גוריון בנגב-אוניברסיטת בן

ש גילפורד גלייזר"הפקולטה לניהול ע

מינהל ומדיניות ציבוריתהמחלקה ל

מידת יעילותן של תוכניות הבראה

(מדיניות של צמצום והפחתה תחת רגולציה)

ברשויות המקומיות בישראל

מנהל ומדיניות ציבוריתוסמך בחיבור זה מהווה חלק מהדרישות לקבלת תואר מ

Master Degree in Public Policy and Administration

גיל ליטוב: מאת

2102, אוגוסט ב"תשע, אלול

2

גוריון בנגב-אוניברסיטת בן

ש גילפורד גלייזר"ע בית הספר לניהול

למינהל ומדיניות ציבוריתהמחלקה

מידת יעילותן של תוכניות הבראה

(מדיניות של צמצום והפחתה תחת רגולציה)

ברשויות המקומיות בישראל

מנהל ומדיניות ציבוריתחיבור זה מהווה חלק מהדרישות לקבלת תואר מוסמך ב

Master Degree in Public Policy and Administration

גיל ליטוב: מאת

ר פני יובל"ד: מנחה

:תאריך :חתימת המחבר

:תאריך :אישור המנחה

:תאריך: ר וועדת הוראה מחלקתית"אישור יו

:תאריך :של בית הספרר וועדת הוראה "אישור יו

3

כן ענייניםתו

7 טבלאות רשימת

8 תקציר

11 המחקר ובעיות העבודה מטרת: 1 פרק

11 הבעיה והגדרת מבוא 1.1

17 המחקר ושאלות המחקר מטרות 1.1

18 הספרות קירתס: 1 פרק

18 הקדמה 1.1

11 המקומי בשלטון הבראה תוכניות 1.1

11 איזון מענקי ..1

17 (Retrenchment) והפחתה צמצום של מדיניות: תלוי הבלתי המשתנה 1.2

11 התלויים המשתנים 1.2

11 (Repositioning) התחדשות של מדיניות 1.2.1

1. (Reorganization) מחדש ארגון של מדיניות 1.2.1

3. פיננסית איתנות ..1.2

1. למחקר שנבחרו הרשויות על רלוונטי מידע – הבוחן מקרי 1.3

1. זאב גבעת מקומית מועצה 1.3.1

21 תקוה גני מקומית מועצה 1.3.1

21 אופקים עיריית ..1.3

.2 אריאל עיריית 1.3.2

22 יהוד עיריית 1.3.2

22 ערד עיריית 1.3.3

22 ים-בת עיריית 1.3.7

23 דימונה עיריית 1.3.8

27 גדרה מקומית מועצה 1.3.1

4

27 יבנה עיריית 1.3.11

21 וההשערות המחקר מודל פיתוח: . פרק

21 המחקר מודל 1..

21 המחקר השערות 1..

21 ההתחדשות רמת לבין הבראה תוכניות במסגרת והפחתה צמצום רמת בין הקשר 1.1..

21 מחדש ארגון של למדיניות חתהוהפ צמצום של מדיניות בין הקשר 1.1..

.2 פיננסית לאיתנות והפחתה צמצום של מדיניות בין הקשר ..1..

.2 המחקר שיטת: 2 פרק

.2 המחקר מערך 2.1

28 והמדגם המחקר אוכלוסיית 2.1

31 המחקר כלי ..2

.3 (Retrenchment) והפחתה צמצום של מדיניות של המחקר כלי 1...2

33 (Repositioning) התחדשות של מדינות של המחקר כלי 1...2

37 (Reorganization) מחדש ארגון של מדיניות של המחקר כלי ....2

71 פיננסית איתנות של המחקר כלי 2...2

77 המחקר ממצאי: 2 פרק

77 המשתנים ברמת הממצאים ניתוח 2.1

111 (Retrenchment) והפחתה צמצום של מדיניות 2.1.1

111 (Repositioning) התחדשות של מדיניות 2.1.1

112 פיננסית איתנות ..2.1

112 (Reorganization) מחדש ארגון 2.1.2

112 וסיכום מסקנות, דיון: 3 פרק

112 המחקר מודל ברמת סיכום 3.1

117 המחקר ומגבלות המחקר בביצוע קשיים 3.1

118 המחקר ותרומת המחקר של ומעשיות תיאורטיות השלכות ..3

118 עתידיים למחקרים ותהמלצ 3.2

5

111 נספחים

111 איתנות רשויות לקביעת תבחינים: א נספח

.11 הפיננסיים ליחסים משקלות לקביעת מומחים דירוג: 'ב נספח

112 (AHP) ההיררכי הניתוח בשיטת מובנה שאלון: 'ג נספח

118 המקומית ברשות בכירים משרה נושאי עם אישי לראיון שאלון :'ד נספח

1.1 (1111-1118) מחדש ארגון: תקן וציון מדידות: ה נספח

1.2 הביקורת קבוצת –( 1111-1118) מחדש ארגון: תקן וציון מדידות: 'ו נספח

1.2 (Analytic Hierarchy Process - AHP) ההיררכי הניתוח בשיטת השאלונים ניתוח: ז נספח

1.3 מקורות רשימת

רשימת איורים

01 ................................................... 0111 – 2112 בשנים תקציבי באיזון רשויות: 0 איור

01 ............... 2111 בשנת ההבראה תוכנית במסגרת המקומיות הרשויות גותהתפל: 2 איור

01 ....... הבראה אסטרטגיות של ביצוען ועיתוי ארגון של והבראה בכישלון השלבים: 2 איור

22 ................... (2112, גדיש ועדת ח"דו מתוך) האוכלוסייה גודל לפי לנפש ההוצאה :1 איור

22 ............................................... ארגוניים ומבנים אסטרטגיות של צמיחה דפוס: 5 איור

25 ............................................................................ קלאסי שלדי ארגוני מבנה: 6 איור

23 .................................................................. הקרואות בוועדות המדדים נתוני: 7 איור

11 ................... (והפחתה צמצום) בישראל הבראה לתוכניות התיאורטית המסגרת: 3 איור

51 ................. הארגון של הליבה ביכולות לשינוי והפחתה מצמצום: המחקר מודל: 1 איור

אקונומיות-הסוציו באשכולות המדגם ואוכלוסיית המחקר אוכלוסיית התפלגות: 01 איור

............................................................................................................................. 61

61 ...................................... כוללת ניהולית לתפיסה כביטוי ביצוע מדדי מערכת: 00 איור

77 ....................................................................... גדרה מ.במ המשתנים רמות: 02 איור

77 .................................................................... יבנה בעיריית המשתנים רמות: 02 איור

77 ................................................................. זאב גבעת מ.במ המשתנים רמת: 01 איור

77 .................................................................. אריאל בעיריית המשתנים רמת: 05 איור

77 ................................................................... תקוה גני מ.במ המשתנים רמת : 06 איור

73 ..................................................................... יהוד בעיריית המשתנים רמת: 07 איור

6

77 ................................................................ דימונה בעיריית המשתנים רמת: 03 איור

73 ................................................................. אופקים בעיריית המשתנים רמת: 01 איור

71 .................................................................. ים-בת בעיריית המשתנים מתר: 21 איור

71 ...................................................................... ערד בעיריית המשתנים רמת: 20 איור

31 ....................................................... המדגם בקבוצת המשתנים רמת סיכום: 22 איור

31 .................................................... הביקורת בקבוצת המשתנים רמת סיכום: 22 איור

30 .......................................................... יבנה בעיריית המשרות שיעור חלוקת: 21 איור

30 ............................................................. גדרה מ.במ המשרות שיעור חלוקת: 25 איור

32 ...................................................... דימונה בעיריית המשרות שיעור חלוקת: 26 איור

32 ........................................................... ערד ירייתבע המשרות שיעור חלוקת: 27 איור

32 ....................................................... ים-בת בעיריית המשרות שיעור חלוקת: 23 איור

32 ..................................................... אופקים בעיריית המשרות שיעור חלוקת: 21 איור

31 ........................................................ תקוה גני מ.במ המשרות שיעור חלוקת: 21 איור

31 .......................................................... יהוד בעיריית המשרות שיעור חלוקת: 20 איור

35 ....................................................... אריאל בעיריית המשרות שיעור חלוקת: 22 איור

35 ....................................................... זאב גבעת מ.במ המשרות שיעור חלוקת: 22 איור

36 ........................ (הביקורת מקבוצת) אשקלון בעיריית המשרות שיעור חלוקת: 21 איור

36 ........................... (הביקורת מקבוצת) טבעון בעיריית המשרות שיעור חלוקת: 25 איור

37 ................................ (הביקורת מקבוצת) אפרת מ.במ המשרות שיעור חלוקת: 26 איור

33 ...............................................................יבנה בעיריית האדם כוח על הנטל: 27 איור

33 .................................................................... גדרה מ.במ אדם כוח על הנטל: 23 איור

31 ............................................................. דימונה בעיריית אדם כוח על הנטל: 21 איור

31 ...................................................................... ערד מ.במ אדם כוח על הנטל: 11 איור

11 .............................................................. ים-בת בעיריית אדם כוח על הנטל: 10 איור

11 ................................................................... אופקים בעיריית אדם כוח נטל: 12 איור

10 ............................................................. תקווה גני מ.במ אדם כוח על הנטל: 12 איור

10 ................................................................. יהוד בעיריית אדם כוח על הנטל: 11 איור

12 .............................................................. אריאל בעיריית אדם כוח על נטלה: 15 איור

7

12 ............................................................. זאב גבעת מ.במ אדם כוח על הנטל: 16 איור

12 ................................... (הביקורת מקבוצת) טבעון ירייתבע אדם כוח על הנטל: 17 איור

12 ...................................... (הביקורת מקבוצת) אפרת מ.במ אדם כוח על הנטל: 13 איור

11 ............................... (הביקורת מקבוצת) אשקלון בעיריית אדם כוח על הנטל: 11 איור

15 .................................................... יבנה בעיריית נטו, הרשות תקציבי שיעור: 51 איור

15 ................................................. גדרה מ.במ נטו, בתקציב השתתפות שיעורי: 50 איור

16 .......................................... דימונה בעיריית נטו, בתקציב השתתפות שיעורי: 52 איור

16 ............................................... ערד בעיריית נטו, ציבבתק השתתפות שיעורי: 52 איור

17 ........................................... ים-בת בעיריית נטו, בתקציב השתתפות שיעורי: 51 איור

17 ......................................... םאופקי בעיריית נטו, בתקציב השתתפות שיעורי: 55 איור

13 ............................................ תקוה גני מ.במ נטו, בתקציב השתתפות שיעורי: 56 איור

13 .............................................. יהוד בעיריית נטו, בתקציב השתתפות שיעורי: 57 איור

11 ........................................... אריאל בעיריית נטו, בתקציב השתתפות שיעורי: 53 איור

11 ........................................... זאב גבעת מ.במ נטו, בתקציב השתתפות שיעורי: 51 איור

011 ....................................... אשקלון בעיריית נטו, בתקציב השתתפות שיעורי: 61 איור

011 .............................................. אפרת מ.במ נטו, בתקציב השתתפות שיעורי: 60 איור

010 ........................................... טבעון בעיריית נטו, בתקציב השתתפות שיעורי: 62 איור

טבלאותרשימת

26 (ח"ש במליוני) 2112-2111 בשנים איזוןה מענקי: 0 טבלה

27 (2111 שנת) לנפש האיזון ומענקי האיזון מענקי התפלגות: 2 טבלה

55 (פיננסית איתנות) מומחים בין יםהמדד דירוג השוואת: 2 טבלה

56 (והפחתה צמצום) מומחים בין המדדים דירוג השוואת: 1 טבלה

53 והמדגם המחקר אוכלוסיית: 5 טבלה

8

מידת יעילותן של תוכניות הבראה (מדיניות של צמצום והפחתה תחת רגולציה)

ברשויות המקומיות בישראל

גיל ליטוב

תקציר

במהלך שלושת העשורים האחרונים נמצא השלטון המקומי במרכזו של משבר הפורץ

2110-2116בשנים (. 0117, סון וחזןח; 2113, בן בסט ודהן)במחזוריות מידי מספר שנים

מהרשויות המקומיות למשבר כלכלי חמור שבעקבותיו התערבה הממשלה רבותנקלעו

החל מגיבושה של תוכנית הבראה ועד כדי הפקעת הסמכויות של , בניהול חלק מהרשויות

(.2113, בן בסט ודהן) הדרג הנבחר

: ת שלעיתים שולבוהתערבות הממשלה באה לידי ביטוי במספר אלטרנטיבו

מינוי ועדות קרואות ( 0)

איחוד רשויות מקומיות( 2)

.תוכניות הבראה עם מינוי של חשב מלווה וללא חשב מלווה( 2)

.תוכניות הבראה: מתמקד באלטרנטיבה השלישיתהנוכחי המחקר

כלומר , של תוכניות ההבראה במתכונתן הישראלית זה נבדקה מידת הצלחתן מחקר ב

. של צמצום והפחתה משולבת באסדרה צמודה ביותר של השלטון המרכזימדיניות

תוכנית הבראה הוגדרה כשינוי ביכולות הארגוניות של הרשות המקומית בכלל " הצלחת"

במטרה לברר את מידת ההצלחה של תכניות . בפרטשל הרשות ושינוי יכולות הליבה

של הרשות המקומית ןהארגותכנית הבראה על יכולות של ההשפעהמדדה נ הבראה

איתנות , ברשות המקומית מדיניות התחדשותקיומה של : משתניםשלושה באמצעות

המשתנים , להלן) ברשות ומדיניות של ארגון מחדש של הרשות המקומית פיננסית

. (התלויים

ייחודו של המחקר בהתמקדותו בהשלכות של תכניות ההבראה במתכונתן הישראלית על

גורמים שבכוחם לייצר פוטנציאל , ניים בלבד ברשויות המקומיותגורמים פנים ארגו

מידת ההצלחה מגמות אלה המלמדות על . התפתחות ויציבות כלכלית של הרשות המקומית

ת במחקר זה לאורך זמן ממושך ממועד סיומה כך שניתן יהיה ושל תוכניות ההבראה נבחנ

ה וללמוד על מרכיבים חיוניים ארלבחון את מידת היציבות וההמשכיות של פוטנציאל ההב

. תם של תהליכים אלהיותר או פחות להצלח

תהליך שבו המבוסס על , המחקר מציע מודל לתוכניות ההבראה ברשויות המקומיות

צמצום והפחתה של המשאבים המוחשיים ברשות המקומית יקבלו פיצוי באמצעות

ש של המשאבים הלא התייעלות הארגון על ידי תהליכים של התחדשות וארגון מחד

לשינוי ביכולות הליבה של הרשות המקומית משולב זה עשוי להובילתהליך . מוחשיים

.ולייצובה הכלכלי

9

רשויות מקומיות שקיימו תוכניות הבראה 01וכלל 2112-2113 השניםהמחקר נערך עבור

הרשויות בקבוצת המדגם נבחרו לפי . בתקופה זו על פי המתווה של משרד הפנים

לקבוצת כמו כן . תוכניות הבראה שהפעילואקונומית של כלל הרשויות -לגותם הסוציוהתפ

.רשויות מקומיות שלא הנהיגו תכנית הבראהשלוש נמדדו הביקורת נבחרו ו

השערות המחקר הציעו יחס ישיר בין רמת מדיניות צמצום והפחתה למדיניות של

.ארגון מחדש ורמת האיתנות הפיננסית, התחדשות

מדיניות של צמצום והפחתה בהצביען על , ת המחקר מאששות את השערות המחקרתוצאו

פתרון הנכון שמביא לתוצאות גם ברמת כתחת אסדרה צמודה לאורך כל תקופת ההבראה

במחקר מובאים .הארגון מחדשרמת וב ברמת מדיניות ההתחדשות ,האיתנות הפיננסית

.ת המחקרהתייחסויות ברמת פרשנות גבוהה יותר לגבי השערו

השמדיניות של צמצום והפחתה מביא ,היאהנוכחי מחקר התוצאות שהתקבלו במשמעות

לייצוב המערכת הפיננסית של הרשות והגדלתם של יכולות הארגון בכלל ויכולות הליבה

של צמיחה הם המרכיבים שבכוחם ליצור פוטנציאל עתידי של הרשות המקומית בפרט

.ואיתנות הרשות

01

העבודה ובעיות המחקר מטרת: 1פרק

מבוא והגדרת הבעיה 1.1

השנים האחרונות נמצא השלטון המקומי בישראל במרכזו של משבר הפורץ 25במהלך

הסיבות למשבר ברשויות המקומיות נובעות ככל הנראה . במחזוריות מידי מספר שנים

הקטנת , ותמסיבות פנימיות כמו ניהול כושל ושחיתות וסיבות חיצוניות כמו ריבוי משימ

. מענקי מדינה וביזור סמכויות באמצעות העברת סמכויות תפעוליות לרשויות המקומיות

אם מבחירה , הביא את הרשויות המקומיות, שתוצאותיו היו בעיקרן פיסקאליות, המשבר

לחיפוש אחר , ואם מתוך אילוץ שנכפה על ידי השלטון המרכזי באמצעות תוכניות הבראה

(.0117, חסון וחזן; 2113, דהןובן בסט ) עבודה שוניםדרכי ניהול ותהליכי

המשבר הכספי כתהליך מתמשך אינו רק ביטוי למדיניות מימון ממלכתית נעדרת ראייה

המדיניות הממשלתית כלפי (. 2111, בן אליא)אלא גם ביטוי לכשל ניהולי מקומי , ממלכתית

ן את כלל המדיניות ליברלי המאפיי –השלטון המקומי משקפת את המהפך הניאו

(.2117, בן אליא)הציבורית בישראל

. נקלעו חלק ניכר מהרשויות המקומיות בישראל למשבר כלכלי 2110 – 2116בשנים

החל מגיבוש תוכניות , בעקבות חומרת המשבר התערבה הממשלה בניהול חלק מהרשויות

.(2113, דהןובן בסט ) הבראה ועד כדי הפקעת הסמכויות של הדרג הנבחר

גירעון הרשויות המקומיות גדל בהתמדה מאז , כאמור, כתוצאה מהמשברים המחזוריים

, בעת משבר(. 0איור ( )2111, בן אליא)וכן גדלו מספר הרשויות שצברו גירעון 31 –שנות ה

אחרות מלינות את שכר עובדיהן , חלק מהרשויות מתקשות בפירעון חובותיהן לספקים

ול למדי של רשויות מקומיות הפקיעה הממשלה את סמכויות ובמספר גד, תקופה ממושכת

מקום (. 2113, בן בסט ודהן) הניהול מנבחרי הציבור והעבירה אותן לידי וועדה קרואה

חלק מהוועדות הקרואות מונו לאותה . וועדות קרואות 51מונו 2117המדינה ועד לסוף שנת

. רשות מקומית יותר מפעם אחת

עומדת בעיה פיסקאלית של גירעון מתמשך , אם כן, ת המקומיותבמרכז המשברים ברשויו

. שהביא לצמצום משמעותי בטיב השירותים לתושבים בתקופות המשבר

על רקע זה יש לראות את גירעונות הרשויות המקומיות כסימפטום של בעיה מבנית עמוקה

. (2111 ,מרכז מחקר ומידע -הכנסת ) ביחסי השלטון המרכזי עם השלטון המקומי

שלוש מתודות אמצעות השלטון המרכזי ניסה לאורך השנים להתמודד עם המשברים ב

וחיוב ביצוע איחוד רשויות, מינוי ועדות קרואות: התערבות שונות בדרגות התערבות שונות

:כמפורט להלן עם או ללא חשב מלווה -תוכניות הבראה

חה שהכישלון נובע נובעת מההנ ת התערבות זותפיס :מינוי וועדות קרואות .0

המנהיגות וההנהלה הבכירה נתפסים . מהידרדרות המשאבים הפנים ארגוניים

00

ראשי הוועדות הקרואות לא התחייבו לדבר (. 2111, בארי)כגורם המכריע בכישלון

עד .פרט ליצירת מצב של איזון תקציבי שוטף תוך מתן שירותים סבירים לתושבים

הול ענייניה של רשות מקומית התאפשר בעקבות מינוי וועדה ממונה לני, 2111שנת

ועדה קרואה היא ועדה למילוי . תפקוד וניהול לא תקינים שהוגדרו כוללנית

והיא מורכבת מאנשי ציבור ומאנשי , תפקידי ראש הרשות המקומית והמועצה

. או ראש הרשות המקומית/מקצוע הממלאים את תפקידיהם של מועצת הרשות ו

ת על פי רוב עד הבחירות לאותה רשות מקומית ולפחות הוועדה הקרואה מכהנ

בעקבות תיקוני חקיקה . (2113, הכנסת, מרכז המחקר והמידע) שנתיים ימים

או /הוסמך שר הפנים לפזר מועצת רשות ו, 2111שהוכנסו בפקודת העיריות בשנת

להדיח מתפקידו את ראש הרשות גם בעקבות כשלים בניהולה הפיסקאלי של

מאז קום המדינה ועד . במפורש מהו הכשל הפיסקאלי מית ולצייןרשות מקו

11-עיריות ולכ 01 –ועדות קרואות יותר לכ 61-למעלה ממונו 2113ראשית

מרכז ) ועדות קרואות ברחבי הארץ 25פעלו 2117נכון לסוף . מועצות מקומיות

ונו עד מ המוזכרים לעילחקיקה התיקוני מאז . (2113, הכנסת, המחקר והמידע

(.2113, דהןובן בסט ) וועדות ממונות 25 - 2111

הסיבות לפיזור המועצה מרכז את מגוון 2100מחקר של משרד הפנים מספטמבר

הרשויות שפעלו באותה עת במסגרת ועדות 22 -הנבחרת ומינוי ועדות קרואות ב

קידים מונו בגלל שהרשות לא ניהלה את התפ( 61%)ועדות קרואות 02: ממונות

וועדות 6, שהוטלו עליה על פי החוק וועדת חקירה המליצה על פיזור המועצה

מונו בגין גירעון כספי בשיעורים המחייבים את פיזור המועצה ( 27%)קרואות

מונו בגלל פיזור אוטומטי בשל אי אישור (02%) ועדות קרואות 2 –נבחרת ו ה

(.2100, משרד הפנים) תקציב במועד הקבוע בחוק

של משרד הפנים ושל גורמים אחרים זה יעדאיחוד רשויות הוא :איחוד רשויות .2

על בסיס חקירותיה בישראל , הגיעה ועדת זנבר 0130כבר בשנת . שנים רבות

. גודל אופטימאלי מסוים לערים באופן כללייש קושי להגדיר למסקנה ש, ובעולם

המקומיות בישראל הנוהג במפת הרשויותרבים בשלטון המקומי הבינו שהפיצול

הוא מוגזם מעבר לכל תפיסה של זיקה קהילתית ותמכו בעיקרון של איחוד

ועם זאת כאשר הגיש משרד הפנים תוכניות אופרטיביות לביטול ולאיחוד , רשויות

של אותן רשויותההתנגדות חריפה ך ותהשתנתה התמונה כליל , רשויות ספציפיות

. (2115, כנסת , מרכז מידע ומחקר)

שחר לבחינת איחוד ' מונתה על ידי שר הפנים ועדה בראשותו של פרופ 0115בשנת

לדעת , הועדה רשמה שלוש סיבות למספרן הרב של הרשויות. רשויות סמוכות

:(0113, ועדת שחר) הוועדה

הממשלה הייתה ריכוזית ביותר ולא ראתה בשלטון המקומי גורם בעל חשיבות (0)

ר את השלטון המקומי מפוצל על מנת גברה הנטייה להשאי, לפיכך. רבה

.להוסיף יכולת שליטה אפקטיבית של הממשלה על הרשויות המקומיות

02

הקשרים ההדוקים בין חברי השלטון המרכזי לנבחרי השלטון המקומי הקשו (2)

.על ביצוע רפורמות

שבו ניתן לתחום בבירור את , אתנית ומערך יישובי פשוט-הומוגניות חברתית (2)

הן תכונות המקלות על ביצוע , ורים העירוניים השוניםגבולותיהם של האז

.אך תכונות אלה אינן מאפיינות את ישראל, רפורמות מקיפות

של הרשות המאוחדת יתרון לגודל במונחים של הוסברו לעיתים רשויות יאיחוד

משרדית בראשות -הוועדה הבין .לעומת הרשויות הקטנות יחסית טרם איחודן

אשר הוקמה לצורך קביעת הרשויות , לה אביגדור יצחקיל משרד ראש הממש"מנכ

וקבעה את 2112המקומיות שיאוחדו פרסמה את מסקנותיה בחודש פברואר

יעילות : הפרמטרים והגורמים הבאים כמרכזיים בבחירת הרשויות לאיחוד

שיפור , אפקטיביות ביצועית, ייעול הקצאת המקורות הממשלתיים, כלכלית

פור בתחום התכנון שי, ור היכולת המקצועית של הרשותפשי, בשירותים השונים

שוויוניות והתאמה בין קבוצות האוכלוסייה ברשויות המיועדות לאיחוד , הפיזי

. (2115, כנסת, מרכז מידע ומחקר, בדיקת יישום התוכנית –איחוד רשויות )

שבמסגרתה בוצעו , בוצעה בישראל תוכנית לאיחוד רשויות מקומיות 2112בשנת

איחודים אלו , בנק ישראל ה שערך לפי בחינ .רשויות מקומיות 22איחודים של 00

רובן המכריע של מדינות (.2113, דהןובן בסט ) לא הביאו להתייעלות המצופה

מערב אירופה ביצעו לפחות רפורמה אחת בשלטון המקומי הקשורה לאיחוד

לא ידוע אם נבחנה . (2100, ריינגוורץ) דנמרק ויפן, שבדיה, קנדה: רשויות ובעיקר

אולם קיימים יחסית מעט מחקרים , מידת היעילות של האיחודים במדינות אלו

ורובם מסיקים כי אין בהליך זה כדי , הבודקים את יעילותה של רפורמת איחודים

(.2100, ריינגוורץ)לשפר את המצב התקציבי של הרשויות שאוחדו

רק שני מקבצים לא נזקקו , ואילך 2112 מקבצי האיחודים שאושרו משנת 02מתוך

.(2115, כנסת , מרכז מידע ומחקר) לתוכנית הבראה או התייעלות

המהלכים לאיחוד רשויות מקומיות בעשור האחרון לא זכו לפופולאריות רבה

גם במגזר היהודי . כל האיחודים שבוצעו במגזרים הדרוזי והערבי בוטלו. בישראל

ים יוזמות לאיחודי רשויות מקומיות ואיחודים דומיננטיים הקולות המבקר

שבוצעו בעבר ואולם קשה להתכחש לעובדה שאיחודי רשויות היוו פתרון

כמו כנרת ובפרט רשויות קטנות , לבעיותיהן של רשויות מקומיות קטנות מאוד

.(2102, חזןורזין ) וכושלות כמו עתלית

של תוכניות ההבראה ןתוכוונ ןמשמעות: עם וללא חשב מלווה תוכניות הבראה .2

הייתה להביא את הרשות המקומית להקטנת , באופן רשמי ומוצהר, בישראל

ומענקי במערכת הבנקאית הפרטית אשראי גיוס הגירעון המצטבר באמצעות

לאיזון תקציבי שוטף באמצעות מדיניות של צמצום והפחתה של כן להביא מדינה ו

פיטורי , בפועל בצמצום הוצאות שכר מדיניות שבאה לידי ביטוי, כוח אדם ותקציב

הגברת , צמצום תקורות, ביטול שעות נוספות, צמצומי הוצאות אחזקת רכב, ייעול

03

פריסת הלוואות והסדרי נושים , מימוש נכסים, גביית מיסים מוניציפאליים

(.2111, 0175החלטת ממשלה )

בראת תוכנית לההמקומית מוגדרת בפקודת העיריות כתוכנית הבראה ברשות

, בכל שנה, העירייה שנועדה להביא לכך שהוצאותיה של העירייה בתקציבה הרגיל

. כולם או חלקם, וכן להסדיר את חובות העבר שלה, לא יעלו על הכנסותיה

במסגרת תוכנית ההבראה על הרשות להציג בפני משרד הפנים צעדי התייעלות

.(2113, בסטודהן ) שבכוונתה לבצע לשם צמצום הגירעון השוטף

וועדה ממונה היו הכלי העיקרי של השלטון / של חשב מלווה םתוכניות ההבראה ומינוי

.שולבו הכלים ביחד, לעיתים. המרכזי בניסיון לייצב את השלטון המקומי

עבר השלטון המקומי בארץ משבר פיסקאלי גדול מאוד שהביא את השלטון 2112בשנת

במגזר הערבי והדרוזי . ת ברשויות המקומיותהמרכזי להפעלת תוכניות הבראה מסיביו

במועצות , (72%)הרשויות במגזר 31רשויות מכלל 53 –הופעלו תוכניות הבראה ב

62רשויות מקומיות מכלל 22 –המקומיות במגזר היהודי הופעלו תוכניות הבראה ב

רשויות 22 –בעיריות במגזר היהודי הופעלו תוכניות הבראה ב ו( 51%)המועצות במגזר

רק במועצות האזוריות שיעור הרשויות (. 51%)העיריות במגזר 60מקומיות מכלל

כלל הרשויות 50מועצות אזוריות מתוך 00) 51% –שהשתתפו בתוכניות ההבראה פחת מ

(.2איור ( )20% –במגזר

יותר ממאה רשויות מקומיות בתוכניות הבראה ובעשרות רשויות פעל נכללו 2116בשנת

(.2113, בן בסט ודהן)מלווה או גובה ממונה חשב

בסוף (. 2111, מבקר המדינה)רשויות מקומיות בתוכניות הבראה 021היו 2113במהלך שנת

מהרשויות עמדו בתוכנית 22. רשויות מקומיות בתוכנית הבראה 011היו 2113שנת

בתוכנית רשויות עמדו 55 -רשויות לא עמדו ביעדי תוכנית ההבראה ו 06, בהצלחה

ועדות ממונות 22-חשבים מלווים ו 62כמו כן באותה עת כיהנו . ההבראה באופן חלקי

(.2111, ל משרד הפנים"מנכ)

מהרשויות המקומיות 71%חלו על 2112ועד שנת 0117משנת , לפי נתוני משרד הפנים

מכלל הרשויות שהפעילו 12%רק 2117סוף ב. הסדרי הבראה שנחתמו עם משרד הפנים

, מבקר המדינה)וכניות ההבראה השיגו את היעד הסופי שקבעו הממשלה ומשרד הפנים ת

2111.)

04

1111 – .111רשויות באיזון תקציבי בשנים : 1איור (2113, מרכז מחקר ומידע –הכנסת )

55

80

100

134135

020406080

100120140160

1999 2000 2001 2002 2003

1112שויות המקומיות במסגרת תוכנית ההבראה בשנת רלגות ההתפ: 1איור

05

תוכנית הבראה החל הפועלות במסגרתההתבוננות בנתונים המתייחסים למספר הרשויות

לא מצביעה על ירידה דרסטית במספר הרשויות שנמצאות בתהליך 2113ועד 2112משנת

מטרת 3.2.2111מיום 0175למרות שבהתאם להחלטת ממשלה מספר , של תוכנית הבראה

הביא את הרשויות המקומיות שבתוכנית הבראה לאיזון תקציבי לתוכניות ההבראה הייתה

.2116שוטף לא יאוחר משנת התקציב

, 2111-ו 2112 במסגרת תקציב המדינה בשנים השינויים בתקצוב הרשויות המקומיות

את הביאו לידי ביטוילא , 2111כולל הניסיון לקיצוץ דרסטי נוסף במענק הכללי בשנת

הרשויות שאינן מבוססות על היכרות מפורטת עם , תוכניות כלכליות. שונות בין הרשויותה

: בתוכנית להצלת המשק בלטה גם חוסר סימטריה. הן בעייתיות, המקומיות הנוגעות בדבר

הקיצוצים בשכר והעלאת הארנונה סייעו בעיקר לקבוצת רשויות מקומיות אחת והפחתת

ניסיונות לא שקולים אלה לבצע רפורמות . ענקים פגעה בקבוצת רשויות מקומיות אחרתהמ

מקיפות בחיפזון ובלי התחשבות בשונות בין הרשויות והמאבק שהתנהל בעקבות

, ברנדרורזין ) הרפורמות גרם לערעור נורמות שלטון בסיסיות ברשויות מקומיות רבות

2111).

צמצום , כלומר, הישראלית ןתוכניות ההבראה במתכונתתיבדקנה השפעתן של זו בעבודתי

, צמצום בהוצאות התפעוליות, של הקטנת נפח הארגון מבחינת כוח אדם מונחיםוהפחתה ב

על מספר משתנים שיכולים להביא את הרשויות (Boyne, 2004)מימוש נכסים וכדומה

ארגוניות של / קודיות תפמחד ושיפור יכולות המקומיות לפוטנציאל של ארגון יציב ואיתן

המציעה הגדרה מחדש של המשתנים הם אסטרטגיית התחדשות . הרשות המקומית מאידך

הבונה אסטרטגיה של ארגון מחדש , (Beeri, 2009) משימות ופעולות הליבה של הארגון

מעבר מביצוע עצמי לביצוע באמצעות גורמי , בין היתר, גישות ארגוניות חדשות שכוללות

גמיש ואפקטיבי של מערכות השירותים וחסכון בהוצאות על ידי , פעול יעילוכן ת, חוץ

ואיתנות ( 0117, חסון וחזן)העברת ביצוע השירותים לגופים פרטיים בעלי מומחיות בתחום

לסביבה שהיא פועלת בה , פיננסית שבוחנת את התנאים הנוגעים לרכיבי המערכת הכספית

.(2112, בנק ישראל) בין עצמם לבין הסביבה ולקשרי הגומלין בין רכיבי המערכת ל

בשל מיעוט המחקרים והמידע הקשורים לתוכניות הבראה בסקטור הציבורי בכלל

לתרום להבנה טובה יותר של יםממצאי מחקר זה עשוי, וברשויות המקומיות בפרט

.הפעולות הפנימיות הנדרשות ברשויות המקומיות ומידת יעילותן

לנוכח העובדה שהמודל הישראלי לתוכניות הבראה הוא ייחודי חשיבות המחקר מתחזקת

בעולם הדמוקרטי והפתרונות הניתנים לרשויות המקומיות במסגרת תוכנית ההבראה הן

וניתנים בצורה של מענקים מהשלטון המקומיות פתרונות חיצוניים למערכת של הרשויות

. המרכזי וגיוס אשראי בנקאי

06

רמת : לי של צעדי ההבראה ברשויות המקומיותאהאופטימאת המינון פשרות לגזור הא

רמת יישום ותכנון אסטרטגיה של , ורמתו אופן הארגון מחדש, הצמצום הפיסקאלי

מהמשבר ולתפקוד תקין לאורך זמן יכולה שיובילו יחד את הרשויות ליציאה, התחדשות

.להיות נושא למחקר עתידי

07

מטרות המחקר ושאלות המחקר 1.1

נהוגות ברשויות את תוצאות תוכניות ההבראה שהיו קר הנוכחי לבחון מטרת המח

המחקר בוחן את ההשלכות של . 2113שנת ועד 2111המקומיות בישראל החל משנת

גורמים ,בלבד( המשתנים התלויים)תוכניות הבראה אלו על גורמים פנימיים בארגון

.יתכלכל חיוניים ביותר ליצירת פוטנציאל התפתחותי ויציבותה

:שאלות המחקר

(Retrenchment)האם רמת יישום גבוהה של מדיניות צמצום והפחתה .1

במסגרת תוכניות הבראה ברשויות מקומיות בישראל משפיעה על יצירת

.לאחר תקופת תוכנית ההבראה (Repositioning)מדיניות של התחדשות

(Retrenchment)האם רמת יישום גבוהה של מדיניות צמצום והפחתה .1

במסגרת תוכניות הבראה ברשויות מקומיות בישראל משפיעה על יצירת

.לאחר תקופת תוכנית ההבראה (Reorganization) ארגון מחדשמדיניות של

(Retrenchment)האם רמת יישום גבוהה של מדיניות צמצום והפחתה ..

במסגרת תוכניות הבראה ברשויות מקומיות בישראל משפיעה על רמת

.סית לאחר תקופת תוכנית ההבראההאיתנות הפיננ

08

סקירת הספרות: 1פרק

הקדמה 1.1

מרבית המחקרים . הספרות דלה ביותר בכל הקשור לתוכניות הבראה בשלטון המקומי

מתייחסים לסקטור העסקי (Turnaround and recovery strategy)שנעשו בתחום ההבראה

מתוצאות המחקר שנערך ובמאמרים שפורסמו מתקיים דיון לגבי האפשרות להקיש

מחקרים נעשו גם לגבי רפורמות בשלטון . עסקי על הסקטור הציבורי/ בסקטור הפרטי

.המקומי

מקורם בסקטור הפרטי ומרבית המחקרים בנושא , שורשי הניהול האסטרטגי של ההבראה

לגבי רבים . (Ketchen, 1998)ב מתייחסים לסקטור הפועל למטרות רווח "שנעשו בארה

ים הללו נמצאו מספר שימושים באמצעות ההתאמות המתאימות גם בסקטור מהמחקר

(.Walshe, 2004)הציבורי

בספרות המחקרית הרלוונטית ניתן לזהות שלוש אסטרטגיות המופעלות בשלב התפעולי

(Retrenchment)אסטרטגיית צמצום והפחתה The 3R's( :0 ) –של תוכניות הבראה ומכונות ה

. (Repositioning)אסטרטגיית התחדשות ( 2) (Reorganization)גון מחדש אסטרטגיית אר( 2)

,Boyne)שלוש האסטרטגיות בהתאמות מסויימות יכולות להתאים לרשויות מקומיות

2004).

( אסטרטגיות של כישלון והבראה)בה משתלבות האסטרטגיות לעיל , המסגרת התיאורטית

.3מציגה שלבים כמתואר באיור

09

ת וסימפטומיםסיבו (1) של כישלון ארגוני

(1111, ר ועדה ממונה ברשות המקומית"מדריך ליו, וקואל בארי: מקור)

תוכניות הבראה בשלטון המקומי 1.1

מגוונות ובעלות , רבות ,מאז קום המדינה ועד היום, תוכניות ההבראה בשלטון המקומי

. מפורט להלןכ, בכל תחומי החייםמשמעות ניכרת

אף שאינם מוגדרים , צעדים אופרטיביים רבים המתבצעים על ידי הרשויות המקומיות

גישת המשמעותית של המתקיימים בשם היעילות והאפקטיביות ובהשפע, כתוכנית הבראה

הקשיים בתחום הניהול והארגון. ((New Public Management - NPM הניהול הציבורי החדש

לפתח גישות חדשות בניהול , כמו במקומות אחרים, חייבו את הרשויות המקומיות בישראל

או כתוכניות התייעלות את כל אלו ניתן לראות כתוכנית הבראה (. 0117, חסון וחזן)עירוני

שכן הן משמעותיות ביותר בכלל הרשויות המקומיות ומהוות מפנה חשיבתי של אופן

רת צעדים אלו ניתן להזכיר את תהליכי ההפרטה שהפכו במסג. הניהול המוניציפאלי

, איחוד רשויות מקומיות, (2113, שריג) למרכיב מרכזי בניהול הרשויות המקומיות

וכמובן תוכניות הבראה לצמצום ( חוק העיריות החדשהצעת )ניסיונות לשינויי חקיקה

וצמצום כוח כלומר צמצום פיסקאלי משמעותי שמשמעותו הפחתת שירותים , והפחתה

.אדם

רטגיית אסט

התחדשות

מאיצי שינוי ארגוני( 1)

אבחון ארגוני ובניית ( .) תוכנית הבראה

רגוניתא צמצום ויציבות( 2)

הבראת הארגון( 2)

התחדשות ארגונית (3)

ארגון מחדש

צמצום והפחתה

השלבים בכישלון והבראה של ארגון ועיתוי ביצוען של אסטרטגיות הבראה: .איור

21

, קנדה, צרפת, אוסטרליה, בתוכניות הבראה שבוצעו ברחבי העולם המערבי כמו אנגליה

ניו זילנד ועוד באו לידי ביטוי גורמים רבים נוספים מעבר לצמצום , איטליה, גרמניה

צעדי ההבראה בעולם המערבי היו בעיקר חלק מרפורמה כוללת בשלטון . ולהפחתה

.ודתית ברשויות מקומיות כושלות מבחינה פיסקאלית ותפקודיתהמקומי ולא נגיעה נק

משקיעה במשך העשורים האחרונים מאמצים רבים , נושאת הדגל בתחום, ממשלת אנגליה

חוק השלטון , בקליפת אגוז. (2111, בארי)בהתמודדות עם ביצועי הרשויות המקומיות

כגורם מרכזי (Audit Commission)המקומי באנגליה הסמיך את הרשות להערכה ובקרה

באמצעות מדדים רבים . המופקד על קידום עקרון התמורה המרבית עבור משאבים נתונים

איכות ביצועי הארגון בתחום ניהול ואיכות , למדידת איכות השירותים הניתנים לאזרח

נקבע מעמדם של הארגונים הציבוריים בכלל והרשויות , הארגון בתחום ניצול המשאבים

מבחינת החוק האנגלי .בהתאם גובשה עבורם תוכנית הבראה כוללנית. בפרטהמקומיות

(.2111, בארי)לא קיימת אבחנה ברורה בין תוכנית עבודה שנתית לבין תוכנית הבראה

הכריזה על האיחוד האירופי ונכנסה לתוקפה ( 0112נחתמה בשנת ) כטסטריאאמנת מ

של יציבות כלכלית לאומית שיהוו פרמטרים , בין היתר, האמנה קבעה. 0112בנובמבר

האמנה תמרצה את חברי האיחוד . לאיחוד האירופי ת מדינה מסוימתקריטריונים לקבל

האירופי ושאר מדינות אירופה לקבוע סטנדרטים נוקשים ומסודרים בכל הקשור ליציבות

מדינות אירופה השכילו במהלך השנים מאז לחוקק חוקים . הכלכלית גם בשלטון המקומי

.קבוע נוהלי עבודה לייצוב פיננסי של השלטון המקומיול

( 0132/2)הייתה ממשלת צרפת הראשונה שקבעה באמצעות חוק הביזור , עוד קודם לכן

שכל העברת תפקיד מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי תהיה מלווה בכיסוי תקציבי מלא

בע בצרפת בא לידי העיקרון שנק. (2111, בן אליא) באמצעות מענק או מיסים מועברים

ביטוי גם בהולנד באופן של חובת חקיקה על כל מטלה חדשה המוטלת על השלטון המקומי

וגם באיטליה וספרד באופן של חובת קביעת הסדרים כספיים מקבילים להאצלת

.הסמכויות

, מנגנוני המימון השונים לא הצליחו להעביר מהעולם את המשברים בשלטון המקומי

פקד משבר חריף את השלטון , בגרמניה. במידה רבה את תדירותםלמרות שהפחיתו

בגרמניה יש חוקה המגנה על (. 2112-2111) זו המקומי שנתיים לפני המשבר הנחקר בעבודה

מימון הרשויות בגרמניה כולל . נדיבה בצורה יוצאת דופןהשלטון המקומי ושיטת המימון

מס . ם על ידי השלטון המרכזיזכאות לבסיס מס עצמאי וכן שותפות במיסים הנגבי

מסך הכנסות 71% –היווה כ , שהיווה בסיס מס עצמאי לשלטון המקומי, למשל, העסקים

השלטון המקומי בגרמניה ולכן עם פרוץ המשבר הכלכלי נפגעה גביית מס העסקים בשיעור

הפתרון הגיע באמצעות מימוש . חד ביותר והשלטון המקומי הגרמני נקלע למשבר עמוק

.וקיצוצים דרסטיים בשירותים( הפרטה)בי של תשתיות עירוניות מסי

נחשבה עד אז , גרמניה. שיטות התמודדות שונות עם משברים, לגרמניה ולישראל כאמור

שכן החוקה הגרמנית מגינה על המעמד האוטונומי של השלטון ', גן עדן לשלטון המקומי'ל

מון הממשלתי של השלטון המקומי מרכיב המי(. Selbstverwaltung –עקרון ה )המקומי

(.2111, בן אליא)בריטניה או הולנד הוא משני ביותר , שלא כמו בישראל, בגרמניה

20

הגירעונות הכבדים שהחלו להיווצר ברשויות המקומיות הביאו את השלטון המקומי

הפחתת תוכניות פיתוח וגיוס משאבים , לצעדים של קיצוץ דרסטי ברמת השירותים

בכל מקרה הפתרון לא היה באמצעות מענקי השלטון (. הפרטות)ש תשתיות באמצעות מימו

.(2111, בן אליא)המרכזי בתמורה לקיצוצים

הספרות עולה שבעוד שבעולם הדמוקרטי המנגנון הנפוץ יותר להבראת רשויות מקומיות מ

מתבסס על העשרת הכלים שמעניק השלטון המרכזי לרשויות המקומיות להתמודד עם

/ ח או הגדלת מיסוי אזורי "גיוס הון באמצעות אג, אליהם נקלע באמצעות חקיקההקשיים

בישראל מתקיים מנגנון ייחודי שאינו נהוג באף אחת מהמדינות , אזורי וכדומה/ פדראלי

לפיו מצד אחד הרשות המקומית מתחייבת לצמצום והפחתה פיסקאליים , הדמוקרטיות

. והלוואות לכיסוי גירעונות ומצד שני השלטון המרכזי מגדיל מענקים

גבר 0117במערכת הבחירות של שנת . המשבר בשלטון המקומי לא פסח גם על בריטניה

סדר היום . בין היתר עם קריאה לסדר יום ציבורי מנהלי חדש, טוני בלייר על יריבו השמרני

הציבורי החדש טיפח את השאיפה המתמדת לשיפור במוסדות ציבור ומדידת הביצועים

(. 2111, בארי)וך שאיבת ערכים וטכניקות מהמגזר הפרטי ת

בבריטניה . הגישה הניאו ליברלית של בלייר עודדה את העצמת השלטון המקומי לצד פיקוח

באמצעות : החלה התמודדות עם משבר הרשויות המקומיות באמצעות רפורמה מקפת

,Es :Economy, Effectiveness –עקרונות ה תשלושאת קידמוהניהול הציבורי החדש

Efficiency הרשויות המקומיות . במקביל להענקת סמכויות נדרשות והענקת גמישות במימון

מתן שירותים ל ןבדרכליציבות פיננסית ו ןנמדדו במאות מדדי ביצוע שונים בכל צעד בדרכ

בעלי התפקידים ברשויות המקומיות זכו לתמיכה של יועצי ארגון . ברמה נאותה ונמדדת

.לא תוגמלו הרשויות במענקי מדינה להקטנת גירעונותיהם, למרות הכל. י משברויועצ

כ "תמיכת הממשלה בתוכניות ההבראה בישראל הייתה כפופה לקריטריונים שמעידים בד

הקריטריונים המרכזיים להצטרפות לתוכנית . אך לא בהכרח משברי, על הצבר חוב גדול

–ל 07.5%בתחום שבין 1קף גירעון מצטברהי, זכאות הרשות למענק איזון: הבראה היו

(. 2111, דהןובן בסט ) מההכנסה 05%מההכנסה השנתית וגירעון שוטף העולה על 51%

מידת המעורבות של הממשלה , ככל שמצבה של הרשות המקומית חמור יותר, בעיקרון

ש רשות וועדה קרואה והחלפת רא, מינוי חשב מלווה, תוכנית הבראה)בניהולה גדול יותר

(.ממונה

מענקי איזון ..1

הרשויות המקומיות והכנסותיהן ולהבטיח של יהןמענקי האיזון נועדו לגשר בין הוצאות

מנגנון ההקצאה של מענקי האיזון היה לא 2112עד שנת . 2סל שירותים בסיסי לתושביהן

1

.הגירעון המצטבר שונה מן החוב של הרשות בכך שהוא אינו כולל הלוואות לטווח ארוך מהבנקים

2 ההדגשה במקור

22

, ר והמידעמרכז המחק)נקבע על בסיס פרטני לכל רשות מקומית בנפרד ו, אחיד ולא שוויוני

.(2101, הכנסת

מינה , במסגרת הניסיונות להתגבר על המשברים החוזרים ונשנים בשלטון המקומי בישראל

בראש . ועדה לקביעת קריטריונים לחלוקת מענק האיזון 0112בפברואר 06-שר הפנים ב

יצחק סוארי וחברי הוועדה היו כולם כלכלנים ורואי חשבון' הוועדה עמד רואה חשבון פרופ

(.וועדת סוארי, להלן) 3משרד האוצר ומעיריית ירושלים, משרד הפנים, מהאקדמיה

בין היתר הומלץ שיש להנהיג יתר ליבראליות . 0112המלצות וועדת סוארי פורסמו בשנת

כלפי הרשויות המקומיות ולהגביר את דרגות החופש של השלטון המקומי בקביעת רמת

יחד עם זאת ממליצה הוועדה שהשלטון המקומי . ההכנסות וההוצאות וההרכב התקציבי

הבטחה זו של מינימום שירות .יבטיח מינימום של שירותים לתושבים בכל רשות מקומית

צריכה הייתה להתקיים ולהתחזק גם באמצעות מענקי איזון שיחושבו על ידי הפער שבין

.כפול מספר התושבים ובין פוטנציאל ההכנסה ממיסים" הוצאה לנפש"קביעת

.לצד צעדים נוספים, כאמור לעיל, וועדת סוארי המליצה על אופן חישוב מענק האיזון

:ח וועדת סוארי"להלן מספר הנחות בחישוב מענק האיזון בדו

. חולשתן של הרשויות הקטנות נובע בעיקר מחוסר היתרון לגודל: היתרון לגודל .0

החישוב של באמצעות אופן)הוועדה מצאה לנכון להגדיל את מענק האיזון

אם מדובר ברשות מקומית המשתייכת לאשכול ( ההוצאה המינימאלית לנפש

הוועדה סברה שאין להגדיל מענקי איזון של רשויות קטנות . סוציו אקונומי נמוך

.אקונומיים גבוהים על חשבון כלל הרשויות בארץ-מאשכולות סוציו

של הרשות הוועדה נתנה חשיבות מכרעת למיקומה :מבנה סוציו אקונומי .2

.אקונומיים-באשכולות הסוציו

הוועדה נתנה משקל ליחס שבין האוכלוסייה שאיננה בגיל :נתונים דמוגרפיים .2

. לאוכלוסייה המפרנסת( ומעלה 65בני , 1-01)העבודה

שסכום המענק נקבע בחלקו לפי , בין היתר, מסקנות וועדת סוארי היושל ההפעלהתוצאות

.(2113, בסטובן דהן ) מריץ להגיע לגירעון הגירעון ברשות וכך נוצר ת

מינה שר הפנים וועדה בראשותו של מר יעקב גדיש במטרה לבחון שוב 20.2.2111בתאריך

את הקריטריונים בהקצאת מענק האיזון כפי שנקבעו בנוסחת סוארי ולהמליץ על שיפורם

רי על ידי וועדת הבעיות המרכזיות שאותרו במסקנות וועדת סוא. "(וועדת גדיש", להלן)

: גדיש היו

נוסחת הקצאת מענק האיזון התבססה על תוצאות : התבססות על נתונים ישנים .1

וועדת גדיש מצאה שהנתונים . 0112רגרסיה שנעשתה על פי דוחות כספיים לשנת

.2111-שונים במהותם מנתוני שנות ה

3

(.4002, ירושלים, (ומידעמרכז מחקר –הכנסת " )בעיות מרכזיות וחלופות לפתרונן: הרשויות המקומיות"מתוך

23

בים נוסחת וועדת סוארי נתנה העדפה ברורה לישו: העדפה ליישובים קטנים .1

מצאה וועדת גדיש את הצורך בבחינת ההעדפה זו ומידת התאמתה , קטנים ועתה

.למדיניות הממשלה בכל הקשור לאיחוד רשויות קטנות

מצביע על , לטענת וועדת גדיש, סיון שנצבריהנ :רשויות במצב סוציו אקונומי נמוך ..

אקונומיים -הצורך במתן התייחסות רבה יותר לרשויות באשכולות הסוציו

.הנמוכים

וועדת גדיש מצאה לנכון להתייחס לעובדה : של הרשות" אובליגו"התייחסות ל .2

אלא לנטל הפירעונות , שלא ניתן כלל משקל לסך האובליגו של הרשות המקומית

ללוקחי הלוואות קצרות טווח , לטענת הוועדה, בכך נוצרה העדפה מוטעית. עצמן

.על פני הלוואות ארוכות טווח

ולכן ( 2112-2113)יש הם אלו התקפים בשנים לגביהם נערך מחקר זה ממצאי וועדת גד

. אוסיף לפרטן

אחד הקווים המנחים בעבודת הוועדה היה הניסיון לבודד את מרכיבי ההוצאה

או אשר חלקם בסך בהוצאה של הרשות הוא /וההכנסה אשר השונות בהם גבוהה ו

רשות יהיו גבוהות או כך שהסטייה מהממוצע גורמת לכך שהוצאות אותה, גבוה

באופן שיש בהן בכדי לפגוע במתן שירותים אחרים זאת במידה ולא , נמוכות מהממוצע

בהתאם להלך . יינתנו להוצאות עודפות אלו ביטוי בחישוב מענק האיזון של הרשות

:מחשבה זה התייחסה הוועדה למספר משתנים

של עליה בהוצאה לנפש נתוני הביצוע מצביעים על מצב : התייחסות ליתרון לגודל .1

. (1איור ) ככל שאוכלוסיית הרשות קטנה יותר

(.111, מתוך וועדת גדיש)

0

1

2

3

4

5

6

7

8

0-3,000 3,001-10,000 10,001-50,000 50,001-100,000 מעל 100,000

הוצאה לנפש ח"באלש

(.111, ח ועדת גדיש"מתוך דו)ההוצאה לנפש לפי גודל האוכלוסייה :2איור

24

הנתונים מצביעים . מהיעדר היתרונות לגודל, בעיקר, חולשתן של הרשויות הקטנות נובעת

עובדה זו נובעת בעיקר . שההוצאה לנפש הולכת ופוחתת שככל שהרשות המקומית גדולה

. שאינה משתנה עם גידול האוכלוסייה כגון המנגנון הבסיסי של הרשות מהוצאה קבועה

הוועדה מצאה לנכון לאפשר לרשויות קטנות רמה מינימאלית גבוהה יותר של הוצאה לנפש

כאשר נמצא שהרשות , יחד עם זאת. אקונומית נמוכה יותר-ככל שהרשות ברמה סוציו

רה הוועדה באמצעות הקטנת המענק אקונומית גבוהה אפש-המקומית נהנית מרמה סוציו

.רמה הולכת ופוחתת של הוצאה לנפש מינימאלית

אין להטיל את החיסרון לגודל על תושבי כלל הרשויות , טוענת הוועדה, במקרה זה

.אלא על תושבי אותה רשות, המקומיות

אפיון זה מתבצע אחת למספר : כלכלית –אפיון הרשויות ודירוגן לפי רמה חברתית .1

המבנה הסוציו אקונומי האחרון . ל ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהשנים ע

: והוא כולל את המשתנים הבאים 0115שרלוונטי למחקר זה התקיים בשנת

ובני ( 1-01)היחס בין האוכלוסייה הצעירה -יחס תלות ( א :משתני דמוגרפיה 1.1

חציון גיל –ן גיל חציו( ב(. 21-61)ומעלה לבין האוכלוסייה בגיל העבודה 65גילאי

.ממוצע נפשות למשק בית( ג. אוכלוסיית הרשות שחושב על פי הגילים הבודדים

שיעור למשק בית בעלי ( ב. מספר חדרים לאדם –צפיפות דיור ( א: רמת חיים 1.1

הכנסה מעבודה –הכנסה ממוצעת לנפש ( ממוצע מכוניות למשק בית ד( מחשב ג

.וחמש סוגי קצבאות ביטוח לאומי

. מתוך השייכים לכוח העבודה –אחוז הבלתי מועסקים ( א :עסוקה ואבטלהת ..1

אחוז עובדים ( ג. 21-61בגיל –חוז הנשים שאינן שייכות לכוח העבודה א( ב

.אחוז המשתכרים עד שכר מינימום( ד. משלוח יד אקדמי –במשלחי יד יוקרתיים

.אחוז מקבלי הבטחת הכנסה(אבטלה באחוז מקבלי דמי ( א: גמלאות 1.2

אקונומי הנמוך הן בעלות שיעורי -נמצא שרשויות במדרג הסוציו: הכנסות ארנונה ..

כ כתוצאה משיעור מקבלי הנחות גבוה כמו גם שיעורי האבטלה "בד .גבייה נמוכים

בדרך כלל נמצאו תעריפי הארנונה של . וההכנסה הפנויה הנמוכה של התושבים

אקונומי הנמוך נמוכות יותר כמו גם מיעוט יחסי של אזורי -הסוציו הרשויות בדירוג

אזורי תעשייה נחשבים לבעלי פוטנציאל גבוה להכנסות גבוהות . תעשייה ברשויות אלו

.מארנונה

האחד הוא . הוועדה זיהתה שני מרכיבים כאלו :מרכיבי הוצאה עם שונות גבוהה .2

. הוצאות הרשות לתשלומי פנסיהן השני מרכיב ההוהוצאות הרשות לפירעון מלוות

לדעת הוועדה הוצאות אלו קשיחות בעיקרן והכללתן בחישוב ההוצאה הנורמטיבית

כיוון שההוצאה הנורמטיבית המינימאלית לאחר ניכוי מרכיבי הוצאה , תיצור עיוות

. אלו תהיה שונה לשתי רשויות הדומות במאפיינים שלהן

הציעה הוועדה לקבוע מגבלות ביחס לגובה עומס ,בנוגע להוצאה עבור פירעון המלוות

ובכך לנטרל את השפעת טווחי הזמן של ההלוואות ושיעורי "( אובליגו)"המלוות

שכן לקיחת הלוואות לטווח שנים קצר ובריבית גבוהה מביאה לגידול בפירעון , הריבית

25

ית של אקונומ-בעניין זה לקחה הוועדה בחשבון גם את רמתה הסוציו. המלוות השנתי

שכן אין להטיל על כלל האוכלוסייה את החזר המלוות של רשויות שבהן הרמה , הרשות

.אקונומית של תושביה היא גבוהה-הסוציו

בשל חלקן הגדול של הוצאות אלו בתוך כלל הוצאות הרשות : הוצאות לחינוך ורווחה .2

ות הוועדה ממליצה ליצור שונות בחישוב ההוצאה הנורמטיבית לכל רש, המקומית

משתנה אשר לו השפעה ישירה על רמת ההוצאה , פי אוכלוסייה לפי גילאים-בנפרד על

.לחינוך ורווחה

הוועדה . אקונומי איננו מתחשב באופן ישיר במשתנה זה-המדד הסוציו: קליטת עליה .3

.ממליצה לתת משקל לאחוז העולים בחישוב ההוצאה הנורמטיבית

גד את כל משקי המים והביוב לא התחשבה עקב מדיניות משרד הפנים לתא :מים וביוב .7

.הוועדה במשתנה זה

הוועדה מצאה שהשוני בשטחי החיוב ובתעריפי החיוב בין הרשויות משמעותי :ארנונה .8

ביותר ומכאן נמצאה חשיבות לאופן חישובו על קביעת גובה מענק האיזון לרשות

. המקומית

. גי הנכסים שאינם למגוריםעיקר המגבלה הקיימת בהעלאת תעריפי החיוב נוגעת לסו

, לפיכך. בכל הקשור לתעריפי חיוב של ארנונה למגורים קיימת גמישות גבוהה יותר

מצאה הוועדה לנכון לקיים הפרדה בחישוב פוטנציאל ההכנסות מארנונה לצורך

ככל שהרשות נמצאת )נקבע תעריף נורמטיבי לארנונה למגורים . קביעת מענק האיזון

(.מי נמוך יותר כל התעריף הנורמטיבי יהיה נמוך יותראקונו-במדרג סוציו

הוועדה בדעה שניתן לעודד באמצעות מענק האיזון רשויות : מאפיינים מיוחדים .1

רשויות : נכללות הרשויות הבאות במסגרת זו, היום. מקומיות על פי החלטות ממשלה

.ןרשויות בקו העימות ורשויות ביהודה ושומרו', או ב' בעדיפות לאומית א

הוועדה המליצה להגביל את ההוצאה המחושבת לרשות ולקבוע :התייעלות ותמריץ .11

מינימום הכנסה מחושבת על מנת שיהיה בהם ליצור תמריץ חיובי להגדלת מקורות

אשר אין " עודפות"ההכנסה של הרשות וכן על מנת למנוע היווצרות של הוצאות

.לכסות אותן באמצעות מענקי איזון

נק האיזון להלן מספר נתונים המתייחסים לכלל התקופה הקשורה לעבודה לסיכום פרק מע

היום שאחרי תוכניות ההבראה – 2111וכן נתונים המתייחסים לשנת ( 0 טבלה)זו

(.2 טבלה)יחסות לעבודה זו יהמת

26

4(ח"במליוני ש) 1111-1111מענקי האיזון בשנים : 1טבלה

שנהן סך מענק האיזו

₪ליוני יבמשינוי שנתי

באחוזים2112

2,261

-

2112

2,171

21.2%

2111

2,235

7.5%-

2115

2,535

02.0%

2116

2,226

1.6%-

2117

2,172

5.1%

2113

2,671

3.0%

2111

2,215

01.1%-

4

(.404020)הכנסת , מרכז המחקר והמידע, "ניתוח מענקי האיזון ברשויות המקומיות"מתוך

27

(1111שנת )קי האיזון לנפש התפלגות מענקי האיזון ומענ: 1טבלה

מענקי איזון לפי סוג רשות

מענק איזון (ח"בש)לנפש

:וג הרשותסחלוקה לפי

712 131.6 מועצות אזוריות

357 365.6 מועצות מקומיות

033 0,121.3 עיריות

1,.12 :5כלכלי -חלוקה לפי אשכול חברתי

0-1 0,150.5 526

5-7 777.6 226

3-01 21.5 21

1,13..3

(Retrenchment)מדיניות של צמצום והפחתה : המשתנה הבלתי תלוי 1.2

, מגוון הפעולות, את נפח הארגון מבחינת כוח אדם" מצמקת"מדיניות צמצום והפחתה

.נכסים ורכישת שירותים, ההוצאות התפעוליות

אסטרטגיה זו נהוג להשתמש בשם . סקטור הפרטיבמקורה של מדיניות הצמצום והפחתה

אסטרטגיה מסוג זה יכולה . (Boyne, 2004)בפעילויות שאינן רווחיות או אינן יצרניות

.לשחרר משאבים לטובת השקעות הנושאות תשואה גבוהה יותר

מחקרים רבים מצביעים על תוצאות חיוביות ביותר בסקטור הפרטי בשימוש באסטרטגיה

שלא הצליחו להצביע על באופן , עטיםאם כי מ, ישנם גם מחקרים .של הפחתה וצמצום

מובהק על קשר חיובי בין התאוששות והחלמה של חברות ויישומה של אסטרטגיית צמצום

.והפחתה

חיסול או נקיטת אמצעים אחרים כדי להיפטר מעסקים שאינם , הצמצום מתואר כמכירה

איירלנד , עוד טוענים היט. (2115, היט ואחרים) מקושרים לעסקי הליבה של הארגון

והוסקיסון שצמצום והפחתה אינם כוללים פיטורי אנשי מפתח בארגון שכן הדבר יכול

בעקבות הפחיתה הארגונית וצמצום . להוביל לאובדן אחת מיכולות הליבה של הארגון

היקף הפעילות יכולים בעלי התפקידים הבכירים להתוודע טוב יותר לעסקי הליבה

.יעלות בארגוןוהתוודעות זו יכולה להוביל להתי

. צמצום והפחתה מוגדרים כצעדים חיוניים ביותר בפעילות ההבראה של גורמים עסקיים

טוענים שאסטרטגיית צמצום והפחתה לא יכולה לעמוד ( 0112)רובינס ופירס , יחד עם זאת

5

.מנחמיה ומודיעין, תפן-מגדל, אבו בסמה: כלכלי-רשויות שלא נכללו בפילוח החברתי 2לא כולל

28

מכיוון שהיא אסטרטגיה תגובתית ויש צורך באסטרטגיית מניעתית כמו , בזכות עצמה

.התחדשות

.בעייתיתהבחירה בפעילויות אלו ,והשלטון המקומי בפרטהציבורי בכלל בסקטור

הרי שבשרות , בעוד שארגון פרטי רשאי לבטל קו ייצור או להפסיק מתן שירות מסוים

הציבורי לא מקובלת הפסקת מתן שירות ללא סיבות ראויות ביותר שיתקבלו גם בהבנה

מעבר לקושי . וד מוסדות חינוךלמרות שהיו מקרים גם כאלו כמו איח, מצד הציבור

.יש בידי הרשויות המקומיות מחויבויות מתוקף מעמדן הסטאטוטורי, תואר לעילמה

עוסקת ביעילות ארגונית וכוללת צמצום של טווח , אם כך, מדיניות צמצום והפחתה

,Beeri)הפחתת ההוצאות הפיננסיות וצמצום גודלה של הרשות המקומית כארגון , הפעולות

בהפסקת שיתוף , למשל, משמעות הצמצום ברשות המקומית יכולה לבוא לידי ביטוי .(2009

פעולה עם רשויות אחרות או גרומים חיצוניים אחרים והפעלת השירותים עצמאית או

אבל ,הפסקת פעילות באמצעות מיקור חוץ והעברתו לשירות ישיר על ידי הרשות המקומית

זוהי דרך להמשיך בפעילות מחויבת . קור חוץצמצום פעילות באמצעות הפרטה או מי גם

החלו 11-שנות ה תותחיל 31-בשנות ה .במידה מסוימת" הסרת אחריות"מציאות עם

של בתי ספר המופעלים םגם במערכת החינוך עם הקמת יםת נרחבוהפרטתהליכי

הצלחת מהלכים אלו עדיין נתונה (. אמונה ועוד, אורט, עמל)באמצעות רשתות חינוך

.וחויכב

אחת המטרות העיקריות בפעולות לצמצום והפחתה היא עצירת ההידרדרות והשגת יציבות

בתחילת התהליך ישנה . ארגונית וכלכלית ולכן מושם עליהן דגש בתחילת תהליך ההבראה

.לעומת אחריתו של תהליך ההבראה" לחתוך בבשר החי"אווירה של לגיטימציה

(:2111, בארי)מצום והפחתה את הפעולות הבאות בנוסף לאמור לעיל כוללת אסטרטגיית צ

הפסקת שירותים מסוימים באופן מלא או חלקי או זמני.

הפחתת שכר בכירים/ פיטורי עובדים.

חידוש התקשרות בתנאים משופרים/ הפסקת התקשרות עם ספק חיצוני.

מימוש נכסים עירוניים.

עיכוב הוצאות מוניציפאליות/ הקטנה.

הכלכליהגברת הפיקוח.

תאגידים עירוניים באופן חלקי או זמני/ סגירת ארגונים ציבוריים

הפחתת תמיכות או הפסקתן

הפרטות

(ביטול שעות נוספות)הקפדה על תפעול הרשות בעלות מינימאלית

ימים מסוימים על מנת לחסוך בהוצאות / סגירה מאורגנת של הרשות בתקופות

.האחזקה השוטפות

בדים על תרומה להבראת הרשותיצירת הסכם עם העו.

צמצום מספר המשרות והתאמתן למקורות המימון לאותן משרות.

29

מדיניות של צמצום והפחתה שימשה לאורך כל השנים כמדיניות מוצהרת של ממשלות

זוהי ההגדרה בחקיקה ואלו הצעדים . ישראל ביישומן של תוכניות הבראה בשלטון המקומי

המדיניות משתקפת בהנחיות משרד .משרד הפנים שדרשו ממשלות ישראל באמצעות

. שכיר –הממונה והמקצועי , הפנים המופנות לכל רובדי השלטון המקומי הנבחר

: מוגדרים תפקידי החשב (2117, משרד הפנים) במדריך לחשב המלווה ברשות המקומית

יל מעורבות בניהול התקציב הרג. הכוונת הרשות המקומית להתכנסות לאיזון תקציבי"

משמעות התפקיד שמירה על מסגרת .." והבלתי רגיל במטרה להתכנס לאיזון תקציבי

הכוונה –ברשויות מקומיות אשר בתוכניות הבראה ופועלים בהן חשבים מלווים . תקציב

.היא צמצום והפחתה למען מטרת האיזון התקציבי

: ית ההבראהמוגדרים יעדי תוכנ (2113, משרד הפנים)במדריך לנבחר ברשות המקומית

:באמצעות... יעד התוכנית יהא נקיטת צעדי התייעלות שיביאו את הרשות לאיזון תקציבי"

קיצוץ והתייעלות בפעילות.

קיצוץ והתייעלות בשכר המשולם.

תוכנית לצמצום היקף האשראי לזמן קצר: צעדים להגדלת ההכנסות העצמיות ,

ביטול חריגות שכר , ירעוןהמים של הרשות בג קהעלאת תעריפי אגרת ביוב אם מש

...."העלאת אחוזי הגבייה מארנונה ומים, ופיטורי עובדים

.מירב כוח הכובד הושלך על צמצום והפחתה ברשויות המקומיות, כמדיניות

המשתנים התלויים 1.2

(Repositioning) מדיניות של התחדשות 1.2.1

הרי שמדיניות של , תאם מדיניות של צמצום והפחתה נחשבת לאסטרטגיה של יעילו

אסטרטגיה . (Schendel & Patton, 1976) התחדשות נחשבת לאסטרטגיה של יזמות וחדשנות

שעוסקת בהגדרות מחדש של יה להיות נחשבת כאסטרטגיה אקטיביתאושל התחדשות ר

לעומת צמצום ופסיביות באסטרטגיה של צמצום (Boyne, 2004) מטרות הליבה של הארגון

.והפחתה

מחקרים 00-פרטי נחקרו בהת אסטרטגיה של התחדשות בתוכניות הבראה בסקטור השפע

שיבעה .אמפיריים ורק בשני מחקרים מתוכם עלה שלא חל כל שינוי במצב הפיננסי

אסטרטגיה של התחדשות הצביעה בסקטור .פיננסיהראו באופן מובהק שיפור מחקרים

ידה נוספת בביצועים הפיננסיים הפרטי על הבראה יותר מאשר על קיפאון שיוביל ליר

(Boyne, 2004).

Turnaround Management)אסטרטגיית התחדשות אופיינית לאסטרטגיה של ניהול הבראה

Strategy) .כי אסטרטגיות לניהול הבראה אינן מובחנות , באופן היפוטטי ניתן היה לטעון

31

עים משופרים מאסטרטגיות ניהול אחרות או מאסטרטגיות המיועדות להשגת ביצו

המחקר נוטה להשיב בשלילה לשאלה אם אסטרטגיות . ולצמיחה של הרשות המקומית

(.Boyne, 2006; 2111, בארי) לשינוי ושיפור יכולות להתאים גם לתהליך הבראה

כמו , גם כאן. ר ליישום בסקטור הציבוריקשה יות( התחדשות)אסטרטגית הבראה זו

של פיתוח כרי פעולה חדשים או ביטול תחומי פעילות יכולה להיות בעיה, בצמצום והפחתה

ארגונים ציבוריים רבים מצאו , יחד עם זאת. קיימים בעקבות התחייבויות סטאטורטוריות

, למשל, דרך להרחיב נפח פעילויות בהן קיים יתרון יחסי באמצעות הרחבת קהל היעד

סמוכה –מקומית קטנה רשות מקומית גדולה יכולה למכור פעילות של פינוי אשפה לרשות

לה או התאגדות של מספר רשויות מקומיות לפעולות מסוימות באמצעות איגודי ערים

(.לכיבוי אש או איכות סביבה)

זירוז זמן ועומדת בפני הרשות תמיד האפשרות לפתח אמצעים לייעול תהליכים , בנוסף

ת שירותים אספקוכן , למשל באמצעות הטמעת אמצעים טכנולוגיים חדשים, תגובה

למשל הגדלת , אבל היא איננה עושה עם כך דבר, תשל הרשו" תחת ידה"נוספים שנמצאים

.נגישות מידע באמצעות אתר אינטרנט קיים

מסתבר שאסטרטגיית התחדשות אומצה בפחות התלהבות על ידי עובדים בארגונים

רגונים בהם לעומתם בא. כנראה בגלל שהורגלו לשיטות מסורתיות ולא משתנות, נכשלים

–התגלה רצון מצד העובדים לאמץ אסטרטגיה של התחדשות הכוללת גם יוזמה אישית

.(Boyne, 2004)נסללה הדרך להבראת הארגון הציבורי

לעומת זאת אסטרטגיית . אסטרטגיות הבראה ופעולות הבראה באות בעקבות כשלון

.(Beeri, 2009) ון התחדשות מציעה הגדרה מחדש של משימות ופעולות הליבה של הארג

ביניהן מדיניות של , החוקרים מצביעים על שישה היבטים המייחדים אסטרטגיות הבראה

תזמון ומשך , היקף ופרופרציונאליות, מטרה: מאסטרטגיות שינוי אחרות, התחדשות

(.2111, בארי) הנהלה ואקלים ארגוני , פיקוח ובקרה, דחיפות, הזמן

היא אפקטיביות בפעולת הרשות המקומית והשגת מטרתה של אסטרטגיית ההתחדשות

שכן הרשות המקומית , אסטרטגיה זו מדגישה צמיחה והתרעננות מערכתית. מטרות הליבה

מעודדת ויוזמת שיפור השירותים הקיימים , מגדירה מחדש את מטרות הליבה שלה

בעת ביצוע האסטרטגיה משאבים שנחסכו בעת ביצוע שלב . ומספקת שירותים חדשים

הפחתה והצמצום מושקעים מחדש במקומות המספקים יחס עלות תועלת טוב יותר ה

. בהשבחת השירותים המיועדים לתושביםמושקעים ו

- "החדשות"נקראות 3R's -ה ,בהבראה לרשויות מקומיות בין האסטרטגיות

("The New Turnaround Management Strategies In Local Authorities" – TMLAS) . אסטרטגיית

התחדשות כוללת את הציפייה לשינויים בארבעת השנים שחלפו מעת המדידה

(Beeri, 2009 )בנושאים ובתחומים הבאים:

יצירת שירותים חדשים.

יצירת שותפויות עם ארגונים אחרים

הגדלת היקף השירותים הקיים.

30

עולות מסורתיותשינוי בסדרי עדיפויות המתייחס לשירותים או פ

השכרה או מישכון של נכסי דלא ניידא/ מכירה.

הרחבת השירותים הנגישים

הרחבת מעגל השוק הפוטנציאלי למגזרים חדשים

הגדלת ההוצאה לשירותים

הכנסת טכנולוגיות מודרניות

תושבים או לגורמים תוך ארגוניים שנרכשו לפני כן / אספקת שירותים ללקוחות

מגורמי חוץ

ס הלוואות ומקורות מימון אחרים לתהליך הארגון מחדשגיו

הפרטת שירותים

הגדלת שיעור המס הנגבה

הגדרה מחדש של יעדי ליבה

הבטחת איכות גבוהה של שירותים

שיפור התדמית של הרשות המקומית כלפי בעלי עניין וכלפי העובדים

הצגת דרכים ואמצעים חדשים להשגת מטרות

לי ענין ברשות המקומיתבניה מחדש של אמון בע

לתהליכים של צמצום , 2כפי שניתן לראות באיור , אסטרטגיית ההתחדשות מתייחסת

. הבראת הארגון והתחדשות ארגונית, ויציבות ארגונית

שהוצאתה לפועל , אחד הקשיים האופייניים לביצוע אסטרטגיית התחדשות נובע מכך

סביר להניח שמכיוון שמדובר . ותיזמות ויצירתי, חדשנות, מחייבת כושר מנהיגות

אזי המנהיגות שכשלה היא לא זו , משבר בעתות, שלא בצדק, המופעלת לרובבאסטרטגיה

.שלב ההתחדשות/שמתאימה לביצוע התהליך

(Reorganization) מדיניות של ארגון מחדש 1.2.1

בארגון שינוי פנימי כל, בהגדרתה הרחבה, מדיניות של ארגון מחדש כוללת

(Boyne, 2004) .לפרופיל האנושי של המנהיגות , מדובר בשינוי המתייחס למבנה הארגוני

.(2111, בארי)לרבות שינויים בהתנהלות התכנון הארגוני , וההנהלה הבכירה ולדרכי הניהול

ניהול אסטרטגיה של ארגון מחדש מכוונת לשפר את הביצועים הנוכחיים של , לעיתים

מבנה ארגוני הוא תצורה של תפקידים .בלי להגדיל את היקף המנגנון בארגוןהארגון מ

מבנה ארגוני . סמכויות ותהליכי קבלת החלטות, מנגנוני ניהול ופיקוח, נהלים, פורמאליים

ל וגיל הארגון ומשקף את קביעת המנהלים בדבר יעדי דמושפע מגורמים נתונים כמו גו

אפשר להשיג תחרותיות . יות הנבחרותהחברה ואופן השגתם במסגרת האסטרטג

, היט) אסטרטגית רק כאשר הארגון בוחר בתצורה המאפשרת יישום יעיל של האסטרטגיה

.(2115, הוסיקסוןו איירלנד

32

.5תהליך ארגון מחדש מוסבר באמצעות איור דפוס של

צורת ארגון בה המנהלים מקבלים בעצמם את כל ההחלטות : מבנה ארגוני פשוט

זהו . על כל הפעילויות ואילו הצוות משרת כהמשך הסמכות המפקחת של המנהל העיקריות

כ מבנה ארגוני פשוט "בד .אינו מחייב התמחות ונשען על כללים מעטים, מבנה לא פורמאלי

בשוק . בא לידי ביטוי בארגונים שמציעים מוצר או שירות יחיד בשוק גיאוגרפי יחיד

.כפי שבא לידי ביטוי באיור, ללא מעבר לשלב השנימתפתח לא יתכן מבנה ארגוני מסוג זה

המבנה כולל מנהל כללי אחד וצוות ניהולי (: (Functional structureמבנה ארגוני תפקודי

המבנה . הנהלת חשבונות ומשאבי אנוש, ע"לרבות מנהלים תפקודיים כמו שפ, מצומצם

ל הוא "העיקרי של המנכתפקידו . מחייב התמחות תפקודית שמסייע לפיתוח רעיונות וידע

. בשילוב ההחלטות של המנהלים התפקודיים למכלול שלם לטובת הארגון

שכן מנהלי התחומים התפקודיים נוטים , השפעה שלילית עקיפהלמבנה הארגוני התפקודי

מיקוד זה . להתרכז בעניינים המקומיים ולא בנושאים האסטרטגיים הנוגעים לכלל החברה

בתחומים לאבד את המראה הכולל של היעדים האסטרטגיים גורם למנהלים המתמחים

.הכוללים של הארגון

ל או "היכולת המוגבלת של המנכ: (Multidivisional Structure – M-form)מבנה רב חטיבתי

לעבד את הזרם המתגבר של המידע , במקרים של רשות מקומית קטנה, ראש הרשות

ושאים מקומיים הם הסיבות העיקריות האסטרטגי והתמקדות המנהלים התפקודיים בנ

.חטיבתי-למעבר למבנה רב

ל מאציל את "המנכ. מבנה זה מורכב מחטיבות תפעוליות בעלות מרכז רווח נפרד

יתרונו הגדול של . יומי ולאסטרטגיה למנהלי החטיבות התפעוליות-הסמכויות לתפעול היום

.המבנה הרב חטיבתי הוא בהענקת הזדמנות להתרחבות ניכרת

33

6דפוס צמיחה של אסטרטגיות ומבנים ארגוניים: 2איור

ארגון חדש יכול להביא לידי ביטוי פילוסופיית ניהול של מבנה ארגוני רחב שמשמעותו

מידור והתמחות גדולה יותר או מבנה ארגוני ארוך וצר שמשמעותו , ביזור סמכויות

. לעיתים האסטרטגיה משולבת לאופיין של יחידות המשנה בתוך הארגון. תריכוזיו

יתרון תחרותי נוצר כאשר מתקיימת . המבנה הארגוני כשלעצמו לא מעניק יתרון תחרותי

התאמה לקויה בין . (Miller & Whiney, 1999)התאמה מושלמת בין האסטרטגיה למבנה

ולכישלון בהתחשב במורכבות ובשינויים עלולה לגרום לנוקשות מבנית מבנה לאסטרטגיה

. (Llinitch, D'Aveni, & Lewin, 1996) 20 –מהירים בנוף התחרותי של המאה ה

בחירת המבנה הארגוני ואמצעי הבקרה שיאפשרו יישום יעיל של האסטרטגיות הנבחרות

.(2115, הוסיקסוןו, איירלנד, היט) היא אתגר בסיסי העומד בפני המנהלים בארגון

על ידי , בסקטור הפרטי, בספרות עולה שלרוב באה לידי ביטוי אסטרטגיית הארגון מחדש

הגיע למסקנה שקשה ( 0131)סלאטר .(Boyne, 2004)החלפת הבכירים בקבוצת הניהול

מאוד לקבל החלטות לפעולות דרסטיות הקשורות להבראת הארגון ללא החלפת צוות

.(Slatter, 1984) הניהול הבכיר הקיים

6

.NPOולארגוני מי מותאם לשלטון המקו (4002, והוסיקסון, איירלנד, היט) : דפוס צמיחה

רגוני פשוטמבנה א

רותים יגידול בהיקף הש םובקרה ותיא בעיות

תפקודימבנה ארגוני

רותים יגידול בהיקף הש םובקרה ותיא בעיות

מבנה ארגוני חטיבתי-רב

34

ובמדיניות של במדיניות של צמצום והפחתה ,בין היתר, זו נתמכת אסטרטגיתמדיניות

.וחשיבותה מרכזית ביותר לשיפור ביצועי הארגוןהתחדשות

בחנו את השפעתה של אסטרטגיית הארגון מחדש במהלך תוכניות שמחקרים מתוך שמונה

שור לביצועים הירודים מהם הצביעו על מהפך בכל הקשישה , הבראה של הסקטור הפרטי

.של הארגון

הארגון מעבר לארגון מחדש של היררכיית העובדים וסדר הפעולות בארגון עוסק , למעשה

, פרודוקטיבית ואפקטיבית שכוללת מגוון של תפיסות, בעיצוב תרבות ארגוניתמחדש

בין , תגישות ארגוניות חדשות כולל. הנחות נורמות וערכים של פיהם פועלים עובדי הארגון

גמיש ואפקטיבי , וכן תפעול יעיל, מעבר מביצוע עצמי לביצוע באמצעות גורמי חוץ, היתר

של מערכות השירותים וחסכון בהוצאות על ידי העברת ביצוע השירותים לגופים פרטיים

(.0117, חסון וחזן)בעלי מומחיות בתחום

בעיקר בכל )ות הארגונית שינוי בתרב כוללתאסטרטגיה של ארגון מחדש , בסקטור הציבורי

חשוב ביותר בעת יישום .("גישת הלקוח"הקשור להתבוננות אל מחוץ לארגון ושינוי גישה ל

ועל פי כפי שמתרחש בדרך כלל, רה ארגון באופן אחיד לבצעאסטרטגיית ארגון מחדש לא

ון מיוחדת לכל רשות וארג" תפירת חליפה"אלא לנהוג באופן של , רווחת ומקובלת התיאורי

זה חשוב לציין את הגמישות המועטה ביותר ןבעניי .בהתאם לצרכים והיתרונות היחסיים

רובה של הנהלת הרשות מורכבת . שיש לרשויות המקומיות ביצירת המבנה הארגוני

להוציא אותם למיקור חוץ או מסיבות , מתפקידים סטאטוטוריים שאין אפשרות לבטלם

על מנת לאחד מנהל אגף חינוך עם , למשל)רים מקצועיות לאחדם עם בעלי תפקידים אח

(.סיון מקצועי שונה לחלוטיןימנהל אגף רווחה יש צורך בהכשרות ונ

מראה 6איור (. 2113, משרד הפנים)השלד של המבנה הארגוני הוא דומה ביותר , לככל

השינויים האפשריים יכולים לבוא לידי ביטוי . המבנה השלדי הקיים כמעט בכל רשות

או בפריסה רחבה או צרה ( אגף מצוינות וכדומה, תכנון ואסטרטגיה)ת אגפים חדשים ביציר

.של בעלי התפקידים הכפופים למנהלי האגפים

35

מבנה ארגוני שלדי קלאסי: 3איור

ועד עובדים ובעלי עניין , ובדיםדורשים מנהיגות שיכולה לעמוד בלחצי העארגוניים םשינויי

זיהתה (Audit Commission)הרשות הציבורית לבקרה במגזר הציבורי בבריטניה . אחרים

כסיבה עיקרית לכישלון ברשויות המקומיות (Poor Leadeship)מנהיגות חלשה

(Audit Commission, 2002b) .עודדו כניסתם , ניהשמר, כמו קודמו, שלטון הלייבור בבריטניה

של מנהלים מהסקטור הפרטי לארגונים ציבוריים שהציגו מדדי ביצוע חלשים

(Boyne, 2004) .שינויים ארגוניים במשמעות של החלפת מנהיגות או חברי הנהלה , בכל אופן

:(Boyne, 2004) בעיקר משלוש סיבות, בכירה קשה יותר בסקטור הציבורי

לא , מתמנה באמצעות בחירות דמוקרטיות ולפיכךהציבורי חלק מהנהגת הארגון (0)

.ניתן להחליפה בהליך של ארגון מחדש

תמרוץ כספי המקובל בסקטור הפרטי כעידוד להשגת מדדי ביצוע טובים יותר (2)

.איננו אפשרי בסקטור הציבורי

מנהיגות או צוות ההנהלה הבכיר יכול לבצע שינויים מפליגים באמצעות מדיניות (2)

דשות על ידי שינוי יעדי ליבה והעברת מרכזי כובד לפעילויות רווחיות של התח

.ציבוריבסקטור ה, כאמור, פעולות מסוג זה מוגבלות ביותר. יותר

ראש הרשות

מבקר הרשות

יועץ משפטי

דובר

ל הרשות"מנכ

גזבר מנהל אגף )

(כספים

מנהל אגף חינוך

מנהל אגף לשירותים חברתיים

מהנדס הרשות

מנהל אגף ) (הנדסה

מנהל אגף תברואה

36

:הפעולות הנדרשות במסגרת מדיניות של ארגון מחדש הן

הגדרת חזון לרשות המקומית

שינוי המבנה הארגוני.

הגדרת תפקידים וחלוקת סמכויות.

ל הרשות המקומית"נכהחלפת מ

החלפת מנהלים ובעלי תפקידים בכירים ודרג הביניים.

קביעת נוהלי עבודה וממשקים בין יחידות הארגון.

נקיטת צעדים של ביזור סמכויות.

הכנת תוכנית פיתוח כלכלי.

בניית תוכניות עבודה מקושרות תקציב

עריכת שינויים בסגנון הניהול של משאבי אנוש.

מדדים ותקנים והערכת ביצועים: םניהול ביצועי.

בניית תוכנית הדרכה והכשרה

שיפור האקלים הארגוני.

שיפור תהליכי בקרה וביקורת.

איתנות פיננסית ..1.2

ההרכב והפוטנציאל של משאבי הארגון , רמת האיתנות הפיננסית בוחנת את המבנה

.למטרות של מימון הפעילות העסקית והפעילות שאיננה עסקית

היא נושא כלכלי שעניינו בעיקר בתנאים התורמים (financial stability)בות פיננסית יצי

–לתפקודה התקין של המערכת הפיננסית בכללותה ובאלה היוצרים משברים פיננסיים

לסביבה שהיא פועלת בה ולקשרי הגומלין בין רכיבי , תנאים הנוגעים לרכיבי המערכת

.(2112, בנק ישראל) המערכת לבין עצמם לבין הסביבה

משוואת האיתנות הפיננסית בוחנת את היחסים בין המשאבים של הארגון לבין הפעילויות

. המתנהלות בו

יציבותו הכספית של השלטון המקומי , מנקודת ראות של מדיניות מימון ממשלתית

תקצוב נכון של פעולות : נגזרת משתי פעולות( כל רשות מקומית בפני עצמה, ובהתאם)

.(2111, בן אליא) דרשות ויצירת ודאות תקציבית נ

שבאופן הדרגתי במהלך עשרים , היא עמדת הרשויות המקומיות והעומדים בראשם, מנגד

השנים האחרונות נאלצו מרצון או שלא מרצון להיכנס לנעלי השלטון המרכזי וליתן

ד במשימות להגדיל את בסיס המימון על מנת שהרשויות יוכלו לעמו, שירותים נוספים

.ההולכות ומתפשטות לכל התחומים

קיימת , מעבר לשאלת היכולת להעניק את השירותים ברמה מסוימת באמצעות המשאבים

שבאה לידי ביטוי במיוחד בשנים האחרונות במשיכת ידו של , שאלת ההישרדות ממש

37

ד חלקן של הרשויות המקומיות חדלו לתפק". מנגנון גיבוי אוטומטי"השלטון המרכזי מ

עסק "משמעות ה. ממש במתן השירותים הבסיסיים ביותר וכן בתשלום שכרם של עובדיהן

הקיימת בגופים כלכליים החלה מקבלת משמעות גם בשלטון "going concern" "החי

.המקומי

קשיים על מבעוד מועדשיתריעו , נשאלת השאלה כיצד לאתר סימני אזהרה מוקדמים

למרות כל המאמצים שהושקעו בתחום לא . ננסיותכלכליים צפויים או הסתבכויות פי

נמצאה עד היום הנוסחה שתוכל לחזות בוודאות איזו חברה צפויה לקשיים ולסכנת

. (0111, איגנגבר) ללא כל חשש להתקיים התמוטטות ואיזה חברה תוכל להמשיך

Baeverלראשונה פותח מודל על ידי . פותחו מדדי סיכון והישרדות רבים 0166החל משנת

מהם התגלו כמנבאים 5 –יחסים פיננסיים שונים ש 21המודל הסתמך על . ב"בארה( 0166)

התגלו ליקויים המתייחסים בעיקר לפרק Beaverבמודל של . בסבירות גבוהה פשיטות רגל

. הזמן הקצר שניתן לחזות הקשיים הכלכליים לפני התרחשותם

קשרי הגומלין בין היחסים הפיננסים פיתח מודל משוכלל יותר שבחן את( 0163)אלטמן

שיקלל אותם בהתאם לכושר הניבוי היחסי שלהם ובנה מודל הפרדה רב משתנים , השונים

לאחר ". מדד ההישרדות של אלטמן"או בשמו המוכר יותר "Z Score Model"הנקרא בשם

שעוסק זהו המדד הנפוץ ביותר בעולם כיום , "Zeta"למודל ( 0177)מכן שודרג המודל

. בהישרדותה של הפירמה

, בעיקר בישראל, יישומו של מדד אלטמן בעייתי ביותר בכל הקשור לרשויות המקומיות

:הבעייתיות נובעת ממספר סיבות. בעיקר בגלל שיטת הדיווח החשבונאית הנהוגה בארץ

סך "משתנה עיקרי המופיע בארבע מחמש היחסים הפיננסיים במדד אלטמן הוא .0

לפי שיטת הדיווח החשבונאית הנהוגה בישראל עד כה אין רישום ".הכל הנכסים

נזקף נכסים מסוגעלותם של . בדוחות הכספיים 7נכסי הדלא ניידאשל ערך סך כל

.8במהלך השנים לתקציב הרגיל או לתקציב הבלתי רגיל

ההתייחסות המשמעותית לנכסים במדד אלטמן היא בעיקר בגלל הנחת העבודה .2

נכסי הרשויות . הנכסים הללו כנגד התחייבויות שיש לפירמהשניתן לממש את

(.תרבות ודומיהן, מוסדות חינוך)המקומיות לא ניתנים למימוש ברובם

משרד הפנים ניסה לבחון את מידת השיפור במצב הכספי של ועדות קרואות הפועלות

לט הבושרד הפנים משקפים באופן מדדים פיננסיים שלטענת מחמישה ברשויות באמצעות

:(2100, הפניםמשרד )ביותר יציבות פיננסית

. התכנסות לאיזון שוטף היא יעד מרכזי :אחוז גירעון שוטף מסך הכנסות הרשות (א)

. ההתכנסות מצביעה על הגדלת ההכנסות העצמיות והקטנת ההוצאות

נקבע כמדד מרכזי בקביעת האיתנות :אחוז הכנסות עצמיות מסך הכנסות הרשות (ב)

גידול בהכנסות העצמיות של הרשות הוא ביטוי מהותי . רשותהפיננסית של ה

7

".נכסים קבועים"בדוחות כספיים מופיע תחת הכותרת :נכסי דלא ניידא 8

בשנים האחרונות קיים ניסיון לדווח במקביל לדיווח המקובל גם בהתאם להמלצות וועדת ברנע להאחדת הדיווח

. (FAS)ותקנים חשבונאיים אמריקאים (IAS)החשבונאי עם תקנים חשבונאיים בינלאומיים

38

העלאת אחוזי : גוןכ, ביותר לשינויים שערכה הרשות המקומית במרכיבי ההכנסות

.גבייה וכדומה

מדד המצביע על חוב הרשות המקומית :אחוז עומס מלוות מסך הכנסות הרשות (ג)

נוף של הרשות המדד מצביע בעיקר על מרכיב המי. בגין הלוואות לזמן ארוך

.המקומית ורמת ההחזר שתידרש בעתיד על חשבון פעולות שוטפות

משמעות עיקרית בכל הקשור :אחוז גירעון מצטבר מסך הכנסות הרשות (ד)

תנאי תשלום טובים יותר . להתנהלות תזרים המזומנים של הרשות המקומית

.גוררים בהכרח מחירים נוחים יותר

(.ד)עם מדד ( ג)של מדד החיבור :אחוז החובות מסך ההכנסות (ה)

נתוני המדדים בוועדות הקרואות: 7איור

0%

20%

40%

60%

80%

100%

120%

140%

160%

2005 2006 2007 2008 2009

שיעור הגירעון השוטףמההכנסות

שיעור ההכנסותהעצמיות מסךההכנסות

שיעור סך החובות מסךההכנסות

ניתן להבחין בשיפור במדדים שהוצעו על ידי ממשרד הפנים אצל רשויות מקומיות 7מאיור

הגירעון השוטף לעומת הירידה בשיעור . שהפעילו תוכניות הבראה במסגרת וועדה קרואה

.ובשיעור סך החובות הובחנה עליה מתונה בשיעור ההכנסות העצמיות

"רשויות מקומיות איתנות"הגדרה של ניתנת במשרד הפנים התייחסות נוספת של

משתנים מידי , כמפורט בנספח א, התבחינים (.'נספח אראה )המתבססת על מספר בחינות

" ח המבקר"ליקויים בדו"קשור לחלק של בעיקר בכל ה, פעם באופן מינורי והדרגתי

במסגרת הדיווח על פעילויות וריות רגולטמעמד של רשות איתנה מקנה הקלות .בתבחינים

הקשורים משרד הפניםמהרשות למשרד הפנים וכן במישור של אישורים מוקדמים

.לתקציב והעסקת כוח אדם

, ראשית. ונה וייחודיתהאיתנות הפיננסית בשלטון המקומי בישראל מקבלת משמעות ש

למרות שזו , פשיטת רגל, בהתאם. מדובר בגופים סטאטוטוריים שקיומם קבוע בחוק

נכסי הרשויות המקומיות כמעט ולא , שנית. מתקיימת לעיתים נדירות ביותר, אפשרית

39

. ניתנים למימוש ולכן יש משמעות גדולה יותר לרמת ההתחייבויות ברשות המקומית

אלא בטיב והיקף , הרשויות המקומיות לא נמדד ברמת הרווחהצלחתן של , שלישית

. השירותים

אלה שמביאים בחשבון פרמטרים ייחודיים חלופייםמכל אלו ברור שיש למצוא מדדים

.בעת בחינת האיתנות הפיננסית ברשויות המקומיות

מידע רלוונטי על הרשויות שנבחרו למחקר – מקרי הבוחן 1.3

בעת זאבמועצה מקומית ג 1.3.1 11,818 – 12.,11(: 1111 – 1118)אוכלוסיה

7: אקונומי-אשכול סוציו

:פרטים המתייחסים לתוכנית ההבראהרקע כללי

. דונם 0,111ושטח השיפוט שלה כולל 0132מועצה מקומית גבעת זאב הוקמה בשנת

.2113והסתיימה בתום שנת 3/2111בחודש התוכנית ההבראה ברשות המקומית החל

התוכנית כללה צמצום . הוכנה תוכנית הבראה באישור משרד הפנים 3/2111בחודש

קבלת מענקים מיוחדים לתשלום פיצויי פרישה , העמקת גבייה, צמצום בהוצאות, א"כ

. 9ואישור לקבלת הלוואת לכיסוי גירעון

. באיזון שוטף 2115בהתאם לתוכנית ההבראה המועצה הייתה אמורה לסיים את שנת

, הגירעון נבע מהוצאות שלא תוקצבו. ₪מליון 2.1ל השנה הסתיימה בגירעון בסך בפוע

והפסקת 5%העלאת שיעורי הארנונה בשיעור של כמועיכוב חלק מתוכנית ההבראה

.01%10הפחתת שכר הבכירים של

לא אושר לה התקציב הרגיל לשנת , יעדי תוכנית ההבראהבמאחר והמועצה לא עמדה

הסדר הבראה לאיזון התקציב השוטף 26/1/2117נחתם בתאריך בנוסף לכך. 2116

, הרשות התחייבה לגייס לפחות את סכומי המקורות שבהסדר: ואילך 2117משנת

א במשרד "אלא באישור אגף כ, הרשות מתחייבת לא לקלוט עובדים בכל דרך שהיא

ריגות ביטול כל תוספות השכר הח, הפנים ובמקרה הצורך באישור הממונה על השכר

.11ל"שניתנו לעובדים שפרשו בניגוד לחוק וחוזר מנכ

.עמדה הרשות ביעדי תוכנית ההבראה מבחינת איזון תקציבי שוטף 2117בשנת

.211312תוכנית ההבראה הגיעה לסיומה בשנת . המועצה עמדה ביעדי תוכנית ההבראה

9

.4002בדוח הכספי המבוקר לשנת 21ביאור 10

.4002בדוח הכספי המבוקר לשנת 24ביאור 11

.4002בדוח הכספי המבוקר לשנת 21ביאור 12

.4002בדוח הכספי המבוקר לשנת 21ביאור

41

11,111 – 782,.1(: 1111 – 1118)אוכלוסיה גני תקוהמועצה מקומית 1.3.1

7: אקונומי-אשכול סוציו

:פרטים המתייחסים לתוכנית ההבראהרקע כללי ו

. דונם 2,611ושטח השיפוט שלה כולל 0111מועצה מקומית גני תקוה הוקמה בשנת

. 2111ביוני 6הסכם תוכנית ההבראה נחתם ביום

:211113בהתאם לתוכנית ההבראה להלן הסיכום והנתונים המתייחסים לשנת

המועצה . ח"אלש 1,727ס "ע 2111קיים גירעון מובנה בהצעת התקציב לשנת .א

למעשה הגירעון הוקטן . התחייבה לכסות גירעון זה באמצעות מלווה לזמן ארוך

.לעבודות פיתוח לתקציב השוטף ןל על ידי העברה מקר"בסכום הנ

ובנה בסך אושר התקציב הרגיל על ידי משרד הפנים בגירעון מ 05.02.2111בתאריך .ב

. ח"אלש 1,727

5,111אושרה הלוואה לזמן ארוך בסך 20.02.2112לכיסוי הגירעון המצטבר ליום .ג

.בשלבים שתמומשח "אלש

.ח"אלש 0,211המועצה התחייבה לגביית פיגורי ארנונה ומים בסך .ד

.2111הוכנה רשימת פעולות לצמצום הוצאות בשנת .ה

.יישום תוכנית לצמצום עלויות השכר .ו

.2%התחייבה להעלאת תעריפי הארנונה בשיעור של המועצה .ז

.המועצה עמדה באופן חלקי בעיקרי תוכנית ההבראה .ח

:142115התייחסות לתוכנית ההבראה בדוחות הכספיים לשנת

לאחר עדכונים ושינויים אושר על ידי משרד הפנים תקציב , 2115בשנת התקציב .א

.מאוזן

ח לכיסוי "אלש 732נתקבל מענק בסך ו₪ מליון 0אושרה הלוואה לזמן ארוך בסך .ב

.הגירעון המצטבר

.ח"אלש 617המועצה התחייבה לגביית פיגורי ארנונה ומים בסך .ג

.2115הוכנה רשימת פעולות לצמצום הוצאות בשנת .ד

.יישום תוכנית לצמצום עלויות השכר .ה

.1%המועצה התחייבה להעלאת תעריפי הארנונה בשיעור של .ו

13

.4002בדוח הכספי המבוקר לשנת 22ביאור 14

.4002בדוח הכספי המבוקר לשנת 22ביאור

40

.עיקרי יעדי תוכנית ההבראההמועצה עמדה באופן חלקי ב .ז

עיריית אופקים ..1.3 12,111 – 13,222(: 1111 – 1118)אוכלוסיה

1: אקונומי-אשכול סוציו

:פרטים המתייחסים לתוכנית ההבראהרקע כללי ו

.דונם 01,111ושטח השיפוט שלה כולל 0155עיריית אופקים הוקמה בשנת

משרד , בין העירייה, ה הכספי של העירייהנחתם הסכם להסדרת מצב 2111בחודש מאי

על פי ההסכם על העירייה לאזן . ההסכם עודכן -בחודש דצמבר . הפנים ומשרד האוצר

₪ מליון 03.5מענקים בסך יוענקולעירייה . 2116את תקציבה השוטף החל משנת

המענקים יועברו בהתאם לעמידה באבני הבוחן . ₪מליון 1.2והלוואות בסכום של

. מענקים₪ מליון 2.16הלוואות וכן ₪ מליון 1קיבלה העירייה 20.02.2111עד . בעושנק

מגביית ₪ מליון 5 העוד התחייבה העירייה להגביר האכיפה על חייבי המיסים והעביר

.15פיגורים לכיסוי הגירעון המצטבר

קיבלה 20.02.2115עד ליום . ₪מליון 2לעירייה אושר מענק שיפוי בגין פיצויים בסך של

3/2111בחודש .₪מליון 01.713ומענקים בסך של ₪ מליון 1העירייה הלוואות בסך

במסגרת תוכנית ההבראה הגיעה העירייה להסדר נושים עם . מונה לעירייה חשב מלווה

.16ח"אלש 221נושים ונמחל חוב על סך של 01

. וראש העירייה מינה שר הפנים ועדת חקירה לתפקוד חברי מועצת העיר 6.2.2117ביום

:17הוגשו ממצאי הוועדה לשר 2117במחצית יולי

מערך הבקרה אינו מקבל את האמצעים הבסיסיים לביצוע המשימות וועדת ביקורת

.אינה מתכנסת באופן סדיר

העירייה לא עמדה ביעדי תוכנית ההבראה בכל הנוגע להעלאת היקף ההכנסות ,

להסתיר עובדה זו באמצעות העסקת פעלה העירייה .קיצוץ שכר ופיטורי עובדים

.עובדים על ידי החברה הכלכלית והצגת ההוצאות בסעיפי הפעולות

שמור לי ואשמור לך"הוועדה מצאה כי בין חברי המועצה בלטה התופעה של "

.כאשר תמיכה או התנגדות לפעילות ראש העירייה נבעה בעיקרה ממניעים אישיים

לא ירד להבנת , האחריות הכרוכים בתפקידוראש העירייה לא הבין את המשמעות ו

הצורך בניהול מבוקר ותקין ואף לא ראה את בעיית הצורך באיזון תקציבי ושיפור

.מצבה הכלכלי של העירייה כמטלה שהינה באחריותו

הוועדה ממליצה שראש העיר וחברי המועצה לא ימשיכו לכהן בתפקידם.

.למינוי וועדה קרואה וראש עיר ממונהאישר שר הפנים את ההמלצות 23.3.2117ביום

15

.4002ח הכספי המבוקר לשנת "ובד 22ביאור 16

.4002ח הכספי המבוקר לשנת "בדו 22ביאור 17

.4002ח הכספי המבוקר לשנת "בדו 22ביאור

42

. נחתם הסכם הבראה חדש עם העירייה אשר החליף את קודמו 2117בחודש מרס

:18ההסכם קובע כדלקמן

(המשך –עיריית אופקים )

2117תקציב העירייה יהיה מאוזן משנת.

הגדלת אכיפת גבייה , הרשות מתחייבת לבצע שינויים כמו צמצום הוצאות שכר

.ב"וכיוצ

ח ובנוסף תאושר "אלש 00,320ס "משרד הפנים יעמיד מענקים לכיסוי גירעונות ע

.ח"אלש 1,175ס "הלוואה ע

ח בהלוואות "אלש 2,275ח במענקים ו "אלש 5,712קיבלה העירייה 20.02.2117עד ליום

306במסגרת גביית חובות פיגורים זקפה העירייה בספריה . לכיסוי גירעון מצטבר

.המצטברהגירעון ח לכיסוי "אלש

פעילות השנה הסתיימה בגירעון של . העירייה עמדה בתוכנית ההבראה רק באופן חלקי

.ח והקטנת הגירעון המצטבר עמדה רק על כרבע מהסכום שהותווה בתוכנית"אלש 555

נחתם הסכם לשדרוג תוכנית ההבראה הקיימת ולהלן עיקרי 2111בחודש מרס

:19התוכנית

0-בכ 2111והגדלת הכנסות הארנונה בשנת 5%ה בשיעור עדכון תעריפי הארנונ

.₪מליון

ביצוע סקר שילוט והגברת הכנסותיה העצמיות של העירייה.

מליון 0עובדים ממצבת כוח האדם של העירייה וחסכון בשכר בסך 22פרישת ₪

.2101משנת

מליון 01 –הגדלת הכנסותיה של העירייה ממכירת מים לכ₪.

ומלוות נוספיםאושרו מענקים.

על סיום כהונתו בעקבות , מר אריה אזולאי, הודיע ראש העירייה הממונה 3.1.2113ביום

מר , קשיים ביישום תוכנית ההבראה ומיד מונה במקומו ראש עירייה ממונה חדש

.צביקה גרינגולד

18

.4002ח הכספי המבוקר לשנת "בדו 22ביאור 19

.4002ח הכספי המבוקר לשנת "בדו 22ביאור

43

עיריית אריאל 1.3.2 17,117 – 18,1.1(: 1111 – 1118)אוכלוסיה

2: קונומיא-אשכול סוציו

:פרטים המתייחסים לתוכנית ההבראהרקע כללי ו

.דונם 21,111ושטח השיפוט שלה כולל 0173עיריית אריאל הוקמה בשנת

.2116והסתיימה בתום 2115תוכנית ההבראה החלה בשנת

בבסיס התוכנית . 2115 – 2116שנים ביצוע בנבנתה תוכנית הבראה ל 2111לקראת סוף

, שכלל ביטול סגנים 2115נלקח בחשבון קיצוץ בשכר לשנת : ריםנלקחו מספר פרמט

עיקר הקיצוץ מתייחס לביטול משרות בבתי . קוצצו פעולות כלליות ופעולות בחינוך

כמו כן נלקחו בחשבון . הספר ללא כיסוי ממשרד החינוך וקיצוץ בפעולות התרבות בעיר

. סיםובמקביל עריכה של סקר נכ 7%העלאות בארנונה בשיעור של

מליון 2.5 –על פי תוכנית ההבראה הייתה אמורה העירייה לסיים תקציבה בגירעון של כ

.20ח"אלפי ש 735בפועל סיימה העירייה בעודף של . ₪

משרד הפנים העביר לרשות אל כל כספי תוכנית . העירייה עמדה ביעדי תוכנית ההבראה

.21ההבראה על פי ההסכם שנחתם עם משרד הפנים

20

.4002בדוח הכספי המבוקר לשנת 21ביאור 21

.4002בוקר לשנת בדוח הכספי המ 22ביאור

44

יריית יהודע 1.3.2 .21,.1 – .18,12(: 1111 – 1118)אוכלוסיה

7: אקונומי-אשכול סוציו

:פרטים המתייחסים לתוכנית ההבראהרקע כללי ו

.דונם 1,011ושטח השיפוט שלה כולל 0113עיריית יהוד הוקמה בשנת

האיחוד בוצע. אוחדה עיריית יהוד עם מועצה מקומית נווה מונוסון 23.01.2112ביום

(.20.7.2112חוק להבראת כלכלת ישראל שחוקק ביום )בחקיקה

עם החתימה על תוכנית . חתמה העירייה על הסכם הבראה עם משרד הפנים 2111בשנת

.ההבראה פעלה הרשות תחת מינויו של חשב מלווה

אושרה 2/2111בחודש . ואילך 2115מטרת ההסדר להביא את הרשות לאיזון החל משנת

.22במליאת מועצת העירייה תוכנית ההבראה

העירייה תפעל , העירייה תפעל להפחתת חובותיה מול הנושים: עיקרי תוכנית ההבראה

להפחתת שכר כללי ולהפחתת שיעור משרות באמצעות פיטורי עובדים והעירייה תפעל

.להעמקת גביית חובות ארנונה ומים

ד הפנים אישר את התקשתה הרשות לעמוד ביעדי תוכנית ההבראה ומשר 211523בשנת

במסגרת שדורג תוכנית ההבראה הצהירה העירייה על . שדרוגה של תוכנית ההבראה

ח שלדעתה יביאו לכיסוי כל חובותיה ולנושים ובמקביל יופחתו "כוונתה להנפיק אג

העירייה הצהירה שהכנסות הארנונה . 24באופן ניכר הוצאות המימון של הרשות

.ח"אגהעתידיות ישמשו כערובה להנפקת ה

העירייה . 25חתמה הרשות על הסכם הבראה משודרג עם משרד הפנים 20.5.2116ביום

.לא עמדה ביעדי תוכנית ההבראה במלואה

ותקבולי ההנפקה הועברו ₪ מליון 011ח מוניציפאלי בסך כולל של "במהלך השנה הנפיקה הרשות אג

ועם העברת ₪ מליון 027ר על סך של עמד סך הגירעון המצטב 2116בתחילת שנת . לכיסוי גירעון מצטבר

.₪מליון 52תקבולי ההנפקה עמד הגירעון המצטבר על סך של

. 26עבודתו של החשב המלווה בעיריית יהוד 05.3.2113הופסקה ביום , ל משרד הפנים"בהתאם להנחיית מכ

נים על ח לכיסוי הגירעון וקבלת יתרת המענקים ממשרד הפ"עם העברת תקבולים נוספים מהנפקת האג

סך הכל הועברו . ₪מליון 1.1חשבון תוכנית ההבראה הועמד סך הגירעון המצטבר של העירייה על סך של

.לכיסוי הגירעון המצטבר₪ מליון 71 –ח כ "מהנפקת אג

22

.4002בדוח הכספי המבוקר לשנת 24ביאור 23

.4002בדוח הכספי המבוקר לשנת 24ביאור 24

.4002בדוח הכספי המבוקר לשנת 21ביאור 25

.4002חוות דעת רואי החשבון לדוח הכספי המבוקר לשנת 26

.4002חוות דעת רואי החשבון לדוח הכספי המבוקר לשנת

45

עיריית ערד 1.3.3 17.,17 – 17,332(: 1111 – 1118)אוכלוסיה

2: אקונומי-אשכול סוציו

:ים לתוכנית ההבראהפרטים המתייחסרקע כללי ו

.דונם 11,111ושטח השיפוט שלה כולל 0162עיריית ערד הוקמה בשנת

חתמה העירייה עם משרד הפנים הסכם שמטרתו להביא את העירייה 5.1.2111ביום

– 2116שנים התנהלה ב תוכנית ההבראה. ואילך 2116לאיזון בתקציבה השוטף בשנת

.27ת והסכמים להסדרת מצבה הכספיבעבר לא עמדה העירייה בתוכניו. 2111

להעלות באופן ריאלי את שיעור , צמצם בהוצאותלעל פי ההסכם התחייב העירייה

הכל כמצוין ,להפחית הנחות בארנונה ולצמצם במצבת כוח האדם, 5% –הארנונה ב

הגירעון המצטבר ימומן באמצעות מענקי משרד הפנים או נקבע עוד ש .בהסכם שנחתם

. ₪מליון 02.6בסך של " גירעון מתגלגל"פרט ל, מלוות

- 2116אישרה מליאת המועצה את תוכנית ההבראה של הרשות לשנים 20.3.2111ביום

.28לא עמדה העירייה ביעדי הגירעון שבתוכנית ההבראה 2111בשנת . 2111

פוזרה מועצת העיר והסתיים תפקידו של 2117בעקבות אי אישור תקציב העירייה לשנת

ר ועדה ממונה למילוי "יו 2117ל משרד הפנים מינה בחודש אוגוסט "מנכ. רראש העי

.29תפקידי המועצה וראש עיריית ערד

ים-בתעיריית 1.3.7 127,173 – 131,111(: 1111 – 1118)אוכלוסיה

3: אקונומי-אשכול סוציו

:פרטים המתייחסים לתוכנית ההבראהרקע כללי ו

.דונם 3,111ושטח השיפוט שלה כולל 0126ים הוקמה בשנת –עיריית בת

חתמה העירייה על הסכם תוכנית הבראה והחלה ליישמו עוד באותה 2111בסוף שנת

.30שנה

בבדיקת יישום תוכנית ההבראה על ידי יועצת משרד הפנים נקבע בהתייחסות הכללית

תוכנית ב. 211131עמדה בתוכנית ההבראה בדוח הרבעון הרביעי לשנת ים-בתכי עיריית

, הפחתת עלויות שכר, בחינוך וברווחה, ההבראה סוכם על הפחתת משרות כלליות

צמצומים , כל הפעולות שנדרשו התייחסו רק להפחתות)ב "הקטנת הנחות בארנונה וכיוצ

(.או הגדלת הכנסות

27

.4002הכספי המבוקר לשנת בדוח 21ביאור 28

.4002בדוח הכספי המבוקר לשנת 22ביאור 29

(.2סעיף ) 4002דוח הביקורת המפורט לשנת 30

.4002חוות דעת המבקר מהדוח הכספי המבוקר לשנת 31

.4002בדוח הכספי המבוקר לשנת 21ביאור

46

(המשך –ים -עיריית בת)

לויות שכר הפחתת ע: 2115לפי תוכנית ההבראה נקבעו מספר אבני דרך לביצוע עד סוף

הקטנת ההוצאות לפירעון , (לא בוצע)במערכת החינוך וברווחה הפחתות שכר , כלליות

( בוצע מעבר לנדרש)מים ויתר עצמיות , הגדלת הכנסות מארנונה, (בוצע חלקית)מלוות

.32(לא בוצע)באיזון תקציבי 2115וסיום שנת

עיריית דימונה 1.3.8 7,121. – 7,211.(: 1111 – 1118)אוכלוסיה

2: אקונומי-אשכול סוציו

:פרטים המתייחסים לתוכנית ההבראהרקע כללי ו

.דונם 22,111ושטח השיפוט שלה כולל 0155עיריית דימונה הוקמה בשנת

אשר אושר על ידי משרד , חתמה העירייה על הסכם מעודכן להסדר הבראה 2111ביולי

הפחתות שונות בתקציבי ההוצאה ,2115איזון תקציבי בשנת : ההסכם כלל. הפנים

.33בתקציב והוספות שונות בתקציבי ההכנסות בתקציב

בתעריפי 2%לפי תוכנית ההבראה התחייבה הרשות המקומית להעלאה ריאלית של

.₪אלפי 721והפחתת הנחות הארנונה בסך של 2115הארנונה בשנת

1.6הפחתת , נההכנסות מארנו₪ מליון 05.6בהתאם התחייבה הרשות להוספה של

להכנסות שנת ₪ מליון 0.1כמו גם הוספת 2116נוספים מההוצאות בשנת ₪ מליון

2116.

עמידה בתנאי הסכם ההבראה היא תנאי לסיוע משרד הפנים לכיסוי חלק מהגירעון

.34והעברת מענקים לעירייה

:קיבלה העירייה מענקים והלוואת לפי תוכנית ההבראה כדלקמן 2115בשנת

.₪מליון 1.1כיסוי גירעון מצטבר בסך של מענק ל .א

.₪מליון 02.5מלוות לכיסוי גירעון מצטבר בסך של .ב

.₪מליון 5.1מלוות לאיזון התקציב השוטף בסך של .ג

.₪מליון 1.1מענקים לשיפוי בגין פיטורי עובדים בתוכנית ההבראה בסך של .ד

32

.4002בדוח הכספי המבוקר לשנת 22ביאור 33

.4002בוקר לשנת בדוח הכספי המ 21ביאור 34

.4002בדוח הכספי המבוקר לשנת 22ביאור

47

מועצה מקומית גדרה 1.3.1 11,712 – .18,12(: 1111 – 1118)אוכלוסיה

3: אקונומי-אשכול סוציו

:פרטים המתייחסים לתוכנית ההבראהרקע כללי ו

.דונם 00,111ושטח השיפוט שלה כולל 0331מועצה מקומית גדרה הוקמה בשנת

חתמה המועצה על תוכנית הבראה עם משרד הפנים להסדרת מצבה 2111בחודש מאי

: הינםעיקרי תוכנית ההבראה . הכספי של המועצה

2115איזון תקציבי מלא בשנת.

העמקת הגביה במועצה.

ל ₪ מליון 6העברת הלוואה מקרן לעבודות פיתוח לכיסוי גירעון מצטבר בסך של–

.שנה 05

התייעלות בנושאי שכר ופעולות.

35קבלת מענק ממשרד הפנים לכיסוי הגירעון המצטבר.

עיריית יבנה 1.3.11 111,.. – 2,812.(: 1111 – 1118)אוכלוסיה

3: אקונומי-אשכול סוציו

:פרטים המתייחסים לתוכנית ההבראהרקע כללי ו

.דונם 01,111ושטח השיפוט שלה כולל 0111עריית יבנה הוקמה בשנת

נחתם הסכם הבראה להסדר מצבה הכספי של העירייה בין העירייה 0/7/2111ביום

איזון בתקציב השוטף החל משנת מטרת ההסדר להביא את הרשות ל. למשרד הפנים

.36א במשרד הפנים"אגף שכר וכ על הרשות מתחייבת לא . ואילך 2115

-2115הצגת תקציב מאוזן בשנים : העירייה עמדה ביעדי תוכנית ההבראה כמפורט להלן

לסך ₪ מליון 23.1צמצום הגירעון המצטבר מסך של , (העירייה סיימה בעודף תקציבי) 6

או /לא נקלטו עובדים חדשים ולא נחתמו הסכמים ו. 2116סוף שנת ב₪ מליון 01.3של

.37לא ניתנו תוספות שכר חדשות

ח "אלש 2,572עדיין סיימה הרשות המקומית את שנת התקציב בגירעון של 2117בשנת

:38מהסיבות הבאות

אולם בפועל ₪ ח "אלש 1,111המענק הכללי אושר על ידי משרד הפנים בסך של

.ח"אלש 0,151קיבלה הרשות

ח לא נגבו מאחר שהבנייה בשכונה החדשה "אלש 2,603אגרות בניה בסך כולל של

35

.4002בדוח הכספי המבוקר לשנת 24ביאור 36

.4002בדוח הכספי המבוקר לשנת 21ביאור 37

.4002בדוח הכספי המבוקר לשנת 22ביאור 38

.4002בדוח הכספי המבוקר לשנת 22ביאור

48

.ד לא החלה בפועל"יח 2,111של

49

פיתוח מודל המחקר וההשערות: .פרק

מודל המחקר 1..

המחקר מציע לבחון את . 3המסגרת התיאורטית הכללית של המחקר מוצגת באיור

והשפעתן על משתנים שיכולים להביא את הרשות , ראליתהיש ןתוכניות ההבראה במתכונת

שונה מזו שהייתה לרשות טרום יישומה של תוכנית -המקומית לנקודת פתיחה חדשה

היציבות הפיננסית ויצירת מדיניות של התחדשות , ההבראה מבחינת המבנה הארגוני

של " חדשהפוטנציאל ה", בעצם, זו היא' חדשה'נקודת פתיחה (. המשתנים התלויים)

.הרשות המקומית ליציבות ולצמיחה בעתיד

(צמצום והפחתה)המסגרת התיאורטית לתוכניות הבראה בישראל : 8איור

מנגנון רגולטיבי מוגבר

פיטורי עובדים

הפחתות שכר

מימוש נכסים

הקטנת הוצאות עירוניות

צמצום מספר משרות

והתאמתן למקורות

המימון

הפחתת תמיכות

קומיות מרשויות המשובצות

בתוכנית הבראה בהתאם

לקריטריונים החלטת ב ממשלהה

ארגון מחדש

אסטרטגיה של

התחדשות

יציבות פיננסית

51

בספרם ,(2115)איירלנד והוסיקסון , מודל המחקר מבוסס על מודל שהוצע על ידי היט

1כפי שבא לידי ביטוי באיור מספר "תחרותיות וגלובליזציה, אסטרטגיה, ניהול"

.ובהתאמות שנעשו על ידי לסקטור הציבורי בכלל ולרשויות המקומיות בפרט

מצמצום והפחתה לשינוי ביכולות הליבה של הארגון :מודל המחקר: 1איור

(1)משאבים מוחשיים של הארגון

משאבים , משאבים ארגוניים, משאבים פיננסיים)

(משאבים טכנולוגיים, פיסיים

(1)מוחשיים של הארגוןלא משאבים (משאבי מוניטין, משאבי חדשנות, משאבי אנוש)

(.)הארגוןיכולות

(1)יכולות הליבה של הארגון

צמצום

והפחתה

משאבים מוחשיים מוחשיים של הארגוןלא משאבים

של הארגון

ייעול הקטנה (חדשמ ארגון )

תהליך של הקטנה

תהליך פיצוי באמצעות התייעלות

האמצעים ארגון מחדש

חדשותהת

הארגוןיכולות

יכולות הליבה של הארגון

------------------------------------------------------------- (.1112, איירלנד והוסיקסון, היט)ניהול אסטרטגיה תחרותיות וגלובליזציה : מתוךמשאבי .שגרת פעילות ארגונית, כישורי ניהול, אמון, ידע: משאבי אנוש: משאבים לא מוחשיים של הארגון (0)

, שם מותג, מוניטין בעיני הלקוחות: יןמשאבי מוניט. יכולת חדשנות, כישורים מדעיים, רעיונות: חדשנות (.בעלי עניין)מוניטין בעיני הספקים , עמידותו ואמינותו, תפיסות של איכות המוצר

יכולת הארגון לגייס כספים , יכולת הארגון להשיג אשראי: משאבים פיננסיים: משאבים מוחשיים של הארגון (2)מערת תכנון רשמית ומערכות תיאום , אלייםמנגנוני בקרה פורמ: משאבים ארגוניים .ממקורת פנימיים

. גישה לחומרי גלם ונותני שירותים, מיקום הארגון: משאבים פיסיים. ופיקוח

שימוש : כושרה של החברה לנצל משאבים ששולבו בה במטרה להשיג תוצאה סופית רצויה :יכולות הארגון (2), שירות לקוחות יעיל, השאירם בארגוןהנעה והעצמה של עובדים במטרה ל, יעיל בשיטות לניהול לוגיסטיקה

.פיתוח מקצועיות ומצוינות, מבנה ארגוני יעיל, יכולת לחזות את העתיד, ביצוע יעיל של משימות הניהול

יכולות הליבה . משאבים ויכולות המשמשים מקור ליתרון התחרותי של הארגון על מתחריו :יכולות הליבה (1)לות ליבה מתגבשות במשך הזמן באמצעות תהליך ארגוני של יכו. משקפות את אופיו המיוחד של הארגון

באמצעות פעולות אלו לגיבוש יכולות הליבה מוסיף . צבירת יכולות ומשאבים ולימוד אופן השימוש בהם .הארגון ערך ייחודי למוצריו או לשירותים אותם הוא מעניק לאורך זמן

50

מדיניות של צמצום ל, פיה ל, במחקר ה הכללית שערהההרציונאל למחקר מבוסס על

והפחתה במסגרת של תוכניות הבראה בשלטון המקומי תהיה השפעה חיובית על יצירת

בסופו של , כמו כן תביא המדיניות. תחדשותאסטרטגיה של ארגון מחדש ואסטרטגיה של ה

.פיננסית באותם הארגוניםהיציבות שיפור הל, יום

:המחקר יבחןבאופן מפורט יותר

הקשר שבין מדיניות של צמצום והפחתה במסגרת תוכניות הבראה ברשויות .0

.המקומיות לבין יצירת אסטרטגיה של התחדשות

גרת תוכניות הבראה ברשויות הקשר שבין מדיניות של צמצום והפחתה במס .2

.המקומיות לבין יצירת מדיניות של ארגון מחדש

ההשפעה של מדיניות צמצום והפחתה במסגרת תוכניות הבראה ברשויות המקומיות .2

.על היציבות הפיננסית של הרשות המקומית

מסלולים שנימודל המחקר ראשיתו במדיניות של צמצום והפחתה דרך התהליך המתואר ב

כפי שבא , שני המסלולים. בר הארגון וכלה במיצוי והגדרה מחדש של יכולות ליבהבהם עו

צמצום והפחתה של המשאבים המוחשיים והתייעלות של : הם 1לידי ביטוי גם באיור

יכולות הליבה מתגבשות בתהליך באמצעות הליך ארגוני של . המשאבים הלא מוחשיים

(.2113, איירלנד ואחרים, היט)בהם צבירת יכולות ומשאבים ולימוד אופן השימוש

חשובה ההתייחסות למודל המחקר בהקשר של תוכניות ההבראה שהופעלו בישראל בשנים

מספר נסיבות וגורמים היו ייחודיים . (2113, חזן ורזין) כאמור במחקר זה, 2111-2113

במשברים קודמים בשלטון ותנסיבות שלא היו קיימ. לתוכניות ההבראה באותן שנים

.המקומי

. מירב הנסיבות קשורות לאופן הפעלת הרגולציה על ידי הממשלה ובעיקר משרד הפנים

:להלן מספר נתונים המדגישים ומסבירים את התחזקות הרגולציה

מאז שינויי . ועדות קרואות 61 –מונו כ 2113מאז קום המדינה ועד תחילת שנת

: בעבודה זו 0פרק ( )2113, בסט ודהןבן )ועדות קרואות 25מונו 2111החקיקה של שנת

(.מינוי ועדות קרואות

חוזר . 2111 –בשלטון המקומי קיבל תאוצה רק בתחילת שנות ה " חיוב אישי"נוהל

הוועדה . קבע את מינויה של ועדה מייעצת לחיוב אישי 5/2110ל משרד הפנים "מנכ

והוקמה בפועל הוחלט 1/2116ל משרד הפנים "ובחוזר מנכ 2112החלה לפעול בשנת

בתקופת פעילותה . ורדי זיילרועדה מייעצת לחיוב אישי שבראשה עמד השופט בדימוס

המלצות לחיוב אישי 20אושרו על ידי שר הפנים 2112 – 2117של הוועדה בשנים

.מספר ללא תקדים שמדגיש עוצמתה של רגולציה. בשלטון המקומי

52

השערות המחקר 1..

מצום והפחתה במסגרת תוכניות הבראה לבין רמת ההתחדשותהקשר בין רמת צ 1.1..

מדיניות של התחדשות נחשבת לאסטרטגיה אקטיבית שעוסקת בהגדרה מחדש של מטרות

התייעלותצמצום והפחתה היא אסטרטגיה של . (Boyne, 2004)הליבה של הארגון

וכה מבחינה זו מדובר באסטרטגיה הפ(. שם)והתחדשות היא אסטרטגיה של יזמות

.נמנעת, מאסטרטגיית הצמצום וההפחתה שנחשבת לאסטרטגיה פסיבית

בעוד שמטרתה של האסטרטגיה לצמצום והפחתה היא לעצור מפולת נוכחית וייצוב של

ההתחדשות מגדירה יעדים . הרי ההתחדשות בונה נדבכים לעתיד, המערכת בשלב המיידי

.חדשים

כלומר מדיניות של צמצום והפחתה , יחיונ -הקשר בין שני המשתנים היא קשר המשכי

סופה להכשיל את תוכנית ההבראה כולה בעתיד –מדיניות של התחדשות בשאיננה מגובה

.הקרוב

ידי יקיים יסוד סביר להניח שאסטרטגיה של צמצום והפחתה תביא בעקבותיה באופן מ

רטגיית אסטריק שנוצר כתוצאה מביטול פעילויות במסגרת נותר בהארגון לא . התחדשות

ועובדיו ומנהליו מחפשים למלא את הריק באמצעות פעילויות חדשות , הצמצום ופעילויות

.האוכלוסייה –כמו גם דרישת מקבלי השירותים עצמם

שינוי ברמת הצמצום והפחתה מביאה לשינוי מכל אלה נובעת ההשערה הראשונה לפיה

.באותה מגמה של מדיניות ההתחדשות

ות של צמצום והפחתה למדיניות של ארגון מחדשהקשר בין מדיני 1.1..

במסגרת מדיניות הצמצום וההפחתה שנהגו בישראל חלו שינויים מרחיקי לכת בפעילויות

צמצום כוח (. כוח אדם מוניציפאלי בעיקרו)הרשות המקומית ובהיקף כוח האדם שהועסק

כוח האדם האדם הביא את הרשויות המקומיות להיערכות מחודשת בכל הקשור להפעלת

. המצוי בידם

עובדים וותיקים שעמדו לפני פרישה ( א): פיטורי העובדים הוחלו על שני סוגי עובדים

בדרך כלל עובדים אלו . וניצלו את תוכנית ההבראה לפרישה בתנאים משופרים ביותר

נצר , אופיינו בהשכלה מצומצמת יותר מההשכלה הנדרשת למילוי תפקידם הנוכחי

אולם , ובכך יתרונם היו מנוסים ביותר עובדים אלו . בעת קליטתם לדרישות פחותות

עובדים שנקלטו ( ב). יכולותיהם הטכנולוגיות היוו אבן נגף ביצירת מדיניות של התחדשות

עובדים ". (LIFO)אחרון נכנס ראשון יוצא "אחרונים במערכת ופוטרו על בסיס מדיניות של

. אבל חסרונם בניסיונם הדל, דים הקיימים בארגוןמהעוב, בממוצע, אלו היו לרוב משכילים

.עזרו ליישומה של מדיניות הארגון מחדש, אם כן, שתי קבוצות המפוטרים

53

העובדים שנותרו ברשות המקומית נאלצו או שמחו לייעל את עבודתם על מנת לעמוד ביעדי

כורח על הארגון מחדש הוא. הרשות המקומית המוגדרים בחוק או ביעדים חדשים שנקבעו

.מנת לעמוד ביעדי הארגון

שינוי ברמת הצמצום והפחתה מביאה לשינוי השנייה מתמקדת בהשערת מחקר ש, מכאן

.באותה מגמה של מדיניות הארגון מחדש

הקשר בין מדיניות של צמצום והפחתה לאיתנות פיננסית ..1..

ט אוטומטי של בניגוד לשני הקשרים הקודמים האיתנות הפיננסית היא פועל יוצא כמע

מכיוון שאיתנות פיננסית נמדדת על ידי יכולות פיננסיות בלבד . מדיניות צמצום והפחתה

הרי שצמצומים מביאים , כמות השירותיםאו /רמת שירות ו, ללא קשר לאיכות שרות

שינוי ברמת ר כי עיש לש, לאור זאת .בהכרח לשיפור במצבה הכספי של הרשות המקומית

ה לשינוי באותה מגמה של רמת האיתנות הפיננסית של הרשות הצמצום והפחתה מביא

.המקומית

שיטת המחקר: 2פרק

מערך המחקר 2.1

כשלב של גישוש לקביעת המדדים נערכו ראיונות אישיים עם מספר מצומצם של ראשי

שאלות 1(: 'נספח ד)השאלות במסגרת הראיונות . 39רשויות ובכירים ברשויות המקומיות

שאלות 7-שאלות לבחינת מדיניות של התחדשות ו 7, ניות של צמצום והפחתהלבחינת מדי

.לבחינת מדיניות של ארגון מחדש

מדדי ביצוע 00: כדלקמן (יחסים פיננסיים)נקבעו מדדי ביצוע , שלב ראשוןכ ,לאחר מכן

מדדי 2 -ו לבחינת מדיניות של צמצום והפחתה מדדי ביצוע 7, לבחינת האיתנות הפיננסית

.לבחינת מדיניות של התחדשות צועבי

מדדים המבוססים על נתוני כוח אדם בשלושה 3נוסחו , לבחינת מדיניות של ארגון מחדש

שלושה מדדים במסגרת אשכול מדדים לבחינת חלוקת שיעור המשרות : אשכולות

שלושה מדדים במסגרת אשכול מדדים לבחינת הנטל על כוח , במערכות הרשות המקומית

כות הרשות המקומית ושני מדדים במסגרת אשכול מדדים לבחינת שיעור האדם במער

.נטו במערכות הרשות, ההשתתפות

היחסיים לקביעת המשקלות שני שאלונים פותחו, על סמך השלב הראשון, בשלב השני

איתנות , למדיניות התחדשותהמדדים הפיננסים המתייחסים מ שיש להעניק לכל אחד

–מר שמעון חזות , לית עיריית יבנה"מנכ –סאלי לוי ' גב, ת יבנהראש עיריי -מר צבי גוב ארי :המרואיינים 39

ל מועצה מקומית גבעת "מנכ, ל עיריית דימונה ומר אבנר דובדבני"מנכ –מר שוקי קליין , גזבר עיריית יבנה .זאב

54

השאלונים לא נגעו לקביעת משקלות למדדים . ם והפחתהפיננסית ומדינות של צמצו

:המתייחסים למדיניות של ארגון מחדש

הוא שאלון ( 'גראה נספח )מבחינת קביעת המשקלות שהוא העיקרי במחקר שאלון ראשון

. (AHP – Analytical Hierarchical Process)מובנה בשיטת הניתוח ההיררכי

לקבלת החלטות Dr. Thomas Saaty (0171)חה על ידי פות (AHP)שיטת הניתוח ההיררכי

משמשת דרך כלל לדירוג אלטרנטיבות מרובות השיטה. עבור חלופות מרובות קריטריונים

לפתרון בעיה באמצעות תהליך של השוואת חלופות וקריטריונים באמצעות מומחים

(comparison pair-wise) וקביעת חשיבות ועדיפות לכל אחת מהן (Mizrahi, 2010 &Yuval).

פותחה במקור לצורך דירוג אלטרנטיבות עם מספר רב של הניתוח ההיררכי שיטת , כאמור

. קריטריונים

בשאלון מוצבים כל המדדים בזוגות כך שכל האפשרויות של השוואה בין כל מדדי הביצוע

שו התבק( 40גזברים של רשויות מקומיות 1, במקרה של מחקר זה)המומחים . ממוצים

בתחילה לקבוע איזה מדד מהזוג חשוב יותר ואחר כך לדרג את חשיבותו לעומת השני

חשוב =7, חשוב=5, מעט יותר חשוב=2, שניהם חשובים באותה מידה=0: באופן הבא

. הרבה יותר חשוב=1, מאוד

לצורך ההדגמה : במחקרי חישבה את המשקלות של מדדי הביצוע כדלקמן AHP –שיטת ה

. Bומדד Aדדים נניח מדד בכל זוג מהמ

Wi=Si/ΣSi :נוסחת חישוב המשקל היא

Wi = המשקל היחסי של מדדi לעומת המדדים המודדים את אותו משתנה.

Si = הממוצע הגיאומטרי של ממוצע הדירוגים כפי שהתקבל עבור כל אחד מהמדדים על

.ידי המומחים

יחידות ה של מנת לבצע האחדעל (Z)במדידות הומרו לציון תקן התוצאות שהתקבלו

(.הדן בכלי המחקר 1.2כמפורט בפרק )ידה והיחסיות בין המודדים השונים המד

לשנה מסוימת הנמדד בסופו של דבר חושבה התוצאה שמציינת את הרמת המשתנה

:בהתאם לנוסחא

Xv = Wi * Zi

XV = רמת המשתנה הנמדדV.

השאלון . צורכי תיקוף השאלון הראשוןהיה משני ונועד בעיקר ל( 'בנספח ) שאלון שני

רואי חשבון המתמחים ברשויות מקומיות והם התבקשו לדרג כל אחד 7 – הועבר ל

= 2, המדד בעל חשיבות מועטה= 2, המדד כלל לא חשוב= 0: מהמדדים לפי המפתח הבא

וד בעיב .המדד בעל חשיבות עליונה= 5, המדד בעל חשיבות גדולה= 1, המדד בעל חשיבות

הכוונה בשאלון זה הייתה לתקף . לא משקללהמדדים דורגוהנתונים שהתקבלו בשאלון זה

40

גזבר –מר אמיר ברטוב , א מטה בנימין.גזבר מ –מר אפי פלס , גזבר עיריית דימונה –מעון מזוז מר ש: המומחים

מר רם , מ אפרת.ל מ"גזבר ומנכ –מר שרון הורוביץ , מ גבעת זאב.גזבר ומזכיר מ –מר אבנר דובדבני , עיריית רעננה

–מר רפי אביטן , ל עיריית שדרות"ומנכ( לשעבר)גזבר –מר שמעון פרץ , מ כפר שמריהו.גזבר ומזכיר מ –סידס

(.כותב מחקר זה)מ בית אריה .יר מגזבר ומזכ –מ בית דגן וגיל ליטוב .גזבר ומזכיר מ

55

הדירוג נעשה לפי הממוצע .את דירוג המדדים בשאלון בשיטת הניתוח ההיררכי

.האריתמטי

אל מול ( שיטת הניתוח ההיררכי)דירוג המומחים בשאלון הראשון מוצגת בחינת 2בטבלה

סגרת כל אחד מהמשתנים ולהלן ההשוואה במדדים למדידת במ, דירוג רואי החשבון

:מדיניות של איתנות פיננסית

(איתנות פיננסית) השוואת דירוג המדדים בין מומחים: .טבלה

המדד הפיננסי

(1) (1) (.) (2) (2) (3) (7) (8) (1) (11) (11)

דירוג בשיטת

AHP

2 1 6 2 1 7 01-00 01-00 0 5 3

דירוג רואי

החשבון

0-2 3-1 3-1 0-2 5 6-7 6-7 01-00 2-1 2-1 01-00

(8, 3, 1מדדים ) (דירוג זהה בשתי השיטות)דירוג חופף

(1-11, 2, .מדדים ) (מקומות 2דירוג בהפרש של עד )דירוג קרוב

(7, 2, 1) (לא נמצאה קירבה בין שני הדירוגים)דירוג לא מקביל

:(שניים מהם יוסברו יחדיו) ההשוואה מצביעה על בעייתיות בשלושה מדדים

שיעור הגירעון המצטבר מסך ההכנסות: 1מדד מספר (1)

הגזברים מהנתונים עולה שרואי החשבון נותנים חשיבות גדולה ביותר למדד ואילו

חשוב להבחין ששני סוגי המומחים . מצביעים על המדד כאחד האחרונים בחשיבותו

רואים במדד שמצביע על שיעור הגירעון השוטף בעל חשיבות עליונה ואילו לגבי שיעור

.חילוקי דעות מהותיים נםהגירעון המצטבר יש

מצביעה על התנהלות ששוטפת ההתנהלות היתכן שרואי החשבון מבחינים בין

שאיננה קשורה להתנהלות " גיבנת"לבין הגירעון המצטבר שמצביע על " בריאה"

לעומתם הגזברים מרגישים בהתנהלות היומיומית את קשיי הנזילות של . תהנוכחי

.הרשות המקומית כתוצאה מהגירעון המצטבר

שיעור ההון החוזר מסך הכנסים: 2מדד מספר (1)

תקופת האשראי להון החוזר: 7מדד מספר

:הביאו אותי להסביר על שני מדדים אלו יחד סיבותמספר

ון חוזרמדדים נמצא מרכיב של ההבשני .

רואי החשבון כבעלי חשיבות המדרגת אותם באמצע דורגו על ידי שני המדדים

.ולם החשיבותסכמעט בתחתית אותם הרשימה והגזברים דירגו

56

לא השיבו לגבי דירוגם( 1מתוך )שני מדדים אלו הם היחידים ששני גזברים .

תון חסר בגלל שהון חוזר ברשויות מקומיות הוא נ, לטענת הגזבריםהסיבות היו

תחייבויות בהשיטת הרישום החשבונאית שאיננה מתייחסת לחלק מהותי ביותר

גם סך הנכסים חסר בגלל שיטת הרישום החשבונאית באופן מהותי . 41השוטפות

.42ביותר

(. 7) –ו ( 5)החלטתי לבטל את המדידות מהמדדים הפיננסיים , לאור האמור בממצאים לעיל

שהתייחסותם של הגזברים שבאה לידי ביטוי בשיטת הניתוח מצאתי (2)לגבי מדד מספר

ההיררכי נכונה יותר למחקרי ומביאה בחשבון במסגרת האיתנות הפיננסית גם אלמנטים

הקושי בניהול , לדעתי. מעבר להתנהלות השוטפת, לקושי בתזרים המזומניםשקשורים

.ת של הרשות המקומיתתזרים המזומנים הוא חלק בלתי נפרד ואף חשוב באיתנות הפיננסי

:להלן ההשוואה בין השאלונים המתייחסת למדדים שמודדים מדיניות של צמצום והפחתה

(צמצום והפחתה) מומחים בין המדדים דירוג השוואת: 2טבלה

המדד הפיננסי

(1) (1) (.) (2)

דירוג בשיטת

AHP

2 0 2 1

דירוג רואי

החשבון

2 2 0 1

.ההשוואה מצביעה על זהות כמעט מוחלטת

ההשוואה בין השאלונים המתייחסת למדדים שמודדים מדיניות של החדשות איננה

.מדדים ולפיכך משמעות הדירוג שולית ביותר 2מכיוון שישנם רק , תתרום דבר

נותחו , כאמור לעיל, המתייחסים לאיתנות הפיננסית לאחר שנופו המדדים, השלישיבשלב

.מצאים בהתאם למשקלות שניתנוהמ

בחינת הארגון .נותחו הממצאים העולים מהמדדים הבוחנים את הארגון מחדש, במקביל

משתנים שמרכיבים את הארגון שלוש אשכולותמחדש נעשתה באמצעות מדידתם של

אשכול מדדים לבחינת חלוקת שיעור המשרות במערכות ( 0: )מחדש ברשויות המקומיות

אשכול מדדים לבחינת הנטל על כוח האדם במערכות ( 2. )שות המקומיתהשונות של הר

של , נטו, שיעור ההשתתפותאשכול מדדים לבחינת ( 2. )השונות של הרשות המקומית

, בבחינת המדדים הללו מצאתי לנכון לא לתת משקלות. הרשות המקומית בחינוך וברווחה

מצאתי לנכון במשתנה זה היא שהסיבה שלא ניתנו משקלות . אלא לחשב ציון תקן בלבד

41

.א"הכוונה למשל לחלות השוטפת של ההלוואות לז 42

.אלא כהוצאה בתקציב, רכוש קבוע איננו נרשם בנכסים

57

. באמצעות ניתוח כל אשכול מדדים בנפרד, ככל שהתרחש, לפרט את סוג השינוי הארגוני

המדדים נבחנו רק בתקופות בהן חלה עליה ברמת הצמצום וההפחתה ובכך –זאת ועוד

שלושת )פירקתי את המשתנה לשלושה משתנים , למעשה. נבחנה השערת המחקר

בפרק כלי עוד יפורט )משתנים ה ותאשכולואופן מדידת המשמעות להלן(. האשכולות

:(המחקר וממצאי המחקר

שינוי מבני חיובי : באשכול המדדים לבחינת חלוקת שיעור המשרות במערכות הרשות

הוא כזה שבעת הגדלת רמת הצמצום וההפחתה נגרמת הקטנה בשיעור המועסקים

או במחלקה /ות במערכת החינוך ובמשרות המוניציפאליות והגדלה בשיעור המשר

באשכול נמדדים השינויים בסדרי העדיפויות של הרשות המקומית .לשירותים חברתיים

גיוס או פיטורי עובדים כך שמשקל העסקת העובדים מסך , כפי שבאים לידי ביטוי בניוד

.יגדל( חינוך ורווחה)העובדים במחלקת הייעודיות

שינוי מבני חיובי הוא : וח האדם במערכות הרשותבאשכול המדדים לבחינת הנטל על כ

כזה שבעת הגדלת רמת הצמצום וההפחתה נגרמת הקטנה בנטל על העובדים במערכות

וכן הנטל ( חינוך ורווחה)באשכול נמדד הנטל על המחלקות הייעודיות . או הרווחה/החינוך ו

י העבודה ושרות ההנחה היא שהקלה בנטל מביאה לשיפור בתנא. על עובדי הרשות כולם

הפחתת הנטל היא תוצאה ישירה של הגדלת כוח אדם יחסית לגידול . טוב יותר לתושב

.בתקציב ובהתאם מהווה שינוי ארגוני

שינוי מבני חיובי הוא כזה : נטו, באשכול המדדים לבחינת שיעור השתתפות הרשות

נטו , רשותשבעת הגדלת רמת הצמצום וההפחתה נגרם גידול בשיעור ההשתתפות של ה

באשכול מדדים זה נבחן סדר העדיפויות של הרשות המקומית בכל .או ברווחה/בחינוך ו

ההנחה היא שהגדלת שיעור (. חינוך ורווחה)הקשור לחלוקת משאבים למחלקות הייעודיות

.בפעילויות החינוך והרווחה יש בה שינוי ארגוני חיובי, נטו, השתתות הרשות

יחסות לארגון מחדש מתייחסות למצב שבו ישנה עליה ברמת מכיוון שכל המדידות המתי

חלה עליה ברמת הצמצום ןבה בשניםרק התקיימו מדידות –הצמצום וההפחתה

.וההפחתה

אם הממצאים מניתוח המדדים ה, ככל שניתן, הייתה לבחון השלב הרביעימטרת

.הפחתהרמת הצמצום וה: המשתנה הבלתי תלוי" התנהגות"אכן נובעים מהפיננסים

שלוש רשויות שאינן נמנות קבוצת ביקורת שכללה על ניתוח דומה הבדיקה נעשתה על ידי

עיריית אשקלון ועיריית , מועצה מקומית אפרת: על הרשויות שניהלו תוכניות הבראה

לגבי רשויות אלו נבדקה האפשרות שהמגמות שנמצאו במשתנים התלויים לא . קרית טבעון

.תהיו חלק ממגמה כלל משקי

.שלבי עיבוד הנתונים האמורים לעיל שולבו בפרק ממצאי המחקר

58

והמדגם אוכלוסיית המחקר 2.1

מקומיות ועיריות במגזר היהודי שהחלו להפעיל מועצות 61אוכלוסיית המחקר מונה

תוכניות הבראה ברשויות 021הופעלו 2111בשנת . 2111 – 2116תוכנית הבראה בשנים

(.2116, מחלקת המידע והמחקר בכנסת) בשלטון המקומישויות הר 25143המקומיות מכלל

אוכלוסיית המחקר איננה כוללת רשויות מקומיות מהסקטור הערבי ואיננה כוללת מועצות

. ושונים שלא באו לידי ביטוי בעבודה זו ייחודייםלרשויות אלו בעיות וגוונים . אזוריות

הרשויות שהפעילו תוכניות הבראה מכלל 13% -מהווה כ , אם כך, אוכלוסיית המחקר

.מכלל הרשויות בארץ 25% –בשנים הללו וכ

44אוכלוסיית המחקר והמדגם: 2טבלה

שם הרשות ד"מס המקומית

מעמד מוניציפאלי

אשכול -סוציו

אקונומי (פריפריאלי)

שם הרשות ד"מס המקומית

מעמד מוניציפאלי

אשכול -סוציו

אקונומי (יפריאליפר)

45(1) 1 עירייה אופקים 22 (7) 3 מקומית אבן יהודה 0

(3) 5 עירייה אור יהודה 21 (6) 6 מקומית אליכין 2

(6) 5 עירייה אור עקיבא 25 (7) 2 מקומית אלעד 2

(0) 5 עירייה אילת 26 (7) 3 מקומית אלקנה 1

46(6) 6 עירייה אריאל 27 (3) 5 מקומית באר יעקב 5

(5) 5 עירייה שבע-באר 23 (6) 7 מקומית הבית ארי 6

(1) 5 עירייה בית שאן 21 (6) 7 מקומית בנימינה 7

(6) 1 עירייה בית שמש 11 (6) 7 מקומית גבעת זאב 3

(01) 2 עירייה בני ברק 10 (7) 6 מקומית גדרה 1

(1) 6 עירייה ים-בת 12 (1) 3 מקומית גני תקוה 01

(2) 1 עירייה דימונה 12 (2) 1 מקומית חצור 00

(7) 5 עירייה חדרה 11 (1) 1 מקומית יבנאל 02

(1) 1 עירייה טבריה 15 (2) 3 מקומית יסוד המעלה 02

(7) 6 עירייה יבנה 16 (5) 6 מקומית עילית-יקנעם 01

(3) 7 עירייה יהוד 17 (2) 1 מקומית ירוחם 05

(1) 1 עירייה ירושלים 13 (7) 3 מקומית כוכב יאיר 06

(3) 3 עירייה סבא-כפר 11 (1) 1 מקומית כפר ורדים 07

(3) 1 עירייה לוד 51 (7) 3 מקומית מבשרת ציון 03

(5) 1 עירייה מגדל העמק 50 (1) 5 מקומית מגדל 01

(7) 3 עירייה מודיעין 52 (7) 7 מקומית מזכרת בתיה 21

(1) 1 עירייה מעלות תרשיחא 52 (2) 3 מקומית מטולה 20

43

.422בוטל האיחוד של דלית אל כרמל עם עוספייא ומאז מספר הרשויות במדינה הוא 4002בשנת 44

אוכלוסיית המדגם מודגשת בצבע 45

.2 -ל 4אקונומי -העפילה הרשות ממדד סוציו 4002ד שנת וע 4004משנת 46

.2אקונומי -הועלתה הרשות לאשכול סוציו 4002בשנת

59

שם הרשות ד"מס המקומית

מעמד מוניציפאלי

אשכול -סוציו

אקונומי (פריפריאלי)

שם הרשות ד"מס המקומית

מעמד מוניציפאלי

אשכול -סוציו

אקונומי (יפריאליפר)

(1) 1 עירייה עכו 51- מקומית מנחמיה 22

(5) 5 עירייה עפולה 55 (5) 5 מקומית מעלה אפרים 22

(2) 5 עירייה ערד 56 (2) 1 מקומית מצפה רמון 21

(2) 1 עירייה צפת 57 (6) 5 מקומית כרכור-פרדס חנה 25

(6) 1 עירייה קרית גת 53 (7) 7 מקומית פרדסייה 26

(6) 5 עירייה קרית ים 51 (7) 7 יתמקומ קדימה-צורן 27

(6) 7 עירייה קרית מוצקין 61 (6) 5 מקומית קדומים 23

(6) 1 עירייה קרית מלאכי 60 (5) 5 מקומית חריש-קציר 21

(2) 5 עירייה קרית שמונה 62 (5) 3 מקומית טבעון 21

(3) 7 עירייה רחובות 62 (7) 5 מקומית קרית עקרון 20

(3) 1 עירייה רמלה 61 (5) 3 ומיתמק רמת ישי 22

22: סך הכל עיריות

22: סך הכל מועצות מקומיות

ועדת המלצות ווועדת סוארי ומתוארות המלצות במענקי האיזוןבעבודה זו הדן 2.2בפרק

.גדיש לבחינת הקריטריונים לחלוקת מענק האיזון

סה וההוצאה הנורמטיביים של הרשות מענק האיזון הוא ההפרש שבין ההכנ, כאמור

, נתונים דמוגרפים, פירעון מלוותר משתנים נוספים כמו עומס פהמקומית ובהתחשב במס

.הכנסות מארנונה שאיננה למגורים ועוד, אקונומי-סוציומבנה

מצאתי לנכון לסמוך על אופן חלוקת מענקי האיזון ככאלו שמצמצמים את הפערים בין

שמטעמי זהירות החלטתי לא לכלול מסוימות ות מקומיות פרט לרשוי, הרשויות

וכן תושבים 01,111 -אוכלוסיה מתחת ל הכוונה היא לרשויות בעלות . באוכלוסיית המדגם

יחד עם זאת .2-או נמוך מ 3 –רשויות מקומיות ששייכות לאשכול סוציו אקונומי הגבוה מ

ככל שניתן את התפלגות הרשויות ניסיתי לכלול בקבוצת המחקר רשויות מקומיות שישקפו

.אקונומיים-המקומיות שהפעילו תוכניות הבראה בין האשכולות הסוציו

אקונומי -רשויות שממוצע האשכול הסוציו ,פעלתי לבחור באוכלוסיית המדגם, בהתאם

כמו כן לא נכללו . 5.11: המדגםובאוכלוסיית 5.61: כלל אוכלוסיית המחקרב .דומהשלהם

אקונומיים שאינם מופיעים גם באוכלוסיית -מדגם רשויות מאשכולות סוציובאוכלוסיית ה

ת המחקר ישנן רשויות ראוי לציין שלמרות שבאוכלוסיי. 01, 2, 0אשכול : המחקר

.באוכלוסיית המדגםאין רשויות מאשכולות אלו , 1-ו 2מאשכולות

חקר כולה בכל ניתן לראות את התפלגות קבוצת המדגם אל מול אוכלוסיית המ 01באיור

.דומה בהתפלגותהמגמה שניתן לראות . אקונומי-הקשר לשיוך הסוציו

61

אקונומיות-באשכולות הסוציו התפלגות אוכלוסיית המחקר ואוכלוסיית המדגם: 11איור

כלי המחקר ..2

נמדדו באמצעות יחסים " יות של ארגון מחדשמדינ"פרט למשתנה התלוי , כל המשתנים

באמצעות מדדים הקשורים נבחנה " ארגון מחדש"מדיניות של .(מודדי ביצוע) פיננסיים

.לחינוך ורווחה, נטו, וחלוקת משאבים לכוח אדם

מדדי ביצוע מבטאים תפיסה . מדד ביצוע הוא ביטוי כמותי מדוד לעשייה ארגונית מוגדרת

התפיסה מניחה את . Total Public Management (TPM)ר הציבורי ניהולית כוללת בסקטו

קיומו של קשר סיבתי בין התשומות המושקעות על ידי הארגון לבין התפוקות והתוצאות

. (2116, בן אליא) המושגות

47מערכת מדדי ביצוע כביטוי לתפיסה ניהולית כוללת: 11איור

47

.6002, נחום בן אליא, "מערכת מדדי ביצוע בשלטון המקומי"מתוך

ממוצע באוכלוסיית המחקר

5.61

תוצאות תפוקות תשומות

אפקטיביות יעילות

5.11

1

2

3

8

11

11

12

13

18

1 1 . 2 2 3 7 8 1 11

המדגםממוצע באוכלוסיית

מספר רשויות באשכול

אקונומי-ציואשכול סו

המחקראוכלוסיית

המדגםאוכלוסיית

60

:סוגי השוואותבשימוש במדדי הביצוע יש להבחין בשתי

הרשות המקומית בוחנת את התקדמותה בעניין . הראשונה היא ההשוואה על ציר הזמן

בחינה על בסיס ציר . הנושא שנמדד לאורך תקופה ובכך מבחינה בתהליכים ותוצאותיהם

יצועי הארגון בין שתיים הזמן מאפשרת לרשות המקומית למדוד מידת שיפור או נסיגה בב

.מחקרי זהב נעשתההשוואה מסוג זה היא .יותר נקודות זמן מוגדרות או

הרשות המקומית משווה את מצבה בכל הקשור . השנייה היא ההשוואה הבין ארגונית

ממוצע , כדוגמת)ביחס למדד מסכם של כלל הרשויות ,לנושא הנמדד ביחס לרשות אחרת

השוואה זו ביחס לרשות מובילה . (Benchmarking)מובילה או ביחס לרשות (או חציון

מתבקשת בעיקר כאשר קיימות מערכות של תקנים מקצועיים או אדמיניסטרטיביים

. החלים ומחייבים את כלל השלטון המקומי

אומצה גישת מדדי הביצוע כתהליך יזום על ידי השלטון המקומי עצמו ולפיכך ב "בארה

לא הייתה אחידות בין מסיבה זו .מקומית של רשות מקומית מהיוז עםרק שימשו המדדים

הולנד , גרמניה, בקנדה. סוגי המדדים ואופן השימוש בהן בכל רחבי השלטון המקומי

ונורבגיה אומצה הגישה כחלק מיוזמות ממשלתיות לקידום איכות הניהול בשלטון המקומי

סטרליה וניו זילנד אומצה או, בבריטניה .וכחלק מטכניקות בקרה מתקדמות של ניהול

במדינות אלו מדדי הביצוע . הגישה כחלק מרפורמה כוללת בתפיסת הניהול במגזר הציבורי

אחיד באמצעות מערכת ו בדיווח שוטף חויבוקיבלו מעמד מחייב וכול הרשויות במדינה

ובשקיפות מלאה של תוצאות המדדים (Best Value Performance Indicator) מובנית

(.2116, בן אליא) פות מידי שנה לממצאי כלל הרשויות עם אפשרויות להשוואה המצטר

מנוהלת מערכת מדדי הביצוע שם. דוגמא להשוואה בין ארגונית ניתן לראות בבריטניה

בהתאם לכללים המפורסמים בפרסום של משרד הפנים, Audit Commission -באמצעות ה

. Municipal Performance Measurement Program הבריטי

שרובם ככולם חושבו באמצעות הנתונים במדדי ביצוע במחקרי השימוש המשמעותי

לפרט את המדיניות מצדיק את הצורךרים של הרשויות וקהמוצגים בדוחות הכספיים המב

:הנהוגה 48החשבונאית

:עיקרי המדיניות החשבונאית .א

התאמה לשינויים בכוח היסטורי וללא –הדוחות הכספיים ערוכים על בסיס נומינאלי

עיקרי המדיניות החשבונאית עקביים לשנים . הקניה הכללי של המטבע הישראלי

.קודמות ולשנים שלאחר מכן בניתוח הנתונים במחקר זה

:רכוש קבוע .ב

ההשקעות ברכוש קבוע מופחתות במלואן עם זקיפת ההוצאות לתקציב הרגיל או

פחת בגינו איננו מקבל . גות כנכס במאזןבהתאם למקור המימון ואינן מוצ, הבלתי רגיל

.ביטוי על פני תקופת הדוח

48

מתוך המדיניות החשבונאית בביאורים לדוחות הכספיים המבוקרים של הרשויות : המדיניות החשבונאית

.ומיותהמק

62

:הלוואות שנתקבלו .ג

הלוואות נרשמות כהכנסות בתקציב הרגיל עם קבלתן בפועל.

ריבית , קרן)המאזן איננו כולל את יתרת ההלוואות לזמן ארוך שחבה המועצה

עומס המלוות .שכן אלו נרשמו כהכנסות מיד עם קבלתן, (והפרשי הצמדה שנצברו

.ח הכספי"ח הכספי מוצג כנספח למאזן ולדו"לתאריך הדו

שזמן פירעונם ( ריבית והפרשי הצמדה או שער חליפין, כולל קרן)פירעון מלוות

.גם אם לא שולמו בפועל, הגיע נזקף כהוצאה בתקציב הרגיל

לפי לוחות , הוצאות ריבית והפרשי הצמדה על ריביות שהצטברו ושזמן פירעונם

.אינן נרשמות כהוצאה, הוא לאחר תאריך הדוח הכספי, הסילוקין

ומשיכות יתר מוצגות כסעיף מאזני והן כוללות ( לזמן קצר)מלוות לצורך שעה

.ריבית והפרשי הצמדה למועד הדוח הכספי

פירעון מלוות בגין ביוב נכללות בפרק מפעלי הביוב.

:פיקדונות בבנקים .ד

.והפרשי הצמדה שהצטברו עד לתאריך הדוח הכספי פיקדונות בבנקים כוללים ריבית

:רישום הכנסות .ה

נרשמות על בסיס מזומן, היטלים והשתתפויות, אגרות, הכנסות ממיסים.

מענקים והשתתפויות ממשרדי ממשלה ומגופים ציבוריים אחרים המיועדים

.לתקציב הרגיל נזקפים על בסיס מצטבר

קופה שלאחר תאריך המאזן גביית מיסים והכנסות מראש המתייחסות לת

(.הכנסות מראש)מיוצגות כהתחייבויות

הנחות ופטורים מתשלומי חובה על פי דין נרשמות כהוצאה כנגד זיכוי סעיף

.ההכנסה המתאים בתקציב הרגיל

:רישום ההוצאות .ו

ההוצאות נרשמות על בסיס מצטבר.

נזקפות , ותרהוצאות ששולמו בשנת החשבון ואשר מתייחסות לתקופות מאוחרות י

.לדוח תקבולים ותשלומים במועד התשלום

לעיל' ראה סעיף ג: פירעון מלוות.

תשלומים בגין חופשה שנתית נרשמים על בסיס מזומן בעת תשלום שוטף של

הפרשה בגין התחייבות תלא נערכ. משכורת עובדים עבור היעדרות בגין חופשה

.לחופשה טרם תשלומה

גין עובדי הרשות אשר זכאים לפנסיה תקציביתהפרשה לפיצויים ב תלא נרשמ .

נרשמת ההוצאה , לפני הגיעו לפנסיה, כאמור לעיל, במקרים בהם פרש העובד

.לפיצויים על בסיס מזומן

הוצאה לפיצויים בגובה תנרשמ, בגין עובדי הרשות הזכאים לפנסיה צוברת

.התשלומים השוטפים שמפקידה הרשות בקרנות הפנסיה

:מהשתתפות בעלים בעבודות פיתוח והיטל השבחהרישום הכנסות .ז

63

תקבולים מהשתתפות בעלים בעבודות פיתוח ומהיטלי השבחה נזקפים לקרן לעבודות

מקרנות הפיתוח מועברים סכומים לתקציב הרגיל בגין חלק מהוצאות מחלקת . פיתוח

נגבו התחייבויות הרשות לגבי ביצוע עבודות פיתוח בגינן. הנדסה הקשורות עם הפיתוח

.אינן מקבלות ביטוי בדוחות הכספיים, השתתפויות בעלים

:זקיפת התשואה מהשקעות .ח

תרים נזקפ"או מעודפי תב/התשואה מהשקעות שמקורן מקרן לעבודות פיתוח ו

.לתקציב הרגיל

הרשות המקומית לא זוקפת ריבית רעיונית בגין שימוש בעודפי מזומנים שמקורם

.וצאותיה בתקציב הרגילבקרן לעבודות פיתוח במסגרת ה

:רים"גירעונות סופיים בתב .ט

, לגירעון המצטבר בתקציב הרגיל, רים שביצועם הסתיים"סגירת גירעונות סופיים בתב

יוצגו הגירעונות הסופיים , כאמור, ללא קבלת אישור. מותנית באישור משרד הפנים

.רים שהסתיימו במאזן"בסעיף תב

(Retrenchment)צום והפחתה מדיניות של צמשל כלי המחקר 1...2

, מגוון הפעולות, את נפח הארגון מבחינת כוח אדם" מצמקת"מדיניות צמצום והפחתה

.(Boyne, 2001)נכסים ורכישת שירותים , ההוצאות התפעוליות

במהלך כל תקופת תוכנית ההבראה וכן עד מדדי ביצוע ארבעהמשתנה נמדד באמצעות

.ועד שלוש שנים לאחר תוכנית ההבראהשלוש שנים לפני תוכנית ההבראה

:היחסים הפיננסיים

נמדד )מסך מצבת כוח אדם במהלך השנה 49שיעור מצבת כוח אדם מוניציפאלי .1

(באחוזים

הערכת שיעור מצבת כוח האדם מסך כוח האדם המופנית :מטרת המדד 1.1

.החינוך והרווחה" יותממלכת"הולא למערכות ושירותים עירוניים למנהלה

ככל ששיעור מצבת כוח האדם המוניציפאלי : ות העבודה בתוצאות המדדהנח 1.1

. פוחתתחינוך ורווחה : יותר חלוקת המשאבים לשירותים ממלכתיים הגבוה

מכיוון שמצבת כוח האדם בשירותים הממלכתיים מתוקצבות בעיקר על ידי

יכולת הגמישות של ,משרדי ממשלה וממומשת באמצעות תקנים ממשלתיים

ההנחה .מקומית ככל שנוגע למשרות בשירותים הממלכתיים קטנההרשות ה

49

מצבת כוח אדם ממוצעת במהלך השנה בהיקפי משרה של כל עובדי הרשות המקומית : כוח אדם מוניציפאלי

.חינוך ופנסיונרים, עובדי רווחה, א של נבחרים"בניכוי כ

64

מאופיינת היא שככל שהתוצאות מצביעות על שיעור נמוך יותר הרשות

.במדיניות גדולה יותר של צמצום והפחתה

.אחוזים :יחידת מדידה ..1

תמצית ח עלויות שכר מ"דו :הנתונים הדרושים לצורך חישוב המדד ומקורם 1.2

.הדוחות הכספיים

:חת חישוב המדדנוס 1.2

111 X מצבת כוח אדם מוניציפאלי

כ מצבת כוח אדם"סה

נמדד )שיעור עלויות כוח אדם מוניציפאלי מסך עלויות כוח אדם במהלך השנה .1

(.באחוזים

הערכת שיעור עלויות כוח האדם מסך עלויות כוח האדם :מטרת המדד 1.1

.ומתקף אותו מדד הקודםהמדד מהווה השלמת תמונה ל .המופנות למנהלה

ככל שעלויות כוח האדם המוניציפאלי : הנחות העבודה בתוצאות המדד 1.1

. פוחתותחינוך ורווחה : גבוהות יותר חלוקת המשאבים לשירותים ממלכתיים

מפעילה ההנחה היא שככל שהתוצאות מצביעות על שיעור נמוך יותר הרשות

.מדיניות מוגברת יותר של צמצום והפחתה

.אחוזים :דידהיחידת מ ..1

ח עלויות שכר מתמצית "דו :הנתונים הדרושים לצורך חישוב המדד ומקורם 1.2

.הדוחות הכספיים

:נוסחת חישוב המדד 1.2

111 X עלויות כוח אדם מוניציפאלי

כ עלויות כוח אדם"סה

(.נמדד באחוזים) 50שיעור הגירעון השוטף מסך ההכנסות ..

50

.סך ההכנסות בניכוי מענקים לכיסוי גירעון והנחות ממיסים: הכנסות הרשות

65

הכנסות הרשות מצביע על רמת התנהלות מסך השוטףהגירעון : מטרת המדד 1..

של הרשות מבחינת שמירה על מסגרת תקציבית ובהתאם על מידת שוטפת

. צמצום והפחתה

ההנחה שרשויות הנמצאות בתוכנית הבראה :הנחות העבודה בתוצאות המדד 1..

עודף )מדד קרוב לאפס או שלילי , לכן. חוו שנים של גירעון שוטף ומצטבר

.יע על מדיניות של צמצום והפחתהמצב( בתקציב השוטף

.אחוזים: יחידת מדידה ...

ח הכספי "המאזן בדו: הנתונים הדרושים לצורך חישוב המדד ומקורם 2..

.המבוקר

:נוסחת חישוב המדד 2..

111 X בתקציב השוטף( עודף)גירעון כ הכנסות הרשות"סה

ליעדים 51או שימוש בקרנות הרשות/שיעור מימוש של נכסים ציבוריים ו .2

.שוטפים מסך ההכנסות

תקציבים בלתי )קרנות הרשות אמורות לשמש לתקציבי פיתוח : מטרת המדד 2.1

במקרים מסוימים ניתן להשתמש בקרנות הרשות לכיסוי ההוצאות (. רגילים

או לחלק מההוצאות של הרשות לפירעון /ו של חלק ממחלקת ההנדסה

זו מצביעה על חוסר שימוש בקרנות למטרה .הלוואותיה שגויסו לפיתוח

.במקורות מהתקציב הרגיל

ההנחה היא שמקור תקציבי זה ישמש את : הנחות העבודה בתוצאות המדד 2.1

הרשות המקומית בתקציב הרגיל רק כאשר אין לה מקורות אחרים לחתירה

ההנחה היא שרצון הרשות , אילולא כך. לאיזון התקציב השוטף הרגיל

.להשתמש בקרנותיה לפיתוח

.באחוזים :מדידהיחידות ..2

פירוט לתקבולים – 1ביאור :הנתונים הדרושים לצורך חישוב המדד ומקורם 2.2

.ח הכספי המבוקר"ותשלומים לא רגילים בדו

:נוסחת חישוב המדד 2.2

51

אגרות והיטלים המיועדים לפיתוח וכן כוללים עודפי תקציבים : בעיקר מקור קרנות הרשות הוא: קרנות הרשות

.כ לפיתוח גם כן"בלתי רגילים המיועדים בד

66

111 X העברות מקרנות הרשות לתקציב השוטף+ הכנסות ממימוש נכסים כ הכנסות הרשות"סה

(Repositioning)ל התחדשות כלי המחקר של מדינות ש 1...2

:היחסים הפיננסים

נמדד ) 52שיעור עלות השירותים המקומיים והממלכתיים מסך ההוצאות .1

(.באחוזים

הערכת חלקם של השירותים הממלכתיים והמקומיים מסך : מטרת המדד 1.1

הפעילויות . זוהי למעשה פעילות הליבה של הרשות המקומית. התקציב הרגיל

פירעון , מקומיות והממלכתיות הן הנהלה וכלליותשלא נכללות בפעולות ה

המדד הוא בעיקרו השוואתי . מימון והוצאות אחרות בלתי רגילות, מלוות

.ללא מימד ההשוואה, וקשה להסיק ממנו נקודתית

לאורך זמן .פעולת אלו הן הליבה של הארגון :הנחות העבודה בתוצאות המדד 1.1

–ומר ככל ששיעור יחס זה עולה כל, ניתן להבחין ברמת התייעלות של הרשות

.ההנחה היא שיעילות המערכת גדלה

.אחוזים: יחידת מדידה ..1

ח הכספי "המאזן בדו: הנתונים הדרושים לצורך חישוב המדד ומקורם 1.2

.המבוקר

:נוסחת חישוב המדד 1.2

111 X עלות השירותים הממלכתיים+ עלות השירותים המקומיים

כ הוצאות הרשות"סה

(.נמדד באחוזים)מסך הכנסות הרשות ( ארנונה)ור החיוב השנתי במיסים שיע .1

52

.סך ההוצאות בפועל בניכוי הוצאות לכיסוי גירעון מצטבר ובניכוי הנחות מארנונה: סך ההוצאות

67

הערכת . פוטנציאל ההכנסות העצמיות של הרשותהערכת : מטרת המדד 1.1

והגדלתו " בסיס מס"שיעור החיוב מצביע על . העצמאות הכלכלית של הרשות

.מבניעל ציר הזמן מצביעה על שינוי

על , כאמור, עורי החיוב מצביעההגדלת שי :הנחות העבודה בתוצאות המדד 1.1

הנחת . העצמאות הכלכלית של הרשותפוטנציאל הגדלת בסיס המס והגדלת

העבודה היא שהגידול בשיעור החיובים השנתיים מביא להגדלת יכולתה של

.הרשות במגוון הפעילויות שהיא מעניקה לתושביה

.אחוזים: יחידת מדידה ..1

ח הכספי "המאזן בדו: הנתונים הדרושים לצורך חישוב המדד ומקורם 1.2

.המבוקר

:נוסחת חישוב המדד 1.2

111 X סך חיובי הארנונה השוטפים

הרשות הכנסותכ "סה

(Reorganization)מדיניות של ארגון מחדש כלי המחקר של ....2

מדדים הקשורים שמונה מ מורכב כאמור בפרק מערך המחקר, כלי המחקר של משתנה זה

המדדים חולקו לשלושה . נטו במערכות החינוך והרווחה, וחלוקת המשאבים לכוח אדם

.כפי שאפרט, אשכולות לפי משמעותם

:להלן המדדים

אשכול מדדים לבחינת חלוקת שיעור המשרות במערכות הרשות המקומית .א

שיעור המשרות בחינוך מסך כל המשרות .1

ינוי הארגוני באמצעות מדידת שיעור היקף כוח האדם בחינת הש: מטרת המדד 1.1

.המועסק בחינוך לעומת יתר הארגון

68

גידול בשיעור היחסי של העסקת כוח אדם בחינוך : הנחת העובדה בתוצאות המדד 1.1

.מצביעה על שינוי ארגוני המכוון להעצמה בחינוך

.אחוזים: יחידת מדידה ..1

ח הכספי המבוקר ותמצית "דוה: הנתונים הדרושים לצורך חישוב המדד ומקורם 1.2

.הדוחות הכספיים

:נוסחת חישוב המדד 1.2

111 X סך משרות במערכת החינוך

כ משרות ברשות"סה

שיעור המשרות ברווחה מסך כל המשרות .1

בחינת השינוי הארגוני באמצעות מדידת שיעור היקף כוח האדם : מטרת המדד 1.1

.המועסק ברווחה לעומת יתר הארגון

גידול בשיעור היחסי של העסקת כוח אדם ברווחה : בדה בתוצאות המדדהנחת העו 1.1

.מצביעה על שינוי ארגוני המכוון להרחבת שירותי המחלקה לשירותים חברתיים

.אחוזים: יחידת מדידה ..1

ח הכספי המבוקר ותמצית "הדו: הנתונים הדרושים לצורך חישוב המדד ומקורם 1.2

.הדוחות הכספיים

:נוסחת חישוב המדד 1.2

111 X סך משרות במערכת הרווחה

כ משרות ברשות"סה

מסך כל המשרות 53שיעור המשרות המוניציפאליות ..

בחינת השינוי הארגוני באמצעות מדידת שיעור היקף כוח האדם : מטרת המדד 1..

.גמלאים או נבחרים, מופנה למתן שירותים ממלכתייםשאיננו

53

, הרווחה, ות החינוךסך המשרות ברשות המקומית בניכוי המשרות במערכ: משרות מוניציפאליות הגמלאים והנבחרים

69

חסי של העסקת כוח אדם גידול בשיעור הי: הנחת העובדה בתוצאות המדד 1..

ניהולי על / המנגנון המנהלי מצביעה על שינוי ארגוני המכוון להרחבת מוניציפאלי

.חשבון שירותים ישירים לתושבים

.אחוזים: יחידת מדידה ...

ח הכספי המבוקר ותמצית "הדו: הנתונים הדרושים לצורך חישוב המדד ומקורם 2..

.הדוחות הכספיים

:נוסחת חישוב המדד 2..

111 X סך משרות מוניציפאליות

כ משרות ברשות"סה

אשכול מדדים לבחינת הנטל על כוח האדם במערכות הרשות המקומית .ב

סך הנטל על משרה במערכת החינוך .2

.בחינת הנטל על משרה במערכת החינוך: מטרת המדד 2.1

גידול בנטל מצביעה על שינוי ארגוני שמשמעותו : הנחת העובדה בתוצאות המדד 2.1

.ול ארגוני או לחילופין הפחתת טיב השירותייע

.ח"אלפי ש: יחידת מדידה ..2

ח הכספי המבוקר ותמצית "הדו: הנתונים הדרושים לצורך חישוב המדד ומקורם 2.2

.הדוחות הכספיים

:נוסחת חישוב המדד 2.2

סך ההוצאות במערכת החינוך כ משרות במערכת החינוך"סה

סך הנטל על משרה במערכת הרווחה .2

.בחינת הנטל על משרה במערכת הרווחה: רת המדדמט 2.1

גידול בנטל מצביעה על שינוי ארגוני שמשמעותו : הנחת העובדה בתוצאות המדד 2.1

.ייעול ארגוני או לחילופין הפחתת טיב השירות

.ח"אלפי ש: יחידת מדידה ..2

71

ח הכספי המבוקר ותמצית "הדו: הנתונים הדרושים לצורך חישוב המדד ומקורם 2.2

.ייםהדוחות הכספ

:נוסחת חישוב המדד 2.2

סך ההוצאות במערכת הרווחה כ משרות במערכת הרווחה"סה

סך הנטל על משרה ברשות המקומית .3

.בחינת הנטל על משרה ברשות המקומית: מטרת המדד 3.1

גידול בנטל מצביעה על שינוי ארגוני שמשמעותו : הנחת העובדה בתוצאות המדד 3.1

.ת טיב השירותייעול ארגוני או לחילופין הפחת

.ח"אלפי ש: יחידת מדידה ..3

ח הכספי המבוקר ותמצית "הדו: הנתונים הדרושים לצורך חישוב המדד ומקורם 3.2

.הדוחות הכספיים

:נוסחת חישוב המדד 3.2

סך ההוצאות כ משרות "סה

נטו במערכות הרשות, אשכול מדדים לבחינת שיעור ההשתתפות .ג

החינוך שיעור תקציב נטו של הרשות במערכת .7

לאחר ניכוי , מדידת שיעור ההשקעה של הרשות במערכת החינוך: מטרת המדד 7.1

(.הורים ומוסדות אחרים, ממשלה)השתתפות גורמים חיצוניים

גידול במדד מצביע על שינוי סדר עדיפות ברשות : הנחת העובדה בתוצאות המדד 7.1

.בהשקעתה במערכת החינוך

.אחוזים: יחידת מדידה ..7

70

ח הכספי המבוקר ותמצית "הדו: לצורך חישוב המדד ומקורם הנתונים הדרושים 7.2

.הדוחות הכספיים

:נוסחת חישוב המדד 7.2

שיעור תקציב נטו של הרשות במערכת הרווחה .8

, לשירותים חברתייםמדידת שיעור ההשקעה של הרשות במחלקה : מטרת המדד 8.1

(.הורים ומוסדות אחרים, ממשלה)לאחר ניכוי השתתפות גורמים חיצוניים

גידול במדד מצביע על שינוי סדר עדיפות ברשות : הנחת העובדה בתוצאות המדד 8.1

.בהשקעתה בפעולות רווחה

.אחוזים: יחידת מדידה ..8

ותמצית ח הכספי המבוקר "הדו: הנתונים הדרושים לצורך חישוב המדד ומקורם 8.2

.הדוחות הכספיים

:נוסחת חישוב המדד 8.2

איתנות פיננסיתכלי המחקר של 2...2

השתמשתי ביחסים פיננסיים שמקורם בבחירת הכלי המחקרי למדידת האיתנות הפיננסי

. הכספיים המבוקרים של הרשויות המקומיות ובתמצית הדוחות הכספייםבדוחות

בעוד שמדד אלטמן קובע את . יחסים פיננסיים 00למדידת האיתנות הפיננסית נבחרו

משקלות היחסים הפיננסיים באמצעות ניתוח סטטיסטי של סדרות נתונים אודות פשיטות

. י הדבר ברשויות המקומיות בישראללא אפשר - (2116, ו'דלג) רגל של פירמות מסחריות

כלומר , לכן קיבלו היחסים הפיננסים משקלות בהתאם לדירוג חשיבותם על ידי מומחים

בחלק הדן במערך המחקר הסברתי כיצד ומדוע (. 'גנספח ) גזברי הרשויות המקומיות

:מדידת האיתנות הפיננסיתבמדדים תשעהמדדים ל אחד עשרצומצמו

(.נמדד באחוזים)ף מסך הכנסות הרשות שיעור הגירעון השוט .1

100 X סך ההוצאות בחינוך בניכוי ההכנסות בחינוך כ הוצאות במערכת החינוך "סה

100 X כ הוצאות ברווחה בניכוי ההכנסות ברווחה "סה סך ההוצאה במחלקה לשירותים חברתיים

72

".מדיניות צמצום והפחתה"בפרק הדן בכלי המחקר של 2ראה מודד פיננסי

(.נמדד באחוזים)שיעור הגירעון המצטבר מסך הכנסות הרשות .1

המדד מאפשר להעריך את יכולת הרשות להתאים את ההוצאות : מטרת המדד 1.1

המדידה באחוזים מסך ההכנסות . השנתיות לסך התקבולים הזמינים לאורך זמן

.מאפשרת התייחסות השוואתית

קיומו של גירעון מצטבר בשיעור גבוה מסך :הנחות העבודה בתוצאות המדד 1.1

.ההכנסות מצביע על מוסר תשלומים נמוך ואיתנות פיננסית בעייתית

.אחוזים: יחידת מדידה ..1

.י המבוקרח הכספ"המאזן בדו: הנתונים הדרושים לצורך חישוב המדד ומקורם 1.2

:נוסחת חישוב המדד 1.2

111 X סך הגירעון המצטבר

כ הכנסות הרשות"סה

(.נמדד באחוזים)מסך הכנסות הרשות 54שיעור עומס המלוות ..

מדד גבוה . המשאבים העתידי לצורך פירעון מלוות חלוקתבחינת : מטרת המדד 1..

רשות ובמקרי להפניית משאבים לפעילות ליבה של ה נמוכותמצביע על יכולות

.קיצון לערעור האיתנות הפיננסית

עומס פירעון מלוות גבוה מביא את הרשות :הנחות העבודה בתוצאות המדד 1..

גמישות תקציבית היא . המקומית להקטנת הגמישות בכל הנוגע לתקציבה השוטף

איתנות פיננסית בעצם יכולתה לקבוע סדרי עדיפות משתנים בהתאם למצב כלכלי

.חברתי משתנה –

.אחוזים: יחידת מדידה ...

.ח הכספי המבוקר"המאזן בדו: הנתונים הדרושים לצורך חישוב המדד ומקורם 2..

:נוסחת חישוב המדד 2..

54

.למעט הלוואות לביוב ומים, סך הערך של המלוות שהתקבלו על ידי הרשות: עומס מלוות

73

111 X סך עומס המלוות

כ הכנסות הרשות"סה

(.נמדד באחוזים) שיעור ההכנסות העצמיות מסך ההכנסות .2

רמים חיצוניים יחסית בחינת רמת ההכנסות שאינן תלויות בגו: מטרת המדד 2.1

.להיקף הפעילות בסך הכל

השפעת ותמנטרל ותרמת הכנסות עצמיות גבוה :הנחות העבודה בתוצאות המדד 2.1

בידי הרשות נשאר כוח החלטה למיפוי הוצאותיה בהתאם לסדרי . שלטון מרכזי

ל איתנות עיע בגבוה מצעצמיות שיעור הכנסות . עדיפויות וחישובים כלכליים

.פיננסית

.אחוזים: ידת מדידהיח ..2

תמצית נתוני הדוחות הכספיים: הנתונים הדרושים לצורך חישוב המדד ומקורם 2.2

:נוסחת חישוב המדד 2.2

111 X 55ההכנסות העצמיותסך

כ הכנסות הרשות"סה

(.נמדד באחוזים)חוזר מסך הנכסים ןהו .2

"(מערך המחקר" 1.0ראה פרק )המדד נגרע מהמחקר

(.נמדד באחוזים)זון מסך ההכנסות שיעור מענק האי .3

ברשויות רבות ובעיקר ברשויות במהלך תוכנית , מענק האיזון: מטרת המדד 3.1

קיומו של מענק איזון גבוה . של הכנסות קבועות ומובטחות" עוגן"ההבראה הוא

.מצביע על רמת הכנסות מובטחת

איתנות ה –ככל שרמת מענק האיזון גבוה יותר :הנחות העבודה בתוצאות המדד 3.1

. הפיננסית של הרשות המקומית גבוהה יותר

55

.סך ההכנסות ממסים שונים וגבייה שאיה ממקורות ממשלתיים עבור שירותים: הכנסות עצמיות

74

.אחוזים: יחידת מדידה ..3

תמצית נתוני הדוחות הכספיים: הנתונים הדרושים לצורך חישוב המדד ומקורם 3.2

:נוסחת חישוב המדד 3.2

111 X מענק האיזון

כ הכנסות הרשות"סה

(.בימים) תקופת האשראי להון חוזר .7

"(מערך המחקר" 1.0רק ראה פ)המדד נגרע מהמחקר

(.ימיםנמדד ב)תקופת אשראי להתחייבות השוטפות .8

בחינת זמן האשראי שמקבלת או דורשת או נאלצת הרשות : מטרת המדד 8.1

.המקומית לקיים עם ספקיה ונותני השירותים שלה

זמן אשראי גבוה מהמקובל פוגע באיתנות :הנחות העבודה בתוצאות המדד 8.1

מצביע על יכולתה של הרשות המקומית במילוי זמן אשראי גבוה . הפיננסית

התחייבויותיה ובהתאם תעריפי ההתקשרות של הרשות עם ספקים ונותני

. שירותים יעלו על מנת לשקלל את זמן האשראי בעלויות הספקים

.ימים: יחידת מדידה ..8

.תמצית נתוני הדוחות הכספיים: הנתונים הדרושים לצורך חישוב המדד ומקורם 8.2

:ב המדדנוסחת חישו 8.2

.32 X סך ההתחייבויות השוטפות

56הרשות הוצאותכ "סה

(.נמדד באחוזים)שיעור גביית ארנונה מסך החיוב השנתי .1

.בחינת רמת הגבייה השוטפת של הרשות מחיובי המיסים: מטרת המדד 1.1

:רמת גבייה גבוהה מצביעה על איתנות פיננסית :הנחות העבודה בתוצאות המדד 1.1

רמת ( 2)ייה גבוהה מצביעה על ניהול של מערכת הגבייה בצורה נכונה רמת גב( 0)

56

.מצטבר ובניכוי הנחות מארנונה סך ההוצאות בפועל בניכוי הוצאות לכיסוי גירעון: סך ההוצאות

75

גבייה גבוהה מצביעה על גידול של בסיס מס קבוע כחלק מהותי מההכנסות

.העצמיות

.אחוזים: יחידת מדידה ..1

תמצית נתוני הדוחות הכספיים: הנתונים הדרושים לצורך חישוב המדד ומקורם 1.2

:נוסחת חישוב המדד 1.2

111 X ארנונה בפועל המתייחסת לחיובים בפועלגביית

חיובי ארנונה בשנה השוטפת

(.נמדד באחוזים)( יתרות פיגורים+ החיוב השנתי )שיעור גביית ארנונה מסך .11

111 X סך גביית הארנונה בפועל

סך חובות הארנונה לסוף שנה

המדד מחזק את . הפיגוריםלמדד זה נוסף המרכיב של גבייה מחובות . ראה מדד קודם

.הניהול הכספי הנכון של הרשות בכל הנוגע להעמקת גבייה מהעבר

(.ח"נמדד בש)גירעון מצטבר למשפחה .11

ל על כל משפחה בגירעון הרשות מפעולות וטבחינת העומס המ: מטרת המדד 11.1

.שהתקיימו בעבר

ל כל כתפיהן של ככל עומס הגירעון המצטבר נופ: הנחות העבודה בתוצאות המדד 11.1

לצמצם מהר יותר את הגירעון באמצעות גבייה , לכאורה, ניתן –משפחות רבות יותר

. נמוכה יותר מכל משפחה

.ח"ש: יחידת מדידה ..11

.תמצית נתוני הדוחות הכספיים: הנתונים הדרושים לצורך חישוב המדד ומקורם 11.2

:נוסחת חישוב המדד 11.2

111 X

סך הגירעון המצטבר מספר המשפחות ברשות

76

באמצעות נותחו ( צמצום והפחתה והתחדשות, איתנות פיננסית)שלושה משתנים , כאמור

היררכיית החשיבות של המדדים בכל משתנה ואת משקלם וכך נקבעה שיטתו של סאטי

.היחסי

. תנהבתוך כל מש (W)וקובעת את המשקל של כל מדד פיננסי מציג את הניתוח 'זנספח

מאפשרת לנו למדוד את עקביות הנתונים שנאספו ואף להראות שהם AHP –שיטת ה

ככל שמספר המדדים עולה אזי , בעיקרון. (Mizrahi & Yuval, 2010) מציגים עקביות

.הסבירות לאי עקביות עולה

חיבור הוא - Sנחשב תחילה את (CI – Consistency Index)על מנת לחשב את מדד העקביות

.כל הכפולות של סך הטורים במשקלים המתאימים

.CIלאחר מכן נחשב את

CI = (S-n) / (n-1)

.(CR – Consistency Ratio)לבסוף נחשב את יחס העקביות

CR = CI / RI

RI (Random Consistency Index) במקרה שלנו במדידת . הוא קבוע בהתאם למספר המדדים

RI = 0.9 (n=4)במדידת מדיניות של צמצום והפחתה . 0.15 =RI (n=9)האיתנות הפיננסית

.RI = 0 (n=2)ובמדידת מדיניות של התחדשות

.RI<0.1שבאה לידי ביטוי בכך ש בכל שלושת המשתנים מצאתי רמת עקביות גדולה

הנתונים נאספו וניתן להם רק ציון תקן ללא משקל ". ארגון מחדש"לגבי ניתוח המשתנה

(. 'הנספח )

באופן זהה לקבוצת ( שלוש רשויות) ('נספח ו) בוד הנתונים בוצע בקבוצת הביקורתעי

.המדגם

ממצאי המחקר: 2פרק

רמת המשתנים הממצאים בניתוח 2.1

ומדדים שבוחנים את רמת פיננסייםשל יחסים מדדים נמדדו באמצעות כל המשתנים

. (רווחה וחינוך)ההשתתפות של הרשות בפעילויות ייעודיות

מתארים הגרפים .גראפיבאופן הממצאים הממצאים אבקש להציג ל בניתוח יחתבטרם א

כמו כן מוצגים בגרפים נפרדים ההשוואות בין רמת הצמצום . כל רשות ורשות בנפרד

ההשוואות בין בגרפים נפרדים וההפחתה לרמת האיתנות הפיננסית ורמת ההתחדשות ו

( 0: )הסיבה להצגות הנפרדות היא כפולה. רמת הצמצום וההפחתה לרמת הארגון מחדש

כמו שלושת המשתנים )רמת הארגון מחדש לא נעשתה באמצעות ערכים מתוקננים

( 2. )עלולה לעוות את תמונת הגרףאף ולכן הצגתה על אותו גרף הייתה לא נכונה ו( האחרים

בניתוח הממצאים מצאתי לנכון לפרט את אופי השינוי הארגוני באמצעות שלושת

. אשכולות ולכן חשובה הייתה הצגתן בנפרדה

איתנות פיננסית והתחדשות יופקו , ניתוח הממצאים ברמת המשתנים צמצום והפחתה

וקבוצת הביקורת ( 22איור )מתוך הגרפים המצרפיים של כלל הרשויות בקבוצת המדגם

.דממצאים יוצאי דופן במגמתם יופקו מהגרפים של כל רשות מקומית בנפר (.22איור )

.הממצאים המתייחסים לרמת הארגון מחדש יופקו כפי שיוסבר בהמשךניתוח

הצמצום וההפחתה והאיתנות הפיננסית , להלן הגרפים המציגים את רמות ההתחדשות

:לאורך השנים בכל רשות ורשות

מ גדרה.רמות המשתנים במ: 11איור רמות המשתנים בעיריית יבנה: .1איור

מ גבעת זאב.רמת המשתנים במ: 12איור רמת המשתנים בעיריית אריאל: 12איור

16 איור מ גני תקוה.רמת המשתנים במ:

יהוד בעיריית משתניםה רמת: 17 איור רמות המשתנים גני תקוה: 16 איור

78

רמת המשתנים בעיריית דימונה: 18איור

רמת המשתנים בעיריית אופקים: 11איור

79

ים-רמת המשתנים בעיריית בת: 11איור

רמת המשתנים בעיריית ערד: 11איור

81

וצת המדגםסיכום רמת המשתנים בקב: 11איור

סיכום רמת המשתנים בקבוצת הביקורת: .1איור

80

להלן הגרפים המציגים את רמות הארגון מחדש לפי האשכולות לאורך השנים בכל רשות

:ורשות

:רות במערכות הרשות המקומיתאשכול מדדים לבחינת חלוקת שיעור המש .1 (שיעור המשרות במערכות השונות מסך המשרות ברשות המקומית)

עיריית יבנהחלוקת שיעור המשרות ב: 12איור

מ גדרה.מחלוקת שיעור המשרות ב: 12איור

-2.5

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

2.5

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

2.5

82

עיריית דימונהיעור המשרות בחלוקת ש: 13איור

עיריית ערדחלוקת שיעור המשרות ב: 17איור

-2.5

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

2.5

-2.5

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

2.5

83

ים-עיריית בתחלוקת שיעור המשרות ב: 18איור

עיריית אופקיםחלוקת שיעור המשרות ב: 11איור

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

84

מ גני תקוה.מחלוקת שיעור המשרות ב: 1.איור

עיריית יהודחלוקת שיעור המשרות ב: 1.איור

-2.5

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

-2.5

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

85

עיריית אריאלחלוקת שיעור המשרות ב: 1.איור

מ גבעת זאב.מחלוקת שיעור המשרות ב: ..איור

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

-2.5

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

86

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

-2.5

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

-2.5

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

(הביקורת מקבוצת) אשקלון בעיריית המשרות שיעור חלוקת: 2.איור

(הביקורת מקבוצת) בעיריית טבעון המשרות שיעור חלוקת: 2.איור

87

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

(בוצת הביקורתמק)מ אפרת .במ המשרות שיעור חלוקת: 3.איור

88

:לבחינת הנטל על כוח האדם במערכות הרשות המקומיתאשכול מדדים . 1

עלות הפעילות במערכות השונות לחלק לסך המשרות המוקצות לאותה סך)

(פעילות

הנטל על כוח האדם בעיריית יבנה: 7.איור

מ גדרה.הנטל על כוח אדם במ: 8.איור

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

2.5

89

הנטל על כוח אדם בעיריית דימונה: 1.איור

מ ערד.כוח אדם במ להנטל ע: 21איור

-2.5

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

91

ים-הנטל על כוח אדם בעיריית בת: 21איור

נטל כוח אדם בעיריית אופקים: 21איור

-2.5

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

90

מ גני תקווה.על כוח אדם במ להנט: .2איור

הנטל על כוח אדם בעיריית יהוד: 22איור

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

92

הנטל על כוח אדם בעיריית אריאל: 22איור

מ גבעת זאב.הנטל על כוח אדם במ: 23איור

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

93

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

(מקבוצת הביקורת)ת מ אפר.מב אדם כוח על הנטל: 28איור

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

2.5

(מקבוצת הביקורת)בעיריית טבעון אדם כוח על הנטל: 27איור

94

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

(הביקורת מקבוצת) עיריית אשקלוןב אדם כוח על הנטל: 21איור

95

שיעור ): נטו בחינוך וברווחה, אשכול מדדים לבחינת שיעור השתתפות הרשות. .

(רווחה מסך ההוצאות/ רווחה בניכוי סך ההכנסות בחינוך / ההוצאות בחינוך

ו בעיריית יבנהנט, שיעור תקציבי הרשות: 21איור

מ גדרה.נטו במ, שיעורי השתתפות בתקציב: 21איור

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

96

בעיריית דימונה נטו, בתקציב השתתפות שיעורי: 21איור

ערד בעיריית נטו, בתקציב השתתפות שיעורי: .2איור

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

97

ים-בת בעיריית נטו, בתקציב השתתפות שיעורי: 22איור

אופקים בעיריית נטו, בתקציב השתתפות שיעורי: 22איור

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

2.5

98

מ גני תקוה.מב נטו, בתקציב השתתפות שיעורי: 23איור

עיריית יהודב נטו, בתקציב השתתפות ישיעור: 27איור

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

2

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

99

אריאל בעיריית נטו, בתקציב השתתפות שיעורי: 28איור

מ גבעת זאב.מב נטו, בתקציב השתתפות שיעורי: 21איור

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

011

1 :

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

עיריית אשקלוןב נטו, קציבבת השתתפות שיעורי: 31איור

-2.5

-2

-1.5

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

אפרת מ.במ נטו, בתקציב השתתפות שיעורי: 31איור

010

-1

-0.5

0

0.5

1

1.5

עיריית טבעוןב נטו, בתקציב השתתפות שיעורי: 31איור

012

(Retrenchment)מדיניות של צמצום והפחתה 2.1.1

שנה זו . חל קיצוץ משמעותי במענקי האיזון לרשויות המקומיות ובאופן גורף 2112 בשנת

. 2111מסמנת את תחילת הפעלתן של תוכניות ההבראה שרובן נכנסו לתוקף בשנת

הייתה הנמוכה ביותר 2112ממצאי המחקר מצביעים שרמת הצמצום וההפחתה בשנת

יריית אופקים וערד נמדדו רמת נמוכות בע. שנמדדה לאורך כל שנות המחקר ובכל הרשויות

אלו שתי הרשויות בהן מונו ועדות קרואות וראש עיר ממונה ולכן חל ) 2115יותר בשנת

(. עיכוב ביישום תוכניות ההבראה

עד לשנת 2111תהליך של גידול ברמת הצמצום וההפחתה נמדד בכל הרשויות החל משנת

נמדדה רמת צמצום ,2115או שנת 2117שנת בבדרך כלל , גם אם באחת מהשנים. 2113

הרי שבשנה שלאחר מכן שבה ועלתה רמת הצמצום , והפחתה נמוכה משנה שלפני כן

.וההפחתה ובסך הכל נשמרה מגמת העלייה

התנהגות המשתנה לאורך השנים בהן הוא נמדד במחקר זה מצביעות על דפוס התנהגותי

אסדרה ךומער הוא צמצום והפחתה אופייני למצב של יישום תוכניות הבראה שמהותן

-2111)כל תקופת ההבראה לאורך הפחתה הצמצום והרמת מגמת עליה בכלומר , צמוד

או סוג של רפיון .(2117-2113)שלוש –לאחר כשנתיים הגבוההברמה התייצבותו( 2116

נראה שקשה .לאחר שנים מספר של רמות הולכות ועולות של צמצום והפחתהסטאטיות

. רמות הולכות וגדלות של צמצום והפחתהפעילות בלשאת שנים רבות מידי לארגון

דיקת קבוצת הביקורת עולות גם ברשויות בהן לא הונהגה בשב לציין ראוי, יחד עם זאת

השנה הראשונה שלאחר ) 2116בשנים עד שנת מדידות דומות (22איור )תוכנית הבראה

הביקורת עליה מתונה ביותר ברמת חלה בקבוצת 2117בשנת .(תום תוכנית ההבראה

חלה בקבוצת המדגם נסיגה 2113הצמצום וההפחתה לעומת קבוצת המדגם ובשנת

בה חלה עליה נוספת –משמעותית ביותר ברמת הצמצום וההפחתה לעומת קבוצת המדגם

הן 2112-2116בשנים יתכן שהסיבות למדידות הדומות הן . ברמת הצמצום וההפחתה

במענקי האיזון שעד היום טרם שבו לרמתם לפני שנת 2112י החל בשנת הצמצום המשמעות

ברמת האסדרה שהופעלה על ידי משרד הפנים באמצעות תוכן העלייה המשמעותי 2112

.ופעילות מוגברת של האגף לחיוב אישי במשרד הפניםהנחיות מחייבות רבות

ית הבראה הייתה חדה העלייה ברמת הצמצום וההפחתה ברשויות שהפעילו תוכנ, לסיכום

. במיוחד בשנים שלאחר תום תוכנית ההבראה, יותר מאשר ברשויות שבקבוצת הביקורת

.המשתנים האחרים הושפעו באותה מגמה ובאותו מינון של רמת הצמצום וההפחתה

(Repositioning)מדיניות של התחדשות 2.1.1

ה מגמה דומה למגמת כלומר בכל רשות ורשות בקבוצת המדגם נמצא, ברמה המקומית

, נמצא שלאורך התקופה הנבדקת במחקר(. רמת הצמצום וההפחתה)המשתנה הבלתי תלוי

013

בתגובה קיצונית יותר מהמגמה של מדיניות , בדרך כלל, מדיניות של התחדשות התאפיינה

. צמצום והפחתה

מ .עת רמת הצמצום וההפחתה היו בשפל במ, 2112בשנת , למשל, אפיון זה ניתן לראות

עיריית , מ גבעת זאב.במ 2111ים ובשנת -ועיריית בת, עיריית אופקים, עיריית ערד, גדרה

עשרמכלל מצביעות המדידות שבשמונהכ "סה. עיריית אופקים ועיריית דימונה, אריאל

תופעה זהה שכשרמת הצמצום וההפחתה בשפל אז רמת ההתחדשות קיימת הרשויות

אלא שגם רמת , גני תקווה היו יוצאות דופן. מ.ומ עיריית יבנה. בשפל נמוך עוד יותר

ההתחדשות בעיריית יבנה הייתה נמוכה במידה מרובה וכמעט זהה לרמת השפל של

.הצמצום וההפחתה

. הממצאים מצביעים על תופעה דומה גם כאשר רמת הצמצום וההפחתה נמצאת בשיאה

לראות שכשרמת הצמצום ניתן היה , פרט לעיריית אופקים, בכל הרשויות בקבוצת המדגם

יוצאת , לגבי עיריית אופקים. וההפחתה בשיא אזי רמת ההתחדשות בשיא גבוה יותר

לאחר מינויו .משברית במיוחד ובעקבותיה התפטר ראש הרשות 2117הייתה שנת , הדופן

.לתוכנית הבראה נוספתהעירייה נכנסה של ראש הועדה הממונה

מנגנון ום וההפחתה לרמת ההתחדשות מצביעה על בחינת יחסי הגומלין בין רמת הצמצ

ההתחדשות נמדדה באמצעות בחינת שיעור ". מכניזם של התחדשות יחסית"שקראתי לו

מכלל ההכנסות ובחינת עלויות השירותים ( בסיס מס פוטנציאלי)חיובי הארנונה

עולה של הבמצב של רמ. שני כלי המחקר הם יחס. הממלכתיים מכלל עלויות הרשות

כפועל כ הוצאות הרשות קטנות "סה)כ קטנים "צמצום והפחתה המכנים ביחסים אלו בד

עקב הקטנת פוחתותכ הכנסות הרשות "וסהיוצא מהפעלת מערכת צמצום והפחתה

, המונים ביחסים אלו נשארים קבועים, לעומת זאת(. פעילויות שבצידם יש גם הכנסות

לויות בשירותים הממלכתיים והמקומיים סך חיובי הארנונה לא פוחת וסך הע)בדרך כלל

(.כ לא מופחת בגלל החובה לבצעם"בד

יתכן שההתחדשות לא עלתה .נוצר מצב שבו קיימת מגמה של התחדשות יחסית, כלומר

מצביעה על הבתקצוב וביצוע של פעולות חינוך לא חל כל גידול, למשל. במונחים מוחלטים

.אלא יחסי לסך הפעילות, התחדשות

כי הוא , הוא טוב לרשות המקומית תאני מוצא שמכניזם התחדשות יחסי, זאתלמרות

זוהי פעילות שאיננה יוצרת . מצביע על התחדשות שמתאימה להיקף האמיתי של הארגון

של , בערכים מוחלטים, גבוהה יותררמה . אלא מתאימה בהיקפה למשאבי הארגון, גירעון

.ת ביציבות הפיננסית של הרשותהמביאה להתחדשות יכולה לגרום לבעיופעילות

כמו קבוצת , קבוצת הביקורת. בקבוצת הביקורת נמדדה מגמה שונה של רמת ההתחדשות

היא שנת הקיצוץ במענקי האיזון – 2112הצביעה על שפל בהתחדשות בשנת , המדגם

יה בהתחדשות בתקופת ישבעוד שמגמת העל, אלא. שהשפיעה על כל הרשויות באופן גורף

רוב הייתה ברורה ביותר ב( שנת המחקר האחרונה) 2113ועד ( 2111)בראה תוכנית הה

הרי שבקבוצת הביקורת נמצאה ירידה חדה בהתחדשות החל , רשויות שבקבוצת המדגםה

ההתחדשות נשמרה , כלומר(. 2113)ועד לשנה האחרונה שנמדדה במחקר 2117משנת

014

ו שלא עברו תהליך של הבראה לאורך זמן יותר ברשויות שעברו תוכנית הבראה מאשר באל

.מוסדר

העוצמה של ההתחדשות ברשויות המקומיות שהפעילו תוכנית הבראה היא במגמה

.המתמשכת גם לאחר תום תקופת ההבראה

איתנות פיננסית ..2.1

ה נמדדה לאורך כל תקופת המחקר דומה למגמשרמת האיתנות הפיננסית באשר ל המגמה

נות הפיננסית היא נגזרת של רמת הצמצום האיתרמת . הצמצום וההפחתה רמתב

.גם בקבוצת הביקורת נמדדה מגמה דומה למגמת רמת הצמצום וההפחתה .וההפחתה

הרשויות שהפעילו תוכניות )ההבדלים ברמת האיתנות הפיננסית בין קבוצת המדגם

מלמדים על (שלוש הרשויות שלא הפעילו תוכנית הבראה)לבין קבוצת הביקורת ( הבראה

.תה של תוכנית הבראה במתכונת הנחקרת על האיתנות הפיננסיתהשפע

רמת האיתנות הפיננסית בקבוצת הביקורת יותר יציבה ופחות רגישה לשינויים ברמת

בה נמדדו הרמות ( 2112שנת )נמצא שגם בשנת השפל בשלטון המקומי . הצמצום וההפחתה

,ות שנקטו בתוכניות הבראההנמוכות ביותר של צמצום והפחתה ואיתנות פיננסית ברשוי

המסקנה היא שרשויות . שמרו הרשויות בקבוצת הביקורת על ירידה מתונה יחסית

מקומיות שנמצאות במצוקה הדורשת תוכנית הבראה תוכלנה להשפיע ביתר קלות אל

איתנותן הפיננסית לעומת רשויות שאינן זקוקות תוכנית הבראה ומפעילות צמצום

. והפחתה

ברמתונים מכל הרשויות בקבוצת המדגם מצביעים על מגמה כמעט זהה סיכומי הנת

ל לראות את נוכ, בקבוצת הביקורת(. 22ראה איור )האיתנות הפיננסית ושאר המשתנים

לעומת המשתנה ( 21איור )של איתנות פיננסית במתינות תגובה כאמור, אפיון דומיננטי

.הבלתי תלוי

. מודדים תשעאיתנות הפיננסית נעשתה באמצעות שמדידת רמת ה חשובה תשומת הלב לכך

. ריבוי משתנים מביא למיתון בתגובה. מספר המודדים הרב ביותר לעומת שאר המשתנים

, נבדקה האפשרות שזו הסיבה למתינות התגובה של האיתנות הפיננסית בקבוצות הביקורת

מתחזקת ,לכן. עקומת רמת האיתנות הפיננסית בקבוצת המדגם" נהגה"אולם כך לא

ההשערה האיתנות הפיננסית מפגינה יציבות יחסית לתנודת רמת הצמצום וההפחתה רק

כלומר רשויות בהן האיתנות הפיננסית קיימת , ברשויות שלא נזקקו לתוכנית הבראה

.באופן יחסי

, באותה מגמה ובאותה רמת שיפור, רמת האיתנות הפיננסית מושפעת באופן מיידי, לסיכום

נראה שההשפעה על האיתנות הפיננסית מתונה , לעומת זאת, הביקורת בקבוצת. כמעט

. הרבה יותר והרמה נשארת סביב ציר אופקי מסוים אחד

.ההשפעה של תוכניות ההבראה על רמת האיתנות הפיננסית היא מיידית ובעוצמה גבוהה

015

(Reorganization)ארגון מחדש 2.1.2

שמרני ורובו ככולו נבנה על פי דרישות , רתיהמבנה הארגוני ברשויות המקומיות הוא מסו

מנהלי אגפים רבים מוגדרים . ומנהלי האסדרה במשרדי הממשלה השונים החוק

, מזכיר, גזבר)כסטאטוטוריים או מוגדרים במסגרת החוק מבחינת סמכותם וחובתם

(. רופא וטרינר, תברואן, מנהל מחלקת חינוך, מנהל המחלקה לשירותים חברתיים, מהנדס

.גמישות בשינוי הארגוני מצומצמת בהתאםה

ועובדו 5.0.0-5.0.2שפורטו בסעיפים משתנים האחרים ל המתייחסיםבניגוד למדדים

מצרפיים של כל הרשויות מצד אחד ובהתאם לחישוב המשקל הבעיקר באמצעות הגרפים

ש ימצאתי שארגון מחדש במדידת רמת ההרי ש, היחסי של כל מדד לבניית ציון תקן אחד

" לאחד"מצאתי לנכון לא . לבחון את התוצאות והמגמות של כל אשכול מדדים בפני עצמו

כל אשכול מביע שינוי ארגוני .את כל האשכולות למדד אחד המשקף רמת ארגון מחדש

, חשוב היה לי להבין את סוג השינוי הארגוני שנוצר ככל שהתקיים. שמשמעותו שונה

וגדר מראש מהו שינוי ארגוני חיובי ולא באופן של כמו כן ה .בעקבות תוכנית ההבראה

(. נאריתיאבחנה ב)רמות ארגון

בניתוח שלושת האשכולות נבחנה התנהגותם של המדדים רק כאשר חלה עליה ברמת

כי בבסיס השערת המחקר הטענה שכאשר רמת הצמצום וההפחתה , הצמצום וההפחתה

. עולים אזי עולה רמת השינוי הארגוני

נקבע אשכול המדדים המתייחס לשיעור חלוקת המשרות במערכות השונות בבחינת .א

שינוי ארגוני חיובי הוא כזה שכתוצאה מהעלאת רמת מדיניות הצמצום תחילה ש

וההפחתה נגרמת ירידה בשיעור העסקת המועסקים המוניציפאליים ועלייה בשיעור

. או ברווחה/וך ונהמועסקים בחי

:להלן הממצאים

קיטון )+( ול גיד שם הרשות בשיעור ( -)

המועסקים המוניציפאליים

קיטון )+( גידול בשיעור ( -)

המועסקים ברווחה

קיטון )+( גידול בשיעור ( -)

המועסקים בחינוך

שינוי ארגוני או )+( חיובי

(-)שלילי

:רשויות בקבוצת המדגם

1111-111.

+ + - - אריאל

+ 1 + - ים-בת

+ - + - אופקים

נקטו שלוש רשויות מקומיות מקבוצת המדגם במדיניות של הגדלת 2112-2112ת בשנ

נמצא שהגדלת רמת הצמצום וההפחתה הביאה ( 011%)בכל הרשויות . הצמצום וההפחתה

לשינוי ארגוני חיובי

:רשויות בקבוצת הביקורת

- - + + אפרת

ברשות לא חל . הפחתהרק ברשות אחת משלוש הרשויות התקיימה עליה ברמת הצמצום וה

016

קיטון )+( ול גיד שם הרשות בשיעור ( -)

המועסקים המוניציפאליים

קיטון )+( גידול בשיעור ( -)

המועסקים ברווחה

קיטון )+( גידול בשיעור ( -)

המועסקים בחינוך

שינוי ארגוני או )+( חיובי

(-)שלילי

.שינוי ארגוני חיובי

111.-1112

:רשויות בקבוצת המדגם

+ + - - יבנה

+ +- - גדרה

- - + + גבעת זאב

+- +- ערד

- - + + ים-בת

+- +- יהוד

נקטו שש רשויות מקומיות מקבוצת המדגם במדיניות של הגדלת הצמצום 2112-2111בשנת נמצא שהגדלת רמת הצמצום וההפחתה הביאה לשינוי ארגוני ( 66.67%)ע רשויות בארב. וההפחתה

.חיובי

:רשויות בקבוצת הביקורת

+- +- אשקלון

+ + +- אפרת

+ +- - טבעון

כל הרשויות בקבוצת הביקורת שרמת הצמצום וההפחתה שלהן עלתה נמצא שהביאו לשינוי

.ארגוני חיובי

1112-1112

:ת בקבוצת המדגםרשויו

- - - - יבנה

+ +- - גדרה

+ +- - אריאל

+ + +- גני תקוה

- - - + ערד

- - - - דימונה

+ +- - ים-בת

- - - - אופקים

+ +- - יהוד

נקטו תשע רשויות מקומיות מקבוצת המדגם במדיניות של הגדלת 2111-2115בשנת

נמצא שהגדלת רמת הצמצום וההפחתה הביאה ( 55.6%)יות בחמש רשו. הצמצום וההפחתה

.לשינוי ארגוני חיובי

:רשויות בקבוצת הביקורת

+ + +- אפרת

017

קיטון )+( ול גיד שם הרשות בשיעור ( -)

המועסקים המוניציפאליים

קיטון )+( גידול בשיעור ( -)

המועסקים ברווחה

קיטון )+( גידול בשיעור ( -)

המועסקים בחינוך

שינוי ארגוני או )+( חיובי

(-)שלילי

+- +- טבעון

+ + +- אשקלון

כל הרשויות בקבוצת הביקורת שרמת הצמצום וההפחתה שלהן עלתה נמצא שהביאו לשינוי

.ארגוני חיובי

:רשויות בקבוצת המדגם

1112-1113

- - - + יבנה

+ +- - גדרה

+ +- - אריאל

- +- 1 גבעת זאב

+ + +- גני תקוה

- - - + ערד

+ + +- דימונה

+ +- - ים-בת

+- +- אופקים

- - - + יהוד

מקבוצת המדגם במדיניות של הגדלת ( 01)נקטו כל הרשויות מקומיות 2115-2116בשנת

נמצא שהגדלת רמת הצמצום וההפחתה הביאה ( 61%)בשש רשויות . וההפחתה הצמצום

.לשינוי ארגוני חיובי

:רשויות בקבוצת הביקורת

+ +- - אפרת

- + + + טבעון

רשות אחת מהשתיים . בשתי רשויות עלתה רמת צמצום והפחתה לעומת השנה הקודמת

.הביאה לשינוי ארגוני חיובי

1113-1117

:ת בקבוצת המדגםרשויו

+ +- - יבנה

- - + + גדרה

+ +- - גני תקוה

+ + +- ערד

+ + +- ים-בת

+ + +- אופקים

+- +- יהוד

018

קיטון )+( ול גיד שם הרשות בשיעור ( -)

המועסקים המוניציפאליים

קיטון )+( גידול בשיעור ( -)

המועסקים ברווחה

קיטון )+( גידול בשיעור ( -)

המועסקים בחינוך

שינוי ארגוני או )+( חיובי

(-)שלילי

נקטו שבע רשויות מקומיות מקבוצת המדגם במדיניות של הגדלת 2116-2117בשנת

ם וההפחתה הביאה נמצא שהגדלת רמת הצמצו( 35.7%)בשש רשויות . הצמצום וההפחתה

.לשינוי ארגוני חיובי

:רשויות בקבוצת הביקורת

- - + + אשקלון

ברשות זאת לא בא לידי ביטוי שינוי . רק ברשות אחת חלה עלייה ברמת הצמצום וההפחתה

.ארגוני חיובי

1117-1118

:רשויות בקבוצת המדגם

- - - + גבעת זאב

+ +- - ים-בת

+- +- אופקים

נקטו שלוש רשויות מקומיות מקבוצת המדגם במדיניות של הגדלת 2117-2113בשנת

נמצא שהגדלת רמת הצמצום וההפחתה הביאה ( 66.7%)בשתי רשויות . הצמצום וההפחתה

.לשינוי ארגוני חיובי

:רשויות בקבוצת הביקורת

+ + +- טבעון

+ +- - אפרת

.בשתי הרשויות נמצא שינוי ארגוני חיובי. וההפחתההצמצום עליה הציגושתי רשויות

לסיכום ממצאי מדדי האשכול נראה שברוב המקרים בהם נוהלה מדיניות של צמצום

בהם בקבוצת המדגם מקרים 27עולה שמתוך מהנתונים. והפחתה חל שינוי ארגוני חיובי

מקרים על שינוי 25 הצביעו ,באותה שנה צמצום והפחתההמדיניות של תברמ חלה עליה

.כך גם בבחינה של כל שנה בפני עצמה (.67.6%)ארגוני חיובי

שכל הרשויות שהציגו 2113 –ו 2115, 2111בניתוח נתוני קבוצת הביקורת מצאתי בשנים

בהן 2117-ו 2112בשנים . עלייה ברמת הצמצום וההפחתה הביאו גם לשינוי ארגוני חיובי

יגה עליה ברמת הצמצום וההפחתה לא חל שינוי חיובי רק רשות אחת בקבוצת הביקורת הצ

ברשות אחת מתוך שתיים הושג שינוי חיובי יחד עם עליה 2116בשנת .במבנה הארגוני

מקרים בקבוצת המדגם בהם חלה 02מהנתונים עולה שמתוך .ברמת הצמצום וההפחתה

ל שינוי ארגוני מקרים ע 1הצביעו , עליה ברמת המדיניות של צמצום והפחתה באותה שנה

מספר הרשויות המועט בקבוצת הביקורת מחייב נקיטת משנה זהירות בכל (. 75%)חיובי

נראה שלרשויות שלא נכללו בתוכנית , יחד עם זאת. התייחסות השוואתית לקבוצה זו

. ההבראה ישנה העוצמה הארגונית לבצע שינוי ארגוני חיובי ביתר קלות

019

בחלוקת המשרות בין מערכות ל שינוי סדרי עדיפויותבמשמעותו שחיובי שינוי ארגוני

הרשות מתקיים בהפעלתה של תוכנית הבראה ומעשה ברוב המקרים בהן קיימת עליה

.ברמת הצמצום וההפחתה

בבחינת אשכול המדדים המתייחס לשיעור הנטל על משרה במערכות השונות נקבע .ב

רמת מדיניות הצמצום שינוי ארגוני חיובי הוא כזה שכתוצאה מהעלאת תחילה ש

ברווחה או בחינוך מבלי שתגרם עליה נטל של המועסקיםוההפחתה נגרמת ירידה ב

ההיגיון העומד מאחורי הגדרת .בנטל המועסקים בשני הקטגוריות האחרות גם יחדיו

אבל לא על , וך או ברווחה היא חיוביתנשינוי ארגוני חיובי או שהפחתת הנטל בחי

. חר וגם סך כל הרשותחשבון משרד ייעודי א

:להלן הממצאים

קיטון )+( גידול שם הרשות בנטל של סך( -)

המועסקים ברשות

קיטון )+( גידול נטל של ב( -)

המועסקים ברווחה

קיטון )+( גידול נטל של ב( -)

המועסקים בחינוך

שינוי ארגוני או )+( חיובי

(-)שלילי

111.-1112

:רשויות בקבוצת המדגם

+ + - - היבנ

- - + + גדרה

- + - + גבעת זאב

- + 1 + ערד

- + + + ים-בת

נקטו חמש רשויות מקומיות מקבוצת המדגם במדיניות של הגדלת 2112-2111בשנת

נמצא שהגדלת רמת הצמצום וההפחתה הביאה ( 21%)רק ברשות אחת . הצמצום וההפחתה

לשינוי ארגוני חיובי

:יקורתרשויות בקבוצת הב

+- - + אפרת

- - + + טבעון

- +- + אשקלון

.נמצאה רמת שינוי ארגוני חיוביברשות אחת . רמת צמצום והפחתה עולה והציג שלוש רשויות

1112-1112

:רשויות בקבוצת המדגם

- - + + יבנה

- +- + גדרה

- + +- אריאל

+- - + גני תקוה

- + +- ערד

001

קיטון )+( גידול שם הרשות בנטל של סך( -)

המועסקים ברשות

קיטון )+( גידול נטל של ב( -)

המועסקים ברווחה

קיטון )+( גידול נטל של ב( -)

המועסקים בחינוך

שינוי ארגוני או )+( חיובי

(-)שלילי

- + + + נהדימו

+ +- - ים-בת

- + + + אופקים

- + + + יהוד

נקטו תשע רשויות מקומיות מקבוצת המדגם במדיניות של הגדלת 2111-2115בשנת

נמצא שהגדלת רמת הצמצום וההפחתה הביאה ( 22.2%)בשתי רשויות . הצמצום וההפחתה

.לשינוי ארגוני חיובי

:רשויות בקבוצת הביקורת

- +- + אפרת

- +- + טבעון

- +- + אשקלון

.לא נמצאה באף רשות רמת שינוי ארגוני חיובי. שלוש רשויות הציגו רמת צמצום והפחתה עולה

1112-1113

:רשויות בקבוצת המדגם

- + + + יבנה

- +- + גדרה

- + + + אריאל

- + + + גבעת זאב

+ +- - גני תקוה

- + + + ערד

- + +- דימונה

- + + + ים-בת

- + + + אופקים

- + + + יהוד

כל הרשויות מקומיות בקבוצת המדגם במדיניות של הגדלת הצמצום 2115-2116בשנת

נמצא שהגדלת רמת הצמצום וההפחתה הביאה לשינוי ( 21%)בשתי רשויות (. 01)וההפחתה

.ארגוני חיובי

:רשויות בקבוצת הביקורת

- + + + טבעון

- - + + אפרת

.לא נמצאה באף רשות רמת שינוי ארגוני חיובי. שתי רשויות הציגו רמת צמצום והפחתה עולה

:רשויות בקבוצת המדגם 1113-1117

000

קיטון )+( גידול שם הרשות בנטל של סך( -)

המועסקים ברשות

קיטון )+( גידול נטל של ב( -)

המועסקים ברווחה

קיטון )+( גידול נטל של ב( -)

המועסקים בחינוך

שינוי ארגוני או )+( חיובי

(-)שלילי

- + + + יבנה

- - + + גדרה

+ +- + גני תקוה

- - + + ערד

- 1 + + ים-בת

- + +- אופקים

+- - + יהוד

נקטו שבע רשויות מקומיות מקבוצת הרשויות המקומיות בקבוצת המדגם 2116-2117בשנת

נמצא שהגדלת רמת ( 01.2%)רק ברשות אחת . במדיניות של הגדלת הצמצום וההפחתה

.הצמצום וההפחתה הביאה לשינוי ארגוני חיובי

:רשויות בקבוצת הביקורת

- + + + אשקלון

.לא נמצאה בה רמת שינוי ארגוני חיובי. צמצום והפחתה עולה רשות אחת הציגה רמת

1117-1118

:רשויות בקבוצת המדגם

+- +- גבעת זאב

- 1 + + ים-בת

- +- + אופקים

נקטו שלוש רשויות מקומיות מקבוצת הרשויות המקומיות בקבוצת 2117-2113בשנת

נמצא שהגדלת רמת ( 22%)ברשות אחת רק. המדגם במדיניות של הגדלת הצמצום וההפחתה

.הצמצום וההפחתה הביאה לשינוי ארגוני חיובי

:רשויות בקבוצת הביקורת

- +- + טבעון

- + + + אפרת

.לא נמצאה בהן רמת שינוי ארגוני חיובי. שתי רשויות הציגו רמת צמצום והפחתה עולה

קרים בהם נוהלה מדיניות של צמצום מהמ 21.6% - לסיכום ממצאי מדדי האשכול נראה ש

בקבוצת המדגם בהם נהגה רשות ברמה מקרים 21מתוך . והפחתה חל שינוי ארגוני חיובי

.מקרים מצביעים על שינוי ארגוני חיובי 7, עולה של מדיניות צמצום והפחתה

עולה שמכלל בבחינת הרשויות בקבוצת הביקורת שהפגינו עלייה ברמת הצמצום וההפחתה

.עשר הרשויות רק רשות אחת הצליחה להשיג שינוי חיובי ברמת הארגון מחדש אחת

מהנתונים לעיל עולה שרמת צמצום והפחתה איננה משפיעה כלל על הקטנת הנטל של עובדי

(.כל הרשות וחיוך או רווחה)מערכת החינוך או הרווחה מבלי לפגוע בשאר המערכות כולן

002

נטו בחינוך וברווחה , שתתפות הרשותעור הבבחינת אשכול המדדים המתייחס לשי .ג

שינוי ארגוני חיובי הוא כזה שכתוצאה מהעלאת רמת מדיניות הצמצום נקבע תחילה ש

.ברווחה או בחינוךנטו , גידול בשיעור ההשתתפות םוההפחתה נגר

:להלן הממצאים

קיטון )+( גידול שם הרשות בשיעור ( -)

השתתפות נטו , הרשות

בחינוך

קיטון +( )גידול בשיעור ( -)

השתתפות נטו , הרשות

ברווחה

שינוי ארגוני או )+( חיובי

(-)שלילי

:רשויות בקבוצת המדגם

111.-1112

- - - יבנה

- - - גדרה

אין נתונים אין נתונים אין נתונים גבעת זאב

+ + + ערד

+- + ים-בת

צת המדגם במדיניות נקטו חמש רשויות מקומיות מקבו 2112-2111בשנת

( מהרשויות שנמדדו 51%)בשתי רשויות . של הגדלת הצמצום וההפחתה

נמצא שהגדלת רמת הצמצום וההפחתה הביאה לשינוי ארגוני חיובי

קבוצת הביקורת לא נמדדה בשנים אלו

1112-1112

:רשויות בקבוצת המדגם

+ - + יבנה

+ + + גדרה

+ +- אריאל

+ +- גני תקוה

+ + + ערד

- - - דימונה

+ + + ים-בת

+- + אופקים

- - - יהוד

נקטו תשע רשויות מקומיות מקבוצת המדגם במדיניות 2111-2115בשנת

נמצא שהגדלת ( 77.3%)בשבע רשויות . של הגדלת הצמצום וההפחתה

.רמת הצמצום וההפחתה הביאה לשינוי ארגוני חיובי

:קורתרשויות בקבוצת הבי

+ +- טבעון

+ + + אפרת

003

קיטון )+( גידול שם הרשות בשיעור ( -)

השתתפות נטו , הרשות

בחינוך

קיטון +( )גידול בשיעור ( -)

השתתפות נטו , הרשות

ברווחה

שינוי ארגוני או )+( חיובי

(-)שלילי

- - + אשקלון

בשתיים מהן הוצגה רמת שינוי . שלוש רשויות הציגו רמת צמצום והפחתה עולה

.ארגוני חיובי

1112-1113

+ + + יבנה

+- + גדרה

+ +- אריאל

+- + גבעת זאב

- - - גני תקוה

- - - ערד

+ + + דימונה

+- + ים-בת

+ + + אופקים

+ +- יהוד

כל הרשויות מקומיות בקבוצת המדגם במדיניות של 2115-2116בשנת

נמצא שהגדלת רמת ( 31%)בשמונה רשויות . הגדלת הצמצום וההפחתה

.הצמצום וההפחתה הביאה לשינוי ארגוני חיובי

:רשויות בקבוצת הביקורת

+ +- טבעון

- - - אפרת

ברשות אחת נמצא שינוי ארגוני . הציגו רמת צמצום והפחתה עולה שתי רשויות

.חיובי

1113-1117

:רשויות בקבוצת המדגם

- +- יבנה

+ +- גדרה

- - - גני תקוה

+- + ערד

- - - ים-בת

- - - אופקים

+- + יהוד

נקטו שבע רשויות מקומיות מקבוצת הרשויות 2116-2117בשנת

. ות בקבוצת המדגם במדיניות של הגדלת הצמצום וההפחתההמקומי

004

קיטון )+( גידול שם הרשות בשיעור ( -)

השתתפות נטו , הרשות

בחינוך

קיטון +( )גידול בשיעור ( -)

השתתפות נטו , הרשות

ברווחה

שינוי ארגוני או )+( חיובי

(-)שלילי

נמצא שהגדלת רמת הצמצום וההפחתה הביאה ( 12.3%)בשלוש רשויות

.לשינוי ארגוני חיובי

:רשויות בקבוצת הביקורת

+- + אשקלון

.רשות אחת הציגה רמת צמצום והפחתה עולה ונמצא בה שינוי ארגוני חיובי

1117-1118

:קבוצת המדגםרשויות ב

+ +- גבעת זאב

- - - ים-בת

+ + + אופקים

נקטו שלוש רשויות מקומיות מקבוצת הרשויות 2117-2113בשנת

. המקומיות בקבוצת המדגם במדיניות של הגדלת הצמצום וההפחתה

נמצא שהגדלת רמת הצמצום וההפחתה הביאה ( 67%)בשתי רשויות

.לשינוי ארגוני חיובי

:בקבוצת הביקורת רשויות

+ +- אפרת

- - - טבעון

.באחת נמצא שינוי ארגוני חיובי. שתי רשויות הציגו רמת צמצום והפחתה עולה

מהמקרים בהם נוהלה מדיניות של צמצום 63.75% הצביעולסיכום ממצאי מדדי האשכול

גה רשות ברמה מקרים בקבוצת המדגם בהם נה 22מתוך . והפחתה חל שינוי ארגוני חיובי

.מקרים מצביעים על שינוי ארגוני חיובי 22, עולה של מדיניות צמצום והפחתה

בקבוצת הביקורת נמצאו שמונה רשויות שרמת הצמצום וההפחתה עלו אצלן במהלך

(.62.5%)חמש מתוכן הראו רמה עולה של שינוי ארגוני . השנים

:סיכום

חיובית ה זיקה ים של שינוי ארגוני נמצאצדדים שונ המשקפיםבבחינת שלושת האשכולות

חלוקת : בשני אשכולותמהמקרים בהן עלתה רמת הצמצום וההפחתה שני שליש -כב

בבחינת האשכול לעומת זאת . המשרות בין מערכות הרשות והשתתפות נטו של הרשות

.(31%-כ)שלילית ברוב המקרים זיקה נמצאה את הנטל על כל משרה המשקף

:לידי ביטוי הסיבות הבאות ותעל הסיבות לאופן השינוי הארגוני בא בניסיון לעמוד

005

רובן של המשרות בחינוך וברווחה מתוקננות על ידי משרדי הממשלה וממומנות עד כדי (0)

היקפן של משרות אלו לא נפגעו לעומת , לפיכך. מעלותן על ידי אותם משרדים 75%

וחה לעומת שאר המשרות לכן עלה משקלן של המשרות בחינוך וברו. שאר המשרות

.שהיו עיקר מטרת המדיניות של הצמצום וההפחתה

מפתיעה העובדה שמדיניות הצמצום וההפחתה גרמה בשני שליש מהמקרים לגידול (2)

, לכאורה .בשיעור ההשתתפות התקציבית נטו של הרשות בפעילויות החינוך והרווחה

ניתן לנמק עובדה . שותהציפייה הייתה שעם הצמצומים תיפגע גם רמת השתתפות הר

לברור היטב את השימוש ,עקב מדיניות הצמצום וההפחתה, זו בכך שרשות נאלצת

ומעדיפה להפנות את המשאבים לשירותים חיוניים שעומדים באופן שוטף במקורותיה

.תחת אסדרה כבדה של משרדי החינוך והרווחה

מחלקות החינוך השינוי הארגוני לא מצביע על הפחתת רמת הנטל של העובדים ב (2)

איננה מייחסת חשיבות גדולה לתנאי , ככל הנראה, הרשות המקומית. והרווחה בפרט

המדדים שעומדים מול עינם . עבודתו של העובד ושמירה על סביבת עבודה פחות עמוסה

אלא , של מעצבי המדיניות ברשות המקומית אינם כוללים מדדים של רווחת העובד

נוי סדר עדיפויות תקציבי ושינוי סדר עדיפות בניצול שי, מדדים של חלוקת סמכויות

.משאבי כוח אדם

מסקנות וסיכום, דיון: 3פרק

סיכום ברמת מודל המחקר 3.1

. 2.0מודל המחקר מובא בפרק

הציעו מודל לשינוי יכולות הארגון בכלל ושינוי יכולות ( 2115)איירלנד והוסיקסון , היט

הארגון הן המערכות המגלמות את כל הפוטנציאל יכולות. הליבה של הארגון בתוך כך

הנעת , הלוגיסטיקה, הארגוני להשיג תוצאה סופית רצויה תוך שימוש בכל טכניקות הארגון

מקצועיות ומצוינות ויכולת , מבנה ארגוני נכון, יעילות ואפקטיביות, העובדים והעצמתם

מוסיפות מיוחד של הארגון וות את אופיו היכולות הליבה משקפ. טובה יותר לחיזוי עתידי

.ערך ייחודי למוצרי הארגון או לשירותים אותם הוא מעניק

. יכולות ליבה יכולות לבוא באמצעות איתור היתרון היחסי והתמקדות בו

. בשינויים קטנים שבצעתי להתאמה לשלטון המקומי, המחקר בוחן יישומו של מודל זה

ם והפחתה תקציביים ברשויות המקומיותלצמצו הוא הווקטור, באמצעות ווקטור עיקרי

פעולות הרשות המקומית להתחדשות ופעולות : נוצרו שני ווקטורים נוספים כמוצר לוואי

אחד עיקרי ושניים )התוצאה של שלושת הכוחות הללו . הרשות המקומית לארגון מחדש

פרות ת של יכולות חדשות ומשוכהביאו לאיתנות פיננסית משופרת ובניית מער( נלווים

.רשות המקומיתב

טענת המודל היא שדי במדיניות של צמצום והפחתה על מנת לשפר את הארגון ברמת

. התחדשות לצמיחה עתידיתשל שיפור יכולות הליבה ויצירת מנגנון , השינוי המבני

006

הווקטור העיקרי במודל המחקר בא לידי ביטוי משמעותי בכל הרשויות שהנהיגו תוכניות

, לדעתי, הגורם העיקרי .אה לידי ביטוי לאורך כל תקופת המחקרהבראה והמגמה ב

להשפעה החיובית של הווקטור העיקרי על משתני המחקר התלויים נובע מהעובדה

גודל "שמדיניות של צמצום והפחתה מביאה את הרשות המקומית לפעול במסגרת ה

קומי פעלו במשך שנים של משברים כספיים חוזרים ונשנים בשלטון המ. שלה" הטבעי

גודלה . גודל הרשות ויכולות הביצוע של הרשות, הרשויות ללא קשר לרמת הכנסותיהן

תוך כדי , הטבעי של הרשות הוא זה שמאפשר לה לפעול במסגרת רמת ההכנסות שלה

ויחסים עם בעלי ענין ( תשלום שכר ופנסיה במועד וכחוק)יחסי עבודה תקינים שמירה על

.(נותני שרות בעיקרספקים ו)הוגנים ותקינים

.תוכניות הבראה של צמצום והפחתה הביאו את הרשויות לגודלן האמיתי והטבעי

עולה ( זאת לא נבדקה במסגרת מחקר זה)מבלי לבחון את רמת השרות שהוענקה לתושבים

לשקול היטב את , בדרך כלל, היא יודעת ,לת במסגרת רמת הכנסותיהועשכאשר הרשות פ

בעיקר בכל הקשור לשינוי סדר העדיפויות )אמצעות ארגון מחדש סדרי העדיפות שלה ב

שהרשות מחלקת , נטו, בחלוקת משרות בין מערכות הרשות וכן באמצעות התקציב

מסתבר שתוכנית , לגבי ארגון הרשות מבחינת הנטל על כוח האדם .(לפעילויות השונות

עתה עם ייעול המערכת ההבראה לא מביאה להקלה אם בגלל שלפני כן היה נטל קטן מידי ו

.שתוכנית ההבראה לא מביאה פתרון כזהמוטל הנטל האמיתי או בגלל

במסגרת המגבלות של ארגון מחדש ברשויות מקומיות כפי , המודל המוצע במחקר מצביע

.על תהליך חיובי של ארגון מחדש שמפצה או נגרם מתהליך הצמצום וההפחתה, שנאמר

.דן וצמצום משאבי הארגוןזהו חלק תהליך של פיצוי על אוב

, 2כאמור באיור , עיתוי ביצועו. ההבראה של ארגון שלב בתהליך תחדשות הוא התהליך ה

. כ לאחר תחילתה של פעילות הצמצום וההפחתה או ממש לאחריה"הוא בד

פעולות של התחדשות באות לידי , לכאורה. ביעים על השפעה מידיתצמ ממצאי המחקר

הגדלת ההוצאות לשירותים , הרחבת שירותים נגישים)לית בהרחבה פיסקא גםביטוי

אולם מכיוון שכלי המחקר של ההתחדשות הם , (הגדלת השימוש בטכנולוגיות, לתושב

הרי שנוכל לראות שסך הפעולות , כ להיקף פעילות בפועל"בד, יחסים שמביעים יחס

ת אחרות בתקופת על סך הפעולות המופנות לפעולו, באופן יחסי, המופנות להתחדשות גדל

."(מכניזם של התחדשות יחסית"במחקר הגדרתי את התופעה כ) תוכנית ההבראה

הממצאים מצביעים שהפעלת מדיניות של התחדשות הייתה ברמה קיצונית יותר מרמת

זאת ועוד ממצאי המחקר מצביעים על כך שגם לאחר תום תקופת . הצמצום וההפחתה

בקבוצת הביקורת . ת ההתחדשות לעלות וזאתהיישום של תוכנית ההבראה ממשיכה רמ

נמצא שרמת ההתחדשות הייתה בירידה בשנים אלו ולכן מתחזקת המסקנה שרמת

מסגרת )ההתחדשות מושפעת מתוכנית ההבראה מיידית וגם במספר שנים שלאחר מכן

(.2113המחקר עוקבת אחר המשתנה רק עד שנת

סגרת גודלה הטבעי והמשאבים העומדים עבודת הרשות במשל היתרון לידי ביטוי באשוב

.לרשותה

007

היא זו המאפשרת לרשות לנהל את פעולותיה . האיתנות הפיננסית היא משאב בפני עצמו

ברמת . תוך שמירה על כללי מסחר הוגנים ויחסי גומלין עם בעלי עניין באופן תקין ואתי

הצמצום תהליכי . מודל המחקר נמצאת האיתנות הפיננסית ברקע לכל התהליכים

וההפחתה שמביאים לשינוי זהה ברמת ההתחדשות והארגון מחדש הם המניעים העיקריים

עיקר ההשפעה על האיתנות הפיננסית מגיעה ישירות . להעלאת רמת האיתנות הפיננסית

. מהצמצום וההפחתה

כשנבחנות התוצאות המתייחסות לרמת האיתנות הפיננסית ברשויות שלא היו במסגרות

עולה שהשפעה של רמת הצמצום וההפחתה על ( קבוצת הביקורת)הבראה של תוכנית

שככל הנראה נמצאות , רשויות אלו .אם כי קיימת, האיתנות הפיננסית קטנה ומתונה מאוד

הושפעו במידה קטנה , כבר ברמת איתנות פיננסית גבוהה מזו של הרשויות בקבוצת המדגם

.יותר במשתנה זה

כשהמודל מופעל במסגרת . ביטוי בניתוח הממצאיםמצאתי שמודל המחקר בא לידי

תוכנית הבראה השפעתו גדלה לעומת רשויות שמפעילות צמצום והפחתה לא במסגרת

הסיבות לכך יכולות להיות הרגולציה הכבדה על רשויות שבתוכנית .תוכנית הבראה

שות הבראה ונקודת הפתיחה הנמוכה של רשויות בתוכנית הבראה לעומת רשויות שלא נדר

.לתוכנית הבראה

קשיים בביצוע המחקר ומגבלות המחקר 3.1

רוב תוכניות ההבראה . 2112-2113המחקר בוחן את רמות המשתנים בשנים : טווח הזמן

רמות המשתנים של הרשות המקומית הוא קצר מדידת ואופק 2115-2116הסתיימו בשנים

תונים במשך מספר שנים נוסף בחינת הנ .שנים לאחר סיום תוכנית ההבראה 2-2רק . יחסית

יכול להביא למסקנות נוספות בקשר להשפעה ארוכת טווח יותר של תוכנית הבראה על

.המשתנים

תוכנית הבראה של צמצום והפחתה .לא נבדקה אפשרות לקיומה של מחזוריות, לפיכך

שמביאים את שיפור יכולות הארגון ושיפור ברמות המשתנים הבלתי תלויים שמביאה ל

קשה שמביאה את הרשות שוב למצב מדיניות של הרחבה תקציביתגון לנקוט שוב בהאר

.תוכנית הבראה וחוזר חלילה שדורש

השיטה שאומצה על ידי לקביעת : (AHP) מגבלות שקשורות בשיטת הניתוח ההיררכי

הנשאלים הביעו לא אחת . הנשאלים ם שלהפיננסיים היא ארוכה מבחינת משקלות למדדים

קיים חשש . שנראות לעיתים זהות, חוסר סבלנות לשאלות המדרגותאת דעתם ב

תוך אווירה של חוסר סבלנות ובהתאם חוסר תשומת לב מספיקה משהתשובות נענו גם

.וראויה

בניסיון להוכיח שמדיניות צמצום והפחתה היא הגורם לתוצאות הבאות : בדיקת סיבתיות

ואיתנות פיננסית נעשה ניסיון לראיין ארגון מחדש, לידי ביטוי במדיניות של התחדשות

מטרת הראיונות האישיים . ראשי רשויות ומנהלים בכירים ברשויות שבקבוצת המדגם

מה מבחינה כרונולוגית לשאר המשתנים דהייתה למצוא שמדיניות הצמצום וההפחתה ק

008

הרשויות והמנהלים הבכירים הסכימו לשתף פעולה וכך וויתרתי ימעטים מראש. התלויים

, במקום הראיונות .להישען בעיקר על מדדי ביצוע כמותיים ונאלצתיעל החלק האיכותני

בחרנו בקבוצת ביקורת ואכן , כחלופה שנייה בסדר העדיפויות להערכת הסיבתיות

.התוצאות שעולות מקבוצת הביקורת מחזקות את ההנחה בדבר מידה של סיבתיות

בדיקת רמת המשתנים בשנים , בראההקשר בין המשתנים לאורך כל תוכנית ההעוצמת

ובעיקר העובדה שמדיניות של צמצום והפחתה ( 2112-2112)שלפני יישום תוכנית ההבראה

הייתה מדיניות רשמית המגובה במסמכים חוזיים של הרשות המקומית מול משרד הפנים

כלומר , לפני שהחלה תוכנית ההבראה מבססים ההנחה בדבר סדר זמנים בין המשתנים

.נוי ברמת צמצום והפחתה ראשית ואחר כך שינוי ברמות שאר המשתניםשי

השלכות תיאורטיות ומעשיות של המחקר ותרומת המחקר ..3

של תוכניות ההבראה בישראל ןככל שידוע לי מדובר במחקר ראשון שבוחן את השפעת

בעיקר מבחינת השפעתה של תוכנית הצמצום וההפחתה התקציבית , 2112-2113בשנים

.נכפתה על ידי השלטון המרכזי על הרשויות המקומיותש

הדעה הרווחת בספרות המקצועית המתייחסת לשלטון המקומי בישראל היא שעל מנת

: מכלול של אמצעים ותהליכים כמו לקייםלהביא את השלטון המקומי להבראה ושיפור יש

גברת הדרישות ה, שינוי מבני בחוקי השלטון המקומי, הכבדת רגולציה, צמצום והפחתה

.ואסדרת כל תפקידי השלטון המקומי המקצועיות לבעלי התפקידים

התיאורטית המרכזית ממחקר זה מתייחסת לעובדה שמדיניות של צמצום המסקנה

והפחתה מבוקרת ומפוקחת באופן אינטנסיבי על ידי הרגולטור יכולה להספיק לרשות

יש .לגידול היכולות של הארגוןהמקומית להאיץ תהליכים משלימים ליצירת פוטנציאל

ר מומי דהן בדבר השימוש במגוון האמצעים "בן בסט וד' בכך התאמה למסקנתם של פרופ

(.2111, בן בסט ודהן)להבראת רשויות מקומיות

להדגיש שצמצום והפחתה יכולות להיעשות רק ברמת , חשוב לדעתי, למרות האמור לעיל

צמצום מהותי של . לכלל הרשויות המקומיות הרשות המקומית הבודדת ולא באופן גורף

-2112בשנים שארעממש כמו , אלא להיפך, מענקי האיזון לא תביא לתוצאה המיוחלת

הצמצום וההפחתה חייבים להתקיים במסגרת פרטנית לכל רשות ורשות ובאופן . 2112

.יםצמודו יםשוטפואסדרה תוך בקרה , מפורט

במסגרת , תהליכים של הבראה היא עצומהשתרומת המחקר להבנת , אם כן, מצאתי

.מגבלות וקשיי המחקר כפי שפורטו

.המחקר מחזק את תוכניות ההבראה הנוהגות בישראל

המלצות למחקרים עתידיים 3.2

בעיה בבחינת האפשרות להתנהגות מצביעה על , 6.2כאמור בפרק , מגבלת טווח המחקר

בחן באמצעות מחקר שיפרש ילה להאפשרות של מחזוריות יכו. מחזורית בשלטון המקומי

.על פני מספר שנים רב יותר

009

מחקר נוסף שיכול לבחון את יעילותן של תוכניות ההבראה יהיה בחינת רמת השירותים של

הרשויות המקומיות לפני ואחרי תוכנית הבראה מסוג זה והקשר של רמת השירותים לרמת

ניתן גם . לשאר המשתנים הצמצום וההפחתה במסגרת תוכנית ההבראה כמו גם הקשר

לבחון אלו שירותים השתפרו והאם יש קשר בין רמת השירותים שהשתפרו לבין ההגדרה

דקה יותר של רמות במסגרת מחקר זה תתכן הבחנה . גוןמחדש של יכולות הליבה של האר

מודל מלא להבראה בשלטון יבנהמחקר כזה .שירותים מסוג מסוים לעומת אחרים

.ת לכל רשות מקומיתהמקומי עם המלצו

021

020

נספחים

022

57תבחינים לקביעת רשויות איתנות: נספח א

קבע משרד הפנים את הקריטריונים " איתנה"לקביעת מעמדה של רשות מקומית כ

:המצטברים הבאים

"( דוח הביקורת המפורט"הממצאים נאספים מ)ח המבקר "ליקויים עיקריים בדו .א

:(2113, הפניםהמנהל לשלטון מקומי במשרד )

או תוך חריגת ועדת , הרשות העניקה הנחות ארנונה שלא על פי הקבוע בתקנות .1

.ההנחות מהסמכות המוקנית לה בחוק

.הרשות העניקה תמיכות ללא הפעלת קריטריונים לתמיכות .1

.הרשות מחקה חובות ללא אישור מועצת הרשות ..

בחוות , מנערואה החשבון המבקר מטעם משרד הפנים צירף הסתייגות או נ .2

.דעתו על הדוחות הכספיים המבוקרים של הרשות

רכישת ציוד וקבלת , כולל עבודות)מסירת עבודות ללא פרסום מכרז פומבי .2

.או פרסום מכרז זוטא( שירותים

(:ח מבוקר של הרשות"דו)נתונים פיננסיים ויחסים פיננסיים .ב

.הרשות 58מתקציב 0%שיעור הגירעון השוטף אינו עולה על .1

אינו עולה על 20.02.2116רים סופיים ליום "ור הגירעון המצטבר כולל תבשיע .1

.הרשות 1מתקציב 02.5%

עולה ( כולל הנחות)שיעור הגבייה השוטפת בארנונה מסך החיוב השוטף ברוטו ..

.71%על

עולה על ( כולל הנחות)שיעור הגבייה השוטפת במים מסך החיוב השוטף ברוטו .2

71%.

.21%הרשות אינו עולה על 1וניציפאלי מתקציבשיעור הוצאות השכר המ .2

.51%הרשות אינו עולה על 4מתקציב 59שיעור עומס מלוות .3

.02%הרשות אינו עולה על 4שיעור הוצאות המנהל הכספי והכללי מתקציב .7

.05%הרשות אינו עולה על 4רים מתקציב"שיעור הגירעונות הזמניים בתב .8

57

.בהתאם לפרסומי משרד הנים לקביעת מעמדן של רשויות מקומיות כאיתנות: רשויות איתנות 58

.תקציב ביצוע ההכנסות בניכוי הנחות ארנונה ומענקים לכיסוי גירעון 59

.לא כולל מלוות ביוב

023

ליחסים הפיננסיים דירוג מומחים לקביעת משקלות: 'נספח ב

60למדידת האיתנות הפיננסית יחסים פיננסיים

משקל רואי חשבון " חשיבות"

המדד (ממוצע)

דירוג המומחים (1) (1) (.) (2) (2) (3) (7)

שיעור הגירעון השוטף מסך 1יחס הפוך - )%( 61ההכנסות

למשתנה

5 2 5 1 5 5 5 1.570 2 ,0

שיעור הגירעון המצטבר מסך 1יחס הפוך -)%(ההכנסות

למשתנה

2 0 5 1 1 1 5 2.701 1 ,3

שיעור עומס המלוות מסך .יחס הפוך -)%(ההכנסות

למשתנה

1 1 2 1 1 1 2 2.701 2 ,0

שיעור ההכנסות העצמיות 2יחס ישר -)%(מסך ההכנסות

למשתנה

1 5 1 5 1 5 5 1.570 1 ,3

יחס ישר -(ח"בש)הון חוזר 2 למשתנה

1 2 1 1 1 1 5 1.111 5

שיעור מענק האיזון מסך 3 )%(ההכנסות

1 5 1 5 1 2 2 2.357 7

תקופת האשראי להון חוזר 7 יחס הפוך למשתנה -( ימים)

1 1 1 1 2 1 1 2.357 6

תקופת האשראי 8 (ימים)להתחייבויות שוטפות

יחס הפוך למשתנה -

1 1 1 2 2 2 1 2.570 00 ,01

שיעור גביית הארנונה מסך 1 )%(החיוב השנתי

0 5 1 5 5 1 5 1.012 1,2

שיעור גביית הארנונה מסך 11יתרות + החיוב השנתי )

יחס ישר -( )%(פיגורים למשתנה

2 5 1 5 1 1 5 1.012 1 ,2

(₪)גירעון מצטבר למשפחה 11

5 5 2 1 2 2 2 2.570

00 ,01

62יחסים פיננסיים למדידת מדיניות של צמצום והפחתה

א מוניציפאלי "שיעור מצבת כ 1

א המהלך "מסך הכל מצבת כ )%(השנה

2 5 5 1 1 1 2 1 2

2 1.123 1 1 5 5 5 5 2א "שיעור עלויות כ 1

60

המומחים נתבקשו לדרג את :משקל היחסים הפיננסיים המתייחסים למדידת האיתנות הפיננסית

המדד הוא חשוב מאוד – 2, המדד הוא בעל חשיבות עליונה לבחינת האיתנות הפיננסית – 2) 2-2היחסים בדירוג

המדד הוא בעל חשיבות מועטה לבחינת – 4, המדד חשוב לבחינת האיתנות הפיננסית – 1, לבחינת האיתנות הפיננסית

(.דד כלל לא לחשוב לבחינת האיתנות הפיננסיתהמ – 2, האיתנות הפיננסית61

.סך ההכנסות בניכוי מענקים לכיסוי גירעון והנחות ממיסים: הכנסות הרשות 62

המומחים נתבקשו לדרג :משקל היחסים הפיננסיים המתייחסים למדידת מדיניות של צמצום והפחתה

(.ניתן לתת משקל זהה למספר יחסים) 2-2את היחסים בדירוג

024

א "מוניציפאלי מסך עלויות כ )%(במהלך השנה

ר הגירעון השוטף מסך שיעו . )%(ההכנסות

2 5 5 5 5 5 5 1.701 0

שיעור מימוש של נכסים 2או שימוש בקרנות /ציבוריים ו

הרשות ליעדים שוטפים מסך )%(ההכנסות

2 2 1 2 2 5 5 2.570 1

63יחסים פיננסיים למדידת מדיניות של התחדשות

שיעור עלות השירותים 1והממלכתיים המקומיים

)%(מסך ההוצאות

5 5 5 2 5 5 5 1.701 0

שיעור החיוב השנתי במיסים 1מסך הכנסות ( ארנונה)

)%(הרשות

5 2 5 5 2 5 5 1.123 2

63

המומחים נתבקשו לדרג :התחדשותמשקל היחסים הפיננסיים המתייחסים למדידת מדיניות של

(.ניתן לתת משקל זהה למספר יחסים) 2-4את היחסים בדירוג

025

(AHP)שאלון מובנה בשיטת הניתוח ההיררכי : 'נספח ג

,שלום רב

למדוד את השאלון שלפניך מהווה נדבך מהותי וחשוב בתהליך המחקר שמטרתו להעריך ו

.המשתנים המצוינים

השאלון אנונימי ולא ניתן באמצעותו לזהות רשות מקומית או בעל תפקיד

.אני מודה לך מאוד על שיתוף הפעולה

גיל ליטוב

-------------------------------------

לסמן את המרכיב שלדעתך חשוב , ת ראשית/ה מתבקש/בטבלאות המצורפות את: הסבר

.בהערכת המשתנה הנמדד ואחר מכן לסמן את רמת חשיבותו מול המשתנה השנייותר

הרבה יותר חשוב - 1, חשוב מאוד - 7, חשוב - 2, מעט יותר חשוב - ., שניהם חשובים באותה מידה - 1

מדדים פיננסיים למדידת האיתנות הפיננסית .1

1 7 2 . 1 'מרכיב ב 'מרכיב א

שיעור הגירעון המצטבר מסך ההכנסות כנסותשיעור הגירעון השוטף מסך הה

שיעור עומס המלוות מסך ההכנסות שיעור הגירעון השוטף מסך ההכנסות

שיעור ההכנסות העצמיות מסך ההכנסות שיעור הגירעון השוטף מסך ההכנסות

הון חוזר שיעור הגירעון השוטף מסך ההכנסות

שיעור מענק האיזון מסך ההכנסות ירעון השוטף מסך ההכנסותשיעור הג

תקופת האשראי להון החוזר שיעור הגירעון השוטף מסך ההכנסות

תקופת האשראי להתחייבויות השוטפות שיעור הגירעון השוטף מסך ההכנסות

נה מסך החיוב השנתישיעור גביית הארנו שיעור הגירעון השוטף מסך ההכנסות

החיוב )שיעור גביית הארנונה מסך שיעור הגירעון השוטף מסך ההכנסות (יתרת פיגורים+השנתי

שיעור הגירעון השוטף מסך ההכנסות

גירעון מצטבר למשפחה

שיעור עומס המלוות מסך ההכנסות שיעור הגירעון המצטבר מסך ההכנסות

שיעור ההכנסות העצמיות מסך ההכנסות שיעור הגירעון המצטבר מסך ההכנסות

הון חוזר שיעור הגירעון המצטבר מסך ההכנסות

שיעור מענק האיזון מסך ההכנסות שיעור הגירעון המצטבר מסך ההכנסות

חוזרתקופת האשראי להון ה שיעור הגירעון המצטבר מסך ההכנסות

תקופת האשראי להתחייבויות השוטפות שיעור הגירעון המצטבר מסך ההכנסות

שיעור גביית הארנונה מסך החיוב השנתי שיעור הגירעון המצטבר מסך ההכנסות

החיוב )שיעור גביית הארנונה מסך שיעור הגירעון המצטבר מסך ההכנסות (יתרת פיגורים+השנתי

שיעור הגירעון המצטבר מסך ההכנסות

גירעון מצטבר למשפחה

שיעור ההכנסות העצמיות מסך ההכנסות שיעור עומס המלוות מסך ההכנסות

הון חוזר שיעור עומס המלוות מסך ההכנסות

שיעור מענק האיזון מסך ההכנסות שיעור עומס המלוות מסך ההכנסות

תקופת האשראי להון החוזר שיעור עומס המלוות מסך ההכנסות

026

1 7 2 . 1 'מרכיב ב 'מרכיב א

תקופת האשראי להתחייבויות השוטפות שיעור עומס המלוות מסך ההכנסות

שיעור גביית הארנונה מסך החיוב השנתי שיעור עומס המלוות מסך ההכנסות

החיוב )ר גביית הארנונה מסך שיעו שיעור עומס המלוות מסך ההכנסות (יתרת פיגורים+השנתי

שיעור עומס המלוות מסך ההכנסות

גירעון מצטבר למשפחה

הון חוזר שיעור ההכנסות העצמיות מסך ההכנסות

שיעור מענק האיזון מסך ההכנסות שיעור ההכנסות העצמיות מסך ההכנסות

תקופת האשראי להון החוזר העצמיות מסך ההכנסות שיעור ההכנסות

תקופת האשראי להתחייבויות השוטפות שיעור ההכנסות העצמיות מסך ההכנסות

שיעור גביית הארנונה מסך החיוב השנתי שיעור ההכנסות העצמיות מסך ההכנסות

החיוב )יית הארנונה מסך שיעור גב שיעור ההכנסות העצמיות מסך ההכנסות (יתרת פיגורים+השנתי

גירעון מצטבר למשפחה שיעור ההכנסות העצמיות מסך ההכנסות

שיעור מענק האיזון מסך ההכנסות הון חוזר

תקופת האשראי להון החוזר הון חוזר

תקופת האשראי להתחייבויות השוטפות הון חוזר

שיעור גביית הארנונה מסך החיוב השנתי הון חוזר

החיוב )שיעור גביית הארנונה מסך הון חוזר (יתרת פיגורים+השנתי

הון חוזר

גירעון מצטבר למשפחה

תקופת האשראי להון החוזר שיעור מענק האיזון מסך ההכנסות

תקופת האשראי להתחייבויות השוטפות כנסותשיעור מענק האיזון מסך הה

שיעור גביית הארנונה מסך החיוב השנתי שיעור מענק האיזון מסך ההכנסות

החיוב )שיעור גביית הארנונה מסך שיעור מענק האיזון מסך ההכנסות (יתרת פיגורים+השנתי

שיעור מענק האיזון מסך ההכנסות

מצטבר למשפחהגירעון

תקופת האשראי להתחייבויות השוטפות תקופת האשראי להון החוזר

שיעור גביית הארנונה מסך החיוב השנתי תקופת האשראי להון החוזר

החיוב )שיעור גביית הארנונה מסך תקופת האשראי להון החוזר (יתרת פיגורים+השנתי

להון החוזרתקופת האשראי

גירעון מצטבר למשפחה

שיעור גביית הארנונה מסך החיוב השנתי תקופת האשראי להתחייבויות השוטפות

החיוב )שיעור גביית הארנונה מסך תקופת האשראי להתחייבויות השוטפות (יתרת פיגורים+השנתי

תקופת האשראי להתחייבויות השוטפות

עון מצטבר למשפחהגיר

החיוב )שיעור גביית הארנונה מסך שיעור גביית הארנונה מסך החיוב השנתי (יתרת פיגורים+השנתי

שיעור גביית הארנונה מסך החיוב השנתי

גירעון מצטבר למשפחה

החיוב )שיעור גביית הארנונה מסך (יתרת פיגורים+השנתי

למשפחהגירעון מצטבר

027

מדדים פיננסיים למדידת מדיניות של צמצום והפחתה .1

1 7 2 . 1 'מרכיב ב 'מרכיב א

כ מצבת "א מוניציפאלי מסה"שיעור מצבת כ א במהלך השנה"כ

א מוניציפאלי מסך עלויות "שיעור עלויות כ א במהלך השנה"כ

כ מצבת "א מוניציפאלי מסה"שיעור מצבת כ מהלך השנהא ב"כ

שיעור הגירעון השוטף מסך ההכנסות

כ מצבת "א מוניציפאלי מסה"שיעור מצבת כ א במהלך השנה"כ

או /שיעור המימוש של נכסים ציבוריים ו שימוש בקרנות הרשות ליעדים שוטפים

מסך ההכנסות

א מוניציפאלי מסך עלויות "שיעור עלויות כ א במהלך השנה"כ

שיעור הגירעון השוטף מסך ההכנסות

א מוניציפאלי מסך עלויות "שיעור עלויות כ א במהלך השנה"כ

או /שיעור המימוש של נכסים ציבוריים ו שימוש בקרנות הרשות ליעדים שוטפים

מסך ההכנסות

שיעור הגירעון השוטף מסך ההכנסות

או /ו שיעור המימוש של נכסים ציבוריים שימוש בקרנות הרשות ליעדים שוטפים

מסך ההכנסות

64מדדים פיננסיים למדידת מדיניות של התחדשות ..

1 7 2 . 1 'מרכיב ב 'מרכיב א

שיעור עלות השירותים המקומיים והממלכתיים מסך ההוצאות

מסך ( ארנונה)שיעור החיוב השנתי במיסים הכנסות הרשות

64

הגדרה מחדש של מטרות , התרעננות מערכתית. חתירה להשגת מטרות ליבה של הארגון: התחדשותמדיניות של

.שיפור השירותים הקיימים וחיפוש שירותים חדשים עידוד ויוזמה של, ליבה

028

לראיון אישי עם נושאי משרה בכירים ברשות המקומית ןשאלו: 'נספח ד

כולן בוחנות את המשתנה הבלתי תלוי )שאלות המתייחסות לתקופת תוכנית ההבראה

(:מדיניות של צמצום והפחתה)

פרט לתאגיד מים וביוב המוקם על )האם לרשות המקומית יש תאגידים עירוניים .0

?(פי חוק

__________________________________________________________

______________________________________________________

אלו מהלכים התבצעו בתאגיד הקשורים לתפעול העירוני או לפעולות , אם כן

?מוניציפאליות

________________________________________________________

________________________________________________________

?האם יש פעולות שהועברו מהרשות המקומית לתאגיד העירוני ולהיפך .2

________________________________________________________

________________________________________________________

.האם יש פעולות מסוג זה שבוטלו לגמרי .2

________________________________________________________

________________________________________________________

?ניהאם חלו או התקיימו ברשות המקומית תהליכים הקשורים לתפעול העירו .1

________________________________________________________

________________________________________________________

האם הרשות נסגרה באופן מאורגן . האם בוטלו שעות נוספות בהנחיה מסודרת .5

.השבועיים או החודשייםלתקופות מסוימות או צמצמה את ימי העבודה

________________________________________________________

________________________________________________________

האם נחתם הסכם עבודה עם ועד העובדים או באופן לא מאורגן עם עובדים .6

.ויתור על הטבות מסוימותבודדים לצמצום שכר או ל

________________________________________________________

________________________________________________________

האם הרשות קיבלה החלטה על הפסקת שירותים מסוימים שניתנו בעבר לפרק זמן .7

.למוגבל או לא מוגב

________________________________________________________

________________________________________________________

029

.האם בוצעו מהלכים להגברת הפיקוח על פעולות הרשות וביצועיה .3

_________________________________________________ _______

________________________________________________________

?האם התקבלה החלטה לחדש הסכמים עם ספקים בתנאים משופרים .1

________________________________________________________

________________________________________________________

בחינת מדיניות של התחדשות: שאלות המתייחסות לתקופה שלאחר תוכנית ההבראה

האם הרשות המקומית יצרה קשר או שיתפה פעולה עסקי עם רשויות אחרות או .01

.ארגונים אחרים

________________________________________________________

________________________________________________________

האם התקבלה החלטה ברשות המקומית להגדלת מיגוון השירותים או היקפם .00

.לתושבים

________________________________________________________

________________________________________________________

אוכלוסיית )האם הרשות ביצעה נסיון לחשוף עצמה לקהלים שלא נחשפו עד כה .02

(.היישוב או מחוץ ליישוב

________________________________________________________

________________________________________________________

האם הרשות יזמה הטמעה או תחילתו של תהליך שמשמעותו הכנסת טכנולוגיות .02

?חדשות לארגון

________________________________________________________

________________________________________________________

קוד , תוכנית אב, האם התקיים תהליך של הגדרת יעדים ברשות באמצעות חזון .01

.השאלה בוחנת גם את המדיניות של ארגון מחדש. אתי וכדומה

________________________________________________________

________________________________________________________

שאלנוים , ביקוש)האם יש לרשות דרך להעריך את איכות השירותים הניתנים .05

(.וסקרים

________________________________________________________

________________________________________________________

משרדי , ספקים, תושבים)ר תדמיתה בעיני בעלי ענין האם הרשות פעלה לשיפו .06

(.עובדי הרשות ועוד, גופים נתמכים, ממשלה

________________________________________________________

________________________________________________________

031

:ון מחדשבחינת מדיניות של ארג

.מבנה ארגון וכדומה, האם הרשות פעלה להגדרה מוסדרת של סמכויות .07

________________________________________________________

________________________________________________________

מנהלי , ל"מנכ, גזבר)בכירים האם בוצעו מהלכים של החלפת בעלי תפקידים .03

(.מזכיר, אגפים

________________________________________________________

________________________________________________________

.האם הוכנה תוכנית לפיתוח כלכלי .01

____________________________________ ____________________

________________________________________________________

האם תוכניות העבודה השנתיות הן מקושרות תקציבה או לחילופין האם התקציב .21

.השנתי המוגש לאישור מועצת הרשות הוא מקושר תוכנית עבודה

______________________ __________________________________

________________________________________________________

לימודים , האם הרשות פעלה לבניית תוכנית הדרכה או מעודדת השתלמויות .20

והעשרות

________________________________________________________

________________________________________________________

.האם מנהלת הרשות תוכנית למדידת ותקנים של הערכות ביצועים .22

________________________________________________________

________________________________________________________

?מה עושה הרשות לשיפור האקלים הארגוני .22

________________________________________________________

________________________________________________________

(1111-1118)חדש ארגון מ: מדידות וציון תקן: נספח ה

מדידות בשנים מדד ממוצע

סטיית תקן

ציון תקן

1111 111. 1112 1112 1113 1117 1118 1111 111. 1112 1112 1113 1117 1118

: Iאשכול חלוקת שיעור

המשרות במערכות הרשות

המקומית

עיריית יבנה

(0) 50.2% 17.7% 17.3% 17.6% 17.2% 16.1% 16.1% 17.1% 1.105 2.061 1.055- 1.131- 1.211- 1.213- 1.227- 1.137-

(2) 7.1% 7.2% 7.1% 6.1% 6.1% 6.7% 6.3% 6.1% 1.1101 1.612 0.636 1.112 1.016- 1.121- 0.271- 1.372- (2) 27.6% 20.1% 21.1% 21.6% 21.0% 21.1% 21.7% 21.1% 1.1007 1.016- 0.261 1.171 1.22- 1.027 1.125 1.671

מ .מ גדרה

(0) 25.0% 27.1% 23.2% 27.0% 12.2% 10.1% 11.1% 21.1% 1.1203 0.257- 1.172- 1.237- 1.725- 1.312 1.622 0.126 (2) 00.2% 1.2% 3.1% 3.6% 1.2% 1.6% 3.5% 1.2% 1.10 2.122 1.177- 1.311- 1.661- 1.116 1.222 1.770- (2) 22.0% 22.2% 21.3% 20.2% 26.2% 26.3% 26.1% 21.2% 1.1273 0.160 0.175 1.20 1.706 0.112- 1.370- 0.017-

עיריית דימונה

(0) 21.7% 01.6% 07.1% 07.0% 03.6% 21.1% 21.2% 01.3% 1.1221 1.117 1.172- 1.73- 0.001- 1.130- 1.017 0.122 (2) 01.1% 00.5% 00.0% 01.1% 01.2% 01.5% 01.2% 01.7% 1.1151 1.106 0.613 1.771 0.203- 1.616- 1.223- 1.710- (2) 21.2% 21.2% 11.0% 21.6% 27.2% 26.7% 22.7% 23.1% 1.1221 1.57 1.537 1.117 1.720 1.222- 1.573- 0.331 -

עיריית ערד

(0) 03.0% 07.7% 07.0% 06.5% 05.1% 06.0% 22.0% 07.6% 1.1222 1.225 1.162 1.012- 1.136- 1.130- 1.636- 2.151 (2) 5.1% 7.5% 3.1% 7.5% 6.3% 7.2% 3.0% 7.2% 1.1172 0.36- 1.205 1.103 1.270 1.623- 1.115- 0.131 (2) 60.3% 51.1% 57.7% 57.5% 53.1% 57.2% 51.7% 57.5% 1.121 0.25 1.56 1.156 1.102- 1.261 1.017- 2.10 -

עיריית ים-בת

(0) 21.1% 23.2% 27.1% 21.1% 21.5% 20.3% 22.1% 21.2% 1.1061 1.005- 0.010- 0.235- 1.016 1.017 1.167 0.220 (2) 5.1% 5.7% 5.3% 6.0% 5.1% 6.2% 6.1% 5.1% 1.1121 0.615- 1.313- 1.211- 1.735 1.026 0.251 1.116

(2) 23.7% 27.1% 26.1% 21.2% 21.1% 23.7% 23.0% 22.3% 1.1150 0217 0.122 1.3 1.513- 1.627- 1.115- 0.110-

עיריית אופקים

(0) 03.0% 07.7% 22.0% 20.6% 21.1% 20.1% 21.5% 21.2% 1.1073 0.262- 0.166- 1.110 1.611 1.112 1.37 1.02 (2) 5.1% 7.5% 01.7% 01.3% 00.1% 01.3% 00.1% 1.3% 1.1207 0.763- 0.172- 1.11 1.153 1.723 1.152 1.762 (2) 60.3% 51.1% 21.1% 22.7% 22.0% 22.2% 22.1% 10.7% 1.0201 0.525 0.217 1.072- 1.617- 1.611- 1.711- 1.721 -

מ גני .מ תקוה

(0) 22.0% 22.0% 21.2% 21.2% 22.6% 21.7% 22.6% 23.7% 1.1502 0.133- 0.133- 1.315- 1.005 1.772 0.03 1.156

(2) 5.2% 1.7% 5.1% 5.1% 5.7% 5.6% 5.7% 5.1% 1.112 1.211- 2.113- 1.115- 1.016 1.300 1.150 1.121

(2) 51.1% 51.1% 16.6% 11.0% 26.2% 21.7% 25.1% 120%. 1.1373 0.215 0.215 1.111 1.225- 1.737- 1.152- 1.12 -

עיריית יהוד

(0) 11.3% 21.5% 21.2% 26.0% 25.2% 21.3% 20.5% 26.1% 1.1203 0.516 0.111 1.572- 1.100 1.257- 1.277- 0.10 -(2) 6.1% 6.1% 7.1% 7.1% 1.3% 7.1% 7.1% 6.2% 1.1227 1.233 1.210 1.11 1.111 2.26- 1.211 1.252 (2) 27.1% 25.5% 22.1% 21.1% 22.1% 25.3% 21.1% 20.1% 1.1111 0.26 1.112 1.513 1.725- 1.262 0.116- 1.702-

עיריית אריאל

(0) 52.5% 51.7% 13.5% 50.0% 51.1% 52.2% 51.1% 50.1% 1.1227 1.272 0.210 0.522- 1.266- 0.112 1.022 1.35- (2) 7.0% 7.1% 7.5% 7.7% 6.3% 7.2% 7.1% 7.2% 1.1121 1.111- 1.710- 1.701 0.123 0.527- 1.025 1.110 (2) 25.1% 20.1% 26.1% 22.6% 21.6% 21.1% 21.1% 22.7% 1.121 0.02 1.262- 0.170 1.217 0.166- 1.112- 1.623-

מ .מ גבעת זאב

(0) 11.0% 13.6% 21.2% 12.2% 12.1% 11.6% 11.3% 12.1% 1.1276 0.235 0.220 0.257- 1.120- 1.231- 1.032 1.327- (2) 1.6% 1.6% 6.1% 6.2% 5.2% 6.2% 5.1% 5.5% 1.1171 0.22- 0.22- 0.010 1.356 1.252- 1.356 1.00- (2) 12.3% 12.1% 11.1% 11.3% 11.6% 26.1% 12.2% 10.5% 1.1223 1.521 1.772 0.111 1.202- 1.232- 0.127- 1.273

032

מדידות בשנים מדד ממוצע

סטיית תקן

ציון תקן

1111 111. 1112 1112 1113 1117 1118 1111 111. 1112 1112 1113 1117 1118

: IIאשכול בחינת הנטל

וח האדם על כבמערכות הרשות

המקומית

עיריית יבנה

(1) 051 056 060 032 036 011 072.02 06.22 1.366- 0.123- 1.761- 1.622 1.736 0.251

(5) 117 213 111 127 152 170 126.12 21.23 1.65- 1.16- 1.777- 1.115 1.360 05.20 (6) 213 251 251 262 275 211 262.62 06.63 1.360- 1.727- 1.76- 1.116 1.701- 0.622

מ .מ גדרה

(1) 221 200 211 222 213 211 225.67 01.52 1.120- 0.612- 1.513 1.221- 1.35 1.121 (5) 161 525 566 512 515 571 525.20 12.33 0.122- 1.22 1.121 1.503- 1.163- 0.211 (6) 270 256 261 271 261 102 272.11 01.15 1.015- 1.110- 1.132- 1.032- 1.25- 0.16

עיריית דימונה

(1) 230 212 225 220 220 265 211.00 26.20 1.377- 1.111- 1.711 1.615 0.115 0.172- (5) 277 271 106 111 166 110 123.22 01.06 0.15- 0.037- 1.217- 1.127 1.772 0.231 (6) 225 271 272 237 211 212 272.05 21.3 0.123- 1.006- 1.121- 1.561 0.137 1.715

עיריית ערד

(1) 252 261 232 236 231 222 265.2 25.6 1.525- 1.01- 1.672 1.712 1.1010 0.651- (5) 013 011 220 251 213 033 207.03 26.52 1.702- 1.617- 1.025 0.227 0.012 0.136- (6) 260 265 276 210 217 215 231.65 05.71 0.265- 0.117- 1.201- 1.630 0.125 1.33

עיריית ים-בת

(1) 216 213 015 215 202 221 217.52 3.03 1.226- 1.107 0.52- 1.213- 1.515 0.110 (5) 022 012 023 010 027 011 023.03 2.62 0.762- 1.165 1.070- 1.736 1.212- 1.175

(6) - 261 275 211 212 216 226.26 006.25 2.127- 1.217 1.226 1.116 1.171 1.511

עיריית אופקים

(1) 126 216 230 116 212 157 110.26 23.02 1.651 0.113- 1.512- 1.020 1.226- 0.152 (5) 612 160 167 116 552 520 503.51 51.35 0.511 0.157- 1.112- 1.111- 1.626 1.221 (6) 231 223 252 261 211 100 221.15 57.21 0.156- 1.213- 1.201 1.252 1.117 0.21

מ גני .מ תקוה

(1) 252 222 257 211 211 251 231.05 16.02 0.577 1.120 1.515- 1.371- 1.667- 1.150-

(5) 026 027 001 011 17 006 001.12 05.22 1.71 0.112 1.236- 1.126- 0.023- 1.013 (6) 236 225 221 255 261 106 212.13 10.5 0.261- 1.01- 1.226- 1.200 1.522 0.761

עיריית יהוד

(1) - 070 071 077 212 201 033.32 20.00 - 1.350- 1.635- 1.551- 1.660 0.125 (5) - 271 112 - 126 111 101.57 25.10 - 0.256- 1.226- - 1.602 1.17 (6) - 221 253 102 261 273 213.15 12.71 - 1.66- 1.201 0.111 1.16- 1.661

עיריית אריאל

(1) 201 201 213 226 215 253 221.06 21.27 1.715- 1.755- 0.15- 1.225 1.735 0.12 (5) 113 275 271 167 171 505 126.21 57.25 1.510- 0.161- 0.116- 1.512 1.661 0.27 (6) 226 231 225 263 272 126 212.72 011.22 1.222 1.011- 1.225 1.153 1.132 1.37

מ .מ גבעת זאב

(1) 212 202 275 207 212 272 231.27 12.02 0.327- 1.752 1.02- 1.365 1.506 1.075- (5) 117 111 132 565 506 552 507.32 22.5 1.627- 1.711- 0.122- 0.113 1.153- 0.121 (6) 235 231 251 110 233 252 216.16 017.30 1.012- 1.526 1.213 1.612 1.556 1.211

033

מדידות בשנים מדד סטיית ממוצע

תקן

ציון תקן

1111 111. 1112 1112 1113 1117 1118 1111 111. 1112 1112 1113 1117 1118

: IIIאשכול בחינת שיעור

, ההשתתפותות נטו במערכ הרשות

עיריית יבנה

(7) 20.1% 01.0% 20.6% 22.0% 20.3% 22.3% 20% 1.10 1.215- 0.311- 1.075 1.516 1.235 0.017

(3) 22.3% 22.2% 20.2% 20.2% 22.1% 20.7% 22% 1.10 0.167 1.72 0.110- 0.126- 1.063 1.221-

מ .מ גדרה

(7) 21.5% 22.3% 22.1% 11.3% 27.2% 25.1% 22% 1.17 0.112- 0.221- 1.012 0.072 1.632 1.122 (3) 23.3% 27.6% 23.3% 23.7% 21.2% 21.2% 21% 1.10 1.055- 0.520- 1.011- 1.253- 1.506 0.522

עיריית דימונה

(7) 20.1% 25.2% 20.0% 22.1% 23.1% 25.7% 21% 1.12 0.160- 1.121 0.100- 1.110- 0.173 1.570 (3) 25.0% 27.7% 21.3% 21.5% 21.1% 21.2% 23% 1.15 1.612- 1.113- 0.503- 0.122 1.122 1.215

עיריית ערד

(7) 26.6% 23.0% 10.7% 26.2% 26.6% 12.2% 21% 1.12 1.721- 1.010- 0.012 1.313- 1.721 0.261 (3) 22.1% 22.5% 21.2% 22.1% 21.2% 20.0% 22% 1.12 1.135 1.672 0.016 1.271 0.625- 1.612-

עיריית ים-בת

(7) 22.2% 21.1% 26.5% 21.6% 26.1% 26.1% 26% 1.12 0.217- 1.511- 1.176 0.763 1.161 1.007 -

(3) 21.7% 25.2% 20.6% 27.7% 26.1% 25.1% 23% 1.12 1.320 1.11- 0.516 1.111 1.673- 1.711-

עיריית אופקים

(7) 21.2% 27.1% 23.3% 22.0% 25.7% 22.5% 21% 1.12 1.016 1.612- 1.260- 0.155 0.267- 0.20 (3) 23.1% 23.1% 23.3% 21.0% 23.6% 23.1% 21% 1.10 1.335- 1.137- 1.201- 0.126 1.621- 1.111-

מ גני .מ תקוה

(7) 52.5% 16.2% 12.5% 12.2% 27.5% 26.2% 12% 1.16 0.553 1.520 1.117 1.113 1.167- 0.063- (3) 27.2% 21.1% 21.0% 21.1% 26.1% 26.2% 21% 1.11 0.321 1.115 1.011- 1.025 1.366- 1.112-

עיריית ודיה

(7) - 25.1% 21.1% 22.5% 27.1% 23.1% 26% 1.12 - 1.070- 1.671- 0.022- 1.62 0.252 (3) 15.1% 12.1% 12.7% 10.2% 27.2% 12% 1.12 - 0.105 1.21 1.177 1.210- 0.530-

עיריית אריאל

(7) 01.0% 02.3% 01.1% 6.1% 1.1% 02.2% 01% 1.11 1.167 1.622 1.023 0.121- 0.122- 1.722 (3) 21.5% 26.2% 26.2% 27.7% 27.1% 23.1% 23% 1.12 0.75 1.121- 1.321- 1.102- 1.116- 1.155

מ .מ גבעת זאב

(7) 25.0% 06.1% 01.1% 20.1% 21.7% 22.1% 22% 1.12 00.00 0.131- 1.611- 1.030- 1.112 1.257 (3) 26.6% 20.0% 21.1% 22.6% 22.6% 21.1% 21% 1.12 0.605 0.211- 1.22 1.132- 1.117- 1.12

קבוצת הביקורת – (1111-1118)ארגון מחדש : מדידות וציון תקן: 'נספח ו

מדידות בשנים מדד ממוצע

סטיית תקן

ציון תקן

1111 111. 1112 1112 1113 1117 1118 1111 111. 1112 1112 1113 1117 1118

: Iאשכול חלוקת שיעור

המשרות במערכות הרשות

המקומית

מועצה מקומית

אפרת

(0) 11.7% 12.5% 17.7% 51% 57% 53.3% 51% 52.0% 1.167 (0.013) (0.233) (1.651) 1.235 1.723 0.112 0.125

(2) 5.2% 5.1% 5.7% 00.5% 01.3% 01.3% 01.5% 3.6% 1.121 (0.007) (0.177) (1.112) 0.111 1.751 1.765 1.651 (2) 15.7% 16.7% 11.1% 23.7% 21.7% 22.5% 22.1% 22.2% 1.0171 0.057 0.211 1.717 (1.127) (1.3) (1.102) (1.171)

עיריית קרית טבעון

(0) 25.1% 21.6% 25% 21.1% 26.6% 26.1% 23.1% 25.1% 1.1023 (1.126) (0.112) (1.702) (1.301) 1.501 1.777 0.663 (2) 6.2% 6.1% 6.0% 6.2% 6.2% 5.6% 6.2% 6.2% 1.1123 1.572 1.716 (1.201) 1.021 1.216 (2.025) 1.611 (2) 12.1% 15.2% 11.1% 12.1% 10.7% 12.6% 21.7% 12.1% 1.502 0.27 1.772 1.122 (1.632) (1.062) (0.712)

עיריית אשקלון

(0) 26.7% 25.5% 21.1% 25.6% 25.0% 22.2% 22% 21.7% 1.1062 0.223 1.113 1.022 1.551 1.225 (1.126) (0.727) (2) 5.0% 5.1% 6.1% 6.5% 6.1% 7.0% 7.6% 6.1% 1.1111 (0.22) (0.226) (1.113) 1.02 1.512 1.776 0.267 (2) 12.0% 12.1% 27.1% 26.6% 26.1% 27.6% 23.5% 23.3% 1.1213 0.226 0.172 (1.216) (1.331) (1.153) (1.130) (1.025)

: IIאשכול בחינת הנטל על כוח האדם

במערכות הרשות

המקומית

מועצה מקומית

אפרת

(1) 220 201 220 211 255 270 216.22 21.65 0.077 1.152 1.321 (1.20) (0.230) (1.366)

(5) 553 117 272 211 211 211 261.11 002.51 0.70 1.721 (1.302) (1.572) (1.527) (1.526) (6) 211 107 117 163 101 112 120.17 26.10 (0.111) (1.565) 1.612 0.237 (1.161) 1.111

עיריית קרית טבעון

(1) 250 217 251 257 272 233 260.55 05.62 (1.1671) (1.126) (1.176) (1.215) 1.672 0.713 (5) 516 627 621 650 712 721 661.01 53.5 (0.053) (1.1157) (1.613) (1.227) 0.21 0.00 (6) 210 203 221 225 215 107 221.15 10.15 (1.122) (1.505) (1.176) (1.003) 1.011 0.313

עיריית אשקלון

(1) 207 071 033 210 201 221 211.07 03.53 1.670 (0.21) (1.311) (1.075) 1.202 0.23 (5) 771 751 710 716 760 712 715.12 21.53 0.027 1.063 (0.311) 1.101 1.625 (1.021) (6) 262 230 220 221 262 216 206.16 23.27 (0.121) (1.123) 1.26 1.175 0.065 1.767

: IIIאשכול בחינת שיעור

, ההשתתפותנטו במערכות

הרשות

מועצה מקומית

אפרת

(7) 03.1% 7.1% 21.0% 01.0% 20.7% 03.1% 03% 1.15 1.226 (0.131) 1.112 1.212 1.30 1.052 (3) 22.0% 21.2% 27.1% 27.1% 23.3% 21.7% 27% 1.12 (0.102) (1.173) 1.107 1.172 1.776 0.025

עיריית קרית טבעון

(7) 17.7% 13.2% 17.3% 52.2% 52.1% 11.2% 51% 1.12 (1.363) (1.626) (1.311) 0.231 0.217 (1.057) (3) 22.3% 20.2% 20.5% 21.1% 21.0% 21.3% 20% 1.12 0.313 1.000 1.237 (1.700) (1.653) (1.327)

עיריית אשקלון

(7) 20.1% 22.1% 22.7% 22.1% 22.1% 26.2% 22% 1.15 (0.167) 1.162 1.21 1.225 1.107 1.362 (3) 21.7% 21.2% 27.5% 27.3% 27.2% 26.1% 23% 1.10 0.100 0.162 (1.513) (1.225) (1.630) (0.151)

(Analytic Hierarchy Process - AHP) ההיררכי הניתוח בשיטת השאלונים ניתוח: זנספח

מדדים פיננסיים המתייחסים מדדים פיננסיים המתייחסים למדידת האיתנות הפיננסית

ונפחתה למדיניות של צמצום

מדדים המתייחסים למדיניות של

התחדשות

חישוב המשקלות בדיקת עקביות

Consistency Ratio

Si Wi S CI CR (2) (1) (4) (3) (2) (1) (11) (10) (9) (8) (7) (6) (5) (4) (3) (2) (1) מדד

מדדים פיננסיים

המתייחסים למדידת האיתנות הפיננסית

(1) 1.000 1.773 3.002 0.588 2.042 3.292 5.228 6.252 0.935 0.794 2.037 1.663 0.164

9.445 0.056 0.038

(2) 0.561 1.000 1.348 0.952 2.868 3.687 5.966 5.641 0.710 0.731 1.904 1.349 0.133

(3) 0.331 0.739 1.000 0.561 2.006 1.677 2.789 2.895 1.127 1.386 1.913 1.080 0.106

(4) 1.691 1.005 1.771 1.000 3.983 3.800 4.057 3.688 0.826 0.843 1.771 1.551 0.153

(5) 0.814 0.348 0.497 0.355 1.000 0.400 0.667 0.840 0.207 0.207 1.071

(6) 0.301 0.268 0.593 0.261 2.473 1.000 3.837 2.082 0.448 0.423 1.464 0.578 0.057

(7) 0.189 0.167 0.357 0.245 1.488 0.258 1.000 1.257 0.180 0.182 1.018

(8) 0.159 0.176 0.343 0.269 1.183 0.478 0.791 1.000 0.201 0.208 0.960 0.332 0.033

(9) 1.067 1.396 0.882 1.202 4.803 2.220 5.489 4.939 1.000 2.261 2.347 1.653 0.162

(10) 1.252 1.357 0.715 1.180 4.803 2.419 5.430 4.758 0.440 1.000 2.347 1.370 0.135

(11) 0.486 0.519 0.521 0.562 0.930 0.678 0.977 1.037 0.423 0.423 1.000 0.595 0.058

6.849 8.235 10.175 6.575 25.089 19.251 34.564 32.293 6.109 8.070 15.744 10.171 1.000

מדיניות המתייחסת למדיניות של צמצום

והפחתה

(1) 14.70 8.75 11.03 7.18 27.58 19.91 36.23 34.39 6.50 8.46 17.83 1.000 0.399 0.406 4.993 0.949 0.204

4.101 0.034 0.037 (2) 2.484 1.000 1.236 3.760 1.843 0.397

(3) 2.042 0.804 1.000 2.948 1.483 0.320

(4) 0.199 0.264 0.336 1.000 0.364 0.079

5.725 2.467 2.979 12.701 4.640 1.000

מדדים המתייחסים

למדיניות של

התחדשות

(1)

1.000 0.996 0.998 0.500

1.996 0.004 -

(2)

0.996 1.000 0.998 0.500

2.00 2.00 1.9955 1.0000

רשימת מקורות

.האוניברסיטה הפתוחה. יסודות השלטון המקומי(. 2111. )'ג, אורבך

.המכון לפריון העבודה: ירושלים .ת כספיים"ניתוח דוחו(. 0111. )'י, איגנגבר

. ניהולית ופתיחות דמוקרטיתאפקטיביות : יצירתיות עירונית(. 2111 2. )'פ, קנה-אייזנקנג

.האוניברסיטה העברית, מכון פלורסהיימר: ירושלים

לקחים -שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות קטנות (. 2115. )'א, חזן', & ל, אפלבוים

.האוניברסיטה העברית, מכון פלורסהיימר: ירושלים. מישראל

: חיפה. ים להתמודד עימותפיסת הכישלון ברשויות מקומיות והדרכ(. 2113. )'א, באיר

.אוניברסיטת חיפה

מבט משווה לאור הנסיון : הבראת רשויות מקומיות כושלות בישראל(. 2111 7. )'א, בארי

.האנונברסיטה העברית בירושלים: ירושלים. האנגלי

בחינה ביקורתית של השוויון בשירותים ובמערך (. 2101. )בית הספר הגבוה למינהל כספי

.מפעם השפלה: רחובות. ון ברשויות המקומיות הטרוגניותהרגולציה והמימ

הפיסיקליזציה של התכנון והפיתוח ברשויות -" קופת התכנון"(. 2111. )'נ, בן אליא

.מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות: ירושלים .המקומיות

צכון פלורסהיימר : ירושלים .שלטון חדש לישראל: הדור הרביעי(. 2111. )'נ, בן אליא

.מחקרי מדיניותל

: ירושלים. מסגרות אזוריות על מוניציפאליות למתן שירותים בישראל(. 2116. )נ, בן אליא

.האוניברסיטה העברית, מכון פלורסהיימר

הרחבת האחריות המיניסטריאלית של : מסל שירותים לשירותי ליבה(. 2116. )נ, בן אליא

.יטה העבריתהאוניברס, מכון פלורסהיימר: ירושלים. משרד הפנים

, מכון פלורסהיימר: ירושלים. מעבר לניהול אסטרטגי בשלטון המקומי(. 0116. )נ, בן אליא

.האוניברסיטה העברית

(.מפעם)משרד הפנים : ירושלים .מערכת מדדי ביצוע בשלטון המקומי(. 2116. )נ, בן אליא

. והדרכים לשיקוםהכשל הניהולי : משבר הרשויות המקומיות בישראל(. 0113. )נ, בן אליא

.האוניברסיטה העברית, מכון פלורסהיימר: ירושלים

מכון : ירושלים .אופציות לעיצוב שלטון מקומי חדש: רשות נתונה(. 2113. )נ, בן אליא

.האוניברסיטה העברית, פלורסהיימר

המכון : ירושלים. הכלכלה הפוליטית של הרשויות המקומיות(. 2111. )מ, דהןו ,.א, בן בסט

.ראלי לדמוקרטיההיש

: ירושלים. נדרש טיפול שורש למשבר ברשויות המקומיות(. 2101). מ, ודהן, .א, בן בסט

.המכון הישראלי לדמוקרטיה

037

.בנק ישראל: ירושלים .2112ח יציבות פיננסית לשנת "דו(. 2112. )בנק ישראל. ירושלים

: ירושלים (.ת מול ייצוגיותיעילו)המשבר ברשויות המקומיות (. 2113). מ, ודהן, .א, בן בסט

.פורום קיסריה

.אופקים: ישראל .2112ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2112. )עיריית אופקים. ישראל

.אופקים: ישראל .2112ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2112. )עיריית אופקים. ישראל

.אופקים :ישראל .2111ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2111. )עיריית אופקים. ישראל

.אופקים: ישראל .2115ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2115. )עיריית אופקים. ישראל

.אופקים: ישראל .2116ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2116. )עיריית אופקים. ישראל

.אופקים: ישראל .2117ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2117. )עיריית אופקים. ישראל

.אופקים: ישראל .2113ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2113). עיריית אופקים. ישראל

.אופקים: ישראל .2112ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2112. )עיריית אופקים. ישראל

.אופקים: ישראל .2112ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2112. )עיריית אופקים. ישראל

.אופקים: ישראל .2111ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2111. )עיריית אופקים. ישראל

.אופקים: ישראל .2115ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2115. )עיריית אופקים. ישראל

.אופקים: ישראל .2116ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2116. )עיריית אופקים. ישראל

.אופקים: ישראל .2117ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2117. )עיריית אופקים. ישראל

.אופקים: ישראל .2113ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2113. )ופקיםעיריית א. ישראל

.אריאל: ישראל .2112ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2112. )עיריית אריאל. ישראל

.אריאל: ישראל .2112ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2112. )עיריית אריאל. ישראל

.אריאל: ישראל .2111ת ח הכספי המבוקר לשנ"הדו(. 2111. )עיריית אריאל. ישראל

.אריאל: ישראל .2115ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2115. )עיריית אריאל. ישראל

.אריאל: ישראל .2116ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2116. )עיריית אריאל. ישראל

.אריאל: ישראל .2117ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2117. )עיריית אריאל. ישראל

.אריאל: ישראל .2113ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2113. )ריאלעיריית א. ישראל

.אריאל: ישראל .2112ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2112. )עיריית אריאל. ישראל

.אריאל: ישראל .2112ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2112. )עיריית אריאל. ישראל

.אריאל: ישראל .2111ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2111. )עיריית אריאל. ישראל

.אריאל: ישראל .2115ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2115. )עיריית אריאל. ישראל

.אריאל: ישראל .2116ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2116. )עיריית אריאל. ישראל

038

.אריאל: ישראל .2117ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2117. )עיריית אריאל. ישראל

.אריאל: ישראל .2113ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2113. )עיריית אריאל. ישראל

.ים-בת: ישראל .2112ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2112. )ים-עיריית בת. ישראל

.ים-בת: ישראל .2112ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2112. )ים-עיריית בת. ישראל

.ים-בת: שראלי .2111ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2111. )ים-עיריית בת. ישראל

.ים-בת: ישראל .2115ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2115. )ים-עיריית בת. ישראל

.ים-בת: ישראל .2116ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2116. )ים-עיריית בת. ישראל

.ים-בת: ישראל .2117ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2117. )ים-עיריית בת. ישראל

.ים-בת: ישראל .2113ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2113. )ים-עיריית בת. ישראל

.ים-בת: ישראל .2112ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2112. )ים-עיריית בת. ישראל

.ים-בת: ישראל .2112ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2112. )ים-עיריית בת. ישראל

.ים-בת: ישראל .2111ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2111. )ים-עיריית בת. ישראל

.ים-בת: ישראל .2115ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2115. )ים-עיריית בת. ישראל

.ים-בת: ישראל .2116ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2116. )ים-עיריית בת. ישראל

.ים-בת: ישראל .2117ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2117. )ים-עיריית בת. ישראל

.ים-בת: ישראל .2113ח הכספי לשנת "הדוצית תמ(. 2113. )ים-עיריית בת. ישראל

: ישראל .2112ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2112. )מועצה מקומית גבעת זאב. ישראל

.גבעת זאב

: ישראל .2112ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2112. )מועצה מקומית גבעת זאב. ישראל

.גבעת זאב

: ישראל .2111כספי המבוקר לשנת ח ה"הדו(. 2111. )מועצה מקומית גבעת זאב. ישראל

.גבעת זאב

: ישראל .2115ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2115. )מועצה מקומית גבעת זאב. ישראל

.גבעת זאב

: ישראל .2116ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2116. )מועצה מקומית גבעת זאב. ישראל

.גבעת זאב

: ישראל .2117ספי המבוקר לשנת ח הכ"הדו(. 2117. )מועצה מקומית גבעת זאב. ישראל

.גבעת זאב

: ישראל .2113ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2113. )מועצה מקומית גבעת זאב. ישראל

.גבעת זאב

039

: ישראל .2112ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2112. )מועצה מקומית גבעת זאב. ישראל

.גבעת זאב

: ישראל .2112ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2112. )מועצה מקומית גבעת זאב. ישראל

.גבעת זאב

: ישראל .2111ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2111. )מועצה מקומית גבעת זאב. ישראל

.גבעת זאב

: ישראל .2115ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2115. )מועצה מקומית גבעת זאב. ישראל

.גבעת זאב

: ישראל .2116ספי לשנת ח הכ"הדותמצית (. 2116. )מועצה מקומית גבעת זאב. ישראל

.גבעת זאב

: ישראל .2117ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2117. )מועצה מקומית גבעת זאב. ישראל

.גבעת זאב

: ישראל .2113ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2113. )מועצה מקומית גבעת זאב. ישראל

.גבעת זאב

.גדרה: ישראל .2112ת ח הכספי המבוקר לשנ"הדו(. 2112. )מועצה מקומית גדרה. ישראל

.גדרה: ישראל .2112ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2112. )מועצה מקומית גדרה. ישראל

.גדרה: ישראל .2111ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2111. )מועצה מקומית גדרה. ישראל

.גדרה: ישראל .2115ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2115. )מועצה מקומית גדרה. ישראל

.גדרה: ישראל .2116ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2116. )מועצה מקומית גדרה. לישרא

.גדרה: ישראל .2117ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2117. )מועצה מקומית גדרה. ישראל

.גדרה: ישראל .2113ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2113. )מועצה מקומית גדרה. ישראל

.גדרה: ישראל .2112ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2112. )מועצה מקומית גדרה. ישראל

.גדרה: ישראל .2112ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2112. )מועצה מקומית גדרה. ישראל

.גדרה: ישראל .2111ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2111. )מועצה מקומית גדרה. ישראל

.גדרה: ישראל .2115ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2115. )מועצה מקומית גדרה. ישראל

.גדרה: ישראל .2116ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2116. )מועצה מקומית גדרה. ישראל

.גדרה: ישראל .2117ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2117. )מועצה מקומית גדרה. ישראל

.גדרה: ישראל .2113ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2113. )מועצה מקומית גדרה. ישראל

041

גני : ישראל .2112ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2112. )ועצה מקומית גני תקוהמ. ישראל

.תקוה

גני : ישראל .2112ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2112. )מועצה מקומית גני תקוה. ישראל

.תקוה

גני : ישראל .2111ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2111. )מועצה מקומית גני תקוה. ישראל

.תקוה

גני : ישראל .2115ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2115. )עצה מקומית גני תקוהמו. ישראל

.תקוה

גני : ישראל .2116ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2116. )מועצה מקומית גני תקוה. ישראל

.תקוה

גני : ישראל .2117ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2117. )מועצה מקומית גני תקוה. ישראל

.תקוה

גני : ישראל .2113ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2113. )צה מקומית גני תקוהמוע. ישראל

.תקוה

גני : ישראל .2112ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2112. )מועצה מקומית גני תקוה. ישראל

. תקוה

גני : ישראל .2112ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2112. )מועצה מקומית גני תקוה. ישראל

.תקוה

גני : ישראל .2111ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2111. )מקומית גני תקוה מועצה. ישראל

.תקוה

גני : ישראל .2115ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2115. )מועצה מקומית גני תקוה. ישראל

.תקוה

גני : ישראל .2116ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2116. )מועצה מקומית גני תקוה. ישראל

.תקוה

גני : ישראל .2117ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2117. )מית גני תקוהמועצה מקו. ישראל

.תקוה

גני : ישראל .2113ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2113. )מועצה מקומית גני תקוה. ישראל

.תקוה

.דימונה: ישראל .2112ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2112. )עיריית דימונה. ישראל

.דימונה: ישראל .2112ח הכספי המבוקר לשנת "הדו (.2112. )עיריית דימונה. ישראל

.דימונה: ישראל .2111ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2111. )עיריית דימונה. ישראל

.דימונה: ישראל .2115ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2115. )עיריית דימונה. ישראל

040

.דימונה: ישראל .2116ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2116. )עיריית דימונה. ישראל

.דימונה: ישראל .2117ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2117. )עיריית דימונה. ישראל

.דימונה: ישראל .2113ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2113. )עיריית דימונה. ישראל

.דימונה: ישראל .2112ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2112. )עיריית דימונה. ישראל

.דימונה: ישראל .2112ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2112. )ונהעיריית דימ. ישראל

.דימונה: ישראל .2111ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2111. )עיריית דימונה. ישראל

.דימונה: ישראל .2115ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2115. )עיריית דימונה. ישראל

.דימונה: ישראל .2116ת ח הכספי לשנ"הדותמצית (. 2116. )עיריית דימונה. ישראל

.דימונה: ישראל .2117ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2117. )עיריית דימונה. ישראל

.דימונה: ישראל .2113ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2113. )עיריית דימונה. ישראל

חיבור לשם קבלת .כלכלת המערכת המוניציפאלית הכפרית בישראל(. 2116) .מ, ו'דלג

.האוניברסיטה העברית". טור לפילוסופיהדוק"תואר

: הקיבוץ המאוחד. המכון הישראלי לדמוקרטיה ?בשלטון המקומי מי שולט(. 0111. )ד, דרי

.אביב –תל

. הוועדה לבחינה מחדש של הקריטריונים להקצאת מענק האיזון בראשותו של י. ישראל

.שרד הפניםמ: ירושלים .קריטריונים להקצאת מענק האיזון(. 2110. )גדיש

.תחרותיות וגלובליזציה -ניהול אסטרטגי (. 2115) .ר, הוסיקסוןו ,.ד, איירלנד, .מ, היט

.האוניברסיטה הפתוחה: הנרענ(. בוריס לוין: תרגום)

מכון : ירושלים .שידוד מערכות המימון ברשויות המקומיות בישראל(. 0117. )א, הכט

.האוניברסיטה העברית, פלורסהיימר

המרכז : הרצליה .נייר עמדה: חוק העיריות(. 2100. )ינתחומי בהרצליההמרכז הב

.הבינתחומי

מכון : יםשלירו. קואליציות ממשל עירוניות -הסדר העירוני החדש (. 0116. )ש, חסון

.האניברסיטה העברית, פלורסהיימר

.ישותפות בין המגזר הפרטי והמוניציפאלי בפיתוח מקומ(. 0117. )'א, חזןו, .ש, חסון

.האוניברסיטה העברית, מכון פלורסהיימר: ירושלים

.יבנה: ישראל .2112ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2112. )עיריית יבנה. ישראל

.יבנה: ישראל .2112ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2112. )עיריית יבנה. ישראל

.יבנה: ישראל .2111ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2111. )עיריית יבנה. ישראל

.יבנה: ישראל .2115ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2115. )עיריית יבנה. ישראל

042

.יבנה: ישראל .2116ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2116. )עיריית יבנה. ישראל

.יבנה: ישראל .2117ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2117. )עיריית יבנה. ישראל

.יבנה: ישראל .2113פי המבוקר לשנת ח הכס"הדו(. 2113. )עיריית יבנה. ישראל

.יבנה: ישראל .2112ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2112. )עיריית יבנה. ישראל

.יבנה: ישראל .2112ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2112. )עיריית יבנה. ישראל

.יבנה: ישראל .2111ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2111. )עיריית דימונה. ישראל

.יבנה: ישראל .2115ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2115. )יית יבנהעיר. ישראל

.יבנה: ישראל .2116ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2116. )עיריית יבנה. ישראל

.יבנה: ישראל .2117ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2117. )עיריית יבנה. ישראל

.יבנה: ישראל .2113ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2113. )עיריית יבנה. ישראל

.יהוד: ישראל .2112ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2112. )עיריית יהוד. ישראל

.יהוד: ישראל .2112ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2112. )עיריית יהוד. ישראל

.יהוד: ישראל .2111ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2111. )עיריית יהוד. ישראל

.יהוד: ישראל .2115ח הכספי המבוקר לשנת "דוה(. 2115. )עיריית יהוד. ישראל

.יהוד: ישראל .2116ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2116. )עיריית יהוד. ישראל

.יהוד: ישראל .2117ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2117. )עיריית יהוד. ישראל

.יהוד: ישראל .2113ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2113. )עיריית יהוד. ישראל

.יהוד: ישראל .2112ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2112. )עיריית יהוד. שראלי

.יהוד: ישראל .2112ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2112. )עיריית יהוד. ישראל

.יהוד: ישראל .2111ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2111. )עיריית יהוד. ישראל

.יהוד: ישראל .2115שנת ח הכספי ל"הדותמצית (. 2115. )עיריית יהוד. ישראל

.יהוד: ישראל .2116ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2116. )עיריית יהוד. ישראל

.יהוד: ישראל .2117ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2117. )עיריית יהוד. ישראל

.יהוד: ישראל .2113ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2113. )עיריית יהוד. ישראל

.איחוד רשויות מקומיות ושינוי מפת השלטון המקומי(. 2112. )ועדת יצחקי. ירושלים

. ח מסכם"דו(. 0113(. )ועדת שחר)הועדה לאיחוד רשויות מקומיות . ירושלים

.כנסת, ירושלים. 2115 -ו "הצעת חוק העיריות התשס(. 2115. )כנסת

ת בנושא המענק לאיזון תקציבי הרשויו 0111ח שנתי לשנת "דו(. 0111. )מבקר המדינה

.משרד מבקר המדינה: ירושלים .המקומיות

043

.תקציר - 2113דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת (. 2111. )מבקר המדינה

.משרד מבקר המדינה: ירושלים

משרד מבקר : ירושלים .הקצאת מענקי האיזון לרשויות המקומיות (.2101. )מבקר המדינה

.המדינה

.משרד מבקר המדינה: ירושלים. לטון המקומיחיוב אישי בש(. 2101. )מבקר המדינה

.כנסת: ירושלים .המשבר ברשויות המקומיות(. 2116. )מחלקת מידע ומחקר

הנחיות מקצועיות לרואה החשבון ביקורת חשבונות ברשויות (2116) .משרד הפנים

.האגף לביקורת ברשויות המקומיות: משרד הפנים .2115המקומיות לשנת

ח הוועדה ליישום שינוי שיטת הדיווח הכספי ברשויות המקומיות"דו(. 0111. )משרד הפנים

. "(ועדת ברנע)"

משרד : ירושלים .בין נבחרים ופקידות בכירה ברשויות המקומיות(. 2112. )משרד הפנים

.(מפעם) הפנים

משרד הפנים: ירושלים .ר ועדה ממונה ברשות המקומית"מדריך ליו(. 2111. )משרד הפנים

.(מפעם)

משרד : ירושלים. תהליך תכנון אסטרטגי לקידום פיתוח מקומי(. 2113. )משרד הפנים

.(מפעם)הפנים

.הכנסת: ירושלים. 2101הקיצוץ במענקי האיזון לשנת (. 2101. )מרכז המחקר והמידע

. מבנה היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי(. 2112. )מרכז המחקר והמידע

.כנסתה: ירושלים

: ירושלים. אי תשלום שכר עובדי הרשויות המקומיות(. 2111. )המחקר והמידעמרכז

.כנסתה

.הכנסת: ירושלים (.ועדות קרואות)ועדות ממונות (. 2113. )מרכז המחקר והמידע

תיקוני חקיקה לשם -חשב מלווה מוטעם משרד הפנים (. 2113. )מרכז המחקר והמידע

.הכנסת: ירושלים. וניהסדרת מינויו של חשב מלווה בתאגיד עיר

.הכנסת: ירושלים. ניתוח מענקי האיזון ברשויות המקומיות(. 2101. )מרכז המחקר והמידע

. בעיות מרכזיות וחלופות לפתרונן: הרשויות המקומיות(. 2111. )מרכז המידע והמחקר

.הכנסת: ירושלים

. סקירה משווה -שיטת חישוב ואופן גבייה : מסים מקומיים(. 2111. )מרכז מחקר ומידע

.הכנסת: ושליםיר

. 2113ניתוח תקציב ומדיניות משרד הפנים לשנת הכספים (. 2117. )מרכז מחקר ומידע

.כנסתה: ירושלים

044

: ירושלים. 2111התקציב ומדיניות משרד הפנים לשנת הכספים (. 2111. )מרכז מחקר ומידע

.כנסתה

. בדיקת יישום התוכנית -ויות איחוד רש: מסמך רקע בנושא(. 2115. )מרכז מידע ומחקר

.הכנסת: ירושלים

משרד : ירושלים. ל משרד הפנים"מפגש עם מנכ, ר וועדות ממונות"פורום יו. משרד הפנים

(.מפעם)הפנים

משרד : ירושלים. 2101דברי הסבר להקצאת מענק האיזון לשנת (. 2101. )משרד הפנים

.הפנים

.ליות של הרשויות המקומיות בישראלאקונומי ופריפרא-דירוג סוציו. משרד הפנים

.משרד הפנים: ירושלים

.משרד הפנים: ירושלים .המדריך לחשב המלווה ברשות המקומית (.2117. )משרד הפנים

.משרד הפנים: ירושלים .המדריך לנבחר ברשות המקומית(. 2113. )משרד הפנים

ים לקביעת רשויות תבחינ(. 2113. )המנהל לשלטון מקומי במשרד הפנים, משרד הפנים

.משרד הפנים: ירושלים .איתנות

ממשל עם הפנים : תמיכה באסטרטגיה עירונית. טיפוח ההון האנושי(. 2113. )א"עיריית ת

.א"עיריית ת: תל אביב. עירייה מוטת לקוח -לאזרח

.ערד: ישראל .2112ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2112. )עיריית ערד. ישראל

.ערד: ישראל .2112ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2112. )דעיריית ער. ישראל

.ערד: ישראל .2111ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2111. )עיריית ערד. ישראל

.ערד: ישראל .2115ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2115. )עיריית ערד. ישראל

.רדע: ישראל .2116ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2116. )עיריית ערד. ישראל

.ערד: ישראל .2117ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2117. )עיריית ערד. ישראל

.ערד: ישראל .2113ח הכספי המבוקר לשנת "הדו(. 2113. )עיריית ערד. ישראל

.ערד: ישראל .2112ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2112. )עיריית ערד. ישראל

.ערד: ישראל .2112שנת ח הכספי ל"הדותמצית (. 2112. )עיריית ערד. ישראל

.ערד: ישראל .2111ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2111. )עיריית ערד. ישראל

.ערד: ישראל .2115ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2115. )עיריית ערד. ישראל

.ערד: ישראל .2116ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2116. )עיריית ערד. ישראל

.ערד: ישראל .2117ח הכספי לשנת "הדוית תמצ(. 2117. )עיריית ערד. ישראל

.ערד: ישראל .2113ח הכספי לשנת "הדותמצית (. 2113. )עיריית ערד. ישראל

045

0161, (נוסח חדש)פקודת העיריות

0151, (נוסח חדש)פקודת המועצות המקומיות

תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב )חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל . ירושלים

.2112 -ג "התשס, (2111-ו 2112ות הכלכלית לשנות הכספים והמדיני

צימצום פערים בהנכסות : חלוקת העושר המוניציפאלי בישראל (.2116. )א, חזןו, .ע, רזין

.האוניברסיטה העברית, מכון פלורסהיימר: ירושלים. הרשויות המקומיות

דרים כספיים ושינויים הס -חלוקה מחדש של הכנסות הרשויות המקומיות (.2116. )ע, רזין

.האוניברסיטה העברית, מכון פלורסהיימר: ירושלים. טריטוריאליים

. ביזור לראויים ואסזור לנחשלים: רפורמה בשלטון המקומי (.2111. )ע, רנדרו, .ע, רזין

.האוניברסיטה העברית, מכון פלורסהיימר: ירושלים

יוונים במסגרת שלטון וממשל מקומי כ: הסדרים מוניציפאליים(. 2102). א, וחזן, .ע, רזין

.המכון ללימודים עירוניים ואזוריים באנויברסיטה העברית בירושלים: ירושלים. בישראל

, מכון פלורסהיימר: ירושלים .איחודי רשויות והשפעתם התקציבית(. 2100. )י, ריינגוורץ

.האוניברסיטה העברית

Altman, E. (2000). Predicting Financial Distress of Companies: Revisiting the Z-Score and Zeta

Models. Stern School of Business, New York University

London. Audit Commission. (2002). London: Audit Commission.

London. Audit Commission. (2010). Strategic Financial Management in Councils: Delivering

services with a reduced income. UK: Audit Commission.

Beeri, I. (2009). The Measurement of Turnaround Management Strategies in Locak Authorities.

Public Money & management.

Beeri, I. (2009). Turnaround Management Strategies And Recovery In Local Authorities. Ph.D

Thesis. National University of Ireland, Cork.

Ben-Bassat, A., Dahan, M., & Klor, E. F. (2011). Is Centralozation a Solution to the Soft Budget

Constraint Problem? Jerusalem.

Boyne, G. (2004). A 3Rs' Strategy for Public Service Turnaround: Retenchment, Repositioning,

Reorganization. Public Money & management. 1/2111: 97-103.

Boyne, G. (2006). Srategies For Public Service Turnaround - Lessons From the Private Sector?

Administration & Society. Vol. xx No. x, 1/2006.

Boyne, G., & Meier, K. (2009). Environmental Change, Human Resources and Organizational

Turn around. Journal of Management Studies Cardiff, UK

046

Carmeli, A., Yitzhaki, Y., & Vinerski-peretz, H. (2008). Fiscal Distress in Local Authorities in

Israel. the Convened Committer as a Method and a Solution . Ramat Gan, Israel: Bar Ilan

University.

Donaldson, A. (2006). Aspects of New Public Finance. OECD Journal on Budgeting.

Habn, S. (2011). How to Design a Disaster Recovery Plan. USA: IIMC - International Institue

of Municipal Clerks.

Joyce, P. (2008). The Role of Leadership in The Turnaround of Local Authority. Public Money

& Management. 8/2004.

Ketchen, D. (1998). Turnaround Research: Past Accomplishment and Future Chalanges. (JAI

Press, London).

Llinitch, A., D'Aveni, R., & Lewin, A. (1996). New Organivational forms and strategies for

managing in hypercompetitive enviroments. Organization Science 7 , 211-220.

Mclean, I., Haubrich, D., & Gutierrez-Romero, R. (2007). The Perils and Pitfalls of

Performance Measurement: The CPA Regime for Local Authorities ib England. Oxford: Journal

Compilation.

Miller, D., & Whiney, J. (1999). Beyond Strategy: Configuration as a Pillar of competitive

advatage. Business Horizons 42(3) , 5-17.

Mizrahi, S., & Yuval, F. (2010). A Discussion about the Strategic Performance Management

Approach Proposed for Public Sector. Beer-Sheva: Ben Gurion University, Guilford Glazer

Faculty of Business and Management, Departmaent of Public Policy and Administration.

Posner, P., Ryu, S., & Tkachenko, A. (2009). Public-Private Partnerships: The RElevance of

Budgeting. United State: OECD Journal on Budgeting.

Schendel, D. and Patton, G. (1976). Corporate Stagnation and Turnaround. Journal of

Economics and Business, 28, pp. 236-241

Slatter, S. (1984). Corporate Recovery. (Penguin Harmondsworth).

Turner, D., Skecher, C., Whiteman, P., Michael, H., & Jas, P. (2004). Invention or Persuasion?

Strategies for Turnaround of Poorly-Performing Councils. Public Money & Management .

8/2004.

Walshe, K., Harvey, G., Hyde, P. & Pandit, N. (2004). Organizational Failure and Turnaround:

Lessons for Public Services from the Non-Profit Sector. Public Money and Management, 24,

4:201.

047

THE EFFECTIVENESS of RECOVERY PLANS

(Policy of Retrenchment Under Regulation)

IN ISRAEL'S LOCAL AUTHORITIES

Abstract

Cyclically, every few years, during the last three decades, the Local

Government stand in the middle of crisis (Ben Basat & Dahan, 2008;

Hason & Hazan, 1997). In the years 2001-2006 many from the local

authorities deteriorated to a severe economic crisis causing the government

to intervene in the local authorities management, starting with recovery

plans formulation to expropriating authority of the elected (Ben Basat &

Dahan, 2008).

The intervantion of the central government is expressed by a few

alternatives, sometimes integrsted:

(1) Appointment a convened committee.

(2) Cosolidation of local authorities.

(3) Recovery plans with or without appointed accountant.

This research focuses on the third alternative: Recovery plans.

This study examines the effectiveness of recovery plans in the Israeli format

namely the Retrenchment policy together with tight regulation from the

central government. Success will be considered as a change in the

organizational structure and as a change in the core capability of the

individual authority.

In order to measure the effectiveness of recovery plans three variables were

measured: Repositioning policy, Reorganization policy and the financial

strength of the organization (herinafter: the Dependent variables).

The uniqueness of this study is the focusing on the internal factors in the

organization (the Local Authorities). These factors have the power to

produce a potantial of growth and a financial stability. Those trends teach

about the success of the recovery plans over time, from the time the

048

recovery plan begun to few years after the recovery plan ended so the degree

of stability and the continuity of the recovery's potential can be tested.

The study offers a model for recovery plans in Local Authorities based on

compensation the Retrenchment process of the tangible resources by process

of Repositioning and Reorganization of the tangible resources that increase

the efficiency of the organization. These combineed processes may lead

changes in the local authority's core abilities and financial stability.

The study measured the years 2002-2008 ten local authorities that accepted

the recovery plan's format of the Interior Ministry. The local authorities of

the sample population were chosen to be similar to the socioeconomic

distribution in the group of local authorities that had a recovery plan. Three

local authorities were chosen to be the control group. Those local authorities

didn't have a recovery plan these years.

Research hypothisis offer direct ratio between retrenchment policy and

repositioning and reorganization policies as well as financial atability.

049

BEN-GURION UNIVERSITY OF THE NEGEV

Guilford Glazer Faculty of Business and Management

Department of Public Policy & Administration

THE EFFECTIVENESS of RECOVERY PLANS

(Policy of Retrenchment Under Regulation)

IN ISRAEL'S LOCAL AUTHORITIES

THESIS SUBMITTED IN PARTIAL FULFILLMENT OF THE

REQUIREMENTS FOR THE MASTER DEGREE

GIL LITOV

Supervised by: Dr. Fany Yuval

Augost, 2012

051

BEN-GURION UNIVERSITY OF THE NEGEV

Guilford Glazer Faculty of Business and Management

Department of Public Policy & Administration

THE EFFECTIVENESS of RECOVERY PLANS

(Policy of Retrenchment Under Regulation)

IN ISRAEL'S LOCAL AUTHORITIES

THESIS SUBMITTED IN PARTIAL FULFILLMENT OF THE

REQUIREMENTS FOR THE MASTER DEGREE

GIL LITOV

Augost, 2012