קרל מרקס1995מאת : ריימון ארון

145-219עמ' מתוך הספר : ציוני דרך בהגות הסוציולוגית קורס תיאוריות סוציולוגיות רשימת קריאה

פריט חובה שלישיגלעד סרי על ידי 99הסיכום נכתב באוקטובר

תוכן )לחצו על מספר העמוד למעבר אליו(

2.....................................................................................................פניה לקוראים2..............................................................................................................הקדמה

4..................................................................הניתוח החברתי כלכלי של הקפיטליזם4.......................................................................................המניפסט הקומוניסטי

5.......................................הרעיונות העיקריים של הפירוש הכלכלי של ההיסטוריה5..............................................................................................................הקפיטל

6........................................................................הרעיונות המרכזיים של הקפיטל6......................................................................................תיאורית עודף הערך

8..................................................................................מנגנון קריסת הקפיטליזם8..................................................................................................שתי דרכים:

8.............................................................................................צבא המובטלים9........................................................הדו משמעויות של הפילוסופיה המרקסיסטית

9....................................................................................................ניתוח פילוסופי10................................................................................מושגים ורעיונות חשובים

10...............................................................................................אוניברסליות10..............................................................................................האדם השלם

10..........................................................................................................ניכור10...............................................................................................סיכום ביניים

10...................................................................................דטרמיניזם ומטריאליזם11.....................................................הדו משמעות של הסוציולוגיה המרקסיסטית

11..........................................................................................סוציולוגיה וכלכלה12.................................................................................................תודעה כוזבת

12...............................................................................................................סיכום12........................................................................................................לדעתי

13.........................................................................3נספח א – דף עזר לשיעור מס' 13.................................................................................................נושאי השיעור

15.................................................................. – מתוך דפי רשימת הקריאה2נספח 15.........................מרכס, המבנה החברתי וסתירותיו: האם אנחנו מודעים לאמת?

15.................................................................................................קריאת חובה:15..................................................................................1883-1818קרל מרכס,

16.............................................................................................מושגי הישרדות:

www.welcome.to/anthropology

1

פניה לקוראים המאמר שהוא פרק מספר, לא ממש קל לקריאה, ולא תמיד המהלך הלוגי של

הטיעונים ברור

ויכוח עם מרקסיסטים של נכתב מתוך עמדה כאן כי המאמר הנסקר לזכור צריך

בתקופה שלפני קריסת ברית המועצות - ויכוח שלא כל כך מצוי במקומותינו.

הוא גם מנסה לפרש ולהתמודד עם הקשיים העצומים בהגותו של מרקס שיש מבינינו

שיאמרו זה כבר היסטוריה, חבל על המאמץ.

זה לבחינה.– יאמרו הציניקנים –כך או כך

–ניסיתי לסכם כמיטב יכולתי את עיקרי הדברים ואם מישהו משני קוראי ירצה להגיב

מוזמן.

הקדמה

ארון מבטיח לנתח את הגותו של מרקס דרך מספר שאלות :

כיצד מפרש מרקס את תקופתו ?(1

מהי התיאוריה שלו על המכלול החברתי ? (2

מהי תפיסת ההיסטוריה שלו ? (3

ההיסטוריה (4 של הפילוסופיה הסוציולוגיה בין מרקס של לדעתו היחס מהו

והפוליטיקה ?

)לדעתי המחבר לא מקיים ולא מצאתי תשובות לכל השאלות(

מרקס הוא בראש ובראשונה הסוציולוג והכלכלן של המשטר הקפיטליסטי.

ארון גם יוצא כנגד החשיבות שמייחסים לכתבי השחרות של מרקס. כתבים שמרקס

עצמו לא העריך.

במהות תורתו של מרקס מצויות כמה בעיות:

מרקס כתב הרבה ולא תמיד ניתן ליישב את כתביו זה עם זה(1

מרקס בנה תיאוריות כלכליות וסוציולוגיות ובניתוחיו ההיסטוריים לא תמיד הוא (2

משתמש באותם תיאוריות.

הגותו של מרקס מתחלקת לשתי תקופות

כתב בעיקר מאמרים חלקם פורסמו אחרי מותו1841-1847 –תקופת השחרות (1

תחת השם "כתבי שחרות" . בתקופה זו היה בעיקר פילוסוף.

www.welcome.to/anthropology

2

השניה (2 ישהתקופה הקומוניסטי" "המניפסט הקלאסי החיבור עם שהחלה

שמנסים לפרש את כתביו המאוחרים של מרקס לאור "כתבי השחרות" שלו. ארון לא

כמובן ובראשונה בראש השנייה המרכזיים מהתקופה כתביו זו. גישה עם מסכים

ו"לביקורת הכלכלה המדינית" . בתקופה זו הפך מרקס לכלכלן וסוציולוג.הקפיטל .

בניתוח זה יעסוק המחבר בעיקר בהגותו כפי שהיא בשני הספרים המאוחרים וכוונתו

להראות את דו המשמעות בכתבי מרקס.

המחבר מרחיק לכת ואומר שהגותו של מרקס היא כזו שכל אחד יכול למצוא בה ככל

העולה על רוחו.

www.welcome.to/anthropology

3

הניתוח החברתי כלכלי של הקפיטליזם מרקס מנתח את החברה הקפיטליסטית. הוא אינו עוסק בהשוואה של חברות אלא

בבעיות שהן חלק מהותי ממבנה החברה הקפיטליסטית לדעתו.

הקונפליקטים בין המעמדות )הפרולטריון והקפיטליסטים במונחיו( הם מאפיין מרכזי

ובעייתי בחברה המודרנית ומאפשר גם לחזות את ההתפתחות ההיסטורית.

חשיפת האופי האנטגוניסטי של החברה הקפיטליסטית היא מרכז הגותו שלמרקס.

המניפסט הקומוניסטי המניפסט הקומוניסטי הוא יותר חומר תעמולה מאשר שבו מרקס ואנגלס מציג כמה

. ההיסטוריה האנושיתהנושא המרכזי הוא מלחמת המעמדותמרעיונותיהם.

מעמדות. מדכאים ומדוכאים זה מול זה.–מאופיינת במאבק בין קבוצות של בני אדם

תמיד שניים.

לעומת קודמותיה החברה הקפיטליסטית מיוחדת בשני יסודות שאין להם תקדים:

חייבת ליצור מהפכות באמצעי הייצור– המעמד השליט –הבורגנות (1

כוחות הייצור שיחוללו את המשטר הסוציאליסטי נמצאים בתהליך הבשלה. (2

שתי צורות סתירה מאפיינות את החברה הקפיטליסטית

סתירה בין כוחות ייצור ליחסי ייצור(1

גידול בעושר של מעטים לעומת התפשטות העוני בקרב רבים. (2

יחסי הקניין וחלוקת הרווחים– כך נראה – הם יחסי הייצור

היכולת של חברה נתונה לייצר. כולל את הידע המדעי, אמצעים– כוחות הייצור

טכניים ועצם ארגון העבודה.

והוא יחולל מהפכה שתהיה על ידיפרולטריוןכתוצאה מכך יתפתח מעמד שנקרא ה

רבים למען רבים. את המהפכה שתחסל את המעמדות והקפיטליזם אי אפשר למנוע

והקפיטליסטים מביאים זאת על עצמם.

מרקס לא מכחיש שיש מעמדות ביניים נוספים לאלו השניים. אך הוא טוען שלהם אין

לא יוזמה ולא דינמיות היסטורית.

המדינה והפוליטיקה הם תופעות משניות לעומת תופעות כלכליות וחברתיות. הכוח

לשלוט ולנצל. חיסול הסתירות–הפוליטי הוא הכלי שמאפשר למעמד השולט ומנצל

המעמדיות יוביל להיעלמותן של הפוליטיקה והמדינה .

המדע של מרקס שם לו למטרה להוכיח מדעית את הטענות במניפסט הקומוניסטי.

www.welcome.to/anthropology

4

אנחנו ננסה להוכיח בהסתמך על הרעיונות מהמניפסט מהי התיאוריה הכללית של

.קפיטל( ומהם הרעיונות הכלכליים בהמטריאליזם ההיסטוריהחברה )

הרעיונות העיקריים של הפירוש הכלכלי של ההיסטוריה

( המציג את1859המחבר מביא קטע מההקדמה ל"ביקורת הכלכלה המדינית" )ברלין

הרעיונות העיקריים של הפירוש הכלכלי של ההיסטוריה

בקטע הזה מובאים שבעה רעיונות )מושג המעמדות ומלחמת המעמדות לא נזכרים בו

במפורש(

יש לנתח תופעות על פי ההיסטוריה ולא לראות את חשיבתם של בני אדם כמקור(1

לפרשנות

מוסדות חברתיים ,– בנין עלכוחות ייצור ויחסי ייצור ו תשתית בכל חברה יש (2

דרכי חשיבה ואידיאולוגיות.

הדיאלקטיקה ההיסטורית מורכבת מהתפתחות כוחות הייצור המגיעים בתקופות (3

מסוימות לסתירה עם יחסי הייצור.

ניתן לשלב בדיאלקטיקה את מלחמת המעמדות. (4 למרות שלא מוזכר בטקסט

וזו הבורגנות הדבקה במשטר הקפיטליסטי.–מעמד מסוים דבק ביחסי הייצור הישנים

ואילו הפרולטריון שהוא הנציג המתקדם יותר ששואף לארגון חדש של יחסי הייצור.

המהפכות אינן תאונה היסטורית אלא ביטוי של כורח. הקפיטליזם התפתח בתוך (5

הפיאודליזם ופרץ החוצה במהפכה הצרפתית. וכך גם הסוציאליזם יפרוץ במהפכה.

המציאות החברתית קובעת את התודעה. (6

שלביה של ההיסטוריה נקבעים על ידי ההתפתחות הכלכלית: (7

I. מאופיין בעבדות–עתיק

II. מאופיין בצמיתים–פיאודלי

III. מעמד השכירים –בורגני

שלשת אלה הם השלבים האנטאגוניסטים והשלב הסוציאליסטי יבטל את הקונפליקט.

אופן ייצור נוסף הוא האסיאתי שבו כל העובדים כפופים למדינה. אופן ייצור זה אינו

חלק מן ההיסטוריה המערבית .

הייצור האסיאני ומקומו בעייתי לפרשני מרקס. סוציאליזציה של אמצעי הייצור עשויה

לגרום במקום לסוף הקפיטליזם להתפשטותו של אופן הייצור האסיאתי.

הקפיטל המחבר מתווכח עם פרשני מרקס האם זה ספר בגישה פילוסופית או כלכלית. לדעתו

הקפיטל הוא ספר כלכלי מדיני באוריינטציה מדעית.

www.welcome.to/anthropology

5

חוקים אבסולוטיים בכלכלה לטענה שיש הוא מתנגד וסוציולוג. כלכלן הוא מרקס

ואומר כי החוקים הכלכליים הם תוצאה של משטר נתון.

סוציולוגית המתארת את אופן התפקוד את–הקפיטל הוא תיאוריה כללית כלכלית

שזה סבור )המחבר ואת ההיסטוריה של המשטר הקפיטליסטי. המבנה החברתי

ניסיון יפה אך כושל( הקפיטל מנסה להבין את תפקוד המשטר, את התהוותו ואת גורל

האנשים החיים בו.

הרעיונות המרכזיים של הקפיטלבספר הראשון ,שפורסם על ידי מרקס בחייו, יש שני רעיונות:

לפני הכל ומעל הכל היא מהות הקפיטליזם . השאיפה לרווח(1

יש שני סוגי חליפין. הראשון הוא החלפת סחורה בסחורה–תיאורית עודף הערך (2

ישירות )ברטר( או דרך כסף. בחליפין כאלה לא נוצר רווח. יש סוג אחר של חליפין

החלפת כסף בכסף באמצעות סחורה ובסופו של תהליך יש יותר כסף. תהליך מופלא

שמרקס מנסה להסביר איך הוא אפשרי.

תיאורית עודף הערך : הערך של סחורה נקבע עפ"י כמות העבודה המושקעת בה.טענה ראשונה

לא תמיד סחורה נרכשת לפי ערכה ולסחורה יש ערך רק אם יש לה ביקוש. אך אם

נניח שיש ביקוש נורמלי יש יחס ישר בין כמות העבודה לערך.

את ערך השימוש של סחורה אי אפשר למדוד כמותית אומר מרקס ולכן הערך היחיד

הוא העבודה. )אמנם יש הבדל בין עבודה של פועלים לבעלי מקצוע אבל אפשר

לתרגם את כולם למדידה ביחידה אחת(

: ערך העבודה נמדד באותו אופן. כלומר השכר שהקפיטליסט נותן לעובדטענה שניה

הוא שווה ערך לכמות העבודה שצריך על מנת לייצר את מה שצורכים העובד ובני

משפחתו.

זו טענה די מפוקפקת אומר המחבר כי למעשה כמות הצריכה של העובד היא פונקציה

של הרגלים חברתיים.

: חלק משעות העבודה של העובד מוקדש לייצור בערך המתאיםטענה שלישית

לשכרו ושאר הזמן למען המעסיק.

עודף הערך היא הכמות שהפועל מייצר מעבר למה שקיבל בצורת שכר.

שיעור הניצול הוא הפרופורציה בין עודף הערך להון המוצא על שכר )ההון המשתנה(.

לקפיטליסט יש אינטרס להגדיל את שעות העבודה או את פריון העבודה .העבודה

וכך נוצר עודף.היא סחורה שמשלמים עליה לפי ערכה אך היא מייצרת יותר מערכה זה מנגנון הטבוע במשטר הקפיטליסטי.

www.welcome.to/anthropology

6

תיאורית הניצול של מרקס נותנת בסיס סוציולוגי לחוקים הכלכליים של תפקוד

הכלכלה הקפיטליסטית.

אותם הוציא אנגלס אחרי מותו )של מרקס(–בכרכים השני והשלישי של הקפיטל

עוסקים בעוד כמה נושאים:

בכרך השני העוסק במחזור ההון

תיאוריה מקרו כלכלית על מבנה הקפיטליזם(1

המחבר טוען שיש רעיונות אך לא תיאוריה שלמה.–תיאוריה של משברים (2

ההון המושקע במכונות–הון קבוע

ההון בשכר–הון משתנה

עד להופעתו של הכרך השלישי תהו מרקסיסטים מדוע לפי תורתו של מרקס ככל

ההון שיקטן ככל במילים אחרות או הרווח. יקטן שיקטן חלקו של ההון המשתנה

המושקע בציוד כך יקטן עודף הערך.

ברור שזה לא נכון.

מרקס לא ידע מה שהוא מדבר.–יש שתי תשובות. הראשונה פשוטה

בכרך השלישי העוסק בתיאורית התהוות המשטר הקפיטליסטי אומר מרקס כי הסיבה

לכך היא ששער הרווח יחסי להון כולו )הקבוע והמשתנה( ולא כמו שער הניצול )שהוא

ביחס להון המשתנה בלבד(. בגלל התחרות בשוק נוצר שער רווח ממוצע שמבטיח

שישקיעו בכל המגזרים.

- עפ"י החשיבה הכלכלית של זמנו חלה ירידה בשערמגמת הירידה של שער הרווח

הרווח לאורך ההיסטוריה. מרקס היה סבור שהצליח להוכיח מדוע זה קורה.

1הקפיטליזם זורע בתוכו את זרעי חורבנו

גישה זו היא ניגוד לליברליזם הסובר כי כל אחד דואג ל טובתו ומתוך כך יוצאת החברה

כולה נשכרת.

אם יורשה לי להעיר בתחום זה כמו בתחומים אחרים מרקס הפגין קוצר ראות מובהק - גלעד1

www.welcome.to/anthropology

7

מנגנון קריסת הקפיטליזם התיאוריה מראה ששער הרווח ילך ויקטן אך אינה יכולה לנבא מתי יקרוס המשטר

ומהו שער "קטן מדי". אז למה שיקרוס הקפיטליזם ?

הרעיונות מופיעים דווקא במניפסט שהזכרנו קודם.

שתי דרכים: שני אלמנטים :– דיאלקטיקה חברתית(1

I. ככל שיגבר הניצול יותר ממעמד הביניים יהפכו לפרולטריון–פרולטריזציה

II. .התרוששות - הפרולטרים יהיו י ותר ויותר עניים

מצב ענינים זה לא ימצא חן בעיניהם והם יתקוממו כנגד הקפיטלסטים.

ההכנסות של העם לא יספיקו לרכוש את המוצרים ואז– דיאלקטיקה כלכלית(2

המנגנון הכלכלי יהיה משותק.

המחבר טוען שלא קל להוכיח את טענות מרקס. במיוחד את טענת ההתרוששות שכן

אפשר להעלות את השכר בלי להוריד את שער הניצול על ידי שיפור הפריון. ועינינו

הרואות שכך קרה.

צבא המובטלים ההוכחה היחידה לדעת המחבר להתרוששות היא העובדה שיש מובטלים שאפשר

לכמות יביאו הטכנולוגיים השיפורים מרקס של לדעתו העובדים. על בהם לאיים

גבוהה של אבטלה והעליה ברמת החיים תביא לעליה בילודה.

טיעונים אלה מאפשרים לדעת המחבר לקבל את העליה ברמת החיים בליל וותר על

יסודות התיאוריה.

היא הקפיטליזם לקריסת היחידה שהסיבה היא הרווחת הדעה כי אומר המחבר

התמרדות המוני העם. בארה"ב שבה הקפיטליזם לא הביא את המחאה אין סיבה

שיקרוס.

הוא גם אומר שמשטרים קורסים בלי שתאורטיקנים דנו אותם לקריסה.

www.welcome.to/anthropology

8

הדו משמעויות של הפילוסופיה המרקסיסטית

מדוע התפיסה המרקסיסטית נתונה לכל כך הרבה פירושים ?

המחבר מונה כמה סיבות:

זו תפיסה פילוסופית סוציולוגית. את היחסים בין הפילוסופיה לסוציולוגיה אפשר להבין

בדרכים שונות.

הסוציולוגיה המרקסיסטית קובעת מושגים עמומים. מהו מבנה על ומיהי תשתית

ניתנים לויכוח עד אין קץ.

היחסים בין הכלכלה לסוציולוגיה גם הם תורמים לדו משמעות(1

למחבר נראה כי יש טענה לא שנויה במחלוקת והיא המשמעות הפילוסופית של

ההיסטוריה. השלב הבתר קפיטליסטי מייצג את השיא בהתפתחות החברתית של

האנושות.

ניתוח פילוסופי

לערך( מתחיל המחבר להמריא אל על בניתוח פילוסופי של170בשלב זה )עמוד

הגותו של מרקס ויחסה להגל וקאנט. המחבר מניח כי הקשבתם בשיעור על מרקס

ועיקרי המושגים כבר ברורים ומוכרים.

עמודים עם פרשני מרקס, עם מרקס30המחבר הנועז )או הנואש( מתפלמס במשך

עצמו, עם הסובייטים ועם המציאות.

עמודים שנים30אנסה לסכם את עיקרי הדברים )אך מי שמאמין שאפשר לסכם

שלושה דפים עושה זאת על אחריותו.(

הבעיה המרכזית היא כיצד לפרש את הגותו של מרקס לאור העובדה העגומה שאיננה

מתיישבת עם המציאות ההיסטורית ובנוסף לכך מגשימיה העיקריים - הקומוניסטים

הם לא מציאה גדולה. אם זה לא מספיק גם הגותו של מרקס אינה חד משמעית

וברורה מספיק.

www.welcome.to/anthropology

9

מושגים ורעיונות חשוביםמרקס כידוע קבע שהחשוב הוא לשנות את העולם ולא לנתח אותו פילוסופית

אוניברסליות הפרט כאזרח הוא חלק מהמדינה. בפעולותיו ביום יום במפעל הוא מנותק

מהקולקטיב. צריך שהכלכלה לא תמנע ממנו להיות חלק מהקולקטיב על ידי ביטול

הבעלות הפרטית שאז כולם יעבדו למען כולם. זן גישה הגליאנית.

האדם השלם אדם בחברה תעשייתית מנצל רק חלק מכישוריו. מרקס ממליץ על חינוך רב תחומי

ואנשים לא יצטרכו לעסוק באותה עבודה כל הזמן.

גישה כזו לא עולה בקנה אחד עם סוציאליזם מדעי ועם ההגיון. לכן חיפשו הסבר אחר

ומכאן מושג הניכור.

ניכור תהליך חברתי )ולא מטאפיסי כמו אצל הגל( המתחלק לשני סוגים. ניכור כתוצאה

מהעובדה שהעבודה אינה ביטוי לאנושיות אלא אמצעי מחיה. והשני המעסיק האומלל

שנהיה עבד לכוחות השוק.

סיכום ביניים המחבר טוען כי אילו הם מושגים פילוסופיים שקבעו את ההגות הסוציולוגית של

מרקס.

מיהו האדם השלם ומדוע העבודה מונעת ממנו להגשים את אנושיותו ומה יהיה אחרי

המהפכה אילו שאלות ללא תשובה אצל מרקס.

דטרמיניזם ומטריאליזם

בקורס מבוא למדתם שמרקס היה דטרמיניסט ומטריאליסט ? זה לא כל כך פשוט.

פירוש אחד להגותו יהיה שההיסטוריה מתקדמת בקווים ברורים. אבל אם התיאוריה

לא יכולה לקבוע מתי יקרוס הקפיטליזם ואיך, היא לא ממש דטרמיניסטית אומר

המחבר.

יש פירוש אפשרי אחר והוא הדיאלקטי. הראייה המרקסיסטית נוצרה בפעילות גומלין

בין ההיסטוריה לתודעה. גם זה לא ממש דטרמיניזם.

www.welcome.to/anthropology

10

בנוסף תוהה המחבר על השאלה האם לתפיסתו של מרקס יש לממש את המסקנות

ולעשות מהפכה )הגל-מוניזם( או לנתק בין הידיעה והפעולה)קאנט-דואליזם(.

היו שסברו ככה והיו שסברו ככה והרגו הרבה מאד אנשים כתוצאה מהמסקנה

הפילוסופית הזו. ועוד אומרים שפילוסופיה זה לא מעשי.

ומה עם המטריאליזם ?

צריך לזכור כי המטריאליזם כתפיסה פילוסופית אינו זהה למטריאליזם במובן של

השפעת הכלכלה. )אני טוען הקשר לא מחויב מן הטעם הפשוט שאי אפשר לדבר על

כלכלה ללא אידיאות)כמו "כסף" "שוק חפשי" שאינם אובייקטים חומריים. ובעולם

מטריאליסטי לגמרי אין אידיאות.( המחבר טוען שלמרות שהסובייטים דגלו בזהות כזו

אין היא מחויבת המציאות.

סטאלין )כשלא רצח אנשים( הציג זאת בספרו "מטריאליזם דיאלקטי ומטריאליזם

2היסטורי"

לנין כתב "מאטריאליזם ואמפיריו -קריטיציזם" וכך מבחינה היסטורית נוצר קשר

למרות שפילוסופית אין.

הדו משמעות של הסוציולוגיה המרקסיסטית המחבר אומר שקשה לנסח את היחסים שמציג מרקס בין כוחות הייצור ויחסי הייצור

לבין מהלך ההיסטוריה. המפרשים מחליפים את הדטרמיניזם במונח התניה

דיאלקטית שהוא עמום במידה מספקת כדי לרצות אותם אך כמובן שאינו פותר כלום.

)הבעיה המרכזית לטעמי במאמר היא שהמחבר מנסה ליישב בין תפיסתו של מרקס

לבין המציאות ההיסטורית שחלה אחרי מרקס. מאמץ עיקש וחסר תוחלת כי בכל

הפרמטרים הניתנים למדידה מרקס טעה. והתפתלויות במשנתו לא יועילו מאומה(

הסוציולוגיה של מרקס מבוססת על המושג "מעמד חברתי" שגם אותו קשה להגדיר.

במאמריו ההיסטוריים הוא מציג מגוון של מעמדות ובקפיטל רק שניים. המחבר טוען

שאין כאן סתירה ובקפיטל הוא מדבר על המעמדות המשפיעים.

נקודה נוספת היא שלטון הפרולטריון וביטול תפקיד המדינה. המחבר טוען שכשנציגי

הפרולטריון שולטים אין פירושו של דבר שהפרולטריון שולט

סוציולוגיה וכלכלה המחבר יוצא כנגד העמדת כל החברה על הכלכלה וטוען בנוסף שאין סיבה הגיונית

להניח שיהיה צורך לבטל את המדינה ומוסדותיה. שבועות בראש טבלת רבי המכר !!35 2

www.welcome.to/anthropology

11

הוא גם שואל את מרקס מדוע השיטה הסוציאליסטית עדיפה בדרך שהיא אוגרת את

העודף. וזאת מתוך הנחה שכל כלכלה תהיה מוכרחה לאגור עודף בדרך זו או אחרת.

תודעה כוזבת מרקס טען שאידיאולוגיה נובעת מתודעה כוזבת המבוססת על המעמד הכלכלי. וכך

כל תיאוריה כלכלית שאיננה מרקסיזם. המחבר עומד על הבעיתיות בטענה מעין זו

המובילה לרלטביזם מוחלט. טענת הנגד של המרקסיסטים שרק הפרולטריון לבדו

יכול לראות את האמת לא משכנעת איש.

סיכום הכרנו שתי גישות ליישום משנתו של מרקס. גישת ברה"מ המרקסיסטית לניניסטית

וגישת הסוציאליזם הדמוקרטי הנפוץ בארצות סקנדינביה.

מה היה מרקס אומר ? אף אחד לא יודע. הוא מת.

לדעתי בדרך שבה מוצגים הדברים במאמר תיאורית מרקס אינה בכלל תיאוריה מדעית אלא

השקפת עולם והניסיון לנסח אותה במונחים מדעיים פורמליים הוא נאיבי. מרקס

בחר כהכרעה מוסרית שניצול הוא רע ויש להיאבק בו. הקפיטליזם מבוסס על ניצול

ולכן סופו לקרוס.

עשרות מיליוני אנשים איבדו את חייהם בניסיון להגשים את תיאוריות מרקס.

.

www.welcome.to/anthropology

12

3 דף עזר לשיעור מס' – נספח א מאת ד"ר גד יאיר

קרל מרכס: המבנה הקפיטליסטי, סתירותיו הפנימיות וניכור האדם

נושאי השיעור מבחינה היסטורית, מרכס הוא ראשון "האבות המייסדים" של הסוציולוגיה, הגם שמעולם לא

)בזמנו עוד לא היתה באוניברסיטה כלשהי "מחלקה לסוציולוגיה"(. הגדיר עצמו כסוציולוג

מרכס ראה עצמו ככלכלן, הבא להשלים את עבודת קודמיו הליברלים, אדם סמית וריקרדו.

ומונחיהם הצדיקו את הקפיטליזם נותחו התנאים שהביאו לצמיחת הקפיטליזם, אצל אלו

וקבעו את עקרונותיו )שוק חופשי, יד נעלמה, וכו'(. מרכס ראה עצמו כמי שבא לבחון את

מערכת הייצור הקפיטליסטית, ועל-יסוד ניתוחיו המדעיים להסביר את מאפייני הקפיטליזם,

אלו ולאור והשפעותיו, סתירותיו ארגונו, "האולטימטיבי",–את הבא, השלב את לקבוע

בהתפתחות החברתית-כלכלית: הסוציאליזם. הגם שהגישה הפוליטית שהתממשה על-בסיס

המרכסיזם קרסה, חשיבות עבודתו של מרכס טמונה במערכת המושגים שפיתח. מערכת

מושגית זו עדיין משמשת בניתוח סוציולוגי של תחומים שונים: החינוך, המשפחה, התרבות,

יונקות רבות ופמיניסטיות ניאו-מרכסיסטיות גישות וכו'. הבין-לאומיים, היחסים הכלכלה,

מהנחות-היסוד של המרכסיזם, למרות שריבוי הפירושים על עבודתו של מרכס מונע הצגה

מודרניים חוקרים עקרונותיו. של ומוסכמת ברורה אירופאיים –אורתודוכסית בעיקר –

ממשיכים להשתמש בעקרונות החשיבה המרכסיסטית, כמו מישל פוקו, פייר בורדייה, פול

וויליס, וכו'.

הנחות-יסוד של מרכס על העולם; ההקשר האינטלקטואלי בו פעל. 1( רעיון הקידמה האנושיתProgressקונט כתפיסה של שלבים, הגל כשלמות של ;)

התודעה.

( הניכור )הפראAlienationרעיון רוסו פיכטה, הגל, מחושבים; חלקיים, חיים ;)

אצל וחוסר-הנחת הציוויליזציה תפיסת גם ראו אותו; מקלקלת שהחברה האציל,

פרויד(.

רעיון הניתנות לשיפור; המצב רע ונקבע אובייקטיבית, אך בעיקרון ניתן לשיפור, ע"י

פיתוח סובייקטיביות ורציונליות מדעית )חיסול העוני ע"י תיכנון, לדוגמה(.

רעיון הכוליות או המערכתיות; לתופעה יש משמעות רק על רקע המערכת בתוכה

היא מתקיימת. למשל, חליפין מקבל משמעות רק בתוך מערכת כלכלית, המארגנת

יחסי ייצור וכוחות ייצור, עם מושגים של ערך, ערך עודף, השקעה וגמול.

www.welcome.to/anthropology

13

מושגי-יסוד בתיאוריה הכלכלית של מרכס . 2שמושקעת )עבודה העבודה ערך ומושג משחרר( ערך )בעל העבודה מושג

ב"מוצר"(.

הכפפת ערכים לערכי החלפה.–מושג החליפין, ערך שימוש וערך חליפין

.מושג הערך העודף, או "הרווח שאינו מגיע"; היסוד של ניצול וניכור

ייצור ייצור ויחסי מבנה החברה –כוחות מניעים של סתירה, מתח קונפליקט,–

שינוי וחירות.

הקפיטליזם – התיאוריה על החברה המודרנית . 3:החברה המודרנית מתפתחת בתהליך דיאלקטי מתוך שלבים מוקדמים, המיידי

הפיאודליזם המנצל.

הקפיטליזם מכיל בתוכו, בשל הסתירות בין כוחות הייצור ליחסי הייצור, או בשל

הניצול הגובר והולך והניכור של הפרולטרים, את זרעי המהפכה הסוציאליסטית. דרוש

כי הקפיטליזם יגיע לכלל מימוש או מיצוי כוחותיו, וכי יבקעו התנאים להופעת השלב

הסוציאליסטי )ביקורת: טאוטולוגיה(.

,מכאן, על התיאוריה המדעית הנאורה לסייע להיסטוריה לחשוף את האידיאולוגיות

את "האופיום להמונים", ולזרז את המהפכה הסוציאליסטית. במובן זה, אמירתו של

מרכס נכונה עד ימינו:

The philosophers have only interpreted the world, in various ways; the point,

however, is to change it.

אמירה זו נכונה גם ביחס למרבית העבודה הסוציולוגית.

עוד נתייחס למושגים מבנה בסיס )הכלכלה( ומבנה העל )התרבות, המשפט, הדת,

האידיאולוגיה(. נעסוק במושג האידיאולוגיה, ונבחן את היחס הדיאלקטי שלה לחברה

בה היא פועלת. נזכיר מושגים כמו הגמוניה ולגיטימציה, ונבחן כיצד משמשים הם

בתוך המערכת המושגית של מרכס.

www.welcome.to/anthropology

14

מתוך דפי רשימת הקריאה – 2 נספח מאת ד"ר גד יאיר

קרל מרכס

מרכס, המבנה החברתי וסתירותיו: האם אנחנו מודעים לאמת?

הגישה הסוציולוגי: במחקר המרכזיות הגישות מן אחת את נבחן זה בשיעור

המרכסיסטית. גישה מבנית זו רואה במבנה החברתי -- יחסים בין אדם לסביבתו ובין

אדם לאדם -- את הגורם המעצב בחברה. על-פי גישה זו, מערכות חברתיות שונות

משמשות לשימור המבנה החברתי הבלתי-צודק הקיים בחברה. גישה זו מתמקדת

בהשלכות החברתיות של ההיבטים הכלכליים הטמונים ביחסים שבין שליט לנשלט,

בין מעסיק לעובדים. גישה זו מיושמת כיום בתחומים שונים )חינוך ומשפחה, למשל(,

לשינוי חברתי ומשא-ומתן את האמצעים המרכזיים רואה בקונפליקט, מאבק והיא

ולחלוקת-משאבים.

קריאת חובה:ריימון, הסוציולוגית. 1995ארון, בהגות דרך האוניברסיטהציוני תל-אביב: .

הפתוחה.

"מרכס".

:לקריאה והתייחסות מרחיבה

. תל אביב: ספרית פועלים.מבחר כתבים פוליטיים. 1983מרכס, קרל,

(.179-161"מאניפסט של המפלגה הקומוניסטית" )עמ'

1883-1818 קרל מרכס, באירופה הסוציאליזם בכינון מרכזית פוליטית ודמות סוציולוג כלכלן, היסטוריון,

ובעולם כולו. על-פי השקפתו, המבנה הכלכלי של חברה -- כוחות הייצור ויחסי הייצור,

( התחתית מבנה או הבסיס מבנה הוא -- זה במבנה Infraהכרוכים Structure,)

( ( הדת, החוק, Super Structureהמשפיע סיבתית )פונקציונלית?( על מבנה העל

האידיאולוגיה והתרבות באופן כללי(. בהגיון המערכתי שלו, מרכס טען שמבנה העל

או זו, תודעה כאחד. ולנשלטים לשליטים כוזבת" "תודעה מעצב החברה של

)מושג והחברתית הכלכלית לחלוקת-העבודה לגיטימציה מספקת האידיאולוגיה,

ההגמוניה של גרמשי, הסוציולוג האיטלקי, צמח על משנה זו(. בהשקפתו הדיאלקטית

www.welcome.to/anthropology

15

ראה בכל מערכת את זרעי המערכת שתחליף אותה, תוך שהוא מכוון אותנו לאתר את

הסתירות בין כוחות-הייצור ליחסי-הייצור. סתירות אלו, לצד חשיפת התודעה הכוזבת,

המערכת את בניתוחו קומוניזם(. )סוציאליזם, חברתיות מהפכות מניעות

הקפיטליסטית מוסיף מרכס לנתח את ניכור העובד מעבודתו, תוצר מיוחד של מערכת

זו. ניכור זה ואי-השיוויון החברתי הוא מניע מרכזי לחשיבה הרפורמטורית, המהפכנית,

של מרכס. סוג זה של אי-נחת משמש גם כיום בתיאוריות סוציולוגיות תחומיות שונות.

תרומתו של מרכס לניתוח תופעות חברתיות רבות אינה מוטלת בספק, וללא הרכיבים

הדתיים או הסגורים בגישה, היא שימושית לבעיות מחקר בנות-ימינו.

:עבודותיו החשובות

. תל אביב: ספרית פועלים.כתבי שחרות. 1965מרכס, קרל,

. תל אביב: ספרית פועלים.מבחר כתבים פוליטיים. 1983מרכס, קרל,

:עליו

Sowell, Thomas, 1985. Marxism: Philosophy and Economics. London:

Unwin.

Heilbroner, Robert L., 1953. The Worldly Philosophers. New York: Simon

and Schuster.

“The inexorable world of Karl Marx.” )Pp. 112-142(.

מושגי הישרדות: כוחות ייצור, יחסי ייצור, מעמדות, פרולטריון ובורגנות, ניכור, ניכוס, ערך עודף,

דיאלקטיקה, קפיטליזם, סוציאליזם, בעלות על אמצעי הייצור.

www.welcome.to/anthropology

16