למשפט: מדיפלומטיהט" הסכמי במסגרת הבינלאומיים הסחר יחסי של היורידיזציה תהליך גאט

החופשי הסחר והסכמי

מאת

ד"ר אריה רייך

מבואא.

הצגת התיזה.1

מאמר זה יעסוק בתהליך של התגבשות משפט; קרי, יצירת מערכת משפטית בתחום שלפני כן לא

נשלט על-ידי מערכת כזו. תהליך כזה התרחש לדעתנו בעשורים האחרונים בחתום של יחסי הסחר בין

מדינות ריבוניות. בתקופה שמאז מלחמת העולם השניה ועד ימינו - ובמיוחד בשנים האחרונות - מסתמן

תהליך ברור של התגבשות מערכת משפטית הסכמית המסדירה את יחסי הסחר בין רוב מדינות העולם

והמתבטא בהתרבות של נורמות משפטיות ובהתחזקות האופי המחייב של נורמות אלה ושל המנגנונים

לאכיפתן. בחינה מעמיקה של תופעה זו וניתוח גורמיו הפוליטיים והכלכליים עשויים לשפוך אור לא רק על

תופעה חשובה בתחום המשפט הבינלאומי, אלא גם על תפקיד המשפט בכלל בחברה האנושית.

אמנת סחר בינלאומית מבטאת לעולם פשרה כזו או אחרת מצד כל אחת ממדינות האמנה בין

שאיפתן לזכות בהטבות הכלכליות הגלומות באמנה, לבין רצונן לשמור על ריבונות מירבית. מחד גיסא, כל

פעולתה של על חופש במגבלות הדברים כרוך מטבע בו, הכלולות על ההתחייבויות בינלאומי, הסכם

המדינה ובצמצום אלטרנטיבות המדיניות הפתוחות בפניה. מאידך גיסא, ההטבות הכלכליות שהמדינות

מבקשות להשיג באמצעות הסכם הסחר, לא יושגו במלואן אלא אם כן יהיה כיבוד הדדי של ההתחייבויות

1

ומניעת מגבלות על דרכי הפעולה, מושך הכלולות בהסכם. השיקול הראשון, של שמירה על הריבונות

לכיוון של העדפת הסכמים בלתי מחייבים וכאלה המשאירים את מירב חופש הפעולה למדינה - למשל,

על-ידי ניסוחים גמישים או מעורפלים, שפע של "סעיפי מילוט" ומנגנוני אכיפה חלשים. הסכמים כאלה

מאפשרים גמישות בכיבוד ההתחייבויות ומותירים מרחב פעולה דיפלומטי לממשלות החתומות כך שיוכלו

בניגוד להוראות והמחייבים צעדים פנימיים העשויים להתעורר בעתיד פוליטיים להתחשב באינטרסים

ההסכם. אלא שמרחב פעולה כזה יהיה כמובן פתוח לניצול על-ידי כל הצדדים, וככל שהוא ינוצל יותר כך

ירבה חוסר הוודאות בתחום הכלכלה הבינלאומית, ייפגעו השותפים האחרים, ויסוכלו מטרותיו הכלכליות

של ההסכם.

בין אינטרסים, נטה בעבר כף המאזניים הפוליטי לכיוון העדפת הריבונות, זה נצחי בקונפליקט

והסכמי הסחר, במידה שהיו קיימים, היו מצומצמים בתחולתם ופחות מחייבים באופיים. ממשלות רבות

המיועדת לשמש "בסיסדיפלומטית-פוליטיתראו בהסכמים אלה לא משטר משפטי מחייב, כי אם מסגרת

אלא שבעשורים האחרונים, ובמיוחד1למשא ומתן בין המדינות להשגת איזון בין הטבות והתחייבויות".

בשנים האחרונות, ישנה הזדקקות גוברת והולכת של המדינות המבקשות להסדיר את יחסי הסחר ביניהן

ומנגנוני אכיפה על הריבונות של המדינות,משפטייםלנורמות מגבלות משמעותיות היוצרים באופיים,

רבים. סוציו-אקונומיים בתחומים מדיניות לקבוע סמכותן את מפקיעות מהן אפילו קיצוניים ובמקרים

הכלכלית הקהיליה את המכוננות האמנות מספקות זו אחרונה לתופעה ביותר הבולטות הדוגמאות

ואולם אף במסגרות בינלאומיות אחרות ניכרת מגמה דומה, גם אם לא בקיצוניות המאפיינת2האירופית,

של יחסי הסחר בין מדינות, מונח3את הקהיליה האירופית. תהליך זה יכונה להלן תהליך "היורידיזציה"

המכוון לכלול התפתחויות הן במישור הסובסטאנטיבי והן במישור הפרוצדורלי-מוסדי.

התיזה של מאמר זה מבוססת איפוא על ראיה כוללת של תהליך היורידיזציה המתבטא הן במישור

של הדין המהותי והן במישור של מנגנוני הבירור והאכיפה. בכך היא נבדלת ממה שנכתב עד כה בתחום זה

לא יכלו שלא4בעולם. כך למשל, הפרשנים שכתבו על הסכם גאט"ט ובמיוחד על תוצאות סבב אורוגואי

2

להתיחס להתפתחות המשמעותית שחלה במנגנון יישוב הסכסוכים של גאט"ט, המתבטאת במעבר למנגנון

זו לבין ההתפתחויות בתחום המשפט יותר. אלא שהם לא עמדו על הקשר שבין התפתחות ליגליסטי

הסובסטאנטיבי ועל הצורך לראות את הדברים ככרוכים יחדיו. מאמר זה, לעומת זה, טוען לפרספקטיבה

כוללת יותר של ההתפתחויות בזירת הסחר הבינלאומית, כזו הרואה את המשפט כתופעה כללית הבנויה

על יסודות של דין מהותי ודין פרוצדורלי כאחד, ועל מוסדות האמונים על פרשנותם, יישומם ואכיפתם של

דינים אלה. נקודת המבט המוצעת במאמר זה גם אינה מוגבלת למישור הרב-לאומי, זה של הסכם גאט"ט

וארגון הסחר העולמי. לדעתנו ההתפתחויות שחלו בהסכם זה מהוות חלק מתופעה כלל-עולמית המוצאת

של תהליך לפנינו ובילטרליות. איזוריות מסגרות והן רב-לאומיות, הן מסגרות, של בשלל ביטויה את

לנגד עינינו משטר משפטי-בינלאומי חדש המסדיר את ומתרקם אבולוציה משפטית, שבמסגרתו הולך

מדיניות הסחר של מדינות העולם.

זה את שלבי ההתפתחות של משטר הסחר ב' של מאמר נסקור בחלק זו, כדי להוכיח טענה

. נתאר1994הרב-לאומי המכונה גאט"ט לאורך יובל שנות קיומו ועד ליסודו של ארגון הסחר העולמי ב-

וננתח כיצד הפך הוא ממסגרת דיפלומטית בעיקרה לתיאום מדיניות סחר למשטר משפטי המטיל מגבלות

על התערבות ממשלתית בכלכלה למען מיקסום רווחת הכלל. כדי להוכיח את קיומו של תהליך היורידיזציה

גם ביחס להסדרים הבילטרליים, נעסוק בחלק ג' של המאמר ביחסי הסחר הבילטרליים של ישראל תוך

ניתוח שלבי התפתחותם של ההסכמים להקמת איזורי סחר חופשי. לאחר מכן, בחלק ד', ננסה להציע

ותוך הזדקקות, בין היתר, גורמיה הכלכליים והפוליטיים ניתוח של הסברים לתופעה המתוארת על-ידי

בינלאומיים יחסים של הדיסציפלינה חוקרי על-ידי שפותחו ומודלים International)לתיאוריות

Relations(.5לבסוף, ננסה לקשור את התהליך לתופעת המשפט בכללותה ולמה שידוע לנו על השלבים

והגורמים להתפתחות המשפט בחברה האנושית.

מתודולוגיה: הגדרת הקריטריון לבחינת התופעה.2

3

לפני שניגש לסקירת ההתפתחויות בתחום זה, מן הראוי שננסה להגדיר את אמת המידה שעל-פיה

תיעשה בחינת התופעה. לאמור: על יסוד איזה קריטריון יחשב הסדר מסויים כ"משפטי" יותר מזולתו?

מלומדי המשפט בכלל, וחוקרי המשפט הבינלאומי בפרט, דנו ארוכות בשאלת ההגדרה הנכונה של

לצורך6 שכמספר המשפטנים כן מספר הגדרות המשפט.)המונח "משפט", והיה מי שאמר )אף כי בגוזמא

עניננו נראית לנו כמתאימה ביותר הגדרתו של פרופ' דינשטיין, הרואה את המשפט כ"סדר נורמטיבי מחייב

אנושית". התנהגות להגביל על-מנת מקימה אחרים.7שחברה מלומדים על-ידי ניתנו דומות הגדרות 8

9התכונות המאפיינות, איפוא, את האופי "המשפטי" של מערכת כלשהי, כפי שהודגש כבר על-ידי אקווינס,

"להגביל" את התנהגות הנפשות הפועלות במסגרתן. וכוחן נראה10הן אופיין "המחייב", לכך, בהתאם

מגבלות יוצר א' מידה שהסדר ובאותה ב', אם בינלאומי יותר מהסדר כ"משפטי" א' בינלאומי הסדר

זו יכולה להיות מושגת הן ב'. תוצאה יותר על התנהגות המדינה בהשוואה למה שיוצר הסדר חמורות

כתוצאה מריבוי הנורמות שבהסדר א', הן משום אופן ניסוחן של נורמות אלה, והן משום האפקטיביות של

אמצעי האכיפה של הנורמות הללו. בכל שלושת המקרים התוצאה היא שדרכי הפעולה שלפני כן היו

פתוחות בפני המדינה צומצמו ופעולות מסויימות לא תוכלנה עוד להתבצע באופן לגיטימי במסגרת ההסדר.11

מישורים: בשלושה משפטית מערכת של האפקטיביות את לבחון מקובל )12אכן, המישור)1

- לאמור: מהן הנורמות הקיימות במערכת הנתונה ובאיזו מידה הן משרתות את))"חקיקה" הנורמטיבי

מטרותיהן?

השיפוטי )2) המישור של)"שפיטה") המוסמכת פרשנותן לשם הקיימים המנגנונים מהם לאמור: -

המישור האכיפתי )3)הנורמות ויישומן ביחס לשאלות מעשיות המתעוררות? - מהם)"הוצאה לפועל")

ב"שפיטה". ופורשו ב"חקיקה" שנקבעו כפי הנורמות של למעשה הלכה קיום המבטיחים המנגנונים

בין מדינות. בינלאומיים בעיקר באמצעות הסכמים נעשית הנורמות במשפט הסחר הבינלאומי חקיקת

השפיטה מתבצעת בעיקר באמצעות מנגנוני בירור ויישוב סכסוכים הקבועים בדרך כלל באותם הסכמים

בינלאומיים. ואילו ההוצאה לפועל מתבצעת בדרך כלל בהעדר כל מנגנון בינלאומי עצמאי, אלא באופן

4

וולונטרי ובצל החשש לסנקציות מצד מדינות אחרות. משבאנו לחקור את תהליך התפתחותו של משפט

הסחר הבינלאומי, עלינו לבחון התפתחויות בכל שלושת המישורים הללו.

מאפייני הרקע הפוליטי והכלכלי לכריתת אמנות סחר בינלאומיות.3

הפוליטיים באינטרסים המעוגן משלה ספציפי רקע לה יש בינלאומית סחר אמנת שכל אף

כמה שישנם הרי אותה, הכורתות המסויימות למדינות עת באותה הקיימים המיוחדים והכלכליים

מאפיינים כלליים המשותפים לכל אמנות הסחר ואשר יש בהן כדי להסביר את הצורך באמנות אלה ואת

תוכנן הדומה.

המטרה העיקרית של אמנות הסחר בהן נעסוק היא פירוק מחסומים לסחר הבינלאומי. מחסומים

אלה קיימים בצורות שונות: מכסים והיטלי יבוא, מכסות יבוא, מחסומים בירוקרטיים ליבוא, וסובסידיות

מהווים רק רשימה חלקית של המחסומים השונים הקיימים, שהמשותף ביניהם הוא שמקורם במדיניות

זרים. חלקן של13ממשלתית שמטרתה או תוצאתה הגנת התעשיה המקומית מפני תחרות של יצרנים

האמנות מטפל גם במחסומי סחר שמקורם איננו בהתערבות ממשלתית, כי אם בפעילות אנטי-תחרותית

ככלל, אמנות הסחר חותרות ליצירת סביבה14של תאגידים פרטיים, המכונה בישראל "הגבלים עיסקיים".

הנוחה לפעילות מסחרית וכלכלית בינלאומית של אזרחי המדינות המתקשרות לתועלתן המשותפת.

השואפת להפחית15ביסודן של אמנות הסחר עומדת איפוא תפיסה כלכלית המכונה "ליברלית",

עם מיטיב חופשי שסחר בכך הכרה תוך המדינות, בין הסחר בזרימת הממשלתית ההתערבות את

הכלכלות של כל מדינות האמנה. תפיסה זו מקורה בתורותיהם של כלכלנים דגולים מן המאות השמונה

וג'וןRicardo(18) דיויד ריקרדו Smith(,17) אדם סמית Hume(,16)עשרה והתשע עשרה, ובראשם דיויד יום

לעולם עדיף למדינה להתמחות בענפי20 על-פי "תורת היתרון היחסי" של ריקרדו,Mill(.19)סטיוארט מיל

, ולאפשר סחר חופשי עם מדינות זרות)בהשוואה לענפי ייצור אחרים)הייצור שבהם יש לה יתרון יחסי

בשאר הענפים במטרה ליבא מהן את המוצרים שהיא זקוקה להם תמורת פרי עמלה היעיל ביותר. הסדרה

5

כזו של הפעילות הכלכלית תביא לתועלת הדדית לכל המדינות המעורבות, ומאידך כל מחסום המונע את

הסחר המיטיב הזה, גורם נזק לכולן - לא רק למדינה שביקשה לייצא, אלא גם למדינה שהיתה אמורה

כבר על-ידי אפלטון אוזכר רעיון ההתמחות, אשר פיתוח של איפוא זו מהווה 21להנות מהיבוא. תורה

22ושוכלל ביותר על-ידי סמית וריקרדו. התיאוריה של ריקרדו נהנית עד היום מיוקרה רבה בקרב הכלכלנים,

אמנות של ביסודן העומדת החופשי הסחר למדיניות רב-עוצמה אינטלקטואלי ביסוס איפוא ומספקת

הסחר. כפי שניסח זאת הכלכלן בן זמננו פול סמואלסון, חתן פרס נובל לכלכלה: "בעצם יש בפי התומכים

בסחר חופשי נימוק אחד בלבד, אבל נימוק זה רב-משקל הוא ביותר: סחר חופשי מסייע לחלוקת עבודה

יעילה בין האומות, מגדיל מאד את סיכויי גידולה של התפוקה הלאומית הריאלית, ומאפשר השלטת רמת

23חיים גבוהה יותר ברחבי תבל."

אלא שמכוח נימוק זה מדינות צריכות היו לאמץ מדיניות של סחר חופשי אפילו באופן חד-צדדי,

ומבלי24 תוך הסתמכות על תורתם של סמית וריקרדו,19כפי שנהגה אנגליה במחצית השניה של המאה ה-

צורך להזדקק להסכמים בינלאומיים. אין בכוחה של תורת הסחר החופשי להסביר את ההזדקקות לעקרון

ההדדיות, העומד ביסודם של הסכמי הסחר הבינלאומיים, אשר מאפיינת את רוב רובה של הליברליזציה

בדרך כלל, תוך יישום26 לשם כך, מצביעים הפרשנים25שהושגה בעשורים האחרונים בסחר הבינלאומי.

, על כשלים פוליטיים פנימיים המובילים לתהליך)Public Choice Theory)תיאוריית הבחירה הציבורית

קבלת החלטות מוטעה בו ניתן משקל יתר לאינטרסים מרוכזים של תעשיות מוגנות - לבעליהן ולעובדיהן -

נוצר כתוצאה27על-פני האינטרס המפוזר של ציבור הצרכנים, הנאלץ לשאת בעלויות ההגנה. מצב זה

העדיפה של התעשיות המוגנות בהשוואה לציבור הגדול של)Lobbying)מיכולת ההתארגנות והשתדלנות

Per)הצרכנים, שהאינטרס לנפש Capita(כל אחד מחבריו קטן בהרבה מזה של חברי הקבוצה של

הראשונה. כתוצאה מכך, קשה מאד מבחינה פוליטית לפרק מחסומי סחר, אלא אם כן מציעים לתעשיה

פיצוי בדמותם של שוקי חוץ חדשים שייפתחו בפניהם הודות להסכם סחר בינלאומי המבטיח הדדיות

בליברליזציה. בנוסף לכך, קיימת הבעיה של "דילמת האסירים" שבה מצויה כל ממשלה בהקשר זה עקב

רצונה להשיג - בנוסף לליברליזציה אצלה בבית - גם פירוק מחסומים אצל המדינות המשמשות יעד ליצוא

6

אם תפרק את מחסומיה שלה באופן חד-צדדי, לא יהיה לה במה "לשלם" לשותפיה בתמורה לכך28שלה.

29שיסירו מחסומים גם הם.

בשנת Cobden-Chevalier) 1860מאז שנתחמה אמנת הסחר האנגלו-צרפתית Treaty(ברור ,

למדינאים של התקופה המודרנית כי אמנות סחר בינלאומיות עשויות לשמש כלי יעיל ביותר לליברליזציה

אמנות30.)רעיון שאגב לא התקבל בנקל על-ידי תומכי מדיניות הסחר החופשי החד-צדדית באנגליה)בסחר

הסדרה של מערכת למעשה יוצרות מערכות)Regulation)אלה עם להתמודד בינלאומית שמטרתה

הסדרה לאומיות של המדינות; האחרונות מגבילות את הסחר ומגינות על התעשיה המקומית מפני תחרות

לתחרות את התעשיה ולחשוף הסחר, את לקדם ההגבלות, את לבטל שואפת הראשונה ואילו זרה,

בסחר הכרוכות ואי-היציבות אי-הודאות לצמצום גם בכך חותרות הבינלאומית האמנות בינלאומית.

כנגד היצוא של מדינות ולהטיל מגבלות הבינלאומי במצב שכל מדינה חופשית לחלוטין לנקוט צעדים

אמנות הסחר הבינלאומיות מגשימות איפוא את החזון של אמנת האו"ם "להשתמש במנגנונים31אחרות.

העמים". כל של והחברתי הכלכלי לקידומם על-ידי32בינלאומיים שפותחה בהבחנה להשתמש ואם

הבינלאומי: במשפט ניו-הייבן "סדר33אסכולת השגת של במישור פועלות הבינלאומיות הסחר אמנות

אופטימלי", ולא רק "סדר מינימלי", בקהילה הבינלאומית, בכך שהן פועלות למיקסום בהקצאת המשאבים

הכלכליים.

תהליך היורידיזציה של משטר גאט"טב.

רקע היסטורי לכריתת גאט"ט .1

הסכם גאט"ט מהווה היום המסגרת הרב-לאומית החשובה ביותר להסדרה ותיאום של מדיניות

זה בחזון "הסדר העולמי החדש" ולידתו של הסכם הסחר הבינלאומית של רוב מדינות העולם. הורתו

בכלכלה העולמית המבוסס על שיתוף פעולה ועקרונות ליברליים ואשר הגו אותו קברניטי מדינות המערב

7

כללי היסוד לסדר חדש זה נקבעו בועידה הכלכלית העולמית שהתקיימה34בתום מלחמת העולם השניה.

, והוא היה אמור להיות מבוסס על מערכת של שלושה ארגונים בינלאומיים:Bretton Woods ב-1944ביולי

וארגון הסחר הבינלאומי )IBRD) הבנק העולמי )IMF)קרן המטבע העולמית (ITO(הגוף האחרון היה .

לאכיפת פורום לספק והן הן את הסרת המחסומים ההדדית קבוע שיוכל לקדם כמוסד אמור לשמש

35ההתחייבויות בהקשר זה ולפתרון של סכסוכים.

שקדו משלחות מעשרות מדינות על הכנת חוקה לארגון זה, והיא נחתמה1948 ועד ל-1946משנת

על-ידי 1948לבסוף בהוונה בשנת מדינות.53 במקביל הוכן הסכם נלווה אשר קבע את כללי הסחר36

הסובסטנטיביים - את המותר והאסור ועד כמה מתחייבת כל מדינה להפחית את מכסיה. הסכם זה נקרא

The General Agreement on Tariffs and Trade או בקיצור GATT. 37-ואולם כשהובאה חוקת ה ITO

לאישרור בפני הקונגרס האמריקאי, היא נתקלה), ע"ש מקום חתימתהThe Havanna Charterשכונתה )

בהתנגדות עזה מצד חברי בית הנבחרים. אלה ראו בה איום ממשי על סמכותה הריבונית של ארה"ב

לקבוע מדיניות סחר ומדיניות כלכלית לפי ראות עיניה, מבלי שאיזה גוף))וממילא על סמכות הקונגרס

לא תאושררOTI משראו שאר מדינות העולם כי חוקת ה-38בינלאומי יקבע עבורה מה מותר ומה אסור.

על-ידי הקונגרס האמריקאי, הודיעו גם הן כי לא יאשררוה ובכך נסתם הגולל על ארגון הסחר הבינלאומי.

39, קיבל תוקף מכח פרוטוקול לתחולה זמנית,1947הסכם גאט"ט לעומת זאת, אשר נחתם עוד בנובמבר

, עם כללים סובסטנטיביים לרוב, אך כמעטITOויצא לדרכו ארוכת השנים ללא המטריה המוסדית של ה-

ללא מנגנוני מינהל, פיקוח ואכיפה.

פגע באפקטיביות של הכללים כי הוא ואין ספק זה הורגש מאד במהלך השנים חסרון מוסדי

למוסדות מסויימים "זולים" תחליפים ברירה בלית זאת בכל יצרו המציאות צרכי הסובסטנטיביים.

ואולם נסיונות שנעשו במהלך השנים לחזור ולהקים את ה-40ולמנגנונים שחסרו, ITOאו מנגנוני אכיפה

ונכשלו. דוגמתו, נתקלו תמיד בהתנגדות מצד ממשלות רבות רק לאחרונה, בסבב השיחות41משפטיים

, לאחר כיובל שנים מאז ועידת1986-199442 בין השנים )"סבב אורוגואי")האחרון במסגרת הסכם גאט"ט

Bretton-Woodsהושלם המעגל ההיסטורי והצליחו להשיג את ההסכמה הבינלאומית הדרושה להקמת ,

8

עולמי סחר The)ארגון World Trade Organisation(לכללים המוסדית כמסגרת ישמש אשר ,

גאט"ט הסכם של שיעור)הסובסטנטיביים לאין ותפחו גדלו שבינתיים סוף 43.)כללים לקראת 1994

נתבשרנו כי הקונגרס האמריקאי אישרר את ההסכם החדש המקים את ארגון הסחר, שהוא בעל איפיונים

. 1948דומים מאד להסכם שהקונגרס סירב בעקביות לאשררו מאז שנת

ההיסטוריה בת החמישים שנה של הסכם גאט"ט - משטר עולמי שהוא ללא ספק החשוב והמקיף

ביותר מבין כל הסכמי הסחר הבינלאומיים - מספקת את הדוגמה הבולטת ביותר לתופעת היורידיזציה

שאני טוען לקיומה. להלן נבחן את ההתפתחויות במסגרת הסכם זה ביתר פירוט.

ריבוי והתעצמות הנורמות הסובסטנטיביות.2

הנורמות של והתעצמות בריבוי גם מתבטאת זה בשטח היורידיזציה בתחילה, שהבהרנו כפי

מ- גאט"ט שהסכם העובדה היא זו לתופעה ביותר המוחשי הביטוי אולי גדל1947הסובסטנטיביות.

כ- של להסכם עמודים כשמונים בן עמודים 26,000מהסכם שנחתמה)!) כפי האחרונה, בגירסתו

! זהו ההסכם הארוך ביותר בעולם, וכנראה גם ההסכם הרב-לאומי החשוב ביותר מאז1994במראקש ב-

124 מדינות, גדל גאט"ט למסגרת ארגונית המאגדת היום 23 מהסכם החתום בידי 44חתימת אמנת האו"ם.

ועוד עשרות מדינות הנמצאות בתהליכי הצטרפות. מהסכם זמני לטווח45מדינות ואת הקהיליה האירופית,

47 הסכמי סחר רב-לאומיים.200 הפך הוא למסגרת קבועה וסבוכה המורכבת מיותר מ-46קצר,

נורמות מערכת של וההתפשטות ההתגבשות תהליך מאד בולט המטריאלית הבחינה מן גם

המסדירה את כל קשת אמצעי-המדיניות של הסחר הבינלאומי. נתאר בקצרה את ראשי הפרקים של

תהליך זה.

).BTN)המשטרים הנורמטביים ביחס למחסומי סחר לא-מכסיים 2.1

9

סחר במחסומי גם לטפל היתה שמטרתם רבים סעיפים כלל אמנם המקורי גאט"ט הסכם

לא-מכסיים, ואולם חלק גדול מסעיפים אלה נוסחו בצורה "חלשה" מדי, אשר איפשרו למדינות לעקוף

אותם ולקיים מחסומים מסוגים שונים מבלי להחשב כמפירי ההסכם. בנוסף לכך היה פרוטוקול התחולה

הזמנית, אשר מכוחו ניתן להסכם תוקף משפטי, כפוף לסעיף "שמירת דינים" אשר הגן על החקיקה שכבר

כך למשל, נושא התקינה היווה אמצעי48היתה קיימת במדינות המצטרפות, גם אם היא מנוגדת לגאט"ט.

נוח בעולם כולו ליישום מדיניות פרוטקציוניסטית במסווה של הגנה על בטיחות הציבור ועל רמת איכותם

שרק היא)של המוצרים. אף שדרישת עמידה בתקן שעיקר מטרתו אינה אלא הגנה על תוצרת הארץ

האסורה במפורש עפ"י סעיף) הינה למעשה אמצעי שווה ערך ל"הגבלה כמותית" )מיוצרת עפ"י תקן כזה

49 לסעיף זה.)b)2, הרי שהיא נופלת בגדר החריג המיוחד לענין זה הקבוע בס"ק ) לגאט"ט11

רק בסוף שנות השבעים, במסגרת סבב טוקיו, החליטו המדינות המפותחות כי יש צורך דחוף לטפל

The)במחסום סחר חמור זה, ונכרת הסכם נלווה להסכם הכללי, "ההסכם על מחסומים טכניים לסחר"

Agreement on Technical Barriers to Trade(המכונה גם "קוד הסטנדרטים". הסכם זה יצר מערכת

חדשה של כללים ונורמות ביחס לאופן יצירתם והפעלתם של תקנים וסטנדרטים במטרה להבטיח כי אלה

לא ישמשו כמחסום מוסווה לייבוא. ואולם, רק מיעוט מהמדינות החברות בגאט"ט הצטרפו לקוד החדש,

בעיקר המדינות המתועשות. זו גם הסיבה שהיה צורך ביצירת הסכם נפרד, ולא ניתן היה פשוט להוסיף את

הכללים החדשים להסכם גאט"ט הקיים: מפני שרוב מדינות גאט"ט התנגדו לכך ולא ניתן היה לתקן את

ההסכם הכללי ללא הסכמתן.

תהליך דומה אנו מוצאים ביחס למחסומי סחר לא-מכסיים אחרים, כגון העדפות תוצרת הארץ

ברכישות ממשלתיות, רישוי היבוא, היטלי היצף והיטלים משווים, וכן ביחס לשימוש בסובסידיות. הכללים

שנקבעו לענין זה בהסכם גאט"ט איפשרו את המשך השימוש במחסומי סחר אלה - בין משום שהדבר לא

. ורק)קרי, מחייבים)נאסר כלל, ובין משום שהכללים שנקבעו היו גמישים מדי ולא מספיק "משפטיים"

ונפרדות לצורך1979בסבב טוקיו, שהסתיים בשנת נורמטיביות חדשות יצרו חלק מהמדינות מערכות ,

הסדרת סוגיות אלה.

10

גדול וצעד צעד זה, אלא המשיך נעצר בשלב הנורמות לא אלא שתהליך היורידיזציה בתחום

. ההתקדמות מתבטאת במספר מישורים:1994קדימה בסבב המו"מ שהסתיים בשנת

זוא. ולמעשה לכל חברות גאט"ט. תוצאה נוספות, התפשטות המשטר הנורמטיבי למדינות רבות

וולונטריים הפתוחים להצטרפות מרצון, הושגה באמצעות הפיכת ההסכמים הצדדיים מקודים

להסכמים שבחובה המהווים חלק מהחבילה כולה, באופן שלא ניתן להיות חבר בגאט"ט החדש

בכל ההסכמים הנ"ל. להיות מחוייב ניתן היה לעשות50ובארגון הסחר העולמי מבלי מה שלא

NTBsבשנות השבעים - קרי, לשכנע את רוב מדינות גאט"ט להסכים לכללים המחמירים ביחס ל-

!1994- נהפך איפוא לבר בצוע בשנת

יצירת מערכות נורמטיביות חדשות לגמרי בתחום זה. לדוגמה: הסכם בנושא אמצעים סניטרייםב.

משלוח,51ופיטו-סניטריים, לפני בדיקות בנושא הסכם סחר 52 מוטות השקעות בדבר הסכם (

SMIRT(,53,ועוד.54 הסכם בנושא צעדי בטחה

בדברג. לדוגמה: ההסכם ושכלול של המערכות הנורמטיביות הקיימות מאז סבב טוקיו. החמרה

ועוד. 58 קוד הסבוסידיות,57 קוד ההיצף,56 קוד הסטנדרטים,55רכישות ממשלתיות,

המשטר הנורמטיבי ביחס לסובסידיות2.2

סובסידיות, קרי הטבות ישירות או עקיפות המוענקות לגורמים עיסקיים ע"י הממשלה, יכולות להשפיע

באופן מלאכותי על זרימת הסחר ולגרום לעיוות בהקצאה היעילה של המשאבים הכלכליים, הן על-ידי

הפחתת היבוא והן על-ידי הגברת היצוא. גם סוגיה זו מדגימה בצורה ברורה את תהליך היורידיזציה, מאז

ועד לימינו.1947תחילתה של גאט"ט בשנת

11

ו"משפט16סעיף זו בתערובת מהולה של "משפט רך" להסכם גאט"ט המקורי מטפל בסוגיה

סוגי ביחס לכלל זה בולטת. החובה היחידה הקיימת בסעיף דומיננטיות קשה", שבה למרכיב הראשון

הינה החובה להודיע בכתב למועצת גאט"ט על קיום סובסידיה כזו, על59הסובסידיות המשפיעות על הסחר

אגב, גם חובה)היקפה, טיבה ומידת השפעתה המשוערת על הסחר, ועל הנסיבות המחייבות את נתינתה.

. אם נקבע כי נגרם נזק רציני לאינטרסים של מדינה חברה)זו כובדה מעט מאד על ידי המדינות החברות

אחרת כתוצאה מסיבסוד זה, קובע ההסכם כי יערכו "דיונים" בין המדינה המסבסדת לבין המדינה הנפגעת,

על "האפשרות להגביל את הסיבסוד". זוהי איפוא דוגמה מובהקת לניסוחים הדיפלומטיים מאד והבלתי

מחייבים להם נזקק הסכם גאט"ט לרוב.

-1955,60בהמשך, בפיסקה שהוספה בשנת מתמקד הסעיף על קטגוריה אחת של סובסידיות

תמריצי יצוא, תוך שהוא מצהיר על הכרת הצדדים בהשפעות המזיקות שעלולות להיות לתמריצים כאלה

התמונה ממשיכה להתמקד בעוברה60לסחר הבינלאומי, אך עדיין מבלי לקבוע שום קביעה אופרטיבית.

ראשוניים למוצרים יצוא תמריצי של "61לתת-קטגוריה מסוייג: הוא הניסוח כאן שגם אלא דווקא,

contracting parties shall seek to avoidאיסור משפטי ממשי קיים למעשה רק ביחס לגיזרה צרה ."...

מאד בתוך הקשת הרחבה של סובסידיות המעוותות את הסחר, והיא כוללת רק אותן תמריצי יצוא בתחום

המוצרים הראשוניים אשר גורמים לכך שהמדינה המסבסדת תרכוש לעצמה יותר מ"חלקה ההוגן" ביצוא

62העולמי של המוצר הנדון.

בשנות השבעים, במסגרת קוד טוקיו, חלה התקדמות גדולה בתחום זה, עם יצירת קוד הסובסידיות

נאסרו כבר כאן גאט"ט. של מהכללים דיפלומטיים ופחות יותר נוקשים כללים של מערכת שיצר

כמו כן צורף63חד-משמעית תמריצי יצוא לכל המוצרים התעשייתיים, ללא צורך במילוי תנאי נוסף כלשהו.

64להסכם נספח של רשימה אילוסטרטיבית ביחס ל"תמריצי יצוא", כתחליף להגדרה ממצה למושג זה.

נופלות בגדרה של הרשימה ואשר לא ואולם, עדיין נשאר תחום רחב של סובסידיות אשר לא

אחרות מדינות של בסחר לפגוע גם עשויות אלה סובסידיות של חלקן יצוא. כתמריצי לסיווג ניתנות

12

ובהקצאה היעילה של משאבים כלכליים, הגם שאינן מוענקות בקשר ליצוא דווקא. קוד הסובסידיות של

בין ונוקבות והדבר התבטא במחלוקות קשות כוללת של הסוגיה, סבב טוקיו עדיין רחוק היה מהסדרה

המדינות הגדולות

ביחס להגדרת המותר והאסור בתחום זה ולסכסוכים בעלי השלכות כלכליות מרחיקות לכת. על הפרק עמד

האירופיתAirbusבין היתר גורלם של מגזרי תעשיה שלמים, כגון תעשיית בניית המטוסים האזרחיים, חב'

ו-Boeingמזה, וחברות McDonnel Douglasהאמריקאיות מזה. האמריקאים מאשימים את האירופיים

, אשר חלק גדול ממטוסיה מיוצאיםAirbusבסחר בלתי הוגן בכך שמעניקים סכומי עתק כסובסידיות לחב'

נהנית מתמיכה ממשלתית עקיפה בדמותם של חוזיBoeingלמדינות אחרות, ואילו האירופיים משיבים כי

פיתוח צבאיים מטעם משרד ההגנה של ארה"ב. פתרון לסכסוכים אלה קשה היה למצוא בהעדר כללים

משפטיים ברורים בנושא הסובסידיות, ואף ללא מנגנון משפטי מחייב לבירור המחלוקות.

כולל וממצה של לאחרונה, בסבב אורוגואי, הצליחו מדינות גאט"ט להגיע להסכמה על משטר

ולא רק)הגדרות וכללים מחייבים בנושא הסובסידיות, אשר יחייב את כל החברות בארגון הסחר העולמי

ההסכם מציע לראשונה הגדרה ממצה למונח "סובסידיה",65.)המדינות הספורות שהצטרפו בעבר לקוד

אסורות", "סובסידיות קטגוריות: לשלוש הסובסידיות סוגי כל את מחלק שהוא "סובסידיות66תוך

נזק) 67בנות-תביעה" גרימת כגון מסויימים, תנאים בהתקיים רק כנגדם לפעול שניתן סובסידיות קרי,

69, ו"סובסידיות מותרות".)68למדינה חברה אחרת

גם אם ההסכם החדש איננו מושלם בתוכנו וידרוש מלאכת פרשנות ויישום מסועפת, הרי אין ספק כי הוא

מהווה צעד גדול קדימה ביחס להסכם הקודם ונדבך חשוב ביותר בתהליך הקמת משטר משפטי איתן וכולל

בתחום בעייתי ורגיש ביותר ביחסי הסחר בין מדינות העולם.

משטרים חדשים בנושא שירותים וקנין רוחני2.3

13

קיימים משאבים כלכליים1994עד לשנת ואולם, ורק בסחר בטובין. , הסכם גאט"ט עסק אך

נוספים אשר ניתן לסחור בהם, כמו למשל שירותים וקנין רוחני. ההסכם שהושג בסבב אורוגואי משלים

חסר זה באמצעות שני הסכמים חדשים היוצרים מסגרת נורמטיבית להסדרת תחומים אלה.

GATS( (The General Agreement on Trade in Services( 70)ההסכם החדש על סחר בשירותים

מהווה צעד ראשון להסדרת מגזר סחר בעל שיעור הצמיחה הגבוה ביותר במדינות המפותחות, במטרה

בנוי על עקרונות הדומים מאד בזירה הבינלאומית. ההסכם זה להגיע לליברליזציה הדרגתית של מגזר

.)כמו סעיף "המדינה המועדפת ביותר", "טיפול לאומי", וסעיפי חריגים)לאלה של הסכם גאט"ט על טובין

מגזרי לפתיחת ומתן מתמשך על משא גאט"ט, המבוססת גישת ההדרגתיות של גם את הוא מאמץ

שירותים נבחרים לתחרות בינלאומית על יסוד של הדדיות. לפי גישה זו, כל מדינה מחוייבת להעניק "טיפול

כמו כן, כל מדינה71לאומי" לשאר חברי גאט"ט באותם מגזרי שירותים שהיא הסכימה לפתוח כאמור.

"השקיפות" לעקרון התקנות)"Transparency")מחוייבת החוקים, כל את לפרסם אותה המחייב ,

וההנחיות הרשמיות המסדירים את הזכות לספק שירותים בתחומה, ולספק את כל המידע שיידרש בקשר

זר 72לכך. שירותים ספק כל כי יובטח כך או) אדריכל, תקשורת, חברת ביטוח, חברת בנק, כגון,

יוכל לדעת את זכויותיו וחובותיו, ותהיה אפשרות למעקב אחר קיום ההתחייבויות על-פי ההסכם.)עורך-דין

כאמור, ההסכם מהווה רק צעד ראשון בתהליך הליברליזציה של תחום זה, אך הוא יהווה ללא ספק הזירה

העתידית של תהליך היורידיזציה.

The Agreement on Trade-Related Aspects of)ההסכם על היבטי סחר של זכויות קנין רוחני 73Intellectual Property Rights (TRIPs((.מסדיר גם הוא תחום בעל חשיבות עליונה בכלכלה המודרנית

ההסכם קובע סטנדרטים וכללים ראויים בנוגע להגנתן וניצולן של זכויות קנין רוחני, כגון פאטנטים, זכויות

ועוד גיאוגרפיים, ציונים סימני מסחר, מדגמים, בוטות,)יוצרים, הוא הפרות לכריתת ההסכם . הרקע

במיוחד במזרח הרחוק, של זכויות קנין רוחני של יצרנים במערב, וצמיחתה של תעשיית זיופים אדירת

מימדים, אשר לטענת כלכלנים רבים פוגעת קשה בכדאיות ההשקעה במחקר ופיתוח של המצאות ויצירות

חדשות. ההסכם בא להבטיח הגנה ראויה לזכויות קניניות אלה באמצעות חקיקה פנימית מחייבת בכל

מדינות גאט"ט. בין היתר מחוייבות המדינות החברות להבטיח את קיומן של אמצעי אכיפה משפטיים כדי

74לאפשר לבעלי הזכויות לפעול באפקטיביות כנגד הפרות של זכויותיו, באמצעות סנקציות וצווי מניעה.

14

בתחום75כמו כן, הן מחוייבות לאפשר ביקורת שיפוטית על כל החלטה מינהלית בקשר לזכויות קנין רוחני.

זה קיימות אמנם מספר אמנות בינלאומיות מזה שנים רבות, ואולם אמנות אלה חסרו את מנגנון האכיפה

כמו כן, מדינות מתפתחות רבות העדיפו76 והיו על-כן חסרות שיניים ביחס להפרות.1994החזק של גאט"ט

יכולות להרשות ואולם עתה אין הן שלא להצטרף לאמנות אלה, כדי לא לפגוע בתעשיית ההעתקות,

.OTWלעצמן שלא להיות חברות ב-

השתכללות מנגנוני השיפוט והאכיפה של גאט"ט.3

או)תהליך היורידיזציה ביחסי הסחר מתבטא אולי בצורה הבולטת ביותר בהקשר של מנגנוני השיפוט

והאכיפה של ההסכם. הטעם לכך ברור: היכולת לקבל)בשמם המקובל בהקשר זה: מנגנוני יישוב סכסוכים

אי-כיבוד במקרה של סנקציה ולהטיל מדינות בין שתי בסכסוך שהתגלע ומחייבת נורמטיבית הכרעה

הכרעה זו, היא זו שמבחינה במידה רבה בין "משפט רך" לבין "משפט קשה". כאן גם תיווצר נקודת החיכוך

לפחות כפי)העיקרית בין ריבונות המדינה לבין הנורמה הבינלאומית; בין האינטרס הלאומי הנקודתי שלה

, לבין האינטרס הכלכלי הגלובאלי של הצלחת המשטר הבינלאומי.)שהוא נתפס בעיני ממשלתה

1994יישוב סכסוכים בגאט"ט עד לשנת 3.1

כפי שציינו לעיל, חוקת הוונה עם מנגנוני הבקרה ויישוב הסכסוכים שלה, נדחתה על-ידי האורגנים

הפוליטיים של המדינות, ובראשם הקונגרס של ארה"ב. מה שנותר לפליטה בגאט"ט עצמו היה מנגנון אנמי

להסכם. אכן, מדינות רבות העדיפו מסגרת גמישה ובלתי ליגליסטיתIIIXXלמדי, הקבוע בעיקרו בסעיף

ריבונות על לשמור והצורך כאלה סכסוכים של הפוליטית הרגישות בשל סחר, סכסוכי ליישוב שכזו

לדעתן, על יישוב הסכסוכים במסגרת גאט"ט להיות מבוסס על התיעצויות, משא ומתן ופשרות77המדינות.

דיפלומטיות.

15

העילה להפעלת מנגנון יישוב הסכסוכים בגאט"ט איננה כפי שמקובל ברוב ההסכמים "הפרה" של

Nullification or")ההסכם, כי אם מונח מעורפל למדי שהוא ייחודי לגאט"ט: "שלילה או פגיעה בהטבות"

Impairment of Benefits"(.78המונח פורש כמתיחס למצב שבו מעשיה של מדינה אחת פוגעים בסחר של

שאותה מדינה היתה זכאית באופן סביר לצפות להן)או "תועלת")מדינה אחרת, ובכך פוגעים בהטבות

ההסכם. להתחייבויות ביחס ונתנה שנשאה הבריחה79בשעה את שוב משקף זה במונח השימוש

הגישה את מעדיפות אלה קטגוריות דיפלומטיות-כלכליות. קטגוריות והעדפת משפטיות, מקטגוריות

המהותית-עניינית - הפונה אל האינטרס המסחרי המוגן - על-פני הגישה הפורמליסטית-משפטית. בעוד

שהביטוי "הפרה" מעניק חשיבות למילה הכתובה, הביטוי של גאט"ט שם את הדגש על הציפיות הכלכליות

העומד ביסודו. יתכן גם כי הגישה של)Reciprocity)80הסבירות של הצדדים להסכם, ועל עקרון ההדדיות

גאט"ט משקפת סקפטיות כללית ביחס ליכולתם של ניסוחים משפטיים לסגור את כל הפרצות האפשריות.

81לכן מעדיפים מתן אפשרות להתלונן גם על פגיעות שאינן מהוות הפרה פורמלית של הוראות ההסכם.

על-פי סעיף IIIXXחייב להפתח תחילה במגעים בין שתי מדינות בקשר להסכם , כל סכסוך

למדינה ומצגיה טענותיה את המתלוננת המדינה תציג לסכסוך, שבמסגרתם הצדדים בין דיפלומטיים

שלדעתה פוגעת בה. האחרונה חייבת להתיחס באהדה לבקשת ההתיעצות של המדינה הנפגעת ולבחון

במידה ופתרון82בכנות את טענותיה במטרה לחפש פתרון מוסכם על שני הצדדים שיהיה לשביעות רצונם.

כזה איננו בנמצא, ניתנת סמכות ל"צדדים המתקשים" - קרי, מועצת גאט"ט - לחקור את הסוגיה שהופנתה

הפוגעת המדינה ומה אם לנכון. כפי שתראה לצדדים המעורבים, "המלצות" ולהמליץ ושאולי)אליה

מסרבת לקבל את ההמלצות? אזי, מוסמכת מועצת גאט"ט להסמיך את הצד)מפירה את הוראות גאט"ט

הנפגע להשהות את החלתן כלפי המדינה הפוגעת של הטבות שונות מכוח גאט"ט, כפי שמועצת גאט"ט

כנגד "צעדי תגמול" לנקוט במעין הנפגעת מקבלת הסמכה כזה המדינה כלומר, במקרה לנכון. תמצא

מוצרים על מכסים העלאת כגון כלפיה, מסויימות התחייבויות אי-קיום של בצורה הפוגעת, המדינה

מסויימים של אותה מדינה או צעדים דומים.

16

ואולם הפרוצדורות ליישוב סכסוכים עפ"י הסעיף הנ"ל אינן מפורטות בהסכם והתפתחו במשך

נוסחו במזכר הבנה כתוב משנת בשנים הראשונות1979.83השנים בפרקטיקה של המדינות, עד אשר

במפגשי נדונו וסכסוכים בירור משפטי, כהליך להראות שיכול כלשהו בלטה מאד ההתרחקות מהליך

84המליאה של הצדדים המתקשרים, המורכבת מדיפלומטים, ושכל החלטה בה דורשת הסכמה פה אחד.

כל הצדדים, לרבות הצד הפוגע. חלק הדיפלומטים מטבע הדברים מחפשים פתרון שיהיה מקובל על

המורכבות גם הן מנציגים של מספר מדינות.)"Working Party")מהסכסוכים הועברו גם לקבוצות עבודה

נציגים אלה אינם אמורים להיות בלתי תלויים, אלא יכולים לקבל הוראות מממשלותיהם ביחס לפתרון

הנדון. לסכסוך בשנת 85המבוקש לפאנל של1955 סכסוכים להפנות יש כי והוחלט בגישה, שינוי חל

כנציגי ממשלותיהם. ולא הבנתם יפעלו על-פי ניטרליים, אשר זה מהווה צעד ראשון86מומחים שינוי

ומתן משא על מבוססת שכולה שיטה של הנטישה תחילת בו ויש גאט"ט, של היורידיזציה בתהליך

במסגרת דיפלומטיה מולטי-לטרלית, לטובת הליך שהוא משפטי יותר באופיו, ואשר מטרתו לברר באופן

אובייקטיבי את העובדות לאשורן ולהגיע לפרשנות נכונה של הוראות ההסכם.

מאז ועד היום שולט השימוש בפאנלים בתור הגוף הממלא את פונקציית החקירה של הסכסוך

ל"צדדים המתקשרים" - הפועלים באמצעות מועצת גאט"ט - ואחר כך מגישIIIXXהמסורה על-פי סעיף

את מסקנותיו והמלצותיו למועצה זו. ואולם, הסמכות עצמה נותרה בידיה של המועצה, כפי שנקבע בסעיף

על-ידיה. כן אומצו תוקף מחייב אלא אם כל אין להמלצות הפאנל ועל-כן למרות שפורמלית87הנ"ל,

הרי שבפועל כל עבודת88ההסכם מאפשר קבלת החלטות בהצבעת רוב על בסיס של קול אחד לכל מדינה,

היישום של כלל זה גם ביחס89 לפיו כל ההחלטות מתקבלות פה אחד.de factoהמועצה מבוססת על כלל

להליכי יישוב הסכסוכים יצר מצב בעייתי מאד אשר איפשר לצד נתבע "לחסום" הליכים כאלה המופנים

כנגדו. כוח החסימה ניתנה לו למעשה ביחס לכל שלבי התהליך: החל ממינוי הפאנל, איושו, ניסוח כתב

הסמכתו, ועד להחלטה אם לאמץ את המלצות הפאנל. אפילו אם אומצו ההמלצות והנתבע נמנע מלציית

להן, דרושה הסכמתו לצעדי התגמול שמועצת גאט"ט תסמיך את הנפגע לנקוט בהן כנגדו!

17

למשפטן מן השורה, אשר איננו אמון על רזי הדיפלומטיה הבינלאומית, הצורך בקבלת הסכמתו

של הצד "המפסיד" בהליך משפטי לאימוץ ההחלטה נגדו נראה כמרוקן את כל ההליך ממשמעותו וכהופך

אותו למיותר לחלוטין. כדי לפתור סכסוך בהסכמה אין לכאורה צורך בהליך בוררות, ובכלל, מדוע שצד

יסכים להפסיק להפר את התחייבויותיו אם ממילא לא ניתן לנקוט נגדו בסנקציות ללא הסכמתו?!

אכן, אין ספק כי דרישת הקונצנזוס פוגעת באופן משמעותי באופי המשפטי של הסכם גאט"ט

וב"שלטון החוק" בזירת יחסי הסחר הבינלאומיים. ואולם, תהיה זו טעות לחשוב כי מנגנון האכיפה הנ"ל

של גאט"ט הינו חסר כל תועלת. למעשה מנגנון זה עבד בצורה טובה למדי בהתחשב בנסיבות במשך קרוב

ליובל שנים, ועל כך תעיד העובדה כי מדינות רבות נזקקו למנגנון זה, וכי בשנות השמונים חל גידול של כ-

בפועל, כמעט כל בקשה למינוי פאנל כובדה בסופו90 במספר ההליכים המשפטיים במסגרת גאט"ט.300%

אומצו)אף כי, לא כולן), וגם רוב המלצות הפאנלים )גם אם לעיתים לאחר עיכובים לא מבוטלים)של דבר

ארוכים)לבסוף עיכובים לאחר לעיתים על-ידי91.)ושוב, כובדו גם כלל בדרך הן משאומצו ההמלצות

מעולם לא הגיע המצב לידי כך שהיה צורך92המדינה הנוגעת בדבר, ומלבד מקרה אחד בשנות החמישים,

אלא, שכוח החסימה נוצל באופן93לאשר צעדי תגמול כנגד מדינה המסרבת לכבד את המלצת המועצה.

לא מבוטל בידי מדינות שנתבעו, ובשלבים שונים של ההליכים. פעמים רבות החסימה הביאה רק לידי

עיכוב של ההליך, אך קרה גם שנתבעת הצליחה לסחוט לעצמה יתרון משפטי או פרוצדורלי בזכות חסימת

95 ולעיתים, צד נפגע נאלץ להתפשר על יישום חלקי בלבד של המלצות הפאנל.94ההליכים.

באינטרס נעוץ השמונים לשנות עד סבירה בצורה תיפקד אופן בכל שהמנגנון לכך ההסבר

המשותף של כל חברי גאט"ט בתיפקודו היעיל של ההסכם. על מכלול השיקולים והאינטרסים הפועלים

בשטח זה נרחיב את הדיבור בחלק השני של מאמר זה. בשלב זה די אם נציין את העובדה כי מדינה שהיום

מוצאת את עצמה כמפסידה בהליך משפטי בפני פאנל של גאט"ט, עשויה מחר להיות הזוכה בהליך אחר

כזה. כפי שהיא מעוניינת שהחלטה לזכותה תכובד, כך ברור לה שעליה לכבד גם החלטה שניתנה כנגדה.

ולענין זה אינו דומה מצבה של מדינה בסכסוך סחר שעדיין לא ניתנה החלטה לגביו - כאשר בפיהם של

פקידי המדינה הנתבעת טענות לרוב להצדקת פעולותיה - למצבה לאחר שכל הטענות כבר הושמעו ונדחו

18

בעיני הקהיליה בינלאומית" כ"עביינית איננה ששה להחשב בלתי תלוי. שום מדינה בוררים ע"י פאנל

הבינלאומית. בשלב זה אי-ציות להחלטת הבוררים ולעמדתם של שאר חברי גאט"ט המבקשים לאמץ

החלטה זו, כמוה כחתירה תחת כל אושיות המשטר של גאט"ט, אשר לכל שותפיו אינטרס בהצלחתו.

ואולם, שיקול חשוב זה הינו רק אחד מן השיקולים העשויים להנחות את מקבלי ההחלטות. כנגדו עלול

כזה והמשכת מדיניות ההגנה. במקרה ביותר לטובת אי-קבלת הדין, לעמוד אינטרס פוליטי פנימי כבד

פוליטיקאי עשוי להתפתה להעדיף את האינטרס שלו לטווח הקצר על-פני האינטרס של מדינתו לטווח

הארוך.

מכאן ברור כי האפשרות לחסום הליכים משפטיים פוגעת ביעילות מערכת האכיפה של גאט"ט,

96ופותחת פתח ל"דיפלומטיה של כוח" במקום "דיפלומטיה של זכות" - כלשונו של פרופ' ג'קסון.

יישוב סכסוכים בגאט"ט בעקבות סבב אורוגאי3.2

תהליך היורידיזציה במנגנון האכיפה של גאט"ט הגיע לשיאו הנוכחי בעקבות סבב השיחות האחרון, סבב

97אורוגואי. היה אף מי שהתיחס להסכם שהושג לבסוף בשטח זה כ"נצחון עורכי-הדין על הדיפלומטים".

הסכם זה הפתיע רבים, כולל חלק מהפרשנים, הואיל ובתחילת המשא ומתן רוב מדינות גאט"ט

מדינות אלה סברו כי ממילא98התנגדו לביטול דרישת הקונצנזוס, עם כוח הויטו שהיא מעניקה לכל מדינה.

יהיה, לדעתם, לציית. עדיף סרבניות כדי להכריח ממשלות דים יהיו חזקים לא הגאט"ט לעולם חוקי

להשאיר את הגמישות אשר המנגנון הקיים מאפשר למדינות ביחס להתחייבויותיהן, וכך תהיה אצלן נכונות

גדולה יותר לקבל על עצמן התחייבויות מרחיקות, בזכות הידיעה שבמקרים קשים תמיד תהיה דרך מוצא

99מסויימת.

The"), לפני תום סבב השיחות כולו 1989ואכן, בהסכם ביניים בנושא יישוב סכסוכים שנעשה ב-

Midterm Agreement"(,ואישרו במפורש את דרישת הקונצנזוס תוך דחיית ההצעה100, חזרו המדינות

19

ל"קונצנזוס-פחות-שתיים", לפיה תידרש הסכמת כל מדינות גאט"ט למעט בעלי הדין המעורבים בסכסוך.בו מספר101 בו, מפני שהוכנסו כן, הסכם זה משמש כאבן דרך נוספת בתהליך שאנו דנים אף-על-פי

שיפורים אחרים שיש בהם כדי לחזק את מנגנון האכיפה. כך, למשל, נקבע לוח זמנים מקסימלי לשלבים

כמו כן נקבעו מספר הוראות שמטרתן לבטל102השונים של התהליך, כדי למנוע סחבת בהליכי הבוררות.

, כדי לאפשר להליך)אך לא של אימוץ ההמלצות)את יכולת החסימה של התהליך בשלביו ההתחלתיים

כפי שנראה, הוראות אלה שולבו לבסוף גם בהסכם הסופי של הסבב אשר103הבוררות להתנהל עד תומו.

הכניס את השינוי המשמעותי ביותר.

, קיבל מנגנון יישוב הסכסוכים של גאט"ט1994ראשית, עם כינון ארגון הסחר העולמי בהסכם מ-

להלן ") The Dispute Settlement Bodyגיבוי מוסדי מתאים בדמותו של אורגן מיוחד בארגון החדש -

BSD"(אורגן זה, כפי ששמו מעיד עליו, ענינו אך ורק ביישוב סכסוכי סחר מכוח גאט"ט וחברות בו כל .

העולמי. הסחר ארגון מפורטים104חברות בסכסוכים בטיפולו החדש הגוף יפעל שעל-פיהם הכללים

ארגון הסחר. את המכונן להסכם הנספח מיוחד שיטת105בהסכם על בעיקרם מבוססים אלה כללים

. אלא שבשיטה1989 ו-1979הפאנלים, כפי שזו התפתחה במהלך השנים וכפי ששופרה בהסכמים משנת

בכל מערכת על מהפיכה של ממש לדבר ניתן בזכותם ביותר אשר הוכנסו מספר שינויים חשובים זו

קביעת)1)האכיפה של גאט"ט. השינויים החשובים המבטאים את תהליך היורידזציה בשטח זה, הינם:

ה- של הסכסוכים יישוב למנגנון והעליונה הייחודית ;BSDהסמכות שלבי)2) לכל זמנים לוח קביעת

החובה להפסיק)5) הגבלות על העילות הלא-משפטיות; )4) ביטול אפשרות חסימת הליכים; )3)ההליכים;

חובת אימוץ של ההמלצות; )6)הפרות; הקמת ערכאת ערעורים; )7) חובת מעקב של ה-)8) BSDעל

אפשרות לתגמול צולב. להלן נדון בהם בפירוט.)9)יישום ההמלצות;

BSDקביעת הסמכות הייחודית והעליונה למנגנון יישוב הסכסוכים של ה-3.2.1

סעיף קובע המולטילטרלית", המערכת "ביצור הכותרת מספר23תחת הסכסוכים יישוב הסכם של

הוראות שמטרתן להבטיח כי במקרים של מחלוקת ביחס להסכמי גאט"ט, לא יזדקקו המדינות למנגנונים

הסעיף גם אוסר כל פעולה חד-צדדית של מדינה חברה106חלופיים מחוץ למסגרת ארגון הסחר העולמי.

20

לקבוע רשאית איננה חברה מדינה אחרת. פגיעה או להפרת התחייבויות בטענה רעותה, כנגד אחת

ובהתאם יישוב הסכסוכים של הארגון למנגנון כנגדה אלא במסגרת פניה נעשו כזו פגיעה או שהפרה

לנקוט בסנקציה כלשהי על הפרת אחד107להכרעה שתתקבל כתוצאה מכך. אין היא רשאית כן, כמו

מכאן, שצעדי תגמול108 לפעול כאמור.BSDמהסכמי גאט"ט אלא בהתאם לרשות שתינתן לה על-ידי ה-

סעיף במסגרת ארה"ב על-ידי בעבר אלה שננקטו כגון מוסמכים, בלתי לחוק הסחר301חד-צדדיים

109האמריקאי, אסורים היום בבירור על-פי גאט"ט.

קביעת לוח זמנים לכל שלבי הליכים3.2.2

זה אומצו מתוך הסכם הביניים משנת בענין ביחס1989חלק מההוראות מועדים מקסימליים נקבעו .

לתקופת ההתיעצויות, למינוי פאנלים, לדיוני הפאנל ולמתן החלטותיו, לתהליך האימוץ של המלצות הפאנל

110ולבסוף ליישום ההמלצות.

ביטול אפשרות חסימת ההליכים3.2.3

, גם הסכם זה מאמץ את שיטת "ברירת המחדל" כדי לבטל את אפשרות חסימת1989בעקבות ההסכם מ-

פה אחד מחליט BSDההליכים על-ידי צד מעוניין. פאנל יוקם אם צד מתלונן מבקש זאת, אלא אם כן ה-

של הפאנל הינו סטנדרטי, אלא אם כן הצדדים)Terms of Reference) נוסח ההסמכה 111שלא להקימו!

נוסח אחר. על ביניהם גבולות סמכותו של הפאנל בהתאם112מסכימים הנוסח הסטנדרטי מתווה את

כך מוענקת למעשה113לנושאים ולסכסוכים שתוארו בבקשה למינוי הפאנל, אשר מוגשת על-ידי המתלונן.

הזכות להגדיר את סמכות השיפוט הענינית של הפאנל למתלונן, ונמנעת האפשרות שהיתה קיימת בעבר

לחסום נושאים או טענות משפטיות שונות מלהידון בפני הפאנל. כמו כן נקבעו הוראות שונות ביחס למינוי

, והכוללתBSDחברי הפאנלים. אלה ייבחרו מתוך רשימה של אישים ראויים, המוחזקת בידי מזכירות ה-

ונסיון רחבים ככל114הן פקידי ממשלה והן אנשים פרטיים. ובעלי הכשרה הנבחרים יהיו בלתי תלויים,

האפשר, ועליהם להיות אזרחים של מדינות שאינן מעורבות בסכסוך, הן כבעלי-דין והן כצדדים שלישיים. , בהתיעצות עם יושב-ראשOTW באין הסכמה בין הצדדים על הרכב הפאנל, על המנהל הכללי של ה-115

116, למנות את חברי הפאנל.BSDה-

21

הגבלות על העילות הלא-משפטיות3.2.4

עילות התביעה הלא-משפטיות בגאט"ט, קרי אלו המבוססות על שלילה או פגיעה בהטבות אשר אינה

לא בוטלו, ואולם הוטלו לגביהם מגבלות שונות כדי לצמצם את היקפם117כרוכה בהפרה של התחייבות,

ואת יישומם. אם פאנל הגיע למסקנה כי מעשיה של מדינה אינם מגיעים לכדי "הפרה" של ההסכמים, אך

מהווים "שלילה או פגיעה בהטבות", עליו להמליץ על כך שהצדדים בעצמם יגיעו לידי הסדר מניח את

118, ולא תהיה חובה דווקא לבטל את הצעד הפוגע.)"mutually satisfactory adjustment")הדעת

החובה להפסיק הפרה של גאט"ט3.2.5

לראשונה, קובע ההסכם הנחיה מחייבת לפאנלים אשר מצאו כי אמצעי מסויים מהווה הפרה של הסכם

bring the measure")גאט"ט, להורות למדינה המפירה לדאוג לכך שהאמצעי יותאם לנדרש עפ"י גאט"ט

into conformity with the Agreement"(.בעבר, לא היתה קיימת119, קרי להפסיק את הפרת ההסכם

הוראה כזו וקרה שפאנלים, הגם שמצאו כי אמצעים שונים היוו הפרה של גאט"ט, נמנעו מלחייב את

120ביטול ההפרה, והסתפקו בפעולות שיהיה בהן כדי לפצות את הנפגעים או כדי למנוע את הפגיעה בהן.

ההוראה החדשה יש בו משום ביצור התוקף המחייב של משפט גאט"ט.

חובת אימוץ של המלצות הפאנל3.2.6

בניגוד למצב ששרר בגאט"ט למשך קרוב ליובל שנים, לפיו היה דרוש קונצנזוס לאימוץ ההמלצות, הרי

לאמץ את ההמלצות, אלאBSDשעתה התהפך הגלגל: תוך ששים יום מפרסום דו"ח הפאנל, שומה על ה-

לא זו בלבד שמדינות גאט"ט הסכימו עכשיו לוותר על דרישת121אם כן קיים קונצנזוס לפיו אין לאמצו.

ב- עוד היו מוכנות לעשות - מה שלא ויתרו למעשה לחלוטין על1989האימוץ בפה אחד הן - אלא

לא הסתפקו להכרעות המשפטיות של הפאנלים. ביחס גאט"ט, מועצת בדמות הפוליטית", "המסננת

דהיינו ללא המדינות המעורבות בסכסוך, כפי שהיו)בהחלטת רוב, או בהחלטת "פה-אחד-פחות-שתיים"

, אלא יצרו למעשה מצב שבו המלצות הפאנלים מאומצות אוטומטית,)מי שהציע במהלך סבב אורוגואי

אלא אם המדינה הזוכה מסכימה בעצמה שהן לא תאומצנה.

22

הקמת ערכאת ערעורים3.2.7

122כתחליף לביקורת הפוליטית על המלצות הפאנל, הסכימו המדינות להקים ערכאת ערעורים משפטית.

ערכאה זו, אשר בניגוד לפאנלים המוקמים אד-הוק לכל סכסוך ספציפי, הינה גוף קבוע שתפקידה יהיה

כאן לראשונה, איפוא הכרה פורמלית123לקבל ערעורים על החלטות הפאנלים בשאלות משפטיות בלבד.

ומחייבת. הערכאה תהיה לו פרשנות משפטית אחידה ליתן ובצורך גאט"ט, בפן המשפטי של משטר

גם החלטת ערכאת124מורכבת משבעה חברים קבועים בעלי מומחיות מוכחת במשפטים ובסחר בינלאומי.

125, אלא אם כן מתקבלת החלטת פה אחד שלא לאמצה.BSDהערעורים תאומץ על-ידי ה-

במסגרת היורידיזציה לביצור תהליך אדיר פוטנציאל לדעתי בה יש הקמת ערכאת הערעורים

גאט"ט. הגם שמבחינה פורמלית החלטת ערכאת הערעורים מחייבת רק את הצדדים לאותו הליך וביחס

הרי שבפועל נוהגים הפאנלים להסתמך בהכרעותיהם על תקדימים126למחלוקת הספציפית שעמדה לדיון,

ואין ספק שהחלטות הערכאה תרכושנה לעצמן מעמד של תקדים מחייב דה-פאקטו. ערכאה127מן העבר

יוריספרודנציה גאט"טית, תחת ההחלטות הספורדיות כזו תוכל איפוא להבטיח פיתוח אחיד ועקבי של

והבלתי עקביות לעיתים של פאנלים שונים שניתנו בעבר. יוריספרודנציה זו יהיה בה כדי להנחות הן את

היועצים המשפטיים של מדינות גאט"ט והן את הפאנלים בהרכביהם השונים אשר ימונו בעתיד, ואשר

החלטותיהם תעמודנה לביקורת ערכאת הערעורים. קשה שלא להזכר בבית הדין של הקהיליה האירופית

בתור מודל להשוואה, ואם ערכאת הערעורים של גאט"ט תשכיל להשיג אפילו מקצת ממה שהשיג בית

הדין האירופי, יהיה בכך הישג נאה. אמנם, קשה להניח כי ערכאת הערעורים של ארגון הסחר העולמי

ולו בלבד תוכל לאמץ לעצמה גישה פרשנית טלאולוגית ואקטיביזם שיפוטי כדוגמת בית הדין האירופי,

משום ההוראה הכלולה במזכר ההבנה האוסר עליה "להוסיף על או לגרוע מהזכויות והחובות הקבועות

ואולם, הערכאה תוכל להעניק לנו פרשנות בהירה ומוסמכת להוראות הקיימות בהסכמים128בהסכמים".

ולפתור בכך כמה מהמחלוקות הנוקבות במשפט הסחר הבינלאומי.

על יישום המלצות הפאנלBSDחובת מעקב של ה-3.2.8

23

קיימים מספר שיפורים חשובים בהסכם החדש. האחד)"ההוצאה לפועל")גם במישור אמצעי האכיפה

מחזק את המעקב אחר יישום החלטות הפאנל, ואילו השני מחזק את גורם ההרתעה למקרה של אי-ציות.

לעקוב אחר היישום של המלצות הפאנל ולקבל דיווחיםBSDבאשר לראשון, מטיל ההסכם חובה על ה-

זמן היישום של ההמלצות ייקבע על-ידי ה-129מהמדינה המחוייבת ביישומן. BSDאו בהסכמת הצדדים ,

130לסכסוך. ניתן גם ללכת לבוררות מחייבת ביחס לקביעת תקופת היישום.

אפשרות לתגמול צולב3.2.9

השיפור השני נוגע לסנקציות שניתן לנקוט בהם למקרה אי-ציות. יש לזכור כי גם אם אומצה המלצה של

וגם איש לא ישלח פאנל והפכה להיות מחייבת, לא קיימת כמובן מערכת "הוצאה לפועל" בינלאומית,

כוחות מזויינים כדי להכריח מדינה לכבד את התחייבויותיה במסגרת הסכם סחר. על כן, אמצעי האכיפה

ובאישור ה- נגד המדינה המפירה . ההסכםBSDהאולטימטיבי הוא צעדי תגמול מצד המדינה הנפגעת

- בתנאי שכל המגעים זה, על-ידי שהוא מאפשר למדינה הנפגעת ניכר באמצעי החדש מכניס שיפור

הידידותיים נכשלו ושצעדי תגמול באותו הסקטור הנדון ותחת ההסכם הנדון אינם מעשיים - לנקוט בצעדי

ולהשהות התחייבויות תחת הסכמים אחרים. כך למשל, מדינה מתפתחת131תגמול בסקטורים אחרים

את להשהות הרשאה לבקש יכולה ארה"ב, כמו מפותחת למדינה שלה הסחורות ביצוא שנפגעה

התחייבויותיה כלפי ארה"ב מכוח ההסכם בנושא הקנין הרוחני או סחר בשירותים, צעד העשוי להיות יעיל

צולב לתגמול זכות המכונה זו, זכות מארה"ב. סחורות על מגבלות הטלת מאשר Cross")יותר

Retaliation"(מחזקת מאד את כלי התגמול והיא פועל יוצא מהאינטגרציה שנעשתה בכל הסכמי גאט"ט ,

מחייב. אחד למכלול והפיכתם האחרון, ה-132בסבב לרשות העומדים הכלים OTWאכיפת לצורך

ודי התחייבויות יעילים איפוא בהרבה מאלה הקיימים בענפים אחרים של המשפט הבינלאומי הפומבי,

להזכיר את מקרה תעלת קורפו הידוע, שבו לא היתה כל דרך מעשית לאכוף על אלבניה את תשלום

133הפיצויים שהוטלו עליה.

הערכת המנגנון החדש3.3

24

הן עדיין תקופה קצרה מדי כדי1995השנתיים שעברו מאז תחילת פעולתו של ארגון הסחר העולמי ב-

יישוב הסכסוכים ומידת תרומתו לארגון. לאפשר הערכה מקיפה ומבוססת על אופן תיפקודו של מנגנון

ואולם, מן הנסיון שהצטבר עד כה, ומהנתונים לגבי מידת ההזדקקות של המדינות למנגנון זה, מתקבל

- אורגן המקנה אמינות ויציבות לכלOTWהרושם שהוא הפך לאחד מהאורגנים החשובים ביותר של ה-

המערכת המולטי-לטרלית. מספר רב יחסית של מחלוקות סחר מופנות על-ידי המדינות לטיפול המנגנון- הודק]. אחת התופעות הבולטות היא העליה במספר התלונות המופנות134 ____[היחס לשנים עברו

- מדינות שבעבר מיעטו להזדקק למנגנון יישוב הסכסוכים של גאט"ט, כנראה135על-ידי מדינות מתפתחות

בשל העדר אמצעים וחוסר אימון במערכת. מדינות מתפתחות גם זכו בהצלחות כנגד ענקים כלכליים; מבין

שלוש ההחלטות של ערכאת הערעורים שאומצו על-ידי הארגון, בשתיים מהן זכו מדינות מתפתחות כנגד

לא נרשמה עד כה כל בקשה לאישור סנקציות כתוצאה מאי-כיבוד הכרעות, ומכך ניתן לכאורה136ארה"ב.

להסיק שעד כה היתה שביעות רצון גם מיישום ההחלטות.

סכנה אחת אשר ריחפה מעל המנגנון חלפה בינתיים, וכוונתי לסכסוך הגדול בין ארה"ב ליפן בקשר

ארה"ב איימה לנקוט באמצעי תגמול חד-צדדיים, תוך הפרה בוטה של כל העקרונות137לסחר במכוניות.

, המחייבים מסירת סכסוכים למנגנון אובייקטיבי. יפן כבר הספיקה להגיש תלונה לארגון בקשרOTWשל ה-

ואילו הדבר היה מגיע להכרעה,138 בחוק הסחר האמריקאי,301למכסי התגמול שהוטלו כנגדה מכוח ס'

אין לי ספק שהיתה מתקבלת החלטה השוללת לחלוטין את השימוש בכלי זה באופן חד-צדדי לפני פניה

. ברגע האחרון הצדדים הגיעו לפשרה והעימות נמנע.BSDלהליכי יישוב סכסוכים וללא הסמכה מטעם ה-

, והחשש מפני החלטה לרעתה של ארה"ב, ולשבירת כלBSDלא יהיה זה מוגזם להניח כי גם קיומו של ה-

כלי המשחק של משטר הסחר העולמי במידה וארה"ב תתעלם מהחלטה כזו, תרמו את תרומתם לפשרה

מה שניתן ללמוד מארוע זה הוא שבזירת יחסי הסחר הבינלאומיים של העתיד139שהושגה בסופו של דבר.

יש עדיין מקום גם לאיומים וגם לדיפלומטיה בינלאומית, ואולם הדיפלומטיה הזו תתנהל תמיד בצלו של

משפט הסחר הבינלאומי ומנגנוני האכיפה שלו שהתפתחו בשנים האחרונות.

25

היורידיזציה במסגרת יחסי הסחר הבילטרליים של מדינת ישראלג.

אזוריות במסגרות גם לזהותו ניתן גאט"ט של הרב-לאומית המסגרת על שעבר האבולוציוני התהליך

ובילטרליות. בתור דוגמה לכך, נבחן להלן את הסכמי הסחר הבילטרליים של מדינת ישראל.

1995יחסי הסחר של ישראל עם הקהיליה האירופית עד לשנת .1

ב- ביותר של מדינת ישראל. ככל1958הקהיליה האירופית היוותה מאז הקמתה שותף הסחר החשוב

שהקהיליה הלכה והתרחבה, כך גברה גם חשיבותה לישראל, בעיקר כמקור ליבוא, אך גם כיעד ליצוא

מכלל28.1% מכלל יבוא הטובין לישראל מקורו היה בקהיליה, ואילו 51%, 1994שלנו. כך לדוגמה, בשנת

לשם. הלך ליצוא140היצוא כיעד הצפון-אמריקאי השוק של חשיבותו גבר האחרונות, בשנים זה עם

141 מכלל היצוא הישראלי.31.7% הגיע שיעורו ל-1994הישראלי. בשנת

1964הסכם הסחר משנת 1.1

הסכם זה היה מצומצם מאד בתחולתו1964.142הסכם הסחר הראשון בין ישראל לקהיליה נכרת בשנת

ובהיקפו. הוא חל רק על מספר מוצרים תעשייתיים ועל תוצרת חקלאית, וגם בהם הוא לא חייב ביטול

מכסים אלא רק הפחתה חלקית של מכסי מגן והסרה חלקית או מלאה של הגבלות כמותיות. לא היה

גם ההטבות שניתנו למדינת ישראל במסגרת ההסכם ניתנו143בהסכם כל מנגנון ליישוב סכסוכים או אכיפה.

כעבור זמן לכל שאר חברי גאט"ט, ובכך נוטרלה למעשה השפעתו. אז הוחל אפוא במשא ומתן לכריתת

הסכם חדש.

1970הסכם הסחר משנת 1.2

26

, ואולם מסיבות פוליטיות צרפת הטילה וטו על חידוש המגעים. רק בשנת1967שיחות בענין זה החלו ביוני

היקף תחולתו של144, לאחר שהוסרה ההתנגדות, נכרת הסכם העדפה חדש לתקופה של חמש שנים.1970

ההסכם החדש רחב בהשוואה להסכם הקודם, אך עדיין כשליש מהיצוא התעשייתי הישראלי אינו מכוסה

ורק מעט מהמוצרים החקלאיים. אף הוא אינו מביא לביטול מכסים, כי אם להפחתה על-ידי ההסכם,

חלקית בלבד. ההסכם אינו מבוסס על הדדיות בהפחתה, אלא היה בגדר הסכם העדפה של מדינה מפותחת

ההסכם פרימיטיבי ביותר בכל מה145עם מדינה מתפתחת, שבו האחרון אינו נדרש לתת תמורה מלאה.

ומתן היצף לנוהגי באשר גאט"ט להסכמי הפניה ומלבד הספציפיות, המכסיות שחורג מההתחייבויות

, גם בו1964. כמו ההסכם מ-)BTN) גם אין בו הוראות כלשהן ביחס להגבלות לא-מכסיות 146סובסידיות,

147אין כל מנגנון ליישוב סכסוכים או אכיפה.

- דור ראשון של הסכמי אס"ח 1975הסכם להקמת אזור סחר חופשי משנת 1.3

האירופית הקהיליה של הרחבתה בעקבות שנים, מספר אירלנד)כעבור אנגליה, של הצטרפותן

וגידול משמעותי בסחר שבין הצדדים, הוחלט שיש צורך ליצור מסגרת כוללת ומקיפה לפיתוח)ודנמרק

הצדדים. בין הכלכליים של148היחסים התיכון" הים למדינות גלובלית מ"תכנית חלק היתה זו יוזמה

הקהיליה. תוכנית זו חתרה לכריתת הסכמים בילטרליים בין הקהיליה לבין כל מדינות הים התיכון במתכונת

בין ישראל לבין)אס"ח)של הסכם להקמת אזור סחר חופשי נכרת כזה למוצרים תעשייתיים. הסכם

1975.149הקהיליה בשנת

, הינו הסכם הסחר החופשי הראשון של ישראל עם מדינה כלשהי. בעקבותיו1975ההסכם משנת

נחתמו הסכמים רבים נוספים שידונו להלן. הסכם זה יצר לראשונה מסגרת סובסטנטיבית כוללת להסדרת

יחסי הסחר בין שני הצדדים, על יסוד של ביטול הדרגתי של מחסומי סחר מיכסיים ולא-מיכסיים. היה זה

הסכם זה, ולא החברות בת העשור וחצי בהסכם גאט"ט, אשר נתן את הדחיפה הראשונה לליברליזציה של

ממש בסחר החוץ הישראלי. אף-על-פי-כן, יש לסווגו כהסכם אס"ח מן "הדור הראשון", מבחינת דרגת

"היורידיות" שלו, כהגדרתה לעיל. דברים אלה אמורים הן ביחס למישור הסובסטנטיבי - ובעיקר ביחס

27

יישוב מנגנוני ביחס למישור המוסדי, קרי, והן - סוגיית המחסומים הלא-מיכסיים לאופן ההסדרה של

הסכסוכים והאכיפה. להלן נסביר את קביעתנו זו, תוך הצבעה על מגבלותיו ופגמיו העיקריים של הסכם זה.

מגבלות במישור הסובסטאנטיבי1.3.1

הוא ללא ספק הביטול ההדרגתי של מכסים על הסחר1975פועלו העיקרי של הסכם האס"ח משנת

ניתנה למדינת ישראל התחשבות מיוחדת, לאור רמת ההתפתחות של בין שני הצדדים. כאן בסחורות

כלכלתה אז, וההפחתה של מכסי ישראל נעשתה על-פני תקופה של ארבע-עשרה שנה עד לביטולם הסופי

וחצי מחתימת ההסכם.1989.150בשנת בוטלו תוך שנה על סחורות מישראל ואילו מכסי הקהיליה 151

ואולם, ביטול המכסים נגע רק למוצרי תעשיה, ואילו בתחום החקלאות לא בוטלו המכסים ואף מחסומי

152סחר אחרים, כגון מיכסות וסבסידיות, ממשיכים לחול.

גם ביחס להסדרת מחסומי הסחר הלא-מכסיים, ההסכם לוקה מאד בחסר. אמנם קיים איסור כולל

על הטלת כל דמי מכס חדשים או מס שווה ערך חדש, וכל הגבלה כמותית או אמצעים שווי ערך

Measures of Equivalent Effect((.153,את הקהיליה שכוננה רומא באמנת מצויות דומות הוראות

, ושם הן פורשו על-ידי בית הדין)הגבלות כמותיות ואמצעים שווי ערך) 30 ו-)מס שווה ערך) 12בסעיפים

155 ואולם, להסכם האס"ח אין ערכאה בינלאומית מקבילה לבית הדין,154של הקהיליה באופן רחב וכוללני.

ולא ברור אם פרשנות זו תתקבל גם כאן. מכל מקום, איסור זה חל רק ביחס להגבלות על היבוא, ואילו

, שהוא מצומצם יותר ואיננו אוסר על הגבלות כמותיות או אמצעים4ביחס להגבלות על היצוא חל סעיף

שווי ערך. על יסוד הבחנה זו הפעילה למשל בריטניה איסור מוחלט על ייצוא נפט לישראל, אשר לא ניתן

156היה לתקוף אותו על-יסוד ההסכם.

שחרור157ההסכם כולל אמנם הוראות בדבר איסור הפעלת אמצעי מפלה בעל אופי פיסקלי פנימי,

Dumping(,1) הוראות בדבר נקיטת אמצעים נגד יבוא בהיצף 158תשלומים בגין חילופי סחורות מכל הגבלה,

160 וכן איסור על אמצעים המעוותים את התחרות, כגון קרטלים, ניצול עמדת שליטה, ותמיכות ציבוריות.59

זה דומה מאד בנוסחו להוראות המצויות באמנת רומא, לאמור סעיפים ו-86, 85גם איסור אחרון 92

28

אך, שוב, מוסדות רבי-עוצמה161בהתאמה, הוראות אשר פורשו ויושמו בהרחבה על-ידי מוסדות הקהיליה.

אין כדוגמתם במשטר הבילטרלי של האס"ח, וגם המטרות)דוגמת הנציבות ובית הדין של הקהיליה)כאלה

השונות של שני המשטרים - שוק משותף מול איזור סחר חופשי - מחייבות ללא ספק את המסקנה כי יש

מאידך, אין בהסכם כל התיחסות לנושא רכישות ממשלתיות ומחסום הסחר162הבדל בהיקף תחולתם.

שהיתה)הכרוך במדיניות העדפת תוצרת מקומית ברכישות כאלה. אין גם התיחסות לדרישות רישוי היבוא

כדוגמת), לא לסחר בשירותים או לקנין רוחני, ואף לא להשקעות מוטות סחר )163אז נפוצה מאד בישראל

TRIMS164(.כל אלה הן הוראות שנמצא אותן בהסכמי אס"ח מ"הדור השני" והלאה, כפי שנראה להלן .

שיחולו ביחס להסכם טומן בחובו))Rules of Originלבסוף נציין כי הפרוטוקול בדבר כללי המקור

, כפי3 המדובר על פרוטוקול מס' 165מספר מוקשים נסתרים, שהם למעשה בבחינת מחסומי סחר מוסווים.

בשנת תוקן בקהיליה1976,166שהוא או בישראל שמקורו כמוצר שייחשב המוצר מהו לקבוע הבא

האירופית, לפי הענין, ושיהיה זכאי להנות מהפטור ממכס ומשאר ההטבות של ההסכם. מטרת הכללים,

וזוהי בהחלט מטרה לגיטימית, הינה למנוע מצב שמדינות שלישיות "יתפסו טרמפ" על הסכם האס"ח בין

ישראל והקהיליה, על-ידי יצוא המוצרים שלהם לקהיליה דרך מדינת ישראל, או להיפך. יש לזכור כי הסחר

הבינלאומי מבוסס על עקרון ההדדיות, ומדינות שלא נתנו "תמורה" לא יוכלו להנות מההטבות הניתנות

את עקרון השינוי בסיווג המכס3במסגרת הסכם הדדי בין מדינות אחרות. על-כן קובע פרוטוקול מס'

כמבחן הקובע לענין מקורו של המוצר, באופן שרק מוצר המיוצא לקהיליה תחת פריט מכס השונה מפריטי

יוכר כמוצר ישראלי. רכיביו של המוצר, לישראל יובאו נקבעו167המכס שתחתם זה דא עקא, שלכלל

גדול מחריגים אלה מעמידים דרישות קשות ביותר168חריגים רבים שבהם יחולו דרישות אחרות. חלק

אין ספק כי169באופן שמוצרים רבים המיוצרים בישראל אינם יכולים להנות מהפטור ממכס על-פי ההסכם.

חריגים אלה ואחרים נוצרו כדי להקשות על יבוא מוצרים מהצד שכנגד ולהגן על התעשיה המקומית. הוא

מכוחו, מוצר171 המתוקן.3 המצוי בפרוטוקול מס' Draw-Backs(170)הדין לאיסור הכללי על הישבון ביצוא

ואחר כך מיוצא לארצות)מלבד הקהיליה)המיוצר בישראל מחומרי גלם המיובאים ממדינות שלישיות

הקהיליה, לא יהיה זכאי להחזר דמי המכס ששולמו על חומרי הגלם בעת היבוא. כתוצאה מכך מחירו

והאיסור על ויקשה עליו להתחרות בשוק האירופי. ההוראות הנ"ל, קרי, כללי המקור הנוקשים יתיקר

29

הישבון, יוצרות למעשה מחסומי סחר מוסווים בתוך איזור הסחר החופשי, ומגבילות בכך את האפקטיביות

של ההסכם. אמנם הכללים פועלים כלפי שני הצדדים, אך ברור כי למדינה קטנה כמו ישראל, התלויה

מאד בחומרי גלם מיובאים, קשה יותר לעמוד בדרישות המחמירות. הדבר התבטא גם בגרעון המסחרי של

172ישראל עם הקהיליה אשר הרקיע שחקים בעשור האחרון.

מגבלות במישור המוסדי1.3.2

מתגלית ביתר שאת במישור המוסדי-פרוצדורלי. הסכם זה1975מוגבלותו המשפטית של הסכם האס"ח מ-

נעדר למעשה כל מנגנון משפטי ליישוב סכוסכים בין שני הצדדים או למתן פרשנות מחייבת ביחס להוראות

שתפקידה173)שאחר כך הוסב שמה ל"ועדת שיתוף פעולה")ההסכם. ההסכם מקים אמנם ועדה מעורבת

אלא שזוהי ועדה פריטטית המורכבת ממספר שווה של174לנהל את ההסכם ו"לשקוד על בצועו התקין".

משמעות הדבר היא שלא175נציגים מישראל ומהקהיליה, ואשר החלטותיה מתקבלות רק בהסכמה הדדית.

ניתן להביא סכסוך או מחלוקת ביחס להסכם לידי בירור אובייקטיבי בלתי תלוי. תחת זאת אימץ ההסכם

את המודל הדיפלומטי, שהיה נפוץ באותה תקופה ברוב הסכמי הסחר. צד הסבור שהצד השני מפר את

ולנסות לשכנע את הצד שכנגד בצינורות הדיפלומטיים בפני הועדה יכול להביא את תלונתה ההסכם,

בצדקת עמדתך, יחד עם איומים בנקיטת צעדי-נגד חד-צדדיים. אכיפת ההסכם בנויה למעשה בעיקר על

באמצעות צעדי נגד הגנתיים או התקפיים, כאשר כל מה שההסכם)או "עשיית דין עצמי")עזרה עצמית

דורש הוא כי לפני נקיטת צעדים כאלה תהיה הודעה לועדה המעורבת, לעיתים עם תקופת המתנה, כדי

לא נמצא פתרון כזה, רשאי הצד הנפגע להפעיל176לאפשר לועדה לנסות לפתור את הסכסוך בדרכי שלום.

חזרה מהנחות מכס. לרבות לנחוץ, לו שייראה הגנה" במידת177"אמצעי אי-סימטריה כמובן שקיימת

גדול כמו גוף האפקטיביות של איום בנקיטת אמצעים כאלה כשהיא באה מפיה של מדינה קטנה מול

178הקהיליה האירופית, בהשוואה למצב ההפוך, ואין ספק כי מצב דברים זה נותן יתרון לצד החזק.

אבן הדרך הבאה בתולדות יחסי הסחר של ישראל עם הקהיליה האירופית הינה הסכם ההתאגדות

. אך הואיל והסכם זה שייך ל"דור השלישי" של הסכמי אס"ח, נדון תחילה בהסכמים מ"הדור1995משנת

השני", ואחר כך נחזור להסכם זה.

30

יחסי הסחר של ישראל עם ארה"ב.2

1985הרקע לכריתת הסכם האס"ח ב-2.1

כעשור לאחר חתימת הסכם האס"ח עם הקהיליה האירופית, כרתה מדינת ישראל את הסכם האס"ח

ההחלטה לפתוח במשא ומתן לכינון הסכם כזה התקבלה בחודש נובמבר179השני שלה והפעם עם ארה"ב.

על-ידי הנשיא רייגן ורה"מ שמיר. ישראל ביקשה להבטיח לעצמה גישה חופשית לשוק היצוא השני1983

Generalized System of)בחשיבותו מבחינתה על יסודות איתנים יותר מאשר תוכנית ההעדפה הכללית

Preferences(,גאט"ט בהסכם הונחו שיסודותיה זו, תוכנית אז. עד נהנתה שממנה לסייע180 מיועדת

181למדינות מתפתחות על-ידי מתן חד-צדדי של הנחות ופטורים ממכס ביבוא מוצריהן למדינות העשירות.

היצוא הישראלי נהנה מתכנית זו במשך שנים רבות, ואולם ישראל חששה כי זכויותיה יפקעו בקרוב עם

182הגידול בייצוא שלה ושהיא תאבד את מעמדה כ"מדינה מתפתחת" בעיני המימשל האמריקאי.

המולטילטרלית לגישה בתולדותיה לשקול אלטרנטיבה לראשונה מוכנה היתה מאידך, ארה"ב

, כתוצאה מהקשיים הרציניים שהיא נתקלה)ושארה"ב היתה פטרונה העיקרי)המגולמת בהסכם גאט"ט

בהם בקשר לפתיחת סבב אורוגואי. היו שקיוו כי האיום באלטרנטיבה הבילטרלית, ובמיוחד באפשרות של

כינון גוש סחר איזורי עם קנדה, יתן דחיפה למו"מ בגאט"ט. הסכם אס"ח עם ישראל גם היה צפוי לקבל

בקלות את האישרור הנדרש בקונגרס האמריקאי, שם נהנתה ישראל מתמיכה מסורתית. לארה"ב היה גם

אינטרס להשוות את מעמדם של יצואניה בישראל לזה של היצואנים האירופיים, אשר עמדו להנות בקרוב

מפטור מלא ממכסים כתוצאה מהסכם האס"ח עם הקהיליה, שנדון לעיל. ההסכם עם מדינת ישראל

הקטנה והאהודה היוה איפוא "שדה ניסויים" נוח מבחינת הממשל האמריקאי עבור הסכם אס"ח ראשון.

, יכלה ארה"ב לעבור מיד אל הפרוייקט המשמעותי1985משעבר הניסוי בהצלחה וההסכם נחתם בתחילת

יותר מבחינתה: הסכם אס"ח עם קנדה, אשר אכן נתחם כעבור שנתיים בלבד.

הסכם אס"ח מ"הדור השני": הוראות סובסטאנטיביות2.2

31

הן רמת התפתחותו, מבחינת מ"הדור השני" כהסכם אס"ח להגדירו ניתן ארה"ב עם האס"ח הסכם

במישור הסובסטנטיבי והן במישור המוסדי-פרוצדורלי. גם הוא כקודמו השיג בראש ובראשונה ביטול של

שנים. אלא שהפעם ההפחתה התבצעה10מכסים על הסחר בין שתי המדינות, וזאת על-פני תקופה של

כמו כן, בשונה מההסכם עם הקהיליה, ההסכם עם ארה"ב183על בסיס של הדדיות בשתי המדינות כאחת.

נוגע גם למוצרי חקלאות ודורש את ביטולם של כל מכסי המגן על מוצרים אלה. רק הגבלות יבוא שאינם

- מותר לצדדים לקיימן בהתבסס על שיקולים והיטלים מיוחדים כגון הגבלות כמותיות - תשלומי מכס

אין בהסכם איסור על הישבון של דמי מכס, כמו שיש בהסכם עם הקהיליה, וגם184שבמדיניות חקלאית.

185כללי המקור שבהסכם אינם רצופים חריגים אין-ספור התפורים לפי צרכי ההגנה של תעשיות מקומיות.

ההסכם גם אינו מתיר הגבלות כמותיות על היצוא כמו קודמו, אלא מחיל את האיסור הכולל על הגבלות

חדשות - תשלומי מכס, היטלים שווי ערך, הגבלות כמותיות וכל אמצעי שווה ערך להגבלה כזו - גם ביחס

186ליבוא וגם ביחס ליצוא.

.1975ההסדרה של בעיית המחסומים הלא-מיכסיים היא איפוא מפותחת בהרבה מזו שבהסכם מ-

מלבד האיסור הכללי הנ"ל, יש בהסכם סעיף האוסר על כל צד להתנות יבוא מן הצד האחר בקבלת רשיון

רשיונות כאלה)יבוא. לאיסור זה יש רק שני חריגים: אם המדובר על רשיון המאושר באורח אוטומטי

לצורך סטטיסטיקה כלל בדרך היבוא)מופעלים כדי להסדיר תקרה כמותית על נחוץ ; או אם הרשיון

גם נושא הסובסידיות ליצוא הוסדר באופן יסודי מכוח187המותרת על-פי ההסכם או על-פי הסכם גאט"ט.

להסכם להצטרף להסכם הסובסידיות של4ההסכם: בעקבות דרישת ארה"ב, התחייבה ישראל בנספח

והאוסר על מתן תמריצי יצוא לכל המוצרים189 זהו קוד הסובסידיות של סבב טוקיו, שנדון לעיל,188גאט"ט.

הממשלתיות, ברכישות ליברליזציה המחייבות הוראות גם האס"ח בהסכם יש וכן190התעשייתיים.

ההסכם גם כולל איסור על הטלת דרישות בצוע הקשורות בסחר191התחייבות להגן על זכויות קנין רוחני.

בידי אזרחים של הצד השני. גירסה מוקדמת192כתנאי לאישור השקעות זו היא מעין הוראה אחרונה

193, אשר נכרת כעבור עשור במסגרת סבב אורוגוואי.TRIMs של הסכם )ומוגבלת)

32

האס"ח משנת בהסכם נוסף לקראת סבב1985חידוש חשוב אות מבשר בבחינת הוא שגם ,

, הצדדים מצהירים על16אורוגואי, יש לראות בעובדה שההסכם מתיחס גם לסחר בשירותים. בסעיף

הכרתן בחשיבות הסחר בשירותים ובצורך לקיים מערכת פתוחה של יצוא שירותים, אשר תפחית לכדי

מינימום את ההגבלות על תזרים השירותים בין שתי המדינות. כנראה בגלל החדשנות שבסוגיה, אין אנו

ביסוס על והמדברת להסכם הנספחת משותפת הצהרה של בצורה רך" "משפט אלא כאן מוצאים

מתן יחס)2) שוק חופשי לתעשיות השירותים של כל צד; )1)הליברליזציה בתחום זה על שלושה עקרונות:

מידע גלוי וזמין על החוקים)3)לתעשיות השירותים של הצד האחר הזהה ליחס הניתן לפירמות מקומיות;

194והתקנות הנוגעים לשרותים.

ההיבט המוסדי: מנגנון הפיקוח ויישוב הסכסוכים2.3

אם נפנה לבסוף למנגנון הפיקוח והאכיפה של ההסכם, נראה שוב הוכחה לדרגת התפתחותו הגבוהה יותר.

ההסכם מקים ועדה משותפת שתפקידו "להשגיח על בצועו התקין של ההסכם ולבחון את יחסי הסחר בין

הועדה195הצדדים". כינוס את לדרוש רשאי צד וכל בהרחבה, מוגדרים וסמכויותיה הועדה תפקידי

יום. ההסכם מחייב כל צד להמציא לצד האחר הודעה מוקדמת בטרם ינקוט באמצעי21בהתראה של

סחר כלשהו לגבי מוצרים הנסחרים בין שתי המדינות, וכן לאפשר לצד הנפגע מאמצעים אלה הזדמנות

מנגנון יישוב המחלוקות של ההסכם מוסדר בסעיף 196הולמת להתיעצויות. . העילות להפעלת המנגנון19

בסעיף המצויות לאלה ההסכם VIXXדומות להפרת טענה רק לא וכוללות לגאט"ט, נספח) לרבות

גם כשצד סבור "שאמצעים שנקט הצד האחר מעוותים באורח חמור את מאזן197,)הסובסידיות אלא

198יתרונות הסחר המוענקים לפי [ההסכם] או מערערים באורח ממשי מטרות יסודיות של [ההסכם]".

ההסכם קובע את השלבים הבאים להליך כזה: ראשית, כאשר מתעוררת מחלוקת יעשו הצדדים כל מאמץ

לא עלה הדבר בידיהם, רשאי כל צד להפנות את הענין199כדי להגיע לפתרון מוסכם ביניהם בהתיעצויות.

לא יושבה המחלוקת על-ידי הועדה תוך200לועדה המשותפת, אשר תכונס ותשתדל ליישב את המחלוקת.

יום, רשאי כל צד להפנות את הענין לצוות פישור. צוות זה יהיה מורכב משלושה חברים הממונים60

למרות שמו, הצוות איננו רק צוות פישור. אמנם תפקידו הראשון הוא לנסות201בשיטת בוררות הזבל"א.

33

ולפשר בין הצדדים ולהגיע לפתרון מוסכם של הסכסוך. ואולם, אם לא הצליח בכך, הוא הופך למעשה

ולקבוע ממצאים עובדתיים ומשפטיים וראיותיהם, לצוות בוררות שתפקידו לשמוע את טענות הצדדים

כמו כן, על הצוות לנסח "הצעה" ליישוב המחלוקת. דא עקא, ההסכם קובע במפורש כי202בסכסוך שלפניו.

203"דין וחשבון הצוות לא יהא מחייב".

מנגנון יישוב סכסוכים זה הופעל בהצלחה יחסית על-ידי ישראל בפרשת "שרנוע". שם התלוננה

המוכרים כעומדים בכללי המקור של)חב' שרנוע)ישראל כנגד ארה"ב על כך שמוצרים של מפעל ישראלי

יצוא של טאיוואן. כתוצאה מכך הפסיקו ספקי רשויות ארה"ב כחלק ממיכסת נמנים על-ידי ההסכם,

הרכיבים של שרנוע מטאיוואן את האספקה לחברה הישראלית, וזו נותרה ללא מקור אספקה של רכיבים.

רכיבים ליצא לארה"ב את מלוא המיכסה של מוצרים מוגמרים, במקום הספקים הטאיוואנים העדיפו

למפעל בישראל. לאחר שהמפעל פנה למשרד התמ"ס, פתחה מדינת ישראל להתיעצויות עם ארה"ב

לאחר דיון משפטי בפני204לפתרון הסוגיה. משאלה לא צלחו, הועברה המחלוקת לצוות הפישור/הבוררות.

עמודים,40הבוררים, קבעו הבוררים, בפסק-דין מנומק היטב המשתרע על-פני כי ארה"ב הפרה את205

ההסכם בכך ש"ספרה" את היצוא הישראלי כחלק מן המיכסה של טאיוואן. נקבע כי הנתון הקובע הוא

מבלי שהופעל אחד206שכתוצאה מפעולת ארה"ב בפועל הוטלה מיגבלה על היצוא הישראלי לארה"ב,

המוצר מראיית לחדול מחוייבת ארה"ב כי נקבע זאת. להתיר והעשויים בהסכם הקבועים הסייגים

הישראלי גם כמוצר טאיוואני, תוך שהפנל ממליץ כי הצדדים ישקלו פתרון של פשרה. בעקבות פסיקת

הפנל, אכן הושגה פשרה שהיתה לשביעות רצונה של ישראל.

או ליתר דיוק,)לפנינו איפוא מנגנון יישוב סכסוכים שהוא מפותח יותר מבחינה משפטית מהמנגנון

, אך מפותח פחות מזה של שנות התשעים - המנגנון המחייב של1975 שבהסכם האס"ח מ-)העדר המנגנון

בסכסוכים לפי גאט"ט, כפי שהוא באבאותה עת. למעשה הוא דומה למדי למנגנון שהיה נהוג OTWה-

לא רק עילות התלונה1979.207לידי ביטוי במזכר ההבנה על יישוב סכסוכים שנוסח בסבב טוקיו בשנת

דומות, אלא בשניהם ניתנת זכות להביא את הסכסוך בפני צוות בוררים בלתי תלוי ולקבל הכרעה עובדתית

ומשפטית עם המלצה מעשית לפתרון. ובשניהם החלטה זו אינה אלא המלצה הזקוקה להסכמת הצדדים

34

יותר שהוא השתקפות של208עצמם, כדי שהיא תהיה מחייבת. אין להניח שדמיון זה הוא מקרי. סביר

מוסכמות מסויימות באשר לאופן יישוב סכסוכי סחר בין מדינות ריבוניות, מוסכמות המבטאות את דרגת

ההתפתחות של משפט הסחר הבינלאומי באותה עת. המודל הדיפלומטי הטהור ננטש זה מכבר, אך לכלל

המודל המשפטי הטהור הוא עדיין לא הגיע. התוצאה היא מעין אנדרוגינוס משפטי-דיפלומטי המאפיין

תקופת מעבר בתהליך התפתחותה של מערכת משפטית בינלאומית.

הסכמי אס"ח מ"הדור השלישי".3

משנכנסנו לשנות התשעים, אנו מוצאים כבר הסכמי אס"ח מ"הדור השלישי". תהליך היורידיזציה של יחסי

הסחר מוצא את ביטויו גם בהסכמי הסחר החופשי הבילטרליים שכורתת מדינת ישראל לקראת האמצע

הדוגמה הבולטת לכך היא ההסכם החדש בין ישראל לבין הקהיליה האירופית, הסכם209של עשור זה.

1995.210 בנובמבר 20ההתאגדות, שנחתם ב-

1995הסכם ההתאגדות בין ישראל לקהיליה האירופית מ-3.1

, אשר חלק מפגמיו פורטו לעיל.1975שנים רבות ביקשה ממשלת ישראל לעדכן את הסכם הסחר הישן מ-

ואולם, בשל היחסים הפוליטיים הקפואים עם הקהיליה לא נענו בקשות אלה. הגרעון המסחרי של ישראל

מול הקהיליה הלך ותפח, והיה חשש שהמצב עוד יחמיר עם התרחבות הקהיליה, הקמת המרחב הכלכלי

בסבב הצפויים גם השינויים אירופה. מזרח מדינות היחסים עם והידוק מדינות אפט"א, האירופי עם

רק לאחר האצת תהליך211אורוגוואי של הסכמי גאט"ט חייבו עידכון והיערכות חדשה במסגרת ההסכם.

רק לא נכונות מצד האירופאיים וניכרה הבילטרליים, ביחסים התיכון חלה התחממות במזרח השלום

אישרה מועצת האיחוד1993לעידכון ההסכם, אלא גם ליצירת משטר בינלאומי חדש לחלוטין. בדצמבר

ההסכם מהווה חלק מתוכנית212האירופי את התחלת המשא ומתן, וכעבור כמעט שנתיים נחתם ההסכם.

"שותפות אירופית - ים תיכונית" שבמסגרתה היתה כוונה לחתום הסכמי התאגדות עם מדינות ים תיכנויות

213רבות.

35

הוראות סובסטאנטיביות של ההסכם3.1.1

ההסכם החדש יוצר כאמור משטר מקיף וכוללני ביחס לרוב תחומי הסחר הבינלאומי, ואף ביחס לתחומים

ההתאגדות הסכמי מסוג הוא ההסכם הסחר. מתחומי החורגים "הנלוות")רבים Association") )או

Agreements"(,שהם הסכמים הבאים ליצור יחס קרוב מאד בין הקהיליה האירופית לבין מדינות שלישיות ,

214יחס העולה על זה הקיים מכוח סתם הסכם סחר, אך הנופל כמובן מחברות מלאה בקהיליה.

ההיתר1975.215ההסכם בא ראשית כל לחזק את איזור הסחר החופשי בין הצדדים שהוקם ב-

שהיה קיים בהסכם הישן להטיל מגבלות כמותיות על היצוא בוטל בהסכם החדש, ועכשיו אסורים איפוא

גם בכללי המקור נעשו216כל מגבלה כמותית או אמצעי בעל השפעה שוות-ערך הן על יבוא והן על היצוא.

מאידך, איזור הסחר החופשי218 אף כי לא כל התיקונים שישראל היתה חפצה בהם.217תיקונים חשובים,

ואולם, הצדדים הסכימו219לא הורחב עדיין למוצרי חקלאות, והגבלות רבות בתחום זה ממשיכות לחול.

220להנהיג בהדרגה ליברליזציה רבה יותר בסחר ביניהן במוצרים חקלאיים.

ההסכם מכיל גם הוראות משוכללות יותר באשר למחסומי סחר לא מיכסיים. הוראות אלה נוגעות

רכש ציבורי,221לסוגיות חשובות, כמו יבוא בהיצף, תקינה,222 ודיני התחרות.223 סובסידיות בנוסף לכך224

ניכרת בהסכם המגמה האופיינית להסכמי הסחר של שנות התשעים - מגמת ההתפשטות לעבר תחומים

)משיקים החורגים מתחום הסחר המסורתי. כך למשל, יש בהסכם הוראות ביחס להבטחת זכות הכינון

Right of Establishment(ולליברליזציה של תחום של פירמות של צד אחד בשטחו של הצד האחר,

יש הוראות הבאות להבטיח את החופש לתנועת הון ותשלומים,225אספקת השירותים. וכן הגנה על226

רוחני. קנין והטכנולוגיה.227זכויות המדע בתחום הפעולה שיתוף את להגביר גם הסכימו הצדדים 228

במסגרת שיתוף פעולה זה הותר לישראל לראשונה להצטרף ל"תכנית המסגרת הרביעית למחקר ופיתוח

ולטכנולוגיה" של האיחוד האירופי. תכנית זו מכוונת להעלאת רמת הידע והיכולת התחרותית של התעשיה

הטכנולוגי המדעי, המחקר בתחומי ופיתוח מחקר של פרוייקטים מימון על-ידי הבינלאומי, במישור

36

מיליון דולר לשנה30תמורת דמי השתתפות לא מבוטלים של כ-)והשימושי. הצטרפות ישראל , תעודד)

שיתוף פעולה מדעי-תעשייתי בין גופים ישראליים ואירופאים במימון הקרן של התכנית.

בין הצדדים. תחומים אלה נרחבים פעולה בתחומים ביחס לשיתוף גם הוראות ההסכם מכיל

ובזק, תחבורה, פיננסיים, איכות הסביבה, אנרגיה, תשתיות מידע כוללים: תעשיה, חקלאות, שירותים

תיירות, קירוב דינים, המלחמה בסמים ובהלבנת כספים, מדיניות הגירה, המגזר האורקולי, חינוך ותרבות.כמו כן ישנן הוראות ביחס לענינים סוציאליים, כגון הבטחת זכויותיהם של עובדים העובדים במדינה229

230האחרת ועוד.

ככלל, השיטה שבה נוקט ההסכם בתחומים רבים, ובמיוחד בתחומים "החדשים", היא של קביעת

גם בחקיקה של ומסגרות להמשך הפיתוח של המשטרים. הדבר דומה למה שמוצאים לעיתים יעדים

המדינות: החקיקה הראשית קובעת את המטרות, את הכללים הבסיסיים, ואת הסמכות להתקין כללים

מפורטים ליישום המטרות, ואילו כללים אלה נקבעים מאוחר יותר על-ידי מחוקקי המשנה, והם שממלאים

את המסגרת בתוכן ממשי.

מנגנון הפיקוח ויישוב הסכסוכים 3.1.2

הסחר משטר של ההשתכללות את הן גם המבטאות ההסכם, של המוסדיות להוראות נפנה לבסוף

במישור שעוצבו ההוראות לבין אלה הוראות בין ברורה התאמה מוצאים אנו שוב, הבינלאומי.

המולטילטרלי של גאט"ט באותה תקופה.

בנוסף231ההסכם מקים "מועצת התאגדות" אשר תתכנס בדרג של שרים לפחות פעם אחת בשנה.

לכך, וכדי לאפשר טיפול שוטף ויעיל יותר בענינים הרבים הנידונים בהסכם, מוקמת גם "ועדת התאגדות"

וכן בתחומים שבהם232הפועלת בדרג של פקידים. סמכויות הועדה יהיו לקבל החלטות לניהול ההסכם

233מועצת ההתאגדות אצלה לה מסמכויותיה. שני גופים אלה מקבלים את החלטותיהם בהסכמה בלבד.

37

ואולם, משנתקבלו החלטות בהסכמה, הן מחייבות את הצדדים והם חייבים לנקוט באמצעים הדרושים כדי

בניגוד להסכם הישן עם הקהיליה, מאפשר ההסכם החדש הפניית234ליישם את ההחלטות שהתקבלו.

ובניגוד להסכם עם ארה"ב, כאן החלטות235מחלוקת הקשורה להחלתו או לפרשנותו של ההסכם לבוררות.

הינה מחייבת.)אשר יכולה להתקבל ברוב קולות)הבוררים בנוסף להקבלה הקיימת בענין זה למנגנון236

, מעניין לציין הקבלה נוספת הנוגעת לעילות הלא-משפטיות. כזכור ההסכםOTWיישוב הסכסוכים של ה-

1949.23 וכך גם הסכם גאט"ט משנת 237 הכיר גם בעילת בוררות שלא מכוח הפרה,1985עם ארה"ב משנת

לעומת זה, לא נראה שההסכם החדש עם הקהיליה האירופית מכירה בעילה כזו, אלא הסעדים הכלליים8

גם התפתחות זו מתאימה239של בוררות וסנקציות מוגבלים אך ורק למקרים של הפרת הוראות ההסכם.

ניכר בסבב לתהליך היורידזציה שהצבענו עליו בהקשר להסכם גאט"ט, ואשר במסגרתו צומצמו באופן

240אורוגוואי השימוש בעילות הלא-משפטיות.

יחד עם זה, חייבים לציין חסרון אחד בעל משמעות במנגנון יישוב הסכסוכים החדש של הסכם

ההתאגדות, והוא העדר הוראה בדבר סמכות ייחודית ועליונה, כדוגמת ההוראה המצויה בהסכם גאט"ט

מלשון הסכם ההתאגדות משתמע כי הפניית סכסוך למועצת ההתאגדות הינה זכות, ולא חובה,241החדש.ואין בהסכם הוראה האוסרת נקיטת פעולה חד-צדדית ללא הסמכה של הבוררים.242 חסרון זה עלול243

להוות מקור של בעיות בעתיד.

הסכמי סחר אחרים מ"הדור השלישי"3.2

בנוסף להסכם החדש עם הקהיליה האירופית, מדינת ישראל מקיימת בימים אלה משא ומתן לכריתת

וסלובקיה, ומתנהל בינתיים עם קנדה, תורכיה, צ'כיה נוספים. הסכמי סחר חופשי נחתמו הסכמי סחר

חלק מההסכמים שכבר נחתמו נמצאים בתהליכי244בימים אלה משא ומתן עם פולין, סלובניה והונגריה.

אישרור. הסכמי סחר אלה, הגם שהם הסכמים ראשונים בין מדינת ישראל לבין המדינות הנ"ל, משקפים

והן בתחום המוסדי. ביותר, הן בתחום הסובסטאנטיבי 245גם הם רמת השתכללות משפטית מתקדמת

עובדה זו תומכת איפוא בתיזה המועלית במאמר זה.

38

ניתן גם להביא ראיות למכביר מהסכמי סחר בילטרליים ואיזוריים של מדינות אחרות, כגון הסכם נפט"א

הסכמים אירופיים, ועוד.247 הסכמי סחר בדרום-אמריקה,246בין ארה"ב, קנדה ומכסיקו;

_הגורמים לתהליך היורידיזציהד.

כיצד ניתן להסביר תופעה זו? מדוע נטשו הממשלות באופן הדרגתי את המודל הדיפלומטי הגמיש להסדרת

יחסי הסחר ביניהן לטובת מודל ליגליסטי נוקשה יותר? מדוע אנו עדים להשתכללות ולהתפשטות של כל

משטרי הסחר הבינלאומיים, הן במישור המולטילטרלי והן במישור הבילטרלי?

ניתן להציע מספר תשובות אפשריות לשאלה זו:

אבולוציה "טבעית" .1

ניתן לטעון כי המדינות למדו מהנסיון וראו כי המודל הגמיש אינו יכול להבטיח את תיפקודם היעיל של

משטרי הסחר, וכי האינטרס הכלכלי שלהם דורש את קיומו של משטר חזק וברור הניתן לאכיפה. אכן,

ישנן אסכולות בחקר המשפט הסוברות כי קיימת אבולוציה של נורמות ומכניזמים משפטיים שהיא אנלוגית

קיים תהליך תמידי ומתמשך של נסיון ותהיה, של לימוד248במידה מסויימת לאבולוציה בטבע נוסח דארווין.

בצורה האופטימלית. בסופו שורד ההסדר המשרת את החברה והמנגנונים249מטעויות, אשר הנורמות

המשרתים בצורה הטובה ביותר מטרות כלכליות וחברתיות, הם אלה שייבחרו ויתפשטו. גישה זו, כשהיא

לעצמה, יכולה אולי לספק מסגרת רעיונית להסתכלות על התופעה, אך אין בה כדי להסביר את גורמיה.

מדוע המודל המשפטי הוא המודל המשרת בצורה הטובה ביותר את המדינות? ואם זה אכן כך, מדוע לא

הבינו זאת כבר לפני חמישים שנה?

39

התיאוריה הפונקציונליסטית.2

קרובה לגישה האבולוציונית התיאוריה הפונקציונליסטית בדבר תהליכי אינטגרציה פוליטיים, אשר פותחה

מיטרני. דוד טכניות250על-ידי בעיות של חשיבותן את הגבירה המודרנית התקופה זו, תיאוריה לפי

אפוליטיות שפתרונן דורש שיתוף פעולה בינלאומי בין "טכנאים" יותר מאשר בין פוליטיקאים. בתיאוריה

לפיה פיתוח של שיתוף פעולה בתחום טכני)Ramification)של מיטרני יש דוקטרינה של "הסתעפות"

מוביל להתנהגות דומה בתחומים טכניים אחרים, כתוצאה מהווצרות הצורך להרחיב את שיתוף אחד

הפעולה ולהעתיק את ההצלחות לתחומים משיקים נוספים. תיאוריה זו יושמה עד כה בעיקר בהקשר של

האירופית, הקהיליה של המשטרים251האינטגרציה של התפשטות חלה כיצד מסבירה והיא

מדיניות מיסוי, הובלה, השקעות, מדיניות תחומי עבר אל הטהורים הסחר מתחומי האינטגרטיביים

סוציאלית ומדיניות מוניטרית.

אם ניישם תיאוריה זו בהקשר של גאט"ט, נוכל להסביר בעיקר את החלק הסובסטנטיבי של תהליך

היורידיזציה, קרי תופעת התרבות הנורמות והתרחבות תחומי העיסוק של הסכמי גאט"ט. לאמור, ככל

שהצליחו תהליכי הפחתת המכסים ההדדית מכוח גאט"ט, כך בלטה יותר והפריעה יותר לקידום הסחר

הבינלאומי בעיית המחסומים הלא-מיכסיים. וככל שהמשטר נחל הצלחות בתחום הסחר בטובין, כך גבר

הצורך להרחיבו גם לתחום הסחר בשירותים ולטפל בעיוותים לסחר שמקורם מתחום ההגנה על הקנין

התחום הבא, אשר משיק לתחומים הנ"ל, הוא ללא ספק תחום ההשקעות, וכבר היום נשמעים252הרוחני.

ואולם, אין לדעתי בכוחה253קולות לטפל בתחום זה בסבב המשא ומתן הבא של ארגון הסחר הבינלאומי.

של התיאוריה הפונקציונלית, כשהיא לעצמה, להסביר את תהליך היורידזציה הפרוצדורלית, אשר הביאה

ליצירת מנגנוני אכיפה משפטיים של הכללים המוסכמים. כאשר מתעורר סכסוך סחר וקיימת התנגשות

גלויה בין אינטרסים של המדינות המעורבות, כבר מעורבים שיקולים פוליטיים מובהקים והענין חורג מגדר

שאלה "טכנית" בלבד. יש להבין איפוא מדוע הסכימו מדינות להכפיף את עצמן דווקא בשנים האחרונות

למערכת אכיפה שלפני מספר שנים היתה בלתי מתקבלת על הדעת.

40

ירידת ההגמוניה האמריקאית.3

מלומדים רבים הצביעו על כך כי משטרים בינלאומיים רבים בכלכלה העולמית קמו והתקיימו בתקופה

שלאחר מלחמת העולם השניה רק בזכות קיומה של הגמוניה ברורה בסדר העולמי שהיתה נתונה לארה"ב,

ובכלל זהBretton Woods דוגמאות לכך הם כל מוסדות ה-254ואשר דחפה להקמתם של משטרים אלה.

נוסח שנות הארבעים. למרות זאת, כפי שהראה פרופ' רוברטPax Americanaהגאט"ט, אשר השתלבו ב-

קוהיין מאוניברסיטת הרוורד, יכולים משטרים אלה להמשיך ולהתקיים על בסיס של שיתוף פעולה שוויוני

בקיומם. בזכות אינטרס משותף לכל הצדדים ירידת ההגמוניה הזו גם לאחר בין המדינות תוך255יותר

ועל התיאורמה של קוז,)Game Theory)התבססות על תורת המשחקים מסביר הוא כיצד משטרים256

אלה מפחיתים את עלויות העיסקה הכרוכות בהשגת הסכמות ושיתוף פעולה בין המדינות, ומעלים את

תוצאה זו מושגת בזכות הפיכתם של הצדדים ל"שחקנים חוזרים", ובזכות257העלויות הכרוכות בהפרתם.

האפשרות לכרוך סוגיות שונות אהדדי בשל היותן חלק ממשטר אחד: צעד הפוגע במדינה מסויימת איננה

עוד פעולה חד-פעמית גרידא ללא משמעות כוללת, כי אם "הפרה של גאט"ט", בעלת השלכות רציניות על

מספר רב של נושאים ואינטרסים של המדינה המפירה. הפיתוי "לרמות" יורד, ואילו הערך של המוניטין

את ולצמצם איתנים יסודות על הצדדים של ההדדיות הציפיות את לעגן המשטר מצליח כך עולה.

עיסקאות בהשגת הכרוכות העלויות את מפחית הוא כן, כמו הבינלאומי. בסחר אי-הוודאות

שלה המשחק וכללי קיימים כבר והמסגרת והפורום הואיל המדינות, בין חדשות פארטו-אופטמליות

מוכרים.

לפי קו מחשבה זה ניתן להציע את ההסבר הבא: בתקופת ההגמוניה האמריקאית, שהתמשכה עד

סוף שנות הששים, לא היה צורך במנגנון אכיפה חזק ובמשטר ענף. כוח ההשפעה האמריקאי בא במקומו

של הצלחתם למען התחייבויותיהם את יכבדו גם בגאט"ט המתקשרים שהצדדים שהבטיח והוא

המשטרים שהקים. אכן, כשארה"ב עצמה לא היתה מעוניינת בקידום המשטר בתחום מסויים, המשטר

זה. כך למשל, קרה ביחס להקמת ארגון הסחר הבינלאומי, שטורפדה על-ידי הסינאט לא קם בתחום

האמריקאי, וכך קרה גם ביחס להסדרים בתחום החקלאות, שבשנות החמישים התמוטטו לחלוטין בעקבות

41

ארה"ב. על-ידי כלכליים258נטישתם מרכזים של כוחם ועליית השבעים בשנות ההגמוניה ירידת עם

חדשים, כמו הקהיליה האירופית, יפן, וקנדה ולאחרונה מדינות המזרח הרחוק האחרות: טאיוואן, קוריאה

וסין, גבר הצורך במשטר חזק ואוטונומי עם מנגנוני אכיפה חזקים ובלתי תלויים. ומעניין שדווקא ארה"ב

על כן, היא היתה הדוחפת259הזדקקה בתקופה זו למנגנון האכיפה של גאט"ט יותר מכל מדינה אחרת.

העיקרית לביצור מנגנון האכיפה של גאט"ט, ומאידך המדינות האחרות העדיפו בסופו של דבר מנגנון כזה

260 הידוע.301על-פני צעדי התגמול החד-צדדיים שארה"ב נקטה בהן מכוח סעיף

על-פי דברים אלה, ניתן גם להסביר את תופעת התפשטותו של משטר גאט"ט לתחומים חדשים

בשל ירידת ההגמוניה האמריקאית, גובר הצורך לביסוס המשטר על261רבים, כמו שירותים וקנין רוחני.

הסכמה רחבה ותועלת הדדית. לשם כך יש לאתר "עיסקאות חליפין" מתאימות אשר יהיו לתועלתן של כל

המעורבים, ובמיוחד כאלה שתוכלנה לגשר בין הבדלי האינטרסים היסודיים שבין המדינות המפותחות לבין

למצוא היכולת טבעי את באופן מגבירה יותר רבים לתחומים היריעה הרחבת המדינות המתפתחות.

לצמצום262עיסקאות כאלה. כך למשל, הושגה לבסוף בסבב אורוגואי הסכמתן של המדינות המפותחות

ההגנה על החקלאות ותעשיית הטקסטיל ופתיחתן ליבוא מהמדינות המתפתחות, רק בזכות הסכמתן של

האחרונות לכריתתם של הסכמים בתחום השירותים והקנין הרוחני, משאת נפשן של המדינות המפותחות.מקור 263 לכינויי הגנה צרפת השיגה צפון-דרום: יחסי מתחום דוגמאות שלא גם ויש (Geographical

Indications( במסגרת הסכם TRIPs,264לטובת מוצריה הידועים כמו השמפניה והקוניאק, בניגוד לעמדתה

בין היתר בתמורה להסכמתה להפחתת סובסידיות לחקלאות. היותו של ההסכם הסופי265של ארה"ב,

חבילה" ")"עיסקת הגאט"טי: בניב Singleאו Undertaking"(היא ומגוונים, רבים מרכיבים הכוללת

שאיפשרה אפוא את סיומו המוצלח.

הירידה בחשיבות השיקול הבטחוני.4

תופעה אחרת המאפיינת את התקופה שממלחמת העולם השניה ועד ימינו, והמקבילה מבחינה כרונולוגית

כגון,)לתהליך היורידיזציה, היא תהליך הדרגתי של נורמליזציה ביחסים בין המדינות הלא-קומוניסטיות

42

, התבססות יחסי השלום, וירידת החשש מפני התקפה צבאית מצד אחת ממדינות אלה)חברות גאט"ט

כלפי רעותה. הדמוקרטיות המתקדמות הפכו עם השנים למדינות רווחה עם פחות אוריינטציה לכוח צבאי

266ויותר לצמיחה כלכלית ובטחון סוציאלי.

כיצד משפיעה התפתחות זו על טיב יחסי הסחר בין מדינות אלה? מוסכם על הכל כי סחר חופשי

יתכן דווקא מיטיב עימן באותה מידה. ואולם, הסחר לאו מיטיב עם הכלכלות של כל הצדדים לסחר.

בהחלט כי מדינה א' תפיק ממנו יותר תועלת מאשר מדינה ב'. במצב של דאגה לבטחון הלאומי, מדינה

גם למיקסום מצבה היחסי בהשוואה חייבת לדאוג לא רק למיקסום התועלת האבסולוטית שלה, אלא

על כן, יתכן267לשכנותיה. גידול בפער הכלכלי בינה לבין אחת מהן עלול ליצור איום איסטרטגי בעתיד.

כזה. מאידך, לנהל סחר ומשטר סחר חלש שיאפשר לה "מנוהל" על-פני סחר חופשי, שתעדיף סחר

יותר לביסוס שיתוף הפעולה יורדת, כאמור לעיל, המדינות תהיינה פתוחות כשחשיבותו של שיקול זה

ולשם כך דרוש משטר חזק268ביניהן כדי להבטיח את צמיחתן הכלכלית ושיפור רמת החיים לאזרחיהן,

וודאי.

הסבר זה מבהיר ביתר שאת את הקשר שבין יחסי שלום ואימון לבין יחסי סחר. לאורו ניתן גם

להבין מדוע לא היה מקום ברמה הגיאו-פוליטית להצטרפות מעצמת-העל הסובייטית וגרורותיה במזרח

אירופה למסגרת של גאט"ט, כל עוד שמדינות אלה נתפסו כמקור של איום איסטרטגי על ארה"ב ועל

תחת זאת הקימו מדינות אלה ארגון סחר מתחרה משלהם -269מדינות מערב אירופה אשר שלטו בגאט"ט.

The Council for Mutual Economic Assistance (CMEA(.270נוצרת סיום המלחמה הקרה רק עם

271האפשרות להצטרפותן למסגרת של גאט"ט.

השפעת שינויים אידיאולוגיים.5

בעשורים האחרונים אנו עדים לעליית קרנם של רעיונות ליברליים-כלכליים בקרב מצביעים ופוליטיקאים

האידיאולוגיות272כאחד. ואיתם זה, אחר בזה וסוציאליסטיים קומוניסטיים מנגד מתמוטטים משטרים

43

ומבחוץ הולכת ומתפשטת יחד עם ופתוחה לתחרות מבפנים שמאחוריהם. ההערכה לכלכלה חופשית

ההכרה בנזקים הכרוכים במדיניות סחר פרוטקציוניסטית. כתוצאה מכך סביר לצפות להתחזקות משטר

סחר המבוסס על רעיונות כלכליים ליברליים, הן מן הבחינה הסובסטנטיבית והן מן הבחינה המוסדית. קל

יותר היום מאשר בעבר "למכור" משטר כזה לממשלות וחברי פרלמנטים, וכן לחברי הקהיליה העיסקית.

השינויים האידיאולוגיים הללו משפיעים על משטר הסחר העולמי בשני מימדים: מימד העומק

וביסוסם על נוצרת נכונות להעמקת ההסדרים ומימד הרוחב. בין החברים הקיימים של משטרי הסחר

יותר במטרה לקדם את הליברליזציה הכלכלית העולמית. במקביל אנו עדים יסודות משפטיים איתנים

לאידיאולוגיה התנגדו בעבר אשר המדינות כל כאשר הללו, במשטרים החברות להרחבת

התמורות בעקבות אליהם להצטרף כדי בתור היום עומדות ביסודם, הליברלית-קפיטליסטית שעמדה

273האידיאולוגיות שמדינות אלה עברו.

התגברות התלות הכלכלית ההדדית בין המדינות.6

מבלי לפגוע בחשיבות הגורמים האחרים, נראה כי הגורם החשוב ביותר לתהליך היורידזציה ביחסי הסחר,

טמון בהתגברות התלות הכלכלית ההדדית בין המדינות. תופעה זו מהווה את אחד המאפיינים הבולטים

ויש לה ללא ספק השלכות ישירות על274ביותר של ההתפתחות הכלכלית העולמית בעשורים האחרונים,

כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית בעשורים האחרונים, השתפרו לעין275מדיניות הסחר של כל המדינות.

ערוך אמצעי התובלה והתקשורת בין מדינות. מחירי וזמני הובלת המטענים ירדו מאד, וערוצי התקשורת

האלקטרוניים מאפשרים הזמנת סחורות והעברת תשלומים בהרף עין. חלה עליה חדה בניידות של כל

המשאבים הכלכליים בתקופתנו, החל מסחורות, שירותים והון וכלה בטכנולוגיה וכוח אדם, אשר בהעדר

התערבות של ממשלות יכולים לזרום בחופשיות בין המדינות. כך למשל, הסחר הבינלאומי בסחורות עלה

הגולמית. הלאומית בתוצרת העולמית לעליה מעבר הרבה הארבעים, שנות מאז אחוזים 276במאות

מהתל"ג מקורו בסחר בינלאומי,50%במדינות רבות, כמו גם בישראל, יותר מ- וכתוצאה מכך המצב277

הכלכלי בארץ תלוי מאד במה שנעשה במדינות זרות. מחד גיסא, התלות ההדדית בין מדינות הביאה רווחה

44

רבה ולעליה ברמת החיים, כאשר סחורות מיוצרות במדינות הזולות ביותר, תוך ניצול יתרונן היחסי ויתרון

הגודל, והתחרות המוגברת משפרת את המבחר, האיכות והמחיר. ואולם, מאידך גיסא, נהיה קשה יותר

לממשלה לאומית לשלוט על כלכלת המדינה ולהגשים תוכניות כלכליות באופן עצמאי ובלתי תלוי, כאשר

278גורמים קריטיים כמו שערי הריבית וביצועי היצוא והיבוא תלויים בגורמים זרים רבים שאינם בשליטתם.

אפילו מעצמה כלכלית כמו ארה"ב תלויה, למשל, במדיניות שיווק המכוניות הנוהגת ביפן, כפי שראינו

279לאחרונה, ולשינויים בעניין זה השפעה על שער הדולר ועל מצב האבטלה בארה"ב.

במצב כזה יש חשיבות עליונה למשטר סחר עולמי חזק ורחב היקף אשר יבטיח תיאום מדיניות

ויציבות. וודאות של בסיס על פעולה בסחר280ושיתוף קריטית הינה והיציבות הוודאות של חשיבותן

הבינלאומי, הואיל והמערכת כשלעצמה הינה אנרכית; היא מאופיינת בהעדר ממשלה מרכזית, המדינות

מאידך, נורמות281הינן ריבוניות, ובהעדר מגבלות חוקיות הן תפעלנה לקידום האינטרסים המידיים שלהם.

- באמצעות מערכת של ומפחיתים עד מינימום הוודאות, ומנגנוני אכיפה חזקים מגבירים את ברורות

סנקציות למקרה של הפרה - את הצעדים מצד ממשלות זרות הפוגעים במדינות אחרות. משטר כזה גם

עוזר להתגבר על כשלים פוליטיים פנימיים, שמכוחם פוליטיקאים מתפתים להעדיף תועלת מדומה לטווח

כאשר האילוץ לוותר על מדיניות כזו בא מבחוץ, קל יותר282הקצר על-פני תועלת ויציבות לטווח הארוך.

כרסן משמש העולמי הסחר משטר זה ובמובן מבפנים, הלחצים על להתגבר לפוליטיקאי

283קונסטיטוציוני-בינלאומי כנגד שימוש לרעה של השלטון בסמכויותיו בתחום מדיניות החוץ.

סיכומו של דבר, ככל שהעולם הופך להיות "כפר גלובאלי קטן", כך זקוק הוא יותר ל"חוקי עזר

מוניציפליים" ול"בית דין מקומי" שיסדירו את עניניו.

הקבלות לתהליך התגבשות המשפט בחברה האנושיתה.

)Hobbes)מקור המשפט לפי התיאוריה של הובס .1

45

מאמר זה עסק עד כה בתהליך ההתגבשות של מערכת משפטית סובסטאנטיבית ופרוצדורלית המסדירה

את זכויותיהן וחובותיהן ההדדיות של מדינות ריבוניות בתחום יחסי הסחר הבינלאומיים. רק טבעי הוא

מערכות התגבשותן של על תהליך לנו הידוע לבין וגורמיו האפשריים זה בין תהליך מקבילות לחפש

משפטיות באופן כללי, ובמיוחד מערכות המסדירות את יחסיהם ההדדיים של פרטים. מסתבר כי השוואה

כזו תוכל לשפוך אור על הגורמים להתפתחותן של מערכות משפט באופן כללי, וכן ללמדנו דבר מה על

שלבי התפתחות אפשריים בעתיד.

הווצרותו של המשפט, ביחס למקור לפי התיאוריה ההובסיאנית במיוחד זו מתבקשת השוואה

תיאוריה הרואה כנקודת מוצא את המצב "הטבעי" האנרכי של "אדם לאדם זאב", אשר בא על תיקונו

בניגוד ל"מצב הטבעי" בכתבי הובס, שאינו אלא מצב היפותטי שאולי היה284באמצעות "אמנה חברתית".

קיים בעבר הרחוק ואולי לא, הרי ביחסי הסחר בין המדינות המצב האנרכי היווה מציאות מוחשית ביותר,

אשר ללא ספק היתה בתודעתם של הפקידים והמדינאים שהביאו להווצרות הסכמי גאט"ט. מצב כזה היה

הסחר מערכת לחלוטין קרסה עת השפל, בתקופת המאה, של השלושים בשנות היתר בין קיים

הבינלאומית, ונכשל הנסיון לבסס שיתוף פעולה מינימלי במסגרת אמנת ז'נבה על הגבלות יבוא ויצוא משנת

קריסה זו הביאה להתגברות דראסטית של צעדים285, פרי הועידה הכלכלית העולמית מאותה שנה.1927

פרוטקציוניסטיים מצד כל המדינות המעורבות, לרבות אנגליה, שכתוצאה ממנה הצטמצם הסחר העולמי

בכ-1929-1934בין השנים הסכנה המוחשית לקריסה נוספת286, והעולם שקע בשפל כלכלי עמוק.66%

מעין זו לא חלפה לחלוטין מעולם, ובמיוחד חשוב לעניננו המשבר החמור במשא ומתן של סבב אורוגואי

עת נדמה היה לרבים שמערכת הסחר העולמית עומדת בפני התמוטטות וודאית.1990,287בשנת על288

ונמנעה האנרכיה, הרי שיצרוOTWרקע זה, משהושגה לבסוף "האמנה החברתית" בדמותה של אמנת ה-

לכלהמדינות בכך משטר משפטי עולמי חדש בתחום יחסי הסחר שהוא בעל שורשים וסממנים דומים

289מערכת משפטית בחברה האנושית על-פי תפיסתם של גדולי ההוגים כמו הובס, רוסו וגרוטיוס.

46

איננה מלאה, באשר הובס משתמש ברעיון אמנם במבט ראשון האנלוגיה לתפיסתו של הובס

הנוצר כתוצאה מהתחייבות בלתי מותנית של האזרחים290האמנה החברתית כדי להצדיק שלטון אבסולוטי

זולת ואילו בזירה הבינלאומית של גאט"ט אין ריבון וטובתם. ולהפקיד בידיו את בטחונם לציית לשליט

המדינות. אלא הדגם הוא - ובמיוחד בתקופה הפוסט-הגמונית - של שיתוף פעולה בין מדינות ריבוניות

במסגרת המשטר המוסכם ותוך כפיפות למשטר זה, ולא לגוף על-לאומי. ואולם, במשטר בינלאומי מעט

שאפתני יותר - וכוונתי לקהיליה הכלכלית האירופית - שגם היא מבוססת על עקרונות של הסרת מחסומי

הלכו המדינות291סחר וליברליזציה כלכלית, ואשר בתחומים מסויימים שימשה לגאט"ט כמקור השראה,

-Supraהחברות לדגם מעין-הובסיאני של העברת ריבונות בתחומים מסויימים לידי מנגנון שלטוני על-לאומי

National( (.אכן, יש גם הרואים בארגון ה-292, תוך התחייבות לציית לסמכותו OTWעל מנגנוני האכיפה ,

לעל-לאומיות, ראשונים ניצנים שלו, ההחלטות הקהיליה293וקבלת לבין בינו ההבדלים שעדיין אף

הם תהומיים.)אפילו לפי מהדורתה המקורית, לפני אמנת מאסטריכט)האירופית

גורמי התפתחות המשפט בחברות פרימיטיביות.2

המשפט הבינלאומי כמשפט פרימיטיבי2.1

משפט שיטות לבין הפומבי הבינלאומי שבין המשפט ההקבלה על עמדו כבר המשפט מחכמי רבים

נקודת מבט זו רואה בזירה הבינלאומית קהילה של מדינות ריבוניות, ארגונים בינלאומיים294פרימיטיביות.

ובני-אדם החיים יחדיו וזקוקים להסדרה משפטית של האינטראקציה ביניהם במצב של העדר ריבון, בדיוק

בחברה הפרימיטיבית הטרום-אוטוקראטית. ואכיפה295כמו פרטים רשויות חקיקה, שיפוט חסרונן של

מרכזיות, וה"בראשיתיות" של מערכת המשפט הבינלאומית, הם העומדים ביסוד ההקבלה. אם היא נכונה,

הרי שנובעת ממנה גם ציפיה סבירה להמשך התפתחותו של המשפט הבינלאומי, כדוגמת התפתחותו של

296המשפט הפרימיטיבי לכלל משפט מודרני של ימינו. אופייניים בהקשר זה דבריו של פרופ' דינשטיין:

בתור משפט פרימיטיבי, עלינו להשוות אותו [את המשפט הבינלאומי, א.ר.] עם שיטות משפט בדרגת התפתחות פרימיטיבית. מצב הדברים של קיום מחוקק, שופט ושוטר הנו

47

אופייני לשלב מתקדם - אפשר לומר שלב שיא - בהתפתחות מערכת המשפט. המערכות המשוכללות של המשפט הלאומי הגיעו היום לשלב זה, אך בימים עברו נמצאו גם הןוכבר והטרום-משטרתי, הטרום-שפיטתי חקיקתי, הטרום הפרימיטיבי, בחיתולי השלב

באותו שלב פרימיטיבי היו בחזקת משפט, כפי שתינוק בן-יומו אף הוא בחזקת אדם.

מספרות הן להסיק ניתן הפרימיטיבי, המשפט התפתחות של והגורמים מהשלבים לקחים

תיאורטית והן ממחקרים אנטרופולוגיים שנעשו ביחס לחברות פרימיטיביות קיימות.

לקחים מהספרות התיאורטית2.2

מטרת המודלים התיאורטיים איננה לתאר את ההיסטוריה של חברה מסוימת כלשהי, אלא לבנות מודל

שיסביר במונחים פונקציונליים את התהליך ההגיוני של התפתחות משטרים משפטיים ממצב של אנרכיה.בין הפרטים בחברה האנרכית הבראשיתית297 והולכת גוברת מודלים אלה מצביעים על אינטראקציה

אינטראקציה זו מתבטאת הן במגעים ידידותיים, כגון298כגורם לצורך ביצירת כללי התנהגות מוסכמים.

מעבר בשטחי הזולת, מסחר, שיתוף פעולה ונישואין, אך עשויה להתדרדר לעיתים גם לעימותים אלימים.

ככל שהאינטראקציה והתלות ההדדית גוברת, כך גובר גם הפוטנציאל לעימות וממילא גם הצורך בקביעת

כללי התנהגות מוסכמים. כללים כאלה יכולים להקבע במסגרת קשת של מבנים פוליטיים, החל מאנרכיה

בצד אחד, שבה העצמאות של כל פרט מודגשת מאד, ועד למבנה מעצמתי שבה המערכת נשלטת על-ידי

וריבונות הפרטים. בין שתי קצוות אלה אנו מוצאים דרגות299סמכות מרכזית אחת על חשבון עצמאות

כאשר אין300שונות של הגמוניה ושליטה של כוח אחד מרכזי מול מידות שונות של עצמאות של הפרטים.

ביכולתו של צד אחד להשתלט על האחרים ולקבוע את הכללים כראות עיניו, לא נותרת ברירה אלא להגיע

להסכמה משותפת על הכללים שיסדירו את האינטראקציה. אחרת, העלות ואי-הנוחות הכרוכות בהעדר

נסבלת. בלתי תהיה מכך, שינבעו האלימים ובעימותים והמוסדות301כללים, הכללים משמתחילים

והמערכת כלל ההכרה של החברים בערכיהם המשותפים, בדרך גם המשותפים להתפתח, מתפתחת

302הופכת להיות "חברה בינלאומית".

48

בבחינת תהיה הכללים אשר תתפתח מערכת וההגמוני, להבדיל מהמעצמתי האנרכי, במצב

נבדל, בהתאם זה פורמלי שוויוני. משטר הינם במעמד כל המשתתפים "אופקי", שבו משטר משפטי

ממשטר "אנכי" הבנוי על היררכיה של נורמות ושל מוסדות שלטון. פועל303להבחנה שהוצעה על-יד פאלק,

אלא304יוצא מכך, הוא כי במשטר האופקי, אין בדרך כלל אפשרות להסתמך על אכיפה באמצעות כוח,

הציות מושג בעיקר בעזרת לחץ של הקהילה. הן המשפט הנוהג בחברות פרימיטיביות טרום-אוטרקיות, והן

הקרבה ומכאן אופקיים, משפטיים משטרים הינם ריבוניות, מדינות בין הנוהג הבינלאומי המשפט

וההקבלה ביניהם.

התפתחות המשפט על-פי מחקרים אנתרופולוגיים2.3

גם אם נפנה למחקרים אנתרופולוגים ביחס להתפתחות המשפט בחברות פרימיטיביות, נמצא הקבלות

מעניינות לתהליכים שעברו על משפט הסחר הבינלאומי ולגורמי התהליכים הללו על-פי הצעותינו לעיל.

החוקרים מצאו, בין היתר, קורלציה ברורה בין רמת ההתפתחות הכלכלית של החברה הנחקרת לבין רמת

המחקרים מצביעים גם על מצב האינטראקציה והתלות ההדדית305ההתפתחות של מוסדותיה המשפטיים.

גאט"ט, של בהקשר לעיל הוזכר אשר גורם החברה, מרכיבי והשתכללות306בין להתפתחות כגורם

היו שהצביעו על גורם זה כסיבה לביטול הזכות לעזרה עצמית, והמרתה במערכת307המערכת המשפטית.

כמו במסגרת גאט"ט, נמצא עיקרון ההדדיות של החובות החלות על חברי308שיפוט ואכיפה בלתי תלויה.

בטרם נוצרו309הקהילה, והציפיה לקיומו של עיקרון זה, כעומד ביסודו של כל שיטת משפט פרימיטיבית.

מוסדות שיפוט ואכיפה יעילים, מתבססת האכיפה בשיטת משפט כזו על עזרה עצמית של הנפגע בהסכמה

העצמית העזרה זכות מתחזק, המרכזי והשלטון מתפתחת שהמערכת ככל החברה. של עידוד או

הפרות חמורות,310מצטמצמת ונהיית כפופה לבירור משפטי מטעם הריבון. לבסוף היא מתבטלת לחלוטין.

גם אחרי311העולות כדי פגיעה באושיות החברה, נענשות על-ידי נידוי והוצאה מחוץ למסגרת הקהילה.

שקמים בתי משפט להכרעה בסכסוכים, עדיין אמצעי האכיפה שלהם הינם פרימיטיביים, ובמשפט הרומי

312העתיק, למשל, נדרש התובע להבטיח בעצמו את התיצבות בעל דינו.

49

כפי שראינו לעיל, גם משפט הסחר הבינלאומי מתבסס במידה רבה על עזרה עצמית של המדינות,

קרי סנקציות חד-צדדיות כנגד הפרות הפוגעות בהן. עובדה זו בולטת במיוחד בהסכם סחר חופשי מ"הדור

משנת האירופית הקהיליה לבין ישראל בין ההסכם כדוגמת כלל1975.313הראשון", קיימת לא שם

גם אם המדובר על בין הצדדים, בלתי תלויה בסכסוך המתגלה האפשרות לקבל הכרעה אובייקטיבית

מדינה מצד עצמית, עזרה קרי, חד-צדדיים, הגנה" ב"צעדי לחלוטין תלויה והאכיפה ברורה, הפרה

בירור314שנפגעת. ניהול הליך של ואילו גאט"ט, כפי מצבו לפני השלמת סבב אורוגואי, איפשר אמנם

היתה דרושה מידה לא מבוטלת של שיתוף פעולה315אובייקטיבי של הסכסוך, אך גם שם, כפי שראינו,

מצד המדינה הנתבעת לצורך קידום ההליך, וכן הסכמתה לאימוץ ההכרעה ולכיבודה. רק בעקבות הסבב

האחרון זכינו למנגנון אפקטיבי, משוכלל ומחייב להכרעת סכסוכים משפטיים, אך גם שם אמצעי האכיפה

אם משפט316.)מדינות הארגון)במקרה של אי-ציות מבוססים עדיין על עזרה עצמית באישור "הקהילה"

הסחר הבינלאומי יילך בעקבות שלבי ההתפתחות של המשפט העתיק, הרי שנהיה עדים בעתיד לצמצום

הדרגתי של זכות העזרה העצמית והמרתה בסנקציות של "הקהילה", קרי, הארגון. תהליך כזה מתרחש

317כבר היום במסגרת הקהיליה האירופית.

המשפט שיטות כי מתברר הסובסטנטיבי. של המשפט לאופיו נוגעת נוספת מעניינת הקבלה

, מאופיינות בכללים גמישים ובלתי13הפרימיטיביות, והדברים נכונים גם לגבי המשפט האנגלי במאה ה-

ואפילו חד-משמעי, ניסוח ומתגבש הכללים של הקשחה חלה ארוכה התפתחות לאחר רק קשיחים.

גם תהליך זה מצאנו כדוגמתו בשלבי התפתחותו של משטר גאט"ט,318פורמליסטי לעיתים, של חובות.

319ועמדנו עליו לעיל.

אך אולי הלקח החשוב ביותר מהמחקר האנתרופולוגי הוא שרוב החוקים בחברות עתיקות הינם

זה320ביטוי של איזו שהיא מציאות הגיונית-ביולוגית, או של מטרה כלכלית-חברתית פונקציונלית וחשובה.

הקהילה צורכי את כמשקפים נמצאו אלה רבות. שנים במשך המתפתחים חוקים של בעיקר דינם

וכמשרתים את מטרותיה. על כן, הציות לחוקים אלה מושג לא רק באמצעות האיום בסנקציות למקרה של

50

בקרב חברי הקהילה בתועלת האינהרנטית של הציות לחוקים בזכות ההכרה ובעיקר גם הפרה, אלא

בכללותו. במסגרת משטר הסחר321ולמשטר המשפטי גם הגורם המכריע ללא ספק היוותה זו הכרה

של העקרונית הנכונות את סנקציות, מפני יותר מאשר החשש המסבירה, והיא גאט"ט, של העולמי

על כך יוכיח322המדינות לציית למשטר זה, גם כשקיימת התנגשות בטווח הקצר עם אינטרס לאומי מסויים.

המספר הנמוך יחסית של מקרים בהם היה צורך בסנקציות כדי לאכוף נורמות ברורות של משטר גאט"ט.

אין כמובן להסיק מכך שאין צורך בקיומן של סנקציות. חשוב שאלה יהיו קיימות "וכתובות על-גבי ספר"

אך חשובה יותר היכולת להגיע להכרעה ברורה ואובייקטיבית בדבר תוכנן ומשמעותן של323למקרה הצורך.

Pacta sunt servandaנורמות ההתנהגות הבינלאומיות, מתוך הנחה שמדינות בדרך כלל מכבדות את הכלל

325 ומעוניינות בתיפקוד תקין של משטר הסחר העולמי.324,

סיכום ומסקנותו.

תיעדנו לעיל את תהליך היורידיזציה של יחסי הסחר הבינלאומיים במסגרת הסכמי גאט"ט, וניסינו להסביר

עם מנגנון יישוב הסכסוכים שלו,OTWאת גורמיו. תהליך זה, ובמיוחד ביטויו האחרון והמוחץ בהסכם ה-

סחר אמנות של וגבולותיהם לאופיים בנוגע הקלאסית "הריאליסטית" התיאוריה את סופית הפריך

בינלאומיות. תפיסה זו ראתה באמנות אלה הסדרים דיפלומטיים ביסודם, והניחה שלעולם לא יוכלו להיות

וכדי326יותר מכך. היום, משטר גאט"ט בנוי דווקא כדי להציע כללי התנהגות ברורים בכל יחסי הסחר

להשיג הכרעה משפטית-אובייקטיבית מהירה וחד-משמעית במקרה של סכסוך בין המדינות בקשר לכך.

בכך מגיע משפט הסחר הבינלאומי, כך נדמה, לדרגת התפתחות חסרת תקדים עד כה במשפט הבינלאומי

. )מלבד בהסדרים איזוריים, כגון האיחוד האירופי ואחרים) 327הפומבי

"חברה ומתגבשת הולכת האחרונות שבשנים התמונה מתקבלת לעיל שנעשה מהניתוח

בתחום הכלכלה העולמית, חברה המאופיינת בהתגברות האינטראקציה חוצת-הגבולות בין328בינלאומית"

ופרטים)מרכיביה תאגידים זו.)מדינות, אינטראקציה של להסדרתה ארגוני-משפטי משטר ובבניית

חברה זו מתאפיינת בתלות כלכליתubi societas, ibi ius.329מתקיימת כאן האימרה הרומית העתיקה:

51

גוברת בין פרטיה, ובמידה רבה יחסית של הומוגניות אידאולוגית, לפחות במה שנוגע לעקרונות היסוד של

משטרה הכלכלי המשותף. תפיסות כלכליות ליברליות, מתן בכורה להשגת רווחה כלכלית ובטחון סוציאלי

על-פני עוצמה צבאית ושאיפות התפשטות, והתבססות יחסי השלום, הם שיצרו יחד את מצע הגדילה

המתאים להתגבשות משטר-הסחר המשפטי. ואילו הקטליזטור היה הצורך החיוני ביציבות וודאות בסחר

העולמי על-יסוד כללים ברורים ואכיפים. פרנסי הכפר הגלובלי הכירו איפוא בכך כי הם זקוקים למשפט לא

פחות מאשר הכפר הפרימיטיבי של העולם העתיק.

אכן, המשטר החדש הגיע למחוזות בלתי מוכרים עד כה במשפט הבינלאומי הפומבי, אך עם כל

זה כמובן שעדיין משטר בין-מדינתי זה איננו משתווה למערכות משפטיות פנימיות של מדינות מתוקנות.

אוטונומי אכיפה מנגנון ובהעדר ריבונותן, על לשמור הוצאה)עדיין המדינות משתדלות פקידי דוגמת

יצטרךOTW הציות תלוי בסופו של דבר בהתרצות של המדינה עצמה. המשטר המשפטי של ה-)לפועל

איפוא להבחן בראש ובראשונה בשטח ולאורך זמן, ולא רק על הנייר. הרבה מאד יהיה תלוי ביכולתם של

ה- הקהילהOTWמוסדות באימון ולזכות פוליטית השפעה מכל הסכסוכים יישוב הליכי את לבודד

הבינלאומית כגופים בלתי תלויים ואובייקטיביים. אך בכך לא סגי; גם מנהיגי המדינות חייבים להציג בגרות

ולכבד את ההכרעות, גם כשהן אינן נוחות מבחינה פוליטית. אם לא יעשו כן, יש חשש להתמוטטותו של

330משטר הסחר העולמי, כפי שכבר קרה בעבר.

בידינו לסייע עשויים לעיל, כפי שנעשה הווצרות המשטר החדש, גורמי של ומיפוים איתורם

בהערכת עתידו של המשטר. אכן, מהי מידת הסיכון להתמוטטות משטר הסחר העולמי? לכאורה, לאור

הגורמים שהצבענו עליהם, לא נראה שסכנת ההתמוטטות בזמן הקרוב הינה ממשית. אין זה סביר שמידת

התלות הכלכלית ההדדית תפחת, וקשה להניח שתהליך הגלובליזציה של הכלכלה העולמית תיעצר בקרוב.

מאידך, התפרצות פתאומית של סכסוך צבאי או הווצרות איום אסטרטגי-בטחוני חדש על אחת המעצמות

הכלכליות יכולות בקלות לשנות את האקלים הבינלאומי ואת מערכת השיקולים וההעדפות. גם אקלים

והן ב"דרום", המתנגדים גוברים הקולות, הן ב"צפון" אידיאולוגי הוא דבר שעשוי להשתנות. כבר עתה

לרעיון הליברלי-קפיטליסטי המונח ביסודו של הסכם גאט"ט וטוענים שהסכם גאט"ט גורם להמשך הניצול

52

הקולוניאלי של מדינות מתפתחות ולקידום הפיתוח הכלכלי המואץ במחיר פגיעה קשה באיכות הסביבה.

ומנהיגי המדינות להקשיב לביקורת זו ולמצוא לה פתרונות נאותים במסגרתOTWאם לא ישכילו ראשי ה-

המשטר, הרי שגם מכיוון זה עשוי לצמוח איום רציני על המשך הצלחתו של המשטר המשפטי החדש.

זאת ועוד. אם ארגון הסחר העולמי אמור למלא את התפקיד של הנהגת "הכפר הגלובלי" בתחום

הסחר הבינלאומי, הרי מן הראוי שהנהגה זו, ותהליך גיבוש הנורמות החדשות הכרוך בה, ייעשו בהתאם

שתהליך הראוי מן דמוקרטי. באופן קרי: - מודרניות במדינות המקובלים ההנהגה ולכללי לשיטה

לכל הולם ביטוי שיתן מנגנון ובאמצעות דמוקרטי באורח הנבחרים נציגים על-ידי ייעשה "החקיקה"

האינטרסים המעורבים ולכל מי שעשוי להיות מושפע מהכללים שייקבעו. המצב הקיים היום, שבו הדיונים

על כללי הסחר מתנהלים תחת מעטה של חשאיות, רחוק מעין הציבור הבוחנת וללא זכות השתתפות של

לא-ממשלתיים וארגונים ציבור ביטוי)נציגי לידי באים תמיד לא אשר חשובים אינטרסים המייצגים

יוצר התנכרות של ציבורים רבים מהמשטר המולטילטרלי.)במנגנונים הממשלתיים המקובלים משטר331

זה עלול להתפס כפרי יצירתם של טכנוקרטים לא נבחרים ושל בעלי ממון אינטרסנטיים; מעין מערכת-על

המבטלת תחיקה דמוקרטית פנימית של המדינה. הוא הדין לתהליך השפיטה המתנהל במסגרת הפאנלים

ושאינם כלכליים, לא באינטרסים מתחשבים שאינם דיים, פתוחים שאינם נגדם הטוענים יש ואשר

332מאפשרים זכות שימוע לארגוני אינטרסים לא-ממשלתיים, כגון ארגוני איכות הסביבה, וארגוני עובדים.

יותר יורגש כך ויגבר תהליך היורידיזציה, ככל שיגדל תחום השפעתם של הסכמי הסחר הבינלאומיים

"הגרעון הדמוקרטי" של משטרים אלה, ותיפגע הלגיטימיות שלהם בעיני הציבור. תופעה מקבילה עברה

האירופית, הקהיליה שהוחל333על לאחר רק התאפשר הקהיליה של והתפתחותה קיומה והמשך

334בהתמודדות עם בעיות אלה.

אף במסגרת ארגון הסחר העולמי יהיה צורך לפתור את בעיית הגרעון הדמוקרטי, וכן למצוא את

האיזון הנכון בין מטרת הפיתוח הכלכלי וקידום הרווחה הכלכלית לבין אינטרס ההגנה על איכות הסביבה

אם איזון כזה ייעשה, ניתן לצפות לא335ואינטרסים חברתיים אחרים. צעדים ראשונים לכיון זה כבר ננקטו.

לנסיגה בתהליך היורידיזציה אלא להמשך התפתחותו. השלב הבא בתהליך זה עשוי להיות המשך חדירתו

53

של משפט הסחר הבינלאומי-הפומבי לתוך מערכות המשפט הפנימיות של המדינות, והענקת זכות תביעה

ואם הוא יימשך יהיה בכך כדי להביא להמשך נפילתה של336מכוחו לפרטים. תהליך זה כבר החל למעשה,

- בין המשפט הבינלאומי הפומבי לבין המשפט337החומה הסינית - מיסודה של התיאוריה הדואליסטית

המדינתי. נראה אפוא שיחסי הסחר הבינלאומיים עשויים לשמש בעתיד כיעד הכיבוש החדש והמרתק של

"שלטון החוק".

54

:הערות שוליים

שוליים ) להערות הפנימיות ההפניות של המספרים בתוכנה, באג בשל -Cross)הערה:

references( אתכם הסליחה.156" במקום "651", ו-"12"" במקום "21 מופיעות בסדר מהופך, כלומר ."(למשל .1 ראה גאט"ט. להסכם ביחס בעבר נאמרו אלה Oliverדברים Long, Law and its

Limitations in the GATT Multilateral Trade System (Dordrecht: Kluwer, 1985( 21שם ; ; אומר לונג, אשר שימש בשנות השבעים כמזכיר הכללי של גאט"ט:7בעמ'

"these limitations reflect the difficulties inherent in any attempt to regulate within a legal framework something as dynamic and fluctuating as world trade, despite provisions for waivers, exceptions and a safeguard clause".

גם Kennethראה Dam, The GATT: Law and International Organisation (Chicago: University of Chicago Press, 1970( 335-336..3.1 ;וראה ביתר פירוט, להלן פיסקה ג.

:Costa v. ENELראה למשל דברי בית הדין האירופי בפס"ד המפורסם .2"By creating a Community of unlimited duration, having its own institutions, its own personality, its own legal capacity and capacity of representation on the international plane and, more particularly, real powers steming from a limitation of sovereignty or a transfer of powers from the States to the Community, the Member States have limited their sovereign rights, albeit within limited fields, and have thus created a body of law which binds both their nationals and themselves." ]1964[ ECR 585; 3 CMLR 425.

, שמשמעותו דבר הקשור לבתי משפט או למערכתJuridicus"יורידיזציה", על יסוד המונח הלטיני .3 , הלוא הוא "משפט העמים". המונח "ליגליזציה", אשרJure Gentiumמשפטית, והרומז גם למונח

כמה פרשנים מודרניים משתמשים בו נראה לנו פחות מוצלח, באשר הוא מתקשר לתהליך של הכשרה חוקית, כלומר הכשרתה על-פי החוק של תופעה שלפני כן היתה בניגוד לחוק, משמעות שכמובן אינה מתאימה לעניננו. הבחנה מוצלחת יותר, אשר ייעשה בה שימוש בהמשך, מדברת על

בניגוד ל-Rule-Orientedהסדר שהוא Power Oriented ראה .John H. Jackson, The World Trading System: Law and Policy of International Economic Relations (Cambridge,

Mass.: The MIT Press, 1991( 85.

Miquel Montana I Mora, "A GATT With Teeth: Law Wins Over Politics inראה למשל: .4the Resolution of International Trade Disputes", 31 Columbia J. Transnational L. 103 (1993(; E.U. Petersmann, "The Dispute Settlement System of the World Trade Organization and the Evolution of the GATT Dispute Settlement System since 1948", 31 Common Market L.Rev. 1157 (1994(; Michael K. Young, "Dispute Resolution in the Uruguay Round: Lawyers Triumph over Diplomats", 29 The International Lawyer 389

(1995(.

55

.Kenneth Wלהלן, חלק ד. על השימוש בדיסציפלינה זאת לשם הבנת המשפט הבינלאומי, ראה .5Abbott, "Modern International Relations Theory: A Prospectus for International Lawyers" 14 Yale J. Int'l L. 335 (1989(; Ann-Marie Slaughter Burley, "International Law

and International Relations Theory: A Dual Agenda", 87 Am. J. Int'l L. 205 (1993( .

. 14 )1971תל-אביב: הוצאת שוקן, ) המשפט הבינלאומי והמדינהיורם דינשטיין, .6

נורמטיבי מחייב.7 דינשטיין בהמשך את המשפט הבינלאומי כ"סדר זו, מגדיר גישתו שם. על-פי שם, הבינלאומיתשהחברה אנושית". התנהגות להגביל על-מנת הקימה גם26 קיימות אכן, .

הגדרות אחרות המדגישות היבטים אחרים של מערכת משפטית, אך לדעתנו לא יהיה זה נכוןואשר איננה מתאימה למאטריה להשתמש בהגדרה הלקוחה מהקשרים של משפט מוניציפלי,

אשר ראה בצווי של)Austin)שלנו - משפט בינלאומי. עלינו לדחות איפוא את הגדרתו של אוסטין Johnריבון ובקיומה של סנקציה על הפרת ציווי כזה כמרכיבים הכרחיים לכל שיטת משפט. ראה

Austin, The Province of Jurisprudence Determined (London: Weidenfeld & Nicolson, 1968(, p. 12.בשל השקפתו זו סבר אוסטין כי המשפט הבינלאומי איננו בבחינת "משפט" במובן

הנכון של מילה זו, כי אם "מוסר פוזיטיבי בינלאומי". על עמדה זו נמתחה ביקורת נוקבת, והיא G. Williams, "International Law and theאיננה מקובלת היום על רוב חכמי המשפט. ראה

Controversy concerning the Word "Law"", 22 British Year Book of International Law . עיקר הביקורת כנגד אוסטין13-14.. ראה גם דינשטיין, לעיל הערה , עמ' 147-148 )1945) 146

כי המשפט הבינלאומי אינו מהווה משפט, לאחר שהוא זה היא שהוא הגיע למסקנה בהקשר הגדיר את המונח "משפט" בצורה השוללת מראש ומעיקרא את האפשרות ליישם אותו בשדהנועדה בעיקר להגדרת משפט היחסים הבינלאומיים. למעשה הגדרתו הצרה של אוסטין, אשר

מדינות הרבה של החוקתי המשפט מתוך לחלקים אפילו התאימה לא למעט)פנים-מדינתי, , הואיל ולפי הגדרתו ותפיסתו, הריבון אינו יכול להטיל חובות משפטיות על עצמו. ראה)אנגליה

B. Weston, "The Role of Law in Promoting Peace. ראה גם 147, בעמ' 2ויליאמס, שם, ה"ש and Violence: A Matter of Definition, Social Values and Individual Responsibility", in Toward World Order and Human Dignity, W. Reisman & B. Weston eds., (1976(, p.

המחייב הסתכלות פונקציונלית, ולא פורמליסטית, על המושג "משפט" בכלל, ועל.116-117 ,114 המשפט הבינלאומי, בפרט. במקום "ציווי של ריבון" וקיומן של סנקציות, שומה עלינו איפוא לבחור

קריטריונים מתאימים ומהותיים יותר לבחינת התפתחותו של משפט הסחר הבינלאומי.

ביחס לנורמה המשפטית: J.G. Starkeראה למשל הגדרתו של ,.8

"A norm .... is a prescription enjoining a defined mode of action". J.G. Starke, "Monism and Dualism in the Theory of International Law", 17 British Year Book of International Law 66 (1936(.

כמו כן, ראה הגדרתו הקלאסית של ברירלי:

"The Law of Nations, or International Law, may be defined as the body of rules and principles of action which are binding upon civilized states in their relations with one another."J. Brierly. The Law of Nations (H. Waldock 6th ed., 1963( p. 1.

56

" טומן בתוכו הן את יסוד החיוב, והן את יסוד ההגבלה, קרי, את היותהbindingהמונח האנגלי "של המדינה "כבולה" לצורת התנהגות מסויימת.

מגדיר את אופיו של המשפט כך:Summa Theologica ב-)1224-1274)תומס אקווינס .9

"Law is a rule or a measure of action in virtue of which one is led to perform certain actions and restrained from the performance of others. The term "law" derives ]etymoligically[ from "binding", because by it one is bound to a certain course of action."

על-ידי ) .J.Gתורגם Dawson-ב מובא ;Lord Lloyd of Hampstead & M.D.A. Freeman, Lloyd's Introduction to Jurisprudence (5th ed.( (London: Stevens & Sons, 1985(.(

גם ההגדרה למונח "משפט" של מילון אוקספורד מדגישה תכונות אלה:.10"a rule enacted or customary in a community and recognized as enjoining or prohibiting certain actions and enforced by the imposition of penalties." Concise Oxford Dictionary (1990( 670.

לשם הדגמה: אם פלוני אומר שהוא מתחייב לתת לאלמוני מאה ש"ח "לכשארצה בכך", אין כאן.11 התחייבות משפטית, הואיל ו"ההתחייבות" שלו איננה מגבילה אותו בכהו זה. הכל תלוי ברצון שלו, וכל עוד שאיננו "רוצה", אין כאן התחייבות. לפי אותו עיקרון, ההתחיבות של מדינה שלא להעלות מכסי מגן על מוצרים מסויימים, כאשר התחייבות זו מסוייגת בזכותה של המדינה לטעון לקיומן

כגון קשיים במאזן התשלומים או צורכי פיתוח - ראה סעיף)של "נסיבות מיוחדות" מסוגים שונים XVIII:2 או למצב בו יש לה שיקול דעת כמעט בלתי מסוייג לקבל) להסכם גאט"ט, להלן הערה

ראה)תלונה של יצרן מקומי על יבוא בהיצף ולהטיל היטל כנגד היבוא של המוצרים האמורים - היא הרבה פחות "משפטית" מאשר אילו הסייגים הנ"ל לא היו קיימים.) להסכם גאט"טIVסעיף

. פרופ' רז כתב ששלושת המאפיינים הכלליים החשובים14-15השווה דינשטיין, לעיל הערה , עמ' .12ביותר של מערכת משפטית הינה שהיא נורמטיבית, מוסדית וכופה:

"The three most general and important features of the law are that it is normative, institutionalized, and coercive. It is normative in that it serves, and is meant to serve, as a guide for human behaviour. It is institutionalized in that its application and modification are to a large extent performed or regulated by institutions. And it is coercive in that obedience to it, and its application, are internally guaranteed, ultimately by the use of force. Joseph Raz, The Concept of a Legal System: An Introduction to the Theory of Legal System (Oxford: Clarendon Press, 1970(, p. 3.

שלושת המאפיינים הנ"ל מקבילים בקירוב לשלושת המישורים שבהם בחרתי לבחון את התמורותשחלו במערכת משפט הסחר הבינלאומי.

קרי,), Custom Tariffsמקובל לחלק את מחסומי הסחר לשתי קטגוריות: מחסומים מכסיים, .13למכסים ערך שווי והיטלים לא-מכסיים, )מכסים ומחסומים ,Non-Tariff Barriers (NTBs(.

הקטגוריה האחרונה כוללת כמעט אין-ספור של אמצעים לעיוות הסחר והגבלתו, הכל בהתאםליצרנים שמסייעים יצוא תמריצי ולרבות העולם, ברחבי ממשלה פקידי של המצאתם לכוח

57

בשנות שנערכה גאט"ט מזכירות של רשימה יצוא. בשוקי זרים ביצרנים להתחרות מקומיים יותר מ- מחסומי סחר לא-מכסיים. ראה "800השבעים מנתה Quantitative Restrictions and

Other Non-Tariff Barriers ," Report (1984( of the Group on Quantitative Restrictions and Other Non-Tariff Barriers

GATT BISD 31 Supp. 211 (1985( .גבוה למספר הגיעה השמונים בשנות ופיתוח לסחר האו"ם של אורגן שערכה רשימה ואילו

UNCTAD, Non-Tariff Barriers Affecting the Trade of Developing Countriesבהרבה, ראה and Transparency in World Trading Conditions: The Inventory of Non-Tariff Barriers

(Geneva: UNCTAD, 1983(.

סעיפים .14 למשל משנת 85-86ראה רומא לאמנת הכלכלית1957 הקהיליה את כוננה אשר , , אשר כוננה את ההתאחדות האירופית1960 לאמנת שטוקהולם משנת 15האירופית; את סעיף

חופשי ואת סעיף )ATFE)לסחר לקהיליה)3)12; ישראל מדינת בין להסכם הסחר החופשי משנת תיאום1975האירופית כגון אנטי-תחרותית, פעילות כלל בדרך אסרו אלה הוראות .

פוגעת בסחר שבין ככל שהיא דומיננטי של מונופולים, וניצול מעמד יצירת קרטלים, מחירים, המדינות המעורבות.

Michaelראה .15 J. Trebilcock & Robert Howse, The Regulation of International Trade (London: Routledge, 1995( p.20

יום .16 בשנת ))Humeדיויד שהפריך הראשון היה הכלכלנים1752 של טענותיהם את ה- וה-17המרקנטיליסטים מהמאות ומיקסום18 היבוא לחתור להגבלת על הממשלות לפיהן ,

היצוא במטרה להגדיל את עתודות הזהב. הוא הראה את קיומו של מכניזם הנוטה תמיד לאזן את מאזן התשלומים הבינלאומי של המדינות. המכניזם של יום מסוכם בספרו של פול א. סמואלסון,

, בעמ')נוסח עברי: הוצאת סטימצקי, תשכ"ג) )מהד' שלישית), בתרגום מ. אטר תורת הכלכלה648.

17.Adam Smith (1723-1790(, An Inquiry into the Nature and Causes of the Wealth ofNations (London: George Routledge and Sons Ltd., 1890(, Book IV, Chap. II.

18.David Ricardo (1772-1823( The Principles of Political Economy and Taxation (London: Dent & Sons Ltd., 1917(, p. 82.

19.John Stuart Mill (1806-1873(, Principles of Political Economy (London: Longman, Greene & Co., 1848(.

לעיל הערה ..20

.71-73, ספר ב', עמ' )תל-אביב: מ. ניומן, תשי"ג), בתרגום צ. דיזנדרוק המדינה לאפלטוןראה .21 אפלטון משתמש ברעיון ההתמחות וחלוקת העבודה כדי להסביר את פשר חייו של אדם בתוך

חברה ומדינה:

"היוצא אפוא מדברינו, שהרבה יותר ייצא לפעולות ובאופן יפה וקל יותר, אם יהא האחד עוסק לפי מכל שאר המלאכות... אם כך,)=פנוי)טבעו במלאכה אחת ובשעה המוכשרת לה, כשהוא פונה

58

כי עובד יותר מאותם ארבעה לשם אספקת כל מה שהזכרנו. אדימאנטוס, יש צורך באזרחים האדמה הרי בוודאי לא בעצמו יכין לעצמו מחרשתו ...".

בהמשך, מסיק אפלטון גם את המסקנה המתבקשת מכך, קרי, חיוניותו של הסחר הבינלאומי,.)שם)לפחות לצורך אספקת מוצרים שאינם מיוצרים באותה מדינה

.4ראה טרבילקו והאוס, לעיל הערה , בעמ' .22

. 671פול א. סמואלסון, לעיל הערה , בעמ' .23

G. Curzon, Multilateral Commercial Diplomacy: GATT and its Impact on Nationalראה .24Commercial Policies and Techniques, (London: Michael Joseph Ltd., 1965(, chap. I

.S.Bוכן Clough & C.W. Cole, Economic History of Europe (Boston: D.C. Heathe, 1941( 473.

וכן באמצעות הסכמים.25 עיקרה של הליברליזציה הושגה באמצעות הסכם גאט"ט, שיידון להלן, הדוגמאות בילטרליים. חופשי סחר ואיזורי אפט"א, האירופית, הקהיליה דוגמת איזוריים, "תוכנית בודדות, בבחינת חריג המלמד על הכלל. אחת מהן הינה לליברליזציה חד-צדדית הן

. ראה שי1991חשיפת המשק לייבוא מארצות שלישיות" שמדינת ישראל הכריזה עליה בשנת לייבוא פרמינגר, "קידום המשק הישראלי לקראת סחר חופשי: תכנית החשיפה של הממשלה

.137 )תשנ"ה) ב', המשפטמוצרי תעשיה ממדינות שלישיות",

26.A. Downs, An Economic Theory of Democracy (New York: Harper, 1957(; M. Olson, The Logic of Collective Action (New York: Schocken, 1965(; Charles K. Rowley & Robert D. Tollison, "Rent Seeking and Trade Protection", in The Political Economy of Rent Seeking (Charles K. Rowley et al., eds.( (Boston: Kluwer Academic Publishers,

1988(, p. 217.

לדיון נרחב על הפוליטיקה של הגנת סחר והמודלים הכלכליים השונים שפותחו כדי להסביר את.27 Michael J. Trebilcock, Marcia A. Chandler & Robertהתהליך הפוליטי בהקשר זה, ראה

Howse, Trade and Transitions: A Comparative Analysis of Adjustment Policies (London: Routledge, 1990( 171-192.

וכל מדינה עשויה להעדיף שמירה על מחסומי הסחר שלה, תוך ציפיה.28 נוצרת הואיל הדילמה להפחתת מחסומים חד-צדדית מצד המדינה השניה מתוך מניעים של אינטרס פנימי. כך המדינהבסוף בפתיחת שוקי היצוא שלה מבלי שתצטרך יותר, תזכה רב זמן ש"תחזיק מעמד" לאורך לפתוח את שווקיה שלה ליבוא. כאשר שתי המדינות נוקטות במדיניות כזו, שתיהן יוצאות לבסוף נפסדות. במצב זה משתלם לכל מדינה לחתור לשיתוף פעולה בדמותו של הסכם בינלאומי על

ליברליזציה הדדית. ראה לענין זה: R. Axelrod & R. Keohane, "Achieving Co-operation under Anarchy" in K. Oye (ed.( Co-

operation under Anarchy (Princeton NJ: Princeton University Press, 1985(; andWilliam R. Cline, "Reciprocity: A New Approach to World Trade Policy", in Cline, ed., Trade Policy in the 1980s (Washington D.C.: Institute for International Economics,

1983( at 152.

59

זהו אחד הטעמים לכך שמדינת ישראל, גם במסגרת תוכנית החשיפה החד-צדדית, השאירה את.29 המכסים בשיעורים מינימליים ולא ביטלה אותם כליל, כדי להותיר בידינו "תמורה" במשא ומתן

איגלו נ' שר 1452/93. ראה גם בג"צ 152עתידי עם מדינות שלישיות. ראה פרמינגר, לעיל הערה , והתעשיה מזהמסחר פ"ד בסעיף 610)5) בסחר5, ההדדיות דרישת כי נקבע בו לפסה"ד,

הבינלאומי הינו שיקול לגיטימי של הרשות המצדיק אי-מתן רשיון יבוא.

ווינהם: .30 של המקיפה ההיסטורית סקירתו Gilbertראה R. Winham, The Evolution of International Trade Agreements (Toronto: University of Toronto Press, 1992(, 15-20.

-87, להלן הערה , עמ' Robert O. Keohane, After Hegemony; וכן 21ראה וינהם, שם, בעמ' .3188.

32.

:Lung-Chu Chen, An Introduction to Contemporary International Law (New Havenראה .33Yale University Press, 1989(, 85-87.

,Andreas F. Lowenfeldראה .34 International Economic Law, Vol. VI, "Public Controls on International Trade" (New York: Mathew Bender, 1979( 15-16.

.16לוונפלד, לעיל הערה , בע' .35

.20שם, ע' .36

37.Opened for signature 30 October, 1947, 55 U.N.T.S. 194; T.I.A.S. No. 1700.

N. Diebold, "The End of the I.T.O.", Princeton Essays; וכן 20השווה לוונפלד, לעיל הערה , .38in International Finance No. 16 (1952.(

39.Protocol of Provisional Application of the GATT, supra note

כך למשל, למרות שאין זכר בהסכם גאט"ט למבנה אירגוני כלשהו, נאמר בו כי החלטות בקשר.40 להסכם יתקבלו על-ידי "הצדדים המתקשרים הפועלים יחדיו", ולא על-ידי ארגון או גוף כלשהו

. הוראה זו שימשה יסוד להקמה דה-פקטו של "מועצת גאט"ט" אשר התאספה)VXXראה סעיף ) לפחות פעם בחצי שנה כדי לקבל החלטות ולדון ביישוב סכסוכי סחר. גם מזכירות לא היתה תחילה לגאט"ט, וגם בעיה זו באה על פתרונה באמצעות פיקציה; אחרי ועידת הוונה הוקמה נציבות זמנית

, והמזכירות של)אשר בסופו של דבר לא הוקם כלל) )OTICI)להקמת ארגון הסחר הבינלאומי .37-38נציבות זו שירתה למעשה את צרכי גאט"ט. ראה בפירוט בג'קסון, לעיל הערה , בע'

.38ראה למשל ג'קסון, שם, ע' .41

ראה .42 אורוגואי, סבב מהלכי של מפורטת היסטורית Johnלסקירה Croome, Reshaping the World Trading System: A History of the Uruguay Round(Geneva: World Trade

Organisation, 1995(

60

43.Final Act Embodying the Results of the Uruguay Round of Multilateral Trade Negotiations, Agreement Establishing the World Trade Organisation (Geneva: GATT

Secretariat, 1994(; 33 I.L.M. 1 (1994(.(-להלן "הסכם הOTW"(.

44. Cf. Ernst-Ulrich Petersmann, "The Dispute Settlement System of the World Trade Organisation and the Evolution of the GATT Dispute Settlement System since 1948", 31 Common Market Law Review 1157 (1994(, at 1160.

ראה הערה לעיל..45

באמצעות "פרוטוקול להחלה זמנית", תוך תקוה שחוקת1947הסכם גאט"ט הוכנס לתוקף זמני ב-.46הוואנה תאושרר בקרוב, ואיתה הסכם גאט"ט הנספח לה.

Protocol of Provisional Application of the General Agreement on Tariffs and Trade, supra .note

)GATT, Status of Legal Instrument, 1993 ed. (Geneva: GATT, 1993ראה .47

של הסכם גאט"טII לפרוטוקול התחולה הזמנית, לעיל הערה , המחיל את חלק b)1)ראה סעיף .48 "בהיקף המירבי האפשרי מבלי)החלק הכולל את ההוראות ביחס למחסומי הסחר הלא-מכסיים)

, כרך500לפגוע בחקיקה קיימת". ראה גם פרוטוקול ההצטרפות של מדינת ישראל, בכתבי אמנה .693, ע' 13

49.Article XI ("General Elimination of Quantitative Restrictions"(, para. 2(b(: "The provisions of paragraph 1 of this Article shall not extend to ...import ...restrictions

necessary to the application of standards."...

הדברים אמורים ביחס לכל ההסכמים הצדדיים שהזכרנו מלבד ההסכם על רכישות ממשלתיות,.50 או לפי הטרמינולוגיה של גאט"ט הסכם)אשר מסיבות שונות הושאר במעמדו כהסכם וולונטרי

דיני)"פלורי-לטרלי" על רכישות ממשלתיות בדבר גאט"ט "השפעת הסכם רייך, אריה ראה . .421, 419 )תשנ"ו) יב' מחקרי משפטהמכרזים בישראל",

ה-1A:4נספח .51 להסכם OTW הערה לעיל ,("Agreement on Sanitary and Phytosanitary Measures"(.

). 1A:10 (Agreement on Preshipment Inspectionשם, נספח .52

).1A:7 (Agreement on Trade-Related Investment Measuresשם, נספח .53

").1A:14 ("Agreement on Safeguardsשם, נספח .54

ב-.55 The Resultsפורסם of the Uruguay Round of Multilateral Trade Negotiations: The Legal Texts (Geneva: GATT Secretariat(על הסכם גאט"ט על רכישות ממשלתיות, ראה .

אריה רייך, לעיל הערה .

).1A:6 (Agreement on Technical Barriers to Trade, לעיל הערה , נספח OTWהסכם ה-.56

61

.)1A:8 (Agreement on Implementation of Article VIשם, נספח .57

).1A:13(Agreement on Subsidies and Countervailing Measuresשם, נספח .58

קרי, סובסידיה כזו מאת צד להסכם "הפועלת במישרין או בעקיפין להגביר את היצוא של מוצר.59; תרגום שלי, א.16:1מתוך סעיף )כלשהו משטחו, או להפחית יבוא של מוצר כלשהו לתוך שטחו"

.)ר.

).GATT BISD, 3rd Supp. 224-225 (1955ראה .60

.16:2שם, סעיף .60

"מוצרים ראשוניים" מוגדרים כמוצרי חקלאות, יעור ודיג, וכן כל מחצב גולמי בצורתו הטבעית או.61Interpretativeראה )אשר עבר את תהליכי העיבוד הדרושים על-פי הנוהג לשם שיווק בעולם.

Note Ad Article XVI from Annex 1, Section B(2..(

להסכם גאט"ט. בדבר פרשנות ויישום של דרישה זו ראה החלטת הפאנל משנתXVI:3ראה סעיף .62 בענין התלונה של אוסטרליה נגד צרפת בקשר לסיבסוד צרפתי ליצוא חיטה וקמח חיטה: 1958

French Assistance to Exports of Wheat and Wheat Flour, GATT, BISD 7th Supp. 46.

. 1979 לקוד הסובסידיות משנת 9ראה סעיף .63"Agreement on Interpretation and Application of Articles VI, XVI, and XXIII of the

General Agreement on Tariffs and Trade", GATT, BISD 26th Supp. 56 .

64."Annex: Illustrative List of Export Subsidies ראה)". הנספח מהווה חלק בלתי נפרד מההסכם .)19:10סעיף

65."Agreement on Subsidies and Countervailing Measures", Annex 1A:13 of "The Agreement Establishing the World Trade Organisation, reprinted in The Results of the Uruguay Round of Multilateral Trade Negotiations: The Legal Texts (Geneva: GATT

Secretariat, 1994(, 1-46.

. קטגוריה זו כוללת שני סוגים)"Prohibited Subsidies") להסכם הסובסידיות, שם, IIראה חלק .66עיקריים:

, המותנות, כענין שבדין או שבעובדה, הן באופן בלעדי והן1סובסידיות, כהגדרתן בסעיף א.יצוא, לרבות אלה שברשימה האילוסטרטיבית בתור אחד מבין תנאים אחרים, בבצועי

;Iבנספח

סובסידיות המותנות כנ"ל בשימוש בטובין מקומיים על-פני טובין מיובאים.ב.

").III ("Part III: Actionable Subsidiesשם, חלק .67

62

. קטגוריה זו מתיחסת לכל סוגי הסובסידיות, גם כאלה שאינן תמריצי יצוא. הסעיף5שם, סעיף .68 " לאינטרסים של שאר החברות,adverse effectsאוסר על שימוש בסובסידיה כזו אם היא גורמת "

Nullification or")כגון נזק לתעשיה המקומית של מדינה אחרת, או "שלילה או פגיעה בהטבות" Impairment of Benefits"( על פירוש המונח הנ"ל,1994 שאותה מדינה זכאית להן עפ"י גאט"ט .

.3.1שהוא מונח מפתח בגאט"ט מאז כריתתו, ראה להלן פיסקה

.VI. שם, חלק )Non-Actionable Subsidies")או בתרגום מדוייק: סובסידיות שאינן בנות-תביעה .69סובסידיות וכן הגדרת ההסכם, עפ"י "ספציפיות", סובסידיות שאינן בתוכה כוללת זו קטגוריה תחיקתיות לדרישות להתאמה וסיוע פיתוח, לאיזורי לסיוע והפיתוח, המחקר לעידוד הניתנות

חדשות בתחום איכות הסביבה.

.)להלן "הסכם גאט"ס") 1B, לעיל הערה , נספח OTWהסכם ה-.70

להסכם גאט"ס, שם.IIVXראה סעיף .71

להסכם גאט"ס, שם.IIIראה סעיף .72

. על הסכם זה באופן כללי,)להלן "הסכם על קנין רוחני"), לעיל הערה OTW להסכם ה-1Cנספח .73ראה:

Jasna Arsic, "Combating Trade in Counterfeit Goods - The GATT and the EC Approaches", 18 World Competition Law & Economics Review No. 3, 75 (1995(; Paul E. Geller, "Intellectual Property in the Global Marketplace: Impact of TRIPS Dispute Settlements", 29 The International Lawyer 99 (1995(; and J.H. Reichman, "Universal Minimum Standards of I.P. Protection under the TRIPs Component of the WTO Agreement", 29 The International Lawyer 345 (1995(.

Marco C.E.J. Bronckers, "The Impact ofעל השפעת ההסכם על המדינות המתפתחות, ראה TRIPS: Intellectual Property Protection in the Developing Countries", 31 Common

Market Law Review 1245 (1994(.

להסכם על קנין רוחני, שם.41.1ראה סעיף .74

.41.4שם, סעיף .75

Lars-Henrik Knutrud, "TRIPs in the Uruguay Round", in The New World Tradingראה .76System: Readings, OECD Documents (Paris: OECD, 1994(, 193.

למשל, .77 .Rראה, Phan ran Phi, "A European View of the GATT", 14 International Business Lawyer 150 (1986(; and Lisa S. Klainman, "Applying GATT Dispute Settlement Procedures to a Trade-in-Services Agreement: Proceed with Caution", 11 U.

of Pa. Journal of International Business Law 657 (1990(,ראה גם בספרו של דאם, לעיל . בקרב מדינות גאט"ט כי "ליגליזם לא)60בשנות ה-), המדבר על "הכרה כללית" 356, 1הערה

יתרום לליברליזציה בסחר הבינלאומי", בהקשר של מנגנון יישוב הסכסוכים.

63

להסכם גאט"ט. מונח זה יש בו הן משום צמצום והן משום הרחבה ביחס למונחIIIXXסעיף .78 "הפרה". צמצום, משום שיש צורך להוכיח פגיעה באינטרסים הסבירים של המתלונן, ואילו הפרהשל הפרה כל ללא כאלה פגיעות גם שיתכנו משום והרחבה, בו. די אין נזק כל ללא בלבד

הגאט"ט. עפ"י לתלונה זכות יעניקו ואלה בהסכם, המפורטות Non-Violation")ההתחיבויות Nullification or Impairment"(.ראה הדוגמאות המפורטות בהערה להלן .

79.Australian Ammonium Sulphate, GATT BISD Vol. II, 188 (1952(..)German Sardines Case, GATT BISD 1 Supp. 53 (1953ראה גם:

על מרכזיותו של עקרון ההדדיות בגאט"ט ראה למשל במבוא להסכם:.80"Being desirous of contributing to these objectives by entering into reciprocal and

mutually advantageous arrangements "... ראה גם הסעיפים העוסקים בהמשך המשא ומתן להפחתת מחסומים המדגישים עקרון זה - סעיף

IIIVXX וסעיף XXVIII bis.

ראה ההחלטות הנזכרות בהערה לעיל..81

.IIXX. זכות ההתיעצות קבועה גם בסעיף IIIXX:1הסכם גאט"ט, לעיל הערה , סעיף .82

83.Understanding Regarding Notification, Consultation, Dispute Settlement and Surveillance, GATT BISD, 26th Supp., 210 (1978-79.(

84.Robert Hudec, Enforcing International Trade Law: The Evolution of the Modern GATT Legal System (Butterworths Legal Publishers, 1993(,

21.

לנספח של מזכר ההבנה בנושא יישוב סכסוכים, לעיל)i)6 . ראה גם סעיף 95ג'קסון, לעיל הערה ,.85הערה .

למזכר ההבנה בנושא יישוב סכסוכים, לעיל הערה : 14. ראה גם סעיף 95ג'קסון, לעיל הערה , .86"Panel members would serve in their individual capacities and not as government

representatives, nor as representatives of any organisation. Governments would therefore not give them instructions nor seek to influence them as individuals, with regard to matters before a Panel. Panel members should be selected with a view to ensuring the independence of the members, a sufficiently diverse background and a wide spectrum of

expertise".

למזכר ההבנה, לעיל הערה . 16ראה סעיף .87

להסכם גאט"ט, לעיל הערה .VXXראה סעיף .88

,P. Pescatore, W.J. Davey, and A.F. Lowenfeld; וכן: 8הודק, לעיל הערה , .89 Handbook of GATT Dispute Settlement (New York/Deventer: Kluwer Law and Taxation Publishers,

1992( 21.

64

Robertראה .90 E. Hudec, "Dispute Settlement, in Completing the Uruguay Round: A Results Oriented Approach to the Uruguay Round Trade Negotiations, Jeffrey J. Schott,

ed ,,.(Washington D.C.: Institute for International Economics, 1990(, 182.

. 181שם, .91

מקרה זה היה בסכסוך בין הולנד לארה"ב, בשל הגבלות אמריקאיות על יבוא מוצרי חלב מהולנד..92 בעקבות תלונה של הולנד שנמצאה מוצדקת, הוסמכה הולנד לנקוט בצעדי תגמול כנגד ארה"ב.

ראה:Netherlands Measures of Suspension of Obligations to the United States, GATT BISD 1

Supp. 32 (1953(. הולנד הוסמכה להחיל מכסה כנגד יבוא גרעינים מארה"ב במשך שבע שנים רצופות, אך מעולם לא השתמשה בהסמכה זו, בשל חוסר האפקטיביות של אמצעי זה כנגד מדינה גדולה כמו ארה"ב.

. 96ראה ג'קסון, לעיל הערה ,

בסוף שנות השמונים ארה"ב חסמה אמנם שתי בקשות לאישור צעדי תגמול, אחת מצד הקהיליה.93 האירופית ואחת מצד קנדה, בעקבות המנעותה של ארה"ב למשך כמעט שלוש שנים למלא אחר החלטה של פאנל גאט"ט כנגד אחד מחוקי המס שלה שנמצאו כמפירים את הוראות ההסכם.

.184ראה הודק בספרו של שוט, לעיל הערה ,

.96הודק בספרו של שוט, לעיל הערה , .94

.BISD 39th Supp)כך למשל, בסכסוך בין מקסיקו לבין ארה"ב בנושא ההגבלות על יבוא טונה .95155 (1991(; reprinted in 30 Int'l Legal Materials 1594(מקסיקו הסכימה למעשה שלא ,

לדרוש את אימוצה ואכיפתה המלאה של ההחלטה שפסקה לטובתה. ארה"ב ערכה רק תיקוניםמפירות הוראות ומספר גאט"ט, כללי כמפירה את נמצאה הפנימית, אשר בחקיקתה חלקיים האירופית. הקהיליה על-ידי זה בענין שהוגשה השניה בתלונה שהתברר כפי כנן, על נשארו

Paul J. Yechout, "In the Wake of Tuna II: Newלסקירה על התדיינויות אלה ראה למשל: Possibilities for GATT-Compliant Environmental Standards", 5 Minn. J. Global Trade

247 (1996(.

מקרים של שימוש משמעותי באמצעי17ראה לעיל, הערה . כך למשל, פרופ' הודק מצביע על .96הכרעות משפטיות שניתנו על-ידי פאנלים של גאט"ט בין השנים 57החסימה מתוך לבין1975

.)183הודק, בספרו של שוט, לעיל הערה , ). 1989

97.Michael K. Young, "Dispute Resolution in the Uruguay Round: Lawyers Triumph over Diplomats", 29 The International Lawyer 389 (1995( .

.184הודק, בספרו של שוט, לעיל הערה , בע' .98

שם..99

65

100."Decision of 12 April 1989: Improvements to the GATT Dispute Settlement Rules and Procedures" (Geneva: GATT, L/6489(, paragraph G:3. Also reprinted in Guide to GATT

Law and Practice, 6th ed., (Geneva: GATT, 1994( 592.

. 186ראה הודק, לעיל , בעמ' .101

, ואם)C.2סעיף ) יום 60נקבע כי תהליך ההתיעצות הבילטרלית הראשונית חייבת להסתיים תוך .102 תוך פרק זמן זה הוא לא הביא ליישוב המחלוקת, רשאי הצד המתלונן לבקש מינוי של פאנל. כמו כן נקבע כי בקשה זו תידון ותוכרע לכל היותר בישיבה השניה של מועצת גאט"ט, לאחר הגשת

ביחס))F(aסעיף )הבקשה פאנל למינוי של המתלונן זכותו חד-משמעית נקבעה לא ואולם, . לתלונתו.

, הבנוי למעשה על נוסח)"Standard Terms of Reference")נקבע נוסח הסמכה אחיד לבוררים .103 . כמו כן הוענקה))F(bסעיף )התלונה שהגיש המתלונן, אלא אם כן הצדדים הסכימו על נוסח אחר

).F(c(.5סעיף )הסמכות למנכ"ל גאט"ט למנות את חברי הפאנל באין הסכמה בין הצדדים

104.Agreement Establishing the World Trade Organisation, Article IV:3, supra note.

Understanding on Rules and Procedures Governing). 2, לעיל הערה , נספח OTWהסכם ה-.105the Settlement of Disputes( ("להלן: "הסכם יישוב הסכסוכים(.

. הוראה זו מחייבת מדינות חברות המבקשות סעד כנגד הפרה של אחד מהסכמי23:1שם, סעיף.106 גאט"ט או כנגד "שלילה או פגיעה אחרת בהטבות", להזדקק לכללים ולפרוצדורות של הסכם יישוב

הסכסוכים ולציית להם.

).a)23:2שם, סעיף .107

).c)23:2שם, סעיף .108

זו, ראה למשל, הדו"ח של נציבות הקהיליה האירופית משנת .109 הטוען כי1994על סוגיה טעונה " עומדים בניגוד להתחייביותיה על-פי הסכמי סבב301מאמצי ארה"ב לחדש את מנגנון ה"סופר

Services of the European Commission, Report on the United States Barriers toאורוגואי. Trade and Investments 7 (1994( ,ראה גם מאמרו של פרופ' ג'קסון .John Jackson, "Dispute

Settlement Procedures" in OECD, The New World Trading System: Readings 117 (1994( at Jaredוכן: .120 R. Silverman, "Multilateral Resolution over Unilateral

Retaliation: Adjudicating the Use of Section 301 Before the WTO", 17 U. Pa. J. Int'l Econ. L . 233 (1996(.

.21 ו-16, 15, 12, 8, 6, 4שם, סעיפים .110

.6.1שם, סעיף .111

.7.1שם, סעיף .112

.6.2ראה שם, סעיף .113

66

.8.4שם, סעיף .114

.8.2-8.3שם, סעיפים .115

.8.7שם, סעיף .116

ראה לעיל הערה , והטקסט הצמוד להערה זו..117

.26מזכר ההבנה בדבר יישוב סכסוכים, לעיל הערה , סעיף .118

הכוונה בדרך כלל הטבה חלופית,), שם, הקובע כי פיצויים 22.1. ראה גם סעיף 19.1שם, סעיף .119כסף בלבד שיש)ולא תשלומי זמניים אמצעים הינם או התחייבויות אחרות והשהיית הטבות

להזדקק להם רק במקרה שהמלצת הפאנל לא יושמה תוך זמן סביר. ואולם, אין להזדקק להםכתחליף להפסקת ההפרה.

ראה למשל, ההחלטה בסכסוך בין אוסטרליה לצרפת בנושא סובסידיה לחיטה:.120French Assistance to Export of Wheat and Wheat Flour, GATT BISD 7th Supp. 22

(1959(, Recomendation of 21 November 1958.

. ואלא אם כן הודיע אחד הצדדים לסכסוך על כוונתו להגיש ערעור על ההחלטה.16.4שם, סעיף .121.3.2.5על זכות הערעור, ראה להלן, סעיף

.17שם, סעיף .122

: 17.6שם, סעיף .123"An Appeal shall be limited to issues of law covered in the panel report and legal

interpretation developed by the panel"

נובמבר 17.3שם, סעיף .124 בין1995. החברים בערכאה מונו רק בסוף , לאחר מחלוקת מסויימת ארה"ב ואירופה, שדרשו שני מושבים לכל אחת מהן בערכאה, לבין שאר חברות הארגון, שהתנגדו לכך. החברים שמונו לבסוף, אכן כוללים מומחים דגולים למשפט הסחר הבינלאומי, כגון פרופסור

" ראה מיפן. ופרופסור מצושיטה מגרמניה, WTO reaches Accordקלאוס-דיטריך אלרמן on Membership to ne Appellate Body, Picks Members" Int'l Trade Reporter (BNA( Nov. 30,

1996.

.17.14שם, סעיף .125

-Japan - Taxes on Alcoholic Beverages (AB-1996ראה החלטת ערכאת הערעורים בענין: .1262( p. 12-15.

, המציין את השימוש הנפוץ בתקדימים מן העבר מצד נציגים90ראה ג'קסון, לעיל הערה , עמ' .127ה- מארצות מאחת משפטן לדבריו, גאט"ט. של במערכת המעורבים ודיפלומטים רשמיים

Common Lawיכול על-כן "להרגיש בבית" בהליכים משפטיים המתנהלים במסגרת גאט"ט. ראה Ernst-Ulrich Petersmann, Strengthening the GATT Dispute Settlement System: Onגם

67

the Use of Arbitration in GATT in The New GATT Round of Multilateral Trade Negotiations: Legal and Economic Problems (Petersmann & Hilf, eds., 1988( 323, 335.

. כמובן, שגם השוני המוסדי וההבדלים במטרות האינטגרטיביות והפוליטיות שבין19.2שם, סעיף .128 יכתיבו שמרנות רבה יותרOTWבית הדין של הקהיליה האירופית לבין ערכאת הערעורים של ה-

של זו האחרונה.

.21שם, סעיף .129

.21.3ראה שם, סעיף .130

, קרי, הסכמים הכלולים תחת)"Covered Agreements")בתנאי שהמדובר על "הסכמים מכוסים" .131 להבנה על יישוב סכסוכים.1, והמפורטים בנספח 1994המטריה המחייבת של הסכם גאט"ט

ראה לעיל הערה , והטקסט הצמוד אליה..132

ICJ 1949ראה החלטת בית הדין הבינלאומי בסכסוך בין אנגליה לבין אלבניה בענין תעלת קורפו, .133Reports 244 ( 25, וכן דינשטיין, לעיל הערה , עמ' )1949 באפריל 9פסה"ד מיום .

מיום .134 הארגון של דו"ח ,)http://www.wto.org/wto/dispute/bulletin.htmראה ) 11.3.97לפי כולל של הווסדו בסך הן את69טיפל הארגון מאז כולל זה בין חברותיו. מספר סכסוכי סחר

הערעורים ערכאת החלטת באימוץ סופו ועד מתחילתו התהליך כל את שעברו הסכסוכים ,)19), הן כאלה אשר נזנחו או נפתרו בהסכם בין הצדדים באחד מהשלבים של ההליכים )שלושה)

ועד למתן החלטה של)והן הליכים פעילים באחד מהשלבים השונים החל מבקשת התיעצות, מקרים נמצאו14. מתוך המספר האחרון הנ"ל - ) מקרים47ערכאת הערעורים שטרם אומצה -

באותה עת בבירור בפני פאנל או ערכאת ערעורים. במיוחד ניכרת עליה עקבית במספר הסכסוכים, מועד הדו"ח.1997 ועד לתחילת 1995המופנים לארגון משנת

-69מתוך ) 28 על 11.3.97המספר הכולל של תלונות שהוגשו על-ידי מדינות מתפתחות עמד ב-.135.)10שם, עמ' ) ) בשיתוף עם מדינה מפותחת10, מהן הוגשו 40%דהיינו מעל

החלטה הראשונה ניתנה בעקבות תלונות של ונצואלה וברזיל כנגד התקנות המפלות של ארה"ב.136ראה דלק. זיקוק Unitedבענין States - Standards for Reformulated and Conventional

Gasoline ההחלטה השניה ניתנה בעקבות תלונה של קוסטה ריקה על הגבלות סחר של ארה"ב כנגד יבוא

United States - Restrictions on Imports ofטקסטיל בניגוד להסכם על סחר בטקסטיל. ראה Cotton and Man-Made Fibre Underwear.

: "ארה"ב ויפאן השיגו הסכם של הרגע האחרון על18, ע' 1995 ביוני 29-30ראה עיתון "גלובס", .137מסחר בכלי רכב וחלקים".

Unitedראה .138 States - Imposition of Import Duties on Automobiles from Japan under Section 301 and 304 of the Trade Act of 1974 יפן , תלונה של (WT/DS6, 'שם עמ 7(.

לחוק הסחר האמריקאי, כוללות מספר עילות ודרכי פעולה שונות,301הפרוצדורות עפ"י סעיף שהמשותף ביניהן הוא חיוב הממשל לפעול לפתיחת שוקי חוץ באמצעות צעדי תגמול חד-צדדיים,

68

או איום בצעדים כאלה, כנגד מדינות אשר לדעתו פוגעות באינטרסים מסחריים של ארה"ב בשלראה הסחר שלהן. .U.S.C.A 19מדיניות §§ השימוש שנעשה2411-2416 על נרחב ודיון ;

, בג'קסון, לעיל הערה וכן 103-107בהוראות חוק אלה, ;J. Bhagwati, The World Trading System at Risk (Hertfordshire: Harvester Wheatsheaf, 1991( Chapter Four ("Aggressive

Unilateralism"(, and Appendix IV, p. 126.

& Julie Corwin, "Playing by the New Rules of Trade", U.S. Newsלתמיכה בהערכה זו ראה .139World Rep., May 22, 1995, at 44; and "WTO Spurs U.S.-Japan Agreement on Cars"

WTO Focus (Geneva, WTO( May-June 1995, at 1.

,State of Israel, Ministry of Industry & Tradeנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ראה: .140The Israeli Economy at a Glance (1995(, 2-3.

שם..141

עמ' 15כ"א .142 ,683" ארד, מאירה גם ראה הקהיליה15. עם חופשי סחר אזור להסכם שנה .261, 258, 75 י"ט, גיליון רבעון ישראלי למיסיםהאירופית",

הוקמה אמנם ועדה מעורבת המורכבת מנציגי שני הצדיים לשם מעכב על בצוע ההסכם, אך היא.143 היתה מוסמכת רק "להציע למוסדות המוסמכים את האמצעים הנראים לה כנאותים" לשיפורם

הסחר חילופי התיחסות)6סעיף )של כל ואין סכסוכים, ליישוב כערכאה היא משמשת אין . בהסכם לשאלת יישוב הסכסוכים או אמצעי אכיפה כלשהם.

.413, עמ' 21כ"א .144

בדבר היחסים בין מדינות מפותחות)1966אשר הוסף בשנת ) להסכם גאט"ט IVXXXראה סעיף .145 ומדינות מתפתחות, הקובע בין היתר כי ביחסים אלה לא יצפו המדינות המפותחות להדדיות בגין

התחייבויות שלהם כלפי המדינות המתפתחות.

להסכם.9ראה סעיף .146

האמור בהערה לעיל חל גם כאן..147

.262ארד, לעיל הערה , עמ' .148

. על ההסכם בהרחבה, ראה טליה איינהורן, "תפקיד בתי המשפט בישראל בקידום1, עמ' 24כ"א .149 הסחר החופשי: מבט באספקלריה של הסכם הסחר החופשי בין ישראל לקהילייה האירופית",

.165 )תשנ"ה) י"ב מחקרי משפט

, אך ישראל ניצלה את זכותה על-פי סעיף1985במקור ההפחתה היתה אמורה להסתיים עד לשנת .150מוצרי22 על הישראליים המכסים לכן, אחת. כל שנתיים של דחיות שתי וביקשה להסכם,

ב- של2. מכסים אלה מוסדרים בפרוטוקול מס' 1.1.89תעשייה מהקהיליה בוטלו למעשה רק ההסכם.

69

עד100% להסכם, ומכוחו בוצעה הפחתה של 1הפחתת מכסי הקהיליה מוסדרת בפרוטוקול מס' .151 על מוצרים תעשייתיים, למעט חריגים מסויימים. 1.7.77ליום

להסכם. פרוטוקול זה קובע הפחתת מכסים מוגבלת בלבד ביחס1ראה לענין זה פרוטקול מס' .152 להסכם כי האיסורים בדבר הטלת דמי5למוצרים חקלאיים שעברו עיבוד. כמו כן, קובע סעיף

לא יחולו על מוצרים חקלאיים המפורטים4 ו-3מכס חדשים והגבלות כמותיות הקבועות בסעיפים ומשתנים,2בנספח ספציפיים הסדרים נקבעו חקלאות למוצרי ביחס כן, על רומא. לאמנת

להסכם שיהיו ניתנים לשינוי כתוצאה משינוי במדיניות החקלאית של אחד7ולגביהם קובע סעיף הצדדים.

להסכם.3סעיף .153

וכן ....175-181ראה דיון נרחב אצל איינהורן, לעיל הערה , עמ' .154

ראה להלן..155

.Case 174/84 Bulk Oil (Zug( A.G . vראה הפרשה שנדונה בבית הדין של הקהיליה האירופית: .156Sun International Ltd. ]1986[ 2 C.M.L.R. 732.

להסכם.9סעיף .157

להסכם. הכוונה היא לתקנות הפיקוח על מטבע חוץ, אשר אינן יכולות להטיל הגבלות על10סעיף .158הוצאת מטבע מהמדינה או רכישת מטבע חוץ ביחס לחילופי סחורות שההסכם חל עליהם.

להסכם. הסעיף מכפיף למעשה נקיטת אמצעים כנגד יבוא בהיצף להוראותיו המגבילות14סעיף .159 להסכם הכללי על תעריפיIVשל קוד ההיצף של גאט"ט, המכונה "ההסכם בדבר ביצועו של סעיף

. היה בכך חידוש, הואיל ומדינת ישראל לא היתה צד)אז, קוד ההיצף של סבב קנדי)מכס וסחר" עם כניסתו לתוקף של הסכם סבב אורוגוואי. הסעיף הנ"ל1995לקוד ההיצף של גאט"ט עד לשנת

אף בלבד, האירופית הקהיליה עם ביחסיה ההיצף קוד על-פי לנהוג ישראל את איפוא חייב שישראל לא הצטרפה לקוד זה.

להסכם. על הוראה זו ראה איינהורן, לעיל הערה , בעמ' 12סעיף .160 ; וכן ערן לב, לעיל182-183 .195-197הערה ?, בעמ'

.)Richard Whish, Competition Law 2nd ed., (London: Butterworth, 1989ראה באופן כללי .161 & Bellamy & Child, Common Market Law of Competition (4th ed.( (London: Sweetוכן

Maxwell, 1993(.

. הקהיליה135, לעיל הערה , בעמ' Bellamy & Child; וכן 196כך גם לב, לעיל הערה , בעמ' .162 את הדינים הנוהגים אצלה12הצהירה בעת חתימתה על הסכם האס"ח כי היא תחיל לגבי סיף

ראה הצהרה של), אך זוהי הצהרה חד-צדדית שמדינת ישראל לא הצטרפה אליה 85ביחס לסעיף .)הקיליה המצורפת להסכם, עמ' ___ לכתבי אמנה

, דיני מדינת ישראל1979, התשל"ט-)נוסח חדש)רישוי זה התבצע מכוח פקודת היבוא והיצוא .163חדש) עמ' )תשל"ט) 32 )נוסח וד'625, דורות א' ראה מכוחה. שהותקנו השונים והצווים ,

70

ישראלרוטשילד, מדינת הבינלאומי של ומשפט הסחר יבוא יבוא, מיסי איגוד) דיני תל-אביב: .73-81, עמ' )1994לשכות המסחר,

ראה לעיל, הערה ..164

על כללי מקור בסחר הבינלאומי באופן כללי, ועל השימוש בהם ליצירת מחסומי סחר מוסווים,.165,Bourgeoisראה Vermulst, & Waer (eds.(, Rules of Origin in International Trade: A

Comparative Study (University of Michigan Press, 1993(.

פרוטוקול מס' 2/76"החלטה מס' .166 של הועדה המעורבת המתקנת את בין הקהיליה3 להסכם .57, עמ' 28הכלכלית האירופאית ובין מדינת ישראל בדבר כללי מקור", כ"א

, לעיל הערה .3 לפרוטוקול מס' )א)1, ס"ק 3ראה סעיף .167

ב'" הנספחות לפרוטוקול מס' .168 וב"רשימה . למעשה רוב היצוא3החריגים מנויים ב"רשימה א'" הישראלי כפוף לחריגים הנ"ל, ולא לכלל.

שינויים בסיווג המכס: עניבות ומלבושיםשניכך למשל בתחום הטקסטיל, שם נדרשים בדרך כלל .169 אחרים המעוצבים ונתפרים בישראל מבדים תוצרת חוץ, לא נחשבים כמוצר שמקורו בישראל

, וכן ברוב61.07, בפריט 3ראה רשימה א' לפרוטוקול מס' )אלא אם כן גם הבד יוצר בישראל בתעריפים האחרים כמוצר)60-62הפריטים ייחשב לא בישראל שנארג סינטטי אריג ואילו .

. יש51.04שם, בפריט מס' )ישראלי אלא אם כן גם החוטים ששימשו לייצורו מקורם בישראל . )צורך שהאריג הופק ממוצרים כימיים או מעיסות טקסטיל, כלומר לא רק מחוטים

הישבון הוא החזר או פטור מותנה ממכס שמשולם בגין יבוא חומרי גלם המשמשים לייצור מוצרים.170 , דמ"י תשי"ז,)נוסח חדש)ג' לפקודת המכס 160162המיועדים ליצוא. ענין זה מוסדר בסעיפים -

.39עמ'

מס' 30סעיף .171 לפרוטוקול הועדה3 של נוגדת החלטה "למעט קובע: , הערה לעיל המתוקן, לפרוטוקולים מס' 1המעורבת, המוצרים הנידונים בסעיף ו-1 , ששימשו לייצור, שמקורם אינו2

בקהיליה או בישראל, אינם יכולים להוות נושא להחזר דמי מכס או להנות מפטור ממכס בכל צורה ." הוראה זו חלה הן על דמי מכס והן על מיסים שווי ערך לדמי1984 בינואר 1שהיא, החל מיום

מובהר כי האיסור חל על "כל הוראה לשם) - הערות הסבר1נספח ) לסעיף זה 7מכס. בהערה החזרה או לשם אי-גבייה, מלאה או חלקית, של דמי מכס החלים על המוצרים המשמשים לייצור,הגבייה כאשר אי או את זו בדיעבד, החזרה או במפורש בתנאי שההוראה האמורה מעניקה, הטובין שהופקו מהמוצרים האמורים מיוצאים אך לא כאשר הם מיועדים לצריכה הלאומית."

לצו המכס )ב)4איסור ההישבון ביחס ליצוא לקהיליה מיושם בישראל בסעיף הישבון על טובין) , כפי שתוקן. 514, ק"ת תשכ"ט, עמ' 1968, תשכ"ט-)ששימשו לייצור מוצרים ליצוא

הוא עמד על1994 מיליון דולר, בשנת 784 עמד הגרעון המסחרי עם הקהיליה על 1975בעוד שב-.172 . אין כאן המקום לנתח את)עפ"י נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) מיליון דולר 5300

המשמעות של נתונים אלה, אך דומה שגם לכללי המקור הנוקשים יש חלק בתוצאה זו. לניתוח B. Toren, "The Impact of theכלכלי מקיף על השפעות ההסכם על התעשיה הישראלית, ראה

71

FTA with the EEC on Israeli Industry: A Follow-up", in I. Greilsammer & J.H.H. Weiler (eds.( Europe and Israel: Troubled Neighbours (Berlin: de gruyter, 1988(, 113.

______1ראה פרוטוקול מס' .173

להסכם.19:1סעיף .174

להסכם.20סעיף .175

להסכם. סעיף זה קובע נוהלי התייעצות ודיון בתלונות הצדדים ביחס להפרות של16ראה סעיף .176 , הגדלת יבואו של מוצר מסויים עקב שינוי במדיניות המכסים של הצד)12סעיף )דיני התחרות

, הפרעות רציניות בכלכלה של סקטור או)14סעיף ), יבוא בהיצף ) - היטל משווה13סעיף )שכנגד . בכל המקרים קיימת חובת התיעצות) - צעדי בטחה15סעיף )איזור מסויים עקב הפעלת ההסכם

.))ד)16:3סעיף )מוקדמת בועדה, אלא אם כן נסיבות יוצאות מן הרגיל מחייבות התערבות מיידית

סעיף .177 סעיף )ג)16:3ראה למשל הסיפא של להפרת ביחס גם לשון סעיפים 12 ראה .12-15 קובע כי בבחירת אמצעי ההגנה, "יש לבחור מתוך עדיפות באמצעים הגוררים16:2בעצמם. סעיף

מידה קטנה ביותר של הפרעה לפעולתו של ההסכם".

ראה למשל המקרה של הסכסוך בין הולנד לבין ארה"ב משנות החמישים, לעיל הערה , שבו הולנד.178 ויתרה מראש על הטלת סנקציות כנגד ארה"ב, למרות שהוסמכה לכך על-ידי מועצת גאט"ט. מן הסתם תרם גם ארוע זה להחלטת הולנד להצטרף לקהיליה האירופית, הנותנת לחבריה מסגרת

ארגונית בעלת עוצמה בזירת הסחר העולמית.

הסכם בדבר כינון אזור סחר חופשי בין ממשלת ישראל ובין ממשלת ארצות הברית של אמריקה,.179.381, עמ' 28כ"א

להסכם גאט"ט.VIראה חלק .180

. U.S.C. §§ 2461-2465 19בארה"ב התוכנית יושמה ב: .181

D. James, "The Agreement on Establishment of a Free Trade Areaעל הרקע להסכם ראה: .182Between the Government of the United States and the Government of Israel: Background and Analysis", in The Legal Framework for Canada-United States Trade, M.Irish & E.

Carasco eds., (Toronto: Carswell, 1987(, וכן: .121 S. Baldwin, "Agreement for the Establishment of a Free Trade Area etc.", 27 Harvard Int'l L.J . 289, 293.

להסכם, לעיל הערה . המוצרים חולקו לקבוצות, כשלכל אחת מהן לוח זמנים שונה2ראה סעיף .183.1.1.95של הפחתת מכסים. ההפחתה האחרונה התבצעה ב-

סעיף .184 מוצרים6שם, של מספר יבוא מיכסות וקבעו זה היתר ניצלו ארה"ב וגם ישראל גם . חקלאיים.

להסכם. כללים אלה אינם מבוססים על מבחן השינוי3כללי המקור של ההסכם מפורטים בנספח .185Substantial")בסיווג המכס, אלא על מבחן "השינוי המהותי" Transformation"(בצירוף עם ,

72

. אין כאמור חריגים לכלל כללי זה, ומכאן שאין מקום לעיצוב דרישות35%דרישת ערך מוסף של נוקשות מיוחדות המיועדות למנוע או להקשות על היבוא מהצד שכנגד בענפים "רגישים". לדיון

Allan Galper, Note, "Restructuring Rules of Origin in theמקיף על כללי מקור אלה, ראה U.S.-Israel Free Trade Agreement: Does the EC-Israel Association Agreement Offer an

Effective Model?" 19 Fordham Int'l L.J . 2028 (1996( 2065-2067.

בהסכם האס"ח עם הקהיליה האירופית.3-4. והשווה לסעיף 4שם, סעיף .186

. 12שם, סעיף .187

ולא להגדיל את רמת מענקי.188 ביצוא לייסד תוכניות חדשות לתמיכה גם התחייבה שלא ישראל . כמו כן, התחייבה ישראל לבטל את מרכיבי11.7.1984התמיכה מעל לרמה שהיתה קיימת ביום

הסובסידיה ביצוא מן התוכניות המרכזיות לתמיכה ביצוא.

ראה לעיל הערה ....189

להסכם. על סעיף זה ראה בפירוט את מאמרי על "השפעת הסכם גאט"ט בדבר רכישות15סעיף .190.423ממשלתיות על דיני המכרזים בישראל", לעיל הערה ____, בעמ'

להסכם.14סעיף .191

להסכם. הסעיף אוסר על כל צד להטיל, כתנאי לקביעתן, הרחבתן או קיומן של השקעות13סעיף .192הנובע מאותן ייצור כלשהי של כמות ליצא דרישות או חברות של הצד האחר, אזרחים בידי השקעות או לרכוש טובין ושירותים המופקים במקום. כמו כן, הוא אוסר על הטלת דרישות לרכוש טובין ושירותים שהופקו במקום כתנאי לקבלת סוג כלשהו של תמריצים ממשלתיים. יש לשים לבשל קיומן או הרחבתן "לקביעתן, כתנאי באות כשהן ורק אך אסורות יצוא דרישות כי לכך, השקעות", אך לא כשהן משמשות תנאי לקבלת תמריצים ממשלתיים. מסקנה זו עולה בבירור מהשוואת הרישא והסיפא של הסעיף. מכאן, שדרישות יצוא הכרוכות לעיתים במתן מעמד של

, אינן אסורות על-פי הסכם זה.1959"מפעל מאושר" על-פי החוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט- החדש. ואכמ"ל.TRIMsואולם, יש מקום לבחון את חוקיותן על-פי הסכם

ראה לעיל, ....193

. 59ראה דורות ורוטשילד, לעיל הערה , עמ' .194

להסכם.17:1סעיף .195

.18שם, סעיף .196

ואולם, לא ניתן להפעיל את המנגנון בגין הטלה חד-צדדית של היטלים נגד יבוא בהיצף או היטלים.197.)א)19משווים. שם, סעיף

לגאט"ט,VIXX. יש מקום לדון על היחס שבין נוסח זה לבין הנוסח שבסעיף )א)19שם, סעיף .198 מצומצם יותר, בכך שדורש19המדבר על "שלילה או פגיעה בהטבות". לכאורה נראה שסעיף

" של מאזן יתרונות הסחר שבין הצדדים. בכך יש איפוא משום צמצום מסוייםחמורעיוות "באורח

73

, שינוי המתאים לתהליך היורידיזציה שאנו מצביעים1947של העילות הלא-משפטיות של גאט"ט עליו כאן.

.)ב)19שם, סעיף .199

.)ג)19שם, סעיף .200

. מה שיקרה בדרך כלל על-פי שיטה זו הוא שמדינת ישראל תמנה בורר מטעמה,)ד)19שם, סעיף .201 שהוא אזרח ישראל. ארה"ב תמנה בורר מטעמה, שהוא אזרח ארה"ב. ואילו שני הבוררים ימנו

יחד בורר שלישי נייטרלי, אזרח מדינה שלישית. כך אירע בבוררות שרנוע, להלן הערה ...

Avraham Azrieli, "Improving Arbitration Under the U.S.-Israel. ראה גם )ה)19שם, סעיף .202Free Trade Agreement: A Framework for A Middle-East Free Trade Zone" 67 St. John's

L. Rev. 187 (1993( 227.

סיפא, להסכם.)ה)19סעיף .203

הקהיליה.204 במשפט מומחה מישיגן, מאוניברסיטת ויילר יוסף פרופ' את מינתה ישראל מדינת האירופית ומשפט הסחר הבינלאומי, בתור הבורר מטעמה. ארה"ב מינתה את פרופ' יוסף גרינוולד, אשר כיהן בעבר כשגריר ארה"ב למוסדות הקהיליה האירופית, כבורר מטעמה. ואילו שני הבוררים בחרו את פרופ' דונלד מק-קרה מקנדה, דיקאן בית הספר למשפטים באוטוואה, כיושב ראש פנל

משיחות עם פקידים שהיו מעורבים). 1991הבוררים. הבוררות התקיימה בוושינגטון בראשית שנת . )206בהליכים. ראה גם עזריאלי, לעיל הערה ,

פסק הבוררות לא פורסם רשמית עד היום, מפני שארה"ב מסרבת עדיין בתוקף להסכים לפרסומו..205 פניות המחבר אל רשויות ארה"ב בענין זה עלו בתוהו. על תוכנו של הפסק ניתן ללמוד מפרסומים

ביוני 17שונים בעתונות, וכן מההודעה לעתונות מיום שפרסם היועץ המשפטי של משרד1991 התמ"ס.

המדבר על "אמצעי שווה ערך", קרי אמצעי בעל4נראה שהכוונה להפרת אותו חלק מסעיף .206 השפעה שוות-ערך להשפעתה של הגבלה כמותית. סעיף זה פורש כנראה לפי מבחן התוצאה, לפיו ארה"ב מפירה את הסעיף גם אם אין היא מטילה כל הגבלה ישירה על המוצרים הישראליים, כל עוד כתוצאה עקיפה מצעדיה של הרשיות האמריקאיות ביחס למוצרים אלה נמנע בפועל יבואםהאירופית הקיליה של הדין בית על-ידי שניתנה לפרשנות מתאימה זו פרשנות לתוך ארה"ב.

בפס"ד רומא באמנת מקבילה Caseלהוראה 8/74 Procureur du Roi v. Dassonville (1974( ECR 837; ]1974[ CMLR 436.אולי אין זה מקרה, לאור העובדה ששנים מבין הבוררים

היו פרופסורים למשפט הקהיליה האירופית.

ראה לעיל ...207

התוצאה.208 זוהי אך מחייבת, אינה שההחלטה מפורשת כה בצורה נאמר לא בגאט"ט אמנם המעשית מהמנהג שהיה אז בתוקף שלא לאמץ את החלטת פאנל הבוררות אלא בהחלטה פה

עדיף על-פני המנגנון של גאט"ט: בזכות1985אחד. בנקודה אחת המנגנון של הסכם האס"ח מ- הבלתי מסוייגת של המדינה המתלוננת להקמת צוות פישור/בוררות ולהביא בפניו את כל תלונותיה. זאת, בשעה שבגאט"ט היתה דרושה החלטה פה אחד של המועצה להקמת הפאנל ולניסוח היקף

74

ראה לעיל, פרק ב', סעיף)סמכות השיפוט שלו, מצב שאיפשר חסימת הליכים בידי צד מעוניין . ואולם, בנקודות אחרות המנגנון של גאט"ט היה משוכלל ומפותח יותר, כמו למשל בתקנות)3.1

הדיון שלו ובדרישה שכל חברי הפאנל יהיו בלתי תלויים, לא אזרחי המדינות המעורבות בסכסוך, ראה מזכר ההבנה של סבב טוקיו, לעיל הערה)ובעלי מומחיות בתחום יחסי הסחר הבינלאומי.

. אין הוראות מקבילות בהסכם האס"ח עם ארה"ב.)14 ו-13, 11____, סעיפים

נחתם הסכם האס"ח השלישי של מדינת ישראל, הסכם עם מדינות אפט"א1992יצויין, כי בשנת .209אירופה) של החופשי הסחר ביום )ארגון לתוקף נכנס הוא היו:1.1.93. אז אפט"א מדינות .

אוסטריה, נורבגיה, שבדיה, שוויץ, איסלנד, פינלנד וליכטנשטיין. הסיבה המרכזית לכריתת הסכםבין מדינות אפט"א לבין)European Economic Area)זה היה כינון "המרחב הכלכלי האירופי"

הקהיליה האירופית, שיצר בין היתר איחוד מכסים בין הצדדים. על-כן היה צורך בהרמוניזציה של היחסים בין ישראל לבין מדינות אפט"א מצד אחד, לבין יחסי ישראל והקהיליה מצד שני. בהסכם זה ישנם אמנם הוראות רבות המבטאות השתכללות של ההסכם לעומת ההסכם עם הקהיליה

, כמו למשל הוראות על רכישות ממשלתיות, על הגנת הקנין הרוחני, הצהרה על סחר1975משנת בשירותים ועוד. ואולם, הפוטנציאל שבהוראות אלה לו מוצו למעשה מעולם, הואיל וכעבור זמן קצר אחרי כניסת ההסכם לתוקף הודיעו ארבע מתוך מדינות אפט"א כי ברצונם להצטרף לקהיליה

אכן עשו כך, ועל כן החשיבות של ההסכם)שבדיה, אוסטריה ופינלנד)האירופית. שלוש מתוכן הרבעוןירדה מאד. על ההסכם, ראה ישעיהו בן-יהונתן, "הסכם סחר חופשי - ישראל אפטא",

.47, 81, כ"א הישראלי למסים

"הסכם אירופי-ים תיכוני לכינון התאגדות בין מדינת ישראל מצד אחד, לבין הקהילות האירופיות.210 . הסכם זה טרם אושרר, בשעה)להלן "הסכם ההתאגדות")והמדינות החברות בהן מהצד האחר".

ששורות אלה נכתבות, ועל-כן גם לא פורסם בכתבי אמנה. ואולם, הואיל ותהליכי האישרור צפויים להמשך זמן רב, ובמגמה להביא ליישום מיידי של הוראות ההסכם בעניני הסחר החופשי, נחתם

ב- לתוקף שנכנס ביניים" "הסכם הצדדים בינואר 1בין בעיקר,1996 מורכב, הביניים הסכם . מהוראות בדבר תנועת סחורות, תחרות חופשית, זכויות קנין, מכס, ועדה לשיתוף פעולה, יישוב סכסוכים, נספחים ופרוטוקולים בדבר מוצרים חקלאיים, כללי-מקור ושיתוף פעולה בעניני המכס. משרד החוץ הפיץ עותקים מהסכם ההתאגדות לספריות הציבוריות, וכן מכתב לוואי המונה אתגם בקהיליה נוסח הסכם הביניים פורסם סעיפי ההסכם שנכנסו לתוקף מכוח הסכם הביניים.

.O.Jהאירופית": No. L 71/1 ראה: )1996) ההסכם על ;Allan S. Galper, Note, "Restructuring Rules of origin in the U.S. -Israel Free Trade Agreement: Does the EC-Israel Association Agreement Offer an Effective Model?" 19 Fordham Int'l L.J. 2028 (1996(; and Moshe Hirsh, "The 1995 Trade Agreemen Between the European Communities and Israel: Three Unresolved Issues", 1 European Foreign Affairs Review

87 (1996(.

להלן נתיחס להסכם ההתאגדות בלבד, מתוך הנחה שתהליכי האישרור יושלמו בקרוב, כךשהוא יכנס לתוקף ככתבו וכלשונו.

וישראל",.211 ורחל דבאח, "ההסכם החדש בין האיחוד האירופי ראה זהר פרי, ד"ר גבריאלה כהן .901ההBN. סימול: 10.8.95פרסום פנימי של המינהל לסחר חוץ, מיום

75

Moshe Hirsh, "The 1995 Trade Agreement החדש ראה גם: oראה לעיל, הערה . על ההסכ.212Between the European Communities and Israel: Three Unresolved Issues" 1 European

FOreign Affairs Review 87 (1986(.

וטוניסיה. משא ומתן.213 הסכמים דומים לזה שחתמה ישראל עם הקהיליה, נחתמו גם עם מרוקו מתקיים גם עם מצריים, ירדן ולבנון. צפוי מו"מ גם עם אלג'יריה, ויש שיחות גישוש בדבר הסכם

,33, גליון מס' )עלון המשלחת של הנציבות האירופית לישראל) אירופה בישראלעם סוריה. ראה . 12, עמ' 1996אביב

.183-191על יחסי החוץ של הקהיליה, ראה בספרו של לב, לעיל, הערה , עמ' .214

, לעיל הערה .)"עקרונות יסוד") להסכם 6ראה סעיף .215

.16-17שם, סעיפים .216

מס' .217 פרוטוקול שינויים: 4ראה סוגי בשני מדובר החדש. להסכם המתחייבים)א) שינויים מההתפתחות הטכנולוגית בעולם מאז חתימת ההסכם הקודם; בתחומי האלקטרוניקה והכימיה

בדרך75%)יצרו לשם כך כללי מקור אלטרנטיביים המבוססים על העיקרון של ערך מוסף גבוה המכס. )כלל בסיווג לשינויים התיחסות ללא ביישום)ב), גמישות יותר המאפשרים שינויים

מערכו10%, לפיה מותרת חריגה מהכללים עד 10%הכללים; ראשית ישנה גמישות כללית של של המוצר המיוצא. כך לדוגמה, מוצר שעל-פי הכללים חייב להיות מיוצר מחומרי גלם מקומיים

10% חומרי גלם מיובאים. שנית, ישנה גמישות טריטוריאלית של עד 10%בלבד, יכול לכלול עד ניתן לעבד חומרים מקומיים מקוריים במדינה אחרת שאיננה צד להסכם, מערך המוצר, לפיה

מערך המוצר הסופי, ושהמוצר מוחזר ליצרן המקומי10%ובתנאי שערך העיבוד איננו עולה על . שתי)היצוא חייב בכל מקרה להתבצע במישרין בין ישראל לבין האיחוד האירופי)לפני יצואו.

גדולים הגמישויות הנ"ל אינן חלות על מוצרי טקסטיל והלבשה. חשובה גם העובדה שיצואנים יוכלו לקבל פטור מהשגת תעודת מקור )"יצואן מאושר") EUR.1לשם קבלת ההטבות על-פי

. )4 לפרוטוקול מס' 23ראה סעיף )ההסכם, וזוהי הקלה בירוקרטית משמעותית.

ישראל עדיין לא נענתה בענין בקשתה לקבל את זכות הצבירה עם מדינות אחרות באירופה, שאינן.218 חברות באיחוד. לכן, רכיבים ישראליים במוצרים סופיים המיוצאים למשל משוויץ לאיחוד האירופי לא יאפשרו ליצרן השוויצרי להנות מהנחות מכס להן הוא זכאי אילו הרכיבים היו שוויצריים. זאת למרות שלשתי המדינות הסכמי סחר חופשי עם הקהיליה. לכן, יעדיף היצרן השוויצרי להשתמש ברכיבים מהאיחוד האירופי ולא מישראל. גם בקשת ישראל להכיר בצבירה עם מדינות ערב, כך שיתאפשר שיתוף פעולה תעשייתי, לא התקבלה. גם האיסור על הישבון מכס ביצוא לא בוטל

. )4 לפרוטוקול מס' 16ראה סעיף )

להסכם. ראה גם סעיף 10-15ראה בפירוט בסעיפים .219 להסכם, המתיר קיומם של היטלים על9 הרכיב החקלאי של מוצרים תעשייתיים.

להסכם. מ-11סעיף .220 בינואר 1 יבחנו הצדדים את המצב על מנת לקבוע את האמצעים2000 בהתאם ליעד זה.1.1.2001שיחילו הקהיליה וישראל מה-

76

להסכם. הוראות אלה מכפיפות את ההליכים כנגד יבוא בהיצף להסכם25:3 וסעיף 22ראה סעיף .221 גאט"ט בנושא זה, אך גם מחייבות התיעצויות בילטרליות במקביל להליכים המשפטיים הפנימיים,

במטרה למצוא פתרון מוסכם לבעיה.

להסכם, המדבר על נקיטת אמצעים לפתיחת שוקי הרכש הציבוריים מעבר למה35ראה סעיף .222 שמחוייב על-פי הסכם הרכישות הממשלתיות של גאט"ט. כך אכן נעשה כעבור זמן קצר, והושגו שני הסכמים משלימים בשטח זה, הנוגעים בין היתר לתחום החשוב של מגזר הטלקומוניקציה.

לא תהיה יותר כפופה להוראות פנימיות)כגון, חב' בזק)הצטיידות של מפעלים ציבוריים במגזר זה בדבר העדפת תוצרת מקומית, במה שנוגע לספקים מישראל וממדינות הקהיליה האירופית, לפי

.)10, לעיל הערה , עמ' אירופה בישראלראה )הענין.

להסכם. סעיף זה קובע כיעד את הקטנת ההבדלים בתקינה ובהערכת התאמה. למטרה זו47סעיף .223בכל בדיקה כך שמכוני בדבר הכרה הדדית בתחום הערכת התאמה, יכרתו הצדדים הסכמים מדינות ההסכם יהיו מוסמכים לאשר את העמידה בתקן של המדינה האחרת. משא ומתן בענין זה

כבר החל.

לאמנת רומא92 וסעיף 85-86. בנוסף להוראות הכלליות הלקוחות מסעיפים 36-38ראה סעיפים .224 , קובע ההסכם שמועצת ההתאגדות תאמץ כללים מפורטים)ואשר היו קיימות גם בהסכם הישן)

כניסתו לתוקף של ההסכם. כללים כאלה וזאת תוך שלוש שנים ממועד ליישום הוראות אלה, חשובים ביותר לצורך יישומן הלכה למעשה של הוראות אלה. באשר לסובסידיות, מפנה בינתיים

, אשר נדון לעיל, ככללים המחייבים ליישום האיסור עלOTWההסכם להסכם הסובסידיות של ה- סובסידיות. כמו כן ישנן הוראות ביחס למונופולים, המחייבת שהצדדים יבטיחו שעד תום השנה החמישית לכניסת ההסכם לתוקף לא תהיה קיימת כל אפליה בין אזרחי הקהיליה וישראל ביחס לתנאים שלפיהם טובין נרכשים ומשווקים, ושלא יהיה קיים כל אמצעי אחר המעוות את הסחר בין

.)37-38סעיפים )הצדדים במידה המנוגדת לאינטרסים של הצדדים

להסכם.29סעיף .225

. חופש תנועת הון הינו אחד מ"ארבע חירויות היסוד" העומדות בתשתית הגדרתו31-32סעיפים .226 לאמנת רומא. ראה ספרו של לב, לעיל הערה ,67של השוק האירופי המשותף. הוא מעוגן בסעיף

ישראל143-149עמ' שבין החופשי הסחר באיזור גם הדרגתי באופן לעגנו מבקשים עתה, . בסעיף יש זאת עם הגבלות33והקהיליה. ייפגעו לא לפיה דינים", "שמירת הוראת להסכם

בין הצדדים הכרוכה בהשקעה ישירה, כניסת ההסכם לתוקף ביחס לתנועת הון הקיימות בעת לרבות בנדל"ן, כינון, מתן שירותים פיננסיים או התרת כניסתם של ניירות ערך לשוקי ההון. מכל

מקום אסורה כל הגבלה על רה-פטריאציה של השקעות תושבי חו"ל.

נספח 39סעיף .227 על-פי להסכם. VIIאמנות של לשורה להצטרף התחייבה ישראל להסכם, רב-צדדיות ביחס להגנת זכויות קנין רוחני, תעשייתי ומסחרי שמדינות האיחוד האירופי הן צדדים

להן או מחילות אותן בפועל.

להסכם.40סעיף .228

להסכם.45-61ראה בהרחבה בסעיפים .229

77

.63-66ראה סעיפים .230

.67סעיף .231

.70-71סעיפים .232

, ביחס לועדת ההתאגדות. 72:2, ביחס למועצת ההתאגדות, וכן סעיף 69:2ראה סעיף .233

, בהתאמה.72:1 ו-69:1סעיפים .234

להסכם. הפניה כזו תהיה אם לא הצליחה מועצת ההתאגדות ליישב את המחלוקת75:4סעיף .235 בהסכמה. במקרה כזה, יכול כל צד להודיע לצד האחר על מינוי בורר, ואז הצד האחר חייב למנות

.)לענין זה ייראו את הקהילה והמדינות החברות כצד אחד למחלוקת)בורר שני בתוך חודשיים. מועצת ההתאגדות תמנה בורר שלישי. כאן יש פגם מסויים בהוראות הפרוצדורליות הנוגעות לכינון צוות הבוררות, שכן צד נתבע יכול לכאורה להשהות את הסכמתו למינוי בורר שלישי, או לסרב לכל מועמד מוצע, ובכך לחסום את ההליכים, שהרי החלטת מועצת ההתאגדות צריכה להתקבל פה

, כי "הצדדים ישתדלו75אחד. על-כן, בענין זה קובעת הצהרה משותפת של הצדדים בענין סעיף להבטיח שמועצת ההתאגדות תמנה את הבורר השלישי בתוך חודשיים ממינוי הבורר השלישי."

להסכם: "כל צד למחלוקת חייב לנקוט בצעדים הדרושים ליישום החלטות הבוררים."75:4סעיף .236

להסכם עם ארה"ב. ראה לעיל, עמ' .)א)19סעיף .237

ראה לעיל, עמ' ..238

להסכם קובע שניתן להפנות "כל מחלוקת הקשורה להחלתו או לפרשנותו של הסכם זה"75סעיף .239 למועצת ההתאגדות, ואחר כך לבוררות. אין כל איזכור של "שלילה או פגיעה בהטבות", או שלהאחרים בהסכמים כמו ההסכם", מטרות ערעור או הסחר" יתרונות מאזן של חמור "עיוות

, המדבר על נקיטת צעדי נגד, חל רק אם נראה לצד אחד שהצד79:2הנזכרים. כמו כן, סעיף האחר "לא מילא התחייבות לפי ההסכם".

-Non)אמנם העילה של "שלילה או פגיעה בהטבות" עדיין קיימת, אך במקרים של אי-הפרה .240violation Nullification or Impairment of Benefits(קיימות מגבלות רבות, ובין היתר אין יותר ,

. מאידך, הוכחת הפרה יוצרת3.2.7חובה להורות על ביטול הצעד הפוגע. ראה לעיל, פרק ג', סעיף חזקה לכאורה ל"שלילה או פגיעה בהטבות". כך שהתוצאה המצטברת משינויים אלה, היא חזרה

לקטגוריה המשפטית יותר של "הפרה".

. ראה לעיל, עמ' .23הסכם יישוב הסכסוכים, לעיל הערה , סעיף .241

. 75:1הסכם ההתאגדות, לעיל הערה , סעיף .242

להסכם מתיר לכל אחד מן הצדדים "לנקוט באמצעים המתאימים", אם הוא79אדרבא, סעיף .243 בדעה כי הצד האחר לא מילא התחייבות כלשהי לפי ההסכם. הגם שאותו צד מחוייב להמציא למועצת ההתאגדות את כל המידע הנוגע לדבר כדי לאפשר למועצה לבדוק את הענין ולמצוא "פתרון המקובל על הצדדים", הרי שאין בהסכם הוראה המחייבת אותו להמתין לפתרון כזה בטרם

78

ברור שנקיטת צעדי תגמול חד-צדדיים, תוך התעלמות ממנגנון נקיטת אמצעי תגמול. מאידך, יישוב סכסוכים מוסכם, איננו מתישב עם מטרת ההסכם "לקדם פיתוח הרמוני של יחסים כלכליים

, ועם חובת הצדדים לדאוג להשגת יעדי ההסכם) להסכם1ראה סעיף )בין הקהיליה לבין ישראל" .))1)79שם, סעיף )

. ראה מרי שגיא, "רבין יזם, שרנסקי)טרם פורסם) 1996 באוגוסט 1ההסכם עם קנדה נחתם ב-.244 , זמן מועט לפני השלמת1997. הוא נכנס לתוקף בתחילת ינואר 51, 49 עמ' )1.8.96) גלובסחתם",

מאמר זה. ניתוח תמציתי של ההסכם מראה כי הוא מתאים היטב לתיזה של המאמר. ההסכם יוצר משטר משפטי רחב ומתקדם ביחס לסחר בטובין. יש בו מספר שיפורים חשובים של כללי)המקור, כמו למשל הוראות על גמישות, תחליפיות, וסובלנות ביחס לייצור מינימלי בארץ שלישית

Minor processing( בכפוף לתנאים מסויימים. ראה פרק דרך ארה"ב גם מעבר של3. הותר ההסכם. בהסכם ניתן למצוא חלק גדול מההוראות "המודרניות" של הסכם גאט"ט, וכן גם הוראות

להסכם7"הגבלים עיסקיים - פרק )בתחומים שגאט"ט עדיין לא טיפל בהם, כגון דיני תחרות (. ,)8פרק )כיאה להסכם מהדור השלישי, ההסכם כולל גם מנגנון יישוב סכסוכים משוכלל ומחייב

המבוסס על עקרונות של שקיפות וצדק דיוני, הדומים מאד לאלה של מנגנון ארגון הסחר העולמי. מנגנון דומה אמור להמצא גם בהסכמים עם תורכיה, צ'כיה וסלובקיה, אך עותקים מהם אינם

נמצאים עדיין בידי המחבר.

מבוסס על שיחות שקיים המחבר עם פקידי מדינה בכירים שהיו מעורבים במשא ומתן. הואיל.245והסכמים אלה עדיין לא גובשו סופית ולא פורסמו, לא נוכל להתיחס אליהם ביתר פירוט.

. הסכם זה ניתן להשוותו להסכם הסחר החופשי)I.L.M 605 (1993 32, 17.12.92נחתם ביום .246 בין ארה"ב וקנדה בלבד.1987שהיה קיים מ-

Sam Laird, "Latin American Trade Liberalization", 4 Minn. J. Global Tradeראה לענין זה .247195 (1995(.

אשר האמין כי האבולוציה הטבעית)1820-1903)ההוגה הבולט באסכולה זו היה הרברט ספנסר .248 היא המפתח להבין גם התפתחויות בתחום החברתי והמשפטי. גישה זו נחשבה בעיניו כמדעית

בכל התחום הכלכלי ושל הגבלות חמורות עלLaissez faireביותר, ולדעתו היא מצדיקה גישה של .555-552, לעיל הערה , עמ' Lloyd's Introduction to Jurisprudenceהתערבות הממשלה. ראה

ראה האייק. ופרידריך ובר, מקס היו זו בתפיסה שדגלו אחרים Maxהוגים Weber: The Interpretation of Social Reality, J.E.T. Eldridge, ed. (London: Nelson, 1971(, p. 240-243 ("The Emergence and Creation of Legal Norms"(; and Friedrich A. Hayek, Law , Legislation and Liberty, Vol. 1: "Rules and Order"(Chicago: University of Chicago

Press, 1973(, p. זו. ראה למשל, .17-19 לאחרונה יש התעניינות חדשה בתיאוריה R. Clark, "The Interdisciplinary Study of Legal Evolution", 90 Yale Law Journal 1238 (1981(; and M.B.W. Sinclair, "Evolution in Law: Second Thoughts", 71 University of Detroit Mercy

Law Review 31 (1993(

:Peter Farb, Man's Rise to Civilization (New York, 1968(, p. 13ראה למשל .249

"In arriving at their varying ways of life, societies do not make concious choices. Rather they make unconcious adaptations. Not all societies are presented with the same set of

79

environmental conditions, nor are all societies at the same stage when these choces are presented. For various reasons, some societies adapt to conditions in a certain way, some in a different way, and others not at all. Adaptation is not a conscious choice and the people who make up society do not quite understand what they aree doing; they know only that a particular choice works, even though it may appear bizarre to outsiders."

250.D. Mitrany, A Working Peace System (Chicago: Quadrangle Books, 1966(.

,James E. Dougherty & Robert L. Pfalzgraffראה .251 Contending Theories of International Relations (3d ed.( (New York: HarperCollins Publishers, 1990(, p. 432.

ראה לעיל עמ' ..252

253.

רוברט גילפין ביטא זאת כך:.254"the Pax Britannica and Pax Americana, like the Pax Romana, ensured an international system of relative peace and security. Great Britain and the United States created and enforced the rules of a liberal international economic order." Robert Gilpin, War and Change in World Politics (Cambridge: Cambridge University Press, 1981( 144.

גם Charlesראה P. Kindleberger, The World in Depression, 1929-1939 (Berkeley: University of California Press, 1973( 305.

255.Robert E. Keohane, After Hegemony: Harmony and Discourse in International Economic Relations (Princeton: Princeton University Press, 1984(

Ronald Coase, "The Problem of Social Cost" 3 Journalהתיאורמה נוסחה לראשונה במאמר .256of Law and Economics 1 (1960(לניתוח התיאורמה בעברית, ראה ישראל גלעד, "גבולות ..

. התיאורמה קובעת כי תנאי להשגת העיסקה421 כב משפטיםההרתעה היעילה בדיני הנזיקין", המתקנת הפארטו-אופטימלית הוא התקיימות שלושה תנאים: משטר משפטי הקובע אחריות בגיןואפס הוצאות עיסקה. מכאן מסיק קוהיין והניתן לאכיפה על-ידי המדינה; מידע מלא; פעולות שיצירת משטר הקובע כללי אחריות ברורים והמספק מידע בעלות נמוכה לכל הצדדים, בהכרח

קוהיין, לעיל הערה , עמ')תסייע להשגת פתרונות יעילים המבוססים על שיתוף פעולה בין הצדדים 87(.

.85-109קוהיין, שם, עמ' .257

258.John H. Jackson, World Trade and the Law of GATT (Bobbs-Merril Co., 1969(, 718

תלונות רשמיות במסגרת גאט"ט, שרק מיעוט קטן71 הוגשו על-ידי ארה"ב 1948-1989בין השנים .259 30מהן הוגשו לפני שנות השבעים. הקהיליה האירופית, שהיא הבאה בתור לענין זה, הגישה רק

תלונות, ואפילו אם נוסיף לכך את התלונות האינדיוידואליות של המדינות המרכיבות את הקהיליה,האמריקאיות. התלונות למספר נגיע לא כל)עדיין במשך תלונות ארבע רק הגישה יפן אגב,

.395-404. הנתונים לקוחים מתוך הטבלאות בספרו של פרופ' הודק, לעיל, הערה , )התקופה הנ"ל

80

זה, את ההערכה ההפוכה משנת .260 ניתוח . השווה לעומת לעיל, הערה שהתבררה) 1991ראה לפיה "גאט"ט מתה", בשל העדר כל אפשרות לקיים מערכת כזו ללא כוח הגמוני של)כמוטעית,"Lester C. Thurow, "GATT is Deadארה"ב. Journal of Accountancy, February 1991.

, עם כשלון ועידת השרים בבריסל.1990מאמר זה נכתב בתקופת המשבר במשא ומתן בשלהי ; ולהלן עמ' .279ראה ספרו של קרום, לעיל הערה , עמ'

. יצויין, כי כבר עתה ישנן יוזמות מצד האיחוד האירופי וארה"ב להתחיל2.3ראה לעיל פיסקה ג..261זכויות עובדים, נוספים חשובים, כמו השקעות, ומתן להרחבת משטר גאט"ט לתחומים במשא

וכללי תחרות הוגנת.

ומדינות אירופה, אשר מקיימות מדיניות.262 ליפן ביחס בעיקר באשר לחקלאות, הדברים אמורים הדוחפות היתה אחת בעוד שארה"ב לליברליזציה, והתנגדו זה ביותר בתחום פרוטקציוניסטית

לביטול הגנות וסובסידיות.

.254-255ראה בספרו של קרום, לעיל הערה , עמ' .263

. כינוי מקור הינו כינוי או אינדיקציה22-24ראה ההסכם על קנין רוחני, לעיל הערה ____, סעיפים .264 אחרת אשר מזהה את המוצר עם מקור גיאוגרפי מסויים - כגון, מדינה או איזור מסויים בתוך המדינה - בעל מוניטין בדבר איכות או איפיונים מיוחדים. ההסכם מחייב את מדינות גאט"ט לספקבאיזור או מופק כמיוצר פנימיים לצד מעוניין למנוע את הצגתו של מוצר אמצעים משפטיים גיאוגרפי השונה ממקורו האמיתי. ביחס ליינות ומשקאות אלקוהוליים, כגון "שמפניה" ו"קוניאק" שהם למעשה שמות של איזורים בצרפת בעלי מוניטין בייצור המשקאות המשובחים הנ"ל, דברים אלה אמורים גם אם יצורפו לכינוי ביטויים כמו "דמוי" או "חיקוי". אסור איפוא למכור יין נתזים

ישראלי תחת כינוי כמו "יין דמוי שמפניה", וכדו'.

Jim Chen, "A Sober Look at Appelations of Origin: How the United States Willראה .265Crash France's Wine and Cheese Party", 5 Minn. J. Global Trade 29 (1996(, 55המדגיש .

כי לארה"ב לא היה כל אינטרס להצטרף להסכם בדבר הגנת כינויי מקור, וכי הצטרפותה היא אך ורק בשל היות הענין כלול בעיסקת החבילה של גאט"ט. אמנם, המחבר אינו משוכנע כי הסכם

TRIPS :יתן לצרפתים את ההגנה שהם מקווים לה. ראה גם התגובה למאמר זה שם Louis Lorvellec, "You've Got to Fight for Your Right to Party: A Rsponse to Professor Jim

Chen"

.Edward S; וכן 144-145, 136-137, 95-96, 41-42ראה בספרו של מיטרני, לעיל הערה , עמ' .266Morse, "The Transformation of Foreign Policies", World Politics 22 (April 1970( 371, 383-385; and Robert O. Keohane and Joseph S. Nye, Jr., Power and Interdependence:

World Politics in Transition (Boston: Little, Brown, 1977(, 227.שיאו של תהליך זה הוא Barry Buzan, "New Patternsכמובן בסיום "המלחמה הקרה" בין המזרח למערב. ראה בענין זה

of Global Security in the Twenty-first Century", 67 International Affairs 431 (1991(, 433.

267.Joseph M. Grieco, "Anarchy and the Limits of Cooperation: A Realist Critique of the Newest Liberal Institutionalism", 42 International Organisation 485 (Summer

1988( 487.

81

E. B. Haas, "Technology, Pluralism, and the New Europe", in Joseph; ראה גם 490שם, .268S. Nye, Jr., ed., International Regionalism (Boston: Little, Brown, 1968( 149, at 158:

"the argument is no longer over the slice of the pie to go to each; it is increasingly over the means for increasing the overall size of the pastry".

נימוק נוסף לכך הוא כמובן השוני התהומי בין השיטה הכלכלית הקומוניסטית הבנויה על מונופול.269כוחות השוק. ממשלתי על הסחר לבין השיטה הקפיטליסטית המבוססת על חופש פעולה של הסכם גאט"ט מבוסס על ההנחה שבהעדר מחסומי סחר ממשלתיים, כוחות השוק הפרטיים יוכלו

לפעול אך ורק על-פי שיקולים מסחריים.

, במקביל להקמת גאט"ט, על-ידי ברית המועצות, בולגריה, הונגריה,1949ארגון זה הוקם בשנת .270 מונגוליה, ב-1962 הצטרפו אלבניה ומזרח גרמניה, ב-1950פולניה, צ'כוסלובקיה ורומניה. בשנת

קובה וב-1972 וייטנם. למדינות סוציאליסטיות אחרות יש מעמד של משקיף בארגון. ראה1978 Ivan Szasz, The CMEA Uniform Law for International Sales (2nd ed.( (Dordrecht:

Martinus Nijhoff Publishers, 1985(, p. 33.

האפשרות הזו תלויה גם בשינויים אידאולוגיים שהתרחשו במדינות אלה. ראה להלן הערה ..271

Francis Fukuyama, "The End ofלתיעוד של התהליך, ראה מאמרו המפורסם של פוקויאמה: .272History?", The National Interest (Summer 1989(, p. 3 :וביתר פירוט בספרו ;The End of

History and the Last Man (New York: Avon Books, 1992(, p. 42.שם מכריז פוקויאמה על נצחונה הסופי של האידיאולוגיה הליברלית:

"Privatization and free trade have become the new watchwords in place of nationalization and import substitution.... As mankind approaches the end of the millenium, the twin crises of authoritarianism and social central planning have left only one competitor standing in the ring as an ideology of potentially universal validity: liberal democracy, the doctrine of individual freedom and popular sovereignty."

: 436, לעיל הערה , בעמ' Buzanהערכה דומה מביע גם

"The defeat of fascism and communism as alternative ideologies for advanced industrial societies has been so definitive that it is hard to imagine either of them reviving their challenge. Liberal capitalism, with all its well-known faults, now commands a broad consensus as the most effective and desirable form of political economy available. The difficult formula of political pluralism plus market economics has many critics but no serious rivals."

ברית.273 בעבר את לרבות המדינות שהרכיבו אירופה, מזרח מדינות לכל ביחס הדברים אמורים המועצות. חלקן כבר הצטרפו לארגון הסחר העולמי, וחלקן נמצאות בתהליכי הצטרפות. במקביל הן שוקדות על הצטרפות למשטרים איזוריים, כגון הקהיליה האירופית, ובילטרליים. כך למשל, בימים אלה הולכים ונכרתים מספר הסכמי סחר חופשי בין מדינות מזרח אירופה ומדינת ישראל. ראה לעיל, הערה . גם סין, אשר עברה שינויים אידאולוגיים פחות מרחיקי לכת, מתדפקת זה זמן

רב על דלתותיה של ארגון הסחר העולמי.

82

; וקוהיין וניי, לעיל הערה ,161-162; האס, לעיל הערה , 131-137השווה מיטרני, לעיל הערה , .274228.

, המצטט מדבריו של מרטין פלדשטיין, לשעבר היועץ הבכיר של3ראה גם ג'קסון, לעיל הערה , .275:1985ממשלת ארה"ב, שכתב ב-

"The experience of the past few years has underlined the interdependence of the world economy. Sharp changes in international trade, in capital flows and in exchange rates have affected all major economies. The rise in real interests rates everywhere reflects the

close link among capital markets ".

כ-.276 גדל משיעור של העולמי בסחורות ב-$57כך למשל, ההיקף של הסחר מיליארד ל-1947 ,,GATT. ראה 1991 מיליארד ב-$3,500 The Uruguay Round: A Giant Step for Trade and

Development (Geneva, 1993(, p. וכן 3 GATT, International Trade 1983/84 (1984(; GATT, International Trade 1990/91 (1991(.

277."The OECD Member Countries", OECD Observer 145 (1987(, 22-23.

278. , הערה לעיל ב- 2-3ג'קסון, דבריו גם ראה ;Proceedings of the American Society of International Law, 1992, 69.

ראה לעיל הערה , והטקסט הצמוד אליה..279

עדות היסטורית ביחס להשפעתו של שיקול זה על תמיכת הקהיליה האירופית בחיזוק המשטר של.280 , אשר שימש כיועץ לנשיא הנציבות האירופית,Christopher Bailגאט"ט ניתן למצוא בדבריו של

, וכן יועץ משפטי למשלחת הקהיליה האירופית לגאט"ט בין השנים90ז'ק דלור בתחילת שנות ה-.74, לעיל הערה , בעמ' ASIL Proceedings, שנות גיבוש הסכמי סבב אורוגואי. ראה 1985-1991

,Hedley Bull; וכן 23ראה וינהם, לעיל, הערה , בעמ' .281 The Anarchical Society: A Study of Order in World Politics (London: MacMillan, 1977(.

ראה לעיל, עמ' ..282

,E.U. Petersmann, "Why do Governments Need the Uruguay Round Agreementsראה .283NAFTA and the EEA?", 1994 Aussenwirtschaft 31 (1994(.

, לעילLloyd's Introduction to Jurisprudence, בספרו "לוויתן". ראה )1588-1679)תומס הובס .284עמ' , "המצב116-117הערה במפורש להשפעת האנרכיה של היתר בין מתיחס שם הובס .

הטבעי" על הכלכלה ועל הסחר הבינלאומי, בשל בעיית אי-הוודאות:

"In such condition, there is no place for Industry; because the fruit thereof is uncertain: and consequently no Culture of the Earth; no Navigation, nor use of the commodities that may be imported by sea .... and which is worst of all, continuall feare, and danger of violent death; And the life of man, solitary, poore, nasty, brutish, and short..."

.); ההדגשה שלי, א.ר.156מובא בספרו של לויד, בעמ' )

83

הריבון", "פקודת הינו המשפט לפיה אוסטין, נוסח הפוזיטיביסטית שהתיאוריה ברור פרי אמנות הינו הבינלאומי-פומבי, שכולו להשוואה עם משפט הסחר נוח פחות בסיס מהווה

והסכמות בין המדינות ולא נורמה של מחוקק עליון, שאיננו קיים.

. 26-27ראה תיאור מפורט בספרו של וינהם, לעיל הערה , בעמ'.285

. ראה גם ספרו של לוונברג, לעיל הערה , בעמ' ____30שם, עמ' .286

.275-284ראה בספרו של קרום, לעיל הערה , בעמ' .287

288." גם GATT is Deadראה מאמרו של טורוב, ; ראה ,Jagdish Bhagwati", לעיל הערה The World Trading System at Risk , 107, לעיל הערה ; והשווה לספרו של וינהם, לעיל הערה-

117.

ירושלים:) המשפט; וכן חיים ה' כהן, 115-117ראה ספרו של לויד על תורת המשפט, לעיל , עמ' .289 . אכן, גרוטיוס, בן דורו של הובס, היה גדול היוצרים של המשפט35, עמ' )מוסד ביאליק, תשנ"ב

הבינלאומי, והוא בנה את תורתו בין היתר על-גבי יסודות תיאוריית האמנה החברתית.

הוגים מאוחרים יותר השתמשו בהנחות של הובס כדי לבסס דווקא שלטון דמוקרטי וליברלי. ראה.290George W. Paton, A Textbook of Jurisprudence (4th ed.( (Oxford: Clarendon Press,

1972(, 107-108.

דוגמה אחרת היא פתיחת השווקים.291 דוגמה אחת לכך היא בליברליזציה של הסחר בשירותים. :Arie Reich, Toward Free Trade in the Public Sectorהממשלתיים לתחרות בינלאומית; ראה

A Comparative Study of International Agreements on Government Procurement (Doctoral Thesis, University of Toronto, 1994(, pp. 238-239.

. 49ראה טרבילקו והאוס, לעיל הערה , .292

Ralphראה .293 Nader & Lori Wallach, "GATT, NAFTA and the Subversion of the Democratic Process" (unpublished article, on file with the author(, 3.

. ראה גם פייטון בספרו על תורת המשפט, לעיל הערה , בעמ'17-18י. דינשטיין, לעיל הערה , עמ' .294 , אשר בדברו על התפתחות המשפט הפרימיטיבי, מוצא לנכון לעשות אנלוגיה למשפט50-51

ביסוד ספרו של ברקון: גם זו עמדה הנוכחי". אנלוגיה "בשלב התפתחותו הבינלאומי הפומבי Michael Barkun, Law without Sanctions: Order in Primitive Societies and the World

Communities (New Haven: Yale University Pres, 1968( ראה גם .E. Adamson Hoebel, The Law of Primitive Man: A Study in Comparative Legal Dynamics (Cambridge,

Mass.: Harvard University Press, 1967( 331-332 ,.

: )H. Morgenthau, Politics Among Nations (5th ed.( (New York: Knopf, 1973ראה גם .295

"International law is a primitive type of law resembling the kind of law that prevails in certain preliterate societies, such as the Australian aborigines and the Yurok of northern

84

California. It is a primitive type of law primarily because it is almost completely decentralized law." (p. 273(.

. 18י. דינשטיין, לעיל הערה , עמ' .296

Barryראה .297 Buzan, "From International System to International Society: Stuctural Realism and Regime Theory Meet the English School" 47 International Organization 327

(1993(, 340.

. 341שם, עמ' .298

,Adam Watsonראה .299 The Evolution of International Society (1992( 13-18. וכן ;Kenneth Waltz, Theory of International Politics (1979( 114-116.

ווטסון, שם..300

. 343בוזן, לעיל הערה , עמ' .301

Adam Watson, "Hedley Bull, State Systems, and International Studies", 13 Reviewראה .302of International Studies 147 .; ראה גם ההגדרה והמקורות המובאים בהערה ,151 ,)1987)

להלן.

,Richard Falkראה .303 "International Jurisdiction: Horizontal and Vertical Conceptions of Legal Order", Temple Law Quarterly 32 (1959(; and "The Reality of International Law".

World Politics 14 (1962(.

. 16ראה ברקון, לעיל הערה , .304

מחקר יסודי במיוחד ריכז מידע רב ביחס ליותר מארבע מאות שבטים שונים, ומצא כי רוב החברות.305 .L.Tבשלב התפתחות כלכלית מתקדמים הן גם בעלות מערכות משפטיות המפותחות בהתאם.

Hobhouse, G.C. Wheeler & M. Ginsberg, The Material Culture and Social Institutions of the Simpler Peoples (1915( '47, מובא ונדון בספרו של פייטון, לעיל הערה , בעמ.

.6ראה לעיל, פיסקה ג..306

,Lucy Mairראה .307 An Introduction to Social Anthropology (2nd. ed.( (Clarendon Press, .)ראה להלן, הערה ), תוך התבססות על מחקריו של פרופ' ברוניסלב מלינובסקי 141 , בעמ' )1972

.316ראה גם הובל, לעיל הערה , בעמ'

.148ראה בספרה של מאיר, לעיל הערה , בעמ' .308

; וכן בהקדמתו67-68 עמ' Crime and Custom in Savage Society )1932)ב. מלינובסקי, בספרו .309,H. Hogbinלספר Law and Order in Polynesia (New York: Cooper Square Publishers,

1972(, pp. xxxvi, xl '49.; ראה גם בספרו של פייטון, לעיל הערה , עמ.

85

310.H. Hogbin '230, שם, בעמ.

.49-50פייטון, שם, עמ' .311

,H.F. Jolowiczראה .312 Historical Introduction to the Study of Roman Law (1932(, p. 175 .50-51ובספרו של פייטון, לעיל הערה , עמ'

.1, עמ' 24, כרך 822כתבי אמנה .313

ו-16ראה סעיפים .314 גם ערן לב, 25, להסכם הנ"ל. ראה תל-אביב:) משפט הקהיליה האירופית .197, עמ' )בורסי, תשנ"ה

.3.1ראה לעיל פיסקה ב..315

.3.2.8ראה לעיל פיסקה ב..316

על-לאומיות..317 קהילייתיות ושיפוט תביעה רשויות הדרך מתחילת קיימות האירופית בקהיליה משנת רומא באמנת סמכות הוענקה הקהיליה של את) 1957לנציבות הקימה אשר האמנה

כנגד)הקהיליה הכלכלית האירופית זה להגיש תביעות ובכלל לפקח על קיום הוראות האמנה, . התביעות מוגשות לבית הדין) לאמנת רומא169סעיף )מדינות אשר אינן ממלאות אחר חובותיהן

לצדק של הקהיליה, שאף הוא כמובן גוף על-לאומי. אלא שעד לכריתת אמנת מאסטריכט בשנת , לא היה בידי בית הדין סמכויות אכיפה עצמאיות כנגד המדינות,)אמנת האיחוד האירופי) 1992

.)171סעיף )ולכל היותר יכול היה להכריז על כך שמדינה חברה נמנעה מלקיים את התחייבויותיה הנ"ל, והוספה בו סמכות לבית הדין להטיל קנס על מדינה,171באמנת מאסטריכט תוקן סעיף

Official Journal of theלאחר שזו לא נשמעה לפסיקה הראשונה של בית הדין בענין זה. ראה European Communities No. C 224/61 (31.8.92( 'וכן ערן לב, לעיל הערה , עמ . את48-49

הקנסות ניתן, אגב, לגבות באמצעות ניכוי מהקצבות המגיעות למדינות מתקציב הקהיליה.

.Fראה .318 Pollock & F.W. Maitland, The History of English Law before the Time of Edward I (2nd ed.( (Cambridge University Press, 1898(, p. 27ומקורות אחרים המובאים ,

.53-54בספרו של פייטון, לעיל הערה , עמ'

.2.2 ו-2.1ראה לעיל פיסקאות ב..319

.lxv-lxviiב. מלינובסקי, לעיל, הערה , עמ' .320

הביטוי הקלאסי של עמדה זו נמצא כמובן בדבריו של סוקראטס בבית הסוהר, כאשר חברו מנסה.321לשכנע אותו להימלט ולהציל את נפשו. ראה ....

,עמ' .322 לעיל ג'קסון, וכן 83ראה ;Louis Henkin, How Nations Behave: Law and Foreign Policy (2nd ed.( (New York: Columbia University Press, 1979(, 49-68המנתח באופן כללי

מדוע מדינות בדרך כלל מצייתות למשפט הבינלאומי.

G. Downs, D. Rocke, & P. Barsoom, Is the Good News about Compliance Goodוהשווה: .323News about Cooperation? 50 International Organization 379 (1996(, 391-392.

86

בסעיף .324 גם מעוגן זה כלל לכבד"; יש האמנות 26"הסכמים דיני בדבר וינה לאמנת "אמנת) ,Vienna Convention on the Law of Treaties; )האמנות" May 23, 1969, 1155 U.N.T.S.

בדבר דיני 1969 במאי 23 אמנת וינה מיום ; האמנה תורגמה לעברית בידי מ. זהרי וש. רוזן, 331 ירושלים: המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי, האוניברסיטה), ) "אמנות האמנות" ) אמנות

. כמו כן הכלל מעוגן בשיטות המשפט הפנימיות של כל)העברית - הפקולטה למשפטים, תשל"ח חברות גאט"ט, ואף עובדה זו יש כדי לחזק את תחושת החובה לציית להתחייבויות שהמדינה נטלה

על עצמה.

ראה ספרו של הנקין, לעיל הערה ..325

Robert Hudec, "The GATT Legal System: Aראה לעיל הערה , והטקסט הצמוד. ראה גם .326Diplomat's Jurisprudence", 4 J. World Trade L . 615, 665 (1970(.

ראה למשל, דבריו של טארולו: .327

"the international trade system looks more like a legal system than do the areas of international law traditionally denominated public." Daniel K. Tarullo, "Logic, Myth and International Economic Order", 26 Harvard Int'l L.J . 533, 533 (1985(.

Hedley Bullראה .328 & Adam Watson, The Expansion of International Society (Oxford: Oxford University Press, "קבוצת)1984 בתור בינלאומית חברה מגדירים הנ"ל המחברים .

אשר ...יסדו באמצעות דו-שיח)או, באופן כללי יותר, קבוצת קהיליות פוליטיות עצמאיות)מדינות באינטרס המשותף שלהם ומכירים ומוסדות משותפים לשם הסדרת יחסיהם, כללים והסכמה

גם ); תרגום שלי, א.ר.1שם עמ' )להמשך קיומם של הסדרים אלה." ,Barry Buzan. ראה "From International System to International Society: Structural Realism and Regime

Theory Meet the English School", 47 International Organization 327 (1993(.

"היכן שיש חברה, יש משפט"..329

ראה לעיל הערה , והטקסט הצמוד..330

במיוחד.331 והן ברמה האקדמית, הפוליטית הן ברמה נוקב דיון זה התפתח לאחרונה נושא סביב Patti A. Goldman, "Resolvingבהקשר של סוגיית איכות הסביבה מול סחר חופשי. ראה למשל

the Trade and Environment Debate: In Search of a Neutral Forum and Neutral Principles", 49 Wash. & Lee L. Rev. 1279 (1992( 1285-86, 1296-98המחברת מותחת

וקוראת להקמת פורום יישוב הסכסוכים של גאט"ט, ביקורת על החשאיות האופפת את הליכי נייטרלי לשם יישוב סכסוכי סחר עם זכות השתתפתות ועמידה גם לנציגי ממשלות וגם לארגונים

. לטענתה יש ליישם את העקרון של גאט"ט בדבר "שקיפות" לא רק ביחס)NGOs)לא-ממשלתיים למדיניות הסחר של המדינות החברות, אלא גם ביחס להליכי גאט"ט עצמו - בבחינת "הווי נאה

גם ראה מקיים". ונאה Steveדורש Charnowitz, "Participation of Nongovernmental Organizations in the World Trade Organization", 17 U. Pa. J. Int'l Econ. L . 331 (1996(.

הכללים גיבוש בהליכי הן לא-ממשלתיים לארגונים זכות השתתפות בעד מתן הוא גם הטוען של ארגון הסחר העולמי, זכות שהיתה)"השפיטה"), והן בהליכי יישוב הסכסוכים )"החקיקה")

87

גם ראה מעולם. לא קם כידוע הבינלאומי, אשר ארגון הסחר להקמת הוואנה בחוקת קיימת Richard Shell, "The Trade Stakeholders Model and Participation By Nonstate Parties in

the World Trade Organisation מחבר)359בעמ' )", מאמר שפורסם גם הוא בכתב העת הנ"ל . יישוב הסכוסכים של ה- מחייב ביתר שאת נקיטתOTWזה טוען כי דווקא היורידיזציה בהליכי

לכל לאפשר יש לדעתו, כך, לשם הארגון. של הציבורית הלגיטימיות את שיבטיחו צעדים קבלת בתהליך רק לממשלות, להשתתף ולא בסחר הבינלאומי, הפועלים והגופים האינטרסים לגופים עמידה זכות מתן כי וסוברים זו, עמדה על החולקים גם יש ואולם, ההחלטות. לא-ממשלתיים ושקיפות יתר בהליכי הארגון יכולים רק לפגוע בארגון על-ידי הכנסת סכסוכי הסחר הבינלאומיים למרכז הזירה התקשורתית, דבר שעשוי לעורר סנטימנטים לאומניים ולהגדיל את הרגישות הפוליטית. כמו כן יש חשש כי שרק קבוצות בעלי אמצעים יוכלו לנצל את זכות העמידה,

,Philip M. Nicholsושהם ינצלו זכות זו לקידום האינטרסים הפרטיים שלהם ולא של הכלל. ראה "Extension of Standing in World Trade Organisation Disputes to Nongovernment

Parties", 17 U. Pa. J. Int'l Econ. L . 295 (1995(,מחבר זה מציע במקום הרחבת זכות העמידה הסחר מתחום שלא מומחים של גם סכסוכים ליישוב הפאנלים בהרכבי לשיתופם להביא הבינלאומי, כגון מומחה לאיכות הסביבה, בסכסוכים הנוגעים לנושא זה, או של נציג ארגון העבודה הבינלאומי, בסכסוך הנוגע למגבלות סחר כנגד מוצרים המיוצרים על-ידי העסקת קטינים. לדעתו,

.)1)8קיימת הזכות לעשות כן על-פי מזכר ההבנה החדש ליישוב סכסוכים, לעיל הערה , בסעיף

ראה הערה לעיל..332

"J. Weiler, "The Transformation of Europeראה למשל מאמרו החשוב של פרופ' יוסף ויילר, .333100 Yale Law Journal 2403 (1991( 2466-2474 וכן ,.J.H.H. Weiler with U.R. Haltern &

F.C. Mayer, "European Democracy and Its Critics - Five Uneasy Pieces", Harvard Jean Monnet Working Paper No. 1/95.

כך למשל, הוחלט לחזק את מעמדו של הפרלמנט האירופי, שהוא הגוף היחיד במערכת האירופית.334 אשר נבחר במישרין על-ידי כלל אזרחי הקהיליה. אכן, על הבחירות הישירות לפרלמנט הוחלט רק

משנתSingle European Act. כמו כן באמנת ה-1979בשנות השבעים, והם בוצעו לראשונה ב-ליטול חלק בתהליך החקיקתי 1985 ניתן לפרלמנט לראשונה אפשרות ברובו על-ידי), הנשלט

באמצעות הליך ה"שיתוף פעולה". ובאמנת מאסטריכט משנת )מועצת השרים והנציבות 1992 , עמ' ייסוד הליך "ההחלטה המשותפת". ראה לב, לעיל זו באמצעות ;40-39הורחבה סמכות

ב- פירוט .T.Cוביתר Hartley, The Foundations of European Community Law (Oxford: Clarendon Press, 1988(, 33 ראה גם ..Paul Marquardt, "Deficit Reduction: Democracy,

Technocracy, and Constitutionalism in the European Union", 4 Duke J. Comp. & Int'l L . 265 (1994(.

בעקבות הביקורת הציבורית, הוחל כבר בארגון הסחר העולמי בהכנסת שינויים שונים לצורך קידום.335 השקיפות. כך למשל, הארגון מפרסם מוקדם יותר מאשר בעבר מחקרים של המזכירות, וצוות

ראה לא-ממשלתיים. ארגונים עם רשמיות בלתי התיעצויות מקיימת Benedictהמזכירות Kingsbury, "The Tuna-Dolphin Controversy, the World Trade Organisation, and the Liberal Project to Reconceptualize International Law", 5 Yearbook of International

Environmental Law 1 . כמו כן, מתיר מזכר ההבנה החדש למדינות לפרסם ברבים14 )1994) את העמדות שהיא נוקטת בסכסוך המתנהל בפני הארגון. גם לא למותר לציין את העובדה כי

88

אתר באינטרנט לשם אספקת מידע שוטף ומעודכן, בנימוק של1995ארגון הסחר העולמי פתח ב- חייב להבטיח שהוא יובן כהלכה ושהוא יהיה נגיש לציבור. הכתובת שלOTWמנכ"ל הארגון כי ה-

.http://www.unicc.org/wtoהאתר הינה:

ממשלתיות .336 רכישות על גאט"ט הסכם על-פי החובה למשל, The")כך, Agreement on Government Procurement"(לאפשר תקיפה משפטית ישירה על-ידי ספקים פוטנציאליים כנגד

.John H. ראה גם 425הליכי ריכשה הנוגדים את ההסכם. ראה אריה רייך, לעיל הערה , בעמ' Jackson, Jean Victor Louis, Mitsuo Mitsushita, Implementing the Tokyo Round (Ann

Arbour: University of Michigan Press, 1984(, 208-209.

.128-130ראה יורם דינשטיין, לעיל הערה , .337

89