םינפ ןוחטיב - gov.il · 2018. 10. 7. · םינפ ןוחטיב 2015 ראוני ,8...

פניםביטחוןגיליון מס' 8, ינואר 2015 /כתב עת המשרד לביטחון הפנים

המשרד לביטחון הפניםהרשת היא היערwww.mops.gov.il עמ' 28

3 ................................ הבלוןענת בשן

7 ............... אסטרטגיה עדכניתפרופ' שלמה שפירא

10 ....................... בלתי נתפספרופ' יאיר נוימן, ד"ר נבות יזרעאלי,

דן אסף

שלושה גוונים של שחיתות... 14ניצב )בדימוס( עו"ד יואב סגלוביץ

18 ....................... רצח עולמינצ"ם ד"ר בשורה רגב, גיא נגר

22 .................. תיק קוסטריקהענת בשן

מקווה.............................. 24גיל חורב

הרשת היא היער................. 28טל וולבוביץ

32 .......................... צו השעהאורית שפירו, פנינה שניצר

34 ...................... מקום מפלטרב-כלאי עינת חסון

36 .................. מלחמה בטוחהעוזי זומר

38 ....................... קפיצת דרךענת בשן

40 ................... אחריות בירוקרונאל חרמץ, שרונה אמינוב-סרוסי,

ד"ר נאוה כהן-אביגדור

שיחה בהפרעה................... 42הדי וגשל, אביתר רמות

46 ............................. קצרים

הלבן הלבן הזההחזאים הכינו אותנו היטב ללבן הלבן הזה מתחילת אותו שבוע. הפעם, לא ביטלנו את התראתם בהינף יד. החלטנו לתת למילתם כבוד. אבל לא העלנו על דעתנו, שיהפכו אותנו לנצורים בד' אמותינו, ויסגרו בפנינו ובפני הבאים אלינו את הכניסות לעיר שלנו ואת היציאות ממנה. כביש שער הגיא אכן ידע בעברו שיירות, אבל בניגוד לאלו של השנה שעברה, שנתקעו בשלג, אלה היו שיירות, שהובילו מזון לעיר הנצורה באמת.

החזאים אמרו, שנתחיל לראותו נערם בשעות הצהרים. הם צדקו. גם החזאים וגם הפתיתים. אבל לא עמדו בציפיותינו. השלג מלפני שלושה-עשר חודשים לא הפסיק לרדת שלושה ימים. זה של הפעם - שלוש שעות. אבל הוא הפתיע. לאחר יומיים, בשישי בערב, ראינו אותו שוב. הפעם רק לשעה קלה. אבל הקור היה עז באמת, והצליח להקפיא גם אותו. וכך קמנו לשבת לבנה. לא היינו לבדנו. כל הצפון הפך גם הוא ללבן.

יפה לך ישראל בלבן, חשבתי. הוא הרי מסתיר את הלכלוך, תרתי משמע, שעליו מדובר כה רבות בימים נטולי שלג. ויפה במיוחד ירושלים.

שלג על עירי )ירד(.

יוצא לאור באחריות דוברות המשרד לביטחון הפנים •עורכת - ענת בשן •

מערכת - טל וולבוביץ, דוברת המשרד לביטחון הפנים; נצ"ם ד"ר בשורה רגב, •ד"ר נאוה כהן-אביגדור, הדי וגשל, אורית אביטל, גלית מלכה, המשרד לביטחון הפנים; סגן-ניצב גל גלעד, חטיבת דובר משטרת-ישראל; רב-כלאי עינת חסון,

שירות בתי-הסוהר; יורם לוי, דובר הרשות הארצית לכבאות ולהצלה; גלעד היימן, דובר הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

רכזת מערכת - אורית שמיר-שמואל •[email protected] - טלפון - 02-5428002, 054-4870347, דוא"ל •

עיצוב גרפי – סטודיו בילט, תל-אביב •הדפסה – דפוס המקור, יבנה •

המערכת שומרת לעצמה את הזכות לערוך את החומר המגיע אל שולחנה.

תוכן עניינים

נתונים מבהיליםהילדים שלנו הם המשאב היקר ביותר שיש לנו. חובתנו ותפקידנו כהורים וכחברה

לשמור עליהם מכל משמר, ולוודא ,שלא יאונה להם כל רע.לצערנו, בעידן הטכנולוגי, המתפתח בצעדי ענק, רבים מהם נופלים קורבן לאלימות קשה וחמורה ברשת האינטרנט. ממחקר, שערך המשרד לביטחון הפנים, עלו נתונים מבהילים - כל ילד רביעי בישראל נפגע מאלימות ברשת. לעתים, הפגיעה היא קשה במיוחד, והיא מסתיימת בצורה טרגית, כפי שאירע לנער דוד אל ז"ל בן החמש-עשרה.

במקרים אחרים, הילדים נשארים מצולקים לתמיד.רק הגברת המודעות לתופעה, באמצעות חינוך הילדים לקבל את השונה ולחבקו,

ובמקביל - הפעלת ידה החזקה והנחושה של מערכת האכיפה, יכולות למגר אותה.

הפרות הסדר במגזר הערבי במהלך מבצע "צוק איתן" ובחודשים שלאחריו היו שונות מקודמותיהן בהיקפן ובעוצמתן כך גם תגובתה של המשטרה מרגע העלאת בלון התצפית, הפסיקו כמעט לגמרי ידויי האבנים לעבר הרכבת הקלה בירושלים השימוש במכת"ז דור 5 ובמערכת "ונום" לירי גז מדמיע תרמו להתמעטותן של ההפגנות לאחרונה החל ניסוי מבוקר בפנסי סנוור, המנטרלים מפגינים הפרות סדר. לקחים והצטיידות

הבלוןענת בשן

צילום: משטרת-ישראל

3ביטחון פנים / גיליון 8 / ינואר 2015

הפרות הסדר במגזר הערבי במהלך מבצע "צוק איתן" ובחודשים שלאחריו היו שונות מקודמותיהן בהיקפן ובעוצמתן בזמן נתון. כחמישים הפרות סדר בממוצע ביום התרחשו בו זמנית ברחבי הארץ. בירושלים, בשל עוצמתן הרבה, היה על משטרת-ישראל להגיב גם כן בעוצמה, כדי לא לגרום להתדרדרותן, להתרחבותן לרחבי הארץ ולהימשכות זמן הטיפול בהן. אחד הלקחים, שהופקו מאירועים אלה, היה מתן אמצעים נוספים למודיעין ולפיקוד ושליטה לכוחות המשטרה בירושלים, יותר מאשר למחוזות אחרים, הן בגלל רגישותה של העיר והן בגלל ריבוי זירות הפרות הסדר בו זמנית. "ידויי האבנים על הרכבת הקלה בשועפאט, תופעה שלא הייתה מוכרת בעבר, פגעו בתחושת הביטחון האישי של תושבי ירושלים. בלון התצפית, 'עין איה', נתן מענה בהיבט המודיעיני על תוקפי הרכבת ומענה טקטי ליחידות שבשטח", אומר סגן-ניצב גיל בן-צור, ר' מדור טירור והפרות סדר באגף המבצעים במשטרת-ישראל. "מרגע העלאת בלון התצפית, ופעילותן של היחידות הטקטיות על-פי המידע שהתקבל ממנו, הפסיקו כמעט לגמרי ידויי האבנים לעבר הרכבת הקלה". לדבריו, מכיוון שבידי משטרת-ישראל, נכון להיום, בלון תצפית אחד בלבד, המוסט ממקום למקום לפי חומרת האירועים, נרכשים שירותי בלון תצפית מחברות פרטיות בארץ. בהפרות הסדר האחרונות בירושלים הועלו לאוויר חמישה בלוני תצפית לגובה של עד שמונה-מאות מטרים, על-פי הדרישה המבצעית.

לאור הצלחת השימוש בו, מתכנן אגף המבצעים לרכוש חמישה בלונים נוספים.

"עין איה"מערכת "עין איה" היא בלון תצפית טקטי, המאגד מספר טכנולוגיות מתקדמות, שפותחו על-ידי חברת "שילת" )חברת בת של "רפאל"(. הוא תוכנן על מנת לאפשר תצפיות אוויריות מגובה רב ברזולוציה אופטית גבוהה. מידותיה הקטנות של המערכת מקנות אפשרות להתקינה על גבי כלי-רכב ייעודי או על-גבי רכב נגרר ייעודי, וכן אפשרות לדילוג ולפריסה מחדש, באופן מהיר וללא סיוע

לוגיסטי, בהתאם להתפתחויות המשימה."בניגוד לבלוני תצפית, המכילים עשרות עד מאות מטרים מעוקבים של הליום, בלון המערכת מכיל כמות קטנה ביותר של הליום, כארבעה מטרים מעוקבים בלבד", מדגיש סנ"ץ גיל בן-צור. "הדבר

ארבע רמות עוצמהאירועי אוקטובר 2000 ופרסום מסקנות ועדת אור וועדת לפיד )למימוש מסקנות ועדת אור( הביאו לשינוי מדיניותה של משטרת-ישראל לטיפול בהפרות סדר. הוקמה מחלקת טירור והפרות סדר )היום מדור( ונכתב מחדש תו"ל לטיפול בהפרות סדר. הפרות הסדר עצמן חולקו לארבע רמות עוצמה, מהפגנה שקטה ופאסיבית, שאינה גורמת לנפגעים, ועד להפגנה אלימה, שבמהלכה נעשה שימוש באמצעים שונים )אבנים, קלע דוד, זיקוקים(, במטרה לפגוע בכוחות המשטרה. בנוסף, הופסק לחלוטין השימוש בכדורי גומי, שבדיעבד התברר, שגרמו לפציעות חמורות של מפגינים ואף להרג. מול כל מדרג שכזה, בנתה המשטרה מענה מבצעי אופטימלי - שימוש באמצעים לטיפול בהפרות סדר וקביעת הסמכות המאשרת את השימוש בהם בכל מדרג ומדרג. הוקמה מגמת הפרות סדר בבסיס האימונים של מג"ב בבית חורון, המוציאה אל הפועל בהכשרות את ההחלטות המתקבלות ברמה הארגונית )מהכשרתם הבסיסית של השוטרים ועד לאימוני חמש-עשרה

המפקדות המשימתיות(.

הבלון / המשך

תצפיות מהאויר מגובה רב. עין איה )צילום: משטרת-ישראל(

ביטחון פנים / גיליון 8 / ינואר 2015 4

מאפשר את התקנת המערכת על כל פלטפורמה רכובה, קטנה ככל שתהיה, ואף את ניודה בתצורה רגלית. זמן פריסתה, מרגע ההגעה לשטח ועד קבלת תמונה מגובה רב, אורך דקות ספורות בלבד". זאת ועוד. לדבריו של סנ"ץ גיל בן-צור, כדי שניתן יהיה להבחין בפרטים מגובה רב בטווחים ארוכים, נדרשת מצלמה בעלת הגדלה אופטית חזקה ורזולוציה גבוהה, המותקנת על גבי מנגנון ייצוב מאסיבי. ככל שהדרישות ממנגנון הייצוב הן גבוהות יותר, כך משקלו של המנגנון רב יותר, דבר שאינו מתאפשר בבלון תצפית קטן. לשם כך פיתחה חברת "שילת" מנגנון ייצוב יחיד מסוגו, המקנה רמה גבוהה ביותר של ייצוב תמונה, על אף משקלו הזעיר.

סיב אופטי חזקבשל הרכב החומרים ועיצובו האווירודינאמי של הבלון, ניתן להפעילו גם כאשר נושבות רוחות חזקות של שלושים קשר, דבר

ירי זיקוקים בכינון ישיר לעבר השוטרים, הוא, מבחינת המשטרה,

תופעה חדשה, שעדיין נדרש הטיפול בה. השוטרים בקו הראשון

הונחו כיצד להתגונן בפניהם

שאינו מתאפשר כלל בסוגים אחרים של בלונים. תכונה זו מאפשרת את ניודו של הבלון כאשר הוא באוויר. "שני כבלים יורדים מהבלון לעמדת העגינה", מוסיף סנ"ץ גיל בן צור. "כבל אחד - אופטי, המוריד את הנתונים מהמצלמה, והכבל השני הוא כבל העגינה הפיזי, התופס את הבלון לאחיזה הקרקעית. לשניהם יש כננת

שימוש מבוקר בפנסי סינוור. הפרעות סדר )צילום: חטיבת דובר משטרת-ישראל(


אסטרטגיה

מפוצלת, המורידה את הבלון, ומעלה אותו לצורך המבצעי. בימים אלה המערכת משודרגת למערכת אחת והכבל יהיה משולב". עקב משקלם הרב של כבלי העגינה והתקשורת בבלוני תצפית, הגובה שאליו יכול להגיע הבלון הוא מוגבל ביותר. חברת "שילת" התגברה על מגבלה זו על-ידי פיתוח ייחודי של סיב אופטי חזק במיוחד וקל משקל, המאפשר להעלות את המערכת עד לגובה של כשמונה-מאות מטרים. טווח צילום פני אדם על-ידי בלון התצפית הוא עד חמישה קילומטרים, והתמונה המתקבלת יכולה לשמש כראיה בבית-משפט. "במהלכן של הפרות הסדר נעשה גם שימוש במסוק המשטרתי ובכלי טיס גלויים ושאינם גלויים לשם תצפיות, למודיעין ולפיקוד ושליטה", אומר סנ"ץ גיל בן-צור. "יחידת התצפיות במשמר-הגבול )'עטלף'(, המפעילה את בלון התצפית, מפעילה גם אמצעי תצפית נוספים, המותקנים על

כלי-רכב )'האמר' ו'זריז'(, ומועלים לאוויר בעזרת מוט טלסקופי לגובה

של עשרים וחמישה מטרים".

כינון ישירירי זיקוקים בכינון ישיר בזירות הפרות סדר לעבר השוטרים, במטרה לפגוע בהם, הוא, מבחינת המשטרה, תופעה חדשה, שעדיין נדרש הטיפול בה. לשם כך נערך ניסוי מבוקר של כל סוגי הזיקוקים, הקיימים היום בשוק, במטרה ללמוד את הסיכונים מהם. הוועדה, בראשות תת-ניצב שוקי זיסו, סגן ראש אגף המבצעים, שמונתה על-ידי המפכ"ל לבחינת

טיפול המשטרה בירי הזיקוקים, החליטה להגביל את ייבוא הזיקוקים רק לשימוש מבוקר באישור המשטרה. "מהניסויים שנערכו עלה, שקיימים זיקוקים, העלולים לסכן את חיי השוטרים", מציין סנ"צ גיל בן-צור "על כן, הוצאו הנחיות מבצעיות ברורות מאוד, שעל-פיהן על השוטרים בקו הראשון בזירות זיקוקים להיות מוגנים ברמה הגבוהה ביותר - עליהם ללבוש את חליפות המיגון המיוחדות לטיפול בהפרות סדר, העשויות מחומרים לא דליקים ומעכבי בעירה, וחובה עליהם לחבוש קסדה, לשאת עמם

מגן פלסטי וללבוש מגן פנים )משקף(, המצילים חיים".

דור 5בפעם הראשונה הוכנס לשימוש בעת הפרות הסדר בירושלים

מכת"ז דור 5, רכב מיוחד, הנותן מענה להתזת מים, לפיזור חומר ה"בואש" ולהתזת צבע מהול במים. בנוסף נעשה שימוש ברימוני הלם ובגז מדמיע. "בקרוב", מציין סנ"ץ גיל בן-צור "ארבעה מכת"זים נוספים, המצוידים בטכנולוגיות מתקדמות, הנדרשות על-פי הלקחים, שהופקו מאירועים קודמים, ייכנסו לשימוש בעת

הפרות סדר". מערך תיעוד להפרות סדר, שהוקם לקראת מבצע "זרעי קיץ" 2012 )היערכות המדינה לקראת הכרה במדינה פלסטינאית(, מתעד הפרות סדר בעזרת מצלמות קטנות ומצלמות גדולות ארוכות טווח. שוטרי המערך למדו את היכולת התפעולית הבסיסית שלהן, ובמיוחד כיצד צריכה להיראות התמונה המתקבלת, כדי שתוכל

לשמש כראיה בבית-המשפט.בנוסף לאמצעים אלו להתמודדות עם הפרות סדר, בידי המשטרה אמצעים נוספים, שעברו תהליך של ניסויים מבצעיים, קיבלו חוות דעת מיחידות השטח, ואישורי הפעלה מקצין הרפואה הראשי ומהיועץ המשפטי. ביניהם מערכת "ונום" לירי גז מדמיע, המורכבת על כלי-רכב ממוגן, ומסוגלת לירות טילי גז מדמיע, במסלול עקיף ולא ישיר, לטווח ארוך )עד מאה ושמונים מטרים(, מערכת "הצעקה" - מערכת אקוסטית, המשמיעה צלילים בפולסים גבוהים מאוד, המטרידים את השומע ומנטרלים אותו, כדורי ספוג )המחליפים את כדורי הגומי, שהשימוש בהם נאסר(, והמנטרלים אדם בודד בטווח של שבעים מטרים כדור הספוג נותן מכה יבשה על רקמת העור, המונעת ממיידי

האבנים וממפירי הסדר האחרים להמשיך את פעולתם."חוש הראייה הוא מרכיב נוסף, היכול לנטרל אדם, בעיקר זה המשתמש בקלע דוד - רוגטקה - כדי לפגוע בשוטר", אומר סנ"ץ גיל בן-צור. "הגולות הקטלניות הנורות ממנו עשויות מתכת, ועלולות לחדור את ארובת העין, ולגרום למותו של השוטר. באישור קצין רפואה ראשי התחיל לאחרונה ניסוי מבוקר בפנסי סנוור, המנטרלים מפגינים. בנוסף, בימים אלה התחיל תהליך הצטיידות ברכב הלם )בפיתוח חברת 'רפאל'(, רכב ממוגן, הנכנס לזירה אלימה של הפרת סדר. על גגו מותקנים האמצעים השונים לפיזור הפגנות )מערכת הצעקה, פנסי סנוור, מצלמות, כדורי ספוג(,

והשוטרים המפעילים אותם אינם נותרים חשופים לסיכון".

הבלון / המשך

טווח צילום פני אדם ע"יבלון התצפית הוא עד חמישה

ק"מ, והתמונה המתקבלת יכולה לשמש כראיה בבית-משפט

בלון התצפית הטקטי מצויד בטכנולוגיות מתקדמות

ומאפשר תצפיות מגובה רב ברזולוציה גבוהה


עדכניתאסטרטגיה

פרופ' שלמה שפיראראש המחלקה למדע המדינה, אוניברסיטת בר-אילן

פיגועי טירור מגיעים, לרוב, במפתיע גורם ההפתעה מעמיד אתגר גדול לא רק לתגובתם המבצעית של רשויות החירום, אלא גם למערכי הדוברות של גופים אלו ולאמצעי התקשורת המסקרים אותם באירופה, פעלו בעבר מערכי הדוברות של רשויות החירום באופן עצמאי, ללא קשר עם גופים דומים אחרים, עד לפיגועי הטירור הקטלניים, שאירעו ביבשת בשנים האחרונות על פיתוח אסטרטגיה תקשורתית למצבי חירום ממבט מקצועי וגם דעה אישית על אסטרטגיה תקשורתית לישראל

יהרצ

סטלו

אי


אסטרטגיה עדכנית / המשך

פיגועי טירור, אסונות ומצבי חירום אחרים מגיעים, לרוב, במפתיע, והשפעתם על התקשורת ועל האוכלוסייה ניכרת באופן מיידי. יתרונם של ארגוני הטירור הוא בבחירתם את מיקומו של כל פיגוע ואת מועדו. גם אסונות תעשייתיים, ביניהם תאונות קשות, דליפת חומרים מסוכנים וזיהום סביבתי, מתרחשים, לרוב, ללא כל אזהרה. אסונות טבע, כסופות וכפגעי מזג אוויר, אף הם לא תמיד ניתנים לצפייה מראש. גם אירועי חירום שבשגרה עשויים להתפתח תוך דקות או שעות לאירועים מהותיים וחמורים הרבה יותר ללא אזהרה. גורם ההפתעה מעמיד אתגר גדול לא רק לתגובתם המבצעית של רשויות החירום, אלא גם לדוברות של גופים אלו ולאמצעי התקשורת המסקרים אותם. התקשורת, כיום, מגיעה באופן מיידי לכל אדם באשר הוא, בערוצים רבים ומגוונים, הכוללים את התקשורת ה"ישנה" - טלוויזיה, רדיו ועיתונות, וכן את התקשורת ה"חדשה" - ערוצי אינטרנט, רשתות חברתיות ובלוגים. התקשורת היא הערוץ המרכזי, ולרוב אף הבלעדי, שדרכו מקבל הציבור מידע על מצבי החירום ועל ההתנהגות הרצויה שלו כמענה לאירועים אלו. לפיכך, יש חשיבות עליונה למוכנותם של מערכי הדוברות של גופי ביטחון הפנים ולהכנתם הנכונה, כדי לטפל באופן מהיר, יעיל ומערכתי באירועי חירום אלו. חשיבות זו גוברת עוד יותר בעת הצורך לתת מענה תקשורתי-דוברותי לאירועי חירום ברמה הלאומית, כמו במצב של נפילות טילים רבים, אסונות סביבתיים חמורים, מלחמה או

אירוע חירום בלתי קונבנציונלי.

המגיבים הראשוניםהאיחוד האירופי מונה כיום עשרים ושמונה מדינות, שבהן יותר מחצי מיליארד תושבים. במדינות אלה פועלים מעל לעשרת אלפים גופי ביטחון פנים וחירום, כולל כוחות משטרה רבים ושונים בכל מדינה, שירותי כבאות והצלה ברמת עיר או מחוז, מערכות כליאה ברמת כל מדינה, גופים ציבוריים וגופים פרטיים של שירותי חירום רפואיים ועוד. לכל גופי חירום אלה, המכונים "מגיבים ראשונים", יש מערכי דוברות משלהם. מרבית מערכי הדוברות של רשויות החירום באירופה פעלו בעבר באופן עצמאי ופרטני, כמעט ללא קשר עם גופים דומים אחרים אפילו באותה מדינה, ובפועל נערך תיאום מועט מאוד ביניהם, לא כל שכן הכנה או תרגול לדוברות במצבי חירום. לאחר סדרה של פיגועי טירור קטלניים, שגבו מאות הרוגים במדינות באירופה בשנים האחרונות, ביניהם הפיגועים ברכבות במדריד ובתחבורה הציבורית בלונדון, החליטו רשויות האיחוד האירופי, כי יש צורך לפתח אסטרטגיה תקשורתית אחידה לכל גופי בטחון הפנים והמגיבים הראשונים במדינות האיחוד. אסטרטגיה זו צריכה הייתה להתאים לכוחות משטרה, לכוחות כבאות והצלה, לשירותי רפואת חירום,

ליחידות חומרים מסוכנים ולגופי תיאום ופיקוח. לאחר תהליך נרחב, שכלל קבלת הצעות ובדיקתן, נבחר למשימה צוות המחקר במחלקה למדע המדינה ובית-הספר לתקשורת של אוניברסיטת בר-אילן. הפרויקט התבצע במהלך כשנתיים, וכלל צוותי מחקר משש מדינות - ישראל, בריטניה, גרמניה, ספרד, יוון ובולגריה, אשר ניתחו לעומק עשרות פיגועי טירור שהתרחשו בפועל בשנים האחרונות באירופה ובמדינות נוספות ביניהן ישראל, מדינות ערב וצפון מזרח אסיה. המחקר בדק את הפעילות התקשורתית של גופי החירום ואת הסיקור התקשורתי של אירועים אלו, ניתח את הכלים ואת האפשרויות העומדות לרשות דוברים ומגיבים ראשונים במצבי חירום, ופיתח אסטרטגיה תקשורתית למצבי חירום, רחבה וגמישה דיה למתן מענה מיידי, יעיל ומלא לקשת רחבה של מצבי חירום ולגופים שונים. במהלך המחקר נבנה גם מאגר מידע גדול מאוד, ייחודי בעולם, על תקשורת ודוברות במצבי חירום. האסטרטגיה שפותחה בפרויקט הופצה לגופי ביטחון הפנים בכל רחבי האיחוד האירופי כ"מדריך לתקשורת בעת חירום", שתורגם .)www.safe-comms.eu( לשפות רבות ואף מופץ באינטרנטהאסטרטגיה, שפותחה בפרויקט Safe-Comms, זכתה להצלחה רבה, ואומצה על-ידי גופי בטחון פנים ומגיבים ראשוניים רבים בכל רחבי אירופה, ואף זכתה להדים מחוצה לה. בעיקבות פיגועי הטירור בעיר מומבאי, החליטה משטרת הודו לתרגם את מדריך החירום של הפרויקט לשפה ההינדית, ואף גופי החירום בירדן מתרגמים אותו בימים אלה לערבית. רצה הגורל, וחודשים ספורים לפני פיגוע הטירור כנגד קבוצת מטיילים ישראלים בעיר בורגס Safe-Comms בבולגריה, ביולי 2012, תורגם מדריך החירום שללשפה הבולגרית, וכך הצליח לסייע לרשויות ביטחון הפנים

פיגוע טירור. השפעתו על התקשורת ניכרת באופן מיידי


http://www.safe-comms.eu

פרופ' שלמה שפירא מתמחה שנים רבות בתחומי ביטחון הפנים והחירום. *Safe-Comms הוא יזם ופיתח עבור האיחוד האירופי את פרויקט המחקר

לפיתוח אסטרטגיות תקשורת למצבי חירום ופיגועי טירור עבור גופי ביטחון הפנים באירופה

חשיבות מוכנותם של מערכי הדוברות של גופי ביטחון הפנים גוברת עוד יותר בעת הצורך לתת מענה תקשורתי-דוברותי לאירועי

חירום ברמה לאומית

בבולגריה להתמודד עם האתגרים התקשורתיים של פיגוע זה, שהיה הראשון בתולדותיה. באסטרטגיה שפותחה בפרויקט נעשה שימוש גם לאחר פיגועי הטירור באוסלו, בירת נורווגיה, ביולי

2011 ובמצבי חירום אחרים.

מי שמגיע ראשוןבישראל, אין כיום אסטרטגיה תקשורתית אחידה למצבי חירום עבור גופי ביטחון הפנים והמגיבים הראשונים. מערך הדוברות במשטרת-ישראל הינו מפותח ובעל ניסיון רב, בעיקר בדוברות במצבי טירור. לעומת זאת, מערך הדוברות ברשות הארצית לכבאות ולהצלה הוא קטן, וזקוק לשדרוג משמעותי, מכיוון שמרבית הדוברים משמשים בעת ועונה אחת גם בתפקידי פיקוד אחרים. דוברות שירות בתי-הסוהר מתמקדת, מטבע הדברים, בתחומי בתי-הסוהר ואבטחת האסירים. מאחר שהמשטרה מגיעה כמעט לכל זירה של מצב חירום, עיקר נטל הדוברות נופל, בפועל, על

כתפי דוברי המשטרה, גם באירועים, שעיקר מהותם קשור יותר לתחום כבאות והצלה, כגון דליפות חומרים מסוכנים, אסונות תעשייתיים וכדומה. לעתים, הדובר הוא מי שמגיע ראשון לזירת האירוע. במצבים אחרים נוטלים ראשונים את המקרופון דווקא גורמי הרפואה, כגון מד"א או זק"א. התוצאות הן, לעתים, חוסר מידע מלא לציבור ומידע סותר מרשויות שונות, הפוגעים בתדמית הציבורית של גופי ביטחון הפנים, ועלולים לגרום להיעדר העברת

מידע קריטי לציבור באופן יעיל בזמן אסון משמעותי.תחום דוברות החירום כמעט לא נחקר בישראל, ויש צורך במחקר מעמיק, שיבדוק את הכלים, את האסטרטגיות ואת אופי הפעילות, העומדים לרשות מערכי הדוברות של גופי ביטחון הפנים. ניתן לעשות זאת על-ידי מחקר, המתבסס על ניתוח אירועים אמיתיים, הגדרת צורכי הדוברות במצבי חירום של המשטרה, של הרשות הארצית לכבאות ולהצלה, של שירות בתי-הסוהר ושל המשרד לביטחון הפנים עצמו, והתאמת האסטרטגיה, שפותחה עבור האיחוד האירופי, לצרכים היחודיים של ישראל. פרויקט מחקר כזה יעמיד לרשות כל גופי ביטחון הפנים אסטרטגיה עדכנית, רחבה וגמישה דיה לשימוש בכל סוגי מצבי החירום, מפיגוע או

אסון בקנה מידה קטן ועד לאירועים ברמה לאומית.

וקסט

טרשא

ם: לו

צי


בלתי נתפסבשל מגבלותיהן הקשות של שיטות החקירה האפקטיביות המקובלות כיום, מתפתח בשנים האחרונות השימוש בטכנולוגיות מתקדמות לזיהוי שקר ולחילוץ אינפורמציה אין מדובר ב"סמי אמת" בסגנון, שהוצג בסרטי המרגלים של המלחמה הקרה, אלא בטכנולוגיות מדעיות, שהוסבו

לשימוש לצרכים מודיעיניים ממדע בדיוני למדע שימושי


פרופ' יאיר נוימןבלתי נתפסהמכון לחקר ביטחון החברה והמדינה, אוניברסיטת בן-גוריון

ד"ר נבות יזרעאלי, ווילס בע"מ; דן אסף

עלילת הסרט "בלתי נתפס", בכיכובו של סמואל ל. ג'קסון, מתמקדת בטירוריסט אמריקאי שהתאסלם, ומאיים לפוצץ שלוש פצצות גרעיניות בארה"ב, אם לא ימולאו דרישותיו. האיש נלכד, וחוקר מיוחד מופעל הן על מנת לבדוק, האם הנחקר דובר אמת או שקר, והן כדי לחלץ ממנו מידע לגבי מיקומן של הפצצות. הסרט עוסק בקונפליקט, שבין החוקר המיוחד לסוכנת ה- F.B.I העובדת עמו, על סוגיית הפעלתם של עינויים לצורך חילוץ המידע. מכיוון שארגוני מודיעין ואכיפת חוק בעולם עוסקים באופן תדיר בניסיון לחלץ מידע על מיקומו של אובייקט מוסלק מנחקר, שלגביו קיים חשד סביר שהוא יודע זאת, הרי מובן, מדוע עורר בארה"ב סרט זה דיון על השימוש בעינויים לצורך חקירת אדם, שלגביו קיים חשד סביר, שהוא

מהווה איום משמעותי על הביטחון הלאומי )ובהקשר הישראלי, לדוגמא, חקירת משגר לגבי יעדו של מחבל מתאבד, תשאול אישה על מקום הימצאו של בעלה, המבוקש על-ידי כוחות הביטחון, וחקירת מחבל חמאס על מיקומו של פיר מנהרת תקיפה מעזה לישראל(. הסרט "בלתי נתפס" מעלה גם למודעות את העובדה, שטקטיקות החקירה, המקובלות בארגוני אכיפת חוק ובארגוני מודיעין צבאיים או אחרים, הן טקטיקות מוכרות, שלא עברו שינוי מקדמת דנן. טקטיקות אלו כוללות, בין השאר, רמות שונות של הפעלת לחץ נפשי ולחץ פיזי על הנחקר, רכישת אמון והצלבת מידע. מכיוון שאפקטיביות טקטיקות חקירה אלה אינה מוטלת בספק, הרי שהנחות העבודה של החוקר )ואף של הנחקר המאומן ביותר( הן, שבהינתן חופש פעולה לחוקר, תחולץ, ברוב המקרים,

יהרצ

סטלו

אי


האינפורמציה המבוקשת מהנחקר, וכי קיים פרק זמן מקסימאלי, שבו יכול הנחקר להימנע מלחשוף את המידע העומד לרשותו. בניגוד למיתוסי גבורה, המתוחזקים על-ידי תעשיית הקולנוע ההוליוודית, הנחת העבודה גם בהכשרת לוחמים מובחרים לתנאי שבי וחקירה היא, שהנחקר יישבר, ויספק את המידע, שבו מעוניין החוקר. בתסריט האופטימאלי ביותר לא מצופה שהלוחם לא יישבר, אלא שיעמוד בחקירה במשך זמן קצוב בלבד, על מנת לאפשר למערכת ששיגרה אותו זמן התארגנות מספק לחשיפת

המידע על- ידי האויב ולהשלכותיה.

שינוי טוטאלילשיטות החקירה האפקטיביות המקובלות, ובמיוחד לאגרסיביות שביניהן, יש גם מגבלות קשות. ראשית, בחברה דמוקרטית, בלתי חוקי ובלתי מוסרי להפעיל אמצעים קשים כנגד נחקרים,

שאינם פצצות מתקתקות, במיוחד כאשר המדובר באוכלוסיות, אשר אינן שותפות ישירות לפעילות הטירור )אין זה לגיטימי, לדוגמא, להפעיל אמצעים מיוחדים בחקירתה של אם, הנשאלת לגבי מיקום מחבואו של בנה, המבוקש על-ידי כוחות הביטחון(. בנוסף, טקטיקות החקירה המקובלות מוכרות לנחקרים, שמוצא לחמם מהתנגדות לשלטון, ולכן הם מודעים להן, ומודרכים כיצד להשתמש בטקטיקות נגד על מנת לתעתע בחוקר. גם במקרים קיצוניים, נבדק קשוח יכול "לשחק על זמן שאול", ובכך להאריך את משך הזמן בדרך למציאתה של הפצצה המתקתקת. על רקע

זה, מתפתח בשנים האחרונות השימוש בטכנולוגיות מתקדמות לזיהוי שקר ולחילוץ אינפורמציה, שעשויות לשנות באופן טוטאלי את פני החקירה, כפי שהכרנו אותה עד היום. אין המדובר ב"סמי אמת" בסגנון, שהוצג בסרטי המרגלים של המלחמה הקרה, אלא בטכנולוגיות מדעיות, שהוסבו לשימוש לצרכים מודיעניים. לשינוי זה תהיינה אף השלכות מרחיקות לכת על ארגוני צבא ומודיעין, כמו גם על החברה האזרחית. כל המתודולוגיות שלובות הטכנולוגיה לגילוי שקר או אינפורמציה מניחות, שהנחקר יכול לשלוט באופן מודע ורצוני על תשובותיו, אך הוא איננו יכול לשלוט בתגובות פיזיולוגיות בלתי רצוניות, שעשויות להוות אינדיקציה לשקר או לאינפורמציה, שבה מעוניין החוקר. אולם, ממחקרים רבים שנערכו על יכולתם של חוקרים מיומנים לזהות שקר בקרב נחקרים, במיוחד בהסתמך על ניתוח הבעות פניהם ושפת הגוף שלהם, עולה,

הנחת העבודה של מבחן האינפורמציה המוסלקת היא, שתגובתו של מבצע העבירה,

כשינוי בגודל האישון,תהיה שונה עבור הגירוי הרלוונטי

בלתי נתפס / המשך


על מנת לחשוף שקריםאו אינפורמציה אחרת, על החוקר לחפש "זליגות" של אינפורמציה

ממספר ערוצים, כדוגמתהבעות פנים וחתימת קול

שבניגוד לתפיסה הנאיבית, אין אינדיקאטורים פשוטים, המעידים על שקר. בניגוד לסיפור המפורסם על פינוקיו, שאפו התארך בכל פעם ששיקר, שקרנים אינם מציגים, בדרך-כלל, התנהגות, שקל לזהותה כשקר. ממצא חשוב זה מערער את תקפות הידע הנאיבי של אנשי שטח, העלולים לסמוך על רמזים התנהגותיים, שחלקם הוכחו כמיתוסים בלבד. עם זאת נמצא, שקיימים רמזים עדינים, העשויים להוות אינדיקציה לשקר. ניתוח הבעות פנים, לדוגמא, יכול לשפר באופן משמעותי זיהוי שקר, אבל הוא חייב לכלול את זיהוין של "הבעות מיקרו", שעליהן אין לנחקר שליטה, ושקשה עד

בלתי אפשרי לזהותן ללא שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ובאימון מיוחד. המסקנה היא, שעל מנת לחשוף שקרים או אינפורמציה אחרת, על החוקר לחפש "זליגות" של אינפורמציה ממספר ערוצים,

כדוגמת הבעות פנים וחתימת קול.

אינפורמציה מוסלקתאותו היגיון של חיפוש "זליגות" בהתנהגויות, שעליהן אין לנבדק שליטה, עומד גם בבסיס "מבחן האינפורמציה המוסלקת". לדוגמא, בחקירתו של אדם, הנחשד בביצוע מעשה רצח, החוקר יודע, כי הרצח בוצע באמצעות גרזן. אינפורמציה זו ידועה אך ורק לרוצח ולחוקר. בפני החשוד מוצגים שני "גירויים" - גרזן וסכין. כאשר הוא נשאל, באיזה כלי בוצע הרצח, מדדים פיזיולוגיים שונים בודקים, האם האינפורמציה המוכמנת, שהוצגה לפניו, מובילה

לתגובה שונה מזו של התגובה לאלטרנטיבה )הסכין(. הנחת העבודה של מבחן האינפורמציה המוסלקת היא, שתגובתו של מבצע העבירה )שינוי בגודל האישון, למשל(, תהיה שונה עבור

הגירוי הרלוונטי. באינפורמציה המוסלקת נעשה שימוש מעבדתי בעיקר, ובדומה לפוליגרף, היא איננה תקפה כראיה משפטית, עקב הבעיות הקשות שבתקפותה, ובמיוחד ביכולתו של הנחקר להפעיל אסטרטגיית נגד או "אמצעי נגד" )טקטיקות המשנות מצב פיזיולוגי(, באופן שימנע זיהוי השקר )או זיהוי האינפורמציה המבוקשת(. לאחרונה, ,M.R.I עם התפתחותן של טכנולוגיות למדידת פעילות מוחית כגוןמתפרסמות בספרות המחקרית דוגמאות לביצועים מרשימים ביותר בזיהוי שקר. מהשימוש שנעשה ב- E.E.G למדידת גלי מוח בתגובה להצגת גירויים לנבדק, עולה, שדפוס פעילות מוחית של הנבדק לאובייקט מוכר, שונה באופן משמעותי מתגובת המוח לגירוי לא מוכר או ניטראלי. לא מכבר נטען, שמדידת גל מוח מסוג P300 כפי שנעשתה ב- F.B.I, ב- C.I.A ובמקומות אחרים, הובילה לזיהוי מושלם של אינפורמציה מוסלקת, וששיטת בדיקה זו עמידה בפני אסטרטגיות נגד, שהנבדק יכול להפעיל. טענות מרחיקות לכת אלו נתקלו בביקורת חריפה, וקיים ספק לגבי אפשרות יישומן של מתודולוגיות סריקת מוח למצבי אמת של גילוי שקר או אינפורמציה אחרת. ההצעה לשימוש בגירויים תת-סיפיים, המוצגים במהירות באופן שאינם מגיעים למודעותו של הנבדק,

עשויה לפתור את בעיית אסטרטגיות הנגד, שמפעיל הנחקר. למרות הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות לצורך חקירה, אין תחליף להבנה פסיכולוגית מעמיקה של הנחקר. נראה, שניתן ללמוד לקח חשוב מהאופן, שבו קוסמים מבצעים "קריאת מחשבות" לצורך "חילוץ" מידע מוסלק מנבדקים. בשנים האחרונות נבדק הפן הפסיכולוג-מדעי של אחיזת עיניים, כדרך להבין טוב יותר את החשיבה האנושית. הידע שנצבר בתחום יכול לשמש בעתיד חוקרים, לצורך גילוי שקר וחשיפת ידע מוסלק. ואכן, במחקר חלוץ שנערך במימון משרד הביטחון פותחה, בהצלחה לא מבוטלת, שיטה, המשלבת טכנולוגיה ייחודית עם ידע פסיכולוגי, לצורך

חשיפה של ידע על מיקומו של אובייקט מוסלק. * רשימת המקורות, שעליהם מתבסס מאמר זה, מצויה במערכת.

יהרצ

סטלו

אי


היא נעשית במחשכים ואינה שקופה לציבור היא פוגעת בזכות הציבור לדעת וברמת אמון הציבור במוסדות השלטון היא גורמת נזקים

לכלכלת המדינה, ומזיקה לאינטרס הציבורי בחלוקת משאבים לא הוגנת היא פלילית וגם חוקית. שחיתות ציבורית

שלשלושה גוונים

שחיתות

ניצב )בדימוס( עו"ד יואב סגלוביץלשעבר ראש אגף חקירות ומודיעין, משטרת-ישראל


ניצב )בדימוס( עו"ד יואב סגלוביץ עמד בראש צוות, שהוקם במכון הישראלי לדמוקרטיה, לנושא שחיתות חוקית. הכתבה היא תקציר הרצאה בנושא, שנשא הכותב בכנס אלי הורוביץ לכלכלה ולחברה, חיפה, נובמבר 2014. חברי הצוות היו ד"ר טלי איכנולד-דביר, המרכז הבינתחומי הרצליה; ד"ר יוסי בולס, המרכז הבינתחומי הרצליה והאוניברסיטה העברית; ד"ר יגאל בן שלום, יו"ר מכון אדלר ולשעבר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי; ד"ר דורון נבות, אוניברסיטת חיפה ותנ"ץ )בדימוס( ורדה שחם; לשעבר סגנית ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת-ישראל.

עוזרת מחקר - מורין חיו-חמו, המכון הישראלי לדמוקרטיה.

תמונת המצב של רמת השחיתות הציבורית בישראל בהשוואה לעולם היא של מקום לא טוב באמצע. הדבר בא לידי ביטוי הן במדדים, הבוחנים את תפיסת רמת השחיתות על-ידי מומחים ועל-ידי דעת הקהל, והן במדדים הבוחנים גורמים, שנמצאו קשורים לשחיתות, כגון קלות עשיית עסקים. שחיתות ציבורית היא, למעשה, שימוש בלתי הולם בעוצמה ציבורית, במטרה לקדם עניינים אישיים של בעל העוצמה הציבורית ושל כל הקרוב אליו. היא באה לידי ביטוי במגוון התנהגויות, ביניהן שוחד, מעילה, סחר במידע, קבלת טובות הנאה, אפליה לטובה של מקורבים וכל עניין, שיכול להיות לו ערך אישי לבעל העוצמה הציבורית. נזקי השחיתות יכולים להגיע עד לקיצוניות של פגיעה בחיי אדם. בעולם המתפתח, השחיתות אחראית במידה רבה לפיגור, לעוני ולאלימות, שכן מקבלי ההחלטות אינם משרתים את הציבור, והם מקדישים את עיקר זמנם ומרצם לקידום טובתם האישית. השחיתות הציבורית פוגעת באופן עמוק גם בערכים הדמוקרטיים, שכן היא משקפת אחריות ציבורית בעייתית, ומזיקה לאינטרס הציבורי בחלוקת משאבים לא צודקת ולא הוגנת. מטבעם, מעשי

שחיתות נעשים במחשכים, הם אינם שקופים לציבור, והם פוגעים בזכות הציבור לדעת. כפועל יוצא מכך נפגמת חירותו הבסיסית של כל אדם במדינה דמוקרטית להיות שותף ממשי בעיצוב ההכרעות. השחיתות טומנת בחובה גם נזקים לכלכלת המדינה ולרווחת אזרחיה בגלל הפגיעה בטובין הציבורי, והיא גורמת לפגיעה ברמת אמון הציבור במוסדות השלטון, מכיוון שקבלת

ההחלטות אינה מייצגת את העדפות הציבור אלא את הסמכות.לעתים, התשובה לשאלה, אם התנהגות מסוימת היא מושחתת היא פשוטה מאוד - מתן סכום כסף לעובד ציבור, כדי שיקבל החלטה לטובת משלם הכסף, היא שחיתות. יש לה שם ידוע - שוחד, והיא מוגדרת במדינות העולם, ובוודאי בעולם המתקדם, עבירה

פלילית חמורה. מנגד, אין כל פסול בקבלת החלטה של עובד ציבור להקצות משאבים לטובת קידום איכות הסביבה, למשל, אם הוא מאמין, שזו טובת הציבור, ואם הוא פועל בהתאם לכללים. אולם, לשחיתות המודרנית יש מגוון התנהגויות, שמעמדן לא ברור, וכן לא ברור לגמרי כיצד יש להתייחס אליהן )כיצד, למשל, יש להתייחס לשדלנים - לוביסטים - שמבקשים ליצור בקרב נבחרי ציבור משוא פנים? מהי העמדה הראויה כלפי רגולטור, המתמנה לאחר סיום תפקידו לתפקיד בכיר בארגון, שהושפע מהחלטותיו בתקופת כהונתו, גם אם המינוי נעשה בתום תקופת

הצינון המוגדרת?(.בטרם הקביעה, שדפוס התנהגות מסוים, החלטה או מעשה הם מושחתים, יש להפעיל שיקול דעת שיפוטי, המבוסס על אחד מארבעת הקריטריונים להבחנה בין שחיתות להיעדר שחיתות - קריטריון חוקי, האינטרס הציבורי, דעת הקהל והתהליך הדמוקרטי )ראה מסגרת עמ' 16(. בהנחה, שהקריטריון החוקי אינו מספק, יש לאמץ קריטריון אחר, מכיוון ששחיתות יכולה להיות חוקית. עם זאת, אין קריטריון מוסכם או ברור, המאפשר להבחין בקלות בין

אילוסטרציה


עיקרה של השחיתות החוקית, המכונה גם "שחיתות לבנה",

בפעולות, הנתפסות בעיני הגורמים המחליטים ודעת הקהל כשחיתות

נסבלת, למרות שייתכןשאין לסובלה

מושחתת ובלתי מושחתתקריטריון חוקי - רק התנהגות שאיננה חוקית, יכולה

להיחשב מושחתת.האינטרס הציבורי - רק התנהגות, הפוגעת באינטרס הציבורי, יכולה להיחשב מושחתת, בין שהאינטרס הציבורי מוגדר באופן רחב ופרוצדוראלי, ובין שהאינטרס הציבורי

מוגדר על-פי תוכן ההחלטה בלבד.דעת קהל או הדעה הטובה ביותר - התנהגות שמוגדרת כשחיתות על-ידי ציבור מסוים, מומחים, אנשי מוסר

וכדומה.התהליך הדמוקרטי - שחיתות היא קידום עניינים באופן העוקף את התהליך הדמוקרטי או פוגע בו, בין שקידום עניינים זה הוא חוקי ובין שאינו חוקי, בין שאפשר להצביע על פגיעה באינטרס הציבורי מעבר לכך ובין שלא, תהא

אשר תהא דעת הקהל בסוגייה.

שלושה גוונים של שחיתות / המשך

שחיתות לבין היעדר שחיתות. דהיינו, כל קריטריון מוצע מחייב הפעלת שיפוט, והמסקנות עשויות לעורר מחלוקת. לא ניתן להציג הגדרה, שתאפשר לסווג את המציאות השלטונית באופן, שלא יעורר שום מחלוקות. אף על פי כן, הספרות המקצועית מבחינה בין שחיתות שחורה לשחיתות אפורה ולשחיתות לבנה )ראה מסגרת עמ' 17(, והקריטריון המבחין בין שלושתן הוא מידת ההסכמה בחברה על מידת השחיתות של ההתנהגות השלטונית הנבחנת. מכיוון שהתנהגות מושחתת מושפעת מאוד מנורמות חברתיות ותרבותיות, הרי שמדינות, שמתקיימת בהן תרבות אזרחית חזקה, המגדירה באופן ברור מה הן הפעולות, שצריכות להיחשב לא מקובלות באותה תרבות, ויקוטלגו כמעשי שחיתות - יצליחו לרסן את תופעת השחיתות, ואף למנוע אותה באמצעות מידורה

על-ידי האזרחים אל מחוץ לאותה חברה.

שחיתות חוקיתבעשורים האחרונים גברה במדינות מערביות מתקדמות ההכרה, ששחיתות היא חלק מהווייתן, ושהיא איננה נחלתו של העולם המתפתח בלבד. בד בבד, חוקרים רבים החלו להכיר בקיומם של גורמים נוספים לשחיתות, שאינם קשורים לליקויים אינדיווידואליים או לכשל מוסרי. כתוצאה מכך, הוגדרו סוגים נוספים של שחיתות, מלבד שחיתות אינדיווידואלית-רציונאלית )הנובעת מציפייה לתועלת לעומת סיכוי נמוך להיתפס ולהיענש(, ביניהם שחיתות אינדווידואלית-אישיותית )הנובעת מנטיות אישיותיות, המגבירות נטיות לרמאות(; שחיתות מוסדית )הנגרמת מהסדרים מוסדיים לקויים, המקשים על בעלי תפקידים, וגורמים להם לפעול באופן שאינו תקין; שחיתות כתלות )המתפתחת כאשר במוסד כלשהו מתקיימת תלות בלתי הולמת בגורמים מסוימים( ושחיתות "פוליטית" )תוצאה של מאבקי כוח בין קבוצות אינטרסים שונות(. שחיתות חוקית או מוסדית באה לידי ביטוי בהשפעה שיטתית ואסטרטגית חוקית )ייתכן שהיא אף נחשבת אתית בזמן נתון(, הפוגעת באפקטיביות של המוסד על-ידי הסטתו ממטרתו. עיקרה של השחיתות החוקית, המכונה לעתים גם "שחיתות לבנה",

אילוסטרציה


שחורה, אפורה ולבנהשחיתות שחורה היא שחיתות, שיש עליה הסכמה בין האליטה, ובכלל זה המחוקקים, לבין הציבור מבחינת גינויה של פעולה מסוימת והרצון בענישה בגינה. לרוב, שחיתות שחורה איננה חוקית, וגם נחשבת להתנהגות

פלילית.שחיתות אפורה מתקיימת כאשר אין הסכמה בין האליטה לבין הציבור, אם מפני שהאליטה מאמצת גישה מחמירה יותר, ואם מפני שלציבור גישה מחמירה יותר מבחינת

דרישות הענישה.שחיתות לבנה כוללת פעולות שחיתות, אשר תחשבנה בעיני דעת הרוב והאליטת ל"שחיתות נסבלת", ולכן לא בהכרח תהיה תמיכה בענישה במקרים, שבהם האליטה והציבור אינם מזהים נכונה את האופי המושחת של

ההתנהגות.

"שחיתות אפורה" עיקרה בפעולות, שאין הסכמה בעניינןבין הגורמים המחליטים לבין

דעת הקהל על מידת השחיתות בהן

בפעולות, הנתפסות בעיני הגורמים המחליטים ודעת הקהל כשחיתות נסבלת, למרות שייתכן שאין לסובלה. "שחיתות אפורה" עיקרה בפעולות, שאין הסכמה בעניינן בין הגורמים המחליטים

לבין דעת הקהל על מידת השחיתות בהן.

שלוש גישותהספרות המקצועית בנושא השחיתות החוקית עדיין בחיתוליה. עם זאת, קיימות גישות שונות לצמצומה של שחיתות זו. הראשונה היא הגישה האתית-פרופסיונאלית, הגישה היחידה, שמבקשת למנוע שחיתות על-ידי טיפוח מערכת, שבה עובדי הציבור לא

ירצו לעשות שימוש לרעה בכוח השלטוני, כדי לקדם את ענייניהם, משום שהם מונעים מתחושה של שליחות ציבורית ומחויבות עמוקה לכלל. לפי גישה זו, התנאי ההכרחי להתנהגות בלתי מושחתת

הוא טיפוח היושרה ותחושת הנאמנות של עובדי הציבור.הגישה השנייה, גישת האינטרס העצמי, מורכבת ממספר לא מבוטל של אסטרטגיות, שהמשותף להן היא הנחה, שבני-אדם מעוניינים לקדם את האינטרס של עצמם, וכדי שעובד ציבור יפעל למען הציבור, יש לספק לו תמריץ לעשות זאת. ההבדל בין האסטרטגיות המסתמכות על גישה זו נעוץ, בעיקרו של דבר, בהערכה, מה עשוי לספק תמריץ טוב יותר להתנהגות ראויה - הרתעה )חקיקה, אכיפה

וענישה(, תגמולים חומריים או היבטים אחרים. הגישה השלישית לטיפול בשחיתות היא הגישה המשולבת, הממזגת את עקרונות שתי הגישות, אך מוסיפה עליהם ומדגישה, שהגדרת הבעיה היא גם עניין פוליטי - מה שנחשב מושחת בעיני פלוני, לא בהכרח ייחשב מושחת בעיני אלמוני, ומה שנחשב מחייב טיפול מבחינת האזרח, ייחשב אולי לרצוי ולמבורך מבחינת בעל ההון. האחד יראה בתרומה יחידה בסך מיליון שקל, לדוגמא, דבר טבעי, והאחר יראה בכך שחיתות. האחד יראה בוועדה המסדרת ובפרוטקציוניזם דוגמא לשחיתות פוליטית ולאוליגרכיה, והאחר יסביר, שהם חלק מחיוניות הפוליטיקה ומהאוטונומיה שלה. לכן, מאבק נגד שחיתות פוליטית עלול להיות כרוך בעימות עם כוחות

חברתיים ספציפיים, שהם לא אחת גם חזקים למדי.

* כדי להשיג יכולת משילות, ובה בעת למנוע שחיתות, יש ליצור אתוס חדש בנושא שחיתות ציבורית. אתוס חדש זה מחייב ראייה מערכתית ורב-תחומית, המביאה בחשבון היבטים כלכליים, ארגוניים, ניהוליים, פסיכולוגיים ותרבותיים, במקום גישת

ה"טלאי על טלאי".

יהרצ

סטלו

אי


ניצב-משנה ד"ר בשורה רגב, גיא נגרמח' מחקר, אגף למדיניות ותכנון אסטרטגי, המשרד לביטחון הפנים

שיעור מעשי הרצח בישראל הוא פחות משני מקרים למאה אלף נפש בתל-אביב לבדה שיעור זה עומד על כחמישה מקרים למאה אלף נפש בשנת 2012 נרצחו ברחבי העולם 437 אלף בני-אדם על רקע פלילי לרצח, עבירת האלימות החמורה ביותר, יש השפעות על יצירת פחד ועל תחושת חוסר ודאות לגבי העתיד סטטיסטיקה בינלאומית השוואתית

רצח עולמי ביטחון פנים / גיליון 8 / ינואר 2015 18

בשנים האחרונות אנו עדים לשיח ציבורי אודות החרפת תופעת האלימות בישראל. הסיקור התקשורתי הנרחב לאירועים עשוי להמחיש את מרכזיותה של התופעה בישראל ואת חשיבותה. עם זאת, נתוני הגופים הציבוריים העוסקים בתחום, אשר נבחנו במסגרת מדד אלימות לאומי, שפורסם לאחרונה על ידי המשרד לביטחון הפנים, מציגים תמונה שונה ומורכבת. במדד האלימות הלאומי נכללת גם עבירת רצח, אשר נחשבת לחמורה ביותר מכלל עבירות האלימות, והשפעתה על תחושת הביטחון של הציבור היא מהותית. הגדרת תופעת רצח לפי ארגון ה-OECD היא "מוות לא חוקי, שנעשה במתכוון בידי אדם אחד לאדם אחר". קטגוריית אלימות זו

מובחנת בכך, שמרבית מקרי הרצח מדווחים, וקיימת מעורבות משטרתית. בשונה מהגדרות אחרות לעבירות אלימות, הגדרה זו לרצח היא אחידה בין המדינות. כתוצאה מכך, מקרי רצח מדווחים מספקים תמונה מדויקת, יחסית, לשיעור המקרים. רצח נחשב לאינדיקטור החשוב ביותר לפשעי אלימות, מכיוון שהוא בעל ההשפעה הגדולה ביותר על הקורבנות. לאור זאת, ניתן להתייחס לעבירת הרצח כאל עבירה, המתאימה ביותר להשוואה בין מדינות שונות, בחקירת רמת האלימות החמורה ביותר, שאינה תלויה בפערי דיווח. השוואה זו מאפשרת ביסוס מדיניות על עובדות מהימנות, ובה בעת מאפשרת מבט

בינלאומי על היקף התופעה.

רצח עולמי

יהרצ

סטלו

אי


79% מקורבנות הרצח ברמה העולמית הם גברים.

95% מהרוצחים הם גברים.שיעור הנרצחים הגבריםהוא כמעט פי 4 מנשים.

8% מכלל קורבנות הרצח בעולם הם ילדים

מתחת לגיל 15

רצח עולמי / המשך

נקודות חמותשיעור מקרי הרצח בישראל עומד על פחות משני מקרים למאה אלף נפש. אולם, בתל-אביב לבדה, שיעור זה עומד על כחמישה מקרים למאה אלף נפש. משנת 2007 חלה בישראל ירידה של 3% במקרי רצח בהשוואה לשנת 2013 )1.4 מקרי רצח למאה אלף נפש(, ובהשוואה לשנת 2011 )שנת השיא - 1.8 למאה אלף נפש( חלה ירידה של כ- 20%. שיעור הרצח הפלילי בשנת 2013 הינו

הנמוך ביותר בשבע השנים האחרונות. United Nations Office on Drugs( מחקר עולמי בנושא רצחand Crime,2013(, המבוסס על מידע מקומי ועל מידע בינלאומי,

שבוצע ב- 219 מדינות, וכולל מידע ממערכות הצדק הפלילי וממערכת הבריאות, מציג באופן השוואתי את נתוני הרצח במדינות העולם וביבשות השונות שנבחרו בו. המחקר נערך במטרה לשפר את ההבנה אודות אלימות עבריינית, בהתאם לממדים שונים, ביניהם היכן מתרחש הרצח, באיזו עוצמה הוא מתרחש, מי הן האוכלוסיות שבסיכון, מה הם גורמי הסיכון ומה הם סוגי הרצח. בנוסף, המחקר מציג ניתוח של דפוס רצח לאורך זמן, השופך אור על ההבדלים בין האזורים השונים, שבהם הוא מתבצע. ממצאי הניתוח מאפשרים למקבלי ההחלטות לפתח אסטרטגיה נכונה, ולייצר מדיניות, כדי להגן על האוכלוסיות שבסיכון, ולצמצם את הסבירות למעשי רצח בקרב האוכלוסיות המועדות. נתוני מקרי הרצח במדינות השונות אפשרו למחקר להצביע על "נקודות

חמות", אשר מחייבת ניטור נוסף עתידי.

ממוצע עולמיבשנת 2012 נרצחו 437 אלף בני-אדם על רקע פלילי. יותר משליש מהם נרצחו באמריקה, 31% באפריקה, 28% באסיה. באירופה נרצחו כ-5% מסך כל הנרצחים, וביבשת

אוסטרליה - 0.3%.הממוצע העולמי עומד על 6.2 נרצחים למאה אלף נפש, אך בארצות דרום אפריקה ומרכז אמריקה השיעור למאה אלף איש הוא פי 4 מממוצע זה )24.8 למאה אלף נפש(. באפריקה התיכונה ובאיים הקריביים השיעור למאה אלף איש הוא בין 16 ל- 23 נרצחים. מהעבר השני נמצאות מזרח אסיה, דרום אירופה ומערב אירופה, שבהן שיעורי הרצח הם הנמוכים

ביותר.כ- 750 מיליון איש חיים בארצות, שבהן שיעור מקרי הרצח גבוה. משמע, שכמחצית מכל מקרי הרצח מתרחשים בקרב

11%מאוכלוסיית העולם.באמריקה, שיעור הנרצחים הוא הגבוה ביותר - 29.3 למאה אלף נפש. שיעור זה גבוה פי 7 משיעור הנרצחים באסיה, באירופה ובאוסטרליה )שם השיעור הוא פחות מ- 4.5 למאה אלף נפש(. שיעור הנרצחים ביבשת זו מושפע, במידה רבה, מריבוי מקרי הרצח, הקשורים לפשיעה מאורגנת ולפעילות

כנופיות.43% מקורבנות הרצח הם ממין זכר, בני 29-15 הגרים באמריקה

)אחד מכל שבעה קורבנות רצח ברמה הגלובאלית(.


נשק חם הוא הנשק הנפוץ ביותר - בארבעה מכל עשרה מקרי רצח נעשה בו שימוש. ביבשת אמריקה, 66% ממקרי

הרצח התבצעו בנשק חם, לעומת 10% ביבשת אוסטרליה

היבט מגדרי79% מקורבנות הרצח ברמה העולמית הם גברים. יתרה מכך - 95% מהרוצחים הם גברים. שיעור הנרצחים הגברים הוא כמעט

פי 4 מנשים )9.7 לעומת 2.7.למאה אלף נפש(

רצח במשפחהמניתוח מקרי הרצח, שבוצעו על-ידי בני- זוג או על-ידי קרובי משפחה אחרים עולה, כי רוב הנרצחים הם נשים. מבין כלל הנרצחים על-ידי בני-משפחה בשנת 2012, כשני שלישים )43,600( הן

נשים, וכשליש הם גברים.)20,000(.מתוך כל קורבנות הנשים, שנרצחו בשנת 2012, כמעט מחציתן )47%( נרצחו על-ידי שותף לחיים או על-ידי קרוב משפחה, בהשוואה ל6% אחוז גברים,

שנרצחו ע"י קרובי משפחה.

גיל הנרצחיםכמחצית מכל קורבנות הרצח הם בני 29-15 , ופחות משליש הם בני 44-30. כ- 36,000 ילדים מתחת לגיל 15 היו קורבנות לרצח ) 8% מכלל קורבנות הרצח בעולם(. כאשר מצרפים למספר זה את מספר קורבנות הרצח בני 29-15, הרי שמעל 50% מכלל קורבנות

הרצח בעולם הם מתחת לגיל 30.

גורמי רצחמעשי הרצח מבוצעים כתוצאה מפעילות עבריינית, מקונפליקט בין-אישי וממניעים אידיאולוגיים. קיימים גם גורמים נוספים, המשפיעים על פוטנציאל הסבירות לביצוע רצח, החל מזמינותם של כלי- נשק, וכלה בשימוש בחומרים פסיכואקטיביים. נשק חם הוא הנשק הנפוץ ביותר - בארבעה מכל עשרה מקרי רצח נעשה בו שימוש. שאר מעשי הרצח מבוצעים באמצעים אחרים - הפעלת כוח פיזי , שימוש בחפצים כהים )שהורגים למעלה משליש מהקורבנות(, ושימוש בחפצים חדים )שהורגים כרבע מקורבנות הרצח(. ביבשת אמריקה, 66% ממקרי הרצח התבצעו בנשק חם,

לעומת 10% ביבשת אוסטרליה.

יהרצ

סטלו

אי


מועדון ה"ביסטרו בר", פאב-בית קפה ברחוב בן-גוריון בבת-ים. יום חמישי, 2 בנובמבר 2012. המקום המה אדם. בין המבלים, צעירים משתי קבוצות, שלא הכירו אלו את אלו ולא היה להם, עד אותו יום, רקע פלילי. מידי פעם שתו אלכוהול. מיכאל מנשרוב התחכך בטעות בצעיר מהקבוצה השנייה. נתקל בכתפו. החלה קטטה המונית. כיסאות ושולחנות עפו באוויר.

הסועדים נמלטו. שמשת הדלת נופצה. נפגעו אנשים.יומיים לאחר- מכן, במוצאי שבת, 4 לנובמבר, במרחק של כחמישים מטרים מה"ביסטרו-בר", על הטיילת, נרצח מיכאל מנשרוב. במהלך יומיים מרגע הקטטה ועד הרצח תועדה התקשרות טלפונית בין אחד מהמתקוטטים מהקבוצה האחת לבין מנשרוב מהקבוצה השנייה. האגו של שניהם נפגע. כך גם הכבוד. הם קבעו להיפגש. דיווחים על אירוע ירי התקבלו במשטרה מעט אחר חצות. עדויות שהתקבלו בהמשך תיארו שני רוכבים על קטנוע "סאן יאנג" בצבע שחור שהגיעו לרחוב בן-גוריון, והתקרבו למקום שבו עמד מיכאל מנשרוב. ממרחק של כעשרה מטרים שלף אחד מהם אקדח, וירה כמה יריות לעברו. אחד הקליעים פגע בצווארו. הוא מת מפצעיו בבית-החולים. ניידות רבות, שסיירו בטיילת בת-ים כשגרת עבודה בסופי השבוע, הגיעו מיד למקום. בתחילה לא איתרו החוקרים זירה. רק שעות לאחר-מכן אותרו כתמי דם ותרמילי כדורים בפינת הרחובות רוטשילד-בן-גוריון. הגיע גם דיווח מבית-החולים וולפסון על פצוע ירי, בן 21, שהתפנה בכוחות עצמו. לאחר-מכן מת על שולחן הניתוחים. החל חיפוש אחר הפוגעים. "לא היכרנו את מיכאל מנשרוב. הוא לא היה עבריין, ולא היה מידע שמישהו מנסה לפגוע בו", אומר פקד עדי ברקוביץ, ראש צוות החקירה המיוחד במרחב איילון. "רק כאשר התחלנו לאסוף

תזוזה לא נוחה בין כיסאות הפאב קטטה המונית שמשות מתנפצות. אנשים נפגעים כך גם האגו והכבוד של שני אנשים נקבעה פגישה ביניהם. אל עבר אחד מהשניים נורו יריות. הוא נהרג. השני ברח, נעלם רק כשנתיים לאחר-מכן פוענח הרצח פרשייה חובקת יבשות

מידע עליו התברר, שיומיים קודם לכן הוא היה מעורב בקטטה ב'ביסטרו בר' הסמוך לטיילת בת-ים". את הראיות מצאו החוקרים במצלמות האבטחה של המועדון. את המניע לרצח מגדיר פקד עדי ברקוביץ כ"תזוזה לא נוחה בין הכיסאות". מצפייה בתמונות ממצלמות האבטחה זוהה אחד המעורבים, רועי אשתר, אז בן 20 מבת-ים. בניסיון לאתר אותו התברר, שהוא "נעלם". עזב את בת-ים ונדד לצפון הארץ. הוא אותר סיגנטית אך לא פיזית. תוך שבוע וחצי מהרצח עזב את הארץ. "המשטרה נקטה את כל הפעולות, שהיו צריכות להינקט עד אותה עת, על מנת להבטיח את מניעת יציאתו החוקית מהארץ", מדגיש פקד עדי ברקוביץ. אולם, לדבריו, רק כשנתיים לאחר-מכן התברר, שיצא את גבולות הארץ בזהות בדויה. עשרה ימים לאחר הרצח התקבל דיווח על מציאת קטנוע נטוש בחניון בתל-אביב. בבדיקת מעבדת מז"פ

זוהה הקטנוע כזה שתואר על-ידי עדי הראייה.

ענת בשן


קוסטריקהנעצר בסן חוזה

מכיוון שתיק רצח, לדבריו של פקד עדי ברקוביץ, לא נסגר עד שנתפסים החשודים בביצוע הרצח, הוחלט להמשיך ולאתר את מקום הימצאו של אשתר, ובמקביל להמשיך ולאסוף ראיות. בן ברדה, החשוד השני, בן דודו של אשתר, בן 21 תושב ראשון לציון,

אותר ונחקר, אך שוחרר מחוסר ראיות מספיקות. במהלכה של החקירה הסמויה התחקו החוקרים אחר צעדיו של רועי אשתר. בעזרת אמצעים טכנולוגיים חדישים הוא אותר בקוסטה ריקה. חי בנוחות בזהות בדויה בסן חוזה. שוהה בלתי חוקי. "הצלחנו לגבש ראיות נגד אשתר ונגד החשוד השני- בן ברדה, אך התקשינו להביא את אשתר לישראל, בשל היעדר הסכם הסגרה בין שתי המדינות", מוסיף ואומר פקד עדי ברקוביץ. "בשיתוף מחלקת האינטרפול במטה הארצי הוחלט, כי השלטונות המקומיים יפעלו נגדו בשל שהייתו הבלתי חוקית בקוסטה ריקה".

רועי אשתר נעצר בסן חוזה ב-27 באוגוסט אשתקד, והובא לבית-המשפט המקומי. כעבור שלושה ימים הועלה על מטוס לספרד, ומשם לישראל, מלווה על-ידי אנשי האינטרפול."המתנו לו על כבש המטוס בשדה התעופה בארץ, ועצרנו אותו. במקביל נעצר גם החשוד השני, בן ברדה. זה היה האות להפיכתה של החקירה לגלויה", מציין פקד עדי ברקוביץ. במטרה לעבות את תיק החקירה בראיות נוספות, בוצעו על-ידי החוקרים תרגילי חקירה מגוונים, בשיתוף שירות בתי-הסוהר וגורמים נוספים במשטרה ומחוצה לה. נגד רועי אשתר ונגד בן ברדה, העצורים עד תום ההליכים, הוגשו

כתבי אישום. משפטם אמור להיפתח בעוד שבועות אחדים."בחקירת הרצח, שנמשכה כשנתיים, היו עליות ומורדות", אומר ניצב-משנה מנחם בוזנה, מפקד מרחב איילון, "אולם, הפעלתן של מערכות טכנולוגיות חדישות איפשרה להביא את החשודים לדין. אני

מקווה, שבכך הקלנו, ולו במעט, על צערה של משפחת מנשרוב".

תיק

יהרצ

סטלו

אי


גיל חורבדובר עיר ללא אלימות, המשרד לביטחון הפנים

מקווה

ביטחון פנים / גיליון 8 / ינואר 2015

יהרצ

סטלו

אי

24

בלניות מסייעות לאתר מקרים של אלימות במשפחה אברכים משמשים מודל חיקוי לנוער מנותק מורים ב"חדר" מאתרים ילדים שעברו

התעללות מינית הם הבינו, שהאלימות מהווה איום קשה עלאיכות החיים ומשתפים פעולה

"יש נשים בחברה החרדית, שעבורן, המקווה הוא המקום היחיד שבו הן יכולות לדבר. הן רואות בבלניות נשים, שיכולות לשמוע אותן, בלי שהסודיות תופר, ובלי שהמידע יעבור לאנשים אחרים ללא רצונן", כך ש', בלנית, העובדת באזור ירושלים כבר יותר משלושים שנה. יחד עם ארבעים בלניות נוספות, היא השתתפה בסדנא ייחודית לאיתור נשים, הסובלות מאלימות במשפחה. שם, במקווה, הן רואות נשים, המתביישות להיכנס למים בגלל סימנים כחולים שעל גופן, עדות לאלימות שעברו. והן שומעות את סיפוריהן. "כאשר חשדתי שמשהו לא בסדר, לא ידעתי כיצד לפתוח בשיחה. לא ידעתי אם אפשר לשאול או להעיר. במסגרת שלנו", מוסיפה ש', "הנשים החרדיות לא מדברות

ולא מספרות, אלא מכונסות בתוך עצמן".על רקע המודעות ההולכת וגוברת לבעיית האלימות במשפחה, החלה תכנית עיר ללא אלימות לפעול גם בחברה החרדית, המבינה היום, שאת הכלים לטיפול בבעיה לא ניתן לרכוש בתוך הקהילה עצמה, אלא באמצעות גופים ממשלתיים וציבוריים. רבים מהחרדים הבינו זה מכבר, שהאלימות מהווה איום קשה על איכות החיים, והחלו לשתף פעולה. "הציבור החרדי לא התייחס לבעיית האלימות במשפחה באופן ישיר", אומר עמוס ישי, מנהל המגזר החרדי בתכנית עיר ללא אלימות בבית שמש. "הבלניות במקוואות לא ידעו כיצד להתייחס לסיפורים הקשים, ששמעו מנשים מוכות. תכנית עיר ללא אלימות הכשירה אותן כיצד לדובב את אותן נשים, למי להפנות אותן להגשת תלונה, וכיצד עליהן להמשיך ולעקוב אחר מצבן. ההכשרה שעברו, נועדה ללמד אותן כיצד לגרום לאישה להיפתח ולספר על הקורה אותן". במקרים חמורים במיוחד, כאשר הבלניות חשות, שנשקפת סכנה לחיי הנשים, הן הונחו להפנות אותן לגורמי הרווחה ולמשטרה ואף ללוות אותן. אולם, לפי הבלנית ש', ברוב המקרים, הנשים מקבלות את הפרטים הנדרשים ופונות בעצמן. לדבריה, בנוסף להכשרה להתמודדות עם מקרי אלימות, לימדו אותן גם לעודד מודעות למחלות נשים

ולסרטן השד, ומחלות רבות אכן התגלו בדרך זו.

שינוי מיידי"חיפשנו גורמים קהילתיים בעלי השפעה בחברה החרדית, בניסיון לרתום אותם למאבק באלימות ולמניעתה", אומרת מורן

יצחק, מנהלת עיר ללא אלימות בבית שמש, שיצרה קשר עם כל המקוואות בעיר, וריכזה ארבעים בלניות, שלאחר ההכשרה שעברו, תוכלנה לסייע באיתור נשים, הסובלות מאלימות במשפחה. הסדנא כללה שמונה מפגשים, שבמהלכם הן הכירו את גורמי הטיפול העירוניים - אגף רווחה, אגף חינוך ואגף אכיפה, היכולים לתת מידע ולסייע במקרים של אלימות כלפי נשים. לדברי מורן יצחק, את השינוי החלו להרגיש בעיריית בית שמש באופן מיידי. "זמן קצר לאחר סיום הסדנא, חלה עלייה דרמטית במספר הפניות של נשים גם לאגף הרווחה וגם למרכז לטיפול באלימות, מאותם אזורים, שבהם הוכשרו הבלניות. לאחר-מכן, הבלניות עצמן ביקשו להשתתף בסדנת המשך, שבה יועלו סוגיות, שעמן הן מתמודדות בתהליך איתור הנשים המוכות במקוואות, דילמות אנושיות, מוסריות ודתיות". גם ישובים הסמוכים לבית שמש, הנמצאים בתחום השיפוט של המועצה האזורית מטה יהודה, אימצו את התכנית, ועשרים וחמש בלניות נטלו חלק בהכשרה זהה. "הבלניות סיפרו, שזו פעם ראשונה, שהתייחסו אליהן כאל גוף משמעותי בקהילה", מציין סיוון כהן-טופל, מנהל עיר ללא אלימות במטה יהודה. "רבני הקהילות הוזמנו להרצאה בנושא תקשורת בתוך המשפחה, כדי שיוכלו גם הם לאתר את מקרים

של אלימות במשפחה בקרב הקהילות שלהם".

אלימות בין הכתליםהטיפול בבעיית האלימות לא פוסח גם על המקרים של פגיעה מינית, ולכן תכנית עיר ללא אלימות מפעילה סדנא לאיתור אלימות שכזו בין כותלי המוסדות החרדיים. "לפני כשלושה חודשים התקיים מפגש עם מנהלי 'חיידרים" כדי להבין, עד כמה תופעה זו מוכרת להם. הכשרנו לנושא זה איש מקצוע חרדי", אומרת מורן יצחק. "והיום כבר התקבצו שתי קבוצות. האחת של הקהילה הליטאית והשנייה של קהילת בעלז ושל קהילת גור. בקרוב יצטרפו קהילות נוספות, וגם ה'רייבסים" )מורים( ומנהלי מוסדות החינוך יוכשרו

לזהות מקרים של התעללות מינית".

מאתים חמישים אימהותבדומה לשאר חלקי החברה הישראלית, האלימות בחברה החרדית היא רבת ממדים, ובאה לידי ביטוי בצורות שונות. צוות עיר ללא


שם, במקווה, הן רואות נשים, המתביישות להיכנס למים בגלל סימנים כחולים שעל גופן, עדות

לאלימות שעברו

זמן קצר לאחר שסיימו את הסדנא, נרשמה עלייה דרמטית במספר הפניות של נשים לאגף הרווחה

ולמרכז לטיפול באלימות

אלימות בבית שמש, שמודע לרבדים העמוקים של האלימות בחברה החרדית, גיבש תכניות ייחודיות לבני-נוער בסיכון מחוץ לכותלי בית -הספר. לפי מורן יצחק, מדריכי המוגנות של עיר ללא אלימות בבתי-הספר החרדים של ישיבות גור ובעלז, זיהו מספר ילדים ונערים, המתנהגים באופן חריג, ונקטו, בין היתר, אלימות מילולית קשה מאוד וחריגה. מדריכי המוגנות, לדבריה, עוברים סדנאות לזיהוי בני-נוער בסיכון ולטיפול בהם, על מנת שידעו להתמודד עמם בחצר בית-הספר ואף מעבר לשעות הלימודים. "המדריכים, יחד עם הצוות החינוכי, נפגשו עם אימהותיהם של הנערים שאותרו, ורשמו אותן לסדנת "להתאמן באמונה", הכוללת חמישה-עשר מפגשים עם יועצת חינוכית מהקהילה החרדית, המעניקה להן כלים כיצד להתמודד עם סיטואציה של אלימות במרחב המשפחתי", מציינת מורן יצחק, ומוסיפה, שיש נערים וילדים, שפורקים את הזעם בבית גם בצורה פיזית כלפי אחיהם הקטנים, והתנהגות זו יוצרת מעגל אלימות חדש". את ההכשרה הזו עברו מאתים חמישים אימהות חרדיות. "אנו עוקבים אחר תוצאות הסדנאות באמצעות כלי מדידה והערכה, וניתן להבחין, על-פי המשובים שממלאות הנשים, בשינוי שחל גם במרחב המשפחתי וגם בחינוך הפורמלי של הילדים בבתי- הספר",

אומרת מורן יצחק.

אברכים כמודל לחיקויהניסיונות למנוע את האלימות המתפשטת גם בחברה החרדית, מצריכים חשיבה יצירתית ושימוש באושיות קהילתיות, על מנת

להגיע לכל חלקי החברה. לשם כך יזמו מורן יצחק ועמוס ישי פרויקט חדש, "עונג שבת" שמו, בשיתוף עמותת "הקשיבה", המטפלת בילדים ובנוער בסיכון ברמת בית-שמש א'. מטרת הפרויקט היא גיוס אברכים, אשר מקבצים סביבם קבוצה של כשלושים וחמישה בני-נוער בסיכון, ומארחים אותם במסדרון בית-הכנסת, בחדר הסמוך לבית-הכנסת או אפילו בבתיהם לארוחות שבת בתקופת החורף. האברך ואשתו, אשר מארחים את הנערים, משוחחים עמם על האירועים שקרו במהלך השבוע, בניסיון להוות להם מודל לחיקוי, תוך רתימת פרשת השבוע ומוסר ההשכל ממנה לחוויות של בני-הנוער. בכל ערבי שבת מארחים האברכים עשרות בני-נוער משעת ערב מאוחרת ועד חצות, ולאחר

מקווה / המשך


מדריכי המוגנות בבתי-הספר החרדים של ישיבות גור ובעלז זיהו

ילדים ונערים, שנקטו אלימות מילולית קשה מאוד וחריגה.

סדנאות ההכשרה שעברו מקנותלהם ידע להתמודדות עם ילדים אלה

גם בחצר בית-הספר ומחוצה לו

מכן מלווים אותם חזרה לבתיהם. "אם בעבר אירעו מקרי אלימות קשים מאוד באזור נחל איילון בבית שמש", מדגישה מורן יצחק, "הרי שכתוצאה מפעילות זו, ניתן לראות, הן מנתוני המשטרה והן מדיווחי התושבים, שאירועי הוונדאליזם בשכונה נרגעו, לא מתקבלים דיווחים על אירועי אלימות מיוחדים, והפריצות לבתי-

הכנסת נפסקו". בבית שמש פועלים זה שנים אחדות גם מדריכי חבורות רחוב, מדריכי פנאי ומדריכי מוגנות בבתי-הספר במסגרת תכנית עיר ללא אלימות. ניכר, שמאמציהם לשלב את בני-הנוער החרדים בפעילות פנאי איכותית, בעיקר בתקופת "בין הזמנים", בעיקר,שבה הנוער הנורמטיבי חוזר מהישיבות לחופשה, ומחפש

לעצמו פעילות שונה - אכן מצליחים.

יהרצ

סטלו

אי


הרשת היא היער

InstagramZe'ev started following you

לרמ

רי שי

|

היער

שם הקבוצה שונה ל- "לא מדברים עם איתי השמן!!!"

איתי עזב/ה את הקבוצה

איתי התאבד/ה

מה שקורה בוואטסאפ לא נשאר בוואטסאפ!

שרון, טל, עידו, אנסטסיה, גבריאלהלא מדברים עם איתי השמן!!!

כרבר

ר דו

|

טל וולבוביץדוברת המשרד לביטחון הפנים

היאהרשת

מקום שנימקום ראשון


כל חטאו של ילד בן אחד-עשרה ממרכז הארץ היה העובדה, שהיה נמוך לגילו. הילדים בכיתתו לא הפסיקו להציק לו ולהתעלל בו. קריאות גנאי וקללות הפכו לדבר שבשגרה, ולאט לאט הוא דעך. הפך מילד מוחצן וחברותי לילד עצוב, סגור, ילד שעיניו כבויות. ילד, שכינויים כמו גמד, ננס גינה, מפגר, טיפש, מכוער וקללות פרועות נוספות היו מנת חלקו. לוואטסאפ הכיתתי הוא הוכנס רק למטרה אחת - לעלוב בו,

ולסלק אותו מהקבוצה שוב ושוב לצהלות האחרים. איך מצילים ילד כזה, שחבריו לכיתה מנצלים את הרשת החברתית להשמצות

פומביות, ורומסים את נפשו?אלימות קשה זו ברשת האינטרנט מלווה כמעט תמיד גם באלימות פיזית קשה בתחומי בית-הספר ומחוצה לו. וברוב המקרים, ההורים

עומדים חסרי אונים, וכך גם מערכת החינוך.רק כשנדמה היה שהאלימות כלפי דן )שם בדוי( בן האחד-עשרה

לשחר יש תיק קטן

שים את הסמארטפון שלך בתוך המשבצת

לדפ

זנרו

ר ח

ש |

כל ילד רביעי בישראל נפגע מאלימות ברשת כל ילדה עשירית חווה ברשת הטרדה מינית מתוך כלל הנפגעים, כל ילד שלישי נפגע לפחות פעמיים בשנה כ- 40% מהנפגעים לא דיווחו על הפגיעה בהם בטענה,

כי התביישו לדבר על כך, או שלא רצו שהוריהם יגלו זאת בתערוכת כרזות הועלו רעיונות להגברת המודעות לאלימות ברשת

ולמלחמה בה מודעות. מילת המפתח

תראי לי על הדובי איפה פגעו בך

בריונות ברשת יכולה לפגוע גם בילד שלך

יבת

נת

ינע

|מקום שלישי


"גם אנחנו היינו שובבים בגיל שלו"

אבאל'ה, אלימות ברשת היא לא שובבות

היא אלימות!

רגנב

ייקל

ל א

ני ד

|

שוברת שיאים, רק אז הבינו כל המערכות, שיש להתגייס כדי להצילו.

האלימות ברשת כבר הפכה לתופעה. מסכת ההתעללויות, שספג יומיום דוד-אל מזרחי מחבריו ללימודים, הסתיימה בטרגדיה קשה. דוד-אל בן החמש-עשרה וחצי תלה את עצמו בחדר האמבטיה, לאחר שקרא את התגובות, שנכתבו על עמוד הפייסבוק שלו ברשת החברתית. אמו לימור, נשבעה מעל קברו לעזור לילדים אחרים, על מנת שלא יעברו את הסבל ואת שברון הלב שחווה בנה. בארבע השנים שחלפו מאז, היא מתמידה להעביר הרצאות

בכל רחבי הארץ בנושא האלימות ברשת.

ממצאים חמוריםההסברה בקרב הציבור בכלל ובקרב בני-נוער בפרט, חשובה בתקופה זו לעין ערוך. בסקר שערך המשרד לביטחון הפנים לראשונה בקרב בני-נוער, והמתפרסם בימים אלה, עולים ממצאים חמורים - כל ילד רביעי בישראל נפגע מאלימות ברשת. כל ילדה עשירית חווה הטרדה מינית ברשת. מתוך כלל הנפגעים, כל ילד שלישי נפגע לפחות פעמיים בשנה. כ- 40% מהנפגעים לא דיווחו

על הפגיעה בהם בטענה, כי התביישו לדבר על כך, או שלא רצו שהוריהם יגלו זאת. כשני שלישים מהנפגעים שלא דיווחו טענו,

כי לא נראה להם חשוב לעשות זאת.מחלקת המחקר של המשרד לביטחון הפנים חושפת נתונים בעייתיים לא פחות, הנוגעים לאלימות ברשת כלפי הציבור בכללותו - כ-387 אלף בני-אדם נפגעו מפשיעה מקוונת ) 190.8 אלף גברים ו- 195.7 אלף נשים(. לפי פילוח זה - 206.9 אלף )53.5%( נפגעו מהטרדה, מאיום או מהשפלה. 59.9 אלף )15.5%( נפגעו מגניבה ומהפצת מידע. 75.9 אלף )19.6%( נפגעו מהתחזות

או מגניבת זהות. 85.8 אלף )22.2%( נפגעו מעבירות אחרות.

כל אחד אחראילאור נתונים קשים אלה, וכחלק מהפעילות המקצועית של המשרד לביטחון הפנים, הוחלט ליזום תחרות כרזות בנושא אלימות ברשת, בשיתוף יחידת הסייבר של משטרת-ישראל, “הבצפר" )בית-הספר של איגוד חברות הפרסום( וחברת “לוקיישן". “בעקבות פנייתו של המשרד לביטחון הפנים, החלטנו לתרגל

הרשת היא היער/ המשך

יכול להיות שהציוץ שלו זה בכלל זעקה

יבלי

אה

ינ ד

|


את הסטודנטים בתהליך עבודה, כפי שהוא מתבצע במשרד פרסום", אומר יגאל בראון, מנכ"ל “הבצפר" ואיגוד חברות הפרסום. “הפרויקט התחיל בתדרוך שיווקי, שהעביר המשרד לביטחון הפנים לתלמידי מסלול תכנון אסטרטגי. משימתם הייתה לחקור את התופעה, להעלות תובנות ולכתוב מסרים". לדברי יגאל בראון, תהליך העבודה כלל מחקר איכותני בקבוצות מיקוד, שמהן עלו מסרים, הקשורים למעורבות ההורים בחיי ילדיהם ברשת האינטרנט. מסרים אלו הועברו לקופירייטרים, שתרגמו אותם לרעיונות קריאיטיביים. בפרויקט השתתפו גם תלמידי מסלול העיצוב, שהעלו את הרעיונות הוויזואליים. כך נבנתה תערוכה רשמית, ובה שלושים כרזות, המביעות רעיונות להגברת המודעות לאלימות ברשת ולמלחמה בה, שהתחרו על

שלושת המקומות הראשונים.יוצר הכרזה המנצחת, דור ברכר, קיבל מחברת "לוקיישן" חבילת פרסום בכארבע-מאות מסעדות, בארים ומועדונים ברחבי הארץ, בשווי מאות אלפי שקלים, תוך חשיפה לכשלושה מיליון בני-אדם בחודש. יוצרת הכרזה, שזכתה במקום השני, שירי מלר, זכתה בחבילת פרסום במאה מקומות בפריסה ארצית, ובחשיפה

לכשמונה-מאות אלף בני-אדם. באירוע, שהתקיים בנמל תל-אביב במעמד מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, רותם פלג; מפכ"ל המשטרה, רנ"ץ יוחנן דנינו; הנהלת המשרד לביטחון הפנים, בכירי עולם הפרסום ,לימור מזרחי, אימו של דוד אל ז"ל ושוטרי יחידת הסייבר של יח' להב 433 במשטרת-ישראל, דורגו כל הכרזות, ונבחרו הטובות ביותר. בדבריו באירוע, ציין רותם פלג, מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, כי יש חשיבות עליונה למניעת אלימות בחברה הישראלית בכלל ובקרב בני-נוער וילדים בפרט. “בעידן הטכנולוגי המתפתח, אנו מוצאים ביטוי לאלימות קשה, אשר פוגעת בילדינו, אך באה גם לידי ביטוי בפגיעה בכלל הציבור בישראל". מפכ”ל המשטרה, רנ"ץ יוחנן דנינו, שלאחרונה נפל בעצמו קורבן לאלימות ברשת, רואה חשיבות גדולה להסברה. “בשנים האחרונות", אמר, “למדנו, שאיום זה הוא חמור לא פחות ומוחשי לא פחות מהאלימות ברחובות, שטיפלנו בה לאורך השנים". לדבריו, לא מדובר רק באלימות ולא רק בהסתה, אלא בפשיעה על כל סוגיה. “באמצעות פרויקט זה, אנו מעלים את המודעות בקרב הציבור, ובעיקר בקרב ההורים, לתופעה הקשה. מודעות

זו מילת המפתח. האחריות היא של כל אחד ואחד מאיתנו".

לילד שלך יש כלי נשק ביד

כץל

אני

ודמן

ידפר

ק בי

סל |

זה התירוץ של הבן שלך

ומה התירוץ שלך?

קי ס

לנוי

א גי

|


בשנתיים וחצי האחרונות קיבלה פעילותה של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול עם צה"ל צביון חדש וייחודי. מלבד פעילות חינוך למניעת השימוש בסמים ובאלכוהול בקרב חיילי צה"ל לקראת שחרורם, וסיוע נקודתי בהתאם לבקשות העולות מהשטח, גובשה אסטרטגיית עבודה, אשר שמה דגש מיוחד על נושא שתיית האלכוהול ושימוש בסמי פיצוציות בקרב כלל החיילים, ופותחו התערבויות שונות

המותאמות לאסטרטגיה זו. הפעילות מתקיימת בשיתוף פעולה מלא עם נציגי צה"ל, בעיקר עם חיל החינוך והנוער, שאמון, בין היתר, על מדיניות החינוך וההסברה בצה"ל בתחום ה"בחירה בחיים", ובו גם מניעת השימוש בסמים ובאלכוהול. מתכונת העבודה, הבנויה על חמישה עקרונות

מנחים מרכזים, הביאה ל"קפיצת מדרגה" בכל הקשור לפעילות החינוך למניעת השימוש בסמים ובאלכוהול בצבא.

האסטרטגיה המערכתית בצה"ל גובשה בהתאם לשלבי השירות השונים )שלב ההכנה לצה"ל, טירונות, הכשרות יסוד, הכנסה לקראת שחרור( ולשלבי הכשרת המפקדים. כחלק מהתהליך, בוצעה הגדרה מדויקת של המסרים ההסברתיים בצה"ל בתחומים של סמים ואלכוהול, בהלימה למסרים של הרשות, ותוך התאמה למאפייני המסגרת הצבאית. בכל אחד משלבי השירות נכתבה

התערבות אחרת, אשר תואמת את מאפייני הרצף.המפקדים, המובילים את התהליך החינוכי, הם גם הגורם המרכזי בתהליך, לאחר שעברו הכשרה ייחודית. כל אחד מהם מהווה מול פקודיו את "האחר המשמעותי" ודמות לחיקוי, וכך בכוחם להשפיע

אורית שפירו, ראש אגף חינוך ומניעה פנינה שניצר, יועצת לנושא צה"להרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

במדיניות צה"ל בתחום מניעת השימוש בסמים ובאלכוהול חל שינוי משמעותי

היחס לתופעת שתיית האלכוהול הוא כאל סוגייה פיקודית, המשליכה הן על דמותו של המפקד והן על דמותו שלהחייל-הפקוד הגדרתו של "משקה משכר" הורחבהל"חומר משכר", הכולל, מעבר לאלכוהול, כל חומר משנה תודעה, ובכלל זה גם "סמי פיצוציות", גז מזגנים וגת קפיצת מדרגה


על עמדותיהם ועל התנהגויותיהם. ההתערבויות מסתמכות על מנהיגותם האקטיבית של הקצינים כמחוללי שינוי. העיקרון המנחה בהתערבויות אלו הוא מחויבותם המלאה של הקצינים לפקודיהם, הבאה לידי ביטוי בגילוי אחריות בבסיס ומחוצה לו. היחס לתופעת שתיית האלכוהול הוא כאל סוגייה פיקודית, המשליכה הן על

דמותו של המפקד והן על דמותו של החייל-הפקוד.כך, למשל, התכנית שפותחה עבור צוערים בקורס הקצינים, עוסקת באיזון שבין ה"סף" )כפי שנקבע בפקודות הצבא( לבין ה"רף" )הציפיות של המערכת מהמפקדים ומהקצינים בכל הנוגע לשתיית אלכוהול בסופי שבוע(. בהתערבות שפותחה, מתמקדים בשינוי עמדות עצמי של הצוערים לגבי התנהגותם בתחום זה בסופי השבוע, לאור "הדוגמא האישית" המצופה מהם. בתכנית ההמשך, בהשלמות החייליות, היא מתמקדת במידע, המתייחס ל"סמי פיצוציות", ומקנה עקרונות פעולה וכלי התמודדות עם פקודיהם בעתיד במצבים בעייתיים בתחום זה. התכנית כוללת הרצאה של גורם מקצועי וסדנה פיקודית, שמעביר מפקד ההשלמה

)לאחר הכשרה וחניכה(.

חינוך עד הקצהכחלק מהתפיסה "חינוך עד הקצה", הושקה במהלך השנה האחרונה ניידת הסברה חדשה בנושא אלכוהול, היוצאת בימים אלה ליחידות צה"ל בשטח, ובה חומרי הדרכה אטרקטיביים, שפותחו עבורה במיוחד, ביניהם משקפיים, המדמים את התחושות, הפוקדות את מי ששתה אלכוהול בריכוז משתנה. בנוסף, פותחו דפי הסברה

בנושאי "סמי פיצוציות" ואלכוהול, לוחות קיר יחידתיים, מצגת למפקדים לקראת שבוע המאבק בסמים ובאלכוהול בצה"ל, וכן חודש אתר מקושר ל"צהלנט" בנושא סמים ואלכוהול. המפקדים וסגל החינוך מקבלים גם דפי הסברה אטרקטיביים )הנכנסים לכיס דגמ"ח מדי ב'(, ובהם מידע עדכני נדרש, דגשי הסברה, מסרים ברורים וכתבות אקטואליות. בנוסף, חוזקו קשרי העבודה של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול גם עם המשטרה הצבאית )באמצעות מצ"ח( ועם הפרקליטות הצבאית )באמצעות

התביעה הצבאית(.

משנה תודעהלאחרונה חל שינוי משמעותי ביותר במדיניות צה"ל בתחום מניעת השימוש בסמים ובאלכוהול. בחודש אוגוסט 2014 עודכנה פקודת המטכ"ל, שעסקה ב"משקאות משכרים", והפכה לפקודת מטכ"ל: "חומרים משכרים". במסגרת העדכון, הורחבה הגדרתו של "משקה משכר" ל"חומר משכר", הכולל, מעבר לאלכוהול, כל חומר משנה תודעה ובכלל זה גם "סמי פיצוציות", גז מזגנים וגת. על-פי הפקודה החדשה, שימוש ב"חומר משכר" וצריכתו אסורים לחלוטין על כל חייל בעת מילוי תפקידו )ביצוע כל תפקיד צבאי על כל היבטיו ומרכיביו, במחנה צה"ל ומחוצה לו, לרבות פעילות הקשורה בתפקיד הצבאי, טיול יחידתי, כוננות והתארגנות לקראת ביצוע תפקיד, והגעה למקום ביצוע תפקיד(. נאסר השימוש ב"חומרים משכרים" גם במצב כוננות, כשהחייל נושא נשק, בעודו לובש

מדים, וכשהוא שוהה בחופשה קצרה )"אפטר"(.

"חינוך עד הקצה". ניידת הסברה )צילום: צה"ל והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול(


לא בכל יום מגיעות דוגמניות לבית-סוהר, ומהלכות על מסלול דוגמנות. זר הפרחים, שהוצב בכניסה לחצר הטיולים של אגף סביון בנווה תרצה, לא היה מבייש זרי פרחים במקומות אחרים ונוצצים. ההתרגשות ניכרה בכל מקום בכלא הנשים, שכן זו הייתה הפעילות הראשונה, שבה השתלבו תחומי ההכשרה המקצועית למטרה אחת, והוצגו לפני קהל רב. האסירות-התופרות ישבו על הבמה, כשלצידן הסטודנטיות שליוו את פרויקט התפירה. בחדר ההלבשה איפרו אסירות את הדוגמניות, ועזרו להן ללבוש את הדגמים החדשים. תסרוקותיהן עוצבו על-ידי אסירות

אחרות, שהוכשרו בתחום עיצוב השיער. "דגמי הלבוש הם ביטוי לחופש ולעצמאות", אומרת סגן-גונדר שרה פרידמן, מפקדת כלא הנשים נווה תרצה. "התעסוקה, בכללה, היא

רב-כלאי עינת חסוןר' תחום הסברה, ענף הסברה וקשרי חוץ, שירות בתי-הסוהר

מתן כוח לאסירות להבין, שיש ביכולתן להצליח, ושיש באפשרותן להגיע להעצמה נשית ולביטחון עצמי וכלכלי". ולראיה, לאחרונה שובצה אסירה משוחררת לעבודה במכללת 6B, שדרכה למדה את קורס התפירה בבית-הסוהר. שתי אסירות, שלמדו שזירת פרחים, מצאו, עם שחרורן מהכלא, עבודה באולמות אירועים כשוזרות פרחים. "בבית-הסוהר אנחנו מחנכים את האסירות לחיים נורמטיביים עד כמה שניתן, ולסדר יום מובנה כאדם מן השורה", מדגישה סג"ד שרה פרידמן. "סגל בית-הסוהר, בעידודם של אנשי המקצוע במנהלה, בחרו מקצועות, שאותם תוכלנה האסירות לרכוש, כדי לאפשר להן במהלך מאסרן, ובמיוחד עם שחרורן, רווחה כלכלית. המקצועות הנלמדים הם מגוונים, ומאפשרים לכל אחת, כמעט, להתנסות בהם. חלקם דורשים

מקום מפלט


הן מתנסות במגוון רחב של הכשרות מקצועיות באמצעותן הן מבינות, שיש ביכולתן להצליח, להגיע להעצמה נשית ולביטחון

כלכלי ככל שניתנת להן אפשרות לבחור דרך שונה והרגלי

תעסוקה, הן תוכלנה לפנות לאפיקים חיוביים כלא הנשים נווה תרצה. עבודה כתהליך שיקומי

רמת השכלה והכשרה בסיסיים, וחלקם אינם דורשים תעודת יושר מחוץ לכותלי בית-הסוהר. עם סיום ההכשרות, האסירות מקבלות תעודות מטעם משרד העבודה והרווחה או מטעמן של המכללות, שדרכן למדו עיצוב שיער, בניית ציפורניים, שזירת

פרחים, איפור, תפירה וקליעת סלים.אולם, אין לשכוח, כי בנוסף להיבט הביטחוני, מדובר באסירות, שחלקן שפוטות למאסרים ארוכים בגין עבירות אלימות קשות. "ככל שנעסיק אותן יותר, הן יעסיקו אותנו פחות", מציינת סג"ד שרה פרידמן ומוסיפה, כי ככל שניתנת לאסירות אפשרות לבחירת דרך שונה, להרגלי תעסוקה שלא הורגלו להם, להבנה, שניתן לבחור בדרכים אחרות מאלו שחוו בעבר, יתאפשר להן לפנות

לאפיקים חיוביים.

תהליך שינויבנווה תרצה התעסוקה איננה רק עבודה אלא גם חינוך. במרכז

החינוך מתקיימת פעילות ענפה הן בשעות הבוקר והן בשעות אחר הצהריים. ככל שהאסירות נחשפות ללמידה, לעתים אף ללימודי קרוא וכתוב בסיסיים, הן יוצרות קשר טוב יותר עם ילדיהן, נחשפות לאקטואליה, מרגישות, כי ביטחונן האישי גובר, ומבינות כי הן מסוגלות לחוות בהמשך חייהן חוויות חיוביות. בנוסף, מועברות לאסירות גם סדנאות, שבהן הן לומדות להכיר את העבר שלהן, את העבירות שביצעו ואת התהליך השינוי. "בשל העלייה במספר האסירות, השפוטות בגין שימוש באלימות, הוחלט, לשלב במהלך מאסרן פרויקט חובה בנושא אלימות. במידה שמי מהן לא תיקח בו חלק, תיחסם בפניה האפשרות ליציאה לחופשות או קידום לשיקום", אומרת סג"ד שרה פרידמן. לדבריה, האסירות, המשתתפות בפעילויות החינוכיות- תעסוקתיות, עוברות תהליך שינוי הן באסתטיקה האישית שלהן והן בהתייחסותן לסגל ולאסירות האחרות. הן רגועות יותר, בטוחות ומרגישות חזקות בכל פעם שהן מבינות, כי יש להן כסף, הנמצא באחריותן הבלעדית. "העבודה בכלא חשובה יותר לאסירות-נשים מאשר לאסירים-

גברים", מדגישה כלאי טלי רייכמן, קצינת התעסוקה, ומסבירה, כי אסירות נשים אינן זוכות, לרוב, לתמיכה כלכלית מהמשפחה, ולכן הצורך שלהן בעבודה ששכר בצידה, רב יותר משל האסיר.

רוב האסירות העובדות מסורקות היטב ומאופרות, ולולא היו לובשות את מדי האסירות, ניתן היה לחשוב, כי הן יצאו לעבודה במקום עבודה מוכר ורגיל. "כשאנחנו נכנסות למסלול של עבודה בכלא, אנחנו מרגישות כפי שהיינו מרגישות לו יצאנו לעבודה מחוץ לחומות. יש לנו כסף לרכוש מוצרי היגיינה בקנטינה, וכדי לטשטש את המקום, שבו אנחנו נמצאות, חשוב לנו להתאפר".

המשך בעמוד 47

הרסו

-התי

ת ברו

שיה,

וקעס

תקת

חל מ

בר,מח

רן או

ם: לו

צי


עבודתו של לוחם האש רוויה סיכונים, שעיקרם כוויות, שאיפת עשן, שאיפת חומרים מסוכנים וחנק. לאלו יש להוסיף את הסיכונים, הקיימים ברוב העבודות האחרות, כסיכוני נהיגה ברכב מבצעי, סיכונים כתוצאה בשימוש בכלי יד מטלטלים )כלי פריצה( כמו גם סיכונים בטיפוס על סולמות ובעבודה בגובה, התפוצצויות וקרינה. הכשרתו של לוחם האש, ציודו ואימונו השגרתי והיומיומי הם ערובה לבטיחותו ולשמירה על שלמותו

ועל שלמות הציוד שברשותו. הסיכונים הגורמים לתאונות כוללים את כל הסיכונים, מבצעיים ומנהלתיים, שאינם סיכונים הנגרמים מיריב. אלו סיכונים ללוחמי האש וסיכונים לאזרחים )ולבלתי מעורבים( עקב פעילויות כיבוי האש. לרמת אי ודאות גבוהה, למצבי לחץ נפשי, שבהם נתונים הכבאים והמפקדים וכן למאמץ הגופני, הנדרש בפעילויות הרבות, השפעה על רמת הבטיחות. על ניתוח תנאי השטח והסביבה בהיבט המבצעי להביא בחשבון את ההיבט הבטיחותי, בדומה לניתוח

המודיעיני, ועליו לכלול סיכונים ללוחמי האש הנובעים מסוג הקרקע, ממכשולים, מתנועה בצירים, מתנאי מזג אוויר ומתנאי ראות, תוך התחשבות במגבלות פיזיולוגיות ובמגבלות נוספות אחרות. רמת הבטיחות מושפעת מפעילויות שונות משולבות )כגון פעילות מבצעית, טכנית ולוגיסטית(, מריבוי מגזרים ומקצועות, מפריסה רחבה של יחידות ושל מתקנים, ממספר רב של אנשים ושל אמצעים, מעומס משימות, ממוטת שליטה גדולה, משיטות בקרה

ייחודיות וממעבר מהיר בין מצבים )שגרה, אימונים, מבצעים(.

שליטה בסיכוןניסיון למגר את כל הסיכונים אינו מציאותי, משום שהם פועל יוצא של פעילות הכיבוי וההצלה. לפיכך, יש להכיר בקיומם של הסיכונים, להעריך את הנזק, שעלול להיגרם מהם ואת ההסתברות להתממשותם, ולהתמודד בצורה נכונה עמם. התמודדות בגישה פרו-אקטיבית מבוססת על יוזמה, על תכנון, על חיזוי ועל הדרכה,

עוזי זומרראש ענף בטיחות, הרשות הארצית לכבאות ולהצלה

עבודתם רוויית סיכונים הניסיון למגר אותם אינו מציאותי, כי הם פועל יוצא של הפעילות יש להכיר בקיומם, להעריך את הנזק, שעלול להיגרם מהם, ולהתמודד עמם בצורה נכונה הבטיחות היא אמצעי לשליטהבסיכון ואינה מטרה על שמירת הבטיחות בפעילויות הכיבוי וההצלה

מלחמהבטוחה

לההצ

ולת

אוכב

ת לצי

אר ה

ותרש

הם:

מילו

צי


ופחות על גישה רה-אקטיבית, המבוססת על תגובה לתאונות ולאירועים בלתי רצויים. פני העתיד מובילים לטיפול בגורמי השורש, דהיינו, לצמצום כשלים ונזקים, שיבטיחו מניעת תאונות, מחלות מקצוע ופגיעות, ויובילו לשיפור בביצועים. הבטיחות היא אמצעי לשליטה בסיכון ואינה מטרה. הבטיחות בכיבוי אש מתמקדת בפעילות המבצעית הלא שגרתית, שבה רב הנסתר על הנגלה, בשגרת העבודה, באימונים, במתקני כיבוי האש עצמם

ובדרכים )בטיחות נהגים, הולכי רגל ורכבי כיבוי והצלה(.

רוח המפקדלמפקד יכולת מכריעה בהשפעתו על העצמת איכותה של "רוח הבטיחות" ביחידה ותרומתה במהלכי פיקוד ושליטה, בקביעת מדיניות, בהדרכה נכונה, בבקרה ובפיקוח. בהקפדה על כל אלו תושג המטרה - ביצוע מקצועי של משימות היחידה, ללא נפגעים

וללא גרימת נזק. פעילויות מניעה לבדן אינן מונעות התרחשות תאונה. יוזמה בביצוע מהלכי מניעה בתחום הבטיחות, המבוססת על הצהרת מדיניות הפיקוד הבכיר, מובילה לביצוע של תחקירים, למדידות קרינה, לסקרי סיכונים, לייעוץ ארגונומי ולאפיון ציוד מיגון אישי.

קרינה בלתי מייננת בשל שהייתם של לוחמי האש פרקי זמן ארוכים בתחנות הכיבוי בתנאי קסרקטין, הם חשופים לקרינה בלתי מייננת מרשת החשמל. ענף בטיחות 67 בראשות הארצית לכיבוי ולהצלה ביצע בדיקות קרינה ביחידות השונות, ובמקומות שבהם נמצאו חריגות, בוצע "טיפול" ברשת החשמל ומיגון

באמצעות יריעות אלומיניום מיוחדות.

ירידה במספר הנפגעיםבמערך הבטיחות ברשות הארצית לכיבוי ולהצלה שבעה תקני קציני בטיחות מחוזיים. כשישים קציני בטיחות ונאמני בטיחות, הפועלים בנוסף על תפקידיהם )סגני מפקדי תחנות, ראשי משמרת, קציני לוגיסטיקה ואנשי מניעת דליקות( הוכשרו בקורסים במשטרת-

ישראל וברשות הארצית לכיבוי אש ולהצלה. נוכחותם בכל אירוע מבצעי או מנהלתי ובתרגילים, מביאה, בהכרח, לירידה במספר

התאונות ובמספר הנפגעים.

מובנה בהכשרהנושא הבטיחות מובנה בהכשרה למקצוע הכבאות. המפקד מחויב לבצע הדרכות בטיחות תוך תפקיד, ולוודא שיפעלו על-פיהן, כחלק מתהליך, שמטרתו להבטיח, שנקט באמצעים סבירים, כדי למנוע תאונות. לוחם האש מחונך לפעול במקצועיות, תוך הפעלת שיקול דעת ויוזמה, ובפתיחות לדעות שונות, מתוך אחריות לתוצאות מעשיו. ראש ענף בטיחות, באמצעות בית-

הספר לכבאות ולהצלה, אחראי על הכשרת הלוחמים והקצינים בקורסים לקציני בטיחות ובקורסים לבודקי קרינה בלתי מייננת. במהלך שנת 2014 הודרכו ביחידות כאלף לוחמי אש בנושאים

הקשורים לבטיחות.

נהיגה מתקדמתלוחמי האש עוברים אימונים בנהיגה מתקדמת על-ידי מדריכים אזרחיים. כל הנהגים עוברים הדרכה בנהיגת חורף. בנוסף, כל לוחמי האש מקבלים הכשרה ייחודית על כלי-הרכב, שאותם הם נוהגים. עד עתה הוכשרו שישים לוחמי אש בקורס נהיגה מתקדמת 4 גלגלי, ושלושים לוחמים הוכשרו בקורס נהיגה

מתקדמת דו-גלגלי.


ענת בשן

קפיצת דרךכבר לפני כעשרים שנה עלה במשרד לביטחון הפנים ובמשטרת-ישראל הרעיון. בהעברת כל בתי-הספר למרכז הדרכה אחד, האמינו אז ומאמינים גם היום, יחול שיפור ברמת הלמידה של השוטרים, תעלה רמת מקצועיותם, ותופחתנה עלויות ההדרכה והאחזקה. אולם, רק עתה, עם תחילתה של השנה האזרחית החדשה, החל, באופן מעשי, פרק חדש בתולדות ההדרכה במשטרת-ישראל, עם פתיחתה של המכללה הלאומית לשוטרים בבית-שמש. הסביבה הטכנולוגית המשתנה והאתגרים, שמולם ניצבת המשטרה, חייבו קפיצת דרך משמעותית ביכולות מערך ההדרכה, שהיה פרוס בתשעה-עשר מתקנים, חלקם ישנים, ברחבי הארץ, ביניהם שלושה בתי-ספר ארציים, שישה בתי-ספר מחוזיים,

תשעה בתי-ספר אגפיים/מקצועיים ובסיס הדרכה של מג"ב.

בחודש נובמבר 2006 החליט אבי דיכטר, דאז השר לביטחון הפנים, לאשר את ההמלצות להקמת מרכז הדרכה למשטרת-ישראל במסגרת מכרז PFI. בספטמבר 2009 פרסמו המשרד לביטחון הפנים, משטרת-ישראל ומשרד האוצר מכרז להקמת מרכז ההדרכה ולתפעולו. בינואר 2011 נבחרה זוכה במכרז, קבוצת "פוליסיטי", הנמצאת בבעלות משותפת לחברת שיכון ובינוי ולחברת G4S )חברת שמירה(. מרכז זה, המשתרע על-פני 230 דונם )62 אלף מ"ר שטח בנוי( בבית-שמש, תוכנן על-ידי האדריכל שמואל שילה. עבודות הבנייה החלו באפריל 2012, וב-15 לינואר השנה נקבעה המזוזה הראשונה. החניכים החלו, באופן רשמי, את הכשרותיהם במקום כבר בתחילת חודש ינואר."בתחומים מסוימים בעבודת המשטרה, ביניהם הכשרת השוטרים,

צילומים: דגן פתרונות ויזואלים


לפני עשרים שנה האמינו, שעם העברתם של כל בתי-הספר המשטרתיים למרכז הדרכה אחד, תעלה רמת מקצועיותם של השוטרים גם היום מאמינים כך והראיה - פתיחתה של המכללה הלאומית לשוטרים על-פני מאתים ושלושים מ"ר בנוי בבית-שמש, הוקמו כמאה מתקני הכשרה משוכללים לשוטרים ולקצינים בהכשרתם הכללית והמקצועית יחוו כולם חוויה חדשה מביזור לריכוז

נכון להשקיע משאבים, ולהסתכל לטווח ארוך, גם אם הדברים לא מתבצעים בתקופת כהונתם של מקבלי ההחלטות", אומר ניצב ניסים מור, סגן מפכ"ל משטרת-ישראל ויו"ר מינהלת ההקמה של המכללה הלאומית לשוטרים. "מכללה זו היא פרי עשייתם של שרים לביטחון הפנים ושל מפכ"לים, שתרמו למימוש ההחלטה על הקמתה". ביזורם של בתי-הספר, לדברי ניצב ניסים מור, לא הביא לידי ביטוי את נקודות הממשק המתחייבות בעבודתם של כלל השוטרים, כמו, למשל, בעת הפרות הסדר שאירעו לאחרונה בירושלים. "שוטרים ממגוון רחב של מקצועות תגברו את הכוחות בעיר, והיה צורך ללמדם נושאים, שאינם מרכזיים בעיסוקיהם. המכללה הלאומית אמורה לגשר על פער זה על-ידי

ריכוז ההכשרות במקום אחד".

הפרטה חלקית וגם מלאה"הפעלת המכללה הלאומית לשוטרים מבוססת על הפרטה מלאה של מערך השירותים ועל הפרטה חלקית של מערך ההדרכה", מדגיש ניצב ניסים מור. "למשטרת-ישראל נשמרת השליטה על התכנים הנלמדים, על ההישגים הנדרשים ועל הפיקוח על אופן הביצוע. לשם כך גם הוקמה יחידת פיקוח על הזכיין ותיאום בינו לבין המשטרה". על-פי המכרז, חברת פוליסיטי אחראית על תפעולו של מערך מרכז ההדרכה, מתן שירותי אחזקה, ניהול מערך ההדרכה וניהול מערכות מידע. תקופת הזיכיון היא לעשרים וחמש שנים. לאחר מכן יעבור המרכז לידי משטרת-ישראל. את שירותי ההדרכה תספק חברת ג'ון ברייס. באחריותה של המכללה הלאומית לשוטרים, בין היתר, להכשיר את שוטרי משטרת-ישראל לאורך שירותם לתפקידים מקצועיים בתחומים שונים, לפתח מנהיגות וערכי פיקוד בקרב מפקדים, למיין שוטרים במסגרת קורסים והשתלמויות, להסמיך שוטרים ומתנדבים לאחר שסיימו קורסים והשתלמויות, להקנות מיומנויות לפיתוח הכושר הגופני, לשיפורו ולחיזוקו, להוביל את תחום המצוינות במשטרת-ישראל, להקנות כללי התנהגות ואתיקה מקצועית, ולהנחיל את התרבות

הארגונית של משטרת-ישראל בקרב סגל המכללה וחניכיה.

חוויה שונהבמכללה - כמאה מתקני הדרכה שונים, ביניהם כיתות לימוד גדולות ומרווחות, המצוידות באמצעים טכנולוגיים, אודיטוריום, אולמות הדרכה, כיתות מיחשוב, מתקני אימון ירי משוכללים )פתוחים וסגורים(, מערכות מולטימדיה במטווחים )המתאימות לאימוני ירי ביום ובלילה(, סימולטורים ממוחשבים לתרחישים מבצעיים ולנהיגה, קריית אימונים גדולה )המדמה עיר ובה שווקים, מבני ציבור, בתי-משפט, רחובות, צמתים ורמזורים, מבני מגורים וחצרות ואף תחנת משטרה(, אולמות ספורט וכושר, אצטדיון ובו מסלול ריצה היקפי, מגרש משולב ומסלול מכשולים, מתקנים לאימון הגנה עצמית ולאימון בעלי-חיים )סוסים וכלבים(, אמפיתיאטרון גדול, בית מורשת, אולם הנצחה, חדרי מגורים

חדישים, בית-כנסת, מועדונים ומרכז מכר."החניך שיגיע למקום, ירגיש כבר מהרגע הראשון את החוויה השונה", אומר ניצב ניסים מור. "אין לי ספק, שהמכללה החדשה תעלה את רמת מקצועיותו של השוטר. שוטר מקצועי הוא שוטר שמבין את המצב ויודע מה לעשות. שוטר מקצועי פחות הוא שוטר שמסבך ויסתבך, ויפגע בדימוי המשטרה ובתדמיתה. המכללה

הלאומית לשוטרים תלמד אותו כיצד להיות שוטר טוב יותר".

נדבך ראשוןהפרויקט השאפתני של המכללה ללימודי משטרה נוהל בסיועם של יואל לוי, סמנכ"ל בכיר לתפעול ופיקוח במשרד לביטחון הפנים ושל דני קריבו, סמנכ"ל בכיר לתכנון, תקצוב ובקרה של המשרד לביטחון הפנים. זהו רק הנדבך הראשון של הקמת הקריה הלאומית ללימודי מקצועות ביטחון הפנים - משטרה )כולל משמר-הגבול(, שירות בתי-הסוהר, הרשות הארצית לכיבוי ולהצלה ומד"א. השטח להמשך בינוי הפרויקט אושר לאחרונה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. כמו כן, מתוכננת

בנייה נוספת על שטח של כ-60 אלף מ"ר.


אחריות בירוק

צמצום הפוטנציאל לפשיעה אנונימית. גינות קהילתיות )צילום: בתיה מונסונגו( ביטחון פנים / גיליון 8 / ינואר 402015

החיים בסביבה האורבאנית ותחושת הניכור החברתי ההולכת וגוברת כלפי הזולת וכלפי הטבע והסביבה, הגבירו את הצורך בתכנית קהילתית, שתקנה למשתתפיה את היכולת לחבר את העולם המודרני לסביבה, לערכיה וליתרונותיה. הגינות הקהילתיות, המופעלות על-ידי אגף מצילה במסגרת תכנית חדשנית ויחודיית, מהוות מסגרת עבודה משותפת לקבוצת אנשים, המאמצת שטח אדמה ומטפחת אותו, ובכך היא מזמנת קשרי גומלין בין התושבים, ומעודדת פעילות קהילתית סביב מטרה משותפת. הגינון, אם למטרות חקלאות ואם למטרות אסתטיות, מתבצע על-ידי חברי הקהילה, בשטחים פרטיים, השייכים לבניין שבו הם גרים, או בשטחים ציבוריים פתוחים. הגינות משקפות את אופי הקהילות המפעילות אותן. כל גינה קהילתית מעוצבת על-פי הצרכים והרצונות של המפעילים אותה, ומנוהלת בהתאם - יש גינות, שבהן התושבים מטפחים אותן ביחד, ויש גינות, שבהן לכל משפחה יש חלקה פרטית. בחלק מהגינות הדגש הוא בעיקר על נוי ואילו באחרות ההתמקדות היא בגידול מזון. חלקן של הגינות מציעות יום פעילות שבועי קבוע, והחלק האחר - אירועי שיא אחדים בשנה. הגינות נבדלות זו מזו גם בהתארגנות הקהילתית - יש קהילות הטרוגניות, הבנויות על בסיס גיאוגרפי משותף )כניסה, מתחם(, קהילות גיל )קשישים או ילדים במוסדות חינוך(, קהילות מוצא )יוצאי אתיופיה, למשל(, קהילות זרם דתי ואף קהילות מגדר )גינות גברים או נשים(. לגינות הקהילתיות ולקשרי הגומלין בין המפעילים אותן יש השפעה על הקהילה ועל

תחושת הביטחון של חבריה.

ירידה בוונדאליזםעל-פי מחקרים, לתזונה נכונה יש השפעה חיובית על מניעת פשיעה. לפיכך, הגינות הקהילתיות נותנות לתושבים הזדמנות ליהנות מאכילת פירות וירקות, שלא אכלו בעבר. חלוקת מזון, הגדל בגינה הקהילתית, תורמת לירידה בוונדליזם, מאחר שמשתמשי הגינה נהנים מפירותיה כחלק אינטגראלי מהקהילה.

רונאל חרמץ, שרונה אמינוב-סרוסי, ד"ר נאוה כהן-אביגדוראגף מצילה, המשרד לביטחון הפנים

לקשרי הגומלין בין המפעילים אותן יש השפעה על הקהילה ועל תחושת הביטחון של חבריה באמצעותן ניתן לטפל בגורמי סיכון שונים המובילים לפשיעה הן מפחיתות ונדאליזם ומחלוקות אתניות ועדתיות, יוצרות מנגנון שוויון בין החברים בהן, ומצמצמות את הפוטנציאל לפשיעה אנונימית גינות קהילתיות

המזון הוא רב-תרבותי ומקשר בין תרבויות, וכן משפר מחלוקות אתניות ועדתיות, המובילות לבידוד אתני בשכונה, ומהוות את אחד הגורמים לפשיעה. הגינות הקהילתיות מאפשרות למשתמשים בהן להתגבר על מכשולים כפערי שפה. בנוסף, בגינות הקהילתיות נערכת פעילות, המשדרגת תרבות ורקע הקשורים לגיל ולחינוך. הגינון פועל כמנגנון ליצירת שוויון חברתי בין פרטים, מאחר שהגנים נגישים, ומאפשרים לאנשים מרקע חברתי- כלכלי שונה לעסוק יחדיו בגינון. גינות קהילתיות מספקות פעילות בונה לנוער, המעודדת תחושת אחריות. הן יוצרות חיבור בקהילה, באמצעות יצירת קשרים אמוציונאליים חיוביים, תחושת בעלות קולקטיבית וגאווה - הנובעים מהעבודה בגינה. יתרון נוסף של הגינות הקהילתיות בצמצום פשיעה או במניעתה הוא יצירת מקומות מפגש בטוחים, אשר מעודדים לכידות חברתית וחיבור בין חברי הקהילה, באמצעות עבודה משותפת. מאחר שככל שהאנשים בקהילה מכירים אחד את השני טוב יותר, מצטמצם הפוטנציאל

לפשיעה אנונימית.

פתרון קונפליקטיםמיומנויות לפתרון קונפליקטים, הנלמדות באמצעות גינות קהילתיות, הופכות לכישורי חיים במיוחד עבור מי, שנמצאים בסיכון להתנהגות אלימה. גישור מהווה דוגמא למיומנות פתרון קונפליקט, שניתן להשתמש בה בתוך הגינה הקהילתית. הוא מקנה הזדמנות לערב חברים בקהילה בפתרון קונפליקטים, דרך חיזוק מיומנויות התקשורת שלהם, ומתן כלים לשמוע דעות שונות ולקבל את האחר. המשתתפים המעורבים בגינה לומדים כיצד לשתף פעולה במציאת פתרונות לבעיות. גנים, המתאפיינים בפתרון בעיות באופן קולקטיבי, מקנים מיומנות חשובה, המאפשרת לכל אחד להרגיש שמתייחסים אליו ומקשיבים לו. הדבר יוצר שוויון, אפילו אם קיימים הבדלים ברמות הכוח והשליטה מחוץ לגינה.

אחריות בירוק

המשך בעמוד 47


הדי וגשל, אביתר רמותיחידת מידע וידע, אגף מדיניות ותכנון אסטרטגי, המשרד לביטחון הפנים

מוקדי חירום ברחבי העולם מתמודדים, כל אחד, עם אלפי שיחות סרק ביום כמחצית מהשיחות הן הטרדות טלפונית אלו עלולות לפגוע בתפקודם של מוקדי החירום ושל הכוחות בשטח, ואף לסכן חיי אדם

הסנקציות למטרידים - החל מאזהרה וכלה בקנס כספי גבוהואף מאסר בפועל זה לא לטלפון. מבט עולמי

שיחה בהפרעה


מוקדי חירום במדינות העולם מתמודדים עם אלפי שיחות סרק ביום, המקשות עליהם לתת מענה לקריאות המצוקה של האזרחים. כמחצית מהשיחות הן הטרדות טלפוניות. חלק מהפניות הן בקשה למידע בנושאי שגרה. פניות נוספות הן טעות במספר ו"חיוג כיס". ההטרדות הטלפוניות עלולות לפגוע בתפקודם של מוקדי החירום, בחלוקת המשאבים, בתפקוד הכוחות בשטח ואף בתוצאות מבצעיות ובדעת קהל. הטרדות אלו עלולות גם לייקר את עלות הפעלתם של מוקדי החירום )המגדילים את מספר המוקדנים, כדי שיוכלו להיות זמינים לקריאות אמת(, ואף

לסכן חיי אדם. הצעד הבסיסי ביותר שננקט, על מנת להתמודד עם התופעה ולהקטין את מימדיה, הוא העלאת המודעות לבעיה. מכיוון שרוב ההטרדות הטלפוניות ברחבי הועלם מבוצעות על-ידי ילדים, נערכו, בעיקר במדינות אירופה, קמפיינים בבתי-הספר ובאמצעי התקשורת, שבאמצעותם למדו הילדים באלו מקרים רצוי להתקשר למוקדי החירום, ומה הוא הנזק, שעלול להיגרם כתוצאה משיחות לא נחוצות. במדינות מסוימות אף הוחלט, ששיחה למוקדי החירום לא תועבר למוקדנים באופן מיידי, אלא רק לאחר השמעת הודעה מוקלטת קצרה, המבקשת מהמתקשר להישאר על הקו, רק במידה שהוא זקוק לעזרה. הנתונים הראו, שהשימוש בהודעה מוקלטת קצרה מפחית את מספר השיחות, המגיעות למוקדי החירום,

ומפריעות להתנהלותם התקינה.

מכיוון שכיום, מזוהה מספר הטלפון, שממנו מתבצעת ההטרדה, וכך גם מיקומו של המתקשר, הוחלט במספר מדינות להביא לידיעת הציבור עובדה זו, ולהזהירו, שניתן להעניש את מי שמתקשר למוקדי החירום שלא לצורך. בחלק גדול מהמדינות הוחלט גם להטיל קנסות ואף עונשי מאסר על מי שמטרידים בשיחות טלפון

את מוקדי החירום.

התנהגות לא חברתית בבריטניה, אף על פי שקיים מוקד מידע למשטרה למטרות, שאינן מקרי חירום, כמעט מחצית מהשיחות )43%(, המגיעות למוקדי החירום, מוגדרות כשיחות כוזבות. הטרדה טלפונית של מוקדי חירום מוגדרת בבריטניה כעבירת התנהגות לא חברתית. ברגע שמגיעה תלונה מאחד ממוקדי החירום בדבר הטרדה טלפונית, המשטרה יכולה לזהות את המתקשר בעזרת אמצעים שונים, ולתבוע אותו לדין. העונשים הקבועים בחוק הם קנס עד חמשת

אלפים פאונד או מאסר של עד חצי שנה.

עבירה פליליתבהולנד, הטרדה טלפונית של מוקדי חירום מהווה עבירה פלילית. כאשר קטין מתקשר, ומטריד את מוקדי החירום, המשטרה, כצעד ראשון, שולחת הודעות קוליות או הודעות טקסט למכשיר הטלפון הנייד שלו. ההודעות הן הודעות "פלאש", המופיעות ישירות על

יהרצ

סטלו

אי


מסך הטלפון, כדי שמי שנמצא בסביבתו של הקטין, הורים או מורים, יוכלו לראות אותן, ולסייע במניעת הישנותן של ההטרדות. במידה שהקטין ממשיך לבצע שיחות הטרדה למוקדי החירום, המשטרה שולחת מכתב להוריו, ומיידעת אותם על מעשיו. רק אם המכתב לא מועיל, וההטרדות לא פוסקות, המשטרה מפנה את הטיפול בעניין לסוכנות הלאומית למניעת פשיעה בקרב קטינים. במקרה של הטרדה טלפונית, הנעשית בידי מבוגר, התקנות מחמירות הרבה יותר. מי שנמצא מטריד טלפונית את אחד ממוקדי החירום, נושא באחריות לכיסוי כל ההוצאות הכספיות, שנבעו

מההטרדה. מעבר לכך, העונשים הקבועים בחוק )קנס כספי או מאסר בפועל( משתנים בהתאם לחומרת ההטרדות ולהימשכותן.

בסיס רב-יומיבבלגיה, מספר השיחות, המוגדרות שיחות כוזבות, מהווה חלק גדול מכלל השיחות, המגיעות למוקדי החירום )46%(. על-פי ההערכות בקרב גורמים מקצועיים במדינה זו, כשני שלישים מהשיחות הכוזבות הן הטרדות. מוקדי החירום בבלגיה נאלצים להתמודד עם הטרדות על בסיס רב-יומי במרבית המקרים, ולהוציא לשווא אנרגיות ומשאבים רבים. השיחות עוברות סינון ראשוני על-ידי מוקדנים, ורק לאחר-מכן מועברות לגופי החירום. בשונה מהנעשה במדינות אחרות, בבלגיה הסנקציה היחידה שננקטת היא חסימתם של מטרידים סדרתיים. כאשר מתקבלת שיחת הטרדה, נשלחת הודעת אזהרה לטלפון, שממנו היא בוצעה. כך בשלוש שיחות ההטרדה הראשונות. בשיחה הרביעית, המתקבלת מאותו מספר טלפון, נחסם המספר לרבע שעה עד לשתים-עשרה שעות.

SWATTINGכמו בסוגיות רבות, הקשורות לאכיפת חוק, בארצות-הברית החוקים והנהלים אינם אחידים. בשל החלוקה למדינות, והחופש היחסי שיש לכל מדינה ומדינה לחוקק חוקים ולקבוע נהלים שונים, הטיפול בסוגיות דומות איננו זהה בכל מקום. כך גם בנוגע להטרדות הטלפוניות. בעוד שבחלק מהמדינות בארצות-הברית ההטרדות הטלפוניות הן עבירה פלילית, הרי שבאחרות - אין זה כך. גם במדינות, שבהן ההטרדות מוגדרות כעבירה, אין אחידות בנוגע לחומרה המיוחסת להן או לאופן הטיפול בהן. התופעה מכונה בארצות-הברית SWATTING, מכיוון שמוקדי

החירום נוהגים לשלוח צוותי )SWAT( התערבות מיוחדיםלמקומות, שבהם, כביכול, התרחש אירוע ביטחוני או אירוע פלילי חמור. התופעה רווחת בעיקר בקליפורניה, שם נרשמו ניסיונות חוזרים ונשנים להביא לשליחתם של צוותי התערבות

לבתי ידוענים.

ענישה חמורהבסוף שנת 2013 נכנס בקליפורניה לתוקפו התיקון לחוק, המאשר את הגדלת הקנסות ועונשי המאסר הקבועים בחוק

החוק במדינת אילינוי, ארה"ב, קובע, ששיחת הטרדה למוקד חירום היא עבירה פלילית חמורה. על אדם, שנמצא אשם בהטרדת מוקד חירום, מוטלים עונש מאסר בין שנה לשלוש

שנים וקנס כספי של עד עשרים וחמישה אלף דולר

שיחה בהפרעה / המשך

יהרצ

סטלו

אי


בנוגע להטרדות טלפוניות של מוקדי חירום. על אדם, שנמצא אשם בהטרדה טלפונית של אחד ממוקדי החירום, וכתוצאה מכך נשלח צוות התערבות למקום, מוטל קנס כספי של עד אלפיים דולר או מאסר בפועל של עד שנה אחת )או שילוב ביניהם(. בנוסף, המטריד מחויב בכיסוי כל העלויות שנגרמו כתוצאה מכך. לעומת זאת, אדם המבצע הטרדה טלפונית לשם ההטרדה בלבד, ולא נשלחו כוחות התערבות, מוזהר לאחר השיחה הראשונה, ומוטל עליו קנס כספי של עד מאתים וחמישים דולר בגין השיחות שביצע לאחר-מכן. במקרה שמדובר בקטינים, הוריהם או אפוטרופוס חוקי נדרשים

לשלם את הקנסות ולשאת בתוצאות.על-פי החוק במדינת מסצ'וסטס, מי שמתקשר לשירותי החירום, ומודיע על מקרה חירום כוזב,

ובשל כך נשלחו כוחות התערבות שלא לצורך, ו\או מתקשר שלוש פעמים או יותר, במטרה להטריד את

מוקדי החירום, מוטל עליו קנס כספי של עד אלף דולר או מאסר, שמשכו לא יעלה על שנתיים. על אדם, שמורשע בעבירה זו בפעם השנייה, מוטל עונש מאסר של עד עשר שנים או קנס כספי של עד חמשת אלפים דולר או שילוב ביניהם. כמו כן, המטריד, במידה שנמצא אשם, מחויב בכיסוי כל העלויות הכלכליות שנגרמו,

בנוסף לעונש שמוטל עליו.החל משנת 2010, החוק במדינת אילינוי קובע, ששיחת הטרדה למוקד חירום מהווה עבירה פלילית חמורה. בניגוד לחלק מהמדינות האחרות בארצות- הברית, באילינוי מטרידים טלפוניים חשופים לתביעה כבר מהעבירה הראשונה, ואין צורך בהוכחת דפוס פעולה, החוזר על עצמו, כדי להעמיד אדם לדין בשל כך. על אדם, שנמצא אשם

בהטרדת מוקד חירום,

מוטלים עונש מאסר בין שנה לשלוש שנים וקנס כספי של

עד עשרים וחמישה אלף דולר.במישיגן, חומרת הענישה נקבעת על-פי תוכנה של

ההטרדה. אם מדובר בדיווח כוזב על מקרה חירום, סוג המקרה שעליו דווח הוא שיקבע את חומרת העונש. על-פי החוק, במידה שהתקבל דיווח כוזב על עבירה מדרגה בינונית ומטה, נענש המטריד בקנס בגובה של עד חמש-מאות דולר או מאסר של עד תשעים ושלושה ימים או שניהם. לעומת זאת, דיווח כוזב על עבירה חמורה, גורר עונש מאסר של עד ארבע שנים או קנס של עד אלפיים דולר או שניהם. הרשעה שנייה יכולה לגרור עונש מאסר של עד עשר שנים או קנס בגובה של עד חמשת-אלפים

דולר או שניהם.אם בעקבות הדיווח הכוזב נשלחו כוחות התערבות למקום, חומרת העבירה עולה והעונשים מחמירים יותר - מאסר של עד חמש שנים או קנס כספי של עד עשרים וחמישה אלף דולר או שניהם. כמו כן, בית-המשפט יכול להטיל על המטריד פיצוי כספי למוקד

החירום שהוטרד.בניו-זילנד, הטרדה טלפונית של מוקדי חירום נחשבת להטרדה החל מהשיחה השנייה מאותו מספר טלפון בחודש אחד. משיחה זו המשטרה רשאית לבקש להעמידו לדין על כל שיחה נוספת. העונשים הקבועים בחוק הם קנס של עד אלפיים דולר )ניו זילנדי(

או מאסר של עד שלושה חודשים.

במישיגן, ארה"ב, חומרת העבירה עולה, אם בעקבות הדיווח

הכוזב נשלחו כוחות התערבות למקום, והעונשים מחמירים -

מאסר של עד חמש שנים או קנס כספי של עד עשרים וחמישה

אלף דולר או שניהם

יהרצ

סטלו

אי


קצרים

עדי מדינה

הרחבת התבחינים לנוכח ההחמרה במצב הביטחוני בירושלים בחודשים האחרונים, החליט השר לביטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ', על הרחבת רשימת התבחינים לנשיאת נשק, במטרה להגדיל את מספר המחזיקים בכלי-ירייה ובתוך כך לחזק את תחושת הביטחון בקרב הציבור. ההרחבה התמקדה במתן אפשרות לאנשים בעלי מיומנות, ביניהם יוצאי יחידות מובחרות, קציני צה"ל ושוטרים, להחזיק בכלי ירייה. כמו כן, הורחבו האזורים, שבהם ניתנה זכאות לתושבים לקבל

רישיון לכלי-ירייה ברישוי פרטי.חנית לבקוביץ, מנהלת תחום תפעול ופיקוח,המשרד לביטחון הפנים

לראשונה, נערך בישראל בחודש אוקטובר 2014 כינוס בינלאומי של הרשות להגנה על עדים במשרד לביטחון הפנים בנושא הטיפול בעדי מדינה ובבני-משפחותיהם, בהשתתפות נציגים מעשרים מדינות ומארגונים בינלאומיים. רותם פלג, מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, אמר בדבריו בכינוס, כי בשנתיים האחרונות הורחבה הפעילות המבצעית של הרשות וכך גם מספרם של

העדים הנכללים בתכנית. אורית שמיר-שמואל, דוברות המשרד לביטחון הפנים

זוכרים את הנספים

במלאת ארבע שנים לאסון השריפה בכרמל, התקיים באנדרטה לזכר ארבעים וארבעה הנספים טקס זיכרון, בהשתתפות בני-המשפחות, השר לביטחון הפנים , מנכ"ל המשרד, נציב שב"ס, מפכ"ל המשטרה, נציב הרשות הארצית לכבאות ולהצלה וראשי רשויות. השר לביטחון הפנים ציין בדבריו, כי בשלוש השנים האחרונות נפתחו 28 תחנות כיבוי חדשות בכל רחבי הארץ, וכי כ-550 לוחמי אש חדשים הצטרפו לשורות הרשות הארצית לכיבוי ולהצלה. נרכשו עשרות כלי-רכב

ושודרגו היכולות הטכנולוגיות.אורית שמיר-שמואל, דוברות המשרד לביטחון הפנים

סופה לבנה

כינוס לביטחון המולדתבמהלך סערת הגשמים והשלגים, שפקדה את הארץ לאחרונה, הפעיל המשרד לביטחון הפנים את מערך החירום של המשרד, הכולל את מרכז ההפעלה המבצעי, את המטה לרציפות תפקודית ואת מכלול משרדי הממשלה ומטה תקשורת, מידע והסברה, הפועל בסמוך למרכז ניהול המשטרה. השר לביטחון הפנים, ח"כ יצחק אהרונוביץ, הנחה את גופי החירום וההצלה לתת עדיפות בסיוע לחברת החשמל, ולהגברת פעילויות ההסברה ומתן ההנחיות

לציבור בכל הקשור לסגירת צירי תנועה ולפתיחתם.הדי וגשל, ר' יחידת מידע וידע, המשרד לביטחון הפנים בחודש נובמבר התקיים הכינוס הבינלאומי השלישי לביטחון המולדת

ביוזמת המכון הישראלי לייצוא ובשיתוף המשרד לביטחון הפנים. הנושאים שהתמקדו בהם הכינוס והתערוכה היו הגנה על תשתיות קריטיות, מניעת פשיעה, לוחמה בטירור, אבטחת מידע וניהול מצבי חירום. המשרד לביטחון הפנים וגופיו המבצעים הציגו חידושים טכנולוגים ומערכות מידע בביתן מאוחד. הרשות הארצית לכבאות ולהצלה הציגה אופנוע לתגובה מהירה ואת יחידת הימ"ר, שירות בתי-הסוהר הציג מערכות טכנולוגיות, הנמצאות בחזית הפיתוחים הטכנולוגיים, ומשטרת-ישראל הציגה פיתוחים בתחום המז"פ, החבלה והאבטחה. המשרד לביטחון הפנים הציג את מערכת במ"ה ואת .Innovation Exchange מערכת לחיזוי שריפות, והפיק את כתב העת

בביתן ביקרו מאות אנשי עסקים ומומחים מישראל ומחו"ל.רב-כלאי עינת חסון, ר' תחום הסברה, שירות בתי-הסוהר


בתיה מונסונגו עובדת במרכז מדעי-טכנולוגי לגיל הרך ביבנה, ובמסגרת פעילותה הקימה במרכז את הגינה הלימודית, הממוקמת

בצמוד למרכז תרבות של יוצאי אתיופיה ביבנה.הקהילה האתיופית באזור מגיעה לגינה, שגודלה כחמישים מ"ר, ויש בה עצי פרי, אדניות מוגבהות )כדי שגם מבוגרים יוכלו לעבד אותן, ולא יצטרכו להתכופף(, וגדלים בה מגידולי העונה - תותים, חסות וצמחי תבלין למיניהם. בפינת הציור הילדים מציירים את האירוסים ואת התורמוסים בפריחה. הפעילות בגינה מתקיימת פעם בשבוע, במשך שלוש שעות. "פעם אחת חיבלו בגינה" אומרת בתיה מונסונגו. "תלשו צמחים וגרמו נזק, אך זה לא שבר אותי. קניתי זרעים ושתילים חדשים, וזרענו ושתלנו מחדש. הקהילה והילדים הלוקחים חלק באחזקתה מרגישים אחריות, שומרים עליה ומטפחים אותה. לאורך הקיר יש ציור יפהפה, שציירנו עם הילדים, ובו מוטיבים מאפיינים מהעולם האתיופי. אנו מתכוונים לשלב אמנים מהסביבה, כדי שיתרמו ליצירה ולעשייה המשותפת. אנו

מאמינים במעגלים מורחבים, שלאט לאט גדלים ומתעצמים".

מקום מפגשהגינה הקהילתית ביישוב החדש חריש, שבצפון מערב השומרון, הוקמה בסמוך למשרדי הרשות המקומית, ליד המועדון החברתי, ובה נפגשים בוגרים, נערים וילדים מכל מגזרי האוכלוסייה ביישוב )זרם דתי-לאומי, בעלי תשובה, חילונים, יוצאי חבר העמים וקווקז ומשפחות ערביות מחמולת גראג'ה(. הרקע הדמוגרפי והחברתי-

כלכלי של היישוב מורכב, ומתגוררים בו כאלף ומאה תושבים, מהם כחמש-מאות ילדים מתחת לגיל שמונה-עשרה.

הגינה הקהילתית מהווה מקום מפגש חברתי למגוון מגזרי האוכלוסייה ביישוב, ומעוררת עניין רב בקרב הקהילה. נשתלו

בה שתילים וצמחים מגוונים, בכפוף להלכות שנת שמיטה.המפגשים בגינה מפתחים קשרים חברתיים בין דתיים לחילוניים ובין יהודים לערבים. בסמוך לה נבנו מוסדות חינוך, המשלבים

את הפעילות בה בתכנית הלימודים.

אקלים מעודד סובלנותמטרת התכנית הרב-תרבותית, שמפעיל אגף מצילה בחריש, היא ליצור אקלים המעודד סובלנות, כבוד הדדי והידברות

בין הקהילות השונות. העבודה המשותפת בגינה, המשחקים והפעילויות המתקיימים בה בסביבה רגועה ושלווה, המוקפת בצמחייה ירוקה - משפיעים באופן חיובי על הפחתת תחושות ניכור ובדידות, על חיזוק הקשר לאדמה, על חינוך לאהבת הארץ

ועל מניעת פשיעה באמצעות עיצוב הסביבה.

אחריות בירוק / המשך מעמ' 41מקום מפלט / המשך מעמ' 35

כך אפרת )שם בדוי(, המספרת גם על התהליך, שעברה במהלך המאסר. "בסופי השבוע, כשאני לא עובדת - קשה לי. הזמן לא עובר. מעולם לא עבדתי באופן מסודר. ידעתי לתפור ברמה בסיסית, וכאן למדתי הרבה יותר. כשאשתחרר, אני מתכננת

לעבוד כתופרת".יעל )שם בדוי( רכשה מקצוע מכובד לפני שנאסרה. לדבריה, בעיני האזרח, בית-הסוהר הוא מקום חשוך. האווירה בו קודרת וחסרת מעש. אולם, היא גילתה, שהמקום יכול להגשים את החלום, לעסוק במגוון עיסוקים, שאין להם מקום בלוח הזמנים של אישה עובדת, כמו קליעת סלים, שזירת פרחים, לימוד תיאטרון והכנת תצוגת אופנה. לפני כניסתה לכלא היא הייתה משוכנעת, שתוכל לנוח מעמל של שנים רבות, אך דווקא התעסוקה היא שמרוממת בכלא את רוחה כל יום מחדש. "התעסוקה היא מקום מפלט, מסיט מחשבות, מטרה שלשמה קמים בבוקר, מקור הכנסה. ללא תעסוקה

היה קשה יותר", היא אומרת.חלקן של האסירות העובדות בנווה תרצה משתתפות בחוג תיאטרון, הפועל במרכז החינוך בכלא. לא ההצגה חשובה להן, אלא התהליך שאותו הן עוברות. תהליך לא פשוט, שבו הן מקלפות מעצמן את כל ההגנות, נוגעות בנקודות כואבות ומעלות דילמות. בסופו - חלקן אף מביעות חרטה עמוקה ומודות, כי אם היו עוברות תהליך

טיפולי מחוץ לכותלי הכלא, לא היו מבצעות עבירות.

השתלבות מהירההדגש בתעסוקה הוא מתן כלים טיפוליים-שיקומיים לאסירות, וחינוכן לחיים נורמטיביים ולסדר יום מובנה, לקראת יציאתן חזרה לחברה. כחלק מהעזרה לאסירות ומהתמיכה בהן, יש חשיבות רבה להכנסת יזמים ומעסיקים לתחומי בית-הסוהר. ואכן, שבעה ספקים מאפשרים לאסירות ללמוד, ולטפח סדר יום נורמטיבי בין כותלי הכלא. מתחם התעסוקה עצמו אינו גדול. במתפרה, האסירות רוכנות על המכונות, ותופרות, בין היתר, מוצרי תינוקות, אפודים זוהרים, מפות ומפיות. במפעל ההרכבות נארזים מגשי אלומיניום, נייר טואלט, ניירות אפייה, תיקיות משרדיות, חנוכיות ולוחות שנה. "בתחום הטקסטיל אנו מכשירים את האסירות לתפירה, לתדמיתנות ולעיצוב אופנה, כולל עבודה יצרנית במפעל טקסטיל", מציין גונדר-משנה ניסים קשי, ר' תחום תעסוקה בשירות בתי-הסוהר. "תחום ההרכבות מקנה מיומנות והרגלי עבודה ובצדם - תגמול. קורסי ההכשרה המקצועית מתמקדים במקצועות כעיצוב שיער,

איפור אומנותי וקליעת סלים".והאסירות ? ככל שיוכשרו במקצועות רבים יותר, כך תתאפשר להן

השתלבות מהירה וקלה יותר בחיים שמחוץ לכלא עם שחרורן.


המשרד לביטחון הפניםwww.mops.gov.il

מקווהעל אלימות במשפחה עמ' 24

יהרצ

סטלו

אי

םינפ ןוחטיב - gov.il · 2018. 10. 7. · םינפ ןוחטיב 2015 ראוני ,8...

Documents