כל השעורים בקורס המבנה של הכלכלה...

http://www.seri-levi.com

2.............................................................1 מספר שעור2000 אוקטובר30 שני יום2.....................................................................................2000 נובמבר06 שני יום

5.........................................................................................אחד שיעור חסר הייתי5.....................................................................................2000 נובמבר20 שני יום7....................................................................................................00 נובמבר27

8....................................................................................................ומשפט כלכלה9..................................................................................................2000 דצמבר4

11..................................................................הפסקה ללא דיברתי אני דצמבר11Theoretical and comparative perspective..............................................11

11..............................................................................................................תקציר12............................................................................................................הקדמה

13..............................................................................ומכניזמים כלכליות תיאוריות15..........................................................................................סוציולוגיות תיאוריות16.................................................................................................מקרים השוואת17............................................................................................................מסקנות

SCALE AND SCOPE......................................................................................17Scale, Scope, and Organizational Capabilities......................................17

20........................................................ הערות בלוייית נדב של המלומדת הרצאתו27....................................................................................................הגענו כאן עד

27..............................................................................................מיכל לפי המאמרJohn Scott:....................................................................................................32

Controlling Constellation in Britain..............32 בבריטניה שליטה קונסטלצית36................................................................................................. ינואר14 שיעור

Corporate Webs: The Latin Pattern.........................................................3947........................................................................................ביפאן עסקים קבוצות

העצמאיות הקבוצות גם מעניין. אבל פחות מכירים. זה שאנחנו למבנה יותר דומה הדדיות. החזקות שיש רואים אנחנו כאן היפנית. גם מהתרבות מושפעות מאד הללו

השוק עם משולבות העצמאיות – מזה . ויותר נשיאים" וירטואלי "מועדון יש להן גם48...............................................בכל. משולב שהכל משולבת רשת יש הפנימי. וכך

48.......................................................................................................פיקוח דגמי49.(inter firm relation) הפנימי השוק קבוצת של הפירמות בין ויחסים אנכי פיקוח

56.....................................................................ליאור. של הרצאתו2001 מרץ1256................................................................................................הטייוואני המודל

61.....................................................................................חלקים: שלושה במאמר61...................................................................עסקיות קבוצות להופעת הסברים

71.....................................................................................הגלובליזציה של המקור71...........................................................................עולמית פיננסית ומערכת כסף

72...................................................................ואנשים סחורות של וניידות תחבורה73................................................................הגלובלית בכלכלה חדשות יצור צורות76................................................................................................................מבוא

76..............................................................................................................תקציר77........................................... (54) קוריאה ודרום טייואן ביפן כלכליות התפתחויות

78..הניתוח( בתוך שילבתי כי אדבר לא– ( 57תעשייתי) ארגון של דפוסים שלשה )על78............................................................................................. (61) השוק הסבר

80...................................................................................... (69) התרבותי ההסבר82........................................................... (75) ארגוניות ופרקטיקות הסמכות מבנה

87................................................................................................... (87) מסקנות88...............................................................................................ורד של הערותיה

89...........................................................................................................: שמריתEvidence from South Korea, Taiwan and Japan....................................90

mailto:[email protected]

1

http://www.seri-levi.com/




1 מספר שעור2000 אוקטובר 30 שני יום

)איחרתי...( בקורס נושאים יהיו מה סקירה

מ"הארץ" כתבה צילום– 2 פריט

וכו'. חוץ "התמקדות". מיקור גדולות. לדוגמה בחברות ניהוליים תהליכים מציגבבגדים. אופנות שיש כמו ניהוליות אופנות יש

ניהוליות. אופנות על משפיע מה נראה

אלא הכלכלי במובן זה. לא על התאגידים. נדבר משטר הוא המפתח ממושגי אחדהסוציולוגי. במובןסוציולוגי. הסבר לעומת כלכלי הסבר נראה

מ"הארץ" מאמר– 3 פריטבכך. נדון . אנו אמריקאי – אסיאתי – יפני שונים כלכליים מודלים מציג

דף( )מצורף הקורס דרישותנוכחות(1אותו. ויסקור מאמר יקרא אחד כל בתורנות(2בכתה. הצגה אחר. שיכלול או כזה נושא על עמודים10 קצרה עבודה(3

למד נ מה

הקדמה(1 התיחסה לא בתחילתה ארגונים. הכלכלה לחקר מתיחסת הכלכלה כיצד(2

לקנות אם שמתלבט קבלן של דוגמה !!. מציג1937 "פירמה". עד למושג יש לאחרים. ואז ימכור אולי – בעצמו ייצר בעצמו. ואם אותם לייצר או חלונותבשוק. או בפירמה או חליפין

אישיות היא בע"מ בע"מ. חברה החברה המצאת לדוגמה – וחוק כלכלה(3 הישראלי המצב של (. השוואה4 מספר עצמה. )פריט בפני משפטית

דוגמאות. מספר לאמריקאי. נתן גרמני לעומת אנגליים – אמריקאיים ? מבנים קפיטליזם של אחד סוג יש האם(4

ועוד ושינויים הקיים . המצב הכלכלי בעולם לנו נטייל וכך למשל

2000 נובמבר 06 שני יום

מאמרים. הרבה אומר סטודנטים- זה7 נותרוא'. סמסטר למשך3205 לחדר עבר הקורס

הקודם. בשעור שנאמר מה על חזרה


2





בנושא לימודינו את נתחיל

הכלכלה של סוציולוגיההסוציולוגים.( לעמיתיהם מתיחסים תמיד לא הכלכלנים כי עינינו את ) מאירבכך. עוסקים לא סוציולוגים מה משום בכלכלה. היום רבות עסקו המייסדין האבותהיום. של בסוציולוגיה ביותר המענינים הנושאים אחד זה לדעתו

עצמם את מגדירים ממן וד"ר יונאי , ד"ר גבאי מחיפה, ד"ר תלמוד אילן ד"רכלכלה. של סוציולוגים

הרבה. אין בעולם בכלל

בהתהוות. תחום הסוציולוגים ( . אגודת1 מספר )פריטASA של האתר מתוך דף לנו מציג

הכלכלה. של סוציולוגיה של סקציה הגדירו חודש האמריקאיים. לפני? עושים הם ומהoסוציולוגי מקרו בניתוח כלכלהoחברתית. למשל תופעה . הוא שוק כלכליים. למשל מוסדות של סוציולוגיה

אפורה. כלכלה שיניים. למשל רופא בחירת של התהליךoהן שהפירמות היא ותעשיות. הטענה ארגונים – הפירמות של סוציולוגיה

המרכזי. האקטורoועוד. כלכליים, ג'נדר, תרבות ללא כלכליים מוסדות בין יחסים

הקריאה(. ברשימת1 מספר )פריט האנציקלופדיה מתוך יציג עכשיו

היסודותהמייסדים. האבות

כלכליים מודלים להפעיל האנושי". ניסה "ההון המושג את שפיתח כלכלן – בייקרועוד. בחירות משפחה, דפוסי כמו שונים בתחומים

שלו. את תרם ויליאמסון גםהשפעות

50ה שנות של ואמריקאית גרמנית, צרפתית סוציולוגיה

המאה תחילת של גרמניתמישהו. ועוד וובר, זומבק

תחזית היתה מהם אחד הקפיטליזם. לכל שאלת היא אז אותם שהטרידה השאלהשיקרה. למה אחרת

היחסים על משפיע האקטורים מספר כי הכסף( אמר של פילוסופיה )בספרו זימלטריאדה. לעומת ביניהם. דיאדה

של התחרות של העמוק המבנה מה על מאמר עשו וגדי האירוויזיון. דני על המאמרהאירוויזיון.

בהכשרתם. כלכלנים היו וחבריו התיאורטית. הוא התשתית את הניח וובר

באיכות. הזול את ורציונלית. לקנות אישית היא כלכלית פעולה בכלכלה גם , וצריך משמעות יש חליפין שלכל טען חברתית. וובר היא פעולה כל וובר לפי

וכל העוצמה מנושא מתעלמים הכח. בכלכלה ומאבקי העוצמות את בחשבון להביאשוים. לכאורה השחקנים


3





ועוד. מוס צרפתים. דיורקהיים של הסוציולוגיה נוצרה קשר מתוך דווקא ולאו במקביל אותה להחליף שצרך וטענו הקלאסית לכלכלה ליחיד. התנגדו ולא לחברה חשיבות

הכלכלה. של בסוציולוגיה השולית. התועלת תיאורית דאז. למשל הכלכליות התיאוריות את הכירו לא הם

שאבדה. הסולידריות את ליצור איך חיפש הוא כי העבודה חלוקת את חקר דירקהייםהחברתיים. החיים לתוך המוסר את להכניס איך

עלתה לארה"ב והגירהWW2, תרבותי כמרכז אירופה של מעמדה ירידת עםהאמריקאית. הסוציולוגיה

כלכלה. של הסוציולוגיה של התחום מת ואז ותת תחומים לכלכלה. נוצרו שקשור מה כל על בעלות לעצמם לקחו הכלכלנים

הכלכליים. מהנושאים לגמרי כמעט התעלמה אבל תחומים של הקולקטיביזם לעומת האמריקאית האינדיבידואליסטי לאתוס לדעתו קשור זה

האירופים.

הכלכלה. של סוציולוגיה היתה לא80 ה לשנות30ה שנות בין למעשה מוסדית. לעומת מתמטית – הכלכלה של הדיסיפלינה בתוך מאבק היה30ה השנות

לחלוטין. אחר צביון וקיבלה הפסידה המוסדית הכלכלה מדוע בוחן מחיפה יונאי ד"ר

שהיה מהחברה. פארסונס חלק היא שכלכלה להגיד ניסה סמלסר עם יחד פארסונסוחברה. כלכלה על ספר כתבו סוציולוג שנהיה לכלכלה פרופסור

יחידה. אפיזודה היתה וזו

הכלכלה. של החדשה הסוציולוגיה החל80ה בשנות? למה

הם שהמודלים טענו החברה. הם מדעי כל על להשתלט החלה הכלכלה מאוימים עצמם את מצאו הכלכלי". הסוציולוגים אוניברסליים. "האימפריאליזם

הכלכלה. של היסוד מושגי את לבחון והתחילוהסוציולוגיה. לפרחי חדשים תחומים למצוא צורך היה גדלה שהסוציולוגיה וככל

לא – )חברתיות רשתות של החלשים". חוקר הקשרים של "כוחם פירסם גראנובטרמחשבים( של

פעילות , שכל אז מהפכנות בכך , והיתה הכלכלית התיאוריה כנגד אמר–"משוקעות" חברתי. במבנה משוקעת כלכלית

טריביאלי. לנו נשמע זה היוםהכלכלה. של הסוציולוגיה של מחדש לידתה היתה זו

הסוציולוגיה. של לבין הכלכלה של היסוד הנחות בין השוואה נערוך אנחנו

2 דף אלמנטים. מיני כל דרך סוציולוגיה מול 1הכלכלה המרכזי" של "הזרם בין השוואה

האקטור. למשל

האקטורהיחיד, האדם. – בכלכלה

סוציולוגיה כלכלה תמיד היחידים

עם באינטראקציה האדם. כל היחיד

ניתן החברתית ההתנהגותאקטור

.20 ה משנות זרם אותו עליה. זה ונלמד בה מאמינים היום של הכלכלנים שרוב תפיסה 1


4





הבניה החברה. וישדבר. לכל חברתית

המוטיבציות עפ"י להסבירהיחידים של

הבא. בשיעור המשך

אחד שיעור חסר הייתי

2000 נובמבר 20 שני יום

? קיימים ארגונים מדועהמוסדית: בכלכלה גישות כמה יש

The Alchian-demestetz Approach עם נתחילהעובדים. על לפקח הפירמה מטרת

ישתמטו. ולא שיעבדו העובדים על מפקחים המנהליםהמניות. בעלי יפקחו המנהלים עלאחרת לגישה ונעבור משכנע ממש לא זה

Wiiliamson של ותנאים ספציפיות השקעות עם בשוק ניהול של בעיות לפתור כדי קיימים ארגונים

וודאות. אי

טרנזאקציות. ליצור כדי אלטרנטיבים אמצעים שני הם והיררכיה שוק כאשר וחוזים תחרות מחירים הם . היסודותgovernance mechanism אילו

שוקית. ניהול צורת לזכויותיהם. זו מודעים המעורבים הצדדים

הקונים את ליידע הבוסים. שתפקידם אילו – צד\שלישי עם חליפין היא אחרצ צורהלזכויותיהם. והמוכרים

בתיאוריה התנהגותיות הנחות יש באופן רציונלים האקטורים– bounded rationality מוגבלת רציונליות(1

המציאות. על מושלם ידע להם ואין העתיד את לצפות יכולים אינם כי מוגבל שלנו לאינטרסים בהתאם פועלים אנחנוopportunism - – אופורטוניזם(2

לנו מהזמן. קשה חלק מהאנשים חלק אלא – הזמן כל רמאויות. לא כדי תוךשכאלה. התנהגויות מפני הגנות לבנות לא. וצריך ומי כזה מיהו לחשוף

הללו. מההתנהגויות הנובעת העלות את לצמצם ינסו ארגונים

נמוכות. קבועות עלויות בה יש כי טובה היא השוק של הניהול צורת שיתאים בעיות בהירארכיה. יש נשתמש ולכן ברירה אין אבל יפתור תמיד לא שוקהירארכיה. ויש שוק להם

קונה דני פשוט. למשל הכל – העסקה תתפתח כיצד לוודא יכולים הצדדים שני אםבשוק. נענענענע. לא הם החיים טווח. אבל קצרת אינטראקציה – פשוט חוזה


5





וכיו"ב. ביצוע אספקה, רמת מועדי – וודאות אי רמת יש מסחרי בחוזההירארכיה. צריך – יותר מסובך שזה ככל

ציוד. לפעמים לקנות צריך מחשבים לייצר – בעסקה הספציפית ההשקעה רמת רמת את מגדיל ספציפית". זה "השקעה נקרא וזה מסוימת לעסקה רק היא השקעה

בלחץ. שהשני יודע הוא הקונה. כי מצד לאופרטוניזם הסיכוןההירארכית. הניהול שיטת את יעדיפו גדל הזה שהסיכון ככל

חברה. ביחד יקימו הם מחיים יקנה שמשה במקום

הסבר:וחוזה. מחירים תחרות על המבוסס מכניזם הוא שוק

מפקח. השלישי לפחות. כשהצד צדדים3 עם חליפין של סוג זה היררכיהמהשוק. ההיררכיה את מבדיל הפיקוח של האלמנט

ביקורות: שתילמשל. מהתועלת . מתעלמים בעייתי הטראנזאקציה. וזה עלות על הוא הדגש(1 ההיסטוריה, התרבות אטומיסטית. איפה מאד – סוציולוגית ביקורת(2

בהם. שקועים שאנחנו היחסים של המשותפת, הרשתות

היתה ארגונים יש למה השאלה הכלכלה. עצם מדע מתוך סטייה שזו להדגיש צריךמהפכנית.

התיאוריות. יישום על נדלג

: שניה שאלה? להתנהל צריכה הפירמה כיצד ביניהם מסכימים בפירמה שקשורים אילו האם

הארגון. לתוך פנימה להסתכל נסיון זה: רקע

the modern corporation and private – ומינץ ברל חוקרים שני– 1932property

הציבוריות. המניות חברת , נוצרה השתנה האמריקאית הכלכלה של שהאופי אמרו ריכוזית קטנים. מבעלות מניות בעלי אלפי מאות בבעלות להיות הפכו הפירמותלמפוזרת.

מוסדיים. ויש פרטיים יש של שוטף ניהול לבעלות. אין הניהול בין הפרדה שחלה הוא שלהם התיאורטי הטיעון

הבעלים. המנהלים. בידי היא שהעוצמה הארגונים. ההבנה של בתיאוריה למהפכה הביא זה

המנהלים. משל שונים המניות בעלי של האינטרסיםעוצמה. של מניעים למשל יש

החברה. מדעי כל על השפיעה – המניג'יריאלית התיאוריה כזה. אבל דבר אין למשל אמפירית. בישראל נכון לגמרי לא שזה שטענו חוקרים יש

הזו. התיאוריה את קיבלו כולם

השחקנים. מיהם ושואלת התיאוריה עקרונות את שקיבלה הסוכן תיאורית– 1975 מקנים לעסקה. הבעלים הצדדים שני שהם Agent Principleובעלים. סוכנים

הסוכנים. מהחלטות מושפעת הבעלים של החיים לסוכנים. רמת סמכויות: בעיות יש

אחד. בקנה עולים לא האינטרסים(1עלות. ללא מושלמת בצורה הסוכנים על לפקח יכולים אינם לעולם הבעלים(2


6





אינפורמציה יותר תמיד יש לסוכנם(3הבעלים. כנגד אופרטוניסטית התנהגות של האפשרות – הסוכן בעיית(4 נסיונות יש הבעלים של באינטרסים הפגיעה את לצמצם כדי – הסוכן עלויות(5

עלויות. "עלויות יש נאותה. ולכך לא התנהגות של האפשרויות את לצמצםמנגנונים. יש הפיקוח. ולכך עלויות שזה–הסוכן"

00 נובמבר 27

הקודם. השיעור על קצרה חזרה 14:20ב נתחיל הבא משבוע

הסוכן. בעיית עם נמשיך לפקח אמורים המנהלים. שהם במועצת הבעלים נציגי שהם חיצוניים דירקטורים

יותר.

מאד שהיא הזו התיאוריה למשל. לפי מחויבויות. אופציות ויצירת תמריצים על דיברנוממשמע. תפקיד יש לשוק – היום דומיננטית

השוק. דרך היא הסוכנים על לפקח הדרכים אחת המניות ערך של וירידה בעליה אותם יעניש השוק כשורה לא יפעלו הסוכנים אם

בבורסה.

ביקורות: לרווחים רצון ע"י רק מונעים הם אדם. כאילו בני של ריאלית לא תפיסה(1

מניעים. עוד כלכליים. וישוהמשקיעים. ההון שוק כלפי ממוקדת תיאוריה זו(2

שלישית: סוגיה? אחרים מארגונים יותר שמצליחים ארגונים יש מדוע

זו. לשאלה גישות שתי מבנה בגלל יותר מצליחות מסוימות פירמות – ביצועים מבנה של פרדיגמה(1

רכב )לדוגמה לתעשיות מסוימים מאפיינים פועלים. ישנם הם בה התעשייה ריכוזית . בתעשיההתעשיה של הריכוזיות מידת מלונאות(. למשל ביטוח

קטן מספר ע"י ששלטת כזו היא ריכוזית גבוהים. תעשיה יותר יהיו הביצועים מחסור ליצור יכולים וסמויה. הם גלויה בצורה פעולה המשתפות פירמות של

(. דיפרנציאציההמדינות ברוב חוקי לא למשל. )זה מחירים והעלאת בשוק שכאן היא היצרן. הבעיה בידי לשבויים הצרכנים את הופכים מוצרים של

התעשיה בתוך שהשונות עקא הפירמה. דא ולא התעשייה היא הניצוח יחידתהתעשיות. בין השונות מאשר גבוהה

וגיוונם המשאבים כמות בגלל וזה – ניתוח כיחידת הפירמה על נסתכל(2 אנושי/ / פיזיים/משאב פיננסיים – משאבים סוגי ופירמה. ארבעה פירמה לכל

הבדלים יש – כאן יש בסיסיות הנחות ויוקרה( שתי ידידות )אמון ארגוניים הללו ההבדלים – הפירמות(. שתים של )ההטרוגניות פירמות בין משמעותיים

שונות גישות קלאסית. יש הניאו מהכלכלה חורגות הללו יציבים. ההנחות הם


7





? פעולה לשתף יכולות פירמות כיצד פעולה. שיתופי יש זאת הכלכלה. ובכל של האידיאל שהיא לתחרות מנוגד שת"פ

– עצמאיות יחידות הן פירמות. פירמות או אנשים היא הניתוח יחידת בכלכלה פעולה. שיתופי שבודקים המוסדית בכלכלה מחקרים יש האחרונות אטומיות. בשנים

לרמות. המוטיבציה לעומת תמריציםלשת"פ עיקריות דרכי שלש זאת לעשות יטו לא המנהלים ולכן חוקי לא זה המדינות - ברוב גלויה קנוניה(1

השמש. לאור את ולהביא מדי יוצר להוזיל לא למשל ביניהם מסכימים – סמויה קנויה(2

ואז המצב את לנצל ינסה מישהו תחרות. תמיד היתה כאילו למצב המחירים מעט שיש . בתעשיה משפיע התעשייה הקנוניה. מבנה נשברת דבר של בסופוממש. של תיאום לא להבנה להגיע קל יותר דומות ועלויות יצרנים

של צורה כל – חוזיות משותפים. בריתות ומיזמים חוזיות בריתות יש – בריתות(3 מוצרים להפיץ או לייצר לתכנן לפתח היא המטרה כאשר פעולה שיתוף יחסי

חדשה פירמה ואין אוטונומית נשארת מהפירמות אחת כל כאשר משותפים פירמה נוצרת אבל דומה המטרה – משותף היחסים. מיזם ניהול שמטרתה

משאבים. של במשותף ? ניצול שת"פ לכזה יכנסו שפירמות חדשה. מדו נמוכה לגודל. עלות יתרון יצירת מקורות. למשל של ממגוון נובע סינרגיזם. זה

/ אסטרטגית וודאות אי / ניהול ממתחרים חדשים. למידה לשווקים בכניסהכך. על מאד משפיעה המוסדית . הסביבה קנוניה ליצירת סיוע

.1937 עד מהפירמות התעלם הכלכלה של סטרים שהמיין הוא להראות שרצינו מהלבעיות. מתיחסת הכלכלה כיצד ונראה הללו לתיאוריות נתיחס אנחנו בהמשך

ומשפט כלכלה התאגיד. משטר– Corporate governanceבע"מ. החברה היא האלף המצאת

הרבה קובעים החוזים דיני – חברות התאגידים. חוקי פועלים בה החוקית המסגרתהעולם. בכל אחת חוקית מערכת מאד. ואין

גרמניים. ניחוחות וקצת אמריקנית האנגלו לדפוס שייכת מישראל. ישראל נתחיל יש חוק. בישראל פי על מוכר לארגון יחידים של להתארגנות כולל שם – תאגיד

/ שותפות שיתופית/ עמותה חברה/ אגודהרווח למטרת התאגדויות – עסקיים תאגידים

המשפטית האישיות עקרונות. עקרון שני – חברה(1 המניות שלבעלי האחריות הגבלת הנפרדת. ןעקרון

החברה. לחובות לכל ולחוד ביחד אחראים כולם – כללית שותפות(2

החובות. בחובות חייב יהיה לא מוגבל שותף – מוגבלת שותפות(3

– כללי שהשקיע. שותף מוגדר לסכום מעבר השותפותהאחרים. השותפים עסקי את שמנהל מי

עסקיים. תאגידים על רק נדבר אנחנו

החדש. החברות חוק


8





בדרך מקימים מיחידים. שותפויות מס פחות משלמת חברה. חברה להיות משתלםמוגבלות. ועסקאות ספציפיים לעסקים כלל

עליהן. נדבר ולכן חברות סביב בניות הכלכלה רוב

מ החברות פקודת היתה עמודים. לפניו ומשהו400מאד. מורכב הוא החברות חוק השופט בראשות ציבורית וועדה של פרי הוא . החוק1983 ב היה קטן . עדכון1929כידוע( . פעלים רב )איש ברק אהרן שניהל אורחים. מי באו פעם בזה. מדי שטיפלה הועדה למעשה היה זנברג מודי ח"כ מיני כל ומולה לממשלה המשפטי ליועץ המשנה – מסר לחמן דוידה זו ההצגה את

אינטרסנטים.

יחיד רבים. חברת וחברת יחיד חברת–חברות. סוגי שני בין מבחין החברות חוק כזו היא ציבורית. ציבורית או פרטית להיות יכולה רבים פרטית. חברת תמיד היא

ני"ע. חוק עפ"י שהוצעו או בבורסה נסחרות שמניותיהציבורית. שאיננה חברה היא פרטית חברות של בבעיות עוסק החוק – פרטיות הן בישראל החברות שרוב למרות

ציבוריות. י

2000 דצמבר4

משפטית. ישות אישיות החוק. והיא מכח מוקמת חברות. חברה על לדבר ממשיכיםמשפטיים. לחיובים כפופה ולהיות משפטיות פעולות לערוך שיכולה מלאכותית

את הביאו שהמשקיעים שברגע היא משפטית אישיות של האופרטיבית המשמעותפעולה. כל כמעט לעשות ויכולה עצמה בפני שעומדת אישיות לחברה, יש המשאבים

: המשפט בתחום פרדיגמות3 שתי למדינה. יש הכפוף עסקים לניהול הירארכי מוסד – הירארכית תפיסה(1

המשפט. תורת מעולם חוץ ממשי קיום לה אין חברה – הפיקציה תורות. תורת הדין של הרצון מכח תוקף שמקבלת פיקציה היא משפטית אישיות – ההענקה

הכלכלית. כי על הפוליטית למערכת יתרון נותנות התורות המדינה. שתי אוהסמכות. את מעניקות הן

היזמים רצונות של תוצר היא חברהnexus of contracts – חוזית תפיסה(2 פעולת שמאפשר מנגנון היא עמה. החברה מתקשרים או אותה שמקימים

ודמסטז( דומה כיאם אל ומנהלים. )כמו יצרנים עובדים משקיעים של צוות וכחה. זו מקורה מה היא פיקציה. השאלה שהיא שאומרת בכך לקודמתכלכלית. מאד בישראל. תפיסה וגם הדומיננטית התפיסה

כפרטים. אדם בני טבעי. כמו יצור היא חברה – ריאליסטית תפיסה(3

הריאליסטית. החוזית. והתפיסה מהתפיסה מושפע בישראל החברות חוק ומתיחסים המשפטית מהאישיות מתעלמים מסך". בה "הרמת היא נדירה פרוצדורה

נוהלה שהחברה או אנשים לרמות כדי בחברה שימוש נעשה כאשר לאנשים. זהלפרוע. יכולה שאינה חובות עצמה על שלקחה בצורה

בישראל התאגיד משטרהאורגנים שלשת


9





- מחוקק כללית אסיפהומפקח מדיניות קובע – דירקטוריון

יומיומי. ניהול – והנהלה מנכ"ל

שיו"ר והמנכ"ל. כמו היו"ר בין הפרדה יש ציבוריות שבחברות קבע בישראל החוקהממשלה. ראש להיות יכול לא הכנסת

אחרים. הסדרים מקום בכל יש – אחד הסדר אין מנהלים, הנהלה. מניות, מועצת בעלי הישראלי. יש לחוק דומה – אנגלו-אמריקאי

שנבחרת ההנהלה ע"י נעשה החברה. היומיום של רווחים לקבל זכאים המניות בעלי יושב לחודש. ומי אחת נפגשת המפקח. המועצת הגוף שהיא המנהלים מועצת ע"י דרישה מבחוץ. אין שממונים חיצוניים ודירקטורים בחברה שעובדים ? דירקטורים שם

משלה. ויש חוק יש מדינה מקובל. לכל זה אבל למנכ"ל היו"ר בין הפרדה שתהיה שם. נרשמות ישראליות חברות ולכן ביותר הנמוכה המעורבות ביניהן. בדלוור תחרות

חובה ואין לב תום חובת מסך, אין הרמת מיזוגים, אין על הגבלים מיסים, מעט מעטבהגינות. לנהוג

נעמי של הרצאתה לכיוון יוצא שהעולם הקפיטליזם. ואומר של האמריקאית התפיסה נגד יוצא סקוט

מודלים. האמריקאי. מציג הצבר התחיל התיעוש. שם החל בה אנגליה של מההיסטוריה מושפע האנגלי המודל

המערבית(. הודו )חברת פרטי פרטים. קולוניאליזם של הון הפרטיות שהחברות לזכור אותם. צריך הזהב" הגביל מלהלוות. "שער נזהרו הבנקים

אנגלי. מושג הנעלמה" זה הליברליזם. "היד דגל היא מהמדינה. אנגליה הרשאה קיבלו כמעט של בתנאים מדוכאים95% היו החרות הפראי" בשם "הקפיטליזם נוצר שם

עבדות.

ההון. שוק הוא ששולט מי אמריקאי האנגלו המודל

ריכוזית. מאד מדינה – גרמניה ונשארו היו הבנקאיים. הבנקים השירותים כל את שנותן כזה הוא אוניברסלי בנק

חברות. מאד הרבה של הבעלים

של מצב אחת. אין מטרה עם ארגונים של פדרציה בלגיה. מין – הלטיני המודלשולט. שמישהו בעלות

היסטורית המדינה. סקירה אל התאגיד אל . מהמשפחה קונפוציוס של תרבות – יפן את יש תאגיד קורפורטיבית. לכל כלכלה החברים. נוצרה ושאר . שוגון19ה מהמאה

המשפחות. בידי והכל ותעשיה ביטוח וחברת הכל. בנק

מרשימה. בצורה הציגה נעמיספר. של סיכום זה

: שלי למאמר הערותתמצית. מבקש – מדי ארוך היה

הזו. התפיסה נגד יוצא אחד. סקוט לדגם הופך העולם האם היא המרכזית השאלההתרבות. ענין את מדגיש


10





יזמי. משהו אל ממשפחות היה הקפיטליזם של המודל המערביות החברות בכל

העולם. כל את ברגע להספיק מנסה – לסכם מצליח לא ואני מהר מדבר דני

שעה. חצי עד דקות20 להציג צריך

הסוכן. בעיית עם להתמודד דרכים שלשפתרון ממש סוכנים. לא אין – סמכויות העברת אי(1 שיותר כמה מינוי של שיטה גם בדיעבד. יש או מלכתחילה – פיקוח(2

.80% זה החברה( . בארה"ב עובדי הם חיצוניים. )פנימיים דירקטוריםהפוך. בדיוק זה בישראל

לשוק בגובהו. כאן מחריד אופציות. שכר - למשל מחויבויות ויצירת תמריצים(3משמעות. יש

סוכנים. בין יחסים יש !!! מאמר להגיש צריך אני – השיעור נגמר

הפסקה ללא דיברתי אני דצמבר11

Theoretical and comparative perspectiveon corporate organization

Neil Fligstein Robert Freeland

הגדולה" הכלכלה של הארגוני "המבנה הקורס במסגרת מוגש[email protected] סרי גלעד2000 נובמבר תשס"א טבת

תקציר בה החוקית התאגיד. המסגרת משטר– Corporate governance ב עוסק המאמר וכלכליות סוציולוגיות תיאוריות של ההתאמה את לבדוק התאגידים. מטרתו פועליםשונים. התארגנויות סוגי של השוואתית לבחינה

מהלך המאמר:הכלכליות( על )בעיקר ביקורת עליהן ומותח וסוציולוגיות כלכליות תיאוריות סוקרהפירמות. אל המדינה של ביחס גישות מיני וכל לאומיות כלכלות סוקר


11






הנחות יסוד:האומות פני על קפיטליזם של שונים סוגים שיש ההנחה את מקבל

שלמה. תמונה נותנות לא הכלכליות שהתיאוריות טוען. השונים לגווניו הקפיטליזם התפתחות של ההיסטורית הגישה את מקבל

מסקנות סימן ואין תעשייתיים פיננסי-תאגידים המדינה-מגזר בין יחסים של מגוון יש

בעולם. הגישות של להתאחדות ואינטרסנטים אינטרסים מדי יותר ויש מאחר לאומית בין כלכלה תיווצר שלא טוען

זאת. שימנעו של מסוים סוג הכרת מתוך נוצרו שהן ואומר הכלכליות התיאוריות את מבקר

ברחבי וההתארגנויות השיטות מגוון עם להתמודד כדי מספקות ואינן קפיטליזםהעולם.

הקדמהCorporate governance

Cg היחס נכלל )שבה לסביבה והיחסים ושל פירמות של החברתי המבנה הוא

למדינה( . בניהול תלויה פירמות של הקיום שיכולת השונות הדיסיפלינות בין הסכמה יש

של שונות צורות להסביר בנסיון משמעותיים תיאורטיים הבדלים יש זאת למרות יסודות על לדבר העדיפו שסוציולוגים בעוד ביעילות להתרכז נטו ניהול. כלכלנים

ותרבותיים. פוליטיים חברתיים

הארגון בתוך אקטורים בין הקיימת הדדית תלות של בתנאים ניהול היאCG ב הבעיה את ולייצב לשלוט צריך הפירמה הצלחת את להבטיח לסביבתו. כדי הארגון ובין

ההדדית. התלות

הארגון: בתוךומוטיבציה. הירארכיה של בעיות בעיקר

בספרות מוכרות בעיות שלש(Berle & Means 1965) לעובדים מנהלים בין היחסים(1(Berle & Means 1965)לשליטה בעלות בין ההפרדה(2 : Chandler 1962,1990) ניהול של שונות רמות בין העבודה כח חלוקת(3

freeland 1994)

בעיות חיצוניות ההון שוק ספקים מתחרים עם הדדית. ביחסים תלות של בעיות יותר אפילו יש

והמדינה. מהגורמים אחד כל עם מראש לצפייה ניתנים ו קבועים יחסים שצריך לחשוב מקובל

וצמיחה. ערך להשיג כדיוחשיבותם( היחסים במורכבות )מרחיב


12





שאחד לטעון מנסות הן זה ובמקום הגורמים כל עם שמתמודדות התיאוריות מעטותהארגון. להצלחת קריטי הוא מהם

CG סידורי של מבנה לניתוח המתאימה התיאוריה את למצוא מנסה הוא במאמרשונות. בחברות

הבטים: בשלשה יסתכלהרכוש זכויות של המבנה(1פירמות בין פעולה ושיתוף תחרות של סידורים(2התרכזות( לעומת )התפרשות והתרחבות לצמיחה חברות של האסטרטגיה(3

מזו זו נבחנות שהן ואומר סוציולוגיות לגישות כלכליות גישות בין משווה המאמרעתידיים. למחקרים בהשלכות יסיים

בארגונים עוסקות והתיאוריות סוציולוגיה מאשר כלכלה יותר בתיאוריות כי מזהירגדולים

ומכניזמים כלכליות תיאוריות מושלם מידע המעבדת כאל לארגון התיחסו . הם cg ב עסקן לא כלכלנים נאו

תחרות. בתנאי ופועלתApplied price theory מהשוק. לצאת או טובה בצורה ההון את לנהל צריך - יזם

משוכללת. תחרות בפני מחסומים למעשה הם מבנים ושאר 2אוליגופולים

בין אינטרסים בשיעור. )ניגוד עליהם שדיברנו ומינץ ברל של עבודתם את מזכירגישה. אותה תחת היא מפוזרת( שאף הבעלות לבעלים, כאשר מנהלים

קלאסית. הניאו הכלכלה על ביקורות שתי חולקים החדשים המוסדיים הכלכלנים המרכזי המרכיב היא שפירמה מכך מתעלמת קלאסית הניאו הכלכלה – אחת

ימינו. של בקפיטליזם תועלת. ההפרדה בהן היתה לא אם נפוצה כך כל תופעה היו לא הפירמות – שתים

יעילות. להשגת תועלת בהם ש ההירארכייה ויצירת לניהול בעלות בין

טרנסקציה לבצע העלות הטרנסקציה" אם "עלותcoase - (1937 ) של עבודתו כדי הארגון בתוך אותה לבצע יעדיפו , הפירמות לפירמה מחוץ יתר גבוה כלכליתעלויות. לצמצםהשוק. מאשר יותר יעילות הן כאשר יגדלו פירמות

כל היודע האקטור על ההנחה את הגבילו– March & Simon 1957 של עבודתם רצון". משביעי ב"פתרונות שמסתפק חלקי ידע עם לאקטור נכון תמיד ומחליט

מכך. הנובעות העלויות את שיקטינו כך נבנו הארגונים החלטות לקבלת מידע פחות המצריכות קטנות ליחידות הארגון חלוקת ע"י זאת

לעבודה. תהליכים ומגדירה

Wiliamson בכיתה. הוצגה - התיאוריה. ואופרטוניזם מוגבלת רציונליות מניחות התיאוריות שתי

Agency theory –בהרחבה בכיתה הוצגה התיאוריה .

השוק. את ביניהם חולק חברות של קטן מספר כאשר 2


13





Alchian & Demsetz בכתה. הוצגה - התיאוריה

ציבורית, מלכ"ר )שותפות, חברה ארגונים של שונים שסוגים טוענת הסוכן תיאורית עלות עם להתמודד כדי )בעיקר שונים אילוצים תחת יעילות והן מאחר ועוד( נוצרו

( עליו והפיקוח הסוכן אלא קלאסיקאנים הניאו שאמרו כפי יעילות לחוסר גורמת אינה הפירמה התארגנות

באופציות, המנהל תגמול מתאימים. )למשל מכניזמים ונבנים מאחר יעילות יוצרתועוד( דירקטוריון יצירת

לפחות או יציבות של במצב נמצא שהשוק סבורים החדשים המוסדיים הכלכלניםאליו. שואף

יכולה שלארגונים טוענת Brian Arthur 1988- הניאו-אבולוציונית התיאוריה כמה שקורה. יש למה עצמם את להתאים ינסו והלאה ומשם מקרית התחלה להיות

אחת תיווצר הזמן אחרת. עם על עדיפה איננה מהם אחת שאף להתארגן אפשרויותכולם. יתארגנו זו צורה וסביב יתרון לה שיש

שלו. הדינמיות את ומאבד מסוימת צורה "ננעל" סביב השוק כלכלה של המבנה על השפיע כך כל למודרניות המעבר למה מסביר שלו המודל

כך כל ישתנו לא – שנקבעו שלאחר מוסדיים הסדרים יצר לתיעוש לאומית. המעברמהר.

Nelson & winter משקל. שיווי לנקודת יגיע לא ולעולם דינמי הוא אחרת. השוק מבט נקודת מציגיםהזמן. במשך עצמן את לשכפל דרכים יחפשו פירמות משתנים שתנאיו בשוק במאבק

על בביקורת ולהיות ליצר להם המאפשרת סטנדרטית פעולה פרוצדורת יוצרים הםשנוצרות. בעיות של דינמית תמונה עםMarch & Simon של התיאוריה את משלבים ווינטר נלסון

ישרדו. ואחרים מהשוק יעלמו כאלה יכולות מפתחים שלא השוק. ארגונים


14





סוציולוגיות תיאוריותכלכליות. תיאוריות כמו נחרצות כה אינן ותסוציולוגי תיאוריות

לתנאי רציונלית בצורה עצמן את מתאימות הפירמות כי הניחה הבסיסית התיאוריהיותר. הרבה חזקה הסביבה כי טענו השוק. המבקרים

Resource Dependence (Burt , Pfeffer & Salancik, Gerlach)

בתוך במשאבים תלות בעיות עם להתמודד מיכולתם נובע האקטורים של כוחםלארגון. מחוץ וקשרים , יכולת מידע נובע זה לו. כח ומחוץ הארגון

Network approaches וספקים. באותה לקוחות של ברשת ממיקום נובעת שהצלחה . טעןBurt של גישתוובנקים. בעלים מנהלים של רשתות מנתחים גישה

בכתה בהצגה ארחיב – גישה אתה תחת תיאוריות עוד מציג המאמר

Political theories לפעול. יוכלו שבו יציב מצב הוא פירמות להשיג שצריכות המרכזי שהדבר אומרת

ולהשיג לנהוג איל להסכמות להגיע פוליטיים באמצעים מנסות הגדולות הפירמות( חקיקה לגיטימציה. )ע"י להם

חקיקה באמצעות השוק את מעצבת שהמדינה אומרות אחרות פוליטיות גישות. הסדרים וקביעת

Institutional accounts הפירמות. נוצרות פועלות שבמסגרתן החברתיות ההבניות של בניתוח עוסקת

יבואו שינויים חברתית מסגרת שנוצרה ולאחר וביניהן הפירמות בתוך אינטראקציותיעילות. להשגת ולא במסגרתה לגיטימציה לקבל מנת על


15





מקרים השוואת לזכור יתמודדו. צריך השונות התיאוריות כיצד לראות מנת על מקרים מספר סוקר

נתונים לראות השוואתיים. במקום ופחות סלקטיביים יותר הם שנאספים שהנתונים נוספת רלבנטיים. בעיה להם שנראים המשתנים את בודקים החוקרים השוואתיים

ארה"ב, בעיקר – מפותחת תעשייה שבהם חברות על נעשו המחקרים שרוב היא על פחות והרבה ואסיה אירופה מזרח על נערכו מחקרים ויפן. פחות אירופה מערבהעולם. שאר

עיקריים: משתנים שלשה קובעים לדעתו והמודרניזציה התיעוש לשלב החברה כניסת של ההיסטורי הרקע)1בכלכלה המדינה התערבות מידת(2הכלכלית העלית של החברתי המבנה(3

פוליטיות ותיאוריות בכלכלה אבלוציוניות הנאו הן המתאימות התיאוריות לדעתו.בסוציולוגיה

ששווי "מתגמל" ו"מעניש" בכך ההון . שוקההון שוק של שליטה – האמריקאי המקרה על ומעסיקים )מפטריםביצועיה. על השוק לדעת בהתאם משתנה החברה של השוק

השוק( דעת פי חברות של ענק מיזוגי

:WW2 אחרי האמריקאית בחברה תהליכים גדולות חברותטראסט אנטי חקיקת

:80 ה בשנות והשתלטות מיזוג של תהליכים יעד – במאזן נמוך בערך רשומים נכסים היו האינפלציה בעקבות-

להשתלטותוהמשמעות( המונח את ) להסביר ממונפת השתלטות - חברות מסי הורדת - הפיננסי לצד עדיפות נוצרה -

זה שמשפיע החברות. מה של האסטרטגיות על השפעה רואים שלא אומר הואהחברה פועלת שבה התחרותית הסביבה

ומגוונות. גדולות להיות נוטות אמריקאיות חברות טווח ארוכי על טווח קצרי אינטרסים להעדפת גורמת ההון שוק שליטת אומר

והאליטות. המדינה התנגדות בגלל בעיקר כזו שליטה נוצרה לא אחרים במקומותמיזוגים. להגביל המדינות לחברות מאפשר האירופי האיחוד

יציבים. הם באירופה מדינה פירמה יחסיהפרטה. קצת שיש למרות חברות של רב במספר שולטת הצרפתית הממשלה פעולה שיתופי למשל מתירים אבל ישירה ממשלתית התערבות פחות יש בגרמניה

אסור( שקרטל )למרות יצוא לצורך מהון קטן בחלק מחזיקה קבוצה יזמיות. כל קבוצות סביב מאורגנת הכלכלה ביפן

בנקים. בידי והרוב בשוק נסחרות מניות האחרות. מעט הקבוצות של המניות יציבות. )למרבה המשך צופים משמעותי. המחברים תפקיד היה היפנית לממשלה

גלעד- ממנו לצאת ומתקשה קשה במצב היום היפנית והכלכלה קרה לא זה – הצער( סרי


16





משתמשים גדלות קטנות. כשהן חברות משפחתיות. רובם חברות של דפוס בוטייואןשארות. על מבוססים העסקיים חדשות. הקשרים חברות לבנות ברווחים

ממלאת משפחות. הממשלה של בשליטה קונגלומרטים של קבוצה יש קוריאה בדרוםחשוב. תפקיד

מסקנות סימן ואין תעשייתיים פיננסי-תאגידים המדינה-מגזר בין יחסים של מגוון יש

בעולם. הגישות של להתאחדותאחד. למשהו התכנסות אין אסטרטגיות בריתות או היררכיה, רשתות של השיטות בין

בינלאומית כלכלה תתפתח לא לאומי. ולדעתו קפיטליזם של שיטות של מגוון יש על לוותר ירצו לא לכך. מדינות יתנגדו המקומיות והאליטות והמדינות מאחר

עצמן. שלהן הסובריניות במסחר מעונינים מקומיים. אמנם והסדרים יחודיים דפוסים יש לאומיות לכלכלותהמדינה. בתוך הכלכלה את לארגן כדי נועדו ההסדרים אך בינלאומי

בעצמם הם הכלכליים שהמושגים .ואומר תיאורטית חשיבה של חדש כיוון מציע(. יעילות מהי אחרת בצורה יגדירו שונים )במקומות חברתית הבנייה

כלכליים. וממשתנים השוק של מכחו להתעלם לא לסוציולוגים מציע הוא שני מצדהגישות. בין לשלב ולנסות ולא מדינות בין משווה בצורה אותם ולבחון תיאוריות לפתח המחברים קוראים לסיום

מקום. בכל זה שכך ולהניח אחד במקום להתרכז

SCALE AND SCOPEהרצאתה של נוגאגאני

Scale, Scope, and Organizational Capabilities

הפרק עוסק בתהליך שעברו החברות מיחידות יצור קטנות לחברות תעשייתיות ענקיות. על השלכותיה השונות, כגון: תהליך העיור, שינויים,תהליך שהחל במהפכה התעשייתית

טכנולוגיים, שינויים בגודל השוק, כל אלה יצרו תנאים כלכלים שהיוו קרקע לצמיחת החברותהגדולות.

scale and המאמר מתאר את תהליך ההתפתחות של החברות, על ידי ניצול שני גורמים scope.Scale– .קנה מידה, ההתפתחות דרך גדילה Scope- .פרספקטיבה, התרחבות במגוון

ייצור, אספקת חומרי–עד לשינוי, החברות התעשיות התאפיינו בכך שעסקו בתחום אחד גלם, שיווק, הפצה וכדומה. החברות נוהלו על ידי הבעלים שלהם.

החברות החדשות התאפיינו בשתי תכונות: מספר רב של יחידות משנה, ניהול ע"י מנהלים במשרה מלאה. כל יחידה היוותה גוף אדמיניסטרטיבי נפרד,ויכלה באופן תיאורטי לתפקד

כחברה עצמאית.

אומר דני. התנאים הבשילו לכך. –מילת המפתח היא שינויים טכנולוגיים


17





המאמר מציג שלושה מאפיינים דומים שסימנו את התפתחות החברות בכל המדינות בהןהתפתחו:

חברות אלו התקבצו סביב תעשיות בעלות מאפיינים דומים..1.19הופיעו די בפתאומיות ברבע האחרון של המאה ה- .2כולן נוצרו והמשיכו להתפתח צורה דומה. .3

תעשיות עתירות הון לעומת תעשיות עתירות עבודההיתרון של יצור בהיקפים גדולים בתעשיות עתירות הון לעומת תעשיות עתירות עבודה.

- עליה בכמות המיוצרת לא לוותה בירידה ממשית בעליות היצור,בתעשיות עתירות עבודהולכן יתרון לגודל לא היה משמעותי.

- השקעה באמצעי יצור חדשים הגבירה את היחס בין השימוש בהוןבתעשיות עתירות הון ובעבודה. גידול בכמות המיוצרת לווה בירידה משמעותית בעלויות היצור ליחידה, ולכן יש

משמעות לגודל החברה.

אספקטים / תנאים להיווצרות החברות הגדלות חברות שהחלו ראשונות לעבור את השינוי זכו לשליטהיתרון הראשוניות -

מונופוליסטית בענף בו עבדו במשך כמה עשורים. הבשלתההתפתחות של חברות הענק, התאפשרה בנקודת זמן מסוימת, בעקבות

כגון תחבורה, תקשורת, אוניות משא. לא ניתן היה להפעיל מפעלים כההתנאים גדולים שבהם עלויות קבועות גבוהות, כל עוד לא התאפשרו תנאים שהבטיחו רציפות

של הזרמת חומרי גלם וסחורות או מעבר אינפורמציה מהיר ומסודר בין מדינות אויחידות יצור שונות.

מינימום–.)מקסימום רווחים לייצר בנקודת האופטימוםהקמת מפעלים שידעו עלויות( הוא לא בודק את זה אמפירית.

.קריאה נכונה של דרישות השוק, ויכולת להתאים את כמות היצור לדרישה

שלבים ביצירת החברות הגדולות השקעה באמצעי היצור גדולים מספיק, כדי להשיג את יתרון בעלויות לגודל. .1 Economies of) השקעה בייצור עזרים ספציפיים, לשיווק הפצה ורכש בתוך החברות.2

Scale & Scope in Distributionהחלפת חברות התיווך הקימות: מצד אחד רכישת ) חומרי גלם ומצד שני הפצה ושיווק. ביטול התיווך והקמת מנגנונים פנימיים שיתמחו

בכל השירותים שסופקו מבחוץ. אספקה מתמדת של חומרי גלם לפי דרישה מצד אחד והקטנת עלויות אחסון, מצד שני. המוביל הוא חסכון בעלויות העסקה. )תיאורית

עלות העסקה( כדי לאפשר ניהול יעיל של מערכות כה גדולות ומורכבות,– יצירת היררכיה ניהולית.3

נוצרה היררכיה של דרגי ניהול. תפקיד דרגי הניהול השונים היה לפקח על הדרג והיחידה שכפופים להם, וכך ליצור פיקוח על היצור, על מעבר המוצרים והסחורות

בתוך תהליכי היצור, להביא להקצאה נכונה ויעליה של המשאבים על פי דרישתהיחידות השונות. נוצר חוסן ניהולי אומרת נוגה.

מנהלים זוטרים, מנהלי ביניים, מנהלים בכירים, דירקטוריון/ מועצת–היררכית הניהול מנהלים. כל דרג כפוף לדרג מעליו ומפוקח על ידו. ההנהלה הבכירה כפופה

לדירקטוריון, שמוגדרים בחוק כמייצגי הבעלים. הדירקטוריון מורכב בד"כ - ממנהלים בכירים

)מקבלי שכר בחברה( ונציגים חיצוניים במשרה חלקית. תפקידיה של ההנהלה הבכירה היו בין היתר קביעת מדיניות משותפת לחברה, תכנון אסטרטגי ארוך טווח, וכן הקצאת המשאבים והאנשים כדי לשמור על צמיחה בריאה

וארוכת טווח.

בהחלטות אסטרטגיות ארוכות טווח הם התייעצו בד"כ גם אם דירקטורים חיצוניים,נציגי משפחות הבעלים , נציגי הבנקים ונציגי בעלי מניות אחרים.


18





פיתוח של מנגנון ניהולי מסודר, וברור, נתן לחברות אפשרות לשמור על דומיננטיות, גם כאשר השווקים והטכנולוגיה השתנו, ואפשרות לעבור מלחמות ולהתמודד עם

משברים שבאו בעקבותם. .הקמת מערכת של מחקר ופיתוח, תחבורה, מחלקה משפטית, נדל"ן ואחרות.4

בנוסף לכל המחלקות המשיכו החברות להסתמך גם על חברות וידע מבחוץ לדבריםבהם לא היה לחברות יתרון יחסי למרות גודלן.

שתפקידיה היו לתאם ולפקח על תזרים המזומנים בין כלהקמת מערכת כספים.5 היחידות השונות, ולאפשר להנהלה לפקח על ביצועי החברה והקצאת המשאבים.

בהמשך התעסקה המחלקה גם בקשרי החוץ ובכול הקשור לגיוס הון נוסף. של דיווח ועבודה שיאפשרו מעקבתקנות ומוסכמותלצורך ביצוע תפקידה נוצרו .6

פשוט ויעיל אחר הנתונים הכספיים.

של החברות המשך תהליך הצמיחה ברגע שהחברות התפתחו לגודל מספיק כדי לנצל באופן יעיל את יתרונות הגודל והמגוון,

המשיכו לצמוח בארבעתוברגע שהיררכית הניהול פעלה באופן יעיל, החברות התעשייתיודרכים:

אחרות המייצרות אותו קו מוצרים באותםת אם חברות תעשייתיוקניה או מיזוג.1תהליכי יצור, לאותם שווקים.

- למשל רכישתמתחילת התהליך או מסופורכישת חברות אשר מייצרות חלק .2 המייצרת מוצרי אלומיניום.תמכרות מתכת על-ידי חברה תעשייתי

למחוזות חדשים ומרוחקים. התרחבות גיאוגרפית.3התפשטות זו הצליחה להביא לקוחות רבים נוספים. -הגדלת נתח השוק ואת מספר הלקוחות.- מתשלום של מסים ומכסים כאשר מייצאים את המוצרים הסופייםתהימנעו-

למדינה אחרת. שימוש אפקטיבי במתקני הייצור כדי להקטין למינימום את עלויות היצור-

ליחידה. ברמה ניהולית התפשטות גיאוגרפית הצריכה הקמת הנהלה חיצונית בחו"ל-

ויפקח על כל קשרי החוץ.קויצירת מגנון בחברה שתעסופיתוח מוצרים חדשים שמתבססים על תהליכי היצור הקיימים בחברה..4

שתי הדרכים הראשונות נובעות מהתגוננות מול מתחרים פוטנציאלים והשתיים האחרונותנובעות מתוך הרצון להגיע לקהל יעד חדש.

Horizontol and vertical combination - כאשר חברות דומות חוברות יחד להקמת חברה אחת. שיתוף אופקי

- כאשר החברה רוכשת את כל הגורמים ששותפים התהליך הייצור והיא איננהשיתוף אנכי תלויה בגורמים חוץ חברתיים. הדבר מאפשר לחסוך מעלויות התיווך, מקטין את עלויות היצור

לעובד. שיתוף כזה יהיה יעיל ורווחי רק אם כל יחידה מייצרת בדיוק את מה שצריכה היחידהשאחריה בתהליך היצור.

– שבה מספר היחידותעל פי המאמר המרכיב המשפיע ביותר על התפתחות החברה, הוא

מספר היחידות בחברה הוא זה שקובע את מספר המנהלים הזוטרים והבכירים, את המטלות שלהם, ואת מורכבות המוסדות שהם מנהלים.

החברה גדלה ע"י הוספת יחידות חדשות, יחידות אשר מבצעות תפקידים כלכליים שונים או מתעסקות עם מוצרים חדשים. םשונים, פועלות באזורים גיאוגרפי

היתרון של הוספת יחידות שהופכות את החברה לרב תחומית, רב אזורית, רב מוצרית, מבטיחות את החוסן של החברה.

.הקטנת תשלומי המסים, הגדלת תיק ההשקעות וביצוע מניפולציות כספיות שונותהוספת יחידות נעשתה גם כדי להגביר את הפיקוח על העובדים או כדי לצבור כוח

ויוקרה. .חסכון בעלויות עסקה

המטרה של הוספת היחידות לחברות הייתה להקטין את העלויות ולהגדיל את הרווחים, ולכןבסופו של דבר רק יחידות שתרמו לכך נשארו חלק ממערך היצור של החברה.


19





דניהשאלה היא מה גרם ליצירת המולטי דיוז'יונאל פורם.

התיזה המרכזית היא שינויים טכנולוגיים גרמו לשינויים בשיווק וביצור וזה גרם לשינוי במבנההארגוני.

דני מציג מודלים של מבנה ארגוןUnitary form –ארגון מאוחד שכולל בתוכו את כל הפונקציות

Functional .חלוקה פונקציונלית . למשל אחד מתכנן אחד מייצר אחד אורז - אותו מוצר בארצות שונות–גיאוגרפי

Holding company .חברת אחזקות - Multidivisional Form –.זה מבנה דצנטרליסטי. היחידות מאוגדות על פי חטיבות של מוצרים

. unitaryכל חטיבה מאורגנת על בסיס

איך עברו למודל הזה ? נקודת המבט שלו היא ששינויים טכנולוגיים יצרו אפשרות לפירמותלאמץ עקרונות של גיוון.

unitary איך תפקח על כל המערכת הזו ? . אומר שהמבנים במודלים ה–אם אתה קונה הכל .MDF הוא בעייתי. ומה שטוב זה המבנה של ה holdingוה

זה התחייב כתוצאה מהנסיבות.

המתודולוגיה שלו היא השוואתית. מסתכל על ארה"ב בריטניה צרפת גרמניה ויפן. בוחן התאגידים התעשיתיים הגדולים בעולם. מיין אותם לפי ענפים ולפי מדינות.500אמפירית את

וזאת לאורך זמן. הוא מראה שזה קרה בארה"ב יותר מהר מאשר במקומות אחרים.

יש לו נקודת מבט השוואתית. תלמידה שלו עושה השוואה על הכלכלה הישראלית. האם חלושינויים לאורך זמן.

חסרה כאן המדינה. אין כאן אידיאולוגיה.

בסך הכל זה ניתוח מסוים שנחלוק עליו בשבוע הבא.

2000 לדצמבר25 שעור

. הערות בלוייית נדב של המלומדת הרצאתו (FORTUNE חברת של האתר מתוך הגדולות החברות100 של דף )מחלק

Neil Fligsteinה- התפשטות על Multidivisional Form משנתNeil Fligstein של מאמרו כמותני. למחקר טובה דוגמא , מהווה1985

אותן, אותן, מבקר מתאר תיאוריות: הוא במספר שימוש עושה זה, פליגשטיין במחקר

היא פליגשטיין של העיקרית זאת, מטרתו מסוים. עם בוחן למקרה תקפותן את ובודק

את וכמותי שיטתי באופן להסביר היא המאמר בוחן. מטרת מקרה אותו את להסביר

Multidivisionalה- התפשטות Formאו את ליתר , שהביאו התהליכים דיוק,


20





זאת להתפשטות ארגוני שינוי בדבר תיאוריות של היישום בעזרת עושה הוא זו.

מכן השונים. לאחר חלקיו סדר פי על המאמר את כמותי. להלן, אציג באופן ובדיקתן

הנאמר. בעקבות ביקורת נקודות מספר להציג אנסה

חסרות. הן במה ולהראות התיאוריות "לשכלל" את מנסה גם הוא

רקע תיאורטי את מאמץ במאמר. הוא הנידונים למושגים הגדרות מספק ראשית, פליגשטיין

Alfredמ- הקורפורטיבי המבנה הגדרת Chandlerלפי מבנה הגדרה . זו,

, הוא:corporate structureקורפורוטיבי,

“…the design of the organization and it includes the lines of communication

and authority between administrative offices as well as the information that flows between

them” )Fligstein, 1985: 378(.

בא הזה העיצוב והעיצוב. מאיפה הארגון בתוך התקשורת קווי נכנסים ההגדרה )בתוך

היהCG של שהמושג דני שעבר. מוסיף משבוע צ'נדלר אותו לגמרי. זה לו ברור לא

הוא כך. כאן אחר התפתח החיצונית הסביבה מול הפנימית אז. הסביבה בחיתוליו

הארגון( תוך על מדבר

השונות העמדות שבין היחסים ידי בעיקר, על גם, ואולי נקבע הארגון כלומר, מבנה

שחקנים לפחות, על פוטנציאלי המושם, באופן בדגש כאן כבר להבחין בתוכו. ניתן

הארגון. בתוך

זו, הגדרה פי . עלMultidivisional Form (MDF)ה- של זו היא נוספת הגדרה

הואMDFה- מוצרים. כל לפי בחטיבות מאורגנות חברות מבוזר, שבו ניהולי מבנה

טווח ארוך תכנון נערכים שבו מרכזי משרד וקיים אוניטרי באופן בנויה חטיבה

,Fligstein) פיננסיים משאבים והקצאת מובחן, זה חטיבתי (. מבנה378 :1985

או אוניטרי, גיאוגרפי, פונקציונלי בסיס על הבנויות אחרות לפחות, מצורות אנאליטית

( שעבר בשיעור )הרחבנו אחזקות. כחברת


21





התפשטות למבחן, בבדיקת שיעמיד התיאוריות לסקירת פליגשטיין עובר מכן לאחר

ל- הנוגע הסבר מספק מהן, הוא אחת כל תיאוריות, ולגבי חמש בוחן . הואMDFה-

MDF.

שמסבירות גישות אילו–בספרות. שיש מה זה כי דני ? עונה אלה חמש דווקא )למה

ארגוני( שינוי

1.Strategy-Structure (Chandler) –גישה בשחקנים מתמקדת זו

ובזיקה מנהלים, הטענה הם בתוכם הארגונים לבין בניהם מרכזיים, פועלים.

מטרות של הארגונית: הקביעה האסטרטגיה מושג סביב כאן, סובבת המרכזית

המטרות. להשגת הנחוצות המשאבים וחלוקת הפעולה דרכי ושל טווח ארוכות

זו מספר ישנן היאMDFל- המובילה אסטרטגיות. הגיוון, אסטרטגית

Diversificationההחלטה שקרובים לשווקים להיכנס : שאינם או נוספים,

ייטו מסוימים תעשיות צ'נדלר, סוגי פועלת. לפי כבר החברה שבו לשוק קרובים

תיאום של לזו הופכת הארגונית הזו. משאומצה, הסוגייה הצורה את לאמץ יותר

מסוים. ארגוני למבנה תוביל מסוימת שאסטרטגיה הוא הרעיון שונים. ייצור קווי

על – אופקית מתווכים. השניה על השתלטות ע"י – אסטרטגיות. אנכית כמה יש

אומר חלקי הסבר . זהMDF ה אל שמובילה גיוון של אסטרטגיה גם ויש יצרנים

מתקשר זה איך שואלת זאת. נעמי לנצל יטו תעשיות של מסוימים נדב. סוגים

תשובה. מבטיח השחקנים. נדב לענין

2.Transaction cost (Williamson) –גישה העסקה, בעלות מתמקדת זו

מוגבלת, ברציונליות מאופיינים זו בראייה הכלכלי. השחקנים החליפין ביצוע עלות

הואMDFאופורטוניסטית. ה- בהתנהגות גם אך .שליטה של אמצעי למעשה

נוטים והם קטנה השחקנים על השליטה גדלים, יכולת אוניטריים שארגונים ככל

יצירת להתנהגות זוזו. שליטה מחזירה חטיבות בתוך סדר אופורטוניסטית.

בשחקנים. לשליטה יותר טובה יכולת למנהלים שנותנת מחדש התארגנות

ביותר. היעילה הצורה היאMDFש טוען ויליאמסון

3.Population-Ecology (Hannan and Freeman) –רמת של הניתוח

מסוים שארגון היא, שמרגע המרכזית ארגונים. הטענה אוכלוסיית היא זו גישה

בצורתו מבנית", כלומר, להישאר "אינרציה לפתח ייטה הוא מסוימת נישה יתפוס

מסיק נישה. פליגשטיין באותה הישרדותו את שאפשרה צורה הנוכחית, אותה

ששינוי יתרחשMDFה- בכיוון מכך, חדשות, חברות נוצרות כאשר בעיקר

וקטנות צעירות חברות כי פליגשטיין, הסיכוי הישנות. מכאן, משער את המחליפות

כאן פליגשטיין של אחרות. תיאורו חברות של מסיכוייהן זה, גדול מבנה תאמצנה


22





מלכתחילהMDFה- להיווצרות הסיבה את כולל אינו של הנחה כאן יש .

מסוימת. בצורה נשארת היא ומתבססת נישה תופסת טבעית" שכשחברה "ברירה

מתקדמים לא ופרימן חיים. חנן בעלי של וזנים נישות של אקולוגי דימוי כאן יש

והמשכיות. שינוי של דני. ציר אומר חשובה תיאוריה בנישה. זו שינויים על לדבר

עוסקים לא ופרימן עצמכם. חנן את שאלתם אם – הזו לגישה שייך סלזניק גם

כחברות נולדות לא שחברות לזכור אליהם. יש משליך ופלינגשטייןMDFב ישירות

ואז חברות מתוך להיוולד חייבות ענק. הן הן שלב עוברות שהן ברגע קטנות.

. בסיכוםMDFה של בצורה מתקבעות של מאולץ די יישום שזה רואים אנחנו

התיאוריה.

4.Control based on Power (Pfeffer) – נדב. אומר פוליטית תיאוריה

חלוקת דרך על מאבק הארגונים. קיים בתוך הכוח יחסי את מדגישה זו ראיה זווית

בתביעות כוחם את מפעלים שונים הארגון. שחקנים בתוך הנדירים המשאבים

שחקן. על כל של הביצועי הבסיס על נשען זה הארגון. כוח לפעולות מציבים שהם

מחלקות פליגשטיין פי בארגונים תשלוטנה המנהלים למעשה שונות עצמו,

ייווצרMDFזו, ה- שונות. בפרספקטיבה היסטוריות בתקופות מפעולות כתוצאה

, כצורהMDFה- שלהם. יישום העצמה בסיסי עם עקבית זו שחקנים, שצורה של

מכירות אנשי גיוון, כגון של מאסטרטגיות שייהנו מי של לידיהם גידול, יישחק של

הכספים. עדיף לאנשי הייצור אנשי של מדומיננטיות המעבר למשל והפיננסים.

אומר לא – הברית בארצות דווקא נוצר זה מהנדס. למה מאשר פיננסייר היום

הטכנולוגיה היתה ונוגה. שם מצ'נדלר שעבר בשבוע למדנו זה את הוא. אבל

אומר דת בעצם היא כזו יש הכל. ) אם שמסבירה תיאוריה אין התאימה. למעשה

של מקומה על דיון יש כח. עכשיו מאבקי אין הכלכליות התיאוריות דני. (. לפי

בחיים. ארגונית הפנים הפוליטיקה

5. Organization Homogeneity (DiMaggio and Powel) – מעדיף דני

הארגונים. סביבת את מדגישה זו גישההחדשה. המוסדית התיאוריה לה לקרוא

שונים: ציפיות לחצים צורה, בשל אותה את לאמץ ייטו מסוימת, ארגונים בסביבה

כפתרון גורמים מצד או לחוסר שונים, של מחשבה מדפוסי כתוצאה וודאות,

פועלתMDFה- מסוימת. התפשטות ארגונית בצורה המנהלים, הדוגלים באותו

אך האקולוגית לגישה דומההצורה. מקור את מסבירה אינה זו אופן. כמובן, גישה

אופנות למשל בה וכוללת הסביבה תחום את יותר שמרחיבה בכך מנה עדיפה

)דיפונט( אבלMDF שהיתה הראשונה החברה את מסביר לא כמובן ניהוליות. זה

והלאה. השניה את מסבירה


23





סיכום בניים של פליגשטיין בתוך שחקנים של קיומם את כולן פליגשטיין, מניחות השונות, לפי התיאוריות

נבדלות אלו. התיאוריות תפיסות לאור ופועלים בסביבתם שינויים הארגון, התופסים

לחולל השחקנים של השונות והיכולות ובהנעות מציינות שהן הסיבתיים בגורמים

מן חלק כי לראות שניתן זו, למרות בעמדה מחזיק הארגון. פליגשטיין בתוך שינויים

יש למעשה הארגון. בתוך השחקנים מן שלהן הניתוח ברמת למדי רחוקות התיאוריות

השחקנים. אודות בהנחות קבוצות שלש

של תהליך ללא טבעית ברירה האקולוגית. זו הגישה – מוגבל פעולה חופש(1

הארגונים. הם אימוץ. השחקנים

הרווח. בתשובה את להגדיל היא ווליאמסון. המטרה צ'נדלר – רווח מחפשים(2

ובעלים. מנהלים בכירים מנהלים על מדברות שהתיאוריות דני אומר לשאלתי

מהניתוח. חלק אינם עובדם ארגוני או יותר זוטרים

לתמורה שינוי. )עוז להביא כדי עוצמה מוגבלת. מחפשים רציונליות – השאר (3

פורענות(. בטרם

דילגנו עקב קוצר הזמן.פיריודיזציה מחולקת זו . תקופה1979 ל- 1919 בין שנה שישים של תקופה על משתרע המחקר

בתוכה להכיל כדי נבחרה שנה. התקופה עשרים של לקטעים למחצה שרירותי באופן

פליגשטייןMDFה- התפשטות את והן התפתחות את הן החלוקה את מנמק .

ולתיאוריותMDFה- להתפשטות תקופה לכל להיות שיכולות במשמעויות הנוגעות

הנתונים. איסוף מבחינת בכך הטמונה לתועלת לכך, פרט

למעשה. מחדשות היו זו צורה שאימצו , חברות1919-1939הראשונה, בתקופה

נקטו צורה שאימצו סביר, שחברות סביר גיוון של באסטרטגיה זו, גם במוצרים.

לצפות כן, סביר ופיננסים. כמו מכירות אנשי ידי על הונהגו זו צורה שאימצו שחברות

מהיר גידול כי תצפה העסקה עלות יותר. גישת וקטנות צעירות תהיינה אלו חברות כי

מגמות, אלא אותן , ממשיכות1939-1959השנייה, . בתקופהMDFה- אימוץ את יקדים

הארגונית. ההומוגניות גישת החיקוי, שצופה באפקט להבחין גם ניתן זה זמן שכעבור

אסטרטגי, פרט כגורם המיזוגים את להוסיף ,ניתן1959-1979השלישית, בתקופה

המגמות. יתר להתמשכות


24





מה בעצם עשה כאן פליגשטיין.נתונים ומדידה ערכים: האם שני היסטורי, המקבל משתנה פליגשטיין, הוא של התלוי המשתנה

שתוארו, על התקופות זו, לאורך שאלה בודק ? הואMDFל- עברה לא או עברה חברה

חברות, המופיעות212 של אוכלוסייה הגדולות החברות מאה ברשימת אלו בשנים

לגביFortune המגזין של נאספו כל . כניסתה לפני מצבה על נתונים חברה,

שונים. ממקורות נאספו הרשימה. הנתונים מן יציאתה ולאחר הופעתה לרשימה, בזמן

המאפשרת אופרציונליזציה, בדרך עברה תיאוריה התיאוריות, כל את לבדוק מנת על

מן כל לגבי נתונים להפיק תיאוריית כל לגבי הנתונים תיאוריה, למשל, חברה.

של הייצור בסך שונים מוצרים של היחסי למשקלם תורגמה המבנה-אסטרטגיה

נתקלה ההומוגניות ערכה. תיאורית או עברה שחברה המיזוגים למספר החברה, או

אפקט ואיתור הסביבתי הרקע בבדיקת הטמונה הבעייתיות משום אופרטיבי בקושי

שלו האופרצינליזציה איך ברור תמיד לא ארגונית. צורה להתפשטות החיקוי, המביא

התיאוריה. טענות את מודדת אכן

החברה, או של הייצור בסך שונים מוצרים של היחסי למשקלם- אסטרטגיה המבנה

עובר לא מהם אחד שאף מוצרים . מספרערכה או עברה שחברה המיזוגים למספר

מהתפוקה. 70%

TRANSACTION COST –הארגון. של הנכסים את בודק

חברה כל תגיד. לגבי היא מה לנסח וניסה עצמו של ההנחות את לקח – אקולוגיה

זה כניסתה בעת וגודל גיל – ברשימה צעירות שחברות להראות אמור לרשימה.

.MDF יותר מאמצות

ומה שלהן הרקע הארגון. מה בתוך המנהלים היסטורית את בדק – הכח תיאורית

יהי הפיננסיירים דומינטיות שבתקופת צריך התיאוריה שלהם. לפי ההתמחות תחום

MDF.

ארגון בכל שבדק חדש משתנה יצר כך אופרנציוליזציה. לצורך קשיי יש להומוגנית

. MDFה את ואימצו הזו בתעשייה שהיו החברות אחוז אתMDFל שעבר

לוגיסטית. רגרסיה שנקראת הרבה בה משתמשים שלא בשיטה משתמש

ממצאים תוצאות וסיכוםמרבית עולה פליגשטיין של מבדיקתו אמפירי חיזוק מקבלות התיאוריות כי,

אמפירי, לחיזוק זכו לא העסקה ועלות האקולוגיה-אוכלוסייה להשערותיהן. תיאוריות

שנכנסו כללי, פירמות . באופןMDFה- להתפשטות כגורמים אוששו לא והשערותיהן

ושנשארו אימצו לאורך בה לרשימה, ה-MDFה- את זמן, .MDFהחלה בשנות


25





ארעה ביותר המהיר בקצב בלבד. התפשטותה חברות שתי של כחידוש העשרים

עולה כי, מעבודתו וגורס מסכם השנייה. פליגשטיין העולם מלחמת שלאחר בשנים

אינוMDFה- שאימוץ של תפקידם את להדגיש מבקש שוק. הוא מאילוצי רק נובע

המצב את והסביבתי, פירושם הפנימי המצב את הארגון: תפיסתם בתוך שחקנים

הפתרונות לעמדותיהם בהתאם ולעמדה, לפירוש בהתאם יוצרים שהם בארגון,

שינוי ביישום לרשותם העומדים המשאבים בסביבה מתרחש ארגוני פתרונותיהם.

פירושם על בהתבסס מיישמים מפתח ששחקני הפתרונות ידי על "עכורה" ומונחה

ברמת השינוי לבין השחקנים פעולות בין כן, לקשר מנסה, אם למצב. פליגשטיין

הארגון.

זה נגד ויליאמסון. בכלכלה נחפש יעילות כלכלית. כולם אימצו את המבנה כי זה נראה

להם נחמד ובסוף הצליח להם וצמצמו עלויות. אבל זו תוצאה ולא סיבה.

תפקידם לגבי לשאול עיקריות. ראשית, יש נקודות שתי להעלות זאת, ניתן כל לאור

אמפירי, נוגעות לאישור התיאוריות, שזכו שלוש מתוך השחקנים. אמנם, שתיים של

עם ותיאוריית האסטרטגיה תיאוריית – בארגון השחקנים לתפקידי זאת, הכוח.

אלו. תיאוריות במסגרת השחקנים על הפועלים באילוצים לעסוק ממעט פליגשטיין

פליגשטיין של לאישור. שנית, הסברו זכו שלא בתיאוריות דווקא מוזכרים האילוצים

על זה ניתוח להשלים הפירמות. ניתן אוכלוסיית של הניתוח ברמת היותר לכל עוסק

של ניהוליות, השפעתם תרבויות של יותר, כגון, השפעתן הרחב הקונטקסט בחינת ידי

15ל- ניתוחו את להאריך גלובליות. כמובן, ניתן מגמות של השפעתן מדינה, או חוקי

יש כל מאז. למרות שעברו השנה מכיר פליגשטיין, שהוא של לזכותו לציין אלה,

למחקר. נוספים כיוונים ומציע מחקרו במגבלות

נוספות נקודות

יש חופש פחות שהניחו אילה הן אמפירית שאוששו התיאוריות(1 לשחקנים.

הללו. בתיאוריותAGENCY מאד מעט

יהיהMDFש מניעה אין – לאומיים רב לארגונים התיחסות(2 לאומי. רב

קבוצה היותר לכל היא הניתוח רמת זאת. אצלו להסביר יתקשו והתיאוריות

יותר מסתכל המוסדית הגישה – דני זה. אומר מעל הקשר ללא ארגונים של

אוניברסלית. טענה יש וויליאמסון צ'נדלר המדינה. אצל על

וכך האולטימטיבי כמודל נתפסMDFה – התיאוריות ריבוי לשאלת מתיחס דני(3

להיות. צריך

האופרציונליזציה. על ביקורת לו חלוצי. ושיש היה הזה שהמאמר מזכיר דני


26





מקורות:Fligstein, Neil. 1985. “The Spread of Multidivisional Form Among Large Firms, 1919-1979”, American Sociological Review, 50, June, pp. 377-391.

הרצאתו המלומדת של נדב חורב הערות של ד"ר דניממן

שותקים( )השאר וגלעד נעמי שמרית של שאלות

הגענו כאן עד

The transformation from Multidivisional Form to Corporate Groups of Subsidiaries in the

1980s’: Capital Crisis Theory / M. Zey & B. Camp

לתקציר: הערותישלום מיכל

הוא צורה אופטימלית של ארגון. האם הוא MDF המאמר מניח ש ?מתכוון אופטימלית ואין בלתה או ביחס לסיבות הקונקרטיות

אני באופן אישי לא מתלהב מהגדרות כמו "הפתרון הטוב) ( ביותר" . טאוטולוגיה

...(גם דני אמר שיש לי חשיבה חתרנית) משבר צבירת ההון נראה כמו מין יישום קונקרטי של תיאורית

הסוכן. בעלי המניות רצו להרוויח עוד כסף ופעלו כך או אחרת ?לתמרן את כולם - מה בדיוק החידוש כאן

התיאוריה האלטרנטיבית שלי נקראת "הדיבר העשירי" . הממשל של רייגן מתוך אידיאולוגיה )רייגינומיקס קראו לזה( נתן לעשירים

. להתעשר עוד יותר. כל השאר סתם תירוצים כמו שאמר טוביה החולב - "לעולם ימכור אדם כתנתו האחרונה)

"(עובלבד שיהיה עשיר

מיזוג כשלעצמו איננו הצלחה ודאית - ראי את עסקת .דיימלר-קרייזלר. מיזוג חברה אמריקאית וגרמנית המקרטע קשות

הישראלית עשתה שינוי ארגוני ECI ובענין אופנות חברת משמעותי ופירקה עצמה לדעת כדי למצוא חן בעיני בעלי המניות.

.לא ממש עזר להם - כי האופנה השתנתה

!רפואה שלמה שבת שלום וחנוכה שמח

גלעד


27





מיכל לפי המאמר תהליכים בעזרת חברות במבנה השינוי את להסביר המחברים מבקשים זה במאמר

מהתקופות היתה זו בארה"ב. תקופה השמונים בשנות כלכליים, שהתרחשו – היסטוריים

בכלל האמריקאית הכלכלה השתנתה האמריקאית; אחריה בכלכלה ביותר הסוערות

והפירמות, בפרט.

מובאות מכן לשינוי; לאחר שהביאו המאורעות של קצרה היסטורית המאמר, סקירה בתחילת

הסוכן( שמציעות ותיאורית המוסדית , התיאוריהManagerialism) תיאוריות שלוש

האחרון, מציעים לתיאוריות. בחלק קואופרטיבית, וביקורות בחברה שחלו לשינויים הסבירים

השינוי. להסברת אלטרנטיבית תיאוריה המחברים

בחברה שחלו לשינויים אלטרנטיבי הסבר להציע מבקשים הכותבים המאמר: מטרת

ההון. צבירת משבר תיאורית ע"י בארה"ב80ה- בשנות קואופרטיבית

מה – כלכלנים חדש. הם לא זה כסוציולוגים . לנו לשינוי פוליטיים כלכליים הסברים החידוש

מבינים. הם

בתאגיד. על פנימיות יחידות של ארגון צורת היאCorporate form קואופרטיבית חברה

החברה מבנה את להבין חשוב בארה"ב התאגידים במבנה השינוי את להבין מנת

הקואופרטיבית.

בנקים על שאסרו חוקים לחקיקת הוביל העשרים שנות בסוף הגדול השפל היסטורי: רקע

רייגן רונאלד עליית עם רק להשתנות החלו אלו תעשייתיות. חוקים בחברות להחזיק פיננסיים

השמונים. שנות בתחילת שלטון

ב- הנפט וב- 1974-75משברי הכלכלה1979 גם כולו. בעולם כלכלית להאטה הביאו

האמריקאית סבלה מהאטה שהובילה לאינפלציה גבוהה, שיעורי ריבית גבוהים ומחירי מניות

נמוכים. מצב זה גרם לחברות להשתמש בתזרים המזומנים על מנת להמשיך ולפעול )תשלום

שכר לעובדים, רכישת סחורות וכו'(. כתוצאה משימוש בתזרים המזומנים לקיום השותף של

החברה, בעלי המניות לא קיבלו דיבידנדים בכלל או שקיבלו החזרים נמוכים. חברות שסבלו

מבעיות בתזרים המזומנים היו מטרות נוחות לרכישה בגלל מחירם הנמוך בשוק )=ערך מניה

ערך החברה נמוך. נמוך(.

1929 והתיר, לראשונה, מאז החברות מסי את הוריד לשלטון, הוא רייגן של עלייתו עם

במערכת אלו, התרחשו דרמטיים ביטוח. שינויים בחברות להחזיק מסחריים לבנקים

קשה. לזעזוע והביאו עמוק מיתון של במצב הכי בלאו שהיתה כלכליות


28





מכניזמים אילו בפירמות? דרך המבני לשינוי שהביאו הגורמים מהם לבחון מבקש המאמר

השינוי? בעקבות נוצרו חברות של מבנים התרחש? אילו השינוי

ע"י כלכלנים, לא ע"י לא הוסבר לא הקואופרטיבית בחברה המרכזי השינוי הכותבים לטענת

שכשהשליטה היא החוקרים על המקובלת כלכליים. ההנחה היסטוריונים או סוציולוגים

השישים שנות שלconglomerates שתלכידים הניחו משתנה. הם החברה משתנה, מבנה

שנות , בסוףdediversificationה- תהליך הקודם( דרך )למצבם חזרו דעכו, התאגידים

השמונים.

עוד לרכוש אינטרס יש שינוי. למנהלים ודורשים מרוצים לא המניות שבעלי הוא הרעיון

מינוף זה מה מסביר דני מינוף. עכשיו באמצעות ורוכשים לרכוש כסף אין. חסר ולבעלים

ממון. כי של עודף עם בנקים צריך כך מהביצה( לשם לצאת כדי בשערות עצמך את )למשוך

מדי. גדולות הלוואות יאשר לא המרכזי הבנק

שכן נסיבות זה. יש את מסבירים איך תלוי ? זה חולשה או חוזק זה שמנפיקה חברה האם

שלה. השליטה את מחזק זה עצמן של המניות את קונה כשחברה שלא. למשל כאלה ויש

שמחזיקים להשתלט. הבעלים כדי החברה של ניות רוכש מישהו כאשר – עוינת השתלטות

יקרוס. שערכן חשש מתוך מניותיהם את שמוכרים למצב מגיעים שולים אך מניות מעט

סיכום ביניים לנו . מראה שינוי חטיבתי. מתחולל מבנה היה המשבר ארגוני. לפני לשינוי גרם כלכלי משבר

של אוסף כאן . ישMDF לא אחר. זה למשהו שהפכהAMACO חברת של מבנה דף

טובת הוא עצמאית. המוקד חברה היא זרוע אחזקות. כל חברת ע"י המוחזקות חברות

יותר. נוח מבנה להתמוטטות. זה הסיכון את מקטינה העצמאיות לחברות הבעלים. החלוקה

עצוב זה שנכשלת בת חברת שכזאת. גם בת חברת מכל51%ב רק להחזיק יכולה החברה

חברת ממבנה שונה מאד. זה גדולים מיסוי יתרונות גם האם. יש חברת על משליך לא אבל

קל יותר הטכנולוגיה עם החברות. היום על לפקח יכולת לה היה לא הישן. אז בסגנון אחזקות

מלמעלה. לנהל

( כטקטיקהA) ( ורכישהM) מיזוג בוחנות התיאוריות שלוש כל דומיננטיות: פרספקטיבות

מכניזםM & Aב- רואה הפרספקטיבות מן אחת החברות. אולם, בכל מבנה בשינוי מרכזית

המניות. לבעלי . החזר3 . גדילה2 . יעילות1הבאות: התוצאות מן אחת המקדם

1.Managerialism –של תוצאה הוא הקואופרטיבית בחברה זו, שינוי תיאוריה לפי

שכירה(. הצלחת מקצועית בכירה להנהלה )מעבר הקואופרטיבית באסטרטגיה שינוי

, לפיmdf (multidivisional form)ה- והתרחבות. לגדילהscale וה- scopeה- מניצול נובעתManagerialismה-

אבולוציוני כתהליך הקואופרטיבית בחברה השינוי את רואה זו תיאוריה

הנסיבות כל על יגבר ולכן ביותר היעיל המבנה הואmdf. ה- mdfה- לכיוון הדרגתי


29





את שמביאים רציונליים שחקנים שלו. גבוה יעילות רמת בגלל הסביבתיים והשינויים

יותר. מתאים המציאו שהן החדש שהמבנה אומרות האופטימלי. המחברות לדרך עצמם

האיזומורפיזם, עיקרון את לעצמה אימצה זו פרספקטיבה – המוסדית התיאוריה .2

האיזומורפיזם, התיאוריה עקרון על ארגונים. בהתבסס של אקולוגיות מתיאוריות

שמעצבות וקונספציות אידיאולוגיה של תוצר היא חברתית שפעולה טוענת המוסדית

טוענת המוסדית הארגונים. התיאוריה בין דמיון ויוצרות הניהולית המציאות את

בשדות פועלים שבה, תאגידים המציאות תוצר היא הקואופרטיבית שהחברה

זו, כוחות תיאוריה דומות. לפי ניהוליות קונספציות מחזיקים ומנהלים דומים ארגוניים

לגיטימיים. מבנים של אימוץ דרך שלו וההישרדות הגדילה על משפיעים לארגן מחוץ

לחץ של תוצר היא הקואופרטיבית זו, החברה תיאוריה לפי – הסוכן תיאוריית.3

של הדיבידנדים את להגדיל מנת על היעילות את המנהלים( להגביר )על הבעלים

יחסי שינוי של תוצר הוא הקואופרטיבית בחברה המוסדיים. השינוי המניות בעלי

לא כמעט , הבעלים80ה- בשנות למשבר למנהלים. עד הבעלים בין הכוחות

התערבו הם השקעתם על נמוך החזר לקבל החלו בניהול. כשהאחרונים התערבו

החברה. בניהול

את סביבה. מדגישות כאן שיש ? העובדה הסוכן תיאורית לבין הזו התיאוריה בין ההבדל מה

הון. להשיג ביכולת תלוי שהשינוי ה

לא מהן אחת לשינוי. אך, אף שונות סיבות מעלה התיאוריות משלוש אחת כלביקורת:

גוברת, בינלאומית )תחרות למשבר השמונים, שהביאו הייחודים, בשנות לתנאים מתייחסת

שחל לשינוי חלקי הסבר נותנות אלו החברות(. לכן, תיאוריות חוקי גבוהים, שינוי ריבית שיעור

הקואופרטיבית. הבחברה במבנה

שש על נשענת התיאוריה אלטרנטיבית: קואופרטיבי: תיאוריה ומעבר ההון צבירת משבר

הנחות:

.2בטבעו. דיאלקטי תהליך הוא הקואופרטיבית בחברה שינוי של . התהליך1

מסוגל לא התאגיד של / צורה . כשהמבנה3הון. צבירת ע"י מונעים תאגידים

.5למשבר. מובילות פתורות לא . סתירות4סתירה. הון, תיווצר ולצבור להמשיך

ארגונית צורה להיווצרות תביא הון להשיג ביכולת . ו- מעצור6 לתחרות הופך משבר

אחרים. מצבים להסביר יכול זה אם בספק מסבירות. מיכל ממש לא ההנחות שש חדשה.

אותו היתה התגובה המקומות בכל העולם. האם בכל השפיע74 של שהמשבר אומר דני

אומרים האמריקאים למשבר. אם קשר בלי חיקוי. גם של תופעות שיש גם לזכור ? צריך דבר

ב שנסחרות חברות במיוחד הזו התפיסה את אימצו בישראל נכון. למשל שזה כנראה –

NASDAQהעסקיות. הקבוצות בין הקשרים אץ יותר חיזקו קרה. הם לא זה ביפן . אבל


30





הארגון. משברים מטרות בהשגת פוגעת מבנית יציבות חוסר כאשר למשבר הופכת סתירה

לשרוד. פעולות מנת על ומהירים דרסטיים שינויים עובר התאגיד שבה קריטית נקודה הם

משבר תיאורית נקראת כאן המוצגת התיאוריה התאגיד. לכן את משנות המשבר לפתרון

. capital accumulation theory ההון צבירת

אומר ארגונים על שניים או משהו , שיודע במשבר. דני מקורו ארגוני שינוי הזו התיאוריה לפי

שינוי. ארגונים עושים מתרחבת מאד שהחברה פריחה בתקופת נכון. גם דווקא לאו שזה

דני. אומר מהסביבה מושפעים מאד

משבר התפתח מכך נמוך; כתוצאה היה תאגידים נכסי של ערכם80ה- שנות בתחילת

הפעילו השקעתם. הם על החזרים קיבלו לא המוסדיים המניות ההון. במקביל, בעלי צבירת

שבעלי מנת על רפורמות תבצע שהאחרונה כדי ההנהלה על המנהלים במועצות לחץ

המניות ההחזרים, בעלי את להגדיל הצליחו לא דיבידנדים. כשהמנהלים ויקבלו יחזרו המניות

סתירה בכיתה(. כך, נוצרת מפורט )הסברleveraged מינוף – אחרת בטקטיקה השתמשו

היה אפשר ואי המניות. מאחר בעלי של אלו לבין המנהלים של אינטרסים בין וקונפליקט

התאגיד. הבעלים בנכסי השליטה על מאבק החל דיבידנדים חלוקת ע"י הסתירה את לפתור

התאגיד רווחי את להגדיל מנת החברה. על בניהול יותר מעורבים להיות החלו המוסדיים

בבורסה( )כלומר, שכירות עצמאיות לחברות התאגיד של השונות החטיבות את בעלים הפכו

למבנה הובילו ורכישות ההון, מיזוגים צבירת ממשבר הרווחים. כתוצאה את הגדילו וכך

הקואופרטיבית. החברה של החדש

הקואופרטיב. ובמבנה בשליטה בשינויים לווה ההון, המשבר צבירת משבר תיאורית לפי

סיכון ליצור ומינוף. כדי רכישה היו חדשים שווקים לחדור מנת על השתמשו בהם האסטרטגיות

את מסבירה חדשה. התיאוריה קואופרטיבית צורה למשקיעים, התגבשה גבוהים והחזרים נמוך

. לפי1988 לאחר ורכישות במזוגים להמשיך הון העדר בעקבות הנוכחי הפירמה המבנה יציבות

הכלכלית במערכת שחלים השינויים לאור ומשתנה דינמי הוא הפירמה זו, מבנה תיאוריה

למעלה(. שהוזכרו התיאוריות של לתפיסה )בניגוד הרחבה

מנסות בעולם. הם טוב הכי הדבר הואMDFשה בזמן זה את אומרים שהם לזכור צריך

זה את לשלב וזאת". צריך זאת תיאוריה אומרת היתה "מה להגיד . מנסות שינוי להסביר

של הוספה הסביבה. זה תיאוריות עם הסוכן תיאורית של שילוב שזה אומר הקודם. דני בידע

את שיוצר המתווך כמשתנה ההון הצבר את וסוכן. מכניסים מבנה של נתוח. שילוב רמת

ההסבר.

בתאגידים. במשך שלטו המשפחות ? בהתחלה האמריקאי המודל מאחורי מסתתר מה

ההון הצבר שמשבר היא כאן לניהול. הטענה הבעלות בין הפרדה נוצרה שינויים חלו הזמן

לכך שהביא השינוי . למשל שינוי בעיקר( רוצים מוסדיים עכשיו )שהם שהבעלים לכך הביא

חיונים. דירקטורים שיש

לאיבוד. הלכתי זו בנקודה

ענין הוגבל. זה כוחם לעבר בהשוואה יותר. אבל שמצליחים אילו הם המנהלים הכל למרות

דני. אומר עוצמה מאזני של


31





נותנים התיאוריה, הם של מקיפה אמפירית בדיקה נעשתה שלא לכך ערים המחברים

טענתם את להוכיח המאמר, כדי בסוף קצרות דוגמאות

כותבים יש הזה לרשום. במאמר הצלחתי שלא איכשהו שנקרא אחר למאמר עכשיו עובר דני

זה מצטטים לא לסוציולוגיה. והם מחלקה באותה תקופה באותה ופעלו אוניברסיטה מאותה

שמות. באותם להם קוראים אך נושא באותו . עוסקים אישי ענין איזה כאן זה. יש את

שהביאו הפוליטית בסביבה שינויים שהיו פוליטי. אומר הוא ההסבר שונה. כאן ההסבר אבל

הארגוני. במבנה לשינוים ומכאן הון להצבר שקשור למשהו

93שכבתי. ב לרב חטיבתי מרב שינוי וגלובלית. היה תחרותית הפכה האמריקאית הכלכלה

לפירמה. חטיבות8 היו81וב חטיבתי במבנה היו לא הרוב

שינוי זה האמריקאית. קונספטואלית המדינה של העסקית המדיניות ? בגל קרה זה למה

המצב לכל כהתיחסות משמש מרקסיסטי הון" מושג התהליך. "צבירת את שמוביל בסביבה

הביצועים על השפיעו ההון צבירת על המזומנים. אילוצים תזרים הפירמה. כל של הכלכלי

במבנה. שינוי התאגידים עשו לכך וכתגובה התאגידים של

כלכלית יציבות אי של והלגליים. במצב הפוליטים ? ההסדרים הון בצבירת לבעיות גרם ומה

שיקרה. )זה מה את לחזות יכול לא אתה ייצור. כי באמצעי משקיעים לא קפיטלסטים

על להשפיע מנסות הן בטכנולוגיות להשקיע במקום מרקסיסטי(. פירמות גוון עם תיאוריה

הסביבה.

אותה. לפתח לנסות במקום הטכנולוגיה את ורכישות. נקנה מיזוגים עושים הם שני דבר

מדינת הניו-דיל. פותחה בתקופת ארה"ב הסביבה. למשל על להשפיע יכולה המדינה

על חברות. מס ? מיסוי זה את ממנים ממיתון. איך אותה להוציא כדי האמריקאית הרווחה

הן האם לחברת משלמות הבנות שהחברות הדיבידנד על מס שהטילו דיבידנדים. ברגע

2 היו1929 . בMDFה נוצר מעליב( למה )קצת הסבר עוד ארגונית. אחת. זה ליחידה הפכו

למרות חטיבתי הרב למבנה לעבור המשיכו60ה מאה. בשנות היו1952 ובMDF חברות

השתנו. שהתנאים

" ואח"כ1981 של ההכנסות פוליטי. "חוק שינוי ישיגו משברי. החברות מצב היה80 ה בשנות

מס. אירוע יחשב לא האירוע מחדש שיתארגן המסים. תאגיד את מקטנה . המדינה1987; ב

לשלם בלי בתאגיד נכסים של מחדש חלוקה מאפשר שכזה(. זה תעלול היה בישראל )גם

הוא לדבריהם לשינוי שהביא בת. מה חברות של למבנה לעבור כלום. עדיף אחד לאף

לקיבוץ חוזרת . נעמיהפוליטיקהבושה. בלי מתערבת הזמן( . המדינה קוצר מפאת ונבלם מרקסיסטית הערה מעיר )אני

המיזוגים. חוק– 1995 ב התרחשה דומה תופעה

הבא בשיעור


32





כלום. סיכמתי לא ולכן איחרתי לינואר7 לינואר. ב1 של שיעור כאן עד

John Scott:

בבריטניה שליטה Controllingקונסטלצית Constellation in Britain

,19 –העסקים הקפיטליסטיים בבריטניה נשארו 'יזמיים' באופיים לאורך רוב המאה ה

ושינויים מעטים במבנה של הקפיטליזם הליברלי הופיעו לפני מלחמת העולם הראשונה.

במהלך המלחמה הקפיטליזם הפך יותר מאורגן ותפקיד המפתח בעסקים שוחק ע"י אנשי

הפיננסים והבנקים ששלטו על אומנות איסוף המיליונים של כסף רזרבי. מנהלים הועסקו

כ'עובדי השכל': הפרולטריון האינטלקטואלי שמשרת את הקפיטליסט המשקיע.

כמו ארה"ב גם בריטניה התנסתה בירידה ארוכת טווח של מספר היזמים המשפחתיים.

ההתהוות של סקטור ה'עסק הגדול', הייתה איטית במקצת בבריטניה. הגודל הקטן יותר

של הכלכלה הלאומית בבריטניה אפשר את המצב בו היזמים המייסדים ויורשיהם היו

תחת פחות לחץ להחליש את השליטה שלהם בהחזקת המניות עד תקופה יחסית

.מאוחרת במאה העשרים

רבים מהיזמים בתפנית של המאה היו החברות המבוססות של מסילות רכבת, מספנות

יותר מפוזרת. אבל מספר גדול וחברות התעלה שבהם כבר היה קיימת צורת בעלות

מתוכן, במיוחד אלו בתעשיית היצור, היו בבעלות משפחות, ומספרם עלה במהלך החלק

ומלחמת העולם30הראשון של המאה. המספר של פירמות משפחתיות ירד בין שנות ה

שאלתFlorenceהשנייה. את וסיסטמתי ישיר באפן שחקר בבריטניה הראשון היה

מראים ירידה בשליטה שלFlorenceהירידה המשוערת בשליטת הבעלים. הנתונים של

יחידים, ביחד עם מעבר משליטת רוב למיעוט בקרב המיזמים שנשארו תחת שליטה

הייתה מקושרת עם מעבר אישית. הנתונים גם מראים שהירידה בבעלות משפחתית

מבעלות אישית על מניות לבעלות מוסדית על מניות וכתוצאה יש עלייה במספר המיזמים

שנשלטו ע"י קונסטלציה של אינטרסים. )כלומר עלייה במספר של מיזמים בהם עשרים

אחוזים מההון(. 20 ל 10בעלי המניות העליונים החזיקו בין

גם כמו בבריטניה, אינטרסים של קונסטלציה דרך שליטה לעבר הצעידה בבסיס

בארה"ב, עמד הגידול של בעלי מניות 'מוסדיים'. הייתה כמובן עלייה מסיבית במספר

הכולל של בעלי מניות במיזמים גדולים, אבל זה בא בחלקו עם הריכוז של נפח מניות

יותר החברה בידיים מוסדיות. למרות שמוסדות החלו להחזיק במניות החברה הרבה

מוקדם, הצמיחה הגדולה בבעלות מוסדית הופיע בתקופה שלאחר המלחמה ובמיוחד


33





. חברות של ביטוח חיים החליפו את המזומנים הגדלים שלהם בדרך1950בשטף החל מ

1960מרכזית מביטחונות ממשלתיים למניות, כמו כן קרנות הפנסיה גדלו במהירות מ

והפכו במהרה לאלמנט משמעותי בשוק ההון.

השוליות המתקדמת של בעליות מניות פרטיים, למרות מספרם הגדול, היא תכונה

המייחדת את כל החברות הגדולות הבריטיות והובילה לירידה מתמדת במספר הכולל

וה 70של בעלי מניות פרטיים בתעשייה הגדולה במהלך שנות ה . מספר קטן80

ואלו החברה מניות של החוקיים לבעלים הפכו מוסדיים מניות בעלי של יחסית

המוסדות שעכשיו שולטים על שוק ההון. השטח המרכזי של צמיחה היה בעלות על

מניות של חברות ביטוח וקרנות פנסיה, בעקר כתוצאה של התרחבות תוכניות פנסיה

.80 וה 70מקצועית ופרטית במשך שנות ה

לפעמים עלתה השאלה האם לבעלי מניות מוסדיים יש באמת את הכוח לשלוט. כדי

בנו מודל של התנהגות הצבעה. הם ישמו זאתCubbin and Leechלבחון את הרעיון הזה

שגילו כי באף אחת מבחירות)Collett and Yarrow )1976על הנתונים שנאספו בידי

ב וחמש התעשיות הגדולות בעלי המניות הגדולים1970שלהם של שמונים עשרים

מהמניות, אלא, תמיד החזיקו מחסום גדול יותר מזה10%הרשומים לא החזיקו פחות מ

הנחוץ להבטיח שליטה.


34





הזה שלטו הגידול אשר הבנקים של הכוח את הגביר מוסדית בשליטה הראה שהמניות בבעלות קרנות הפנסיה Minns (1980) בקרנות המוסדיות.

מנוהלות בפועל ע"י בנקים או ע"י חברות ביטוח ומטווחים גדולים של מניות. , הם1975 מהמניות ב 0.7%למרות שלבנקים הייתה בעלות ישירה על רק

. המחשוב של הסחר במניות גרם17.6%היו בעלי שליטה בהצבעה של מעל למשקיעים קטנים להפקיד את המניות שלהם בחברות ממונות שמנוהלותזה של והמשמעות ניהול, חסכונות להרוויח כדי בנקים או ברוקרים ע"י דפקתו, או יורה דה הזכות, את מאבדים שהפרטים היא רבות פעמים להצביע במניות שלהם. בדרך זו כוח ההצבעה של המוסדות עולה בשיעוראינטרסים, של קונסטלציה ע"י נשלטים שמיזמים שקורה מה זה עצום. הדירקטורים של מוסדות פיננסיים שיושבים במועצות מנהלים כדירקטורים חיצוניים הם המנהלים המתאמים. למעשה כל המשתתפים בקונסטלצית

השליטה היו מטווחים פיננסיים, הרוב הגדול שלהם היו מיזמים בריטיים.

בבריטניה, אם כן היה שינוי מבעלות אישית לבעלות לא אישית. הנטייה הזו מוצהרת בהחלפה הגדלה של הון יזמי בהון מוסדי ושליטה דרך

קונסטלציות של אינטרסים.

The City and Corporate Power in Britain

את ההתפתחות התעשייתית המוקדמת בבריטניה נטלו על עצמם חברות יזמיות קטנות בצפון ובמרכז המדינה. פירמות אלו ממנו את ההשקעות שלהם מהון משפחתי והיו מסוגלות לגייס הון נוסף מ'בנקים מדינתיים'

Country Banks(קטנים באזורם. כחוק, המשפחות המייסדות סיפקו הון ( בנקים מועד. קצרות הלוואות רק סיפק המקומי והבנק להשקעות מדינתיים היו בבעלות מקומית והיו להם משרד אחד או שניים. הקשר שלהם עם הבנק של לונדון היה, באופן כללי, מוגבל לעסקאות בנקאיות

מסחריות ותכתובות עסקיות.

של לונדון התרכזו בניהול הלוואות והשקעות זרות City הפיננסים של השל בנקים מסחריים, בנקים טווח. ארוך תעשייתי מימון מאשר יותר הנחות והבנקים המסלקים פעלו כמספקים של מימון לדילרים (מטווחים) הפעילים בשוק הכספים. כתוצאה נוצרה הבחנה חדה של פיננסים של ה -

Cityהכלכלה של ביותר הבולטת התכונה הפרובינציאלים. מהיצרנים הבריטית בתפנית של המאה היא ההפרדה המוחלטת שקיימת בין ההון

וההון הפרובינציאלי.Cityשל ה - של לונדון המעורבים עם בנקאות,City הכלכלה הבריטית התאפיינה במיזמים של ה

ביטוח, מסחר ותחבורה. פרשנים לפני מלחמת העולם הראשונה הפגינו עניין מועט

Hobson והתעשייה. כמעט ייחודי בזמנו היה Cityבדיון בהשלכות של ההפרדה בין ה -

ע"י נוצרה בבריטניה והציע שההתמזגות התעשייתית הדיון האמריקאי על שנישען

ואלו בין המשקיעים וברוקרים שפעלו כמטווחים 'מעמד פיננסי': מסייעים, בנקאים


35





הכיר בכך שהבנקים הגדולים לא היו הסוכניםHobsonשניהלו בפועל את המיזמים.

של בניהול למעורבים נרחב באופן הפכו לא ושפיננסים הזה בתהליך המובילים

המיזמים התעשייתיים. רמת ההשתזרות בבריטניה לפני מלחמת העולם הראשונה

הייתה נמוכה בהרבה מההשתזרות בארה"ב, הבנקים היו הרבה פחות בולטים ברשת

המסחר והרשת כללה פחות מיזמים תעשייתיים.

הדבר השתנה בתקופה שבין המלחמות. בעוד הרשת המסחרית האמריקאית הפכה

פחות צפופה ובפחות דומיננטיות של הבנקים, הרשת הבריטית נעה לכוון ההפוך ושתי

עמדה מול ירידה בהזדמנויות להשקעותCity הכלכלות נפגשו בנקודה משותפת. ה

זרות רווחיות ולכן נאלצה לפנות למוצא מקומי למימון. המגנה התחזקה גם בתגובה

. השפל דחף הרבה מיזמים גדולים למצב30 – וה 20 –לבעיות הכלכליות של שנות ה

המסלקים והבנקים רגל פשיטת clearingשל banksמעורבים להיות נאלצו

לקוחותיו עסקי של בבניה מחדש למעורב להפוך מוכרח היה הבנק בענייניהם.

והבנקים הפכו למחזיקים בעל כורחם של מניות התעשייה והלוואת מניות. כדי לפזר

את הסיכון שלהם, הבנקים משכו את חברות הביטוח הגדולות לתוך המימון התעשייתי

המטווחים של ייצוג לכלול התחילו תעשייתיים מיזמים של המנהלים ומועצות

היו שזורים אחד56, 1936 – ב Florence המיזמים שנחקרו ע"י 98הפיננסים. מתוך

עם השני. ההשתזרות הפכה לנורמה של המיזמים הגדולים והתקופה שבין המלחמות

ובמיוחד מאז סוף30 –מהווה את הגיבוש של 'הון פיננסי' בבריטניה. מאז שנות ה

ה50 –שנות ה Cityהפכה פחות מעורבת בפעילויות מסחריות. למרות שהבנקים

יצאו ממעורבת ארוכת טווח במיזמים תעשייתיים מיד שהכלכלה החלימה, המעורבות

שלהם נשארה הרבה יותר קרובה מאשר היא הייתה במשך החלק הראשון של המאה.

שלאחר בתקופה וההשתלטויות והבעלות התעשייתיים המניות בבעלי הגידול

המלחמה, הביאו את כל הסקטורים של הכלכלה למערך קרוב יותר עם המטווחים

את יותר עוד חיזקה המלחמה לאחר הכלכלית בפעילות וההתפשטות הפיננסים,

ההתמזגות של בנקים ותעשייה.

ה שנות של70 –במהלך לזאת מאוד דומה הפכה הבריטית המשותפת הרשת

1988 מאלו של 203 ו 1976 המיזמים הבריטיים העליונים של 250 מתוך 189ארה"ב:

של קונסטלציה ע"י שנשלטו אלו היו להשתזר נטו שהכי המיזמים שזורים. היו

בבעלות מיזמים משותפת. שליטה עם ומיזמים המדינה של המיזמים אינטרסים,

המשפחה הפגינו נטייה נמוכה להשתזר.


36





של לקיומה חזקה עדות יש בארה"ב וגם בבריטניה ריכוזיות שלגם שלהבנקים ביותר הגדול המספר עם הבריטים המיזמים עשרת .

השתזרויות כוללים את הבנק אוף אנגליה, כל ארבעת הבנקים המנקים,הייתה הבחנה לא ובנקים ממוזגים. בקרדיט לתעשייה בנק המתמחה

ו'תעשייה': הרשת המשותפת עיצבה וקישרה יחידותCityאמיתית בין ה - של הון פיננסי.

לא משזורים. מיזמים נמצא במספר של וארה"ב בריטניה בין ההבדל המשמעותי

היו משוזרים, בהשוואה עם1976 העליונים באמריקה בשנת 250 מ 90%למעלה מ

בבריטניה. יש שתי סיבות מרכזיות להבדל הזה. ראשית הרשת הבריטית75%רק

כללה הרבה חברות בת זרות שניסו לא להשתזר עם חברות בריטיות אחרות, בזמן

שהרשת האמריקאית כללה רק כמה חברות בת כאלו. שנית, בעלות משפחתית הייתה

חזקה יותר בבריטניה מאשר בארה"ב ומיזמים משפחתיים בשתי המדינות נטו פחות

להשתזר עם מיזמים אחרים.

המודל האנגלי מתבסס על דיפרנציאציה בין הגורמים השונים העוסקים לסיכום:

בפיננסים )סוחרים, סוגי בנקים שונים, מטווחים המספקים כספים לשוק ההון(, כל

גורם מתמחה בתפקיד אחר. המודל בנוי סביב רשת של תאגידים מקושרים שבראשה

.מתחתם המטווחים ואחר כך הבנקים המקומיים , City – עומדים הבנקים של ה

ינואר14 שיעור

המודל הגרמני רוזנברג ליאור של תקציר

מסחרית בורגנות עם אגררית חברה גרמניה נשארה עשרה התשע המאה רוב לאורך

שכן זר הון על בעיקר נסמך שהיה המצומצם התעשייתי וחלשה. הפיתוח מצומצמת

עודדה הפרוסית הנדרש. המדינה הרב ההון את לספק שיכלו מקומיים גופים היו לא

החמישים בשנות הביאה זו המקומית. מדיניות התעשיה פיתוח לצורך זר הון זרימת

בניגוד צרפתי. אך מודל אוניברסליים" לפי "בנקים לפיתוח עשרה התשע המאה של

מהמודל )שונהטווח ארוכות השקעות שילבו הבנקים הצרפתים, בגרמניה לבנקים

והפקדות. מדיניות הלוואות עם יחדפיננסיות( מניפולציות לצורך שקונים האמריקאי

ואלו הבנקים ידי על ונכסים חסכונות לצבירת הביאה ארוך טווח על דגש שנתנה זו

נוספות. להשקעות אפשרי למקור הפכו


37





המהירה. ההון צבירת תהיה דרכם האמצעים יהיו אלו בנקים כי היתה המדינה כוונת

לתעשייה. הם לעבור עודדו הרכבות, הם בתחום האטה היתה קצר זמן שתוך מכיוון

נכבדים נתחים על ארוך, בעלות לטווח קרדיט חברות, מתן ייסוד ידי על זאת עשו

בניהול מאד למעורבים הפכו הם אחרים. כך ידי על המוחזקים מניות וניהול מהמניות

כלי היו הבנקיםחברות. וייסוד עצמו, מיזוגים הסחורות ייצור תהליך כולל התאגידים

דני לפיתוח גרמניה מועצות של סוגים שני שיש מזכיר התעשייה. היא מנהלים.

מקומיים. כדי לעסקים עילית( מלווים )שלזיה איזוריים מדינות. בנקים של פדרציה

רצה בברלין. )ביסמארק הפיננסי המרכז מרכזי. וזה בבנק צורך יש גדול תיעוש ליצור

ברוב כמדינה גרמניה את לבנות כסף. למדינה מלוים הבנקים המקומות חזקה(.

דני. מדגיש המתאימה החקיקה את יצרה המדינה

עמדה היתה ברלין של המרכזיים שלבנקים לכך הביאה הבנקים של זו ריכוזיות

מ בעיקר היה התעשייתיים התאגידים על הכלכלה. כוחם בהתרחבות ביותר מרכזית

trustee holdingsזכו הם ובגללם לקוחותיהם בשם וניהלו החזיקו שהם - המניות

בחשבון והשני הבנק של נוסטרו בחשבון החזקות. האחד של סוגים שניהצבעה. לזכות

משהו שהוחזק אלו אחזקות דרךשם. אין נאמנות קרנות בסגנון בנאמנות.

הפחם, ברזל, פלדה, תעשיית של גדולים בחלקים שלטו הם הישירה והשתתפותם

אלו. תעשיות שארגנו הקרטלים ביצירת פעילים היו וכן וכימיקלים הנדסה

מעגל מעין נוצר נוספות. כך להשקעות הרווח נוצל רווחיים להיות החלו כשהתאגידים

כדי אחוז ואחד חמישים רוצים לא הםהאוניברסליים. הבנקים ידי על הון צבירת של

העולם. דני בכל הקפיטליזם שיקבל הצורה שזאת סבור היה הסיכונים. לנין את לפזר

כלום. מסביר ולא הכל את כולל "תרבות". זה המילה את אוהב לא

בנקים. באותו של סינדיקטים גדל, נוצרו שהייצור וגדל, ככל הלך הנדרש וההון היות

את שהגדיל הבנקים, דבר בין מיזוגים של שורה גם המאה, היו סוף הזמן, לקראת

להחלטות להתנגד יכולת–חוסם" "בלוק בעלי היו המניות. הבנקים החזקת ריכוזיות

ובעלי הקואופרטיביות. אך ובשותפויות התעשייתיים בתאגידים שליטה בתאגידים,

פנימי הון יותר להשיג יכלו הם גדלו שהתאגידים כווני. ככל חד אינו זה תהליךמתארScott. מהבנקים אוטונומיה יותר גם ומכאן בין אלו דיאלקטים יחסים

two כ והתאגידים הבנקים way affairאך מלחה"ע פרוץ ערב זאת למרות .

התעשייתי. ההון הכל10% ב החזיקו הגדולים הבנקים חמשת הראשונה

מאד צורה הגרמנית לכלכלה נתנו והתעשייה הבנקים בין אלו קרובים יחסים

בראש )כחיזמיות משפחות מספר עם יחד המובילים הבנקים עמדו "מאורגנת".

ופקידיםהקפיטליסטי( במשחק נוסף חשוב הבנקים מרכזי כוח היו ממשלתיים.

שנשלטו תאגידים ידי וכל הבנקים ידי על שנשלטה בכלכלה פעלו בכלכלה. עסקים


38





של האוליגרכיה לתיאור ניתן זה שלהם. מצב ברית בני שהיו או הבנקים ידי על ברובם

הבנקים. היחסים של ישירה שליטה כאן אין כי ישדגלה חשוב זאת עם הבנקים. יחד

מניות מעט בעלי להיות נטו יותר. הבנקים מורכבים הם והתאגידים הבנקים בין

אחד. מבנק ליותר קשורים להיות נטו אלו ואילו הגדולים התעשייתיים בתאגידים

התאגידים בין אינטרסים לאיחוד להגיע ניסו בהם פורומים היו הבנקים מועצות

התנאים נקבעו גם זו לקוחותיהם. בדרך עם הבנקים מדיניות נקבעה וכך והבנקים

חדשות. מדינויות ויישמו ניסחו חדשים מפעלים בהם

המשבר עם מה כלכלית. אבל מבחינה הנאציזם לעלית חשיבות מיחס לא סקוט

עם30ה . בשנות23 ב הכל את קנו שהבנקים נעמי ? אומרת20 ה שנות של הגדול

המלחמה. סקוט את לשרוד הצליחה שהתמוטטו. המערכת בנקים היו הגדול השפל

התעשייתי גרמניה. החלק במזרח שקרה ממה ומתעלם גרמניה מערב על לדבר עובר

חקלאי. יותר והמזרחי גרמניה במערב ברובו היה

למערב בעקבותיה שבאה החלוקה וכן הגרמנית בכלכלה פגעה השנייה מלחה"ע

על במהירות להתגבר להם סייעה גרמניה במערב ארה"ב גרמניה. תמיכת ומזרח

מהעצמה גדול חלק להם והחזירו במהירות התאוששו והתאגידים הקשיים. הבנקים

גרמניה את לא אבלהמלחמה. לפני להם שהיתה אחרי יותר קטנה היתה כולו.

מימוןהשפעה. היתה מרשל לתכנית שגם אומרת המלחמה. נעמי חיצוני מוסדי

היו הביטוח גרמניה. חברות בכלכלת משנית חשיבות בעל היה הבנקים למערכת

חלו ידי על מגבלות עליהן הוטלו אך חשובות משקיעות ריסונים עליהן המדינה.

על הגבלות הטילו לא אך הריכוזיות את לצמצם כוונות היו מניות בעלות על חוקתיים

. המשחק כללי בקביעת המדינה של החשוב מקומה את רואים שוב הבנקים. כאן

המניות הון רוב עדיין ממשלתיות. אך בקרנות בעיקר השקיעו הן כי היה הדבר פירוש

ומוסדות משפחות של קטן ומספר ביטוח הבנקים, חברות ידי על הוחזק התעשייתי

בניגוד ולכן זמן לאורך המניות את החזיקו בגרמניה הבנקים לארה"ב פרטיים.

לדוגמא)אשראי(. הבנקים הלוואות היו בלבד. החשוב משנית חשיבות לבורסה

לקנות/למכור שרצו הבנקים. מי מהלוואות הגיע החיצוני מההון90% כ1970-1990 ב

מניות הבנקים. רק דרך זאת לעשות חייבים היו מניות להנפיק שרצו ותאגידים מניות

קשורים היו הגדולים אקטיבי. התאגידים באופן בבורסה נסחרו תאגידים60-70 של

האזוריים. לבנקים יותר והקטנים הגדולים לבנקים

משפחתית, בעלות בחשיבות המשכיות עדיין ישנה והשבעים השישים בשנות

בשיעור(. שליטה יפורטו ואחוזים )מספרים ומדינתיים פיננסיים לא בנקאית, תאגידים

שדרשו מסוימות להחלטות ווטו אפשר זה שכן בגרמניה יעיל שליטה כלי הינה25% ב

. 75% של רוב


39





האחזקות1978 מרוכזות. ב מאד הבנקים השקעות הגדולים הבנקים שלושת של

-25% היה ההשקעות וטווח ביותר הגדולים ממאה תאגידים ושש בעשרים התרכזו

כאן בכלכלה. אין השולט יחיד כוח אינו אך עצמה רב מוקד הנם כן אם . הבנקים50%

מהבנקים הגיע מההון גדול חלק כי גם לציין מיעוט. חשוב של אקסלוסיבית שליטה

ועדת את הקימו בישראלהגדולים. בבנקים תלויים ובלתי עצמאיים שהם האזוריים

בגרמניה בנכסים בנקים של האחזקות רמת את לבדוק ברודט שלשת ריאליים.

מותר . לבנק90% היו95 של מהבנקאות. בישראל11% ב שולטים הגדולים הבנקים

בתאגיד15%ריאלייםו בנכסים מההון60% להחזיק שעשו ריכוזי. בסקר אחד. מאד

מנהלים600 בין אמרו135 ו בגרמניה הכלכלית באליטה את להפחית שצריך

ומגבלות. דרכים מיני השפעתם. בכל

תנאים ויותר ביייצור משקיעים פחות תאגידים כלכלי משבר כשיש בפוליטיקה.

המדינה. של , תפקידה היסטוריים

התאגידים. ובצדדיו הבנקים שבמרכזו כוכב כמעין המבנה את לראות אפשר

מהמניות ניכר באחוז החזיקו שהם מכך נבעה הגדולים הבנקים שלושת אוטונומיית

שליטה של קיומם מנעו ובכך עצמם של בצפיפות גם משתקפת זו שותפים.

תופעת ההשתזרויות בארה"ב מאשר בגרמניה יותר נפוצה ההשתזרות בגרמניה.

הגרמני כן, המודל בהשתזרויות. כמו הבנקים את ייצגו רבים בנקים ובאנגליה. מנהלי

ובעיקר הבנקים נציגי אלו בועדות ישבו מהתאגידים מפקחת. ברבים בועדה מאופיין

כל בכלכלה. מצטט ושליטתן משפחות על לנו מספר ליאורהגדולים. הבנקים שלושת

טענותיו. להוכחת ואחוזים מספרים מיני

בגרמניה. והבעלות השליטה מבנה על מועטה השפעה היתה גרמניה לאיחוד

ומה מהמערב לתאגידים בחלקים ונמכרו הופרטו גרמניה במזרח שהיו הקומבינציות

המערב ידי על כיום נשלטים הגדולים התאגידים רגל. כל כפושט הוזכר נמכר שלא

למרות על שמרו והקטנים הבינוניים ורק של מחדש הארגון שהוצאות עצמאות.

מבנים לאמץ היו צריכים במזרח התאגידים הממשלה במימון היו במזרח הכלכלה

מהמערב. ופרקטיקות

למצוא מסוימים. אפשר בשינויים כי נוספים, אם במקומות גם קיים הגרמני המודל

זה מודל השנייה למלחה"ע בהולנד. עד וחלקית באוסטריה, שוויץ, שוודיה גם אותו

אלו. במדינות המודל על ארחיב אירופה. בשיעור מרכז ברוב שלט

שתי ידי על נשלטת השוודית . הכלכלה דף לנו ומחלק שוודיה על לנו מספר דני

הנדלסבנק. חלק קבוצת היא והשניה וולנברג משפחת היא עסקיות. האחת קבוצות

. בבורסה הנסחרות מהחברות52%הכל. לא – ידיהם על נשלט מהכלכלה גדול


40





.30ה שנות של בשפל נוסדו עסקיות. הקבוצות קבוצות חוקר מצטט שדני המאמר

אותם. למכור הצליחו ולא הבנקים לשליטת אז עברו מהמניות גדול חלק

אריקסון( עוסקים היא להם המשותפת היחידה . )החברה חזקה פנימית השתזרות יש

תחומים. של רחב במגוון

וגם הבנק את גם שמחזיקות ה3אחזק חברות הוקמו להם שיש מה בכל לשלוט כדי

התאגידים. של במניות יחזיק שהבנק התאגידים. במקום את

באופן בנויה פירימדיאלית. השניה היא וולנברג הקבוצות. קבוצת שתי בין הבדל יש

מספר על )עובדים ברור ממש לא . רוב בעלויות עם משפחות זה( צולבות.

העיקרית. מלאכתם שזו פנימיים דירקטורים הם בשוודיה הדירקטורים

כזו נדיר. שיטה משאב הוא ניהולי שכח הוא העיקרי ? ההסבר מזה להם יוצא מה

למנהלים. פנימי עבודה שוק לך מאפשרת

מושג לי ? אין הרווחה למדינת מתקשר זה הסנדביץ'. איך את לי לעכב מתעקש נדב

ריכוזי. שוק יעדיפו ריכוזיות פוליטי. מדינות הסבר של סוג אין. זה לו וגם

2001 ינואר17

חורב נדב

Corporate Webs: The Latin Patternשלום נדב

כששמעתי בהתחלה - "הדגם הלטיני של צרפת ובלגיה" קצת התפלאתי מדוע הוא מכונה "לטיני". הבנתי מתקצירך שמדינות אמריקה הלטינית הן שנתנו לדגם את שמו ונפוץ בהם המודל של ה

CORPORATE WEBלאמריקה. . בתקציר הרחבת אודות צרפת ובלגיה וקיצרת מאד בכל הקשור אודה לך אם תרחיב בענין זה.

מעניינת אותי גם השאלה מדוע יש דמיון. האם יש מכניזמים של קשר או שהנסיבות ההיסטוריות היודומות. אני הייתי מצפה להשפעה גדולה יותר של צפון אמריקה.

אתה אומר כי בצרפת הלחץ על התעשיינים היה חלש יותר והם יכלו להגן על עצמם מפני2בעמוד הלחץ על ידי צמצום צמיחת עסקיהם. לא הבנתי כל כך את הטיעון.

שבת שלום

גלעד

נ משולבות: הערות עם נדב של הסיכום

מתאפיין זה הלטינית. מודל ואמריקה בצרפת, בלגיה, איטליה נפוץ הלטיני המודל

Corporate – פירמות של כרשתותScott מתאר הון, אותה גיוס של מובחנת בצורהWebsעל נשען הוא זה, כאשר מודל התפתחות של היסטורית סקירה מספק . סקוט

זה, מודל של היסטורית ההתפתחות את אסקור והצרפתית. להלן הבלגית הדוגמא

.corporate websה- מושג במשמעות אדון סקוט. במקביל אותה שמתאר כפי


41





מיוחד. אין מבנה בעלות פירמות של רשתות בעיקרן הןcorporate websה-

חברות צפופות, שמרכזן ברשתות מדובר ובבלגיה בלבד. בצרפת בהשתזרות מדובר

אלה מרכזיים. רשתות בנקים שני אלו ובצרפת אחת בחברה מדובר אחזקות. בבלגיה

בהמשך. אעמוד קשרים, עליו של מסוים בסוג מאופיינות

הרשתות. הם בכלכלה הדומיננטי המגזר שבלטיני בכך הגרמני מהמודל שונה

מאחרי השאר". מתחיל "כל שם וגם כאן גם האוניברסליים. יש הבנקים זה בגרמניה

חברות של רשת האחזקות. יש לחברות עובר המרכז ואז הראשונה העולם מלחמת

לא זה שני הבת. מצד ומי האם מי פה ברור ולהפך. לא השניה בבעלות היא שאחת

על שמוחזקות החברות של פעולותיהן את קובעות לא האחזקות . חברותMDF ממש

מחברת שונה זה במה שואלת דבר. נעמי אותו לא זה אבל תיאום אופן. יש באותו ידן

וזאת היחסי במשקל הוא שהשינוי ומחייך. אומר יודע לא האמריקאית. נדב האחזקות

אחזקות שחברת הוא דני אומר מהותי המדינה. הבדל של ההתערבות בגלל

בלטיני. הטיעון כמו גדול גיוון מרשה לא המדינה תחום. כי באותו )אמריקאית( תחזיק

של ההיסטוריות הנסבות בשוק, על ופועלה המדינה על נסמך בעיקרו הוא ההיסטורי

היחסי במשקל שינוי הוא העיקר – נדב אומר הבנקים. שוב של היחודיות ועל השוק

בצורה. שינוי ולא

לתקופות, בעקבות הלטיני המודל של ההיסטורית ההתפתחות את לחלק ניתן

סקוט. שעורך החלוקה

– הראשונה העולם מלחמת ועד התשע-עשרה המאה של60ה- משנות. 1

איטי, באופן התיעוש תהליך בכללו, התרחש הלטיני במודל גם ובבלגיה, כמו בצרפת

משפחתי. הון על התבסס לתיעוש ובבריטניה. ההון בגרמניה מאשר יותר איטי

התעשייתי ופלדה. הפיתוח בסיסיות: פחם, ברזל בתעשיות זה בשלב עסקו המשפחות

מכך, וכתוצאה יחסית. כתוצאה מועטcapital שדרשו מיזמים כן, על התבסס, אם

"אוניברסליים", כדוגמת בנקים אלה במדינות התפתחו שונים, לא בנקאיים ממשברים

מהיר באופן הון לגייס מסוגלים היו לא שהתפתחו הגרמניים. הבנקים הבנקים

של במניות קטנות השקעות להשקיע העדיפו התעשייה. הם רחב, עבור ובהיקף

Societe General deה- צברו שבה התקופה זו רבות. בבלגיה, הייתה פירמותBelgique (SGB) -וה Banque de Belgiqueאלה. באמצעים דומיננטיות, בדיוק

הגורמים לבנקים: שני התעשיינים משפחות בין ברית מעין המדינות, נוצרה בשתי

זה תומכים למעשה הם התעשייתית, כאשר בהתפתחות משלימים תפקידים מלאו

לא ממילא טווח, שהאחרונים ארוכת תמיכה הבנקים מן תבעו לא בזה. המשפחות

באופייה להבחין כבר הפירמות. ניתן רשת של ראשיתה היא לספק. זו מסוגלים היו

לקיומם, בזה זה תלויים בה השונים הגורמים הלטינית: למעשה הרשת של המיוחד


42





אחרות. במדינות מאשר פחות אינטנסיבית נראית בפירמות השליטה על והתחרות

ברשת, אחזקות, המוטמעות חברות של אופיSGBה- כגון בנקים זו, נושאים מסיבה

לחברות זה, הנוגע בגרמניה. בעניין הדומיננטיים מאשר, למשל, הבנקים יותר

מי – ארוך לטווח הון נותנים לא הבנקים אם שאלה שמרית להלן. האחזקות, ארחיב

הבנקים רעיון את העתיקה גרמניה איך שאלה כך. מיכל אחר כהשלמה יענה יתן? דני

קיבלו הם בגרמניה אך היו שאכן דני אין. אומר שבצרפת בשעה האוניברסליים

מנושא שנלקח כסף אוניברסלי שבבנק דני בצרפת. מדגיש להם היתה שלא עוצמה

או לעסקים להלוואה עובר בית משקי של כסף אחר. למשל לנושא עובר אחד

מקורות לחפש צורך אין כסף הרבה כך כל יש לבנקים לדיור. כאשר למשכנתאות

את רכש צרפתי שבנק קרה איך – חשובה שאלה שאלה בגרמניה(. נוגה אחרים. )כך

יש אירופה הכלכלות. ולאיחוד בין שילוב יש ? שאכן אומר זה ? מה הבלגי הבנק

כלכלי. משקל

בת חברות הוקמו כך המפוזרות. לצורך השקעותיו על להגן שאף בבלגיהSGBה-

בתורן, השקיעו הן. המשפחות אף מבוזר ובאחזקות, באופן בהשקעות שעסקו

המחברת הרשת נוצרה סיכונים. כך לפזר מנת על הן אלו, גם בחברות

היום. אנו עד הבלגית הכלכלה את תעשיינים, המאפיינות ומשפחות חברות-אחזקות

ובינוני, קצר קטנות, לטווח בהשקעות בעיקר עוסקSGBה- דוגמת בנק כי רואים

הזמן, במשך מתמסדות אלה השקעות כי לומר חברות-אחזקות. ניתן באמצעות

ששליטת משקל, מבליSGBה- צבר זה ברשת. באופן מוטמעות היותן ומעצם

חברות באותן נמצאה לבנקים המשפחות בין המפגש תישחק. נקודת המשפחות

להסתגל עסקים, נאלצו שהקימו יותר, משפחות מאוחר והשקעות. בשלב אחזקות

ישנה שבו מבנה עצמתם, ונוצר על הבלגיים הבנקים שני שמרו זה. כך למבנה

הבלגית. בכלכלה הסקטורים שאר כל לביןSGBה- רשת בין הבחנה

התשע-עשרה, שינו המאה ' של70ה- מקבילה. בשנות מערכת התפתחה בצרפת

קצרות השקעות גם בתעשייה, אם להשקעות מדיניותם, ופנו את הצרפתיים הבנקים

שלה, הלחץ הבנקים התפתחו בה הצורה הצרפתית, ובשל הכלכלה גודל טווח. בשל

יכלו יותר, והם חלש והמשפחות, היה הבנקים של לרשתות התעשיינים, להצטרף על

להם שבנו אומר דניעסקיהם. צמיחת צמצום ידי על הלחץ מפני עצמם על להגן

היו הן תעשיתיות. אבל קבוצות על אלא בנקים על מבוססות שלא חדשות רשתות

–יזמי" "כשלון שזה אומר סטרוקטורה. נדב אותה נשארת חלשות. הסטרוקטורה יותר

הוא פרטית. המוקד ובבעלות קטנות להשאר העדיפו הצרפתיות ? הפירמות כלומר

פנימית. צמיחה על רק לבנות אפשר אי כי ההון מקור


43





השתמשו לא הגרמני. הם מזה יותר צר היה ובלגיה בצרפת הבנקים של ההון בסיס

לצורך הביא בתעשייה. הדבר להתערבות המדינה ידי על הוכוונו ולא חסכונות בכספי

המשפחות, לבין עצמם, ובינם לבין הבנקים שראינו, בין ההדוק הפעולה בשיתוף

האחזקות. חברות באמצעות

הכלכלות של מחדש בניה של תהליך התרחש זו בתקופה – המלחמות שתי בין. 2

האחזקות עצמם, לחברות הבנקים מן הכובד מרכז עבר והצרפתית. למעשה הבלגית

שלהם.

שלבים. ראשית, לאחר בשני הבנקים של האחזקות חברות של כוחן בבלגיה, עלה

בתעשייה. שנית, לאחר מעורבותם את הבנקים העמיקו הראשונה העולם מלחמת

בתעשייה. הם הבנקים של הישירה הבעלות חוקי באופן ', נאסרה30ה- שנות משברי

זו, בין בתקופה מוזלות מניות לרכוש האחזקות, שיכלו לחברות פעילותם את העבירו

השקעה – הבנקים של מדיניות שינוי אותן. שהקימו בנקים אותם של מניות – היתר

בתעשייה. יותר גדולה

לפצות התעשיינים, שנחלצו היו היוזמה שבעלי דומה, אלא תהליך התרחש בצרפת

הבנקאית. המערכת משברי ועל חולשות על

corporateה- של הייחודיים המאפיינים את ביניים, ולסקור סיכום לערוך ניתן websהתרחש כי אחזקות. ראינו בחברות ממוקד הרשת הלטיניות. ראשית, מרכז

חברות. שנית, חברות אותן אל הבנקים מן מרכז אותו מעבר של היסטורי תהליך

בהן לשלוט מבלי פירמות על להשפיע המפורש הניסיון סביב מאורגנות האחזקות

וחבות, מניות על השתזרות, בעלות ידי על מתאפשרת ישירות. ההשפעה

indebtednessרופפים, בניהם מאוחדות, הקשרים אינן עצמן . אך, הפירמות

מכירים. כבר אנו אותו מרכזי", במובן "משרד משמשות אינן האחזקות וחברות

במידה הרשתות, אוטונומיות , שלthe constituent enterprisesהפירמות,

בין תיאום כמנגנון הרשת את לראות סקוט, יש פי האחזקות. על מחברות מסוימת

של משילוב יותר חלש גרידא, אך אינטרסים מקהילת יותר חזק פירמות, שהוא

.MDFב- למשל חברות, כמו

בצרפת הרשתות המלחמה, הפכו לאחר – השניה העולם מלחמת לאחר. 3

מעורבותן את האחזקות, הגדילו חברות יותר. הרשתות, כלומר לממורכזות ובבלגיה

שמחוץ לחברות השפעתן את והרחיבו השפעה להן הייתה כבר שעליהן בחברות

נאיחודים. או מיזוגים עברו ברשתות מהפירמות מן לרשת. חלק


44





ה- בשנות מעורבותה, בעיקר את המדינה הגדילה בצרפת. שם התרחש נוסף שינוי

הסוציאליסטים של עליה להשקעות בנקים מספר הלאימה הצרפתית '. המדינה50

הבנקאית המערכת של מחדש לארגון גרמה . ההלאמההבנקים. את שמלאימים

בנקים על , שהשתלטוSuez ו- Paribasבנקים, שני של הדומיננטיות הפרטית: גברה

.corporate websה- את סביבם ריכזו בתורם הבנקים יותר. שני קטנים פרטיים

למרות המשפחות של מעורבותן בבלגיה, הקטנת גם כמו הייתה, בצרפת התוצאה

הפרטיות. החברות של ניכר בחלק שלטו עדיין שאלן

האמריקאי. דני לאתגר לענות מתארגנות הפרטיות הרשתות שגם תופעה כאן שי

ww2 בעיקר. לאחר קטנות פירמות של היתה בצרפת הכלכלה45 שעד אומר שיוכלו חזק לקונגלומרט להתגבש הפרטיות הפירמות את מעודדת הממשלה

לזה קורא69 מיזוגים. מ על מגבלות הסרת ידי על האמריקאים. למשל מול להתחרות

העולמי בשוק שילחמו עולמי מידה בקנה צ'מפיון" תאגידים "נשיונל פומפידו הנשיא

בעליל הבריטי שמה למרות – תומפסון חברת הרכב. למשל בתחום למשל פורד מול

. גדולים משאבים , הוזרמו

בעיקר מדגיש השנייה, וסקוט העולם מלחמת לאחר שנוצר אלו, המצב שינויים לאור

מניות מחזיק ידי על ברשתות, נשלטות הגדולות שהחברות ', הוא70ה- שנות את

ברב מניות, המחזיקה בעלי של צפופה רשת ידי על המניות, או רב בעל יחיד, שהוא

חברות ידי על או משפחות ידי על נשלטות החברות אחרות, מרבית המניות. במילים

וחברות שראינו, המשפחות מקרה. כפי בכל המניות במירב אחזקות, המחזיקות

את לתאר סכמתי, ניתן היסטורי. באופן שמקורו בקשר לזו זו האחזקות, קשורות

הבאה: בצורה זה בשלב המדינות בשתי המצב

בלגיה


45

SGB





צרפת

המדינות, שתי ' כנראה, בין80ה- בשנות שנוצר הקשר זה, חסר סכמתי בתיאור

איחוד שבהשפעת , ייתכןSGB של ההון מן שלישים שני רכשSuez בנק כאשר

המתהווה. אירופה

התעשיה של ריכוזיות . יש19ה מהמאה התיעוש החל בה – בלגיה על לדבר רוצה דני

מתגבשות הי"ט המאה הבנקים. בסןף של חקית בבעלות להיות הופכת . התעשיה

הפחם במכרות הבעיות בכלכלה. עם חשוב מקום תופסותWW1 שלאחר קבוצות

שלהם. מ ההון בעזרת רכבות בונים הי"ט המאה בעלים. באמצע להיות הופכים הם

לעיל(. הערה )ראה אוניברסלים להיות הופכים הם1880

משפחתים. עסקים מתוך תעשיתיות קבוצות מתפחות הפיננסיות לקבוצות בניגוד

והשקעה. באשראי לתעשייה מסייעים הבנקים1920-1930 כן רפורמה. לפני1934

יוצרת המדינה איתה. וז והתעשייה מתמוטטת הבנקאית המערכת30ה שנות משבר

להשקעות. לבנקים משסחריים בנקים בין הפרדה

פיננסיות. אחזקה חברות נוצרות ואז

את רואים אנחנו השכירים. שוב למנהלים רב כח נותנות אחזקה שחברות מעיר דני

גורמים. של מערך אותו

סקוט אין הגרמני, עליה לדפוס הלטיני הדפוס בין דמיון נקודת על להצביע ניתן

מן יותר הרבה הלטיני, מבוזרת בדפוס השליטה כי נראה ישירות. אמנם מצביע

באופן ואחידות, הבנויות מאורגנות לכלכלות דוגמאות הגרמני. אך, לפנינו הדפוס

הרשתות הן אלו הלטיני הבנקים, ובדפוס הם אלו יחסית. בגרמניה מונוליתי

זו - לפחות הכלכלה שאר לגבי האפקט אך שונה הוא הארגוני הצפופות. הדפוס

- דומה. הבנקים או הרשתות של המונוליתיים הגושים ידי על הנשלטת

הלטיני. הדפוס על נוספות וריאציות שתי מזכיר סקוט


46

SUEZ PARIBAS





בנקאית וצרפת, במערכת לבלגיה דרכו, בדומה את החל האיטלקי המקרה

המדינה נחשבה זו לתקופה '. עד30ה- שנות עד לתעשייה הון לספק שהתקשתה

זה בתעשייה. מצב השקעות לעידוד פעלה לא אופן יחסית, ובכל לחלשה האיטלקית

,SGBל- מקביל גוף הקימה הפשיסטית הפשיסטים. המדינה עליית לאחר השתנה

כן, נוהלה, אם באיטליה הפירמות הפרטיים. רשת הבנקים את להציל הייתה שמטרתו

ידה על נרכשו האיטלקית, ולא המדינה ידי על נוצרו האחזקות המדינה. חברות ידי על

'.50ה- שנות של בצרפת כמו

זה, המדינות המדינה. במקרה התערבות בולטת הלטינו-אמריקאי במקרה גם

הקימו או רכשו הפרטי, ולא הסקטור את דווקא עודדו הלטינית באמריקה

לתיעוש. ממסחר למעבר הפרטי הסקטור את כיון פיננסיות. העידוד חברות-אחזקות

משפחתית, ומעבר בבעלות המצאות החברות בין הרשתות את המדינות חיזקו בכך

ובבלגיה, בצרפת שהתרחש זה אימפרסונלית, כגון לשליטה בעיקרה אישית משליטה

בראשיתו. רק בימינו נמצא

השתנה – הבנתי לא – משפחתיים פרטיים שבנקים כל השפיעה המדינה תמיכת

קשרי בסיס , על מורחבות משפחות סביב מבנה היה הרשתות. בצ'ילה של האופי

שארות.

הקשר מה לשאלתי אולי דני. ועונה אומר הקולוניאליזם תפקיד הוא זה בענין קריטי

לצ'ילי. בלגיה בין

)דני המדינות של לשדם את שמוצצים זרים משקיעים הרבה יש אמריקה בדרום

ענק חברות שני ומצד מסוימות משפחות לטובת מעורבת ? ( המדינה מרקסיסט

אמריקה. בדרום הכלכלה קלקלת על לרעה משפיע במגרשן. זה משחקות בינלאומיות

אחרים. של מהשגיאות למדו למשל לתיעוש. ביפן הכניסה מועד של האלמנט זה

זרים. משקיעים של כניסתם את הגבילו אמריקה בדרום

מקורות:Scott, John. 1997. Corporate Capital and Capitalist Classes. Oxford: Oxford University Press. pp. 155-170: “Corporate Webs: The Latin Pattern”.


47





אירופה במרכז לשעבר קומוניסטיות מדינות על דני ידבר שנותרה השעה ברבעהקומוניזם. קריסת עם ובמזרחה

ובוודאי היו אחד בגוש שהיו בתקופה גם יש קריסת לאחר הבדלים. בריה"מ.

לנין. לפני החיים עם ואריאציות. נתחיל

ארוך. לטווח בנקאי מאשראי אז. המימון שולט היה הגרמני הדפוס

המהפכה- לפני רוסיה

זרים משקיעים עודדה תעשיתיות. המדינה פירמות בעיקרה. מעט אגררית מדינה

מולאמים. מופעל והבנקים התעשיה המהפכה ובלגיה. לאחר צרפת בריטניה בעיקר

אחראית היתה סקטורים. היא לפי שחולקה מועצה מרכזי. הוקמה תכנון של מכניזם

.1957 עד1917מ בבריה"מ התעשייה כל על

חברות. שם אין - כי חברה לא רוסי( שהוא מידה )בקנה ענק מפעל היה סקטור בכל

גיאוגרפיים. איזורים פי על מסוים ביזורי אלמנט מכניסים חרושצ'וב של ברפורמות

ב והקונצרנים מהמועצה מסוימת אוטונומיה להם לתת היה הרעיון 1965 שלה.

כלכלית. יעילות יותר להשיג כדי הקונצרנים את ומרכזים הללו הרפורמות את מאיצים

שם. והפסד רווח של מושג אין

הם הגבוהה. הבעלים המועצה של ולמפקחים התפעוליים למנהלים עוברת העוצמה

בשנות האוטונומיה70ה המדינה. עוצמה שצברו הקוצרנים והפעם קצת גדלה

ברמה למפעלים פעולה חופש יותר קצת ויוצרים המרכזית הממשלה את מבהילים

ריכוזי. מאד עדיין השלישית. אבל

גלאסנוסט1986 והפסד. רווח לחשב בע"מ. מתחילים חברות מוקמות פרסטרויקה

– גלאסנוסט–בעלים. נהים פרטיים אנשים1990

הם80ה מואצת. בשנות יוצר בצורה רק תהליכים אותם קורים אירופה מזרח במדינות

מוקדמים. ויותר דרמטיים יותר

השחקנים את לעודד מתחילה זרים. הממשלה משקיעים של כניסה יש בהונגריה

עסקיות. קבוצות של התחלה – הגרמני הדפוס להתגבש המקומיים. מתחיל

הפרטה

הם בה החברה מניות את ולמנהלים לעובדים נתנו פנימית. כלומר הפרטה עשו

היה להם כי – הבעלות את שקנו למנהלים השליטה את העביר זה עובדים. למעשה

המנהלים )מעין הזו הזכות את לקנות כסף הביורקרטים הם הללו מניה(.

רגילה. בלתי ברמה מאורגן פשע גם מקודם. יש של הקומוניסטים


48





קשרים אינפורמציה מימון לך שמספק חברתיות רשתות זה שקובע מה הזו בשיטה

המאורגן. הפשע לידי עוברת המדינה של ועוד. הריכוזיות

בינו הקשורות גדולות עסקיות קבוצות שיווצרו צופה מוגבל. דני עדיין כך על הידע

עצמן. לבין

Patterns of Inter-Firm Controle in Japanies BusinessMacro Orru, Gary G. Hamilton, Mariko Suzuki )1989(

סיכום של נעמי.במאמר שאני אציג יהיה הסבר כיצד נוצר המבנה הזה לפי כמה גישות.

דגמים של שליטת פנים בפירמה בעסקים יפאניים נעמי מציגה תרשים של המבנה של חברת אם שיש לה חברות בת והן מחזיקות מניות

זו של רעותה. האמריקאים ניסו למוטט את המבנה מתוך גישות אידיאולוגיות של אינדיבידואליזם . זה מה שמק-ארתור הכיר מהבית. חברות אחזקה גדולות זה לא טוב. שמרית )שהיא קפיטליסטית בארון( אומרת שזה סמכות רציונלית במקום סמכות מסורתית. המאמר

הולך בגישה שהמודל האמריקאי הוא האידיאלי.– לפי דני – האמריקאים לא הצליחו לשבור את המסורת. אבל הצליחו בכך ששינו את החוק ונוצר

שינוי. הצלחה נוספת היא שקמות קבוצות עצמאיות. זיבאצו שינו לקייראצו.הדגמים את להסביר כדי שליטה של המוסדית התיאוריה את מאמץ זה מאמר

הנהוגה ברבים מהעסקים היפאנים. ואנכיתהייחודיים של שליטה אופקית טוענת שיחסים בתוך פירמות,– ( (institutional perspectiveהתיאוריה המוסדית

וסמכות ב, שליטה הקיימים שליטה של מעקרונות ישיר באופן תרבותמושפעים המוסדית( רתיתחבה הו)הסביבה והערכותהם סידורים פעילויות, על משפיעים

העסקיים. בסקטור בדגםים רואה המוסדית היפאניהתיאוריה סביב מוסדיתה מעצבת צורות של שליטה פוליטית וכלכלית. )בגישות האחרות נתפש הדגם היפאניה

כדגם של קפיטליזם מקובע(. ביפאן, לא הפירמה, אלא רשתות של פירמות )קבוצות עסקיות( הן יחידות המפתח

הכלכלה של והמארגנות ברשתות ן ה, למאורגנות המעוגנות הגדרותבהתאם במאמר עוסקים החוקרים ביחסי שליטה ופיקוח בפירמות היפאניות. .תרבותיות

קבוצות עסקים ביפאן בין קבוצות פינאנסיות, וinter-market groupsקבוצות המכונות בין חוקרים מבדילים

עצמאיות זה . ותעשייתיות במאמר השוקה 6על מתבסס המחקר מסוג חברות , חברות עצמאיות10, סנווא; ו DKB, פויו, מיטסובישי, מיטסוי, סומיטומו: הפנימי

ועוד טויוטה ניסן, ניפון, יפאן, מתכת .כמו למשל בנק טוקיו, הבנק התעשייתי של של הכוח העובד.10% מסך המכירות הלאומי, וב 24%החברות שנחקרו שולטות ב

. inter-market groups מסוגתכונות המאפיינות קבוצות


49





סקטורים ב של פירמות גדולותאופקית מכילות רשת שוק פנימיהקבוצות מהסוג של החברת מסחר ופירמ )"סיטי בנק"(, מוסד מממן עיקרי, שונים שבמוקד שלהכלכליים

.ות מובילתיתתעשיינשיאותימועצהסביב מאורגנת קבוצת שוק פנימי מנשיאי הפירמותת, המורכבת

של הקבוצההמובילות בסקטורים התעשייתיים מועצה. מספר החברות הנכללות ב קבוצת שוקחברות ביחסים אופקיים. לוהן מקיימות ביניהן 46 - 21 נע בין תנשיאותיה

קשורות ה(keiretsu) קירטסו פנימי יש שורה אנכית של פירמות משניות, דגם הנקרא . )הקירטסו הוא מבנה ארגוני אנכי הבנויתת -חוזים ארוכי טווחלפירמות הגדולות ע"י

על מחויבויות שאינן רק כלכליות, אלא גם חברתיות ומשפחתיות(. דני מביא מאמר מהאקונומיסט שמספר על מפגש כזה. הקבוצות העצמאיות בנויות

בצורה דומה לזאיבטסו הישן. מין חברת אחזקות וחברת האם שולטת באופן מוחלט. כלכלנים נוטים לזלזל במפגש הזה. סוציולוגים ידברו על רשת של קשרים. סוציולוג אחד מדבר על זה שאם מישהו מתמוטט החברים עוזרים לו. כדי שלא תהיה פדיחה

למועדון. נעמי מוסיפה שכל פירמה מחזיקה מניות של כל פירמה. הקבוצה יכולה להכריח או לסייע לתאגיד. כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן. זו לא השתזרות של דירקטוריםיכולה להיות מכמה סיבות. סתם אלא השתזרות של בעלות. השתזרות דירקטורים

לא יעילות כלכלית.–המטרה של ההשתזרות היא שמירה על הקבוצה. מחויבות נדב שואל מה ההבדל בין זה לבין הדגם הלטיני. אכן יש דמיון אומר דני. יכול להיות שהיה קשר למקומות אחרים במהפכה שהיתה שם. אבל יש שוני במוטיבציות. יש גםלצייין חשוב צורה. באותה בנויות כולן איזומורפיות. רשתות שש ביפן שיש הבדל

. במקומות מסוימים אפילו 50%שסה"כ ההחזקות של הקבוצה עובר את ה 70%. גונבים לא ויש להם כללים מחייבים. יש אחזקה בכל קבוצה. בנוסף לכל קבוצה דירקטורים. הבורסה של טוקיו אינה גורם משמעותי. תאגידים מכריזים על עצמם כעל

קבוצה גם אם אין לכך תוכן כלכלי. הקבוצה היא אוטרקית. קבוצות עצמאיות תכונות המאפיינות

וקשורותמייצגות רשת של פירמות קבוצות אלה הפועלות בסקטור תעשייתי אחד כל אחת מכילה חברת אם גדולה ומצליחנית ושורה אנכית של חברות. אנכיבאופן

המהווה מעין קהילה בפני עצמה.(keiretsu)הן מאוגדות כקירטסו , ובתיפאן צמחה50קבוצות עצמאיות אלה התפתחו ממחצית שנות ה , כאשר כלכלת

אותן הביאה הצלחתן אבל הפנימי, השוק לקבוצות מחוברות חלקן במהירות. להשתחרר מהן ולהיות אוטונומיות.

דומה יותר למבנה שאנחנו מכירים. זה פחות מעניין. אבל גם הקבוצות העצמאיות הללו מאד מושפעות מהתרבות היפנית. גם כאן אנחנו רואים –שיש החזקות הדדיות. גם להן יש "מועדון נשיאים" וירטואלי . ויותר מזה

רשת משולבת שהכל יש וכך הפנימי. עם השוק העצמאיות משולבות משולב בכל.

אין "הבנק של פריז" . הכל הוא רשת אחת גדולה. הבעיה המרכזית היא כיצד משיגים פיקוח ושליטה ואת זה מתאר המאמר. כיצד הרשת

שולטת בחבריה. תפקיד הבנק לא למקסם רווחים אלא למזער סיכונים.

נדב אומר שזה לא נראה לו כל כך. יש לו אי נחת מזה. דני אומר שהמדינה היפניתמעורבת ביצירת תנאים ולא במעורבות ישירה כמו בדרום קוריאה.

דגמי פיקוחניתוח הבעלות על מניות מראה שני דגמים ארגוניים מרכזיים בקבוצות היפאניות:

דגם של שליטה אופקית, ודגם של שליטה אנכית.


50





אופקית ביןשליטה הדדי באופן הפועלים והשפעה כוח של לדגמים מתייחסת פירמות דרך אחזקת מניות , קשרים משולבים, קשרי סחר, הלוואות עסקיות ותאגידים

עסקיים.אנכישליטה זה, מתייחסת לעומת לת, בעלי המניותיחס דרך כוח צדדי של חד

ואמצעים אחרים, מפירמה אחת - לאחרות.

בדגם שוק פנימי פיקוח אופקי כל פירמה עלבמה שמאפיין את קבוצות השוק הפנימי הוא בעלות הדדית של מניות

גדולה מחזיקה מניות בחברותבידי החברות האחרות כל חברה קבוצה. למעשה, לבעלות המשותפת יש הזה במצב ליחסים האופקיים. רב חיזוק נותן וזה אחרות,

כי בסך הכל היא מקנה השפעה גדולה, רבהמשמעות על החברה ו לאף פירמה, פירמות על שליטה אין של . בקבוצהאחרות בודדת הנשיאותיהקבוצה המועדון

ומכוונת את ה הקבוצה, של הכלכלית למדיניות פירמותשל האסטרטגיות שותפה בקבוצה. המטרה של המועדון הנשיאותי היא להביא את הסיכון למינימום, ולא להביא

את הרווח למקסימום.

הבנקים בקבוצות השוק הפנימיות המספקים הקבוצהשליטה בידי סוכניחשובים. הם מוסדות המימון הם המובילים ה

שום פירמה לבדה לא, ובזכותם דרך הלוואות את ההון הנחוץ להשקעותלפירמות לאהמוסדות הפיננסים פועלים. יכולה לטעון לשליטה הגמונית על חברות אחרות

את הדגם אופקי.כמתווכים המחזקים כשליטים כל יכולים, אלא

אמצעים נוספים לפיקוח אופקי בנוסף לאחזקות, מניות ומכניזמים אחרים המחזקים את הלכידות, קיימים: דירקטוריםובתוך קבוצות בנקאיות, חברות סחר המתווכות בחליפין שבין הלוואות משולבים, ומעורבות ליפאן( ומחוץ )בתוך פירמות או קבוצות בין משותפות יוזמות קבוצות,

באיגודים עסקיים.

(inter-group) ין הקבוצותיחסים אופקיים ב כל , ולא רק בתוכן.בין הקבוצותפיקוח אופקי קיים גם דרך אחזקה הדדית של מניות

)מיטסובישיהשוק ב הקבוצ אחרת בקבוצה מניות של קטן % בעלת היא פנימי (.במיטסוי, סומיטומו במיטסוי וכך אחת אצל השניה

כל הקבוצותה אחזקה של מניות בקבוצות אחרות מסמלת את האמון ההדדי של משהואומרת שיש ההדדית הכלכלית. האחזקה ןהעסקיות בינן לבין עצמן בהתנהגות

כל הקבוצות שהוא מעבר כלל שחברי מועצותמכבדות את הלתחרותיות. למשל, וכ יכולים לעבור לקבוצה אחרת, כל קבוצות השוק הפנימי מאורגנותןמנהלים לא גם יודעותאלה קבוצות נוהג הכללי.ולבאופן דומה ומצייתות לחוקים הבלתי כתובים

, כמו בניית נמל תעופה באוסקה.יםלהתארגן במשותף לפרוייקט

בין הפירמות של קבוצת השוק הפנימי ויחסים inter)פיקוח אנכי firm relation)

הפנימי. השוק בקבוצות ורטיקאלי דגם גם למועקיים הנשיאצהמתחת שלותית

אנכי פיקוח מתנהל הפנימי השוק ידילעקבוצת שמובילהפירמות ה שולטותות


51





הסקטור באותו יותר קטנות בא .בפירמות האנכי המבנה המאמר כותבי לדעת

להבטיח מבנה אוטארקי של הקבוצה, כמספקת צרכי עצמה. זה מתאים לרציונאל של

הפילוסופיה הכלכלית היפאנית המורה שלא להיות תלויים בשיגיונות השוק. הדגש

אחרות בפירמות הצורך צמצום תוך הדדית, והתחשבות כלכלית תמיכה על הוא

.בעולם של אי וודאות

מחויבות החזקות והפירמות לחובות, ונאמנות עצמי פיקוח כל קודם הוא הפיקוח בהדדיות זו.

פיקוח אנכי בקבוצות העצמאיות בשונה מקבוצות השוק הפנימי, הקבוצות העצמאיות. הדגם האנכי מאפיין יותר את

בקבוצה, השולטות ברובןהגדולות פירמות הבקבוצות העצמאיות השליטה היא דרך קו שלבקבוצות אלה הדגם האנכי הוא ברור יותר. של חברות הבת.25% מבלמעלה

אנכית אינטראקציה על הבנויות העצמאיות בחברות יותר קיים עצמית" "אספקה מאשר בסקטורים התעשייתיים של חברות השוק הפנימי, והוא נובע מתוך אותה גישה

פילוסופית.

וקבוצות שוק פנימי, קבוצות עצמאיותובין בין הקבוצות העצמאיותדגם אופקי המתבטא אופקי דגם קיים העצמאיות, והתעשייתיות הפיננסיות הקבוצות בין

באחזקות משותפות )למשל בנק טוקיו וטויוטה(.יש אלמנט משמעותי של פיקוח אופקיהתעשייתיות הקבוצות ין ב , דרךהעצמאיות

יוצר מעין רשת אופקית של עסקים משותפים, המתבססים על ההון פיננסי שלהן. זה ימנהיגבו ש,שוק פנימי של קבוצת" נשיאיםהמועדון "המזכיר את אופקי דגם

הגדולות מקיימות קשרים פיננסיים והדדיות.החברות התעשייתיות העצמאיות העצמאיות וקבוצות השוק הפנימי קיים חברות התעשייהבין ,שיתוף פעולה פיננסי

בהון; הצורך יש בגלל )לאחרונה במיטסוי קשורה טויוטה למשל, במניות9.6 %. יש לסנאווה טוקיו 8.7%טויוטה, לבנק של בטויוטה, וכו'(.5% הזאת , השיתופיות

קולקטיבי. הפיקוח ה שליטה של קבוצה אחת ביפאן, ומחזקת אתמונעת

מסקנות הדגם היפאני מתאפיין ברשת מאד מובנה ומלוכדת של פירמות המקושרות ברמות שונות ובהירארכיה. הדגמים האופקיים והאנכיים של המבנים הארגוניים נשענים עלבצפיות לעמוד צריכים כחלשים( )חזקים והפירמות העם דומה: מוסדית תודעה

הנובעות מתפקידם. החוזה קושר את הנותן ואת המקבל על בסיס של רצון טוב. , וגם הם, מקורם20דגמים אלה קשורים לראשית התיעוש היפאני בראשית המאה ה

בתרבות ובחשיבה היפאנית )ראה רפראט קודם שלי על היווצרות הזיבאטסו, שהוא המקור לקבוצות השוק הפנימי(.

וכפיפות לויאליות, רגישות גם היום האספקטים הכלכליים כפופים לסדר אנכי של הפרט אל מול הציבור. ברשת היחסים האופקית, מתקבלות החלטות על בסיס של

סולדיאריות ולא לפי החלטות רוב, למרות השינויים בקבוצות העסקיות.אלא אוטונומיות, אינן הפירמות ביפאן. העסקיות בקבוצות טהור קאפיטליזם אין ויציבים, טווח ארוכי קשרים בסיס על עסקים קבוצות של שונים לסוגים שייכות נורמטיביות הנחות מכילים והאנכיים האופקיים הדגמים הדדיות. והתחייבויות

ותרבותיות שיוצרות את האסטרטגיה הארגונית המצליחה של יפאן.

השוואה לארה"ביחידת המפתח המארגנת של הכלכלה, קיימים בארה"ב הפירמה האוטונומית היא הירארכיה ברורה וחוסר שיוויון. הדגם האמריקאני נובע מתרבות מוסדית אמריקאנית,


52





ולכן הוא בנוי על פירמות אינדיבידואליסטיות, אוטונומיות ותחרותיות, ונושא תחיקה מונופוליסטית.–אנטי

בארה"ב החברות בין inter)השליטה - firm )אפיזודיים תאגידים מעדיפה , )אלא אם יציבים ודירקטורים משולבים שאינם על משאבים משותפים ומתבססת לתאגידים יש חוזים ארוך טווח(. לבנקים של ארה"ב יש תפקיד משני בתעשייה, בעיקר

להלוואות קצרות מועד, והשליטה היא בידי ההון המוסדי.בין הקבוצות שוויון קיימת תפיסת יחידת הבסיס של העסקים, ביפאן, הרשת היא דוגלים ערכים חברתיים שלא ועל זמן ארוך, טווח על בנויות המובילות. הרשתות באינדיבידואליזם אלא באחריות הדדית ובנאמנות. לבנקים של יפאן יש משמעות של גורם מתווך, מגן ותומך ברשת, ולא של מוסד פיננסי העומד בפני עצמו. השליטה היא

בידי המשפחות, הבעלים של הקבוצות.


53





הערות שאני שלחתי למאמר אחרי קריאתו :2001 ינואר 22יום שני

לנעמי שלום !

מכתב ארוך- הרהורים על כוחם של הסברים )בלי קצת חתרנות הרי אי–הפעם אפשר( .

חיבה יתרה יש לי לכלכלת יפן. ולא בגלל שאני משקיע בבורסת טוקיו או בעלים)הלואי( של מיצובישי. – של המאה הקודמת עבדתי בפירמה קפיטליסטית לעילא 80אי שם בסוף שנות ה

שלוחה ישראלית של תאגיד אמריקאי. אני זוכר עד היום את שיר ההלל ששרו כולם לו היינו כולנו יפנים ממושמעים השרים את המנון מיצובישי–לכלכלתה של יפן. אח

כך הסבירו לנו , הם שהביאו את יפן להיות– המחויבות ההדדית –מדי בקר. השיטה להם יש –השליטה בשווקים, המלכה הבלתי מעורערת. היפנים מאורגנים אחרת

תרבות. שמור עדיין בספרייתי ספר אפוקליפטי המתאר את העולם כולו בשליטת הכלכלה

היפנית באותם ימים ליקקו האמריקאים את פצעיהם )הכלכליים( וראו בעיניים כלותכיצד קונים היפנים את מרכז רוקפלר .

חיבה גדולה עוד יותר יש לי לתחזיות שהכזיבו. כלכלתה של יפן בקשיים מזה כמה שנים. תאגידים קורסים, בנקים הופכים להיות חדלי פרעון לחובות של טריליוני ין.

הגברים בוכים בטלביזיה כשהם מסבירים למשקיעים שכספם אבד לנצח.

לא נעים.

את אומרת ברפרט "הדגמים האופקיים והאנכיים מכילים הנחות נורמטיביות של יפן"המצליחהותרבותיות שיוצרות את האסטרטגיה הארגונית

…מסתבר שלא כל כך

לא ראיתי עדיין מאמר המנתח את הכשל היפני )אולי החוקרים עדיין עסוקים בשכתוב המאמרים המסבירים מדוע המודל היפני כל כך מוצלח( אך נראה לי שדווקא הרשת

הכה צפופה שאת מתארת היא מיסודות הכשלון. נופלים כולם.–כולם חברים של כולם. כולם משפחה אחת. וכשנופלים

אולי אינדיבידואליזם ונון קונפורמיזם אינם רעיונות רעים כל כך ?

גלעד

Eun Mee Kim:

The Chaebol (Business Conglomerate) אי אפשר להבין את ההתפתחות של דרום קוראה והבולטות שלה בשוק הבינלאומי ללא בחינה

הן חברות עסקיות גדולות בבעלות וניהול משפחתי אשר Chaebol ה .Chaebol מקיפה של ה

יצרו ברית הדוקה עם המדינה הדרום קוראנית המתפתחת והיו חלוצי הגידול הכלכלי


54





המדינה אפשרה הלוואות בריבית נמוכה לתעשייה70שהתבסס על יצוא. במהלך שנות ה -

היו המרוויחים העיקריים מכך והגיעו לגידול Chaebol הכבדה ולתעשייה הכימית, כאשר ה

. לשנה27.7%עצום בשיעור של

הפכו לקבוצות בעלות העוצמה הרבה ביותר בקפיטליזם המקומי בדרום קוראה. הן Chaebol ה

שלטו על החברה והשוק הדרום קוראני בכמה דרכים: ראשית, הן העסיקו נתח רחב מהעובדים

(. שנית, הן שלטו בסקטור התעשייתי, במיוחד1987 מכלל העובדים בתעשייה ב 12%)

הגדולים היו מונופולים על סקטורים רבים Chaebol בתעשיות הכבדות והתעשיות הכימיות ול

ייצרו מערך מקיף של מוצרי תעשייה Chaebol בתחום השקעות ההון והטכנולוגיה. שלישית, ה

הפך מודל לעסקים הדרום קוראנים, אשר Chaebol ושירותים. ולבסוף המבנה הארגוני של ה

הפכו גם מרכזיים בכלכלה העולמית. Chaebol חיקו אותו בעקר בשל ההצלחה הכלכלית. ה

.יונדאי, סמסונג ולאקי-גולד סטאר הם שמות מוכרים לצרכנים ברחבי העולם

מנותחים כארגונים תעשייתיים, שהושפעו מהסביבה ומהקונטקסט Chaebol בפרק זה ה

.ההסטורי והמיבני, ובו זמנית ניצלו את יתרונות הסביבה ואפילו שינו את סביבתם

: הראשונה היא לדון בתכונות הארגוניות והתעשייתיות המיוחדות של הלפרק שתי מטרות

Chaebol עם התייחסות השוואתית לתאגידים היפנים והטייוונים. השנייה היא לחשוף

להפוך למודל חיקוי לעסקים אחרים, ע"י Chaebol פקטורים מקומיים ובינלאומיים שעזרו ל

.DiMaggio and Powell שימוש בגישה המוסדית של

התכונות הארגוניות

, עםבעלות וניהול משפחתי. 1מייצג את התכונות הבאות של ארגון תעשייתי: Chaebol ה

.2מערכת ריכוזית והיררכית של שליטה המבוססת על אדיקות דורית/ משפחתית ונאמנות.

בטווח רחב שלגוון אופקי. 3 במוביליות וחליפין של הון, טכנולוגיה וסגל, בין החברות. גמישות

פעילויות עסקיות אשר אינן קשורות בדרך כלל. כל אחת מהתכונות הללו מבחינות את ה

Chaebol מקונגלומרטים עסקיים מערביים. ה Chaebol גם שונה מהזאייבצו של יפן, למרות

אינם בעלים של בנקים ואינם מעורבים Chaebol הדמיון החשוב. שלא כמו הזאייבצו, ה

בפרקטיקה היפנית של העסקה לכל החיים. גם הקריטריונים לקידום שונים, הקידום ב

Chaebol מתבסס על מגוון פקטורים כולל יכולת, השכלה ובגרות.

ובהשוואה לטייוואן - הכלכלה הדרום קוראנית המתבססת על יצוא, לעיתים קרובות מובאת

יחד עם הכלכלה הטייוונית כדוגמא למודל חדש של גדילה בעולם השלישי. למרות זאת, ישנם

הבדלים משמעותיים באופן שמאורגן הסקטור הפרטי וביחסי מדינה-עסקים. בטייוואן המדינה

אפשרה לחברות בגודל קטן ובינוני לצמוח, בעוד שהיא הקשתה על הגדילה של קבוצות עסקיות

גדולות בבעלות פרטית )ע"י הגבלה בהלוואות מקומיות(. המדינה הטיוואנית הייתה גם יותר

.אגרסיבית בהשקעה בחברות בבעלות המדינה, בהשוואה לדרום קוראה


55





Chaebol הקונטטקסט ההיסטורי והמבני של ה הפך לדפוס הדומיננטי של ארגונים תעשייתיים בדרום קוראה? כדי Chaebol מדוע וכיצד ה

לענות לשאלה זו הכותבת מתייחסת לשלושה פקטורים בקונטקסט ההיסטורי והמבני

.3. בינלאומיות 2. המדינה 1שהשפיעו על עיצוב ארגונים מתועשים במדינות מתפתחות:

.קולוניאליזם

,)DiMaggio and Powell )1983 הניתוח של השפעת הפקטורים הנ"ל יוצא מתוך עבודתם של

המספקת הסבר לצמיחת סוגים שונים של ארגונים תעשייתיים, כתגובה לסביבה החיצונית.

טענתם המרכזית שלארגונים יש מטרות מעבר ליעילות פנימית, מטרות הכוללות לגיטימיות

מוסדית, כוח פוליטי, והתאמה חברתית. בתהליך של שימור המטרות הללו הארגונים מתנסים

בשלושה מכניזמים של איזומורפיזם מוסדי: איזומורפיזם כפוי, איזומורפיזם של חיקוי

.ואיזומורפיזם נורמטיבי

המדינה .1

המעורבות המקיפה והכוללת של המדינה היא תכונה מאפיינת של מדינות שצמחו מאוחר.

בנוסף לכך המדינה הדרום קוראנית הייתה אוטוריטרית, דבר שהביא להתערבות באופן

היו תקופה של אי ודאות גדולה,60אפקטיבי בשוק עם מעט מאוד התנגדות. שנות ה -

הכלכלה הדרום קוראנית הייתה עדיין בתהליך של התאוששות ממלחמת קוראה, המדינה

הייתה תחת שלטון צבאי שהוביל מהפכה והמשטר החדש קרה לארגון מחדש של הכלכלה. עד

כה הכלכלה הייתה ברובה אגררית ומשטרו של הנשיא פארק קרה לשינויים כלכליים שהוו

סיכון חדש לארגונים. כדי לצמצם את הסיכון הארגונים חיקו אחד את השני )איזומורפיזם של

.חיקוי(

בנוסף הופיע איזומורפיזם כפוי שנוצר כאשר יש ריכוז של משאבים. בדרום קוראה המדינה לא

רק שריכזה את המשאבים )הון מקומי וזר( אלא גם קידמה את קבוצות העסקים הגדולות

המדינה הלאימה את הבנקים המקומיים, ושמה את האשראי1961כמודל לארגון תעשייתי. ב

תחת פיקוח המדינה. מעורבות המדינה התקיימה בשתי דרכים, ראשית המדינה תגמלה חברות

שהיו קונפורמיות למדיניות הממשלה והדרך השניה למשוך פירמות לסקטורים שלא היה בהם

.רווח ויותר מדי סיכון

בין לאומיות .2

האינטראקציה הישירה בין עסקים של אומות בעלות תעשייה מתקדמת לבין60מאז שנות ה -

אומות העולם השלישי לא רק גדלה בנפחה, אלא הפכה לעובדה בלתי נמנעת של הכלכלה

.הבינלאומית המודרנית


56





ישנן מספר דרכים בהם הקונטקסט הבינלאומי סייע בעיצוב הארגונים התעשייתיים של דרום

קוראה. ראשית, האידאולוגיה של שוק חופשי חדרה לדרום קוראה בתהליך של איזומורפיזם

.נורמטיבי, שנוצר ע"י רכישת השכלה של קוראנים רבים בבתי הספר למנהל עסקים בארה"ב

.שנית, איזומורפיזם כפוי שנוצר בגלל הקשר הישיר עם תאגידים זרים

מורשת קולוניאלית .3

( השאיר חותם חזק על הכלכלה הקוראנית. המורשת שלו כללה1910-45הקולוניאליזם היפני )

מדינה חזקה שמתערבת באופן ניכר בכלכלה ואת הארגון התעשייתי של הזאייבצו. זה מה

.כמו גם את היחסים בניהם ,Chaebol שעיצב את התכונות של המדינה וה

הקבוצות העסקיות והמימון הרחב שלהם ע"י המדינה, אפשרו לדרום קוראה לצעודלסיכום:

, וזאת למרות70קדימה מתעשייה קלה לתעשייה כבדה ותעשייה כימית בראשית שנות ה -

.הסקפטיות של אנשי אקדמיה, מדינאים ואנשי עסקים

3510 חדר – קוריאה על שמרית של הרצאתה

הקבוע. במחשב המאמר את שמרתי בטעותהחניה. את לי שחסמה בהמה בגלל ואיחרתי העבודה על דיברו

הצ'אבול. על מדברתמשפחות. של בבעלות חברות. הן לא – גדולות עסקיות קבוצות

מספיק. שתיתי ולא אימים חםהקוריאני. בשוק הצ'אבול של השליטה על שמראה קטע מקריאההמוסדית. התיאוריה ברוח הוא הניתוח

שכזה. צ'אבול כל שבתוך החברות בין היא הסגל של המוביליות והוא הצ'אבול את הקים שהוא היו"ר של שליטה חברות. יש50- 15 יש בצ'אבול

ובעלות. ניהול הפרדת הבעלים. אין הוא הפתרון מקום.כאן בכל בעייתית היא והפיקוח הניהול שבעיית מעיר דני

המשפחה. יש הצ'אבול הממשלה. ברוב מדיניות בגלל מלחמה אלא הצ'אבולים בין יחסים אין

הפטריארך. האב את הבן יורש ראשון. באחרים דור עדייןהונדה יו"ר בחיי יום

4:00ב מתחיליםבבוקר לארוחת אליו באים הבנים

במשרד. כבר הם6ב

קונפוציוס. מסורת? בנים50 לך אין אם ומה

בסיס על הכל – רחוקים ואחיינים דודים פרופסיונלים. בני מנהלים לגייס מתחיליםבהרווארד. מד"ר יותר עוזר זה מוישה של הבן אתה אם – חברתית רשת


57





לעבוד. שידעו המשפחה אנשי בלימוד להשקיע צריך מסתבר. אבל עובד זה זאת בכלבחו"ל. מקצועית השכלה לקבל נשלחו הצ'אבול ילדי ואכן

להם נוחים ירושה חוקי נמוכה. ואפשרה בריבית הלוואות נתנה המדינהלטובתם. מכוון היה corporate governance ה כל למנהל לתת היא מההכשרה וחלק הצ'אבול בתוך החברות בין סגל של מוביליות יש

חברות. בכמה להיות הון משותף, העברת מו"פ כמו מפתח בשירותי שותפות גם פנימי. יש עבודה שוק יש

ועוד. – כבדה סקטורים. תעשיה של מרחב יש כאן אבל כיוון ישMDFב - גם אופקי גיוון

שוקולד. – ביגוד לזכות דרך גם הערמומית. זו הממשלה את לתחמן יעילה אסטרטגיה היתה זו

בך. תלויה המדינה גדול מספיק אתה אם מהמדינה בעצמאותבנקאיים. לא פיננסיים שירותים יצרו הם בנקים לקנות יכלו לא והם מאחר

הסיכון. את מקטין וזה

? הצ'אבול נוצרו איךלהיווצרות. הסברים כמה העולם. יש בכל יש עסקיות קבוצותלשניים מתחלק – כלכלי הסברלמדי חלש הסבר זה כזה. אבל מבנה נוצר – שוק כשל(1 לנהל טוב יתרון. זה שמאפשרים במצבים צומחות הן – כלכלי יתרון(2

)ויליאמסון( הקבוצה בתוך טראנזאקציות

תרבותיים – אחרים הסברים להסביר יכולים שהם היא לקבוצות. הבעיה תרבותיים דפוסים בין קשר למצוא מנסיםשוני. ולא חברות בין דמיון בעיקר

המדינה בין היחסים טיב לבין קשר יש – פוליטיים הם הסברים של שלישי סוג המדינה מאוחרת". ובהן "התפתחות של כלכלות יש אסיה מזרח והחברה. בדרום

הסברים שאילו המעורבות. הבעיה במידת הבדלים יש בכלכלה. אבל מאד מעורבת– מדינה שהדיכוטומיה היא בסיסית יותר כמעט. בעיהAGENCY בהם ואין מבניים ? מדינת הניתוח יחידת מה היא יותר חשובה אצלם. שאלה קיימת ממש לא חברה

ממנו. להתנתק אפשרות כמעט ? אין הבינלאומי הקפיטליזם עם מה הלאום. אבל למשל אקלקטיות. מוסדיות גישות ליצור ניסו הביקורות לאור האחרונות בשנים

שונות. מגישות מרכיבים שמשלבות

היפני הזייבצו עם ההשואה = שם. )זייבצו אותו הוא בסינית עסקים. השם חזקה. מגון . משפחתיות דמיון יש

שונה( ההיגוי סינית, רק בכתיבה צ'אבולצבאי. במשטר טוטאליטרית מדינה היתה קוריאה . דרום3בנקים אין לצ'אבול

גדולות. משפחתיות חברות עודדו לא בטייוואן

? הדומיננטי המודל להיות הפך הצ'אבול למהמדינה/ בינלאומיות/ קולניאליזם – פקטורים שלשה

/כח לגיטימציה שזה מרווח חוץ מטרות עוד יש לארגונים המוסדית התיאוריה עפ"י פוליטי

סוגים שלשה יש – צורה דמיון איזומורפיזם

אין לי גם 3


58





להשביע כדי מסוימת צורה לקבל צריך סמכות. אני עם ישירים מיחסים שנובע כפויהסמכות רצון

מהמצליחים. , מעתיקים וודאות חוסר כשיש בעיקר יהיה – חיקויספר. בית באותו למדו כולם – נורמטיבי

קוריאה. לדרום הדמוקרטיה הגיעה1988ב צבאי. רק ושלטון מלחמה - היתה מדינה חוסר הוסיף גם ליצוא. וזה לייצור, ולהגיע ממסחר תיעוש, מעבר הכתיב הנשיא. ודאות

לי. ברור ? לא התחיל ומי מקורות על והשתלטה הבנקים את המדינה. הלאימה הכוונת בגלל כפוי איזו גם היה

ההון.

בעולם אחרות מדינות עם אינטראקציה היתה60ה שנות מאז לטענתה – בינלאומיות – מהצבא להתחמק דרך זו ההשכלה. )ההשכלה דרך כל השפיע. קודם וזה המערבי

יצרה זרים תאגידי עם העבודה חיקוי. גם של איזו שם(. וזה גדולה מציאה לא שזהיפנים. כפוי. בעיקר איזו

ממחנות קוריאנים מיליון2 וחזרו היפנית מהשליטה קוריאה השתחררה1945 ב שם הזאיבצו. )גם עם היפנים את חיקוי. חיקו של איזו עצום. והיה בלגן עבודה. יצר

היפנית. התפיסה את והכירו יפנים במפעלים עבדו חזקה( חלקם מאד מדינה היהחריף. חברתי שוויון אי כמובן. נוצר ? העובדים המחיר את שילם מי

פחות. תתערב שהמדינה ביקשו הצ'אבול80 ה בשנות

בצ'אבול בצ'אבול. בעיות תלויה להיות הפכה ? המדינה המשבר שנוצר קרה ומהכולה. המדינה כלכלת על הקרינו

שיהיה הצ'אבול. כנראה את להחליש העבר של בשיטות לפעול מנסה קוריאה דרוםחבריהם. על ישתלטו הקודמים מהחזקים הצ'אבול. חלק של ושבירה צמצום

בידי הון מספיק היה קוריאה. כי בדרום זרים משקיעים היו לא – נוספת נקודהחממה. ואין מבחוץ גורמים לכניסת גרומת בישראל. השבירה , כמו המדינה

הרצאתו של ליאור.2001 מרץ 12עשה עבודה טובה אומר דני.

הקדמה של דני הכניסו את כל המדינות במזרח אסיה לסל אחד. העניין נוצר בגלל העובדה שהן יצרו

איום כלכלי )ובמסגרת המלחמה הקרה( אומר דני. נתן כסף.CIAבטח ה

תרבותי ,– יתרון –דבר נוסף שחשוב להזכיר הוא בנושא הקבוצות העסקיות )כשלון דיברנו על זה בשבוע שעבר ובכלל. הסברם נוספים הם תפקיד המדינה בכלכלה. היום

אנחנו בעידן ההסברים המוסדיים שהם אקלקטיים(

אך אינו הגורם המשמעותי.–העימות עם סין משפיע בוודאי


59





המודל הטייוואני רוב הניסיונות שהיו להסביר את ההתפתחות הכלכלית בטאיוון, כמו גם שאר מזרחזו שכן מבנה אסיה, נבעו מפרספקטיבת המדינה החזקה. המילטון יוצא נגד ראייה הכלכלות במדינות השונות במזרח אסיה אינו זהה ולכן לא ניתן להבינן על ידי אותה הפרספקטיבה. ישנם שני הבדלים מרכזיים בין טאיוון ליפן וקוריאה. בניגוד למדינותאלא הגדולות העסקיות הקבוצות אינם בכלכלה המרכזי הסקטור בטאיוון אלו הפירמות הקטנות והבינוניות. כמו כן למדינה בטאיוון השפעה מעטה על הקבוצות העסקיות הגדולות וכמעט חסרת השפעה על הפירמות הקטנות והבינוניות. המילטוןהפוליטי, הצד על ניתן הדגש החזקה המדינה בפרספקטיבת בשימוש כי מסביר שרואה עצמו כמניע ראשי לשגשוג הכלכלי אך בכך מבט זה מתעלם מהקורה למעשה

בכלכלת טאיוון שחלק ניכר ממנה אינו קשור למדינה. כמו כן יוצא המילטון נגד הניסיון להבין את כלכלת טאיוון על ידי סטטיסטיקות רשמיותכן כמו וקוריאה. ליפן טאיוון בין הקיימים ההבדלים על מצביעות לא אלו שכן התאגידים הגדולים אינם כה גדולים כמו ביפן וקוריאה ואין כמעט השתזרות ביניהם.

לכן נראה על פניו כי אין מן המיוחד בכלכלת טאיוון.ניתן ייחודי של הכלכלה. ניתן לראות מבנה אך כאשר בוחנים את כלכלת טאיוון

צפופות מאד ועצמאיות כמעט לחלוטין מהמדינה.( networkלהבחין ברשתות עבודה ) Greenhalghטענה כי כלכלת טאיוון "מעוותת" ומעוצבת על ידי ההשפעה העצומה

אלו. טענה זו יוצאת נגד התפיסות( network)שיש לתאגידים משפחתיים ולרשתות המקובלות בכלכלה כי מוסדות המיקרו חלשים ופסיביים וכי מי ששולט בכלכלה הן כוחות המקרו החברתיים, כלכליים ופוליטיים. בטאיוון המצב הפוך. כוחות המיקרו הם המעצבים את הכלכלה ומהווים גורם מאלץ לפעולות המדינה הן ב טאיואן והן מחוצה

לה. מאפיינת הורטיקליות אופקי. במבנה בעיקר מאופיינת הכלכלה לקוריאה בניגוד והבינוניות.. בפירמות הקטנות בעיקר שליטה דרך קשרי משפחה,שליטה הנמצאת בניגוד לקוריאה המפתח להישגים אינו בשליטה אפקטיבית המושגת דרך המשפחה. שליטה שתושג בדרך זו תהיה צרה ומוגבלת. טאיוון הגיעה להישגיה על ידי כלכלה המאורגנת על בסיס אופקי ומבנה זה הוא המקל על ההתפתחות הכלכלית ומאפשר

גמישות בהתאם לדרישות כלכליות חיצוניות. כולם באותו מדרג והיחסים הם על בסיס הדדיות. בקוריאה– היררכייה. אופקי –אנכי

ועוד פירמות. ביפן היה זה המבנה עד יש יש פטריארך שעומד בראש ומחזיק עוד WW2.ולאחר מכן נבנה הקריצו שיש בו גם אופקיות וגם אנכיות. אבל יש הבדל לגודל

הצ'בול והקריצו הם ענקיים. ולא זה המקרה של טייואן.טאיואן

למרות כי יחס התאגידים )קטן, בינוני וגדול( דומה בשלוש המדינות הרי שתרומתן לתל"ג שונה. בטאיוון הסקטור המדינתי והתאגידים הקטנים והבינוניים תורמים את

ואילו התאגידים הגדולים)יפן וקוריאה(התרומה הגדולה ביותר מבין שלוש המדינות בה דווקא בטאיוון כי לראות ביותר. מעניין תורמים את התרומה המעטה בטאיוון ביפן מאשר יותר תורמים בבעלותה התאגידים בכלכלה מוגבל תפקיד למדינה

בקוריאה המעורבות של המדינה חריפהוקוריאה בהן למדינה תפקיד מרכזי בכלכלה.- יותר מאשר ביפן. ידי ה התאגידים הממשלתיים הוקמו על KMTלאחר מלחמת

המדינה שלטה בכל חומרי הגלם של טאיוון.עם סיום השלטון היפניהעולם השנייה. תאגידים של מניות נתנו האדמות הפקעת על וכפיצו אגררית רפורמה היתה

ממשלתיים. : הטיואנים הם סינים מהמפלגה הלאומנית שבהתחלה שיתפו פעולהרקע היסטורי

30 התחילה יריבות בין הלאומנים לקומוניסטים. בשנות ה1927עם הקומוניסטים וב שליש מסין. הלאומנים תמכו ביפנים נגד הקומוניסטים. הקומוניסטים–הכיבוש היפני

רצו להלחם יחד עם הלאומנים נגד היפנים.נגמרה 1945ב WW2 והתחילה מלחמת אזרחים. צ'אנג קאי שק ברח עם 600,000

חברים לאי טיואן שגרו שם כל מיני אנשים שסיימו את חייהם בעזרת צ'אנג וחבריו.


60





ייצרו לשוק המקומי ולא לייצוא וגדלו ככל שכלכלת טאיוון גדלה, תוך תאגידים אלו במקביל שסיפקו. והשירותים המוצרים מחירי סבסוד על לשמור מקפידים שהם הקימה המדינה גם פירמות למחקר ופיתוח ולייצור מוצרים הנחוצים לסקטורים אותם

בתחילה טקסטיל ופלסטיק וכיום ביו-טכנולוגיה, טכנולוגיותזה בחרה המדינה לפתח. מזון ועוד. תפקידם של תאגידים אלו הוא לסייע ולתת שירותים לסקטור הפרטי ולא להתחרות בהם. המדינה משקיעה היכן שמשקיעים פרטיים אינם יכולים להשקיע וכך מסייעת להם. אסור לתאגידים הממשלתיים להתחרות בתאגידים האחרים אלא לסייע ולספק להם את הנדרש )תשתית, משאבים, שירותים(. הם לקחו את הסיסמה הסיניתכלכליים תחומים הופכת המדינה כך לעיקרון. זאת והפכו לשגשג" לאנשים "תנו

מין מרקסיזם שכזה אומרתמסוימים לסחורה ציבורית ומונעת מהשתלטות עליהם. אך הפקידים המדינתייםנעמי. אפילו שהם לא התכוונו להיות מרקסיסטים כזכור.

אינם מתלהבים מהסקטור הפרטי ומנסים להפוך חלקים ממנו לקורפורציות ציבוריות וכך לחשוף חלקים מהם לציבור. תהליך זה מביא לפי המילטון לשחיתות כי התאגיד

ישאינו בבעלות המשפחה ולא בבעלות המדינה: שתי צורות הבעלות העיקריות בסין(.הרבה כלכלה שחורה.

ראינו בטיואן מעורבות מאד משמעותית של המדינה, אבל בדרך אחרת.הארגונים המדינתיים אינם יעילים אבל מחזיקים מעמד איכשהו לא ברור.

כאמור קבוצות אלו חשובות פחות בכלכלה מאשרהקבוצות העסקיות הגדולות:

באחוז תרומתן והן הפירמות בבעלותן הן במספר יותר קטנות אלו וקוריאה. ביפן לכלכלה. עיקר התחרות גם הוא אינו ביניהן אלא בין התאגידים הקטנים יותר. הן אינן מארגנות את הכלכלה אלא מונעות על ידי הדרישות שנוצרות על ידי סקטור הייצואיותר. הם אינם מייצרים מוצרים מוגמרים אלא ידי התאגידים הקטנים שנשלט על משמשים כמתווכים. זהו נתון חשוב בטאיוון שכלכלתה הנה אחת מהגדולות בעולםלזו של עמדתם דומה בלבד.ובכך לשוק המקומי מייצרות הן לייצוא. באורינטצייה

תאגידי המדינה. ויפן. אך ישנם הבדלים נוספים. הקבוצות בכך שונה כלכלת טאיוון מזו של קוריאה מגוונות ופחות ספציפיים התמחות בתחומי ממוקדות בטאיוון הגדולות העסקיות ויפן התאגידים ויפן. כמו כן בניגוד לקוריאה בהשקעותיהן האחרות מאשר בקוריאה הקטנים אינם נשלטים על ידיהן. אינדיקציה נוספת לשוני שבין כלכלת טאיוון לזו של

השנה האחרונות למרות הגידול הכלכלי האחוז של תרומת20קוריאה ויפן הוא כי ב יותר. או זהה פחות הוא שמישהו צריךהקבוצות הגדולות לכלכלה נשאר ההסבר

למכור לחברות הקטנות והם עושים זאת ומאפשרים את היצוא. יוצא אחרים. מתחומים בפירמות והשקעות שלה ההתמחות את יש קבוצה לכל בתחומה. מונופול מעין היא כל אחת הגדולות. הקבוצות בין אין תחרות שכמעט

הפירמות לא רוצות לגדול עד אין סוף אלא להשאר קטנות.


61





כיצד יכולה כלכלה להידחף על ידי הפלחים הקטניםהתאגידים הקטנים והבינוניים: מרגע ועיקרו לזהב" הבהלה "אפקט מכנה שהמילטון במה היא התשובה שבה? שפירמה מצליחה לייצר מוצר שמצליח בעולם מיד פירמות רבות הולכות אחריה. כך נוצרת דרישה לסיפוק האמצעיים לייצור והתאגידים הגדולים,אלו שמספקים לקטנים

את המוצרים הנדרשים להם, הם המרוויחים הגדולים ביותר. יזמות פרטית בטאיואן לעומת יזמות קורפורטיבית.

בה הקפיטליסטית ההתרחבות כי טאיוון את תואמת לזהב בהלה של זו אנלוגיה קשורה בבסיסה לפירמות קטנות המחפשות להגיע לשווקים העולמיים. זה קשור גם

מוטב להיות מקורלהעדפה הסינית להיות בוס לעצמך ולא שכיר של מישהו אחר יש שם זנב לפרה אומרים המיסטיקנים הסינים. ולא פירמות.700,000לתרנגולת

זו )יוסבר בהמשך(. תפיסה ובטאיוון בגלל רשתות העבודה הצפופות זה קל יחסית אינה קיימת ביפן וקוריאה.

המילטון מונה שלושה גורמים עיקריים לדעתו המסבירים את הגידול הכלכלי בטאיוון: שינויים מהירים במבנה הסקטוריאלי שיצרו השקעות חדשות )אפקט הבהלה(1

לזהב(,רמת ההשכלה הגבוהה(2וחשיבות הפירמות הקטנות במבנה התעשייתי. (3

טענתו היא כי ההשכלה הגבוהה היא המאפשרת את היכולת לשינויים ושני גורמים אלונמצאים בסביבה הנשלטת על ידי פירמות קטנות ובינוניות.

אך כיצד יכולות הפירמות הקטנות הללו להיות כה גמישות?המשפחות בבעלות הן הפירמות רוב בטאיוון הצפופות. הרשתות היא התשובה

וקיימים שני סוגים של רשתות: בתוך המשפחה ובין המשפחות. שני סוגים אלו מייצגים הרשת המשפחתית מאופיינת בשליטהשני סוגי שליטה שונים מהותית זה מזה.

והחלטותאנכית לכספים הקשור בכל השליטה את בידיו מחזיק המשפחה אב גם בה. לשליטה של אב המשפחה מסייעת והוא למעשה בעל השליטה הקבוצה העובדה כי בין מנהלי התאגידים השונים בקבוצה אין קשר ואין גוף שמאחד אותם. אלו מתמקדים בניהול היום יומי של התאגיד. יחד עם אב המשפחה ישנו "המעגל הפנימי": מספר מקורבים שמסייעים בידיו. בד"כ יהיו בני משפחה וחברים, אנשים בהם יכול לתת אמון. דבר נוסף המסייע לשליטה של הבעלים הוא ניהול ספרי חשבונות נפרדים הידועים רק לחברי המעגל הפנימי או רק לבעלים. כמו כן הם אינם נוטים להנפקת מניות מחשש לפגיעה במעמדם. חשוב לציין כי למרות הריכוזיות ישנן גם נטיות לדה

סנטרליזציה כמו העסקת בני משפחה ומתן דגש על יחסי אנוש. לכל גבר מחויבות למשפחה שבא ממנה ולמשפחה הגרעינית שהוא הקים. יש מתח מסוים. חוקי הירושה הם שלאחר מות האב הרכוש נחלק בין הבנים. אין המשכיות של

העסק.

(, המאופיינת בערכים כמו נאמנות והדדיותguanxiבנוסף ישנה הרשת בין המשפחות )אין שם חברי משפחה קרובים. הם יהיו ברשת האנכית.ובשליטה אופקית.

תפקיד הבנקים הוא שולי בקבלת הלוואות והון. הבורסה לא תופסת מקום משמעותי. לעסקים, או ללימודים רחוקים, חברים קרובי משפחה בין קשרים כוללת זו רשת וכו'. רשתות אלו מהוות מקור עיקרי לגיוס הון הן לקבוצות שכנים, בני אותה העיר העסקיות הגדולות ובעיקר לפירמות הקטנות והבינוניות )שוק לא פורמלי להשגת הון(. רשת זו היא המאפשרת את הגמישות הנדרשת לתת מענה לדרישות השוק המשתנות.

רשת זו מאפשרתאמון כעקרון ארגוני.בניגוד לראייה המערבית כאן יש ראייה של את הצורות השונות בהם מאורגנת הכלכלה הטאיוונית ועליהן ארחיב בכיתה: הרכבות

ישנן מספר ורסיות לכך אך עיקרן הוא מספר פירמות שחוברות יחדיו בכדי–לווין לייצר מוצר משותף כשכל פירמה מייצרת חלק מסוים במוצר. לבסוף כל החלקים

נארזים כמוצר אחד על ידי פירמה שזו מטרתה.


62





את ומסיים טאיוון בכלכלת למדינה שיש המועטה בהשפעה דן המילטון לבסוף המאמר כך: "הקפיטליזם בטאיוון אינו קפיטליזם המובל על ידי המדינה. זהו קפיטליזם

, קפיטליזם הבנוי על ומתרחב מהרשתות הטבועות בחברה הסינית".guanxiשל צפיפות של רשת היא מספר הקשרים בפועל חלקי מספר הקשרים האפשריים.

: The Social Organization of The Israeli Economy ענננA Comparative Analysis / D. Maman

למיכל ששלחתי הערות :

שלום מיכל וחג שמחקראתי בעיון את סיכומך ורציתי לשאול כמה שאלות

( ( מדוע דווקא כלכלות מזרח אסיה נבחרו כבסיס להשוואה ?1 את אומרת " היחסים בין חברה למדינה משחקים כאן2( בעמוד 2)

תפקיד חשוב" האם כוונתך למכלול היחסים בין המדינה לחברההאזרחית או שאת מתכוונת לחברה במובן של פירמה

( מתי נכתב המאמר ? שאלה אינפורמטיבית גרידא3) ( מה מקומו של ההון הזר העסקי )להבדיל מההון הנשלט ישירות4)

בידי המדינה ומוסדותיה( בכלכלה הגדולה ? ( (שאלה/ הערה עקרונית יותר - ההסבר במאמר לפי הגדרתך הוא5

"פוליטי כלכלי בקונטקסט היסטורי" הטענה שהמבנה הכלכלי הוא תוצאה של תהליכים יש בה אולי חידוש לכלכלנים )הסבורים שכל

העולם הוא מילטון פרידמן( אך כשלעצמה היא די ברורה. מה מונע מאיתנו ליפול במלכודת של "ההיסטוריה מסבירה הכל ובעצם לא מסבירה כלום" ? אם ההסבר הוא ספציפי נשמע מכך שהתוצאה

היא יחודית ולא תחזור על עצמה בכל קונטקסט אחר ! להסברצריכה להיות בכל זאת מידה של הכללה.

( תשובה אפשרית להערה - זה סימן שאתה מקשיב בשיעור. לפני6שנה זה היה נשמע לך מהפכני...

חג שמח

גלעד

המכתב שלי לא מצא חן בעיני מיכל

: דני של הקדמהבקבוצות דירקטוריונים בין השתזרות בארץ. וגילה דירקטוריונים על מחקר עשה הוא

שלפנינו. המאמר וזהו אסיה מזרח לדרום להשוות לו ישראליות. הציעו עסקיות 1995 מ הוא המאמר .

האוירית והתעשייה אוסם טבע למשל – עסקיות קבוצות שאינם תאגידים יש .

בקווים אליטות ע"י מלמעלה נבנתה בישראל שהחברה היא שלו המרכזית הטענה הכלכלית ממשמעותם לאבד מתחילים הסקטורים60ה שנות פוליטיים. אמצע

לזה. למשל זה דומים נהיים הפרטי בסקטור או העובדים בחברת תפקודית. תאגידים ריכוזיות של מהיר מאד פרופסיונליים. תהליך והפסד. מנהלים רווח של שיקולים .


63





בכולם. דפוסי ששולטים תאגידים מאות כמה , ומאידך מחד פירמות אלפי עשרות לבין בינם והיחסים הקטנה הכלכלה לבין בינן ההבדל משנים. משפיע לא הבעלות ולמדינה עצמם .

לזה זה קשורים זאת ובכל נפרד הוא מהם אחד שכל תאגידים של רשת יש .

השתנה המצב . מאז90 ה שנות ראשית עד נכון הזה המאמר .


64





: מיכל של סיכומהסקטוריאלי. מיון מערך ע"פ כמאורגנת ישראל כלכלת את רואים עדין רבים חוקרים

וקיטוב. מרכוז מתהליכי , כתוצאה60ה- שנות אמצע מאז רלוונטי פחות היינו זה מבנה כבעלת הישראלית הכלכלה את לבחון הסקטוריאלי, אפשר המיון במקום קטנות חברות לצד מתקיימות גדולות עסקיות קבוצות שבו דואלי .

כלכלית משמעות לזה אין אך סקטורים על מדברים עדיין הציבורי בשיח .

והתעצמותן. בישראל העסקיות הקבוצות להיווצרות הגורמים את בוחן זה מאמר ותוך ישראל במדינת זמן לאורך רמות: ראשית, השינויים בשתי תעשה הבחינה והמאפיינים וטיוואן) למבנה קוריאה (יפן, דרום אחרות למדינות ישראל בין השוואה

גדולות. עסקיות קבוצות של

חלקים: שלושה במאמרהעסקיות. הקבוצות להיווצרות התיאורטיים בהסברים יתמקד הראשון החלק שלהן המבנה השוואת תוך הישראליות העסקיות בקבוצות עוסק השני החלק

אסייתים. מזרח למבנים להתעצמות שתרמו והפוליטיים הכלכליים הגורמים את בוחן האחרון החלק

בישראל. העסקיות הקבוצות

עסקיות קבוצות להופעת הסברים משחקות אלו המודרני. קבוצות בקפיטליזם נפוצה תופעה הן עסקיות קבוצותהעולם. ברחבי שונות בחברות והפוליטית הכלכלית בספירה מרכזי תפקיד

העסקיות: הקבוצות התפתחות את המסבירות מרכזיות תיאוריות שלוש ישנן תרבותיים ; הסבריםMarket Imperfection השוק שלמות אי – כלכליות תיאוריותכלכליות-פוליטיות. ותיאוריות

כלכליים הסברים כי טוען ההסברים העסקיות. אחד הקבוצות להיווצרות שונים הסברים מציעים

זה, הסבר כנגד שעולה כלכליות. הביקורת בעיות של תוצר הן עסקיות קבוצות גם עסקיות קבוצות של הימצאותן את להסביר מסוגלת אינה זו שתיאוריה טוענת

עסקיות שקבוצות טוענות אחרות כלכליות יפן. תיאוריות כדוגמת משגשגות בכלכלות נותן היעילות" אינו כלכלי. "הסבר יתרון לעצמן ליצור מסוגלות שהן היכן מתפתחות


65





היעילים הם כיום הקיימים המבניים אם לדעת נוכל לא שמעולם משום כולל הסברביותר.. פונקציונלים הסברים אילו


66





תרבותיים הסברים למצוא ניסו עסקיות. אך, חוקרים קבוצות של בצמיחתן ישיר באופן עוסקים אינם עסקיות. קבוצות וההתפתחות ירושה המשפחה, מערכת חשיבות בין הקשר את

העיקרית שונות. הביקורת בתרבויות שונים ביטויים מקבלת המשפחה אולם, חשיבות בשינויים להבחין מסוגלים אינם אלו שהסברים טוענת התרבותיות התיאוריות על

העסקיות. הארגון בצורות אלו בחברות זה איך ההתארגנות. אז מקור החא המשפחה אסיה קשר. במזרח ליצור שקשה אומר דני

ענקיות? וביפן קטנות קבוצות יש שבטיוואן – הכל להסביר "יכול חביב שוני. משפט ולא דמיון להסביר שאפשר דני אומר

קישוט בתור הללו ההסברים על כותבים החוקרים כלום". רוב מסביר לא אזלדעתו. למאמר כלכליים פוליטיים הסברים

אחת לחברה. בכל המדינה בין ליחסים קשורה עסקיות הקבוצות שצמיחת טוענים את לקדם שמטרתה דומה במדיניות החזיקה אסיה, למשל, המדינה ממדינות

לחלוטין. שונה השונות לחברה, במדינות מדינה בין התיעוש. אך, היחסים מאוחר. קפיטליזם של מדינות אילו דני אומר: לשאלתי התיחסות

והובילה דאז המפותח הקפיטליזם את כמודל ראתה המדינה כזה בקפיטליזם ולפעמים במכוון מרכזי. לפעמים מאד היה המדינה במכוון. תפקיד שינוי

מדיניות. של מכוונת בלתי כתוצאה הקבוצות להיווצרות מלא הסבר לספק שיכולה אחת תיאוריה אין שראינו יפכ

ביותר המקיף הוא כלכלי הפוליטי שההסבר נראה וחברה. אך חברה בכל העסקיות להסביר תוכל כלכלית הפוליטית שהתיאוריה מנת כאן. על שהוצעו ההסברים מכל הספציפי ההיסטורי הקונטקסט את לחפש העסקיות, יש הקבוצות התפתחות את

וחברה. חברה בכל הקבוצות להיווצרות הובילו ופוליטיים כלכליים גורמים בין השילוב כי טוען זה מאמר

חשוב. יותר תפקיד כאן משחקים למדינה חברה בין בישראל, כשהיחסים העסקיות של והתעצמותן להתפתחותן רבות תרמו כלכליים מהלכים מספר של מכך, שילוב

בישראל. אלה קבוצות


67





קבוצות עסקיות במבנה הפוליטי-כלכלי בישראל לשתי הישראלית הכלכלה של החברתי המבנה של ההיסטוריה את לחלק אפשר

מהתקופה נמשכת הסקטוריאלית והדואלית. התקופה תקופות: הסקטוריאלית הם הסקטוריאלית הכלכלה של השישים. שורשיה שנות אמצע ועד מדינתית הטרום

בכלכלה הבריטי למנדט שהיה החשוב לתפקיד מדינתית. מלבד הטרום בתקופה הפוליטיים: למוסדות שהקבילו כלכליים מוסדות היו היהודי המקומית, לישוב

לשינוי הביאה ישראל מדינת הלאומי. הקמת והסקטור הפרטי, ההסתדרות הסקטורלאומי/מדינתי. הסקטור של בחשיבותו עלייה – בכלכלהבקבוצות מאופיינת זו השישים. תקופה שנות מאמצע החלה הדואלית התקופה קטנות חברות של רב מספר לצד מתקיימות גדולות עסקיות .

מתחלקת וקטנה. הגגדולה לגדולה מתחלקת . כלכלה אחר סרטוט מדויק. יש לא בקבוצות שאינם ותאגידים עסקיות לקבוצות .

כתוצאה שהתרחשו מרכוז תהליכי של תוצר הוא הכלכלה של החברתי המבנה שינוי וההיפראינפלציה73 ו- 67 , מלחמות60ה- שנות של במיתון עסקית מהתמוטטות

הנשק מתעשיית הגבוהות וההכנסות70ה- שנות סוף של .

: קבוצות שש עומדות הישראלית הכלכלה בלבת1. כור קבוצת ;

2. הפועלים בנק ;

3. לאומי בנק ;

4. רקנטי משפחת בבעלות I.D.B קבוצת ;

5. כלל קבוצת ) קבוצת לבין הפועלים בנק בין שותפות I.D.B(;

6. הבעלים גם היא1995 איזנברג, שמאז משפחת איזנברג, בבעלות קבוצת במדינה) בבעלות אז עד (שהיתה לישראל כימיקלים קבוצת של .

הקודמת המאה של90ה שנות לתחילת מתאימים הללו הנתונים .

משותף מיזם היא כלל קבוצת . : עסקיות קבוצות של טיפוסים שלושה ישנן

1. (כור) תעשייתי הוא משמרכזה קבוצה ;

2. ולאומי) (הפועלים בנק הוא שמרכזה קבוצה ;

3. ממוקדות ופחות סקטורים במספר שפעילות וקבוצות כלל ,I.D.B קבוצת( .)ואיזנברג

המשפחות בבעלות היו ואייזנברג IDB רק .


68





עצמאי, משפטי מעמד יש חברה חברות. לכל של גדול ממספר מורכבת קבוצה כל היא האם וחברת החזקה חברות בבעלות הן משלה. החברות ודירקטוריון הנהלה

בקבוצה ההחזקה חברות על של הבעלים .

בין קשרים ע"י מתחזקת הישראלית בכלכלה העסקיות הקבוצות של הדומיננטיות משותפות עסקיות ויוזמות עסקיים קשרים ע"י בניהן קשורות קבוצתיים. הקבוצות .

כור לקבוצת פעם שייכת היתה קבוצות. טבע של שותפות היו ונשר דלק כלל למשל להכניס יכולים המדינה. היינו ובין ביניהן שותפויות של ריכוזית לאומי. מערכת ולבנק

אחד לחדר הישראלית הכלכלה של המנהלים כל את .

גופים מיני וכל יהודים הון אילי הזמין למשל. ספיר כלל חברת את יצרה המדינה עסקיהם את מכרו הללו הזרים ומשול". המשקיעים חדש. "הפרד גוף ליצור במשק

השתלטו אחרים וגופים בשלבים .

דיסקונט בנק . היום השתתפה הוא. המדינה גם ספיר ידי על הוקם בינלאומי בנק בינלאומי מבנק26% מחזיק .

בקשרים רק לא בניהן אחרות, קשורות בחברות בישראל, כמו העסקיות הקבוצות חברתיים יחסים גם עסקיים, אלא .

מבחוץ. היום היו שלהם החברים צבאית. אז באליטה החברויות נושא את חקר דני פתוח זה עדיין האליטות, אבל של סגירות נוצרת .

אחרות. עסקיות קבוצות של בדירקטוריונים יושבים אחת עסקית מקבוצה מנהלים בין מוסדי כקישור העסקיות הקבוצות את משמשות משותפות עסקיות כן, יוזמות כמו

שונות מקבוצות מנהלים .

משק היה . זה90ה שנות ראשית עד משמעותי זר הון היה לא תקופה באותה המדינה הערבי. ומרכזיות החרם עניין. בנוסף ולא קטן .


69





: העסקיות הקבוצות מבנה של משווה ניתוחהקבוצות של החברתי המבנה כי עולה העסקיות הקבוצות של המשווה מהניתוח

וטיוואן יפן, קוריאה בין נערך המשווה ייחודי. הניתוח אינו בישראל העסקיות .

קבוצה הבודדת, אלא החברה לא בישראל, הוא אלה, כמו בחברות העיקרי השחקן פנימיות קבוצות שש יש שונה. ביפן הוא הארגוני המערך חברה חברות. בכל של

)Kigyo Shudan( מזוהים קוריאה עצמאיות; בדרום ותעשייתיות פיננסיות קבוצות ועשר עסקיות קבוצות50 )Chaebol( העסקיות הקבוצות96 ישנן ובטיוואן ;

והן ביותר הקטן הוא העסקיות הקבוצות מספר בישראל קבוצות. כלומר שש בישראל של והגודל גורמים: המספר במספר האחרות במדינות העסקיות מהקבוצות נבחנות

על הכלכלה והשפעת הקבוצות בין הסמכות, היחסים המסונפות, ארגון החברות .הקבוצות

חלקית. או מלאה בצורה חברות למאות עשרות בין מחזיקה בישראל קבוצה כל השליטה שביפן. צורת לאלו דומות בישראל העסקיות הקבוצות זה בקריטריון

המדינות קוריאה. בשתי בדרום לשליטה דומה בישראל העסקיות בקבוצות האנכית אחזקה חברות ע"י מקרוב מפוקחות בת חברות .

הקבוצות בין שביפן. היחסים לאלו דומים בישראל העסקיות הקבוצות בין היחסים במספר מאופיינים הפעולה שיתוף יחסי פעולה. בישראל בשיתוף מאופיינים העסקיות

מנהלים מועצות דרך ועקיפים ישירים וקשרים עסקיות יזמויות .

יפני בנוסח פעולה שיתופי יש בישראל גם .

בחברות. טענת הקבוצה של השליטה מידת מה היא בקבוצה המפתח שאלת למעלה אחת רמה תמיד מתקבלות חברה ברמת שההחלטות היא החוקרים .

ברמה יתקבלו כאלו פתאום. החלטות גזוז למכור תתחיל לא מערכות אלביט למשל גבוהה יותר הרבה .

משיגים נמוכה. וכך יותר אחת ברמה המנהלים במועצת נציגים שולחת הנהלה כל לנהל חברות. קשה300 החזיקה הפיקוח. כור היא המרכזית הפיקוח. הבעיה את

לפיקוח עצמאות בין איזון למצוא וצריך300 .

לו שהיה ג'יבלי בנימין עמד בראשה כי נעליים לייצר שהתחילה מזון כור של דוגמה נתן פוליטי כח .


70





בישראל העסקיות הקבוצות לצמיחת הסבריםכלכליים גורמים בין שילוב של תוצאה הן בישראל העסקיות הקבוצות התהוות

מקרה, גורם יופרדו. בכל הם הניתוח לשם משולבים, אך אלו לפוליטיים. גורמים ארגונים של והפעילות המדיניות הוא העסקיות הקבוצות בהתפתחות מכריע

זו מדיניות של מכוונים הבלתי והתוצרים מדינתיים .

העסקיות והקבוצות הישראלית פוליטיים: המדינה גורמיםבכלכלה הישראלית המדינה של למרכזיותה הובילו גורמים שלושה :

1( הכלכלה, יותר בניהול ועקיף ישיר באופן מאוד מעורבים היו מדינתיים ארגונים דמוקרטיות תעשייתיות במדינות מהמקובל .

2( שונים בסוגים החזיקה הישראלית מערבית, המדינה לדמוקרטיות שנית, בניגוד זרים ממקורות הגיעו מהם הון, שאחדים מקורות של .

3( וגלי מתמשך צבאי קונפליקט של במצב דמוקרטית חברה בשימור הקושי של התוצאות המדינה. אחת בידי עוצמה של רגיל לא לשימור הובילו תקופתיים עלייה

העסקיות הקבוצות התהוות היא המדינה של הרבה המעורבות .

(כתוצאה השישים שנות אמצע ועד החמישים שנות מאמצע הכלכלי השגשוג חברות של ומיזוגים לרכישות מגרמניה) הוביל השילומים – זר והון מכוונת ממדיניות

הגדולים הבנקים שלושת1961ב- המיזוגים מן גדולות. כתוצאה חברות ע"י קטנות העסקיות הקבוצות של ההתרחבות הפיננסי. המשך מהסקטור2/3ב- שלטו

בישראל. אחרי הצבאית התעשייה התפתחות בעקבות67 מלחמת אחרי התאפשר התחזק אף במדינה; מעמדה המרכזית לתעשייה הצבאית התעשייה הפכה1967

או המדינה בבעלות או הן הביטחוניות התעשיות . רוב73 מלחמת אחרי יותר עוד העסקיות מהקבוצות מאחת חלק .

שאת נשק. ביתר לעצמה ליצר התחילה ישראל הימים ששת מלחמת אחרי בבעלות גדולה, חלקה בטחונית תעשייה כיפור. נוצרה יום מלחמת אחרי

הכלכלה על משפיע הבטחון בתקציב קיצוץ פרטית. מאז וחלקה הממשלה .הישראלית

ולכן הישראלית המדינה ע"י נעשו הביטחוניות מהתעשיות הגדולות הרכישות הביטחון. ב- לתקציב ישירה בצורה קשור העסקיות הקבוצות ושגשוג התרחבות

ובתקציב בכלל בתקציב קיצוץ על הלאומית האחדות ממשלת החליטה כאשר1985 גם מכך וכתוצאה הצבאיות בתעשיות חמור למשבר הוביל בפרט, הדבר הביטחון העסקיות מהקבוצות בחלק .


71





את להפריט ההחלטה היתה העסקיות הקבוצות להתחזקות שהוביל נוסף גורם כל בתמיכת היא ההפרטה של האידיאליזציההמדינה. בבעלות שהיו התעשיות חלקה את המדינה מכרה החשובות מההפרטות בשתיים לפחות. כמעט המפלגות למשפחת בישראל כימיקלים קבוצת של העסקיות. למשל, מכירתה לקבוצות .איזנברג

מספר הוא ההפרטה. עכשיו של מכוונת לא תוצאה היא הקבוצות התחזקות בהם שהשתמשו המינוף שיטות על לנו .

המרכזיים הבנקים של הבעלים היא המדינה1983ב- המניות משבר כן, מאז על יתר ב- החליטה הבנקים. המדינה של פיננסית שאינה הפעילות את מגבילה היא כן ועל

1999 שנת סוף ועד פיננסיות לא בחברות חלקם את למכור צריכים שהבנקים1995 פיננסית לא מחברה20%מ- יותר להחזיק יוכלו לא הם .

העסקיות והקבוצות כלכליות התפתחותשאינן בחברות החזקותיהם את הרחיבו המיתון, הבנקים השישים, לפני שנות בתחילת

מפעולות סיבות: הרווח שתי של תוצר היא ההחזקות להתרחבות פיננסיות. הסיבה בחברות השקיעו שהבנקים ישראל; בעוד הבנק של מדיניות בעקבות קטן בנקאיות

בבורסה והרווחים החמישים שנות אמצע של הכלכלי משגשוג כתוצאה פיננסיות לא הוביל השישים שנות של המכוון המיתון מן . ההתאוששות1962ב- הפיחות אחרי

והשתלטויות למיזוגים .

בתקופת יותר אף התחזקה בישראל העסקיות הקבוצות של המרכזית העמדה – להתרחב המשיכו סקטורים שני רק זו השמונים. בתקופה בשנות האינפלציה

הקבוצות של הליבה הם אלה הפיננסי. סקטורים והסקטור הביטחונית התעשייה מניפולציות בעזרת להרוויח לחברות אפשרה הגבוהה העסקיות. האינפלציה

.פיננסיות

שהשפיעה נוסף גורם היא90ה- בשנות לשעבר המועצות מברית ולבסוף, העלייה העיקריות מהסיבות אחת היא הגדולה העסקיות. העלייה הקבוצות התחזקות על

הישראלי במשק לצמיחה .

להסביר בניסיון ומהפוליטיות הכלכליות ההתפתחויות את להפריד ניתן לסיכום, לא ובפעולותיה במדיניותה העסקיות. למדינה הקבוצות של והתעצמותן התפתחותן את

העסקיות הקבוצות התעצמות על גדולה השפעה יש מכוונת והבלתי המכוונות .


72





ממש בעצם. אנחנו אסיה מזרח במזרח. דרום אנחנו אבל במערב לבנו – דני שיש מה זה – לעשות לאמריקה. מה דומים לא .

קוריאה דרום על גם הבאה. נדבר בפעם נמשיך .

בין הפעולה קבוצות. שיתופי של גיבוש של תהליך ויש שינוי חל שנות בסוף קבוצות יותר קצת יש בריכוזיות מסוים שינוי נמשכים. חל עצמן לבין הקבוצות .

שלו המאמר את יציג דני הבאה בפעם .

כלכלה אפריל23קצת. איחרתי

מיכל. של שעבר השיעור את ממשיכיםלישראל. קוריאה דרום של מבנית השוואה מציג דני

להשוות. אפשר למה לשאלה בתשובה וזה

כלכלי. פוליטי הסבר של מקומו הקודם. על במאמר עצמו על ביקורת מותח דנילחברה. מדינה בין יחסים על שמבוסס הסבר 일.אין AGENCYהאנושיים. מהשחקנים שמתעלם מבני הסבר . זה 이.מדינה המערבית. הדיכוטומיה המחשבה צורת את מאמץ וחברה מדינה יחסי

קיימת. נדב לא היא אסיה מערבית. במזרח דיכוטומיה היא אזרחית חברה חולקה במערב. זה צמח זה אבל נכון – דני אנליטית. אומר אבחנה שזו אומרמתאימה. בהכרח שלא 삼.השפעה לה יש הכלכלה הלאום. אבל מדינת שלך. היא הניתוח יחידת מהי

חיצונית.

יותר לטעמו והיא מקומות מכמה שמלקטת המוסדית הגישה היא האלטרנטיבהנכונה. יותר השוואתית מתודולוגיה על לדבר שם מתאימה. אפשר

העיקריים. הגורמים את לזכך מאפשר זה

יהיה קבוצות. מעניין התגבשו בה70 וה60ה שנות היא עליה שנדבר הזמן נקודתהתיאוריה. במונחי להסבירם ניתן והאם השינויים את לראות

מרכזיים גורמים שלשההמדינה תפקיד.1עולמן ותפיסת אליטות.2הזרים המשקיעים מעורבות – העולמי הקפיטליזם.3

בראש שעומדים לאנשים )כוונתו מתפתחת. למדינה מדינה היתה וד.קוריאה ישראלרצונה. לכפות ויכולת אוטונומיה המדינתיים( היתה הארגונים

כפייה. באמצעי שימוש תוך כלכלי לפיתוח תכניות החלו ואח"כ הפיכה ד.ק. הייתהגורמים מכמה נבעה המדינה של עוצמתה

דמוקרטית לא המדינה.1אלטרנטיבים כח מוקדי שייצרו רחבים שסעים הומוגנית. אין אוכלוסיה.2וציות סמכות המקבלת תרבות.3


73





במעמד שפגעו אגרריות רפורמות עשה קולוניאלי הפוסט השלטון.4אלטרנטיבה אין שוב וכך האריסטוקרטיה

עסקים. אנשי אנשים. עצרו המון פיטרו – משטרה מדינת של בשיטות שימוש .5 . ובכך דבר כל ההון. הלאימה מקורות כל על השתלטה המדינה מכל החשוב

המדינה. של החומש תכנית לפי לפעול יזמים חייבים היואשראי על מבוססת כלכלה.6

ישראלתנאים. ובאילו סיוע יקבלו תעשיות אילו קבעו הבטחון ומשרד האוצראדמות. בעלי או אריסטוקרטיה בה היתה שלא חדשה חברה גוף אותו הכל הסתדרות צבא ביורוקרטיה כנסת דבר. מדינה בכל שלטה מפא"י

למעשה. ההון על שלטו80ה שנות שתרמו. עד ויהודים שילומים סיוע – זר ההון. הון על שליטה

הבורסה. על ולא אשראי על מתבססים . תאגידים מדיניות את מימשו הבנקים שבפועל אומרים הכלכלנים )אז( רוב הולאמו לא הבנקים

האימפריות. נבנו הממשלה. וכךמדלג דני

הקבוצות. עם המדינה בתפקיד מהותי הבדל בריבית הלוואות העניקה מכוונת. המדינה מדיניות של תוצאה הן בד.ק. הצ'אבול

פעולה שיתף שלא הרכב. מי תעשיית לטובת נבחרו וקיא הונדה מאד. למשל נמוכה שנמסרו לחלקים ופורק נענה לא אחד קרטלים. צ'אבול יצרה עליו. המדינה איימו

אחרים. לצ'אבולים

שהכירו. הזאיבטסו את חיקו ? הם קבוצות בד.ק. התארגנו מדוע

היסטוריים צמתים3המדיניות. של מכוונת לא תוצאה זו בישראל למשל שנים. הבנקים10 תוך שניים פי שצמחה כור - למשל50 תיעוש(1

זה שהכירו. קונצרן מה זה כי הגרמני המודל פיננסית. זה לא לפעילות שנכנסולשנה תל"ג10% ב גדל בגרמנית. המשק מילה

בפועלים לפגוע כדי מכוונת מדיניות היה שלו. זה - התוצאות60 מיתון(2 הקטנים. יש את בלעו והגדולים הרגל את פשטו תאגידים ובתאגידים. הרבה

קבוצות. של ארגוני מבנה פלוס. שיטה קוסט בשיטת ועוד. עבדו הנשק - אמברגו70 בטחונית תעשייה(3

התעשרות. ומעודדת סיכונים נטולת

כמו בקרנות כספם את השקיעו1978 הועילו. עד רק פוליטיים לד.ק. קשרים בדומה הושקעה ומחצית הסתדרותיים לחברות הלך50%הסדר. ומבטחים. היה מקפתהפועלים. לבנק ובטוח קבוע קבועה. והרווח בריבית באוצר

שלהם בד.ק. . הקשרים לחברות. כמו עברו בכירים צבא קציני הרבה60ה שנות מאזמסייעים.

בכלכלה. המדינה תפקיד כאן עד

התרבותית עולמם ותפיסת האליטות לעצמאות מלמעלה. ושאיפה כלכלה בניית של עולם תפיסת הייתה החברות בשתי

השוק. כחות על סמכו ובטחונית. ולא כלכלית שאפו האליטות השנים כל ולאורך מבחוץ שבא בהון תלויה היתה ישראל לכך נוסף

כלכלית. לעצמאות להגיעפרדוקס. וזה כח מקור היה מבחוץ שבא ההון דווקא


74





על להשיג ניסה הוא זה ואת ללגיטימציה זקוק היה בד.ק. . השלטון דומה ענינים מצב להגיע שאיפה היתה המערכת ראשי החיים. בקרב ברמת מהירה עלייה ידי

כבדה. תעשייה לעצמאות. פותחה

גלובלית כלכלה זרים. תאגידים היו לא זו שקורה. בתקופה מה על השפעה יש הקפיטליסטית לסביבה

התענינו. שוק לא התאגידים בישראל טבע. גם משאבי צבאי. אין שלטון בד.ק. היהערבי. קטן, סכסוך, חרם

לא בעצם הון(. אבל מרווחי פטור לו )שנתן אייזנברג זרים. חוק משקיעים למשוך ניסומבחוץ. כסף הרבה היה כי זרים למשקיעים זקוקים היו

אינטרס היה למדינה ד.קוריאה. למעשה לטובת כסף הרבה תרמה וייטנאם מלחמתלהם. הציקו זרים. הבירוקרטים משקיעים יבואו שלא

משותפים. גורמים להם יש אבל תרבותית מבחינה רחוקות חברות שתי ראינו

היו לא שהיזמים לזכור הקבוצות. צריך את שהקימו היזמים תפקיד – נוספת נקודהאקטיביים. אלא פסיביים

האימפריות את בנו בישראל בד.ק. והמנהלים המשפחות למה הסברים שני גם בה יש אך המדינה בהתערבות ברכה . ישהמדינה מפני התגוננות דרך(1

הקבוצות של התמוטטות ומגוונות. בנוסף גדולות אימפריות בונים סכנה. לכןהמדינה. של בעיה להיות הופכת

מה רווחים. זה ע"י ולא גודל של התרחבות ע"י הונעו בישראל – המנהלים(2עוצמה. להם שנתן מה המנהלים. וזה שהאמינו

מגורמים כתוצאה קבוצות התקבצו החברות שבשתי לסיכום להראות דני שרצה מהדומים.

משתנים. האלמנטים שלשת90ה בשנות

.ארגונים של והשתזרות עסקיות קבוצות על דני ידבר הנותרות הדקות17בדירקטוריונים. בכמה שנמצאים דירקטורים

מתחרות לשתי אסור קבוצות. בארה"ב בין קבוצות. ולא בתוך יחסים על בעיקר ידברמקובל. זה העולם בכל אבל להשתזר

זאת. חקר במישיגן דני של השתזרות. המנטור על נכתבה ספרות סוף איןהסברים

חוקי בזק. לא כנגד קנוניה עשו ותדיראן טלרד – קנוניה(1דוקטורט זה על כתב . דני ואליאנס אגד לדוגמה – קואופטציה(2יותר נחשב שלך התאגיד – העסקית מהקהילה לגיטימציה(3– המנהלים של האישית הקריירה קידום(4מרקסיסטית גישה – הקפיטליסטי המעמד של לכידות יצירת(5

העברת אמצעי זה דבר של בארה"ב. בסופו נעשים השתזרות על המחקרים רובהטענות. שאר כל ולא אינפורמציה

השתזרות קבוצה היא הניתוח יחידת . אם דני אומר המוסדי להקשר להתיחס צריךופיקוח. לשליטה מכניזם היא! ומצא בדק דני


75





קבוצות של33. השתזרות היו63 השתזרות. ב . בדק88 עד74מ תאגידים104בחוץ. וכמה הקבוצה בתוך הן השתזרויות כמה ובדק מטריצות בנה עסקיות. הוא

אנכית. והשתזרות אופקית השתזרות הוא נוסף מדד. מעניין גרף מציג דניהקבוצות. בתוך הן ההשתזרות קשרי רובהעיסוק. סוג לפי ביניהם הבדלים יש

יציבות. ( יש אחד משבר )למעט סה"כשינויים. היו בכ"ל רק

מכוון. למשל מכניזם ופיקוח. וזה לשליטה דני. מכניזם של טענתו את מוכיח המחקרדסק"ש. של רשמית ומחוברת בכיר מנכ"ל מדברי ציטוט

אנכי. יהיה תעשיתיות ובלא אופקי יהיה תעשיתיות בקבוצות נוסף דבר

המכניזם . האם2000 בשנת הכלכלה את ובודקת לשלו מ.א. ממשיך עושה ליאתקבוצות. בין קשרים גם עדיין. בודקת קיים הזה

וגלובליזם. כלכלה של מאמר על נדבר הבא בשבוע

Globalization – גלובליזציה

רוב המוצרים הממותגים שאנחנו משתמשים בהם כצרכני העולם הראשון, מיוצרים במדינות העולם השלישי, בהן כוח העבודה זול, המיסים נמוכים וקיימת התעלמות

מחוקי איכות הסביבה. בעוד שיצור בינלאומי מביא את כוח העבודה של העולם שלישי לייצר עבור צרכנים של העולם הראשון. צריכה בינלאומית מפיצה את סמלי התרבות

של העולם הראשון בכל העולם. מיקל ג'ורדון, כיסוי תקשורתי שוטף של ההתרחשות העולמית, מקדונלד בבייג'ין הן

חלק מתופעה נרחבת המכונה גלובליזציה.ממדים הקשורים זה בזה: גלובליזציה היא תהליך שמקיף שלושה

במאמר זה יש התייחסות לשלושת הממדים. גלובליזציה כלכלית, תרבותית ופוליטיתשל הגלובליזציה, אולם הוא שם דגש על הגלובליזציה הכלכלית.

המאמר מציג שלושה טעונים מרכזיים: גלובליזציה כלכלית אינה תופעה חדשה, היא חלק מתהליך שמתרחש "מאז.1

ומעולם". נתונה לשינוי בהתאם למדיניות השלטוןהגלובליזציה כלכלית תמיד היית.2

ומטרותיו. גלובליזציה כלכלית צמחה לאחרונה לממדים עצומים אשר מהווים איום על.3

יכולתם של המוסדות הלא כלכליים, מדינות וארצות להשפיע ולווסת את השווקיםהכלכליים.

המקור של הגלובליזציה הפרק הראשון סוקר את מקור הגלובליזציה ומנסה לבחון אם זו תופעה חדשה או שזה

שם חדש לתופעה ישנה. )עוד לא היו מדינות...(םאיחוד פוליטי תרבותי וכלכלי של מדינות / אזורים גיאוגרפי

שונים תחת שלטון מרכזי של אימפריה אחת היה מאז ומעולם. אימפריות כמו רומא


76





הפיצו באמצעות השלטון תרבות,דתות, שפה, מנהגי לבוש וכיו"ב על שטחים נרחבים. םגיאוגרפי

קשרי תרבות פוליטיקה וכלכלה קיימים אלפי שנים, האם זה מצביע על קיום גלובליזציה? המאמר טוען כי ההבחנה בין קשרים אלה לבין גלובליזציה היא שאת

הגלובליזציה הוא כורך במודרניות. .1500 - מתייחסת לתקופה היסטורית שהתחילה במערב אירופה בסביבות מודרניות

(2( המערכת הכלכלית הקפיטליסטית, )1שני המאפיינים העיקריים שלה הם: )המבנה הפוליטי של מדינות נפרדות ולא שלטון מרכזי.

מאפייני המודרניות התפתחו בשילוב עם ההתפשטות המדינות המערב אירופאית תופעה שמוכרת בשם הקולוניאליזם.– 19 עד ה- 16בכול העולם במאות ה-

הקולוניאליזם והעבדות הם הצעד הראשון של הגלובליזציה.

גלובליזציה כיום פרק זה בוחן חלק מההתפתחויות הטכנולוגיות שהן בעלות השפעה על התפיסה שלנו

את העולם "ככפר גלובלי". את המונח "כפר גלובלי" בספרו "מלחמה ושלוםMarshall McLuhan, טבע 1960ב-

בכפר הגלובלי". הספר עסק בהשפעת ההתקדמות הטכנולוגית במדיה על חייהאנשים.

( בעקבות התפתחות התחבורה והתקשורת1לכפר גלובלי יש מספר משמעויות. )( העולם הוא קהילה שלחבריה אינטרסים משותפים.2העולם נתפס כקטן יותר.)

הם הכסף,–שלושת החידושים הטכנולוגים המרכזיים שתרמו לפיתוח הגלובליזציה התקשורת והתחבורה. למרות שפיתוח טכנולוגי הוא תנאי הכרחי לגלובליזציה, זהו

משפיעות על הדרך בה יעשההחלטות פוליטיותאינו תנאי מספיק. כמו בכול הזמנים שימוש בהתפתחות הטכנולוגית.

כסף ומערכת פיננסית עולמית אחד הפיתוחים הטכנולוגיים החשובים היה כאמור הכסף. להרבה חברות

פרה-מודרניות, לא היה כסף כלל, והיו שיטות של סחר חליפין, אח"כ תשלום ע"י מטבעות זהב וכסף, ובשלב הבא הכסף הוירטואלי והתפתחות הבנקים. בכול תהליך

המודרניזציה הכסף הופך להיות יותר אבסטרקטי. בהמשך הוקמו בנקים מרכזיים שהם למעשה גוף פוליטי שתפקידו לפקח על פעילות

הבנקים, כדי למנוע את כריסתם בעתות משבר. הניסיון של ניהול מדיניות פיננסית מבוסס על הרעיון שלשלטון יש היכולת והרצון להשפיע על הכלכלה כדי לקדם מדיניות

שתדאג לאינטרסים של התושבים. , התבססה על ההבנה שיציבות פיננסית1944, שהוצגה ב- Bretton Woodsשיטת

הינה לא רק פנים מדינתית אל בי"ל. השיטה יצרה מערכת של שע"ח בין המטבעותהשונים, ביחס לדולר. ובעקבות כך הוקמה קרן המטבע הבי"ל.

של ניידות ההון התאפשרה, גם ע"יההגלובליזציה של השווקים הפיננסים והעליי התפתחויות טכנולוגיות בתקשורת וגם עקב החלטות של ממשלות לאפשר ניידות של

הון מהמדינה ואליה. תה הגברת ניידות ההון ע"י השקעה של זרים בני"ע בתוך המדינהhהתוצאה כלכלית הי

)?( ( portfolio investmentהשינויים הטכנולוגיים ללא שינוי רגולטורי בתוך המדינה לא .)

יכלו להביא לזרימת ההון החופשית אל המדינות וממנה. ממשלות החלו להגביל את ההשקעות הזרות )דה- גלובליזציה(, 1 אחרי מלה"ע ה-


77





, הדה- גלובליזציה הופסקה, הופסקה ההגבלה על ההון, והחלה מגמה1970 וב- גלובליזציה, השינוי לשני הכיוונים קרה בעקבות לחצים פוליטיים מחודשת של רה-

ואינטרסים שונים.

תחבורה וניידות של סחורות ואנשים פיתוחים טכנולוגיים שהפכו את התחבורה לזולה ומהירה יצרו השפעות תרבותיות

שתיים מהן קשורות לסחורות - גלובליזציה–וכלכליות. נוצרו ארבע תופעות מרכזיות של יצור וגלובליזציה של צריכה, ושתיים לאנשים - הגירה ותיירות.

כל אחד מהתהליכים נסמך על פיתוחים טכנולוגים אולם מתאפשר או אינו מתאפשרבגלל החלטות פוליטית.

לגבי גולבליציה ביצור ובצריכה אחת ההחלטות המרכזיות היא האם המדיניות תומכתבסחר חופשי או מתנגדת לו על מנת למנוע תחרות עם השוק המקומי.

המדיניות לגבי סחר חופשי השתנתה במהלך השנים בהתאם לאופנה, מצב כלכליואינטרסים שונים.

GATT )the General Agreement on Tariffs and הוקם הארגון 1947בשנת Trade(.ב שחייב את המשתתפים בו להפחית את המחסומים שמנעו מסחר חופשי

)WTO )World Trade Organization – הוא הפך ל 1995, )NAFTA, )the north American free trade agreementגופים נוספים שקמו היו:

האירופאי.EU –וה כמו המעבר של הון וסחורות בין מדינות, כך גם מעבר של אנשים הושפע משינויים הן טכנולוגיים והן פוליטיים. מעבר אנשים בין מדינות היה קיים תמיד אולם המודרניזציה

וגם על ההגירה. תזירזה והגדילה את התהליך. ההשפעה הייתה גם על התיירו השוני המרכזי בין הגירה לתיירות הוא שהגירה מושפעת יותר ממדיניות פוליטית

מאשר תיירות.

גלובליזציה כמעצבת הכלכלה בעתיד

כאמור גלובליזציה כלכלית תרמה לגלובליזציה של התרבות, למרות שאנו עדיין לא חיים בעולם בו כולם דוברים אותה שפה, הצמיחה של תקשורת תרמה רבות ליצירת

עולם מושגים משותף. למרות שאנו רואים מוטיבים תרבותיים של תרבות אחת באחרת )מקדונלד( עדין יש מוצרים בתרבות אחת שלא ניתן "לתרגם" לתרבות אחרת אלא אם תעשה התאמה

)מקדונלד צמחוני בהודו(. כיום בתי ספר למנהל עסקים משלבים בלימודי מסחר ב"ילגם את נושא "ההתאמה" התרבותית.

צורות יצור חדשות בכלכלה הגלובלית חלק גדול מהפעילות הכלכלית תחת הקפיטליזם המודרני, התאפשרו בסיוע מנגנונים בירוקרטיים גדולים. כיום המאפיין את היצור הגלובלי החדש, שהוא מבוסס יותר על

ופחות על חברות שמציירות הכל בעצמן. ארגון הפעילות בצורת רשת במקוםרשתות היררכיה בירוקרטית יכול להוביל ליעילות ולכן גם לתחרותיות. שכיום היא יותר

רלוונטית מתמיד כיוון שחברות צריכות להתחרות עם חברות מאותו תחום מהעולםכולו.

השפעה נוספת של הגלובליזציה הייתה העלאת המודעות לכך שיש צורות שונות של קפיטליזם לדוגמא- שיטת ניהול וייצור יפנית שונה מזו האמריקאית. היפנית- מתבססת

על יצור לפי דרישה ללא מלאי, שיטה הדורשת רמת מיומנות גבוהה יותר.


78





האם מדינת הלאום נעלמת? המרכזיים של מודרניות הם קפיטליזם ומדינתםבתחילת הפרק ראינו ששני המאפייני

לאום. כל עוד הכלכלות היו פנים מדינתיות, לממשלה הייתה יכולת שליטה, ולתושבים הייתה השפעה על הממשלות דרך מוסדות השלטון הדמוקרטיים. כיום גלובליזציה של

הכלכלה יוצרת מצד אחד, חוסר שליטה פוליטי ברמת המדינה, ומצד שני עדיין לאהוקם מוסד פוליטי גלובלי, שיתפוס את תפקיד המדינה.

אחת הבעיות המרכזיות נוצרת בעקבות המעבר החופשי של הון בין מדינות. לכאורה התוצאה היא שחברה יכולה להשקיע את ההון במקום בו תהיה לה התשואה

הגבוהה ביותר. זוכות מכך גם מדינות העולם השלישי שנהנות מהשקעות זרות. אולם כפי שקל להשקיע במדינה זרה כך גם פשוט להוציא את הכסף והרווחים

ממדינות אלו. זה נכון בעיקר במדינות פחות מפותחות שזקוקות נואשות להשקעות של הון זר, דבר הגורם לממשלות לנסות לרצות את המשקיעים הזרים לא פעם על חשבון

האינטרסים של התושבים.

נקודת חולשה נוספת של הגלובליזציה היא שבעיה כלכלית במדינה אחת יכולה ליצור

אפקט דומינו שיפגע במדינות נוספות.

קרן המטבע העולמי שאמורה הייתה לפקח באופן מסוים על בעיות אלו היא איננה מוסד דמוקרטי שמייצג את האינטרסים של האזרחים במדינות המושפעות ממעבר

הון. ולא פעם כשהקרן נחלצת לעזרת מדינה במצוקה היא מתנה את העזרה בשמירה על פרמטרים כלכליים מסוימים שלדעת ראשי הקרן הם אלו שיוכלו לגרום להבראת

הכלכלה. אך לא תמיד מדיניותה של קרן המטבע העולמית הייתה נכונה. מקסיקו עקב הדרישות1975לדוגמא, הגיעה לאחד המצבים הכלכליים הקשים שלה בשנת

הכלכליות שהציבה הקרן.

כיום אפילו כלכלות שכן תומכות בחלקים מעקרונות הגלובליזציה מעלות שאלות לגביתנועת ההן הגלובלית.

צריך לזכור שקפיטליזם היא מערכת כלכלית שמבוססת על עיקרון הרווח, וכל עוד החברה יכולה להעלות את רווחיה מעבר לים היא תעשה כך, אלא אם יוטלו עליה

מגבלות שאינן כלכליות )פוליטיות למשל(. מצד שני גם מצבם של ממשלות העולם כיוון שהם מעונינות למשוך משקיעים שיביאו לכניסת הון למדינהיהשלישי בעיית

ויאפשרו בה פיתוח נוסף. למרות טענות הכלכלנים שהגלובליזציה מועילה בכך שהיא יוצרת שוק יעיל תחרותי

ומשוכלל יותר של השקעות נשמעות יותר ויותר טענות שהשינויים הגלובליים עלולים לערער את הקשרים והמבנים הכלכליים והחברתיים בתוך המדינות )מדיניות רווחה, איגודי עובדים(, ותופעה זו עלולה לגרום לקריסת הכלכלות כך שלא יוכלו עוד לשמש

את החברות התעשייתיות והמשקיעים החיצוניים.ישנן שתי אפשרויות לפתרון הבעיות:

דה- גלובליזציה- להחזיר מחדש את הכוח לשלטון במדינה, לשלוט ולהשפיע על-1תנועת ההון המסחר וההגירה

. )כמו לדוגמא האיחוד האירופי(יצירת מערכת פוליטית גלובלית -2

מתוך הספר: Baruce G. Carruthers and Sara L. Babb, 2000, Economy / Society

14.5קוריאה. דרום על דיבר כבר הוא – מדבר אני


79





לעבודה. מסגרת עם להיות כבר צריך ליוני18 ו11ב. לספטמבר30 ה עד להגיש יש העבודה את

!!! המאמר את קיבלתי לא – גלובליזציה

ממדים. לשלשה מיחסופוליטיקה. תרבות כלכלה

מרכזיות: טענותחדשה. תופעה לא היא כלכלית

אחרת. שסוברים כאלה דטרמיניסטי. יש כמעט תהליך שזה היא המאמר רוח מדינה. כל של השלטון של פוליטית בחירה כאן יש לטכנולוגיה שמעבר הוא אומר עודהגלובליזציה. מול הלאום מדינת – כחות שני יש

גלובליזציה. מונעת למשל לובפוליטית. החלטה גם אבל טכנולוגית התפתחות צריך

לא הלאום שמדינת גדולים כך כל הגלובליים שהכחות שאומרת גישה שיש אומר דני בהם. לעמוד יכולההמשקל. שיווי מה בשאלה דיון ויש כך חושבים לא היום

ונחלש. הולך הפוליטיקאים של שכחם טוען המאמר

גלובליזציה. היתה שבהיסטוריה אומר המאמר העוסק שלם גליון )בערך( יש2000 יוני שלinternational sociology ב

לקרוא. פעם בגלובליזציה. כדאי

לאום. ומדינות קפיטליסטי מבנה יש היום בגלל שזה טוענת והקולוניאליזם. נעמי העבדות הם לגלובליזציה מקדימים שני

המצפן. ידיים כורתים באנגולה . )עדיין עבדות כמעט , אין משפיעה לא כבר אירופה היום

הסוררים(. העבדים של לילדיהםמסתבר. אפריקאי להיות כדאי ממש לא

חפשי. סחר הגירה תירותמשמעותית. היא הכסף המצאת

הענין. התחיל16ה במאה . ב חליפין שערי של מערכת לאומית. נוצרה בין פיננסית יציבות על מדברים1944ב

מוניטרי. כבסיס הזהב על ויתרו33מידע. זרימת שמאפשרת בטכנולוגיה תלות

ערך. , נירות פורטפוליו – ממש השקעה – השקעות סוגי שניבשקל. הפופולריות ההשקעות למשל פיננסיות. כמו השקעות ישעץ. נטעו , לא בית בנו לאהשקלים. הר

לעשות ניתן היה לא85 עד זה. בישראל את מאפשרות המדינות אם כמובן זהכאלה. תעלולים

מרעיו. וחבר ג'ורג' סורוס

עולמיים. סחר הסכמי שרוצים גדולים תאגידים ? למשל לתמוך יכול מיההיסטורית. בסקירה ממשיכה


80





שמרויחות אזרחים של מסוימות קבוצות , יש שבקנדה משפחתה על מספרת מיכלשמפסידות. כאלה וישכח. של עניו

התרבות. של אמריקניזציה – התרבות של גלובליזציהוקולנוע. תקשורת מדיה

עולמיים. קולנוע צריכה. לבוש. כוכבי של דפוסים. איזומורפיזם. כלכליים התארגנות דפוסי של תפוצה על בשאלה דיוןכך. כל פשוט ענין לא זה השפעה. אבל שיש ספק אין

לים. מעבר להלוואות מומחים. אפשרות של כניסהISO 9000תקן. מין . זה

? שונה יהיה האם אלא עסקיות קבוצות סביב יהיה לא הישראלית מהכלכלה שחלק דני. יתכן אוצר כן

זרים. סביב חלקים. זה של לרכישה עצמי מייצור שעברוIBMהגלובלית. בכלכלה ייצור צורותמשמעותי. שינוי למודל . דומה אימון ביחסי הקשורים קטנים יצרנים של אוסף זה למשל בנטון

מאד. עולמיים. גדולים תאגידים של קפיטליזם. רשת של חדש סוג הטייואני. זהמתאימה. טכנולוגיה ונדרשת קריטית מאד היא מרחוק השליטה יכולת

גם כלכליים. זה אינטרסים של תוצאה הוא ירדן עם השלום הסכם לדעתיהציבורי. השיח על שהשתלטה אידיאולוגיה

הדומינו. אפקט. אירופה איחוד

אירוויזיון.

להם יש הלאום במדינת שחקנים עורך. איזה שהוא מחקר על לנו מספר דניבכך. נכשלים או מצליחים הם תנאים ובאילו גלובליזציה למנוע או לקדם אינטרסים

Global local and the glocal לאחרת. אחת ממדינה חקיקה של דפוסים החוק. אימוץ התפשטות של בשאלה עוסק

חברות. דיני של אמריקניזציה בעיקר שלו החדש. התיזה החברות בחוק עסקיות קבוצות בענין פרק נכלל לא מדוע למשל

את למנוע שהצליחה ולוקאלי. הקואליציה גלובאלי של סינתיזה הוא שהחוק היא מקומיים. ואינטרסים זרים גלובליים משפטיים רעיונות של והיא העסקיות הקבוצות

ופרוקצ'יה. , ברק למשפטים פרופסורים , בעיקר האקדמיה אנשי את כוללת היאערך. נירות ורשות המשפטים משרד חזקות מדינתיות סוכנויות הנשאים. ושתי

, למשל עסקיות קבוצות של המשפטיים יתרונות את שרצתה שהפסידה הקואליציה את שייצגו ארגונים בה ועוד. חברים האם לחברת להלוות בת לחברת מותר שיהיה

בבורסה. הנסחרות הציבוריות החברות הבנקים. איגוד הללו. איגוד האינטרסיםהעסקיות(. הקבוצות בעצם )שאילו

היה לחוק עסקיות קבוצות לכניסת הפסידה. כי לגמרי לא שהפסידה הקואליציהמעוקצך. ולא מדובשך לא העדיפו שלהם. הם לעסקים המדינה את מכניס

בכיתה להרצאה דף

Market, Culture and Authority:


81





A comparative Analysis of Management and Organization in the Far East

Gary G. Hamilton and Nicole Woolsey Biggart1988

מבוא

תקציר הנוהגות והפרקטיקות התעשייתי הארגון את להסביר מנסות רעיוניות מסגרות שלש

בו.

כלכליים לפרמטרים המתיחסת – שוק(1

ערכים של תבניות כמבטאים ארגונים הרואה – תרבות(2

שליטה מבנה של היסטורית כהתפתחות ארגונים המסבירה – סמכות(3

הארגוניים המבנים בניתוח הללו ההסברים שלשת של משווה ניתוח עורך המאמר

סוקר וטייואן. המאמר קוריאה : יפן, דרום אסיאניות צמיחה מהירות כלכלות שלש של

התפתחות נסה" את העולם מלחמת אחרי אסיה מזרח של הכלכלות הכלכלי"

וכלכלות צ'אבול קריצו – המדינות של הכלכלי המבנה את ומתאר מוסיף השנייה. הוא

הראשונות. השתיים על ביקורת ומותח הגישות שלש את מציג . המאמר משפחתיות

בלבד.היא לו ומתאימה האמריקאי המקרה על מבוססת השוק גישת כי טוען המחבר

את "מסבירה לדעתו התרבותית והפוליטי. הגישה ההיסטורי מההקשר מנותקת גם

בפרמטרים מתרכז השוקי ההסבר כי ואומר מוסיף כלום". הוא מסבירה לא ובכך הכל

שני בפרמטרים והתרבותי מיידים לא אך חשובים כמובן הם ההסברים רחוקים.

מעירוב מסתורי באופן נוצרים הארגונים אלו הסברים עצמם. לפי בארגונים עוסקים

היא הוובריאנית הסמכות גישת תרבותיות. לעומתן אמונות או כלכליים משתנים של

של מבט מנקודת זאת עושה , אך שוק ושל תרבות של אלמנטים ומשלבת פוליטית

ההסבר ומוסדות יחידים בין סמכות יחסי של היסטורית התפתחות בחברה.

ניתוח. כיחידת עצמו בארגון עוסק הסמכותני


82





: אמר דני סוף נכתב שהמאמר בתחום. בשעה שנכתבו החשובים המאמרים באחד מדובר

בהסבר ממוקדת הייתה החוקרים של התיאורטית הפרספקטיבה השמונים שנות

טענותיהם את עידנו הם אחרות. בהמשך מגישות השפעות עם פוליטי-כלכלי

המוסדית. המבט נקודת את אימצו הם ולמעשה

)54( קוריאה ודרום טייואן ביפן כלכליות התפתחויות

אחרי מלחמת העולם השניה

הקולוניאליזם את להפסיק נאלצה לכך חרבה. בנוסף יפן כלכלת מהמלחמה כתוצאה

בסין. שמרד שק קאי צ'אנג מפלישת וסבלה ברובה הכפרית קוריאה. טייואן בדרום

שהיתה קוריאה . דרום50 בשנת מיליון8 ל48 ב איש מיליון6מ עלתה האוכלוסיה

היו שבו מהצפון נותקה שבסופה קשה אזרחים ממלחמת סבלה יפן של קולוניה

אנרגיה. ומקורות מחצבים

(1988כיום )בעת כתיבת המאמר

וזאת בצורה השתקמו הללו ,הכלכלות כידוע הפתיחה נקודת למרות מופלאה.

כיום המאוכלסות מדינות והיותן טבע משאבי הגרועה, העדר מאורגנת בצפיפות.

וקשרים גדולות פירמות בין אופקיים - קשרים הקריצו סביב ביפן הגדולה הכלכלה

חברות – הצ'אבול סביב קוריאה בדרום ובינוניות. קטנות לפירמות מהן אנכיים

"מלמעלה" למשפחה. שנבנו או אחד לאדם אחזקה, השייכות חברות ע"י הנשלטות

המדינה. כלכלת ע"י בעיקר נשלט ביניהם. הון מקשרים ונמנעים המדינה מוסדות ע"י

ועובדים אחד כל עובדים מעט המעסיקים קטנים עסקים מבוססת ברובה היא טיוואן

משפחה. וקשרי אימון על המבוססות ברשתות

העובדה את לסתור כדי בכך ואין הכלכלה לרוב : הכוונה ליאור של להערה להתיחס יראה שהכל לכך שיגרום דטרמיניסטי להסבר נצפה גדולים. לא ארגונים גם יש שאכן

דבר אותו .

במאמר. מרשימות טבלאות כמה יש


83





)57תעשייתי( ארגון של דפוסים שלשה (על לא– בתוך שילבתי כי אדבר הניתוח)

וקונפוציוניזם( אומר יפן, בודהיזם בשליטת )היו ביניהם התרבותיים הקשרים בגלל

ביניהם הבדלים אמנם אזורי. יש כמכלול ההתפתחות את לראות שיש קאמינגס ברוס

העולם. לשאר אותם כשמשווים מתחדדים הם אך

והיזמות הפירמות בצורת משמעותיים הבדלים שיש וטוען איתו מסכים לא המאמר

היצוא. בסקטור במיוחד הכלכלית

יחודי. אפיון היוצרת מוסדיים יחסים של ברשת מקושרת הפירמה ארץ בכל

ברשת, שונה משוקעת ברשת. הפירמה אלא בפירמה להיות צריכה לא ההסתכלות

המניעות והאסטרטגיות ניהולה הפירמה, דרך צורת על משפיעה חברה. הרשת בכל

חשיבות נודעת הממשלה למדיניות אותה. גם .

)61( השוק הסבר הקורפורציות יצירת מ"חברים"( לדעתו ההוא )לא צ'נדלר לאלפרד בעיקר מקושר

אמנם לכל הרעיון יוצא ומשם התיעוש את פיתחה הם אך הבדלים יש העולם.

הקפיטליסטי. הניהול של ערשו אירופה( היא )ולא בשווקים. ארה"ב שוני של כתוצאה

לכך בנוסף לאומי. זאת שוק שיצרה הרכבת התפתחות על מדברת שלו התיאוריה

שלו הטיעון מתקדמות. עיקר ניהול שיטות שהצריך גדול ארגון היתה עצמה שהרכבת

ויליאמסון ההתפתחות על נסמך . הטראנזאקציה עלות על מדבר הטכנולוגית.

בעית עם להתמודד כדי וזה תקטן הטראנזקציה שעלות כך להתארגן יעדיפו ארגונים

של מדוקדק תכנון של תוצאה הוא הארגוני שהמבנה מניחות הגישות הסוכן. שתי

באמצעותם להסביר וקשה כלכליים פרמטרים על מסתכלים רציונלי. שניהם אדם

המדינות. שלש בין הבדלים

בפרמטרים משמעותיים הבדלים להיות וצריכים לשוק התאמה על מדבר צ'נדלר

. שצייןשלו. התיאוריה את ליישם שקשה ואומר ויליאמסון על גם ביקורת מותח המחבר

צ'נדלר על נוספת ביקורת

מאשר יותר מפותחים היו והתקשורת הארץ בתוך התעבורה המדינות בשלש(1

הי"ט המאה של באמריקה


84





הכ' בארה"ב. מה המאה תחילת של לשוק מעבר גדול פנימי שוק להם היה(2

להם שהיה הגדול החיצוני השוק הוא חשוב שיותר

עליו דיבר שצ'נדלר למה מעבר הרבה מפותחת היתה הטכנולוגיה(3

מידה קנה כל לפי קפיטליסטיות היו הפירמות(4

? הרי התנאים את פוסל הוא זה. האם בקטע להגיד המחבר רוצה מה מבין לא אני

אחר. משהו יצא דבר של בסופו גם

עצמן. וזה לבין ובינן אמריקה לבין המדינות בין שוני יש הדמיון נקודות כל למרות

השוק. גישת ידי על חלקית רק מוסבר

יפן

והםmulti unit של מבנה צ'נדלר. יש של לניתוח מתאימה יפן פניו על שולטים

את לחקות מנסים האמריקאים – מזאת ( יתרה1988) כללי באופן ומצליחים בשוק

היפנים. של הניהול שיטות

דרום קוריאה

אומר כגורם המדינה את מכניסים אם אלא לניתוח מתאימה פחות אבל, שוקי.

בדרום המאמר כמו , late במדינות קוריאה, developmentנוצר אחרות,

ממש אין השוק ריכוזית. לכחות בצורה מלמעלה המדינה" שנבנה של "קפיטליזם

כאן. מקום

טייואן

למודל. אין להתאים ומסרבת השוק גישת לפי לפעול מסכימה שלא סוררת מדינה

על שמבוססת רשת גדולות. יש חברות ואין אוליגרכיה, כמעט אנכית, אין שליטה

עוד פותח הוא מצליח בשוק, כשמישהו לשלוט נסיון חוזים( .אין )ללא אימון קשרי

לקודם. קשר עסק, ללא

משפחה, קרובי של בניהול מגוונים. כולם עסקים כמאה כללה ביותר הגדולה החברה

מאד וקשה צ'נדלר לפי טכנולוגית התפתחות פה עצמאי. אין עסק מהם אחד וכל

ידי על מוסברת להיות יכולה לא גדולים עסקים של ויליאמסון. צמיחתם את ליישם

ולא חדש לתחום הולך הוא מתרחב עסק בשווקים. כאשר ודאות אי או עלות הורדת

גורם. כל אינם ליצוא התכוונות ודאות, או העסקה. בנוסף, אי עלות את להוריד מנסה

השוק, או רצון ידיעה, על אפילו שליטה, או לה ואין ממכלול קטן חלק מייצרת פירמה


85





ורטיקלי מבנה ליצור צריכים היו הללו המוגמר. התנאים המוצר של בגורלו יעלה מה

כלכלי. משבר של בשנים אפילו קרה לא ויליאמסון. זה לפי

סתירה. לא בכך ואין מדיניות של סוג זה התערבות אי : גם ורד של להערה להתיחס

מהתערבות משוחרר יחסית הוא אבל טהור חפשי שוק נוצר .

סיכום נושא השוק

המבנה לפי עוד ביפן היו עסקיות קבוצות ולא התעשיה גידול את יצר התיעוש.

ליזמות כהמשך מייג'י רסטורצית אחרי נוצרו הזאיבטסו המבנה. רוב את התעשיה

אילו מהתקופה ההאן משיטת עברו גדולות. הם חברות אז כבר היו הפיאודלית.

המנהלים. מקרים בהרבה היו לשעבר סמוראים לזיבטסו. כאשר הפיאודלית

לעולם התפשט הארגוני והמבנה הקפיטליזם ערש היא שארה"ב צ'נדלר של ההצהרה

מדויקת. לא היא

השפעות של תוצאה היו מיג'י רסטורצית בעקבות שהתהליכים אומרת ורד

באמריקה נולד שהכל כך כל פשטני לא שזה היא במאמר אמריקאיות. הכוונה

.והועתק הפוליטי המבנה בעקבות היו בכלל המדינה של וקפיטליזם קוריאה דרום של המבנה

ליפן. וכחיקוי השניה מלחה"ע לפני

נכון שהן ואומר הגישות על נוקבת ביקורת מותח המחבר שהגורמים פשטניות.

הוא. אומר רדוקציה הסיבה. זאת אינם הם אך ומשפיעים נמצאים הטכנולוגיים

הפשע. את יצרה האקדח שהמצאת לומר כמו מתודולוגית טעות זו

הגורם. לא היא את הסיבתית בשרשרת נמצאת הטכנולוגיה

)69( התרבותי ההסבראלמנטים של שילוב בהמשך יש דבר של שבסופו שנכון ולהגיד הקדמה לעשות

תרבותיים אבל הכוונה כאן להסתמכות על התרבות כמשתנה יחיד.


86





מוסבר. כמשתנה וחלק מסביר כמשתנה אותו ראו תרבותיים. חלק הסברים הרבה יש

הלא בחלק עוסקים תרבותיים הסברים מקשר של רציונלי הסוביקטיבי- הארגון.

יחסים כמה( איך מתוך אחת )דוגמה .למשלתרבותיות לפרקטיקות ארגונים מבנים

או כמו-משפחתי אגוני מבנה על ישפיעו ביפן המשפחה בתוך איך ביפן.

סגמנטלי. למבנה יוביל אמריקאי אינדיבידואליזם

כלכליות. גישות על ביקורת מותחות פעמים הרבה תרבותיות גישות

הם אם יותר יצליחו שארגונים ואומרים הרציונלי למודל מתנגדי ווטרמן פטרס

אנשים. מוכוונת ומדיניות משותפים ערכים מטפחים

והטראנסאקציה ויליאמסון לכלכלה. לעומת תרבות לימודי בין קשר יוצר אוצ'י ויליאם

העסקאות. לבקרת אמצעים ושאר חוזים לקיום משמעותי "אמון" כמשתנה על יותר

מדינות , ובין בכלל שינויים להסביר עומק" ויתקשה "מבנה מעין הוא תרבותי הסבר

במיוחד. דומה תרבותי רקע שבהן

המשמעותיים. המשתנים מהם לחשוב צריך הבדלים למצוא כדי

סוציולוגיות שבתיאוריות החברה. למרות חיי מארגנים בה נלמדת דרך היא תרבות

)ולא הסימבולי לכיוון יותר נוטים תרבות של לסדר, תיאוריות קשר יש סמכות של

קוגניטיביות. ותפיסות משותפים המטריאלי( נורמות, ערכים

הבנה. יוצרות תרבויות כיצד להבין כדי נחקרים וריטואלים מיתולוגיות אידיאלים

"חזקה". "חלשה" לעומת ארגונית תרבות על מדברת למשל אחת תיאוריה

תרבותיות לאט, תיאוריות ומשתנות לחברה כאוניברסליות נתפסות שתרבויות בעוד

טווח. ארוכי בתהליכים ולא המידי לענין מעבר להסתכל נוטות לא

של הסברים שמאפשרות השוואתיות תיאוריות ואין קטנות הן אבל אתנוגרפיות יש

ארגוניים. הבדלים

שכזה. נסיון היה עוסקים שאנו בנושא המזל למרבה

היפני. למבנה תרבותי הסבר לתת נסיונות נעשו

- הרמוניה WA של הערך החברתי. טוענים הסדר של חלקים בין פעולה ושיתוף

ארגוניות בפרקטיקות ביטוי יש הזה שלערך

החיים לכל תעסוקה(1

וותק פי על בכירות(2

אינדיבידואל עפ"י ולא דור עפ"י קידום(3

מדים(4

בקיוטו. צח בקר כל הארגון המנון שירת(5


87





זה. בערך הקריצו בין העמוק הפעולה שיתוף את גם שיסבירו יש

הזו. ההרמוניה את לתזמר הוא ביפן המדינה תפקיד

החיים. לכל תעסוקה עם משולבת זו וותק. שיטה לפי הבכירות שיטת על . נרחיב

מחדש. נספר שלו הוותק – עבודתו מקום את שעוזב אדם

WA של התרבותי. הערך בהסבר הבעיתיות מתבררת לעומק אותה בוחנים כאשר רווחת היתה המלחמות שתי שבין בימים זאת התיעוש. ובכל לפני עוד ביפן קיים היה

עובדים. תחלופת על המבוססת ניהול שיטת ביפן

צורך ברורים. אין רציונליים יתרונות יש ויציב קבוע אדם כח על השומרת לשיטה

את ביעילות לנצל כדי גדול בארגון פנימי עבודה שוק ליצור וניתן בהכשרה להשקיע

הואWA של והאידיאל רווח מטעמי היו שהפרקטיקות טוען האנושי. המחבר המשאב

המסביר. הגורם לא בוודאי אבל מסייע תרבותי אלמנט או הצדקה

במזרח הרווחות והבודהיסטית הקונפוציאנית האמונה על מדברים אחרים הסברים

סין. בהשפעת אסיה

לסמכות,השגיות. קשה,ציות לעבודה למשפחה,נכונות מחויבות הם אילו ערכים

והשפעות סין מכיוון שההשפעות תראה האזור של ההיסטורי הרקע של סקירה ,

משותפים. יסוד ערכי המדינות שלכל לומר וניתן מאד חזקות היו ההדדיות

עם מה גדולים. אבל ארגונים ליצירת מסביר מנגנון יהיו המחויבות ערכי לכאורה

? טייואן

לאנגליה שיש כמו מהמשותף להן זהות. יש לא אך דומות שהמדינות המאמר אומר

המערבי. לעולם השייכות וצרפת

הדברים את אולי להסביר יכולות התרבותיות שהתיאוריות מסתבר כך אם

כך הכל הארגוניים המבנים את שיצר ביניהם המפריד את לא אבל להם המשותפים

שונים.

)75( ארגוניות ופרקטיקות הסמכות מבנה וחברה" שיצא "כלכלה בספר מוצגת שהיא , כפי וובר מקס של ברוחו היא זו גישה

אלף כמעט בן בספרו להתעמק הדלה ביכולתי שאין להם להסביר מותו. לאחר לאור

שמרית. של בקשותיה למרות וובר של העמודים

המשימה הוא . הראשון הארגוני למבנה תורמים רבים משתנים הוובריאנית בתפיסה

בצורה. שונות תהיה משימה אותה להם לארגונים גם אך לבצע הארגון שעל

חברות, של , תנאים טכנולוגיה כמו – משפיעים וסיטואציונים היסטוריים משתנים

ועוד. הקבוצה של וסטטוס מעמד


88





לכך שיש )למרות שלהם וההיסטוריה המטרה מה משנה , לא הארגונים כל אצל

מה את יבצעו שאנשים סיכוי יש וציות. בארגונים ציווי של פנימי מבנה חשיבות( יש

קרא לציית. וובר יש למי בנורמות תלוי הארגון. הסיכוי מנהלי לעשות עליהם שמצוים

בסיס אלא אבסטרקטיים עקרונות אינם שליטה" . אילו של "עקרונות אילו לעקרונות

בארגון. האקטורים של יומיומית לפעולה

עקרונות עם יחד ותרבות כלכלה משלבת הוובריאנית הגישה שליטה היסטוריה.

אליה. לרדוקציה ניתנים אינם אך לתרבות בפירוש מתיחסים

מבוטאים אישיים אינטרסים ע"י המונעות כלכליות אסטרטגיות כיצד הראה בנדיקס

המתועשות. במדינות ניהוליות אידיאולוגיות ע"י

להיות יכולות ניהול של אידיאולוגיות אבל כלכלי הגיון על מבוססות האידיאולוגיות

של תוצאות להיות יכולות גם עצמי. הם אינטרס של כרציונליזציות רק מוסברות

דור. כל ע"י שהתקבלו ורעיונות מוסדות של מורשת

הבאים: המשפטים את לערוך צריך – גרוע תרגום של תאסטרטגיו מיישמים בארגונים אנשים כיצד בשאלה דנים וחברים וויק קרל

ארגונית( )תרבות ומסורות טקסים כולל תפקיד. היישום מבוססת ארגונית שליטה

ולתחזוקה מובנית להתנהגות מתיחסות שהפעולות טקסי. בעוד יישום סביב הנבנית

ליעילות. הכרחי קשר להם אין לניבוי ניתן סדר של

של מסיבה ניהוליות פרקטיקות מאמצים הארגונים שכל מראים וסקוט ממיר למעשה

לא רווחיים הם שארגונים טוען כלכלית. פרו רציונליות של מסיבות ולא לגיטימציה

שליטה. של מצליחים אינסטרומנטים שהם בגלל אלא יעילים שהם בגלל

שנירחוקים. בפרמטרים והתרבותי מיידים בפרמטרים מתרכז השוקי ההסבר

נוצרים עצמם. הארגונים בארגונים עוסקים לא אך חשובים כמובן הם ההסברים

תרבותיות. אמונות או כלכליים משתנים של מעירוב מסתורי באופן

סמכות יחסי של קונספטואליזציה ויוצרת עצמם בארגונים עוסקת הסמכותנית הגישה

מטרה. ולאיזו , פועלים נבנים הם , כיצד אנשים בין

בין משמעותיים הבדלים להראות יש שלנו במקרה התיאוריה את להראות כדי

ניהוליות. פרקטיקות על משפיעים שהם ולהראות סמכות מבני של במונחים החברות

הסבר ודורשים משמעותיים נראים משתנים שני

? העסקי המגזר לבין המדינה בין היחסים מהם(1

עסקיות ברשתות הסמכות מבנה מהו היחסים בהנתן(2


89





וצמיחה , אגרסיבית דומה בצורה בתיעוש תמכה המדינה המדינות משלש אחת בכל

שונה. היה הפוליטי הקונטקסט אחת ובכל מאחר הבדל יצוא. יש מוכוונת


כלכלה האקטור היא ולמעשה חזקה מדינה ויישום וריכוזית מתוכננת המוביל.

מדיניות. של אגרסיבי

הממשלה. מטעם פקידים עומדים שבראשה ממשלתית כסוכנות מנוהל הציבורי המגזר ההון. על שליטתה דרך הפרטי העסקי במגזר הממשלה שולטת גלויה פחות מעט בצורה

הפירמות לומדות ועוד בנקאי אשראי חידוש מניעת מגוונות., דרך אכיפה שיטות למדינה על בעיקר אך הפירמות כל על מופעלות הללו הממשלה. השיטות עם פעולה לשתף שהכרחיעסקית. לריכוזיות דוחפת הצ'אבול. המדינה על ובמיוחד וגדולות בינוניות

יפן

אוטונומיים כחות יוצרת העסקים. המדינה עם ליחסים שונה שיטה פיתח הממשל

ביניהם. לתאם ותפקידה יחסית חזקים

תפסוWW2 לפני פירקו האמריקאים הכיבוש בכלכלה. עם מרכזי מקום הזאיבטסו

ובנו ארגונים האמריקאי. חיזקו המודל על המבוסס תחרותי שוק ליצור כדי אותם

אחרי קטנים מיזמים לריכוזיות חזרה היפנית הממשלה הכיבוש סוף ובינוניים.

"מנחה" גדולות. הממשלה קבוצות יצרו מעשים וחוסר מעשים המשלבת באסטרטגיה

כדאי הארוך שלטווח למדו הארגונים חוקתי מעמד אילו להנחיות שאין אותם. למרות

פעולה. לשתף

לחברה הממשלה בין חזקים ביניים גורמי באמצעות פרטי-ציבורי פעולה שיתוף זהו

האזרחית.

טייואן

להתערב. שלא בוחרת אלא חלשה אינה חזקה. המדינה חברה

אספקטים שלשה

ושירותים. גלם וחומרי סחורות יבוא של ציבוריות פירמות המדינה בבעלות(1

ויורד. הולך הללו של כוחם


90





אחרים ואמצעים מיסוי באמצעות יבוא ומגבילה יצוא מעודדת המדינה(2

הממשלה דרך לא הון להשיג קטנים לעסקים אפשרות יש(3

תכנון ממשלתי. התכנון כלכלי לתכנון אכיפה קיימת שלא היא משמעותית נקודה

לנפשו. חפשי שוק רואים אנחנו נאכף. כלומר לא והביצוע

השוק. על לשליטה ונסיונות אנכית התארגנות לראות נצפה וויליאמסון צ'נדלר עפ"י

צמיחה שיעורי השיגו זאת ובכל ויליאמסון את למדו לא שהטייואנים נעשה מה

? משמעותיים

ולמה עשו המדינות מה שעשו?

לפני קוריאה. גם בדרום משכנעות. במיוחד לגמרי לא שתשובותיו ואומר אקדים

בדרום המחברים. במיוחד של ההסברים עם נוח לא קצת הרגשתי נעמי של הביקורת

שלטון של פרי היא שהתקבלה התצורה כאשר להסביר להתאמץ צריך קוריאה. מה

זה. בשביל וובר את להעיר צורך רצונו? אין את שכופה דיקטטורי

כלכליים. כל היו לא והמניעים דרך בכל לבחור תיאורטית יכולה היתה מדינה כל

כלכלית פוליטית ומערכת ממשל לבנות ונאלצו חריף משברי במצב היו המדינות

שתתפקד.

מהמוסדות כמה בסיוע המלחמה שלפני העבר את להמשיך בחרו הממשלות

עדיין. קימים שהיו החברתיים

יפן

בעוד חלש קיסר הוא עליה שהמולך קיסרות של המסורת את שיקף שנבחר המודל

לגיטימציה לקבל צריכים היו שנבחרו לו. הכוחות נאמן שוגון הוא בפועל שהשליט

יצירת דרך גם אך ופטרנליזם קהיליה משפחה דרך לויאליות "אישיות" וליצור ולקבל

עצמן. משל מיתולוגיות

בשוק. אוליגרכי שלטון צריכות היו הללו היזמויות

חזקים גדולים היו הם כשהופיעו השוק, כבר כוחות של יצירים אינם שהם לציין חשוב

fiefdom בעצם הוא אבל קורפורציה כמו שנראה ארגוני מבנה יצרו יוקרה. הם ובעלילפיאודליות(. שקשור )משהו


91






5.5 עוד ממקומם וגלו איש מיליון נהרגו בה אזרחים מלחמת אחרי קמה הממשלה

וריכוזי. חזק שלטון של מסורת הרוסה. היתה היתה החקלאית הכלכלה מיליון. רוב

דרך השפיעו אמריקאיים כלכליים קונפוציאני( רעיונות )עקרון חזקה אדמיניסטרציה

אמריקאית. אקדמית כלכלית השכלה

יודע( ? לא ביטוי לידי בא זה )במה

טייואן

לבסס והחליט לסין יחזור לא שכבר הבין שק קי צ'אנג צבאי שלטון של תקופה אחרי

הוא לטווח שלטון והעדיף הקונפוציאנית המסורת של אחר חלק בחר ארוך.

בכלכלה. המידה יתר תתערב ולא החוץ וליחסי מוסריים לעקרונות תדאג שהמדינה

התלבטות. של מסוימת תקופה לאחר וזה

להצלחה )את מפתיע לא באופן הביאה להתערב שלא ההחלטה הכלכלית מי?(

אסיה. מערב בדום הסינית ההצלחה את ששיקפה

מפוזרת. כה כלכלה נוצרה למה הסבר נדרש זאת ובכל

גורמים בכמה זאת תולה הוא

תרנגולות עם זה )אצלם לאריות זנב ולא לשועלים ראש של תרבותי עקרון(1

רעיון( אותו אבל ופרות

עדיפות שיש ביפן כמו )לא חלק יירש בן שכל לכך הגורמים ירושה חוקי(2

לחלוקה הניתן משפחתי עסק של התארגנות שמחייב לבכור( מה

רחוקים כך ואחר הקרובים המשפחה בני הוא במעגלים. הגרעין בנוי עסק(3

וכלל כלל לעסק מחויבים שלא שכירים זרים ובסוף מכרים כך ואחר


92





סיכום הפרק הזה 3 לתרגם ולחלק טבלה מעמוד

מציה. מענייןילגיט של שונה לאסטרטגיה הוביל והווה עבר של עירוב תהמדינו בשלש

בכלכלה לנישות ניגשות אלא כמעט בזו זו מתחרות לא הללו שהמדינות לראות

שלהן. התארגנות לצורת המתאימות העולמית

ופוליטיים. חברתיים כלכליים מבניים הם לה הגורם אך כלכלית היא האסטרטגיה

)87( מסקנות

מבנה טוב יותר מסבירה ניתוח רמת איזו – היא המאמר דן בה התיאורטית השאלה

צרים הם ורווח כלכלית יעילות של טיעונים אחד שמצד טענו ? המחברים ארגוני

הסברים צורות למגוון להתאים מכדי ארגונים )בנוסח מדי שטחיים ארגוניות. :

הם כך ובשל הכל מסבירים תרבותיים הסברים שני לרווח(. מצד שואפים מצליחים

הבנתי( לגמרי שלא טיעון עוד )ישמאומה. מסבירים לא

אמצע" "גישת היותה בשל היטב המסבירה היא הסמכות גישת

קיים ארגוני מבנה של מצב תלוית התאמה מייצג יזמי שמבנה טענו המחברים

ספציפיים. ופוליטיים כלכליים לתנאים

משימות של לא ואף תרבותיות דיספוזיציות פרה של תוצאה אינו ארגוני מבנה

נקבע ארגוני המחבר, מבנה ,אומר זאת . במקום טכנולוגיות או ספציפיות כלכליות

המימד את בחשבון שמביאה זו היא לניתוח ביותר הטובה הדרך ולכן סיטואציה לפי

בהסברת המרכזיים שהמשתנים מציע המחבר זו במסקנה ההיסטורי.. בהתחשב

)במובן יהיו לא כלכליים ארגונים להם(. משתנים מיחסים שהכלכלנים "כלכליים"

כלכליות, אבל יוזמות ושל שווקים של הגידול בהבנת קריטיים הם ותרבותיים כלכליים

בחברה. סמכות יחסי של דפוסים ע"י היטב יובנו יזמות של המבנה או הצורה

למקרה רק מתאימה פירמות על המבוססת הכלכלית שהתיאוריה טוען הוא

שם. הספציפית ההיסטורית ההתפתחות , ולפי נבנתה היא עליו האמריקאי

של האידיאולוגיה ושל המדינה של מקומה את משמיט צ'נדלר של בקצרה: הניתוח

הממשלה. של מעטה התערבות

ומוסדות חלשה מדינה של החזון את ויישמו כזו ממשלה תחת פעלו התעשיינים

חזקים. פרטיים


93





למאמר אפשרית ביקורתאם אינו קוריאה לדרום טיוואן בין המבדיל הטיעון(1 הלכו שניהם משכנע.

המדינה? . של כך כל שונה לתפקיד הגיעו כיצד קונפוציוס במסורת

שלו? והמשכיות ארגוני מבנה בהתפתחות העסקית ההצלחה של מקומה מהו(2

את ולבנות להמשיך עידוד שיצר לאחרונה. דבר עד הצליחו הללו הכלכלות

אותן יכריח אסיה מזרח בכלכלות היום המשבר המוכרת. האם בדרך הארגון

? חסרונותיה על שיטה באותה ימשיכו הם אולי ? או להם זרים דפוסים לאמץ

עבודת את לכתוב שאסיים המתינו – מרחיבה בתשובה מעונינים אתם )אם

לקורס....( הסיכום

קיימים. כלכליים הסברים של חולשתם היא המאמר של המרכזית טענתו(3

עליו, המועדפת התיאוריה של ההסבר כח את יותר, לבחון ומאתגר מעניין היה

במקרה גם עדיף שלה ההסבר כח מדוע אמריקאית. ולהראות הצפון בכלכלה

לא אך – זאת טוען היטב. הוא מסבירות הכלכליות התיאוריות לכאורה בו זה

מדגים.

הלומדת: לקהילה חברי של הערותיהםהערות של ליאור:

להלן שתי הערות על המאמר: אין זה נכון כי בטאיוון כמעט ואין פירמות גדולות. להפך, כאשר משווים.1

את מספר הפירמות הגדולות בטאיוון, יפן וקוריאה רואים כי בטאיוון ישפירמות גדולות מאשר בקוריאה ויפן כמו כן הפירמות הגדולותיותר

יותר משליש בטאיוון חשובות מאד מבחינה כלכלית כי הן מעסיקות משוק התעסוקה. יחד עם זאת, זה נכון שתרומתן לכלכלה נמוכה מאד

בהשוואה לתרומת התאגידים הגדולים ביפן וקוריאה. אם הבנתי נכון הרי שכותבי המאמר דוחים את ההסברים התרבותיים.2

לצורך הסבר ההבדלים שבין שלוש המדינות. אך כאשר הם מסביריםנותנים מדוע בחרו המדינות בדפוס מסוים, שלושת ההסברים שהם

לגבי טאיוון הם הסברים תרבותיים!

הערותיה של ורד תודה על המאמר ששלחת, לטעמי הוא מאד מעניין. נדמה לי שקצת מהר מדי שוללים

החוקרים את הגישה התרבותית כ"מסבירה את הכל או לא כלום", וקצת מהר מדי

קבלו את גישת הסמכות, שבעצם מסבירה את הברור מאליו.


94





בשביל להסביר את הכלכלה הריכוזית בקוריאה דרך שלטון של דיקטטורה לא צריך

מחקר גדול.

את ההסבר על המבנה העסקי ביפאן דרך גישת הסמכות לא לגמרי הבנתי. השוגון

היה סמכות אוטוריטארית עד למהפיכה הקיסרית של בית מיג'י )מחצי שניה של מאה

(, שביטאה קיסרות שונה באופן קיצוני: שאיפה למודרניות, עם אוריינטציה מובהקת19

לכלכלה ולהשכלה מערבית שאולי יש להן השפעה גדולה על מבנה העסקים של יפאן

יותר מאשר הסמכות. בית מיגי גם ניסה להחליש את כוחן של המשפחות החזקות, כדי

לפתוח את הדלת לכוחות חדשים, וזה קשור, לדעתי, יותר לאוריינטציה של מודרניות

ושוק ופחות לתרבות של סמכות. קיומן של משפחות שולטות הוא משהו תרבותי -

היסטורי, לדעתי, ופחות ניתן להסבר סמכותי במובן של ובר.

התיאור כאילו המדינה לא מתערבת, וכאילו יש שוק חופשי לא מתאים–לגבי טיוואן

הגנת ידי על מתערבת המדינה השיעורים. באחד ליאור בפנינו שהביא לתיאור

העסקים מפני כלכלת השוק החופשי )מסבסדת, מפתחת, משקיעה במקומות סיכון

ועוד(.

לדעתי המדיניות של צ'יאנג קאי שק נבעה מגישה מערבית וקפיטליסטית שאליה היה

ונכשל(, האמריקאנים, בעזרת בסין להוביל שניסה המגמה )זו המשולבתמקורב בהקמת מדינה חדשה.

זה דורש "מדינתיות" )משהו דמוי כלכלת ישראל כמדינה חדשה( ושליטה של מהגרים

על מקומיים. נדמה לי שדווקא נימוק המתאים לגישת הסמכות יכול לעלות בהקשר זה,

והוא הצורך של המהגרים להשתלט על המקומיים. זה יוצר מערכת יחסים אופקית בין

השליטים )הסינים(, מעין ברית של חזקים היוצרת מערכות שליטה וארגונים כלכליים

אופקיים.

לסיכום, מרכיב האמון עולה בכל המדינות הללו, והמבנים השונים קשורים במידה

רבה בהיסטוריה ובתרבות. הגישה הסמכותית קשורה יותר בהסבר הספציפי של כל

.מדינה אבל ניתן לכנות אותה גם כרציונאל היסטורי מקומי, שאין מאחוריו תיאוריה זו

...סתם, הגיגים

,להתראות

.נעמי

: שמריתשאלות: מספר להלן

)ביפן(?multi unit של מבנה זה מה.1


95





קוראה דרום לניתוח מתאימה לא השוק שגישת הטענה עולה במאמר .2

חזקה. שליטה למדינה מאוחר" שבו "קפיטליזם של מדינה היותה בגלל

חופשי שוק לבין המדינה שליטת בין מיזוג של דרך רואה לא הכותב האם

כלאיים? בן ליצור מנת על

כללי. באופן בכיתה יותר להרחיב אפשר אם בוובר: כמובן השימוש לגבי.3

המשתנים שני שליטה" וכיצד של "עקרונות בדיוק זה מה הבנתי לא כן כמו

מתקשרים. שהבאת

בדפוס המדינות בחרו "מדוע השאלה על מפורט יותר קצת הסבר אבקש.4

מסוים?"

תרבותי. מהסבר הכותב של ההסבר שונה במה לי ברור לא עדיין ולסיום.5

יוני4 שיעורלשיעור שלשה חלקים

דני , נעמי ורד וליאור רוזנברג

דני מדבר סוקר את הקורס ועלילותיו. ראינו שאין סוג אחד של קפיטליזם.

המאמר של ליאור אומר שיש תיאור ולא אנליטיות. הכלכלנים לא עסקו כמעט בקבוצות עסקיות למרות שזה מבנה רווח. בחמש שנים האחרונות זה נהיה להיט היסטרי. שני הודים טוראן ועוד מישהו מפרסמים מחקרים לרוב בשאלה מה הקשר בין מבנה להתנהגות. המחקרים מנסים להראות שהקבוצות

העסקיות לא ממש מוצלחות אבל אנשי העסקים בשלהם.

נעמי תדבר על טייואן וקוריאה בעיקר. ליאור יציג מאמר על סין. לא דיברנו עליה עדהיום אלא דרך השפעתה על הסביבה.

נעמי מתחילה

Business groups and product variety in trade

Evidence from South Korea, Taiwan and JapanBy: Feenstra R.C & Yang T.H & Hamilton G.G 1999.

השאלה שאותה החוקרים ניסו לבדוק במחקר זה היא, האם מבנה שוק משפיע על

דרום דרך מבני השוק של בודק את השאלה דגמים של סחר. המחקר התהוות

קוריאה, טיוואן ויפאן, ומאפייני היצוא שלהן לארה"ב.

ולמעשה ההשוואה נעשתה בין כמדד למבנה שוק במחקר נבחרו קבוצות עסקיות,

מבנה השייבול )קוריאה(, קבוצות עסקיות קטנות בטייואן, והקבוצות העסקיות הגדולות

ביפאן.


96





המחקר גם בדק את האינטגרציה הפנימית במבנים העסקיים )המידה שבה רוכשות

הפירמות בקבוצה מוצרי ביניים אחת מן השניה(, כחלק ממאפייני המבנה העסקי.

יש קבוצות עסקיות גדולות מאד מסוג שייבול; בקוריאהכזכור, מהן מייצרות כ50

מכלל הייצור בקוריאה, ונתחים גדולים יותר בתחומים אחרים. קבוצה עסקית45%

מסוג השייבול מתאפיינת בשליטה אנכית ובבעלות משפחתית. המדינה נקטה מדיניות

באופן ותרמה והלוואות אשראי מדיניות ידי על השייבולס לגבי ומפלה תומכת

משמעותי לעוצמתן.

רמת מקיימת שהשייבול עולה הקבוצה בתוך הפירמות בין רכישות של מבדיקה

המכירות שסך הדבר פירוש שלה. הפירמות בין מאד גבוהה אנכית אינטגרציה

הפנימיות של מוצרי ביניים בין הפירמות שבתוך השייבול הוא גבוה מאד.

דומיננטי. בטייואן פחות ותפקידן קטנות, או בינוניות הן העסקיות הקבוצות 96

מכלל הייצור של טיוואן. למדינה יש השפעה19%מהגדולות שבהן אחראיות לסך

וכוחות המיקרו בעיקר מעצבים את קוריאה על הקבוצות העסקיות, קטנה מזו של

הכלכלה. המבנה הארגוני הוא אופקי, כאשר מדברים על היחסים בין הפירמות של

הקבוצה, אבל אנכי מאד בכל פירמה.

הקבוצות העסקיות בטייואן מקיימות רמה נמוכה של אינטגרציה בתוכן, ופירוש הדבר

שסך המכירות הפנימיות של מוצרי ביניים בין הפירמות שבתוך הקבוצה לא גבוה.

אותה מבדילים בטיוואן, תיווך סחורות של ביצור והתמקדות יחסית, הקטן הגודל

מהקבוצות העסקיות של קוריאה. אמנם שתי הכלכלות מכוונות ליצוא, אבל מקומן של

נותנת והמדינה היצוא, בסקטור דומיננטיים השייבולס שונה. העסקיות הקבוצות

סיבסוד תומך עבור היצוא שלהן. הקבוצות העסקיות הגדולות בטיוואן )בינוניות ביחס

גדולה של המדינה ביצוא שלהן. הן מייצרות ואין תמיכה לקוריאה( מייצאות פחות

לשוק הפנימי, בעיקר מוצרי ביניים דרך קשרי שוק בלתי תלויים.

הקבוצות העסקיות מתחלקות לשני סוגים: הראשון מסוג "קבוצות שוק פנימי",ביפאן

מתאפיינות בבעלות משפחתית ובמבנה אופקי של הפירמות בקבוצה הבא לידי ביטוי

בבנק הגדולות, הפירמות למנהלי המשותף נשיאים" ב"מועדון הדדיות, באחזקות

ובחברת מסחר המרכזים את האשראי והמסחר, ובמניות שליטה המוחזקות על ידי

הפנימי השוק קבוצות דומיננטית(. אחזקה )ללא הקבוצה של הגדולות הפירמות

כוללות גם מבנה הירארכי בדרגים שמתחת לפירמות הגדולות, הנקרא "קירטסו", והוא

מבטא שליטה אנכית מובהקת. מבנה הקירטסו מאפיין גם את הסוג השני של קבוצות

עסקיות ביפאן: את הקבוצות העצמאיות.

בהשוואה לקוריאה, הקבוצות העסקיות ביפאן מתמחות בתעשיות ייחודיות ובתעשיות

מתווכות. הן מקיימות רמת אינטגרציה פנימית פחותה יותר מזו של קוריאה וגבוהה


97





יותר מזו של טיוואן, ופירוש הדבר שסך המכירות של מוצרי ביניים בין הפירמות בתוך

הקבוצה הוא בינוני ביחס לשתיים.

היצוא הקוריאני לארה"ב הוא מאד אגרסיבי ומנוגד לזה של טיוואן. הקבוצות מייצאות

תחת המותג שלהן, ומעורבות באופן ישיר בשווקי היצוא.

היצוא של טייואן אינו אגרסיבי והקבוצות של טייואן מעורבות פחות בשווקי היצוא.

מחשבי )להוציא אחרות פירמות של מותג תחת בד"כ נמכרים Acer)המוצרים

ומוגדרים כיצור מקורי של הפירמה האחרת.

החוקרים מתייחסים לקבוצות עסקיות כבעלות מבנה של רשת בין פירמות המעניק

יתרונות שמקובל לזהות אותן ברשת: זרימת מידע בין פירמות וצרכנים ובין פירמות

נגישות )כגון טכנולוגיות(;ביטחון פינאנסי שאותו מספק הבנק של הקבוצה; ויצרנים

גבוהה למוצרי ביניים שאותם מייצרות הפירמות בקבוצה; שיקולים נוספים לשיקולים

כלכליים היוצרים איזון.

החוקרים מניחים שכל קבוצה ממקסמת את הרווח המשותף של הפירמות בקבוצה,

ולכן יש לנתח אותן כיחידה אחת בעלת מגוון יצור גדול, כשם שמנתחים חברה בעלת

ייצור מגוון.

המחקר מתבסס על שתי הנחות יסוד:

. לקבוצה בעלת הקף ייצור גדול ומבנה אינטגרטיבי, יהיה מניע נמוך לפתח מגוון1

מוצרים נוספים בהשוואה לחברות קטנות המייצרות מוצר בודד, כי מגוון חדש יפחית

את רמת המכירות הקיימת.

ייצור גדול, יהיה פחות ז"א שבשוק שנשלט ע"י קבוצות עסקיות בעלות הקף מגוון של מוצרים, בהשוואה לאותו השוק כאשר הוא נשלט ע"י חברות המייצרות

מוצר בודד.את המדד הזה מכנים החוקרים מדד של גיוון מוצרים.

על.2 גדול לשמור להן מניע יהיה גדול, ייצור בעלות הקף קבוצות שני מצד

מוניטין של איכות ייצור, כדי להעלות את רמת המכירות של כלל המוצרים.

ז"א שבשוק שנשלט ע"י קבוצות עסקיות בעלות הקף ייצור גדול, יהיו מוצרים בעלי איכות גבוהה יותר מאשר באותו שוק אם הוא נשלט ע"י חברות המייצרות

מוצר בודד.".mix productאת מדד האיכות מכנים החוקרים "

השערות החוקרים: הדומיננטיות של השייבולס בקוריאה )הקף ייצור עצום לכל קבוצה(, תוביל למגוון קטן

יותר יהיו בעלי איכות גבוהה יותר של מוצרים המיוצאים ממנה לארה"ב, אבל הם

בהשוואה למוצרים המיוצאים מטייואן.


98





בכלכלה גדולה יותר, מהסוג של יפאן, מצפים למגוון מוצרים גדול יותר, הודות לגודל,

אבל לא מסתכנים בניבוי לגבי האיכות.

שאלות המחקר במחקר זה שואלים האם יש קשר בין מבנה הקבוצות העסקיות )רמת אינטגרציה והקף

ייצור(, למכירה של מגוון מוצרים )גדול או קטן(, ולאיכות ייצור )גבוה או נמוכה(. זאת,

דרך הדוגמה של מבנה היצוא לארה"ב של קוריאה, טייואן ויפאן.

תוצאות המחקרקיבלו אישור שתי ההשערות. –בהשוואה בין קוריאה לטייואן

–לגבי מגוון היצוא א. טייואן, מייצאת לארה"ב מגוון מוצרים גדול יותר מאשר דרום קוריאה ברוב התעשיות

שלה. היתרון בגיוון המוצרים חזק יותר בייצור סחורות מוגמרות מאשר במוצרי ביניים,

ממוקדים מוצרים בעיקר מייצרות הטייואניות העסקיות הקבוצות זה בתחום כי

ואיכותיים.

" -mix product“ב. לגבי איכות מוצרי היצוא

קוריאה מייצאת לארה"ב סחורות באיכות גבוהה יותר, כשמדובר במוצרים מוגמרים,

כי בתחומים אלה לשייבולס יש נתח עסקי גדול.

טייואן מייצאת לארה"ב באיכות גבוהה יותר מוצרי ביניים, כי בתחומים אלה הקבוצות

העסקיות של טייואן הן בעלות הקף ייצור גדול.

–ג. לגבי יפאן כגון התעשיות, ברוב יותר גדול סחורות מגוון מוכרת יפאן לטייואן, בהשוואה

בכימיקאלים, תעשיית פלסטיק וגומי. טייואן מוכרת מגוון סחורות גדול יותר בתחום

ייצור מתכות, ומוצרים כימיים.

ביניים, ובמוצרי במגוון מוצרים מוגמרים גורף יתרון יש ליפאן לקוריאה, בהשוואה

כתוצאה מהתעשייה הגדולה הנשענת על בסיס כלכלי רחב. לקוריאה יש יתרון על

יפאן במגוון מוצרים קטן יותר, כגון במוצרי עור.

המגוון הגדול של היצוא היפאני נובע כנראה מיחידת הגודל, ולא בהכרח מהמבנה.

שלמבנה השוק יש השפעה על בעיצוב האופי המסחרי של השוק,מסקנת החוקרים,

דרך הדוגמה של מבני שוק שונים בשלוש המדינות שנבחרו.

לטעמי:


99





בין המכירות )סך מבנית אינטגרציה של מדד של חשיבותו מספיק הובהרה לא

הפירמות בקבוצה(, להסבר מאפייניו של הסחר.

לא הוסבר ההבדל בין יפאן לשתי המדינות האחרות על רקע המבנה העסקי, ותלו את

הכל על ענין הגודל.

המחקר לא יצר ענין אינטלקטואלי אצלי, ולכאורה עוסק בעניינים שוליים בכדי להוכיח

טענה כבדה.

נעמי

דברי נעמי : המחקר בודק את השפעת המבנה הארגוני על מבנה השוק. אינטגרציה פנימית. וגודל הפירמה. )קוריאה צ'ייבול טייואן פירמה–לקחו שני משתנים

משפחתית( כשקבוצה קונה בתוך עצמה יוצא לה יותר זול. וזה מעודד אותה לייצר מתוך מה שיש

לה זמין. וכך יהיה גיוון נמוך. דני מזכיר את עלות הטרנזאקציה. ומה הסיבה ומה התוצאה ? אומרת נעמי. לפי התיאוריה הכלכלית זה הקטנת עלות.

ויש שיגידו המדינה ועוד כפי שלמדנו. למה צריך לערב פה את היצוא לארצות הברית ? כדי להראות אמפירית את ההבדלים

במדד של יצוא. היצוא את לבחון רוצים העסקית. הקבוצה של מאפיין היא האינטגרציה : הסבר

כמאפיין חיצוני. נעמי ממש לא מרוצה מהמאמר שקיבלה. דני מסביר שזה מאמר כמותני שמנסה למצוא קשר בין משתנים. עד היום היתה לנו כתיבה תיאורית ופה מנסים לראות את

הקשר בין המבנה... עכשיו נעבור לענין עצמו.

מה זה אגריסיביות ביצוא ? מקום המדינה, הקבוצות הגדולות . למשל יצוא ללא מותג.שמרית נוסעת לארהב הברית.

גיוון קטן איכות גבוהה. –גיוון גדול איכות נמוכה דני מדבר על תפקיד המדינה בהשפעה על היצוא. למשל סבסוד שער.

דני אומר שזה מדד מעניין ובדרך כלל לא יספרו לך את העניין הזה. הממונה על ההגבלים העסקיים עלול להתערב. בישראל נטו להצניע את מקומם של הקבוצות

העסקיות. התודעה היא שהפירמות הן השחקן המרכזי. ולמה יפן פה ? כי רוב המחקרים על מבנה והתנהגות מדברים על יפן אז קישטו בה

את המאמר. גם ארה"ב נכנסה מאותה סיבה. זה להכניס את הקונטקסט.

דברי ליאור: עלה לשלטון דנג סיאו פינג והחל במדיניות חדשה הידועה בכינוייה "ארבעת1978ב

המודרניזציות", שמטרתה פיתוח סין. מאמר זה עוסק באספקט אחד של אחד מתחומי

הפירמות של–הפיתוח יעילות הגדלת שמטרתן ברפורמות סין פתחה הכלכלה.

בודדות מפירמות רבות פירמות של המעבר הוא אלו ממאמצים חלק המדינה.

בבעלות המדינה לקבוצות עסקיות חדשות שהוקמו על ידי המדינה. קובעי המדיניות

למדו מהקבוצות העסקיות ביפן וקוריאה כהכנה להקמת קבוצות דומות בסין. מאמצע

בעלות זכויות בעלות להיות לפירמות הרשתה הסינית המדינה השמונים שנות


100





סמכויות עם מעט לבעלים מגבילה את תפקידה תוך שהמדינה בפירמות אחרות

קבוצות עסקיות ובבעלותן7000בקבוצות. בתחילת שנות התשעים היו בסין למעלה מ

בין הפירמות יחסים יש ויפן בקוריאה כמו בסין הנכסים של המדינה. כרבע מסך

הכוללים בין השאר השתזרויות דירקטורים, יחסי חוב וקשרי מסחר.

בהתהוות מרכזי תפקיד היה למדינה בסין גם השנייה מלחה"ע לאחר ביפן כמו

וביפן בקוריאה התפתחו כאשר כי הייתה סין של תפיסתה העסקיות. הקבוצות

הקבוצות העסקיות הן התפתחו עם מאפיינים מבניים מסוימים שהגנו על הפירמות

מתחרות ושיפרו את יעילות הפירמות. הסינים התכוונו בעיקר לשני מנגנונים עיקריים

השתזרויות דירקטורים )יפן וקוריאה( ובנקים פנימיים של הקבוצות–אותם רצו לחקות

כי תפיסה מתוך אלו דפוסים לאמץ הקבוצות על לחצים הפעילה המדינה )יפן(.

יוכלו להגן על הפירמות מהקשיים הכלכליים שמציבים השווקים הלא דפוסים אלו

מפותחים בסין.

בעולם המחקר ישנה מחלוקת האם מבנים ארגוניים שונים יכולים לשפר את יעילות

ההפוכה. הטוען את הטענה רב חומר ישנו מנגד אך שכן הטוענים יש הפירמות.

מחקרים טוענים גם כי השתזרויות בין דירקטורים משפרות את ביצוע הפירמות כי הן

מחזרות את התקשורת בין הפירמות השונות וכך מפחיתות את עלות העסקאות. אך

גם כאן המחקרים האמפיריים אינם חד משמעיים. מחקרים שנעשו בארה"ב בד"כ

נכשלים במציאת קשר חיובי בין השתזרויות לרווחיות הפירמה וזאת מכיון שבארה"ב

השתזרויות מופיעות בד"כ בפירמות בקשיים כלכליים. בסין לעומת זאת, ההשתזרויות

אינן קשורות למצב הכלכלי של הפירמות ולכן סין מהווה הזדמנות לבחינה של נקודה

זו.

רוב הספרות התמקדה בהשתזרויות כצורת קשר בין ארגונים. אך ישנן צורות נוספות

ליעילות בין ארגונים שיכולות להיות מנבאים לא פחות טובים מההשתזרות לקשר

ביצוע בין ארגונים משפרת את כי מערכת אשראי ישנה טענה בספרות הפירמה.

זו מציינת פיננסים חלשים. ספרות ישנם שווקים הפירמות, בעיקר במקומות בהם

בעיקר את הימצאותה של חברה פיננסית בתוך הקבוצה העסקית.

טענה נוספת בספרות היא כי הקבוצה העסקית עצמה מועילה לפירמות החברות בה

כי מבנה זה מאפשר לקבוצה לחסוך בהוצאות שליטה. טענה זו נכונה עד גבול מסוים,

שכן בעוד שהשתזרויות והסדרים פיננסים יכולים לספק יתרון לפירמות, הרי שעודף

ריכוזיות )היווצרותה של פירמה יחידה וריכוזית( פוגע בפירמות.

המטרה של כותבת המאמר היא לבחון את האפקט של מבנה הקבוצה העסקית על

הביצועים הפיננסים ופרודוקטיביות של הפירמות בקבוצה. המאמר מתבסס על חומר

השנים בין שנאסף על 1990-1988אמפירי בסין40 הגדולות העסקיות הקבוצות

פירמות.535הכוללות בסה"כ


101





סוציאליסטית1978מ מכלכלה מעבר ככלכלת סין כלכלת מאופיינת היום ועד

ב הרפורמות מתחילת על1978לקפיטליסטית. המדינה מצד רב לחץ הופעל

לדרישה. התאימה לא הפירמות פעלו בה הסביבה אך להתייעלות. הפירמות

השווקים הפיננסיים לא היו מפותחים, התשתית המוגבלת וקשיי התחבורה הוו מכשול

להפצת התוצרת שיוצרה, היה מחסור בטכנולוגיה מתקדמת והתחרות מצד פירמות

זרות הלכה וגברה. כל זה גרם לכך שהפירמות התעניינו בהישרדות לטווח הקצר מול

יכולים ומשאבים שהיו לאותן הפעולות ליבם נתנו את תשומת ולא קשיים הרבים

להוביל התקדמות לטווח הארוך בביצועים פיננסיים.

כאמור, חוקרים טוענים כי קבוצות עסקיות עם מבנים מסוימים יכולות לסייע לפירמות

פיננסית בסין. חברה כמו - כלכלית של התפתחות תהליך מול הקשיים שמלווים

בין הון זרימת ולאפשר מפותחים פיננסיים לשווקים תחליף להוות יכולה פנימית

ופיתוח, כוח אדם, לעסוק במחקר לגיוס יותר מקורות הפירמות, הקבוצה תאפשר

שיפור תקשורת בין הפירמות, יותר יעילות בתחרות מול מתחרים זרים וכו'. המבנים

ישנה צורה ולכל קונטקסט מבנה המתאים לו. כך, כמובן משתנים עם הקונטקסט

ייחודית לקבוצה העסקית ביפן, קוריאה, טאיוון וגם בסין. בסין הקבוצות גדולות וכוללות

עם לא אך המדינה עם חזקים בקשרים ומאופיינות תעשייתיים תחומים מספר

גוון במבנה של הקבוצות העסקיות משפחה ספציפית. משנות התשעים אין כמעט

בכל דומים. ארגוניים דפוסים לעצמן לאמץ הקבוצות על המדינה של לחץ בגלל

נציגי הקבוצה דירקטורים המורכבת מנציגי הפירמות, ישנה מועצת קבוצה עסקית

ונציגי המדינה )את המבנה הארגוני של הקבוצה אציג בשיעור בפרוטרוט(.

תופעת ההשתזרויות אינה זרה לסין והיו קיימים במשרדי ממשלה עוד לפני הרפורמות

כאשר נציג בודד של המדינה הוצב במועצות מנהלים של מספר פירמות. ההשתזרות

בסין משמשת בעיקר לצורך השגת מידע על הפירמות בקבוצה )שליטה( ומאפשרת

הזרמת מידע על יתרונות טכנולוגיים, אפשרויות שוק, אסטרטגיות חדשות וכו'. זהו אינו

מקור הידע היחיד אך בהחלט מקור ידע מרכזי. לפי תיאורית התלות במשאבים חוסר

סימטריה במידע הופך את הסביבה לחסרת ודאות. ההשתזרויות יכולות להפחית את

אי הודאות בכך שמקלות בזרימת מידע בין הפירמות. מקור נוסף לחוסר הודאות הנו

מקורת הון ונכסים. פירמות תלויות במשאבים הנשלטים על ידי ארגונים אחרים. גם

כאן ההשתזרויות יכולות לסייע בהפחתת התלות. כמו כן טוענת קייסטר כי בכלכלת

מעבר השתזרויות המבוססות על קשרים פוליטיים וחברתיים יוכלו להקל על קבלת

ישנה הסכנה כי מידע ולהקל על תפקוד הפירמות ושגשוגן )פרוטקציה(. למרות כי

פרוטקציה זו תביא לשחיתות הרי שסביר יותר כי לאורך תקופת המעבר הפרוטקציה

תסייע לפירמות לתפקד בשווקים הלא מפותחים.


102





לאור האמור קייסטר מניחה שורה של הנחות אותן היא בודקת וכולן אוששו.

: פירמות בקבוצות עסקיות בעלות השתזרויות דירקטורים יתפקדו טוב יותר1Aהנחה

פיננסית ויהיו פרודוקטיביות יותר מפירמות בקבוצות עסקיות ללא השתזרות.

: ככל שיהיו בקבוצה יותר פירמות בעלות השתזרויות הביצועים הפיננסיים1Bהנחה

והפרודוקטיביות של הפירמות יגדלו.

אם ההנחה כי השתזרויות מסייעות לפירמות על ידי שיפור התקשורת בין פירמות הרי

בין תקשורת משפרים הם שגם קשרים ידי על יוגבר ההשתזרויות של שהאפקט

הפירמות כמו למשל מיזמים משותפים עם פירמות זרות. מכאן:

: ביצועים פיננסיים לש פירמות בקבוצה עסקית בה לאיזו שהיא פירמה יש1Cהנחה

קשר של מיזם משותף יהיו טובים יותר מקבוצות עסקיות בהן לפירמות אין קשרים

בצורת מיזמים משותפים.

: האפקטים של מיזם משותף על הביצועים הפיננסיים של הפירמות יהיו1Dהנחה

חזקים יותר בקבוצות בהם יש השתזרות דירקטורים מאשר בקבוצות ללא השתזרויות.

: קבוצות עסקיות עם חברה פיננסית ייהנו מביצועים פיננסיים ופרודוקטיביות2Aהנחה

טובים יותר מאשר קבוצות ללא חברה כזו.

יותר2Bהנחה הפיננסית של החברה הפיננסית בקבוצה תהיה ככל שהפעילות :

אקסטנסיבית כך הביצועים הפיננסיים והפרודוקטיביות של הפירמות יגדלו.

יותר מזה2Cהנחה : בגלל שההון המגיע מחברה פיננסית פנימית הנו אטרקטיבי

המגיע ממיזם משותף הרי שהאפקט של המיזם המשותף על הפירמות יהיה חלש יותר

אם בקבוצות עם חברה פיננסית מאשר באלו ללא חברה כזו.

: הביצוע הפיננסי והפרודוקטיביות של פירמות בקבוצות עסקיות יהיו חלשים3הנחה

יותר בקבוצות היררכיות מאשר בקבוצות פחות היררכיות.

כאמור, כל הטענות הוכחו במחקר.


103





ליאור מתחיל בסקירה היסטורית של סין. מאואיסטית. אידיאולוגיה קומוניסטית.–המהפכה הראשונה

וטכנולוגיה–המהפכה השניה למודרניזציה. תיעוש, חקלאות, מדע סין לקדם את ולצמצם את הצבא. הסכים לוותר קצת על אידיאולוגיה לטובת ההצלחה. יש מעבר מ

סוציאליזם לכיוון שוק חפשי. מעבר לא פשוט. מ100% הכלכלה הולכת לייעול78 פנימי ולמשיכת משקיעים זרים.

סין מנסה לקבץ פירמות לקבוצות עסקיות בבעלות המדינה אך לא בניהולה. דוגמהוכל מיני דברים שקשורים לים המלח ומדינת וכימיקלים לחברת ים המלח ודשנים

כ"יל.–ישראל הקימה קבוצה עסקית החידוש בסין הוא שחברה יכולה להיות בעלים של חברה אחרת.

יעילות של פירמות. דרך מדדים שונים. כדאי רוצה לבדוק האם מבנה משפיע על לקרוא .

יש בעיה של קונטקסט.

בכלכלת מעבר הטוב ביותר לפירמות הוא לא שוק ולא היררכי. שיש מנגנון משולב וזהההבדל בין קוריאה יפן וסין.

התקופה היא חשובה כי יש שינוי חד בעקבות החלטת הממשלה. יש המון רגרסיות במחקר הזה. כדאי להזהר.

הסביבה העסקית לא היתה מפותחת דייה אומר לנו ליאור חובב סין. לא יכלו לפתחאסטרטגיות לטווח ארוך כי היו עסוקים בלשרוד. מיזם משותף יעלה את ההשתזרויות.

דקות נגמר הקורס. 10עוד כדי לציין שהשתזרויות היא לא תופעה חדשה לסין. אני אלך ואשתזר לי באיזה פינה.

אומרים שזה תורם ליציבות.


104




כל השעורים בקורס המבנה של הכלכלה...

Documents