20-karsin...105 ילאיצוס ןוחטיב | 20 תשלושמ הנותחת הרוש ,(elkington,...

|17

50-17: 2018, אלול תשע"ח, אוגוסט 105 ביטחון סוציאלי 15.3.18 -, התקבל ב1.12.2016-נשלח לפרסום ב

כיצד רגולציה משפיעה על אחריות תאגידית: אחריות תאגידית לסביבה

תרחישי רגולציה שוניםב 2חיים-אביעד ברו 1אור קרסין

– ענות התעשייה לדרישות סביבתיותירגולציה על הה תהשפע נחקרה בספרות זה מכבר תיכולה לקדם הרתעששרגולציה מייצרת סביבה נורמטיבית המעודדת ציות, חוקרים מצאו

תהשפע . בה בעת נחקרה פחותרים פוטנציאלים ואימוץ פרקטיקות סביבתיות מתקדמותימפרגולציה על התנהגות שהיא מעבר לציות, ובעיקר על פרקטיקות של אחריות תאגידית. ה

רגולציה על אחריות תאגידית כלפי הסביבה ה תהשפעפוא א הזה נבחנ המוצג במאמר במחקרתוך התייחסות למגוון המשתנים המסבירים ,(היבט אחד של אחריות תאגידית חברתית)

של הדמיהב נעזרמשתני. המחקר -ממדי ורב-מודל רבנבנה המחקר צורךאחריות תאגידית. ל סביבה.י הכלפם על אחריות תכדי לאמוד את השפע ,תרחישי רגולציה שונים

נבחניםרמה המוסדית ברמות ניתוח: מוסדית, ארגונית ורמת הפרט. שלושבמודל משולבות תרבות הארגון, נבחנותרמה הארגונית בלחצים שמקורם בבעלי עניין וברגולטור.

התנהגויות נבחנותרמת הפרט באחריות תאגידית ומנהיגות. כלפי אוריינטציה של מנהלים והתנהגות אזרחית ארגונית. ןארגוכלפי ה: שביעות רצון, מחויבות אישיות במקום העבודה

המצב האמפירי, המאופיין שעל משתנה הדרישות הרגולטוריות מראות הדמיהתוצאות הכרגולציה משתפת, משפיע באופן החיובי ביותר על רמת האחריות לסביבה. לעומת זאת,

ם של רגולטור כופה, רגולטור שינוים לקולא או לחומרא, הבאים לידי ביטוי בתרחישיאחריות גילויי תובעני ורגולטור רופס, מצמצמים את פוטנציאל ההשפעה של הרגולציה על

סביבה. כלפי ה

היאחריות חברתית תאגידית, קיימות, הגנת הסביבה, תרחיש, רגולציה, תעשי מלות מפתח:

_____________

.המחלקה לסוציולוגיה מדע המדינה ותקשורת, האוניברסיטה הפתוחה 1 .המחלקה לניהול וכלכלה, האוניברסיטה הפתוחה 2

105ביטחון סוציאלי | 18

מבואיוזמות רגולציה עצמית וולונטרית של עסקים כהשלמה הכרחית מוכרות מזה כשני עשורים

לרגולציה ממשלתית כופה. עסקים יוזמים רגולציה עצמית כדי להימנע מהתערבות לנהוג באחריות רבה יותר כלפי החברה והסביבה, שלהםאינטרס הלא מתוך והרגולטור,

;Fiorino, 1999ת (מערכות אכיפה ממשלתיות יקרות ומסורבלו תן שלהפעלאת ולמנועGouldosn & Murphy, 1998; Tietenberg, 1998(. צורה פופולרית של רגולציה

– Corporate Social Responsibilityעצמית וולונטרית היא אחריות תאגידית חברתית (CSRאחריות תאגידית נתפסת כאסטרטגיה מובילה לשיפור ; להלן אחריות תאגידית .(

ההשלכות הבלתי יעילות של ולצמצום הביצועים הסביבתיים והחברתיים של תאגידים ). התומכים בגישה זו טוענים Pinske & Kolk, 2009. pp. 43-45התערבות רגולטורית (

רסים של מגוון בעלי תאגידים יכולים לקבוע סדרי עדיפויות ולאזן בין הדרישות והאינטש & Pearceקהילה ומשקיעים (בהממשלה, לקוחות, ספקים, קבוצות אינטרס :יןיענ

Barbier, 2000 .( העלויות החברתיות הכוללות של רגולציה כופה פוחתות וזבדרך)Blowfield & Murray, 2011; Gössling, 2011 .(רואים באחריות תאגידית ה יש

את הם מצמצמים כאשר ,רמטיבית של תאגידים לחברההנו םמחויבות העמקתאמצעי ל בבעלי המניות ובבעלי עניין אחרים העלולים לפגוע שהם לוקחים על עצמם, סיכוניםה)Utting & Marques, 2010( .

,Dahlsrud, 2008; Rahmanלאחריות תאגידית מובנים רבים ועשרות הגדרות שונות (ת של המושג הובילה לגישות תיאורטיות ההסכמה באשר למשמעות המדויק אי). 2011

מספרהמשלבת רווחתמתחרות, המנסות, כל אחת בדרכה, לאפיין ולהסביר אותה. גישה ;Corporate Social Performanceהביצועים באחריות תאגידית ( גישתתיאוריות היא

CSPם ). גישה זו מדגישה את הביצועים הנדרשים מהתאגיד בתחומים חברתיים, סביבתייביצועים אלה ברמת הפרט, ברמת אפשריםואתיים מגוונים, כמו גם את התהליכים המ

). Wood, 1991הארגון וברמה המוסדית (

גורמים המנבאים אחריות באמצעותו ובחנו ,מודל אנליטי פיתחנו CSP גישתעל בסיס ,Karassin & Bar-Haim( הארגון והרמה המוסדית ,תאגידית בשלוש רמות: הפרט

נדיר במחקרי אחריות הוא מודל . המודל המשלב בין תהליכים וגורמים ברמות שונות )2016להותיר את , תאגידית. אלה נוטים, בשל נטיות דיסציפלינריות ובשל קשיים מתודולוגיים

). במודל שפיתחנו אנחנו מבקשים Aguinis & Glavas, 2012הבדיקה ברמה אחת בלבד (המרכיב המוסדי. מחקרים אחרים שבחנו היבטים מוסדיים, ובעיקר לבחון לעומק את

,Gunningham, Kagan, & Thornton( דרגולציה, נטו להתמקד במשתנים מוסדיים בלב2003; Vogel, 2010מספר ם משתנים ארגוניים ואישיים. יש דוגמאות י) ודחקו לשולי

& Borckרמת הפרט ( ויתרו עלאך היבטים מוסדיים וארגוניים, בחנו למחקרים שCoglianese, 2011; Lerner & Fryxell, 1988; Orlitzky, Louche, Gond, &

19| רגולציה משפיעה על אחריות תאגידיתכיצד

Chapple, 2017שילוב בין מודל מורכב הכולל שלוש רמות הא יהמחקר הנוכחי ה ת). תרומלאפיין נויכול וז בדרךברגולציה ברובד המוסדי. התמקדות(מוסדית, ארגונית ופרטית) לבין

חוץ, ולבודד את משקלה של בפנים ומבהגורמים הפועלים על התאגיד מאת ו את הכוחות הרגולציה כמרכיב מוסדי.

לכינון תורמת רגולציה ממשלתית היא איךעסיקה אותנו במחקר זה שה השאלהאם כן, אחריות תאגידית סביבתית. באמצעות סימולציה של דפוסים שונים של משטרי רגולציה

ת כל יתר נו אהותרכאשר ,שרית של שינויים במשטר הרגולטורילאמוד השפעה אפ ביקשנועל בחינה רובדי יתרונות -הגורמים המנבאים כקבועים. לבחינת סימולציה במודל רב

לבודד ("להחזיק משום שבאמצעותה ניתן ,ם כשלעצמםיהמתמקדת בשינויים רגולטורי כשבודקים את משקלם של שינויים רגולטוריים. ,קבוע") מספר רב של גורמים

נציג מספר הגדרות מקובלות לאחריות תאגידית ואת התיאוריה של ביצועי בהמשך המאמרממדי על שלוש -נציג את המודל הרב לאחר מכןתבסס המחקר. מעליה שאחריות תאגידית מדדים בכל אחת ואת המשתנים הנ – המוסדית, הארגונית ורמת הפרט – הרמות הכלולות בו

נתאר מספר מצבים – נתעמק בדרישות הרגולציה ברמה המוסדית השלישימהרמות. בחלק מצב הרגולטורי. בחלק השינוי לשתרחישים מספראפשריים של משטרי רגולציה, ונציג

נחתום את המאמריוצגו השערות המחקר, המדגמים, שיטות המחקר והתוצאות. הרביעי והסימולציה של התרחישים השונים. ון בתוצאות המודל ידב

ביצועי גישתהגדרות של אחריות תאגידית ו (CSP)תאגידית אחריות

על הגדרתו מחלוקת עמוקה שמזה חמישה עשורים ויותר ניטשת אחריות תאגידית היא מושג ), 2006Siegel, & WrightCarroll, 1999; McWilliams, (דהלסרוד . )Dahlsrud,

תובהגדר) Carroll, 1979( קארול כך תיארהגדרות שונות. 37- זיהה לא פחות מ )2008התנדבותיות הציפיות הכלכליות, החוקיות, האתיות וה" :אחריות תאגידית הידועה

)discretionary"הגדרה זו )500(שם, עמ' ) שיש לחברה נתונה מארגונים בכל זמן נתון .להיענות את החובהתאגידים משיתה עלמעשה מזהה מרכיב חוקי ומרכיב וולונטרי, ול

בחינה של ביצועי אחריות על . מזהציפיות הלגיטימיות של החברה ול זהדרישות החוק מלציות לחוק ובאלה המשקפותבפעילויות ובהתנהגויות ,לפי הגדרה זו ,תאגידית להתחשב

,Carroll( קארול שני עשורים אחרי שניסח הגדרה זו אמרעלות על דרישות החוק. מתההציפיות הכלכליות שבבסיסה ניצבותיש לראות במרכיבים אלה פירמידה, ש ),1999

השנים רוצתבמשהציפיות החוקיות, האתיות וההתנדבותיות. הוא ציין , לפי הסדר,ומעליהןהיבטים, מעבר הן נוגעות למגוון שהתחזק מאוד מעמדן של הציפיות האתיות וההתנדבותיות, ו

על החברה. משפיעים בהם תאגידיםש להיבט הכלכלי,


שורה תחתונה משולשת), Elkington, 2001שניסח אלקינגטון ( הגדרה מקובלת אחרת)Triple Bottom Line ,(אליהם להתייחס תאגיד נדרשמדגישה את מהות האינטרסים ש .

אינטרסיםאלא גם ל ,םיכלכלי אינטרסיםתאגיד אחראי יתייחס לא רק לשהיא גורסת על על החברה ו של פעילותו השליליות יהויבקש למזער את השפעות ,יים וחברתייםסביבת

אחר,גורם ערוכים, יותר מכל םעצמתאגידים תפיסה זו הוא שה לשהסביבה. הרציונל עלים על מתענות לדרישות הרגולציה ולעקוב אחר יישום יעדים סביבתיים וחברתיים הילה

. )Clapp & Rowlands, 2014( סקיתע זה משתלם להם, מכיוון שאלהדרישות

חשובה להגדרות של אחריות תאגידית הגיעה מהתיאוריה של בעלי עניין. זו רואה תרומהעל ציפיותיהם, תוך שילוב הענמערך לבעלי העניין ול תריבאחריות תאגידית אמצעי ליצ

& Donaldson( אלה הראשונים, ובלי לסכן את של התאגיד היעדים הכלכליים והאתייםPreston, 1995; Freeman & Velamuri, 2006 .( מקוםבעלי העניין בהגדרה זו תופסים

מרכזי. בעוד הגדרות קודמות התייחסו לציפיות האתיות והוולונטריות של החברה בכללותה, הלגיטימית של הקבוצות ןתאגיד ובזכותבהגדרה זו מכירה במגוון הזהויות של בעלי העניין

). Freeman & Velamuri, 2006להביע אינטרסים שונים ואף סותרים (השונות

ניתח ,הגדרות שונות לאחריות תאגידית 37 , כאמור,, שזיהה)Dahlsrud, 2008( דהלסרודבעלי עניין, כלפי ההגדרות מתייחסות לאחריות שרובשה ממדים. נמצא יאותן לפי חמ

כלכלה. והחברה הסביבה, כלפי האחריות להיבטים וולונטריים של הפעילות התאגידית ולכפי שראינו, אם משלבים בין ההגדרות שנסקרו עד כה. לאור ,היבטים אלה באים לידי ביטוי

המבטאת בקירוב את ),Aguinis, 2011( של אגוויניס תואת הגדר נובמחקר אימצנו זאתומדיניות של פעולות משמעה אחריות תאגידית " :ההתייחסות לכל הממדים הללו גם יחד

של בעלי העניין ואת השורה יהםים בחשבון את ציפיותמביאה ,ארגונים בהקשרים מסוימים .)855(שם, עמ' התחתונה המשולשת של ביצועים בתחום הכלכלי, החברתי והסביבתי"

ין, הדגש על ביצועי התאגיד בתחומים השונים יחסות לבעלי העניהגדרה זו משלבת בין ההתיענות לציפיות הנורמטיביות של בעלי העניין כמו גם ית תאגידית מחייבת השאחריו וההבנהיש לכלול ,לביצועים של אחריות תאגידית יםתייחסכשמ :החוקיות. כלומר יהםלציפיות

עלים על דרישות המינימום של החוק. מתמרכיבים ה

תי הגדרה-האנליטי עבר למישורהמחלוקת על משמעות המושג אחריות תאגידית חורגת מ ניהן על הסיבותימישור התיאורטי. תיאוריות של אחריות תאגידית חלוקות בגולשת לו

. במחקר זה )Garriga & Melé, 2004על דרכי מדידתה (ו הויעדי יהמטרותעל , להנהגתהת הביצועים יאנו מתבססים על תיאוריה מרכזית המתיישבת עם ההגדרה שאימצנו: תיאורי

. מקורה )Corporate Social Performance theory; CSP( של אחריות תאגידית. היא מתמקדת באחריות תאגידית שהבאנו לעיל )Carroll, 1979קארול ( לש תובהגדר

לביצועים בתחום החברתי. לפי גישה זו מטרת האחריות באמצעותה יש לחתור שכמסגרת ותוצאות התאגידית היא להיענות לדרישות החברה ולצמצם, באמצעות מדיניות, תוכניות


,Garriga & Meléממשיות, את הנזקים שהפעילות העסקית מסבה לציבור ולסביבה (2004; Wood, 1991. p. 68 .(

גישה זו שמה דגש על הערכת אחריות תאגידית באמצעות בחינת הביצועים. באחד התיאורים מודל המורכב הלראות ב )Wood, 1991ד (ווהציעה CSPת יהמקובלים של תיאורי

תוצאות מענות התאגיד לעקרונות ויתהליכים של המקרונות של אחריות תאגידית, מעברמה המוסדית חליםתאגידית כוללים נורמות וכללי פעולה ההאחריות ה. עקרונות ההיענות

כגון תסקירי השפעה על הסביבה ,כוללים פעולות ההיענותארגונית וברמת הפרט. תהליכי וה שהתאגיד תוכניות של השפעות ותכולל התוצאותי העניין. תהליכי היוועצות וניהול בעלו

. הקושי הוא )Garriga & Melé, 2004ים (ראו גם ומדיניות בתחומים חברתיים שונמפעיל ),Wood, 1991( וודאותו הסחיכפי שנ ה,, ובפרט המודל המפורט שלCSPית ישתיאור

) הארגונית והפרט ,המוסדית(יחסים בין הרמות השונות ה לשאינם מספקים מתווה ברור . כמו כן אין הם מספקים מתווה ברור בנוגע תאגידיתהאחריות הנקבעים עקרונות ןבהשהם מתייחסים ליחסים בין גם אין. )Orlitzky et al., 2017( חשיבות של כל רמהלמשקל ול

סוגים שונים של ביצועים בתחום החברתי והסביבתי.

תאגידית בניית מודל רב ממדי לאחריות המוסדית, –בשלוש רמות חן ובה ,ממדי-אנו מציעים מודל רב CSPעל בסיס התיאוריה של ). 1את הגורמים המשפיעים על ביצועי אחריות תאגידית (איור –הארגונית ורמת הפרט

מחקרי אחריות תאגידית 588שלוש רמות אלה זוהו גם בסקירת ספרות רחבת היקף של )Aguinis & Glavas, 2012 .( בלבד מהמחקרים התייחס 1%-ש מלמדתהסקירה ואולם

לשלוש הרמות, ומכאן החשיבות הרבה של בחינה משולבת שכזו.

הרמה המוסדית התנהלותועל מבחוץ המשפיעים ,בהיבטים הגלובליים והמקומיים תהמוסדית מתמקד רמהה

ומבקשת להסביר אילו עקרונות, כללים ),Campbell, 2007; Wood, 1991( של התאגיד ;Marquis, Glynn, & Davis, 2007חברתית ( ותאחרי נקוטולחצים מניעים תאגידים ל

Matten & Moon, 2008 .(הן גורמי הרגולציה, הן בעלי העניין נכללים רמה המוסדית בהמחקר רק לעתים רחוקות משלב תרבותית. ה-חברתיתבסביבת התאגיד והן הסביבה ה

;Borck & Coglianese, 2011ערוצים אלה (יוצאים מכלל זה הם המוסדי שלושהGunningham et al., 2003.(


לחצים רגולטוריים מנהיגיםממשלתיים מחייבים או גופים פרטיים הגופים יהיום יהגורמים הרגולטוריאפשר ש

שאותן הוא מגבה דרישות רגולטוריות הציבוב ץ,לחהרגולטור מפעיל רגולציה וולונטרית. . מייחסים לרגולטור המפוקחיםש העוצמהושפע מילחץ רגולטורי אפשר ש. הלות אכיפופעב

על שהשפעתו גורםכ ותובה התאגיד מחשיב אשעוצמתו הנתפסת של הרגולטור היא המידה & Mitchell, Agle, & Wood, 1997; Parent( כבדת משקל גורלועל התנהלותו ו

Deephouse, 2007שות רגולטוריות מתבטאות במספר הרישיונות הנדרשים לעסק ). דרי, ברמת התקינה המחייבת אותו (למשל, אילו חומרים מותר ואסור ובמאפייניהם מפוקח

. ועומקם ו ריכוז וכמות) ובתדירות הדיווחים שעל המפוקח למסור לרגולטורללפלוט ובאיביקורים, התראות, שימועים צעדי פיקוח ואכיפה, הכולליםמגובות בדרישות רגולטוריות

). Borck & Coglianese, 2011( .פעולות ענישהבלפני תביעה וכמובן

ציפיות של בעלי ענייןחקר התנהלות תאגידים ברמה המוסדית עוסק בבעלי עניין כבעלי אינטרסים וציפיות

Sharma & Henriques, 2005; Stevens, Kevinמגוונים, המשפיעים על התאגיד (Steensma, Harrison, & Cochran, 2005 יוזמות של אחריות תאגידית משקפות מגוון .(

,אינטרסים של בעלי עניין ואת הניסיון לאזן ביניהם לבין המטרות הכלכליות של התאגידאת העלויות החברתיות של פעילותו העסקית צמצםלשמור על המוניטין ול ,צר רווחילי)Gössling, 2011(.

), ספקים Christmann & Taylor, 2006צרכנים ( נמניםתאגיד בעניין הבעלי עם )Cheung, Welford, & Hills, 2009,( ) עובדים וארגוני עובדיםMcWilliams et al.,

), הקהילה Scholtens, 2006חברות ביטוח (ובנקים כמו ,), מוסדות פיננסיים2006כגון עמותות ומלכ"רים ,שונות) וקבוצות אינטרס Marquis et al., 2007המקומית (

)Greening & Gray, 1994 עניין מהתאגיד מגוונות ועשויות לסתור זו ה). דרישות בעלי ,Donaldson & Preston, 1995; Evans & Freemanן (ניהלאזן בי ותפקידו ,את זו

1988; Gössling, 2011 למרות הסתירות והניגודים, ההשקפה השלטת בספרות .( & Ditlev-Simonsenשעוצמת בעלי העניין משפיעה על אחריות תאגידית ( המחקרית היא

Wenstøp, 2013.(

שונים ) אנחנו מתייחסים לעוצמתם של בעלי ענייןלהלן 1איור ראו במודל התיאורטי (כמשתנה מרכזי שעשוי להשפיע על ביצועים סביבתיים דרך היענות התאגיד לציפיותיהם

.)Mitchell et al., 1997; Parent & Deephouse, 2007( ולדרישותיהם


הרמה הארגוניתהתרבות :חקר הזווית הארגונית של אחריות תאגידית מתייחס למספר גורמים עיקריים

יהם באשר לאחריות תפיסותו יהםעמדות –של מנהלים האוריינטציההארגונית של התאגיד; מנהיגות בארגון. ראוי לציין שרק ה; בהקשר זה אסטרטגיות שהם נוקטיםהו תאגידית

רמה הארגונית על וההרמה המוסדית של ספורים בחנו את השפעתן המשולבתמחקרים ;Borck & Coglianese, 2011; Henriques & Sadorsky, 1996אחריות תאגידית (

Liu et al., 2010; Weaver, Trevino, & Cochran, 1999a.(

תרבות ארגוניתיש לה מאפיינים :המורכבת ביותר במודל שלנו סוגיההיא ככל הנראה התרבות ארגונית

חקר מרכזי בסוציולוגיה מ מושאהגדרות ותיאוריות, והיא היא זכתה למגוון רבים ושונים, לע טרם נחקרה די הצורך השפעתה ופסיכולוגיה של ארגונים ובהתנהגות ארגונית. ואולם

המעטים שניסו עם נמנים )Waldman et al., 2006עמיתים (אחריות תאגידית. ולדמן והיקף זיהה המכונן ורחב ה םהתרבותי של האחריות התאגידית. מחקר DNA-לפענח את ה

כמאפיין תרבותי המנבא את נטיית ההנהלה לאמץ הבנה רחבה של אחריות כלפי ותקולקטיביבעלי עניין (שאינם בעלי התאגיד או מנהליו), כמו הקהילה הקרובה. ואולם במחקר זה עדיין

המצטרפים) Schein, 1992תרבותיים אחרים (מאפיינים חסר זיהוי רחב יותר של .תאגידיתהלאחריות לקולקטיביות ותורמים

אוריינטציה של מנהליםנחשבות גורם בעל השפעה מרכזית על אחריות מנהליםעמדות, תפיסות ואסטרטגיות של

. )Aguilera, Rupp, Williams, & Ganapathi, 2007; Hemingway, 2005תאגידית (משיקולי תועלת (למשל האמונה שאחריות תפיסות של אחריות תאגידית עשויות להתגבש

ת אחריות תאגידית סמשיקולים ערכיים ונורמטיביים (למשל תפיאו לעסקים) תאגידית טובה). מחקרים רבים הצביעו על הקשר בין ערכים Bansal & Roth, 2000כחובה מוסרית) (

,Graafland( מאמצים ומחילים תאגידיםשאתיים הקודים האישיים של מנהלים לבין Kaptein, & der Duijn Schouten, 2007; Mudrack, 2007; Strautmanis, 2008 .(

אחריות תאגידית נמצאה גורם לשל מנהלים בדרגים זוטרים ובינוניים םגם מידת מחויבות). Greening & Gray, 1994; Weaver, Trevino, & Cochran, 1999bמנבא ( מנהלים להחלטות שש אמרו, )Hemingway & Maclagan, 2004( י ומקלאגןיהמינגוו

אישיים. הם המערכי נובעות לעתים קרובות, לא רק ממטרותיו המוצהרות, אלא בנוגע לארגוןמנהלים, אותם של פרי מחויבותםאם כן, ביצועי אחריות תאגידית עשויים להיות

.מנחים אותם לנהוג כךם הוערכי יהםאמונותש


מנהיגות Aguilera etבניבוי ביצועים של אחריות תאגידית ( כבד משקלמנהיגות נחשבת משתנה

al., 2007; Hemingway, 2005; Waldman et al., 2006 ואולם סקירת ספרות שערך .(במחקרים די הצורךהשפעתה לא נבדקה בנושא זה מלמדת ש )Strand, 2011סטראנד (

המנהיגות על אחריות תאגידית מוזכר גם בעבודות של השפעתידע על ב מחסוראמפיריים. ) ושל ולדמן וסיגל Angus-Leppan, Metcalf, & Benn, 2010( עמיתיולפאן ו-אנגוס

)Waldman & Siegel, 2008 משתנה זה נמצא במודל שלנו ונמדד ברמה הארגונית .( ).להלן 1(איור

transformativeו מתבססים על ההבחנה בין מנהיגות מעצבת (נמרכיבי המנהיגות שבחרleadership) למנהיגות מתגמלת (rewarding leadership.( ,הבחנה זו מוצגת, למשל

שני טיפוסי שמצאו ש, )Groves & LaRocca, 2011( רוקה-בעבודתם של גרובס ולההיבטים מסוימים של אחריות טוב יותר מטיפוסי מנהיגות אחרים מנהיגות אלה מנבאים

תאגידית.

היענות העובדים לדרישותיו באמצעות תגמול ו"חוזה פסיכולוגי". את מנהיג מתגמל משיג ליצירת ושינויים הנדרשים בארגון ה יהויז לש ו לתהליך משותףעובדיאת מגייסמנהיג מעצב

ללכת ועדיפויות ומעודד את עובדיסדרי מדגיש ואחזון להובלת שינוי מתוך השראה. ה ).Avolio, Bass, & Jung, 1999מעבר לאינטרס האישי, לטובת הכלל ( ובעקבותי

רמת הפרטאחריות התאגיד על ותשפיעמבין שלוש הרמות ה פחות רמת הפרט היא הרמה הנחקרת

)Aguinis & Glavas, 2012 התנהגויות של 1). אנו כוללים ברמת הפרט שבמודל (איור (רצון התנהגויות שמרבים לחקור במדעי ההתנהגות: שביעות אלה . בנוגע לארגון פרטים

), organizational commitment( ןארגוכלפי ה), מחויבות job satisfactionבעבודה ( ).organizational citizenship behavior( ארגונית-והתנהגות אזרחית

,Aliעד כה התמקדו מחקרי אחריות תאגידית בהתנהגויות אלה כמשתנים תלויים (Rehman, Yilmaz, Nazir, & Ali, 2010; Chun, Shin, Choi, & Kim, 2013; Ellemers, Kingma, van de Burgt, & Barreto, 2011; Turker, 2009; Valentine

& Fleischman, 2008) יוצא דופן הוא המחקר של קולייר ואסטבן .(Collier & Esteban, 2007 (נוטים להיות בעלי מוטיבציה נםארגול יםשמנהלים החשים מחויב ומצאש

אנו זהייצר הון חברתי, סביבתי וכלכלי. במחקר לעל מנת יכולתם מיטב כומסורים, ועושים והתנהגות אזרחית ןארגוכלפי הצעד ולכלול שביעות רצון, מחויבות עוד מציעים ללכת

חדשני, ארגונית כמשתנים מנבאים של ביצועי אחריות סביבתית תאגידית. זהו כיוון מחקרי אחריות תאגידית. לשבהקשר ןארגוהיעמיק את ההבנה של התנהגויות ואישושו


ביצועי אחריות תאגידיתשונים: אחריות לכלכלה, אחריות לסביבה, היבטיוהאחריות התאגידית היא רעיון רב פנים ש

אחריות לעובדים, אחריות לקהילה הסובבת, אחריות למוצרים ולשירותים שהתאגיד מייצר בו ש מחקרעל מדווחים). במאמר זה אנו Dahlsrud, 2008אחריות לממשל תאגידי תקין (ו

יש לסייג ולומר לנבא. ביקשנוכמשתנה תלוי שאותו הסביבהאחריות ל בהיבט נוהתמקדהוותיקים והנחקרים ביותר בחקר האחריות הגורמיםהיא אמנם אחד הסביבלאחריות ש

. כוללים ביצועי אחריות תאגידיתשקף יכולה ללבדה איננו טוענים שהיא בלהתאגידית, אזה את רוסתלאו יםהשלל העשוייםמגוון רחב של תחומים, נכלל אחריות תאגידית ב, האדרבתכן שביצועים בתחום הסביבתי יבואו על חשבון ביצועים בתחום הכלכלי או י. בהחלט יזה

החברתי ולהפך.

תאגידים, )1( :מספר אתגריםמציבה עצמה מדידת הביצועים הסביבתיים של תאגידים כשלזו כשלעצמה סוגיהעל הסביבה. שונים מאוד זה מזה באופן השפעתםלרבות מפעלי תעשייה,

תהשווללבנות מערכת מדידה סטנדרטית שתציג במדויק ביצועים סביבתיים ותאפשר מקשהחריות סביבתית עדיין לא פותחה מסגרת מושגית מקובלת למדידת א )2(שונות. חברותבין

סמנים (אינדיקטורים) )Montiel & Delgado-Ceballos, 2014) .(3( יםשל תאגידזה מהותית נבדליםממשלתית, ההסביבתיים רבים מתייחסים לתקנים הקבועים ברגולציה

מרכיבים של ציות גםענפי כלכלה שונים. מאחר שאחריות סביבתית כוללת בהתייחס ל מזהפעולות מעבר לנדרש כלומר ,מרכיבים וולונטריים גם) וcomplianceלדרישות החוק (

השוואה. -מערכת מדידה בתיצירת ל ימכשגם זה ), beyond complianceבחוק (מטבע . תאגידיםמדידת אחריות סביבתית מתבססת לעתים קרובות על דיווח עצמי של ה )4(

איכותם (דיוק המידע המדווחלסוג הנתונים (מה נמדד), ל באשרספקות מתעוררים הדבריםמגבלה שכיחה במחקרי הואשקיפותם (מה מפורסם ומדווח). מצב זה למידת ) וואמינותו

על עמידה בדרישות החוק, מצומצם מידע יש רק בהן שאחריות תאגידית סביבתית במדינות ,Liu et al., 2010; Nguyen & Hensובעיקר על פעילות וולונטרית מעבר לנדרש בחוק (

2015; Rahman & Post, 2012 .(

היא )The Global Reporting Initiative; GRI( היוזמה הגלובלית לדיווחי קיימות & Levyכנראה מערכת הדיווח הנפוצה בעולם בתחום האחריות התאגידית והקיימות (

Brown, 2012 לדיווח על ביצועים סביבתיים ( סמנים 30). היא כוללתGRI, 2016, standard categories 301-308נו). בבניית סולם הביצועים של אחריות סביבתית במחקר

) רלוונטיות 1מספר שיקולים: (כשהנחו אותנו , 30-סמנים מתוך ההשתמשנו בשישה ; )סולמות מדידה ברמה הארגוניתבמדגם שלנו (ראו הנכללים לביצועי המפעלים סמניםהסמנים, של מקורות המידע במפעלי המדגם (לא יכולנו להשתמש ב םונגישות ם) זמינות2(

) כיסוי סביר של סוגיות הליבה 3( עליהם);נתונים לא היו לנו ש ,יעילות אנרגטית כמו הסביבתיות (כגון מים, אוויר ופסולת).


מודל של הגורמים המנבאים אחריות תאגידית סביבתית :1איור

שונים ציהסימולציה של מצבי רגול ברמה המוסדית

רמה השייך ל וריות,במאמר זה במשתנה דרישות רגולט נותמקדה שלעילהמודל מתוךעל ביצועי ואת השפעת הביןסימולציות סטטיסטיות, כדי ל ערכנו עליו מספרהמוסדית, ו

הרמה המוסדית על אחריות השפעת האחריות התאגידית. הספרות המחקרית מלמדת שכפויה הרגולציה ה תהשפעבין ההבדל פתור לאנותר ובעיקר ,לוטה בערפל תאגידית

לרגולציה משתפת פעולה.


, גם תאגידיםסוגיה בולטת בחקר התחום היא היחס לסביבה רגולטורית נוקשה או חלשה. תחת איום שרגולציה יםפרקטיקות של רגולציה עצמית וולונטרית, פועל יםאלה המאמצ

ציפיות המחוקק. בנסל ורות התואמת את נהגות אחראית הת יאמצואם לא ,חיצונית תוחמר)Bansal & Roth, 2000ובוהלר ושטי ( )Buehler & Shetty, 1974( השפעת שמצאו

התנהגות אחראית של תאגידים בענפי כלכלה שונים. בנסל בהחקיקה היא גורם חשוב )Bansal, 2005חזק לאחריות מניעקנסות הוא מ) טענה שהחשש מפיקוח ממשלתי ו

תאגידית.

של אחריות תאגידית, המביאים היבטים המשתפים או "המגיבים"התמקדו במחקרים אחרים תנהלרגולציה ממשלתית, שבה מלש הם מצאולרגולציה כופה. מאלה שלתוצאות טובות ל

צעדי ענישה מדורגים ורק בתגובה להתנהגות ננקטים מפוקחים ולדיאלוג בין הרגולטורים יותר גדולהיותר להשפיע על תאגידים ולהביאם לכדי ציות ואחריות גבוהים, סיכויים חמורה

)Ayers & Braitwaite, 1992; Reijnders & Soret, 2003.( שהתנהגות עוד הם מצאוהתנהגות שהיא מעל ומעבר לציות לכללי החוק. גם ל תורמתרגולטורית משתפת ומגיבה

במסר הטמון ינוכיים של הרגולציה, את הערך הסמליהדגישו את ההיבטים הח מחקרים אלה של שיתוף הפעולה בין הרגולטור לבין התאגיד המפוקח. והרגולטורי ואת חשיבות

רגולציה ממשלתית וגם רגולציה ממשלתית נוקשה שגם בשל הממצאים הסותרים המראים את הסוגיה אנחנו מבקשים לבחון גבוהה יותר, להביא לאחריות ותמשתפת ומגיבה יכול

באמצעות סימולציה. הסימולציה מנסחת תרחישי רגולציה רכה ומשתפת ונוקשה וכופה. של שינויים ברגולציה על האחריות התאגידית. את תםבאמצעות תרחישים אלה נבחנת השפע

לבחון באמצעות נתוני אמת, ,ההשפעה של שינויים מסוג זה קשה, אם לא בלתי אפשריהשפעה האפשרית של הסביבות רגולטוריות שונות וחקר לציה. סימוה לש נהומכאן יתרו

לבחון את ההשפעה של שינויים שבאמצעותו ניתןמחקר אורך, מצריךההבדלים ביניהן רגולטוריים לאורך זמן. לחילופין אפשר להשוות בין זירות מוסדיות (נניח להשוות רגולציה בתחום הסביבה לרגולציה בתחום העבודה). ואולם במקרה זה נתקשה לנטרל את ההשפעה

ות של היא להשוות בין סביבות רגולטורי אחרתל תחום הביצוע על רמת הביצוע. אפשרות שאז נתקשה לנטרל את ההשפעה התרבותית ויתר הגורמים אבל ,אזורים או מדינות שונות

סימולציה, ה נה שלהמשפיעים על הביצועים. מכאן יתרו , פרט לרגולציה,המוסדייםעוקפת את ההמאפשרת לנטרל הבדלים בין זירות מדיניות ותחומים רגולטוריים שונים ו

ך. הקושי הנובע ממיעוט מחקרי אור

1(ראו לוח בנינו שלושה תרחישים שונים של דרישות רגולטוריות במפעלים שנחקרו . להלן)

את האכיפה במידה מרובה מציג טיפוס של רגולטור המגביר ,הרגולטור הכופה ,1תרחיש באכיפה ככלי , משתמשפורמליתלא נזיפה מהדרכה או מוונה, ציות, ולהבדיל מהכ -במקרי אי

ציות ולהחמרת -איתור אילרגולטור כזה פועל להגברת תדירות הפיקוח, . עיקרי ציהרגול


. מדובר ברגולטור קשוח, החותר לציות מרבי, הרגולציה רייעונשים המוטלים על מפהמענה כ , בין היתר,רגולציה מסוג זהמנהיגים . , כדי להשיגואת כל הכוח המצוי בידיו הממצהו

לחוקי הסביבה. תאגידיםציות נרחב של -איעל ולביקורת ציבורית על אכיפה בלתי מספקת בהשוואה למצב האמפירי, אסטרטגיה רגולטורית זו עשויה להימנע משיתוף שיש לציין

ולנקוט גישה חד צדדית. התאגידפעולה עם הנהלת

את דרישות הרגולציה הסביבתית מאוד המחמיר, מציג טיפוס הרגולטור התובעני ,2תרחיש אכיפה. אסטרטגיה רגולטורית זאת הפעולות של המקביל החמרה(דרישות הרישוי), ללא

צמה הנורמטיבית שיש לעצם החמרת הדרישות הרגולטוריות, ולא בהכרח ומסתמכת על הע ;על אכיפה פעילה. עוצמה זו מכונה בספרות המחקרית הפונקציה האקספרסיבית של החוק

עצם קביעת הדרישות המחמירות נושאת משמעות שיש בכוחה להשפיע על הנורמות ומר:כל ןתוכדי ליישם א שהם נוקטיםהמוטמעות ועל התנהגות ארגונים ופרטים, ללא קשר לפעולות

)Feldman & Perez, 2009; Paternoster & Simpson, 1996; Sunstein, 1996.(

הן את פעולות הפיקוח והן את צעדי צמצם,ס המטיפו מציג ,הרגולטור הרופס ,3תרחיש ענות י, המעדיף לאפשר למפוקחים להמאודמייצג רגולטור קואופרטיבי צמצום זההאכיפה.

לדרישות ללא כפייה. רגולטור כזה יאכוף את הדין רק במקרים קיצוניים, ויגיע לאכיפה כך ,ת של ציותמסתמך על נורמה כללי הואלאחר שמוצו כל יתר הדרכים. רק כפויה

את התפיסה למדימידה רבה של פיקוח עצמי. תפיסה זו תואמת יפעילו תאגידיםשלעמוד בדרישות הרגולציה שכדיהרגולטורית התומכת באחריות תאגידית, שכן ההנחה היא

חוץ. בבאחריות, ללא כפייה מ לנהוגהתאגיד , על ואף לעשות מעל ומעבר להן

תרחישי דרישות רגולטוריות :1לוח

Aדרישות רישוי סביבתיות : Bהליכי אכיפה סביבתית מנהליים ופליליים : Cביקורות (פיקוח) במפעלים בנושאי סביבה :

מאפייני התרחיש תרחישי דרישות רגולציה סביבתית

–בסיס ההשוואה: המצב האמפירי .0

רגולטור משתף פעולה

A * 0.9 + B * 0.9 + C* 1

משקל מרכיב האכיפה פי הגדלתרגולטור כופה ( .1

10(

A + B * 10 + C

משקל מרכיב דרישות הגדלתרגולטור תובעני ( .2

)10הרישוי פי

A * 10 + B + C

משקלי מרכיב האכיפה הקטנתרגולטור רופס ( .3

)5ומרכיב הביקורת פי

A + B*(-5) + C*(-5)


ותוצאותהשערות, מדגם, מדידה השערות המחקר

הארגון והרמה המוסדית) ,היחסי של הרמות השונות (הפרט ןההשערות מתמקדות במשקלשל הדרישות הרגולטוריות ברמה ןהמשפיעות על ביצועי אחריות תאגידית בכלל, ובמשקל

:במיוחדהמוסדית

משתני הרמה יעלה משקלם של השפעה על ביצועי אחריות סביבתיתמבחינת ה .1משתני הרמה המוסדית ורמת הפרט. החלטות על ביצועים על זה של הארגונית

זאת סביבתיים מתקבלות ברמת הארגון, ומכאן חשיבות רמה זו לעומת רמת הפרט. , ביצועי אחריות סביבתית מתייחסים בעיקר לפעולות שהן מעל ומעבר לדרישות ועוד

ומת הרמה המוסדית.ומכאן חשיבות רמת הארגון לע ,הרגולציה

) ישפר את נוהגתפי הרגולציה ה רגולטור כופה (המגביר מאוד את האכיפה והענישה על .2יווצר יתרום להתנהגות ימשום שאפקט ההרתעה ש ,ביצועי האחריות התאגידית

אחראית יותר של מנהלים ועובדים.

רגולטור תובעני (המגביר את דרישות הרגולציה) ישפר את ביצועי האחריות .3 כי יתרום להשפעה המשתמעת ויחזק את מעמדו הנורמטיבי של החוק. ,הסביבתית

הסביבתיתאחריות ההפיקוח) יפגע בביצועי את את האכיפה ו צמצםרגולטור רופס (המ .4את הציות לדרישות רופףמשום שיגרום לזילות הרגולציה וי הנוהג,למצב השוואהב

החוק.

המדגםוכלל ,בינוניים וגדולים בישראל ("מדגם המפעלים") מפעלי תעשייה 11-המודל נבדק ב

412 שמילאומנהלים בכירים במפעלים אלה ("מדגם המנהלים") ושאלון 54ראיונות עם בשנים והשאלונים הועברו עובדים במפעלים אלה ("מדגם העובדים"). הראיונות נערכו

, באמצעות ביקורים במפעלים עצמם.2014-2013

שונים (הנהלת המפעל, מנהלים, עובדים ומשרדי הממשלה מגורמים מידענאסף ברמות מדידה שונות (מוסדית, ארגונית, פרטנית ורמת הביצועים של וכרגולטורים)

תאגידית). כדי ליצור בסיס נתונים משותף גדול שיאפשר ניתוחים סטטיסטיים האחריות ה לצורך התאמתםפעלים ) של נתוני המנהלים והמexpansionהרחבה ( נעשתהמשתנים, -רבישכל עובד "נושא" גם ממוצעים של המשתנים ברמת המפעל ומשתנים כךמדגם העובדים, ל

יציבות הקשרים בין הוא 412-ל 54או 11הקפיצה ממדגם של מחיר מפעל. השל מנהלי מחיר שניתן –ההרחבות השונות במונחים של שונות אחידה ושונות משותפת גדולה מדי

ידי הגדלת מדגם המנהלים והמפעלים. עללהקטין בעיקר


הקבצה – פעולה הפוכה נעשתהואולם כדי לאמוד את מחיר ההרחבה הנוכחית, )aggregate של ממוצעי המשתנים של העובדים לרמת מדגם המנהלים ומדגם המפעלים (

והקבצה של משתני העובדים והמנהלים לרמת מדגם המפעלים. פרט לזוג אחד, לא היו זוגות מתאמים של המודל, שחושבו ברמת העובדים, 120מובהקים במטריצה של הבדלים

על יציבות הקשרים בין המשתנים בכל סוג מכאן למדיםברמת המנהלים וברמת המפעלים. את רציונל ההרחבה, שנועדה, כאמור, לאפשר ניתוחים סטטיסטיים. תמחזקהשל דגימה,

3מדידה סולמות מדידה ברמה המוסדית

) 2דרישות רגולטוריות (כמפורט בלוח המצב האמפירי (הנוהג): –דרישות רגולטוריות נמדדו על בסיס הנתונים שהעביר הרגולטור, במקרה זה המשרד להגנת הסביבה, בנוגע לכל מפעל. נתונים אלה נוסחו כסולם של "דרישות רגולטוריות", הכולל את הפריטים האלה:

) הליכים מנהליים ופליליים שננקטו נגד 2רישות דיווח; () דרישות רישוי, לרבות ד1() פעולות פיקוח שעשה הרגולטור במפעל. ביצירת הסולם השתמשנו בטכניקה 3המפעל; (

, משום שהדרישות הרגולטוריות שונות בתוכן ובמדידות (ראו הערת optimal scalingשל ).4שוליים

משתף רגולטור האמפירי כרגולטור סולם הדרישות הרגולטוריות מאפשר לאפיין את המשקלי שלושת מאפייני הרגולציה דרך 1זאת בלוח (או קואופרטיבי). רואים פעולה

ומידת השימוש בכל אחד מהם. ,)1.0-ו 0.9, 0.9הדומים בגודלם ( ,C-ו B, Aהסביבתית אך ,אפיין בכך שהוא מיישם דרישות רישוי ונוקט פעולות פיקוחתרגולטור משתף פעולה מ

צעדי אכיפה מנהליים ופליליים. כאשר משווים בין פעולות הפיקוח לאכיפה לנקוטממעט נקיטת הליכי אכיפה כופים. ללא מות), רוב פעולות הפיקוח מסתייבקירוב 20:1(יחס של הליקויים דרך שיתוף את דרישות הרגולציה ולתקן אתע ילהטמ חותרהרגולטור לחילופין,

וקרים.פעולה עם המפעלים המב

נמדדה באמצעות סולם משולב של עמדות המנהלים בנוגע לרמת עוצמת בעלי העניין: ההשפעה של שחקנים שונים על הפעילויות הנוהגות או על עתיד החברה ושל מידת חשיבותו של הדיאלוג עם שחקנים אלה, על פי תפיסתם. הנתונים התקבלו מהשאלונים ומהראיונות עם

המנהלים.

_____________

חלק זה, המתאר את המשתנים במודל (מלבד משתנה הדרישות הרגולטיביות), מבוסס על מחקר שפורסם 3 & Karassinהמדידה (ראו במאמר קודם באנגלית ומפרט את שיטת הניתוח וממצאי המשתנים וסולמות

Bar-Haim, 2016.(


הדרישות הרגולטוריות* סולם :2לוח

יחידות מדידה פריטים בסולם

משקל

בסולם

ממוצע מקסימום מינימום 4המיטבי

סטיית

תקן

מספר הרישיונות/ דרישות רישוי

דיווחים שנדרשו בשנים

2014-2011

0.90 1.00 4.00 2.28 1.11

הליכים מנהליים

ופליליים

= ללא הליכים 0

= הליך אחד לפחות 1

0.90 0.0 1.00 14. 0.35

מספר הביקורות בשנים פעולות פיקוח

2014-2011

1.00 0.0 10.00 2.4 3.05

סולם מיטבי לדרישות

רגולטוריות** ***

ציוני תקן של הסולם

המיטבי

2.93 - 0.49 0.0 1.00

סמירנוב.-ההתפלגות אינה נורמלית בהתאם למבחן קולמוגורוב * פריטים) 3( 0.96= אלפא קרונבך **

.93.00השונות המוסברת = % ***

למידת ההשפעה בנוגעבאמצעות פריט אחד של עמדות המנהלים הנמדד :עוצמה רגולטוריתעם ראיונות מהרגולטור על הפעילות השוטפת של החברה או על עתידה. הנתונים ה לש

המנהלים.

לעובדים)סולמות מדידה ברמה הארגונית (מבוססים על שאלון פריטים 24נבנה סולם תרבות ארגונית וסולמות משנה שלו באמצעות :תרבות ארגונית

OCAI )Organizational Culture Assessment משני שאלונים מקובלים בתחום:Instrument) (Cameron & Quinn, 1999( ו-OCI )Organizational Culture Inventory) (Cooke & Rousseau, 1988( . בשל מגבלות סטטיסטיות של היחס בין

במודל רק בסולם הכולל של תרבות ארגונית ולא השתמשנו מספר המשתנים לגודל המדגם, בסולמות המשנה.

MLQ )Multifactor-סולמות מנהיגות ארגונית התבססו על פריטים מהמנהיגות ארגונית: Leadership Questionnaire( שנמצא בשימוש נרחב )Avolio et al., 1999( עודכן ו

_____________

Optimalהתקבלו באופן אמפירי בבניית המשתנה דרישות רגולטוריות בשיטת C-ו A ,Bהמשקלים של 4Scaling 3. ראו הערה .


. נבחרו פריטים שהיו )Ling, Simsek, Lubatkin, & Veiga, 2008לינג ועמיתיו ( ידיברלוונטיים ליוזמות בתחום האחריות התאגידית (מנהיגות מעצבת) ופריטים של ניהול מתגמל

-laissezמתערבת (-ד השלישי בשאלון הזה של מנהיגות בלתיד(מנהיגות מתגמלת). המfaireושמט, משום שאיננו רלוונטי מושגית לתחום של אחריות תאגידית. ) ה

אוריינטציה של המנהלים לאחריות תאגידית נמדדה כסולם מצרפי :אוריינטציה של מנהלים)additive scale בהקשר עליהן יםמדווחשהם ) של שורה של עמדות מנהלים והתנהגותם

) החשיבות הנתפסת של 1: (אלההפריטים הביצועי אחריות תאגידית. הסולם התבסס על של ) שימוש באסטרטגיות 2ביצועיה החברתיים והסביבתיים של החברה; ( לעאיסוף מידע אמין

קדם מטרות חברתיות וסביבתיות (לרבות כספיות, ארגוניות, מוסריות ואישיות); ל כדישונות ולא רק ם וסביבתיים חברתייגם ביעדים לעמודממנהלים יםמצפולפיה ) נורמה ניהולית 3( מטרות כלכליות ותפעוליות.ב

סולמות מדידה ברמת הפרט & Allen( השתמשנו בשאלון מחויבות ארגונית של אלן ומאיירמחויבות ארגונית:

Meyer, 1990( חיים-בגרסתו העברית של בר )Bar-Haim, 2007( .

ידי שני פריטים של שביעות רצון שביעות רצון בעבודה נמדדה עלשביעות רצון בעבודה: , המצוי בשימוש נרחב, )JDI)Job Description Index -נגזרו מתוך שאלון השכללית,

,Bowling Green State University, BGSU( בגרסת אוניברסיטת באולינג גרין2009( .

גם במחקרים אחרים, להבחין בין עוררוהתשבשל קשיים, התנהגות אזרחית ארגונית: , בנינו )Organ, 1988( השונים של התנהגות אזרחית ארגונית, כפי שהציע אורגן היבטיםה

פריטים בשאלון הידוע בנושא של מקנזי, מספר סולם של התנהגות אזרחית ארגונית מ. הסולם המצרפי מורכב )MacKenzie, Podsakoff, & Fetter, 1991( פודסאקוף ופטר

עיקריים של התנהגות אזרחית ארגונית: אזרחות וציםערמארבעה פריטים, המייצגים שלושה ). הנתונים conscientiousness) ומצפוניות (altruism), אלטרואיזם (civil virtueטובה (

התקבלו משאלון מדגם העובדים.

המשתנה התלוי: סולם ביצועי אחריות תאגידית סביבתיתסביבתית של התאגיד: קיומה של מערכת ביצועי אחריות לש סמניםהסולם מבוסס על שישה

;תכיפות הדיווח לרגולטור על ביצועים סביבתיים ועמידה בדרישות הרישיון ;לניהול סביבתיאחוז ;וירועמידה בדרישות הרגולציה של זיהום א ;אחוז המים הממוחזרים הנמצאים בשימוש

ר להטמנה (ערך המועב ,מכלל החומרים המסוכנים בתהליך הייצור ,החומרים המסוכניםמחזור (ערך לאחוז החומרים המסוכנים בתהליך הייצור המועברים לשימוש חוזר או ;שלילי)


סולם זה תרייצהשתמשנו ב ,שונים זה מזה בתכנים ובאופן המדידה סמניםחיובי). משום שה optimal scaling.5 תבטכניק

תוצאותכדי לזהות את הגורמים המנבאים אחריות תאגידית סביבתית הוא מודל ינוהמודל שבנ

נו ניתוח סטטיסטי ממשפחת המשוואות ערכ, כדי לבדוק אותו). path modelנתיבים (), והשתמשנו בנוסחת רגרסיה לא Structural Equation Models; SEMהמבניות ( IBMכנה הסטטיסטיתבאמצעות התו )Unweighted Least Squares; ULS( ליניארית

AMOS 22משום במקרה הנוכחי מהלאומדן טיב ההתאמה של המודל מתאי ו. שיטה ז , נוסחת . לבדיקת טיב התאמה באמצעותלא ליניאריותההתפלגויות שבכל משתניו כמעט

ULS .בה בעתיש יתרון, משום שלא נדרשות בה הנחות על התפלגויות המשתנים ULS נדרש אומדן כןלאומדנים (מקדמי הרגרסיה או הנתיבים), ולאינה מספקת מבחן מובהקות

Millsapוונג ( -ארס וכן וינזי, הנסלר ווואולי-מילסאפ ומיידיאו לאור המלצתם שלמקורב. & Maydeu-Olivares, 2009; Vinzi, Henseler, & Wang, 2010( , השתמשנו

. השפעת ULSכקירוב למובהקות האומדנים של ) OLS)Ordinary Least Squares -בהוגדרה כחלשה או זניחה. ±0.30-מקדמי נתיב (מקדמי רגרסיה מתוקננים) של פחות מ

הוגדרה כבינונית, והשפעת מקדמי נתיב ±0.70-ומתחת ל ±0.30השפעת מקדמי נתיב מעל ומעלה הוגדרה כחזקה. ±0.70של

רים הם חד כיווניים. בחנו את הקשרים הקשרים המשוע כןהמודל אינו רקורסיבי, ולסולם האחריות התאגידית הסביבתית (המשתנה לשהישירים בין כל אחד ממשתני המודל

בין משתני ים עקיפה בחנו גם את הקשרים. לעיל) 1מופיעים כחצים עבים באיור ;התלויציגים את . אלה מלעיל) 1כחצים דקים באיור יםמופיע(אחריות תאגידית סביבתית להמודל

עשויים להשפיע על אחריות תאגידית סביבתית. ה ,הקשרים הפנימייםהדינמיקה והשפעות לכל אחדנו עוד שלושה ניתוחים רכפי הנתונים האמפיריים, ע-פרט לניתוח המודל על

שלושת התרחישים במשתנה הדרישות הרגולטוריות.מ

מציג את 4שירים, ולוח הי המודל מציג את מקדמי הנתיב המתוקננים של נתיבי 3לוח העקיפים. המודל התיאורטי מתאים למודל האמפירי במידה נאותה, ונתיבי שלהמקדמים

. עוצמת הניבוי של המודל )0.730( AGFI-) וGFI )0.829 בהתאם למבחני טיב התאמה

_____________

Optimal Scalingכאשר פריטי הסולם שונים בתוכניהם ובדרכי מדידתם, שיטת הסילום המומלצת היא 5 .Meulman, 1998)(ראו


pseudo Rפי -על2

הנתיבים הישירים הקשרים שמפגינים כלל, כ 0.99.6של קוקס וסנל היא קשר בנתיבים העקיפים בין הנתיבים העקיפים (מאלה שמפגינים העם המשתנה התלוי חזקים

המשתנים הבלתי תלויים למשתנה התלוי אפסי עד נמוך). יתר מדדי טיב ההתאמה של המודל .5בתרחישים הסימולטיביים מתוארים בלוח

הישירים המודל ) של נתיביULSלא ליניארית ( הרגרסי :3לוח

משתנה תלוי משנה בלתי תלוי

מצב אמפירי

(רגולטור משתף פעולה)

סימולציה

: 1תרחיש רגולטור

כופה

: 2תרחיש רגולטור תובעני

: 3תרחיש רגולטור

רופס

0.447 0.499- 0.777- *** 1.053 אחריות תאגידית סביבתית דרישות רגולטוריות

1.653- 1.641- 1.612- *** 1.829- תאגידית סביבתיתאחריות עוצמה רגולטורית

0.069 0.077 0.107 *** 0.019 אחריות תאגידית סביבתית עובדים –בעלי עניין

0.323- 0.319- 0.306- *** 0.374- אחריות תאגידית סביבתית לקוחות –בעלי עניין

0.853- 0.841- 0.920- *** 0.920- אחריות תאגידית סביבתית ספקים –בעלי עניין

1.268- 1.271- 1.29- *** 1.306- אחריות תאגידית סביבתית קהילה –בעלי עניין

1.173 1.172 1.181 *** 1.252 אחריות תאגידית סביבתית פיננסיים –בעלי עניין

0.285 0.289 0.3 0.254 אחריות תאגידית סביבתית מנהיגות מעצבת

0.329 0.333 0.346 0.289 תאגידית סביבתיתאחריות מנהיגות מתגמלת

0.805 0.814 0.845 *** 0.750 אחריות תאגידית סביבתית תרבות ארגונית

2.53 2.532 2.614 *** 2.874 אחריות תאגידית סביבתית אוריינטציית מנהלים

0163.- 0165.- 0.169- 0.155- אחריות תאגידית סביבתית שביעות רצון

0537.- 0.542- 0.562- 0.501- אחריות תאגידית סביבתית מחויבות רגשית

0.268- 0.271- 0.282- 0.248- אחריות תאגידית סביבתית מחויבות ערכית

0.13- 0.13- 0.134- 0.124- אחריות תאגידית סביבתית התנהגות אזרחית ארגונית

*** P < 0.001 פי קירוב -עלOLS

_____________

בדקנו ואמנם, שונים מודלים של) goodness of fitבודקים ומשווים את טיב ההתאמה ( SEM בשיטת 6הן משיקולי תוכן והן משיקולי טיב ,משתניםוהשמטה של ההוספידי -על שלנו המודל מול אחדים מודלים

לא היריעה קוצרבשל הוא הטוב ביותר מבין כל המודלים שבדקנו, ואולם שאנו מציגיםהתאמה. המודל .םלולהציג את כ ניתן


העקיפים המודל של נתיבי )ULSלא ליניארית ( הרגרסי :4לוח

משתנה תלוי משתנה בלתי תלוי

מצב

אמפירי

(רגולטור

משתף

פעולה)

סימולציה

: 1תרחיש

רגולטור

כופה

: 2תרחיש

רגולטור תובעני

: 3תרחיש

רגולטור

רופס

0.318- 0.337 0.423 0.398 אוריינטציית מנהלים דרישות רגולטוריות

0.636 0.63 0.598*** 0.624 אוריינטציית מנהלים עוצמה רגולטורית

0.355- 0.354- 0.346-*** 0.341- אוריינטציית מנהלים פיננסיים –בעלי עניין

0.14 0.138 0.129*** 0.142 אוריינטציית מנהלים לקוחות –בעלי עניין

0.312 0.309 0.296 *** 0.3 אוריינטציית מנהלים ספקים –בעלי עניין

0.006- 0.009- 0.019-*** 0.011 אוריינטציית מנהלים עובדים –בעלי עניין

0.405 0.405 0.398*** 0.374 אוריינטציית מנהלים קהילה –בעלי עניין

0.709 0.709 0.709*** 0.708 מחויבות רגשית תרבות ארגונית

0.332 0.332 0.332*** 0.332 התנהגות אזרחית ארגונית תרבות ארגונית

0.611 0.611 0.611*** 0.611 מחויבות ערכית תרבות ארגונית

0.381 0.381 0.381*** 0.381 שביעות רצון תרבות ארגונית

0.194 0.194 0.194 0.194 התנהגות אזרחית ארגונית מנהיגות מעצבת

0.292 0.292 0.292 0.292 מחויבות רגשית מנהיגות מעצבת

0.221 0.221 0.221 0.221 שביעות רצון מנהיגות מעצבת

0.035 0.035 0.034*** 0.035 אוריינטציית מנהלים מנהיגות מעצבת

0.049 0.048 0.047 ** 0.049 אוריינטציית מנהלים מנהיגות מתגמלת

0.325 0.325 0.325 0.325 מחויבות ערכית מנהיגות מתגמלת

0.347 0.347 0.347 0.347 שביעות רצון מנהיגות מתגמלת

0.187 0.187 0.187 0.187 התנהגות אזרחית ארגונית מנהיגות מתגמלת

0.296 0.296 0.296 0.296 מחויבות ערכית מנהיגות מעצבת

0.353 0.353 0.353 0.353 מחויבות רגשית מנהיגות מתגמלת

** 0.02 <P *** P < 0.001 פי קירוב -עלOLS


טיב התאמת המודל בכל התרחישים :5לוח

תרחישי דרישות רגולציה במודל אחריות תאגידית סביבתית

)goodness of fitטיב התאמת המודל (

GFI AGFI

Cox-Snell's Pseudo R2

0.99 0.730 0.829 רגולטור משתף פעולה (אמפירי) .0

0.99 0.968 0.980 רגולטור כופה .1

0.99 0.994 0.996 רגולטור תובעני .2

0.99 0.996 0.998 רגולטור רופס .3

דיוןעובדים אמדנו את השפעתם של 412-מנהלים ו 54מפעלי תעשייה, 11ל כלבמדגם ש

. 2014-2011הגורמים המנבאים אחריות תאגידית סביבתית בתעשייה הישראלית בשנים מדדנו משתנים ברמה המוסדית, ברמה הארגונית וברמת הפרט. מן הממצאים עלה

ובאינ, תרבות ארגונית ואוריינטציה של המנהלים, השייכים לרמה הארגוניתשל המשתנים שאחריות סביבתית של התאגיד. ממצא זה מאשש את העדראחריות או מהאחרים יותר

הרובד ו שלמרכזיותעל ו ועל חשיבות וצביעבהלספרות התיאורטית, הוא תורם. 1השערה ה,ז רובדי אחריות תאגידית ועל הצורך להתמקד בחקר הארגוני במודל רב רובדי של ביצוע

ומובהקים אחרים, המנבאים בולטיםכדי לפענח את המקור לביצועים סביבתיים. משתנים היו דרישות רגולטוריות, עוצמת הרגולטור בעיני המנהלים ועוצמתם ,אחריות סביבתית

רמה ה עםכולם הנמנים מבעלי העניין (פיננסיים, ספקים והקהילה), אחדים ת של סהנתפגם הרמה המוסדית חשובה וחיונית להבנת ביצועי אחריות שכאמור, נמצא, המוסדית.

רמת הפרט לא נמצא שכפי שנראה. לבסוף , תאגידית, אבל לא תמיד בדרכים הצפויותתכן שממצא זה מושפע ימובהקת או חלשה מאוד בניבוי ביצועי אחריות תאגידית. י

יש מקום לזהות ולפתח משתני מדידה אחרים ,זו, ואם כך הדבר מהמשתנים שנכללו ברמה ה על אחריות תאגידית.תלבחינת השפע

המצב האמפירי, ש נמצא בסימולציה שערכנו על כושר הניבוי של דרישות רגולטוריותמנבא בעל השפעה חזקה על ביצועי אחריות הוא , רגולטור משתף פעולה אותו כינינוש

ממצא זה מאשש את חשיבותה של משילות רגולטורית .)1.053סביבתיים (מקדם נתיב ההשפעה ש, אנו רואים הרגולטור הכופה ,1ביצועי אחריות סביבתית. בתרחיש סוגייתב

. והיא שליליתהישירה של הגברת האכיפה הסביבתית על ביצועי אחריות סביבתית מתהפכת סביבתית (מקדם נתיב היות אחרשל ה בולטתאכיפה מוגברת עשויה להביא להפחתה :כלומרירידה חלה, שוב הרגולטור התובעני ,2. בתרחיש 2ה ). ממצא זה סותר את השער-0.77


בכוח ההסבר של דרישות רגולטוריות ביחס לאחריות סביבתית של התאגיד (מקדם נתיב אינו מביא אפוא להתחזקות האחריות כשלעצמו ). גידול בדרישות הרגולטוריות- 0.499

עומד ממצא זה. במידה בינונית את השפעת הרגולציה מחליש, אלא דווקא הסביבתיתדרישות ה, ניכר שיפור באפקטיביות הרגולטור הרופס ,3. בתרחיש 3ה בסתירה להשער

אכיפה מצד הרגולטור ה התרופפותאולם ורגולטוריות בהשוואה לשני התרחישים הקודמים, ה). 0.447ב האמפירי (מקדם נתיב מביאה לכך שההשפעה הכוללת חלשה יותר מן המצ

. כל מקדמי הנתיבים האחרים, הן הישירים והן 4 הומדת גם היא בסתירה להשערעהשערה זו העקיפים, לא הושפעו באופן מובהק מהתרחישים השונים.

מצוילכושר הניבוי של המצב הרגולטורי האמפירי תואמים את הידע ה הנוגעיםממצאים פנימיים של תאגיד, אלא גם ניעיםממממנגנונים ו לא רקובעת , שאחריות תאגידית נאומרה

,Bansal, 2005; Lenox & Nash, 2003; Williamson( מלחץ רגולטורי חיצוניLynch-Wood, & Ramsay, 2006( סוג הסגנון הרגולטורי ש. למרות האמור, אנו למדים

פי -כיוונו. עלאת צמת המתאם עם אחריות סביבתית של התאגיד ווקובע את עההוא זה הבולטים הם דרישות רישוי ופעולות פיקוח, ציההנתונים האמפיריים שבידינו, כלי הרגול

והרגולטור במדגם שלנו ממעט יחסית לנקוט פעולות אכיפה. הסגנון הרגולטורי של המשרד אופרטיבי) ולא כופה. הסגנון המשתף יוצר ולהגנת הסביבה בישראל הוא משתף ופייסני (ק

רכיבי הציות הוולונטריים של אחריות תאגידית סביבתית. ואולם קשר מים חיוביים עם מתאמחיובי זה מצוי בשיווי משקל עדין בין הסגנון המשתף לסגנון הכופה של המשילות

הרגולטורית.

), ביצועי האחריות הסביבתית של 1כאשר דרישות רגולטוריות הופכות כופות (תרחיש ן הואאיאבל , 2ה להשעראמנם ושפעים לרעה. ממצא זה מנוגד התאגיד עלולים להיות מ

רגולציה כופה עלולה לדחוק הצדה מוטיבציות פנימיות לציות שמצא שסותר חלק מהמחקר, Crowding( דחיקה החוצהולהתנהגות אזרחית טובה. תופעה זו ידועה בספרות ומכונה

Out Theory( )(Frey & Jegen, 2001האפשריות עות ההרסניות . היא מציגה את ההשפשל התערבות רגולטורית חיצונית על מחויבות נורמטיבית פנימית. במלים אחרות, בניגוד

שבו פועלת גם מוטיבציה הקשרלמצופה, יש נסיבות שבהן שימוש בתמריצים חיצוניים בפנימית אינו יוצר סינרגיה, והעלאת התמריצים (במקרה זה אכיפה כופה) עלולה להוביל

אפוא נראה .)2014סידי, -התנהגות החברתית הרצויה (פלדמן, פרז ושמואליה ופפותהתרלשכאשר העוצמה הרגולטורית פועלת ככוח כופה חזק, ההנעה הפנימית ליטול אחריות לסביבה מגיעה לידי מיצוי. מכאן שהתגובה ללחץ חיצוני, כגון אכיפה, היא הפחתת המאמץ

סולם הדרישות בין הקשר החיוביי אחריות תאגידית. חובה מסוימת, במקרה זה ביצוע למלאאחריות תאגידית סביבתית מחזק את לביןמשתף (פחות כופה), ה ,הרגולטוריות האמפירי

שמקור האחריות כשהתאגיד הוא מוקד העוצמה והסמכות וכ ,משתפרת זו האחרונההטענה ש צלו הכופה של הרגולטור.ולא נורמות ארגוניות, הוא


על רמת השלילל) עלול להשפיע גם הוא 2רגולטור תובעני (תרחיש , 3ה להשערבניגוד חמרתאפקט האקספרסיבי, והמשקל לככל הנראה אין האחריות הסביבתית. במקרה זה

אינה מנבאת היענות טובה יותר לדרישות האחריות הסביבתית. הדרישות הרגולציה כשלעצמהאכיפה למקרי קיצון חריגים את ת הפיקוח וא צמצם), המ3רגולטור רופס (תרחיש ,לבסוף

השפעתולמצב האמפירי, אך השוואהאינו משפר את ההשפעה על ביצועי אחריות סביבתית במאששים את המחקרים ההרגולטור הכופה או התובעני. ממצאים אל מזו של תחיובי

ר ל לתוצאות טובות יותומביאה בסך הכ פתהקודמים, שהצביעו על כך שרגולציה משת ,Ayers & Braitwaite, 1992; Reijnders & Soretת (או הרתעתי הכופ רגולציהמ

לעודד יםאמצעים שיתופיים יותר, עשוי כלומריותר, יםרכ סגנונות רגולציה. )2003, ובסופו של דבר להביא שלהםליטול אחריות ולחזק את המוטיבציה האתית תאגידים

).Gunningham et al., 2003לביצועים משופרים (

הוא החשיבות היחסית הרבה של הרמה נוכפי שצוין לעיל, הממצא החשוב ביותר של מחקרמנבאים אחריות הבמיוחד תרבות ארגונית ואוריינטציה של מנהלים כגורמים והארגונית,

חזק ומובהק סטטיסטית (מקדם ,מנבא ישירהיא תרבות ארגונית מצאנו שתאגידית סביבתית. לפיהן ו). ממצא זה עולה בקנה אחד עם ההשערות שהוצגו במחקרים קודמים, 0.750נתיב

לטיפוסים מסוימים של תרבות ארגונית יש סיכוי גבוה יותר לקדם אחריות תאגידית. תרבות ארגונית משתפת זהה להיבטים מסוימים של ש טען) Carrasco, 2007קראסקו (קשר חיובי בין מצאו )Scholtens & Dam, 2007( תאגידית. שולטנס ודאםאחריות

. ליננלוקה, ראסל התאגידשל תרבות ארגונית, למדיניות האתית של היבטידואליזם, כבאינדיטענו שטיפוסי תרבות )Linnenluecke, Russell, & Griffiths, 2009( וגריפית'ס

בה בעתקיימות תאגידית. יישמיםים מבינים ומארגונית שונים משפיעים על האופן שבו עובדלא הצליחו ש, )Jaakson, et al., 2009ג'קסון ועמיתיו ( ממצאינו סותרים את אלה של

לאשש את ההשערה שתרבות ארגונית חזקה מקדמת אחריות תאגידית.

הממצא החשוב השני שלנו הוא הקשר הישיר והחזק בין אוריינטציה של מנהלים לבין עלפי ממצא זה, דיווחים של מנהלים ). על2.87אגידית סביבתית (מקדם נתיב אחריות ת

מה בקנה אחד עם יםמוטיבציות, עמדות, נורמות ופעולות לקידום אחריות תאגידית אכן עול) Swanson, 2008( ממצאי מחקרים אחרים. סוואנסוןגם תואם. ממצא זה שקורה בשטח

המרכזי המקדם אחריות תאגידית. בניתוח מקרה אוריינטציות של מנהלים הן הכוחשמצא תהליכי הלמידה ונורמות החברות מספקים הסבר ש ),Dashwood, 2012( דאשווד מצא

ברות כרייה מאמצות מדיניות של אחריות ח איךלשאלות מאשר הסברים אחרים שלם יותר & ,Soltani, Syed, Liao( עמיתיוסולטאני ו זיהו . לסיום, במחקר איכותניולמה תאגידית

Iqbal, 2015 אימוץ נורמות ופרקטיקות של שעיקב מרכזי ה) יחס מנהלים שלילי כגורם אחריות תאגידית בתעשיית הרכב האירנית.


ומסקנות סיכוםעים על יממדי מקיף של הגורמים המשפ-המחקר הנוכחי בנה ותיקף אמפירית מודל רב

מודל כולל שלוש רמות ניתוח: מוסדית, אחריות סביבתית כביטוי של אחריות תאגידית. ההיחסית של כל רמה הר לנו לאמוד את חשיבותפש ממדי א -ארגונית ורמת הפרט. אופיו הרב

השגת ביצועי אחריות סביבתית ולבחון לעומק את ההשפעות האפשריות של הרגולציה באלה מצב האמפירי. תרחישים והברמה המוסדית באמצעות שלושה תרחישים רגולטוריים

בחנו בתנאי מעבדה כיצד שינויים רגולטוריים (החמרה או הקלה ברגולציה ובאכיפה) עשויים להשפיע על רמת האחריות.

הממצאים האמפיריים במפעלי התעשייה הישראלית מאששים התאמה סבירה של המודל ותומכים בחלק מהגורמים לאחריות סביבתית. עם זאת, הגודל והגיוון של המדגם מחייבים

רמה הארגונית ה מתאם של) ה1( . להלן המסקנות העיקריות:זהירות בהסקת מסקנות כלליותרמות האחרות, להמתאם שמובהק וחזק יותר מאשר ,עם אחריות תאגידית סביבתית חיובי

גורמים חיוביים מובהקים בקשר ןכאשר התרבות הארגונית ואוריינטציית המנהלים ה לשמנבא חיובי מובהק הן גולטוריות ברמה המוסדיתדרישות ר) 2(לאחריות סביבתית. עם אחריות תאגידית סביבתיתקואופרטיבית רגולציה ) המתאם של 3(אחריות סביבתית.

ניתוח התרחישים העלה . למעשה תאו רופס הרגולציה כופשל המתאםיותר מאשר חיובייבתית, שהיא סולם ם אחריות תאגידית סבודילק הדפוס המיטבישדפוס רגולטורי משתף הוא

חלקם בתחום הציות לחוק וחלקם מעל ומעבר לציות לחוק. ,ביצועיםמהמורכב מפעולות ואך גם אינו פוגע במוטיבציות הפנימיות לנטילת אחריות ולנקיטת ,דפוס זה מעודד ציות

פעולות שהן מעבר לציות.

מקורותזור במשק הביתי: מחקר אמפירי ). הסדרת המח2014סידי, ק' (-פלדמן, י', פרז, א' ושמואלי

של ההיבטים הדמוגרפיים וההתנהגותיים של מדיניות מחזור דיפרנציאלית בישראל. . 467-391, 29, מחקרי משפט

Agle, B. R., Mitchell, R. K., & Sonnenfeld, J. A. (1999). Who matters to Ceos? An investigation of stakeholder attributes and salience, corporate performance, and Ceo values. Academy of Management Journal, 42, 507-525.

Aguilera, R. V., Rupp, D. E., Williams, C. A., & Ganapathi, J. (2007). Putting the S back in corporate social responsibility: A multilevel theory of social change in organizations. Academy of Management Review, 32, 836-863.


Aguinis, H. (2011). Organizational responsibility: Doing good and doing well. In S. Zedeck. (Ed.), APA handbook of industrial and organizational psychology (pp. 855-879). Washington D.C.: American Psychological Association.

Aguinis, H. & Glavas, A. (2012). What we know and don’t know about corporate social responsibility a review and research agenda. Journal of Management, 38, 932-968.

Ali, I., Rehman, K. U., Yilmaz, A. K., Nazir, S., & Ali, J. F. (2010). Effects of corporate social responsibility on consumer retention in the cellular industry of Pakistan. African Journal of Business Management, 4, 475-485.

Allen, N. J. & Meyer, J. P. (1990). The measurement and antecedents of affective, continuance and normative commitment to the organization. Journal of Occupational Psychology, 63, 1-18.

Jaakson, K., Vadi, M., & Tamm, K. (2009). Organizational culture and CSR: An exploratory study of Estonian service organizations. Social Responsibility Journal. 5(1), 6-18.

Angus-Leppan, T., Metcalf, L., & Benn, S. (2010). Leadership styles and CSR practice: An examination of sensemaking, institutional drivers and CSR leadership. Journal of Business Ethics, 93, 189-213.

Avolio, B. J., Bass, B. M., & Jung, D. I. (1999). Re-examining the components of transformational and transactional leadership using the Multifactor Leadership. Journal of Occupational and Organizational Psychology, 72, 441-462.

Ayers, I. & Braitwaite, J. (1992). Responsive regulation: Transcending the deregulation debate. Oxford, New York: Oxford University Press.

Bansal, P. (2005). Evolving sustainably: A longitudinal study of corporate sustainable development. Strategic Management Journal, 26, 197-218.

Bansal, P. & Roth, K. (2000). Why companies go green: A model of ecological responsiveness. Academy of Management Journal, 43, 717-736.


Bar-Haim, A. (2007). Rethinking organizational commitment in relation to perceived organizational power and perceived employment alternatives. International Journal of Cross Cultural Management, 7, 203-217.

Blowfield, M. & Murray, A. (2011). Corporate Responsibility (2nd ed.). Oxford: Oxford University Press.

Buehler, V. M. & Shetty, Y. K. (1974). Motivations for corporate social action. Academy of Management Journal, 17(4), 767-771.

Borck, J. C. & Coglianese, C. (2011). Beyond compliance: Explaining business participation in voluntary environmental programs. In C. Parker & V. L. Nielsen. (Eds.), Explaining compliance: Business responses to regulation (pp. 139-169). Cheltenham, UK: Edward Elgar Publishing.

Bowling Green State University, BGSU. (2009). Job Descriptive index. Retrieved from

http://www.bgsu.edu/arts-and-sciences/psychology/services/job-descriptive-index.

Recently accessed May 2018.

Cameron, K. S. & Quinn, R. E. (1999). Diagnosing and changing organizational culture. Boston, MA: Addison-Wesley.

Campbell, J. L. (2007). Why would corporations behave in socially responsible ways? An institutional theory of corporate social responsibility. Academy of Management Review, 32, 946-967.

Carrasco, I. (2007). Corporate social responsibility, values, and cooperation. International Advances in Economic Research, 13, 454-460.

Carroll, A. B. (1999). Corporate social responsibility: Evolution of a definitional construct. Business and Society, 38, 268-295.

Carroll, A. B. (1979). A three-dimensional conceptual model of corporate social performance. Academy of Management Review, 4, 497-505.

Cheung, D. K. K., Welford, R. J., & Hills, P. R. (2009). CSR and the environment: Business supply chain partnerships in Hong Kong and


PRDR, China. Corporate Social Responsibility and Environmental Management, 16, 250-263.

Christmann, P. & Taylor, G. (2006). Firm self-regulation through international certifiable standards: Determinants of symbolic versus substantive implementation. Journal of International Business Studies, 37, 863-878.

Chun, J. S., Shin, Y., Choi, J. N., & Kim, M. S. (2013). How does corporate ethics contribute to firm financial performance? The mediating role of collective organizational commitment and organizational citizenship behavior. Journal of Management, 39, 853-877.

Clapp, J. & Rowlands, I. H. (2014). Corporate social responsibility. In J. F. Morin & A. Orsini (Eds.), The essential guide to global environmental governance (pp. 42-44). London: Routledge.

Collier, J. & Esteban, R. (2007). Corporate social responsibility and employee commitment. Business Ethics: A European Review, 16, 19-33.

Cooke, R. A. & Rousseau, D. M. (1988). Behavioral norms and expectations: A quantitative approach to the assessment of organizational culture. Group & Organization Studies, 13(3), 245-273.

Dahlsrud, A. (2008). How corporate social responsibility is defined: An analysis of 37 definitions. Corporate Social Responsibility and Environmental Management, 15, 1-13.

Dashwood, H. S. (2012). CSR norms and organizational learning in the mining sector. Corporate Governance: The international journal of business in society, 12, 118-138.

Ditlev-Simonsen, C. D. & Wenstøp, F. (2013). How stakeholders view stakeholders as CSR motivators. Social Responsibility Journal, 9, 137-147.

Donaldson, T. & Preston, L. E. (1995). The stakeholder theory of the corporation: Concepts, evidence, and implications. Academy of Management Review, 20, 65-91.


Elkington, J. (2001). The triple bottom line for 21st-century business. In R. Starkey & R. Welford (Eds.), The Earthscan reader in business and sustainable development (pp. 20-43). London: Earthscan.

Ellemers, N., Kingma, L., van de Burgt, J., & Barreto, M. (2011). Corporate social responsibility as a source of organizational morality, employee commitment and satisfaction. Journal of Organizational Moral Psychology, 1, 97-124.

Evans, W. M. & Freeman, R. E. (1988). A stakeholder theory of the modern corporation: Kantian capitalism. In N. E. Bowie & T. L. Beauchamp (Eds.), Ethical theory and business (pp. 75-93). Englewood Cliffs, NJ: Prentice Hall.

Feldman, Y. & Perez, O. (2009). How law changes the environmental mind: An experimental study of the effect of legal norms on moral perceptions and civic enforcement. Journal of Law and Society, 36, 501-535.

Fiorino, D. J. (1999). Rethinking environmental regulation: Perspectives on law and governance. Harvard Environmental Law Review, 23, 441-469.

Freeman, R. E. & Velamuri, S. R. (2006). A new approach to CSR: Company stakeholder responsibility. In A. Kakabadse & M. Morsing (Eds.), Corporate social responsibility (pp. 9-23). London: Palgrave Macmillan.

Frey, B. S. & Jegen, R. (2001). Motivation crowding theory. Journal of Economic Surveys, 15, 589-611.

Garriga, E. & Melé, D. (2004). Corporate social responsibility theories: Mapping the territory. Journal of Business Ethics, 53, 51-71.

Global Reporting Initiative (GRI). (2016). Consolidated set of GRI sustainability reporting standards. Retrieved from

https://www.globalreporting.org/standards. Recently accessed May 2018.

Gössling, T. (2011). Corporate social responsibility and business performance: Theories and evidence about organizational responsibility. Cheltenham: Edward Elgar Publishing.


Gouldson, A. & Murphy, J. (1998). Regulatory realities: The implementation and impact of industrial environmental regulation. London: Earthscan.

Graafland, J., Kaptein, M., & van der Duijn Schouten, C. (2007). Conceptions of God, normative convictions, and socially responsible business conduct: An explorative study among executives. Business & Society, 46, 331-368.

Greening, D. W. & Gray, B. (1994). Testing a model of organizational response to social and political issues. Academy of Management Journal, 37, 467-498.

Groves, K. S. & LaRocca, M. A. (2011). An empirical study of leader ethical values, transformational and transactional leadership, and follower attitudes toward corporate social responsibility. Journal of Business Ethics, 103, 511-528.

Gunningham, N., Kagan, R. A., & Thornton, D. (2003). Shades of green: Business, regulation, and environment. Stanford: Stanford University Press.

Hemingway, C. A. (2005). Personal values as a catalyst for corporate social entrepreneurship. Journal of Business Ethics, 60, 233-249.

Hemingway, C. A. & Maclagan, P. W. (2004). Managers’ personal values as drivers of corporate social responsibility. Journal of Business Ethics, 50, 33-44.

Henriques, I. & Sadorsky, P. (1996). The determinants of an environmentally responsive firm: An empirical approach. Journal of Environmental Economics and Management, 30, 381-395.

Karassin, O. & Bar-Haim, A. (2016). Multilevel corporate environmental responsibility. Journal of Environmental Management, 183, 110-120.

Lenox, M. J. & Nash, J. (2003). Industry self-regulation and adverse selection: A comparison across four trade association programs. Business Strategy and the Environment, 12, 343-356.


Lerner, L. D. & Fryxell, G. E. (1988). An empirical study of the predictors of corporate social performance: A multi-dimensional analysis. Journal of Business Ethics, 7, 951-959.

Levy, D. L. & Brown, H. S. (2012). The Global Reporting Initiative: Promise and limitations. In D. Reed., P. Utting, & A. Mukherjee-Reed (Eds.), Business regulation and non-state actors: Whose standards? whose development? (pp. 109-121). London: Routledge.

Ling, Y. A. N., Simsek, Z., Lubatkin, M. H., & Veiga, J. F. (2008). Transformational leadership’s role in promoting corporate entrepreneurship: Examining the CEO-TMT interface. Academy of Management Journal, 51, 557-576.

Linnenluecke, M. K., Russell, S. V., & Griffiths, A. (2009). Subcultures and sustainability practices: The impact on understanding corporate sustainability. Business Strategy and The Environment, 18, 432-452.

Liu, X., Liu, B., Shishime, T., Yu, Q., Bi, J., & Fujitsuka, T. (2010). An empirical study on the driving mechanism of proactive corporate environmental management in China. Journal of Environmental Management, 91, 1707-1717.

MacKenzie, S. B., Podsakoff, P. M., & Fetter, R. (1991). Organizational citizenship behavior and objective productivity as determinants of managerial evaluations of salespersons’ performance. Organizational Behavior and Human Decision Processes Process, 50, 123-150.

Marquis, C., Glynn, M. A., & Davis, G. F. (2007). Community isomorphism and corporate social action. Academy of Management Review, 32, 925-945.

Matten, D. & Moon, J. (2008). “Implicit” and “explicit” CSR: A conceptual framework for a comparative understanding of corporate social responsibility. Academy of Management Review, 33, 404-424.

McWilliams, A., Siegel, D. S., & Wright, P. M. (2006). Corporate social responsibility: Strategic implications. Journal of Management Studies, 43, 1-18.


Meulman, J. J. (1998). Optimal scaling methods for multivariate categorical data analysis. Chicago: SPSS White Paper.

Millsap, R. E. & Maydeu-Olivares, A. (2009). The SAGE handbook of quantitative methods in psychology. Sage Publications.

Mitchell, R. K., Agle, B. R., & Wood, D. J. (1997). Toward a theory of stakeholder identification and salience: Defining the principle of who and what really counts. Academy of Management Review, 22, 853-886.

Montiel, I. & Delgado-Ceballos, J. (2014). Defining and measuring corporate sustainability are we there yet? Organization & Environment, 27, 113-139.

Mudrack, P. (2007). Individual personality factors that affect normative beliefs about the rightness of corporate social responsibility. Business & Society, 46, 33-62.

Nguyen, Q. A. & Hens, L. (2015). Environmental performance of the cement industry in Vietnam: The influence of ISO 14001 certification. Journal of Clean Production, 96, 362-378.

Organ, D. W. (1988). Organizational citizenship behavior: The good soldier syndrome. Lexington MA: Lexington Books.

Orlitzky, M., Louche, C., Gond, J. P., & Chapple, W. (2017). Unpacking the drivers of corporate social performance: A multilevel, multistakeholder, and multimethod analysis. Journal of Business Ethics, 144, 21-40.

Parent, M. M. & Deephouse, D. L. (2007). A case study of stakeholder identification and prioritization by managers. Journal of Business Ethics, 75, 1-23.

Paternoster, R. & Simpson, S. (1996). Sanction threats and appeals to morality: Testing a rational choice model of corporate crime. Law & Society Review, 30, 549-583.

Pearce, D. & Barbier, E. B. (2000). Blueprint for a sustainable economy. London: Earthscan.


Pinske, J. & Kolk, A. (2009). International business and global climate change. London: Routledge.

Podsakoff, P. M., MacKenzie, S. B., Moorman, R. H., & Fetter, R. (1990). Transformational leader behaviors and their effects on followers’ trust in leader, satisfaction, and organizational citizenship behaviors. The Leadership Quarterly, 1, 107-142.

Rahman, N. & Post, C. (2012). Measurement issues in environmental corporate social responsibility (ECSR): Toward a transparent, reliable, and construct valid instrument. Journal of Business Ethics, 105, 307-319.

Rahman, S. (2011). Evaluation of definitions: Ten dimensions of corporate social responsibility. World Review of Business Research, 1, 166-176.

Reijnders, L. & Soret, S. (2003). Quantification of the environmental impact of different dietary protein choices. The American Journal of Clinical Nutrition, 78, 664S–668S.

Schein, E. H. (1992). Organizational culture and leadership (2nd ed.). San Francisco, CA: Jossey-Bass.

Scholtens, B. (2006). Finance as a driver of corporate social responsibility. Journal of Business Ethics, 68, 19-33.

Scholtens, B. & Dam, L. (2007). Cultural values and international differences in business ethics. Journal of Business Ethics, 75, 273-284.

Sharma, S. & Henriques, I. (2005). Stakeholder influences on sustainability practices in the Canadian forest products industry. Strategic Management Journal, 26, 159-180.

Soltani, E., Syed, J., Liao, Y. Y., & Iqbal, A. (2015). Managerial mindsets toward corporate social responsibility: The case of auto industry in Iran. Journal of Business Ethics, 129, 795-810.

Stevens, J. M., Kevin Steensma, H., Harrison, D. A., & Cochran, P. L. (2005). Symbolic or substantive document? The influence of ethics codes on financial executives’ decisions. Strategic Management Journal, 26, 181-195.


Strand, R. (2011). Exploring the role of leadership in corporate social responsibility: A review. Journal of Leadership, Accountability and Ethics, 8, 84-96.

Strautmanis, J. (2008). Employees’ values orientation in the context of corporate social responsibility. Baltic Journal of Management, 3, 346-358.

Sunstein, C. S. (1996). On the expressive function of law. Penn Law Review, 144, 2021-2053.

Swanson, D. L. (2008). Top managers as drivers for corporate social responsibility. In A. Crane., D. Matten., A. McWilliams., J. Moon, & D. S. Siegel (Eds.), Oxford handbook of corporate social. responsibility (pp. 227-248). New York, NY: Oxford University Press.

Tietenberg, T. (1998). Disclosure strategies for pollution control. Environmental and Resource Economics, 11, 587-602.

Turker, D. (2009). How corporate social responsibility influences organizational commitment. Journal of Business Ethics, 89, 189-204.

Utting, P. & Marques, J. C. (2010). Introduction: The intellectual crisis of CSR. In P. Utting & J. C Marques (Eds.), Corporate social responsibility and regulatory governance: Towards inclusive development? (pp. 1-25). Basingstoke: Palgrave Macmillan.

Valentine, S. & Fleischman, G. (2008). Ethics programs, perceived corporate social responsibility and job satisfaction. Journal of Business Ethics, 77, 159-172.

Vinzi, E. V., Chin, W. W., Henseler, J., & Wang, H. (Eds.). (1999). Handbook of partial least squares: Concepts, methods and applications. Berlin: Springer, Handbooks of Computational Statistics Series.

Vogel, D. (2010). The private regulation of global corporate conduct achievements and limitations. Business & Society, 49, 68-87.

Waldman, D. A., de Luque, M. S., Washburn, N., House, R. J. et al. (2006). Cultural and leadership predictors of corporate social responsibility


values of top management: A GLOBE study of 15 countries. Journal of International Business Studies, 37, 823-837.

Waldman, D. A. & Siegel, D. (2008). Defining the socially responsible leader. The Leadership Quarterly, 19, 117-131.

Weaver, G. R., Trevino, L. K., & Cochran, P. L. (1999a). Integrated and decoupled corporate social performance: Management commitments, external pressures, and corporate ethics practices. Academy of Management Journal, 42, 539-552.

Weaver, G. R., Trevino, L. K., & Cochran, P. L. (1999b). Corporate ethics programs as control systems: Influences of executive commitment and environmental factors. Academy of Management Journal, 42, 41-57.

Williamson, D., Lynch-Wood, G., & Ramsay, J. (2006). Drivers of environmental behaviour in manufacturing SMEs and the implications for CSR. Journal of Business Ethics, 67, 317-330.

Wood, D. J. (1991). Corporate social performance revisited. Academy of Management Review, 16, 691-718.

20-karsin...105 ילאיצוס ןוחטיב | 20 תשלושמ הנותחת הרוש ,(elkington,...

Documents