רבעו� להיסטוריה–זמני� , "תהליך הציויליזציה של נורברט אליאס: הילכות הגוף וארגון החברה", גדי אלגזי

.גרסה מורחבת ומתוקנת. 63-82' עמ, )2000 (70

:הילכות הגו וארגו� החברה תהלי� הציויליזציה של נורברט אליאס

*גדי אלגזי

לא , נורברט אליאס, גרמני-אך למהגר היהודי. ה ספר חשוב לא היתה שנה טובה במיוחד לפרסם ב1939שנת

800חיבור כבן : תהלי� הציויליזציהאת ספרו , עיר מולדתו, שנה קודם לכן מסר לדפוס בברסלאו. היתה ברירה

הועברו ממש ברגע ,שנדפסו בגרמניה, יריעות הדפוס המוכנות של הספר1 .בשנים הקודמותעליו עמל , עמודים

דאג , מגרמניה1933-בה מצא אליאס מקלט לאחר שנמלט ב, מלונדון. אביו שילם את ההוצאות; יץהאחרון לשווי

Printed inל ישב וכיסה במו ידיו את המלים "המו. פוליטי בבזלהשייסד גול, ספרים-לפירסומו בהוצאתאליאס

Germanyבגרמניה הנאצית שלא יכול היה לצאת לאור –כדי שהספר , בטוש שחור בכל עותק ועותק ששלח–

. אך הספר נשכח מלב עד מהרה, כמה ביקורות התפרסמו בעיתונות המדעית. ידי מתנגדיה-לא ייפסל מראש על

2 .העולם השניה פרצה-מלחמת

. ידעו גורל אחר,פרוץ הקרבותשהתפרסמו ערב , כמה חיבורים חשובים? האם עשן הקרב כיסה אותו

מארק בלוך , ון של ספרו של ההיסטוריון הצרפתי ממוצא יהודיבאותה שנה ממש התפרסם למשל חלקו הראש

)Marc Bloch( ,ולהבדיל 3 .בלוך יסיים את חייו כלוחם רזיסטאנס מול כיתת יורים ליד ליון; החברה הפיאודלית

נחלה , היסטוריון אוסטרי נאצי, נררּוההשפעה של אוטו ּב- התפרסם בוינה ספרו רב1939-ב: אלף אלפי הבדלות

עוסק , כל אחד מהם חורג מהיקפו של חיבור היסטורי רגיל: יש מן המשותף לשלושת הספרים הללו4 .ושררה

כל אחד מתווה בדרכו דרך ; מודרנית- במאות שנים ומציע תפיסה מקיפה של ההיסטוריה האירופית הטרום

).2000 (70 זמני� נוסח מורחב ומעובד של המאמר המקורי שהופיע ב* Norbert Elias, Über den Prozess der Zivilisation: Soziogenetische: לרשותנו עתה מהדורה מדעית חדשה 1

und psychogenetische Untersuchungen [=Gesammelte Schriften, vol. 3] (Frankfurt am Main, 1997) .

רוב הספריות הציבוריות . The Civilizing Process, trans. Edmund Jephcott (New York, 1994): תרגום אנגלי

ולכן יצויינו בהפניות מספרי , )1936-1939(ל בסיס המדורה המקורית ע1969שנדפסה בשנת , מחזיקות במהדורה הקודמת

).1997(ובמהדורה החדשה ) 1969(העמודים במהדורה זו Norbert Elias, “Biographisches Interview von:ראו דבריו של אליאס עצמו, על נסיבות הוצאתו לאור של הספר 2

Arend-Jan Heerma van Voss und Abram van Stolk (1984),” in: Autobiographisches und Interviews,

ed. Hans-Peter Waldhoff & Michael Fischer [=Gesammelte Schriften, vol. 17] (Frankfurt am Main,

2005), pp. 189-275, 248-258וכן עדותו של המוציא לאור :Fritz Karger, “Fata libelli,” in: Human Figurations: Essays for Norbert Elias, ed. Peter Gleichmann, Johan Goudsblom, Hermann Korte,

(Amsterdam, 1977), pp. 23-24 .הביוגרפיה הראשונה של אליאס :Hermann Korte, Über Norbert Elias: Das Werden eines Menschenwissenschaftlers (Frankfurt am Main, 1988; 2nd edition: Leverkusen, 1997).

3 Marc Bloch, La société féodale (Paris, 1939-1940) ;תרגום, החברה הפיאודלית ,בלוךמארק : נוסח עברי :

).1988 ,ירושלים ( גרינגרדורהא4 Otto Brunner, Land und Herrschaft: Grundfragen der territorialen Verfassungsgeschichte Öster-

reichs im Mittelalter, 5th edition (Darmstadt, 1965) ;תרגום אנגלי:Land and Lordship: Structures of Governance in Medieval Austria, trans. by Howard Kaminsky & James Van Horn Melton

(Philadelphia, 1992).

27 מתוך 2' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

יש להם אפילו . תהחל בסמנטיקה ההיסטורית וכלה בהיסטוריה של הרגשו, תיאורטית ובודק מתודולוגיות חדשות

אך לכל אחד מן הספרים נודע גורל . שהבולטת שבהן היא אולי האלימות והשלכותיה החברתיות, תמות משותפות

וספרו זכה להכרה נמשכת כיצירת , )Annales (אנאלהעת -בלוך הפך לגיבור המייסד של חבורת כתב. שונה

סילק ממנו ביטויים , ברונר קלות את ספרו שלושיכתב, עם תום מלחמת העולם קצרהצינוןלאחר תקופת . מופת

הספר המטוהר זכה . ופירסם את נוסחו המעודכן בעיצומה של המלחמה הקרה, דבקה בהם" רוח הזמן"ש

, גרמני-אליאס היה מהגר יהודי, בניגוד לברונר5 .לקנוניזציה מהירה בהיסטוריוגרפיה הגרמנית שלאחר המלחמה

שעמדה לשנות את פני המחקר , הוא לא הפך לגיבורה של חבורה מגובשת, בלוךובניגוד ל. שהוריו ניספו בשואה

ספרו . התקשו סוציולוגים לרדת לסוף דעתו, בה מצא אליאס מקלט, בבריטניה. העולם- ההיסטורי לאחר מלחמת

בשעה . ובשפה הגרמנית, לפני המלחמהמזה ש', עולם של אתמול' התפרסם מבחינתם בתהלי� הציויליזציה

עניינו של אליאס בתהליך היסטורי , לוגים נטו להתמקד בחברות ההווה וזנחו את הסוציולוגיה ההיסטוריתשסוציו

משום שהתנגד , בידודו החריף עוד יותר. היסטוריוניםמובן בקרבת ה-אורח בלתיטווח מיקם אותו ב-ארוך

: ואם לא די בכך. יסטייםבלא שיסתפח אל מבקריה המרקס, בעקשנות לפרדיגמה הפונקציונליסטית ששלטה בכיפה

– לראשונה בחייו – קיבל, 57בגיל , 1954שרק בשנת , מי יקשיב ויעשה מאמץ להבין את דבריו של מהגר

אליאס ניסה כל ימיו לכתוב בפשטות ונמנע במידת ? יוקרתית-מישרת מרצה זוטר באוניברסיטה אנגלית לא

אלא , לפיכך לא רק מזרות הפרספקטיבה שייצגהקושי להבין את דבריו נבע. האפשר מלטבוע מונחים חדשים

6?ייטיב להבין זאת, איש הסוציולוגיה של הידע, תלמידו של קארל מאנהיים, מי כאליאס. ממעמדו השולי

תוך עשר שנים הופיעו . תהלי� הציויליזציהמהדורה גרמנית מחודשת של בברלין יצאה לאור 1969-ב

). 1982(ולאיטלקית ) 1980(לפולנית , )1982–1978 (לאנגלית, )1975–1973(תרגומים לצרפתית

ספריו האחרים . היסטוריונים ופסיכולוגים קשרו לו מייד כתרים כחיבור קלאסי שנתגלה באיחור, סוציולוגים

כך החלה הקריירה של נורברט אליאס . ואליאס הוזמן להרצות בכל מקום על עבודתו,התפרסמו בזה אחר זה

עמדה עבודתו המחקרית , מהתעלמות כללית להכרה רחבה, המהיר מן השוליים למרכזעם המעבר. לאחר פרישתו

חסידים מושבעים החלו להציג את מסקנותיו הזמניות של . זו של קנוניזציה קטלנית, של אליאס בפני סכנה חדשה

כי , כריזושה, נגדם מיהרו להתייצב יריבים בנפש; מעורערת-בלתיעדכנית חיבור שנכתב בשנות השלושים כאמת

מן המעמד ' אנשים תרבותיים'בקרב . שוליים- ובכל מקרה אינו מכוסה כיאה וכיאות בהערות–המלך הוא עירום

-משאלה מחקרית קשה לפיתרון למרכיב באידאולוגיה של היום, לביטוי שגור' תהליך הציויליזציה'הבינוני הפך

אם מחבר קלאסי הוא זה '? מתורבתים'הפכנו כולנו ' יהתהליך הציויליזצ'כי ב, האם לא היה זה אליאס שהוכיח: יום

.כי אליאס הפך לכזה, אין ספק, שמצטטים אותו בלי לקרוא אותו

לא תורגם עדיין דבר מכתביו של , תהלי� הציויליזציהלאחר הופעתו המחודשת של וחמש שנים שלושים

כדי לפתוח את הדרך , א העברי השורות הבאות נועדו להציג את עבודתו העיקרית לקור7.אליאס לעברית

.להתמודדות ביקורתית ויצירתית עם האתגר הגלום בה

Gadi Algazi, “Otto Brunner: ‘Konkrete Ordnung’ und Sprache der Zeit”, in: Geschichte als: ראו 5

Legitimationswissenschaft, 1918-1945, ed. Peter Schöttler (Frankfurt am Main, 1997; 2nd edition,

1999), pp. 166-203. -John Goudsblom, “Aufnahme und Kritik der Arbeiten von Norbert Elias in England, Deutsch: ראו 6

land, den Niederlanden und Frankreich,” in: Materialien zu Norbert Elias’ Zivilisationstheorie, ed.

Peter Gleichmann, Johan Goudsblom, Hermann Korte (Frankfurt am Main, 1979), pp. 17-100; Dieter

Claessens, “Rezeptionsprobleme des Eliasschen Werkes in den 50er und 60er Jahren,” in: Norbert Elias und die Menschenwissenschaften, ed. Karl-Siegbert Rehberg (Frankfurt am Main, 1996),

pp. 137-149. ' עמ, )2000 (70 זמני�: שבו התפרסם נוסחו הראשון של מאמר זה, זמני�העת -כמה קטעים קצרים פורסמו בגליון כתב 7

על : מזלג וזמנים מודרניים, סכין: "שהוכן במיוחד עבור הגליון, מאמרו של פטר באומןראוי לתשומת לב מיוחדת . 84-89

.90-95' עמ, ש�, "תיאוריית הציויליזציה של נורברט אליאס

27 מתוך 3' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

נפשיארגו� ההחברתי והמבנה ה

איך נעשינו : היא פשוטה, עשרה- שתחת רישומה התעצבו מדעי האדם באירופה במאה התשע, השאלה העקרונית

ניתן להבחין באופן גס בשתי , ליהבניסיונות השונים להשיב ע? כיצד התהווה העולם המודרני? שאנחנומותכ

המדינה , הקפיטליזם המתועש–כיצד נוצרו המיבנים המיוחדים למודרנה , האחת מנסה לברר. גישות משלימות

המשימה העיקרית היא להסביר את התמורה המיבנית במערכות היחסים . ב"וכיוהנסיוני המדע , הלאומית

האנשים נתפסים כמגלמים את , מבט זו- מנקודת. קפיטלרר בזוהי השאלה אותה ביקש קרל מרקס לב; החברתיים

. שבהן הם מוצאים את עצמם, הם לובשים דמויות שונות כפונקציה של מערכות היחסים; היחסים החברתיים

שיכולים לגלם בהצלחה יחסית את היחסים , כיצד נוצרו האנשים: הגישה האחרת מתמקדת בשאלה המשלימה

עשרה באירופה המערבית -שהתהווה במהלך המאה התשע, ם המיוחד במינולפעול בעול, החברתיים הללו

עמה , זוהי השאלה העקרונית? כיצד התעצבו–ואם לא ? האם היו תמיד בנמצא? ובשלוחותיה שברחבי העולם

זוהי גם שאלתו8.)1904 (אתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליז� ב)Max Weber (ניסה להתמודד מקס ובר

.ורברט אליאס של נהעקרונית

על , כי החברה המערבית המודרנית מבוססת על חלוקת עבודה מורכבת, מדגיש אליאס, כרבים לפניו

בפעילותם במידה מכרעתהיחידים הפועלים בה מוצאים עצמם תלויים . דיפרנציאציה פונקציונלית חסרת תקדים

פעולותיהם . פנים- אל-ם פניםשאותם אינם מכירים ואפשר שלעולם לא יפגשו בה, של אנשים רבים אחרים

בלי , טווח-ארוכות" שרשראות תלות הדדית" הם קשורים זה בזה ב9.ורגות זו בזו לבלי הפרדמשולבות ומׂש

, מכאן הצורך בפיקוח פנימי מצידו של כל אחד מן המשתתפים. שיוכלו לפקח ישירות זה על התנהגותו של זה

שפעולתו , התוצאה היא מיכלול חברתי רגיש להפרעות. צוני את הפיקוח החברתי החי– אם לא יחליף –שישלים

צפויות והתפרצויות רגשיות חריגות מצידן - הוא מחייב ניטרול מרבי של תנודות בלתי; מצריכה יציבות וסדירות

המסוגל לתפקד במערכת , השחקן הבודד–' האדם המודרני'מכאן גוזר אליאס את מאפייני . של הנפשות הפועלות

הנחוצות כדי להעריך את השלכותיה של , ה לטווח רחוקישליטה עצמית מתמדת ויכולת צפי, ות סדירההתנהג: כזו

.הדדית ארוכות כל פעולה במסגרת שרשראות תלות

-הם התעצבו במסגרת תמורה היסטורית ארוכת. שאנשים כאלה לא היו מאז ומעולם בנמצא, אליאס מניח

בלי להניח –אליאס מבקש לשחזר אותו . 'תהליך הציויליזציה'ו זהו הדבר שהוא קורא ל; טווח בת מאות שנים

, טווח כזה-אפשר להסביר תהליך ארוך- אי10.כלשהי' תוכנית'ההיסטוריה או פרי ' תכלית'כי הוא , מראש

או באמצעות פעולתה , בעזרת מערך רעיונות או אמונות, לכת-שבמהלכו עוברים כל משתתפיו תמורה מרחיקת

הן מבחינת טווח הזמן שבו –כיוון שהוא חורג מטווח הפעולה של כל מוסד מוכר , ה כלשהיהמאורגנת של קבוצ

. או הכנסייה אינן באות לפיכך בחשבון" נוצרית-המסורת היהודו". התרחששמדובר והן מבחינת עומק השינוי

? תו או לתכנן אותושמישהו מן המשתתפים בו יכול היה לכוון או, אפשר להניח-שאי, כיצד יש להסביר תהליך כזה

במובן זה שהוא מבוסס לא על כוונותיהם של יחידים אלא , אליאס מציע לתהליך ההיסטורי הסבר חברתי מובהק

לדפוס הסבר כזה הוא 11.משים כתוצאה מהשתרגות פעולותיהם זו בזו-שנוצר והשתנה מבלי, על המירקם החברתי

Max Weber, Die protestantische Ethik und der "Geist" des Kapitalismus, ed. Klaus Lichtblau: ראו 8

& Johannes (Weinheim, 2000) ;ברוך : תרגום, האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליז�, מקס ובר: תרגום עברי

).1984 ,אביב- תל(מודן , לא תמיד אפשר היה לעשות בה שימוש בתרגום; היא מונח מפתח בעבודתו של אליאס) Verflechtung(' השתרגות '9

אינטגרציה 'אין הכוונה בשום פנים ל. ול להטעותשמבחינות מסוימות על', אינטגרציה'ולעתים נאלצתי להחליף אותה במונח

אדם זה לזה ממש כמו הסכמה -שמאבקים חברתיים קושרים בני, אליאס עומד על כך. או להסכמה חברתית', נורמטיבית

; 129' עמ, 2כרך , )1997 = (120' עמ, 2כרך , )1939/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס: ראו.פעולה- ושיתוף

Norbert Elias & Eric Dunning, “Dynamics of Group Sports with Special Reference to Football

(1966),” in: Quest for Excitement: Sport and Leisure in the Civilizing Process (Oxford, 1986),

pp. 191-204, esp. pp. 194-197. .323-324' עמ, 2כרך , )1997 = (312-313' עמ, 2כרך , )1939/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס10 .229' עמ, 2כרך , )1997 = (221' עמ, 2כרך , )1939/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס11

27 מתוך 4' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

התמורה במיבנה היחסים החברתיים . תהלי� הציויליזציהרו לו מוקדש החלק השני של ספ; קורא הסבר סוציוֶגֶנִטי

.להוכחתה מוקדש חלקו הראשון של הספר. של האנשיםנפשימחוללת מצידה תמורה במיבנה ה

מבט טלסקופי בשינוי מיקרוסקופי

כסוג של – לעתים קרובות בצדק –רוב העבודות המציגות מודל של תמורה היסטורית ארוכת טווח נחשדות

עשרה ועד המאה - אליאס בוחר לעסוק בתמורה שמן המאה השתים. היסטורימחקר ריוסופיה המתחזה להיסטו

אפשר -שאי, כי יש תמורות היסטוריות, נחת המוצא שלו היאה. מובהקעשרה מתוך שיקול מתודולוגי-התשע

כי יש , ובני לוי'ממש כשם שחמשים שנה לאחר מכן יראו היסטוריונים כג. להבחין בהן אלא בטווח הזמן הארוך

שהם נעלמים מן העין או אפילו נראים במהופך כאשר אין משום, תהליכים היסטוריים שרק המיקרוסקופ יפה להם

כי השינויים המיקרוסקופיים והמכריעים בסטנדרט , כן טוען אליאס– 12הגדלה מרביתב, מתבוננים בהם מקרוב

קדים בהווה או כאשר מצמצמים את המחקר ההיסטורי כאשר מתמ, נעלמים מן העיןנפשההתנהגות או במיבנה ה

מתחוורת לעין התבנית החבויה בתופעות , זה של מאות שנים, רק בטווח הזמן הארוך. ים בו הזמן המקובלילטווח

.הפזורות

של עדויות אפשר לבנות גוף איזה ? ערך הדחפים ובארגון הנפשיטווח במ-איך ניתן להראות שינוי ארוך

אלא גם , נפשישניתן לפרש אותן כעדות לתמורה במיבנה ה, הקושי אינו רק באיתור התעודות?כדי לעשות זאת

תוך , המאשרות את ההנחות המוקדמות,הנטיה לבחור באותן עדויות. בבחירתן ומעגליותבהימנעות משרירותיות

העצמית של תהיה חזקה במיוחד כאשר מדובר במרכיב מרכזי כל כך בתדמיתם , התעלמות מעדויות סותרות

או יומנים הן עדויות , אוטוביוגרפיות למשל.'אנשים תרבותיים'שבו הפכו ל, כמו התהליך' בני תרבות'אנשים

אלא משום , עשרה-ההולכים ומתפשטים רק למן המאה השש, לא רק משום שמדובר בטקסטים יוצאי דופן, כאלה

שבו צמחה , מאפשרות לאתר את התהליך עצמו ואינן–שהם תוצאתו של תהליך פיתוח יכולת ההתבוננות העצמית

.יכולת זו

באמצעות , שמש אותו לשחזור התהליךשת, אליאס בונה את מושג הציויליזציה שלו ואת המתודולוגיה

בצרפת במאה ' ציויליזציה'כיצד נטבע מושג ה, לשם כך הוא מנסה לשחזר. בירור שימושיו החברתיים של המושג

ציה של המושג וחשיפת שימושיו הפוליטיים אינם משמשים אותו כדי לערער אך ההיסטוריז. עשרה-השמונה

' בני תרבות'(המשמש קבוצות חברתיות במאבקן נגד אחרות , אלא כדי להפיק ממושג טעון, לחלוטין על תוקפו

.שאיתו יוכל לפתוח בחקירה, מושג מפתח, )'חסרי תרבות'מול

מתכוונים לאמיתו של דבר למיכלול ', תרבותי'אים לאדם כאשר קור, מזכיר אליאס, בשימוש הלשון הרווח

–' להתנהג יפה'הוא זה שיודע ' אדם תרבותי': משמעות לכאורה של ההתנהגות בחברה-מאפיינים שוליים וחסרי

להקפיד על המרחק הגופני היאות בשעת שיחה ולהימנע , צפויות-את זולתו בהתפרצויות בלתי לא להביך למשל

המזכיר בחריפותו את , בקטע. אין אלה דברים של מה בכך. אמצעי לתשוקותיו או לפחדיו-ממתן ביטוי בלתי

לכת יכולות להיות להפרת -אלו תוצאות חברתיות מרחיקות, מזכיר אליאס לקוראיו,פמןהבחנותיו של ארוינג גֹו

ים כדי שאנשים הפרות זעירות של קוד ההתנהגות המקובל מספיקות לעת. 'בן תרבות'המגדירים אדם כ, הכללים

יכול לאבד את מקומו בקבוצה החברתית אליה ' נסבל- אדם בלתי'ומי שנתפס כ', חולניים'או ' נורמלים-לא'יסווגו כ

13.היה שייך

Giovanni Levi, “On Microhistory,” in: New Perspectives in Historical Writing, ed. Peter: ראו 12

Burke (Oxford, 1991), pp. 93-113. והשוו לדיונו של גופמן , 284' עמ, 1כרך , )1997 = (192' עמ, 1כרך , )1936/1969 (הלי� הציויליזציהת, אליאס 13

Erving Goffman, “Mental Symptoms and Public: בחריגות מכללי הההתנהגות המצופים בסיטואציות חברתיות

Order,” in: Interaction Ritual: Essays on Face-to-Face Behavior (New York, 1967), pp. 137-148 .

על חיוכו של דובר המסתיר את מבוכתו נוכח , )276-277' עמ = 185' עמ, ש�(הבחנותיו של אליאס לכאן שייכות גם

שבו אינטראקציה בין , וכן הערותיו על התהליך, "מלא הבנה" שעליו אמור השומע לענות בחיוך –איזכור מה שאין לדבר בו

' עמ, 2כרך , ]1939/1969([שבו חוששים אנשים כל העת מחציית הגבולות ומגרימת מבוכה , "כנהאזור ס"אנשים הפכה ל

: 1956בהן ניתן למצוא מקבילות ברורות למאמריו הקלאסיים של גופמן משנת , )417' עמ, 2כרך , ]1997 = [406-407

“The Nature of Deference and Demeanor”, “Embarrassment and Social Organization,” in:

Interaction Ritual, pp. 47-96, 97-112.

27 מתוך 5' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

הן את אופיה הנורמטיבי והן את אופיה ' תרבותית'אליאס מבקש ליטול מהגדרה רווחת זו של ההתנהגות ה

אלא שלב , נכס עמיד שאפשר להתפאר בו, אינה מצב קבוע' שלהם'שאנשים במערב מחשיבים ל' תרבות'ה: הסטטי

אינו ' ברברי'ל' תרבותי'בין לכאורה מוחלט הניגוד ה; מוגדר וחולף בתהליך השינוי המתמיד בנורמות ההתנהגות

' מערב'ממרכיב בתדמית העצמית של ה' ציויליזציה'לאחר שהפך . תהליךשל אותו אלא פער בין שלבים שונים

מציע אליאס להשתמש דווקא בתמורות הזעירות הללו , יטרלי עקרונית וממצב נתון לתהליך מתמידלמושג ני

.בארגון האישיות' עמוקות'כמפתח לתמורות ' חיצונית'בתיקנון ההתנהגות ה

כותונת הלילה והממחטה , הסכין והמזלג. במהלך זה יוצר אליאס באחת מרחב חדש של עדויות היסטוריות

, מבחינה של אספני מוזרויות וחובבי עתיקות-מושא לסקרנותם הבלתי, יום- וליים של חיי היוםהופכים מפרטים ש

כיצד אמורות התמורות הזעירות בדגמי ? אך על מה מבוססת החלטתו. למושא מחקר בעל חשיבות מפתח

מבקש שאת קיומה , הטווח בארגון הדחפים והרגשות-ההתנהגות היומיומיים לשמש אינדיקציה לתמורה ארוכת

?אלו שיקולים עומדים ביסוד החלטתו לבחור בהם כאתר מחקר? אליאס להראות

. אך ניתן לנסות לשחזר מתוך דבריו את ההגיון המחקרי המנחה אותו, אליאס אינו נותן לכך הסבר מפורט

לא . ןהוא פורש בפני קוראיו כמה דוגמאות מתוך ספרי הליכות ונימוסי, כדי להציג את המהלך שהוא מבקש לבצע

Desiderius(מזהיר ההומניסט דזידריוס ארסמוס , יפה לטבול מחדש ברוטב חתיכת לחם שכבר נגסת בה

Erasmus (מדרי� ההליכות הנאותות לנערי�את קוראיו ב) De civilitate morum puerilium libellus (

הסתובב , הוא מייעץ, ואם אינך יכול לבלוע משה; 1530-ספר שזכה לעשרות מהדורות מאז התפרסם ב, שחיבר

נופל , אם בשעה שאתה מנגב את אפך בשתי אצבעות כראוי. לאחור בשקט וזרוק את מה שבפיך למקום כלשהו

יהדק את אחוריו כדי כי נער מנומס , מוסיף ארסמוס, יש כאלה הקובעים! דרוך עליו מייד–משהו לאדמה

הסווה את קול הנפיחה ,הוא מציע, פרוש הצידהאם אינך יכול ל; מסוכן לבריאותהדבראך , מנפיחהלהתאפק

קוראיו לבין זה ש, עשרה- שמניח ההומניסט בן המאה השש, סטנדרט ההתנהגותלא רק הפער בין 14.בעזרת שיעול

שהוא משער שקוראיו , "נוחות קלה-אי"משתמש באותה הוא : מעניין כאן את אליאסמורגלים בושל אליאס

סף "–בלבד ' חיצוניים'כי אין מדובר רק בהסדרים ,כדי להמחיש, ארסמוסשלדבריו המפורשים יחושו נוכח

15.עצמו השתנה" המבוכה

יש –' טבעי' גם אלה הנתפסים כרגיל כתולדה של רגש הבושה ה–לכללי ההתנהגות הבסיסיים ביותר

לקנות להם בכך שהם יכולים, אך הם נבדלים מגופי נורמות רבים אחרים. לפיכך היסטוריה הניתנת לשחזור

, הכללים המגדירים את רמת השליטה הרצויה בהפרשות ואת האופן הראוי לדבר עליהן. אחיזה ייחודית ביחיד

מי שמפר אותם בפומבי יכול לחוש מבוכה . בתרבותםלבשר מבשרם של אנשי, מסוגלים להפוך לטבע שני, למשל

לדרך שבה איסורים חברתיים שרירותיים הדוגמא המובהקת . נעימות גופנית-קשה ולעורר בשאר הנוכחים אי

כללי הנימוס וההליכות מאפשרים לפיכך . ביטוי גופני לנוכחותה של החברה בתוכו, מוטמעים ביחיד היא ההסמקה

.של יחידים' פנימיותם'לבין ' חיצונית'להתגבר על ההפרדה בין התנהגות חברתית

אך לצורך השאלה הספציפית . פוך לטבע שנישיכולים לה, אין אלה כמובן הדגמים התרבותיים היחידים

התשוקה –הם מחייבים ריסון התשוקות והדחפים . יש לכללי הנימוס רלבנטיות מיוחדת, שאליאס מבקש לברר

ניתן יהיה ' תרבותית'מתיקנון ההתנהגות ה. הצרכים הגופנייםמימוש הדחפים האלימים ופורקן , לאוכל ולמין

יתרונם האחרון . הנדרשת מאנשים בחברה היסטורית נתונה, פים ובתשוקותלפיכך להסיק על רמת השליטה בדח

של כללי הנימוס וההליכות כאתר מחקר הוא בכך שהם מאפשרים לנסח הכללות ביחס לסטנדרט ההתנהגות

כך שאין צורך להסיק מסקנות ביחס , המדובר בסטנדרט הנאכף חברתית. היומיומית בקבוצות חברתיות מוגדרות

שקשה להסיק , דופן-ספרי ההליכות אינם עוסקים במצבים יוצאי. בלבד בפועל מחיבורים עיונייםפשינלארגון ה

שזכו להשאיר את רישומם , אותם מעטים–הכלל -מן-ולא ביחידים יוצאים, מהם על דפוסי ההתנהגות הרווחים

– ועקיפה כמובן –ורשת הם עדות מפ. תקופתם' נציגי'המפורט בתיעוד ההיסטורי ומופיעים במחקר ההיסטורי כ

14 Desiderius Erasmus, De civilitate Morum puerilium libellus..., Köln 1530 ;תרגום אנגלי :“On Good

Manners for Boys,” in: The Collected Works of Erasmus, vol. 25, trans. by Brian McGregor

(Toronto, 1985), pp. 269-289. .166' עמ, 1כרך , )1997 = (73-74' עמ, 1כרך , )1936/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס15

27 מתוך 6' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

זוהי . כך הופכים תחת ידיו של אליאס הרכיבים הזעירים של ההתנהגות לאתר מחקר אסטרטגי. להתנהגות אילמת

.שאין כל יחס בין מימדי האובייקט הנבדק לבין חשיבות התובנות שניתן להפיק ממנו, הדגמה נאה של העקרון

שניתן לאתר את ראשיותיה במערב אירופה , לית רצופהספרי הנימוסין וההליכות מהווים מסורת טקסטוא

: זהו קורפוס עדויות בעל לכידות פנימית גבוהה. עשרה ולהמשיך לעקוב אחריה עד לזמננו-במאה השתים

. עליהםומוסיפיםמתוכם משמיטים , מכניסים בהם שינויים, הטקסטים המאוחרים חוזרים על המוקדמים יותר

אפשרים לאתר שינויים בסטנדרט ההתנהגות שנדרש מן המעמדות העליונים במערב מ, מניח אליאס, הפערים הללו

.אירופה

עם התבוננות –המשלב מבט טלסקופי בטווח זמן של מאות שנים , התוצאה היא מהלך מחקרי יחיד במינו

כיסוי מחיטת האף או , כגון השימוש בסכין בשעת הסעודה, חשיבות לכאורה-מיקרוסקופית בפרטי התנהגות חסרי

העוסקים בתיקנון מרכיב מסוים של , אליאס מחלץ מתוך ספרי ההליכות קטעי טקסטים. הגוף בשעת השינה

סידרה אחת על הליכות : הנפרשות כרונולוגית לאורך מאות שנים,ומרכיב אותם מחדש לסדרות, ההתנהגות

–" עקומת הציויליזציה" את מתוך סדרות כאלה הוא משחזר. שלישית על יריקה, אחרת על מחיטת האף, השולחן

שכן בניגוד לעקומות , יוצאת דופן" עקומה"זוהי . שולחן הסעודהסביב את רמת התיקנון של ההתנהגות , למשל

המבוססות על עיבוד כמותי של סדרות , ממדעי הטבע דרך ההיסטוריה הכלכלית–שהולכות ורווחות במחקר

המפוזרות בזמן י של עדויות טקסטואליותנבעזרת ניתוח איכותמופקת " עקומת הציויליזציה" – מספרייםנתונים

.שווה- באופן בלתי

מרקקות ומזלגות, ממחטות

שאת אפו מקנח, היושב לשולחן מורח ביד–ומה שמצא שם

–אני קובע , הוא שוטה .נימוסים ודאי לא למד

)עשרה-המאה השלוש, הילכות החצר, טנהויזר(

ופורש בפניהם סידרה של הנחיות להתנהגות הנאותה בשעת , כל אל השולחן-אליאס מוליך את קוראיו ראשית

הכלולים , כיצד כללי ההתנהגות הנאותה, הוא מראה. עשרה- עשרה ועד המאה התשע-למן המאה השלוש, הסעודה

זה הטעם לאיסור להחזיר : שכולם אוכלים מקערה אחת, מבוססים על ההנחה, הביניים-במדריכי הליכות מימי

.או לנגוע באצבעות משומנות בכוס המשותפת, לאחר שכבר נגסת בודבר מאכללתוכה

אמצעי - שבו הולך ומתחזק האיסור לתת ביטוי בלתי, הוא מאתר תהליך של עידון מתמיד בהילכות הסעודה

, כללי ההתנהגות החצרוניים"). למצמץ בשפתיים("ולתענוג החושני ") להתנפל על האוכל כמו חזיר("לתיאבון

- בחוגי החצר של המאות השש. עשרה-נשארו יציבים יחסית עד למאה החמש, הביניים התיכוניים-סחו בימישנו

ועל ספרי ההליכות מניחים מראש סטנדרט מסוים של התנהגות : עשרה אפשר להבחין בשינוי מואץ-עשרה והשבע

אך בעוד שבתחילה שימש , נכנסים לשימוש– כמו המזלג –אביזרים חדשים . מציבים דרישות חדשותבסיסו הם

עתה מונהג בהדרגה איסור גמור , שנאכלו בידיים, למשל המזלג כדי לדלות מתוך הקערה המשותפת חתיכות מזון

, החדשים האלה" אביזרי הציויליזציה. "אוכל נפרדים- בכלילהשתמשוהמשתתפים מתחילים , על אכילה בידיים

רמות ההתנהגות הנאותה אלא משקפים את התקדמותו אינם מניעים את תהליך השינוי בנו, מדגיש אליאס

האביזרים אינם מגיעים עם הוראות . ומאפשרים בתורם הנהגת סטנדרט חדש" סף הרתיעה"ההדרגתית של

לניגוב השיניים או לקינוח הכי המפית לא נועד, העובדה שחוזרים ומסביריםכפי שניתן ללמוד מן , שימוש קבועות

המוגשת בשלמותה , לחיתוך נתחי בשר מן החיהכבעבר שאינו משמש עוד , ת הסכיןהתמורות בצוראו מן , האף

במהלך המאה תעצבהסטנדרט המודרני מ. אביזר הכרחי המחליף את השימוש בידיים לאכילהכאלא , לשולחן

יה יאם כי אליאס מבחין בנט, עד לזמן חיבור הספר– תוך וריאציות קלות –עשרה ונשאר יציב יחסית -השמונה

.להתרופפות האיסורים הפורמליים בזמנו שלו

כללי . המוקף כולו בכללים ואיסורים, אליאס מרחיב במיוחד את הדיון על השימוש בסכין בשעת הארוחה

כאשר . תולדה פשוטה של סכנת הפציעה הכרוכה בשימוש בו, החזקת הסכין והשימוש בו אינם מובנים מאליהם

הגלומה בסכין כסמל , מתרכבת הסכנה הממשית עם הסכנה הסמלית, אליוכשחודו מופנה , סכין מוגש לאדם אחר

הכרוכה בהפרת כללי הנימוס , עם הסכנה הממשית לא פחות של הפגיעה בסטטוס חברתי–ובנוסף לכך , לאלימות

27 מתוך 7' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

-המוצא של הדיון בשימוש במזלג היא הקביעה בספר הליכות אנגלי מאמצע המאה התשע- נקודת .המחייבים

:כילה בידיים ללא מזלג היא עניין הראוי לקניבליםכי הא, עשרה

, ברברי, קניבליאין בכלל ספק שזה נוהג , אין כאן שום שאלה? לאכול באצבעות, למה זה קניבלי

. איך שלא קוראים לזה–תרבותי - לא

כיוון שזה לא היגייני להשתמש ? תרבותי יותר לאכול במזלגבעצם למה : השאלהבדיוק אבל זאת

שאנשים שונים יאכלו , שזה לא היגייני, אנו חשים. זה נשמע סביר. שעת האכילהבאצבעות ב

כל . אחריםהשנידבק במחלה דרך מגע עם , קיימת סכנה מסוימתמשום ש, ם מאותה צלחתהבידי

.חושש שהאחרים חולים, כך נראה, אחד מאיתנו

יסור בריאותי לאחוז בידיים סוגי שביסודו של מה שנראה כא, רומז אליאס, עוד לפני שערער על ההסבר הרווח

במהלך אופייני הוא מאשר בתחילה לכאורה את ההנחות . נמצא חשש חברתי ממגע באנשים אחרים, מזון מסוימים

:שיש לנמק אותו, רק כדי לערער אותן מייד באמצעות הפיכתן למושא התבוננות–התרבותיות של קוראיו

כל אחד מאיתנו מוליך את . ים עוד מקערות משותפותכיום איננו אוכל. משהו לא בסדר בהסבר הזה

" היגייני" לא יכול להיות פחות יךבאצבעות מצלחתך שלך לפקחת אוכל ל. המזון מצלחתו שלו לפיו

שאנחנו מוליכים לפה בעזרת , או כל דבר אחר, שוקולד, לחם, עוגותבידיים מאשר לאכול

.האצבעות

? לאכול בידיים מהצלחת" לא תרבותי"או " ברברי"ה למה ז? לשם מה צריכים בעצם מזלג, אם כך

או לפחות מלהיראות בחברה עם אצבעות מלוכלכות , רתיעה מללכלך את האצבעותאנו חשיםכי

.ומשומנות16

אלו דפוסי , היא הקובעת– תוצר התפתחות היסטורית ממושכת שהוטמעה בגוף –נוחות -תחושת רתיעה ואי

המזלג אינו אלא התגלמות של סטנדרט מסוים של רגישות : "ואלו לא" בותייםתר"התנהגות ליד השולחן ייחשבו

עשרה - ים מן המאה השבעחיבור ב17".רתיעה ובושה שהפכו לטקס או למוסד"הוא , "ודרגה ספציפית של רתיעה

באצבעות לנגוע ים אוסרכלי ההתנהגות הנאותה("מאתר אליאס את תהליך מיסוד הטקס וניסוח מפורש של טעמו

אליאס מייחס חשיבות מיוחדת למעבר מהקנייה מאוחרת ומודעת של אופן "). ברוטב או בסירופ, שהו שומניבמ

. להנחלת הרתיעה מאכילה בידיים במהלך הילדות ובמסגרת המשפחה–' חברה טובה'השימוש ההולם במזלג ב

תופסים אותו , תואלה שהפנימו או; ההפנמה המוקדמת של האיסור מטשטשת את אופיו החברתי והשרירותי

.מהפרתו' מאליהם'ונרתעים ' טבעי'כאיסור

אין . ביריקה ובכיסוי הגוף, בעשיית הצרכים, בקינוח האף, בדרך דומה דן אליאס בהגשת הבשר לשולחן

בהדרגה מאתר . אליהן הוא מגיע במהלך ניתוח הקטעים מספרי ההליכות, דרך לתמצת בקצרה את עושר ההבחנות

עקומת "שאותה הוא מכנה , טווח בעלת מיבנה אנלוגי- הגות השונים תמורה ארוכתאליאס בתחומי ההתנ

בה רוחצים , הוא פותח באיסורים המדיאבליים לא לירוק על שולחן הסעודה או הקערה, כך למשל". הציויליזציה

מכאן . ונראה שאנשים אינם יכולים להימנע ממנו, לירוק לעתים תכופות הוא מנהג מקובל; אלא לידה–ידיים

כדי שלא ייגעל מכך , המציע לקוראיו לדרוך מייד על הרוק מייד לאחר הרקיקה, פונה אליאס למובאה מארסמוס

: 1672- כפי שעולה מדבריו המפורשים של קורטן ב, עשרה נקבע סטנדרט חדש-במהלך המאה השבע. מישהו

היום . יק היה לדרוך על זה עם הרגלומספ, מעמד-בימים עברו מותר היה לירוק על האדמה במחיצת אנשים נכבדי"

–שנעלם בינתיים מן העולם , "אביזר ציויליזציה"מכאן עוקב אליאס אחר הנהגתו של ." מנומס-זה נחשב לא

, בתחילה היא נחשבת לסמל סטטוס ייצוגי, ממש כמו הממחטה או המזלג: שאף היא משנה את מעמדה, המרקקה

כי כדי , יש להוסיף. 261-262' עמ, 1כרך , )1997 = (170' עמ, 1כרך , )1936/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס 16

האזין לתיאורים מפורשים של הפרשות משתמש אליאס לתאר את תחושת של האוכלים בידיים בחברה טובה או שנאלצים ל

" רתיעה"אותה תירגמנו כאן כ, Peinlichkeit –שוב ושוב במונח מפתח קשה לתרגום השגור בקרב המעמד הבינוני הגרמני

,Hans-Peter Dreitzel: פטר דרייצל-ראו בעניין את דבריו מאירי העיניים של של הנס". נעימות- אי", "מבוכה"או

“Peinliche Situationen,” in: Soziologie: Entdeckungen im Alltäglichen. Hans Paul Bahrdt: Festschrift zu seinem 65. Geburtstag, ed. Martin Essbach & Wolfgang Baethge (Frankfurt/New York, 1983),

pp. 148-173. .262-263' עמ, 1כרך , )1997 = (171' עמ, 1כרך , )1936/1939 (תהלי� הציויליזציה, אליאס17

27 מתוך 8' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

לפני –שיש להסתירו מעיני אחרים , ך הופכת בהמשך לאביזר אינטימיא, שמפגינים את הבעלות עליו בפני אחרים

אך , אליאס מאתר מהלך דומה בתחומי התנהגות אחרים18.עשרה-שהיא עצמה נעלמת לקראת סוף המאה התשע

החשוב מכל מבחינתו הוא . כי לא התרחש בקצב אחיד בתחומים השונים וכיוונו לא היה קבוע כל העת, מדגיש

הוא ": פוליפוני"תהליך השינוי הוא , עם זאת. המתגלה כאשר מתבוננים בה כמיכלול, של העקומההכיוון הכללי

" שכבות"יכולים להופיע בזה אחר זה ב" מוטיבים דומים"כך ש, אינו מתפתח באופן ליניארי אלא בדומה לפוגה

19.שונות

פיקוח חיצוני ורתיעה פנימית

העיקרי " אתר העיצוב"תפקידן המכריע של חצרות השליטים כסדרות הטקסטים מאפשרות לאליאס להצביע על

בין –וממנה הם עברו , בחצר הם הפכו נחלת האריסטוקרטיה החצרונית. של דגמי התנהגות ואישיות רווחים

בד בבד עם התהליך החברתי של . למעמד הבינוני–כם של טקסטים ובאמצעות אינטראקציות ישירות ובין בתיו

, courtoisieבעוד שבתחילה נקראו : בים ניתן להבחין בתמורה במונחים המציינים אותםהפצת הדגמים המחיי

. civilitéעשרה את השם - הם מקבלים במהלך המאה השש, )cour(ביטוי המעיד על מוצאם כהליכות אנשי החצר

יו פ-שהפך עצמו לאבטיפוס שעל, De civilitateההשפעה של ארסמוס -שם זה הם חבים כנראה לספרו רב

,politesse מפני civilitéעשרה נדחק גם הביטוי -במהלך המאה השמונה. התחברו מדריכי הליכות לרוב

honnêteté , ואפילוhumanité :חוק טבע"אלא ל" עניין שרירותי"ל, בלשונו של וולטר, מעתה אין הם נחשבים "

באמצע המאה מופיע המושג . "טיפחו אותו יותר מן האומות האחרות"הם אלה ש, למרבה המזל, שהצרפתים–

לא תהליך נמשך , לא מנהג מבודד כלשהו אלא מערך מקיף של דגמי התנהגות: 'ציויליזציה, 'civilisationהכולל

התפשטות השימוש . 'פראים'המבדילה אותם מ, נחלתם המובהקת של אנשים הראויים לשם זה–אלא מצב מוגדר

שלב אחד , או לייתר דיוק–תהליך הציויליזציה "ש, מעידה על כךעשרה- במהלך המאה התשע' ציויליזציה'במונח

20." הושלם ונשכח–של התהליך

בטקסטים עצמם הוא מבחין בשינוי בכללי הדיבור . אליאס מבחין גם בסדירויות מיבניות בתהליך

מסך של ; "הלשון נקי"ביטויים בההפרשות וחלקי הגוף מוחלפים ב, תיאורים מפורשים של צרכי הגוף: המחייבים

בעוד שכמה מספרי ההליכות המוקדמים מתארים עדיין . ונאסר לדבר בהם בחברה,צנעה נפרש עליהם בהדרגה

שכן בינתיים הפכו לדברים שאין , מסתפקות מהדורות מאוחרות ברמזים עקיפים, בדיוק את כל מה שאסור לעשות

.אדם מן הישוב מעלה על לשונו

שנומקו בתחילה בחובה החברתית לשמור על , איסורים: גות משתניםגם דפוסי ההנמקה של כללי ההתנה

בד בבד עוברים גם 21. מוסברים בהדרגה בנימוקים רפואיים או היגייניים–כללי הנימוס מתוך התחשבות באחרים

ותחולתן הוגבלה לסיטואציות , שבתקופה מוקדמת הופנו במפורש למבוגרים, הנחיות: דפוסי ההנחלה תמורה

הנאכפת בהדרגה , הופכות בהדרגה לדרישה אוניברסלית–ייצוגיות או רשמיות , חגיגיות –מיוחדות חברתיות

אלא , אליאס אינו מתעניין אם כן רק בשינוי סטנדרט ההתנהגות הנאותה. בתוך המשפחה מגיל מוקדם יחסית

מימוש מיידי של ההקניה המוקדמת של איסורים כלליים על: שבו הוא כרוך, בשינוי המבני בארגון העצמי

מלאך ", אגו יציב- סופר–הממוקמת ביחיד עצמו , ערכאת פיקוח פנימיה שלהדחפים והתשוקות תורמת לבניית

22.גם כשאין עמו איש, שבחברתו נמצא היחיד" משגיח

.300-311' עמ, 1כרך , )1997 = (208-219' עמ, 1כרך , )1936/1939 (תהלי� הציויליזציה, אליאס18' עמ, 1כרך , )1936/1969(; 105' עמ, 2כרך , )1997 = (96' עמ, 2כרך , )1939/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס19

.216' עמ, 1כרך , )1997 = (124 .230' עמ, 1כרך , )1997 = (139' עמ, 1כרך , )1936/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס 20 .296' עמ, 1כרך , )1997 = (183' עמ, 1כרך , )1936/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס21 .278, 273' עמ, 1כרך , )1997 = (186, 182' עמ, 1כרך , )1936/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס22

27 מתוך 9' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

אלימות עירומה

היותר אלה חלקיו . עוסקים במיניות ובאלימותתהלי� הציויליזציהפרקיו האחרונים של הכרך הראשון של

, הפעילות המינית. אליאס מצייר בהם את העבר בצבעים עזים כניגודו המובהק של ההווה: מפורסמים של הספר

צרכיהם המיניים של אנשים מצאו ביטוי גלוי ; הביניים אל מאחורי הקלעים- עדיין לא הועתקה בימי, טוען אליאס

זנות , מוס כוללים איזכורים מפורשים של מיןכתביו החינוכיים של ארס. מתווך לעומת תקופות מאוחרות- ובלתי

כי בין ילדים למבוגרים לא , מכאן מסיק אליאס. עשרה-שעוררו רתיעה בקרב מחנכים בני המאה התשע, וחיזור

-בבתי: העירום עדיין לא עורר מבוכה כללית. קמה עדיין חומה של שתיקה וסודיות סביב כל ביטויי המיניות

. לעורםכסותבלא , באכסניות ישנו זרים גמורים זה בצד זה; עירומים בצוותאהמרחץ התרחצו נשים וגברים

הביניים המאוחרים ותפקידם החברתי של ממזרים באריסטוקרטיה - מעמדן הממוסד של הזונות בעיר של ימי

לפני שביטויי המיניות הועברו בהדרגה , מין מחוץ לנישואין היה תופעה מוכרתש, כראיה לכךמשמשים אותו

.בד בבד עם הפיכתה לאתר הנחלתם העיקרי של דפוסי התנהגות מחייבים, פן בלעדי אל תוך המשפחהבאו

, אמצעי לדחפיהם האלימים-בעבר נתנו אנשים ביטוי בלתי. תמונה דומה מצייר אליאס ביחס לתוקפנות

קרטיה האלימות היתה מרכיב מרכזי באורח חייה של האריסטו. ממש כשם שביטאו את תשוקותיהם האחרות

, בניגוד ללוחמה המאורגנת והממוכנת המודרנית–היתה זו אלימות גופנית ישירה ; הביניים-הלוחמת של ימי

או , "חולניים"שבתקופות מאוחרות החלו להיחשב , גילויי אכזריות. המצריכה שליטה עצמית וניטרול רגשות

-יה בהוצאותיבאמצעות צפלמשל , בעקיפיןשמותר היה להפיק מהם הנאה לא באמצעות השתתפות ישירה אלא

-את בני מעמד הלוחמים של ימי. הנאה גלויה ובראש חוצותב, נחוו במישרין, להורג פומביות והאזנה לסיפורים

, איבה וידידות, לתנודות חריפות בין אכזריות וחמלה, הביניים הוא מציג כנתונים להתפרצויות רגשיות עזות

פתאומיות אלה מעידות על העדר שליטה עצמית והולמות מבנה חברתי תנודות23.מחושבת וחרטה-נחישות בלתי

.חסר שלטון מרכזי ופיקוח יציב

. הם הפחות מקוריים בחיבור כולו, שאותם מרבים לצטט, דווקא הפרקים הללו העוסקים במיניות ובאלימות

שרווחה באירופה , "היסטוריה התרבותית"שהוחשבו לחלק מאותה , דברים דומים ניתן למצוא בחיבורים רבים

חולשותיהם מתבלטות כיום לעין לא רק משום ההתפתחות העצומה 24.לפני מלחמת העולם הראשונה וגם לאחריה

אינו אלא משום שאליאס עצמו , ועיצוב הגוף) gender (המגדר, המיניות, של המחקר ההיסטורי של המשפחה

ום יחידות מובחנות של התנהגות כמו במק. בשאר חלקי הספראותה יישם, משתמש בהם בשיטת העבודה

לפרקם ליחידות אפשרשאי, מורכביםמכלולים –הוא עוסק כאן באלימות ובמיניות , בהיסטוריה של ההליכות

בניגוד . טקסטיםשל קטעי לשחזר את התמורה המתחוללת בהם בעזרת סדרות כדי ת ופשוטות של איסורים וחוב

שבמהלכן נפרצים , סטות של התנהגות אלא באינטראקציות'ובר כאן בגאין מד, לממחטה ולמרקקה, לסכין ולמזלג

נאלץ לפיכך להתבסס על מסקנות המחקר אליאס. גבולותיו של היחיד ומשתתפיהן מעצבים מחדש זה את זה

לא בגלל , התמונה המתקבלת יכולה להיראות משכנעת. עתק את המוסכמות הרווחות בויההיסטורי של זמנו וש

שניתן למצוא גם אצל יוהן , הביניים-כיוון שהיא עולה בקנה אחד עם דימוי מקובל של ימידיוק חדשנותה אלא ב

הביניים כנתונים - במיוחד בשעה שהם מציגים את אנשי ימי, או מארק בלוך) Johan Huizinga(הויזינחה

–שכן אליאס , ונליזוהי סוציולוגיה היסטורית מן המין היותר קונוונצי, בקצרה25.לתנודות רגשיות קיצוניות

, אינו בונה קורפוס עדויות מובנה משלו בהתאם לתוכנית המחקר שהגדיר–בניגוד למנהגו בשאר חלקי הספר

בהעדר סידרה מבוקרת של טקסטים הפרושה על פני . אלא מרכיב ניתוח סוציולוגי משני על מימצאים מוכנים

; 369-370' עמ, 1כרך , )1997 = (276-277' עמ, 1כרך , )1936/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס, למשל, ורא 23

-333' עמ, 2כרך , )1997) = (בו הוא מיישם את הדברים גם לסיגוף קיצוני (327, 322-323' עמ, 2כרך , )1939/1969(

334. Thomas Wright, A History of Domestic Manners and Sentiments in: כמה דוגמאות מבין רבות אחרות24

England during the Middle Ages (London, 1862); Alwin Schultz, Das höfische Leben zur Zeit der Minnesänger, 2nd edition (Leipzig, 1889); Wilhelm Rudeck, Geschichte der öffentlichen Sittlichkeit

in Deutschland (Berlin, 1905). .החברה הפיאודלית, מארק בלוך; )1977, ירושלים(אהרון אמיר : תרגום מאנגלית, בסתיו ימי הביניי�, יוהאן הויזינחה 25

27 מתוך 10' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

עקומת "במקום , וכך26.המייצגות את קצוות העקומה, יביטו-עזות' טיפוסיות'נזקק אליאס לדוגמאות , מאות שנים

.'כיום'לבין המצב ' פעם'מורכבת מתקבלת שוב ושוב הנגדה מפושטת בין מצב הדברים " ציויליזציה

מנגנו� המונופול ועליית המדינה

, אותכאן הוא מבקש להר. פונה אליאס לפיתוח מודל היסטורי של עליית המדינה המודרניתוהשני של ספרכרך ב

קשורות בזיקה שאינה – התבססותו של שלטון מרכזי יציב ובראשונה ובראש– כיצד תמורות מיבניות בחברה

זוהי מעין היסטוריה פוליטית של . מטפורית בלבד לכינונה של ערכאת פיקוח פנימית יציבה בקרבם של יחידים

– באופן שיאפשר להם לתפקד ,כיצד מתארגן מחדש המבנה הנפשי של יחידים, המבקשת להראות, המצפון

27. החברתיסטנדרט ההתנהגותשל " תחנות מימסר" כ–בלשונו של אליאס

, נקודת המוצא של אליאס היא איפיון מבני של מערב אירופה בסביבות שנת האלף כשורת חברות מקומיות

הם ; ים השונים חלשההתלות ההדדית הכלכלית בין האזור. הקשורות זו בזו בזיקה רופפת ללא שלטון מרכזי יציב

. נאמניהם החמושים ויכולתם הצבאית, שכוחם מבוסס על נחלותיהם הקרקעיות, ידי אצילים מקומיים-נשלטים על

, נסיונות ליצירת שלטון מרכזי אפקטיבי בעזרת כיבושים וחלוקת אדמות מובילים בהכרח לביזור מחודש של הכוח

הופעת הערים , גידול באוכלוסיה ובהיקף המסחר–יעות כל עוד לא חלו תמורות דמוגרפיות וכלכליות מכר

שבו ניתן לצפות גם בשווקים , מכאן ואילך מתחיל לפעול מנגנון התהוות המונופולים. והתרחבות השימוש בכסף

המאבק המתמיד בין מרכזי הכוח המקומיים המתחרים מוביל לסילוקם ההדרגתי מן הזירה של היריבים : מודרניים

המוביל להיווצרותו של , כך מתחולל תהליך ריכוז מתמיד של הכוח. שכוחם עובר לידי החזקים, החלשים יותר

הוא מקבל תנופה מכרעת במדינות של העת ; הביניים-תהליך זה נמצא רק בראשיתו בימי. מרכז שלטוני יחיד

.ובראש ובראשונה בצרפת, החדשה המוקדמת

אך כדי להיחלץ . 'טובת הכלל'י רעיונות נעלים או יד- על בהכרחנעהשלטון המרכזי המתהווה אינו מּו

בעיקר הבורגנות –הוא נזקק להכנסות ממסים ולברית עם הכוחות החברתיים , מתלותו המתמדת בגדולי הממלכה

, לצורך זה הוא נאלץ להבטיח בתחומי שלטונו ביטחון יחסי לפעילות הכלכלית. המסוגלים להבטיח אותם–

ולכלכל את לצפות את פעולותיו מראשכך שנתיניו יוכלו , עולתו השרירותיתצמצם את פ גם ל–ובהדרגה

תורם לאינטגרציה ו, כך הוא מתחיל להכפיף לא רק את הנתונים למרותו אלא את גם עצמו לכללים.צעדיהם

-השלטון המרכזי הולך ונארג במסכת יחסי תלות הדדית ארוכת. פוליטית וכלכלית של מרחבים גדלים והולכים

אלה מאלצים אותו בהדרגה לפעול לא רק בשירות האינטרסים הפרטיקולריים ; שהוא עצמו תרם ליצירתם, חטוו

בטווח –שבהם תלוי , אלא לקחת בחשבון אינטרסים חברתיים רחבים יותר, של השושלת המחזיקה בשלטון

.שימוש באלימות בחברהאפקטיבי על ה' מונופול פומבי'ל' מונופול פרטי'הוא הופך מ. גם מעמדו שלו –הארוך

החצר כאתר עיצוב דגמי התנהגות מחייבי�

הגרעין –כאן ממלאת חצר השליט ? נפשיכיצד קשור התהליך המקיף הזה לשינויים בדפוסי ההתנהגות ובארגון ה

. תפקיד מפתח במודל ההיסטורי של אליאס–הביניים התיכוניים -שסביבו החלה מתגבשת המדינה בימי, העתיק

מקומית של - ולא רק משום עמדתה הייחודית כצומת על–הביניים - אתר חברתי יחיד במינו בחברת ימיהחצר היא

אמצעית של -להסתופף זה במחיצתו הבלתי, רבי הממלכה, בחצר נאלצים בני מעמד הלוחמים 28.יחסי תלות וכוח

, מן האחרות" מפורטת פחות"בכותבו כי עקומת הציויליזציה בשאלת הדיבור על המיניות , אליאס מודה בכך בעקיפין 26

, )1997 = (246-247' עמ, 1כרך , )1936/1969 (תהלי� הציויליזציה: טקסטיםומבוססת במידה רבה על הנגדה של שני

.340' עמ, 1כרך בביטוי כגון זה . 340, 337' עמ, 2כרך , )1997 = (329, 326' עמ, 2כרך , )1939/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס 27

.חשים באופן מובהק בקירבה שבין אליאס לפּוקֹושהפך תנאי מוקדם , החיבור המדעי הסובסטנטיבי שלאחר הדוקטורט(עבודת ההביליטציה שלו בחצר עסק אליאס כבר ב 28

: אך התפרסמה עשרות שנים לאחר מכן, אותה השלים לפני שנאלץ לעזוב את גרמניה, )למינוי לפרופסורה בשיטה הגרמנית

Norbert Elias, Die höfische Gesellschaft: Untersuchungen zur Soziologie des Königtums und der höfischen Aristokratie, ed. Claudia Opitz [=Gesammelte Schriften, vol. 2] (Frankfurt am Main,

.The Court Society, trans. Edmund Jephcott (Oxford, 1983): תרגום אנגלי; (2002

27 מתוך 11' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

ישובים בנחלותיהם להם יכלו לתת ביטוי עז בעודם, הם נאלצים לשלוט בעצמם ולרסן את רגשותיהם. האחר

הם נזקקים לדגמי , תחת עינו הפקוחה של הנסיך ובמחיצתם הישירה של בני מעמדם, כאן. אדונים לגורלם, שלהם

כאן הם 29.שיאפשרו להם לשמור על כבודם ומעמדם בלי להיזקק למאבק ישיר ולאלימות, התנהגות חלופיים

ה חיצונית אלא בראש ובראשונה יכנסייתית או כפי ולא מכוחה של פדגוגיה –' תרבות- בני'מתחילים להפוך ל

שבו הם מוצאים את , עמדתם היחסית בתוך המערך החברתי הייחודי, האילוצים הפועלים עליהםכפונקציה של

שאחר גילגוליו עקב אליאס בחלקו הראשון של , קוד ההתנהגות החצרוני30".פיגורציה החצרונית" ה–עצמם

המותאמים לאילוצים , הוא מערכת של דגמי התנהגות מחייבים; תי של כלליםאינו לפיכך מערך שרירו, הספר

החצר . עוצמה בחברה אלימה- החברתיים הייחודיים של החצר כמסגרת לאינטראקציה אינטנסיבית בין סוכנים רבי

שבו נטבעים דגמי התנהגות " הייצור- אתר"אלא גם כ, האצולהשל" אילוף ותחזוקה"מתפקדת לא רק כאתר

מעצם הגדרתו נותרה , עם זאת31.והחצרנים הופכים למומחים בעיצוב אורחות ההתנהגות החברתית, םחדשי

מרחב חברתי היאהחצר ; הוא נועד להבדיל את אנשי החצר מנטולי הייחוס; תוגבלתחולתו של הקוד החצרוני מ

לסוחר בחברה להפוך למטבע עובר לא יכלושדגמי ההתנהגות השוררים בו , אקסקלוסיבי ומתוחם היטב

.בכללותה

אליה . הליכות החצר' עידון'פיגורציה זו כשלעצמה אינה יכולה להסביר את התהליך הנמשך כל העת של

. בעת החדשה המוקדמת" מלמטה"הלחץ הגובר : לו מקנה אליאס חשיבות מרכזיתש, מצטרף מימד נוסף

בגבה ; עצמאי מצד המלוכה הריכוזיתהאריסטוקרטיה הלוחמת ניצבת לא רק נוכח האיום על כוחה הפוליטי ה

על עמדות כוח שלטוניות , שחבריה מתחרים עם האריסטוקרטיה על חסדו של השליט, נושפת הבורגנות העירונית

המשלבת תלות הדדית , בין האריסטוקרטיה לבורגנות הולכת ונבנית זיקה חברתית אמביולנטית. ויוקרה חברתית

אריסטוקרטיה תלוי במידה גוברת במשאביה הכלכליים ובכישוריה אורח החיים הראוותני של ה. ויריבות

לקחת , ולהיכנס לנעליה–זו שואפת בעת ובעונה אחת לדחוק את רגלי האריסטוקרטיה ; הניהוליים של הבורגנות

, מדגיש אליאס, המעמד השליט באירופה המערבית. חלק ביוקרתה באמצעות אימוץ סגנון החיים המייחד אותה

שאחד מגילומיהן המוחשיים הוא , טווח- במוסרות חברתיות ארוכות" כבול"הוא : לעשות כרצונואינו חופשי

.'תהליך הציויליזציה'זהו הכוח המניע השני של . בתיקנון המתמיד של ההתנהגות

בעזרתו מבקשת האריסטוקרטיה , לחץ כפול זה מסביר בעיני אליאס הן את תהליך העידון המתמיד

האחרים והן את התפשטותם המתמדת של דגמי ההתנהגות החצרוניים בקרב שכבות החצרונית להיבדל מן

, הולך ופוחת– יכולתן להבדיל את המעמד השליט מן האחרים –ערכן המייחד של ההליכות . הביניים ומעבר להן

כות היא המנוע המרכזי לעידון המתמיד של ההלי, טוען אליאס, היבדלות חברתית32.ככל שהן מתפשטות בחברה

. 129' עמ, 2כרך , )1997 = (120' עמ, 2כרך , )1939/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס 29משתמש אליאס , מתפיסתה כאובייקט הקיים בנפרד מן האנשים המרכיבים אותה, כדי להימנע מן הראיפיקציה של החברה30

ורגות שפעולותיהם מׂש, מערך אנשים התלויים זה בזה– רציהפיג�המפתח - במושג החברה החצרוניתכבר בעבודתו על

הנוצרת כתוצאה מפעולתם , המשתנה כל העת, יחסים-חברתית מובחנת אלא מערכתהפיגורציה אינה קבוצה ; אלה באלה

כוריאוגרפיה חסרת מכוון של , משחק כדורגל הוא פיגורציה דינמית כזו, בדוגמא החביבה על אליאס; המתמדת של אנשים

נתו האינדיבידואלית אלא אפשר להבין את פעולתו של שחקן בודד כביטוי ישיר של כוו-כי אי, היא מבהירה. אנשים בתנועה

.כפונקציה של מיקומו ביחס לכל האחרים בפיגורציה ושל סך פעולותיהם של אלה .378, 362-363' עמ, 2כרך , )1997 = (368, 352' עמ, 2כרך , )1939/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס 31כמנגנון של ) Distinktion, sich unterscheiden( בחשיבות המרכזית שמקנה אליאס לדיאלקטיקת האימוץ וההיבדלות 32

כגון בשעה –ובנקודות מסוימות , )Pierre Bourdieu(תחרות דינמית המניע שינוי תרבותי מקדים אליאס את פייר בורדיה

או את , שאינו פרי חישוב מדוקדק אלא של הפעלת סכמות ארגון נפשי, שהוא מתאר את בטחונם של אנשי החצר בטעמם

תהלי� הציויליזציה: הדמיון בולט במיוחד, בורגנות- ת ונסיונות החיקוי המאומצים של הזעירההתבטלות העצמי

מבחינות מסוימות הציג גירסה מתוחכמת . 436, 421' עמ, 2כרך , )1997 = (425-426, 410' עמ, 2כרך , )1939/1969(

כי לא כל המעמדות , אליאס מדגיש. ורדייהמאשר זו שפיתח ב, הקשובה להבדלים בין מעמדות ובין תקופות היסטוריות, יותר

העבודה והערכים הקשורים בה ממלאים , עבור הבורגנות; ממקמים את מאמצי ההיבדלות שלהם בסגנּון אורחות החיים

' עמ, 2כרך , )1997 = (415-419, 352' עמ, 2כרך , )1939/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס: ראו. תפקיד חשוב יותר

).2005, אביב- תל (שאלות בסוציולוגיה, פייר בורדייה: והשוו,427-429, 363

27 מתוך 12' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

מזינות זו – הניסיון לאמץ דגמים תרבותיים והמגמה להיבדל מחדש –הידמות והיבדלות ; בקרב האריסטוקרטיה

.את זו

בד בבד הולכת ומתחדדת . באופן זה הולך ומצטמצם המרחק התרבותי הממשי בין השכבות החברתיות

או בדרך הדיבור מקבלים חשיבות כך שהבדלים מזעריים באופן ההתנהגות, הרגישות החברתית לפערים הנותרים

פי כ. "שהוזמן לסעוד בחוגי החצר של ורסאיי, שואל המשורר את המלומד" ?ואיך אכלת את הלחם, נו. "עצומה

לא , את הלחם בוצעים ביד, אה: "והמשורר מייד." פרסתי אותו כדין וכדת בסכין שלי: כמובן, שנוהגים כולם

אז מזגתי אותו , הוא היה רותח: הפעם באמת כמו שצריך" "?ך שתית אי–ואת הקפה , נמשיך...חותכים אותו

שותים את הקפה מן הכל : בטוח שאיש מן הסובבים לא נהג כמוך, נו." "בהדרגה מן הספל שלי לתחתית ולגמתי

33!"לעולם לא מן התחתית, הספל

בורגנית' אותנטיות'חצרוני מול ' עידו�'

ליה המקשרת בין התהליך המקיף של אינטגרציה חברתית ועליית החצר היא החו, במסגרת טיעונו של אליאס

החיים בחצר וקוד ההתנהגות החצרוני מחוללים תמורה . נפשיהמדינה לבין התמורות בתיקנון ההתנהגות ובארגון ה

הם הרגילו אותם לשלוט .חצר- שהפכו מלוחמים לאנשי, הדרגתית בהרגליהם ובנטיותיהם של בני המעמד השליט

הם נדרשים לחשב מראש את . ופן מתמיד ולצפות מראש את התוצאות הרחוקות של פעולותיהםבעצמם בא

את התנהגותם ופרשילב את התנהגותם של האחרים ולהשפיע על הדרך בה אחרים -לפרש בתשומת, מהלכיהם

.שלהם באמצעות עיצוב מדוקדק של דיבורם ותנועותיהם

החצרונית תיפקדה בהיסטוריה התרבותית של מערב כי החברה, הראשון של חיבורו מצא אליאסכרך ב

עתה יש בידיו . שהפכו בהדרגה נחלת החברה בכללותה, אירופה כאתר העיצוב של דגמי התנהגות מחייבים בחברה

ובראש , חלקי' תהליך ציויליזציה'החצר היא האתר החברתי הראשון שבו עובר המעמד השליט : הסבר מיבני לכך

, קוד ההתנהגות שהתגבש בחצרות ימלא תפקיד מפתח בזמננו. ח חיצוני בשליטה עצמיתהמרת פיקו –ובראשונה

שפע חומרי : אנפין כמה ממאפייניה החשובים של החברה המודרנית-החצר מטרימה בזעיר, משום שמבחינה מבנית

למיבנה 34.הנאלצים לשאת ולתת זה עם זה תוך הימנעות משימוש באלימות, יחסי ותלות הדדית חזקה בין יחידים

. היא מאצילה מיוקרתה לדגמים התרבותיים המיוצרים בה: הפנימי של החצר מצטרף מעמדה הייחודי בחברה

ידי -והתפשטותם מעודדת את המשך שיכלולם על, ממנה הם מתפשטים כלפי מטה על דרך החיקוי והסיגול

.עיתחייה ולא על פעילות מקצו-שיוקרתה החברתית מבוססת על אורח, אריסטוקרטיה

החברתי המכלולהתפשטותם של הדגמים החצרוניים בחברה מותנית בעמדתה היחסית של החצר בתוך

כך למשל השיגה הבורגנות הצרפתית במהלך המאה . ובדינמיקה הייחודית של יחסי המעמדות בחברות שונות

דגמי האינטראקציה והמסוגננות ההליכות . עשרה גישה לחצר המלכותית ולעמדות מפתח במנגנון המדינה-השבע

הם הטביעו את חותמם על הליכות הבורגנות ועל ; לא נותרו לפיכך נחלתה הבלעדית של החצרהמתוחכמים

–לסימן ההיכר המובהק של התרבות בכלל ) courtoisie(' הילכות חצר'הם הפכו מ; התרבות הצרפתית בכללותה

civilisation.

התבצרה האצולה הנחלשת מאחורי חומות , השנה-שיםבעיקר לאחר מלחמת שלו, לעומת זאת, בגרמניה

מנועים מגישה למוקדי הכוח , אנשי המעמד הבינוני. הייחוס והבדילה עצמה במידת האפשר ממעמדות הביניים

בורגנית ' אותנטיות'המציב , נאלצו לבסס לעצמם אתוס חלופי, הפוליטי ומורחקים מעולם החצר האקסקלוסיבי

עידון המנהגים וסיגנון אורח החיים של החצר הם הציבו , מול הציויליזציה והנימוסין. חצרונית' מלאכותיות'מול

. פעמיות בניגוד לרפרטואר של דגמי התנהגות הראויים לחיקוי- מופת חד- יצירותמכלול –) Kultur(' תרבות'את ה

מי אותנטי בשירות לסימן ההיכר המובהק של ביטוי עצ–הם הפכו את העדר העידון והליטוש מסטיגמה מעמדית

–ותוצריה האופייניים , בגרמניה התעצבו דגמי ההתנהגות הנורמטיביים לא בחצר אלא באוניברסיטה. 'אמת'ה

.הביניים הגרמני- יטביעו את חותמם על האתוס של מעמד–כמורה ופרופסורים - אנשי

אחד החידושים . 223-224' עמ, 1כרך , )1997 = (131-132' עמ, 1כרך , )1936/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס 33

אותו ומכאן המנהג להגישו בספל עם תחתית ולמזוג לתוכה את הקפה כדי לשתות, בצריכת הקפה היה בשתייתו בעודו חם

.המלומד אינו מעודכן מספיק ונוהג לפי האופנה שעבר זמנה. בלגימות קטנות .129' עמ, 2כרך , )1997 = (120' עמ, 2כרך , )1939/1969(תהלי� הציויליזציה , אליאס34

27 מתוך 13' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

מרכיב מרכזי כיצד הפך האתוס של מעמד חברתי ספציפי ל, אליאס אינו מרחיב את הדיבור בשאלה

כי הבורגנות הגרמנית המשיכה לחיות בצילה הפוליטי של , אף שהוא מעיר, בתודעה הלאומית הגרמנית

בכך סוגר אליאס את המעגל וחוזר . בנוסח הצרפתי'ציויליזציה'האריסטוקרטיה ומעולם לא אימצה לחלוטין את ה

, 'קולטורה'ל' ציויליזציה'צב הניגוד בין שבו התע, שבה ניסה לשרטט את ההקשר ההיסטורי, לראשיתו של הספר

שבו הציב עצמו במהלך מלחמת העולם הראשונה בצד , בין הייתר בהשפעת חיבורו הידוע של תומאס מאן

35.הצרפתית' ציויליזציה'הגרמנית מול ה' קולטורה'ה

האד� המסוגר כתוצר חברתי

בתהליך . 'בני תרבות' שבו הפכו אנשים לאת התהליך החברתי: את שנשכח והודחקהאליאס מבקש להחזיר לתודע

בעוד שתוצאותיו , שהתהליך עצמו נשכח, כך- באופן עמוק כלנפשיזה פותחו והוטמעו בהם דגמי התנהגות וארגון

מקבלים תהליכי , השואבת את השראתה באופן ברור מן הפסיכואנליזה, במסגרת תפיסה כזו. נוכחות בכל מקום

שהאיסור על קינוח האף ביד או האכילה מקערה , מדמים לעצמם' אנשי התרבות': רציונליזציה משמעות מיוחדת

, אך זוהי לאמיתו של דבר רציונליזציה מאוחרת של מנהג חברתי'; רציונלית, 'אחת מקורם בהנמקה היגיינית

–ומה בין אמיתית ובין מד–הסכנה הבריאותית ליחיד . יםהיגיינירפואיות ולאכיפת הכללים השקדם לתיאוריות ה

נעימות הנגרמת לאחרים - במבוכה ובאי–שלפני כן נומק באופן חברתי , היא הנמקה מאוחרת שנוספה למנהג

בין , בין נתחי בשר מדממים לסועדים–מה שנראה כיחס בין אנשים לדברים . ובאותות הכבוד שחבים להם

שהתגלגל לתוכם והפך עצם , הוא לאמיתו של דבר יחס חברתי בין אנשים– מוחטים את אפםהפרשות האף ל

.מעצמותיהם

, איסורים וחובות. תמורות בעלות מבנה דומה מאתר אליאס במימדים שונים של תהליך הציויליזציה

הופכים – החברתית הספציפית עמדתושבעבר היו תלויי סיטואציה וקיומם היה מותנה בנוכחותו של אדם אחר וב

לא רק מאנשי חצר בפומבי או מנחותים בדרגה בנוכחות רמי , הם נדרשים מכל אדם בכל מצב: אוניברסליים

הדבר . דווקא ככל שהם מגבירים את אחיזתם–אופיים החברתי מיטשטש ונעלם מן העין , כתוצאה מכך. מעלה

בתוך אתרים –בעוד שבעבר התרחש בשלב מאוחר יחסית ובאופן מודע . הדגמיםנחלתאופן הכרוך בתמורה ב

בעידן המודרני הופכת המשפחה לאתר המרכזי – 'חברה הטובה'הספר או ה-בית, החצרחברתיים מובחנים כגון

בלשונו , ההורים. בה ניטעת ומטופחת בקרב הילדים היכולת להגביל ולרסן את מימוש הדחפים, יחידיםעיצובשל

, ה בשירות החבר–הוא מוסיף , "מוצלחים- לעתים קרובות בלתי "–הופכים בכך למכשירים , של אליאס

ככל שהפיכת היחיד ליצור חברתי מתרחשת בשלב , גם כאן 36".מוציאים לפועל הראשוניים של תהליך ההתנייה"ל

כאשר , רק אז.אלא בו עצמו' חיצוני'כי מקור נורמות ההתנהגות אינו חברתי ו, כן גוברת תחושתו, מוקדם יותר

נשכח התהליך , היחיד" החברה בתוככיטביעת חותמה של "כאשר מעמיקה , הפכה הילדות למושא עיצוב שיטתי

לכת של - עד מה מכוון חיבורו להיסטוריזציה מרחיקת, ומבהיר בכך, אומר אליאס37,החברתי מליבו ועובר הדחקה

38.בכך מתגלה אליאס כחלוץ נשכח של ההיסטוריה של המשפחה והילדות. דיאנייהנחות היסוד של הפרויקט הפרו

,Thomas Mann, “Betrachtungen eines Unpolitischen (1918),” in Gesammelte Werke, vol. 12: ראו35

Frankfurt am Main 1974, pp. 7-589 .אך מקבל רבות מהנחותיו ביחס , אליאס מתייצב בעמדה מנוגדת לזו של מאן

: לפחות במישור שימוש הלשון הרווח, המעמידה בספק את ההנגדה, סקירה מעודכנת. Civilisation- ל Kulturלניגוד בין

Jörg Fisch, “Zivilisation, Kultur,” in Geschichtliche Grundbegriffe: Historisches Lexikon zur politisch-sozialen Sprache in Deutschland, vol. 7 (Stuttgart, 1992), pp. 679-774.

-276' עמ, 1כרך , )1997 = (191' ובמיוחד עמ, 184-194' עמ, 1כרך , )1936/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס36

285 ,282. .265' עמ, 1כרך , )1997 = (173' עמ, 1כרך , )1936/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס 37 = 259-261, 245-251, 236-242, 227-230' עמ, 1כרך , )1936/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס, ראו למשל38

וכן הערת שוליים מפורשת שבה הוא מזכיר חומרים , 352-354, 338-343, 329-333, 320-323' עמ, 1כרך , )1997(

= 401' עמ, 2כרך , )1939/1969: (שחלקם אכן נמצאים בעזבונו, להיסטוריה עתידית של יחסי המינים ושל הילדותשאסף

הכרתו באמבוילנטיות של תהליך החיברות ובמחירו , הבחנותיו של אליאס ביחס לחינוך ילדים. 412' עמ, 2כרך , )1997(

אלא כרוכות בפעילותו שלו , תבים פסיכואנליטיים וחינוכייםאך ורק מהיכרות עם כ, כך נדמה לי, הנפשי אינן נובעות

,Jörg Hackeschmidt: על כך. חברות אותה טרח לא להזכיר בשנותיו המאוחרות– וייס�בלאובתנועת הנוער הציונית

27 מתוך 14' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

ככל שהם מיטיבים לווסת את העולם . אנשים ובינם לבין עצמםהתהליך מחולל תמורה ביחסים בין ה

פיקוח פנימי תופס את מקומה של ביקורת ; מתרבים חששותיהם הפנימיים–להפחית את פחדיהם , הסובב אותם

אותן מזהה אליאס עם ( בין רשויות הפיקוח והשליטה העצמית –והמאבקים מתחוללים עתה בקרבם , חיצונית

במובן זה , הם תוצרים היסטוריים, הוא מדגיש, אלה כאלה. לבין הדחפים והתשוקות) וידיאניהפר" אני העליון"ה

בני התרבות יכולים עתה 39.ומערכת יחסיהם משתנה בטווח הארוך, זה ביחס לאחר, שהם מתעצבים זה מול זה

. בין גוף לגוףהמפרידות , אך כשהם מוקפים חומות סמויות מן העין, ומשא אינטנסיבי זה עם זה-מגעקיים ל

שאותה , נראית-והדחפים והתשוקות נכלאו מאחורי חומה בלתי, הפונקציות הגופניות הועברו אל מאחורי הקלעים

homo clausus.40, כל אחד מהם תופס את עצמו מעתה כאדם מתוחם ומסוגר. חשים האנשים כבשר מבשרם

החבויה בתוך , של עצמיותו האמיתית" ימיגרעין הפנ"דווקא משום כך הוא תופס מעתה את דחפיו ותשוקותיו כ

.המפרידה אותו מן העולם החיצון, "עטיפה"ה

כן הם נוטים לתפוס את עצמם , כי ככל שהאנשים הופכים חברתיים יותר, באופן זה מבקש אליאס להראות

. עיניהם הולכות אלה ונעלמות מןכ, ככל שהם קשורים זה לזה בזיקות הדוקות ועמוקות יותר. כנפרדים זה מזה

אך . תדמיתם העצמית כאנשים העומדים ברשות עצמם עומדת ביחס הפוך לעיצובם מטעם הרשויות החברתיות

והם אכן . המבדילות אותם מזולתם, אנשי העידן המודרני אכן מוקפים חומות חדשות: זוהי אשליה מבוססת היטב

שלהם –רי והתהליך הנפשי הפרטי המהלך ההיסטו–יכולים להרשות לעצמם לשכוח את התהליכים החברתיים

.עיצובםהם חבים את

קל להבחין בדגש המשותף על תפיסת . כאן קרוב אולי אליאס יותר מבכל נקודה אחרת בעבודתו למארקס

ברשות דכלול החברתי מושתת על היחיד העומלפיה המי, היחיד כתוצר תהליך חברתי היסטורי ובדחיית התפיסה

, לתוכנית מחקר קונקרטיתהעקרונית ס מנסה גם לתרגם את העמדה הפילוסופית אליא, בדומה למארקס. עצמו

בעוד , אף שמארקס מכוון את מאמציו ליחסי הייצור, אדם- המבקשת להאיר את תהליך ייצורם החברתי של בני

, אליאס קרוב כאן למארקס מבחינת האופן, אך מעבר לכך. שאליאס ממקד את מבטו בדפוסי הצריכה וההתנהגות

: העומד ברשות עצמו, במקרה זה של תפיסת האדם כיחיד מתוחם–בו הוא תופס את פעולתה של אידאולוגיה ש

אלא כתוצר , מן הנשלטים' אמת'שקשרו המעמדות השליטים כדי להסתיר את ה, ודאי לא כתוצר קשר, לא כתרמית

41.י המשתתפים בהם דמות מהופכתשבגללו הם לובשים בעינ, של תהליכים חברתיים בעלי מיבנה ייחודי' ספונטני'

התופס את פנימיותו כתחום , כי גבולותיו ברורים ומבוצריםהמדמה לעצמו, העומד ברשות עצמו', אדם המסוגר'ה

תוצר של יחסי תלות :הוא יצור חברתי מאין כמוהו –הנמצא מחוצה לו ' דבר'נפרד מחיצוניותו ואת החברה כ

. כמותם בעברשלא היו, הדדית חברתיים אינטנסיביים

* * *

Von Kurt Blumenfeld zu Norbert Elias: Die Erfindung einer jüdischen Nation (Hamburg, 1997) . אפילו

אך לא נקב בשמה ולא הזכיר כי היה חבר בה –יאיון האוטוביוגרפי המפורט שנערך עמו בשנות השמונים רמז לתנועה בר

).208' עמ, 2הערה , לעיל(

.400-402, 2כרך , )1997 = (389-391' עמ, 2כרך , )1939/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס39בתוכה מוצאים את עצמם נתיני העולם הקפיטליסטי בגירסתו של , "מעטפה הקשיחה כפלדה" זוהי תשובתו של אליאס ל40

אליאס מקדיש עמודים ארוכים לפולמוס עם תזת . האתיקה הפרוטסטנטיתבפיסקה ידועה של חיבורו , מקס ובר

-מבנה'ל' בסיס'ועם נסיונות להמשיג את התהליך בעזרת ההבחנה בין , )בלי לנקוב בשמו, כמנהגו(הרציונליזציה של ובר

, )1936/1939(וכן ; 380-407' עמ, 2כרך , )1997 = (369-397' עמ, 2כרך , )1939/1969 (תהלי� הציויליזציה: 'על

.370' עמ, 1כרך , )1997 = (277' עמ, 1כרך לא רק באמונתו העזה כי יש דרכים מדעיות לבסס ): Karl Mannheim(ובכך נבדל אליאס גם ממורהו קארל מנהיים 41

אלא גם בנסיונו לאתר סיבות ממשיות לאחיזתם של ייצוגים , ליכים חברתיים שאינו בגדר אידיאולוגיהדימוי של תה

.חברתיים בנפשות הפועלות

27 מתוך 15' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

כמעט בכל אחד מן התחומים . יעמדו מימצאיו של אליאס בעינם, ים שנות מחקרשבעאם לאחר , היה זה מפתיע

כיצד התנהלו החיים בחצר , מי שמבקש לדעת42 .מפורטיםהיסטוריים הרבים בהם נגע נערכו בינתיים מחקרים

דווקא סוציולוגים נטו להשתמש בספרו כהצגה אך– לא יפנה לקרוא את אליאס, עשרה-הצרפתית במאה השבע

שהפנו היסטוריונים , כמה מן הביקורות. של החברה החצרונית, בעייתית של מציאות החיים בעבר-מהימנה ובלתי

יום ומנהגי -שאליאס לא ביקש כלל להציע שיחזור מפורט של חיי היום, מתעלמות מכך, לכתובתו של אליאס

נגד אחרות חשפו חולשות - טענות. טווח- של תמורה ארוכתמודל היסטוריבנות אלא ל, האכילה בתקופה כלשהי

בשורות הבאות לא ייעשה לכן ניסיון להציע סקירה מקיפה של הביקורות 43. של אליאסעקרוניות בתפיסתו

שפיתח אליאס לצורך בניית המודל , ר את המתודולוגיה הייחודיתשחז במקום זאת אנסה תחילה ל;המפורטות

שכן בו נעוצות כמה מן , לאחר מכן אפנה לבירור מושג התרבות המובלע בעבודתו של אליאס. רי ששרטטההיסטו

בעזרתו , מתוך הביקורת ניתן לחלץ את קווי המיתאר של מושג תרבות חלופי44.הבעיות העקרוניות בעבודתו

.אפשר יהיה לפנות מחדש לחקר השאלות שהציב אליאס

� ה הולכת לקולנועההיסטורי: תמונות בהילו� מוא

האם באמת השתנו דפוסי . ביקורתי שעשה בתעודות-היסטוריונים רבים ביקרו את אליאס על השימוש הבלתי

האם הוא מעריך כראוי את הפער שבין ההנחיות הנורמטיביות בספרי ? ההתנהגות הממשיים כפי שאליאס טוען

שהטקסטים הנורמטיביים , צר אליאס את הרושםבנקודות מסוימות בספר אכן יו? ההליכות לבין ההתנהגות בפועל

טקסטים הדבר בולט במיוחד ביחס ל. שדרכם ניבטים לעינינו יושבי העבר, חלונות שקופיםבעיניו שהוא מצטט הם

הוא נוטה יותר להבחין במגמות המחברים ולעתים , כאשר הוא עוסק בחיבורים מן העת החדשה45;הביניים- ימימ

, שאותם הוא מצטט, כי אליאס אינו מטפל בחיבורים, ך בכללו של דבר נכון הואא. גם בקהליהם הספציפיים

הוא שולל את . גם כסוציולוג אליאס אינו מתמפה בקלות במסורות הקיימות, מצד אחר.ותהמקובלדרכים ב

גד בכך הוא מתייצב כנ". טיפוסים ריאליים"ומציע במקומם פיגורציות ממשיות ו" טיפוסים אידיאליים"השימוש ב

46.קונסטרוקטיביסטית מובהקת- הנומינליזם של ובר ומציב עצמו בעמדה אנטי

אליאס חוזר , ראשית. בחינה מדוקדקת יותר של דרך עבודתו של אליאס מעלה תמונה מורכבת יותר

מטפחת ומבקשת , אותן נורמות שהחברה מקנה– החברתי של ההתנהגות סטנדרטכי עיקר עניינו ב, ומדגיש

הנורמטיבי ' סטנדרט'אך עיקר עניינו הוא בתמורות ב, שאכן התרחש שינוי בהתנהגות עצמה, יחהוא מנ. לאכוף

בהם הוא עושה , לכך אכן מתאימים המקורות הנורמטיביים. בדרכי הקנייתו ובמנגנוני הפיקוח על אכיפתו, הזה

כי , ספרי ההליכותרק לעתים רחוקות מנסה אליאס להסיק מהנחיה נורמטיבית כלשהי באחד מ, שנית47.שימוש

הוא נוטה להסיק בדבר המנהג , בהתאם לפרקטיקה המקובלת במחקר ההיסטורי. היא משקפת דפוס התנהגות רווח

לכת של דימוי החצר בעבודתו של -שהאחד מהם מציע ביקורת מרחיקת, במסגרת זו אצביע רק על שני מחקרים בולטים 42

נוטה לאשר בסופו של דבר רבות , תפיסה מורכבת ומתוחכמת יותראף שהוא מצביע על קשיים ומציע, אליאס והשני

Jeroen Duindam, Myths of Power: Norbert Elias and the Early Modern European Court: ממסקנותיו(Amsterdam, 1995); Anna Bryson, From Courtesy to Civility: Changing Codes of Conduct in Early

Modern England (Oxford, 1998). קלסיקונים של 'חלק ניכר מן ההתמודדות הסוציולוגית עם עבודתו של אליאס כונס בקובץ בן ארבע כרכים בסידרה 43

.Eric Dunning & Stephen Mennell, eds., Norbert Elias (London, 2003): 'ההגות החברתית המודרניתחות המדינה של אליאס ובדרך שבה הוא מנתח את יחסי המעמדות בעת לא אתייחס כאן לקשיים העקרוניים במודל התפת 44

.החדשה המוקדמת

Konrad: על כך; עשרה-המבוסס על ספר רישומים מן המאה החמש, "תמונות מחייו של אביר" במיוחד בקטע 45

Hofmann, “Vom Leben im späten Mittelalter: Aby Warburg und Norbert Elias zum 'Hausbuch-

meister',” in Norbert Elias und die Menschenwissenschaften, pp. 240-263 : וכן, 22' הע, 468' עמ, 2כרך , )1997 = (22' הע, 457' עמ, 2כרך , )1939/1969 (תהלי� הציויליזציה, ראו אליאס 46

Stefan Breuer, “Society of Individuals, Society of Organizations: A Comparison of Norbert Elias and

Max Weber,” History of the Human Sciences 7:4 (1994), pp. 41-60.

.170-171' עמ, 1כרך , )1997 = (78-79' עמ, 1כרך , )1936/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס47

27 מתוך 16' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

או לשחזר את דפוסי ההתנהגות המקובלים בעזרת מה שהטקסטים , הרווח מתוך מה שנאסר במדריכי ההליכות

יטעם ממנו , מאכל נוזלי-כאשר מציעים לו דברש, כאשר ארסמוס מציע למשל לקורא. הנורמטיבים מניחים מראש

שאין לכל אחד מן הסועדים , שארסמוס כותב מתוך הנחה, מסיק מכך אליאס, ויחזיר את הכף לאחר שניגב אותה

שהיו ברשותם , מצאי של כלי השולחן- ומאושש את דבריו בעזרת ייצוגים חזותיים של סעודות ורשימות, כף משלו

כי הטקסטים בהם הוא עוסק אינם השתקפויות סבילות של תהליך , אליאס מדגיש, שלישית. של גדולי הממלכה

, למשל, בקטעים העוסקים ביחס להפרשות48.טקסטים שנועדו לעצב התנהגות, השינוי אלא רכיבים פעילים שלו

, תבמוסכמות התרבותיוקודם כל הוא מתמקד . מסיק במישרין מן הטקסטים על שינויים בהתנהגות האנשיםאינו

– ועדיין אפשר היה –שהיה צורך , כמו למשל העובדה, דגמי הארגון של הטקסטים עצמםשחזר מתוךשניתן ל

שהפכו מובנים , ורבים אחרים, אפשר כבר לבטא אותם-שבינתיים אי, עניינים רבים"לתאר בפירוט בכתובים

49".מאליהם

כי אליאס , ברור בו50.גיה של אליאסקטע זה מאפשר להדגים היבט מעניין וחדשני הרבה יותר במתודולו

במקום זאת מבוסס ההיסק על ; אינו מבסס את מסקנתו על שיחזור כוונת מחברו המסוים של הטקסט הבודד

רב קזהו אכן מהלך הרחוק מרח. הטקסטואליזיהוי סדירויות בקורפוס ו לפריטים האחרים בסידרהקטעהשוואת ה

ך זהו היסק טיפוסי למתודולוגיה של ניתוח השיח א – טורי של זמנושהיו מקובלות במחקר ההיס, מדרכי העבודה

)analyse de discours( ,אליאס אכן מטפל בספרי המנהגים כרכיבים 51.כפי שפותחה בצרפת בשנות הששים

, קצריםהוא מפרק את החיבורים השונים לקטעים. בעלי כללי ייצור אחידים יחסית, כמערך של טקסטים–בשיח

סדירויות ולחשוף שינויים בהם ומרכיב מהם סדרות ארוכות של טקסטים כדי לאתר, נושאים דומיםהעוסקים ב

כל איבר בסידרה הטקסטואלית אינו מפורש ביחס .שיטתיים וסמויים מן העין המתרחשים בהם, הדרגתיים

הבודד אלא לא הטקסט . אלא בראש ובראשונה בהתאם למיקומו בסידרה– למחבריו וקהלו –להקשרו המתבקש

.הפערים בין איברי הסידרה הם נקודת המוצא של שחזור התהליך

בדיוק , כי שינויים כאלה הם אינדיקטור מבוקר ומהימן יחסית לתמורה בסטנדרט הרווח, אליאס מניח

משמעותיות מבחינה , המארגנים את השיח, תמורות בדגמי היסוד. מכיוון שהם חורגים מכוונותיו של מחבר כלשהו

בה ', ארצות- עמי'/'אנשי חצר'כאשר האופוזיציה , למשל: א פחות מאשר שינוי בסטנדרט ההתנהגות הנדרשזו ל

אנשי ('מבוגרים ' שביןמתחלפת בהנגדה, הולמת-עושים שימוש כדי לסמן את הניגוד בין התנהגות הולמת לבלתי

כללי הנימוס וכינון הילדים זוהי אינדיקציה חשובה להרחבת תחולתם של ):למחצה-פראים ('ילדים'ל) תרבות

מבטם של האחרים –כאשר ההנמקה החברתית לשמירת הכללים , בדומה לכך. כמושאים לתהליכי אילוף ותירבות

רומז השינוי בתבנית ההנמקה להתפתחותה , 'כבוד העצמי'או ל' בושה'ה ליפניה', פנימית' נדחקת מפני הנמקה –

.של רשות פיקוח פנימית

אפשר לשחזר באמצעותו את דפוסי ההתנהגות שרווחו בכל -כי אי, ברור? יתוח כזהמה ניתן להסיק מנ

האם הרתיעה מהפרשות האף , למשל, אין הוא מבקש לברר. אך לא זו מטרתו של אליאס. זמן מסוימת-נקודת

אליאס אינו מבקש לכתוב . עשרה-המאה השששנות העשרים או דווקא בשנות הששים של כללית בלמשל הפכה

. הציויליזציהתהלי� אלא לבנות מודל של – שחזור מדוקדק של מה שהיה – "טוריה של הציויליזציההיס"

אלא את הכיוון הכללי של התמורה בת , זמן בודדות-מסדרות התעודות אין הוא מבקש לשחזר את המצב בנקודות

.201' עמ, )1997 = (109' עמ, 1כרך , )1936/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס 48 .160' עמ, )1997 = (68' עמ, 1כרך , )1936/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס 49 Gadi Algazi, “Making: המבקש להציב את עבודתו של אליאס בהקשר רחב יותר, דיון מפורט ומבוסס יותר50

Invisible Movement Visible: Norbert Elias’s Motion Pictures,” paper presented at the workshop

‘Science and the Changing Sense of Reality, 1870–1920,’ Max Planck Institute for the History of

Science, Berlin, November 2004 ,העתיד להתפרסם בקרוב. זמנית כמעט מובנים שונים -שערכו גם בכך שהוא מבהיר כיצד השתרשו בו, את המבוא הקצר הטוב ביותר באנגלית 51

,Peter Schöttler: מציע פטר שטלר, במסורת מחקריות שונות ותרמו לבלבול נמשך' שיח'ל המונח ומנוגדים ש

“Historians and Discourse Analysis,” History Workshop Journal no. 27 (1989), pp. 37-65

27 מתוך 17' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

השינויים בקורפוס האחיד מתוך הניתוח הפנימי של52".עקומת הציויליזציה" את ,בלשונו, לבנות–מאות השנים

–הזו " עקומה"המרחק בין ה. נחלתןבדרך הופן הנמקתן ואב, השינוי ברמת הדרישותמגמתהוא יכול להצביע על

ובינו לבין התנהגות הרווחת בפועל יכול להיות שונה , לבין הסטנדרט הנדרש–קונסטרוקט מחקרי מובהק

העיקר הוא להוכיח את עצם קיומו של תהליך כללי , ל אליאסאך מבחינתו ש". עקומה"בנקודות שונות על פני ה

.מה מאפשר אותו ואלו השלכות יש לכך, המשיך ולברר כדי ל–מובנה בעל כיוון מוגדר

לב -ראויה לתשומת, הלשון בה משתמש אליאס כדי להבהיר לקוראיו את דרך העבודה המקורית בה בחר

אך קווי המיתאר של מנגנון השינוי החברתי ; "דרות של תמונותס"הקטעים מספרי ההליכות הן בלשונו . מיוחדת

הוא מבקש "סידרת התמונות" את 53.במבט אחד, רק כאשר נתבונן בסדרה כמיכלול, הוא כותב, יסתמנו לעינינו

54.כדי להראות תנועה הסמויה מן העין, "הילוך מואץ"להעביר בפני הקורא ב

אליאס משתמש במדיום החדש של זמנו כדי לנסח ; ולנועאין מדובר בשאילת מטפורות בלבד מתחום הק

לתמונה הבודדת אין , כמו ברצף התמונות הקולנועי. תפיסה חדשה של היחס בין עדויות לייצוג במחקר ההיסטורי

הרצף ". מצב הדברים"שמקרינים הטקסטים אינה ייצוג של " תמונות"אף אחת מן ה; בעבודתו של אליאס משמעות

אך זוהי אשליה . הוא היוצר את אשליית התנועה –הפערים בין התמונות הבודדות , דיוק או ליתר–המואץ

: את מה שהמקורות ההיסטוריים העומדים לרשותו אינם מאפשרים לראות, שנועדה להראות, מוכרזת והכרחית

סוציולוגיה " בפיושכונתה , השינוי המובנה ניצב בלב הסוציולוגיה של אליאס. שינוי מובנה בדפוסי ההתנהגות

כדי להפוך – דמוקרטיה, רציונליות, ציויליזציה–פרק מושגים סטטיים לאליאס לכל אורך דרכו חותר ". תהליכית

; י לייצג תהליכיםאינה בנויה כד, הוא חוזר ואומר, השפה המקובלת. כיםאותם למושגים דינמיים המציינים תהלי

תהלי� ב אליאסיש ל, בניגוד לסוציולוגים רבים55 .ים שוב ושוב לחשיבה במושגים סטטיהיא מובילה אותנו

שיש , הוא חדור אמונה, ובניגוד להיסטוריונים רבים; עניין מועט במערכת החברתית הסינכרונית הציויליזציה

שאינה מתיימרת , "עקומה: "התוצאה היא קונסטרוקט זר לחשיבה ההיסטורית המקובלת .לשינוי ההיסטורי מיבנה

שהתחולל , השינוימגמת העקומה אמור לייצג את מיבנה; בכל נקודה ונקודה שלה" ה באמתמה שהי"לייצג את

.בעבר

קיים מתח מובנה בין נסיונו של אליאס לבנות סרט בהילוך מואץ . מחירכמובן להחלטה מתודית זו יש

צם הנסיון להסביר לבין ע–' תהליך הציויליזציה'שלפניו כדי להוכיח את עצם קיומו של " סידרת התמונות"מתוך

את התהליך נאלץ אליאס לקבץ יחד את העדויות שבודד ולראות אותן כמרכיבים להראותבעוד שכדי . אותו

כיצד מתחולל השינוי , צריך היה לעצור ולבחון מקרוב בהקשרים ספציפיים, התהליךלהסבירכדי , בסידרה

השואבות את כוחן מהכרה , ל קוד ההתנהגות רק כך אפשר למשל להבחין בין הפרות מחושבות ש56.המיקרוסקופי

בתוך ניתוחי הטקסטים שבחלק . אליאס אינו עושה זאת57. לבין שינוי בסטנדרט ההתנהגות עצמו–בתוקפו

; 349, 276' עמ, 1כרך , )1997 = (256, 184' עמ, 1כרך , )1936/1939 (תהלי� הציויליזציה, אליאס 52

, 2כרך , )1997") = (יש להתעלם מן התנודות ולהתבונן רק במגמת התנועה הכללית ("138' עמ, 2כרך , )1939/1969(

.147' עמ .236' עמ, 1כרך , )1997 = (144' עמ, 1כרך , )1936/1939 (תהלי� הציויליזציה, אליאס53 .77 'עמ ,1 כרך ,)1997( = LXXII' עמ, 1כרך , )1936/1939 (תהלי� הציויליזציה, אליאס54, )1939/1969(; 49' עמ, 2כרך , )1997 = (40' עמ, 2כרך , )1939/1969 (תהלי� הציויליזציה, ראו למשל אליאס55

.390' עמ, 2כרך , )1997 = (379' עמ, 2כרך ,J. Clyde Mitchell: על חשיבותו העקרונית של ההתמקדות בניתוח המקרה הבודד לפיתוח היפותזות הסבריות ראו 56

“Case and Situation Analysis,” Sociological Review 31 n.s. (1983), pp. 187-211. שהביכה את משרתה כאשר חייבה אותו לשרת , מהלך כזה אפשר היה לנסות לפתח מתוך דוגמת המרקיזה דה שאטֶלה 57

-נורמות של צינעה לא חלו באמצע המאה השמונה את האנקדוטה כראיה לכך שאליאס מביא; אותה בעודה מתרחצת עירומה

אי החשבת האחרונים מנעה ממבטם לחלל את צינעת אדוניהם –עשרה בחברה הגבוהה הצרפתית על יחסי אדונים ומשרתים

, הנס פטר דיר טען לעומתו; בעוד שהדמוקרטיזציה של היחסים החברתיים גרמה לאוניברסליזציה של נורמות כיסוי הגוף–

אך אינו מפריך את טענתו , ובעצם על סצנה של פיתוי, דופן- טה אינה מעידה על נורמה מקובלת אלא על מקרה יוצאשהאנקדו

בין מימוש , בין מנהג מקובל להפרה מחושבתלהבחיןאוסף הדוגמאות שהוא מכביר אינו מאפשר ; העקרונית של אליאס

, 279' עמ, 1כרך , )1997 = (188' עמ, 1כרך , )1969/1939 (תהלי� הציויליזציה, אליאס. נורמה לאסטרטגיית פעולה

27 מתוך 18' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

שרבות מהן לא מצאו , חבויות הבחנות נקודתיות והצעות תיאורטיות מרתקותתהלי� הציויליזציההראשון של

, אך אלה ברובן פרשנויות סוגסטיביות של הטקסטים. רטי בחלק השנימקום בהצגה השיטתית של המודל התיאו

הסידרה שאליאס בונה היא קונסטרוקט טקסטואלי . שאינן מעוגנות בשיחזור הקשרי הייצור והשימוש שלהם

, כשלעצמה יכולה הסידרה לפיכך לשמש אינדיקטור לתהליך. הנובעות זו מזו, לא מערך סיבתי של תופעות, בלבד

.תח להבנתואך לא מפ

דגמי� תרבותיי� ואילוצי� חברתיי�

לשוב ולהתבונן בתמונות , צריך היה לעצור את התמונות הנעות, כדי להבחין בדיוק בכוחות המניעים את התהליך

רק כך אפשר היה להבחין באנשים המשרטטים אותן . הבודדות ולהציב אותן מחדש בהקשריהן המשתנים

אליאס מדלג על הסוכנים הפעילים ועובר במישרין מתהליך השינוי .ומעצבים דגמי התנהגות מחייבים

בין שני מיתא�באופן כזה ניתן רק להבחין ב. לשינוי המקרוסקופי בארגון החברתי–המיקרוסקופי בהליכות

58.אך לא לברר את טיב הזיקה ביניהם, התהליכים

הקוד החצרוני צומח : ודל של אליאסמנסחי קוד ההתנהגות החצרוני ומטפחיו נעדרים אכן לחלוטין מן המ

אליאס אינו מנסה . אליהם הוא מותאם מאליו בדרך פלא, מאליו מתוך האילוצים החברתיים של החיים בחצר

שיש מתח בין ההיצע , ואף לא מעלה כלל את האפשרות, מי מעורב בעיצובו של קוד ההתנהגות החצרוני, לברר

, זהו כשל אופייני להסבר פונקציונלי. שהוא אמור למלא, החברתיות לבין הפונקציות– הקוד המנוסח –התרבותי

המאפשר להשלים את , כאן אפשר להצביע על תרומה ממשית של המחקר ההיסטוריו, תקנה-אך אין הוא חסר

על תפקידם המכריע של ) Stephen Jaeger (ן ייגריבכך למשל הצביע סט. המרכיבים החסרים בתמונה

-עשרה והשתים-בעיצוב התרבות החצרונית במאות האחת, צר השליט וסמוכים לשולחנוהיושבים בח, ההגמונים

, הכשרתם הקנתה להם ניסיון בתיקנון דגמי התנהגות מפורטים וגישה למורשת הקלסית והכנסייתית. עשרה

ה אותם תהיט, כמי שאינם נמנים עם האריסטוקרטיה הלוחמת, בחצריתדוחים היתעמד; שבעזרתה ינסחו אותם

במיוחד לקיסרים מן השושלת האוטונית –וקירבתם המיוחדת לשליטים ; יסון התשוקות ועידון ההליכותפעול לרל

מחקרים אחרים מצביעים על תפקידם של נשים 59. איפשרה להם גם להגשים במידה רבה את תוכניותיהם–

אפשר לפיכך 60.החצרונישלקחו חלק פעיל בעיצוב אורח החיים , מעלה ושל משוררי חצר כסוכני תרבות- רמות

שיש להם הכישורים התרבותיים הדרושים לניסוח דגמי , להבחין בתוך המיקרוקוסמוס של החצר באותם שחקנים

ושעמדתם המיוחדת בפיגורציה , גישה לרפרטוארים התרבותיים הקיימים שמהם ילושו חדשים, התנהגות

.שלרשותםהחצרונית גם מכוונת אותם לעשות שימוש בכישורים ובמשאבים

נעלם מן העין גם הסוג המיוחד של עבודה , בהיעדרם של סוכני תרבות מן המודל ההסברי של אליאס

אך . אלה אינם מתהווים מאליהם. הכרוכה בניסוח דגמי ההתנהגות,העבודה התרבותית: חברתית שהם מבצעים

שכן כל שהוא מבקש , שמעותלניסוחם הספציפי של כללי ההתנהגות בחצר אין כל מ, מבטו של אליאס- מנקודת

מכוון אליאס , וכך. ולהפשיט מתוכם את רמת השליטה בדחפים" עקומת הציויליזציה"הוא להציב אותם על פני

כדי , ומטשטש מייד מחדש את התמונה המתקבלת–יום -את עדשתו אל הדגמים התרבותיים השוררים בחיי היום

Hans Peter Duerr, Nacktheit und Scham [Der Mythos vom; 77' עמ, החברה החצרוניתוכן כבר בספרו

Zivilisationsprozeß, vol. 1] (Frankfurt am Main, 1988), pp. 242-251. אך מניח שיש , בין התהליך החברתי ועיצוב ההתנהגות וחיי הרגש"מיתאם מדויק ביותר"אליאס טוען אכן לקיומו של 58

.127' עמ, 2כרך , )1997 = (119' עמ, 2כרך , )1939/1969 (תהלי� הציויליזציה: בידו להראות גם זיקות קונקרטיות

C. Stephen Jaeger, The Origins of Courtlines: Civilizing Trends and the Formation of Courtly: ראו 59Ideals (939-1210) (Philadelphia, 1985); idem, “Courtliness as Social Change,” in Cultures of Power: Lordship, Status and Process in Twelfth-Century Europe, ed. Thomas N. Bisson ed. (Philadelphia,

1995), pp. 287-309. Rina Drory, “The Abbasid Construction of the Jahiliyya: Cultural Authority in the: למשל, ראו 60

Making,” Studia Islamica 83 (1996), pp. 33-49; Gadi Algazi & Rina Drory, “L’amour à la cour des

‘abbasides: Un code de compétence sociale”, Annales: Histoire, Sciences Sociales 55:6 (2000), pp.

1255-1282.

27 מתוך 19' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

כוחו וחולשתו של . כאינדיקטורים גרידא של תמורות בארגון הנפשיכלליים שלהם התווי המיתארלהשתמש ב

ושל , לכת זו של דגמי התנהגות לנורמות של שליטה עצמית- של אליאס ברדוקציה מרחיקתתהלי� הציויליזציה

61.בעלת כיוון מובהק" עקומה"כך שתיווצר , שליטה עצמית" פחות"או " יותר"לפנים -שינוי תרבותי רב

אך יש קשיים עקרוניים בעצם המהלך בו ; מהלכים לגיטימיים ונחוצים לעתיםכמובן שטה הם הרדוקציה וההפ

.מבקש אליאס להפשיט רמות שליטה עצמית מדגמי התנהגות

'חוסר צורה'מול ' עידו�'

נשלטות של זעם -הביניים כנתונה לתנודות חריפות ובלתי- אליאס מציג את האריסטוקרטיה הלוחמת של ימי

. רק בחצר למדו בניה לשלוט בעצמם ולהכפיף את פעולתם לדגמי התנהגות מהוקצעים62. וידידותשנאה, וחרטה

סטיבן וייט . כי דימוי מסורתי זה של מעמד הלוחמים מבוסס על קריאה שיטחית במקורות, מחקרים חדשים מראים

)Stephen White (אין ; פוליטי מחושבכי זעמו הנורא של השליט הפיאודלי הוא לעתים קרובות מהלך , הראה

הוא מלמד על העדר שליטה עצמית אלא על יכולת ניהול מתוחכם של הרגשות בהתאם לקונסטלציות הפוליטיות

המתוארים במקורות , קריאות הכאב ופרצי הזעם, כדי להבין את משמעותם של הבכי הפומבי. המשתנות

המוכרות היטב , ציות פעולה מוכנות מראששבו הם מהווים אופ, יש לשחזר רפרטואר תרבותי שלם, המדיאבליים

של תחושות עזות ' לא מרוסן'ו' אמצעי-בלתי' מה שמצטייר אצל אליאס או אצל מארק בלוך כביטוי 63.לנוכחים

שמצריך אף הוא סוג של , הוא לאמיתו של דבר מהלך במסגרת רפרטואר תרבותי חלופינשלטים - רגשות בלתיו

.השיש לברר את טיב, שליטה עצמית

תשובה אחת מתבקשת היא שזו פחות או ? כן הרפרטואר התרבותי הזה מעיניו של אליאס-דוע נעלם אםמ

מדוע מצטייר בעיניו הזמן הקודם להופעת התרבות החצרונית לא , ובכל זאת. יותר מצב המחקר בזמנו שלו

כוונת את השאלה מ? כתקופה העומדת בסימנם של רפרטוארים תרבותיים אחרים אלא כמאופיינת בהעדרם

בתהליך ' נקודת אפס'שאין , שוב ושוב הוא מדגיש. הלב לבעיה עקרונית בתפיסת התרבות של אליאס- תשומת

אין הוא יכול לאפיין , ובכל זאת64';ציויליזציה'שלמולו ניתן להציב את ה' ריק תרבותי'שום מצב של , הציויליזציה

שבו , כמצב של העדר דגמים–לא באופן שלילי קודם לעליית התרבות החצרונית ומחוץ לתחומיה א את המצב

65".פחות מקיפה"ו" פחות יציבה"מצב המאופיין בשליטה עצמית , לדחפים" בלתי אמצעי"ניתן ביטוי

גם כאן הוא . אותה תופעה ממש מתגלה גם בדיונו של אליאס בהתפשטות הדגמים החצרוניים בחברה

לבין אלה שהתעצבו בהקשרים חברתיים , שהתעצבו בחצר, כי מדובר באינטראקציה מורכבת בין דגמים, מדגיש

אליאס . אך בשני כרכי הספר אין דוגמא לאינטראקציה מורכבת כזו בין רפרטוארים תרבותיים שונים. אחרים

היו ודאי שונים מאלה שצמחו , תהעירוניהבורגנות שהתפתחו בקרב אנשי הכנסיה או , כי דגמי ההתנהגות, מזכיר

הבעיה אינה כמובן בכך שאליאס ממקד מבטו ברפרטואר החצרוני 66.ון נותר קצר ומעורפלהאיפי אך –בחצר

.126' עמ, 2כרך , )1997 = (117-118' עמ, 2כרך , )1939/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס 61, )1997) = (תוך הסתמכות על הויזינחה (323-324, 2כרך , )1939/1969 (תהלי� הציויליזציהראו למשל בסיכום 62

.334-335' עמ, 2כרך Stephen D. White, “The Politics of Anger”, in: Anger's Past: The Social Uses of an Emotion in: ראו 63

the Middle Ages, ed. Barbara H. Rosenwein, Ithaca 1998, pp. 127-152 ,הבט אחורה בזעם", טלי שפר: וכן :

.22-33' עמ, )2004 (87 זמני�" ,הביניים-הפוליטיקה של הרגשות בימי, )1939/1969(; 170, 166' עמ, 1כרך , )1997 = (78, 74' עמ, 1כרך , )1936/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס64

.124' עמ, 2כרך , )1997 = (115-116' עמ, 2כרך הוא (!) בעדויות ספרותיות מן התקופה ; הביניים ובתוקפנות- גם כאן הדברים בולטים יותר מכל כאשר אליאס עוסק בימי65

' עמ, 1כרך , ]1997 = [266' עמ, 1כרך , ]1936/1969 [תהלי� הציויליזציה" (יותתחושות הפראיות הראשונ"מוצא הד ל

פחות , פחות מתווך, פחות מרוסן"הביניים כמי שדחפיהם ורגשותיהם מוצאים ביטוי באופן - הוא מאפיין את אנשי ימי; )359

).370' עמ = 277' עמ, ש�(מאשר בזמנים מאוחרים יותר " מוסווה, 298-299' עמ, 1כרך , )1997 = (255-256, 206-207' עמ, 1כרך , )1936/1969 (יויליזציהתהלי� הצ, אליאס66

-404, 395, 391' עמ, 2כרך , )1997 = (415-416, 394-395, 384-385, 380' עמ, 2כרך , )1939/1969(; 347-349

405 ,426-427.

27 מתוך 20' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

מהלך –אך הרדוקציה של הרפרטואר התרבותי החצרוני לרמות של שליטה עצמית ; ואינו עוסק בכל האחרים

שרת אינה מאפ–הכרחי כדי להפשיט מתוכו את עקומת הציויליזציה ולעבור מדגמים תרבותיים למבנה נפשי

של , מפותחות פחות או יותר, דגמים אחרים נתפסים בהכרח כגירסאות אחרות; יג הטרוגניות תרבותיתלהמׂש

שוב ושוב ' תהליך הציויליזציה'מצטייר , בהיעדרם של רפרטוארים תרבותיים חלופיים, וכך. שליטה עצמית

נות אינן נתפסות כתרכובות תוצאותיו הספציפיות בנקודות שו67.כחילחול מתמיד של דגמים מלמעלה למטה

.מושלמת של הקוד החצרוני-אלא כביטוי להפנמה בלתי, הטרוגניות של מרכיבים השאולים ממקורות שונים

אין בה רפרטוארים מתחרים במסגרת . כן אליאס כאילו היתה התרבות מיכלול הומוגני-בעבודתו פועל אם

הפנמות חלקיות , נמוכות יותר' רמות' או מול –דרה אחת הניצבת מול היע' ציויליזציה'תרבות הטרוגנית אלא

ממש כשם שדגמי הפעולה החצרוניים צומחים מן האין ולא מתוך רפרטוארים . מושלמות שלה-וגירסאות בלתי

-דעת את נקודת-אליאס מאמץ מבלי. יק התרבותי האופף אותםכך הם הולכים ומתפשטים אל תוך הִר, קיימים

שאינם יכולים לתפוס התנהגות המעוצבת בהתאם לדגמים חלופיים אלא , חצרהמבט הנורמטיבית של אנשי ה

הוא גם תופס את פיתוחם השרירותי , בהתאם לכך. 'בלתי תרבותית'ו' משולחת רסן', 'חסרת צורה'כהתנהגות

יותר לבצוע לחם ביד ' מעודן'מדוע למשל , בלי שיוכל להסביר', עידון'עקרונית של דגמי ההתנהגות הנאותה כ

שכבות 'כי בני ה, אליאס אכן שותף להנחה התרבותית הרווחת בקרב בני מעמדו68.מאשר לפרוס אותו בסכין

למרות ניסיונותיו , וכך. אמצעי יותר מאשר אנשי מעלת החברה-נוטים לתת לדחפיהם ביטוי בלתי' הנמוכות

נקודת 'שאין , חוזרת ונשניתלמרות ההדגשה ה, החוזרים ונשנים להשיל ממושג הציויליזציה כל מימד נורמטיבי

.חוזר ההגיון הנורמטיבי של טיעונו ויוצר אותה שוב ושוב, בתרבות' אפס

בי� הפנמת נורמות לניכוס דגמי פעולה

כי כללי הנימוס הם מרכיב , אף שהוא מדגיש. הדבר חושף הטיה נורמטיבית בסיסית בתפיסת התרבות של אליאס

פעולהדיונו ממוקד לא בהליכות ובנימוסים כמערך של אופציות , חצרבאסטרטגיות הפעולה המתוחכמות בתוך ה

, עיקר עניינו באותם דגמים מחייבים. הנאותההתנהגותהמכתיבות את ה, גמישות אלא כנורמות פורמליות

המבוכה והרתיעה הן לפיכך הדוגמאות . נשלט בהתנהגותו של היחיד-שהופכים בסופו של דבר למרכיב בלתי

שבשיאו הפכו הנורמות הללו התניות שקשה לעבור , תהליך של הפנמת הנורמות: שהוא מחפשהמובהקות למה

הגדרת התרבות המובלעת . גם בשעה שהם מנסים לפרוק את עולן, כאלה המעצבות את התנהגות האנשים, עליהן

אלא , אחרתשהוא עצמו מעדיף תרבות כלשהי על פני ה, לא מבחינה זו–של אליאס היא מבחינה זו נורמטיבית

–ואת השימוש בהם , להפנמתם–את ניכוס הדגמים , במובן זה שהוא מצמצם אותה בפועל למיכלול של נורמות

.להוצאתם אל הפועל

Pierre(אפשר להיעזר בהבחנתו של סוציולוג התרבות הצרפתי פייר בורדיה , כדי להבהיר את הדברים

Bourdieu( , הבטוחה , בקוד התרבותי הוא דווקא בהפרתו המודעתכי הביטוי המובהק של שליטה אינטימית

השולט , יכול דווקא זה, משתדל בכל מאודו למלא את כללי הנימוס, לדוגמא, בעוד שהמתעשר החדש. בעצמה

בשעה שכל הסועדים יושבים ומתענים בניסיון לשמור על . להפגין זאת באמצעות הפרתם, בהם שליטה מלאה

–יכול הסועד הבכיר להתחיל לאכול בשלווה בידיים , וגשה להם בסכין ומזלגהכללים ולאכול את מנת העוף שה

אולי עצם העובדה שהוא יכול להרשות לעצמו , מי יודע(שאין הוא יודע לאכול כהלכה , בלי שאיש יחשוד בו

שאינן מעידות על , להפרות כאלה). ?שעליו עוד לא שמענו, מעידה על קיומו של כלל נוסף, להפר את הכלל

משום שכללי , אין כל מקום בתפיסתו של אליאס, מושלמת של הכללים אלא על שליטה מלאה בהם-פנמה בלתיה

שהפנמתן הגוברת מתבטאת , אלא כנורמות– המאפשרים אסטרטגיות פעולה, הנימוס אינם נתפסים בה כמשאבים

69.בהכפפה שלמה ואוטומטית של ההתנהגות להן

ס את החוגים הכנסייתיים כמי שמפיצים את מתאר אליא, באחת הפיסקאות הבודדות שבהן הוא מעלה אפשרויות כאלה67

תהלי� : המוצא החברתי המשותף ומרכיבים של שליטה עצמית במסורת הכנסייתית מקלים על האימוץ; מנהגי החצר

.227-228' עמ, 1כרך , )1997 = (135-136' עמ, 1כרך , )1936/1969 (הציויליזציה .יל ראו על כך הערותיו של פטר באומן במאמרו הנזכר לע68 .338' עמ, 2כרך , )1997 = (327' עמ, 2כרך , )1939/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס, למשל, ראו69

27 מתוך 21' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

היא משמשת . השמורה למעטים, יתר חברתית- היא כמובן זכותהפרת הכללים המודעת והבטוחה בעצמה

; אדם בדגמים התרבותיים אינו מתמצה בהוצאתם אל הפועל-כי השימוש שעושים בני, גבול המדגים-כאן כמקרה

זהו ההבדל המובהק בין תפיסת דגמי . השימוש המתמיד מותיר עקבות בדגמים המוכנים ומשנה אותם כל העת

.לבין תפיסתם כאופציות פעולה הניתנות לניכוס בדרכים שונות, שיש להפנים, כנורמותהפעולה התרבותיים

נטייתו של אליאס לזהות ניכוס דגמי פעולה עם הפנמת נורמות מובילה אותו גם לזהות שליטה עצמית עם

שליטה 'י שתמש בביטויום לה-נוהגים בחיי היום כך אומנם 70.'כהלכה'המבטיח שעושים את הדברים , פיקוח עצמי

, עצמי' ריסון'שליטה אינה מתמצה ב. לריסון ופיקוח–לכת של שליטה וכוח -אך זוהי רדוקציה מרחיקת', עצמית

Michel(כפי שהזכיר פוקו , כוח; התחזות, מניפולציה, היא יכולה לכלול תימרון; בהטלת מגבלות ומוסרות

Foucault( ,מה שנעלם באופן זה מן העין הוא אותו . וערמומיהוא יצירתי; אינו מתמצה בהטלת איסורים והגבלות

–ההתנהגות בחצר . הכללים כנגד הכללים' רוח'להשתמש ב, המאפשר לשחק עם הכללים, סוג של שליטה עצמית

אינם מצריכים רק פיקוח עצמי מתמיד ויכולת לקיים את הכללים –ממש כמו הנהיגה בכביש או משחק כדורגל

ההפך הוא ; לכאורה כזאת אינה מעידה על העדר שליטה עצמית' הפרה'. בשלוםאלא גם יכולת לעקוף אותם

הגוברת אלא יכולה לגרום לשחקנים לפתח אסטרטגיות ' הפנמתם' אכיפת הכללים אינה מובילה בהכרח ל.הנכון

הוא מתעלם בדיוק; כך הולכות ונעלמות התשוקות, אליאס מניח כי ככל שגוברת השליטה העצמית.פעולה חדשות

ממש כשם שהשלטון המרכזי נתפס , וכך71.מכוחה של השליטה לשמש כר פורה ליצירתן של תשוקות חדשות

המסוגל לעורר בנשלטים שאיפות , ולא ככוח יצירתי–בעיני אליאס בראש ובראשונה כערכאה מפקחת ואוסרת

72.כך במודל המבנה הנפשי הוא מצמצם שליטה עצמית לריסון ופיקוח, ותשוקות

' תהליך הציויליזציה'מאבד , מתמיד' עידון'ורות בדגמי ההתנהגות אינן ניתנות לתיאור במונחים של אם התמ

, על עלייה ברמת השליטה העצמיתבהכרח ואם מימוש מלא ואוטומטי של הכללים אינו מעיד ; את כיוונו

-פסיכולוגיים ארוכימתערערת מיסודה גם הזיקה בין התמורות בדגמים התרבותיים המחייבים לבין השינויים ה

המבקשת לקשור שינוי , ומתערערת התזה של אליאסכתבאופן זה הול. שאותם מבקש אליאס להראות, הטווח

.נפשיטווח במבנה ה- בתמורה ארוכת– בתיווכו של תהליך תרבותי –חברתי

פני��אל�החצר כחברת פני�

נית כמקור לדגמי התנהגות מחייבים כי התמקדותו הבלעדית בחברה החצרו, רבים ממבקריו של אליאס טענו

–יש לקחת בחשבון הן את דפוסי ההתנהגות וטכניקות השליטה העצמית שפותחו במסורת הנוצרית ; מטעה

והן את יכולת הצפיה לטווח ארוך והמשמעת העצמית שטיפחו מעמדות –במסדרים ובכיתות , בכנסיה ובמנזרים

היכן בדיוק התעצבו דגמי ההתנהגות , כל ניסיון לברר ביתר דיוק, ואכן73.תעשיינים ופקידים, סוחרים–הביניים

במסגרת , עם זאת. עלול להוביל לאתרי בניית תרבות שמעבר לה, שאליאס מאתר בחברה החצרונית, המחייבים

אין פסול בהחלטתו של אליאס להתמקד באתר אחד של תיקנון אורח החיים , חלוקת העבודה המדעית המקובלת

שהפכו בהדרגה , בפיתוח דגמי התנהגות, אתר חברתי אקסקלוסיבי, שיבותה האסטרטגית של החצרולחשוף את ח

אליאס גם אינו מבקש כזכור לברר את תהליך עיצובם של דגמים תרבותיים . לנחלת שכבות חברתיות רחבות

יכלו , וא טועןה, אלה. עצמי והצפיה לטווח רחוקהספציפיים אלא להשתמש בהם רק כאינדיקציה ליכולת הפיקוח

?האמנם כך הוא הדבר. להתפתח רק במסגרת האילוצים החברתיים הייחודיים של החברה החצרונית

.338-340' עמ, 2כרך , )1997 = (327-330' עמ, 2כרך , )1939/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס: ראו לדוגמא70 = 330, ")שליטה עצמית נטולת תשוקה ("327' עמ, 2כרך , )1939/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס, למשל 71

.341, 338' עמ, 2כרך , )1997( ,Dämpfung, Zurückhaltung" (הכפפה"או " הימנעות", "איפוק", "ריסון" כרגיל מדבר אליאס בהתאם לכך על 72

Verzicht ( בהן הוא , יםגם כאן ניתן למצוא בדברי אליאס פה ושם אמירות או ביטוי. לא על ארגונם מחדש–של הדחפים

אך אין בכך , )Umformung" (עיצובם מחדש"ובמקום ריסון הדחפים הוא מתאר את , חורג מתפיסה זו של הכוח המגביל

Modellierung( ,334 (119' עמ, 2כרך , )1939/1969 (תהלי� הציויליזציה: למשל, ראו. כדי לשנות את התמונה

.345, 127' עמ, 2כרך , )1997) = (הצורך בגמישות התגובה( Dilwyn Knox, “Erasmus’ De Civilitate and the Religious Origins of Civility in Protestant:ראו למשל 73

Europe,” Archiv für Reformationsgeschichte 86 (1995), pp. 7-55.

27 מתוך 22' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

כי תיקנון מדוקדק של ההתנהגות בחברה ופיקוח עצמי הדוק מתפתחים רק במסגרת , אליאס מניח מראש

' אופקיות'שקהילות , פשרותהוא אינו מעלה כלל את הא. כמו אלה השוררים בחצר השליט', אנכיים'יחסי שליטה

מעמד פחות או יותר יכולות לחייב את חבריהן למידה גבוהה של בקרה עצמית ולקיום דקדקני -של אנשים שווי

וברמת ' פנים אל פנים'חברות המאופיינות ביחסי , בקרב קהילות כפריות או עירוניות. של כללי ההתנהגות בציבור

, רכילות ושמועות–יכול הפיקוח ההדדי המתמיד , )face-to-face societies(תלות הדדית גבוהה בין חבריהן

להצמיח עקרונית אותה רמה של פיקוח עצמי ואותו מאמץ מתמיד לפרש את מעשיו והתנהגותו –מבטים ועונשים

פנים של המעמד -אל-החצר יכולה להיחשב כסוג של חברת פנים, מבחינה זו. שאליאס מוצא בחצר, של האחר

ומשא ותלות הדדית מאשר בקהילות - שהחיים בה כרוכים אפילו ברמה נמוכה יותר של מגע, אפשר מאוד. העליון

.כפריות ועירוניות

-כי כמו כל חברת פנים, אפשר לטעון. לכך יש השלכות מכריעות על כלל המודל ההסברי שמשרטט אליאס

, במקרה זה. עצמי וצפיה לטווח רחוק החצר יכולת פיקוחג�מטפחת , פנים שחבריה תלויים במישרין זה בזה- אל

כי התרבות זורמת , ואיתה גם ההנחה המובלעת– מאבדת החצר את עמדת המפתח שלה במודל של אליאס

, את ההרגלים והנטיות. והזיהוי המושרש היטב של מעלת החברה עם תיקנון המידות וההליכות', מלמעלה למטה'

הילה העירונית ואפילו במסגרת מערך יחסי השארות בק, אפשר לרכוש גם בכפר, שאפשר לרכוש בחצר

כי יש הבדל עקרוני בין התלות , לחילופין אפשר לטעון. חצרונית-הלא, והבריתות של האריסטוקרטיה המקומית

לבין התלות המוחשית באנשים –כמו כוחות השוק , אלמוניות וסמויות מן העין, לטווח ארוך בישויות מופשטות

ממש כמו –החצר כמו , אך אם כך. ות בהתנהגותם ולהעריך את תוצאותיה ומניעיהשאפשר לצפ, ודם- בשר

כיוון שהחיים בה מבוססים על , אינה מטרימה את מבנה החברה המודרנית בכללותה–קהילות מקומיות אחרות

זוהי . ארוחות טווח ולא על שרשראות תלות הדדית –באנשי החצר האחרים , בסוכנים מוחשייםטווח קצרתלות ל

ה יכיצד נוצרו דפוסי הפיקוח העצמי והצפי, אין חיי החצר יכולים להסביר, אם כך. האפשרות הסבירה יותר בעיני

, של אנשי החצר" פסיכולוגיזציה" ה74.הנחוצים לדעתו של אליאס כדי לפעול בחברה המודרנית, לטווח ארוך

היא אכן חשובה 75,שבה מתמקד אליאס, יכולתם המתפתחת להבחין במניעיהם של אחרים ולחשב את מהלכיהם

שבהן לא , אך אינה מספיקה בהכרח כדי לחזות מראש כיצד יפעלו שרשראות פעולה נסתרות ורחוקות–ומרתקת

.אלא ההפעלה המוצלחת של מוסדות ומשאבים, מניעיהן וכוונותיהן של הנפשות הפועלות הן בהכרח העיקר

המיגדר של האד� התרבותי

השימוש הפעיל בדגמים – אליאס נעדרים מימדים מכריעים של הפרקסיס האנושי מתפיסת התרבות של

–אליאס מבקש להסביר את השינוי התרבותי בעזרת התהליך החברתי בלבד . האילתור והמשחק, התרבותיים

, אך את פעולתם הוא נוטה לצמצם למימוש הכללים. מכוונת של השתרגות פעולותיהם של יחידים- כתוצאה בלתי

, המתחוללות בסיטואציות קונקרטיות, היתר כיוון שאין הוא מכוון את המיקרוסקופ שלו לתמורות הזעירותבין

נעלם מעיניו מקור מרכזי של , כתוצאה מכך. הטווח-על הרצף הזמני ארוךכך שהוא ממקם אותן אלא מסתפק ב

.המעצב אותם מחדש, השימוש בדגמים: תמורה מתמדת

', האדם בתרבות'ההומוגני של אליאס מובלע לפיכך דימוי ספציפי של במושג התרבות הנורמטיבי ו

ומדובר בלי ספק . נשלטים לבין פיקוח מתמיד על התנהגותו- המצטייר כיצור המתנודד בין דחפים עזים ובלתי

.בגבר

שבהן אליאס מתעכב על תמורות , ראיה מובהקת לכך אפשר למצוא באותן פיסקאות בודדות בספרו

ולא מהימנות הטענה אלא – מספרות המחקר ההיסטורי של זמנו הוא למד. גותן של נשיםבתיקנון התנה

עשרה נחלשו בצרפת -עשרה והשמונה- י במהלך המאות השבע כ–השלכותיה על מבנה הטיעון הן מענייננו כאן

כייצוג של השלטון , ינהליהאם כוונתו לחצר כמרכז שלטוני ומ. מושג החצר של אליאס אינו מחוור דיו, לאמיתו של דבר74

בהעדר ? שבו מתרחשות אינטראקציות יומיומיות בין בני מעלת החברה, או כמרחב חברתי, באמצעות מערך טקסי היירארכי

כיצד מבקש אליאס להסביר את תפקידה התרבותי , לא ברור כלל, "חצר"שלא כולם נמצאים ב, הבחנה בין מימדים אלה

.הייחודי של החצר

אליאס נאלץ . 383-388' עמ, 2כרך , )1997 = (371-377' עמ, 2כרך , )1939/1969 (לי� הציויליזציהתה, אליאס 75

).395 = 384' עמ, ש�(בלי להבהיר את יחסן זו לזו ', רציונליות חצרונית'בצד ' עירונית-רציונליות מסחרית'לפיכך להכיר ב

27 מתוך 23' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

זו ' ופפותהתר '76.הסנקציות החברתיות נגד נשות האריסטוקרטיה החצרונית בגין קיום יחסי מין מחוץ לנישואין

החיונית לכל , של סטנדרט ההתנהגות המינית אינה משתלבת בשום פנים ואופן עם מגמת התיקנון הגובר שלה

המיתאם המובהק בין ריכוז הכוח לבין הגברת השליטה והפיקוח על ההתנהגות ; 'תהליך הציויליזציה'תפיסתו את

משום , פרדות דרכיהם של הגברים והנשיםאליאס אינו יכול להתעלם מכך שכאן נ: יותר מכך. נמצא בסכנה

כי התרופפות האיסור , אליאס מנסה לפיכך לטעון. נחלש ריסון הדחפים המיניים, בניגוד לגברים, שעבור הנשים

, שיכלו להרשות לעצמם באופן מסורתי יחסי מין מחוץ לנישואין, ביחס לנשים מקרבת את מעמדן לזה של הגברים

אך הפיתרון . 'תהליך הציויליזציה' ביחס ליחסים מחוץ לנישואין משתלב בכללותו ב'סטנדרט הכפול'כך שערעור ה

באמצעות תיקנון פורמלי גובר של דווקא שהתהליך אכן אינו מתקדם , שכן משתמע ממנו, רק מחריף את הקושי

מוטלים שבמקום עקומה ברורה המבוססת על האיסורים ה: וכן, 'התרת המוסרות'ההתנהגות אלא דווקא באמצעות

מערכת יחסי� של – המורכבת בהכרח הרבה יותר –יש צורך בשחזור ההיסטוריה , על התנהגותו של היחיד

כרוכה במקרה זה בהגברת , הוא טוען, התרופפות האיסורים החיצוניים: אליאס פונה גם למוצא אחר. משתנה

ניתן להעלות , אם כך הוא הדבר: להכו" עקומה"אך גם מכיוון זה הפיתרון עלול לחתור תחת ה; המשמעת הפנימית

נדרשה מן המשתתפים דרגה גבוהה יותר , על הדעת שדווקא בשעה שהאיסורים החיצוניים היו מועטים עוד יותר

מערך העדויות המבוסס על הגברת הדרישות החיצוניות מן היחיד אינו מבסס בהכרח –ואם כך , של ריסון עצמי

שאינו חל כלל , ניתן לשמור על המודל רק במחיר הכרה בכך. ה העצמיתאת הטענה בדבר התגברות יכולת השליט

.לתמורות בסטנדרט ההתנהגות של נשיםככלל אין אליאס מתייחס ' תהליך הציויליזציה'בתיאור , ואכן77.על נשים

הוא רואה בה מימד ; מעיניו של אליאסכמובן נוכחותן הפעילה של נשים בחברה החצרונית לא נעלמה

. אותה אך ורק כאילוץ מרכזי על התנהגות הגבריםהוא בוחן אך –ינון החצר כמרחב חברתי יחיד במינו מרכזי בכ

תמיד קל ", הוא קובע, בהשוואה לגברים. נוגע אליאס בתמורה בהתנהגותן של הנשים עצמןבנקודה אחת בלבד

שמאז ומעולם הוטלו במערב ,כך אולי מהדבר נובע. את הדחפים" להתגבר ולעדןהיה יותר לנשי האריסטוקרטיה

איסורים כבדים יותר על מימוש דחפיהן של נשים מאשר של גברים בני מעמדן ומן העובדה שהתנייתן החברתית

נשות היו האם . אך אינו מברר את ההשלכות העקרוניות של טענה זו, הוא מוסיף, החלה מוקדם יותר בחייהן

לא עברו אותו שמא או –' תהליך הציויליזציה'בכלל לעבור את ולכן לא נזקקו , מלכתחילה' מתורבתות' האצולה

, אגו- אם סופר? שאת תהליך עיצובו מנסה אליאס לשחזר, אגו יציב-מעולם ולא זכו לפתח אותו סופרלדעתו

נראה היה –בצורת הפנמת מערך של איסורים " טביעת חותמה של החברה ביחיד"הוא , בגירסתו של אליאס

-בני' של אליאס עוסק בתהלי� הציויליזציה .אליאס אינו דן אף באחת מן האפשרויות? א נכוןלכאורה כי ההפך הו

.כי הוא עוסק בעצם בגברים בלבד, פירוש הדבר הוא. מגדרחסרי ' אדם

באיזו מידה חב אליאס את הנחותיו המובלעות ביחס לנשים , יש צורך בניתוח נפרד ומפורט כדי להבהיר

הנחת בתרבות�אי במיוחד של חיבורו –עקבות עבודתו של פרויד ". סיכולוגיה הנשיתפ"לדבריו של פרויד על ה

אליאס תופס את עבודתו שלו כנסיון להיסטוריזציה 78.תהלי� הציויליזציה ניכרים על כל פנים היטב ב–) 1930(

הדברים נעשים . 345-346' עמ, 1כרך , )1997 = (252-253' עמ, 1כרך , )1936/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס76

כי חיי העבודה של , אך כאן הוא נאלץ להודות, עשרה- כאשר אליאס פונה לבורגנות של המאה התשע, פשוטים יותר

= 255' עמ, ש�( ומניח לשאלה –עוד יותר מזו שמצא בחצר " משמעת חריפה"הבורגנות מכפיפים את הפעילות המינית ל

348.( נסיגות זמניות והתרופפות , אך יש תנודות לכאן ולכאן, טוען אליאס, תהליך הציויליזציה יש אומנם מגמה כללית ברורה ל77

כרך , ]1936/1969 [תהלי� הציויליזציה(כגון באירופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה , זמנית של הסטנדרט החברתי

משמעי -כיווני וחד- נראה חד, הוא מוסיף, התהליך; )318-319, 281-282' עמ, 1כרך , ]1997 = [225-226, 190' עמ, 1

לעתים ). 349' עמ = 256-257' עמ, ש�(כאשר בוחנים אותו בקרב הגברים בני השכבה השלטת , הוא מוסיף, יותר מכל

של " חברת הלוחמים"למשל כאשר הוא מאפיין את , כי אליאס רואה לנגד עיניו גברים בלבד, ברור לחלוטין ממהלך הטיעון

.337-338' עמ, 2כרך , )1997 = (326-327' עמ, 2כרך , )1939/1969 (תהלי� הציויליזציה: הביניים- ימי: תרגום, שלוש מסות מאת זיגמונד פרויד:התרבות והדת: בתוך, )1930-1931" (נחת- תרבות בלא", זיגמונד פרויד78

והביטוי , משמעית- ת חיבורו של פרויד היא רבחשוב לציין כי כותר. 75-145' עמ, 2000 אביב- תל, יעקב גוטשלק

Unbehagenממש כאותה מבוכה , מבוכה, נוחות- מציין גם אי)Peinlichkeit ולעתים Unbehagen ( שמתאר אליאס

זמנו נוכח התיאורים המפורשים - כאשר הוא מתאר את מבוכת בני,פרוידאליאס גם רומז אירונית לכותרת חיבורו של . עצמו

נחת נוכח -אי"מעין , תחושה זו היא אינדיקציה ברורה של התקדמות תהליך הציויליזציה; תבי ארסמוסשל הפרשות בכ

27 מתוך 24' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

יכים חברתיים בניסיון לבסס אותה מחדש על ניתוח תהל, ובמיוחד של הפסיכואנליזה, לוגיהרדיקלית של הפסיכו

.נפשימבנה ההפשטני של ואולי , מפושט מדיאך בתוך כך הוא עושה שימוש במודל . מקיפים

אך אליאס אינו לוקח – 79שכל תפקידו מצטמצם בבלימת הדחפים, אגו של אליאס הוא צנזור קפדני- הסופר

" כיבוש"בעיקר יניו בעהשלטת התרבות פירושה . שפעולתו תתרום להופעתם בלבוש חדש, בחשבון את האפשרות

,תשוקה עם העדר שליטהמזהה כאן אליאס ."שליטה עצמית חסרת תשוקה"לקראת ביסוס " ריסונם"הדחפים ו

, ששליטה עצמית תביא עמה תשוקות חדשות, אינו מבחין בין הדחקה לבין סובלימציה ואינו מעלה את האפשרות

העומדת ביסוד , הזיהוי הבסיסי בין שליטה לפיקוחאפשרות כזו מערערת לא רק את. עזות לא פחות מן הקודמות

, המתקדם לכאורה לקראת ריסון גובר של הרגשות העזים', תהליך הציויליזציה'אלא גם את כל כיוונו של , דבריו

הקושי שנרמז כבר בתפיסת הכוח של – בדימוי המבנה הנפשי –מכיוון אחר , כאן מתגלה.הדחפים והתשוקות

. רבה מדי כוח ושליטה עם פיקוח וכפייההמזהה בקלות, אליאס

ואלימות מאורגנת' ציויליזציה'

באיזו רמה של , לא ברור מדבריו, ואכן. תשוקות ורגשות עזים, אליאס אינו מבחין באופן שיטתי בין דחפים

הוא עד כמה עמידה התמורה ש? אחיזתו' עמוקה'עד כמה . לחולל שינוי' תהליך הציויליזציה'הארגון הנפשי אמור

של – ספציפי הביטוס אלא בעיצובו של נפשימיבנה ההאפשר מאוד שאין מדובר כלל בארגון מחדש של ? מחולל

כדי שאנשים ישילו מעל , די לפיכך בשינוי רדיקלי בנסיבות80.המותאם לנסיבות חיים מסוימות, מערכת נטיות

.'ציויליזציה'הנתפסים כיסודות ה, עצמם בקלות מפתיעה כמה מן ההרגלים

? אינה תולדה של יציבות הסדר החברתי בלבד, שאליאס מייחס להפנמת הדגמים, האם ההתנהגות היציבה

אינם תלויי , העמידן הנפשישהוא מייחס לארגו, באיזו מידה דפוסי ההתנהגות, כיצד יוכל אליאס להבחין

? יסולקו ממנה השוטרים אם– 81 בדוגמא היפה שמביא אליאס–מה יקרה ברחוב הסואן בעיר ההומה ? סיטואציה

, פנים נייטרלית ותופסים מרחק נאות זה מזה בתור לאוטובוס-השומרים על ארשת, האם האנשים המתורבתים

האם לא יפשילו שרוולים ויעשו את ? כאשר מערכת התחבורה העירונית תקרוס, עדיין ינהגו כך–המגיע בזמן

באיזו , לך מלחמת העולם הראשונה נוכח במו עיניוכי במה, אליאס עצמו מעיר בספר? דרכם בעזרת מרפקים

תהליך 'אך הוא נוטה לפטור זאת כתנודה זמנית ב, מהירות משילים מעליהם אנשים את כללי ההתנהגות הנאותה

אך השאלה מחריפה נוכח הנסיבות . בלי לברר את השלכות הדבר על המודל ההסברי כולו82',הציויליזציה

. נוכח עליית הנאציזם ובתגובה לאירועי הזמן, בשנות השלושים– הציויליזציהתהלי�שבהן התחבר , המיידיות

'?תהליך הציויליזציה'כיצד מתיישבים הדברים עם

תהליך 'אפשר לתפוס את הברבריזציה הגוברת של החברה הגרמנית ועליית הנאציזם כמשבר ב

לערעור המונופול המדינתי על השימוש הוא מפנה את תשומת הלב. אליאס עצמו נוטה להסבר הזה. 'הציויליזציה

' עמ, 1כרך , ]1936/1969 [תהלי� הציויליזציה(נוכח סטנדרט אחר של מבוכה , או לייתר דיוק, הוא כותב, "הברבריות

' עמ, ש�(אך מעיר שיש הבדלים בין תפיסתם , אליאס מציין במפורש את חובו לפרויד; )165' עמ, 1כרך , ]1997 = [74

כאשר , נחת�תרבות בלאבנקודה אחת נראה שהוא קרוב במיוחד לעמדתו של פרויד ב). 77' הע, 416' עמ = 77' הע, 324

נכפית על היחידים רמה של איפוק , דופן- שבחברות מסוימות שבהן הסדרת הדחפים התפתחה בעוצמה יוצאת, הוא רומז

בכמה מקומות מתאר אליאס את תוצאות ). 351' עמ = 258' עמ, ש�(ותיה על ההביטוס אינן ידועות עדיין שהשלכ, ופרישה

217, 203' עמ, ש�: תהליך הציויליזציה בדמותם של סימפטומים מוכרים היטב מן הספרות הפסיכואנליטית של זמנו

)Traumanalysen = (310, 295' עמ ;)340-343' עמ, 2כרך , )1997= ( 329-332' עמ, 2כרך , )1939/1969. האיסורים "העליון מזוהה עם - האני (248' עמ, 1כרך , )1936/1939 (תהלי� הציויליזציה, אליאס, למשל, ראו79

, 2כרך , )1939/1939(; 342, 341' עמ, 1כרך , )1997") = (הדחקות ("249, ")לסתום את הפה"תפקידו , "החברתיים

.340, 337' עמ, 2כרך , )1997 = (329, 326' עמולעתים על ' הביטוס נפשי'לעתים הוא מדבר על ; אם כי לא באופן שיטתי, אליאס משתמש במונח הביטוס לעתים תכופות 80

.'הביטוס חברתי' .328-329, 2כרך , )1997 = (317-319' עמ, 2כרך , )1939/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס81מצב "היוצרות " התנגשויות צבאיות או מהפכניות ("279, 169' עמ, 1כרך , )1936/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס82

.372, 260' עמ, 1כרך , )1997) = (רומזים לגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, "חירום

27 מתוך 25' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

קרבות העולם הראשונה ולברוטליזציה הגוברת של ה-באלימות במהלך מלחמת האזרחים שלאחר מלחמת

מבקרים רבים עמדו . הטווח- ארוך' ליזציהיתהליך הציו'זהו שבר זמני ב, מבחינתו של אליאס. לאחריההפוליטיים

, המעוגן היטב במסורות החשיבה של המאה שעברה, פטימי ביסודושמתוך חזונו האבולוציוניסטי והאו, על כך

.נוטה אליאס להפחית במשמעות השואה

שאינה , הוא מה שמאפשר את פעולתה של מכונת ההשמדה' תהליך הציויליזציה'כי , בה בעת ניתן לטעון

המאפשר , אישי- מאורגן ובלתי, נשלטים אלא כרוכה בהפעלתו של מנגנון מורכב-ביטוי לפרצי אלימות בלתי

,בלשונו של אליאס, תוך דחיקת ההרג המאורגן, לקשור מספר רב של אנשים הרחוקים זה מזה לפעולה מתואמת

אשר בעיצומה של המלחמה , שואהאותו מראיין קלוד לנצמן בסרטו , האם הפקיד המסור83".אל מאחורי הקלעים"

אינו תוצר מובהק –בין השאר למחנות ההשמדה עוסק בתיאום לוחות הזמנים המורכבים של הרכבות המובילות

'?תהליך הציויליזציה'של

איני מכיר . שאינו יכול להסביר את השואה, חולשתו של המודל של אליאס אינה מתמצה מבחינה זו בכך

תהליך 'שמודל , הקושי הבסיסי נעוץ בעובדה. שיכולה לעשות זאת באופן מספק, תיאוריה חברתית כלשהי

המודל של אליאס אינו בנוי כי , נראה. מאפשר שתי אינטרפרטציות הפוכות בתכלית של האירוע'הציויליזציה

תופעה דומה . מחושבות- והוא מזהה אותה בקלות רבה מדי עם התפרצויות בלתילהכיל את הברבריות המאורגנת

רבותן של אומות כי מעו, מחד גיסא הוא טוען: מתגלה באינטרפרטציה של הקולוניאליזם האירופי אצל אליאס

ונוטה להציג את הקולוניאליזם כמכשיר של , בתוכן' תהליך הציויליזציה'אירופה בקולוניזציה עודדה את

דווקא בקרב הקבוצה ; התהליך הוא הדרגתי ובעל מגמה ברורה; מן המרכז לפריפריה' ציויליזציה'התפשטות ה

כדי להיבדל מן ' תרבותית'לשמור על תדמית הצורך , גובר הפיקוח ההדדי, מניח אליאס, השלטת בקולוניות

מאידך גיסא 85.הקרב של התנועה הקולוניאלית-קריאת' ציויליזציה'היתה , הוא מזכיר, לא במקרה84.הנשלטים

כי דווקא בהקשר הקולוניאלי נוטים האירופים להשיל עליהם את מסכת , הוא נאלץ להודות בנקודה אחת

86.ולעבור ברוטליזציה' ציויליזציה'ה

כיוון שהוא נוטה לזהות , צדדי-שמושג האלימות של אליאס נשאר מעומעם וחד, ראשית, מכאן מתחוור

שכן אין היא מותירה מספיק , שתפיסת האדם בתרבות של אליאס נוקשה מדי, שנית; אלימות עם היעדר שליטה

; עוברים לאחרתכשהם, מקום ליכולתם של אנשים להשיל מעליהם דגמי התנהגות מחייבים בסיטואציה אחת

נוטה גם הוא לאפיין בקלות רבה מדי את החברה המודרנית – כהוגים רבים לפניו ואחריו –שאליאס , שלישית

אך האלימות לצורותיה ; מפיקוח חיצוני לריסון עצמי, באמצעות מעבר הדרגתי מכפיה אלימה לשליטה כלכלית

אישית וממוכנת -היא בלתי, בהן נעשה שימוש באלימות, בחברה המודרנית" מובלעות"כי גם בתוך , כך מזכיר אליאס 83

אין היחיד יכול לתת דרור "אפילו בעת מלחמה : עוצמה ומיידיות של תוקפנות- ואינה כרוכה בהתפרצויות רבות, ותר מבעברי

עליו להישמע להוראותיהם של , בין אם הדבר נושא חן בעיניו ובין אם לא: ידי מראה פני האויב-המדורבנת על, לתוקפנותו

ולהילחם ", )אליאס שירת במלחמת העולם הראשונה בחיל הקשר" (מתווךמפקדים סמויים מן העין או הנראים רק באופן

' עמ, 1כרך , )1936/1969 (תהלי� הציויליזציה": שאינו נראה לעיניו או שהוא נראה לעיניו באופן מתווך בלבד, נגד אויב

.372' עמ, 1כרך , )1997 = (279מכאן הנחתו כי . 355-360' עמ, 1כרך , )1997 = (344-349' עמ, 2כרך , )1939/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס 84

גם המעמדות העובדים בקרב האומות הקולוניאליות מנומסים ומלוטשים יותר בהליכותיהם מאשר בקרב האומות חסרות

אליאס מתאר את יחסי המעמדות העליונים עם הכפופים להם כוריאציה של , ככלל). 431 = 420' וכן עמ, ש�(הקולוניות

כוריאנט אחד של ההתבטלות ' לבנטיניות'ובהקשר הזה מתאר את מה שמתואר בהקשרים קולוניאליים כ, קולוניאלייםיחסים

).435-436= 425' עמ, ש�(בורגנות - העצמית ונסיון החיקוי המאומץ האופייניים גם לזעירעל חשיבות ההליכות . 438' עמ, 2כרך , )1997 = (427' עמ, 2כרך , )1939/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס85

:Michael Leroy Oberg, Dominion and Civility: ראו בין הייתר, התרבותיות וכפל פניו של הקולוניאליזם האירופיEnglish Imperialism and Native America, 1585-1685 (Ithaca, NY, 1999); Michael J. Braddick,

“Civility and Authority,” in: The British Atlantic World, 1500-1800, ed. David Armitage & Michael

J. Braddick (Basingstoke, 2002), pp. 93-112, 265-268. שבה� , או באזורים קולוניאליים"מתפרצות בעיתות משבר , הנתונות כרגיל לפיקוח חברתי, אכזריות ותאוות הרס86

, 1כרך , )1997) = (הדגשה שלי (265' עמ, 1כרך , )1936/1939 (ציהתהלי� הציויליז": הפיקוח החברתי רופ יותר

.358' עמ

27 מתוך 26' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

אלימות "שבו " משחק סכום אפס"בה להניח שמדובר בואין שום סי, עידן המודרנישונות היא מרכיב מרכזי של הה

מיקוד המבט באחת מצורותיה מסתיר מן העין את 87.מחליפה בהכרח צורות אחרות של אלימות" רכה"או " עדינה

אפשר שהיא לובשת צורות חדשות , בפועל; כי תפקידה הולך ומצטמצם, ועלול ליצור את הרושם, האחרות

.ת קונסטלציות חברתיות מורכבותומקבלת פונקציות שונות במסגר

עיצובו של רפרטואר דגמי התנהגות (מציין תמורה תרבותית ' תהליך הציויליזציה'כי , החשש בעינו נשאר

אלה יכולים להיות כרוכים ; )תלות הדדית גוברת ועליית המדינה(והיווצרותם של מבנים חברתיים , )מחייבים

טיעונו אך . נפשיתמורה במיבנה הגם הם מחוללים כי , יהיה להוכיחלא קלאך , חברתי הולםהביטוסבעיצובו של

. דווקא במידה שהוא מציע היסטוריזציה רדיקלית של המיבנה הנפשי– וקשה יותר להוכחה –של אליאס מעניין

האתגר של נורברט אליאס

חלק ניכר מן . אוישאליאס אינו מבחין ביניהן כר, בעבודתו של אליאס מקופלות שלוש תוכניות מחקר שונות

.הקשיים עליהם הצבעתי נוגעים ליחס ביניהן

כללי ההתנהגות : ספציפי בהיסטוריה האירופיתרפרטואר תרבותיהראשונה עוסקת בתולדותיו של

כאתר עיצובם של דגמים – החצר –אליאס מזהה מרחב חברתי מרוחק בזמן ואקסקלוסיבי חברתית . המנומסת

את , כיצד יש להסביר את היצירתיות התרבותית של אתר כזה. ימים- אריכיתרבותיים נפוצים להפליא ומ

אף שיש . שאליאס מציב בהקשר זה, אלה השאלות? התפשטות הדגמים שהתעצבו בו ואת כוח השרידה שלהם

אין בידינו . אפשר ולא כדאי לנסות להתגבר עליהם- אין הם כאלה שאי, קשיים במהלך המחקרי שמבצע אליאס

כיוון המחקר . יום ובתהליכי אימוצם-העוסקים בעיצובם של מרכיבים מרכזיים בארגון חיי היום, םמספיק מחקרי

כך למשל . של דגמי ההתנהגותאופני ההקניהשמתווה אליאס מעניין גם כיוון שהוא מאפשר לאתר שינויים ב

ת או על דימויים על תיאוריות חינוכיושאינו מבוסס , ההיסטוריה של הילדותמציע אליאס מיתווה למחקר

.רתיעה ובושה, אלא על הפרקטיקות היומיומיות של הטמעת נימוסים והליכות, תרבותיים בלבד

כאן . כתוצאה מתהליכים חברתייםנפשיארגו� הטווח ב-תוכנית המחקר השניה עוסקת בתמורות ארוכות

דש של המערך הנפשי בזיקה מבקש אליאס להסביר את היווצרותו של מנגנון פיקוח פנימי יציב ושל ארגונו מח

בעזרת תמורות בנימוסים נפשיכיצד ניתן להצביע על שינוי במיבנה ה, קשה לראות. לשינויים חברתיים מקיפים

לכת של - במסגרת נסיון נועז להיסטוריזציה מרחיקת, פרקים למחקר עתידי- כאן מציע אליאס רק ראשי. ובהליכות

.שאנו רחוקים עדיין מהשלמתו, הפסיכולוגיה

מערכת מובנית של נטיות – המעמדי הביטוסתוכנית המחקר השלישית מתמקדת בהיסטוריה של ה

בניסוח . ועומדת ביסודן של פרקטיקות בתחומים שונים, לרוב במסגרת המשפחה, המונחלת ליחידים בשלב מוקדם

. ארגון הנפשי בין הרפרטואר התרבותי לבין ה–אובייקט המחקר ממוקם במקרה זה בין שני הקודמים , גס

אגו בקרב מעמדות -לכת ביחס למבנה הסופר- אין צורך להניח הנחות מרחיקות, במסגרת תוכנית מחקר זו

.נטיות מובנותמערך של אין היא מתיימרת לאתר תמורות במבנה הנפשי אלא בהנחלת ; חברתיים שונים

. הבושה והמבוכהאפשר להמחיש את ההבדל בין שתי הפרספקטיבות בעזרת דיונו של אליאס ברגש

מאפיין אליאס את תחושת הבושה ', אדם המערבי' של הנפשיבמסגרת הנסיון לאתר תמורה כללית במיבנה ה

, הוא נוקט לשון אוניברסלית ופסיכולוגית; והמבוכה כאות להפנמת הנורמות ולפיקוח שמפעיל האני על הדחפים

בתור אחד מביטוייו המובהקים של , עומת זאתל. קשיים מושגיים ואמפיריים ניכריםמביא בעקבותיווהדבר

הפעם היא נתפסת כתולדת . הביטוס מעמדי ספציפי מקבלת התחושה קווי מיתאר חדים וברורים הרבה יותר

ניסיונם של אלה שמקרוב באו להצטרף לשיכבה השלטת ולאמץ את דגמי : חברתית הניתנת לאיפיוןסיטואציה

:האופייניים לאלה ששולטים בדגמים כהלכה, ן העצמי והנינוחות ללא הביטחו–ההתנהגות המחייבים שלה

תעשה של -אנשים במצב זה מכירים בחלק אחד של תודעתם בכוחם המחייב של כללי העשה ואל

ניגוד . מאליו כמו בני המעמד העליון- בלי שיוכלו לקיים אותם באופן נינוח ומובן–המעמד העליון

-לבין אי, עצמם-העליון שלהם- בתוכם ומיוצג בעזרת האניטיפוסי זה בין המעמד העליון המצוי

הוא המטביע את חותמו על כל –המתח הפנימי המתמיד הזה , יכולתם לקיים את הדרישות בעצמם

Alf Lüdtke & Thomas Lindenberger, eds., Physische Gewalt: Studien zur Geschichte der: ראו על כך87

Neuzeit (Frankfurt am Main, 1995).

27 מתוך 27' עמ ▪ ) גירסה חדשה(הילכות הגוף וארגון החברה : גדי אלגזי

.התנהגותם וחיי הרגש שלהם88

אין בידינו . שיש לשחזר את התפתחותו ההיסטורית, כאן מתפקדת תחושת הבושה כמרכיב של הביטוס ספציפי

זה הכלול , הדיון הסוציולוגי העדכני המתוחכם ביותר; ניסיונות לשיחזור ההיסטוריה של הביטוס מעמדיכמעט

89.טווח-אינו מתווה כל תוכנית לחקר שינוי היסטורי ארוך, )Pierre Bourdieu (בעבודתו של פייר בורדיה

אפשר ורוח הקפיטליז�האתיקה הפרוטסטנטית שגם את חיבורו , בנסיונו החלוצי מצטרף אליאס למקס ובר

המאופיין בפיקוח עצמי מתמיד וברציונליזציה שיטתית –לקרוא כנסיון לשחזר את היווצרותו של הביטוס ספציפי

לכך מוסיף . יום- ואת התקתו מן ההקשר הדתי בו התעצב לארגון הפעילות הכלכלית וחיי היום–של ההתנהגות

נכשל גם אליאס בניסיון לכתוב היסטוריה של , כמו ובר90.צר הח–אליאס אתר חברתי נוסף של עיצוב ההביטוס

כי עדיף אכן להתמקד בהיסטוריה של ההביטוס של , כישלון מרשים זה מראה אולי. 'אדם המערבי'ההביטוס של ה

אליאס מצביע לעומת זאת על אתר מחקר אסטרטגי לצורך שיחזור ההיסטוריה של . קבוצה חברתית מוגדרת

לשמש –שאותם הוא מחלץ מתפקידם המסורתי , המיקרוסקופיים של ההתנהגות היומיומיתהרכיבים : ההביטוס

יום מחלץ אליאס מבנים -דווקא מתוך חיי היום; נגד להכללה התיאורטית ולמבנים החברתיים הגדולים-משקל

.משמעותיותומפתח כלי מחקר חדשניים כדי לאתר תמורות

. לאת ההיסטוריה של הנימוסים וההליכות תפקיד אחרבמסגרת כל אחת מתוכניות המחקר השונות ממ

במסגרת תוכנית . במסגרת הראשונה היא מייצגת רפרטואר תרבותי של דגמי פעולה מחייבים בעל יציבות מפליאה

חשיבותם כאובייקט מחקר אינה נובעת מן הזיהוי הבעייתי של דפוסי התנהגות נאותים עם , המחקר השניה

– קינוח האף או החזקת המזלג –חשיבות המיבנית של הקניית פרקטיקות שרירותיות אלא מן ה', ציויליזציה'ה

עיקר המשקל עובר אז מהנחותיו של . בתהליכי עיצובם של הגוף ושל דגמי זהות במהלך שנות החיים הראשונות

במסגרת תוכנית המחקר . להשלכות התמורה באופן הקנייתם–אליאס לגבי השתנות תוכנם של הכללים

הן מרכיב מכריע של ההביטוס וסימן –הדרך שבה אנשים עושים בהן שימוש , ובעיקר–ההליכות , לישיתהש

ונסיון מרחיק –תוכנית מחקר , בכל אחד מן המקרים מציע אליאס סידרת שאלות. ההיכר המובהק שלו בחברה

זכתה עדיין לפיתוח אף אחת מתוכניות המחקר הללו לא. להוציא אותה לפועל, שאינו פטור מחולשות, לכת

.האתגר בעינו עומד. והופעתלאחר עשרות שנים ומבחינה זו נשאר ספרו של אליאס חיבור חלוצי גם , שיטתי

.437' עמ, 2כרך , )1997 = (427' עמ, 2כרך , )1939/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס88, גדי אלגזי: וכןPierre Bourdieu, Le sens pratique, Paris 1980: ובעיקר, שאלות בסוציולוגיה, ראו בורדיה89

.401-410, )2002 (2:4 סוציולוגיה ישראלית" ,עיצוב מושג ההביטוס בעבודתו של בורדיה: לימוד הטבע הנלמד", 412-413' עמ, 2כרך , )1997 = (409' וכן עמ, הערה, 402' עמ, 2כרך , )1939/1969 (תהלי� הציויליזציה, אליאס 90

.420' עמ, הערה