israel's delegitimization challenge - reut institute (hebrew)

ישראלל שלגיטימציה-דההאתגר

יצירת חומת אש מדינית

מסגרת תפיסתית דיפלומטית -בזירה המדינית

של הביטחון הלאומי

'גרסה א 10 -המוגשת לכנס הרצליה

ע"שבט התש 2010ינואר

2010, בינואר 30

ע"תש, בשבט' טו

org.institute-reut.www | כל הזכויות שמורות למכון ראות©

-' גרסה א-

2

ראּותהצוות המדיני ביטחוני במכון

שרת גידי , לפני שהקים את המכון. אּותרל של מכון "הוא מייסד ומנכ) 40(גרינשטיין גידיבמשרד ובלשכת ראש הממשלה אהוד ברק כמזכיר צוות המשא ומתן לשיחות על הסכם

ש קנדי בהרווארד "בוגר בית הספר לממשל עהוא גידי ). 1999-01(ף "הקבע בין ישראל ואש . אביב -משפטים מאוניברסיטת תלב ובעל תואר ראשון בכלכלה ו,)2002(מטעם קרן וקסנר

ואחראי על תוכנית 2004 מאז ראּותמכון ביטחוני ב-הוא ראש הצוות המדיני) 36( ערן שישוןבעל תואר שני בהצטיינות בחוג להיסטוריה של האסלאם והמזרח ערן הוא . ההכשרה במכון

.בהצטיינותגם הוא , תואר ראשון ביחסים בינלאומייםבעל ו, התיכון באוניברסיטה העברית

לאומיים מ- בעל תואר שני בהיסטוריה של יחסים ביןהוא ) 29( דור- בןכלב- London School of Economicsותואר ראשון בהיסטוריה מודרנית ופוליטיקה מ - University of Leeds .

עלה ו, במשך כשנתייםכדובר שגרירות ישראל בלונדוןהוא שירת . כלב נולד וגדל בלונדון .2005ארצה בדצמבר

בעל תואר ראשון בהצטיינות ביחסים בין לאומיים ותקשורת מטעם הוא ) 29(נו גיל מורסיאיישוב וניהול , האוניברסיטה העברית ומשלים בימים אלו את לימודי התואר השני בחקר

עמית בקרן המלגות של גיל הוא .במשרד ראש הממשלההוא שירת קודם לכן . סכסוכים (Legacy Heritage Fellowship) 'אסי הריטאגלאומית לג-תוכנית המנהיגות היהודית הבין

.2009-2010לשנת

בעלת תואר שני בהצטיינות בתקשורת ומדיניות ציבורית היא ) 32( ןדפנה קאופמ AIPACעבור ארגון עבדה דפנה , לפני שהצטרפה למכון ראות. וושינגטון' ורג'מאוניברסיטת ג

לאומית -ת המנהיגות היהודית הבין בקרן המלגות של תוכניהעמיתדפנה היא .בוושינגטון .2009-2010לשנת ) Legacy Heritage Fellowship(' לגאסי הריטאג

הוא בעל .2007-09 בין השנים ראּותמכון ביטחוני של -עבד בצוות מדיני) 34(ביינוול לירן תוכנית לחקר סכסוכים ניהולם ויישובם ותואר ראשון במדעי מטעם התואר שני בהצטיינות

עוזר מחקר בקורס משמש כ כעת לירן.שניהם באוניברסיטה העברית, ה ותקשורתהמדינ . ב ומשלים כתיבת תזה בנושא זה"ארה-שעוסק ביחסי ישראל

משלימה כעת היא. 2009 במהלך קיץ ראּותביטחוני של - עבדה בצוות מדיני) 27(טליה גורודס של אוניברסיטת לאומיים -ןביבבית הספר ליחסים ביטחוןבמגמת לימודי את התואר השני

דיקן המגמה ומנהל מכון סלצמן למלחמה ושלום באוניברסיטת ומשמשת כעוזרת ,קולומביה .קולומביה




-' גרסה א-

3

תודות

, דיפלומטים, אקדמאים–אנשים עם יותר ממאה כתיבת עבודה זו בשנה האחרונה נפגשנו במהלך תומכי ישראל אך גם , ישראלים- ישראלים ולא, ופעילי שטח, אנשי המגזר השלישי, אנשי תקשורת

מבקש ראּותמכון . ב וממדינות נוספות"גם מארהובישראל ובלונדון , מקרב מבקריה החריפים . למסמך זהתרומתםרצונם הטוב ו, זמנםלהודות לאנשים אלו על

עלינו , יתרה מכך. בלבדראּותהרעיונות המובאים במסמך זה משקפים את עמדת מכון , עם זאת . על מסקנותינולק מהאנשים איתם נפגשנו חלקו לציין שח

1):ב"לפי סדר א(רשימת התודות

אוניברסיטת בר אילן ומכללת בית ברל, מומחה להגנת העורף,אבי ביצורר "ד

לאומית בהסתדרות - המחלקה הביןמנהלת ,שבירו-ל שפיראטאבי

ל" יועץ לאסטרטגיה ולמדיניות בינ,ד סלעעאבי

ר "יו, לאודי דק) 'מיל(ל "תאUDSP\BIKSמ עם הפלסטינים " וראש יחידת המטה למו לשעבר

אוניברסיטת , א"ראש המרכז לתקשורת בינלאומית וחוקר בכיר במרכז בס, איתן גלבוע' פרופ אורח לדיפלומטיה ציבורית באוניברסיטה של דרום קליפורניה ' פרופ; אילן-בר

ומי לשעברסגן ראש המטה לביטחון לא, איתמר יער )'מיל(ל "תא

ל"צה, אגף תכנון, אלון פזן "רס

הארץ, עורך עמוד הדעות, אלוף בן

הרצליה ומכון אספר לדיפלומטיה ס סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי"ביה, אלכס גקר תקשורתית חדשה

המכון למחקרי ביטחון לאומי, חוקרת בכירה, אמילי לנדאור "ד (INSS)

ר במכון למחקרי ביטחון לאומי חוקר בכי, יאאפרים אסכול ר "ד(INSS)

ר המרכז לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה"יו, אפרים סנהר "ד) 'מיל(ל "תא

למחקרים אסטרטגייםסאדאת- ראש מרכז בגין, ענבראפרים ' פרופ

לית"מנכ, ארנה בריר "ד Gemini Israel Funds

משרד החוץ, יועץ בכיר לסגן שר החוץ, אשלי פרי

ל פרקסיס"מנכ, ז ישראליבוע

במעריבחוקר ועיתונאי, משפטן,דרור ימיני-בן

המכון למחקרי , צבא ואסטרטגיה: ראש תכנית המחקר, גבריאל סיבוני) 'מיל(מ "ר אל"ד (INSS) בטחון לאומי

אילן -סאדאת ומרצה בכיר באוניברסיטת בר-עמית מחקר במכון בגין, ונתן ריינולד'גר "ד

חוקר בכיר במכון למחקרי , לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי, ורא איילנדגי) 'במיל(אלוף . (INSS)ביטחון לאומי

לשכת הפרסום הממשלתית, ייסון פרלמן'ג

נשיא , ראלד סטיינברג'ג ר"דNGO Monitor

. אנשים נוספים שבחרו ששמם לא יצוין22 - נפגשו עמנו כ, בנוסף לרשימה זו 1




-' גרסה א-

4

טגייםסאדאת למחקרים אסטר-מרכז בגין, מנהל קשרי חוץ, וינברג' דוד מ

אילן-ש המעבדה הוירטואלית באוניברסיטת ברעתידן ורא, דוד פסיג' פרופ

משרד החוץ, מרכז הפעילות נגד יוזמות לחרמות אנטי ישראליות, שנייווס' ג. ד

יועץ לענייני צבא וארגונים הומניטאריים , יןוודניאל בוד

משרד החוץ, סגן בכיר ליועץ המשפטי, דניאל טאוב ד"עו

מןפוקס ונא, שותף בהרצוג, דניאל רייזנרד "עו

ב"ארה- מ ליחסי ישראל"כיום ראש פורום רה. ב"שגריר ישראל לשעבר בארה, זלמן שובל

יועץ לנשיא המדינה, יהונתן אדירי

יואש צידון ,חבר כנסת לשעבר, )'מיל (ם"אל

חוקר צבאי ומומחה בתורת הלחימה, יודה וגמן )'מיל(מ "אל

יוסי הולנדר

רי בטחון לאומיהמכון למחק, רראש פרויקט הטרו, רצ שוויםיור (INSS)

כיום סגן נשיא מכון לנדר בירושלים,יעקוב עמידרור )'מיל(אלוף

סאדאת למחקרים - מרצה במחלקה לערבית וחוקר במרכז בגין, מרדכי קידרר "ד אילן-אוניברסיטת בר, אסטרטגיים

ל "מנכ, מרכוס שףThe Israel Project

סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומיס"דיקן מייסד של ביה, לטר-נועם למלשטריךר "ד ר האגודה הישראלית לתקשורת"הרצליה ויו

מזכיר הממשלה לשעבר, עובד יחזקאל

משרד החוץ, ממונה פרויקט מיתוג ישראל, עידו אהרוני

א"ר קצא"יו, עמוס ירון) 'מיל(אלוף

אשית של עורכת ר ,יועצת לפיתוח מנהיגות ולקבלת החלטות, ישי-עפרה בן )'מיל(מ "אל 'אנשים'עיתון

משרד החוץ, תכנון המדיניחטיבה לראש ה, ערן עציון

ב"יועץ ופרשן לענייני ארה, צבי רפיח

נשיא ומייסד פרקסיס, צבי לנירר "ד

המועצה לביטחון לאומי, רואי דיקד "עו

שגריר ישראל בלונדון, רון פרושאור

יהודית ליברלית , חשבה ציוניתה למ"נשיאה מייסדת של מרכז מציל, רות גביזון 'פרופ והומניסטית

ריק בלומסק

טאון 'ורג'עיתונאי ודוקטורנט באוניברסיטת ג, רפי פרנקל

המכון למחקרי ביטחון לאומי, שלמה ברום )'מיל(ל "את (INSS)

המרכז הבינתחומי הרצליה, המכון למדיניות ואסטרטגיה, עמית מחקר, שמוליק בכר




-' גרסה א-

5

David and Helen Bender

Jon Benjamin, Chief Executive, The Board of Deputies of British Jews

Jeremy Bowen ,BBC Middle East Editor

Joel Braunold, National Executive Committee (2008-2009), National Union of Students

Martin Bright, Political Editor, Jewish Chronicle

Michael Brodsky, Director of Public Affairs, Israeli Embassy UK

Jason Caplin, Public Affairs Department, Israeli Embassy UK

Sir Trevor Chinn, CVO

Nick Cohen, journalist and author

Professor James Crawford, Whewell Professor of International Law, Cambridge University

Mick Davis, Chief Executive, Xstrata plc, & Chairman, UJIA; UK

Jonathan Fertig, Research Director, Trade Union Friends of Israel (TUFI)

Lorna Fitzsimons, Chief Executive, BICOM

Jonathan Freedland, editorial page columnist for The Guardian and The Jewish Chronicle

Arthur Goodman, member of the executive, Jews for Justice for Palestinians

Gavin Gross, former student at SOAS, University of London

Robert Halfon, Harlow Conservative Parliamentary Candidate and Consultant to Conservative Friends of Israel

Robin Hamilton-Taylor, Public Affairs Department, Israeli Embassy UK

Dr David Hirsh, Goldsmiths, University of London

Dr David Janner-Klausner, Program and Planning Director, UJIA

Dan Judelson, member of the executive, Jews for Justice for Palestinians

Dr Anthony Julius, Deputy Chairman, Mishcon de Reya.

Dr Keith Kahn-Harris, Honorary Research Fellow, Centre for Religion and Contemporary Society, Birkbeck College, Convenor, New Jewish Thought

Prof David R. Katz, Chairman, Jewish Medical Association UK

Charles Keidan, Director of The Pears Foundation

Jonathan Kessler, Leadership Development Director, AIPAC

Arieh Kovler, Director, Fair Play Campaign

Shalom Lappin, Professor of Computational Linguistics, King's College London

Inna Lazareva, Public Affairs Department, Israeli Embassy to the UK

Antony Lerman, former Director of the Institute for Jewish Policy Research and a member of the Steering Group of Independent Jewish Voices




-' גרסה א-

6

Roger Lyons, Chair Trade Union friends of Israel (TUFI)

Eric Lee, Trade Unions Linking Israel and Palestine (TULIP)

Ben Levitt, Local Campaigns Officer Union of Jewish Students of the UK and Ireland

Alexander Meleagrou-Hitchens, Research Fellow, Centre for Social Cohesion

Douglas Murray, Director, The Centre for Social Cohesion

Diana Neslen, executive member of Jews for Justice for Palestinians

Jeremy Newmark, Chief Executive, The Jewish Leadership Council UK

Rick Nye, Director, Populus

Trevor Pears, Executive Chair of The Pears Foundation

Melanie Philips, Journalist and author

Stuart Polak, Director, Conservative Friends of Israel

Stephen Pollard, Editor, Jewish Chronicle

Dave Rich, Deputy Director of Communications, Community Security Trust

Harry Rich

Robin Shepherd, Director, International Affairs, The Henry Jackson Society

Colin Shindler, Professor of Israeli Studies, SOAS, University of London

Richard Stanforth, Regional Policy Officer, Oxfam UK

Danny Stone, Director All-Party Parliamentary Group Against Antisemitism

David T, Harry's Place

Nathalie Tamam, Research Manager, Conservative Friends of Israel

Ned and Astra Temko

Myra Waiman

Yael Weisz-Rind, Research Associate, Centre for Study of Human Rights, London School of Economics

Michael Whine, Community Security Trust




-' גרסה א-

7

תוכן עניינים

2.......................................................................................................................הצוות המדיני ביטחוני במכון ראּות 3................................................................................................................................................................תודות

7.......................................................................................................................................................תוכן עניינים 9.............................................................................................................................................................מושגים 10.............................................................................................................................................................תקציר

13.....................................................................................................................................הנחיות לקריאה מהירה 13.......................................................................................................................................................רקע ומבוא

13.........................................................................................הלאומי הביטחון בתחום בסיסית השפעה :ראּות מכון 14........................................הבסיסית לגיטימציה-הדה עוצמת את חושפים יצוקה עופרת ומבצע השנייה לבנון מלחמת 15..........................................חדש קיומי-אסטרטגי אתגר בפני ניצבת ישראל ,כן :התשובה ?השמש תחת חדש יש האם 16..............................................................................מענה ולהציע אותו לאפיין ,האיום את להגדיר :המסמך מטרת

18..................................................................ל לנצח"לתת לצה: תפיסת הביטחון ומדיניות החוץ של ישראל: 1פרק 18..........................................................................ישראל של הביטחון תפיסת של והיווצרותה גוריון-בן של הסמינר 18...................................................................................................החוץ ויחסי הביטחון במעמד ההיפוך :1947-48

21...........מערך ההתנגדות רוצה להביא לקריסתה של ישראל: כלכלי של ישראל-המתקפה על המודל הפוליטי: 2פרק 21...............................................................................'ההחרבה הגיון' את מחליף 'הקריסה הגיון' האחרונות בשנים 21......................................................................ישראל של כלכלי-הפוליטי המודל על מתקפה :החדש הקריסה הגיון 23.............................................................................................................הקריסה לאסטרטגיית הקריסה מהגיון 25.........................................................................התפיסתית ברמה אסטרטגית נחיתות :המשמעות .מסכמת טבלה

לגיטימציה רוצה להפוך את ישראל למדינה -רשת הדה: כלכלי של ישראל-המתקפה על המודל הפוליטי: 3פרק 27.........................................................................................................................................................מצורעת 27...................................................................................................................................מתחזקת ציונות- האנטי 28......................................................................................................רשתי בעולם חיים אנו :הרשתות למדע מבוא 29...................................................................................................................................לגיטימציה-דה של רשת 30....................................................................אחד לכל אחד קול :פלסטיני- הישראלי לסכסוך האחת המדינה פתרון 31.............................................................................................................'כיבוש'ל 'קיבוץ'מ :מבחן כמקרה לונדון

35.....................................................לגיטימציה בזירה הפלסטינית-לדה' הגיון הקריסה'השילוב הנפיץ בין : 4פרק 35......................................................................................לצאת או להישאר :הפלסטינית בזירה הישראלי המלכוד

35........................................................ממשיים הישגים :ההתנגדות ומערך לגיטימציה-הדה רשת של 'השליש תעודת' 36......................................פשוטים ופתרונות ,פעולה שיתוף ,מיתוג :למרכז מהשולים לגיטימציה-הדה רשת של מסעה 38............................................................ישראל ערביי :הבאה הסוגיה .בו לחפור קרדום רק היא הפלסטינית הסוגיה 38....................................קיומי איום ייצור לגיטימציה-הדה רשת לבין הקריסה אסטרטגית בין הנפיץ השילוב :סיכום

40............................................החוץ של ישראל לבין המציאותפער הרלוונטיות בין תפיסת הביטחון ומדיניות : 5פרק 40...........................................................................הנוכחית החוץ ומדיניות הביטחון תפיסת של יסוד הנחות סיכום

41.........................................................................................................................................המשתנה המציאות 42................................................................................................................................................מסכמת טבלה 43...................................................................................לגיטימציה- הדה לאתגר מענה לתת מאורגן לא החוץ מערך

45......מערכות יחסים, רשת נגד רשת, מיתוג מחדש, לעלות למתקפה, ניצחונות שלובים: ופעולהכיווני חשיבה: 6פרק 45.............................................................................................................................השלובים הניצחונות תפיסת 45............................................................................................................לגיטימציה-הדה לאתגר למענה עקרונות 45................................................................................................................................קיומי ואף אסטרטגי איום




-' גרסה א-

8

46..........................................................................................................................רשת באמצעות נלחמים ברשת 47....................................................................................................................לישראל חיובי דימוי ויצירת מיצוב 48...............................................................................................................................................והתקפה יוזמה

48................................................................(RELATIONSHIP‐BASED DIPLOMACY) יחסים מערכות מבוססת דיפלומטיה 49..............................................................................................................'אסטרטגיים' גורמים של מבית רתימה 49..............................................................................................................ישראל של החוץ מערך של מחדש ארגון ERODING ISRAEL’S LEGITIMACY IN THE INTERNATIONAL ARENA...............................................51: 'נספח א 57............................................................................................................... שאלות ותשובות–מכון ראּות ' נספח ב 65......................................................................................................................................יה ביבליוגרפ–' נספח ג 65..............................................................................................................................................וחוברות ספרים 65...................................................................................................................................ומאמרים עבודה ניירות

BOOKS AND MEMORANDUMS............................................................................................................................66 ARTICLES AND POLICY PAPERS............................................................................................................................67




-' גרסה א-

9

מושגים

תפיסת הפעלת הכוח

.המשאבים הצבאיים לשם התגוננות או התקפה פיזיתמיצוי עקרונות הפעולה ו

תפיסת הדיפלומטיה חוץומדיניות ה

הבטחת הלגיטימציה לשם המדיניים המשאבים מיצוי עקרונות הפעולה ומכלול מבחינת קשרים לקידום מעמדה של ישראל בעולם הבסיסית של ישראל ולשם

.אקדמאים או מסחריים, כלכליים, מדיניים

תפיסת ביטחון ומדיניות חוץ

ביטחונה שמירה עלשתכליתם ביטחוניים ומדיניים פעולה עקרונות מכלול של . אל מול האתגרים האסטרטגיים הניצבים בפניהוזהותה של המדינה

תפיסת ביטחון לאומי

תפיסה זו .נהמדיהרווחתה ובטחונה של , לחוסנההעקרונות שנוגעים מכלול מסוגיות אסטרטגיות נוספות גם ו ,חוץהביטחון ומדיניות המורכבת מתפיסת

.התיישבותאו , תשתיות, טכנולוגיה, כגון דמוגרפיה

/ עליונות נחיתות תפיסתית

מערך הרעיונות ועקרונות הפעולה של צד אחד רלוונטיים יותר מאלה מצב בו של הצד השני ולכן מסייעים לו להצליח במערכה מעל ומעבר למה שיתבקש

.כתוצאה מיחסי הכוחות הכמותיים

מערך ההתנגדות

חמאס ופלגים , אללהכחזבתנועות ואנשים , ארגונים, מדינותרשת של את זכותם של היהודים להגדרה עצמית ושוללים את אשר , פלסטיניים נוספים

במטרה להביא ' ההתנגדות'בשיטת פועלים קיומה של ישראל כמדינה יהודית ו .אסלאמית במקומה/ פלסטינית/ערביתהקמת מדינה ללחיסולה ו

דה לגיטימציה -אנטי/ בסיסית ציונות

של הזכות מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית והלגיטימציה שלשלילת . היהודית להגדרה עצמית

מוסר כפול

בלתי פרופורציונאלית כלפי ישראל מצד גורמים בין תדירה ושלילית ביקורת מאפייני הביקורת המופנית כלפי מדינות מאשר חורגת מהיקף ו, לאומיים

. אחרות בהקשרים דומים

תופעת הסוגיה התורנית

, לכאורה,ביניהם אשר אינם קשורים, איגודים וארגונים, תכנסות תנועותהלצורך המשך וזאת , כלפי מדינת ישראלהתלויה ועומדת סביב סוגיה תורנית

.המאבק בקיומה

יחסים רשמיים מתמשכים מכלול הגורמים הממשלתיים הישראלים המקיימים מערך החוץמשרד יחידות ב וגם משרד החוץולל את מערך החוץ כ. לאומיים-ם ביןעם גורמי .מוסדבאו האוצרמשרדב, והמסחרההתעשיימשרד ב, הביטחון

או מומחיות וברור גם המענה לאתגר במסגרת ה, מצב שבו הגדרת האתגר ברורה בעיה טכנית 2.הידע הקיימים

אתגר הסתגלותי

מול האתגר . תבמרקמי הערכים ותבניות התנהלו, אתגר שמצריך שינוי בתפיסות שכן הוא קיים או התנהלות שגרתיתהניסיון לא ניתן להתמודד באמצעות ה

3.מצריך תהליך של למידה

2 Ronald Heifetz, Leadership without Easy Answers, (Harvard University Press, 2003), p. 74 3 Ibid., 35.




-' גרסה א-

10

תקציר

גלובלית נוקבת ששיאהמדינית חריפה וביקורת ישראל נתונה תחת מתקפהבשנה האחרונה .1במקומות השחיקה במעמד ישראל הפכה . 'עופרת יצוקה'את אירועי ' שחקר'דוח גולדסטון ב

.רבים לקריאת תגר על עצם זכותה להתקיים

לאומי של -אנו רואים קשר ישיר בין אירועי השנה האחרונה והשחיקה במעמדה הבין .2האכזבות , להערכתנו. תוצאות מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקהישראל לבין

אתגר המשולב למול הנחיתות תפיסתית המדיניות והצבאיות של השנים האחרונות מבטאות ערבית או -גד לקיומה של ישראל על בסיס אידיאולוגיה לאומניתשמתנ, מערך ההתנגדותשל

ששוללת את ,לגיטימציה-ושל רשת הדה ,חזבאללה וחמאס, איראןאסלאמית בהנהגת . קיומה של ישראל ממגוון סיבות אחרות

נותנים מענה ישראל לאהיא שעקרונות הפעולה של משמעותה של נחיתות תפיסתית זו .3במאבק לבסס את נוספים ההסתברות לכישלונות ולכן גוברת , אפקטיבי לאתגר שניצב בפנינו

, למרות יתרונותיה הכמותיים והאיכותייםוזאת ,ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית .בהשוואה לאויביה, לכאורה

מדיניות אחד התחומים המרכזים שבהם נדרשת פעולה דחופה הוא בתחום הדיפלומטיה ו .4 אלה יש השלכות משום שלתהליכים,לגיטימציה-החוץ של ישראל מול אתגר הדה

במעורבות , להגן על עצמה שבאות לידי ביטוי בצמצום מרחב התמרון הישראלי אסטרטגיות . או בהפעלת סמכות שיפוט אוניברסאלית נגד ישראלים, לאומית גוברת בסוגיות פנים-בין

: הבשלה של שני תהליכיםיצב בפני ישראל נובע משהאתגר הנמכון ראּות טוען .5

מטרה להביא לקריסתה של במערך ההתנגדותל ש' אסטרטגית הקריסה'יעילותה של - - דה';כיבוש'י הכבדת נטל ה" דווקא ע(overstretch) 'מתיחתה'ישראל באמצעות

. ףסימטרית מולה בחזית הצבאית ובחזית העור- ופיתוח תורת לחימה א;לגיטימציה ; דרום אפריקה או מזרח גרמניה, מ"מקור ההשראה הוא התמוטטותן של ברה

לאומית שפועלת -בזירה הביןשל אנשים וארגונים לגיטימציה- דההצלחותיה של רשת - . להפוך את ישראל למדינה מצורעת כדי שהישות הציונית תחדל להתקיים

: ינית וניזונה ממנוהבשלה זו מבוססת על המלכוד הישראלי בזירה הפלסט .6

בעוד שמערך ההתנגדות מכשיל כל תהליך מדיני שמטרתו הפרדה בין ישראל - ; סימטרית-לפלסטינים או ביסוס פתרון שתי המדינות על בסיס תורת הלחימה הא

, הצבאיהכובלת את כוח, לגיטימציה משחירה את פניה של ישראל-רשת הדה - . ומקדמת את פתרון המדינה האחת

חדות , בשלות, ל מבוססת על מערך רעיונות שיש בו מידה רבה של שכלול"המתקפה הנ .7אין עדות לכך שמדובר באסטרטגיה וין קיימים חילוקי דעות יגם אם עד, ועקביות פנימית

. ללוחות זמנים ולאבני דרך, שתורגמה ליעדיםמפורשת

כמסגרת המוסכמת לפתרון 'פתרון שתי המדינות'אירוע מכונן בתהליך זה יהיה קריסתו של .8 . פלסטיני והתגבשותו של פתרון המדינה האחת כמסגרת החליפית החדשה-הסכסוך הישראלי

בכך נוצרת מתקפה אפקטיבית על המודל הפוליטי והכלכלי של ישראל שיש לה כבר .9 .לכלל איום קיומי בתוך מספר שניםמוחשיות ועלולה להתפתח משמעויות אסטרטגיות

היסוד של תפיסת הביטחון ומדיניות החוץ של ישראל הייתה ונותרה יציבה הנחת, בה בעת .10האיום הקיומי היחיד על המדינה הוא צבאי ולכן הכלי המרכזי של המענה הוא : 1947מאז

. כך גם מוקצים המשאבים. מערכת הביטחון




-' גרסה א-

11

אך הם אינם לגיטימציה משתמשים בסוגיה הפלסטינית-מערך ההתנגדות ורשת הדה .11, גם אם יושג על אפו וחמתו של מערך ההתנגדות, סיום הסכסוךאין להניח ש, ולכן. הם בתלויי

גם אם תכונן מדינה פלסטינית ואף יוכרז על סיום הסכסוך , לכן. לגיטימציה-יביא לסיום הדה .סוגיות נוספותיתכנסו כוחות אלה סביב פלסטיני -הישראלי

רבים במדינה תהפוך לסוגיה התורנית אנו משערים שסוגיית מעמדם של אזרחי ישראל הע .12 . קהילה זו בהצלחה חלקית מאוד מנסה לרתום כבר עתה מערך ההתנגדות, למעשה. הבאה

מערך . ברמה הארגונית ובהקצאת המשאבים, המענה לאיום זה לוקה ברמה התפיסתית .13ן אין ולכ, יות ברורה בסוגיות מרכזיות של מדיניות החוץ אין אחר:החוץ מתנהל ללא בעל בית

מערך החוץ בנוי לפי אזורים גיאוגרפים ומותאם להתנהל כלפי , יתרה מכך. גם מדיניות למרות השינוי הדרמטי במפת האיומים, לבסוף. ואין לו יכולת לנהל מערכה גלובליתמדינות

. לא היה כל שינוי משמעותי בהיקף המשאבים

כיווני חשיבה ופעולה

במספר חזיתות 'ניצחונות שלובים'כך שתבטיח אל תפיסת הביטחון של ישריש לעדכן את .14וגם , זירת העורףב, דיפלומטית-זירה המדיניתאך גם ב, בזירה הצבאית: זמנית-וזירות בו

יש להתייחס אליהן כאל , קשורות במגוון זיקותזירות אלה מאחר ש. זירה התקשורתיתב .מכלול

רתום את מערך ל: יו ככזהיש להתייחס אל. עלול להפוך לקיומילגיטימציה -הדהאיום .15 .לפתח תורת לחימה ולפעול, לשלב בין כלל הגופים הרלוונטיים, ליצור ידע, המודיעין

כדי – 4(It takes a network to fight a network)ברשת נלחמים באמצעות רשת .16 : ישראל צריכה לפעול בהיגיון רשתי, לגיטימציה-דההלהתמודד עם רשת

, ריזפ, טורונטו, לונדון(ימציה בעולם לגיט-הות את רכזות הדהעליה לז, מצד אחד - ולמקד את מאמציה בהן תוך שיבוש פעולת , )פרנסיסקו- או אזור מפרץ סן, מדרידבשל שמבקרים את ישראל בעיקר בין מי , של הרשת ופיצול בין מרכיביההזרזים

; לגיטימטורים- לבין הדה, גם אם בצורה בוטה ונוקבת, מדיניותה

המערך הדיפלומטי ורשת של על בסיס רשת שלה את הלטפח על ישראל , מצד שני - להפעיל זרזים ולרתום , ממשלתיים- שמורכבת מאנשים וארגונים לא' שגרירי קצה'

NGOsלפעולה כנגד ה - NGOsאת חזקלואף , לגיטימציה- שמקדמים את הדה . לאומית בהסתדרות-המחלקה הבין

תוגה של ישראל כמדינה אלימה ומפירה סדרתית של החוק מי–מיתוג מחדש של ישראל .17למיתוג . מצורעתת אפרטהייד סייעו לכוחות דה הלגיטימציה למצבה כמדינ, לאומי- הבין

מחדש של ישראל עשויות להיות השלכות אסטרטגיות על יכולתנו להעביר את המסרים שלנו זה של המיתוג יש לציין בהקשר. לגיטימציה לשרת את מטרותיה- ועל יכולתה של רשת הדה

).מעבר לערכן המוסרי(לאומי -את החשיבות של פעולות של סיוע בין

עם אליטות (relationship-based diplomacy)דיפלומטיה מבוססת מערכות יחסים .18. לגיטימציה הוא מערכות יחסים אישיות- המחסום האפקטיבי ביותר כנגד דה–ובעלי השפעה

ים מאות ואלפי מערכות יחסים אישיות עם בעלי ההשפעה ישראל צריכה לשאוף ולקי . התקשורתיות והביטחוניות בכל הרכזות, התרבותיות, העסקיות, והאליטות הפוליטיות

קשר יש מספר קבוצות של ישראלים שנמצאים ב– םיים ויהודיירתימה של קהלים ישראל .19או סטודנטים , יםאנשי עסק, ארגונים לא ממשלתיים, ל כגון אקדמאים"עם חומתמיד

Dr. Boaz Ganor, It Takes a Network to Beat a Network; John' ר: זהו עקרון ידוע בעולם הרשתות 4

Arquilla, It Takes a Network; or Dr. Pete Rustan, in Building an Integral Intelligence Network.




-' גרסה א-

12

יש , בנוסף. כבר בבית' החוץ'יש לרתום קהלים אלה לקראת המפגש עם . ל"ישראליים בחו . ואין לקחת את מחויבותן כמובנת מאליה, להשקיע ברתימתן של הקהילות היהודיות

ברור שיש להגדיל את . לגיטימציה מחייב ארגון מחדש של מערך החוץ-המענה לאתגר הדה .20אך גם חשוב לחולל רפורמה , )0תקציב (פי הצרכים החדשים - מעותית עלהמצבה בצורה מש

כוללת בתוך משרד החוץ כך שיהיה דומה לגופים המובילים האחרים של מערכת הביטחון . הטיפוח וההפעלה של כוח האדם, הניהול, מבחינת תפיסת הגיוס




-' גרסה א-

13

5יצירת חומת אש מדינית: לגיטימציה של ישראל-אתגר הדה

לקריאה מהירההנחיות

כל פסקה מבטאת רעיון . ניתן לקרוא מסמך זה במהירות באמצעות קריאת המשפטים המודגשיםבהערות השוליים . בדרך כלל זהו המשפט הראשון בפסקה. שמסוכם במשפט המודגש,אחד בלבד

.דוגמאות או הבהרות, ציטוטים, והן מכילות מקורות רעיונות נוספים שלא נזכרו בגוף המסמךאין

ומבוארקע

השפעה בסיסית בתחום הביטחון הלאומי: ראּותמכון

ההסתגלות של מדינת ישראל הוא עמותה שהוקמה על מנת לתמוך בתהליכי ראּותמכון .21מאז נו העיסוק בביטחון הלאומי של ישראל הוא בליבת פעילות .21 -לאתגרים של המאה ה

ה מתמשכת ומהותית על מדינת היא להשפיע השפעו של מכון ראות שליחות. המכוןהקמתלהשפיע השפעה בסיסית בנושאים : והאסטרטגיה שלנו מבוססת על שלושה נדבכים, ישראל

לבו שישתאסטרטגים -של מנהיגיםקבוצה להכשיר , שהם חיוניים לעתיד המדינה ובטחונהולהשפיע על איכות תהליכי ההתנהלות , בעמדות מפתח במרחב הציבורי הישראלי והיהודי

. רטגית במדינההאסט

: מעיסוקנו בתווך האסטרטגי של המדינהאמור לנבוע ראות הערך המוסף הייחודי של מכון .22ידע אודותן לפתח ,ההזדמנויות או הפתעות אסטרטגיות הניצבות בפנייכולתנו לזהות מלשינויים מנהיגות והשפעה , של אנשים בעמדות סמכותהקהילה הרלוונטית לרתום את ו

6.לעבודה זו' אראה נספח, וט לפיר.הנדרשים

, מאז הקמת המכון – מסמך זה מהווה את שיאה של עבודת צוות שנמשכה כמספר שנים .23 2006אנו פועלים להרים תרומה בתחום הביטחון הלאומי של ישראל ומאז קיץ , 2004בינואר

ודות נק(מסמך זה הוא נקודת שיא בעבודה זו . אנו פועלים בצילה של מלחמת לבנון השנייהבתקופה זו היה מר ערן שהוביל את עבודת המכון ראש הצוות .)יתוארו להלןציון נוספות וטליה רסיאנווגיל מ, דפנה קאופמן, דור-כלב בן, ינוולילירן ב הצוות היו שישון וחברי

7.גורודס

. בישראלבדק בית עמוקהביא לומתוצאותיה שנייההמלחמת לבנון של מהלכה מהתסכול .24כשהמפורסמת שבהן היא ועדת , ל"רובן בצה, ועדות בדיקה שונות63הוקמו , יעתנולמיטב ידבולטים לעין . רבות מההמלצות של גופים אלה יושמו בצורה מרשימה ביותר, ואכן. וינוגרד

גם מכוני תרמו תהליך זה ל. ל ובמערך העורף"צהרמת הכשירות המבצעית של הם השינויים ב 8.עסקו בשאלות שעלו בעקבות אירועי אותו קיץש ,יםרב עיתונאים וחוקרים, מחקר

ואת הכלים הייחודיים העומדים לרשותו כדי להבין רתם את משאביוראּותגם מכון , ברוח זו .25 ולהציע דרכים לחיזוקה של המדינה לנוכח האתגרים 2006את טיבו של המשבר שנחשף בקיץ

. הניצבים בפניה

. ל"מג, בקיצור, או' המערכה הגלובלית'אתגר זה מכונה במועצה לביטחון לאומי 5 . org.institute-reut.wwwראה , כן-כמו 6 . 'צוות'לפירוט ראה אתר מכון ראות תחת 7, של עופר שלח ויואב לימורשבויים בלבנון, של עמיר רפפורטאש על כוחותינו: בכך שנציין ארבעה ספריםדי 8

בולטת , כן-כמו. של גל הירשסיפור מלחמה סיפור אהבהוגם , של עמוס הראל ואבי יששכרוףקורי עכביש, די חוקרים כמו גיורא איילנד על י(INSS)בעניין זה העבודה רבת הפנים שנעשתה במכון למחקרי ביטחון לאומי

המאבק על טבע , רון טירה: לדוגמה' ר. מאיר אלרן או רון טירה, מיכאל מילשטין, שלמה ברום, גבי סיבוני: מלחמת לבנון השנייה, או מאיר אלרן ושלמה ברום, המכון למחקרי הביטחון הלאומי, 96מזכר , המלחמה

מסמך המועצה ' כן ר. 2007, הוצאת ידיעות אחרונות, יהמכון למחקרי ביטחון לאומ, היבטים אסטרטגיים .06/09/09, תקלות וכשלים, אירועים–בדיקת מלחמת לבנון השנייה , לשלום ובטחון




-' גרסה א-

14

לא ירדה לעומק המשבר התפיסתי והתמקדהראל הגענו למסקנה שממשלת ישבאותה העת .26או הצבאי לדרג המדיני הדרג שביןממשק ב כגון בעיות הטכניות שהתגלו במלחמהב .ושליטה פיקוד או לוגיסטיקה, מודיעין ענייניכמו ב, הצבאפעילות תחומים שונים של ב

ה לתרום במטרעדכון תפיסת הביטחון ומדיניות החוץ של ישראל לקרוא להחלטנו , לכן .27 :מסע זה היוהמערכות העיקריות ב. מול יריביהלהחזרת העליונות התפיסתית של ישראל

בתקופה זו מיקדנו את – להשפיע על ועדת וינוגרד: )11/06-04/07(מערכה ראשונה באמצעות הגשת מאמצינו בניסיון להשפיע על מסקנות ועדת וינוגרד והמלצותיה

המזכרים שהגשנו ). 4/07(ח הביניים שלה "ם דושלושה מזכרים לוועדה לקראת פרסול וקראו לעדכן את תפיסת הביטחון ומדיניות "עסקו בהיבטים שונים של המשבר הנ

ידענו שנושאים אלה אף כי וזאת 9,ולארגן מחדש את מערך החוץ ומדיניות החוץ החוץ . ם מחוץ למנדט הוועדהימצוי

היבט המהותי של תפיסת בלעסוק א בחרה שלשוועדת וינוגרד התברר ) 1/08(לבסוף הוועדה , עם זאת. מחדשאותה לבחון בלתי מחיבת בקריאה להסתפק והביטחון

, חובת היוועצות של ראש הממשלה עם משרד החוץ בסוגיות של ביטחון לאומיהמיסד ;כדרך להגברת משקלם של שיקולים מדיניים ודיפלומטיים ברמה הלאומית

בהצגת התמקדנו בתקופה זו – 'סמינר' לחולל ):10/07-9/08(מערכה שנייהשיתחולל תהליך מקיף של כדי הביטחון ומשרד ראש הממשלה ו בפני מערכת נמסקנותי

- בןקיים דוד ש 'סמינר'בחינת הנחות היסוד של תפיסת הביטחון וזאת בהשראת השהביא לעיצוב תפיסת הביטחון של הישוב לקראת מלחמת העצמאות ,1947 - בגוריון

. גם מאמץ זה לא השיא פירות. )להלן' ר(

ל קיומן עמשהוכרז – חדשהמסגרת תפיסתית ציע לה ):11/08מאז (מערכה שלישיתשבהן מתמקד זירות בהחלטנו להציע בעצמנו מסגרת תפיסתית , של בחירות חדשות

:המשבר התפיסתי של ישראל

מציה הפך הלגיטי- שבה להערכתנו איום הדה, זירה המדינית דיפלומטיתב - ; בה יתמקד מסמך זהואשר , לאיום אסטרטגי

ישראל נותרה חשופה לסכנה של התמוטטויות , לדעתנו, שבה, זירת העורףב - 10.מקומיות במקרה של משבר ארצי

לגיטימציה הבסיסית-ים את עוצמת הדהחושפומבצע עופרת יצוקה מלחמת לבנון השנייה

מדה של ישראל בקרב ההנהגה הפוליטית בשנים האחרונות נחשף פער משמעותי בין מע .28 :ברחבי העולם לבין מעמדה הציבורי

מדינות העולם איתן כבעבר וזאת קרב נדמה כי מעמדה המדיני של ישראל ב, לכאורה ישראל היא מבעלות בריתה הקרובות ביותר של – למרות הביקורת על מדיניותה

יש לנו קשרים קרובים עם ;מערכת היחסים שלנו עם גרמניה ייחודית; ארצות הבריתיש ; אוסטרליה או קנדה, רוסיה, איטליה, צרפת, כל המדינות המובילות כולל בריטניה

גבולותיה של ישראל עם לבנון ; לנו הסכמי שלום עם שתיים מהמדינות הסובבות אותנו - ה, וישראל צפויה להצטרף לארגון המדינות המפותחות; ועזה שקטים לעת עתה

OECD . ה הפלסטינית ואף ילמרות הביקורת על מדיניותה של ישראל בסוגיכל זאת ;לערבים אזרחי ישראלנוגע ב

ישראל נמצאת תחת מתקפה מתמדת באותן מדינות שמקיימות איתה , במקביל בשנים האחרונות ישראל חווה תהליכים של דמוניזציה שמתגבשים – קשרים טובים

השנה נעשו מספר ניסיונות , כך לדוגמה. עצם הלגיטימיות של קיומהלכלל מתקפה על

עדכן את קריאה ל; מ"יש להקים צוות בקרה אסטרטגית לתמיכה ברה: מזכרי מכון ראות לוועדת וינוגרד' ר 9

.ארגון מחדש של מדיניות החוץ בתפיסת הביטחון הלאומי. תפיסת הביטחון הלאומית המגבית היהודיוביוזמת (הקואליציה הישראלית לטראומהעם נכתב בשיתוף פעולה מכון ראות שמסמך ' ר 10

.'חוסן לאומי ומקומי בישראל: רשת חוסן אזרחית'): ניו יורק, הפדרציה-המאוחדת




-' גרסה א-

15

ארגוני סחר הכריזו על חרם מוצרים 11,לקדם חרם אקדמי בבריטניה נגד ישראלנוצרה , עיריות מקומיות בבלגיה החרימו בנק שיש לו עסקים בישראל12,מהשטחים

וקרן 13לאומי בטורונטו שהציג סרטים ישראליים-סערה סביב פסטיבל הסרטים הביןח גולדסטון ניתן " גם את דו14.לת נורווגיה מכרה את מניותיה באלביטפנסיה של ממש

. התעצמות המתקפה נגד ישראלשל ת בהקשר לראו

צמצום מרחב התמרון הישראלי יש השלכות אסטרטגיות כגון שחיקה במעמדה של ישראל ל .29ת מעמדם של אזרחי ישראל ילאומית גוברת בסוגי- מעורבות בין, בהפעלת הכוח הצבאי

הפעלת סמכות שיפוט או קריאת תיגר על לגיטימיות מערכת המשפט הישראלית, ביםהערלהלן תעודת השליש ' ר(מתיחות הדיפלומטית שמתלווה לכך האוניברסאלית נגד ישראלים ו

Eroding Israel’s Legitimacy in the International: 'הלגיטימציה ונספח א- דהרשת של Arena( .

קיומי חדש-ישראל ניצבת בפני אתגר אסטרטגי, כן: התשובה? האם יש חדש תחת השמש

גם בעבר ישראל התקשתה לנצח בעימותים צבאיים כמו – אין חדש תחת השמש, לכאורה .30ישראל הייתה חשופה לביקורת על מדיניותה , יתרה מכך). 1968-70(במלחמת ההתשה

דוגמאות בולטות לכך . ולהתקפה על הלגיטימציה הבסיסית שלה שהיו לה השלכות מעשיותם שהשוותה בין " והחלטת העצרת הכללית של האו15הן החרם של מדינות הליגה הערבית

16.ובוטלה מאוחר יותר) 11/75(הציונות לגזענות

קשורים זה בזה בקשר השנה האחרונה אירועי .מכון ראּות טוען שיש חדש תחת השמש .31 : מערכתי הדוק באמצעות הבשלה של שני תהליכים

להביא לקריסתה של מערך ההתנגדות מקדם את אסטרטגית הקריסה שמטרתה - סימטרית -לגיטימציה שלה ופיתוח תורת לחימה א-דה', מתיחתה' באמצעות ישראל

נחיתות לישראל הקלענהגיון זה לנוכח . מולה בחזית הצבאית ובחזית העורףאבק לבסס את שמגבירה את ההסתברות לכישלונות חוזרים ונשנים במ, תפיסתית

ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית למרות יתרונותיה הכמותיים והאיכותיים 17.המובהקים

וזאת במטרה לאומית -בזירה הביןלגיטימציה -התגבשותו של מערך שעוסק בדה - מערכה זו . כדי שהישות הציונית תחדל להתקייםלהפוך את ישראל למדינה מצורעת . וץ של ישראלחושפת את חולשתו של מערך הח

, לגיטימציה בסיסית-דה: שאותה אנו מכנים, קריאת התגר על זכותה של ישראל להתקיים .32 זאת משום .היא אחד האתגרים המרכזיים שעומדים בפני ישראל בעשור השביעי לקיומה

. Haaretz,Cnaan Liphshiz ,09/1020/.: בהקשר זה' ר 11 .Associated Press ,09/0917/: בהקשר זה' ר 12. שנה לתל אביב עוררה מחלוקת רבה100להציג סרטים בסימן ) TIFF(החלטתו של פסטיבל הסרטים בטורונטו 13

פאונד מהשגרירות 300אשר החליט להחזיר מענק של , 2009ת היא פסטיבל הסרטים של אדינבורו דוגמה נוספ .Guardian, Ben Walters ,09/097/.' ר. הישראלית לנוכח מחאות

.com.TradingMarkets ,09/0903/' ר 14הופעלו סנקציות נגד חברות זרות שסחרו עם ישראל ואף , במסגרת זו הוטל חרם מלא על סחורות ישראליות 15

Donald Losman, The Arab: בהקשר זה' ר. הופעלו צעדים נגד חברות תובלה ששינעו סחורות לישראלBoycott of Israel, International Journal of Middle East Studies 3 (2), April 1972, 99-122.

למשטר הגזעני בפלשתין : " שציינה1975ם מנובמבר " של העצרת הכללית של האו3379מדובר בהחלטה 16, ומקור גזעני זהה, ימפריאליסטי משותףאפריקה יש מקור א- הכבושה ולמשטרים הגזעניים בזימבבואה ובדרום

הגדיר , יצחק רבין, ראש הממשלה דאז".שמטרתה לדכא את כבודו של האדם, הקשור באופן אורגני למדיניותם . 10/11/09 ,הארץ, , ליטל לוין: בהקשר זה' ר". התנקשות בזכות קיומה של מדינת ישראל"החלטה זו כ

..משבר בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל :מסמך מכון ראּות' ר 17




-' גרסה א-

16

, ל מגלמים מתקפה על המודל הפוליטי והכלכלי של ישראל"ששני התהליכים הנאיום שעשוי להפוך ל, פוליטי-ץ מדיני ביניהם יוצרים חומר נפכשהשילוב וההזנה ההדדית

.על ישראל בתוך מספר שניםכולל קיומי

לאפיין אותו ולהציע מענה, להגדיר את האיום: מטרת המסמך

לישראל של לגיטימציה -דההלהציע מסגרת תפיסתית בנושא היא מטרתו של מסמך זה .33 :הבאות על בסיס התשומות בזירה המדינית דיפלומטית

של מדינת ישראל ובכלל זה ומדיניות החוץ תפיסת הביטחון של ההיסטוריה בחינת ; הדיפלומטיה ומדיניות החוץמקומן של את

עם יותר ממאה אנשי מקצוע ומומחים מתחומים שונים מפגשים אישיים וראיונות ;)רשימת התודות לעיל' ר(ל "בארץ ובחו

ן ראותשהתקיימו במכו שולחנות עגוליםשלושה;

השתתפות בכנסים ובאירועים שונים ;

מומחי משפט , אנשי תקשורת, נפגשנו עם עיתונאיםשבמהלכם שני סיורי שטח בלונדוןנציגים של ארגונים , דיפלומטים, פעילי זכויות אדם, אינטלקטואלים, לאומי-בין

ת מהקהילה הערבישונים מובילים בקהילה היהודית בלונדון ונציגים של ארגונים ;)זהשלא נציין את שמם במסמך העדיפו האחרונים (והמוסלמית

רשימה ביבליוגרפית' ר(מהארץ ומהעולם ספרות מקצועית סקירת.(

:מסמך זה עוסק בנושאים הבאים .34

המבנה , הגיונה, יעדיה: מהותה של המתקפה על הלגיטימציה של ישראל ;ב"וההתארגנות שמקדמת אותה וכיו

בעלות השלכות אפשריות על ואסטרטגיות , כאמור, שהןזו המשמעויות של מתקפה ;עצם קיומה של המדינה

ב"מבנהו וכיו, עקרונותיו, הגיונו: המענה הישראלי.

:מבנה המסמך כדלקמן .35

שראתה באיום יעסוק בהתפתחות תפיסת הביטחון ומדיניות החוץ של ישראל 1 פרק ;ל כמענה לאיום זה" צהעל קיומה הפיזי של המדינה את האיום המרכזי ואת

של מערך ההתנגדות' אסטרטגית הקריסה'יציג את ההתפתחות של 2פרק, ; 1948-67שמשל בכיפה בשנים ' הגיון ההחרבה'שלונו של ימתוך כשהתגבשה

הבסיסית בעיקר באירופהלגיטימציה-רשת הדה יציג את ההתפתחות של 3פרק ,תוך , שהמודל הציוני יקרוסשמטרתו הפיכתה של ישראל למדינה מצורעת כך

;בלונדוןהתמקדות בתהליכים שמתרחשים

לגיטימציה - הקריסה לבין רשת הדהתהשילוב הנפיץ בין אסטרטגיייציג את 4פרקתעודת 'פרק זה כולל גם את ;ועלול להפוך לאיום קיומיזירה הפלסטינית שמתנקז ל ;לגיטימציה-הדהרשת של השליש

תגובתה והיערכותה , ל לבין תפיסתה"בין המגמות הנוונטיות יציג את פער הרל5פרק ;של ישראל

לגיטימציה-לאתגר הדהאפקטיבי לגיבוש מענה כיווני חשיבה ופעולה ציע י 6פרק .




-' גרסה א-

17

:המסמך לא יעסוק בנושאים הבאים .36

פלסטיני הוא המנוף - למרות שהסכסוך הישראלי– פלסטיני-פתרון הסכסוך הישראלייטימציה הבסיסית של ישראל ולמרות שברור שמחויבות ישראלית הלג-המרכזי לדה

מסמך זה לא עוסק , לגיטימציה-כנה ועקבית לפתרון הסכסוך חשובה למאבק בדה ; בטיב הפתרון או במבנה התהליך המדיני בהקשר זה

למרות שמערך ההתנגדות רואה – הבטחת שוויון ושילוב של הערבים אזרחי ישראל מסמך זה לא , הלגיטימציה הבסיסית-אל מנוף מרכזי עתידי לדהבערבים אזרחי ישר

;עוסק באסטרטגיה להבטיח שוויון ושילוב לערבים אזרחי ישראל

המסמך לא מכיל תשובות ומענים לטענות המרכזיות שמועלות נגד – דע מה תשיב , "לאומי- ישראל מפירה את החוק הבין: "לגיטימציה כגון-ישראל כחלק מתהליך הדה

;"ישראל פוגעת באזרחים"או " אל מטילה מצור על עזהישר"

המסמך לא עוסק בחקירת שורשיה של תופעת – אנטישמיות ואנטישמיות חדשה וגם לא עוסק בזיקה ובחפיפה בין , האנטישמיות או את התפתחותה בשנים האחרונות

. ישראליות לבין האנטישמיות-האנטי

בפני את המסמך בכוונתנו להמשיך ולהציג. זה של עבודתנו בתחום'מסמך זה מהווה גרסה א .37נוספים שהם חיוניים נושאים כדי לבדוק וכן ,ולשפרו להרחיבו כדי רלוונטיים קהלים

.2010ככל הנראה בקיץ ', לקראת כתיבת גרסה ב




-' גרסה א-

18

: 1פרק ל לנצח"לתת לצה: של ישראלומדיניות החוץ תפיסת הביטחון

של תפיסת הביטחון של ישראלהיווצרותהגוריון ו-הסמינר של בן

על , במידה רבה, התבססה'המדינה שבדרך'הישוב היהודי בימי תפיסת הביטחון של .38 ועל ההיסטוריה של התפתחות הכוח המגן )1936-39(החוויה המעצבת של המרד הערבי הגדול

תמודד עם מיליציות ההיישוב , במהלך המרד. גיורא וארגון השומר- העברי מאז תנועת בראך לא על , ישובים בודדיםאנשים ועל שהיוו איום על , רביות לא מאורגנות ולא מתואמותע

לפלוש , רומל,פרט לתקופה קצרה בה איים הגנרל הנאצי, למעשה. כולההיהודית הקהילה . היישוב היהודי לא עמד בפני סכנה קיומית פיזית במהלך המנדט הבריטי, ישראללארץ

–האתגר המרכזי היה לגיטימציה בסיסית :20 -של המאה הבחמישים השנים הראשונות .39האתגר המרכזי היה קבלת הכרה של המעצמות , המדינה ועד הקמת20 -מראשית המאה ה

. בזכותו של העם היהודי לבית לאומי בשטחי ארץ ישראל ובזכותם של יהודים לעלות לארץהיה , )1936-39(הערבי הגדול החשש הגדול ביותר של הנהגת הישוב במהלך המרד , כך לדוגמה

זירת הפעולה המרכזית בתקופה זו , בהתאם לכך. שינוי בעמדתה של בריטניה בסוגיות אלהמ, דיפלומטית ומדינאים-מדיניתהזירה ההייתה להבטחת בטחונו ושגשוגו של הישוב

. את הציונותהנהיגו , ובראשם בן גוריון ווייצמן

181 החלטה – אירוע זה נתפס כבלתי הפיך. בסיסית זכתה הציונות בלגיטימציה1947בשנת .40שבה הכירו אומות העולם ברעיון של מדינה ,)29/11/1947 (ם"של העצרת הכללית של האו

מ "ב ובריה"מיד לאחר הקמתה בידי ארההכרה בישראל הו, תוכנית החלוקהבמסגרת יהודית במידה ,של ישראל הוסרהת הלגיטימציה הבסיסית יהביאו לכך שסוגי, ושאר מדינות העולם

. מעל סדר היום,רבה

החוץיחסי ההיפוך במעמד הביטחון ו: 1947-48

, ממליציה לצבא: )3-5/47 (גוריון -בןהמהפכה בתפיסת הביטחון בעקבות הסמינר של .41ר הנהלת הסוכנות "יו, גוריון-דוד בןקיבל , 1947 בשנת – מהנהגה מדינית להנהגה צבאית

באותה עת כבר . התיק הביטחוני של היישובאת האחריות על , דאז בהיהודית ומנהיג היישו . היה ברור שהמנדט הבריטי עתיד להסתיים ושמדינת ישראל עתידה לקום במקומו

עצמו די להכין כ. בעברלא היה ניסיון ביטחוני והוא לא עסק בנושאים אלהגוריון - בןל- ביקר בן, במסגרת הסמינר .'סמינר עצמי'הקדיש כשלושה חודשים להוא , לתפקיד החדש

קרא ספרות רחבה על , ראיין לוחמים בכירים וזוטרים כאחד, 'ההגנה'יחידות את גוריון את עבודתו ומסקנותיו תיחקר . תורת המלחמה והעמיק בהגות פילוסופית מזרחית ומערבית

. ותיעד

ת עם האתגר גוריון הגיע למסקנה שהיישוב היהודי לא ערוך להתמודדו-בן, במהלך הסמינרעם נסיגת , של צבא או קואליציה של צבאות לארץ ישראלהביטחוני שתציב פלישה ערבית

התוצאה הייתה הנחת היסודות לתפיסת הביטחון של מדינת ישראל שעל . המנדט הבריטי 18.ל"בסיסה הוקם צה

-שזירת המאבק המרכזית של הציונות עוברת מהמרחב המדינימסקנתו הייתה , יתרה מכך, במונחי אותה תקופה, הוא הפנה תקציבי עתק, בהתאם לכך. לומטי למרחב הצבאידיפ

. למערכת הביטחון המתגבשת והפנה את מירב תשומת הלב שלו לזירה זו

ל ישראשלשהאויב מכוון לחיסולה הפיזי הייתה הנחות היסוד של תפיסת הביטחון .42 ,המדינההבטחת קיומה של ל ומערכת הביטחון אמונים על "צה, לפיכך. באמצעים צבאיים

והמענה לאתגר הערבי יינתן בעיקר באמצעות צבא חזק שמגובה במערך מודיעין ייחודי

מרדכי ; )ד"תשנ, עם עובד(, 1947נובמבר -מרס: זכרונות מן העיזבון: פעמי מדינה, גוריון- דוד בן: בהקשר זה' ר 18

: מערכות( , דברים על בטחון ישראל: ייחוד וייעוד, גוריון-דוד בן; 22/4/07, הארץ, "המחברת של הזקן", נאור ).1975-1977: עם עובד( , )3 מתוך 2 -הכרך ה ( ביוגרפיה–גוריון -בן, זוהר- מיכאל בר; )1971




-' גרסה א-

19

בין , מוטעית כמובן, לעיתים נוצרה אף זהות תפיסתית ומעשית. בגודלו המוחלט והיחסי . תפיסת הביטחון של ישראל לבין תפיסת הביטחון הלאומי

הנחה שלפיה , קרי– 19'קיר הברזל'תפיסת הוא ון ההיגיון שעמד בבסיס תפיסת הביטח .43הניסיונות הערבים להשמיד את ישראל יתפוגגו כשתחלחל ההבנה שישראל היא כמו קיר

רבים רואים בהסכמי השלום . רק אז הם גם יכירו בקיומה של ישראל. ברזל שלא ניתן לעברו . ה זועם מצרים וירדן הוכחה להצלחה של תפיס

י קבוצה קטנה יחסית "עות נמשך תהליך העיצוב של תפיסת הביטחון לאחר מלחמת העצמא .44 20.ח ואלוף פיקוד דרום יגאל אלון"ובהם מפקד הפלמ, של מפקדים וקציני מטה

, התראה: ה נדבכיםלשלושמהותה של תפיסת הביטחון של ישראל במשך הזמן זוקקה .45 חדה וברורה באופן נוסחה בצורה תפיסת הביטחון של ישראל מעולם לא – הרתעה והכרעה

הרתעה: מושגי מפתחהשלושבמשך הזמן היא התגבשה סביב , אולם. מסמך רשמימחייב ב והכרעהמוקדמת בפני כוונותיו של האויב לתקוףה עהתר, של האויב שלא יפתח במלחמה

, מושגים אלו השפיעו על תורת הפעלת הכוח. אם יחליט לתקוף את ישראלמהירה של האויבעל בסיס יסודות .מערכות הביטחון ועל חלוקת המשאבים בביטחון הלאומיל ו"מבנה צה

21.שונתה ועודכנה סביב האתגרים הצבאיים והביטחוניים המשתנים, התפיסה עובתה, אלה

כל ניסיונותיהן של מדינות ערב –על בסיס תפיסה זו ישראל הפכה לבטוחה בגבולותיה .46 1947-1973מהלכים צבאיים בין השנים להכריע את מדינת ישראל בשורה של מלחמות ו

ולאחר מלחמת יום הכיפורים נחתם הסכם 1979בשנת , ואכן. ל"התנפצו מול עוצמתו של צה . שלום עם מצרים ובכך הוסר לכאורה האיום הקונבנציונלי על קיומה של המדינה

ת האיום הקיומי הוא צבאי ועמוד התווך של המענה הוא מערכ: תפיסה זו נותרה יציבה .47נעשו מספר ניסיונות לעדכן ולאתגר את תפיסת הביטחון של , במהלך השנים– הביטחון

בכל המקרים אוששו הנחות ). 4/06(ישראל כשהניסיון האחרון והמפורסם הוא ועדת מרידור אם כי לעיתים שונתה תפיסת הפעלת הכוח 22,היסוד של תפיסת הביטחון ומדיניות החוץ

לתפיסת ההפעלה של הכוח ' התגוננות'יעה להוסיף את נדבך הועדת מרידור הצ, כך. הצבאי 23.הצבאי

של הזירה הצבאית הייתה ונותרה הזירה המרכזית – משניהיה המימד המדיני , בה בעת .48בין שני ראשי הממשלה ה זו י התקיים ויכוח עז בסוגי50 -רק בשנות ה. תפיסת הביטחון

אקטיביזם 'דגל ב, חוץ וכראש ממשלהשכיהן כשר, משה שרתבעוד : הראשונים של המדינהאקטיביזם 'הגוריון האמין בגישת -בן, ליוזמה מדיניתלאיפוק צבאי וקרא אשר ', מדיני

ארץ ישראל אין סיכוי שערביי כי שבו טען , 1923 - בוטינסקי ב'מקורו במאמר שכתב זאב ז' קיר הברזל'המושג 19

ישלימו עם הציונות ולכן על היישוב העברי לכונן קיר ברזל בלתי עביר עד שיתייאשו הערבים מלחסל את ).רוסית( בעיתון ראזסוויט 1923, בנובמבר4 -פורסם ב(, קיר הברזלעל , בוטינסקי'ז' ר. הציונות

.1959, הוצאת הקיבוץ המאוחד, מסך של חול, יגאל אלון 20-1948חזית העורף בתפיסת הביטחון הלאומי בין , אבי ביצור; 2006,זמורה ביתן, ביטחון לאומי, ישראל טל: 'ר 21

הקבוע והמשתנה ", הורוביץדן; 2003, אילן- שהוגשה באוניברסיטת ברעבודת דוקטורט בפילוסופיה, 56קווים אדומים , ברמיכה; 1985 , המרכז יפ, מלחמת ברירה :בתוך, "בתפיסת הביטחון הישראלית

ספרית ,פוליטיקה ואסטרטגיה בישראל , יניבאבנר; 1990, מערכות ,הישראלית באסטרטגיית ההרתעהמרכז , "ל לאתגרים עתידיים"היערכות צה? מה קרה לחשיבה הישראלית הצבאית ", קובר. א; 1994, הפועלים

Efraim Inbar, Israel's National. 2008יולי , אוניברסיטת בר אילן, בגין סאדאת למחקרים אסטרטגייםSecurity: Issues and Challenges since the Yom Kippur War, Routledge, 2008. Efraim Inbar, Israel's Strategic Agenda, Routledge, 2007; Richard Shultz and Andrea Dew, Insurgents, Terrorists and Militias, Columbia UP, 2006; Daniel Byman, Deadly Connections, Cambridge

UP, 2005; Robert Rotberg, When States Fail, Princeton UP, 2004. . 10/02/2008, הארץ, עמוס הראל 22 .י ממשלת ישראל"יש לציין שהמלצות ועדת מרידור מעולם לא אומצו רשמית ע. 24/4/06, הארץ, שיף' ר 23




-' גרסה א-

20

יתה על העליונה יגוריון ה-ידו של בן, בוויכוח זה. שיונקת מתפיסת קיר הברזל'הצבאי 24.והאקטיביזם הצבאי השתלט על תפיסת הביטחון ומדיניות החוץ

בשנות החמישים – לעמוד תווך של תפיסת הביטחוןהפכו ב"היחסים המיוחדים עם ארה .49 ,קוטבי שלאחר מלחמת העולם השנייה- עולם הדוה המלחמה הקרה רקע עלו, והשישים

של ישראל וזאת במיוחד נכס המדיני החשוב ביותרהופכים ל ב"היחסים המיוחדים עם ארהשמהווה המדיני היחיד יש שטוענים שזהו הנושא .1967 - לאחר הטלת האמברגו הצרפתי ב

לישראל יש שלוש שגרירויות בצפון אמריקה , ואכן .עמוד תווך בתפיסת הביטחון הישראלית 25. קונסוליות11 -ו

בעולם זה – חשיבותו של מערך החוץ הייתה משניתהמלחמה הקרהקוטבי של -בעולם הדו .50; י אוטומטיישראל זכתה לגיבוממנה , ב"ארהמערכת היחסים החשובה ביותר הייתה עם

חשיבותם של ; מדינות רבות לא קיימו יחסים מדיניים או דיפלומטיים רשמיים עם ישראל . יחסית נמוכהלאומיים אחרים הייתה -ם וארגונים בין"האו

דיפלומטית והתחומים מרכזיים בזירה המדינית משרד ראש הממשלה הפקיע , יתרה מכך למודיעין מוסדהפעילות , ב"עם ארהית האסטרטגמערכת היחסים ריכוז כגון ממשרד החוץ

.או ניהול התהליך המדיני מול מדינות ערב, ותפקידים מיוחדים

, 90 -בשנות המערך החוץ הישראלי להגדלת והביאותהליך השלום קריסת ברית המועצות .51גויסו דיפלומטים רבים בתקופה זו –אך לא לשינוי בסיסי במעמדו ובתפיסת ההתנהלות שלו

במזרח התיכון ובמדינות , במדינות הגוש הסובייטי לשעבררבות חדשות נציגויות נפתחוושל ישראל לא הדיפלומטיה ומדיניות החוץ תפיסת ההפעלה של , עם זאת. עולם שלישי

. השתנתה באופן מהותי

מערכת ביטחון עשירה : לפערים אלה יש השלכות תקציביות וארגוניות מרחיקות לכת .52משרד החוץ , בעוד שלטיפוח הכוח הצבאי הוקצו תקציבים רבים, לדוגמהכך –ומערך חוץ עני

רמת ההכנסה של , בעוד שרמת הפיצוי של אנשי הצבא נדיבה; ומערך החוץ דולדלוהמעורבות הפוליטית במשרד ; במיוחד בעת שהם מוצבים בישראל, דיפלומטים נמוכה

ה מאות עמודים לפעילות ועדת וינוגרד הקדיש; הביטחון נמוכה בהשוואה למשרד החוץ .הצבא ועמודים בודדים למערך החוץ

,הנחות היסוד של תפיסת הביטחון ומדיניות החוץ, 2000 -גם בראשית שנות ה: לסיכום .53האיום הקיומי העיקרי על המדינה הוא צבאי ולכן הכלי : 1947נותרו שרירות וקיימות מאז

משנית היא דיפלומטית -ניתהזירה המדי. המרכזי של המענה הוא מערכת הביטחון . בחשיבותה

החשיבות של . אתיופיה ואיראן, עם מדינות כטורקיה' ברית הפריפריה'ים קידמה ישראל את בשנות החמיש 24

שעוצבו ( נודעו כתור הזהב של היחסים עם צרפת 60 - וה50 -שנות ה. הברית הייתה מדינית וביטחונית גם יחד .הייתה משנית בלבדאלה כדי לשנות את התמונה לפיה הזירה המדינית אין באפיזודות , אולם). במשרד הביטחון

, הקונסוליות ממוקמות במיאמי. ואוטווה) ם"המשלחת לאו(ניו יורק , השגרירויות ממוקמות בוושינגטון 25 . וטורונטולמונטריאו, ניו יורק, לס'לוס אנג, סן פרנסיסקו, יוסטון, בוסטון, פילדלפיה, שיקגו, אטלנטה




-' גרסה א-

21

:2פרק :כלכלי של ישראל-המתקפה על המודל הפוליטי

מערך ההתנגדות רוצה להביא לקריסתה של ישראל

'הגיון ההחרבה'מחליף את ' הגיון הקריסה'בשנים האחרונות

שוב היהודי בארץ ישראל ולאחר מכן של מדינת ישראל יהשאיפה להביא לחיסולו של הי .54היו . 20 -נמשכת מראשית המאה האסלאמית במקומה / פלסטינית / ולכינון ישות ערבית

: ני הגיונות עיקרייםלה ש

'הגיון ההחרבה '(logic of destruction) שקרא לחיסולה הפיזי של ישראל באמצעות ומשל בכיפה עד 30 - הגיון זה מתגבש בסוף שנות ה. כוח צבאי שיכבוש את שטחה

את ההנהגה של ערבי ארץ בין השיקולים שהניעו גיון זה היה ה. 70 -אמצע שנות ה ; 1947-49 -מטרת המלחמה הערבית ב והנחה את ישראל לתמוך בגרמניה הנאצית

'הגיון הקריסה '(logic of implosion) פילל להתמוטטותה של הישות הציונית שתגיע עד כדי הסלמת המתחים בחברה הישראלית ש כגון –מכוח תהליכים פנימיים

או בין בין ערבים ליהודים, בין נצים ליונים, בין אשכנזים לספרדיםמלחמת אזרחים ;לדוגמה, לבנוןבכפי שקרה –דתיים לחילוניים

שכרך את השגת המטרה של הוא הגיון פסיבי 30 -מבעבע מאז שנות השזה הגיון ם החיצוני בהפסקת המאבק המזוין בישראל ובהסרת האיוהיעלמותה של ישראל

26. כך שייווצר המרחב שבו יתפרצו המתחים הפנימיים בחברה הישראליתמעליה

הצליחה 1947-73ין השנים ב, כפי שהוסבר בפרק הקודם– 70 -בשנות הנגנז הגיון ההחרבה .55מדינות ערב נטשו את הניסיונות לבנות ו, ישראל לבנות מערכת ביטחון שהבטיחה את קיומה

, חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים. ישראללכבוש את ל שיוכהתקפי כוח צבאי תהליך השלום עם וחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן , התמוטטות ברית המועצות

; הפלסטינים איינו את ההיגיון הזה

גורמים רבים – ותורגם למערך רעיונות חדשנעלם הרצון שישראל תיעלם לא , עם זאת .56רו מחויבים לחזון שבו ישראל נעלמת ובמקומה מוקמת ישות בעולם הערבי והמוסלמי נות

החברים הבולטים במערך –חזבאללה וחמאס , איראן. אסלאמית/ פלסטינית / ערבית . של תקווה זו גם בזמן הזההמובילים קולות ה הם –ההתנגדות

לאחר שעבר מוטציה והפך אקטיבי מחדש הגיון הקריסה התעורר בשנים האחרונות .57היה הגיון פסיבי הגיון הקריסה ובמשך כשבעים שנה 30 - מאז שנות ה, כאמור –י ואפקטיב

בעת האחרונה , אולם. תורגם למערך רעיונות עקבי שמנחה פעילות והקצאת משאביםא שלתרגומו להגיון אסטרטגי ולמערך של עקרונות וקווים באנו רואים התעוררות בהגיון זה ו

. תיו למשרמנחים לפעולה שמשיאים פירות

כלכלי של ישראל -מתקפה על המודל הפוליטי: הגיון הקריסה החדש

ל בשדה הקרב לא יביא "מערך ההתנגדות הגיע למסקנה שעימות ישיר עם צה, כאמור .58. שיוכלו לישראללבנות צבאות הגיון ההחרבה נכשל ואין טעם או יכולת . לחיסולה של ישראל

תגייס את תמיכת העולם בישראל מתקפה ישירה שמטרתה השמדת ישראל, יתרה מכך . ותביא לאחדות שורות בתוך ישראל

שהאפשרות היחידה , אמר פעםהוא . בר המובהק של הגיון זההיה הדו, נשיא תוניסיה לשעבר, חביב בורגיבה 26

שבין הקהילות , אז תבוא לידי ביטוי הפלגנותכי רק , באמצעות עשיית שלום מלא איתה היא לחסל את ישראל .ללא קרב, מה שיביא לחיסולה ,היהודיות שבמדינה




-' גרסה א-

22

, נכבשו על ידי מדינות אחרותנעלמו לאחר שבעבר מדינות בעוד ש –נכבשות ' כבר לא'מדינות .59 . שימוש בכוח צבאי לכיבוש של מדינה למעשה שאינו קבילהפך לאחר מלחמת העולם השנייה

כך שהמבנה הפוליטי כתוצאה מ27דינות התמוטטומספר מבעשורים האחרונים , לעומת זאת .60ברית , דרום אפריקההדוגמאות הבולטות כוללות את . והכלכלי שלהן איבד את קיימותו

גדול ממספר המדינות מספר המדינות שקרסו בתקופה זו , למעשה. מזרח גרמניהוהמועצות . צבאיוחוסלו בכוח שנכבשו

תופעה זו מתרחשת . רכזית לקריסתן של מדינות היא סיבה מ(overstretch) 'מתיחת יתר' .61לבין המחויבויות , מצד אחד, כאשר נוצר חוסר איזון שלא ניתן לגשר עליו בין המשאבים

. או בין האידיאולוגיה השלטת לבין המציאות28,מצד שני, והצרכים

:מאז מלחמת ששת הימים' מתיחת יתר'מצב של הציונות נמצאת ב .62

מתיימרת לגלם בהווייתה איזון בין הציונות – ין ערכי יסודאיזון ב: היומרה הציוניתה אוכלוסייההרכב ; השאיפה לשלוט בארץ ישראל שהיא ערש הציביליזציה העברית

ן המדינה ביטחו;במדינה והשאיפה לחיות בחברה שבה מתקיים רוב יהודי מובהקתרבותה , השפת, בסמליה, בין השאר, הבאה לידי ביטוייהודיותה ; וביטחון תושביה

איזון עדין זה התקיים מהקמת המדינה ועד . וערכיה הדמוקרטיים; או חוקיה ; למלחמת ששת הימים

מלחמת – חוסר איזון בין ערכי היסוד לבין המציאות: 1967המציאות הציונית מאז שהתקיים בין ערכי היסוד של הציונות מקום המדינה איזון ששת הימים הפרה את ה

; סר הלימה בין הרכב האוכלוסייה שנתונה לשליטתה של ישראלויצרה חו, ועד אז . וצורכי הביטחון שלה; יהודיותה; ערכיה הדמוקרטיים של המדינה

כגון בין יהודיותה של המדינה חוסר איזון זה מזין את הציבוריות הישראלית בדילמות קשות .63בין ; עמים-לשני-תאח- עמים לבין מדינה- לשני-מדינות- בין שתי; לבין ערכיה הדמוקרטיים

לאומית לבין - בין לגיטימציה בין; שליטה בשטחים לבין קיומו של רוב יהודי בשטח המדינה" שטחים תמורת שלום"או בין 29';הגנה- גבולות בני'לבין ' גבולות קבע'בין ; צורכי הביטחון

". שטחים תמורת טרור"לבין

השבת ציונות קיימת הבנה ששבזרם המרכזי של הבשלושים וחמש השנים האחרונות נדמה .64ה הפלסטינית יסיום השליטה באוכלוסי בךכרו הציונותהאיזון בין ערכי היסוד של

כל ממשלות ישראל מאז ממשלת יצחק רבין –ובפשרה טריטוריאלית עליה והאחריות

:משלל. ככל שהוא חל על מדינות' התמוטטות'לא קיימת הגדרה אחידה למושג 27

רוברט רוטברג טוען שמדינות מתמוטטות כשהממשלה מאבדת את היכולת להפעיל את סמכותה בשל היעדר Robert I Rotberg, "Collapsed States Weak States: Causes and. לגיטימציה או אובדן היכולת למשול

Indicators", When States Fail: Causes and Consequences and Failed States, (Princeton )2003, University Press .עותק מקוון של הפרק אצל' ר Brookings Institute .

על פי ). כמו ברואנדה(פרקות מוחלטת של חברה ארד דיימונד כותב על חברות או אוכלוסיות שנעלמו או הת'ג , עוינות מצד שכנים, )בידי אדם(שינוי סביבתי , שינוי אקלים: סיבות היסטוריות לקריסת חברות5דיימונד ישנן

Jared. או אי היכולת להסתגל למציאות משתנה, אובדן התמיכה של מעצמה שהייתה בסיס לביטחון או לשגשוגDiamond, Collapse: How Societies Choose to Fail or Succeed, (Viking Press, 2005).

התפרקות : סיבות3-כתופעה המתרחשת מ) extinction of stats(ימס קרופורד מדבר על הכחדות מדינות 'ג או ) כמו במקרה של מזרח גרמניה(איחוד עם מדינה אחרת מרצון , )כוסלובקיה'כמו במקרה של צ(מרצון

James Crawford: The Creation of States in).כמו במקרה של יוגוסלביה( שלא מרצון התפרקותInternational Law, (Oxford University Press,2006).

). 1988, דביר ( עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות, פול קנדי' ר 28 ).לחצו כאן(פרסום של המרכז הירושלמי לענייני מדינה בנושא זה ' ר 29




-' גרסה א-

23

, פשרה טריטוריאלית שבבסיסם עומד ההיגיון של ,הראשונה היו מעורבות במהלכים מדיניים 30.מעל ישראל והסרת האחריות ה הפלסטיניתיה באוכלוסיסיום השליט

:נכסהפך מנטל ל' כיבוש' ה,היפוך בהגיון של מערך ההתנגדותמתפתח באותה תקופה .65

הדיפה היא ההתנגדות מהותה של ולפיו , משל בכיפההגיון ההחרבה, 90 -עד שנות הצבאית לאחר ההתאוששות מההלם שנגרם בעקבות התבוסה ה– של ישראל לאחור

מערך ההתנגדות התעשת וגיבש את עקרונות הפעולה שלו שבאו , במלחמת ששת הימים ובתוכנית השלבים 1968 -באמנה הפלסטינית שינויים בלידי ביטוי בראש ובראשונה ב

הבסיסי היה הסגתה של ישראל לאחור באמצעות מאבק מזוין ההגיונש ,1974בשנת פיו -טאים מופע פוליטי של הגיון זה עליש שטוענים שהסכמי אוסלו מב. ובשלבים

;הקמת הרשות הפלסטינית והמדינה הפלסטינית הם שלב במאבק נגד ישראל

שאיבה של ישראל היא ההתנגדות מהותה של : הגיון הקריסה, בשנים האחרונות- הגיון זה נובע מההכרה שהציונות מצויה במתיחת– פנימה אל תוך הגדה והרצועה

ה הפלסטינית וכי העמקת השליטה יתוצאה מהשליטה באוכלוסיכ, overstretch, יתר .והאחריות הישראלית כלפי האוכלוסייה הפלסטינית מחריפה את מצבה של ישראל

ואף לפרק את , שראל והפלסטיניםמתפיסה זו נובעת הקריאה להילחם בהפרדה בין יתחת אשר חותרות לאורך זמן , חלופה זו מבוססת על מגמות דמוגרפיות. פ"הרש 31. של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטיתהאופיי

עד – מדובר פה בהשלמת מעגל היסטורי בכך שזהו חידוש המאבק בציונות, במובן מסוים .66 בהנחה שעצירתה תימנע את קום המדינה עיקר המאבק הערבי התמקד בהתנגדות לציונות

דינת ישראל מנגדלאחר קום המדינה הוסטו המשאבים למלחמה ; הקמת מדינת ישראל המודל הציוני נגדוכעת מופנים המאמצים שוב ; בהנחה שחיסולה יהווה את חיסול הציונות . בשאיפה שחיסולו יביא לקריסתה של ישראל

הקריסהיתמהגיון הקריסה לאסטרטגי

ברור , אחד מצד– בעת הנוכחית' הגיון הקריסה'של ' מצב הצבירה'קשה לומר במדויק מהו .67גם אם , חדות ועקביות פנימית, בשלות, ונות שיש בו מידה רבה של שכלולשמדובר במערך רעי

אין עדות לכך שמדובר , מצד שני. והטרוגניות רעיונית בשורותיועדין קיימים חילוקי דעות שתורגמה באסטרטגיה ברורה שמנחה את פעולותיהם של כלל השחקנים במערך ההתנגדות

ניתן לזהות מספר עקרונות פעולה פשוטים , זאתעם . אבני דרךלללוחות זמנים ו, ליעדים 32:ועקביים

כגון תנגדות לישראלהדגשת העקרונות הפוליטיים והמדיניים שנובעים מרעיון הה:

– !לא? הכרה בזכותה להתקיים; אפשרית? הכרה בעובדת קיומה של ישראל -אך שולל כל הכרה , הגיון הקריסה לא שולל הכרה בעובדה שישראל קיימת

33; להתקיים או במרכיב כלשהוא של יהודיותהבזכותה

; מ שמיר הוביל את משלחת ישראל לתהליך מדריד"רה; דיוויד-של הסכמי קמפ' מ בגין חתם על נספח ג"רה 30

מ "רה; )1/01(שיחות טאבה יך אוסלו עד לקריסתו בהובילו את תהל) '01- '99(וברק ) '96-'93(מ רבין ופרס "רהמ שרון הוביל את מהלך ההתנתקות "רה; חתם על מזכר וואי וישם את השלב הראשון שלו) '99-'96(נתניהו מ "ורה; )11/07החל מ(מ אודות הסדר הקבע כולל בתהליך אנאפוליס "מ אולמרט ניהל מו"רה; )8/05(מעזה

.רון של שתי מדינות לשני עמיםאימץ את העיק )- 2009(נתניהו -האם עברנו את נקודת האל: מגמת ההיפוך הפלסטיני: "מספר גיליונות של מסמך מראֹות של מכון ראות' ר 31

.'חמאס חושף שיניים,ו' מגמת ההיפוך הפלסטיני והערבי בנוגע לעיקרון שתי המדינות" "?חזור; מזכר מכון ראות לוינוגרד אודות הצורך לעדכן את תפיסת הביטחון הלאומי: מסמכי מכון ראות' ר 32

חמאס חושף ; זרועות התמנון של מערך ההתנגדות; ההיגיון המדיני של מערך ההתנגדות: אסטרטגיית הקריסהעלייתו של אתגר ההתנגדות , מיכאל מילשטיין; Jerusalem Report, Ehud Yaari ,06/1113/ :גם' ר; שיניים

.המכון למחקרי ביטחון לאומי, 102מזכר , שפעתו על תפיסת הביטחון של ישראלוה .חמאס לאחר הבחירות או תנועת חמאס והתהליך המדיני: מסמכים של מכון ראות' בהקשר זה ר 33




-' גרסה א-

24

הגיון הקריסה מתנגד באופן עקרוני – !לא? הסכמי קבע; אולי? הסדרי ביניים -, לעומת זאת34.'ת תביעותוסופי'או ' סוף סכסוך'', גבולות קבע', 'הסכם קבע'ל

אין מניעה להגיע להסכמי ביניים עם ישראל שיאפשרו את , מבחינה אידיאולוגית הגיון זה שולל את פתרון שתי המדינות, לכן35 ;המאבק בישראל בעתידהמשך

36 .שמגלם הכרה ביהודיותה של ישראל ומהווה מסגרת להסדר קבע

על ישראל' כיבוש'הכבדת נטל ה/ בין ישראל והפלסטיניםסיכול הפרדה:

; את פתרון שתי המדינותם שמקדתהליך מדיני סיכול -

והטלת האחריות המלאה סטיניתהכשרת הקרקע לפירוק הרשות הפל - 37;)להלן' פ ר"אודות מגמת פירוק הרש(ה הפלסטינית על כתפי ישראל ילאוכלוסי

לסיום השליטה בפלסטינים ים של ישראלצדדי-חדכים תחת מהלחתירה - . לשפר את מצבה המדיני של ישראליםשעשוי

בשדה הקרבהצבאיתעליונותה לממש את הגבלת יכולתה של ישראל :

- Lawfare :יהול מערכה משפטית נגד ישראל וישראליים בפורומים ביןנ-השיקה חמאס קמפיין , "עופרת יצוקה"מבצע עם תום , למשל כך – לאומייםשמטרתו להכפיש את ישראל ולרדוף אחר מנהיגיה , משפטי-תעמולתי-מדיני

38;"פושעי מלחמה"ומפקדיה תוך הצגתם כ

ההתנגדות מהווה ניצחון וכשאין כשעצם– ישראליתהכרעה צבאית של מניעה -, אלא להימנע מתבוסה בכל מחיר, ל בשדה הקרב"כל שאיפה להכריע את צה

; ל מתקשה מאוד לנצח"צה

באמצעות הפעלת המאבק המזוין מתוך האזורים שימוש באזרחים כמגן אנושי -שימוש במגנים , מיקום מפקדות ומחסנים במתקנים אזרחיים, המאוכלסים

;ב"וכיוצחיים

צבא טרור שיש לו / כוחות וסמכויות ללא אחריות : 'חזבאללהסטן' / 'חמאסטן' - –מאפיינים רבים של מדינה וסמכויות, יצירת מציאות שבה יש כוחות –מדינה

וניהול של מדיניות חוץ עצמאות וגם , היאוכלוסי, טריטוריה, כגון שליטה בשטח- בכך נוצרת א. דינתיתמאחריות ללא אך–כוח לוחם עם מאפיינים צבאיים

לבין מערך ההתנגדות שמזינה את הביקורת על סימטריה בסיסית בין ישראל . ח גולדסטון" בדושארעכפי , ישראל

יועלו , בינה לבין הפלסטיניםהסכם הקבע מתייחס לדרישה הישראלית כי במסגרת 'סופיות תביעות'המושג 34

בין שני הצדדים כתוצאה מהסכסוך ההיסטורי כגון סוגית הפליטים או הסוגיות התלויות והעומדותוידונו כל למעט , לאחר חתימת ההסכם לא ניתן יהיה להעלות תביעות נוספות הנובעות מהסכסוך ההיסטורי. הגבולות

. כםהתביעה ליישם את ההס

בין הקיים מבחינה רשמית ' מצב הסכסוך'בין ישראל והפלסטינים מתייחס לסיום 'סוף הסכסוך'המושג .'וכד' תקופת מעבר', 'מצב קבע', 'שלום' והשקת עידן חדש של צדדיםה

הבהירו דובריו שמדינה כזו עשויה לשמש בסיס , נונה של מדינה פלסטינית בגבולות זמנייםכשחמאס דן בכי 35' ר. ף ואתוס המאבק הפלסטיני"של אש תוכנית השלבים להמשך המאבק בישראל והיא עולה בקנה אחד עם

. תנועת חמאס והתהליך המדיני: ציטוטים: אותמסמך מכון ר .דיניתנועת חמאס והתהליך המ: מסמך מראות של ראות' בהקשר זה ר 36 .'פ" סכנת פירוק הרש–כישלון התהליך המדיני 'גם מסמך מכון ראות ' ר 37וועדה הכפופה למשרד המשפטים של חשף כי )מ"מל(רכז המידע למודיעין ולטרור במרכז למורשת מודיעין מ 38

. ציפי לבני,עמדה מאחורי הוצאת צו מעצר בבריטניה לשרת החוץ לשעבר, ")תיעוד("יק 'חמאס בשם אלתותינות אירופה בשמם במד" רדיפת פושעי המלחמה הישראליים"לטענתה יוזמה זאת נעשתה במסגרת המערכה ל

מצביע בבירור "יק'אלתותהפעילות של היקף מ קובע גם כי "הדוח של המל". עופרת יצוקה"של קורבנות מבצע ',עופרת יצוקה'להכפשתה של ישראל לאחר מבצע , של ממשל חמאס עתיר משאבים מאמץ ממוסד על

.NRG ,09/1220/גם ' ר; ".טוןח גולדס"פעילות אינטנסיבית למינוף דו י חמאס"שבמסגרתו מתבצעת ע




-' גרסה א-

25

חזית – פגיעה שיטתית בעורף הישראלי כדי לאזן את הניצחון הצבאי הישראלי בכל העימותים . הביטחון של ישראלתפיסת העורף מזוהה כנקודת תורפה של

נעשה מאמץ שיטתי להביא לידי נפגעים בעורף , ים בשנים האחרונותהצבאי 39;הישראלי

מערך ההתנגדות שומר על גחלת המאבק נגד ישראל – 'סוגיה תורנית'התכנסות סביב התמקדות במספר מצומצם של סוגיות שמשמשות עילה להמשך המאבק באמצעות

מצומצם של סוגיות המאבק נגד ישראל מתמקד במספר 40.יצירת עילות חדשותו' ר(חזבאללה עבור חוות שבעא ית סוגכך למשל היא . שמשמשות עילה להמשך המאבק

;)להלן

באמצעות )להלן' ר( ישראל נגדבמאבק ' לראש גשר 'הערבים אזרחי ישראלהפיכת לגיטימציה הבסיסית של ישראל בכך -רתימתם לטובת המאבק המזוין או לשירות הדה

עד כה רוב המאמצים האלה . הותה של המדינה ומוסדותיהשהם קוראים תיגר על ז 41;כשלו

42.ישראללגיטימציה בסיסית של -דה

, לסיכום

מיקוד תוך ' האקטיבי'הגיון הקריסה פי -פלגים שונים במערך ההתנגדות פועלים על .68דרום תקרוס כפי שקרסו במטרה שישראל ,במודל הפוליטי והכלכלי של ישראל תםמתקפ

. רית המועצותאפריקה או ב

של ישראל (overstretch) מתיחה )1: (לאסטרטגית הקריסה שלושה נדבכים עיקריים .69-לוחמה א) 3(; לגיטימציה בסיסית-דה) 2(; באמצעות הכבדת נטל הכיבוש על ישראל . סימטרית בזירה הצבאית ובעורף הישראלי

מטרתו לאגף את כוחו ש–' אסטרטגיה' בו ראות שניתן אף ל–ברוח זו פותח מערך רעיונות .70ל ולהעביר את המאבק בישראל למספר זירות אחרות שבהן ניתן להכריע את "של צהזמנית בכלים - גישה זו גורסת שישראל תקרוס בעקבות לחץ כבד שיופעל עליה בו. ישראל

. מדיניים ודיפלומטיים, כלכליים, צבאיים, דמוגרפיים

43.חזבאללה מאששות אמירות אלהחמאס או , עשרות התבטאויות של מנהיגי איראן

נחיתות אסטרטגית ברמה התפיסתית: המשמעות. טבלה מסכמת

זהו מהפך אסטרטגי . השליטה הישראלית בפלסטינים היא למעשה נכס, לפי הגיון הקריסה .71 מהות ההתנגדות הייתה הדיפתה של ישראל 90 -עד שנות ה: שלא ניתן להפריז בחשיבותוהמטרה , בשנים האחרונות. ם שמטרתה החרבתה של ישראללאחור במסגרת תוכנית שלבי

. היא הכבדת נטל הכיבוש על ישראל באמצעות שאיבתה פנימה אל עומק הגדה

האינתיפאדה השניה ; )'96(גל פיגועי הטרור ; )'91(מלחמת המפרץ הראשונה ; )'91- '87(האינתיפאדה הראשונה 39

.צע עופרת יצוקהוהירי מעזה בשנים שקדמו למב; )'06(מלחמת לבנון השנייה ; )'05-'01(התחיב חזבאללה להמשך המאבק בישראל על יסוד סוגיית חוות שבעא או סוגית ) 5/00(לאחר הנסיגה מלבנון 40

חוות , מבחינת נסראללה" או 5/8/06, הארץ, רובינשטיין, "התביעה הבאה של נסראללה"' ר. (שבעת הכפרים )3/7/05, הארץ, שטרן, שבעא אינן התירוץ היחיד

.נאפוליסבין החוקה החדשה של עדאלה לתהליך א, מסמך מכון ראות' ר 41 -בהקשר זה ניתן להבין את ההיגיון האיראני שהוביל לכינוס הוועידה שעסקה בהכחשת השואה בטהראן ב 42

סוגים שונים של דה לגיטימציה בסיסית ודה לגיטימציה בסיסית לישראל: בהקשר זה מסמכי ראות' ר. 2006 Haaretz, Gidi Grinstein ,10/0115/וכן . לישראל

הטרמינולוגיה האיראנית '; 'ההיגיון המדיני של מערך ההתנגדות: אסטרטגיית הקריסה': מסמכי מכון ראות' ר 43 .'מאיום צבאי להיגיון הקריסה: נגד ישראל




-' גרסה א-

26

שמקנה לו יתרון מול ישראל סימטריה בתפיסות האסטרטגיות -א רמערך ההתנגדות יצ .72 :בדליםעיקרי ההלהלן . הישראלי כלכליהצבאי וה, היתרון הטכנולוגיאת אזן משתפיסתי

האתגר שמציב מערך ההתנגדות התפיסה הישראלית

תפיסת האיום : הביטחון והמענההעיקרי

פיזיהאיום העיקרי הוא על קיומה השל ישראל באמצעות כוחות

עמוד השדרה , לכן.קונבנציונאלייםמערך החוץ . ל"של המענה הוא צה

. הוא משני

הנוכחית של מערך המתקפה עיקר -על המודל הפוליטיהיא ההתנגדות

כלכלי של ישראל בעיקר בכלים אין יכולת צבאית להביא . 'רכים'

.להשמדתה הפיזית של ישראל

להכרעה : בעימות צבאי. ניצחון ושלום ?לאן חותריםסופיות ל: בתהליך מדיני. וניצחון .הסדר קבע / שלום/ סיום / סכסוך

עמידה : בעימות צבאי. התנגדות. דימוי של תבוסהלהימנע מ. והתנגדות

או אין סופיות תביעות: בתהליך מדיני. הסדרי קבע או הסכמי שלום, סכסוך

.תמיד תהיה סוגיה תורנית

, וכשחזבאללה איננו מדינה. מדינות ?מי האויב . מטילים את האחריות על לבנון

סמכויות : וחזבאללהסטןחמאסטןמדינתיות בלי האחריות של ויכולות .מדינה

חורי היגיון מאתורת הפעלת

הכוח

מפגש ישיר ב עצימות גבוההשאיפה ל .עדיפות מספרית ובכוח אששבו יש

שאיפה לעצימות נמוכה תוך הימנעות .ממפגש ישיר

הערבים אזרחי ישראל

מנוף אסטרטגי לערעור הלגיטימציה .סוגיית פנים ישראלית- מתוך ישראל ובזירה הביןשל ישראל . לאומית

מהו מרחב ההכרעה

לאומית -המאבק יוכרע בזירה הבין .במפגש הצבאיהמאבק יוכרע לגיטימציה - הדהתבאמצעו(

.בעורףו, )והמתיחה

מתרגשים מפגיעה באזרחינו יחס לאזרחים .ומשתדלים שלא לפגוע באזרחיהם

' מגן אנושי'משתמשים באזרחים כ . האוכלוסייהנגדומשתמשים בטרור

שליטה ישראל בפלסטינים

הציונות שואפת לסיים . ניכורח ביטחויה הפלסטינית יאת השליטה באוכלוס

.ולהסיר את האחריות מעליה

שליטה הישראלית ה? נכס אסטרטגיבפלסטינים מגבירה את המתיחה של

.ישראל ומאיצה את קריסתה

נכונות לפגוע באזרחים ; יתרון תפיסתי .צבאית, כלכלית, עליונות טכנולוגית יתרון יחסי; יהיוג פגיעות באוכלוסישראלים ולספ

.לאומית-ויתרון בזירה הבין

, תפיסת הביטחוןברמת תפיסתית לנחיתות מערך ההתנגדות הכניס את ישראל: המשמעות .73יצירת אוסף של רעיונות ותבניות התנהלות שמייצרות לו הישגים מול המערכת י "ע

ם של מהלכים נחיתות זו מגבירה את ההסתברות לכישלונות חוזרים ונשני. הישראליתשנועדו לבסס את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ישראלים מדיניים או צבאיים

. ודמוקרטית




-' גרסה א-

27

: 3פרק :כלכלי של ישראל-המתקפה על המודל הפוליטי

לגיטימציה רוצה להפוך את ישראל למדינה מצורעת- רשת הדה

מתחזקתציונות -האנטי

– מי הציונות עצמה וטעמיה מגווניםלגיטימציה הבסיסית כי-ציונות והדה-אנטיימי ה .74המתקפות עליה הגיעו מכיוונים רבים . וויכוח על הלגיטימיות של הציונות נמשך מראשיתהה

: מעמדם המוסרי והפוליטי שונהאשר על יסוד אשכולות שונים של טיעונים

קבוצות יהודיות כגון העדה החרדית או חוגי הבונד שללו את הציונות על בסיס דתי או ; אידיאולוגי

ולכן לא מוכנים להכיר בזכות של היהודים להגדרה עצמית ', דת'יש שרואים ביהדות '; עם'שנובעת מהיותם

יש שרואים במדינת ישראל פיצוי שנתנו העולם ומדינות אירופה לעם היהודי בגיןיש , מאחר שהשואה התרחשה באירופה, לדידם. השואה על חשבון הערבים המקומיים

; את בעיית היהודים באירופהלפתור

חוגים אינטלקטואלים שונים שללו את הציונות על בסיס התנגדותם העקרוניתלתפיסתם , יתרה מכך; גזע או דת, לישויות פוליטיות שזהותן מוגדרת על יסוד לאום

; יהודים יופלו- אזרחיה הלא, כמו ישראלשבמדינה ברור מאליו

נותקה בין העם היהודי לבין ארץ ישראל ולכן יש שלא מכירים בזיקה הממשית שלאהם רואים בציונות פרויקט קולוניאליסטי שהביא לנישולם של הערבים המקומיים

44;מאדמותיהם

פליה של אזרחיה העקב ה: יש שמתנגדים לציונות על בסיס פעולותיה של ישראל 'כיבוש'עקב ה; 'מדינת אפרטהייד'הערבים שמגיעה עד כדי כך שישראל היא

בשל האכזבה מחוסר המוסריות של ישראל ששולל את זכות הקיום או ; וההתנחלויות ; שלה

לאחרונה נוספו טיעונים נוספים מקרב אלה שטוענים שהפתרון לסכסוך הישראלי- שבו יתקיים העיקרון של (One-State Solution)פלסטיני הוא פתרון המדינה האחת

;אחד בשטח שבין הים לנהר-לכל-אחד-קול

ישראל עקב פרויקט ההתנחלויות שיצר -לא ניתן להפריד בין יהודים לערבים בארץ . הפיכה בשטח-מציאות בלתי

כוללות את ציונית המאורגנת לאחר קום המדינה -חשובות בפעילות האנטיציון נקודות .75 של העצרת הכללית 3379או את החלטה ; 1948 -בהחל שהחרם של הליגה הערבית על ישראל

. המשווה בין הציונות לגזענות) 11/75 (ם"של האו

:בעיקר באירופהציונות -האנטיבשנים האחרונות מתפתחות מספר מגמות שמחזקות את .76

אין ספק . זיכרון השואה מתעמעם ועימו המחויבות המוסרית של אירופה לישראלשהשואה של יהודי אירופה תרמה לתמיכתן של מדינות אירופה במדינת בישראל עם

; פוחתת המחויבות הזו, עם התרחקות השואה. ובשנותיה הראשונותהקמתה

האיחוד האירופאי מבטא מגמה חזקה של – לאומיות מנוגדת לציונות-מגמת הפוסט שמתמקדת בהגדרה ,הציונות. לאומיות- דלדול המסגרות הלאומיות לטובת מסגרות על

שלמה ' ר .יעונים המרכזיים בהקשר זה הוא שמוצאה של יהדות אירופה הוא למעשה מממלכת הכוזריםאחד הט 44

אמנון גם ' ר ;.)1999,מאזנים( 13-השבט ה ,ארתור קוסטלר; )2008רסלינג (?מתי ואיך הומצא העם היהודי, זנד .113-124' עמ, )2003, שוקן ( םישראל ומשפחת העמי ,יעקובסוןאלכסנדר רובינשטיין ו




-' גרסה א-

28

סתירה למגמת הפוסט מדת ב עו,דתו או עמיותו, על לאומיותו העצמית של העם היהודי ;לאומיות

כתוצאה מהגירה מצפון צמיחתה המספרית של האוכלוסייה המוסלמית באירופה ;אפריקה והמזרח התיכון

רבים טוענים שהאנטישמיות –ישראליות -אנטישמיות רדומה שמופיעה כאנטי וכעת היא שבה להרים את ראשה , הטבועה באירופאים לא נעלמה לאחר השואה

;ישראליות-של אנטיבמופע חדש

ישראל נתפסת כמי שמהווה את זרועה הארוכה של ארצות –התנגדות לארצות הברית ;ב גוברת העוינות כלפי ישראל"ככל שגוברת העוינות כלפי ארה. הברית

לאחר המאבק המוצלח –אחרי קריסת דרום אפריקה הלבנה ' מטרה'החיפוש אחרי , במערב במשטר האפרטהייד בדרום אפריקהשל כוחות שמאל רדיקליים ואנרכיסטיים

.ישראל סומנה כמטרה הבאה

– לגיטימציה-ביקורת על מדיניות ישראל או דה .77

מתייחסת למכלול השיקולים והערכים שמובילים ביקורת על מדיניותה של ישראל גם תלגיטימיצריכה להיחשב כביקורת כזו . לעיצוב המדיניות של ישראל ולדרך ביצועה

;ריפה ובוטהכשהיא ח

כישות לגיטימציה בסיסית קוראת תיגר על עצם זכותה של ישראל להתקיים -דה, כפי שפורט לעיל, ברוב המקרים. שמבטאת את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית

45;ציונות שהיא מופע של אנטישמיות-מדובר באנטי

ר כפולכשהיא סובלת ממוסלגיטימציה -ביקורת על ישראל עלולה להיחשד כדה, (double standard),46מתמקדת בישראל בלבד כשהיא(singling out) , או כשהיא

47.(demonization)ישראל דמותה של משחירה את

אנו חיים בעולם רשתי: מבוא למדע הרשתות

מחקרים בנושאי רשתות מראים שמערכות רבות בתחומים – 48רשתותאנו חיים בעולם של .78 שמאפייניה פועלים לפי חוקיות רשתית, אינטרנט או טרור, כלכלה, שונים כביולוגיה

:הםהעיקרים

מפקד או ראש , שהוא מנהל גורם אין ברשתות – רכיה אנכיתאמבנה שטוח ללא הירהמעמד של יחידות ברשתות . ואין מרכז שליטה שמחלק הנחיות או פקודות,וראשון

Irwin CotlerSemitism-Identifying the New Anti. Nov. Jewish People Policy Planning Institute ,' ר 45

.mago-e ,/2009/624, האנטישמיות החדשה בחוגי האינטליגנציה האירופית, רבקה שפק ליסק וגם 2002ברם הנחת העבודה במסמך . איננו מתיימרים להכריע במסמך זה עד כמה תופעת המוסר הכפול ייחודית לישראל 46

מתמקד במדיניותה של ם ייחודיים לתופעת המוסר הכפול נגד ישראל שקיימים מאפייני, שלכל הפחות, זה היא .ישראל כלפי הפלסטינים וכלפי המיעוט הערבי בישראל

Natan' ר): מוסר כפול(דאבל סטנדרט , לגיטימציה-המושגים דה, D - שרנסקי מתאר תופעה זאת שלושת ה 47Sharansky, 3D Test of Anti-Semitism: Demonization, Double Standards, Delegitimization,

Jerusalem Political Studies Review, Fall 2004, by the Jerusalem Center for Public Affairs. , המדע החדש של רשתות, קישורים ,.ברבאשיאלברט לאזלו : אודות רשתות חברתיות ראו המקורות הבאים 48

J. C Ramo, The Age of the; )2006, אריה ניר(, עולם הוא שטוחה, תום פרידמן; )2004 ,ידיעות אחרונות(Unthinkable, (Little, Brown and Company, 2009); Yochai Benkler, The Wealth of Networks, (Yale University Press, 2006); F. H Norris, "Community Resilience as a Metaphor, Theory, Set of Capacities and Strategy for Disaster Readiness", American Journal for Community Psychology, (Vol. 41, 2008); J.R.McNeill, The Human Web, A Bird's Eye View of World History, (Norton & Company, 2003); J. Surowiecki, The Wisdom of Crowds, (Anchor Books, 2005); M. Gladwell,

The Tipping Point: How Little Things Can Make a Big Difference, (Back Bay Books, 2002)




-' גרסה א-

29

איכות הקשרים שיש לכל דרגות או תארים אלא על בסיס , לא נקבע על בסיס החלטה, את הרשת מניעים לפעולה באמצעות השראה. יחידה עם יחידות אחרות ומספרם

;רתימה וחזון

יחידות הרשת יהיו שונות מאוד – המכנה המשותף של רשתות אנושיות הוא תודעתי הסיבה להיותן חלק . מיקום או ותק, ערכים, גודל, אופי, מבנה: בכל ממד של הווייתן

, שליחות, חוויה, חזון, ערכים, בדרך כלל תודעתית ונטועה באמונהמרשת היאקיים מגוון עצום של רשתות אנושיות ואנשים וארגונים , לכן. תועלתנות או מטרה

; זמנית- רבים שייכים למספר רשתות בו

רוב היחידות החברות ברשת פועלות על– גמישות וחדשנות, רגישות, עצמאות פעולה -. שיקול דעתן וגם יכולותיהן וזאת ללא תלות בגורם חיצוני, ן החופשירצונ, פי הגיונן

ולהגיב אליהם המיידית יחידות הרשת יהיו לרוב הראשונות לזהות שינויים בסביבתן תוך לימוד והסתגלות למציאות המשתנה וזאת משום שהן חלק ,בהתאם ליכולתן

;בלתי נפרד מן המרקם החברתי המקומי

מאחר שהיחידות של הרשת יכולות לשנות את אופיין וייעודן – ילרשת היא מנגנון ויע . הרשת מסוגלת להסיט משאבים מנושא לנושא ומזירה לזירה במהירות רבה, במהירות

;(efficient redundancy) יעילות-כפילויות ברשת לא מהוות חוסר, לכן

ל דפוסי כל רשת מבוססת ע– טקסים ומקומות מפגש, שורת והתנהגותתקכללים שלוגם על פעולות , יהבין יחידותהתקשורת את שמסדירים , התנהלות ומוסכמות

ם תכלית ש–כנסים או הכשרות , אמנות, סמלים, אירועים, טקסים–פות משות ;להטמיע את הערכים ואת כללי ההתנהלות של הרשת

רכזות(hubs) הן עמודי התווך של הרשת משום שהן יחידות שיש להן השפעה רבה ' רכזת'מעמדה של .ל סביבתן כתוצאה מהקשרים הרבים שלהן עם יחידות אחרותע

, הן שקובעות את עוצמת הרשתהרכזות . ברשת משתנה בהתאם למספר הקשרים שלה ;יותר מכל יחידה אחרת של הרשתחסינותה ואופייה

זרזים(catalysts) הם יחידות של הרשת שיש להם את המעמד והיכולות הנדרשים זרזים פועלים את פעולתם באמצעות עדכון התפיסה של הרשת על . בנייתהלצורך

, חיזוקן, מיפוי יחידות הרשת; שמירה על תחושת הדחיפות; בסיס מחקר ממוקד; בניית תוכניות פעולה; העלאת רמת הקישוריות ביניהן ורתימת יחידות חדשות

עם גופים ועיצוב הממשק ; הכשרות ואימונים; הגברת מודעות והפצת מידע ;מיתוג הרשת ופרסומה; וונטייםרל

ולא ניתן לשתק , רשתות עמידות מאוד לזעזועים בשל פיזורן– רשת היא מנגנון עמיד. יחידות ומבוזרת באמצעות הסרת גורם אחד או מספר קטן של יחידות- רשת רבת ניסויים שונים הראו שמספר קטן של רכזות יכולות להבטיח את קיומה של, יתרה מכך

כדי לפרק רשת כזו יש לכן. מהקישורים בין יחידותיה80% - הרשת אפילו אם יוסרו כ 49).להלן' ר( ובזרזיםרכזותתמקד בפגיעה בהל

לגיטימציה-רשת של דה

: ל"המאפיינים הנמרבית שיש לה את לגיטימציה נגד ישראל נישאת על גבי רשת-הדה .79

ארגונים , לגיטימציה הן מדינות- יחידות רשת הדה–בפריסה גלובאלית מגוון גופים ; ממקומות גיאוגרפיים שונים בעלי רקע שונהואנשים

מנהל ואין גם מפקדה, מפקד, אין מנהיג– ראש וראשוןלגיטימציה-רשת הדהאין ל ,רובן המכריע של היחידות . הנחיות או פקודות, תראו הוים שמחלקאו מנהיגות, מנהלה

ופעמים רבות ורות אחת לשנייה מבחינה ארגוניתשפועלות בשירות רעיון זה אינן קש

..Ramo, p. 236: גם' ר; 287, 153-155' עמ, ברבאשי' ר 49




-' גרסה א-

30

הן נרתמות למאמץ זה מכוח אמונתן ומשתפות . קשר שוטף ורציףביניהן לא מתקיים ;פעולה בצורה מקומית ונקודתית

אם , שלילת קיומה של ישראל: המכנה המשותף בין יחידות הרשת הוא אידיאולוגי ;)לעיל' ר(ב חהוא רלפעול ברוח זו המניעים את היחידות השונות כי מגוון הטעמים

רכזות אלה הן – לגיטימציה-דהתהליך המובילת את ' רכזות'מספר קטן יחסית שלמוסדות ; לאומיים-אמצעי תקשורת ביןבהן מרוכזים בדרך כלל ערים גלובליות ש

או ; לאומיים- ממשלתיים בין- ארגונים לא; מוביליםאקדמיהמוסדות ; משפטשלטון ואחת מהן כל , של הרכזותפעולההדפוסי ם דמיון בעל אף שקיי. ויות אדםארגוני זכ-בין הרכזות הבולטות של הדה. כלכלית ופוליטית, מבחינה חברתיתייחודית

פרנסיסקו-סאןל אזור המפרץ ש, טורונטו, מדריד, לגיטימציה ניתן למנות את לונדון ;בריסלואוניברסיטת ברקלי ו

בסביבתן רשת פועלות היחידות , כאמור – י הגלובוסמגוון יוזמות עצמאיות ברחבויכולותיהן תוך לימוד והסתגלות שיקול דעתן , רצונן החופשי, פי הגיונן-עלהמוכרת

ראש הממשלה אולמרט נתקל , כך. מרקם החברתי המקומיבלמציאות המשתנה בהפגנה של סטודנטים מקומיים בכל אחת מהרצאותיו ברחבי ארצות הברית ושחר

; מתמודדת עם הפגנות נגדה ברחבי העולםפאר

לדוגמה – ב"אירועים חשובים וכיו, גיבורים, לגיטימציה יש סמלים-לרשת הדה :משמשים סמלים , שנהרגה בעזה על ידי דחפור ישראלי, וריקל 'דורה או רייצ-מוחמד אוועידת ; הכאפיה שנהג ערפאת ללבוש הפכה לפריט לבוש מקובל ואופנתי; למאבק

50;אירוע מכונן עבור הרשתמהווה דרבן

איסוף פועלים את פעולתם באמצעות ש'זרזים'לגיטימציה מתפתחת על ידי -הדה , תביעות משפטיות, חרמות(פיתוח רעיונות חדשים לפעילות ; מידע והפצתו ופיתוח ידע

; הגברת מודעות;יזום של אירועים והפגנות ורתימת יחידות אחרות לפעולה; )ב"וכיו .מיתוג הרשת ופרסומה; הכשרות

שמאפייניה לגיטימציה הבסיסית מתרחשת באמצעות רשת גלובלית-הדה: המסקנה .80 . מתאימים כמעט לכל המאפיינים הכלליים של רשתות

קול אחד לכל אחד: פלסטיני-פתרון המדינה האחת לסכסוך הישראלי

–תה של ישראל לגיטימציה שוללים את יהודיו-חלק משורשיה הרעיוניים של הדה, כאמור .81פתרון שתי . זהות אתנית או דתיתפי -תוגדר עלשישראל לא ניתן להסכים לכך ,מבחינתםמענה להסתייגותם ייתן לא , Two-State Solution, פלסטיני- לסכסוך הישראליהמדינות

. משום שגם לאחריו יוותר בשטחה של ישראל מיעוט ילידי של ערבים, הבסיסית מישראל

, בשני המקרים היה מיעוט זר, לטענתם– וואה בין ישראל לדרום אפריקהזהו הבסיס להש .82נישל אותם מרכושם , כוח שהשתלט על אדמותיהם של הילידים המקומיים-לבן עשיר ורב

-דהבשנים האחרונות מערך ה, ואכן. וניצל אותם ככוח עבודה זו תוך הפעלת כוח רבד באמצעות שימוש דינת אפרטהיי לעצב לישראל זהות מותגית של מהצליחהלגיטימציה

קידום הרעיון שישראל היא מקור האלימות ובכלים נוספים כגון בטרמינולוגיה מסוג זהוהשתלטות על סדר היום של לאופנתית הפיכת התמיכה בפלסטינים , במזרח התיכון ובעולם

51.ארגונים כמו איגודי הסטודנטים וארגוני הסחר והעובדים

והייתה אמורה להציג , ם שהתכנסה בדרבן שבדרום אפריקה"היא ועידה של האו) 9/01(הראשונה ועידת דרבן 50

לגיטימציה בסיסית -ועידה הפכה למופע של דהוה. שנאת זרים וחוסר סובלנות, ומית נגד גזענותלא- חזית בין .ממשלתיים שהשתתפו בה-לישראל בעידודם של ארגונים לא

להביא ישראליים ויהודים פוסט ציוניים לקדמת הבמה שמקדמים את הנראטיב ' דואג'השמאל האירופי גם 51 .'אינו ממש צריכה אותו'שלום ואילו ישראל לפיו הפלסטינים הם אלה שרוצים




-' גרסה א-

31

מה שעבד בדרום אפריקה הלבנה יעבוד גם , לפיכך– יך להיות הפתרוןהבעיה דומה וכך גם צר .83ביטול זכויות היתר של המיעוט הלבן וכינון משטר שמבוסס על העיקרון של קול : בישראל

יביא לפתרון אמיתי של , One-State Solution, רק פתרון המדינה האחת: אחד לכל אחד, יתרה מכך. גופא-הרצועה אלא גם בישראלפלסטיני לא רק בשטחי הגדה ו-הסכסוך הישראלי

. פתרון המדינה האחת הוא רעיון פשוט שמתאים לתפיסת עולם ליבראלית אירופאית

52'כיבוש'ל' קיבוץ'מ: לונדון כמקרה מבחן

, מבחן בחר בלונדון כמקרה ראּותמכון , לגיטימציה-על מנת להבין טוב יותר את תהליכי הדה .84 במהלך הביקור 53.ראל חווה מכה קשה בשנים האחרונותמשום ששם נדמה שמעמדה של יש

, לאומי-מומחים למשפט בין, נפגש הצוות עם עיתונאים ואנשי תקשורת מובילים, בלונדוןחברי הקהילה היהודית ואישים מהקהילה , דיפלומטים ישראלים, פעילי זכויות אדם

54.המוסלמית

לגיטימציה - לה השפעה רבה על הדה שישמובילהישראלית - אנטי'רכזת'דוגמה ללונדון היא .85 וארגוני ממשלתיים- ארגונים לא ל;חשובים בעולםמהבהעולם בשל היותה בית לכלי תקשורת

יתרה . קהילה מוסלמית גדולהול; למוסדות אקדמיים מובילים; לאומיים-זכויות אדם בין 55 .הרעיונות מלונדון אל העולם' בהפצת'לשפה האנגלית שמור תפקיד מכריע , מכך

פלסטיני נמצא - הסכסוך הישראלי–' לא אכפת'כלל לרוב הבריטים , וזאת למרות שלכאורה .86בקרב מראים ששסקרים יש , יתרה מכך. סדר היום האזרחי בבריטניהעל נמוך מאוד במקום

56.בישראליש תמיכה רבה יותר , אלה שיש להם דעה לגבי הסכסוך

- ההחרפה הדרמטית במגמת דה– )('Red-Green Alliance'' אסלאם-ברית השמאל' .87 : לישראל בלונדון בשנים האחרונות היא תוצר של שיתוף פעולה חסר תקדים ביןההלגיטימצי

קרי מראיתה של ישראל , 'מקיבוץ לכיבוש 'שעבר היפוך מושלם השמאל הרדיקלי לכזאת שמייצגת את 60 - בשנות השיווניות ומתקדמת כמודל של חברה סוציאליסטית

לבין 57;ות של המערב בעת הנוכחיתהרעות החול

80 - יחסם לישראל הקצין מאוד בהשוואה לשנות ה אשרגורמים אסלאמיים באירופה 58; בשל מגוון סיבות90 - וה

-על הרעיון לבחינת לונדון כרכזת של דה, מר רון פרושאור, מכון ראות מכיר תודה לשגריר ישראל בלונדון 52

. לגיטימציהציונות כגון תחושת האחריות -מספר גורמים מבניים והיסטוריים הופכים בריטניה לכר נוח לאנטייש שטוענים ש 53

ותפקידה ההיסטורי של , הכאה על חטא הקולוניאליזם, ההיסטורית בשל הצהרת בלפור ושלטון המנדט הבריטי . לונדון ככר פעולה של רעיונות רדיקאליים

.הלגיטימציה בלונדון-מכון ראות עתיד לפרסם בקרוב מסמך שיוקדש לדינאמיקת דה 54 - וגם לכלי תקשורת בולטים אחרים כמו עיתון הBBC -לונדון היא בית לענקית התקשורת ה: לדוגמה 55

Guardianוה - Financial Times ;שרק -א: בלונדון גם יוצאים שלושת העיתונים החשובים ביותר בעולם הערבי Christian Aidלונדון היא גם בית לארגוני זכויות האדם גדולים כמו . ערבי-קדס על-ואל, חיאת-אל, אוסט-אל

Amnestyו - Crisis Actionואוניברסיטאות חשובות ומשפיעות כ - Cambridgeו - Oxford. .החוץ במשרד ממונה פרויקט מיתוג ישראלכך על פי סקר שהציג לנו מר עידו אהרוני 56Jewish Chronicle ;The , Robert Cooper,09/1029/ :עם קולין שינדלר' על הסיבות להיפוך של השמאל ר 57

Breaking of Nations: Order and Chaos in the Twenty-first Century, (McClelland&Stewart,2005). או Robert Kagan, Paradise and Power: America and Europe in

the New World Order (Vintage,2003) או Robin Shepherd, A State Beyond the Pale: Europe’s )2009, Nicolson&Weidenfeld(, Problem with the Israel ; או, Israel the Alternative, udtTony J

New York Review of Books/2003/10 23. מצויות במזרח רכבה מאנשים שהגיעו ממדינות שאינן מרבית הקהילה המוסלמית בבריטניה הו90 -בשנות ה 58

מאז עברה הקהילה המוסלמית . ו גישה של אסלאם מתוןואשר אימצ, ) ופקיסטןבעיקר בנגלדש(התיכון הדור השני של פליטים מאסיה חונך ) 1: (בין השאר, בבריטניה תהליך של הקצנה כלפי ישראל בשל מספר סיבות

Ed: בהקשר זה' ר. י סעודיה ולכן אימצו צורה של אסלאם רדיקלי יותר כלפי ישראל"במסגדים שמומנו ע




-' גרסה א-

32

שמכשירים את מגמת הדה' ציוניים- פוסט'יהודים וישראליים אינטלקטואלים- . לגיטימציה

או גוף מאורגן אינה ' אסלאם- אלברית השמ' – כן תהליכי מיסוד. קונספירציהארגון או לא .88ועידת מאז , ואולם. מפקדה ראשית או ָמֵטה ,קואליציה קבועה של גופים שיש להם מנהלה

רת עובו ברית ז, )1/09(וביתר שאת לאחר מבצע עופרת יצוקה , )2001 (דרבן הראשונה :תהליכים של מיסוד

הרעיון של פתרון המדינה האחת – 'בירת המדינה האחת'לונדון היא – One-State Solution – בלונדון יותר מאשר בכל מקום אחר ומופץ ממנה לרחבי נידון ומקודםיותר בלונדון מאשר בשטחי הגדה או פופולרי במידה רבה ניתן לומר שרעיון זה . העולם ; הרצועה

כגון ממשלתיים-מגוון ארגונים לאשיתוף פעולה בין Palestine Solidarity Campaign (PSC)59 ,Respect,60 Socialist Action,61 War on Want,62

Muslim Association of Britain63;

Husain, The Islamist, (Penguin ,2007) ;)2 ( הגירה ערבית גדולה בשנות התשעים של מוסלמים שמקורם

, כגון המלחמות בבוסניה, אירועים גלובליים) 3(; במזרח התיכון והם קשורים יותר אמוציונאלית לסכסוך Michael Gove, Celsisus 7/7: למשל' ר. באפגניסטן והאירועים האלימים בשטחים הפלסטיניים, בעיראק

(Weidenfeld & Nicolson 2006);) 4 ( תגובת ממשלת בריטניה לפיגועים בשטחה שחיזקו באופן פרדוקסאלי .Washington Post: בהקשר זה' ר. מעת אסלאמיה'והג, תחריר-גורמים אסלאמיסטים דוגמת חזב א

Rachel Briggs and Jonathan BirdwellRadicalisation among Muslims ,": 'עוד על נושא זה ר. 05/0710/in the UK2009May , 7Micron Policy Working Paper , " או British Islamic ", bSalma Yaqoo

Political Radicalism," Islamic Political Radicalism: A European Perspective, Ed. Tahir Abbas, (Edinburgh University Press, 2007)..

ואף הרחיב את פעילותו אל , הפך להיות הארגון הגדול והפעיל ביותר בתחום הפלסטיני בבריטניהPSC - ה 59הארגון פעיל בקמפוסים ובאיגודי העובדים והסחר והוא מקדם . ב ואוסטרליה"פים בעולם כגון ארהמקומות נוס

זכויות אדם , לפלסטינים' צדק'הארגון מקדם , רשמית). BDS - קמפיין ה' ר(את נושא החרמות על ישראל משמעי בזכות -דאולם בפועל הוא חותר תחת יהודיותה של ישראל כפי שמלמדת תמיכתו הח. לאומי- ומשפט בין

.המתנוססת על סמלו' פלסטין ההיסטורית'השיבה לפליטים הפלסטינים ובמפת סביב ההתנגדות למעורבות 2004שהוקמה בשנת , )Galloway(גאלאווי ' ורג'מפלגת שמאל קיצוני בראשות ג 60

יקר מגורמים בסיס התמיכה שלה מורכב בע. ציוני מוצהר-המפלגה מקדמת סדר יום אנטי. הבריטית בעיראקתנועת הסולידריות ", בין השאר, בין ארגונים אלו נמנים. בעלי תפיסת שמאל פוליטית ומארגונים אסלאמיים

). STWC (Stop the War, וכן קואליציית ארגוני השמאל" החברים של אלקצא"ארגון , )PSC(הפלסטינית ' המהפכה הגלובלית'בקירוב מקדמת את רעיון חברים 100-ויש בה לפי הערכות כ, תנועה זו שפועלת בבריטניה 61

חברי הקבוצה נודעו בקרבתם . ים פוליטיים או תקשורתיים בבריטניהבאמצעות ניסיון להשתלט מבפנים על גופהקבוצה נודעה גם בקשריה עם המועצה המוסלמית ). Livingstone(קן ליווינגסטון , לראש עיריית לונדון לשעבר

. ציוני ואנטישמי מובהק-תנועה זו מקדמת סדר יום אנטי. בבריטניה הקשורה לתנועת האחים המוסלמיםExamination of the ‘Entryist’ Tactics of the Hamas Front Organisations and the . "Atma, Singh

/2009/0106, Middle East Strategic Information" ,Extreme Left in the UK Gaza Protests in London שמטרתו המוצהרת היא פעולה למיגור העוני במדינות , סוציאליסטית-על אוריינטציה שמאליתארגון ב 62

במישור המעשי ממקד הארגון . מתפתחות והבטחת יכולתם הכלכלית של אזרחים המצויים באזורי קונפליקטאל תוך ומשמש במסגרת זו כגורם מוביל בתנועת החרם נגד ישר, פלסטיני-מאמצים ניכרים בסכסוך הישראלי

NGOבאתר ' פירוט נוסף על הארגון ופעילותו האנטי ישראלית ר. שימוש בהקבלות חוזרות למשטר האפרטהיידMonitor.

mainstream grass" - ומתארת את עצמה כ1997בשנת הוקמה ) MAB ('המועצה המוסלמית של בריטניה' 63roots organization" , מחפש לקעקע את התפיסות השגויות על המוסלמים ולשמש כגשר של הבנה בין "אשר

ועם התנועה למען פירוק "Stop the War"לארגון קשרים הדוקים עם קואליציית ". בריטניה והעולם המוסלמיונטען כי הוא משמש כמרכז הראשי של תנועת לארגון קשרים עם חמאס , מו כןכ. הנשק הגרעיני בבריטניה

:בהקשר זה' ר. בבריטניה" האחים המוסלמים"

Rachel Briggs and Jonathan Birdwell, "Radicalization among Muslims in the UK, Micron Policy Working Paper 7, May 2009




-' גרסה א-

33

תנועת ה: חרמות וסנקציותנקיטת- BDS– לאומי אנטי -לאחרונה מתגבר קמפיין בין והסטת (Sanctions)סנקציות , )Boycott(באמצעים של חרם ישראלי שמקדם שימוש

נגד חברות וגורמים ישראלים כאמצעי של מאבק אזרחי נגד (divestments)השקעות 64.ישראל

-מקדמת דהנועדה להשפיע על מדיניותה של ישראל ולא BDS-תנועת ה, לכאורה מערערים על ,BDS - ואולם ארגונים שונים שהם כחלק מתנועת ה65,לגיטימציה

66.הלגיטימציה הבסיסית של מדינת ישראל

עיקר 67, הצלחות מוגבלות בלבד בקידום חרמות נגד ישראלBDS - אף כי לקמפיין ההנזק שהוא גורם הוא האסוציאציה שהוא יוצר בין ישראל לבין שיח של חרמות ונידוי

;ורעת כדרום אפריקה הלבנהכאילו ישראל הייתה מדינה מצ

שבוע האפרטהייד 'הביטוי הבולט של תופעה זו הוא . אוניברסיטאותטת בנוכחות בול בעיקר בערים ובאוניברסיטאות ברחבי צפון 2005מאז שנת שמתקיים ' הישראלי

בלונדון אוניברסיטאות ב .כדי להוקיע את ישראל ולעודד חרם עליה, אמריקה ואירופהפעמים רבות . בולטיםים יישראל-אנטימרצים ן ישראלי מובהק ויש בה-קו אנטינפוץ

המרצים ארגון , יתרה מכך 68.של איראן או סעודיהלמימון אוניברסיטאות אלה זוכות להחרים את ישראל בשל מדיניותה בבריטניה דן מספר פעמים בקריאה לחבריו

במהלך NGO-בהכרזה משותפת שפרסם פורום ה, ככל הנראה, ביטויים ראשונים לפעילות התנועה קשורים64 הטלת אמברגו וסנקציות "אשר קראה לבידודה המוחלט ישראל כמדינת אפרטהייד באמצעות , 'ועידת דרבן'

. "והפסקת כל הקשרים של מדינות העולם עם ישראל, מקיפות ומחייבות

מסגרת גג לעשרות ארגונים , )BNC- Palestinian BDS National Committee( הפלסטינית BDS-ועדת ה נגד ישראל עד שזו תעמוד BDS הצהרה הקוראת לשימוש באמצעים של 2005 פרסמה ביולי, פלסטיניים שוניםמתן אפשרות , מתן שוויון מלא לאזרחים הפלסטינים המתגוררים בישראל, נסיגה מהשטחים: בתנאים הבאים

נערכה ברמאללה 2007בנובמבר . ם" של האו194לבתיהם בישראל בהתאם להחלטה ' 48לחזרתם של פליטי לפרטי ההכרזה ולפרטים נוספים אודות החלטות .ראשונה בהשתתפות גורמים בין לאומיים הBDS-ועידת ה .'ועידת דרבן', ראו מונח ראות, הועידה

' ציטוט מדבריו של ברגותי ר .מית בנושא זהמנהיג בולט בתנועה אף הצהיר בעבר כי לתנועה אין מדיניות רש 65 .The Forward, Gal Beckerman ,2009/0919/אצל

, לישראל60- לרגל יום העצמאות הICNP-בהקשר זה פורסמה באתר התנועה הצהרה משותפת עם ארגון ה 66 ראו "גניבת אדמות"במהלכה הוגדרה מלחמת העצמאות הישראלית כ" הותר שנים הם די ו60"שכותרתה ראוי גם לציין כי בהצהרה באתר , בהקשר זה . Global Call to Action2008 ICNP ,2007/411/: בהקשר זה

. בין השאר גם לפלסטיניים החיים בתוך גבולות ישראלBDS-הקריאה הראשונית לקמפיין ההתנועה מיוחסת

ראו בהקשר זה . בפתרון המדינה האחתבמוצהר תומכים שארגונים ואישים כוללת בתוכה BDS -תנועת ה, באתר האנטי ישראלי, מרצה באוניברסיטת אלאקצא בעזה ותומך של התנועה, חאדר עיד' ראיון עם דר

Intifada ,במהלכה הוא מקשר ישירות בין תנועת ה-BDS ובין חזון פירוק מדינת ישראל והפיכתה למדינת כל . אזרחיה

."ישראלית מגיעה לברזיל-פעילות אנטי"למשל את הפוסט ' ר 67מביא דוגמות למימון איראני , The Centre for Social Cohesion, ון המחקר הבריטימחקר שערך לאחרונה מכ 68

ש "הקרן הסעודית עהדוח מצביע על מימון עצום שהעבירה , כך למשל. וסעודי למוסדות אקדמיה בבריטניהש הנסיך אלוליד בן "קרן סעודית אחרת ע; המלך פאהד לאוניברסיטת אוקספורד לשם בניית מבנים חדשים

The Islamic Centre ofממשלת איראן בשיתוף ; טלאל מימנה בניית מרכז מחקר לאוניברסיטת אדינבורוEngland מימנה קרן מלגות עמיתים איראנית לאוניברסיטת SOAS ,ר. ב"וכיוצ'Robin Simcox, A Degree

of Influence: The Funding of Strategically Important Subjects in UK Universities, (Centre for Social Cohesion, 2009).

כי משרד התובע , "ניו יורק פוסט"לפני מספר חודשים נחשף ב. איראני לא מוגבל לבריטניההסעודי וההמימון הכללי בניו יורק חוקר חשדות לפיהם ממשלת איראן העבירה סכומי כסף ניכרים באמצעות קרן מיוחדת

בין . ישראלים-איראנים ואנטי-בהם מועסקים חוקרים ומרצים פרו, צות הבריתלמוסדות אקדמיה שונים באר, אלף דולרים למחלקה למזרח תיכון ופרס באוניברסיטת קולומביה100תרומות אלו נזכרת גם תרומה של

תרומה . ב"על רקע הסכמת המוסד לארח את נשיא איראן בעת ביקורו בארה, על פי החשדות, שהועברהאשר ראש המחלקה ללימודי מזרח תיכון שלה בעבר מוכר , ת הועברה לאוניברסיטת ראטגרסמשמעותית אחר

). 23/11/09, וואלה. (בעמדותיו בדבר מעמדם הלגיטימי של חמאס וחזבאללה




-' גרסה א-

34

מתקיים כי בפועלמסתמן, אף כי חרם רשמי לא ננקט עד כה. 'בשטחים הכבושים' 69;באקדמיה הבריטיתשונים פר גורמים מצד מסחלקי חרם לא רשמי

ולקדם חרם וסנקציות נגד ישראלהעובדיםארגוני ארגוני הסחר וניסיון להשתלט על ., לדוגמהPSC -ל. השפעה פוליטית פנימית וגם גלובליתלעיתים לארגוני סחר כאלה יש על נודעה השפעה רבה , באוסטרליה ובמקומות נוספים, ב"בארה, אשר פעיל בבריטניה

והוא אף הצליח לקדם קריאה רשמית באמצעות ארגון ) TUC(איגוד הסחר הבריטי גם הצליח לחבל בשיתוף הפעולה PSC - ה70.הכבאים הבריטיים להחרים את ישראל

ולהפוך את עמדת האחרונה כלפי הענף בין ההסתדרות לבין מקבילתה הפלסטינית 71;ית החרמות נגד ישראלסוג

לא מצאנו ביסוס , עם זאת 72.נדיבה מאוד בבריטניהכזית ית מרתקשורתקבלת במהלגיטימציה -דהבכוונה תחילה לטענה שכלי תקשורת מובילים בבריטניה מקדמים

;לא הוגנתולעיתים אף ישראל היא חריפה נגדגם אם ביקורתם , נגד ישראל

בבריטניה – ל ופוליטיקאים ישראלים"הבריטי נגד קציני צהשפט מינוף החוק והמבמדינות נוספות באירופה נוצרה רשת של עורכי דין שגיבשה רשימת מבוקשים של ו

בספרד בבלגיה ובנורווגיה שחוקיהן , בהולנד, הרשת הזו פרושה בבריטניה. ל"קציני צה .מאפשרים הוצאות צווי מעצר נגד אזרחים זרים החשודים בביצוע פשעי מלחמה

עוקבים אחרי ארגונים שסטיניים פל-עורכי הדין מקבלים את המידע מפעילם פרולדברי אחד מעורכי . ל להרצות בפניהם"מזמינים קציני צהשישראליים -יהודיים ופרו

ל אף נמצא ברשימות "מספר מצומצם של שמות קציני צה, הדין הפעילים ברשת זוהמעקב של משטרת בריטניה שאמורה להוציא נגדם צו מעצר מייד עם הגעתם

73.לבריטניה

Jewish Political Studies , ",The Academic Boycott Against Israel", Mansfeld, Gerstenfeld' ר 69

)2003Fall : (15Review מסוגלים ארגוני עובדים מסוימים להשפיע על הקלות היחסית שבה. BBC ,/09/0916-אתר החדשות של ה' ר 70

סדר היום וההחלטות ברמת הלאומית קשורה ישירות במבנה מוסדות ארגוני העובדים בבריטניה ומערכת שלא כמו ההסתדרות , כך). TUC(הקשרים שבין ארגוני עובדים מקצועיים ספציפיים והאיגוד הלאומי

לו שמממנים את האיגוד המרכזי ולכן קל להם להשתלט על הארגונים המקצועיים השונים הם א, הישראלית . סדר היום שלו

) PGFTU(בולטת למגמה זו עולה מההתנהלות של ההתאחדות הכללית של ארגוני העובדים הפלסטיניים ה דוגמ 71שאהר סעד תמיכה בהמשך , בשנה האחרונה הביע המזכיר הכללי של ההתאחדות, כך. ביחס לתנועת החרם

לנוכח שיתוף הפעולה , זאת. ם ההסתדרות הישראלית והתנגדות לחרם על ארגוני עובדים ישראלייםהמגעים ע . הענף בין ההסתדרות להתאחדות הפלסטינית

הפעילו , הבריטי הפרו ישראליTUFIעם משלחת מארגון , עדלי יעיש, בעקבות פגישה בין סעד וראש עיריית שכםבעטיים נאלצו השניים לסגת , בדים על שני האישים הפלסטינייםגורמים מתנועת החרם בבריטניה לחצים כ

.מעמדתם ולקרוא פומבית לחרם על ההסתדרותכותבת באופן , תבפתרון המדינה האחאינטלקטואלית ממוצא פלסטיני שידועה בתמיכתה , ראדה כרמי, לדוגמה 72

טור קבוע שבו ינה שעבאן'בתהסורית מפרסמת הפובליציסטית , אווסט-שרק אל-בעיתון א. Guardian -קבוע ב .נוקטת בלשון אנטי ציונית חריפה

ל "פשעי מלחמה שביצע צה, ויות של פלסטינים ומוכיחים לכאורהאוספים עורכי עד, מאז ינואר בשנה שעבר 73 .27/10/09, הארץ, אנשיל פפר' ר. במהלך מבצע עופרת יצוקה




-' גרסה א-

35

: 4פרק בזירה הפלסטינית לגיטימציה- לדה' הגיון הקריסה'השילוב הנפיץ בין

להישאר או לצאת: המלכוד הישראלי בזירה הפלסטינית

סיום , האיזון הערכי של הציונות מחייב פשרה טריטוריאלית בזירה הפלסטינית,כאמור .89, זהאלא שבבואה לממש הגיון. יה הפלסטינית והסרת האחריות מעליהיהשליטה באוכלוס

: ישראל נתקלת בדילמה קשה

הגיון זה מדגיש את החשש שכל שטח שממנו –להישאר : ההיגיון הביטחוני הישראליתיסוג ישראל ישמש כר לפעילות עוינת נגדה באמצעות ירי תלול מסלול אל עבר ריכוזי

עצם ככל שסממני הריבונות של הישות תאיום זה י. ה בסיוע איראנייאוכלוסיהיו קרובים יותר לאלה של מדינה ובוודאי אם היא תשלוט במרחב הפלסטינית י

על ישראל להמשיך לשלוט בגדה המערבית , לפיכך. האווירי ובמעברי הגבול שלה ;ואולי אף לחדש את שליטתה בעזה, בעתיד הנראה לעין

' להנציח'של ההתנגדות ששואפת הגיון זה משרת את אסטרטגיית הקריסה : הבעיה' מתיחה'אל בגדה ולשאוב אותה חזרה לעזה כדי להגביר את האת שליטת ישר

; באמצעות הכשלת התהליך המדיני וחתירה תחת הרשות הפלסטינית

הגיון זה מדגיש את החשש שאם ישראל לא תסיים –לצאת : ההיגיון המדיני הישראליהמגמות הדמוגרפיות לטובת הפלסטינים , את שליטתה בגדה או תכבוש מחדש את עזה

על , לכן. חקו את הלגיטימציה הבסיסית שלה עד כדי הפיכתה למדינה מצורעתיש ;ישראל לסיים מהר ככל האפשר את שליטתה בשטחי הגדה

ומאפשרת בנית ישראל נגדסימטרית -הגיון זה משרת את הלחימה הא: הבעיה . בסיסים לפעילות טרור והתנגדות מזוינת על גבולה של ישראל

השנים 15 -ב. ל"וטלת בין ההיגיון המדיני להיגיון הצבאי הנישראל נעה כמט, ואכן .90 74.כל ניסיון להתמודד עם אחד מהאיומים מעצים את משנהו, האחרונות

הישגים ממשיים: ומערך ההתנגדותלגיטימציה-של רשת הדה' שיתעודת השל'

חון לגיטימציה נגד ישראל כבר פוגע פגיעה ממשית בביט-הישגי הביניים של קמפיין הדה .91 :במספר זירות מרכזיות, הלאומי של ישראל

200075 הנסיגה הישראלית מלבנון במאי – הגבלות על הפעלת הכוח הצבאי: ביטחון .א ולאחר ביטאה תפיסה לפיה בהיעדרו של שותף או חלופה מדינית200576ומעזה בקיץ

של ישראל יובטח באמצעות בטחונה , לאומי מוכר-נסיגה ישראלית לקו גבול ביןכתגמול על קשה לאומית לתגובה צבאית ישראלית -הרתעת האויב ולגיטימציה בין

. קציותופרוב

ישראל אכן זכתה לגיבוי ממדינות : הגיון זה היה מוצדק רק בחלקושבדיעבד התברר כפי שצפוי מהגיון , היא נתארכהאך מש, בעזהרבות בעולם בראשית המערכה

שבאה לידי ישראל צברה תאוצה רבה והביקורת נגד,נשחקה התמיכה, ההתנגדות ;ל ופוליטיקאים ישראלים"ח גולדסטון ובמתקפה המשפטית על קציני צה"ביטוי בדו

אילץ הטרור הפלסטיני את , לאחר תהליך אוסלו שנועד להסדיר את סיום שליטת ישראל בפלסטינים: לדוגמה 74

השפל המדיני אליו נקלעה ישראל לאחר . ים בגדהישראל לצאת למבצע חומת מגן ולכבוש מחדש את מרכזי הערהברחות הנשק לעזה והירי אל עבר ישראל . היה בין הגורמים המרכזיים ליישום ההתנתקות מעזה, המבצע

לגיטימציה שעלולים להוביל למהלך נוסף בגדה -הולידו את מבצע עופרת יצוקה שהוביל לחיזוק מאמצי הדה .הפלסטיניתיה ישהגיונו סיום השליטה באוכלוס

ל מדרום לבנון על בסיס הגבול "לאחר נסיגת צה) 2000/67/ (425בהחלטה ם "י האו"הקו הכחול סומן ואושר ע 75 .בנון הסכימו לכבד קו גבול זהישראל ול. 1923בין ישראל ללבנון המוכר מאז שנת

קו הפסקת / 1949הסכמי רודוס (לאומי מוסכם -ברצועת עזה נסוגה ישראל לקו הפסקת אש שאיננו גבול בין 76 .ישראל ממשיכה לשלוט במעטפת הימית והאווירית של עזה, עם זאת). 1949האש




-' גרסה א-

36

בשנים –בינאום סוגיית הערבים אזרחי ישראל וחדירה למרחב הריבוני: פנים .בסוגיית היחסים בין הערבים אזרחי ישראל למדינת ישראל עוברת תהליך , האחרונותלאומיים מבקרים את מדיניות ישראל כלפי המיעוט הערבי -גורמים בין 77:של בינאום

78;ל דנים בסוגיה זו השכם והערב" ופורומים בינבתוכה

קריאת תיגר על לגיטימיות מערכת המשפט הישראלית והפעלת סמכות : משפט .גתנאי סף לשימוש בסמכות שיפוט –שיפוט אוניברסאלית נגד ישראליים

הדין ת את למצושל מערכת המשפט המקומית ר יכולת או רצון אוניברסאלית היא חוסתקיפה של מערכת המשפט הישראלית היא תנאי , לפיכך. והצדק עם אלה שסרחו

מהווה נקודת ציון ח גולדסטון "דו. לגיטימציה-הכרחי לקידום סדר היום של הדה ;חשובה בהקשר זה

מדינת – גלובליתישראל במגננה דיפלומטית. מיתוג ישראל כחלק מציר הרשע .דשאינה , לאומית כמדינה אלימה וכובשת-ישראל הולכת ונתפסת בדעת הקהל הבין

שעומדת בשורה אחת עם , לאומי- שמפירה את החוק הבין, מכבדת זכויות אדם ואזרח ;ציר הרשע או אפילו ארגוני טרור כחמאס

, לת בלבד משמעות כלכלית מוגבBDS - אף כי לקמפיין ה–חרמות וסנקציות : כלכלה .ה ;עיקר נזקו הוא במיתוגה של ישראל כמדינה מצורעת

המתקפה על הלובי מחיר חברתי ואישי בגין תמיכה בישראל תוך : העולם היהודי .וישראלי והקהילה היהודית מצויים תחת - הלובי הפרו, בעשור האחרון – ישראלי-פרוה

נאמנותם המאשימה אותם שנאמנותם לישראל גוברת על , ספק אנטישמית, מתקפה. איראןנגדדוגמאות לכך הן תמיכתם במלחמה בעיראק ובמהלכים חריפים . למדינתםיהודים רבים מתלוננים על כך שהם משלמים מחיר אישי וחברתי על כך , יתרה מכך

. שהם מביעים תמיכה בישראל

ופתרונות פשוטים, שיתוף פעולה, מיתוג: לגיטימציה מהשולים למרכז-מסעה של רשת הדה

מאוד שוליים פוליטיים לגיטימציה הם כוחות -בוצות והכוחות ששייכים לרשת הדההק .92, מהגרים, פעמים רבות מדובר בקבוצות של צעירים או אנרכיסטים .במדינות בהן הם פועלים

.ב"פעילים פוליטיים קיצוניים וכיו

פלסטיני או ממדינת- מהסכסוך הישראלי'לא אכפת'לרוב האנשים בעולם , יתרה מכך .93ולרבים מאוד יש סימפתיה בסיסית לישראל , ישראל עד כדי כך שהם יתגייסו לעשות מעשה

. נות כלפי האסלאםדוחש

חרמות כגון התגייסות להם מצליחים להשיג הישגים מרשימים ברחבי העולם , ובכל זאת .94ן זה נרשם כשמאות אלפי ישיא בעני. השתת מחירים חברתיים על תומכי ישראלנגד ישראל ו

והתנגדותם חמאס בחזבאללה ולציון תמיכתם בופאים צעדו בבירות אירופה השונות איר ?להתרחשלזה מהו המנגנון שמאפשר : השאלה.מדינת ישראלל

טשטוש ההבחנה בין המפתח הוא –? כך-כיצד הם מצליחים להשפיע השפעה רבה כל .95 להשגת טיםעקרונות פשומספר אנו מזהים .לגיטימטורים-מבקריה של ישראל לבין הדה

: מטרה זו

קל ליצור את , כאמור לעיל– אפרטהייד ודרום אפריקה הלבנה= ישראל : מיתוגהרושם כאילו יסודות המשטר של ישראל ושל דרום אפריקה הלבנה דומים מספיק

, מוצדק להעניק להם יחס דומה של הדרה, לכן. בכך שהם מבוססים על הפליה ודיכוי ; לסכסוך יהיה דומה בדמות קול אחד לכל אחדוגם הפתרון, חרמות וגינויים

ישראל רוצה להנציח את הכיבוש וכל מה שהיא עושה נועד לשרת קידום הטענה שההתנתקות מעזה מאפשרת ; הראייה הניצחת לכך היא מפעל ההתנחלויות– מטרה זו

. כאןצולח ח המלא"לדו. ח ועדת אור"דו' ר, פירוט 77 . מסוגית פנים ליחסי חוץ- סוגיית הערבים אזרחי ישראל בינאום מסמך מכון ראות' על כך ר 78




-' גרסה א-

37

בית החולים בהאיטי נועד להסית את ; את המשך הכיבוש של הרצועה בדרכים חדשות במשא ומתן אינן הצעותיה של ישראל; הלב ממעשיה של ישראל בשטחיםתשומת .ועוד; רציניות

מושפע העולם , בשנים האחרונות – 'אופנתית'פלסטינית ל-הפיכת הפעילות הפרו. לשמירה על איכות הסביבה' הירוק'בהשראת הטרנד חברתיות ' מאופנות'המערבי

בסמלים , לאומי- במשפט בין,באמצעות שימוש בטרמינולוגיה של זכויות אדם ;מוסרית-ליברלית 'אופנתית'הביקורת על ישראל הפכה להיות מגמה , ובמיתוג

מצד ארגוני זכויות אדם ביקורת ה – לארגוני זכויות אדםנוחה מטרה היא ישראל בדימויה כמדינה תפוגעכזו ביקורת אף כי , לגיטימיתפעמים רבות היא כלפי ישראל

.נאורה

הלגיטימציה עורכת פרובוקציות כדי לשמור באוויר את שיח הביקורת -ולכן רשת דהלה סטיגמות ' להדביק'דימוי כזה מאפשר 79.ההומניטארית נגד ישראל באוויר

80;הלגיטימציה- שתורמים למאמץ של רשת דה) ישראל כאפרטהייד(ודימויים

רשת – אחר כך לא חייבים להסכים על המטרה הסופית, עכשיוביקורת על ישראל וזאת במיוחד אם , לגיטימציה משתפת פעולה עם כל מי שמבקר את ישראל- הדה

הלגיטימציה מוכנה לשתף פעולה אפילו עם -רשת דה. ביקורת זו בוטה וחריפהכלפי ובלבד שהם מוכנים להבליט את הביקורת ,ישראלים שמגדירים עצמם כציונים

; ישראל

מבינה רק כוחישראל :BDS ;ם בפוליטיקה הגבוהה ולכן יש לרתום היהודים שולטיאין כל , מאחר שישראל מתכוונת להנציח את הכיבוש, קרי– את החברה האזרחית

כוחם של היהודים , יתרה מכך. טעם להשתמש בכלים רכים של שכנוע והידברות ישראל נגדבפוליטיקה הגבוהה ובמיוחד בארצות הברית ימנע נקיטת צעדים חריפים

יש רק דרך אחת לתקן את דרכיה של ישראל והיא , לכן. ענייניםשמתבקשים ממצב ה .לרתום את החברה האזרחית לעשות מעשה

– לגיטימציה-שיתוף פעולה ותיאום בין מערך ההתנגדות לרשת הדה, הבנה: השלב הבא .96 על רקע לגיטימציה במערב התרחשו-ל רשת הדהאסטרטגיית הקריסה וששל ההבשלה

כעת ישנם סימנים ששתי הרשתות , עם זאת. יחסי אחד מהשנינסיבות שונות תוך ניתוק. האלה מתחילות ללמוד אחת את השנייה וליצור זיקות וקישורים שהולכים ומתעצמים

: למשל

בין לגיטימציה בנוגע לקשר -מצד מערך ההתנגדות ורשת הדההבנה הדדית גוברת .א התגובות של הציבור ל לבין"בשטח או בעת לחימה מול צהמעשיו של מערך ההתנגדות

הבנה זו באה לידי ביטוי בשימוש הולך ומשתפר בכלי התקשורת וברשתות . האירופאישיתף חמאס פעולה ', עופרת יצוקה'עוד במהלך מבצע , כך למשל. תקשורת חברתיות

; לאחר המבצעשהגיעה משפטית -עם גורמים במערב לקראת המערכה המדינית

בשירות המאבק נגד יאום עם מערך ההתנגדותתכנון ות, מנגנוני שיתוף פעולה .בב "לאומי נגד ארה-הקמפיין הבין'אחת הדוגמאות הבולטות היא . הציונות וישראל 2002שהתקיים מאז , שהוא אירוע שנתי, )'ועידות קהיר'ידוע גם כ(' והכיבוש הציוניבעיקר (אנשי שמאל אירופים באירוע זה נפגשים מדי שנה . בקהיר ובבירות

יהאד 'חזבאללה והג, ופעילים אסלאמיים רדיקליים מתנועות כגון חמאס81,)ניהמבריט ;)לעיל' ר(דוגמה נוספת היא המערכה המשפטית נגד ישראל וישראלים . האסלאמי

השפעת השמאל האירופאי על הפלסטינים בכיוון פתרון המדינה האחת ופירוק מרצון .גשמקדם את פיתרון , ערבבמ' פלסטיני- הנרטיב הפרו '–של הרשות הפלסטינית

מאירופה לעזה בראשות חבר הפרלמנט 'הומניטרי' שערך מסע Viva Palestinaלמשל את פעילות ארגון ' ר 79

. גאלאווי' ורג' ג,הבריטי השמאלי רדיקלי .07/0710/, הארץ, למשל עמירם ברקת' ר 80 . Respect, SWP and STWC and by British trade unionists: ביניהם מוכרת השתתפות הארגונים הבאים 81




-' גרסה א-

38

הלאומי של הפוליטיקה -חודר בהדרגה ללב הזרם המרכזי החילוני, המדינה האחתהפנית עורף , פ"נרטיב זה מעודד את השיח אודות פירוק מרצון של הרש. הפלסטינית

עד כדי חשש מהיפוך , זאת.לפתרון שתי המדינות ואימוץ פתרון המדינה האחת 82.ולאימוץ פתרון המדינה האחת' שתי המדינות'ן פלסטיני רשמי בנוגע לעיקרו

ערביי ישראל: הסוגיה הבאה. הסוגיה הפלסטינית היא רק קרדום לחפור בו

לגיטימציה משתמשים בסוגיה הפלסטינית כקרדום לחפור בו-מערך ההתנגדות ורשת הדה .97ינית ה הפלסטי מעשיהם אינם מונעים מהרצון להביא לסיום השליטה הישראלית באוכלוסי–

. אלא משאיפתם לחזות בהיעלמותה של ישראל

פלסטיני לא יביאו לסיום תהליכי -כינון מדינה פלסטינית ואף סיום הסכסוך הישראלי, לכן .98על אפו וחמתו של מערך כזה אם בכל זאת יתרחש אירוע היסטורי 83.לגיטימציה-הדה

וך להיות אבן שואבת סוגיות נוספות אשר עשויות להפיתכנסו כוחות אלה סביב , ההתנגדותתהפוך לסוגיה מעמדם של אזרחי ישראל הערבים במדינה סוגיית אנו משערים ש. עבורם

קונבנציונאלי הישראלי או - סוגיות נוספות עלולות להיות הנשק הבלתי .התורנית הבאה .יישומם של ההסדרים במקומות הקדושים

מערך –רחי ישראל מנסה לרתום את הערבים אזכבר עתה מערך ההתנגדות, למעשה .99' הישות הציונית'ההתנגדות מייחס לערבים בישראל תפקיד מרכזי בערעור יסודותיה של

לאחרונה . 'פלסטין ההיסטורית'בשטחי ' מדינה אסלאמית'מבפנים ובקידום ההיגיון של הערבים אזרחי ישראל למאבק בישראלמקרב גורמים לרתום מנסים חזבאללה וחמאס

84.)ככל הידוע לנו (בהצלחה שולית בלבד

בקרב הערבים אזרחי ישראל יש מי שמשרתים את האידיאולוגיה של מערך , יתרה מכך .100 את זכות יםשולל, הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית ומנהיגו ראאד צלאח: ההתנגדות

מסמכי החזון קראו תגר ; את הבחירות הארציות לכנסתמים קיומה של מדינת ישראל ומחרי 85.ומתרבים הקולות התומכים בפתרון המדינה האחת; מדינת ישראלשל יהודיותה על

לגיטימציה ייצור איום קיומי-השילוב הנפיץ בין אסטרטגית הקריסה לבין רשת הדה: סיכום

: האתגר העומד בפני ישראל נובע מהבשלה מקבילה של שני תהליכים .101

הביא לקריסתה התגבשותה של אסטרטגית הקריסה של מערך ההתנגדות שנועדה ל - של ישראל באמצעות חתירה (overstretch)מתיחתה ) 1: ( שיסודותיה הםשל ישראל

) 3 (- ו; לגיטימציה של ישראל-דה) 2(; תחת פתרון שתי המדינות והכבדת נטל הכיבוש ; סימטרית מולה בחזית הצבאית ובחזית העורף-פיתוח תורת לחימה א

רה להפוך את ישראל למדינה מצורעתלגיטימציה במט-התגבשותה של רשת הדה - למהלך זה הוא הנוכחיהעוגן העיקרי . כדי שהישות הציונית תחדל להתקיים ככזו

סכנת : כישלון התהליך המדיני, 'שתי המדינות'י בנוגע לעקרון ההיפוך הפלסטיני והערבמגמת: מכון ראות' ר 82

. התעצמות המגמה: פירוק הרשות הפלסטינית וגם פ"פירוק הרשסנוניות ראשונות מבשרות את , פ"פירוק הרש83 Independent, Lets see criticism of Israel for what it really is, Howard Jacobson, , Shalom Lappin

'Jewish Question'Psychologizing the : Therapists to the Jews יהאד האסלאמי ליבו את העימותים שפרצו השנה בעכו ביום הכיפורים כשקרא לערביי עכו 'חזבאללה חמאס וג 84

ישנם דיווחים על ניסיונותיו להפעיל סוכנים בקרב . NRGאתר מתוך ' ר". הציונים"להמשיך בעימות עם .27/5/08, ומדיהא, אהרון נוימרק' ר. האוכלוסייה הערבית בארץ

אף פירסם לפני כשנתיים הצעה , ארגון עדאלה. 'שתי המדינות'מגמת ההיפוך הפלסטיני והערבי בנוגע לעקרון ' ר 85 ולזכאות של הפליטים הפלסטינים לממש ,לאומי בפלסטין ההיסטורית-לחוקה חדשה שקראה לכינון משטר על

.בין החוקה החדשה של עדאלה לתהליך אנאפוליס' ר .את זכות השיבה




-' גרסה א-

39

על , לכאורה, ה הפלסטינית והמצור הישראלייהמשך השליטה הישראלית באוכלוסי ; עזה

בעוד שמערך : הבשלה זו מבוססת על המלכוד הישראלי בזירה הפלסטינית וניזונה ממנו .102תנגדות מכשיל כל מהלך שמטרתו הפרדה בין ישראל לפלסטינים או ביסוס פתרון שתי הה

לגיטימציה משחירה את פניה של ישראל ומקדמת את פתרון המדינה -רשת הדה, המדינות . האחת

: ישראלנגדבכך נוצר מעגל תגובה .103

את מחזקת , לגיטימציה-הכשלת פתרון שתי המדינות מזינה את המהלכים של הדה - ישראל ומביאה לקידום הרעיון החליפי נגדסימטרית -האפקטיביות של המערכה הא

; של פתרון המדינה האחת

יכולתה של ישראל להפעיל את כוחה , ישראל גוברתנגדלגיטימציה -ככל שהדה - נשחקת ופתרון המדינה האחת זוכה לאהדה במטרה להגן על עצמה הצבאי

; לממש את פתרון שתי המדינותוללגיטימציה כך פוחתת הנכונות

. וחוזר חלילה

-י אסטרטגית הקריסה ורשת הדה"מעגל תגובה זה בין מערך ההתנגדות שמתנהל עפלכן .104לגיטימציה שחותר להפוך את ישראל למדינה מצורעת יוצר מתקפה אפקטיבית על המודל

להיות הפוליטי והכלכלי של ישראל שיש לה כבר משמעויות אסטרטגיות והיא תתפתח .איום קיומי בתוך מספר שנים

כמסגרת המוסכמת לפתרון ' פתרון שתי המדינות'אירוע מכונן בתהליך זה יהיה קריסתו של .105פלסטיני והתגבשותו של פתרון המדינה האחת כמסגרת החליפית -הסכסוך הישראלי

. החדשה




-' גרסה א-

40

:5פרק ין המציאות בין תפיסת הביטחון ומדיניות החוץ של ישראל לבפער הרלוונטיות

הנחות יסוד של תפיסת הביטחון ומדיניות החוץ הנוכחיתסיכום

:להלן מספר הנחות יסוד של תפיסת הביטחון ומדיניות החוץ של ישראל .106

ל"האיום המרכזי על קיומה של ישראל הוא צבאי והמענה העיקרי לו הוא צה .תפיסה תפיסת הביטחון הישראלית משקפת כאמור –הניצחון יושג בשדה הקרב

ל ומערכת הביטחון לשמור "שהאיום הקיומי המרכזי על ישראל הוא פיזי ולכן על צהואת עליונותה ' כוח המחץ'דגישה את פיתוח התפיסה זו . על ביטחונה של מדינת ישראל

לאומית או כוח העמידה של החברה -תוך הזנחת הזירה הבין, הצבאית של ישראלזית הצבאית תקבע את הניצחון הלאומי ההכרעה בח, לפי תפיסה זו. הישראלית ;ל היא ניצחון בשדה קרב"ומטרת צה

הלגיטימציה המאבק על – היא משנית בחשיבותה לביטחון הלאומיהזירה המדיניתאין , ובעולם שבו ארצות הברית היא המעצמה היחידה, 1947-49 - של ישראל הסתיים ב

בכל ממד של פעילותו של משרד תפיסה זו באה לידי ביטוי . צורך במערך חוץ מעולה, המקצועיות וההכשרות, שיטת התגמול והקידום, החוץ כולל שיטת הגיוס וההכשרה

;היקף המשאבים הכולל

בזירה –ץ של ישראל "העליונות הצבאית והטכנולוגית של ישראל היא השכפצפויים יתרונותיה הצבאיים והטכנולוגיים של ישראל להספיק כדי להבטיח , הצבאית

את מערך ההתנגדות ' להכריע'גם אם לא תמיד היא מצליחה , את קיומה של ישראל ;כפי שקרה במלחמת לבנון השנייה

קריאות התגר נגד מדינת –שהיה הוא שיהיה מה . אין כל חדש במתקפה על ישראלכך . ישראל לא פסקו מאז היווסדה וכך גם הניסיונות לחתור תחת הלגיטימציה שלה

שאותה , )1975 (טת העצרת הכללית המשווה בין הציונות לגזענותלמשל זכורה החל 86";התנקשות בזכות קיומה של מדינת ישראל"הגדיר ראש הממשלה דאז רבין כ

יחסיה של ישראל עם –ההנהגה הפוליטית של המדינות המפותחות תומכת בישראל ; עילותהדבר בא לידי ביטוי במכלול של תחומי פ. מדינות העולם טובים ואיתנים

ישראלית לקויה מול הסברה פלסטינית הסברההמצוקה המדינית היא בעיה של . מעולם ההסברה' טכניים'האתגרים שבזירה המדינית נתפסו כאתגריים –מעולה , גולדסטוןח"לאחר דו. להקת דוברים מעולים ורהוטים יתנו מענה לבעיה זו, לכאורהאת עמדתה ' להסביר'רות העולם כדי ביבנסעו מספר שרים לביקורי בזק , לדוגמה

;ומדיניותה של ישראל

מה –הלגיטימציה -דההפלסטיני יפתור את סוגיית -פיתרון הסכסוך הישראליהלגיטימציה נגד מדינת ישראל הוא הכיבוש -שמניע את הגורמים המקדמים את דה

- הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים יאיין את מגמת דה, לפיכך. הישראלי בשטחים ; נגד מדינת ישראלההלגיטימצי

יכולה לסמוך על הקהילות ישראל – בישראל מובטחת היהודי העולם של תמיכתומול הכוחות המקומיים המנסים ישראל למדינת לסייע יתגייסושל "היהודיות בחו

. לגיטימציה נגד ישראל-לקדם דה

.10/11/09, הארץ' ר 86




-' גרסה א-

41

המציאות המשתנה

:ד ללא רלוונטיותות את הנחות היסוכבפועל מתהוות מגמות אשר הופ .107

ההיגיון –הוא איום אסטרטגי דיפלומטית -שמתפתח בזירה המדיניתהאיוםפוליטי ומטרתו להביא לקריסתה מבפנים -המארגן של מערך ההתנגדות הוא מדיני

(implosion)אשר , בדומה לדרום אפריקה הלבנה ולברית המועצות של ישראללגיטימציה ולחץ - פנימיים ומדההתמוטטו כתוצאה מלחצים פוליטיים וחברתיים

המודל כתוצאה מהתמוטטות ' נעלמו'יותר מדינות , כאמור 87.לאומי- כלכלי ופוליטי בין ;מדינות שנכבשו או חוסלו צבאיתהפוליטי והכלכלי שלהן מאשר

ניצחונות 'ולכן ישראל צריכה להבטיח , של מערך ההתנגדות משניצבאי ההיגיון הלכן הוא . מכיר בעליונותה הצבאית הנוכחית של ישראלההתנגדות מערך –' שלובים ולכן ישראל צריכה להבטיח 88.מהתנגשות צבאית ישירה עמה, עד כמה שניתן, נמנע

התקשורתית , המדינית, הצבאית: זמנית-ניצחונות שלובים במספר חזיתות וזירות בו ;ל מכלוליש להתייחס אליהן כא, מאחר שזירות אלה קשורות במגוון זיקות. ובעורף

יתרונותיה הצבאיים והטכנולוגיים של ישראל לא מנעו מצב של נחיתות אסטרטגית– על ידי יצירת אוסף של רעיונות ותבניות למערך ההתנגדות עליונות תפיסתית שנוצרה

מול המערכת הישגים התנהלות שמייצרות לו וצפויים להמשיך לייצר לו בשיטתיות ת ההסתברות לכישלונות חוזרים ונשנים של מהלכים נחיתות זו מגבירה א. הישראלית

;מדיניים או צבאיים שנועדו לבסס את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

ואסטרטגיית החיבור בין מערך ההתנגדות –דינאמיקה חדשה יוצרת איום מסוג חדששל לאומי -שחיקה במעמדה הביןהם שמביאים ללגיטימציה -הקריסה לבין רשת הדה

המערכת הישראלית לא מייצרת מענה הולם , לעת עתה. ישראל בתקופה האחרונה תשלונוילאתגרים שאיום זה יוצר ולכן ישראל עלולה לחוות בסבירות גבוהה כ

;ואכזבות מדיניים וצבאיים נוספים

הביקורת בקרב –הלגיטימציה היא אידיאולוגית ואינה רק בעיה של הסברה -דה, היא אידיאולוגית במערב על עצם קיומה של מדינת ישראלחוגים אינטלקטואלים

שלילה של התמקדה בהאנטישמיות הקלאסית בעוד ש. ידי הסברהלא תיפתר על ולכן 89'יהודיות החדשה- האנטי, 'מעמד בחברה חופשית- זכות היהודים לחיות כחברים שווי

;פחת העמיםזכותו של העם היהודי לחיות כחבר שווה זכויות ומעמד במששוללת את

לגיטימציה -דהה – לגיטימציה-פלסטיני לא יבטל את הדה-סיום הסכסוך הישראליי מספר גורמי שמאל רדיקלי ופונדמנטליזם אסלאמי " עתשל ישראל במערב מונע

. מעט מאוד פלסטינים בעמדות מפתחביניהם יש .מתנגדים לעצם קיומה של ישראלשבמאמציהם להמשיך גופים אלה צפויים ,פלסטיני- אפילו יושג הסכם ישראלי, ולכן

;לקעקע את הלגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל

גם בעולם, מעבר למתקפה על הלובי הישראלי – מישראל מתרחק היהודי העולם מתפתחת ביקורת חריפה כלפי מדינת ישראל וממשלת ישראל במקביל היהודי

90. שהוא עוברים ודמוגרפייםחברתי, יםכלכלי, ים אידיאולוגייםשינויל

וזה יהיה גם , ברית המועצות נעלמה. ישראל נמצאת במסלול התרסקות": אד'אחמניג, דבריו של נשיא איראן' ר 87

תיאורית קורי העכביש של נסראללה העוסקת ' או ר) netY ,/06/1212, דוד כהן (".גורלו של המשטר הציוני ).17/7/06, הארץ ,בראל ()26/5/00(בקריסתה של ישראל מסיבות פוליטיות פנימיות

. 29/8/06, הארץ, מלמן 88 .שם, שפק ליסק; Cotler, Ibid' ר 89 A : Covenant between Israel and the Jewish WorldA Newבהקשר זה מסמך של מכון ראות ' ר 90

Conceptual Framework .




-' גרסה א-

42

טבלה מסכמת

כיווני חשיבה ופעולה המציאות התפיסה

מהו האיום האסטרטגי

פיזי הוא האיום הקיומי היחידי המענה לו יינתן בשדה . וצבאי

יכולות . ל"הקרב על ידי צהל יקבעו את "הלחימה של צה .גורל המערכה

מתפתח איום אסטרטגי שעלול להפוך לקיומי בתוך מספר

-ירה המדיניתשנים בזשהופך את הזירה , דיפלומטית

. הצבאית למשנית

ח המודיעיני "הגדרת הציפיתוח תפיסת ; בהתאם

הניצחונות השלובים שמשלבת את המענה הישראלי בכל

. הזירות הרלוונטיות

/ עליונות נחיתות

אסטרטגית

הצבאית , העליונות הכלכליתוהטכנולוגית מבטיחים את

. הצלחתה של ישראל

מערך ההתנגדות עליונות לאין לו שאיפה או : תפיסתית

יכולת להביס את ישראל בשדה . הקרב

ל אודות תפיסת הניצחונות "כנ . השלובים

מה חדש באיום ?על ישראל

יתה יגם בעבר ה. לא הרבהסימטרית נמוכת -מלחמה א

היו ערבים ; ישראלנגדעצימות שדחו את זכותה של ישראל

; תהלהתקיים וקיוו לקריסהייתה התנגדות עקרונית ו

. לציונות באירופה

החיבור בין מערך ההתנגדות לגיטימציה שפועלת -לרשת הדה

להפיכתה של ישראל למדינה . יוצר מציאות חדשהמצורעת

השילוב ביניהם מאיץ את פתרון שתי המדינות קריסת

המדינה ומקדם את חלופת ואת . האחת

ח המודיעיני "הגדרת הצי: ל"כנצאת משאבים מודיעיניים והק

. ומבצעיים בהתאם

הסכסוך -הישראליפלסטיני

-והדה הלגיטימציה

-פיתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני יפתור את סוגיית דה

.הלגיטימציה

-ספק אם הסכסוך הישראליפלסטיני פתיר בעת הנוכחית

.לנוכח פעולות מערך ההתנגדותלגיטימציה -הדה ,זאת ועוד

לא משתמשת בסכסוך אךסיום ספק אם , ולכן. תלויה בו

-הסכסוך יביא לסיום הדה .לגיטימציה

יש להקפיד על הפגנת מחויבות אמינה לסיום השליטה

אך 91,יה הפלסטיניתיבאוכלוסבכ בעת להתכונן לכך שהדשדוש

. המדיני יימשך

הערבים אזרחי ישראל

הערבים אזרחי ישראל הם . זוהי סוגיית פניםר לקידום מכשיר חשוב ביות

. לגיטימציה-הקריסה והדהמעמדם בישראל הוא הסוגיה

. התורנית הבאה

להפוך את נושא מעמדם של הערבים אזרחי ישראל לנושא מרכזי על סדר היום הלאומי

תוך מתן קדימות לפתרון בעיית . הבדואים

מה מהות ?הבעיה

נדרשים דוברים (הסברה ) רהוטים יותר במגוון שפות

ום השליטה סי(ומדיניות -בפלסטינים יחסל את הדה

.)לגיטימציה

שמחייבת א "בטלבעיה של מענה מערכתי לניצחונות , שלובים בזירה הצבאית

, דיפלומטית-המדינית . התקשורתית ובזירת העורף

עיצוב אסטרטגיה חדשה ברמת הביטחון הלאומי שמיושמת על

.ידי כל מערך החוץ

לגיטימציה -רשת הדה . יםמדינות וגורמים מדינתי מי הצד השנישמבוססת בחברה האזרחית . מונעת על ידי זרזים ורכזות

ריכוז משאבים וישום . אסטרטגיה אפקטיבית ברכזות

רתימת . תקיפה של הזרזיםהרשת היהודית והישראלית

. ועיבויה

העולם היהודי והישראלי

של העולם היהודי ושל םתמיכת .מובטחתל "בחוישראלים

די מתרחק העולם היהויהודים , יתרה מכך. מישראל

וישראלים רבים לא נרתמים . לגיטימציה-למאבק בדה

יש להשקיע ברתימת יהודים ל לרשת "וישראלים בארץ ובחו

-שנותנת את המענה לדה . לגיטימציה

מסמך על , לפני מספר חודשים,אולם מכון ראות פרסם, נושא זה נמצא אמנם מחוץ לתכולת עבודה זו 91

התהליך '' ר. אסטרטגיה לפריצת המבוי הסתום המדיני כדי לעגן את עיקרון ההפרדה בין ישראל לפלסטינים .'להוביל או להיות מובלים: פ"המדיני מול הרש




-' גרסה א-

43

לגיטימציה-מערך החוץ לא מאורגן לתת מענה לאתגר הדה

רמה הארגונית ובהקצאת המשאבים ב, המענה לאיומים על ישראל לוקה ברמה התפיסתית .108מערך החוץ , המימד המדיני בתפיסת הביטחון של ישראלחשיבות המשנית של מה כתוצאה – :לכך היו מספר השלכות. תנהל ללא בעל ביתמ

בכלל זה ניתן למנות את הקשר עם – אין אחראי לסוגיות מדיניות החוץ המרכזיות , ב"מערכות היחסים עם ארה; והספורטהתרבות , הטכנולוגיה, המדע; העולם היהודי

ואת סוגיית ההסברה ; ומדינות נוספות, האיחוד האירופאי, סין, הודו, רוסיה ;והתקשורת

אין לישראל מדיניות חוץ ומשרד החוץ לא מנהל אותהנוספים באלה ובתחומים –המדיניות של ישראל מתגבשת כסכימה של פעולות גופי הממשל השונים , בפועל

לעיתים פועלים חלק מהגופים . במקביל ולאורך זמן, בתיאום חלקי בלבדשפועלים 92;ללא חלוקת מידע חשוב ביניהם

משרדי הממשלה השונים לא מתייחסים אל – גרירותשהשגריר איננו בעל הבית ב ל אינם כפופים לשגריר "ונציגיהם בחו, משרד החוץ כגורם המוביל של מדיניות החוץ

;ה או למשרד החוץ/ אליואו חייבים בחובת דיווח

ומתקשה לתת מענה לדיפלומטיה 60 - וה50 -מערך החוץ הישראלי עוצב בשנות ה משרד החוץ הישראלי עוצב מבחינת מבנה ותפיסה בשנות – 2193 -של המאה ה

. ים ומותאם להתנהל כלפי מדינותיהחמישים והשישים והוא בנוי לפי אזורים גיאוגרפלאומית פוגש מערכת מדינית -מתמודדת ישראל בזירה הביןהאתגר המורכב מולו , ולכן

;ודיפלומטית ישראלית חלשה

כמות הדיפלומטים . התקציב מתגלגל משנה לשנה. מפת האיומים השתנתה דרמטית ורובו, ץ עומד על כמיליארד שקלים תקציבו של משרד החו– נותרה קטנה וללא שינוי

סך כל 94.ים ותקציב הפעולות זעוםהמכריע משויך להוצאות קשיחות של שכר ונכס 220 -שרק כ, דיפלומטים מקצועיים400 -מהם כ, אנשי משרד החוץ עומד על כאלף

בעוד שבצפון אמריקה יש לישראל . ל בכמאה נציגויות בכל רגע נתון"מהם מוצבים בחו במדינה כמו אוסטרליה 95,ם"שתי שגרירויות ונציגות לאו, עשרה קונסוליות-אחת

לאומיים במשרד החוץ הוא -מספר המשפטנים הבין. ושה דיפלומטים בלבדמוצבים שלפחות מעשרה ועד לאחרונה לא היה משפטן ששימש חלק קבוע מצוות השגרירות

. ם"לאו

של רשימת התפוצה , אולם .גופי המודיעין של מערכת הביטחון מעבדים מידע בעל ערך מדיני ניכר, למשל 92

.ונטיים בשירות החוץהעדכונים שלהם אינה כוללת את כלל הדרגים הרלועבודה רבה מתקיימת בשנים האחרונות באקדמיה כדי ליצור מודלים חדשים של הדיפלומטיה הציבורית 93

' דימוי המדינה'הדיפלומטיה החדשה מדגישה יותר מבעבר את . (New Public Diplomacy- NPD)החדשה היא פועלת לא רק . להצדיק את עמדותיהואת השחיקה ביכולת של המדינה להפיץ ו', הקרב על התודעה'ואת

. כי אם גם כלפי ציבורים במדינות אחרות, מדינתית-ברמה הפורמלית הבין

אך מוסכם , בתחילת דרכו ואין לו אפילו הגדרה מוסכמתעודנו' הדיפלומטיה הציבורית החדשה'תחום אנשי , די ממשלה מקומייםמשר, שהדיפלומטיה החדשה אמורה לכלול גם פעולות של ארגונים לא ממשלתיים

עוצמה 'או ' עוצמה רכה'הדיפלומטיה החדשה אמורה להתבסס יותר על . אקדמאים ואפילו ידוענים, עסקיםלנהל וליצור , לעשות שימוש נרחב בתקשורת, אקטיביים ולא רק ריאקטיביים-לכלול מרכיבים פרו', חכמה סקירת התפתחות הדיפלומטיה הציבורית בשנים על. ולדעת את אומנות המיתוג והנוכחות אינטרנטית, מידע

פרויקט משותף של מוסד שמואל נאמן בטכניון ומשרד החוץ , דיפלומטיה ציבורית בישראל: 'האחרונות ר ).י דב שנער"נכתב ע (29-34' עמ, 2009, הישראלי

תקציב וח בלבד" שעומד על כעשרת אלפים, במסגרת אגף התרבות, תקציב קידום נושא הספורט בעולם, למשל 94 . כולל משכורות, ח" מליון ש40ההסברה של ישראל עומד על

ציר ההסברה (וושינגטון , מיאמי, פילדלפיה, ניו יורק, בוסטון, טורונטו, מונטריאול: אחת עשרה הקונסוליות הן 95קו סיססן פרנ, סל'לוס אנג, יוסטון, אטלנטה, )DC -מרילנד ו, ניה'וירגיל סול כללי מתפקד כקונשינגטוןבוו

לכך צריך להוסיף גם את שגרירות ישראל . שתי השגרירויות הבילטראליות הן וושינגטון ואוטווה; ושיקגו ). ניו יורק(ם "לאו




-' גרסה א-

44

השכר של – במיוחד בעת השהות בישראל, נמוכיםהשכר והתגמול במשרד החוץ פלומטים ותיקים די, לעיתים. אנשי שירות החוץ בעת שהותם בישראל נמוך מאוד

קיים פער , זאת ועוד. ל"ובעלי משפחות מרוויחים פחות מקצינים זוטרים בצהמשמעותי בין רמת השכר ותנאי המחיה של אנשי שירות החוץ בעת שהותם בישראל

השכר בשירות החוץ הוא הנמוך ביותר . ל"לבין רמת שכרם בעת שהם מוצבים בחו. פים העוסקים בביטחון הלאומי של ישראלבהשוואה לקבוצות האנשים המובילות בגו

כמובן שלסוגיה זו השלכות משמעותיות על איכות עובדי משרד החוץ בדרגי הביניים ועל יכולתו של המשרד להעמיד קבוצה של אנשים שתמלא תפקידים במערך הביטחון

.הלאומי בישראל

לניצול למשרד החוץ אין תפיסת הפעלה ברורה– למשרד החוץאין תפיסת הפעלה הערך המוסף . הערך המוסף הייחודי שלו לטובת תשומה משמעותית לביטחון הלאומי

הקשרים והכישורים , הניסיון, מהיכולות; הזה נובע מהנושאים שבהם המשרד עוסק .ומפריסת השגרירויות בעולם; הייחודיים של חלק מאנשיו

עיסוק בנושאי או דרישות סף למסודר הסמכות והכשרותמערך במשרד החוץ אין אין במשרד החוץ תוכנית הכשרה והסמכה לתפקידים באגפים – ביטחון לאומי

קשרים או , ניסיון, אין דרישות סף של השכלה, יתרה מכך. האסטרטגיים במשרדשיטת ההערכה והמשוב שנהוגה בשירות . כישורים רלוונטיים למילוי תפקידים אלה

. ראוי את תפקוד העובדיםואינה מאפשרת להעריך באופן , החוץ לוקה

אינה מבטיחה שבראשות האגפים , שיטת המינויים הנוכחית– פוליטיזציהיעמדו אנשים שיש להם ערך מוסף לעיצוב או השגרירויות החשובות האסטרטגיים

.מדיניות הביטחון הלאומי




-' גרסה א-

45

: כיווני חשיבה ופעולה: 6פרק מערכות יחסים, ת נגד רשתרש, מיתוג מחדש, לעלות למתקפה, ניצחונות שלובים

תפיסת הניצחונות השלובים

-במספר חזיתות וזירות בו' ניצחונות שלובים'תפיסת הביטחון של ישראל צריכה להבטיח .109ואת עליונותה ' כוח המחץ'תפיסת הביטחון הנוכחית מדגישה את פיתוח , כאמור. זמנית

הזירה יה בחשיבותן של ילהעבשל . הצבאית של ישראל לשם השגת ניצחון מכריע בשדה הקרביש לפתח את התפיסה של וגם הזירה התקשורתית , זירת העורף, דיפלומטית-המדינית

יש להתייחס אליהן , אלה קשורות במגוון זיקותהזירות כל המאחר ש. 'ניצחונות שלובים' .כאל מכלול

לגיטימציה- לאתגר הדהעקרונות למענה

תמודדות אפקטיבית עם אתגר הדה מכון ראות מציע מספר עקרונות בסיסיים לה .110 :לגיטימציה

ליצור , לאסוף מידע: יש להתייחס אליו ככזה. מדובר באיום שעלול להפוך לקיומילרתימת הכוחות , כמובן שהכוונה היא להכוונת מאמצי המודיעין. לתכנן ולפעול, ידע

. ב"למעקב של הממשלה והקבינט וגם של הכנסת וכיו, של מדינת ישראל

לחמים באמצעות רשתברשת נ (It takes a network to fight a network)96 – כדי , מצד אחד: ישראל צריכה לפעול בהיגיון רשתי, לגיטימציה-דההלהתמודד עם רשת

לגיטימציה בעולם ולמקד את מאמציה בהן תוך שיבוש -עליה לזהות את רכזות הדהמערך הדיפלומטי ורשת לטפח רשת משלה שמבוססת על ה, ומצד שני, פעולת הזרזים

. ממשלתיים-שמורכבת מאנשים וארגונים לא' שגרירי קצה'של

מיתוגה של ישראל כמדינה אלימה ומפירה סדרתית של – ישראלתוג מחדש של מי למיתוג . סייעו לכוחות דה הלגיטימציה למצבה כמדינה מצורעת, לאומי- החוק הבין

להעביר את המסרים יכולתה ת על מחדש של ישראל עשויות להיות השלכות אסטרטגיו . את מטרותיהלקדם לגיטימציה -ועל יכולתה של רשת הדהשלה

דיפלומטיה מבוססת מערכות יחסים (relationship-based diplomacy) עם אליטות לגיטימציה הוא מערכות יחסים - המחסום האפקטיבי ביותר כנגד דה–ובעלי השפעה

מאות ואלפי מערכות יחסים אישיות עם בעלי ישראל צריכה לשאוף לקיים. אישיותהתקשורתיות והביטחוניות , התרבותיות, העסקיות, ההשפעה והאליטות הפוליטיות

. בכל הרכזות

ם שנמצאים י יש מספר רב של קהלי יעד ישראלי– 'אסטרטגיים'רתימה של גורמיםשי אנ, ארגונים לא ממשלתיים, ל כגון אקדמאים"באינטראקציה מתמדת עם חו

יש לרתום ולהכין קהלים אלה לקראת . ל"או סטודנטים ישראליים בחו, עסקים, יש להשקיע ברתימתן של הקהילות היהודיות, בנוסף. כבר בבית' החוץ'המפגש עם

. ואין לקחת את מחויבותן כמובנת מאליה

מערך כוח , הקצאת המשאבים, מבחינת תפיסת ההפעלה ארגון מחדש של מערך החוץ . ב"והאדם וכי

איום אסטרטגי ואף קיומי

, לכן. שמדובר באיום אסטרטגי שעלול אף להתגבש לכלל איום קיומימסקנתנו היא , כאמור .111 : יש להתייחס אליו ככזה

Dr. Boaz Ganor, It Takes a Network to Beat a Network; John' ר: זהו עקרון ידוע בעולם הרשתות 96

Arquilla, It Takes a Network; or Dr. Pete Rustan, in Building an Integral Intelligence Network.




-' גרסה א-

46

בהערכת המצב הלאומית השנתית שמוצגת בפני הממשלהלשלב את הנושא ;

וללל על ידי כלל הזרועות כשמטופמערכתי ציה לנושא מלגיטי-להפוך את הדה ,ל והמוסד ולא רק על ידי משרד "אגף המודיעין בצה, לביטחון לאומיהמטה, לדוגמה ; החוץ

ח של קהילת המודיעין ולהקצות לכך "לגיטימציה לחלק מהצי-להפוך את הדה . משאבים בהתאם

שממוקדת בזרזים של הרשתלגיטימציה - באתגר הדה'תורת לחימה'לפתח .

ברשת נלחמים באמצעות רשת

– לחם ברשת שלהםלהי .112

עוצמתה של כל רשת , כאמור– מקד בהן אסטרטגיה ומשאביםללזהות את הרכזות ולגיטימציה - על ישראל לזהות את רכזות הדה, לכן. נקבעת על ידי הרכזות שלה

אנו מציעים 97.ולהרחיב את פעילותה הדיפלומטית והציבורית בהן בצורה משמעותית, תקשורת, לאומיים-ריכוז של ארגונים בין שאמות המידה לזיהוי הרכזות יהיה

, רשימה זו צריכה לכלול. מוסדות אקדמיים מובילים ומוסדות משפט, תאגידיםמלבורן וסידני, קהיר, פריז, מדריד, סן פרנסיסקואיזור מפרץ , את לונדון, כדוגמהלשם כך יש לגבש אסטרטגיה ייחודית בכל רכזת שתתבסס על קיום מאות . ובריסל ;התקשורתיות והביטחוניות שם, העסקיות, ות יחסים עם האליטות הפוליטיותמערכ

לאסוף עליהם , לגיטימציה- יש לזהות את הזרזים של רשת הדה–להילחם בזרזים ; מידע ולנסות לשבש את פעילותם הציבורית

ת ובאמצעות והמקומית דרך הנציגויות הרשמילטפח מערכות יחסים עם האליטה ; יש לכך חשיבות רבה ביותר דווקא ברכזות. פרטייםעמותות ואנשים

אחד מסודות הצמיחה –לגיטימטורים ולחבק את המבקרים -לתקוף את הדהמדיניות לגיטימציה הוא נכונותה לשתף פעולה עם מבקריה של -המהירה של רשת הדה

,לעומת זאת. או אפילו היו ציוניםגם אם אין בעמדתם משום שלילת הציונות, ישראלפעמים רבות ישראל מפנה כתף קרה למי שמבקר אותה ובכך דוחקת אותו לזרועותיה

כדאי לנסות ולהפריד בין שתי הקבוצות באמצעות , לכן. לגיטימציה-של רשת הדה- למיניהם ועימות עם הדה (engagement)טיפוח מערכות יחסים עם המבקרים

; לגיטימטורים

: לגיטימציה בעולם-ת שנותנת מענה לאתגר הדהיש לשכלל את הרש –לטפח את הרשת שלנו .113 . את המשאבים הנדרשים לפעולתםספק להם לזהות את הרכזות והזרזים שלה ול

באמצעות הגדלה משמעותית של כוח חיזוק השגרירויות והנציגויות הרשמיות ברכזות דיפלומטים 20 -צוות דיפלומטים ברכזת כמו לונדון צריך לעמוד על כ(האדם ; והקצאת תקציבים לפעילויות בשטח) ם לכל הפחותמקצועיי

מנתחים אותו ויוצרים ידע ומפיצים אותו, שאוספים מידע' זרזים'להפעיל ; ;ב"שיוצרים תחושת דחיפות וכיו; שמארגנים אירועים

כולים לתרום שיניתן לרתום ולארגן אנשים –רשת שגרירי קצה לא רשמיים להפעילמיקוד תשומת הלב , חיבור, העצמה, ות תמריציםבאמצעלגיטימציה -למאבק בדה

ישראלים שחיים , אקדמאים, הכוונה בעיקר לאנשי עסקים. ועידוד שיתוף פעולה

97 Barabasi & Eric, "Scale Free Networks", Scientific American, May 2003.




-' גרסה א-

47

ארגוני גג קיימים של ישראליים במיוחד ניתן למנף לצורך זה .ב"אמנים וכיו, ל"בחו 98 ;יהודים מקומייםוארגונים ל "בחו

להעציםNGOsלפעול מול ה - NGOs – ממשלתיים -רשת של ארגונים לא, ורכאמ עם כוונת מכוון או לגיטימציה נגד ישראל-דהמניעה את הבמקומות שונים בעולם

ן עם עמותות ישראליות שתומכות רוב מערכות היחסים שלהם בישראל ה 99.בלעדיהאיתן לעודד ארגונים לא ממשלתיים פרו ישראליים לפתח יש מקום , לפיכך. בהם

100.כות טווחמערכות יחסים ארו

אחת הזירות המרכזיות שבהן –לאומית בהסתדרות - המחלקה הביןתגבור וחיזוקבפרץ הזה עומדים . איגודי העובדים והסחרלגיטימציה היא זירת - פועלת רשת הדה

כל . לאומית של ההסתדרות-מחלקה הביןהשלושה אנשים בלבד חברי 101עקרוניתנים המרכיבים אותה עוברת דרך לאומית של ההסתדרות והארגו-הפעילות הבין

לאומית בהסתדרות והרחבה משאביה עשויות -הגדלת המחלקה הבין 102.זו' מחלקה'להשפיע על מעמד ישראל בארגוני העובדים והסחר בעולם ולתת תשובה חלקית

.ל"התנהלות מול ארגונים לא ממשלתיים בחולאתגר ה

את הזיקה והמחויבות של יש לחזק –המחויבות של הקהילות היהודיות להעמיק אתלהיות יהודי תומך ישראל ' קשה יותר, 'בהרבה מקומות. הקהילות היהודיות לישראל

ולנוכח שחיקת ' הנאמנות הכפולה'בשנים האחרונות לנוכח התגברות ההאשמות על ;דימויה של מדינת ישראל

מיתוג, תיאומים, לצורך החלפת ידע ומידעלכנס את הרשת הישראלית למפגשים , .וכיוצא בזהיצירת תחושת דחיפות

103מיצוב ויצירת דימוי חיובי לישראל

הוא מיתוגה כמדינה ,לגיטימציה של ישראל- שמאפשר את הדה,הבסיס התפיסתי, כאמור .114לפיכך בעיני רבים . לאומי-שפוגעת בזכויות אדם ומפירה את המשפט הבין, אלימה וכובשת

. מזוהה עם מלחמה ואלימותהיא , שחצנות, סנותדור, כוחנות, אלימותבעולם ישראל מייצגת לשלום ולביטחון העולמי ומנותקת מסדר היום הגלובלי , ישראל נתפסת כמי שמפריעה לסדרלא רלוונטית ולכן , מלחמה בעוני או בשינוי האקלים, שעוסק בנושאים כמו איכות סביבה

.לאומית- לאוכלוסיות נרחבות במדינות המובילות בקהילה הבין

לה את המילה ' להדביק'ו שראללילגיטימציה -קל לעשות דהמדוע ברור , רקע זהעלכך לשכנע קהלים זרים בצדקת מדיניותה או - וברור גם מדוע ישראל מתקשה כל, 'אפרטהייד'

. לקבל הבנה להתלבטויותיה

לדוגמאות אודות ;Gilboa, 72-73: ב Diaspora Politicsאת המושג ' ר, בפזורה' השימוש הדיפלומטי'על 98 של בהארץמאמרם ' ר באמריקה הלטינית ובאוקיאניה, סיהבא, באירופהורות שימור קשר מוצלח עם פז

).1/11/09( ניר כהן וישראל פופקו ,"משלנו"מנהלים שותפים בעמותת האקדמיה והתקשורת במערב , ובדיםארגונים לא ממשלתיים הפכו את ארגוני הסחר והע, בהקשר הישראלי 99

לארגוני סחר כאלה יש . למטרה והם מנסים להשתלט על סדר היום שלהם ולקדם חרם וסנקציות נגד ישראל .הרבה פעמים השפעה פוליטית פנימית וגם גלובלית

יים על בלונדון נתפסת כבעיה בריטית לנוכח עליית השפעתם של כוחות רדיקל' אסלאם- ברית השמאל, 'כך למשל 100' אסלאם-ברית השמאל'בשנים האחרונות יש ריאקציה גדולה מאוד בציבור הבריטי כלפי . הפוליטיקה המקומית

ויש מספר גופים בריטיים שמהווים שותפים פוטנציאלים למלחמה בקיצוניות ולחקיקה אוניברסאלית נגד ).BDS - נגד קמפיין ה(אפליה

אשר החל , חלקי עם משרד החוץשיתוף פעולה ית בהסתדרות ללאומ- זוכה המחלקה הבין, בשנה האחרונה 101לנוכח , יחד עם זאת.ישראליים בעולם-פרואיגודים המקצועיים מקיים בעצמו קשרים ישירים עם מספר . 'הלגיטימציה-בים דה'הפעילות הישראלית היא עדיין טיפה , החשיבות של זירת ארגוני העובדים והסחר

לאומית של ההסתדרות מנתה כעשרים אנשים והיו לה מספר רב של יחידות - מחלקה הביןה, עד לפני מספר שנים 102- והמחלקה הבין, בימי עמיר פרץ השתרשה התפיסה שההסתדרות תתמקד בנושאי פנים בלבד. ל"חו) דסק(

לאומי -תפיסה זו השתרשה גם משום שלראשי ההסתדרות אין ניסיון ממשי בתחום הבין. לאומית פוזרה למעשה .להסתדרות אין אפילו אתר באנגלית, כיום. ובם לא שלטו בשפה האנגליתור

.מכון ראות מודה לעידו אהרוני ממשרד החוץ על תרומתו הנדיבה לחלק זה של המסמך 103




-' גרסה א-

48

יש חשיבות עצומה למיתוגה מחדש של ישראל ולשינוי מערך הערכים שמשויכים אליה, לכן .115ואשר נמצא בשלבים של הפיכתו לפרויקט , מיתוג ישראל שנולד במשרד החוץ יקטפרו –

ולכן מצוין עם דימוי גרוע' מוצר'ישראל היא . לתרום תרומה גדולה בהקשר זהעשוי , לאומי שינוי המותג של ישראל יקל עליה .בישראל לבין דימויה בעולם' המציאות'קיים פער בין ישראל מצטיינת שמיותר לציין בהקשר זה .יר את עצמהלגיטימציה ולהסב-להילחם בדה

בהתפלת , טק- בתעשיית ההייכגון עשויים לתמוך במותג שונה לחלוטין בתחומים רבים ש 104.בתרבות או בתעשיית יין משובחת, מים

כלי טקטי שהסברה היא בעוד: 'מיתוג'ל' הסברה'ההבדל בין בהקשר זה חשוב לציין את .116כלי אסטרטגי נחשב כ 'מיתוג' ,העברת מסרים בכלים של קמפיין ולתדמית-לניהול משברי

המיתוג קובע את יכולתה של ההסברה , יתרה מכך. טווח למיצוב כולל של אישיות- ארוךבעוד , גם המסבירים הטובים ביותר יתקשו לשכנע, אם המותג של ישראל לא ישתנה: להצליח

. ישראלשאם ישתנה המותג לטובה יקל גם להסביר את מעשיה של

שניצבים בפני אתגרים תרומה למענה ל –עשייה למען האנושות סיוע חוץ ו: תיקון עולם .117-בהקשר של המאבק בדה, אבל. האנושות מגלמת חובה אנושית בסיסית וערך יהודי

יש לתיקון עולם משמעות רבה כל עוד הדברים נעשים , לגיטימציה ומיתוגה מחדש של ישראלחשובה ככל שהייתה תרומתה של ישראל להצלת חיים , ך לדוגמהכ. באופן שמשרת את המותג

חולים -חשובה לא פחות העובדה שישראל הצליחה להיות הראשונה שהפעילה בית, בהאיטי . שדה בתנאים הקשים ששררו שם בעקבות רעידת האדמה

יוזמה והתקפה

עריך פעילות יש למפות ולקבוע אמות מידה כדי לה –? מיהם הזרזים? לגיטימטור-מיהו דה .118מי הם הזרזים ומהן , לקבוע מי מקדם בכוונה תחילה סדר יום כזה, לגיטימציה- של דההלגיטימציה למבקרי מדיניות - רשת דהבין פעולות אלה הכרחיות כדי ליצור חיץ . הרכזות . ישראל

יש לאסוף מידע באופן שיטתי בעיקר על , מאחר שמדובר באיום אסטרטגי– איסוף מידע .119 ; כדי שמידע זה ישמש בעת ביצוע פעילות, הזרזים

רבתי שבה -צריכים לעבור מהמגננהישראל וארגונים יהודיים –תג מחיר קביעת / מתקפה .120. ונוח לתקוף את ישראל' זול'כיום זה מאוד . לגיטימציה למתקפה-הם נתונים בנושא הדה - פקיד בכיר ב ,קטורו ס'שגדרור ימיני -העיתונאי בן הן החשיפה של דוגמאות לסיכול מוצלח

Humans Rights Watch (HRW), רצועת עזה תומך םבהרג תושבי אשר האשים את ישראל שחיבר כמה , כי מארק גרלסקוחשף NGO Monitor - ה.נגדה בחיסולה ומצדיק פעולות טרור

חשיפה ה. ם הוא אספן של סמלים נאציי,נגד ישראל ארגוןההקשים ביותר של מהדוחות .יוהביאה לפיטור

(Relationship-based Diplomacy)דיפלומטיה מבוססת מערכות יחסים

לגיטימציה הוא מערכת יחסים אישית-שהמחסום הטוב ביותר כנגד דהמעבודתנו עולה .121-במקרים רבים שבהם נכשל ניסיון של דה. (ability to relate)שיוצרת את היכולת להאניש

; ם אישיים עם אנשי מפתחהמענה התבסס על הפעלת קשרי, לגיטימציה

– קצה-דיפלומטים ושגרירי .122

מציג את התרומה הישראלית , כך לדוגמה ספר שנערך בהזמנה ועידוד של הפילנתרופ הבריטי טרוור פירס 104

י שגרירויות ישראל וארגונים "הספר הופץ במאות עותקים ע. בחקלאות ובחברה, גיהבמדע ובטכנולו, ברפואה ,Helen Davis and Douglas Davis, Israel In the World, (Weidenfeld and Nicolson: יהודים בעולם

2005).




-' גרסה א-

49

צריכה – כל שגרירות וכל דיפלומט – ל"המערכת הדיפלומטית הישראלית בחו , פי יכולתה לטפח מערכות יחסים עם האליטות הפוליטיות- על, בין השאר, להיבחן

;התקשורתיות והביטחוניות, העסקיות

כולל פוליטיקאים, ל" מהאליטה הנ שהם חלק אנשים4000 -אם בכל רכזת יש כ ,אזי מספר הדיפלומטים הרצוי בכל רכזת כזו ', אנשי תקשורת וכד, אמנים, אקדמאים

105;צריך להיות עשרה לפחות

ההקצנה . גופים שמבקרים את מדיניות ישראללקשר רציף גם עם יש חשיבות רבה . הדרתם והחרמתם בידי ישראל היא גם תוצאה של הםשל רבים מ

' אסטרטגיים'ימה מבית של גורמים רת

רוב המגעים שיש לישראל עם – שותפים מהחברה האזרחיתרתימה והכשרה של , איתור .123קבוצות יש מספר רב של . העולם מתבצעים דרך החברה האזרחית ולא דרך מערך החוץ

ארגונים לא , אקדמאים: כגוןל"אנשים בחועם ות בקשר מתמיד שנמצא, ישראליותלהכשיר , לרתוםיש . 'דל וכ"בחושלומדים סטודנטים ישראליים , אנשי עסקים, ממשלתיים

על בסיס הנטייה הטבעית שקיימת בקרב רבים ' החוץ'ולהכין קהלים אלה לקראת המפגש עם .לייצג את ישראל

ארגון מחדש של מערך החוץ של ישראל

דש של ההערכות הוא חדש ומצריך בחינה מחהאתגר מולו מתמודד מערך החוץ של ישראל .124עיצוב מדיניות החוץ בתחום – מבחינת סדר הגודל המשרד והתקציבים שעומדים לרשותו

אשר ,קיימות מספר בעיות מבניות שמקשות על בחינה כזאת כיום, והתנהלות משרד החוץ ארגון מחדש של מדיניות החוץ בשםוינוגרדלוועדת מזכר בבעבר הצביע עליהן ראּותמכון

:בתפיסת הביטחון הלאומי

לא קיימת תפיסת ביטחון לאומי שממנה ניתן לקבוע תכליות ויעדים למדיניות החוץ ;ולפיהם לקבוע הקצאת משאבים מושכלת

בסוגיות מרכזיות אין לישראל מדיניות חוץ מוסכמת ואין יד מכוונת ;

למשרד החוץ אין תפיסת הפעלה ברורה אשר מאפשרת לו לנצל את המשאבים ;שיטתית ובזמן אמיתי לביטחון הלאומי, העומדים לרשותו לכלל תשומה ייחודית

רים או קש, ניסיון, אין במשרד החוץ מסלול הכשרה או דרישות סף של השכלהכישורים למינויים לתפקידים מרכזיים הנוגעים לביטחון לאומי ולראשות האגפים

. האסטרטגיים

: קורא לשקול את ההמלצות המבניות הבאותראּותמכון , לפיכך

יש להגדיר את התכלית והיעדים של מדיניות – למדיניות החוץ ולשירות החוץ' 0'תקציב .125ואז , ר מטרותיהם הלאומיות והאתגרים הניצבים בפניהםמערך החוץ ומשרד החוץ לאו, החוץ

. חלוקת המשאבים הראויה לתקציב מדיניות החוץמסגרת התקציב הנדרשת ואת לקבוע את

התוצאה של תהליך כזה תהיה הגדלה משמעותית של משרד החוץ מבחינת , להערכתנות המשאבים התשובה לשאלברור ש ,עם זאת. מספר הדיפלומטים והתקציב לפעולותיהם

, משרדי הביטחוןבמדיניות החוץ כמו בכל הגופים האחרים שנוטלים חלק גם תלויה וגם – 106המשרד לעניינים אסטרטגיים או המוסד, התחבורה, והמסחר והאוצרההתעשיי

.גודלה וכוחה של הקהילה היהודית המקומית

הסמכות השיורית. ז להםגיבוש רשימה של נושאי הליבה של מדיניות החוץ ומינוי מרֵּכ .126ר "ביטחוני ויו- תוך התייעצות עם הקבינט המדיני, ראש הממשלה– תהיה בידי משרד החוץ

3ין מבצע ההערכה היא שדיפלומט מצטי. הוא הערכה גסה של אחד הדיפלומטים איתם דיברנו4000המספר 105

. פגישות ביום מחוץ למשרדו וכי נדרשות ארבע פגישות בשנה כדי לשמר קשר מהותי . נציגים דיפלומטיים, על חשבון תקציבם, מחזיקיםל ו"גופים אלה פועלים בחו 106




-' גרסה א-

50

) 'נושאי הליבה'להלן (יגדיר רשימה של נושאי ליבה של מדיניות החוץ , ועדת החוץ והביטחון :שתכלול את

הבסיסית ההלגיטימצי- כתוצאה מדההאיום על זהותה של ישראל כמדינה יהודית ;ישראלל

לאומית - של ישראל עם גורמי מפתח בקהילה הביןמערכות היחסים החשובות ביותר ;האיחוד האירופאי והמדינות החשובות בו, הודו, סין, רוסיה, ב"ארה, ם"כגון האו

התהליך המדיני עם , ובכללםביטחוניים המרכזיים של ישראל- האתגרים המדיניים ;המאבק נגד איראן והטרור, סוריה ולבנוןההתמודדות עם אתגרים מצד , הפלסטינים

העולם היהודי; הסברה ותקשורת, ובכלל זההתחומים המרכזיים של יחסי החוץ ; ;או סיוע חוץ וסיוע ויצוא ביטחוני; מדע וספורט, תרבות; טכנולוגיה; כלכלה וסחר

פריסת השגרירויות ושיבוץ דיפלומטים כגוןמרכיבים מרכזיים במדיניות משרד החוץ.

יש לבחון רשימה זו אחת לשנה כחלק מתהליך הערכת המצב השנתית .

–למשרד החוץ תהיה אחריות שיורית . מ יקבע גורם מתכלל לכל נושא ברשימת הליבה"רה , מ יידרש להגדיר את הגורם המתכלל של כל אחד מנושאי הליבה מבין משרד החוץ"רה

או מבין המשרדים , כ או מוסד"שב, ל"צה, משרד הביטחון, לביטחון לאומיהמטה, לשכתוהוא , ישא באחריות השיורית לנושאי הליבה קריימשרד החוץ . הממשלתיים הרלוונטיים

. יהיה הגורם המתכלל של כל הנושאים למעט אלה שבהם ראש הממשלה יקבע אחרת

באחריות הגורם המתכלל יהיה להציג לראש – עיצוב מדיניות ברורה כלפי סוגיות הליבההגורם . בנושאי הליבהלוועדות השרים ולכנסת את העקרונות המנחים של ישראל , משלההמ

המתכלל יהיה חשוף לכל המידע בתחום אחריותו ויהיה אחראי בפני הממשלה על עיצוב . שאר הגורמים יהיו חייבים בחובת דיווח אליו. המדיניות ועל ביצועה

למבנה הקיים היום במשרד החוץ במקביל– הקצאת משאבים על בסיס פריסת הרכזות .127משרד החוץ של ישראל צריך לפתח יכולת מבנית המבוססת , שמבוסס על איזורים גיאוגרפיים

ולכן רק , הלגיטימציה מבוסס רכזות-קמפיין דה. על הבנה של תיאוריית הרשתות והרכזותאל ישר, ברמה המעשית107.פעילות אינטנסיבית ישראלית באותן הרכזות עשויה להצליח

. רכזות אנטי ישראליותןצריכה להפנות יותר משאבים ודיפלומטים לאות

במקום המצב הקיים כיום הכפפת כל היחידות שעוסקות בדיפלומטיה לראש הנציגות .128 ).דוגמת הנספחים המסחריים(שהכפיפות וחובת הדיווח היא רק ליחידת האם בארץ

ועדת החוץ והביטחון , כיום – וץשיפור הפיקוח הפרלמנטארי על מדיניות החוץ ומשרד הח .129היקף הפיקוח הפרלמנטרי על מדיניות החוץ . מקדישה את מרבית זמנה לנושאי צבא וביטחון

ר " ממליץ שיוראּות מכון 108.ועל משרד החוץ לא משקף את חשיבותו הגוברת של הנושא הכנסת יקים צוותים משותפים לוועדת החוץ והביטחון ולוועדות הכנסת הרלוונטיות

, ספורט, טכנולוגיה, למעקב אחרי נושאים מרכזיים של מדיניות החוץ כגון מדע, האחרותר ועדת החוץ והביטחון יגבש מתכונת שנתית " גם ממליץ שיוראּותמכון . סחר וכלכלה ועוד

. קבועה של פיקוח על פעילות משרד החוץ על יסוד תוכניות עבודה של משרד החוץ

107 Barabasi& Bonabeau, Ibid. . ב עוסקת במדיניות החוץ ובמשרד החוץ"הועדות של ועחו-רק אחת משש תת 108




-' גרסה א-

51

: 'נספח אEroding Israel’s Legitimacy in the International Arena

In recent years, Israel has faced a dramatic assault on the very legitimacy of its existence as a Jewish and democratic state. While the ideological framework for this delegitimacy was solidified after the first Durban Conference in 2001, the trend has been given a boost by the perceived lack of progress in the political process, coupled with Operation Cast Lead in Gaza.109

The groups making the fundamental delegitimacy of Israel among their main rallying cries represent a marginal phenomenon in Western politics. Although some of their activities are portrayed as protesting against Israeli policies, in fact they are frequently manipulated in order to blur the difference between valid criticism of Israeli policies and attempts to undermine Israel's right to exist. Thus, they are able to disproportionately impact Israel's international legitimacy.

The aim of these groups is to internationally isolate Israel and ultimately turn it into a pariah state through demonizing the country;110 promoting a policy of boycott, divestment and sanctions (BDS); and waging a legal struggle against the state and its citizens.

This issue of ReViews tracks this strategy and its components.

The Strategy: Turning Israel into a Pariah

Addressing an International Conference on Palestine in London, Betty Hunter of Palestine Solidarity Campaign, UK said that, "Our task is to isolate Israel and to make it a pariah state." (International Conference on Palestine—London 12/5/04).

Speaking at Hampshire College, Ali Abuminah explained that, “The loss of legitimacy in the practices of the [South African] apartheid regime is what changed, and when a system loses its legitimacy, all the weapons in the world cannot protect it… we’re beginning to see a similar loss of legitimacy for Zionism.” (Conference in Hampshire College 11/21/09).

109 See Ari Shavit, Haaretz 10/15/09; Ethan Bronner, New York Times 10/19/09. 110 Jewish agency Chairman and human rights activist Natan Sharansky describes demonization as

occurring when “Israel's actions are blown out of all sensible proportion” and when “comparisons are made between Israelis and Nazis.” (Natan Sharansky. 3D Test of Anti-Semitism: Demonization, Double Standards, Delegitimization. Jewish Political Studies Review 16:3-4 Fall 2004).

Canadian Member of Parliament and international human rights lawyer Irwin Cotler meanwhile sees demonization as “the portrayal of Israel as the metaphor for a human rights violator,” giving calls for “the dismantling of the apartheid state of Israel… the appearance of international sanction.” These demonizing labels are “tantamount to transforming ideological anti-Semitism into a duty - the obligation to remove this Nazi state, Israel.” (Irwin Cotler, Identifying the New Anti-Semitism Jewish People Policy Planning Institute. Nov. 2002.)




-' גרסה א-

52

During Operation Cast Lead, the International Jewish Anti-Zionist Network advised that "unless this ideology [of Zionism] is delegitimized and defeated, the violence in the Middle East will continue to escalate." (Call to Action on Gaza 01/09/09).

Demonization

Demonizing Israel creates an ideological justification for taking concrete steps aimed at negating the state’s legitimacy. Demonization is rooted in the narrative of Israel as an illegitimate colonial entity born in sin that practices Nazism, apartheid and racism. This narrative plays out in several key arenas, such as public protests and demonstrations, the media, and campus activities.

Protestors in Brazil, Madrid and Buenos Aires held signs equating Israeli leaders and actions with Nazism and genocide (YNET 11/12/09, ADL 01/09).

A series of events, titled "Gaza: Our Guernica," organized by the Palestinian societies at five University of London campuses, is due to take place throughout January and February. The reference to Guernica evokes a fascist attack that targeted Basque civilians (Jerusalem Post 01/21/10).

First launched in 2005, Israel Apartheid Week is an annual event organized by anti-Zionist groups, which aims to create a link between Israel and the former apartheid regime in South Africa in order to lead a boycott against it. In 2009, Apartheid Week grew to include 27 cities, including England, the U.S., South Africa, the West Bank, Mexico, Scotland, and Norway111 (Jerusalem Post 1/29/09).

A series of articles aimed to establish Israel as an apartheid state engaging in racist and discriminatory behavior (Guardian feature on Israel and Apartheid 2/6/07 part 1 and part 2).

The University of Pittsburgh held a conference entitled ‘Divest from Israeli Apartheid’ (Pittsburgh Palestine Solidarity Committee 10/23/09).

One of Sweden's largest dailies published a double-page focusing on claims that Israeli soldiers seized young men from the West Bank and Gaza and later returned the bodies with missing organs (Aftonbladet 08/26/09).

Nobel peace laureate Mairead Maguire accused Israel of "ethnic cleansing" policies in east Jerusalem (Agence France-Presse 04/21/09).

Boycott, Divestment and Sanctions (BDS)

Attempts to demonize Israel provide the ideological and rhetorical platform for pursuing a policy of BDS in the fields of academia, economy, culture, sport, and security.

Despite the BDS movement including several academics, trade unions, and church groups, it has enjoyed limited practical success so far. However, efforts have been

111 For more see Reut Concept Israel Apartheid Week.




-' גרסה א-

53

highly successful in generating publicity and in mobilizing anti-Israel activism, effectively uniting anti-Zionists with critics of specific Israeli policies.112

The risk posed is that such campaigns will create an equivalency between Israel and apartheid-era South Africa that penetrates the mainstream of public and political consciousness. Given Israel’s dependence on vigorous trade, as well as scientific, academic, and technological engagement with other countries, this movement towards isolating the country may pose a strategic threat.

The BDS movement is largely spearheaded by non-governmental organizations. In a revealing example, the World Social Forum - an umbrella group for hundreds of social, anti-globalization, and rights groups worldwide - announced it would be launching a campaign calling on all of its affiliates to excommunicate Israel (YNET 3/30/09). Similar initiatives have also been taken up in academic, cultural and scientific, security, sporting, and economic arenas.

Academic:

One of Norway’s largest academic institutions, the University of Bergen intends to impose an official academic boycott against Israel over what it claims is its apartheid-like conduct (YNET 01/24/10).

The board of the University of Trondheim in Norway held a vote on adopting an academic boycott of Israel. Three days prior, the institution hosted a lecture on Israel's alleged use of anti-Semitism as a political tool (Haaretz 10/20/09).

A group of American university professors recently launched the U.S. Campaign for the Academic and Cultural Boycott of Israel (Weekly Standard 3/20/09).

University workers in the Canadian Union of Public Employees passed a motion calling for an academic boycott of Israel, and union members from at least one Toronto university planned to pressure their school to cut any financial ties with the country (The Star 02/22/09).

A letter by 400 UK academics urging boycott, divestment, sanctions against Israel was published in the Guardian (Guardian 01/26/09).

Since 2003, there have been a multitude of attempts to impose an academic boycott on Israel in the UK. A prominent example is the successful passage - later overturned - of a motion by Britain's largest lecturers' union (Natfhe) supporting a boycott of Israeli lecturers and academic institutions not publicly disassociating from Israel's "apartheid policies" (Guardian 05/30/06; UCU Website 5/30/06).

Culture and Science:

The Toronto International Film Festival was the object of controversy for selecting Tel Aviv as its thematic subject, with high-profile artists signing a statement in support of a filmmaker who withdrew his entry (Guardian 09/07/09).

112 See Gal Beckerman The Forward 9/16/09




-' גרסה א-

54

An exhibition celebrating Tel Aviv’s White City due to take place in Brussels was postponed after local organizers faced demands to boycott Israeli culture (YNET 2/9/09).

The 2009 Edinburgh International film festival returned a £300 gift from the Israeli embassy following protests (Guardian 09/07/09).

More than 400 academics called on Britain's prestigious Science Museum to cancel workshops promoting Israeli scientific achievements to schoolchildren (The Independent 03/03/09).

Security:

A Norwegian government pension fund sold its shares in Elbit Systems due to its role in building Israel's security fence (TradingMarkets.com 09/03/09).

Belgium's government banned the export to Israel of weapons that "strengthen it militarily” (Haaretz 02/01/09).

British labor unions voted to support a ban on importing goods produced in 'illegal settlements' and ending arms trading with Israel (Associated Press 09/17/09).

Economic:

The Irish Municipal, Public and Civil Trade Union passed two resolutions endorsing a boycott of Israeli goods and services and supporting divestment from corporations engaged in, or profiting from, the occupation of the West Bank and Gaza (Ireland Palestine Solidarity Campaign 05/29/08).

The Congress of South African Trade Unions joined the boycott of Israel, calling Israel ‘an apartheid nation’ (YNET 08/06/06).

At its annual meeting, the British National Union of Journalists called for "a boycott of Israeli goods similar to those boycotts in the struggles against apartheid South Africa led by trade unions, and [for] the [Trade Union Congress] to demand sanctions be imposed on Israel by the British government " (The Guardian 04/13/07).

Canadian Union of Postal Workers called for a Boycott, Divestment, Sanctions campaign against Israel (Canadian Union of Postal Workers 04/09/09).

International ‘Lawfare’

In parallel to demonization and promotion of the BDS Strategy, groups and individuals have increasingly sought to combat Israel in the legal arena. These efforts comprise attempts to: utilize laws of universal jurisdiction in European countries in order to charge Israeli generals and politicians with war crimes; levy proceedings against Israel in the International Criminal Court and the International Court of Justice; and file charges against corporations conducting business with Israel.




-' גרסה א-

55

While certain initiators of these lawsuits claim to exclusively act according to a humanitarian agenda, Hamas involvement in some of these cases may indicate that the intention of prosecuting Israeli military and political leaders is not always pure.113

A British court issued an arrest warrant for Tzipi Livni for war crimes that Livni allegedly conducted as Israel's foreign minister during Operation Cast Lead (Guardian 12/14/09).

Two law firms representing a group of Palestinians applied for an international arrest warrant against Ehud Barak, claiming that he committed war crimes and breaches of the Geneva Convention during Operation Cast Lead (Jerusalem Post 09/29/09).

French pro-Palestinian organizations filed a law suit with the International Criminal Court against the Israeli president, foreign minister and defense minister (JCPA March April 2009).

A class action lawsuit was filed in the U.S. District Court for the District of Columbia against former IDF Chief of Staff Moshe Yaalon (NGO Monitor 09/08). The following year, New Zealand's Auckland District Court issued an arrest warrant for Yaalon on charges of war crimes (Jerusalem Post 11/30/06).

A class action lawsuit was filed in a New York U.S. District Court against former Director of Israel’s General Security Service Avi Dichter for “war crimes and other gross human rights violations” concerning his alleged involvement in a 2002 military strike in Gaza (NGO Monitor 09/08).

Major General Doron Almog avoided arrest in the UK by remaining on an El Al airplane and flying back to Israel, after a UK court issued a warrant for his arrest on charges of breaching international laws during Israel's control of Gaza (BBC 09/12/05).

A law suit alleging war crimes was filed in a Spanish Court and with Switzerland’s Military Attorney General against former Israeli Defense Minister Benjamin Ben-Eliezer, former IDF Chief of Staff Shaul Mofaz, former Israel Security Agency Director Avi Dichter, and Doron Almog (American Jewish Committee 10/04; CNN 1/29/09).

Belgium's highest court was set to try Ariel Sharon for his role as defense minister in the 1982 massacres at the Sabra and Shatila refugee camps in Beirut (New York Times 02/13/2003).

International Criminal Court Chief Prosecutor Luis Moreno-Ocampo considered whether to investigate Lt. Col. David Benjamin, a reserve officer in the Israeli military involved in authorizing Israeli military actions during Operation Cast Lead on the grounds of Benjamin's status as a dual citizen of Israel and South Africa, which has signed the ICC's charter (Newsweek 09/21/09). The ICC also considered whether the Palestinian Authority was "enough like a state" for it to

113 See Reut post: Legal Aid: Role in Livni Arrest Warrant and Beyond




-' גרסה א-

56

initiate a case alleging that Israeli troops committed war crimes in Gaza (Guardian 3/2/09).

The UN fact-finding mission on the Gaza conflict headed by Richard Goldstone "found strong evidence to establish" that Israel committed serious war crimes and breaches of humanitarian law that may amount to crimes against humanity (UN 09/15/09).

In July 2008, law suits were filed suit in Quebec against three Canadian corporations accused of “aiding, abetting, assisting and conspiring with Israel, the Occupying Power in the West Bank, in carrying out an illegal act” through their involvement in construction projects in the town of Kiryat Sefer (Modi’in Ilit) (NGO Monitor 06/11/09).

A 2005 law suit filed against Caterpillar, Inc. in a U.S. District Court charged the corporation with “providing specially designed bulldozers to the IDF that it knew would be used to demolish homes and endanger civilians” (NGO Monitor 09/08).

A law suit was filed against the British Government in Birmingham charging that the sale of military equipment to Israel breached guidelines on arms exports and contributed to the oppression of Palestinians in the occupied territories (The London Times 05/30/07).




-' גרסה א-

57

' בנספח ותשובות שאלות– ראּותמכון

?ראּותמה המעמד והמבנה המשפטי של מכון

?American Friends of the Reut Institute לבין ראּותמה הקשר בין מכון

הוקם בינואר המכון . פועל על פי חוק העמותותה) עמותה( הוא מוסד ללא כוונת רווח ראּותמכון ל "מערכת היחסים בין הועד המנהל למנכ. ל"מנוהל על ידי ועד מנהל ועל ידי מנכ והוא 2004

מעוגנים בחוקה שאושרה ראּותהחזון והערכים של מכון ). לחצו כאן – 17ף סעי(מוסדרת בתקנון ). לחצו כאן –' החוקה, 'להלן (2007ר בינוא

American Friends of the Reut Institute (AFRI) הוא ארגון עצמאי שרשום בארצות הברית הוא AFRI. משגשגת ובטוחהתהא מדינה מדינת ישראל לפיו מטרתו היא לקדם חזון ). לחצו כאן(

. AFRI של היעד המרכזי לתרומות הוא ראּותומכון , ראּותהתורם הגדול ביותר של מכון

? ומדועראּותמי הקים את מכון

. ל הראשון שלו"מה של גידי גרינשטיין שהוא גם מייסד המכון והמנכ הוא פרי יוזראּותמכון . שוהם- היא נועה אליאסףראּותשותפתו של גידי להקמת מכון

). 1999-2001(ף "רת במשרד ובלשכת ראש הממשלה כמזכיר צוות המשא ומתן עם אשיגידי ששיבה מערכתית ארוכת רות זה הגיע גידי למסקנה כי למדינת ישראל חסרות יכולות לחיבמהלך ש

ראּותמכון . קברניטית וממוקדת במימוש החזון של המדינה,מפלגתית-א, טווח שהיא מקצועית ראּותאודות מייסדי מכון , לחצו כאן ראּותלפרטים נוספים אודות מכון . נועד לתת מענה לצורך זה

.לחצו כאן ואודות גידי גרינשטיין לחצו כאן

?ראּותמהו החזון המנחה את מכון

, חזונו עוסק בקיומה. הוא ארגון ציוניראּותמכון ): "לחצו כאן (אּותרכפי שקובעת החוקה של מכון מדינה ; מדינה שקיומה מובטח ותושביה בטוחים: שגשוגה ואיכותה של מדינת ישראל, ביטחונהמדינה שרוב תושביה ; המובילות מבחינת איכות החיים של תושביהשהיא אחת המדינות , משגשגת

שהיא ליבו של העם היהודי ותורמת תרומה , יהודים המציעה חוויה יהודית איכותית ייחודיתמדינה דמוקרטית המבוססת על ערכים ; משמעותית לקיומם ולשגשוגם של חיים יהודיים בתפוצות

."ברה ערכית שהיא מופת במשפחת העמיםהשואפת לכונן ח, אנושיים אוניברסאליים

הסוגיות המרכזיות על , בעת הנוכחית, לטעמנו. '21 - ציונות של המאה ה'חזון זה נושא את הכותרת : סדר היום של חזון זה הן

; )לחצו כאן(ביטחון לאומי

; )לחצו כאן (בישראל שחותר לקפיצת מדרגה כלכלית וחברתית ' 15 ישראל חזון'

; חתירה לחברה שהיא אור לגויים ועוסקת בתיקון עולם

; יהודי במרחב הציבורי של החברה היהודית בישראלמרכיב ההעשרת ה

). לחצו כאן(כתנאי להגשמת החזון ר הממשל בישראל ופיש

).לחצו כאן(' 21 -ציונות של המאה ה'לפרטים נוספים אודות

'?15חזון ישראל 'מהו

עשרה המדינות המובילות בעולם מבחינת -קורא להפיכתה של ישראל לאחת מחמש' 15חזון ישראל 'הוא ' 15חזון ישראל '. כלכלית וחברתית' קפיצת מדרגה'חזון זה מחייב . איכות החיים של תושביהן

).לחצו כאן (ם נוספיםלפרטי. בתחום הכלכלי והחברתיראּותהחזון המנחה את פעילותו של מכון




-' גרסה א-

58

? ראּותמהי שליחותו של מכון

מהותית , השפעה משמעותית להשפיע: " הוגדרה בחוקה של המכון כדלקמןראּותשליחותו של מכון ולהטביע טביעת עיללזכר החזון הנ היהודי ברוחומתמשכת על עיצוב עתידם של מדינת ישראל והעם

."אצבע יהודית וישראלית על עתיד העולם

מתייחסת לטיב הסוגיות שהן מושא ' משמעותית' המילה '?משמעותית'מהי השפעה שאוצרים בחובם את ) 'תחומי מיקוד'(אנו מתמקדים בנושאים . ראּותלפעילותו של מכון

איום חמור , או לחילופין, מדינת ישראל או העם היהודיההבטחה לשיפור גדול במצבם שלאיננו ). לחצו כאן(' מנהיגות'ו' הסתגלות'שמחייב ' פער בסיסי'וזאת משום שקיים בהם

. עוסקים בנושאים שוטפים שאין בכוחם לחולל שינוי כזה

מתייחסת לתדירות ולאופי מופעי ההשפעה של ' מתמשכת' המילה '?מתמשכת'פעה מהי הש תתרחש לכל אורך השנה במשך שנים ראּותכוונתנו היא שההשפעה של מכון . ראּותמכון ' גדולים'זאת בשונה מארגונים שפעילותם והשפעתם מנוקזות למספר קטן של אירועים . רבות

.ועידהח או כינוס "כגון פרסום ספר או דו

מתייחסות ליומרה ולאמונה כי בידינו להשפיע על ' עיצוב עתיד' המילים '?עיצוב עתיד'מהו הבנת ההווה או , מוקד עשייתנו איננו ניתוח העבר. עתידם של מדינת ישראל והעם היהודי

. חיזוי העתיד גם אם אנו עוסקים בכך מידי פעם

מחויב לרתום ראּות מכון – '?ד העולםהטבעת טביעת אצבע ישראלית ויהודית על עתי'מהי חלק מיכולותיו כדי לסייע להתמודדות עם האתגרים הניצבים לפתחה של האנושות בשירות

, אכן. ובדרך שהיא ייחודית בישראליותה' אור לגויים'ו' תיקון עולם'הערכים היהודים של . אך אנו מאמינים שבבוא היום נגשים גם אותה, זוהי מטרה שאפתנית מאוד

לבין האסטרטגיה ) לחצו כאן( היא החוליה המקשרת בין החזון של הארגון ראּותשליחותו של מכון . והערך המוסף הייחודיים שלו

?ראּותעל פי מכון ' השפעה'מהי

תנהלות או בתבניות הה, בסדרי העדיפויות, כשינוי במרקם הערכים' השפעה' מגדיר ראּותמכון השפעה זו נמדדת בשינוי .לצורך מיצוי הזדמנויות והתמודדות עם אתגריםלעשותו בהרגלים שחיוני

המנהיגות או קבלת , פה ובכתב בקרב קהילת האנשים בעמדות ההשפעה-במעשים ובשיח בעלממקדת אותו באתגרים ) לחצו כאן (ראּותשליחותו של מכון . ההחלטות בסוגיה הרלוונטית

. ובהזדמנויות הניצבים לפתחם של מדינת ישראל והעם היהודי

Leadership Withoutרון חפץ בספרו ' ת על ההגדרות של פרופוהגדרות אלה מבוססEasyAnswers מנהיגות' למושגים ')leadership( ,'עבודה הסתגלותית' )adaptive work(אתגר ' ו

חופפת ראּות במכון 'השפעה'משמעותו של המושג , בנוסף1.(adaptive challenge) 'הסתגלותי' פערים בסיסיים' או (Relevancy Gaps)נטיות וולפעולות הנדרשות כדי לסגור פערי רל

)Fundamental Gaps(מייסד חברת פרקסיס, ר צבי לניר" כפי שהגדירם ד com.praxisisrael.www.

?ראּותעל פי מכון ' מנהיגות'מהי

אתגר המנהיגות של .'פעולות שמטרתן לחולל השפעה' מגדיר את המושג מנהיגות כראּותמכון כפי שהגדירה – leadership without authority –' מנהיגות ללא סמכות'הוא אתגר של ראּותמכון

:באה לידי ביטוי בשלושה רבדיםמנהיגות זו ]. הפניה[רון חפץ

פער זה לא . אתגר הסתגלותי הוא מצב שבו קיים פער בין ההיערכות של הקהילה לבין המציאות שניצבת בפניה 1

יצירת ידע חדש אודותיה , יכול להיסגר באמצעות ישום ידע ופתרונות קיימים והוא מחייב לימוד של הבעיה . 22-35' עמ, Leadership Without Easty Answers, חפץ' ר. הרגלים וסדרי עדיפויות, ושינוי בערכים




-' גרסה א-

59

הוא מודל ארגוני חדשני שמטרתו לסייע ראּות מכון – מודל חדשני שהוא מושא לחיקוי מטרתנו היא להנחיל . למדינת ישראל להתמודד עם האתגרים המורכבים הניצבים לפתחה

בהקשר זה יש לציין שהמבנה ושיטת הפעולה של מכון . מודל זה למרחב הציבורי הישראליבצורה שיטתית את אנו מתעדים , לשם כך. לאומי- הם חדשניים בקנה מידה ביןראּות

ידע זה עם כל גוף ציבורי יםו וחולקנו ואת דרך הפעולה שלנהתיאוריה העומדת בבסיס פעולת ;שמעוניין בכך

לאומי או הביטחון בתחום הכגון – פועל ראּותתחום שבו מכון בכל – השפעה בסיסית יבורי במרחב הצ' שינוי בסיסי'שואפים לחולל אנו –חברתי הכלכלי והפיתוח בתחום ה

סדרי העדיפויות ותבניות ההתנהלות שמטרתו לסייע , הישראלי קרי שינוי במרקם הערכיםגיבש , להשיג השפעה כזוכדי . למדינה להתמודד עם האתגרים וההזדמנויות הניצבים לפתחה

' שינוי בסיסי'שמאפשר לנו לזהות את הנושאים שבהם נדרש ' מחזור פעולות 'ראּותמכון , לפתח ידע חדש ורלוונטי בתחומים אלה, ערך מוסף ייחודיראּותלמכון בישראל ושבהם יש

;)לחצו כאן(ולפעול כדי לחולל שינוי כזה ' שינוי בסיסי'לזהות את הקהילה שיכולה לחולל

אסטרטגים - שואף להכשיר קבוצה של מנהיגיםראּות מכון – אסטרטגים-הכשרת מנהיגים ויובילו –ברשויות מקומיות או בעמותות , בממשלה, בפוליטיקה–תלבו במרחב הציבורי שיש, בהצבתם, בהכשרתם, אנו משקיעים משאבים רבים בגיוס האנשים המתאימים, לשם כך.בו

;)לחצו כאן( במרחב הציבורי הישראלי בטיפוחם ובהשמתם בעמדות מפתח

?ראּותשל מכון מהי האסטרטגיה

) לחצו כאן(ולשירות החזון שמנחה אותו ) לחצו כאן(ש שליחותו ומי למראּותהאסטרטגיה של מכון :נשענת על שלושה נדבכים

ראּות מכון – לביטחונה ולשגשוגה, השפעה בסיסית בסוגיות שהן מרכזיות לעתיד המדינה במחקר ממוקד ; הוות הזדמנויות או הפתעות אסטרטגיותעוסק בזיהוי תחומים שבהם מת

אודות מחזור הפעולה של מכון (ובניסיון להשפיע על המדינה בהתאם ; של תחומים אלה )לחצו כאן ראּות

שיהיה מושא לחיקוי 21 -פיתוח מודל ארגוני חדשני שמתמחה בעיצוב מדיניות במאה ה רואה בעצמו מודל ארגוני חדשני שמתמחה בזיהוי סוגיות ראּות מכון – י ממשלת ישראלביד

; מודל זה מותאם למציאות המשתנה בקצב שאין לו תקדים. אסטרטגיות ובעיצוב מדיניות

קבוצה של אנשים לעמדות של מנהיגות אסטרטגית במרחב הציבורי היהודי תהכשר ר אנשים שמחויבים למסלול חיים של תרומה למרחב מגייס ומכשיראּות מכון –והישראלי

אנו ). לחצו כאן– ראּותאודות מערך טיפוח כוח האדם של (הציבורי היהודי והישראלי מאמינים שלנדבך זה של האסטרטגיה שלנו תהיה התרומה הרבה ביותר למימוש שליחותנו

). לחצו כאן(ולשירות החזון שלנו ) לחצו כאן(

מנסה לחולל השפעה ולהציע מנהיגות במרחב הציבורי הישראלי ראּותהם מכון אלו הם האזורים שב ). לחצו כאן(והיהודי

?ראּותמהו מחזור הפעולה של מכון

: כולל שישה שלבים כדלקמןראּותמחזור הפעולה של מכון

מתמחה ראּותמכון –) 'תחומי מיקוד'(זיהוי תחומים שבהם קיימים פערים אסטרטגיים פער כזה מתגבש ). לחצו כאן–' תחומי מיקוד'להלן (' פער בסיסי'בזיהוי תחומים שבהם קיים

להתמודדות עם האתגרים וההזדמנויות הניצבים מה מתאיה אינהתפיסה הקיימתכאשר מבצע עבודה זו באמצעות ראּותמכון . בתחומים כאלה יש לסגור את הפער הבסיסי. בשער ). לחצו כאן( של חברת פרקסיס ת המתודולוגיהם של חבילישו

עוסק במחקר ממוקד של הפער ראּותמכון , מיקוד ה מיזיהוי תחו לאחר –מחקר ממוקד בתהליך זה הצוותים של מכון . בניסיון לגבש אסטרטגיה שתאפשר לסגור את הפערוהבסיסי גם עבודה . מראיינים מומחים ועוסקים בתהליכים של יצירת ידע חדש, ים ספרות מנתחראּות

. זה מבוצעת באמצעות ישום של החבילה של חברת פרקסיס




-' גרסה א-

60

, בד בבד עם שלב המחקר הממוקד–ההשפעה והסמכות , זיהוי ומיפוי קהילת המנהיגות (leadership)גות מנהי, (influence) ממפה את קהילת האנשים בעמדות השפעה ראּותמכון

אנשים אלה יכולים לבוא מקרב הפוליטיקאים ופקידי . בתחום המיקוד(authority)וסמכות אקדמאים , פילנתרופים, מקרב אנשי עסקים, הציבור בשלטון המרכזי וברשויות המקומיות

. מהעולם היהודי או ממדינות העולם, מהמגזר השלישי, וחוקרים

מעצב את האסטרטגיה שמטרתה להביא ראּותשלב זה מכון ב– בניית אסטרטגיית ההשפעה אסטרטגיה זו תחולק למערכות . דהיינו לביצוע העבודה ההסתגלותית, לסגירת הפער הבסיסיהבסיס התיאורטי שעליו . מימוש האסטרטגיה אורך חודשים ואף שנים. שיש להן הגיון ברור

leadership)ת מנהיגות ללא סמכות ר רון חפץ אודו"אנו נסמכים בשלב זה הוא עבודתו של דwithout authority)) לחצו כאן .(

שינוי ' נוקט פעולות שמטרתן לחולל ראּותבשלב זה מכון –של השינוי הבסיסי ' זרז'להיות ה ) 3(; ביחס לשינוייצירת תחושת דחיפות ) 2(; ן שאליו יש לשאוףמיתוג החזו) 1: (כגון' בסיסי

ארגונים ואנשים שונים שרתומים למימוש החזון , קישור בין קבוצות) 4(; מחקר ממוקד; בקידום השינוי הבסיסיהגדלת עוגת המשאבים העומדת לרשות כלל העוסקים ) 5(; החדש

ת בסיס ידע יבני) 7(; ושכפולםעודם תי, מחקר ממוקד שלהם, זיהוי מודלים של הצלחה) 6( . הרגולציה והתקינה, פעילות לעדכון החקיקה) 8(; בדמות פורטל אינטרנטלמשל משותף

אם נכשלנו . יפעל בתחום המיקוד כל עוד יש לו ערך מוסף ייחודיראּות מכון – (exit)יציאה תחום המיקוד אנו נוטשים את תפיסותאו כשעבודתנו מצליחה ואנו מחוללים שינוי ב

). לחצו כאן(ומחפשים תחום מיקוד חדש

? מטפח את כוח האדם שלוראּותאיך מכון

המכון הוא בית ספר ומרכז הכשרה לאנשים שמחויבים למסלול של , ראּותעל פי חוקה של מכון עוסק בחמישה ראּות כוח האדם של מכון מערך, לפיכך. שירות במרחב הציבורי הישראלי והיהודי

: תחומים שונים אך משלימים

מגייס אנשים שמחויבים למסלול חיים של שירות במרחב הציבורי ורוצים ראּות מכון – גיוס ). מעבודה בשטח, הלדוגמ, להבדיל(להתמקד ברמה של עיצוב המדיניות וגיבוש האסטרטגיה

ותפיסת עולם מעולה בעלי יכולת ניתוח , צוותכן אנו מחפשים מועמדים שהם אנשי כמו ;מקצועית עשירה

מתודולוגי , נמשכת כשנה ומקנה בסיס תיאורטיראּות תכנית ההכשרה של מכון – הכשרה ;)לחצו כאן(וטכני לעבודה של עיצוב מדיניות ואסטרטגיה ולעבודת המנהיגות

מקדיש מאמצים רבים להצבה של עובדיו בצוותים ובתפקידים שבהם ראּות מכון – הצבה זאת משום שאנו מאמינים . כישרונם ונטיותיהם הייחודיות, יבואו לידי ביטוי יכולותיהם

;להט פנימיכשרון ושתנאי הכרחי לכך שאדם יהיה מנהיג ומוביל במרחב הציבורי הוא

במשך כל השנה . הוא סביבה לומדתראּות מכון – באמצעות הדרכות ומשוב טיפוח ; אנו מתחקרים את פעולותינו; תיאורטיים וטכניים, מתקיימים רענונים והכשרות מקצועיים

וכל אנשי המכון מקבלים משוב על התקדמותם ; צוות המכון יוצא לסיורים לימודיים שונים ;המקצועית בצורה שוטפת ומקיפה

היא שבוגריו ישרתו את המרחב הציבורי הישראלי בעמדות ראּות מטרתו של מכון –שמה ה ברשויות מקומיות או , במשרדי הממשלה, מפתח במרחב הציבורי הישראלי כגון בכנסת

. משתמש בכלים שונים כדי סייע לבוגריו לתפוס עמדות כאלהראּותמכון , לכן. בעמותות

. לחצו כאן, לפרטים נוספים

? ראּותמה הערך המוסף הייחודי של מכון

פיתוח מודל ארגוני ייחודי , השפעה בסיסית– ראּותכל אחד מהנדבכים של האסטרטגיה של מכון מייצג ערך מוסך ייחודי במרחב –) לחצו כאן, לפירוט(אסטרטגים -והכשרת קבוצה של מנהיגים :בנוסף. הציבורי הישראלי והיהודי




-' גרסה א-

61

ת וארוכת מערכתיהדרג שמעצב את המדיניות מנקודת מבט מתמחה בשילוב בין ראּותמכון ). 'הרמה האופרטיבית'(דרגי השטח לבין ) 'הרמה האסטרטגית' (טווח

. קבלת החלטות בפרק זמן קצר מאד מסוגל לספק תשומות לתהליכיראּותמכון

תחומי ומסוגל לטפל בנושאים שמשלבים מספר רב של תחומי - פועל במרחב הביןראּותמכון . מחקר וידע

. מתמחה ביצירת ידע חדש בסוגיות שמחייבות עיצוב אסטרטגיה חדשה ויישומהראּותמכון

?ת אסטרטגיותויחידו) Think Tanks( לבין מכוני מחקר ראּותמה ההבדל בין

ויחידות (think tanks) מאורגן בהתארגנות ייחודית בהשוואה למכוני המחקר ראּותמכון : אסטרטגיות בארץ ובעולם בהיבטים הבאים

קרי ' נטיותווהרל'בעיית הוא ראּותמכון עבור האתגר המרכזי בתהליכי קבלת ההחלטות בסגירת רואים המחקר האחרים מרבית מכוני . הגדרה של הבעיה הניצבת על סדר היוםה

. את האתגר המרכזי פערי ידע שמקורם באיסוף מידע ובעיבודו

טמון בשליטתו בשיטת החשיבה שמתמחה בעיצוב מענה ראּותהערך המוסף הייחודי של מכון הייחודי של מרבית מכוני המחקר האחרים נובע ףהערך המוס. לאתגרים אסטרטגיים

לעיתים מכונים אלו מחזיקים . ון כלכלה או ביטחון לאומימשליטתם בתחום ידע כלשהו כג . בהשקפת עולם כלשהי כגון שמאל או ימין

ראּותזהותם של עובדיו של מכון . הוא המותג בזכות הארגון ושיטת העבודהראּותמכון המותג של מרבית מכוני המחקר . אמורה שלא להשפיע על איכות התשומה למרחב הציבורי

. חים שבשירותיהם המוממתבסס על

מרבית מכוני . 'סימני שאלה'והצבת ' שאלות' מוביל ומנהיג באמצעות הצפת ראּותמכון באמצעות פירוט הפעולות קרי ' תשובות'המחקר האחרים מובילים באמצעות מתן

. היו עושים לו הסמכות הייתה בידםשהמומחים במכון

? מודד הצלחהראּותאיך מכון

רבעה ממדים של פעילותו שהם משלימים אחד את השני ומספקים תמונה עשירה מודד אראּותמכון : של ביצועי הארגון והם

אנו מניחים שיכולתנו . מודד את המשאבים שמזינים את פעילותוראּות מכון – תשומות בין השאר אנו מודדים , בהקשר זה. לגייס משאבים כאלה מצביעה על איכות המכון וביצועיו

את גודל , הכספיים שעומדים לרשותנו ואת היקף המשאבים שנדרש לגיוסםאת המקורות . ואת המשאבים הפיזיים שעומדים לרשותו, ראּותהצוות של מכון

מודד את התפוקות שלו בכל הממדים שאותם ניתן לכמת כגון תוצרים ראּות מכון – תפוקות מאמינים שגם ממדים אנו. פגישות עם מקבלי החלטות או מופעים תקשורתיים, וסוגיהם

. אלה מצביעים על איכות המכון וביצועיו

שינויים כאלה . מחויב לנסות ולחולל שינויים בסיסיים במדינת ישראלראּות מכון –יכולות מחויב להציג את הפעולות שהוא מבצע כדי ראּותמכון , לכן. דורשים מאמץ ארוך טווח

, לה הוא בניית יכולות בדמות הכשרת אנשיםמרכיב מרכזי בפעולות א. להצליח בטווח הארוך . פיתוח שיטות עבודה או טיפוח תשתיות ארגוניות

שפיע השפעה בסיסית במרחב מ מחויב למדוד את המידה שבה הוא ראּות מכון –אפקטים מדידת האפקטים היא הקשרית . 'אפקטים' מודד ראּותמכון , לשם כך. הציבורי הישראלי

2008בשנת , לדוגמה. שונה לאור עבודתנו בתחומי המיקוד השוניםומתבצעת בכל שנה באופן 15 את האפקט של עבודתו בשירות חזון ישראל ראּות יבחן מכון ,בתחום הכלכלי והחברתי

? להטמיע את המושג של קפיצת מדרגהכון המעד כמה הצליח : באמצעות השאלה) לחצו כאן( ).לחצו כאן(




-' גרסה א-

62

? לבין מכוני מחקר אחריםראּותמה הממשק ומערכת היחסים בין

בים לפעול ברוח אנו מחוי. מחויב להשאת היעילות והאפקטיביות של המרחב הציבוריראּותמכון עבורנו זהו ערך מרכזי . 'משחקי סכום אפס'ולהימנע ממעשים שיש בהם ' הגדלת העוגה'העיקרון של

. שאמור לבוא לידי ביטוי בכל הרבדים של פעילותנו

רואה במכוני המחקר האחרים שותפים פוטנציאליים וישויות שיש להן יכולות ראּותמכון שולט ומיישם מתודולוגיה לזיהוי בעיות ראּותמכון , מצד אחד. שמשלימות ליכולות שלו

במכוני , מצד שני. בעלי שם אין מומחיםראּותבמכון , לעומת זאת. אסטרטגיות ולעיצוב המענהלטיפול בנושאים משוכללת מחקר אחרים יש מומחים רבים אך ברובם אין שיטת עבודה

שיש ביניהם בסיס לשיתופי ' שלימיםמוצרים מ' ומכוני מחקר הם ראּותלכן מכון . אסטרטגיים . פעולה בכל תחומי המיקוד שבהם הוא פועל

מבוסס על הגיון של – org.institute-reut.www – ראּותאתר האינטרנט של מכון , לאור עקרון זהמאמרים של גופים אקדמאיים ומכוני למסמכים ול, קרי הוא נותן מקום של כבוד לעבודות, פורטל

חלון 'אתרי האינטרנט של מרבית מכוני מחקר האחרים בנויים על העיקרון של . מחקר אחרים .של עבודת הארגון' ראווה

?ראּותמי קהל היעד של מכון

השפעה או סמכות שפועלים בתחומי , מורכב מכלל האנשים בעמדות מנהיגותראּותקהל היעד של קהילה זו . או בעם היהודיבישראל' שינוי בסיסי'הם אנו עוסקים ויכולים לתרום להמיקוד שב

וכן במגזר ; כוללת נבחרי ציבור ופקידים ברמה הלאומית בכנסת ובממשלה וברשויות המקומיות . ובעולם היהודי; והאקדמיה, העסקים, הפילנתרופיה, העמותות

?חומי מיקוד שלו בוחר את תראּותאיך מכון '? תחומי מיקוד'מהם

כל צוות . 'שינוי בסיסי'הם נושאים שבהם אנו מזהים בעיה אסטרטגית שבה נדרש ' תחומי מיקוד'. 'הפער הבסיסי' ועד לסגירת משך תקופה שאורכת חודשים ואף שניםלמטפל בתחום מיקוד אחד

: פועל בתחומי מיקוד שנותנים מענה לאמות המידה הבאותראּותמכון

קרי אנו עוסקים בתחומי מיקוד שיש להם ). כאן' ר (ראּותן והשליחות של מכון שירות החזו קיימים בהם איום או שחשיבות רבה לביטחונם ושגשוגם של מדינת ישראל והעם היהודי בכך

; הזדמנות אסטרטגיים

עוסק בתחומי מיקוד תראּומכון , קרי. ראּותיכולת ליצור את הערך המוסף הייחודי של מכון ;שבהם הוא עשוי לתרום תרומה ייחודית ברוח חזונו ושליחותו

כבראנו מעדיפים לבחור בתחומי מיקוד חדשים שמעשירים את תחומי המיקוד שבהם אנו ;פועלים ומועשרים על ידם

ישתדל לבחור בתחומי המיקוד שבהם יש לראש ראּותמכון . תחום העניין של ראש הצוות . ות ולחברי הצוות עניין אישי או כשרון ייחודיהצו

?ראּותמי מממן את מכון

ישראלים רובם המכריע – רשת של תורמים וקרנות פרטיים דייל ממומן ונתמך עראּותמכון כל תרומה שמעלה חשש של ניגוד עניינים . המאמינים בחזון שלנו וביכולתנו לממש אותו–ויהודים

.)ראו כאן(, לפרטים נוספים. ראּותשמית ופומבית של הוועד המנהל של מכון מחייבת דיון והחלטה ר

?ו לא גובה תשלום עבור שירותיראּותמכון מדוע

אנשים בעמדות ל, ללא תמורה, שירותיושמספק את , )ר"מלכ(מוסד ללא כוונת רווח הוא ראּותמכון לא גובה כסף עבור ראּותמכון , ככלל.קבלת החלטות או השפעה במרחב הציבורי הישראלי, מנהיגות

:השירותים שהוא מספק בשל הסיבות הבאות

. גופים ציבוריים בישראל חייבים לקיים מכרזים בטרם התקשרות בחוזה – זמני תגובה ברוב המקרים . ם שבועות ארוכיםמכרזים אלה הם תהליכים ארוכים ומייגעים שאורכי

. שבהם אנו פועלים זמני התגובה הנדרשים מאיתנו קצרים מאוד




-' גרסה א-

63

מתמחה בטיפול ראּות מכון – ולכן לא יכולים לשלםהלקוחות לא ידועים שהם לא יודעים ם ההשהמדיניות שבלא מודעים לכך החלטות ה ימקבלבפערים בסיסיים שנובעים מכך ש

ראּותהלקוחות הפוטנציאליים של , לכן. משתנההמציאות ה אל מול אינה רלוונטיתיםנוקט . בתחומים אלהולא יפנו לבקש עזרה ולכן ' לא יודעים שהם לא יודעים'

ואת העם היהודי ישראל מדינת משרת את ראּות מכון – מחויב לנושא ולא ללקוחראּותמכון עבודה זו מחייבת . ינה ולשגשוגהומחויב לנסות ולחולל שינוי בסיסי שהוא חיוני לעתיד המד

שאינו , השפעה או סמכות, חופש לפעול מול מגוון רחב של אנשים וארגונים בעמדות מנהיגות . עולה בקנה אחד עם מערכת יחסים שבין ספק ללקוח

מנסה לחולל שינויים בסיסיים במרחב הציבורי ראּותמכון –חופש לחשוב ולהמליץ סדרי , נויים אלה כרוכים בבחינה של מרקם הערכיםשי ,כאמור. הישראלי והיהודי

ראּותבמיזמים רבים של מכון . תבניות ההתנהלות וההרגלים במרחב הציבורי, העדיפויות ישמור על החופש ראּותחשוב ביותר שמכון , לכן. צריך להשתנות' הלקוח'מתברר שגם

. להמליץ ולפעול ברוח המלצות אלה, לחשוב

יקבל תמורה בעבור עבודתו וזאת כאשר העבודה ראּותמכון אים מן הכלל שבהם לכלל זה יתכנו יוצ היה מבצע את הפרויקט ראּותמכון ומשרתת אותם וראּותמכון משתלבת עם החזון והשליחות של

. תמורה חלקית בלבדנגדבכל מקרה וגם ללא תמורה או

?ראּותמכון מי יוזם את הפרויקטים של

במקרה . מזהה סוגיה אסטרטגית שבה קיים פער בסיסי ונרתם לסגירתו ראּותמכון , לעיתים . מתחיל לפעול בהתאם למחזור הפעולות שלוראּותמכון , כזה

כדי שיסייע בידם להתמודד עם האתגרים ראּותמכון לפונים מקבלי החלטות , לעיתים וא משרת את מחויב לבצע את הפרויקט כל עוד הראּותמכון , במקרה כזה. הניצבים לפתחם

. מביא לידי ביטוי את הערך המוסף הייחודי שלו ונותר נאמן לערכים שבחוקה שלו, שליחותו

?מציע למקבלי החלטות ראּותמכון השירותים שםמה

: מציע מגוון שירותים לתמיכה בתהליכי קבלת החלטותראּותמכון

מגרש המשחקים , עשירה ומדויקת של המטרות, מקיפה בהבנה סיוע – בירור דירקטיבה ; מקבל ההחלטותוהכלים העומדים לרשות

;סטרטגיות אהפתעות והזדמנויות יצירת ידע חדש ורעיונות אסטרטגיים אודות – פיתוח ידע

ומטרתן לסייע למקבלי תובנות של אוסףמצגות אלה מציעות – "יאללה וואלה"מצגות ;יותאסטרטגיות ולנצל הזדמנויות אסטרטג מהפתעותהחלטות להימנע

–הוא פורטל המכיל חומר רב ראּותמכון של אינטרנט ה אתר– ראּותאתר האינטרנט של בכל אחד מתחומי –קישורים לגופים חשובים אחרים ועוד , מחקרים, מאמרים, ספרים

.ראּותמכון בכלל זה מוצגים גם הפרסומים של . המיקוד שלנו

?ןלמה יש קטגוריות של תוצרים ומה תפקיד

:החלטותמקבלי השפעה על יעוד שונה בכל הקשור לתוצרים ריה של קטגולכל

קטגוריה זו מניחה תשתית לקבלת החלטות ולהמשך פיתוח ידע ועיצוב – בסיס ניתוח ;מדיניות

הרלוונטיות האסטרטגיות ובהערכת החלופות קטגוריה זו עוסקת בהגדרת – תוצר מדיניות ;ןשלה

והנחות עבודה רווחות איתור פערים בין הנחות יסוד בקטגוריה זו עוסקת – התרעה בסיסית ;וחקות אותןמגמות אשר שלבין




-' גרסה א-

64

; הזיקות המערכתיות של סוגיה כלשהימכלול מיפוי– מבט מערכתי

; אירועים שוטפיםשל השלכות אסטרטגיות של ניתוח– ראּותנקודת

;ומיפוי של מגמות מתהוות איתור– ראּותמ

; שהוא חיוני לשיח האסטרטגירעיון הגדרת– מושג

.הצגת ידע שהוא חיוני לשיח האסטרטגי – מונח

? ראּותיוצרים על תוצרי ה זכויות םמה

ובתוצריו מוצע בכפוף לתנאי השימוש וההגנה על פרטיות המשתמש ראּותהשימוש באתר מכון תנאי השימוש . ובכפוף לתנאים פרטניים שיימצאו בחלק מדפי האתר)לחצו כאן(המופיעים באתר

. גם לנשים, כמובן, והם מתייחסים, באתר מנוסחים בלשון זכר מטעמי נוחיות בלבד

ראּותמכון של דוגמאות לפרויקטים

)2008-09(אומצה על ידי ועדת אילון ' אזרחיתהחזית ה'אסטרטגיית העמידה האיתנה עבור דנה פרייזלר עסק בבחינת המוכנות של ישראל למצבי משבר לאומיים ' צוות בראשות גב–

עבודת הצוות הניבה מסגרת תפיסתית חדשה לארגון החזית . ובעיצוב אסטרטגיה בתחום זהאסטרטגיה זו אומצה . )לחצו כאן(' עמידה איתנה': האזרחית למצבי משבר לאומיים ששמה

. )10/08(על ידי הועדה בראשות השר עמי אילון

זיהה כי מקבלי ראּות מכון, 2007 בקיץ – '15חזון ישראל 'ו' קפיצת מדרגה'הטמעת המושג ולכן ) לחצו כאן(' וקפיצת מדרגה' צמיחה' בין המושגים ההחלטות בישראל אינם ערים להבדל

במשך מספר חודשים , לכן. 15אין ביכולתם לנהל שיח אודות האתגר של מימוש חזון ישראל לחדד את ההבדלים בין שני המושגים ניהלנו מסע של מצגות ואירועים תקשורתיים במטרה

ריקרדו האוסמן ' שיאו של מסע זה היה ביקורו של פרופ. ולדון במשמעויותיהם . 2008מאוניברסיטת הארוורד בישראל בחודש ינואר

צוות בראשות מר יריב מן סייע בידי האגף – )2008(עיצוב אגפי מדיניות במשרדי הממשלה יחידות תכנון ה שלהעצמל והלהקממשלה לגבש מדיניות לתכנון מדיניות בלשכת ראש המ

הפרויקט . )לחצו כאן(לאומי השוואתי מקיף - השונים על יסוד מחקר ביןממשלההבמשרדי בשירות הציבורי לי משרדים וגורמים בכירים"מנכ, ל משרד ראש הממשלה"מנכהוצג בפני

.בהווה ובעבר ובפני נציגים ממכוני מחקר ואקדמאיים מובילים

בכל המדינות שחוו קפיצת מדרגה כלכלית – )2008(שדרוג המועצה הלאומית לכלכלה אנו מאמינים שהמועצה הלאומית לכלכלה . 'מוח מרכזי'וחברתית התקיים ארגון שפעל כ

לכן פעלנו כדי לשדרג אותה כך . תר לתפקיד זהבמשרד ראש הממשלה היא הגוף המתאים ביו 15של קפיצת המדרגה של ישראל לקראת מימוש חזון ישראל ' מוח המרכזי'שתוכל לשמש כ

לאחר . ם דומים בעולםצוות בראשות מר יריב מן ערך מחקר השוואתי של גופי). לחצו כאן(כמו כן יזמנו . משרד האוצר וחברי כנסת, מכן פעלנו מול אנשי המועצה הלאומית לכלכלה

ר "יו, מנואל טרכטנברג' פרופמרקר בהשתתפות - מדהמירב ארלוזרובזה אצל ראיון בנושא . וגידי גרינשטיין, דאזר ועדת הכלכלה בכנסת"יו, כ גלעד ארדן"הח, המועצה

דליה שחם ' בראשות גבצוות – )2007(לכלי במקום הכנסה פנויה להערכת העוני מדד חוסן כ , בעבודה זו. לקריאה להציג בפני ועדה ציבורית שבחנה את הגדרת קו העוני בישראלנענה

המעריך את העוני על יסוד ההכנסה לממשלה להחליף את המדד הנוכחי ראּותקרא מכון לחצו (שיאמוד את החוסן הכלכלי של משקי הבית ממדי-במדד רבהפנויה של משק הבית

. מסקנות הוועדה היו ברוח המלצותינו אך לא אומצו על ידי הממשלה. )כאן

חמת לבנון בעקבות מל– עדכון תפיסת הביטחון הלאומי ושדרוג מערך הביטחון הלאומי במשבר בתפיסת הביטחון שעסקו עדת וינוגרד שלושה מזכרים ו לוראּות מכון הגיש, השנייה

ובמענה המבני למשבר זה 2006כפי שנחשף במלחמת לבנון השנייה בקיץ הלאומי של ישראל במשך השנה האחרונה עסקנו בקידום השיח אודות הצורך בעדכון תפיסת ). ןלחצו כא(

. הביטחון הלאומי




-' גרסה א-

65

ביבליוגרפיה–' גנספח

ספרים וחוברות

)1959הקיבוץ המאוחד (, מסך של חול, אלון י

).1971, מערכות: תל אביב(, דברים על ביטחון ישראל, יחוד וייעוד, .גוריון ד-בן

).1994, הוצאת משרד הביטחון :תל אביב(, ביוגרפיה: בן גוריון, .בר זהר מ

)הוצאת משרד הביטחון ("העימות המוגבל" , שאול ש, גולן ח

).2005, הוצאת כרמל: ירושלים(, ישראלי-ציוני-איגרת למנהיג יהודי, .דרור י

)2003הוצאת משרד הביטחון (גיהטרטמלחמות ואס, הרכבי י

).1996 ,הוצאת דביר :אור יהודה (,ל רביםמעטים מו: ביטחון לאומי, .טל י

, כתר הוצאה לאור(, השנים הראשונות50: משרד החוץ, )עורכים(גוברין י ועודד א , יגר מ 2002. (

) 2001, הוצאת משרד הביטחון (אסטרטגיה של מלחמות ושלום, לוטוואק א

)כנרת זמורה ביתן( אין גבול ,רכלבסקי ס

ניירות עבודה ומאמרים

המכון צבא ואסטרטגיה לקחים ברמה האסטרטגית—מלחמת לבנון השנייה ,ג ד איילנ 2009פריל וקטובר אא למחקרי ביטחון לאומי

המכון למחקרי ביטחון לאומית במזרח התיכון-המעורבות הבין, ברט רוני ושמחוני לימור 2009, לאומי

ור מרכז המידע למודיעין ולטר איומים והזדמנויות– 2009בשנת " אבני דרך ")אלוף(ידלין ע )מ"מל(המרכז למורשת המודיעין

-מרכז בגין תזכיר למדינאים: ביטחונית למדינת ישראל-מדינאות מדינית: יחזקאל דרור סאדאת למחקרים אסטרטגיים

עלייתו של אתגר התנגדות והשפעתו על תפיסת הביטחון הלאומי –אוומה מוק, מילשטיין מ המכון למחקרי ביטחון לאומי מזכרשל ישראל

עיקרי המסמך של האגף : 2009 – 2008אסטרטגית לישראל - מדיניתהערכת מצב ,ע עציון 2009 מאי המכון למחקרי ביטחון לאומי עדכון אסטרטגי לתכנון מדיני במשרד החוץ

המכון למחקרי עדכון אסטרטגי , טרטגי הפן המדיני עדכן אס–" עופרת יצוקה" ע ,רןע 2009 פברואר ביטחון לאומי

המכון למחקרי עדכון אסטרטגי , המטרה חיזבאללה: מלחמות לבנון השלישית, קופרווסר י 2008 אוקטובר ביטחון לאומי

המכון צבא ואסטרטגיהלבנון ועזה כמקרי בוחן: הלחימה נגד צבא טרורילה, שוייצר י 2009 למחקרי ביטחון לאומי

2009 דצמבר הארץ תשובה נחושה לחיזבאללה’שי ח

צבא ואסטרטגיה ?ל ערוך להתמודד במלחמה סדירה מול מדינות ערב"האם צה , שלום ז 2009אפריל המכון למחקרי ביטחון לאומי




-' גרסה א-

66

ון ומשרד מוסד שמואל נאמן בטכניפרויקט משותף של , דיפלומטיה ציבורית בישראל,שנער ד 2009, החוץ הישראלי

Books and Memorandums

Bar M, Red Lines in Israel's Deterrence Strategy, (Tel Aviv, Ma'arachot, 1990)

Barabási A.L, Linked: The New Science of Networks (Perseus Publishing, April 2002)

Byman D, Deadly Connections, (Cambridge University Press, 2005);

Cohen N, What’s Left? How Liberals Lost Their Way (Fourth Estate 2007).

Cooper R, The Breaking of Nations: Order and Chaos in the Twenty-first Century (Atlantic Books 2003).

Davis, H; and Davis, D; Israel In the World, Weidenfeld and Nicolson, London, 2005.

Gladwell M., The Tipping Point: How Little Things Can Make a Big Difference, (Little Brown and Company, 2000).

Gove M, Celsius 7.7 (Weidenfeld & Nicolson 2006).

Heifetz R, Leadership without Easy Answers, (Harvard University Press, 2003).

Husain E, The Islamist (Penguin 2003).

Inbar, E., Israel's National Security: Issues and Challenges since the Yom Kippur War, (Routledge, 2008).

Inbar, E., Israel's Strategic Agenda, (Routledge, 2007).

Kagan R, Of Paradise and Power: America and Europe in the New World Order (Random House 2004).

Kennedy P, The Rise and Fall of Great Powers (Random House 1988).

Malik K, From Fatwa to Jihad the Rushdie Affair and its Legacy (Atlantic 2009).

Rose J, The Question of Zion (Princeton 2008).

Nye, J., Soft Power, (New York: PublicAffairs, 2004).

Phillips M, Londonistan (Gibson Square 2006).

Ramo J.C, The Age of the Unthinkable: Why the New World Disorder Constantly Surprises Us and What We Can Do About It, (New York: Little, Brown and Company, 2009).

Rotberg R, When States Fail, (Princeton University Press, 2004).

Shepherd R, A State Beyond the Pale: Europe’s Problem with the Israel (Orion Publishing 2009).

Shultz R and Dew A, Insurgents, Terrorists and Militias, (Columbia University Press, 2006).




-' גרסה א-

67

Tal I., National Security: The Israeli Experience, (Dvir, 1996).

Yaniv A, Politics and Strategy in Israel, (Tel Aviv: Sifriat Ha-Po'alim).

Yaqoob S, Islamic Political Radicalism: A European Perspective, (Ed. Tahir Abbas, Edinburgh University Press, 2007).

Articles and Policy Papers

Ahmed H and Stuart H, Hizb Ut-Tahrir Ideology and Strategy, Centre for Social Cohesion 2009.

Amis M, “You ask the Questions,” The Independent, January 2007.

Barabási A.L and Bonabeu E, “Scale Free Networks”, Scientific American 2003.

Bright M, “When Progressives Treat with Reactionaries, The British State’s flirtation with radical Islamism”, Policy Exchange 2006.

Briggs R and Birdwell J, "Radicalisation among Muslims in the UK”, Micron Policy Working Paper, May 2009.

Fishman J.S, "Ten Years since Oslo: The PLO's "People's War" Strategy and Israel's Inadequate Response", Jerusalem Center for Public Affairs, Jerusalem Viewpoints No. 503, 1 September 2003.

Geltman B, Tal R (eds.), “Tomorrow: Facing Tomorrow –Background Policy Documents, Jerusalem” The Jewish People Policy Planning Institute, May 2008.

Gerstenfeld M, "The Academic Boycott Against Israel," Jewish Political Studies Review Fall 2003.

Gilboa E, “Searching for a Theory of Public Diplomacy”, The Annals of the American Academy of Political and Social Science 616 (1), 2008.

Gilboa, E. "Public Diplomacy: The Missing Component in Israel’s Foreign Policy," USC Center for Public Diplomacy, Oct. 2006.

Harman C, “The Prophet and the Proletariat” International Socialism Journal 64, Autumn 1994.

Hertzberg A, “NGO ‘Lawfare’ Exploitation of Courts in the Arab Israeli Conflict”, September 2008, NGO Monitor Monograph Series.

Hirsh D, Anti Zionism and Anti Semitism: Cosmopolitan Reflections, Yale Initiative for the Interdisciplinary Study of Anti Semitism Working Paper Series

Ibish H, “The Fantasy World of One Staters”, The Atlantic November 2009.

Jabotinsky Z, “The Iron Wall” 1923.

Judt T, “Israel the Alternative”, New York Review of Books, 23/10/2003.

Jacobson H, “Lets see criticism of Israel for what it really is”, The Independent, February 2009




-' גרסה א-

68

Lappin S, “Therapists to the Jews: Psychologizing the 'Jewish Question'”, Normblog

Shindler C, Interview in the Jewish Chronicle October 2009.

Siboni G, “Disproportionate Force: Israel’s Concept of Response in Light of the Second Lebanon War” INSS Insight No. 74, October 2, 2008

Simcox R, “A Degree of Influence: The Funding of Strategically Important Subjects in UK Universities”, The Centre for Social Cohesion 2009.

Simpson D, “Reading Barabási, Linked the Science of Networks” Doug Simpson weblog

Wagner, C., “From Hard Power to Soft Power”, Heidelberg Papers in South Asian and Comparative Politics, Working Paper No.26, March 2005 ;

Presentations: Noam Lemelshtrich Latar, Grisha Asmolov & Alex Gekker, “Winning the Battle of Narratives in the New Media in the Cyber Space”, Asper Institute for new Media Diplomacy.