ההתחממות†הגלובלית†בישראלהאפשרויות¨†ההשפעות†וקווים†למדיניות

Israel Union for Environmental Defense

בידיים שלנוהתחזית השפעות ה, האפשרויות –ההתחממות הגלובלית בישראל

מדיניותל םוקווי

2007י ליו

ר אלון אנגרט "ד - הבסיס המדעי :כתיבה ועריכה

אדם טבע ודין , ד חנוך אילסר"עו - מדיניות מוצעת

ח זה התאפשר הודות לתמיכתה הנדיבה"דו

רד ורודה גולדמןא'ש ריצ"עקרן ה של

במטרה , המשפט והתכנון, ידי אנשי מקצוע מתחום המדע- על1990 -הוקמה ב" אדם טבע ודין"עמותת - בעמותה כ . להוות גוף מקצועי בלתי תלוי שידאג לאינטרס הציבורי בשמירה על איכות הסביבה בישראל

לקדם , סביבתיים וסכנות לציבורצוות העובדים פועל על מנת להרחיק ולמנוע מפגעים. חברים3,000להגביר באמצעות חינוך , לייצג את הציבור במאבקו לצדק סביבתי, חוקים סביבתיים ולפקח על אכיפתם

והסברה את מודעות הציבור לצורך האמיתי בשמירה על הסביבה ועל המשאבים הטבעיים ולקדם את .האינטרסים הסביבתיים של מדינת ישראל

© All Rights Reserved כל הזכויות שמורות

,אין להעתיק או להפיץ חוברת זו או קטעים ממנה ,בכל צורה שהיא דרך אמצעי אלקטרוני ומכני

ב"הקלדה וכיו, הקלטה, לרבות צילום בכתביםללא אישור של המחבר

תודות

: התייעצנו עם המומחים הבאיםהבסיס המדעיבהכנת

אביב-אוניברסיטת תל, פנחס אלפרט' פרופ

אביב-אוניברסיטת תל, ר ברוך זיו"ד

מכון ויצמן למדע, דן יקיר' פרופ

גוריון-אוניברסיטת בן, ר יובל ספיר"ד

UFZ-Centre for Environmental Research, Leipzig , ר גיא פאר"ד

אוניברסיטת חיפה, ר שלומית פז"ד

ניברסיטה העברית בירושליםהאו, דניאל רוזנפלד' פרופ

האוניברסיטה העברית בירושלים, ניר שביב' פרופ

אדם טבע ודין, GIS –רחל רודניצקי

ר "ד, מומחה פסולת-גלעד אוסטרובסקי, כלכלן סביבתי-אורן עזריה : סייעובהכנת המדיניות המוצעת

אדם טבע ודין - המדעית המחלקה, מתכננת ערים ואדריכלית נוף-יעל דורי, אקולוג -אהרון דותן

(MA)אנגרט -ענבר קמחי: עריכת לשון לבסיס המדעי

תוכן עניינים

3........................................................................................................................מנהלים תקציר

המדעי הבסיס - 'א פרק 8...................................................................................................................................מבוא 9........................................................2007 אקלים לשינויי ממשלתי הבין הפאנל ח"דו של תהמסקנו עיקרי

IPCC -9............................................................................................................................................. רקע 9.............................................................................................והאילוץ הקרינתי, שינויים בריכוז גזי חממה עד היום 10....................................................................................................................תצפיות של שינויי אקלים בהווה

12...............................................................................................................................השוואה לעבר הגאולוגי 12..........................................................................................................מות עד היוםקשר בין גזי חממה וההתחמ

14............................................................................................................................21-שינויי אקלים במאה ה 17................................................................ישראל על ההשפעות - "מרוסנת לא גלובלית התחממות" תרחיש

17..............................................................."התחממות לא מרוסנת"תרחיש שינויים באקלים של מדינת ישראל ב 19..................................................................ההשפעות על מערכות בישראל של התחממות גלובלית לא מרוסנת

20...............................................................................................................................השפעות על משק המים 20.......................................................................................................................השפעות על מערכות כלכליות

25...........................................................................................השפעות על מערכות אקולוגיות ועל המגוון הביולוגי 27......................................................................................................................... על בריאות הציבורהשפעות

28.....................................................................................................הנזק הכלכלי לישראל הצפוי משינויי אקלים 29...............................................................ישראל על ההשפעות - "מרוסנת גלובלית התחממות" תרחיש

B1..........................................................................................29שינויים באקלים של מדינת ישראל על פי תרחיש 30..................................................................ההשפעות על המגזרים השונים בישראל של התחממות גלובלית מרוסנת

31...............................................................................................................................השפעות על משק המים 31.......................................................................................................................השפעות על מערכות כלכליות

31...........................................................................................גיהשפעות על מערכות אקולוגיות ועל המגוון הביולו 32.........................................................................................................................השפעות על בריאות הציבור

32........................................................................................................................ביניים סיכום

בישראל חממה גזי פליטות להפחתת מדיניות גיבוש לקראת - :'ב פרק 34............................................................................האקלים שינויי עם להתמודדות גלובלית דיניותמ :בואמ

34........................................................................................................................................................רקע 35.......................................................................................................................בליתקווי המתאר למדיניות גלו

36..........................................................................................................................................לא בשמים היא 39......................................................................בישראל החממה גזי פליטות להפחתת מדיניות גיבוש לקראת 39...................................................................................................................................יעדים ומטרות: כללי

40............................................................................................................תמונת מצב פליטות גזי החממה במדינה 42.....................................................................................................דוגמאות לכשלים במדיניות הקיימת בישראל

44........................................................................................................................?סימנים חיוביים לשינוי כיוון 47.......................................................................................בישראל גלובלית להתחממות כלכליים היבטים 47............................................................................................................................... הכלכלה העולמיתבראי

48.............................................................................................................................בראי הכלכלה הישראלית 49.......................................................................................זיהום האוויר בישראלכלכליות של עלויות

51.......................................................................................................................כלים כלכליים לקידום סביבתי

-2-

52..............................................................אנרגטית לעצמאות ושאיפה אנרגיה שימור :בישראל החשמל משק 52........................................................................................................................................................רקע

55.................................................................................................................................אנרגיהמדיניות שימור 56.......................................................................לצמצום פליטות גזי החממה ממשק החשמל במדינת ישראלעקרונות

60...............................................................................קיימתה במסגרת אופרטיביים ואמצעים תכניות פירוט 60......................................................................................................התייעלות מכשירי חשמל וצריכה נבונה) א( 61..........................................................................................)מסחרי וציבורי, מגורים(שימור אנרגיה במבנים ) ב( 62....................................................................................................................................חשמלהתעריפי ) ג( 63...................................................................................................נטילת אחריות במגזר הציבורי והממשלתי) ד( 64........................................................................................................איסוף נתונים ושקיפות במידע לציבור) ה( 65.........................................................................................................פיתוח מקורות של אנרגיות מתחדשות) ו( 66................................................................................................מינוף החדירה של טכנולוגית חדשות והפצתן) ז( 67.........................................................................................................................ובינוי תשתיות תכנון 67........................................................................................................................................................רקע

67...................................................................................................................מדיניות מומלצת במערכת התכנון 68........................................................................................................................צמחיה ושטחים ירוקים, עצים 70.................................................................................................................קיימא בת תחבורה מדיניות 70........................................................................................................................................................רקע

72..............................................................................................................שריפת דלקים וזיהום אוויר מתחבורה 73....................................................................................................................................כשלים במצב הקיים 74....................................................................................................................................קווי מדיניות מוצעים

77...........................................................................................................הפסולת למשק לאומית מדיניות 77........................................................................................................................................................רקע

78....................................................................................................................................כשלים במצב הקיים 80...................................................................................................................................................המלצות

82...........................................................................................................קיימא בת וחקלאות המים משק 82........................................................................................................................................................רקע

82........................................................................................................................עקרונות מדיניות במשק המים 83.................................................................................................................................אמצעי מדיניות מוצעת

84...................................................................................................................מים והתחממות גלובלית, חקלאות 86.................................................................................הפליטות צמצום על המדיניות צעדי השפעת הערכת 87...........................................................................................................נוספות תועלות – יכוםס במקום 88......................................................................................................................ספרות רשימת

-3-

תקציר מנהלים

וגרמניה ובאיחור , צרפת, האיחוד האירופי ובמיוחד בריטניה, מנהיגיהן של כל מדינות העולם המערבי

מסכימים כיום כי ההתחממות הגלובלית היא אחד האיומים המרכזיים שעליהם , ב"מסוים גם ארה

, הוויכוח נגמר: "טא בנושא במילים תמציתיותהתב, ארנולד שוורצנגר, מושל קליפורניה. להתמודד איתם

".עכשיו הזמן לפעול. ואנחנו רואים את האיום, המדע ידוע

(“The debate is over, we know the science, and we see the threat. The time for action is now”)

עיה ממוקמת בשולי בישראל הב, בשעה שבכל העולם משנסים מותניים להתמודד עם האיום אשר בפתח

ח זה בא "דו. וקובעי המדיניות עדיין רחוקים מהתייחסות ראויה לנושא, התודעה הציבורית והפוליטית

ח זה כוונתנו "בדו. להעלות על סדר היום הציבורי את מימדי הבעיה ואת השלכותיה האפשריות על ישראל

נת ישראל ולהניע את קובעי ת על מדיגלובלילהמחיש את ההשפעות הצפויות כתוצאה מההתחממות ה

ח "החלק הראשון בדו. המדיניות לנקוט ביוזמות להצטרף למאמץ העולמי להתמודדות עם שינויי האקלים

ת ומציג שני תרחישים סבירים לגבי השפעות ההתחממות גלובלימציג את הבסיס המדעי להתחממות ה

.נקוטהוביל לקראת מדינת ישראל לח מתמקד בקווי מדיניות שעל"החלק השני בדו. ת על ישראלגלובליה

ההתחממות הגלובלית היא (IPCC, 2007)ח הרביעי של הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים "הדועל פי

ממקור אנושי והיא תמשיך להתרחש בקצב שתלוי בעיקר בקצב הפליטות של גזי חממה, עובדה מדעית

ההתחממות הגלובלית הצפויה עד סוף ). יפת דלקים מחצבייםהנפלט משר, CO2שהחשוב ביניהם הוא(

בממוצע 2.8°C - היא של כ(A1B) על פי תרחיש פליטות מתון שנידון בהרחבה במסמך זה 21-המאה ה

ובקווי הרוחב הגבוהים , צפויה התחממות גדולה יותר ביבשות ).1.7-4.4°Cעם טווח סביר של (עולמי

, ושינויים נרחבים במשקעים, לוות עלייה בתדירות ובעוצמה של גלי חוםלהתחממות זו צפויים להת. בצפון

. עלייה במפלס הים כתוצאה מהתפשטות תרמית של המים היא ודאית. ובאירועי מזג אוויר קיצוניים

כאשר קריסה של מדפי , קיימת סכנה לקריסה של חלק ממדפי הקרח בגרינלנד ובמערב אנטארקטיקה

כמו כן קיימת סכנה לפגיעה . מטר5-הללו תוביל לעליית מפלס הים בכהקרח בכל אחד מהאיזורים

עקב עלייה ) כמו אלמוגים וסוגים מסוימים של פלנקטון הנמצאים בבסיס שרשרת המזון(ביצורים ימיים

. שמקורו אנושיCO2בחומציות המים כתוצאה מהתמוססות

:חממות הגלובלית על ישראלבמסמך זה בחרנו להציג שני תרחישים סבירים לגבי השפעות ההת

" התחממות גלובלית לא מרוסנת"שהוא תרחיש מתון יחסית של , על פי התרחיש הראשון .1

- תחול התחממות בישראל של כ, )במקרה של אי נקיטת פעולה לצמצום פליטות גזי חממה(

3.3°C 2.7-6.5°בטווח של ( בקיץC( ,ירידה של, ובמשך של גלי חום, בעוצמה, עלייה בתכיפות

אבל עלייה במספר אירועי , ירידה במספר ימי הגשם, בכמות המשקעים השנתית20-30%

.הגשם בעוצמה גבוהה

-4-

ויאיצו , כולל במאגרי מי תהום ובכינרת, שינויים אלה יפגעו בצורה קשה במשק המים הישראלי

ה כלומר על פי ההנח ( מטר0.5ולו בשיעור של , התיכוןעלייה של מפלס הים. תהליכי מדבור

רור יבריכות קבנמלים וב לפגיעהעלולה לגרום , )האופטימית שלא תתרחש קריסה של מדפי קרח

הכורכר ועליית קצב ההתמוטטות של מצוקי , מוגברת של חופים צפויה ארוזיה. כוחשל תחנות

) ובאשקלון, בראשון לציון, אביב-בתל, בהרצליה, בנתניה, הקיימים בין השאר בחדרה(החופיים

ובשילוב , עליית מפלס הים תפגום ביעילות מערכות ניקוז. ים הנמצאים בקרבתםתסכן מבנ

במיוחד במישור , צפויה להוביל להצפות, העלייה הצפויה במספר אירועי גשם בעוצמה גבוהה

עליית המפלס . בנוסף צפויה סכנת המלחה מוגברת למאגרי מי התהום. החוף המיושב בצפיפות

.ובמערכת הכבישים הקרובה אליהם, הרחצה הצרים באילתבים סוף צפויה לפגוע בחופי

) הוא ממשי" התחממות לא מרוסנת"שהסיכון לגביה בתרחיש ( מטר במפלס הים 5עלייה של

וצפויות הצפות נרחבות , קצב הארוזיה של מצוקים חופיים יוחרף. תגרום לנזקים נרחבים בהרבה

ולכביש הכניסה לעיר , עבר לשכונת בת גליםבחיפה מ הצפות אלה יגיעו. באזוריים חופים נמוכים

).באזור שפך הירקון(גבירול -אביב עד רחוב אבן-ובתל, )4כביש (

ח "מינים ייחודיים לישראל של בע. כמו גם מערכות אקולוגיות טבעיות, החקלאות צפויה להיפגע

בול מתמותה ושוניות האלמוגים באילת עלולות לס, עלולים להיכחד) כגון אירוס הגלבוע(וצמחים

עלולה לגרום להרחבת והעלייה בעוצמתם ובתדירותם של גלי החום , ההתחממות. מסיבית

קדחת המפיצים מחלות כמו ( וזבובים,קרציות, כמו יתושים תפוצתם של נשאי מחלות טפיליות

כמו גם לפגיעה באוכלוסיות רגישות לגלי החום , )קדחת הבהרות ושושנת יריחו, הנילוס המערבי

אי נקיטת פעולה להתמודדות עם שינויי אקלים צפויה לגרום להמשך הגידול , בנוסף.עצמם

, איש בשנה1,100בפליטות של מזהמי אוויר אחרים מאותם מקורות הגורמים כיום למוות של

. בגוש דן בלבד

ובהחלט ייתכן כי אי נקיטת פעולה , כי תרחיש זה אינו התרחיש הגרוע ביותר האפשרי, יודגש

. מאלה המתוארות לעיללתוצאות חמורות תוביל

אם תיבחר הדרך של , כלומר" (התחממות גלובלית מרוסנת"תרחיש של , על פי התרחיש השני .2

והיערכות מראש , )התמודדות עולמית עם שינויי האקלים דרך צמצום פליטות של גזי חממה

ויות להיות ההשפעות על ישראל צפ, (adaptation)בישראל להתמודדות עם התחממות זו

, על פי תרחיש זה השינויים בכמויות המשקעים השנתיות צפויים להיות קטנים. מתונות בהרבה

העלייה הצפויה בטמפרטורה . ובעיקר תורגש עלייה בתכיפות אירועי גשם בעוצמה גבוהה

, הקריסה של מדפי קרח כנראה תימנע. 2.3°C-הממוצעת השנתית בתרחיש זה היא של כ

עלייה המאפשרת היערכות , מטר בלבד0.3-ם שתהיה בתרחיש זה היא של כועליית מפלס הי

. והגנה על מצוקי כורכר ואזורים הפגיעים לארוזיה חופית, מראש לחיזוק נמלים והגבהתם

וכך גם ההשפעה על , ההשפעה על החקלאות ועל מערכות טבעיות צפויה להיות מוגבלת יותר

טיפול מערכתי לצמצום פליטות של גזי חממה . תרחום מתונים יו-עקב גלי, בריאות הציבור

-5-

, בישראל ממערכות התחבורה וייצור החשמל יפחית במידה ניכרת את זיהום האוויר המקומי

.הנלווים אליו, ואיתו את התמותה ואת ההוצאות הציבוריות לבריאות

עומתן ול, לגבי ישראל בחלק הראשון של המסמך ההשלכות של התעלמות מהבעיה, לאחר שהוצגו

קווי מדיניות שעל , בחלק השני של המסמך, מוצעים, היתרונות של פעולה נחושה בטווח הזמן המיידי

. מדינת ישראל לנקוט

מסגרות . עשר השנים הקרובות הן קריטיות לפעולה להתמודדות עם בעיית ההתחממות הגלובלית

קביעה ; ים להפחתת הפליטההסכמה רחבה על יעדים ברורת דורשות גלובליהפעולה המחויבות ברמה ה

השקעות בפיתוח והפצה של טכנולוגיות מעוטות ; של עלות פחמן וגיבוש מנגנוני סחר או מיסוי להפנמתו

.הסרת כשלי השוק בפני התייעלות אנרגטית וצמצום כריתת היערות; פחמן

תת להפחה על מחויבותתתבססמאמץ הבינלאומי לריסון ההתחממות הגלובלית הצטרפות ישראל ל

, OECD - את ישראל למדינות הקרבלקיחת מחויבות זו ת. הפליטה של גזי חממה משטח המדינה

- מועט-ותאפשר לנצל את פרק הזמן המכריע הקרוב למיצוב מדינת ישראל כמובילה בתחומים של משק

נקיטת יזמה כזו צפויה לייצר תועלות .וחקלאות בעידן ההתחממות הגלובלית, אנרגיות מתחדשות, פחמן

היתרונות הכלכליים הצפויים שלל וצינאפשר לכןכמו ו, כגון הפחתת זיהום האוויר, נלוות נוספות למשק

%20הפחתה של , בדומה למדינות אירופה, יעד ההפחתה המומלץ לישראל הינו. מסחר בפליטות

, 2050הפחתה עד לשנת 60 %-ו, 2000כשהבסיס הקובע הינו שנת ,2020מפליטות הפחמן עד לשנת

להתחממות ) אדפטציה(בשיפור איכות החיים ובצרכי התאמה , וזאת בהתחשב בגידול הצפוי באוכלוסייה

.הצפויה

-מדינת ישראל נדרשת לפעול ל, בצד לקיחת מחויבות לעמידה ביעדי הפחתה

חקלאות ותחבורה בכל הליכי התכנון , תעשיה, הטמעת עלויות פליטת הפחמן כתוצאה מייצור אנרגיה ) א(

; במבנה מערכת המס ובכל מדיניות שהיא, משקב

לתפיסה , פיתוח והטמעה של טכנולוגיות לצמצום פליטות גזי חממה, תמריצים כלכליים למחקרמתן ) ב(

; ולקיבוע פחמן

, תחבורה, אנרגיה, תשתיות (פתרון כשל השוק המגביל את המעבר לכלכלה יעילה מבחינה אנרגטית ) ג(

;הסברה והדגמות, סבסוד מכוון ועל ידי השקעה בחינוךבאמצעות , )פסולת ומים

; בניית מאגר מידע עדכני לפליטות גזי חממה ממקורות הפליטה במדינה ) ד(

קביעת ולהפצת טכנולוגיות , הצטרפות למהלכים ומסגרות פעולה בינלאומיות למסחר בפליטות ) ה(

.ליעילות אנרגטית סטנדרטים

:ת התחומים העיקריים הבאיםהתוכנית המפורטת מתמקדת בחמש

במסגרת תכנית אסטרטגית למשק , גיבוש תכנית רב שנתית לשימור אנרגיה: משק החשמל

תמרוץ כלכלי של טכנולוגיות מועטות פחמן , הקמת רשות לאומית לשימור אנרגיה, החשמל

-6-

ופיתוח אנרגיות מתחדשות יחד עם הקפאת התכניות לתחנות כוח פחמיות נוספות המבוססות

. על טכנולוגיות מיושנות מבלי להיערך לעלויות פליטות הפחמן הצפויות

; שקלול פליטות פחמן ויעילות אנרגטית במסגרת חלופות בתכניות מתאר – תכנון תשתיות ובינוי

, יםבנויפתוחים ו ים שמירה על עצים וצמחייה בשטח;תכנון תשתיות מתאים למשק מועט פחמן

.לבנייה חדשהבנייה ירוקה חיוב עמידה בתקן וקיימים דירוג יעילות אנרגטית במבנים

הפחתה של צריכת הדלק המחצבי לתחבורה על ידי צמצום השימוש ברכב –תחבורה בת קיימא

קביעת תקנים ון שקלול עלויות חיצוניות כולל פליטות פחמל ויסיהתאמת מערכת המ, פרטי

מעבר למערכות הסעת המונים , היחד עם הקמת רשות מטרופולינית לתחבורליעילות אנרגטית

.והרחבת השימוש בדלקים נקיים

עידוד –הפחתת כמות הפסולת הנוצרת במקור והשבה – מדיניות לאומית למשק הפסולת

ן "מחזור בוצת השפד; שימוש חוזר ומחזור מוצרים לשימוש נוסף או השבתם למעגל הייצור

וקידום פתרונות של הפרדה במקור ,איסור הטמנה של פסולת אורגנית, במקום קידום שריפה

.וקומפוסטציה

צמצום הצורך , שימוש יעיל במשאבי המים לחיסכון באנרגיה– קיימא-משק המים וחקלאות בת

צמצום השימוש ;בהתפלה וקידום פתרונות של חיסכון במים ושיקום מקורות מים מזוהמים

.בדשנים וקידום חקלאות מעוטת אנרגיה

עדיין קיים חלון הזדמנויות קצר להימנע מההשפעות , משמעותיים כבר בפתחלמרות ששינויי אקלים

למאמץ ףלהצטרו באופן מיידימדינת ישראל צריכה לפעול . החמורות ביותר של ההתחממות הגלובלית

.העולמי לריסון ההתחממות הגלובלית

-7-

'פרק א

הבסיס המדעי

-8-

מבוא

.ןחת הבעיות הגדולות ביותר שעל האנושות להתמודד איתההתחממות הגלובלית מוכרת כיום בעולם כא

יגרום להמשך התחממות מואצתשך פליטת גזי חממה כי המ, הסכמה מדעית רחבה מאדכיום קיימת

הסכנות הנובעות ממנה הם עדיין בחזית של של ההתחממות ומדויקהקצב ה(שינויי אקלים נוספים לו

).המחקר

, את מיטב הידע העדכני בתחום זה, מקבלי ההחלטות בישראלאל ור זה היא להביא אל הציבופרקמטרת

.מדינת ישראלעל תוך התמקדות בהשפעות הצפויות

(IPCC, 2007)ח הרביעי של הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים "הדו זה הוא פרקהבסיס המדעי של

130- מ,מדענים 2500- למעלה משל, יםבעבודה קפדנית של מספר שנהוכן ח זה "דו. שפורסם השנה

.כן מייצג את מיטב הידע המדעי בנושא לעו, מדינות

,לצורך הפשטות. נבחנים מספר רב של תרחישים של פליטות גזי חממה ממקור אנושיIPCC-ח ה"בדו

תרחיש מתון התרחיש הראשון הוא . של השפעה על ישראל זה יתמקד בשני תרחישים עיקרייםפרקמכוונים ממשיים ינקטו צעדים יתחת ההנחה שלא , כלומר, "מרוסנת-התחממות גלובלית לא"ל ש יחסית

שבהחלט אינו ,חיש מתוןנבחר תריש לציין כי בכוונה . ")עסקים כרגיל(" לצמצום הפליטות של גזי החממה

קצב מבוסס על ,"התחממות גלובלית מרוסנת", תרחיש השני בו נדוןה. ביותר האפשריהתרחיש הגרוע

כדי להביא , ובכללן ישראל, נחושה של מדינות העולםמכוונת ו פעולה חייבשמ, פליטות נמוך יותר

. להגשמתו

, ותמערכות טבעי, הכלכלה, מבחינת האקלים, נתאר השפעות סבירות על ישראל, הנוכחיפרקבמסגרת ה

ר תרחישים סבירים למרות שנעשה מאמץ רב ליצו. לעילששני התרחישים בכל אחד מ, ובריאות הציבור

.אין כוונה לטעון כי תרחישים אלה הם הסבירים ביותר, )תחת ההנחות של קצב פליטת גזי חממה(

אך סביר להניח שחלק גדול , )2090-2099(התרחישים ניתנים עבור העשור האחרון של המאה הנוכחית

.מהתופעות המתוארות בהם יורגשו כבר בעשורים הקרובים

-9-

2007ל הבין ממשלתי לשינויי אקלים נח הפא" דועיקרי המסקנות של

ח הרביעי של הפאנל הבין "בדו" הבסיס המדעי"חלק מה העיקריותמסקנותה בפרק זה מסוכמות

.2007ח פורסם במלואו בסוף אפריל "חלק זה של הדו. (IPCC, 2007)לשינויי אקלים ממשלתי

.נטויהערות מובאות בכתב

IPCC -קע ר

יחד עם , )WMO (העולמי המטאורולוגי הארגון, הגלובלי האקלים שינוי בעיית עם ההתמודדות במסגרת

) IPCC (אקלים לשינוי ממשלתי-הבין הפאנל את הקימו , (UNEP) ם"המחלקה להגנת הסביבה של האו

, מקיף באופן להעריך הוא IPCC-ה תפקיד .WMO-וה ם"האו חברות לכל פתוח IPCC-ה. 1988-ב

הבסיס להבנת אקונומי-והסוציו המקצועי, המדעי בתחום הרלוונטי המידע את ושקוף פתוח, אובייקטיבי

מעקב או מחקר מבצע אינו IPCC-ה. האדם מפעולות כתוצאה אקלים בשינויי הכרוך הסיכון של המדעי

על בעיקר הערכתו את מבסס והוא, אחרים רלוונטיים פרמטרים אחר או לאקלים הקשור מידע אחר צמוד

.ומדעית מקצועית ספרות

כל חלקי . 2001- הקודם התפרסם ב ההערכהח"דו . דיקתם מעורבים אלפי מדעניםבת ובחו"בכתיבת הדו

. 2007ח הנוכחי צפויים להתפרסם עד סוף "הדו

והאילוץ הקרינתי, עד היוםריכוז גזי חממהשינויים ב

עלו בצורה )N2O (חנקני-וחמצן דו, )CH4( אןמת, )CO2(חמצני -ים של פחמן דויאטמוספרהריכוזים ה

).1 איור (כתוצאה מפעילות אנושית, יתיתיחדה מאז המהפכה התעש

, )גז טבעי, נפט, פחם( מחצביים יםפת דלקי בעיקר בגלל שר35%-בתקופה זו ב עלו CO2-ה ריכוזי

קצב ). כריתת יערותבעיקר (לייה בריכוז היא שינויים בשימושי קרקע משנית אך חשובה לעסיבהכאשר

ריכוז המתאן .רד טון לשנהיא מל26 - גלובלית עומד על כ כיום משריפת דלקיםCO2-פליטת ה

.שניהם בעיקר בגלל פעילות חקלאית, 18%- עלה בN2O-ה וריכוז 148%-באטמוספירה עלה ב

-10-

- אלה שהיו בניכר מ גבוהים באופן ,כיום ממה אלהיכוזים של גזי חר, על פי מדידות שנערכו בגלעיני קרח

.שנים האחרונות אלף ה600

2.3-של כ) בפני השטחעלייה בקרינה הנקלטת(רינתי חיובי העלייה בריכוז גזי החממה יוצרת אילוץ ק

כתוצאה מזיהום אוויר יוצרת ים האטמוספרי )חלקיקים מרחפים( עלייה בריכוז הארוסולים .ר"ואט למ

במידה גבוהה מאד , )ר" ואט למ1.2-כ( שקטן בערכו המוחלט ")התעממות עולמית("תי שלילי אילוץ קרינ

כולל השפעות (שית לכן ההשפעה נטו של הפעילות האנו. יה בריכוז גזי החממהימאפקט העל, של ודאות

מהאילוץ פי עשרה ויותר אילוץ זה גדול .ר" ואט למ1.6-היא אילוץ קרינתי חיובי של כ) נוספות קטנות יותר

.באותה תקופה בקרינת השמש )ר"ואט למ 0.12-כ (ם הטבעייםיוישינהשנגרם מ

תצפיות של שינויי אקלים בהווה

מות עד היום היא מחההת. יתיתיניכרת מאז המהפכה התעשהתחממות משמעי חלה -חדובאופן ודאות וב

).2 איור(ות אירעה בחמישים השנים האחרונות כאשר עיקר ההתחממ, 0.8°Cשל

.)IPCC,2007 :מקור(האטמוספרי של גזי חממהים בריכוזישינו. 1איור

-11-

גם , )ים נמצאה זניחהיחום עירונ-ההשפעה של איי(ההתחממות נצפתה גם במדידות בתחנות שטח

הטמפרטורה העולמית של . וגם במדידות באוקינוס, יןיגם במדידות לוו, יםילוגובתצפיות מבלונים מטאור

י "קלים נספג עאחום שנוסף למערכת ה מה80%-וכ, מטר עלתה3000האוקינוסים בעומק של עד

.האוקינוס

ויר חם ושמתאימה ליכולת של א, באטמוספירה ) חשובגז חממהשהם (יה בתכולת אדי המים ינצפתה על

.יותר לשאת יותר אדי מים

.ועלייה במפלס הים, בשטח כיפות הקרח, כמו כן נצפו ירידה בכיסוי השלג

, במליחות האוקינוסים, נויים נרחבים בכמויות המשקעיםכוללים שישינויים נוספים שנצפו באקלים

הוריקאנים (ובעוצמה של ציקלונים טרופיים , בגלי חום, רועי גשם בעוצמה גבוההיאב, רועי בצורותיבא

).וטייפונים

משך גלי ב עלייה במספר וועל, חודשי הקיץהממוצעת של עלייה בטמפרטורהמגמת בישראל דווח על גם

במשטר ארוכות טווחהמובהקות של מגמות. (Saaroni et al., 2003; Ziv et al., 2005) החום

בחזית נמצאת עדיין, ואם מבחינת עוצמות הגשם, אם מבחינת התפרושת העיתית והמרחבית, המשקעים

).2007 ,חלפון (,(Bengai et al., 1994; Alpert et al., 2002) המחקר והדעות עליה חלוקות

י מגמה עבור ווקו ,)1961-1990יחסית לממוצע (שינויים בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית . 2איור .)IPCC, 2007: מקור( שנה 150-ו ,100 ,50, 25

-12-

השוואה לעבר הגאולוגי

השנים 1300-לפחות ביחס ל, אקלים מצביעים כי הטמפרטורות הגבוהות כיום חריגות-ואנתוני פל

- לפני כ(מהיום לתקופה ממושכת יותר ים היו חמים יבפעם האחרונה בה אזורים קוטב. האחרונות

. מטר6- ל4בין במפלס מי הים של יהיירידה בנפח הקרח בקטבים לעלהובילה , ) שנה125,000

קשר בין גזי חממה וההתחממות עד היום

עלייה בגזי של תוצאה ) 90%>(ודאות גבוהה ו עד היום היא ב20-מרבית ההתחממות מאמצע המאה ה

.התחממות זו נובעת מגורמים טבעיים בלבד כי באופן קיצונילא סביר . האדםי"חממה הנפלטים ע

ם יוהשינוי, המראה התחממות מהירה יותר ביבשות מאשר באוקינוסים,התבנית של ההתחממות

בחשבון מביאיםרק אם ים של מערכת האקלים יבמודלים גלובל להדמיהניתנים, בטמפרטורה עם הזמן

6-תחות השינויים בטמפרטורה בהיכולת של המודלים להדמות את התפ. )3 איור(את השפעת האדם

ימים קשיים רבים בסימולציות אמינות י עדיין ק.ת להשפעת האדםמחזקת את הראיו, ת שונותיבשו

.בסקלות קטנות יותר

-13-

שינויים בקרינת מלקניות וו נגרמו בעיקר מהתפרצויות ו1950-תנודות אקלימיות בשבע המאות שקדמו ל

מאד לא סביר כי תנודות ). 20-וסביר כי השפעה אנושית גרמה להתחממות בתחילת המאה ה(השמש

.אקלימיות אלה נבעו משונות פנימית של מערכת האקלים

- ל2°C בין בטווח ש90%ודאות של וב ספירה היאומ באטCO2-להכפלה בריכוז ההרגישות האקלימית

4.5°C , 3°וההערכה הטובה ביותר היא שלC .1.5°-מאד לא סביר כי הרגישות היא של פחות מC .

.4.5°C לפסול ערכי רגישות אקלימית העולים על תןילעומת זאת לא נ

רצועה . ציות של מודלי אקליםועל פי סימול, )קו שחור(השוואה של השינויים בטמפרטורת השטח כפי שנצפו . 3איור , )שמש והרי געש( מודלים עם אילוצים אקלימיים טבעיים בלבד 5- סימולציות ב19 של 5-95%-כחולה מייצגת את טווח ה

גזי ( מודלים עם אילוצי אקלים טבעיים ואנושיים 14- סימולציות ב58 של 5-95%-והרצועה הוורודה מייצגת את טווח ה' ניתן לראות שרק המודל המשלב אילוצים אנושיים נמצא בהלימה טובה עם הטמפ). IPCC,2007: מקור) (חממה וארוסולים

. שנצפו בפועל

-14-

21-במאה השינויי אקלים

, 21-לים במאה הגרום לשינויים רבים במערכת האקי, י חממה בקצב הנוכחי או מעבר לוהמשך פליטת גז

. 20-צפו במאה היהיו גדולים מהשינויים שנ) 90%>(אשר ברמת ודאות גבוהה

. י האנושות"לוי בקצב הפליטה של גזי חממה עהקצב המדויק של שינויי האקלים ת

בסוף המאה שיביאו, גזי חממה נעשה שימוש בשישה תרחישים שונים של פליטותIPCC-הח "בדו

יתיתילפני המהפכה התעששמהריכוז שגבוהים באטמוספירה CO2 יים השקולים לריכוז לריכוזהנוכחית

יע פיו הריכוז בסוף המאה יג-על) A1B (יםיניהבאחד מתרחישי ב יתמקד זהמסמך .450% עד 110%-ב

, B1 (הנמוך ביותר קצב הפליטות ובתרחיש של, יתיתילפני המהפכה התעשש מהריכוז יותר200%-ל

.)110%עלייה של

-כשל היא A1B תרחיש הביניים על פי 21- עד סוף המאה ההצפויההממוצעת הגלובלית ההתחממות

2.8°C ) קווי הרוחב הגבוהים בו, צפויה התחממות גדולה יותר ביבשות .)4.4°-1.7° סביר שלטווחעם

).4 איור (בצפון

.קיץחודשי העלמות שלו באזור הארקטי ביותיתכן אף ה, יםהקרח הצף במצמות טצפויה הצ

של תןיה בעוצמיצפויה על .רועי גשם קיצונייםיאושל , חום- של גליםישנה סבירות גבוהה לעלייה בתכיפות

לווית עם השפעה נ, לנדוד לכיוון הקטביםמחוץ לאזור הטרופי צפויות ש מערכות מזג אוויר .רופיותסופות ט

, בקווי הרוחב הגבוהיםיה בכמות הגשמיםיעלצפויה . המשקעים באזורים שוניםעל על הטמפרטורה ו

).5 איור(טרופיים -דה במשקעים באזורים הסובוירי

עבור , A1B על פי תרחיש) 1980-1999יחסית לממוצע , באחוזים( 2090-2099 בשינויים יחסיים במשקעים. 5איור ממוצעים על פני סימולציות המודלים ) JJA –אוגוסט , יולי,יוני (והקיץ) DJF –פברואר , ינואר, דצמבר(חודשי החורף

).IPCC, 2007 :מקור( מהמודלים הסכימו על כיוון השינוי90%למעלה מ, באזורים המנוקדים. השונים

-15-

מזרם הגולףסירקולציה המביאה מים חמים ( באוקינוס האטלנטיMOC-אטה בקצב סירקולצית הצפויה ה

צפויה התחממות , למרות האטה זאת. )הלינית-ידועה גם כזרימה התרמו ו, האטלנטי האוקינוסלצפון

מאד לא סביר . משום שההשפעה של גזי החממה חזויה להיות גדולה יותר, צפון אירופהבבבריטניה ו

. לא ניתן לחזות שינויים לטווח ארוך יותראך, 21- במאה הבסירקולציה זוחשו שינויים פתאומיים שיתר

הקטנת קצב ההתמוססות והשקיעה ( באוקינוסים CO2ההתחממות נוטה להפחית את הקליטה של

תופעה זו תגביר את החלק היחסי של ). קרקעותבהקטנת האגירה של פחמן בצמחים ו (ביבשותו) לעומק

המודלים בהם נעשה שימוש .ולכן מהווה משוב חיובי להתחממות, שאר באטמוספירהי שיCO2יטות פל

.ת במשוב זהיודאווהו-אי כוללים אתאינםעד היום

כאשר , העלייה במפלס מי הים. את התגובה הדינמית של מדפי קרח להתחממותאין כיום יכולת לחזות

ים הקשורים י תהליכים דינמ).A1Bבתסריט ( מטר 0.5היא של עד , אפקטים אלה לא נלקחים בחשבון

שנעשו לאחרונה תצפיותו, הרגישות של מדפי קרח להתחממותלזרימה של קרח עלולים להגביר את

– שנה 125,000 דומות לאלה שלפני הטמפרטורות החזויות בגרינלנד. תומכות בקיום תהליכים אלה

. מטר מהמפלס הנוכחי6 עד 4-ס ים גבוה באקלימיות מצביעות על מפל-לאותקופה בה ראיות פ

נוסף מומס CO2כאשר ( האוקינוס בחומציות מובילה לעלייה CO2יה בריכוז האטמוספרי שליהעל

יחידות 0.1זאת בנוסף לירידה של . יחידות0.14-0.35 של היאpH-הירידה הצפויה בערכי ה). באוקינוס

בין השארהן מציות על מערכות אקולוגיות ימיותיה בחויההשלכות של העל. תיתימאז המהפכה התעשי

עלול לגרום לפגיעה בשוניות אלמוגים (יצורים ימיים של הגירנישלד הפגיעה בקצב השקעת לגרימה

.)הנמצאים בבסיס שרשרת המזון, מיםבאזורים מסוי ולהיעלמותם של סוגי פלנקטון שונים

עם טווח סביר של (4.0°C-ות היא של כ ההתחממ(A1F1)בתרחיש עם קצב הפליטות הגבוה ביותר

היא מתונה )התסריט עם קצב הפליטות הנמוך ביותר( B1ההתחממות על פי תרחיש ).6איור , 6.4°-2.4°

.) בו נדון בהרחבהA1B בתסריט 2.8°בהשוואה ל( 1.8°C -כ ,יותר

-16-

. פי התרחישים השונים-בטמפרטורה על) קווים צבעוניים(חזויים ו) בשחור, 2000עד שנת (מדודים ים ישינו. 6איור ן את ההערכה הטובה תוכוהקווים הצבעוניים ב, נות את הטווח הסביר עבור כל תסריטית האפורות בצד ימין מציהעמודו

).IPCC, 2007 :מקור(עור ההתחממות יביותר לש

-17-

על ישראלההשפעות -" התחממות גלובלית לא מרוסנת"תרחיש

בחר הדרך של יאת ההשפעות על ישראל במקרה שתהמתאר , מתון יחסיתסביר תרחישזה יוצגבפרק

ההשפעות מוצגות ביחס לעשור האחרון של המאה .אי נקיטת פעולה להתמודדות עם שינויי האקלים

– IPCC- ה על אחד מתרחישי הבינים שלנוהתבסס, לצורך יצירת תרחיש זה .)2090-2100(הנוכחית

להביא בסוף המאה לריכוז אטמוספרי ששקול גזי החממה פליטות על פי תרחיש זה צפויות. A1Bתרחיש

.) מהריכוז הטבעי3פי (לפני המהפכה התעשייתיתש מהריכוז 200%- שגבוה בCO2לריכוז

Regional Climate – 11כולל פרק (IPCC 2007ח "ההשפעות על ישראל יוצגו על פי דו

Projections( , השפעות שתיאר את השלכות המשרד לאיכות הסביבהשל האחרון ח"דוהועל פי

.(Gabbay, 2000) על המגזרים השוניםהתחממות גלובלית

, סיכוי סביר שיתרחשלגביו הוא מציג את מה שקיים . איננו תחזית,כמובן ,זהחשוב לציין כי תרחיש

יין עד, כמו אלה של ישראל, הדיוק של המודלים בסקלות קטנות. סויםבהינתן קצב פליטות גזי חממה מ

, אגן הים התיכוןבאזורו דומים לשינויים השינויים בישראל יהיכי נניח במסגרת תרחיש זה. מוגבל

יחוד לגבי השינויים הצפויים יב, ה זו היא פשטנית ביודעין הנח.ודאות גבוהה יותרוהלגביהם רמת ש

חשוב לציין שכיום קיימת בקהילה המדעית תמימות זאתם ע.מצאים בחזית המחקרשעדיין נ, במשקעים

יכוחים המדעיים ניטשים על וווה, כי פליטת גזי חממה מובילה להתחממות גלובלית, דעים כמעט מוחלטת

.ה ברזולוציה מקומית ואזורית ועל השפעתהקצב המדויק של התחממות זו

- על פי היזוי ניתנת לחאינה העלייה הצפויה במפלס מי הים ,כפי שצוין בחלק הראשון של מסמך זה

IPCC הוביל לקריסת מדפי קרח בגרינלנד או ולים לשעל, בגלל פער בהבנה של תהליכי זרימת קרח

. מטר6 עד 4- להוביל לעלייה של מפלס הים בעלוליםאלה כ תהליכים IPCC- העל פי. טיקהקאנטארב

מטר 0.5-דון בעיקר תרחיש של עלייה בייבפרק זה , דאותוה בו ידועאינה שרמת הסיכון עדיין מאחר

מטר 5עלייה של אך גם נדון בקצרה בהשפעות , )כלומר תחת הנחה כי קריסת מדפי הקרח לא תתרחש(

.במפלס הים

המוצגות להלן יתרחשו האקליםתופעותכל ניח כי מזה המוצג במסמך זה היה מתרחיש פסימי יותר

. אירועים קיצוניים יותרליווי ובבקצב מהיר יותר

"התחממות לא מרוסנת"בתרחיש שינויים באקלים של מדינת ישראל

כולל פרק (IPCC 2007ח "דוים באקלים ישראל על פי ישינויים הצפול תאר את התרחישזה יפרק -תת

11 – Regional Climate Projections( רחיש פליטות תיחסות ליבהתA1B ,ה ל המאבעשור האחרון ש

. הים התיכון לשינויים באזורה דומהותחת ההנחה הפשטנית כי השינויים בישראל יהי, הנוכחית

-18-

הממוצעתתחממות יותר מן ההההתחממות באזור ישראל צפויה להיות גבוהה תחת תרחיש זה

. עור התחממות גבוה יותר בקיץ מאשר בחורףיצפוי ש. )A1Bתרחיש על פי2.8°C-שהיא כ (הגלובלית

2.8°C-כשל ו) ואוגוסטיולי,יוני( בחודשי הקיץ 3.3°C-כשל היא )7 איור ( הצפויה בטמפרטורההעלייה

טווח ההתחממות .ל תחזיות המודלים השונים על פי מיצוע ש) ופברוארינואר, דצמבר(מעלות בחורף

.6.5°Cל C 2.7° בין לאזור הים התיכון שנחזה במודלים השונים לחודשי הקיץ הואהמלא

, בעוצמה, יה בתכיפותיעל. התחממות חזקה יותר בשעות הלילה לעומת שעות היוםה יצפו, סףבנו

.םריקריהלילות ה של םבמספרירידה ו, ובמשך של גלי חום

הרצאה , פנחס אלפרט' פרופ(יעלם כליל יתכן מאד כי יוי, הרי הצפון יהפוך לנדיר ביותרבשלג בירושלים ו

).2007מאי , אביב-ום עיון מיוחד באוניברסיטת תלבי

, ה במספר ימי הגשם בשנה צפויה יריד).8 איור (20-30%-כמות המשקעים השנתית צפויה לרדת ב

אוויר -רועי מזגיצפויה עלייה בתדירות של אכן -כמו .רועי גשם בעוצמה גבוההי של אםרותידה בתיועלי

אירוסולים אם תהיה עלייה בכמות ה, בלית על המשקעים בנוסף להשפעת ההתחממות הגלו.םיקיצוני

.(Rosenfeld et al., 2007)ירידה נוספת במשקעים עלולה תיגרם שמקורם בזיהום אוויר

.ידותייה בטמפרטורה תוביל לעלייה בקצב ההתאיהעל

, באזור אירופה והים התיכון)1980-1999יחסית לממוצע (2090-2099 בתפרושת ההתחממות הצפויה. 7איור ).IPCC, 2007: מקור (A1Bעל פי תרחיש

-19-

CO2 ) 200%-רה של עלייה בריכוז ההשפעה הישין ה ומ היםהשפעות נוספות צפויות מהעלייה במפלס

. על הצמחייה)בתרחיש זה

של התחממות גלובלית לא מרוסנת בישראל על מערכותההשפעות

ועל , המערכות הכלכליות והטבעיותשינויי האקלים על לשות פרק זה יסכם את ההשפעות הצפוי-תת

של ח"דוב (Vulnerability and Adaptation) 8 פרק פרק זה מבוסס בעיקרו על-תת. בריאות הציבור

.כאשר נעשה שימוש במקור אחר יובא ציטוט שלו. (Gabbay, 2000) המשרד לאיכות הסביבה

)1980-1999יחסית לממוצע , באחוזים (2090-2099השינויים הצפויים במשקעים בתפרושת . 8איור ).IPCC, 2007: מקור (A1Bעל פי תרחיש , באזור אירופה והים התיכון

-20-

השפעות על משק המים

המשקעים צפויה להוביל לכך בשילוב עם ירידה בס, רועי גשם בעלי עוצמה גבוההייה בתדירות איהעל

עלייה נוספת לולכן , היירידה בצמחיל, הקרקע מכך לארוזיה מואצת שלוכתוצאה, להגברת הנגר העילי

.בנגר

ובעלי עוצמה גבוהה טפונות תכופים יותריתגרום לש, מאזורים פתוחים ומיושבים כאחד, התגברות הנגר

. מישור החוף המיושב בצפיפות צפוי לסבול במיוחד מבעיה זו.יותר

יחד עם תופעת , תופעה זו. המחלחלת אל מאגרי מי התהוםירידה בכמות המים ל תגרוםהתגברות הנגר

.צפויה לפגוע קשות במשאבי המים, המלחת המאגרים כתוצאה מעליית מפלס הים

ירידה בכמות מפגע כתוצאה מעלייה באיוד וי ובמאגרים בפני השטח צפויה להכינרתכמות המים ב

.המשקעים

המגיע , והמזהמים)הגורמים לפריחת אצות (יםינטיהנוטר, טפונות צפויים לעלות את עומס הסחףיהש

.ובכך לפגוע באיכותם, אחריםהישתימאגרי מי ל וכינרתל

יה בטמפרטורה ייחד עם העל, הגשםירועיוהתרחבות המרווחים בין א, הירידה בכמות הגשם השנתית

הקטנה זו . תוכתוצאה מכך את כמות החומר האורגני בקרקעו, הצומח להקטין את יצרנותעלולה, ובאידוי

עוצמתו בהעלייה במהירות הנגר ו. בחומר האורגני תקטין את יכולות ספיגת המים והחלחול של הקרקע

ירידה בכמות היה באידוי ויהעל. תגרום לארוזיה בשכבת הקרקע העליונה ותקטין אף היא את היצרנות

צאה המשולבת של התו. הקרקעייה במליחותלהמים המחלחלים דרך הקרקע ושוטפים אותה תגרום לע

למחצה -בעיקר באזורים הצחיחים, בתי גידולשל תופעות אלה היא מדבור במגוון רחב של קרקעות ו

.בישראל

המלחים תכולת להשקעת גורמת התאדות. קרקעותהמלחת ה בעיית להחרפת תגרום חקלאית השקיה

. אחרות חמות ארצותוב בישראל, כיום כבר קיימת זו בעיה. הקרקע להמלחת, ובהכרח ההשקיה שבמי

על שיקשה נוסף מחסום תהווה ואולי בהרבה תחמיר ההמלחה, הגלובלית ההתחממות שעם סביר

ללא (בעל חקלאות לקיים האפשרות את ופחיתי המוגברת מיעוט המשקעים וההתאדות. שלחין חקלאות

).השקיה

השפעות על מערכות כלכליות

ם כמו ימבנים ימיב פגיעהל ועלולה לגרום לארוזיה, מטר0.5ולו בשיעור של , התיכוןעלייה של מפלס הים

קצב ההתמוטטות של ב ועלייה, ה ארוזיה מוגברת של חופים צפוי.כוחרור של תחנות ינמלים ובריכות ק

ערי חוף רבותובהם ,מ מחופי הארץ" ק70 -לאורך כאלה משתרעים מצוקים (ם יכר החופירהכומצוקי

אתרים ארכיאולוגיים השוכנים בחוף הים .)ואשקלוןראשון לציון ,אביב-תל, הרצליה, נתניה ,חדרה כגון

פגיע , המאוכלס בצפיפות, החוף של ישראל קו. ייפגעו מעליית המפלס)קיסריהואפולוניה כמו ( התיכון

-21-

מגורים -נה נשקפת למבניכוס, היכולה לגרום לאובדן קרקעות יקרות ערך, מאד להשפעות ארוזיה חופית

בהם מפלס הים יגיע עד לקו , צפויה פגיעה בחופים רבים.הממוקמים בקרבת מצוקי הכורכרמלונות לו

.המצוק

בשל ( חופיותכוח-יוביל לירידה ביעילות של תחנות דבר ש,ירידה בשיפוע ההידראוליגרם יכן ת-כמו

במספר יה הצפויהיהעלעם בשילוב , תופעה זו. ניקוזהוביעילות מערכות ) אל היםרורי מי הקשאיבת

במיוחד באזורים כמו גוש דן בהם פיתוח עירוני , צפויה להוביל להצפות, רועי גשם בעוצמה גבוההיא

.אינטנסיבי כבר גרם לעלייה בנגר העילי

.ובמערכת הכבישים הקרובה אליהם, עליית המפלס בים סוף צפויה לפגוע בחופי הרחצה הצרים באילת

,רקטיקה או בגרינלנדאאה מהתמוטטות מדפי קרח באנט כאמור כתוצ, מטר במפלס הים5יה של יעל

מטר במפלס הים תציף 5אביב עלייה של -בתל, לדוגמה .להצפה נחבת של אזורים חופיים נמוכיםתגרום

גבירול באזור -עד מעבר לרחוב אבן, א"כולל אזור רידינג ונמל ת, באופן נרחב את אזור שפך הירקון

). 9איור (שדרות רוקח

-22-

ובאזורים מסוימים מי הים יגיעו עד , יימצאו מתחת למפלס הים, והמרינה, כל חופי הרחצה, ה יותרדרומ

). א9איור (מעבר לטיילת ואף מעבר לרחוב הירקון

כולל אזור רידינג , אזור שפך הירקון. א" מטר באזור הנמל ושפך הירקון בת5 -השפעת עליית מפלס הים ב. 9איור )אדם טבע ודין: מקור. ( יוצף לגמריגבירול באזור שדרות רוקח-עד מעבר לרחוב אבן, א"ונמל ת

-23-

וכביש הגישה לעיר , מסילת הרכבת, תחנת הרכבת, נמל הקישון, נמל חיפה, גלים-שכונת בת, בחיפה

. )ב9איור (יוצפו) 4כביש (

)אדם טבע ודין: מקור. (א"ת בת מטר באזור הטייל5 -השפעת עליית מפלס הים ב. א9איור

-24-

, וברידינג, באשדוד, באשקלון, בחדרה, מו כן צפויה פגיעה קשה בתחנות הכוח החופיות הקיימות בחיפהכ

).2005, ח שנתי של חברת החשמל"דו( מהצריכה השנתית של החשמל בישראל 95%המספקות ביחד

הבעיותשלל עם , המלח-ס יםליה בהתאדות עלולה להאיץ את קצב ירידת מפיהירידה במשקעים והעל

).'וכו, בולענים, ירותיפגיעה בת(הכרוכות בכך

רועי מזג אוויר יעליית השכיחות של אמו, יה בהתאדותיהעלמ, החקלאות צפויה לסבול מהירידה במשקעים

משום שהיא (הירידה במשקעים באטמוספירה תקל במידת מה על CO2-ה בריכוז היהעלי. יםיקיצונ

זה צפוי להיות קטן יותר מהשפעת הירידה ממתן קט אך אפ,)מקטינה את דרישת המים של צמחים

.במשקעים

.ולפגוע בחקלאות וביערות, מחלות צמחיםשל ההתחממות עלולה להגביר את הפעילות של חרקים ו

כמו כן הדגה . ם כתוצאה מהתחממותירידה בריכוז החמצן המומס במים מפגעילה עלולה כינרתהדגה ב

ה פריחהכרוך ב פיקציהיתהליך אוטרומ, יה באידוייעלה מוצאה מהמלחת המים כת עלולה להפגענרתיבכ

תחנת הכוח צפויה להינזק וכך גם בתי . הנמל ושפך הקישון- מטר באזור מפרץ חיפה 5 -השפעת עליית מפלס הים ב. ב9איור )אדם טבע ודין: מקור(הזיקוק ומפעלי הכימיקלים על גדות הקישון

-25-

טפונות המביאים איתם יה בתדירות השימעלי כתוצאה, ירידה נוספת בחמצן המומסבומסיבית של אצות

.נוטריינטים

השפעות על מערכות אקולוגיות ועל המגוון הביולוגי

עובדה זו גורמת למגוון . ילות האדםמגוון המינים בישראל נמצא כבר כיום תחת השפעה נרחבת של פע

בעוד , מינים הרגישים לחום צפויים לסבול במיוחד. הביולוגי בישראל להיות פגיע להשפעת שינויי אקלים

הרכב חברות הצומח צפוי . מינים הרגישים לטמפרטורות נמוכות עשויים להרחיב את תחום תפוצתם

תיכוני צפונה או במעלה -סטה של האקלים היםדרום בעקבות הה-להשתנות לאורך מפל היובשנות צפון

למשל(חברות צמחים רגישות לחום . ירידה בכמות המשקעיםמיה בטמפרטורות ויעלמההרים כתוצאה

וחברות צמחים מותאמות לחום ויובשנות , יידחקו צפונה או ייעלמו מתחומי ישראל) י"אלון מצוי ואלה א

. מקומםינועו צפונה ב) י" חרוב מצוי ואשחר אכגון(

רגישות לחום המקיימות מארג מינים ממוצא צפוני וקריר צפויות להידחק במעלה מערכות אקולוגיות

בתוך חורש אלון –לדוגמא . קצב ההפצה הוא איטי יותר מקצב שינויי האקליםאם , כחדיההרים או לה

בעוד שצמחים , כללהרגישים לקור בדרך, התולע בהר מירון יתבססו יותר צמחי אלון מצוי וקידה שעירה

שקצב ) ספר המדבר(מינים מאזורי המעבר . צעירים של אלון תולע לא יוכלו להתבסס בגלל התחרות

התפשטותם איטי מקצב השינויים האקלימיים לא ידביקו את השינוי המרחבי באקלים וחלקם צפויים

).תקשורת אישית, ר יובל ספיר"ד(להיכחד

לכן צפויות . רך כל רגישות במיוחד לשינויים בתנאים הסביבתייםסיות קטנות ומבודדות הן בדואוכל

מיני צמחים ובעלי . ובגבול המדבר, במישור החוף, אוכלוסיות המבודדות בהרי הצפוןהלהיפגע בעיקר

דוגמאות הן השושן הצחור במצוקי . חיים הנמצאים בישראל בגבול תפוצתם הדרומי צפויים להיכחד

. והסנאי הזהוב בחרמון,לטאה ירוקה בכרמל ובגליל, ת בהר מירון ובצפון הגולןרקפת יווני, הכרמל והגליל

אוכלוסיות שרידיות . כתוצאה ממגוון גנטי נמוך יותר בהן, אוכלוסיות ליבה של מינים עלולות להיות רגישות

או האלות , כדוגמת חלמונית גדולה ברכסי הנגב, עלםיבאזורים יובשניים צפויות לה) רליקטיות(

ומינים שתפוצתם הוגבלה בגלל פעילות , מינים אנדמיים מתמחים. טלנטיות שבהר הנגב הגבוההא

בייחוד צפויה פגיעה במיני הצמחים ובעלי החיים האנדמיים למישור . אנושית צפויים להיות פגיעים במיוחד

על סלעי ארוזיה של החופים והתמעטות בתי הגידול . וחומעת האווירוןכדוגמת אירוס הארגמן, חוףה

פגיעה בשטחים בנויים בעקבות בשילוב עם לחץ פיתוח גובר על השטחים הפתוחים , הכורכר החופיים

. צפויים לגרום להתמעטות ואף להכחדה של מינים אנדמיים למישור החוף של ישראל, קרובים לחוף

במישור " חיםאזורים ל", מערכות אקולגיות רגישות בישראל כוללות את שוניות האלמוגים במפרץ סוף

מינים שלהם זהו בית הגידול היחידי . והכרמל, הר מירון, ואוכלוסיות מבודדות בהרים כמו החרמון, החוף

באזור זה קיימים מינים . השינויים הדרמטיים ביותר צפויים באזור ספר המדבר. עלםיבישראל צפויים לה

במינים בעלי . כחד או להתמעט מאדכמו אירוס הגלבוע או שנונית השפלה הצפויים להי, אנדמיים רבים

-26-

השונות הגנטית עשויה להיפגע כתוצאה מפגיעה באוכלוסיות המקור , כמו חוגלה, תפוצה רחבה

)source (שמחוץ לאזור המעבר .

י "תוקל במידת מה ע) עקב התחממות ואידוי מוגבר(השפעת הירידה בכמות המים הזמינים לצמחים

צפויה להיות שונה תחת תנאים , השפעה זו מוגבלת, עם זאת. CO2העלייה בריכוז האטמוספרי של

בין (סיבי בנושא זה מתקיים כיום גם בישראל נחקר אינטמ .ועדיין אינה מובנת די צורכה, סביבתיים שונים

).השאר במכון ויצמן

דוגמאות . כל המערכות האקולוגיות בישראל מושפעות ממעבר ציפורים נודדות פעמיים בשנהכמעט

פורים נודדות והעברת חסרי חוליות יעה הן הפצת זרעים במינים שפירותיהם נאכלים על ידי צלהשפ

שינוי בנתיבי . וזרעים של צמחים מבתי גידול לחים באתרי חנייה לחים וביצתיים לאורך בקע ים המלח

אלו ובעיקר, פוריםיהנדידה או בעוצמתה עשוי לשנות את המבנה המרחבי של צמחים המופצים על ידי צ

ר יובל "ד) (כדוגמת מיני סבכי(ומופצים על ידי צפורי שיר ) כמו שרביטן ואשחר(המבשילים פירות בסתיו

).תקשורת אישית, ספיר

ויהפוך , ירחיב את מחסום המדבר שעל הציפורים לחצות, שצפוי להתגבר בגלל שינויי האקלים, מדבור

. פחותאת ישראל לנתיב נדידה נוח

, חסרי חוליות, כולל חרקים, ת התפוצה וההתבססות של מינים פולשים בישראלצפויה עלייה ביכול

עלייה ברגישות של מינים טבעיים בעקבות שינויי האקלים עשויה לגרור דחיקה תחרותית . וציפורים

לחץ טריפה של חיות בית מתפראות ). קומנסליים(שלהם מבתי גידול טבעיים על ידי מינים מלווי אדם

בשילוב לחצים אקולוגיים על חיות ) בעיקר לטאות וצפורים(על אוכלוסיות חיות בר ) וכלביםכמו חתולים (

.צפוי להביא לקצב גידול שלילי ולהכחדתם, אלו בעקבות שינויי אקלים

שינויי אקלים כמו עלייה בטמפרטורות וירידה בגשמים יוצרים עקה על אוכלוסיות טבעיות של חרקים

כוורות של דבורי דבש צפויות להיות מוטפלות וכושר ייצור הדבש . תם לטפיליםוצפויים להגביר את רגישו

רותי ההאבקה יצפויה לפגוע בש) בעיקר דבורי בר ודבורי דבש(הפגיעה באוכלוסיות חרקים . צפוי לרדת

). תקשורת אישית, ר יובל ספיר"ד(שלהם לצמחי בר ויכולת הרבייה המינית של צמחים רבים תיפגע

הגירה (אליו מים סוף הטרופיים ים התיכון תגביר את קצב פלישת המינים הימיים התחממות ה

).לספסיאנית

העלייה בחומציות הים ". הלבנת האלמוגים"התחממות ים סוף עלולה לפגוע בשונית האלמוגים ולגרום ל

, היא לפגוע ביכולת השקעת השלד של אלמוגיםאף המומסת בו עלולה CO2-כתוצאה מהגדלת כמות ה

ולכן פגיעה במערכת אקולוגית שלמה ( (IPCC,2007) ים אחרים בעלי שלד גירני חיצוניושל בעלי חי

).שמתבססת על השונית

. פות של אזורים טבעייםיההתחממות וההתייבשות הצפויות יעלו את סכנת השר

-27-

כדוגמת השיטה המכחילה , תעלה תדירות הנביטה והפלישה של צמחים פולשיםותבעקבות שריפ

תיכוני טבעי -בעקבות זאת אזורי חורש ים. שמכחידה תחרותית את הצומח הטבעי במקומות פלישתה

תוך הכחדה של כל החי והצומח האופייני לחורש הים , צפויים להפוך ליערות בשליטת שיטה מכחילה

תגבר עם העלייה בתדירות וצפוי לה) בשטח השריפה בשער הגיא(תהליך זה נצפה כבר בעבר . תיכוני

).תקשורת אישית, ר יובל ספיר"ד(השריפות

השפעות על בריאות הציבור

לגרום להרחבת תפוצתם של נשאי ותעלול גלי החום ם שלתדירותב וםיה בעוצמתיוהעל, ההתחממות

המפיצים ( וזבובים,קרציות, יתושיםןוכגנמוכה י טמפרטורה"עכיום תתפוצתם מוגבל שמחלות טפיליות

קדחת הנילוס המערבי קשר בין מקרי מחקר עדכני מצא .)רות ושושנת יריחוקדחת הבהמחלות כמו

על פי המחלקה לאפידמיולוגיה של משרד .גלי חום קיצוניים בישראל לבין )Paz, 2006 (בישראל

29-ל אשפוזים בבתי חולים ו324- גרמה התפרצות של קדחת הנילוס המערבי ל2000בקיץ , הבריאות

,.Vibrio vulnificus (Paz et al-מקרי מחלת הות התפרצלכמו כן נמצא קשר בין גלי חום . מוות מקרי

.י דגים נגועים" המועברת ע(2007

כתוצאה , הירידה ביכולת של מערכות הניקוז העירוניות להתמודד עם עוצמות הגשם הגבוהות הצפויות

תעלהתופעה זו . בהם מים עומדיםשיש אזורים התרחבות לצפות וצפויה להוביל לה, מעליית מפלס הים

' בילהרציה וכו, קדחת הנילוס המערבי, זינטריהיד, כולרה, את הסיכון למחלות הקשורות למים כמו מלריה

לבטל מחסומים הולעל) חוד שנים חמות ולחותיבי(יה בארועי מזג אוויר קיצוני יהעל. בעיקר באזור החוף

.ת המלריה ולגרום לחזרתה לישראלים לתפוציאקלימ

. ה בסופות חול ואבקיומעלי, פגע מגלי החוםיעלולים לה, והסובלים ממחלות כרוניות, קשישים, ילדים

.שתחמיר את השפעת הזיהום, תכן גם אינטראקציה בין שינויי האקלים לזיהום אוויר מקומיית

רע באותו יגל חום שא. 2003 באוגוסט 7-13 ב קיצוניים ניתנהחוםדוגמה להשפעות הבריאות של גלי

מעל לשיעור התמותה הרגיל , "עודפים" מקרי מוות 22,000מערבית גרם ליותר מהשבוע ברחבי אירופה

.כגון זהאירועים שכיחות צפויה להגבירמגמת ההתחממות . לאותה עונה

איש 1100- חפים כמחלקיקים נשימים מר מתים בישראל כתוצאה, על פי ממצאי סקר סיכונים השוואתי

30מהתמותה הטבעית השנתית עבור האוכלוסייה הבוגרת מגיל %14המהווים , בגוש דן בלבד, בשנה

בזיהום מקרי מוות מתרחשים כתוצאה מחלקיקים מרחפים שמקורם 620, מתוכם על פי ההערכה. ומעלה

חשיפה , בנוסף). USEPA ;ISAPHE -אדם טבע ודין ו, המשרד לאיכות הסביבה( .מעשה ידי אדם אוויר

מהאשפוזים השנתיים בבתי חולים הקשורים עם 8 %-גורמת לכ )שהוא תוצר של זיהום אוויר(לאוזון

מקרים של סימפטומים בדרכי 28,000 -ולכ, )65מעל גיל (בעיות נשימתיות בקרב האוכלוסייה המבוגרת

. צת גיל זו בתל אביבמאוכלוסיית הילדים בקבו %20המהווים , 7-14הנשימה בילדים בגילאי

-28-

, ובהפקת האנרגיה, ה בתנועת כלי הרכביצפויה גם עלי, בתרחיש בו אין התמודדות עם שינויי האקלים

.ויר בישראלועלולות להחריף את מצב זיהום האש

הנזק הכלכלי לישראל הצפוי משינויי אקלים

. כתוצאה משינויי אקליםמת כיום הערכה מקיפה לגבי כלל הנזקים הכללים הצפויים לישראללא קיי

לשעבר בכיר ( סטרן ניקולס בראשות סר מיוחדתועדהוח מיוחד שהזמין משרד האוצר הבריטי מ"דועל פי

מהתוצר הגולמי 20%-אקלים הוא כה הנזק הכלכלי כתוצאה מכל ההשפעות של שינויי ,)בבנק העולמי

).מהתוצר הגלובליבלבד 1%-לים היא כ העלות של התמודדות עם שינוי האק,ח"על פי אותו דו(הגלובלי

יתכן כי הוא יאם כי , ניתן להניח כי הנזק הכלכלי בישראל יהיה דומה לממוצע הגלובלי, לצורך תרחיש זה

, ם להחריף זאתיושינויי האקלים צפוי, כבר כיום משום שהאקלים בישראל הוא יבש וחם, יהיה גבוה יותר

צפוי להיות משמעותי מאד , אפילו קטן, אקלימי וכל שינוי" טחוןטווח בי"לישראל יש מעט מאד , דהיינו(

החשופים לנזקי , ם באזור החוףיחיוניהמתקנים היה וי הריכוז הגדול של האוכלוס לאור,כןו) מבחינת הנזק

להתייחסות נוספת ( עליית התכיפות של עוצמות גשם גבוהותמו, ית מפלס היםיהצפות כתוצאה מעל

).המדיניות המוצעת, של מסמך זה'חלק בכלכלי בפרק הלעניין זה ראה ב

-29-

ההשפעות על ישראל -" התחממות גלובלית מרוסנת"תרחיש

שישראל ושאר העולם יבחרואת ההשפעות על ישראל במקרה המתאר , בפרק זה יוצג תרחיש סביר

של גזי באמצעות צמצום הפליטות, ים ממנויולהקטין את הנזקים הצפו, עם שינויי האקליםלהתמודד

ההשפעות מוצגות ביחס לעשור האחרון . בפעולה שמתחילה בטווח הקרוב מאוד בעשרות אחוזיםחממה

תרחיש הפליטות המתון על התבססנו, לצורך יצירת תרחיש זה .)2090-2100(של המאה הנוכחית

- וה ב שגבCO2שקול לריכוז ה בסוף המאה ריכוז גזי החממהא ל שמבי,B1 תרחיש – IPCC- הביותר של

שנידון A1B בתרחיש 200%לעומת עלייה של (לפני המהפכה התעשייתיתשמהריכוז בלבד 110%

2.8°בהשוואה ל(1.8°C -כ היאB1 על פי תרחיש הממוצעת ההתחממות הגלובלית).בפרק הקודם

).A1Bבתסריט

שפעות ה החשוב לציין כי. IPCC 2007- הח"יוצגו על פי דו תחת תרחיש זה ם בישראלשינויי האקלי

על ההשפעות על פרטיםקיימים פחות ו, A1B בעיקר לגבי תרחישIPCC-ח ה"דוב מצוינותהאזוריות

.הנידון בפרק זה, B1אזורנו תחת תרחיש

הוא מציג את מה שקיים . איננו תחזית, כמובן , זהתרחיש, שנידון בפרק הקודםתרחישכפי שצוין לגבי ה

יונח בין השאר .ותחת הנחות נוספות, צב פליטות גזי חממה מסויםבהינתן ק, סיכוי סביר לגביו שיתרחש

הכנת גם בצעדים ל, צום פליטות גזי חממהבנוסף לצעדים לצמ, נת ישראל תנקוטבתרחיש זה כי מדי

.)adaptation (שינויי האקלים הצפוייםעם התמודדות עם ההתחממות הגלובלית ותשתיות ל

B1פי תרחיש שינויים באקלים של מדינת ישראל על

בהתייחסות , IPCC 2007- הח"פרק זה יסכם את השינויים הצפויים באקלים ישראל על פי דו-תת

.בעשור האחרון של המאה הנוכחית, B1לתרחיש פליטות

-שהיא כ(ההתחממות באזור ישראל צפויה להיות גבוהה יותר מן ההתחממות הממוצעת הגלובלית

1.8°C 1 על פי תרחישB( ,העלייה הצפויה . ר התחממות גבוה יותר בקיץ מאשר בחורףעויוצפוי ש

האחרים צפויה התחממותרחישיםכמו בת. 2.3°C- כ שלהיא) 10 איור( הממוצעת השנתית בטמפרטורה

וירידה , ובמשך של גלי חום, בעוצמה, עלייה בתכיפות, יותר בשעות הלילה לעומת שעות היוםגבוהה

.A1B אלה יהיו בולטות פחות מאשר בתרחישתופעות אם כי , במספרם של הלילות הקרירים

ים י מצא רגישות גבוהה של השינו(Alpert et al., 2006)ניתוח של תוצאות מודל אזורי שנערך לאחרונה

,A2 תרחיש(תחת תרחיש של קצב פליטות גבוה בעוד . צב פליטות גזי החממהקבמשקעים בישראל ל

תחת תרחיש פליטות , במשקעים30%נמצאה ירידה של עד ) CO2 בריכוז 350%ששקול לעלייה של

-0 - ים זעומ הממוצעותותת הגשם השנתייו בכמוםהשינוי) CO2 בריכוז 180% עלייה של,B2 ( יותרנמוך

ושהשינוי , לצורך יצירת תרחיש זה נניח שהן מייצגות, למרות שתוצאות אלה עדיין ראשוניות. בלבד5%

-30-

ים קטניםיכמו כן נניח כי יחולו רק שינו. הוא קרוב לאפס, B1, תרחיש המתון אף יותרבמשקעים תחת ה

המתונה יותרהעלייה, כמו כן.רועי גשם בעוצמה גבוההיובתדירותם של א, במספר ימי הגשם בשנה

.עלייה בקצב ההתאיידותצמצם את הבטמפרטורה ת

ח "דופי -על הצפוישהוא אמצע טווח העלייה ה, מטר0.28 -נניח עלייה של מפלס הים בלצורך תרחיש זה

עור התחממות מתון זה ימנע התמוטטות מדפי קרח בגרינלנד יבהנחה שש, B1 בתרחיש IPCC-ה

.טיקהקאנטארבו

בישראל של התחממות גלובלית מרוסנתהמגזרים השוניםההשפעות על

ועל , זה יסכם את ההשפעות הצפויות של שינויי האקלים על המערכות הכלכליות והטבעיותפרק-תת

B1י האקלים בישראל תחת תרחיש פליטות יתרחיש שינו ניתוחפרק זה מבוסס על-תת. בריאות הציבור

. שדן בהשפעת שינויי אקלים לא מרוסניםוהשוואה לפרק לעייל, שנידון לעיל

רחישעל פי ת, )1980-1999יחסית לממוצע (2090-2099 ב הגלובלית הצפויההתחממותתפרושת ה. 10איור

B1 )מקור :IPCC, 2007( . ההתחממות הצפויה על פי תסריט , 4השווה לאיורA1B.

-31-

השפעות על משק המים

חוד יבי, צפויות להיות מינוריותוי בכמויות הגשם השנתיות הממוצעות נמהשישפעות על משק המים הה

כמות המים תקטין את שה מסוימת באיוד יעליצפויה . יה בצריכהיביחס להשפעות גורמים אחרים כמו העל

ימי ירידה במספר – עיקר ההשפעה צפויה להיות מהשינוי באופי המשקעים .הזמינה במאגרי השטח

כמו כן . הקרקעייה בארוזייתלתגרום לעש, בתדירות אירועי גשם בעלי עוצמה גבוההיה יועל, הגשם

.טפונותיתיתכן עלייה בתכיפות ש

צפויות להיות קטנות מאלה , ועל המדבור, לחול למאגרי מי התהוםחעל , כינרתההשפעות על ה

".התחממות לא מרוסנת"שבתרחיש

השפעות על מערכות כלכליות

כי ארוזיה בחופים על תהליפחותה תשפיע במידה , במפלס הים מטר.280בשיעור של המתונהעלייהה

יהיה מסוג זה ניתן מתונהלעלייה, כן-כמו .וות עם בעיה זדאך עדיין יהיה צורך בהתמוד, ובמצוקי הכורכר

. לעלייה הצפויהכוחרור של תחנות ים כמו נמלים ובריכות קי מבנים ימיערך מראש באמצעות הכנתילה

מערכות על ו חופיות כוח- תחנות ולכן ההשפעה על, תהיה מתונה יותרירידה בשיפוע ההידראוליה גם

יה מתונה בלבד בתדירות גשמים יבשילוב על, צת זאתממצומהשפעה . צפויה להיות מצומצמתניקוז

.צפויה למתן את העלייה בתדירות ההצפות, בעוצמה גבוהה

. החופיותכוחתחנות הולא תפגע ב, לא תגרום להצפות נרחבות בערים מטר 0.28 עלייה של

תלויות אקלים שאינןבהשוואה להשפעות , צפויות השפעות קטנות בלבד על משק האנרגיה ועל ים המלח

.על מערכות אלה

באטמוספירה CO2-עלייה בריכוז הבאמצעות ה תאוזןהחקלאותתכן כי השפעת העלייה בהתאדות על יי

).שהיא מקטינה את דרישת המים של צמחיםמשום (

, הפוגעים בחקלאותמחלות צמחיםל מתונה יותר יש תרומה מועטה יותר לפעילות חרקים וההתחממותל

.בדגהמועטה יותר ולפגיעה , כינרתתגרום לירידה פחותה יותר בריכוז החמצן המומס במי ההיא ו

השפעות על מערכות אקולוגיות ועל המגוון הביולוגי

נקטו בישראל יים הצעדים שאיחוד י ב, הטבעיות צפויה להיות מתונה יותרההשפעה על המערכות

ן לכך הדוגמאות. להתמודדות עם התחממות גלובלית יצמצמו גם פגיעות אחרות של האדם בבתי גידול

.שתמנע מגמות פרבור, יה מושכלת בעריםיובנ, שיחליפו סלילת כבישים, ציבוריתהשקעות בתחבורה ה

י "תוקל במידת מה ע) עקב התחממות ואידוי מוגבר(השפעת הירידה בכמות המים הזמינים לצמחים

. יותרמתהיה מצומצתמעבר ציפורים נודדות ההשפעה על . CO2העלייה בריכוז האטמוספרי של

-32-

.ים התיכוןבביבשה כמו גם , תוגבללייה ביכולת התפוצה וההתבססות של מינים פולשים בישראלהע

מתונה עלייהוכך גם , ות האלמוגיםשוניעשויה לאפשר את שרידת ים סוף מתונה יותר של ות התחממ

.יותר בחומציות הים

.ות של אזורים טבעיים תצומצםשריפהעלייה בסכנת ה

השפעות על בריאות הציבור

תם הרחבת תפוצתגביל את בעוצמתם ובתדירותם של גלי החום ושינויים מתונים, מתונה יותרהתחממות

להתמודדותשיוכנו , עירוניותמפלס מי הים תאפשר למערכות הניקוז המתונה ביה יהעל. של נשאי מחלות

.סיכון למחלות הקשורות למים ואת ה הצפותלמנוע, ייה בתדירות עוצמות גשם גבוהותלעעם

ופות חול ומעלייה בס, מגלי החום, ים ממחלות כרוניותוהסובל, קשישים, ילדיםתוגבל הפגיעה ב, כמו כן

. ואבק

טיפול מערכתי לצמצום פליטות של גזי חממה בישראל ממערכות התחבורה והפקת האנרגיה יצמצם

ובהוצאות הציבוריות , כתוצאה צפויה ירידה ניכרת בתמותה. במידה ניכרת את זיהום האוויר המקומי

.טיפול במחלות הנגרמות כתוצאה מזיהום אווירל

צפוי להיות קטן בהרבה מזה , תוצאה מתרחיש ההתחממות המרוסנתכלישראל הצפוי הנזק הכלכלי

וחוסר , זאת בעיקר משום העלייה המתונה במפלס הים. מרוסנת-הצפוי מתרחיש ההתחממות הלא

הצעדים לריסון ההתחממות עשויים להביא תועלת כלכלית לטווח .השינוי בכמות המשקעים השנתית

.הארוך

בינייםסיכוםהתחממות בלתי "בעוד בתרחיש . שנסקרו השפעות שונות באופן מהותי על ישראללשני התרחישים

, בישובים חופיים, במערכות הטבעיות, בבריאות האדם, יש פגיעות חמורות ביותר במשק המים" מרוסנת

הבדלים אלה בין . פגיעות אלו מוגבלות ורובן נמנעות" התחממות מרוסנת"בתרחיש , ובתחנות כוח חופיות

". התחממות מרוסנת"כך שעל ישראל להשקיע מאמץ להגשמת התרחיש של -ם מצביעים עלהתרחישי

דרכים מפורטות . אחריםרבים גם באספקטים , מאמץ זה יתרום לשיפור איכות החיים והבריאות בישראל

לקראת גיבוש מדיניות להפחתת פליטות גזי חממה –ח "להגשמת תרחיש זה יפורטו בחלק הבא של הדו

.ראלבמדינת יש

-33-

:'פרק ב

לקראת גיבוש מדיניות להפחתת פליטות גזי החממה בישראל

-34-

להתמודדות עם שינויי האקליםת גלובלימדיניות : מבוא רקע

ח "ובמיוחד לאחר פרסום הדו, IPCC -ם ה"ממשלתית לשינוי האקלים של האו-מאז עבודת הוועדה הבין

כבירים במדינות העולם המפותח לקבוע מסגרות נעשים מאמצים , 2001בשנת , השלישי של הוועדה

. כזהגלובלילפעולה בינלאומית ולעיצוב האמצעים הנדרשים על מנת להתמודד עם תופעה בקנה מידה

שפורסם בחלקים במהלך השנה הנוכחית , ח הרביעי של הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים"הדו

מעית ושפעילות אנושית היא הגורם המרכזי מש-ת הינה עובדה חדגלובליקבע שההתחממות ה) 2007(

- רק בחודש מאי השנה פורסם הסיכום לקובעי המדיניות של קבוצת העבודה השלישית מטעם ה .לה

IPCC ,הסיכום מבהיר כי נדרשת . 1במסגרות ובאמצעים לריסון שינויי האקלים החזויים, שעסק במדיניות

ה לאטמוספרה ולייצוב ריכוזי הפחמן באטמוספרה כך מדיניות תקיפה ומיידית לריסון פליטות גזי החממ

במסגרת . לחברה ולכלכלה העולמית, לסביבה, שלא יחרגו מסף שעשוי להיות הרה גורל לאנושות בכלל

ומנתחי , הכלכלנים, ח זה נתייחס להצעות ולאמצעים אשר נשקלו ונערכו על ידי מיטב המדענים"דו

ראייה –פורסמו רק בשנה האחרונה אשר כולם , סמכים שוניםהמדיניות בעולם כפי שבאו לידי ביטוי במ

.תגלובליעם התופעה המדאיגה של ההתחממות הלחשיבות העצומה שרואים בעולם להתמודדות

המסר העולה מהניתוחים השונים הוא של צורך דוחק בפעולה מיידית בכל המישורים , באופן מובהק

עדין , למרות ששינוי אקלים משמעותיים כבר בפתח. ספרההרלוונטיים לצמצום פליטת גזי החממה לאטמו

להימנע מההשפעות החמורות ביותר של ) המוערך במספר שנים בודדות (קיים חלון הזדמנויות

נדרשת מדיניות .מכוון ובמסגרת בינלאומית רחבה, בתנאי שנפעל באופן מיידי-תגלובליההתחממות ה

אולם המשימה העומדת על הפרק . את השינוי הנדרשתקיפה ומכוונת מצד ממשלות על מנת להניע

, ראש השירות הכלכלי בבריטניה והכלכלן הראשי לשעבר של הבנק העולמי, 2ח סטרן"לפי דו .הדחופ

, הסביבתיות - מכלול הסכנות העומדות לפתח האנושותעלות הערכה של , 2006אשר פורסם באוקטובר

! מהתוצר המשקי הגולמי בכל שנה20%כדי מגיעה ל–החברתיות והדמוגרפיות , הכלכליות

העלויות לצורך נקיטת פעולה להפחתת פליטות גזי החממה על מנת להימנע מההשלכות , מאידך

עלות שהינה משמעותית אך ניתנת , ג" מהתמ1% -מוערכות בכ, החמורות ביותר של שינוי האקלים

. ועולה בקנה אחד עם צמיחה כלכלית, ליישום

1. IPCC Fourth Assessment Report, Working Group III – "Mitigation of Climate Change" 2 . Stern Review on the Economics of Climate Change (2006);

-35-

:ת גלובלימדיניות קווי המתאר ל

על מנת לייצר תגובה הולמת , גלובליבקנה מידה , שלשה מרכיבים משמעותים של מדיניות נדרשים

:למשבר האקלים

סחר בפליטות או באמצעות הסדרה חוקית על מנת , באמצעות מיסוי, קביעת עלות לפחמן . 1

. תובאנה בחשבוןשהעלויות המלאות של פעילות חברתית ומשקית התורמת לשינוי האקלים

אולם צפוי שפעילות זו תלך , כבר מתבצעות בצורה חלקית, במסגרת בינלאומית, פעולות כאלה

תיקבע 2010ההערכות הן שהחל משנת . ותתעצם ותחייב בקרוב במסגרות בינלאומיות רבות

לטון $ 10טווח המחירים נע בין תסריט נמוך של . ת לפליטה של פחמן לאטמוספרהגלובליעלות

ועד 2100לטון בשנת $ 300מתונה במחיר שיגיע לכ שנתית חמן בתחילת התהליך ועליה פ

עד בתחילת התהליך תוך עליה דרמטית שתגיע $ 20תסריט גבוה שבו מחיר הפחמן יקבע על !20503לטון פחמן נפלט לאטמוספרה בשנת $ 500

צרים מעוטי פחמן ויעילים לפיתוח ולהפצה בקנה מידה נרחב של מגוון מומדיניות טכנולוגית . 2

.אנרגטית

חינוך ושכנוע של , באמצעות יידוע, בפני התייעלות אנרגטית) כשלי שוק(הסרת מכשולים . 3

.הציבור ושל פרטים לגבי מה כל אחד יכול לעשות לטובת התמודדות עם שינוי האקלים

ידי הבנה בינלאומית מובן שפעולה אפקטיבית מחייבת מדיניות תגובה בינלאומית אשר תוכוון על

ומסגרות פעולה יציבות לשיתוף פעולה , משותפת לגבי מטרות ארוכות טווח של מדיניות אקלים נבונה

: מסגרות הפעולה הללו חייבות לכלול. עולמי

הרחבה וקישוריות של , פיתוח;קביעת יעדים משמעותיים וברורים להפחתת פליטות הפחמן

וצפויים להתעצב ברחבי העולם לתמיכה במעבר לכלכלה מנגנוני סחר בפליטות אשר קיימים

; )Low Carbon Economy(ולפיתוח מועט פחמן

ים ילאבאמצעות הסכמים בינלאומיים פורמ, השקעות אינטנסיביות בחידושים טכנולוגיים בתחום

בדגש , משמעותית של המחקר והפיתוח של מקורות אנרגיהה גדלה, והכוונה בלתי פורמאלית

וכן שיתוף פעולה עולמי לגבי , הפצה של טכנולוגיות מועטות פחמן, ות מתחדשיםעל מקור

; קביעת סטנדרטים של יעילות אנרגטית למוצרים שונים

) Reforestation( לייעור מחדש ,)Deforestation(פעולות לעידוד צמצום כריתת היערות

; זהופיתוח ההתמחות בנושא) Afforestation(ולייעור אזורים צחיחים

ובעיקר ביחס , )Adaptation(גיבוש כלים להתמודדות עם ההשלכות של שינויי האקלים

אשר עלולות לאיים על גידולי –וכן למול איום ההצפות , להרחבת תופעות המדבור והבצורות

.ובדגש על סיוע מוגבר למדינות המתפתחות, ועל משק המיםחקלאות לתעשיית המזון העולמית

3 . The Future of Coal, Options for a Carbon-Constrained World (2007, MIT)

-36-

ת מחלוקת משמעותית לגבי המטרות שיש להציב בפני האנושות לצורך התמודדות עם לא קיימ, למעשה

ברשות החברה האנושית על מנת להוביל לשינוי קיימים הים אמצעהלא לגבי אפילו משבר האקלים ו

. במגמת גידול ריכוז הפחמן באטמוספרה

רק לאחרונה . החממההאיחוד האירופי החליט לקחת תפקיד בינלאומי מוביל במאבק בפליטות גזי

- המדינות החברות באיחוד האירופי לקבוע יעד מחויב לצמצום פליטות הפחמן לאטמוספרה ב27הסכימו

במידה ומדינות נוספות בעולם , יתרה מזו. 1990וזאת ביחס לשנת הבסיס , 2020 עד לשנת 20%

לצורך זה ! 30% -ה ליצטרפו למהלך הוסכם לעלות את שיעור הקיצוץ בפליטות גזי החממה לאטמוספר

הוסכם שחמישית מצריכת האנרגיה של מדינות אירופה תבוא ממקורות של אנרגיה מתחדשת עד לשנה

וששיעור הדלקים ) 7% -כיום שיעור השימוש באנרגיה מתחדשת במדינות האיחוד עומד על פחות מ(זו

.סך תצרוכת הדלק האירופית מ10%יעמוד על ) אתנול, ביו דיזל(לתחבורה המופקים מחומרים ביולוגיים

אחת מיזמת המדיניות החשובות להפחתת פליטות של פחמן דו חמצני ולמאבק באיומים הרציניים של

The EU Emissions Trading Scheme – EU(שינויי האקלים היא תכנית הסחר בפליטות האירופית

ETS .( שלב ראשון בתכנית)Phase 1( שלב זה זכה . 2007 דצמבר 31 וימשיך עד 2005 החל בינואר

המבוססות (והמגבלות הראשוניות , כגון תעופה, לקיטונות של ביקורת משום שלא כלל סקטורים חשובים

מחיר הפחמן לטון הגיע אמנם . שקבע היו נדיבות מדי ולא דרשו פעולה משמעותית מספיק) הקצאהעל

צפוי לתקן כשלים אלה 2שלב . ון פחמןלט$ 7 -במקרים אחרים ירד לכ, אולם$ 26 -בעסקאות מסויימות ל

. כדי לחפוף עם תקופת המחויבות הראשונה של פרוטוקול קיוטו2012 - ל2008והוא ירוץ בין

חלקים 430(קיים קונצנזוס נרחב בעולם כי אסור לאפשר לריכוז הקיים כיום של גזי חממה באטמוספרה

לריכוז כפוללעלות מעבר ) CO2ים למיליון של חלק380 -מתוך זה כ, למיליון ביחידות שווה ערך פחמן

הגבול העליון של , קרי). חלקים למיליון 280 -כ (18-במאה ה, מהתקופה שלפני המהפכה התעשייתית

מובן . חלקים למיליון550-560ריכוז גזי חממה באטמוספרה חייב להתייצב אל מתחת לרמת ריכוז של

גם אם נעצור את הגידול . דרוש זמן ממושך, ספרהשלהשגת המשימה של ייצוב רמות הפחמן באטמו

- במשך עשרים השנה הקרובות בכל מקרה- ריכוז הפחמן צפוי עדיין לעלות, בפליטות הפחמן לאלתר

.ברמה שניתן לחיות עמה לפני שיתייצב

לא בשמים היא

המשימות אולם לצורך המחשה ניתן להצביע על, ת נראית כמעט בלתי אפשריתגלובליאמנם המשימה ה

50 -רשויות והציבור לייצוב כמות פליטת הפחמן לאטמוספרה ב, הספציפיות העומדות בפני ממשלות

, משמעותית בריכוזי הפחמן בשנים שלאחר מכן מגמת הפחתהירתאף ליצ, יתרה מזאתו, השנים הבאות

Pacala) ינסטוןניתוח שנעשה על ידי מדענים מאוניברסיטת פר. מבלי לפגוע בצמיחה הכלכלית הנוכחית

(and Socolow, 2006 ,מראה שניתן לעמוד ביעדים , המבוסס על נתוני משרד האנרגיה האמריקאי

משימה כשלעצמה - כל תת. למשימות משנה בתחומים ובמגזרים שוניםםהאגרסיביים הללו על ידי פירוק

-37-

ס על כלים ובהתבס" עסקים כרגיל"מתבררת כישימה באמצעות מדיניות מוכוונת לשינוי תרחיש

משימה שתפורט -כל תת, על פי ההצעה לדוגמא. וברור שישוכללו בעתיד, שקיימים כבר כיום טכנולוגיים

. השנה הבאות50 במשך מיליארד טון פחמן 25להלן יכולה למנוע את הפליטה של

ד נדרש לעמו, לא תגדל ממצבה הנוכחישעל מנת שכמות הפחמן השנתית הנפלטת , ההמחשה מלמדת

:המשימות הבאות 14מתוך 7-לפחות ב

בהתייחס , )מ" ליטר לק24 -מ ל" ליטר לק12-מכ(הגדלת יעילות השימוש בדלק ברכבים פי שניים .1

. שנה50 מיליארד כלי רכב בעוד 2לצי מכוניות עולמי של

מ בשנה "ק 8,000 -ל, מ בשנה" אלף ק16 -הפחתת הנסועה הממוצעת לכלי רכב בחצי מ .2

). מכוניות כאמורבהתייחס לצי(

.25% -במשרדים ובמבנים מסחריים ב, צמצום השימוש בחשמל בבתים .3

.60% - ל40% -מ) 1Mwמעל ( תחנות כוח פחמיות גדולות 1,600הגדלת היעילות של .4

. תחנות כוח פחמיות בתחנות כוח על בסיס גז1,400החלפה של .5

ביעילות , )CCS- Carbon Capture and Storage(התקנת אמצעים לתפיסה ואחסון של פחמן .6

. תחנות כוח פחמיות גדולות800 -ב, 90%של

1.5ה של הנעצורך התקנת אמצעים לתפיסה ואחסון של פחמן בתחנות פחמיות שמייצרות מימן ל .7

.מיליארד כלי רכב

מציג את היחס בין תרחיש עסקים כרגיל למצב שבו ננקטות פעולות מכוונות על מנת שלא " משולש הייצוב. "11איור כל אחד , חלקים שווים 7-ניתן לחלק משולש זה ל. השנה הבאות50למשך , להגדיל את קצב פליטות פחמן לאטמוספרה

)Scientific Americanשל 2006גליון ספטמבר : מקור. ( שנה50 - מיליארד טון פחמן ב25מבטא הפחתה של

ריכוז של חלק אחד למיליון באטמוספרה שקול CO2של

מיליארד טון 2.1לכמות של . של פחמן אטמוספרי

חלקים למיליון 560ריכוז של 1,200משמעו כמות של

ליארד טונות של פחמן מי . באטמוספרה

על מנת שלא לעבור את גבול נדרש שלא , הריכוז האמור

-להוסיף לאטמוספרה מעבר ל . מיליארד טון 400

מכיוון שכמחצית מכמות הפחמן הדו חמצני הנפלט

לאטמוספרה מקובעת ניתן , באוקיאנוסים וביערות

לאפשר , באופן גס, למעשהמיליארד 800פליטה של עד

.בלבד, טון נוספים

-38-

התקנת אמצעים לתפיסה ואחסון של פחמן בתחנות כוח השורפות גז סינטטי שנוצר מפחם .8

)IGCC(

.המחליפות תחנות כוח פחמיות, של השימוש בתחנות רוח לייצור חשמל 40הגדלה פי .9

הבאות במקום תחנות כוח , אריות לייצור חשמלל של השימוש בתחנות כוח סלו700הגדלה פי .10

.פחמיות

. יותר תחנות רוח לייצור מימן להנעת כלי רכב80שימוש בפי .11

על ידי שימוש בשישית , אתנולבאמצעות ) הצי העולמי הצפוי( מיליארד כלי רכב 2הנעה של .12

.משטח הגידול העולמי

.עצירה של כל כריתת היערות העולמית .13

בכל האזורים ) no till(שינוי אופן עיבוד הקרקע כך שתתאפשר קליטת פחמן בקרקעות וטיובן .14

.בעולםחקלאים ה

ן לצמצום פליטות הפחמ, מובן שניתן להצביע על משימות רבות נוספות שניתן להביא בחשבון

הפסקת השימוש בדשנים מסויימים , הגדלת השטח המיוער, כגון הקטנת צי הרכב העולמי, לאטמוספרה

אם כי (הגדלת ייצור החשמל מאנרגיה גרעינית במקום תחנות הכוח הפחמיות הקיימות, לחקלאות

ת התייעלות אנרגטית נוספ, )אפשרות זו אינה עולה בקנה אחד עם שיקולים סביבתיים חשובים אחרים

צמצום בניה מתוכננת , בניה ירוקה שתצמצם את הוצאות החשמל באחוזים ניכרים, במכשירי חשמל

.ב"פליטות הפחמן מתעופה אזרחית וכיוהפחתת שיפור משמעותי ביעילות או ב, ותשתיות תומכות

, )Precautionary Principle(עקרון ההיזהרות מדיניות ראויה ואחראית חייבת לנקוט ב :ואף למעלה מזה

הכרחית של ריכוז להקטנהולהביא , וודאות גדולה-גלובלית ובאי בייחוד כשמדובר במערכת אקלים

זאת , בפליטת הפחמן השנתיתהגידולבהפסקה של אך דוחקאף מעבר לצורך ה ,הפחמן באטמוספרה

לא מנהיגים בכל העולם קוראים ש, לצורך זאת . חלקים למיליון550 טרם הגעתו לשיא המאיים של עוד

אמצעי . ולנקוט בכל המגוון של אמצעי הפעולה העומדים ברשותנו, להסס לנקוט באמצעים חריפים יותר

, מעידים כי גם במישור הלאומי והמקומי ניתן לנקוט בפעולות מתוכננות שונות, ההמחשה שתוארו לעיל

.אקלים ידוע מראש להתמודדות עם שינוי הגלובליבהתאם ליכולות המקומיות בהקשר של מאמץ

-39-

מדיניות להפחתת פליטות גזי החממה בישראלגיבוש לקראת

יעדים ומטרות: כללי

תנאי הארץ הייחודיים בזכותישראל יכולה למלא תפקיד מוביל בהתמודדות עם משבר האקלים

בתחומים שונים הקשורים לישראל מוניטין עולמי .והמומחיות הטכנולוגית שפותחה בארץ במהלך השנים

כגון השקיה (יעילה טכנולוגיות להשקיה,כגון חיסכון במים, איתםובהתמודדות שינויי אקלים לבהתאמה

טכנולוגיות להשקיה במי , גידולים חקלאיים המושקים במים מליחים,)טפטוף טמון, טפטוף, ממוחשבת

ש טבעי מניעת שריפת יערות וחור,)Afforestation (באזורים צחיחים ייעור,)שפכים מטוהרים (קולחין

. בתחנות כוח ליצירת חשמל כמקור אנרגיהווכמובן ניצול אנרגיית השמש לחימום מים

פחמן שהוא היסוד לכל כלכלה -מועט-דרש לפתח משקיאין ספק שגם מדינת ישראל ת, יתרה מזאת

בהינתן הבנה פוליטית באשר למשבר האקלימי העתידי אשר תתורגם לתמיכה ממשלתית הרי . עתידית

יכולים להפוך לחלון הזדמנויות למיצוב ישראל , הטכנולוגית והמדעית ותנאי האקלים הייחודייםשהיכולת

יחוד ביוזמות להפחתת פליטות הפחמן בהן יש למדינת ישראל יוב, בר קיימאכמובילה בתחום של פיתוח

-עולה בינשיתופי פלטובת כגון עצמאות אנרגטית או ,פוליטי נוסף-יתרון יחסי או אינטרס כללי וגאו

.אזוריים

במקביל למדיניות , מרכיב מכריע בהתמודדות עם המשבר האקלימי הינו הצבה של יעדים ארוכי טווח

תניע את המשק כולו , וגיבוש תכניות אסטרטגיות לאורם, רק קביעתם של יעדים שאפתניים. דומה בעולם

-יח כ"מציעים עורכי הדו, לאור זאת. פתרונות ממשייםמציאת של כיוון ל

יזמה זו הינה וולונטרית אמנם . קח על עצמה מחויבות להפחת פליטה של גזי חממהימדינת ישראל ת

- במדינות הללהיכל אם ברצוננו -בשלב הנוכחי אך קרוב לודאי שתעשה מחוייבת בטווח הנראה לעין

OECD20% הפחתה של ההיי, בדומה למדינות אירופה, היעד שתקבע לעצמה ישראל. למשל

, 1990-2000 והגידול בשנים יהדמוגראפלאור מצבה , אולם (2020ות הפחמן עד לשנת מפליט

וזאת בהתחשב , 20504 הפחתה עד לשנת 60% -ו, )1990ולא , 2000הבסיס הקובע הינו שנת

.להתחממות הצפויה) אדפטציה(בשיפור איכות החיים ובצרכי התאמה , בגידול הצפוי באוכלוסיה

בדבר שינויי ם"האואמנת המסגרת של למוסדות וגשתכנית לאומית אשר תלצורך זה תכין הממשלה

. בהתאם להבנות בינלאומיות בנושאהאקלים

באמצעות , להוביל מהלכים מכווניםש י, ישימה במישורי הפעולה השונים אמצעי מדיניות לגבש על מנת

לקידום , וחינוך ממוקד והסברהקידום שיפורים טכנולוגיים , חקיקה והסדרה מתאימים, תכנון אינטגרטיבי

: והאצה של הפעילויות הבאות

אליה מתייחסים כותבי מדיניות , יעדים דומים מצויה למשל באנגליההצעת חקיקה להתמודדות עם שינוי האקלים שקובעת . 4

;)White Paper on Energy(האנרגיה

-40-

חקלאות ותחבורה בכל הליכי התכנון , תעשיה, הטמעת עלויות פליטת הפחמן כתוצאה מייצור אנרגיה ) א(

; במבנה מערכת המס ובכל קביעת מדיניות שהיא, במשק

, צמצום פליטות גזי חממה פיתוח והטמעה של טכנולוגיות ל,יצירת תמריצים כלכליים למחקר ) ב(

; לתפיסה ולקיבוע פחמן

, תחבורה, אנרגיה, תשתיות (פתרון כשל השוק המגביל את המעבר לכלכלה יעילה מבחינה אנרגטית ) ג(

;הסברה והדגמות, באמצעות סבסוד מכוון ועל ידי השקעה בחינוך, )פסולת ומים

) ם במסגרת אמנת שינוי האקלים"סדות האומעבר לדיווח החד פעמי למו(בניית מאגר מידע עדכני ) ד(

כדי ליצור אימפקט ציבורי ושקיפות ציבורית מלאה, לפליטות גזי חממה ממקורות הפליטה במדינה

; בנושאגלובליולעודד את שיתוף הפעולה ה

ידע שיתוף , להפצת טכנולוגיות, מסגרות פעולה בינלאומיות למסחר בפליטותלהצטרפות למהלכים ו ) ה(

יוזמות אשר ימצבו את כלכלת –מכשירים ומבנים , ליעילות אנרגטית למוצרים עת סטנדרטיםקבילו

.ישראל בחוד החנית של המדינות המפותחות

פליטות גזי את צמצם לת וגלובלימדינת ישראל צריכה להצטרף למאמץ העולמי לריסון ההתחממות ה

ת לטווח הארוך בחמשת התחומים מושכלת המיועד החממה משטחה באמצעות גיבוש מדיניות לאומית

:העיקריים הבאים

; שימור אנרגיה ושאיפה לעצמאות אנרגטית–משק החשמל

; בינוי ירוק ותכנון תשתיות מתאים למשק מועט פחמן-תכנון תשתיות ובינוי

מעבר למערכות להסעת המונים והרחבת , צמצום השימוש ברכב פרטי –תחבורה בת קיימא

;השימוש בדלקים נקיים

מציאת פתרונות בני קיימא לטיפול בפסולת ובשפכים במקום –מדיניות לאומית למשק הפסולת

;שריפה והטמנה

;קיימא בעידן ההתחממות-משק המים וחקלאות בת

.פירוט של אמצעי מדיניות מומלצים בכל אחד מהמישורים הללו מובא להלן

תמונת מצב פליטות גזי החממה במדינה

חשמל (זי חממה בישראל כוללים בעיקר את משק האנרגיה על מרכיביו השונים מקורות הפליטה של ג

ומשק ) מוצקה ושפכים (משק הפסולת, )תחבורה ומגורים, מסחר, תעשייה-ודלקים לשימושיהם השונים

מגזרי דרך , )חשמל, תעשייה(החל ממגזרי הייצור , משקים אלה כוללים בתוכם מגזרים שונים. החקלאות

.מגזרים העוסקים בטיפול בתוצרי הייצור והצריכהבכלה הצריכה ו

-41-

73.5 לפליטה של רמתגומדינת ישראל , 2006 על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת

17%כמות המהווה גידול של , לאטמוספרה) בערכים מתואמים לפחמן(מיליון טון גזי חממה בשנה עקב פעילות של שריפת דלקים שנפלט ,CO2 ,ניחמצ-מהווים פחמן דו %88.2, מתוכם. 1996מאז שנת

בעיקר כתוצאה מסילוק פסולת שנפלט מתאןמהווים כ%8.8, )הסקה, תעשייה, תחבורה, ייצור חשמל(

מפעילות חקלאית שנפלט ,N2O, חמצני-מהווים חנקן תת %3 -ו, ושפכים, גידולי בקר וצאן, מוצקה

.ותעשייתית של דישון והדברה

:5)2004לשנת (בטונות ת את פליטות גזי החממה בישראל הטבלה שלהלן מסכמ

גז החממה סוג הפעילות

-פחמן דו 6כ"סה חמצני-חנקן תת מתאן חמצני

63,428,242 724 3340 63,133,683 שריפת דלקים •

:מזה

41,793,956 529 697 41,615,389 ייצור חשמל ואנרגיה

ייצור תעשיות 6,058,686 46 155 6,041,178 ובנייה

14,411,982 139 2316 14,320,338 תחבורה

1,163,618 10 172 1,156,777 אחר

4,948,160 235627 סילוק פסולת מוצקה •

בעיקר גידול (חקלאות • 2,846,733 4627 672587 )בקר וצאן

תהליכים תעשייתיים •גיר , ייצור מלט(

2,719,416 1950 2115065 )ואמוניה

370,000- 370000- 8יערות •

73,572,552 7,300 306,224 65,248,748 כ" סה

2006לשנת טיקה מבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיס. 5חמצני מבחינת -אקוויוולנטיים לפחמן דוחמצני לערכים -פליטות המתאן והחנקן התתכמות נדרש להתאים את ,לצורך שקלול. 6

לאופק 21 מקדם ההמרה של מתאן הוא פי - (GWP - Global Warming Potential)השפעה על ההתחממות הגלובלית ה ; בהתאמה310 פי –חמצני -ושל חנקן תת, שנה100זמן של

;)1996לפי נתוני , רבע מהערך המצוין-כ(הנתון כולל גם פליטת מתאן משפכים . 7 Israel National Report on Climate Changeח " שפורסמו בדו1996ס משנת "מבוסס על נתוני הלמ. 8

-42-

מתחלקת בישראל בין מגזרי משריפת דלקים, )CO2(פחמן דו חמצני , פליטת גז החממה העיקרי

:כדלקמן, לפי מידת ההשפעה, 9האנרגיה העיקריים

)63%( אלפי טון 38,660 - ייצור חשמל

)21%( אלפי טון 13,119 -תחבורה

)13%( אלפי טון 8,247 - תעשייה

)3%(אלפי טון 1,827 –הסקה

פליטות פחמן דו חמצני משריפת דלקים

63%

21%

3% 13%

הסקה מרחביתרכב מנועיייצור חשמלתעשייה

:מדיניות הקיימת בישראלכשלים בדוגמאות ל

משרד התשתיות הלאומיות , משרד האוצר(במסגרות בהן נקבעת מדיניות או תכנון ארוך טווח

לא מתבצע שקלול העלויות של פליטת ) ב"יומוסדות תכנון וכ, חברת החשמל, ומשרדים נוספים

ושל, )תגלובליההתחממות הל ע בהשלכות הצפויות אין התחשבות כללכלומר (פחמן לאטמוספרה

להיות ותת שבעתיד הנראה לעין צפוייועלו, עלויות נוספות למשק כתוצאה מזיהום האוויר

;ת ביותר למשקומשמעותי

שאינה מביאה בחשבון ראייה , גיה נחותהובטכנול, פותדחיפה להקמתן של תחנות כוח פחמיות נוס

זאת תוך עקיפה של .ארוכת טווח לגבי המחויבות להפחתת זיהום האוויר ופליטת גזי החממה

באמצעות הוועדה לתשתיות לאומיות , 10א "המועצה הארצית לתכנון ובנייה האחראית על תמ

;)"קריטית-על"גיה תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון בטכנולו– Dפרוייקט (

וממאבק כוח בין עקביתהנובעים ממדיניות לא פרוייקט הגז הטבעי בישראל בעיכובים מתמשכים

;רשויות וחברות ממשלתיות

.27.4 - ו27.3 לוח 2006נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת . 9

-43-

;של חסכון ושימוש חוזר במיםברורה תחת מדיניות , עתירי צריכת אנרגיה, קידום מתקני התפלה

;ן"לטיפול בבוצת השפדכגון משרפה , קידום משרפות לטיפול בפסולת ובשפכים

שבא לידי ביטוי , מתן עדיפות לשימוש ברכב פרטי על פני קידום תחבורה ציבורית יעילה ונקייה

בתכנון ובפיתוח , בהטבת מס למשתמשים כתוצאה מהעדר שקלול מלא של העלויות החיצוניות

ורה בהעדר תכנון אינטגרטיבי לתחבורה ציבורית ובתקצוב חסר של תחב, תשתיות כבישים

;ציבורית

חוק מקורות אנרגיה העוסקות בהתייעלות אנרגטית על אי החלת חובות חוקיות מכוח תקנות

;משרדי ממשלה ומוסדות המדינה ורשויותיה

זלזול מתמשך של משרדי הממשלה בהחלטות ממשלה שיש להן משמעות בעניין שינוי האקלים

טוי בפועל בחלוקה התקציבית של משרדי כפי שבא לידי בי, והעדר ניסיון משמעותי וכן ליישומן

:לדוגמא, הממשלה

o הפחתת /לנקוט בפעולות להגבלת, 15.2.2001 מיום 13/ חמ2913החלטה מספר

פליטות גזי החממה על סמך המסקנות שתתקבלנה בוועדה בינמשרדית שהוקמה בנוגע

מדינת ; ם בדבר שינוי האקלים"לשאלת הצטרפות ישראל לאמנת המסגרת של האו

את פרוטוקול קיוטו המציע יעדים ראשוניים 2004ראל אף אשררה בפברואר יש

אולם באופן – 2012עד שנת , במדינות מפותחות, להפחתת פליטה של גזי חממה

עקבי אינה רואה עצמה מחוייבת לעמוד ביעדי הפחתה כלשהם או לפעול להגבלת

.הפליטות משטחה

o קיימא על -ת אסטרטגית לפיתוח בר להכנת תכני14/05/2003 מיום 246' החלטה מס

יחד עם קואליציה , למרות ניסיון של המשרד להגנת הסביבה. ידי כל משרדי הממשלה

של ארגונים ירוקים להשתמש בהחלטה כבסיס להנעה של פעולות בתחומים סביבתיים

לא נקפו אצבע לקידום , הלאומיותמשרד התשתיות לרבות, מרבית המשרדים, שונים

.שובה זואסטרטגייה ח

o לעודד הקמתם והפעלתם של מתקני 24.11.2002מיום ) 44/חכ (2664' החלטה מס

הממשלה קבעה יעד . חשמל ותחנות כוח לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות

, 2007המסופק לצרכנים עד שנת מהחשמל 2%של לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות

מהוות האנרגיות המתחדשות , 2007 בשנת, כיוםבפועל .2016 עד שנת 5%ויעד של

. מסך ייצור האנרגיה במדינה0.3% -פחות מ

-44-

?סימנים חיוביים לשינוי כיוון

ניתן למצוא בשנה האחרונה משבי רוח רעננה , על אף הפרקטיקה המדאיגה שתוארה בכשלים לעיל

אך ניתן לומר שהם ,עניינים אלה לא הגיעו עדין לכלל גיבוש וכל שכן ליישום. ברמת המדיניות בישראל

ום הלזימעידים על חלחול מסויים של ההבנה כי לא ניתן להמשיך במדיניות של טמינת הראש בחול ביחס

:אוויר ולפליטת גזי חממה במשק האנרגיה והתחבורה לפחות

י המועצה "ע, הוראה להכנת תכנית אב ותכנית מתאר ארצית לתשתיות משק האנרגיה בישראל) 1(

: ובנייההארצית לתכנון

קיבלה המועצה החלטה להורות על ,5.6.07 ביום ,בישיבת המועצה הארצית לתכנון ובניה, רק לאחרונה

א לתשתיות משק האנרגיה בישראל אשר תתייחס באופן אינטגרטיבי אל "הכנת תכנית אב מרחבית ותמ

חודש יולי פרוטוקול מאושר של ההוראה צפוי להתפרסם ב (מ ודלק"גפ, גז טבעי, תשתיות החשמל

). והתכנית מיועדת להגשה תוך שנתיים ימים, השנה

משק האנרגיה ומשק , ההוראה דורשת כי התכנית תוכן בראיה כוללת של מערך התשתיות הכולל

חדירת , הפרטת משק החשמל: כגון, תוך התייחסות למשמעויות של שינויים במשק האנרגיה, המדינה

- עקרונות של פיתוח ברהועל פי , ל"חיבור לרשתות חשמל בינטכנולוגיות חדשות ו, השימוש בגז טבעי

.קיימא

גם בעבר ביקשה המועצה הארצית ממשרד התשתיות הלאומיות להגיש לה תכנית אסטרטגית , אמנם

אולם בקשה זו לא , לתחנות כוח לייצור חשמל– 10א "למשק החשמל כתנאי לדיון בתכניות מכוח תמ

תכנית האב למשק האנרגיה . נות דרך הוועדה לתשתיות לאומיותקוימה ובפועל קודמו תוכניות שו

-ושהכנתה נסתיימה כבר ב, אשר הוכנה על ידי צוות יועצים עבור משרד התשתיות הלאומיות, בישראל

הכוללת , יש לקוות כי הדרישה הברורה. הוצגה לציבור מצומצם והוצנעה מאז מסיבות לא ברורות, 2004

היה יסוד לכל מדיניות מושכלת לטווח הארוך בתחום ת לגיבושה של תכנית ש תביא סוף סוף,לוח זמנים

.האנרגיה במדינה

ועדה למיסוי ירוק) 2(

ל תכנון וכלכלה ברשות המיסים ובהשתתפות נציגי משרדי הממשלה "וועדה בין משרדית בראשות סמנכ

מסמך המלצות למדיניות הביאה לגיבוש , 2006אשר החלה להתכנס בינואר , הרלוונטיים ואנשי מקצוע

יצירת תמריצים כלכליים שונים להקטנת זיהום האוויר מתחבורה על ידי מיסוי סוגי -מיסוי ירוק בתחבורה

המלצה מטרות הוועדה כוללות ".דלק ירוק"-ו" רכב ירוק"הרכב והדלק וקביעה של קריטריונים להגדרת

בחינת עלויות חיצוניות , קנסות לשימוש בהם/על קריטריונים לקביעת כלי רכב מעוטי זיהום ותמריצים

בדיקת האפשרות למתן הטבת מס דלק לסוגי , לשימוש בסוגי דלקים שונים והתאמת רמת המיסוי עליהם

-45-

קביעת קריטריונים לתמרוץ השימוש בהתקנים לטיפול בגזי הפליטה , דלקים ממקורות מתחדשים

. והפחתת התלות בנפט ותוצריו

את רמת הסבסוד כיום על ) באופן הזהיר והנמוך ביותר(כי ניתן לאמוד , רבין הית, הוועדה מצאה

! אחוז מהתוצר2.6של לפחות – עלות/ המתבטא בחסר מיסוי–השימוש בכלי רכב פרטיים

לקראת כטיוטא לעיון הציבור ,2007 במאי 21 -ב, כוללות המלצות הוועדה אשר פורסמו, לאור זאת

: את העניינים הבאים10מלצות הסופיותשימוע ציבורי ולפני גיבוש הה

הגדלה של המיסוי על השימוש ברכב באופן הדרגתי על פני תקופה ארוכה בדגש על המרכיב

; המשתנה בנסיעה

שינוי מבנה מערכת המס ליצירת תמריצים להפחתת העלויות החיצוניות בדגש על הקטנת

- וכן ;הזיהום הסביבתי

, כגון שינוי מדיניות השכר המעודדת רכישת כלי רכב, ייםהתייחסות לצעדים משלימים רוחב

, גיבוש תוכניות להקטנת הצורך בתחבורה ממונעת, פיתוח מערכות יעילות של תחבורה ציבורית

גיבוש מדיניות תחבורה בתאום עם , עידוד מעסיקים ליצירת פתרונות תחבורה יעילים לעובדיהם

.ב"ומדיניות שימוש בקרקע ויעדים סביבתיים וכי

אולם הערכים , תואמים מדיניות תחבורה בת קיימאאמנם בשלב זה ניתן לומר כי קווי הפעולה המוצעים

של עלויות המשתמש ופחות על הכוונת " תמחור ריאלי"שנקבעו הינם ערכי חסר השמים דגש יתר על

הביא בחשבון שקלול העלויות חייב ל. התנהגות ראויה כחלק ממאמץ לאומי להפחתת פליטות גזי החממה

.עלות פליטת פחמן גבוהה הרבה יותר אשר צפויה להתממש בטווח הזמן הבינוני והארוך

מאמץ לגיבוש תכנית ממשלתית להפחתת זיהום האוויר מכלי רכב) 3(

בענין זיהום אוויר מכלי רכב הורתה 4.10.2006בעקבות החלטת ועדת השרים לביקורת המדינה מיום

מסמך מפורט של כל הצעדים האפשריים הנדרשים לשם "ביבה לגבש הממשלה למשרד להגנת הס

ליישום החלטה זו גובשה יזמה של המשרד להגנת הסביבה יחד עם משרד . 11"מניעת זיהום אוויר מרכב

אשר עמדה כהצעת החלטה על שולחן ועדת שרים משותפת לענייני ביקורת , התשתיות הלאומיות

הטילה הוועדה משימות לפעולה , מבלי שנתקבלה החלטה. 2007המדינה והגנת הסביבה בחודש אפריל

ובכלל זה , בתחומי האחריות של המשרדים השונים במסגרת תכנית לצמצום פליטת המזהמים מכלי רכב

, הגבלת כניסת כלי רכב דיזל למרכז תל אביב, פיקוח ואכיפה, תקני פליטה מכלי רכב: בעניינים הבאים

pdf.rokya_misui/docs/taxes/il.gov.mof://http: ניתן למצוא את המסמך באתר משרד האוצר. 10

לפרוטוקול החלטות הממשלה צורפה אשר04.10.2006 המדינה מיום של ועדת שרים לענייני ביקורת7/בק. מס החלטה. 11

02.11.2006ביום ממשלה וקבלה תוקף של החלטת

-46-

הסבת רכבי השירות הממשלתיים , ת אנרגטית לכלי רכבוערכים ליעילקביעת , גריטת כלי רכב ישנים

.לרכבים חסכוניים בהתאם למדד ירוק ועוד

הרי שיעילותה תיבחן במהלך השנה הקרובה בשאלה האם משרדי , למרות שמדובר ביזמה מבורכת

.בדגש על משרד התחבורה ומשרד האוצר ירתמו אף הם למימוש המהלך החיוני, הממשלה השונים

פרמיות לייצור אנרגיה מתחדשת) 4(

, חשמל מקדמת בשנים האחרונות מתן פרמיות ליצרני אנרגיה מתחדשת–הרשות לשירותים ציבוריים

בדגש על אנרגיה סולארית תרמית וישירה אשר עלויותיה כיום אינן , אשר מוכרים חשמל לחברת החשמל

החליטה 2004כבר ביולי . הנהוגים בארץמצדיקות השקעות נרחבות ביחס למחירי החשמל הנמוכים

על גובה הפרמיה אשר מתבססת על התועלת למשק מהפחתת הזיהום כפי שנקבע על ידי 12הרשות

שנה או לתקופת 15ק לבעל רישיון ייצור לתקופה של ענהפרמיה תו. וועדה בין משרדית שעסקה בנושא

.רהקצר מביניהם ובהתאם לרמת הפליטות ממתקן הייצו, הרישיון

טיות רתכנוניות ובירוק, יצרני חשמל באנרגיה מתחדשת עדיין טוענים למגבלות כלכליות, יחד עם זאת

כבר מתבססות ר שאשל טכנולוגיות בארץ יישום נרחב ותומונע, להקים מתקניםםשאינן מסייעות ביד

.בעולם

- דוד ורדינג בתלהתקדמות בתכנון ובהקמת תוואי הולכת הגז הטבעי ומעבר תחנת אשכול באש) 5(

אביב לייצור חשמל מגז טבעי

13.7.04 ,145בה י מיש3' החלטה מס. 12

-47-

בישראלהתחממות גלובליתהיבטים כלכליים ל

בראי הכלכלה העולמית

ת ושינויי האקלים קשות אמנם לחיזוי אך ברור לכל גלובליהעלויות הכלכליות העתידיות של ההתחממות ה

המסוימת שבעליית על אף התועלת הכלכלית . שתהיה להן השפעה אדירה על הכלכלה העולמית

, גידול בתנובת החקלאות ובתיירות בזכות ימים חמים רבים יותר (הטמפרטורות בקווי הרוחב הצפוניים

מעלות צלסיוס בטמפרטורה העולמית הממוצעת תבטל תועלות מועטות אלו 2.5עלייה של מעל , )למשל

.13בהיבט גלובלי

העלייה בטמפרטורה העולמית הממוצעת . בעולםהשינויים האקלימיים גורמים כבר כיום לנזקים גדולים

במגוון המינים ובעוד , בבריאות בני האדם, בתשתיות ומאגרי מים, להמשיך ולפגוע בחקלאותהצפוי

לגדול עם העלייה ותשתדירותם ועוצמתם צפוי) קטסטרופות(לאירועי קיצון , בנוסף. תחומים רבים אחרים

נאמד הנזק של הוריקן , כך למשל. שמעותית לנזק שיגרםעשויה להיות תרומה מ, בריכוז גזי החממה

רה מעריכה -חברת הביטוח סוויס. 14 מיליארד דולרים150- בלואיזיאנה ומיסיסיפי ב2005קתרינה בשנת

מיליארד 150-אירופה ויפן בלבד יכול להגיע ל, כי הנזק הנוסף כתוצאה מקטסטרופות בארצות הברית

טבע בעשור שחלף היה מעל העריך כי המחיר הכלכלי של אסונותWorld Watchארגון . 15דולרים בשנה

.16וכי המחיר ילך ויעלה, כמו בכל ארבעת העשורים שקדמו לו יחדיו, מיליארד דולר600

שאם האנושות לא תפעל בצורה נחרצת לצמצום פליטות משמעית-נקבע חד, שהוזכר לעיל, סטרן ח"בדו

אומדן הנזקים , חלקים למיליון500-550בריכוז שבין ) CO2e (גזי החממה בכדי לייצב את גזי החממה

עמד 2005- ב.17 מהתוצר העולמי הגולמי בכל שנה ואולי אף יותר20%הכלכליים עלול להגיע עד לכדי

דולרים כך שאומדן הנזקים השנתי כתוצאה ) אלפי מיליארד( טריליון 45-הגולמי על כ התוצר העולמי

הערכות אלה של סטרן חמורות יותר מתחזיות קודמות שהיו לגבי . ון דולרים טרילי9-מההתחממות הינו כ

:עלויות התופעה

13. http://www.copenhagenconsensus.com/Default.aspx?ID=165 14. Burton, Mark L.; Hicks, Michael J. "Hurricane Katrina: Preliminary Estimates of Commercial and Public

Sector Damages." Marshall University: Center for Business and Economic Research, 2005 15. The Association of British Insurers 2005, FINANCIAL RISKS OF CLIMATE CHANGE 16. http://www.worldwatch.org/

מתן משקל מתאים לנטל הלא פרופורציונאלי של נזקי שינוי אקלים המונח והשלכות חיצוניותגם אם יילקחו בחשבון השלכות . 17 על כתפי אזורים עניים בעולם

-48-

ג" ביחס לתמתגלובליההתחממות ה נזקיהערכת : 118 התמונ

מהתוצר אחוז אחד בלבד גיע לכדימעלות הפעולות לצמצום הפליטות ,מדווח סטרן, לעומת זאת .העולמי הגולמי

בראי הכלכלה הישראלית

, מקום מצומצם ביותראקלימה החם ממילא מתיר . תגלובליישראל אינה פטורה מהשלכות ההחממות ה

נוכל להניח הנחות דומות בניתוח כלכלי למשק , אם כך, לאור דוח סטרן. לתועלת מההתחממות, אם בכלל

:הישראלי

והוא גדל בשנים האחרונות בקצב , ב" מיליארד דולר ארה166 -ג בישראל בכ"הסתכם התמ 2006בשנת

על מדובר כלל בעשורים הקרובים ג הישראלי לא יגדל"גם בהנחה כי התמ . לשנה2-5%של בין

.)לשנה₪ מיליארד 130-כ(ב לשנה " מיליארד דולר ארה33 פוטנציאל נזק של עד

אם ישראל תצטרף למאמץ העולמי להפחתת פליטות גזי חממה יהיה עליה להשקיע כמיליארד וחצי דולר

; )2006בשנת (₪ מיליארד 270 -מתוך תקציב של כ, לשנה) ₪ מיליארד 6 -כ, ג" מהתמ%1.5(ב "ארה

. בין עלות ההשקעה לבין פוטנציאל הנזק1:20 מהתקציב השנתי וביחס של 2%-קצת מעל ל –כלומר

: ת בישראלגלובלימספר מחקרים נעשו בישראל על מנת לנסות ולאמוד את עלות הנזק של ההתחממות ה

דונם 8400-לאובדן של כ ים יגרום מצא כי עלייה של מטר אחד בגובה פני ה19מחקרם של נחום ושכטר

1-20בתרחישים שונים נע בין סך הנזקים. פי תרחיש ממוצע-ח על" מיליארד ש4-5קרקע בנזק כולל של

כאשר הנזק , ₪מיליון 390- עשוי הנזק להגיע ל, בשנה בה התופעה מגיעה למלוא היקפה . ₪מיליארד

.₪מיליון 300-השנתי הממוצע הנו כ

18. in Tol and Yohe (2006) "A Review of the Stern Review" World Economics 7(4): 233-50

2006 5כרך , עיונים בניהול משאבי טבע וסביבה.19

-49-

ת הוא ענף גלובלישמעותיים ביותר בישראל שעשויים להיפגע בשל ההתחממות האחד התחומים המ

בדק את השלכות שינויי הטמפרטורה ופיזור המשקעים 20שכטר וברלינר, מחקרם של חיים.החקלאות

המחקר מצא כי בתחזיות המשקעים . על הרווחים מגידול חיטה וכותנה) פי מודל חיזוי-על(הצפויים

כלומר ( בכותנה 240%- בחיטה ו273% יקטנו הרווחים עד לכדי 2070-2100והטמפרטורות לשנים

מצא 21מחקר נוסף בדק את השפעת ההתחממות על החקלאות). בגידולים אלה צפויים הפסדים ניכרים

מהרווח הנקי השנתי הלאומי ביחס 20%- כ2100כי בעקבות השינויים הצפויים במשקעים יפגע עד שנת

. 2002לשנת

משירותי הרעייה ומשירותי המערכות , ניסו לאמוד את אובדן התועלת מהנוף22שטרנברגפליישר ו

הפיכת ( מיליון דולר לשנה על מנת למנוע מדבור 107.6פי מחקרם מוכן הציבור לשלם -על. האקולוגיות

ת ההפסד בשירותי המערכת האקולוגי, אם שינוי כזה יחול, בנוסף). תיכוני הגלילי לנוף מדברי-הנוף הים

. מיליון דולר113.8-עלול להגיע עד ל) הכוללים גם רעיית בקר וצאן(

ת על מערכות גלובליהרבות שיש להתחממות הההשלכות בהמחקרים הללו מכסים רק היבטים בודדים

, בין ההשלכות הנוספות נציין גם נזקים למתקני תשתית כתוצאה מעליית פני הים. כלכליות-כלכליות ולא

נזקים , )בעיקר שיטפונות ובצורות בישראל(נזקים מאירועי קיצון , אנרגיה לאיקלוםצריכה מוגברת של

נזקים נוספים לחקלאות ואובדן חלק מהשירותים , כתוצאה מהתפרצות מחלות טרופיות בישראלבריאות ל

אולם מהבחינה הכלכלית , קשה להעריך ולצפות כראוי את כל הנזקים. הרבים של מערכות אקולוגיות

נוכל לומר במידה רבה של ,אם כך. הנזקמעלות בהרבה הי עלות המניעה של נזקים אלו קטנברור כ

, כי עלות מניעת ההתחממות בישראל כחלק מהמאמץ העולמי להפחתת פליטות גזי חממה, וודאותעל מקבלי ההחלטות ". עסקים כרגיל"קטנה בהרבה מעלות הנזקים שייגרמו כתוצאה מהתנהלות

. ההשקעה תושקע כראוי כדי לשמור על חוסנה של ישראל גם מהבחינה הכלכליתבנושא לוודא כי

זיהום האוויר בישראלכלכליות של עלויות

הפחתה של -ביניהן .קיימות תועלות משקיות מרובות לקידום יזמה לאומית להפחתת פליטות גזי חממה

ת ומזהמים נפלטגדולות של ת יו שכמומכיוון, תועיל במיוחד לשיפור איכות האוויר) CO2(פחמן דו חמצני

.שהיא הגורם המשמעותי לפליטה של גז חממה זה, כתוצאה משריפת דלקים

מובאות בחשבון אינןשבדרך כלל , למשקוויר בישראל ישנן עלויות ניכרות חשוב לציין כי לזיהום הא

והן ,חשמלב בתחבורה ו המשתמשיםהן -על ידי הגורמים להן " נראות"ינן מדיניות ואשונות של ת ובקביע

עודף , ההשפעות הציבוריות של עלויות אלהבגלל. הגורמים המייצרים אותם כגון תעשייה ותחנות כוח

20. Haim, Shechter and Berliner,2007, "Assessing the Impact of Climate Change on Representative Field

Crops in Israeli Agriculture: A Case Study of Wheat and Cotton", Climatic Change Journal (draft) 21. Kan, Rapaport-Rom and Shechter, 2007, "Economic Analysis of Climate-Change Impacts on Agricultural,

Profitability and Land Use: The Case of Israel" (draft) 22. Fleischer and Sternberg, 2006, "The Economic Impact of Global Climate Change on Rangeland

Ecosystem – The Space-for-Time Approach" Ecological Economics, 59(3) 287-295

-50-

ולכן הן (בצורה של תשלומים למערכת הבריאות למשל, מוטל על החברה בכללותה) התשלום(הנטל

החיצוניות של עלויות ה. קורותמצב זה גורם למעשה להקצאה לא יעילה של מ). נקראות עלויות חיצוניות

הפחתת ערך (למבנים , )הוצאות רפואיות ואבדן ימי עבודה(כוללות נזקים לבריאות אדם זיהום אוויר

.לגידולים חקלאים ועוד, )הרכוש

לפי השנתון , של פליטות המזהמים לאוויר) 2005לשנת (הטבלה שלהלן מתארת את הכמות השנתית

:מזהם לטוןהעלות פליטת העלויות של פליטה זו בהתאם לואת ,2006 הסטטיסטי לישראל

המזהם

כמות פליטה שנתית משריפת

)בטונות (דלקבדולר עלות השנלעלות 23לטון

מסך אחוז העלות

23% 432,964,000 7 61,852,000 24פחמן דו חמצני

32% 612,460,860 3,190 191,994 תחמוצות גפרית

25% 478,944,000 2,400 199,560 תחמוצות חנקן

9% 168,644,000 9,500 17,752 חלקיקים

3% 48,908,200 1,100 44,462 פחמימנים

9% 165,180,000 600 275,300 חמצני-פחמן חד

: לשנהכ"סה

1,907,101,060$100%

:כדלקמן, ניתן לחלק את האחריות ליצירת העלויות מזיהום אוויר לפי מגזרים

תרומת מקורות פליטה לעלויות כתוצאה מזיהום האוויר

תחבורה25%

הסקה מרחבית1%

תעשייה20%

ייצור חשמל54%

לצורך חישוב הפרמיה עבור ,8.2.04 מיום 136' מס, חשמל- בהחלטת הרשות לשירותים ציבורייםאומצושת יובהתאם לעלו. 23ויות אלה נמוכות מהמקובל על; )ז"תעו(מניעת זיהום אוויר בהתאם לעלות הדלק השולית הרלוונטית של ייצור חשמל

חמצני נלקחו -עלויות פחמימנים ופחמן חד; תועלת/אולם הן מהוות לפחות נקודת מוצא להכללתן בשיקולי עלות, באירופהי משרד " שאומצה כרפרנס לצורך קביעת מדד ירוק לזיהום אוויר מתחבורה עEuropean Commission -מעבודה של ה

! יורו לטון30 -מחיר פליטה של טון פחמן דו חמצני ב במסגרת זו נאמד, האוצר לאחרונה

אולם גז זה הינו גז . חמצני אינו נחשב מזהם על אף שלריכוז גבוה שלו באוויר הננשם יש אפקטים בריאותיים-פחמן דו. 24 .שמנסות לגלם את תוספת הסיכון החברתי בפליטתו ולכן גם לפליטתו נקבעו עלויות, כאמור, החממה העיקרי

-51-

ת תועלות משמעותיות במאמץ להפחתת גזי החממה אשר יצמצמו את העלויות כי קיימו, אם כן, מובן

. מיליארד דולר בשנה2 -המוטלות על המשק כתוצאה מזיהום אוויר ונאמדות כמתואר לעיל בכ

כלים כלכליים לקידום סביבתי

.שינויי האקלים הם כשל השוק הגדול ביותר מאז ומעולםהוסיף וקבע כי דוח סטרן

היד " ממשלתית ברורה ומשמעותית ימשיך המשק לפעול במתכונות הידועות ועקרון ללא הכוונה

בתופעה חובקת עולם . ת מעט מידי ומאוחר מידיגלובלייביא לשינוי בנושא ההתחממות ה" הנעלמה

כאפקט החממה לא יביאו כוחות השוק החופשי לפעילות נמרצת בהפחתת הפליטות בגלל תופעת

ובעיקר לאלה הנוגעים , אופיינית במיוחד לשירותי המערכת האקולוגיתזו תופעה . 25"הטרמפיסט"

כדי לשנות את התנהגות הצרכנים . שינויים מרחיקי לכת באטמוספרה ובאקליםול, ותגלובלילמגמות

והמשק ולהפחית משמעותית פליטות של גזי חממה פותחו בעולם כלים מקומיים ובינלאומיים לצמצום

כוחם של הכלים הכלכליים במגוון הפעולות הנדרשות הינו משמעותי . תגלובליתופעת ההתחממות השל גופים עסקיים גדולים וציבור גדול של " התנהגות נכונה"ביותר בשל יכולתם להגדיר ולאכוף

יכולים לעודד התנהגות רצויה ,כגון מיסוי ותמריצים, כלים כלכליים. אזרחים הפועלים בשוק החופשי

אלה צריכים להיות מותווים . לטובת צמצום ריכוזי הפחמן באטמוספרה,רצויה-ולרסן התנהגות שאינה

חלק רחב ככל האפשר כ וףתישלהיקבע ב ו,)'רשויות מקומיות וכו, ממשלה(ידי הרשויות -ולהיאכף על

. באמצעות מסגרות עבודה והסכמים בינלאומיים,גלובליממאמץ

.סחר/יסויבאמצעות מ קביעת עלויות לפליטות פחמן לאטמוספרה .1

-EUכגון במסגרת פרוטוקולי קיוטו וכן , השתתפות במנגנונים בינלאומיים למסחר בפליטות בפחמן .2

Strategic Energy .

.תמיכה כלכלית במיזמים משותפים להפצה רחבה של טכנולוגיות נקיות .3

.פ לטכנולוגיות מעוטות פחמן ולפרויקטים שעשויים לצמצם פליטות של גזי חממה"מענקים למו .4

אנליסטים , קרנות הון סיכון, ברוקרים, בורסות, בנקים (ביטוח ומימון בנושא, תמיכה במנגנוני מסחר .5

."סיכוני פחמן"הקמת בסיסי נתונים מפורטים לניהול .)ועורכי מבדקים

מרץ ומשאבים בשיפור הסביבתי אם אף אחד אחר סביבו אינו , אף גוף כלכלי או פרט לא יסכים להיות הראשון להשקיע זמן .25

.נוהג כך

-52-

שימור אנרגיה ושאיפה לעצמאות אנרגטית: בישראלמשק החשמל

רקע

את הגורם המכריע ביותר לפליטה של זיהום אוויר בכלל יםוייצור אנרגיה בכלל וייצור חשמל בפרט מהו

חמצני -מהפחמן הדו) אלפי טון בשנה38,660 (%63. בפרט, גז החממה העיקרי, חמצני-ופחמן דו

.שנפלט כתוצאה משריפת דלקים בישראל נפלט מתחנות כוח של חברת החשמל

. 26ש"מיליארד קוט 48.4 עומד על לישראל סך כל ייצור החשמל השנתי בתחנות הכח של חברת החשמל

. בסולר5%-במזוט ו %8.5, בגז %11.5, באמצעות פחם הינומכלל ייצור החשמל %75

: בתחנות הכוח של חברת החשמל2005הטבלה שלהלן מתארת את ייצור חשמל בשנת

יכולת מותקנת סוג דלק

)Mw10,010 -כ"סה(

מליוני (ייצור בפועל

)ש בשנה"קוט

צריכת דלקים )אלפי טון בשנה(

12,694 %74.7 36,127 %48.4 פחם

1,127 %11.5 5,597 %12.8 גז טבעי

873 %8.5 4,094 %10.3 מזוט

587 5.3% 2,561 % 28.5 סולר

%100 48,379 %100 כ"סה

שיעור גידול זה הינו גבוה . לשנה3.2%קצב הגידול של צריכת החשמל בשנים האחרונות עומד על

יחד עם זאת יש לזכור ששיעור זה מתון יחסית לקצב הגידול בעשור .וואה למדינות מפותחות אחרותבהש

.לשנה %7 -שעמד על כ) 1990-2000(הקודם

.2005הנתונים שלהלן מבוססים על דין וחשבון סטטיסטי של חברת החשמל לשנת . 26

-53-

20000

25000

30000

35000

40000

45000

צריכה שנתית (מיליון קוט"ש)

1995 1997 1999 2001 2003 2005

שנים

גידול בצריכה השנתית הכוללת

גידול , בהתאמה2.3%- ו1.5%-הקטנים עלתה בעסקים בוצריכת החשמל במשקי הבית , 2005בשנת

ציבורי -ואילו המגזרים המסחרי. ק ביתשנבע מעליה במספר הלקוחות ולא מהגידול בצריכה למש

מכלל הגידול 70% -תרמו ל, בהתאמה3.6% - ו4.6% -שצריכת החשמל שלהם עלתה ב, והתעשייתי

ככלל ניתן לראות בבירור כי התורמים המרכזיים לגידול בצריכת החשמל . בצריכת החשמל בשנה שחלפה

:ר התעשייתיהמגזר הביתי והמגז, ציבורי-המגזר המסחרי: בסדר זה, הם

צריכה שנתית לפי מגזר

0

2500

5000

7500

10000

12500

15000

1995

1996

1997

1998

1999

2000

2001

2002

2003

2004

2005

שנים

שט"קו

ון לימי

ביתית מסחרית - ציבוריתתעשייתיתיישובים חקלאייםשאיבת מיםמכירה בצובר

-54-

התפלגות צריכת חשמל לפי מגזרים

ביתית, 31%

מסחרית ציבורית,

30%

תעשייתית, 23%

מכירה בצובר, 6%

שאיבת מים, 6%

ישובים חקלאיים, 4%

משפעים בצורה ישירה על צריכת , כתוצאה משינויי האקלים הנצפים, אירועי מזג האוויר הקיצוניים

. ºc5 -התרחש גל קור שבשיאו ירדה הטמפרטורה הממוצעת בערב ל 2005במהלך חורף . החשמל

ר את שיא הביקוש ועבט" מגוו8,840-לט " מגוו7,600 - ימים מ4כתוצאה מהקור עלה שיא הביקוש תוך

. ט" מגוו8,570 שהיה 2003הקודם של חורף

כתוצאה . ºc 34.2 ובשיאו עלתה הטמפרטורה הממוצעת בצהריים ל 2005נוסף התרחש בקיץ חום גל

ועבר את שיא הביקוש וואט-מגה 9,030 -ל וואט- מגה8,000- ימים מ7מהחום עלה שיא הביקוש תוך

2006באוגוסט : פעמים' נציין כי שיא זה נשבר מאז כבר מס (ט"וו מג8,750 שהיה 2002הקודם של קיץ

- מגה 9,500 – 2007ובסוף יוני , וואט-מגה 9,450 – 2006בדצמבר , וואט- מגה9,400נרשם ביקוש של

).וואט

נתון חשוב נוסף לצורך גיבוש אמצעי התמודדות עם הבעיה הוא הגידול המתמשך בצריכת החשמל לנפש

):הגבוה במדינת ישראל בלאו הכי, פיאבצריכת החשמל הוא מעל ומעבר לגידול הדמוגר הגידול ,כלומר(

-55-

גידול בצריכת החשמל השנתית לנפש

4000

4500

5000

5500

6000

6500

1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005

שנים

שט"קו

מעיד שמדינת , המציב את צריכת האנרגיה ביחס לתוצר, )Energy Intensity ( עצימות האנרגיהגם מדד

, ישראל מפגרת הרבה אחרי מדינות העולם המפותח בכל מה שקשור לשימור אנרגיה ויעילות אנרגטית

.תשומות האנרגיה הנדרשות לתפוקה מסוימת במשק הינן גבוהות יחסית למדינות המפותחות, רכלומ

מדיניות שימור אנרגיה

מבלי , מדיניות שימור אנרגיה מושכלת מכוונת להשיג צמצום משמעותי של הביקושים לאנרגיה בישראל

צעים והפעילויות לשימור העלאת האמ. )2004אילסר . ח (לפגוע בפעילות הכלכלית והחברתית הכוללות

הינה אבן הפינה , אנרגיה לראש סדר העדיפויות הלאומי של מדיניות הממשלה בתחום משק האנרגיה

על רקע ההתחממות הגלובלית ובחתירה , 21-התמודדות עם האתגר של ניהול משק אנרגיה במאה הב

הפחתה בביקוש לאנרגיה 20%כי ניתן להציב יעד מינימום של , ברי לכל. 27עצמאות אנרגטיתהשגת ל

והתחזית , לאור ההבנה של תהליכי שינוי האקלים בשנים האחרונות, אולם; 2020עד לשנת , ראשונית

ניתן , ת לפליטת פחמן לאטמוספרה צפויה להשפיע עמוקות על שוק האנרגיהגלובלילפיה קביעת מחירים

צב בחזית הכלכלית העולמית בכלל יישום ושאפתניים אף יותר על מנת שישראל תו-ינבאף לקבוע יעדים

.בניהול משק חשמל מודרני בפרטכמובילה ו

Meeting the Energy Challenge, A white paper on -למשל ב, כך עולה בניתוחים רבים בעולם למשק האנרגיה. 27

energy זו גם מסקנת עורכי תכנית האב למשק האנרגיה שהוגשה למשרד התשתיות ; של משרד המסחר והתעשייה הבריטי ;אולם הוצנעה משיקולים לא ברורים 2004בשנת

-56-

במוסדות ציבור בגופים , שנתית להתייעלות אנרגטית במשקי הבית-לגבש תכנית רבש י ,כצעד ראשוני

מערכת תמריצים , לייםאמסחריים ובתעשייה הכוללת הצעות חקיקה לקביעת תקני יעילות אנרגטית מינימ

. רת מנגנונים פיננסיים מתאימים לתגמול על יסוד חסכון מוכח ומערכת הסברה יעילההסד, כלכליים

, בזמן תפוקת שיאניהול צד הביקושמומלץ לפעול להסדרת מגנונים וולונטריים וטכנולוגיים לייעול , בנוסף

.כגון השלת עומסים ושימוש באנרגיה שאובה

במסגרת משרד ( לאומית לשימור אנרגיהרשותמבחינה מוסדית אנו ממליצים על הקמה בחוק של

אשר תדאג להכנת תכניות כאמור ואשר פעולתה ) חשמל-התשתיות או הרשות לשירותים ציבוריים

ו דרך תשלום חשבון החשמל ברעויאשר כספים (באמצעות קרן ייעודית , לפחות בחלקן, ויוזמותיה ימומנו

).ודלק

במדינת ישראלללצמצום פליטות גזי החממה ממשק החשמעקרונות

בהובלת משרד התשתיות הלאומיות , על הממשלה :גיבוש תכנית אסטרטגית למשק האנרגיה )1

לגבש תכנית אסטרטגית למשק האנרגיה אשר תציב לה , האחראי על תחום החשמל והאנרגיה

תכנית . מטרה מרכזית להתמודד עם שינוי האקלים תוך הבטחת אמינות אספקת החשמל

ת הגנלה מטבע הדברים לערב את הדרג המקצועי במשרד האוצר ובמשרד צריכ, אסטרטגית כזו

באופן שיביא להכללתם של אמצעים כלכליים ופרמטרים סביבתיים מדידים , הסביבה מלכתחילה

התכנית צריכה להתקבל בשיתוף מלא . וברורים שיאפשרו מעקב אחר יישום התכנית ושכלולה

עסקי והתעשייתי וכן ארגוני צרכנים וארגונים ובכלל זה בעלי עניין בתחום ה, של הציבור

.סביבתיים

בלוישימור האנרגיה ושנושא ב יש לייחד בתכנית האסטרטגית פרק הכולל מסקנות אופרטיביות

. השנים הקרובות50 -נושא זה בתמונת מצב משק האנרגיה ל

דינת ישראל יש לבצע סקר מקיף בשטחי מ :מימוש פוטנציאל ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות )2

, ובעיקר אנרגיה סולרית, בחן את הפוטנציאל הממשי לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשותיאשר

בתחנות כוח (יש לבחון את הפוטנציאל לייצור מרוכז . אנרגיית רוח ואנרגיה מפסולת ושפכים

ויות ואת העל, )פגועים/ובעיקר בשטחים בנויים, ייצור פרטי או עצמאי(ולייצור מבוזר ) ייעודיות

צמצום משאבי הקרקע הטבעיים המוגבלים מבחינת בעיקר (הסביבתיות הכרוכות בכך

מכיוון ששקיפות המידע , גלויות לציבור ולבעלי הענייןתיולהמסקנות הסקר על). מלכתחילה

ונגישות הציבור לו מהווים תנאי בלעדיו אין לצורך קידום יזמות בתחום ולמעורבות ציבורית

.בהתאם

-57-

קביעת יעדים שאפתניים :היל לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת ויעדים ליישוםתמ קביעת )3

כך 28מעל ומעבר להחלטת הממשלה לגבי אנרגיות מתחדשות, לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות

ובעיקר שמש , ממקורות מתחדשיםבפועל יעשה 2020 מייצור החשמל בשנת 10%שלפחות

יצא הפרטה ההליך אםיעד זה חייב להיקבע . מחצביותוכתחליף לייצור חשמל מתחנות כוח , ורוח

רצוי לקבוע במסגרת תמהיל מתוכנן למקורות ייצור החשמל במדינה יעדים אלה. אם לאובין לפועל

ב ובשאר "המקובל בארה) RPS) Renewable Portfolio Standard -לטווח הארוך בדומה ל

. העולם המערבי

לתחנות כוח פחמיות יש תרומה מכרעת : מיות נוספותהקפאה של הקמת תחנות כוח פח/עיכוב )4

מיליון טון פחמן 3 פולטת 500Mwתחנת כוח פחמית של (לפליטת פחמן דו חמצני לאטמוספרה

בעולם מפותחות טכנולוגיות לייצור חשמל מפחם שהינן יעילות ונקיות ). 29בשנהבקרוב חמצני -דו

טכנולוגיות –ואף חשוב מזה , שראלהרבה יותר מהטכנולוגיה בה משתמשת חברת החשמל לי

Carbon Capture)(דרש השקעה בטכנולוגיות לתפיסה ואחסון של פחמן ישמתאימות לעתיד בו ת

and Storage - CCS. ברי כי גם , ת משמעותית לפליטת פחמןגלובלי לנוכח הצפי לקביעת עלות

מסקנות המחקר . למובהקתתהפוך בטווח זמן הנראה לעין כדאיותן הכלכלית של טכנולוגיות אלה

לטון $ 25-30הן שבמחיר של , The Future of Coal, בענין זהMIT - תחומי שנערך ב-הבינ

חשוב . פחמן תתחרה הטכנולוגיה של תפיסה ואחסון של פחמן בתחנות כוח פחמיות קיימות

הפולטת כמויות עצומות של פחמן , להזכיר כי החלטה על הקמת תחנה פחמית מיושנת

. השנים הבאות50היא החלטה שמדינת ישראל תאלץ לחיות עמה לפחות למשך , פרהלאטמוס

הן את , את ההקמה של תחנות כוח פחמיות נוספות- לעת הזו –מומלץ להקפיא , לאור זאת

תכנון במסגרת הוועדה לתשתיות לאומיות והן פרויקטים הנמצא כיום בהליכי, באשקלון Dפרוייקט

צומות הכרוכות בהקמת תחנות פחמיות כדאי להשקיע בהתייעלות את העלויות הע; נוספים

כגון גז טבעי שיאפשרו , כוללת במשק ובתחנות כוח המבוססות על דלקים נקיים יותר אנרגטית

השימוש בפחם כמקור דלק תיובהר כי אין הכוונה להפסק. מרווח נשימה למשק החשמל בישראל

עשות יטכנולוגיות יעילות קיימות אשר צפויות לה לטובת שימוש בתדשו מחכותעריעיקרי אלא לה

-יצירת גז סינטטי מפחם ושריפתו להפקת חשמל(כגון גזיפיקציה , 30דומיננטיות הרבה יותר

IGCC ( והכנת התשתיות הדרושות לשימוש בטכנולוגיה של תפיסה ואחסון של פחמן)CCS ( בכל

.תחנות הכוח הפחמיות

ל את המימון ואת ההשקעות הדרושות לטובת מיזמים תנה ןרהק :הקמת קרן לשימור אנרגיה )5

הלוואות הטבות , מתן מענקים, כולל גיבוש תוכניות כלכליות ברמה הלאומית, לשימור אנרגיה

תקציב הקרן יגיע באמצעות גביה של עלות נוספת מצרכני החשמל ביחס לכמות הצריכה . ב"וכיו

2002 מנובמבר 44/חכ. 28

29 . The Future of Coal, Options for a Carbon-Constrained World (2007, MIT) 30. Ibid.

-58-

מתוך , ) באוכלוסיות המוחלשותותוך התחשבות מיוחדת" המזהם משלם"בהתאם לעיקרון (

ניהול כספי הקרן יהיה עצמאי מבחינה . הכנסות חברת החשמל ובהשלמה מתוך תקציב המדינה

.מקצועית ופוליטית

- תפקיד הרשות יהיה לגבש תכנית רב: הקמת רשות סטטוטורית עצמאית לשימור אנרגיה )6

בהתאמה למגזרים רגיה שנתית בקנה מידה לאומי להתייעלות אנרגטית ולצמצום הביקוש לאנ

תקבל , לצורך זאת. וכמובן להוביל מהלכים ליישום התכנית, הציבורי והתעשייתי, המסחרי, הביתי

: הרשות סמכויות וכלים בנושאים הבאים

גיבוש תקנים מחייבים ליעילות אנרגטית בשיתוף עם , התקנת תקנות בנושא שימור אנרגיה . א

; המדבר וגופים רלוונטיים נוספיםהמכון לחקר, האקדמיה, מכון התקנים

ארגונים חברתיים מניהול כספי הקרן לשימור אנרגיה בשיתוף עם נציגים מארגוני צרכנים וכן .ב

.וסביבתיים

; מבנים ומוסדות,עובדים וממונים על שימור אנרגיה במפעלים, הכשרת יועצים .ג

, ת לשירותי חסכון באנרגיההתקשרות עם גורמים מסחריים ועסקיים על מנת לקדם חברו .ד

;ועוד, החדרת מוצרים יעילים מבחינה אנרגטית

שיווקיות לצורך תמרוץ ההחלפה של /גיבוש תמריצים כלכליים במסגרת תכניות כלכליות .ה

בדגש על( יעילים למשקוהחדרה של מוצרי חשמל , מכשירי חשמל ישנים בחדשים ויעילים

;)חימום ותאורה, מיזוג

, מוסדות אשר יוכיחו פוטנציאל גבוה לחסכון באנרגיה/ והלוואות למפעליםמתן מענקים .ו

החזר ההלוואה יועבר לקרן . הכרוך בהשקעת הון ראשוני שאין ביכולת להשיגו ממקור אחר

; מתוך החיסכון באנרגיה כולל ריבית והצמדה בהתאם

;גיבוש תכניות לחינוך והסברה נרחבים .ז

.שום תוכניות שימור אנרגיה במדינהאמצעי אכיפה ופיקוח על יי .ח

יצירת תמריצים לחברת :פתרון כשל השוק המונע חדירה של אמצעים להתייעלות אנרגטית )7

–להגברת היעילות בצריכת החשמל , לאחר מהלך הפרטהשייצור החשמל לאו לחברות , החשמל

ימוש במנגנון ניתן לעשות ש, לשם כך. הן של הצרכנים הרלוונטיים והן של תחנות הכוח עצמן

רשות החשמל על. חשמל–ידי הרשות לשירותים ציבוריים -על) ש"קוט(ההכרה בעלויות חשמל

מלבד אמצעי . ידי חברת החשמל-להכנת תכנית אופרטיבית ומפורטת לשימור אנרגיה עלביא לה

ש "תציג חברת החשמל בתכנית את הגידול הדרוש בתעריף לקוט, שימור האנרגיה המומלצים

ולצורך יצירה של תמרוץ אמיתי לחברת החשמל לקדם , ם כבסיס למימון מהלכים אלהלצרכני

.שימור אנרגיה במדינה

-59-

במבנה מערכת המס ) ועלויות חיצוניות נוספות של זיהום אוויר(הטמעת עלויות פליטת הפחמן )8 יצירת תמריצים למעבר לשימוש באנרגיה נקייה ובאמצעים :בצד מתן תמריצים כלכליים

כגון שילוב כוח (ם את היעילות האנרגטית במתקנים לייצור אנרגיה במפעלי תעשיה המשפרי

הכרה בהוצאות על פחת מואץ או מתן מענקים , י מנגנון המיסוי"או בתהליכי הייצור ע, )וחום

בכלל זה יש לשלב את שקלול עלויות פליטת הפחמן כפי שצפויות להיקבע במסגרת . מתאימים

.שווקים בינלאומיים

קידום מחקר ופיתוח בנושא של לכידת פחמן ואחסונו :קעה משמעותית במחקר ופיתוחהש )9

)Carbon Capture and Storage (ולימוד הנושא של פיתוח; מתקנים לייצור חשמל או אנרגיהב

הן במסגרת התנאים הגיאולוגים בארץ והן לטובת פיתוח ,)Carbon Sequestration(קיבוע פחמן

; בקנה מידה עולמיטכנולוגיות להפצה

.מרוכזים ומבוזרים) רוח, שמש (פיתוח של מקורות אנרגיה מתחדשת

-60-

פירוט תכניות ואמצעים אופרטיביים במסגרת הקיימת

התייעלות מכשירי חשמל וצריכה נבונה) א(

:חוק התקנים-ו חוק מקורות אנרגיה מכוחהשלמת תקינה .1

של דירוג מקדם היעילות האנרגטי לכל מכשיר דרישת יעילות מינימאלית וסימון בתווית . א

להמשיך בתהליך ש י .מקררים ותנורים, כיום קיימת דרישה כאמור לגבי מזגנים. חשמלי

, מייבשי כביסה, למכונות כביסה, ליות גם לאמצעי תאורה שוניםאמיולקבוע דרישות מינ

.ב"וכיו תנורי בישול, מדיחי כלים

ח "ור ובאופן פשוט הבנה לצרכן על היקף החיסכון בשחשוב שתווית הדירוג תצביע בביר

ואת כמות פליטת הפחמן , לחמש ולעשר שנים כתוצאה משימוש באותו מכשיר, לשנה

.הנחסכת ביחס לאמת מידה שתקבע

בכל , האריזה, חובת הצגה של תווית דירוג מקדם היעילות האנרגטית על גבי המכשיר .ב

.פרסום שיווקי ובכל עמדת מכירה

.ופיקוח מתאים, הגבלת היבוא והשיווק של מוצרי חשמל בעלי יעילות אנרגטית נמוכה .ג

תכנית כאמור בקנה מידה לאומי הינה קריטית – גיבוש תכנית לגריטה של מזגנים ומקררים ישנים .2

:לפי הקווים המנחים שלהלן, היעילות האנרגטית לטובת שיפור

;בחינת מצאי המזגנים והמקררים הקיים בארץ .א

גיבוש עקרונות שיפורסמו לציבור הרחב ובהם תוצג התועלת הכלכלית והתועלת לאיכות . ב

.מבני ציבור ומבנים מסחריים של החלפה כאמור, החיים במבני מגורים

מתן מענק או ניכוי ממס בהתאם , גיבוש תכנית כלכלית שתעודד החלפה באמצעות סבסוד .ג

;למגזר הצריכה הרלוונטי

וכן תגביר את , משיקולים כלכליים ובריאותיים, וך והסברה שתעודד החלפהתכנית חינ .ד

והתאמת אמצעי המיזוג לצרכים , אופן השימוש האקטיבי והפסיבי, המודעות ביחס ליעילות

.ולמבנה המיועד

אם , )CFL( קיימות בנורות פלורסנט קומפקטיות נורות ליבוןקידום חקיקה המחייבת החלפת .3

נורות הפלורסנט או באמצעות הגבלת היבוא בוה על נורות הליבון וסיבסודבאמצעות הטלת מס ג

.בדומה לחוק שקודם לאחרונה באוסטרליה, והשיווק של נורות הליבון בצורה ישירה

באמצעי התקשורת סביב שינוי האקלים ואמצעי ההתמודדות על ידי גיבוש תוכניות הסברה וחינוך .4

מודעות לשימוש במקדם היעילות האנרגטי לגבי מכשירים הגברת ה. מעבר למכשירי חשמל יעילים

.והתאמת המכשיר לצרכים שונים, לאופן השימוש היעיל בצורה אקטיבית ופסיבית, שונים

-61-

בנקודות שיווק מיוחדות ובסיוע יבואנים או יצרני , גיבוש תוכניות לעידוד החלפת מכשירי חשמל .5

מבצעי הנחות , הובלה, י הצרכן"ע המעבר עהכוללת אמצעים לוגיסטיים לנוחות ביצו, מכשירים

.ומאמצי שיווק נרחבים

)מסחרי וציבורי, מגורים(שימור אנרגיה במבנים ) ב (

מחקרים שונים מצביעים כי ניתן . מכמות החשמל הכללית% 50 -מבני מגורים ומבנים מסחריים צורכים כ

במבני מגורים ניתן להשיג . ה כוללת בצריכת האנרגיה במבנים בגיש30%להגיע לחיסכון בסדר גודל של

שימוש נרחב בתאורה טבעית או , בידוד תרמי, את עיקר החיסכון באמצעות תכנון נכון של המבנה

כדי למצות את . כפי שפורט לעיל, מכשירי חשמל נוספיםבקירור ו/התייעלות באמצעי החימום, חסכונית

:יםפוטנציאל החיסכון הזה יש לקדם את השימוש באמצעים הבא

חיוב בעמידה בהם בכל בניה ,של מכון התקנים, עדכון והרחבה של תקני יעילות אנרגטית במבנים .6

:ובמבני ציבור ופיקוח על אי עמידה בתקנים, חדשה

עדכון מפרט : נדרשת פעולה בשלשה מישורים– )בידוד תרמי של מבנים (1045י "תתקן .א

שיפוץ /פדה על יישומו בכל פרויקטי בניההק, התקן והתאמתו לידע ולטכנולוגיות הנוכחיות

. חדשים ופיקוח ואכיפה אינטנסיביים מצד הרשויות על קבלני בניה ושיפוץ

אמנם התקן אינו מהווה תקן של – לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה5281י "תתקן .ב

. ואולם הפיכתו לתקן מחייב יכולה להביא לשיפור משמעותי בתחום, "בנייה ירוקה"ממש ל

.בו גם לטובת צמצום צריכת האנרגיה ופליטות הפחמןיהרחבנוסף יש ל

:)דירוג לפי צריכת אנרגיה ( לסימון אנרגטי של בניינים5282י "תתקן .ג

.כל בנייה חדשה תחויב בסימון דירוג קוד אנרגטי בהתאם . א

חשוב שהדירוג שייקבע יכיל מידע המצביע בבירור ובאופן פשוט להבנה לצרכן . ב

מונחים " משפחה ממוצעת"לפי בסיס ח "בשעל היקף החיסכון בהוצאות אנרגיה

.לחמש ולעשר שנים, לשנה) ₪(כספיים

יש לעודד פרויקטי בנייה שיציגו מקדם יעילות גבוה במיוחד באמצעות מתן סיוע . ג

מטעם משרד הבינוי והשיכון ומשרדים נוספים או על ידי הרשויות , ממשלתי

.ונטיותהמקומיות הרלו

תקן . במבני משרדים ובמבנים מסחריים,אימוץ תקן חדש לתאורה טבעית במבני מגורים .ד

תקני תאורה ,)5288י "ת(זה ישלים את התקנים הקיימים של יעילות גופי תאורה

.מסחרייםמבנים ביוחדים מ ויקבע תקני תאורה )8995י "ת(למקומות עבודה

מסחר או בניינים , בדגש על מבני ציבור, ים לבנייניםעבודה מאומצת לקביעת תקנים נוספ .ה

מעליות וכן , חימום מים, הסקה, מיזוג אוויר: בכל העניינים הבאים, גבוהים ורבי קומות

.בקרת אנרגיה כללית במבנה

-62-

למבנה המחופה בזכוכית יש נטייה לאגור חום יותר -הגבלת חיפויי הזכוכית על המבנים .ו

חם –כך גם בסביבת מבנה הזכוכית . ותר אנרגיה לקרור שלהםוכך נדרשת י, מלאחרים

. מעלות2-4יותר מהסביבה ב

או בעל המבנה אינו בעל אינטרס ישיר ) קבלן(הקיים לפיו מי שאחראי על הבניה פתרון כשל השוק .7

זאת על ידי מציאת דרכים ).למול רוכש המבנה או שוכר בהתאמה(לשיפור היעילות האנרגטית

: ן כלשהיא"ן בעת ביצוע עסקת נדל"רוג היעילות האנרגטית במחירי הנדללהפנמת ד

ציון : יש להוסיף פרטי חובה, 1973-ג"תשל, )דירות(חוק המכר בטופס המפרט לפי .א

עמידה בתקני בידוד תרמי ותאורה ופרטים אודות אמצעי , הדירוג האנרגטי של הדירה

.ומחה אנרגיהשימור אנרגיה ששולבו בבניית הדירה באישור מ

, משרדים ועסקים תחול חובה, מסחר, מכירה או השכרה של מבני תעשייה/בעת רכישה .ב

או דינים / ו1981-א"התשמ, חוק הגנת הצרכן1973-ג"התשל, )דירות(מכוח חוק המכר

משכיר לפרש את דירוג הקוד האנרגטי של המבנה ואת מידת העמידה /על המוכר, אחרים

.בתקני בידוד ותאורה

כתנאי , סולארית בהתאם לתקן חיוב בהתקנת מערכות לחימום מים באמצעות אנרגייה .ג

.לאישור המכר

ובכלל , סולאריות על צרכנים משמעותיים של מים חמים עידוד התקנת מערכות חימום מים/חיוב .8

.ב"מתקני נופש וספורט וכיו, מבני תעשיה, בתי חולים פרטיים, זה בתי מלון

י חשמל וצרכני החשמל קביעת תעריפ) ג(

המבטאת את –ומתן פרמיה , שקלול מרכיב עלות פליטת הפחמן לאטמוספירה בתעריף החשמל .9

לכלל מקורות ייצור חשמל -אוויר ופליטות גזי חממה זיהום של עלויות החיצוניות בסכון יחה

.)גם לייצור מבוזר ואף בבתים פרטיים, גם לייצור מרוכז(מאנרגיה מתחדשת

והטמעת , )תעריף המבוסס על חלוקה לקבוצות לפי עומס וזמן (ז"מחייב של מוני תעואימוץ .10

ביצוע מהלך נרחב להחלפת , הממשלתי והציבורי, במגזר הפרטי, אמת-טכנולוגיה של מונה זמן

.המונים במימון שיוטמע בחשבון החשמל

או , ז"בוסס על תעו חשמל המ–י הרשות לשירותים ציבוריים "עקביעת תעריף חשמל דיפרנציאלי .11

יעודד פריסה של צריכת , כך שיביא בראש ובראשונה להקטנת שיאי הביקוש, מוני זמן אמת

ויגרור שינוי בהרגלי ) לצמצום הצורך בהקמת תחנות כוח חדשות (החשמל לשעות השפל בצריכה

ו תעריף לצורך זה יילקחו בחשבון שיקולים נוספים כמ. הצריכה בעיקר אצל צרכנים פרטיים אמידים

-63-

וצריכת מינימום המשקפת , לפי כמות הצריכה, הגדל למשקי בית שצריכתם גדולה, פרוגרסיבי

. משקי בית של אוכלוסיות מוחלשות

המועצה הישראלית , מומלץ לגבש מודל כזה בשיתוף עם הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

.ארגונים סביבתיים וחברתיים, לצרכנות

צרכנים , לפי הסדר כזה. חוק משק החשמל במסגרת ם וולונטריתאימוץ הסדרי השלת עומסי .12

בתמורה , ז"בהתאם לתעריף תעו, מעוניינים יקבלו פיצוי כספי באמצעות קיזוז מחשבון החשמל

ין אתהקטלמטרה בתכנית זו תגובש . בשעות העומס מרשת החשמל, המלא או החלקי, לניתוקם

. כוח נוספותהצורך בהקמת תחנותאת ולצמצם , שיאי הביקוש

במגזר הציבורי והממשלתינטילת אחריות ) ד(

הואיל והממשלה מהווה את צרכן -הובלת יזמה של חסכון והתייעלות אנרגטית במגזר הממשלתי .13

הכרחי שכל גוף , ופעולותיה יתוו את הכיוון לשוק הפרטי והעסקי בתחום, החשמל הגדול במדינה

:איםציבורי יקח על עצמו מחויבות בנושאים הב

ליצור ביקורת ציבורית ו כדי לאפשר נפרדבסעיף תקציביפירוט הוצאות חשמל ואנרגיה .א

. שיפור הביצועיםהביא לול, בסיס מידע לבחינת תוצאות של תכניות לשימור אנרגיה במגזר

, באופן ספציפי לכל משרד ממשלתי, שנתיים- וחיסכון שנתיים ורביעדי התייעלותקביעת .ב

.ניויחידותיו ומב

גוף ויחידת סמך ציבורית לעריכת סקר לאיתור , רשות, על כל משרד ממשלתי,הטלת חובה .ג

ולגיבוש , כנדרש על פי חוק מקורות אנרגיה לצרכני אנרגיה גדולים, פוטנציאל שימור אנרגיה

.למימוש המלצות הסקר, בלוח זמנים מוגדר, תכנית אופרטיבית

האנרגיה השנתית של כל הגופים במגזר הציבורי שקיפות ציבורית מלאה של הוצאות .ד

.ממצאי סקרים לפוטנציאל שימור אנרגיה כאמור לעילשל וכן ,והממשלתי

: קידום יזמות וולונטריות ברשויות המקומיות .14

כפי , גם לרשויות המקומיות בישראל יש חלק חשוב בקידום המענה להשלכות של משבר האקלים

הירתמות למאמץ .רי במסגרת רשויות ועיריות רבות ברחבי העולםשנעשה באופן עצמאי ווולונטא

עולה בקנה אחד עם תועלת ציבורית וכלכלית לטווח הבינוני והארוך , "ערים מופחתות פחמן"של

צפוי כי ערים אשר ירתמו , כן-על-יתר. קיימא-בניבהתאם לעקרונות התנהלות ופיתוח עירוני

ובתגמול כלכלי במסגרת שיתופי פעולה איזוריים למאמץ מבעוד מועד יזכו ביתרון יחסי

:לצורך זה נדרשות הרשויות להירתם לפעולה במישורים הבאים. ובינלאומיים

-64-

ביצוע סקר לבדיקת ; הגדרת יעדי התייעלות בהוצאות החשמל והאנרגיה בשלטון המקומי .א

הצטיידות הכנת תכנית ; פוטנציאל התייעלות אנרגטית במבני ציבור ובמוסדות העירייה

. שנתית בתקצוב משרד הפנים-והתייעלות רב

נתרן לחץ –ג "נורות נל( גיבוש תכנית להחלפת התאורה הקיימת בתאורה יעילה וחסכונית .ב

' מבני ציבור וכו, רמזורים, שלטי חוצות, רחובות ב)ובקרת תאורה יעילה, LED, גבוה

כגון מבני , במוסדות ציבור) ירוקיםמבנים (ביצוע פרויקטים להדגמה של חיסכון באנרגיה .ג

.בתי ספר ובמבנים מסחריים גדולים, תרבות

הטלת חובה על מוסדות ציבור של הרשויות להוביל מהלך של שיפוץ מבנים לטובת בידוד .ד

: ראשוןבשלב (ושל החלפת מכשירי חשמל יעיל יותר של קירות ושיפור התאורה הטבעית

. בפרק זמן שיקבע)רהמזגנים ותאו, מתקנים לחימום מים

הטלת חובה על גופים ציבוריים המנהלים מבני ציבור הצורכים כמויות גדולות של מים חמים .ה

.להתקין מערכות לחימום מים המבוססות על אנרגיית השמש) מוסדות שונים, בתי חולים(

.שילוב אנרגיה מתחדשת בפרויקטים מתוכננים של הרשות המקומית .ו

מקומית להפחתת פליטות גזי חממה ושימוש באנרגיה נקייה באמצעות עידוד תעשייה .ז

.)למשל העדפה במכרזים של הרשות(תדמיתיים או מסחריים , תמריצים כלכליים

ועמידה במפרט , למבני ציבור" מבנים שפגיעתם בסביבה פחותה"חיוב עמידה בתקן .ח

.יותשל משרד התשתיות הלאומ" אמצעי שימור אנרגיה במבני ציבור"

רישום ופרסום חברות העוסקות בהתייעלות אנרגטית שמוצריהן ושירותיהן עולות בקנה .ט

.אחד עם יזמה של הפחתת פליטות פחמן

לציבורבמידע איסוף נתונים ושקיפות ) ה (

המסגרת . ממקורות פליטה שוניםהכנת מאגר מידע מלא ומועדכן על פליטות גזי חממה בישראל .15

שכה המרכזית לסטטיסטיקה אינה מספקת ומקשה על קביעת מדיניות הקיימת של נתוני הל

) 2007יוני (הנדונה בימים אלה , הצעת חוק אוויר נקי לישראלבמסגרת . אפקטיבית בנושא

נדרש המשרד להגנת הסביבה , לקריאה שניה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת

. נים על פליטות של גזי חממהאשר יכול לכלול גם נתו, להקים מרשם פליטות

דיווח שנתי וביצוע , בנוגע למינוי ממוני שימור אנרגיהחוק מקורות אנרגיהאכיפת החובות מכוח .16

:סקר לאיתור פוטנציאל שימור אנרגיה

.המסחרי והתעשייתי, העסקי, על צרכני אנרגיה גדולים במגזר הציבורי .א

-65-

. היחידות ומוסדות המדינ, על משרדי הממשלה .ב

, של גופים גדולים ועל פוטנציאל ההתיעלות האנרגטית שלהם ריכוז הנתונים על צריכת האנרגיה .17

במאגר מידע בו הנתונים הרלוונטיים זמינים לציבור ולמקבלי , על יסוד הסקרים האמורים

.ההחלטות

אנרגיות מתחדשותפיתוח מקורות של ) ו (

ימשיכו להוות את הדלק העיקרי לייצור ,ה פחםובראש ובראשונ ,בצד ההבנה כי דלקים מחצביים .18

הרי שהולכת וחודרת ההכרה שיש להגדיל ככל הניתן את תמהיל ייצור החשמל , 31חשמל

, להרקיע שחקיםיםמחירי הנפט צפוי. אנרגיה סולארית ואנרגיית הרוחןוביניה, מאנרגיות מחדשות

ו כתוצאה מקביעת עלות ומחירי הפחם שיעל, בהתקרב שיא תפוקת הנפט מהשדות הקיימים

לפליטה פחמן לאטמוספרה וכתוצאה מהשקעה צפויה בטכנולוגיות לתפיסת פחמן ואחסונו

)Carbon Capture and Storage( , מבטיחים את כדאיותם העתידית של מקורות האנרגיה

. מבלי צורך בסבסוד שהוא, כבר כיום נתפסת אנרגית הרוח ככדאית מבחינה כלכלית. החלופיים

רגיה הסולארית מאידך צורכת משאבי קרקע יקרים ועלות הקמת תחנות בעלי יכולת האנ

ישראל כבר הוכיחה בעבר כי ניתן להשתמש .משמעותית עדיין יקרה בהשוואה לחלופות הקיימות

מהבתים בישראל מותקנים דודי 75%-כאשר ב, בטכנולוגיות מבוזרות להפקת אנרגיה משמש

חברות ישראליות הינן חלוצות ; ) מייצור החשמל בישראל3% -ך כעניין החוס (שמש לחימום מים

חברת לוז , כזכור. בהקמת תחנות כוח סולאריות אולם דווקא טכנולוגיה זו אינה מיושמת בארץ

כבר בשנות , בקליפורניה Mw354 האחראית להקמת תחנת כוח סולארית בת תההישראלית הי

.80-ה

הואיל , בפיתוח והטמעה של טכנולוגיות סולאריותזי מדינת ישראל צריכה לקחת תפקיד מרכ

ימים 300 -ניסיון וכמובן של קרינת שמש במשך כ, ובתחום זה קיים בישראל יתרון יחסי של ידע

:על מדינת ישראל, לאור כל זאת. בשנה

של מספר תחנות כוח סולאריות תרמיות בנגב באמצעות סבסוד כלכלי ןלקדם הקמת .א

.כנון והבניהוהקלה בדרישות הת

ומנגנוני התחשבנות (במסגרת מדיניות לאומית לאנרגיה ובמסגרת פרמיות , לעודד .ב

את הקמתם של אמצעים , י הרשות לשירותים ציבוריים חשמל"שיוסדרו ע) מתאימים

: כגון, ניתן לחשוב בהקשר זה על מתקנים שונים בשטח בנוי .מבוזרים לייצור אנרגיה

, המשרתים בתים פרטיים, או תחנות רוח קטנות רכזותצלחות מ, פאנלים סולארים

.משותפים או קבוצה של מבנים קהילתיים

31 .The Future Of Coal, Ibid

-66-

, תמיכה ממשלתית נרחבת במחקר ופיתוח ובמיזמים שונים בתחום מקורות האנרגיה .ג

. כמקובל בעולם

-טוובכלל זה עידוד וקידום השימוש בתאים פו, מיצוי פוטנציאל ייצור חשמל מבוזר בשטחים בנויים .19

:וכן כמערכות מבוזרות עצמאיות) מוני נטו(וולטאים במערכות מחוברות רשת

משרד התשתיות והרשות לשירותים ציבוריים חשמל נדרשים לקבוע מנגנון לחיבור של .א

.וולטאיות פרטיות בקנה מידה ביתי לרשת החשמל-מערכות פוטו

, שירות לרשת החשמלחברת החשמל ברכישת החשמל המופק המסופק יאת ב יחייש ל .ב

.מתחדשת/על ייצור אנרגיה נקייה, ש רגילה"מעבר לעלות קוט, במחיר הכולל פרמיה

-ן בהתקנת מערכות פוטו"או בעלי הנדל/מצעים לחיוב או עידוד קבלנים ויש לנקוט א .ג

או פוטנציאל צריכת , שווי, ן מעל גודל" לנכסי נדל,וולטאיות מחוברות רשת או עצמאיות

.מיםחשמל מסוי

בניני משרדים של , וולטאיות במבני ציבור כגון בתי ספר-סבסד התקנת מערכות פוטויש ל .ד

החזר העלות יתבצע באמצעות החיסכון בצריכת . רשויות ומוסדות הפעילים במשך היום

.החשמל המושג

והפצתןחדירה של טכנולוגית חדשותהמינוף ) ז(

יות הבאות להתייעלות אנרגטית הינן טכנולוגיות זמינות הטכנולוג - סיוע ניכר להחדרת טכנולוגיות .20

ית משמעותאולם מסיבות ידועות של כשלי שוק וחוסר בידע מספק לא חדרו בצורה , כיום בעולם

הדגמות : להוביל מהלכים לסיוע בחדירתן לשוק המקומי הכוללים ישלאור זאת . למשק הישראלי

,מענקים ושיתופי פעולה עם גופים עסקיים בינלאומיים, פרסום ושיווק, מימון פיילוטים, של ישימות

:הטכנולוגיות הרלוונטיות כוללות בין היתר. המכוונים בעיקר לקהל של גופים צרכניים גדולים

)חום שיורי/סולרי(מיזוג ספיגה .א

שילוב כוח וחום וניצול חום שיורי .ב

אגירת קור .ג

שיפור נצילות דודי קיטור ומשאבות מים .ד

מערכות בקרת אנרגיה במבנים .ה

ותמרוצים כלכליים פחת מואץ, הלוואות, ניכוי מס, מענקים, למתן הטבותביסוס תכנית כלכלית .21

.םנוספים לגופים המעוניינים ליישם טכנולוגיות חדשות לשיפור היעילות האנרגטית במתקניה

.יות מעוטות פחמן בנושאים של טכנולוגמשמעותית של השקעות בתחום המחקר והפיתוח הגדלה .22

-67-

ינויובתשתיות תכנון

רקע

תכנון תשתיות ותכנון השטח הבנוי מהווים גורם משמעותי ביותר בניהול צריכת האנרגיה של מדינת

אינו מובן ואינו מוטמע כלל ועיקר בקרב זה עניין - ולכן בפליטות של גזי חממה לאטמוספרה –ישראל

במצב הקיים מערכת התכנון בישראל לא מביאה בחשבון את . םקובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות בתחו

אפילו במצב בו קיימות מיחזור וכדומה, נושא ההתחממות הגלובלית או את הצורך בשימור אנרגיה

. רלוונטיות בתכניות המתאר השונות ובתקני הבניההנחיות

בה כמו העדפת הרכב חוסר המודעות לנושא גורם להמשך מגמות תכנון הרסניות לסבי, יתרה מכך

תכנון של מערכות משולבות להסעת העדר, הפרטי בתכנון כבישים תחת קידום תחבורה מסילתית

תכנון אתרי פסולת ארציים לקבורת , )קיימא-ראו בפרק תחבורה בת (המונים בתחומי היישובים העירוניים

וש מקורות בנייה חלופיים או פתיחת אתרי כרייה וחציבה במקום חיפ, כמויות למיחזורקביעתפסולת ללא

. חיוב במיחזור חומרים קיימים ועוד ועוד

להרחבות של יישובים ביד קלהאישורים מתן התעלמות מהצורך התכנוני בשימור אנרגיה מתבטא גם ב

סלילת כבישים , עקב כיסוי שטחים נרחבים בחומרים אוגרי חום" אנרגיהיזולל"אשר מהווים , צמודי קרקע

אישור הקמתם של , בנוסף. בתשתיות ארוכות יותר ומרוחקות יותר ממוקדי היישוב הקיימיםרבים והצורך

משום שעניין זה מחייב , יישובים חדשים נודע בעולם כנוגד למגמה של מאבק בהתחממות הגלובלית

בארץ שיקול זה אנו מובא בחשבון בעת . הקמת תשתיות ומביא להגדלה משמעותית של צריכת האנרגיה

.במסגרת מוסדות התכנוןההחלטות קבלת

מדיניות מומלצת במערכת התכנון

במסגרת הליך קבלת החלטות , חייבואשר י חוק התכנון והבניה-יש לקבוע הוראות ברורות ב .1

התוספת הצפויה של פליטות הפחמן כתוצאה מיישום שיקולים שלב התחשבות, בוועדות התכנון

.נרגטיתתכניות וכן חלופות יעילות יותר מבחינה א

.הנחיית מערכת התכנון לאיסור הקמת יישובים חדשים ואיסור הרחבת יישובים צמודי קרקע .2

ככל שהקרקע מבוטנת וסלולה יותר ויש פחות . היישובים העירוניים מהווים שטחים אוגרי חום .3

יש לחייב כל מגרש , לכן. חם יותר עקב אגירת החום ופליטתוכך האזור שטחי אדמה פנויים

. ללא הידוק האדמה מתחתיו, "קל"גינון או כיסוי , כמה עשרות אחוזים של שטח מחלחללהותיר

.הרחבת ההנחיות לשימור מי נגר ואכיפתן כך שיחולו גם על שטחים ציבוריים כגון מגרשי חניה .4

.חיוב רשויות בפיתוח שטחים ירוקים במסגרת תכניות פיתוח למיניהן .5

-68-

תכנון "בין היתר במסגרת הנחיות , לי מתכנון רחוברנטג לעצים כחלק איראויהחיוב בהתייחסות .6

.שמוציא משרד התחבורה" רחובות בערים

: ברמות שונותתכניות מתארשילוב שיקולים של יעילות אנרגטית ובנייה ירוקה במסגרת .7

, כחלק מהליך אישורן של תכניות מתאר ברמות שונות, הנחיית מוסדות תכנון לבחון . א

) ב"נסועה וכיו, מפנה, גובה, שיקולי מיקום(ל יעילות אנרגטית חלופות ושיקולים ש

.במסגרת ההנחיות לתסקיר השפעה על הסביבה או במסגרת תסקיר נפרד

מהנדסים בעלי מומחיות בענייני של שתחייב מעורבות באופן תיקון חקיקת המשנה . ב

.אנרגיה בשלבי התכנון בוועדות התכנון

על מסמכי , על מסמכי תכניתיעילות אנרגטית ה בתחום חיוב בחתימה של בעלי הסמכ .ג

שיעידו כי הבנייה אכן עומדת בדרישות הקוד , היתר לבנייה ועל מסמכי אישור הבנייה

.האנרגטי למבנים

38א "בדומה לתמ( לשיפוץ מבנים קיימים לטובת התייעלות אנרגטית תכנית מתארגיבוש .8

ול אחוזי בנייה לדוגמא או בדרך אחרת שתיקבע על כך שהמימון יעשה על ידי ניצ) לרעידות אדמה

ועדות את או , מומלץ לשתף בנושא את המועצה הארצית לתכנון ובניה. פי עקרונות תכנון מקובלים

המועצה , רשויות מקומיות,משרד הבינוי והשיכון, התכנון המחוזיות בשיתוף עם משרד הפנים

.לתרבות הדיור וארגונים חברתיים

כך שיחייבו , 1970-ל"תש, )תנאים ואגרות, בקשה להיתר(התכנון והבנייה תקנות עדכון .9

:הכללתם של הנושאים הבאים לבנייה חדשה

;ף נספח דירוג אנרגטי לכל בקשה למתן היתר הכוללת התייחסות לתקנים לעילוריצ .9.1

עדכון הפרקים הבאים והגדרת חובות מפורטות לחסכון באנרגיה במסגרת בקשת .9.2

' סימן ט-' חלק ז, )בידוד תרמי ואקוסטי(' חלק ה, )איוורור ותאורה(' חלק ב: ההיתר

מניעת בזבוז באספקת מים חמים וסדרי מיזוג (' סימן י, )מערכת חימום מים סולרית(

; )אוויר

כגון הצללה והחזרת קרינת , הוספת פרקים נוספים בנושא יעילות אנרגטית של מבנים .9.3

;שמש

ובתנאי ועמידה מלאה בדרישות, והבקרה על קבלת היתרי בנייה נון הפיקוחחיזוק מנג . 9.4

.ההיתר לגבי העניינים שלעיל

שטחים ירוקיםצמחיה ו, עצים

לעצים . עציםשל נטיעות ומחקרים בכל העולם הוכיחו כי אחד האמצעים ללחימה בהתחממות בערים הינ

מעלות 4- 2 בו יכולה להיות נמוכה באשר הטמפרטורה, אפשרות ליצירת מיקרו אקלים בסביבתם

עוקרים כיום מאות ,הוא אחד מסמליה העיקרייםהדקל ש, אפילו בקליפורניה .תלוי בסוג העץ, מהסביבה

-69-

את סביבתם " מחממים"על פי מחקרים מהשנתיים האחרונות דקלים . דקלים ונוטעים במקומם עצי צל

. ואינם בעלי אפקט חיובי כשל עצים אחרים

:ת יש לפעול בעקביות לפי העקרונות הבאיםלאור זא

נטיעה מסיבית של עצים למטרת (בצורה מתוכננת ומכוונת בעלי נוף רחב, נטיעה של עצי צל .א

;)יירוק היישוב והוספת צל, מחזור פחמן

חיוב בנטיעת מספר עצים תחת ולמצער, העתקתם בלבדוהתרת, איסור כריתה של עצים .ב

;כל עץ שנכרת

;התורם לחסכון באנרגיה, אשר מספק בידוד יעיל, גינון על גגותעידוד .ב

;עידוד גינות קהילתיות ויירוק שטחים ציבוריים ושטחים פתוחים .ג

ובמיוחד כאלה עם עצים ענפים, אי מתן אישור ליצירת חניונים מתחת לגינות ציבוריות .ד

;)רשים עמוקים צמחיה ללא שוציםם את השטח הירוק ומאלמימצמצחניונים כאלה (

. קרים מוכיחים כי לדשא אפקט שלילי על הסביבה מבחינת החום מח–צמצום הדשאים .ה

;לגינון שיחי רגיל השפעה ממתנת על הטמפרטורה, לעומתו

-70-

מדיניות תחבורה בת קיימא

רקע

ים קילומטר' מס(במהלך עשרים השנה האחרונות חל גידול משמעותי במספר כלי הרכב ובכמות הנסועה

יחד עם . שתרם באופן משמעותי להגברת זיהום האוויר ופליטות גזי חממהדבר, בישראל) לרכב בשנה

זיהום : ןראוי לזכור כי תחבורה גורמת לשורה של מפגעים סביבתיים ובכלל, הצורך המודרני בניידות

, אקולוגיותפגיעה במים ובמערכות, צמצום שטחים פתוחים, זיהום קרקע מדלקים ושמנים, רעש, אוויר

חשוב לציין כי כתוצאה משריפת דלקים לתחבורה נפלטים , ננויבעני. פסולת כלי רכב ועוד, תאונות דרכים

מפליטות 21% יםהמהוו( מליון טון פחמן דו חמצני לאטמוספרה 13-במדינת ישראל כל שנה מעל ל

). הפחמן כתוצאה משריפת דלקים

. 2005 – 1951בין השנים בישראל רכב הגרף שלהלן מציג את הגידול במספר כלי ה

גידול במספר כלי הרכב לפי שנים

0

500,000

1,000,000

1,500,000

2,000,000

2,500,000

20052004200019901980197019601951

שנים

יםכב רפרמס סה"כ כלי רכב מנועיים

מכוניות פרטיותמשאיות

מליון כלי רכב 1.6מתוכם , מיליון 2.1 - מספר כלי הרכב המנועיים במדינת ישראל עמד על2005בשנת

. אלף משאיות350 -וכ, פרטיים

בשנים האחרונות שיעור . כלי הרכב הפרטיים' עיקר הגידול במספר כלי הרכב עם השנים נבע מגידול במס

!77%רטיים מכלל כלי הרכב עומד על הרכבים הפ

-71-

מספר כלי רכב בישראל לפי סוג

משאיות- 351,136

(16.7%)

אוטובוסים ומוניות-

(2.2%) 45,284

אופנועים-

(3.8%) 80,804

מכוניות פרטיות-

(77.3%) 1,626,388

- כ(מקובל לראות ברמת המינוע בארץ רמה נמוכה לכאורה בהשוואה למדינות מערביות אחרות , אמנם

' מס(אך ראוי לבחון נתון זה לעומת העלייה ברמת הנסועה ) 2005 איש בשנת 1000 - רכבים ל301

בכלל יד על עלייה בהיקף השימוש ברכבים נתון המע, של כלי הרכב השונים) קילומטרים לרכב לשנה

. וברכבים הפרטיים בפרט

:פי כלי הרכב השונים-הגרף הבא מציג את פילוג אמדן הנסועה על

אמדן נסועה (קילומטראז') לפי סוג

0

10,000

20,000

30,000

40,000

50,000

20052000199519901985198019701963

שנים

נהש ב"מ קיוןילמ נסועה כוללת

רכב פרטימשאיותתחבורה ציבוריתהסעות (אוטובוסים ומוניות)

. במיוחד ברכבים פרטיים, עם השנים חל גידול משמעותי באומדן הנסועה, כפי שניתן לראות מהגרף

זאת במקביל ,! אחוזים4 -נאמדת בכ) 1995-2005(העליה השנתית הממוצעת בנסועה בעשור האחרון

-72-

הרכב כלי של הארצית הנסועה הסתכמה 2005 בשנת. 32הרכב לעלייה דומה באחוזים במצבת כלי

.ךלער מ"ק מיליארד -41.7 ב המנועיים

-108%! ב גדלה כלי הרכב ומצבת -124% ב הכוללת גדלה השנתית הנסועה1990 לשנת יחסית הסתכמה 2005בשנת : נים את מידת הנסועה בתחבורה הציבוריתלעומת זאת המצב הפוך כשבוח

) מכמות הנסועה הכוללת1% -פחות מ(מ בלבד " מיליון ק385 -הנסועה באוטובוסים בקווים קבועים ב

. 2000 מאז שנת 4.2%וירידה של , 1990 בלבד מאז שנת 13%המהווה גידול של

ראה כי במונחים של נסועה לרכב ישראלים הם השוואה של נתון זה למדינות רבות במערב אירופה מ

בישראל כבר עולה על זו של מדינות מ"לק הנסועה השנתית לכלי רכב –משתמשים כבדים ברכב פרטי

. 33רבות במערב אירופה

הינו פרטי נוסעים ממוצע הנסועה לרכב: מ" ק20,100על עמדה2005בשנת לרכב הממוצעת הנסועה

45,000 -כ זעיר אוטובוס; מ"ק 20,900 -כ בנזין משאית ;מ"ק 37,600 -כ רסול משאית ;מ" ק16,600 -כ

. מ" ק8,200 - כ ואופנוע מ" ק70,900 -כ אוטובוס ;מ" ק83,200 -כ מונית;מ"ק

במדינה צפופה . להתמודד הוא העלייה בנסועה לנפש בישראלעלינוהמעיד על הבעיה איתה , נתון חשוב

שימושי הקרקע היה אמור להביא דווקא להפחתת של ך התחבורה ותכנון נכון של מער, כמו ישראל

שהרי המצב הקיים גורם לכך שהפרט משקיע –) שמהווה למעשה מדד מסוים ליעילות(בנסועה לנפש

תחת שאלו תפחתנה , גדלות והולכות) ובשריפת דלק וזיהום האוויר, בנסיעה ובזמן(תשומות אנרגיה

. יתיתכתוצאה מהתקדמות טכנולוגית ותשת

נסועה (ק"מ בשנה) לנפש

0.01,000.02,000.03,000.04,000.05,000.06,000.07,000.0

1972 1983 1995 2000 2005

שנים

שנפ לנהש ב"מק

זיהום אוויר מתחבורהשריפת דלקים ו

ה וביה בהפחתה של זיהום האוויר יכל מאמץ להפחתת הפליטה של גזי חממה משריפת דלקים יועיל מנ

, ברור כי לעלייה בהיקף השימוש בתחבורה יש חלק משמעותי בירידה באיכות האוויר בישראל. מתחבורה

2005פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת . 32 2004 נובמבר ,מוסד שמואל נאמן, סדרי עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה בישראלאילון . א. 33

-73-

ות חריגות מתקני איכות האוויר הנמדדות בתחנות אשר מתבטאת במא, בעיקר במרכזים העירוניים

.הניטור של המשרד להגנת הסביבה ואיגודי הערים לאיכות הסביבה

חלקה של התחבורה בסך הפליטות של מזהמי אוויר המסוכנים לבריאות הינו גדול ובעייתי ביותר הן בשל

ליטה לאוכלוסיה ולגובה הרכב המזהמים התורם ליצירת הערפיח הכימי והן בשל סמיכות מקורות הפ

ממקורות בעיקר במרכזי הערים נגרם מתחבורה והשאר מזיהום האוויר 75-80% -מוערך שכ. נשימה

.ייצור חשמל ואנרגיה

264,743, חמצני- אלף טון פחמן דו13,119 לבדה תרמה התחבורה לזיהום האוויר בישראל2005בשנת

, טון פחמימנים 44,462, טון תחמוצות חנקן 64,729, טון תחמוצות גפרית420 ,חמצני-טון פחמן חד

.טון עופרת 32 - טון חלקיקים מרחפים ו1,389

רכבים הפרטיים וגידול בהיקף הנסועה מעידים על הצורך הדחוף בקידום מדיניות ה פרהמשך גידול במס

ם תחבורה בת קיימא צמצום פליטות גזי החממה אשר תתבסס על הפחתת צריכת הדלקים המחצביי

הנסיעות ברכב פרטי והסטת הנסועה ' צמצום מס, הגברת יעילות הרכבים, מתחבורה) ם"גפ, סולר, בנזין(

. לטובת תחבורה ציבורית ומערכות להסעת המונים

כשלים במצב הקיים

להפחתת פליטות גזי החממה מתחבורה הינה הפחתה בדרך ברי כי המשימה המרכזית העומדת בפנינו

י הפחתת הנסועה הכוללת ברכבים פרטיים "בראש ובראשונה ע, צבי לתחבורהשל צריכת הדלק המח

מכאן ניתן להצביע על הכשלים המרכזיים במצב הקיים במשק התחבורה . ומעבר לדלקים חלופיים

:בישראל

אשר באה לידי ביטוי , העדפה ברורה בפועל של השימוש ברכב פרטי על ידי קובעי המדיניות .1

עקב , פקטו-דהיינו המשתמש ברכב פרטי מסובסד דה, למשתמשעלות חסר: היבטים' במס

; אי הכללת עלויות חיצוניות של זיהום האוויר ופליטת גזי חממה על מי שגורם לזיהום

רכבת קלה , השקעה כבדה לפיתוח תשתיות כבישים תחת פיתוח של תשתיות רכבת

ורי ואצל מעסיקים גדולים ומדיניות שכר במגזר הציב; ותחבורה ציבורית יעילה ואינטגרטיבית

;)בעיקר מליסינג(המעודדת רכישת רכב

בדגש על האזורים המטרופוליניים המשלב בין ,העדרו של תכנון תחבורה בראיה ארצית .2

ריבוי של גופי ; מערכות תחבורה מרובות נוסעים בתיאום עם מדיניות שימושי קרקע וחנייה

רכבת , כביש חוצה ישראל, ע"נת, יבי אילוןנת, צ"מע(נדה עצמאית וכוחנית 'תכנון בעלי אג

;)ב"ישראל וכיו

פיגור מתמשך אחרי תקינה מקובל במדינות מפותחות ביחס לפליטות מזהמי אוויר מכלי .3

;איכות דלקים ויעילות אנרגטית, רכב

-74-

כגון ביו דיזל ואתנול וישיבה על , העדר עידוד מציאת מקורות אנרגיה חלופיים לתחבורה .4

כגון ( ואמצעי הנעה חלופיתור בקביעת תקנים לסוגי דלקים חלופייםהמדוכה בכל הקש

. או בעידוד החדרתם) רכבים חשמליים

:קווי מדיניות מוצעים

לאור האמור לעיל הרי שמדיניות נכונה במשק התחבורה להפחתת פליטות הפחמן לאטמוספרה וזיהום

:האוויר הכולל מתחבורה חייבת לכלול את האלמנטים הבאים

מפגעים סביבתים , אמת מערכת המס והפנמת העלויות החיצוניות כתוצאה מזיהום אווירהת .א

בהתאם לקווי , נוספים ופליטות פחמן במסגרת העלויות שנדרשים לשלם משתמשי הרכבים

ובסדר גודל שיגרום בפועל לשינוי בהרגלי השימוש , המתאר שהוצעו על ידי הוועדה למיסוי ירוק

:זהובכלל , ברכבים פרטיים

;דרוג כלי רכב ודלקים בהתאם להשפעתם על זיהום האוויר ופליטת גזי חממה •

התאמת מס הקנייה לרכישת כלי רכב ואגרות רישיון רכב כך שיעודדו רכישת רכבים •

;ידידותיים לסביבה

;אגרת גודש בהתאם לשעות הנסיעה •

;מיסוי דלקים דיפרנציאלי בהתאם לפוטנציאל הזיהום •

, והפחתת התמריצים להחזקת רכב חברה, לבעלי רכב צמודהגדלת זקיפת ההטבה •

;בהוצאות הדלק, ולא המעסיקים, בין היתר באמצעות חיוב המשתמשים

, משרד הפנים, משרד התחבורה הקמת רשות מטרופולינית לתכנון תחבורה בהשתתפות .ב

אגד ,ע"נת, רכבת ישראל(נציגי הרשויות המקומיות וגופי התחבורה , המשרד להגנת הסביבה

, הרשות תכין תוכנית אב תחבורתית ברמה העירונית. וכן נציגי ציבור ואקדמיה) 'וכו

כולל –אשר תפנים עקרונות מקיימים בתחום התכנון התחבורתי , המטרופולינית והארצית

.תשתיות הכבישים וויסות תנועת כלי רכב בעיר, התחבורה הציבורית ומערכות הסעת המונים

בין מערכות התחבורה ) בתשתית ובלוחות הזמנים(תהיה אחראית על תיאום רשות כזו , בנוסף

.הנפקת כרטיסים משולבים ושירות מודיעין משותף וכן על העלאת רמת השירות, הציבורית

עשות במסגרת י להים הקמת רשות כאמור ומתן סמכויות מתאימות לגיבוש הסדרי תנועה יכול

הנדונה בימים אלה בוועדת הפנים , וויר נקי לישראלאו במסגרת הצעת חוק א, חקיקה עצמאית

.יה ושלישיתיקריאה שנקראת ל והגנת הסביבה של הכנסת

באופן שיקטין את הצורך וכדאיות הנסיעות ברכב , תכנון משולב של תחבורה ושימושי קרקע .ג

ן מת: ידי הפנמת עקרונות תחבורה בת קיימא במסגרת קידום תוכניות מתאר כגון-זאת על. פרטי

הפחתת , עדיפות למיקום שימושי קרקע עתירי פעילות באזור נגישות גבוהה לתחבורה ציבורית

התניית , וסע בשולי המטרופולין-הגדרת חניוני חנה, תקני חניה בכלל ולמרכזי הערים בפרט

-75-

קידום תוכניות בקידום תוכניות לתחבורה ציבורית והסעת המונים וקישוריות בין אמצעי

. ופיתוח סביבה ידידותית הנותנת עדיפות להולכי הרגל ורוכבי האופנייםהתחבורה השונים

הווה אלטרנטיבה אמיתית לשימוש ברכב פרטי ישדרוג מערך התחבורה הציבורית כך ש .ד

מתן עדיפות , הקצאת ממשקים יעילים בין אמצעי תחבורה, באמצעות תכנון יעיל של קווים

גיבוש תכנית לשיפור תדמיתי של אמצעי ; יתלנתיבים ומסלולים ייעודיים לתחבורה ציבור

תחבורה ציבורית יעילה מחייבת אספקת שירות . התחבורה הציבורית בתחומים העירוניים ובכלל

. אמינות בשירות ונוחות לנוסע, נגישות מרבית לכלל האוכלוסייה, מהיר ותדיר

נוע שלהם נמוכה הרבה שנצילות המ, עידוד של שדרוג אוטובוסים וציי משאיות כבדות ובינוניות .ה

בין היתר באמצעות הגדלת שיעור הפחת הנצבר לרכבים מתקדמים , מרכבים חדשים מקבילים

.או בעלי הנעה חלופית

לית לכלי רכב שלא יאפשרו יבוא של רכבים שאינם אקביעת תקנים ליעילות אנרגטית מינימ .ו

. יעילים ושיגבילו את הכדאיות לרכישה של כלי רכב ביחס ליעילותם

חלופיות תקני הדלק והנעות שיותאמו לכך , תקנים ותקנות בנוגע לאיכות הדלקיםתדיר של עדכון .ז

.במדינות הקהילה האירופית

.ומתחדשים" נקיים"ברכבים ודלקים , באמצעות תמריצים כלכליים, עידוד השימוש .ח

סור לפי בין אם באי, לא יעילים ומזהמים, כלי רכב ישניםב, בחקיקה מתאימה, הגבלת השימוש .ב

קידום תכניות לגריטה של כלי באמצעותם ומימיסוי מתאי/באמצעות אגרותאם גיל הרכב ובין

.רכב ישנים

:ת הצורך בתחבורה ולהפחתת התלות בשימוש ברכב פרטיפחתפיתוח נרחב של תכניות לה .ט

מסלולים לרכיבה לו, פיתוח ועידוד תשתיות ברשויות המקומיות לאזורי הליכה ברגל •

;אמצעי התניידות אחרים שאינם כרוכים בשריפת דלקים מחצבייםלים או על אופני

;עידוד נסיעה משותפת •

;יעיליםומוניות שירות שרותי מוניות •

להפחתת ) עירוב שימושים(פיתוח מסחר מקומי ושירותים שונים באזורי מגורים •

.הצורך בנסיעה

ף רכבים או הסעות מאורגנות עידוד הליכה בטוחה של תלמידים לבתי ספר במקום נסיעה ושיתו .י

.י מעסיקים גדולים ובמגזר הציבורי"ע

: הוספת חניוני חנה וסע בכניסות לערים ושיפור מערך השירות מהם ואליהם ובמקביל:חנייה .יא

;תמחור ריאלי של מחירי החנייה במרכזי הערים •

; הגבלת תקני חניה •

ה לתושבים עם מספר מתן הנחות בארנונה לתושבים ללא רכב פרטי והעלאת הארנונ •

.)ארנונה על תפיסת מקום חניה(כלי רכב פרטיים

; הפסקת בנייה של חניונים חדשים במרכזי הערים •

-76-

חיוב בנשיאה בעלות חנייה במקום העבודה על העובד או שקלולה כחלק מהטבה •

זקופה החייבת במס לעובד

.כסף במשכורתסכום תוספת מתן אפשרות לגילום הוויתור על מקום חנייה בתמורה ל •

-77-

מדיניות לאומית למשק הפסולת כללי

לחץ זה מוצא את ביטויו . הנגרם מפסולת הנפלטת ממערכות היצור והצריכה הוא רב הלחץ הסביבתי

משאבי אוויר ובפליטת גזי חממה לאטמוספירה ולתופעת , משאבי מים, בהגדלת העומס על משאבי קרקע

תר בסוגיית הפסולת הוא הקשר הישיר לדפוסי החיים המאפיין הבולט ביו. התחממות כדור הארץ

אופן הטיפול בה , משנוצרה הפסולת. ובמיוחד לצריכה הגואה המייצרת כמויות גדולות של פסולת בצידה

.כרוך גם הוא בעומס סביבתי לא מבוטל) אפילו הוא על דרך המחזור(

לכן , צרת בתהליך היצור הכוללהפסולת המתקבלת ממוצרי צריכה מהווה רק כעשירית מסך הפסולת הנו

הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא להפוך את המגמה ולהפחית את כמות הפסולת הנוצרת בכל פחות , פחות ניילונים, כלומר פחות אריזות, הפחתה זו משמעה טיפול בפסולת בטרם היותה פסולת.שנה

. פחות אלקטרוניקה וכך הלאה, פחות פלסטיקה, קרטונים

גורם משמעותי בפליטת גזי חממה ובעומס יםמהוו) פסולתםאף טרם היות( שמוצרי הצריכה חשוב לזכור

הובלת המוצרים והפצתם ברחבי הארץ , מוצרים או חלקיהם, יבוא חומרי גלם. על משאבי הסביבה

כחלק מתרומת משק הפסולת עצמו לקח בחשבון רבות לפליטת גזי החממה גם אם עניין זה לא ניםתורמ

. תגלובלית הלהתחממו

תפקידן של . הפעולה העיקרית להגשמת רעיון הפיכת המגמה צריכה להיות מכוונת אל שלב היצור,על כן

בדחיית אריזות , שלתושבים יש תפקיד משמעותי ביצירת השינוי כך, הרשויות הוא מוגבל כיום בעניין זה

עילות ייצור בת קיימא באמצעים ואולם מדיניות נבונה של תמרוץ פ. מיותרות ובמיתון הצריכה העודפת

.כלכליים ותחיקתיים היא ללא ספק מתפקידן הראשון במעלה של הרשויות במדינה

ניהול הפסולת בראייה סביבתית רחבה , משמע, קיימות בניהול הפסולת בישראל היעד הראשון הנו

. רים בכךהאויר והנוף תוך שילוב ההיבטים החברתיים הקשו, המים, הכוללת את משאבי הקרקע

י שימת דגש על שלב "הפחתה במקור תיעשה ע. השכבה האסטרטגית הראשונה היא הפחתה במקור

ישומה יתבסס על עקרון . הסברה וחינוך, מתן תמריצים כלכליים, תקינה, היצור והשווק באמצעות חקיקה

יטו את הכף ויהוו חובות אשר , אחריות היצרן המורחבת תוך הטלת חובות ברורים על היצרנים והיבואנים

הטלת חובות במסגרת אחריות . תמריץ להפחתת יצור חומרים אשר הופכים לפסולת לאחר צריכתם

. היצרן המורחבת תיעשה בהסכמתו או שלא בהסכמתו של המגזר היצרני

יש לעודד ולתמרץ גם את המגזר הקמעונאי ואת הצרכנים ליטול חלק בהפחתה במקור באמצעות

חוק הפקדון המטיל חובות גם על קמעונאים , לדוגמא (ותצעות הטלת חובות שונחינוך ובאמ, הסברה

. אך אלו ישאו פירות רק כמהלך משלים ליישום אחריות היצרן המורחבת, )וצרכנים

-78-

, כלומר שימוש חוזר ומחזור מוצרים לשימושם הקודם, השכבה האסטרטגית השנייה היא ההשבה

. והחזרתם למעגל היצורלשימוש אחר או עיבודם לחומרי גלם

כשלים במצב הקיים

שיעור התרומה , אמנם. הפסולת הביתית תורמת תרומה נכבדה לסך פליטות גזי החממה הנפלטים בארץ

כי אולם חשוב לזכור ,)מתאן (9% - כלפליטות גזי חממה לאטמוספרה הינו של הפסולת המוטמנת

. רומה נכבדה לפליטות הפחמןוסיפה תהאנרגיה המושקעת בהובלה ובשינוע הפסולת מ

גזי חממה נובעת מכך שבתנאים האנארוביים השוררים באתר פסולת לפליטת התרומה הניכרת של

באופק זמן , מזה של פחמן דו חמצני21נוצר גז המתאן שהשפעתו על תופעת החממה גדול פי , ההטמנה

. שנה100של

באתרי הטמנה הוא חמור לא רק בהיבט יםמוטמנ אחוזים מהפסולת 90 עד 85המצב הנוכחי בו , לפיכך

. הסביבתי הכולל אלא גם בכך שהוא גורם לפליטה מוגברת של גזי חממה

בהיבט הסביבתי למרות שיש עדיפות מובהקת . בוצות שפכים תורמות אף הן לפליטת גזי חממה

ים אלה מקודמת הרי שבימ, למחזור הבוצה על דרך עיבודה לדשן אורגני לחקלאותובהיבטים אחרים

המשמעות של הקמת המשרפה . במתקן שיבנה במיוחד לצורך כךן"תכנית לשריפת בוצת השפד

פליטת גזי תוך ,כמחצית מכלל בוצת השפכים בישראל, ן היא שריפה של מסה אורגנית גדולה"בשפד

מוש יעיל היא מחזור הבוצה תוך שי, סביבתית וכלכלית, החלופה המתבקשת. חממה ומזהמי אויר נוספים

. במשאבים וחסכון בפליטות גזי חממה

:לאור קביעות עקרוניות אלה על מדינת ישראל למקד את תשומת הלב בשני תחומים עיקריים

יםת אחרלפסוסוגי להבדיל מ,פסולת זו –) מהפסולת הביתית40%המהווה ( פסולת אורגנית רקבובית

נוצרות שלל בעיות סביבתיות של , היא מוטמנתכאשר . היא פסולת בריאה אם רק תטופל בדרך הנכונה

לצמצום דרסטי תביא לכן עלינו להוביל לתכנית לאומית אשר .מתאן ותשטיפים, פליטת מזהמי אוויר

. עד כדי איסור מוחלט של הטמנתה בתוך עשור) כפי שעושה האיחוד האירופי(בהטמנת פסולת זו

-79-

, אורגני מהפסולת ויעבור תהליך של קומפוסטציהכי במצב בו יופרד המרכיב ה, לשם המחשה נציין

המהווים כשליש מסך , טון בשנה 2,300,000 – תתקבל הפחתה ניכרת מאד בפליטות מתאן שתסתכם ב

. 34 בישראלהפליטות מהפסולת הביתית

פליטות גזי חממה מפסולת ביתית בשנה

010002000300040005000600070008000

הטמנה ללאאיסוף גז

הטמנה עםאיסוף גז

קומפוסטציה

CO

2 eq

ון טפיאל

ו מהווים את עיקר מסת הפסולת הנותרת והדרך הנכונה ביותר לטפל בה ז .קרטון ופלסטיק, פסולת נייר

לצורך זה יש לגבש הצעות חוק המעגנות את חובות . י אימוץ עקרון אחריות היצרן המורחבת" עהיא

את המוצרים באופן שיהיו בני השבה ושימוש לתכנן, את כמות חומרי הגלם במוצריםלהפחיתהיצרנים

. את הנותרלמחזראחריות מטילה עליהם את המחודש ו

: המטרות הן

.ית והעליה ברמת החיים לבין גידול בכמויות הפסולתניתוק הקשר בין צמיחה כלכל .א

.קרי צמצום מרחקי השינוע של הפסולת אל אתרי הטיפול, טיפול מקומי בפסולת .ב

.2020עד לשנת % 10 – וב 2015עד לשנת % 7 –הפחתת כמות הפסולת הנוצרת ב .ג

עד 75% –וב . 2015עד לשנת % 50 –הפחתת כמויות החומר האורגני המועבר להטמנה ב .ד

.2020לשנת

.2015 עד לשנת 50% -הפחתת כמות הפסולת המוטמנת ב .ה

34. O. Ayalon, Alternative MSW treatment options to reduce global greenhouse gases emissions – the Israeli

example, waste management and research 2000

-80-

המלצות

עידוד תהליכי הפחתה במקור בקרב תעשיינים וסוחרים. א

. תקינה ומתן תמריצים כלכליים, י חקיקה"תהליכי הפחתה במקור בקרב התעשיינים והסוחרים יתבצעו ע

:הטיפול בזרמים משטף הפסולת הכללי יתמקד באלו

צמצום נפח ומשקל האריזות וצמצום תכולת החומרים בעלי פוטנציאל –לת אריזות פסו

. שלילי מבחינה סביבתית ובריאותית

.שקיות פלסטיק

.פסולת אלקטרונית

חקיקה .ב

% 90 – להביא להפחתת הצריכה בשעור של כ ה יכולחקיקת חוק להפחתת השימוש בשקיות פלסטיק

הדרך המועדפת היא בחקיקה הקובעת תשלום . א משמעותיתוהתרומה הסביבתית שתתקבל מכך הי

תמריץ למשתמש להפחית את הצריכה העודפת של דבר שיוצר ,היטל עבור רכישת השקית במרכול

.השקיות

בגדר מהלך רצוי ביותר אשר ההית) חוק או תקנות(הסדרת הטיפול בפסולת אלקטרונית בחקיקה

חוק פסולת אלקטרונית אשר יטיל את . ב" שונות בארהברחבי אירופה ובמדינותהיום מיושם כבר

האחריות לטיפול במוצרים האלקטרוניים על היצרנים והיבואנים יחולל שינוי של ממש בתחום המחזור של

יגרום להפחתת השימוש בחומרים מסוכנים ובלתי רצויים ויתרום להפחתה בפליטות גזי , מוצרים אלה

. החממה

תו הפחתה במקור של כמות חומר הגלם המשמש ליצור האריזות יחד עם שמטרחקיקת חוק אריזות

מס הסביבתי בכלל וכמות ו צעד בעל חשיבות רבה בהפחתת העיהווהקביעת שעורי מחזור מחייבים

. בפרט הפליטות שנגרמות מפסולת

קידום קומפוסטציה-השבה של החומר האורגני .ג

. לפעול להקמת מערכות להפרדת פסולת אורגנית במקורלקדם ולתמרץ רשויות מקומיות, יש לעודד

. ההקמה והביצוע, העידוד יעשה באמצעות תמיכה מקצועית וכלכלית בשלבי התכנון

-81-

רק לאחר מיצוי אפשרויות ההשבה האחרות –שריפת פסולת .ד

ול תרמי תקבע כללים ליעוד ואיתור שטחים לאתרי הטמנה ולטיפ)16א "תמ(תכנית המתאר הארצית

:לפיהם, ")אתרים"להלן (

יעוד שטח לאתרים אלה יתאפשר רק לאחר הקמתם והפעלתם של מתקני קומפוסטציה ומיחזור .1

.במרחב המיועד

מהפסולת האורגנית הרקבובית הועברה למיחזור 70%יעוד שטח לאתרים יתאפשר רק כאשר .2

.במרחב המיועד

–לת הכללית שבתחומי הרשות צומצמה ב יעוד שטח לאתרים אלה יתאפשר רק כאשר כמות הפסו .3

.2005ביחס לשנת % 10

אשר יקבלו שירותים , יעוד שטח לאתרים יתאפשר רק כאשר הרשויות המקומיות שבמרחב המיועד .4

.יעמדו ביעדי המחזור הקבועים בתקנות איסוף ופינוי פסולת למחזור, מן המתקן

-82-

וחקלאות בת קיימאמשק המים

רקע

התסריטים השונים מעידים על , ראשית. בעיה מיוחדת בהקשר של שינויי האקליםמשק המים מהווה

כל אלה יחייבו . המלחת אקוויפר החוף והרחבת המדבור, צמצום במי התהום, כמות משקעים נמוכה יותר

שימוש לא יעיל במים צורך כמות , שנית. חשיבה מחודשת על מקורות המים והשימוש היעיל בהם

צריכת אנרגיה , בין אם להתפלה ובין אם לשאיבה ולהעברה מאזור לאזור, יהמשמעותית של אנרג

. מוגברת עשויה להיות יקרה מאד לנוכח ההתמודדות עם שינוי האקלים

). מצריכת האנרגיה בישראל6%- כ(שאיבת מים והזרמתם למרחקים צורכת כמויות אנרגיה גדולות

הירידה במפלסי . ידרשו להובלת המים אל הצרכניםהמחסור הצפוי במים יגביר את השקעות האנרגיה שי

יגבירו את הדרישה לצריכת , )שדורשים טיפול אינטנסיבי(מי התהום וההכרח לנצל מקורות מים שוליים

.אנרגיה מוגברת

משום שזהו תהליך , אנחנו מעריכים שהתפלת מי ים לא תוכל לשמש כפתרון קסם למחסור במים, לפיכך

נראה כי בעתיד הקרוב יעלו מחירי האנרגיה . וד יותר את ההתחממות העולמיתעתיר אנרגיה שיחמיר ע

. דבר שיוריד את הכדאיות הכלכלית של התפלה, באופן חד

במשק המיםעקרונות מדיניות

קיימא שהינה אינטגרטיבית במהותה וכוללת תכנון נאות - לקדם מדיניות מים נאותה ובתעלינו, על כן

תכנון נאות של החקלאות ופעולות , ניצול יעיל של משאבי המים: רים הבאיםלטווח הארוך בכל המישו

טיוב מקורות מים והתפלת , מחזור מים וטיפול נאות בקולחים, צמצום אובדני מים, מגוונות לחסכון במים

. מים מליחים

כדי לעודד שימוש יעיל במשאבי המים וניהול יעיל של משק המים יש להשתמש בכלים כלכליים של

טיפול בשפכים וסילוקם או , שימוש בהם, אספקת מים. תועלת/ קביעת מחיר ריאלי והערכת יחסי עלות

משק מים . כל אלה גורמים להשפעות חיצוניות מרחיקות לכת על בריאות הציבור והסביבה–השבתם

-כמובן השקעות ו, קיימא מחייב התייחסות וכימות של ההשפעות החיצוניות בקביעת מדיניות תפעול-בר

יהיה עלינו לוודא שעליה צפוייה זו לא תגרום . שינויים אלה יביאו כנראה לעליית מחירי המים. תמחור

.לנזקים חברתיים ולא תפגע באופן קשה בשכבות החלשות

קיימא תצמצם את הצורך בהתפלה מסיבית של מי ים ואת הנזקים הסביבתיים ובכלל -יישום מדיניות בת

או , מדיניות שאינה כוללת המתבססת על הפקה בלתי מרוסנת של משאבי המים. זה פליטת גזי חממה

. תוביל בהכרח לקריסה מערכתית, כזו שתתבסס באופן לא מוגבל על התפלת מי ים

-83-

הנוכחיים במקום סדרי העדיפות. החלופות הסביבתיות למשק המים מחייבות שינויים בסדרי העדיפות

המשקיעה את מירב האמצעים והמאמצים בהתפלת מים , ) שלהלןבאיור' פירמידה ב(של ממשלת ישראל

בבניה משמרת מים , ומעט מדי בשיקום מקורות מים מזוהמים, ובטיהור ומחזור שפכים באיכות בינונית

בראש ). באיור שלהלן' פירמידה א(יש להפוך את פירמידת סדרי העדיפות , ובחיסכון ושימוש יעיל

ולשקם את ) חקלאי ותעשייתי, עירוני(ל החיסכון במים בכל המגזרים ובראשונה יש למקסם את פוטנציא

באמצעות תכנון ופיתוח בניה , יש להגדיל את מצאי המים הטבעי. מקורות המים המזוהמים ולמנוע זיהום

, יש למחזר מים אפורים ושפכים באיכות גבוהה באופן אופטימלי, המאפשרת חלחול ותפיסת מי גשמים

. יש להשקיע בהתפלת מי ים, כגיבוי או לצרכים מקומיים,ורק כאמצעי אחרון

סדר עדיפות ממשלת ישראל. ב חברתי- סדר עדיפות סביבתי. א

לטובת עידוד חסכון , בחלופות הסביבתיות יופנו אותם משאבים שמשקיעים בהתפלה ובפיתוח מקורות מים חדשים

ך לקדם התפלת ק מידי שנה ולא יהיה צור"משק המים יחסוך מאות מלמ, כך. במים ושיקום מקורות מים מזוהמים

.מי ים מסיבית ויקרה

:מוצעתאמצעי מדיניות

, יחייב את קובעי המדיניות לעודד חסכון במשאבי אנרגיה, ההכרח לאמץ התנהלות ידידותית לסביבה

תקנות בשילוב עם התקנת מיסויבי שינויים בתמחור ו" עביצועהדבר ניתן ל. מים ומשאבים אחרים

. ואכיפתן

בייחוד לאור , גבוהות יחסית לאור העובדה כי להתפלת מי ים עלויות סביבתית וכלכליות

יש להתנגד לאישור מתקני , ובמדיניות בר קיימא נכונה היא מתייתרת, שינוי האקליםב לעמדתנו ניתן גם . התפלה חדשים מעבר לאלה שכבר נמצאים בשלבי מכרז מתקדמים

.ק" מלמ315 להסתפק בהתפלה של 2020

-84-

באמצעות התקנת , שימוש יעיל במים בעיר -הנהגת מדיניות של שימוש יעיל במים

יכול להביא לחסכון עצום , אמצעים חוסכי מים במשק הביתי ופיתוח גינון חסכוני במים

. מהצריכה העירוניתק"מלמ 360בצריכת מים שפירים עד לכדי

;)מעודדת חילחול ומונעת נגר(י בניה משמרת מים "ע, בעיהגדלת מצאי המים הט

;וטיוב מי בארות מזוהמים, טיהור והתפלת מי קולחין ומים אפורים קידום של

ם חקלאות וגינון חסכוניים במים ובמשאבים עתירי אנרגיה וחיפוש דרכים חלופיות לקי

גידולים המותאמים בעתיד יתכן שנאלץ להפסיק לגדל חיטה או כותנה ולעבור ל. נוספים

דורש אף הוא , גידול בעלי חיים ובעיקר פרות לחלב ולבשר. ליובש כמו דורה או תמרים

הענף ללא כדאי שעשוי להפוך את דבר, כמויות גדולות מאד של מים ומשאבי אנרגיה שונים

. מבחינה כלכלית

הדשאים הואיל וגינת נוי ישראלית טיפוסית דורשת כמויות גדולות של מים להשקיית

אולי לפי הדוגמאות , (xeroscaping) לאמץ ולפתח פרקטיקות של גינון יובשני יש, והפרחים

גינות .מאלהמברה בספרד ועד הגנים המוגולים בהודו, של הגננות המוסלמית המסורתית

. גם ללא בזבוז מים רחב היקף, אלה עשויות ליצור סביבה נעימה ואיכות חיים גבוהה

תגלובליחממות מים והת, חקלאות

ההשפעות הצפויות בכל אחד מהתרחישים שתוארו מחייבות שידוד מערכות בכל הנוגע להתייחסותינו

:יש צורך להיערך מבעוד מועד להתמודדות עם הנושאים הבאים. לחקלאות

והשימוש בהם עצמו תורם , ייצור דשנים הוא אחד התחומים שדורשים אנרגיה רבה בחקלאות .1

20% -כאחראי לייצור דשנים , לדוגמא). N2O(כגון חנקן תת חמצני לפליטת גזי חממה

כמעט חצי מצריכת ל אחראים בגידולי שדה הדשנים ;ב"מצריכת האנרגיה לחקלאות בארה

כדי להפחית את ההתחממות , נראה כי יהיה הכרח לצמצם את השימוש בדשנים. האנרגיה

. העולמית

בגידול ) תירס ואחרים, חיטה( גידול הדגנים שבו מחליפים מדי פעם את, מחזור גידולים

בכך את הקטניות מקבעות חנקן באופן טבעי וחוסכות). סויה ואחרים, עדשים(קטניות

פרקטיקה כזו נפוצה . הדשן שדורש את רוב כמות האנרגיה בחקלאות–השימוש בדשן חנקני

.ב ובמדינות רבות נוספות"בארה

טכנולוגיות כאלה . יות שישתמשו במעט אנרגיה לעודד אימוץ של טכנולוגיות חקלאיש .2

LEISA - (Low External Inputsתחת הכותרת , ב"מפותחות ומתפתחות בארה

Sustainable Agriculture.( מדובר למשל על חקלאות ללא חריש (no till) , שימוש מועט

.בהשקיהבקוטלי מזיקים ובדשנים כימיים וחיסכון מרבי , במיכון חקלאי

לדוגמא ישנה מגמה נמשכת של העלאה של היעילות האנרגטית של החקלאות ב "בארה

-85-

בשלושים השנים ,)כמות האנרגיה המושקעת בייצור יבול של טון גרעיניםהפחתת כלומר (

.59%-האחרונות היעילות עלתה ב

כתוצאה מכך . ח לגידול צמחים"חקלאות מתועשת מתרכזת בגידול יחיד ומפרידה בין גידול בע .3

ההכרח לחסוך באנרגיה יחייב שימוש . חזר חומרים בחקלאות באופן מושכל וחסכוניקשה למ

, בשאריות צמחים כמזון לבעלי חיים ולהשתמש בהפרשות בעלי חיים לדישון שדות ומטעים

, כיום ישנן מגבלות חמורות. כפי שהיה מקובל טרם פיתוח תעשיות הדשנים המודרניות

להשלים את "לעיתים קרובות אינן מאפשרות אשר , שמקורן בדרישות סניטציה ותברואה

לעודד את המחקר והפיתוח בתחום לטובת פיתוח של טכנולוגיות יש". מחזורי החומר

.שיאפשרו לעשות שימוש בשאריות אלה מבלי לסכן את בריאות הציבור והסביבה

ישנן . ה למטרות הפקת אנרגי)ביומסה (תוצרים חקלאיים כיום נעשים צעדים ראשונים בניצול .4

אפשר . שמשמש כדלק" ביוגז"אירובי ליצירת -דרכים יעילות לפרק חומר אורגני באופן אנ

שמחליף בנזין או להשתמש בשמנים צמחיים ) אתנול(להתסיס סוכרים ליצירת אלכוהול

הפיכתגם כאן יש לעודד מחקר ופיתוח , להפקת ביודיזל שיכול להחליף את דלק הסולר

.חד פסולת אורגנית למקור של דלק מתחדשבמיו, חומרים אורגניים

חישוב כמותי . ייצור חקלאי של מזון אחראי רק לחלק קטן של צריכת האנרגיה בתעשיית המזון .5

שיווקו , עיבודו, שמתייחס לכל שלבי מחזור החיים של המוצר מצביע על כך שהובלת המזון

ב רק "ם מראים כי בארההנתוני. (דורשים הרבה יותר אנרגיה מאשר ייצורו, והכנתו למאכל

, שיווק של מזון תעשייתי מוכן. )חמישית מהאנרגיה משמשת לייצור המוצרים החקלאיים עצמם

.עד לשיווקו, גם באריזת המוצרים ובשמירתם בקירורביותר מחייב השקעת אנרגיה רבה

יכול כל אמריקאי . הכלכלה הגלובלית מאפשרת לנו לצרוך מוצרים טריים שגודלו ברחבי העולם

השימוש חסר . ענבים מדרום אפריקה וצדפות מהמזרח הרחוק, לאכול אננס ממרכז אמריקה

הנות ממוצרים טריים מכל העולם שהוטסו למרחקים של יההבחנה בדלק זול מאפשר לנו ל

עם המגבלות הצפויות על פליטת גזי חממה והעלייה . בהשקעה עצומה של אנרגיה, מ"אלפי ק

של מוצרי מזון להיערך מבעוד מועד לעידוד הצריכה מומלץ ,האנרגיההתלולה הצפויה במחירי

.והפחתת התלות בשווקים זרים, מקומיים

-86-

המדיניות על צמצום הפליטותצעדי הערכת השפעת

במסמך זה בחרנו להציג מגוון של אמצעי מדיניות וקווי פעולה שלכולם ישנה תרומה חשובה לצמצום גזי

מובן שכדי להפוך הצעות אלה לישימות נדרשת עבודת . לאטמוספרההחממה משטח מדינת ישראל

הצמצום הצפוי בפליטות גזי , תכנון מפורטת וגיבוש סדרי עדיפויות בהתאם לשיקולים שונים של יעילות

. הטכנולוגית או הציבורית והזמן הדרוש לביצוע, הישימות הפוליטית, העלות, חממה

ם בדבר " אמנת המסגרת של האו– UNFCCC -קלים שהוגש לח הלאומי הישראלי על שינוי הא"בדו

במסגרת עבודה של , נעשתה בפעם הראשונה סקירה של אפשרויות כאלו, 2000 בשנת -שינויי האקלים

במסגרת זו הוערכו האפשרויות לצמצום הפליטה של גזי . 2002שפורסמה עצמאית ביוני , מכון נאמן

, 1996ביחס לבסיס בשנת , בתרחיש אופטימי59%עד ) בתרחיש פסימי (24.5% -החממה בישראל ב

תהליכי הייצור הקיימים ועוסקים ב מחייבים שינויים במכלול החיים וםעים שהוצעו אינצכאשר מרבית האמ

יצוין כי מדובר בהערכות . אך בייעול המערכות הכלכליות ומערכות השירותים ולא בצמצומן או החלפתן

יובא להלן סיכום אמצעי המדיניות שהוצעו , המחשההלצורך .למדיובבחירת אמצעים באופן שמרני

:%43 -כ בכ"בתרחיש הסביר שלפיו תצומצם הפליטה סה, ל"במסגרת הנ

אחוז הפחתה האמצעימכלל הפליטות

תועלות נוספות

פתרון בעיות האשפה בארץ %10 טיפול בפסולת מוצקה ושפכים .1

ווירהקטנת זיהום א %8 מעבר לגז בתחנות כוח .2

דחייה בהקמת תחנות . ייעול השימוש בדלק %5 הפקת חשמל במחזור משולב .3

.כוח

דחייה בהקמת תחנות . ייעול השימוש בדלק %3 קוגנרציה .4

.כוח

בהקמת תחנות כוח חיסכון בחשמל ודחייה %5 בנייה מודעת אקלים .5

שיפור הסביבה , הקטנת זיהום אוויר %4 תחבורה יעילה .6

זמןחסכון ב, העירונית

דחייה בהקמה של תחנות כוח וצמצום %7 שיפורים בתהליכים בתעשייה .7

זיהום האוויר

זיהום האוויר,הקטנת זיהום מי התהום 1% חקלאות .8

והקרקע

%43 :כ"סה

-87-

תועלות נוספות- סיכוםבמקום

פחית ישראל יכולה להמדינת. גיבושה של מדיניות לאומית להפחתת פליטות גזי חממה היא צו השעה

קיימות תועלות רבות מה גם ש ,פליטות הפחמן שלה תוך השקעה סבירה של אמצעיםמאחוז ניכר

: ןובכלל, שמכריעות לגבי הצורך בנקיטה של פעולה משמעותית מיידית, למגוון הפעולות המוצענוספות

; הפסולת והשפכים, ובכלל זה טיפול בבעיות האשפה, שמירה על הסביבה בישראל

כגון , משריפת דלקיםבעיקר בריאות כתוצאה מהפחתת מזהמי אוויר שנוצרים הגנה על ה

;תחמוצות גפרית וחלקיקים, תחמוצות חנקן

, חסכון בזמן, הפחתת תאונות דרכים–תועלות משקיות נלוות כתוצאה מצמצום תחבורה

;וצמצום זיהומי קרקע ומים מדלקים ושמנים, חסכון בשטחי חנייה בערים

;דלקים והגברת הבטחת אספקת האנרגיהצמצום התלות ב

;ייעול האנרגיה במבנים

יכולה להוביל , האחראי לפליטההטלת עלות הפחמן באמצעות מיסוי או בדרך אחרת על

תוספת רווחה לציבור כבמשק ולכן הינה יעילה , יעילים פחות, להפחתת מיסים אחרים

;")דיווידנד כפול("

-שיפור עמדת ישראל לתורך קבלה לארגון ה, םשיפור התחרותיות בשווקים בינלאומיי

OECD;

;לגופים עסקיים, ב"הקלות בנגישות למכרזים באירופה ובארה

;שיפור יכולת גיוס מימון בינלאומי לגופים ממשלתיים ועסקיים

, במסגרת מנגנון הפיתוח הנקי של פרוטוקול קיוטו כיום, סחר באשרות הפחתת פליטות פחמן

EU -אירופאית תחת ה-ת או איזוריתגלובליבמסגרת , בעתידוהרחבת הסחר הצפויה

Emission Trade Scheme ;

עלויות שעל המשק להיערך להן מבעוד מועד ובצורה יהיו, מובן שלמעבר לכלכלה מעוטת פחמן

ובמיוחד (ת גלובליהתועלות הצפויות במניעת נזקי ההתחממות ה, נולהערכת ,יחד עם זאת. מתוכננת

צפויות להיות גבוהות , וכן התועלות העקיפות הנלוות, )ח סטרן המוזכר לעיל" שנעשה בדולאור הניתוח

!1:20ולפי אמדנים מסויימים ביחס של , 35הרבה יותר

. המשרד להגנת הסביבה מטעם UNFCCC -ל" תכנית פעולה לאומית לשינוי אקלימי"ח "זו גם מסקנת הדו. 35

-88-

ספרותרשימת

Alpert, P., Ben-Gai, T., Baharad, A., Benjamini, Y., Yekutieli, D., Colacino, M., Diodato, L., Ramis,

C., Homar, V., Romero, R., Michaelides, S. and Manes, A. 2002. The paradoxical

increase of Mediterranean extreme daily rainfall in spite of decrease in total values.

Geophysical Research Letters 29.

Alpert, P., Krichak, S. O., Dayan, M. and Shafir, H. 2006. Climatic trends over the Eastern

Mediterranean: past and future projections. CLIVAR Exchanges 37, 12-13.

APHEIS, Health Impact Assessment of Air Pollution in 26 European Cities, 2nd-year Report (2000-2001)

Ayalon O. 2000, Alternative MSW treatment options to reduce global greenhouse gases

emissions – the Israeli example, waste management and research

Bengai, T., Bitan, A., Manes, A. and Alpert, P. 1994. Long-Term Changes in Annual Rainfall

Patterns in Southern Israel. Theoretical and Applied Climatology 49, 59-67.

Burton, Mark L.; Hicks, Michael J. 2005. Hurricane Katrina: Preliminary Estimates of Commercial

and Public Sector Damages, Marshall University: Center for Business and Economic

Research

Daniel Rosenfeld, Jin Dai, Xing Yu, Zhanyu Yao, Xiaohong Xu, Xing Yang, and Chuanli Du,

Inverse Relations Between Amounts of Air Pollution and Orographic Precipitation,

Science 315 (5817), 1396. [DOI: 10.1126/science.1137949]

Ecosystem – The Space-for-Time Approach, Ecological Economics, 59(3) 287-295

Gabbay, S. 2000. Israel national report on climate change. In: Ministry of the Environment,

Jerusalem.

IPCC 2007. IPCC Climate Change: The Physical Science Basis

IPCC Fourth Assessment Report, Working Group III, Mitigation of Climate Change, released: 4th.

May 2007;

The Future of Coal, Options for a Carbon-Constrained World (2007, MIT)

Finacial rusks of climate change, 2005. The Association of British Insurers

Fleischer and Sternberg, 2006, The Economic Impact of Global Climate Change on Rangeland

Israel National Report on Climate Change, 2000, (Ministry of the Environment) First

-89-

National Communication to the Conference of the Parties to the United Nations

Framework Convention on Climate Change

Kan, Rapaport-Rom and Shechter, 2007, Economic Analysis of Climate-Change Impacts on

Agricultural, Profitability and Land Use: The Case of Israel (draft)

Meeting the Energy Challenge, A white paper on energy, May 2007, Department of Trade and

Industry, UK Government. 23rd May 2007;

Pacala S. and Socolow R. 2004. Stabilization Wedges: Solving the Climate Problem for the next

50 years with Current Technologies, Science 305, 968-972,

Paz, S. 2006. The West Nile Virus outbreak in Israel (2000) from a new perspective: The regional

impact of climate change. International Journal of Environmental Health Research 16, 1-

13.

Paz, S., Bisharat, N., Paz, E., Kidar, O. and Cohen, D. 2007. Climate change and the emergence

of Vibrio vulnificus disease in Israel. Environmental Research 103, 390-396.

Saaroni, H., Ziv, B., Edelson, J. and Alpert, P. 2003. Long-term variations in summer

temperatures over the Eastern Mediterranean. Geophys. Res. Lett. 30,

doi:10.1029/2003GL017742.

Shechter H. and Berliner. 2007. Assessing the Impact of Climate Change on Representative Field

Crops in Israeli Agriculture: A Case Study of Wheat and Cotton, Climatic Change Journal

(draft)

Socolow R.H. and Pacala Stephen W. 2006. A Plan to Keep Carbon in Check, Scientific

American, September 2006, 50-57;

Stern Review on the Economics of Climate Change, published: 30th. Oct 2006, and following

discussions papers; http://www.hm-

treasury.gov.uk/independent_reviews/stern_review_economics_climate_change/

sternreview_index.cfm

Tol and Yohe 2006. A Review of the Stern Review, World Economics 7(4), 233-50

Ziv, B., Saaroni, H., Baharad, A., Yekutieli, D. and Alpert, P. 2005. Indications for aggravation in

summer heat conditions over the Mediterranean Basin. Geophysical Research Letters

32.

http://www.ipcc.ch/

http://web.mit.edu/coal/

http://www.worldwatch.org/

-90-

http://www.copenhagenconsensus.com/Default.aspx?ID=165

)מוסד שמואל נאמן( סדרי עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה בישראל, 2004. או אילו

אדם (גיה בישראל התייעלות אנרגטית במשק האנר–חשבון החשמל של מדינת ישראל , 2004. אילסר ח

)טבע ודין

ח הלאומי של "הוכן במקור לצורך הדו( תכנית פעולה לאומית לשינוי אקלימי. לביא ד, .בקר נ, .גרסל נ

;) לעילUNFCCC - המשרד להגנת הסביבה ל

2006ח סטטיסטי לשנת "דו, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

.2005, ח שנתי"דו, חברת החשמל לישראל

ח הלאומי של "נכלל בדו, )2002יוני , מוסד שמואל נאמן(, טות גזי חממה בישראלחלופות להפחתת פלי

;לעיל UNFCCC - המשרד להגנת הסביבה ל

תקציר , ?גשם במד סערה או דרמטיות תנודות – בישראל המשקעים במשטר שינויים2007, .נ, חלפון

.לכנס החברה הישראלית לאקולוגיה

המשרד לאיכות (1995-1999 באזורי תל אביב ואשדוד לשנים סקר סיכונים השוואתי מזיהום אוויר

)2003ינואר , USEPA, אדם טבע ודין, הסביבה

ח "הוכן במקור לצורך הדו( מצאי פליטות וקליטות, גזי חממה בישראל ,2001 .מרום א- מי,.א דיין,.'קוך ז

;)הלאומי לעיל