atlas hebrew

Free Square Dots Graph Paper from http://incompetech.com/graphpaper/squaredots/

המכתש TheQuarryאוגדן מיפויים ומחקרים | היחידה לאדריכלות אזרחית ארכיטקטורה בצלאל

/הקדמה

משאבים מקומיים

01

מרחבים נטושים

02

עמוד 15

עמוד 33

תחושת בטחון

03

סביבה מקומית

04

הזכות לנוף

05

/אלבום

עמוד 91

עמוד 47

עמוד 67

007

ליאת בריקס אתגר

הבור הגדול הנפער בלב השכונות הוותיקות של באר שבע מכונה בפי תושביה "מכתש". המדבר המגיח בין שיכוני הבטון האפורים הסעיר, קרוב לוודאי, את דמיונם של תושבי השכונות הראשונים. הם דימו, אולי, מיליוני שנים של

כוחות טבע אדירים שהניעו קרקעות ושחקו סלעים. תופעה גיאולוגית ייחודית שלא ניתן לגעת בה. מקום אחר. אבל השנים לצדו של ה"מכתש" שחקו את כוחו של הדמיון. המחצבה שכרו העות'מאניים כדי לחצוב אבנים לבניית העיר הפכה לעזובה. ביטוי פיזי לתחושת ההזנחה והנטישה של תושבי הדרום, בכלל, ותושבי השכונות בפרט. בור מגודר

של פסולת, אכזבות וכעס.

היוזמה של עיריית באר שבע וקרן ברכה להתבונן מחדש ב"מכתש" וסביבתו היא הזדמנות להתבוננות אמיצה בתוצרים הפיזיים והחברתיים של תכנון השכונות הותיקות. ההזמנה להציע חלופות לתכנון העתידי שלו, היא

הזדמנות להצית שוב את הדמיון. פתיחת התהליך העירוני להשתתפות של גופים אזרחיים, אקדמיות מקומיות ומשרדי אדריכלים מהעולם היא אפשרות אזרחית יוצאת דופן לדמיין במשותף.

אנחנו מאמינים שהחשיבה האדריכלית וכלי התכנון והעיצוב האדריכליים מציעים כלים רבי ערך לקריאה בשם, למיפוי ולהתמודדות עם סוגיות חברתיות. החשיבה האדריכלית הקונקרטית מאפשרת לבטא את הקונפליקטים, הפחדים

והתחושות של המשתתפים באמצעות מצבים חברתיים קונקרטיים ויחסים מרחביים פרטניים. היא הופכת את המחוות הרטוריות למשהו שניתן לגעת בו. הפעולה האדריכלית אינה מאפשרת להסתפק רק בחשיפת העוול,

או בביקורת על המערכות הקיימות, אלא מחייבת לקחת החלטה ולפיכך לקחת אחריות כלפי המרחב והמתגוררים בו. באופן הזה השחקנים המקצועיים של הדיסציפלינה: אדריכלים מתכננים ומעצבים, כמו גם כל מי שמשתתף

באופן לא פורמאלי בעיצוב המרחב יכולים להפוך שותפים במשא ומתן האזרחי על המקום ועל עתידו.

אסופה זו מציגה חלקים מתוך עבודתם של הסטודנטים ביחידה לאדריכלות אזרחית במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל. היחידה פתוחה לתלמידי השנה הרביעית והחמישית במחלקה וכוללת לימודים עיוניים, מחקר וסטודיו

עיצוב. הסטודנטים בוחנים באמצעות תהליכי העיצוב האדריכלי את האפשרויות שמציעים כלי העיצוב האדריכליים לפעולה הפוליטית ואת האופן בו הפוליטיקה משתתפת בעיצוב הפעולה האדריכלית. היחידה יוצרת פלטפורמות

של שותפות עם רשויות מקומיות, תושבים, גופי תכנון, וארגוני החברה האזרחית לקידום צדק חברתי, סביבתי וכלכלי באמצעות כלים של תכנון ועיצוב. היחידה מתמקדת במחקר ופיתוח פרויקטים בקנה המושגי של "שכונה".

לתפיסתנו, זוהי היחידה המרחבית-חברתית המשמעותית בתהליכי שינוי חברתיים וזהו הגודל המאפשר פעולות כלכליות ותכנוניות רדיקליות ביוזמת האזרחים.

בשנת הלימודים 2014-15 השתתפו הסטודנטים בתהליך חשיבה משותפת על תכנונו העתידי של אתר המכתש. עבודת היחידה התמקדה במיפוי ההיבטים הפיזיים, החברתיים, התרבותיים והכלכליים של המכתש וסביבתו ויצירת

"תאור גדוש" המציג באופן פרשני את היחסים המורכבים ביניהם. תשתית זו אפשרה לזהות סוגיות תכנוניות משמעותיות ומשאבים מקומיים להתפתחות העתידית של המקום. היא חשפה חששות, צרכים ושאיפות של תושבי

השכונה ושל השלטון המקומי. מתוך תהליך מיפוי פעיל, מחויב ומתמשך יצרו הסטודנטים את הצעות התכנון שלהם. האסופה מחולקת לחמישה שערים: משאבים מקומיים, מרחבים נטושים, תחושת בטחון, סביבה מקומית והזכות לנוף. החלוקה לשערים ממסגרת באמצעות הכלים האדריכליים נושאים לדיון, מושאים לדאגה משותפת. כל שער הוא פתיחה: הזמנה להרחבה של הקבוצה החולקת את הדאגה לעניין המשותף; פתיחה של שאלות ותרחישים ;

התחלה של פעולה.

הפעולה האדריכלית מכוונת לעתיד לבוא. היא מחייבת לדמיין את מה שעוד לא הופיע וליצור עבורו מקום.

הכוח הטמון באדריכלות האזרחית הוא הכוח לדמיין במשותף, שוב ושוב, מרחב אפשרי אחר.

באר שבע

"כל טבעת שנוצרה הפכה לריק את מה שקודם לכן היה המרכז. כמו עני ועשיר שחולקים יחד בייגלה,

האחד מקבל את העיגול והשני את החור."

חביבה פדיה מתוך "בעין החתול"

015

משאבים מקומייםמרחבים נטושים



הזכות לנוף

המכתש וסביבתו מכילים משאבים ייחודיים באמצעותם ניתן לתכנן ולעצב את עתיד המקום.

המילה "משאב" מתקשרת לדימוי של באר: מקורשאפשר לשאוב ממנו ולהשתמש בו. משאב יכול להיותחומר טבעי, תוצר מלאכותי שתוכנן ונוצר על ידי האדם,

שארית או עודף.

משאב יכול גם להיות אנושי, חברתי ותרבותי.

016

עודפי תכנון עירוניבשנת 1951 תכנן האדריכל אריה שרון בהזמנת אגף התכנון והשיכון

תוכנית עבור העיר באר שבע. התוכנית הציעה מודל של "יחידות שכנות". על פי תפיסה זו חולקה העיר לשכונות סמוכות, כאשר בין

השכונות מוקמו צירי התנועה הראשיים.שכונות אלו מוכרות כיום כשכונות א׳ ,ב׳ ,ג׳ ו-ד'.

בהתאם למודל 'יחידות השכנות' הכילה השכונה את כל צרכי התושב בסביבת המגורים, תוך הפרדת שימושים. בנייני המגורים תוכננו

בצפיפות נמוכה על גבי פארקים שסומנו כירוקים על התכנית. בפועל הם צהובים ומוזנחים.

שדרות רגר, גבולה המזרחי של שכונה ד'. דוגמא מייצגת לכבישים רחבים וסואנים שמקשרים בין השכונות השונות בעיר.

בתי מגורים המונחים על "פארקים ירוקים". האקלים הבאר שבעי הוא אקלים מדברי, שמתאפיין בכמות משקעים נמוכה. בהיעדר השקעה של משאבים בתחזוקת המרחבים הפרטיים והציבורים, הם נותרים עזובים בתוך מרחב המגורים.

018

סימני חייםאורח החיים היומיומי של החברה הצרכנית בימינו מייצר שאריות

ועודפים נטולי ערך, לכאורה. ניצול נכון ויעיל שלהם יכול להפוך אותם למשאב מקומי משמעותי.

תושבים בעלי מודעות לקיימות וסביבה מוצאים דרכים לנצל פסולת לצרכי צמיחה, בין אם במרחביהם הפרטיים או במרחב הציבורי. גינות

קהילתיות הן דוגמה מוצלחת לאופן בו יוזמות מקומיות משמישות שטח בלתי מנוצל תוך דגש על שימוש חוזר בחומרי גלם דוגמת

צמיגים, משטחי עץ ופסולת בניין כבסיס למצעי גידול מזון.

פעולות קטנות הנעשות בידי תושבים מצליחות להפוך מרחבים ציבוריים נטושים למרחבים פעילים.

זיהוי נקודות אלו יכול לסייע בקידום יוזמה מקומית ובאיתור נקודות התערבות בעלות פוטנציאל הצלחה.

שטחים ציבוריים וגינות קהילתיותרבים ממבני הציבור נמצאים בשולי הפארקים,

בעוד גינות קהילתיות עצמאיות חבויות בלב איזורי מגורים

מקורות / קנ"מ

גינות קהילתיות

מבני ציבור

פארקים עירוניים

מקור: תכנית בניין עיר באר שבע + מיפוי עצמאי / קנ"מ 1:5,000

019

גינון קהילתי ע"י תושבים וארגונים חברתיים-חינוכייםפעילות ספונטנית ובלתי פורמלית במכתש

גינתה הפרטית של חילווה, המגדלת מזון באופן עצמאי ומנצלת מי מזגן

020

ניצול מי נגר ומזגנים בשכונה ד'

שתילת צמחיה שמשתמשת בתשתית של מי מזגנים

022

שכונת מהגרים מבוגרת

שכונה ד' הוקמה בשנות החמישים כשיכון שיושב על ידי עולים חדשים, בעיקר מצפון אפריקה. בתחילת שנות השבעים קלטה השכונה עלייה גדולה מרוסיה

וגאורגיה ובשנות התשעים קלטה השכונה גל עולים גדול מאד מברית המועצות אשר השפיעה עמוקות על המצב הסוציו-אקונומי ועל אופי השכונה.

הקהילה הרוסית נטמעה בנוף השכונה ויצקה לתוכו תכנים המשמרים את התרבות ואת אופי חייהם הקודמים. בשכונה ניכרים אלמנטים המעוררים דמיון

בין המרחב הציבורי במקומות מסוימים ברוסיה לבין באופי הבינוי באיזור.

22,702 תושבים50% מעל גיל 4026% מעל גיל 60

33% מהאוכלוסייה עולים חדשים2% מהאוכלוסייה מוסלמים

שבע

023

מקומיים

סטודנטים

2 קמפוס אוניברסיטת 1בן-גוריון

המכתש

אפקט האוניברסיטה וגבולותיו

בשנים האחרונות מתגברת מגמת המעבר של סטודנטים לגור בשכונה. האוניברסיטה היא משאב של מרץ, נעורים ורוח יצירתית, כמו גם מנוע

כלכלי, תרבותי וחברתי. היכן שמתגוררים סטודנטים, מנעד הגילאים, אופי הפעילות הקהילתית והפוטנציאל המסחרי משתנים לטובה.

הקירבה לאוניברסיטה משפיעה רבות על מחירי הדיור, עובדה שאינה מונעת מסטודנטים להתעקש לגור במרחק הליכה מהקמפוס ולכן צפון

ומערב שכונה ד' כמעט ולא מושפעים מכך.

באיזורים שבהם השכירות נמוכה ישנן גם מלגות שניתנות על מגורים ותרומה לשכונה אך עדיין הסטודנטים מעדיפים לשלם יותר ואף להתרחק

לשכונות ב' וג' ולא לגור בעומק שכונה ד'.

אם כך, מדוע לא מצליחה שכונה ד' למשוך סטודנטים לגור בה? יש הטוענים כי מדובר בתשתיות לא מספיקות ובהיצע דירות מוגבל. אולם רבים

קושרים את קשיחותם של גבולות הגזרה של מגורי הסטודנטים ובעיקר של הסטודנטיות לחוסר בתחושת הבטחון בשכונה ד'.

ערך הנדל״ן

1

2

1

2

024

נתוני התעסוקה משקפים משבר חברתי עמוקנתוני מרשם האוכלוסין מ-2008 מצביעים על משבר כלכלי וחברתי מן החמורים בישראל. מרבית האוכלוסיה מבוגרת,

רק ל-30% יש רכב ומחצית מהאוכלוסיה לא כשירה לעבודה. מבין המועסקים, הרוב המוחלט עובד מחוץ לשכונה

Half of the people are not considered able to workOne third of the households inculdes people aged 65+

of which 52,2 % worked

3,12 % unemployed

45,6 % are not part of the

labour forces

54,4 % are part of the labour

forces

25% of houshold

whith children up

to 17

34% of houshold whith people aged of 65+

41 % of other type of

household

שכונה ושכונה ד

מחזיקים רכב

פלח משמעותי מהאוכלוסיה עוסק בייצור, מכירות/

תחזוקה, חינוך או נדל”ן

בעלי גישה לאינטרנט אלחוטי

בעלי מחשב אישי

30%

90%

65%

025

מחסור בתעסוקה מקומית, מסחר דלהתשתיות התעסוקתיות בשכונה לא מאפשרות לכלכלה מקומית להתפתח.

הכוח הצרכני של התושבים מושקע בעסקים המצויים במרכזי קניות עירוניים.

מרכז מסחרי סמוך למכתש

026

.

.

-

.

. -

.

.

.

.

.

. -

. -

.

.

100

5

ללמוד מקהילות וירטואליות בבאר שבעציטוטים נבחרים מרשתות חברתיות אשר הועלו בתיוג ממקומות

ציבור פופולריים - פארקים, מרכזי קניות ומבני ציבור

מקור: פייסבוק / קנ"מ 1:10,000

027

1+500+1000+1500+

1+500+1000+1500+

קשרים שכונתיים ברשת החברתיתבחינת המרחב הוירטואלי מאפשר היכרות מיידית ומקיפה עם האוכלוסיה המקומית בשכונה ד'.קבוצות תושבים ומוסדות ציבוריים, כמו גם דמויות מפתח בעיר, מנהלים פעילות עניפה ברשת.

028


מיכל לילנטל

באיזה אופן יכולה האוניברסיטה לקדם

כלכלה שכונתית סביב המכתש?

עיר / אוניברסיטה

029

פיזור זרעי אוניברסיטה ברחבי העיר לחיזוק השכונות

עם הפנים לבאר שבע, זו הדרךאוניברסיטת בן-גוריון ידועה כמוסד לימודי שתלמידיו מקיימים אורח חיים אוטונומי בעל קשר מועט לעיר.

ישנן דרכים לספק לסטודנטים חווית לימודים ברמה גבוהה, תוך ניצול נוף המכתש ויעוד חללים לצרכי התושבים

030


כיצד פיתוח מרחבי תעסוקה שכונתיים

המבוססים על כישורי התושבים יכול להשפיע על עתידה של השכונה?

דבורה ווילמסSite specific Fab Lab

031

סדנאות עבודה מותאמות למקוםהצעה למרחב עבודה מקומי באוריינטציה יצירתית בהתבסס על כישורים נפוצים של תושבי השכונה -

ייצור, מכניקה ושירותים

033


מרחבים נטושיםתחושת בטחון


הזכות לנוף

שכונות רבות בבאר שבע, אשר נבנתה על פי תפיסת"יחידת השכנות" מתאפיינות בשטחים פתוחים גדולים

בין מבני המגורים. תכנון נופי המותאם לאקליםהמדברי והכלכלי של השכונה ויעוד מחדש של שטחים

מופקרים, עשוי לסייע בהחייאת המרחבים הריקיםהללו.

מרחבים פתוחים מוצלחים מקיימים את עצמם ואתהאנשים שסביבם.

034

זרים לשכונהמיפוי של השימושים השונים במבני הציבור בשכונה ד' חושף כי מרבית

מבני הציבור הוקצו במשך השנים לארגונים, עמותות וקבוצות שונות הפעילות בשכונות אחרות בבאר שבע. מבנים שלא הושמשו גודרו ונסגרו. כתוצאה מכך, 70% מהנכסים הציבוריים בשכונה אינם משרתים היום את

צרכיהם של תושביה.

תעסוקה שטחציבורי מגורים

שטחים ציבוריים

שטחפתוח

45%14% תכסית

30% בשימוש תושבי השכונה

16% 20%4%

בית אבות עירוני

מרכז מוריה + מרכז לה"ב

תנופה הבית היהודי

מתנ"ס נירים + הנוער הלאומי

בית אבות

בית אבות

מתנ"ס לוין

גינה קהילתית

הבית אבות שוודיה

מתנ"ס לוין

לשכת רווחה - עיריית ב"ש

מתנ"ס נעורים ומרכז שירותים לחרשים

מועדון לגמלאים

מרכז קהילתי למשפחה

בית רש"י

מועדון ית"ר

עמותת איילים - דירות סטודנטים

הדירות הפתוחות

צופים - הנהגת דרום

סיירת הורים ב"ש

ביגודית חב"ד

מכבי צעיר

אתנחתא בני עקיבא

עמותת איילים - מועדון נוער

בית קרוב - בית יהודי לסטודנטיםפורום דו-קיום בנגב לשיוויון אזרחיהבית הלבןמקלט נוער - פר"חמקלט נוער

מקור: תכנית בניין עיר באר שבע / קנ"מ 1:5,000

035

מרחב קפואניתוח תכניות בניין העיר מאז הקמתה של השכונה מצביע על פיתוח

חסר בשכונות הוותיקות. בשכונה ד' ניכר מיעוט תכניות חדשות והיעדר של בינוי משמעותי בשטחי השכונה.

תב"ע משנת 1982

תב"ע משנת 1997

036

הפניית תקציב לשולי השכונהמיפוי מרחבי של השקעת המשאבים על ידי אגף ההנדסה בעיריית באר

שבע בין השנים 2010-2012 מגלה כי מרבית הפיתוח מתרכז בשכונות החדשות ובעיר העתיקה, בעוד תקציבי הפיתוח המושקעים בשכונה ד' פונים

לפרויקטים בשולי השכונה ולא לפיתוח של שטחים ציבוריים בתוכה.

2012

2010

2011

מקור: דו"ח פיתוח העיר של המשמר החברתי-אוגוסט 2013 / קנ"מ: 1:20,000

038

כסף השכונותמיפוי של התקציב העירוני וחלוקתו לפי השכונות השונות של העיר מגלה כי ישנה הלימה בין המצב הסוציו-אקונומי של השכונה לגודל

התקציב שמושקע בה. מרבית התקציב מושקע בעיר העתיקה ובשכונות החדשות שבשולי העיר.

6,330,000

1,736,0003,200,000

2,780,000

1,385,000

1,325,000

1,630,000

3,000,000

2,270,000

2,210,000

1,065,000

36,640,000

5,320,000

0

0

0

0

10,900,000

6,330,000

1,736,0003,200,000

2,780,000

1,385,000

1,325,000

1,630,000

3,000,000

2,270,000

2,210,000

1,065,000

36,640,000

5,320,000

0

0

0

0

10,900,000

מקור: דו"ח פיתוח העיר של המשמר החברתי, אוגוסט 2013

039

*בתחנה בבאר שבע עמד קטר

ומספרו שבעים ארבע מאות ארבעה עשר קטר קיטור תשוש קטר קיטור ישן

עמד בתחנה והעלה עשן הגיעה עת לזוז המבקר שרק

וגם נתן את הסימן בדגל ירקרק ליבו של הקטר התחיל אזי לפעום

והוא מוכן לצאת לעבר הצפון וצ'יף צ'יף צ'ף

הקטר נשף ותיק תיק תק

הגלגל דפק ואז הפסים זה לזה אמרו

שבעים ארבע מאות ארבעה עשר זה הוא

מתוך: שיר הקטר / חיים חפר

040

גדרות כמכשולתופעת הגידור, המוכרת משכונות רבות בישראל, מופיעה באופן מובהק גם בשכונה ד'. בולט במיוחד הגידור הנרחב של מה שהיה בעבר השטח הציבורי הפתוח המרכזי בשכונה: חצר בית הספר. ניתוח של מבנה בית הספר והחצר

שסביבו מגלה כי הסרתה של הגדר ופתיחתו של השטח לציבור תסייע בחיבור הרקמה העירונית של השכונה.

אר

ר גיוב

ח' ר

אב

קיע

בי ח' ר

ר

שצ"פים ושטחים חומים

ראי

בן-יר

עזל

אח'

ר

ביה"ס עוזיאל

בית פרנק-לוי

בית הכנסת "שנות חיינו"

"הבית הלבן"

בית הכנסת

בית הספר עוזיאל )לשעבר ביל"ו(

השכונה4שימושים שטח לב-השכונה

אר

ר גיוב

ח' ר

אב

קיע

בי ח' ר

ר

ראי

בן-יר

עזל

אח'

ר




"הבית הלבן"

בית הכנסת

שצ"פים ושטחים חומיםגינה קהילתית


אר

ר גיוב

ח' ר

אב

קיע

בי ח' ר

ר

ראי

בן-יר

עזל

אח'

ר





"הבית הלבן"

בית הכנסת



אר

ר גיוב

ח' ר

אב

קיע

בי ח' ר

ר

ראי

בן-יר

עזל

אח'

ר





"הבית הלבן"

בית הכנסת

מועדונית פרנק לוי


אר

ר גיוב

ח' ר

אב

קיע

בי ח' ר

ר

ראי

בן-יר

עזל

אח'

ר




"הבית הלבן"

בית הכנסת

שצ"פים ושטחים חומיםהבית הלבן


שטחים ציבוריים פתוחים ושטחים ירוקים בסמוך למכתש,מוקפים בחציצות וגדרות

041

זיכרון קולקטיביבמרכז השטח הציבורי הפתוח נמצא מבנה בית הספר "עוזיאל" המהווה אייקון שכונתי. הוא נמצא בנקודה גבוהה מבחינה טופוגרפית, הוא בולט

וייחודי בנוף, ובמיוחד – בתור אחד ממבני הציבור הראשונים שנבנו בשכונה-

הוא נמצא בזיכרון הקולקטיבי של תושבי השכונה. כיום בית הספר משמש כבית ספר לבנות. רוב התלמידות והצוות מגיע אליו משכונות אחרות בעיר.

042

שטחי מסחר דליםבשנים האחרונות נבנו ברחבי באר שבע מספר קניונים ומרכזי קניות גדולים בשולי העיר. מרכזי קמעונאות אלה שואבים אליהם פעילות

עסקית רבה המייתרת את המסחר בתוככי השכונות. היעדרם של כוחות כלכליים משמעותיים בשכונה מתבטא במרחב במרכזים

שכונתיים קטנים המתחרים על קהל לקוחות מצומצם ומוגבל. בנוסף, יש מעט מקומות תעסוקה פורמאליים בשכונה ובסביבתה.

043

נפגשים בקיוסקפעילות המסחר בשכונה מתמקדת בעיקר סביב מרכזי קניות קטנים,

ובראשם מרכז גילת בצפון-מזרח השכונה, המשמש כמוקד שכונתי וכמקום מפגשן של קבוצות מגוונות באוכלוסייה המקומית.

כהיפוך גמור לקניוני הענק בשולי העיר, בלב השכונות פועלים קיוסקים קטנים, חלק ותיקים וחלק תוצרי יוזמות חדשות, המשמשים כנקודת

מפגש ובילוי בשעות הפנאי. הצלחתם של בתי העסק הזעירים בשכונה מצביעה על המידה המאפשרת הצלחה של יוזמות פרטיות מקומיות.

044


אריאל פילהרוצים פינוי? לקראת אדריכלות אזרחית

כיצד אייקון שכונתי נטוש יכול להניע

התחדשות, בשיתוף התושבים ולמענם?

045

ציפוף סוציאלי, שצ"פ ורטיקלישימוש מחדש במבנה בית הספר עוזיאל תוך ציפוף פונקציות ציבוריות אל תוכו ליצירת שצ"פ איכותי.

ציפוף השכונה על חשבון שטחים עזובים בתהליך מדורג, תוך עידוד מגוון של יזמים כתחליף לפינוי בינוי

046


תמר שושן וסתיו רבינוביץשולה המוקשים

כיצד ניתן להניע שינוי חיובי תוך שימוש בתשתיות

הקיימות בשכונה?

047

עירוב שימושים ואינטרסיםשינוי יעוד לשטחים ציבוריים שאינם מנוצלים כראוי. שותפות ציבורית-פרטית, תוך יציקת שימושים

חדשים כגון מגורים, מתנ"ס ומסחר לשטח ציבורי פתוח בין שיכונים

049



תחושת בטחוןסביבה מקומית

הזכות לנוף

מרחב בטוח מאפשר תנועה חופשית בכל שעות היממה לבני אדם מכל גיל ומגדר, ללא חשש מפגיעה או

אלימות. מרחב בטוח מאופיין בתנועה ערה של הולכי רגל ובשימוש מגוון במרחב הציבורי. מהם המרכיבים הפיזיים והחברתיים המערערים את תחושת הבטחון

האישי בסביבת המכתש?

אילו פעולות אדריכליות וחברתיות יכולות לחולל שינוי?

051

חוסר בטחון אישי, כלכלי ותזונתי

שכונה ד' מוכרת כאחת משכונות המצוקה הקשות בישראל. במחקר שנערך על ידי רוני קאופמן מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון,

התגלה כי 53% מהמשפחות בשכונה ד בעיר סובלות מחוסר ביטחון תזונתי, שבא לידי ביטוי בדילוג על ארוחות ומחסור במוצרי מזון בסיסיים. 27%

מהמשפחות סובלות מחוסר ביטחון תזונתי חמור, שמשמעותו כמה ימים במהלך החודש בה סובלים בני המשפחה מרעב.

גם אנשים עובדים אינם חומקים מעוני: על פי המחקר, 40% מהמשפחות שיש בהן מפרנס אחד ו-20% מהמשפחות עם שני מפרנסים בשכונה ד'

סובלים גם הם מחוסר ביטחון תזונתי.

שכונה ד' מוכרת גם כשכונת פשע. לפי נתונים ב-2008 ירדה רמת הפשיעה בבאר שבע במעל 70%. עם זאת, עדיין קיימות בעיר כ-60 תחנות סמים

פעילות, רובן בשכונת ד'.

על אף פרויקט שיקום שכונות משנות ה-80, המרחב השכונתי עודנו מוזנח מאד ומרבית התושבים נשארים מחוסר ברירה.

התכנון העירוני השיכוני מגדיר שטחים נרחבים בין בניינים כשטחים פרטיים שתחזוקתם בידי התושבים. המצב הכלכלי הרעוע והיעדר מסגרות תומכות

כועדי בית הביא למצב של הזנחה קשה, אשר ניכרת גם במרחבים הציבוריים העירוניים בשכונה.

השילוב ההרסני של עוני, פשע והזנחה מתבטא לא רק בסטטיסטיקות אלא גם בתחושה של כל אחד המתהלך במרחב, תחושת חוסר בטחון ופחד. את המקור לתחושה זו ניתן לפרק למרכיבים מרחביים ברי שינוי כמו תאורה,

שטחים ציבוריים נסתרים, בניינים נטושים וצמחיה הצומחת פרא.

)מתוך כתבה ב-NRG מקומי "דרום חולה" מאת אורי בינדר, שמעון איפרגן, דן אבן, מירב דוד, מאי 2008(

052

שטחי הפקר/שטחים מוזנחים

מצחיה פראית/גדר חיה

שיכונים

שיכונים על קומת עמודים

מגורים חד/דו קומתיים

מבנים נטושים

מקלטים

שטחי הפקר/שטחים מוזנחים

מצחיה פראית/גדר חיה

שיכונים

שיכונים על קומת עמודים

מגורים חד/דו קומתיים

מבנים נטושים

מקלטים

הכניסות למרבית הבניינים, שיכוני רכבת על עמודים, פתוחות. בקומות הקרקע נוצרים מסדרונות של

עמודים, קירות ופירי מדרגות אשר אינם מוארים. המרווחים הגדולים בין המבנים מאפשרים בריחה

ומקומות מחבוא. בנקודות אלו קורות הרבה מההטרדות.

שטחי הפקר ריקים וגדולים יוצרים חתך רחב בין מבני המגורים. עקב כך נוצרים 'שטחים מתים' מחוץ לטווח

הראייה של עוברים ושבים או של דיירי הבניינים.

המאפיינים הניכרים של הרחובות ושטחי ההפקר הם הזנחה ותברואה לקויה, לכלוך, עשבים שוטים

ורהיטים ישנים.

מבנים נטושים ופרוצים יוצרים סביבם שטחים ריקים וחשוכים, המעוררים פחד.

בין מבנים רבים ישנם מקלטים בגובה קומה אחת אשר יוצרים גומחות מוסתרות באמצע שטח פתוח

ולא מואר.

צמחיה פראית בכניסות לבניינים ובשטחים ריקים חוסמת את המבט ויוצרת מקומות מסתור.

תאורת הרחוב אינה מספקת, התאורה הקיימת איננה תקנית, האור מפוזר ובעל עוצמה נמוכה מדי. מרבית

הכניסות לבניינים אינן מוארות.

053

מיפוי תאורת לילה בקטע משכונה ד'

גן ציבורי בצילום לילה בחשיפה ארוכה

054

חשוב לי שיהיה קרוב ונעים לחזור הביתה בערב כשאני

הולכת מהאוניברסיטה "הילה, סטודנטית למדעי הבריאות, רחוב בר גיורא

אני לא מוכנה ללכת יותר מחמש דקות ברגל

בגלל השמשמעיין, מורה ואם ל-2, שכונה ד

"

055

מיעוט דרכים מזמינות להליכהבמיפוי העליון מסומנות הדרכים הנגישות לתנועת הולכי הרגל והדרכים האיכותיות בפרט.

במיפוי התחתון, מרחבים חסומים בפני הולך הרגל, מבחינה נגישות פיזית ותחושתית.בשכונה שטחים נרחבים אשר במפה נראים נגישים, אך בפועל חשוכים, חסומים בגדר או לא נעימים למעבר.

דרכים אפשריות להליכה ברגל

דרכים איכותיות להליכה ברגל

מידת הנגישות להליכה ברגל

056

אספלט מקרין חום

מרצפות אקרשטיין

גדר אבן 2.2 מטר

חיפוי אבן נסורה

N

S

W

E

חמישה עמודי תאורה לכל

100 מטר

ככלל, הזנחת השטחים הפרטיים הפתוחים אינה חיובית. אך במקום זה יוצר העץ

הפראי צל נעים לעוברים תחתיו

לאורך המדרגות קיר בנוי אבנים, המשמש

כמאחז יד מאולתר

עוצמת אור גבוהה

רמת חשיפה גבוהה

עוצמת אור בינונית

רמת חשיפה נמוכה

מרחבי הליכה נבחרים בשכונה ד' ומידת החשיפה לשמש, לנראות ציבורית וניתוח השפעתם של אלמנטים כמו צמחיה, קירות תמך ותאורה על הנגישות ותחושת הנוחות של הולכי רגל

ניתוח הליכות, עוצמת שמש ונראות

057

N

N

S

S

הצמחייה ברחוב מטופחת בעיקר על ידי תושבי המקום

אין תאורת רחוב. רוב התאורה בלילה

מגיעה מתאורת הרחובות הניצבים ומחלונות בתים

יםכב

רסת

ני כ

יםסמ

חול

רז ב

דימו

ע

ברוב שעות היממה הדרך מוצלת ונעימה למרות שזהו אחד העצים

היחידים ברחוב

אבן גיר וחוואר קירטוני

משקע לס ואדמת כורכר

חרצית עטורה

עוצמת אור בינונית

רמת חשיפה נמוכה

עוצמת אור גבוהה

רמת חשיפה בינונית

058

התכנון האוורירי של המרחב הכולל דרכים רחבות ומרווחים גדולים בין בניינים גורם למחסור בצל. זאת כהיפך הגמור מערים מזרח תיכוניות לאורך ההיסטוריה שנבנו בצפיפות כדי למזער את שטח

הפנים החשוף לשמש.

סך השטחים המוצלים לאורך היום

מודרניזם בלב מדבר

059

איזורים רבים בשכונה נופלים מחוץ למבט התושבים והופכים איזורים נטושים ללא פיקוח אזרחי

מיפוי מידת הנראות של מרחבים ציבוריים מחלונות התושבים בשכונה ד'

רחוק מהעין

"שלום הציבור בערים - שלום המדרכה והרחוב - אינו נשמר בעיקרו על ידי המשטרה, נחוצה ככל שתהיה.

הוא נשמר בראש והראשונה על ידי רשת מורכבת, בלתי מודעת כמעט, של בקרות ואיזונים וולונטריים

המופעלים על ידי התושבים עצמם ... אין שום כוח שיטור המסוגל לאכוף ציוויליזציה במקום שנהרסה

האכיפה הנורמלית והמזדמנת"

,מתוך: מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולותג'יין ג'ייקובס

060

רחוב רבי עקיבאהלך במהרה עם ידו במכנסיים ואז רץ לכיווני

רחוב רינגלבלוםרץ מאחורי לאחר שעקב אחרי, ואז תפס אותי

מאחורה בחוזקה ואחז בחזה ובישבן

רחוב אברהם אבינוירדתי למכולת במרכז אורן והתחילו איתי 3 גברים, חסמו לי את היציאה מהמכולת, בעל המכולת לא התערב (כנראה מכיר

אותם או חבר שלהם), אחד אחז בי בכוח בכתף ושאל למה אני לא זורמת, מרוב פחד לא יכולתי לצעוק, רק נאבקתי

להשתחרר ורצתי משם

רחוב רינגלבלוםבשעה 13:00 ע"י שיכור שניסה לגעת ולתפוס

רחוב אלפרד רוסי שעות הערב (19:00) בערך , ראיתי שעקב אחריי איש בסביבות גיל ה-40, יחד עם

הכלב השלו. הוא ביקש ממני לגשת אליו וקרא לי בכל מיני שמות. כשהתעלמתי הוא אמר לכלב שלו שיתפוס אותי ורץ גם. התקשרתי מהר לשותפה ורצתי הכי מהר שיכולתי

שדרות רגררכב חסם לי את הכביש בזמן שחציתי את מעבר החציה ולא נתן לי לעקוף אותו תוך כדי שהוא צועק מילים גסות. זה היה מפחידהדקה

הזאת הרגישה כמו נצח.

רחוב מצדהבשתי פעמים שונות נתקלתי

בגבר מבוגר שאונן בחדר המדרגות שלי. מדובר בשני

גברים שונים. פעם אחת הייתה בסביבות השעה 23:00

ופעם שנייה בצהרי היום כשחזרתי מהאוניברסיטה. שתי

הפעמים היו באותו השבוע. בפעם הראשונה הזמנתי

משטרה והם הגיעו אחרי שעה. בפעם השנייה כבר וויתרתי.

מפחיד אפילו לעלות במדרגות לבד לבית שלי

רחוב שלמה המלךבשעות הערב המוקדמות הלכתי לבית של חברים. בשביל שמוביל לבית שלהם עבר גבר מבוגר, עם שער כסוף מתולתל, נמוך, וניסה לדבר איתי ובשלב מסוים תפס

בידי וניסה למשוך אותי לבוא איתו. הצלחתי להתחמק ורצתי לבית של החברה

רחוב מצדההכניסה שלי לבניין חשוכה וכל

הזמן יש לי אנשים ששותים בכניסה לבניין, או מעשנים, או סתם

אנשים מוזרים שכל הזמן מסתובבים לנו בחדר המדרגות, אפילו כמה הומלסים נרדמו לנו

באמצע הבניין ולבוא ולראות את זה באמצע הלילה זה ממש לא נעים

לפני יומיים שעליתי בחדר המדרגות ראיתי בחור עם כלב שגם

מתקרב לכניסה לבניין הכלב בא לנבוח וכנראה שבעל הכלב לא רצה שהוא יעשה רעש אז הוא פשוט בעט בכלב עד שהוא שתק והתחיל לעלות

אחרי במדרגות, כמובן שרצתי בטירוף ונעלתי מהר את הדלת

והבנאדם פשוט הלך, אומנם לא הייתה לי איתו יותר מידי

אינטרקציה ונכון שגם שאר המקרים זה רק אנשים שעומדים

בכניסה לבניין אבל אני מאמינה שזה עניין של זמן שיקרה משהו

נורא אחר

רחוב מצדהראיתי יוצא

מהשיחים אלי תוך שהיד שלו.

במכנסיים

רחוב רבי עקיבאהלכנו בלילה וראינו לפנינו אדם כבן 50,הולך

במהרה עם ידו במכנסיים, הוא נעלם לנו מהאופק וכשהגענו לפתח הבניין הוא צץ שוב מהבניין ליד

והתחיל לרוץ אחרינו (כנראה עשה קיצור דרך והמתין שנגיע לבניין), עלינו במהרה ונעלנו את הדלת

רחוב יצחק למדןבשעה 14:00 הלכתי הביתה

מהלימודים כשגבר שחום עם שיער שחור ושפם הלך מולי.

הוא התקרב אלי, ליטף לי את הזרוע ונהם. כל זאת תוך כדי הליכה. הייתי

המומה ולא הצלחתי להגיב חוץ מלהגביר את קצב

ההליכה. הסתכלתי לאחור וראיתי שהוא המשיך ללכת

לכיוון רחוב מצדה והסתובב להסתכל עלי כל כמה

צעדים. אחרי שהוא נעלם רצתי הביתה

מעבר בין בנייןבשעה 15:00 בצהריים קפצו

עלי שני בחורים בזמן שדיברתי בטלפון ממש באמצע הרחוב, הם משכו לי בשיער, הכו אותי וניסו לגנוב לי את

הפלאפון. צרחתי בכל הכח אבל אף אחד לא שמע אותי.

השיחה התנתקה. המשכתי להאבק בהם עד שהם ברחו.

רחוב וינגייטחזרתי לבנין וגבר מבוגר נכנס אחרי

והתחיל לרדוף אחרי, רצתי כמו

מטורפת ולא ידעתי איך זה ייגמר. אני

לא אשכח את זה בחיים

פארקשעה 11 בלילה, ברגע שראיתי שהוא עם היד במכנסיים רצתי

הביתה. הוא רדף אחרי עד הכניסה לבניין. פחד מוות

אם עוברים בשביל הזה בשעות הערב בטוח משהו רע יקרה

היעדר בטחון אישי בעקבות ראיונות אקראיים עם נשים, נפתחה קבוצת פייסבוק מקומית שקראה לנשים

שחוו הטרדת רחוב לספר את סיפורן ולמקם אותו על מפת השכונה.

061

כניסה אפלולית לבניין ברחוב מצדה

צמחיה פראית החוסמת מבט ברחוב שלמה המלך

מרחב נטוש ומוסתר בין בניינים ברחוב אלפרד רוסי

062

קנ“מ 1:100

קנ“מ 1:100

"שעות הערב, 19:00 בערך, ראיתי שעוקב אחרי איש בסביבות גיל 40 יחד עם הכלב שלו. הוא ביקש ממני לגשת אליו וקרא לי בכל מיני שמות. כשהתעלמתי הוא אמר

לכלב שלו לתפוס אותי ורץ גם. התקשרתי מהר לשותפה ורצתי הכי מהר שיכולתי."

״בשעות הערב המוקדמות הלכתי לבית של חברים. בשביל שמוביל לבית שלהם עבר גבר מבוגר עם שיער כסוף מתולתל, נמוך, וניסה לדבר איתי ובשלב מסוים תפס בידי וניסה למשוך אותי לבוא איתו.״

שטח ציבורי פתוח 15מ‘

שטח פרטי פתוח 5.6 מ‘

שטח פרטי פתוח 4.6 מ‘

בניין מגורים 9.8 מ‘

רחוב מגורים ראשי 32.6 מ‘

קנ“מ 1:100

״שמונה בערב. יצאתי מהדירה שלי ברחוב מצדה ומתחת לחלון שלי ראיתי גבר כבן 40-50 מענג את עצמו.ראיתי אותו יוצא מהשיחים אלי תוך שהיד שלו במכנסיים״. )רחוב מצדה מתחת לבית(

"אני גרה במצדה בפינה עם יהודה הלוי, הכניסה שלי לבניין חשוכה וכל הזמן יש לי אנשים ששותים בכניסה לבניין, או מעשנים, או סתם אנשים מוזרים שכל הזמן מסתובבים לנו בחדר המדרגות, אפילו כמה הומלסים נרדמו לנו באמצע הבניין ולבוא ולראות את זה

באמצע הלילה זה ממש לא נעים לפני יומיים שעליתי בחדר המדרגות ראיתי בחור עם כלב שגם מתקרב לכניסה לבניין הכלב בא לנבוח וכנראה שבעל הכלב לא רצה שהוא יעשה רעש אז הוא פשוט בעט בכלב עד שהוא שתק והתחיל לעלות אחרי במדרגות, כמובן שרצתי בטירוף ונעלתי מהר את הדלת והבנאדם פשוט הלך, אומנם לא הייתה לי איתו יותר מידי אינטרקציה ונכון שגם שאר המקרים

זה רק אנשים שעומדים בכניסה לבניין אבל אני מאמינה שזה עניין של זמן שיקרה משהו נורא אחר".

חופש תנועה לנשים בעיר

כמעט בכל עיר בעולם, נשים לא יכולות לממש את זכותן לנוע בחופשיות בכל חלקי העיר. נשים חשופות יותר לפגיעות ולהטרדה, ולכן מעידות על

תחושת חוסר ביטחון באיזורים מסויימים בערים.

על פי מחקר של הלמ"ס מ-2009, ניכר פער בתחושת הביטחון בין גברים לנשים: 84% מהגברים דיווחו שהם מרגישים בטוחים ללכת לבד בשעת

חשיכה באזור מגוריהם לעומת 60% מהנשים.

מיפוי הטרדות רחוב שחוו סטודנטיות בסביבת האוניברסיטה מעלה נתונים קשים אודות תחושת חוסר הביטחון ברחובות וכן בכניסות לבנייני דירות.

סוגיה זו מעסיקה ערים רבות בעולם, בהן עיריית וינה אשר מפעילה מחלקה בראשות מתכננת ערים שמקדמת פרויקטים שמתבססים על מחקרים

שבודקים את שימוש הנשים בעיר.

063

עיצוב עירוני ופשע

"חלונות שבורים", מאמר בקרמינולוגיה משנת 1982, מתייחס לפשע כאל מגיפה שנובעת מהזנחה במרחב הציבורי.

לדוגמה, חלון שבור במבנה יותיר את הרושם שהמקום נטוש. במהרה ישברו עוד חלונות, הבניין יפרץ והמצב יתדרדר עוד ועוד. הדבר נכון לא רק

לאיזורים הסובלים מפשיעה.

במהלך המחקר הציבו מכונית עם חלון שבור באמצע שכונה טובה בקליפורניה. אחרי כשבוע החלו להיעלם חלקים מהרכב.

סופת חול

תהילה חכימי מתוך: מחר נעבוד

ה ד ל דרך מצ בות ש רכ ב

אני הולכת

הקיץ אני חולמת ב

בות ש לי את המחש ל אוגוסט מיב החם ש

אגיע למרכז הנגב עד ש

אמות כול להיות ש י

ר מתי כב כול להיות ש י

ל בוז'נח לת ש במכ

קל השכן קונה בעשרים ש

ר ס בשט נכנ מה ש

כים לים ולא לפי הצר כים לפי השק צר מ

ה ד א למצ רבי עקיב רדתי במדרגות מ ה י אתמול בליל

ה, גופה הרזה מתנדנד וראיתי אש

ד קל בי ל 200 ש אוחזת במניפה ש

רות המרשרשים מעתי את השט ל הדרך ש כ

ים רכ אבו לי הב כ

לב חבול ב לי כשאני רואה כ וא כ מו ש כ

ה וסגרתי את התריסים ית עליתי הב

בוא סופת חול ר ת מח ה אמרו ש כ גם כ

CPTED - Crime Prevention מדינות רבות בעולם מאמצות את גישתThrough Environmental Design. בישראל, המשרד לביטחון פנים פרסם

מדריך מקצועי למניעת פשיעה באמצעות עיצוב הסביבה.

גישת ה-CPTED טוענת כי עיצוב נכון ויעיל של הסביבה הבנויה יכול להוביל לצמצום אירועי הפשיעה והפחד ממנה ולשיפור באיכות החיים. ערך

חברתי חשוב הנלווה לכך הוא הגברת הסולידריות החברתית, טיפוח יחסי שכנות טובה וערבות הדדית בקרב אזרחים.

064

איך ניתן להפוך את המכתש ממחסום

למניע להליכה בעיר?


ניצן אליהוהליכות במרחב השכונתי

065

תכנית מתאר - הליכותפרויקט זה התמודד עם הנתק בין השכונות השונות המקיפות את המכתש באמצעות הפיכת האתר למקום מזמין

ומעודד הליכה וקישור של המכתש באמצעות שבילי הליכה אל השכונות.

קנ"מ: 1:1000

מבנה קייםנתיב אופנייםשבילי עיזים במחצבהדרך סמי הליכותאזור נגיש והליכתי לכולםדרך ספורטיבית

האזורים שלא מסומנים בצבע, משמעותם איזורים *שלא עוברים טיפול נוסף ונשארים במצבם הקיים

דרך ספורטיבית

דרך נגישה לכל

דרך הליכה בנגישות חלקית

שביל עיזים

066


יאנה פידמןשותפות

באילו כלים אזרחיים ניתן לשפר את תחושת

הבטחון במרחב הציבורי בשכונה?

067

תאורה בשיתוף התושבים + העירייהגיזום שיחים

מתקני ספורט, משחקים והצללה חידוש חומות וריצוף

החייאת מרחבים בעייתיים בתהליך שיתופימבנים נטושים ומשאבים אקולוגיים המהווים כיום מטרד מקבלים שימושים חדשים בתהליך שיתופי לתושבים ולעירייה. אלו צעדים

ראשונים לבניית אמון ובטחון הדדי ומסמנים נקודות של שינוי לפני התערבות אסטרטגית

093





הזכות לנוףמי יכול להביט אל המכתש?

אחד מהמאפיינים הייחודים של אתר המכתש הואהיותו נקודה מונומנטאלית בנוף המקומי. המכתש

מספק לאורך השנה מופעי פריחה עוצרי נשימה ומרחב פתוח רחב בלב הסביבה העירונית. עם זאת, אפשרות

המבט למכתש אינה שווה מצדדיו השונים.

ניתוח של נקודות המבט אל המכתש חושף כי קיים פער משמעותי ביכולת לצפות בנופי המכתש וכי

השיכונים שבשכונה ד' ניתן לראות חלקים מצומצמים בלבד.

094

במקום זה

הניחו מיפוי כללי

מבטים מהשכונה אל המכתשתושבים המתגוררים בסמיכות למכתש הצחיח מתקשים לחצותו ולעשות בו שימוש כמרחב עירוני פעיל

095

מבטים מהמכתש אל השכונההעומק והתלילות מאפשרים לכל אחד ללכת לאיבוד, באמצע העיר

096

במקום זה

הניחו ניתוח

אישי

097

ריק בחוץ, ריק בפניםהתמקדות מלב המכתש אל עבר חזיתות בנייני המגורים הסובבים, סגורים ושקטים

מערכת היחסים בין התושבים למכתש מסתכמים במבט מרוחק, ציפיות בלתי ממומשות

098

דרגות של חשיפה15 מבטים מהשכונה אל המכתש.

הטופוגרפיה התלולה והפרשי הגבהים מייצרים מגוון אפשרויות חשיפה בתוך המכתש

חשוף פרטי

100

חוף הים של באר שבעעיריית באר שבע השקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים בפיתוח המרחב

הציבורי בעיר. חלק נכבד מתקציב הפיתוח הושקע בשנים האחרונות בפיתוח תכנית למזרקות ואלמנטים של מים נעים המוארים באור צבעוני ברחבי

העיר. אלמנטים אלה ממוקמים בעיקר בצירי תנועה ראשיים, בנראות גבוהה

לכלי רכב, אולם אינם נגישים להולכי רגל, ואינם זמינים למגע הציבור. על רקע זה בולט "חוף הים של באר שבע" המושך אליו קהל רב של תושבים

המשתעשעים ומשחקים במים בימים החמים.

אחת מהמזרקות החדשות בעיר, כיכר מונטריאול בשכונת רמות

קיצור תולדות עיר הולדתי

אלפרד כהן

תחלה היתה בארואז עוד ששואז שממה2000 שנהואז שכונה

ועוד שכונהכביש

ואז רחובואז עירה

עירעליה

עוד עליהעליה נוספת

ואז אמא ואבאואז אנירמזור

ירד הרמזורככר

ועוד ככר

ועכשומזרקה.

101

פארק שני אליהו בגבול שכונה ד' ושכונת רמות, הכניסה הצפונית לב"ש

צמחייה בשכונה ד׳, במרווחים בין הבניינים ובצידי מדרכות

102


בר מוסן-לוי

הכנסה גבוההמעט עולים

הכנסה בינוניתמס' עולים ממוצע

הכנסה נמוכהעולים רבים

הגדרת גבולות שכונות ב"ש מחדשבבאר שבע ישנו קשר ישיר בין אחוז העולים בשכונות לבין המצב הסוציו אקונומי ובהתאמה, לרמת

ההשקעה העירונית. שינוי סטטוטורי אחד יכול לשנות הכל

כיצד ניתן לחלק מחדש את משאבי המרחב

באופן שיוויוני?

שפע ושאריות

103

חשיפה לקהלים חדשיםרתימת מנעד החשיפה במכתש כאמצעי למיקום פונקציות מסחריות הדורשות נראות גבוהה

צוות הוראה

אדר׳ ליאת בריקס-אתגראדר׳ דן חסון

אדר׳ מתניה ז״קאדר׳ בת-אל יוסף

ניסן אלמוג

Instructors

Arch. Liat Brix-EtgarArch. Dan HassonArch. Matanya SackArch. Bat-el YossefNisan Almog

Quarry Project Curators

Prof. Arch. Yael MoriaArch. Jonathan Cohen-Litant

Project Coordinator

Noam Martin

עריכה

אדר' ליאת בריקס-אתגראדר׳ בת-אל יוסף

ניסן אלמוגאדר׳ רוברט אונגר

יאנה פידמן

עיצוב

אביגיל רוביניאדר׳ רוברט אונגר

אוהד חדד

Editing

Arch. Liat Brix EtgarArch. Bat-el YossefNisan AlmogArch. Robert UngarYana Feedman

Design

Avigail RoubiniArch. Robert UngarOhad Hadad

סטודנטים

מיכל לילנטליעל כהן

ענת אלוןניצן אליהו

אריאל פילהבר מוסן-לוייאנה פידמן

דיאנה אבשלומובהדס סלמה

ימית אשכנזיתמר שושן

סתיו רבינוביץ'יצחק סבן

ג'וליה טמיןדבורה ווילמס

יאן דודוביקג'ודיתה נקאמולי

ג'ודיה מרכיסיו

Students

Michal LilienthalYael CohenAnat AlonNitzan EliahuArierl PilaBar Mussan LeviYana FeedmanDiana AvshalomovHadas SalameYamit AshkenazyTamar ShoshanStav RabinovichYitzhak Cohen SabanGiulia TaminDebora WillemsYann DoduikGioditta NacamulliGuidia Marchisio

תודות מיוחדות

אדר' יוספה דברה, אדר' מירב מורד, ד"ר גילי ברוך, יהודה אלוש, מורן סלקמון, יהונתן יפרח

ותושבי השכונה שחלקו איתנו את הידע הרב שלהם בפתיחות ובסבלנות.

עבודה זו התאפשרה בזכות קרן ברכה וסיוע הות"ת לקורסים משלבי עשייה חברתית

Special Thanks

Arch. Yossefa Debra, Arch. Meirav Morad, Dr. Gili Baruch, Yehuda Alush, Moran Selkmon, Yehonatan Yifrach and neighborhood residents who shared their vast knowledge openly and patiently.

This project has been made possible by Bracha Foundation and support from the Council for Higher Education

המכתש ובאר שבע סטודיו אדריכלות אזרחית

בצלאל 2014

THE QUARRY BEER SHEVA CIVIL ARCHITECTURESTUDIO. BEZALEL 2014

אוצרי פרויקט המכתש

פרופ' אדר' נוף יעל מוריה אדר' יהונתן כהן-ליטאנט

מרכז הפרויקט

נועם מרטין

atlas hebrew

Documents