2015פיזה PISA – Programme for International Student Assessment

15אוריינות בקרב תלמידים בני במדעים, בקריאה ובמתמטיקה

מבט ישראלי2016כסלו תשע"ז, דצמבר

2017עודכן באייר תשע"ז, מאי

:(PISA Governing Board, PGB Israelנציגת ישראל בוועד המנהל של מחקר פיזה )

ד"ר חגית גליקמן, מנכ"לית ראמ"ה

ניהול המחקר בישראל:

National Project Manager, NPMד"ר ענבל רון-קפלן, מנהלת תחום מחקרים בין-לאומיים, ראמ"ה )Israel)

(National Project Manager, NPM Israel)ד"ר יואל רפ, מנהל אגף מבחנים, ראמ"ה

מר בועז רוזנבאום, מנהל תחום הערכה מתוקשבת, ראמ"ה

גב' אימאן עואדיה, מנהלת תחום מבחנים בערבית, ראמ"ה

ד"ר הדס גלברט, מנהלת גף מחקרים בין-לאומיים, ראמ"ה

עיבוד נתונים וכתיבת הדוח:

גב' נורית ליפשטט, מנהלת תחום מחקרי אורך, ראמ"ה

ד"ר רון ברצלבסקי, מנהל גף עיבוד וניתוח נתונים, ראמ"ה

ד"ר יואל רפ, מנהל אגף מבחנים, ראמ"ה

גב' ג'ורג'ט חילו, מנהלת גף מחקרים בין-לאומיים בערבית, ראמ"ה

ד"ר הדס גלברט, מנהלת גף מחקרים בין-לאומיים, ראמ"ה

ד"ר ענבל רון-קפלן, מנהלת תחום מחקרים בין-לאומיים, ראמ"ה

באופן ותרמו השונים בשלביו בפרויקט שעסקו השונים באגפים ראמ"ה עובדי לכלל תודה משמעותי להצלחתו.

להצלחת המשמעותית ותרומתן המסורה העבודה על ראמ"ה של הזכייניות לחברות תודה הפרויקט בשלביו השונים:

לחברת מטח שעסקה בניהול התרגום, ההתאמה התרבותית וההפקה של חומרי המבחן;

לחברת טלדור שעסקה בניהול העברת המבחנים והלוגיסטיקה של המחקר.

תודה לתלמידים, למורים ולמנהלי בתי הספר שהשתתפו במחקר.

2

פתח דבר

שלום רב,

2009 בישראל. זו הפעם השלישית מאז שנת 2015אנו שמחים להגיש בדוח זה את ממצאי מחקר פיזה שראמ"ה אמונה על העברת המחקר בישראל. מחקר זה מביא עמו הפעם מספר חידושים חשובים.

ניתן להפריז בחשיבות של מחקר פיזה, המחקר הבינלאומי בתחום החינוך, שהוא אולי דומה שלא 80 במחקר זה, והמספר עומד להיות קרוב ל-72הנרחב ביותר מבחינת מספר המדינות המשתתפות בו )

במחזור הבא(, מגוון התחומים הנבדקים בו ומספר המדדים שהוא מספק. היוזמה לביצוע מחקר זה , שאליו ישראל צורפה לאחר שנים רבות של מועמדות, בשנתOECDוהיישום שלו הם בידי ארגון ה-

,2002-2000. כבר קודם לכן, ישראל השתתפה במחקר פיזה במחזור הראשון שנערך בשנים 2010 כאשר השתתפו בו מספר קטן יחסית של מדינות. תוצאות מחקר ראשון זה הביאו לטלטלה במספר מערכות חינוך במדינות שונות. מחקר זה גילה לעולם את איכותן של מערכות החינוך של פינלנד מצד אחד ושל מדינות מזרח אסיה )יפן, דרום קוריאה, הונג קונג וסינגפור( מצד שני. תוצאות המחקר זעזעו את מערכת החינוך של גרמניה )טלטלה שזכתה לכינוי "פיזה שוק"( ושל מדינות נוספות ובכללן ישראל. בעקבות התדהמה שאחזה בציבור הישראלי עם היוודע תוצאות מחקר פיזה של ישראל במחזור הראשון, הוקמה "ועדת דוברת" לבחינה מעמיקה של מערכת החינוך הישראלית וגובשו המלצות שמשפיעות על המערכת עד ימים אלו. דבר נוסף שלמדנו מהמחקר על עצמנו הוא מידת ההטרוגניות הרבה של מערכת החינוך שלנו והפערים הגדולים, ויש יאמרו הבלתי נסבלים, המתקיימים בה בין המגזרים השונים של החברה הישראלית ובין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש לחבריהם מרקע חברתי-כלכלי חזק. למדנו גם על פערי בנים ובנות ועל כך שבבתי הספר דוברי הערבית תלמידות מקדימות את הבנים בהישגים

הלימודיים בכל תחומי האוריינות.

מחקר פיזה הוא מחקר יוצא דופן, הוא מסתכל "קדימה" אל עתידם של תלמידים במערכות חינוך - האם הטמיעו את הידע שרכשו לאורך כל השנים במערכת? והאם הם יודעים לממש אותו וליישם אותו בחיי יומיום באופן שהוא רלבנטי ובעל ערך? במילים אחרות, המחקר בודק עד כמה הבוגרים של המערכתישתלבו בעולם העבודה. כחלק והכלכלה כאשר וצפויים לתרום להתפתחות החברה מוכנים לחיים מהגישה הזו, המחקר השלים במחזור הנוכחי את המעבר ממבחנים מודפסים למבחנים ממוחשבים. שכן, הציפייה היא שבוגרי מערכת החינוך היום ישתלבו בהצלחה בעולם המקיף אותנו שרובו מתנהל על

ובאמצעותם. שנת והשאלונים2015מחשבים כל המבחנים פיזה בה הייתה שנת המפנה במחקר של יותר תקפה מדידה מאפשר במחשב במבחנים השימוש מחשבים. באמצעות במחקר הועברו העקרונות ואת פיזה מחקר של העולם תפיסת את התואם באופן גבוה, מסדר חשיבה מיומנויות

והמדיניות של מערכת החינוך הישראלית בשנים האחרונות.

ובארגונים ממדינות שונות,OECDאני רוצה להודות בהזדמנות זו לידידינו מעבר לים, מאות האנשים ב- שפיתחו, יזמו והעבירו את מחקר פיזה הבינלאומי, ולעשרות העובדים והאנשים שהיו מעורבים במחקר פיזה בישראל, לעובדי ראמ"ה המסורים שהקפידו ליישם את המחקר בישראל על פי כל הכללים וכל התקנים ולעובדים השותפים בחברות הזכייניות העובדות עם ראמ"ה: עובדי חברת מטח שהיו מעורביםשהיו טלדור ועובדי חברת ולערבית, לעברית והשאלונים המבחנים וההתאמה של התרגום בהליך מעורבים בהעברת המחקר בבתי הספר עם מחשבים ניידים ובוחנים שהגיעו לבתי ספר מדרום הארץ ועד לצפונה. בסוף השרשרת המופלאה הזו, מנהלי בתי הספר ואנשי הקשר שתרמו את חלקם ושיתפו

וכמובן התלמידים והתלמידות בני ה- יכולנו לקבל תמונה15פעולה בכל רחבי הארץ. בלעדיהם לא חשובה זו של מערכת החינוך שלנו על כל מגזריה וגווניה.

,ה כ ר ב ב

3

גליקמן חגית ר"דגליקמן. ח

ה"ראמ לית"מנכ

תוכן עניינים...............................................................................................................: מבוא1פרק . .13

PISA?..........................................................................................................13מהו מחקר פיזה ))

13....................................................................................................................................כללי

14..................................................................................................גופים ובעלי תפקידים בפיזה

14.....................................................................................2015המדינות שהשתתפו במחקר פיזה

15..............................................................................................מאפיינים עיקריים של מחקר פיזה

15.........................................................................................המטרות העיקריות של מחקר פיזה

16..............................................................................................הגישה הכוללת של מחקר פיזה

17......................................................................................התועלת שבהשתתפות במחקר פיזה

17.................................................................................2015מאפיינים ייחודיים של מחקר פיזה

הלימודים במדעים : המסגרת המושגית באוריינות מדעית במחקר פיזה ותכניות2פרק 19........................................................................................................................בישראל

19...................................................................................הערכה של אוריינות מדעית במחקר פיזה

20.................................................................................................אוריינות מדעית במחקר פיזה

21..............................................2015המסגרת המושגית להערכת אוריינות מדעית במחקר פיזה

21...............................................................................................................................הקשרים

22..................................................................................................................מיומנויות מדעיות

23.............................................................................................................................סוגי הידע

23...............................................................................................................................ידע תוכן

24......................................................................................................................ידע פרוצדורלי

24........................................................................................................................ידע אפיסטמי

25..................2006השוני בהגדרת אוריינות מדעית במחזור הנוכחי של מחקר פיזה לעומת מחזור

25.................................................................................................................................עמדות

26...........................................................................................רמות הבקיאות באוריינות מדעית

27.........................................................................מחשוב המבחן והרחבת היריעה של ההערכה

28........................................................................מיפוי פריטי המבחן בחלק של אוריינות מדעית

29......................................................הוראת המדעים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה בישראל

29..........................................................................................הוראת המדעים בחטיבת הביניים

30..........................................................................................הוראת המדעים בחטיבה העליונה

31......................תכניות שהוטמעו במערכת החינוך בשנים האחרונות בהקשר של לימודי המדעים

31...................................................................................התכנית הלאומית ללמידה משמעותית

32.......................................................................................מסלול של עתודה מדעית טכנולוגית

4

32...............................................הגישה האוריינית בתכניות הלימודים במדע וטכנולוגיה בישראל

33.................................................................מהלכים לטיפוח הגישה האוריינית וליישומה בפועל

35............................................................................2015: הביצוע של מחקר פיזה 3פרק 35........................................................................................................................חומרי ההערכה

35.................................................................................................................................המבחן

35................................................................................................הליך פיתוח השאלות והמבחן

36.........................................................................................................שאלוני הרקע והעמדות

36.......................................................................................................הליכי התרגום וההתאמה

39............................................................................................................................מחקר החלוץ

42........................................................................................................................המחקר העיקרי

42.........................................................................................................................המשתתפים

42................................................................................................................אוכלוסיית המטרה

43....................................................................................................................מסגרת הדגימה

43...........................................................................................................המדגם והליך הדגימה

44.....................................................................................................................שכבות הדגימה

45.................................................................................מספר המשתתפים ושיעורי ההשתתפות

47...........................................................................................הליך איסוף הנתונים - ההיבחנות

48....................................................................בדיקת המבחנים, קידודם )הציינון( וטיוב הנתונים

49...............................................................................................בדיקת המהימנות בין-שופטים

49......................................................................................................................עיבוד הנתונים

49......................................................................................................................חישוב הציונים

51................................................................................................סולם הציונים ורמות הבקיאות

51................................................................................"משקלות" תלמידים בחישובי סטטיסטים

52......................................................................................................................דיווח התוצאות

52.................................................................... בישראל2015קשיים ואתגרים בעריכת מחקר פיזה

52.......................................................................................שיתוף התלמידים החרדיים במחקר

53...............................................................................................מוטיבציה להשתתפות במחקר

55...............................................................................: ההישגים באוריינות מדעים4פרק 55..............................................................................................אוריינות מדעים – מבט בין-לאומי

66.........................................................................................אוריינות מדעים – מבט פנים-ישראלי

66................................................................................................אוריינות מדעים – מגזרי שפה

67....................................................................................אוריינות מדעים – מגמות לאורך שנים

71........................................................................................................אוריינות מדעים – מגדר

72..............................................................אוריינות מדעים – רקע חברתי-תרבותי-כלכלי )חת"כ(

75............................................................................אוריינות מדעים – סוג פיקוח )דוברי עברית(

79.....................................................................................................אוריינות מדעים – תחומים

5

79...........................................................................................................................תחומי תוכן

81..................................................................................................................מיומנויות מדעיות

82...............................................................................................................................סוגי ידע

83...............................................................................: ההישגים באוריינות קריאה5פרק 84...............................................................................................אוריינות קריאה – מבט בין-לאומי

91..........................................................................................אוריינות קריאה – מבט פנים-ישראלי

91.................................................................................................אוריינות קריאה – מגזרי שפה

92....................................................................................אוריינות קריאה – מגמות לאורך שנים

93.....................................................................(2000מגמות ארוכות טווח בקריאה )החל בפיזה

96.........................................................................................................אוריינות קריאה – מגדר

99..............................................................אוריינות קריאה – רקע חברתי-תרבותי-כלכלי )חת"כ(

101..........................................................................אוריינות קריאה – סוג פיקוח )דוברי עברית(

106........................................................................: ההישגים באוריינות מתמטיקה6פרק 106.......................................................................................אוריינות מתמטיקה – מבט בין-לאומי

113..................................................................................אוריינות מתמטיקה – מבט פנים-ישראלי

113.........................................................................................אוריינות מתמטיקה – מגזרי שפה

114.............................................................................אוריינות מתמטיקה – מגמות לאורך שנים

118.................................................................................................אוריינות מתמטיקה – מגדר

119.......................................................אוריינות מתמטיקה – רקע חברתי-תרבותי-כלכלי )חת"כ(

122.....................................................................אוריינות מתמטיקה – סוג פיקוח )דוברי עברית(

126.........................: סיכום הממצאים בפרקי ההישגים בשלושת תחומי האוריינות7פרק 131..............................................................................: מוטיבציות ללמידת מדעים8פרק

131...................................................................................................מוטיבציה ללמידת מדעים

133................................................................................מוטיבציה פנימית )הנאה מלימודי מדעים(

139.................................................................................................עניין בתחומים מדעיים כלליים

145..........................................................................................פעילויות יומיומיות בתחום המדעים

151............................................................................מוטיבציה אינסטרומנטלית )ללמידת מדעים(

157...........................................................................................ציפיות לקריירה בתחומים מדעיים

162.....................................................................סיכום הממצאים לגבי מוטיבציות ללמידת מדעים

165......................................................................................................................נספחים165.................................................................................מתן משמעות לפערי ציונים במחקר פיזה

167...........................................................................................אוריינות מדעים – טבלאות נתונים

177............................................................................................אוריינות קריאה – טבלאות נתונים

179......................................................................................אוריינות מתמטיקה – טבלאות נתונים

181......................................................................................................................שאלות לדוגמה

202...........................................................................................................................שאלון הרקע

6

7

רשימת טבלאות

8

: מחזורי המחקר של פיזה, התחומים הנבדקים ומספר המדינות והישויות הכלכליות1טבלה 13.................................................................................................................................המשתתפות

22..............................................................2015: ההקשרים בהערכת אוריינות מדעית בפיזה 2טבלה

22..........................................................................2015: המיומנויות המדעיות במחקר פיזה 3טבלה

24..................................................................................: ידע התוכן הנכלל במסגרת המחקר4טבלה

24.........................................................2015: הידע הפרוצדורלי הנכלל במסגרת מחקר פיזה 5טבלה

25.......................................: מאפייניו העיקריים של הידע האפיסטמי הדרוש באוריינות מדעית6טבלה

26................................................... מתייחס אליהן2015: העמדות כלפי מדעים שמחקר פיזה 7טבלה

27...................................................: תיאור של שבע רמות הבקיאות בסולם אוריינות במדעים8טבלה

28....................................................................................: התפלגות הפריטים לפי סוגי הידע9טבלה

28..................................................................: התפלגות הפריטים לפי המיומנויות המדעיות10טבלה

45................................................................... בישראל2015: שכבות הדגימה במחקר פיזה 11טבלה

46.............: תיאור המשתתפים במסגרת הדגימה במדגם ובמחקר בפועל )באחוזים מעוגלים(12טבלה

61.......................: אוריינות מדעים – נקודות החתך )לאחר עיגול( של רמות הבקיאות השונות13טבלה

68.......: אוריינות מדעים – ממוצעים ושיעוריהם של תלמידים מצטיינים ומתקשים לאורך שנים14טבלה

68.................................................................., דוברי עברית ודוברי ערבית(OECD)ישראל, ממוצע ה-

: אוריינות מדעים – ממוצעים ושיעוריהם של תלמידים מצטיינים ומתקשים לפי מגדר ומגזר15טבלה 72...........................................................................................................................................שפה

72.................................................................................................................................לאורך שנים

: אוריינות מדעים – ממוצעים ושיעוריהם של תלמידים מצטיינים ומתקשים לפי רקע חת"כ16טבלה ומגזר שפה

75.................................................................................................................................לאורך שנים

: אוריינות מדעים – ממוצעים ושיעוריהם של תלמידים מצטיינים ומתקשים לאורך שנים לפי17טבלה סוג פיקוח

77....................................................................................................................)דוברי עברית בלבד(

86........................: אוריינות קריאה – נקודות החתך )לאחר עיגול( של רמות הבקיאות השונות18טבלה

93.......: אוריינות קריאה – ממוצעים ושיעוריהם של תלמידים מצטיינים ומתקשים לאורך שנים19טבלה

93.................................................................., דוברי עברית ודוברי ערבית(OECD)ישראל, ממוצע ה-

: אוריינות קריאה – ממוצעים ושיעוריהם של תלמידים מצטיינים ומתקשים לפי מגדר ומגזר20טבלה שפה

99.................................................................................................................................לאורך שנים

: אוריינות קריאה – ממוצעים ושיעוריהם של תלמידים מצטיינים ומתקשים לפי רקע חת"כ21טבלה ומגזר שפה

101...............................................................................................................................לאורך שנים

: אוריינות קריאה – ממוצעים ושיעוריהם של תלמידים מצטיינים ומתקשים לאורך שנים לפי22טבלה סוג פיקוח

103..................................................................................................................)דוברי עברית בלבד(

109................: אוריינות מתמטיקה – נקודות החתך )לאחר עיגול( של רמות הבקיאות השונות23טבלה

115: אוריינות מתמטיקה – ממוצעים ושיעוריהם של תלמידים מצטיינים ומתקשים לאורך שנים24טבלה

115................................................................, דוברי עברית ודוברי ערבית(OECD)ישראל, ממוצע ה-

: אוריינות מתמטיקה – ממוצעים ושיעוריהם של תלמידים מצטיינים ומתקשים לפי מגדר ומגזר25טבלה שפה

9

119...............................................................................................................................לאורך שנים

: אוריינות מתמטיקה – ממוצעים ושיעוריהם של תלמידים מצטיינים ומתקשים לפי רקע חת"כ26טבלה 122..............................................................................................................לאורך שנים ומגזר שפה

: אוריינות מתמטיקה – ממוצעים ושיעוריהם של תלמידים מצטיינים ומתקשים לאורך שנים לפי27טבלה 123...................................................................................................)דוברי עברית בלבד( סוג פיקוח

....: מוטיבציה פנימית ושיעור המסכימים עם כל אחד מההיגדים לפי פילוחים מרכזיים בישראל28טבלה 137

: מדד 'עניין בתחומים מדעיים כלליים' ושיעור המתעניינים בכל אחד מהנושאים לפי פילוחים29טבלה

142........................................................................................................................מרכזיים בישראל

: פעילויות יומיומיות בתחום המדעים, לפי פילוחים מרכזיים באוכלוסייה ושיעור התלמידים30טבלה המבצעים

148.........................................................................................................אותן על בסיס קבוע לפחות

: מוטיבציה אינסטרומנטלית ושיעור התלמידים המתעניינים בכל אחד מהנושאים, לפי פילוחים31טבלה 155

155........................................................................................................................מרכזיים בישראל

160.......: שיעור התלמידים בכל אחת מקבוצות תחומי העיסוק לפי פילוחים מרכזיים בישראל.32טבלה

10

רשימת תרשימים

11

15.................................................................2015: מפת המדינות שהשתתפו במחקר פיזה 1תרשים

21.................................: המבנים המרכזיים הכלולים במסגרת המושגית של אוריינות מדעית2תרשים

39..............: תהליך התרגום שנעשה בישראל עבור כל אחת משפות המטרה )עברית וערבית(3תרשים

57..................................................: אוריינות מדעים – ממוצעים לפי מדינות וישויות כלכליות4תרשים

58..........: אוריינות מדעים – ממוצעי המדינות והישויות הכלכליות לפי תוצר לאומי גולמי לנפש5תרשים

60...................: אוריינות מדעים – ממוצעי המדינות והישויות הכלכליות לפי ההוצאה על חינוך6תרשים

62...........................................: אוריינות מדעים – רמות בקיאות לפי מדינות וישויות כלכליות7תרשים

( לפי מדינות וישויות5 לבין אחוזון 95: אוריינות מדעים – מדד הפיזור )פער בציון בין אחוזון 8תרשים 65.......................................................................................................................................כלכליות

66.........., דוברי עברית ודוברי ערבית(OECD: אוריינות מדעים – ממוצעים )ישראל, ממוצע ה-9תרשים

67., דוברי עברית ודוברי ערבית(OECD: אוריינות מדעים – רמות בקיאות )ישראל, ממוצע ה-10תרשים

, דוברי עברית ודובריOECD: אוריינות מדעים – ממוצעים לאורך שנים )ישראל, ממוצע ה-11תרשים 68........................................................................................................................................ערבית(

-2015: אוריינות מדעים – מגמות שינוי רב-שנתיות במונחים של שינוי תלת-שנתי ממוצע )12תרשים 2006).........................................................................................................................................70

71.........................................................: אוריינות מדעים – ממוצעים לפי מגדר ומגזר שפה13תרשים

72..................................................: אוריינות מדעים – רמות בקיאות לפי מגדר ומגזר שפה14תרשים

74..................................................: אוריינות מדעים – ממוצעים לפי רקע חת"כ ומגזר שפה15תרשים

75...........................................: אוריינות מדעים – רמות בקיאות לפי רקע חת"כ ומגזר שפה16תרשים

76.............................................: אוריינות מדעים – ממוצעים לפי סוג פיקוח )דוברי עברית(17תרשים

76.......................................: אוריינות מדעים – רמות בקיאות לפי סוג פיקוח )דוברי עברית(18תרשים

77....................................: אוריינות מדעים – ממוצעים לפי סוג פיקוח ומגדר )דוברי עברית(19תרשים

.: אוריינות מדעים – רמות בקיאות לפי סוג פיקוח ולפי מגדר בתוך סוג פיקוח )דוברי עברית(20תרשים . .78

78............................: אוריינות מדעים – ממוצעים לפי סוג פיקוח ורקע חת"כ )דוברי עברית(21תרשים

79......................: אוריינות מדעים – רמות בקיאות לפי סוג פיקוח ורקע חת"כ )דוברי עברית(22תרשים

, דוברי עבריתOECD: אוריינות מדעים – ממוצעים לפי סוגי מערכות )ישראל, ממוצע ה-23תרשים 80..............................................................................................................................ודוברי ערבית(

, דוברי עברית ודובריOECD: אוריינות מדעים – ממוצעים לפי מיומנויות )ישראל, ממוצע ה-24תרשים 81......................................................................................................................................ערבית(..

, דוברי עברית ודובריOECD: אוריינות מדעים – ממוצעים לפי סוג ידע )ישראל, ממוצע ה-25תרשים 82........................................................................................................................................ערבית(

85................................................: אוריינות קריאה – ממוצעים לפי מדינות וישויות כלכליות26תרשים

88..........................................: אוריינות קריאה – רמות בקיאות לפי מדינות וישויות כלכליות27תרשים

( לפי מדינות וישויות5 לבין אחוזון 95: אוריינות קריאה – מדד הפיזור )פער בציון בין אחוזון 28תרשים 90......................................................................................................................................כלכליות.

91........, דוברי עברית ודוברי ערבית(OECD: אוריינות קריאה – ממוצעים )ישראל, ממוצע ה-29תרשים

., דוברי עברית ודוברי ערבית(OECD: אוריינות קריאה – רמות בקיאות )ישראל, ממוצע ה-30תרשים .92

, דוברי עברית ודובריOECD: אוריינות קריאה – ממוצעים לאורך שנים )ישראל, ממוצע ה-31תרשים 93........................................................................................................................................ערבית(

24 מדינות וממוצע 42: אוריינות קריאה – האצה או האטה במגמת השינוי ארוכת הטווח )32תרשים OECD)............................................................................................................................96מדינות

, דוברי עבריתOECD: אוריינות קריאה – ממוצעים לפי מגדר ומגזר שפה )ישראל, ממוצע ה-33תרשים 12

97..............................................................................................................................ודוברי ערבית(

, דובריOECD: אוריינות קריאה – רמות בקיאות לפי מגדר ומגזר שפה )ישראל, ממוצע ה-34תרשים עברית

98..............................................................................................................................ודוברי ערבית(

100................................................: אוריינות קריאה – ממוצעים לפי רקע חת"כ ומגזר שפה35תרשים

100..........................................: אוריינות קריאה – רמות בקיאות לפי רקע חת"כ ומגזר שפה36תרשים

102............................................: אוריינות קריאה – ממוצעים לפי סוג פיקוח )דוברי עברית(37תרשים

102.....................................: אוריינות קריאה – רמות בקיאות לפי סוג פיקוח )דוברי עברית(38תרשים

103..................................: אוריינות קריאה – ממוצעים לפי סוג פיקוח ומגדר )דוברי עברית(39תרשים

....: אוריינות קריאה – רמות בקיאות לפי סוג פיקוח ולפי מגדר בתוך סוג פיקוח )דוברי עברית(40תרשים 104

104...........................: אוריינות קריאה – ממוצעים לפי סוג פיקוח ורקע חת"כ )דוברי עברית(41תרשים

105....................: אוריינות קריאה – רמות בקיאות לפי סוג פיקוח ורקע חת"כ )דוברי עברית(42תרשים

108.........................................: אוריינות מתמטיקה – ממוצעים לפי מדינות וישויות כלכליות43תרשים

110..................................: אוריינות מתמטיקה – רמות בקיאות לפי מדינות וישויות כלכליות44תרשים

( לפי מדינות5 לבין אחוזון 95: אוריינות מתמטיקה – מדד הפיזור )פער בציון בין אחוזון 45תרשים 112..........................................................................................................................וישויות כלכליות

113., דוברי עברית ודוברי ערבית(OECD: אוריינות מתמטיקה – ממוצעים )ישראל, ממוצע ה-46תרשים

, דוברי עברית ודוברי ערבית(OECD: אוריינות מתמטיקה – רמות בקיאות )ישראל, ממוצע ה-47תרשים 114

, דוברי עברית ודובריOECD: אוריינות מתמטיקה – ממוצעים לאורך שנים )ישראל, ממוצע ה-48תרשים 115......................................................................................................................................ערבית(

-2015: אוריינות מתמטיקה – מגמות שינוי רב-שנתיות במונחים של שינוי תלת-שנתי ממוצע )49תרשים 2003.)......................................................................................................................................117

,OECD: אוריינות מתמטיקה – ממוצעים לפי מגדר ומגזר שפה )ישראל, ממוצע ה-50תרשים

118........................................................................................................דוברי עברית ודוברי ערבית(

,OECD: אוריינות מתמטיקה – רמות בקיאות לפי מגדר ומגזר שפה )ישראל, ממוצע ה-51תרשים

119........................................................................................................דוברי עברית ודוברי ערבית(

, דובריOECD: אוריינות מתמטיקה – ממוצעים לפי רקע חת"כ ומגזר שפה )ישראל, ממוצע ה-52תרשים 120.................................................................................................................ודוברי ערבית( עברית

,OECD: אוריינות מתמטיקה – רמות בקיאות לפי רקע חת"כ ומגזר שפה )ישראל, ממוצע ה-53תרשים

121........................................................................................................דוברי עברית ודוברי ערבית(

122......................................: אוריינות מתמטיקה – ממוצעים לפי סוג פיקוח )דוברי עברית(54תרשים

123................................: אוריינות מתמטיקה – רמות בקיאות לפי סוג פיקוח )דוברי עברית(55תרשים

124............................: אוריינות מתמטיקה – ממוצעים לפי סוג פיקוח ומגדר )דוברי עברית(56תרשים

: אוריינות מתמטיקה – רמות בקיאות לפי סוג פיקוח ולפי מגדר בתוך סוג פיקוח )דוברי57תרשים 124......................................................................................................................................עברית(

125.....................: אוריינות מתמטיקה – ממוצעים לפי סוג פיקוח ורקע חת"כ )דוברי עברית(58תרשים

125...............: אוריינות מתמטיקה – רמות בקיאות לפי סוג פיקוח ורקע חת"כ )דוברי עברית(59תרשים

, דוברי עברית ודובריOECD: שיעורי המצטיינים והמתקשים לאורך שנים )ישראל, ממוצע ה-60תרשים 128.....................................................................................................................................ערבית(.

134....................................................................................: מוטיבציה פנימית לפי מדינות61תרשים

13

136.........................................................: מוטיבציה פנימית לפי פילוחים מרכזיים בישראל62תרשים

137....................................: הישגים במדעים לפי מוטיבציה פנימית )המדינות המשתתפות(63תרשים

138.................: מוטיבציה פנימית )רבעונים( וממוצע באוריינות מדעים לפי פילוחים מרכזיים64תרשים

140..................................................................: עניין בתחומים מדעיים כלליים לפי מדינות65תרשים

141...............................: מדד עניין בתחומים מדעיים כלליים לפי פילוחים מרכזיים בישראל66תרשים

143.................: הישגים במדעים לפי עניין בתחומים מדעיים כלליים )המדינות המשתתפות(67תרשים

....: עניין בתחומים מדעיים כלליים )רבעונים( וממוצע באוריינות מדעים לפי פילוחים מרכזיים68תרשים 144

146..........................................................: פעילויות יומיומיות בתחום המדעים, לפי מדינות69תרשים

147...............................: פעילויות יומיומיות בתחום המדעים לפי פילוחים מרכזיים בישראל70תרשים

: פעילויות יומיומיות בתחום המדעים - הישגים במדעים לפי מדד פעילויות יומיומיות בתחום71תרשים המדעים

149...............................................................................................................)המדינות המשתתפות(

: פעילויות יומיומיות בתחום המדעים )רבעונים( וממוצע באוריינות מדעים לפי פילוחים72תרשים 150........................................................................................................................מרכזיים בישראל

152.......................................................................: מוטיבציה אינסטרומנטלית לפי מדינות73תרשים

154............................................: מוטיבציה אינסטרומנטלית לפי פילוחים מרכזיים בישראל74תרשים

: מוטיבציה אינסטרומנטלית – הישגים במדעים לפי מוטיבציה אינסטרומנטלית )המדינות75תרשים 155.............................................................................................................................המשתתפות(

.: מוטיבציה אינסטרומנטלית )רבעונים( וממוצע באוריינות מדעים לפי פילוחים מרכזיים76תרשים . .156

158............................: שיעור התלמידים עם ציפיות לקריירה בתחומים מדעיים, לפי מדינות77תרשים

159.....: שיעור התלמידים עם ציפיות לקריירה בתחומים מדעי לפי פילוחים מרכזיים בישראל78תרשים

161...............: הישגים במדעים לפי ציפיות לקריירה בתחומים מדעי )המדינות המשתתפות(79תרשים

: שיעור התלמידים המצפים לקריירה בתחום מדעי לפי רמות בקיאות באוריינות מדעים80תרשים 162.......................................................................................................................ופילוחים מרכזיים

14

רשימת תיבות38...................................................: התאמת מבחנים ממוחשבים לכיוון קריאה מימין לשמאל1תיבה 41...........................................................................: המעבר ממבחן מודפס למבחן ממוחשב2תיבה : שיעור המצטיינים הגלובאלי - תרומתן היחסית של מדינות וישויות כלכליות ל"מאגר" המצטיינים3תיבה

63....................................................................................................................................הגלובאלי73............................................................................: המדד החברתי-תרבותי-כלכלי של פיזה4תיבה 166........................................................................: מתן משמעות לפערי ציונים במחקר פיזה5תיבה

15

: מבוא1פרק ?PISAמהו מחקר פיזה ))

כללי

ייסד)OECD )Organization for Economic Co-operation and Developmentמינהל החינוך של ה- The Programme )להלן "פיזה"( - התכנית הבין-לאומית להערכת תלמידים )PISA את מחקר 2000 בשנת

for International Student Assessmentמחקר פיזה נועד לאפשר לכל מדינה לבדוק תפוקות במערכת .) החינוך שלה ולהעריך את הישגי התלמידים מנקודת מבט בין-לאומית משותפת ומוסכמת. המחקר נערך

)ברוב המדינות הם לומדים בכיתות15במחזוריות של אחת לשלוש שנים ומשתתפים בו תלמידים בני ט-י(. במחקר נבדקים שלושה תחומי אוריינות: מדעים, קריאה ומתמטיקה, ובכל מחזור מחקר מושם דגש על אחד מהם. נוסף על שלושה תחומים עיקריים אלו נבדקים בכל מחזור גם "תחומי אורח" שונים כגון פתרון בעיות, אוריינות פיננסית ועוד. פיזה הוא המחקר הבין-לאומי המקיף ביותר בתחום החינוך מבחינת מספר המדינות המשתתפות והיקף התחומים הנמדדים בו, והוא נחשב חדשני ומוביל. מלבד הערכת הישגים נאסף במחקר מידע על אודות מאפיינים שונים של התלמיד, של משפחתו ושל המוסד החינוכי שבו הוא לומד, וזאת באמצעות שאלונים לתלמידים ולמנהלי בתי הספר. איסוף משתנים אלו עשוי לסייע בהסבר השונות בהישגים הלימודיים בין תלמידים על בסיס מאפייני רקע )כגון מגדר, רקעשל ההוראה ופרקטיקות בהן משתמשים שהם הלמידה אסטרטגיות ועוד(, חברתי-תרבותי-כלכלי מוריהם, וכן מאפיינים הקשורים לבית הספר ולסביבה הלימודית. במחקר מושקעים מאמצים ומשאבים ניכרים על מנת שכלי ההערכה המשמשים בו יהיו עשירים ומגוונים מבחינה תרבותית ולשונית ויאפשרו

השוואה בין מערכות חינוך שונות ומגוונות במדינות המשתתפות.

מחזוריות מחקר פיזה והשתתפות ישראל במחקר

כאמור, בכל מחזור מחקר נבדקים בקביעות שלושה תחומי אוריינות שאחד מהם נמצא במוקד המחקר, שלהלן1 "תחומי אורח" שונים הנלווים לשלושת התחומים הללו ומשתנים ממחזור למחזור. בטבלה וכן

מפורטים המחזורים השונים של מחקר פיזה, התחומים שנבדקו בכל מחזור ומספר המדינות והישויותהכלכליות שהשתתפו בו.

: מחזורי המחקר של פיזה, התחומים הנבדקים ומספר המדינות והישויות הכלכליות המשתתפות1טבלה

מחזורהמחקר

תחום האוריינותתחומי אורחשבמוקד המחקר

מס' מדינות משתתפות

(OECD)מדינות השתתפות

ישראל

1כן(28 )32-קריאה2000פיזה

2לא(30 )41פתרון בעיותמתמטיקה2003 2פיזה

כן(30 )57-מדעים2006פיזה כן(30 )65קריאה דיגיטליתקריאה2009 3פיזה

קריאה דיגיטלית, פתרון בעיות )ממוחשב(,מתמטיקה2012פיזה כן(34 )65מתמטיקה )ממוחשב(, אוריינות פיננסית

כן(35 )472פתרון בעיות שיתופי, אוריינות פיננסיתמדעים2015פיזה מדינות ואשר כונה פיזה+. ישראל השתתפה בגל זה.11 עוד גל שכלל 2002 נוסף בשנת 2002 למחזור מחקר 1 בשל סמיכות הזמנים בינו לבין מחקר פיזה+.2003 ישראל לא השתתפה במחזור 2 מדינות.10 עוד גל שכלל 2010 למחזור זה נוסף בשנת 3 מספר מצומצם בלבד של מדינות בחרו להשתתף בחלק זה של המבחן. ישראל לא השתתפה בחלק זה מסיבות טכניות.4

והיא נערכת להשתתף גם במחזור2003,1ישראל השתתפה בכל מחזורי המחקר של פיזה, למעט מחזור ו-2002. בשני המחזורים הראשונים שישראל השתתפה בהם )בשנים 2018המחקר השביעי בשנת

(, ביצוע המחקר בישראל היה באחריות לשכת המדען הראשי של משרד החינוך. את המחקר ניהלו2006

(, ובשל סמיכות הזמנים היא+PISA וכונה פיזה פלוס )2002, שנערך ב-2000 ישראל השתתפה בסבב השני של מחזור פיזה 1. 2003נמנעה מלהשתתף במחזור

16

הועברה האחריות על השתתפות2007ותפעלו חוקרי חינוך מהאקדמיה והוא לווה בוועדת היגוי. בשנת במחקרים בין-לאומיים בתחום החינוך, ובכללם פיזה, לידי הרשות הארצית למדידה והערכה ישראל

בחינוך )ראמ"ה(, שהוקמה כשנה לפני כן. ראמ"ה היא הגוף שמוציא לפועל ומנהל את השתתפות ישראל מנכ"לית ראמ"ה משמשת נציגת ישראל בפורום הוועד המנהל של2006במחקר. כמו כן, החל משנת

, ראה להלן(. מידע נוסף על ראמ"ה ועל מחקר פיזה ותוצאותיו,PGB – Pisa Governing Boardפיזה )2במיקוד על ישראל, מצוי באתר ראמ"ה.

גופים ובעלי תפקידים בפיזה

(. הוועד המנהל מופקדPGB ומלווה בידי הוועד המנהל של פיזה )OECDמחקר פיזה נערך על ידי ארגון ה-והגדרת סדרי העדיפויות במחקר, וחברים בו נציגי כל על קביעת המדיניות, פיתוח הקווים המנחים היחידה בידי מופקד הבין-לאומית ברמה המחקר ביצוע פיזה. במחקרי המשתתפות המדינות

ה- של OECD )OECDהאדמיניסטרטיבית Secretariat()קונסורציום( מאגד ביצועו לשם המעסיקה , מתחום שונים מקצועיים גופים כולל המאגד פיזה(. מנהלת )להלן: וחברות גופים של בין-לאומי

ממחזורOECDהמבחנים וההערכה החינוכית מכל רחבי העולם. הגוף שניהל את מחקר פיזה בעבור ה-היה 2012המחקר הראשון ועד מחזור ACER )Australian Council for Educational Research( 3והחל ,

ה- בעבור המבחן של הכולל ניהולו על המופקד הגוף הנוכחי המחקר ה-OECDממחזור הוא ETS Educational Testing Service))4בארצות הברית, המופקד גם על פיתוח המבחנים. שאר הגופים במאגד

מופקדים על חלקים שונים במחקר, כגון פיתוח המסגרות התיאורטיות, דגימת המשתתפים וכו', בהתאם בשיתוף צוותי מומחים מן העולם כולו בתחומים הרלוונטיים ובאישורOECDלהנחיות ולעקרונות שקבע ה-

( המופקד, עםNPM - National Project Managerהוועד המנהל. כל מדינה ממנה מנהל פרויקט לאומי ) מרכז המחקר הלאומי בכל מדינה, על ניהולו וביצועו של המחקר בה ועל התיאום עם מנהלת פיזה.

והשאלוניםNPMהפעולות העיקריות שה- הן תרגום המבחן עליהן ומרכז המחקר הלאומי מופקדים לשפות המדינה והתאמתם לתרבותה, והפקת חוברות המבחן וגרסאות המבחן הממוחשבות בשפות המתאימות; ארגון הליך ההיבחנות, ובכלל זה דגימת בתי הספר והכיתות שישתתפו במחקר, ותיאום עםוטיוב הנתונים; והשאלונים בבתי הספר הנדגמים; בדיקת המבחנים בתי הספר; העברת המבחנים לאחר מכן, בקרה על נתוני המדינה והפרסומים על אודות המדינה שהוא מייצג בדוח הבין-לאומי; עיבוד נתונים ברמה הלאומית ופרסום דוח מקומי. בישראל, כאמור, הפרויקט מנוהל על ידי ראמ"ה, שמשמשת מרכז המחקר הלאומי ומייצגת את ישראל בפורום מנהלי הפרויקטים הלאומיים. ראמ"ה מפרסמת את הנתונים הפנים-ישראליים ומופקדת על ניהול מאגרי המידע והנתונים שנאספו בישראל במחזורי פיזה

הקודמים ונאספים במחזור הנוכחי.

2015המדינות שהשתתפו במחקר פיזה

המדינות והישויות הכלכליות שהשתתפו במחקר פיזה72 מוצגת מפת העולם ומצוינות בו 1בתרשים ואשר מוצגות בדוח, מתוכן 2015 חברות ב-35 OECDכפי שאפשר לראות במפה, מרבית המדינות .

ולצדן מיעוט5המשתתפות הן באירופה )מערב ומזרח(, באמריקה )הצפונית והדרומית( ובמזרח אסיה, ובצפון אפריקה. בולטת העובדה כי מדינות אפריקה המשוונית )שמתחת של מדינות במזרח התיכון

תלמידים,540,000 השתתפו סה"כ כ-2015 במחזור המחקר 6לסהרה( אינן משתתפות במחקר פיזה. המדינות והישויות הכלכליות המשתתפות.72 ב-15 מיליון תלמידים בני 29המייצגים כ-

2 http://cms. education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama / https://www.acer.edu.au ראה בקישור: ACER עוד על 3https://www.ets.org/about ראה בקישור: ETS עוד על ה-4 השתתפו כמה ערים במדינה זו. 2015 השתתפה רק העיר בייג'ין וב-2012ההשתתפות של סין חלקית בלבד: ב- 5 (.PISA for Development שתי מדינות אפריקניות משתתפות במחקר פיזה שנלווה למחקר זה - "פיזה לארצות מתפתחות" )6

.2017( ותוצאותיו יפורסמו ב-2015המחקר הנלווה נערך בפעם הראשונה בשנה זו )17

2015: מפת המדינות שהשתתפו במחקר פיזה 1תרשים

)מסומנות באפור(: OECDמדינות בלגיה, ארה"ב, אסטוניה, אירלנד, איסלנד, איטליה, אוסטרליה, אוסטריה, זילנד, ניו נורווגיה, מקסיקו, לטביה, לוקסמבורג, ישראל, יפן, יוון, טורקיה, הונגריה, הולנד, דנמרק, גרמניה, בריטניה,

סלובניה, סלובקיה, ספרד, פולין, פורטוגל, פינלנד, צ'ילה, צ'כיה, צרפת, קוריאה, קנדה, שוודיה, שווייץ.

שותפות בכחול(: מדינות )מסומנות איירס, בואנוס אלג'יר, אלבניה, אינדונזיה, האמירויות, איחוד אורוגוואי, בולגריה, ברזיל, גאורגיה, הונג קונג, הרפובליקה הדומיניקנית, וייטנאם, טאיוואן, טוניס, טרינידד, יוגוסלביה )לשעבר(, ירדן, לבנון, ליטא, מולדביה, מונטנגרו, מלזיה, מלטה, מקאו )סין(, סין )מחוזות(, סינגפור, פרו, קולומביה, קוסובו, קוסטה ריקה,

קזחסטאן, קטאר, קפריסין, קרואטיה, רומניה, רוסיה, תאילנד.

מאפיינים עיקריים של מחקר פיזה

נתונים וגוף מידע נאספים שבאמצעותם ושאלונים מבחנים של מערכת על מתבסס פיזה מחקר ובישויות כלכליות ובכישורים של תלמידים במדינות ולהבין שינויים שחלים בידע המאפשרים לבחון שונות. התחומים הכלולים במחקר מוגדרים לפי התכנים שהם החשובים ביותר על פי תפיסת הארגון הבין-לאומי ואשר מייצגים תשתית משותפת למרבית המדינות המשתתפות )ברובן מדינות הנחשבות מפותחות ובעלות כלכלות מודרניות(. במחקר נבדקת האוריינות בקרב התלמידים בתחומי דעת שונים, כלומר "יכולתם ליישם ידע וכישורים שרכשו בתחומים אלו, ולנתח, להסיק ולהסביר ביעילות את הדרכים שבהן הם ניגשים לבעיות, מפרשים אותן ומוצאים להן פתרונות, במגוון מצבים מחיי היום-יום". המונחהבוגרים, בחיים להתמודדות רלוונטיות יכולות של נרחב טווח להקיף נועד זה בהקשר "אוריינות"

המבחנים בנויים על פי מסגרת מושגית7במציאות שבה הידע והיכולות הנדרשים משתנים בקצב מהיר.וכן ומתמטיקה, קריאה מדעים, האוריינות: תחומי משלושת אחד בכל מראש, ומוגדרת מוסכמת בתחומים האורחים. המסגרת המושגית פותחה במחקר פיזה הראשון בידי קבוצת מומחים רב-לאומית

(, ובכל מחזור מחקר המסגרת מתעדכנתPGBבתחומי הדעת, אושרה על ידי הוועד המנהל של פיזה )ה-עודכנה המסגרת המושגית להערכת אוריינות2015בתחום הדעת שבמוקד המחקר. לקראת מחזור

, וזו התקבלה ואושרהOECD האמריקנית, שנבחרה לצורך כך על ידי ה-Pearsonמדעים על ידי חברת על ידי הוועד המנהל של פיזה.

נמצאת באתר ראמ"ה: 2015 המסגרת המושגית המקיפה של מחקר פיזה 7http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/MivchanimBenLeumiyim/PISA_2015.htm

18

המטרות העיקריות של מחקר פיזה

מסוגלים להשתמש בידע15המטרה המרכזית של מחקר פיזה היא להעריך באיזו מידה תלמידים בני שיעמדו אתגרים עם להתמודד כדי במדינתם החינוך במערכת דרכם במהלך ובמיומנויות שרכשו

יוזמי פיזה בשל15לפניהם בחייהם הבוגרים )לאחר שיסיימו את לימודי החובה(. גיל ידי נבחר על OECD.8העובדה שבגיל זה מסתיים חינוך החובה במרבית מדינות ה-

נוסף על מבחני ההישגים, התלמידים המשתתפים במחקר משיבים על שאלון ובו שאלות על הרקעשל המרכזי הדעת תחום של ובלמידה בהוראה העוסקות שאלות שלהם, החברתי-תרבותי-כלכלי המחקר )במחזור זה - תחום המדעים( וכן שאלות על עמדות התלמידים בנושאים בעלי זיקה לתחום זה )במחזור זה - עמדות בעניין המדע וחשיבותו, שמירה על הסביבה וקיימות, ועוד(. מנהלי בתי הספר משיבים על שאלון בעניין הסביבה הלימודית בבתי הספר, ובכלל זה היקף המשאבים המושקעים בבית הספר )בדגש על התחום המרכזי הנבדק(, מידת ההכשרה של הצוות החינוכי וכן האקלים הבית-ספרי. כאמור לעיל, הנתונים הנאספים מסייעים להבין כיצד נתוני הרקע של התלמידים או טיב המשאבים הבית-ספריים המושקעים בהם ובלמידה מסבירים את ההישגים, או כיצד המדיניות החינוכית של בית הספר או של מערכת החינוך קשורה להישגים הלימודיים או משפיעה עליהם. נתונים אלו גם מאפשרים לבדוק אם הושגו תוצרי למידה ערכיים )כגון הכרת התלמידים בחשיבות השמירה על משאבי הטבע(

ולעמוד על הקשר בין הישגים לימודיים לבין ערכים ועמדות.

הגישה הכוללת של מחקר פיזה

ההערכה במחקר פיזה מתמקדת ביכולתם של התלמידים ליישם את הידע והמיומנויות שרכשו במהלךבחיים. אמתיים בבואם לפתור בעיות במצבים הפורמלי שקיבלו( )בעיקר באמצעות החינוך חייהם במצבים אלו נבדק אם תלמידים מסוגלים לנתח ולהבין את הבעיה ולהביע את רעיונותיהם בדרך יעילה ובעלת השפעה, באיזו מידה הם משתמשים בחידושים טכנולוגיים, מה מידת ההכנה שקיבלו להמשך לימודיהם במהלך חייהם, אם הם מצוידים באסטרטגיות למידה מתאימות, וכיו"ב. יכולות אלו מתמצות במונח "אוריינות" - מונח מרכזי בגישה של פיזה. רמת האוריינות, ולא רק הידע לכשעצמו, עשויה להיות קשורה להצלחתם הכלכלית בעתיד, לסוג מקום העבודה שלהם ולאופי החברה והמדינה שבה הם חיים, וכן לרמת החיים שלהם ושל החברה שבה הם פועלים. גישה זו מייצגת תפיסת עולם שונה מזו הבאה לידי ביטוי, בדרך כלל, במבחנים רחבי-היקף אחרים המקובלים במערכות חינוך רבות )ובכללן בישראל(. מערכות המבחנים השגרתיות מבקשות למדוד באיזו מידה תלמידים שולטים בתוכני לימוד נתונים, ואילו מבחני פיזה מנסים למדוד תוצר חינוכי מורכב יותר, לא רק ידע דקלרטיבי הנלמד בבית הספר על פייעד מרכזי של מערכת גישה הרואה בשליטה בחומר הלימודי מייצגים לימודים. הראשונים תכניות החינוך, ואילו האחרונים רואים גם את החשיבות שבמוכנות לחיים במובן רחב יותר. זאת ועוד: הגישה המקובלת במדידה של מערכות חינוך היא גישה "מסכמת" תוך הסתכלות "אחורה", אל העבר - מה למדואילו הגישה של פיזה מתמקדת בהסתכלות זוכר מלימודיו, ומה הוא התלמיד בהיותו בבית הספר "קדימה" אל העתיד – באיזו מידה התלמיד מוכן להתמודד עם הצפוי לו בחייו הבוגרים, האם הוא יודעכלים אילו לה( לכלל עשייה בתחומים שונים, )או מחוצה לתרגם את מה שרכש במערכת החינוך ומיומנויות מצויים בידיו והאם די בהם לאפשר לו להתמודד עם הצפוי לו בהמשך חייו. הדגש הוא אפוא על מוכנותו של התלמיד לקראת בגרותו במדינה מודרנית ובכלכלה מפותחת. מאפיין נוסף הוא נקודת

המבט הכלכלית – מידת יכולתו של התלמיד להשתלב בכלכלה ולתרום לחברה.

מתמקד בתכנים ספציפיים ובידע מוגדר וקבוע מראש הנרכשאינוכפועל יוצא מגישה זו, מחקר פיזה באופן פורמלי במערכת חינוך מסוימת, על פי גישה חינוכית כזו או אחרת במוסד בעל אופי מסוים. לפי תפיסת פיזה, עקב הנגישות לידע ו"התפוצצות" הידע האופייניות לעידן הנוכחי, בד בבד עם ההתיישנות המהירה של חלקים ממנו, הקניית הידע הקלאסית נעשית רלוונטית פחות ופחות. לכן ההיבט החשוב

וחודשיים.16 ושלושה חודשים ועד 15למעשה, הגיל המדויק של התלמידים המשתתפים בפיזה הוא מ- 819

הוא הקניית כלים ומיומנויות שיאפשרו את איתור הידע, סינונו, רכישתו, והיכולת21בחינוך במאה ה- ליישמו בזמן ובמקום המתאימים. כלומר, הפרמטר החשוב בחינוך בעידן הנוכחי טמון בפיתוח תהליכי למידה וחשיבה, ולא דווקא בהקניית ידע גרידא. זאת ועוד: אף שרכישה של ידע ספציפי חשובה ללמידה בהקשר הבית-ספרי, יישום של ידע כזה בחיים הבוגרים תלוי במידה רבה ברכישת מושגים וכישוריםולייצג יחסים או קשרים בין משתנים יותר. במתמטיקה, למשל, היכולת להסיק באופן כמותי רחבים רלוונטית יותר מהיכולת לפתור בעיות בצורה טכנית; בתחום המדעים, הכרת מושגים ותהליכים מדעיים ושליפתם מן הזיכרון חשובות פחות מהבנת נושאים רחבים כגון צריכת אנרגיה ובריאות האדם - נושאים ערכיים ובעלי השפעה על חיינו כבוגרים. גישה זו של פיזה באה לידי ביטוי במבחנים עצמם, בנתונים הנאספים באמצעות השאלונים, ובעובדה שקשה "להתכונן" למבחנים הללו וללמד על פיהם ובהתאם

להם.

התועלת שבהשתתפות במחקר פיזה

מבחינת המדינות והישויות הכלכליות המשתתפות, ובכללן ישראל, יתרונו המרכזי של המחקר מבחינת ישראל אינו רק האפשרות להשוואתה למדינות ולישויות כלכליות אחרות המשתתפות בו מבחינת רמתהמחקר. מתוצרי אחד שהוא המדינות, במדרג מקומה אחר לעקוב באפשרות לא וגם ההישגים, ההשתתפות במחקרים הבין-לאומיים מאפשרת לישראל, כמו לכל המדינות המשתתפות, להכיר מקרובלהעריך המבקש במיזם חדשני מעורבות ולהיות הנבדקים הדעת ועדכניות בתחומי גישות חדשות

.21תחומים חדשניים ומתפתחים, כגון מיומנויות המאה ה-

ממצאי מחקר פיזה עשויים לשמש את קובעי המדיניות בישראל למגוון מטרות:

ניטור ההישגים הלימודיים של מערכת החינוך ושל התלמידים בחינוך העל-יסודי שלא באמצעות בחינות הבגרות )לא בהכרח על פי תכניות הלימודים הישראליות והיעדים הפורמליים של מערכת

החינוך(.

מעקב אחר מידת השונות בהישגים ובמיומנויות הנמדדות ועמידה על הקשר שבין רמת ההישגים ולישויות למדינות בהשוואה גם בישראל, החברתית-תרבותית-כלכלית הרמה לבין הלימודיים

כלכליות אחרות.

.השוואת הידע והמיומנויות של קבוצות שונות )לפי מגזר שפה, מגדר, סוג פיקוח ועוד( בתוך המדינה

השוואתה באמצעות בישראל הנוהגת החינוכית המדיניות אודות על מסקנות והפקת למידה למדיניות הנהוגה במדינות וישויות כלכליות אחרות.

ובדיקת השאלה אם התלמידים הישראלים והחולשה של מערכת החינוך, נקודות החוזק הבנת מתבלטים באופן יחסי באחת המיומנויות יותר מאשר באחרות.

2015 מאפיינים ייחודיים של מחקר פיזה

שונה ממחזורי המחקר הקודמים בכמה היבטים: 2015מחקר פיזה

המדעים תחום של המושגית המסגרת המסגרתעדכון עודכנה זה מחקר מחזור לקראת : התיאורטית של המחקר לא רק בהיבטים הקשורים לאוריינות מדעים גרידא, כפי שהיא נבדקת במבחן בפיזה, אלא גם בהיבטים הקשורים למידת העניין של התלמידים במקצוע זה ולעמדותיהם

כלפיו וכלפי נושאים שונים בו.

החל ממחזור מחקר זה, מבחני פיזה על כל תחומיהם מועברים באמצעים ממוחשבים. שאלות אוריינות מדעים ליצירתהוצגו באמצעות מחשבהעוסקות בסוגיות בתחום ניצול המדיום תוך

ואשר מאפשרות אינטראקטיבית בדרך לעתים נעשה ודינמיות, שפתרונן סימולטיביות משימות לעקוב גם אחר הליך הפתרון ולא רק אחר התוצאה הסופית.

20

פתרון בעיות שיתופיתחום אורח במחקר הנוכחי, מלבד שלושת תחומי האוריינות השוטפים, היה( CPS – Collaborative Problem Solvingהמבחן בתחום זה ביקש לבדוק את יכולתם של תלמידים בני .)

ומעשית בחברה15 יום-יומית כדי לפתור בעיות שמאפיינות התמודדות פעולה לעבוד בשיתוף מפותחת ומודרנית )הבעיות המוצגות לתלמידים אינן מתחום דעת מסוים(.

מפרסם את תוצאות המחקר הזה בסדרת פרסומים שבמרכזהOECDכמו במחזורי המחקר הקודמים, ה- דוח עב כרס המונה כמה כרכים. פרסומים אלו עוסקים בנתוני ההישגים ובנתוני הרקע והעמדות ברמה כוללנית ובין-לאומית, ומאפשרים להשוות בין המדינות והישויות הכלכליות המשתתפות על סמך פירוט

ההישגים ונתוני ההקשר של כל אחת מהן.

הדוח הנוכחי, הכתוב בעברית, מתמקד בישראל ובנתוניה ומכוון לקהל ישראלי. מוצגים בו נתוני ישראל מנקודת מבט בין-לאומית ומנקודת מבט לאומית, תוך התמקדות בשאלות, סוגיות ומשתנים שעשויים לעניין את כלל הציבור בישראל, את מובילי מערכת החינוך בארץ וקובעי המדיניות במשרד החינוך

בתחום המדעים )ולא רק בו(, את החוקרים בתחום החינוך בישראל, ועוד.

ישות אחת בהשוואה ולמערכת החינוך שלה כאל ישראל לנתוני כן, מצד אחד הדוח מתייחס אם לנתונים הבין-לאומיים ולנתוני מדינות אחרות )כאשר יש לכך הצדקה(, ובודק את מקומה של ישראל ואת הישגיה בהיבטים שונים בהשוואה לממצאים המקבילים המאפיינים אתהמדינות המשתתפות, ובפרט

. מצד שני הדוח עושה ניתוח פנים-ישראלי בזיקה לגוף הידע שהצטבר עדOECDלממצאים במדינות ה- כה בישראל, על פי נתוני מחקרים ומבחנים רחבי היקף בין-לאומיים וישראליים כאחד, ותוך התייחסות

למגזרי אוכלוסייה שונים והצורך להשוות ביניהם.

ואלה פרקי הדוח:

– מבוא ובו מידע כללי על המחקר, על מאפייניו העיקריים ועל התחומים הנבדקים בו. )הנוכחי(1פרק

. בפרק זה מוצגת2015 – המסגרת המושגית של אוריינות מדעים ואופן הערכתה במחקר פיזה 2פרק הגדרה של "אוריינות מדעים" ומתוארת בהרחבה המסגרת המושגית שלה, לרבות הנושאים והתהליכים הנדרשים לפתרון משימות בתחום זה, וההבדלים העיקריים בין מחזור המחקר הנוכחי לבין המחזורים הקודמים מבחינת המסגרת המושגית. כמו כן מוצגים ההיבטים השונים הנוגעים להערכה של אוריינות מדעים, כגון סולמות הציונים ורמות הבקיאות בתחום זה. בפרק גם נסקרת בהרחבה הוראת המדעים

בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה בישראל בהשוואה למסגרת המושגית של פיזה.

פיזה 3פרק מחקר של והביצוע השיטה – התרגום2015 הליך המחקר, הליכי מפורטים בפרק . והכנת חומרי ההערכה; עריכת המחקר על שלביו השונים, לרבות תיאור שיטת הדגימה, וההתאמה שיעורי ההשתתפות, איסוף הנתונים, הליך בדיקת המבחנים ועיבוד הנתונים, ועוד. בפרק מוצגים גם

קשיים ואתגרים ייחודיים בביצוע המחקר בישראל.

– הנתונים על אודות ההישגים בשלושת תחומי האוריינות במחקר פיזה. פרק 7-4פרקים עוסק4 מפרקים יותר רחב והוא מדעים באוריינות ו-5בהישגים ובאוריינות6 קריאה באוריינות העוסקים ,

זאת מכיוון שתחום אוריינות המדעים, שעמד במרכז יותר. ועיבודים רבים וכולל נתונים מתמטיקה, המחזור הנוכחי, נמדד ביתר הרחבה והעמקה ונאספו בו נתונים ומדדים נוספים מלבד הציון הכולללתחום ספציפיות ומיומנויות שהן ספציפיים מדעיים בתחומים ההישגים בו נבדקו למשל, בתחום.

ופרק 5המדעים. פרק קריאה, בהישגים באוריינות עוסק בהישגים באוריינות מתמטיקה. בכל6 - התחומים הנמדדים, ההישגים בציון הכולל מוצגים הן במבט בין-לאומי והן במבט פנים-ישראלי - לפי מגזר שפה )בתי ספר דוברי עברית ובתי ספר דוברי ערבית(, לפי מגדר, לפי רקע חברתי-תרבותי-כלכלי

מוצג סיכום7ולפי סוג פיקוח )ממלכתי וממלכתי-דתי, וכן חרדי בנות בבתי ספר דוברי עברית(. בפרק אינטגרטיבי של הממצאים בשלושת תחומי האוריינות. בפרקים תוצג התייחסות גם למגמות לאורך זמן,

ונתוני המחזור הנוכחי יושוו לנתונים במחזורי מחקר קודמים.

21

– סוגי המוטיבציה השונים ללמידת מדעים וגורמים שונים שעשויים להסביר הבדלים במוטיבציה8פרק היה אוריינות2015התחום במוקד פיזה בין תלמידים שונים, כפי שבאים לידי ביטוי מתוך שאלון הרקע.

מדעים וחלק גדול משאלון הרקע התמקד אף הוא בתחום זה. הפרק יעסוק בקשרים בין הממצאים שעלומן המדדים השונים וההיגדים המרכיבים אותם, ובקשר שלהם להישגים באוריינות מדעים.

במהדורה הבאה של הדוח יתווסף פרק על הישגי התלמידים בתחום פתרון בעיות שיתופי.

: המסגרת המושגית באוריינות מדעית במחקר פיזה ותכניות2פרק הלימודים במדעים בישראל

הערכה של אוריינות מדעית במחקר פיזה

ותקשורתית רפואית, חקלאית הוא התשתית לכל התפתחות תעשייתית, טכנולוגית, תחום המדעים השלכות המדעים זה, לתחום כלכלית. בהקשר לצמיחה והבסיס המודרני בעידן האנושית בחברה חשובות על הדרישות והצרכים של שוק העבודה בקרב כלכלות מפותחות. בארבעת העשורים האחרונים נרשמה ירידה בדרישה לעבודות "ידניות" ורוטיניות )בשל התייעלות, רובוטיזציה והעברת הייצור למדינות מתפתחות(, ולצד זה הולכת ופוחתת גם הדרישה לעבודות רוטיניות לא ידניות )אדמיניסטרציה, שירות לקוחות, ניהול חשבונות, הנדסאות וכד'(, מכיוון שכיום יותר ויותר עבודות מתאפיינות במערך חוקיםכוח או לחלופין, בשל הגלובליזציה, באמצעות ברור, אפשר לבצען באמצעות מערכות ממוחשבות, עבודה זול יותר במדינות מרוחקות ומתפתחות. מנגד יש עלייה חדה בדרישה לעבודות לא רוטיניות, אינטראקטיביות ואנליטיות, שמצריכות שימוש באמצעי תקשורת טכנולוגיים כדי להשיג מידע, להסביר או לשכנע אחרים. כן גוברת הדרישה לחשיבה מתמטית, המצאתית, יצירתית וחדשנית הכוללת פתרוןידועים מראש, כגון בתעשיית במקום שאין בו פתרונות סדורים המבוססים על מערך כללים בעיות ההיי-טק ובתעשיית התרופות. מגמות אלו מחדדות את הרעיון שיש לטפח בוגרים "חושבים" ולא רקומודרניות ובתעשייה מפותחות וחזרה, כדי שיוכלו להשתלב בכלכלה ללמדם חומר בדרך של שינון דינמי באורח ידע לשחזר היכולת טיפוח ללא במדינתם. עתידית כלכלית בהתפתחות ולתמוך ואינטראקטיבי וליישמו במצבים חדשים, ובלי מיומנויות חשיבה מפותחות, בוגרי מערכת החינוך עלוליםונעלם מן העולם. המסגרת הקונספטואלית של מחקר פיזה להיות כשירים רק לסוג עבודות שהולך במדעים משקפת התייחסות זו לכישורים שיידרשו יותר ויותר מצעירים הצפויים להשתלב בשוק העבודה

בשנים הבאות.

מדינת ישראל בלטה מאז ראשית קיומה בתחומי המדע והטכנולוגיה. בעשורים האחרונים נרשמו בה הישגים מרשימים בתחומי תעשיית ההיי-טק, הביוטכנולוגיה, הרפואה, תעשיית התרופות, התעשיות הביטחוניות, ההנדסה החקלאית, טכנולוגיית המים וההשקיה, פיתוחים אגרונומיים, ועוד. ישראל, מעוטתועל שליטתה בתחום המדעים נשענה לצורך התפתחותה הכלכלית על ההון האנושי משאבי טבע, ישראל מדינת אם אלו. בתחומים המובילות המדינות אחת נחשבת היא כיום אחרים. ובתחומים

והפיתוחים המדעיים במאה ה- ברמה הבין-לאומית21מעוניינת להמשיך לעמוד בחזית הטכנולוגיה ולהוביל בתחומי ההיי-טק, עליה להכשיר את דור העתיד לאתגרים הצפויים בתחומים המדעיים שיבטיחו

המשך צמיחה כלכלית נאותה בעשורים הבאים.

אולם למרות כל הנאמר לעיל, ועל אף חשיבותו של תחום המדעים בארץ ובעולם והמודעות הרבה בקרב החברה לחשיבותו של תחום המדעים, בשנים האחרונות נרשמת בעולם ירידה במידת העניין של התלמידים במקצועות המדעיים, בעיקר בקרב הבנות, ובמיוחד בתחומים של מדעי המחשב והנדסת

22

(. גם בישראל נמצא עוד לפני כעשר שנים כי רק מיעוט מקרב התלמידים בוחריםDuby, 2005מחשבים )( (,2008את תחום המדעים בתור תחום עניין עיקרי בלימודיהם. למשל, על פי נתוני משרד החינוך

( תשס"ה-תשס"ז בשנים שניגשו תלמידים של הממוצע הבגרות2007-2005השיעור לבחינות ) בכימיה. תמונה זו11% בפיזיקה ו-13% בביולוגיה, 15%במקצועות הבחירה המדעיים היה נמוך ביותר:

(2014-2013לא השתנתה ואף החריפה בכמה מהמקצועות בעשור האחרון, ובשנים תשע"ג ותשע"ד ) וגם בכימיה על כ-9%, בפיזיקה על כ-16%עמד שיעור הנבחנים בחמש יחידות לימוד בביולוגיה על כ-

9%.9

המסגרת המושגית של מחקר פיזה גובשה מתוך ראייה של צורכי החברה והכלכלה המודרניות בהווה ובעתיד ושל יכולת האזרחים הצעירים להשתלב ולהתאים את עצמם בהצלחה לצרכים אלו. בחלקיםהאוריינות תחום המכונה פיזה, במחקר המדעים תחום הערכת של הייחודי האופי יתואר הבאים המדעית. כן יוסבר כיצד הגדירה והתוותה מערכת החינוך בישראל את הוראת המדעים בבתי הספרבמחקר, בתעשייה, בעתיד להשתלב שצפויים למי זה בתחום ומיומנויות ידע להקנות ניסיון מתוך

ברפואה ובאקדמיה, ובחברה בכלל.

פרק זה עוסק באוריינות המדעית כפי שהיא מוגדרת ונמדדת בפיזה, וברלוונטיות של תפיסת האוריינות המדעית להוראת המדעים בבתי הספר בישראל. תחילה יוצגו היבטים של אוריינות מדעית המוגדריםהתלמידים של הישגיהם לבחינת הנחוץ ההקשר את לספק כדי המחקר. של המושגית במסגרת

, תוצג תכנית הלימודים במדעים בישראל, בעיקר במסגרת2015הישראלים בתחום זה במבחן פיזה - הנלמדים וסביבה - אדם )לצד תחום הגאוגרפיה וטכנולוגיה בחטיבת הביניים תחום הדעת מדע בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה ועוד תחומי דעת מדעיים רלוונטיים הנלמדים בחטיבה העליונה(, ותיבחן מקומה של האוריינות המדעית, כהיבט נפרד או כרעיון חוצה נושאים, בתכנית הלימודים בתחום

המדע והטכנולוגיה בחטיבת הביניים ובתחומים רלוונטיים נוספים.

אוריינות מדעית במחקר פיזה

הערכת האוריינות המדעית במחקר פיזה שונה מרוב ההערכות המסורתיות בתחומי המדעים. הערכות אלו בודקות את מידת השליטה בתכנים מדעיים, ואילו במחקר פיזה ההערכה מתמקדת ביכולתם של התלמידים ליישם את הידע והמיומנויות שרכשו בלימודיהם על מצבים יום-יומיים ומצבים חדשים. גישהוהעובדה שהחברה הופכת להיות טכנולוגית כי הגלובליזציה זו משקפת את ההכרה, שנדונה לעיל, ומתוקשבת מובילות לשינויים מהירים בשוק העבודה, וכי יידרש מערך מיומנויות שונה ממי שייכנסו לשוקיוכלו להשתלב ביעילות ובאפקטיביות בכוח העבודה בשנים הבאות. כדי שבוגרים של מערכת חינוך העבודה בעתיד, נדרש מהם לא רק לזכור חומר ולאחזר אותו, אלא גם להיות מסוגלים לפתור בעיות שאין להן פתרון ברור ולמסור את רעיונותיהם בדרך מובנת ומשכנעת. לנוכח התמודדותה של האנושות עם אתגרים עצומים ועם דילמות בפתרון בעיות קיומיות כאספקת מי שתייה ומזון, מיגור מחלות וייצורהאישית, ברמה קריטיות החלטות ולקבל שצבר המדעי הידע את לגייס נדרש האדם אנרגיה, ועל המזון על הבריאות, על להשפיע עשויות אלו החלטות והעולמית-גלובלית. המקומית/ארצית המשאבים ומקורות האנרגיה של האדם היחיד, של תושבי המדינות השונות ושל כלל החיים על פני כדור

הארץ.

מוגדרת "יכולת לעסוק בנושאים הקשורים למדע ובעקרונות המדע2015אוריינות מדעית במחקר פיזה כאזרח רפלקטיבי". לפי גישה זו, הקנייתה נועדה לאפשר לבוגרים לקבל החלטות מושכלות בנושאים

הקשורים למדע ולסגל גישה ביקורתית וזהירה בנושאים אלו.

האוריינות ולתוצרים, הנוגע למטרות, לתהליכים בכל לטכנולוגיה בין מדע המהותי ההבדל למרות יכולים והן לידע טכנולוגי מבוסס מדעים. כשם שמדע וטכנולוגיה המדעית מתייחסת הן לידע מדעי

מבוסס על נתונים מהמזכירות הפדגוגית, תשע"ה.923

הקשריםאישיים

/ מקומייםארציים

גלובליים

דורשים מהתלמיד לגלות

האופן שבו התלמיד

עושה זאת -מושפע מ

להיות תשתית לפתרון בעיה, באופן פרדוקסלי הם עצמם או שימוש לא הולם בהם עלולים לגרום לבעיות נוספות. אדם בעל אוריינית מדעית צפוי אפוא לקבל החלטות תוך הפעלת חשיבה ביקורתית

ושיקולי דעת בדבר היתרונות והחסרונות של כל אחד מהתחומים.

מתבססת על ההנחה שאדם בעל אוריינות מדעית יכול לנהל2015המסגרת המושגית של מחקר פיזה דיון מדעי ביקורתי והוא מכיר ושולט בידע הנוגע לפרוצדורות ולפרקטיקות הנהוגות במחקר מדעי, וכן מכיר את התפיסות והרעיונות העיקריים שבבסיס החשיבה המדעית והטכנולוגית, את האופן שבו ידע שכזה נוצר ואת מידת התבססותו על ראיות ועל הסברים תיאורטיים. כדי שאדם בעל אוריינות מדעית יוכל להשתתף בשיח מנומק על מדע וטכנולוגיה, עליו להפעיל את מרבית המיומנויות האלה: להסביר תופעות באופן מדעי, להעריך ולתכנן חקר מדעי ולפרש נתונים וראיות באופן מדעי. מיומנויות אלו הן הבסיס למושג אוריינות מדעית. משום כך הדגש במסגרת המושגית הנוכחית מושם על חינוך לצריכה

מושכלת של ידע מדעי.

2015 מדעית במחקר פיזה המסגרת המושגית להערכת אוריינות

במסגרת המושגית של המחקר מתוארת האוריינות המדעית מארבעה היבטים הקשורים זה בזה:

הקשריםידעמיומנויותעמדות

היבטים אלו שימשו לפיתוחם ולמיפויים של הפריטים )שאלות המבחן( באוריינות מדעית במחקר פיזה2015.

שלהלן מוצגים ההיבטים )המבנים( המרכזיים הנכללים במסגרת המושגית של אוריינות2בתרשים מדעית והאופן שבו הם קשורים ביניהם.

: המבנים המרכזיים הכלולים במסגרת המושגית של אוריינות מדעית2תרשים

24

מיומנויות

להסביר.1 תופעות בדרך

מדעית

להעריך ולתכנן.2חקר מדעי

לפרש נתונים.3 וראיות בדרך

עמדות

התעניינות.1במדע

הערכה )מתן.2 ערך חיובי(

לגישות מדעיותלמחקר

מודעות.3סביבתית

ידע

תוכן.1

פרוצדורלי.2

הקשרים

באוריינות הכלולות המיומנויות בשלוש בהצלחה להשתמש מהתלמידים מצופה שבהם ההקשרים מדעית הם אישיים, מקומיים/ארציים ועולמיים/גלובליים, והם עשויים להיות מעבר להקשרים השגרתיים שתלמידים נחשפים אליהם במהלך לימודיהם בבית הספר. פריטי ההערכה במחקר מתמקדים אפוא במצבים הנוגעים לאדם היחיד, למשפחה ולקבוצות השווים, לקהילה הגדולה יותר ולעולם הרחב. יש שההקשרים יהיו היסטוריים ופריטי המבחן יבדקו הבנה של תהליכים ופרקטיקות הכרוכים בקידום הידע

המדעי.

מקומיות/ארציות2בטבלה אישיות, בסביבות וטכנולוגיה מדע של העיקריים היישומים מוצגים המשמשים הקשרים )רקע( בפריטי ההערכה. היישומים, המבוססים על מגוון מצבים בחיי10וגלובליות,

היום-יום, נבחרו על פי הרלוונטיות שלהם לחיי התלמידים ולתחומי העניין שלהם. חשוב לציין שההערכהבפיזה אינה של הקשרים, אלא של מיומנויות וידע בתוך הקשרים ספציפיים.

2015: ההקשרים בהערכת אוריינות מדעית בפיזה 2טבלה גלובלייםמקומיים / ארצייםאישיים

בריאות ומחלות שמירה על הבריאות, הימנעות מתאונות,

תזונה

ניטור מחלות, תפוצת מחלות, בחירות תזונתיות, רגולציה של

היגיינה בייצור מזון, בריאותבקהילה

מגפות, תפוצת מחלותמידבקות

צריכה אישית שלמשאבי טבעחומרים ושל אנרגיה

צורכי הקיום של אוכלוסיות בני האדם, איכות חיים, ביטחון, ייצור מזון והפצתו, אספקת

אנרגיה

מערכות טבעיות מתחדשות ולא מתחדשות, גידול

באוכלוסייה, שימוש בר-קיימאבמינים שונים

איכות הסביבה

התנהגות "ידידותית לסביבה", שימוש

בחומרים ובמכשיריםוסילוקם

פיזור אוכלוסייה, סילוק פסולת, ניהול ורגולציה של זיהומים

בטבע, יצירת תנאים למחזור, ניצול משאבי טבע, שמירה עלהטבע, השפעה על הסביבה

מגוון ביולוגי, קיימות אקולוגית, בקרת זיהומים, התהוות ואובדן

של קרקע, ביומסה כמקוראנרגיה חלופי

הערכת הסיכונים שלצמצום סכנותסגנונות חיים שונים

שינויים מהירים )כגון רעידות אדמה, מזג אוויר קיצוני(,

שינויים אטיים ומתמשכים )כגון בליה חופית, התהוות סלעימשקע(, הערכת סיכונים

שינויי אקלים, השפעותהתקשורת המודרנית

התפתחויות בחזית המדעוהטכנולוגיה

היבטים מדעיים של תחביבים, טכנולוגיה אישית, פעילויות של

מוזיקה וספורט

פיתוח חומרים חדשים, עזרים ותהליכים, הנדסה גנטית,

טכנולוגיות בריאות, תחבורה

היכחדות מינים, חקר החלל,מוצאו של היקום ומבנהו

מיומנויות מדעיות

אדם בעל אוריינות מדעית יוכל לדון בסוגיות הנוגעות למדע וטכנולוגיה ולקבל החלטות בהקשרים אלו.היא בהן השליטה מידת מדעית. אוריינות המאפיינות העיקריות במיומנויות לשלוט עליו כך לשם שמבחינה בין רמות של מומחיות. המיומנויות העיקריות הנחוצות לאוריינות מדעית מוגדרות "פעולות".

בטבלה ולעשות. להבין אמור מדעית אוריינות בעל אדם מה המבהיר באופן שלהלן3ומנוסחות מפורטות המיומנויות המצופות מתלמיד בעל אוריינות מדעית.

בתור הקשר אחד – "ההקשר החברתי".2006 ההקשרים המקומיים/הארציים הוצגו במסגרת המושגית של מחקר פיזה 1025

2015: המיומנויות המדעיות במחקר פיזה 3טבלה להסביר תופעות באופן מדעי

היכולת לזהות, להציע ולהעריך הסברים למגוון תופעות טבע ותופעות טכנולוגיות, תוך יכולת -.לאחזר/לשלוף ידע מדעי מתאים ולהשתמש בו.לזהות, להשתמש ולייצר מודלים וייצוגים להסבר תופעות מדעיות.לפתח חיזויים/ניבויים מתאימים ולהצדיקם.להעלות השערות להסבר תופעות מדעיות.להסביר את השלכותיו האפשריות של ידע מדעי על החברה

להעריך ולתכנן חקר מדעיהיכולת לתאר ולהעריך חקר מדעי ולהציע דרכים מדעיות להתמודדות עם שאלות, תוך יכולת -

.לזהות את השאלות הנבדקות במחקר מדעי נתון.להבחין בין שאלות שאפשר לחקור באופן מדעי לבין שאלות שאי-אפשר לחקור באופן מדעי.להציע דרכים לחקור שאלה נתונה באופן מדעי.להעריך דרכים לחקור שאלה נתונה באופן מדעילתאר ולהעריך מגוון דרכים המשמשות מדענים כדי להבטיח את מהימנות הנתונים ואת האובייקטיביות

של ההסברים, ולהיות מסוגלים להכליל בעזרתן מן הפרט אל הכלל.לפרש נתונים וראיות באופן מדעי

היכולת לנתח ולהעריך נתונים וטיעונים מדעיים המוצגים במגוון דרכי ייצוג ולהסיק מסקנות מתאימות, תוך יכולת -.להמיר נתונים מדרך ייצוג אחת לאחרת.לנתח ולפרש נתונים ולהסיק מסקנות מתאימות.לזהות את ההנחות, הראיות וההנמקות בטקסטים הנוגעים למדעשיקולים על המבוססים טיעונים לבין מדעיות ותיאוריות ראיות על המבוססים טיעונים בין להבחין

אחרים..)להעריך ראיות וטיעונים מדעיים ממקורות שונים )כגון עיתון, רשת האינטרנט, כתבי עת

כדי שתלמיד יצליח ליישם את המיומנות "להסביר תופעות באופן מדעי" עליו להיזכר בידע תוכן מתאים לסיטואציה הנתונה ולהשתמש בו כדי לפרש, להסביר או להעלות השערות זמניות גם בהקשרים שיש

בהם מחסור בידע או בנתונים.

המיומנות "להעריך ולתכנן חקר מדעי" נחוצה כדי להעריך באופן ביקורתי דיווחים על ממצאים מדעיים ועל מחקר מדעי, והיא מחייבת ידע של מאפיינים מרכזיים במחקר המדעי, ומצריכה יכולת להעריך את איכות הנתונים ולזהות הנחות תיאורטיות מוקדמות בבסיסו של המחקר, אם יש כאלה, או להעריך אם מחקר בא לאתר ולזהות דפוס כלשהו. לצורך מיומנות זו נדרש מהתלמידים הן ידע פרוצדורלי )ידע על הפרוצדורות המשמשות מדענים כדי להגיע לידע מדעי( והן ידע אפיסטמי )ידע של מושגים ומאפיינים ספציפיים החיוניים לתהליך הבניית הידע(, אולם היא עשויה להישען במידה זו או אחרת גם על ידע של

תוכן מדעי.

המיומנות "לפרש נתונים וראיות באופן מדעי" מאפשרת לאדם לפרש את משמעותן של ראיות מדעיות ונתונים המוצגים במגוון ייצוגים, ואת השלכותיהן על קהל מוגדר, כדי להעלות טיעונים ולהסיק מסקנות במילים שלו. מיומנות זו מצריכה שימוש בכלים מתמטיים כדי לנתח ולעבד נתונים ויכולת להשתמש בשיטות ייצוג מקובלות. המיומנות מאפשרת לאדם לגשת למידע מדעי, להעריך טיעונים ומסקנות על סמך ראיות, להעריך מסקנות חלופיות, להציע נימוקים בעד ונגד כל אחת מהן בעזרת ידע פרוצדורלי או

אפיסטמי ולזהות את ההנחות שבבסיס כל מסקנה.

סוגי הידע

וידע פרוצדורלי ידע תוכן, ידע ידע: סוגי שלושה מחייבות מדעית לאוריינות הנחוצות המיומנויות אפיסטמי. להלן הסבר על אודות שלושת סוגי הידע.

26

ידע תוכן

כדי15עובדות, תיאוריות, רעיונות ועקרונות מדעיים. במחקר פיזה הוערך ידע תוכן שנחוץ לתלמידים בני שלהלן4להבין את עולם הטבע ולפרש חוויות בהקשרים אישיים, מקומיים, ארציים וגלובליים. בטבלה

מוצג ידע התוכן במסגרת המחקר. הידע שנבחר הוא מדגם מתוך תחום התוכן המדעי, וחשוב שיעמודבאמות מידה ברורות, כלומר -

.שיהיה רלוונטי למצבים מהחיים האמתיים

.שייצג מושג מדעי חשוב או תיאוריה מסבירה מרכזית המשמשת לאורך זמן

15שיתאים לרמת ההתפתחות של בני.

ידע התוכן הנכלל במסגרת המחקר: 4טבלה מערכות פיזיקליות, המצריכות ידע על -

מבנה החומר )המודל החלקיקי, קשרים, ועוד(.תכונות החומר )שינויי מצב צבירה, הולכת חום והולכה חשמלית, ועוד(.

שינויים כימיים של החומר )תגובות כימיות, העברת אנרגיה, חומצות/בסיסים, ועוד(.תנועה וכוחות )מהירות, חיכוך ועוד( ופעולה ממרחק )כוחות מגנטיים, כוח הכבידה וכוחות אלקטרוסטטיים, ועוד(.

אנרגיה וגלגוליה )שימור אנרגיה, איבוד אנרגיה, תגובות כימיות, ועוד(.אינטראקציות של אנרגיה וחומר )גלי אור וגלי רדיו, גלי קול וגלים סיסמיים, ועוד(.

מערכות חיים, המצריכות ידע על -, צמחים ובעלי חיים, ועוד(.DNAתאים )מבנים ותפקוד,

המושג "אורגניזם" )חד-תאי ורב-תאי, ועוד(.בני אדם )בריאות, תזונה, תת-מערכות ]כגון עיכול, נשימה, מחזור הדם, הפרשות, רבייה[ והקשרים ביניהן, ועוד(.

אוכלוסיות )מינים, אבולוציה, מגוון ביולוגי, שונות גנטית, ועוד(.

מערכות אקולוגיות )שרשרות מזון, גלגולי חומר ואנרגיה, ועוד(.הביוספרה )שירותי המערכת האקולוגית, קיימות, ועוד(.

מערכות כדור הארץ והחלל, המצריכות ידע על -מבנים במערכות כדור הארץ )ליתוספרה, אטמוספרה, הידרוספרה, ועוד(.

אנרגיה במערכות כדור הארץ )מקורות אנרגיה, אקלים גלובלי, ועוד(.שינויים במערכות כדור הארץ )טקטוניקת הלוחות, מחזורים גאוכימיים, כוחות בונים והורסים, ועוד(.

ההיסטוריה של כדור הארץ )מאובנים, מוצא ואבולוציה, ועוד(.כדור הארץ בחלל )כוח הכבידה, מערכות כוכבים, גלקסיות, ועוד(.

ההיסטוריה של היקום וקנה המידה שלו )שנות אור, תיאוריית המפץ הגדול, ועוד(.

ידע פרוצדורלי

אחת ממטרותיו הבסיסיות של המדע היא להציע תיאורים המסבירים את עולם החומר, החל מתיאורים שלהלן מתואר הידע5שמסבירים אותו באופן טנטטיבי ועד בחינתם באמצעות מחקר אמפירי )בטבלה

הפרוצדורלי הנכלל במסגרת המושגית של המחקר(.

ידע פרוצדורלי הוא הידע של העקרונות והפרוצדורות החיוניים לחקר מדעי, והוא הבסיס לאיסוף נתונים מדעיים מהימנים ותקפים, לניתוחם ולפירושם. חקירה אמפירית נשענת על כללים שיש להקפיד עליהם לאורך תהליך החקירה כדי שהנתונים הנאספים בה יהיו תקפים ומהימנים. הבנת כללים אלו מצופההראיות שאפשר את ביקורתי באופן לבחון כדי גם נחוץ כזה ידע מדעית. אוריינות בעל מתלמיד

להשתמש בהן כדי לתמוך בטיעונים אלה או אחרים.

2015: הידע הפרוצדורלי הנכלל במסגרת מחקר פיזה 5טבלה ידע פרוצדורלי

המושג "משתנים", ובכלל זה משתנים תלויים ובלתי תלויים, ומשתני בקרה.מושגים הקשורים למדידה )מדידות כמותיות, תצפיות איכותניות, קנה מידה, משתנים קטגוריאליים ורציפים, ועוד(.

דרכים להעריך אי-ודאות ולמזער אותה )חזרה על מדידות וחישוב הממוצעים שלהן, ועוד(. מנגנונים שיבטיחו את היכולת לשחזר את הנתונים )קרבה בין מדידות חוזרות של אותה הכמות( ואת מידת דיוקם

)קרבה בין הכמות הנמדדת לבין הערך האמתי של המדידה(.דרכים מקובלות לפשט נתונים ולייצגם באמצעות טבלאות, גרפים ותרשימים, ושימוש נכון בהם.

27

אסטרטגיית הבקרה של נתונים ותפקידה במערך הניסוי, או השימוש בניסויים אקראיים מבוקרים כדי להימנעמממצאים שאי-אפשר לייחס בוודאות לגורם הנבדק, וכדי לזהות מנגנונים סיבתיים אפשריים.

מאפייניו של מערך מחקר המתאים לשאלה מדעית נתונה )מחקר ניסויי, מחקר שטח, חיפוש אחר דפוסים, ועוד(.

ידע אפיסטמי

ידע אפיסטמי הוא ידע והבנה של המושגים והמאפיינים המרכזיים שהם חיוניים לתהליך בניית הידע במדע, ושל תפקידם בביסוס הידע שנוצר באמצעות המדע. למשל: מושגים ומרכיבים כגון השערה,

(. נוסף על כך,Duschl, 2007תיאוריה או תצפית ותרומתם לאופן שבו אנו יודעים את מה שאנו יודעים ) בעלי ידע אפיסטמי אמורים להבחין בין סוגי הטיעונים )אינדוקטיביים לעומת דדוקטיביים( וגם להעריך את חשיבותה של ביקורת עמיתים בתור מנגנון לבחינת טיעונים המבוססים על ידע מדעי חדש. ידע פרוצדורלי נחוץ כדי להסביר למה הכוונה באסטרטגיית הבקרה של משתנים, ואילו ידע אפיסטמי הוא היכולת להסביר מדוע אסטרטגיית הבקרה של משתנים או שחזור של מדידות הם חלק מרכזי בביסוסולפרש שאלה - התלמידים נדרשים להבין ייבדק בעיקר באופן פרגמטי ידע אפיסטמי הידע במדע. המצריכה ידע כזה ולענות עליה, ולא באמצעות הערכה ישירה של מידת הבנתם בכל הנוגע למאפייני

זה. בטבלה שלהלן מוצגים מאפייניו העיקריים של הידע האפיסטמי הדרוש על פי המסגרת6ידע המושגית של אוריינות מדעית.

: מאפייניו העיקריים של הידע האפיסטמי הדרוש באוריינות מדעית6טבלה ידע אפיסטמי

המושגים והמאפיינים המכוננים של המדע, כלומר:.מהותן של תצפיות, עובדות, השערות, תיאוריות ומודלים מדעייםויעדיה של הטכנולוגיה ויעדיו של המדע )ליצור הסברים על עולם הטבע( לעומת מטרותיה מטרותיו

)ליצור פתרון אופטימלי לצורכי האדם(..מהי שאלה מדעית או טכנולוגית ומהם נתונים מתאימים.)ערכי המדע )מחויבות לפרסום, אובייקטיביות ומניעת הטיות, ועוד,ביותר הטוב להסבר היסק ואינדוקטיביים, דדוקטיביים )נימוקים במדע המשמשים הנימוקים סוגי

אנלוגיות, נימוקים מבוססי-מודל, ועוד(.:תפקידם של המושגים והמאפיינים הללו בהצדקת הידע שנוצר על ידי המדע, כלומר.כיצד טיעונים מדעיים נתמכים בנתונים ובנימוקים)תפקידם של מחקרים אמפיריים מסוגים שונים בביסוס ידע, מטרתם )לבחון השערות או לזהות דפוסים

ותכנונם )תצפית, ניסויים מבוקרים, מחקרים מתאמיים(..כיצד טעויות מדידה משפיעות על דרגת הביטחון בוודאותו של ידע מדעי.השימוש במודלים פיזיים, מערכתיים ומופשטים, תפקידיהם ומגבלותיהםתפקידם של שיתוף פעולה וביקורת, וכיצד ביקורת עמיתים יש בה ליצור ביטחון בוודאותם של טיעונים

מדעיים..תפקידו של ידע מדעי, לצד צורות ידע אחרות, בזיהוי סוגיות חברתיות וטכנולוגיות ובהתמודדות עמן

2006 השוני בהגדרת אוריינות מדעית במחזור הנוכחי של מחקר פיזה לעומת מחזור

מבוססת על ההגדרה של אוריינות מדעית כפי שנוסחה2015הגדרת האוריינות המדעית במחזור פיזה , כמו במחזור הנוכחי, הועמד במוקד תחום האוריינות2006 אך מרחיבה אותה. ב-2006במחזור פיזה

מאפשרות להשוות בין הנתונים בשני מחזורים2015 וב-2006המדעית. המדידות של תחום האוריינות ב-הייתה שונה במקצת. אוריינות מדעית2006אלו, אך הטקסונומיה של אוריינות מדעית במחקר פיזה

התייחסה אל "הידע המדעי" כאל מושג בעל שני מרכיבים: "ידע של מדע" ו"ידע על2006במחקר פיזה ( ,OECDמדע" 2006(( מדע" של "ידע .)knowledge of scienceהטבע עולם של לידע התייחס

בתחומים השונים: פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי כדור הארץ והחלל, ומדע מבוסס טכנולוגיה. במסגרת science(. "ידע על מדע"4המושגית של המחקר הנוכחי סוג ידע זה נקרא "ידע תוכן" )ראה לעיל טבלה

about knowledge-התייחס ב ) ועל מטרותיו2006( לידע על האמצעים של המדע )דרכי החקירה( )הסברים מדעיים(. "ידע על מדע" היה היבט של עשייה מדעית שהדגיש את הידע של התלמידים על מאפייני המדע. המונח "אוריינות מדעים" התייחס באופן כוללני לשני ההיבטים האלה יחד. ההגדרה של

התפתחה על בסיס עקרונות אלו, והמונח "ידע על מדע" פורט ופוצל2015אוריינות מדעית במחקר פיזה לשני מרכיבים במסגרת המושגית של המחקר הנוכחי: ידע פרוצדורלי וידע אפיסטמי.

28

עמדות

ועל מדעיים, בנושאים שלהם העניין מידת על להשפיע יכולות המדע כלפי התלמידים עמדות המוטיבציה שלהם לעסוק במדע בהמשך חייהם ולפעול בתחומיו. להוראת המדעים תפקיד כפול: גם להרחיב את הידע של התלמידים במדע ובטכנולוגיה, וגם להגביר את עניינם במדעים ובמחקר המדעי. עמדות חיוביות של תלמידים כלפי המדע עשויות לסייע להם בעתיד להחליט להרחיב את הידע המדעי שלהם, לשאוף לפתח קריירה מדעית ולהשתמש במושגים ובשיטות מדעיות במהלך חייהם. עמדות חיוביות כלפי מדע, נטייה להכיר בתרומה של הגישה המדעית למחקר והדאגה לסביבה ולאורח חיים בר-קיימא – כל אלה מאפיינים אדם בעל אוריינות מדעית, והם נחשבים תוצרים חשובים של החינוך

בתחומי המדעים.

מתייחסת לעמדות כלפי מדעים משלושה היבטים: התעניינות במדע2015המסגרת המושגית של פיזה וטכנולוגיה; הערכה )מתן ערך חיובי( לגישות מדעיות למחקר; מודעות סביבתית.

התחום 'התעניינות במדע ובטכנולוגיה' נבחר בשל הקשרים המוכחים בינו לבין הישגים, בחירת מסלול לימודים, בחירת קריירה ולמידה מתמשכת לאורך החיים. 'הערכה )מתן ערך חיובי( לגישות מדעיות

נחשבת אחת המטרות היסודיות ביותר של החינוך למדעים במדינות רבות, והיא מתייחסת11למחקר' לעמדות התלמידים כלפי השימוש בשיטה המדעית לשם חקירת תופעות טבע ותופעות חברתיות, וכלפי התובנות שעולות משיטות אלו. בהינתן חשיבותם של נושאים סביבתיים להמשך קיום החיים על פני כדור הארץ ולהישרדותה של האנושות, פיתוח של מודעות סביבתית ושל גישה אחראית כלפי הסביבה הוא מרכיב חשוב בחינוך למדעים בימינו, והתחום 'מודעות סביבתית' הוא בעל חשיבות בין-לאומית )הן בהקשר מקומי/ארצי והן בהקשר גלובלי( ובעל רלוונטיות כלכלית. חשוב לציין שבמחקר הנוכחי נבדקו

פיזה כבמחקר זאת שלא ייעודיים בלבד. נבדקו2006עמדות התלמידים באמצעות שאלונים , שבו ייעודיים ובאמצעות פריטי הערכה ששובצו בתוך עמדות התלמידים כלפי המדע באמצעות שאלונים

שלהלן מפורטות העמדות בשלושת התחומים.7יחידות המבחן. בטבלה

מתייחס אליהן2015: העמדות כלפי מדעים שמחקר פיזה 7טבלה האופן שבו ההיבט בא לידי ביטויהיבט

התעניינות במדעובטכנולוגיה

.סקרנות כלפי מדעים וכלפי נושאים ומיזמים הקשורים למדע.רצון לרכוש עוד ידע מדעי וכישורים באמצעות מגוון מקורות ושיטות.התעניינות מתמשכת במדע, ובכלל זה בחינת אפשרות לפיתוח קריירה הקשורה במדע

הערכה )מתן ערך חיובי( לגישות

מדעיות למחקר

.מחויבות לראיות בתור הנחת יסוד בבחינה של הסברים על העולם הגשמי.מחויבות לגישה המדעית למחקר, כאשר הדבר רלוונטי.הכרה בערכה של הביקורת כאמצעי לביסוס תוקפו של כל רעיון באשר הוא

מודעות סביבתית.התייחסות לסביבה ולקיימות.נטייה לנקוט ולקדם התנהגויות סביבתיות בנות-קיימא

אף שהשאלונים לתלמיד, שבאמצעותם נבדקו עמדות התלמידים כלפי המדע, נבנו בהתאם להיבטים12שתוארו במסגרת המושגית, המדידה של עמדות התלמידים כלפי מדע נעשתה בפועל לפי מדדים אלו:

שאיפה לפיתוח קריירה מדעית

השתתפות בפעילויות מדעיות

הנאה ממדע

עניין בנושאים רחבי היקף במדעים

מוטיבציה אינסטרומנטלית ללמוד מדעים

חוללות עצמית במדעים

"תמיכה במחקר מדעי".2006 היבט זה נקרא במחקר פיזה 11

במהדורות הבאות של הדוח יתווספו פרקים על אודות נתוני הרקע של התלמידים, עמדותיהם, הסביבה הלימודית שלהם12והקשר להישגים.

29

רמות הבקיאות באוריינות מדעית

הן המתייחסות מדעית באוריינות בקיאות של רמות שבע הוגדרו המחקר של המושגית במסגרת , הוגדרו כדי לסייע8לשליטה בידע והן לשליטה במיומנויות. רמות הבקיאות, המוצגות להלן בטבלה

במתן פרשנות לציונים המספריים שנאספו במבחן. הן מתארות את יכולותיו של תלמיד ומידת שליטתו בידע ובמיומנויות השונות הנדרשות בשאלות המבחן, בהתאם למה שנקבע במסגרת המושגית. במחקר

, שגם2006הנוכחי נקבעו שבע רמות בקיאות. שש מהן תואמות את רמות הבקיאות במחזור פיזה במרכזו, כאמור, עמד תחום האוריינות המדעית. במחקר הנוכחי נוספה רמת בקיאות בתחתית הסולם,

)ממחקר פיזה 1כך שיש בו שבע רמות בקיאות. שמה של רמת בקיאות ( שונה וכונה במחקר2006 ב'. רמה זו נוספה במחקר הנוכחי בהתבסס על1א', והרמה שנוספה מתחתיה נקראה 1הנוכחי רמה

המשימות הקלות ביותר שבמבחן, שנוספו כדי למדוד )ולתאר( את הידע והיכולות של תלמידים בעלירמת בקיאות נמוכה ביותר.

: תיאור של שבע רמות הבקיאות בסולם אוריינות במדעים8טבלה רמה

ציון שלתיאורגבול תחתון

6708

התלמידים מסוגלים להסתמך על מגוון רחב של רעיונות ומושגים מדעיים מתחומי הידע המדעי: פיזיקה, מדעי החיים ומדעי כדור הארץ, ולהשתמש בידע תוכן, בידע פרוצדורלי ובידע אפיסטמי כדי להעלות השערות המסבירות תופעות מדעיות, אירועים ותהליכים מדעיים שאינם מוכרים להם, וכדי לערוך חיזויים. כאשר הם מפרשים נתונים וראיות הם יודעים להבחין בין מידע רלוונטי למידע שאינו

רלוונטי ויכולים להסתמך גם על ידע שאיננו חלק מתכנית הלימודים הרגילה. הם מסוגלים להבדיל בין טיעונים המבוססים על ראיות ותיאוריות מדעיות לבין טיעונים המבוססים על שיקולים אחרים.

יכולים להעריך מערכים חלופיים של ניסויים מורכבים, מחקרי שטח או סימולציות,6תלמידים ברמה ולהצדיק את בחירותיהם.

5633

התלמידים מסוגלים להשתמש ברעיונות ובמושגים מדעיים מופשטים כדי להסביר תופעות, אירועים ותהליכים לא מוכרים ומורכבים יותר הכוללים כמה וכמה קשרים סיבתיים. הם יכולים ליישם ידע

אפיסטמי מורכב יותר כדי להעריך כמה מערכי ניסויים חלופיים ולהצדיק את בחירותיהם, ולהשתמש מסוגלים להעריך דרכים שונות5בידע תיאורטי כדי לפרש מידע או לערוך חיזויים. תלמידים ברמה

לחקירה מדעית של שאלה נתונה, ולזהות את המגבלות של פירוש מערכי נתונים, לדוגמה: מקורם שלמערכי הנתונים וההשפעות שיש לאי-ודאות של נתונים מדעיים.

4559

התלמידים מסוגלים להשתמש בידע תוכן מורכב יותר או מופשט שניתן להם או שהם נזכרים בו, כדי לגבש הסברים לאירועים ולתהליכים מורכבים יותר או מוכרים להם פחות. הם יכולים לעשות ניסויים הכוללים שני משתנים בלתי תלויים או יותר, ובאילוצים שונים. הם מסוגלים להצדיק בחירה במערך

יכולים לפרש4ניסויי מסוים על סמך אלמנטים של ידע פרוצדורלי וידע אפיסטמי. תלמידים ברמה נתונים הלקוחים מתוך מערך נתונים שרמת מורכבותו בינונית או שההקשר שלו מוכר פחות, להסיק

מסקנות מתאימות המצריכות יותר מנתונים גרידא ולהביא הצדקות לבחירותיהם.

3484

התלמידים מסוגלים להשתמש בידע תוכן שרמת מורכבותו בינונית כדי לזהות או לגבש הסברים לתופעות מוכרות. במצבים מוכרים פחות או מורכבים יותר הם יכולים לגבש הסברים בעזרת תמיכה

או רמזים רלוונטיים. הם יכולים להסתמך על אלמנטים של ידע פרוצדורלי וידע אפיסטמי כדי לבצע מסוגלים להבחין בין סוגיות מדעיות3ניסוי פשוט בהקשר הכולל אילוצים שונים. תלמידים ברמה

לסוגיות שאינן מדעיות ולזהות את הראיות התומכות בטענה מדעית.

2410

התלמידים מסוגלים להסתמך על ידע תוכן מחיי היום-יום ועל ידע פרוצדורלי בסיסי כדי לזהות הסבר מדעי מתאים, לפרש נתונים, ולזהות את השאלה הנבדקת במערך ניסוי פשוט. הם יכולים להשתמש

בידע מדעי בסיסי או מחיי היום-יום כדי לזהות מסקנה תקפה העולה ממערך נתונים פשוט. תלמידים מגלים ידע אפיסטמי בסיסי בעצם יכולתם לזהות שאלות שאפשר לחקור באופן מדעי.2ברמה

335א1

התלמידים מסוגלים להשתמש בידע תוכן וידע פרוצדורלי בסיסי או מחיי היום-יום כדי לזהות או לאתר הסברים לתופעות מדעיות פשוטות. בעזרת תמיכה הם יכולים לערוך חקר מדעי מובנה עם שני

משתנים או פחות. הם יכולים לזהות קשרים סיבתיים או מתאמיים פשוטים ולפרש נתונים גרפיים א יכולים לבחור את ההסבר1וחזותיים המציבים דרישות קוגניטיביות ברמה נמוכה. תלמידים ברמה

המדעי הטוב ביותר לנתונים המוצגים לפניהם בהקשרים אישיים, מקומיים וגלובליים מוכרים.

261ב1 התלמידים מסוגלים להשתמש בידע מדעי בסיסי או מחיי היום-יום כדי לזהות היבטים של תופעות

מוכרות או פשוטות. הם יכולים לזהות דפוסים ברורים בנתונים, להכיר מונחים מדעיים בסיסיים,ולמלא אחר הוראות מפורשות כדי לבצע הליך מדעי.

30

מחשוב המבחן והרחבת היריעה של ההערכה

והפריטים במחזור במסגרת המעבר של מבחני פיזה להיבחנות באמצעים מתוקשבים, כל היחידות הנוכחי היו ממוחשבים. יחידות היבחנות במדעים נחלקו לשני סוגים עיקריים:

יחידות היבחנות סטטיות: יחידות אלו הכילו תוכן סטטי ובו טקסטים, גרפים, תרשימים, טבלאות ושאלות קשורות. יחידות אלו נכללו בחלקן במחקרים קודמים בגרסת נייר ועיפרון והומרו ליחידות ממוחשבות במחקר הנוכחי כפשוטן )כלומר, הם הוצגו כקובצי תמונה על המסך בדיוק באותה גרפיקה, צפיפות

(. 13ועימוד כמו בגרסת המקור בנייר ועיפרון

דינמיים, אלמנטים קיימים אלו מבחן ביחידות וסימולטיביות: אינטראקטיביות דינמיות, יחידות סימולטיביים ואינטראקטיביים שבהם, למשל, הגריין דורש התערבות של התלמיד שגורמת להפעלה של דברים, או שמשולבת ביחידה הדגמה )סרטון, קובץ אודיו, אנימציה( שיכולה לתאר תופעה או מבנה, ובמקרים מסוימים מוצגת סביבה סימולטיבית המדמה סביבה לביצוע חקר מדעי )מעבדה או שדה

מכלל יחידות המדעים13%מחקר(. יחידות מבחן אלו פותחו לקראת מחזור המחקר הנוכחי והן מהוות שבו.

השימוש במחשב הרחיב יריעת הנושאים והמיומנויות שמחקר פיזה יכול להעריך. לדוגמה, הוא אפשר להעריך את יכולתם של התלמידים לתכנן חקירה מדעית באמצעות שימוש בסימולציות אינטראקטיביות

המדמות תנאי מעבדה או שדה מחקר אותנטי.

השימוש במחשב אפשר גם להרחיב את ההקשרים שהיחידות דנות בהם, להציג סיטואציות דינמיות המתארות מצבים של תנועה ושינוי באופן הדומה יותר למציאות, ולהגביר את ההנעה )ובמובן מסוים גם

את ההנאה( של התלמידים במבחן.

מיפוי פריטי המבחן בחלק של אוריינות מדעית

בחלק העוסק באוריינות מדעית מסווגים להלן לפי שלושת סוגי הידע שהוגדרו2015פריטי מבחן פיזה במסגרת המושגית: ידע תוכן, ידע פרוצדורלי וידע אפיסטמי, ולפי תחומי הידע המדעי: פיזיקה, מדעי

(. כמו כן קיים סיווג לפי המיומנויות המדעיות הנכללות באוריינות9החיים ומדעי כדור הארץ )טבלה (. 10( וכפי שהן באות לידי ביטוי בפריטים השונים במבחן )טבלה 3מדעית כפי שהוגדרו לעיל )טבלה

נוסף על הסיווג לפי שלושת ההיבטים שלעיל, כל פריט מסווג גם לפי סוג התגובה הנדרשת מהתלמיד - פריט פתוח או סגור, על פי רמת העיבוד הקוגניטיבי )רמת החשיבה( הנדרשת מהתלמיד כדי להשיב על הפריט )נמוכה, בינונית או גבוהה(, על פי ההקשר )אישי, מקומי/ארצי, גלובלי/עולמי(, ולבסוף – לפי רמתבקיאות המתארות מה רמות כאמור שבע הגדירה המחקר של המושגית המסגרת הקושי שלהם. תלמידים בעלי רמות בקיאות שונות מסוגלים לעשות בדרך כלל. רמות אלו מייצגות גם את רמות הקושי

(. 3של הפריטים במבחן )להסבר נוסף על כך ראו פרק

דוגמה ליחידה סטטית ויחידה דינמית ראו בנספח "שאלות לדוגמה".1331

התפלגות הפריטים לפי סוגי הידע: 9טבלה מערכות

סך הכולכדור הארץ והחללחייםמערכות פיזיקליותסוגי הידע66% - 18%54% - 24%14% - 24%20% - 20%ידע תוכן

31% - 9%19% - 11%5% - 11%7% - 7%ידע פרוצדורלי22% - 6%10%- 8%2% - 8%4% - 4%ידע אפיסטמי

36%36%28%100%סך הכול

: התפלגות הפריטים לפי המיומנויות המדעיות10טבלה שיעורן מסך כל הנקודותהמיומנויות המדעיות

50% - 40%להסביר תופעות באופן מדעי30% - 20%להעריך ולתכנן חקר מדעי

40% - 30%לפרש נתונים וראיות באופן מדעי100%סה"כ

היו שמחציתם כך וגלובליים, מקומיים/ארציים אישיים, הקשרים פני על התפלגו הפריטים הקשרי גלובליים. להקשרים אישיים הקשרים בין שווה באופן התחלקו והשאר מקומיים/ארציים הקשרים

פריטים פתוחים.60% פריטים סגורים ו-40%הפריטים התפלגו בערך לכ-

32

הוראת המדעים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה בישראל

פיזה בני 2015כאמור, מחקר באיזו מידה תלמידים ובדק התמקד באוריינות בתחום המדעים 15 בקיאים באוריינות מדעית על היבטיה השונים. מטרת מחקר פיזה אינה לבדוק את מימושה או יישומה של תכנית הלימודים במדינה נתונה אלא לבדוק אם וכיצד תלמידים יודעים להשתמש בידע שהצטבר לאורך שנים בתחום דעת מסוים וליישמו, בין שידע ומיומנויות אלו נרכשו במסגרת בית הספר ומערכת החינוך ובין שנרכשו בדרכים אחרות. עם זאת, בחינה של מטרות ההוראה של תכניות הלימודים בישראל ושל המסגרת המושגית שלהן נחוצה כדי לספק את ההקשר הנחוץ לבחינת הישגיהם של התלמידים במערכת החינוך בישראל במחקר פיזה. החלק הנוכחי סוקר את הוראת המדעים בבתי הספר בישראל בכלל ובחטיבת הביניים בפרט )כיתות ז-ט( – התקופה הלימודית המקדימה את מחקר פיזה ואשר בה

רוכשים את עיקר ידיעותיהם ומיומנויותיהם בתחומי המדעים. תחום המדעים נלמד15תלמידים בני ולאחר מכן הוא נלמד בחטיבה וטכנולוגיה", בישראל עד כיתה ט' במסגרת מקצוע משלב – "מדע וביולוגיה. תחום דעת נוסף שרלוונטי להקשר של העליונה בתחומי דעת נפרדים כגון פיזיקה, כימיה המחקר הנוכחי הוא תחום הגאוגרפיה, זאת מאחר שאחד מתחומי התוכן הנבדקים במסגרת האוריינות

(, ונושא זה כלול בישראל בתכנית הלימודים9המדעית במחקר פיזה הוא מדעי כדור הארץ )ראו טבלה בגאוגרפיה בחטיבת הביניים. כמו כן, שאלוני העמדות של מחקר פיזה עוסקים בעמדות כלפי קיימות

ושמירה על הסביבה, שהן ערכים מרכזיים בלימודי מדעים וגאוגרפיה.

הוראת המדעים בחטיבת הביניים

מקצועות המדעים בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים בישראל נלמדים לרוב כמקצוע משלב אחד -ונתון לפיקוח מקצועי "מדע וטכנולוגיה", הכולל את תחומי התוכן ביולוגיה, כימיה, פיזיקה וטכנולוגיה

לתחום מדע וטכנולוגיה מיוחסת חשיבות רבה במערכת החינוך, וככזה הוא נכלל ברשימת14ארצי יחיד.זהו אחד מארבעת המקצועות שבהם15מקצועות הליבה ורובם המכריע של התלמידים לומדים אותו.

החשיבות המיוחסת לתחום דעת זה במערכת החינוך16נערכות בחינות המיצ"ב בכל שנה בכיתה ח'. ( לתשע"ה )2010בארץ באה לידי ביטוי גם במדיניות של הקצאת שעות לימוד למקצוע זה. בין תש"ע )

שעות הוראה לכיתה ט'. באותן5 שעות הוראה לכיתה ח' ו-5 שעות הוראה לכיתה ז', 4( הוקצו 2015 שנים נוספה שעה שבועית לכל כיתה תקנית )בשכבות ז'-ט'( שמספרם הממוצע של התלמידים בה הוא

תלמידים, וזאת כדי להקטין את קבוצות הלימוד ולאפשר ביצוע התנסויות מעבדתיות ותהליכי32עד ובה מפורטים תוכני זה חקר מדעי ופתרון בעיות. קיימת תכנית לימודים מחייבת של מקצוע לימוד

רצף ההוראה של הנושאים השונים17הלימוד והמיומנויות שיש ללמד בכל אחת משכבות הגיל ז'-ט'. בתכנית הלימודים והיקף ההוראה בכל שנת לימודים נקבעים על ידי הפיקוח על הוראת מדע וטכנולוגיה

בחטיבת הביניים, ובשנים האחרונות הם מתפרסמים בכל שנה באמצעות מסמך אב.

תכנית הלימודים מתייחסת אל ידע התוכן – המושגים, העקרונות והתהליכים שיש ללמד. לצד התכניםוהתהליך גם תהליכי החשיבה שיש ללמד: תהליך החקר המדעי, תהליך התיכון מפורטים בתכנית והסקת מסקנות; טיעון כדי לקיים תהליכים אלו, בהן מיומנויות והמיומנויות שיש להקנות המידעני, מיומנויות מידעניות, כמו איתור מידע, עיבוד מידע ובחינתו באופן ביקורתי, ויצירת ידע חדש; ומיומנויות

לעתים, אף שזה מקצוע משלב הכולל מספר תחומי דעת, בפועל קיימת בחלק מחטיבות הביניים בישראל הפרדה בין תחומי14הדעת הללו )נלמדים עם מורים שונים ובשעות ייעודיות(.

בעיקר בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי. 15 מערכת מבחנים סטנדרטיים כלל-ארצית רחבת היקף, המשמשת את בתי הספר ואת מערכת החינוך כדי לבדוק באיזו מידה16

יושמה והושגו מטרותיה של תכנית הלימודים בבתי הספר ובמערכת החינוך בכללותה. עד לפני כמה שנים הועברו מבחנימיצ"ב בכל שנה בכיתות ה' ובכיתות ח', וכעת רק בכיתות ח'.

(, שפורסם1992 תכנית הלימודים של המקצוע מבוססת על תכנית לימודים ותיקה שפותחה בעקבות המלצות דוח הררי )17 (. עיקרי ההמלצות של דוח הררי היו לפתח תכנית המשלבת את לימודי המדעים והטכנולוגיה בחטיבת1996בשנת תשנ"ו )

הביניים לכלל מקצוע אינטגרטיבי שישקף את ההשפעות ההדדיות ואת הקשרים שבין מדע לטכנולוגיה בחברה המודרנית.33

תקשורת ושיתוף כגון שיח ביקורתי, קבלת משוב ומתן משוב, ויכולת לבטא רעיונות. התכנית מתייחסת 18גם לערכים שיש להקנות לתלמידי חטיבת הביניים במסגרת לימודי המדעים.

תחום ידע התוכן הרביעי הנכלל במחקר פיזה, מדעי כדור הארץ, נלמד בישראל עד שנת הלימודיםהועבר לתכנית הוא וטכנולוגיה, אך החל משנת הלימודים תש"ע תשס"ט בתוך תחום הדעת מדע הלימודים במקצוע "גאוגרפיה - אדם וסביבה" )להלן "גאוגרפיה"( שבאחריות הפיקוח על הגאוגרפיה. גם מקצוע זה נחשב מקצוע ליבה וחלה חובה ללמדו לפחות שש שעות על פני שלוש השנים של חטיבת

)ז-ט(. להעמיק19הביניים מכוונת הביניים בחטיבת וסביבה" אדם – "גאוגרפיה הלימודים תכנית במושגים גאוגרפיים מקצועיים העוסקים במכלול התופעות והתהליכים שבסביבה הטבעית ובסביבה

ולצד התכנים, תכנית הלימודים20האנושית, מהמרחב העולמי )הגלובלי( ועד המרחב המקומי )לוקלי(. זה, לאסטרטגיות חשיבה כגון וייחודיות למקצוע ייעודיות בגאוגרפיה מתייחסת מפורשות למיומנויות

הוראה בדרך החקר ולטיפוח ערכים סביבתיים ומקיימים.

חשוב לציין כי התכנים בתכניות הלימודים הן בתחום מדע וטכנולוגיה והן בתחום מדעי כדור הארץ )במסגרת תכנית הלימודים בגאוגרפיה( נמצאים בדרך כלל בהלימה עם ידע התוכן הנכלל במסגרת

פיזה גם המיומנויות שמבקשים2015המושגית של מחקר בו. רוב התכנים הנבדקים ומכסים את להקנות לתלמידים במקצועות אלו והגישה הכללית ללמידה והוראה נמצאות לרוב בהלימה למיומנויות

הנכללות במסגרת המושגית של מחקר פיזה ולגישה הכוללת שלו.

הוראת המדעים בחטיבה העליונה

לימוד מקצועות של רב מספר כולל המדעים תחום י', מכיתה החל העליונה, מדעיים21בחטיבה וטכנולוגיים. לצד תחומי הדעת המרכזיים במדעים: פיזיקה, כימיה וביולוגיה, קיימים מקצועות לימוד כגון מדעי הסביבה, מדעי החקלאות ומדעי כדור הארץ. כן קיימים גם מקצועות טכנולוגיים נפרדים רבים כגון

22מחשבים, ביוטכנולוגיה, אלקטרוניקה, חשמל, מכטרוניקה, רובוטיקה ועוד.

מטרות את המגדירה נפרדת לימודים תכנית הללו והטכנולוגיים המדעיים מהמקצועות אחד לכל ההוראה מבחינת תכנים ומיומנויות, והתלמידים הלומדים מקצועות אלו ברמת התמחות )ברמה של חמש יחידות לימוד( נבחנים בבחינת בגרות ייעודית. תלמידים בחטיבה העליונה בישראל יכולים לבחור להתמחות באחד או בשניים מהמקצועות המדעיים או הטכנולוגיים, והחל מכיתה י' אפשר גם לשלב בין מקצוע מדעי ומקצוע טכנולוגי. חשוב לציין שבמגמות המדעיות והטכנולוגיות בחטיבה העליונה מלמדים בדרך כלל מורים המתמחים בהוראת המקצועות האלה, ולכל אחד מהמקצועות מסגרת נפרדת של

23פיקוח והנחיה ארצית.

התמחות במקצועות מדעיים וטכנולוגיים בתיכון נתונה לבחירתו של התלמיד. עם זאת, החל משנתומי שמתמחים בשני מקצועות24הלימודים תשע"ד כל התלמידים, חוץ מתלמידים בנתיב הטכנולוגי

לפירוט התכנים הנלמדים במדע וטכנולוגיה בחטיבת הביניים ראו קישור:18http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/MadaTechnologya/tochnitLimudim/

hatab+tl.htm על פי מחקר שנערך על ידי ראמ"ה, נמצא כי בפועל רק כמחצית מהתלמידים לומדים גאוגרפיה בהיקף הנדרש על פי הנחיות19

תכנית הלימודים. ממצאי משוב ארצי בגיאוגרפיה יתפרסמו בקרוב. תכנית הלימודים המותאמת לגאוגרפיה לכיתות ז-ט )תשע"ה(:20

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Geographya/beynaim/TochnitLimudim/TalTashah.htm

מקצוע שנלמד בהיקף של חמש יחידות לימוד נקרא בארץ לפעמים גם "מגמת לימוד" או "מקצוע לימוד מוגבר".21טכנולוגיים. המקצועות22 מקצועות ואשכול מקצועות מדעיים לשני אשכולות: אשכול נחלקים מקצועות הלימוד במדעים

המדעיים כוללים פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי הסביבה, מדעי החקלאות, מדע וטכנולוגיה לכול ומדעי כדור הארץ. האשכול הטכנולוגי כולל, בין היתר, ביוטכנולוגיה, הנדסת תוכנה, הנדסת אלקטרוניקה ועוד. ההיצע של מקצועות הלימוד מאשכולות אלו

משתנה מבית ספר אחד למשנהו. פירוט מלא של תכניות הלימודים במקצועות המדעיים אפשר למצוא בקישור הבא: 23

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/AgafMadaim/TochniyotLimudim/ על מבנה הלימודים בנתיב הטכנולוגי אפשר ללמוד בקישור הבא:24

34

ברמת מבוא לצורך זכאות לתעודת בגרות. המבוא נלמד25מדעיים, חייבים ללמוד מקצוע מדעי אחד בהיקף של יחידת לימוד אחת )שלוש שעות לימוד שבועיות( ומוערך בהערכה פנים-בית ספרית.

אשר למוטיבציה של תלמידים לבחור ללמוד מקצועות מדעיים ברמה מוגברת, מעבר לעניין האישי של כל תלמיד בתחום שהוא בוחר, חשוב לציין כי לימוד המקצועות המדעיים הבסיסיים )פיזיקה, כימיה,

ביולוגיה( ברמה של חמש יחידות מעניק בונוס מוגדל בעת חישוב ציון הקבלה לאוניברסיטאות.

תכניות שהוטמעו במערכת החינוך בשנים האחרונות בהקשר של לימודי המדעים

התכנית הלאומית ללמידה משמעותית

( ללמידה2014בשנת תשע"ד "התכנית הלאומית ( השיק משרד החינוך תכנית אסטרטגית חדשה: משמעותית - ישראל עולה כיתה" על כל רצף הגילים, מהחינוך הקדם-יסודי ועד כיתה י"ב. המהלך נועדומצמיחה מתוך הנעה חווייתית גם ידע, למידה שהיא לקדם למידה מעמיקה המתמקדת בהבניית פנימית ומכוונות עצמית של הלומד, בד בבד עם עמידה בהישגים הנדרשים. הגישה הכללית ביקשה לעבור ממצב של למידה טכנית ופרוצדורלית בעיקרה ללמידה שמקדמת הבנה ומיומנויות חשיבה מסדר

יישארו עם התלמיד לטווח הארוך, ולהעדיף למידה המותאמת למאה ה- שבה חשוב21גבוה, אשר לספק לתלמיד כלים לחיפוש מידע והערכתו, ולאו דווקא לספק את המידע עצמו. על פי הוגי התכנית,כן וכמו ולחברה, כדי שהלמידה תהיה משמעותית עליה להיות רלוונטית ללומד ובעלת ערך ללומד צריכה להיות בה מעורבות של הלומד והמלמד כך שהלומד יפעל מתוך סקרנות, הנאה והנעה פנימית. למידה משמעותית בכל המקצועות ולאורך כל הרצף החינוכי תקדם את מטרות ההליך החינוכי: היאויוזם, תקדם את ההנאה מהלמידה תעניק לתלמיד תחושת מסוגלות וצמיחה, תפתח תלמיד סקרן ושייכות המסוגל להשתלב בחברה בכל רבדיה, וההנעה ללמידה, תטפח אזרח אכפתי בעל ערכים

זו התאים21ותצייד אותו במיומנויות הנדרשות להתמודדות עם אתגרי המאה ה- . כדי ליישם גישה ( את תכניות הלימודים בכל המקצועות )ובכלל זה במקצועות המדעיים( כך2014המשרד בשנת תשע"ד )

הלימודים תכניות להתאמת ההנחיות משמעותית. ללמידה התכנית של התפיסה לרוח שיתאימו התייחסו אל שלושה מרכיבים: הראשון בהם הוא הלימה בין היקף התכנים בתכניות הלימוד לבין היקף השעות המוקצות להוראה בכל מקצוע, באופן שיאפשר למידה משמעותית. במסגרת יישומו של מרכיב

והומלץ ללמד את התכנים שקוצצו כנושאי בחירה להרחבה30%זה קוצצו מרבית תכניות הלימודים בכ- לכלל התלמידים. לבתי הספר הוענקה האוטונומיה לבחור אילו מהם יילמדו ומה יהיה טיבה ועומקה שללמידתם. המרכיב השני ביישום התכנית האסטרטגית, שהיה רלוונטי בעיקר לחטיבה העליונה, הוא כי ב-

יוערכו70% חובה(" )פרקי והמיומנויות הידע בסיס "מרכיב שהוגדרו הלימוד בתכניות מהתכנים מהתכנים שהוגדרו "מרכיב הרחבה והעמקה"30%התלמידים בהערכה חיצונית )בחינת בגרות(, ואילו ב-

תהיה ההערכה פנים-בית-ספרית מגוונת, תוך עידוד לנקוט דרכי הערכה חלופיות. כך ביקשה התכנית לעודד למעשה למידה מעמיקה וחשיבה יצירתית וביקורתית. עצם יישומו של מרכיב זה העניק לבתי

מהציון הסופי של ציון הבגרות. המרכיב השלישי בתכנית הוא שילוב30%הספר את האחריות על כ- חשיבה מסדר גבוה ודרכי הוראה-למידה-הערכה המקדמות חשיבה והבנה מעמיקות בתחום הדעת,

ה- המאה ומיומנויות דיגיטליים היבטים זה בתכנית21ובכלל זה מרכיב של יישומו במסגרת . קידום תהליכי למידה על רב הביניים, למשל, הושם דגש וטכנולוגיה בחטיבת האסטרטגית במדע

( ושילוב הדרגתי ומפורש של תהליכי חקר ופתרוןhands-on activitiesמשמעותית, כגון ביצוע התנסויות )של ההוראה במטרות והדגשים הכללית הרעיונית הגישה כי לציין התכנים. חשוב בהוראת בעיות רפורמת הלמידה המשמעותית דומה מאוד לגישה של מסגרת ההערכה של מחקר פיזה ולרוח השלטת בתחום הפדגוגיה בעולם בעשורים האחרונים, בעיקר בכל הנוגע להתאמת מערכות חינוך להקניית

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MadaTech/HinucMadaTech/Odot/Odot_chinuchTechnology.htm המקצועות שאפשר ללמוד ברמת מבוא הם מבוא לביולוגיה, מבוא לכימיה, מבוא לפיזיקה או מבוא למדע וטכנולוגיה לכול.25

הציון במקצוע המבוא למדעים הוא פנימי ומופיע בתעודת הבגרות בצד שמאל )של מקצועות שהערכתם היא פנים- בית - יח"ל(".1ספרית( תחת הכותרת "מקצוע מדעי )בהיקף של

35

וראיית התלמיד כמי שבסופו של דבר יצטרך להשתלב כאזרח תורם לחברה21מיומנויות המאה ה- 26ולכלכלה במדינות מפותחות.

מסלול של עתודה מדעית טכנולוגית

בשנת הלימודים תשע"א החל משרד החינוך ליישם תכנית לימודים שש-שנתית בכיתות שנקראו "עתודה מדעית-טכנולוגית". כיתות אלו נועדו להגדיל את מספר התלמידים שילמדו בהמשך מדעים ומתמטיקה מוגברים ברמה של חמש יחידות, וכך לבלום את הצמצום בשיעור התלמידים הלומדים מקצועות אלו ברמה מוגברת וניגשים לבחינות בגרות ברמה של חמש יחידות לימוד. במסגרת מסלול זה, תלמידים בחטיבת הביניים בעלי פוטנציאל ומוטיבציה להשקיע בתחומי המתמטיקה והמדעים לומדים, נוסף על תכניות הלימוד הרגילות, שעות תוספתיות במתמטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב ורובוטיקה במסגרת של כיתת אם או של קבוצות לימוד ייעודיות למקצועות אלו. הם לומדים תכנים ייעודיים למסלול בהתאם לתכניות לימוד וחומרי הוראה ייעודיים שפותחו, או תוכני הרחבה והעמקה מתכנית הלימודים הרגילה.מהמקצועות אחד וכן יחידות חמש של ברמה מתמטיקה לומדים התלמידים העליונה בחטיבה המדעיים-עיוניים )פיזיקה, כימיה או ביולוגיה( ואחד מהמקצועות הטכנולוגיים )הנדסת תוכנה, הנדסת אלקטרוניקה, ביוטכנולוגיה(, או מתמחים בשני מקצועות מדעיים-עיוניים. כדי לסייע לתלמידים בחטיבת העליונה לעמוד במחויבות זו הם מקבלים שיעורי תגבור במתמטיקה ובמדעים. התכנית החלה לפעול

בתי ספר על-יסודיים שש-שנתיים, בשתי קבוצות בכל בית ספר: האחת בכיתה ז'30בשנת תשע"א בכ- והאחרת בכיתה י'. התכנית הורחבה בהדרגה לשאר השכבות בבית הספר, ובכל שנה הצטרפו עוד בתי

וכיום היא מופעלת בכ- בתי ספר. כדי לעודד את התכנית ואת המצוינות במדע280ספר לתכנית וטכנולוגיה העניק הטכניון בונוס מיוחד לבוגרי התכנית, נוסף על הבונוס שמוענק בכלל האוניברסיטאות

בחישוב ציון הקבלה למי שנבחנו ברמה מוגברת במקצועות מדעיים-טכנולוגיים.

27 הגישה האוריינית בתכניות הלימודים במדע וטכנולוגיה בישראל

עוד בטרם יושמה רפורמת הלמידה המשמעותית, כללו מרבית תכניות הלימודים בישראל התייחסות אוריינית להוראת המקצוע ולמידתו, והתייחסות לאוריינות כהיבט נפרד שיש ללמד ולתרגל או כגורם משולב בהוראה ובלמידה עצמה. התכניות נכתבו בזיקה לתאוריות חינוך מתקדמות ובהשראתן, ובכלל

זה מסגרות הערכה בינלאומיות כדוגמת מחקר פיזה.

ה- גישת על מבוססת וטכנולוגיה במדע הביניים בחטיבת הלימודים STSתכנית )Science, Technology, Society(המשלבת בין תחומי הדעת השונים, הטכנולוגיה והחברה. הגישה שומרת על

וההשפעות ההדדיות ביניהם מאידך. ומשקפת את הקשרים כל אחד מהם מחד, אופיו הייחודי של התכנית מייחסת חשיבות לקישור עולם התכנים לעולמו היום-יומי של התלמיד וזאת באמצעות דוגמאות

רלוונטיות במישור האישי, המקומי והגלובלי.

המטרה המרכזית של תכנית הלימודים בחטיבת הביניים היא להעניק חינוך מדעי טכנולוגי כללי לכלל אוכלוסיית התלמידים כדי להכשיר אזרחים פעילים התורמים לתפקודה של החברה ולצמיחתה. התכנית מציינת במפורש כי יש לפתח אזרחים בעלי אוריינות מדעית טכנולוגית, סקרנים ותאבי דעת, המסוגליםכדי להבין גבוה ובמיומנויות חשיבה מסדר וטכנולוגי בידע מדעי ומשתמשים באופן עצמאי ללמוד תופעות בעולם הסובב אותנו וכדי לפתור בעיות, לקבל החלטות ולנקוט עמדות בסוגיות מחיי היום-יום

(. אבני הדרך בלמידה משמעותית.2014 להרחבה:משרד החינוך )26http://meyda.education.gov.il/files/lemidamashmautit/chozer/index.html

The Partnership for 21st Century Skills (2009). Framework for 21 Century Learning.http://www.p21.org/our-work/p21-framework

הספר27 בבית ז-ט בכיתות הגאוגרפיה ובמקצוע וטכנולוגיה מדע במקצועות הלימודים תכניות על מבוסס זה תת-פרק הממלכתי והממלכתי-דתי, ועל תכניות הלימוד של המקצועות ביולוגיה, כימיה ופיזיקה בחטיבה העליונה.

36

במסגרות שונות. כמו כן התכנית נועדה להכשיר את הבוגרים להתמודדות מוצלחת עם אתגרי המאה ה- ולתפקוד מיטבי בחברה דינמית ועתירת ידע ואמצעים טכנולוגיים. 21

ההוראה ודרכי השיטות התכנים, שיישום ההנחה קיימת התכנית של הרעיונית התפיסה בבסיס אזרח מעורב והתנהגויות החשובים לכל ולטפח ערכים, עמדות יאפשר לפתח שבתכנית הלימודים גיבוש עמדות במישור והסביבה לשם כלפי הידע, המקצוע, הטבע גישה חיובית כגון פיתוח ופעיל,

והבין-לאומי, והכרה בערך העבודה28האישי, הלאומי ואחריות דיוק, סדר כגון הקניית הרגלי עבודה לפרט, למשק ולתעשייה. התכנית שואפת לפתח מודעות אתית ומוסרית להשלכות חברתיות וסביבתיות של המדע והטכנולוגיה, מעורבות, קבלת אחריות ועידוד עשייה ברמה האישית והחברתית. כל תכניות הלימודים במקצועות המדעיים שמות דגש רב על טיפוח כישורי חשיבה ומיומנויות חשיבה מסדר גבוה במשולב עם התכנים. במקצועות המדעיים-עיוניים בחטיבה העליונה, מיומנויות החקר המדעי מהוות

יחידת לימוד והיבחנות העומדת בפני עצמה בלימודי ההתמחות.

הגישה האוריינות באה לידי ביטוי גם בתכנית הלימודים של מקצוע הגאוגרפיה. המקצוע משלב בין מדעי הטבע ומדעי החברה ועוסק בסוגיות אקטואליות מתחומים אלו, מתייחס בראייה מערכתית אל מכלול התופעות והתהליכים הפיזיים והאנושיים המתקיימים בעולם תוך בחינת קשרי הגומלין ביניהם, מתחבר לחיי היום-יום של התלמיד ותורם להבנת העולם שבו אנו חיים. תכניות הלימודים בגיאוגרפיה בחטיבתרלוונטיים נושאים בחירת - הידע מרכיב מרכיבים: שלושה כוללות העליונה ובחטיבה הביניים ואקטואליים מחזית המחקר; מרכיב הערכים - התייחסות לנושאים וסוגיות מקומיות וגלובליות כגון טיפוח ערכי כבוד ואחריות לטבע ולסביבה והגברת המודעות והאכפתיות לערך הקיימות והשמירה על הסביבה ברמה המקומית והגלובלית )היבט שנבדק בשאלוני העמדות במחקר פיזה(; ומרכיב המיומנויות - פיתוח כישורי חשיבה כלליים מסדר גבוה, כגון פתרון בעיות וקבלת החלטות באופן מושכל, לצד מיומנויותבשילוב מתאפיין העליונה בחטיבה המקצוע של ההוראה-למידה-הערכה תהליך לתחום. ספציפיות עבודות חקר המזמנות למידה פעילה של התלמיד בנושאים רלוונטיים לחייו, ובשילוב מיומנויות חשיבה

ושימוש בכלים מתוקשבים.

דומה אפוא שמטרות-העל של תכנית הלימודים בישראל בתחומי המדעים מתיישבות היטב עם הגישהמפותחת, בחברה ולתפקודם העתידי לאזרחי התייחסות תוך פיזה, מחקר מסגרת של העקרונית

ולרלוונטיות של הלמידה והלימודים לחיי היום-יום של התלמידים.

מהלכים לטיפוח הגישה האוריינית וליישומה בפועל

על הגישה האוריינית שבבסיסן של מרבית תכניות הלימודים בתחומים המדעיים הושם דגש בתהליכי הוראה, בפיתוח חומרי למידה, בתהליכי הערכה ובפיתוח המקצועי של המורים. למשל, בעבר, לקראת

( יזם משרד החינוך מהלך כולל לטיפוח האוריינות בקריאה, במדעים2006שנת הלימודים תשס"ו ,) ובמתמטיקה בכיתות ט-י. במסגרת מהלך זה פותחו משימות הערכה אינטגרטיביות בתחומי המדעים השונים )לצד משימות הערכה כאלו גם בתחומי הקריאה והמתמטיקה(. המשימות פותחו לשימושו של המורה בכיתה לשם שילובם בהליך ההוראה השוטפת. הן נבנו על מנת לטפח בקרב המתנסים בהן

המשימות יכלו לשמש29מיומנויות של ניסוח הסברים וטיעונים, מיומנויות חקר ופירוש נתונים וממצאים. הן 'טריגר' ללמידת נושא מסוים, הן לצורך הערכה מעצבת בכיתה והן לשם תרגול של משימות בעלות אופי אורייני לכשעצמן. זאת מתוך הנחה כי תרגול כזה יכול להעמיק את הבנת החומר הנלמד, לחזק אתולחבר את הנלמד בכיתה לחיי התלמיד כך שהלמידה ידע פרוצדורלי בחיי היום-יום היכולת ליישם בתהליך לשלבן התבקשו והמורים הספר בבתי הופצו המשימות בעבורו. יותר רלוונטית תיעשה ובהדרכה בית-ספרית. מורים לווה בהשתלמויות ההוראה-למידה-הערכה. תהליך הטמעת המשימות

במסגרת המושגית של מחקר פיזה ההתייחסות היא להקשרים אישיים, מקומיים וגלובליים. 28 המשימות הוצגו באתר האגף לתכנון ופיתוח תכניות לימודים של משרד החינוך:29

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Tochniyot_Limudim/Portal/Haashara/Oryanut/MadaimRikuz.htm 37

משימות אלו עדיין מוטמעות במידה זו או אחרת בהוראת המדעים הן בחטיבת הביניים והן בחטיבה30העליונה.

(, ובשנים שלאחר מכן )בעיקר2010במסגרת "תכנית היעדים לקידום ההישגים" שהחלה בשנת תש"ע ) (, פותחו משימות אורייניות נוספות, הן לחטיבת הביניים והן לחטיבה העליונה, קצתן2014-2013בשנים

נושאים מיפוי לפי תחומים, והן פורסמו ברשת האינטרנט בצירוף וקצתן מתוקשבות, ועיפרון בנייר המורים נתבקשו להשתמש במשימות אלו ולעבוד עמן בכיתה לצורכי31ותת-נושאים ומיומנויות שונות.

לימוד ותרגול. כמו כן הוקצו משאבים שונים כגון ימי הדרכה ארציים ומחוזיים לפיתוח והטמעה שלוננקטו צעדים מינהליים שונים32המשימות האורייניות בכיתות ט-י במקצועות המדעיים ובמתמטיקה,

(. 2012כגון קביעת חובת דיווח על שימוש בפועל במשימות האוריינות בתהליכי הוראה בית-ספריים )

(, במסגרת התאמת תכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה בחטיבת הביניים לתפיסת2014בשנת תשע"ד ) "התכנית הלאומית ללמידה משמעותית", התבקשו המורים לשלב בכיתה במפורש את אסטרטגיות

ההוראה האלה:

(2012פיתוח מיומנויות חשיבה והוראה מפורשת של מיומנויות אלו: החל משנת הלימודים תשע"ב )וטכנולוגיה בחטיבת הביניים "מסמך מדיניות להוראה מפורשת של פרסם הפיקוח על הוראת מדע מיומנויות והטמעתן". במסמך פורטו המיומנויות שיש להבנות במפורש בכל אחת משכבות הגיל בהתאם

( שילב הפיקוח על הוראת מדע וטכנולוגיה את2013לתכנים הנלמדים. החל משנת הלימודים תשע"ג )המיומנויות במסמך האב.

( פרסם הפיקוח על הוראת מדע וטכנולוגיה בחטיבת2013למידה התנסותית: בשנת הלימודים תשע"ג ) הביניים רשימה של התנסויות מרכזיות לכל שכבת גיל בחטיבה, שעל כל תלמיד לבצע בחדר המעבדה)צוינו גם בתהליכי ההערכה החיצונית שולבו לימודיו. ההתנסויות וטכנולוגיה במהלך בשיעורי מדע במפרט של מיצ"ב מדעים בכיתה ח'(, הוטמעו בתהליכי הפיתוח המקצועי של המורים ושולבו במסמך

האב בשנת תשע"ה.

למידה בדרך החקר: החל משנת הלימודים תשע"ב נדרשו כל תלמידי כיתה ט' לעבור תהליך שלם שלומבוססים על התכנים שבתכנית רלוונטיים לתלמיד בנושאים או פתרון בעיות טכנולוגי חקר מדעי הלימודים. הפיקוח על הוראת מדע וטכנולוגיה עודד השתתפות של התלמידים בירידי חקר בית-ספריים, מחוזיים וארציים. במקביל החלה המגמה של הטמעת תהליכי חקר שלם גם בכיתות בית הספר היסודי:

כל תלמידי כיתות ו' נדרשו להתנסות בתהליך חקר מדעי או טכנולוגי שלם.

כדי לאפשר למורים ליישם אסטרטגיות אלו בהוראה הלכה למעשה, הן שולבו בהשתלמויות לפיתוח מקצועי של מורי מדע וטכנולוגיה בחטיבת הביניים, ומידת יישומן אף הוערכה במפורש בתהליכי הערכה

33חיצונית.

כדי לסייע בהטמעת המשימות מופו המשימות הקיימות והומלץ לשלבן בהתאם לרצף ההוראה. 30 המשימות המתוקשבות המיועדות לחטיבת הביניים פורסמו באגף טכנולוגיות מידע:31

http://online.lms.education.gov.il/course/view.php?id=5 /http://edu.lnet.org.il המשימות לחטיבה העליונה פורסמו באתר

באתר ראמ"ה:2011 עוד על התכנית לקידום ההישגים ראה בדוח טימס 32http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/MivchanimBenLeumiyim/TIMSS+2011.htm

החל משנת הלימודים תשע"ג, מפרט המיצ"ב במדעים לכיתה ח' הפנה במפורש אל מסמכי המדיניות להוראת אסטרטגיות33אלו שפרסם הפיקוח על הוראת מדע וטכנולוגיה.

38

2015: הביצוע של מחקר פיזה 3פרק פרק זה מתאר בהרחבה את השיטה שבה הועבר מחקר פיזה בכלל המדינות המשתתפות ובישראליישומם במהלך ביצוע המחקר על שלביו ובהקפדה על בפרט. מחקר פיזה מתאפיין בתקנים רבים השונים: דגימה, תרגום, העברת המבחן בבתי הספר, בדיקת המבחנים, ועוד. תקנים אלו נועדו לאפשר בקרה על איכות הנתונים הנאספים באופן שיאפשר להשוות בין כלל המדינות המשתתפות באופן מהימן

ותקף.

חומרי ההערכה

המבחן

היה כולו ממוחשב. בכך הושלם המעבר ההדרגתי של2015לראשונה, המבחן שנערך במחקר פיזה מחקר פיזה ממבחנים )ושאלונים( מודפסים למבחנים )ושאלונים( המועברים באמצעות מחשב. הליך

המבחן כלל שאלות בכל אחד מתחומי האוריינות שנבדקו34מעבר זה נמשך לאורך מספר מחזורי מחקר.בעיות "פתרון האורח ובתחום בקריאה אוריינות במתמטיקה, אוריינות במדעים, אוריינות במחקר:

אשכולות באוריינות מדעים )12שיתופי". מאגר האשכולות של המבחן כלל ו-6 אשכולות חדשים 6 אשכולות באוריינות קריאה )כולם6 אשכולות באוריינות מתמטיקה )כולם ישנים(, 6אשכולות ישנים(,

אשכולות בפתרון בעיות שיתופי )כולם חדשים(. כל אשכול מורכב ממספר יחידות מבחן3ישנים(, ו- )כ- יחידת מבחן מורכבת מגריין המלווה במספר פריטי מבחן כל נתון, כאשר אוריינות 4-5בתחום

שאלות( שמתייחסים אליו ושואלים אודותיו. אשכול של מבחן בנוי כך שזמן ההיבחנות הכללי בו יארך כחצי שעה. כל גרסת מבחן כללה ארבעה אשכולות, כך שזמן ההיבחנות המתוכנן לכל נבחן עמד על

כשעתיים.

פריטים באוריינות מדעים, 184במבחן היו בסך הכול פריטים באוריינות מתמטיקה, 71 פריטים88 פריטים בפתרון בעיות שיתופי. הפריטים במבחן היו משלושה סוגים: שאלות117באוריינות קריאה ו-

סגורות, שאלות פתוחות פשוטות ושאלות פתוחות רגילות. שאלות "סגורות" הן שאלות כגון "שאלות רב ברירה" עם מספר אפשרויות תשובה שמבינן הנבחן צריך לסמן את התשובה הנכונה, או שאלות אחרות שאת תשובת הנבחן המחשב יכול לבדוק באופן אוטומטי כגון לחיצה/הקלקה על איור מסוים על המסך, גרירה של אלמנטים וסידורם בסדר מסוים וכיו"ב. שאלות "פתוחות פשוטות" הן שאלות שלהן תשובה מספרית או מילולית פשוטה וידועה מראש שהמחשב יכול לבדוק את נכונותה באופן אוטומטי. שאלות "פתוחות רגילות" הן שאלות שבהן הנבחן מתבקש להקליד את תשובתו בתוך תיבת טקסט והתשובה נבדקת מאוחר יותר על ידי מעריך אנושי. בכלל המבחן, כחצי עד שליש מהשאלות היו שאלות פתוחות רגילות אך שיעורן היחסי של שאלות פתוחות רגילות היה שונה בין תחומי האוריינות השונים: באוריינות

מהשאלות היו פתוחות רגילות,58% מהשאלות היו פתוחות רגילות, באוריינות מתמטיקה 32%מדעים מהשאלות היו פתוחות רגילות. כל השאלות בתחום פתרון בעיות שיתופי היו45%ובאוריינות קריאה

גרסאות שונות של המבחן שנבדלו ביניהן במקבץ וברצף של66 נבחנים קיבלו אחת מ-35שאלות סגורות. האשכולות שנכללו בהן )תוך בקרה על אפקט הסדר(. בכל גרסה וגרסה, תלמיד קיבל ארבע אשכולות

שיכלו להיות מתחומי אוריינות שונים.

העבירוOECD הועבר במרבית המדינות המשתתפות, ובהן ישראל, באופן ממוחשב בלבד. כל מדינות ה-2015 מחקר פיזה 34 , הועברו מבחנים מודפסים,OECDאת המבחן והשאלונים באורח ממוחשב. בחלק מהמדינות המשתתפות, שאינן חברות ב-

פיזה למבחנים של של מבחנים ממוחשבים. המעבר היקף רחבת להיערך להעברה אלו מדינות של לוגיסטי קושי בשל ( בהם הוצעו חלקים ממוחשבים וחלק קטן יחסית מהמדינות השתתפו בהם.2009, 2006ממוחשבים החל במחזורים קודמים ) בו ההיבחנות הממוחשבת הייתה חובה עבור מדינות שיכלו להיבחן כך ובמסגרתה2012המעבר המשיך במחזור מחקר פיזה

( ישראל השתתפה לראשונה במבחן ממוחשב2012נבחנו אוריינות מתמטית, קריאה דיגיטלית, ופתרון בעיות. במחקר זה )פיזה ( שבו המבחן כולו מוחשב ומרבית המדינות2015במסגרת מחקר פיזה. המעבר למחשוב הושלם במחזור המחקר הנוכחי )פיזה

המשתתפות העבירו אותו באופן ממוחשב. לפירוט אופן התשאול בתחום מבחן זה ראה בפרסום העתידי של פרק פתרון בעיות שיתופי. 35

39

הליך פיתוח השאלות והמבחן

של דוח זה, פותחו יחידות2( שמתוארת בפרק frameworkעל בסיס המסגרת המושגית של המחקר ) המבחן והמבחן בכללותו. תוכן יחידות המבחן והמיומנויות הנבדקות בפריטים שלהן, נועדו לכסות ככל האפשר את עולם התוכן שהוגדר ולשקף את המסגרת המושגית של תחומי האוריינות השונים. את פריטיוכן מספר חברות בין-לאומיות המבחן, בכל תחום נתון, פיתחו באופן ראשוני נציגים מארצות שונות

החומרים נסקרו ועברו פיתוח נוסף על-ידי קבוצות מומחים רב-לאומית36המתמחות בפיתוח מבחנים. )אחת לכל אחד מתחומי האוריינות השונים( שמינה הוועד המנהל של פיזה. הפיתוח הסופי של יחידות

)לפירוטETSהמבחן ופריטיהם וגיבוש המבחן הלכה למעשה נעשה על ידי צוות מקצועי של חברת ( פותחו יחידות חדשות בתחום אוריינות2015(. עבור מחזור מחקר זה )פיזה 1אודות החברה, ראו פרק

מדעים ובתחום פתרון בעיות שיתופי שהיה כאמור תחום אורח. יתר היחידות באוריינות מדעים, קריאהומתמטיקה נלקחו ממחזורי מחקר קודמים.

הפיתוח של היחידות החדשות כלל ניסוי באמצעות העברתם למדגם מצומצם של תלמידים במדינותשונות בעולם וכן בדיקה על ידי נציגי המדינות המשתתפות. ליתר פירוט, המדינות הוזמנו לערוך סקירה )

reviewעל החומרים ולהעיר על היחידות ופריטיהן בהיבטים שונים כגון, מידת ההתאמה התרבותית ) בהקשרים שונים, מידת המוכרות שלהם והעניין15והטיות אפשריות, מידת הרלוונטיות לתלמידים בני

שיש בהם. תהליך ההיוועצות במדינות השונות נעשה הן כחלק מפיתוח היחידות למחקר החלוץ והן לשם)ראו בהמשך פירוט לגבי שלבים אלו(. בכל שלב בפיתוח בחירת היחידות לקראת המחקר העיקרי היחידות מפתחי המבחן וצוותי המומחים ערכו תיקונים והתאמות, עד לגיבוש הסופי של היחידות. עיקר התיקונים נערכו בעקבות מחקר החלוץ והנתונים הפסיכומטריים האמפיריים שעלו ממנו בנוגע לפריטי

המבחן ברמה הלאומית והבין-לאומית.

שאלוני הרקע והעמדות

בנוסף למבחן, הועברו במסגרת המחקר, כמו בכל מחזורי מחקר פיזה שני שאלונים: "שאלון לתלמיד" שמולא על ידי התלמידים שנבחנו ו"שאלון לבית הספר" שמולא על ידי מנהלי בתי הספר שהשתתפו במחקר. המידע הנאסף בשאלונים מאפשר לנתח את ההישגים הלימודיים בהתייחס להיבטים שונים שמקורם בתלמיד, בבית הספר ובמערכת החינוך, על מנת להציג תמונה מורכבת ומלאה יותר בדברלתחום מיוחד דגש ניתן השאלונים בשני הנוכחי במחקר באוכלוסייה. שונות קבוצות של הישגיהן המדעים מתוקף היותו תחום האוריינות הראשי במחזור מחקר זה. השאלון לתלמיד כלל שאלות רקע אודות התלמיד עצמו, משפחתו, סביבתו הלימודית ולימודי המדעים שלו. שאלון בית הספר כלל שאלות אודות בית הספר, התלמידים והמורים בו, משאביו, ההוראה ותכניות הלימודים המשמשים אותו )תוך התמקדות בתחום המדעים(, האקלים הבית-ספרי, מדיניות בית הספר בנושאי הערכה, משמעת, מיוןועוד. במסגרת המחקר הועבר בישראל גם שאלון אחד מבין בו והקבצות, דפוסי העבודה הנהוגים - שאלון לתלמיד יכולות לבחור אם להעביר אותם( השאלונים האופציונאליים )שאלונים שהמדינות

Informationשעסק במידת נגישותם של אמצעי תקשוב. השאלון, בשמו המלא שאלון מידע ותקשורת )and Communication Questionnaire ובקצרה ,ICQהשימוש כלפי התלמידים עמדות את בודק ,)

וטיב המידה, התדירות וכן בו, הביטחון שהתלמידים חשים בעת שהם משתמשים מידת במחשב, השימוש במחשבים ובאינטרנט, הן בבית והן בבית הספר. זהו שאלון קצר יחסית, והוא הועבר בישראל

37כחלק האחרון בשאלון לתלמיד.

בין יתר החברות שפיתחו יחידות למבחן היית גם חברת מטח מישראל. 3636 התלמידים החרדים לא השיבו על שאלון זה - ראו בהמשך. 37

40

הליכי התרגום וההתאמה

כל חומרי המחקר, דהיינו יחידות המבחן על פריטיהן ומחווניהן, והשאלונים, הופצו למדינות המשתתפות בשתי שפות מקור: אנגלית וצרפתית. מדינות שהשפה בהן אינה אנגלית או צרפתית תרגמו והתאימו את המבחנים ואת שאר חומרי המחקר לשפות המשמשות את התלמידים במערכת החינוך שלהן. בישראל, כל חומרי המחקר תורגמו והותאמו לשתי שפות המטרה - עברית וערבית, המשמשות כשפות ההוראה בבתי הספר בישראל. הליך התרגום וההתאמה התרבותית נקבע בפירוט על ידי מארגני פיזה, וההליךובאופן בלתי תלוי זה בזה לשתי שפות המטרה בישראל. בנוסף, הליך התרגום יושם במקביל הזה בישראל לווה בהליכים נוספים של בקרת איכות. כגון, שלב שבו מתקיים דיון של אנשי מקצוע בתחומים שונים לגבי כל אחד מהחומרים המתורגמים, שלב ההשוואה בין התרגום בעברית והתרגום בערבית ועוד. הליך התרגום המוקפד על שלביו השונים נועד להבטיח את איכות התרגום, את הנאמנות למקור, את שימור המאפיינים הפסיכומטריים של יחידות המבחן ושל הפריטים )כגון משלב השפה, מורכבותוזאת יחידות המבחן, ואת האחידות הסגנונית של ואחידות המסיחים בשאלות סגורות(, המשפטים משום שלהיבטים האלו עשויה להיות השפעה על רמת הקושי של הטקסטים ושל הפריטים השואלים אודותיהם. בישראל קיים גם צורך להתאים את כל רכיבי המבחן הממוחשב לשפות הנכתבות מימין

תיבה )ראה בתיבה 1לשמאל החומרים1(. הועברו סיומו, לאחר בישראל. התרגום הליך מוצג המתורגמים למרכז פיזה הבין-לאומי לשם אימות ובקרה על התרגום ואישור סופי שלו על ידי מארגני

. Translation Verificationהמחקר. פעולה זו נקראת –

41

: התאמת מבחנים ממוחשבים לכיוון קריאה מימין לשמאל1תיבה

42

)אנגלית או צרפתית( לשפה והתאמתו של מבחן ממוחשב משפת לעז סוגיית תרגומו הנכתבת ונקראת מימין לשמאל )עברית או ערבית(, דורשת התייחסות מיוחדת במבחן

כאשר מתבצע הליך של תרגום והתאמת מבחן שתוכנן בשפה הנקראת משמאל לימיןהכיוון של כי לוודא יש בישראל(, וערבית עברית )כגון מימין לשמאל הנקראת לשפה וייצוגים גרפיים אחרים, רכיבי הרכיבים השונים המוצגים בפריטי המבחן )רכיבי טקסט מולטימדיה, אנימציה וכיו"ב( וכן כיוון הממשק של מערכת המבחן מותאמים כולם לכיוונישל הקוגניטיבי העיבוד רצף מכתיב את בשפה הטקסט קריאת כיוון בשפה. הקריאה המידע המוצג בפריט, דבר המשליך על המראה של הרכיבים עצמם, על מיקומם בפריט ועל הסידור שלהם במסך. ככלל, כל רכיב לא טקסטואלי בממשק יעבור התאמה לכיוון הקריאה והמיקום שלו יתהפך כבתמונת ראי. לדוגמה, אם בגרסת המקור הגריין שבו מופיע הטקסט נמצא בצד השמאלי של המסך והשאלות מימינו, בגרסאות המבחן בישראל יידרש דוגמא נוספת, חץ המפנה ימינה הוא סמל גרפי המייצג במסכי מחשב בשפות הנקראות משמאל לימין מעבר לדף הבא, וממוקם לרוב בצד ימין של המסך - בישראל יש להפוך את כיוונו של החץ )החץ יפנה שמאלה( וימוקם בצד שמאל של המסך. גם בממשק המבחן נדרשת התאמה. למשל,

העיבוד שבהם אלמנטים בפריט משולבים כאשר קיים בהתאמה משמעותי קושי הקוגניטיבי הוא מימין לשמאל לצד אלמנטים שבהם העיבוד הוא משמאל לימין )למשל, שילוב טקסט בעברית עם מספר או תרגיל בחשבון או עם מילה או ביטוי באנגלית, גרף או תרשים עם נתונים מספריים(. במקרה כזה יש להפוך חלק מן הפריט לכיוון שמאל ימיןבגרף יהיה משמאל יהיו כאמור מרבית לימין למרות שהמילים המשולבות בגרף הן בכיוון הפוך(. בממשק, הרכיבים הפוכים גרפית כבתמונת ראי, אך ישנם יוצאי דופן, כמו למשל שעון שמציג את שממשיכה להציג את הכתובת באנגלית )כי כך נהוג

בפריטים להתקיים עלול ממוחשב מבחן של ולהתאמה לתרגום הקשור נוסף קושי שנבדקים אוטומטית במערכת המבחן הממוחשב. לדוגמא, בפריט מסוים שבו מתבקשים תלמידים לסדר אובייקטים ממוספרים מגדול לקטן )על ידי גרירתם באמצעות העכבר(. המערכת מתוכנתת כך שהיא בודקת את הסידור משמאל לימין כי בשפת המקור ברור כי תלמידים מסדרים רכיבים משמאל לימין )עם כיוון הטקסט(. תלמידים ישראליים לעומת זאת יכולים לסדר מספרים או רכיבים משאל לימין )לפי הכיוון שבו כותבים מספרים( או מימין לשמאל )לפי הכיוון שבו כותבים טקסט(. בגרסאות הפריט בעברית ובערבית יש להתאים את ההנחיות )למשל: "סדרו את המספרים מקטן לגדול כשהמספר הקטן ביותר מימין"( או להתאים את ערכי הבדיקה האוטומטית כך שגם סדור בכיוון ההפוך יתקבל כתגובה נכונה. כשלים כאלו מתגלים לעתים בשלב פתרון המבחן על ידי "סטודנט נאיבי", (. בכל מקרה, כחלק מהליך בקרת האיכותמתפקדים הרכיבים נבדק שכל וערבית, המבחן בעברית הגרסה הממוחשבת של על זה ובכלל שלהם הפנימי הסדר ואת ומיקומם צורתם את ששינו לאחר גם כנדרש, שהבדיקה האוטומטית תקפה גם בגרסה המותאמת. התיקון וההתאמה הייחודיים בהיבט

: תהליך התרגום שנעשה בישראל עבור כל אחת משפות המטרה )עברית וערבית(3תרשים

מחקר החלוץ

וכן שאלוני הרקע, נוסו במחקר מקדים כל יחידות המבחן שפותחו לצורך המחקר הנוכחי, נערך בכל זה, המכונה "מחקר החלוץ" נרחב שנערך כשנה לפני המחקר העיקרי. מחקר המבחן חומרי את לבדוק היא החלוץ מטרת מחקר ישראל. ובהן המשתתפות, המדינות החומרים של וההתאמה התרגום טיב את לבדוק וכן הבין-לאומית ברמה והשאלונים המתורגמים בכל אחת מהמדינות המשתתפות. מחקר החלוץ משמש גם לבחינת ההיבטים הלוגיסטיים של העברת המחקר, בהם עבודה עם המחשבים ועם כל התוכנות הייעודיות, החל בתוכנת הדגימה וניהול נתוני המחקר וכלה בתוכנת המבחן והשאלונים עצמה. במחקר החלוץ ניתנת הזדמנות לתרגל ולבדוק את העברת המבחנים בבתי הספר על כל שלביה )יצירת קשרשל הבדיקה מערך ואת והשאלונים( המבחנים והעברת אליהם הגעה הספר, בתי עם

המבחנים )גיוס הבודקים, הדרכתם ובדיקת המבחנים עצמם(.

, שבו הושלם המעבר למבחן ממוחשב מלא, שימש מחקר2015במחזור המחקר הנוכחי, פיזה mode effectהחלוץ גם לצורך בחינת ההשפעה של אופנות המבחן – מודפס או ממוחשב )

studyעל ההישגים בו. לצורך כך, כל יחידות המבחן הישנות, שתוכננו להיכלל במחזור – )

43

המחקר הנוכחי )באוריינות מדעים, מתמטיקה וקריאה(, נבדקו במחקר החלוץ הן בפורמטממוחשב והן בפורמט מודפס.

בתי ספר60 של 38. המחקר הועבר במדגם2014מחקר החלוץ נערך בישראל בחודש מרץ תלמידים )3,132והשתתפו בו תלמידים בבתי ספר דוברי עברית ו-2,092 תלמידים1,047

15 )קרי, הם היו בני 1998 תלמידים ילידי 60בבתי ספר דוברי ערבית(. בכל בית ספר נדגמו כאשר נבחנו, בהתאם להגדרות פיזה(. התלמידים שנדגמו בכל בית ספר חולקו מראש ובאופן

תלמידים. התלמידים14 תלמידים וקבוצה אחת בת 23 קבוצות. שתי קבוצות בנות 3אקראי ל- בשתי הקבוצות הראשונות נבחנו בפורמט הממוחשב. קבוצה אחת נבחנה רק ביחידות ישנות )שעברו מחשוב(, הקבוצה השנייה נבחנה רק ביחידות חדשות )מדעים ופתרון בעיות שיתופי(לכל ישנות. יחידות רק שכלל המבחן של המודפס בפורמט נבחנה השלישית והקבוצה

התלמידים הועברו גם שאלונים ולמנהלים הועבר שאלון בית הספר.

המבחנים והשאלונים נבדקו בישראל על ידי בודקים שמוינו והוכשרו לכך במיוחד על ידי מרכז המחקר בישראל. נתוני המבחנים שנבדקו )הציונים-קידודים בשאלות הפתוחות, וציון התגובה של הנבחנים בשאלות הסגורות( טויבו הוקלדו והועברו, ביחד עם הנתונים שנשמרו ונבדקוועיבודם. באופן אוטומטי במבחנים הממוחשבים, למרכז פיזה הבין-לאומי לצורך בדיקתם ומדינה נשלחו אליה. הנתונים שהתקבלו כללו את נתוני כל מדינה בתום עיבוד הנתונים, התפלגות התשובות לכל אחת משאלות המבחן, וכן נתונים פסיכומטריים אודות כל שאלה )כגון, דרגת הקושי ורמת האבחנה של השאלות(, הן ברמת מדינה )בנפרד עבור כל שפה( והן

ה- נתונים אלו אפשרו לאתר שאלות חריגות ברמה הלאומיתOECDאת ממוצע מדינות . )בישראל, בכל אחת משפות המבחן( בהשוואה לרמה הבין-לאומית מבלי להסגיר את רמת ההישגים בכל אחת מהשאלות ובמבחן בכללותו ברמה הלאומית ו/או הבין-לאומית. מנהלי המחקר בכל מדינה נתבקשו לערוך ניתוח פריטים, ולבדוק את הנתונים הפסיכומטריים של פריטי המבחן. במקרה של ממצאים חריגים בפריט מסוים הם נתבקשו לערוך בדיקה חוזרת לתוכן ו/או לצורה שלו. למשל, לבדוק האם ישנן בעיות בתרגום השפתי, בהתאמה התרבותיתולבדיקה הממוחשבת השאלה לעיצוב הקשורות בעיות או דפוס בעיות בהפקה, או/ו

(. בשאלות פתוחות הם נתבקשו לבדוק גם בעיות בתרגום1האוטומטית שלה )ראו לעיל תיבה המחוון או במתן פרשנות שגויה שלו על ידי הבודקים. בישראל אותרו בשיטה זו או בקריאה חוזרת כמה פריטים אשר תוקנו תיקונים מזעריים, בין היתר אותר פריט שנדרש לתקן את

הבדיקה האוטומטית שלו.

הנתונים הפסיכומטריים של המדינות השונות ושל כלל המדינות יחד שימשו את עורכי המחקראיכות פי על נעשתה הבחירה הסופי. המבחן ופריטי יחידות לבחירת הבינלאומי במרכז הפריטים מצד אחד ועל בסיס הצורך לבנות מבחן המכסה באופן מאוזן את רמות הקושי והבקיאות השונות, מצד שני. בהתבסס על הנתונים הפסיכומטריים, הושמטו מהמבחן פריטיםוכיו"ב. כרבע בעלי רמת הבחנה נמוכה, פריטים שנתגלו בהם הטיות תרבותיות, מגדריות מיחידות המדעים החדשות שהועברו במחקר החלוץ לא נבחרו למחקר העיקרי וכן הושמטה יחידה אחת מתוך שש בתחום "פתרון הבעיות השיתופי". כמו כן, הוצאו מן המבחן חלק מןו/או הפריטים הישנים בעקבות הבדלים שנתגלו בתפקוד שלהם בתלות באופנות היחידות

. 2המבחן – מודפס או ממוחשב. להרחבה ראו תיבה

ככלל, מדגם זה נבנה בדרך דומה לזו הנהוגה במחקר העיקרי, אך מאחר שהמטרה העיקרית של מחקר החלוץ38 היא איתור קשיים בפריטים, אזי, בניגוד למחקר העיקרי, בבניית המדגם למחקר החלוץ נלקחים בחשבון שיקולים של נוחות ושיקולים אחרים שאינם חלים על המחקר העיקרי. כגון, האם בית הספר נבחן במחקר בין-לאומי אחר

באותה שנה? האם הנגישות לבית הספר קשה וכיו"ב. 44

המעבר ממבחן מודפס למבחן ממוחשב: 2תיבה

45

שימש בין היתר לבדיקת שאלת ההשפעה של המעבר ממבחןביקש לבדוק שני דברים פיזה מודפס למבחן ממוחשב. מרכז המחקר הבין-לאומי של והאם המודפס, המבחן כמו מיומנויות אותן מודד הממוחשב המבחן האם עיקריים: ביתר פירוט, האם הפריטים שפותחו יותר. )או קל( מיחשוב המבחן הפך אותו לקשה במחזורי פיזה קודמים )שהיו מבחנים מודפסים( מודדים את אותן מיומנויות גם כשהםאו )למשל, במדעים אוריינות מיומנויות בוחנים מלבד או האם הם מועברים במחשב מתמטיקה( גם תכונות של יכולת לתפעל מחשב ולהתמצא בסביבה ממוחשבת, והאםזהה כשהם מועברים בפורמט מודפס לעומת פורמט רמת הקושי של הפריטים האלו

לצורך בחינת המקביליות של שתי אופנויות המבחן נעשה שימוש בנתונים שנאספו בכלשל במודלים שימוש תוך החלוץ מחקר במסגרת המשתתפות )IRTהמדינות Item

– ראו 'חישוב הציונים' בהמשך פרק זה(. בעקבות אומדן הפרמטרים שלומידת שלהם הקושי שרמת פריטים ) ( פריטים שמידת ההבחנתיות שלהם זהה בשתי האופנויות, אך רמת הקושי שלהם שונה. פריטים אלו ברובם היו קשים יותר במבחן ( פריטים שרמת ההבחנתיות שלהן שונה, קרי, הםבקבוצה הפריטים המבחן. באופנות כתלות שונות, מיומנויות מודדים הנראה ככל

נכללו במחקר העיקרי. הפריטים בקבוצות ולא ו-1השלישית הוצאו מהמבחן נכללו2 , במבחן במחקר העיקרי והיציבות של הפרמטרים שלהם )רמת הקושי ומידת ההבחנתיות(

הנתונים שנאספו ברמה הבין-לאומית תמכו במקביליות מלאה )זהות ברמת הקושי ובמידתפריטים באוריינות51

(anchor items פריטים באוריינות קריאה. פריטים אלו שימשו כפריטי עוגן ) שבאמצעותם כויל המבחן למחזורי מחקר קודמים. יתר הפריטים שנכללו במחקר העיקריפריטים באוריינות מדעים, מתמטיקה וקריאה, בהתאמה( שנמצא שרמת ההבחנתיות שלהם דומה בשתי האופנויות )ולכן, הונח שהם מודדים אותן מיומנויות בשתי אופנויות ההיבחנות( אך שרמת הקושי שלהם שונה בין שתי האופנויות, שימשו רק לציינון )תרמו לדיוק של המדידה במבחן במחזור המחקר הנוכחי(,

אך לא לכיול בין המבחן הממוחשב למבחני העבר שהיו כאמור מודפסים.

היו נבחנים2015המסקנה של הבדיקה הייתה אפוא, שאם תלמידים שנבחנו במחקר פיזה באותו המבחן בפורמט מודפס )כלומר עם אותם פריטים( הציון הממוצע שלהם, כמו גם הפרופורציה של התלמידים ברמות המיומנות השונות, לא הייתה שונה במידה משמעותית. יחד עם זאת, חשוב לציין שההשפעה של אופנות המבחן לא נבדקה בנפרד בכל מדינהוייתכן שהמסקנה הזו אינה תקפה באותה מידה בכל המדינות שנבחנו במבחן ומדינה

המחקר העיקרי

- שלב העברת המבחנים והשאלונים הנלווים אליהם - בוצע2015השלב העיקרי במחקר פיזה . ההכנות לביצוע המחקר החלו, כאמור, שנתיים קודם2015בבתי הספר בישראל בחודש מרץ

לכן, וכללו בין היתר הכנה ותרגום של חומרי המחקר, הפקת המבחנים והשאלונים, הכנת נוסחי המבחנים הממוחשבים בעברית ובערבית ועריכת מחקר החלוץ. שלבי המחקר העיקרי כללו את העברת המבחנים והשאלונים בבתי הספר על מדגם מייצג של בתי ספר ותלמידים,

ה- על-ידי הנתונים ופרסום וניתוחם, הנתונים עיבוד וציינונם, המבחנים OECDבדיקת )בישראל, על ידי ראמ"ה(. להלן יתוארו השלבים המרכזיים בביצוע המחקר העיקרי.

המשתתפים

אוכלוסיית המטרה

15 )ליתר דיוק, תלמידים שגילם נע בין 15אוכלוסיית המטרה במחקר פיזה היא תלמידים בני וחודשיים(, הלומדים במוסד חינוכי כלשהו במדינה נתונה. למעשה,16ושלושה חודשים ל-

הלומדים במוסד15עורכי מחקר פיזה הגדירו את אוכלוסיית היעד של המחקר כך: כל בני ה- חינוכי, חינוכי-למחצה או הכשרתי )כגון במוסדות לחונכות מקצועית-תעשייתית, פנימיות, בתי ספר בין-לאומיים וכיו"ב( - בין שהלימודים בו הם במתכונת מלאה ובין שהם במתכונת חלקית, בין שהם במסגרת פרטית ובין שהם במסגרת ציבורית, בין שהלימודים הם בפיקוח וניהול ישיר של משרד החינוך במדינה נתונה ובין שהם מנוהלים על-ידי משרדים ממשלתיים או גופיםועד נאמנים, ועד מנהל, ועד רשויות דת, )כגון רשויות מחוזיות, רשויות מקומיות, אחרים הורים(; בין שהלימודים מבוססים על תכנית לימודים מוסכמת על ידי המדינה ובין שאינם כאלה; בין שבתי הספר מיועדים לתלמידים רגילים ובין שהם מיועדים לבעלי צרכים מיוחדים )כגון בתי ספר לחינוך מיוחד, בתי ספר לתלמידים המאושפזים בבתי חולים וכיו"ב(. הסיבה

מעוניין להכליל מוסדות חינוך מכל הסוגים והזרמים הקיימים במדינה נתונהOECDשארגון ה- קשורה לתפיסה הרעיונית של מחקר פיזה. כזכור, המחקר מבקש לבדוק באיזו מידה אזרחים

)בני ואפקטיבית בחברה15צעירים ( רכשו את הכלים הנחוצים לשם השתלבות מוצלחת רוב, )ועל פי "מוכנים לחיים" במדינה מפותחת מבחינה כלכלית ובאיזו מידה הם בוגרת,

(. לפיכך, הבדיקה אינה מתמקדת רקOECDמדינה בתרבות מערבית, כמו רוב מדינות ה- במידה שבה תלמידים רכשו את הידע הקוריקולרי המוגדר בתוכנית לימודים רשמית זו או אחרת במערכות החינוך הפורמליות, אלא בודקת את תמונת המצב במדינה באופן כללי, מעבר למוסדות חינוך שונים, תכנית הלימודים והמדיניות הלימודית )אם קיימת כזו( הנהוגה

זו גם ההתמקדות היא בשכבת גיל ולא בשכבת כיתה. ואכן, בני עשויים15בהם. מסיבה ללמוד בדרגות כיתה שונות במדינות השונות, ואף בדרגות כיתה שונות בתוך בית ספר נתון. התבססות על גיל המשתתפים ולא על דרגת הכיתה מאפשרת השוואות בין-לאומיות תקפות יותר. אילו התבססה אוכלוסיית המחקר על דרגת כיתה ולא על גיל, היה קושי מסוים לעשותהשונות הכיתה בדרגות הלמודים תכניות בין רבה שונות יש שכן בין-לאומיות, השוואות במדינות שונות, וכן שונות בכל הנוגע לגיל שבו התחלת לימודי החובה בבית הספר ובמדיניות

של השארת כיתה.

כללה את כל בני ה-2015כך או כך, גם בישראל, אוכלוסיית הנבחנים של מחקר פיזה 15 39( שרשומים במוסד חינוכי כלשהו בישראל.1999)במחזור זה מדובר למעשה בכל ילידי

אוכלוסיית המטרה של המחקר בישראל כוללת גם את כל תלמידי הישיבות והמוסדות החרדיים בני ה-39 15. מאידך היא אינה כוללת את התלמידים הלומדים בבתי הספר דוברי ערבית במזרח ירושלים. קבוצה זו אינה נכללת

46

מסגרת הדגימה

הניתן של ככל טוב כסוי כדי להבטיח נבנתה מסגרת הדגימה. אוכלוסיית המטרה מתוך בין ההשוואה של תקפותה את להבטיח )וכך משתתפת מדינה בכל המטרה אוכלוסיית לפטור למדינות מאפשרים פיזה של הסטנדרטים המשתתפות( המדינות בכל ההישגים

מהתלמידים באוכלוסיית המטרה, אם באמצעות גריעת בתי5%מאוכלוסיית המחקר רק עד ספר מן המחקר ואם באמצעות גריעת תלמידים בודדים בתוך בתי ספר שנדגמו להשתתףושיעור ותלמידים ממסגרת הדגימה בתי ספר לגריעת הקריטריונים פירוט להלן במחקר.

התלמידים הנכללים באוכלוסיית המטרה שנגרעו ממסגרת הדגימה בישראל.

גריעת בתי ספר: הגדרות המחקר מציבות כללים ברורים בדבר גריעת בתי ספר ממסגרת הדגימה: בכל מדינה אפשר לגרוע בתי ספר שאינם נגישים )למשל, בשל ריחוק גיאוגרפי(.

עד לפטור אפשר זו עד 0.5%בדרך לגרוע אפשר לכך בנוסף היעד; מאוכלוסיית 2% התלמידים שכלל ספר בתי של הדגימה ממסגרת הוצאה ידי על המטרה, מאוכלוסיית הלומדים בהם פטורים מהשתתפות במבחן )ראו הכללים למתן פטור לתלמיד בסעיף הבא(,צרכים בעלי של להגדרה תואמים התלמידים כלל מיוחד, שבהם לחינוך ספר בתי כגון מיוחדים )כלומר, שאפשר להוציאם ממסגרת הדגימה על פי הסעיף הבא(, מוסדות אולפן, שבהם בהגדרה כלל התלמידים אינם שולטים בשפת המבחן, וכיו"ב. בסך הכול על ידי הוצאת

מהתלמידים2.5%בתי ספר על פי מגוון הקריטריונים האלו מותר לפטור מן המחקר עד הנחשבים כאוכלוסיית המטרה של המחקר. בישראל, נגרעו ממסגרת הדגימה לפי סעיף זהבתי ספר ששפת רפואיים, במוסדות בתי ספר שנמצאים המיוחד, החינוך בתי ספר של ההוראה בהם אינה עברית או ערבית ובסך הכול, שיעור התלמידים שהוצאו ממסגרת הדגימה

.1.94%בישראל על פי כלל זה עמד על

בתוך15 מהתלמידים בני 2.5%גריעת תלמידים בתוך בתי ספר: כל מדינה רשאית לגרוע עוד בתי הספר שנדגמים למחקר. על פי כללי פיזה אפשר לפטור תלמידים מהמבחן המשתייכים לאחת מהקטגוריות הבאות: בעלי ליקויים גופניים שאינם מאפשרים להם להיבחן ולהשתתף במחקר, בעלי לקויים לימודיים או קוגניטיביים שאינם מאפשרים להם להיבחן במשך שעתיים בכוחות עצמם ללא כל התאמות או תנאים מיוחדים )בישראל עונים על קריטריון זה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים הזכאים לתמיכה מתוכנית השילוב – תלמידי חינוך מיוחד המשולבים בבתי ספר רגילים( ותלמידים בעלי מגבלה שפתית )כגון, מהגרים, בישראל - עולים חדשים,ממסגרת נגרעו בישראל וכיו"ב(. בשפת המבחן ולכתוב לקרוא היכולת את רכשו שטרם

מהתלמידים במדגם )ראו להלן,1.52% תלמידים שהיוו 115הדגימה על פי קריטריונים אלו ההשתתפות בפועל(.

מהתלמידים שהוגדרו על ידי3.44%לסיכום, בסך הכול נגרעו ממסגרת הדגימה בישראל פיזה כמשתייכים לאוכלוסיית המטרה.

המדגם והליך הדגימה

ואף הדגימה ידי הארגון הבין-לאומי, על ומפוקחת מוכתבת פיזה שיטת הדגימה במחקר עצמה נעשית בפועל על ידו באמצעות תוכנה ייעודית. עם זאת ההכנות לדגימה ואיסוף המידע החיוני לעריכת המדגם נעשה במרכזי המחקר של כל מדינה ומדינה על פי הוראות והנחיות

מדויקות ועם פיקוח של מרכז פיזה הבין-לאומי.

באוכלוסיית המטרה של המחקר מאז מחזור המחקר הראשון שבו ישראל משתתפת.

47

מדגם פיזה הינו מדגם דו-שלבי, כאשר בשלב הראשון נדגמים בתי ספר ובשלב השני נדגמיםתלמידים בתוך כל בית ספר שנדגם כמתואר להלן:

דגימת בתי ספר: בכל מדינה נעשתה דגימת בתי הספר על ידי מארגני מחקר פיזה, מתוךידי מרכז המחקר הלאומי של המדינה. דגימת בתי הספר רשימת בתי ספר שסופקה על נערכה בשיטת דגימת שכבות )ראו להלן(. לאחר שנקבעות השכבות, נדגמים מכל שכבה בתי ספר באופן פרופורציונלי לגודל השכבה. כלומר, ככל שהשכבה גדולה יותר כך נדגמים יותר

40בתי ספר באותה שכבה.

סיכויי הדגימה של כל בית ספר במדינה נתונה נקבעים באופן פרופורציונלי למספר "תלמידי בשעת עריכת המחקר המתאימים להגדרת לאוכלוסיית15פיזה" הלומדים בו )תלמידים בני

המטרה(: ככלל, ככל שמספרם של תלמידי פיזה במוסד נתון גדול יותר, כך סיכויי הדגימהשלו, קרי, הסיכוי שבית הספר יידגם למחקר, גדול יותר.

דגימת התלמידים בתוך בית ספר שנדגם: בעבור כל בית ספר שעלה במדגם הוכנה רשימת)אם היו כמספר הזה "תלמידי פיזה"41 תלמידים46"תלמידי פיזה", ומתוכה נדגמו באקראי

בבית הספר המסוים(, או פחות )כמספר "תלמידי פיזה" באותו בית ספר(. מאחר, שמחד גיסא, הסיכוי של בית ספר להידגם למחקר גדול יותר ככל שבית הספר "גדול יותר" )יש בו יותר תלמידי פיזה(, ומאידך גיסא הסיכוי של תלמיד להידגם, כשהוא לומד בבית ספר שנדגם, גדול יותר ככל שבית הספר שלו "קטן יותר" )יש בו פחות תלמידי פיזה(, בחישוב הכולל, ברמה

42הארצית, לכל "תלמיד פיזה" במסגרת הדגימה יש למעשה סיכוי שווה להידגם למחקר.

בתום שלב דגימת התלמידים ניתנה לכל בית ספר אפשרות לבקש לפטור תלמידים שנדגמולהשתתף במחקר אם התלמיד משתייך לאחת הקטגוריות של פטור שהוזכרו מעלה.

שכבות הדגימה

הקביעה של שכבות הדגימה והדגימה בנפרד מכל שכבה נועדה להבטיח ייצוג הולם של כל שכבה במדגם במטרה שהמדגם הכולל ייצג טוב ככל האפשר את מסגרת הדגימה. ייצוגיות המדגם משתפרת על ידי כך שבכל שכבה, מספר המוסדות הנדגם הוא ביחס ישר לגודלההגאוגרפי האזור כמו ממשתנים להיגזר יכולות השכבות באוכלוסייה. השכבה של היחסי להיגזר יכולות השכבות גרמניה, או מקסיקו הברית, ארצות למשל, פדרליות )במדינות

ה- או וכיו"ב(,statesמהמחוזות אוטונומיים שלטוניים מחוזות לפי ובאוסטרליה בקנדה , המגדר, מצב כלכלי, הקבוצה האתנית/לאומית/דתית/שפתית, זרם חינוכי כמו, למשל, בתי ספר פרטיים/ציבוריים, בתי ספר בעלי השקפת עולם דתית/חילונית, בתי ספר לחונכות/רגילים וכיו"ב. כמו כן, ישנה אפשרות להגדיר שכבות על פי החטיבה הלימודית )בישראל, חטיבת ביניים/תיכון(, וגודל בית הספר. השכבות הרלוונטיות לכל מדינה עשויות אפוא, להיות שונות

עם זאת קיימים לעתים סיבות להגדלה מתוכננת של המדגם בשכבות מסוימות. למשל, אם מתוכנן דיווח של40 ממצאים של תלמידי שכבה מסוימת יש צורך להגדיל את מספר בתי הספר מאותה שכבה על מנת לאפשר חישוב סטטיסטיים תקפים. דוגמא אחרת היא אם ידוע כי שיעור ההשתתפות של שכבה מסוימת עומד להיות נמוך חשוב

להגדיל מראש את אותה שכבה וכיו"ב. ונקבע41 במדינות השונות המשתתפות במחקר מספר התלמידים הנדגמים בכל בית ספר היה שונה במעט

בשיתוף עם מארגני פיזה בהתאם לצרכים ולמאפיינים של כל מדינה. בישראל, מספר התלמידים שנדגם בכל ביתגבוה במקצת מהמספר שהוצע באופן ראשוני על-ידי מארגני המחקר, שעמד על תלמידים. הגדלת42ספר

התלמידים בכל בית ספר נדגם הקטינה במעט את מספר בתי הספר שצריך לדגום. לנגד עיני עורכי המחקרבישראל עמד הרצון "להטריד" כמה שפחות בתי ספר ולכן הוגדל במעט מספר התלמידים שנדגמו בכל בית ספר.

הסבר: בבית ספר גדול, הסיכוי של בית ספר כיחידה להידגם הוא גדול יותר אך מאחר שלומדים בו הרבה42 תלמידי פיזה, הסיכוי של התלמיד היחיד הלומד בבית ספר זה להידגם מביניהם קטן יותר. לעומת זאת, סיכוייו של בית ספר קטן להידגם קטנים יותר, אך אם בית הספר נדגם, אזי לתלמיד היחיד הלומד בו סיכוי יחסית גדול להידגם כי אין הרבה תלמיד פיזה בבית הספר. ההיפוכים האלו בסיכויי ההדגמות מאזנים אלו את אלו ובסופו של

דבר לכל תלמיד במדינה נתונה, סיכוי זהה להידגם, בין אם לומד בבית ספר קטן, בינוני או גדול.

48

ידי אנשי מרכז המחקר הלאומי של כל מדינה במשותף גובשו על והם ממדינה למדינה, ובהתייעצות עם מארגני פיזה. בדרך כלל נבחרות שכבות לפי משתנים שידוע לגביהם )או שקיים סיכויי סביר( שיש להם קשר לטיב וסוג ההוראה ולרמת ההישגים הלימודיים. חלק מן השכבות הן גלויות וחלק סמויות )משמשות למיון בתי ספר בתוך השכבות הגלויות(. דוגמה- בתי ספר דוברי עברית לעומת בתי ספר דוברי גלויה בישראל היא מגזר שפה לשכבה

דוגמה לשכבה סמויה בישראל )כמו גם במדינות רבות נוספות( היא המצב החברתי-43ערבית. לאחר קביעת שכבות הדגימה מסווגים בתי הספר לשכבות44כלכלי של תלמידי בית הספר.

הדגימה הגלויות. שכבות הדגימה הסמויות עוזרות למיין את בתי ספר בתוך כל שכבת דגימהגלויה.

להלן.11 מוצגות בטבלה 2015השכבות השונות אשר שימשו במחקר פיזה

בישראל2015: שכבות הדגימה במחקר פיזה 11טבלה רמות בתוך השכבהסוג שכבה הדגימהשם שכבת הדגימה

מגזר שפה

גלויה

דוברי עברית; דוברי ערביתבנות; בנים; מעורבמגדר בית הספר )בתוך ממ"ד וחרדי בלבד(

ממלכתי; ממ"ד; חרדיסוג הפיקוח )בתוך דוברי עברית בלבד(ערבי; דרוזי; בדואימגזר )בתוך דוברי ערבית בלבד(

משרד אחראי משרד החינוך; משרד הרווחה

)לשעבר משרד כלכלה(סוג בית הספר

סמויהחט"ב בלבד; תיכון בלבד; מעורב

גדול, קטןגודל בית הספרגבוה; בינוני; נמוךמצב חברתי-כלכלי של בית הספר

צפון; דרוםמחוז מנהלי גיאוגרפי

בטבלה אפשר לראות את כי בתי הספר חולקו לשכבות הגלויות העיקריות האלו: מגזר השפה )דוברי עברית ודוברי ערבית(, מגדר בית הספר )בתי ספר של בנות בלבד, של בנים בלבדממלכתי, הפיקוח: סוג ולחרדי(, דתי הממלכתי לפיקוח הרלבנטי משתנה - ומעורבים

והגדרותיו זרמיו כל על וחרדי עברית45ממלכתי-דתי, דוברי ספר לבתי רלבנטי )משתנה ערבית דוברי ספר לבתי רק )רלבנטי ובדואי דרוזי ערבי, אתנית(: )קבוצה מגזר בלבד(, שבאחריות משרד החינוך(. לבסוף כלל בתי הספר חולקו לפי המשרד שבאחריותו נמצאים

(. 46מוסדות החינוך )משרד החינוך או משרד הרווחה

בתי ספר שרוב תלמידיהם דוברי עברית נקראים בדוח זה "בתי ספר דוברי עברית", ובתי ספר שרוב תלמידיהם43 דוברי ערבית נקראים "בתי ספר דוברי ערבית". החלוקה הזו תואמת כמעט תמיד גם את שפת המבחן )ובתי ספר

דוברי עברית נבחנו בעברית בעוד שבתי ספר דוברי ערבית נבחנו במבחן פיזה בערבית(. המצב החברתי-כלכלי של בתי הספר בישראל המשמש לצורך בניית השכבות במדגם פיזה נמדד על פי מדד44

טיפוח בית-ספרי המשמש את משרד החינוך, מדד שטראוס. המדד הבית-ספרי הוא ממוצע המחושב מדד הטיפוח של כל התלמידים הלומדים בבית הספר )לא רק של תלמידי פיזה הלומדים בו(. בתי ספר דוברי עברית חולקו על ידי מרכז המחקר הלאומי לשלוש רמות של המדד )נמוכה, בינונית וגבוהה(, ואילו בתי ספר דוברי ערבית חולקו לשתי רמות - הנמוכה והבינונית - של המדד. מדד הטיפוח )מדד "שטראוס"( כולל מרכיבים המשקפים היבטים כלכליים ודמוגרפיים אישיים )כגון רמת ההשכלה של ההורים, סטטוס עלייה( ובית-ספריים )ההכנסה החציונית של

תלמידי בית הספר ופריפריאליות(.ושאינם מוכרים, להיות תחת הגדרה של מוסדות פטור, מוסדות חינוך45 יכולים להיות מוכרים בתי ספר אלו

רשמיים ושאינם רשמיים, לכלול כוללים, ישיבות, אולפנות וכיו"ב. בתי הספר של משרד הרווחה )במועד ביצוע המחקר היו באחריות משרד הכלכלה( שונים במהותם מבתי הספר46

של משרד החינוך. על פי רוב מדובר בבתי ספר מקצועיים או כאלו שבהם נהוגה הכשרה מקצועית )חונכות( ומשלבים בהם לימודים ועבודה במפעלים רלבנטיים. מאחר שכך מטרות המוסדות האלו, טיב הלמידה ומאפייני

התלמידים הלומדים בהם שונה בדרך כלל מבתי הספר של משרד החינוך.

49

מספר המשתתפים ושיעורי ההשתתפות

5,400 בתי ספר בכל מדינה ו-150על פי התקנים של מחקר פיזה נדרש מדגם של לפחות בין אם מדובר גדלי מדגם אלו אחידים לכל המדינות המשתתפות תלמידים משתתפים.

,2015במדינה גדולה כמו ארצות הברית או במדינה קטנה כמו לוקסמבורג או ישראל. במחזור וזאת6,300מארגני המחקר המליצו להגדיל את מספר התלמידים המשתתפים בכל מדינה ל-

בכדי להבטיח את יציבות המדדים הסטטיסטיים השונים, כלומר, להבטיח שטעות המדידה של אינדיקטורים שונים לא תעלה על ערכים מקובלים. הדבר יאפשר, בין היתר, לאמת כי הבדלים בין מדינות ובין חתכי אוכלוסייה שונים בתוך מדינות יהיו מובהקים סטטיסטית ברמה

מקובלת.

בנוסף לכך, כדי להיכלל בממצאי מחקר פיזה, נדרש שיעור השתתפות של בתי הספר יעמוד ברמה80%, וכן ששיעור השתתפות הכולל של התלמידים יעמוד על לפחות 85%על לפחות

ולא קיבלו פטור מהשתתפות במבחן(. בית ספר הכלל ארצית )מתוך התלמידים שנדגמו מהתלמידים שנדגמו בו השתתפו בפועל במבחן. מארגני50%נחשב "משתתף" אם לפחות

פיזה מאפשרים להחליף בתי ספר שעלו במדגם, אך מסרבים להשתתף או מנועים מכך מסיבות כלשהן. ההחלפה היא בבית ספר אחר תואם מבחינת מאפייניו. בית ספר כזה נדגם מראש, על פי אותן שכבות דגימה גלויות במהלך פעולת הדגימה, כך שיהיה בעל מאפיינים

דומים גם מבחינת שכבות הדגימה הסמויות.

: תיאור המשתתפים במסגרת הדגימה במדגם ובמחקר בפועל )באחוזים מעוגלים(12טבלה

המדגםמסגרת הדגימה

מספרבתי"ס

מספרהתלמידי

ם

שיעורהתלמידי

ם

מספר בתי"ס במדגםבפועל

מספרהתלמידי

םשהשתת

פו

שיעורהתלמידי

םשהשתת

פו

דובריעברית

48454,45347%833,31450%ממלכתי1086,4435.50%124747%ממ"ד בנות1325,9695%103535%ממ"ד בנים

542,9182.50%31092%ממ"ד מעורב1729,1358%155148%חרדי בנות3549,4118%3741%חרדי בנים4713580%1220%חרדי מעורב

משרד381,1021%2551%הרווחה

דובריערבית

20217,93315%301,18918%ערבי272,4062%31202%דרוזי655,6885%93145%בדואי משרד

191,4091%2601%הרווחה

2,535116,925100%1736,598100%סך הכול

מוסדות חרדיים מעורבים הם מוסדות בניהול או בפיקוח חרדי שלומדים בהם תלמידים שאינם בהכרח חרדיים.47 וכן, במקרים מסוימים, מוסדות שפועלים בשני מבנים שונים כשני בתי ספר נפרדים שיש להם סמל מוסד אחד,

כפי שאכן היה בבית הספר היחיד שהשתתף בשכבת דגימה זו.

50

מציגה את מספרם ושיעורם באחוזים מעוגלים של בתי הספר והתלמידים במסגרת12טבלה העליון הגלויות. המספרים בחלק הדגימה לפי שכבות בישראל, בפועל ובמדגם הדגימה בטבלה של מסגרת הדגימה לא כוללים את בתי הספר שקיבלו פטור והוצאו מראש ממסגרתלפטור שזכאים התלמידים את כוללים אך המיוחד( החינוך של ספר בתי )כגון הדגימה

המצוין בשורות הסיכום100%הלומדים בבתי הספר הנכללים במסגרת הדגימה. כלומר ה- הוא לפני הוצאתם של התלמידים הללו ממסגרת הדגימה. המספרים בחלק התחתון בטבלה,כן, המדגם כמו כוללים את התלמידים שקיבלו פטור. שמציגים את המדגם בפועל אינם בפועל אינו כולל את בתי הספר והתלמידים שהיו אמורים להיבחן אך לא נבחנו )ראו הסבר

המצוין בשורות הסיכום הוא לאחר הוצאתם מהספירה. חשוב לשים100%מטה(. כלומר ה-רק על המדגם בפועל של כי הדיווח על ההישגים המוצגים בפרקים הבאים מתבסס לב

תלמידים כפי שיוסבר בהמשך.

בתי ספר שנדגמו בישראל ואמורים היו להשתתף במחקר192השתתפות בתי ספר: מתוך בתי ספר של בנים חרדים16 בתי ספר. זאת מהסיבות הבאות: 173פיזה השתתפו בפועל רק

בתי ספר נמצאו כבתי ספר שניתן לפטור3סירבו להשתתף ולא נמצא להם מחליף ועוד מהשתתפות במחקר ואין צורך בהחלפתם בהתאם לסטנדרטים של פיזה: בית ספר אחד שבו כל התלמידים היו עולים חדשים, בית ספר אחד שבו כל התלמידים בעלי צרכים מיוחדים ובית)בבית ספר מחליף כמוסבר לעיל(: הוחלפו ספר אחד שנסגר. בנוסף, ארבעה בתי ספר בינלאומיים במחקרים השתתפותם בשל להחליפם החליטה שראמ"ה ספר בתי שלושה אחרים ובית ספר אחד של בנות חרדיות שסירב להשתתף. נתונים אלו מלמדים כי בישראל

)כ- במחקר להשתתפות הספר בתי מצד ההיענות, אי90%רמת יחסית, גבוהה היא ) ההשתתפות בישראל נובע בדרך כלל מטעמים ערכיים-אידיאולוגיים ולא מטעמים של נגישות

או חוסר רצון לשתף פעולה באשר הוא.

ב- תלמידים: נדגמו 173השתתפות שנדגמו, הספר בתי צפויים7,487 שהיו תלמידים תלמידים קיבלו פטור מהשתתפות במבחן מסיבות115להשתתף במחקר העיקרי. מתוכם,

תלמידים שעזבו את בית76שונות כגון: פטור על בסיס ליקוי למידה או ליקוי גופני, וכן היו תלמידים - הוריהם סירבו13הספר או עברו לבית ספר אחר קודם למועד המחקר, לגבי

שיעור השתתפות ברמת לבנות(. בבית ספר חרדי )כולן תלמידות להשתתפותם במחקר . ככלל, שיעור זה היה דומה בכל שכבות הדגימה והוא90%תלמיד בישראל עמד על מעל

רחבי ובמבחנים בינלאומיים בישראל במחקרים דומה לשעורי ההשתתפות של תלמידים היקף המועברים במערכת החינוך על ידי ראמ"ה, כגון מבחני המיצ"ב בכיתות ה' וכיתות ח'.

משכבות אחת בכל במחקר, בפועל שהשתתפו התלמידים שיעור כי מהלוח, עולה עוד הדגימה דומה למדי לפרופורציה שלהם מתוך כלל מסגרת הדגימה. יוצאת דופן היא שכבת

במשתתפים בפועל לעומת1%הבנים החרדיים, ששיעור המשתתפים בפועל בה הוא נמוך )כ-8% רק הדגימה(, למעשה במסגרת זו השתתפו12 דגימה אחוז מהתלמידים בשכבת

בפועל במדגם אך דבר זה נובע כאמור מאי ההשתתפות של מרבית בתי הספר של הבניםהחרדים במחקר.

הליך איסוף הנתונים - ההיבחנות

כל בית ספר שנדגם להשתתף במחקר קיבל על כך הודעה רשמית מנציגי ראמ"ה בפנייה אישית למנהל בית הספר כחודשיים לפני עריכת המחקר, שלווה במכתב מטעם ראמ"ה. מנהלי בתי הספר נתבקשו למנות איש קשר מטעמם, לרוב מורה מנוסה מהצוות החינוכי בבית הספר או דמות פדגוגית-ניהולית בבית הספר )כגון רכז שכבה, רכז פדגוגי, סגן מנהל(.

51

איש הקשר היה מופקד על הארגון הלוגיסטי של עריכת המחקר בבית ספרו, ובכלל זה תיאוםבעלי צרכים לקיום המבחן, הקצאת חדרים מתאימים, הכנת רשימה של תלמידים מועד מיוחדים, הודעה לתלמידים שנדגמו על השתתפותם במחקר וכיו"ב פעולות לתיאום העברת

כאשר בתי הספר יכלו לבחור2015המחקר. המחקר הועבר בימים שונים במהלך חודש מרץ את מועד המחקר מתוך מספר מועדים אפשריים.

חיצוניים שמוינו בוחנים על-ידי הבוקר הועברו בבתי הספר בשעות והשאלונים המבחנים והוכשרו על ידי ראמ"ה )מרכז המחקר בישראל( לפי הנחיות שסיפקו מארגני המחקר. במועד שנקבע, בכל בית ספר משתתף, חולקו התלמידים לשתי כיתות מבחן ובכל כיתת מבחן נוהלה העברת המבחן והשאלון על ידי שני הבוחנים, אשר האחד מהם היה מפעיל מחשבים והתמצא

, הנבחנים15במערכות ממוחשבות. יש להזכיר כי מכיוון שבמבחן השתתפו תלמידים בני בבית ספר נתון היו עשויים להיות מכיתות אם שונות ומדרגות כיתה שונות והיה צריך לכנסם

לחדרי המבחן שהוקצו לשם כך.

המבחנים והשאלונים, שהיו כאמור ממוחשבים, הועברו באמצעות יישום ייעודי שהוכן על ידי פיזה והותקן על גבי מחשבים ניידים שהובאו לבית הספר על-ידי צוות הבוחנים ביום המבחן.

שיש להם מעבד HP probook 450 g2המחשבים הניידים היו מסוג intel i7זיכרון פנימי , . לכל מחשב חוברו עכבר ומקלדת חיצוניים. המחשבים15.6 ג'יגה-בייט וגודל מסך "4בגודל

על ציוד הקצה שלהם ותוכנת המבחן הותקנו בכיתת המבחן לפני כניסת התלמידים. בכיתה נוכח גם מורה מבית הספר או נציג אחר של בית הספר שתפקידו היה לשמור על סדר ועל "אווירת בחינה" בכיתה. המורה לא התערב בהעברת המבחן ולא נחשף לחומרי המבחן. עם תחילת המבחן, כל תלמיד הושב מול מחשב נייד וזוהה על ידי הזנת קוד אישי ספציפי שהוכןאחד כל אחידות. הוראות לתלמידים הבוחנים הקריאו המבחן בתחילת מועד. מבעוד )באמצעות לו מראש באופן אקראי מגרסאות המבחן שהוקצתה קיבל אחת מהתלמידים

לאחר הקראת הברכות וההוראות החל שלב היכרות עם סביבת המבחן48התוכנה של פיזה(. דקות ולאחריו החל המבחן עצמו שנמשך שעתיים. לפי הנחיות פיזה,15הממוחשב שנמשך

התלמידים נשארו בכיתה בעמדת ההיבחנות שלהם מול המחשב הנייד, במשך כל השעתיים, גם אם סיימו את המבחן לפני תום הזמן. לאחר מכן ניתנה הפסקה קצרה ולאחריה התלמידים

דקות נוספות, בשלב זה יכלו המורה40שבו לכיתה לצורך מילוי השאלון הממוחשב במשך שהיה נוכח בכיתה והבוחנים לסייע לתלמידים להבין את שאלות הרקע, ככל שאלו לא היו ברורות. בסוף כל יום נאספו קבצי התגובות של הנבחנים מכל בתי הספר שנבחנו באותו יום.למרכז הרשת( )באמצעות והועברו טכניים( פגמים )מבחינת נבדקו הקבצים מכן לאחר

המחקר הבין-לאומי.

בקרות איכות על העברת המבחנים נעשו מטעם החברה הזכיינית של ראמ"ה, שהעבירה את המבחנים בפועל )חברת טלדור(. כמו כן, נעשו בקרות פתע מטעם נציגי ראמ"ה, שביקרו בקרוב למחצית בתי הספר ושהו בכיתות ההיבחנות בשעת העברת המבחנים והשאלונים. בנוסף לבקרות אלו, מונו בכל מדינה שני בקרי איכות לאומיים על ידי מרכז פיזה הבין-לאומי.קריאה חומרי באמצעות הוכשרו הם הלאומי. המחקר במרכז תלויים בלתי היו הבקרים

שיחת באמצעות וכן אליהם נשלחו אשר אינטרנטי(.webinarרלוונטיים סמינר )מפגש בתי ספר שנדגמו באקראי על-ידי מארגני15הבקרים נכחו במהלך הכשרת הבוחנים וביקרו ב-

לנבחנים החרדים הוקצו גרסאות מבחן שלא כללו יחידות של פתרון בעיות שיתופי. זאת מאחר שיחידות אלו48 מדמות צ'אט עם תלמידים נוספים, דבר שאינו מקובל בקרב אוכלוסייה זו. בנוסף, לאחר בחינה מקיפה של כל

יחידות מבחן )באוריינות מדעים, קריאה ומתמטיקה( שכללו פיסות מידע שנוגדות את ערכיהם25החומרים נמצאו של האוכלוסייה החרדית ויחידות אלו לא נתנו לאוכלוסייה החרדית. כלומר, אם אחת מיחידות אלו נכללה במסגרת גרסת מבחן נתונה, היא לא הייתה גלויה לנבחן. דבר זה גרם לכך שנבחנים חרדים קיבלו מבחנים קצרים יותר

בחלק מהמקרים, היות שחסרו בהם חלק מיחידות המבחן.

52

פיזה לצורך בקרה על נוהלי העברת המבחן ועל תפקוד הבוחנים בבתי הספר וזאת מבלידוחות מילאו הבקרים מראש. הודעה כך על קיבלו הבוחנים, או ראמ"ה הספר, שבתי מפורטים על התנהלות המבחן בכל אחד מבתי הספר והעבירו אותם ישירות למארגני פיזה.

בישראל, לא נרשמו בעיות מיוחדות או דברים חריגים בהליך ההעברה של המחקר.

בדיקת המבחנים, קידודם )הציינון( וטיוב הנתונים

בתום שלב העברת המבחנים ואיסופם למרכז המחקר בישראל, החל שלב בדיקת המבחנים וציינון התגובות של הנבחנים. הבודקים הוכשרו לבדיקת מבחני פיזה על-פי מדריך הקידוד )המחוון( של המבחנים, שתורגם מבעוד מועד לשתי שפות המטרה – עברית וערבית. בודקי המבחנים - סטודנטים במקצועות רלוונטיים – עברו תהליך מיון מטעם מרכז המחקר הלאומי)ראמ"ה( שכלל משימת בדיקה של מבחנים דמויי פיזה. הבדיקה נערכה במתקן בישראל ייעודי, כאשר הבודקים מערכים את המבחנים במקביל באותו מתקן. שיטה זו אפשרה למידה

משותפת לפני ההערכה ואפשרה לשתף ולהעלות דילמות בהערכה בזמן אמתי.

התגובות לשאלות סגורות או פתוחות פשוטות קודדו, כמוסבר לעיל, באופן אוטומטי על ידי מערכת המבחן הממוחשב. הבדיקה של השאלות הפתוחות הרגילות וציינונן )קידודן( נערכה על גבי תוכנה ייעודית שסופקה על ידי פיזה. בדיקה זו הייתה רוחבית. כלומר, התגובות של כל התלמידים שנבחנו בשאלה מסוימת )ביחידה נתונה( נבדקו ברצף בזה אחר זה, דבר שאפשר "התמחות" של הבודקים בכל פעם ביחידה שבמוקד ובפריטיה הטעונים בדיקה. כך עלתהיכולים להיות מושפעים זו הבודקים לא כל הפריטים, שכן בשיטה מהימנות הבדיקה של קיבלו תחילה כך: עבדה השיטה במבחן. אחרים בפריטים הנבחן של הצלחתו ממידת הבודקים הדרכה על מקבץ יחידות ופריטיהן, הם למדו ודנו במחוון של הפריטים, התרשמומכן לאחר נכונות. תשובות של דוגמאות ומספר שגויות תשובות של דוגמאות ממספר התשובות של הנבחנים לכל פריט במקבץ הוקצו לבודקים באופן אקראי וכל בודק בדק באופן סדרתי מספר רב של תשובות )של תלמידים שונים( עבור פריט נתון של שאלה פתוחה. בתוםכל תקופת בדיקת וכך הלאה במהלך הבא, הבדיקה לקובץ קובץ פריטים, עברה בדיקת המבחנים. את הבודקים ליווה איש מקצוע מתחום הדעת, מומחה להערכה ולהוראת תחוםובמידת הצורך העלה לדיון בפני כל הבודקים הדעת אשר סייע בפתרון דילמות בהערכה

דילמות כאלו ואת ההחלטה שיש לקבל במקרים דומים.

תוכנת הבדיקה הייעודית סייעה גם לאתר חריגות בבדיקה, או בודקים חורגים בזמן אמת,הבודקים התקדמות את לנטר בישראל, המחקר מרכז מטעם הבדיקה, למנהל ואפשרה והבדיקה ולטייב את נתוני הבדיקה. במידת הצורך נערכה בדיקה חוזרת של יחידות מבחן

שבהן נתגלתה חריגה בבדיקה )ראו בפסקה הבאה(.

בדיקת המהימנות בין-שופטים

"מהימנות בדיקת של הליך פיזה ידי על בוצע הפתוחות השאלות בדיקת במסגרת התשובה את תופסים השונים הבודקים בה המידה את ולהעריך שמטרתו בין-שופטים" ומצייננים אותה באופן דומה ולאתר הטיות בבדיקה על ידי בודק יחיד זה או אחר. המהימנותזו היוותה חלק בלתי נפרד מהליך בין שופטים נבדקה באמצעות תוכנת הבדיקה, ובדיקה

תשובות של תלמידים עברו ציינון )קידוד(100הבדיקה. עבור כל שאלה פתוחה רגילה, כ- בודקים שונים באופן בלתי תלוי )מבלי להתייעץ האחד באחר(.4מרובה, כלומר נבדקו על ידי

הבודקים לא יכלו לדעת איזה מן הפריטים ואיזה מן התשובות מקודדים קידוד מרובה מכיווןבין התשובות האחרות שנבדקו. בשאלות שבהן במיקום אקראי נשתלו האלו שהתשובות

53

)מדריך המחוון של התרגום את לבדוק היה ניתן שופטים בין נמוכה מהימנות נתגלתה הבדיקה( ובמידת הצורך לערוך תדרוך חדש לבודקים ובדיקה חוזרת של פריטים.

עיבוד הנתונים

ישירות למרכז פיזה כולם והאנושיים הועברו ונתוני הבדיקה האוטומטיים נתוני המבחנים, הבין-לאומי שערך את חישוב הציונים ועיבוד הנתונים. לאחר עיבוד הנתונים נשלחו לכל מדינה נתונים פסיכומטריים לשם ביצוע ניתוח פריטים של יחידות המבחן )ראה תיאור לעיל אודות שלב זה במחקר החלוץ(. בשלב זה התבקשו מנהלי המחקר בכל מדינה לבדוק אם ישנםשעשויים המשתתפות(, המדינות שאר של לנתונים )בהשוואה חריגים כמותיים ממצאים להעיד כי פריט זה או אחר )הן במבחן והן בשאלון( לא הופק כראוי או לא נבדק כראוי או שמשהו השתבש בהעברה שלו במערכת הממוחשבת, ויש להוציאה מניתוח התוצאות הכולל. כאשר התגלתה בעיה חריגה בשאלה מסוימת במדינה נתונה, היא והתגובות בה הוצאו מן העיבוד בעבור אותה מדינה בניתוח הנתונים הסופי. כזכור, מרבית הבעיות בתרגום ובהתאמה

התרבותית התגלו בעקבות מחקר החלוץ ותוקנו לפני שנערך המחקר העיקרי.

חישוב הציונים

הגישה התיאורטית שהמשמשת לניתוח נתוני המבחנים במחקר פיזה היא "תיאוריית התגובה (. בבסיס התיאוריה מצוי הקשר בין רמת היכולת שלItem Response Theory - IRTלפריט" )

נבחן לבין ההסתברות שיצליח להשיב נכונה על פריט במבחן. אחד היתרונות של תיאוריה זו הוא שאפשר לחשב באמצעותה אומדני רמת יכולת לכל הנבחנים על אותו סולם, גם אם נבחנים שונים השיבו על נוסחים שונים של המבחן )דהיינו השיבו על מקבצים שונים שלדעת. תחום באותו פיזה( )במחקר אוריינות מודדים השונים ובלבד שהפריטים פריטים(, באמצעות המודלים השונים שמוצעים במסגרת תיאוריה זו אפשר להשוות בין הישגיהם של נבחנים שקיבלו גרסאות מבחן שונות וכן בין הישגיהם של נבחנים שנבחנו במחזורי מחקר

, המתאימים לפריטים שבהם יש שתי אפשרויותIRTשונים. נוסף על מודלים פשוטים יותר של יותר מורכבים במודלים שימוש גם נעשה פיזה במחקר נכון(, )נכון/לא מובחנות תגובה המותאמים לעיבוד נתוני פריטים פוליטומיים )שיש בהם יותר משתי רמות תשובה; למשל, שאלות שהתגובה עליהן יכולה להיות נכונה, נכונה חלקית ושגויה, כפי שקורה לא אחת בפריטי שאלות פתוחות(. במסגרת הגישה האמורה, לאחר העברת המבחן ובתום איסוף הנתונים נאמדים תחילה מאפייני הפריטים )הפרמטרים שלהם(. פעולה זו מכונה "כיול הפרמטרים שלועל פי תגובות הנבחנים בפריטי הפריטים". על בסיס אומדנים אלו של מאפייני הפריטים ברמה נעשה הפרמטרים כיול היחידים. הנבחנים של היכולת רמת את אומדים המבחן

נלקחים בחשבון. העיבודים הללו מבוצעיםOECDהבין-לאומית, כך שנתוני כל מדינות ה- מחקר במחזורי גם עוגן שהועברו מפריטי נתונים מיזוג תוך בנפרד אוריינות תחום בכל קודמים. כך, הפרמטרים של הפריטים המתקבלים בהליך זה והציונים המתקבלים בו כוילו לסולם הציונים במחזורי מחקר קודמים. בנוגע לסוגיית הכיול בין שנת המחקר הנוכחית שבה המבחן היה ממוחשב במחזורי מחקר פיזה קודמים שבהם היו המבחנים מודפסים - ראו תיבה

לעיל. 2

החל ממחזור המחקר הנוכחי, שופר הליך "כיול הפרמטרים" בהשוואה למחזורים קודמים על ידי מארגני פיזה. ראשית, הוגדל מספר פריטי העוגן בתחומי אוריינות משניים )במקרה זה, מתמטיקה וקריאה(. שנית, הוגדל מספר הנבחנים, שתגובותיהם משמשים לעריכת הכיול. אם

תלמידים מכל מדינה למאגר המידע ששימש להליך "כיול הפרמטרים" הרי500בעבר נלקחו שהחל מהמחקר הנוכחי, השתמשו בתגובותיהם של כל הנבחנים בכל המדינות לצורך הליך

54

תלמידים בכל מדינה(. הגדלה זו התאפשרה לנוכח הגידול בקיבולת של תוכנות6,000זה )כ- החישוב שמבצעות הליך זה והגדלת הקיבולת של המחשבים עליהם מתבצע ההליך בהשוואה לתחילת העשור. שלישית, בעבר חושב כיול הפרמטרים מעבר לכל המדינות המשתתפותשונות במדינות זהה יהיה לא הפריטים כל של שהפרמטרים לאפשרות התייחסות ללא יותר במדינה מסוימת מאשר במרבית המדינות קל או פריט קשה במקרה שבו )למשל, האחרות(. החל ממחזור מחקר הנוכחי, הכיול מחושב גם בנפרד לכל מדינה ומדינה. בפריטים שעבורם נמצא כי למדינה מסוימת ישנם פרמטרים שונים, הוחלט כי פרמטרים אלו ישמשו לצורך חישוב הציונים של התלמידים באותה מדינה. השיטה מייעלת גם את חישוב השינויזו חדשה כיול שיטת על עוד ומדינה. מדינה בכל השונים המחקר מחזורי בין בהישגים

. 2015ויתרונותיה ראו בדוח הבין-לאומי של מחקר פיזה

מטרת מחקר פיזה היא לאמוד את התפלגות רמת היכולת של כלל האוכלוסייה )או של קבוצת נבחנים רחבה(, ולא את רמת היכולת של נבחן יחיד. אולם, מאחר שכל נבחן יחיד מקבל מספר קטן יחסית של פריטים במבחן, אומדני הפרמטרים של התפלגות רמת היכולת של כלל- - שיתבססו על אומדני רמת היכולת של הנבחנים היחידים )כמתואר לעיל( האוכלוסייה עלולים להיות מוטים מבחינה סטטיסטית. למשל, אומדני סטיית התקן של האוכלוסייה או אומדני האחוזונים של הציונים עלולים להיות מוטים במדינה נתונה. כדי להתגבר על בעיה זו, במחקרים רחבי היקף דוגמת מחקר פיזה משתמשים במתודולוגיה שבה אומדים ישירות את הפרמטרים של התפלגות רמת היכולת של כלל האוכלוסייה. לצורך כך, למעשה "מפיקים"

באקראי מתוך ההתפלגות הנאמדת המותנית של49)דוגמים( בעבור כל נבחן עשרה ערכים רמת היכולת שלו. ערכים אלו, המייצגים עשרה אומדנים של רמת היכולת של נבחן נתון,

( סבירים" "ערכים PV-plausibleמכונים valuesלחישוב משמשים אלו סבירים ערכים .) המדדים המסכמים של כלל אוכלוסיית הנבחנים. בהליך זה של הפקת ערכים סבירים לכל נבחן משתמשים לא רק בציונים שלו בפריטים השונים )הקודים שניתנו לו בהתאם לביצוע שלולאמידת שתורם הנבחנים אודות על נוסף מידע בכל אלא במבחן(, ופריט פריט בכל ההתפלגות של רמת היכולת של הנבחן, כגון נתוני רקע השאובים מהשאלון שמילא, רמת

היכולת שהפגין בתחומי אוריינות אחרים וכיו"ב.

סולם הציונים ורמות הבקיאות

יתרון נוסף של שימוש בתיאוריית התגובה לפריט הוא שרמת היכולת של הנבחן ורמת הקושי של הפריטים מחושבות במונחי אותו סולם – הסולם של התכונה הנמדדת )במקרה הנוכחי -

יכולתו של נבחן לבין ההצלחה בפריט הואהאוריינות בתחום דעת נתון(. הקשר בין רמת הסתברותי: ככל שרמת יכולתו של נבחן גבוהה מרמת הקושי של פריט נתון, ההסתברות כי הוא יצליח להשיב נכונה על הפריט גבוהה יותר; ככל שרמת יכולתו של הנבחן נמוכה מרמתיותר. לכל תחום אוריינות נכונה על הפריט נמוכה הקושי של הפריט, ההסתברות שישיב

– מדעים, מתמטיקה, קריאה ופתרון בעיות שיתופי - הוגדר סולם ציונים2015במחקר פיזה כולל נפרד. בתחום אוריינות המדעים, שהוא תחום האוריינות שבמוקד המחקר הנוכחי, ובו הועבר מספר רב יותר של יחידות מבחן ופריטים הוגדרו גם תתי סולמות, בנושאים שונים, כפי

בדוח זה. 2שמפורט בפרק

"רמות מהסולמות אחד כל על נקבעו השונים, בסולמות לציונים משמעות מתן לצורך בקיאות". לאחר החלטה על מספר הרמות נקבעו ערכי סף שמסמנים את הגבול בין רמה

במחזורי מחקרים בינלאומיים בעבר, השתמשו בחמישה ערכים סבירים, והמעבר לעשרה ערכים מהווה שיפור49באומדן של רמת היכולת של נבחנים.

55

לרמה. מדובר בהליך שיטתי ובו מובאות בחשבון רמת הקושי של שאלות המבחן והמיומנות והידע שנדרשים מן התלמיד בכל אחת מרמות הבקיאות כדי שיוכל להתמודד בהצלחה עם השאלות. מעבר לסולם הציונים הרציף, רמות הבקיאות אמורות לייצג שינוי איכותי ברמתהוגדרו רמה ולכל מסוים, ציונים בטווח מוגדרת כאמור, רמה, כל התלמיד. של הידע מרמות לאחת מסווג נבחן כל בה. המצויים תלמידים המאפיינות והיכולות המיומנויות הבקיאות, בכל תחום אוריינות, על פי אומדן הציון שלו. כלומר, הנבחן מסווג לרמת הבקיאות הגבוהה ביותר המתאימה לו, כזו שבה הוא צפוי לענות נכונה על מרבית השאלות שרמת הקושי שלהן תואמת את רמת הבקיאות. מאחר שמדובר על מודל הסתברותי, מובן כי לא כל התלמידים המסווגים לאותה רמת בקיאות צפויים להגיע לשיעור זהה של תשובות נכונות:

על נכונה לענות צפוי בקיאות רמת אותה בגבול התחתון של מן50%תלמיד שממוקם השאלות ברמה זו )ועל מרבית השאלות שברמות בקיאות נמוכות מרמה זו(, ולעומת זאת, תלמיד שממוקם קרוב לגבול העליון של רמת הבקיאות צפוי לענות נכונה על שיעור גבוה יותר של שאלות ברמה זו. תלמיד שמסווג ברמת הבקיאות הגבוהה ביותר צפוי אפוא לענות נכונה

.2על כמעט כל פריטי המבחן. להרחבה על רמות הבקיאות ראו פרק

"משקלות" תלמידים בחישובי סטטיסטים

כפי שתואר לעיל, המדגם במחקר פיזה הוא מדגם שכבות המתוכנן כך שבכל שכבה יהיה ייצוג בשיעור דומה לשיעור אותה שכבה במסגרת הדגימה. ברם, כפי שהוצג לעיל במקרה של ישראל, שיעור המשתתפים במחקר בפועל יכול להיות שונה בין שכבות שונות ולכן הייצוג של כל שכבה במדגם המשתתפים בפועל עלול להיות שונה מהחלק היחסי שלה באוכלוסיית המטרה. דבר זה יכול לקרות בשל שיעורי השתתפות מעט שונים בקרב קבוצות שונות )למשל, במקרה של ישראל, קבוצת החרדים הבנים שמיעטה להשתתף(, או, למשל, במקרים שבהםיתר( כדי לאפשר יותר של פרטים בשכבה מסוימת )דגימת מלכתחילה נדגם שיעור גדול )דבר שנעשה בדרך כלל כאשר נתונים סטטיסטיים מהימנים בעבור אותה שכבה לחשב

מדובר בשכבה קטנה יחסית(.

כדי לפצות על הבדלים אלו בין ייצוג אוכלוסיות במסגרת הדגימה לבין ייצוגן במדגם בפועל, בעת שמחשבים סטטיסטים שונים ברמת המדינה )ממוצע, שונות, שיעור מצטיינים וכיו"ב(ולכל רשומת בית ספר "משקולת" ) מצמידים בדיעבד במאגר הנתונים לכל רשומת נבחן

weight(. המשקלות משמשות להכפלת הנתון של כל נבחן )או בית ספר( בעת שמחשבים את הסטטיסטים של המדינה, המחוז או המגזר. בדרך זו, "מנפחים" או "מכווצים" כל שכבה, כך שלאחר ההכפלה, הגודל היחסי של כל שכבה יתאים לגודלה היחסי באוכלוסייה. במילים אחרות: בכל שכבה, כל נבחן "מייצג" מספר תלמידים משכבתו. אם יש מחסור בנבחנים במדגם באותה שכבה, המשקולת תהיה גדולה מאחד )קרי, ייעשה "ניפוח" לשכבה( וכל נבחן באותה שכבה "ייצג" תלמידים שנעדרים מהמחקר משכבה זו. לתלמידים הנעדרים "זוקפים"יש עודף של נבחנים למעשה את הנתון הממוצע של התלמידים שהשתתפו במחקר. אם יחסית לגודלה היחסי באוכלוסייה, המשקולת באותה שכבה תהיה קטנה במדגם בשכבה מאחד )ייעשה "כיווץ" של השכבה בפועל(. ברם, כאשר שיעור ההשתתפות בשכבה נמוך מדי, אין זה נכון עוד "לנפח" את הנתונים על ידי משקולת גדולה, שכן אי אפשר עוד להניח כי )מעט( הנבחנים המעטים שהיו בשכבה זו בפועל מייצגים נאמנה את כלל השכבה. במקרה כזה נהוגהנעדרים זוקפים לתלמידים במילים אחרות, דומים. בעלות מאפיינים לקבץ שתי שכבות משכבה חדשה זו )המורכבת משתי שכבות( את הנתונים הממוצעים של הנבחנים בשכבהנעשתה המשקלות, חישוב את המקדימה שכבות שתי איחוד של כזו פעולה המאוחדת.

1%בישראל בעבור שכבת הבנים החרדים שמספר המשתתפים בה ושיעורם היה קטן מדי )

56

(. מעט הנבחנים בשכבת הבנים החרדיים צורפו על ידי מארגני פיזה לשכבת בנים8%במקום בבתי ספר בפיקוח הממלכתי-דתי ובכך יצרו שכבה מאוחדת שרוב התלמידים בה היו בנים

בבתי ספר בפיקוח הממלכתי דתי ומיעוטם בנים בבתי ספר בפיקוח חרדי.

דיווח התוצאות

התוצאות הבין-לאומיות של המחקר מתפרסמות באמצעי התקשורת, באינטרנט באתר ה-OECDובדוחות רשמיים של מארגני פיזה )הדוחות באנגלית ובצרפתית(. תוצאות המבחנים

לצורך50בישראל וניתוחים פנים-ישראליים מתפרסמים בעברית בדוח הנוכחי ובאתר ראמ"ה. העמקה בנתונים וביצוע מחקרי המשך מונגש מסד הנתונים הגולמיים הבין-לאומי )לרבות

51נתוני השאלונים והמבחנים( לכל המעוניין.

תוצאות מחקר פיזה יוצגו בדוח זה בעיקר באמצעות ציונים ממוצעים, המשקפים את הביצוע הממוצע של התלמידים על פני הסולמות הכלליים בכל תחום דעת )ותת-הסולמות בתחום אוריינות המדעים(, וכן באמצעות שיעורי התלמידים המצויים בכל רמת בקיאות. לעתים יובאו

נתונים סטטיסטיים נוספים, בעיקר מדדי הפיזור של הציונים.

ברמת שימוש נעשה קבוצות, בין הבדלים תיאור לצורך הבינלאומי, ובדוח הנוכחי בדוח .p < 0.05מובהקות סטטיסטית של

בישראל2015קשיים ואתגרים בעריכת מחקר פיזה

שיתוף התלמידים החרדיים במחקר

למרות העובדה שאוכלוסיית המטרה של המחקר כוללת, לפי הגדרת מארגני מחקר פיזה אתבמדינה נתונה הלומדים במוסד חינוכי כלשהו, בישראל עלה קושי שהתבטא15כל בני ה-

הלומדים במוסדות חרדיים )ישיבות(.15בשיעורי השתתפות נמוכים במיוחד בקרב בנים בני (. זאת ועוד,12 מוסדות לבנים חרדים השתתפו במחקר בישראל )ראו טבלה 19 מתוך 3רק

פוליטית, מגזרית, מבחינה הכלל מן יוצאים מלכתחילה היו הללו המוסדות שלושת ושונים ממרבית מוסדות החינוך החרדיים. למשל, בבתי ודתית-אידאולוגית חינוכית-תכנית ספר אלו מלמדים נושאים שונים ממה שמקובל במגזר זה ואף מקצועות חול כמו מתמטיקה ואנגלית. בשל חריגות זו של בתי הספר שהשתתפו בפועל במחקר ומספרם הקטן, אי-אפשר לראות בנבחנים אלו מדגם המייצג את שכבת הבנים החרדים ואין משמעות בחישוב ודיווח מדדים סטטיסטיים שונים עבורם בנפרד. בדוח הנוכחי, לא מדווחים תוצאות קבוצת הבנים החרדיים, וכאמור לצורך חישוב הציון הממוצע של כלל ישראל נתוניהם אוחדו עם נתוני הבנים

52בבתי ספר בפיקוח ממ"ד.

)אולפנות, סמינרים הבנות החרדיות של החינוך מוסדות מרבית לבנים החרדיים, בניגוד מתוך 15וכיו"ב( ניאותו להשתתף במחקר ) בתי ספר( ובית ספר אחד שעמד בסירובו16

13הוחלף בבית ספר תואם. באחד מבתי הספר של הבנות החרדיות, סרבו הוריהן של 53תלמידות לאפשר לבנותיהן להשתתף במחקר.

50 http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/MivchanimBenLeumiyim/PISA_2015.htm51 http://www.oecd.org/pisa במקרים בהם מדווחים תוצאות הבנים בממ"ד כקבוצה נפרדת, הם חושבו ללא תוצאות הבנים החרדים.52 ההיענות של מוסדות החינוך של הבנות החרדיות להשתתף במחקר הייתה בגיבוי המנהיגים הרוחניים-פדגוגיים53

של הקהילה, בין היתר משום שהבנות החרדיות לומדות בשגרה מקצועות המכונים "מקצועות חול" כגון מתמטיקהומדעים, ומשום שמוסדות לבנות חרדיות השתתפו במחקרי פיזה הקודמים.

57

נבחנו לא הבנות( של והן הבנים של )הן החרדיים הספר בתי פיזה, מארגני בהסכמת יחידות בתחום "פתרון בעיות שיתופי" וביתר הגרסאות, לא הועברו להם בגרסאות שכללו יחידות שנמצאו בהן תכנים הסותרים את עולם הערכים החינוכי והדתי של המגזר החרדי.יחידות מבחן במוסדות החינוך החרדיים לא השפיעה על חשוב להזכיר כי החסרת מספר תוצאות המחקר בישראל. זאת מכיוון שהפריטים שהושמטו לא היו בהכרח קשים או קלים יותר וכן כי במחקר הנוכחי נעשה שימוש בתאוריית התגובה לפריט המאפשרת לאמוד ציונים בני השוואה לנבחנים שונים הנבחנים בפריטים שונים. עוד ראוי לציין כי למרות שהתלמידים והתלמידות החרדיים אינם נוהגים בדרך כלל להשתמש במחשבים, המבחן הממוחשב עבר ללא קשיים מיוחדים במוסדות החרדיים. עם זאת, לתלמידים אלו לא הועבר השאלון הנוגע

(, בשל העובדה שברבים מהמוסדות שבפיקוח החרדיICQלנגישות ושימוש באמצעי תקשוב )ו/או באמצעי תקשוב, והשתתפות בשאלון הייתה מתפרשת כמתן נאסר השימוש במחשב אפוא את התלמידים כוללות לא זה אודות שאלון ישראל התוצאות של לכך. לגיטימציה

החרדיים.

מוטיבציה להשתתפות במחקר

( ( הוא שהנבחנים בהםlow stakeאחד המאפיינים של מבחנים רחבי היקף ומעוטי סיכון נוטים שלא להתאמץ, שכן אין להם כל תמריץ לביצוע מיטבי, אין להם כל סיכון בכך שלאוהם, מוריהם או בית הספר שלהם אף אינם מקבלים משוב על ביצועיהם יצליחו במבחן במבחן. חוסר המוטיבציה של התלמידים בא לידי ביטוי לעתים בהיעדרות מהמבחן או בזלזול ובחוסר השקעה של מאמץ במבחן. מוטיבציה נמוכה של תלמידים ובתי ספר עלולה לפגוע בתוקף המבחן ולהטות את התוצאות כלפי מטה. מתוך חשש זה ועל בסיס עדויות ממחקרים

צעדים שמטרתם2009בין-לאומיים קודמים שבהם השתתפה ישראל, ננקטו כבר במחקר להעלות את המוטיבציה של התלמידים בישראל להשתתף במחקר פיזה. צעדים דומים ננקטו

גם במחקרים שלאחר מכן ובכללם במחקר הנוכחי.

בעיית המוטיבציה היא סוגיה מרכזית גם במדינות אחרות שמשתתפות במחקר פיזה. ניסיונות להעלות את המוטיבציה באמצעות תגמול כגון מענק כספי לבתי הספר המשתתפים, תשלוםוכדומה, התגלו כלא לאנשי הקשר לפי מספר התלמידים שהשתתפו, תשלום לתלמידים, נכונה לבתי הספר, למורים מרב המאמצים בהסברה יעילים. בישראל הוחלט למקד את כן כמו והשקעת מרב מאמציהם במחקר. ולהדגיש את חשיבות השתתפותם ולתלמידים, הועבר לבתי הספר על ידי ראמ"ה מסר מרגיע כי התוצאות לא יתפרסמו ברמת בית ספר, לא ישמשו נגד בתי הספר שהשתתפו במחקר ולא יוכלו לפגוע בהם במקרה של אי-הצלחה. כדי להשיג את מירב שיתוף הפעולה של התלמידים וכן של המורים ומנהלי בתי הספר נוצר קשר אישי עם מנהלי בתי הספר אשר מינה איש קשר בית-ספרי שישמש מתווך בין מרכז פיזה בישראל לבין בית הספר. כמו כן, במוקד ההסברה הוצב המוטיב "נבחרתי לייצג" לתלמידים והודגש הרעיון כי היבחנות במבחנים אלו היא חשובה מבחינה חינוכית והיא לכשעצמה חוויה

מעניינת וייחודית. נעשו מספר פעולות על ידי ראמ"ה כדלהלן:

נערך מפגש היערכות לאנשי הקשר הבית-ספריים, אליו הוזמנו גם מנהלי בתי ספר המעונייניםחשיבות ואת שלו התוצרים את פיזה, מחקר את הציג ראמ"ה צוות זה במפגש בכך. מבחינה במחקר ההשתתפות לקראת ההיערכות הליך הוסבר במפגש בו. ההשתתפות

לוגיסטית, איסוף נתוני התלמידים, תיאום יום המבחן, מבנה יום המבחן וכיו"ב.

הועלה דף הסברה באתר האינטרנט של ראמ"ה ובו, בין היתר, פנייה אישית לתלמיד ולמורה,שאלות לדוגמה ומצגות הסברה.

58

בסיום המבחן נמסר לכל תלמיד שי צנוע - קופסת 'מרקרים' עם הכיתוב "תודה" )בעבריתובערבית(.

מנכ"לית בחתימת למנהליהם, הוקרה מכתבי נשלחו מבתי הספר הנתונים איסוף בתום ראמ"ה.

נוסף על פעולות הסברה אלו של מרכז פיזה בישראל בתי ספר יזמו לעתים פעולות נוספות לעידוד המוטיבציה של התלמידים הנבחנים, כגון, חלוקת חולצות עליהן הודפסו משפטי עידודממתק חלוקת הספר, לבית בכניסה המבחן ביום ברכות תליית תעודות, חלוקת שונים, ובקבוק שתייה בשעת המבחן, עידוד התלמידים שנדגמו על ידי חבריהם לכיתה ושיחה שלמרכז ידי על שהוכנו ההסברה וחומרי המפגשים בכל הנבחנים. התלמידים עם המנהל המחקר בישראל הודגש כי אין להתכונן באורח אינטנסיבי וממוקד למבחן פיזה וכי פעולות תרגול עודף זה עלולות לפגוע בתוקף המבחן ובממצאי המחקר )ובמיוחד ביכולת להשוות באופן תקף את התוצאות לשנים קודמות(. הודגש כי המטרה העיקרית של ההשתתפות של ישראל היא לקבל אינדיקציה תקפה על מצבה של מערכת החינוך הישראלית בכללותה, גם אם התמונה המצטיירת דרך מדדים אלו אינה בהכרח מחמיאה. ההכנה הראויה היחידה, כךיכולתם בשעת המבחן, גיוס המוטיבציה של התלמידים שיעשו כמיטב היא אפוא הוסבר,

וחשיפתם למתכונת המבחן, לאופן העברתו ולסוגי השאלות הצפויים להיות במבחן.

59

: ההישגים באוריינות מדעים4פרק בפרק זה תובא סקירה של הישגי התלמידים באוריינות מדעים )להלן "מדעים"( במחקר פיזה

בדוח מובאים2, ועל כן בפרק 2015. מדעים היה תחום ההיבחנות המרכזי במחקר 2015 במלואם פרטים על אודות הגדרת התחום ועל המסגרת המושגית, סולמות הציונים ורמות הבקיאות שנקבעו בו. אוריינות מדעית מוגדרת כך: "היכולת לעסוק בנושאים הקשורים במדע ובעקרונות המדע כאזרח רפלקטיבי". בהמשך לכך, אדם בעל אוריינות מדעית יהא זה המסוגל להשתתף בדיון מושכל על מדע וטכנולוגיה, ולשם כך נדרשת ממנו היכולת להסביר תופעות באופן מדעי, להעריך ולתכנן בדיקה מדעית ולפרש מידע באופן מדעי. במסגרת מחקר פיזה נבדקו ההישגים באוריינות תוך התייחסות לשלושה סוגי ידע: ידע תוכני, ידע מתודולוגי וידע אפיסטמולוגי. השימוש במונח "אוריינות מדעית" נועד להדגיש כי המטרה של מחקר פיזה אינה רק לבדוק מה יודעים תלמידים במדעים, אלא גם מה הם יכולים לעשות באמצעות ידע זה, כלומר באיזו מידה הם יודעים כיצד ליישם ידע מדעי שרכשו במהלך כל תקופת לימודיהם

במצבים אמתיים בחיי היומיום.

, מבחני פיזה מועברים באמצעות מחשב, אך היות שבחלק2015החל ממחזור מחקר זה, 57מהמדינות אי אפשר היה להעביר את המבחנים באמצעות מחשבים מסיבות שונות, ב-

, המחקר נערך באמצעות מחשבים, וב-OECDמדינות וישויות כלכליות, ובכללן כל מדינות ה- נעשה שימוש בגרסה54 מדינות וישויות כלכליות כמו גם בפורטו-ריקו )טריטוריה של ארה"ב(15

המודפסת שהופקה לשם כך. רק המבחן הממוחשב מכסה באופן מלא את הממדים החדשיםפריטים רק כולל ואילו המבחן המודפס אוריינות מדעית, שנוספו למסגרת המושגית של שבהם נעשה שימוש במחזורים הקודמים של מחקר פיזה )כמחצית מכלל הפריטים(. אף עלזהים בשתי קבוצות ושל סילום תגובות התלמידים היו פי כן, ההליכים של פיתוח המבחן גבי סולם על והציונים במבחן מדווחים והישויות הכלכליות שהשתתפו במחקר, המדינות כל ישיר את כך שניתן להשוות באופן קודמים, גם במחזורים נעשה שימוש משותף שבו

המדינות מעבר לאופנות המבחן ומעבר למחזור המבחן.

בפרק יוצגו הישגי התלמידים בישראל תוך התייחסות לרמת ההישגים ולשונות בין התלמידים. ההישגים יוצגו בהשוואה לרמת ההישגים הבין-לאומית ולהישגיהם של התלמידים במדינותישראל תהיה הממוצע של נקודת ההשוואה המרכזית להישגי אחרות שהשתתפו במחקר.

"(. לאחר מכן יתמקד הדוח בהישגים באוכלוסייתOECD )להלן "ממוצע ה-OECDמדינות ה- המחקר בישראל לפי פילוחים שונים: מגזר שפה )בתי ספר דוברי עברית ובתי ספר דובריממלכתי, פיקוח: וסוג השפה( מגזרי )בשני חברתי-תרבותי-כלכלי רקע מגדר, ערבית(, ממלכתי-דתי וחרדי )בבתי ספר דוברי עברית בלבד(. ההישגים בתחום המדעים יפורטו ברמת הציון הכללי וגם ברמת תת-תחומים ותת-מיומנויות שנסקרו במחקר )דבר שהתאפשר במחקר

, כיוון שתחום המדעים עמד בו במוקד המחקר(. סולמות הציונים במדעים במחקרי פיזה2015כך שממוצע המדינות שהשתתפו באותו מחקר2006נקבעו לראשונה במחקר פיזה בשנת

נקודות. הציונים במחזורי המחקר100 נקודות וסטיית התקן של הציונים הייתה 500עמד על השונים מכוילים לסולם זה, מה שמאפשר להשוות בין מחזור מחקר אחד למשנהו.

בכמה מדינות נתגלו בעיות טכניות שונות. בארגנטינה עלה חשש שהדגימה אינה מייצגת את אוכלוסיית המטרה,54 ולכן מוצגים הנתונים שנאספו בבואנוס איירס בלבד )גם כאשר מוצגים נתונים לגבי מחזורי פיזה קודמים(, במלזיה הדגימה אינה מייצגת את אוכלוסיית המטרה לאור שיעור השבה נמוך בבתי הספר שנדגמו ולכן מדינה זו אינה נכללת בדוח. לבסוף, בקזחסטן הציון במבחן חושב ללא הפריטים הפתוחים עקב חשש להטיה של הבודקים האנושיים, מכיוון שהפריטים אינם מכסים באופן מספק את הנושאים הנמדדים מדינה זו אינה נכללת בדוח. לפירוט

.1 פרק OECDראו דוח ה-

60

אוריינות מדעים – מבט בין-לאומי

ב-4בתרשים במדעים הכולל בציון ההישגים מוצגים מהמדינות70 הכלכליות והישויות . המדינותOECD המדינות החברות בארגון ה-35, ובכלל זה ב-2015שהשתתפו במחקר פיזה

נקודות, נמוך467מוצגות בסדר יורד לפי ממוצע הישגיהן. הציון הממוצע של ישראל במדעים, )כרבע סטיית תקן( מממוצע ה-26ב- נקודות OECD העומד על נקודות. במדרג 493 70

והישויות הכלכליותהמדינות שהשתתפו במחזור מחקר זה, ממוקמת ישראל במקום ה- 40, וישויות כלכליות. מדינות30, מדורגת ישראל במקום ה-OECD המדינות החברות ב-35ומבין

נוספות שממוצע ההישגים שלהן במדעים אינו שונה סטטיסטית מהממוצע של ישראל הן ,42 עד 38בואנוס איירס )ארגנטינה(, איסלנד, מלטה וסלובקיה. דירוגן של מדינות אלו הוא

נקודות. 475 עד 461וממוצע הציונים שלהן הוא

גבוהים מממוצע ה-24 וישויות כלכליות הגיעו לממוצעים מדינות OECDבמדעים. בראש ו-538, 556המדרג מצויות סינגפור, יפן ואסטוניה, שממוצע הציונים שלהן הוא נקודות,534

: ארה"ב, אוסטריה, צרפת,OECDבהתאמה. שבע מדינות הגיעו לממוצע דומה לממוצע ה-ולבסוף, ולטביה. צ'כיה, ספרד ישראל, הגיעו39שוודיה, ובכללן וישויות כלכליות, מדינות

ה- הנמוך מממוצע והרפובליקהOECDלממוצע אלג'יר קוסובו, מצויות . בתחתית המדרג נקודות, בהתאמה. 332 ו-376, 378הדומיניקנית, שממוצע הציונים בהן הוא

כאשר בוחנים את הממוצע במדעים בישראל לאור תיאורי רמות הבקיאות, ניתן לומר אפוא כי התלמיד הממוצע בישראל )כלומר זה שציונו הוא הציון הממוצע בישראל( מסוגל להשתמש בידע תוכן, בידע פרוצדורלי ובידע אפיסטמי כדי לספק הסברים, להעריך ולתכנן חקר מדעי,דרישות בעיקר המציבות האמתיים, החיים מן מסוימות בסיטואציות נתונים ולפרש קוגניטיביות ברמה נמוכה אך לא למעלה מכך. כמו כן, התלמיד הממוצע בישראל מסוגל לפתח טיעונים חלקיים כדי לזהות את יתרונותיהם ואת חסרונותיהם היחסיים של הסברים, של פירושים לנתונים ושל הצעות למערכי ניסוי, להטיל ספק בחלקם ולבכר חלופות אחרות על

פניהם בהתחשב בהקשרים אישיים, מקומיים וגלובליים מסוימים.

ה- מדינות בין ואף המשתתפות המדינות כלל בהישגיםOECDבין גדולה שונות ישנה , הפער בין המדינה עם הציון הממוצע הגבוה ביותר )יפן( לביןOECDבמדעים. מבין מדינות ה-

ורבע(.123המדינה עם הציון הממוצע הנמוך ביותר )מקסיקו( הוא )כסטיית תקן נקודות ,OECD נקודות( גבוה כמעט בחצי סטיית תקן מממוצע ה-538כלומר בעוד הממוצע של יפן )

נקודות(, נמוך מממוצע ה-416הממוצע של מקסיקו ) OECDביותר משלושת רבעי סטיית נקודות מבדיל בין224תקן. הפער בין כלל המדינות המשתתפות גדול אף יותר: פער של

( ובין הרפובליקה הדומיניקנית )556סינגפור נקודות(, המצויה בראש מדרג המדינות, 332 נקודות(, המצויה בתחתית המדרג.

61

: אוריינות מדעים – ממוצעים לפי מדינות וישויות כלכליות4תרשים

סינגפורטאיוואן*קנדה

B-S-J-G סין*סלובניה*גרמניה*אירלנד

*פוליןב" *ארה*שוודיה*ספרד

*לוקסמבורגליטא

*איסלנד*סלובקיה

בולגריהרומניהאלבניהתאילנד

קולומביהגאורגיה

ברזילטוניסיר' אלג

300 350 400 450 500 550 מדעים - 600 אוריינות פיזה .OECD* מדינה חברה ב-62

ההבדלים בין הממוצעים במדינות השונות יכולים לנבוע ממאפיינים שונים של מדינות אלה כמו גם להשפיע על מאפיינים אלה, כך שלעתים קשה לדעת מה הסיבה ומה המסובב ביחסי הגומלין שבין משתנים שונים לבין ההישגים הלימודיים. אחד המאפיינים הרלוונטיים במיוחד

מוצגים ממוצעי ההישגים5להישגים הלימודיים הוא השגשוג הכלכלי של המדינה. בתרשים (, במדינותpppבמדעים לפי התוצר הלאומי הגולמי לנפש )מתוקן לפי שווי כוח הקנייה –

ובישויות הכלכליות המשתתפות במחקר, וכן קו הניבוי בין משתנים אלה. נראה כי ישנו קשר חיובי ברור, אם כי לא ניתן להגיע מתוכו למסקנות על קשרים סיבתיים בין השגשוג הכלכלי

זה מסביר משונות ההישגים במדעים36%במדינה לבין ממוצע ההישגים במדעים. קשר ו- והישויות הכלכליות מהשונות בקרב מדינות ה-23%בקרב כלל המדינות OECDישראל .

, והממוצע34,000$)המודגשת באדום( קרובה מאוד לקו הניבוי, התל"ג הממוצע בישראל הוא . כלומר, הממוצע של ישראל במדעים קרוב מאוד לממוצע הצפוי לפי רמת467במדעים הוא

השגשוג הכלכלי שלה.

: אוריינות מדעים – ממוצעי המדינות והישויות הכלכליות לפי תוצר לאומי גולמי לנפש5תרשים

4 40325

350

375

400

425

450

475

500

525

550

575

) לוגריתמי ) בסולם הקנייה כוח שווי לפי דולרים באלפי לנפש גולמי לאומי תוצר

עיםמד

נותוריי

באוצע

ממ

מופיעים ממוצעי כל המדינות באוריינות מדעים לפי מדד הוצאה על חינוך )6בתרשים סך ( בכל אחת מהן. אף שהשגשוג הכלכלי, כפי שהוא, בממוצע15 עד 6ההוצאה לתלמיד מגיל

הגולמי לנפש בכל אחת מהמדינות, מצביע על המשאבים לידי ביטוי בתוצר הלאומי בא

63

הזמינים להשקעה בחינוך, הוא אינו מלמד על המשאבים שהושקעו בחינוך בפועל. מדידתיותר את ההשקעה בחינוך בכל אחת מהמדינות. ההוצאה על חינוך מבטאת באופן מדויק מהתרשים עולה כי למדד ההוצאה על חינוך קשר חיובי חזק יותר עם ההישגים הלימודייםשההוצאה ככל ככלל, הלימודיים. ההישגים לבין הכלכלי השגשוג בין לקשר בהשוואה הממוצעת )לתלמיד( על חינוך גבוהה יותר, כך ההישגים של התלמידים גבוהים יותר. מדד

מהשונות38% מהשונות בציון במדעים של כלל המדינות ו-54%ההוצאה על חינוך מסביר . עוד נראה כי במדינות שבהן ההוצאה היא בינוניתOECDבציון במדעים בקרב מדינות ה-

ולמעלה מכך, קיימת שונות גדולה יותר בציון במדעים. ממצא זה יכול להעיד על כך שהוצאה על חינוך, אף שהיא מהווה אמנם תנאי מקדים להישגים גבוהים, כשלעצמה אינה מספקת ודרושים תנאים נוספים על מנת להגיע להישגים הגבוהים ביותר. דוגמאות בולטות לכך ניתן לראות בשלוש המדינות עם ההישגים הגבוהים ביותר )מוקפות בקו בתרשים(, שבהן ההוצאה

ביפן שממוצע ההישגים בה עמד על – ביותר אינה מהגבוהות 538הממוצעת על חינוך אלפי דולרים, באסטוניה שממוצע ההישגים בה עמד על93נקודות, ההוצאה על חינוך היא

נקודות, ההוצאה היא 534 532 אלפי דולרים ובטאיוואן שממוצע ההישגים בה עמד על 66 אלפי דולרים בלבד. לשם השוואה, בישראל )מודגשת באדום(, שבה46נקודות, ההוצאה –

1.4 אלפי דולרים )דומה לאסטוניה ופי 65ההוצאה הממוצעת על חינוך לתלמיד עומדת על נקודות. עם זאת, גם במקרה זה,467לערך מאשר בטאיוואן(, הממוצע במדעים עמד על

ההישגים בישראל קרובים להישגים הצפויים על פי רמת ההוצאה על חינוך.

64

: אוריינות מדעים – ממוצעי המדינות והישויות הכלכליות לפי ההוצאה על חינוך6תרשים

8 80325

350

375

400

425

450

475

500

525

550

575

מגיל לתלמיד ההוצאה , 15עד 6סך הקנייה, כוח שווי לפי דולרים באלפי בממוצע) לוגריתמי) בסולם

עיםמד

נותוריי

באוצע

ממ

נוסף על הציון הממוצע בכל מדינה, מוצגים ההישגים על פי התפלגות התלמידים ברמות הבקיאות השונות. רמות הבקיאות נקבעו על ידי פיזה והן מחלקות את סולם הציונים הרציף לשבע רמות )נוסף על כך יש תלמידים הנמצאים מתחת לרמת הבקיאות הנמוכה ביותר, כך

ניתן להתייחס ל- קבוצות של תלמידים(. כל רמת בקיאות מייצגת שינוי איכותי8שבפועל מובא תיאור המסביר מה מאפיין תלמידים בטווח זה של2ברמת אוריינות המדעים. בפרק

מוצגות נקודות החתך13ציונים, ומה הם בדרך כלל יודעים ומצליחים לעשות ולפתור. בטבלה של רמות הבקיאות השונות. הציון הממוצע בכל מדינה נמצא בהלימה עם התפלגות ציוני התלמידים ברמות בקיאות אלו: שכיחות גבוהה של תלמידים ברמות הבקיאות הגבוהות ו/אובעלות במדינות כלל בדרך יהיו הנמוכות הבקיאות ברמות תלמידים נמוכה של שכיחות ולהפך. השוואת מדינות על פי שיעור התלמידים בכל אחת מרמות ממוצע הישגים גבוה, בקיאות אלה נותנת תמונה מורכבת ומלאה יותר על אודות הפערים הקיימים בין תלמידים

במערכות החינוך השונות.

65

: אוריינות מדעים – נקודות החתך )לאחר עיגול( של רמות הבקיאות השונות13טבלה

גבול ציון עליוןגבול ציון תחתוןרמת הבקיאות

-6708רמה

5633707רמה

4559632רמה

3484558רמה

2410483רמה

335409א1רמה

261334ב1רמה

1-260מתחת לרמה

ומעלה חשוב במיוחד מאחר שרמה 2שיעור התלמידים ברמת בקיאות מוגדרת על ידי2 מארגני פיזה כרמת בסיס של בקיאות, המצופה מכל הבוגרים של מערכת החינוך על מנת שיוכלו ליהנות מהזדמנויות לימודיות ועל מנת שיוכלו להשתתף בעתיד באופן מלא בחייםמדעים באוריינות הגלובלי. בעולם מודרניות בחברות והאזרחיים הכלכליים החברתיים,

ומעלה מתמצה בהבדל בין היכולת2 ובין בקיאות ברמה 2ההבדל בין בקיאות מתחת לרמה ליישם ידע מוגבל בלבד, וגם זאת בסביבות מוכרות בלבד, ובין יכולת בסיסית של חשיבה עצמאית והבנה של מאפיינים בסיסיים של מדע, אשר בתורן מאפשרות לתלמידים לקחת חלק בנושאים הקשורים למדע כאזרחים מעורבים. לכן ההבחנה העיקרית שתיעשה בהמשך

ומעלה ובין שיעורם של שאר התלמידים,2דוח זה תהיה בין שיעור התלמידים ברמת בקיאות )להלן "המתקשים"(. שיעור המתקשים מצביע בהכרח2שרמתם בקיאותם היא מתחת לרמה

על שיעורם של אלו שרמת בקיאותם גבוהה יותר, ולהפך.

– בישראל,7בתרשים מוצגת התפלגות ההישגים באוריינות מדעים לפי רמות הבקיאות . המדינות מסודרות בסדר יורדOECDבמדינות והישויות הכלכליות המשתתפות ובממוצע ה-

ומעלה. הציר האנכי בתרשים מוצב כך שמשמאלו מוצג שיעור2לפי שיעור התלמידים ברמות ומימינו שיעור התלמידים שברמה 2התלמידים שמתחת לרמת בקיאות ולמעלה מזה.2,

תחילה נתייחס לשיעור התלמידים בשתי רמות הבקיאות הגבוהות ביותר )להלן "המצטיינים"( )"המתקשים"(. 2ולאחר מכן לתלמידים מתחת לרמה

מן התלמידים בישראל מוגדרים כמצטיינים )נמצאים ברמות הבקיאות6%מהתרשים עולה כי OECD(. שיעור המצטיינים בישראל קטן מהשיעור בממוצע ה-6 ו-5הגבוהות ביותר – רמות

בהתאמה(, אף שבשתיהן ממוצע הציונים היה5% ו-7% ודומה לזה שבצ'כיה והונגריה ))8%(מדינות וישויות כלכליות שיעור המצטיינים גדול מ-14גבוה מזה שבישראל. ב- 20, וב-10%

התלמידים שיעור בישראל אחד. מאחוז קטן זה שיעור אחרות כלכליות וישויות מדינות )OECDהמתקשים גדול ביחס לממוצע ה- בישראל לעומת 31% בממוצע ה-21% OECD.)

שיעור זה גדול מהשיעור שנמצא בכשני שלישים מהמדינות והישויות הכלכליות שהשתתפובמחקר.

66

: אוריינות מדעים – רמות בקיאות לפי מדינות וישויות כלכליות7תרשים

ויאטנםקונג הונג

*קנדה*קוריאה*דנמרק*גרמניה

*בריטניהרוסיה

*הולנדב" *ארה

*OECD ממוצעאיירס בואנוס

ליטא*הונגריה

מלטהבולגריהאלבניה

מולדביהריקה- קוסטה

קולומביהגאורגיה

ברזיל) לשעבר ) יוגוסלביה

יר' אלג

מדעים - אוריינות פיזה .OECD* מדינה חברה ב-67

: שיעור המצטיינים הגלובאלי - תרומתן היחסית של מדינות וישויות כלכליות ל"מאגר" המצטיינים3תיבה הגלובאלי

68

בישראל, שיעור המצטיינים גבוה באופן יחסי מהצפוי. עובדה זו באה לידי ביטוי גם באופן שבו בתרשים מובא הפלח היחסי של כל אחת מהמדינות, על פי השיעור היחסי של המצטיינים בהן. שיעור זה קשור כמובן הן בשיעור המצטיינים בכל אחת מהמדינות והן בגודל האוכלוסייה שלהן. בתרשים אפשר לראות כימכלל המצטיינים במחקר פיזה במדינות

מכלל0.4%המשתתפות. זאת, אף על פי שבאופן יחסי אוכלוסיית פיזה בישראל מייצגת רק יותר אוכלוסיית המטרה של מחקר פיזה. עוד עולה מן התרשים כי מבין כלל המצטיינים

(.6%( וגרמניה )13%הגלובלי. המצטיינים ממאגר 35

המדינות מהאיחוד ממאגר זה. ארה"ב היא מדינה שבה שיעור המצטיינים עומד על . עם זאת, כחמישית מכלל המצטיינים הגלובאלי הם מארה"ב. מאחר שארה"ב היאמאוכלוסיית המטרה של מחקר פיזה, אך גדול בהרבה משיעור האוכלוסייה שלה. מנגד, הייצוג שלה בשיעור המצטיינים הגלובאלי ( מיוצגת על ידי פחות מאחוז

אחד מכלל המצטיינים הגלובאלי. זאת כמובן מאחר שגודל האוכלוסייה שלה קטן יחסית.

; ב" 21.7%ארה

;) מחוזות ) 13.1%סין

12.6%יפן;

5.2%ויאטנם; 5.7%גרמניה; 4.9%בריטניה;

,קוריאה4.4%

4.3%צרפת;

3.0%רוסיה;

3.0%קנדה; 2.8%טאיוואן;

2.1%אוסטרליה; 1.8%פולין;

1.5%הולנד; 1.5%איטליה; 1.4%ספרד; 1.2%ברזיל; 0.8%סינגפור; 0.7%בלגיה;

0.6%שוודיה; 0.6%שוויץ; 0.6%פינלנד; 0.5%פורטוגל; ; זילנד 0.5%ניו 0.5%ישראל; , המדינות 4.9%שאר

והישויות הכלכליות מוצג גודלו של מדד פיזור ההישגים במדעים בקרב המדינות8בתרשים . מדד הפיזור המשמש בדוחות פיזה הוא הפער שבין הציון2015המשתתפות במחקר פיזה

ש- )הציון החמישי האחוזון את נתונה5%המייצג ביותר במדינה החלשים מן התלמידים )הציון ש-95מצויים מתחתיו(, לבין הציון המייצג את האחוזון ה- מן התלמידים החזקים5%

בתרשים מוצגות בסדר יורד והישויות הכלכליותביותר במדינה נתונה מצויים מעליו(. המדינות נקודות(, פיזור הציונים384על פי גודלו של מדד פיזור זה. מהתרשים עולה כי למעט מלטה )

והישויות הכלכליותבישראל הוא הגדול ביותר בקרב המדינות ( המשתתפות נקודות(,346 הואOECD. מדד הפיזור הממוצע במדינות ה-OECDוממילא הגדול ביותר בקרב מדינות ה-

נקודות. הממצא בדבר השונות הגדולה של הציונים בישראל חוזר בעקביות במחזורי309 פיזה בין-לאומיים אחרים,55המחקר של ובמחקרים העובדה שלאורך השנים56 וזאת חרף

ישראל הציבה בראש מעייניה את היעד של צמצום הפערים בחינוך.

בקריאה, מתמטיקה ומדעים.15: אוריינות תלמידים בני 2012(, דוח פיזה 2013 ראמ"ה )55http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/MivchanimBenLeumiyim/PISA+2012.htm

: מחקר ביו-לאומי להערכת הידע והמיומנויות של תלמידי כיתה ח' במתמטיקה2015, דוח טימס 2016 ראמ"ה 56 http://cms. education.gov.il/educationcms/units/rama/mivchanimbenleumiyim/timss_2015.htmובמדעים.

69

( לפי מדינות וישויות5 לבין אחוזון 95: אוריינות מדעים – מדד הפיזור )פער בציון בין אחוזון 8תרשים כלכליות

מלטהסינגפור

*אוסטרליה*הולנד

*לוקסמבורג*בלגיהב" *ארה

*נורווגיה*סלובניה

*OECD ממוצע*קנדה

*פורטוגל*איסלנד

לבנוןברזיל

*ספרדמונטנגרו

) לשעבר ) יוגוסלביה*לטביה

קולומביה*טורקיהויאטנם

*מקסיקואינדונזיה

200 250 300 350 מדעים - 400 אוריינות פיזה .OECD* מדינה חברה ב-70

אוריינות מדעים – מבט פנים-ישראלי

במבט פנים-ישראלי.2015בחלק זה יוצגו הישגי התלמידים בישראל במדעים במחקר פיזה וסוג יוצגו לפי הפילוחים האלה: מגזר שפה, מגדר, רקע חברתי-תרבותי-כלכלי הממצאים

מערכות פיזיקליות, מערכותפיקוח. כמו כן יוצגו הממצאים לגבי תחומים אלה: תחומי תוכן ) מיומנויות )להסביר תופעות מדעיות, לפרש נתונים וראיותחיים, ומערכות כדור הארץ והחלל(,

באופן מדעי ולהעריך ולתכנן חקר מדעי(, וסוגי ידע )ידע תוכן וידע פרוצדורלי-אפיסטמולוגי(.

אוריינות מדעים – מגזרי שפה

מוצגים ממוצעי ההישגים במדעים בישראל בפילוח לפי מגזר שפה )בבתי ספר9בתרשים (. מהתרשים עולה כי הממוצע של תלמידים בבתי58 ובבתי ספר דוברי ערבית57דוברי עברית

401 נקודות, והממוצע של תלמידים בבתי ספר דוברי ערבית הוא 488ספר דוברי עברית הוא נקודות )קרוב לסטיית תקן שלמה(. 87נקודות - פער של

כאשר בוחנים את הממוצעים בשני מגזרי השפה לאור תיאור רמות הבקיאות, נראה כי בעודקוגניטיביות רק עם בעיות המציבות דרישות התלמיד הממוצע בישראל מסוגל להתמודד נמוכות, התלמיד הממוצע בקרב דוברי העברית מסוגל להתמודד גם עם בעיות המציבות דרישות קוגניטיביות בינוניות, אך לא למעלה מכך. התלמיד הממוצע בקרב דוברי הערבית מסוגל להשתמש במעט ידע תוכן, ידע פרוצדורלי וידע אפיסטמי כדי לספק הסברים, להעריך ולתכנן חקר מדעי, ולפרש נתונים בסיטואציות מועטות מן החיים האמתיים המציבות דרישותנתונים, פשוטים של מקורות במעט להשתמש ביכולתו בלבד. נמוכה קוגניטיביות ברמה

במספר קטן של הקשרים ולתאר מעט קשרים סיבתיים פשוטים ביותר.

והישויות הכלכליותלו היו בודקים היכן ממוקמים תלמידים מכל מגזר שפה במדרג המדינות המשתתפות לפי הישגיהן, אזי הישגי התלמידים בבתי ספר דוברי עברית היו ממוקמים קרוב

, ואילו התלמידים בבתי ספר דוברי ערבית היו ממוקמים קרוב לתלמידיםOECDלממוצע ה-במדינות שבתחתית המדרג.

, דוברי עברית ודוברי ערבית(OECD: אוריינות מדעים – ממוצעים )ישראל, ממוצע ה-9תרשים

ישראל ה OECD-ממוצע עברית דוברי ערבית דוברי300

350

400

450

500

550

600

467

493 488

401

מדעים - אוריינות פיזה

עצמומוןצי

מוצגת התפלגות התלמידים לפי רמות הבקיאות בשני מגזרי השפה ובהשוואה10בתרשים . מהתרשים עולה כי בבתי ספר דוברי ערביתOECDלכלל האוכלוסייה בישראל ולממוצע ה-

אוכלוסייה זו כוללת את כלל התלמידים בבתי ספר דוברי עברית, ובהם תלמידים )בעיקר בנות( במוסדות החינוך57שבפיקוח החרדי ותלמידים )בנים ובנות( במוסדות החינוך שבפיקוח משרד הרווחה )לשעבר הכלכלה(.

ובנות( במוסדות58 )בנים ובהם תלמידים דוברי ערבית, כוללת את כלל התלמידים בבתי ספר זו אוכלוסייה שבפיקוח משרד הרווחה )לשעבר הכלכלה(.

71

בלבד בבתי ספר דוברי עברית )לשם השוואה,24%, לעומת 56%שיעור המתקשים הוא ה- בממוצע המתקשים היא OECDשכיחות שיעור21% כי נמצא זה לנתון בהתאמה .)

ו-5המצטיינים )תלמידים ברמות הבקיאות בבתי ספר דוברי עברית )זהה לזה8%( הוא 6 ( וקרוב לאפס בבתי ספר דוברי ערבית. OECDשבממוצע ה-

, דוברי עברית ודוברי ערבית(OECD: אוריינות מדעים – רמות בקיאות )ישראל, ממוצע ה-10תרשים

ישראל

ה OECD-ממוצע

עברית דוברי

ערבית דוברי

מדעים - אוריינות פיזהלרמה 1מתחת ב1רמה א1רמה א1רמה ב1רמה 4רמה 5רמה 6רמה

אוריינות מדעים – מגמות לאורך שנים

בחלק זה יוצגו השוואות לאורך שנים של הישגי ישראל באוריינות מדעים במחקרי פיזה. נקודת הבסיס למעקב אחר מגמות השינוי בציון במדעים היא מחזור פיזה שבו מדעים היה לראשונה

.2006תחום המחקר העיקרי, קרי פיזה

)ובטבלה 11בתרשים בין השנים14 ( מוצגים הציונים הממוצעים במדעים במחקרי פיזה נקודות על פני העשור )בקירוב( המוצג בתרשים –13 בישראל חל שיפור של 2015.59 ל-2006

נקודות ב-454מ- ל-2006 ב-467 נקודות בין2015 עיקר העלייה התרחשה כי נראה עוד . נקודות. מגמת עלייה זו לא נמשכה15, אז השתפרו ההישגים ב-2012 ל-2009מחזורי פיזה

במחזור המחקר הנוכחי. אשר לשינויים לאורך השנים בשני מגזרי השפה, בקרב תלמידים , ובקרב תלמידים בבתי2015 ל-2006 נקודות בין 21בבתי ספר דוברי עברית חלה עלייה של

ספר דוברי ערבית לא חל שינוי ברמת ההישגים בין שני מחזורי מחקר אלו.

כפי שהופיע בפרסום המקורי. לעומת זאת, בדוח הבין-לאומי ממוצע ה-OECD בדוח זה מוצגים נתוני העבר של ה-59OECD-וכן סטטיסטים שונים חושבו מחדש, כך שבקבוצת מדינות ה של מחזורי פיזה קודמים OECDנכללו גם

OECD. מדינות אלה, וביניהן ישראל, הצטרפו ל-OECDמדינות אשר במועד מחזור מחקר נתון עדיין לא השתייכו ל-במהלך השנים. בשל כך, ייתכנו פערים קטנים בין הנתונים המוצגים בדוח זה ובין הנתונים המוצגים בדוחות של ה-

OECD.

72

, דוברי עברית ודובריOECD: אוריינות מדעים – ממוצעים לאורך שנים )ישראל, ממוצע ה-11תרשים ערבית(

20062009

20122015

20062009

20122015

20062009

20122015

20062009

20122015

300

350

400

450

500

550

600

מדעים - אוריינות פיזה

ישראלעברית דובריערבית דוברי

ה OECD-ממוצע

עצמומוןצי

(, לא נראים שינויים גדולים14כאשר בוחנים את שיעוריהם של המצטיינים והמתקשים )טבלה 6% ל-2006 ב-5%לאורך השנים. שיעורי התלמידים המצטיינים בכלל ישראל עלה במעט )מ-

ב-6%(, וזאת בעקבות עלייה בשיעור המצטיינים בקרב תלמידים דוברי עברית )מ-2015ב- ל-2006 ב-8% ב-36%(. שיעורי התלמידים המתקשים ירד בכלל ישראל )מ-2015 ל-2006 ב-31% כולה לירידה בשיעור המתקשים בקרב דוברי2015 ניתן לייחס את ירידה אשר ,)

(. בקרב דוברי הערבית ניכרת יציבות – לא נרשמה2015 ב-24% ל-2006 ב-32%העברית )מ- ירידה בשיעור המתקשים ולא נרשמה עלייה בשיעור המצטיינים. עוד עולה כי גם בכלל ישראלאו בממוצעים מובהק שינוי נרשם לא בנפרד הערבית ודוברי העברית דוברי בקרב וגם

.2012בשיעורי המתקשים והמצטיינים בהשוואה לממצאי פיזה

: אוריינות מדעים – ממוצעים ושיעוריהם של תלמידים מצטיינים ומתקשים לאורך שנים14טבלה דוברי עברית ודוברי ערבית( ,OECD)ישראל, ממוצע ה-

2006200920122015

ישראל454455470467ממוצע

5%4%6%6%(6 ו-5מצטיינים )רמות 36%33%29%31%(2מתקשים )מתחת לרמה

ממוצע ה-OECD

500501501493ממוצע9%9%8%8%(6 ו-5מצטיינים )רמות

19%18%18%21%(2מתקשים )מתחת לרמה

דוברי עברית467476492488ממוצע

6%5%7%8%(6 ו-5מצטיינים )רמות 32%25%21%24%(2מתקשים )מתחת לרמה

דוברי ערבית403382394401ממוצע

1%0%0%0%(6 ו-5מצטיינים )רמות 54%62%57%56%(2מתקשים )מתחת לרמה

. על מנת2006בדוח הבין-לאומי מוצגות השוואות רב-שנתיות אשר גם בהן שנת הבסיס היא להבין טוב יותר את מגמות השינוי בכל מדינה ועל מנת שניתן יהיה לכלול כמה שיותר מדינות

-average threeבבדיקה זו, מתמקד הדוח הבין-לאומי בשינוי הממוצע בכל שלוש שנים )year trend( בכל אחת מהמדינות )כך, למשל, ניתן לכלול בדוח הבין-לאומי גם מדינות שלא

השיטות העומדות בבסיס השוואה מסוג זה הן מורכבות, ועל(.2006השתתפו במחזור פיזה

73

אותם לכלול יהיה שניתן מנת על מקדימים תנאים בכמה לעמוד מהמחזורים אחד כל 60(.OECDבהשוואה הזאת )להסבר מפורט על שיטת החישוב ראו בדוח פיזה של ה-

)במונחים של שיפור תלת-שנתי ממוצע( לגבי12בתרשים מוצגות המגמות הרב-שנתיות המגמה בישראל, הרלוונטיים. פיזה ממחזורי נתונים עם כלכליות וישויות מדינות

נקודות בכל שלוש שנים בממוצע. באופן כללי5.4התלת-שנתית מעידה על שיפור מובהק של המדינות שיש לגביהן64 נותרו יציבים. מבין 2015 ל-2006ציוני המדינות לאורך השנים שבין

( מדינות( לא הראו שינוי מובהק מהבחינה הסטטיסטית בציון35מספיק נתונים, כמחצית מדינות הראו ירידה בציונים. המדינות והישויות15 מדינות הראו שיפור ו-13הממוצע במדעים,

נקודות בכל שלוש שנים20הכלכליות שבהן נראה השיפור החד ביותר, שיפור של יותר מ- וקטאר. מבין מדינות ה- גאורגיה )ארגנטינה(, איירס המדינותOECDבממוצע, הן בואנוס

וישראל בכל שלוש שנים בממוצע( נקודות )יותר משבע פורטוגל היו שיפור נראה שבהן )כאמור, למעלה מחמש נקודות בכל שלוש שנים בממוצע(. לעומת זאת, באיחוד האמירויות,

נקודות בכל שלוש שנים בממוצע.10בפינלנד ובסלובקיה ציוני התלמידים ירדו ביותר מ-

יש לציין כי השיפור על פני שלוש שנים לא חושב כממוצע פשוט של השינוי בין המחזור הראשון והאחרון, אלא60באמצעות מודל רגרסיה לינארית, המביא בחשבון את כל נקודות המדידה יחד.

74

(2015-2006: אוריינות מדעים – מגמות שינוי רב-שנתיות במונחים של שינוי תלת-שנתי ממוצע )12תרשים

איירס בואנוסאלבניה

קולומביהסינגפור*ישראל

רוסיהאינדונזיה*אסטוניה

מלטה*מקסיקו

*לטביה

טאיוואן*לוקסמבורג

*בריטניה

*קוריאה

*בלגיה

*שוודיה

*אוסטריה

כיה' *צ

ריקה- קוסטה*הונגריה

האמירויות איחוד-20 -15 -10 -5 0 5 10 15 20 25 30 35 מדעים - 40 אוריינות פיזה .OECD* מדינה חברה ב-

75

אוריינות מדעים – מגדר

בכלל13בתרשים כי עולה מהתרשים מגדר. לפי בפילוח במדעים ההישגים מוצגים OECDהאוכלוסייה בישראל אין פער מובהק בין ממוצע הבנים וממוצע הבנות. בממוצע ה-

נקודות מציוני הבנות )4נראה כי ציוני הבנים גבוהים בממוצע ב- לעומת 495 נקודות491 בהתאמה(, פער זה אמנם מובהק סטטיסטית אך קטן במונחים מספריים. כאשר בוחנים את הפערים המגדריים בכל אחד ממגזרי השפה בנפרד עולה כי בקרב תלמידים מבתי ספר דוברי

של )פער הבנות מממוצע במעט גבוה הבנים ממוצע מובהק12עברית שאינו נקודות נקודות22סטטיסטית(, ואילו בקרב תלמידים מבתי ספר דוברי ערבית ממוצע הבנים נמוך ב-

( הבנות ו-389מממוצע הבנות411 לטובת הפער גודל כי לציין יש בהתאמה(. נקודות רק מספר קטן של מדינות בישראל, מאפיין דוברי הערבית כפי שנרשם בקרב במדעים, המשתתפות במחקר פיזה, בעיקר מדינות ערביות שבהן הפער לטובת הבנות הוא הגדול

)המדינות שבהן נמצא הפער הגדול ביותר לטובת הבנות היו קטאר, איחוד האמירויות61ביותר נקודות, בהתאמה(. 39 ו-26, 23וירדן, עם פערים של

: אוריינות מדעים – ממוצעים לפי מגדר ומגזר שפה13תרשים

בנים בנות בנים בנות בנים בנות בנים בנותישראל ה OECD-ממוצע עברית דוברי ערבית דוברי

300

350

400

450

500

550

600

469 464

495 491 494 482

389411

מדעים - אוריינות פיזה

עצמומוןצי

מוצגות התפלגויות רמות הבקיאות במדעים לפי מגדר. מהתרשים עולה כי בכלל14בתרשים ( מאשר בקרב הבנות )7%האוכלוסייה בישראל שיעור המצטיינים גדול יותר בקרב הבנים )

( מאשר בקרב הבנות )33%(. לצד זאת גם שיעור המתקשים גדול במעט בקרב הבנים )4% עולה תמונה דומה – שיעורOECD(, אם כי פער זה אינו מובהק סטטיסטית. בממוצע ה-30%

(, ושיעור המתקשים7%( מאשר בקרב הבנות )9%המצטיינים מעט גדול יותר בקרב הבנים )ו-22%אינו שונה בקרב הבנים והבנות ) בהתאמה(. כאשר בוחנים פערים אלה בקרב21%

תלמידים משני מגזרי השפה בנפרד, עולה כי בקרב תלמידים דוברי עברית, שיעור המצטייניםיותר בקרב הבנים ) ושיעור המתקשים דומה בקרב6%( מאשר בקרב הבנות )10%גדול )

( והבנות ו-24%הבנים , בהתאמה(. בקרב תלמידים דוברי ערבית, שיעור המצטיינים23% ( יותר בקרב הבנים ( מאשר63%מקרב הבנים והבנות הוא אפסי, ושיעור המתקשים גדול

(. 50%בקרב הבנות )

עוד על תופעה ייחודית זו ראו בהרחבה באתר ראמ"ה "פערי הישגים בין בנים לבנות במתמטיקה ובשפה - מה61.2014אפשר ללמוד מניתוח פערים אלו בקרב תלמידי ישראל?", אוגוסט

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/MaagareyYeda/MaagareiYeda_Mazagot_heb.htm

76

: אוריינות מדעים – רמות בקיאות לפי מגדר ומגזר שפה14תרשים

בנים

בנות

בנים

בנות

בנים

בנות

בנים

בנות

העצמוO-מ

EC

D

תריבעריבדו

מדעים - אוריינות פיזהלרמה 1מתחת ב1רמה א1רמה א1רמה ב1רמה 4רמה 5רמה 6רמה

כאשר בוחנים את הממוצעים במדעים לפי מגדר לאורך שנים, לא עולות מגמות בולטות של שינוי בפער בין המגדרים באף אחד ממגזרי השפה. בקרב דוברי העברית נראה כי לאורך כלכי מחזורי המחקר קיים פער קטן בממוצע הישגים במדעים לטובת הבנים. בנוסף, נראה שיעור המצטיינים בקרב הבנים גדול משיעור זה בקרב הבנות, אך שיעורי המתקשים דומים בשני המגדרים. אצל דוברי הערבית, לאורך כל מחזורי המחקר קיים פער לטובת הבנות בממוצע ההישגים במדעים, שיעור המתקשים בקרב הבנים גבוה יותר בהשוואה לבנות ושיעור

המצטיינים בקרב הבנים והבנות הוא אפסי.

: אוריינות מדעים – ממוצעים ושיעוריהם של תלמידים מצטיינים ומתקשים לפי מגדר ומגזר שפה15טבלה לאורך שנים

2006200920122015בנותבניםבנותבניםבנותבניםבנותבנים

דובריעברית

473462478474493490494482ממוצע8%5%6%4%10%5%10%6%(6 ו-5מצטיינים )רמות

מתקשים )מתחת לרמה2)32%31%25%24%23%19%23%24%

דובריערבית

388416371392382405389411ממוצע1%1%0%0%0%0%0%0%(6 ו-5מצטיינים )רמות

מתקשים )מתחת לרמה2)60%48%67%58%63%52%63%50%

אוריינות מדעים – רקע חברתי-תרבותי-כלכלי )חת"כ(

בחלק זה מוצגים ההישגים במדעים בפילוח לפי הרקע החברתי-תרבותי-כלכלי של התלמידיםפי מדד לרקע נקבעה על וגבוה(. חלוקת התלמידים לקבוצות אלו בינוני )נמוך, בישראל

ESCS )Index – מדד PISAחברתי-תרבותי-כלכלי של התלמיד, שפותח על ידי מארגני מחקר of Economic Social and Cultural Status( להלן שיכונה חת"כ, מדד

(. חשוב להדגיש כי אף שנמצא קשר עקבי4תיבה לכלי. )להרחבה ראוכרבותי-תברתי-ח)לבין בין הרקע החת"כ של התלמידים רבים אחרים ובמחקרי חינוך פיזה והדוק במחקרי

הישגיהם, אין להסיק מממצאים אלו על קשרי סיבה-תוצאה ביניהם.

77

: המדד החברתי-תרבותי-כלכלי של פיזה4תיבה

מוצגים ההישגים במדעים בפילוח לפי רקע חת"כ. אפשר לראות כי קשר חיובי15בתרשים בין רקע חת"כ לבין רמת ההישגים במדעים קיים בכלל האוכלוסייה, כמו גם בכל אחד ממגזרי השפה. כלומר ככל שהרקע של התלמידים גבוה יותר, כך גם גבוהים יותר הישגיהם במדעים.

נקודות511 ו-472, 420בכלל האוכלוסייה ציוני התלמידים מרקע חת"כ נמוך, בינוני וגבוה היו בממוצע, בהתאמה, והפערים בין תלמידים מרקע חת"כ בינוני לתלמידים מרקע חת"כ נמוך )

נקודות( גדולים מהפערים שבין תלמידים מרקע חת"כ גבוה לתלמידים מרקע חת"כ בינוני52 נקודות(. 39)

ו-487, 438בקרב דוברי העברית, ציוני התלמידים מרקע חת"כ נמוך, בינוני וגבוה היו 532 נקודות בממוצע, בהתאמה, ובקרב דוברי הערבית, ציוני התלמידים מרקע חת"כ נמוך, בינוני

נקודות בממוצע בהתאמה. בהתאם נראה כי בקרב דוברי העברית,423 ו-400, 392וגבוה היו נקודות45הפערים בין ההישגים של תלמידים מרמות סמוכות של רקע חת"כ עומדים על כ-

בשתי ההשוואות )השוואה בין תלמידים מרקע גבוה לבינוני והשוואה בין תלמידים מרקע בינוני

78

מדד זה מחושב על סמך דיווח עצמי בשאלונים לתלמיד. המידע שנאסף כולל, בין היתר:

חינוכיים, משאבים של נגישותם התלמיד, הורי של השכלתם ורמת עיסוקם על מידע

תרבותיים וכלכליים בבית )לדוגמה, ספרים שיכולים לסייע בהכנת עבודות לבית הספר, ספרי

שירה או יצירות אמנות שיכולים להעשיר את עולמו התרבותי של התלמיד, שולחן כתיבה

מצב כלכלי(. המדד אינו כולל מידע

על ארץ הלידה של התלמיד ושל הוריו. מדד החת"כ הוא מדד רציף וערכיו נקבעו כך שיהיה

)הערכים המדויקים ב- הם2015

OECD(. כשני שלישים מן התלמידים במדינות ה-

+ בהתפלגות של מדד זה )בדומה להתפלגות נורמלית(. בדוח זה

נמוך – ישראל: רקע חולקו הנבחנים בישראל לשלוש קטגוריות לפי שיעורם באוכלוסיית

100-71 .

דוברי ערבית

48%28%24%

מדד החת"כ הוא מדד אישי, המבוסס אך ורק על דיווח עצמי של התלמיד, וזאת בניגוד למדד

הטיפוח של משרד החינוך )מדד "שטראוס"(, המשמש לתקצוב בתי ספר, ושבו יש מרכיבים

הספר בבית התלמידים כלל הורי של החציונית ההכנסה רמת )לדוגמה, בית-ספריים

בית הספר ממרכז הארץ(. מדד החת"כ אמנם מתואם עם מדד והמרחק הגאוגרפי של

הנהוגה נמוך-בינוני-גבוה, לקטגוריות החלוקה גם ולפיכך לו, זהה אינו אך "שטראוס"

במחקרים ובמערכות מבחנים רחבות היקף אחרות דוגמת המיצ"ב, שונה בין המדדים.

נקודות בין תלמידים מרקע גבוה23לנמוך(. בקרב דוברי הערבית, פערים אלה עומדים על ועל יחסית של8לבינוני הגבוה לנמוך. בשל השיעור בינוני מרקע בין תלמידים נקודות

( בקרב דוברי הערבית לעומת 48%תלמידים דוברי ערבית מרקע חת"כ נמוך בקרב24% דוברי העברית( לצד ציוניהם הנמוכים יחסית לציוני דוברי העברית, הפערים בין תלמידים מרקע חת"כ בינוני לבין תלמידים מרקע חת"כ נמוך גדולים יותר בכלל האוכלוסייה מאשר בכל

מגזר שפה בנפרד.

הישגים פערי על להצביע ממשיכות כ"חת רקע קבוצת כל בתוך השפה מגזרי שני בין השוואות השפה מגזרי שני בין הפער הנמוך הרקע קבוצת בתוך המגזרים. אמנם שני בין גדולים

87 העומד על בין שני מגזרי השפה בכלל האוכלוסייה,הפער לעומת נקודות, 46-ל מצטמצם)נקודות הפער בין מגזרי השפה זהה הבינוני הרקע קבוצות בתוך אך(, לעיל 9תרשים ראה

גדול מהפער השפה מגזרי בין הפער בקבוצת הרקע הגבוהלפער ביניהם בכלל האוכלוסייה. כ"החת רקעה קבוצת בתוך בהישגים הפער צמצום. נקודות 109 בכלל האוכלוסייה ועומד על

יכול השפה מגזרי שנימ תלמידים בין בהישגים מהפער לפחות חלקמצביע על כך ש הנמוך עם זאת, רק חלק מהפער.כ שלהם"החת רקעה בהתפלגות ההבדלים על ידילהיות מוסבר

ספר מרקע גבוה בבתי תלמידים של הממוצע מוסבר על ידי הבדלים אלה, ויותר מכך – הציון 15-ב נמוך , הקבוצה בעלת ההישגים הגבוהים ביותר בקרב דוברי הערבית,ערבית דוברי

עברית, הקבוצה בעלת דוברי ספר בבתי נמוך מרקע תלמידים של הממוצע הציון מן נקודות חשוב לציין כי(.בהתאמה, נקודות 438 ו-423 )ההישגים הנמוכים ביותר בקרב דוברי העברית

במחקרים שאינם עוסקים באוריינות אלא בוחנים בקיאות בחומר הקיים בתוכניות הלימודים,הרקע את בחשבון מביאים כאשר ניכרת, במידה מצטמצם המגזרים בין הפער

החברתי-תרבותי-כלכלי של התלמידים.

: אוריינות מדעים – ממוצעים לפי רקע חת"כ ומגזר שפה15תרשים

נמוך בינוני גבוה נמוך בינוני גבוה נמוך בינוני גבוהישראל עברית דוברי ערבית דוברי

300

350

400

450

500

550

600

420

472

511

438

487

532

392 400423

מדעים - אוריינות פיזה

עצמומוןצי

ורקע16בתרשים שפה מגזר לפי במדעים הבקיאות רמות התפלגויות מוצגות חברתי-תרבותי-כלכלי. התמונה המתקבלת תואמת את הממצאים העולים בבחינת ממוצעי

ישראל שיעור המתקשים )מתחת לרמה יותר בקרב2הציונים. בקרב כלל תלמידי גדול ) ( או גבוה )28%( בהשוואה לתלמידים מרקע חת"כ בינוני )47%תלמידים מרקע חת"כ נמוך )

( קטן יותר בקרב תלמידים מרקע6 ו-5(, ושיעור התלמידים המצטיינים )ברמות הבקיאות 18%(. 12%( או גבוה )5%( בהשוואה לתלמידים מרקע חת"כ בינוני )1%חת"כ נמוך )

יותר ככל בקרב דוברי העברית מתקבלת תמונה זהה – שיעור התלמידים המתקשים קטן ( יותר גבוה ו-23%, 38%שהרקע החת"כ בינוני11% נמוך, בקרב תלמידים מרקע חת"כ

79

וגבוה, בהתאמה(, ושיעור התלמידים המצטיינים גדול יותר ככל שהרקע החת"כ גבוה יותר ) בקרב תלמידים מרקע חת"כ נמוך, בינוני וגבוה, בהתאמה(. 14% ו-7%, 2%

בקרב דוברי הערבית מתקבלת תמונה דומה, אך שיעור המתקשים מקרב תלמידים מרקע (, אך56%( אינו שונה באופן מובהק משיעורם מקרב תלמידים מרקע חת"כ בינוני )60%נמוך )

( גבוה חת"כ מרקע תלמידים בקרב שנמצא מזה שונה התלמידים45%הוא שיעורי .) המצטיינים קרובים לאפס בכל הקבוצות.

: אוריינות מדעים – רמות בקיאות לפי רקע חת"כ ומגזר שפה16תרשים

נמוך

בינוני

גבוה

נמוך

בינוני

גבוה

נמוך

בינוני

גבוה

לארשי

תריבעריבדו

תבירעריבדו

מדעים - אוריינות פיזה

לרמה 1מתחת ב1רמה א1רמה א1רמה ב1רמה 4רמה 5רמה 6רמה

מוצגים ממוצעי ההישגים ושיעורי המצטיינים והמתקשים בכל אחד ממחזורי פיזה16בטבלה נראה כי לאורך השנים לא היו שינויים גדולים בתמונת הפערים,62לפי רקע חת"כ ומגזר שפה.

מעבר למגמות הכלליות בשני מגזרי השפה. חשוב לציין כי הירידה בשיעור המתקשים, מ-, בקרב דוברי העברית ניכרת אצל תלמידים משלושת רמות הרקע החת"כ.2015 ל-2006

יש לשים לב כי בפרסומים קודמים נעשה שימוש במשתנה רקע אחר המבוסס על מדד הטיפוח "שטראוס". לכן62תיתכן אי- התאמה בין המוצג בדוח זה לבין המוצג בפרסומים הקודמים.

80

: אוריינות מדעים – ממוצעים ושיעוריהם של תלמידים מצטיינים ומתקשים לפי רקע חת"כ ומגזר16טבלה שפה

שנים לאורך

2006200920122015

בינוננמוךבינוננמוךגבוהי

בינוננמוךגבוהיבינוננמוךגבוהי

גבוהי

דובריעברי

ת

420469511426479522444488539438487532ממוצע

מצטיינים2%5%12%1%4%10%2%6%14%2%7%14%(6 ו-5)רמות

מתקשים )מתחת

(2לרמה 49%29%18%41%22%11%35%20%9%38%23%11%

דובריערבי

ת

390408435371386419383396432392400423ממוצע

מצטיינים0%1%2%0%0%0%0%0%1%0%0%1%(6 ו-5)רמות

מתקשים )מתחת

(2לרמה 60%51%38%69%60%46%62%56%41%60%56%45%

אוריינות מדעים – סוג פיקוח )דוברי עברית(

זה מתייחס להישגי תלמידים במדעים בבתי ספר דוברי עברית בלבד. בתרשים 17חלק פיקוח סוג לפי בפילוח העברית דוברי התלמידים של הישגיהם 63מוצגים

)ממלכתי/ממלכתי-דתי(. מהתרשים עולה כי הישגי התלמידים במדעים בבתי ספר שבפיקוח 488 נקודות( גבוהים מהישגי עמיתיהם בבתי ספר שבפיקוח הממלכתי-דתי )501הממלכתי ) נקודות בממוצע. 13נקודות( ב-

: אוריינות מדעים – ממוצעים לפי סוג פיקוח )דוברי עברית(17תרשים

ממלכתי דתי- ממלכתיעברית דוברי

300

350

400

450

500

550

600

501 488

מדעים - אוריינות פיזה

עצמומוןצי

מוצגים שיעורי התלמידים בכל אחת מרמות הבקיאות במדעים לפי סוג הפיקוח.18בתרשים ( הממלכתי בפיקוח התלמידים בקרב המצטיינים מובהק10%שיעור באופן שונה אינו )

(, ושיעור המתקשים מקרב תלמידים7%משיעורם בקרב תלמידים בפיקוח הממלכתי-דתי ) ( אינו שונה אף הוא באופן מובהק משיעורם בקרב תלמידים בפיקוח20%בפיקוח הממלכתי )

(. 23%הממלכתי-דתי )

הניתוח הנוכחי מתייחס לתלמידים בבתי ספר של משרד החינוך בלבד. בניתוח לא כלולים התלמידים הלומדים63במוסדות שבפיקוח משרד הרווחה )לשעבר הכלכלה(.

81

: אוריינות מדעים – רמות בקיאות לפי סוג פיקוח )דוברי עברית(18תרשים

ממלכתי

דתי- ממלכתי

תריבעריבדו

מדעים - אוריינות פיזה

לרמה 1מתחת ב1רמה א1רמה א1רמה ב1רמה 4רמה 5רמה 6רמה

. נראה כי2015 ל-2006 מוצגים הישגי התלמידים משני סוגי הפיקוח בין השנים 17בטבלה נקודות27 נקודות בפיקוח הממלכתי ו-35 )2012בשני סוגי הפיקוח הייתה עלייה בהישגים עד

בפיקוח הממלכתי-דתי(, וכי עלייה כזו לא נרשמה בין המחזור הקודם למחזור המחקר הנוכחי ) (. בשני סוגי הפיקוח שיעור המצטיינים נשאר יציב לאורך כל מחזורי המחקר, ואילו שיעור2015

.10%המתקשים ירד בכ-

: אוריינות מדעים – ממוצעים ושיעוריהם של תלמידים מצטיינים ומתקשים לאורך שנים לפי סוג17טבלה פיקוח

)דוברי עברית בלבד(

2006200920122015

ממלכתי

471482506501ממוצע7%5%9%10%(6 ו-5מצטיינים )רמות מתקשים )מתחת

31%22%16%20%(2לרמה

ממלכתי-דתי

465477492488ממוצע5%6%7%7%(6 ו-5מצטיינים )רמות מתקשים )מתחת

33%24%20%23%(2לרמה

5%6%7%7%(6 ו-5מצטיינים )רמות מתקשים )מתחת

33%24%20%23%(2לרמה

פיקוח19בתרשים סוג לפי בפילוח העברית דוברי התלמידים של הישגיהם מוצגים פערים64)ממלכתי/ממלכתי-דתי/חרדי נמצאו לא הפיקוח מסוגי אחד באף מגדר. ולפי )

נקודות לטובת הבנים, אם31מובהקים בין בנים ובנות )בפיקוח הממלכתי-דתי נמצא פער של (. ממצא זה, אשר לפיו אין פערים מובהקים בין בנים65כי פער זה אינו מובהק סטטיסטית

ובנות, חזר בעקביות גם בקרב כלל האוכלוסייה בישראל וגם בקרב דוברי העברית בנפרד.כי ניכר האחרים, הפיקוח סוגי משני לבנות החרדי מהפיקוח הבנות את משווים כאשר

( נמוך באופן מובהק מזה של הבנות בחינוך הממלכתי )455הממוצע של הבנות החרדיות )(.470( אך לא מזה של בנות בפיקוח הממלכתי-דתי )497

או ולכן לא ניתן להציגו בנפרד, מספר הבנים שהשתתפו בבחינה מקרב תלמידים בפיקוח החרדי היה קטן מאוד64 התייחסות לאוכלוסייה החרדית תיעשה רק בכפוף לחלוקה לפי מגדר,ה לפיכך,. כחלק מכלל האוכלוסייה החרדית

אז יוצגו בנפרד הבנות החרדיות בלבד. חלוקת מדגם התלמידים בפיקוח הממלכתי-דתי לבנים ובנות יוצרת טעות אומדן גדולה יחסית, ולכן נדרש פער65

ציונים גדול יותר על מנת להגיע לרמת מובהקות מספקת.

82

: אוריינות מדעים – ממוצעים לפי סוג פיקוח ומגדר )דוברי עברית(19תרשים

בנים בנות בנים בנות בנותממלכתי דתי- ממלכתי חרדי

300

350

400

450

500

550

600

504 497 501

470455

מדעים - אוריינות פיזה

עצמומוןצי

מוצגות התפלגויות רמות הבקיאות במדעים לפי סוג הפיקוח ולפי מגדר. בקרב20בתרשים ו-5תלמידים בפיקוח הממלכתי נראה כי שיעור המצטיינים )תלמידים ברמות הבקיאות 6)

( ושיעור המתקשים )מתחת לרמת8%( מאשר בקרב הבנות )12%גדול יותר בקרב הבנים ))2בקיאות הבנים בקרב דומה )21%( הבנות ובקרב בפיקוח20%( תלמידים בקרב .)

( ובקרב9%הממלכתי-דתי נראה כי שיעור המצטיינים אינו שונה באופן מובהק בקרב הבנים ) (, כמו גם שיעור המתקשים, אשר על אף הפערים הגדולים במונחים מספריים,5%הבנות )

(. שיעור המצטיינות בקרב27%( ובקרב הבנות )19%אינו שונה באופן מובהק בקרב הבנים )( החרדיות משיעור1%הבנות שונה ואינו הממלכתי בפיקוח המצטיינות משיעור קטן )

( בפיקוח הממלכתי-דתי. שיעור המתקשות בקרב הבנות החרדיות גדול30%המצטיינות ) משיעור המתקשות בפיקוח הממלכתי ואינו שונה משיעור המתקשות בפיקוח הממלכתי-דתי.

מן העבר6עוד נראה כי שיעור התלמידים בשתי רמות הבקיאות הקיצוניות – ברמת הבקיאות מן העבר האחר – הוא אפסי. 1האחד ומתחת לרמה

: אוריינות מדעים – רמות בקיאות לפי סוג פיקוח ולפי מגדר בתוך סוג פיקוח )דוברי עברית(20תרשים

בנים

בנות

בנים

בנות

בנות

תילכממ

-

תידתילכממ

דירח

מדעים - אוריינות פיזהלרמה 1מתחת ב1רמה א1רמה א1רמה ב1רמה 4רמה 5רמה 6רמה

מוצגים הישגיהם של התלמידים דוברי העברית בפילוח לפי סוג פיקוח ורקע21בתרשים בין הפערים וממלכתי-דתי( )ממלכתי הפיקוח סוגי בשני כי נראה חברתי-תרבותי-כלכלי. תלמידים מרקע חת"כ גבוה לתלמידים מרקע חת"כ נמוך הם משמעותיים ודומים בגודלם.בקרב בעוד כי עולה סמוכות, רקע חת"כ קבוצות בין הפערים את בוחנים כאשר אולם

)כ- דומים הם סמוכות חת"כ רקע קבוצות בין הפערים הממלכתי בפיקוח 50תלמידים נקודות(, הרי שבקרב תלמידים בפיקוח הממלכתי-דתי, הפער שבין תלמידים מרקע בינוני

83

( נמוך מרקע גבוה64לתלמידים מרקע תלמידים שבין מהפער בהרבה גדול נקודות( נקודות(. עוד נראה כי הפער בין תלמידים משני סוגי הפיקוח קטן31לתלמידים מרקע בינוני )

נקודות498 נקודות בפיקוח הממלכתי לעומת 494יותר בקרב תלמידים מרקע חת"כ בינוני )בקרב והממלכתי-דתי הממלכתי הפיקוח בין לפער בהשוואה הממלכתי-דתי(, בפיקוח

נקודות ו-449תלמידים מרקע חת"כ נמוך ) נקודות, בהתאמה( ובקרב תלמידים מרקע434 נקודות, בהתאמה(.529 נקודות ו-546חת"כ גבוה )

: אוריינות מדעים – ממוצעים לפי סוג פיקוח ורקע חת"כ )דוברי עברית(21תרשים

נמוך בינוני גבוה נמוך בינוני גבוהממלכתי דתי- ממלכתי

300

350

400

450

500

550

600

449

494

546

434

498

529

מדעים - אוריינות פיזה

עצמומוןצי

רקע22בתרשים ולפי הפיקוח סוג לפי במדעים הבקיאות רמות התפלגויות מוצגות (6 ו-5חברתי-תרבותי-כלכלי. כאשר בוחנים את שיעור המצטיינים )תלמידים ברמות הבקיאות

בקרב תלמידים בפיקוח הממלכתי ובפיקוח הממלכתי-דתי, נראה כי שיעורם אינו שונה באופן 2% בממלכתי לעומת 2%מובהק בכל אחת מרמות החת"כ )תלמידים מרקע חת"כ נמוך –

– בינוני לעומת 8%בממלכתי-דתי, תלמידים מרקע חת"כ בממלכתי בממלכתי-דתי7% בממלכתי-דתי(. בדומה, נראה כי12% בממלכתי לעומת 17%ותלמידים מרקע חת"כ גבוה –

גם שיעורם של המתקשים אינו שונה בכל אחת מרמות החת"כ בקרב תלמידים משני סוגי בממלכתי-דתי; תלמידים40% בממלכתי לעומת 34%הפיקוח )תלמידים מרקע חת"כ נמוך –

בממלכתי-דתי ותלמידים מרקע חת"כ גבוה19% בממלכתי לעומת 21%מרקע חת"כ בינוני – בממלכתי לעומת 9%– בממלכתי דתי(. נראה כי בדומה לתמונה המתקבלת בכלל11%

האוכלוסייה ולתמונה המתקבלת בקרב דוברי העברית, גם בחלוקה לשני סוגי הפיקוח נמצאו פערים מובהקים בין שיעור המצטיינים בקרב תלמידים מרקע חת"כ נמוך ובין שיעורם מקרב תלמידים מרקע חת"כ בינוני או גבוה, כך שככל שהרקע החת"כ גבוה יותר, שיעור התלמידים המצטיינים גדול יותר. זאת, למעט התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי, שבקרבם לא נמצא פער מובהק בשיעור המצטיינים בין תלמידים מרקע חת"כ נמוך ותלמידים מרקע חת"כ בינוני. עודנמוך חת"כ מרקע תלמידים בין המתקשים בשיעור מובהקים פערים קיימים כי עולה לתלמידים מרקע חת"כ בינוני או גבוה, כך שככל שהרקע החת"כ גבוה יותר, שיעור המתקשים

קטן יותר.

84

: אוריינות מדעים – רמות בקיאות לפי סוג פיקוח ורקע חת"כ )דוברי עברית(22תרשים

נמוך

בינוני

גבוה

נמוך

בינוני

גבוה

תילכממ

-

תידתילכממ

מדעים - אוריינות פיזהלרמה 1מתחת ב1רמה א1רמה א1רמה ב1רמה 4רמה 5רמה 6רמה

אוריינות מדעים – תחומים

מחקר פיזה העמיד במוקד את תחום המדעים, ועל כן, מלבד הציון הכולל באוריינות מדעים מוצגים בדוח זה גם ממצאים על ההישגים בתחומים נפרדים. )עוד על התחומים באוריינות

(. המסגרת המושגית של אוריינות מדעים נבנתה תוך התבססות על2מדעים - ראו פרק שישה ממדים. מתוכם שלושה ממדים קשורים במאפיינים של הפריטים: אופן התגובה על הפריט )פריט סגור/פריט פתוח(, העומס הקוגניטיבי בעת מענה על הפריט )נמוך/בינוני/גבוה(ביכולת קשורים נוספים ממדים שלושה )אישי/מקומי-לאומי/גלובלי(. הפריט של וההקשר שבוחן הפריט: תחומי תוכן, סוגי ידע ומיומנויות מדעיות. הניתוח הנוכחי מתייחס לשלושת

ממדי היכולת, אשר חושבו להם ציונים מסכמים.

תחומי תוכן

החלוקה לתחומי תוכן מסווגת את הידע של התלמידים לתחומי תוכן מוגדרים. תחומי התוכן היו מערכות פיזיקליות, מערכות חיים ומערכות כדור הארץ והחלל2015שנכללו במחקר פיזה

)להלן כדוה"א והחלל(.

מוצגים ממוצעי הציונים לפי תחומי התוכן הללו. בכלל האוכלוסייה כמו גם בקרב23בתרשים דוברי העברית נראה כי ההישג הממוצע בתחום "כדור הארץ והחלל" נמוך מעט יותר מממוצע

ההישגיםOECDה- בדבר הממצא האחרים. התוכן בתחומי ההישגים לפער בהשוואה הנמוכים יחסית בתחום תוכן זה שונה מהתמונה שהתקבלה בכל אחת מהמדינות האחרות, ורק ברפובליקה הדומיניקנית נמצאה תמונת פערים דומה. בקרב דוברי הערבית הפער הקטן

לעומת 408ביותר הוא במערכות חיים ) בממוצע ה-492 OECDוהפער הגדול ביותר הוא ) (.OECD בממוצע ה-494 לעומת 388בתחום כדור הארץ והחלל )

85

, דוברי עברית ודובריOECD: אוריינות מדעים – ממוצעים לפי סוגי מערכות )ישראל, ממוצע ה-23תרשים ערבית(

יתקל

יזיפ

יםחיה

"

ללהח

אווהכד

יתקל

יזיפ

יםחיה

"

ללהח

אווהכד

יתקל

יזיפ

יםחיה

"

ללהח

אווהכד

יתקל

יזיפ

יםחיה

"

ללהח

אווהכד

ישראל ה OECD-ממוצע עברית דוברי ערבית דוברי

300

350

400

450

500

550

600

469 469 457

493 492 494 492 489 479

398 408388

תוכן - תחומי פיזה

צע

מומיוןצ

ובנים בכלל האוכלוסייה, עולה כי הציון הממוצע של הבנים גבוה כאשר משווים בין בנות ( והחלל וכדור הארץ ו-7מהציון הממוצע של הבנות בתחומי התוכן מערכות פיזיקליות 5

נקודות בהתאמה(, אך לא בתחום מערכות חיים. כאשר בוחנים את הציון הממוצע בתחומי התוכן בכל מגזר שפה בנפרד, עולה כי בקרב דוברי העברית הפערים לטובת הבנים גדולים

8 נקודות( ואף במערכות חיים )11(, בכדור הארץ והחלל )15יותר בתחום מערכות פיזיקליות )בין-מגדרי בכלל האוכלוסייה. בקרב דוברי הערבית נקודות( – תחום שבו לא נרשם פער

(, בכדור הארץ והחלל )20הפערים בכל התחומים הם לטובת הבנות – במערכות פיזיקליות ) נקודות( –הפער הגדול ביותר לטובת הבנות. נראה אפוא כי27 נקודות( ובמערכות חיים )17

בישראל, בדומה לשאר המדינות המשתתפות, התחום החזק יחסית של הבנים הוא מערכות פיזיקליות, ואילו התחום החזק יחסית של הבנות הוא מערכות חיים )אף כי בישראל אין פער אבסולוטי בין הבנים והבנות בתחום זה(. בקרב המדינות המשתתפות קיימת מגמה מעורבת ביחס ל'מערכות חיים' – בחלק מהמדינות המשתתפות הפער היה לטובת הבנות ובחלק אחר – לטובת הבנים. כאשר בוחנים את הפערים לפי רקע חת"כ, עולה כי אין הבדל בתמונת הפערים בכלל האוכלוסייה ובקרב דוברי העברית בשני סוגי הידע. בקרב דוברי הערבית הפעריותר מאשר בתחומים גדול מעט פיזיקליות כלל האוכלוסייה בתחום מערכות לבין בינם

האחרים.

מיומנויות מדעיות

כדי שאדם בעל אוריינות מדעית יוכל להשתתף בשיח מנומק על מדע ועל טכנולוגיה, עליו לפרש נתונים, להסביר תופעות באופן מדעילהפעיל חלק מהמיומנויות הבאות או את כולן:

. מיומנויות אלה הן הבסיס למושג אוריינות,להעריך ולתכנן חקר מדעי ווראיות באופן מדעיועל כן במסגרת המושגית הנוכחית הושם עליהן דגש.

מוצגים הממוצעים בשלושת סוגי המיומנויות. נראה כי בקרב כלל תלמידי ישראל,24בתרשים כמו גם בקרב דוברי העברית לבדם, הציון הממוצע במיומנות "להעריך ולתכנן חקר מדעי" )

ו-471 ישראל בכלל ה-495 ביותר בהשוואה לממוצע הוא הגבוה דוברי העברית( בקרב

86

OECD נקודות בלבד. הממוצע בכלל398. בקרב דוברי הערבית הממוצע בתחום זה עומד על OECDישראל במיומנות "לפרש נתונים וראיות באופן מדעי" נמוך יותר בהשוואה לממוצע ה-

על )467ועומד נקודות ו-489 העברית דוברי בקרב נקודות דוברי399 בקרב נקודות ה- ביותר בהשוואה לממוצע והממוצע הנמוך "להסבירOECDהערבית(, נמצא במיומנות

נקודות בכלל ישראל )463תופעות באופן מדעי", ממוצע אשר עומד על נקודות בקרב483 נקודות בקרב דוברי הערבית(. תלמידים בישראל עם עמיתיהם בארה"ב,400דוברי העברית ו-

יחסית גבוהה מדעי" חקר ולתכנן "להעריך המיומנות שבו דפוס מראים וצרפת, בלגיה בהשוואה למיומנות "להסביר תופעות באופן מדעי". עוד נראה כי בדומה לממוצע באוריינות

נקודות )סטיית תקן שלמה(100מדעים, גם בשלוש המיומנויות שנבדקו קיים פער הקרוב ל-הערבית. לדוברי העברית דוברי מוצגיםבין פנים-ישראליים פילוחים על נוספים )נתונים

בנספח(.

, דוברי עברית ודובריOECD: אוריינות מדעים – ממוצעים לפי מיומנויות )ישראל, ממוצע ה-24תרשים ערבית(

רביסהל

שרפל

ךריעהל

רביסהל

שרפל

ךריעהל

רביסהל

שרפל

ךריעהל

רביסהל

שרפל

ךריעהל

ישראל ה OECD-ממוצע עברית דוברי ערבית דוברי

300

350

400

450

500

550

600

463 467 471493 493 493 483 489 495

400 399 398

מדעיות - מיומנויות פיזה

עצמומוןצי

כאשר משווים בין הישגי הבנות והבנים, עולה כי הממוצע של הבנים גבוה מהממוצע שלנקודות(, אך לא ביכולת לפרש11הבנות כשמדובר ביכולת להסביר תופעות באופן מדעי )

נתונים וראיות באופן מדעי או ביכולת להעריך ולתכנן חקר מדעי. כאשר בוחנים זאת בכל 20מגזר שפה בנפרד, עולה כי בקרב דוברי העברית הפערים לטובת הבנים גדולים אף יותר )

ואף נמצא פער קטן לטובת הבנים ביכולת לפרש נתונים וראיות באופן מדעי ) 5נקודות(, ובין הבנים נקודות(. בקרב דוברי הערבית כל הפערים הם לטובת הבנות, אך הפער בינן

( יותר גדול ולתכנן חקר מדעי ביכולת להסביר24ביכולת להעריך נקודות( מאשר הפער ( )19תופעות באופן מדעי וראיות באופן מדעי נתונים ומהפער ביכולת לפרש נקודות( 20

נקודות(. כאשר בוחנים את הפערים לפי רקע חת"כ, עולה כי תמונת הפערים בשלושת תחומי היכולת דומה. בכלל האוכלוסייה ובקרב דוברי העברית הפערים בין תלמידים מרקע חת"כ

נקודות. בקרב דוברי הערבית, הפער90גבוה לתלמידים מרקע חת"כ נמוך עומדים על יותר מ-ובין תלמידים מרקע חת"כ נמוך ביכולת להסביר תופעות בין תלמידים מרקע חת"כ גבוה

נקודות( גדול מהפער ביכולת לפרש נתונים וראיות באופן מדעי ומהפער38באופן מדעי ) נקודות בהתאמה(. 26 נקודות ו-25ביכולת להעריך ולתכנן חקר מדעי )

87

סוגי ידע

ידע ידע תוכן, היו 2015סוגי הידע שהוגדרו ושנבדקו באמצעות פריטי המבחן במחקר פיזה )ראו פרק פרוצדורלי וידע אפיסטמי (. מאחר שכמות הפריטים שעסקו בידע אפיסטמי2

הייתה קטנה יחסית, חושב מדד משותף לידע פרוצדורלי ולידע אפיסטמי )להלן "פרוצדורלי"(.

דוברי העברית25בתרשים ובקרב הידע. בכלל האוכלוסייה סוגי מוצגים הממוצעים לפי ו-491, 470, הממוצע בידע פרוצדורלי )OECDודוברי הערבית נראה כי בהשוואה לממוצעי ה-

ו-483, 462 נקודות בהתאמה( מעט גבוה יותר מאשר הממוצע בידע תוכן )402 נקודות397 בהתאמה(.

, דוברי עברית ודובריOECD: אוריינות מדעים – ממוצעים לפי סוג ידע )ישראל, ממוצע ה-25תרשים ערבית(

כןתו

לירדוצרופ

כןתו

לירדוצרופ

כןתו

לירדוצרופ

כןתו

לירדוצרופ

ישראל ה OECD-ממוצע עברית דוברי ערבית דוברי

300

350

400

450

500

550

600

462 470493 493 483 491

397 402

ידע - פיזה

עצמומוןצי

כאשר משווים בין בנות ובנים, עולה כי הממוצע של הבנים גבוה מהממוצע של הבנות בידע( זאת בכל מגזר שפה11התוכן נקודות( אך לא בידע הפרוצדורלי שלהם. כאשר בוחנים

נקודות( מאשר20בנפרד, עולה כי בקרב דוברי העברית הפערים לטובת הבנים גדולים יותר ) בקרב כלל האוכלוסייה. בקרב דוברי הערבית כל הפערים הם לטובת הבנות, והפער בידע

נקודות(. כאשר בוחנים את הפערים לפי23 נקודות( קטן מהפער בידע פרוצדורלי )18תוכן ) רקע חת"כ, עולה כי אין הבדל בתמונת הפערים בכלל האוכלוסייה ובקרב דוברי העברית בשני סוגי הידע. בקרב דוברי הערבית הפער בידע תוכן בין תלמידים מרקע חת"כ גבוה לתלמידים מרקע חת"כ נמוך, גדול יותר מהפער המקביל בידע פרוצדורלי. )פירוט מלא של הממוצעים בכל אחד מהתחומים ושיעורי המתקשים והמצטיינים בהם לפי פילוחים פנים-ישראליים מוצג

בנספח(.

88

: ההישגים באוריינות קריאה5פרק בפרק זה תובא סקירה של הישגי התלמידים באוריינות קריאה )להלן "קריאה"( במחקר פיזה

ולעסוק2015 . אוריינות קריאה במחקר פיזה מוגדרת כך: "היכולת להבין, לעשות שימוש בטקסטים כתובים, על מנת להשיג מטרות אישיות, לפתח את הידע והפוטנציאל האישיים,ביכולת הנוגעת המקובלת מההגדרה יותר לכת מרחיקה זו הגדרה בחברה". ולהשתתף לפענח מידע כתוב ולפרשו באופן מילולי. המסגרת המושגית של אוריינות קריאה במחקר פיזה כוללת את טווח המצבים שבהם בני אדם קוראים, את הדרכים השונות שבהן טקסטיםמיישום ומשתמשים בהם, ניגשים לטקסטים מגוון האופנים שבהם הקוראים ואת מוצגים פשוט כמו איתור פיסת מידע שימושית בטקסט ועד להעמקה מרחיקת לכת, שיכולה להביא,ולפתרון לעשייה יותר של האפשרויות ועשירה מגוונת ולתפיסה לפיתוח החשיבה למשל,

פיזה במחזור הן הראשי האוריינות תחום הייתה קריאה אוריינות המחזור2000בעיות. , .2009הראשון של מבחני פיזה, ושוב ב-

, מבחני פיזה מועברים באמצעות מחשב. עם זאת, מסיבות2015החל ממחזור מחקר זה, שונות בחלק מהמדינות שהשתתפו במחקר לא התאפשר להעביר את המבחנים באמצעות

, המחקר נערךOECD מדינות וישויות כלכליות, ובכללן כל מדינות ה-57מחשבים, ועל כן ב-וב- מחשבים, של15באמצעות )טריטוריה בפורטו-ריקו גם כמו כלכליות, וישויות מדינות

נעשה שימוש בגרסה המודפסת שהופקה לשם כך. עם זאת, ציוני כל המדינות66ארה"ב(, וממילא רוב הפריטים במבחן פותחו במחזור פיזה פני סולם משותף, 2009מדווחים על

67ובמחזורי מחקר קודמים, אשר הועברו בתצורת נייר ועפרון.

יוצגו הישגי התלמידים בישראל תוך התייחסות לרמת ההישגים ולשונות בין בפרק הנוכחי ולהישגיהם של הבין-לאומית ההישגים לרמת יוצגו בהשוואה ההישגים הישגי התלמידים. תלמידים במדינות אחרות שהשתתפו במחקר. נקודת השוואה מרכזית להישגי ישראל תהיה

"(. לאחר מכן יתמקד הדוח בהישגיםOECD )להלן "ממוצע ה-OECDהממוצע של מדינות ה- של אוכלוסיית המחקר בישראל לפי פילוחים שונים: מגזר שפה )בתי ספר דוברי העברית ובתי ספר דוברי ערבית(, מגדר, רקע חברתי-תרבותי-כלכלי וסוג פיקוח )בבתי ספר דוברי העברית בלבד: פיקוח ממלכתי, ממלכתי-דתי וחרדי(. סולמות הציונים בקריאה נקבעו במחקר פיזה

נקודות וסטיית500, כך שממוצע המדינות שהשתתפו באותו מחקר עמד על 2000בשנת נקודות. כמו בסולם של אוריינות מדעים, גם באוריינות קריאה,100התקן של הציונים הייתה

הציונים במחזורי המחקר השונים מכוילים לסולם זה, מה שמאפשר להשוות בין התוצאות שלמחזור מחקר אחד לתוצאות משנהו.

בכמה מדינות נתגלו בעיות טכניות שונות. בארגנטינה יש חשש שהדגימה אינה מייצגת את אוכלוסיית המדינה,66 ולכן מוצגים הנתונים שנאספו בבואנוס איירס בלבד )גם כאשר מוצגים נתונים לגבי מחזורי פיזה קודמים(. במלזיה הדגימה אינה מייצגת את אוכלוסיית המטרה לאור שיעור השבה נמוך בבתי הספר שנדגמו, ולכן מדינה זו אינה נכללת בדוח, ובקזחסטן הציון במבחן חושב ללא הפריטים הפתוחים עקב חשש להטיה של הבודקים האנושיים, ומכיוון שהפריטים אינם מכסים באופן מספק את הנושאים הנמדדים –מדינה זו אינה נכללת בדוח. לפירוט ראו דוח

.1 פרק OECDה- התלמידים נבחנו גם ב'קריאה דיגיטלית' – תחום זה אינו זהה לאוריינות קריאה מאחר שהוא כולל2012 בפיזה 67

( נעשה אמנם שימוש במחשבים, אך התחום2015גם יכולות ספציפיות למדיה דיגיטלית. במחזור פיזה הנוכחי ) הנמדד והסולם שעליו מוצבים הציונים הם 'אוריינות קריאה'. לכן ניתן להשוות בין הישגי התלמידים במחזור הנוכחי

.2012לבין הישגיהם במחזורים הקודמים. עוד על 'קריאה דיגיטלית' בדוח פיזה

89

אוריינות קריאה – מבט בין-לאומי

ב-26בתרשים בקריאה הכולל בציון ההישגים מוצגים הכלכליות70 והישויות מהמדינות המדינות החברות בארגון ה-35, ואשר כוללות את 2015שהשתתפו במחקר פיזה OECD.

479המדינות מוצגות בסדר יורד לפי ממוצע הישגיהן. הציון הממוצע של ישראל בקריאה הוא ב- נמוך והוא ה-14נקודות מממוצע נקודות OECD על העומד נקודות. במדרג 493, 70

,37המדינות והישויות הכלכליות שהשתתפו במחזור מחקר זה, ישראל ממוקמת במקום ה- . מדינות וישויות כלכליות29, ישראל מדורגת במקום ה-OECD המדינות החברות ב-35ומבין

הן ישראל נוספות שממוצע ההישגים שלהן בקריאה אינו שונה סטטיסטית מהממוצע של וליטא. איירס בואנוס לוקסמבורג, איסלנד, איטליה, אוסטריה, וייטנאם, קרואטיה, צ'כיה,

נקודות.487 ל-472 ממוצע הציונים של מדינות אלה הוא בין

נקודות40 נקודות(, כ-535סינגפור היא המדינה עם הממוצע הגבוה ביותר באוריינות קריאה ) היו: טאיוואןOECD. שבע המדינות שהגיעו לממוצע דומה לממוצע ה-OECDמעל ממוצע ה-

B-S-J-G( 494 נקודות(, סין 495 נקודות(, רוסיה )496 נקודות בשתיהן(, ספרד )497וארה"ב ) נקודות(. המדינות עם הממוצע הנמוך ביותר היו487 נקודות( ווייטנאם )492נקודות(, שוויץ )

נקודות בשתיהן(.347קוסבו ולבנון )

כאשר בוחנים את הממוצע בקריאה בישראל לאור תיאורי רמות הבקיאות באוריינות קריאה, אפשר לומר אפוא כי התלמיד הממוצע בישראל מסוגל לאתר מספר פיסות מידע אותן יש להסיק מתוך הטקסט ולוודא שהן עומדות במספר תנאים. כמו כן התלמיד מסוגל לזהות רעיון מרכזי בטקסט, להבין יחסים וקשרים בתוך חלק מסוים בטקסט או להבין את המשמעות הגלומה בו, גם כאשר המידע הדרוש לכך אינו בולט, והקורא נדרש לשם כך להיסקים ברמה

נמוכה.

גם באוריינות קריאה קיימת שונות גדולה בין ממוצעי המדינות והישויות הכלכליות שהשתתפו 527, בקנדה הממוצע בקריאה הוא הגבוה ביותר )OECDבמחקר פיזה. מבין מדינות ה-

נקודות( – פער של יותר מ-423נקודות(, ובמקסיקו הוא הנמוך ביותר ) נקודות. כאשר100 נקודות(535, הפער בין סינגפור )OECDלוקחים בחשבון גם את המדינות שאינן חברות ב-

נקודות. 189 נקודות בכל אחת מהן( גדול אף יותר ועומד על 347לבין קוסובו ולבנון )

90

: אוריינות קריאה – ממוצעים לפי מדינות וישויות כלכליות26תרשים

סינגפור*פינלנד*קוריאה

זילנד *ניו*פולין

*אוסטרליה*צרפת

*בריטניה*ספרד

*OECD ממוצעכיה' *צ

*אוסטריה*לוקסמבורג

ליטאילה' *צ

קפריסיןהאמירויות איחוד

ריקה- קוסטהקולומביה

תאילנדאלבניה

פרוהדומיניקנית הרפובליקה

קוסובו

300 350 400 450 500 550 קריאה - 600 אוריינות פיזה .OECD* מדינה חברה ב-91

נוסף על הציון הממוצע בכל מדינה מוצגים ההישגים על פי התפלגות התלמידים ברמות הבקיאות השונות. רמות הבקיאות באוריינות קריאה )כמו גם באוריינות מדעים ומתמטיקה(יש )ונוסף על כך והן מחלקות את סולם הציונים הרציף לשבע רמות ידי פיזה נקבעו על תלמידים הנמצאים מתחת לרמת הבקיאות הנמוכה ביותר(. כל רמת בקיאות מייצגת שינוי איכותי ברמת אוריינות הקריאה, ומלווה בתיאור המסביר מה מאפיין תלמידים בטווח זה של

מוצגות נקודות החתך של18ציונים ומה הם בדרך כלל יודעים ומצליחים לפתור. בטבלה ציוני התפלגות עם בהלימה נמצא מדינה בכל הממוצע הציון השונות. הבקיאות רמות התלמידים ברמות בקיאות אלו: שכיחות גבוהה של תלמידים ברמות הבקיאות הגבוהות ו/אובעלות במדינות כלל בדרך יהיו הנמוכות הבקיאות ברמות תלמידים נמוכה של שכיחות ממוצע הישגים גבוה, ולהפך. השוואת מדינות על פי רמות בקיאות אלו נותנת תמונה מורכבת

ומלאה יותר על אודות ההישגים במערכות החינוך השונות.

: אוריינות קריאה – נקודות החתך )לאחר עיגול( של רמות הבקיאות השונות18טבלה

גבול ציון עליוןגבול ציון תחתוןרמת הבקיאות

-6698רמה

5626697רמה

4553625רמה

3480552רמה

2407479רמה

335406א1רמה

262334ב1רמה

1-261מתחת לרמה

או למעלה מכך חשוב במיוחד מאחר שרמה 2שיעור התלמידים ברמת בקיאות מוגדרת2 כרמת בסיס של בקיאות שבה מתחילים התלמידים להפגין מיומנויות קריאה אשר יאפשרו

2009להם בעתיד לקחת חלק פעיל בחברה ולתרום לה. במחקר שנערך בקנדה בדקו בשנת . נמצא שלתלמידים שהגיעו לרמת בקיאות נמוכה2000תלמידים שנבחנו במחזור פיזה בשנת

באוריינות קריאה, סיכוי גבוה באופן לא פרופורציונלי לא ללמוד לימודים על-תיכוניים2מרמה . לכן, ההבחנה21, סיכון זה היה אף חמור מכך בגיל 19ולהימצא במצב תעסוקתי גרוע בגיל

העיקרית שתיעשה בהמשך, ואשר יהיה לה ביטוי גרפי בתרשימים שלהלן, תהיה בין שיעור או מעליה, ובין שיעור התלמידים שבקיאותם נמוכה מרמה זו.2התלמידים ברמת בקיאות

בישראל,27בתרשים הבקיאות רמות לפי קריאה באוריינות ההישגים התפלגות מוצגת יורד לפיOECDבמדינות המשתתפות ובממוצע ה- . המדינות המשתתפות מסודרות בסדר

ומעלה. הציר האנכי בתרשים מוצב כך שמשמאלו2שיעור התלמידים שרמת הבקיאות שלהם בקיאות לרמת התלמידים שמתחת שיעור שברמה 2מוצג התלמידים שיעור ומימינו ,2

כך ואחר הסולם, של העליון בקצה התלמידים לשיעור נתייחס תחילה מזה. ולמעלה כי עולה מהתרשים התחתון. בקצהו מוגדרים9%לתלמידים בישראל התלמידים מן

(. שיעור המצטיינים6 ו-5כמצטיינים )קרי, נמצאים ברמות הבקיאות הגבוהות ביותר – רמות ה- בממוצע זה משיעור גבוה מעט שבסלובניה,)OECD )8%בישראל לזה דומה והוא

( ובבלגיה בארה"ב מזה9%בבריטניה, גבוה היה הציונים ממוצע בכולן אשר בכולן(, מדינות אחרות ששיעור15 ו-10% מדינות שבהן שיעור המצטיינים גדול מ-15שבישראל. ישנן

92

(2זה בהן קטן מאחוז אחד. בישראל, שיעור התלמידים המתקשים )מתחת לרמת בקיאות )OECDגדול ביחס לממוצע ה- בישראל לעומת 27% בממוצע ה-20% OECD,למעשה .)

ב- החברות מדינות משבע אחת היא המוגדריםOECDישראל התלמידים שיעור שבהן ( נע בין רבע לחצי )אף כי בישראל שיעורם הוא אך מעט2מתקשים )מתחת לרמת בקיאות

(. כך או כך, שיעור התלמידים הללו בישראל גדול מהשיעור שנמצא בכמחצית25%מעל ל-מהמדינות שהשתתפו במחקר.

93

: אוריינות קריאה – רמות בקיאות לפי מדינות וישויות כלכליות27תרשים

קונג הונג*קנדה

) סין ) מקאוויאטנם

*דנמרק*ספרד

*פורטוגל*בריטניה

*שוודיהקרואטיה*איטליה

B-S-J-G סין*אוסטריה

*ישראלילה' *צ

קפריסין*טורקיהבולגריהטרינידד

ירדןברזיל

פרו) לשעבר ) יוגוסלביה

קוסובו

קריאה - אוריינות פיזה .OECD* מדינה חברה ב-94

מוצג גודלו של מדד פיזור ההישגים בקריאה בקרב המדינות המשתתפות במחקר28בתרשים . מדד הפיזור שנבחר הוא הטווח שבין הציון המייצג את האחוזון החמישי )הציון ש-2015פיזה

מן התלמידים החלשים ביותר במדינה נתונה מצויים מתחתיו(, לבין הציון המייצג את5% ה- ש-95האחוזון )הציון מעליו(.5% מצויים נתונה ביותר במדינה החזקים מן התלמידים

המדינות בתרשים מוצגות בסדר יורד על פי גודלו של מדד פיזור זה. מהתרשים עולה כי למעטו-395מלטה ולבנון ) נקודות בהתאמה(, פיזור הציונים בישראל הוא הגדול ביותר בקרב379

.315 עומד על OECD נקודות(. פיזור הציונים הממוצע במדינות ה-371המדינות המשתתפות ) הממצא בדבר השונות הגדולה של הציונים באוריינות קריאה בישראל משחזר את הממצא

והוא חוזר בעקביות במחזורי המחקר של פיזה ובמחקרים בין-לאומיים68באוריינות מדעים 69אחרים.

בקריאה, מתמטיקה ומדעים.15: אוריינות תלמידים בני 2012(, דוח פיזה 2013 ראמ"ה )68http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/MivchanimBenLeumiyim/PISA+2012.htm

: מחקר ביו-לאומי להערכת הידע והמיומנויות של תלמידי כיתה ח' במתמטיקה2015, דוח טימס 2016 ראמ"ה 69http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/MivchanimBenLeumiyim/TIMSS_2015.htmובמדעים.

95

( לפי מדינות וישויות5 לבין אחוזון 95: אוריינות קריאה – מדד הפיזור )פער בציון בין אחוזון 28תרשים כלכליות

מלטהבולגריה

B-S-J-G סיןהאמירויות איחוד

טרינידד*שוודיה

*גרמניה*הולנד*בלגיה

*יווןמולדביה

*בריטניהרומניה

*פינלנדטאיוואןאיירס בואנוס

קרואטיהפרו

*דנמרקקונג הונג

הדומיניקנית הרפובליקהטוניס

*מקסיקויר' אלג

200 250 300 350 קריאה - 400 אוריינות פיזה .OECD* מדינה חברה ב-96

אוריינות קריאה – מבט פנים-ישראלי

. הממצאים יוצגו לפי2015בחלק זה יוצגו הישגי התלמידים בישראל בקריאה במחקר פיזה הפילוחים האלה: מגזר שפה, מגדר, רקע חברתי-תרבותי-כלכלי וסוג פיקוח.

אוריינות קריאה – מגזרי שפה

מוצגים ממוצעי ההישגים בקריאה בישראל בפילוח לפי מגזר שפה )בתי ספר29בתרשים (. מהתרשים עולה כי ממוצע ההישגים של תלמידים71 ובתי ספר דוברי ערבית70דוברי עברית

נקודות – פער391, וממוצע ההישגים של תלמידים דוברי ערבית הוא 507דוברי עברית הוא נקודות )מעל לסטיית תקן שלמה( לטובת דוברי העברית. 116של

כאשר בוחנים את הממוצעים בשני מגזרי השפה לאור תיאור רמות הבקיאות, נראה כי בעוד התלמיד הממוצע בישראל מסוגל להבין את הרעיון המרכזי בטקסטים פשוטים יחסית ותוך ביצוע מספר מוגבל של היסקים, התלמיד הממוצע בקרב דוברי העברית מסוגל למזג כמה חלקים מתוך טקסט כדי לזהות רעיון מרכזי, להבין יחס או לפרש מילה או משפט. זאת גם כאשר המידע הדרוש לשם כך אינו בולט או שיש שפע של מידע מתחרה. עליו להראות הבנהכזו ויומיומי או להראות הבנה פחות מעמיקה אך מעמיקה של הטקסט ביחס לידע מוכר המסתמכת על ידע נפוץ פחות. לעומת זאת, התלמיד הממוצע בקרב דוברי הערבית מסוגל לאתר פיסת מידע מפורש בלבד או כמה פיסות של מידע מפורש שאינן תלויות זו בזו, לזהות את הנושא המרכזי או את כוונת המחבר בטקסט על נושא מוכר, או לעשות קישור פשוט ביןויומיומי. כל זאת כאשר המידע הדרוש בולט בטקסט, ידע נפוץ מידע מתוך הטקסט לבין

וכמעט ואין מידע שמתחרה בו.

לו היו בודקים היכן ממוקם כל מגזר שפה במדרג המדינות והישויות הכלכליות המשתתפות ,OECDלפי הישגיהן, אזי הישגי התלמידים דוברי העברית היו ממוקמים גבוה מממוצע ה-

)סין(. קרוב ובמקאו זילנד, בגרמניה זאת, הישגי התלמידים דוברילתלמידים בניו לעומת הערבית היו ממוקמים נמוך מהישגי התלמידים באינדונזיה וגבוה מהישגיהם של התלמידים

בר שתיבטוניס, – ולבנון ובקוסובו באלג'יר )לשעבר(, ביוגוסלביה הדומיניקנית, פובליקה . מדינות שהישגי תלמידיהן נמוכים במיוחד

, דוברי עברית ודוברי ערבית(OECD: אוריינות קריאה – ממוצעים )ישראל, ממוצע ה-29תרשים

ישראל ה OECD-ממוצע עברית דוברי ערבית דוברי300

350

400

450

500

550

600

479493

507

391

קריאה - אוריינות פיזה

עצמומוןצי

אוכלוסייה זו כוללת את כלל התלמידים בבתי ספר דוברי עברית, ובהם תלמידים )בעיקר בנות( במוסדות החינוך70שבפיקוח החרדי ותלמידים )בנים ובנות( במוסדות החינוך שבפיקוח משרד הרווחה )לשעבר הכלכלה(.

ובנות( במוסדות71 )בנים ובהם תלמידים דוברי ערבית, כוללת את כלל התלמידים בבתי ספר זו אוכלוסייה שבפיקוח משרד הרווחה )לשעבר הכלכלה(.

97

מוצגת התפלגות התלמידים לפי רמות הבקיאות בשני מגזרי השפה ובהשוואה30בתרשים . מהתרשים עולה כי בבתי ספר דוברי ערביתOECDלכלל האוכלוסייה בישראל ולממוצע ה-

בלבד בבתי ספר דוברי17%, לעומת 56%( עומד על 2שיעור המתקשים )מתחת לרמה היא OECDעברית )לשם השוואה, שכיחות התלמידים המתקשים בממוצע ה- (. מנגד20%

ו-5נמצא כי שיעור התלמידים המצטיינים )ברמות בקיאות ( בבתי ספר דוברי עברית הוא6 , ובבתי ספר דוברי ערבית שיעור זה הוא אפסי. )OECD )8%, גדול מזה שבממוצע ה-12%

, דוברי עברית ודוברי ערבית(OECD: אוריינות קריאה – רמות בקיאות )ישראל, ממוצע ה-30תרשים

ישראל

ה OECD-ממוצע

עברית דוברי

ערבית דוברי

קריאה - אוריינות פיזהלרמה 1מתחת ב1רמה א1רמה א1רמה ב1רמה 4רמה 5רמה 6רמה

אוריינות קריאה – מגמות לאורך שנים

בחלק זה יוצגו השוואות לאורך שנים באוריינות קריאה במחקרי פיזה. מגמות של פילוחים על מנת שניתן יהיה להשוות מגמות אלה2006פנים- ישראליים בדוח זה יוצגו החל משנת

למגמות שנראו בשני הנושאים האחרים, קרי מדעים ומתמטיקה. ישראל אמנם השתתפה )מחזור פיזה הראשון אשר גם בו קריאה היה הנושא העיקרי(, אך2000במחזור פיזה של שנת

)ובשל סמיכות המועדים ישראל לא השתתפה גם2002המחקר התבצע בישראל רק בשנת ישראל משתתפת באופן2006(. החל ממחזור פיזה של שנת 2003במחזור פיזה של שנת

רציף במחקר, ולכן נרצה להתייחס למחזורים אלה )שנעשו בהם מדידות לאורך עשר שניםבקירוב(.

מוצגים הציונים הממוצעים בקריאה במחקרי פיזה בין השנים 31בתרשים ל-2006 2015.72 439 נקודות על פני תשע השנים שאליהן מתייחס התרשים – מ-40בישראל חל שיפור של

. עיקר השיפור התרחש במחזורי פיזה המוקדמים, בין2015 נקודות ב-479 ל-2006נקודות ב- ל-2009 נקודות. מגמת השיפור התמתנה בין 35, אז טיפסו הציונים ב-2009 ל-2006השנים

2015 ל-2012 למחזור המחקר הנוכחי )בין 2012 נקודות שיפור( ולא נמשכה בין 12 )רק 2012נקודות מ-7נרשמה ירידה לא מובהקת של נקודות ל-486 נקודות(. בחינת השינויים479

לאורך השנים בכל מגזר שפה בנפרד מעלה כי בקרב תלמידים בבתי ספר דוברי עברית חלהנקודות בין 51עלייה של ל-2006 ; בקרב תלמידים בבתי ספר דוברי ערבית נרשמה2015

.2009 ל-2006 נקודות. בשני מגזרי השפה עיקר העלייה נרשמה בין 19עלייה קטנה יותר של

כפי שהופיעו בפרסום המקורי. לעומת זאת, בדוח הבין-לאומי, ממוצעOECD בדוח זה מוצגים נתוני העבר של ה-72של מחזורי פיזה קודמים וכן סטטיסטים שונים חושבו מחדש, כך שבקבוצת מדינות ה-OECDה- OECDנכללו גם

OECD. מדינות אלה, וביניהן ישראל, הצטרפו ל-OECDמדינות אשר במועד מחזור מחקר נתון עדיין לא השתייכו ל-במהלך השנים. בשל כך, ייתכנו פערים קטנים בין הנתונים המוצגים בדוח זה ובין הנתונים המוצגים בדוחות של ה-

OECD.

98

, דוברי עברית ודובריOECD: אוריינות קריאה – ממוצעים לאורך שנים )ישראל, ממוצע ה-31תרשים ערבית(

2006

2009

2012

2015

2006

2009

2012

2015

2006

2009

2012

2015

2006

2009

2012

2015

300

350

400

450

500

550

600

קריאה - אוריינות פיזה

ישראלעברית דובריערבית דוברי

ה OECD-ממוצע

עצמומוןצי

כאשר בוחנים את השיעורים של המצטיינים ושל המתקשים לאורך השנים, עולה כי חל שיפורדוברי בקרב התרחש רובו אשר המתקשים(, בשיעור וירידה המצטיינים בשיעור )עלייה

ב-5%העברית. שיעורי התלמידים המצטיינים גדלו בכלל ישראל )מ- ל-2006 ב-9% 2015) (. שיעורי התלמידים המתקשים2015 ב-12% ל-2006 ב-6%ובקרב תלמידים דוברי עברית )מ-

(, ירידה אשר ניתן לייחס את רובה לירידה2015 ב-27% ל-2006 ב-39%ירד בכלל ישראל )מ-)מ- ב-33%בשיעור המתקשים בקרב דוברי העברית ל-2006 ב-17% דוברי2015 (. בקרב

)מ- יותר בשיעור המתקשים קטנה ירידה הייתה ב-62%הערבית ל-2006 ב-56% 2015.) .49%, ועמד אז על 2012שיעור המתקשים הקטן ביותר בקרב דוברי ערבית נרשם ב-

: אוריינות קריאה – ממוצעים ושיעוריהם של תלמידים מצטיינים ומתקשים לאורך שנים19טבלה דוברי עברית ודוברי ערבית( ,OECD)ישראל, ממוצע ה-

2006200920122015

ישראל439474486479ממוצע

5%7%10%9%(6 ו-5מצטיינים )רמות

39%27%24%27%(2 )מתחת לרמה מתקשים

ממוצע ה-OECD

492493496493ממוצע

9%8%8%8%(6 ו-5 )רמות מצטיינים

20%19%18%20%(2 )מתחת לרמה מתקשים

דוברי עברית456498510507ממוצע

6%9%12%12%(6 ו-5 )רמות מצטיינים

33%18%16%17%(2 לרמה מתחתמתקשים )

דוברי ערבית372392401391ממוצע

1%1%1%0%(6 ו-5 רמותמצטיינים )

62%55%49%56%(2 לרמה מתחתמתקשים )

( 2000 מגמות ארוכות טווח בקריאה )החל בפיזה

בדוח הבין-לאומי מוצגות מגמות ארוכות טווח החל ממחזור פיזה הראשון, שבו קריאה היהפיזה – העיקרי בשינוי בכל שלוש שנים2000תחום המחקר הדוח הבין-לאומי מתמקד .

( בכל אחת מהמדינות המשתתפות במחקר. ההשוואהaverage three-year trendבממוצע )יותר של מגמות השינוי בכל מדינה זה מאפשרת הבנה טובה שנעשית באמצעות מדד

99

בהשוואה למדינות האחרות, והיא גם מאפשרת לכלול בבדיקה זו כמה שיותר מדינות. השוואה כזו גם מאפשרת להתמודד טוב יותר עם דפוסי השתתפות שונים במחזורים השונים, שכן ללא תלות במספר המחזורים )ובאילו מחזורים( שבהם השתתפה כל מדינה, לכל מדינה מחושב מדד אחיד, הוא המגמה התלת-שנתית הממוצעת, על בסיס כל הנתונים הזמינים לגביה. השיטות העומדות בבסיס השוואה מסוג זה הן מורכבות, ולכן על כל אחד מהמחזורים לעמוד

בהמשך נתייחס בקצרה73בכמה תנאים מקדימים שיאפשרו לכלול אותם בהשוואה מסוג זה., כאשר תחום הקריאה שב ועמד במוקד המחקר.2009גם למגמה שהחלה בפיזה

רק נולדו בזמן שנערך מחזור פיזה הראשון בשנת2015התלמידים שהשתתפו במחזור פיזה . בין לבין נערכו ארבעה מחזורים נוספים של מבחני פיזה, במרווחים קבועים של שלוש2000

שנים. בשונה מאוריינות מדעים ואוריינות מתמטית, באוריינות קריאה התוצאות של כל ששת מחזורי פיזה דווחו באופן עקבי על פני אותו הסולם, דבר המאפשר להשוות את הממצאים

שנים. בתקופה כה ארוכה לא רק מערכות החינוך אלא גם החברות15ולחשב מגמות על פני 26%, רק 2000והכלכלות במדינות המשתתפות עברו שינויים מרחיקי לכת. כך, למשל, בשנת

שעשו80% עשו שימוש באינטרנט, לעומת יותר מ-OECDמהאוכלוסייה בממוצע מדינות ה-ב- העלו את הרף2015כן הבין-לאומיים ובתחרות גידול במסחר וכן טכנולוגיות חדשות .

התחתון של אוריינות קריאה הנחוץ למי שמבקש לקחת חלק מלא בעולם העבודה ובחברהל-2005בכלל. בו בזמן, בין .20% ב-OECD, גדלה ההוצאה על תלמידים במדינות ה-2013

ה- בממוצע זאת, הגוברOECDעם הצורך קריאה. באוריינות בהישגים שינוי נראה לא במיומנויות קריאה מחד גיסא וההשקעה הגדלה בחינוך מאידך גיסא עדיין אינם באים לידי

ביטוי בשיפור תוצאות התלמידים.

וישויות כלכליות, אשר לגבי 42חישוב המגמות ארוכות הטווח נעשה על מדינות מהן29 קיימים נתונים מכל ששת מחזורי פיזה. בישראל, צ'ילה ורוסיה נמצאה מגמת שיפור של בין

)בישראל בכל שלוש שנים בממוצע נקודות ובתשע המדינות9.2שמונה לעשר נקודות(, נקודות בכל שלוש שנים. ב- בין שלוש לשש 24והישויות הכלכליות האחרות השיפור הוא

(2003 או 2000מדינות אחרות לא היה שינוי מובהק בין מחזור פיזה הראשון שבו השתתפו ) . בחמש מדינות, וביניהן פינלנד, נמצאה מגמה שלילית ומובהקת, כך2015ובין מחזור פיזה

, ממוצע הישגיהן הידרדר בין2015שבין מחזור פיזה הראשון שבו השתתפו לבין מחזור פיזה שלוש לשש נקודות בכל שלוש שנים. כאמור, ניתן לחשב מגמות רב-שנתיות גם ביחס לפיזה

, אז קריאה היה שוב תחום המחקר העיקרי. מחישוב כזה עולה כי השינוי בישראל החל200974 נקודות בכל שלוש שנים.2.5 אינו מובהק, והוא עומד על ממוצע של 2009מ-

מוצגת מטריצה המסווגת את המדינות והישויות הכלכליות לתשעה דפוסים של32בתרשים , כך שהשורות בתרשים מבטאות את מגמות השינוי ארוכות2000מגמות שינוי מאז פיזה

הטווח – ממגמה של שיפור )בגרפים המוצגים בשורה העליונה של התרשים( ועד מגמה של ירידה )הגרפים המוצגים בשורה התחתונה של התרשים(. העמודות בתרשים מבטאות את שינוי הקצב )האטה או האצה( במגמת השינוי – ממגמת האטה )בגרפים המוצגים בעמודה

השמאלית( ועד מגמת האצה )בגרפים המוצגים בעמודה הימנית(.

יש לציין כי השינוי הממוצע על פני שלוש שנים לא חושב כממוצע פשוט של השינוי בין המחזור הראשון והאחרון73אלא באמצעות מודל רגרסיה לינארית הלוקח בחשבון את כל נקודות המדידה יחד.

, שיפור אשר2009 ל-2006 הסיבה להבדל במגמת השינוי נעוץ בכך שבישראל עיקר השיפור בהישגים נרשם בין 74.2009בא לידי ביטוי רק כאשר מביאים בחשבון גם מחזורים שקדמו לפיזה

100

אך מגמות השינוי במדינות שונות יכולות להיות75בישראל המגמה ארוכת הטווח היא לינארית, לינאריות או עקומות. לעתים נראית האצה או האטה במגמת השינוי, בין אם זו מגמה של שיפור בהישגים או מגמה של ירידה בהישגים. נוסף על כך, במדינות שבהן לא נמצא שינוי ארוך טווח חל לעתים שיפור )או ירידה( בהישגים בין מחזורי מחקר אחדים, ולאחריהם חזרה לרמת ההישגים הקודמת )כפי שיודגם להלן עם ספרד(. במקרה כזה השיפור ארוך הטווח ייראה כמו פונקציה עקומה אופקית קעורה או קמורה. במקרה של יציבות ברמת ההישגים בכלמחזורי המחקר, קו המגמה ארוכת הטווח יהיה ישר ואופקי )כמו במקרה של ארצות הברית(.

בישראל, כאמור, וכן בפורטוגל, בגרמניה וביפן מגמת השיפור יציבה )עקבית( יחסית. בישראלנקודות ב-452ממוצע ההישגים השתפר מ- )כשישראל השתתפה לראשונה במחקר2002

נקודות ב-474+(, ל-2000פיזה כחלק מקבוצת פיזה )כשקריאה שוב היה הנושא שבו2009 . במדינות וישויות כלכליות אחרות לא נמצאה מגמת2015 נקודות ב-479התמקד המחקר(, ול-

שינוי ארוך טווח חיובית או שלילית, אך זאת בעקבות הדרדרות לאורך מחזורי פיזה הראשונים ושיפור במחזורי פיזה האחרונים. דפוס זה נראה בנורבגיה, ספרד, איטליה, אורוגוואי, צרפת

נקודות במחזור פיזה 493ואירלנד. בספרד, לדוגמה, הממוצע בקריאה ירד ב- ל-2000 481 פיזה ל-2015, אך ב-2009נקודות במחזור עלה – קרוב לממוצע ה-496 OECDבחלק .

יציבות רבה, קרי, לא נרשם שיפור או שינוי לרעה והישויות הכלכליות נרשמת מהמדינות 20לאורך השנים. בקנדה, לדוגמה, ההישגים בקריאה נותרו ברמה קבועה לאורך השנים – כ-

בכל ששת המחזורים – הישג ראוי לציון.OECDנקודות מעל ממוצע ה-

אשר למגמות השינוי התלת-שנתיות החל מפיזה 75 והחל מפיזה 2000 – נראה שחלה האטה, אך שני2009 אינם מספקים תמונה מלאה, שכן מרב השינוי בהישגי התלמידים האומדנים של מגמות השינוי התלת-שנתי

- הנמצאת באמצע טווח השנים שלגביו נערך2009 לפיזה 2006בישראל התרחש דווקא בנקודת הזמן שבין פיזה החישוב.

101

מדינות24 מדינות וממוצע 42 ): אוריינות קריאה – האצה או האטה במגמת השינוי ארוכת הטווח32תרשים OECD)

אוריינות קריאה – מגדר

מוצגים ההישגים בקריאה בפילוח לפי מגדר. מהתרשים עולה כי ממוצע הבנים33בתרשים מובהק אינו זה פער העברית דוברי בקרב כי אם הקבוצות, בכל הבנות מממוצע נמוך

467 לעומת 490 נקודות מממוצע הבנים )23סטטיסטית. בכלל ישראל ממוצע הבנות גבוה ב-נקודות מממוצע הבנים )27 ממוצע הבנות גבוה ב-OECDנקודות, בהתאמה(, ובממוצע ה-

נקודות, בהתאמה(. 479 לעומת 506

בקרב כי עולה בנפרד, השפה ממגזרי אחד בכל המגדריים הפערים את בוחנים כאשר תלמידים מבתי ספר דוברי עברית אין פער מובהק בין ממוצע הבנים ובין ממוצע הבנות, אף

500 נקודות לעומת 514 נקודות בממוצע מהישגי הבנים )14על פי שהישגי הבנות גבוהים ב- 52נקודות בהתאמה(, ואילו בקרב תלמידים מבתי ספר דוברי ערבית ממוצע הבנות גבוה ב-

ו-416נקודות מממוצע הבנים ) נקודות בהתאמה(, פער המהווה כחצי סטיית תקן. פער364 לטובת הבנות נראה בכל המדינות המשתתפות במחקר פיזה; הפער הקטן ביותר היה בפרו –

102

נקודות בממוצע לטובת72 נקודות בממוצע לטובת הבנות, והפער הגדול ביותר היה בירדן – 8הבנות.

מתוך 48ברוב המדינות והישויות הכלכליות ) (, שונות הציונים גדולה יותר בקרב הבנים70 מאשר בקרב הבנות. מאחר שממוצע ציוני הבנות גבוה מממוצע ציוני הבנים, עיקר הפער ביניהם מצוי בקרב אלה אשר הישגיהם בקריאה חלשים. מצב זה מתקיים גם בישראל: ציוני

גבוהים10 דומים לציוני הבנים באחוזון זה, אבל ציוני הבנות באחוזון ה-90הבנות באחוזון ה- נקודות מציוני הבנים באחוזון זה. 42ב-

, דוברי עבריתOECD: אוריינות קריאה – ממוצעים לפי מגדר ומגזר שפה )ישראל, ממוצע ה-33תרשים ודוברי ערבית(

בנים בנות בנים בנות בנים בנות בנים בנותישראל ה OECD-ממוצע עברית דוברי ערבית דוברי

300

350

400

450

500

550

600

467490 479

506 500514

364

416

קריאה - אוריינות פיזה

עצמומוןצי

מוצגות התפלגויות רמות הבקיאות בקריאה לפי מגדר. כאמור, עיקר הפער בין34בתרשים ציוני הבנים לציוני הבנות טמון בתלמידים אשר הישגיהם בקריאה חלשים. מהתרשים עולה כי

9%בכלל האוכלוסייה בישראל שיעור המצטיינים בקרב הבנים דומה לזה שבקרב הבנות )( לעומת זה שבקרב הבנות )32%בשניהם(, אך שיעור המתקשים גדול יותר בקרב הבנים )

תמונה זו בולטת גם כן – שיעור המצטיינים אמנם קטן יותר בקרבOECD(. בממוצע ה-22%(, אך שיעור המתקשים גדול בהרבה בקרב הבנים )10%( מאשר בקרב הבנות )7%הבנים )

(. 16%( לעומת השיעור בקרב הבנות )24%

בקרב כי עולה בנפרד, השפה מגזרי משני תלמידים בקרב אלה פערים בוחנים כאשר (, ושיעור המתקשים12%תלמידים דוברי עברית, שיעור המצטיינים בקרב הבנים והבנות זהה )

(. בקרב תלמידים דוברי ערבית,14%( מאשר בקרב הבנות )20%גדול יותר בקרב הבנים )שיעור המצטיינים מקרב הבנים ומקרב הבנות הוא אפסי ושיעור המתקשים מקרב הבנים )

(. גם נתון זה תואם לתמונה הבין-לאומית.45%( גדול בהרבה משיעור זה מקרב הבנות )68% בכל המדינות והישויות הכלכליות נמצא כי שיעור המתקשים גדול יותר בקרב הבנים מאשר

וב- יותר בקרב43בקרב הבנות, וישויות כלכליות נמצא כי שיעור המצטיינים גדול מדינות הבנות מאשר בקרב הבנים.

103

, דוברי עבריתOECD: אוריינות קריאה – רמות בקיאות לפי מגדר ומגזר שפה )ישראל, ממוצע ה-34תרשים ודוברי ערבית(

בנים

בנות

בנים

בנות

בנים

בנות

בנים

בנות

העצמוO-מ

EC

D

תריבעריבדו

קריאה - אוריינות פיזהלרמה 1מתחת ב1רמה א1רמה א1רמה ב1רמה 4רמה 5רמה 6רמה

כאשר בוחנים את הממוצעים לפי מגדר לאורך שנים, עולה תמונה שונה בקרב תלמידים משנימגזרי השפה. בקרב תלמידים דוברי עברית הפער לטובת הבנות הצטמצם במידה ניכרת מ-

ל-35 נקודות בין 14 נקודות ל-2006 פיזה2015 שני מחזורי בין עיקר הצמצום התרחש . מ- – ב-39האחרונים נקודות ל-2012 ב-14 נקודות בשיעור2015 הפער לכך, בדומה .

. עיקר2015 ל-2006 בין 6% ל-13%המתקשים )גם הוא כאמור, לטובת הבנות( הצטמצם מ- הצמצום בפער הבין-מגדרי בנוגע לשיעור המתקשים התרחש אף הוא בין שני מחזורי פיזה

. לא נרשם שינוי בגודל הפערים2015 ב-6% הצטמצם הפער ל-2012 ב-14%האחרונים – מ-)2006הבין-מגדריים בשיעורי המצטיינים לעומת קודמים ו-2009, אף שבמחזורים 2012)

נרשם פער קטן גם בשיעורים אלה לטובת הבנות, פער אשר נמחק לחלוטין במחזור הנוכחי(. 2015)פיזה

חשוב לציין כי הצמצום בפער לטובת הבנות בקרב דוברי העברית בין שני מחזורי המחקר נקודות בממוצע, עלייה של אחוז10האחרונים נבע אמנם מהשיפור בהישגי הבנים )עלייה ב-

בשיעור המתקשים(, אך לצד עליות אלה נרשמה גם3%אחד בשיעור המצטיינים וירידה של של )ירידה הבנות בהישגי רצויה לא של 15ירידה ירידה בממוצע, נקודות בשיעור1%

בשיעור המתקשות(. 5%המצטיינות ועלייה של

ל-2006 נקודות בין 52 נקודות ל-72בקרב דוברי הערבית, הפער לטובת הבנות הצטמצם מ-יציב – שיעורי המתקשים בקרב2015 . אך הפער לטובת הבנות בשיעורי המתקשים נותר

ל-2006( בין 45% ל-50% )מ-5%( ובקרב הבנות ירדו ב-68% ל-75% )מ-7%הבנים ירדו ב-כל2015 לאורך לאפס קרוב נותר ערבית דוברי ובנות בנים בקרב המצטיינים שיעור .

המחזורים.

למחזור הנוכחי,2012גם בקרב דוברי הערבית הצמצום בפער הבין-מגדרי התרחש בעיקר בין נקודות בקרב הבנות לצד יציבות בציוני הבנים. 19ואפשר לייחס אותו לירידה לא רצויה של

104

: אוריינות קריאה – ממוצעים ושיעוריהם של תלמידים מצטיינים ומתקשים לפי מגדר ומגזר שפה20טבלה לאורך שנים

2006200920122015בנותבניםבנותבניםבנותבניםבנותבנים

דובריעברית

439474480515490529500514ממוצע

6%7%8%11%11%13%12%12%(6 ו-5מצטיינים )רמות

מתקשים )מתחת לרמה2)39%26%24%13%23%9%20%14%

דובריערבית

335407359424363435364416ממוצע

0%1%0%1%0%1%0%0%(6 ו-5מצטיינים )רמות

מתקשים )מתחת לרמה2)75%50%69%42%66%35%68%45%

אוריינות קריאה – רקע חברתי-תרבותי-כלכלי )חת"כ(

של החברתי-תרבותי-כלכלי הרקע לפי בפילוח בקריאה, ההישגים מוצגים זה בחלק התלמידים בישראל )נמוך, בינוני וגבוה(. חלוקת התלמידים לקבוצות אלו נקבעה על פי מדד

(. חשוב להדגיש שוב כי אף שיש קשר עקבי והדוק בין הרקע4 בפרק 4החת"כ )ראו תיבה סיבה-תוצאה על קשרי אלו להסיק מממצאים אין הישגיהם, לבין התלמידים החת"כ של

ביניהם.

מוצגים ההישגים בקריאה בפילוח לפי רקע חת"כ. שוב בולט הקשר החיובי בין35בתרשים ( גדול ב-521רקע חת"כ להישגים לימודיים: ממוצע ההישגים של תלמידים מרקע חת"כ גבוה )

נקודות מממוצע התלמידים מרקע חת"כ בינוני )34 נקודות(, אשר בתורו גדול ב-487 55 נקודות(. קשר חיובי זה מתקיים גם בכל432נקודות מממוצע התלמידים מרקע חת"כ נמוך )

אחד ממגזרי השפה בנפרד.

,462בקרב דוברי העברית, ממוצעי הציונים של תלמידים מרקע חת"כ נמוך, בינוני וגבוה היו ו-507 נקודות, בהתאמה. בקרב דוברי הערבית, ממוצעי הציונים של תלמידים מרקע549

נקודות, בהתאמה. בקרב דוברי העברית הפערים408 ו-391, 386חת"כ נמוך, בינוני וגבוה היו כ- עומדים על נקודות, הן בין45בין קבוצות תלמידים מרמות סמוכות של רקע חת"כ

תלמידים מרקע גבוה לתלמידים מרקע בינוני, והן בין תלמידים מרקע בינוני לתלמידים מרקעעל עומדים הפערים הערבית, דוברי בקרב בינוני5נמוך. מרקע תלמידים בין נקודות

נקודות בין תלמידים מרקע גבוה לתלמידים מרקע בינוני. 17לתלמידים מרקע נמוך ועל

קיומםעל להצביעה דומה ממשיכ כ"חת בעלי רקע השפה מגזרי שני תלמידים מבין השוואה שני בין הפער הנמוך הרקע קבוצת בתוך המגזרים. אמנם שני בין גדולים הישגים פערישל

במידת מה, מצטמצם השפה מגזרי נקודות )הפער הכללי בין כלל התלמידים דוברי116מ- הרקע קבוצות בתוך הפערים אך נקודות, 76-העברית לבין כלל התלמידים דוברי הערבית( ל

והפערים בתוך קבוצת הרקע הגבוה אף גדולים דומים לפער הכללי בין מגזרי השפה, הבינוני 116השפה בכלל האוכלוסייה )הפער לטובת דוברי העברית עומד על מגזרי בין הפעריםמ

נקודות בקרב תלמידים מרקע חת"כ141נקודות בקרב תלמידים מרקע חת"כ בינוני, ועל לפחות חלק מצביע על כך שהנמוך כ"החת רקע הקבוצת בתוך בהישגים הפער צמצום. גבוה(

מתלמידים בין בהישגים מהפער מוסבר השפה מגזרי שני להיות ידי יכול על ההבדלים כ שלהם – כמחצית מדוברי הערבית מסווגים לקבוצת הרקע הנמוך"החת רקע הבהתפלגות

לעומת כרבע מדוברי העברית, וכרבע מדוברי הערבית מסווגים לקבוצת הרקע הבינוני לעומת . עם זאת, הצמצום בפער בא לידי ביטוי רק בקרב תלמידים מרקעכמחצית מדוברי העברית

105

יתרה מזו – הציון נמוך, בעוד שביתר קבוצות הרקע החת"כ לא נרשם כל צמצום. חת"כ גבוה בבתי תלמידים של הממוצע הציון מן נקודות 54-ב נמוך ערבית דוברי ספר מרקע לעומת408) עברית דוברי ספר בבתי נמוך מרקע תלמידים של הממוצע ,נקודות 462

(.בהתאמה

: אוריינות קריאה – ממוצעים לפי רקע חת"כ ומגזר שפה35תרשים

נמוך בינוני גבוה נמוך בינוני גבוה נמוך בינוני גבוהישראל עברית דוברי ערבית דוברי

300

350

400

450

500

550

600

432

487

521

462

507

549

386 391408

קריאה - אוריינות פיזה

עצמומוןצי

ורקע36בתרשים מוצגות התפלגויות התלמידים לרמות בקיאות בקריאה לפי מגזר שפה ( גבוהים2חברתי-תרבותי-כלכלי. בכלל ישראל שיעורי התלמידים המתקשים )מתחת לרמה

(23%( בהשוואה לתלמידים מרקע חת"כ בינוני )40%יותר בקרב תלמידים מרקע חת"כ נמוך )ו-5(, ושיעורי התלמידים המצטיינים )ברמות הבקיאות 16%או גבוה ) ( נמוכים יותר בקרב6

( או גבוה )9%( בהשוואה לתלמידים מרקע חת"כ בינוני )2%תלמידים מרקע חת"כ נמוך )17% .)

יותר ככל בקרב דוברי העברית מתקבלת תמונה זהה – שיעור התלמידים המתקשים קטן בקרב תלמידים מרקע חת"כ נמוך, בינוני וגבוה,8% ו-16%, 28%שהרקע החת"כ גבוה יותר )

( יותר יותר ככל שהרקע החת"כ גבוה ,4%בהתאמה(, ושיעור התלמידים המצטיינים גדול בקרב תלמידים מרקע חת"כ נמוך בינוני וגבוה, בהתאמה(. 21% ו-11%

בקרב דוברי הערבית מתקבלת תמונה דומה אך שיעור המתקשים מקרב תלמידים מרקע (, אך55%( אינו שונה באופן מובהק משיעורם מקרב תלמידים מרקע חת"כ בינוני )60%נמוך )

(. שיעורי התלמידים המצטיינים קרובים49%שונה מזה שאצל תלמידים מרקע חת"כ גבוה )לאפס בכל הקבוצות.

106

: אוריינות קריאה – רמות בקיאות לפי רקע חת"כ ומגזר שפה36תרשים

נמוך

בינוני

גבוה

נמוך

בינוני

גבוה

נמוך

בינוני

גבוה

לארשי

תריבעריבדו

תבירעריבדו

קריאה - אוריינות פיזה

לרמה 1מתחת ב1רמה א1רמה א1רמה ב1רמה 4רמה 5רמה 6רמה

מוצגים הממוצעים ושיעורי המצטיינים והמתקשים בכל אחד ממחזורי פיזה לפי21בטבלה נראה כי לאורך השנים לא היו שינויים גדולים בתמונת הפערים בין76רקע חת"כ ומגזר שפה.

תלמידים מרקע חת"כ שונה, מעבר למגמות הכלליות בשני מגזרי השפה. כאשר בוחנים את שיעורי המצטיינים והמתקשים עולה תמונה מעט מורכבת יותר. בקרב דוברי העברית הפער בשיעורי המצטיינים בין תלמידים מרקע חת"כ גבוה לבין תלמידים מרקע חת"כ נמוך התרחב

. לעומת זאת, הפער בשיעורי המתקשים בין2015 ל-2006 בין 17% לפער של 8%מפער של 25%תלמידים מרקע חת"כ גבוה לבין תלמידים מרקע חת"כ נמוך הצטמצם מעט, מפער של

. בקרב דוברי הערבית שיעורי המצטיינים נמוכים מאוד בכל2015 ל-2006 בין 20%לפער של לבין גבוה חת"כ מרקע תלמידים בין המתקשים בשיעורי והפער החת"כ, הרקע קבוצות

וב-2006 ב-11%תלמידים מרקע חת"כ נמוך נותר יציב למדי – וב-2006 ב-15%, וכ-2015 2009.

יש לשים לב כי בחלק מהפרסומים הקודמים נעשה שימוש במשתנה רקע אחר המבוסס על מדד הטיפוח76 "שטראוס". לכן תיתכן אי-התאמה בין המוצג בדוח זה לבין המוצג בפרסומים הקודמים.

107

: אוריינות קריאה – ממוצעים ושיעוריהם של תלמידים מצטיינים ומתקשים לפי רקע חת"כ ומגזר21טבלה שפה

לאורך שנים2006200920122015

נמוך

בינוני

גבוה

נמוך

בינוני

גבוה

נמוך

בינוני

גבוה

נמוך

בינוני

גבוה

דובריעברית

413461494449503541469508551462507549ממוצע

מצטייני ם )רמות

(6 ו-52%6%

10%

3%8%17%

4%10%

21%

4%11%

21%

מתקשי ם

)מתחת(2לרמה

47%

30%

22%

31%

14%

9%26%

15%

8%28%

16%

8%

דובריערבית

365375392386398419394403434386391408ממוצע

מצטייני ם )רמות

(6 ו-50%1%1%0%1%1%0%0%2%0%0%0%

מתקשי ם

)מתחת(2לרמה

65%

60%

54%

59%

54%

43%

52%

49%

37%

60%

55%

49%

אוריינות קריאה – סוג פיקוח )דוברי עברית(

זה מתייחס להישגי תלמידים בקריאה בבתי ספר דוברי עברית בלבד. בתרשים 37חלק פיקוח סוג לפי בפילוח העברית דוברי התלמידים של הישגיהם 77מוצגים

)ממלכתי/ממלכתי-דתי(. מהתרשים עולה כי הישגי התלמידים בקריאה בבתי ספר שבפיקוח 508 נקודות( גבוהים מהישגי עמיתיהם בבתי ספר שבפיקוח הממלכתי-דתי )517הממלכתי ) נקודות בממוצע, אך פער זה אינו מובהק סטטיסטית. 9נקודות( ב-

: אוריינות קריאה – ממוצעים לפי סוג פיקוח )דוברי עברית(37תרשים

ממלכתי דתי- ממלכתיעברית דוברי

300

350

400

450

500

550

600

517 508

קריאה - אוריינות פיזה

עצמומוןצי

מוצגים שיעורי התלמידים בכל אחת מרמות הבקיאות בקריאה לפי סוג הפיקוח.38בתרשים ( הממלכתי בפיקוח התלמידים בקרב המצטיינים מובהק14%שיעור באופן שונה אינו )

חלוקה זו אינה כוללת תלמידים הלומדים במוסדות שבפיקוח משרד הרווחה )לשעבר הכלכלה(.77

108

(, ושיעור המתקשים בקרב תלמידים13%משיעורם בקרב תלמידים בפיקוח הממלכתי-דתי ) ( אף הוא אינו שונה באופן מובהק משיעורם בקרב תלמידים בפיקוח15%בפיקוח הממלכתי )

(. 18%הממלכתי-דתי )

: אוריינות קריאה – רמות בקיאות לפי סוג פיקוח )דוברי עברית(38תרשים

ממלכתי

דתי- ממלכתי

תריבעריבדו

אוריינותקריאה - פיזה

לרמה 1מתחת ב1רמה א1רמה א1רמה ב1רמה 4רמה 5רמה 6רמה

מוצגים הישגי התלמידים משני סוגי הפיקוח לאורך שנים. נראה כי בשני סוגי22בטבלה , אז חל שיפור של2009 ל-2006 נקודות בהישגים, בעיקר בין 60הפיקוח הייתה עלייה של כ-

נקודות בפיקוח הממלכתי ושל 45 נקודות בפיקוח הממלכתי-דתי. עם זאת, עלייה זו לא54 (. בשני סוגי הפיקוח שיעור2015( למחזור הנוכחי )2012נמשכה בין מחזור המחקר הקודם )ל-7%המצטיינים עלה לאורך השנים, מ- ומ-14% בפיקוח הממלכתי, ל-5% בפיקוח13%

בפיקוח הממלכתי, ומ-15% ל-33%הממלכתי-דתי, ושיעור המתקשים ירד לאורך השנים, מ-ל-35% דומות,18% הן כן סוגי הפיקוח אם בפיקוח הממלכתי-דתי. מגמות השינוי בשני

ובהתאם ניתן לראות כי לא חלו שינויים בתמונות הפערים בין שני סוגי הפיקוח כאשר בוחניםאת שיעורי המצטיינים והמתקשים בכל אחד מהם.

: אוריינות קריאה – ממוצעים ושיעוריהם של תלמידים מצטיינים ומתקשים לאורך שנים לפי סוג22טבלה פיקוח

)דוברי עברית בלבד(2006200920122015

ממלכתי

456501521517ממוצע

7%9%14%14%(6 ו-5מצטיינים )רמות מתקשים )מתחת

33%17%13%15%(2לרמה

ממלכתי-דתי

449503506508ממוצע

5%13%12%13%(6 ו-5מצטיינים )רמות מתקשים )מתחת

35%19%18%18%(2לרמה

מוצגים הישגיהם של התלמידים דוברי העברית בפילוח לפי סוג פיקוח ומגדר.39בתרשים ( הבנים של מזה גבוה הישגים לממוצע בנות הגיעו לעומת 528בפיקוח הממלכתי 507

נקודות, בהתאמה(. בפיקוח הממלכתי-דתי הבנים הגיעו להישגים שאינם שונים באופן מובהק( הבנות לעומת 512מהישגי בהתאמה(.503 נקודות, הבנות78 הישגי את משווים כאשר

כי הממוצע של הבנות ניכר והממלכתי-דתי, החרדיות להישגי הבנות מהפיקוח הממלכתי נקודות(, אך אינו שונה528 נקודות( נמוך מזה של הבנות בפיקוח הממלכתי )493החרדיות )

נקודות(.503באופן מובהק מזה של הבנות בפיקוח הממלכתי-דתי )

חלוקת מדגם התלמידים בפיקוח הממלכתי-דתי לבנים ולבנות יוצרת טעות אומדן גדולה יחסית, ולכן נדרש פער78ציונים גדול יותר על מנת להגיע לרמת מובהקות מספקת.

109

: אוריינות קריאה – ממוצעים לפי סוג פיקוח ומגדר )דוברי עברית(39תרשים

בנים בנות בנים בנות בנותממלכתי דתי- ממלכתי חרדי

300

350

400

450

500

550

600

507528

512 503 493

קריאה - אוריינות פיזה

עצמומוןצי

מוצגות התפלגויות רמות הבקיאות בקריאה לפי סוג הפיקוח ולפי מגדר. בקרב40בתרשים ( דומה לשיעורם13%התלמידים בפיקוח הממלכתי נראה כי שיעור המצטיינים מקרב הבנים )

( יותר בקרב הבנים )15%מקרב הבנות גדול ( מאשר בקרב18%(. אך שיעור המתקשים (. ב בפיקוח הממלכתי-דתי נראה שיעור דומה של תלמידים מצטיינים בקרב12%הבנות )( ובקרב הבנות )14%הבנים וכך גם שיעור המתקשים )12%( ו17%(, בקרב הבנים 19%

( החרדיות הבנות בקרב המצטיינות שיעור הבנות(. המצטיינות4%בקרב משיעור קטן ) בקרב המתקשות שיעור הממלכתי-דתי. בפיקוח המצטיינות ומשיעור הממלכתי בפיקוח

( אינו שונה באופן מובהק משיעור זה בקרב הבנות בפיקוח הממלכתי14%הבנות החרדיות )ומשיעור המתקשות בפיקוח הממלכתי-דתי.

: אוריינות קריאה – רמות בקיאות לפי סוג פיקוח ולפי מגדר בתוך סוג פיקוח )דוברי עברית(40תרשים

בנים

בנות

בנים

בנות

בנות

תילכממ

-

תידתילכממ

דירח

קריאה - אוריינות פיזהלרמה 1מתחת ב1רמה א1רמה א1רמה ב1רמה 4רמה 5רמה 6רמה

מוצגים הישגיהם של התלמידים דוברי העברית בפילוח לפי סוג פיקוח ורקע41בתרשים חברתי-תרבותי-כלכלי. נראה כי בשני סוגי הפיקוח קיימים פערים משמעותיים בין תלמידיםלבין גבוה בין תלמידים מרקע חת"כ שונה. הפער המגיעים מרקע חברתי-תרבותי-כלכלי

( הממלכתי בפיקוח יותר גדול בינוני חת"כ מרקע בפיקוח46תלמידים מאשר נקודות( נקודות(. מנגד, הפער בין תלמדים מרקע חת"כ בינוני לבין תלמידים מרקע33הממלכתי-דתי )

( הממלכתי בפיקוח יותר קטן נמוך )40חת"כ הממלכתי-דתי בפיקוח מאשר נקודות( 61 נקודות(. עוד נראה כי לא נמצא פער מובהק בין תלמידים משני סוגי הפיקוח בעלי אותו רקע

חת"כ.

110

: אוריינות קריאה – ממוצעים לפי סוג פיקוח ורקע חת"כ )דוברי עברית(41תרשים

נמוך בינוני גבוה נמוך בינוני גבוהממלכתי דתי- ממלכתי

300

350

400

450

500

550

600

472

512

558

456

517

550

קריאה - אוריינות פיזה

עצמומוןצי

רקע42בתרשים ולפי הפיקוח סוג לפי בקריאה הבקיאות רמות התפלגויות מוצגות בפיקוח תלמידים בקרב המצטיינים שיעור את בוחנים כאשר חברתי-תרבותי-כלכלי. )אצל החת"כ מרמות אחת בכל שונה אינו שיעורם כי נראה והממלכתי-דתי הממלכתי

בפיקוח הממלכתי-דתי; אצל4% בפיקוח הממלכתי לעומת 4%תלמידים מרקע חת"כ נמוך – בפיקוח הממלכתי-דתי13% בפיקוח הממלכתי לעומת 12%תלמידים מרקע חת"כ בינוני –

בפיקוח הממלכתי22% בפיקוח הממלכתי לעומת 23%ואצל תלמדים מרקע חת"כ גבוה – דתי(. בדומה, שיעורם של המתקשים בקרב תלמידים ברמות רקע חת"כ בינוני וגבוה אינו שונה בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי. לעומת זאת בקרב תלמידים מרקע חת"כ נמוך נמצאבפיקוח מאשר הממלכתי-דתי בפיקוח מתקשים תלמידים של יותר גדול מעט שיעור

בפיקוח24%הממלכתי, אך גם פער זה אינו מובהק )אצל תלמידים מרקע חת"כ נמוך – בפיקוח הממלכתי-דתי; אצל תלמידים מרקע חת"כ בינוני – 31%הממלכתי לעומת 15%

בפיקוח הממלכתי-דתי ואצל תלמידים מרקע חת"כ גבוה –15%בפיקוח הממלכתי לעומת בפיקוח הממלכתי לעומת 6% בפיקוח הממלכתי-דתי(. נראה כי בכל אחד משני סוגי9%

הפיקוח קיימים פערים בשיעורי התלמידים המצטיינים והמתקשים, בהתאם לרקע החת"כ שלהם )נמוך לעומת בינוני או גבוה(. כלומר ככל שהרקע החת"כ גבוה יותר שיעור התלמידים

המצטיינים גדול יותר ושיעור המתקשים קטן יותר.

: אוריינות קריאה – רמות בקיאות לפי סוג פיקוח ורקע חת"כ )דוברי עברית(42תרשים

נמוך

בינוני

גבוה

נמוך

בינוני

גבוה

תילכממ

-

תידתילכממ

קריאה - אוריינות פיזהלרמה 1מתחת ב1רמה א1רמה א1רמה ב1רמה 4רמה 5רמה 6רמה

111

: ההישגים באוריינות מתמטיקה6פרק בפרק זה תובא סקירה של הישגי התלמידים באוריינות מתמטיקה )להלן "מתמטיקה"( במחקר

. אוריינות מתמטיקה במחקר פיזה מוגדרת "יכולתו של הפרט לנסח, ליישם ולפרש2015פיזה זאת בעולם, ממלאת התפקיד שהמתמטיקה את לזהות וכן הקשרים, במגוון מתמטיקה, באמצעות תיאור, מידול, הסבר וחיזוי של תופעות". הגדרה זו מתמקדת במתמטיקה הנחוצה לפתרון בעיות במצבים מחיי היומיום – המתמטיקה שבני האדם מתמודדים אתה בקביעות באופן שמסייע להם בשיפוט ובקבלת החלטות. לפי תפיסת פיזה, אוריינות מתמטית היא תכונה שהפוטנציאל לפיתוחה קיים תמיד, וככל תכונה אפשר לתארה על רצף שבין יכולת אוריינית גבוהה לבין יכולת אוריינית נמוכה. בעלי אוריינות מתמטית גבוהה, בהשוואה לבעלילנתח כדי מתמטיים ובכלים במתמטיקה להשתמש מיטיבים נמוכה, מתמטית אוריינות ולשפוט מציאות נתונה ולקבל לגביה החלטות מושכלות, הנדרשות לאלו שמעוניינים להיות שותפים חושבים, רפלקטיביים ומעורבים בחברה. אוריינות מתמטיקה הייתה הנושא שהושם

, המחזור השני של מבחני פיזה, והיא נקבעה שוב כנושא2003במוקד המחקר במחזור פיזה .2012המרכזי בפיזה

, מבחני פיזה מועברים באמצעות מחשב, אך היות שבחלק2015החל ממחזור מחקר זה, מהמדינות לא התאפשר להעביר את המבחנים באמצעות מחשבים מסיבות שונות, הרי שב-

, נערך המחקר באמצעות מחשבים,OECD מדינות וישויות כלכליות, ובכללן כל מדינות ה-57 נעשה שימוש79 מדינות/ישויות כלכליות כמו גם בפורטו-ריקו )טריטוריה של ארה"ב(15בעוד ב-

בגרסה המודפסת שהופקה לשם כך. בשתי אופנויות המבחן נעשה שימוש באותן שאלות אשר . ציוני כל המדינות מדווחים על פני סולם2003 ומבחן פיזה 2012פותחו לקראת מבחן פיזה

80משותף.

בפרק זה יוצגו הישגי התלמידים בישראל, תוך התייחסות לרמת ההישגים ולשונות בין הישגי התלמידים. ראשית, יוצגו ההישגים בהשוואה לרמת ההישגים הבין-לאומית ולהישגיהם שלישראל להישגי נקודת ההשוואה המרכזית תלמידים במדינות אחרות שהשתתפו במחקר.

)להלן "ממוצע ה-OECDתהיה הממוצע של מדינות ה- OECDלאחר מכן יתמקד הדוח .)" בהישגים בתוך ישראל לפי פילוחים שונים: מגזר שפה )בתי ספר דוברי עברית ובתי ספר דוברי ערבית(, מגדר, רקע חברתי-תרבותי-כלכלי וסוג פיקוח )בבתי ספר דוברי עברית בלבד: פיקוח ממלכתי, ממלכתי-דתי וחרדי(. סולמות הציונים במתמטיקה נקבעו במחקר פיזה בשנת

נקודות וסטיית500, הציון הממוצע של המדינות שהשתתפו באותו מחקר עמד על 2003 נקודות. כמו בסולם האחיד שנקבע לציוני פיזה בתחום אוריינות100התקן של הציונים הייתה

מדעים, כך גם באוריינות מתמטיקה מכוילים כל הציונים במחזורי המחקר השונים לסולם זה,מה שמאפשר להשוות בין מחזור מחקר אחד למשנהו.

בכמה מדינות נתגלו בעיות טכניות שונות. בארגנטינה יש חשש שהדגימה אינה מייצגת את אוכלוסיית המטרה79 ולכן מוצגים הנתונים שנאספו בבואנוס איירס בלבד )גם כאשר מוצגים נתונים לגבי מחזורי פיזה קודמים(; במלזיה הדגימה אינה מייצגת את אוכלוסיית המטרה לאור שיעור השבה נמוך בבתי הספר שנדגמו, ולכן מדינה זו אינה נכללת בדוח. ובקזחסטן הציון במבחן חושב ללא הפריטים הפתוחים עקב חדש להטיה של הבודקים האנושיים.כיוון שהפריטים אינם מכסים באופן מספק את הנושאים הנמדדים, מדינה זו אינה נכללת בדוח. לפירוט ראו דוח ה-

OECD 1 פרק. התלמידים נבחנו במבחן מודפס ובמבחן ממוחשב במתמטיקה. הישגי2012 בשונה ממחזורים אחרים, בפיזה 80

, מושווים להישגי התלמידים במבחן2012(, כמו גם במחזורי פיזה שקדמו ל-2015התלמידים במחזור פיזה הנוכחי )(.2012המודפס במחזור פיזה הקודם )

112

אוריינות מתמטיקה – מבט בין-לאומי

מוצגים ההישגים במתמטיקה ב-43בתרשים מהמדינות והישויות הכלכליות שהשתתפו70 פיזה את 2015במחקר כוללות אשר ה-35, בארגון המדינות החברות OECDהמדינות .

ישראל במתמטיקה הוא יורד לפי ממוצע הישגיהן. הציון הממוצע של 470מוצגות בסדר ב- נמוך והוא ה-20נקודות, מממוצע נקודות OECD על העומד נקודות. במדרג 490 70

,39המדינות והישויות הכלכליות שהשתתפו במחזור מחקר זה, ישראל ממוקמת במקום ה- . מדינות וישויות כלכליות30, ישראל מדורגת במקום ה-OECD המדינות החברות ב-35ומבין

נוספות שממוצע ההישגים שלהן במתמטיקה אינו שונה סטטיסטית מהממוצע של ישראל הן הונגריה, סלובקיה, ארה"ב, קרואטיה ובואנוס איירס. ממוצע הציונים של מדינות אלה הוא בין

נקודות. 477 ל-456

נקודות מעל74 נקודות(, 564סינגפור היא המדינה עם הממוצע הגבוה ביותר במתמטיקה ) 495 היו וייטנאם )OECD. מדינות שהגיעו לממוצע דומה לזה שבממוצע ה-OECDממוצע ה-

( רוסיה )494נקודות(, נקודות(, שוודיה 494( נקודות(, צרפת 493( נקודות(, בריטניה 492 נקודות(, פורטוגל )492נקודות(, צ'כיה ) נקודות(, איטליה )492 נקודות( ואיסלנד )490 488

נקודות(,328נקודות(. המדינה עם הממוצע הנמוך ביותר הייתה הרפובליקה הדומיניקנית ) נקודות בהתאמה(.360 ו-362ומעליה ממוקמות קוסובו ואלג'יר )

כאשר בוחנים את ממוצע ההישגים במתמטיקה בישראל לאור תיאורי רמות הבקיאות, ניתן לומר אפוא כי התלמיד הממוצע בישראל מסוגל לפרש ולזהות מצבים בהקשרים המצריכים הסקה ישירה ותו לא, להוציא מידע רלוונטי ממקור מידע אחד ולהשתמש במודל ייצוג אחד.מוסכמות או הליכים נוסחאות, באלגוריתמים, להשתמש יכול בישראל הממוצע התלמיד

בסיסיים ולהציע פרשנות כתובה לממצאיו.

בדומה לאוריינות מדעים ולאוריינות קריאה, גם באוריינות מתמטיקה קיימת שונות גדולה ביןה- מדינות מבין פיזה. במחקר שהשתתפו הכלכליות והישויות המדינות OECDממוצעי

והנמוך ביותר במקסיקו )532הממוצע הגבוה ביותר במתמטיקה הוא ביפן ) נקודות(, 408 ,OECD נקודות. כשמביאים בחשבון גם את המדינות שאינן חברות ב-124נקודות( – פער של

נקודות. 236הפער בין המדינות גדול אף יותר ועומד על

113

: אוריינות מתמטיקה – ממוצעים לפי מדינות וישויות כלכליות43תרשים

סינגפורטאיוואן

*קוריאה*קנדה

*פינלנד*גרמניה*נורווגיהויאטנם

*אוסטרליהכיה' *צ

*איטליה*לוקסמבורג

ליטא*ישראלאיירס בואנוסבולגריה

ילה' *צאורוגוואיתאילנדגאורגיה

לבנוןאינדונזיה

) לשעבר ) יוגוסלביהיר' אלג

300 350 400 450 500 550 מתמטיקה - 600 אוריינות פיזה .OECD* מדינה חברה ב-

114

נוסף על הציון הממוצע בכל מדינה, מוצגים ההישגים על פי התפלגות התלמידים ברמות הבקיאות השונות. רמות הבקיאות השונות, שנקבעו על ידי פיזה, מחלקות את סולם הציונים)ונוסף על כך יש תלמידים הנמצאים מתחת לרמת הבקיאות הנמוכה הרציף לשש רמות בתיאור ומלווה הקריאה, אוריינות ברמת איכותי שינוי מייצגת בקיאות רמת כל ביותר(. המסביר מה מאפיין תלמידים בטווח זה של ציונים ומה הם יודעים ומצליחים לפתור בדרך

מוצגות נקודות החתך של רמות הבקיאות השונות. הציון הממוצע בכל מדינה23כלל. בטבלה של גבוהה שכיחות אלו: בקיאות ברמות התלמידים ציוני התפלגות עם בהלימה נמצא הבקיאות ברמות תלמידים נמוכה של שכיחות בצד הגבוהות הבקיאות ברמות תלמידים הנמוכות יופיעו בדרך כלל במדינות בעלות ממוצע הישגים גבוה, ולהפך. השוואת המדינות עליותר על אודות הפערים הקיימים בין פי רמות בקיאות אלו נותנת תמונה מורכבת ומלאה

תלמידים במערכות החינוך השונות.

: אוריינות מתמטיקה – נקודות החתך )לאחר עיגול( של רמות הבקיאות השונות23טבלה

גבול ציון עליוןגבול ציון תחתוןרמת הבקיאות

-6669רמה

5607668רמה

4545606רמה

3482544רמה

2420481רמה

1358419רמה

1-357מתחת לרמה

כמו בשני תחומי האוריינות שנסקרו עד כה, גם באוריינות מתמטיקה שיעור התלמידים שרמת מוגדרת כרמת בסיס של בקיאות,2 או למעלה מכך חשוב במיוחד, מאחר שרמה 2בקיאותם

אשר ממנה ומעלה תלמידים מפגינים מיומנות במתמטיקה אשר תאפשר להם בעתיד לקחת חלק פעיל בחברה ולהועיל לה. לפיכך, ההבחנה העיקרית שתיעשה בהמשך, ואשר תקבל

או מעליה2ביטוי גרפי בולט בתרשימים שלהלן, תהיה בין שיעור התלמידים ברמת בקיאות ובין שיעור התלמידים שרמת בקיאותם נמוכה מרמה זו.

מוצגת התפלגות ההישגים במתמטיקה לפי רמות הבקיאות בישראל, במדינות44בתרשים ה- ובממוצע המשתתפות הכלכליות בפיזה OECDובישויות המשתתפות המדינות .2015

ומעלה. הציר האנכי בתרשים מוצב כך2מסודרות בסדר יורד לפי שיעור התלמידים ברמות בקיאות לרמת שמתחת התלמידים שיעור מוצג התלמידים2שמשמאלו שיעור ומימינו ,

רמות2שברמה )קרי, המצטיינים התלמידים לשיעורי נתייחס תחילה ממנה. ולמעלה ו-5הבקיאות שלהם הן הגבוהות ביותר – רמות (, ולאחר מכן נתייחס לשיעורי התלמידים6

(.2המתקשים )קרי, המצויים מתחת לרמת בקיאות

מן התלמידים בישראל מוגדרים כמצטיינים. שיעור זה נמוך מעט9%מהתרשים עולה כי ה- בממוצע ))OECD )11%מהשיעור ווייטנאם שברוסיה לזה ודומה אף9% בשתיהן(,

שבשתיהן ממוצע הציונים היה גבוה מזה שבישראל. לעומת זאת, שיעור המצטיינים בארה"ב )מדינות11(, קטן משיעור זה בישראל, אף שממוצע הציונים בשתי המדינות דומה. ב-6%

וישויות12, וב-15%וישויות כלכליות שהשתתפו במחקר שיעור המצטיינים גדול מ- מדינות כלכליות אחרות שיעור זה קטן מאחוז אחד. שיעור המתקשים בישראל גדול ביחס לממוצע ה-

115

OECD( בישראל לעומת 32% בממוצע ה-23% OECDשיעור זה גדול מהשיעור שנמצא .) בכמחצית מהמדינות והישויות הכלכליות שהשתתפו במחקר.

116

: אוריינות מתמטיקה – רמות בקיאות לפי מדינות וישויות כלכליות44תרשים

) סין ) מקאו*יפן

*פינלנד*אירלנד

B-S-J-G סין*נורווגיה

רוסיה*שוודיה

כיה' *צ*אוסטרליה

*OECD ממוצע*פורטוגל*סלובקיה

ב" *ארהאיירס בואנוסבולגריה

ילה' *צמונטנגרואלבניהגאורגיהריקה- קוסטה

ירדןברזיליר' אלג

מתמטיקה - אוריינות פיזה .OECD* מדינה חברה ב-117

והישויות45בתרשים המדינות בקרב במתמטיקה ההישגים פיזור מדד של גודלו מוצג . מדד הפיזור שנבחר הוא הטווח שבין הציון המייצג2015הכלכליות המשתתפות במחקר פיזה

ש- )הציון החמישי האחוזון מצויים5%את נתונה במדינה ביותר החלשים התלמידים מן )הציון ש-95מתחתיו(, לבין הציון המייצג את האחוזון ה- מן התלמידים החזקים ביותר5%

במדינה נתונה מצויים מעליו(. המדינות בתרשים מוצגות בסדר יורד על פי גודלו של מדד נקודות בהתאמה(, פיזור345 ו-359 )B-S-J-Gפיזור זה. מהתרשים עולה כי למעט מלטה וסין

נקודות(, והגדול ביותר337הציונים בישראל הוא הגדול ביותר בקרב המדינות המשתתפות ) . הממצא בדבר השונות293 הוא OECD. פיזור הממוצע במדינות ה-OECDמבין מדינות ה-

פיזה של המחקר במחזורי בעקביות חוזר בישראל הציונים של ובמחקרים81הגדולה 82בין-לאומיים אחרים.

בקריאה, מתמטיקה ומדעים.15: אוריינות תלמידים בני 2012(, דוח פיזה 2013 ראמ"ה )81http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/MivchanimBenLeumiyim/PISA+2012.htm

: מחקר ביו-לאומי להערכת הידע והמיומנויות של תלמידי כיתה ח' במתמטיקה2015, דוח טימס 2016 ראמ"ה 82http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/MivchanimBenLeumiyim/TIMSS_2015.htmובמדעים.

118

וישויות( לפי מדינות5 לבין אחוזון 95 – מדד הפיזור )פער בציון בין אחוזון : אוריינות מתמטיקה45תרשים כלכליות

מלטהטאיוואןקטאר

) לשעבר ) יוגוסלביה*סלובקיה

סינגפור*צרפת

*איטליה*לוקסמבורג

כיה' *צמולדביה

ברזילאיירס בואנוס

קרואטיה*פולין

אלבניהירדן

*נורווגיהרוסיה

תאילנד*דנמרק

) סין ) מקאוקוסובו

הדומיניקנית הרפובליקה

200 250 300 350 מתמטיקה - 400 אוריינות פיזה .OECD* מדינה חברה ב-119

אוריינות מתמטיקה – מבט פנים-ישראלי

. הממצאים יוצגו2015בחלק זה יוצגו הישגי התלמידים בישראל במתמטיקה במחקר פיזה לפי הפילוחים האלה: מגזר שפה, מגדר, רקע חברתי-תרבותי-כלכלי וסוג פיקוח.

אוריינות מתמטיקה – מגזרי שפה

מוצגים ממוצעי ההישגים במתמטיקה בישראל בפילוח לפי מגזר שפה )בתי ספר46בתרשים ובתי ספר דוברי ערבית83דוברי עברית (. מהתרשים עולה כי הממוצע של תלמידים בבתי84

391 נקודות, והממוצע של תלמידים בבתי ספר דוברי ערבית הוא 495ספר דוברי עברית הוא נקודות )יותר מסטיית תקן שלמה(. 104נקודות – פער של

כאשר בוחנים את הממוצעים בשני מגזרי השפה לאור תיאור רמות הבקיאות, נראה כי בעוד התלמיד הממוצע בישראל מסוגל להתמודד עם בעיות המצריכות הסקה ישירה, להשתמש במקור מידע יחיד ומודל ייצוג יחיד ולעשות שימוש באלגוריתמים, נוסחאות, הליכים ומוסכמות

גם לפרש ייצוגים המבוססיםבסיסיים בלבד – התלמיד הממוצע בקרב דוברי העברית מסוגל התלמיד הממוצעעל יותר ממקור מידע אחד, להשתמש בהם ולהסיק מסקנות ישירות מהם.

לענות על שאלות המוגדרות באופן ברור, אשרבקרב דוברי הערבית, לעומת זאת, מסוגל כוללות הקשרים מוכרים בלבד ואשר כל המידע הרלוונטי מוצג בהן. כמו כן, התלמיד הממוצע בקרב דוברי הערבית יכול לזהות מידע ולבצע הליכים שגרתיים לפי הוראות ישירות במצבים

ברורים.

לו היו בודקים היכן ממוקם כל מגזר שפה במדרג המדינות והישויות הכלכליות המשתתפותלפי הישגיהן, אזי הישגי התלמידים בבתי ספר דוברי עברית היו ממוקמים קרוב לממוצע ה-

OECDואילו הישגי התלמידים בבתי ספר דוברי ערבית היו ממוקמים קרוב לתלמידים בלבנון , ובקולומביה.

, דוברי עברית ודוברי ערבית(OECD: אוריינות מתמטיקה – ממוצעים )ישראל, ממוצע ה-46תרשים

ישראל ה OECD-ממוצע עברית דוברי ערבית דוברי300

350

400

450

500

550

600

470490 495

391

מתמטיקה - אוריינות פיזה

עצמומוןצי

מוצגת התפלגות התלמידים לפי רמות הבקיאות בשני מגזרי השפה ובהשוואה47בתרשים . מהתרשים עולה כי בבתי ספר דוברי ערביתOECDלכלל האוכלוסייה בישראל ולממוצע ה-

בלבד בבתי ספר דוברי עברית )לשם השוואה,22%, לעומת 64%שיעור המתקשים הוא ה- בממוצע המתקשים היא OECDשכיחות עם23% בהלימה המצוי ובאופן מנגד, .)

אוכלוסייה זו כוללת את כלל התלמידים בבתי ספר דוברי עברית, ובהם תלמידים )בעיקר בנות( במוסדות החינוך83שבפיקוח החרדי ותלמידים )בנים ובנות( במוסדות החינוך שבפיקוח משרד הרווחה )לשעבר הכלכלה(.

ובנות( במוסדות84 )בנים ובהם תלמידים דוברי ערבית, כוללת את כלל התלמידים בבתי ספר זו אוכלוסייה שבפיקוח משרד הרווחה )לשעבר הכלכלה(.

120

,12%ההבדלים בשיעורי המתקשים, נמצא כי שיעור המצטיינים בבתי ספר דוברי עברית הוא ונמוך מאחוז אחד בבתי ספר דוברי ערבית. )OECD )10%גבוה מזה שבממוצע ה-

, דוברי עברית ודוברי ערבית(OECD: אוריינות מתמטיקה – רמות בקיאות )ישראל, ממוצע ה-47תרשים

ישראל

ה OECD-ממוצע

עברית דוברי

ערבית דוברי

מתמטיקה - אוריינות פיזהלרמה 1מתחת 1רמה א1רמה א1רמה 1רמה 5רמה 6רמה

אוריינות מתמטיקה – מגמות לאורך שנים

נקודת הבסיס יוצגו השוואות לאורך שנים בהישגים במתמטיקה במחקרי פיזה. זה בחלק , שבו מתמטיקה היה2003למעקב אחר מגמות השינוי בציון במתמטיקה היא מחזור פיזה

בלבד, שכן2006לראשונה תחום המחקר העיקרי. עם זאת, בדוח זה יוצגו מגמות החל משנת . נוסף על כך,2006, אך נכללה כן במחקר פיזה שנערך ב-2003ישראל לא השתתפה בפיזה

, ולכן לשם2006התחום שבמוקד מחזור מחקר זה הוא אוריינות מדעים, ושנת הבסיס בו היא נוחות ההצגה ונוחות ההבנה, נציג מגמות על פני אותו טווח שנים גם בתחומים האחרים.

ובטבלה 48בתרשים מוצגים הציונים הממוצעים במתמטיקה במחקרי פיזה בין השנים24 נקודות על פני תקופה של כמעט עשור, המוצגת28 בישראל חל שיפור של 2015.85 ל-2006

. מגמת עלייה זו לא נמשכה במחזור2015 נקודות ב-470 ל-2006 נקודות ב-442בתרשים - מ- הישגי ישראל במתמטיקה אינם שונים באופן מובהק מהישגיה2015המחקר הנוכחי. במחזור

. בחינת השינויים לאורך השנים בשני מגזרי השפה מעלה כי בקרב תלמידים2012במחזור , ובקרב תלמידים בבתי2015 ל-2006 נקודות בין 35בבתי ספר דוברי עברית חלה עלייה של

נקודות על פני אותם מחזורים.19ספר דוברי ערבית הייתה עלייה קטנה יותר של

כפי שהופיע בפרסום המקורי. לעומת זאת, בדוח הבין-לאומי, ממוצעOECD בדוח זה מוצגים נתוני העבר של ה-85של מחזורי פיזה קודמים וכן סטטיסטים שונים חושבו מחדש כך שבקבוצת מדינות ה-OECDה- OECDנכללו גם

OECD. מדינות אלה, וביניהן ישראל, הצטרפו ל-OECDמדינות אשר במועד מחזור מחקר נתון עדיין לא השתייכו ל-במהלך השנים. בשל כך, ייתכנו פערים קטנים בין הנתונים המוצגים בדוח זה ובין הנתונים המוצגים בדוחות של ה-

OECD.

121

, דוברי עברית ודובריOECD: אוריינות מתמטיקה – ממוצעים לאורך שנים )ישראל, ממוצע ה-48תרשים ערבית(

20062009

20122015

20062009

20122015

20062009

20122015

20062009

20122015

300

350

400

450

500

550

600

מתמטיקה - אוריינות פיזה

ישראלעברית דובריערבית דוברי

ה OECD-ממוצע

עצמומוןצי

(, נראה כי24כאשר בוחנים את שיעוריהם של המצטיינים והמתקשים לאורך השנים )טבלה חל שיפור )עלייה בשיעור המצטיינים וירידה בשיעור המתקשים(, אשר רובו התרחש בקרב דוברי העברית. שיעורי התלמידים המצטיינים גדלו בקרב כלל ישראל ובקרב התלמידים דוברי

2015 ל-2006 בקרב דוברי עברית, בין 12% ל-7% בכלל ישראל, ומ-9% ל-6%העברית )מ- בהתאמה(. בקרב דוברי הערבית, שיעורי המצטיינים היו אפסיים בכל מחזורי פיזה. במקביל,

32% ל-42%שיעוריהם של התלמידים המתקשים ירד בכלל ישראל ובקרב דוברי העברית )מ-ל-35%בכלל ישראל, ו מ- בקרב דוברי העברית, בין 22% ל-2006 בהתאמה(. בקרב2015

בשנים אלה, אך גם במחזור האחרון שיעור זה עדיין גדול5%דוברי הערבית, חלה ירידה של מאוד.

: אוריינות מתמטיקה – ממוצעים ושיעוריהם של תלמידים מצטיינים ומתקשים לאורך שנים24טבלה , דוברי עברית ודוברי ערבית(OECD)ישראל, ממוצע ה-

2006200920122015

ישראל

442447466470ממוצע

6%6%9%9%(6 ו-5מצטיינים )רמות מתקשים )מתחת

42%39%34%32%(2לרמה

ממוצע ה-OECD

498496494490ממוצע

13%13%13%11%(6 ו-5מצטיינים )רמות מתקשים )מתחת

21%22%23%23%(2לרמה

דוברי עברית

460470489495ממוצע

7%7%12%12%(6 ו-5מצטיינים )רמות מתקשים )מתחת

35%30%24%22%(2לרמה

דוברי ערבית

372367388391ממוצע

1%0%0%1%(6 ו-5מצטיינים )רמות מתקשים )מתחת

69%73%67%64%(2לרמה

נתוני המחזור השוואה של - לנתוני עבר: האחת השוואות מוצגות שתי בדוח הבין-לאומי ( לנתוני המחזור האחרון, שבו תחום המתמטיקה היה התחום העיקרי2015הנוכחי )מחזור

- ניתוח מגמת השינוי הממוצע בשלוש שנים )2012)פיזה average three-year(, והשנייה

122

trendבהתבסס על כלל נתוני העבר של כל מדינה, החל מהמחזור הראשון שבו מתמטיקה ,) (. השיטות העומדות בבסיס ניתוח מגמת השינוי התלת-שנתי2003היה תחום עיקרי )פיזה

הממוצע הן מורכבות, ועל כל אחד מהמחזורים לעמוד בכמה תנאים מקדימים על מנת שניתןיהיה לכלול אותם בהשוואה מסוג זה )להסבר מפורט על שיטת החישוב ראו בדוח פיזה של ה-

OECD.)86

הייתהOECD, ובממוצע ה-2015 ל-2012ציוני המדינות והישויות הכלכליות נותרו יציבים בין נקודות. מבין כל המדינות והישויות הכלכליות שהשתתפו במחזור4ירידה לא מובהקת של

, הראו שיפור מובהקOECD מדינות וישויות כלכליות, בהן ארבע מדינות החברות ב-11, 2015ירידה בהישגים מאז 12. במקביל 2012מאז וישויות כלכליות הראו מדינות . בשאר2012

. 2012המדינות, ביניהן ישראל, ההישגים נותרו יציבים מאז מחזור פיזה האחרון ב-

)במונחים של שיפור תלת-שנתי ממוצע( לגבי49בתרשים מוצגות המגמות הרב-שנתיות נתונים ממחזורי פיזה הרלוונטיים. כלכליות שהשתתפו במחקרי פיזה לצד וישויות מדינות

. מחושבת המגמה התלת-שנתית על בסיס2003בישראל, אשר לא השתתפה במחזור פיזה . המגמה התלת-שנתית בישראל2006כל המחזורים שבהם השתתפה ישראל, החל במחזור

18 נקודות בכל שלוש שנים בממוצע. 10.1היא של שיפור מובהק בממוצע במתמטיקה של מדינות וישויות כלכליות, ובכללן ישראל, הראו שיפור מובהק בממוצע שלהן במתמטיקה בכל

מדינות וישויות כלכליות הראו ירידה מובהקת בממוצע שלהן13שלוש שנים בממוצע. לעומתן המדינות והישויות הכלכליות לא היה שינוי28במתמטיקה בכל שלוש שנים בממוצע. בשאר מובהק בממוצע שלהן במתמטיקה לפי מדד זה.

יש לציין כי השיפור על פני שלוש שנים לא חושב כממוצע פשוט של השינוי בין המחזור הראשון והאחרון אלא86באמצעות מודל רגרסיה לינארית, המביא בחשבון את כל נקודות המדידה יחד.

123

-2015: אוריינות מתמטיקה – מגמות שינוי רב-שנתיות במונחים של שינוי תלת-שנתי ממוצע )49תרשים 2003)

איירס בואנוסרומניה

בולגריהמונטנגרוקולומביה

) סין ) מקאוילה' *צ

*סלובניה

*נורווגיה

קונג הונג*אירלנד

טאיוואןירדן

*אוסטריה

ליטא*צרפת

*בלגיה

ריקה- קוסטההאמירויות איחוד

זילנד *ניו

-20 -15 -10 -5 0 5 10 15 20 25 30 35 מתמטיקה - 40 אוריינות פיזה .OECD* מדינה חברה ב-

124

אוריינות מתמטיקה – מגדר

מוצגים ההישגים במתמטיקה בפילוח לפי מגדר. מהתרשים עולה כי בישראל50בתרשים ה- )OECDובממוצע הבנים ציוני ו-474 בישראל נקודות ה-494 נקודות בממוצע OECD)

נקודות מציוני הבנות )8גבוהים בממוצע ב- נקודות בישראל, ו-466 נקודות בממוצע ה-486 OECDפער זה אינו מובהק סטטיסטית בישראל. בקרב תלמידים בבתי ספר דוברי עברית .)

ממוצע הבנים גבוה מממוצע הבנות, אך בדומה לכלל ישראל, גם בקרב דוברי העברית פער בהתאמה(. בקרב תלמידים מבתי ספר דוברי ערבית ממוצע488 לעומת 502זה אינו מובהק )ב- נמוך )12הבנים אינו מובהק זה פער וגם נקודות מממוצע הבנות, ו-385 נקודות397

בהתאמה(.

,OECD: אוריינות מתמטיקה – ממוצעים לפי מגדר ומגזר שפה )ישראל, ממוצע ה-50תרשים דוברי עברית ודוברי ערבית(

בנים בנות בנים בנות בנים בנות בנים בנותישראל ה OECD-ממוצע עברית דוברי ערבית דוברי

300

350

400

450

500

550

600

474 466494 486

502488

385 397

מתמטיקה - אוריינות פיזה

עצמומוןצי

מוצגות התפלגויות רמות הבקיאות במתמטיקה לפי מגדר. מהתרשים עולה כי51בתרשים ( מאשר בקרב11%בכלל האוכלוסייה בישראל שיעור המצטיינים גדול יותר בקרב הבנים )

בשתי הקבוצות(.32%(, ושיעור המתקשים דומה בקרב הבנים ובקרב הבנות )7%הבנות ) עולה גם כן כי שיעור המצטיינים גדול יותר בקרב הבנים )OECDבממוצע ה- ( מאשר12%

( הבנות )9%בקרב הבנות ובקרב הבנים בקרב דומה המתקשים ושיעור ו-23%(, 24% בהתאמה(. כאשר בוחנים פערים אלה בקרב תלמידים משני מגזרי השפה בנפרד, עולה כי

( הבנים בקרב המצטיינים שיעור עברית, דוברי תלמידים מזה15%בקרב כפול כמעט ) , בהתאמה(.23% ו-21%(, ושיעור המתקשים דומה בקרב הבנים והבנות )9%שבקרב הבנות )

והבנות קטן מ- ושיעור1%בקרב תלמידים דוברי ערבית, שיעור המצטיינים בקרב הבנים , (. 61%( מאשר בקרב הבנות )67%המתקשים גדול מעט יותר בקרב הבנים )

125

,OECD: אוריינות מתמטיקה – רמות בקיאות לפי מגדר ומגזר שפה )ישראל, ממוצע ה-51תרשים דוברי עברית ודוברי ערבית(

בנים

בנות

בנים

בנות

בנים

בנות

בנים

בנות

העצמוO-מ

EC

D

תריבעריבדו

מתמטיקה - אוריינות פיזהלרמה 1מתחת 1רמה א1רמה א1רמה 1רמה 5רמה 6רמה

כאשר בוחנים את הממוצעים במתמטיקה לפי מגדר לאורך שנים, לא עולות מגמות בולטות של שינוי בפער בין המגדרים באף אחד ממגזרי השפה. נראה כי בקרב דוברי העברית בכל מחזורי פיזה נרשם יתרון לטובת הבנים, הן בממוצע ההישגים והן בשיעורי המצטיינים. מנגד, בקרב דוברי הערבית בכל מחזורי פיזה נרשם יתרון בממוצע ההישגים לטובת הבנות, ולא

נמצאו פערים גדולים בין בנים לבנות בשיעורי המצטיינים והמתקשים.

: אוריינות מתמטיקה – ממוצעים ושיעוריהם של תלמידים מצטיינים ומתקשים לפי מגדר ומגזר25טבלה שפה

לאורך שנים2006200920122015

בנותבניםבנותבניםבנותבניםבנותבנים

דובריעברית

469451477463496481502488ממוצע

10%5%10%5%17%7%15%8%(6 ו-5מצטיינים )רמות

מתקשים )מתחת לרמה2)32%37%29%31%24%24%21%23%

דובריערבית

364379361373383392385397ממוצע

1%1%0%0%0%1%1%1%(6 ו-5מצטיינים )רמות

מתקשים )מתחת לרמה2)70%68%74%71%68%65%67%61%

אוריינות מתמטיקה – רקע חברתי-תרבותי-כלכלי )חת"כ(

של החברתי-תרבותי-כלכלי הרקע לפי בפילוח במתמטיקה ההישגים מוצגים זה בחלק התלמידים בישראל )נמוך, בינוני וגבוה(. חלוקת התלמידים לקבוצות אלו נקבעה על פי מדד

(. חשוב להדגיש כי אף שיש קשר עקבי והדוק בין הרקע החת"כ4 בפרק 4החת"כ )ראה תיבה של התלמידים ובין הישגיהם, אין להסיק מממצאים אלו על קשרי סיבה-תוצאה ביניהם.

מוצגים ההישגים במתמטיקה בפילוח לפי רקע חת"כ. כמו בשני תחומי האוריינות52בתרשים לימודיים: להישגים רקע חת"כ בין החיובי בולט הקשר באוריינות מתמטיקה גם אחרים,

נקודות מממוצע ההישגים32( גבוה ב-510ממוצע ההישגים של תלמידים מרקע חת"כ גבוה )( בינוני ב-478של תלמידים מרקע חת"כ גדול בתורו נקודות(, אשר נקודות מממוצע55

( נקודות(. קשר חיובי זה מתקיים גם בכל אחד ממגזרי423התלמידים מרקע חת"כ נמוך השפה בנפרד.

126

,449בקרב דוברי העברית ממוצעי הציונים של תלמידים מרקע חת"כ נמוך, בינוני וגבוה היו ו-496 נקודות, בהתאמה. בקרב דוברי הערבית ממוצעי הציונים של תלמידים מרקע533

נקודות, בהתאמה. הפערים בין קבוצות תלמידים414 ו-391, 382חת"כ נמוך, בינוני וגבוה היו נקודות בין תלמידים47בעלות רמות רקע חת"כ סמוכות בקרב דוברי העברית עומדים על

נקודות בין תלמידים מרקע גבוה לתלמידים מרקע37מרקע בינוני לתלמידים רקע נמוך ועל נקודות בין תלמידים מרקע בינוני לתלמידים9בינוני. בקרב דוברי הערבית ניכר פער של

נקודות בין תלמידים מרקע גבוה לתלמידים מרקע בינוני.23מרקע נמוך ופער של

קיומםעל להצביע ממשיכה דומה כ"חת בעלי רקע השפה מגזרי שני תלמידים מבין השוואה שני בין הפער הנמוך הרקע קבוצת בתוך המגזרים. אמנם שני בין גדולים הישגים פערישל

נקודות )הפער בין כלל התלמידים דוברי העברית לבין104מ- מעט מצטמצם השפה מגזרי דומיםהבינוני הרקע קבוצות בתוך הפערים אך ,נקודות 67-כלל התלמידים דוברי הערבית( ל

בין הפערים מוהפערים בתוך קבוצת הרקע הגבוה אף גדוליםלפער הכללי בין מגזרי השפה, נקודות בקרב105השפה בכלל האוכלוסייה )הפער לטובת דוברי העברית עומד על מגזרי

נקודות בקרב תלמידים מרקע חת"כ גבוה(119תלמידים מרקע חת"כ בינוני, ועל צמצום. הקבוצת בתוך בהישגים הפער כך שהנמוך כ"החת רקע מצביע על מהפער לפחות חלק

בהתפלגות ההבדלים באמצעות יכול להיות מוסבר השפה מגזרי שני מתלמידים בין בהישגים כ שלהם – כמחצית מדוברי הערבית מסווגים לקבוצת הרקע הנמוך לעומת כרבע"החת רקעה

וכרבע מדוברי הערבית מסווגים לקבוצת הרקע הבינוני לעומת כמחצית מדוברי העברית, . עם זאת, צמצום זה בא לידי ביטוי רק בקרב תלמידים מרקע חת"כ נמוך,מדוברי העברית

תלמידים של הממוצע בעוד שביתר קבוצות החת"כ לא נראה צמצום כזה. יתרה מזאת – הציון מרקע תלמידים של הממוצע הציון מן נקודות 35-ב נמוך ערבית דוברי ספר מרקע גבוה בבתי

(.בהתאמה ,נקודות 449 לעומת414) עברית דוברי ספר בבתי נמוך

, דובריOECD: אוריינות מתמטיקה – ממוצעים לפי רקע חת"כ ומגזר שפה )ישראל, ממוצע ה-52תרשים עברית

ודוברי ערבית(

נמוך בינוני גבוה נמוך בינוני גבוה נמוך בינוני גבוהישראל עברית דוברי ערבית דוברי

300

350

400

450

500

550

600

423

478

510

449

496

533

382 391414

מתמטיקה - אוריינות פיזה

עצמומוןצי

מוצגות התפלגויות התלמידים לרמות בקיאות במתמטיקה לפי מגזר שפה ורקע53בתרשים המתקשים התלמידים שיעור ישראל, בכלל כי עולה מהתרשים חברתי-תרבותי-כלכלי. במתמטיקה קטן יותר ככל שהרקע החת"כ גבוה יותר, ושיעור התלמידים המצטיינים גדול יותר ככל שהרקע החת"כ גבוה יותר. וביתר פירוט: שיעורי התלמידים המתקשים גדולים יותר בקרב

( או גבוה )28%( בהשוואה לתלמידים מרקע חת"כ בינוני )49%תלמידים מרקע חת"כ נמוך )

127

(2%(, ושיעורי התלמידים המצטיינים קטנים יותר בקרב תלמידים מרקע חת"כ נמוך )19%(. 16%( או גבוה )9%בהשוואה לתלמידים מרקע חת"כ בינוני )

יותר ככל – שיעור התלמידים המתקשים קטן זהה דוברי עברית מתקבלת תמונה בקרב ( יותר גבוה ו-21%, 37%שהרקע החת"כ בינוני11% נמוך, בקרב תלמידים מרקע חת"כ

וגבוה, בהתאמה(, ושיעור התלמידים המצטיינים גדול יותר ככל שהרקע החת"כ גבוה יותר ) בקרב תלמידים מרקע חת"כ נמוך, בינוני וגבוה, בהתאמה(. 20% ו-11%, 3%

בקרב דוברי ערבית מתקבלת תמונה דומה, למעט שני הבדלים: שיעור המתקשים מקרב ( אינו שונה באופן מובהק משיעורם מקרב תלמידים מרקע חת"כ69%תלמידים מרקע נמוך )

(.52%(, אף שהוא שונה משיעור המתקשים בקרב תלמידים מרקע חת"כ גבוה )63%בינוני ) שיעורי התלמידים המצטיינים קרוב לאפס בקרב תלמידים מרקע חת"כ נמוך, קרוב לאחוז

בקרב תלמידים מרקע חת"כ גבוה. 2%בקרב תלמידים מרקע חת"כ בינוני ול-

,OECD: אוריינות מתמטיקה – רמות בקיאות לפי רקע חת"כ ומגזר שפה )ישראל, ממוצע ה-53תרשים דוברי עברית ודוברי ערבית(

נמוך

בינוני

גבוה

נמוך

בינוני

גבוה

נמוך

בינוני

גבוה

לארשי

תריבעריבדו

תבירעריבדו

מתמטיקה - אוריינות פיזה

לרמה 1מתחת 1רמה א1רמה א1רמה 1רמה 5רמה 6רמה

מוצגים הממוצעים ושיעורי המצטיינים והמתקשים בכל אחד ממחזורי פיזה לפי26בטבלה בקרב דוברי עברית נראה כי לא היו שינויים גדולים לאורך השנים87רקע חת"כ ומגזר שפה.

בתמונת הפערים של ממוצע ההישגים במתמטיקה בין תלמידים מרקע חת"כ שונה. לעומת 6%זאת, בשיעורי המצטיינים והמתקשים ניתן לזהות כן מגמות כאלה: חלה התרחבות של

בפער בין שיעורי המצטיינים בקרב תלמידים מרקע חת"כ גבוה לבין תלמידים מרקע חת"כבפער שבין שיעורי המתקשים מקרב תלמידים7%נמוך, ובמקביל חלה הצטמצמות של

מרקע חת"כ גבוה לשיעור זה בקרב תלמידים מרקע חת"כ נמוך. בקרב דוברי ערבית, חלה הצטמצמות בפער בין הממוצעים של תלמידים מרקע חת"כ גבוה לתלמידים מרקע חת"כ

, ולא חלו שינויים בתמונת2015 ל-2006 נקודות בין 32 נקודות לפער של 45נמוך, מפער של הפערים בשיעורי המצטיינים והמתקשים.

יש לשים לב כי בפרסומים קודמים נעשה שימוש במשתנה רקע אחר המבוסס על מדד הטיפוח "שטראוס". לכן87תיתכן אי- התאמה בין המוצג בדוח זה לבין המוצג בפרסומים הקודמים.

128

: אוריינות מתמטיקה – ממוצעים ושיעוריהם של תלמידים מצטיינים ומתקשים לפי רקע חת"כ26טבלה ומגזר שפה

לאורך שנים

2006200920122015

בינוננמוךבינוננמוךגבוהבינונינמוךגבוהי

בינוננמוךגבוהיגבוהי

דובריעברי

ת

416462500421473515440486536449496533ממוצע

מצטיינים ו-5)רמות

6)2%6%13%2%6%15%3%10%21%3%11%20%

מתקשים )מתחת

(2לרמה 53%33%20%49%27%14%41%23%10%37%21%11%

דובריערבי

ת

361373406356374400373391430382391414ממוצע

מצטיינים ו-5)רמות

6)1%1%2%0%0%1%0%0%2%0%1%2%

מתקשים )מתחת

(2לרמה 75%65%57%79%70%59%73%65%47%69%63%52%

אוריינות מתמטיקה – סוג פיקוח )דוברי עברית(

54בחלק זה יוצגו הישגיהם של תלמידים במדעים בבתי ספר דוברי עברית בלבד. בתרשים פיקוח סוג לפי בפילוח העברית דוברי התלמידים של הישגיהם 88מוצגים

הישגי התלמידים באוריינות מתמטיקה בבתי כי עולה )ממלכתי/ממלכתי-דתי(. מהתרשים ( הממלכתי שבפיקוח שבפיקוח503ספר ספר בבתי עמיתיהם להישגי דומים נקודות(

נקודות(. 499הממלכתי-דתי )

: אוריינות מתמטיקה – ממוצעים לפי סוג פיקוח )דוברי עברית(54תרשים

ממלכתי דתי- ממלכתיעברית דוברי

300

350

400

450

500

550

600

503 499

מתמטיקה - אוריינות פיזה

עצמומוןצי

מוצגים שיעורי התלמידים בכל אחת מרמות הבקיאות במתמטיקה לפי סוג55בתרשים הפיקוח. כאשר משווים בין תלמידים בפיקוח הממלכתי לבין תלמידים בפיקוח הממלכתי-דתי,שיעור הבקיאות. ברמות אחת בכל התלמידים בשיעור מובהקים הבדלים נראים לא ובקרב התלמידים אינו שונה בקרב התלמידים בפיקוח הממלכתי והמתקשים המצטיינים

מתקשים בשני סוגי הפיקוח(. 20% מצטיינים וכ-13%בפיקוח הממלכתי-דתי )כ-

חלוקה זו אינה כוללת תלמידים הלומדים במוסדות שבפיקוח משרד הרווחה )לשעבר הכלכלה(.88

129

: אוריינות מתמטיקה – רמות בקיאות לפי סוג פיקוח )דוברי עברית(55תרשים

ממלכתי

דתי- ממלכתי

תריבעריבדו

מתמטיקה - אוריינות פיזה

לרמה 1מתחת 1רמה א1רמה א1רמה 1רמה 5רמה 6רמה

מוצגים הישגי התלמידים משני סוגי הפיקוח לאורך שנים. נראה כי בשני סוגי27בטבלה נקודות בהישגים וכי בקרב תלמידים בפיקוח הממלכתי עלייה40הפיקוח הייתה עלייה של כ-

זו נבלמה בין שני מחזורי המחקר האחרונים. לאורך השנים שיעור המצטיינים והמתקשים אינושונה באופן מובהק בקרב תלמידים משני סוגי הפיקוח.

: אוריינות מתמטיקה – ממוצעים ושיעוריהם של תלמידים מצטיינים ומתקשים לאורך שנים לפי27טבלה סוג פיקוח

)דוברי עברית בלבד(

2006200920122015

ממלכתי

461476500503ממוצע

8%8%13%13%(6 ו-5מצטיינים )רמות מתקשים )מתחת

35%27%20%19%(2לרמה

ממלכתי-דתי

460471488499ממוצע

6%9%13%14%(6 ו-5מצטיינים )רמות מתקשים )מתחת

36%31%23%21%(2לרמה

מוצגים הישגיהם של התלמידים דוברי העברית בפילוח לפי סוג פיקוח ומגדר.56בתרשים נקודות509ממוצע הישגי הבנים אינו שונה באופן מובהק סטטיסטית מממוצע הישגי הבנות )

ו-497לעומת הממלכתי בפיקוח נקודות לעומת 516 נקודות בפיקוח477 נקודות הפיקוח89הממלכתי-דתי(. סוגי משני לבנות החרדי מהפיקוח הבנות את משווים כאשר

נקודות( נמוך באופן מובהק מזה של477האחרים, ניכר כי ממוצע הישגי הבנות החרדיות ) הבנות בפיקוח הממלכתי וזהה לזה של הבנות בפיקוח הממלכתי-דתי.

חלוקת מדגם התלמידים בפיקוח הממלכתי-דתי לבנים ובנות יוצרת טעות אומדן גדולה יחסית, ולכן נדרש פער89ציונים גדול יותר על מנת להגיע לרמת מובהקות מספקת.

130

: אוריינות מתמטיקה – ממוצעים לפי סוג פיקוח ומגדר )דוברי עברית(56תרשים

בנים בנות בנים בנות בנותממלכתי דתי- ממלכתי חרדי

300

350

400

450

500

550

600

509 497516

477 477

מתמטיקה - אוריינות פיזה

עצמומוןצי

מוצגות התפלגויות רמות הבקיאות במתמטיקה לפי סוג הפיקוח ולפי מגדר. אצל57בתרשים ( מאשר15%תלמידים בפיקוח הממלכתי נראה כי שיעור המצטיינים גדול יותר בקרב הבנים )

( הבנות )10%בקרב והבנות הבנים בקרב שונה אינו המתקשים ושיעור ו-19%( 20%, בהתאמה(. בקרב תלמידים בפיקוח הממלכתי-דתי, ההבדלים שנמצאו בין בנים ובנות בשיעור המצטיינים והמתקשים אינם מובהקים סטטיסטית על אף גודלם )שיעור המצטיינים עומד על

בקרב הבנים ועל16% בקרב הבנות, ושיעור המתקשים עומד על 8% בקרב הבנים ועל 18% ( קטן משיעור המצטיינות4% בקרב הבנות(. שיעור המצטיינות בקרב הבנות החרדיות )27%

בפיקוח הממלכתי ואינו שונה באופן מובהק משיעור המצטיינות בפיקוח הממלכתי-דתי. שיעור ( אינו שונה משיעור המתקשות בפיקוח הממלכתי24%המתקשות בקרב הבנות החרדיות )

ומשיעור המתקשות בפיקוח הממלכתי-דתי.

: אוריינות מתמטיקה – רמות בקיאות לפי סוג פיקוח ולפי מגדר בתוך סוג פיקוח )דוברי עברית(57תרשים

בנים

בנות

בנים

בנות

בנות

תילכממ

-

תידתילכממ

דירח

מתמטיקה - אוריינות פיזהלרמה 1מתחת 1רמה א1רמה א1רמה 1רמה 5רמה 6רמה

מוצגים הישגיהם של התלמידים דוברי העברית בפילוח לפי סוג פיקוח ורקע58בתרשים חברתי-תרבותי-כלכלי. נראה כי בשני סוגי הפיקוח )ממלכתי וממלכתי-דתי( קיימים פערים משמעותיים בין תלמידים המגיעים מרקע חברתי-תרבותי-כלכלי שונה. הפער בין תלמידיםבפיקוח תלמידים בקרב יותר גדול בינוני חת"כ מרקע תלמידים ובין גבוה חת"כ מרקע

נקודות( מאשר בקרב תלמידים בפיקוח הממלכתי-דתי )43הממלכתי ) נקודות(. מנגד,24 בקרב יותר קטן נמוך ובין תלמידים מרקע חת"כ בינוני תלמדים מרקע חת"כ בין הפער

70 נקודות( מאשר בקרב תלמידים בפיקוח הממלכתי-דתי )39תלמידים בפיקוח הממלכתי ) נקודות(. עוד נראה כי הפער בין שני סוגי הפיקוח קטן יותר בקרב תלמידים מרקע חת"כ גבוה

131

נקודות(, בהשוואה לפער בין הפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי בקרב תלמידים4)פער של נקודות(, ובקרב תלמידים מרקע חת"כ נמוך )פער של 15מרקע חת"כ בינוני )פער של 16

נקודות(.

: אוריינות מתמטיקה – ממוצעים לפי סוג פיקוח ורקע חת"כ )דוברי עברית(58תרשים

נמוך בינוני גבוה נמוך בינוני גבוהממלכתי דתי- ממלכתי

300

350

400

450

500

550

600

459

498

541

443

513537

מתמטיקה - אוריינות פיזה

עצמומוןצי

רקע59בתרשים ולפי הפיקוח סוג לפי במתמטיקה הבקיאות רמות התפלגויות מוצגות חברתי-תרבותי-כלכלי. בחינה של שיעורי התלמידים המצטיינים והתלמידים המתקשים, בשני סוגי הפיקוח מעלה כי קיימים פערים מובהקים בין תלמידים מרקע חת"כ נמוך לבין תלמידים מרקע חת"כ בינוני או גבוה, כך שככל שהרקע החת"כ גבוה יותר שיעור התלמידים המצטיינים גדול יותר ושיעור התלמידים המתקשים קטן יותר. כאשר בוחנים את שיעור המצטיינים בקרבבאופן שונה אינו שיעורם כי נראה הממלכתי-דתי, ובפיקוח הממלכתי בפיקוח תלמידים

בשני סוגי הפיקוח,3%מובהק בכל אחת מרמות החת"כ )אצל תלמידים מרקע חת"כ נמוך – – בינוני חת"כ מרקע תלמידים לעומת 11%אצל בממלכתי ואצל15% בממלכתי-דתי

בשני סוגי הפיקוח(. בדומה, שיעור המתקשים בקרב22%תלמידים מרקע חת"כ גבוה – אחת בכל מובהק באופן שונה אינו הממלכתי-דתי ובפיקוח הממלכתי בפיקוח תלמידים

בפיקוח33%מקבוצות הרקע החברתי-כלכלי-תרבותי )אצל תלמידים מרקע חת"כ נמוך – בפיקוח הממלכתי-דתי; אצל תלמידים מרקע חת"כ בינוני – 39%הממלכתי לעומת 20% בממלכתי-דתי ואצל תלמידים מרקע חת"כ גבוה – 16%בממלכתי לעומת בשני סוגי9%

הפיקוח(.

: אוריינות מתמטיקה – רמות בקיאות לפי סוג פיקוח ורקע חת"כ )דוברי עברית(59תרשים

נמוך

בינוני

גבוה

נמוך

בינוני

גבוה

תילכממ

-

תידתילכממ

מתמטיקה - אוריינות פיזהלרמה 1מתחת 1רמה א1רמה א1רמה 1רמה 5רמה 6רמה

132

: סיכום הממצאים בפרקי ההישגים בשלושת תחומי7פרק האוריינות

בחלק זה יתוארו עיקרי הממצאים שעלו ממבחני ההישגים באוריינות מדעים, אוריינות קריאהובהשוואה למחזורי המחקר הקודמים.2015ואוריינות מתמטיקה במחקר פיזה ציוני פיזה

מדווחים על פני סולם שנקבע בשנה הראשונה שבה היה כל אחד מהתחומים הנחקריםהוא OECDבמוקד המחקר, ואשר לפיו הממוצע של מדינות ה- וסטיית התקן - 500 100.

ברמות הבקיאות פי התפלגות התלמידים על ההישגים הציון הממוצע מדווחים על נוסף סולם הציונים הרציף מחולק לכמה "רמות הבקיאות". כל רמת בקיאות מייצגת שינויהשונות.

איכותי ברמת האוריינות בתחום הנחקר ומלווה בתיאור המסביר מה מאפיין תלמידים בטווחיודעים ומצליחים לפתור בדרך כלל. תלמידים שהישגיהם מסווגים ומה הם זה של ציונים

ו-5לאחת משתי רמות הבקיאות הגבוהות ביותר )רמות ( מוגדרים "מצטיינים", ותלמידים6 )מתחת לרמת בקיאות ביותר מוגדרים2שהישגיהם מסווגים לרמות הבקיאות הנמוכות )

"מתקשים".

)במדעיםOECDבישראל, הממוצע בכל אחד משלושת התחומים נמוך מזה שבממוצע ה- בממוצע ה-493 בישראל לעומת 479, בקריאה OECD בממוצע ה-493 בישראל לעומת 467

OECD ובמתמטיקה , בישראל לעומת 470 בממוצע ה-490 OECD 2015(. במחזור פיזה ביניהן 72השתתפו כלכליות, וישויות מדינות ב-35 החברות המדינות OECD מבין .70

המדינות והישויות הכלכליות שנתוניהן מדווחים, בתחום המדעים ממוקמת ישראל במקום ה-40( מבין מדינות ה-30 OECD-37(, בקריאה היא ממוקמת במקום ה( מבין מדינות ה-29

OECD-ה במקום – ובמתמטיקה )39( ה-30 מדינות מבין OECDלמחקר בהשוואה .) 40 נקודות במדעים, 13, ישראל שיפרה את ההישגים בשלושת התחומים )2006שהתבצע ב-

ו- זו לא נמשכה במחזור פיזה הנוכחי.28נקודות בקריאה נקודות במתמטיקה(, אך מגמה פיזה למחזור בשלושת2012בהשוואה ההישגים בממוצע מובהקים הבדלים היו לא

התחומים.

פיזור הציונים בישראל הוא מהגדולים ביותר בקרב המדינות והישויות הכלכליות המשתתפות )הציון ש-5מדד הפיזור במחקר פיזה הוא הטווח שבין הציון המייצג את האחוזון ה-במחקר.

מן התלמידים החלשים ביותר במדינה נתונה מצויים מתחתיו(, לבין הציון המייצג את5% ה- ש-95האחוזון )הציון מעליו(.5% מצויים נתונה ביותר במדינה החזקים מן התלמידים

והוא עומדOECDבשלושת התחומים מדד הפיזור בישראל הוא הגדול ביותר מבין מדינות ה-כ- כ-350על לעומת וחצי סטיות תקן( )כשלוש נקודות )כשלוש סטיות תקן(300 נקודות

. בהשוואה לכלל המדינות והישויות הכלכליות שהשתתפו במחקר, פיזורOECDבממוצע ה- הציונים בישראל שני בגודלו בתחום המדעים ושלישי בגודלו בתחומי הקריאה והמתמטיקה.

נקודות19 נקודות במדעים, ב-16, מדד פיזור הציונים בישראל קטן יותר ב-2006בהשוואה ל- קטן2015, מדד הפיזור ב-2012 נקודות במתמטיקה. בהשוואה למחזור פיזה 10בקריאה וב-

הממצא בדבר השונות נקודות במתמטיקה.10 נקודות בקריאה וב-3 נקודות במדעים, ב-11ב-פיזה של המחקר במחזורי גם שעולה עקבי, ממצא הוא בישראל הציונים של הגדולה וזאת חרף העובדה שישראל הציבה לאורך השנים בראש בין-לאומיים אחרים, ובמחקרים

מעייניה את היעד של צמצום הפערים בחינוך.

מוגדרים בישראל מהתלמידים מעשירית תחומימצטייניםפחות משלושת אחד בכל האוריינות בנפרד. שיעורי המצטיינים במדעים ובמתמטיקה בישראל קטנים מעט משיעורי

ה- בממוצע )במדעים OECDהמצטיינים לעומת 6% בישראל ה-8% בממוצע OECD, (, ובקריאה שיעוריהם גדולים מעטOECD בממוצע ה-11% בישראל לעומת 9%ובמתמטיקה

133

ה- )OECDמזה שבממוצע לעומת 9% בישראל ה-8% בממוצע OECDבישראל שיעור .) , קטן במעט מזה שבממוצע ה-המצטיינים בכל שלושת תחומי האוריינות יחדהתלמידים

OECD( 3% בממוצע ה-4% בישראל לעומת OECD-ב ,)מבין22 מדינות וישויות כלכליות )27 בישראלהמתקשים( שיעור זה גדול מזה שבישראל. לעומת זאת, שיעור OECDמדינות ה-

גדול מאוד. בכל אחד מתחומי האוריינות בנפרד קרוב לשליש מהתלמידים בישראל מוגדריםה- בממוצע המקבילים מהשיעורים משמעותית גדולים אלה שיעורים OECDמתקשים.

20% בישראל לעומת 27%, בקריאה OECD בממוצע ה-21% בישראל לעומת 31%)במדעים בישראל לעומת 32%, ובמתמטיקה OECDבממוצע ה- בממוצע ה-23% OECDבישראל .)

גדול מזה שבממוצע ה-המתקשים בכל שלושת תחומי האוריינות יחדשיעור התלמידים OECD( 20% בממוצע ה-13% בישראל לעומת OECD .)

גבוהים מציוני דוברי העברית ציוני התלמידים ובכל התחומים כל מחזורי המחקר לאורך ב- הערבית. דוברי על 2015התלמידים עומד זה פער במדעים, 87 נקודות נקודות116

נקודות במתמטיקה. הפערים בין התלמידים משני מגזרי השפה התרחבו בין104בקריאה ו- נקודות51 נקודות במדעים, 21. בעוד שציוני התלמידים דוברי העברית עלו ב-2015 ל-2006

וב- נקודות במתמטיקה, ציוני התלמידים דוברי הערבית נותרו יציבים במדעים35בקריאה נקודות במתמטיקה. 19 נקודות בקריאה וב-19 נקודות( ועלו ב-2)ירידה של

בחינה של שיעורי המצטיינים והמתקשים בקרב תלמידים משני מגזרי השפה מעלה כי בקרב ,OECDדוברי העברית שיעורי המצטיינים במדעים ובמתמטיקה דומים לשיעורים בממוצע ה-

ה- גדולים מהשיעורים בממוצע הם )במדעים OECDובקריאה דוברי העברית8% בקרב , ובקריאהOECD בממוצע ה-11% לעומת 12%, במתמטיקה OECD בממוצע ה-8%לעומת

בקרב דוברי העברית לעומת 12% בממוצע ה-8% OECDגם שיעורי המתקשים דומים .) בממוצע ה-21% בקרב דוברי העברית לעומת 24% )במדעים OECDלשיעורים בממוצע ה-

OECD בקרב דוברי העברית לעומת 17%, בקריאה בממוצע ה-20% OECDובמתמטיקה , בקרב דוברי העברית לעומת 22% בממוצע ה-23% OECDבקרב דוברי הערבית שיעורי .)

במדעים56%המצטיינים אפסיים בשלושת התחומים, אך שיעורי המתקשים גבוהים מאוד ) המצטיינים בכל שלושת תחומי האוריינות במתמטיקה(. שיעור התלמידים 64%ובקריאה ו-

בקרב דוברי העברית )יחד , אך בקרב דוברי הערביתOECD( דומה לזה שבממוצע ה-4% בקרבהמתקשים בכל שלושת תחומי האוריינות יחדהשיעור הוא אפסי. שיעור התלמידים

, ובקרב דוברי הערבית ))OECD )13%( מעט נמוך מזה שבממוצע ה-12%דוברי העברית ).OECD( שיעור המתקשים גבוה בהרבה מזה שבממוצע ה-45%

134

, דוברי עברית ודובריOECD)ישראל, ממוצע ה-: שיעורי המצטיינים והמתקשים לאורך שנים 60תרשים ערבית(

, מעלה ההשוואה בין המגדרים כי בישראל בנות ובנים מגיעים להישגים2015במחקר פיזה ( בקריאה מהבנים בהרבה גבוהים להישגים מגיעות הבנות במדעים, נקודות(23דומים

( במתמטיקה הבנות מהישגי במעט גבוהים להישגים מגיעים תמונת8והבנים נקודות(. )כמעט שאיןOECDהפערים המגדריים בישראל דומה מאוד לתמונת הפערים בממוצע ה-

פער במדעים, פער גדול לטובת הבנות בקריאה ופער קטן יותר לטובת הבנים במתמטיקה(. לאורך השנים, תמונת הפערים נותרה יציבה למדי במדעים ובמתמטיקה, אך בקריאה הפער

(. צמצום2015 נקודות ב-23 ל-2006 נקודות ב-42לטובת הבנות הצטמצם כמעט למחצית )מ-ו-2012הפער הבין-מגדרי בקריאה התרחש בעיקר בין שני מחזורי פיזה האחרונים ) 2015,)

נקודות בהישגי הבנות. 17שבהם נרשמה יציבות בהישגי הבנים לצד ירידה של

כאשר בוחנים את ההבדלים המגדריים בקרב תלמידים משני מגזרי השפה בנפרד, עולה כייותר מהבנות במדעים ובמתמטיקה בקרב דוברי העברית הבנים מגיעים להישגים גבוהים

135

שיעור המצטייניםשיעור המתקשים

נקודות, בהתאמה(, ואילו הבנות מגיעות להישגים גבוהים יותר14 נקודות ושל 12)פערים של נקודות(. בקרב דוברי הערבית, הבנות מגיעות להישגים גבוהים יותר14מהבנים בקריאה )

12 נקודות בקריאה ושל 52 נקודות במדעים, של 22מהבנים בשלושת התחומים )פערים של נקודות במתמטיקה(. הפערים בין הבנים והבנות בקרב דוברי הערבית נותרו יציבים לאורך

השנים.

שיעורבחינה של שיעורי המצטיינים והמתקשים לפי מגדר התלמידים מעלה כי בכלל ישראל ,4% לעומת 7% מקרב הבנים גבוה משיעור זה בקרב הבנות באוריינות מדעים )המצטיינים

( ובאוריינות מתמטיקה לעומת 11%בהתאמה( , בהתאמה(. שיעורי המצטיינים בקרב7% ( בקרב בנים ובנות(. 9%הבנים והבנות באוריינות קריאה דומים בקרבשיעור המתקשים

( קריאה באוריינות הבנות בקרב זה משיעור בהרבה גדול לעומת 32%הבנים 22%, 33%בהתאמה(, ושיעורי המתקשים בקרב הבנים ובקרב הבנות דומים באוריינות מדעים )

בקרב שני המגדרים(. 32% בהתאמה( ובאוריינות מתמטיקה )31%לעומת

קיים מתאם בין הרקע החברתי-תרבותי-כלכלי של התלמידים ובין הישגיהם: ככל שהרקע הפערים בהישגים2015החת"כ של התלמידים גבוה יותר כך הישגיהם גבוהים יותר. במחזור

נקודות בקריאה89 נקודות במדעים, 91בין תלמידים מרקע גבוה לתלמידים מרקע נמוך הם נקודות במתמטיקה. לאורך השנים הפערים נותרו כמעט ללא שינוי. בקרב התלמידים87ו-

דוברי העברית הפערים בהישגים בין תלמידים מרקע גבוה לתלמידים מרקע נמוך דומים - האוכלוסייה כלל בקרב במדעים, 94לפערים נקודות ו-87 בקריאה נקודות נקודות84

במתמטיקה. בקרב התלמידים דוברי הערבית הפערים קטנים בהשוואה לכלל האוכלוסייה – נקודות במתמטיקה. עוד עולה כי בקרב דוברי32 נקודות בקריאה ו-22 נקודות במדעים, 31

עד 30הערבית הייתה מגמה של צמצום פערים לאורך השנים, מפערים של נקודות ב-45 לפערים של 2006 עד 20 ב-30 נקודות עוסקים2015 כי במחקרים שאינם לציין . חשוב

באוריינות אלא בוחנים בקיאות בחומר שבתכניות הלימודים, הפער בין המגזרים מצטמצםבמידה ניכרת כאשר מביאים בחשבון את הרקע החברתי-תרבותי-כלכלי של התלמידים.

בכל תחומי האוריינות שיעור המצטיינים גדול יותר ככל שהרקע החברתי-תרבותי-כלכלי של שיעורי המצטייניםהתלמידים גבוה יותר. בקרב תלמידים מרקע חת"כ גבוה, בינוני ונמוך

על: ו-5%, 12%עומדים במדעים, 1% ו-2%, 9%, 17% בקריאה ו-9%, 16% ,2% עומדים על:שיעורי המתקשיםבמתמטיקה. בקרב תלמידים מרקע חת"כ גבוה, בינוני ונמוך

במתמטיקה. 49%, ו-28%, 19% בקריאה ו-40%, 23%, 16% במדעים, 47% ו-28%, 18%

בחינוך הלומדים תלמידים בין קטנים פערים קיימים העברית דוברי התלמידים בקרב ובין תלמידים הלומדים בחינוך הממלכתי-דתי, לטובת אלה שבחינוך הממלכתי הממלכתי

נקודות(. כאשר4 נקודות ובמתמטיקה 9 נקודות, ופערים לא מובהקים בקריאה 13)במדעים משווים את הישגי הבנות החרדיות להישגי הבנות בפיקוח הממלכתי ולהישגי הבנות בפיקוח הממלכתי-דתי, עולה כי הישגיהן של החרדיות נמוכים מאלה של הבנות בפיקוח הממלכתי,

אך אינם שונים באופן מובהק מהישגיהן של הבנות בפיקוח הממלכתי-דתי.

לסיכום, הישגי התלמידים בישראל בשלושת תחומי האוריינות השתפרו לאורך השנים שבין - 2015, מגמה שנראה כי נעצרה במחזור האחרון. כיוון שכך הישגי ישראל בשנת 2015 ל-2006

. מגמת השיפור בהישגים באוריינות מדעים היא2012אינם שונים במובהק מהישגיה בשנת נקודות28 נקודות בתשע שנים, מגמת השיפור באוריינות מתמטיקה – 13האיטית ביותר –

נקודות40בתשע שנים, ומגמת השיפור בהישגים באוריינות קריאה היא המהירה ביותר – , ובמדרגOECDבתשע שנים. על אף העלייה בהישגים, הישגי ישראל נמוכים מממוצע ה-

136

. במקביל, פיזור הציונים בישראל ממשיך להיות40-37המדינות ישראל ממוקמת במקומות והישויות הכלכליותOECDהגדול ביותר בקרב מדינות ה- ומבין הגדולים בקרב המדינות

בשיעורי התלמידים לראות ניתן בהישגים לשונות נוסף ביטוי פיזה. המשתתפות במחקר , גם כשבודקים כל תחום בנפרד וגםOECDהמצטיינים, הקרובים לשיעורים אלה בממוצע ה-

כשבודקים את שיעור המצטיינים בשלושת התחומים יחד. זאת לצד שיעורים גבוהים מאוד של תלמידים מתקשים – כמעט שליש מהתלמידים בישראל מתקשים לפחות באחד מתחומיהשונות מקורות יחד. גם התחומים מהתלמידים מתקשים בשלושת וכחמישית האוריינות בהישגי התלמידים בישראל הם מגוונים ומורכבים. שני הפערים הבולטים ביותר הם הפער בין

כ- על העומד דוברי הערבית, ובין התרחבות,100דוברי העברית והמצוי במגמת נקודות כ- העומדים על בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי-תרבותי שונה, בין90והפערים נקודות

תלמידים מרקע גבוה לתלמידים מרקע נמוך.

137

: מוטיבציות ללמידת מדעים8פרק (background questionnaireשאלון הרקע )

(, אשרbackground questionnaireמחקר פיזה כולל לצד מבחני האוריינות גם שאלון רקע ) דקות. בשאלון נאסף מידע על התלמידים עצמם, על ביתם ובית35ההשבה עליו אורכת כ-

ספרם ועל חוויות הלימודים שלהם. נוסף על השאלון שניתן לתלמידים, מתבקשים גם מנהלי בתי הספר לענות על שאלון ייעודי שבו נאסף מידע על בתי הספר ועל סביבת הלמידה בו

(. בפרק זה יוצגו ממצאים העולים משאלון הרקע2)לפירוט נוסף על שאלון הרקע ראו פרק היה אוריינות2015שהועבר לתלמידים כחלק ממחקר פיזה. מאחר שהתחום במוקד פיזה

מדעים, שאלון הרקע התמקד אף הוא בתחום זה, כך שהחלקים בשאלון שעסקו בלימודים התייחסו לתחומים מעולם המדעים. לכן, הקשרים בין הממצאים שעלו מן המדדים השונים

וההיגדים המרכיבים אותם ייבחנו לאור ההישגים באוריינות מדעים בלבד.

הפרק הנוכחי יעסוק בסוגי המוטיבציה השונים ללמידת מדעים וכן בגורמים שונים שעשויים להסביר הבדלים במוטיבציה בין תלמידים שונים. יש לציין כי כל המידע המופק משאלון זה מבוסס על דיווח עצמי של התלמידים – התלמידים ענו על השאלות ולאחר מכן תגובותיהם

קודדו בהתאם לסוג השאלה. השאלון מורכב מכמה סוגים של שאלות או מדדים:

( – למשל, האם את/ה בן או בת?explicitשאלות מפורשות )- ( – מדדים המבוססים על שאלה אחת אבל עובריםsimple indicesמדדים פשוטים )-

? – התשובות )הפתוחות(30קידוד. למשל, באיזו עבודה תרצה לעבוד כשתהיה בן 'אנשי מקצוע בתחום המדעים וההנדסה', 'מקצועותלשאלה זו סווגו לכמה קטגוריות )

'אנשי מדעי', ויישום במחקר מקצוע ואנשי 'טכנאים תקשוב', 'מקצועות בריאות', (.מקצוע שאינם מתחום המדע', ו'מעורפל'

-( מורכבים scaleמדדים indicesפריטים מספר באמצעות חושבו אלה מדדים – ) IRT - Itemמשאלון הרקע באמצעות שיטות המבוססות על תיאוריית התגובה לפריט )

Response Theory-ה כך שבממוצע נקבע הציונים וסולם ,)OECD יתקבל ממוצע 0 ( שלא ניתן לאמודlatent traits. מדדים הם אומדן של תכונות סמויות )1וסטיית תקן

בצורה ישירה. מוטיבציה פנימית, למשל, נאמדת באמצעות חמישה היגדים המהווים אינדיקטורים למוטיבציה פנימית ללמידת מדעים, אשר אופן ההשבה על כל אחד

מהם מושפע ממוטיבציה זו אצל התלמיד.

לגבי כל מדד יוצגו ממצאים באמצעות הממוצע של המדד, שיעורי התלמידים המסכימים )או מסכימים מאוד( עם כל אחד מההיגדים הכלולים בו )בחלק מהמדדים אין מדובר בהסכמה אלא, למשל, במידת העניין לגבי נושאים שונים שעליה התלמידים דיווחו. במקרים אלה יוצגו שיעורי התלמידים בהתאם לסולם התשובות הרלוונטי(, והישגי התלמידים באוריינות מדעים

בפרק יוצגו ממצאים עבור המדינות השונות90לפי מיקומם היחסי במדדים השונים )רבעונים(.וכן עבור פילוחים מרכזיים בישראל )מגזרי שפה, מגדר ורקע חברתי-תרבותי-כלכלי(.

מוטיבציה ללמידת מדעים

ובחירת הלמידה העיסוק, שמאחורי המניע ככוח מתוארת שהוא תחום בכל מוטיבציה המקצוע. כדי לטפח את העיסוק של תלמידים במדעים, לא די לציידם בידע בסיסי הדרוש להם לשם עיסוק בסוגיות מדעיות מורכבות, ומערכות חינוך צריכות לוודא כי נוסף על ידע בסיסי זה, עומדות לרשותם גם רמות גבוהות של עניין ומוטיבציה שייגרמו להם לרצות לעסוק בסוגיות אלה. בפיזה מבחינים בין שני סוגי מוטיבציה: מוטיבציה פנימית )אינטרינזית( – הדחף

בחלק מהמקרים ייתכנו פערים בין הנתונים המפורסמים בפרק זה לבין הנתונים שפורסמו בדוח90 הבין-לאומי. פערים אלה נובעים מפערי עיגול.

138

ללמוד מדעים מתוך עניין והנאה הנובעים מהלימודים עצמם, ומוטיבציה אינסטרומנטלית –של העתידיות לתוכניות ערך כבעלי נתפסים אלה שלימודים כיוון מדעים ללמוד הדחף

התלמידים.

מהממצאים עולות כמה תובנות. ראשית, נראה כי בעוד שדיווחי התלמידים בישראל בנוגע למוטיבציה אינסטרומנטלית )חשיבות/כדאיות לימודי המדעים( מצביעים על שיעורים גבוהים

במוטיבציה פנימיתOECD, הדיווחים הרי שהשיעורים דומים לממוצע ה-OECDמממוצע ה-)הנאה מלימודי מדעים( ובמדד הפעילויות היומיומיות בתחומים מדעיים, ונמוכים מממוצע ה-

OECDשבין הקשר בישראל כי נראה שנית, כלליים. מדעיים בתחומים העניין במידת מוטיבציה להישגים באוריינות מדעים ניכר בעיקר כאשר בוחנים מוטיבציה פנימית )ואת מידתניכר פחות כאשר בוחנים מוטיבציה אינסטרומנטלית. העניין בנושאים מדעיים( אך הקשר ממצאים דומים עולים גם מנתוני מחקר טימס ומנתוני המיצ"ב. מעניין לציין כי הקשר בין פעילויות יומיומיות בתחום המדעים להישגים הוא שלילי בכלל ישראל ובקרב דוברי ערבית ואינו קיים כלל בקרב דוברי עברית. לבסוף, קיימת תופעה )אשר תועדה גם במחקרים אחרים, למשל במחקר טימס( שלפיה הקשר שבין מדדי מוטיבציה )פנימית או אינסטרומנטלית( ובין הישגים הוא שלילי כאשר בוחנים אותו בהקשר בין-לאומי או בין-תרבותי, ואילו כאשר בוחניםבמדד שהממוצע ככל כך, חיובי. קשר מתגלה תרבותית, קבוצה או מדינה בתוך אותו מוטיבציה כלשהו גבוה במדינה מסוימת, ממוצע ההישגים באותה מדינה נמוך יותר, אך בתוך כל מדינה או קבוצה תרבותית, ככל שהמוטיבציה גבוהה יותר ההישגים גבוהים יותר. הסבר אפשרי לכך הוא שמדדי המוטיבציה, המבוססים על דיווח עצמי בלבד, מושפעים במידה ניכרת מהבדלים תרבותיים, והשפעה זו ממסכת את הקשר שבין מדדי המוטיבציה להישגים. אולם כאשר בוחנים תלמידים מיחידה תרבותית אחידה, למשל, מדינה מסוימת או מגזר

מסוים בתוך מדינה, נחשפים הקשרים בין מדדי המוטיבציה להישגים.

139

מוטיבציה פנימית )הנאה מלימודי מדעים(

מוטיבציה פנימית )אינטרינזית(, המוגדרת גם כמוטיבציה המונעת מאהבה או מהנאה מלימודי מדעים, מתייחסת לדחף לעסוק בפעילות מסוימת אך ורק מתוך ההנאה או העניין הכרוכים בעיסוק עצמו. ממחקרים עולה כי מוטיבציה פנימית בקרב ילדים היא מנבא טוב להשתתפות בפעילויות הקשורות למדעים. לעומת זאת, יצירת הזדמנויות ללמידת מדעים אינן תורמות, בפני עצמן, להנאה ממדעים. עוד נראה כי בדרך כלל המוטיבציה הפנימית ללמידת מדעים

21 כי בכל 2011פוחתת עם ההתקדמות בשכבות הלימוד. כך, למשל, עולה מממצאי טימס המדינות שבהן נלמד תחום הדעת מדעים כמקצוע אינטגרטיבי בכיתה ח', ושלגביהן יש מידע בר-השוואה לגבי כיתה ד', שיעור התלמידים שהסכימו מאוד עם ההיגד "אני נהנה ללמוד

בממוצע( מאשר בקרב תלמידי כיתות43%מדעים" היה נמוך יותר בקרב תלמידי כיתות ח' ) בממוצע(. בדומה לכך, במיצ"ב שנערך בתשע"ג )השנתון האחרון שבו נערכו מבחני68%ד' )

מיצ"ב במדע וטכנולוגיה גם בכיתות ה' וגם בכיתות ח'(, שיעור התלמידים שהסכימו עם ההיגד (. ניתן49%( מאשר בכיתות ח' )70%"אני נהנה ללמוד מדעים" היה גדול יותר בכיתות ה' )

להסביר ממצא זה בכך שככל שהתלמידים מתבגרים תחומי העניין שלהם נעשים מובחנים יותר והם מעמיקים בהם יותר. ניתן גם לתלות את הירידה בהנאה בלימודי המדעים בדרכי

הוראה בתחום, העלולות לפגוע במוטיבציה הטבעית של התלמידים ללמוד מדעים.

מדד 'מוטיבציה פנימית' נאמד באמצעות חמישה היגדים, שלגבי כל אחד מהם התבקש כל. ההיגדים היו:מאוד מסכים או מסכים, לא מסכים, מאוד לא מסכיםתלמיד לציין אם הוא

אני נהנה בדרך כלל כשאני לומד נושאים מדעיים.- 1היגד אני אוהב לקרוא על נושאים מדעיים.- 2היגד אני אוהב להתעסק בנושאים מדעיים.- 3היגד אני נהנה לרכוש ידע חדש בנושאים מדעיים.- 4היגד אני מגלה עניין בנושאים מדעיים.- 5היגד

61. בתרשים 2006הסולם של מדד המוטיבציה הפנימית הוא בר-השוואה למדד שחושב ב-במחקר. המשתתפות המדינות כלל של הפנימית המוטיבציה במדד הממוצעים מוצגים

ב- צבועהOECDמדינות החברות )ישראל בלבן ושאר המדינות באפור צבועות בתרשים והוא דומה לממוצע במדינות ה-0.09באדום(. הממוצע במוטיבציה פנימית בישראל עומד על

OECD נקבע על אפס(. אפשר להבחין כי כמעט כל המדינות בחלקו העליון2006 )שבשנת הן מדינות שאינן חברות ב- )גבוהות במדד( וכי רוב המדינותOECDשל מדרג המדינות ,

ב- מביןOECDהחברות במדד(. )נמוכות התרשים של התחתון בחלק דווקא ממוקמות המדינות אשר הממוצע שלהן במדד היה גבוה מהממוצע בישראל, כשליש הן מדינות החברות

(, ומבין0.92(, והמדינה עם הממוצע הגבוה ביותר במדד היא קוסבו )43 מתוך 15 )OECDב-הממוצע הגבוה ביותר נמדד במקסיקו )OECDמדינות ה- (. מבין המדינות שהממוצע0.42

)OECDשלהן במדד היה נמוך מהממוצע בישראל, יותר משני שלישים הן מדינות החברות ב-מתוך 19 מדינות(, והמדינה עם הממוצע הנמוך ביותר במדד היא הולנד )-26 (. באלו0.52

ב- חברות שאינן הכלכליות הישויות או במדדOECDמהמדינות ביותר הנמוך הממוצע , (. 0.20המוטיבציה הפנימית נרשם בבואנוס איירס )-

140

: מוטיבציה פנימית לפי מדינות61תרשים

קוסובוויאטנם

ירדןהאמירויות איחוד

תאילנדלבנון

קטארמולדביהבולגריה

ברזילזילנד *ניו

*אסטוניהקפריסין

*אוסטרליה*לוקסמבורג

מונטנגרו*ספרדרוסיה

רומניהטאיוואן

קרואטיהאיירס בואנוס

*אוסטריה*סלובניה

-1.00 -0.75 -0.50 -0.25 0.00 0.25 0.50 0.75 1.00פנימית מוטיבציה

.OECD* מדינה חברה ב-141

לפיזה 2006בין פיזה נרשמה עלייה במדד מוטיבציה פנימית ב-2015 וישויות17 מדינות מדינות20 יחידות. לעומת זאת, ביותר מ-0.14כלכליות, ובהן ישראל, שבה נמדדה עלייה של

יחידות או יותר במדד זה. 0.17וישויות כלכליות נרשמה ירידה של

מבין המדינות שבהן נרשמה עלייה במדד, באירלנד ובפולין נרשמה העלייה הגדולה ביותר,ו-0.4הממוצע במדד בשתי מדינות אלה עלה ב- יחידות בהתאמה – שיעור התלמידים0.3

( עלה ביותר4שהסכימו )או הסכימו מאוד( כי הם נהנים לרכוש ידע חדש במדעים )היגד מעשרה אחוזים באותה תקופה )עלייה דומה נמצאה גם לגבי ההיגדים האחרים במדד(. עלייה מתונה יותר במדד המוטיבציה הפנימית ללמידת מדעים נרשמה באוסטרליה, קנדה, דנמרק,כך, למשל, שיעור התלמידים וארצות הברית. שוודיה, בריטניה ניו-זילנד, ספרד, איסלנד,

67% ל-55%( גדל בכעשרה אחוזים מ-1שהסכימו כי הם נהנים כשהם לומדים מדעים )היגד בארה"ב. 72% ל-62%בבריטניה ומ-

וטאיוואן ששיעור התלמידים בהן ירידה במדד בלטו פינלנד בקרב המדינות שבהן נרשמה לכ-70%שדיווחו כי הם נהנים לרכוש ידע חדש במדעים נגרע בכעשרה אחוזים )מכ- 60%

לכ-60%בטאיוואן ומכ- בפינלנד(, וכן הרפובליקה הצ'כית והונגריה ששיעור התלמידים50% בהן שדיווחו כי הם מגלים עניין בנושאים מדעיים הצטמצם בכעשרים אחוזים בהשוואה ל-

2006.

מוצגים הממוצעים במוטיבציה פנימית בקבוצות שונות באוכלוסייה28 ובטבלה 62בתרשים יחידות( גבוה ביותר ממחצית סטיית תקן0.57בישראל. ניכר כי הממוצע של דוברי הערבית )

-( העברית דוברי של מהמבט0.06מזה העולה הממצא את תואם זה ממצא יחידות(. הבין-לאומי, שלפיו הממוצע במוטיבציה פנימית גבוה יותר בקרב קבוצות מוחלשות אשר גם

(. בתוך כלOECDמאופיינות בדרך כלל בהישגים נמוכים )למשל, מדינות שאינן חברות ב- אחד ממגזרי השפה מתקבלת תמונה שונה. בקרב דוברי עברית, בנים נמצאו כבעלי מוטיבציה

של )פער בנות מאשר יותר גבוהה מרקע0.21פנימית תלמידים יחידות(;אצל יותר מאשר תלמידים מרקע גבוהה חברתי-תרבותי-כלכלי גבוה נמצאה מוטיבציה פנימית

של )פער מזאת0.37בינוני גבוהה הייתה של האחרונים הפנימית והמוטיבציה יחידות(, יחידות(. לעומת זאת, בקרב דוברי0.25שנמדדה בקרב תלמידים מרקע נמוך )פער של

0.36ערבית, בקרב בנות נמדדה מוטיבציה פנימית גבוהה יותר מאשר בקרב בנים )פער של יחידות(, ואין כמעט פערים במוטיבציה הפנימית בין תלמידים המגיעים מרקע שונה. תמונתתואמת את תמונת הפערים בכל אחד ממגזרי השפה פנימית מוטיבציה הפערים במדד

המתקבלת בבחינת ההישגים באוריינות מדעים.

142

: מוטיבציה פנימית לפי פילוחים מרכזיים בישראל62תרשים

האוכלוסייה כללעברית דובריערבית דובריבניםבנותגבוהבינונינמוךבניםבנותגבוהבינונינמוך

ית

ברע

ריוב

ד

יתרב

ערי

ובד

-1.00 -0.75 -0.50 -0.25 0.00 0.25 0.50 0.75 1.00

פנימית מוטיבציה.OECD* מדינה חברה ב-

מוצגים שיעורי התלמידים אשר מסכימים או מסכימים מאוד עם הנאמר בכל אחד28בטבלה מחמשת ההיגדים, לפי פילוחים מרכזיים של אוכלוסיית ישראל. ההיגדים מוצגים בהתאם לסדר שבו הופיעו בשאלון )כפי שהוצגו לעיל(. מהטבלה עולה כי תלמידים נוטים להסכים יותר עם שני ההיגדים האחרונים )'אני נהנה לרכוש ידע חדש בנושאים מדעיים' ו'אני מגלה עניין בנושאים מדעיים'( מאשר עם שלושת ההיגדים הראשונים )'אני נהנה בדרך כלל כשאני לומדו'אני אוהב להתעסק בנושאים 'אני אוהב לקרוא על נושאים מדעיים' על נושאים מדעיים', מדעיים'(. הפער במידת ההסכמה בין תלמידים דוברי עברית ותלמידים דוברי ערבית ניכר

, בהיגד השני 'אני אוהב לקרוא על26%בכל חמשת ההיגדים, והוא הגדול ביותר, פער של – דוברי עברית לעומת 49%נושאים מדעיים' הסכמה בקרב דוברי75% הסכמה בקרב

ערבית. נראה כי הפער הגדול נובע בעיקר משיעור הסכמה נמוך יחסית של דוברי העברית עם מהתלמידים דוברי העברית הסכימו עם כל אחד משאר ההיגדים,60%היגד זה – בעוד שכ-

. גם בתוך כל מגזר, כאשר משווים בין בנים ובנות50%בהיגד זה שיעור ההסכמה היה קטן מ-ואחד אחד בכל היטב משתקפים במדד הפערים שונה, חת"כ מרקע תלמידים בין או מההיגדים. כאמור, בקרב דוברי עברית המוטיבציה הפנימית של בנים גבוהה יותר מזו של בנות, וככל שהרקע החת"כ גבוה יותר כך גם המוטיבציה הפנימית גבוהה יותר. בקרב דוברי ערבית המוטיבציה הפנימית של בנות גבוהה יותר מאשר זו של בנים, אך אין הבדל משמעותי

בין תלמידים מרקע חת"כ שונה.

143

: מוטיבציה פנימית ושיעור המסכימים עם כל אחד מההיגדים לפי פילוחים מרכזיים בישראל28טבלה מוטיבציה

פנימית5היגד 4היגד 3היגד 2היגד 1היגד

כללהאוכלוסייה

0.0962%55%60%69%67%

0.0657%49%55%65%62%-דוברי עברית

0.5778%75%76%84%80%דוברי ערבית

דובריעברית

0.0560%54%60%68%65%בנים

0.1656%44%49%62%59%-בנות

0.2566%57%65%74%73%גבוה

0.1256%47%53%63%60%-בינוני

0.3749%40%45%55%52%-נמוך

דובריערבית

0.3868%69%72%79%75%בנים

0.7486%80%80%88%84%בנות

0.5876%70%73%80%79%גבוה

0.5575%73%78%82%79%בינוני

0.5980%78%77%87%81%נמוך

כאשר בוחנים את הקשר בין רמת המוטיבציה הפנימית להישגים באוריינות מדעים, עולה מוצגים ממוצעי ההישגים של המדינות השונות באוריינות מדעים63תמונה מורכבת. בתרשים

צבועות באפור,OECDלפי הממוצע שלהן במוטיבציה פנימית. בתרשים, מדינות החברות ב- , נראה כי בדרך כלל61ושאר המדינות בלבן )ישראל צבועה באדום(. כפי שראינו בתרשים

במדד נמוכים בהשוואה לממוצעים של שאר המדינות. אשרOECDהממוצעים של מדינות ה- לקשר שבין המדד לבין הממוצע במדעים נראה כי קיים קשר שלילי, כלומר ככל שהמדד גבוהיפן, למשל, הממוקמת רביעית מהסוף במוטיבציה יותר. יותר כך הממוצע במדעים נמוך

- 538, היא אחת מהמדינות המובילות באוריינות מדעים עם 0.33פנימית עם ממוצע של נקודות בממוצע. לעומת זאת, הרפובליקה הדומיניקנית, הממוקמת גבוה יחסית במוטיבציה

יחידות, היא בעלת הממוצע הנמוך ביותר באוריינות מדעים, 0.54פנימית עם נקודות332 ועבורOECDבממוצע. עם זאת, כאשר בוחנים את הקשר בנפרד עבור מדינות החברות ב-

, הקשר השלילי מעט חלש יותר. OECDמדינות שאינן חברות ב-

144

: הישגים במדעים לפי מוטיבציה פנימית )המדינות המשתתפות(63תרשים

-1.0 -0.8 -0.6 -0.4 -0.2 0.0 0.2 0.4 0.6 0.8 1.0200

250

300

350

400

450

500

550

600

650

700

NON-OECD OECD פנימית מוטיבציה

כדי לבחון את הקשר בין מוטיבציה פנימית ובין ההישגים באוריינות מדעים בקבוצות שונות באוכלוסייה בישראל, סווגו התלמידים בישראל לארבע קבוצות שוות גודל, לפי מדד מוטיבציה פנימית )להלן רבעונים(. תלמידים שסווגו לקבוצה הראשונה הם התלמידים בעלי המוטיבציה

(, ותלמידים שסווגו לקבוצה הרביעית הם התלמידים בעליIהפנימית הנמוכה ביותר )רבעון )רבעון ביותר הגבוהה הפנימית שניIVהמוטיבציה בין הן: הסולם על החתך נקודות .)

ובין שני הרבעונים0.13, בין שני הרבעונים המרכזיים )חציון( - 0.80הרבעונים התחתונים - . הממוצע באוריינות מדעים חושב לכל אחת מהקבוצות שנוצרו לפי חלוקה זו0.86העליונים -

ולפי חלוקה לפי פילוחים עיקריים באוכלוסייה. יש לשים לב לכך שהתפלגות הרבעונים בתוך כל אחד מהפילוחים אינה יוצרת ארבע קבוצות שוות, מאחר שהסיווג לרבעונים נעשה לפי

מוצגים הישגיהם של התלמידים לפי64התפלגות המדד בכלל האוכלוסייה בישראל. בתרשים הרבעון שסווגו אליו. נראה כי בכל אחד מהפילוחים מתקיים קשר חיובי בין מוטיבציה פנימית ובין אוריינות מדעים, כך שככל שהמוטיבציה גבוהה יותר כך אוריינות המדעים גבוהה יותר.

,440בכלל ישראל, הממוצע במדעים של תלמידים מהרבעון הראשון במוטיבציה פנימית היה וזה480, ממוצע התלמידים מהרבעון השלישי – 470ממוצע התלמידים מהרבעון השני היה

. נמצא קשר בין מוטיבציה פנימית להישגים במדעים506של תלמידים מהרבעון הרביעי – (. קשר זה חזק יותר בקרב כל מגזר שפה בנפרד מאשרr = 0.24בכלל האוכלוסייה בישראל )

(. ככלל, נראהr = 0.29, ובקרב דוברי ערבית, r = 0.37בכלל האוכלוסייה )בקרב דוברי עברית, כי הקשר מעט חלש יותר בקרב דוברי ערבית ודוברי עברית מרקע נמוך – קבוצות המגיעות

בדרך כלל להישגים נמוכים במדעים.

145

: מוטיבציה פנימית )רבעונים( וממוצע באוריינות מדעים לפי פילוחים מרכזיים64תרשים

* פירוט הנתונים מוצג בנספח "שאלון הרקע".

146

עניין בתחומים מדעיים כלליים

עניין הוא אחד המרכיבים של מוטיבציה פנימית, ואחד הגורמים לכך שתלמידים ייהנו ללמוד מדעים. מה שמבחין עניין ממקורות אחרים המסבים הנאה הוא שעניין מכוון תמיד כלפיעניין כללי, למשל מוגדר באופן יכול להיות עניין או מטרה. ידע אובייקט, פעילות, תחום במדעים, או באופן ספציפי, למשל, עניין בתחומים מדעיים מסוימים. תחום העניין יכול להיות צר, למשל זיהומים חיידקיים או רחב, עניין בביולוגיה, למשל. תיאוריות עכשוויות העוסקות באופן שבו ילדים מפתחים עניין, מדגישות כי תחומי עניין אינם מתפתחים באופן מבודד. בזמן שמפגש מעניין או מסקרן עם אובייקט, פעילות או תחום ידע יכול להוות גורם המצית עניין ראשוני, כדי להפוך את העניין ה"מצבי" הזה לתכונה קבועה, נדרשת תמיכה ותחזוקה שלו. הבדלים בין-אישיים במידת העניין יכולים לנבוע מהבדלים בנגישות למושא העניין )אדם אינו יכול לפתח עניין כלפי משהו שהוא אינו חשוף אליו, וקשה לחשוב על פיתוח רמה גבוהה של עניין כלפי אובייקט כלשהו, אלא אם החשיפה אליו נעשית לאורך זמן ועל פני יותר מפעם אחת(, ומהבדלים במידת התמיכה החיצונית הניתנת לשם קידום העניין והסקרנות הראשוניים לכדי מצב מוטיבציוני יציב. הבדלים בין-אישיים במידת העניין בתחומים מדעיים כלליים יכוליםאת בוחנים ההתבגרות, בגיל ובייחוד תלמידים, שבו האופן של לוואי תוצר גם להיות יכולותיהם ואת תחומי העניין שלהם כשהם מנסים להגדיר ולעצב את זהותם. תהליך זה מוביל

לכך שערכם של כל תחומי העניין שאינם תואמים את התפיסה העצמית האידאלית יורד.

העניין של התלמידים בתחומים מדעיים כלליים נאמד באמצעות הצגת חמישה תחומים, אשר לגבי כל אחד מהם התבקש כל תלמיד לציין עד כמה הוא מתעניין בו באמצעות בחירת אחת

לא יודע או מאוד מתעניין, מתעניין, מעט מתעניין, לא מתענייןמהדרגות שעל פני הסולם: . התחומים המדעיים שהוצגו היו:מה זה

ביוספרה )למשל קיימות, שירותי המערכת האקולוגית(.- 1תחום

תנועה וכוחות )למשל מהירות, חיכוך, כוח מגנטי וכוח הכבידה(.- 2תחום

אנרגיה והמרות אנרגיה )למשל שימור, תגובות כימיות(.- 3תחום

היקום וההיסטוריה שלו.- 4תחום

כיצד המדע מסייע לנו במניעת מחלות.- 5תחום

מוצגים הממוצעים במדד העניין בתחומים מדעיים כלליים של כלל המדינות65בתרשים , נמוך בכרבע סטיית תקן0.24המשתתפות במחקר. הממוצע במדד זה בישראל עומד על -

. מעניין לציין כי בשונה מהצפוי, הממוצע הנמוך בישראל0, העומד על OECDמהממוצע ב- ב'עניין בתחומים מדעיים כלליים' אינו משתקף בממוצע נמוך במוטיבציה פנימית, וזאת אף שכאמור עניין הוא מרכיב מרכזי בהנאה )מוטיבציה פנימית(. הסבר אפשרי לכך הוא שקיימים הבדלים בין מדינות או תרבויות באופן שבו תלמידים בהן מבינים ומשיבים על תת-השאלונים השונים, שבאמצעותם אומדים כל אחד מהמדדים, ובפרט באופן שבו הם מפרשים את סולם התשובות. לכן, ייתכנו הבדלים במיקום היחסי של מדינות ויחידות תרבותיות כאשר בוחנים תת-שאלונים שונים. עם זאת, הקשר התיאורטי שבין המשתנים החבויים )לטנטיים( נשמר,

(. בדומהr = 0.63וראיה לכן אפשר למצוא במתאם הגבוה שבין שני המדדים בתוך ישראל ) ל'מוטיבציה פנימית' נראה שגם במדד עניין בתחומים מדעיים כלליים נמצא כי לרוב הממוצע

. המדינה עםOECD לעומת מדינות החברות ב-OECDגבוה יותר במדינות שאינן חברות ב- OECD(, ומבין מדינות ה-0.69הממוצע הגבוה ביותר במדד היא הרפובליקה הדומיניקנית )

147

(. המדינה עם הממוצע הנמוך0.43)שהממוצעים שלהן בדרך כלל נמוכים יותר( – מקסיקו ) )שהממוצעים שלהןOECD(, ומבין המדינות שאינן חברות ב-0.67ביותר במדד היא צ'כיה )-

(.0.16בדרך כלל גבוהים יותר( – קרואטיה )-

148

: עניין בתחומים מדעיים כלליים לפי מדינות65תרשים

הדומיניקנית הרפובליקהB-S-J-G סין

בולגריה*קנדה

קונג הונגריקה- קוסטה

האמירויות איחוד*יוון

*ספרד

) סין ) מקאוב" *ארה

ילה' *צ

קפריסיןה OECD-ממוצע

אורוגוואי*קוריאה

*יפן*ישראל

*סלובקיה

-1.00 -0.75 -0.50 -0.25 0.00 0.25 0.50 0.75 1.00כלליים מדעיים בתחומים עניין

.OECD* מדינה חברה ב-149

מוצגים הממוצעים במדד 'עניין בתחומים מדעיים כלליים' בקבוצות29 ובטבלה 66בתרשים ( הערבית דוברי ממוצע כי ניכר בישראל. באוכלוסייה דוברי0.15שונות של מזה גבוה )

(. נראה, אם כן, כי הממוצע הנמוך של ישראל במדד זה מקורו בתלמידים0.37העברית )-בהשוואה תקן סטיית ממחצית ביותר נמוך במדד שלהם הממוצע אשר עברית דוברי

. בקרב דובריOECDלתלמידים דוברי ערבית, וביותר משליש סטיית תקן בהשוואה לממוצע ה- עברית, בנים מדווחים על רמות גבוהות יותר של עניין בהשוואה לבנות וככל שהרקע החת"כ של התלמידים גבוה יותר כך גם הממוצע שלהם במדד גבוה יותר. בקרב דוברי ערבית, בנות מדווחות על רמות גבוהות יותר של עניין בתחומים מדעיים כלליים מאשר בנים, אך בשונה מתמונת הממוצעים במדד מוטיבציה פנימית, שם לא נמצא קשר בין הרקע החת"כ של התלמידים לבין הממוצע שלהם במדד – תלמידים דוברי ערבית מרקע חת"כ גבוה מגיעים לממוצע גבוה יותר במדד עניין בתחומים מדעיים בהשוואה לחבריהם המגיעים מרקע חת"כ

בינוני או נמוך.

: מדד עניין בתחומים מדעיים כלליים לפי פילוחים מרכזיים בישראל66תרשים

האוכלוסייה כללעברית דובריערבית דובריבניםבנותגבוהבינונינמוךבניםבנותגבוהבינונינמוך

ית

ברע

ריוב

ד

יתרב

ערי

ובד

-1.00 -0.75 -0.50 -0.25 0.00 0.25 0.50 0.75 1.00

כלליים בתחומיםמדעיים עניין.OECD* מדינה חברה ב-

OECDבחינה של כל אחד מההיגדים המרכיבים את המדד בנפרד, מעלה כי בממוצע ה-יכול לתרום למניעת מחלות,66% מהתלמידים דיווחו כי הם מתעניינים בדרך שבה מדע

ה- בממוצע מהתלמידים וההיסטוריה שלו. פחות ממחצית ענייןOECDוביקום על דיווחו (.41%( ונושאים הקשורים לביוספרה )46%(, תנועה וכוחות )49%באנרגיה והמרות אנרגיה )

התפלגות זאת של תחומי עניין נמצאת גם ברוב המדינות כשבוחנים אותן בנפרד. בתאילנד ביוספרה הוא הנושא שמשך אליו את רוב העניין, והרפובליקה הצ'כית היא המדינה היחידה )מבין המדינות שהשתתפו( שבה פחות ממחצית מהתלמידים הביעו עניין בכל אחד מחמשת

התחומים שהוצגו להם.

ישראל, שיעורי התלמידים אשר29בטבלה מוצגים, לפי פילוחים מרכזיים של אוכלוסיית דיווחו כי הם מתעניינים או מאוד מתעניינים בכל אחד מחמשת התחומים הכלליים במדעים שעליהם נשאלו. שמות הנושאים מוצגים בקצרה על מנת לאפשר הצגה שלהם בטבלה. נראה כי בכלל ישראל שני התחומים המעוררים את העניין הרב ביותר הם 'מניעת מחלות' ו'היקום

מהתלמידים הביעו עניין בתחומים אלה(, אחריהם 'אנרגיה60%וההיסטוריה שלו' )קרוב ל- מהתלמידים הביעו עניין בתחומים אלה(,40%והמרות אנרגיה' ו'תנועה וכוחות' )למעלה מ-

150

(. השוואה בין23%והתחום שהשיעור הקטן ביותר של תלמידים מוצא בו עניין הוא ביוספרה )דומה דוברי עברית כי בעוד התמונה אצל תלמידים תלמידים משני מגזרי השפה מעלה לתמונה בכלל האוכלוסייה, בקרב דוברי הערבית מצטיירת תמונה שונה, המתבטאת בכךמזו בהרבה קטנה מהתחומים אחד בכל המתעניינים התלמידים בשיעורי שהשונות שבאוכלוסייה הכללית. שיעורי התלמידים דוברי הערבית שדיווחו כי הם מתעניינים או מאוד

המתעניינים בביוספרה ל-41%מתעניינים בכל אחת מהתחומים היו בין המתעניינים65% יותר בנים בהשוואה לבנות דיווחו כי הם מתעניינים במניעת מחלות. בקרב דוברי עברית

( וכוחות לעומת 45%בתנועות 31%( אנרגיה והמרות באנרגיה לעומת44%, בהתאמה(, 31%( שלו וההיסטוריה וביקום בהתאמה(, לעומת 56%, בנות49% ויותר בהתאמה(, ,

( לעומת 63%בהשוואה לבנים דיווחו כי הן מתעניינות במניעות מחלות , בהתאמה(.53% ( יותר מבנים ב'מניעת מחלות' לעומת72%בקרב דוברי ערבית נראה כי בנות מתעניינות

בהתאמה(. כמו כן, השוואה בין תלמידים מרקעים חברתיים-תרבותיים-כלכליים שונים57% מעלה כי בקרב דוברי העברית שיעורי התלמידים המתעניינים בכל אחד מחמשת התחומים גבוהים יותר ככל שהרקע החת"כ גבוה יותר. לעומתם, בקרב דוברי ערבית לא נראים הבדלים משמעותיים בין קבוצות הרקע החת"כ השונות בשיעורי התלמידים המתעניינים בכל אחד

מהתחומים.

: מדד 'עניין בתחומים מדעיים כלליים' ושיעור המתעניינים בכל אחד מהנושאים לפי פילוחים29טבלה מרכזיים בישראל

עניין בתחומים מדעייםכלליים

ביוספרה תנועהוכוחות

אנרגיה והמרותאנרגיה

היקוםוההיסטורי

ה שלו

מניעתמחלות

0.2423%41%42%55%60%-כלל האוכלוסייה

0.3718%38%37%52%58%-דוברי עברית 

0.1541%51%58%63%65%דוברי ערבית 

דובריעברית

0.2619%45%44%56%53%-בנים

0.4717%31%31%49%63%-בנות

0.0925%46%43%62%66%-גבוה

0.4215%35%37%51%56%-בינוני

0.6514%30%28%41%50%-נמוך

דובריערבית

0.1039%51%58%63%57%בנים

0.2043%51%57%62%72%בנות

0.2643%51%61%62%64%גבוה

0.1037%53%59%61%63%בינוני

0.1342%49%56%64%66%נמוך

כאשר בוחנים את הקשר בין עניין בנושאים מדעיים כלליים ובין ההישגים באוריינות מדעיםמוצגים ממוצעי ההישגים של המדינות ב'אוריינות67עולה שוב תמונה מורכבת. בתרשים

צבועותOECDמדעים' לפי הממוצע שלהן במדד 'עניין בנושאים מדעיים'. מדינות החברות ב- באפור ושאר המדינות בלבן )ישראל צבועה באדום(. נראה כי קיים קשר שלילי בין ערכי המדדובין ממוצע ההישגים באוריינות מדעים, כך שככל 'עניין בתחומים מדעיים כלליים' הנבדק זה קטן בהרבה כאשר בוחנים יותר. קשר נמוך יותר כך הממוצע במדעים גבוה שהמדד

.OECD בנפרד, אך נשמר כאשר בוחנים מדינות שאינן חברות ב-OECDמדינות החברות ב-

151

ב- מהממוצע נמוך מדעיים בתחומים עניין במדד ישראל של וממוצעOECDהממוצע , בתחום זה.OECDההישגים של ישראל באוריינות מדעים נמוך אף הוא מממוצע ה-

: הישגים במדעים לפי עניין בתחומים מדעיים כלליים )המדינות המשתתפות(67תרשים

-1.0 -0.8 -0.6 -0.4 -0.2 0.0 0.2 0.4 0.6 0.8 1.0300

350

400

450

500

550

600

650

700

NON-OECD OECD כלליים מדעיים בתחומים עניין

כדי לבחון את הקשר בין עניין בתחומים מדעיים כלליים ובין אוריינות מדעים בקבוצות שונותגודל לפי מדד עניין סווגו התלמידים בישראל לארבע קבוצות שוות באוכלוסייה בישראל, בתחומים מדעיים כלליים )להלן רבעונים(. תלמידים שסווגו לקבוצה הראשונה הם התלמידים

( ותלמידים שסווגו לקבוצה הרביעית הם התלמידים הגבוהיםIהנמוכים ביותר במדד )רבעון ,0.84(. נקודות החתך על המדד הן: בין שני הרבעונים התחתונים – -IVביותר במדד )רבעון

68. בתרשים 0.53 ובין שני הרבעונים העליונים – 0.12בין שני הרבעונים המרכזיים )חציון( – -ולפי מהרבעונים אחד בכל התלמידים של מדעים באוריינות ההישגים ממוצעי מוצגים הפילוחים המרכזיים. כאשר בוחנים את הקשר בין עניין בתחומים מדעיים כלליים לאוריינות מדעים ניתן, כצפוי, לזהות מגמות דומות למגמות הנראות כאשר בוחנים את הקשר שביןכי קשר זה הוא חיובי בכל אחת ואחת המדד מוטיבציה פנימית לאוריינות מדעים. נראה מהקבוצות שנבדקו, והוא חזק יותר בקרב קבוצות אשר הישגיהן בדרך כלל גבוהים. למשל, בקרב דוברי עברית, הקשר נראה משמעותי יותר אצל תלמידים מרקע חת"כ גבוה לעומת תלמידים מרקע חת"כ בינוני או נמוך. עוד עולה כי במרכז הטווח של המדד הקשר חלש יותר, דהיינו ההבדל בהישגים בין תלמידים מהרבעון השני והשלישי במדד עניין בתחומים מדעיים

כלליים אינו גדול.

152

: עניין בתחומים מדעיים כלליים )רבעונים( וממוצע באוריינות מדעים לפי פילוחים מרכזיים68תרשים

* פירוט הנתונים מוצג בנספח "שאלון הרקע".

153

פעילויות יומיומיות בתחום המדעים

פעילויות יומיומיות בתחומים מדעיים, כגון קריאת חומר מדעי )בספרים או ברשת(, השתתפותוהסקרנות הראשוניים לכדי מצב יכולות למלא תפקיד בקידום העניין וכיוצא בזה, בחוגים יציב. ניתוח הנתונים לגבי פעילויות יומיומיות בתחום המדעים נעשה באמצעות מוטיבציוני מדד אשר חושב באמצעות דיווחי התלמידים לגבי תשעה סוגים של פעילויות יומיומיות בתחום המדעים. לגבי כל פעילות התבקש התלמיד לציין על פני סולם בן ארבע רמות באיזו תדירות

אף פעם או כמעט אף פעם, לפעמים, בדרך כלל, לעתים קרובות מאודהוא מבצע אותה: . הפעילויות שהוצגו לתלמידים היו:לא

צופה בתכניות טלוויזיה על מדע.- 1פעילות

קונה או שואל ספרים בנושאים מדעיים.- 2פעילות

גולש באתרי אינטרנט שעוסקים בנושאים מדעיים.- 3פעילות

קורא כתבי-עת מדעיים או מאמרים העוסקים במדעים בעיתונים.- 4פעילות

משתתף בחוג מדעים.- 5פעילות

או באמצעות- 6פעילות תוכנת מחשב מבצע סימולציה של תופעות טבע באמצעות מעבדה וירטואלית.

מבצע סימולציה של תהליכים טכניים באמצעות תוכנת מחשב או באמצעות- 7פעילות מעבדה וירטואלית.

גולש באתרי אינטרנט של ארגונים לאיכות הסביבה.- 8פעילות

עוקב אחר בלוגים או מיקרובלוגים )למשל בטוויטר, עדכון סטטוס בפייסבוק(- 9פעילות של ארגונים העוסקים במדע, באיכות הסביבה או באקולוגיה.

במדד69בתרשים הממוצע המשתתפות. המדינות כלל של במדד הממוצעים מוצגים , מעט גבוה מאשר בממוצע ה-0.09פעילויות יומיומיות בתחום המדעים עומד בישראל על

OECD- מרבית המדינות הממוקמות גבוה במדרג המדינות על0.02, שם המדד עומד על . ב- חברות שאינן מדינות הן המדעים בתחום יומיומיות פעילויות שמונהOECDמדד –

ולהפך, מרבית מדינות ה-OECDהמדינות הגבוהות ביותר במדרג אינן חברות ב- ,OECD זה – המדינות הנמוכות ביותר במדרג הן מדינות החברות ב-21ממוקמות נמוך במדרג

OECD( טוניס היא במדד ביותר הגבוה הממוצע עם המדינה תאילנד1.20. ואחריה ,) ( היא המדינה0.68 טורקיה )OECD בשתיהן(. מבין מדינות ה-0.92והרפובליקה הדומיניקנית )

(. המדינה עם הממוצע הנמוך ביותר0.53עם הממוצע הגבוה ביותר במדד, ואחריה מקסיקו ) המדינה עם הממוצע הנמוךOECD(, ומבין המדינות שאינן חברות ב-0.57במדד היא יפן )-

(.0.03ביותר במדד היא קרואטיה )

154

: פעילויות יומיומיות בתחום המדעים, לפי מדינות69תרשים

טוניסהאמירויות איחודקטאררוסיה

B-S-J-G סין

*פולין

*אסטוניה

*הונגריה

*פורטוגל

ילה' *צ

אורוגוואי*לוקסמבורג

ב" *ארה

כיה' *צ

*שוויץ

*אוסטריה

זילנד *ניו

*קוריאה

*הולנד

-1.00 -0.75 -0.50 -0.25 0.00 0.25 0.50 0.75 1.00המדעים בתחום יומיומיות פעילויות

.OECD* מדינה חברה ב-155

ובטבלה 70בתרשים מוצגים הממוצעים בפעילויות יומיומיות בתחום המדעים בקבוצות30 ( גבוה בהרבה )סטיית1.23שונות באוכלוסייה בישראל. ניכר כי הממוצע של דוברי הערבית )

(. פער זה גדול גם ביחס לפער שנמצא בין דוברי0.27תקן וחצי( מזה של דוברי העברית )- עברית ודוברי ערבית במוטיבציה פנימית ובמדד עניין בתחומים מדעיים כלליים. עוד עולה כי בקרב תלמידים משני מגזרי השפה ממוצע הבנים גבוה מממוצע הבנות. אשר לרקע החת"כ של התלמידים, נראה כי קיים קשר חיובי בינו ובין מדד הפעילויות בקרב תלמידים משני מגזריבמדד שלו הממוצע גם כך יותר גבוה חת"כ מרקע מגיע שהתלמיד שככל כך השפה,

הפעילויות היומיומיות בתחום המדעים גבוה יותר.

: פעילויות יומיומיות בתחום המדעים לפי פילוחים מרכזיים בישראל70תרשים

האוכלוסייה כללעברית דובריערבית דובריבניםבנותגבוהבינונינמוךבניםבנותגבוהבינונינמוך

ית

ברע

ברידו

ית

רבע

ברידו

-1.00 -0.75 -0.50 -0.25 0.00 0.25 0.50 0.75 1.00 1.25 1.50בתחוםהמדעים יומיומיות פעילויות

.OECD* מדינה חברה ב-

רק מיעוט מהתלמידים דיווחו כי הם עוסקים באחת הפעילויות בדרך כללOECDבממוצע ה-מבני החמש-עשרה דיווחו כי הם צופים בטלוויזיה בתכניות23%או לעתים קרובות מאוד.

דיווחו כי הם נכנסים לאתרי אינטרנט כדי לקרוא חומר מדעי. שיעור19%בנושא מדעים ו- התלמידים שדיווחו כי הם עוסקים בשאר הפעילויות על בסיס שהוא לכל הפחות קבוע, היה נמוך אף יותר. נראה אם כן כי תלמידים אינם נוטים לעסוק בפעילויות מדעיות מעבר לעיסוק בהן במסגרת בית הספר, ולכן התפקיד שממלא בית הספר כסוכן של חשיפה למדעים גדול אף יותר. נוסף על כך, אפשר לטעון כי החשיפה לתחומים מדעיים בבית הספר אינה מצליחה ליצור בקרב התלמידים רמת עניין שתגרום להם לעסוק בנושאים מדעיים גם מעבר לשעות הלימודים הפורמליות. יש לשים לב בהקשר זה כי לשם העיסוק בחלק מהפעילויות שהוצגו לתלמידים נדרש ציוד ייעודי שאינו בנמצא תמיד בעבור כל התלמידים )לשם ביצוע סימולציות

של תופעות טבע, למשל(.

מוצגים הממצאים בכלל ישראל ולפי פילוחים מרכזיים של האוכלוסייה בישראל.30בטבלה ממצאים אלה כוללים את ממוצע מדד הפעילויות היומיומיות בתחום המדעים ואת שיעורי התלמידים אשר מבצעים כל אחת מהפעילויות השונות על בסיס קבוע או לעתים קרובות )שתי הקטגוריות הגבוהות בסולם התשובות(. מאחר שלא ניתן לפרט בעמודות הטבלה את כל סוגי הפעילויות, הן מוצגות בהתאם לסדר שבו הופיעו בשאלון )כפי שהוצגו לעיל(. נראה כי

מהתלמידים. שיעור קטן יחסית30% ל-15%בכלל ישראל בכל אחת מהפעילויות עוסקים בין

156

( דיווחו כי הם משתתפים בחוג מדעים, מבצעים סימולציות של20%של תלמידים )פחות מ-תופעות טבע או של תהליכים טכניים וגולשים באתרי האינטרנט של ארגוני איכות הסביבה.

מהשוואה בין תלמידים משני מגזרי השפה עולה כי בקרב דוברי ערבית, שיעורי התלמידים עד כ-40%המדווחים כי הם עוסקים בכל אחת מהפעילויות שהוצגו להם, גדולים בהרבה )כ-

(,20% עד כ-10%( בהשוואה לשיעורי התלמידים המדווחים כך בקרב דוברי עברית )כ-50%עוסקים היא הפעילות שבה בנושא מדעים בטלוויזיה צפייה בתכניות – דומה אך הדפוס התלמידים בשיעור הגדול ביותר, וביצוע סימולציות של תופעות טבע או של תהליכים טכניים באמצעות תוכנת מחשב או מעבדה וירטואלית היא הפעילות שהשיעור הקטן ביותר בקרב

התלמידים עוסק בה.

בקרב תלמידים משני מגזרי השפה, הפער לטובת הבנים במדד הכללי משתקף בכל אחת מן הפעילויות, כלומר שיעור הבנים העוסקים בכל אחת מהפעילויות גדול משיעור הבנות. כאשר בוחנים את דיווחי התלמידים לאור הרקע החת"כ שלהם לא מתקבלת תמונה חד-משמעית: בקרב דוברי עברית נראה שבדרך כלל רקע חת"כ אינו קשור לשיעור התלמידים המדווחים כי עוסקים בפעילויות השונות באופן קבוע, ולעתים אף נראה כי דווקא תלמידים מרקע נמוך מדווחים בשיעור גדול מעט יותר על עיסוק בפעילות זו או אחרת )למשל, ביצוע סימולציות של תופעות טבע באמצעות תוכנת מחשב או באמצעות מעבדה וירטואלית(. בקרב דוברי ערבית,יותר, אך הפערים קטנים, בעיקר בין תלמידים מרקע שונה ברורה לעומת זאת, ההבחנה

כאשר משווים תלמידים מרקע גבוה לתלמידים מרקע בינוני.

: פעילויות יומיומיות בתחום המדעים, לפי פילוחים מרכזיים באוכלוסייה ושיעור התלמידים30טבלה המבצעים

בסיס קבוע לפחותאותן על פעילויות יומיומיות בתחום

המדעים

פעילו1ת

פעילו2ת

פעילו3ת

פעילו4ת

פעילו5ת

פעילו6ת

פעילו7ת

פעילו8ת

פעילו9ת

כלל האוכלוסייה

0.0930%20%25%22%16%17%18%18%21%

0.2721%11%17%14%9%9%10%9%12%-דוברי עברית 

1.2355%48%50%47%39%39%41%43%47%דוברי ערבית 

דובריעברית

0.0528%15%22%18%12%12%14%12%16%-בנים

0.4714%8%11%11%6%5%5%7%8%-בנות

0.0627%13%22%17%9%8%11%9%15%-גבוה

0.3518%9%15%13%8%8%8%9%10%-בינוני

0.4119%12%13%13%11%10%10%10%11%-נמוך

דובריערבית

1.4165%54%53%51%45%47%50%50%54%בנים

1.0746%42%47%42%34%32%32%36%41%בנות

1.3459%48%54%51%47%43%46%49%57%גבוה

1.2959%51%52%49%39%42%42%45%48%בינוני

1.1451%46%46%43%35%35%38%39%42%נמוך

מוצגים ממוצעי המדינות באוריינות מדעים לפי הממוצע שלהן במדד פעילויות71בתרשים ב- החברות מדינות בתרשים, המדעים. בתחום ושארOECDיומיומיות באפור צבועות

157

המדינות בלבן )ישראל צבועה באדום(. נראה כי קיים קשר שלילי בין המדד להישגים במדעים, כך שככל שהמדד גבוה יותר במדינה מסוימת כך הממוצע במדעים באותה מדינה נמוך יותר.

ובקרבOECDקשר שלילי זה נשמר גם כאשר בוחנים אותו בנפרד בקרב מדינות החברות ב-. OECDמדינות שאינן חברות ב-

: פעילויות יומיומיות בתחום המדעים - הישגים במדעים לפי מדד פעילויות יומיומיות בתחום71תרשים המדעים

)המדינות המשתתפות(

-1.0 -0.8 -0.6 -0.4 -0.2 0.0 0.2 0.4 0.6 0.8 1.0300

350

400

450

500

550

600

650

700

NON-OECD OECD המדעים בתחום יומיומיות פעילויות

כדי לבחון את הקשר בין מדד פעילויות יומיומיות בתחום המדעים לבין ההישגים באוריינות מדעים בקבוצות שונות באוכלוסייה בישראל, סווגו התלמידים בישראל לארבע קבוצות שוותלקבוצה שסווגו תלמידים המדעים. בתחום יומיומיות פעילויות מדד לפי רבעונים( )להלן לקבוצה הרביעית הם ותלמידים שסווגו ביותר במדד, הראשונה הם התלמידים הנמוכים התלמידים הגבוהים ביותר במדד. נקודת החתך על המדד בין שני הרבעונים התחתונים היא -

בין שני הרבעונים המרכזיים )חציון( – 0.86 ובין שני הרבעונים העליונים – 0.09, 1.06. הממוצע באוריינות מדעים חושב לכל אחת מהקבוצות שנוצרו לפי חלוקה זו ולפי חלוקה לפי

פילוחים עיקריים באוכלוסייה.

מוצגים הישגיהם של התלמידים בכל אחת מהקבוצות שנוצרו. נראה כי אין קשר72בתרשים לינארי בין מדד הפעילויות ובין ההישגים במדעים וכי התלמידים עם ההישגים הגבוהים ביותרואילו הפעילויות, מדד של השלישי או השני לרבעון המסווגים תלמידים כלל בדרך הם התלמידים המסווגים לרבעון הנמוך או הגבוה ביותר במדד הפעילויות היומיומיות בתחוםהרביעי לרבעון המסווגים תלמידים בעיקר ביותר, הנמוכים להישגים מגיעים המדעים

)הגבוהים ביותר במדד(. דפוס זה נראה ברוב הקבוצות שנבחנו.

158

: פעילויות יומיומיות בתחום המדעים )רבעונים( וממוצע באוריינות מדעים לפי פילוחים מרכזיים72תרשים בישראל

* פירוט הנתונים מוצג בנספח "שאלון הרקע".

159

מוטיבציה אינסטרומנטלית )ללמידת מדעים(

מכך המונע מדעים ללמוד לדחף מתייחסת מדעים ללמידת אינסטרומנטלית מוטיבציה ניתוח והמקצועי. הלימודי ולעתידם להם כשימושיים אלה לימודים תופסים שהתלמידים הנתונים לגבי מוטיבציה אינסטרומנטלית נעשה באמצעות מדד, אשר נבנה כדי לתמצת את

. מדד2006תגובות התלמידים, באופן שיאפשר השוואה למדד המקביל שבו נעשה שימוש ב- מוטיבציה אינסטרומנטלית נאמד באמצעות ארבעה היגדים, אשר לגבי כל אחד מהם התבקש כל תלמיד לציין מהי מידת ההסכמה שלו להיגד, באמצעות סימון אחת מחמש האפשרויות:

. ההיגדים היו:מאוד מסכים או מסכים, לא מסכים, מאוד לא מסכים

כדאי לי להשקיע מאמץ במקצועות המדעים בבית הספר, כי זה יעזור לי בעבודה- 1היגד שבה אני רוצה לעסוק בעתיד.

החומר שאני לומד במקצועות המדעים חשוב לי, כי הוא יעזור לי במה שאני- 2היגד רוצה לעשות בעתיד.

כדאי לי ללמוד את מקצועות המדעים, כי הידע שאני רוכש ישפר את הסיכויים- 3היגד שלי למצוא עבודה טובה.

דברים רבים שאני לומד במקצועות המדעים יעזרו לי למצוא עבודה.- 4היגד

מוצגים הממוצעים במוטיבציה אינסטרומנטלית של כלל המדינות המשתתפות73בתרשים , והוא גבוה במעט0.28במחקר. הממוצע במוטיבציה אינסטרומנטלית בישראל עומד על

(. מרבית המדינות הממוקמות גבוה במדד0.14 )אשר עומד על OECDמהממוצע במדינות ה- ממוקמות אחרונותOECD, ולהפך, כמחצית ממדינות ה-OECDהן מדינות שאינן חברות ב-

(, ואחריה ממוקמות0.88במדד זה. המדינה עם הממוצע הגבוה ביותר במדד היא אלבניה )( )0.81אינדונזיה וקוסבו ה-0.80( ומבין מדינות ,)OECD( – מקסיקו (. המדינה עם0.53

-( שוויץ היא ביותר במדד הנמוך ב-0.25הממוצע ומבין המדינות שאינן חברות ,)OECD (.0.14המדינה עם הממוצע הנמוך ביותר במדד היא קרואטיה )

160

: מוטיבציה אינסטרומנטלית לפי מדינות73תרשים

אלבניהירדן

האמירויות איחודקטארלבנון

ויאטנם) לשעבר ) יוגוסלביה

ליטאזילנד *ניו

*אירלנד*פורטוגלקפריסין

*יווןרוסיה

*איסלנד) סין ) מקאו

*אוסטרליה*איטליה

*פולין*סלובניה*קוריאה

*יפןכיה' *צ

*גרמניה

-1.00 -0.75 -0.50 -0.25 0.00 0.25 0.50 0.75 1.00אינסטרומנטלית מוטיבציה

.OECD* מדינה חברה ב-161

מזהים את הערך של לימוד מדעים כדרך לשפרOECDכשני שלישים מהתלמידים בממוצע ה-ירצו לעבוד. מבין ארבעת ההיגדים שהוצגו וכדי לעבוד בתחום שבו את הקריירה שלהם

)היגד 2006לתלמידים, שניים היו זהים לאלה שהוצגו לתלמידים ב- – 'כדאי לי להשקיע1 מאמץ במקצועות המדעים בבית הספר כי זה יעזור לי בעבודה שבה אני רוצה לעסוק בעתיד',

'כדאי לי ללמוד את מקצועות המדעים כי הידע שאני רוכש ישפר את הסיכויים – 3והיגד עלייה חלה כי היגדים אלה מעלה שני לגבי הנתונים בחינת טובה'(. עבודה למצוא שלי

ה- בממוצע מדעים ללימודי האינסטרומנטלית של OECDבמוטיבציה )עלייה ו-5% 6% נקודות במדד הכללי של מוטיבציה0.12בהתאמה(, ממצא אשר משתקף גם בעלייה של

אינסטרומנטלית ללימודי מדעים. ישראל היא בין המדינות שבהן נרשם הגידול המשמעותישיעור אלה במדינות ושוודיה. יפן פינלנד, לצד אלה להיגדים ההסכמה בשיעור ביותר התלמידים שהגיבו באופן חיובי )הסכימו או מאוד הסכימו( לשני ההיגדים האלה עלה ביותר

0.3, ומדד מוטיבציה אינסטרומנטלית ללמוד מדעים עלה בלפחות 2006מעשרה אחוזים מאז יחידות.

קיים קשר בין עלייה במדד המוטיבציה האינסטרומנטלית ללמידת מדעים לבין העלייה במדד מוטיבציה פנימית ללמידת מדעים, כך שעלייה באחד מהם במדינה כלשהי לאורך השנים מלווה בדרך כלל גם בעלייה במדד השני. אולם כאשר משווים בין מדינות, נראה כי ההבדליםשל בהישגים להבדלים לא קשורים אינם מדעים ללמידת האינסטרומנטלית במוטיבציה תלמידים באותה מדינה, לא להבדלים במידת העיסוק במדעים ולא להבדלים ברמת החוללות העצמית במדעים )אשר נאמדו אף הם בשאלון הרקע(. לבסוף, כאשר בוחנים את המדד לאור

ב- ובין המדד. בין מגדר התלמידים אין קשר עקבי כי עולה מדינות21מגדר התלמידים מדינות21, המדד גבוה יותר בקרב בנים מאשר בקרב בנות, וב-OECDוכלכלות ובממוצע ה-

וכלכלות אחרות המצב הפוך – המדד גבוה יותר בקרב בנות מאשר בקרב בנים.

ובטבלה 74בתרשים מוצגים הממוצעים במוטיבציה אינסטרומנטלית בקבוצות שונות31 ( גבוה מזה של דוברי העברית0.76באוכלוסייה בישראל. ניכר כי הממוצע של דוברי הערבית )

(. פער זה דומה לפער שנמצא בין דוברי עברית ודוברי ערבית במוטיבציה פנימית ובמדד0.13) ( גבוה0.27עניין בתחומים מדעיים כלליים. עוד עולה כי בקרב דוברי עברית ממוצע הבנים )

( נמוך מממוצע הבנות )0.60(, אך בקרב דוברי ערבית ממוצע הבנים )0.00מממוצע הבנות ) (. פערים אלה דומים בכיוון ובגודל לפערים שנמצאו בין המינים במוטיבציה פנימית. אשר0.91

לרקע החת"כ של התלמידים, נראה כי בקרב דוברי עברית ככל שהרקע החת"כ של התלמידו-0.10, 0.05גבוה יותר כך גבוהה יותר גם המוטיבציה האינסטרומנטלית שלו ) בקרב0.24

תלמידים מרקע חת"כ נמוך, בינוני וגבוה, בהתאמה(. בקרב דוברי ערבית לא נראה קשר ברור בין הרקע החת"כ של התלמידים לבין המוטיבציה האינסטרומנטלית שלהם, אך יש לציין כי

( היה גבוה בהרבה בהשוואה לממוצע0.75בכל קבוצות הרקע החת"כ הממוצע במדד )כ-במדד בקרב דוברי העברית.

162

: מוטיבציה אינסטרומנטלית לפי פילוחים מרכזיים בישראל74תרשים

האוכלוסייה כללעברית דובריערבית דובריבניםבנותגבוהבינונינמוךבניםבנותגבוהבינונינמוך

ית

ברע

ריוב

ד

יתרב

ערי

ובד

-1.00 -0.75 -0.50 -0.25 0.00 0.25 0.50 0.75 1.00

אינסטרומנטלית מוטיבציה.OECD* מדינה חברה ב-

מוצגים שיעורי התלמידים אשר מסכימים או מאוד מסכימים עם הנאמר בכל אחד31בטבלה מארבעת ההיגדים לפי פילוחים מרכזיים של אוכלוסיית ישראל. מאחר שאורך ההיגדים אינו מאפשר הצגה נוחה שלהם בטבלה, מוצגים ההיגדים בהתאם לסדר שבו הופיעו בשאלון )כפי שהוצגו לעיל(. נראה כי בכלל ישראל שיעור ההסכמה עם כל אחד מארבעת ההיגדים דומה

הסכמה עם ההיגדים 'החומר שאני לומד במקצועות המדעים חשוב64% )64%-70%וגבוה – ו'דברים רבים שאני לומד במקצועות יעזור לי במה שאני רוצה לעשות בעתיד', לי כי הוא

הסכמה עם ההיגדים 'כדאי לי להשקיע מאמץ70%המדעים יעזרו לי למצוא עבודה' ובין כ- במקצועות המדעים בבית הספר כי זה יעזור לי בעבודה שבה אני רוצה לעסוק בעתיד', ו'כדאי לי ללמוד את מקצועות המדעים כי הידע שאני רוכש ישפר את הסיכויים שלי למצוא עבודה טובה', בהתאמה(. באופן דומה בכל אחת מקבוצות הפילוח נרשמו שיעורי הסכמה דומים עם כל ארבעת ההיגדים, ואשר משקפים היטב את ההבדלים בין הקבוצות במדד המסכם, כפי

שהוא מוצג ומתואר בתרשים לעיל.

163

: מוטיבציה אינסטרומנטלית ושיעור התלמידים המתעניינים בכל אחד מהנושאים, לפי פילוחים31טבלה מרכזיים בישראל

מוטיבציהאינסטרומנט

לית4היגד 3היגד 2היגד 1היגד

0.2870%64%71%64%כלל האוכלוסייה 

0.1363%56%68%59%דוברי עברית 

0.7691%87%84%82%דוברי ערבית

דובריעברית

0.2770%64%73%66%בנים

0.0057%49%62%52%בנות

0.2468%59%72%62%גבוה

0.1062%55%67%57%בינוני

0.0560%54%63%57%נמוך

דובריערבית

0.6088%83%79%78%בנים

0.9193%90%88%86%בנות

0.7988%87%82%80%גבוה

0.7590%87%81%81%בינוני

0.7693%86%85%84%נמוך

במוטיבציה75בתרשים שלהן הממוצע לפי מדעים באוריינות המדינות ממוצעי מוצגים צבועות באפור ושאר המדינות בלבןOECDאינסטרומנטלית. בתרשים, מדינות החברות ב-

)ישראל צבועה באדום(. נראה כי קיים קשר שלילי חזק )החזק ביותר מבין מדדי המוטיבציה(יותר כך בין מוטיבציה אינסטרומנטלית להישגים במדעים, כך שככל שממוצע המדד גבוה יותר. כאשר בוחנים את הקשר בנפרד בקרב מדינות החברות ב- הממוצע במדעים נמוך

OECD-ובקרב מדינות שאינן חברות ב OECDהקשר נחלש מעט, בעיקר בקרב מדינות , , אך הוא נותר בינוני עד חזק. OECDהחברות ב-

: מוטיבציה אינסטרומנטלית – הישגים במדעים לפי מוטיבציה אינסטרומנטלית )המדינות75תרשים המשתתפות(

-1.0 -0.8 -0.6 -0.4 -0.2 0.0 0.2 0.4 0.6 0.8 1.0300

350

400

450

500

550

600

650

700

NON-OECD OECD אינסטרומנטלית מוטיבציה

ובין אוריינות מדעים בקבוצות שונות בין מוטיבציה אינסטרומנטלית כדי לבחון את הקשר מוטיבציה לפי מדד סווגו התלמידים בישראל לארבע קבוצות שוות בישראל, באוכלוסייה אינסטרומנטלית. תלמידים שסווגו לקבוצה הראשונה הם התלמידים הנמוכים ביותר במדד ותלמידים שסווגו לקבוצה הרביעית הם התלמידים הגבוהים ביותר במדד )להלן רבעונים(.

164

, בין שני הרבעונים המרכזיים0.49נקודות החתך על המדד בין שני הרבעונים התחתונים היא - . הממוצע באוריינות מדעים חושב לכל1.24 ובין שני הרבעונים העליונים היא 0.37)חציון( היא

אחת מהקבוצות שנוצרו לפי חלוקה זו ולפי חלוקה לפי פילוחים עיקריים באוכלוסייה.

מוצגים הישגיהם של התלמידים בכל אחת מהקבוצות שנוצרו. קשה לזהות קשר76בתרשים ברור ועקבי בין שני המדדים. בקרב דוברי עברית נראה כי רק בקרב תלמידים מרקע חת"כ גבוה ניתן לזהות קשר כזה, אך גם בקבוצה זו אין הבדל בין הממוצע במדעים של תלמידים מהרבעון הרביעי )הגבוה ביותר( במוטיבציה אינסטרומנטלית לתלמידים מהרבעון השלישי. בקרב דוברי ערבית נראה שקיים קשר כזה בכל קבוצות הפילוח, אך הוא בולט בעיקר בקרב תלמידים מהרבעונים הגבוהים. בדיקת הקשרים שבין מוטיבציה אינסטרומנטלית להישגים

(, אך כאשר בוחנים זאתr = 0.01במדעים מעלה כי לא נמצא קשר כזה בכלל האוכלוסייה ) בקרב כל מגזר שפה בנפרד נראה כי בקרב דוברי ערבית )אך לא בקרב דוברי עברית( הקשר

(.r = 0.26, ובקרב דוברי ערבית, r = 0.09הופך למשמעותי )בקרב דוברי עברית,

: מוטיבציה אינסטרומנטלית )רבעונים( וממוצע באוריינות מדעים לפי פילוחים מרכזיים76תרשים

* פירוט הנתונים מוצג בנספח "שאלון הרקע".

165

ציפיות לקריירה בתחומים מדעיים

שבו ובאופן המדעים ללימודי הערך בייחוס עוסקת אינסטרומנטלית שמוטיבציה מאחר גבוהים לימודים בעיקר בהקשר של של תלמידים, ולרצונות הלימודים לשאיפות תורמים וקריירה, חשוב לבדוק גם מה הן ציפיות הקריירה של התלמידים. כדי לאמוד את הציפייה שלהקשורים בתחומים לעסוק הציפייה את ובפרט שונים, קריירה בסוגי לעסוק תלמידים במדעים, התבקשו התלמידים לענות על השאלה: "באיזו עבודה היית רוצה לעבוד כשתהיה בן

?". שאלה זו הוצגה לתלמידים כשאלה פתוחה, ותשובותיהם קודדו לפי סטנדרט בין-לאומי30של תחומי עיסוק. בשלב ניתוח הנתונים, סווגו תחומי העיסוק המקודדים לשש קטגוריות:

'אנשי מקצוע בתחומי המדעים וההנדסה', 'מקצועות ארבע קטגוריות של תחומים מדעיים:בריאות', 'מקצועות תקשוב' ו'טכנאים ואנשי מקצוע במחקר ויישום מדעי' )להלן טכנאי מדע(,

זוושתי קטגוריות נוספות: ו'מעורפל' )בקטגוריה 'אנשי מקצוע בתחומים שאינם מדעיים' נכללו תלמידים שענו כי אינם יודעים במה ירצו לעסוק וכאלה שענו באופן שאינו ברור מספיק(.

שיעורי התלמידים המצפים לקריירה בתחום המדעים מחושבים מתוך סך כל התלמידים שענו על השאלה, כולל תלמידים שענו עליה באופן לא ברור או מעורפל, אך אינו כולל תלמידים

שלא ענו על השאלה כלל.

מוצגים שיעורי התלמידים בכל אחת מהמדינות שציינו כי הם מעדיפים לעסוק77בתרשים בעתיד בתחום מדעי. המדינות מוצגות בסדר יורד, כך שבראש התרשים מוצגות מדינות שבהן שיעור התלמידים שציינו כי הם רוצים לעבוד בתחום מדעי היה גדול יחסית, ומדינות שבהן

מהתלמידים ציינו כי הם28%שיעור זה היה קטן יחסית מוצגות בתחתית התרשים. בישראל OECD. שיעור זה גדול מעט מהשיעור בממוצע ה-30רוצים לעבוד בתחום מדעי כשיהיו בני

מהתלמידים46%. השיעור הגדול ביותר נמצא ברפובליקה הדומיניקנית, שם 24%העומד על 15%ציינו כי הם רוצים לעסוק בתחום מדעי, והשיעור הקטן ביותר נמצא בדנמרק, שם רק

מהתלמידים ציינו כי הם רוצים לעבוד בתחום מדעי. במדד זה, בשונה ממדדים אחרים, אין . עם זאת,OECD לבין מדינות שאינן חברות ב-OECDהבחנה ברורה בין מדינות החברות ב-

גם כאן ניתן לראות, למשל, שמבין עשרת המדינות שמיקומן הוא הגבוה ביותר במדד, תשע הן , ומצד שני מבין עשר המדינות הנמוכות ביותר במדד שבע הןOECDמדינות שאינן חברות ב-

. OECDמדינות החברות ב-

166

: שיעור התלמידים עם ציפיות לקריירה בתחומים מדעיים, לפי מדינות77תרשים

הדומיניקנית הרפובליקההאמירויות איחודלבנון

קטארטוניס

קפריסין*בריטניהאורוגוואי*ישראלבולגריה

יר' אלגזילנד *ניו

ה OECD-ממוצעקרואטיה

קונג הונג*איטליה*לטביה

*לוקסמבורג) סין ) מקאו

ויאטנם*הונגריה*פינלנד

B-S-J-G סין*גרמניה

0% 10% 20% 30% 40% 50% 60%מדעי בתחום לקריירה ציפייה

.OECD* מדינה חברה ב-167

מוצגים שיעורי התלמידים שדיווחו כי הם רוצים לעסוק בתחום מדעי32 ובטבלה 78בתרשים יותר בקרב דוברי30כשיהיו בני זה קטן ישראל. שיעור מתוך קבוצות שונות באוכלוסיית

(. 46%( מאשר בקרב דוברי ערבית )22%עברית )

ההשוואות שלהלן בכל אך מאוד, דומה תמונה מתקבלת השפה ממגזרי אחד כל בתוך דוברי דוברי ערבית בהשוואה לתלמידים פי שניים בקרב תלמידים גדולים שיעורים אלה עברית. בקרב תלמידים משני מגזרי השפה שיעור התלמידים המצפים לקריירה בתחום מדעי דומה בקרב בנות ובנים, אם כי הוא גדול במעט בקרב בנות בהשוואה לבנים )בקרב דוברי

43% מהבנות לעומת 48% מהבנים ובקרב דוברי ערבית 21% מהבנות לעומת 23%עברית מהבנים(. בקרב תלמידים משני מגזרי השפה שיעור זה גדול יותר ככל שהרקע החת"כ גבוה

מהתלמידים המגיעים מרקע חת"כ נמוך, בינוני29% ו-21%, 17%יותר – בקרב דוברי עברית מהתלמידים המגיעים מרקע חת"כ55% ו-46%, 43%וגבוה, בהתאמה, ובקרב דוברי ערבית

נמוך, בינוני וגבוה, בהתאמה.

: שיעור התלמידים עם ציפיות לקריירה בתחומים מדעי לפי פילוחים מרכזיים בישראל78תרשים

האוכלוסייה כללעברית דובריערבית דובריבניםבנותגבוהבינונינמוךבניםבנותגבוהבינונינמוך

ית

ברע

ריוב

ד

יתרב

ערי

ובד

0% 10% 20% 30% 40% 50% 60%

מדעי בתחום לקריירה ציפייה.OECD* מדינה חברה ב-

מוצגים שיעורי התלמידים המצפים לעסוק בקריירה בתחום מדעי. בנוסף, מוצג32בטבלה פירוט של תחומי העיסוק השונים של תלמידים שדיווחו כי מצפים לעסוק בעתיד בתחום מדעי

(.אנשי מקצוע בתחומי המדעים וההנדסה, מקצועות בריאות, מקצועות תקשוב וטכנאי מדע) כמו כן מוצג שיעור התלמידים שדיווחו כי הם מצפים לקריירה בתחום שאינו מדעי ושיעורהמדעיים, המקצועות מבין ישראל, בכלל תגובתם. את לסווג היה ניתן התלמידים שלא

( ואנשי מקצוע בתחומי המדעים וההנדסה )16%התחומים הבולטים הם מקצעות הבריאות ) מהתלמידים ציינו כי ירצו לעבוד במקצועות תקשוב ושיעור אפסי של תלמידים ציינו3%(, 9%

מ- )פחות מדע כטכנאי לעבוד ירצו בקרב1%כי בנפרד אלה שיעורים בוחנים כאשר .) תלמידים משני מגזרי השפה, נראה כי בעוד שבקרב תלמידים דוברי עברית אין כמעט הבדלבתחומי מקצועות שציינו תלמידים לבין בריאות מקצועות שציינו התלמידים שיעורי בין

( ההנדסה או ו-10%המדעים שלושה8% מפי יותר ערבית דוברי בקרב בהתאמה(, ( לעומת מקצועות בתחום המדעים וההנדסה )33%מהתלמידים בחרו במקצועות בריאות )

10% .)

בשני מגזרי השפה, שיעור הבנים שציינו העדפה למקצועות בתחומי המדעים וההנדסה היה בקרב דוברי ערבית,8% ו-12% בקרב דוברי עברית, ו-6% ו-11%גדול יותר משיעור הבנות )

לעסוק במקצועות מתחום כי הם שואפים בהתאמה(. בדומה לכך, שיעור הבנים שציינו

168

ו-5%התקשוב היה גדול משיעור הבנות שציינו זאת ) בקרב דוברי עברית ו-1% ו-3% 1% בקרב דוברי ערבית, בהתאמה(, אם כי שיעור התלמידים שציינו מקצועות אלה נמוך מאוד בכלל האוכלוסייה ובכל אחד מהפילוחים. לעומת זאת, שיעור הבנים שציינו מקצועות מתחום

בקרב39% ו-27% בקרב דוברי עברית ו-16% ו-4%הבריאות נמוך משיעור זה בקרב הבנות )דוברי ערבית, בהתאמה(.

: שיעור התלמידים בכל אחת מקבוצות תחומי העיסוק לפי פילוחים מרכזיים בישראל.32טבלה

סך הכול - ציפייה לקריירה בתחוםמדעי

אנשי מקצוע בתחומי המדעיםוההנדס

ה

מקצועו ת

בריאות

מקצועו ת

תקשוב

טכנאימדע

אנשי מקצוע שאינם מתחוםהמדע

מעורפל

28%9%16%3%0%47%25%כלל ישראל

דובריעברית

22%8%10%3%1%50%28%

דובריערבית

46%10%33%2%0%40%14%

דובריעברי

ת

21%11%4%5%1%48%31%בנים

23%6%16%1%0%51%25%בנות

29%11%13%4%0%48%24%גבוה

21%8%9%3%1%50%29%בינוני

17%7%9%1%0%54%29%נמוך

דובריערבי

ת

43%12%27%3%0%39%18%בנים

48%8%39%1%0%41%11%בנות

55%13%39%4%0%31%13%גבוה

46%12%32%2%0%41%13%בינוני

43%8%33%1%0%45%13%נמוך

השוואה של המוטיבציה האינסטרומנטלית בין תלמידים עם ציפיות קריירה שונות חושפת את טווח העמדות של תלמידים כלפי השימושיות של לימודי המדעים. על מנת לבחון הבדליםיעזרו אלה נתמקד בהיגד הראשון 'כדאי להשקיע בלימודי המדעים מאחר שלימודים אלה מוטיבציה ביותר הטוב באופן המייצג כהיגד לעבוד' מתכוונים הם בה בעבודה אינסטרומנטלית כלפי תפקוד במקום העבודה )ההיגד השני מעורפל מעט יותר ועוסק ב'מהאלא עצמה בעבודה עוסקים אינם האחרונים ההיגדים ושני בעתיד', לעשות רוצה שאני

ה- כי בממוצע נראה מ-OECDבהשגתה(. למעלה ההיגד הסכימו עם מהתלמידים90% כרופאים, לעבוד רוקחים,87%המתכוונים שיניים, רופאי להיות המתכוונים מהתלמידים

ו- דיאטנים, או כשני86%פיזיותרפיסטים רק אולם מהנדסים. להיות שמתכוונים מאלה שלישים מהתלמידים המתכוונים לעבוד כמפתחי תוכנה או ארכיטקטים ומעצבים הסכימו עם ההיגד – שיעור דומה לזה שנמצא בקרב תלמידים המתכוונים לעבוד בתחומים הקשורים

רק סוציאליים. עובדים או דת עובדי ולהיות ספר בבתי בהוראה וכושר, 54%לספורט מ- ופחות המשפטי בתחום לעסוק המתכוונים המתכוונים50%מהתלמידים מהתלמידים

לעסוק באומנות, כתיבה או עיתונות הסכימו כי כדאי להם להשקיע בלימודי המדעים מאחר

169

שלימודים אלה יסייעו להם בעבודה העתידית שלהם. הבדלים אלה בתפיסת השימושיות של לימודי המדעים יכולים להעיד על תפיסה צרה של משמעות לימודי המדעים ועל רידוד שלהם ללימודי תוכן בלבד, כגון ביולוגיה, כימיה ופיזיקה, ולאו דווקא לימודים לגבי ידע תהליכי או

אפיסטמי שניתן ליישמו גם בתחומים שאינם מדעיים.

קריירה שונות ציפיות בין קבוצות תלמידים בעלי ההבדלים במוטיבציה האינסטרומנטלית אינם זהים בכל המדינות. כך, בפינלנד, גרמניה ושוויץ, מקרב התלמידים המתכוונים לעבודלהם יעזרו הלימודים כי מדעים ללמוד להם שכדאי המסכימים שיעור תוכנה כמפתחי בעבודתם העתידית היה קטן מחצי, שיעור דומה לזה שנמצא בקרב תלמידים המתכוונים לעבוד כעורכי דין או כעיתונאים. מנגד, בארצות כגון קנדה, צרפת, יוון, הונג-קונג ומקאו יותר

מהתלמידים המתכוונים לעסוק בפיתוח תוכנה הסכימו כי כדאי להשקיע בלימודי80%מ- המדעים מאחר שלימודים אלה יעזרו להם בעבודה שבה הם מתכוונים לעבוד – שיעור הגבוה באופן מובהק מהשיעור בקרב תלמידים המתכוונים לעבוד כעורכי דין או כעיתונאים. הבדלים אלה יכולים להצביע על הבדלים בדגשים המושמים במדינות השונות על היבטים שונים של לימודי המדעים, כגון הדגשת ידע תוכן בלבד לעומת ידע תהליכי ואפיסטמי, אך הם יכולים גם להצביע על הבדלים מבניים במערכת הלימודים העל-תיכוניים המובילים לתחומי העיסוק

האלה.

כאשר בוחנים את הקשר שבין ציפייה לקריירה בתחום מדעי לבין ההישגים באוריינות מדעיםמוצגים ממוצעי המדינות באוריינות מדעים לפי שיעור79עולה תמונה מורכבת. בתרשים

צבועותOECDהתלמידים עם ציפייה לקריירה בתחום מדעי. בתרשים, מדינות החברות ב- באפור ושאר המדינות בלבן )ישראל צבועה באדום(. נראה כי קיים קשר שלילי חזק בין מדד הציפייה לקריירה ובין ממוצע ההישגים במדעים, כך שככל שהמדד גבוה יותר כך הממוצע

ובנפרדOECDבמדעים נמוך יותר. קשר זה נותר יציב גם כאשר בוחנים בנפרד את מדינות ה-את שאר המדינות.

: הישגים במדעים לפי ציפיות לקריירה בתחומים מדעי )המדינות המשתתפות(79תרשים

0% 10% 20% 30% 40% 50% 60%300

350

400

450

500

550

600

650

700

NON-OECD OECD מדעי בתחום לקריירה ציפייה

שלהם המדעים אוריינות לבין התלמידים של הקריירה צפיות בין הקשר את לבחון כדי בקבוצות שונות באוכלוסייה בישראל, סווגו התלמידים בישראל לרמות בקיאות לפי נקודות

מוצגים שיעורי התלמידים שציינו כי הם80החתך שאותן קבע הארגון הבין-לאומי. בתרשים לפי רמות הבקיאות שלהם באוריינות מדעים.30מצפים לעסוק בתחום מדעי כשיהיו בני

בתרשים רמות הבקיאות מסודרות משמאל לימין, מהרמה הנמוכה ביותר עד הרמה הגבוההומאחר נמוך מאוד הוא ברמות הבקיאות הגבוהות דוברי הערבית ביותר. מאחר ששיעור

170

מ- לגבי קבוצות המונות פחות נתונים מוצגים נוספים, לא פילוחים נעשים 30שבתרשים תלמידים. מהתרשים עולה כי ככל שרמת הבקיאות גבוהה יותר כך שיעור התלמידים המצפים לעסוק בתחום מדעי גדול יותר. כאמור, בקרב דוברי ערבית שיעור התלמידים שציינו שהם מצפים לעסוק במקצועות מדעיים גדול מזה שבקרב דוברי העברית, ומהתרשים עולה כי גם הקשר שבין ההישגים של דוברי הערבית לבין שיעור התלמידים המצפים לעסוק בתחום מדעי

מהתלמידים31%חזק יותר בהשוואה לדוברי עברית. למשל, בעוד בקרב דוברי עברית רק ציינו כי הם מצפים לעסוק במקצועות מדעיים, בקרב דוברי ערבית באותה4מרמת בקיאות

מהתלמידים ציינו מקצועות כאלה. זאת ועוד, אפילו בקרב תלמידים דוברי67%רמת בקיאות בקיאות ברמת במדעים, המצטיינים ו-5עברית לעסוק6 המצפים התלמידים שיעור ,

על עולה אינו מיצוי40%במקצועות מדעיים כך שלמען יכול מצביע על זה נמוך . שיעור הפוטנציאל המדעי נדרשת פעילות להעמקת הרצון של התלמידים לעסוק במדעים, ובפרט

בקרב המצטיינים שבהם.

: שיעור התלמידים המצפים לקריירה בתחום מדעי לפי רמות בקיאות באוריינות מדעים80תרשים ופילוחים מרכזיים

* פירוט הנתונים מוצג בנספח "שאלון הרקע".

סיכום הממצאים לגבי מוטיבציות ללמידת מדעים

חשוב לזכור כי הן האמידה של המדדים השונים במחקר פיזה, ובכללם מדד המוטיבציה על גווניה השונים, והן אמידת ההישגים התבצעו במקביל, קרי באותה נקודת זמן, ולכן אין להסיק

171

בין המדדים על קשר המתקיים רק סיבתיות אלא זה על מהנתונים המתקבלים במחקר השונים, ובכללם מדדי ההישגים. מקובל לחשוב על מוטיבציה כעל הגורם להתנהגות כגוןגבוהים כלומר שהישגים ההפוך, בכיוון השפעה על גם הדעת על מתקבלת אך למידה, במדעים ישפיעו באופן דומה על מוטיבציה, כמו גם שגורם חיצוני ישפיע באופן דומה הן עליגיעו גבוהה ניתן לשער שתלמידים בעלי מוטיבציה והן על המוטיבציה. למשל, ההישגים יראו מוטיבציה יותר יותר, אך גם שתלמידים המגיעים להישגים גבוהים גבוהים להישגים

גבוהה יותר.

בחינת ההבדלים בין המדינות השונות המשתתפות במחקר בנוגע למאפייני הקשר בין תוצאות מדדי המוטיבציה וממוצעי ההישגים באוריינות מדעים והשוואתם אל ממצאים מקבילים שעלו בתוך קבוצות באוכלוסייה בישראל העלתה שתי מסקנות עיקריות; ראשית, התגלתה מגמהקבוצות בשתי וגם המשתתפות במדינות המדדים( בין שלילי )קשר הקשר בכיוון דומה האוכלוסייה העיקריות בישראל. ואולם מגמה שונה ולעתים סותרת נמצאה בבחינה של כל קבוצה תרבותית בישראל בנפרד. נראה כי בשני מדדי המוטיבציה, פנימית ואינסטרומנטלית,

ובהישגים נמוכים,OECDמדינות שאינן חברות ב- , אשר מאופיינות ברובן בכלכלה חלשה ב- החברות למדינות בהשוואה )במוטיבציה( יותר גבוהים לממוצעים ,OECDמגיעות

המאופיינות ברובן בכלכלה חזקה ובהישגים גבוהים. תופעה דומה ניתן לזהות כאשר משווים בישראל תלמידים דוברי עברית ותלמידים דוברי ערבית. משמעות ממצא זה היא כי, בניגוד למצופה, הקשר שבין כל אחד ממדדי המוטיבציה להישגים במדעים הוא שלילי. עם זאת, כאשר בוחנים נתונים אלה בתוך כל קבוצה תרבותית, מגמה זו נחלשת ולעתים כיוון הקשר אף)כך שהוא תואם את הכיוון המצופה(. כך, למשל, בקרב דוברי עברית, תלמידים מתהפך מרקע בינוני מגיעים לממוצע גבוה יותר בשני מדדי המוטיבציה לעומת תלמידים מרקע נמוך, ותלמידים מרקע גבוה מגיעים לממוצע גבוה יותר בשני מדדי המוטיבציה לעומת תלמידים מרקע בינוני. בקרב תלמידים דוברי ערבית לא ניתן לזהות מדרג טבעי שכזה בין תלמידיםדווקא בקרב תלמידים מקבוצות לזהות תופעה שבה ניתן גם לא מרקע חת"כ שונה, אך

חלשות נמדד ממוצע גבוה במדד המוטיבציה.

מוטיבציה לבין פנימית מוטיבציה בין בינוני חיובי קשר קיים ישראל תלמידי כלל בקרב (, אךr = 0.24(. למוטיבציה פנימית יש קשר להישגים במדעים )r = 0.38אינסטרומנטלית )

(. בחינהr = 0.01קשר כזה לא נמצא בין מוטיבציה אינסטרומנטלית לבין הישגים במדעים ) של הקשרים השונים בתוך כל מגזר שפה בנפרד מגלה כי הקשר שבין מוטיבציה פנימית להישגים בקרב כל מגזר שפה בנפרד חזק יותר מאשר בכלל האוכלוסייה )בקרב דוברי עברית,

r = 0.37 ,ובקרב דוברי ערבית ,r = 0.29כמו כן, הקשר שבין מוטיבציה אינסטרומנטלית .) , ובקרבr = 0.09להישגים נמצא משמעותי, אך רק בקרב דוברי ערבית )בקרב דוברי עברית,

(. r = 0.26דוברי ערבית,

עניין הוא גורם מרכזי למוטיבציה פנימית, ואף מהווה במקרים מסוימים רכיב מרכזי בהגדרה של מוטיבציה כזו. בישראל דיווחו תלמידים כי הם מתעניינים בעיקר בתחומים של מניעת

(. בהתאם להנחה כי עניין הוא גורם או מרכיב55%( וביקום וההיסטוריה שלו )60%מחלות ) של מוטיבציה פנימית, צפוי שמדד 'עניין בתחומים מדעיים כלליים' יהיה מתואם עם מוטיבציהפנימית, ואכן עולה כי יש קשר חזק בין מוטיבציה פנימית ובין 'עניין בתחומים מדעיים כלליים' )

r = 0.63הקשרים שבין מוטיבציה פנימית ל'עניין בתחומים מדעיים כלליים' חזק יותר בקרב .) , בהתאמה(.r = 0.65, r = 0.46דוברי עברית מאשר בקרב דוברי ערבית )

מאחר שקשה להעלות על הדעת שאדם יפתח עניין כלפי משהו מבלי להיות חשוף אליו לאורךובין היקף הפעילויות היומיומיות בתחום המדעים שבהן 'עניין' גם הקשר שבין נבדק זמן,

172

בין עוסקים שהוצגו מהפעילויות אחת בכל בישראל התלמידים. ל-15%עוסקים 30% מהתלמידים. כמו במדינות רבות אחרות, הפעילות שאותה מבצעים תלמידים בשיעור הגדול

(, ובשיעור קטן יחסית דיווחו תלמידים על30%ביותר היא צפייה בתכניות טלוויזיה על מדע ) השתתפות בחוג מדעים, על ביצוע סימולציות של תופעות טבע או של תהליכים טכניים ועל

)פחות מ- איכות הסביבה אינטרנט של ארגוני לפעילויות20% גלישה באתרי כי נראה .) (, ועםr = 0.39יומיומיות בתחום המדעיים, מתאם חיובי עם עניין בתחומים מדעיים כללים )

(, אך הקשר שבין פעילויות יומיומיות בתחום המדעים ובין הישגיםr = 0.43מוטיבציה פנימית )( שלילי הוא מדעים = rבאוריינות עברית0.20- דוברי תלמידים בנפרד בוחנים כאשר .)

ותלמידים דוברי ערבית, עולה כי הקשר השלילי שבין פעילויות יומיומיות בתחום המדעים ובין אוריינות מדעים ניכר רק בקרב תלמידים דוברי ערבית )בקרב תלמידים דוברי עברית לא

נמצא כלל קשר בין שני הגורמים(.

ועניין המדעים בתחום בפעילויות עיסוק שבין המשוערים הגומלין לקשרי דומה באופן בתחומים מדעיים ובין מוטיבציה פנימית ללמידת מדעים, ניתן לשער כי מתקיימת מערכתללמידת והמוטיבציה האינסטרומנטלית הקריירה של התלמידים ציפיות בין דומה קשרים הנובעת מתפיסה של למידת המדעים ככלי להגשמת שאיפות בתחום )מוטיבציה מדעים

הקריירה(. בישראל, או כי הם מצפים לעסוק בתחום28%הלימודים דיווחו מהתלמידים מכלל התלמידים( דיווחו כי הם16%. ביניהם, למעלה ממחצית )30הקשור למדע כשיהיו בני

מכלל התלמידים( דיווחו כי הם מצפים9%מצפים לעסוק במקצועות הבריאות, וכשליש ) לעסוק בתחום המדעים ו/או ההנדסה. ניתן להעריך כי לימודי המדעים ייתפסו ככדאיים בעיקר בקרב תלמידים המעוניינים לעסוק בתחומים מדעיים גם בחייהם הבוגרים )אף על פי שניתן לחשוב על דרכים רבות שבהן לימודי המדעים יכולים לתרום להצלחה גם בתחומים אחרים(.מוטיבציה מדד ובין מדעי בתחום לקריירה ציפייה בין חיובי קשר קיים כי נראה ואכן

(. הקשר שבין ציפייה לקריירה בתחום מדעי וביןr = 0.31אינסטרומנטלית ללמידת מדעים ) (. מאחר שלא נמצאr = 0.08ההישגים באוריינות מדעים הוא אמנם חלש אך חיובי ומובהק )

כל קשר בין מוטיבציה אינסטרומנטלית להישגים באוריינות מדעים, ניתן להסיק כי הקשר שביןידי מוטיבציה ציפייה לקריירה בתחום מדעי לבין הישגים באוריינות מדעים אינו מתווך על

אינסטרומנטלית.

נראה, אם כן, כי קיים קשר בין מדדי המוטיבציה השונים לבין ההישגים במדעים, אך מאחרניתן לזהות את הקשר שמדדי המוטיבציה רגישים להבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות, שבינם ובין ההישגים רק כאשר בוחנים כל אחת מהקבוצות הרלוונטיות בנפרד. עוד נראה כי מוטיבציה פנימית נמצאת בקשר חזק ויציב עם הישגים במדעים, קשר אשר מלבד היותו קשר

חזק, ניתן לזהותו גם כאשר בוחנים את כלל האוכלוסייה בישראל.

173

נספחיםמתן משמעות לפערי ציונים במחקר פיזה

ציוני פיזה מדווחים על פני סולם שנקבע בשנה הראשונה שבה היה כל תחום במוקד המחקר, . מאחר שלערכיו של סולם זה100 וסטיית התקן 500 הוא OECDולפיו הממוצע של מדינות ה-

אין משמעות אמתית )בשונה ממשקל בקילוגרמים או ממרחק במטרים, למשל(, ניתן לתת משמעות לגודלם של פערים שונים על ידי השוואתם לעוגנים שונים כגון סטיית התקן, שיעור התלמידים בכל רמת הבקיאות וכדומה. דרך אחרת, אך עקיפה, להצגת הפערים היא לתרגם

להלן.5אותם לפערים בדרגות כיתה. ממצאים ממחקרים שנערכו בנושא מופיעים בתיבה

174

: מתן משמעות לפערי ציונים במחקר פיזה5תיבה

175

מתן משמעות לפערי ציונים במחקר פיזה

ציוני פיזה מדווחים על פני סולם רווח, אשר לערכיו אין משמעות אמתית )בשונה ממשקל

וכיו"ב(. הסולם הוא סולם יחסי הנבנה על בסיס ציוני כל בקילוגרמים, מרחק במטרים

וכן אין לו ציון המשתתפים במחקר. תיאורטית אין לסולם זה ערך אפס בעל משמעות,

הממוצעOECDמינימלי או מקסימלי – הסולם הוא נורמלי בקירוב, כך שבממוצע מדינות ה-

. במונחים סטטיסטיים ניתן לתת משמעות לגודל הפער על ידי100 וסטיית התקן 500הוא

השוואה לסטיית התקן. דרך יותר טבעית, אך עקיפה, להצגת הפערים היא לתרגם אותם

לפערים בדרגות כיתה. תלמידים הנבחנים בפיזה לומדים בדרך כלל בשתי דרגות כיתה

נפרדות )בישראל, תלמידי פיזה לומדים בכיתות ט' ו-י'(. דוחות קודמים התייחסו לפער בין

ציונים של תלמידים בשתי דרגות הכיתה במדינות שבהן קיים שיעור ניכר של תלמידים

נקודות בממוצע בסולם פיזה. אולם השוואת40בשתי דרגות הכיתה. פער זה עומד על

יכול לתאר בצורה גיל הלומדים בדרגות כיתה שונות ביצועיהם של תלמידים בני אותו

חלקית בלבד את התקדמותם של תלמידים לאורך שנת לימודים מלאה. בין השאר, קיים

מהדרגה הנמוכה כיתה בדרגת הלומדים תלמידים לבין התלמידים כלל בין הבדל

לגבי תלמידים הלומדים בדרגת כיתה גם נכון המתאימה לשכבת הגיל שלהם. הדבר

הגבוהה מזו שמתאימה לדרגת הגיל שלהם.

שני סוגי מחקרים יכולים לשפוך אור על סוגיה זו: מחקרי אורך, שבהם אותם תלמידים

נבחנים מספר פעמים לאורך השנים, ומחקרי חתך, שבהם בוחנים במקביל מדגמים של

נערכו בגרמניה, שם נמצא כיתלמידים משכבות גיל ודרגות כיתה שונות. מחקרים מסוג זה

יותר ב- נקודות במתמטיקה וב-25תלמידים הגיעו להישגים גבוהים נקודות במדעים21

נבחנו שוב2000(. בקנדה, התלמידים שנבחנו בשנת Prenzel et al. 2006לאחר שנה )

נקודות בגיל598 ל-15 נקודות כשהיו בני 541לאחר תשע שנים, ונמצא כי הישגיהם עלו מ-

24( OECD 2012 בצרפת נבחנו בנוסף לאוכלוסיית פיזה גם תלמידים בני .)בכיתה ח'(,14(

נקודות במתמטיקה, אם כי נתון זה מהווה44ונמצא כי הפער בין שתי הקבוצות עומד על

גבול עליון מאחר שחלק מהתלמידים בדרגת הכיתה הנמוכה חזרו על כיתה ח' או שעברו

( נמוך יחסית כי הממוצע שלהם ניתן להניח ולכן Keskpaik and Sallesללימודי מקצוע,

(, נראה כי השיפורWoessmann, 2016(. בהתבסס על מחקרים אלה ואחרים )למשל, 2013

בציונים בין שתי דרגות כיתה עוקבות עומד על רבע עד שליש סטיית תקן.

נקודות כאל שווה ערך לשנה אחת של30בדוח הבינלאומי יש התייחסות לפער של לימודים. כמובן שמדובר על קירוב בלבד, שנועד להקל על פירוש הממצאים.

אוריינות מדעים – טבלאות נתונים

ממוצעפיזה - אוריינות מדעים )טעותתקן(

סטייתתקן

)טעו ת

תקן( אחוזון

חציוןIרבעון 5 רבעון

III אחוזון

95

ממוצע ה-OECD

493.200.4394.410.23336.43426.06495.26560.97645.11כלל האוכלוסייה494.960.5497.740.29333.48424.46496.75565.90652.22בנים491.440.4990.640.28340.04427.75493.88556.21636.64בנות

כללישרא

ל

294.50388.51466.46544.22640.44)1.63(106.36)3.44(466.55כלל האוכלוסייה

289.63382.37467.39553.49652.96)2.05(112.94)4.69(468.74בנים

300.32393.59465.79535.95626.57)1.90(99.59)4.09(464.45בנות

331.63438.75519.13586.27671.05)2.04(103.63)3.71(510.99גבוה

300.35397.50476.73547.21637.24)1.85(103.42)3.58(472.19בינוני

279.04356.51416.53481.38574.29)2.11(90.02)4.04(420.31נמוך

דובריעברי

ת

306.14415.15493.87563.34652.62)2.20(105.38)4.12(487.66סך הכול

305.02415.81500.57574.84665.36)2.58(110.08)5.19(493.72בנים

307.29414.48488.56553.65638.19)2.65(100.27)5.08(481.80בנות

357.15470.76540.41600.63679.32)2.37(96.62)3.88(532.21גבוה

313.43418.65493.74558.96645.21)2.19(101.07)3.88(487.20בינוני

280.32371.31438.86506.74593.18)2.82(95.84)5.91(438.15נמוך

ממלכתי

סך317.97429.40507.28576.66663.45)2.66(104.84)4.58(500.52הכול

314.18427.65511.97584.79673.61)3.07(109.84)5.34(503.98בנים

320.79430.95503.87568.50649.61)2.69(99.35)4.54(496.99בנות

373.87487.76554.00611.31687.25)2.36(93.87)4.49(545.72גבוה

315.14426.63500.11567.45654.01)2.67(101.88)3.98(494.23בינוני

291.29383.67450.90517.27600.82)3.46(93.78)6.59(449.42נמוך

ממלכתי-דתי

סך303.67418.84498.28561.91647.58)5.66(104.34)12.07(488.00הכול

323.71433.70507.86573.95658.60)5.48(101.08)12.59(501.23בנים

279.78401.71481.40546.63629.49)7.97(105.97)19.25(470.15בנות

345.12473.08538.52594.86668.91)5.97(93.78)9.74(528.75גבוה

329.57434.15506.71565.95649.09)5.67(97.99)9.98(498.42בינוני

270.67362.30436.91506.51595.04)5.37(100.16)14.34(433.95נמוך

318.84395.32457.20514.63583.85)2.72(82.31)7.16(454.97בנותחרדי

דובריערבי

ת

276.14345.28397.82452.69537.27)3.02(78.78)5.28(400.51סך הכול

266.01333.59384.17439.95534.00)4.14(80.60)6.64(389.37בנים

289.46357.63410.10462.60539.21)2.57(75.54)5.63(410.97בנות

291.21363.61421.26481.52562.00)3.73(83.56)7.71(423.27גבוה

270.73340.54396.81458.26538.05)3.80(81.62)6.85(399.69בינוני

278.68343.11391.42437.24514.85)3.14(71.14)5.22(391.87נמוך

176

פיזה - אוריינות מדעים מתחת1לרמה

רמהב1

רמה5רמה 4רמה 3רמה 2רמה א1

רמה6

ממוצע ה-OECD

0.6%4.9%15.7%24.8%27.2%כלל האוכלוסייה19.0%6.7%1.1%

0.6%5.2%15.9%23.9%26.1%בנים19.3%7.5%1.3%

0.5%4.6%15.5%25.7%28.4%בנות18.7%5.8%0.8%

כלל ישראל

2.1%9.5%19.9%24.4%23.3%15.0כלל האוכלוסייה%5.1%0.7%

2.4%10.5%19.9%22.0%21.5%16.2בנים%6.4%1.1%

1.7%8.5%19.8%26.8%25.0%13.9בנות%3.9%0.4%

0.8%4.6%12.5%20.3%26.9%23.4גבוה%10.0%1.6%

1.9%8.4%18.2%24.2%26.0%15.9בינוני%4.8%0.7%

3.0%14.7%29.0%29.2%17.1%6.0%1.0%0.0%נמוך

דוברי עברית

1.7%6.9%15.0%22.9%26.8%19.0סך הכול%6.7%1.0%

1.8%7.1%14.5%21.2%25.1%20.5בנים%8.3%1.4%

1.7%6.6%15.4%24.6%28.5%17.5בנות%5.1%0.5%

0.5%2.7%8.2%17.6%29.0%27.9גבוה%12.3%1.9%

1.5%6.1%15.1%23.5%28.6%18.6בינוני%5.7%0.8%

3.1%12.1%22.8%29.0%22.2%9.0%1.6%0.0%נמוך

ממלכתי

סך1.2%5.7%13.3%21.7%26.8%21.7הכול

%8.2%1.3%

1.3%6.2%13.3%20.6%24.6%22.4בנים%9.5%2.0%

1.1%5.2%13.2%22.8%29.1%21.0בנות%6.9%0.7%

0.3%1.7%6.8%15.0%28.4%30.8גבוה%14.4%2.6%

1.3%5.9%13.7%23.2%27.7%20.5בינוני%6.7%1.0%

2.0%10.4%21.2%29.6%24.1%10.8נמוך%1.9%0.0%

ממלכתי-דתי

סך1.9%7.2%13.7%22.0%29.0%19.1הכול

%6.5%0.6%

0.8%5.8%12.9%20.9%29.3%21.3בנים%8.3%0.7%

3.4%9.1%14.8%23.6%28.6%16.0בנות%4.1%0.5%

0.7%3.7%6.6%17.6%31.0%28.2גבוה%11.4%0.8%

1.3%4.1%13.5%21.4%31.9%20.3בינוני%6.6%0.8%

3.8%15.0%20.9%27.4%22.4%8.6%1.8%0.1%נמוך

0.7%7.1%22.5%31.6%27.6%9.4%1.0%0.1%בנותחרדי

דוברי ערבית

3.0%17.7%35.1%29.1%12.3%2.6%0.1%0.0%סך הכול

4.3%21.2%37.0%24.4%10.2%2.6%0.2%0.0%בנים

1.8%14.4%33.3%33.5%14.2%2.6%0.1%0.0%בנות

2.0%12.5%30.3%31.3%18.5%5.0%0.5%0.0%גבוה

3.7%19.2%33.3%27.5%13.2%3.0%0.1%0.0%בינוני

2.7%18.7%38.9%29.6%8.9%1.3%0.0%0.0%נמוך

177

ממוצעלהסביר תופעות )טעותתקן(

סטייתתקן

)טעותתקן(

אחוזון5

אחוזון95

שיעורהמתקשי

ם

שיעורהמצטייני

ם

ממוצע ה-

OECD

492.9כלל האוכלוסייה80.4596.780.25

333.57650.0421.7%8.3%

498.9בנים90.5799.870.32

334.24660.4820.9%10.1%

486.8בנות70.5292.880.30

333.45636.8922.4%6.5%

כללישרא

ל

462.5כלל האוכלוסייה2)3.50(109.50)1.89(284.1

7641.2832.8%5.9%

468.2בנים1)4.72(116.53)2.26(280.7

7657.4733.1%8.1%

457.0בנות6)4.26(101.98)2.17(287.6

8621.1132.5%3.8%

507.1גבוה0)3.90(105.77)2.27(325.4

4669.3219.1%11.2%

467.9בינוני0)3.59(106.94)2.30(288.8

2639.7829.6%5.7%

416.4נמוך1)4.21(94.39)2.38(266.9

1575.4548.7%1.2%

דובריעברית

482.5סך הכול9)4.16(108.07)2.44(299.5

3652.9225.6%7.7%

492.9בנים3)5.16(113.07)2.80(300.8

0669.9824.5%10.6%

472.5בנות8)5.27(102.01)2.91(298.4

5632.4426.8%4.9%

526.5גבוה8)4.17(99.33)2.69(352.9

1677.5313.0%13.7%

482.1בינוני0)3.88(104.56)2.72(303.7

9647.6524.5%6.8%

433.8נמוך1)6.01(98.28)3.15(273.5

4593.7141.2%1.9%

ממלכתי

סךהכול

496.97)4.65(107.62)2.93(312.2

3663.7021.7%9.7%

504.7בנים7)5.54(113.31)3.47(310.8

1678.5721.4%12.8%

489.0בנות1)4.75(100.86)2.99(314.0

7643.1922.1%6.6%

541.9גבוה0)4.67(96.49)3.03(371.2

7686.589.9%16.8%

בינוני

491.00)4.18(105.41)3.06(309.5

5655.4722.3%8.1%

445.9נמוך7)6.45(95.87)3.67(286.6

0603.7136.1%2.3%

ממלכתי-דתי

סךהכול

482.50

)12.22(106.91)6.83(293.9

9648.4624.2%6.9%

497.9בנים3

)12.18(102.98)6.62(318.2

5659.9320.2%9.0%

461.6בנות9

)19.65(108.52)9.16(265.8

4624.6529.6%4.1%

522.2גבוה4)9.69(95.73)6.76(353.3

6666.0312.0%10.8%

בינוני

492.39)9.62(101.32)7.50(316.1

6652.9219.7%7.5%

430.1נמוך8

)15.51(104.09)7.12(253.8

2597.0042.6%2.0%

441.2בנותחרדי8)7.53(81.68)3.18(308.0

9573.9935.7%0.8%

דובריערבית

399.7סך הכול5)5.57(88.07)3.30(260.6

0550.0555.2%0.3%

389.6בנים6)7.01(89.40)4.66(252.1

3546.6460.6%0.3%

409.2בנות3)6.30(85.71)2.80(270.9

1553.0450.1%0.3%

426.6גבוה0)8.11(92.65)3.78(281.6

7582.9844.3%1.0%

399.3בינוני6)7.12(90.47)4.48(253.6

5551.7754.1%0.3%

388.6נמוך6)5.69(80.34)3.40(260.8

5525.2860.5%0.1%

178

179

ממוצעלפרש נתונים וראיות )טעותתקן(

סטייתתקן

)טעותתקן(

אחוזון5

אחוזון95

שיעורהמתקשי

ם

שיעורהמצטייני

ם

ממוצע ה-

OECD

493.4כלל האוכלוסייה20.4898.340.26

328.91650.9821.9%8.6%

492.8בנים10.60101.910.33

323.36656.3223.1%9.4%

494.0בנות70.5494.340.31

335.83644.8520.6%7.8%

כללישרא

ל

466.9כלל האוכלוסייה5)3.65(108.89)1.83(289.6

6644.7131.5%6.4%

466.6בנים4)5.21(115.40)2.09(281.4

4654.0833.4%7.8%

467.2בנות5)4.41(102.23)2.22(299.0

3633.6529.6%5.0%

510.7גבוה3)3.83(106.58)2.51(325.8

4673.5618.7%12.2%

473.2בינוני8)4.15(105.99)2.16(295.6

9642.4328.2%6.1%

420.8נמוך0)4.24(92.16)2.37(274.3

0576.5846.3%1.1%

דובריעברית

488.7סך הכול8)4.41(108.34)2.46(299.2

9656.5423.5%8.4%

491.3בנים2)5.82(113.71)2.81(292.5

5666.2924.3%10.2%

486.3בנות3)5.44(102.80)2.88(306.2

8645.6422.7%6.6%

533.1גבוה2)3.97(99.43)2.87(353.6

7681.3011.9%15.1%

489.0בינוני0)4.51(103.83)2.63(308.2

1650.4722.2%7.4%

438.4נמוך8)6.20(99.52)3.10(268.9

7597.0637.9%1.8%

ממלכתי

סךהכול

500.16)4.70(107.00)2.73(311.8

6665.0120.5%9.9%

500.5בנים3)5.33(112.20)3.18(305.2

4673.2021.9%11.5%

499.7בנות9)5.06(101.39)2.90(321.0

2655.3019.0%8.3%

544.7גבוה4)4.51(96.39)2.90(369.4

0690.489.6%17.3%

בינוני

494.42)4.22(103.53)2.60(312.6

0655.3220.9%8.3%

449.0נמוך6)6.86(97.36)3.92(285.7

5600.9833.7%2.1%

ממלכתי-דתי

סךהכול

489.31

)13.23(108.34)5.63(296.6

1656.3623.1%8.5%

500.9בנים8

)14.61(106.20)5.68(318.2

2664.3920.3%10.4%

473.5בנות7

)20.14(109.16)8.13(277.5

1641.0226.8%5.9%

530.4גבוה2

)10.30(98.82)6.01(343.7

8672.1812.2%14.8%

בינוני

500.07

)12.67(102.64)6.75(324.7

1660.4618.8%8.8%

434.4נמוך2

)14.07(101.69)6.10(262.4

9598.3639.8%2.0%

466.0בנותחרדי4)9.06(87.96)3.78(320.2

9603.1226.8%2.4%

דובריערבית

398.6סך הכול6)5.38(77.90)3.64(274.9

6533.4856.5%0.0%

388.2בנים2)7.22(80.28)5.07(263.4

6530.2562.3%0.1%

408.4בנות6)5.86(74.21)2.71(288.0

4534.1951.1%0.0%

418.2גבוה0)7.82(82.50)4.41(286.5

7559.7746.8%0.2%

397.4בינוני0)7.15(80.35)4.14(271.5

7535.3857.4%0.0%

392.6נמוך1)5.32(70.33)3.52(279.1

2511.5359.8%0.0%

180

181

ממוצעלהעריך ולתכנן חקר מדעי )טעותתקן(

סטייתתקן

)טעותתקן(

אחוזון5

אחוזון95

שיעורהמתקשי

ם

שיעורהמצטייני

ם

ממוצע ה-

OECD

492.6כלל האוכלוסייה30.50100.110.30

324.47651.6822.2%8.7%

489.9בנים50.63103.250.37

317.59654.6023.9%9.0%

495.4בנות10.5896.510.35

332.66648.3020.5%8.3%

כללישרא

ל

471.3כלל האוכלוסייה4)3.78(113.15)1.89(286.8

4656.1630.9%7.9%

469.8בנים1)5.35(118.95)2.39(278.7

7665.3833.1%9.1%

472.8בנות2)4.54(107.25)2.18(296.3

3646.4428.7%6.7%

515.8גבוה2)4.50(111.84)2.70(320.7

3684.7618.4%14.8%

477.7בינוני6)4.08(109.53)2.23(294.0

7653.2327.5%7.6%

423.8נמוך3)4.66(97.38)2.29(269.0

1590.2745.8%1.7%

דובריעברית

494.8סך הכול9)4.57(111.61)2.59(302.3

6669.0622.7%10.3%

496.4בנים5)6.15(116.04)3.12(296.6

7678.2123.6%11.9%

493.3בנות9)5.60(107.11)3.07(308.4

9658.6721.9%8.8%

539.9גבוה4)4.90(103.63)3.31(352.4

0693.3511.2%18.3%

494.2בינוני5)4.43(107.12)2.68(309.6

9662.0921.5%9.1%

445.2נמוך8)6.52(102.50)3.51(274.8

8610.8536.9%2.7%

ממלכתי

סךהכול

507.79)5.11(111.05)3.14(316.0

9679.6819.5%12.8%

506.3בנים0)6.29(115.81)3.77(309.1

1686.0521.3%13.9%

509.3בנות2)4.90(105.93)3.07(323.1

7671.9517.8%11.7%

553.4גבוה8)5.58(100.52)3.26(374.8

6703.568.9%21.7%

בינוני

501.56)4.59(108.03)3.14(314.6

0669.5819.9%10.8%

456.1נמוך6)7.32(100.39)4.46(286.3

4619.3832.6%3.4%

ממלכתי-דתי

סךהכול

494.18

)13.15(111.66)6.15(295.7

8663.5422.3%9.4%

504.2בנים1

)14.19(107.84)5.81(312.6

7670.4519.6%11.1%

480.6בנות6

)21.25(115.17)9.31(266.6

1649.8126.0%7.2%

535.8גבוה8

)12.66(103.89)8.00(332.2

3682.8211.5%16.2%

בינוני

504.10

)10.92(104.03)6.16(321.2

6665.8617.9%9.8%

439.9נמוך3

)16.13(108.48)8.32(258.7

5610.7339.3%2.6%

465.2בנותחרדי9)8.71(87.31)3.56(320.5

9604.3427.4%2.1%

דובריערבית

397.6סך הכול8)6.08(81.90)3.51(265.6

5536.7156.4%0.2%

385.1בנים5)7.55(82.93)4.12(255.5

2530.1563.3%0.2%

409.4בנות4)6.55(79.09)3.39(278.7

3541.7149.9%0.1%

416.1גבוה2)9.15(86.26)4.14(275.5

2558.1447.9%0.3%

398.1בינוני5)7.57(82.71)4.20(266.6

3538.3156.2%0.1%

389.6נמוך2)6.80(76.99)3.79(263.0

5519.4160.0%0.1%

182

183

ממוצעידע תוכן )טעותתקן(

סטייתתקן

)טעותתקן(

אחוזון5

אחוזון95

שיעורהמתקשי

ם

שיעורהמצטייני

ם

ממוצע ה-

OECD

493.3כלל האוכלוסייה50.4597.040.26

333.08651.0921.6%8.4%

499.2בנים70.57100.360.32

333.45661.7420.9%10.3%

487.3בנות40.5292.890.31

333.22637.7022.2%6.5%

כללישרא

ל

462.1כלל האוכלוסייה8)3.57(109.45)1.89(283.1

0642.1132.9%6.0%

468.0בנים4)4.72(116.04)2.19(280.8

5658.1633.0%8.1%

456.5בנות4)4.42(102.40)2.37(285.6

6623.2532.7%4.0%

506.7גבוה7)4.43(106.27)2.10(322.7

3671.3419.0%11.6%

467.9בינוני7)3.64(106.73)2.12(287.2

7637.9929.5%5.6%

415.5נמוך2)4.10(93.85)2.52(264.4

3575.2048.9%1.2%

דובריעברית

483.1סך הכול7)4.27(107.75)2.56(298.2

8654.5225.0%7.8%

493.4בנים2)5.30(112.35)2.81(301.2

2669.9823.7%10.5%

473.2בנות4)5.40(102.12)3.23(295.8

1634.2726.3%5.2%

526.9גבוה9)4.75(99.73)2.49(352.0

0679.3412.6%14.1%

482.7בינוני2)3.96(104.12)2.62(303.2

4646.8124.1%6.8%

434.4נמוך7)5.93(97.68)3.48(268.3

8590.9939.7%1.9%

ממלכתי

סךהכול

497.53)4.58(106.91)2.61(314.3

8666.2921.2%9.9%

505.5בנים0)5.42(112.05)3.04(313.2

8680.0921.0%12.7%

489.3בנות9)4.88(100.72)2.89(316.4

2647.0321.4%7.0%

542.2גבוה8)4.88(96.38)2.66(372.1

1688.059.5%17.2%

בינוני

491.84)4.03(104.51)2.50(312.9

2656.5921.8%8.2%

445.9נמוך5)6.23(94.99)4.07(287.1

2599.3535.1%2.1%

ממלכתי-דתי

סךהכול

481.56

)12.61(107.76)6.81(285.1

7649.4324.3%7.0%

496.6בנים6

)13.07(104.02)6.99(316.3

9659.6720.1%9.1%

461.1בנות7

)19.79(109.33)8.82(260.4

4626.0429.9%4.3%

521.6גבוה4

)11.13(97.83)7.13(340.4

7667.0812.4%11.9%

בינוני

491.20

)10.55(102.56)7.44(307.7

5647.3420.3%7.1%

429.1נמוך3

)15.06(103.25)6.77(255.2

7591.0041.6%2.5%

444.0בנותחרדי6)7.31(82.40)3.81(306.8

6576.1534.8%0.8%

דובריערבית

396.5סך הכול2)5.48(86.26)3.58(260.0

5547.0257.4%0.3%

387.4בנים0)6.78(87.10)4.62(254.1

2543.3862.7%0.3%

405.0בנות8)6.32(84.56)3.36(267.6

7551.0752.5%0.3%

423.1גבוה7)8.66(90.33)4.17(281.0

5577.4045.5%1.0%

396.7בינוני7)6.79(88.99)4.10(254.2

6546.8555.5%0.2%

385.3נמוך1)5.39(78.40)4.04(258.6

9520.3263.7%0.1%

184

185

ממוצעידע פרוצדורלי ואפיסטמי )טעותתקן(

סטייתתקן

)טעותתקן(

אחוזון5

אחוזון95

שיעורהמתקשי

ם

שיעורהמצטייני

ם

ממוצע ה-

OECD

493.0כלל האוכלוסייה00.4596.470.24

331.56646.8921.7%8.0%

491.3בנים30.5699.770.30

325.57650.9723.2%8.6%

494.7בנות50.5292.740.30

338.77642.2920.2%7.4%

כללישרא

ל

469.5כלל האוכלוסייה4)3.50(107.15)1.65(295.7

8644.2430.6%6.4%

468.8בנים3)4.77(113.08)2.01(287.4

9652.6932.7%7.5%

470.2בנות2)4.13(101.11)1.95(303.6

2635.1228.7%5.3%

513.4גבוה9)3.89(104.99)2.13(329.4

9672.3017.6%12.5%

475.5בינוני3)3.75(104.05)2.03(300.5

7640.1927.5%5.8%

423.4נמוך7)3.95(90.50)2.32(279.9

6577.7045.6%1.2%

דובריעברית

491.0סך הכול6)4.23(106.36)2.18(306.3

5656.5022.9%8.4%

493.5בנים1)5.40(110.88)2.55(301.7

4663.6923.5%9.8%

488.6בנות8)5.16(101.74)2.69(311.2

9647.1522.4%6.9%

535.6גבוה5)3.95(97.88)2.50(356.0

4680.4311.0%15.5%

490.9בינוני7)4.07(101.70)2.40(314.0

1650.0021.7%7.0%

440.9נמוך6)5.93(96.74)2.93(280.8

1597.5037.7%1.9%

ממלכתי

סךהכול

502.66)4.68(105.97)2.70(318.5

3665.8020.0%10.4%

502.2בנים0)5.43(110.30)3.17(312.8

5670.6321.3%11.5%

503.1בנות3)4.68(101.34)2.75(323.8

5659.1518.6%9.3%

548.2גבוה0)4.42(94.76)2.64(376.1

9688.668.6%18.4%

בינוני

496.60)4.09(102.63)2.74(317.9

3656.3020.3%8.3%

450.8נמוך1)6.79(95.47)3.71(291.0

3605.1334.0%2.3%

ממלכתי-דתי

סךהכול

492.30

)12.37(105.25)5.19(304.7

0652.7422.2%7.7%

504.0בנים1

)13.33(102.58)5.23(323.1

4660.3719.3%9.3%

476.4בנות9

)19.23(106.71)7.53(285.6

9636.6226.1%5.5%

531.4גבוה1

)10.91(97.58)6.30(334.3

9670.3911.4%13.3%

בינוני

503.79

)10.43(98.57)5.83(331.7

0656.2217.8%7.8%

437.9נמוך6

)13.93(99.47)5.34(275.5

5599.5239.1%2.2%

464.6בנותחרדי0)8.25(84.43)3.58(325.8

1597.8327.6%1.7%

דובריערבית

402.2סך הכול1)5.25(77.59)3.23(277.5

2534.2454.7%0.0%

390.3בנים7)6.41(79.13)4.27(267.3

2530.2361.9%0.1%

413.3בנות3)5.83(74.40)2.76(292.0

3538.0847.9%0.0%

421.9גבוה0)8.02(81.00)4.35(293.0

7556.9244.8%0.2%

400.9בינוני5)6.70(80.25)3.73(273.4

6535.0655.4%0.0%

395.5נמוך9)5.47(71.10)3.27(279.2

7517.1458.2%0.0%

186

187

ממוצעהחיים )טעותתקן(

סטייתתקן

)טעותתקן(

אחוזון5

אחוזון95

שיעורהמתקשי

ם

שיעורהמצטייני

ם

ממוצע ה-

OECD

492.2כלל האוכלוסייה70.4698.140.25

329.21650.0622.2%8.3%

492.1בנים00.58101.360.32

324.65655.3223.2%9.2%

492.4בנות70.5394.490.30

334.76644.0821.1%7.5%

כללישרא

ל

469.4כלל האוכלוסייה5)3.48(108.36)1.84(293.0

6646.3130.3%6.5%

469.4בנים3)4.88(114.91)2.34(286.6

2656.5032.3%7.9%

469.4בנות8)4.17(101.65)2.13(301.2

5634.2928.4%5.1%

513.5גבוה3)3.87(105.47)2.35(328.8

7675.9217.5%12.5%

474.9בינוני4)3.73(105.72)2.21(298.7

8643.1827.4%6.2%

424.1נמוך8)4.32(92.23)2.22(276.4

3580.5344.8%1.2%

דובריעברית

489.1סך הכול9)4.25(108.53)2.34(301.4

4659.2923.4%8.5%

493.1בנים5)5.59(113.56)2.80(297.6

6667.8423.6%10.3%

485.3בנות5)5.14(103.27)2.85(305.1

2646.8423.2%6.7%

534.3גבוה4)4.26(99.26)2.73(355.2

6684.2711.2%15.4%

489.0בינוני0)4.18(104.47)2.54(306.6

8651.4022.2%7.4%

438.7נמוך7)5.97(98.77)3.02(273.0

3598.5138.5%1.8%

ממלכתי

סךהכול

501.27)4.73(107.92)2.85(312.5

2668.0520.4%10.4%

502.2בנים5)5.59(113.20)3.50(306.2

8676.6221.5%11.9%

500.2בנות7)4.82(102.23)2.96(319.3

6658.9719.2%8.8%

546.5גבוה6)4.64(96.54)2.84(373.9

1692.408.9%18.1%

בינוני

495.27)4.35(105.70)2.86(308.7

7658.5720.8%8.6%

449.7נמוך0)6.68(96.50)3.82(289.7

1606.3734.6%2.2%

ממלכתי-דתי

סךהכול

492.08

)12.64(107.93)6.00(300.0

1658.0321.8%8.5%

504.0בנים4

)13.92(104.33)6.00(317.2

7663.5718.7%10.2%

475.9בנות3

)19.64(110.55)8.46(275.6

4642.7926.0%6.1%

533.9גבוה2

)11.62(99.07)6.75(335.8

6676.7211.1%14.8%

בינוני

502.86

)10.88(100.76)6.51(325.5

7660.0417.3%8.7%

436.4נמוך1

)13.62(102.90)5.27(262.2

3599.7238.7%2.1%

457.2בנותחרדי9)7.18(83.90)2.92(315.1

5589.9029.6%1.1%

דובריערבית

407.7סך הכול2)5.59(81.17)3.08(279.6

4546.9851.9%0.3%

394.0בנים4)7.12(81.89)4.23(268.8

9540.2859.8%0.3%

420.5בנות5)6.31(78.30)2.62(294.3

9551.8944.4%0.3%

427.5גבוה1)8.18(84.71)3.59(296.2

9574.0443.4%0.7%

407.0בינוני6)7.00(82.92)3.90(278.4

7550.2952.4%0.2%

400.9נמוך2)5.97(75.02)3.69(281.4

3529.5254.7%0.1%

188

189

ממוצעפיזיקלית )טעותתקן(

סטייתתקן

)טעותתקן(

אחוזון5

אחוזון95

שיעורהמתקשי

ם

שיעורהמצטייני

ם

ממוצע ה-

OECD

493.3כלל האוכלוסייה20.4797.480.27

331.71650.7221.6%8.5%

497.5בנים90.60100.930.34

330.73660.1521.4%10.1%

488.9בנות90.5593.390.32

333.19639.1521.8%6.9%

כללישרא

ל

469.4כלל האוכלוסייה0)3.77(110.60)1.75(290.6

1651.0231.2%7.1%

473.2בנים3)5.01(116.50)2.22(287.2

9662.0031.7%9.0%

465.7בנות2)4.47(104.49)2.01(293.8

6636.0430.8%5.3%

514.2גבוה7)4.16(107.00)2.73(329.7

8679.5617.6%13.4%

476.4בינוני2)4.11(107.22)2.09(297.9

7649.6227.7%6.8%

421.3נמוך3)4.34(95.16)2.24(270.8

6583.1747.2%1.5%

דובריעברית

492.2סך הכול2)4.41(108.25)2.15(307.6

7662.5423.0%9.3%

500.1בנים7)5.33(111.66)2.44(309.7

3674.3322.1%11.7%

484.5בנות2)5.45(104.26)2.73(304.8

5648.6324.0%6.9%

535.8גבוה2)4.36(99.57)2.61(359.8

5687.5711.1%16.5%

492.4בינוני6)4.38(104.04)2.35(314.3

7657.4521.9%8.2%

443.0נמוך7)6.21(99.64)3.02(278.4

0604.3837.5%2.5%

ממלכתי

סךהכול

504.62)4.93(108.65)2.84(316.5

3673.9220.0%11.6%

509.6בנים0)5.73(112.41)3.35(316.1

9683.6420.0%13.8%

499.5בנות2)4.82(104.43)2.86(317.3

7662.3820.0%9.4%

549.8גבוה1)4.89(96.76)2.88(379.2

2696.538.3%19.9%

בינוני

499.00)4.54(106.05)2.77(315.4

5666.2320.5%9.7%

453.0נמוך3)6.94(98.72)3.81(290.1

1614.7233.8%3.1%

ממלכתי-דתי

סךהכול

491.49

)12.26(107.10)5.73(303.7

1655.3122.3%8.3%

506.4בנים5

)12.15(102.60)5.63(326.9

6665.4518.3%10.6%

471.3בנות0

)20.12(109.63)8.23(271.6

3636.5427.8%5.3%

528.5גבוה3

)10.69(99.91)6.36(343.7

8670.6812.3%13.8%

בינוני

502.78

)10.21(100.00)6.74(327.8

9658.6817.8%8.8%

439.3נמוך6

)15.77(104.04)6.29(267.3

9604.6438.6%2.5%

459.1בנותחרדי0)8.70(85.51)4.07(316.2

3594.9729.6%1.4%

דובריערבית

398.0סך הכול1)6.16(84.36)3.33(263.1

6542.3956.9%0.3%

387.6בנים2)7.79(86.26)4.52(251.3

3538.7762.3%0.3%

407.7בנות7)6.55(81.30)2.97(277.1

2545.4951.8%0.2%

425.1גבוה9)9.61(89.03)3.83(287.3

4574.4544.4%0.8%

398.9בינוני9)7.58(86.53)4.31(260.7

3545.2555.7%0.2%

386.6נמוך6)5.34(75.54)3.24(264.1

3515.2762.8%0.0%

190

191

ממוצעכדוה"א והחלל )טעותתקן(

סטייתתקן

)טעותתקן(

אחוזון5

אחוזון95

שיעורהמתקשי

ם

שיעורהמצטייני

ם

ממוצע ה-

OECD

493.8כלל האוכלוסייה90.4898.140.28

329.15650.5021.5%8.5%

495.7בנים40.61101.830.34

325.53658.0722.0%9.8%

492.0בנות50.5693.960.34

333.69641.6220.9%7.3%

כללישרא

ל

457.4כלל האוכלוסייה1)3.82(110.46)1.95(274.7

5636.2434.2%5.3%

460.1בנים9)5.11(116.84)2.28(270.1

0648.1435.0%7.0%

454.7בנות3)4.45(103.89)2.51(280.5

7620.4033.4%3.7%

501.4גבוה6)3.94(107.32)2.60(314.4

5664.0420.2%10.3%

463.5בינוני2)4.21(107.48)2.39(281.8

7633.6230.8%5.0%

410.3נמוך0)4.55(96.18)2.34(254.1

2571.6150.6%1.0%

דובריעברית

479.4סך הכול5)4.59(108.13)2.76(293.4

1647.5726.0%7.0%

485.4בנים8)5.65(113.04)2.97(290.5

2661.7325.9%9.1%

473.6בנות0)5.62(102.81)3.57(296.2

8632.7526.2%4.9%

523.7גבוה0)3.96(98.64)2.71(348.4

8671.7113.1%12.7%

479.2בינוני1)4.55(104.12)2.93(299.0

6642.4324.9%6.1%

429.1נמוך3)6.79(100.60)3.58(259.4

4592.0141.8%1.6%

ממלכתי

סךהכול

494.06)4.73(106.15)2.85(309.5

1657.9021.9%8.8%

497.9בנים4)5.52(111.11)3.18(305.6

8668.9322.4%10.7%

490.1בנות0)4.70(100.68)3.34(313.2

3645.8421.3%6.7%

538.1גבוה3)4.45(95.41)3.00(367.9

8680.809.9%15.4%

בינוני

487.94)4.30(103.92)3.13(304.9

4650.2422.6%7.2%

443.5נמוך7)6.79(96.27)4.08(281.6

2600.1236.4%1.7%

ממלכתי-דתי

סךהכול

475.62

)13.23(109.39)6.59(286.1

6642.4626.7%6.5%

490.3בנים2

)13.58(105.19)5.92(307.3

5658.0822.8%8.5%

455.7בנות9

)21.11(111.76)9.62(251.1

3618.4331.9%3.7%

518.5גבוה0)8.75(95.23)6.86(342.4

7659.7413.8%10.6%

בינוני

485.99

)11.97(103.54)6.92(312.3

0647.5822.4%6.8%

418.5נמוך5

)15.83(107.05)6.13(238.3

9590.4745.8%2.0%

449.3בנותחרדי9)8.87(83.71)4.08(312.7

6581.7132.4%0.9%

דובריערבית

388.4סך הכול7)5.40(86.68)3.83(249.1

9534.5359.8%0.1%

379.8בנים3)7.26(89.00)4.89(240.0

9535.2864.2%0.2%

396.5בנות8)6.37(83.59)3.45(258.5

5534.8755.6%0.1%

409.5גבוה5)8.45(91.62)4.08(259.8

5562.2949.5%0.5%

387.7בינוני6)7.11(89.61)5.36(245.8

7537.5359.1%0.0%

380.2נמוך8)5.64(79.92)3.92(249.9

8515.2164.5%0.0%

192

193

אוריינות קריאה – טבלאות נתונים

ממוצעפיזה - אוריינות קריאה )טעותתקן(

סטייתתקן

)טעותתקן(

אחוזוןחציוןIרבעון 5

רבעוןIII

אחוזון95

ממוצע ה-

OECD

492.5כלל האוכלוסייה50.4696.030.27

326.18428.01497.82

561.34641.60

479.2בנים70.5898.020.33

311.55411.87483.73

549.92632.93

506.1בנות60.5491.690.33

347.17445.35511.13

571.34648.41

כללישרא

ל

478.9כלל האוכלוסייה6)3.78(113.11)1.97(283.6

0401.18485.22561.70654.64

467.3בנים0)5.39(119.94)2.82(263.8

4381.55473.38556.96654.60

490.1בנות6)4.56(104.91)2.24(308.8

4419.63495.03565.55654.56

521.4גבוה2)4.21(109.38)2.59(322.9

8451.92533.64601.27679.52

487.1בינוני9)4.33(108.25)2.39(295.2

2416.26495.86564.45653.54

432.2נמוך3)4.67(100.85)2.68(264.3

7362.67433.30503.73595.79

דובריעברית

507.2סך הכול0)4.52(103.79)2.53(321.3

5440.51514.93580.98666.09

499.9בנים5)5.91(107.87)2.80(308.9

0427.75507.42577.79665.89

514.2בנות2)5.72(99.16)3.41(337.3

9451.92521.16583.64665.93

548.9גבוה3)4.05(93.25)2.35(381.6

3490.80557.47614.76687.63

507.0בינוני5)4.75(99.50)2.73(330.6

1443.90514.97576.35660.94

461.5נמוך2)6.96(98.19)3.61(287.8

2397.03467.89530.45613.34

ממלכתי

סךהכול

517.13)4.52(101.65)2.90(336.8

7451.33525.24589.22672.56

506.7בנים3)5.25(105.71)3.11(321.1

9436.98514.62582.24669.54

527.7בנות6)4.66(96.16)3.12(355.9

6466.62535.02595.14675.27

557.9גבוה0)4.76(90.78)2.47(391.9

8502.67566.45621.50692.95

בינוני

511.56)4.36(98.87)3.09(337.3

0447.56519.22579.98665.43

472.0נמוך1)6.96(94.50)3.65(308.8

6409.36475.94538.14619.52

ממלכתי-דתי

סךהכול

508.18

)13.91(107.21)5.89(315.3

3439.38518.61585.72668.06

512.2בנים2

)15.57(103.60)6.24(326.2

3443.93520.44588.68670.43

502.7בנות3

)22.14(111.61)9.15(294.8

4433.98516.36581.53663.34

549.8גבוה4

)11.77(96.95)6.23(363.6

0492.63562.80617.38685.90

בינוני

517.20

)13.20(100.62)6.77(336.8

6451.99526.28587.11670.56

456.1נמוך4

)16.01(104.24)5.76(268.9

5386.37467.43530.85612.88

493.1בנותחרדי2)7.78(79.02)3.78(360.2

3438.82493.94548.23620.09

דובריערבית

390.6סך הכול1)6.08(93.88)3.27(234.1

3327.38392.07456.43541.96

363.5בנים4)7.75(94.64)4.71(207.4

1302.23362.76425.77519.70

416.0בנות3)6.12(85.66)2.55(271.3

2357.30418.59475.89552.54

407.7גבוה1)8.65(97.00)4.14(245.8

0341.12410.82475.97563.17

391.2בינוני9)7.71(96.90)4.33(229.9

8320.80393.56463.09544.56

241.6328.82386.30444.0526.00)3.41(86.36)6.59(385.5נמוך

194

409

195

פיזה - אוריינות קריאה

מתחת לרמה

1 רמה

ב1 רמה

6רמה 5רמה 4רמה 3רמה 2רמה א1

ממוצע ה-

OECD

1.3%5.2%13.6%23.2%27.9%20.5%7.2%1.1%כלל האוכלוסייה1.8%6.8%15.9%24.4%26.6%17.9%5.9%0.9%בנים0.7%3.7%11.2%22.1%29.3%23.1%8.5%1.4%בנות

כללישרא

ל

3.3%8.1%15.2%21.7%24.0%18.5%7.7%1.4%כלל האוכלוסייה

4.9%10.1%16.7%20.3%22.0%17.1%7.6%1.4%בנים

1.8%6.2%13.8%23.0%26.0%19.8%7.9%1.5%בנות

1.7%4.4%9.5%16.9%24.4%26.2%14.1%2.9%גבוה

2.7%6.8%13.2%21.5%26.8%20.1%7.5%1.3%בינוני

4.8%12.6%22.9%26.9%21.0%9.6%2.0%0.2%נמוך

דובריעברית

1.5%4.7%10.9%20.2%27.4%23.3%10.1%1.9%סך הכול

2.0%5.7%12.3%20.3%26.1%21.8%10.0%1.9%בנים

1.1%3.6%9.5%20.1%28.6%24.8%10.3%1.9%בנות

0.4%1.6%5.6%14.1%26.2%31.1%17.4%3.6%גבוה

1.3%4.0%10.7%20.7%29.0%23.5%9.0%1.6%בינוני

2.8%8.3%16.9%27.2%27.1%14.1%3.2%0.4%נמוך

ממלכתי

סך1.0%3.8%10.1%18.9%27.3%25.0%11.6%2.3%הכול

1.5%4.9%11.7%19.9%26.6%22.8%10.6%2.1%בנים

0.5%2.7%8.4%17.9%28.0%27.2%12.7%2.5%בנות

0.3%1.3%4.9%12.1%25.4%32.7%19.1%4.2%גבוהבינונ

1.0%3.7%10.4%20.0%29.1%24.0%9.9%1.8%י

1.8%6.4%16.1%27.3%28.0%16.0%3.9%0.4%נמוך

ממלכתי-דתי

סך1.8%5.4%10.6%18.3%26.8%24.1%11.0%1.9%הכול

1.3%4.6%10.9%18.7%26.8%24.1%11.7%1.9%בנים

2.6%6.5%10.2%17.9%26.8%24.1%10.1%1.9%בנות

0.8%2.3%5.7%12.5%24.6%31.8%19.1%3.2%גבוהבינונ

1.1%3.8%9.7%18.4%27.6%26.2%11.1%2.0%י

3.9%10.4%16.4%24.1%27.9%13.7%3.1%0.4%נמוך

0.2%2.2%11.8%29.6%33.0%19.2%3.8%0.3%בנותחרדי

דובריערבית

8.8%18.9%28.6%26.3%13.7%3.5%0.2%0.0%סך הכול

14.0%23.9%30.4%20.3%8.8%2.4%0.1%0.0%בנים

3.9%14.1%27.0%31.9%18.2%4.6%0.4%0.0%בנות

7.1%16.1%25.7%28.1%16.8%5.9%0.4%0.0%גבוה

9.6%20.1%25.2%25.4%15.7%3.7%0.3%0.0%בינוני

7.9%19.4%32.5%26.5%11.3%2.3%0.1%0.0%נמוך

196

אוריינות מתמטיקה – טבלאות נתונים

ממוצעפיזה - אוריינות מתמטיקה )טעותתקן(

סטייתתקן

)טעותתקן(

אחוזוןחציוןIרבעון 5

רבעוןIII

אחוזון95

ממוצע ה-

OECD

490.2כלל האוכלוסייה00.4489.490.26

340.49428.46492.35

553.34633.83

494.1בנים40.5692.200.32

340.25429.78496.31

559.88641.93

486.2בנות00.5186.240.31

341.14427.29488.68

546.81623.97

כללישרא

ל

469.6כלל האוכלוסייה7)3.63(103.36)2.16(296.2

9395.94473.38544.83633.75

473.9בנים9)5.39(109.32)3.03(290.1

8394.41478.17554.76647.51

465.5בנות2)4.04(97.09)2.33(301.4

2397.38469.69535.71618.31

510.0גבוה0)4.07(100.28)2.74(331.7

7444.50520.22579.97661.36

478.0בינוני5)4.03(98.85)2.63(307.7

5409.58483.23549.36631.33

422.9נמוך9)4.30(91.51)2.46(273.5

7358.47421.85487.80574.92

דובריעברית

494.7סך הכול0)4.31(95.67)2.63(331.4

8430.31499.57561.98644.91

501.9בנים3)5.97(99.76)3.47(332.6

7433.87506.99572.61657.95

487.6בנות9)4.89(90.98)2.85(330.0

5427.05493.14552.11628.19

533.2גבוה4)4.13(87.65)2.97(379.3

4479.27539.08593.18669.17

496.1בינוני7)4.40(90.71)2.64(340.6

7434.95499.72560.32638.26

448.5נמוך4)5.99(90.08)3.47(294.3

3388.97452.23511.71591.38

ממלכתי

סךהכול

503.06)3.98(93.07)2.49(342.6

2440.47507.96568.74649.13

508.8בנים0)4.73(96.99)3.04(340.4

1444.15515.37576.49659.71

497.1בנות9)4.17(88.49)2.48(344.7

7436.95502.28560.23635.59

541.1גבוה7)4.20(85.17)2.67(389.2

5488.76546.70598.82674.31

בינוני

498.29)3.88(89.23)2.44(342.4

0439.09502.11562.03638.03

458.8נמוך5)5.95(85.46)3.50(317.5

4400.52460.55518.44595.61

ממלכתי-דתי

סךהכול

499.40

)12.74(99.03)6.05(327.1

3435.49506.04568.07651.95

516.1בנים1

)15.02(94.46)6.18(363.8

1450.66520.08583.70664.46

476.8בנות5

)17.96(100.50)8.55(295.8

7413.46484.74547.01628.92

537.4גבוה8

)11.46(86.19)5.21(385.3

8482.74539.87598.05672.25

בינוני

512.85

)11.51(91.65)6.10(358.1

9452.57517.38576.62655.16

442.7נמוך7

)12.89(96.33)5.34(274.7

9379.90450.39511.36593.66

476.7בנותחרדי0)8.17(78.42)3.81(345.7

5420.67480.15533.76601.61

דובריערבית

391.3סך הכול7)6.19(85.83)2.95(255.5

4330.60387.99449.52537.82

385.1בנים9)8.17(88.99)3.70(248.3

1321.72379.71443.47543.38

397.1בנות8)6.20(82.30)3.29(264.2

5339.76395.62453.51534.20

413.9גבוה5)8.70(91.61)3.69(264.1

3352.82415.70475.90564.73

390.5בינוני8)7.92(89.26)4.39(247.6

5326.47386.50453.82539.94

259.1327.43378.17434.1515.81)3.89(77.94)5.99(382.2נמוך

197

576

198

פיזה - אוריינות מתמטיקה

מתחת לרמה

6רמה 5רמה 4רמה 3רמה 2רמה 1רמה 1

ממוצע ה-

OECD

8.5%14.9%22.5%24.8%18.6%8.4%2.3%כלל האוכלוסייה8.4%14.6%21.6%24.0%19.0%9.5%2.9%בנים8.5%15.2%23.5%25.7%18.2%7.2%1.7%בנות

כללישרא

ל

15.0%17.1%21.1%21.7%16.1%7.1%1.9%כלל האוכלוסייה

15.7%16.5%19.3%20.1%17.0%8.6%2.8%בנים

14.4%17.6%22.9%23.1%15.4%5.6%1.0%בנות

7.7%11.0%17.4%24.3%23.3%12.3%4.0%גבוה

12.2%15.6%21.9%23.6%17.7%7.3%1.6%בינוני

24.7%24.6%24.0%17.1%7.7%1.8%0.2%נמוך

דובריעברית

8.3%13.7%21.1%25.1%20.2%9.1%2.5%סך הכול

8.1%13.2%19.6%23.4%21.1%11.0%3.7%בנים

8.5%14.2%22.5%26.8%19.3%7.2%1.3%בנות

3.1%7.5%15.6%26.6%27.3%14.9%5.0%גבוה

7.0%13.5%22.1%26.1%20.6%8.7%2.0%בינוני

15.5%21.2%26.5%22.5%11.3%2.7%0.3%נמוך

ממלכתי

סך6.9%12.6%20.1%25.7%21.9%10.1%2.8%הכול

7.2%11.9%18.6%24.1%22.7%11.5%3.9%בנים

6.6%13.3%21.6%27.2%21.0%8.6%1.6%בנות

2.4%6.7%13.7%26.1%29.3%16.1%5.7%גבוהבינונ

6.9%12.8%21.8%26.5%21.2%9.1%1.7%י

12.1%20.5%27.0%24.4%12.6%3.1%0.3%נמוך

ממלכתי-דתי

סך8.2%12.6%20.6%24.5%20.6%10.4%3.2%הכול

4.4%11.8%19.5%24.1%22.6%13.2%4.4%בנים

13.3%13.6%22.1%25.0%17.8%6.6%1.5%בנות

2.7%6.3%16.1%26.6%26.2%16.9%5.3%גבוהבינונ

4.6%11.4%20.6%25.1%23.4%11.3%3.7%י

18.8%20.2%25.0%21.9%11.0%2.9%0.3%נמוך

6.8%17.6%26.6%28.3%16.5%3.9%0.3%בנותחרדי

דובריערבית

36.1%27.5%21.3%10.9%3.6%0.6%0.0%סך הכול

40.0%27.0%18.3%9.9%3.9%0.8%0.0%בנים

32.5%28.0%24.0%11.7%3.2%0.5%0.0%בנות

26.9%25.3%25.0%14.6%6.7%1.5%0.0%גבוה

37.2%25.8%20.8%11.8%3.9%0.5%0.0%בינוני

39.3%29.9%20.1%8.6%1.9%0.3%0.0%נמוך

199

שאלות לדוגמה91יחידות דינאמיות

ריצה במזג אוויר חם.1

היחידה היא יחידת דס"א )דינאמית-סימולטיבית-אינטראקטיבית(, המדמה סביבה של חקר מדעי בתחום התוכן "מערכות חיים", והיא עוסקת בנושא ויסות חום הגוף בזמן ריצה במזגגבוהים. ולחות חום בתנאי ארוכה ריצה שרצה אנושית דמות מוצגת ביחידה חם. אוויר התלמיד יכול לשלוט בטמפרטורת האוויר ובאחוז הלחות באוויר, ולקבוע אם הרץ שותה/לאשני ידי על נקבעים האלו ערכי המשתנים תלויים(. המשתנים הבלתי )להלן: מים שותה כפתורי הזזה וכפתור שלישי שבאמצעותו התלמיד בוחר אם הרץ שתה או לא. לאחר שלוחצים על כפתור ההפעלה, הערכים שנקבעו משוגרים ומתקבל מידע על נפח הזיעה, אחוז איבודשל בתמונות הן התלויים(, המשתנים )להלן, הרץ של הגוף וטמפרטורת מהגוף המים והן במספרים בטבלה. בכל הזיעה, נפח ושל מד איבוד הנוזלים מד-טמפרטורה, של מד מדידה ערכי המשתנים התלויים יופיעו באותה שורה בטבלה, לצד ערכי המשתנים הבלתי תלויים שהזין התלמיד. בכל שאלה הנבחן עורך מדידה ניסויית אחת או יותר, שבה הוא קובע את ערכי המשתנים הבלתי תלויים בהתאם לדרישות השאלה ועוקב אחר השינוי המתקבלניסויי(, אם המשתנים שנקבעו )סבב מדידה בכל כך בתוצאות המשתנים התלויים. עקב יוצרים תנאים שבהם עלולים להיגרם התייבשות ו/או מכת חום, המערכת מציגה דגל אדום

מעל תנאים אלו בראש המסך.

רמת עולה בסדר השאלות כך שככל שמתקדמים בנויה היחידה מספר שאלות. ביחידה מורכבות הניסוי שהתלמיד צריך לערוך – ממדידה אחת )סבב ניסויי אחד( בשאלה הראשונה, שבה ערכי המשתנים נמסרו לו בגוף השאלה, ועד לתכנון ניסוי שלם, תוך קיבוע כל המשתנים למעט המשתנה הבלתי תלוי שבמוקד השאלה וביצוע לפחות שתי מדידות בשני ערכים שונים

של משתנה זה.

הליך היחידה:

)מסך הנושא היחידה1לאחר הצגה כללית של ( התלמיד מתוודע לממשק ההפעלה של (.2בעזרת הנחיות ולומד תוך כדי תרגול כיצד משנים את ערכי המשתנים הבלתי תלויים )מסך

לאורך כל היחידה יכול התלמיד לחזור לשלב ההנחיות. לאחר מכן מוצגות בזו אחר זו שאלותהיחידה.

סרטון המחשה ליחידה נמצא באתר ראמ"ה בקישור הבא:91http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/MivchanimBenLeumiyim/Mov_Science_Heb.htm

200

: הקדמה והצגת כללית של הנושא:1מסך

1 שאלה : הסברים כיצד להפעיל את היחידה:2מסך

על התלמיד להפעיל את ההדמיה ולבצע מדידה אחתמה נדרש כדי להשיב על השאלה: פשוטה )סבב ניסויי אחד(. על פי התוצאות שיתקבלו )שגם הן יופיעו באותה שורה בטבלה(,

201

עליו להשיב אם הרץ חשוף לסכנת התייבשות או למכת חום, ולציין לפי איזה משתנה בלתיתלוי הגיע למסקנה.

מאפייני השאלה

תיאור מאפייןסגורה סוג השאלה

פירוש נתונים וראיות מדעיות המיומנות

פרוצדוראלי – מערכות חיים סוג הידע – תחום

התוכןאישי – בריאות ומחלות הקשר

(497 )3רמה רמת קושי

מחווןהתשובה הנכונה:

איבוד/מכת חום. רואים זאת לפי נתוני התייבשותהסכנה לבריאותו של הרץ היא /נפח הזיעה/ טמפרטורת הגוף של הרץ אחרי שעה אחת של ריצה.המים

202

2שאלה

התלמיד צריך להוציא אל הפועל מהלך ניסויי קצר. עליומה נדרש כדי להשיב על השאלה: להפעיל את ההדמיה ולערוך שני סבבים ניסויים )שתי מדידות(. בין סבב לסבב על התלמידולשנות רק את המשתנה ואחוז הלחות קבועים, לשמור על המשתנים טמפרטורת האוויר

הבלתי תלוי בניסוי זה – שתיית מים.

מאפייני השאלה

תיאור מאפייןסגורה ותגובה פתוחה )סימון שורות בטבלה( סוג השאלה

פירוש נתונים וראיות מדעיות המיומנותפרוצדוראלי – מערכות חיים – תחום התוכןהידעסוג

אישי – בריאות ומחלות הקשר(580 )4רמה רמת קושי

מחווןעליו לבחור בתשובה: כדי לקבל ניקוד מלא

.שתיית מים תקטין את הסיכון להתייבשות אך לא את הסיכון למכת חום

ולסמן בטבלה שתי שורות: - טמפרטורת האוויר °C35 - שתיית מים – לא.60%, לחות האוויר ,

- טמפרטורת האוויר °C35 - שתיית מים – כן. 60%, לחות האוויר ,

כלומר, התלמיד הגיע לתשובה הנכונה בהתבסס על פרוצדורה מדעית נכונה.

203

שתיית מים תקטין את הסיכון להתייבשות אך לא אתאם התלמיד יבחר בתשובה הנכונה – אך בלי שסימן את המידע הרלוונטי בטבלה או שסימן מידע שגוי אוהסיכון למכת חום –

)הגיע לתשובה הנכונה אך מבלי להתבסס על פרוצדורה מדעיתחסר, ניקוד חלקי יקבל נכונה(.

ב(3א, 3 )3שאלה

התלמיד נדרש לחקור את השפעת השינוי בטמפרטורתמה נדרש כדי להשיב על השאלה: האוויר על נפח הזיעה. התלמיד נדרש לערוך לפחות שני סבבי ניסוי )שתי מדידות(, ולשמור במהלכם על כל המשתנים קבועים, למעט המשתנה הבלתי תלוי. כדי להעיד על הבנת תכנון הניסוי ותוצאותיו, על התלמיד לבחור שתי שורות מטבלת התוצאות שבהן הטמפרטורה שונה אך כל שאר המשתנים זהים. על סמך התוצאות, התלמיד נדרש להסביר את התופעה שגילה,

תוך התייחסות מפורשת או מרומזת לתפקוד הזיעה והשפעתה על ויסות טמפרטורת הגוף.

מאפייני חלק א'

תיאור מאפייןסגורה ותגובה פתוחה )סימון שורות בטבלה( סוג השאלה

הערכה ותכנון של חקר מדעי המיומנותפרוצדוראלי – מערכות חיים – תחום התוכןהידעסוג

אישי – בריאות ומחלות הקשר(531 )3רמה רמת קושי

מאפייני חלק ב'

תיאור מאפייןפתוחה סוג השאלה

הסבר תופעה באופן מדעי המיומנותידע תוכן – מערכות חיים – תחום התוכןהידעסוג

אישי – בריאות ומחלות הקשר(641 )5רמה רמת קושי

204

מחווןניקוד מלא - חלק א

בחירת התשובה: נפח הזיעה גדל

ניקוד מלא - חלק בהתלמיד מציין במפורש או במשתמע את תפקידה של הזיעה בקירור הגוף ו/או את

תפקידה בוויסות טמפרטורת הגוף.

4שאלה

התלמיד נדרש לחקור את השפעת טמפרטורת האווירמה נדרש כדי להשיב על השאלה: על הופעת מכת חום אצל הרץ בתנאים הנתונים בשאלה. התלמיד נדרש לערוך לפחות שני סבבי ניסוי )שתי מדידות(, ולקבוע על סמך התוצאות את טמפרטורת האוויר הגבוהה ביותר

שבה הרץ לא יסבול ממכת חום.

מאפייני השאלה

תיאור מאפייןסגורה, סימון שורות בטבלה, וניסוח תשובה סוג השאלה

הערכה ותכנון של חקר מדעי המיומנותפרוצדוראלי – מערכות חיים – תחום התוכןהידעסוג

אישי – בריאות ומחלות הקשר(592 )4רמה רמת קושי

מחווןניקוד מלא

:35°בחירת התשובהCוגם

205

סימון שתי שורות: = 35° וטמפרטורת האוויר = 40%בראשונה: לחות האווירC = 40° וטמפרטורת האוויר = 40%בשנייה: לחות האווירC

וגם טמפרטורת40%ניסוח הסבר המציין במפורש או במשתמע שכאשר לחות האוויר היא ,

היא חום מכת מקבלים לא עדיין ביותר שבה הגבוהה כיוון שהעלאתC°35האוויר , גורמת לרץ לקבל מכת חום.C°40 ל-C°35טמפרטורת האוויר מ-

5שאלה

התלמיד נדרש לחזות/לשער אם הריצה בתנאים שאותםמה נדרש כדי להשיב על השאלה: לא ניתן לבדוק באמצעות הסימולציה מסוכנת לרץ. התלמיד נדרש לערוך ניסוי בשני סבבים )שתי מדידות(, ולשמור במהלכם על כל המשתנים קבועים, למעט אחוז הלחות. כדי להוכיחותוצאותיו, על התלמיד לסמן בטבלה שתי שורות שמהוות ראיה הבנה של תכנון הניסוי

התומכת במסקנתו ולהסביר את מסקנתו על סמך התוצאות.

מאפייני השאלה

תיאור מאפייןסגורה, סימון שורות בטבלה וניסוח תשובה סוג השאלה

הערכה ותכנון של חקר מדעי המיומנותפרוצדוראלי – בריאות ומחלות – תחום התוכןהידעסוג

אישי – בריאות ומחלות הקשר(598 )4רמה רמת קושי

מחווןניקוד מלא

בחירת התשובה: מסוכנת

206

וגםסימון שתי השורות:

= 50°בראשונה: טמפרטורת האווירC = ושתיית מים = כן40%, לחות האוויר = 50°ובשנייה: טמפרטורת האווירC = ושתיית מים = כן60%, לחות האוויר

וגם לחות, יש60% לחות וגם ב-40%שאם הרץ סובל ממכת חום גם ב-ניסוח הסבר המציין

לחות.50%סיכון שבאותם התנאים הוא יקבל מכת חום ב-

207

יחידות סטטיותנדידת הציפורים.2

היחידה היא סטטית )אין בה חלקים אינטראקטיביים(, שייכת לתחום "מערכות חיים" ועוסקתבתופעת "נדידת הציפורים".

1שאלה

כדי להשיב על השאלה: על התלמיד לזהות את היתרון האבולוציוני בנדידתמה נדרש הציפורים בקבוצות גדולות, אשר מהווה את ההסבר המדעי לתופעה.

מאפייני השאלה

תיאור מאפייןסגורה סוג השאלה

הסבר מדעי של תופעה המיומנות

ידע של תוכן – מערכות חיים סוג הידע – תחום

התוכןגלובלי – איכות הסביבה הקשר

(501 )3רמה רמת קושי

מחוון ניקוד מלא

בחירת התשובה

.לציפורים שנדדו לבד או בקבוצות קטנות היה סיכוי נמוך קטן יותר לשרוד ולהתרבות

208

2שאלה

התלמיד נדרש להצביע על גורם אחד שעלול להשפיע עלמה נדרש כדי להשיב על השאלה: דיוק ספירת הציפורים על ידי הצופים, ולהסביר כיצד גורם זה עלול להגביל את תהליך איסוף

הנתונים ולשבש את הספירה.

מאפייני השאלה

תיאור מאפייןפתוחה סוג השאלה

להעריך ולתכנן מחקר מדעי המיומנות

פרוצדוראלי – מערכות חיים סוג הידע – תחום

התוכןגלובלי – איכות הסביבה הקשר

(630 )4רמה רמת קושי

מחווןניקוד מלא

התלמיד מציין לפחות גורם אחד שיכול להשפיע על מידת הדיוק של הספירה שעורכיםהמתצפתים.

.המתצפתים יכולים לפספס חלק מהציפורים כי הן עפות גבוה מדי.אם סופרים אותן ציפורים יותר מפעם אחת, זה יכול לגרום לכך שהמספרים יהיו גבוהים מדיכשהמתנדבים סופרים ציפורים שעפות בקבוצות גדולות, הם יכולים רק להעריך כמה ציפורים

יש.המתצפתים יכולים לטעות לגבי סוג הציפורים, כך שהמספרים לאותו סוג של ציפור יהיו לא

נכונים.

209

.הציפורים נודדות בלילה.המתנדבים אינם יכולים להיות בכל מקום שבו הציפורים נודדות.המתצפתים יכולים לטעות בספירה

3שאלה

מה נדרש כדי להשיב על השאלה: התלמיד נדרש לפרש ולנתח את המידע המוצג במפות,ובאביב בין מסלולי הנדידה של "החופזי הזהוב" בסתיו זה כדי להשוות להשתמש במידע

ולהסיק מסקנות נכונות.

מאפייני השאלה

תיאור מאפייןסגורה סוג השאלה

פירוש נתונים וראיות באופןמדעי

המיומנות

פרוצדוראלי – מערכות חיים סוג הידע – תחום

התוכןגלובלי – איכות הסביבה הקשר

(574 )4רמה רמת קושי

מחווןניקוד מלא

בחירת שתי התשובותבמפות רואים שמסלולי הנדידה צפונה של חלק מהחופזים הזהובים שונים ממסלולי

הנדידה דרומה.

210

במפות רואים שהחופזים הזהובים מעבירים את החורף באזורים הנמצאים דרומית ודרום-מערבית לאתרי הרבייה והקינון שלהם.

211

מטאורואידים ומכתשים.3

היחידה הינה סטטית )אין בה חלקים אינטראקטיביים( מתחום התוכן "מערכות פיסיקליות",ויצירת האטמוספרה דרך מטאורואידים במעבר הקשורים פיסקליים בעקרונות ועוסקת

מכתשים כתוצאה פגיעתם בכדור הארץ.

1שאלה

התלמיד נדרש ליישם את הידע המדעי שמהירותם שלמה נדרש כדי להשיב על השאלה:גופים הנופלים אל עבר כדור הארץ גדלה, כדי לזהות את ההסבר הנכון לתופעה המתוארת.

מאפייני השאלה

תיאור מאפייןסגורה סוג השאלה

הסבר מדעי של תופעה המיומנות ידע תוכן – מערכות

פיסיקליות סוג הידע – תחום

התוכן גלובלי – התפתחויות בחזית המדע

והטכנולוגיההקשר

(483 )2רמה רמת קושי

מחווןניקוד מלא

בחירת התשובה.המטאורואיד נמשך אל מסת כדור הארץ

212

213

2שאלה

התלמיד נדרש לבחור בשתי תשובות כדי להסביר אתמה נדרש כדי להשיב על השאלה: השפעת עובי האטמוספרה של כוכב לכת על מספר המכתשים שיש עליו. על התלמיד ליישםנשרפים מטאורואידים יותר כך יותר, עבה שהאטמוספרה ככל שלפיו המדעי הידע את באטמוספרה, וקטן מספרם של המטאורואידים המצליחים לחדור את האטמוספרה ולהתנגש

בכוכב הלכת.

מאפייני השאלה

תיאור מאפייןסגורה סוג השאלה

הסבר מדעי של תופעה המיומנות

ידע תוכן – מערכות כדור הארץ והחלל סוג הידע – תחום

התוכן גלובלי – התפתחויות בחזית המדע

והטכנולוגיההקשר

(450 )2רמה רמת קושי

מחווןניקוד מלא

בחירת שתי האפשרויות התשובה: יותר מכתשים, כי פחותככל שהאטמוספרה של כוכב-לכת עבה יותר, כך יש עליו

.מטאורואידים נשרפים באטמוספרה

214

3שאלה

בחלק הראשון של השאלה התלמיד נדרש לפרש מידעמה נדרש כדי להשיב על השאלה: המוצג בתרשים, תוך יישום ידע פשוט מחיי יומיום – גוף גדול יותר יגרום למכתש גדול יותר

וההפך.

בין ולהשוות המידע המוצג בתרשים לפרש את נדרש בחלק השני של השאלה התלמיד שלושת המכתשים שבו, תוך התייחסות לחפיפה הקיימת ביניהם.

מאפייני השאלה

תיאור מאפייןסגורה )גרירה והדבקה( סוג השאלה

פירוש מיד וראיות מדעיות המיומנות

ידע תוכן – מערכות כדור הארץ והחלל סוג הידע – תחום

התוכן גלובלי – התפתחויות בחזית המדע

והטכנולוגיההקשר

(299ב )1חלק ראשון: רמה (438 )2חלק שני: רמה

רמת קושי

מחווןחלק ראשון – ניקוד מלא

א, ג, בחלק שני – ניקוד מלא

ג, א, ב

215

חקר מדרונות.4

היחידה הינה סטטית )אין בה חלקים אינטראקטיביים( בתחום התוכן "מערכות כדור הארץ".שני בין בצמחייה להבדל הגורם מהו לזהות במטרה שנערך מדעי חקר מציגה היחידה

מדרונות של עמק.

הקדמה ליחידה:

216

1שאלה

התלמיד נדרש להסביר את מערך המחקר. התלמידמה נדרש כדי להשיב על השאלה: נדרש להבין את הרציונל של ביצוע שתי מדידות בלתי תלויות לכל אחד מהמשתנים הנמדדים.

מאפייני השאלה

תיאור מאפייןפתוחה סוג השאלה

הערכה ותכנון של חקר מדעי המיומנות ידע אפיסטמי – מערכות כדור הארץ

והחלל סוג הידע – תחום

התוכןמקומי/ארצי – משאבי טבע הקשר

(517 )3רמה רמת קושי

מחווןניקוד מלא

,בהסברו התלמיד מציין יתרון מדעי של השימוש ביותר ממכשיר מדידה אחד בכל מדרון על פני המדרון או הגדלת הדיוק של המדידות בכלהתנאים של למשל, תיקון טווח השונות

מדרון.

217

2שאלה

על השאלה: להשיב כדי נדרש הניסוימה ממצאי את ולהשוות לפרש נדרש התלמיד המוצגים בטבלה ולהשתמש בהם כראיות לטענה ולהסבירה.

מאפייני השאלה

תיאור מאפייןפתוחה סוג השאלה

פירוש נתונים וראיות באופןמדעי

המיומנות

ידע אפיסטמי – מערכות כדור הארץוהחלל

סוג הידע – תחוםהתוכן

מקומי/ארצי – משאבי טבע הקשר(589 )4רמה רמת קושי

מחווןניקוד מלא

1התלמיד בוחר "תלמיד"

וגם

שלא ניכר הבדל בכמות ו/אומציין בהסברו שיש הבדל בין קרינת השמש בשני המדרונות הגשם.

218

חוות דגים לגידול בר-קיימא.5

היחידה הינה סטטית )אין בה חלקים אינטראקטיביים( מתחום התוכן "מערכות חיים". היא עוסקת בתכנון חוות דגים לגידול בר-קיימא, תוך התייחסות לתפקודם של היצורים החיים

בחווה ושל שאר המרכיבים המשפיעים עליה.

הקדמה ליחידה:

219

1שאלה

התלמיד נדרש למקם את היצורים החיים במקומותמה נדרש כדי להשיב על השאלה: הנכונים במערכת לפי המטרה הכללית של החווה ולפי תפקודם של כלל המרכיבים, תוך מיזוג

בין מידע מילולי ומידע ויזואלי.

מאפייני השאלה

תיאור מאפייןסגורה סוג השאלה

הסבר מדעי של תופעה המיומנות

ידע תוכן – מערכות חיים סוג הידע – תחום

התוכןמקומי/ארצי – משאבי טבע הקשר

(740 )6רמה רמת קושי

מחווןניקוד מלא

המכל הימני התחתון(, וגרירת צמחי ים2גרירת "תולעים" ו"דגי סול" למיכל מספר( )המכל השמאלי(.3וצדפות למיכל מספר

220

2שאלה

התלמיד נדרש לזהות אילו מבין היצורים החיים יפחיתמה נדרש כדי להשיב על השאלה:את כמות חומרי המזון הנמצאים במים המוחזרים לאוקיינוס מחוות הדגים.

מאפייני השאלה

תיאור מאפייןסגורה סוג השאלה

פירוש מידע וראיות באופןמדעי

המיומנות

ידע תוכן – מערכות חיים סוג הידע – תחום

התוכןמקומי/ארצי – משאבי טבע הקשר

(456 )2רמה רמת קושי

מחוון: בחירת התשובהניקוד מלא

צמחי ים

221

3שאלה

התלמיד נדרש להבין מהי מהות הרעיון "בר-קיימא"מה נדרש כדי להשיב על השאלה: בהקשר של חוות גידול הדגים, ולקבוע איזו פעולה תהפוך את גידול הדגים בחווה לבר-קיימא

יותר.

מאפייני השאלה

תיאור מאפייןסגורה סוג השאלה

הסבר תופעה באופן מדעי המיומנות ידע תוכן – מערכות

פיסיקליות סוג הידע – תחום

התוכןמקומי/ארצי – איכות הסביבה הקשר

(585 )4רמה רמת קושי

מחווןניקוד מלא: בחירת התשובה

שימוש בפסולת שהאורגניזמים פולטים כדי לייצר דלק ולהפעיל בעזרתו את משאבות המים.

222

שאלון הרקע

כללישרא

ל

דובריעברי

ת

דובריערבי

ת

דוברי ערביתדוברי עברית

בנים

בנות

רקעגבוה

רקעבינוני

רקענמוך

בנים

בנות

רקעגבוה

רקעבינוני

רקענמוך

0.09-0.060.570.0מוטיבציה פנימית5

-0.16

0.25

-0.12

-0.37

0.38

0.74

0.580.550.5

9

מוטיבציה פנימית )רבעון1)440449365451448477451426361371376357362

מוטיבציה פנימית )רבעון2)470490385498483526496439380391404381378

מוטיבציה פנימית )רבעון3)480516406522509551510464404408427404400

מוטיבציה פנימית )רבעון4)506548429560534575543489421433460429411

אני נהנה בדרך כלל כשאני לומד נושאים

מדעיים.62%57%78%60

%56%

66%56%49

%68%

86%

76%75%80

%

אני אוהב לקרוא על55%49%75%54נושאים מדעיים.

%44%

57%47%40

%69%

80%

70%73%78

% אני אוהב להתעסק60%55%76%60בנושאים מדעיים.

%49%

65%53%45

%72%

80%

73%78%77

% אני נהנה לרכוש ידע

69%65%84%68חדש בנושאים מדעיים.%

62%

74%63%55

%79%

88%

80%82%87

% אני מגלה עניין בנושאים

67%62%80%65מדעיים.%

59%

73%60%52

%75%

84%

79%79%81

%

כללישרא

ל

דובריעברי

ת

דובריערבי

ת

דוברי ערביתדוברי עברית

בנים

בנות

רקעגבוה

רקעבינוני

רקענמוך

בנים

בנות

רקעגבוה

רקעבינוני

רקענמוך

עניין בתחומים מדעיים0.24-0.370.15-כלליים

-0.26

-0.47

-0.09

-0.42

-0.65

0.10

0.20

0.260.100.1

3

עניין בתחומים מדעיים449458376458458485464427370382381377373(1כלליים )רבעון

עניין בתחומים מדעיים474495398495494528496452389405413400389(2כלליים )רבעון

עניין בתחומים מדעיים474511398519501548508459387412422395392(3כלליים )רבעון

עניין בתחומים מדעיים509546433555532576533486431434456434416(4כלליים )רבעון

23%18%41%19ביוספרה%

17%

25%15%14

%39%

43%

43%37%42

%

41%38%51%45תנועה וכוחות%

31%

46%35%30

%51%

51%

51%53%49

%

42%37%58%44אנרגיה והמרות אנרגיה%

31%

43%37%28

%58%

57%

61%59%56

%

55%52%63%56היקום וההיסטוריה שלו%

49%

62%51%41

%63%

62%

62%61%64

% כיצד המדע מסייע לנו

60%58%65%53במניעת מחלות%

63%

66%56%50

%57%

72%

64%63%66

%

223

כללישרא

ל

דובריעברי

ת

דובריערבי

ת

דוברי ערביתדוברי עברית

רקעבנותבניםגבוה

רקעבינונ

י רקע רקעבנותבניםנמוך

גבוה רקעבינונ

י רקענמוך

פעילויות יומיומיות-0.09-0.271.23בתחום המדעים

0.05-

0.47-

0.06-

0.35-

0.411.411.071.341.291.14

פעילויות יומיומיות בתחום המדעים )רבעון

1)481483421493476519488447410428451455397

פעילויות יומיומיות בתחום המדעים )רבעון

2)503508411525496540507459431406452419398

פעילויות יומיומיות בתחום המדעים )רבעון

3)497525427532517557513476430425449438413

פעילויות יומיומיות בתחום המדעים )רבעון

4)421459395468443525447389386406419385387

צופה בתכניות טלוויזיה30%21%55%28%14%27%18%19%65על מדע.

%46%

59%

59%

51%

קונה או שואל ספרים20%11%48%15%8%13%9%12%54בנושאים מדעיים.

%42%

48%

51%

46%

גולש באתרי אינטרנט שעוסקים בנושאים

מדעיים.25%17%50%22%11%22%15%13%53

%47%

54%

52%

46%

קורא כתבי-עת מדעיים או מאמרים העוסקים

במדעים בעיתונים.22%14%47%18%11%17%13%13%51

%42%

51%

49%

43%

16%9%39%12%6%9%8%11%45משתתף בחוג מדעים.%

34%

47%

39%

35%

מבצע סימולציה של תופעות טבע באמצעות

תוכנת מחשב או באמצעות מעבדה

וירטואלית.

17%9%39%12%5%8%8%10%47%

32%

43%

42%

35%

מבצע סימולציה של תהליכים טכניים

באמצעות תוכנת מחשב או באמצעות מעבדה

וירטואלית.

18%10%41%14%5%11%8%10%50%

32%

46%

42%

38%

גולש באתרי אינטרנט של ארגונים לאיכות

הסביבה.18%9%43%12%7%9%9%10%50

%36%

49%

45%

39%

עוקב אחר בלוגים או מיקרובלוגים )למשל

בטוויטר, עדכון סטטוס בפייסבוק( של ארגונים

העוסקים במדע, באיכותהסביבה או באקולוגיה.

21%12%47%16%8%15%10%11%54%

41%

57%

48%

42%

224

כללישרא

ל

דובריעברי

ת

דובריערבי

ת

דוברי ערביתדוברי עברית

בנים

בנות

רקעגבוה

רקעבינוני

רקענמוך

בנים

בנות

רקעגבוה

רקעבינוני

רקענמוך

מוטיבציה0.280.130.760.2אינסטרומנטלית

70.00

0.240.100.0

50.60

0.91

0.790.750.7

6

מוטיבציה אינסטרומנטלית )רבעון

1)482488390500481522493444390390411386376

מוטיבציה אינסטרומנטלית )רבעון

2)467495386504484534495447383390402386379

מוטיבציה אינסטרומנטלית )רבעון

3)476514401532497559505451392410419401394

מוטיבציה אינסטרומנטלית )רבעון

4)478503433504501552491448428436458428421

כדאי לי להשקיע מאמץ במקצועות המדעים

בבית הספר כי זה יעזור לי בעבודה שבה אנירוצה לעסוק בעתיד.

70%63%91%70%

57%

68%62%60

%88%

93%

88%90%93

%

החומר שאני לומד במקצועות המדעים

חשוב לי כי הוא יעזור לי במה שאני רוצה לעשות

בעתיד.

64%56%87%64%

49%

59%55%54

%83%

90%

87%87%86

%

כדאי לי ללמוד את מקצועות המדעים כי

הידע שאני רוכש ישפר את הסיכויים שלי למצוא

עבודה טובה.

71%68%84%73%

62%

72%67%63

%79%

88%

82%81%85

%

דברים רבים שאני לומד במקצועות המדעים

יעזרו לי למצוא עבודה.64%59%82%66

%52%

62%57%57

%78%

86%

80%81%84

%

כללישרא

ל

דובריעברי

ת

דובריערבי

ת

דוברי ערביתדוברי עברית

בנים

בנות

רקעגבוה

רקעבינוני

רקענמוך

בנים

בנות

רקעגבוה

רקעבינוני

רקענמוך

ציפיות לקריירה28%22%46%21בתחומים מדעיים

%23%

29%21%17

%43%

48%

55%46%43

%

113%12%16%8%16מתחת לרמה %---12

%----

18%11%27%10ב1רמה %

13%

16%10%12

%25%

29%

39%23%27

%

25%12%42%12א1רמה %

13%

17%13%10

%41%

43%

50%40%41

%

228%17%56%16רמה %

17%

21%16%15

%56%

56%

62%61%50

%

331%26%64%23רמה %

29%

28%25%25

%65%

63%

60%67%65

%

432%31%67%28רמה %

34%

34%27%29

%-----

36-535%35%רמה %

34%

39%30%------

37-639%39%רמה %-39

%-------

אנשי מקצוע בתחום9%8%10%11המדעים וההנדסה

%6%11%8%7%12

%8%13%12%8%

16%10%33%4%16מקצועות בריאות%

13%9%9%27

%39%

39%32%33

%

3%3%2%5%1%4%3%1%3%1%4%2%1%מקצועות תקשוב

טכנאים ואנשי מקצוע0%1%0%1%0%0%1%0%0%0%0%0%0%במחקר ויישום מדעי

אנשי מקצוע שאינם47%50%40%48מתחום המדע

%51%

48%50%54

%39%

41%

31%41%45

%

25%28%14%31מעורפל%

25%

24%29%29

%18%

11%

13%13%13

%

225