 ,329

2007 זכויות הסטודנט, התשס"ז- חוק

351

1950 דוד אדום, התש"י-מגןחוק

סדר מס' הדין חוק )תיקון הפלילי מס' 62 )תיקון שעה( הוראת – 2 ,) 2014 – התשע"ה

270

1996 הדין הפלילי )סמכויות אכיפה – מעצרים(, התשנ"ו– סדר חוק

207–210 ,215–217 ,223–237 ,239 ,246 ,248 ,260

1968, התשכ"ח– חוק רישוי עסקים

113 ,123 ,126 ,286 ,290 ,296

1971 ]נוסח חדש[, התשל"א– פקודת המשטרה

100

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

9 ,11 ,28 ,29 ,30 ,31 ,37 ,49 ,53 ,54 ,55 ,94 ,99 ,113 ,123 ,127 ,134, 136 ,178 ,287 ,307 ,321

]פקודת העיריות ]נוסח חדש ,

123 ,126 ,280–282 ,288 ,315

-1967 חוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז

363

חקיקת משנה

1982 )מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון(, התשמ"ב– חוק העזר לחולון

281

1995 – חוק עזר לחיפה )שילוט(, התשנ"ו

304

1981 )שמירת הסדר והניקיון( התשמ"ב– חוק עזר לחיפה

281

1978 )שמירת הסדר והניקיון(, התשל"ח– חוק עזר לירושלים

281

1992–חוק עזר לרמת גן )שילוט ופרסום( התשנ"ב

315

1980 )שמירת הסדר והניקיון(, התש"ם– חוק העזר לתל אביב יפו

281 ,318

–1995 צו רישוי עסקים )עסקים טעוני רישוי(, התשנ"ה

290

1989 הבטיחות במקומות ציבוריים )אספות( התשמ"ט– תקנות

103 ,112 ,113 ,116 ,117

–1975 תקנות שירותי הכבאות )תשלומים בעד שירותים(, התשל"ה

110

-1968 תקנות משכן הכנסת ורחבתו )הפגנות ותהלוכות(, התשכ"ח

101

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

366

1981 תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, התשמ"א-ב

363

-על הסדר בשדות תעופה(, התשמ"ד )שמירה רשות שדות התעופה כללי 1984,

365

הצעות חוק ודברי הסבר

1961 – דברי הסבר להצעת חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ"ב

113

'הזדהות שוטר בעת פיזור 27 הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה )מס( ) 2011 – הפגנה(, התשע"א

178

הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה )חובת ענידת תגים והזדהות(, התשע"א – 2011

178

מס' הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה( – ( )רישוי הפגנות(, התשס"ט 26 2009

פקודות המטה הארצי ונהלים של משטרת ישראל

רישוי אסיפות ותהלוכות 12.01.06 פקודת המטא"ר" "

12 ,28 ,32 ,36 ,49 ,50 ,51 ,60 ,75 ,102 ,121 ,124 ,276 ,302 ,305

חובת שוטר להזדהות לפני אדם מן הציבור 12.02.01 פקודת המטא"ר" "

178

ביצוע צילומי וידאו באסיפות, בידי משטרת 14.02.10 המטא"ר פקודת" ישראל"

166

ישראל משטרת סדר 90.221.012 נוהל בהפרות המשטרתי "הטיפול בהפגנות"

102

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

188 ,190–193

בשם "רישוי אירועים המוניים" שראל נוהל משטרת י

128

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה

"התשמ"ג(3.1200הנחיות היועץ המשפטי לממשלה "חירות ההפגנה(

11 ,13 ,28 ,32 ,54 ,56 ,59 ,60 ,65 ,71 ,74 ,79 ,83 ,84 ,124 ,141 ,143, 163 ,176 ,302 ,321

הנחיות פרקליט המדינה

מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוי עבירה כלפי שוטר מתלונן" 2.18 הנחיות פרקליט המדינה על שימוש בכוח מצד שוטר",

201

דו"חות רשמיים

אזרחים לבין הביטחון כוחות בין ההתנגשויות לבירור הממלכתית החקירה ועדת . ( 2003 , דו"ח הוועדה ) 2000 ישראלים באוקטובר

,דו"ח הועדה לבחינת דרכי ההפעלה והשליטה למענה ראשונימשרד הבריאות )לשירותי עזרה ראשונה טרום בית חולים במערך שירותי הרפואה הדחופה

2014 )

105

מבקר עיריית ת"א-יפו. דו"ח

308

התכתבויות

עם משטרת ישראל בעניין שימוש במגפון בהפגנה חליפת מכתבים

37

נהלים

( 24.6.2012 קיום מחאות במרחב הציבורי בירושלים" )נוהל עיריית ירושלים "

285

פסיקה

103

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

163, 157( 2, פ"ד נז)אינדור נ' ראש עיריית ירושלים 6226/01בג"ץ( 2003)

16 ,18

אוניברסיטת בר אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים 7793/05בג"ץ( 31.1.2011)

352

אלישע נ' אוניברסיטת תל אביב 4485/08בג"ץ

352

(1999 )213, 193( 1, פ"ד נג)אמקור בע"מ נ' שר הפנים 7053/96בג"ץ

51

ארגון "הלב היהודי" נ' ניצב צור 729/07בג"ץ

87

( 9.1.2008 )ארגון נפגעי הטרור נ' ניצב אהרון פרנקו 281/08בג"ץ

81

ארד נ' מינהל מקרקעי ישראל 6807/11 בג"ץ

332

(24.8.2005 )בן גביר נ' משטרת ישראל תחנת מסובים 3845/05בג"ץ

87

19.6.2007 )ברנשטיין נ' משטרת ישראל 5346/07בג"ץ(

78

לפסק דינה של11, פס' דוברין נ' שרות בתי הסוהר 2245/06בג"ץ (2006השופטת פרוקצ'יה )

17

469-468, 456( 2, פ"ד מח )דיין נ' מפקד מחוז ירושלים 2481/93בג"ץ( 1994 )

21 ,862

(17.4.2012 )דקל-דוד עוזר נ' משטרת ישראל 2848/12בג"ץ

60104

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שירות הביטחון הכללי 5277/13בג"ץ

48

פ"ד"המפקד הלאומי" בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה 10203/03בג"ץ , (2008 )715( 4סב )

19

לפסק דינה של השופטת12, פס' ויתקין נ' מפכ"ל המשטרה 7141/05בג"ץ ( 27.2.2006פרוקצ'יה )

188

305, 289(, 3, פ"ד נג)זקין נ' ראש עיריית באר שבע 6396/96בג"ץ( 1999)

26 ,313

679( 3, פ"ד נב)חברת מולטימדיה בע"מ נ' משטרת ישראל 5009/97בג"ץ (1998)

99 ,294

(1984, )393( 2, פ"ד לח)לוי נ' מפקד המחוז הדרומי 153/83בג"ץ

2 ,4 ,21 ,57 ,63 ,64 ,68 ,69 ,157

543, 541( 1 פ"ד נ) , מועצת יש"ע נ' מפקד מחוז ירושלים 1928/96בג"ץ( 1996 )

57 ,81

(12.12.2006, )מטה הרוב נ' משטרת ישראל 2557/05בג"ץ

2 ,5 ,30 ,73 ,97 ,98 ,103 ,104 ,110 ,294 ,295

לפסק דינה של2, פסקה מרזל נ' מפקד מחוז ירושלים 5277/07בג"ץ ( 2007הנשיאה ביניש )

2 ,88 ,125 ,302

( 1987 )449( 4, פ"ד מא)מרציאנו נ' משטרת ישראל 606/87בג"ץ

82

לפסק דינה של10, פסקה משי זהב נ' מפקד מחוז ירושלים 8988/06בג"ץ (27.12.2006הנשיאה ביניש )

2 ,4 ,58105

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

826, 822( 2, פ"ד נ)סיעת מר"צ נ' מפקד מחוז ירושלים 4712/96בג"ץ( 1996)

2 ,21 ,22 ,67

(1979 )177, 169( 2, פ"ד לד)סער נ' שר הפנים והמשטרה 148/79בג"ץ

57 ,72 ,149 ,150

793( 4, פ"ד מח)עם כלביא נ' מפקד משטרת ירושלים 6658/93בג"ץ( 1994 )

90 ,98 ,101 ,130

(14.1.2007 )עמותת בצדק נ' המפקח הכללי של המשטרה 2080/05בג"ץ

87 ,89

( 1994 )1( 2, פ"ד מח) נ' רשות השידור קידום 606/93בג"ץ

354

( 3.5.1998 )קמחי נ' מפקד משטרת הבירה משטרת ישראל 2693/98בג"ץ

339 ,340

( 1989 )17( 2, פ"ד מג)תנועת נאמני הר הבית נ' המשטרה 411/89בג"ץ

82

)י-ם )מחוזי גביר 2542/08בע"א בן נ' נידם מנחם פסקה סנ"צ ,13( 26.4.2009 )

144 ,145 ,213 ,261

( 1996 )711, 705( 2, פד נ)הרשקוביץ נ' מדינת ישראל 2712/96בש"פ

243 ,244 ,247 ,249–250

( 21.6.2005 )4, פס' טייכמן נ' מדינת ישראל 5426/05בש"פ

154

( 2, פ"מ תשנ"ו)ספירו נ' מדינת ישראל 84/96בש"פ

247

( 30.3.2009 )פדרמן נ' מדינת ישראל 2386/09בש"פ

88

106

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

)(28.1.2010 )5, עמ' מדינת ישראל נ' בירך 3781/10ב"ש )שלום-ים

37 ,172

)מדינת ישראל נ' צוקנוב 8100285877/11חע"מ )מקומיים ת"א

37 ,318

)(,24.10.2012 )מדינת ישראל נ' אבני 55610-01-12עפ"ג )מחוזי ת"א

34

)( 22.4.2013 )מדינת ישראל נ' בקמן 18049-09-11בת"פ )שלום ת"א

25

)משטרת ישראל נ' אשרמן 24538-05-10מ"ת )שלום י-ם

153

לפסק דינו של השופט54, פס' לוינשטיין נ' מדינת ישראל 1599/08ע"פ ((19.2.2009מלצר )

154

( 16.12.2012 )בן גביר נ' שפר )תביעות קטנות י-ם( 7973-06-12ת"ק

168 ,213

)(17.1.2010 )מדינת ישראל נ' אלעד 2303/10מ' )שלום י-ם

172 ,240

)(7.2.2011) מדינת ישראל נ' בנינגה 13264-02-11מ"י )שלום י-ם

172

)( 16.2.2011 )מדינת ישראל נ' בנינגה 14677-02-11עמ"י )מחוזי י-ם

172 ,240 ,255

)( 10.4.2011)מדינת ישראל נ' בנינגה 13264-02-11מ"י )שלום י-ם

174

)39, פס' פלונית )קטינה( נ' מדינת ישראל 37575-12-11עמ"ת )מחוזי י-ם( 17.1.2012)

214 ,221

107

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

)( 9.2.2014 )מדינת ישראל נ' רוזנברג 16672-02-14מ"ת )מחוזי ב"ש

238

( 17.6.2014 )בר נ' משטרת מרחב חוף / מטה מרחב חוף – חיפהמ"י

241

)(23.12.2002 )34, פס' כהן נ' מדינת ישראל 1926/02ב"ש )מחוזי י-ם

247 ,254

)א.ע. נגד משטרת ישראל תחנת גלילות 42929-07-11צ"א )שלום ת"א

250

)ע.ה. נ' משטרת ישראל מרחב מוריה 47784-07-11ע"ק )שלום י-ם

256

)א.ע. נ' משטרת ישראל תחנת גלילות 42929-07-11צ"א )שלום ת"א

256

)( י.י. נ' מדינת ישראל 48281-07-11ע"ח )מחוזי ת"א

256

)( 8.9.2011 )מדינת ישראל נ' ניסן 18299-09-11בש"ע )שלום ת"א

257

)( 12.9.2011 )מדינת ישראל נ' ברודצקי 22384-09-11מ"י )שלום ת"א

258

( 3, פ"ד נז)עשור נ' מדינת ישראל 4492/01ע"פ

734

"נוהל אישור שימוש במרחב הציבורי לקיום אירוע" .

283

( 7.10.2014 )חצב נ' עיריית תל אביב יפו 8408/12עמ"מ

284

)שב"י – שחרור בעלי חיים בישראל והאגודה 1317/08ת"מ )מינהליים ת"א ( 16.3.2011 )11, פסקה לזכויות האזרח נ' עיריית ראשון לציון

108

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

348

( 11.7.2011 )אונגרפלד נ' מדינת ישראל 7383/08 דנ"פ .367

319

)(16.4.2008) דויטשר נ' אוניברסיטת בן-גוריון 2085/07ה"פ )מחוזי ב"ש

354 ,357

)'( 23.11.2005 ) מוסעב נ' אוניברסיטת חיפה 283/04ה"פ )מחוזי חי

)'(19.1.2014 )מינסקי נ' אוניברסיטת חיפה 51057-11-12ה"פ )מחוזי חי

360

)'(1.6.2014 )מסאלחה נ' אוניברסיטת חיפה 50557-05-14ה"פ )מחוזי חי

362

)ב"ש )מחוזי גוריון צורף 20078-07-11ה"פ בן אוניברסיטת נ' ( 27.10.2011 )

359

אוניברסיטת חיפה נ' בן הרוש 8077/08ע"א

352

נ' חברת האוניברסיטה העברית  319/65ע"א )204( 1פד"י כ) , אלבלדה 1966)

)( 25.10.2012 )בן גביר נ' אפרתי 5001/10ע"א )מחוזי י-ם

262

מינסקי נ' אוניברסיטת חיפה 1775/14ע"א

360

(8.6.2014 )מסאלחה נ' אוניברסיטת חיפה 3967/14ע"א

362

281(, 2, פ"מ לא)עיתון "הארץ" נ' חברת חשמל לישראל 723/74ע"א, 295( 1977 )

18

109

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

)פ"מ תשס"א )פנר נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב 1038/00ע"א )מחוזי ב"ש ,1 )310( 2001)

352

( 25.4.2013 ) צורף נ' אוניברסיטת בן גוריון 9505/11ע"א

359

( 24.4.2012 )אלמיתו נ' עיריית ירושלים 2948/12עע"ם

339

433( 6, פ"ד נט)הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל נ' דץ 7151/04עע"ם( 2005)

352

התנועה לאיכות השלטון נ' עיריית תל אביב יפו 11174/08עע"ם

308

חצב נ' עיריית תל אביב 8408/12עע"ם

336 ,343 ,344

( 2004 )769( 4, פ"ד נט) טויטו נ' עיריית ירושלים 3829/04עע"מ

325

(4.4.2005, ) קול אחר בגליל נ' המועצה האזורית משגב 3307/04עע"ם

273 ,274

( 25.9.2011 )שפיר נ' רון חולדאי 6801/11עע"ם

327

)( 27.3.2011 )ורדי נ' מדינת ישראל 48236-03-11ע"ק )שלום י-ם

253

)(12.9.2011 )מוסרי נ' משטרת ישראל 22343-09-11ע"ק )שלום ת"א

258

)(29.12.2011 )אמסלם נ' רון חולדאי 44629-11-11עת"מ )מינהליים ת"א

328

110

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

)בן אברהם נ' עיריית ירושלים 44331-07-12עת"מ )מינהליים י-ם

343

)ת"א )מינהליים בר 1058/05 עת"מ צבי ר"ג, עיריית ראש נ' )הס 17.3.2005 )

315

)ת"א )מינהליים אביב-יפו 1282/02עת"מ תל עיריית ראש נ' פ"מ הס , (2002 )481התשס"ב

316

)'זוהר נגד ז'ק לוי, ראש עיריית בית שאן1695-08-11עת"מ )מחוזי נצ( 2.8.2011

331

)( 23.7.2012 )חצב נ' עיריית תל אביב 6095-07-12עת"מ )מינהליים ת"א

)ת"א )מינהליים אביב 1112/03עת"מ תל עירית נ' עמ' טויטו ,7( 29.5.2003)

326 ,328

)(18.9.2011 )שפיר נ' רון חולדאי 18742-09-11עת"מ )מינהליים ת"א

327 ,328

(1997 )625( 4 פ"ד נא)בן חור נ' עיריית תל אביב יפו 5086/97רע"פ

329

( 28.7.1998 )מטר נ' מדינת ישראל 4760/98רע"פ

142

)( 1.11.2012) אחמד נ' מדינת ישראל 4002/04ת"א )שלום עכו

194

)בן גביר נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל 21434/08ת"א )שלום י-ם( ,10.2.2012 )

138 ,177 ,212 ,261

)( 7.2.2008 )7, פס' דורון נ' גז 9653/06ת"א )שלום י-ם

111

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

179

)'המטה לארץ ישראל חיפה והצפון נ' עמרם מצנע 1555/00ת"א )מחוזי חי (19.4.2001 )

304

)המכללה האקדמית תל אביב יפו נ' מקיטון 1558/06ת"א )מחוזי ת"א( 30.8.2007 )

89

)'( 5.1.2010 )עבדאלנבי נ' המשרד לביטחון פנים 6175/05ת"א )שלום נצ

194 ,197 ,199

)30, 11, פסקאות תמוז נ' אוניברסיטת תל-אביב 1332/08ת"א )מחוזי ת"א (30.9.2009)

353 ,355

)לשכת תביעות מרחב נגב נ' צורף 228/09ת"פ )שלום ב"ש

141 ,157 ,159 ,161 ,174

)( 31.10.2010 )לשכת תביעות מרחב נגב נ' צורף 228/09ת"פ )שלום ב"ש

263

)25, פסקה מדור תביעות פלילי ת"א נ' אילון 5145/04ת"פ )שלום ת"א( 3.10.2006 )

142 ,152

)( 7.7.2011 )מדור תביעות פלילי ת"א נ' פרי 5776/08ת"פ )שלום ת"א

153

)18, פסקה מדינת ישראל נ' אבני 1404-09ת"פ )שלום ת"א( 15.12.2011 )

33 ,150

)(2.2.2012, )מדינת ישראל נ' ארגו 5022-09-10ת"פ )שלום י-ם

37 ,146 ,157 ,159 ,219

)(17.3.2013 )מדינת ישראל נ' אשרמן 24534-05-10ת"פ )שלום י-ם

112

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

151 ,163 ,165 ,168 ,220

)( 3.9.2013 )מדינת ישראל נ' בן רונן 1025/09ת"פ )שלום ת"א

172

)(26.5.2014 )מדינת ישראל נ' בר 42043-01-11ת"פ )שלום ת"א

24 ,69 ,169 ,170 ,173

)27–25, פס' מדינת ישראל נ' גורסקי 18317-09-11ת"פ )שלום ת"א( 7.9.2014)

174

)ת"א )שלום גנטוס 1152/09ת"פ נ' ישראל )12-11עמ' ,מדינת 26.2.2013)

142 ,242 ,267

)( 5.12.2000 )מדינת ישראל נ' וולפסון 8555/99ת"פ )שלום ת"א

162

)י-ם )שלום מינצר 11241-10-10ת"פ נ' ישראל פס' מדינת ,9( 7.11.2013))

174

)י-ם )מחוזי סגל 37260-08-11ת"פ נ' ישראל פס' מדינת ,60–61( 21.9.2014 )

155

)י-ם )שלום סולסברי 50418-11-10ת"פ נ' ישראל )22, פסקה מדינת 6.1.2013))

264 ,267

( 15.7.2012 )מדינת ישראל נ' רונן )שלום ת"א( 9461/08ת"פ

168

)( 11.7.2013 )מדינת ישראל נ' שוורץ 1427/09ת"פ )שלום ת"א

151 ,172

(2013 )מדינת ישראל נ' שופט 3716-06-10ת"פ

113

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

24

)( 21.10.2012 )מ.י. יחידת תביעות ש"י נ' חכם 3818/09ת"פ )שלום י-ם

320

)מדינת ישראל נ' אורנן 2857/85ת"פ )מקומיים י-ם

312 ,346

מקומיים ת"א( 3425/12ת"פ( נ' סיעת "הבית החברתי" מדינת ישראל ( 2.2.2012)

314

פניות האגודה לזכויות האזרח

של האגודה לזכויות האזרח ליועץ המשפטי למשטרה פנייתה בעניין התניית מדינת של בשמה "הפוגעים שלטים יונפו שלא בכך בב"ש הפגנה רשיון

95ישראל".

95תגובת דובר המשטרה לפנייה לעיל.

האזרח לזכויות האגודה של בשנת פנייתה התניית2006 בשל למשטרה 96רשיונות ההפגנה בהעסקת מאבטחים בידי מארגני ההפגנה.

של האגודה לזכויות האזרח ב פנייתה למד"א בנוגע לדרישת תשלום2013 107. בעבור הצבת אמבולנסים באירוע מצעד הגאווה בחיפה

107 לפנייה לעיל. תשובת מד"א

ב פנייתה לזכויות האזרח האגודה גביית תשלום עבור שירותי2014 בנושא 109. מד"א באירועי מחאה אל משרד הבריאות

ליועץ המשפטי למשטרה, בבקשה2012 של האגודה לזכויות האזרח ב פנייתה לרענן ולהבהיר לשוטרי משטרת ישראל וליועצים המשפטיים שלה את המצב

135. המשפטי בנושא פיזור הפגנות

השימוש למפכ"ל המשטרה בעניין 2012 פנייתה של האגודה לזכויות האזרח ב 183בשוטרים סמויים.

מיום האזרח לזכויות האגודה אביב 26.9.2011 פניית תל מחוז למפקד הפגנה בפיזור זיהוי תגי ענדו שוטרים שלא בעקבות השתתפות במשטרה

181. שנערכה מול בניין העירייה

114

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

בעניין השתתפות של שוטרים פניית האגודה לזכויות האזרח למפכ"ל המשטרה 181 רעולי פנים בפעולות משטרתיות(.

בעניין שחרור מפגינים שנעצרו בהפגנות ערר שהגישה האגודה לזכויות האזרח 250. המחאה החברתית בירושלים

יוני פנייתה בחודש האזרח לזכויות האגודה של המשפטי2014 ליועץ לממשלה בבקשה שיבחן הקמת מנגנון סינון לפני העמדה לדין על עבירות הקשורות להפגנה, שיתנה את הגשת כתב האישום באישור פרקליט בכיר

269. בפרקליטות המדינה

270 היועמ"ש לפניית האגודה לעיל. תשובת

של האגודה לזכויות האזרח למנכ"ל משרד הפנים, בבקשה לפעול פנייתה המקומיות הרשויות כלל את שינחו וברורות, מפורטות הנחיות להוצאת בישראל בדבר המצבים שבהם מותר להן להתנות קיום אירוע ציבורי בקבלת

297. רישיון, ובדבר הדרישות שהן מוסמכות לדרוש ממארגני אירועים

297 לפנייה לעיל. תשובת משרד הפנים

297 של האגודה למשרד המשפטים בנושא. פנייתה

שפורסם ע"י האגודה לזכויות האזרח, שמטרתו לפרט בצורה ברורה מסמך ככל האפשר את החוקים השונים החלים על כל סוג של אירוע שמתקיים במרחב הציבורי, ואת הדרישות שבהן יש לעמוד על פי חוקים אלה על מנת

298. לקיים את האירוע

ת"א-יפו פנייתה לעיריית לזכויות האזרח של האגודה ב דרישת2014 נגד , 308תשלום עבור קיום אסיפת מחאה בכיכר רבין.

308 ת"א-יפו. עיריית תגובת

ששלחה האגודה לזכויות האזרח בדרישה לבטל קנס שהוטל על אחד מכתב המחאה למאהל בסמוך שלט תליית בגין החברתית המחאה ממשתתפי

317שהוקם בכיכר רמב"ם שבמרכז העיר.

על פנייתה שהוטלו עירוניים קנסות לביטול האזרח לזכויות האגודה של וחלוקת פליירים המזמינים מפגינים בראשון לציון בגין נשיאת שלטי מחאה

317. להשתתף בהפגנה

במספר מקרים בהם נתקלו מאהלי מחאה מעורבות האגודה לזכויות האזרח 330 שונים בהתנכלויות מצד הרשויות.

115

: פיזור הפגנותIIIפרק מדריך משפטי להגנה על חופש המחאה

של האגודה לזכויות האזרח לביטול צו הריסה מנהלי למאהל מחאה בקשה 333בנגב.

לזכויות האזרח האגודה של ביום פנייתה ירושלים עיריית אל 4.11.2014 בחזרה על בקשתה לפעול לביטול הנהלים שקבעה העיריה ולקבוע תחתם

344. הנחיות ברורות בעניין קיום אירועים ציבוריים בעיר

116