social planning policy case study: haifa region plan

1

הטכניון מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים

מדיניות חברתית ותכנון

חיפה

בארין

הטכניון מכון טכנולוגי לישראל


עבודה במסגרת קורס: מדיניות חברתית ותכנון

תוכנית מתאר מחוז - חיפה

מוגש לידי: ד"ר יוסף ג'בארין

אורטל אדרי

דן בקרוביץ

סימון –


עבודה במסגרת קורס

תוכנית מתאר מחוז

מגישים: אורטל אדרי

דן בקרוביץ

–ניר בן

2

תוכן עניינים

3..........................................................................................................תקציר

4............................................................................................................מבוא

5....................................................................................מחוזיתתוכנית מתאר

6-8.............................................................)נתונים סטטיסטיים למחוז חיפה(רקע

9-10........................................................................................................6מ "תמ

11-12..................................................................................................מקרה בוחן

13.........................................................................................................מטרות

14...................................................................................................מתודולוגיה

15-18.......................................................................................................תוצאות

19..............................................................................................סיכום ומסכנות

20-25....................................................................מקרה בוחן תוכנית מתאר ניו יורק

26....................................................................................................ביבליוגרפיה

3

תקציר

באה לבחון את תוכנית מתאר של מחוז חיפה , עבודה זו אשר הוכנה במסגרת קורס מדיניות חברתית ותכנון

חברתית כאשר הרעיון הוא האם מקבלי ההחלטות ומוסדות בחינה . שתקרא תוכנית מחוז חיפה) 6מ"תמ(

מתחשבים באוכלוסיה . 1מליון תושבים 1התכנון בבואם לתכנן תוכנית המשפיע על מספר רב של אוכלוסיה כ

.הקיימת בשטח בקביעת אלמנטים מרחביים בתוכנית

:התוכניתבעבודה זו נבחנו שני אלמנטים מרחביים אשר מקמלים ביטוי בהוראות ותשריט

תעסוקה , לציין אזורים למרכזי עסקים" לתקנון 7.7.1סעיף –אזורי תעסוקה מטרופולינים .1

לקבוע אתרים חדשים לפיתוח ..... מטרופולינים או אזוריים הקיימים בשלבים שונים של התפתחות

2".אזורי תעסוקה בהתאם לצרכי האזור

ורים שיענו על צרכי המגורים בישובים עירוניים ליעד אז" לתקנון 7.1סעיף –אזור לפיתוח עירוני .2

3"ולקבוע הוראות לגבי צפיפות הפיתוח ועקרונות העיצוב העירוני

וכן , על פני נראה כי התוכנית מתאר מבקשת לטפל בנושא התעסוקה במרחב ומתן פתרונות לצרכי התושבים

.מתן עתודות קרקע לפיתוח עתידי עבור המרקם העירוני

ע קבענו רדיוסים מאזורי תעשיה ובדקנו רת "ל מתשריט התב"בידדנו את שתי השכבות הנ GISבעזרת תוכנת

ע תצלום אויר את השטחים הלא מבונים "בשכבת עתודות הקרקע זיהינו ע. ל"הישובים הנכללים ברדיוס הנ

.בכל ישוב

ודרגנו האם ישנם לבסוף הצבנו את הנתונים בטבלה והוספנו להם נתונים בנושאים סטטיסטיים של המחוז

והאם ישנם אזורים עירוניים עם אפשרויות פיתוח , ישובים הנגישים יותר לאזורי תעסוקה מישובים אחרים

.ובינוי נרחבים יותר

1 )2008נכון לשנת . (תושבים 888,000ס מחוז חיפה "הלמ 2008מתוך מפקד

2 .32' עמ, 6מ "תקנון תוכנית מתאר מחוזית חיפה תמ

3 .לתקנון 21' שם עמ

4

מבוא

המחוז הסובב את העיר חיפה . מחוז חיפה הנו אחד מששת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל

.ובירתו חיפהומכיל בעיקר את פרבריה

ומינהלי ציבורי ,כלכלי מרכז מהווה היא. הצפון בישובי והגדולה ,בישראל בגודלה השלישית העיר הנה חיפה

במפרץ הים שפת על שוכנת העיר. הנהדר נופה את המהווים ,ועמק הר ,ים מתמזגים בתחומה .לאזורה

מונה ואוכלוסייתה דונם 71,000-על כמשתרע שיפוטה תחום .חיפה נמל ובתחומה בארץ ביותר הטבעי הגדול

. 2006 )חיפה עירית ,ומחקר אסטרטגי תכנון( תושבים -266,300 כ

בבואנו לבחור תוכנית מתאר החלטנו להתמקד בתוכנית מתאר מחוזית שהינה תוכנית גדולה יותר ומקיפה

כל כלל האוכלוסייה יותר בגלל הרצון לבדוק בתוכנית מעין זו השלכות חברתיות וסוציו אקונומיות

.שהתוכנית מקיפה

מבדיקה וחקר מעמיק בתוכנית מתאר מחוז חיפה יכולנו לראות מספר ליקויים לא קטנים המהווים פגיעה

ביישובים מוגדרים הן מבחינה חברתית והן מבחינה , באזורים ספציפיים, ישירה באוכלוסיות מסוימות

. תעסוקתית -כלכלית

רנו לבדוק ולבקר בתוכנית הוא נושא מרכזי התעסוקה שהתוכנית מציגה כאחת אחד הנושאים העיקריים שבח

התוכנית אינה נותנת אולם מקריאה לעומק של נספחי התוכנית נוכחנו לדעת כי יש , ממטרותיה העיקריות

.מענה הולם לכל תושבי המחוז ויש אזורים בהם מגוון ונגישות התעסוקה גבוהים יותר לעומת אזורים אחרים

תוכנית מתאר מחוז , נתונים סטטיסטיים של מחוז חיפה, לך העבודה נציג מהי תוכנית מתאר מחוזיתבמה

ולבסוף נציג השוואה בין , מקרה בחן ואדי ערה, נושא התעסוקה בתוכנית, חיפה כולל מטרות ועקרונות עבודה

. תוכנית מתאר מחוז חיפה לבין תוכנית המתאר של ניו יורק

5

?מתאר מחוזיתמהי תוכנית

מטרותיה של תוכנית מתאר מחוזית הן לקבוע את הפרטים , תכנון ובנייה בישראלבמסגרת הסדרתם של

חום המחוז בביצוע במחוז ולהנחות את הרשויות המקומיות בת תוכנית מתאר ארציתהדרושים לביצוע

:מנחה את הרשויות המקומיות ועדה מחוזית לתכנון ובניה. תוכנית מתאר מקומית

.גבולות לפיתוח עירוני •

.שטחים חקלאיים •

.אזורי תעשייה •

.שטחי ייעור ועתיקות •

.תחבורה ודרכים,ית לבזקרשת מחוז •

.בתי קברות שישמשו יותר ממקום ישוב אחד •

.קביעת שטחים שיישארו בהקפאה מבלי לקבוע להם יעוד •

.שמירה על חופי הים •

.התנאים שדרושים להקלות בתוכנית •

תכניות המתאר המחוזיות הכוללות לששת מחוזות מדינת . תכניות המתאר המחוזיות נחלקות לשלושה סוגים

תכניות מתאר מחוזיות חלקיות לנושאים בעלי חשיבות ). אביב וחיפה-תל, דרום, מרכז, צפון, ירושלים(ל ישרא

תכניות מחוזיות . פארקים מטרופולינים ואזורי נחל וסביבותיו, אזורית כגון אזורי פיתוח מטרופולינים

. נקודתיות לעדכונים פרטניים

התכנית מוגשת . נון שבסמכותו לאשר תכנית מתאר מחוזיתהמועצה הארצית לתכנון ולבניה היא מוסד התכ

בהתאם . המליצה על הפקדתה, יוזמת התכנית, לדיון להפקדה במועצה הארצית לאחר שהועדה המחוזית

מפורסמת , ולאחר שדנה בהן ומחליטה על אישורה, להחלטת המועצה הארצית מופקדת התכנית להתנגדויות

.התכנית למתן תוקף

6

רקע

המחוז הסובב את העיר חיפה . חיפה הנו אחד מששת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל מחוז

.ומכיל בעיקר את פרבריה ובירתו חיפה

-נפש 888,300מנתה אוכלוסיית המחוז 2008בשנת

פ לאום"ניתוח ע.1

אחוזים דת

69.9% יהודים

20.3% מוסלמים

2.4% נוצרים

2.6% דרוזים

4.8% אחרתדת

7

פ גילאים"ניתוח ע.2

אחוזים גיל

0-14 24%

15-24 23%

25-39 20.5%

40-64 20%

65+ 11.5%

ל"פ שנ"ניתוח ע. 3

אחוזים ל "שנ

10.7% 8עד

9-12 46.5%

13-15 21.6%

21.2% ומעלה 16

8

)ומעלה 15בני (העבודה האזרחי השנתי השתתפות בכוח. 4

נשים גברים כ "סה

52.3% 65.2% 58.5% בים בכוח העבודה למשו

47.7% 34.8% 41.5% אינם משולבים בכוח העבודה

9

)6מ "תמ(תוכנית מתאר מחוזית חיפה

מענה לצורכי הבינוי והפיתוח בשטח תוכנית המתאר למחוז חיפה באה לחזק את מעמדו של המחוז ולתת

.בהתאם לפוטנציאל הצמיחה הכלכלית והתרומה למשק, המחוז

2003תוכנית מתאר מחוזית מחוז חיפה בהפקדה משנת

תכולת התוכנית

הוראות התוכנית .א

תשריט יעודי קרקע .ב

תשריט תשתיות והנחיות סביבתיות .ג

שטח התוכנית

)22,072(ר "קמ 866 -כ .א

והקריות בצפון עד חדרה בדרום חיפה .ב

האוכלוסייה

תושבים 806,000 -כ) זמן הכנת התוכנית ( 2000 – 1990בשנת .א

.מליון 1.5קיבולת התוכנית לכ , 1.165.0000תושבים 2020צפי לשנת .ב

ועדה מחוזית לתכנון ובנייה

בסמכות משרד הפנים –גוף ממשלתי ציבורי .א

מחוזות 6-הארץ מחולקת ל .ב

:הועדה מכילה .ג

,נציגי ממשלה 11 .ד

נציגים של הרשויות המקומיות 5 .ה

.אדריכלים/ נציג מהנדסים 1 .ו

10

מטרות התוכנית

קביעת ההנחיות כלליות הדרושים לביצוע תכניות המתאר הארציות ומדיניות תכנון ארצית בתחום .1

.המחוז

.2020מתואם של המחוז לשנת היעד חברתי ופיסי , קביעת ההנחיות והתנאים הדרושים לפיתוח כלכלי .2

.הוראות והתנאים לאישורן של תוכניות מקומיות מתחום המחוז, קביעת הנחיות .3

איכות סביבה למען , נוף ומורשת, קביעת הוראות לעניין יעודי קרקע תוך שמירה על ערכי טבע .4

.הדורות הבאים

.יעודי הקרקע קביעת הוראות לשיפור איכות העיצוב העירוני ואיכות הבנוי בכל .5

קביעת הוראות לעניין תשתיות ומערכות הנדסיות .6

.זו עדכון ובקרה אחר ביצוע תוכנית, קביעת הוראות למעקב .7

11

מקרה בוחן ואדי ערה

, ההררי, בחלקו המזרחי. בעמק הנחל ועל גדותיו מספר גדול של יישוביםאזור ואדי ערה נמצא גיאוגרפית

. כפר קרעו עארה, ערערה, אום אל פחם, עין איברהים, מוצמוץ, מושריפה) ממזרח למערב( ערבייםהיישובים ה

, גבעת חביבה, מענית, עין שמר, עין עירון, ברקאי יהודייםהיישובים ה, לאורך חלקו המישורי, מערבה משם

המחבר בין צומת , המכונה כביש ואדי עארה, 65כביש מספר צמוד לאפיקו עובר . למי אלעזרתו שער מנשה

.מדינת ישראלומשמש כעורק תחבורה חשוב ב, צומת מגידומשמר הגבול ל

אום אל פאחם.1

)ומעלה 15ני ב(השתתפות בכוח העבודה האזרחי השנתי




ערערה.2

)ומעלה 15בני (השתתפות בכוח העבודה האזרחי השנתי




כפר קרע.3




12


נתונים של מחוז חיפה

)ומעלה 15בני (השנתי השתתפות בכוח העבודה האזרחי




נתונים של מחוז תל אביב



61.7% 69% 65.2% בים בכוח העבודה למשו

38.3% 31% 34.8% אינם משולבים בכוח העבודה

נתונים כלל ארציים





13

מטרת העבודה

מבחינת מדיניות אפשרויות הפיתוח העתידי לישובים 6/המחוזית תממתוכנית המתאר ל הערכה חברתית

.ובחינת תפרוסת מרחבית ונגישות לאזורי תעסוקה, עירוניים

שיטת הערכה שנבחרה הינה שילוב של מספר גישות אשר יהוו עבורנו את הבסיס לקביעת המשתנים אותם אנו

.מנסים להגדיר בתוכנית

Planning balance sheet analysis

ומנסים לבחון האם יושפעו לטובה או לרעה , אנו מנסים להסתכל על הישובים כקבוצות אינטרסים שונות

.מהתוכנית

נגדיר משתנים של :

.ותעסוקה, פיתוח אפשרויותהערכה כוללנית של , התפלגות ההוגנות, )תושבי המקום(אינטרס הציבור

Ex - post ".אחרי"הערכה ש: גישת הערכה לבחינת התוכנית הנה

.בהקשר של החלטות מרקמים בתוכנית. החברתית ניסיון לנתח ההשפעות המעשיות של המדיניות

העבודה תנסה לענות על שתי שאלות:

?י הגדרת המרקם כאזור עירוני לפיתוח"האם התוכנית מאפשרת גדילה עתידית לישובים העירוניים ע. 1

?אזורי / אזורי תעסוקה מטרופוליני ? המחוז בצורה שווה מרחבהאם התוכנית נותנת פתרון תעסוקתי לכל . 2

, השכלה, במדדים של צפיפות אוכלוסין. שר אנו מתבססים על נתונים סטטיסטיים של האוכלוסייה במחוזכא

שרויות שמציעה תוכנית כמתחרים בינהם על האפאנו מדמים את הישובים . תעסוקה ומדד סוציו אקונומי

:המתאר בשני הנושאים שנבחרו

מקבלים מענה הולם או , ארצי/ האם ישובים בהם נמצא כי אחוז הבלתי מועסקים גבוה מהממוצע המחוזי

? שווה לישובים אחרים במחוז

?המוניציפאלי ולאו אפשרות להגדלת הגב/ האם כל הישובים קיבלו עתודות קרקע לפיתוח עתידי

14

מתודולוגיה

.ל היא שילוב של מדגם נתונים מרחביים עם נתונים סטטיסטיים"לבחינת התוכנית הנ הנבחרת השיטה

אנו , מכיוון שמדובר בתוכנית מתאר מחוזית המכילה נושאים רבים ומנסה לטפל בכל הרבדים השונים

חישוב שטחי , וסיםרדי ומפעילים עליהם כלים מרחביים כגון מדידת, מבודדים את הנתונים הדרושים לנו

פוליגונים ועוד

:שתי שכבות מרחביותנבחר Gis מערכת עזרתב

מתוכן אנו נבודד את האלמנטים לבדיקה ועליהן נפעיל כלים מרחביים , אשר מכילות את הנושאים הנבדקים

.גיאוגרפיים

כבות נושאיות מכילה מאות ש) נלקחה מאתר משרד הפנים(תוכנית המתאר המחוזית חיפה :שלב ראשון

.א"כאשר כל שכבה מייצגת נושא או יעוד קרקע אחר לפי המרקמים השונים בתשריט התמ, שונות

מסילות , קוויות כגון כבישים שכבות, )שטחים סגורים מתחמים( השכבות מסודרות לשכבות פוליגונליות

ים נקודתיים אשר אינם ונושא, םמתקני, ושכבות נקודתיות אשר מגדירות ישובים. נחלים ותשתיות, ברזל

.גדולים מספיק להצגה בתוכנית כמרקם

שכבה . כזית בתוכנית ונקראת יעודי הקרקעשהיא השכבה המר, בעבודה זו נעסוק עם שכבה פוליגונלית אחת

פוליגונים סגורים שכל אחד או קבוצה מהן הוגדרה גם במפה וגם בטבלה של השכבה עם סיווג 370זו מכילה

.קרקע שונה

6כאשר התוכנית מגדירה עשרה אזורים כאלו, בחרנו מתוך שכבה זו את אזורי תעסוקה מטרופוליניםאנו

ואחד שאינו קיים אך מתוכנן באזור ואדי , בדרום המחוז באזור אור עקיבא 3, מתוכם נמצאים במחוז חיפה

אנו אותם לשכבות ויצאזורים במחוז כפיתוח עירוני 27התוכנית מגדירה פיתוח עירוני אזוריואת .ערה

.נפרדות

ורדיוסים נבחרים ממרכזם , בנושא תעסוקה חישבנו את גודל אזור התעסוקה המטרופולינים :שלב שני

:רדיוסים 2כאשר הכוונה לבדוק מרחק ממוצע של ישובים מאזורי התעסוקה נבחרו , החוצה

.מ ממרכז אזור התעסוקה"ק 4רדיוס של .א

. קהמ ממרכז אזור התעסו"ק 6רדיוס של .ב

, א כאזור לפיתוח עירוני"בנושא המגורים חישבנו את השטח המוניציפאלי של כל ישוב אשר הוגדר בתמ

כ בעזרת תצלום אויר זיהינו את האזורים הלא מבונים בתחום המוניציפאלי יצרנו שכבה שנקראת "ואח

.בעתודות קרקע לפיתוח וחישבנו את שטחה לכל ישו

.לטבלאות והשוונו אותן עם הנתונים הסטטיסטיים המוצגים לעיל ייצאנו את התוצאות :שלב שלישי

15

תוצאות

:אזורי תעסוקה מטרופולינים

דרוג סוציו אקונומי רמת נגישות ממוצע

ישובים סמוכים הנכללים ברדיוס

אזור תעסוקה שטח דונם

7 גבוהה7 5 7 6 7

חיפה קרית מוצקין

קרית ים קרית ביאליק

קרית אתא נשר

צפוני 11.5

5 בינונית8 6 6 4 4 7 4

אור עקיבא קיסריה

פרדס חנה כרכור חדרה

גן שמואל משמרות בנימינה עין שמר

דרומי 4.8

2 לא קיים 3 4 2 4 5

אום אל פחם ערערה

כפר קרע משרפה

מי עמי קציר

מתוכנן 0.9 מזרחי

16

.אזורי תעסוקה מטרופולינים: 1' מפה מס

.מ"מוקדים עיקריים שהוגדרו בתמ 3

מ ממרכז אזור התעסוקה"ק 4רדיוס של

.מ ממרכז אזור התעסוקה"ק 6רדיוס של

מוקד תעסוקה

צפוני


דרומי


מזרחי

17

אזור לפיתוח עירוני

עתודת קרקע פנויה הערות דונם

ישוב שטח פוליגון דונם

קרית ביאליק 16,948 4,370

קרית אתא 14,200 3,300

חיפה 38,284 5,000

רכסים 2,024 901

קרית טבעון 6,287 1,200

עוספיה 4,985 - ישנה בנייה מחוץ לפוליגון דלית אל כרמל 6,618 - ישנה בנייה מחוץ לפוליגון

יעקב זיכרון 7,733 820 גבעת עדן אור עקיבא 4,056 900 כרכור –פרדס חנה 11,178 800 חדרה 16,241 2,100

ת'ג 4,056 - ישנה בנייה מחוץ לפוליגון רביה 'בקע אל ע 7,115 - ישנה בנייה מחוץ לפוליגון

חריש 3,109 2,500 רוב השטח אינו בנוי כפר קרע 6,074 - ערערה 4,858 -

לפוליגוןישנה בנייה מחוץ אום אל פחם 11,452 1,500

18

אזור לפיתוח עירוני: 2' מפה מס

. שטח המוגדר בתוכנית כאזור לפיתוח עירוני

19

מסקנות

עבודה אזור ואדי לפי בחינת אזורי התעסוקה המטרופוליניים אנו מוצאים כי הישובים בעלי הצורך למקומות .40%בלתי משולבים בתעסוקה לעומת ממוצע מחוזי של 60% - 50%ערה עם אחוזגבוה של

ישובים ) רמות 10מתוך ( 5- 2ס "ל סובלים מרמה חברתית כלכלית נמוכה לפי דרוג הלמ"בנוסף הישובים הנבים ולסיום אזור אלו אינם נמצאים בקרבת איזור תעסוקה מטרופוליני שיכול לתת מענה לצרכי התוש

.ל אינו קיים בפועל"המתוכנן לתעסוקה אשר היה יכול אולי לתת מענה לישובים הנ

גם כאן אנו רואים כי דוקא בישובים החזקים מבחינת , בנושאי קרקע לפיתוח עתידי באזורים לפיתוח עירוניתודות הקרקע לפיתוח והנמצאים ליד אזורי תעסוקה הם הישובים אשר קיבלו את ע, רמה חברתית וכלכלית

.עתידי וגדילת הישוב

וישובי ואדי ערה אינם קיבלו עתודות קרקע לפיתוח ובנוסף חלק , ולעומתם ישובי הפריפריה של המחוז.מהבנייה בישובים אלו מתבצע מחוץ לפוליגון המוגדר בתוכנית כשטח עירוני

20

Case Study: New York City’s PlaNYC 2030

While one may think that the Haifa District could not even be compared to New York City, however, in

some ways, it is similar to New York’s borough of Staten Island. The Haifa District and Staten Island have

a similar demographic make-up with about a quarter of the population under the age of 14 and 11.5%

over the age of 65. Beyond this, one’s preconceptions about the differences between these two places

prove correct, however, there is much that the Haifa District Outline Plan can learn from New York City’s

PlaNYC 2030.

New York City’s PlaNYC 2030 is a plan focused on improving the physical and deals with the city’s

tangible barriers. The plan is divided into geographical units so that each borough’s issues can be

addressed on a local level and is based on four main issues: population growth, infrastructure, natural

resource management and climate change. While climate change is not addressed as an item unto its

own (unlike the other issues) the ways in which the other three issues are dealt with work together to

tackle this issue. Furthermore, because the city’s local environment is shown to be directly at risk to the

impacts of climate change throughout the plan, aspects of the plan that attend to other significant local

issues are often made with the mindset to relate to preventing or handling the impacts of climate

change.

PlaNYC 2030 is centered on 6 main themes: land, water, transportation, energy, air quality, and climate

change. The themes of land and water are further broken down into housing, public open space and

brownfields under the theme of land, and water network and water quality under the theme of water.

Here, we will briefly cover each of these main themes and at the end, note what may be applicable for

use in the Haifa District Outline Plan.

Land: Housing

With an estimated population of over 8 million in 20091, New York City is expecting the addition of 700

thousand new New Yorkers by 2030. Such growth has the power to negatively rearrange the nature of

current existing communities if left in control to market forces.

With this in mind, the plan takes on housing in a variety of ways through continued rezoning work,

developing new affordable housing on public land, examine new areas for development and increase

affordable housing programs.

Land: Public Open Space

A larger population will mean great problems with crowding in local parks, in turn, creating a greater

strain on public health. This combined with a survey that found that 82% of New Yorkers value public

21

open space as “one of most cherished city assets” shows how strong demand is for parks and public

open spaces.

This is why the plan’s goal is to increase accessibility both to parks and public plaza. A multitude of ways

of going about this is presented: investment in new recreational facilities, opening schoolyards for use as

public playgrounds, reclaiming unfinished sites previously started to be parks, install additional lighting

so parks can be used at night, add more greenery to streetscapes and create and improve on public

plazas throughout the city.

Land: Brownfields

An estimated 3075 hectares of land in New York City are underutilized or undeveloped brownfields

where local land needs are unable to be met for a number of reason: discouraging lengths of time that

State and Federal redevelopment programs take, lack of eligibility to program criteria, insufficient

funding and a lack of land owner incentives for total clean up.

Due to the city’s demand for land, the plan aims to clean up contaminated land so that it can free-up

more land for use. The plan calls for the speeding-up and improving efficiency and responsiveness of

existing brownfield cleanup programs, creating a new municipal office to specifically deal with

brownfield cleanup as well as create new cleanup programs, start a comprehensive identification

process to locate all of the sites. Other activities listed within the plan lack a spatial dimension, such as

the creation of a cleanup fund, advocating for the expansion of eligibility criteria, and making demands

from the State legislature to release grants and incentives.

Mentioning of environmental justice: high # of brownfields in low-income areas – lack of forum for voice

of low SES neighborhoods, public open space accessibility part of fight against childhood obesity &

asthma

Water: Quality

When storms hit New York, the rain causes “Combined Sewer Overflows” that pollute harbors and rivers

due to the design of the sewer system. The city also has a number of polluted canals and creeks that

have become unusable and dangerous.

This section of the plan calls for infrastructural improvements, preventing stormwater from mixing in

with sewage, and implement a variety of solutions that use natural processes to improve water quality

known as Best Management Practices.

Water: Network

22

A leaking aqueduct, problematic pre-WWII infrastructure, water tunnels unchecked for 70 yrs and

without proper backup systems, these are some the main challenges of New York City’s water network

that PlaNYC 2030 looks to confront.

This section of the plan aims to protect the quality of municipal drinking water through the building of

new disinfection and filtration plants, actualize aqueduct backup systems through new water

conservation efforts, and update the water distribution system within the city through completing a

third water tunnel, a new backup tunnel, and modernize essential infrastructure.

Transportation

Despite being the best American city for public transit, New York City has many good reasons to work on

improving its public transit system: many New Yorkers have a hard time with getting around, the system

isn’t reliable, the city lags behind its global competitors, the city if plagued by traffic congestion, and the

system has lacked needed funding for years.

In attending to these problems, the city aims to: expand and improve existing transit infrastructure,

encourage other sustainable transit modes such bicycling, reduce congestion, reach a “state of good

repair” where the road and transit systems function reliably, and create new financial sources of

support.

Energy

The city is facing rising consumers costs and energy demand, while at the same time getting

contaminated by polluting and aging inefficient infrastructure. Naturally, its goal in this initiative is to

offer the public a cleaner, more reliable and economical power system.

Just how is this planned to happen? The plan aims to decrease energy demand and increase supply to

lowering expenses as well as do a variety of things to improve air quality and strengthen the economy.

The following is what is in store for New Yorkers, through this plan: the encouragement of additional

new clean power plants, making renewable energy a bigger energy source through creating a renewable

energy market, retiring old polluting power plants and lastly, creating the New York City Energy Planning

Board to work with the State government to ensure things go as planned.

Air Quality

Despite decades of work in improving the quality of air, New York City has yet to reach Federal

standards and in some neighborhoods, residents are still getting asthma and other respiratory disease as

a result of exposure to polluted air. Furthermore, it has become clear that transportation is responsible

for half of local air pollution.

23

PlaNYC 2030 aims for New York City to set the record for the cleanest air for a big city in the country. To

do this, the plan calls for the municipal government to work with state and federal governments to

require reductions in harmful emissions from polluting industry, while simultaneously addressing

controllable local sources, the encouragement of the public to use public transit as well as increase fuel

efficiency, cleaner fuels and engines, and anti-idling technology. Aside from addressing the affects of

transportation, the plans calls for using cleaner fuels for heating in buildings and the closure of highly

polluting power plants in addition to planting lots of trees in order to improve on air quality.

Additionally, the plan aims to continuously track its own progress with conducting local air quality

studies.

Climate Change

The results of climate change are already somewhat visible in New York City with the city having hotter

and more erratic weather as well as already seeing rising sea levels. However, expectations for what the

city will experience as a result of future impacts of climate change are more and hotter days, extensive

flooding from rising sea levels and more extreme storms. Because some of this cannot be deterred, the

plan puts into motion actions to be done that will help New Yorkers live with climate change as well as

work toward prevent or lessening its impacts. Since it was been determined that the city contributes

close to 0.25% of global greenhouse gases, efforts expressed in this plan work to reduce the city’s

emissions by 30%.

In order to cut down emissions the plan doesn’t call for anything not yet mentioned because much of

what has been previously stated works to deal with climate change, or as the plan says the “strategy to

help stem climate change are the sum of all initiatives in this plan”. The following 4 previous proposals

are therefore restated with their connection to climate change management: the avoidance of sprawl

development, cleaner power sources, more energy efficient buildings, and a sustainable transportation

system.

In order to take care of the unavoidable affects of climate change on the lives of residents, PlaNYC 2030

calls for the forming of an intergovernmental task force to look after critical infrastructure, create site-

specific strategies for vulnerable neighborhoods, and initiate a strategic planning process for adaptation

of climate change impacts throughout the city.

Additionally, by taking in 900 thousand new residents, less pollution will be released into the

environment than had those residents decided to live elsewhere, because on average, New Yorkers

produce less greenhouse gases than the average American.

How can PlaNYC 2030 be of assistance to the Haifa District Outline Plan?

24

For one thing, the overall layout of the document and way in which PlaNYC 2030 detailed and explained

in an orderly and thorough fashion all of the problems the city faces, how those problems have

developed and how they will be solved through the plan, gives the reading public a sense of trust that

the city’s planners are experienced professionals that work based on logic and in the best interests of

the public.

The plan treats each borough and each neighborhood therein as separate places with distinct needs, but

with shared issues. This aspect is important as it shows concern to keep the current community fabric in-

tact, despite it not relating directly to social communities that often span beyond legislative borders.

The treatment of different areas as having distinct but shared needs can be very important for maintain

existing community structures in the Haifa District.

Aside from relating to planning for low-income households and neighborhoods with regards to

affordable housing and environmental justice, the plan does not relate to social issues.

With regards to environmental issues, they are ever-present throughout this plan, and sustainable

development, although it isn’t openly stated, is an underlying theme.

Specific plans of PlaNYC 2030 applicable for the Haifa District Outline Plan include aspects from the

sections on public open space, transportation and air quality.

Of these sections, the Haifa District can learn from New York City to work to re-imagine the public realm

by working on creating public plazas in every community and enhancing already existing plazas as well

as making landscapes lacking greenery, more green.

As the Haifa District works on the transit and road system, PlaNYC 2030 has developed a multi-tiered

series of plans to improve travel times both for private motor vehicles and public transit, promote

sustainable transit modes and expand funding sources so that funding becomes part of the solution and

not the problem.

There are some environmental issues that the Haifa District plan does not address that need addressing

such as air quality and climate change. Just as it was found in New York City that motor vehicle

emissions amounted to half of the air pollution, so too should the Haifa District analyze what the causes

of its air pollution are and proceed to reduce emissions. PlaNYC 2030 works to reduce all motor vehicle

pollution, as well as pollution caused by the burning of unclean fuels for building heating, and improve

air quality by natural means such as preservation of forests and reforestation where needed and the

increased planting of trees in parks, sidewalks, public and private lots, parking lots, and institutional

properties.

25

Simply ignoring climate change in the planning of the Haifa District will not make it go away. New York

City not only took the scientists seriously but found that it has already started to feel the impacts of

climate change and needed to take action not only in preventing it but in adapting to it. It creates an

intergovernmental task force to guard critical infrastructure, works with climate change vulnerable

neighborhoods to create local strategies and started a strategic planning process to adapt the city to

climate change impacts. Much of this can and should be adapted by the Haifa District so that it can be

prepared for future consequences of climate change.

26

ביביליוגרפיה

אתרי אינטרנט •

.2007. עיריית חיפה, תכנון אסטרטגי ומחקר

http://www.haifa.muni.il/Haifa/municipality/Statistics/Pages/StatisticsInfo.aspx?x=1

.2008. מפקד אוכלוסין, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

http://www.cbs.gov.il/census/census/main_mifkad08.html

. חיפה 6מ"כתבה על תמ: אתר גלובס

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=603739

אתר מינהל מקרקעי ישראל

http://www.mmi.gov.il/iturTabot/tochMitarMechozi.asp

תקנון+ חיפה תשריטים 6תוכנית תממ •

Department of Transportation: Federal Transit Administration. Transit State of Good Repair: Beginning

the Dialogue, Defining and Measuring SGR, <http://www.fta.dot.gov/documents/SGR.pdf>.

Washington, DC, U.S. 2008.

Gornitz, V., NASA GISS: Science Brief: Rising Seas. National Aeronautics and Space Administration:

Goddard Institue of Space Studies. <http://www.giss.nasa.gov/research/briefs/gornitz_05/>.

2000.

Population – New York City Department of City Planning,

<http://www.nyc.gov/html/dcp/html/census/popcur.shtml>. 2011.

The City of New York. PlaNYC Full Report,

<http://www.nyc.gov/html/planyc2030/html/downloads/download.shtml>. 2007.

Useful Life Definition, Investopedia ULC, <http://www.investopedia.com/terms/u/usefullife.asp>.

2011.

social planning policy case study: haifa region plan

Documents