על גאווה ודעות קדומותהקיריצו והמשבר הכלכלי ביפן

מוגש לד"ר דני ממןבמסגרת הקורס

המבנה הארגוני של הכלכלה הגדולהמגיש

גלעד סרי

2001האוניברסיטה העברית ירושלים תשס"ב

1.................................................................................................................מבוא2......................................................................................................הקיריצו מהו

2......................................................על ההבט האופקי של היחסים בתוך הקיריצו2........................................................על ההבט האנכי של היחסים בתוך הקיריצו

3.................................................................................................מעט היסטוריה4........................................................כלכלת יפן – מאיגרא רמה לבירא עמיקתא

5....................................................................גישות שונות לניתוח מבנה ארגוני5............................................................................................על טיבו של הסבר5............................................................................................סוגים של הסברים

5...................................................................................................גישת השוק6.........................................................................................הגישה התרבותית

7..............................................................................................גישת הסמכות8........................................................................................ניתוח פוליטי כלכלי

8...............................................................התיאוריה של אולסן – שקט הוא רפש10.................................................יישום אפשרי של גישת אולסן לקיריצו והמשבר

10............................................................................................ביקורת על אולסן10................................................הסברים אחרים אפשריים לקשר קריצו-משבר

10................................................................................................כלכלה אתנית11.........................................................................................ההצלחה משחיתה12...........................................................................................קונפוציוס שנשכח

13...............................................................................דיון דרך הגישה המוסדית15....................................................................................................ביבליוגרפיה

מבוא

מפורסמת, של המאה הקודמת עבדתי בפירמה קפיטליסטית 80 בסוף שנות ה אזאי

אני זוכר היו אלה ימי השיא של "הנס היפני" . שלוחה ישראלית של תאגיד אמריקאי.

לו היינו כולנו יפנים–עד היום את שיר ההלל ששרו כולם לכלכלתה של יפן. אח

כך– המחויבות ההדדית –ממושמעים השרים את המנון מיצובישי מדי בקר. השיטה

הסבירו לנו , הם שהביאו את יפן להיות השליטה בשווקים, המלכה הבלתי מעורערת.

להם יש תרבות. –היפנים מאורגנים אחרת )בורסטיין, שמור עדיין בספרייתי ספר אפוקליפטי 1988 ) המתאר את העולם כולו

באותם ימים ליקקו האמריקאים את פצעיהם )הכלכליים(.בשליטת הכלכלה היפנית

וראו בעיניים כלות כיצד קונים היפנים את מרכז רוקפלר .

כלכלתההרבה פעמים פרח הדובדבן וכפי שאנו יודעים יפן לא השתלטה על העולם.

יפן בקשיים מזה כמה שנים. תאגידים קורסים, ין הופכיםושל חובות של טריליוני

פרעון. חדלי קשוחיםלהיות עסקים מסביריםאנשי כשהם בטלביזיה בוכים

למשקיעים שכספם אבד לנצח.

את מרכז רוקפלר כבר מכרו היפנים.

הלא הוא הקיריצו,–בעבודה זו נציג את המבנה הארגוני הרווח בכלכלה הגדולה ביפן

ונעשה עדיין, נסתיים נסקור בקצרה את התהליכים שגרמו למשבר הכלכלי, שלא

מאמץ צנוע להראות קשר אפשרי בין הקיריצו לבין המשבר. בתוך כך נדבר גם על

סוגים שונים של הסברים.

אתנצל מראש שאיני דובר או קורא יפנית והשמות שאציין בעבודה הם תעתיק עברי

לתעתיק באנגלית של השמות היפנים, מה שאינו מבטיח דיוק מלא.

http://www.seri-levi.com/

1

הקיריצו מהו

קבוצות עסקיות, אלא הבודדת היא היחידה הבסיסית , לא הפירמה המודרניתביפאן

. כל פירמה משוקעת בתוך רשתות ואינההן יחידות המפתח המארגנות של הכלכלה

מתפקדת כמו במודל האמריקאי הקלאסי "איש איש לנפשו".

חלק ניכר מהכלכלה הגדולה היפנית מאורגן במסגרת שש קבוצות גדולות הנקראות

וד.ק.ב. כל קבוצה קיריצו. הקבוצות הן מיטסואי, מיצובישי, סומיטומו,פויו, סאנווה

חברתושכזו כוללת בתוכה מספר אלמנטים. הגרעין הוא בנק גדול, חברת סחר גדולה

יצור גדולה מאד. סביבם יש חברות פיננסיות , ביטוח ועוד. חברות אילו יקנו לקיריצו

את זהותו. מסביב יהיו עוד חברות. לצורת הארגון הזו יש הבט אופקי והבט אנכי.

Macro Orru, Gary G. Hamilton, Mariko Suzuki )1989(מסבירים כי המבנה הוא

דרך להשיג שליטה ופיקוח אפקטיבי על הקבוצות החברות , הן בהבט האופקי והן

בהבט האנכי.

על ההבט האופקי של היחסים בתוך הקיריצו אמנם כל חברה בקריצו היא ישות משפטית עצמאית אך כל אחת מחזיקה בנתח

אין שליטה עליחידהמניות מסוים של רעותיה לקבוצה. המניות מחולקות כך שלחברה

חברה אחרת, אך לכל החברות )בהבט האופקי( ביחד יש שליטה בחברה בודדת.

. לכל קבוצה 70%לעתים שיעור ההחזקות המשותף מגיע עד נשיאותימועצה ,ת מנשיאי החברות המובילות בה. מועצה זו קובעת את האסטרטגיה של כל תהמורכב

בקבוצה. כי החברות זונדגיש שלאין השתזרות אלא דירקטורים של השתזרות

לא יעילות–בעלות. כאן המטרה של ההשתזרות היא שמירה על הקבוצה. מחויבות

כלכלית. קבוצות הקריצו השונות מחזיקות גם ביניהן מניות זו של זו כביטוי לשיתוף

פעולה הדדי. ליחסים בין הקבוצות יש כללים מחייבים. צריך לזכור כי הבורסה של

טוקיו אינה גורם משמעותי ככלי לגיוס הון . הקבוצה היא אוטרקית. בכלכלה הגדולה

ונקראות "עצמאיות". אך גם לקבוצות היפנית ישנן גם קבוצות שאינן חלק מקיריצו

עצמאיות אילו יחסים ארוכי טווח עם קבוצות קיריצו., והחזקת מניות הדדית.

על ההבט האנכי של היחסים בתוך הקיריצושולטת קבוצה כל אנכי. שליטה מבנה גם מנהלות בקיריצו החברות הפירמות

במערכת הירארכית של חברות הקשורות איתה בקשרים חוזיים ארוכי טווח. השליטה

נעשית ע"י החזקת מניות שליטה בחברה ברמה נמוכה יותר בהירארכייה המספקת

http://www.seri-levi.com/

2

מוצרים או שירותים לחברה ברמה הגבוהה יותר. הידיעה לאיזה קיריצו שייכת ארגונית

כל חברה הכרחית לעשיית עסקים ביפן. ניתן לקנות ספרים המתעדכנים מעת לעת

ומתארים כל קריצו . למרות הדמיון המטעה , הקיריצו אינו חברת אחזקות או מבנה

במתואם הפועלים ארגונים של רשת היותו היא הקריצו של ,רב-חטיבתי. המהות

בקשרים ארוכי טווח.

מעט היסטוריהבכלכלה. עם הכיבוש קבוצות הזאיבטסו מקום מרכזי לפני מלחה"ע השניה תפסו

פירקו אותם האמריקאים כדי ליצור שוק תחרותי המבוסס על המודל האמריקאי. חיזקו

ובינוניים. אחרי שתם הכיבוש הממשלה היפנית חזרה ובנו מיזמים קטנים ארגונים

לריכוזיות ובאסטרטגיה המשלבת מעשים וחוסר מעשים יצרו את הקיריצו. הממשלה

שלטווח למדו הארגונים חוקתי מעמד אילו להנחיות שאין למרות אותם. "מנחה"

ביניים גורמי באמצעות פעולה פרטי-ציבורי שיתוף כדאי לשתף פעולה.זהו הארוך

חזקים בין הממשלה לחברה האזרחית.

http://www.seri-levi.com/

3

מאיגרא רמה לבירא עמיקתא – כלכלת יפן

השניה הכלכלית להיות המעצמה הפכה השניה במלחה"ע נחרבה שכלכלתה יפן

ה בשנות בזמן,80בעולם. מוגבלת בלתי בצמיחה השרויה כמדינה נראו היפנים

שבסופו של דבר תכבוש כלכלית את כל העולם. "הנס היפני" נראה כמודל הכלכלי

האולטימטיבי, במיוחד על רקע החולשה במשק האמריקאי באותה תקופה. אך הנס

ירד2001 הכלכלה היפנית בקשיים. ברבעון השני של 90לא נמשך לנצח ומאז שנות ה

( ויפן נכנסת למיתון, הרביעי בעשר24/9/01 )בחישוב שנתי( )"הארץ", 3.2%התל"ג ב

שנים. כל הצעדים שננקטו , לא הביאו לפתרון משמעותי , והוא גם אינו נראה באופק.

( מציג כמה Freedman,1999קשה להצביע על מקור אחד ברור למשבר. פרידמן )

סיבות משמעותיות שהביאו לכך.

הנדל"ן- בשוק נתונהמפולת היתה יפן שגעון . דוגמת נדל"ן" ב"קדחת

הצבעונים של הולנד. מחירי הנדל"ן הרקיעו שחקים ועברו כל שווי כלכלי סביר.

כך לדוגמה ערכו הנדל"ני של ארמון הקיסר היה כשוויה של כל קנדה והשטח

( . שוקSayle , 1998 .) 20,000$שתופס ספר פתוח בדירה בטוקיו היה שווה

.90הנדל"ן התמוטט בשנות ה

היצוא- ברוחיות פגעה הין שער על–. עליית הקשה הגבוה הין שער

היצואנים. יפן בהיותה כלכלה מוכוונת יצוא נפגעה מכך.

השכנות- בכלכלות "הנמרים– קשיים )שכונו השכנות אסיה כלכלות

בין השאר כתוצאה נתקלו בקשיים, האסיאתים"( ששימשו כמנוף לצמיחה

מזרימות הון חריגות בגודלן, בשוקי ההון שנחשפו לתהליכים של גלובליזציה.

בצריכה- לקפאון שגרמה מסים בתקציב– העלאת בגרעון להלחם כדי

בשיעורי לעלייה גרם זה צעד מסים. להעלות היפנית הממשלה החליטה

החסכון וירידה בצריכה הפרטית.

אבודים- לחובות שהפכו ענק כהלוואות היא הרשמית ההערכה .368

מיליארד דולר, אך בקהילת העסקים היפנית יש הסבורים שהוא מגיע לטריליון

( חלק ניכר מההלואות ניתן ע"י הבנקים לחברות24/9/01דולר. )"הארץ",

אחיות. חלק משמעותי מהבטחונות היה הנדל"ן שערכו ירד. הלוואות ענק ניתנו

גם לכלכלות השכנות שעקב המשבר אצלן מתקשות להחזיר חובותיהן.

יש קושי רב בקבלת נתונים כי שיטת הרישום החשבונאית הנהוגה ביפן מקשהגם היום

חובות מסופקים )המונח של החובות האבודים. להעריך את ההקף האמיתי מאד

אופטימי מדי בהקשר הזה( .

http://www.seri-levi.com/

4

גישות שונות לניתוח מבנה ארגוני

על טיבו של הסבר( ,שאת התיאוריה שלו נציג בהרחבה בהמשך העבודה, כותב1988אולסון )אולסון,

על טיבם של הסברים.

הוא מבקר סוג של הסברים שהוא מכנה "הסברי אד-הוק". הסברים המתאימים בצורה

מושלמת לאירוע היסטורי מסוים. ובכך גם קסמם הרב.

לאיזושהי חריצות ייחוס הצמיחה הגבוהה באסיה יהיו דוגמאות להסברים כאילו

יוצאת דופן של העמים האסיתים, או יחוס הצמיחה האיטית יחסית באנגליה לחיבתם

אילו הוא שאי לעיסוקים של פנאי. החיסרון הראשון בהסברים מעין של הבריטים

"ביג בן" ורק הגרמנים אפשר לבדוק אותם בשל יחודיות הטיעון. רק לבריטים יש

כרוכים אחרי אכילת כרוב חמוץ. ברור מאליו שלא ניתן לייחס את שיעורי הצמיחה

השונים משמעותית בשתי הארצות למגדל השעון ולהרגלי האכילה הגרמניים. סיבה

נוספת שהוא מציין היא העובדה שלאחר מעשה נוכל לבנות כל "הסבר" ,שלא ניתן

להפריכו, על סמך העובדות שבידינו. המציאות מגוונת ומורכבת ותמיד ניתן למצוא

הבט מסוים של הבדל שאפשר לייחס לו את ההבדל בתוצאה. הסבר חייב שתהיה לו

שאותו במקרה כלול שאינו מידע או נוספות לתצפיות ויתאים הכללה של מידה

הסברנו. אולסן מוסיף ואומר שיש לחשוש אם ההסבר עולה יפה רק משום שלא

נבדקו מקרים העלולים לסתור אותו.

סוגים של הסברים נציג כאן שלש(Hamilton & Biggart,1988)בעקבות הניתוח של המילטון ןביגארט

מסגרות רעיוניות מנסות להסביר את מבנה הארגון בכלכלה הגדולה והפרקטיקות

הנוהגות בו.

המתיחסת לפרמטרים כלכליים– שוק(1

הרואה ארגונים כמבטאים תבניות של ערכים–תרבות (2

המסבירה ארגונים כהתפתחות היסטורית של מבנה שליטה– סמכות(3

גישת השוק מקושרת בעיקר לאלפרד צ'נדלר. לדעתו יצירת הקורפורציות פיתחה את התיעוש,

ומשם יוצא הרעיון לכל העולם. אמנם יש הבדלים, אך הם כתוצאה של שוני בשווקים.

ארה"ב )ולא אירופה( היא ערשו של הניהול הקפיטליסטי. עיקר הטיעון שלו נסמך על

מדבר על עלות הטראנזאקציה . ארגונים יעדיפוויליאמסוןההתפתחות הטכנולוגית.

http://www.seri-levi.com/

5

כדי להתמודד עם בעית הסוכן. שתי וזה להתארגן כך שעלות הטראנזקציה תקטן

הגישות מניחות שהמבנה הארגוני הוא תוצאה של תכנון מדוקדק של אדם רציונלי.

בין הבדלים באמצעותם להסביר וקשה כלכליים פרמטרים על שניהם מסתכלים

מדינות.

ביגארט והמילטון מותחים ביקורת נוקבת על הגישות השוקיות ואומרים שהן פשטניות.

הגורמים הטכנולוגיים נמצאים ומשפיעים אך הם אינם הסיבה. זאת רדוקציה וטעות

נמצאת הטכנולוגיה הפשע. את יצרה האקדח שהמצאת לומר כמו מתודולוגית

בשרשרת הסיבתית אך היא לא הגורם.

הגישה התרבותיתהארגון. מקשר של רציונלי הלא הסוביקטיבי- בחלק עוסקים תרבותיים הסברים

מבנים ארגונים לפרקטיקות תרבותיות. הסבר תרבותי הוא מעין "מבנה עומק" ויתקשה

, ובין מדינות שבהן רקע תרבותי דומה במיוחד. כדי למצוא להסביר שינויים בכלל

הסבר לתת נסיונות נעשו המשמעותיים. המשתנים מהם לחשוב צריך הבדלים

- הרמוניה ושיתוף פעולה בין חלקים של הסדר WAתרבותי למבנה היפני. הערך של

החברתי. טוענים שלערך הזה יש ביטוי בפרקטיקות ארגוניות, כמו תעסוקה לכל החיים

הוותק שלו נספר מחדש. כאשר–ובכירות על פי וותק. אדם שעוזב את מקום עבודתו

היה קייםWAבוחנים אותה לעומק, מתבררת הבעיתיות בהסבר התרבותי. הערך של

בימים שבין שתי המלחמות, היתה רווחת ביפן ובכל זאת ביפן עוד לפני התיעוש.

שיטת ניהול המבוססת על תחלופת עובדים. לשיטה השומרת על כח אדם קבוע ויציב

וניתן ליצור שוק עבודה יש יתרונות רציונליים ברורים. אין צורך להשקיע בהכשרה,

פנימי בארגון גדול, כדי לנצל ביעילות את המשאב האנושי. ביגרט והמילטון טוענים

הוא הצדקה או אלמנט תרבותיWAשהפרקטיקות היו מטעמי רווח, והאידיאל של

מסייע, אבל בוודאי לא הגורם המסביר.

הסברים אחרים מדברים על האמונה הקונפוציאנית והבודהיסטית הרווחות במזרח

קשה,ציות לעבודה למשפחה,נכונות מחויבות הם אילו סין.ערכים אסיה בהשפעת

לסמכות,השגיות.

והשפעות , סין מכיוון תראה שההשפעות האזור של ההיסטורי הרקע של סקירה

ניתן לומר שלכל המדינות באזור ערכי יסוד משותפים. ההדדיות, היו חזקות מאד.

לכאורה ערכי המחויבות יהיו מנגנון מסביר ליצירת ארגונים גדולים. אך בטיוואן לא כך

שיש כמו להן מהמשותף יש זהות. לא דומות אך אומר המאמר שהמדינות הוא.

לאנגליה וצרפת השייכות לעולם המערבי.

http://www.seri-levi.com/

6

אם כך מסתבר שהתיאוריות התרבותיות יכולות להסביר אולי את הדברים המשותפים

למדינות מזרח אסיה , אבל לא את המפריד ביניהם שיצר את המבנים הארגוניים הכל

כך שונים.

גישת הסמכות גישה זו היא ברוחו של מקס וובר , כפי שהיא מוצגת בספר "כלכלה וחברה" שיצא

. הארגוני למבנה תורמים רבים הוובריאנית משתנים מותו. בתפיסה לאחר לאור

הראשון הוא המשימה שעל הארגון לבצע אך גם לארגונים להם אותה משימה תהיה

כמו טכנולוגיה , תנאים–שונות בצורה.משתנים היסטוריים וסיטואציונים משפיעים

, לא משנה מה ועוד. אצל כל הארגונים של חברות, מעמד וסטטוס של הקבוצה

המטרה וההיסטוריה שלהם )למרות שיש לכך חשיבות( יש מבנה פנימי של ציווי וציות.

יבצעו את מה שמצוים עליהם לעשות מנהלי הארגון. סיכוי שאנשים יש בארגונים

הסיכוי תלוי בנורמות למי יש לציית. וובר קרא לעקרונות אילו "עקרונות של שליטה" .

אילו אינם עקרונות אבסטרקטיים אלא בסיס לפעולה יומיומית של האקטורים בארגון.

שליטה עקרונות היסטוריה. עם יחד ותרבות כלכלה משלבת הוובריאנית הגישה

מתיחסים בפירוש לתרבות אך אינם ניתנים לרדוקציה אליה.

בניתוח השואתי נראה שני משתנים : מהם היחסים בין המדינה לבין המגזר העסקי,

גישה זו קרובה ברוחה לגישה המוסדית שתוצגומהו מבנה הסמכות ברשתות עסקיות.

בהמשך.

והמילטון טוענים כי גישת השוק מבוססת על המקרה האמריקאי–לסיכום ביגרט

ומתאימה לו בלבד.היא גם מנותקת מההקשר ההיסטורי והפוליטי. הגישה התרבותית

לדעתם "מסבירה את הכל ובכך לא מסבירה כלום". הם מוסיפים ואומרים כי ההסבר

השוקי מתרכז בפרמטרים מיידים והתרבותי בפרמטרים רחוקים. שני ההסברים הם

כמובן חשובים אך לא עוסקים בארגונים עצמם. לפי הסברים אלו הארגונים נוצרים

גישת לעומתן כלכליים או אמונות תרבותיות. באופן מסתורי מעירוב של משתנים

הסמכות הוובריאנית היא פוליטית ומשלבת אלמנטים של תרבות ושל שוק , אך עושה

ומוסדות בין יחידים יחסי סמכות זאת מנקודת מבט של התפתחות היסטורית של

בחברה. ההסבר הסמכותני עוסק בארגון עצמו כיחידת ניתוח.

http://www.seri-levi.com/

7

ניתוח פוליטי כלכלי (1995ראינו גם ניתוח משווה של הכלכלה הישראלית דרך הסבר פוליטי כלכלי )ממן,

. הסבר שמבוסס על יחסים בין מדינה לחברה. ומציג את הכלכלה הישראלית ככזאת

שנבנתה מלמעלה ע"י אליטות על פי קווים פוליטיים. הסבר זה נותן מימד נוסף אך יש

לו חסרונות משלו.

איןAGENCY.זה הסבר מבני שמתעלם מהשחקנים האנושיים .

.המערבית המחשבה צורת את מאמץ וחברה מדינה יחסי על המיקוד

הדיכוטומיה מדינה חברה אזרחית היא דיכוטומיה מערבית. במזרח אסיה היא

שלאזו חלוקה לא קיימת. אמנם זו אבחנה אנליטית, אבל לידתה במערב. ז

לכל מקום.בהכרח מתאימה

יחידת הניתוח היא מדינת הלאום. צריך לזכור כי בכלכלה יש בגישה זאת

משמעות לא מעטה להשפעה חיצונית.

שקט הוא רפש – התיאוריה של אולסן ( בספרו "עלייתן ונפילתן של אומות" מנסה להסביר מדוע1982מנקור אולסן )אולסן,

אובחלק מהמדינות בתקופות מסוימות היו שיעורי צמיחה חריגים, ובמקומות אחרים

שלילית. אמנם אולסן מזכיר רק בקצרה אתולעתים אףזמנים אחרים הצמיחה נמוכה

המשק היפני ולא מנתח אותו לעומקו ,אך המודל שהוא בונה מתאים לטעמי לנסות

להסביר את המשבר ביפן ואת הקשר שלו לקיריצו.

לצמיחה ותשתית חברתית הוא בסיס היא שהרס של מדינות תמצית הטיעון שלו

ייווצר ויציבות יש שקט קואליציות של חלוקהואגרסיבית. במדינות בהן עם הזמן

מציאות עם להתמודד מתקשות כאילו קואליציות משורינים. אינטרסים בעלות

משתנה ומשבר קטן יחסית הופך לקטסטרופה בשל חוסר יכולתן להגיב בזמן ובצורה

בקואליציות. החברים של הלוקאליים האינטרסים את לעתים הסותרת מתאימה,

נמנע מלהמליץ על מלחמה או מגיפהמציין בפירוש כי הוא )למרות טיעון זה אולסן

קטנה מזמן לזמן בכדי להגביר את הצמיחה(

ננסה זו. טענתו את , כאן נביאה בשלמותה באריכות,שלא ומנמק , מציג אולסן

ניתן לקשור את ואת הדרך בה להרחיב כאן מעט על מנת להבין את המודל שלו

התיאוריה שלו ליפן ולקשר בין מבנה הקריצו למשבר הכלכלי.

על התנהגותם של rational choiceבסיסו של הטיעון של אולסן הוא תיאורית ה

יחידים ומכאן הוא בונה סדרה של ,"מסקנות" ,כפי שהוא מכנה אותן, השייכות לעניננו.

http://www.seri-levi.com/

8

"לא תהיינה ארצות שתשגנה ארגון סימטרי של כל הקבוצות שהןראשית טוען הוא ש

כוונתו היאבעלות אינטרס משותף ובכך תשגנה תוצאות מיטביות ע"י מו"מ כולל"

כי ואומר יהא מי שיצא נפסד מהתארגנות שכזו. אולסן ממשיך " חברותשתמיד

יציבות בעלות גבולות בלתי משתנים נוטות לצבור במשך הזמן יותר קנוניות וארגונים

.לפעולה קיבוצית"

קבוצות משותף, אינטרס קבוצת להקמת החיובים שבגלל התמריצים טוען אולסן

כאלה תקומנה. אבל בשל הקושי בהתארגנות והקמה של קבוצת אינטרס משותף

נדרש זמן רב שבמהלכו נהנה המשק מיציבות . נוסיף כי ביפן אף היה עידוד להקמת

קבוצות משותפות. אולסן גם מזכיר בעקבות וובר שארגונים דרכם לשאוף להתקיים

עד בלי די גם אם המטרה המקורית להקמתם חלפה מן העולם.

כשאולסן מדבר על "קבוצות אינטרס משותף" אין כוונתו לארגוני עובדים, או לשדולות

מסוג זה או אחר אלא גם להתארגנות כלשהי של חברות עסקיות להסכמים בדבר

השוק. אם בדרך של חלוקתו או קביעת מחירים משותפת או כל התארגנות לשיתוף

פעולה מסחרי.

"בחשבון אחרון, ארגונים וקנוניות של אינטרס מיוחד מקטיניםאולסן ממשיך ואומר כי

את היעילות וההכנסה המצרפית בחברות שבהן הם פועלים ומשווים אופי פלגני יותר

לחיים הפוליטיים"

ארגון טיפוסי לפעולה משותפת לא תהיה לו סיבה או תמריץ לפעול למען הרווחה

הכוללת של החברה,אם הדבר ידרוש ממנו קרבנות , אלא רק לטובת חבריו. בשל כך

ארגון כזה יפעל להגדלת המתח שלו בעוגה הכללית ולא להגדלת העוגה עצמה. בשל

כך הוא מכנה אותם "קואליציות של חלוקה".

המעכבים חסרונות משמעותיים יש מספר חלוקה של לקואליציות כי טוען אולסן

צמיחה :

"קואליציות של חלוקה מקבלות החלטות ביתר איטיות מן היחידים והמפעלים הכלולים

לדעתו כאשר יש אסטרטגיהבהן, נוטות לסדרי יום ולשולחנות משא ומתן עמוסים.."

ניתן )בניגוד למערכת הירארכית בה של שיתוף פעולה וקבלת החלטות בקונצנזוס

להחליט ולכפות את ההחלטה על השאר( נדרש זמן רב להגיע להחלטה מוסכמת. יש

ניגודי האינטרסים הפנימיים בתוך הקבוצה. צורך להתיעץ עם כולם ולהתמודד עם

בקבוצות גדולות יש צורך לבנות מנגונים פורמליים לקבלת החלטות שאף הם מאיטים

אודות מחירו של(Bjarke Fog)את קצב ההחלטות. הוא מביא כדוגמה מחקר של פוג

מוצר בקרטל, אשר לא עלה במשך עשר שנים למרות שעלויות הייצור גדלו והמוצר לא

היה עוד רווחי. בקבלת החלטות איטית אין רע כשלעצמה כמובן, אבל זאת רק אם

הסביבה היא קבועה. בנסיבות של שוק כלכלי המשתנה במהירות האיטיות עלולה

להיות לרועץ.

http://www.seri-levi.com/

9

"קואליציות של חלוקה מאיטות את כושרה של חברה לאמץ לה טכנולוגיות חדשות

הן מקצצות בשיעור ולפיכך שינוי בתנאים כתגובה על ולהקצות משאבים מחדש

הצמיחה הכלכלית"

"צבירת קואליציות של חלוקה מגדילה את מורכבות התקנות, את התפקיד שממלאה

הממשלה ואת מורכבותן של הבנות...."

לדעתו של אולסן כאשר השוק רווי בקואליציות של חלוקה ,והאינטרסים של כל קבוצה

יווצר קבעון. לקבוצות אין מניע להתחדש ולהשקיע בטכנולוגיות חדשות משוריינים,

יפגעו ביעילות הכלכלית ובצמיחה. לקואליציות גםךוביוזמות חדשות מכל סוג ובכ

יחסי גומלין עם הממשלה והן יובילו ליצירת חוקים ותקנות מורכבים שישפיעו על כלל

החברה ויעכבו יזמים מלפעול.

יישום אפשרי של גישת אולסן לקיריצו והמשברואינו מתיחס ליפן, כבר ציינו כי בספרו, אולסן כמעט אך הוא אומר כי ה תיאוריה

עשויה להיות נכונה ליפן אם תמשך היציבות שהיא נהנית ממנה.

כפי שראינו ,המאפיין המרכזי של שיטת ההתארגנות של הקיריצו היא היותה קבוצה

ואין משמעות לפירמה זה כמעט של ארגונים הפועלים במתואם. למעשה במבנה

והפעולה ההחלטות קבלת שיטת חברה. היא בה לקבוצה אלא ניתוח כיחידת

המשותף יחסית רחב בפורום ומתקבלות טווח. ארוכות מחויבויות על מתבססת

לחברות רבות בקיריצו. יתירה מזו, הקיריצו לא התפתחו במשק קפיטליסטי אמריקאי

המתנגד התנגדות כמעט דתית לתיאום עמדות בין חברות מסחריות ולכל התארגנות

בעלת סממנים קרטלים. הקיריצו התפתחו, שלא לומר נוצרו, בתמיכה ובעידוד של

המדינה היפנית. שיטת העבודה היתה מאופינת בקשרי גומלין בין כל החברות ביפן.

צורה זו אכן מתאימה לניתוח של אולסן על היווצרות קשרים מורכבים המקשים על

משתנה במצב מתאימות החלטות שלקבלת יותר טובה הבנה לנו הותן ניתוח .

המשבר.

ביקורת על אולסן

ביקורת על גישתו של אולסן . לדעתו הדמות של)David Knoke )knoke, 1994ל

ייצוג נכון לדרך הפעולה האדם הפועל אגוצנטרית להשגת תועלת מקסימלית אינה

החברתית ולמניעים המביאים אנשים להצטרף לקבוצות של אינטרס מיוחד. הוא חולק

על הדעה שקבוצות יעדיפו את האינטרס התועלתני בכל מקרה, על חשבון הטובה

הנזקפת לכלל החברה.

http://www.seri-levi.com/

10

הסברים אחרים אפשריים לקשר קריצו-משבר

כלכלה אתנית

Murray Sayle ( 1998 טוען ,Sayleכי הבעיות הכלכליות שלפניהן ניצבת יפן הן )

תוצאה של המבנה החברתי שלה. לדעתו יפן היא כלכלה אתנית שמטפורת היסוד

מספק הסבר תרבותי למשבר וטוען כי ללא מהפכהSayleשלה היא יפן כמשפחה.

חברתית לא תעלה כלכלת יפן על דרך המלך. הכלכלה האתנית שהביאה את יפן

סבור שהיסודות השמרניים בחברהSayleלהצלחה היא זאת שמביאה את הכשלון.

חזקים ולכן לא צפויה רפורמה שכזו.

Sayleמדבר על שחיתות מבנית בכלכלה היפנית. הכח מוחזק בידי הביורוקרטים

שמנהלים את המדינה לפי טעמם ולמעשה לא כפופים לחוק. במשפחה צריך לדאוג

מזכיר כי ביפן בה ישSayleלכולם לעבודה ואם מישהו בחובות הרי שכולם יעזרו לו.

יכלו לקבל שיעורי חסכון פרטי גבוהים מחד, ושיעורי רבית נמוכים מאידך עסקים

מימון מהון פנימי ללא צורך במשקיעים זרים. הוא מסביר זאת כ"לא למכור לזרים את

העסק המשפחתי".

Sayleרואה השלכות שליליות להיותה של יפן כלכלה אתנית. לדעתו העיקרון היפני

של תעסוקה מלאה ,המוסבר עפ"י מטאפורת המשפחה כצורך לדאוג לכולם, פוגע

ביעילות הכלכלית. לדעתו אחת הסיבות לכשלון הכלכלי היתה ההנחה של הבנקאים

היפנים שחבריהם הביורוקרטים יסייעו להם להחלץ מכל בעיה.

Sayle.סמית אדם בנוסח שוק כלכלת לאימוץ הקוראים יפן בתוך קולות מצטט

ל נראה תאצ'ר רייגן- של מבעיותיהSayle הקפיטליזם יפן את שיוציא המודל

הכלכליות.לדעתו היפני צריך לדאוג לעצמו ומתוך כך תצמח התועלת לכלכלה היפנית.

יחד עם זאת,בנימה פסימית, הוא טוען שמאחר והאוכלוסיה ביפן מזדקנת , כוחם של

השמרנים יגבר ושינוי לא יגיע.

ההצלחה משחיתה" 1999בשנת הנקרא ספר לאור יצא Why did Japan Stumble ? “

)9)Freedman,199 80 ששמו הוא מעין מחווה לספר שיצא בתחילת שנות ה , Why

did Japan Succeed . , את בנימין במבוא לספר , מצטטשערך את הספרפרידמן

פרנקלין באומרו "ההצלחה השחיתה אנשים רבים" . פרידמן משלב הבטים תרבותיים

בניתוח שלו. אך מודע למגבלות השימוש ב"תרבות" ככלי ניתוח יחיד פרידמן מציין כי

בקצב משתנים לא המוסדות משתנה במציאות שונים. מוסדות שונות לכלכלות

היטב הצליחו כה שעד במוסדות מדובר כאשר מחריפה זו בעיה מהיר. מספיק

http://www.seri-levi.com/

11

במשימותיהם. לדעתו ביפן הסיכון של טעות גבוה הרבה יותר בגלל היותה של יפן

. הרסטורציה של מייג'י הביאה, ולכן הנטייה לשמרנות תגבר אף יותרענייה במשאבי

ההכנות התחלת עם נפסקה היא אך מערבי, מבנה אימוץ לכיוון לתנועה אמנם

זאת למלחמת העולם השנייה. יחד עם פרידמן אומר כי אי אפשר לדעת אם שיטה

יפן עד שנות ה להצלחה שהגיעה אליה . השיטה טמנה80אחרת היתה מביאה

יפן של עם המעבר שינויים. עם להתמודד קושי של אינהרנטית חולשה בחובה

יותר אינדיבידואליסטיים לתחרות אגרסיבית בשווקי המערב החלה תנועה לכיוונים

ונוצר חוסר אימון בנורמות. הגישה היפנית המבוססת על אימון שהובילה בין השאר

לכך שמערכת הרישום החשבונאית היתה עמומה למדי ,הובילה להחלטות עסקיות

מוטעות ואפילו לשחיתות אך כל עוד נמשכה הצמיחה, היא כיסתה עליהן. בארבעים

השנים שאחרי המלחמה הצורך בגמישות הושג ע"י עבודה קשה יותר , ולא ע"י ויסות

יהיה לחשוב נוצרו הסדרים המקשים מאד על פיטורים. הגיוני כמויות כח האדם.

שכלכלה הנדרשת לשינוי אך מתבצרת בתוך הרגליה הישנים לא תהיה כלכלה בריאה.

חוסר ההתאמה יביא בסופו של דבר למשבר. אך מסורת תרבותית היא לא דבר שניתן

עד" "לשימוש תוית מודבקת היתה היפנית לשיטה לדעתו בקלות. ולשנות לנטוש

והתאריך חלף.

מיג'יסטורצית לדעתו הרפורמה הנדרשת צריכה להיות עמוקה ומשמעותית בדומה לר

ותהליך השיקום שלאחר מלחה"ע השניה.

קונפוציוס שנשכח(morishima ,1999)באותו ספר כותב מורישימה תחזית קודרת המוביל את יפןה

לדעתו ,הכלכלי ללא תקווה להחלץ. בדרך דטרמיניסטית , להמשך המיתון והדשדוש

מצבה של יפן רק יחמיר וכלכלתה תגיע לקריסה.

עיקר טיעונו הוא שהקפיטליזם ביפן הוא "קפיטליזם של המדינה" שנבנה מלמעלה על

תשתית תרבותית של ערכי קונפוציוס. הקונפוציאניזם היה הבסיס המוסרי למערכת

ומחויבות. הקפיטליזם היפאני נבנה כ לויאליות שיתוףכלכלית המבוססת על אימון

של אינטרסים עסקיים וממשלתיים. ההגנה של הממשלה על הבנקים עודדהפעולה

אותם לסיכונים לא שקולים, שהיו בעוכריהם.

עם הכיבוש האמריקאי חל שינוי משמעותי בתכני הלימוד בתי הספר ביפן . כתוצאה

מכך, לדעתו, קם דור אשר לא ידע את קונפוציוס, והערכים עליהם הושתתה המערכת

הכלכלית כבר היו זרים לו. ומכאן החלה המפולת. לדעתו נדרש שינוי ל"קפיטליזם

מלמטה" המוכוון לשוק.

מורישימה פסימי וטוען כי התרבות הפוליטית היפאנית, יחד עם הזדקנות האוכלוסייה

וגורלה של יפן נחרץ.פורמהכל רימנעו

http://www.seri-levi.com/

12

דיון דרך הגישה המוסדיתניתן להצביע על מסלולכי בניגוד לשיח הכלכלני הרווח, לאבמהלך לימודנו ראינו

וראינו שכל העולם יתכנס אליו בסופו של דבריחיד הכרחי לארגון "נכון" של קפיטליזם

את מגוון השיטות שבהן התארגנו כלכלות העולם.

ראינו,ואף סקרנו את חלקן בעבודה זו, מספר גישות המנסות לנתח כיצד מתארגנת

כלכלה וכיצד ניתן להסביר מבנה ארגוני של חברות בכלכלה מסוימת. עמדנו גם על

הגישה המוסדית שהיא למעשהראינו את חסרונותיהן ככלי ניתוח. בסופו של תהליך

אקלקטית ומנסה לאסוף את היתרונות מכל הגישות הקיימות.

ברוח זאת ננסה לבנות אמירה מתוך כלל הגישות וההסברים שראינו בעבודה זו. יפן ,

כמדינה בה הקפיטליזם הגיע מאוחר יחסית, לא עברה את כל שלבי ההתפתחות של

, תוך קפיטליזם נוסח אמריקה אנגליה ומערב אירופה. הקפיטליזם נבנה מלמעלה

ערכים תרבותיים על במודל מתאים הנשען ובחירה הקיימים הכרה של המודלים

יפאניים. הניסיון האמריקאי להשליט כלכלת "שוק חפשי" ופירוק הזאיבטסו לא הביאה

לתוצאות המקוות. האליטות ביפן ראו את העולם אחרת ובנו כלכלה הארוגה בתוך

עצמה ברשת של קשרים ומחויבויות. הערך התרבותי של חיסכון הביא לכך שיפן יכלה

מקוםלבנות את עצמה מתוך עצמה. ולתת מקום נרחב לבנקים היפניים בכלכלה.

כיוצרת הרמוניה ומשלבת בין האלמנטים. לא כגוף שצריך לזוזבשוק הואהמדינה

בהסדרים שלווה , חוץ בהשקעות הצורך חוסר לעבוד". לשוק ו"לאפשר הצידה

מוסדיים שהקשו מאד על השקעות כאילו, איפשר ליפן להמשיך בשיטת ניהול העסקים

הסברים לא. ומה ראוי מה של אמריקאיים לערכים עצמה להתאים בלי היפני

שראינו כלכלניים נאיביים טהורהשל תועלתנות ,או עלות הטראנזאקציה נ ראים לנו

אינם אם גם עסקים העדפת של מקרים הרבה בקיריצו ראינו כבלתי מתאימים.

מביאים "יעילות" עיקר מהותו של הקיריצו, אם ננסה לנסח זאת במשפט אחד, היא

היותו רשת ולא יחידות נפרדות. ובכך גם הצלחתו וגם זרעי כשלונו. ב"כלכלה אתנית"

,שלפחות כפי שאני הבנתי אותו רואה בכלsayleכשלעצמה לא מצאתי פגם, בניגוד ל

הסדר בין חברות חטא כלפי ערכי השוק החפשי. אינני סבור כי ההצלחה משחיתה

כפי שאומר פרידמן ,אבל נראה לי שהצלחה כלכלית הבאה בדרך מסוימת מובילה

לחיזוק האמונה בצדקתה. זאת מהסיבה הפשוטה שאיננו יכולים לדעת אם דרך אחרת

היתה מובילה לאותה הצלחה. ישנו פתגם אמריקאי , שבתרגום חופשי אומר "אם זה

לא שבור - אל תתקן את זה". ככל שהשיטה מצליחה יותר כך קשה לראות שהיא

מפסיקה להתאים לנסיבות המשתנות. שיטות החשבונאות היפניות עזרו למנהלים

היפניים להיות חפשיים מלחץ בעלי מניות המעונינים ברווח לטווח הקצר, ואיפשרו

http://www.seri-levi.com/

13

גם שהסדרים מוסדיים שכאלה להם השקעה בפרויקטים ארוכי טווח. אך התברר

איפשרו כשלונות ארוכי טווח שלא התגלו בזמן , ולמעשה , כפי שכבר ציינו גורמים לכך

שמזמן לזמן מתברר עד כמה עמוקה הביצה בה שקעו הבנקים היפניים.

תהליכי המשחק", באמצע הכללים את "שינו ליפנים אחר, בהקשר שנאמר כפי

הגלובליזציה שהביאו לתנועות הון חריפות וזעזעו את הכלכלות המתעוררות השאירו

במדורי הכלכלה וגם הארועים במאמרים שקראתי, תיאור ללא תשובה. יפן את

בעיתונות היומית מראה שיפן התקשתה לענות למשבר בזמן התרחשותו ,ולמעשה ,

להחלץ והמדינה הכלכלה על הקשו המקובעים האינטרסים אולסן, שצפה כפי

מהמשבר.

השיח הכלכלי והחברתי בסוגית התחרות העסקית בין יפן לארה"ב היה נגוע לא מעט

במאפיינים לאומניים וגזעניים. "היפנים הם" . האויבים הנכנעים של אתמול מאיימים

לכבוש אותנו היום. נלווה לכך גם האמונה הכמעט דתית שהקפיטליזם האמריקאי הוא

את לקבל קשה היה לכן לכך. הראויה הדרך וגם עסקים, לעשות הנכונה הדרך

ההצלחה היפנית, והכשלון כשהגיע נתפס כצפוי מראש , שלא לומר משמח.

הכל היה ברור. השיטה היפנית בדרכה לכבוש את העולם.–לפני חמש עשרה שנה

– גם אז היה ברור –לפני שנה וחצי, עת מדד דאו ג'ונס ומדד נאסדא"ק היו בשיאם

הכלכלה היפנית ריכוזית ומושחתת - תחי היוזמה החופשית האמריקאית. מאז , ועוד

בהתאמה. 75% ו25%לפני קריסת המגדלים התאומים, השילו מדדי המניות כ

ראינו בארה"ב את "הכלכלה החדשה" , בה ארגונים ללא כל רעיון כיצד ירויחו סנט

אחד, הגיעו לשווי שוק של מיליארדי דולרים ומשם צנח מחירם לאפס. התהליכים

החדשה" מקשים "הכלכלה של ונפילתה עלייתה את שליוו והכלכליים החברתיים

להמשיך ולקבל את האתוס על היד הנעלמה המביאה את השוק למחוזות חפץ. לא

ראינו כיצד בעלי המניות מאלצים את המנהלים למקסם רווחים. ראינו לעומת זאת

כיצד אנליסטים ממולחים מגדילים את רווחי הבנק בו הם מועסקים בספקם תחזיות

חסרות בסיס לרווחים עצומים. שיטות המאירות באור אחר ,אירוני משהו, את תיאורית

המניחה פרט יודע כל ומחליט בתבונה. rational choiceה

התבדו. כביכול, מוחלטות ואמיתות, התנפצו מיתוסים וטושיבה הרבה היטאצ'י

מפטרים עשרות אלפי עובדים. מאידך ממשל בוש ,הרפובליקני אולטרא-ימני, החליט

להזרים עשרות מיליארדי דולרים לחברות התעופה המתקשות להתמודד עם השינויים

המתחייבים מהמצב החדש אליו נקלעה ארה"ב.

מתברר שאין דרך נכונה ואין קפיטליזם אחד המתאים מכולם לעשות בו עסקים. אין

ערובה ששיטה אחת תביא את ההשגים הכלכליים ואת הצמיחה האינסופית.

http://www.seri-levi.com/

14

http://www.seri-levi.com/

15

ביבליוגרפיה,עלייתן ונפילתן של אומות, עברית : אהרן אמיר עם עובד תל אביב 1982אולסן מנקור ,1

בורסטין דניאל – ין! האימפריה היפאנית החדשה והסכנה לעולם המערבי. עברית : עמנואל2

1988לוטם כתר הוצאה לאור ירושלים

Freedman , C.,1999,. The Catatonic Economy. In: Freedman )eds( Why did

Japan Stumble? . Massachusetts : Edward Elgar.

3

Hammilton G. Biggart N.W )1998( ,"Market'culture and Authority : a

comparative analisys of Management and Organization in Far

east" ,American Journal of Sociology, Vol 94 supplement s52-s94

4

Knoke David, 1990, Political Networks, Cambridge, Cambridge University

Press, pp 62-66, 69.

5

Maman Daniel,1999,"the Social Organization Of the Israeli Economy: A

comparative analisys",Israel affairs '5)2&3( 87-102

6

Morishima M.,1999,. Why do I expect Japan to collapse?. In: Freedman

)eds( Why did Japan Stumble? . Massachusetts : Edward Elgar.

7

Orru' M. Hamilton G. Suzuki M.,1989,"Patterns of Inter-Firm Control in

Japanese buisness",Organization Studies, 10)4(,549-574

8

Sayle Murray - The Social Contradictions of Japanese Capitalism, The

Atlantic Monthly ,Boston ,Jun 1998

9

http://www.seri-levi.com/

16