סיכומים דימוי מוטוריולנצלה בפועל בה נמצאים לא שאנו למרות חווייה לחוות ניתן באמצעות הדמיון

,18לצורכי שיפור ביצועים, טיפול ושיקום. נושא הדימוי נחקר החל מסוף המאה ה-עם בהתמודדות לסיוע ככלי בשימוש היה שם הפסיכולוגיה מתחום הוא ומקורו הפסיכולוגיה מעולם הכלי שאלו את המוטורי בתחום ומועקות. תסכולים פחדים,

לצורך שיפור ביצועים מוטוריים.

הגדרות הדימוי המוטורי

התוצאה של גישה מודעת לתוכן של ההכנה לתנועה, שמבוצעת בדרך כלל באופן לא(.Jeannerod, 1995 )מודע לקראת ביצוע תנועה

כלומר, כאשר אנו נכנסים לאזור הדמיון אנו מגיעים לאזור במוח שאחראי על תכנוןתנועות בהתאם לנסיון תנועתי שנצבר בעבר.

(Perceptionחווייה המדמה חוויה אמיתית המשלבת מספר חושים בהיעדר תפיסה ) ממשית

(White & Hardy, 1998 .)

כלומר, אנו חווים את החווייה אולם לא באמת רואים, שומעים או חשים משהו.

.Perception without sensation (Moran, 2004) תפיסה ללא תחושה -

שימוש בחושים ליצירה או לשחזור של חוויה חשיבתית/קוגניטיבית. בשונה מחלימה, ומודע לתהליך שהוא עובר.ער לחלוטיןבמהלך הדימוי המוטורי המבצע

מושגי יסוד

( Mental תרגול מנטאלי Practice :) כגון שיטות שונות הכוללות תהליכים מנטליים .דימוי( וModellingדיבור עצמי, עיצוב מודל )

רגשות(.דימוי: טעם, מגע, ריח, שמיעה, )ראיה, השונים החושים כל את כולל במרבית המקרים נשתמש בדימוי כולל כדי לא להגביל את הפעולה לחוש הראייה

בלבד.

Visualisation:.)סוג מסוים של דימוי שבו משתמשים בחוש אחד בלבד )ראייה

שימוש בדימוי בספורט

ובאימונים: לביצוע הכנה במהלך ספורטאים אצל שכיח בספורט בדימוי השימוש יצירת תמונה מנטאלית של "כשאני מתאמן, אחד הדברים שאני מתרכז בהם הוא הדרך הטובה ביותר להעביר את הכדור לשחקן אחר... תמיד לקראת משחק, תמיד, בכל לילה אני מדמה מהלכים שאף אחד אחר לא חשב עליהם. אני חושב על נקודות החוזק של כל שחקן אליו אני מעביר את הכדור, מתחשב ביתרון של השחקן לקבל את

(.2006 )רונלדיניו, הכדור לרגל או לראש. זה מה שאני עושה. אני מדמה את המשחק"

1

מספורטאי הנבחרת האולימפית של קנדה כי הם משתמשים99% דיווחו 1988בשנת בדימוי מוטורי כאסטרטגיית הכנה לקראת ביצועים.

זו, כאשר ככל שהספורטאי ברמה יותר גבוהה, כך הוא משתמש יותר באסטרטגיה לרוב היוזמה היא מצד המאמן. בנוסף, ככל שהספורטאי יהיה יותר מיומן )הן ברמת

הביצוע והן ביכולת הדימוי( סביר להניח שיהיה לו יותר קל לשחזר התנסויות קודמות.

מטרות השימוש בדימוי בספורט

. המידע נדגם מהזיכרון וכוללחיזוק מידע שקיים בזיכרוןשחזור חווייה לצורך .1את התחושות שנלוו אליו כדי לחזק את הדימוי.

מיומנות.2 ביצוע הזיכרון שיפור את נדגום מיומנות ביצוע לאחר לדוגמה, . והחוויה התחושתית וננסה לדמיין את אותו ביצוע ברמה גבוהה יותר.

. החוויה החדשהדימוי ביצוע שלא בוצע עד כהיצירת חוויה חדשה, כלומר .3האדם של ביצוע אם בין – כלשהו קיים מידע על להיות מבוססת צריכה

המדמיין או צפייה בביצוע של אדם אחר. לקראת תחרות או ביצוע ספורטיבי כלשהו. העלאת מוטיבציה.4 לקראת תחרות או ביצוע ספורטיבי כלשהו. העלאת ריכוז.5. העלאת תחושת ביטחון ומסוגלות עצמית.6

הקשר בין דימוי מוטורי לביצוע בפועל

,Jamesבמספר מחקרים נמצא שדימוי מנטאלי של תנועה הוביל לגירוי בשרירי היעד ) (. לדוגמה, אצל אדם שדמיין שהוא מנגן בפסנתר נמדדו אותות חשמליים בקצות1980

האצבעות למרות שלא בוצעה תנועה בפועל.

כדי למנוע פעולה של שריר בעת הדימוי צריך לעכב באופן מודע את פעולתו )ניתן (. מניעה מודעת של תנועה מחייבת תכנון תנועתי מודע. למרותEMGלפיקוח על ידי

לעומתEMGזאת, גם כאשר יש מניעה מכוונת, בכל זאת נצפתה פעילות מוגברת של מצב מנוחה.

(. הנבדקים דירגו אתDecety, 1993דימוי של הרמת משקולות הוביל לעלייה בדופק )תחושת עוצמת הדימוי ביחס ישר לעוצמת המשקל המורם.

(. Wuyam et al, 1995דימוי של תנועת רגליים הוביל לעלייה בקצב הנשימה )

,Decety & Michaelמשך דימוי ההליכה למרחק מסוים היה זהה למשך הביצוע בפועל ) (. בנוסף, כאשר הדימוי היה של הליכה עם משא, משכו התארך )בהתאם לחוק1989

(.1954פיטס,

גורמים המשפיעים על יעילות הדימוי

ככל שהאדם יותר מיומן בדימוי, כך השפעת הדימוי תהיה יעילה יכולת דימוי:.1 יותר. האדם יחווה אותו בצורה ברורה יותר ויווצרו יותר קשרים במוח שיחזקו

את החווייה. דימוי פנימי או חיצוני, וויזואלי או קינסטתי יביאו לתוצאות שונות. סוג הדימוי:.2

אין שיטה טובה יותר והדבר תלוי בספורטאי עצמו.

2

אם הביטחון נמוך והחוויות שליליות, סביר להניח שגם רמת ביטחון עצמי:.3 הדימוי יהיה שלילי והשפעתו לא תהיה חיובית.

ככל שהספורטאי מיומן יותר כך תרומת הדימוי רמת מיומנות בביצוע בפועל:.4 תהיה טובה יותר. זאת מאחר ולספורטאי המיומן יש יותר חוויות שעל בסיסן הוא יכול ליצור שחזור ולתכנן אירועים חדשים. בנוסף, לספורטאים המיומנים יש חשיפה נרחבת יותר לאסטרטגיות וטקטיקות שיאפשרו להם לתכנן ולדמות

טוב יותר.

יכולת הדימוי

יכולת הדימוי אינה מחייבת ידיעת הביצוע התנועתי בפועל, והיא תלויה במנגנוני עיבוד המידע במוח. מדובר ביכולת הניתנת לשיפור בעזרת אימון, בדומה לכל יכולת פיזית

בהשפעתה החיובית,מאמין יותר'רגילה'. נמצא כי היכולת משתפרת ככל שהאדם .יותר חושים טובה יותר וככל שמעורבים בדימוי מודעות גוףככל שלאדם יש

איך זה עובד?

כאשר חושבים על אירוע ספורטיבי, עולה מהזיכרון תמונה כלשהי מהאיזור המתאיםלאזור שהיה פעיל בפעולה עצמה. מחקרים מצאו וקשור במוח שחווה את החוויה לפני הפעולה, תכנון שבעת לזו זהה מוחית חשמלית פעילות ישנה דימוי שבעת וגם מעט באזורים הפרה מוטוריים הייתה ובזמן הפעולה בפועל. הפעולה הביצוע

באזורים המוטוריים של המוח.

האחראי על הפעולה ישנה עליההאזור במוחבחלק מהמחקרים נמצא שבהפעלת בשריר.ללא תנועה שמבטאת עליה בפעילות החשמלית מתח השרירב

תיאוריות המסבירות דימוי מוטורי

Psycho Neuromascular Theory (1894)

תיאוריה זו מסבירה את הקשר שבין המחשבה על פעולה מסוימת לפעילות השרירית בפועל. הדימוי יהיה איכותי אם השריר מקבל מידע קינסטתי ומחזיר משוב למוח. ככל

יהיה אמיתי יותר, כך הדימוי יהיה איכותי יותר ויתרום לבסוףהמשוב מהשריריםש לביצוע בפועל.

ניתן לזהות בבדיקת למרות שאין תנועה נראית לעין. הסיבה שאיןEMGאת הגירוי תנועה היא שנשלחת פקודת עיכוב לשריר האנטגוניסט שמונע את ביצוע התנועה. השיפור בביצוע נגרם מכך שהחוויה של ביצוע תנועתי מאמנת את השריר – מסלול

הוא זהה לביצוע התנועה בפועל.הדחף התנועתי

פעולת השריר הנחווית בעת הדימוי אמורה לספק משוב קינסטתי למערכת העצבים.In Flow Processing Explanationהמרכזית. התיאוריה ידועה גם כ-

בשרירי המטרה בעת דימויEMGכדי לאשר תיאוריה זו הראו מחקרים אחדים עליה ב- בשריריEMGתנועות. לדוגמה, בעת דימוי כפיפת מרפק עם משקולות נמדדת עלייה ב-

. אינן חד משמעיות, ביחס ישר למשקל המדומה. ההוכחות Bicepsה-

3

שמגיע למשוב רק אלא למוח התייחסות שאין כך על ביקורת סופגת התיאוריה מהשרירים, וכי אין התייחסות לתהליכים הקוגניטיביים המתבצעים בעת הדימוי.

Symbolic Learning Theory (1934)

לתנועות. מייצגים סימנים ומתן מיומנויות של ללמידה יותר קשורה זו תיאוריה התיאוריה מסבירה כי תרגול מיומנות תוך כדי דימוי משפר את הקשב לצורה שבה צריך להתבצע הרצף התנועתי. התנועה מקודדת במערכת העצבים המרכזית בצורה

סימבולית, והדבר מקל על ביצוע הפעולה בפועל.

. במחקרים נמצאלימוד מיומנות חדשההתיאוריה מתמקדת בשלבים הראשונים של כי הדימוי עזר בביצוע מטלות מוטוריות-קוגניטיביות מורכבות שכוללות הרבה מפרקים

מהדימוי.פחות)לדוגמה תרגילים בהתעמלות(. מטלות שמערבות רק כוח הושפעו

התיאוריה מבוקרת מאחר וקשה להסביר כיצד מושג שיפור בכוח, או שיפור במטלותמיומנויות רכישת של אחרי השלב הרבה כבר שנמצאים מיומנים ספורטאים של

ראשונית.

תיאוריות קוגניטיביות של דימוי

מידע, של קליטה הדימוי: בזמן במוח שקורה במה תיאוריות שמתמקדות קבוצת אחסון המידע ובהמשך שליפת המידע והשימוש בו. קיימות שתי גישות במשפחה זו

של תיאוריות:

סדרתית:.1 השוואה, גישה קליטה, השני: אחרי אחד התהליכים מתרחשים פלט.

הפעולות מבוצעות בו זמנית, הכל דינאמי ופועל יחד תוך כדי גישה מקבילה:.2פיצול קשב. בנוסף, מידע מילולי ווויזואלי יכולים לעבור עיבוד מידע במקביל.

Bioinformational Theory

דרגות: שתי בעל רעיוני מבנה הוא וגירוידימוי הדימוי( )תוכן )הפעולהתגובה בפוביות: הגירוי(. מקור התיאוריה הוא בפסיכולוגיה של טיפול שמבוצעת בעקבות לקיחת מידע סנסורי והצמדתו לתגובה או תחושה פיזית. התיאוריה תומכת בשילוב תגובות ותחושות פסיכולוגיות לדימוי כדי לחזק את הקשר בין הדימוי לביצוע בפועל

ולהפוך אותו לאותנטי יותר.

Dual Code Theory

תיאוריה זו מסבירה כי בכל דימוי אנחנו מתבססים על מידע המקודד בשתי צורות: צורתי )וויזואלי( ושמי. במידה ושתי הצורות נמצאות בזיכרון, יש יתרון בשימור המידע.כל שאין בעוד בזיכרון, שקיים החזותי במידע ההתמקדות היא בתיאוריה הבעיה

התייחסות לצורך בביצוע בפועל לשם יצירת הדימוי.

Triple Code Theory

4

)שינוי פיזיולוגי אצל דימוי, תגובה סומטית התיאוריה מתייחסת לשלושה מרכיבים: לרקע )בהתאם האדם אצל הדימוי של והמשמעות הדופק( עליית כגון האדם

ולהיסטוריה(.

הצלחת הדימוי תיקבע על פי הזיכרון של האדם, ולכן תפקידו של המאמן הוא לנתקושיפגע שלילי מדימוי להימנע מנת על מוצלחת לא חווייה של במקרה מהרגש בביצועים. ההתקדמות היא איטית ומתבצעת שלב אחר שלב תוך התמקדות בפרטים

טכניים.

קוגניטיביים בנוגע לתהליכים לכך שחסר הסבר הביקורת על התיאוריה מתייחסת המתרחשים במוח, מכיוון שניתן לשפר ביצוע גם במטלות קוגניטיביות.

Insight Theory

לפעמים יש מחלוקת בין לימוד בשיטת החלק או השלם, ולעתים אין צורך להתמקדל'נפילת להביא מנת על הכללית במהותו דווקא אלא הביצוע של פרטיו בפרטי האסימון' אצל הספורטאי. שלב זה מתרחש בעקבות למידה או תהליך חיקוי ומאפשר

הגעה לתובנה מעמיקה ללא מעבר הכרחי בין כל השלבים בדרך אליה.

ההבדל בין תיאוריה זו לאחרות הוא שהשינוי הינו פתאומי ולא ניתן לקבוע מה גרם לו. יתרון השימוש בדימוי בהקשר לתיאוריה זו הוא שניתן להתמקד בביצוע הכולל ולאעדיין לא מצליח לבצע את הפעולה בצורה בפרטים הקטנים, למרות שהספורטאי

מושלמת.

Attention Arousal Set Theory

מתאימה מאוד לספורטאים מיומנים. על פי התיאוריה מכניסים את האדם לעוררות מתאימה לביצוע המתבטאת בפעילות חשמלית נמוכה בשרירים. אין בתיאוריה הסברזו גישה היום-יומי. באימון או ההכנה בתקופת אימונים, תוכנית במהלך לשיפור רגשיים בהיבטים ולא ומנטלי, כאשר המיקוד הוא בביצוע גופני בהיבט מתמקדת

)כדוגמת קהל(.

Motivational Explanations / Self Efficacy / Self Confidence Theory

ייצור אצל הספורטאי אמונה דומה, יש חשיבות שהמאמן יאמין שהדימוי עוזר ובכך בהצלחה האמונה בדימוי. מוצלח ביצוע לאחר מוצלח לביצוע וציפייה מוטיבציה

משפרת את סיכויי ההצלחה בביצוע. מובן שעדיין חשוב להציב יעדים ריאליים.

יש להבחין בין ביטחון עצמי )האדם מאמין ביכולתו באופן כללי( לבין מסוגלות עצמית)מתייחסת לביצוע ספציפי של מטלה מסוימת(.

וביטחון עצמי דימוי משתפרות תחושות מסוגלות כי באמצעות התיאוריה מסבירה שמביאות לשיפור בביצוע בפועל. ברם, לא נמצא קשר סיבתי בין שיפור בביטחון לבין

הביצוע.

Functional Equivalence Theory

5

( בכלי מדידה מתקדמים די מודרנית המשתמשת פעילותFMRIתיאוריה למדידת ) מסויימים. איברים שמפעילים באיזורים מוגברת דם זרימת זיהוי באמצעות המוח נמצא שאכן בעת דימוי קיימת פעילות מוחית הדומה לפעילות בזמן הביצוע בפועל, הן בחלקים האחראים על עיבוד מוטורי והן באלו האחראים על עיבוד חזותי. האזורים הפעילים הם אלו שאחראים על תכנון התנועה ואלו שמבצעים את התנועה בפועל

)הוכח בפחות מחקרים(.

)תפיסה ללא תחושה( ולכן ניתן לדמיין גםPreception without Sensationהדימוי נקרא חוויה שלא בוצעה בפועל על ידי הספורטאי אלא הוא רק ראה אותה.

ככל שמערבים בדימוי יותר חושים, כך יופעלו יותר אזורים במוח בדומה למצב בעתביצוע התנועה בפועל, כך שאפקט האימון יהיה דומה יותר למציאות.

התיאוריה מוסברת בכך שהמוח שומר בזיכרון את התנועה והוא יכול לשלוף אותה גםדימוי. הייצוגים המנטליים הם כמו וגם לטובת שמאוחסניםמודליםלטובת ביצוע

וניתנים לשליפה. התיאוריה מסתמכת על תהליכים במערכת העצבים המרכזית.

Out Flow Processing

דומה לתיאוריה הקודמת, אולם מסבירה את פעילות השרירים בדליפת מידע מהדימויבמערכת העצבים המרכזית. המוח מכין את השרירים ולכן גורם להם לנוע מעט.

סיכום

לא קיימת תיאוריה שנותנת את כל התשובות, והתפקוד מבוסס על שילוב של מספר תיאוריות. יש לקחת בחשבון כי גם בביצוע בפועל ישנם הרבה גורמים משפיעים: תכנון קוגניטיבי של המטלה, ביצוע בפועל, קבלת משוב מהשרירים על עצימות הביצוע,

שיפור הביטחון בעקבות הצלחה, תחושת מוטיבציה מוגברת לאחר הצלחה וכדומה.

הרווח שהספורטאי יקבל מאימון בדימוי תלוי במטרות שהוא מקווה להשיג באמצעותו,הדגשים הניתנים באימון, העדפות הספורטאי ומורכבות המטלות.

אופן הדימוי לעומת פרספקטיבהאנשים שונים עשויים להתחבר לסוגים שונים של דימוי, בהתייחס למאפיינים הבאים:

שימוש בחוש מסוים לעומת אחר. קיימים שני אופנים עיקריים אופן דימוי:.1 בדימוי מוטורי – וויזואלי )חזותי( וקינסטתי )תחושתי-תנועתי(.

אופן התפיסה של הדימוי - גוף ראשון )דימוי מוטורי פרספקטיבה של הדימוי:.2פנימי( או גוף שלישי )דימוי מוטורי חיצוני(.

דימוי וויזואלי

וויזואלי, יש להשתמש במידע חזותי רב ככל האפשר כאשר אנו משתמשים בדימוי לצורך תיאור המיומנות וסביבת הביצוע. זאת על מנת לאפשר לספורטאי "לראות" את

עצמו מבצע את התנועות ואת הסביבה שבה מתקיים האירוע.

6

פעמים רבות היכולת של האדם ללמוד תלויה ביכולת שלו לקלוט מידע מהסביבה, שבהן הסביבה משתנה כל הזמן.מיומנויות פתוחותבעיקר ב

דימוי קינסטתי

התנועות תיאור לצורך והמפרקים מהשרירים המתקבל קינסטתי במידע שימוש ותחושות הגוף בעת ביצוע המיומנות. זאת על מנת לאפשר לספורטאי "להרגיש" את התנועות, את טווח התנועה, משקל האיברים או החפץ שהוא מחזיק וכן את המגע עם

הסביבה שבה הוא מבצע את הפעילות.

התייחסות לכלול חייבות תחושתי בדימוי ספורטאי שמנחה המאמן הנחיות לקינסטתיות: טווח התנועה של האיברים, תחושות המאמץ וההתנגדות שהגוף מרגיש וכדומה. ככל שנכלול יותר מידע קינסטתי בדימוי, כך התחושה תהיה אמיתית יותר

והתוצאות טובות יותר.

המלצות יישומיות

)מחול לדוגמה( מומלץ להשתמש בדימויתנועהלמטלות שדורשות תיאור צורה של משום שיש לו השפעה טובה יותר על הלמידה והביצוע במיומנויות אלו. וויזואלי

לדוגמה(, מומלץתחושת גוףבמיומנויות שמבוססות בעיקר על קורה )הליכה על .קינסטתילהשתמש בדימוי

של לימוד מיומנות חדשה.בשלבים הראשוניםדימוי וויזואלי נמצא כמשפיע במיוחד לשיפור שיוביל הוא הקינסטתי שהדימוי נמצא מיומן כשהספורטאי זאת, לעומת משמעותי יותר בביצועים. אין הכוונה היא שלא יהיה שיפור כתוצאה מדימוי קינסטתייותר מצד המאמן בשלבי האימון המוקדמים, אלא שהדבר מחייב הכוונה מפורטת לגבי המאפיינים הקינסטתיים בשלבים השונים של המיומנות )משום שהספורטאי לא

מכיר את המיומנות ולכן קשה לו לשייך אליה תחושות קינסתטיות מתאימות(.

לשילוב מוביל קינסטתי עם חזותי דימוי משמעותי בהשוואהשיפור בביצועים לשימוש רק באחת מהשיטות.

התנועה. של לאסטתיקה חשיבות יש אומנותית או התעמלות ריקוד כגון בענפים במקרים אלו הדימוי צריך לכלול מספר מרכיבים: איכות תנועה, רגשות והתנהגות.

תפיסה פנימית

דימוי על פי תפיסה פנימית מדמה את הסביבה מנקודת מבט אישית, כלומר בגוף ראשון. במצב זה הספורטאי צריך לחוות את החווייה כאילו הוא נמצא שם בפועל. כך לדוגמה כדורגלן שעומד לבעוט בכדור יראה את השחקנים מסביב, את הרגל שלו

מתרוממת, יחוש את המגע של כף הרגל עם הכדור ועוד.

הדימוי הפנימי הוא יעיל יותר בהשוואה לחיצוני.מיומנויות פתוחותמחקרים מצאו שב

יותר ראשון מתייחסים בגוף בדימוי לעסוק רוצים אנו כאשר שיטות האימון ברוב לתחושות קינסתטיות, למרות שיש גם אפשרות להתייחס למידע וויזואלי.

7

תפיסה חיצונית

בדימוי זה הספורטאי צריך לדמיין את הביצוע כצופה מהצד. דימוי זה מתבסס בעיקרזכרון על בהתבסס קינסטתי מידע אליו גם לשייך ניתן כי אם וויזואלי, מידע על מהעבר. מידע קינסטתי מחייב התנסות מוקדמת של הספורטאי בחווייה כדי שיוכל

לבצע את הקישור.

. מיומנות סגורהדימוי זה מתאים בעיקר לשיפור והערכה של ביצוע של

בנוסף, מאפשר הדימוי לאתלט "לראות" את התמונה הכוללת. אלמנט זה יהיה מועיל כחלק ממשחק קבוצתי )תנועהטקטיקהבמצבים מסוימים כאשר יש איזשהו צורך ב

מסוימת בהתקפה או בהגנה שעלינו להתמודד איתה או לבצעה בהצלחה(. הראייהשל התמונה הכוללת תאפשר לשחקן לתרגל את ההתמודדות עם מצבי המשחק.

שלו, מוצלח בביצוע ולצפות גופו לצאת מתוך לספורטאי החיצוני מאפשר הדימוי עובדה שמסייעת בשיפור הביטחון העצמי והמוטיבציה.

המלצות יישומיות

ומומלץ להשתמש ניתן בשני סוגי התפיסהבאותו אימוןאצל ספורטאים מיומנים במקביל, כלומר שהספורטאי נכנס ויוצא מתוך גופו במהלך הדימוי.

בהמשך, מומלץ לשלב דימוי חזותי עם קינסטתי הן בתפיסה החיצונית והן בתפיסההפנימית.

ספורטאים רבים מדווחים כי הם משתמשים במספר סוגי דימוי.

וידיאו לפני אימון ושימוש בהם לטובת דימוי שבו מוצג לספורטאים צפייה בסרטוני ביצוע מוצלח יכול לסייע בדימוי במספר צורות:

דימוי וויזואלי חיצוני. צילום ספורטאי אחר:.1 וויזואלי חיצוני או קינסטתי חיצוני. צילום הספורטאי עצמו )צילום מהצד(:.2 וויזואלי פנימי. צילום הספורטאי עצמו )ממצלמת ראש(:.3

שיטה נוספת שיכולה לסייע בדימוי, בעיקר בשלבים הראשונים של הדימוי, היא ביצועוקינסטתי וויזואלי פנימי בפועל של המיומנות ומיד לאחריה שיחזור הביצוע בדימוי

פנימי.

בלבול בין תפיסה לבין אופן הדימוי

דימוי ובין דימוי קינסטתי לבין דימוי פנימי בין במחקרים רבים החוקרים מאחדים חיצוני לבין דימוי וויזואלי. בפועל נמצא שאדם יכול להשתמש בדימוי קינסטתי גם בעת

דימוי חיצוני, וכן להשתמש בדימוי וויזואלי בעת דימוי פנימי.

תפקודים יישומיים של דימוי

תפקידי הדימוי מקורם בתחום הפסיכולוגיה של הספורט. בתחום זה קיימת אבחנה ביןלצורך בדימוי רגשיותשימוש תחושות קוגניטיבייםשיפור תפקודים שיפור לבין

של ביצוע המיומנות.שיפור מבחינה טכניתוביצועיים שיגרמו ל

8

במוח האזורים הספציפיים כמות פי על ייקבע הדימוי היא שתפקוד היסוד הנחת שיופעלו בזמן הדימוי. ככל שמשמעות הדימוי תהיה ברורה יותר ותקיף אזורים רבים יותר, כך יופעל הייצוג המנטאלי המתאים ביותר וישפר את הביצוע בפועל בסופו של

דבר.

1.Motivational Specific (MS) (Paivio, 1985) : על פי תפיסה זו תפקידו של האימון של הספורטאי. לפיכך, האימון צריךמוטיבציההמנטאלי הוא להגביר את ה

)התחושותמוכוונת מטרה )לנצח במירוץ( והתנהגות יעדים ספציפייםלכלול בעלייה לפודיום לקבלת הפרס(.

2.Motivational General Mastery (MG-M) : של תפקיד שמשרת כללי דימוי . תוכן הדימוי כולל התמודדות מוצלחת ושליטהשליטה בביצועמוטיבציה ושל

להעלאת רבות כתורם נמצא דימוי של כזה סוג הביטחוןבמצב מאתגר. .העצמי

3.Motivational General Arousal (MG-A) : עם התמודדות ותחושות רגשות , לא בהכרח של השרירים אלא גם תחושות סומטו-סנסוריות )כדוגמתגופניות

במהלך או לפני וגופניות רגשיות חוויות כולל הדימוי תוכן כאשר בחילות(, הביצוע.

4.Cognitive Specific (CS) : .חזרה על מיומנות ספורט ספציפית או תרגיל שיקומי רוב האימונים של ספורטאים מבוססים על סוג דימוי זה, והוא נמצא כתורם

של מיומנויות. בדומה לכל אימון רגיל, גם בסוג זה שלתהליכי למידהרבות באימון אין להעמיס על המתאמן יתר על המידה.

5.Cognitive General (CG) : .תכנון אסטרטגי של אירוע ולא של מיומנות ספציפית . שיטה זומיומנויות פתוחותסוג זה של דימוי מתייחס בעיקר לביצועים של

לרוב תהיה יעילה יותר בעת אימון קבוצתי, אבל מאוד קשה לעשות אימון כללילקבוצה של אנשים מאחר וההשפעה תהיה קצת אחרת על כל אחד מהם.

6.Healing Imagery : לצורך דימוי של יחסית חדש סוג : מניעתטיפול רפואי פציעות, חידוש נעורים, החייאה מחדש וריפוי רוחני. בנוסף, במקרה של פציעהולריפוי של ניתן להשתמש בדימוי בתהליך השיקום להפחתת תחושת כאב

רקמות.

גם כאשר תוכן האימון מיועד להשגת מטרה מסוימת, ייתכן שהספורטאי ישיג מטרה גורמים הפנימיים של דימוי כלשהו תלוי במידה רבה בתוצר האימוןאחרת. כלומר, של הספורטאי.

שיטות להערכת יכולת דימוי מוטורי יכולת הדימוי היא יכולת אינדיבידואלית שאינה גלויה באופן ישיר. קשה להעריך מהלכן, מנסה המדע החוקר את התחום להנחיות שלנו. ביחס האדם באמת מדמיין למצוא דרכים להערכת היכולת. זאת מכיוון שלא ניתן לצפות באופן ישיר בדימוי שנוצרתהליכים להערכת בדומה קושי, מהווה היכולת והערכת ואדם, אדם כל אצל

מנטאליים אחרים.

ניתן אמנם למדוד את הביצועים בעקבות דימוי, אולם בכך אנחנו מודדים את היכולת מהדימוי, ולא את יכולת הדימוי עצמה.מושפעתש

9

ניתן לראות שיפור ביכולת הדימוי לאורך זמן ועקב מספר אימוני דימוי, וזאת מתוךתגובותיהם של המתאמנים.

מימדי יכולת הדימוי

על מנת להעריך את יכולת הדימוי יש לאפיין מראש אילו מימדים של הדימוי ברצוננולהעריך. בהתייחס לכך ישנם שני מימדים עיקריים שניתנים להערכה:

עד כמה הדימוי נראה אמיתי וחד, ועד כמה קיים (: Vividness בהירות/חדות ).1 עושר תחושתי בסצינה/תמונה הנחווית. בנוסף משקף המדד את קצב הפעילות של תהליכים מנטאליים המתרחשים בעת הדימוי. המדד מעריך את מידתיהיה יותר פרטים הדימוי שיהיו ככל המציאות של החוויה המדומה, כאשר

איכותי יותר.2.( מידת (: Controlability שליטה מהי כלומר, בדימוי. לשלוט ניתן כמה עד

הקלות והדיוק שבה ניתן לנייד או לשנות את הדימוי במוח. השליטה משקפתתוכנו על להשפיע ביכולת דימוי, של ברענון המעורבים התהליכים את

ובשמירה עליו לאורך זמן.

מימדים נוספים ליכולת הדימוי

האם האדם מעדיף להשתמש בדימוי בגוף ראשון או (: Preference העדפה ).1 שלישי, קינסטתי או חזותי. לכל אדם יש את ההעדפות שלו וייתכן שבהתאם לכך צריך גם לאמן אותו )ייתכן שמשום שהיכולת הינה נרכשת ייתכן שעדיףטבעי באופן באות שאינן נוספות דימוי ויכולות חושים ולתרגל להתעקש

לספורטאי(. מידת הדמיון בין הדימוי למצב האמת. דיוק יחסית למקור:.2 הזמן שניתן להחזיק בדימוי בצורה ברורה. משך:.3 עד כמה קל לנו לשלוף את הדימוי. קלות העלאת הדימוי:.4 דימוי חיצוני או פנימי. אוריינטציה/פרספקטיבה:.5

( Modalities חושי הדימוי )

ורק בהמשך הוויזואלי, בראשית השימוש בדימוי ההתמקדות הייתה בעיקר במימד ומימדים יותר חושים נתגלה שככל שמפעילים הוכנסו תכנים קינסתטיים. בהמשך לדימוי, התוצאות יהיו טובות יותר. זאת מאחר וגירויים חושיים רבים מתמזגים אחד

עם השני ויוצרים תמונה כוללת של הדימוי. בנוסף, גם רגשות נכללים בדימוי.

סיווג והערכה של יכולת הדימוי

אובייקטיביים:.1 מניפולציות מדדים של מנטאלי ביצוע הדורשים מבחנים קריטריונים מול אל נבחנות התשובות כאשר חפצים, של מרחביות

אובייקטיביים. שאלונים סובייקטיביים הממולאים על ידי הספורטאים. מדדים סובייקטיביים:.2

מדובר בשיטה מקובלת יותר לעומת המדדים האובייקטיביים, במיוחד בעולםמרגיש אתה )מה בדימוי ספציפיים למאפיינים קשורות הספורט. השאלות מידת את לדרג ומבקשות שומע( אתה מה הכדור, את מחזיק כשאתה

10

הבהירות/השליטה/סוג הדימוי. הבעיה עם שאלונים אלו היא שהכל מאוד יחסינכונות יהיו התשובות תמיד לא בנוסף, שונים. נבדקים בין להשוות וקשה

ואמינות עקב רצייה חברתית. הערכת התהליכים הקוגניטיביים המעורבים בעת הדימוי. הערכות איכותיות:.3

במצבים אלו מבקשים מהאדם לדמיין סצינה עם מעט מאוד הנחיות, ומבקשיםממנו לתאר את ההתרחשות באחת משתי שיטות:

דיווח מילולי על מידע שנכנס לתודעה ברגע : Cocnurrent Verbalization (CV)א. שבו הוא מודע אליו.

Retrospectiveב. Verbalization (RV) : לתודעה שנכנס מידע של מילולי דיווח לאחר שתהליך הדימוי כולו הסתיים.

וסוג כמות ומקודדים הנשאלים של הנתונים מוקלט המלל איסוף כדי תוך המידע המדווח. ככל שהדימוי כולל יותר מידע ונתונים, כנראה שהדימוי היה חי

ואיכותי יותר.

טכנולוגיות להערכת דימוי מוטורי

חשיבה באיזור ספציפי במוח גורמת לעלייה בזרימת הדם לאיזור זה. לדם יש תכונות משום שהדם מדגיש את האיזור. תוכנותMRIמגנטיות שמשנות את עוצמת התמונה ב-

המחשב מזהות שינויים בעוצמת הבהירות/כהות של התמונה, הנגרמת עקב זרימתהדם, ומעריכות באמצעות כך את הפעולות שהתבצעו במוח בעת הדימוי.

מבחנים להערכת דימוי בספורט

1.The Betts QMI (1909) : .150 אב טיפוס לשאלונים רבים שפותחו מאוחר יותר קינסטתי, שמיעתי, חזותי, חושים: בשבעה דימוי יכולת שבוחנים סעיפים

( שבה הנבחן מצליחVividnessמישוש, ריח, טעם ואורגני. דירוג מידת הבהירות ) מצביע על ברור לחלוטין ו-1 כאשר 1-7לדמות את המתבקש. הסקלה היא בין

מצביע על לא ברור כלל וכלל.72.SQMI (1967) : סעיפים.35 פיתוח של הקודם שכולל רק 3.VVIQ – Vividness Visual (1973): 16 ברור לחלוטין1 פריטים על סקלה שבין(

)לא רואה תמונה, רק יודע שחושב על חפץ(. המבחן5כמו ראיה רגילה( עד ב מבוצעים מהפריטים חלק – שונים מצבים בשני פקוחותמבוצע עיניים

. בנושא זה יש התלבטות בין חוקרים שונים משוםעיניים עצומותוחלקם ביכולת הדימוי. המבחן כולל ארבע סצינות שונות: שהדבר עשוי להשפיע על

תיאור חבר או קרוב, מזג אוויר, חנות מקומית ומדינה.4.GTVIC – Visual Control (1969): 11שאלות על אוביקט מסוים הבוחן עד כמה

מעט דומה לשאלונים האובייקטיביים, ומתמקדהנשאל יכול לשלוט בדימוי. בתשובות של כן/לא. בפיתוח מאוחר יותר נוספה אפשרות נוספת לתשובה "לא

בטוח".5.MRT (1978): 20 פריטים. כל סט כולל צורה,4 סטים של 5 סעיפים הכוללים

וכדומה(. הזזה )סיבוב, כלשהי מניפולציה עליה להפעיל מתבקש והנבדק מוצגות לו שתי אפשרויות נכונות ושתיים שגויות.

6.VMIQ - Vividness of Movemenat Imaginary Questionnire (1986) : מבחן מאוד הכולל תנועות24שכיח וקינסטתי של חזותי דימוי פריטים המבוססים על

11

בסיסיות. במבחן מתבקשים הנבדקים לדרג בהירות של התמונה בעת שהוא מביט באדם אחר ובעת שהוא מביט בעצמו. הציונים ניתנים על סקלה של בין

)בהיר לחלוטין, כמו בראייה רגילה( לבין 1 )לא רואה כלל תמונה, רק יודע5 שחושב על התנועה(.

7.MIQ - Movement Imaginary Questionnire (1985) : 9 פריטים, 18 מבחן הכולל קינסטתיים )כל תנועה מבוצעת בנפרד בהתבסס על דימוי וויזואלי9וויזואלים ו-

ולאחר מכן בהתבסס על דימוי קינסטתי(. המבחן כולל קריאת הנחיה, ביצוע 1בפועל של התנועה ולאחר מכן דימוי של התנועה. הציון ניתן במדרג של בין

)מאוד קשה7)קל מאוד לדמות את התנועה או תחושה של התנועה( לבין לראות את התנועה או לחוש אותה(.

8.R MIQ : -ישנה סקאלה הפוכה בהשוואה ל MIQכך שככל שהציון גבוה יותר הם , 'לא מרגיש כלל'. ישנם1 מייצג 1 מייצג 'רואה טוב מאוד' ו-7יותר טובים, כאשר

פריטים כאשר 8 מתוכם חזותיים ו-4 קינסטתיים. רצף ביצוע המבחן הוא:4 ואז מדרגים את ומדמיינים עיניים הקראת הפריטים, ביצוע בפועל, עוצמים

הציון. עפ"י מחקרים לספורטאים מיומנים יותר קל לדמות קינסטתית.9.SIQ (Sport Imagery Questionnire) : סצינות מתחום הספורט:4 תיאור

תרגול אישי.א.

תרגול עם אחרים.ב.

שחזור ביצוע מיטבי.ג.

השתתפות בתחרות/משחק.ד.

1-5דירוג הבהירות החזותית הקינסתטית, השמיעתית והרגשית על סקלה של לענף יותר מותאם יותר. המבחן טוב הדימוי גבוה יותר ככל שהציון שבה

ספורט ספציפי כאשר עבור כל ספורטאי יתאימו את הסצינה עבורו.

10.SIAM (Sport Imagery Ability Massure) : ורב חושי רב מוכוון מטלה מבחן סצינות בהן מכניסים לו4ממדי. הספורטאי בוחר בענף הספורט ומוצגות לו

שניות ולאחר מכן עונה על60כמה שיותר חושים. הנבדק מדמיין סצינה במשך 12( בדימוי לשלוט ניתן כמה בודק המבחן לסצינה. שקשורים פריטים

Controlability( וכמה הוא חי )Vividnessבנוסף, נמדדת היכולת להחזיק בדימוי .) לאורך זמן, כמה קל להעלות את הדימוי והם יש צורך בהכוונות רבות.

המבחן נחשב טוב מאוד אולם הוא בעייתי מבחינת הזמן שלוקח לבצע אותו..Likertהתשובות נעות על רצף, בשונה משאר המבחנים שנמדדים בסולם

מודלים ליישום דימוי מוטורי קיימים מספר מודלים ליישום הדימוי המוטורי בפועל. רובם ככולם מבוססים ביסודם

על שיטות של אימון מנטאלי:

1.Visual Motor Behavioral Rehearsal : :מודל המבוסס על ארבעה שלבים הרפייה הדרגתית ואיטית של השרירים לפי אזורים שונים בגוף.א.דימוי הממוקד בדרישות ענף הספורט הספציפי אליו מתאמנים.ב.התחושותג. הדגשת תוך הספורטיבית המיומנות בביצוע הממוקד דימוי

.רגשיותההרגעה והפחתת חששות ופחדים.ד.

12

2.AIM Strategy : ללא עצמה, המיומנות בשיפור יותר מתמקד זה מודל והשגת הביצוע בשיפור התמקדות אלא אחר או כזה לאספקט התייחסות

מטרה שטרם הושגה: הרפיה אקטיבית. ככל שהאדם יהיה יותר רגוע, הדימוי : A = Active Relaxationא.

יכול להיות יותר יציב ועשיר. שאותההתוצאה דימוי של תוצאת הביצוע. לראות את : I = Imagining Resultsב.

אנו רוצים להשיג. התוצאה חייבת להיות ריאלית, משום שלעתים בדימויאנו משתמשים בפנטזיה ומדמים ביצוע שעדיין לא אפשרי.

חזרה מנטאלית על ביצוע שטרם הושג. : M = Mental Rehearsalג.3.Sport Imagery Training Program : באספקטים שמתמקדת אימון תוכנית

טכניים של שיפור יכולת הדימוי עצמה. התוכנית מבוססת על ארבעה שלבים:הספורטאי משתף את המאמן )טרם האימון( בסצינה מודעות תחושתית:א.

מסוימת תוך פירוט כל התחושות והרגשות הכלולים בסיטואציה. בשלב זה מפתחים את יכולת הספורטאי (: Vividness פיתוח החיות/בהירות )ב.

של הדימוי יכולת תשתפר זה שלב דרך הדימוי. את ולהעשיר לבנות הספורטאי והדימוי יהיה חי ואמיתי יותר.

בשלב זה מפתחים את יכולת הספורטאי לשלוט פיתוח השליטה הדימוי:ג. בתכני הדימוי ולתמרן אותם באופן רצוני.

תרגול רב ככל הניתן של ביצוע פעולת הדימוי, כאשר בשלב זה תרגול:ד. כלולה גם הכנה מיטבית של המאמן לתרגול.

4.The Pettlep Model : על בעיקרון שמבוסס כיום, בתחום המוביל המודל תיאורית

, הגורסת כי ככל שנכניס לדימוי יותר פריטים ויותרFunctional Equivalenceה-בהתאם במוח. אזורים יותר יפעיל והוא יעיל מאחר יותר יהיה הוא מידע,

לתיאוריה, המודל מבוסס על הכנסת הפרטים הבאים לכל דימוי: : כדי לייעל את הדימוי צריך להתאים את הסביבה ( Environment סביבה )א.

לספורטאי ויש לספק הרבה פרטים על מראות, צלילים וריחות.)ב. מה (: Task משימה פיזי(, )מרכיב לתנועה מעבר שנותנים, המשימה

שחווים ופעולות מחשבות בתחושות, להתמקד יש לבצע. אמורים ומבצעים. קיימים הבדלים בהנחיית מיומנויות פתוחות וסגורות, ותמיד יהיה

יתרון לספורטאי מיומן.יחס וקשר לזמן הביצוע האמיתי. ישנם מצבים שבאמצעות (: Time תזמון )ג.

ולהתמקד על תנועה מסוימת ולתת עליהSlow Motionהדימוי ניתן לעשות הביצוע למשך דומים להיות צריכים הדימויים רוב זאת, עם יחד דגש.

האמיתי בפועל.)ד. התאמת מה שקורה בפועל למה שקורה בדימוי. אם (: Learning למידה

התקדמנו ביכולת הפיזית המוח עבר תהליך של התקדמות והשתפרות ולכןצריך להתקדם גם בדימוי במקביל.

ככל שיש יותר רגשות האדם יותר מחובר לדימוי וניכרת (: Emotions רגש )ה. יכול דומה, שימוש ברגש בצורה שלילית יותר העברה לשרירים. בצורה

להזיק.)ו. מול (: Prespective פרספקטיבה הגוף( בתוך נמצא )הספורטאי פנימית

חיצונית )הספורטאי רואה עצמו בגוף שלישי(, קינסטתי מול וויזואלי.

13

)ז. לדמיין את (: Phsyical פיזי עליו בדימוי. אקטיבי להיות צריך הספורטאי התנועה המוטורית ולנסות ולהוסיף מעברים בין התנועות. במקום מעברגורמים זו בצורה תנועות. של לרצף לשאוף יש תנוחות בין וסטטי חד

לספורטאי לשלוט בדימוי.

בניית תוכנית אימונים בדימוי דימוי הוא אישי, ויש להתאים את המרכיבים המתאימים עבור כל ספורטאי בנפרד.המרכיבים קבוצתית. בצורה גם בדימויים להשתמש ניתן כי שהוכח למרות זאת

השונים כוללים:

דרישות קדם של הספורטאי

הספורטאי צריך להיות מוכן לדימוי מבחינת מספר מאפיינים:.1( מאשר בקרב מבוגרים.7 הדימוי יעיל פחות בילדים צעירים )עד גיל גיל:א. ככל שהספורטאי יותר מיומן יכולת הדימוי תהיה גבוהה מיומנות בספורט:ב.

יותר.ככל שיכולת הדימוי יותר גבוהה )כפי שנמצאה במבדקים(, יכולת דימוי:ג.

הספורטאי יפיק יותר מהאימון.היכרות עם המטלה )הן של הספורטאי והן של מנחה הדימוי(. .2לאימון בשיטה.3 היכרות עם תהליך הדימוי, על מנת להכין את הספורטאים

ויהיו להם חששות או ספקות לגבי וייתכן חדשה שאינה תמיד מוכרת להם סיכויי הצלחתה.

חשוב.4 המנחה. מצד והן הספורטאי מצד הן לאימון ברורים יעדים קביעת היעדים של האימון.לאשתהיה הבנה ברורה מהם היעדים וגם מה הם

המצב הפסיכולוגי של הספורטאי צריך להיות פתוח לסוג האימון החדש כדי.5להפיק ממנו תוצאות חיוביות.

מצב פיזיולוגי שמאפשר לספורטאי להיות רגוע ונינוח במהלך האימון..6

סביבת האימון

ומתחים.1 רקע רעשי הפרעות, וללא שקטה תהיה שהסביבה מאוד חשוב שעשויים למנוע מהספורטאי להצליח בתהליך הדימוי. זאת למרות שלעתיםכדי הפרעות בכוונה להכניס לעתים נרצה הדימוי ביכולת ההתקדמות עם

לאתגר את הספורטאי.או.2 לספה עוברים מכן לאחר בשכיבה, אימון תחילת נוחים: פיזיים תנאים

לכיסא נוח ולבסוף אף בעמידה.בהדרגה משנים את התנאים כך שידמו את סביבת האימונים או התחרות..3

תוכן הדימוי

יש לפתח באופן הדרגתי את השיפור בחיות ובבהירות של הדימוי. התרגילים.1 הראשונים יהיו בסך הכל לראות פרצופים של אנשים וחפצים מוכרים, ולחוות את התחושות שנלוות למראות אלו. בהמשך יוכוון הספורטאי ויתורגל במיקוד הקשב ובשליטה בדימוי. בשלב הבא יצורפו תנועות של החפצים עד להגעה, בסופו של דבר, לתנועה הרצויה שהוגדרה כמטרת האימון – ראשית כשהוא

14

פי )על ורק לאחר מכן את עצמו מדמה מישהו אחר מבצע את המיומנות העדפות הספורטאי(.

הדימוי יתקדם בהדרגה ממשימות פשוטות למשימות מורכבות, כאשר כולן יהיו.2בסופו של דבר מהעולם התנועתי של ענף הספורט של המתאמן.

ככל שהדימוי מערב יותר חושים והופך לברור יותר הוא יהיה יעיל ומשפר יותר..3 על הדימוי לכלול דימויים קינסתטיים. ככל שהספורטאי יהיה יותר מיומן יהיה.4

לו קל יותר להשתמש בדימוי קינסתטי והאימון יהיה יעיל יותר מבחינתו.כלומר, מתבקש.5 שניתן. ככל ודינאמיים דימויים אמיתיים לכלול הדימוי על

שהאדם כבר עשה את הפעולה בעבר )הדימוי אמיתי( והוא שולט בדימוי בזמן אמת )דינאמיות(. יחד עם זאת, יש לזכור כי לעתים כשברצוננו לשפר ביצוע

נרצה שהספורטאי ידמה דווקא ביצוע או יכולת שלא הצליח לעשות בעבר.על הדימוי לכלול דימויים פנימיים וחיצוניים..6 על הדימויים להתבצע ככל האפשר בזמן אמיתי, כך שמשך הדימוי יהיה זהה.7

למשך הביצוע בפועל.על הדימוי להיות מופעל במיקוד חיובי בנוגע לתוצאות הביצוע..8 הדימוי יערב זיכרון, כך שהספורטאי חייב להכיר את המיומנות שעליו לדמות..9

היכרות מוקדמת זו תסייע לו לבנות את התבנית התנועתית בעת הדימוי.הדימוי יכלול גם את תהליך הביצוע וגם את התוצאה עצמה..10 הדימוי יהיה מקיף ויכלול גם את הגירויים, גם את תגובות הספורטאי לגירויים.11

אלו ולבסוף את משמעות התגובה עבור תוצאת הביצוע.עבור ספורטאי מיומן, יש להקפיד על פירוט רב ככל האפשר בנוגע לדימוי..12ולנקודות שבהן הוא.13 לדרישות הספורטאי להיות מותאם מוקד האימון צריך

נתקל בקשיים בעת הביצוע הספורטיבי. כך יותאם האימון ויושם דגש על הפןהקינסטתי, הריכוז, ההתמודדות עם הלחץ וכדומה.

שגרת תרגול

הספורטאי.1 של השגרתית האימונים תוכנית בתוך התרגול את להכניס יש האימון חלקי לכל זהה חשיבות בעלת אימון בלבנת שמדובר ולהבהיר

האחרים: כושר גופני, טקטיקה, אימוני יכולת אישית וכדומה. תדירות האימונים ומשכם תשתנה בהתאם לשלב בתוכנית האימונים השנתית.2

ולצרכים הנקודתיים המשתנים במהלך העונה. לרוב, ככל שנתקרב לתחרותביום, כולל ממש ושלוש נשאף להגביר את התרגול עד לרמה של פעמיים

בסמוך לביצוע.באופן.3 כאשר דקה(, )עד קצרים מאוד להיות צריכים הראשונים האימונים

יותר יהיה ככל שהספורטאי לאימון. יעלה עד לחמש דקות הדרגתי משכם מיומן, ניתן להגיע לאימונים של עד חמש עשרה דקות. מובן שמשך התרגול תלוי במיומנות שברצוננו לשפר, ולמשך הזמן שיהיה לו בפועל לדמות לפני

הביצוע. שגרת התרגול חייבת להתאים לדרישות הספורטאי, ליעדים ולשלבים השונים.4

בתוכנית האימונים.

שדרוג תוכנית האימונים

15

שניתנים על מנת לשפר ולהעשיר את יכולת הדימוי גירויים, רמזים ותוויות.1 להילקח יכולים הדימויים מהאימון. שיושג השיפור ואת הספורטאי של מעולמות שאינם קשורים ישירות לספורט או ממש על בסיס שפה משותפת

ייחודית של הענף. ווידיאוניתן להשתמש ב.2 על מנת לשפר את הדימוי ולהפוך אותועזרי קול

למציאותי יותר עבור הספורטאי, ואפילו לתת לו לתרגל בבית. באמצעות עזרי קול ווידיאו או באמצעות התבססותמודלים לחיקויניתן לשלב .3

על זיכרון בלבד. המודלים יכולים להיות מודלים חיוביים או שליליים. . האדם יושב ומדמיין סצינה, ובאותו זמן מחובריםרגיעה וביופידבקשימוש ב.4

בעזרת בשרירים. חשמלית ופעילות הזעה דופק, שמודדים חיישנים אליו המשוב על המדדים מתרגל הספורטאי הירגעות ושליטה בתגובות הגוף.

הערכת התוכנית

: תוכנית האימונים חייבת להיות מוערכת בכתב הן על ידי דיווח מילולי וכתוב.1איכותם הדימויים, תוכן אחר לעקוב יש המאמן. ידי על והן הספורטאי

והתחושות הכלליות שלוו לאימון. , ובאמצעות כךהביצועים בפועל והן של יכולת הדימויההערכה תהיה הן של .2

ובהישגים ניכרים שיפורים בביצועים ייקבע האם בעקבות האימונים בדימוי הפיזיים.

במהלך ההתקדמות לשם השגת תיאוםסיכום של שלבים בתוכניתביצוע .3 ציפיות מירבי בין המאמן לספורטאי לגבי כל אימון בנפרד ולגבי כל תקופת

האימונים.

תפקודים מוחיים ודימויים מוטוריים

The Cereberal Cortex ,החומר האפור( Grey matter )המוח הגדול ,

ביניהם אין נולדים עם המון תאים עצביים, אולם נוירונים דחוסים. אנו מקבץ של קשרים. עם השנים נוצרים קשרים בין אזורים שונים במוח, מה שמאפשר את תפקודי היום יום המוטוריים, התחושתיים והקוגניטיביים – זאת למרות שבהדרגה מספרם של הנוירונים יורד. גם אצל אנשים שעברו פגיעה מוחית או אנשים שמזדקנים, עדיין ניתן

ליצור קשרים חדשים בין אזורי תפקוד שונים במוח ועל ידי כך לשפר תפקודים שונים.

המוח מחולק לשני חלקים )המיספרות(. ככלל, החלק הימני של המוח מפעיל את)בערך פקודות ישנן אולם ולהיפך, הגוף של השמאלי עוברות15%החלק שכן )

מקושרת הגוף. ההמיספרה השמאלית של הימני לחלק המוח של הימני מהחלק לנושאים של לוגיקה והגיון, וההמיספרה הימנית קשורה יותר לגורמים כגון מחשבה

יצירתית, משימות מרחביות וכדומה.

, ותמיד יש תקשורת בין שניCorpus Callosumאת ההמיספרות מחבר גשר שנקרא חלקי המוח. אדם שנפגע באזור זה עלול לסבול מבעייה בתיאום חושי בין שני צידי

הגוף.

למוח יש יכולת פלסטית להשתנות עם הזמן, כך שניתן לאמן את המוח כפי שניתןלאמן כל שריר בגוף. ברמה העקרונית, ניתן לטפל בכל פגיעה של המוח.

16

כל המיספרה מחולקת לארבע אונות )האונות הינן סימטריות בשתי ההמיספרות(:

הקדמית ביותר בין האונות, מורכבת ממספר (: Frontal Lobe האונה המצחית ).1

:מוטוריקה והוצאה לפעול של תנועותתתי-אזורים שאחראים בעיקר על האזור הקדמי ביותר. אחראי על חשיבה, אופי ושיפוט. : Prefrontal Cortexא.

ופרשנות של אירועים זיכרון זה נמצאים אזורים של אסוציאציות, בחלק מהעבר.

נמצא מאחורי האזור הקדמי ואחראי מבחינה : Broca's areaב. עלמוטורית פעולת הדיבור )הנעת השפתיים, הלשון ומיתרי הקול(.

נמצא כמעט בקצה האונה המצחית : Supplementary Motors Area (SMA)ג. ואחראי על תכנון תנועתי מוטורי על בסיס נסיון שנצבר מתנועות קודמות.לאחר התכנון הוא מעביר פקודה לביצוע התנועה בפועל על ידי איזור אחר.

אזור האחראי על וויסות יציבה בהתאם לידע שיש : PreMotor Cortex (PMC)ד.לו בנוגע למנח האופטימלי של כל איבר ביחס לסיטואציה המרחבית.

Motorה. Cortex (M1) : האזור ביותר זהו האזורהחשוב באונה הקדמית. שאחראי באופן ישיר על העברת המידע המנחה שרירים ספציפיים לנוע. מעניין לראות שבפריסת חתך צד, האזורים שאחראים על הפעלת פלג הגוף התחתון נמצאים דווקא בחלק העליון של הקורטקס. בנוסף, לאזוריםוכך בקורטקס, יותר רב מקום מוקצה בהפעלתם ורגש דיוק שדורשים האזור האחראי על כפות הידיים והפנים יהיה גדול באופן משמעותי לעומת הגב, לדוגמה. חלוקה זו ניתנת לשינוי באופן משמעותי, כך שאדם אילם או

עיוור יחלק בצורה שונה את האזורים.

2.( הקודקודית Pariteal האונה Lobe :) ,הפרונטלית האונה מאחורי נמצאת ומורכבת מהאזורים הבאים:תחושות שונותבקודקוד. אונה זו אחראית על

Somatosensoryא. Cortex (S1) : בעזרת בסיסיות גוף תחושות על אחראי קבלת מידע ממגוון חיישנים בגוף – מידע קינסטתי, מידע סומטי )לחץ דם

ה- בין וכדומה. כאב, טמפרטורה, מגע ל-S1ודופק(, M1נמצאת פרוסה .Homunculusבשם

האזור האחראי על קישור בין : Posterior Parietal Cortex/Area (PPC/PPA)ב.השונים מהאזורים המגיעות התחושות בין ותיאום במוח שונים אזורים

( והעברת התוצר המתוכלל לאזורים אחרים במוח שאחראיםבתוך מוח)על התאמת התגובה לתחושות אלו.

3.Occipital Lobe :)האונה העורפית( Primary Visual Cortexאחראית על עיבוד , וכדומה(. עומק צורות, צבעים, )מראות, מהעיניים המגיע המידע ופרשנות

פגיעה באונה עשויה לגרום לפרשנות שגויה של מידע וויזואלי.

4.Temporal Lobe :)נמצאת קרוב לאוזן ואחראית על השמיעה. )האונה הרקתית מורכבת ממספר אזורים:

17

האזור המרכזי האחראי על השליטה בשמיעה. : Primary Auditory Cortexא. נפגע האזור גם אם כך, ושולט בשתי האוזניים. נמצא בשני צידי המוח

באחת ההמיספרות, קליטת השמיעה לא תיפגע בשתי האוזניים.Wernicke'sב. area : רק ממוקם וכתיבה. דיבור פרשנות על אחראי

השמיעה את לפרש היכולת תיפגם ייפגע ואם השמאלית, בהמיספרה משתי האוזניים.

5.Cerebellum :)אזור פרימיטיבי יותר של המוח. ביצורים פשוטים )המוח הקטן כ- זהו האזור היחיד במוח. תופס זיקיות( מגודלו של המוח, 10%)כדוגמת

מורכבות50%ו- מוטוריות התנהגויות על אחראי דרכו. עוברים מהעצבים )כדוגמת מיומנויות ספורטיביות(. נמצא בקשר עם כל האזורים האחרים במוח ומתכלל את תפקודם לשם ביצוע המיומנות המורכבת. אחראי בנוסף על שיוויויציבה. אנשים שסובלים מפגיעה )לדוגמא לאחר שבץ( משקל, קואורדינציה באזור זה יסבלו מבעיות יציבה קשות. המוח הקטן פעיל מאוד בשלבים שוניםמבחינה המתרגל. עבור חדשה היא כשהפעילות מוטורית למידה של

קוגניטיבית, רואים סוג של חשיבה מתפתחת באזור זה.

דימוי מוטורי ותפקוד מוחי

בזמן דימוי מוטורי, משום שפעילות כזו מעידהM1קיימת מחלוקת בנוגע לפעילות ב-בתוצאותיהם חלוקים המחקרים לעבוד. לשריר פקודה נותן שהמוח כך על

ומסקנותיהם בנושא זה, ככל הנראה עקב הבדלים בשיטות המחקר.

,PMCבמספר מחקרים נמצאה פעילות מוחית גבוהה יותר באזורי התכנון התנועתי )SMA.בזמן דימוי לעומת הפעילות בזמן הביצוע עצמו )

Posterior Paritelמרבית המחקרים מצביעים על פעילות מוחית בזמן הדימוי המוטורי ב-Cortexובמוח הקטן. כלומר, גם בזמן הדימוי המוח מנסה לאסוף מידע מגורמים שונים

במוח שמספקים לו את אותו המידע במהלך תנועה שמתבצעת בפועל. פעילות זה הינה נמוכה יותר בהשוואה לפעילות הקיימת באותם אזורים במהלך ביצוע התנועה

בפועל.

יותר חי ) יותר פעילות באזוריםVividמחקרים מראים כי ככל שהדימוי הינו ניכרת ) המוטוריים, בעוד שככל שהדימוי היה פחות חי, האזורים הפעילים היו אחרים ולפיכך לא נוצרים הקשרים העצביים שתורמים לשיפור הביצוע הספורטיבי. כלומר, היכולת

לשפר בעזרת הדימוי תלויה מאוד ביצירת דימוי חי ועשיר ככל האפשר.

18