113 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

ז כסלו : תאריך מסכת סוכה , סוכההלכות

פתיחה להלכות סוכה

רקעח היא "והמצוה הקס: "שני הפרקים הראשונים במסכת סוכה עוסקים במצוה אחת מהתורה

" 'בסוכות תשבו שבעת ימים' ימים בימי החג כלם והוא אמרו יתעלה תשצונו לישב בסוכה שבע .] קסחם עשה"ספר המצוות לרמב[

:בהלכות סוכה יש לדון בארבעה נושאים .דיני דפנות הסוכה. א .דיני הסכך. ב .ולרשות זו יש גדרים הלכתיים, החלל הנוצר על ידי הדפנות והסכך יוצר רשות–דיני הרשות . ג .דיני ישיבה בסוכה. ד

דן ' פרק ד. יםוחילק את הלכות סוכה לשלושה פרק, ם צירף את דיני הרשות עם דיני דפנות"הרמב . דן במצות ישיבה בסוכה' ופרק ו, דן בהלכות סכך' פרק ה, בהלכות דפנות

]תייםשע[ ז כסלו : תאריך : ב-.מסכת סוכה ב, סוכההלכות

גובה מכסימאלי של סוכה): 1(דיני הרשות

רקע

לקו האם הגובה האמוראים נח. המשנה מביאה מחלוקת תנאים האם יש גובה מכסימאלי לסוכה .המכסימאלי הוא דין בסכך או דין ברשות

מקורות

"ה לא אמרי לה דבר"ואפ... סוכה שהיא גבוהה. "ג-.ב. א לא, כמאן, יש, ]מידע חשוב לסוגיות שנעסוק בהמשך' בתוס[ה כי "ד' תוס. ב

"כוותיה דרבא שייכא... סוכה שהיא גבוהה", באלפס: א-.ף א" רי ולרבי, רבא, וסוכה', ה גמ"ן ד" ר "אבל בעל העיטור פסק כרבה ולא נראו לי דבריו"... , א' ש סי" רא

א"ד ה"סוכה פ' ם הל"רמב. ג ]אבל מצוטט מפאת חשיבותו, אינו קשור לענייננו[ר יהודה "ה א"א ד"ריטב. ד

א ומשנה ברורה' תרלג סע' ע סי"שו. ה

ר יהודה"ה א"א ד"ריטבמהא שמעינן דקטן . עד כל מעשה לא היתה עושה אלא על פי חכמים' לני כואמר רבי יהודה מעשה בהי

דהא מייתיה ראיה בשמעתין מסוכה , לעשות לו מצוה בהכשר גמור כגדול] צריך[שמחכנכין אותו במצות ומקרא מלא דבר הכתוב , משום דלא סגיא דליכא בבניה חד שהגיע לחנוך דבעי סוכה מעליייתא, של הילני

דלמא , ליטעמיה לינוקא, וגדולה מזו אמרו במסכת עירובין גבי זמן ביום הכיפורים, ל פי דרכו חנוך לנער ע . והצרכתי לכתוב זה לפי שראיתי חכמים טועים בזה. אתי למיסרך

הסבר הסוגיה

..]משנה ב[" סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ורבי יהודה מכשיר"

רבי יהודה מכשירה וחכמים פוסלים , למעלה מעשרים אמהנחלקו התנאים בדין סוכה הגבוההורבא , זירא סוברים שהפסול הוא דין בסכך' רבה ור. נחלקו האמוראים בסיבת הפסול. אותה

לדעתו . שיראה ליושבים בסוכה, רבה סובר שהלכה בהלכות סכך. סובר שהפסול הוא דין ברשותולהרגיש שהוא , וכה חייב לראות את הסכךשהיושב בס, "למען ידעו דורותיכם"יש גזרת הכתוב

זירא סובר ' ר. אבל לדעתו הסיבה שונה, זירא מודה שהדין הוא מהלכות סכך' ר. יושב בסוכהסכך מעל עשרים אמה אינו מצל . ששם סכך הוא רק סכך שיכול לסכך על גבי הסוכה ולהצל עליה

סוכה . שרים הוא מדין רשותולדעתו פסול סוכה הגבוהה מע, רבא חולק על שניהם. על הסוכהולכן , אינה מתאימה להיות סוכת עראי, ועשיית סוכה למעלה מעשרים אמה, מוגדרת כדירת עראי

. פסולה

:אומרת שיש שתי נפקא מינות בין השיטות השונות' הגמכיון דדפנות מגיעות ", לרבה הסוכה כשרה אפילו למעלה מעשרים אמה–דפנות מגיעות לסכך . א

.זירא ורבא הסוכה פסולה' לר, "לט שלטא בה עינאלסכך מש

114 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

, שבמקרה זה גם הסכך מצל על הסוכה, זירא הסוכה כשרה' לר–אמות ' על ד' סוכה יותר מד. ב . ולרבה ולרבא הסוכה פסולה

כיצד יכול להיות שסוכה . זירא מעלה בעיות מציאותיות שהראשונים מתמודדים עמהן' דינו של ר

וכן כיצד ? מוצלת על ידי הסכך, שבעה טפחים ויש לה דפנות עשרים אמהשל שבעה טפחים עלן "הר? מוצלת על ידי הסכך, אמות וגובה חמישים וששים אמה' אמות על ד' יכול להיות שסוכה ד

' דקים להו לרבנן דעד כ, מתוך הדוחק" שואל את השאלה הראשונה ומתרץ ]ה וסוכה"באלפס ד. א[' תוס. הסכך שותף להגנת החום, למרות שהצל מהדפנות, "החמהאמה מגין הסכך וממעט חום

קים להו לרבנן דאפילו בגובה אלף אי : "ומתרץ תירוץ דומה, שואל את השאלה השניה]ה וכיון"ד[מתרץ את השאלה השניה ' תוס. ]איני מבין תירוצים אלו[" אפשר שלא יהא כאן צל סכך פורתא

סוכה של ארבעים אמה כשרה רק אם ', על ד' כשרה בדשרק סוכה של עשרים אמה , בתירוץ נוסף .שטח הסוכה הוא שמונה אמות על שמונה אמות

מספיקה שותפות ', ן והתירוץ הראשון של התוס"לפי הר. אולי יש הבדל עקרוני בין התירוציםלפי התירוץ השני סוכה כשרה רק אם לסכך . כדי להכשירה, כלשהי של הסכך בהצללת הסוכה

.ותית בהצללתהתרומה משמע

, ם ורוב הראשונים פוסקים כרבא"הרמב, ]באלפס: א[ף "הרי. נחלקו הראשונים בפסק ההלכהומהמשך הסוגיות מוכח שרבנן ורבי יהודה נחלקו האם סוכה דירת עראי או , שהלכה כבתראי

.שאין הלכה כתלמיד במקום הרב, פוסק כרבה]א' ש סי"ברא[בעל העיטור . דירת קבע

סיכוםשצריך להראות על ידי , מוראים נחלקו האם הפסול של סוכה מעל עשרים הוא מדין הסכךהא

שצריך , או מדין רשות, או שהוא צריך להיות בעל יכולת לסכך בפועל על הסוכה, יושבי הסוכה .לבנות סוכה שיכולה להיות סוכת עראי

הלכהאפילו שדפנותיה , אמה פסולהשסוכה גבוהה מעל עשרים , פוסק כרבא]א' תרלג סע' סי[ע "השו

. אמות' אמות על ד' ואפילו היא רחבה יותר מד, מגיעות לסכך

]תייםשע[ י כסלו : תאריך : ג-.מסכת סוכה ג, סוכההלכות

שטח הסוכה): 2(דיני הרשות

רקע נחלקו ונחלקו הראשונים האם התנאים, נחלקו בית הלל ובית שמאי בשטח המינימאלי של סוכה

.בדין תורה או בגזרה דרבנן

מקורות "לא קיימת מצות סוכה מימיך... מי שהיה ראשו' מתני", משנה. כח. א

"לא יהבינן ליה חצר... אמר רב שמואל בר יצחק הלכה צריכה שתהא מחזקת: "ג- . ג ה דאמר"ד' תוס. ב

'ה מתני"ן ד"ר, "בעה טפחיםטפחים על ש' ז... מי שהיה ראשו' מתני", באלפס. יג-:ף יב" רי ..."אמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב הונא הלכה צריכה שתהא מחזקת ראשו", א' ש סי" רא ח"ו ה"ופ, א"ד ה"ם פ" רמב

]ו, ק א"ס: בעיקר[ד ומשנה ברורה , א' תרלד סע' ע סי"שו. ג

הסבר הסוגיה ..]משנה כח[ "אי פוסלין ובית הלל מכשיריןמי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית בית שמ"

ניסוח –" מי שהיה ראשו ורובו בסוכה"המשנה פותחת ב. עומדת על קושי בניסוח המשנה.]ג[' הגמ ניסוח –" בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין"ומסיימת ב, המתאים לישיבת האדם בסוכה

נוסח המשנה היה אמור , האם המשנה רוצה ללמד על שטח הסוכ. המתאים לכשרות הסוכהאם ". סוכה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין: "להיות

נוסח , המשנה רוצה ללמד שאף בסוכה גדולה אסור לשבת ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הביתאי אומרים מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית בית שמ: "המשנה היה אמור להיות

ובאמת יש בה מחלוקת , שנוסח המשנה חסר' מפרשת הגמ". לא יצא ובית הלל אומרים יצא .וגם באדם היושב בסוכה גדולה ושולחנו בתוך הבית, גם בשטח המינימאלי של הסוכה, כפולה

115 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

שסוכה שאינה מחזקת כדי ראשו , אומרת שרב שמואל בר יצחק פסק הלכה כבית שמאי' הגמנחלקו הראשונים האם הלכה כבית שמאי גם באדם היושב בסוכה גדולה . פסולהורובו ושולחנו

". הלכה כבית שמאי בתרוייהו דחד טעמא נינהו" סובר ש]באלפס. יג[ף "הרי. ושולחנו בתוך הביתובסוכה גדולה הלכה , לדעתו שתי המחלוקות אינן קשורות זו בזו, ף" חולק על הרי]ה דאמר"ד[' תוס

בית הלל סוברים שסוכה . המחלוקת בסוכה קטנה היא בכשרות סוכה', התוסלדעת . כבית הללובית שמאי סוברים שסוכה , כשרה–ולכן כל סוכה שראשו ורובו נכנסים בתוכה , דירת עראי

המחלוקת בסוכה גדולה היא בגזרה . ופסולה לסוכה, ששולחן אינו נכנס בתוכה היא דירה סרוחה . ובית הלל אינם גוזרים, שך אחר שולחנובית שמאי גוזרים שמא ימ, דרבנןלפי . אומרת שבסוכה גדולה בית הלל ובית שמאי נחלקו בגזרה שמא ימשך אחר שולחנו' הגמ

משמע , "תרוייהו חד טעמא נינהו"ף ששתי המחלוקות של בית הלל ובית שמאי "שיטת הרי. משך אחר שולחנוורק חכמים פסלוה מחשש שמא י, שסוכה המחזקת ראשו ורובו כשרה מהתורה

הפוסק שסוכה שאינה מחזקת כדי ראשו ורובו ושולחנו אינה ]באלפס. ד[ף "כך עולה מדברי הרי ". משום דגזרינן שמא ימשך אחר שולחנו"אלא , :]כשיטת אביי ז[פסולה מדין דירת קבע

אינה ף משמע שהוא סובר שסוכה ש" לפסק הרי]ה איכא דאמרי"ד. ג[א " של הריטב]השני[מפירושו שאביי הסובר שלבית שמאי , א מסביר"הריטב. מחזקת ראשו ורובו ושולחנו פסולה מהתורה

מאי דקאמר דטעמא דבית : "אינו סותר את הגזרה שמא ימשך אחר שולחנו, סוכה דירת קבעשאין לחוש שמא ימשך ממנה אחר , היינו דירה הראויה להיות בה קבע, שמאי דבעו דירת קבע

אינה דירה , מפאת החשש שימשך אחר שולחנו, ה מאפשרת קביעות של ישיבהדירה שאינ". שלחנו .לפיכך הסוכה פסולה מהתורה, ואין מקיימים בה מצות ישיבה בסוכהופוסק כבית , ף"ההולך בדרכו של הרי, ]א"ד ה"סוכה פ' הל[ם "ניתן להוכיח הבנה זו מפסק הרמב

נו שסוכה שאין לה שבעה על שבעה טפחים ומשמע מפשטות לשו, ]ח"ו ה"פ[שמאי גם בסוכה גדולה .פסולה מהתורה

' אומרת הגמ: בדף טז. שסוכה שאינה מחזקת ראשו ורובו ושולחנו פסולה' בסוגייתנו אומרת הגמ

שיעור , ששני השיעורים הללו זהים]א' סי[ש "מסביר הרא". שיעור משך סוכה קטנה שבעה"ש .לפיכך ראשו ורובו ושולחנו שווה שבעה טפחים, פחשיעור שולחן ט, ] טפחים6[ישיבה של אדם אמה

דרך סעודתן : " משמע שהוא מחשב שיעור ראשו ורובו בדרך שונה]ה ראשו ורובו"ד: ב[י "מרשבהסיבה היתה על מטות ומסובין על צד שמאלם ואין אוכלין זקופין ויושבין כמונו לפיכך הוצרך

". שלחנו ולא רובו או ראשו ורובו ולא שלחנולומר ראשו ורובו לאפוקי קטנה שראשו שנכנס בה ושלפיה אין מקום , י מתקשה בהבנת שיטה זו"רש, ש חישוב שיעור ראשו ורובו בישיבה"לפי הרא

י ששיעור "לפיכך מבאר רש, הרי בישיבה ראשו ורובו תופסים את אותו שטח, "ראשו ורובו"לומר אמה שולח לפעמים את רגליו או מניח את ידיו מחוץ שאדם היושב ב, ש כנראה מבאר"הרא[ראשו ורובו בהסיבה

, מדוע שיעור ראשו ורובו ששה טפחים, י קשה"על שיטת רש. ]ולכן השיעור מתייחס לרובו בלבד, לאמה ?שהם שמונה עשר טפחים, ]ה ברום"ד' ועיין תוס: פסחים קט[הרי גובהו של אדם שלש אמות

שהם איברים , ובו אינו כולל את הרגליםי חישוב ראשו ור"שלדעת רש, ד לחדש"נראה לענשאין חובה לישון , מתחדש חידוש להלכה, י"לפי הבנה זו בשיטת רש. שהנשמה אינה תלויה בהם

.ומספיק שרוב גופו ללא רגליו יהיה בסוכה, עם רגליו בתוך הסוכה

סיכום :בית הלל ובית שמאי נחלקו בשתי מחלוקות

.ולבית הלל ששה על ששה טפחים, שבעה טפחיםלבית שמאי שבעה על , שיעור סוכה. א . ובית הלל מתירים, בית שמאי אוסרים שמא ימשך לביתו. ישיבה בסוכה כשהשולחן בבית. ב

ובשניה , בראשונה הלכה כבית שמאי, ש סוברים ששתי המחלוקות אינן קשורות זו בזו"ורא' תוסובשתיהן הלכה , רות זו בזום סוברים ששתי המחלוקות קשו"ף והרמב"הרי. הלכה כבית הלל

, שמא ימשך אחר שולחנו, ף ניתן להבין שחיוב שבעה על שבעה מדרבנן"מדברי הרי. כבית שמאי .ם משמע שסוכה שאין לה שבעה על שבעה פסולה מהתורה"אבל מהרמב

, אינו יוצא ידי חובתו מהתורה, סובר שהיושב בסוכה ושולחנו בתוך הבית]ה דאמר"סוד[' תוס סובר שיוצא ]'ה מתני"באלפס ד: יב[ן "הר. שלדעתם חכמים הפקיעו את המצוה, ת שמאילשיטת בי .ורק לא קיים מצות סוכה כראוי וכרצון חכמים, ידי חובתו

הלכהעיין ביאור [שסוכה שאין לה שבעה על שבעה פסולה ', כפי שמפורש בגמ, פוסק]א' תרלד סע' סי[ע "השו

מביא שהאחרונים הסכימו ]א"סק[המשנה ברורה . ]רה או מדרבנןהאם פסולה מהתו, ה פסולה"הלכה ד . ורוחבה פחות משבעה טפחים פסולה, טפחים רבועים49שסוכה ששטחה , ]ח"שלא כדעת הב[

. ם שהיושב בסוכה ושולחנו בתוך הבית אינו יוצא ידי חובתו"ף וכרמב" פוסק כרי]ד' סע[ע "השוולא , יוצא ידי חובתו, חן בסוכה ומקצתו בבית פוסק שאם מקצת השול]ו"סק[המשנה ברורה

.חיישינן שמא ימשך אחר שולחנו ]-השע[ יא כסלו : תאריך . מסכת סוכה ד, סוכההלכות

116 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

סוכה גבוהה מעשרים אמה וממעט אותה בתבן ועפר

רקעכשהתבן . רדנה באפשרות למעט את גובה הסוכה על ידי כרים וכסתות או על ידי תבן ועפ' הגמ

וודאי שהם ממעטים את , הם חלק מהמבנה, והעפר משמשים כמילוי המיועד לשינוי מבנה השטחנשאלת השאלה האם גם תבן ועפר הנמצאים בסוכה לצורך אחסונם יכולים למעט . גובה הסוכה .מגובה הסוכה

מקורות

"הרי הוא כסתם תבן ולא בטיל... היתה גבוהה מעשרים אמה. "ד-:ג. א תבן ואין עתיד לפנותו, תבן וביטלו, ג דבטלינהו"ואע, ה לא הוי מיעוט"י ד" רש.ב

"עפר וביטלו... אמה ובא למעטה בכרים וכסתות' היתה גבוהה מכ", באלפס: ף א" רי ה תבן"ן ד" ר ב' ש סי" רא ה פסקא"וסוד, ה היתה גבוה למעלה מעשרים ובא למעטה"א ד" ריטב

ג"ד הי"כה פסו' ם הל"רמב. ג ]יג, ק יא"ס: בעיקר[ד ומשנה ברורה -ג' תרלג סע' ע סי"שו. ד

ה היתה גבוה"דא "הריטבג דבטלינהו בטלה דעתו אצל "היתה גבוה למעלה מעשרים ובא למעטה בכרים וכסתות לא הוי מיעוט ואע

מחלוקת רבי יוסי כל אדם תבן ובטלו הוי מיעוט וכל שכן עפר ובטלו תבן ואין עתיד לפנותו ועפר סתם י שבטלו שם לכל שבעת הימים של חג ואין עתיד לפנותו כל ימי החג אלא שהביטול הוא שאמר "פרש. ורבנן

נ דהא ביטול לגמרי משמע לעולם "ול, ואין עתיד לפנותו שלא אמר כן אלא שכך הוא בדעתו, כן בפיו בפירוש) 'ט ב"י( עולמית כדכתיבנא בפרק לא יחפור סתמא ולגבי מיעוט חלון שלא להביא את הטומאה בעינן ביטול

וכיון שכן הוא הדין למיעוט , ה לענין טומאה רצוצה"ל התם ה"י ז"גבי רקיק אינו ממעט בחלון וכדפרשותו דכיון דלא בטלינהו אלא לשבעת ימי החג מה לי אם אמר כן , סוכה דהא מדמינן להו אהדדי בשמעתיןדברים שבלב אינן דברים שאין אומרים כן אלא בנדרים הקדשות בפיו או לא אמר כן דבהא ליכא למימר

והנכון דבטליה היינו שבטלו שם , ותנאים וכיוצא בהם אבל לענין שום בטול גלויי דעתא הוי כאמירה בפהולענין , ואין עתיד לפנותו היינו שאין עתיד לפנותו כל שבעת ימי החג לענין סוכה, לעולם בין בפיו בין בלבו

ג דבטלינהו ביטול עולמית לא הוי "והיינו דאמרינן דכרים וכסתות אע, זמן שהטומאה בביתטומאה כלמיעוט דבטלה דעתו אצל כל אדם ואין דרך שום אדם לבטל כלי תשמישו לעולם דאלו לשבעת ימי החג

.אפשר דמבטל ליה

ה פסקא"סודא "ריטבדבן ) 'א' כ(תיקשי למאי דאמרינן בבבא בתרא לא , והא דאמרינן בשמעתין דלגבי טומאה בעינן ביטול עולםדטעמא דבעינן ביטול , ג דליכא ביטול אלא ליומו"שמונה ממעט בחלון בשבת שהוא אסור לטלטלו אע

א לו לימלך ליטלו אפילו ביטול יומו הוי "לעולם כדי שלא ימלך ליטלו אבל בבן שמונה שאסור לטלטלו וא .ו"מפי רבינו נר, ביטול

הסבר הסוגיה

תבן ואין . תבן ובטלו הוי מיעוט וכל שכן עפר ובטלו... היתה גבוהה מעשרים אמה ובא למעטה" ..]ד-:ג' גמ[" יוסי ורבנן' עתיד לפנותו ועפר סתם מחלוקת ר

לא ניתן למעט בכרים וכסתות אפילו , שלדעת רבנן ניתן למעט בעפר ותבן שביטלם, אומרת' הגמ

וכך משמע , )ה תבן ואין עתיד לפנותו"ד(י "כך מפורש ברש[ שלא ביטלם ולא ניתן למעט בעפר ותבן, כשביטלםלדעת רבי יוסי . ] חולק ולדעתו ניתן למעט בעפר שאינו עתיד לפנותו)ה והא דתני"ד(א "הריטב. )באלפס: א(ף "מהרי

.ניתן למעט אף בעפר סתם ובתבן שאין עתיד לפנותואלא בכוונת האדם לבטלו בלבד , חומר הממעטלדעת רבנן מיעוט גובה הסוכה אינו תלוי בטיב ה

:רבי יוסי חולק בשתי נקודות. ]היה ניתן למעט אף בכרים וכסתות" בטלה דעתו"מפורש שלולא דין ' בגמ[ .ומספיק שאין דעתו לפנותו, לדעתו אין חובה לבטל את החומר. אותבן , א ממעט אף בסתםולכן הו, עפר מיועד למילוי. לדעתו מיעוט הגובה תלוי אף בטיב החומר. ב

.ולכן הוא ממעט רק כשאין עתיד לפנותו, אינו מיועד למילוישמבטלים את התבן , י לאורך כל הסוגיה מדגיש"רש". ביטלו"נחלקו הראשונים בפירוש המושג ]ה היתה גבוה"ד[א " והריטב]ב' ש סי"ברא[ה "הראבי, .]ד[ח "הר. והעפר לשבעת ימי החג בלבד

שצריך לבטל לעולם רק )ה פסקא"סוד(א "עיין בריטב[צריך לבטל את התבן והעפר לעולם ולדעתם , חולקים .]כדי שלא ימלך ליטלו באמצע החג

מפרש ". אין עתיד לפנותו"לבין , "ביטלו"מחלקת בין ' הגמ. מחלוקת זו גורמת למחלוקת נוספתי אינו "רש. שבעת ימי החג ב–" אין עתיד לפנותו"ו, לעולם–" ביטלו", ]ה היתה גבוה"ד[א "הריטב

117 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

אלא יש , שאין כאן רק הבדל בין אמירה בפה לבין כוונה בלב, י"אולי ניתן להסביר את שיטת רשרבנן סוברים שניתן למעט את גובה הסוכה רק כשדעתו להניח את . הבדל בין שני סוגי כוונות

סובר שרק אמירה י"רש[ולא כשדעתו להניחם שם לצורך איחסונם , התבן והעפר כמילוי לסוכהאין צריך אמירה , אמנם נראה פשוט שאם מתכוון לבטלם לעולם. מפורשת בפה מגדירה את העפר כמילוי לסוכה

.רבי יוסי חולק ולדעתו אם מאחסן אותם למשך כל ימי החג הם ממעטים את הסוכה, ]בפהמותנת , לויאבל לדעתם הגדרת העפר והתבן כמי, י"ח וסיעתו מסכימים עם עיקר שיטת רש"הר

.בכך שיבוטלו לעולם

סיכוםולא שהסוכה משמשת , לדעת רבנן מיעוט גובה הסוכה מותנה בכך שהחפץ משמש למילוי הסוכה

לדעת רבי יוסי תבן ועפר יכולים למעט אף כשהם נמצאים בסוכה למטרת . כמקום איחסון לחפץ .איחסון

הלכההמשנה . הסוכה רק בתבן ועפר שביטלם בפיו פוסק שניתן למעט גובה]ד-ג' תרלג סע' סי[ע "השו

]ג"סקי[והוא , אומר שהאחרונים נוטים להקל שמספיק לבטלם לשבעת ימי החג]א"סקי[ברורה .ולא צריך לבטל בפיו, מביא יש אומרים שמספיק לבטל בלבו

]+השע[ יא כסלו : תאריך . מסכת סוכה ד, סוכההלכות

שמקצתו במקום כשר ומקצתו במקום פסולסכך): 3(דיני הרשות

רקע

מקצתו מעל , סוגייתנו עוסקת בסכך שמקצתו מעל עשרים אמה ומקצתו מתחת לעשרים אמהאבל אחד מהם סותר , הדינים בסוגייתנו ברורים. עשרה טפחים ומקצתו מתחת לעשרה טפחים

.בעירובין המחדשת דין שקשה להבינו' גמ

מקורות "ואין אדם דר בדירה סרוחה... אמה' מעשרים אמה והוצין יורדין בתוך כהיתה גבוהה. "ד. א " חלל מבוי תנן... מקצת קורה בתוך עשרים: "ג-.עירובין ג. ב

ה אי"עירובין ד' תוס, ה והוצין"סוכה ד' תוס ] הדברהמרחיב בהסבר, ה היתה גבוה למעלה מעשרים"א ד"מקור הדברים בריטב[ה היתה "באלפס ד: ן א" ר ג"ד הי"סוכה פ' ם הל"רמב. ג ה האי דאמרינן היתה גבוה עשרה טפחים"א ד"ריטב. ד

"]כדי שלא יצר לו בישיבתו["... ב "ה ה"סוכה פ' ם הל" רמב ט ומשנה ברורה, ב' תרלג סע' ע סי"שו. ה

ה האי דאמרינן היתה גבוה עשרה טפחים"דא מסכת "ריטבפחים והוצין יורדין לתוך עשרה סבר אביי למימר אם חמתן מרובה האי דאמרינן היתה גבוה עשרה ט

אלא דסבר , פסולה דהא ליכא חלל עשרה) 'מכ(ג דהתם לכולי עלמא מקצת סכך למטה "ואע. מצלתן כשרהנ בהא לא חשיבי וכמאן "אביי דשאני הני הוצין שהם טפלין למעלה וכי היכי דלא חשיבי בהא דלעיל ה

דשאני הכא דבעי חלל עשרה פנוי מסכך דלא להוי דירה סרוחה ולגבי הא לא ל רבא"וא, דליתנהו דמיולא , אמרינן כמאן דליתנהו דהא חזינן דאיתנהו ועבדי לה דירה סרוחה ולפיכך אפילו בדיעבד פסולה

.ל"כנ, ל"לכתחילה בלבד כדעת מקצת החכמים ז

הסבר הסוגיה" ..]ד' גמ[" מה אם צלתם מרבה מחמתם כשרהא' היתה גבוהה מעשרים אמה והוצין יורדין בתוך כ

" ..]עירובין ג' גמ[" כשר... רבא אמר... מקצת סכך בתוך עשרים ומקצת סכך למעלה מעשרים

הסוכה כשרה רק אם צלתם , אמה' אומרת שסכך הגבוה מעשרים אמה והוצין יורדין בתוך כ' הגמה מעשרים אמה אינו כשר הסכך שלמעל. לכאורה דין זה פשוט. של ההוצין מרובה מחמתם

.הסוכה כשרה, ולכן אם למטה מעשרים אמה יש מספיק סכך כדי להכשיר את הסוכה, לסיכוך, מפני חשיבות הסוגיה נדון בה תחילה. .]ג[זו סותרת סוגיה בעירובין ' הראשונים מקשים שגמ

. ואחר כך ניישבה עם סוגייתנו

118 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

מקצת סכך בתוך עשרים ומקצת סכך ,ריםמקצת קורה בתוך עשרים ומקצת קורה למעלה מעש" סוכה , מאי שנא במבוי דכשר דאמרינן קלוש. אמר רבה במבוי כשר בסוכה פסול,למעלה מעשרים הכא נמי אי קלשת הויא לה קורה . אי קלשת הויא לה חמתה מרובה מצילתה?נמי לימא קלושחך נעשית צילתה מרובה הכא נמי על כר, אלא על כרחך נעשו כשפודין של מתכת,הניטלת ברוח

".מחמתה, ומתירה לטלטל במבוי, רבה פוסק שקורה שמקצתה בתוך עשרים ומקצת למעלה מעשרים כשרה

דנה מה ההבדל בין סכך לבין ' הגמ. וסכך שמקצתו בתוך עשרים ומקצתו למעלה מעשרים פסול חשש דרבנן שמא ופסקו של רבה בנוי על, ומגיעה למסקנה שמעיקר הדין אין הבדל ביניהם, קורה

סוכה דאורייתא ומבוי [ובחשש דרבנן יש חילוק בין סוכה לבין קורה , המקצת שפחות מעשרים ינשור .]ובמבוי הרבים מזכירים אחד לשני, בסוכה אין מי שיזכיר לו, דרבנןבקורה יש . כיוון שהחילוק בין קורה לבין סכך הוא חילוק פשוט ומוכרח, זו אינה ברורה כלל' גמ

קורה שמקצתה . והיא צריכה לעמוד ברוח, היא צריכה להיות פחות מעשרים אמה, הלכותשתי , אכן. ולכן היא כשרה, עומדת בשני תנאים אלו, בתוך עשרים אמה ומקצתה למעלה מעשרים אמה

אבל זו אינה סיבה לפסול , היכולת שלה לעמוד ברוח מצויה הוא בסיוע החלק שמעל עשרים אמה .ציאות החלק שבתוך עשרים אמה עומד ברוח מצויהשהרי במ, את הקורה

. וצלתו חייב להיות מרובה מחמתו, הוא חייב להיות בתוך עשרים אמה, גם בסכך יש שתי הלכותשהרי , אינו עומד בשני תנאים אלו, סכך שמקצתו בתוך עשרים אמה ומקצתו מעל עשרים אמה

ואינו יכול , על עשרים אמה פסולוהחלק שמ, חמתו מרובה מצילתו, המקצת שבתוך עשרים אמהנתאר לעצמנו . לחידוד ההבדל ביניהם נוסיף נקודה נוספת[להצטרף להכשרו של הסכך שבתוך עשרים אמה

, וחצי טפח עומד מתחת לעשרים אמה וחצי טפח עומד מעל עשרים אמה, שיש הלכה שקורה חייבת להיות בעובי טפחבענייני חוזק ועמידות ניתן להעזר בחלק ! ?"טפח מתחת לעשרים אמהנעשה כאילו כל ה"האם נעלה על דעתנו לומר

. ]אבל בענייני כשרות הסכך לא ניתן להעזר בחלק הפסול שמעל עשרים, שמעל עשרים אמה, הראשון מאמץ את ההבנה שבבסיס הקושיה, מביא שני תירוצים לשאלה זו]ה אי"ד. עירובין ג[' תוס

:והשני דוחה הבנה זווחמתו של , רש שסוכה שמקצת הסכך בתוך עשרים ומקצת הסכך למעלה מעשריםי מפ"ר. א

רבה המכשיר מהתורה סוכה . הסוכה פסולה מהתורה, הסכך שבתוך עשרים מרובה מצילתועוסק בסכך שהחלק מתחת עשרים אמה צלתו , שמקצתה מעל עשרים אמה ופוסלה מדרבנן בלבד

הסכך שמעל . ה הוא יתפזר ברוח מצויהאלא שללא הסכך שמעל עשרים אמ, מרובה מחמתו .ולכן דין סכך זהה לדין קורה, עשרים אמה נותן לסכך שבתוך עשרים אמה יכולת עמידות

אפילו , רבה מכשיר מהתורה סכך שמקצתו בתוך עשרים אמה ומקצתו מעל עשרים אמה. בם אמה שסכך מעל עשרי', מסביר התוס. כשחמתו של הסכך שבתוך עשרים אמה מרובה מצלתו

לשיטת רבא שפסול סוכה מעל [ולכן הוא יכול להצטרף לסכך שבתוך עשרים אמה , אינו סכך פסולמקצת הסכך מספיק להגדיר את הרשות כרשות של פחות , ההסבר ברור, עשרים אמה אינו דין בסכך אלא דין ברשות

, עשרים אמה הוא דין בסכךלשיטת רבה שפסול סוכה מעל . ולכן כל הסכך מצטרף להצללת הסוכה, מעשרים אמהאבל גם , שאינו פוסל את הסוכה, לבין סכך מעל עשרים אמה, הפוסל את הסוכה, צריך לחלק בין סכך המקבל טומאה

. ]הוא יכול להצטרף לסכך שבתוך עשרים אמה, כיוון שסכך זה אינו חפצא של סכך פסול. אינו מכשירה . מאמצים הסבר זה]ה היתה גבוה"א סוכה ד"טברי, ה הכא נמי"ד. א עירובין ג"רשב[חכמי ספרד

שסכך שמעל , לפי הפירוש השני. זו' סוגייתנו סותרת גמ, בעירובין' לגמ' לפי שני ההסברים של תוס

סוגיה זו סותרת את סוגייתנו המכשירה הוצין , עשרים אמה מצטרף לסכך שבתוך עשרים אמהשסכך מעל עשרים , הפרוש הראשוןלפי . יורדים מתחת לעשרים רק כשצלתם מרובה מחמתם

המכשירה הוצין , סוגיה זו סותרת את סוגייתנו, אמה אינו מצטרף לסכך מתחת לעשרים אמה: שים לב[למרות שללא הסכך שמעל עשרים אמה הם אינם עומדים ברוח , שצלתם מרובה מחמתם

והיא תלויה בלישנות , רה בדין דרבנןלפי הפירוש הראשון הסתי. הסתירה בין הסוגיות בדין תורה, לפי הפירוש השני .]'השונות בגמ

הכא יש לנו להכשיר : " מתרץ את הסתירה לפי הפירוש הראשון]ה והוצין"בעירובין שם ובסוכה ד[' תוס אין לפסול -" יותר שיש רוב הוצין וראויין הן להתקיים בקל כך אם היה שם דבר הסומכת

מבחינה , ותם מספיק גדולה לאפשר להםכיוון שכמ, כשצלתם של ההוצין מרובה מחמתם .לעמוד ברוח, עקרונית

הוצין יורדין לא חשיבי כסכך הלכך כל שחמתן : "ן מתרץ את הסתירה לפי הפירוש השני"הר, כשיש סכך המתחיל בתוך עשרים וממשיך למעלה מעשרים–" מרובה מצלתן כמאן דליתנהו דמו

אבל כשהסכך ממוקם למעלה , עשריםניתן לצרף את הסכך שלמעלה מעשרים לסכך שבתוך "וכמאן דליתנהו דמו, הם אינם חשובים סכך, מעשרים והוצין יורדין למטה

בעירובין ' בגמ. מעלה אפשרות נוספת לתרץ את הפירוש השני]ה היתה גבוהה"תרלג ד' סי[ח "הבכך ולכן הס, חלקו בתוך עשרים אמה וחלקו למעלה מעשרים אמה, מדובר שיש סכך אחד בלבד

בסוגייתנו מדובר שההוצין יוצרים . שלמעלה מעשרים אמה מצטרף לסכך שבתוך עשרים אמה . ושני סככים שונים אינם מצטרפים, סכך נוסף לסכך שלמעלה מעשרים אמה

119 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

אבל מסקנת הסוגיה אינה כרבה אלא כרבא , בעירובין לסוגייתנו' עסקנו בהשוואת שיטת רבה בגמגם קורה , רבא פוסק ששני המקרים". ה תנן חלל מבוי תנן חלל סוכזה וזה כשר: "האומר

שמקצתה בתוך עשרים אמה ומקצתה למעלה מעשרים אמה וגם סכך שמקצתו בתוך עשרים אמה אלא , אין הלכה שהסכך יהיה בתוך עשרים, לדעת רבא. כשרים, ומקצתו למעלה מעשרים אמה

לל עשרים אמה כל הסכך שמעליו כשהח. ההלכה שחלל הסוכה וחלל המבוי יהיו עד עשרים אמה .ולכן אף הסכך שמעל עשרים אמה מצטרף להכשר הסוכה, כשר

ואין , אבל הוא סותר את סוגייתנו הפוסלת הוצין היורדים בתוך עשרים אמה, פסקו של רבא ברורן "א והר"הריטב, א"לדעת הרשב. וההוצין מצטרפים לסכך, אומרים שחלל הסוכה הוא עד ההוצין

, הוצין אינם חשובים. בעירובין' אין סתירה בין סוגייתנו לגמ, שהוצין אינם חשוביםהמסבירים י שלא חילק בין "אבל לדעת ר. ולכן חישוב חלל הסוכה הוא עד הסכך שלמעלה מעשרים אמה

, סובר שההוצין אינם נראים כיחידה אחת עם הסכך' שתוס, נראה לפרש. קשה, הוצין לבין סכךולא עד , יש לחשב חלל סוכה עד הסכך שצלתו מרובה מחמתו, ם שוניםוכיוון שיש שני סככי

.]מהו הרווח להגדיר את הסכך כשניים, )ז אות ב"תרלג משב' סי(עיין פרי מגדים [ההוצין שחמתם מרובה מצלתם היתה גבוהה עשרה טפחים והוצין יורדין לתוך עשרה סבר אביי למימר אם חמתם מרובה "

..]ד' גמ[" רבא הא דירה סרוחה היא ואין אדם דר בדירה סרוחהמצלתם כשירה אמר ליה

. האם היא פסולה מהתורה או מדרבנן, נחלקו הראשונים בדין סוכה שהוצין יורדין לתוך עשרה שלא יהיו הוצין ועלין של סכך יורדין לתוך וצריך להזהר: " פוסק]ב"ה ה"סוכה פ' הל[ם "הרמב

מלשונו משמע שסוכה אינה נפסלת כשהוצין יורדים –" תועשרה טפחים כדי שלא יצר לו בישיבאבל הוא , מביא דעה כזו]ה האי"ד[א "הריטב. אלא רק לכתחילה יש להזהר בכך, לתוך עשרה

.וסובר שהוצין היורדים לתוך עשרה פוסלים את הסוכה אפילו בדיעבד, דוחהחייבת להיות ראויה רשות הסוכה . הפסול של סוכה הפחותה מעשרה טפחים הוא מדין רשות

א סובר "הריטב. אפילו לדירת עראי, וסוכה הפחותה מעשרה טפחים אינה ראויה לדירה, לדירהלמרות שמבחינה , גורמים שהסוכה אינה ראויה לדירה, שסוכה שהוצין היורדים לתוך עשרה

, ולדעתו כשאין חלל עשרה הדירה אינה ראויה לדירה, ם חולק"הרמב. פורמאלית יש חלל עשרה, אלא היא דירה סרוחה, הסוכה ראויה לדירה, אבל כשיש חלל עשרה והוצין יורדים לתוך עשרה

.ודירה סרוחה פסולה רק מדרבנן

סיכוםאבל סכך , סוכה מעל עשרים אמה פסולה מפני שהרשות שנוצרת אינה יכולה לשמש כדירת עראי

, ו יכול להיות גבוה מעשרים אמהשחלל הסוכה אינ, לפיכך סובר רבא. מעל עשרים אמה אינו פסולולדעתו הסכך , רבה אינו מודה לדינו של רבא. אבל הסכך אפילו גבוה יותר מעשרים אמה כשר

אבל גם הוא מודה שסכך למעלה מעשרים אמה אינו חפצא של , צריך להיות בתוך עשרים אמה עשרים אמה שסכך מעל, א"א והריטב"וזו דעתם של הרשב', לפיכך יש דעה בתוס. סכך פסול

אבל לדעתה הסכך אינו , מודה שהסכך אינו סכך פסול, גם הדעה החולקת[מצטרף לסכך שבתוך עשרים אמה .]ולכן אינו מצטרף לשיעור סכך, סכך כשר

:בצירוף הסוגיה בסוכה עם הסוגיה בעירובין מקבלים את המסקנות הבאות

שהתורה , כולו כשר, שריםשסכך שמקצתו בתוך עשרים ומקצתו למעלה מע, הלכה כרבא. א .הקפידה רק על חלל הסוכה שלא יהיה למעלה מעשרים אמה

ובחצי השני יש חלל עשרים , כך שבחצי סוכה אין חלל עשרים אמה, סוכה שהסכך שלה משופע. בהסכך מעל עשרים אמה מצטרף , א"א והריטב"ולפי דעת הרשב', לפי הדעה השניה בתוס. אמה

י הסכך שמעל עשרים אמה אינו מצטרף "לדעת ר. כל הסוכה כשרהו, לסכך שבתוך עשרים אמה .]ניתן לערער על מסקנה זו[ פסולה –וחצי הסוכה שתחתיו , לסכך שבתוך עשרים אמה

א "לדעת הרשב. הסוכה פסולה, הוצין היורדים בתוך עשרים אמה וחמתם מרובה מצלתם. גהסוכה פסולה ' לדעת התוס, ת סכךכיוון שהוצין אינם חשובים להיו, א הסוכה פסולה"והריטב

.כיוון שההוצין אינם מהוים יחידה אחת עם הסכך שלמעלה מעשרים אמה

הלכהסוכה שהוצין יורדים למטה , פוסק את שתי ההלכות של סוגייתנו]ט, ב' תרלג סע' סי[ע "השו

, וסוכה שהוצין יורדים למטה מעשרה פסולה, מעשרים אמה כשרה רק כשחמתם מרובה מצלתם פוסק כרבא שסוכה שחללה עשרים אמה כשרה ]א' סע[ע "השו. אפילו כשחמתם מרובה מצלתם

.אפילו כל הסכך שלה למעלה מעשרים אמה ]השע[ יב כסלו : תאריך : ד-.מסכת סוכה ד, סוכההלכות

120 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

דופן פחותה מעשרה טפחים וחקק להשלימה לעשרה טפחים): 1(דיני דפנות

רקעבדין דופן . יתנו עוסקת בדיני דפנות והיא מכשירה דופן עקומה ודופן שנוצרה על ידי דין לבודסוגי

נעסוק בדין . כיוון שהסוגיות בהמשך הפרק מרחיבות בדינים אלו, עקומה ולבוד לא נעסוק כעת .תוך כדי התמקדות בהשוואה בין דופן סוכה לבין מחיצה בשבת, חקק להשלים דופן לעשרה

מקורות

"משלשה טפחים אין אי לא לא... היתה גבוהה מעשרים אמה ובנה בה איצטבא כנגד: "ד-.ד. א " י דמו"י כרה"וחורי רה... 'גופא אמר רב בית שאין תוכו י: "שבת ז. ב

]'אלא בד, על גגו, ה וקירויו משלימו"ד' י בעמוד א"הסבר דינו של רב ברש[ ותוספות ישנים שם, ה ואם"שבת ד' תוס. ג

..."ק דשבת גבי בית שאין תוכו עשרה"ת בפ"וא", ה פחות"סוד: סוכה ד' תוס ה פחות"באלפס ד: ן א" ר טו- יד' ד הל"סוכה פ' ם הל"רמב. ד ]ט"סקכ: בעיקר[י ומשנה ברורה , ז- ה' תרלג סע' ע סי"שו. ה

הסבר הסוגיה' חקק ולכותל גהיתה פחותה מעשרה טפחים וחקק בה כדי להשלימה לעשרה אם יש משפת "

. :]ד-.ד' גמ[" טפחים פסולה פחות משלשה טפחים כשרה

אמות ' שואלת מדוע בדין איצטבא מכשירים דופן יותר מעשרים אמה המרוחקת פחות מד' הגמ' עונה הגמ? מכשירים רק כשהדופן סמוכה פחות משלשה טפחים לחקק, ובדין חקק, מסכך כשר

חסרון . וחסרונה בסוגיה שהיא מרוחקת מהסכך הכשר,"שם דופן"שלדופן מעל עשרים אמה יש לדופן פחות מעשרה טפחים אין . המחברת את הדופן לסכך, "דופן עקומה"זה ניתן לתקון על ידי

איחוד זה נעשה רק על , צריכים לאחד אותה עם החקק, "שם דופן"וכדי להעניק לה , "שם דופן" . בפחות משלשה טפחים, ידי דין לבוד

בסוגייתנו מפורש שמצרפים חקק לדופן . סותרת את סוגייתנו:]ז[בשבת ' מקשים שהגמהראשונים

בית שאין תוכו עשרה : "בשבת אומרת' הגמ. רק אם אין ביניהם שלשה טפחים, פחות מעשרהאמר . אמות' בתוכו אין מטלטלין בו אלא בד, וקרויו משלימו לעשרה על גגו מותר לטלטל בכולו

אומרת שבית שאין בו חלל ' הגמ". והשלימו לעשרה מותר לטלטל בכולו' על ד'אביי ואם חקק בו דאינו רשות , כך שמחיצתו החיצונית עשרה טפחים, אבל גובהו עם הגג עשרה טפחים, עשרה טפחים

זו ' מגמ. היחיד ואין לטלטל בתוכו אלא אם חוקק בו חקק של ארבעה טפחים על ארבעה טפחים .ה צמוד לקירות הביתמשמע שאין צורך שהחקק יהי

או על ידי חילוק בין המציאות , ניתן לתרץ סתירה זו או על ידי חילוק בין דין שבת לבין דין סוכהא "רשב, ה ואם"ה פחות ושבת ד"סוכה ד' תוס[רוב הראשונים . שבסוגייתנו לבין המציאות שבמסכת שבת

]יא' ש שבת סי"רא, ה פחות"באלפס ד: ן א"ר, ה היתה פחותה מעשרה טפחים"א ד"ריטב, ה ואם חקק"שבת ד . ישנים הולכים בדרך השניה:]שבת ז[' תוס, הולכים בדרך הראשונה

שתי , ובדין שבת יש הלכה של מחיצה, רוב הראשונים מפרשים שבדין סוכה יש הלכה של דופן רשות שיהיה דבר החוצץ בין, יסוד דין מחיצה בשבת. אבל אינן זהות, ההלכות הללו דומות זו לזו

. יצירת מבנה המכיל בתוכו דפנות וסכך, יסוד דין דופן בסוכה. היחיד לבין הרשות שסביבוודפנות סוכה הן חלק , אלא רק מבדילות בינה לשטח שמסביב, מחיצות שבת אינן חלק מהרשות

מבדילים בין השטח , הקירות החיצוניים של הבית שגובהם עשרה טפחים, לפיכך. מהרשות. למרות שהם מרוחקים ממנו, ומגדירים שטח זה כרשות היחיד, ולם מסביבשבחקק לבין הע

אינן יכולות להצטרף עמו לרשות , וכשהן מרוחקות מהחלל, דפנות סוכה הן חלק ממבנה הסוכהשהקיר החיצוני , כפי שנאמר כאן, יש ראשונים האומרים. דין מחיצה בשבת מובא בראשונים בשני ניסוחים[אחת

שניתן לצרף את הקיר הפנימי , האומרים)165ועיין הערה . ה אם חקק"ן שבת ד"הר' חי(יש ראשונים . ותמשמש מחיצה לרשאלא רק הלכה של מחיצה , בשבת שאין הלכה של דופן, הדופן חייבת להיות שלמה, בסוכה שיש הלכה של דופן. לחקק

. ]ניתן לצרף שני חלקי מחיצות למחיצה, החוצצת בין הרשותההבדל . ובשניהם צריכים מחיצה שלמה של עשרה טפחים, מתרץ ששבת זהה לסוכהישנים' התוס

, שיש קיר חיצוני בגובה עשרה טפחים, בשבת מדובר' שבגמ, בסוכה' בשבת לבין הגמ' בין הגמבסוכה ' ואילו בגמ, כרשות היחיד]אם יש בו חלל של עשרה טפחים[המגדיר את כל השטח שבתוכו

.ולכן צריך לחבר את החקק לקיר הפנימי, י בגובה עשרה טפחיםשאין קיר חיצונ, מדוברשהקיר , הסוכה פסולה, לדעת רוב הראשונים בסוכה אף אם יש קיר חיצוני של עשרה טפחים

. ישנים אם יש קיר חיצוני של עשרה טפחים הסוכה כשרה' ולדעת תוס, החיצוני אינו סמוך לסכךשהרי הלכה זו מפורשת , כה של דופן סמוכה לסכךשהראשונים אינם חולקים בהל, נראה להסביר

רוב הראשונים סוברים שסכך זה אינו . מחלוקתם כיצד לראות את הסכך שמחוץ לחקק. .]יז[' בגמ

121 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

סיכום

:בסוגייתנו התחדשו שתי הלכות בגדרי דופן סוכה. אבל יש הבדל מהותי ביניהן, דופן מעל עשרים אמה ודופן פחות מעשרה טפחים פסולות לסוכה. א

. לסוכהופסולה רק מפני שהיא תוחמת רשות הפסולה, דופן מעל עשרים אמה היא דופן גמורה .והיא פסול בחפצא, דופן פחות מעשרה טפחים אינה דופן

בשבת . אבל יש ביניהן הבדל מהותי אחד, למחיצות שבת ולדפנות סוכה יש הרבה דינים זהים. בואילו בסוכה זקוקים לדופן המהוה , זקוקים למחיצה החוצצת בין רשות היחיד לסביבתה בלבד

.ופסולה בסוכה, מהרשות היא מחיצה כשרה בשבתלפיכך מחיצה הרחוקה. חלק ממשי בסוכה

הלכהואינו מתייחס למחלוקת הראשונים במקרה שיש , פוסק את דין סוגייתנו]ט' תרלג סע' סי[ע "השו

.קיר חיצוני הגבוה עשרה טפחים

]+השע[ יג כסלו -יב: תאריך : מסכת סוכה ד, סוכההלכות

גוד אסיק): 2(דיני דפנות

רקעבסוגיה זו אנו ממשיכים בנקודה . בסוגיה הקודמת עסקנו בהבדל בין דפנות סוכה למחיצות שבת

.ואנו צריכים לברר האם הדיון של הסוגיה מתייחס לדין סוכה בלבד או תקף אף בהלכות שבת, זו

מקורות "ושלישית אפילו טפח... היתה גבוהה מעשרים אמה ובנה בה עמוד שהוא גבוה עשרה: "ד. א ה מחלוקת על שפת הגג"י ד"רש. ב

דיומדי, אבל, ה סבר"ד' תוס ]שני הדיבורים[ה וגרסי תו "באלפס ד. ן ב"ר. ג

ורב נחמן אמר, תנו רבנן נעץ, ל רבא"א, ויש בו, ה היתה גבוהה"א ד" ריטב ובנה בה עמוד' ה היתה גבוהה מכ" מאירי ד

ד" והשגת הראב]בסופה[יד , יא' ד הל"סוכה פ' ם הל"רמב. ד ]א"סקל: בעיקר[ו ומשנה ברורה ' תרל סע' ע סי"שו. ה

ה היתה גבוהה"דא "ריטבדבפחות מעשרה לא אפשר לומר גוד אסיק ' פי. היתה גבוהה מעשרים אמה ובנה בה עמוד גבוה עשרה

.וכן עיקר, מחיצתא דהא ליכא מחיצה למטה מעשרה .דקסבר דמחיצת סוכה בהא מיהת כדין שבת' פי. ק מחיצתאויש בו הכשר סוכה סבר אביי למימר גוד אסי

ר מחיצות הנכרות ונראות עמה מה שאין כן בשבת דלא "מורי נ' פי. ל רבא בעינן מחיצות הנכרות וליכא"א] כולי עלמא[דאי לא תימא הכי , בעינן נראות עמה כל היכא דנראות ונכרות דהא ודאי בעינן אף לענין שבת

דהא לדינא דאורייתא , רי הים מקיף אותה דעמוק כמה ואמרינן גוד אסיק מחיצתאהוי רשות היחיד שהכל שמוקף מחיצות אפילו יותר מבית סאתים כל מה שאפשר ואפילו בידי שמים ושלא לדירה כלל רשות

אלא ודאי דמחיצות הים לא חשיבי , )י(ה"היחיד גמורה היא כדמוכח בדוכתה ואם כן לא משכחת ר .ו"מפי מורי הרב נר, ן נראות ונכרות ואין האדם רואה עצמו בתוך מחיצותמחיצות לפי שאי

ה לא אמרינן בה דופן עקומה דכיון שגבוה "דהא דעמוד אפילו בשעומד תוך ארבע אמות הוא ואפ' ויש שפי' וכן פי, עשרה וראוי להיות במוקף מחיצות לענין שבת הרי חלק רשות לעצמו ואין לומר בו דופן עקומה

אמות אמרינן דופן עקומה והכא בשיש בו ' ל דבתוך ד"ו מפרש בשם רבותיו ז"אבל מורי הרב נר, ותבתוספ .וכן עיקר, אמות דליכא למימר הכין' ד

יעקב מכשיר וחכמים פוסלים אמר רב הונא מחלוקת על שפת הגג ' קונדסין וסיכך על גבן ר' תנו רבנן נעץ דבא דאמר גבי עמוד דלא אמרינן הכי שאני הכא דאיכא מחיצות לר' ואפי. יעקב סבר גוד אסיק מחיצתא' דר

ורבנן סברי דלא אמרינן גוד אסיק מחיצתא דהכי נמי לא הוו מחיצות , עשויות למטה והוו מחיצות הנכרותדברי הכל , אבל באמצע הגג דליכא למימר גוד, ואתיא כרבא ודלא כאביי דהוה מכשר אף בעמוד, הנכרות . משלשה טפחים דגוד ולבוד לא אמרינןואפילו בפחות, פסולה

ואמרינן איבעיא להו באמצע הגג מחלוקת , כך גירסת הספרים שלנו. ורב נחמן אמר באמצע הגג מחלוקתומסתברא דהלכתא כרבא דלא אמרינן גוד אסיק כלל וכרבנן דלא מכשרי אלא בשתים . ו"עד תיק] 'וכו[

ף שלא הביא בהלכותיו כלום "וזה דעת רי, בהדיאכהלכתן ושלישית אפילו טפח כדאיתא באידך מתניתא

122 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

ובנה בה עמוד' ה היתה גבוהה מכ"מאירי ד

אמות שאין כאן הלכות דופן עקומה אף ' רוח דובנה בה עמוד גבוה עשרה ויש ממנו לכל' היתה גבוהה מכבזו פסולה ואין אומרין הואיל ועמוד זה גבוה עשרה הרי ארבע רוחותיו מחיצות הם ונכשיר את העמוד

אמות ' הא כל שאין ד. מדין גוד אסיק מחיצות עד הסכך שאין אומרים גוד אסיק אלא במחיצות הניכרותיש פוסלין אף בזו שכל שהעמוד גבוה עשרה מקום בפני עצמו הוא מהם לכותל כשרה מהלכות דופן עקומה ו

ואין בו הלכות דופן עקומה וזו של איצטבא בשאינה גבוה עשרה וכן כתבוה קצת גאוני ספרד ואין הדברים ויש שואלים בשמועה זו ממה שאמרו במסכת שבת בפרק הזורק שאם זרק אבן על תל גבוה עשרה . נראין כן

ואין זו שאלה שבזו אי אתה צריך בה . הוא רשות היחיד אלמא לא בעינן מחיצות ניכרותבשבת חייב מפני שלגוד אסיק עד שתצטרך בה למחיצות ניכרות שאין הטעם אלא מפני שכל שגבוה עשרה ורחב ארבעה אינו תשמיש של בני רשות הרבים ודינו כרשות היחיד אף בלא מחיצות אבל בסוכה למחיצות אנו צריכים ואם

. הדבר צריך למחיצות ניכרותכן

הסבר הסוגיהסבר , היתה גבוהה מעשרים אמה ובנה בה עמוד שהוא גבוה עשרה טפחים ויש בו הכשר סוכה"

.:]ד' גמ[" אביי למימר גוד אסיק מחיצתא אמר ליה רבא בעינן מחיצות הניכרות וליכא

כשר לסוכה מדין , שבעהנחלקו אביי ורבא האם עמוד בגובה עשרה טפחים ברוחב של שבעה על . כיוון דבעינן מחיצות ניכרות, ורבא סובר שלא, אביי סובר שכן. גוד אסיק מחיצתא

":דבעינן מחיצות ניכרות"שתי שאלות נשאלות על דינו של רבא ?מהי מחיצה ניכרת. א ?או שהוא דין יחודי בהלכות סוכה, הוא דין כללי בהלכות גוד אסיק" מחיצות ניכרות"האם . ב

אף : " כותב])הראשון(' ה וגרסי"באלפס ד. ב[ן "הר. נפתח בשאלה הראשונה שנחלקו בה ראשונים בפירושעל גב דלגבי שבת אמרינן גוד אסיק לא אמרינן הכי לגבי סוכה דבעינן בה מחיצות הניכרות כעין

, צותן מזכיר את החילוק שראינו בסוגיה הקודמת בין שבת שזקוקה למחי"חילוקו של הר". דירהצריכים מחיצה המבדילה בין רשות היחיד לבין , ברשויות שבת. לבין סוכה הזקוקה לדפנות

במצות סוכה יש . ואף עמוד שמחיצתו אינה ניכרת מבדיל את הרשות שעליו ותוחמו, סביבתה .ופסולה לסוכה, ומחיצה שאינה נכרת אינה דופן, הלכות של דפנות

הוא דין כללי בהלכות " מחיצות ניכרות"ן וסובר ש"ולק על הר ח]אמה ובנה' היתה גבוהה מכ[המאירי כיון דבעינן מחיצות ניכרות , כיצד אנו אומרים שאין בעמוד גוד אסיק, ולכן הוא שואל, גוד אסיק

שהזורק אבן על תל גבוה עשרה טפחים חייב מדין זריקה מרשות .]שבת ק[' והרי מפורש בגמ, וליכאשבשבת אין צריכים , מתרץ המאירי. אין בתל מחיצות ניכרותלמרות ש, הרבים לרשות היחיד

ולכן אף תל שאין בו מחיצות , אלא שהמקום לא ישמש כתשמיש של בני רשות הרבים, למחיצות .מוגדר כרשות היחיד

אם אנו מבינים שמחיצה ניכרת היא . על רקע מחלוקת זו ניתן לנסות להגדיר מהי מחיצה ניכרת

פירוש הדבר , ]ן"כלשון הר[" כעין דירהדבעינן בה מחיצות ניכרות ", סוכההלכה ייחודית בהלכות אם אנו מבינים . והמחיצה ניכרת ליושב בתוכה, שכשרות סוכה תלויה בכך שהיא מוקפת מחיצותוממילא , שמחיצה שאינה ניכרת אינה מחיצה, שמחיצה ניכרת היא הלכה כללית בדין גוד אסיק

ולכן לא אומרים בו , שהרי כולו סתום, לעמוד אין מחיצות. רה שונהנקבל הגד, אין דין גוד אסיקואמרינן גוד אסיק מחיצתא , אבל לבית יש מחיצות ניכרות ליושבי הבית, גוד אסיק מחיצתא

. למרות שהמחיצות אינן ניכרות ליושב על הגג, להמשיך את המחיצות על גבי הגג

ניתן לגשת למחלוקת האמוראים והראשונים , "מחיצה ניכרת"בעזרת שתי הגדרות אלו למושג שרבי יעקב מכשירה וחכמים , בהסבר מחלוקת רבי יעקב וחכמים בדין סוכה של ארבעה קונדיסין

ורבי יעקב וחכמים נחלקו , רב הונא מפרש שמדובר בסוכה העומדת על שפת הגג. פוסלים אותה, סוכה העומדת באמצע הגגרב נחמן מפרש שמדובר ב. האם יש גוד אסיק בסוכה שעל שפת הגג . אלא לגודל דפנות הסוכה, ומחלוקתם אינה קשורה לדין גוד אסיק

ה "באלפס ד. ן ב"עיין ר. 'המשמיט את הגמ[ף "מהרי, נחלקו הראשונים בדעת רב נחמן בדין גוד אסיק ם"מהרמב. וכיוון שהספק לא נפשט אזלינן לחומרא, הסתפקה בדין זה' משמע שהגמ])השני(' וגרסי

שאף חכמים ' ולפיה פשיטא לגמ, משמע שיש לו גרסה אחרת]ועיין מגיד משנה, א"ד הי"סוכה פ' הל[ .מדין גוד אסיק מחיצתא, מודים שהסוכה כשרהולכן אף על גג בית , ף מחיצה שאינה ניכרת היא דין בסוכה בלבד"שלדעת הרי, על פי הסברנו יוצא

מפרש שמחיצה שאינה ניכרת היא דין כללי בגוד ם "הרמב. לא אומרים בסוכה גוד אסיק מחיצתא . ולכן סוכה שעל גבי שפת הגג כשרה, הדין נאמר בעמוד ואינו נאמר על גג בית, אסיק

סיכום

123 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

שהדיון , המאירי סובר. נחלקו הראשונים האם הדיון בסוגייתנו בדין סוכה או בדין גוד אסיקומהי הגדרה של מחיצה , ים גוד אסיקהאם רק במחיצה ניכרת אומר, בסוגיה בגדרי גוד אסיק

והדיון , ן סוברים שאף במחיצה שאינה ניכרת אומרים גוד אסיק מחיצתא"א והר"הריטב. ניכרת . האם דופן שאינה ניכרת בסוכה מוגדרת כדופן סוכה, בסוגיה בגדרי סוכה

לדעת . יקואין בסוכה דין גוד אס, שבסוכה חייבים בדפנות גמורות, ף מסקנת הסוגיה"לדעת הריובמקום שיש מחיצות , שאין הבדל בין סוכה לבין שבת בגדרי גוד אסיק, ם מסקנת הסוגיה"הרמבאמרינן גוד אסיק מחיצתא גם בשבת וגם , כלומר מחיצה החוצצת בין רשות אחת לשניה, ניכרות .]ם" את הרמב)א"ד הי"סוכה פ' הל(כך מפרש רבינו חיים הלוי [בסוכה

ם רבנן "לדעת הרמב. ף"על פי הסברו של הרי' אבל איני מבין את הגמ, ם ברורה לי" של הרמבהסוגיה על פי הסברו[נחלקו אביי ורבא האם יש גוד אסיק , ואחרי שנפסק כרבנן שיש, ורבי יעקב נחלקו האם יש דין גוד אסיק בסוכה

אין מקום למחלוקת , ת הגגשלדעת רבנן אין דין גוד אסיק אפילו על שפ, ף"אבל לשיטת הרי. במחיצה שאינה ניכרת .]אביי ורבא האם יש גוד אסיק בעמוד

הלכה, ם"והוא מביא את שיטת הרמב, פוסק שלא אומרים גוד אסיק בסוכה]ו' תרל סע' סי[ע "השו

. פוסק כדעה הראשונה]א"סקל[המשנה ברורה . כיש אומרים, שאומרים גוד אסיק בשפת הגג

]תייםשע[ יד כסלו -יג: תאריך : ו- :מסכת סוכה ד, סוכההלכות

סוכה שאינה גבוהה מעשרה טפחים): 3(דיני דפנות

רקעמהמקורות השונים ניתן . דנה מהו המקור שסוכה שאינה גבוהה מעשרה טפחים פסולה' הגמ

.ללמוד על מהות הדין

מקורות "ומהכי אתאי הלכתא לגוד ולבוד ודופן עק... ושאינה גבוהה עשרה טפחים: "ו-:ד. א ה וכתיב סוככים בכנפיהם"ד: ה, ה ותניא מעולם לא ירדה שכינה למטה"ד. י ה"רש. ב

ה עשרה"ד' תוס ותניא מעולם לא ירדה שכינה למטה, ה פיסקא ושאינה גבוה עשרה טפחים"ה ד" רא

ה אתמר רב ורבי חנינא"דא "ריטב ח ומשנה ברורה' תרלג סע' ע סי"שו. ג ה ותניא מעולם לא ירדה שכינה"וד, ושאינה גבוהה עשרה טפחיםה פיסקא"ה ד"רא

. מנא לן דלא הויא מחיצה בפחות מעשרה טפחים. 'פיסקא ושאינה גבוהה עשרה טפחים וכו .אלמא עשרה טפחים הויא מחיצה, וכתיב דעל הכפרת נחתא. ותניא מעולם לא ירדה שכינה למטה

ה אתמר רב ורבי חנינא"דא "ריטב

ארון תשעה וכפורת טפח הרי כאן עשרה וכתיב ונועדתי לך שם ותני רבי יוסי ' ורבי חנינא וכואתמר רב על ] ואשכחן דירדה) [ואשכחו דירה(וכיון שלא ירדה שכינה למטה ' פי. אומר לא ירדה שכינה למטה

וסי ותימה היכי מייתי ראיה דין תורה מדין רבי י, הכפורת שמעינן דכל שגבוה עשרה רשות אחרת הואובירושלמי מייתי לה מגזירה שוה , כאלו הם מן הכתוב או הלכה למשה מסיני שלא ירדה שכינה למטה

נאמר כאן דיבור ונועדתי לך שם ודברתי ונאמר להלן כי מן השמים דברתי עמכם מה דבור להלן רשות .אחרת אף כאן דבור רשות אחרת

הסבר הסוגיה

..]משנה ב[" סולהפ... שאינה גבוהה עשרה טפחים... סוכה"

:מביאה שלשה מקורות שהגובה המינימאלי של סוכה הוא עשרה טפחים' הגמ, וכתיב ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת, הרי כאן עשרה, ארון תשעה וכפורת טפח. "א

".ותניא מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה ". בכנפיהם על הכפורתסוככים"ם ונאמר שה, הכרובים היו בגובה עשרה טפחים מעל הכפורת. ב .הלכות מחיצה הלכה למשה מסיני. ג

שמעולם , לפי המקור הראשון. בין המקורות הללו יש הבדל יסודי במהות דין עשרה טפחים בסוכהדין עשרה טפחים הוא דין , ולא עלו משה ואליהו למעלה מעשרה, לא ירדה שכינה למטה מעשרה

סוכה חייבת להיות . ורשות של גבוה מעל עשרה טפחים, יםרשות של אדם עד עשרה טפח, רשות . ולכן שיעורה לפחות עשרה טפחים, רשות

. דין עשרה טפחים הוא דין בסכך, לפי המקור השני שהכרובים סוככים בכנפיהם על הכפורת .הגדרת סכך הוא סכך המסכך על חלל של עשרה טפחים

124 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

למחיצה , ואין שם דופן, סוכה חייבת בדפנות,עשרה טפחים הם מדין דפנות, לפי המקור השלישי . הפחותה מעשרה טפחים

ולכן הוא מפרש על המקור , י קיבל אותה"רש. 'לא כל הראשונים קיבלו הבנה זו במקורות של הגמ

וקרא כתיב דעל , ותניא מעולם לא ירדה שכינה למטה: "]ה ותניא מעולם לא ירדה שכינה"ד[הראשון ה וכתיב סוככים "ד[י "על המקור השני רש". מיפסק רשותאמעלה מעשרה שמע מינה ל, כפורת ירד

סכך –" וקרי ליה סוכהאלמא תחת כנפיהם עשרה טפחים חלל עד הכפורת : " מפרש]בכנפיהם . המסכך על חלל עשרה טפחים נקרא חלל

כיון שלא ירדה שכינה למטה ואשכחן דירדה על הכפורת : " מפרש כך]ה אתמר"ד[א "גם הריטבותניא מעולם : " מפרש]ה ותניא מעולם"ד[ה "אבל הרא". רשות אחרת הואמעינן דכל שגבוה עשרה ש

ה "הרא". אלמא עשרה טפחים הויא מחיצה, וכתיב דעל הכפרת נחתא. לא ירדה שכינה למטהאיני [שעשרה טפחים הוא שיעור מחיצה , שלומדים מהדין ששכינה לא ירדה למטה מעשרה, מפרש

משמע , הלומד משלושת המקורות גם על מחיצות שבת]ה עשרה"ד[' גם מתוס. ]מבין את הלימוד .שמשלושת המקורות לומדים ששיעור עשרה טפחים הוא דין בהגדרת מחיצה

הניחא לרבי : "' שואלת הגמ:]ו[בסוף הסוגיה . ה"והרא' להבנת התוס' ניתן להביא ראיה מהגמיהודה הסובר שכלים היו באמה של חמשה לרבי –" יהודה אלא לרבי מאיר מאי איכא למימר

ולכן צריכים את ההלכה , לא ניתן ללמוד שיעור עשרה טפחים בסוכה מכנפי הכרובים, טפחיםאלא לרבי מאיר הלומד שיעור עשרה טפחים מכנפי , למשה מסיני המגדירה שיעור מחיצה

שמכל המקורות ה "והרא' לפי הבנת התוס? מדוע הוא צריך את ההלכה למשה מסיני, הכרוביםשמכנפי הכרובים , א"י והריטב"אבל לשיטת רש, ברורה' שאלת הגמ, לומדים שיעור מחיצהשלא , ה יש קושי"והרא' גם בשיטת התוס, אמנם. אין מובן' לשאלת הגמ, לומדים על גובה הסכך

?והרי אין שם מחיצה כלל, ברור כיצד ניתן ללמוד מכנפי הכרובים על שיעור מחיצה

. גם דין ברשות וגם דין בסכך, שלמדנו עולה שדין גובה הסוכה הוא גם דין במחיצות' הגממסוגיות רק אם יש בין , המכשירה סוכה פחות מעשרה טפחים וחקק בה שיעור סוכה:]ד[מסוגית חקק

.מוכח שדופן שאין בה עשרה טפחים אינה מוגדרת כדופן, טפחים' הדופן לחקק פחות מגמוכח שדין , וכה שהוצין יורדים מתחת לעשרה היא סוכה סרוחה ופסולהשס, .]ד[מדינו של רבא

. ]אין ראיה, שסוכה סרוחה אינה סוכה פסולה, )ב"ה ה"פ(ם "אמנם לשיטת הרמב[עשרה טפחים הוא דין ברשות האם ניתן להכשיר סוכה , ישנים' ראינו מחלוקת בין רוב הראשונים לבין תוס, .]ד[בסוגיית חקק שמחלוקתם נובעת ממחלוקת האם ]121' עמ[הסברנו שם . כות לסכך פחות מעשרהשדפנותיה סמו

.דין סוכה שאינה גבוהה עשרה טפחים הוא דין בסכך או דין ברשות

סיכוםגם כי דופן פחות מעשרה טפחים אינה מוגדרת כדופן , סוכה שאינה גבוהה עשרה טפחים פסולה

ואולי , ]כך עולה מדין דירה סרוחה[רה טפחים אינה דירה גם כי דירה פחות מעש, ]כך מפורש בסוגייתנו[ . ]כך ניתן לפרש את מחלוקת הראשונים בסוגיית חקק[גם כי סכך פחות מעשרה טפחים אינו מוגדר כסכך

הלכה, המשנה ברורה מדגיש. שסוכה שאינה גבוהה עשרה טפחים פסולה, ע פוסק כפשט המשנה"השו

.יםשסוכה כשרה רק כשחללה עשרה טפח

]- שעות3[ יז כסלו - יד: תאריך :ו-.מסכת סוכה ב, סוכההלכות

:)ו-.ב(גובה הסוכה ושטחה : חזרה שבועית

רקע .סוגיה אחת עוסקת בשטחה, רוב הסוגיות הראשונות של הפרק עוסקות בגובה הסוכה

מקורות

"לבוד ודופן עקומהכי אתאי הלכתא לגוד ו... סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה: "ו-.ב סיכום

.רשות. ג. סכך. ב. דפנות. א: שלושה דינים קובעים את הכשר הסוכה :להלכה זו שלש השלכות. פסול סוכה שגובהה מעל עשרים אמה הוא דין ברשות בלבד

.כשהחלל פחות מעשרים אמה הסוכה כשרה למרות שהסכך מעל עשרים אמה. א .ויכול להצטרף עם סכך כשר, סכך גבוה מעל עשרים אמה אינו פסול. בכדין , אמות' ויכולה להתחבר לסכך בפחות מד, דופן גבוהה יותר מעשרים אמה יש לה שם דופן. ג

.דופן עקומה .ואולי גם דין בסכך, גם דין ברשות, הוא גם דין בדפנות, פסול סוכה שאינה גבוהה עשרה טפחים

125 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

.אינה דירה, ירה הפחותה משבעה טפחיםשד, פסול סוכה שאין לה שבעה טפחים הוא דין ברשות

, בשבת המחיצה רק יוצרת חיץ בין הרשויות, לדפנות סוכה, למדנו גם על ההבדל בין מחיצות שבתודפנות , מחיצות רחוקות מהרשות כשרות בשבת, לפיכך. ובסוכה הדפנות הן חלק מהכשר סוכה

ואין , ומרים גוד אסיק בשבתא, לדעת הרבה ראשונים, כמו כן. רחוקות מהסכך פסולות בסוכה . אומרים גוד אסיק בסוכה

] שעות3[ יח כסלו -יז: תאריך מסכת סוכה , סוכההלכות

מספר דפנות הסוכה): 4(דיני דפנות

רקע

מהבדלי הדינים בין הדופן השלישית לבין שתי הדפנות האחרות . הסוגיה עוסקת במספר הדפנות . יני הדפנותניתן ללמוד הבנות יסוד בד

מקורות

"דאמר רבא וצריכא נמי צורת הפתח... ושאין לה שלש דפנות. "ז-:ו. א ואינה, עושה, ויעמידנו, ה וסוכה"ד' תוס. ב

"וצריכה נמי צורת פתח... תנו רבנן שתים כהלכתן. "ג-.ף ב" רי 'ה גרסי"ר ועד ד"ה ת"באלפס מד: ב- .ן ב" ר ..."לשה דפנותושאין לה ש", ו' ש סי" רא

..."והאי צורת הפתח", ה והיא גרסת הגאונים"ה ג"וד, ה אמר רב יהודה"א ד"ריטב. ג ג-ב' ד הל"סוכה פ' ם הל"רמב. ד ]יח, טז, טו, יג, י, ק ז"ס: בעיקר[ג ומשנה ברורה - ב' תרל סע' ע סי"שו. ה

ה אמר רב יהודה"דא "ריטבעושה טפח . י המפולש משתי רוחותיו דופן מכאן ודופן מכאןכמבו' פי. אמר רב יהודה סוכה העשויה כמבוי

דקסבר דהא נמי בכלל מאי דאמרי רבנן שתים כהלכתן ושלישית אפילו . 'וכו' שוחק ומעמידו בפחות מג', טפח שוחק הכא נמי מעמיד טפח שוחק לאיזה רוח שירצה מארבע רוחות שתי הדפנות בפחות מג

כא שתי דפנות דעריבן כמין גם סגי לשלישית בטפח שוחק שהוא ואסיקנא דלית הלכתא כוותיה דכי איומשהו ' פרוץ וצריך ד] עדיין הוא[בטפח שוחק עומד ) עדיין(כסתום אבל הכא דליכא שתי דפנות דעריבן

פס ] ובין) [וכן(כלבוד דמי ' ומעמידו בפחות משלושה סמוך לאחת הדפנות מאיזה רוח שירצה וכל פחות מגומיהו אפילו בסוכה קטנה , חים שהוא הכשר סוכה ובהא סגי אפילו לסוכה גדולה מאדטפ' ולבוד איכא ז

בטפח שוחק בינתים והוי לבוד לכל צד דלעולם שתי דפנות כשיעור סוכה דעריבן ] מתכשרא) [מתפרשא(לא ולפיכך הבא לעשות סוכתו פתחים לכל רוח ורוח צריך ליזהר שיהא משייר בקרן האחת שיעור , ]בעינן[

.ר"מפי מורי נ, שר סוכה מכאן ומכאן דלהוו שתי דפנות דעריבן ואם לאו פסולההכ

ה והיא גרסת הגאונים"ה ג"דא "ריטבלפירושו דאי איכא ברחבו יותר מעשר אמות עושה ' פי, י כנגד כל הדופן"פרש, והאי צורת פתח דקאמר...

אמות אינו פתח ] מעשר) [מארבע(ותר דהא קיימא לן שכל פתח שהוא רחב י] פתחים' ב) [טפחים' כ(אותו והקשו עליו בתוספות אם כן דופן גמורה היא זו דהא בכל דוכתא אפילו בדיני תורה , כדאיתא בעירובין

ופירשו דברים כפשוטן , צורת פתח סתימה גמורה היא ומאי רבותא דגמרינן גבי סוכה בדופן זה של טפחעוד . וכן עיקר, ג דפרוץ שלו מרובה על העומד"ום ואעוהוי כאלו הכל סת, דצורת פתח של ארבעה טפחים

ולכולי עלמא כל היכא , ופי סכך יורד וסותם] סגי) [דמי(כתבו דפתח זו לא בעיא קנה על גביהן דבסכך דעביד דופן בת שבעה טפחים תו לא בעי צורת פתח שאין צורת פתח חיוב שאפילו נכנסין לה דרך ארובה

.כשרה ושלא כדעת רבים

ר הסוגיההסברבי שמעון אומר שלש כהלכתן ורביעית אפילו , תנו רבנן שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח"

.:]ו' מובאת בגמ. ט"א ה"תוספתא פ[" טפח, התוספתא מביאה מחלוקת רבנן ורבי שמעון האם צריך בסוכה שתי דפנות גמורות ושלישית טפח

. פר דרשות ללמוד את מספר דפנות הסוכהמביאה מס' הגמ. או שלש דפנות גמורות ורביעית טפחבהגדרת רשות היחיד , קיים לא רק בסוכה אלא גם בשבת, דיון לגבי מספר מחיצות של רשות

סובר שארבע )א' עבודת הקודש שער ג סי(א "הרשב, סובר שארבע מחיצות מהתורה)ט, ב' ז הל"א פי"ד ה"שבת פי' הל(ם "הרמב[אבל שם אין דרשות הלומדות את מספר המחיצות , ]ש מחיצותומהתורה די בשל, מחיצות מדרבנן

שמחיצות רשות היחיד , הסבר ההבדל בין דפנות סוכה לבין מחיצות רשות היחיד. מפסוקיםוחכמים מדעתם הרחבה קבעו את מספר , מיועדות לתחום את הרשות ולהבדילה מסביבתה

אלא הן , דות לתחום את הרשותדפנות סוכה אינן מיוע. המחיצות המספיקות לתחום את הרשות .ולהגדרת החפצא של סוכה זקוקים לגזרת הכתוב, חלק מחפצא של סוכה

הסוגיה : תלמידיםוהסיכום , מעורפלת

.אינו ברור כל צרכו

126 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

רב . החורגת משאר הדרשות, בולטת מאוד ילפותא אחת, על רקע הבנה זו במספר דפנות הסוכהשסוכה צריכה ארבע , "סוכה תהיה לצל יומם מחורב"מתנה מסביר שרבי שמעון לומד מהפסוק

רבי –" בלא ארבע מחיצות לאו מחסה מזרם הוא: "]ה למחסה ולמסתור"ד[י "ביר רשמס. דפנותאלא כדי ליצור רשות , שמעון צריך ארבע דפנות לא מפני גזרת הכתוב המגדירה חפצא של סוכה

חשוב . ] המביא ירושלמי שלומד מהפסוק הגדרת חפצא של סוכה)ה וסוכה"ד(' עיין בתוס[המוגנת מפגעי הטבע אלא , "בסכת בסכת בסכות"שרב מתנה אינו חולק ששלש הדפנות נלמדות מגזרת הכתוב , לציין

יש הלכה , שהוא מוסיף שבנוסף לגזרת הכתוב המגדירה שחפצא של סוכה זקוק לשלש דפנות . ולכן היא זקוקה לארבע מחיצות, נוספת שסוכה אמורה להיות רשות מוגנת מזרם ומטר

באה לידי , מגזרת הכתוב של דופן וגם כדי ליצור רשות מוגנתהבנה זו שמספר הדפנות נובע גם

מביאה שתי דעות האם ההלכה למשה מסיני המלמדת שיש דופן של ' הגמ. ביטוי בדרשה נוספתשהדופן , או שהיא באה לגרוע, טפח באה להוסיף דופן רביעית על השלש הנלמדות מהדרשה

, ניתן להסביר שלפי הלימוד. תפק בטפחוניתן להס, השלישית אינה חייבת להיות דופן שלמהרק , הרי דופן זו דופן גמורה כשתי הדפנות האחרות, שההלכה באה לגרוע מאורך הדופן השלישית

דופן זו אינה כלולה בחפצא , לפי הלימוד שההלכה באה להוסיף דופן רביעית. ששיעורה קטן יותר .אלא ייעודה לתחום את הסוכה בלבד, של דפנות הסוכה

הגדרת חפצא של סוכה על פי גזרת הכתוב . א: שלדפנות הסוכה יש שני דינים, פי הבנה זועל

ניתן להבין את מחלוקת האמוראים היכן , תוחמות את הרשות. ב". בסכות, בסכת, בסכת" .מעמידים את הטפח של הדופן השלישית

ים אותו כנגד ורב כהנא ורב אסי סוברים שמעמיד, רב סובר שמעמידים את הטפח כנגד היוצאנחלקו הראשונים . שמעמידים את הטפח מקביל לדופן שמולו, "כנגד היוצא"פירוש . ראש תור

או בפינה , ]1ציור [ האם מעמידים אותו צמוד לדופן שלצידו ]ה אותו טפח"א ד"סיכום השיטות בריטב[נחלקו גם כאן . שמעמידים את הטפח באלכסון, "ראש תור"פירוש . ]2ציור [המרוחקת ממנה

. ]4ציור [או בתווך בין שני קצוות הדפנות הצמודות , ]3ציור [הראשונים האם הוא צמוד לדופן 4 ציור 3 ציור 2ציור 1ציור

ולכן הדופן השלישית אמורה להיות מאונכת לדופן , סוכה רגילה בנויה כריבוע, שיטת רב ברורה, אינה ברורה כלל, אבל שיטת רב כהנא ורב אסי שצריכים להעמיד את הדופן באלכסון, ידהשעל

כיוון שתפקיד הדפנות הוא גם , התשובה המתבקשת? מדוע להעמיד את הדופן בצורה מוזרה . כדי לתחום את הסוכה מכל הכיוונים, עדיף להעמיד את הדופן באלכסון, לתחום את הסוכה

אלא דורשת , ואינה מסתפקת בדופן שלישית של טפח, התוספתא כפשוטהאינה מקבלת את ' הגמ

: שתי דרישות נוספות . וביחד מקבלים דופן בת ארבעה טפחים, טפח שוחק העומד במרחק פחות משלושה טפחים. א .צורת הפתח בדופן השלישית. ב

ונתרת נמי "או, "אינה נתרת אלא בצורת הפתח"האם , שלש דעות' לגבי צורת הפתח מביאה הגמאינה "ש, נחלקו הראשונים בהסבר הדעה הראשונה". וצריכא נמי צורת הפתח"או , "בצורת הפתח

":נתרת אלא בצורת הפתחהדופן השלישית חייבת צורת ". לא איכפת לן בטפח בין ישנו בין אינו: " מפרש]באלפס: ב[ף "הרי

הראשונים . ש דופן טפח או איןולכן אין משמעות האם י, וצורת הפתח מספיקה להכשירה, הפתחה "ד[ן "לפיכך מפרש הר. כיצד רבא חולק על התוספתא האומרת שהדופן השלישית טפח, מקשים

אבל חובה שתהיה דופן טפח בנוסף לצורת , בין ישנו בין אינובטפח שוחק שלא אכפת לן ]להך, את הטפח לשנייםלדעתו צריך לחלק, מפרש דעה זו בצורה שלישית]ה אמר רבא"ד[י "רש. הפתח

והוא , י" הולך בכיוון של רש]ו' סי[ש "הרא. וצורת הפתח נשענת על שני קנים שכל אחד חצי טפחוצורת הפתח נשענת בצד , שלא איכפת לן בטפח זה בין ישנו כולו במקום אחד, ף"מפרש את הרי

' תוס, י"שיטת רש[אלא חציו בצד אחד וחציו בצד השני , בין אינו במקום אחד, השני על קנה כלשהואבל מה המשמעות של חצי , טפח הוא שיעור מחיצה, שניתן לחלק טפח לשניים צריכה הסבר, ש" ורא)ה ואינה"ד(

. ]?טפח ":נתרת נמי בצורת הפתח"ש, נחלקו הראשונים גם בהסבר הדעה השניה

ח או על ידי שהדופן השלישית נתרת או על ידי דופן טפ, מפרש]ה ונתרת נמי בצורת הפתח"ד[י "רש". שוחקניתרת באחד מהם או בצורת פתח או בטפח : " מפרש]באלפס: ב[ף "הרי. צורת הפתח

, שגם אם ניתרת בצורת הפתח חייבת דופן טפח]ה והיא גרסת הגאונים"ה ג"ד[א "מסביר הריטב, אינה חייבת בטפח שוחק הלבוד לדופן השניה, אבל אם ניתרת בצורת הפתח, כמפורש בתוספתא

. מספיק בטפח עם צורת הפתחאלא

127 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

, הדופן השלישית שאינה דופן מלאה. אין מחלוקת" צריכא נמי צורת הפתח"ש, בדעה השלישית . וצורת הפתח, חייבת להיות מורכבת מטפח שוחק הלבוד לדופן השניה

, התוספתא אומרת בפירוש שיש הלכה למשה מסיני, שתי הדרישות הנוספות צריכות תלמוד

ודורשת מחיצה של ארבעה , הופכת את התוספתא על פניה' ומדוע הגמ, ית טפחשהדופן השליש ?או דורשת דופן מלאה של צורת הפתח, ]טפח שוחק ולבוד[טפחים

' תוס. כדי לענות של שאלות אלו צריכים להבין תחילה האם דרישות אלו מהתורה או רק מדרבנןלטפח שוחק בפחות ' והדרישה של הגמ, סובר שהתוספתא עוסקת בדין דאורייתא]ה סיכך"ד: ז[

. ובצורת הפתח מדרבנן, משלשה טפחים סמוך לדופןסוכה שאין לה שלש : " פוסק]ב"ד ה"סוכה פ' הל[ם "הרמב. 'ם משמע שהוא חולק על התוס"מהרמב

היו לה שתי דפנות גמורות זו בצד זו כמין גם עושה דופן שיש ברחבו יתר על טפח , דפנות פסולה לעשות לה צורת פתח מפני שאין וצריך, ודיוחות משלשה סמוך לאחד משתי הדפנות ומעמידו בפ

:ם צריך לשים לב לשני דברים"בפסק הרמב". לה שלש דפנות גמורות .וטפח שוחק ולבוד מהתורה', משמע שהוא חולק על התוס. ם אינו מזכיר דין טפח"הרמב. אומעמידו בפחות משלשה "עושה טפח שוחק בתחילת ההלכה הוא פוסק ש. ם סותר עצמו"הרמב. ב

וצריך לעשות "אחר כך הוא מוסיף , משמע שהסוכה כשרה בכך, "ודיוסמוך לאחד משתי הדפנות משמע מכאן ". ודיו"ם כתב "מדוע הרמב, אם צריך להוסיף לה צורת הפתח". לה צורת הפתח

.]ואשל אברהם אות ז, תרל אות ג' יעיין פרי מגדים משבצות זהב ס[שחיוב הוספת צורת הפתח מדרבנן בלבד ם מחלק בין "לדעתו הרמב. ם בדרך אחרת" מסביר את הרמב]צג' הררי קדם סי[יק 'ד סולוביצ"הגרי

סוכה שיש לה שתי דפנות ובדופן השלישית טפח שוחק ולבוד . כשרות הסוכה לבין מעשה הישיבהיש . ]ועצי הסוכה אסורים בהנאה, ת סוכהחלה עליה קדוש[וחלים עליה כל דיני סוכה , היא חפצא של סוכה

והיא , הדופן השלישית אינה דופן גמורה, דין נוסף שאדם צריך לשבת בסוכה שיש לה שלש דפנות .כדי שהיושב בסוכה ישב בתוך שלש מחיצות, לפיכך זקוקים לצורת הפתח. מועילה כנגדה בלבד

]ה אמר רבא ואינה נתרת"ד[י "רש. הראשונים נחלקו היכן מקומה של צורת הפתח בדופן השלישיתד "סוכה פ' הל[ם "כך משמע גם מהרמב. סובר שעושים את צורת הפתח על פני כל הדופן השלישית

שהרי , שלפיה אין קולא בדופן השלישית, מקשה על שיטה זו]ה והכי גרסת"ה ג"ד[א "הריטב. ]ב"הא שעושים צורת הפתח "בלפיכך מפרש הריט. צורת הפתח מועילה גם בשתי הדפנות האחרות

והוא מוכיח , א" מסכים לקושיית הריטב]ה ואמר"באלפס ד: ב[ן "הר. להשלים שיעור מחיצה בלבד, ן"א והר"משמע מהריטב. שצורת הפתח אינה מועילה בשתי הדפנות האחרות, י"משיטת רש

.יתיש קולא לדופן השליש, שאם חיובה מדרבנן בלבד, שצורת הפתח בדופן השלישית מהתורה

' הגמ. השאלה ששאלנו אינה שאלה, ששתי הדרישות הללו מדרבנן' אם אנו מבינים כשיטת התוסמוסיפה שמדרבנן לא ' והגמ, התוספתא עוסקת בדין דאורייתא, אינה משנה את דברי התוספתא

ד "אם אנו מבינים כהבנת הגרי. אלא צריכים לטפח שוחק ולצורת הפתח, ניתן להסתפק בטפחמוסיפה את ' והגמ, התוספתא עוסקת בכשרות הסוכה, התשובה לשאלה ברורה, ם"בדעת הרמב

ששתי הדרישות הללו , ן"א והר"אם אנו מבינים כפי שמשמע מהריטב. דיני הישיבה בסוכה .השאלה שנשאלה צריכה תשובה, מהתורה

:שבדפנות סוכה יש שני דינים, נראה לפרש על פי היסוד שראינו לעיל .לתחום את הסוכה. ב". בסכות, בסכת, בסכת"הנלמדות מגזרת הכתוב חפצא של דפנות . א

והיא קובעת שגזרת , התוספתא עוסקת בדין הראשון. ן שני הדינים הללו מהתורה"לדעת הרעוסקת ' הגמ. מחייבת שתי דפנות שלמות ודופן שלישית בשיעור טפח, הכתוב של דפנות הסוכה

. ופן השלישית על ידי לבוד ועל ידי צורת הפתחוהיא מחייבת לתחום את כל הד, בדין השנישגם דין צורת הפתח וגם דין לבוד אינם מועילים לגזרת הכתוב של דפנות , המשמעות של הבנה זו

ן שהיא מועילה בדופן השלישית "בצורת הפתח מפורש בר. אלא רק לתחום את הסוכה, הסוכהוחייבים שבעה , לשיעור שבעה טפחיםצריכים לומר שלבוד אינו מצטרף , בלבד לגבי דין לבוד

הסובר ]ה אמר רב יהודה"ד[א "ניתן להוכיח הבנה זו מהריטב. טפחים שלמים להכשיר דופן של סוכהלא ניתן להכשירה בדופן של טפח שוחק ובשני לבודים לשתי הדפנות , שסוכה קטנה העשויה כמבויעיין [אין סיבה לפסול סוכה זו , םאם לבוד משלים שיעור שבעה טפחי. השלמות המקבילים זה לזה

.]א"המביא שבעל העיטור חולק על הריטב, 451שם בהערה שבדופן השלישית צריכים גם , ושאר הראשונים פוסקים כדעה השלישית של רבא]באלפס: ב[ף "הרי

שהדופן האמצעית , נחלקו הראשונים האם גם בסוכה העשויה כמבוי. טפח שוחק וגם צורת הפתח סובר שגם במקרה זה צריכים ]ג"ד ה"פ[ם "הרמב. צריכים צורת הפתח, טפחים ומשהוהיא ארבעה . אין צריך צורת הפתח, סובר שכיוון שיש שיעור מחיצה]ג"ה ה"ד[א "והריטב, צורת הפתח

סיכום

:מספר דפנות הסוכה מבוסס על שני דיניםבשתי דפנות כהלכתן שממנו למדים שסוכה חייבת " בסכות, בסכת, בסכת"גזרת הכתוב . א

. ושלישית אפילו טפח

ניסוח לא ברור

128 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

.צריכה למחיצות התוחמות אותה ומבדילות אותה מסביבתה, ככל רשות, סוכה. ב. או שרק הדין הראשון מהתורה והשני מדרבנן, הראשונים נחלקו האם שני הדינים הללו מהתורה

מש רק לתחום את ואלו מחיצות יכולות לש, נחלקו אלו מחיצות מוגדרות כדופן סוכה, כמו כן .הרשות ולהבדילה

ם משמע שטפח "מהרמב. טפח שוחק וצורת הפתח מדרבנן, סובר שמהתורה צריך טפח בלבד' תוסיק מבין שהיא אינה 'ד סולוביצ"הגרי, צורת הפתח ניתן להבין שהיא מדרבנן, שוחק מדאורייתא

ע שגם דין טפח שוחק ן משמ"מהריטבא ומהר. אלא רק מדין ישיבה בסוכה, מדין הגדרת שם סוכה .וגם דין צורת הפתח מדאורייתא

או שהיא , בדין צורת הפתח יש מחלוקת בין הראשונים האם היא מועילה בדופן השלישית בלבד

ולכן בדופן השלישית , א סובר שצורת הפתח מועילה בכל הדפנות"הריטב. מועילה בכל הדפנותאין קולא בדופן , צריך צורת הפתח על פני כל הדופןאם [צריכים צורת הפתח להשלמת שיעור מחיצה בלבד

, ם סוברים שצורת הפתח מועילה בדופן השלישית בלבד"ן וכנראה גם הרמב"ר, י"רש. ]השלישית . וצריכים בדופן השלישית צורת הפתח על פני כל הדופן

שלגובה מחיצה מצרפים לבוד לשיעור עשרה כפי[בדין לבוד צריך להבין האם לבוד מצטרף לשיעור דופן ' מהגמ. אבל הוא עצמו אינו מוגדר כדופן, או שהוא מהוה חיבור בין שתי הדפנות שמצדדיו]טפחים

משמע שלבוד אינו , האומרת לעשות טפח שוחק ולהעמידו בפחות משלושה טפחים סמוך לדופןכך . אין מובן" לישית אפילו טפחש"לתוספתא האומרת , כי אם הוא מצטרף, מצטרף לשיעור דופןבטפח שוחק הסמוך , א הסובר שלא ניתן לצרף שתי דפנות העשויות כמין מבוי"מוכח גם מהריטב

. אליהן בפחות משלשה טפחים

הלכהמעמידה , פוסק שסוכה שיש לה שתי דפנות שלמות עושה לה דופן טפח שוחק]ב' תרל סע' סי[ע "השו

ע לא מבואר האם עושה צורת הפתח "בשו. עושה לה צורת הפתחו, בפחות משלשה טפחים לדופןאינו צריך , א פוסק שאם הקנים מגיעים לסכך"הרמ. או בשיעור מחיצה בלבד, על פני כל הדופן

מביא שהמגן אברהם ]ג"סקי[המשנה ברורה . כיוון שהסכך משמש כקנה, לעשות קנה על גביהם .ידא לא הפס"אבל הסומך על הרמ, א"חולק על הרמ

, עושה לה דופן ארבעה טפחים ומשהו, פוסק שסוכה שיש לה שתי דפנות כעין מבוי]ג' סע[ע "השוויש אומרים שכיוון שיש שיעור , ועושה לה צורת הפתח, מעמידה בפחות משלשה טפחים לדופן . פוסק כדעה הראשונה]ז"סקט[המשנה ברורה . מחיצה אינו צריך לעשות צורת הפתח

]תייםשע[ יט כסלו : תאריך : ז-.כת סוכה זמס, סוכההלכות

מיגו דהוי דופן לענין סוכה הויא דופן לענין שבת): 5(דיני דפנות

רקע

בסוגייתנו . בסוגיות הקודמות עסקנו בהבדלים בין דיני מחיצות בשבת לבין דיני דפנות בסוכה ולהכשיר רשות היחיד של שבת ,מתחדש שניתן במציאויות מסויימות לגשר על ההבדלים הללו

.הסבר הדין וגדריו צריך תלמוד. ולהכשיר סוכה כרשות היחיד, כסוכה

מקורות " מקילתא לחמירתא אימא לא צריכא... 'שתים כהלכתן כו: "ז-.ז. א ]שני הדיבורים[ה סיכך "ד' תוס. ב

"לא צריכאדליכא שם ארבע מחיצות אימא ... אמר רבא סיכך על גבי מבוי. "ף ג" רי ה וחלקו"עד ד' ה גרסי"ן ד" ר וקרבן נתנאל אות ס, הגהות אושרי, ח-ז' ש סי" רא יב, י' ד הל"סוכה פ' ם הל" רמב

]לו- לד, לב, ק כ"ס: בעיקר[ז ומשנה ברורה , ד' ע סי תרל סע"שו. ג הסבר הסוגיה

" ".בתאמר רבא וכן לשבת מגו דהוי דופן לענין סוכה הויא דופן לענין ש" ".אמר רבא סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי כשרה

" .:]ז- .ז' גמ[" ואמר רבא סיכך על גבי פסי ביראות כשרה

דופן המכשירה סוכה מהוה , שלמרות שדיני מחיצות בשבת שונים מדיני דפנות בסוכה, רבא מחדש .ומחיצה המגדירה רשות היחיד כשרה לסוכה, דופן אף לענין שבת : נשאלות מספר שאלותעל דינו של רבא

והרי למדנו שהבדלי הדינים בין שבת לבין , מדוע אומרים מיגו משבת לסוכה ומסוכה לשבת. א ?סוכה נובעים מהבדל בסיסי בין דפנות סוכה לבין מחיצות שבת

129 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

האם אומרים מיגו שדופן מסויימת כשרה בסוכה היא ? האם המיגו מתייחס לדפנות או לרשות. בהן יכולות , או שאומרים מיגו שדפנות מסויימות יוצרות רשות של סוכה, ין שבתמהוה דופן אף לענ

?]לקמן נבאר את הנפקא מינה בין שתי ההבנות הללו[ליצור גם רשות לענין שבת האם , במילים אחרות? האם המיגו מתייחס רק לשיעור של הדופן או אף לעצם כשרות הדופן. ג

לרוב הראשונים אין אומרים בסוכה גוד אסיק : לדוגמא. ניתן לומר מיגו בדופן הפסולה לסוכהמיגו דגוד , האם בשבת של סוכות ניתן להתיר סוכה של ארבעה קונדיסין על שפת הגג, מחיצתא

?אסיק מהוה מחיצה לענין שבתאם אנו אמורים , שואלים בפירוש]ועוד ראשונים, ה ואמר"באלפס ד. ן ג"ר[שאלה שהראשונים . ד

אולי נשווה , מדוע להשוות ביניהן לקולא, ין דפנות של סוכה לדין מחיצות של שבתלהשוות בין ד ?ונפסול בשבת של סוכות דפנות שאינן כשרות למחיצה של רשות היחיד, ביניהם לחומרא

ולשאר נחזור , יתבארו חלק מהשאלות' תוך כדי ביאור הגמ', ונבאר את הגמ, נניח לשאלות אלו

.לאחר מכן . ושני דינים של מיגו משבת לסוכה, דין אחד של מיגו מסוכה לשבת, שה דיניםרבא מביא שלו

נראה בפשטות , "וכן לשבת מגו דהוי דופן לענין סוכה הויא דופן לענין שבת", את הדין הראשוןומגו שהדופן , שהוא מתייחס לסוכה שיש לה שתי מחיצות כהלכתן ושלישית טפח, לפרש

. היא גם מגדירה את המקום כרשות היחיד, ההשלישית כשרה להכשיר את הסוכשהרי להלכה דופן שלישית אינה כשרה בטפח אלא רק בטפח שוחק ובצורת , החסרון בהסבר זה

כדי לקיים הסבר זה צריך להניח שהצורך . והם מוגדרים כמחיצה בשבת אף ללא מגו, הפתח . הסוברים שהיא מהתורה ]127' עיין עמ[ויש ראשונים , בצורת הפתח בדופן שלישית מדרבנן

הסובר שאין צריכים צורת הפתח על פני כל הדופן אלא על פני הכשר סוכה ]ה"ה ג"ד. ז[א "לריטבדינו של רבא מתייחס לסוכה שיש לה טפח שוחק וצורת הפתח על פני . פשוט' הסבר הגמ, בלבד

, טלטל בכולומותר ל, מגו שכל השטח עד קצה הדופן הראשונה כשר לסוכה. הכשר סוכה בלבד .ולא רק בשטח הגדור בתוך שלש הדפנות

וצורת הפתח מהתורה , שצריכים צורת הפתח על פני כל הדופן]ה ואמר"באלפס ד: ב[ן "לשיטת הר :באחת משתי דרכים' ניתן לפרש את הגמ, ]127' עיין עמ[פרוץ . דאלא לסוכה שפרוץ מרובה בה על העומ, דינו של רבא אינו מתייחס לדופן השלישית. א

ומגו שפרוץ מרובה על העומד כשר לסוכה הוא כשר , מרובה על העומד פסול בשבת וכשר בסוכה .]'ה גרסי"באלפס ד. ן ג"כך מפורש בר[גם להגדיר את המקום כרשות היחיד

מהתורה רשות שיש לה מחיצות משלשת צדדיה מוגדרת . דינו של רבא מתייחס לדופן הרביעית. בחכמים התירו לטלטל רק ברשות שיש לה מחיצות מכל . לטלטל בתוכהכרשות היחיד ומותר

ומגו שרשות זו מהוה רשות לענין , רבא אומר שסוכה שיש לה שלש דפנות מוגדרת כסוכה. צדדיהעיין (למרות שלשיטתו אין בכך צורך , )ה אמר רבא"ד(א "כך מפרש הריטב[היא מהוה רשות אף לענין שבת , סוכה

.] מעלה אפשרות זו)'ה גרסי"באלפס ד. ג(ן "גם הר. )493הערה דופן שכשרה לסוכה . המגו מתייחס לדופן, חוץ מההסבר האחרון, בכל ההסברים לדינו של רבאההסבר האחרון אינו מתייחס . מהוה מחיצה בשבת של סוכות, ואינה מוגדרת כמחיצה בשבת

מגו . אלא לרשות, הרביעיתשהרי בסוכה יש שלש דפנות בלבד והמגו משלים את המחיצה , לדופן .היא מוגדרת כרשות היחיד בשבת, שרשות שיש לה שלש דפנות כשרה לסוכהאולם . או גם ברשויות, האם דין מגו נאמר בדפנות בלבד, על פי הסבר זה ניתן לפשוט את שאלתנו

, ה רביעיתשהוא מקור דין זה מפרש שניתן לומר מגו במחיצ, ])שם(ן "ועיין בר. ה אמר רבא"ד[א "הריטב, ולא ברשויות, משמע שמדין תורה אומרים מגו בדפנות בלבד. כיוון שמחיצה רביעית מדרבנן

.והתירו לטלטל בתוכה, וכיוון שסוכה זו כשרה העמידו חכמים סוכה זו על דין דאורייתאלפי דרכו ניתן להוכיח שאומרים . ם פוסק שרשות היחיד זקוקה מהתורה לארבע מחיצות"הרמבופסק רק את שני הדינים , ם השמיט את דינו הראשון של רבא"אמנם הרמב. ברשויותמגו אף

, שדין מגו נאמר רק בדפנות ולא ברשויות, כשאר הראשונים, ם סבר"אולי הרמב. האחרים שלוורבה סבר שאין צריך צורת הפתח בדופן , ם גרס רבה"ז צריך לומר שהרמב"לפי[ולכן השמיט את דינו של רבא

והנפקא מינה , ם סובר שצריך צורת הפתח על פני כל הדופן"הרמב. ולכן יש נפקא מינה במגו לדופן השלישית,שלישית .]ובה לא אמרינן מגו, בדופן הרביעיתוכדי להבינו צריך להקדים הקדמה בגדרי , מורכב, סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי כשרה, הדין השנימבוי מפולש הוא מבוי שיש לו . ש ומבוי שאינו מפולשמבוי מפול, יש שני סוגי מבואות. מבואות

לרוב . מבוי שאינו מפולש הוא מבוי הסתום במחיצות משלשת צדדיו, שתי מחיצות מקבילות בלבדוהזורק מרשות הרבים , הראשונים רשות שיש לה שלש מחיצות מוגדרת כרשות היחיד מהתורה

והיא מוקפת מכל , לה ארבע מחיצותאבל מדרבנן מותר לטלטל בתוכה רק כשיש, לתוכה חייבאבל מדרבנן מותר לטלטל בו רק , מבוי שאינו מפולש הוא רשות היחיד מהתורה, לפיכך. צדדיה

למבוי שאינו מפולש שתי . ]המונחת כעין משקוף לפתח[ או קורה ]עמוד[=כשיש בצדו הרביעי לחי מה דינו כשעושה בצד :] ן יבעירובי[נחלקו האמוראים . והוא אינו רשות היחיד, מחיצות בלבד

להבדיל בין רשות הרבים שאסור לטלטל [רבא אומר שלחי וקורה מיועדים להיכר , השלישי לחי או קורהורבה אומר שלחי מוגדר כמחיצה , והמבוי אינו רשות היחיד, בלבד]לבין מבוי שמותר לטלטל בו, בה

130 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

ם מדובר א. האם מבוי מפולש או מבוי שאינו מפולש, הראשונים דנים מהו המבוי שרבא עוסק בווהרי סוכה שיש לה שלש דפנות , מדוע צריכים לחי כדי להכשיר את הסוכה, במבוי שאינו מפולש

והרי מדרבנן שתי המחיצות ולחי אינם מגדירים את המבוי , אם מדובר במבוי מפולש? כשרה ?ומדוע הם מכשירים את הסוכה אפילו מדרבנן, כרשות הרבים

:הראשונים נחלקו בדין זהאבל הסוכה אינה על אורך כל המבוי אלא , שמדובר על מבוי שאינו מפולש, מפרש] סיכךה"ד[' תוס

שואל כיצד ניתן ' תוס. ולכן צריכים את הלחי להכשר הסוכה, מרוחקת מהמחיצה האמצעיתואילו לסוכה צריכים דופן , והרי לחי מהוה דופן לשבת מדרבנן בלבד, לעשות מגו משבת לסוכה

והצורך בטפח שוחק ובצורת הפתח , שמדובר בסוגיה בלחי טפח', התוסעונה. שלישית מהתורהמגו שלחי מהוה מחיצה מדרבנן , לפיכך המגו משבת לסוכה הוא מגו מדרבנן. הוא מדרבנן בלבד

. לענין שבת הוא מהוה דופן מדרבנן לענין סוכהבר שטפח שוחק וצורת וסו' חולק על התוס]ה ואמר"באלפס ד: ב[ן "הר ,]127' עמ[כפי שלמדנו לעיל מפרש שהמגו הנלמד ממבוי לסוכה הוא גם לדין תורה ]ה ואמר"באלפס ד. ג[ולכן , הפתח מהתורהומגו שלחי יכול לשמש , ן שמדובר בסוגיה על מבוי שאינו מפולש"מסביר הר. וגם לדין דרבנן

ו שלחי ומג. הוא משמש מהתורה דופן שלישית לסוכה, מהתורה כדופן שלישית למבוי מפולש .מתיר לטלטל מדרבנן במבוי שאינו מפולש הוא משמש דופן שלישית אף מדרבנן

אבל דופן שאינה , ן עולה שניתן לומר מיגו רק בדופן המתירה טלטול גם מדרבנן"מהסבר הרה ואילו סוכה "ד[י "רש. מתירה טלטול מדרבנן אין אומרים בה מיגו להתיר ישיבה בסוכה מדרבנן

וכיוון שהלחי מגדירה את המבוי , טה זו וסובר שמדובר בסוגיה במבוי מפולש חולק על שי]דשבתומתירה לקיים בו מצות סוכה אפילו מדרבנן , כרשות היחיד מהתורה היא מגדירה אותו כסוכה

י אף לשלש מחיצות יש "ואילו לרש, חכמים הגדירו שרק לארבע מחיצות יש שם דפנות, ן"שלדעת הר, נראה לפרש[ .]ולא לסוכה, איסור זה מתייחס לשבת בלבד, אלא שחכמים אסרו מדרבנן את הטלטול, תשם של דפנו

אי הכי ליתני נמי יתירה סוכה דעלמא אסוכה דשבת דאילו סוכה דעלמא בעיא : " אומרת.]ז[' הגמ

]ה ואמר"באלפס ד. ג[ן "מקשה הר". ואילו סוכה דשבת לא בעיא טפח שוחק וסגי בלחיטפח שוחקשסוכה דעלמא בעיא טפח ' מדוע אומרת הגמ, בר בסוגיה על סוכה העשוייה כמבויכיוון שמדו

.ככל מקרה שאין שתי דפנות כהלכתן הצמודות זו לזו, והרי היא צריכה לפס ארבעה, שוחק, אפילו היא מרוחקת מהסוכה, ויש לה דופן שלישית, שסוכה העשויה כמבוי, ן"מוכיח מכאן הר

תפקידו של פס ארבעה לגדור את . פס ארבעה אלא בטפח שוחקאינו צריך בדופן רביעית שלאף שהדופן אינה מצטרפת , וכיון שהסוכה גדורה על ידי דופן המבוי, הסוכה מדופן שלישית

.אין צריך פס ארבעה, להכשר סוכהי "לדעת רש. י הסובר שמדובר בסוגיה על מבוי מפולש"ן אינה תקפה לשיטת רש"ראייתו של הר . שאף בסוכה העשויה כמין מבוי די בטפח שוחק, מיועדת לסובר' יר שלשון הגמחייבים להסב

פסי . מעלה שוב את היחס בין דין תורה לבין דין דרבנן, סיכך על גבי פסי ביראות, הדין השלישי

, אבל מדרבנן הם מועילים רק כשיש ביניהם בור מים, ביראות הם מחיצות גמורות מהתורהמוכח שלדעתו , למרות שבזמננו אין עולי רגלים, מביא דין זה]באלפס. ג[ף "ריה. ולעולי רגלים בלבד

ה "ד' ע תוס"וע[אף שמדרבנן אסור לטלטל בהם , ניתן לצאת ידי חובה בסוכה העשויה בפסי ביראות . מביא שיש המתירים סוכה של פסי ביראות לעולי רגלים בלבד]ה וחלקו"ד[ן "הר. ])השני(סיכך

:נעיר שתי הערות' לסיום הסבר הגמ

.]129' ולעיל עמ, ז' ש סי"רא', ה גרסי"ן סוד"עיין ר[ם השמיטו את המיגו מסוכה לשבת "ף והרמב"הרי. א שסוכה שעל גבי מבוי ועל גבי פסי ביראות ]ה ואמר"באלפס ד. ג[ן "וכך מדייק הר, ף משמע"מהרי. ב

.'רת את פשט הגמהבנה זו סות. כשרה אף בחול ולא רק בשבתא "וראינו שמדברי הריטב, התייחסנו לשאלה השניה. נשוב לשאלות ששאלנו בתחילת הסוגיה

. ומדרבנן ניתן לומר מיגו אף ברשות, משמע שמהתורה אומרים מגו במחיצות בלבדנראה , מה הסברא לומר מגו בין דיני דפנות סוכה לבין דיני מחיצות שבת, לגבי השאלה הראשונה

לצמצם את היכולת לומר מגו למקרים שההבדלים בין שבת לבין סוכה הם בשיעור הדפנות שצריךאלא אף , ובשתיהן אין צורך בדפנות שלמות, התורה מצריכה בסוכה ובשבת שלש דפנות. בלבד

כיוון שההלכה . ]בסוכה דופן שלישית אפילו טפח, בשבת לחי במבוי ופסי ביראות[מקצת דופן מוגדר כדופן . ניתן להתייחס לדופן כדופן שלמה לכל דבר, שמקצת הדופן מגדיר את כל הדופן כגדורקובעת

, אלא לשיעור בלבד, שמגו אינו מתייחס לכשרות הדופן, הסבר זה עונה על שאלה נוספת וקובע . ולכן לא מצאנו בשום מקום דין מגו לענין צורת הפתח ולענין גוד אסיק מחיצתא

באלפס . ג[ן "הר. נחלקו הראשונים, וע אומרים מגו לקולא ולא לחומראמד, לגבי השאלה האחרונה, מפרש]ה אמר רבא"ד[א "הריטב. מפרש שיש לימוד מהפסוקים לאמירת מגו לקולא]ה ואמר"ד

131 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

סיכום

:המסקנות ההלכתיות שהעלנו בסוגיה הןם משמיטים את המגו מסוכה "ף והרמב"הרי. אומרת מגו מסוכה לשבת ומשבת לסוכה' הגמ. א

. וצריך עיון מדוע, לשבת . ומדרבנן ניתן לומר מגו אף לגבי הרשויות, דין מגו מתייחס לשיעור דפנות בלבד. בלהכשיר , ומר מגו ממחיצות הכשרות מהתורה ופסולות מדרבנןהראשונים נחלקו האם ניתן ל. ג

.סוכה אף מדרבנןאלא די בלחי , אינה צריכה לפס ארבעה, ן מחדש שמבוי שאינו מפולש וסוכה בקצהו הפרוץ"הר. ד

.ובשבת די בלחי כלשהו, טפח שוחק

הלכההרי זו , באר שיש לה פסין פוסק שסיכך על גבי מבוי שיש לו לחי או על גבי ]ז' תרל סע' סי[ע "השו

ע שהסוכה כשרה מדרבנן אפילו במקרים "משמע מהשו. סוכה כשרה לאותה שבת שבתוך החגא חולק על "הרמ. ]ה או"וביאור הלכה ד, ב"עיין משנה ברורה סקל[שהמחיצה מתירה רק מדאורייתא

.ע ומתיר רק במקום שהמחיצות מתירות טלטול אף מדרבנן"השו .גו מסוכה לשבתע משמיט את המ"השון שסוכה שבתוך מבוי שאינו מפולש ויש דופן אמצעי כנגדה מותרת בטפח " פוסק כר]ד' סע[ע "השו. אפילו כשהסוכה באמצע המבוי, ן"ע מרחיב את דינו של הר"השו. ואינה צריכה פס ארבעה, שוחק

הן דפנות הסוכה ע ומתיר רק כשדפנות המבוי " חולק על השו]כ"משנה ברורה סק, ד"סק[המגן אברהם .]עיין שער הציון אות טו[

]+השע[ כ כסלו : תאריך . מסכת סוכה ז, סוכההלכות

פרוץ מרובה על העומד): 6(דיני דפנות

רקע

.הראשונים נחלקו בהסבר הדין. הברייתא אומרת שסוכה שהפרוץ שבה מרובה על העומד כשרה

מקורות "מה שאין כן בסוכה... כדופן שבתוהתניא דופן סוכה. "ז. א ה מה שאין כן בסוכה "י ד"רש. ב

ה יתירה שבת על הסוכה "ה ד" רא ב"ד הי"סוכה פ' ם הל" רמב י"והגהות אשר, ח' ש סי" רא

"עד כאן... דופן סוכה כדופן שבת", ]ד"נד ע[א " רבינו ירוחם נתיב ח ח ]125' בעממובא [ה אמר רב יהודה "ד. א ז"ריטב. ג ]כח, ]שער הציון אות כ[כג , ק כב"ס: בעיקר[ה ומשנה ברורה ' תרל סע' ע סי"שו. ד ה יתירה שבת על הסוכה"ה ד"רא

פירוש דשלוש מחיצות שלימות . שהשבת אינה נתרת אלא בעומד מרובה על הפרוץ, יתירה שבת על הסוכה . שריא שלישית אפילו בטפחמה שאין כן בסוכה דהא, ולאפוקי דלא סגיא לן בטפח, בעינן

ד"דף נד ערבינו ירוחם נתיב ח חלק א כגון שתי בלא ערב הדופן סוכה כדופן שבת כלומר כל צדי מחיצות המותרות לגבי שבת מותרות לגבי סוכ

לגבי שבת ערב בלא שתי כגון ' וכו' מקיפין בחבלי]דף נד טור ד[ נןאו ערב בלא שתי שתי בלא ערב כדאמריטפחים כשהוא מקיף כדי שלא יצא מתורת לבוד יתירה ' קנין ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו גמקיפין ב

אינה נתרת המחיצה אלא בעומד מרובה על הפרוץ מה ת יותר שבשבאשבת על הסוכה כלומר שיש לו חומרפילו י דבסוכה כשרה אילו בפרוץ מרובה על העומד א" רשירוששאין בסוכה כך פשוט בסוכה ונראה לפי פ

טפחים שהוא הכשר סוכה כשרה האין בעומד הכשר סוכה כלומר כשתצטרף כל העומד שלא יהיה שם שבעש שכתב כי בשבת אם היו בהקפו פתחים שאין בהם צורת פתח מצטרפין עם הפרוץ "אוכן נראה דעת הר

תחים הרבה ואין אפילו טפח ואפילו יש בדפנות פ' כהלכתן וג' דהא סגי בבהלבטל העומד מה שאין כן בסוככ וגם כן נראה שלא חלק בין סוכה גדולה שנשאר שם שיעור סוכה העומד לקטנה ויש מי "להם צורת פתח ע

שפירש כי דוקא בסוכה גדולה הכשירו פרוץ מרובה על העומד דכי מצרפת כל העומד יש בו הכשר סוכה אין דבענין שאם תצרף כל העומ' אפילו מפוזר כאן וכאן ואינו מחובר יחד בכל סוכה שעשאה כלה פתחי

בעומד כשיעור סוכה פסולה פירש וכל זה מיירי שהפתחים אין בהם צורת פתח דאם היה בהם צורת פתח

132 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

הסבר הסוגיה

ויתירה שבת על הסוכה , דופן סוכה כדופן שבת ובלבד שלא יהא בין קנה לחברו שלשה טפחים" . .]ברייתא ז[" שהשבת אינה נתרת אלא בעומד מרובה על הפרוץ מה שאין כן בסוכה

מחיצה בשבת מתירה לטלטל רק , הברייתא מחלקת בין דין דופן סוכה לבין דין מחיצה בשבת

.ואילו סוכה כשרה אפילו שפרוץ מרובה על העומד, ה מרובה על הפרוץכשהעומד שב :נחלקו הראשונים בגדרי הדין

ולאפוקי דלא סגיא לן , שלוש מחיצות שלימות בעינן]בשבת: "[ מפרש]ה יתירה שבת"ד[ה "הראה כותב שהכשר פרוץ מרובה "הרא". מה שאין כן בסוכה דהא שריא שלישית אפילו בטפח, בטפחמשמע שבשתי הדפנות . שמכשירים אותה בטפח, ומד בסוכה מתייחס לדופן השלישיתעל הע

.ודפנות אלו כשרות רק כשעומד מרובה על הפרוץ, הראשונות אין הבדל בין שבת לבין סוכהסגי ליה בשתים כהלכתן ושלישית ] בסוכה: "[ המפרש]ה מה שאין כן בסוכה"ד[י "כך משמע גם מרש

דכי מצטרפת להו בהדי שתים , לה פתחים בשתי הדפנות אחד או שניםואפילו היו, אפילו טפחי מדגיש שמודדים פרוץ מרובה על העומד בכל היקף "רש". שריא,הפרוצות הוה ליה פרוץ מרובה

משמע שפרוץ מרובה על העומד בדופן הראשונה והשניה פוסל את , ולא בכל דופן ודופן, הסוכהי אף בשבת דין פרוץ מרובה על העומד מתייחס "שלדעת רש, אולם ניתן לדחות. )ו"תרל סק' סי(ז "כך מבין הט[הסוכה

. ]ופרוץ מרובה בדופן אחת אינו פוסל, לכל ההיקףסוכה שיש לה פתחים רבים ויש בכתליה : "ופוסק, חולק על הבנה זו]ב"ד הי"סוכה פ' הל[ם "הרמב

ם סובר שפרוץ מרובה על "הרמב. "ומדואף על פי שפרוץ מרובה על הע, חלונות הרבה הרי זו כשרה .העומד כשר אפילו בדופן הראשונה והשניה

ם שפרוץ מרובה על העומד כשר אפילו בדופן " סובר כרמב]ד"דף נד ענתיב ח חלק א [רבינו ירוחם שדופן שהפרוץ שבה מרובה על העומד , קולא אחת. והוא מוסיף שתי קולות, הראשונה והשניה

, קולא שניה. ואין שבעה טפחים במקום אחד, מפוזר על פני כל הדופןכשרה אפילו כשהעומד רבינו ירוחם מביא שיש , שפרוץ מרובה על העומד כשר אפילו כשאין בעומד שיעור שבעה טפחים

ואפילו סוכה , כיוון שלפיה אין שיעור לדפנות סוכה, לא זכיתי להבין קולא זו. חולקים על קולא זו . מפורש שהיא פסולה:]ד[' ובגמ,של ארבעה קונדיסין כשרה

שסוכה שיש לה דפנות של שבעה , רבי אברהם בן איסמעאל, רבינו ירוחם מביא את שיטת רבוויש בין חלקי העומד , ורובו של הדופן פרוץ, טפחים פסולה רק כשאין שבעה טפחים במקום אחד

רוץ מרובה על כשיש שבעה טפחים במקום אחד הסוכה כשרה אפילו בפ. יותר משלושה טפחיםכשיש . כשעומד מרובה על הפרוץ הסוכה כשרה אפילו שאין שבעה טפחים במקום אחד. העומד

ומחשיב את הפרוץ שביניהם לשיעור , דין לבוד מחבר אותם, טפחים בין חלקי העומד' פחות מג .והסוכה כשרה אפילו כשפרוץ מרובה על העומד, הכשר סוכה

וסובר שסוכה כשרה רק כשיש שתי דפנות , על רבינו ירוחם חולק]ה אמר רב יהודה"ד[א "הריטב .]משמע כך, ה ואמר"באלפס סוד: ן ב"גם מהר[צמודות שבכל אחת שבעה טפחים כאחד

ם סובר שעומד "הרמב. נראה להסביר שהראשונים נחלקו בהבנת דין עומד מרובה על הפרוץלפיכך בהלכות . קום כמקום מגודראלא דין בהגדרת המ, מרובה על הפרוץ אינו דין בהגדרת דופן

. פרוץ מרובה על העומד פוסל בה, שבת שמחיצה מיועדת לגדור את המקום ולהבדילו מסביבתוהסוכה , "שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח"שאין דין של מקום מגודר אלא של , בהלכות סוכה

. כשרה אפילו כשפרוץ מרובה על העומד :תו ניתן להבין באחת משתי דרכיםואת שיט, ם"ה חולק על הרמב"הראאבל הן מיועדות , "שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח"הוא סובר שדין דפנות נובע מהלכה של . א

.ולכן גם בהן פרוץ מרובה על העומד פוסל, גם לגדור את המקום ולהבדילו מסביבתורוץ מרובה בה על דופן שהפ. הוא סובר שדין עומד מרובה על הפרוץ הוא דין בהגדרת דופן. ב

. ולכן היא פסולה אפילו בסוכה, העומד אינה מוגדרת דופן

133 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

אלא דין בחיבור , רבי אברהם בן איסמעאל סובר שעומד מרובה על הפרוץ אינו דין בהגדרת דופןכל המחיצה חייבת להיות יחידה , בשבת שתפקיד המחיצות לגדור את הרשות. הדופן ליחידה אחת

בסוכה שיש רק הלכה של דופן שיעור שבעה . עומד פוסל בכל מקוםופרוץ מרובה על ה, אחתאם . הסוכה כשרה אף שפרוץ מרובה על העומד, אם יש דופן שיעור שבעה טפחים כאחד, טפחים

שחלקי העומד מצטרפים , הסוכה כשרה, ועומד מרובה על הפרוץ, אין שיעור שבעה טפחים כאחדאין צירוף של חלקי , ופרוץ מרובה על העומד, חדאם אין שיעור שבעה טפחים כא. ליחידה אחת

.והסוכה פסולה, העומד, ולדעתו הכשר סוכה תלוי בשתי דפנות צמודות, א חולק על רבי אברהם בן איסמעאל"הריטב

. ובכל אחת מהן שבעה טפחים כאחד

סוכה ' הל[ם "הרמב. דין פתח ודין צורת הפתח, ם שני דינים נוספים שאינם נזכרים בברייתא"ברמבואף על פי , סוכה שיש לה פתחים רבים ויש בכתליה חלונות הרבה הרי זו כשרה: " פוסק]ב"ד הי"פ

אבל אם היה שם פתח יתר על , ובלבד שלא יהיה שם פתח יתר על עשר, שפרוץ מרובה על העומדרשות , בהלכות שבת ." צריך שלא יהיה הפרוץ מרובה על העומדפ שיש לה צורת פתח"אעעשר אם יש . והוא מוגדר כפתח, מד מרובה בה על הפרוץ כשרה רק כשהפרוץ פחות מעשר אמותשעו

ם פוסק דין זה גם "הרמב. והיא פוסלת את המחיצה, אין לה שם פתח, פרצה רחבה מעשר אמותרבי אברהם בן איסמעאל חולק . ולדעתו פרצה מעל עשר אמות פוסלת את הסוכה, בהלכות סוכה

. פרצה נאמר בהלכות שבת ואינו פוסל בסוכהם וסובר שדין"על הרמבכיוון , שלדעת רבי אברהם בן איסמעאל פרצה פוסלת את המחיצה ברשות היחיד, נראה להסביר

בסוכה אין דין של . הרשות אינה גדורה, וכשיש לה פרצה, שרשות היחיד חייבת להיות גדורה, וכה יש דין של רשות גדורהם סובר שאף בס"הרמב. ולכן פרצה אינה פוסלת בה, רשות גדורה

, ם מתיר פרוץ מרובה על העומד בדפנות הסוכה"שהרי הרמב, אך קשה. ולכן פרצה פוסלת בהנראה לפרש שדין עומד מרובה על הפרוץ . שלדעתו אין בסוכה דין של מקום גדור, והסברנו לעיל

. כשרובה עומד, חידשיעור מחיצה של רשות הי. אלא בשיעור מחיצה, אינו דין בהגדרת מקום גדור .ולכן פרוץ מרובה על העומד אינו פסול בה, אלא שיעור שבעה טפחים, בסוכה אין שיעור רוב

ם פוסק שאם יש פתח גדול מעשר "הרמב. ם הוסיף הוא דין צורת הפתח"הדין השני שהרמב

. הסוכה פסולה אלא אם עומד מרובה על הפרוץ, אפילו יש בפתח צורת הפתח, אמותם פוסל "ומדוע הרמב, והרי צורת הפתח מוגדרת כמחיצה, ם" מקשה על הרמב]ח' סי[ש "הרא

ודבריו יסודיים , ם" מאריך בהסבר שיטת הרמב]ז"ז הט"שבת פט' הל[חיים ' ר? ביותר מעשר אמותאבל לא , "עומד מרובה על הפרוץ"ו" צורת הפתח", "פרצה", "פתח: "מאוד בהבנת המושגים .דין סוכהזכיתי להבין את שיטתו ב

סיכום

:בדין צורת הפתח ובדין שבעה טפחים, בדין פרצה, נחלקו הראשונים בדין עומד מרובה על הפרוץה סובר שפרוץ מרובה על העומד פוסל בשתי הדפנות " הרא–בדין עומד מרובה על הפרוץ

וץ ה עומד מרובה על הפר"לדעת הרא. ם סובר שפרוץ מרובה אינו פוסל בסוכה"והרמב, השלמות, ם הוא דין בהגדרת שיעור דופן"ולדעת הרמב, ולכן הוא חל אף בסוכה, הוא דין בהגדרת דופן

.אינה זקוקה לשיעור זה, וסוכה ששיעורה שבעה טפחיםורבי אברהם בן איסמעאל סובר שפרצה אינה , ם סובר שפרצה פוסלת בסוכה" הרמב–בדין פרצה

מודים שפרצה מפקיעה מהמקום שם של ם ורבי אברהם בן איסמעאל"הרמב. פוסלת בסוכהורבי אברהם בן איסמעאל סובר , ם סובר שסוכה חייבת להיות רשות גדורה"הרמב, רשות גדורה

.שדין רשות גדורה נאמר רק לגבי רשות היחיד ולא לגבי סוכהואם , ם סובר שצורת הפתח אינה מועילה בפרצה יותר מעשר אמות" הרמב–בדין צורת הפתח

.ש חולק וסובר שצורת הפתח מוגדרת כמחיצה"הרא. הסוכה פסולה, ה על העומדפרוץ מרובא סובר שסוכה כשרה רק כשיש שתי דפנות צמודות ובכל אחת " הריטב–בדין שבעה טפחים

רבינו ירוחם סובר שאם יש שיעור שבעה טפחים הסוכה כשרה אפילו . שיעור שבעה טפחים כאחדמחייב שתי דפנות צמודות " שתים כהלכתן"א דין "יטבלדעת הר. ששבעת הטפחים אינם כאחדלדעת רבינו ירוחם הדין מחייב שתי דפנות בשיעור . בכל אחת מהן, בשיעור שבעה טפחים כאחד

.אבל אין הקפדה על מיקום הדפנות, שבעה טפחים

הלכהו אם יש כשרה אפיל, "גם" פוסק שסוכה שיש לה שתי דפנות העשויות כמין ]ה' תרל סע' סי[ע "השו

פוסקים ]ו"סק[ והמגן אברהם ]ו"סק[ז "הט. ופרוץ מרובה על העומד, בשתי הדפנות פתחים הרבההמשנה . הסוכה פסולה, אבל אם רוב כל דופן פרוץ, י שהסוכה כשרה רק כשרוב ההיקף פרוץ"כרש

. פוסק כמותם]ב"סקכ[ברורה ואינו , הגדול מעשר אמותם לענין צורת הפתח בפתח"ש והרמב"ע מביא את מחלוקת הרא"השו

. מכריע ביניהם

134 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

".ונהגו עכשיו לעשות מחיצות שלימות כי אין הכל בקיאין בדין המחיצות: "א פוסק"הרמ

]השע[ כא כסלו -כ: תאריך : מסכת סוכה ז, סוכההלכות

סוכה דירת קבע או דירת עראי): 4(דיני הרשות

רקע. ם שיוצאים ידי חובה רק בסוכה שניתן לדור בה דירת קבעמביאה מספר תנאים הסוברי' הגמ

.ולכן יכולה להיות מחלוקת בין הסוברים שסוכה דירת קבע, הם מושגים יחסיים" עראי"ו" קבע"

מקורות "לפי שאין לה זויות... שחמתה מרובה מצלתה פסולה: "ז. א ה כולהו"ד' תוס. ב

"שמא ימשך אחר שולחנו... ה פסולהושחמתה מרובה מצלת", באלפס. ד-.ף ג" רי ואידך, רבי, ה אמר אביי"ן ד" ר

הסבר הסוגיה

יאשיה ורבי יהודה ורבי שמעון ורבן גמליאל ובית שמאי ורבי אליעזר ואחרים ' רבי ור: אמר אביי" .:]ז' גמ[" כולהו סבירא להו סוכה דירת קבע בעינן

רבי פלוני ורבי פולני אמרו דבר : "שבכל מקום שנאמר, ]ה אמר"ד. ן ג"מובא בר[קבלה ביד הגאונים

: בכל מקום שנאמר. או שאין הלכה כאף אחד מהם, או שהלכה ככולם, שיטותיהם זהות, "אחדואין הלכה כאף , שיטותיהם דומות ולא זהות, "רבי פלוני ורבי פלוני כולהו סבירא להו כך וכך"

.אחד מהםשהרי גם רבי וגם בית שמאי , אינו מציין שיטה זהה" וכולהו סבירא לה"סוגייתנו מוכיחה ש

.ואף על פי כן הם חולקים בשיעור סוכה, סוברים שסוכה דירת קבע

.]ג[למדנו . ברורה, כיוון שסוכה דירת קבע, טענתו של אביי שרבי סובר ששיעור סוכה ארבע אמותאי הסתפקו חכמים ורק בסוכה שהיא דירת ער, ארבע אמות, ששיעור בית בכל התורה כולה

, על כרחנו שהוא סובר שסוכה דירת קבע, רבי אינו מסתפק בשיעור זה. בשיעור ראשו ורובו .ושיעורה זהה לשיעור בית בכל התורה

ובית שמאי , גם טענתו של אביי שרבן גמליאל הסובר שסוכה העשויה בראש הספינה פסולהורבי אליעזר הפוסל סוכה , ולחנוהסוברים שסוכה כשרה רק כשיש בה שיעור ראשו ורובו וש

. ברורה, סוברים שסוכה דירת קבע, ואחרים הפוסלים סוכה העשויה כשובך, העשויה כמין צריףוניתן להבין שהדרישה לסוכת קבע היא , בכל המקרים הללו אין מקור ברור לפסול את הסוכה

.סיבת הפסולכיוון , מרובה מצלתה פסולהיאשיה סובר שסוכה שחמתה מחמת דפנות ' טענתו של אביי שר

שאף , יאשיה נלמד מגזרת הכתוב' אביי בעצמו מבאר שדינו של ר. שסוכה דירת קבע אינה ברורהשאביי סובר שלא , נראה להסביר? ומה קשר בין דין זה לבין דין דירת קבע, למחיצה יש שם סכך .שם סכךיש , כפרוכת שעל הארון, אלא רק לדופן של קבע, לכל דופן יש שם סכך

, טענתו של אביי שרבי יהודה המכשיר סוכה למעלה מעשרים אמה סובר שסוכת דירת קבע בעינןהוא רק מכשיר סוכה הגבוהה למעלה מעשרים , רבי יהודה אינו פוסל דירת עראי, אינה ברורה

כיוון שלדעתם , שרבנן פוסלים סוכה מעל עשרים אמה.]ב[בשלמא אם אביי סובר כרבא . אמהאבל לשאר , ניתן להבין שרבי יהודה החולק סובר שסוכה דירת קבע בעינן, ירת עראיסוכה ד

מנא לן שלרבי יהודה סוכת , שפסול סוכה מעל עשרים אמה אינו קשור לדירת עראי, האמוראים. מובא שאביי מקשה על רבא. בדף ב[ מפרש שאביי מודה לרבא ]ה רבי"באלפס ד: ג[ן "הר? דירת קבע בעינן

מפרש שאביי אינו מודה ]ה כולהו"ד[' אבל תוס, ]שאביי קיבל את הסברו של רבא, ן צריך לבאר"לדעת הר .ולא הבנתי הסברו, לרבא

, טענתו של אביי שרבי שמעון המצריך שלש דפנות ורביעית טפח סובר שסוכה דירת קבע בעינןקושי זה ומפרש י מתמודד עם "רש. והרי רבי שמעון לומד את דינו מגזרת הכתוב, אינה ברורה

" בסכות, בסכת, בסכת"שרבי שמעון אינו לומד את הדופן הרביעית מ, שאביי סובר כרב מתנה .ופירוש הפסוק שסוכה צריכה להיות דירת קבע, "וסוכה תהיה לצל יומם"אלא לומד מהפסוק

סיכום

וברים אינה מחייבת שכולם ס, קביעתו של אביי שמספר תנאים סוברים שסוכה דירת קבע בעינןכמו כן קביעתו של אביי אינה מחייבת שאין גם . הוא מושג יחסי" קבע"כיוון שהמושג , אותו דבר

סובר שלשיטת בית שמאי ולשיטת רבי אליעזר יש הסבר ]באלפס: ג[ף "הרי. הסבר אחר לדבריהם

135 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

]-תייםשע[ כא כסלו : תאריך . ח- :מסכת סוכה ז, סוכההלכות

חישוב שטח סוכה עגולה

רקע

צריך לרבע בתוך המעגל , כשהסוכה עגולה. סוכה שיש לה שבעה טפחים על שבעה טפחים כשרההחשבון של הסוגיה הוא לפי [יקף המעגל מחשבת את ה' הגמ. ריבוע של שבעה טפחים על שבעה טפחים

. ]שיטת רבי שסוכה צריכה ארבע אמות על ארבע אמות

:נקדים מספר חישובים מתימטיים' כדי להבהיר את סוגיית הגמ . 3- והגדירו אותו כ, πל לא דייקו בחישוב של "חז, 3.14 הוא πאורך . πr2היקף מעגל הוא . אהיחס , π=3ל ש "על פי חז. π/4 שטח מעגל החסום בתוכו הוא היחס בין שטח ריבוע חוסם לבין. ב

.4/3הוא πr²:שטח מעגל חסום : החישוב המוכיח טענה זו הוא

²=2²r²=4r²(2r): שטח ריבוע חוסם של שטח המעגל החסום ושטח הריבוע החוסם r² -כשנצמצם את ה

.π/4נקבל שהיחס בין שטח הריבוע לבין שטח המעגל הוא מהעובדה שיחס , π/4י מוכיח שהיחס בין שטח המעגל לבין שטח הריבוע הוא יחס של "רש. ג

. π/4ההיקפים הוא יחס של 2πr: היקף מעגל חסום : החישוב המוכיח טענה זו

8r=(2r)4היקף ריבוע חוסם הוא .π/4נקבל יחס של , 2r -אם נצמצם את שני ההיקפים ב

ל מגדירים יחס זה "חז. 1.414=2√בין צלע הריבוע הוא יחס של היחס בין האלכסון של ריבוע ל. דשאף היא אינה מדוייקת כיוון [שזו תוצאה קרובה מאוד לתשובה המתמטית , )1.4(כאחד ושני חומשים

.]שהמספר אינסופי a²+b²=c²: חישוב אלכסון על פי משפט פתגורס הוא : החישוב המוכיח טענה זו

a²+a²=2a²=c² :כן אלכסון של ריבוע הואול, בריבוע שתי הצלעות שוות 2a²=c²

√2a²=c √2*a=c √2=c/a

.2√היחס בין אורך האלכסון לבין אורך הצלע הוא

מקורות "דהא קחזינן דלא הוי כולי האי... יוחנן סוכה העשויה ככבשן' אמר ר: "ח-:ז. א ז"ד ה"סוכה פ' ם הל"רמב. ב ]ג"סק: בעיקר[ב ומשנה ברורה ' תרלד סע' ע סי"שו. ג

הסבר הסוגיהד בני אדם כשרה ואם לא "יוחנן סוכה העשויה ככבשן אם יש בהקיפה כדי לישב בה כ' אמר ר"

.:]ז' גמ[" פסולה

רבי יוחנן סובר שסוכה עגולה כשרה רק בתנאי שניתן לחסום בתוכה ריבוע בשטח של הכשר ולכן הוא מכשיר סוכה עגולה , וחנן סובר כרבי ששטח סוכה הוא ארבע אמות מרובעותרבי י. סוכה

.רק אם יש בהיקפה כדי לישב בה עשרים וארבעה בני אדםהיקף הסוכה חייב להיות עשרים וארבע , שכיוון שמקומו של אדם אמה' בהוה אמינא סברה הגמ

הקוטר שלה , רים וארבע אמותשאם היקף סוכה עש, אומרת שלא ניתן לומר כך' הגמ. אמותכיוון שהאלכסון של ריבוע . שהוא שמונה אמות, )π=3ל "כיוון שלפי החישובים של חז(שליש

כיוון שאנו , מקשה' הגמ. אלכסון הריבוע הוא שמונה אמות, חסום שווה לקוטר של מעגל חוסםת ושלשה מספיק אלכסון של חמש אמו, צריכים ריבוע חסום עם צלע של ארבע אמות בלבד

וארבע אמות , )1.4(שהרי היחס בין הצלע לבין האלכסון הוא אחד ושני חומשים , )5.6(חומשים השווה לחמש אמות ושלושה , כפול אחד ושני חומשים שווה ארבע אמות ושמונה חומשים

136 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

והיקפה , שרבי יוחנן לא התכוון לסוכה שבתוכה יושבים עשרים וארבעה בני אדם' מתרצת הגמכיוון שמקומו של . אלא לסוכה שמחוץ לה יושבים עשרים וארבעה בני אדם, עשרים וארבע אמות

ובקוטר , ים בתוכו הוא בהיקף של עשרים וארבע אמותהמעגל שהם יושב, אדם הוא אמה על אמה. זאת אומרת שש אמות, והמעגל שהם מקיפים הוא בקוטר של שתי אמות פחות, של שמונה אמות

ורבי יוחנן לא , 5.6שאלכסונו , שיעור זה מתאים לריבוע חסום של ארבע אמות על ארבע אמות . דייק פורתא לחומרא

שהרי אנו , אינו להלכה, ה כשרה רק אם היקפה שמונה עשרה אמהדברי רבי יוחנן שסוכה עגול

. אלא שבעה טפחים על שבעה טפחים, פוסקים ששיעור סוכה אינו ארבע אמות על ארבע אמותסוכה עגולה אם יש : " מיישם את דברי רבי יוחנן להלכה ופוסק]ז"ד ה"פהלכות סוכה [ם "הרמב

. "פחים אף על פי שאין לה זויות הרי זו כשרהבהקיפה כדי לרבע בה שבעה טפחים על שבעה ט' סי[הטור . סוכה עגולה כשרה רק אם ניתן לחסום בתוכה ריבוע של שבעה טפחים על שבעה טפחים

ואם היא עגולה ויש בה לרבע שבעה על שבעה : " מנסח את ההלכה בניסוח מעט שונה]תרלדחובה במעגל שניתן לחסום בו ריבוע שלדעת הטור אין , ]ה ואם היא עגולה"ד[ח "מפרש הב". כשרה

. טפחים מרובעים49אלא יוצאים ידי חובה במעגל ששטחו , של שבעה על שבעה טפחיםלפיכך הוא מתייחס , ובסוכה עגולה אין קבע, שרבי יוחנן סובר שסוכה דירת קבע, ח"מסביר הב

. על ארבע אמותוהוא מרבע בתוך המעגל ריבוע של ארבע אמות, כאילו הוא סתום, לחלק המעוגל טפחים 49ואם בשטח הסוכה , אין צריכים לריבוע חסום בתוך המעגל, שסוכה דירת ארעי, להלכה

.מרובעים הסוכה כשרהאלא מפני קושיה שיש לו , מפני הניסוח השונה, ם"ח אינו מחדש שהטור חולק על הרמב"הב

נחלקו הראשונים האם .בית שיש לו ארבע אמות על ארבע אמות חייב במזוזה. מהלכות מזוזהם "הרמב. אבל רוחבו פחות מארבע אמות חייב במזוזה, בית שיש לו שש עשרה אמות מרובעות

ח סובר שאין חילוק בין דין "הב. סובר שכן]טו' מזוזה סי' הל[ש "והרא, סובר שלא] ב"ו ה"מזוזה פ' הל[ש בה שבעה טפחים על ם סובר שסוכה כשרה רק אם י"ולכן לדעתו הרמב, מזוזה לבין דין סוכה

, ש והטור מכשירים סוכה שיש בה ארבעים ותשעה טפחים מרובעים"ואילו הרא, שבעה טפחיםששיעור , דוחה את ההשוואה בין סוכה לבין מזוזה)א"סק(המגן אברהם [אף שרוחבה פחות משבעה טפחים

.]ילו לישיבת ארעיאין מקום אפ, ובפחות משבעה על שבעה, סוכה כדי שישב בה ראשו ורובו ושלחנוארוכה טובא " הכותב שסוכתה של הילני המלכה היתה ]ה לא"ד. ג[' ח מוכיח את שיטתו מהתוס"הב

: וצריך להיות', המגן אברהם כותב שיש טעות סופר בתוס". לא היתה רחבה שבע טפחיםאבל ". שבעה טפחיםאלאאבל לא היתה רחבה "

סיכוםניתן . יש בתוכה ריבוע חסום של ארבע על ארבע אמותמפורש שסוכה עגולה כשרה רק אם' בגמ

אלא בשטח של , להוכיח מכאן שכשרות סוכה אינה תלויה בשטח של שש עשרה אמות מרובעותופוסק שסוכה כשרה רק אם ניתן ', ם מאמץ את מסקנת הגמ"הרמב. ארבע אמות על ארבע אמות

, ח סובר שהטור חולק על דין זה"בה. לרבע בתוכה ריבוע חסום של שבעה טפחים על שבעה טפחים .ומכשיר כל סוכה ששטחה ארבעים ותשעה טפחים מרובעים

הלכהשסוכה עגולה כשרה רק אם ניתן לרבע בתוכה ריבוע של שבעה : פוסק]ב' תרלד סע' סי[ע "השו

. טפחים מרובעים49סוכה שיש בה , ח מכשיר להלכה ולא למעשה"הב. טפחים על שבעה טפחים ]תייםשע[ כד כסלו : תאריך .ח- :מסכת סוכה ו, כהסוהלכות

חזרה שבועית

רקע

:השבוע עסקנו בעיקר בשלשה נושאים .אורכן וטיבן, מספר הדפנות. א .סוכה דירת קבע או דירת עראי. ב . חישוב שטח הסוכה–סוכה עגולה . ג

מקורות "וי כולי האידהא קחזינן דלא ה... ושאין לה שלש דפנות: "ח-:ו. א

סיכום

137 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

ולהבדילה , מחיצות שבת מיועדות לגדור את הרשות, דפנות סוכה שונות במהותן ממחיצות שבתהתורה הגדירה שסוכה היא מבנה שיש לו . ואילו דפנות סוכה הן חלק מהגדרת סוכה, מסביבתה

עדות גם הראשונים נחלקו האם דפנות סוכה מיו. סכך ושתי דפנות כהלכתן ושלישית אפילו טפח .לגדור את המקום

:נפרט רק את ההשלכות שיש להן משמעות להלכה, השלכות רבות, להבנה זו במהות דין דפנותאבל , מחיצות רחוקות מהרשות הן מחיצות כשרות בהלכות שבת–דפנות מרוחקות מהרשות . א

, בשבתולכן כשרות, מחיצות מרוחקות גודרות את הרשות ומבדילות אותה. הן פסולות לסוכה .ופסולות לסוכה, אינן מצטרפות ליחידה אחת עם הסכך, אבל כיוון שהן מרוחקות מהסכך

ואף בשבת אין אומרים , ם דין מחיצה ניכרת הוא דין בהגדרת מחיצה" לדעת הרמב–גוד אסיק . בלרוב הראשונים דין מחיצה ניכרת הוא דין . גוד אסיק מחיצתא בעמוד שמחיצתו אינה ניכרת

ם אומרים גוד "לדעת הרמב, סוכה על שפת הגג. שיש בה גזרת הכתוב של דפנות, בדבסוכה בלולרוב הראשונים אין אומרים גוד אסיק , שדפנות הבית ניכרות לאנשי הבית, אסיק מחיצתא

.כיוון שהדפנות אינן ניכרות ליושבים בסוכה, מחיצתאן "לדעת הר. ועילה אף בסוכהומ, א צורת הפתח היא דופן גמורה" לדעת הריטב–צורת הפתח . ג

לאחר , ניתן להשתמש בה בדופן השלישית בלבד, צורת הפתח מהוה מחיצה ואינה מהוה דופן .כדי לגדור את הסוכה, "שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח"שקיים דין

לדעת , ם פרוץ מרובה על העומד כשר בכל הדפנות" לדעת הרמב–פרוץ מרובה על העומד . דם סובר שדין "הרמב. וכשר בדופן השלישית בלבד, מרובה על העומד פוסל בסוכהה פרוץ "הרא

פרוץ , ובסוכה ששיעור מחיצה שבעה טפחים, עומד מרובה על הפרוץ מגדיר את שיעור מחיצה .ופסול אף בסוכה, ה פרוץ מרובה על העומד מפקיע שם דופן"לדעת הרא. מרובה על העומד כשר

ולדעת רבי אברהם בן , ם הסוכה פסולה" לדעת הרמב–ות פתח שרוחבו יותר מעשר אמ. ה, כיוון שאינה גדורה, ם הסוכה פסולה"לדעת הרמב. הסוכה כשרה, רבו של רבינו ירוחם, איסמעאל

.ולכן הסוכה כשרה, סוכה אינה חייבת להיות גדורה, ולדעת רבי אברהם בן איסמעאלשסוכה כשרה רק כשיש שתי , א סובר"הריטב. לסיום הלכה נוספת המגדירה מהי דופן של סוכה

.רבינו ירוחם מתיר לפצל את הדופן למספר חלקים. כאחד, דפנות שכל אחת שיעור שבעה טפחים

]תייםשע[ כה כסלו : תאריך .ט- :מסכת סוכה ח, סוכההלכות

וסוכה שאינה עשויה לצל, סוכה שאינה עשויה לשם מצוה

רקעמוכח שאף ' מהגמ. האם צריכים לבנות את הסוכה לשם מצות סוכהנחלקו בית הלל ובית שמאי

. מצריכים סוכה שנבנתה לצל, בית הלל שאינם צריכים סוכה לשם מצוה

מקורות "סוכה העשויה לשם חג בעינן... סוכה ישנה' מתני. "ט. א

"דלאו בני חיובא נינהו... מ שתי סוכות של יוצרים"ר לוי משום ר"א: " ח ואם, ה סוכה"ד. ט' תוס. ב

ה איזו"באלפס ד. ן א" ר 'ה מתני"יג ד' ש סי" רא

ה פנימית אינה סוכה"י ד"רש. ג "והוא שעשאן לצל... מאיר שתי סוכות' ר לוי משום ר"א", באלפס. ף ד" רי ה שתי"ן ד" ר ה אמר רב חסדא"י ד"רש. ד

"תניא באידך ברייתאך דמ"לאתוי גנב"... , ה סוכת"באלפס ד. ן ד" ר יב' ש סי" רא ט"ה ה"סוכה פ' ם הל"רמב. ה ]א"סק: בעיקר[תרלה ומשנה ברורה ' ע ריש סי"שו. ו

]י-ז, ק ד"ס: בעיקר[תרלו ומשנה ברורה ' סי

הסבר הסוגיה ..]משנה ט[" סוכה ישנה בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין"

" .:]ח' גמ[" ימית אינה סוכה וחייבת במזוזההפנ, שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזוך סוכת גוים סוכת נשים סוכת בהמה סוכת כותים סוכה מכל מקום כשרה ובלבד "תנו רבנן גנב"

.:]ח' ברייתא וגמ[" אמר רב חסדא והוא שעשאה לצל... שתהא מסוככת כהלכתה

י לומדים בית שמא. נחלקו בית הלל ובית שמאי האם רק סוכה העשויה לשם מצוה כשרהזאת אומרת לשם ', שסוכה כשרה רק אם נבנתה לה" 'להחג הסוכות שבעת הימים : "מהפסוק

138 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

באלפס . א[ן "מסביר הר. חדש דבר בסוכה ישנה מובא שגם לבית הלל צריכים ל]ב"א ה"פ[בירושלמי מהתורה סוכה שאינה לשם . שדין הירושלמי אינו חיוב אלא למצוה מן המובחר בלבד]ה איזו"ד

כדי לעשות חלק ממעשה הסוכה לשם , וחכמים תיקנו שלכתחילה יחדש דבר בסוכה, מצוה כשרהן " חולקים על הר]תרלה' סי[ והטור ]גי' סי[ש " סובר שהרא]ה סוכה"תרלו ד' סי[הבית יוסף . מצוה

מדוע שסוכה שלא חידשו , שיטה זו צריכה עיון. ופוסלים סוכה שלא חידשו בה דבר אפילו בדיעבד חולק על ]א"תרלו סק' סי[המגן אברהם ? והרי בית הלל אינם צריכים סוכה לשמה, בה דבר פסולה

. א ב"עיין בהערות לריטב[. אינו מעכבחידוש דבר בסוכה , וסובר שלדעת כל הפוסקים, הבית יוסף .]שיש ראשונים הכותבים בפירוש שסוכה שלא חידש בה דבר פסולה אף בדיעבד, 29הערה

. הפנימית אינה סוכה וחייבת במזוזה, אומרת ששתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו:]ח[' הגמ

, בפנימית הוא דר, ות שיוצרי כלי חרס עושים לעצמם שתי סוכ]ה שתי סוכות"ד[י "מפרש רשאינה סוכה משום דעבידא ] הפנימית: "[]ה שתי"באלפס ד. ד[ן "מבאר הר. ובחיצונית עושה מלאכתו

סוכה . ן כותב דברים מפורשים"הר". לדירה והויא לה כבית ואיכא משום תעשה ולא מן העשוי . ובית של קבע פסול מהתורה לסוכה, מוגדרת כדירה זמנית

אינה סוכה דלא מינכרא מלתא דלשם : " מסביר את הדין בניסוח שונה]אינה סוכהה פנימית "ד[י "רשמשמע ". סוכה הוא דר בו דהא כל ימות השנה דייר התם ורוב תשמישו וסעודתו ושינתו שם

והפסול שלו , שמהתורה בית יכול לשמש כסוכה, "דלא מינכרא דלשם סוכה הוא דר בה", מהלשוןהמגן . את דבריהם)ה סוכה"תרלה ד' סי(ח "כך מפרש הב[שיושב לשם מצות סוכה כיוון שלא ניכר , רק מדרבנן

.]י פוסל בית מהתורה"ולדעתו אף רש, חולק)א"סק(אברהם

, קייצים, רועים, כותים, בהמה, נשים, מביאה שתי ברייתות האומרות שסוכות של גוים:]ח[' הגמלכה כבית הלל שסוכה שנבנתה שלא לשם שהרי ה, דין זה ברור. בורגנין ושומרי פירות כשרות

והוא : "מסביר רב חסדא". ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה: "מוסיפות הברייתות. סוכה כשרה ]ה סוכת"באלפס ד. ד[ן "הר". ולא לצניעות... לצל: "]ה אמר רב חסדא"ד[י "מפרש רש". שעשאה לצל

אלא , "לצל יומם מחורב"עדת סוכה שאינה מיו". כלומר שלא תהא עשויה לדירה ואוצר: "מוסיףן סוכה שלא "לדעת הר: שים לב[ופסולה מהתורה , אינה מוגדרת כסוכה, או למחסן, לצניעות בעלמא

י סוכה שלא נעשתה לצל פסולה "לדעת רש. וסוכה פנימית של יוצרים פסולות מהתורה מאותו דין, נעשתה לצל .]וסוכה פנימית של יוצרים פסולה רק מדרבנן, מהתורה

משמע ". שעשאה לצל ולא מעובה להגן מן המטר: " מצטט את רבינו תם המפרש]יב' סי[ש "ראהסוכה . אלא במבנה הפיזי שלה בלבד, שהכשר הסוכה אינו מותנה בכוונת עשייתה, מפירושו

אפילו , אבל סוכה שסככה דק כשרה, ופסולה, אינה סוכה אלא בית, שסככה מונע חדירת גשמים .ואפילו בנה אותה לשם בית של קבע, אפילו בנה אותה לאוצר, בנה אותה לצניעות

סיכום

. או גם ביעודה, הסוגיה עוסקת בשאלה האם כשרות הסוכה תלויה במבנה הפיזי שלה בלבד :הסוגיה עוסקת בשלשה ייעודים שונים

.לשם צל. ג. לשם בית של קבע. ב. לשם מצוה. אלפחות , אבל צריך, שאין צריך סוכה לשם מצוה, והלכה כבית הלל, ביעוד הראשון נחלקו התנאים

.לחדש בה דבר, לכתחילהי משמע שהיא "מרש, ן סובר שסוכה שנבנתה לשם בית פסולה"הר, ביעוד השני נחלקו הראשונים

.שלא נראה שיושב בו לשם מצוה, ורק מדרבנן אסור לגור בבית שגר בו כל השנה, כשרהן סוברים שסוכה שלא "י והר"ובתוכם רש, ב הראשוניםרו, גם ביעוד השלישי נחלקו הראשונים

כיוון שלדעתו כשרות הסוכה , ת משמע שהיא כשרה"מר, נבנתה לצל אלא לצניעות ולאוצר פסולה .תלויה במבנה הפיזי בלבד

הלכהוהוא פוסק את הירושלמי שצריך , שסוכה ישנה כשרה, פוסק כבית הלל]א' תרלו סע' סי[ע "השו

שחיוב חידוש דבר הוא לכתחילה ולמצוה , מדגיש]ה"סק[המשנה ברורה . ופהלחדש בה דבר בג .בעלמא כדי שלא יבואו להתיר אפילו עשאה מתחילה לשם דירה

כיוון שהיא דירתו כל " פוסק שיוצר כלי חרס אינו יוצא ידי חובתו בסוכה הפנימית ]ב' סע[ע "השוהמשנה ברורה . כה פסולה רק מדרבנןמשמע לדעתו שהסו, "השנה אינו ניכר שדר בה לשם מצוה

. פוסל את הסוכה מהתורה]א"תרלה סק' סי[שכיוון שסוכה זו , ]ה כגון"סוד[מבאר הביאור הלכה . פוסל סוכה שלא נעשתה לצל]תרלה' סי[ע "השו

.אין מועיל בה חידוש דבר, פסולה מעיקר הדין

139 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

] שעות4[ כז כסלו - כו: תאריך . מסכת סוכה ט, סוכההלכות

האיסור להשתמש בחפצי מצוה בכלל ובעצי סוכה בפרט

רקע

אוסרת להשתמש בהם :]ל[במסכת ביצה ' הגמ. סוגייתנו אוסרת להשתמש בעצי סוכה מהתורההראשונים . אוסרת משום ביזוי מצוה.]כב[במסכת שבת ' והגמ, "מוקצה למצותו"מדרבנן מדין

.הללועוסקים בהסבר היחס בין שלושת הדינים חפץ שמוקצה למצוה אסור . א: שתי משמעויות שונות" מוקצה למצותו"למונח : שים לב

ואסור להשתמש בו בשבת " מוקצה"חפץ שהוקצה למצוה הוא . ב. להשתמש בו שימוש של חול .ויום טוב

מקורות

" ועשו להם משלהם... סוכה ישנה' מתני. "ט. א "דא יומא אריכתא דמיכח... אין נוטלין עצים' מתני: ביצה ל. ב

"קאמרינן הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו... בעא מיניה ריש לקיש. " שבת מהלרבי יהודה יש . רבי יהודה ורבי שמעון נחלקו האם מותר להשתמש בשבת בדבר שלא הוקצה לשימוש בשבת[ומותר להשתמש , "מוקצה"אין ולרבי שמעון , ואסור להשתמש בדבר שלא ייחדו אותו לשימוש בשבת, "מוקצה"

ריש לקיש מסתפק האם יש מקרים שבהם רבי שמעון מודה שדבר שאינו . אף בדבר שלא ייחדו אותו לצורך שבת .]מיועד לשבת הוא מוקצה

"אבוהון דכולהו דם... אמר רב יהודה אמר רב אסי אמר רב אסור להרצות מעות. " שבת כב ה סוכה"ד. שבת כב' ותוס, ה מנין"ד' תוס. ג

"'אף סוכה לה... סוכה הישנה בית שמאי פוסלין", באלפס: ד- .ף ד" רי "ובשבת פרק כירה... 'סוכה ישנה וכו", ה סוכת"ן ד" ר "סוכה דחיילא קדושה עלייהו איתקצאי לשבעה... אין נוטלין עצים' מתני. "יז-:ף ביצה טז" רי ועצי, ה ומיהו"ן ד" ר 'מה ג"יג ד' ש סי"רא. ד ..."ועוד קשיא לי", ה אביי ורבא"סוד: א ביצה ל"רשב. ה טז-טו' ו הל"סוכה פ' ם הל"רמב. ו ]כו-כג, יח, ט, ד- ק ב"ס: בעיקר[תרלח ומשנה ברורה ' ע סי"שו. ז .יז-:טזף מסכת ביצה "רי

ף ואפילו אלא מן הסמוך לה מביאין עצים מן השדה מן המכונס מן הקרפ' אין נוטלין עצים מן הסוכ' מתנייוסי אומר כל שנכנסין בו בפותחת ואפילו ' יהודה ר' מן המפוזר איזהו קרפף כל שהוא סמוך לעיר דברי ר

: בתוך תחום שבתמאי שנא מן הסוכה דלא משום דקא סתר אהלא מסמוך לה נמי קא סתר אהלא אמר רב יהודה אמר ' גמ

' חייא בר יוסף קמיה דר' תני ר: איסורייתאשמואל מאי מן הסמוך לה מן הסמוך לדפנות רב מנשיא אמר בש מתיר ושוין בסוכת החג בחג שהיא אסורה ואם "יוחנן אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה ור

ע מנין לעצי סוכה "הכל לפי תנאו ומי מהני בה תנאה והאמר רב ששת משום ר] דף יז עמוד א[התנה עליה יהודה בן בתירא אומר מנין שכשם ' ותניא ר' כות שבעת ימים לייל חג הסו"שאסורין בהנאה כל שבעה ת

' אף סוכה לה' מה חגיגה לה' ל חג הסוכות לה"שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה תולא מהני בה תנאה והתניא סככה כהלכתה ועיטרה בקרמין ובסדינין המצויירין ותלה בה אגוזים שקדים

ילי ענבים ועטרות של שבלים ויינות שמנים וסלתות אסור להסתפק מהן עד מוצאי אפרסקין ורימונים פרכיום טוב האחרון של חג ואם התנה עליהן הכל לפי תנאו אביי ורבא דאמרי תרוייהו באומר אין אני בודל מהן כל בין השמשות דלא חיילא קדושה עלייהו כלל אבל עצי סוכה דחיילא קדושה עלייהו איתקצאי

.לשבעה ועצי, ה ומיהו"ן ד"ר

ומיהו איכא למידק דהכא גמרינן דסוכה אסורה מן התורה משום היקשא דחגיגה ובפרק במה מדליקין דתני אסור להתספק מהן עד מוצאי ים טוב האחרון של חג משום ] דנויי סוכה[יהבינן טעמא להך ברייתא

ל דכולהו איתנהו "ן ז"תירץ הרמב. צהמשום מוק] דסוכה ונוייה[בזויי מצוה ובפרק כירה אמרינן דטעמא משום בזויי מצוה והיינו ההיא דפרק ' אסורין מן התורה כחגיגה ונויי סוכה אסורין כל ז' דעצי סכה כל ז

במה מדליקין ובשמיני של חג סוכה ונויין אסורין משום מוקצה והיינו ההיא דפרק כירה ומה שיש לדקדק ה לי דאף על גב דאיסורא דנויין משום בזויי מצוה מכל מקום כיון ונרא. ד"עוד בזה כתבתיו בפרק כירה בס

שנטפלין לסוכה עשאן כמוה ואי מתהני מנייהו אפילו לאחר שנפלו איכא משום בזויי מצוה הלכך אפילו התנה ליהנות ממנו לכשיפלו אין תנאו כלום דכי היכי דסוכה אסירא כל זמן מצותה אפילו נפלה נוייה נמי

משמע ודאי דמהני תנאו לסוכה ולנוייה כל ' ומיהו ביום ח. הכי מקשינן שפיר מנויין לסוכהאסירי ומשום .שנפלו דכיון דלא מיתסרי אלא משום מוקצה מהני בהו תנאה כי היכי דמהני בכל מוקצה

140 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

אף דפנות בכללן שגם הן צריכין להכשר סוכה ומיהו לאחר שעשה ] מהיקשא דחג[ועצי סוכה דמיתסרי אם אחר כך הוסיף דופן משמע ] טפח' כגון שתי דפנות וג[ריך מן הדפנות ונשלם הכשר הסוכה השיעור הצ

.דלא מיתסרא אבל עשאן לארבעתן סתם כולם אסורות ומוקצות

ה אביי ורבא"סודא מסכת ביצה "רשב וכי מפני' ש דכשירה למה חילא עליה קדושה כל ז"ך וסוכת רקב"ל דסוכת גנב"ועוד קשיא לי הא דקי

. והיא לא נעשית לשם קדושת סוכה' שנכנס זה שם ואכל שם פעם אחת או ישן שם תחול עליה קדושה כל ז .ש כסוכה דעלמא הן"ך ורקב"ואפשר דסוכת גנב

הסבר הסוגיה

תניא רבי יהודה בן בתירא אומר כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה " ..]ברייתא ט[" 'אף סוכה לה' חג להמה ' שנאמר חג סוכות שבעת ימים לה

שאסור להרצות מעות כנגד נר , מביאה מימרא של רב יהודה אמר רב אסי.]כב[במסכת שבת ' הגמ

משאלת ? "וכי נר קדושה יש בה", מדוע אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה', שואלת הגמ. חנוכהבחפצי קדושה אסור להשתמש . אנו למדים שיש הבדל בין חפצי מצוה לבין חפצי קדושה' הגמ

. לפיכך לא אמור להיות איסור להשתמש בהם, ובחפצי מצוה אין קדושה, שימוש של חולין, שחל שם שמים על הסוכה, ואף על פי כן יש גזרת הכתוב, סוכה היא חפצי מצוה ולא חפצי קדושה

ה "ד' תוס(שמע שדין זה מהתורה מ, "ובית שמאי נמי מיבעי ליה להכי"האומרת ' מהגמ[ודינה כדין חפצי קדושה

.])מנין ועוד ראשוניםכפי שלא . מפרש שדין סוכה כדין קרבנות שיש להם קדושת הגוף]ה אביי ורבא"ד: ביצה ל[א "הרשב

, כך לא ניתן להתנות על עצי סוכה, ניתן להתנות על קרבן שהיום קדוש ומחר תפקע קדושתו, לאחר סוכות אין לעצים שם עצי סוכה[תרים בהנאה ומחר מו, שהיום הם סוכה שחל עליהם שם שמים

. ]והם מותרים בהנאה יום טוב ליפמן נולד בליטא בשנת 'רמט ' סי[העונג יום טוב . האחרונים נחלקו בטיב ההיקש של סוכה לחגיגה

רה שכל הנאה אסו, ולכן מסיק להלכה, סובר שהם הוקשו היקש גמור])1879(ט "שנת תרל נפטר ב)1816(ו "תקעולפיכך הוא פוסק שבזמן גשמים שלא מקיימים מצות . אפילו הנאה שאינה של כילוי, מהסוכה חולק עליו וסובר ]ועיין בפרי מגדים שם. ג"תרלח סק' סי[ז "הט. להכנס ולהנות מהסוכהאסור, סוכה

לדעתו מותר להנות מהסוכה הנאה . ואין לה קדושת הגוף, שסוכה לא הוקשה לגמרי לחגיגהפטר נ) 1839(ט "סוכטשוב נולד בשנת תקצמרבי אברהם בורנשטיין ח "לד סקי' א סי"ח ח"או[האבני נזר . של כילוישאינה

לדעתו סוכה . ז"ועם המסקנה ההלכתית של הט, מסכים עם הבנת העונג יום טוב])1910(ע "תר בשנתאסור . מהתורהואין בה איסור הנאה , אבל חגיגה היא קדשים קלים, הוקשה היקש גמור לחגיגה

אבל הנאה , אסור לאבדה, ואף בסוכה, "להיכם- א' לא תעשון כן לה"מדין , לאבד חגיגה בידים . מותרת, שאינה מכלתה

סובר שרק סכך נקרא ]יג' סי[ש "הרא. נחלקו הראשונים מהם עצי הסוכה ששם שמים חל עליהם

, חולקים]ה ועצי"באלפס ד. ביצה יז[ן " והר]ו"ו הט"סוכה פ' הל[ם "הרמב. ורק עליו חל שם שמים, סוכה .ולדעתם שם שמים חל גם על הדפנות

כיוון שהם לא , ש"ך ורקב" אומר ששם שמים אינו חל על סוכת גנב]ה אביי ורבא"ד: ביצה ל[א "הרשב

.אף ללא כוונת בונה הסוכה, ניתן לומר שמצות סוכה מחילה שם שמים. נעשו לשם סוכהואין לו , הוא גזרת הכתוב ייחודית למצות סוכה, ם שמים על הסוכהבפשטות משמע שהדין שחל ש

לומד מסוכה לארבעת המינים שאף הם ]ה אסור להריח בו"ד: לז[י "רש. מקבילה בשאר המצוותנלמד מסוכה לכל , משמע מדבריו שהדין שחל שם שמים על הסוכה, אסורים בהנאה כל שבעה

.]ה אבוהון"ד. כב[במסכת שבת ' כך משמע גם מתוס. המצוות

. הראשונים מקשים על סתירה בין שלש סוגיות בהסבר הדין שעצי סוכה אסורים בהנאה כל שבעהבסוגיה . כיוון שחל עליהם שם שמים, בסוגייתנו מפורש שעצי סוכה אסורים כל שבעה מהתורה

ורים משמע שעצים אס–" אבל עצי סוכה דחלה קדושה עלייהו אתקצאי לשבעה" נאמר :]ל[בביצה ובה נאמר שנויי סוכה אסורים בהנאה משום , סוגיה שלישית.]כב[במסכת שבת ' בגמ. מדין מוקצה .ביזוי מצוה

אתקצאיאבל עצי סוכה דחלה קדושה עלייהו "' מדייק מלשון הגמ]ה אבל"ד: וביצה ל, ה מנין"ד[' תוס, צים למצוה בלבדחכמים תיקנו שחפצי מצוה מוק. שיש דין דרבנן של מוקצה למצוה, "לשבעה

בביצה אוסרת עצי סוכה ' מדוע הגמ' לפיכך מקשה תוס. ואסור להשתמש בהם שימוש אחרעונה ? ואינה אוסרת אותם מהתורה מדין שם שמים שחל על סוכה, מאיסור דרבנן של מוקצה

' הגמ, והיא אסורה מהתורה, שסוגייתנו עוסקת בסוכה קיימת, י מתרץ"ר, שני תירוצים' התוסרבינו . והיא אסורה מדין מוקצה למצוה, ששם שמים אינו חל עליה, עוסקת בסוכה נופלתבביצה

141 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

נויי , ומבאר שעצי סוכה אסורים מהתורה', חולק על התוס]ה ומיהו"ד. ן ביצה יז"מובא בר[ן "הרמבאלא דין בשבת וביום , ודין מוקצה אינו דין בהלכות מצוה, סוכה אסורים מדרבנן מדין ביזוי מצוה

אסור ליהנות מסוכה בשמיני עצרת כיוון שהסוכה הוקצתה למצוה בבין השמשות היא , טוב בלבד . מוקצת בכל היום השמיני

:במספר נקודות' ן עולה שהוא חולק על תוס"מבמפירוש הרמוקצה ' לדעת תוס, הוא דין בהלכות שבת ויום טוב בלבד" מוקצה"ן "לדעת הרמב. דין מוקצה. א

.הוא גם דין בהלכות מצוהכאיסור , "מוקצה"את המונח , משמע שהוא מפרש' מתוס". אתקצאי לשבעה"פירוש הביטוי . ב

, אלא תוצאה, אינו איסור בפני עצמו" מוקצה"ן מפרש ש"רמבה. דרבנן ליהנות מחפצי המצוה . ולא ניתן להתנות עליהם, כיוון שחל שם שמים על הסוכה הוקצו עצי סוכה לכל שבעת ימי החג

" מוקצה"בביצה שאיסור ' ת מוכיח מהגמ"ר. דין עצי סוכה שאינם נצרכים להכשר סוכה. גן "הרמב. לשאר עצי הסוכה, סוכה של הכשר סוכהת מחלק בין עצי ה"לכן ר, מתייחס לעצי סוכה

ן "הר[ולדעתו כל עצי הסוכה אסורים מהתורה , אינו זקוק לחילוק זה', ת בפירוש הגמ"שחולק על רושם שמים , הדופן הנוספת אינה דופן של סוכה, ואחר כך הוסיף לה דופן נוספת, מוסיף שאם בנה סוכה משלש דפנות

.])ה ואם"תרלח ד' ועיין ביאור הלכה סי(כולם נאסרים , ת כולן כאחדאבל אם בנה א, אינו חל עליה" מוקצה"והוא מפרש שאיסור , ת"בביצה כפירושו של ר' י מפרש את הגמ"ר. דין סוכה שנפלה. ד

ולדעתו עצי סוכה אסורים , ן אינו זקוק לחילוק זה"הרמב. מתייחס לעצי סוכה אחר שנפלו .מהתורה אפילו אחר שנפלו

. המובא במסכת שבת" ביזוי מצוה"יש להבין כיצד הוא מבאר את דין ', שיטת התוסלהשלמת

דמשום ]גם לדין מוקצה וגם לדין ביזוי מצוה[ צריכי לתרווייהו: "י" אומר בשם ר]ה סוכה"ד. שבת כב[' תוסט "בשבת וביו) בנפל(דאיתקצי למצותה לא הוה אסרינן בחולו של מועד דלא שייך מוקצה אלא

דאיתקצי וביזוי מצוה נן ביזוי מצוה לא הוה אסרינן להו היכא דנפלו אבל השתא דאמריומשום, משמע שמוקצה אינו דין בהלכות מצוה' מפשטות לשון תוס". מ" בחוהלואסרינן אפילו נפלו ואפי

ובשבת , נוי סוכה אסור בחול המועד משום ביזוי מצוה. אלא דין בהלכות שבת ויום טוב בלבדאסור בשבת משום שאתקצאי לבין השמשות , נוי סוכה שנפל. סור גם מדין מוקצהוביום טוב א

כיוון שאחר שנפל אינו נוי , מותר להשתמש בו, אבל אם נפל בחול המועד, אתקצאי לכל השבת .סוכה

ששם פירש שמוקצה , י כאן סותרים את דבריו במסכת ביצה"דברי ר', לפי הבנה זו בדברי התוס . מצוההוא גם הלכה בהלכות

אבל מוקצה , שיש מוקצה אף בהלכות סוכה, ]ש על אתר"רא' וכך עולה בבירור מתוס[לפיכך נראה לפרש חכמים אוסרים להשתמש בנויי סוכה . אלא מושג נלווה לאיסור אחר, של מצוה אינו מושג עצמאי

, ומפאת דין מוקצה אסור להשתמש בנויי הסוכה אף לאחר שהסוכה נפלה, משום ביזוי מצוהאסור להשתמש בנויי סוכה אפילו לאחר שנפלו ואפילו בחול , לפי הבנה זו. ואינה משמשת למצוה

.]ש"רא' כך מפורש בתוס[המועד עצי סוכה הנצרכים להכשר סוכה אסורים . ת"ניתן לבאר גם את שיטת ר, על פי הסבר זה

ואף , מוקצה למצותועל כל העצים חל דין. ושאר עצי הסוכה אסורים מדין ביזוי מצוה, מהתורה .לאחר שנפלו בחול המועד אסור להשתמש בהם

מביאה ברייתא האומרת שנחלקו ' הגמ. :]ל[במסכת ביצה ' לסיום נבאר נקודה נוספת בהסבר הגמאו שהם מוקצים מחמת , רבנן ורבי שמעון האם מותר בשבת ויום טוב ליטול עצים מסוכה של חול

ושוין בסוכת החג בחג שהיא אסורה ואם התנה עליה ":מוסיפה הבריתא. איסור סתירת אוהלאבל אם התנה מותר לו , גם רבי שמעון מודה שאין ליטול עצים מסוכה של חג". הכל לפי תנאו

נחלקו ? והרי חל שם שמים על הסוכה, כיצד מועיל תנאי בסוכה של חג' מקשה הגמ. ליטול, מתרצת את הקושיא' שהגמ, שלפנינווזו הגרסה, י גורס"רש. 'הראשונים בגרסה של המשך הגמ

אבל סוכה דמצוה לא מהני בה , אתאן לסוכה דעלמא]שמתיר להתנות על עצי סוכה[סיפא : "ואומרת? והרי מפורש שניתן להתנות על נוי סוכה, ותנאי אינו מועיל בסוכה של חג', שואלת הגמ". תנאה

עצי סוכה קדושה חלה בעל כורחו של על . שיש חילוק בין עצי סוכה לבין נוי סוכה' מתרצת הגמולכן ניתן להתנות , נויי סוכה אינם הכרחיים להכשר הסוכה. ולכן לא ניתן להתנות עליהם, האדם

לא חלה עליהם , "איני בודל מנויי סוכה כל בין השמשות"אם אמר . שקדושה לא תחול עליהם, אסור ליהנות מהם, החגאבל אם התנה שיוכל ליהנות מהם במשך, ומותר ליהנות מהם, קדושה

. וקדושה שחלה אינה פוקעת, כיוון שקדושה חלה בין השמשותסיפא אתאן לסוכה דעלמא אבל סוכה דמצוה לא מהני בה " אינו גורס ]באלפס. ביצה טז[ף "הרי

אינה מתרצת את הקושיה אלא ' לגרסתו הגמ". ולא מהני בה תנאה: "אלא הוא גורס, "תנאהשלא ניתן להתנות ' מתרצת הגמ. האם תנאי מועיל בסוכה, תי ברייתותמקשה על סתירה בין ש

.אבל ניתן לומר שאינו בודל מהם כל שבעה, שיהיה מותר לו להשתמש בעצי סוכה ובנוייה בחג

142 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

חילקה בין ' הגמ, י"לדעת רש. שיש הבדל מהותי בין שתי הגרסאות]ה אבל"באלפס ד. יז[ן "מסביר הרף "לדעת הרי. ורק מינוי סוכה ניתן להיבדל, י סוכה לא ניתן להיבדלמעצ. עצי סוכה לבין נוייה

הראשונים : שים לב[וניתן להיבדל אפילו מעצי סוכה , לא חילקה בין עצי סוכה לבין נוי סוכה' הגמשעל עצי סוכה חלה , י מפרש"רש". אבל עצי סוכה שחלה קדושה עלייהו אתקצאי לשבעה: "חולקים בפירוש המשפט

והם הוקצו , שעצי סוכה שלא בדל מהם חלה עליהם קדושה, ף מפרש"הרי. ולכן הם מוקצים לשבעה, התמיד קדוש .]לשבעה

סיכום. ועצי סוכה ונוייה בפרט, שלש סוגיות שונות לגבי האיסור להשתמש בחפצי מצוה בלבד' בגמ

. יהםכיוון ששם שמים חל על, שאסור מהתורה להשתמש בעצי סוכה', בסוגייתנו אומרת הגמ' ובמסכת ביצה הגמ. שאסור להשתמש בנויי סוכה מפני ביזוי מצוה', במסכת שבת אומרת הגמ

. דנה באיסור להשתמש בעצי סוכה ובנוייה מדין מוקצה :נחלקו ראשונים ואחרונים בגדרי הדין ששם שמים חל על הסוכה

.בדפנותן סוברים שהדין נאמר אף "ם והר"הרמב, ש סובר שהדין נאמר בסכך בלבד"ראן סובר שהדין נאמר בכל "הר, ת סובר שהדין נאמר בעצי הסוכה הנצרכים להכשר סוכה בלבד"ר

.הסוכה .ן סובר שהדין נאמר אף בסוכה שנפלה"הר, י סובר שהדין נאמר בסוכה קיימת בלבד"ר

, בפשטות נראה. מחיל עליה שם שמים, א סובר שהאדם הבונה את הסוכה לשם שמים"הרשב . ש חל שם שמים"ך ורקב"ואף על סוכת גנב, ה מחילה שם שמים על הסוכהשהמצוה עצמ

מרוב הראשונים משמע , וכנראה לכל המצוות, י סובר שמסוכה לומדים לארבעת המינים"רש .שהדין נאמר בעצי סוכה בלבד

ז סובר שדין "הט. ורק הנאה של מצוה מותרת, העונג יום טוב סובר שדין סוכה כדין קרבן חגיגה .ורק הנאה שמכלה את הסוכה אסורה, ה אינה כדין קרבן חגיגהסוכ

:הראשונים נחלקו לגבי היחס בין הדינים השונים

, ביזוי מצוה מתייחס לנויי סוכה ולשאר המצוות, ן סובר ששם שמים חל על העצים בלבד"הרמב .ודין מוקצה נאמר בשבת ויום טוב בלבד

ובשני , ביזויי מצוה מתייחס לשאר הסוכה, דסובר ששם שמים חל על סוכה כשרה בלב' תוס .הדינים יש גם הלכה של מוקצה למצותו

הלכה פוסק שעצי סוכה בין הדפנות ובין הסכך אסורים בהנאה כל שמונת ימי ]א' תרלח סע' סי[ע "השוא שהזמנת "כמו כן מוסיף הרמ. א מוסיף שאסור ליהנות מהם אפילו אם נפלה הסוכה"הרמ. החג

פוסק ]י, ק ג"ס[המשנה ברורה . ורק לאחר שיושב בסוכה הסוכה נאסרת, ה אוסרתהסוכה אינאלא רק אם אוכל שם , שסוכת רועים שלא נבנתה לשם סוכה אינה נאסרת באכילה חד פעמית

.בקביעותאבל ניתן להתנות בהם שאינו בודל מהם כל , ע פוסק שנויי סוכה אסורים כל שמונת ימי החג"השו

.ותר להשתמש בהםומ, בין השמשות

]+שעתיים[ב טבת -א: תאריך : מסכת סוכה ט, סוכההלכות

צירוף סכך פסול עם סכך כשר): 1(דיני סכך

רקעהסוכה פסולה , מבארת שאם צל האילן מרובה מחמתו' הגמ. המשנה פוסלת סוכה תחת האילן

ה מדין צירוף סכך פסול עם סכך הסוכה פסול, אם צל האילן פחות מחמתו, מדין סוכה תחת אילן .כשר

דנה בצירוף סכך פסול ' והגמ, עדיין לא למדנו דיני סכך פסול. סוגייתנו מקדימה את המאוחראינו . ב. גידולי קרקע. א: צריך לדעת שיש שלושה תנאים להכשיר סכך' להבנת הגמ. לסכך כשר

.סיכוךוהוא פסול ל, אילן מחובר לקרקע. אינו מקבל טומאה. ג. מחובר

מקורות "ל"דילמא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר קמ... העושה סוכתו תחת האילן' מתני. "י-:ט. א "אי קיימא עליונה למעלה מעשרים אלא דמשכח לה שפיר"... , ה הא"ד' תוס. ב

ונמצא', וגרסי', ה מתני"באלפס ד. ה-:ן ד" ר

143 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

יד' ש סי" רא ]ם" מאריכים בהסבר שיטת הרמב)ב"הי( והכסף משנה )ב"הי(המגיד משנה [יג - יב' ה הל"סוכה פ' ם הל"רמב. ג ]יט- יז, ט-ז, ק ה"ס: בעיקר[ג ומשנה ברורה , א' תרכו סע' ע סי"שו. ד

הסבר הסוגיההא קא ... אמר רבא לא שנו אלא באילן שצלתו מרובה מחמתו אבל חמתו מרובה מצלתו כשרה"

.:]ט' גמ[" בשחבטןמצטרף סכך פסול בהדי סכך אמר רב פפא

שדין סוכה תחת אילן נאמר רק באילן , מבאר רבא. המשנה אומרת שסוכה תחת האילן פסולה .ואינו פוסל את הסוכה, אבל אילן שחמתו מרובה מצלתו אינו כבית, שצילתו מרובה מחמתו

בל א, מקבלת את דינו של רבא שדין סוכה תחת אילן נאמר רק באילן שצילתו מרובה מחמתו' הגמוהוא , כיוון שסכך האילן פסול, שהסוכה פסולה גם כשחמתו של האילן מרובה מצילתו, מוסיפה

.פוסל את הסוכה מדין צירוף סכך פסול לסכך כשר :נחלקו הראשונים בגדרי צירוף סכך האילן לסכך הסוכה

פסל סוברים שסכך כשר שצלתו מרובה מחמתו אינו נ]ה הא"ד[' ותוס]ה הא קא מצטרף"ד[י "רשלדעתם סוכה שצלתה מרובה מחמתה הנתונה תחת אילן . מחמת אילן שחמתו מרובה מצלתו

שהיא כשרה למרות שההרים , דומה לדין סוכה העשויה בעשתרות קרנים, שחמתו מרובה מצלתווצל האילן משלים , בסוגיה מדובר בסוכה שחמתה מרובה מצלתה. ולא הסכך, מסככים על הסוכה

כיוון שאילן הפסול לסכך מסייע בהצללת . של שניהם יחד מרובה מחמתםוהצל , את צל הסוכה .הסוכה פסולה, הסוכהש "תריג מובא ברא' סי[ה "וראבי, ]'ה וגרסי"באלפס ד: ד[ן "הר, ]ה ואקשינן"ד[א "הריטב, ]ה הא"ד[ן "הרמב

. רניםולדעתם סוכה שתחת אילן אינה דומה לסוכה בעשתרות ק', י ותוס" חולקים על רש]יד' סי, אלא רק עומדים בצידה ומונעים מעבר של קרני השמש, עשתרות קרנים אינם מסככים על הסוכה

הסכך שתחתיו חסר , האילן מוגדר כסכך של הסוכה, לפיכך. ואילו אילן מסכך על הסוכהכשצל האילן . והסוכה פסולה אפילו אם צלתה מרובה מחמתה, ונחשב כאילו אינו קיים, משמעות . הסוכה כשרה, צל הסוכה מרובה מחמתו, אחר הסרת הסכך שתחתיוואף , מועט

אבל מחלק בין מקרה , ן"א והר" מאמץ מבחינה עקרונית את שיטת הריטב]באלפס. ה[בעל המאור , הסוכה פסולה, כשהאילן קדם לסכך. שהסכך קדם לאילן לבין מקרה שהאילן קדם לסכך

סכך הסוכה מסכך , כשהסכך קדם לאילן. תולסכך הסוכה אין משמעו, שהאילן מסכך על הסוכה .והסיכוך של האילן אינו משמעותי, עליה

נחלקו ". חבטן"רב פפא אומר שניתן להכשיר סוכה תחת אילן שחמתו מרובה מצלתו כש

":חבטן"הראשונים בהסבר המושג ד ראשונים מפרשים ועו]'ה וגרסי"באלפס ד: ד[ן "ר, ]ה הא"ד[ן "רמב, ]ה הא"ד[' תוס, ]ה בשחבטן"ד[י "רש

. כך שהם מעורבים עם סכך הסוכה, שחבטו באילן והשפילו את ענפיו .שחבט באילן והשיר כל עליו ממנו, מפרש]באלפס. ה[בעל המאור

.שהפריד את הסכך הפסול מהסכך הכשר, ם" מפרש בדעת הרמב]ב"ה הי"סוכה פ' הל[המגיד משנה .וענפיו אינם פסולים מדין מחובר, ת האילןשקצץ א, ם" מפרש בדעת הרמב]שם[הכסף משנה

וממחלוקתם בדין סוכה שתחת אילן שחמתו מרובה , "חבטן"ממחלוקת הראשונים בהבנת

:ניתן להגיע למסקנות שונות בדין צירוף סכך פסול עם סכך כשר, מצלתו. שסוכה שצלתה מרובה מחמתה אינה נפסלת על ידי אילן שמסכך עליה, סוברים' י ותוס"רש

מתייחסת למקרה שצל הסוכה מועט , "הא קא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר"' קושיית הגמהיא מחדשת שמעט " בשחבטן"מתרצת ' כשהגמ. וצל האילן מצטרף להצללת הסוכה, מחמתה

והוא נהפך לסכך כשר המצטרף להכשר , בטל ברוב, סכך פסול המעורב עם הרבה סכך כשר .הסוכהולדעתם הסוגיה עוסקת במקרה ', י ותוס"על שיטת רש, כאמור לעיל, ן וסיעתו חולקים"הרמב

. כיוון שסכך האילן פוסל את הסכך שתחתיו, והסוכה פסולה, שסכך הסוכה מרובה מחמתה, וכשסכך הסוכה הוא רוב הסכך, הוא אינו פוסל את סכך הסוכה, כשסכך האילן מעורב בסוכה

. הסוכה כשרהיעתו במקרה שעירב סכך פסול עם סכך כשר שחמתו מרובה ן וס"נחלקו האחרונים בדעת הרמב

:מצלתו. בדין זה' י ותוס"ן וסיעתו לבין רש"אין מחלוקת בין הרמב: ]ש אבל אבי העזרי"ה ומ"תרכו ד' סי[ח "ב

.ומצטרף להכשר הסוכה, הסכך הפסול בטל לכולי עלמא ברובולדעתם סכך , גם בדין זה' ותוסי"ן וסיעתו חולקים על רש"הרמב: ]ד"תרכו סק' סי[מגן אברהם

. וסוכה כשרה רק כשיש לה סכך כשר שצלתו מרובה מחמתו, פסול אינו מצטרף להכשר סוכהאבל אינו יכול להפוך אותו לחפצא של , ביטול הסכך הפסול ברוב מונע ממנו פסילת הסכך הכשר

. סכך כשר

ה "ב ד' תרכו סע' ח סי"הבעוד כתב שם מביא פירוש

= שחבטן , ז"בשם ריאאבל לא לגמרי אלא , קצצן

.ם מהאילןרפסקה חיותהוא מפרש שסכך פסול בטל

אבל מחובר הוא , ברוב כשר סכך חשוב שיאנו בטל ברוב

144 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

רב דבר שמסככין בו בדבר שאין עי: "ם פוסק"הרמב. שיטה שלישית]ג"ה הי"סוכה פ' הל[ם "לרמבסיכך בזה לעצמו ובזה לעצמו , מסככין בו וסיכך בשניהם אף על פי שהכשר יתר על הפסול פסולה

."אם יש בסכך פסול שלשה טפחים במקום אחד בין באמצע בין מן הצד הרי זו פסולה, זה בצד זהסכך פסול . הפרידן– "חבטן"ם מפרש "והרמב, מפרש המגיד משנה שמקור הלכה זו מסוגייתנו

כשמפריד . הסוכה פסולה, וכיוון שהוא שותף להצללת הסוכה, אינו מתבטל, המעורב עם סכך כשר .והסוכה כשרה, הסכך הכשר מסכך על רוב הסוכה, ביניהם

ם למשנה "הוא מוכיח מפירוש הרמב, "חבטן"הכסף משנה חולק על המגיד משנה בפירוש המונח ם קציצת סכך מחובר אינה מספיקה להכשיר את "לדעת הרמב. קצצן–" חבטן"שפירוש , ]ד"א מ"פ[

ולפיכך צריך לנענע את הסכך אחר , " ולא מן העשוי–' תעשה'"כיוון שהתורה מצוה , הסוכההסוכה פסולה מדין צירוף סכך פסול לסכך , אם הסכך הכשר מרובה מהסכך המחובר. קציצתוששם הוא , יב' ם בהל"עיין ברמב[כשרה אף ללא נענוע הסוכה , אבל אם קצץ את הסכך המחובר, כשר

אין הבדל בין שיטת הכסף משנה לשיטת המגיד , בדין צירוף סכך פסול לסכך כשר. ]מביא הלכה זו .ם פוסל סוכה שסכך פסול מעורב בה עם סכך כשר"הרמב, ולשניהם, משנה

אלא בסכך פסול , שרבעל המאור סובר שסוגייתנו אינה עוסקת בעירוב סכך פסול עם סכך כוהיא , הסוכה מוצלת על ידי סכך פסול, כיוון שהסכך הפסול קדם. המסכך על גבי סכך כשר

. ובכך מגלה דעתו שאינו מעוניין בצל האילן, אלא אם הוא חובט באילן ומשיר את ענפיו, פסולה

סיכום :נחלקו הראשונים בדין סכך כשר מתחת לסכך פסול

אם הצל . אינו פוסל סכך כשר הנמצא תחתיו]שאין לו דין של סוכה תחת אילן[סכך פסול : 'י ותוס"רש .הסוכה כשרה, של הסכך הכשר מרובה מחמתו

והסוכה כשרה רק כשצלתה ללא , סכך פסול מבטל את הסכך הכשר שתחתיו: ן וסיעתו"רמב .הסכך שתחת האילן מרובה מחמתה

:רנחלקו הראשונים בדין סכך פסול המעורב עם סכך כש

.מצטרף להכשר הסוכה, ורוב הסכך כשר, סוברים שסכך פסול המעורב עם סכך כשר' י ותוס"רשסוברים שסכך פסול המעורב עם סכך כשר אינו , על פי הבנת המגן אברהם, ן וסיעתו"הרמב

רק כשהסכך הכשר , הסוכה כשרה רק כשצלתו של הכשר מרובה מחמתו. מצטרף להכשר סוכה .ורק כשצל הפסול מועט מחמתו, למרובה על הסכך הפסו

ורק כשהסכך הפסול לחוד , ם סובר שסכך פסול המעורב עם סכך כשר פוסל את הכשר"הרמב .ניתן להכשיר את הסוכה ברוב סכך כשר, והסכך הכשר לחוד

הלכה', י ותוס"הראשון הוא שיטת רש" יש אומרים"ה". יש אומרים" מביא שני ]א' תרכו סע' סי[ע "השו

השני הוא שיטת " יש אומרים"ה. אפילו שיש אילן מעליה, שצלתה מרובה מחמתה כשרהשסוכה .ן שצל האילן פוסל את הסכך שתחתיו"הרמב, א משמע"מהרמ. ע אינו מתייחס למחלוקת הראשונים לגבי עירוב סכך פסול עם סכך כשר"השו

שיעור צלתו מרובה ומשלים ל, שהוא פוסק שמיעוט סכך פסול שאינו ניכר מצטרף לרוב סכך כשרולדעתו כיוון , מביא את המגן אברהם החולק]ז"סק[המשנה ברורה . ]ז"עיין משנה ברורה סק[מחמתו

.נכון להחמיר כמותו, ]עיין שער הציון אות ח[שיש ראשונים הסוברים כך ]תייםשע[ ג טבת : תאריך .י-:מסכת סוכה ט, סוכההלכות

סוכה תחת סוכה

רקע

האמוראים נחלקו האם פסול זה הוא פסול בדיני סכך או פסול . המשנה פוסלת סוכה תחת סוכה .בדיני רשות

מקורות

" איכא בינייהו דיכולה לקבל על ידי הדחק... 'סוכה על גבי סוכה וכו. "י-:ט. א ולענין, עלה' ה סוכה וגרסי"באלפס ד: ה- .ן ה"ר. ב

טו' ש סי" רא ..."והא דאמרינן בסמוך תחתונה כשרה ולעיונה פסולה", ה הא"ד' תוס. ג

אבל, תו' ה וגרסי"באלפס ד: ן ה" ר ד"והשגת הראב, ב"ה הכ"סוכה פ' ם הל"רמב. ד ]ושער הציון אות ה, ה, ק ג"ס: בעיקר[א ומשנה ברורה ' תרכח סע' ע סי"שו. ה

145 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

הסבר הסוגיה יהודה אומר אם אין דיורין בעליונה 'סוכה על גבי סוכה העליונה כשרה והתחתונה פסולה ר"

.:]משנה ט[" התחתונה כשרה

מביאה ברייתא האומרת שגזרת כתוב זו נלמדת מהפסוק ' הגמ. המשנה פוסלת סוכה תחת סוכה . ולא בסוכה שתחת הסוכה-" בסכת תשבו שבעת ימים"

נא סובר שרווח רב הו. נחלקו האמוראים מהו הרווח בין שני הסככים הפוסל את הסוכה התחתונהשמואל . רב חסדא ורבה בר רב הונא סוברים שרווח ארבעה טפחים פוסל. טפח פוסל את הסוכה

.סובר שרק רווח של עשרה טפחים פוסל את הסוכהרב הונא סובר שדין סוכה תחת . שהאמוראים נחלקו ביסוד דין סוכה תחת סוכה, נראה להסביר

הגדרת סכך נלמדת . וכה שיש לה שני סככים פסולהשהתורה קבעה שס, סוכה הוא דין בגדרי סכךשמואל חולק ולדעתו . כך סכך טפח מוגדר כסכך, כשם שאוהל טפח מאהיל על הטומאה, מטומאה

התורה קבעה שסוכה היא רשות . דין סוכה תחת סוכה אינו דין בגדרי סכך אלא דין בגדרי רשותולכן סוכה נפסלת רק , ת עשרה טפחיםשיעור רשו. היא פסולה, וכשיש רשות מעליה, בפני עצמה

.כשיש עשרה טפחים בין סכך לסכךאבל , שדין סוכה תחת סוכה הוא דין בהלכות סכך, רב חסדא ורבה בר רב הונא סוברים כרב הונא

אלא הגדרת סכך תלויה בסיכוך על ארבעה טפחים , לדעתם אין ללמוד הגדרת סכך מטומאה )ה שלא"ד(' תוס. כיוון שארבעה טפחים הוא שיעור רוחב ולא שיעור גובה,איני מבין דין זה[שהוא מקום חשוב

אבל שם החלון משמש כמעבר מרשות , וכותב שמצאנו ארבעה טפחים כשיעור גובה לגבי חלון, מתייחס לנקודה זו .]ולא כגובה של רשות, לרשותהתחתונה פסולה הסוכה , שכיוון שפסול סוכה תחת סוכה הוא דין בהלכות רשות, מוסיפה' הגמ

ולדעת , לדעת חכמים היא מקבלת דיורין על ידי הדחק. רק כשהסוכה העליונה יכולה לקבל דיוריןהוא מדייק . ה סוכה"באלפס ד. ה[ן "מסביר הר. רבי יהודה היא צריכה לקבל דיורים שלא על ידי הדחק

וסוכה המקבלת דיורין , שרבנן ורבי יהודה נחלקו האם סוכה דירת עראי, ]באלפס: ף א"הבנה זו מהרי .פסולה, וסוכה המקבלת דיורין על ידי הדחק, או שסוכה דירת קבע, על ידי הדחק כשרה

ש " והרא]ה ולענין"באלפס ד: ה[ן "הר, ]ב"ה הכ"סוכה פ' הל[ם "הרמב. נחלקו הראשונים בפסק ההלכה

והיא , ה טפחיםשהסוכה התחתונה פסולה רק כשהסוכה העליונה עשר, פוסקים כשמואל]טו' סי[ פוסק כרב חסדא ]ש שם"מובא ברא[בעל העיטור . מקבלת דיורין של התחתונה לפחות על ידי הדחק

. שהסוכה התחתונה פסולה ברווח של ארבעה טפחים בין שני הסככים, ורבה בר רב הונאאבל רק אם , הוא פוסק שהסוכה פסולה ברווח של ארבעה טפחים. לבעל המאור שיטת ביניים

הראשונים מקשים שפסקו סותר עצמו . ה התחתונה מקבלת כרים וכסתות של העליונההסוכשפסול סוכה תחת סוכה הוא מדין , שכל חיוב קבלת דיורין הוא רק לשיטת שמואל, מיניה וביה

אין , שהסוכה פסולה מדין סכך תחת סכך, לשיטת רב חסדא ורבה בר רב הונא. רשות תחת רשות .ואינה ראויה לדירה, אין לה עשרה טפחיםמשמעות לדיורין בסוכה ש

ולדעתו רב חסדא ורבה בר רב הונא מודים , שבעל המאור חולק על כל הראשונים, נראה לבארוהסוכה התחתונה פסולה רק אם הסוכה , שפסול סוכה תחת סוכה הוא מדין רשות, לשמואל

ב עשרה טפחים אינו דין חיו. אבל לדעתו מספיק ארבעה טפחים להגדיר רשות, העליונה היא רשות .שהדירה לא תהא דירה סרוחה, אלא דין בכשרות הסוכה בלבד, בהגדרת רשות

פעמים שתיהן , פעמים שתיהן כשרות. שיש ארבעה מקרים בסוכה על גבי סוכה, אומרת' הגמ .ופעמים תחתונה פסולה ועליונה כשרה, פעמים תחתונה כשרה ועליונה פסולה, פסולות

כשהתחתונה חמתה מרובה מצלתה ועליונה צלתה מרובה מחמתה , שרותשתי הסוכות כ. אכיוון שהסוכה התחתונה חמתה מרובה מצלתה היא אינה מוגדרת . ושתיהן בתוך עשרים אמהג "ה ה"ד[י "רש. ולכן שתיהן כשרות, ושתי הסוכות נחשבות כסוכה אחת, מבחינה הלכתית כסוכה

.הן כשרות רק כשהעליונה בתוך עשרים אמה מהקרקע, שכיוון ששתיהן סוכה אחת, מדגיש]שתיהן. וקיימא עליונה למעלה מעשרים אמה, שתי הסוכות פסולות כששתיהן צלתן מרובה מחמתן. ב

התחתונה פסולה מדין . הן מוגדרות כשתי סוכות שונות, כיוון ששתי הסוכות צלתן מרובה מחמתן ]ה שתיהן פסולות"ד[י "רש. שרים אמהועליונה פסולה מדין סוכה הגבוהה מע, סוכה תחת סוכה

העליונה פסולה רק אם היא גבוהה למעלה , כיוון שהסוכות מוגדרות כשתי סוכות שונות, מדגיש .מעשרים אמה מסככה של התחתונה

כשהתחתונה צלתה מרובה מחמתה ועליונה חמתה מרובה ", תחתונה כשרה ועליונה פסולה. גכיוון שלדעתו אם הסוכה , ]ג שתיהן"ה ה"ד[י " כך גורס רש".מצלתה וקיימי תרוייהו בתוך עשרים

והיא פוסלת את התחתונה מדין צירוף סכך פסול עם סכך , סככה פסול, העליונה מעל עשרים אמהוסכך פסול המונח על גבי סכך , : משמע שהוא סותר את דבריו בדף ט)ה תחתונה כשרה ועליונה פסולה"ד(י "מרש[כשר מדגיש שהסכך של ]ה תחתונה כשרה"ד[י "רש. ]צלו של הסכך הכשר מרובה מחמתופוסל אפילו כש, כשר

סכך הנמצא מעל , כיוון שאנו דנים בכשרות הסוכה התחתונה. העליונה בתוך עשרים אמה לקרקע .עשרים אמה מקרקעיתה פוסל אותה

146 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

יגזר דילמא מהו דתימא נ"' כיוון שלפי פירושו הצריכותא של הגמ, י"ת דוחה את פירושו של רש"ר מפרש שהיתה הוה אמינא ]ד ניגזר"ה מ"ד[י "רש. אינה ברורה" מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר

גזרה שמא הסוכה העליונה תהיה למעלה מעשרים , לפסול כשהסוכה העליונה בתוך עשרים אמה, ת אינו מקבל צריכותא זו"ר. ולא אסיק אדעתיה שסככה של העליונה פוסל את התחתונה, אמהלפיכך הוא . שמא יעשה אותה מעל עשרים אמה, וון שעל פיה נפסול כל סוכה בתוך עשרים אמהכי

סכך . אבל העליונה יכולה להיות אף למעלה מעשרים, "וקיימי תחתונה בתוך עשרים"' גורס בגמ', ההוה אמינא של הגמ[ואינו פוסל את הסוכה התחתונה , מעל עשרים אמה אינו חפצא של סכך פסול

: ה[ן "הר. ]והמסקנה שאינו פוסל, על עשרים פוסל את התחתונה מדין צירוף סכך פסול עם סכך כשרשסכך מ .ורוב הראשונים סוברים כשיטת רבינו תם] תו' ה וגרסי"באלפס דשאם חמתה של , והוא מוסיף, ן ורוב הראשונים" סובר כר]ירמיה' ה גמרא אמר ר"ד[א "הריטב

הסוכה כשרה רק , ונה משלימו לסכך שצלתו מרובה מחמתווסכך העלי, התחתונה מרובה מצלתהת שהוא חולק על " מדייק מר]ת"ד וגריס ר"ה בא"ד[א "המהרש. כשהעליונה בתוך עשרים אמה

.ולדעתו הסוכה התחתונה כשרה אפילו אם היא זקוקה לסכך של העליונה לכשרותה, א"הריטבכפי [א סובר "הריטב. פסול לסכך כשרנראה לפרש שמחלוקתם נובעת ממחלוקתם בדין צירוף סכך

, שסכך פסול שחמתו מרובה מצלתו המצל על סכך כשר שצלתו מרובה מחמתו]143' שלמדנו בעמשסכך מעל , ירמיה' לפיכך הוא יכול לפרש שחידושו של ר. שהסכך התחתון כמאן דליתא, פוסלו

, ך מעל עשרים אמהשסכ, אבל אין לו סיבה לחדש, עשרים אמה אינו פוסל את הסכך שתחתיושסכך פסול שחמתו מרובה מצלתו ', י ותוס"ת סובר כרש"ר. מצטרף לכשרות הסוכה התחתונה

לפיכך אין חידוש שסכך מעל עשרים אמה . אינו פוסלו, המצל על סכך כשר שצלתו מרובה מחמתוים שסכך מעל עשרים אמה מצטרף להשל, ירמיה' חידושו של ר, ועל כרחך, אינו פוסל את הסוכה

י "ת מסכים עם שיטת רש"יש להעיר שלא מפורש שר[את סכך התחתונה לשיעור צלתה מרובה מחמתה .]118' לגבי צירוף סכך מעל עשרים אמה עיין לעיל עמ[. ]אבל לא מצאנו שהוא חולק עליהם', ותוס. ועליונה בתוך עשרים אמה, תחתונה פסולה ועליונה כשרה כששתיהן צלתן מרובה מחמתן. דמחשבים את , כיוון שהסוכות מוגדרות כשתי סוכות שונות, מדגיש]'ה וקיימא עליונה בתוך כ"ד[י "רש

. ולא מהקרקע, גובה הסוכה העליונה מגגה של תחתונה

אם ... העושה סוכה על גבי סוכה: "' מוסיף הלכה שאינה מפורשת בגמ]ב"ה הכ"סוכה פ' הל[ם "הרמבתה התחתונה יכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה אפילו אין גבהה של עליונה עשרה או שלא הי

והוא שלא יהיה גובה שתיהן יתר על עשרים אמה שהתחתונה על ידי הדחק אף התחתונה כשרה שהסכך העליון מכשיר את הסוכה ולא הסכך , ם פוסק" הרמב."בסכך העליונה היא נתרת

סלת אם העליונה מעל עשרים התחתונה נפ, ואף במקרה שאין עשרה טפחים בעליונה, התחתוןוכיוון שהסוכה , שמדובר בסוכה תחתונה שחמתה מרובה מצלתה, הכסף משנה מפרש. אמה

מדייק מכאן הכסף . היא כשרה רק כשהסכך בתוך עשרים אמה, זקוקה לסכך הסוכה העליונה . שסכך מעל עשרים אמה אינו פוסל את הסוכה, ת"ם מסכים לשיטת ר"שהרמב, משנה

והסוכה התחתונה נפסלת כשהעליונה למעלה , ם אינו כהבנת הכסף משנה"ן הרמבפשטות לשושסוכה , ן"ם סובר כשיטת הר"הרמב. אפילו כשצלתה של תחתונה מרובה מחמתה, מעשרים אמה

והסכך של , כיוון שהאילן מוגדר כסכך, כשרה שצלתה מרובה מחמתה נפסלת באילן המסכך עליהואם צלתו מרובה , שסוכה נתרת בסכך העליון, ם"לומד הרמבולפיכך . הסוכה כמאן דליתא דמי

. והסוכה נפסלת כשהוא למעלה מעשרים אמה, הוא מוגדר כסכך הסוכה, מחמתו

147 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

סיכוםבמקרה זה . דין סוכה תחת סוכה מתייחס למקרה שצל הסכך של שתי הסוכות מרובה מחמתן

חים והיא ראויה לדירה לפחות רק כשבעליונה עשרה טפ, לשיטת שמואל, הסוכה התחתונה פסולהואם סכך , שתי הסוכות מוגדרות כאחת, כשחמת הסוכה התחתונה מרובה מצלתה. על ידי הדחק

כשחמת הסוכה העליונה מרובה מצלתה . שתיהן כשרות, העליונה בתוך עשרים אמה לקרקעעשרים י סובר שאם העליונה מעל "רש. ואינה פוסלת את התחתונה, הסוכה העליונה אינה סוכה

רוב הראשונים סוברים שסכך מעל . אמה היא פוסלת את הסוכה מדין צירוף סכך פסול לסכך כשרשסכך מעל עשרים , ת סובר"ר. עשרים אמה אינו חפצא של סכך פסול ואינו פוסל את התחתונה

.אמה מצטרף לכשרות הסוכה התחתונההוא חייב להיות בתוך , תוואם צלתו מרובה מחמ, שהסוכה נתרת בסכך העליון, ם מחדש"הרמב

.אפילו אם העליונה אינה ראויה לדירה, עשרים אמה

הלכהשדין סוכה תחת סוכה נאמר רק , פוסק כרוב הראשונים הפוסקים כשמואל]תרכח' סי[ע "השו

, כשהעליונה אינה ראויה לדירה. כשבעליונה עשרה טפחים והיא ראויה לקבל דיורין על ידי הדחקאם . נה מרובה מצלתה התחתונה כשרה אפילו העליונה למעלה מעשרים אמהאו שחמתה של עליו

התחתונה כשרה רק כשסכך , והעליונה אינה ראויה לדירה, התחתונה אינה מסוככת כהלכתה .העליונה בתוך עשרים אמה

. התחתונה כשרה, פוסק שאם לעליונה אין דפנות בשיעור סוכה]אות ה[שער הציון

]ותשע 4[ ה טבת -ד: תאריך . יא-.וכה ימסכת ס, סוכההלכות

סכך פסול המסכך בתוך הסוכה או על גבה

רקעסוגייתנו . ובדין צירוף סכך פסול לסכך כשר, תחת בית ותחת אילן, עסקנו בדין סוכה תחת סוכה

תי יש חפיפה מסויימת בין ש. על גבה ועל מיטה שבתוך הסוכה, עוסקת בפריסת סדין בתוך הסוכה .אבל יש גם הבדלים ביניהן, הסוגיותזהה לדין פריסת סדין על גבי הקינוף ועל , האם דין פריסת סדין מפני החמה ומפני הנשר, שים לב

?גבי נקליטי המטה

מקורות "לא שנא מטה ולא שנא כילה... מתני פירס עליה סדין. "יא-.י. א אבל לנאותה , ני הנשרש אלא מפ"ל, ה או שפירס על גבי קינוף"ד. י י"רש. ב

ה פירס"ד' תוס ה מתניתין פירס"א ד" ריטב

איתמר, ומהא, מנימין', ה מתני"באלפס ד. ו-:ן ה" ר טז ' ש סי" רא

כד- כג, יח-יז' ה הל"סוכה פ' ם הל"רמב. ג ובלבד, ה נויי"ד' תוס. ד

"ר לקמן בהעושה סוכתו כמין צריףכדבעינן למימ... פירס עליה סדין' מתני", באלפס. ו-:ף ה" רי ה מותר"ן ד" ר כ-יח' ש סי" רא תרכז ומשנה ברורה ' ע סי"שו. ה

יט ומשנה ברורה ' תרכט סע' סי

פירס' ה מתני"דא "חידושי הריטבל דסוכה שהיא "דעת רבינו תם ז. מתניתין פירש עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר פסולה

ומוכח לה מהא דתנן בסמוך הדלה , שוב אינה נפסלת אפילו משום סוכה שתחת האילןמסוככת כהלכתהוכי קתני לעיל העושה סוכתו תחת האילן פסולה בשקדם , כדבעינן לפרושי בדוכתה' עליה את הגפן וכו

ל דלדידיה נהי דסוכה כשרה לא "ל על מדתו יותר ממדת רבינו זרחיה ז"ובזה הפריז רבינו ז, האילן לסוכהפ "אי הוי צלתו מרובה מחמתו פסיל לה ואע, מיפסלא בתר הכי משום צירוף אילן שחמתו מרובה מצלתו

, ל אפילו אילן שצלתו מרובה מחמתו לא פסיל לה משום סוכה שתחת האילן נמי"אבל לרבינו ז, שקדמה לומרובה מחמתה ג דבלאו הכי הויא צלתה "וקשיא עליה הא דתנן הכא שאם פירש עליה סדין מפני החמה אע

וליכא למימר דמתניתין בשחמתה , וקדמה לסדין פסולה דאתי סדין שהוא סכך פסול ומבטל לסכך כשרותו דדומיא דפירש על גבי הקינוף קתני דמיירי בשצלתה , ל פשיטא"מרובה מצלתה איירי דאם כן מאי קמ

ת על ידי הסדין כי בתחלה ל מפרש פירש עליה סדין מפני החמה כדי שתהא נכשר"ורבינו ז, מרובה מחמתההיתה צלתה מרובה מחמתה ואם תגיענה החמה תתייבש ותהיה חמתה מרובה מצלתה ונמצא קיומה

וכן תחתיה מפני הנשר היינו שלא יפלו העלין ותהא חמתה , והכשרה על ידי הסדין שאינו מניחה להתייבש

148 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

הסבר הסוגיה

פירס עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר או שפירס על גבי הקינוף פסולה אבל פורס " ..]משנה י[" הוא על גבי נקליטי המטה

דין המשנה . המשנה אומרת שסדין שנפרס להגן מפני החמה או להגן מפני הנשר פוסל את הסוכה

, הסכך המקורי שלה, יש לסוכה שני סככים, נשרכשפורס סדין להגן מפני החמה או מפני ה, מובן .הסוכה פסולה, כיוון שסכך פסול מסכך בסוכה, והסדין שהוא סכך פסול, שהוא סכך כשר

, בצירוף סכך פסול לסכך כשר:]ט[שבפשטות דין זה אינו קשור למחלוקת הראשונים , חשוב לציין, ל הסכך הכשר מרובה מחמתואבל אם צלתו ש, האם הסכך הפסול אינו מצטרף להכשר הסוכה

שם מדובר . או שהסכך הפסול פוסל את הסוכה אף כשצלתה מרובה מחמתה, הסוכה כשרהשכיוון שצלתה של הסוכה ', י ותוס"ולכן סוברים רש, שחמתו של הסכך הפסול מרובה מצלתו

ל הוא מצ, אבל בסוגייתנו שצל הסדין מרובה מחמתו. סכך זה כמאן דליתא דמי, מרובה מחמתה . הסוכה פסולה, וכיוון שהוא פסול, על הסוכה

לדעתם סוכה . שאינם מקבלים הבנה זו, ת" מצטט את תשובת הגאונים ושיטת ר]ה פירס"ד[' תוסדין , לדעתם. אפילו כשצלתו של הסכך הפסול מרובה מחמתו, כשרה אינה נפסלת על ידי סכך פסול

. לן וצל הבית קדמו לצל הסוכהסוכה תחת האילן וסוכה תחת הבית נאמר רק כשצל האי. הסוכה כשרה אפילו כשצלתו של הסדין מרובה מחמתו, בסוגייתנו כשצל הסוכה קדם לצל הסדין

והסדין משלימה , לפיכך מפרשים הגאונים שמדובר במשנה על סוכה שחמתה מרובה מצלתה . לסוכה שצלתה מרובה מחמתה

פשיטא שלא ניתן להכשיר סוכה שחמתה . לשדין המשנה פשוט ואין בו חידוש כל, שיטה זו קשה . מרובה מצלתה על ידי סדין הפסול לסיכוך

וכדי להתמודד , שסכך כשר אינו נפסל בסדין שנפרס לאחריו, רבינו תם מאמץ את שיטת הגאוניםאבל חום , הוא מפרש שבמצבה הנוכחי צל הסוכה מרובה מחמתה, עם הקושי שבפירוש הגאונים

וכן נשירת הסכך תגרום לכך , וגורם לכך שחמתה יהיה מרובה מצלתה,השמש מיבש את העליםלמנוע יבוש , "מפני החמה"ולפיכך הוא פורס סדין , שחמתה של הסוכה תהיה מרובה מצלתה

, כיוון שכשרות הסוכה תלויה בסדין שהוא סכך פסול. למנוע נשירת העלים, "מפני הנשר"ו, העלים .הסוכה פסולה

לשיטת רבינו תם שסכך שנפרס . שנפרס לנוי הסוכה אינו פוסל את הסוכהרב חסדא מפרש שסדין

שסדין , דינו של רב חסדא ברור, פוסל את הסוכה רק כשהוא נצרך לכשרות הסוכה, אחר סכך כשרפוסל , י שסכך פסול שצלתו מרובה מחמתו"לשיטת רש. המיועד לנוי אינו נצרך לכשרות הסוכה

ניתן להבין את דין סכך המיועד לנוי באחת משתי , ך הכשראת הסוכה אפילו נפרס לאחר הסכ :דרכים

סדין שנפרס להגן מפני . ולכן אינו פוסל את הסוכה, סדין המיועד לנוי סוכה אינו מוגדר כסכך. אסדין הנפרס לנוי אינו מתפקד . ולפיכך הוא פוסל את הסוכה, החמה ומפני הנשר מתפקד כסכך

.ה אינה מעלה ואינה מורידהופריסתו מתחת לסכך הסוכ, כסכךשניהם , אין הבדל מהותי בין סדין הנפרס לנוי לבין סדין הנפרס מפני החמה ומפני הנשר. ב

הסיבה שסדין הנפרס לנוי אינו פוסל את . ולכן הם מוגדרים כסכך, מסככים בפועל על הסוכה . ולכן הוא בטל לה, הסוכה הוא מכיוון שהוא מיועד לצורכי הסוכה

רב נחמן ורב חסדא ורבה בר רב הונא נחלקו . רש שהאמוראים נחלקו בשתי ההבנות הללוניתן לפרב נחמן סובר שאינם , בנויי סוכה המופלגין ממנה ארבעה טפחים האם הם פוסלים את הסוכה

רב חסדא . רב חסדא ורבה בר רב הונא סוברים שהם פוסלים את הסוכה, פוסלים את הסוכהולכן הם מחלקים בין נוי הצמוד , שנוי סוכה בטל לסוכה, כדרך השניהורבה בר רב הונא סוברים

רב נחמן יכול . לבין נוי המרוחק יותר מארבעה טפחים שאינו בטל לסוכה, לסכך הבטל לסוכהולכן אין חילוק בין תוך ארבעה , הוא יכול לפרש שנוי אינו מהוה סכך. לסבור כשתי הדרכים

עיין [אף ביותר מארבעה טפחים , שנוי בטל לסוכה, כול לפרשוהוא י, טפחים לחוץ לארבעה טפחים .]ה פסולה"ד: י י"רש

ן מביא שתי דעות האם בגד שנפרס לייבוש פוסל "הר. גם הראשונים נחלקו בשתי ההבנות הללווהוא , ן סובר שבגד שנפרס לייבוש דומה לסדין שנפרס לנוי ואינו פוסל את הסוכה"הר. את הסוכה

שנוי אינו , לפי ההבנה הראשונה. וברים שבגד הנפרס לייבוש פוסל את הסוכהמביא ראשונים הסניתן לומר שבגד אינו בטל , לפי ההבנה השניה. גם בגד לייבוש אינו מוגדר כסכך, מוגדר כסכך

. לסוכה ופוסלה

149 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

. נחלקו הראשונים האם גם בפריסת סדין על גבי הקינוף יש הבדל בין פורס לנוי לבין פורס לסככה על אלא לנויכלומר או אפילו לא פירסו מפני הנשר : " כותב בפירוש]ה או שפירס על גבי קינוף"ד[י "רש

והוא אוכל וישן ... או שפרש על גבי הקינוף: " חולק ומפרש]ה פרש עליה סדין"ד[המאירי ". מטתו רוב . משמע מדבריו שקינוף לנוי אינו פוסל את הסוכה–" או מפני החמה או מפני הנשרתחתיו

שאין חילוק בין קינוף מפני חמה ונשר , י"כרש, ומשמע מסתימתם, הראשונים סתמו את דבריהם .לבין קינוף לנוי :ניתן לפרש בשתי דרכים, שאין יוצאים ידי חובה בישיבה בתוך קינוף העשוי לנוי, י"את שיטת רש

, י הדינים נובעים מכךהבדל, אין הבדל מהותי בין סדין הנפרס לנוי לבין קינוף העשוי לנוי. א .ואינו בטל לסוכה, וקינוף הוא יחידה בפני עצמה, שסדין בטל לסוכה

ופסולו מדין סוכה , קינוף הוא רשות בפני עצמה, יש הבדל מהותי בין דין סדין לבין דין קינוף. בסדין פוסל את . ואין לו דין סוכה תחת סוכה, סדין הפרוס בסוכה אינו יוצר רשות, תחת סוכה

דין סוכה תחת סוכה נאמר בכל רשות בין רשות . סוכה מדין צירוף סכך פסול לסכך כשרה, נאמר בסכך בלבד, דין צירוף סכך פסול לסכך כשר. המיועדת לסיכוך ובין רשות המיועדת לנוי

. וכשר, וסדין הפרוס לנוי אינו מוגדר כסכךי הסוכה פוסל מדין צירוף שסדין הנפרס על גב, ם משמע כדרך השניה"ממיקום ההלכות ברמבסוכה ' הל[ם "הרמב. וסדין שנפרס על גבי קינוף פוסל מדין סוכה תחת סוכה, סכך פסול לסכך כשר

ס סדין מפני הנשר ראת דין פ. מפצל את שני הדינים של משנתנו לשני מקומות שונים]ה"פ הלכה זו ללא והוא מביא, פוסק בסמיכות לדין סיכך בדבר פסול ובדבר כשר]ז"הי[ם "הרמבאת דין סדין שעל גבי ". פרש עליה בגד מלמעלה או שפרש תחתיה מפני הנשר פסולה: "הסבר

: והוא מוסיף הסבר להלכה, פוסק בסמיכות לדין סוכה תחת סוכה]ג"הכ[ם "נקליטי המטה הרמבמשמע . "הרי זו כסוכה בתוך סוכההמעמיד ארבעה עמודים ופרש סדין עליהן אם גבוהין עשרה "

.שיש הבדל מהותי בין שתי ההלכות הללו, ממיקום ההלכות ומניסוחן

וסדין הפרוס על גבי נקליטי המטה , המשנה אומרת שסדין הפרוס על גבי קינוף פוסל את הסוכהולכן , ולסדין הפרוס עליהם יש גג, קינוף הוא ארבעה עמודים סביב המיטה. אינו פוסל את הסוכה

ואינם יוצרים רשות בתוך , נקליטי המטה הם שני עמודים ללא גג. הם יוצרים רשות בתוך הסוכה .הסוכהשמותר לשבת תחת נקליטי המטה רק כשגובהם פחות מעשרה , מביאה ברייתא המוסיפה:]י[' הגמ

.שאין לשבת תחת קינוף אפילו כשגובהו פחות מעשרה טפחים, מוכח מברייתא זו. טפחיםבמימרא הראשונה שמואל מתיר . בי דין כילה בסוכהמביאה שתי מימרות של שמואל לג' הגמ

במימרא השניה שמואל מתיר לשבת . לשבת בכילה שיש לה גג רק כשאינה גבוהה עשרה טפחים . אפילו כשגובהה עשרה טפחים, בכילת חתנים שאין לה גגגם הברייתא וגם שתי , גם המשנה, שכל הדינים הללו נפסקים להלכה, מפשטות הסוגיה משמע

שכילה בסוכה אסורה רק כשגובהה , המסקנה ההלכתית של הסוגיה, לפיכך. מרות של שמואלהמיוכשגובהם עשרה טפחים הישיבה בהם , נקליטים יותר קבועים מכילה. ויש לה גג, עשרה טפחים

והישיבה בו אסורה אפילו שגובהו פחות מעשרה , קינוף קבוע יותר. אסורה אפילו שאין להם גג . טפחיםולדעתו שתי המימרות של שמואל חולקות זו על , חולק על הבנה זו]כ' ש סי"מובא ברא[יאת ץ ג"הרי .שכילה שיש לה גג אסורה אפילו כשאינה גבוהה עשרה טפחים, והלכה כלישנא בתרא, זו פוסק שסדין על גבי ]באלפס. ו- :ה[ף "הרי. הסותרת את סוגייתנו, ם שיטה שלישית"ף ולרמב"לרי

ומותר לשבת תחתיו , וסדין על גבי נקליטין אינו כאוהל, וכה בתוך סוכה ופסולקינופות הוא כסלגבי כילה פוסק . ף אינו מחלק בין יותר מעשרה טפחים לפחות מעשרה טפחים"הרי. בסוכהואם אין לה גג מותר לישן , אסור לישן בתוכה, שאם יש לה גג וגובהה עשרה טפחים, ף"הרי

. חיםאפילו שגובהה עשרה טפ, בתוכהמטה : " פוסק]כד-כג' ה הל"סוכה פ' הל[ם "הרמב. ם מפורש"אבל פסק הרמב, ף אינו מפורש"פסק הרי

מפני שהיא כסוכה , היושב תחתיה לא יצא ידי חובתו, שבתוך הסוכה אם גבוהה עשרה טפחיםוכן , וכן כילה שיש לה גג אפילו טפח אם גבוהה עשרה טפחים אין ישנין בה בסוכה, בתוך סוכה

אבל שני . המעמיד ארבעה עמודים ופרש סדין עליהן אם גבוהין עשרה הרי זו כסוכה בתוך סוכהעמודים שפרש עליהן סדין וכן כילה שאין בגגה טפח אפילו גבוהין כל שהוא מותר לישן תחתיהם

, ם אינו מחלק בין קינופות לבין כילה" הרמב."שאינן כסוכה בתוך סוכה מפני שאין לה גג, בסוכהואין יוצאים בו ידי , דינו כסוכה בתוך סוכה, דעתו כל מבנה שיש לו גג וגובהו עשרה טפחיםול

ומותר לישן בו בסוכות , מבנה שאין לו גג או שאין לו עשרה טפחים אינו כסוכה בתוך סוכה. חובה . ]ף משמע שאוסר"מהרי, ם מתיר לשבת תחת קינוף שאין לו עשרה טפחים"הרמב: שים לב[

שהרי מפורש בה שפרס על נקליטי המטה כשרה רק , ם סותרים את סוגייתנו"ף והרמב"פסקי הריכמו . מדייקת שקינופות פסולים אפילו שאין בהם עשרה טפחים' והגמ, כשאין בהם עשרה טפחים

.ם משווה ביניהם"והרמב, מחלקת בין כילה לבין קינופות' כן הגמם אינם "ף והרמב"שהרי, מפרשים]ג"ה הכ"סוכה פ' הל[ והמגיד משנה ]באלפס: במלחמות ה[ן "הרמב

ף "והרי, כאוהלים]אוהל משופע שאין לו גג[=סוגייתנו סוברת ששיפועי אוהלים . פוסקים כסוגייתנו

להוסיף האם הפסול . מהתורה או מדרבנן

' ח ריש סי"עיין בתרכז ושער הציון

א אות

150 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

שסדין שעל גבי קינוף פוסל את הסוכה ', הפוסק כגמ, ף"הסבר זה מסביר היטב את פסק הרישסדין על גבי נקליטי המטה פוסל אפילו למעלה ', ואינו פוסק את פסק הגמ, אפילו למטה מעשרה

, ולדעתו מבנה בתוך סוכה פוסל את הסוכה, ם חולק על סוגייתנו גם בדין הראשון"הרמב. מעשרההצורך בעשרה טפחים אינו קשור לדין שיפועי . לו גג ורק כשגובהו עשרה טפחיםרק כשיש .ם לקחו"וצריך עיון מנין הרמב, אוהלים

שהסוגיה בנויה על ההבנה שדין כילה וסדין על גבי קינופות תלוי בשאלה האם , אולי ניתן להסביראם אינם מוגדרים , כההאדם יושב באוהל ולא בסו, אם הם מוגדרים כאוהל. הם מוגדרים כאוהל

כפי , ם סובר"הרמב. כאדם המתכסה בשמיכה, בסדין" מתכסה"ו, האדם יושב בסוכה, כאוהלאלא על גזרת הכתוב של סוכה תחת , שדין כילה וסדין אינו מבוסס על גדרי אוהל, שמפורש בדבריו

ה טפחים וגובהה עשר, יש לה גג–" סוכה"לפיכך הוא פוסל רק במקרים שהכילה יוצרת . סוכהם סובר "הרמב". ובלבד שלא יהיו נקליטין גבוהין מן המטה עשרה ":)ט(הוא הברייתא ' המקור להבנה של הגמ[

באלפס בעל . ף י"עיין רי. והדיון בסוגיה הוא רק להסביר את הברייתא ולא להלכה, ששמואל אינו מקבל ברייתא זו . ]ה תרגמא ומלחמות שם"המאור ד

סיכום

ניתן להבין . מתי פוסל את הסוכה ומתי אינו פוסלה, בדין סדין המסכך בסוכהסוגייתנו עוסקת :את פסול סדין המסכך בסוכה באחת משלש דרכים

בין כשהסכך הפסול מעל , סכך פסול המסכך בסוכה פוסלה. צירוף סכך פסול עם סכך כשר. אובין כשהוא , לבין כשהסיכוך הכשר היה לפני הסכך הפסו, לסכך הכשר ובין כשהוא מתחתיו

הפסול אינו בטל ופוסל את , אבל כשכל סכך עומד בפני עצמו, כשהסכך הפסול מעורב בכשר הוא בטל ברוב[לאחריו .]הסוכה

. והיושב באוהל אינו יושב בסוכה אלא באוהל שגגו פסול לסוכה, הסדין יוצר אוהל בסוכה. בשההתכסות בה אינה מבטלת את , ומתי הוא כעין שמיכה, הסוגיה דנה מתי הסדין יוצר אוהל

.הסוכהוכשהסדין יוצר , התורה גזרה לשבת בסוכה אחת ולא בשתי סוכות. מדין סוכה תחת סוכה. ג .היושב בו אינו מקיים מצות סוכה, "סוכה"

הלכה, פוסק כפשטות הסוגיה שכילה אוסרת רק כשגובהה עשרה ויש לה גג טפח]ג' תרכז סע' סי[ע "השו

וקינופות שהם קבועים ויש , סרים רק כשגובהם עשרה אפילו שאין להם גג טפחנקליטי המטה או, ף"ע מביא את שיטת הרי"השו. אוסרים אפילו כשאין גובהם עשרה טפחים, להם גג טפח

ה ויש "ד[הביאור הלכה ". יש אומרים"שנקליטי המטה כשרים אפילו כשגובהם עשרה טפחים כ . פוסק כדעה הראשונה]מכשירים, ולכן מודדים עשרה טפחים מהקרקע, פוסק שכילה אינה חלק מהמיטה]ח, ק ה"ס[ברורה המשנה

]ו"סק[המשנה ברורה . ולכן מודדים עשרה טפחים מהמיטה, וקינופות ונקליטים הם חלק מהמיטה, מביא את דעת המגן אברהם שמותר לישון תחת נקליטי המטה רק כשהזוית של הגג צרה

כשיש בשלושת הטפחים . פחות מטפח, שלושת הטפחים הסמוכים לגגוהמרחק בין שתי הדפנות ב מביא את דעת החמד משה ]אות ז[שער הציון . רווח זה מוגדר כגג טפח, הסמוכים לגג רווח טפח

.המפקפק בדין זהואם נפרס לנוי , אם נפרס לסיכוך פוסל את הסוכה תמיד, פוסק שסדין תחת הסכך]ד' סע[ע "השו

]יב- ק יא"ס[המשנה ברורה . אם המרחק בינו לבין הסכך גדול מארבעה טפחיםפוסל את הסוכה רקהאם הסדין פוסל את הסוכה רק כשצלתו מרובה מחמתו או שבמקרה , מביא מחלוקת ראשונים. הוא פוסל את הסוכה אפילו כשחמתו מרובה מצלתו, כשיעור סכך פסול, שרוחבו ארבעה טפחים

, יש לחשוש רק במקום שרוחב הסדין לפחות ארבעה טפחיםשאפילו שמעיקר הדין, א פוסק"הרמ .לכתחילה אין לתלות שום נוי במרחק הגדול מארבעה טפחים מהסכך

דעה . ע מביא שתי דעות בדין פירס סדין מפני החמה ומפני הנשר" השו]יט' סע[בסימן תרכט וסדין הנפרס , מידשסדין הנפרס מפני החמה ומפני הנשר פוסל ת, ראשונה זהה לפסק בסימן תרכז

ת "ע את שיטת ר"מביא השו" יש אומרים"כ. לנוי פוסל רק כשרחוק מהסכך יותר מארבעה טפחיםאינו פוסל את , שסכך שנפרס להגן מפני החמה ומפני הנשר וסמוך לסכך בפחות מארבעה טפחים

. הסוכה, רבינו ירוחם, ש"כיוון שהרא, מביא שהאליה רבה פסק כשיטת רבינו תם]א"ה וי"ד[הביאור הלכה

, הוא מאריך להוכיח שהרבה ראשונים חולקים על רבנו תם. המרדכי והאגודה הסכימו לדבריואמנם בשעת הדחק שאינו יכול לאכול בסוכה מפני העלים הנושרים . ולכן העיקר כדעה הראשונה

. וכהמוטב לפרוס סדין תחת הסכך מלאכול מחוץ לס, מפני הגשמים או מפני הרוח, לתוך המאכל .שאין לברך על ישיבה זו, מדגיש]ח"סקנ[המשנה ברורה

151 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

]תייםשע[ ח טבת : תאריך .יא-.מסכת סוכה ח, סוכההלכות

חזרה שבועית

רקע :עסקנו השבוע בארבעה נושאים

.כשרות, וסוכה שאינה עשויה לצל, האם סוכה שאינה עשויה לשם סוכה–כוונה בעשיית סוכה . א . האיסור להשתמש בעצי סוכהגדרי. ב .צירוף סכך פסול עם סכך כשר. ג .סוכה תחת סוכה. ד

מקורות "ועשו להם משלהם... מ שתי סוכות של יוצרים"ר לוי משום ר"א. "ט- :ח. 1/א

. 2 טז- טו' ו הל"פ, ט"ה ה"סוכה פ' ם הל"רמב "נא כילהלא שנא מיטה ולא ש... העושה סוכתו תחת האילן' מתני. "יא-:ט. 1/ב

. 2 כד-כב, יח- טז, יג-יב' ה הל"סוכה פ' ם הל"רמב

סיכום. ולכן נסכם דינים אלו, דיני סוכה תחת סוכה וצירוף סכך פסול לסכך כשר מורכבים ומסובכים

.בסיכום יתחדשו גם דברים שלא עסקנו בהם בלימוד הראשוני, כיוון שאין בית מדרש ללא חידוש

הסוכה אינה יכולה להפסל , אם חמתו של אחד הסככים מרובה מצלתו, סוכה שיש בה שני סככיםאם צלתם של שני הסככים , אלא רק מדין צירוף סכך פסול עם סכך כשר, מדין סוכת תחת סוכה

. ניתן לפסול את הסוכה גם מדין סוכה תחת סוכה, מרובה מחמתם :נחלקו הראשונים בדין צירוף סכך פסול לסכך כשר

הסכך הפסול מתבטל , ורוב הסכך כשר, ים שאם שני הסככים מעורבים ביחדסובר' י ותוס"רשאם הסככים אינם . וניתן לצרפו לשיעור צלתו מרובה מחמתו, ומקבל זהות של סכך כשר, ברוב

סותר את דבריו בדף . י בדף י"רש[סכך פסול אינו פוסל סוכה כשרה שצלתה מרובה מחמתה , מעורבים, שסכך פסול פוסל את הסכך הכשר שתחתיו, י"שמתרץ את הסתירה ברש, ב מישקובסקיראיתי בספר שיעורי הר:. ט

האילן אינו מיועד , ולכן פוסל את הסכך התחתון, הסכך העליון מיועד לצל, בסוכה תחת סוכה. רק כשהוא מיועד לצל .]ולכן אינו פוסל את הסוכה, להצל על הסוכה

לדעתם אין הבדל בין סכך פסול . כך כשר פוסלון וסיעתו סוברים שסכך פסול המסכך על ס"הרמבבשני המקרים הסכך הפסול אינו מצטרף , המסכך על גבי סכך כשר לבין סכך פסול בסכך כשר

והסוכה כשרה רק אם צלתו של הסכך הכשר שאינו מסוכך על ידי סכך פסול מרובה , לסכך הכשר. א: בשתי נקודות' י ותוס"ן וסיעתו חולקים על רש"הרמב ש)144' עיין בעמ(שיטה זו על פי הבנת המגן אברהם [מחמתו

על פי . סכך פסול המעורב בסכך כשר אינו מצטרף להשלמת שיעור סוכה. ב. סכך פסול פוסל את הסכך הכשר שתחתיוכיוון שהסכך . ח צריכים לומר שסכך פסול המסכך על סכך כשר אינו פוסלו אלא מבטלו כאילו אינו קיים"הבנת הבאבל סכך פסול המעורב בסכך כשר יכול להצטרף , הוא אינו מצטרף לשיעור סכך, כך הפסול נהפך לאוירשתחת הס

ואם כן אין סכך לסוכה , כאלו אינווכל מה שתחתיו רואין אותו : " הכותב)ה וכי חמתו"ד: ט(ה "עיין רא. לכשרות הסכך ."]ונתנו תחתיו סכך פסולן כאילו ניטל לגמרי רואין כל מה שתחת האיל: " הכותב)ה ואקשינן"סוד: ט(א "וריטב, "זו

קעח סוף ' א סי"ח ח"או(עיין אגרות משה [ם סובר שסכך פסול המעורב בסכך כשר פוסל את הסוכה "הרמב

.]טפחים שבו הצל של הסכך הפסול מרובה מחמתו' או ד' ם הוא רק במקום שיש מקום ג"שפסק הרמב, המפרש)ענף א

. ך פסול שעל גבי סכך כשר משמעותית גם לדין סוכה שעל גבי סוכהמחלוקת הראשונים בדין סכסוכה שתחת אילן וסוכה , שסכך פסול המסכך על גבי סוכה אינו פוסלה', י ותוס"לפי שיטת רש

ולא סוכה שתחת הסוכה ולא בסוכה –' בסכת תשבו'"שתחת הבית פסולים רק מפני גזרת הכתוב , ן וסיעתו שסכך פסול המסכך על סכך כשר"לדעת הרמב". שתחת האילן ולא בסוכה שבתוך הבית

וגם מדין , "בסכת תשבו"סוכה שתחת אילן וסוכה שבתוך הבית פסולות גם מגזרת הכתוב , פוסלו הפוסל סוכה תחת אילן ותוך )ה כאילו עשאה בתוך הבית"ד: ט(י "עיין רש[סכך פסול המסכך על הסוכה ופוסלה

.] שפוסל הסוכה ללא גזרת הכתוב)ה מתניתין העושה סוכתו"ד(ה "ועיין רא, הבית מגזרת הכתוביש הבדל בין דין סוכה תחת סוכה לבין סוכה תחת אילן ותחת , י"חשוב להדגיש שגם לשיטת רש

, ראויה לדירה, גובהה עשרה טפחים, סוכה תחת סוכה פסולה רק כשיש לעליונה דיני סוכה. הבית וסוכה תחת הבית פסולות בכל מקרה שצל האילן וצל סוכה תחת אילן. 'יש לה שלש דפנות וכו .הבית מרובה מחמתו

לרוב הראשונים אין הבדל בין מקרה שהסוכה קדמה . נחלקו הראשונים בדין סוכה תחת אילןסוכה שתחת אילן שצלתו מרובה מחמתו . הסוכה פסולה, לאילן לבין מקרה שהאילן קדם לסוכה

דין זה בולט במיוחד בשיטת בעל [זה אין לסדר הזמנים משמעות ובדין , פסולה מדין סוכה תחת סוכה

152 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

סדין שנפרס להצל מפני החמה או להגן וסובר ש, חולק על רוב הראשונים]ה פירס"ד. י' בתוס[ת "רבאלפס : ה[ן "מפרש הר. למרות שצלתו של הסדין מרובה מחמתו, מפני הנשר אינו פוסל את הסוכה

ת מדייק דין זה "ר. ת סובר שסוכה תחת אילן פסולה רק כשהאילן קודם לסוכה" שר]'ה מתני"דאת הסוכה רק כשהם קודמים דלעת וקיסוס פוסל , שסיכוך בגפן, שמשמע ממנה.]יא[מהמשנה

. לסכך כשר ולא כשהסכך הכשר קודם להםמדוע סכך פסול אינו פוסל סכך כשר הנעשה ? מדוע סוכה תחת סוכה פסולה, ת קשה"על שיטת ר

שרבינו תם מחלק בין דין סוכה , על כרחנו? ואילו סכך כשר פוסל סכך כשר שנעשה לפניו, לפניוורשות שעל , "רשות"סוכה תחת סוכה פסולה מדין . תחת ביתתחת סוכה לבין סוכה תחת אילן ו

סוכה תחת אילן ותחת בית פסולה . גבי סוכה פוסלתה אפילו שהסוכה התחתונה קדמה לעליונהע כיצד "צ[ופסול זה נאמר רק כשהסכך הפסול קדם לסכך הכשר , מפני הסכך הפסול המסכך עליה .] שסוכה תחת סוכה אינה מדין רשות.)י(לשיטת רב הונא ורב חסדא וכן קשה . לומדים שני דינים שונים מפסוק אחד

. קשה על רבינו תם מהדין שסדין הנפרס לנוי המרוחק ארבעה טפחים פוסל את הסוכה, כמו כן ?מדוע הסדין פוסל את הסוכה, כיוון שהסכך הכשר נפרס לפני הסדין

החמה ומפני הנשר פוסל את הסוכה שסדין שנפרס מפני , פוסק כשיטת רבינו תם]תרכט' סי[הטור

פוסק ]תרכו' סי[מאידך גיסא הטור . רק כשהוא מונע נשירת הסכך עד כדי שחמתו מרובה מצלתו' סי[ח "מסביר הב. פסולה אפילו כשהסוכה קדמה לאילן, שסוכה תחת אילן שצלתו מרובה מחמתו

אין הבדל בין סדין שנפרס לנוי ו, שלדעת הטור סדין בטל לסוכה] ה אפילו אם מסוככת כהלכתה"תרכט דוהוא , כשהסדין מרוחק ארבעה טפחים הוא אינו בטל לסוכה. לבין סדין שנפרס מפני החמה והנשר

. כשם שאילן שאינו בטל לסוכה פוסלה, פוסל את הסוכה

]תייםשע[ ט טבת : תאריך .יב-.מסכת סוכה יא, סוכההלכות

)1(ודין תעשה ולא מן העשוי , הגדרת סכך כשר): 2(דיני סכך

רקעאנו . מרחיבה את הדיבור על דין תעשה ולא מן העשוי' הגמ. משנתנו עוסקת בהגדרת סכך כשר

בסוגיה הבאה . ובנושא השני בצורה חלקית, בנושא הראשון בצורה מלאה, נעסוק בשני הנושאים .נשלים דין תעשה ולא מן העשוי

מקורות

"ועץ עבות ללולב... עליה את הגפן ואת הדלעתהדלה' מתני. "יב-.יא. א דשלפינהו, ה פסולין"ד' תוס. ב

"ועץ עבות ללולב... הדלה עליה את הגפן' מתני", באלפס: ו- .ף ו" רי 'גמ', ה מתני"ן ד" ר א היכי דמי"ריטב; ה היכי דמי"ה ד"רא. ג יב, א' ה הל"סוכה פ' ם בפירוש המשנה ובמשנה תורה הל"רמב. ד ] ד"סקי: בעיקר[ב ומשנה ברורה ' תרכו סע' וסי, א' תרכט סע' ע סי"שו. ה ה היכי דמי"ה ד"רא

. תעשה ולא מן העשוי ותפוק לי משום דמחוברין נינהו] משום[מאי איריא , אלימא דלא קצצן. היכי דמי דפשיטא מילתא אלא דבמחובר לא קרינן ביה תעשה כלל, טעמא נמי דמחוברין משום תעשה ולא מן עשוי

הוא הדין דהוה אפשר למימר ליה תקשי לך סיפא , דמן העשוי הוא ולא בעינן למדרש דממילא משתמע הכי .וכן הלכתא, אלא דסבר דההיא על ידי נענוע כדאסיקנא לעיל דצריך לנענע, דקתני או שקצצן

ה היכי דמי אילימא בשלא קצצן "א ד"ריטב

לפום האי . יריא משום תעשה ולא מן העשוי תיפוק לי דמחוברין נינהוהיכי דמי אילימא בשלא קצצן מאי אותמיהא מילתא אם כן מהיכא , לישנא משמע דפסולא דאיכא במחובר לאו משום תעשה ולא מן העשוי הוא

ג דאיכא למימר דדומיא דפסולת "ואע, נפיק פסוליה ומאי טעמא דהא גידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאהונראה לומר , מ מאי טעמא פסליה רחמנא למחובר טפי מתלוש דכותיה"מ, שהוא תלושגורן ויקב בעינן

דפסול מחובר היינו משום תעשה ולא מן העשוי דאלו מחובר דנפיק מגורן ויקב לא נעשה בו מעשה כלל ד דכשר כל היכא דהוי "אבל תלוש שנעשה בו מעשה אדם לשם דירה וכיוצא בו הוה ס, מתחלתו לשום ענין

והיינו דפרכינן הכא מאי , ואתא קרא ואסריה, א דגורן ויקב שגדולו מן הארץ ואינו מקבל טומאהדומיאיריא משום תעשה ולא מן העשוי תיפוק לי משום מחובר דפסול טפי שהוא מן העשוי מעצמו שלא נעשה

.בו מעשה כלל כתלוש

153 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

הסבר הסוגיהה פסולה ואם היה סיכוך הרבה מהן הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס וסיכך על גב"

זה הכלל כל שהוא מקבל טומאה ואין גידולו מן הארץ אין מסככין בו וכל דבר .או שקצצן כשרה ..]משנה יא[" שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ מסככין בו

:המשנה אומרת שיש שלושה דברים הפסולים לסכך

.מחובר לקרקע. ג. הארץדבר שאין גידולו מן. ב. דבר המקבל טומאה. אפסול מחובר מבואר על ידי . במשנה יש הבדל בניסוח בין פסול מחובר לבין שני הפסולים האחרים

ושני הפסולים האחרים מבוארים על ידי , "פסולה... הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת: "דוגמא ".זה הכלל כל שהוא מקבל טומאה ואין גידולו מן הארץ אין מסככין בו: "כלל

מביאה מספר מקורות לפסול דבר המקבל טומאה ' הגמ. 'ההבדל בין שני הפסולים קיים גם בגמ .אינה מתייחסת לדין מחובר' הגמ, בכל הדיון. ודבר שאין גידולו מן הארץאין מסככין במחובר דאמר מר באספך : " כותב]ה פסולה"ד. יא[י "רש. הראשונים נחלקו בדין זה

י המקור המלמד על פסול דבר המקבל "לדעת רש". גורן ויקב הכתוב מדברמגרנך ומיקבך בפסולת משמע שהפסולים , הוא המקור המלמד גם על פסול מחובר, טומאה ועל דבר שאין גידולו מן הארץ

ה "ד: יא[ה "הרא. ]המביא את שלושת הפסולים בחדא מחתא, )א"ה ה"סוכה פ' הל(ם "כך משמע גם מהרמב[זהים ולדעתם מחובר אינו פסול מגזרת הכתוב של , חולקים]ה היכי דמי"ד: יא[א "ב והריט]היכי דמי

". תעשה ולא מן העשוי"אלא מדין , "באספך מגרנך ומיקבך"י סובר שדין זה מתייחס "רש". תעשה ולא מן העשוי"נראה להסביר שהראשונים נחלקו בדין

זה מתייחס גם לעשיית הסכך א דין"ה והריטב"ולדעת הרא, לעשיית הסכך על גבי הסוכה בלבדי סכך מחובר אינו פסול מדין תעשה ולא מן "לדעת רש. וגם לעשיית הסכך עצמו, על גבי הסוכה

כיוון , א"ה והריטב"לדעת הרא. כיוון שהנחת הסכך על גבי הסוכה היא עשייה אקטיבית, העשוי . ואין לסכך בו"עשוי"הוא מוגדר כ, ולא על ידי עשייה בידים, שהסכך עצמו נוצר מאליו

ואחר , א הוא לגבי סכך תלוש שסיככו בו על גבי הסוכה"ה והריטב"י לבין הרא"נפקא מינה בין רשעשיית , א"ה והריטב"לדעת הרא. ופסול, י הסכך מחובר"לדעת רש. כך השרישו אותו באדמה .ולכן הסוכה כשרה, ועשיית הסוכה היתה על ידי מעשה, הסכך היתה על ידי מעשה

' על פי הגמ]באלפס. ו[ף "הרי. פוסלת סכך מחובר אלא אם מרבה עליו סכך כשר או קוצצוהמשנה

]143' עמ[למדנו לעיל . הסוכה כשרה רק כשחבטן, מוסיף שאם מרבה עליו סכך כשר, :]ט[לעיל השפילם למטה ועירב אותם בסכך : י ורוב הראשונים"רש. א": חבטן"שלושה פירושים מרכזיים ל

.קצץ את האילן: ם"רמב. ג. חבט באילן והשיר כל עליו ממנו: המאורבעל. ב. כשרולכן אינה מדגישה , המשנה עוסקת בסכך פסול המעורב בסכך כשר, י ורוב הראשונים"לדעת רש

י "ולדעת רש, הוא בטל ברוב, כיוון שסכך פסול מעורב בסכך כשר. שצריך לחבוט את הסכך הפסול . צלתו מרובה מחמתוהסכך הפסול מצטרף להשלים שיעור

שצריכים לקוץ את הסכך , מוסיפה דין שאינו מוזכר במשנה' הגמ, י ולדעתו"ם חולק על רש"הרמבולכן צריך לקוץ סכך , ם סכך פסול המעורב בסכך כשר פוסל את הסוכה"לדעת הרמב. הפסול

, עשויכשהסכך קצוץ פסולו רק מדין תעשה ולא מן ה. מחובר אפילו כשהסכך הכשר מרובה ממנו, לא מספיק לקצצו, כשהסכך הכשר מועט מהסכך הפסול. ופסול זה אינו פוסל את הסכך הכשר

.]שים לב לקושי של ההסבר במשנה[" תעשה ולא מן העשוי"אלא צריך גם לנענעו כדי לפתור בעיית

. וכשר, רב סובר שקציצתו היא עשייתו. מביאה מחלוקת רב ושמואל בסכך מחובר שקצצו' הגמוכיון שקציצתו אינה , "תעשה ולא מן העשוי"ל סובר שסכך מחובר שקצצו פסול מדין שמוא . צריך לנענע את הסכך אחר קציצתו, עשייתו

וחוזר ומגביה , שמגביה כל אחד לבדו ומניחו, נענוע קרוב לסתירה הוא: "]ה ויתיב"ד[י "מפרש רש, וסכך העשוי מאליו פסול לסוכה, י כיוון שצריך לעשות את הסכך" לדעת רש."את חבירו ומניחו

, נענוע חשוב כסתירת הסכך והנחתו מחדש על הסוכה. צריך לשים את הסכך מחדש על הסוכה .מגביהים אותו ומניחים אותו מחדש על הסוכה, כיוון שבטלטול לוקחים כל ענף וענף

שצריך , י"כרש, אבל אינו מדגיש, פוסק שצריך לנענע את הסכך]ב"ה הי"סוכה פ' הל[ם "הרמבניתן להבין ". צריך לנענע אותן אחר קציצתן"אלא פוסק בצורה כללית , להגביה כל ענף וענף

אלא כיוון שהסכך פסול מדין , ולדעתו נענוע הסכך אינו כסתירתו, י"ם חולק על רש"שהרמב ".תעשה"מספיק מעשה כל שהוא להגדירו כ, "עשוי"

תעשה "ם מביא שתי דוגמאות נוספות לדין "רמבה. ניתן להוכיח הבנה זו משתי ההלכות הקודמותהלכה . פסול כיוון שלא עימר את הגדיש לצל, חוטט בגדיש ועשהו סוכה: הלכה ט": ולא מן העשוי

בשתי ההלכות הללו הקודמות להלכה . ונמלך לשבת תחתן לשם סוכה, הניח חבילות קש על גגו: ין להבין ששם שהסכך אינו נעשה לצל צריך נית". נענוע"ם אינו מביא את ההלכה של "הרמב, שלנו

, ופסולו רק מדין סכך מחובר, אבל בסוגייתנו שהסכך הונח לצל, לסתור את הסכך ולעשותו מחדש . ])רפט' ב סי"ח(בסוגיה הבאה נוכיח הבנה זו מהאור זרוע [מספיק לנענע את הסכך כדי להכשירו

סיכום

ם מביא דין "הרמבתעשה ולא מן

העשוי רק לענין והוא מסביר , מחובר

שלא נעשה "כיון ם "אולי הרמב, "לצל

מחלק בין סכך ,מחובר שאינו סכךלבין אינו גידולי

קרקע ומקבל טומאה , שהם סכך פסול

ולכן אין בהם תעשה .ולא מן העשוי

154 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

". באספך מגרנך ומיקבך"לים מגזרת הכתוב דבר שאינו גידולי קרקע ודבר המקבל טומאה פסוא סוברים שמחובר פסול מדין "ה והריטב"הרא, י גם דבר מחובר פסול מגזרת הכתוב זו"לדעת רש

.תעשה ולא מן העשויי נענוע "לדעת רש. ונענועו מתירו, סכך מחובר שקצצו פסול לשמואל מדין תעשה ולא מן העשוי

ומעשה זה מכשיר רק סכך , אלא מעשה בעלמא, סתירהם נענוע אינו כ"ולדעת הרמב, כסתירה .שאין עליו שם סכך, ואינו מכשיר סכך שלא נעשה לצל, פסול

הלכהשיגביה כל אחד לבדו ומניחו "וצריך , י שנענוע כסתירה" פוסק כשיטת רש]ב' תרכו סע' סי[ע "השו

"וחוזר ומגביה חבירו ומניחו

]תייםשע[ י טבת : תאריך : יב-.מסכת סוכה יא, סוכההלכות

)2(תעשה ולא מן העשוי ): 3(דיני סכך

רקעלדוגמא זו אין משמעות רבה בהבנת , משנתנו מביאה דוגמא נוספת לדין תעשה ולא מן העשוי

.ודיון זה חשוב להבנת הדין', הראשונים דנים בדוגמא שאינה מופיעה בגמ. הדין

מקורות "דרב אכשורי מכשר... ה את הגפןהדלה עלי' מתני. "יא. א

"אפילו דיעבד מדאורייתא נמי אינה סוכה... חבילי קש וחבילי עצים' מתני: "יב-. יב אין, ה חבילי"ד' תוס. ב 'גמ', ה מתני"באלפס ד: ן ו"ר. ג

" ומסתברא שצריכה נענוע...ל אסרו"ויש דברים שכשרים מן התורה אלא שחז", תרכט' טור סי רפט אות ב' ב סי" זרוע חאור. ד

"בפסול מקודם לכן... אמה' סוכה שאוירה גבוהה מכ", עא' כלבו סי כד' י סי" הגהות אשר

]ל, שער הציון אות כו, יח- יז, טו- ידק"ס: בעיקר[ג ומשנה ברורה - ב' תרכו סע' סיע"שו. ד ] מ"סק: בעיקר[יז ומשנה ברורה -טו' תרכט סע' סי

סימן רפט ב" זרוע חאור

. כשהן לחין ולכשיבשין עומדין להיסקבהמהשהן מאכל . חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים' מתני] ב[דכל סוכה הכתובה סכך ' שפסולין לסכך כשרין לדפנוששנינואין מסככין בהן ואם התירן כשירות וכולן

חבילי עצים חבילי זרדים אין מפני מה אמרו חבילי קשי" אמר רא"ארחב. משמע ודופן לא איקרי סוכה ומעלה בהם לא מפני שהן פסולין לסיכוך אלא פעמים שאדם בא מן השדה וחבילתו על כתיפו מסככין

. מן העשוי בפסולולא הסוכה ליבשה ונמלך עליה כשמגיע החג לסיכוך והתורה אמרה תעשה ג"ומניחה ע הלכך גזור רבנן שלא יסכך עליווכה לצל אלא לייבש אין שם ס' וזה שסיכך שם שלא לשם סכך ואפי

שאם עשה סוכה ק" ברוך מריגנשבורר" האומרמיכן היה . הוא מניחן עליה לשם סוכת החג' בחבילין אפי הסיר התיקרה שאינו מועיל כלום כיון שתחילה עשה בפסול והתורה כ"ואח תיקרהבתוך הבית תחת ה

דגוף הסכך היה היכא אלא ה"שייך לומר תולמ יצחק הלבן הכשיר דאין ר" כדאמר הכא והה"תולמאמרה הכא דגוף הסכך הוא כשר אלא אבלבפסול כמו גפן ודלעת וקיסוס מחוברים כמו חבילין דפסלום רבנן

לו לאחר סיכוכה וכן הוא האמת כדבריו אפיהתיקרהשתקרה גורמת לו הכי נמי דכשר אפילו לאחר שהסיר הכא שגוף הסכך כשר שהסוכה כשירה היא ל שכןוניענע כ שקיצץגפן ודלעת שהן פסול הגוף כשר אחר

. לאחר שיסיר התקרה

כלבו סימן עא ספרמעטה בתבן ובטלו הרי , ואפילו בטלןמעוטאמה ומעטה בכרים וכסתות אין זה ' שאוירה גבוהה מכסוכה

צין יוצאין אמה והו' היתה גבוהה מכ, אינו מעוטסתםזה מעוט ואין צריך לומר עפר ובטלו אבל בעפר בנה אצטבה כנגד דופן האמצעי על , מחמתן יחשבו כגג וכשרהמרובהויורדין לתוך עשרים אמה אם צלתן

ועוד כתב , ובעל ההשלמה כתב האצטבה כשרה לבד, רוחב שעור הסוכה כשרהבאצטבהפני כולה אם יש דבחלל מועטיןהנך דהאי דאמרינן דכשרה כלומר אפילו לא עשה בה מעשה וכן בכל ל" זההשלמהבעל

שאין הפסול בגוף הסכך אחרוליכא משום תעשה ולא מן העשוי דאצטריך נענוע , הסוכה כגון תבן ועפר עשה מעשה בסכך הכשר כשרה כיון שעשה שלא פ"ואפילו היה בה סכך פסול באמצע רב ומעטו בקנים אע

ן מגלין הגג ואינם מסירין סוכתן בתוך הבית ואינשעושין שאלו ל"ולפירושו ז, מעשה להכשיר הסכך צריכין לנענע הסכוך אחר כך לפי שגלוי הגג והסרת הרעפים דאיןהרעפים עד אחר עשיית כל הסוכה

. הוא המעשה להכשיר הסכוך הנעשה בפסול מקודם לכןש"לאטופקפוק הדפין שקורין

טור אורח חיים סימן תרכט

155 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

בהם לכתחלה ובדיעבד יצא כמו מיני עשבים ל אסרו לסכך "ויש דברים שכשרים מן התורה אלא שחזשאינן ראוין לאכילה ואין מקבלים טומאה וריחן רע או שנושרין עליהן דחיישינן שמא מתוך שריחן רע או

כ אסרו לסכך בה משום שפעמים שאדם מניח חבילתו על "מתוך שעליהן נופלין יצא מן הסוכה וחבילה געליה לשם סוכה ואותה סוכה פסולה משום שנאמר תעשה כ נמלך "הסוכה לייבשה ולא לשם סוכה ואח

לצל אלא להתייבש הלכך אסרו לסכך בחבילה גזירה ' ודרשינן ולא מן העשוי בפסול כגון זה שלא נעשה אפיה "אטו זאת וכיון שמפני זה אסרוהו לא הוצרכו לאסור אלא בחבילה שדרך לייבשה ואין זה בפחות מכ

ה וקשרם בראשה "אם הם כ' אפי' שרי ואם הרבה קנים יוצאים מגזע אה"קנים הלכך כל זמן שאין בה כה הויא חבילה וכן "ויש בין שניהם כ' ואם אגד עמהן קנה א' השני אינה נקראת חבילה כיון שעיקרן א

חבילה שאין קושרין אותה אלא למוכרה במנין ומיד כשיקננה הקונה יתירנה אינה חבילה ואם סיכך כיון שאין אסורה אלא משום גזירה כדפרישית אבל חבילה שהעלה לייבש ונמלך בחבילה והתירה כשירה

א שאף "י מקרקשינא שאינה ניתרת בהתרה אלא צריכה נענוע וי"עליה לסיכוך שפסולה מן התורה כתב הר .זאת ניתרת בהתרה ומסתברא שצריכה נענוע

הסבר הסוגיה

ואידך החוטט בגדיש לעשות "]חבילי קש[" אאמר רבי יעקב שמעית מיניה דרבי יוחנן תרתי חדא ה" ..]יב' גמ[" לו סוכה אינה סוכה חדא משום גזרת אוצר וחדא משום תעשה ולא מן העשוי

לבין משנתנו , האוסרת לחטוט בגדיש לעשיית סוכה.]טו[מסבירה שיש הבדל בין המשנה ' הגמ

וסוכה של חבילי , ה מהתורהסוכה שנעשתה בגדיש פסול. האוסרת לסכך בחבילי קש וחבילי זרדיןשאין הבדל מהותי בין ', על פי מהלך הגמ, ]על אתר[י "מסביר רש. קש וחבילי זרדין אסורה מדרבנן

. וניתן להסביר כפסול דרבנן, את שתי המשניות ניתן להסביר כפסול דאורייתא, שתי המשניותואחר כך נמלך להשתמש , ניתן להסביר שמשנתנו עוסקת במניח חבילי קש וחבילי זרדין לאיחסון

המקרה . וניתן להסביר שמשנתנו עוסקת במניח חבילי קש וחבילי זרדין לסכך, בהם לסכךגזרה שמא יניח , המקרה השני פסול מדרבנן, "תעשה ולא מן העשוי"מדין , הראשון פסול מהתורה

.חבילי קש וחבילי זרדין לאיחסוןוניתן , "תעשה ולא מן העשוי"דובר בפסול מדין שמ, את משנת חוטט בגדיש ניתן להסביר, כמו כן

.להסביר שהסוכה פסולה אף לאחר נענוע מגזרת אוצר, אם המשנה עוסקת בדין דאורייתא, שיש נפקא מינה בין שני ההסברים, ]ה אמר לך"ד[י "מוסיף רש

משנת חוטט בגדיש ', כיוון שעל פי מסקנת הגמ. משמע שחכמים לא גזרו במקרה זה גזרת אוצרמוכח שנענוע אינו מתיר , ומשנת חבילי קש וחבילי זרדין עוסקת בדין דרבנן, עוסקת בדין תורהדהא אסיק אדעתיה ותיקן וליכא ", אבל הוא מתיר סוכה שחטטו אותה בגדיש, לסכך בחבילי קש

".למיגזר בה משום זימנא אחריתיאבל אם , רק כשלא נענע אותםולדעתו חבילי קש אסורים, י" חולק על רש]'ה גמ"באלפס ד: ו[ן "הר

ואין , "תעשה ולא מן העשוי"מוכח שהוא מודע לדין , ואחר כך חזר ונענע אותם, הניחם לשם סוכה . צריך לחשוש לגזרת אוצר

הטור מביא מחלוקת . וכשמתיר אותם הסוכה כשרה, חבילי קש וחבילי זרדין פסולים רק מדרבנןיקה גם בפסול דאורייתא של חבילי קש שהונחו האם התרה מספ, י מקרקשינא ויש אומרים"ר

מחלוקתם נובעת . י מקרקשינא שבפסול דאורייתא צריך גם נענוע"הטור מכריע כר, לאיחסוןוהיש , הטור סובר שהתרה מקבילה לקציצת מחובר". מעשה"ממחלוקת האם התרה מהוה

.ה מוגדרת כמעשהההתר, שכיוון שהתרת החבילה גורמת לפיזור שונה של הסכך, אומרים סובר

ואחר כך , הם דנים בדין סוכה שנבנתה תחת גג. 'הראשונים דנים במקרה נוסף שלא נידון בגמאו שהסכך כשר ואין , וצריך לנענעו" תעשה ולא מן העשוי"האם הסכך פסול מדין , הסיר את הגגי "ר, לנענע את הסכךסובר שצריך ] קפט' ב סי"מובא באור זרוע ח[ ק ברוך מריגנשבורר"ה. צריך לנענעו

השיטה שאין צריך לנענע את הסכך מובאת . סובר שאין צריך לנענע את הסכך]שם[הלבן :בראשונים בשני ניסוחים

והגג , אבל כאן כיוון שהסכך כשר, דין תעשה ולא מן העשוי נאמר רק כשהפסול בסכך: י הלבן"ר .הסרת הגג מספיקה להכשיר את הסוכה, פוסלו, כשהפסול בגוף הסכך. וגג פוסלו, יש דין תעשה ולא מן העשוי אף כשהסכך כשר:]עא' סי[כלבו

, אין צורך למעשה בגוף הסכך, כשהפסול בגג, חייבים להכשיר את הסכך על ידי מעשה בסכך עצמו ". מעשה"ואף הסרת הגג מהוה

שיר את לפי ההבנה שהסרת הגג מספיקה להכ, כשהגג נפל מעצמו, נפקא מינה בין שני ההסבריםכשהגג , להכשיר את הסוכה" מעשה"לפי ההבנה שצריך לעשות . הגג הוסר והסוכה כשרה, הסוכה

.והסוכה פסולה עד שינענע את הסכך, לא נעשה מעשה, נפל מעצמור ברוך "ה. נראה להסביר שמחלוקת הראשונים נובעת ממחלוקת בהבנת דין סוכה בתוך בית

, וכיוון שהסרת גג הבית גורמת להווצרות הסוכה, ה סוכהמריגנשבורק סובר שסוכה בתוך בית אינ, י הלבן סובר שסוכה בתוך הבית היא סוכה פסולה"ר". תעשה ולא מן העשוי"הסוכה פסולה מדין

תעשה ולא מן "האור זרוע מוכיח שאין בהסרת הגג דין [ולכן הסוכה כשרה , הסרת הגג מסירה את הפסול גפן ודלעת שהן פסול הגוף כשר אחר לווכן הוא האמת כדבריו אפי: "שנקצץמההלכה שנענוע מכשיר סכך " העשוי

156 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

:חלוקת הראשונים מתחדשים שני דינים לגבי הסרת גג הפוסל סוכהעל פי הבנה זו במ

סכך על גבי גג אינו . חייבים לכולי עלמא לנענע את הסכך לאחר הסרת הגג, כשיש גג וסכך עליו. א .ולכן חייבים לנענע את הסכך, "מן העשוי"הסרת הגג מהוה . ולכן סוכה זו אינה סוכה, סכךניתן לומר שלכולי עלמא הסוכה , ך סגרו את הגג מפני הגשמיםואחר כ, סוכה שנבנתה כהלכה. ב

והסרת הגג , "תעשה"יצאו ידי חובת , כיוון שהסוכה נבנתה כסוכה כשרה, כשרה ואין צריך לנענע .אחר הגשם אינה הופכת אותו לעשוי

סיכום

:נחלקו הראשונים בחבילי קש וחבילי זרדין מתי הם כשרים לסכךואחר כך נענע , ן סובר שאם הניחם לסכך"הר. וחבילי זרדין פסולים תמידי סובר שחבילי קש "רש

.אותם הם כשריםהניחם לאיחסון והתירם . כשרים, ואחר כך התירם, חבילי קש וחבילי זרדים שהניחם לסכך

.ויש אומרים שאין צריך לנענע, צריכים נענועמקרקשינאי "לדעת הר, לסכך , ואחר עשיית הסוכה הסיר את הגג, ה סוכה בתוך הביתר ברוך מרגינשבורק סובר שהעוש"ה

נאמר רק " תעשה מן העשוי"י הלבן סובר שדין "ר". תעשה ולא מן העשוי"הסוכה פסולה מדין וגורם , אם הסוכה עצמה היתה כשרה, במקרה שהסוכה היתה מוגדרת כחפצא של סוכה פסולה

".תעשה ולא מן העשוי" דין ואין כאן, הסרת הפסול מכשירה את הסוכה, חיצוני פוסלה

הלכה פוסק שאין מסככים בחבילה שיש בה עשרים וחמישה קנים או יותר ]יז-טו' תרכט סע' סי[ע "השואם הניחם לאיחסון צריך להתירם ולנענע , ניתן להתירם ולסכך בהם, אם הניחם לסכך. מכך .בד מדגיש שחבילה פסולה מדרבנן אפילו בדיע]מ"סק[המשנה ברורה . אותם

, פוסק]ג-ב' תרכו סע' סי[א "הרמ. ע אינו מתייחס למחלוקת הראשונים לגבי סוכה תחת גג"השו

תעשה "ואין בסוכה זו פסול של , ולהסירו אחר כך, שמותר לעשות סוכה תחת מחובר או בתוך בית ומותר לסוגרו, שמותר לעשות סוכה תחת גג הנפתח ונסגר, א"כמו כן פוסק הרמ". ולא מן העשוי ".תעשה ולא מן העשוי"ואין לחשוש בכל המקרים הללו ל, מפני הגשמיםשהבונה , הוא מאמץ את הפסק הראשון. א" מחלק בין שני הפסקים של הרמ]ז"סק[המגן אברהם

והוא חולק עליו במקרה השני של סוכה , הסוכה כשרה, סוכתו בתוך הבית ואחר כך מסיר את הגגאבל , הסרת גג מהוה מעשה המכשיר את הסוכה, אברהםלדעת המגן . תחת גג הנפתח ונסגר

- ק יח"ס[מהמשנה ברורה . קיימת" תעשה ולא מן העשוי"ולכן בעיית , פתיחת גג אינה מעשה חשובאך אם הסוכה נבנתה בכשרות ואחר כך סגרו את , משמע שהוא מסכים לפסק המגן אברהם]יט

. סכךהסוכה כשרה ואין צריך לנענע את ה, הגג מפני הגשמים

]תייםשע[ יא טבת : תאריך . יג- :מסכת סוכה יב, סוכההלכות

פרטי הלכות בגדרי סכך פסול): 4(דיני סכך

רקעגדרי חבילה , מתחדשים בסוגיה גדרי טומאה הפוסלים את הסכך. סוגייתנו עוסקת בפרטי הלכות

.ומקרים שבהם חכמים פסלו סכך הכשר מהתורה, האסורה מדרבנן

מקורות "אגד שאינו עשוי לטלטלו לא שמיה אגד... אמר רב יהודה אמר רב סככה בחיצין: "יג-:יב. א "שאינו עשוי לטלטלו לא שמיה אגד... אמר רב יהודה סככה בחצים"באלפס . ז-:ף ו"רי. ב

הני צריפי דאורבני, הני אסורייתא , שוצי, כיתנא, ה אמר"ן ד" ר כה' ש סי" רא

ה ואמר רב סככה באניצי פשתן"דה "רא. ג "דאפילו מדרבנן אין מקבלין טומאה"... , ה אמר רב יהודה אמר רב סככה בחצין"א ד" ריטב

ד"והשגות הראב, יא- י, ה- ד, ב-א' ה הל"סוכה פ' ם הל"רמב. ד ] לח, ]שער הציון אות יד[יב -ק י"ס: בעיקר[יז ומשנה ברורה -יד, ה- ג, א' תרכט סע' ע סי"שו. ה ה ואמר רב סככה באניצי פשתן"ה ד"רא

פשתן מתוקן , ופירוש אניצי פשתן, יש שפירשו לפי שמקבלין טומאה. ואמר רב סככה באניצי פשתן פסולהוקשיא להאי פירושא דהא במסכת שבת תנאי בהדיא דאניצי פשתן אין מקבלין . כל צורכו תרי דייק ונפיץ

157 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

ה אמר רב יהודה אמר רב"דא "ריטב

ונקבות , זכרים אותם שנותנים בהם החצים ואין להם בית קבול. ציןחאמר רב יהודה אמר רב סככה ב' פי, ולל דבית קבול העשוי למלאות שמיה קב"וקמ, אותם שנותנים החצים בתוכם ויש להם בית קבול

ואשמועינן , דאי לא כל בית קבול הוא עשוי למלאות לפעמים, פ שעשוי למלאות לעולם ואינו עומד ריקן"אע .דלא גזרינן זכרים אטו נקבות

וכן נמי משמע בכולה , מהא שמעינן דפשוטי כלי עץ אינן מקבלין טומאה אפילו מדרבנן מדשרינן לסכך בהםם אלא משום גזירה הא מדינא מסככין בהם ושאין בו משום גזירת פרקין דלא אסרינן נסרים וחבילי עצי

ואלו מקבל טומאה מדרבנן לא סגיא דלא לפסלינהו לסיכוך מדרבנן , אוצר ותקרה מסככין בו לגמריוכל שכן באלו שמקבלין , וכדאסרינן נמי באניצי פשתן כדבעינן למימר בסמוך, כדגזרינן בכולהו אידך

...מ דאפילו מדרבנן אין מקבלין טומאה"אלא ודאי ש, לאסורטומאה מדרבנן שהיה ראוי

הסבר הסוגיה" .:]יב' גמ[" אמר רב יהודה אמר רב סככה בחיצין זכרים כשרה בנקבות פסולה

" .:]יב' גמ[" יוחנן סככה באניצי פשתן פסולה בהוצני פשתן כשרה' אמר רבה בר בר חנה אמר ר ..]יג-:יב' גמ[" עמא כיון דסרי ריחייהו שביק להו ונפיקבשווצרי לא מסככין מאי ט... אביי אמר" ..]יג' גמ[" בהיגי לא מסככינן מאי טעמא כיון דנתרי טרפייהו שביק להו ונפיק... אביי אמר"אמר רב גידל אמר רב האי אפקותא דדיקלא מסככין בהו אף על גבי דאגידי אגד בידי שמים לא "

..]יג' גמ[" גד בחד לא שמיה אגדאף על גב דהדר אגיד להו אי, שמיה אגד' גמ[" דרש מרימר הני איסורייתא דסורא מסככין בהו אף על גב דאגדן למנינא בעלמא הוא דאגדן" ..]יג

" .:]יג' גמ[" אמר רבי אבא הני צריפי דאורבני כיון שהותרה ראשי מעדנים שלהן כשרין

. עקרונות בדיני סכךניתן ללמוד מפרטים אלו מספר, סוגייתנו עוסקת בפרטי הלכות אינם ]כלי עץ ללא בית קיבול[=ופשוטי כלי עץ , רב אומר שחיצים זכרים הם כלי שאין בו בית קיבול

ובית , חיצים נקבות יש להם בית קיבול. ומסככים בהם, מקבלים טומאה לא מהתורה ולא מדרבנןה אמר "ד(א "הריטב[ בהם והם מקבלים טומאה ואין מסככים, קיבול העשוי להתמלא שמו בית קיבול

ופסולים לסיכוך , ולדעתו פשוטי כלי עץ המשמשים אדם בגופו מקבלים טומאה מדרבנן, מרחיב בנקודה זו)רבשדבר הפסול מדרבנן , )צ' סי( ותרומת הדשן )תשלח' סוף סי[ מביא בשם מרדכי )ה סככה"ב ד' תרכט סע' סי(ח "הב. מדרבנן

. ]כשר לסיכוך ]ה סככה באניצי פשתן"ד[י "רש. הוצני פשתן כשרים, אניצי פשתן פסולים לסיכוךיוחנן אומר ש' ר

הם פסולים , כלים ואוכלים מקבלים טומאה, ורק אדם, מבאר שלמרות שאניצי פשתן אינם בגדה "באלפס ד: ן ו"ר, ה באניצי"ד' עיין תוס[רוב הראשונים . מהתורה כיוון שהם ראויים ליטמא בנגעים

נחלקו הראשונים . ולדעתם אניצי פשתן אינם ראויים ליטמא בנגעים, י"לקים על רש חו]ועוד, אמר :מדוע אניצי פשתן פסולים לסכך

וכיוון שבכרים הם מהוים כלי , ראוי לתת את אניצי הפשתן בכרים: ]ד"ה ה"סוכה פ' הל[ד "ראב .אף לפני נתינתם בכלים הם פסולים לקבל טומאה, ומקבלים טומאה

מפני שהם "אניצי פשתן פסולים מדרבנן : ]ה אמר"באלפס ד: ו[ן "ר, ]אמר רבה בר רב הונאה "ד[א "ריטב ".קרובים לבוא לכלל טומאה

אניצי פשתן פסולה דאנן מפסולת גרן ויקב אמרינן ואניצי נפיק להו מתורת : "]ה ואמר רב"ד[ה "ראאבל , הם גידולי קרקעאניצי פשתן, התורה הגדירה שניתן לסכך רק בפסולת גורן ויקב". פסולת

סוכה ' הל[ם "גם הרמב. והם פסולים לסיכוך, פקע מהם שם פסולת גורן ויקב, כיוון שהם מעובדיםאם דק ונפץ אותן אין מסככין בו מפני שנשתנית ... סיככה בפשתי העץ: " הולך בכיוון זה]ד"ה ה"פ

, פסולים מהתורהה משמע שאניצי פשתן "מהרא, אמנם". אינן מגדולי קרקעוכאלוצורתו .]ושער הציון אות יד, ה ובגמרא"ג ד' תרכט סע' ח סי"עיין ב[ם משמע שהם פסולים רק מדרבנן "ומהרמב

:בסוגייתנו מתחדשים שני פסולים נוספים מדרבנן

.]שווצרי[דבר שריחו רע . א .]היגי[דבר נובל ונושר . ב

שהם , מדגיש]ב"ה ה"סוכה פ' הל[ם "הרמב. שני הדברים הללו פסולים כדי שלא יניח את סוכתו ויצא .אבל אם עבר וסיכך בהם יצא ידי חובת מצות סוכה, פסולים לכתחילה בלבד

אף דפנות , שכיוון שדבר שריחו רע פסול שמא יניח סוכתו ויצא, סובר]ה שוצי"באלפס ד. ז[ן "הר .חה רע כשרהמשמע שדופן שרי, ם מביא הלכה זו רק בהלכות סכך"הרמב. שריחן רע פסולות

אומרת שאם הם אגודים בידי ' הגמ. מגדירה מתי חבילי קש וחבילי זרדין כשרים לסיכוך' הגממוסיפה שאף אם הוסיף ' הגמ. הם מותרים לסכך כיוון שאגד בידיה שמים לא שמיה אגד, שמים

158 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

. אומרת שאגד למנינא בעלמא לא שמיה אגד ומותר לסכך בהם אף כשהם קשורים' הגמכיוון שאגד שאינו מאפשר טלטול , אומרת שמותר לסכך בחבילה האגודה מצד אחד בלבד' הגמ

.החבילה בצורה שלא תתפרק אינו מוגדר כאגדאו רק אגד של שלושה מוגדר , אגד של שנים מוגדר כאגדיוסי האם' מביאה מחלוקת רבנן ור' הגמשגזרת חבילה נאמרה בעשרים וחמישה , לומד מהירושלמי]י"ה ה"סוכה פ' הל[ם "הרמב. כאגד, ד חולק עליו"הראב. יוסי אינה קשורה לדיננו' ולפיכך הוא מפרש שמחלוקת רבנן ור, ענפים

ולדעתה , כיוון שהיא חולקת על הירושלמי, יוסידנה בסוגייתנו במחלוקת רבנן ורבי ' ולדעתו הגמ . שלושה ענפים מוגדים כחבילה

גזרת חבילה נאמרה רק בחבילה . מפרש שהירושלמי והבבלי משלימים זה את זה]כה' סי[ש "הרא. הלכה כירושלמי שרק עשרים וחמישה ענפים הקשורים יחד מוגדרים כחבילה. האגודה יחד

הנפקא מינה של שתי ההלכות הללו . ודים יחד מוגדרים כאגודהוהלכה כבבלי ששני ענפים האגלדעת רבנן אסור לסכך . וקשרו להם ענף נוסף, בעשרים וחמישה ענפים האגודים יחד בידי שמים

ואגידת חבילה זו האגודה בידי שמים עם , שעשרים וחמשת הענפים מגדירים אותה כחבילה, בהם . אסור לסכך בחבילה רק עם אוגדה עם שני ענפים לפחותלדעת רבי יוסי. ענף נוסף מגדירתה כאגד

סיכום

:בסוגיה התחדשו העקרונות הבאיםן ריח "לדעת הר. אסור לסכך בו לכתחילה]מפני ריחו או מפני נשירתו[סכך המפריע לישיבה בסוכה . א

.]נשירה בדופן אינה מפריע לישיבה בסוכה[רע פוסל גם בדופן ה "לדעת הרא, ם פסול מדרבנן"לדעת הרמב. כגידולי קרקע ופסול לסכךדבר מעובד אינו נראה . ב

.ולדעתם אין מקור לפסול זה, ד מסבירים אניצי פשתן בדרך אחרת"י וראב"רש. פסול מדאורייתאאגודה לאיחסון ולא למכירה או , חבילה פסולה מדרבנן לסיכוך רק כשהיא אגודה בידי אדם. ג

ם ורוב הראשונים סוברים שהיא פסולה "הרמב. מקום למקוםוניתן לטלטלה באגודתה מ, למנין . ד פוסל אותה בשלושה ענפים"הראב, רק כשיש בה לא פחות מעשרים וחמישה ענפים

הלכהם "ע פוסק כרמב"השו. ' פוסק את כל הדינים המובאים בגמ]יז- יד, ה-ג, א' תרכט סע' סי[ע "השו

ש שאם אגד "והוא פוסק כרא, מישה ענפיםשאסור לסכך בחבילה שיש בה לא פחות מעשרים וח . חבילה האגודה בידי שמים עם ענף נוסף אין מסככים בו

. משלימו]טו' סע[א "והרמ, ע משמיט את דין אגד שלא ניתן לטלטלו"השוד וגם את שיטת "ם וגם את שיטת הראב" מביא גם את שיטת הרמב]ב"סקי[המשנה ברורה

כיוון שראוי , לפיכך אין לסכך בצמר גפן וקנבוס[מכריע להחמיר ככולם והוא , א לענין אניצי פשתן"הריטב .]כיוון שאינם מקבלים טומאה כלל, א הם כשרים לסכך"לדעת הריטב. לתת אותם לתוך כרים וכסתות

]תייםשע[ יב טבת : תאריך .יד-:מסכת סוכה יג, סוכההלכות

כלים ובעוקציהםסכך שאינו עמיד וסיכוך באו): 5(דיני סכך

רקע

כליו מקבלים טומאה , האדם עצמו מקבל טומאה. טומאה שייכת רק בדברים הקשורים לאדם .מאכל בהמה אינו מקבל טומאה ועצים וענפים אינם מקבלים טומאה. ומאכלו מקבל טומאה

, פרי משמשים להחזקת ה"]ידות"בלשון חכמים הם נקראים . ענף המחבר את הפרי לעץ[עוקצי האוכלים הם , ]כגון שקצר אותם לסיכוך[כשאדם אינו צריך להם לצורך החזקת הפרי . ואף הם מקבלים טומאה

.ואינם מקבלים טומאה, חוזרים לדין המקוריהאם כיוון , ומה הדין כשחשבן לאכילה ונמלך לסכך בהן, דנה האם ידות כשרות לסיכוך' הגמ

.ן שנמלך עליהן אינן מקבלות טומאהאו כיוו, שבתחילה חשבן לאכילה הן מקבלות טומאה

מקורות "ממדת אכזריות למדת רחמנות... ר אבא אמר שמואל ירקות שאמרו חכמים"א. "יד-:יג. א ה דלא"ד' תוס. ב ה אמר שמואל"א ד"ריטב'; וגרסי', ה גרסי"באלפס ד. ן ז"ר. ג ]?ג ובהלכה יג אינם סותרים זה את זה' ם בהל"האם פסקי הרמב: שים לב[יג , ג' ה הל"סוכה פ' ם הל"רמב. ד ]לה, לא, כט- כז: בעיקר[יב ומשנה ברורה -ט' תרכט סע' ע סי"שו. ה ה אמר שמואל"דא "יטבר

ג "אע. אמר שמואל ירקות שאמרו חכמים אדם יוצא בהם ידי חובתו בפסח אין חוצצין בפני הטומאהדלכי יבשי ] כיון[גזרו רבנן השתא , טומאהג דבעודן לחין חזו לחוץ בפני ה"ואע, דבטלינהו התם לגמרי

159 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

הסבר הסוגיה

כי יבשי פריכי פוסלין בסוכה משום אויר מאי טעמא כיון דל... אמר רבי אבא אמר שמואל ירקות" .:]יג' גמ[" ונפלי כמאן דליתנהו דמי

. ושלושה טפחים של אויר פוסלים את הסוכה, ארבעה טפחים של סכך פסול פוסלים את הסוכה

מפרש )ה ירקות שאמרו חכמים"ד(י "רש[ירקות מקבלים טומאה ופוסלים את הסוכה בשיעור ארבעה טפחים . ]י" הדן בדברי רש)ה ירקות"ד(' עיין תוס. כילה ואינם מקבלים טומאהשמדובר בסוגיה על ירקות שאינם ראוים לא

ופוסלים את הסוכה , דינם כאויר, מחדש שמואל שירקות המתייבשים ונובלים ואין בהם ממש .בשיעור שלושה טפחים

, א מביא שתי דעות האם ירקות המתייבשים מוגדרים כאויר מדרבנן או מדאורייתא"הריטב .ים כאויר מדרבנן בלבדומכריע שהם מוגדר

, "מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה"א לאור דין "ניתן לדון בשתי הדעות המובאות בריטבניתן להבין שכשם שמחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה . .]כג' גמ[הפסולה מהתורה

יתן לדחות את נ. ופסול מהתורה, כך סכך המתייבש ונובל אינו סכך, ופסולה מהתורה, מחיצה :משני כיוונים, ההשוואה בין מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה לבין סכך המתייבש ונובל

ולא , נאמר במחיצות בלבד" יכול לעמוד ברוח מצויה"דין . יש חילוק בין מחיצה לבין סכך. אעומד וסכך שאינו , מחיצה שאינה עומדת ברוח מצויה פסולה אף בזמן שהמחיצה עומדת. בסכך

משמע שקורה שאינה עומדת ברוח . בעירובין ג' מהגמ[ברוח מצויה כשר למרות הפוטנציאל שלו לעוף ברוח .]משמע שסכך שאינו עומד ברוח מצויה פסול' לפי פירוש התוס. וסכך שאינו עומד ברוח מצויה כשר, מצויה פסולה

המחיצה , היא גורם חיצוני" רוח מצויה". "מתייבש ונובל"לבין " רוח מצויה"יש חילוק בין . בפוסלת מחיצה ואינה " רוח מצויה. "ולהפיל את המחיצה, אבל יכולה לבוא רוח, עצמה עומדתוכילוי , הירקות עצמם מתייבשים ונובלים, הוא גורם בסכך עצמו" מתייבש ונובל. "פוסלת סכך

.עצמי פוסל אף בסכך

. הם צריכים להתקיים שבעה ימים,א מחדש שכדי שירקות יוגדרו כסכך ולא כאויר"הריטב, אינו מגדיר את משך הזמן שהירקות אמורים להתקיים כדי להכשירם]ג"ה ה"סוכה פ' הל[ם "הרמב

סיכך בירקות שאם ייבשו יבולו ולא ישאר בהן ממש אף על פי שהן : "אלא פוסק בצורה כלליתוב שיש מחלוקת בין קשה לחש". עתה לחים הרי מקומן נחשב כאילו הוא אויר וכאילו אינם

, פסולים לסוכה, ם ירקות שייבשו בעתיד הרחוק"ולרמב, א בנקודה זו"ם לבין הריטב"הרמב . שהרי חלק גדול מגידולי קרקע מתייבשים ונובלים

והדין האמור בסוגיה זו אינו מתייחס , ם עוסקים דוקא בירקות"והרמב' שהגמ, אולי ניתן לטעוןורק מפני שבפועל הם חוסמים את קרני השמש ניתן , לסכךירקות אינם עומדים . לסכך אחר

סכך גמור . אלא כאויר, הם אינם מוגדרים כסכך, כשחסימת קרני השמש זמנית. להגדירם כסכךם "על פי הסבר זה יכול להיות שהרמב[והוא כשר לסיכוך אף שהוא אמור להתייבש ולנבול , מוגדר כסכך .]אף שהם יכולים להחזיק מעמד בשבעת ימי החג, ד הרחוק פסולים לסוכהוירקות שייבשו בעתי, א"חולק על הריטב

" .:]יג' גמ[" ורב מנשיא בר גדא אמר רב הונא הקוצר לסכך אין לו ידות

ראשי , האם כשהאדם קוצר תבואה לסכך, מביאה מחלוקת אמוראים אליבא דרב הונא' הגמ

או שאין להם , ומקבלים טומאה"ידות"השיבולים המחברים את השיבולים לקשים מוגדרים כרבי אבא סובר שהקוצר לסכך מעוניין בחיבור השיבולים . ואינם מקבלים טומאה" ידות"דין

רב מנשיא בר גדא , ומקבלים טומאה ופסולים לסכך" ידות"וראשי השיבולים מוגדרים כ, לקשים . לסכךאינם מקבלים טומאה וכשרים, "ידות"סובר שראשי השיבולים אינם מוגדרים כ

מדוע קוצר לסכך מעוניין בחיבור השיבולים ]ה דלא"ד' תוס[' ותוס]ה דלא ליבדרן"ד[י "נחלקו רש, מפרש' ותוס, שהקוצר מעוניין בחיבור כדי שהאוכל שבשיבולים לא יתפזר, י מפרש"רש. לקשים

.שהקוצר מעוניין בחיבור כדי שכובד ראשי השיבולים ימנע את פיזור הקשים ברוחאין , רבי מנשיא בר גדא סובר שכיוון שהתבואה נקצרת לסכך ולא לאכילה, י"רושו של רשלפי פי

רבי אבא סובר ". ידות"ולכן אין להם דין , משמעות לכך שראשי השיבולים מונעים פיזור האוכלים ".ידות"ולכן יש לראשיהם דין , לאחר סוכות הוא יאכל את השיבולים, שלמרות שקצר לסכך

ידות האוכלים , כולי עלמא מודים שכשקוצר את התבואה לסכך ולא לאכילה', תוסלפי פירושו שליש , רבי אבא סובר שכיוון שראשי השיבולים מונעים את פיזור הסכך ברוח". יד"אינן מוגדרות כ

נאמר רק " ידות"דין , רבי מנשיא בר גדא חולק ולדעתו". ידות"וממילא יש להם דין , בהם צורך

160 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

מביאה מחלוקת תנאים האם ידות המחברות את הפירות לקשים מקבלות טומאה ופסולות ' הגמ . ואחרים סוברים שהידות מקבלות טומאה, תנא קמא סובר שהידות אינן מקבלות טומאה. לסכך

רב מנשיא בר גדא יכול . קבלות טומאהשרבי אבא סובר כאחרים שידות אינן מ' מפרשת הגמהוא יכול לפרש שהברייתא עוסקת בסוכי תאנים שנקצצו . להסביר את הברייתא בשתי דרכים

בקוצר " ידות"הוא יכול לפרש שכל התנאים מסכימים שאין דין . והוא סובר כתנא קמא, לסכךתנא קמא סובר , והברייתא עוסקת בסוכי תאנים שנקצצו לאכילה ונמלך עליהם לסכך, לסכך

ומחשבה להשתמש בהם לסיכוך אינה מפקיעה , שידות אוכלים שנקצצו לאכילה מקבלות טומאה .ואחרים סוברים שמחשבה מועילה בידות לבטל מהן דין קבלת טומאה, מהם דין קבלת טומאה

אין , ך שסוכי תאנים שקצצם לסכ]כז' סי[ש " והרא]'ה וגרסי"באלפס ד. ז[ן "זו פוסקים הר' על פי גמואם קצצם , ומספיק שהקשים מרובים על האוכלים כדי להכשיר אותם לסכך, "ידות"בהם דין

והם כשרים לסכך רק כשהקשים מרובים על , "ידות"יש בהם דין , לאכילה ונמלך עליהם לסכך, עשה מעשה המגלה שדעתו לסכך ולא לאכילה, אם דש את סוכי התאנים. האוכלים ועל הידות

.והן כשרות לסכך, "ידות" הפרי דין מתבטל מידות

ואינו מחלק בין קצץ לאכילה לבין קצץ , פוסק את הברייתא כלשונה]ג"ה ה"סוכה פ' הל[ם "הרמבם צריך עיון שהרי הוא סותר את הפסק שלו לגבי צירוף סכך פסול עם "פסקו של הרמב. לסכך

שאין מסככין בו וסיכך עירב דבר שמסככין בו בדבר: "ם פוסק"בהלכה יג הרמב. סכך כשר סכך פסול פוסל את הסוכה אפילו כשהוא –" בשניהם אף על פי שהכשר יתר על הפסול פסולה

, פרכילי ענבים ובהם ענבים, סוכי תאנים ובהן תאנים: "ם פוסק"ואילו בהלכה ג הרמב, מיעוטין בהן ואם רואין אם פסולת מרובה על האוכלין מסככ, מכבדות ובהם תמרים וכן כל כיוצא בהן

. סכך פסול פוסל את הסוכה ברוב בלבד–" לאו אין מסככין בהןם מחלק בין עירוב של סכך פסול בסכך כשר לבין עירוב של אוכלים בסכך "ניתן להסביר שהרמב

אוכלים אינם . אפילו כשהוא מיעוט, ולכן פוסל את הסוכה, סכך פסול אינו בטל בסכך כשר. כשר .דים את זהותם ובטלים בסכך הכשרוכשהם מיעוט הם מאב, סכך

סיכום

אם הם . ירקות הראויים לאכילה מקבלים טומאה ופוסלים את הסוכה בארבעה טפחיםא מביא שתי דעות האם "הריטב. מתייבשים ונובלים דינם כאויר ופוסלים בשיעור שלושה טפחים

.מע שפסולם מהתורה מש]ג"ה ה"סוכה פ' הל[ם "מפשטות לשון הרמב, דין זה מהתורה או מדרבנן

ואם קצצם לאכילה , וכשרים לסכך, שידות אוכלים הנקצצים לסכך אינם כאוכלים, עולה' מהגמ .דינם כאוכלים עד שעושה מעשה המוכיח שאינם עומדים לאכילה, ונמלך עליהם לסכך

הלכהפסק א מדגיש ש"הרמ. פוסק שירקות הממהרים להתייבש דינם כאויר]יב' תרכט סע' סי[ע "השו .] האם הדין מהתורה)אות נה(צ "עיין שעה[ע מתייחס לירקות שאמורים להתייבש תוך שבעה ימים "השו . ]א"ע משנה ברורה סקל"וע[ן "ש והר" פוסק את דין ידות אוכלים כמבואר בפסקי הרא]ט' סע[ע "השו

]תייםשע[ טו טבת : תאריך . יד-.מסכת סוכה יא, סוכההלכות

בועיתחזרה ש

רקע

:השבוע עסקנו בדיני סכך והתמקדנו בנושאים הבאים .הגדרת סכך כשר. א .דין תעשה ולא מן העשוי. ב .גדרי קבלת טומאה הפוסלים את הסכך. ג .]נראה כסכך שאינו גידולי קרקע, נושר, ריח רע[סכך הפסול מדרבנן . ד

מקורות "ריות למדת רחמנותממדת אכז... הדלה עליה את הגפן' מתני. "יד-.יא. א יג-י, ה-א' ה הל"סוכה פ' ם הל"רמב. ב

סיכום

161 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

הגדרת סכך כשרה "לדעת הרא. אינו מקבל טומאה ואינו מחובר, סכך כשר לסיכוך רק אם הוא מגידולי קרקע

אם סיכך , לדעתם. ופסולו מדין תעשה ולא מן העשוי, א מחובר אינו מגדרי סכך פסול"והריטב .למרות שבפועל מסכך בסכך מחובר, הסכך כשר, בסכך כשר והשריש אותו

, שרק גידולי קרקע בצורתם הטבעית כשרים לסכך, :]יב[" אניצי פשתן"ה לומד מסוגיית "הראם "הרמב. ופסולים לסכך מהתורה, "פסולת גורן ויקב"הם אינם מוגדרים כ, כשמעבדים אותם

כיוון שאינם נראים כגידולי , בנןה וסובר שגידולי קרקע מעובדים פסולים רק מדר"חולק על הרא .קרקע

דין תעשה ולא מן העשוי

מן "לבין מקרה ש" מן העשוי"בדין תעשה ולא מן העשוי יש לחלק בין מקרה שעצם הסוכה :למדנו שתי דוגמאות שונות לעיקרון זה. מתייחס לפסול צדדי" העשוי

ועושה סוכה שלא , גדישואילו חוטט ב, ם משמע שסכך מחובר שנקצץ כשר בנענוע"מהרמב. אאלא צריך להסיר את הסכך לגמרי ולהניחו , אינם כשרים בנענוע, לשם צל ונמלך עליה לסוכה

סוכה החטוטה בגדיש וסוכה , ולכן נענוע מכשיר את הסוכה, סכך מחובר הוא סכך פסול. מחדשוהוא מועיל בכל , תירהלרוב הראשונים נענוע כס[ונענוע אינו מכשירן , אינן סוכות כלל, שלא נעשתה לצל

.]מקרההסוכה כשרה ואין צריך , והסיר אחר כך את גג הבית, י הלבן סובר שסוכה שנבנתה בתוך בית"ר. ב

, אבל כיוון שהסוכה מוגדרת כסוכה, אמנם הבית פוסלה, סוכה בתוך בית היא סוכה. לנענעה .מספיק להסיר את הפסול כדי להכשיר את הסוכה

אלא , "מעשה"בדוגמא השניה אין צריך , "מעשה"בדוגמא הראשונה צריך , ת שונות זו מזושתי הדוגמאו: שים לב[ ]מספיק להסיר את הפסול כדי להכשיר את הסוכה

גדרי קבלת טומאה הפוסלים את הסכך

מתייחסת למספר ' הגמ. אינה מפרטת מהם הדברים המקבלים טומאה הפסולים לסכך' הגמ :מקרים יחודיים

שבית קיבול העשוי , חיצי נקבות פסולות. ולא גוזרים אטו חיצים נקבות, כשריםחיצים זכרים. א .למלאות שמיה בית קיבול

ראשונים אחרים . י מפרש כיוון שהם מטמאים בנגעים"רש. לסיכוך פסוליםאניצי פשתן . באו , כיוון שהם קרובים לבוא לידי טומאה, ולדעתם הם פסולים מדרבנן בלבד, י"חולקים על רש

.מסיבות אחרות שאינן קשורות לקבלת טומאהאם קצצם לסכך אינן מקבלות טומאה , ידות אוכלים מקבלות טומאה ואין מסככים בהן. ג

.ומסככים בהן

סכך הפסול מדרבנן :מובאים סככים שונים הפסולים רק מדרבנן' בגמן "הר. ן לסכך בואלא לכתחילה אי, ם מפורש שהוא אינו פסול מדרבנן" ברמב.דבר שריחו רע. א

.ם משמע שהוא פסול רק לסכך"מהרמב, סובר שהוא פסול גם לדפנות ולא רק לסכך .]שרק נשירה מהסכך מפריעה, ן מודה שאינו פוסל בדפנות"הר[ דינו כדין דבר שריחו רע .דבר נובל ונושר. בא "דעת הריטבל, ם כיוון שנראה שאינם גידולי קרקע"לדעת הרמב, אניצי פשתן פסולים מדרבנן. ג

. ד משמע שפסולם מדאורייתא"ה ומהראב"מהרא. כיוון שהם קרובים לבוא לידי טומאה .חבילות קנים פסולות מדרבנן משום גזרת אוצר. ד .לחלק מהראשונים מדרבנן ולחלק מהתורה, ירקות המתייבשים ונובלים מוגדרים כאויר. ה

]תייםשע[ טז טבת : ךתארי : יד-.מסכת סוכה יד, סוכההלכות

סיכוך בנסרים- ) 1(גזרת תקרה ): 6(דיני סכך

רקעחכמים גזרו שאין . נסרים כשרים לסיכוך מהתורה שהרי הם גידולי קרקע ואינם מקבלים טומאה

הראשונים מעלים אפשרות שגזרת תקרה . "]גזרת תקרה["לסכך בהם גזרה שמא יבוא לשבת בביתו .אלא תלויה במציאות שבכל מקום, הפורמאלית שגזרו חכמיםאינה מתייחסת רק לגזרה

מקורות "וכל פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה... מסככין בנסרים' מתני: "יד-.יד. א ה הפכן"ד' תוס. ב

"נעשו כשפודין של מתכת וכן הלכתא... מסככין בנסרים' מתני: "ז- .ף ז" רי 'גמ', ה מתני"ן ד" ר כח' ש סי" רא

162 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

צג הגהה לב' ק סי"הגהות רבינו פרץ לסמ. ג "ויש בהן גזרת תקרה... נסרים שאין ברחבן ארבע טפחים", עא' כלבו סי

ה תניא כותיה דרב"א ד"ריטב. ד ז"ה ה"סוכה פ' ם הל"רמב. ה ]נ- ק מט"ס: בעיקר[יח ומשנה ברורה ' תרכט סע' ע סי"שו. ו

ב מצוה צג הגהה לק" לסמהגהות רבינו פרץמותר לסכך בהם אך מכל מקום צריך לעשות הסכך בענין עראי שיוכלו הגשמים לירד ' אבל פחות מד) לב

או בגמי או בכיוצא בהן ולא ' כ נהגו העולם לכסות הסוכה בערב"דפרק קמא וע' בתוכה כדמפרש בתוס' בענין קביעודליכא משום גזירת תקרה משום דלמא אתי למטעי לסכך' ואפילו פחותים מד. בנסרים כלל

.שלא ירדו שם גשמים

ספר כלבו סימן עא נסרים שאין ברחבן ארבע טפחים מסככין בהן אף על פי שהן משופין ואם יש ברחבן ארבע טפחים אין

פ שאין משופין גזרה שמא ישב תחת התקרה וידמה שהוא בסוכה ובמקומות שנהגו "מסככין בהן ואעפ שהיא "משום גזירת תקרה וכן הדין באלה מחצלות של קנים אעלהקרות בנסרים דקים אסור לסכך בהן

ה בחכם "ומעשה היה בעיר נרבונ, באלו המקומות שנוהגין לקבען בגגין כעין תקרה אין מסככין בהן, גדולהולעוז עליו ואמרו מימינו לא ראינו וכמעט שלא שמטה בחול המועד ' אחד שסכך בנסרים דקים פחותים מג

ש אין "וכן באלה העצים הדקים שגודלים ואורגים אותן ונקראים קלד, סכך כשר אחראלא שלא נזדמן לו .מסככין בהן דלתקראות הן עשויות מתחלתן ויש בהן גזרת תקרה

ה תניא כותיה דרב"דא "ריטב

לדברי הכל אין עושין סוכה בדבר רושפי. עד אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה' תניא כותיה דרב סככה וכואבל בנסרים שפסולן אינן , בשעת הסכנה דהא למאי מהני הרי אינה סוכה כלל' בגופו מן הדין אפיהפסול

בגופן אלא מדרבנן משום גזירה אמרו רבנן דבשעת הסכנה לא גזרו כדי שלא תשתכח תורת סוכה ואוקמוה בשעת הסכנה אבל רבי יהודה סבר שאילו גזרו בהם חכמים כלל היו עושין לדבריהם חיזוק אפילו , אדינא

וכיון דקיימא לן דנסרים שיש , כאילו היו פסולין מן התורה ומכיון שסיככו בהם אלמא לא גזרו בהם כללושמעינן מינה שכל , קיימא לן בטעמא דסככו בה בשעת הסכנה כרבי מאיר) מן התורה(בהם ארבעה פסולין

דאלו , ת ומברכין על ישיבתהשפסולו מדבריהם משום גזירה מסככין בו בשעת הסכנה דלא אפשר בכשרולא היו מברכין בה בשעת הסכנה מה ראיה מייתי מינה רבי יהודה הא ודאי מכיון דלא מברכין בה כלל

מוכח בהדיא שכן הדין בכל פסולי ) 'א ב"ל(ובפרק לולב וערבה , אלא ודאי כדאמרן, דפסולה מדרבנן] מ"ש[ות לולב של תורה בשעת הסכנה דלא אפשר אלא נדחין בזמן מצ]ש[ארבעת מינין שבלולב שהן מדבריהם

.בהכי

הסבר הסוגיה ..]משנה יד[" מסככין בנסרים דברי רבי יהודה ורבי מאיר אוסר"

רב סובר שהתנאים נחלקו בגזרת . נחלקו האמוראים בהסבר מחלוקת רבי יהודה ורבי מאיררבי מאיר . הוא כשרים לסיכוךולדעתו נסרים בכל גודל ש, רבי יהודה אינו גוזר גזרת תקרה. תקרה

גזרה שמא ישב , ולדעתו אסור מדרבנן לסכך בנסרים ברוחב ארבעה טפחים, גוזר גזרת תקרהרבי יהודה , שמואל סובר שכל התנאים גוזרים גזרת תקרה. תחת התקרה וידמה שהיא כסוכה

ה שייכת ורבי מאיר סובר שגזרת תקר, סובר שגזרת תקרה שייכת רק בנסרים של ארבעה טפחים .גם בנסרים של שלושה טפחים

:נחלקו הראשונים בהסבר השיעורים הללו מפרש שרוב התקרות עשויות מנסרים של ]מחלוקת' בשאין בהן ד', ה אבל בנסרים שאין בהן ד"ד[י "רש

רב סובר שגזרת תקרה שייכת רק בנסרים . ארבעה טפחים ומיעוטם מנסרים של שלושה טפחיםוגוזר גם בנסרים , ואילו שמואל בדעת רבי מאיר חושש למיעוט, רותשמהם עשויות רוב התק

.שמהם עשויות מיעוט התקרותמר סבר כיון , מר סבר כיון דליתנהו שיעור מקום"' אומר שמלשון הגמ]'ה גמ"באלפס ד: ז[ן "הר

, הוא מפרש שדרכו של סכך להיות עראי. י"לא משמע כפירושו של רש" דנפקי להו מתורת לבודמחלוקת התנאים האם העראיות נקבעת על פי שיעור מקום . מת תקרה שדרכה להיות קבועהלעו

. ]שלושה טפחים[ או על פי שיעור לבוד ]ארבעה טפחים[ן היא לענין מקום שדרך תקרותיו "י להסברו של הר"ניתן לומר שהנפקא מינה בין הסברו של רש

שהרי , ן מסככים בו"ולדעת הר, ים בוי אין מסככ"לדעת רש. בנסרים הפחותים מארבעה טפחים .]הנפקא מינה אינה הכרחית[הגדרנו סכך פחות מארבעה טפחים כסכך עראי

במקומות שנהגו להקרות בנסרים דקים אסור : " כותב]עא' סי[הכלבו . בדין זה נחלקו הראשונים נסר - לית גזרה כל. א: לדעת הכלבו יש שני גדרים בגזרת תקרה". לסכך בהן משום גזירת תקרה

נסר המשמש לתקרה פסול במקומו -גזרה מקומית . ב. של ארבעה טפחים פסול לסוכה בכל מקום . אפילו כשאין בו ארבעה טפחים

הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

163

מצטט מנהג לאסור שימוש בנסרים שאין בהם ]מצוה צג הגהה לב[ק "רבנו פרץ בהגהותיו על הסמ מעיקר הדין נסר ." גשמיםשםדו שלא ירתדלמא אתי למטעי לסכך בענין קביעו", ארבעה טפחים

אבל כיוון שסיכוך המונע חדירת , פחות מארבעה טפחים מותר אף במקום שרגילים לסכך בו .נהגו שלא לסכך בהם כלל, ונסרים יכולים למנוע חדירת גשמים לסוכה, גשמים פסול

לים על פי הכל. אבל אין למחלוקתם נפקא מינה לסוגייתנו, נחלקו הראשונים בפסק ההלכה

ובמחלוקת רב ושמואל הלכה כרב , במחלוקת רבי יהודה ורבי מאיר הלכה כרבי יהודה, הרגיליםשמסככים בנסרים של ארבעה , אם כך אנו אמורים לפסוק כרב אליבא דרבי יהודה. באיסורי :הראשונים אינם פוסקים כך משתי סיבות. ולא גוזרים גזרת תקרה, טפחים

וכיוון שרב פפא סבירא ליה כוותיה הלכה , מסביר את שיטת שמואלרב פפא : ]באלפס. ז[ף "רי. א .].)ז( בעל המאור –שרב פפא רק מפרש את שיטת שמואל ואינו סובר כמוהו , ניתן לדחות ראיה זו[כשמואל

רב הונא ורב חסדא ורבה בר רב הונא נחלקו האם נסרים של ארבעה טפחים שהפכן על צדן . ב . תיישבת עם שיטת רב אליבא דרבי יהודהומחלוקת זו אינה מ, כשרים' ש סי"מובא ברא[ד "הראב, פוסקים כשמואל אליבא דרבי יהודה]ה הפכן"ד[' והתוס]באלפס: ז[ף "הרילשתי . פוסק כרב אליבא דרבי מאיר])ה אתמר הפכן"ד(א " והריטב)ה אמר להו"ד(ה "כך פוסקים גם הרא. כח

.ומותר לסכך בנסרים של שלושה טפחים, חיםהשיטות אסור לסכך בנסרים של ארבעה טפ

". שעת הדחק"והוא , אבל משמעותי בדיני סוכה, שהוא שולי מבחינת הסוגיה, בסוגיה יש דין נוסףאמר רבי יהודה מעשה בשעת הסכנה שהביאנו נסרים שהיו בהן : "מביאה ברייתא האומרת' הגמ

". שם ראיה אין שעת הסכנה ראיהארבעה וסיככנו על גבי מרפסת וישבנו תחתיהן אמרו לו משרבי יהודה ורבי מאיר נחלקו בדין גזרות דרבנן בשעת ] ה תניא כותיה דרב"ד[א "מסביר הריטב

רבי יהודה סובר שחכמים עושים חיזוק לדבריהם ואפילו בשעת הדחק אין יוצאים ידי . הדחק .גזרו גזרתםורבי מאיר סובר שבשעת הדחק חכמים לא , חובה בדבר שחכמים גזרו עליו

, כיוון שהלכה כרבי מאיר שאין מסככים בנסרים של ארבעה טפחים, א"למסקנה אומר הריטבלא ברור . וניתן אף לברך ברכת לישב בסוכה, שיוצאים בהם ידי חובה בשעת הדחק, הלכה כמותו

או שהוא מחלק בין דין דרבנן , האם כל תקנה דרבנן בטלה בשעת הדחק, א"מלשונו של הריטבורק גזרה , תקף אף בשעת הדחק]סכך שמקבל טומאה מדרבנן: לדוגמא[דין דרבנן , ן גזרה דרבנןלבי

.דרבנן בטלה בשעת הדחק

סיכוםלהלכה פוסקים . ונחלקו האמוראים בהסבר מחלוקתם, נחלקו התנאים האם מותר לסכך בנסרים

לדעת רבינו פרץ . םואסור לסכך בנסרים של ארבעה טפחי, שחכמים גזרו גזרת תקרה, הראשוניםאלא לכל הנסרים שרגילים , גזרת חכמים אינה מתייחסת לנסרים של ארבעה טפחים בלבד

שבשעת , א מוכיח מהסוגיה"הריטב. אפילו בנסרים הפחותים מארבעה טפחים, לעשותם תקרה .ואף לברך על סוכה זו, הדחק מותר לסכך בנסרים של ארבעה טפחים

הלכה. שאין מסככים בנסרים שרחבם ארבעה טפחים, ככל הראשונים, פוסק]חי' תשכט סע' סי[ע "השו

.אפילו כשהם פחותים מארבעה טפחים, שנהגו שלא לסכך בנסרים כלל, הוא פוסק ככלבו מביא שיש ראשונים שאוסרים מדינא לסכך בנסרים הפחותים מארבעה ]ט"סקמ[המשנה ברורה

והוא פוסק שאף במקום שאין מסככים בהם , םכיוון שבזמן הזה עושים מהם תקרה לבתי, טפחים .ע"אין לסכך בהם מפני המנהג המובא בשו, את הבתים

ויש דעות שונות , המשנה ברורה פוסק שבשעת הדחק ניתן לסכך בנסרים שרחבם ארבעה טפחים, א"אבל כוונתו לריטב, א"המשנה ברורה מצטט את הרשב[בפוסקים האם מברכים על ישיבה בסוכה זו

.]א"א למסכת סוכה הודפסו בטעות בתוך חידושי הרשב"ו של המשנה ברורה חידושי הריטבשבזמנהאם דינו כנסרים הפחותים מארבעה טפחים שלכתחילה , "סכך לנצח"נשאלת השאלה מה דין

שאין , נראה ברור שכיום לא שייכת גזרת תקרה בנסרים פחותים מארבעה טפחים. אין לסכך בהם, לגבי המנהג שנהגו לא לסכך בנסרים היכולים למנוע חדירת גשמים. דרכנו לעשות מהם תקרה

וכשרים , ואינם יכולים למנוע חדירת גשמים, של סכך לנצח דקים מאוד" נסרים"נראה שה .] ה אמר ההדיוט הכותב"תרמג במשבצות זהב ד' ופרי מגדים סוף סי, תעג אות ה' עיין אבני נזר סי[לסיכוך

164 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

]תייםשע[ יז טבת : תאריך . מסכת סוכה טו, סוכההלכות

ביטול תקרה –) 2(גזרת תקרה ): 7(דיני סכך

רקעעיקר הדיון של הראשונים הוא . דנה מה מתחדש בה' והגמ, סוגייתנו מקבילה לסוגיה הקודמת

.שלכאורה אינו תואם את פסקו בסוגיה הקודמת, ף"סביב פסק הרי

ותמקור "ומר סבר בהכי לא בטלה... תקרה שאין עליה מעזיבה' מתני. "טו. א ]ה רבי"ד' תוס. [ב

"עביד ליה מעשה וכן הלכה... תקרה שאין עליה מעזיבה' מתני. "ח-:ף ז" רי תקרה' ה מתני"א ד" ריטב

תקרה' ה מתני"ן ד" ר "ודבריו תמוהין"... , כט' ש סי" רא ח"ה ה"ה פסוכ' ם הל" רמב

]כו-ק כד"ס: בעיקר[ט ומשנה ברורה ' תרלא סע' ע סי"שו. ג

תקרה' ה מתני"דא "ריטבטפחים ' יש מפרשים משנתינו בתקרה שיש בה ד. 'מתניתין תקרה שאין עליה מעזיבה רבי יהודה אומר וכו

א כלל ולא נהיר, ל"י ז"וכן פירש, ומצאו ראיה לדבריהם בשמעתין, שכך היא סתם תקרה של ביתטפחים ואסור ' ותו דאם נסרים של תקרה זו יש בהן ד', כדכתיבנא לעיל דסתם תקרה אפילו בפחות מג

היכי מתכשרא כלל במפקפק , לסכך בהם לרבי מאיר אליבא דרב ולרבי מאיר ורבי יהודה אליבא דשמואלהנסרים האלו או בנוטל אחת מבנתיים או בשניהם וכי מפני שמפקפק או נוטל אחת מבנתיים הוכשרו

ל דמתניתין "י ז"וכי תימא כדפרש, טפחים פוסל באמצע אפילו בסוכה גדולה' הפסולים והלא נסר שיש בו דד דסכך פסול אינו פוסל באמצע בסוכה גדולה אלא בארבע אמות ובנוטל אחת מבנתיים ליכא ארבע "כמ

פוסל בארבעה ולא הוה הא ליתא חדא דאם כן אמאי לא מותבינן מינה למאן דאמר סכך פסול, אמותדמתניתין ודאי , ונסר ופסל] ופסל[בנסר ' דלא מצי מוקים לה כדתריץ האי מתנית, משכח שום פירוקא

ותו דאפילו למאן דאמר דסכך , דקתני נוטל אחת מבנתיים להכשיר כל הסוכה הוא בא דומיא דמפקפקאין ישנים תחתיו ואם כן היכי סגי ) אמות(' פסול אינו פוסל אלא בארבע אמות מודה הוא דכל שיש בה ד

ותו לרבי יהודה אליבא דשמואל דפוסל בנסרים שיש בהם , לה בנוטל אחת מבנתיים להכשיר כל הסוכהאלא ודאי דליתיה , ארבעה היכי מכשיר סוכה זו במפקפק לחוד והלא אפילו לסכך בהם לכתחילה פסולים

.ה"יה כמו שנכתוב בסמוך בעוהראיה שהביאו משמועתינו אינה רא, להאי פירושא כללם דמתניתין בתקרה שהיא כשרה " וכן הרמב]ף"ן שכתב כן בדעת הרי"בר' עי, ה"א[י "כמו שפירש' ועיקר הפי

והוא הדין שאין פסול בגופה שאין לה שיעור למר כדאית , לסכך בה לכתחילה כדקתני שאין עליה מעזיבהאבל גריעותה מפני שהיא תקרה , הא ודאי מסככין בהואלו לא היתה נתונה בתקרה , ליה ולמר כדאית ליה

ואפילו כי עביד בהו מעשה לשם צל , לבית דכמו שהיא עכשיו פסולה מן התורה משום תעשה ולא מן העשויכיון שנתונה לתקרה יש בה משום גזירת תקרה שהרואה כן יבא לעשות סוכה בתקרה כמות שהיא בבית

אבל למאן דלית ליה , ולה למאן דאית ליה גזירת תקרה גבי נסריםומשום הכי פס, שהיא פסולה מן התורהלא תהוי פסולה ]ד[בנסרים דעלמא גזירת תקרה כלל בהא נמי לא גזרו כל היכא דעביד בה מעשה להכשירה

, ובודאי דבנוטל אחת מבנתיים איכא תקנתא לתרווייהו, משום תעשה ולא מן העשוי ותו לא גזר בה מידיוליכא נמי משום גזירת תקרה דהא איכא , שה ולא מן העשוי דהא עבד בה מעשה רבהדתו ליכא משום תע

נמי ] נהי[אבל מפקפק בלחוד , היכירא לרואים ולא אתו למיעבד אלא בנוטל אחת מבנתיים שהיא כשרהדמהני לאכשורה משום תעשה ולא מן העשוי אכתי איכא למיחש בתקרה שאין הפקפוק ניכר לגמרי

דאיהו הא אתא לרבנן , דגזירת תקרה לאו משום איהו הוא, ואו לעשות בלא פקפוקלרואים ושמא יבוהיינו דאפליגו בה לקמן אי , וזה מבואר, ואודעוה דינא דמזדהר דלא עביד לעולם אלא במפקפק כי השתא

ד דלכולי עלמא מפקפקין מהני לתעשה "ומעיקרא הוה ס, והכי רהטא שמעתין, סגי בפקפוק לגזירת תקרהולבסוף אמרינן דמפקפק נמי , ונוטל אחת מבנתיים סגי לתרווייהו, מן העשוי בלחוד ולא לגזירת תקרהולא

.ד דמהני לגזירת תקרה"פלוגתא היא ואיכא מ

הסבר הסוגיהתקרה שאין עליה מעזיבה רבי יהודה אומר בית שמאי אומרים מפקפק ונוטל אחת מבינתים "

בינתים רבי מאיר אומר נוטל אחת מבינתים ואינו ובית הלל אומרים מפקפק או נוטל אחת מ ..]משנה טו[" מפקפק

משווה בין מחלוקת רבי יהודה ורבי מאיר במשנתנו למחלוקתם במשנה הקודמת האם ' הגמ

במשנה הקודמת בנסרים ]אליבא דרב[שכשם שמחלוקתם , משמע מהשוואה זו. מסככים בנסריםההבדל בין משנתנו למשנה . ים של ארבעה טפחיםגם משנתנו עוסקת בנסר, של ארבעה טפחים

, ופסולם רק מדין גזרת תקרה, הקודמת שהמשנה הקודמת עוסקת בנסרים שסיככו בהם סוכה

שני מוקדים : לשנותתעשה ולא מן : "לסוגיה

העשוי וגזרת תקרה

עדיף לשנות את לפתיחה : הפתיחה

המתארת את שני , הדיונים של הסוגיה

תעשה ולא מן העשוי ולבאר , וגזרת תקרה

שהראשונים נחלקו . בנקודה זו

165 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

:שתי הנחות יסוד' לדעתו לגמ. מאמץ הבנה זו] ולאורך הסוגיה,ה תקרה שאין עליה מעזיבה"ד[י "רש .כיוון שלהלכה רק בנסרים אלו יש גזרת תקרה, המשנה עוסקת בנסרים של ארבעה טפחים. אתעשה ולא "לכולי עלמא ניתן לפתור בעיית , "תעשה ולא מן העשוי"אין מחלוקת תנאים בדין . ב

פקפוק [והנחת סכך כשר במקומו , על ידי הוצאת נסר אחדאו על ידי פקפוק הנסרים או " מן העשויולכן הנחת סכך במקום , אבל הנחת סכך אחר הוא מעשה גמור, ולכן צריך לפקפק את כל הנסרים, אינו מעשה גמור

.התנאים נחלקו בגזרת תקרה. ]נסר אחד מספיקה כדי להכשיר כל הסוכה לשיטתו אינו ]אליבא דבית הלל[רבי יהודה , לדעת רב. מתבאר בשופי' על פי הנחות אלו מהלך הגמ

כדי , וניתן להכשיר את התקרה על ידי פקפוק או על ידי נטילת אחת מבינתים, גוזר גזרת תקרהולכן ניתן להכשיר את התקרה , רבי מאיר לשיטתו גוזר גזרת תקרה". מן העשוי"שהסכך לא יהיה

.ם הנסרים הפסוליםוהנחת סכך כשר במקו, רק על ידי נטילת אחת מבינתיםשהרי לדעתו גם רבי יהודה גוזר גזרת , שמואל אינו יכול לקבל הסבר זה במחלוקת התנאים

ביטול "שלפי שמואל התנאים לא נחלקו בגזרת תקרה אלא ב, שואלת שאלה זו ועונה' הגמ. תקרה, כהרבי מאיר סובר שאין הבדל בין נסרים שהניחם לסכך לבין תקרה שנמלך עליה לסו". תקרה

ולדעתו תקרה , חולק]אליבא דבית הלל[רבי יהודה . ושניהם פסולים כשרוחב הנסרים שלושה טפחיםהוא מוכיח , כשהוא מפקפק את תקרתו. קלה יותר מנסרים שהניחם לסכך, שנמלך עליה לסוכה

ומותר לו לסכך בנסרים של , ואין צורך לגזור עליו גזרת תקרה, שהוא יודע שתקרה פסולה לסוכה .בעה טפחיםאר

לדעת שמואל מתחדש . שלדעת רב אין בסוגיה חידוש, י"מסקנת הסוגיה לפי פירושו של רש .ניתן לסכך בנסרים של תקרה שרוחבם ארבעה טפחים ופקפקם, בסוגיה שלרבי יהודה

או כרב , ד האם פוסקים כשמואל אליבא דרבי יהודה"ף וראב"בסוגיה הקודמת ראינו מחלוקת ריכיוון שלשתי השיטות אסור לסכך , ולמדנו שאין נפקא מינה במחלוקת זו, ראליבא דרבי מאי

הפוסק כרב אליבא . בסוגייתנו יש נפקא מינה בין שתי השיטות. בנסרים שרוחבם ארבעה טפחיםוניתן להכשיר תקרה שאין עליה מעזיבה רק בנטילת , פוסק שאין דין ביטול תקרה, דרבי מאיר

וניתן להכשיר , פוסק שיש דין ביטול תקרה, אליבא דרבי יהודההפוסק כשמואל . אחת מבינתים .תקרה שאין עליה מעזיבה אף בפקפוקה

:]ועוד ראשונים, תקרה' ה מתני"א ד"ריטב[י שני קשיים שעמדו עליהם הראשונים "בהסברו של רש

שהם פסולים לסיכוך , י המשנה עוסקת בנסרים ברוחב ארבעה טפחים"לפירושו של רש. אאם כך כיצד ניתן להכשיר סכך פסול על ידי נטילת נסר אחד של . :]יד[" דין של מתכתשפו"כ

והרי ארבעה טפחים של סכך כשר אינם מכשירים , והנחת סכך כשר במקומו, ארבעה טפחים: והוא מפרש, היה ער לקושיה זו, כמובן, ]הפירוש אינו מפורש בדבריו. ה רבי מאיר אומר"ד[י "רש? סוכה

הסוכה כשרה או מכיוון . ומניח סכך במקומו, נוטל נסר אחד מבין שניים–" מבינתיםנוטל אחת "ושאר הנסרים הם , ויש שמונה טפחים של סכך כשר, שבאמצע הסוכה הוצאו שני נסרים צמודים

, וכיוון שחצי הסכך כשר, או שסכך פסול פוסל רק בארבע אמות, שאין ישנים תחתיה, דופן עקומה .הסוכה כשרה, פוסלותואין ארבע אמות ה

ולא שנוטל , שנוטל נסר אחד בלבד, שמשמע ממנה, י אינו מתיישב עם לשון המשנה"הסברו של רש .י"מחצית הנסרים כפי שעולה מפירושו של רש

נסרים ברוחב ארבעה טפחים שהניחו אותם . י דין ביטול תקרה תמוה מאוד"לפירושו של רש. ב, תקרה שפסולה מהתורה. ופקפוק אינו מועיל בהם, "מתכתכשפודין של "לסוכה פסולים לעולם

מדוע הקילו חכמים בתקרה הפסולה מהתורה יותר מנסרים של סכך הפסולים ? פקפוק מועיל בהואינם , לרואים סכך מנסרים, מדוע אין לחשוש בתקרה שפקפקו נסריה, כמו כן קשה? רק מדרבנן

?יודעים שפקפקו אותם

דחו , ]תקרה' ה מתני"באלפס ד. ח[ן " והר]'ה מתני"ד[א "הריטב, ]ה מתניתין"ד[ה "הרא, מכח שאלות אלושהדיון בסוגיה בגזרת , הם קיבלו את ההנחה. וקיבלו את השניה, י"אחת מהנחות היסוד של רש

ודחו את ההנחה שהסוגיה עוסקת , "תעשה ולא מן העשוי"ואין מחלוקת בין התנאים בדין , תקרהויש , לדעתם מדובר במשנה בנסרים הפחותים מארבעה טפחים. טפחיםבנסרים שרוחבם ארבעה . בנסרים אלו גזרת תקרה

:הראשונים הללו מפרשים שיש שני דינים בגזרת תקרה ".שפודין של מתכת" נסרים אלו נפסלו על ידי חכמים לחלוטין כ- נסרים של ארבעה טפחים . א חכמים גזרו עליהם אפילו כשרוחבם פחות , כיוון שהנסרים שימשו כתקרה–נסרים של תקרה . ב

.מארבעה טפחים, אין חידוש בסוגיה, לדעת רב. י"הסבר הסוגיה לפי שיטתם זהה להסבר הסוגיה לשיטת רש

והרי גזרת , אומרת שאין בסוגיה חידוש' מקשה מדוע הגמ)ה הניחא"ד(א "הריטב[התנאים נחלקו בגזרת תקרה לדעת שמואל בסוגיה . ]הוא עונה שדין זה אינו חידוש. הוא חידושתקרה בנסרים הפחותים מארבעה טפחים

.מתחדש דין ביטול תקרה

: אינו נכוןמבין = מבינתים "

"שניים

166 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

:י נפתרים"והקשיים שבפירושו של רש, על פי פירוש זה הסוגיה מבוארת היטבולא ניתן להכשירם על ידי , "חפצא של סכך פסול מדרבנן"נסרים שרוחבם ארבעה טפחים הם . א

אלא , שרוחבם פחות מארבעה טפחים אינם חפצא של סכך פסולנסרים. נטילת אחת מבינתים, הוצאת נסר אחד והנחת סכך כשר במקומו. חכמים גזרו עליהם כשהם מתפקדים כתקרה

.ומכשירה את כולם, מפקיעה מכל הנסרים תיפקוד של תקרה" חפצא של סכך פסול"שהם , אינו מתייחס לנסרים ברוחב ארבעה טפחים" ביטול תקרה"דין . ב

לדעת רבי מאיר . מתייחס לנסרים פחותים מארבעה טפחים" ביטול תקרה"דין . ופסולים לחלוטיןולדעתו , רבי יהודה חולק. מכשירתם, רק הפקעת שם תקרה מהם על ידי נטילת אחת מבינתים

.והנסרים חוזרים להכשרם, הוא מבטל שם תקרה" תעשה ולא מן העשוי"כשם שפקפוק מתיר דין

יש . מנוסח גרועלהדגיש שלרב

מחלוקת התנאים , האם יש גזרת תקרהולשמואל מחלוקתם כיצד פותרים גזרת

.תקרה

ופסולים , שנסרים שרוחבם ארבעה טפחים הם חפצא של סכך פסול, גיה לפי פירוש זהמסקנת הסונסרי תקרה הפחותים מארבעה טפחים . אפילו אחר פקפוק ונטילת אחת מבינתים, בכל מקרהניתן , לדעת רב אליבא דרבי מאיר. ומדין גזרת תקרה, "דין תעשה ולא מן העשוי"פסולים מ

לדעת שמואל . שרק נטילה זו פותרת את שני הפסולים, תיםלהכשירם רק בנטילת אחת מבינ .שאף פקפוק מבטל שם תקרה, ניתן להתירם גם בפקפוק, אליבא דרבי יהודה

הוא מקבל את ההנחה הראשונה של . מעלה אפשרות שלישית לפרש את הסוגיה]כט' סי[ש "הראולדעתו רב , השניהאבל חולק על ההנחה, שהסוגיה עוסקת בנסרים של ארבעה טפחים, י"רש

".תעשה ולא מן העשוי"או בדין , ושמואל נחלקו האם מחלוקת התנאים היא בגזרת תקרה. והתנאים נחלקו בגזרת תקרה, י"פירוש הסוגיה לשיטת רב זהה לפירושו של רש, ש"לפי הרא

וכולי עלמא מודים שאין גזרת תקרה בתקרת בית , שמואל סובר שכולי עלמא מודים בגזרת תקרהתעשה "היא מחלוקת מהתורה בדין " ביטול תקרה"מחלוקת התנאים ב. שמחזר עליה להכשירה

, "תעשה ולא מן העשוי"רבי מאיר סובר שרק נטילת אחת מבינתים מפקיעה דין ". ולא מן העשוי ".תעשה ולא מן העשוי"ורבי יהודה סובר שגם פקפוק מפקיע דין

. י"ודוחה את שתי ההנחות של רש, רביעיתם משמע שהוא מפרש את הסוגיה בדרך "מהרמב

שמואל סובר שהתנאים , ולדעתו, לדעתו הסוגיה עוסקת בנסרים שרוחבם פחות מארבעה טפחים ".תעשה ולא מן העשוי"נחלקו בדין

תקרה שאין עליה מעזיבה שהיא הטיט והאבנים אלא נסרין : " פוסק]ח"ה ה"סוכה פ' הל[ם "הרמבלפיכך אם פקפק הנסרים , שהרי לא נעשו לשם סוכה אלא לשם ביתתקועין בלבד הרי זו פסולה

, ובלבד שלא יהיה בכל נסר ונסר רוחב ארבעה טפחים, והניד המסמרים לשם סוכה הרי זו כשרה ."וכן אם נטל אחד מבינתים והניח במקומו סכך כשר לשם סוכה הרי זו כשרה

הרי לא נעשו לשם ["בלבד " מן העשויתעשה ולא "ם אינו מתייחס לגזרת תקרה אלא לפסול "הרמבשניתן להכשיר תקרה שאין עליה מעזיבה רק אם היא עשויה , ם מפורש"ברמב. "]סוכה אלא לשם בית

.מנסרים הפחותים מארבעה טפחיםלדעת רב נחלקו התנאים בגזרת . ש"ם מפרש את הסוגיה כפירושו של הרא"שהרמב, נראה להסביר

ש "ם חולק על הרא"הרמב". תעשה ולא מן העשוי"ים בדין ולדעת שמואל נחלקו התנא, תקרה שסתם תקרה עשויה מנסרים ]ה תקרה שאין עליה מעזיבה"ד[י "ש סובר כרש"הרא. בנקודה אחת בלבד

וסובר שסתם , י"ם חולק על רש"הרמב. וסוגייתנו עוסקת בנסרים אלו, שרוחבם ארבעה טפחיםם "הרמב. וסוגייתנו עוסקת בנסרים אלו, םתקרה עשוייה גם מנסרים הפחותים מארבעה טפחי

, ן שנסרים שרוחבם ארבעה טפחים הם חפצא של סכך פסול"א והר"הריטב, ה"מסכים לדעת הרא .ולא ניתן להכשירם לא על ידי פקפוק ולא על ידי נטילת אחת מבינתים

ית יהו דבטעמי: "הוא מצטט את המשנה וכותב עליה, מקצר מאוד בפסק הסוגיה]באלפס. ח[ף "הרי משום תעשה ולא מן העשוי הלכך אי מפקפק עביד ליה מעשה ואי נוטל אחת מבנתים עביד הלל

".ליה מעשה וכן הלכה, ף פוסק כשמואל אליבא דרבי יהודה"כיוון שהרי, י"ף אינו מתיישב עם פירושו של רש"פסק הרי

אפילו כשהם רחבים שנסרי תקרה, היה צריך לכתוב את חידוש הסוגיה, י"ולפי פירושו של רש .ארבעה טפחים כשרים לסיכוך כשמפקפקם או כשנוטל אחת מבינתים

ש סובר שלדעת "הרא. וסוברים שהוא מפרש כמותם, ף"שאר הראשונים מאמצים את פסק הריף "ולכן הרי, ולא לגזרת תקרה, "תעשה ולא מן העשוי"מתייחס לדין " ביטול תקרה"ף דין "הרי

ף "ן סובר שלדעת הרי"הר". תעשה ולא מן העשוי"אלא רק לדין , תקרהאינו מתייחס כלל לגזרת ף נוקט את לשון "והרי, "תעשה מן העשוי"ולא לדין , מתייחס לגזרת תקרה" ביטול תקרה"דין

אבל לדעתו , ש"ם סובר כרא"הרמב. למרות שלשון זו אינה מדוייקת להלכה, תחילת הסוגיהמובן [שדינם מפורש בסוגיה הקודמת , עה טפחיםף אינו מתייחס לנסרים שרוחבם ארב"הרי

. ]ף"אבל כך משמע מהדמיון בין לשון פסק ההלכה שלו ללשונו של הרי, ף"ם אינו מתייחס בפירוש לרי"שהרמב

167 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

סיכום :'נחלקו הראשונים בהסבר הגמ

בדין תעשה ולא מן העשוי אין מחלוקת . הסוגיה עוסקת בנסרים שרוחבם ארבעה טפחים: י"רש, או על ידי פקפוק כל הנסרים" תעשה ולא מן העשוי"ולכולי עלמא ניתן לפתור דין , התנאיםבין

מחלוקת התנאים היא בגזרת . או על ידי נטילת נסר אחד מבין שניים והנחת סכך כשר במקומוורבי מאיר גוזר , ולכן ניתן לדעתו אף לפקפק, רבי יהודה אינו גוזר גזרת תקרה, לדעת רב. תקרהנוטל שני נסרים ויושב , אם סכך פסול פוסל בארבעה טפחים[וניתן רק ליטול אחת מבינתים , קרהגזרת ת

והסוכה כשרה במחצית סכך , נוטל אחד מכל שניים, אם סכך פסול פוסל בארבע אמות, בסוכה של שמונה טפחיםשו ומחלוקת התנאים האם גם בנסרים ששמ, לדעת שמואל כולי עלמא גוזרים גזרת תקרה. ]כשר

או שכיוון שמהדר להכשירם ]ולכן צריך ליטול אחת מבינתים, שיטת רבי מאיר[לתקרה יש גזרת תקרה .]ולכן ניתן גם לפקפק, שיטת רבי יהודה[אין לגזור עליו

אלא בגזרת , י שהתנאים לא נחלקו בדין תעשה ולא מן העשוי"סוברים כרש: ן"א ור"ריטב, ה"רא ולדעתם הסוגיה עוסקת בנסרים שרוחבם פחות מארבעה ,י"הם חולקים על רש. תקרה בלבד

מבאר שהתנאים נחלקו , רב לשיטתו. וכיוון שהם שימשו לתקרה יש בהם גזרת תקרה, טפחיםרבי יהודה סובר , לדעת שמואל. ושמואל מבאר שהתנאים נחלקו בביטול תקרה, בגזרת תקרה

נפתרת על ידי פקפוק או על ,שניתן לבטל שם תקרה וממילא גזרת תקרה בסכך ששימש כתקרהרבי מאיר סובר שניתן לבטל שם תקרה רק על , ידי נטילת אחת מבינתים והנחת סכך כשר במקומו

.ידי נטילת נסר אחד והנחת סכך כשר במקומו, לדעת רב מחלוקת התנאים בגזרת תקרה. הסוגיה עוסקת בנסרים שרחבם ארבעה טפחים: ש"רא

לדעת שמואל רבי יהודה סובר ". תעשה ולא מן העשוי"ין ולדעת שמואל מחלוקת התנאים בד, גם על ידי פקפוק וגם על ידי נטילת אחת מבינתים, "תעשה ולא מן העשוי"שניתן לפתור בעיית

.רק על ידי נטילת אחת מבינתיים" תעשה ולא מן העשוי"ולדעת רבי מאיר ניתן לפתור בעיית כיוון שנסרים שרוחבם ארבעה , ארבעה טפחיםהסוגיה עוסקת בנסרים שרחבם פחות מ: ם"רמב

.ש"ם זהה לשיטת הרא"בשאר הדינים הרמב. ואין יכולת להכשירם, טפחים פסולים לחלוטין

, ה"הרא, י"לדעת רש". תעשה ולא מן העשוי"ממחלוקת הראשונים עולה גם מחלוקת בדין על ידי פקפוק או על ידי או" תעשה ולא מן העשוי"ן לכולי עלמא ניתן לפתור בעיית "א ור"ריטבנפתרת לדעת רבי " תעשה ולא מן העשוי"בעיית , ם"וכך משמע גם מהרמב, ש"לדעת הרא. נענוע

לעיל , ם צריכה עיון"ש והרמב"שיטת רבי מאיר לדעת הרא. בלבד, מאיר בנטילת אחת מבינתיים ?ומאי שנא תקרה מסכך מחובר, מתירתו, למדנו שנענוע סכך מחובר לאחר קציצתו

:ניתן לענות על שאלה זו באחת משתי דרכיםמזכירה נענוע ' הגמ. ונענוע אינו מועיל מעיקר הדין בשניהם, אין הבדל בין תקרה לסכך מחובר. א

.והנענוע רק משלים את עשייתו, "תעשה"כיוון שהתחיל בקציצה את ה, לענין מחוברואילו תקרה אינה סכך , ך פסולסכך מחובר הוא סכ. יש הבדל מהותי בין סכך מחובר לתקרה. ב

אלא רק על , ואילו תקרה לא ניתן להתיר על ידי נענוע, סכך פסול ניתן להכשיר על ידי נענוע. כלל .ידי הנחת סכך כשר במקומה

ואילו , ניתן להכשיר סכך מחובר רק בנענוע של כולו. יש בתקרה קולא שאין בסכך מחובר, אמנםשתקרה , נראה לפרש. והנחת סכך כשר במקומו, ת מבינתיםתקרה ניתן להכשיר בנטילת נסר אחהוצאת נסר אחד מספיקה להפקיע ממנה שם ביתו של כל . פסולה כיוון שהיא ביתו של כל השנה

.וצריך לנענע את כולו להכשירו, סכך מחובר הוא חפצא של סכך פסול. השנה מפרש ]ה מפקפק"ד[י "רש. תחילוק זה בין סכך מחובר לבין תקרה בא לידי ביטוי בנקודה נוספ

ולדעתו אין צורך לנענע , ש משמע שהוא חולק"מהרא". סותר ומנענע את כולן": "מפקפק"כך [י "לדעת רש. ]עיין קרבן נתאל אות א[" מסיר את המסמרים שהיו קבועים בהן"אלא , הנסרים

ניהם צריכים ובש, הכשרת תקרה זהה להכשרת סכך מחובר]ח"ה ה"סוכה פ' הלם "משמע גם מהרמבוהפסול שלה רק , תקרה אינה חפצא של סכך פסול, ש יש חילוק בהכשרם"לדעת הרא. לנענעם

.מספיק להוציא את המסמרים כדי להפקיע מהנסרים שם תקרה, כיוון שזה ביתו של כל השנה

הלכה ,שבית המקורה בנסרים אפילו כשרוחבם ארבעה טפחים, ש" פוסק כרא]ט' תרלא סע' סי[ע "השו

או על ידי נטילת נסר אחד מבין כל שני , ניתן להכשירם לסוכה על ידי הסרת המסמרים לשם סוכהשלא ניתן להכשיר נסרים , ם"ע מביא את שיטת הרמב"השו. ונתינת סכך כשר במקומם, נסרים

".יש מי שאומר"כ, שרוחבם ארבעה טפחיםסר אחד מבין כל שני נסרים האם נטילת נ, מביא מחלוקת פוסקים]כו-ק כה"ס[המשנה ברורה

שדבר , סובר]ח"סק[המגן אברהם . ונתינת סכך כשר במקומם מועילה אף בנסרים הרחבים ארבעהכיוון , א פוסק שאין להתיר סוכה זו"ואילו הגר, ם"זה מפקיע גזרת תקרה אפילו לשיטת הרמב

.ים כשריםומקבלים שמונה טפח, י הסוכה כשרה רק כנוטל שני נסרים צמודים"שלשיטת רש .שלא מספיק להוציא המסמרים אלא צריך לפקפק הנסרים עצמם, מדגיש]ד"סקכ[המשנה ברורה

: 165' תיקון טעות מעמנוטל "לשון המשנה ' פי

נוטל –" אחת מבינתיםפסק . אחת מבין שתיים

ע שנוטל נסר מכל "השו .שנים הוא פשט המשנה

168 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

]תייםשע[ יח טבת : תאריך : טו-.מסכת סוכה טו, סוכההלכות

סכך שחציו כשר וחציו פסול ): 8(דיני סכך

רקעהמשנה . סכך כשר" שורה"סול וסכך פ" שורה", "שורות שורות"המשנה עוסקת בסוכה המחולקת

.מכשירה את הסוכה כשכמות הסכך הכשר שווה לכמות הסכך הפסול :בלימוד הסוגיה יש להתמודד עם שני דברים

.וצריך להבינו, השקלא והטריא בסוגיה אינו ברור. 'פשט הגמ. א . יסוד הדין דורש הסבר. ב

.לסכך שחציו אויר, וחציו פסולכדי להבין את יסוד הדין נשווה בין דין סכך שחציו כשר

מקורות "ערב נותנן שתי... המקרה סוכתו בשפודין' מתני: "טו-.טו. א ה רבא אמר"י ד"רש. ב

ה והא"ד' תוס 'ה מתני"באלפס ד. ן ח" ר "או בשתי וערב"... ', גמ, המקרה' ה מתני"כט ד' ש סי" רא

"רי פרוץ כעומדדאית לן למש"... , ה גמרא כמותן"א ד"ריטב. ג ]במשנה[" מרובה מחמתה כשרה... סוכה' מתני. "כב. ד

"כזוזא מלעיל כאיסתרא מלתחת... ושצילתה מרובה מחמתה כשרה: "" כב ה כאן מלמעלה כאן מלמטה"י ד"רש. ה

כזוזא, ה כאן"ד' תוס "כזוזא מלעיל כאיסתרא מלרע... 'שצלתה מרובה מחמתה כו", באלפס: ף י" רי 'ה גמ"ן ד" ר "מרובה מצלתה פסולה"... , ג' ש פרק שני סי" רא

יט, טז' ה הל"סוכה פ' ם הל"רמב. ו ח ומשנה ברורה, א' ע תרלא סע"שו. ז

א מסכת סוכה דף טו עמוד א "חידושי הריטברב גמרא כמותן לימא תהוי תיובתיה דרב הונא בריה דרב יהושע דאתמר פרוץ כעומד רב פפא אמר מותר

, פלוגתייהו גבי מחיצות שבת שהפרוץ כעומד ויש ביניהם שלשה' פי. הונא בריה דרב יהושע אמר אסורואין זה דומה , דאלו פחות משלשה כלבוד דמי וכדתניא ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים

שאין כן בזו דשאני התם דבעינן צלתה מרובה מחמתה מה, למשנתינו דמיפסלא סוכה באויר פחות משלשהואנן מכשרינן , ג דמודו תרוייהו בפרוץ מרובה על העומד שהוא אסור לענין שבת נמי"ואע, דבמחיצות סגי לן

התם נמי כיון דפי , באכסדרה בבקעה) 'ח ב"י(או בפי תקרה כדאמר רב לקמן , פסי ביראות באמה על אמההויא לה כסתימה ] סי ביראותופ[אמרינן גוד אסיק מחיצתא ) ופסי ביראות(תקרה יורד וסותם

דכיון דבסוכה דחמירא דבעינן צלתה מרובה , ה ממתניתין בכל שכן"והשתא פרכינן לר. מדאורייתאג "מחמתה סגי לן בפרוץ כעומד דהיינו שיהא העומד בסכך כשר כסכך הפסול שהוא הפרוץ במחיצות ואע

. למשרי פרוץ כעומדוכל שכן הכא גבי מחיצות שבת דאית לן, דליכא רוב צל מסכך כשר

הסבר הסוגיה" ..]משנה טו[" המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה אם יש ריוח ביניהן כמותן כשרה

כשרוחב השיפודים שווה , המשנה מכשירה סוכה העשוייה משיפודים וסכך כשר בין שיפוד לשיפוד

מדגישים שמדובר ]ה אם יש"א ד"ריטב, ז"ה הט"סוכה פ' ם הל"רמב[הראשונים . לרוחב הסכך הכשרכיוון ששלושה טפחים פוסלים את הסוכה או לפחות , כשאין שלושה טפחים פסולים בבת אחת

.]בדף יז נרחיב בדין זה. אינו מנוסח בצורה מדוייקת" שלושה טפחים"דין [אוסרים לישן תחתיהם על רב הונא בריה ומקשה , מוכיחה ממשנה זו את שיטת רב פפא שעומד כפרוץ מוגדר מחיצה' הגמ

את שיטת רב הונא בריה דרב ' מתרצת הגמ. הסובר שמחיצה שפרוץ כעומד פסולה, דרב יהושע המשנה האומרת שהרווח בין השיפודים –" בנכנס ויוצא, מאי כמותן: "שהוא מפרש, יהושעואם הרווח מאפשר הכנסת שפוד , מתכוונת שניתן להכניס ולהוציא ברווח שפוד נוסף, כמותן .זאת אומרת שרוחב הרווח גדול מעט מרוחב השפוד, צאתווהו

ה והא "ד[י "רש. הסבר הקושיה תלוי בשתי הגרסאות שלה. קושיה' בהמשך הסוגיה מעלה הגמוהא אי : " גורס]ה והא"ד' מובא בתוס, שסג' בספר הישר סי[ת "ר, "והא אפשר לצמצם: " גורס]אפשר

". אפשר לצמצם בנכנס –" כמותן"כיצד אתה מפרש , על רב הונא בריה דרב יהושע' קושיית הגמ, י"לפי גרסת רש

והרי ניתן לצמצם ולדייק שרוחב הרווח יהיה זהה לרוחב , ויוצא ורוחב הרווח גדול מרוחב השיפוד, "כמותן" למילה מילוליאינו פירוש , "בנכנס ויוצא" ההסבר - " במעדיף: "מתרץ רבי אמי. השיפוד

169 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

כיוון שלרב פפא מדובר שרוחב הרווח כרוחב , על שני האמוראים' קושיית הגמ', לפי גרסת תוסכשהוא , גדול מעט מרוחב השיפודולרב הונא בריה דרב יהושע מדובר שרוחב הרווח , השיפוד

הרי אי אפשר לצמצם ולמלא את . כמות הסכך כשר אינה מספקת, ממלא את כל הרווח בסכך כשרולרב הונא בריה דרב , לרב פפא הסכך הכשר מועט מהשיפודים, וממילא, הרווח כולו בסכך כשר

.ולשניהם הסוכה פסולה, כמות הסכך הכשר שווה לשיפודים, יהושעכך שכמות הסכך תהיה שווה , צריך להקפיד להגדיל את הרווח–" במעדיף: "י אמימתרץ רב

אלא מספיק להניח את , רבא מתרץ שאין צורך להגדיל את הרווח. לכמות השיפודים או רבה עליה .כדי שהסכך ימלא את הרווח כולו, הסכך על גבי השיפודים ומאונך להם

לפי גרסת רבינו תם הסכך שבתוך . רוצו של רבאבין שתי הגרסאות יש הבדל מהותי בהסבר תי

לפי . ומרובה עליהם לשיטת רב הונא בריה דרב יהושע, הרווח שווה לשיפודים לשיטת רב פפאואף על , הסובר שפרוץ כעומד פסול, י רבא מתרץ את שיטת רב הונא בריה דרב יהושע"גרסת רש

מפני שהכמות הכללית של הסכך הסוכה כשרה רק. פי כן הסכך שבתוך הרווח שווה לשיפודים .ומבטלת אותה, גדולה מכמות הסכך הפסול, גם בתוך הרווח וגם על גבי השיפודים, הכשר

רוב הראשונים סוברים . :]ט[מצאנו מחלוקת ראשונים , ביטול סכך פסול בסכך כשר, בנקודה זום סובר שסכך "הרמב. ולחלק מהשיטות אף מצטרף לסכך הכשר, שסכך פסול בטל ברוב סכך כשרשם דובר שהסכך , אולם. ]143-144' עיין עמ[אלא פוסל את הסוכה , פסול אינו בטל בסכך הכשרולכן , בסוגייתנו מדובר בסכך פסול הניכר במקומו. ולא ניתן לזהותו, הפסול מעורב בסכך הכשר

סול י חולק וסובר שגם במקרה שהסכך הפ"רש. לרוב הראשונים לא שייך כאן דין ביטול ברוב .ניתן לבטלו ברוב סכך כשר, ניכר

האם מחלוקת רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע בדין , יסוד הדין של סוגייתנו צריך בירור? רב פפא מסתפק במחצה, האם בכל מקום שנאמר רובו ככולו? מחיצות היא מחלוקת בכל התורה

, ]קנה או ושט[=רוב הסימן מפורש ששחיטת בהמה ועופות כשרה רק כששוחט .]כז[במשנה בחולין שבכל , אומר רב הונא בריה דרב אושעיא:]ג[בהוריות ' בגמ. ואם שחט חצי סימן שחיטתו פסולה

על כרחנו . וסובר שבכל התורה חציו ככולו, ולא ראינו שרב פפא חולק, התורה רובו ככולו, בשחיטה, לפיכך.רובו מוגדר ככולו וחציו אינו מוגדר ככולו, "כולו"שבמקום שיש הלכה של

במחיצות אין . ואף שחיטת רוב כשרה, רובו ככולו, שהתורה קובעת שצריך לשחוט את כל הסימןבהגדרה זו . אלא הרשות צריכה להיות תחומה במחיצות, דין שכל הרשות תהיה מוקפת במחיצות

ב או שרו, האם לתחימת הרשות צריכים שרוב הרשות תהיה מוקפת במחיצות, נחלקו האמוראיםמותר הכי אגמריה רחמנא למשה לא תפרוץ רובה ]פרוץ כעומד[רב פפא אמר ["פרוץ מפקיע את תחימת הרשות

.:] עירובין טו–" רב הונא בריה דרב יהושע אמר אסור הכי אגמריה רחמנא למשה גדור רובהריה דרב והרי רב פפא ורב הונא ב, משווה בין דין סכך לדין מחיצות' מדוע הגמ, לפי הסבר זה קשה

. יהושע נחלקו במחיצות בלבד :ניתן לתרץ קושיה זו באחת משתי דרכים

אלא מספיק , הרשותכל כשם שאין דין שמחיצות צריכות לגדור את . דין סכך זהה לדין מחיצה. אואף , אלא רק שיהיה לה סכך, תהיה מסוככתכולהכך אין דין שהסוכה , שמחיצות יתחמו אותה

.להגדיר את הסוכה כסוכה עם סכך, רב פפאלשיטת, חצי סכך מספיקבין דין סכך לבין ' השוואת הגמ. הסוכהכל והסכך צריך לסכך את , דין סכך שונה מדין מחיצה. ב

.דין מחיצות היא רק בנקודה מסויימת שבה יש דימיון ביניהםשבסכך , תוהוא מבאר שדין סכך חמור מדין מחיצו, הולך בדרך השניה]ה גמרא כמותן"ד[א "הריטב

אם חצי . על רב הונא בריה דרב יהושע היא בקל וחומר' וקושיית הגמ, בעינן צלתה מרובה מחמתה . קל וחומר שפרוץ כעומד כשר למחיצות, סכך כשר מכשיר את הסוכה

מדוע היא מסתפקת , אבל אינו מסביר את משנתנו', א מסביר את קושיית הגמ"הסבר הריטב ?ב סכך כשרואינה מצריכה רו, במחצה כשר

במשנה . מקשה על סתירה בין שתי משניות:]כב[' הגמ. נעיין בסוגיה נוספת, כדי לענות על שאלה זו

משמע שאם צלתה שווה , נאמר שסוכה שחמתה מרובה מצלתה פסולה.]ב[הראשונה במסכת משמע שאם , במשנה בפרק שני נאמר שסוכה שצלתה מרובה מחמתה כשרה. כשרה, לחמתה

מפרשים ". לא קשיא כאן מלמעלה כאן מלמטה: "'מתרצת הגמ. פסולה, לחמתהצלתה שווה. שסוכה כשרה רק כשכמות הסכך גדולה מכמות האויר, ורוב הראשונים]ה כאן מלמעלה"ד[י "רש

. שאין רוב סכך, הסוכה פסולה, וכמות הסכך שווה לכמות האויר, אם מודדים למעלה בסכך עצמו

170 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

אם מודדים למעלה בסכך . והוא מפרש להיפך, חולק על הראשונים]ה כזוזא"ד' בתוס[רבינו תם . כשרשהרי הלכה כרב פפא שפרוץ כעומד , הסוכה כשרה, וכמות הסכך שווה לכמות האויר, עצמו

כיוון שאומדן המרחק משתבש , הסוכה פסולה, והסכך נראה שווה לאויר, אם עומדים למטה .ובודאי שהאויר מרובה על הסכך, והאויר נראה קטן יותר מהסכך, ממרחק

, ובשניהם הסוכה כשרה, דין סכך כשר ואויר זהה לדין סכך כשר וסכך פסול, לדעת רבינו תםסכך כשר וסכך פסול . ולדעתם הדינים שונים, ים חולקיםרוב הראשונ. כשיש מחצה סכך כשר .וסכך כשר ואויר כשרים רק כשהסכך הכשר הוא הרוב, כשרים במחצה סכך כשר

ואין צורך שכל , שדין מחיצות זהה לדין סכך, הוא סובר כדרך הראשונה, שיטת רבינו תם ברורה, פפא שפרוץ כעומד כשרהלכה כרב. אלא מספיק שלסוכה יהיה סכך, הסוכה תהיה מסוככת

.ומחצה סכך מגדיר את הסוכה כסוכה שיש לה סכך :נחלקו הראשונים, י"בהסבר שיטת רש

ומחצה סכך מספיק , שדין סכך זהה לדין מחיצות, מבאר כרבינו תם]באלפס: במלחמות י[ן "הרמבפסול . ידהבמקום המד, ההבדל בין סכך פסול וסכך כשר לבין סכך כשר ואויר. להכשיר את הסוכה

אלא ליחס , חמתה מרובה מצלתה אינו מתייחס ליחס בין כמות הסכך לכמות הרווחים שבסכךולכן מספיק , שפרוץ כעומד כשר, הלכה כרב פפא. בין הצל לבין החמה בקרקעית הסוכה

כדי להגיע לשיוויון זה צריך שכמות הסכך . כמות הצל שווה לכמות החמה, שבקרקעית הסוכהן "והר, ן מבאר שרב פפא לשיטתו"אלא שהרמב, ן" מפרש כרמב)'ה גמ"באלפס ד: י(ן "הר[ הפרוץ תהיה מרובה על

.]מבאר את הסוגיה גם לרב הונא בריה דרב יהושעשהרי הוא מדגיש שדין סכך חמור מדין , ן" לא משמע כהסבר הרמב]ה גמרא כמותן"ד. טו[א "מהריטבהוא מחלק בין דין סכך כשר וסכך פסול לבין דין על כרחנו ש. ן דינם שווה"ולדעת הרמב, מחיצות

וצלתה מרובה , תהיה מסוככתכולהא סובר שהגדרת סוכה מחייבת ש"הריטב. סכך כשר ואוירהסוכה כולה , כשהסוכה מסוככת בסכך כשר ובסכך פסול. מדין רובו ככולו, מחמתה כשרה

, ים ואינם בטלים זה בזהושניהם ניכר, כיוון שהיא מסוככת בסכך כשר ובסכך פסול. מסוככתדין זה נלמד מרב . צריכים להגדיר האם היא מסוככת בסכך כשר או שהיא מסוככת בסכך פסול

גם מחצה סכך כשר מגדיר את הסוכה , כשם שמחצה מחיצה מגדיר את המקום כתחום, פפא .כמסוככת בסכך כשר

דבר פסול ודבר כשר זה בצד סיכך ב: " פוסק]ז"ה הט"סוכה פ' הל[ם "הרמב. ם שיטה שלישית"לרמב

אם היה כל הסכך הכשר יתר , זה ואין במקום אחד מסכך הפסול רוחב שלשה טפחים אלא פחותפ שאין במקום אחד שלשה הרי זו "ואם היה זה כמו זה בצמצום אע, על כל הסכך הפסול כשרה

."פסולה מפני שסכך פסול כפרוץ הוא נחשבואף על פי כן הוא פוסק . רב פפא שפרוץ כעומד כשר במחיצות פוסק כ]ז"ז הט"שבת פט' הל[ם "הרמב

ם אינם "פסקי הרמב". כיוון שסכך פסול כפרוץ הוא נחשב", פסולה, שסוכה שמחציתה סכך פסולאבל פסק , כפי שראינו לעיל, כיון שניתן לחלק בין דין מחיצות לדין סכך, סותרים זה את זה

.]ע"ועדיין צ, עיין מגיד משנה וכסף משנה[וצריך עיון , ם סותר את סוגייתנו"הרמב

סיכום :וכן בסוכה שאויר שבה שווה לסכך, נחלקו הראשונים בדין סוכה שחציה סכך כשר וחציה פסול

.ומספיק חצי סכך כשר להכשיר הסוכה, רבינו תם סובר שדין סכך זהה לדין מחיצותחצי סכך כשר וחצי . יה כשרהוהסוכה כשרה כשחצ, ן סובר שדין סכך זהה לדין מחיצות"הרמב

.הסוכה כשרה, חצי השטח שעל פני קרקעיתה מוצל וחצי השטח אינו מוצל, וכן, סכך פסולוחצי מוגדר , במחיצות מספיק שיש מחיצות. ן חולק וסובר שדין מחיצות אינו זהה לדין סכך"הר

.ה מסוככתוהסוכ, רובו ככולו, וכשיש רוב סכך, סכך צריך לסכך את כל הסוכה. כמחיצותאף , הוא מחדש שכשם שאויר פוסל במחצה, שדין סכך שונה מדין מחיצות, ן"ם סובר כר"הרמב

.סכך פסול פוסל במחצה

הלכהכיוון שלמטה החמה , פוסק שסוכה שחמתה וצלתה שוים מלמעלה פסולה]א' תרלא סע' סי[ע "השו

הסוכה , וצלתה שוויםאם בקרקעית חמתה. החמה מרובה מצלתה, ובקרקעית הסוכה, מתפשטת .כשרה

שאם כמות הסכך הפסול שווה , כרוב הראשונים]ח' סע[ע "פוסק השו, לענין סכך כשר וסכך פסול .הסוכה כשרה, ואין ארבעה טפחים סכך פסול בבת אחת, לכמות הסכך הכשר

]-השע[ יט טבת : תאריך . טז- :מסכת סוכה טו, סוכההלכות

171 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

סיכוך בבלאי כלים):9(דיני סכך

רקעואף על פי כן סובר רבי , שברי כלים אינם מקבלים טומאה. אין מסככים בדבר המקבל טומאה .אמי בר טביומי שאין מסככים בהם

מקורות

"אף היא מקבלת טומאה ואין מסככין בה... או בארוכות המטה. "טז-:טו. א ה בבלאי כלים"י ד"רש. ב

ב"ה ה"סוכה פ' ם הל" רמב ח"ב ומשנה ברורה סק' תרכט סע' ע סי"שו. ג

הסבר הסוגיה" .:]טו' גמ[" אמי בר טביומי סככה בבלאי כלים פסולה' אמר ר

ואם סיכך , אין לסכך בהם, אמי בר טביומי סובר שלמרות ששברי כלים אינם מקבלים טומאה' ר

, לים המקבלים טומאה ששברי כלים באים מכ]ה בבלאי כלים"ד[י "מפרש רש. בהם הסוכה פסולה: ממקד יותר את סיבת הגזרה]ב"ה ה"סוכה פ' הל[ם "הרמב. לפיכך גזרו חכמים שאין מסככים בהם

וכן אם סיככה בשברי כלים ובליותיהן פסולה הואיל והיו מקבלין טומאה שמא יסכך בשברים ", כלי שבורויש חשש שיסככו ב, בני אדם אינם בקיאים בדיני טומאת כלים". שעדיין לא טהרו

.לפיכך פסלו חכמים כל שברי כלים, ועדיין לא נטהר מטומאתו, שאין מופקע ממנו שם כלי .וצריך עיון מדוע, אמי בר טביומי' ף השמיט את דינו של ר"הרי

הלכה מביא את הפרי ]ח"סק[המשנה ברורה . פוסק שאין מסככים בשברי כלים]ב' תרכט סע' סי[ע "השו

הכלי עצמו . ששברי כלי שטומאתו מדרבנן כשרים לסוכה, הפוסקים]ג"סק[ מגדים והביכורי יעקב .ואין לגזור על שבריו גזרה לגזרה, פסול מדרבנן

]+השע[ יט טבת : תאריך . מסכת סוכה טז, סוכההלכות

"חוטט בגדיש "- ) 3" (תעשה ולא מן העשוי): "10(דיני סכך

רקע

.ומשלימה נושא זה, ה ולא מן העשויסוגייתנו עוסקת בדין תעש

מקורות "בשאין שם חלל טפח במשך שבעה... החוטט בגדיש. "טז. א ה אבל"ד' תוס. ב

]ף"שים לב לתוספת של הרי[" הרי זו סוכה... אמר רב הונא לא שנו", באלפס: ף ח" רי

ש"ל' ה גמ"ן ד" ר ל' ש סי" רא ה והא דתנן החוטט"א ד" ריטב

ט"ה ה"סוכה פ' ם הל"מב ר ]ק י"ס: בעיקר[תרלה ומשנה ברורה ' ע סי"שו. ג

א מסכת סוכה דף טז עמוד א "חידושי הריטב, דהוה ליה תעשה ולא מן העשוי שלא נעשה לשם צל. והא דתנן החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינה סוכה

שהניחו ' פי. וכה קטנה כשרהאסיקנא דאי איכא חלל טפח בגובה במשך שבעה באורך ורוחב כשיעור ס, כשעשה הגדיש לשם צל דכיון דאיכא האי שיעורא שהוא חשוב אהל גבי טומאה ונעשה בהכשר לשם צל

ל מחוור בזה דודאי כל שלא הניחו "י ז"ואין לשונו של רש, הוי כאלו נעשה כולה לשם צל ותעשה קרינא ביהה ממילא הוי כדמעיקרא שלא לשם צל והוה דסככ, כ"מתחלה לשם צל אינו כלום משום מעשה שיעשה אח

דחטיטת הגדיש לעשות חלל לסכך אין זה מעשה בסכך דאם כן כשחוטט אותו , ליה תעשה ולא מן העשוי .אלא ודאי כדאמרן, לגמרי הרי יש כאן מעשה גמור כשלא היה שם חלל טפח

הסבר הסוגיה

אלא שאין שם חלל טפח במשך ]וכהשהחוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינה ס[אמר רב הונא לא שנו " ..]טז' גמ[" שבעה אבל יש שם חלל טפח במשך שבעה הרי זה סוכה

172 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

:משתי סיבות" תעשה ולא מן העשוי"סוכה החטוטה בגדיש פסולה מדין אלא מסירה , חטיטה אינה מהוה מעשה של יצירת סכך, מחייב לעשות סכך" תעשה"דין . א

.והסכך נוצר מאליו, פסולתגדיש לא הונח לצל ולכן הוא פסול עד שיסירוהו ויניחוהו , סכך המונח לצל מוגדר כסכךרק . ב

.מחדש לשם צלדעכשיו נעשה שם סכך : " מדגיש בפירושו את הסיבה הראשונה]ה אלא שאין שם חלל טפח"ד[י "רש

, וכיוון שלגדיש אין שם סכך, חטיטה אינה מעשה–" מאליו ולא היה עליו שם סכך מתחילה מדגיש בפסקו את הסיבה ]ט"ה ה"סוכה פ' הל[ם "הרמב". תעשה ולא מן העשוי"כה פסולה מדין הסו

".החוטט בגדיש ועשהו סוכה אינה סוכה שהרי לא עימר גדיש זה לצל: "השניהי מודה שסכך "רש. שני הראשונים מודים לשתי הסיבות, בפשטות אין מחלוקת בין הראשונים

אולם בדין גדיש שיש בו . ם מודה שחטיטה בגדיש אינה מעשה"רמבוה, שאינו עשוי לצל אינו סכךם מוסיף שהחלל טפח נעשה לשם "הרמב. אומרת שניתן לחטוט בו והסוכה כשרה' הגמ, חלל טפח

היא שם למקום המשמש " סוכה"אלא , שהרי סוכה אינה צריכה כוונה לשמה, אינו לשם מצוה" לשם סוכה["סוכה ומשמע מפשטות , י אינו מדגיש דין זה"רש. ינו מיועד לצל אינו סכךשהרי סכך שא, ]לסיכוך וצל

והוא כשר אף שהגדיש , יש על הגדיש שם סכך, שאם היה בגדיש חלל טפח, ]ה אבל אם יש"ד[לשונו . י"וצריך עיון בכוונת רש, י ותמה עליו" מדייק כך מרש]ה והא דתנן"ד[א "הריטב. לא נעשה לצל

' תוס. והסוכה כשרה, ניתן לחטוט בו ולהשלימו לעשרה, ש חלל טפחאומרת שאם בגדיש י' הגמ

ורב הונא , מתלבט אם שיעור טפח קשור למחלוקת האמוראים בדין סוכה תחת סוכה] ה אבל"ד[רב חסדא ורבה בר רב הונא המצריכים , לפי הבנה זו. שאומר טפח לטעמו בדין סוכה תחת סוכה

מביא ראיה משמואל הסובר ' תוס. ל ארבעה טפחיםמצריכים גם בגדיש חל, שם ארבעה טפחיםאם לדעת שמואל רק חלל עשרה . שהדינים אינם זהים, שסוכה תחת סוכה פסולה בעשרה טפחים

מביאה ברייתא ' והגמ, אין היכי תמצא שהחוטט בגדיש סוכתו כשרה, טפחים מכשיר גדיש ששמואל ]145' שמבואר לעיל עמכפי[ולומר , ניתן לדחות את הראיה. המכשירה סוכה החטוטה בגדיש, אבל לדעתו פסול סוכה תחת סוכה אינו מדין סכך תחת סכך, מודה שהגדרת סכך בגובה טפח .ורק בעשרה טפחים יש רשות, אלא מדין של רשות תחת רשות

לא שנו אלא שאין שם חלל טפח : "ומוסיף עליה תוספת', פוסק את דין הגמ]באלפס: ח[ף "הרי

התוספת של ". הרי זו סוכהוחטט לשם סוכה יש שם חלל טפח במשך שבעה במשך שבעה אבלמה , וכשרות הסוכה היא רק מפני שהיה לה סכך לשם צל, חטיטה אינה מעשה, ף צריכה עיון"הרי

? משמעות החטיטה לשם סוכהשיעור סוכה . שחלל טפח לבדו אינו מספיק]עד' רשימות שיעורים עמ[יק 'ד סולוביצ"מסביר הגריאלא כיוון שיש מעשה גמור בידים . וצריך לעשות סוכה של עשרה טפחים לשם צל, עשרה טפחים, כיוון שהחטיטה מצטרפת למעשה הסוכה. שאר החטיטה מצטרפת למעשה הסוכה, של חלל טפח

אבל אם יש שם חלל טפח במשך : "ף"בדפוס קושטא יש גרסה אחרת ברי: הערה[היא חייבת להיות לשם סוכה .]אין צורך לחדש שחטיטה מהוה מעשה, ם"הזהה לפסק הרמב, לפי גרסה זו". ם סוכה הרי זו סוכהשבעה לש

מועיל לסוכה של , שחלל טפח ברוחב שבעה על שבעה, ה הפוסק" מביא את הראבי]ל' סי[ש "הרא

מביא שיש חולקים ]ה החוטט"ד[המאירי . פסול, הסכך מחוץ לחלל זה, שבעה על שבעה בלבד .וניתן להרחיבה כרצונו, מכשיר את כל הסוכה, חלל ברוחב של שבעה על שבעהופוסקים ש

ה תעשה ולא "לדעת הראבי". תעשה ולא מן העשוי"נראה להסביר שהראשונים חולקים ביסוד דין שתעשה , הדעה במאירי סוברת. הוא חפצא של סכך פסול" עשוי"סכך , מן העשוי הוא דין בסכך

הסוכה , כשיש בסוכה סכך ברוחב שבעה על שבעה שנעשה כהלכה. הולא מן העשוי הוא דין בסוכ .וכולה כשרה, "עשויה"אינה סוכה

סיכום

יש על , אם היה חלל טפח לשם סוכה. סוכה החטוטה בגדיש פסולה מדין תעשה ולא מן העשוי או כיוון שאין דין תעשה ולא מן העשוי בדפנות, וחטיטת הדפנות אינה פוסלתו, הגדיש שם סכך

. ]ף"רי[או שחטיטת הדפנות מצטרפות למעשה בידים של הנחת הגדיש לשם סוכה , ]י"רש[

הלכהוחטט בו , פוסק שאם היה בגדיש חלל טפח ברוחב שבעה על שבעה לשם סוכה]תרלה' סי[ע "השו

.הסוכה כשרה ברוחב החלל, להשלימו לעשרהומותר לעשות , העשוי תלוי בסכך בלבד פוסק שדין תעשה ולא מן ]ה וכתב בהגהות מיימוני"ד[ח "הב

וחייבים , לסכך ללא דפנות אין שם סכך, ז חולק"הט. ואחר כך להוסיף לו דפנות, סכך לשם סוכה .ז" משמע שפוסק כט]י"סק[מהמשנה ברורה . לפני הסכך, לפחות בשיעור טפח, להניח דופן

]תייםעש[ כב טבת : תאריך :טז-.מסכת סוכה טז, סוכההלכות

173 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

מחיצה תלויה ודין לבוד בסוכה): 7(דיני דפנות

רקע

. חוזרים בסוגיה זו לעסוק בדיני דפנות, לאחר עיסוק ממושך בדיני סכך :הקובעים את מיקום הדפנות, בסוגיה זו שני דיונים

.כשרות מחיצה תלויה. א .דין לבוד. ב

מקורות "סוכה קטנה שבעהשיעור משך ... המשלשל דפנות' מתני: "טז- .טז. א ה מלמטה למעלה"י ד"רש. ב

מלמטה למעלה, המשלשל דפנות' ה מתני"א ד" ריטב "טפחים' דמשך סוכה קטנה ז... המשלשל דפנות' מתני", באלפס: ף ח"רי. ג

לא' ש סי" רא ד"ד ה"סוכה פ' ם הל" רמב

ת בפחו, מהו' תוס; סמוך לדופן' ה ומוקי לה בפחות מג"י ד"רש. ד והא קמשמע לן, ה אמר רב אסי"א ד" ריטב

מחצלת' ה גמ"ן ד" ר ט ומשנה ברורה ' תרל סע' ע סי"שו. ה

מלמטה למעלה, המשלשל דפנות' ה מתני"דא "ריטבדליכא . טפחים' אם גבוהות מן הארץ ג, והויא לה מחיצה תלויה. מתניתין המשלשל דפנות מלמעלה למטה

ואפילו אין בה אלא , דאמרינן לבוד. פחות מכאן כשרה, נן גוד אחית מחיצתאדלא אמרי, פסולה, לבוד .פחות מכאן פסולה, שבעה ומשהו

מיהו במחיצה , דאמרינן גוד אסיק מחיצתא. מלמטה למעלה אם גבוהות מן הארץ עשרה טפחים כשרהה עשרה כך רבי יוסי אומר כשם שמלמטה למעל, שאין בה עשרה לעולם לא אמרינן גוד אסיק מחיצתא

.וצריך שיהיו מכוונות כנגד הסכך, דאמרינן גוד אחית מחיצתא, מלמעלה למטה עשרה

והא קמשמע לן, ה אמר רב אסי"דא "ריטב. אסי פס ארבעה ומשהו מתרת בסוכה משום דופן היכי עביד מוקי לה בפחות משלשה סמוך לדופן' אמר רוכי , דאי איכא שתי דפנות בטפח שוחק סגי לשלישיתולא נהירא , ל סמוך לדופן השני במקצוע"י ז"פירש

והנכון דליכא אלא דופן אחת שלימה , פשיטא מאי קמשמע לן, ל דבהכי לא בעי צורת פתח"תימא הכא קמובתר הכי עביד שלישית טפח שוחק וצורת , ויהיב האי פס במקום דופן שני האמצעי והוה ליה דופן שני

.פתחומדלא , דהיינו כדי ראשו ורובו ושלחנו דאמרי בית שמאי. ה שבעה טפחיםוהא קמשמע לן דמשך סוכה קטנ

שמעינן דלעולם לא אמרינן ', לכל רוח דהוו להו ז' קאמר דמכשר דופן שני בטפח שוחק בי מצעי פחות מגמה , מיהו לאו ראיה היא דהא עדיפא ליה לאשמועינן דסגי לשלישית בטפח', תרי לבודין בפחות מפס ד

ודאמרינן , דלמאי עביד בה לבוד, ידך דאי עביד שניה בת טפח צריך לעשות שלישית שלימהשאין כן באמשום דבעינן לאכשורי אפילו סוכה , התם ושלישית טפח וצורת פתח ולא מוקמינן טפח שוחק בי מצעי

וסוכה , ותו דהתם רוח רביעית פרוצה וליכא לבוד אלא מחד גיסא כלפי דופן שנית האמצעית, גדולהאו משום דהויא סוכה גדולה או , ולא מכשרינן בטפח שוחק בנתיים' ויה כמבוי דבעינן פס דהויא דהעש

מיהו עיקר הדין אמת הוא מדלא אדכרי הך רבותא , משום דבעינן שתי דפנות דעריבן בשכנגדו בחצר פרוץ .הכא והתם בשום אנפא

הסבר הסוגיה

ה טפחים פסולה מלמטה למעלה אם המשלשל דפנות מלמעלה למטה אם גבוה מן הארץ שלש"גבוה עשרה טפחים כשרה רבי יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה עשרה טפחים כך מלמעלה למטה

..]משנה טז[" עשרה טפחים

חכמים מכשירים את . המשנה מביאה מחלוקת תנאים לגבי המרחק בין דפנות הסוכה לקרקעורבי יוסי סובר שהסוכה כשרה אפילו , טפחים' הסוכה רק כשהמרחק בין הדפנות לקרקע פחות מג

.כשהדפנות מרוחקות מרחק רב מהקרקע. ורבנן סוברים שמחיצה תלויה לא שמה מחיצה, רבי יוסי סובר שמחיצה תלויה שמה מחיצה

ואדם מוגדר כיושב בסוכה למרות , כשרות המחיצה אינה תלויה בחיבורה לקרקע, לדעת רבי יוסיומחיצות , ולדעתם מחיצות אמורות לחצוץ בין רשויות, לקיםרבנן חו. שמסביבו אין מחיצותמפקיעה את שם , לדעת רבנן האפשרות של גדיים לבקוע דרך המחיצות. תלויות אינן חוצצות

. כיוון שתפקיד המחיצות לחצוץ ולמנוע חדירה לרשות, המחיצות

174 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

ודים שהדפנות מ, המשנה אומרת שאף חכמים הסוברים שהדפנות חייבות להיות סמוכות לקרקעאף שיש מרחק רב , וכשהסכך מעל הדפנות הסוכה כשרה, אינן חייבות להיות סמוכות לסכך

:בהסבר הדין נחלקו הראשונים. ביניהםדאמרינן גוד ", שסוכה שדפנותיה אינן מגיעות לסכך כשרה, מבאר]ה מלמטה למעלה"ד[א "הריטב

ואינו מזכיר דין גוד אסיק , המשנה מביא את דין]ה מלמטה למעלה"ד[י "רש". אסיק מחיצתאשלרבי יוסי מחיצה תלויה , א מסביר"הריטב. מחלוקת זו קיימת גם בשיטת רבי יוסי. מחיצתא . מתעלם מדין זה]ה מלמעלה למטה"ד[י "ורש, "דאמרינן גוד אחית מחיצתא", כשרה

שת שלו, דפנות וסכך, א סוכה היא יחידה אחת של קרקע"שלדעת הריטב, נראה להסבירוגוד אחית , גוד אסיק מחבר את הדפנות לסכך. המרכיבים הללו חייבים להיות מחוברים זה לזה

ולדעתם בקיעת הגדיים , חכמים חולקים על רבי יוסי. את הדפנות לקרקע, לדעת רבי יוסי, מחברעשרה ולכן כשהמחיצה פחותה מ, רק במחיצה אמרינן גוד אסיק וגוד אחית[מפקיעה דין גוד אחית מחיצתא

אבל הם , דפנות וסכך, ולדעתו סוכה צריכה קרקע, י חולק"רש. ]לא אמרינן גוד אסיק וגוד אחית, טפחיםסוכתו כשרה אף , כשיש לאדם דפנות מסביבו וסכך מעל ראשו. אינם חייבים להיות מחוברים יחד

רות לקרקע אינן מפני שדפנות שאינן מחוב, הדפנות חייבות להיות מחוברות לקרקע[שאינם מחוברים יחד .]חוצצות ומבדילות בין רשותו לרשות הרבים

כשהמרחק בין , ואף על פי כן הם מכשירים, רבנן סוברים שמחיצה צריכה להיות סמוכה לקרקע

ולכן המחיצה , בפחות משלושה טפחים אין בקיעת גדיים. הדופן לקרקע פחות משלושה טפחיםאמר רב ": "פחות משלושה טפחים"וש נוסף בדין מובא חיד:]טז[' בגמ. מוגדרת כסמוכה לקרקע

חסדא אמר אבימי מחצלת ארבעה ומשהו מתרת בסוכה משום דופן היכי עביד תלי ליה באמצע במשנה נאמר שפחות ". פחות משלשה למטה ופחות משלשה למעלה וכל פחות משלשה כלבוד דמי

, א מתחדש דין לבודבדברי רב חסד, משלושה טפחים אינו מהוה הפסק בין הקרקע לדפנות .ואף החלל מצטרף לשיעור עשרה טפחים, שפחות משלושה טפחים מוגדר כסתום, שמשמעותו

לבוד ". אמר רבי אמי פס ארבעה ומשהו מתיר בסוכה משום דופן: "מובא חידוש נוסף' בגמ

: בדין זה נחלקו הראשונים. ולא רק לשיעור גובה הסוכה, מצטרף גם לשיעור רוחב הסוכהרבי אמי המגדיר ". השניסמוך לדופן ' ומוקי לה בפחות מג: " מפרש]'ה ומוקי לה בפחות מג"ד[ י"רש

שבדופן , משמע. עוסק בדופן השלישית, פס ארבעה ומשהו ולבוד כדופן של שבעה טפחים . לבוד אינו מצטרף לשיעור שבעה טפחים, הראשונה והשניה

ובהלכות , שלמרות שלבוד מוגדר כסתום, ]127' עמ[י מוכיחים את ההבנה שראינו לעיל "דברי רש. ואינו עולה לשיעור שבעה טפחים, לבוד אינו מוגדר כדופן, שבת לבוד מוגדר כמחיצה לכל דבר

ולבוד , ששתים מהן בשיעור שבעה טפחים, מחייבת שלוש דפנות, "בסכת, בסכת, בסכות"ההלכה .אינו מקיים הלכה זו

וניתן , ולדעתו לבוד מוגדר כמחיצה לכל דבר, י"לק על רששהוא חו, משמע]ה בפחות"ד[' מתוס .לבנות את כל הדפנות מפסים של ארבעה ומשהו

מדוע צריך , אם לדעתו רבי אמי עוסק בדופן השלישית, י" מקשה על רש]ה אמר רב אסי"ד[א "הריטב שטפח שוחק עם, נראה לתרץ? והרי בדופן השלישית מועיל גם טפח שוחק, פס ארבעה ומשהו

פס ארבעה . והוא אינו מועיל לפסל היוצא מן הסוכה, אינו מוגדר כדופן גמורה, צורת הפתח .ופסל היוצא מסוכה זו נידון כסוכה, ומשהו הלבוד לדופן השניה מוגדר כדופן גמורה

מובן שאין [ מבאר שדינו של רבי אמי מתייחס לדופן השניה ]והא קמשמע לן, ה אמר רב אסי"ד[א "הריטב, ]רק כיוון שיש לבוד רק כשסמוכים לדופן קיימת, א כותב דופן שניה"הריטב, ן הדופן השניה לדופן הראשונההבדל בי

:דבר זה בא לידי ביטוי בשתי הלכות. אבל גם הוא מודה שלבוד אינו דופן גמורה לכל דברא מסתפק האם ניתן להכשיר בסוכה קטנה דופן אמצעית בטפח שוחק הלבוד לשתי "הריטב. א ".'לא אמרינן תרי לבודין בפחות מפס ד"ש, א מכריע"הריטב. פנות האחרותהדכשרה שהדופן האמצעית אינה ארבעה , א מתלבט האם סוכה קטנה העשויה כמבוי"הריטב. ב

. והיא לבודה לשתי הדפנות האחרות, אלא טפח שוחק בלבד, .כמפורש לעיל בדף ז, טפחיםדבעינן שתי דפנות דעריבן בשכנגדו ", יל במקרה זהשטפח שוחק אינו מוע, א מעלה סברא"הריטב

דופן טפח הלבודה , כיוון שיש הלכה שכשרות סוכה תלויה בשתי דפנות מחוברות". בחצר פרוץ .לדופן אינה מוגדרת כדופן המחוברת לדופן הראשונה

רבו של , ]יוסי' ה ואמר ר"ד[ה "הרא. נראה להסביר ששתי ההלכות הללו נובעות מאותה הבנה לבוד לבדו אינו מצטרף לשיעור –" כיון דאיכא רובא דדופן ולבוד כשר"מבאר הלכה זו , א"ריטבה

.ניתן לגרור את הלבוד אחר רוב הדופן ולצרפו לשיעור שבעה, ורק כשיש רוב דופן, שבעה. שלבוד אינו מצטרף לשיעור שבעה, י" משמע שהוא סובר כרש]מחצלת' ה גמ"באלפס ד: ח[ן "מהר, וגם בה צריך לפחות פס ארבעה, שדינו של רבי אמי נאמר בסוכה העשויה כמבוין מפרש"הר

כיוון , ן מפרש שדינו של רב אמי נאמר בסוכה העשויה כמבוי"הר". דאיכא בעומד שיעור ראוי" .ולכן צריכים לפחות שתי דפנות שיש בהן שיעור שבעה טפחים, שלבוד אינו מצטרף לשיעור סוכה

175 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

פוסק את כל הסוגיה ]ד"ד ה"סוכה פ' הל[ם "הרמב. י"הוא סובר כשיטת רשם משמע ש"גם מהרמבם פוסק "ושם הרמב, יב' ם בהל"דין סוכה עם פתחים מובא ברמב. ומשמיט את דינו של רבי אמי

ורק פרצה יתרה על עשר , שפתחים אינם פוסלים את הסוכה אפילו כשפרוץ מרובה על העומד .אמות פוסלת את הסוכה

' חולק על הגמ, שרבי אמי הסובר שפס ארבעה ומשהו ולבוד מהוים דופן של סוכה, רנראה להסבי. ואין הלכה כמותו, האומרת שרק בדופן שלישית לבוד מצטרף לשיעור ארבעה טפחים. בדף זלדעת . ולבוד אינו מצטרף לשיעור זה, שתי הדפנות צריכות להיות בנות שבעה טפחים, להלכהוכשיש שבעה טפחים , כשאין שבעה טפחים סוכה פסולה. מעותי בסוכהם דין לבוד אינו מש"הרמב

.הסוכה כשרה אפילו אם יש פתחים הרחבים משלושה טפחים

, מדוע ניתן לומר לבוד לגובה הסוכה, מה ההבדל בין גובה סוכה לבין רוחבה, ואם ישאל השואל –מהלכה למשה מסיני ' מנראה להסביר שדין עשרה טפחים נלמד בג? ולא ניתן לומר לבוד לרוחבה

, הלכה זו הלכה כללית בכל התורה– :]סוכה ה[" שיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני"שיעור . אף בסוכה לבוד מצטרף לשיעור עשרה, וכשם שבכל התורה לבוד מצטרף לשיעור עשרה

, ת גמורותובדין זה צריכים דפנו, "בסכת, בסכת, בסכות"שבעה טפחים הוא חלק מגזרת הכתוב .ולבוד אינו מצטרף להשלים השיעור

סיכום

.לבוד לאורך הסוכה. ג. לבוד לגובה הסוכה. ב. מחיצה תלויה. א: בסוגיה עסקנו בשלוש הלכותורבנן סוברים שבקיעת גדיים , רבי יוסי סובר שמחיצה תלויה שמה מחיצה. מחיצה תלויה. א

.ומחיצה תלויה אינה מחיצה, מפקיעה שם מחיצההדפנות צריכות להיות , א"לדעת הריטב. ופן בגובה עשרה טפחים שאינה מגיעה לסכך כשרהד

י דפנות אינן "לדעת רש. ]כיוון שהמחיצה ניכרת אמרינן בה גוד אסיק[וגוד אסיק מחברן , מחוברות לסכך .ואין בהלכות סוכה דין גוד אסיק, צריכות להיות מחוברות לסכך

ה "ד[' תוס. גובה הסוכה מצטרף לכולי עלמא לשיעור עשרה טפחיםלבוד ל. לבוד לגובה הסוכה. ב . ולכן לא ניתן להכשיר סוכה על ידי חבלים, סובר שחכמים פסלו מחיצה שאינה שתי וערב]מהו :שלש שיטות בראשונים בדין לבוד לאורך הסוכה. לבוד לאורך הסוכה. גחכמים פסלו דופן . ים לשיעור סוכהוניתן לצרף אף כמה לבוד, לבוד הוא דופן גמורה: 'תוס. 1

.ולכן אין לעשות דפנות מפסים שאין בהם ארבעה טפחים, שאינה שתי וערב .ואינו מועיל בדפנות סוכה, לבוד מועיל במחיצות: ן"ר, ם"רמב, י"רש. 2 .לבוד מועיל בדפנות סוכה רק כשיש דופן של ארבעה טפחים: א"ריטב. 3

הלכהשמחיצה , והוא פוסק כרב חסדא, סק כרבנן שמחיצה תלויה אינה מחיצה פו]ט' תרל סע' סי[ע "השו

כיוון שמעמידים אותה בפחות , של ארבעה טפחים ושני משהויים כשרה בסוכה של עשרה טפחים .ובפחות משלושה סמוך לסכך, משלשה סמוך לקרקע

.ה טפחיםשלבוד מצטרף עם פס ארבעה טפחים לשיעור שבע, ע משמיט את דינו של רבי אמי"השו

]תייםשע[ כג טבת : תאריך :טז-.מסכת סוכה יד, סוכההלכות

חזרה שבועית

רקע :והתמקדנו בהלכות הבאות, ומיעוט בגדרי מחיצות, רוב השבוע עסקנו בגדרי סכך

.ודין ביטול תקרה, גזרת תקרה. א .סכך כשר המסכך חצי סוכה בלבד. ב .סיכוך בבלאי כלים. ג ".ולא מן העשויתעשה . "ד .מחיצה תלויה. ה .לבוד לגובה המחיצות ולרוחבן. ו

מקורות "ל שיעור משך סוכה קטנה שבעה"הא קמ... מסככין בנסרים' מתני: "טז-.יד. א טז , ט- ז, ב-א' ה הל"פ, ד-א' ד הל"סוכה פ' ם הל"רמב. ב

סיכום

176 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

ודין ביטול תקרה, גזרת תקרהרבינו פרץ . משום גזרת תקרה, סרים הרחבים ארבעה טפחיםשאין לסכך בנ, להלכה אנו פוסקים

.אין לסכך בנסרים אלו, שבמקום העושים תקרה מנסרים פחותים מארבעה טפחים, מחדשי תקרה שמחזר עליה להכשירה קלה מנסרים "לדעת רש. נחלקו הראשונים בדין ביטול תקרה

אפילו כשהנסרים שבין פסל הסוכה כשרה, ונוטל אחת מבינתים ומניח סכך כשר, שמסכך בהםולדעתם נסרים הרחבים ארבעה , י"ן חולקים על רש"א והר"הריטב. לפסל רחבים ארבעה טפחים

.טפחים פסולים לעולם

סכך כשר המסכך חצי סוכה בלבד, ואין במקום אחד ארבעה טפחים סכך פסול[נחלקו הראשונים בדין סוכה שרק חציה מסוככת בסכך כשר

:] אויראו שלושה טפחים .סוכה שמחציתה סכך כשר כשרה: ת"ר

שפרוץ , שאנו פוסקים כרב פפא, כשרה, סוכה שמחציתה סכך ומחציתה סכך פסול: ן"ר, ן"רמבכיוון , ן הסוכה פסולה"לדעת הר. פסולה, סוכה שמחציתה סכך כשר ומחציתה אויר. כעומד כשר

קעית הסוכה חמתה מרובה כיוון שעל קר, ן הסוכה פסולה"לדעת הרמב, שאין לה רוב סכך . מצלתה .סוכה שמחציתה סכך כשר פסולה: ם"רמב

סיכוך בבלאי כלים

.למרות שאינם מקבלים טומאה, ואין לסכך בהם, חכמים גזרו ששברי כלים ככלים "תעשה ולא מן העשוי"

:נחלקו הראשונים בהסבר הפסול של סוכה החטוטה בגדיש .ופסול" עשוי"סכך ובחטיטה ה, גדיש אינו סכך: י"רש. א .ופסול" עשוי"הסכך , כשחוטט לשם סוכה, גדיש אינו נעשה לשם צל: ם"רמב. ב

, הסוכה כשרה, י"לדעת רש. כשהיה בגדיש חלל טפח, ם"י לבין הרמב"נפקא מינה בין רש, לכאורהאלא אם גדש את , ם הסוכה פסולה"ולדעת הרמב, כיוון שבשעת הנחת הגדיש היה לו שם סכך

, :]כפי שמפורש בדף ח[י מודה "שהרי גם רש, אולם נפקא מינה זו אינה אפשרית. שם סוכההגדיש ל .שסכך שאינו נעשה לצל אינו סכך

.וצריך לחטוט את הגדיש לשם סוכה, ף סובר שחלל טפח אינו מספיק"הרי

מחיצה תלויהרשויות אינה כיוון שמחיצה שאינה חוצצת ומבדלת בין ה, לדעת רבנן מחיצה תלויה אינה מחיצה

. מחיצה

לבוד לגובה המחיצות ולרוחבןהמונחת בפחות משלושה , ומחצלת ארבעה ומשהו, לבוד לגובה המחיצות מועיל לכולי עלמא

.מוגדת כמחיצה של עשרה טפחים וכשרה, ובפחות משלושה טפחים לסכך, טפחים לקרקע :נחלקו הראשונים בדין לבוד לרוחב

.וחייבים דפנות גמורות בשיעור שבעה טפחים, באין לבוד לרוח: ם"רמב, י"רש .וכשיש פס ארבעה ומשהו לבוד משלים שיעור שבעה, לבוד מצטרף לרוב דופן: א"ריטב, ה"רא . ומצטרף בכל מקרה לשיעור שבעה טפחים, לבוד הינו מחיצה גמורה: 'תוס

]+חצי שעה[ כד טבת : תאריך . מסכת סוכה יז, סוכההלכות

דופן עקומה ): 8(דפנות דיני

רקע

יש לשים לב להבדל בין המקרים . .]ד[לעיל ' דין הנידון בגמ, משנתנו עוסקת בדין דופן עקומה .'המובאים במשנה לבין המקרים המובאים בגמ

מקורות " סכך פסול הוא אימא לא צריכא... הרחיק את הסיכוך מן הדפנות' מתני. "יז. א

"אבל כל רוח ורוח לא קא משמע לן... ים אמה ובנה בה איצטבאהיתה גבוהה מעשר. " ד אמות כשרה' ה פחות מד"ד. ד; ה פסולה"ד. י יז"רש. ב

ה בנה"באלפס ד. ן ב"ר; ה פחות מכאן כשרה"ד. א ד" ריטב ד"ה הי"פ, ד"ד הי"סוכה פ' ם הל" רמב

]ד"סק: בעיקר[א ומשנה ברורה ' תרלב סע' ע סי"שו. ג ]כ"סק: בעיקר[ז ומשנה ברורה -ו' רלג סעת' סי

177 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

ה פחות מכאן"דא "ריטב

י שדופן עקומה לפי שדרך כותלים "רש' ופי, ופרישנא משום דאמרינן דופן עקומה. פחות מכאן כשרהלהתעקם פחות מארבע אמות דינו כסכך גמור ומותר להשתמש תחתיו שרואין כאילו נתקרב הדופן בסופו

א להשתמש תחת אותו פחות מארבע "כ בבית שנפחת שא"ה מעשרים משאלאצטבא והיה הסכך למטחדא דהיכי מיקריא דופן עקומה מפני שרואין אותה , האי פירושאא נראהול, אמות שהרי סכך פסול הוא

, ועוד דהא אמרינן לקמן במכלתין שאם יש אויר שלשה בינתים אין אומרים דופן עקומה, כאילו נתעקמהאבל , מצוי וקרוב יותר שתתקרב אל הסכך כשיש שם אויר מהיכא שיש שם בנין חזקוהא אמאי והלא הוא

בתוספות פירשו דופן עקומה שרואים דופן זה דרחוקה בתוך ארבע אמות כאילו היתה מתחלתה סמוכה ואין לומר כן כשיש אויר בינתים דהשתא לא שייך , לסכך אלא שנתעקמה ונתרחקה ונעשה מקצתה סכך

תה כל מה שהוא בתוך ארבע אמות אין משתמשין תחתיו שהרי דינו כדין דופן שנתעקם מע, למימר הכילדופן אין להשתמש תחתיו כדין בית שנפחת והאוכל שם לא יצא ידי ] הסכך) [לסכך או(למעלה וכיון שנידון

.ל"ר אברהם ז"י וה"רש' ושלא כפי, סוכה ומאי דקאמר כשרה היינו כנגד האיצטבא בלבד דומיא דרישא

הסבר הסוגיה" ..]משנה יז[" בית שנפחת וסיכך על גביו אם יש מן הכותל לסיכוך ארבע אמות פסולה

הראשונים . משנתנו מחדשת שסכך פסול פחות מארבע אמות הצמוד לדופן אינו פוסל את הסוכה

. שהסוכה כשרה מדין דופן עקומה. ד' וכך עולה מהגמ, מפרשים :1כים להסביר דין דופן עקומה מביא שתי דר]ה פסולה"ד[י "רש .וצורת הדופן כאות וו, סכך פסול פחות מארבע אמות הוא חלק מהדופן. א .והסכך הפסול מחוץ לסוכה, כך שהיא מגיעה לסכך הכשר, מעקמים את הדופן בשיפוע. בניתן לומר דופן עקומה אף , כיוון שלפי הדרך השניה, י מוכיח שהדרך הראשונה היא הנכונה"רש .והמשנה פסלה סכך הרחוק מהדפנות שלושה טפחים, ש בסכך אויר פחות מארבע אמותכשי

ושם יש דוגמאות שונות מהדוגמאות המובאות , .]ד[דין דופן עקומה מובא גם בתחילת המסכת

ובנה בה איצטבא על פני , אומרת שסוכה הגבוהה מעשרים אמה' הגמ. במשנתנו לדין דופן עקומההסוכה כשרה , ודופן שלישית מרוחקת ממנה, פנות צמודות לאיצטבאכך ששתי ד, חצי סוכה

. כשהמרחק בין האיצטבא לבין הדופן השלישית פחות מארבע אמות. וצריך לעקם את הדופן ולחברה לסכך הכשר, הדופן מרוחקת מהסכך הכשר, במקרה של המשנהקם את הדופן וצריך לע, שהיא קרקע הסוכה, הדופן מרוחקת מהאיצטבא' במקרה של הגמ

. שהיא קרקעיתה של הסוכה, כדי להצמיד את הדופן לאיצטבא, באלכסון, י מפרש"רש. בדין זה' י לבין תוס" מביא מחלוקת בין רש]ה פחות מכאן כשרה"ד. ד[א "הריטב

שמעקמים את ראש , מפרש' ותוס, כך שהוא מגיע עד האיצטבא, שמעקמים את הדופן באלכסוןי שלפנינו מפורש כפירוש המובא "ברש[ מעל עשרים אמה מוגדר כחלק מהדופן כך שהסכך הפסול, הדופןשאין הלכה שהדופן , לפי שיטה זו צריך לפרש[' א סובר כפירושו של התוס"הריטב. ]'א בשם התוס"בריטב

וכיוון שעקימת הדופן הצמידה את, שהדופן צריכה להיות סמוכה לסכך, אלא יש הלכה, צריכה להיות סמוכה לרשות . ]אף שהאיצטבא מרוחקת מהדופן, הסוכה כשרה, הדופן לסכך הכשר

שהסכך מעל עשרים אמה מוגדר ', לשיטת תוס. א מביא נפקא מינה בין שני ההסברים"הריטבהסכך מעל עשרים אמה , שמעקמים את הדופן באלכסון, י"לשיטת רש, אין לשבת תחתיו, כדופןוהמרחק בינו לסכך גדול מעשרים אמה , ץ לאיצטבאאף שהוא יושב מחו, וניתן לשבת תחתיו, כשר

.]ואינו יוצא ידי חובתו, היושב מחוץ לאיצטבא יושב מחוץ לדופן, שכיוון שהדופן מגיעה עד האיצטבא, ניתן לומר[

דין איצטבא מובא בפרק ד . ם"ההבדל בין דין איצטבא לבין דין בית שנפחת בולט בפסקי הרמבבנה איצטבה מן הצד אם יש משפת איצטבה ולכותל ארבע : "חיצותבפרק העוסק בדיני מ, ]ד"הי[

דין בית שנפחת ". וכאילו המחיצות נוגעות באיצטבה... אמות פסולה פחות מארבע אמות כשרה אם ...בית שנפחת באמצעו וסיכך על מקום הפחת: "בפרק העוסק בדיני סכך, ]ד"הי[מובא בפרק ה

רואין כאילו הכותל נעקם ויחשב פחות מיכן , פסולהיש משפת הסכך הכשר ולכותל ארבע אמות ."ודבר זה הלכה למשה מסיני, וכשרהזה הסכך הפסול מגוף הכותל

:שיש בדין דופן עקומה שתי הלכות שונות, נראה לבאררואים את הדופן כאילו היא צמודה לרשות , כשהדופן מרוחקת מהרשות–דין בהלכות דופן . א

."]דופן עקומה"משתמש בהלכה זו במונח ם אינו "הרמב: שים לב[

הקו העבה הוא הדופן העקומה, ה מצויירת בחתך מהצד הסוכ 1

. א

178 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

כיוון שניתן לראותו , סכך פסול פחות מארבע אמות אינו פוסל את הסוכה–דין בהלכות סכך . ב . כחלק מהדופן

מספיק הדין הראשון כדי להכשיר , ]והסוכה נפסלת רק מפני שגובהה יותר מעשרים אמה[כשהסכך כשר , שהרי יש בסוכה סכך פסול הפוסלה, פק בדין הראשוןלא ניתן להסת, כשהסכך פסול. את הסוכה

. ]מ בין שני הדינים"לקמן נראה נפ[וצריך את הדין השני כדי להגדיר את הסכך הפסול כדופן [ :ם שתי ראיות"ניתן להביא לשיטת הרמב

: סככין בועושה צריכותא בין בית שנפחת וחצר המוקפת אכסדרה לבין סוכה גדולה שהקיפוה בדבר שאין מ' הגמ. אואי אשמעינן הני תרתי משום דסככן סכך כשר הוא אבל סוכה גדולה שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו דסככה סכך "

מה בין , כיוון שדין דופן עקומה הוא דין בהלכות דופן, צריכה עיון' הצריכותא של הגמ". פסול הוא אימא לא צריכא .ברורה' הצריכותא של הגמ, ן דופן עקומה הוא דין בהלכות סכךשדי, ם"אבל לשיטת הרמב. סכך כשר לבין סכך פסול

הרי מפורש , קשה. אומרת שדין איצטבא באמצע הסוכה מלמד שאומרים דופן עקומה מכל רוח ורוח. בדף ד' הגמ. בודין איצטבא עוסק בדיני , ם שהמשנה עוסקת בדיני סכך"לשיטת הרמב. במשנה שאומרים דופן עקומה משלש רוחות

.] כיוון שלא ניתן ללמוד זה מזה, אין קושיא, ותדפנ

:נחלקו הראשונים האם יש דין דופן עקומה אף כשהדפנות אינן מגיעות לסכך, והסכך פסול פחות מארבע אמות, סובר שאם יש דפנות בגובה עשרה טפחים]תרלב' סי[הטור

.קומה רק בדופן המגיעה לסכך סובר שאומרים דופן ע]ה בנה"באלפס ד. ב[ן "הר. אמרינן דופן עקומה :ניתן להסביר את מחלוקת הראשונים באחת משלש דרכים

להכשיר את ". תרי הלכתא"הראשונים נחלקו האם ניתן לומר : ]א' תרלב סע' סי[רבי עקיבא איגר . אוגם להגדיר את הסכך כדופן מדין דופן , הסוכה צריכים גם להגביה את הדופן מדין גוד אסיק

. ן לא ניתן לחבר שתי הלכות"ולדעת הר, הטור ניתן לחבר שתי הלכותלדעת. עקומהולכן לא ניתן לחבר את , ן אין בסוכה דין גוד אסיק"לדעת הר. האם יש בסוכה דין גוד אסיק. ב

. והסכך מחובר לדפנות, ש יש בסוכה דין גוד אסיק"לדעת הרא. הסכך לדפנותשחיבור הסכך לדופן חייב , ן"אף על פי כן סובר הר, קכולי עלמא מודים שיש בסוכה דין גוד אסי. ג

.ואין דין דופן עקומה, כשהדפנות אינן מגיעות לסכך אין חיבור ממשי, להיות חיבור ממשי

בבית . ם"ן לבין הטור יכולה לשמש נפקא מינה בין שתי ההלכות של הרמב"המחלוקת בין הררים דופן עקומה רק אם הדפנות מגיעות ואומ, צריכים להגדיר את הסכך כחלק מהדופן, שנפחתניתן להגדיר את הדפנות , באיצטבא שאין בה סכך פסול ואין צריך להגדיר את הסכך כדופן. לסכך

.]ן עצמו"חילוק זה משמע מהר[כנוגעות במחיצה אף כשאינן מגיעות לסכך

סיכום :שתי הבנות בראשונים לדין דופן עקומה

.כך שהסכך מוגדר כחלק מהדופן, ת וומעקמים את הדופן בצורת האו. א .כך שהדופן מתחברת לחלק הכשר, מעקמים את הדופן באלכסון. ב

.ובאיצטבא את הדין השני, ם משמע שבבית שנפחת יש את הדין הראשון"מהרמב

הלכה. פוסק דין דופן עקומה גם בבית שנפחת וגם באיצטבא]ז-ו' תרלג סע' סי, א' תרלב סע' סי[ע "השו

שאומרים דופן עקומה רק כשהדפנות מגיעות , ע" מדייק מלשון השו]ד"תרלב סק' סי[ ברורה המשנהואומרים דופן עקומה אף כשהדפנות אינן , ז ואליה רבה החולקים"והוא מביא את הט, לסכך

.מגיעות לסכך

]+ שעות4[ כו טבת -כד: תאריך .יח-.מסכת סוכה יז, סוכההלכות

סכך פסול ואויר הפוסלים את הסוכהשיעור): 11(דיני סכך

רקעסוגייתנו עוסקת בסכך פסול ובאויר . עסקנו מספר פעמים בסכך פסול המעורב בסכך כשר

. ומפני שיעורם הסוכה כולה פסולה, המרוכזים במקום אחד .ומדברי הראשונים צריכים לדלות את טיב הפסול, הסוגיה עוסקת בשיעור הפוסל את הסוכה

מקורות "ונהר גמדא להתם אסירא... אמר רבה אשכחתינהו לרבנן דבי רב. "יח-.זי. א לא עלתה לו טבילה... תנא פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה: "יט-.יט. ב

]קשור לסוגייתנו, של רבי אושעיא, רק ההסבר האחרון, מביאה ארבעה הסברים לתוספתא' הגמ[ אין לבוד, אילו, ה אויר"ד' תוס. ג

"רבינא לקולא והלכתא כותיה... בית שנפחת' מתני", באלפס. ט-:חף " רי ה אמר "אמר רב הונא ועד ד' ה גמ"ן מד" ר לג' סי', ה גמ"לב ד' ש סי" רא

179 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

כ-יט, טו- יג' ה הל"סוכה פ' ם הל" רמב ה לא"ד. יט' תוס. ד

..."בסוכה' ול פחות מגאושעיא מוקי לה כגון דאיכא סכך פס' ור"', ה גרסי"באלפס ד. ן ט" ר לו' וסי, ..."אושעיא אמר לא נצרכה' ור", לה' ש סי" רא

תרלב ומשנה ברורה' ע סי"שו. ה

הסבר הסוגיה ..]יז' גמ[" רבנן דבי רב דיתבי וקאמרי אויר פוסל בשלשה סכך פסול פוסל בארבעה"ה מן הצד פוסל בנהרדעא מתנו אמר רב יהודה אמר שמואל סכך פסול באמצע פוסל בארבע"

.:]יז' גמ[" בארבע אמות ורב אמר בין מן הצד בין באמצע בארבע אמות

וסכך פסול פוסל את הסוכה בארבע , המשנה אומרת שאויר פוסל את הסוכה בשלושה טפחים האם הדין שסכך ]ורבנן דבי רב ורבה אליבא דסורא, רב ושמואל אליבא דנהרדעא[נחלקו האמוראים . אמות

, ובאמצע הסוכה סכך פסול פוסל בארבעה טפחים, בארבע אמות הוא מדין דופן עקומהפסול פוסל הסכך פוסל , ואף באמצע הסוכה, או שהדין שסכך פסול פוסל בארבע אמות הוא דין בהלכות סכך

.בארבע אמות בלבד, רב אחא סובר שלבוד הוא דין בהלכות מחיצות. מחלוקת דומה נחלקו רב אחא ורבינא לגבי אויר

, אבל בסכך אין דין לבוד, ואינו פוסל את הסוכה, מוגדר כחלק מהמחיצה, ואויר הסמוך לדופןואויר פחות , שאף בסכך יש דין לבוד, רבינא סובר. ואויר פחות משלושה טפחים פוסל את הסוכה

.]ה אמר אביי"באלפס ד. ן ט"ההסבר על פי הר[אינו פוסלה , אף באמצע הסוכה, משלושה טפחים

דל מהותי בין השיטה שסכך פסול פוסל בארבע אמות לבין השיטה שסכך פסול פוסל יש הבוהיא מלמדת ששיעור זה מפקיע את , שיעור ארבע אמות הוא הלכה למשה מסיני. בארבעה טפחים, שיעור ארבעה טפחים אינו מוזכר במשנה. ומגדיר את כל הסוכה כסוכה פסולה, כשרות הסוכה

שיעור ארבעה . וממילא אינו מפקיע את כשרות הסוכה, שה מסיניאינו יכול להיות הלכה למ .והופך את הסכך שמצדדיו לשתי סוכות שונות. טפחים מנתק את חלקי הסוכה זה מזה

, שסכך פסול בשיעור של ארבעה טפחים]ועוד, לב' ש סי"רא, ה אויר"ד' תוס[לפיכך אומרים הראשונים אלא רק במקרים שניתוק , את הסוכה בכל מקרהואויר בשיעור שלושה טפחים אינם פוסלים

: 2לפיכך. חלקי הסוכה זה מזה יוצרים סוכות החסרות את המרכיבים הבסיסיים להכשר סוכהוסכך פסול בשיעור ארבעה טפחים חוצה אותה לאורכה או , סוכה שיש לה ארבע דפנות. א

יש שתי סוכות של , ולאם יש שיעור שבעה טפחים של סכך כשר משני צידי הסכך הפס, לרוחבה . פסול–ותחת הסכך , שתי הסוכות כשרות, שלש דפנות ברוחב של שבעה על שבעה

וסכך פסול בשיעור ארבעה טפחים מדופן אמצעית לדופן הפתוחה , סוכה שיש לה שלש דפנות. ב .כיוון שבכל אחת מהסוכות יש שתי דפנות בלבד, הכל פסול, שכנגדה

החלק , וסכך פסול בשיעור ארבעה טפחים מדופן אחת לדופן שמולה, סוכה שיש לה שלש דפנות. גהחלק שבין הסכך , כיוון שלחלק זה יש שלוש דפנות, שבין הסכך הפסול לדופן האמצעית כשר

אם המרחק בין הדופן האמצעית לסכך , אמנם. הפסול לפתח פסול כיוון שאין לו שלש דפנותכיוון שהדופן האמצעית , אף חלק זה כשר,פחות מארבע אמות, הכשר שאחר הסכך הפסול

.משמשת דופן עקומה לחלק זה, כשרה, חוץ מתחת הסכך הפסול, כל הסוכה, כשהסכך הפסול אינו מהלך על כל רוחב הסוכה. ד

, על דין זה ניתן לחלוק[והסכך הפסול אינו פוסל את השטח שמאחוריו , כיוון שיש רצף של סכך כשר . ]וירה א"ד' אבל כך מפורש בתוס

לשיטתו שסכך פסול פוסל בארבע . ניתן להבין את קושיית רבה לרבנן דבי רב, על רקע הבנה זו

סכך פסול פוסל , סכך פחות מארבע אמות ואויר פחות משלושה טפחים אינם מצטרפים, אמות, כיוון ששני הדינים שונים זה מזה, ואויר מנתק את חלקי הסוכה זה מזה, הסוכה מגזרת הכתוב

ואויר מנתק , שסכך פסול מנתק את חלקי הסוכה זה מזה, לשיטת רבנן דבי רב. ם מצטרפיםאינאף כשבעה טפחים , כשם שארבעה טפחים של סכך פסול מנתקים, את חלקי הסוכה זה מזה

.הכוללים סכך פסול פחות מארבעה ואויר פחות משלושה אמורים לנתק את חלקי הסוכה זה מזהדבי רב יש להבין מדוע אויר פוסל בשלושה טפחים וסכך פסול פוסל כדי להבין את שיטת רבנן

:ניתן להבין את ההבדל בשיעורים באחת משתי דרכים. בארבעה טפחים

הקו העבה הוא הסכך הפסול, הסוכה מצויירת בחתך מלמעלה 2

180 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

ההבדל בשיעור ביניהם נובע . שניהם מנתקים את חלקי הסוכה זה מזה, שני הפסולים זהים. אוכל עוד אין לו , פסול מהוה סכךוסכך , ואינו מצטרף לסיכוך הסוכה, מכך שאויר אינו מהוה סכך

.הוא מצטרף לסיכוך הסוכה, חשיבות עצמאיתולכן , אויר מנתק בין שני חלקי הסוכה. ולכן שיעוריהם שונים, שני הפסולים שונים זה מזה. ב

סכך פסול אינו יכול לנתק בין . שיעור המגדיר בכל התורה חיבור וניתוק, שיעורו בשלושה טפחים, שבשיעור זה הוא יוצר רשות בפני עצמה, ולכן הוא פסול רק בארבעה טפחים, שני חלקי הסוכה

.ויצירת הרשות מנתקת בין שני חלקי הסוכהה ואמינא "ד(א "עיין ריטב[ברור ששני הפסולים שונים זה מזה ולכן אינם מצטרפים , לפי ההסבר השני

.]שני ההסברים מדוע אינם מצטרפיםומסביר לפי , המביא שני הסברים האם הפסולים שונים או זהים)להו

פוסק כשמואל שסכך פסול באמצע פוסל ]באלפס: ח[ף "הרי. נחלקו הראשונים בפסק ההלכה: ן ח"מובא גם בר. ה אמר רב יהודה"ד[ן "הרמב. שהרי רבנן דבי רב סוברים כמותו, בארבעה טפחים

, כיוון שלשון זו נכונה, ף"הרימוכיחה את פסק " דופן עקומה"' מוסיף שלשון הגמ]'ה גמ"באלפס דשסכך פסול , פוסק כרב]לב' ש סי"מובא ברא[ג "הבה. רק אם ארבע אמות מועיל בסמוך לדופן בלבד

.שהרי הלכה כרב באיסורי, פוסל בארבע אמות אף באמצע הסוכה, ובאמצע בארבעה טפחים, שסכך פסול פוסל בצד בארבע אמות, ף"מסקנת הסוגיה על פי פסק הרי

.]הלכה כרבינא לקולא[ר פוסל בין באמצע ובין בצד בשלושה טפחים ואוישאין לה , שבסוכה קטנה, אנו למדים" בסוכה קטנה מי לא שוו שעורייהו: " האומרת:]יז[' מהגמ

סוכה קטנה אין לה . גם אויר וגם סכך פסול פוסלים בשלושה טפחים, שבעה טפחים של סכך כשר . שה טפחים יכולים להצטרף להשלים שיעור סוכהורק פחות משלו, שיעור סוכה כשרה

לגבי מיעוט אויר שלושה , בין סוכה גדולה לבין סוכה קטנה.]יח[על רקע דין זה מחלק אביי הראשונים [בסוכה גדולה ניתן למעט אויר שלושה טפחים אף בשפודים הפסולים לסיכוך . טפחים

וניתן למעט , שאביי חולק, אבל היה ניתן להבין, אינם מצטרפיםשאויר וסכך פסול , מבינים שאביי סובר כרבנן דבי רב ]שאין בה שבעה טפחים של סכך כשר[ואילו בסוכה קטנה , ]בשיפודים רק במקרה שאין ארבעה טפחים פסולים

. ניתן למעט רק בקנים הכשרים לסיכוך

כך הפסול בגמרתנו דנו האם האויר והס. נוספת' כדי להשלים את הסוגיה צריכים לדון בגמ, לא דנו האם האויר והסכך הפסול בטלים לסוכה. מנתקים בין חלקי הסוכה ופוסלים אותה

והיושב תחתיהם אינו יושב בסוכה , או שאינם בטלים לסוכה, ומקיימים תחתיהם מצות סוכהזה מצטרף : "ואומרת, המחלקת בין סכך פסול לבין אויר. בדף יט' בשאלה זו עוסקת הגמ. כשרה

:'נחלקו הראשונים בהסבר הגמ". תחתיו וזה מצטרף ואין ישנים תחתיווישנים תחת . שתחת אויר פחות משלושה אין ישנים, ורוב הראשונים מפרשים]ה אמר ליה רבי אבא"ד[י "רש

.סכך פסול פחות משלושה ישניםת סכך תח, תחת אויר ישנים, הפוך' ולפיהם פירוש הגמ, מביא ספרים שגרסתם שונה]ה לא"ד[' תוס

.פסול פחות משלושה אין ישניםולדעתו יש לחלק בין סוכה , י ואת הפירוש העולה מהגרסה השונה"דוחה את פירושו של רש' תוס

. בסוכה גדולה ישנים גם תחת אויר וגם תחת סכך פסול פחות משלושה. גדולה לסוכה קטנה .ין ישניםתחת סכך פחות משלושה א, תחת אויר פחות משלושה ישנים, בסוכה קטנה

כפי שמפורש , י נחלקו האם ישנים רק תחת סכך פסול פחות משלושה"הראשונים הסוברים כרשובסוכה גדולה ישנים תחת סכך פסול פחות מארבעה , או שהסוגיה עוסקת בסוכה קטנה, בסוגיה. נה כראשו]ה ולענין"ד: ן ח"מובא גם בר, באלפס. ז[ד "והראב, בעל המאור סובר כדעה השניה. טפחים . סובר כשיטת בעל המאור]לו' סי[ש "הרא

לפי . ולכן ישנים תחת האויר, כאילו הכל מסוכך, לבוד יוצר סתימה', לפי הגרסה המובאת בתוסאבל האויר עצמו אינו נחשב , י לבוד מגדיר את שני חלקי הסכך שמצדדיו כיחידה אחת"שיטת רש

ופחות מארבעה טפחים לשיטת בעל המאור ,סכך פסול מוגדר כסכך. ולכן אין ישנים תחתיו, כסכך .בטל לסכך הכשר וישנים תחתיו, ד"או פחות משלושה טפחים לשיטת הראב, ש"והרא

.אינה ברורה, שיש הבדל בסכך פסול פחות משלושה בין סוכה גדולה לסוכה קטנה' שיטת התוסות את הסוכה כמין חייבים לעב, אם אין ישנים באויר פחות משלושה, מקשים]ה אין"ד. יח[' תוס מחמיר יותר ]'ה גרסי"באלפס ד. ט[ן "הר. שרק אויר לכל אורך הסוכה נכלל בדין זה, הוא עונה. בית

.אין ישנים תחתיו, שאם יש אויר כדי שיעור ראשו ורובו, והוא מפרש', מהתוס, הסוכהף משמיט את כל דין פסל היוצא מן "הרי[ם השמיטו את דינו של רבי אושעיא "ף והרמב"הריומשמע מדבריהם שאין חילוק בין אויר פחות משלושה , ]ם משמיט רק את דינו של רבי אושעיא"הרמב

רבינו חיים הלוי ' עיין ח[בכל מקרה שהסוכה כשרה ישנים תחתיהם , לבין סכך פסול פחות מארבעה .]ם השמיטו דין זה"ף והרמב"ט המפרש מדוע הרי"ה הי"סוכה פ' הל

סיכוםיעור ארבעה טפחים ואויר בשיעור שלושה טפחים מנתקים את חלקי הסוכה זה סכך פסול בש

.ופוסלים את כולה כשלחלקי הסוכה אין את התנאים ההכרחיים לכשרותה, מזה

181 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

.סכך פסול ואויר פחות משלושה טפחים מצטרפים להשלמת שיעור שבעה טפחים בסוכה קטנהין להם שיעור לניתוק חלקי הסוכה זה הראשונים נחלקו האם ישנים תחת סכך פסול ואויר שא

לדעת בעל המאור . ותחת סכך פסול ישנים, רוב הראשונים סוברים שתחת אויר אין ישנים. מזה. ד רק אם הם פחותים משלושה טפחים"ולדעת הראב, ש אפילו יש בהם שלושה טפחים"והראגדולה ישנים תחת הוא סובר שבסוכה . מביא דעה שתחת אויר ישנים ותחת סכך פסול לא' תוס

.ובסוכה קטנה אין ישנים תחת אויר, שניהם

הלכה : פוסק את ההלכות הבאות]סי תרלב[ע "השו . ואם הוא רחב מארבעה טפחים אין ישנים תחתיו, סכך פסול מן הצד פוסל רק בארבע אמות. א .ופחות מכך ישנים תחתיו, סכך פסול פוסל באמצע הסוכה בארבעה טפחים. בדוקא ": ]ב' סע[א "מדגיש הרמ. ואף בפחות מכך אין ישנים תחתיו, וסל בשלושה טפחיםאויר פ. ג

".שהולך על פני כל הסוכה או שיש בו כדי לעמוד בו ראשו ורובו .רק כשהם פחותים משלושה טפחים, סכך פסול ואויר משלימים לשיעור שבעה טפחים. ד .טפחים אין מצטרפים לפסולסכך פסול פחות מארבעה טפחים ואויר פחות משלושה . השני טפחים סכך פסול מצד שני ואויר פחות משלושה טפחים , שני טפחים סכך פסול מצד אחד. ו

ואם , שאין לשבת בסוכה זו]ט"סקי[מבאר המשנה ברורה . יש ספק האם מצטרפים לפסול, ביניהם .ישב ללא ברכה, אי אפשר לו לתקן סוכה אחרת

]תייםשע[ כט טבת - כו: תאריך . יט- .מסכת סוכה יח, סוכההלכות

פי תקרה יורד וסותם): 9(דיני דפנות

רקע

בהלכה שקצה התקרה יכול לשמש כמחיצה , סוגייתנו עוסקת בהלכה נוספת בהלכות מחיצות . הגודרת את הרשות ותוחמתו

:נקדים שתי מחלוקות שנחלקו בהן הראשונים' כדי להקל על הבנת הגמי סובר "רש. האם משמש כמחיצה אחת בלבד או יכול לשמש כארבע מחיצות -פי תקרה . א

וכשיש מחיצה אחת גמורה ברוח , פי תקרה יורד וסותם רשות היחיד משלש רוחות, שלשמואל' הגמ. רב סובר שפי תקרה יורד וסותם את כל ארבע הרוחות. ניתן לטלטל ברשות, הרביעית

סוכה , ומכאן שלדעת אביי הסובר כרב, ב ושמואלמשווה בין מחלוקת אביי ורבא למחלוקת רסובר ' תוס. שפי האכסדרה עולה לה לשלש דפנותיה, המוקפת משלש רוחותיה באכסדרה כשרה

וניתן לטלטל באכסדרה רק כשהיא גדורה בשלש , שלדעת רב פי תקרה יורד וסותם רוח אחת בלבד .בלבדגם בסוכה פי תקרה משמש לאביי כדופן אחת . מחיצות גמורות

. אומרת שאם סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין כשרה אף לרבא' הגמ. ]עמודים[=פצימין . בוהם , הרווח ביניהם פחות משלושה טפחים, י מפרש שיש פצימין לכל אורך האכסדרה"רש

והרווח ביניהם יותר , שלאכסדרה יש רק שני פצימין, ף סובר"הרי. משמשים כדופן מדין לבוד . כיוון שהם מצטרפים לאכסדרה ופי תקרה יורד וסותם, הם משמשים כדופן, יםמשלושה טפח

אנו נלמד סוגיה זו . לימוד יסודי של הסוגיה מחייב לימוד מעמיק בסוגיות המקבילות בעירובין

.לימוד ראשוני בלבד

מקורות "נדון משום לחי ולחי היינו פצימין... אתמר סיכך על גבי אכסדרה. "יט-.יח. א ]'בשורות הבינוניות בעמוד ב[" משום דהוה כמבוי מפולש דלית להו לרבנן פי תקרה"... , ה סיכך"ד' תוס. ב

]?י"ף חולק על רש"במה הרי, שים לב לציור[" ושוה מבחוץ...איתמר סכך על גבי אכסדרה", באלפס. ף ט" רי

לד' ש סי"רא; ה איתמר"ן ד" ר ט-ח' ד הל"סוכה פ' ם הל" רמב

]מ, ק לז"ס: בעיקר[ח ומשנה ברורה ' תרל סע' ע סי"שו. ג הסבר הסוגיה

אתמר סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין כשרה שאין לה פצימין אביי אמר כשרה ורבא אמר "פסולה אביי אמר כשרה אמרינן פי תקרה יורד וסותם רבא אמר פסולה לא אמרינן פי תקרה יורד

.:]יח-.יח' גמ[" וסותם אביי סובר . חלקו אביי ורבא האם תקרת אכסדרה יורדת וסותמת ומשמשת כדופן של סוכהנ

ורבא סובר שתקרת האכסדרה אינה , שתקרת האכסדרה יורדת וסותמת ומשמשת דופן לסוכה . יורדת וסותמת

182 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

כיוון שבעינן מחיצות , למדנו שגוד אסיק מהוה מחיצה בשבת ואינו מהוה דופן לסוכה: בדף ד. ן ב"ר[דופן אף לסוכה , לדעת אביי, ולכן מהוה, פי תקרה ניכר יותר מגוד אסיק, ליכאניכרות ו .]'תו בגמ' ה וגרסי"באלפס ד

ותקרה ללא מחיצות מהוה רשות , נחלקו הראשונים האם פי תקרה יכול לשמש ארבע מחיצות

די להגדיר וחייבים גם חלק מהמחיצות כ, או שפי תקרה אינו יכול לשמש ארבע מחיצות, היחיד .:]צד[בעירובין ' מחלוקת הראשונים נובעת משתי גרסאות בגמ. את המקום כרשות היחיד

מפרש שלדעת רב פי תקרה יורד וסותם את הרשות מארבע ]ה לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם"ד[י "רשצה שמואל חולק ולדעתו פי תקרה יורד וסותם רק כשיש מחי. והיא אינה צריכה מחיצות, רוחותיה

.אחת גמורהלדעת . י שמדובר בסוגייתנו בחצר המוקפת באכסדרה משלוש רוחותיה"על פי הבנה זו מפרש רש

.והיא אינה צריכה דפנות, אביי האכסדרה משמשת כשלש דפנות של הסוכהולגרסתם לכולי עלמא אין , בעירובין' ח ורבינו תם גורסים אחרת בגמ" מביא שר]ה אכסדרה"ד[' תוס

בתנאי , לרב אומרים פי תקרה אפילו בשתי מחיצות, תקרה יורד וסותם מארבע רוחותאומרים פי , ולשמואל אומרים פי תקרה יורד וסותם רק במחיצה אחת שיש לה שני לחיים, שאינן מפולשות

.פי תקרה יורד וסותם את שאר הדופן, וכיוון שיש לה מקצת דופןותקרת האכסדרה , וכה שיש לה שתי דפנותשמדובר בסוגייתנו בס', על פי הבנה זו מפרש תוס

. מוכח שהבין כך, לסוגיה]באלפס. ט[ף "מהציור של הרי. יורדת וסותמת את הדופן השלישית

דאי לאו , ]קפ' עמ, ג אכסדרה"ה אתמר סיכך ע"א ד"ריטב[חשוב לציין שרק תקרת קבע יורדת וסותמת ', ועם שתי דפנות לשיטת תוס, י"יטת רשלש, וסוכה ללא דפנות כלל, סכך סוכה יורד וסותם, הכי

. שפי הסכך יורד וסותם, כשרה

המשנה . מקשה על אביי ממשנתנו.]יט[' מהקושיא שהגמ, י"הראיה המרכזית לפירושו של רש, מדוע הסוכה פסולה' מקשה הגמ. אומרת שחצר המוקפת אכסדרה שרוחבה ארבע אמות פסולה

לדעת אביי אין אומרים פי תקרה מכל הרוחות אם . והרי תקרת האכסדרה יורדת וסותמתאין קושיה מהמשנה העוסקת בחצר המוקפת באכסדרה משלש , וחייבים לפחות דופן אחת גמורה

.] המתרץ קושיה זו)ג אכסדרה שיש לה פצימין"ה אתמר סיכך ע"סוד(א "עיין ריטב[רוחותיה דך דאמרת פי תקרה יורד וסותם לדי: ":]יח[מקושייתו של רבא לאביי ' ראיה חזקה לפירוש התוסשאומרים בסוכה פי תקרה יורד וסותם בדופן אחת ' לשיטת תוס". אפילו הפחית דופן אמצעי

האם אומרים בסוכה שיש לה שתי , רבא מקשה. שאלת רבא ותשובתו של אביי ברורות, בלבדם פי תקרה שאין אומרי, ואביי אומר, פי תקרה יורד וסותם את הדופן האמצעית, דפנות כמבוי

ורשות שאינה מונעת את בקיעת הרבים אינה , "דהוי ליה כמבוי מפולש", יורד וסותם בדופן זוכיצד יכול להיות , שאומרים פי תקרה יורד וסותם מארבע רוחות, י"אבל לשיטת רש. רשות יחיד

ואם יש שתי דפנות כמבוי וחסרה דופן אמצעית לא אומרים , שאומרים פי תקרה מארבע רוחות' עמ(אוצר מפרשי התלמוד , )יד(עיין קהלות יעקב , האחרונים האריכו בתירוציהם[? בה פי תקרה יורד וסותם

].)תקצ

, מפרש] ה סיכך על גבי אכסדרה"ד. יח[י "רש. הראשונים נחלקו גם בהסבר אכסדרה שיש לה פצימיןחלוקת בין אביי המ. והמרחק בין אחד לשני פחות משלושה טפחים, שיש לאכסדרה פצימין רבים

שאביי סובר שיש דין לבוד אף בפצימין שלא נועדו כדופן , לרבא לפי הלישנא של פומבדיתא . שלא נועדו לצורך הסוכה, ורבא סובר שאין דין לבוד בפצימין של האכסדרה, לסוכהמין שיש בין הפצי, ]ה איתמר"ד[ן "וכך מפורש בר, משמע, מצייר שני פצימין בלבד]באלפס. ט[ף "הרי

כיוון שבתקרה עם עמודים פי תקרה יורד , וניתן לסכך על גבי אכסדרה זו, יותר משלושה טפחים .]אין בין אביי לרבא מחלוקת בדין לבוד, הוא בהשאלה בלבד–" לבוד"' לשון הגמ[וסותם

, שפצימיה נראים מבחוץ ושווים מפנים, י קשה מאוד להבין מדוע סוכתו של רב כהנא"לשיטת רשוטפח חיצוני שאינו נמצא בסוכה אינו יכול , סוכה צריכה שתי דפנות ושלישית אפילו טפח.כשרה

שהפצימין מאפשרים לפי התקרה לרדת , ף"לשיטת הרי. ] מקשה קושיה זו)ה אחוי"ד(' תוס[להכשירה .שאף פצימין חיצוניים לסוכה מאפשרים לתקרה לרדת ולסתום, ברור, ולסתום סיכום

:טות הראשונים היאלפי שי' מסקנת הגמשתקרת האכסדרה יורדת , כשרה לדעת אביי, סוכה המוקפת באכסדרה משלושה צדדים: י"רש

. רבא מודה שניתן להשתמש בתקרת האכסדרה כדופן אחת. ופסולה לדעת רבא, וסותמת .אכסדרה שיש לה פצימין כשרה רק כשיש לבוד בין פצימין לפצימין

מחלוקת אביי ורבא בסוכה . שה צדדים פסולה אף לאבייסוכה המוקפת באכסדרה משלו: ף"רי . ותקרת האכסדרה משמשת דופן שלישית, שיש לה שתי דפנות צמודות .וניתן לראותה כדופן אחת של סוכה, פי התקרה יורד וסותם, אכסדרה שיש לה שני פצימין

183 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

ר בסוגייתנו אומרת שרבא הסוב' הגמ. יש מקרה אחד שרבא מודה לאביי שפי תקרה יורד וסותםעד כאן לא "כיוון , יכול לסבור כרב שמותר לטלטל באכסדרה בבקעה, שפי תקרה אינו יורד וסותם

כיוון ". אמר רב התם אלא דמחיצות לאכסדרה הוא דעבידי אבל הכא דלאו להכי עבידי לא, לפיכך. סברא זו נפסקת להלכה, והלכה כרבא במחלוקתו עם אביי, שהלכה כרב באיסורי

אבל אם הסיר חלק מתקרת , פי תקרה אינו יורד וסותם, תנו שהסוכה גובלת באכסדרהבסוגיירבא מודה שפי תקרה יורד וסותם משלש , כך שסוכתו בתוך חלל האכסדרה, האכסדרה וסיכך שם

.ף"ומרוח אחת לשיטת הרי, י"רוחות לשיטת רש

יש להוסיף את הלכה. ם"שיטת הרמב

ע לא פסק "השוף אלא "כרי

והמגן , ם"כרמבאברהם והמשנה

ברורה מבינים א פסק "שהרמ . 'ף וכתוס"כרי

, פי תקרתה יורד וסותם, פצימיןשאכסדרה שיש לה , ף" פוסק כשיטת הרי]ח' תרל סע' סי[ע "השו .שאם הפצימין אינם לבודים הסוכה פסולה, י"א פוסק כרש"הרמ. והיא משמשת כדופן אחת

רשאי לסמוך על פי , ופורץ את גג ביתו ומסכך שם, פוסק שהעושה סוכה בתוך ביתו]ט"סק[ז "הטרד וסותם לכולי ובמקרה זה פי תקרה יו, שהרי התקרה עשויה לצורך הבית, התקרה כדופן אחת

.]המביא שהפרי מגדים והביכורי יעקב מפקפקים בדין זה, מ"עיין במשנה ברורה סק[עלמא

.ש"חסר שיטת הרא ]+השע[ כט טבת : תאריך .מסכת סוכה יט, סוכההלכות יש להאריך בהסבר

]אלחנן דרייפוס. [ז"הט

פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה

רקעלפי ". דון כסוכהפסל היוצא מן הסוכה ני: "מביאה ארבעה פירושים לברייתא האומרת' הגמ

גם הפירוש הראשון ' לפי התוס[לפי האחרון בגדרי סכך , הפירוש הראשון הברייתא עוסקת בגדרי דפנות .ולפי שני הפירושים הנוספים בגדרי רשות, ]בגדרי סכך

מקורות

"לא עלתה בו טבילה... תנא פסל היוצא מן הסוכה: "יט-.יט. א ה לבראי"ד' תוס. ב "צריך עיון אם נכשיר אותו מפני צירוף שאר הסוכה"... ', ה גרסי"באלפס ד. ן ט"ר. ג ]בשורות הבינוניות[ה כשרה "ד. י ד"רש. ד

ה וכתב"באלפס ד. ן ב" ר "כפסל היוצא מן הסוכה... אמה ובנה בה איצטבא כנגד דופן' היתה גבוה מכ", ג' ש סי" רא

..."]וכתב רבינו אבי העזרי", ל' סי[; "כהומאי יוצא יוצא מהכשר סו"... , לה' סי כ"ה ה"פ, ג"ד ה"סוכה פ' ם הל"רמב. ה ח"ה ומשנה ברורה סקי' תרלג סע' סי, ז ומשנה ברורה- ו, ב' תרלא סע' ע סי"שו. ו

הסבר הסוגיה" ..]יט' מובאת בגמ, ב"ב ה"תוספתא פ[" פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה

וכעת נשלים את שלושת , ]180' עמ[באחד עסקנו לעיל , לברייתאמביאה ארבעה פירושים ' הגמ

:הפירושים האחריםהברייתא עוסקת בקנים שיוצאים מאחורי דופן ". קנים היוצאים לאחורי הסוכה: "אמר עולא. א

שכשרה רק אם יש לה שלש , הם מוגדרים כסוכה אחרת, וכיוון שהם מאחורי הדופן, הסוכה, שהרי הפסל מהוה סוכה בפני עצמו, שדין זה פשוט' מסבירה הגמ. וצלתה מרובה מחמתה, דפנות

משמשת , שהדופן החופפת לשתי הסוכות, החידוש של הבריתא. ויש לו את כל דיני סוכה כשרהשכיוון שדופן סוכה ', ההוה אמינא של הגמ. למרות שנבנתה כדופן לסוכה הראשונה, כדופן לפסל

היא משמשת דופן רק לסוכה שלה , אלא חלק מהגדרת סוכה, אינה רק חוצצת ומבדלת בין רשויות .]ה תנא פסל היוצא מן הסוכה"א ד"ותירוץ הריטב, ה לבראי"ד' עיין שאלת תוס[היא מיועדת

". בקנים היוצאים לפנים מן הסוכה ומשכא ואזלא חדא דופן בהדייהו: "רבה ורב יוסף. בודופן אחת ממשיכה , ביעית הפתוחההברייתא עוסקת בסוכה שקנים יוצאים בהמשך לדופן הר

.וכשרים, ואף על פי כן הם נידונים כחלק מהסוכה המקורית, לקנים אלו אין שלש דפנות, עמה :את כשרות קנים אלו ניתן לבאר באחת משתי דרכים

סוכה אינה חייבת להיות מגודרת . קנים היוצאים לפנים מן הסוכה מוגדרים כחלק מהסוכה. 1אלא מספיק שהיא , ]רי הדופן השלישית באורך טפח אינה גודרת את כל הסוכהשה[משלש רוחותיה

. והקנים היוצאים מן הסוכה עומדים בדרישה זו, מתוחמת משלושה כיווניםאלא יש להם דופן אחד , קנים היוצאים מן הסוכה אינם כלולים בשטח התחום על ידי הדפנות. 2

.סוכה ומתבטלים אגבהכשרותם לסוכה היא מפני שהם צמודים ל. בלבד

184 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

שסוכה הגבוהה מעשרים אמה ועשה איצטבא על פני , מפרש]ה כשרה"ד. ד[י בסוגיית איצטבא "רשמדין פסל היוצא מחוץ לסוכה , כל הסוכה כשרה ואפילו החלק שמחוץ לאיצטבא, הדופן האמצעית

, וכה נידון כסוכהפסל היוצא מן הס. י חסרי פשר"דבריו של רש, לפי הדרך הראשונה. נידון כסוכההחלק מחוץ לאיצטבא פסול כיוון . וכל דיני סוכה כשרה חלים בו, רק מפני שלפסל יש שלש דפנות

, כדרך השניה, י מפרש את דין פסל היוצא מן הסוכה"על כרחנו רש. שגובהו מעל עשרים אמה .וכשר, הוא מתבטל אגבה, וכיוון שהשטח מחוץ לאיצטבא צמוד לסוכה שמעל האיצטבא

והוא מוכיח שהדרך השניה , י" מאמץ את שיטת רש]ח"עה סק' א סי"ועיין חזו. לה' ג וסי' סי[ש "ראהשהרי ידוע לנו שסוכה שיש , אין בברייתא כל חידוש, לפי הדרך הראשונה. נכונה בפירוש הברייתא

שמדובר בברייתא בסוכה , ש"לכן מפרש הרא. לה שתי דפנות כהלכתן ושלישית אפילו טפח כשרהגילה , בונה סוכה זו שלא בנה דופן שלישית מינימאלית. הדופן השלישית גדולה משבעה טפחיםש

והשטח שאינו גדור בשלש דפנות אינו , דעתו לתחום את הסוכה על ידי שלש דפנות הגודרות אותהכיוון . כשרות הקנים היא רק מפני חידוש הברייתא שהם מתבטלים לסוכה. מוגדר כחלק מהסוכה

אף סוכה , ואף על פי כן הם נידונים כסוכה, עוסקת בקנים שאין להם שלש דפנותשהברייתא . הגבוהה מעשרים אמה כשרה כשהיא צמודה לאיצטבא הפחותה מעשרים אמה

ורק בסוכה הגבוהה מעשרים , היוצא מן הסוכה אינו נידון כסוכהפסולשפסל , ש מדגיש"הראש "לדעת הרא. ישם דין פסל היוצא מן הסוכהניתן לי, שסככה אינו חפצא של סכך פסול, אמה

סוכה הגבוהה . וצמידותו לסוכה אינה יכולה להעניק לו שם סוכה, סכך פסול מפקיע שם סוכההן , וכשהן צמודות לסוכה כשרה, הן סוכות פסולות, מעשרים אמה וסוכה שאין לה שלש דפנות

. מתבטלות אגבהשפסל היוצא מן הסוכה נדון , ומפרש כדרך הראשונה,ש" חולק על הרא]'ה גרסי"באלפס ד. ט[ן "הר

. ב[י "ן אינו מקבל את חידושו של רש"לכן הר. כסוכה מפני שהוא תחום על ידי שלש דפנות הסוכה . ]ה וכתב"באלפס דוהוא מפרש , מה החידוש של הברייתא, ש" מתייחס לקושייתו של הרא]תרכו' ב סי"ח[ה "הראבי

כנגד , ם שמותר לשבת בסוכה ששתים כהלכתן ושלישית אפילו טפחשללא הברייתא היינו חושבי .וניתן לשבת אף כנגד הדופן הארוכה, מחדשת הברייתא שכל הסוכה כשרה, הטפח בלבד

לא נצרכא אלא לסוכה שרובה צלתה מרובה מחמתה ומעוטה חמתה מרובה : "רבי יוחנן. ג

. חומה בין הדפנות היא יחידה אחתשכל הסוכה הת, לדעת רבי יוחנן הברייתא מחדשת". מצלתהובחציה השני קנים , כיוון שניתן לבנות סוכה שחציה מוצלת כראוי, יש בדין זה חידוש גדול

התקשה בחידוש ]'ה גרסי"באלפס ד. ט[ן "הר. כדי שלא יהיו שלושה טפחים של אויר, בודדים בלבדאין בה שבעה על שבעה שחמתה ולכן הוא מסתפק אולי דינו של רבי יוחנן מתייחס לסוכה ש, זה

.מחשבים אותם בנפרד, אבל אם יש שבעה על שבעה שחמתה מרובה מצלתה, מרובה מצלתה

סיכום :נסכם את הפירושים השונים לברייתא מהיבט מילולי

. לסוכה שנוצרה מאחורי הסוכה דין סוכה- "פסל היוצא מן הסוכה נידון ְּכסוכה: "עולא מפרש הקנים היוצאים מן הסוכה - "פסל היוצא מן הסוכה נידון ַּכסוכה: "םרבה ורב יוסף מפרשי

ולדעת , ן הם חלק מהסוכה מבחינה מציאותית"לדעת הר. מוגדרים כחלק מהסוכה המקורית .ש מבחינה הלכתית"הרא

, כל הסוכה מוגדרת כיחידה אחת–" פסל היוצא מן הסוכה נידון ַּכסוכה: "רבי יוחנן מפרש . ת הסכך בכל הסוכה כמקשה אחתומודדים את כמו

לסכך פסול פחות משלשה טפחים יש –" פסל היוצא מן הסוכה נידון ְּכסוכה: "רבי אושעיא מפרש ".דין סוכה וישנים תחתיו

הלכה

. ]ז- ו' תרלא סע' סי[וכולם נפסקו להלכה , הפירושים השונים של הברייתא אינם סותרים זה את זה .שאיצטבא בחלק משטח הסוכה מכשירה את כולה, י"ק כרש פוס]ה' תרלג סע' סי[ע "השו

]השע[ א שבט : תאריך : מסכת סוכה יט, סוכההלכות

סוכה משופעת כמין צריף): 5(דיני הרשות

רקע :בדין סוכה כמין צריף יש לדון בשתי נקודות

".ם דמושיפועי אוהלים כאהלי "–האם אוהל שאין לו גג מוגדר כרשות . א .כיצד מגדירים מהי הדופן ומהו הסכך בסוכה שאין לה גג. ב

.והראשונים בשניה, דנה בנקודה הראשונה' הגמ

מקורות

185 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

] שורות מלמעלה16[" וחכמים מכשירין... העושה סוכתו כמין צריף' מתני: "יט. א

"פוסל לפי שאין לה גג וחכמים מכשירין... יאשיה' אמר אביי רבי ור: "ז. ב "א סבר שיפועי אהלים כאהלים דמו"ור... יאשיה ורבי' אמר אביי ר", באלפס: ג-.ף ג" רי

]תנא' גמ, העושה' ה מתני"לז ד' ש סי"רא[; שאם, ה העושה"ד' תוס. ג "אסור לישן בתוכה דהוי כסוכה בתוך סוכה... העושה סוכתו' מתני", באלפס: ף ט" רי אביי' ה גמ"ן ד" ר

ה סוכה שאין לה גג"מגיד משנה ד, ז"ד ה"סוכה פ' ם הל" רמב ]לד, ]שער הציון אות כ[ק כט "ס: בעיקר[י ומשנה ברורה ' תרלא סע' ע סי"שו. ד

הסבר הסוגיה" .:]משנה יט[" רבי אליעזר פוסל מפני שאין לה גג וחכמים מכשירין...העושה סוכתו כמין צריף

רבי אליעזר סובר . האם שיפועי אהלים כאהלים דמומסבירה שרבי אליעזר וחכמים חולקים' הגמ

והלכה כרבי , חכמים סוברים ששיפועי אהלים כאהלים דמו, ששיפועי אהלים לאו כאהלים דמווהסוכה , ששיפועי אהלים לאו כאהלים דמו, שזו שיטת חכמים דברייתא, אליעזר של המשנה

. פסולהדברייתא סוברים שרק מבנה שיש לו חכמים . מחלוקת התנאים היא מחלוקת בהגדרת רשות

שרשות צריכה , ורבי אליעזר דברייתא סובר–בלשון חכמים " אהל "–דפנות וגג מוגדר כרשות .אבל אין חיוב שיהיו בה דפנות וגג, להיות מגודרת מצדדיה ומעליה

רבי אליעזר סובר שסוכה . מסביר אביי שהתנאים חולקים האם סוכת דירת קבע:]ח[לעיל ' בגמהסברו של אביי אינו מתיישב עם מסקנת . דירת קבע וחכמים סוברים שסוכה דירת עראי

ף "הרי. למרות שהלכה שסוכה דירת עראי, הפוסקת ששיפועי אהלים לאו כאהלים דמו, סוגייתנואביי . ומסביר שהאמוראים נחלקו בהסבר מחלוקת רבי אליעזר וחכמים, עונה על שאלה זו:]ג[ומחלוקת התנאים האם שיפועי אהלים מוגדרים , פועי אהלים מוגדרים כרשות סובר ששי:]בדף ח[

. ]לכן בסוגייתנו אביי תמה על רב יוסף הפוסק ששיפולי אהלים לאו כאהלים דמו[כדירת עראי או כדירת קבע , ולדעתו מחלוקת התנאים האם שיפועי אהלים מוגדרים כרשות, חולק עליו]בסוגייתנו[רב יוסף

.אפילו לא כרשות עראי, ששיפועי אהלים אינם מוגדרים כרשות, ייתא סובריםוחכמים דבר

אבל אם מרחיק את , מביאה ברייתא האומרת שמחלוקת התנאים רק כשאין לצריף גג כלל' הגמ, ויוצר דופן טפח, או מגביה את השיפוע טפח מהקרקע, ויוצר גג טפח, השיפוע טפח מהכותל

.הסוכה כשרה לכולי עלמאואין צריך לבנות דופן , שאין צריך לסכך בהרחקה מהכותל]ה או אם הרחיקה"ד[י "רשמפרש

חולק וסובר ' תוס. וניתן להסתפק בטפח של אויר, פחות משלשה טפחים לבוד, בהגבהה מהקרקעשאין , נראה להסביר. ולסכך בטפח המרוחק מהכותל, שצריך לבנות דופן בטפח המוגבה מהקרקע

, בסוגייתנו, כיוון שלבוד מצטרף לדופן קיימת או לסכך קיים, רה זהלבוד במק' לדעת התוס .אין אומרים לבוד בכל הדופן ובכל הגג, ושיעור הדופן טפח בלבד, ששיעור הגג טפח בלבד

שניתן , מה שיעור דופן? מהי הדופן ומהו הסכך של סוכה העשויה כמין צריף, נשאלת השאלה

. החייב להעשות מדברים הכשרים לסיכוך, שיעור סכךומהו , לעשותו מדברים הפסולים לסכך :הראשונים נחלקו בשאלה זו

, אומר שסוכה של שיפועי אהלים ויש לה גג טפח או דופן טפח כשרה]אביי' ה גמ"באלפס ד: ט[ן "הר, רק כשאורך השיפוע ששה עשר טפחים לפחות ויחד עם הטפח של הגג מקבלים שבעה עשר טפחים

.לסכך, מדברים הכשרים לסיכוך, ושבעה טפחים, לדפנותשמתוכם עשרה טפחיםסובר שסוכה העשויה ' תוס. אינו מתייחס לאורך השיפוע אלא לנפח החלל בלבד]ה העושה"ד[' תוס

כשרה רק אם נוצר בחללה רשות של שבעה על שבעה בגובה עשרה , כשיפועי אהלים ויש לה גג טפח . טפחים

. ]עמד עליה) ז"ד ה"סוכה פ' מובא בכסף משנה הל(אליהו מזרחי ' ר[פקא מינה ן יש נ"לשיטת הר' בין שיטת תוסן צריך שיפוע של עשרה טפחים לדפנות "לפי הר. מודד רוחב וגובה' ן מודד את השיפוע ותוס"הר

כיוון . צריך חלל בגובה עשרה וברוחב שבעה' ואילו לפי תוס, ועוד שיפוע של שבעה טפחים לסכך . ן"מחמיר יותר מהר' תוס, ישר זוית גדול מכל אחת מהצלעות האחרותשאלכסון של משולש

' תוס. ן נחלקו בהבנת שיעור שבעה על שבעה בגובה עשרה טפחים"והר' שתוס, נראה להסבירולכן סוכה העשויה , סובר ששיעור שבעה על שבעה בגובה עשרה טפחים הוא שיעור בהגדרת רשות

ולדעתו שיעור , ן חולק"הר. שבעה על שבעה בגובה עשרהכשיפועי אהלים כשרה רק כשיש לה חלל . ושיעור עשרה טפחים הוא שיעור בהגדרת דופן, שבעה על שבעה הוא שיעור בסכך

ששיעור עשרה טפחים הוא גם שיעור , ן"יכול להודות לר' התוס, ן"מחמיר יותר מהר' כיוון שהתוסן "הר. שיעור שבעה טפחים הוא גם שיעור בדין סכךו, ]124' עיין עמ, :ה' כפי שמוכח מהגמ[בהגדרת דופן

ולדעתו הגדרת סוכה אינה תלויה בחלל של שבעה על שבעה בגובה עשרה ', אינו מודה לתוס .ושיפועי אוהלים אינה דירה סרוחה, שיעור זה הוא שיעור בדירה סרוחה. טפחים

שודאי שאף : להדגישן גובה הסוכה "לר

.עשרה טפחים

186 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

ים כסכך נעשים מדברים ן סובר ששבעת הטפחים המוגדר"הר. ן נחלקו בנקודה נוספת"והר' התוס

' התוס. ועשרת הטפחים המוגדרים כדופן נעשים מדברים שאינם כשרים לסיכוך, הכשרים לסיכוך, אולם מדבריו שניתן לשבת אף בשיפוע שאין בו גובה עשרה טפחים, אינו מתייחס בפירוש לדין זה

.משמע שלדעתו מסככים את כל השיפוען סובר שחלק מהשיפוע מוגדר כדופן "הר. דרת השיפוען נחלקו בהג"והר' נראה להסביר שהתוס

ולכן , חולק עליו ולדעתו השיפוע מוגדר גם כדופן וגם כסכך' תוס. וחלק מהשיפוע מוגדר כסכך .חלים עליו כל דיני דפנות וכל דיני סכך

ן סובר שכיוון שאין בשיפועי אהלים "הר, סוכה זקוקה לדפנות ולסכך. נבאר את שתי השיטותבונה הסוכה חייב לקבוע נקודה מסויימת המגדירה , מציאותית בין הדפנות לבין הסכךהבחנה

ולא ניתן להבחין ביניהם , ההבחנה בין דופן לסכך מהותית, חולק' התוס. מהי הדופן ומהו הסכךוהם משמשים גם , כיוון שבשיפועי אהלים אין הבחנה ברורה בין דופן לסכך. בצורה שרירותית . חלים עליהם גם דיני דפנות וגם דיני סכך, כדופן וגם כסכך

:ן בשתי נפקא מינות"לבין הר' נחדד את המחלוקת בין התוסושבעת , ן ניתן לבנות סוכה שחמש האמות התחתונות של השיפוע פסולות לסיכוך"לדעת הר. א

לכל ' וסלדעת הת. ]ניתן לשבת מתחת לשבעת הטפחים העליונים בלבד[הטפחים העליונים כשרים לסיכוך פשוט שאם בתחתית הדופן יש סכך פסול פחות [וחייבים לסכך את כלו בסכך כשר , השיפוע יש דין סכך

.]הסוכה כשרה מדין דופן עקומה, מארבע האמותודפנות שאינן עומדות ברוח מצויה , לפי השיטה שסכך כשר אף כשאינו עומד ברוח מצויה. ב

ן רק החלק התחתון "ולדעת הר, ד ברוח מצויהכל השיפוע חייב לעמו' לדעת התוס, פסולות .חייב לעמוד ברוח מצויה, המשמש כדפנות

כיצד כגון שהיו ראשי הדפנות , סוכה שאין לה גג פסולה: " פוסק]ז"ד ה"סוכה פ' הל[ם "רמבה

או , ואם היה לה גג אפילו טפח, או שסמך ראש דופן הסוכה לכותל, דבוקות זו בזו כמין צריף, ם פוסק את הסוגיה כלשונה"הרמב". הסמוך לכותל מן הקרקע טפח הרי זו כשרהשהגביה הדופן

וראיתי מן : "המגיד משנה אומר. לאורך השיפוע ולמיקום הסכך, ואינו מתייחס לגודל החללז "האחרונים מי שפירש ואמר דדוקא בשעשה הדפנות בדבר שמסככין בו ויש בדפנות אלו כדי ט

דבריהם ד כאן ע,כך חוץ מטפח זה שעומד לגג פחות מכן פסולהטפחים עשרה לדפנות וששה לסוכותב שדבריו , ן"המגיד משנה מביא את שיטת הר". פ שאינן נראין מחוורין"ויש לחוש להם אע

שלהלכה שצריך להרחיק את השיפוע טפח , ם כפשוטו"משמע שהוא פירש את הרמב. אינן מחוורין, יש דופן טפח, כשמגביה טפח, בין הדופן לסכךיש הבחנה, מהכותל או להגביה טפח מהקרקע

.יש טפח סכך והשאר דופן, כשמרחיק טפח, והשאר סכךבסוכה העשויה בשיפוע , ם החיוב לסכך שבעה על שבעה הוא רק בסוכה רגילה"לדעת הרמב

. ומספיק לסכך אותו בלבד, שהוא מצל על כל הסוכה, יש גג של טפח בלבד, המרוחק מהכותל טפח

סיכום. והסוכה כשרה רק כשמגביה טפח או מרחיק טפח מהכותל, להלכה שיפועי אוהלים לאו כאוהלים

והסוכה כשרה רק כשיש לפחות עשרה , חלק מהשיפוע דופן חלק מהשיפוע סכך, ן"לדעת הר . טפחים דופן ושבעה טפחים סכך

.שבעה בגובה עשרהובנוסף לכך צריך חלל של שבעה על , כל השיפוע גם דופן וגם סכך' לדעת התוס . וכשמרחיק טפח השיפוע כולו דופן, השיפוע כולו סכך, ם סובר שכשמגביה טפח"הרמב

הלכהשצריך חלל שבעה על שבעה ' א פוסק כתוס"הרמ. ם" מעתיק את לשון הרמב]י' תרלא סע' סי[ע "השו

.טפחיםולסיכוך כשר ברוחב שבעה , ן שזקוקים לדופן עשרה טפחים"וכר, בגובה עשרה טפחים ]- שעות3[ב שבט - א: תאריך : כ-:מסכת סוכה יט, סוכההלכות

האם מקבלות טומאה–מחצלות ): 12(דיני סכך

רקע

. ולמדנו שרק כלים ואוכלים מקבלים טומאה, שאין מסככים בדבר המקבל טומאה.]יא[למדנו , מקבלות טומאה, ות ככליואומרת שכשהן נעשות לשכיבה הן מוגדר, סוגייתנו עוסקת במחצלות

. ומסככין בהן, אין מקבלות טומאה, אינן מוגדרות ככלי, כשהן נעשות לסיכוך. ואין מסככין בהן . עיקר הדיון בסוגיה האם סתם מחצלות מוגדרות ככלי או אינן מוגדרות ככלי

מקורות

"ואם יש להן קיר אין מסככין בהן... מחצלת קנים גדולה' מתני: "כ-:יט. א "אבליות של כלים שאין מסככין בהן... מחצלת קנים", באלפס: ף ט" רי.ב

187 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

ר מחצלת"ת' ה גמ"לז ד' ש סי" רא ד ומגיד משנה"השגת הראב, ו"ה ה"סוכה פ' ם הל" רמב

]יט-ק יז"ס: בעיקר[ו ומשנה ברורה ' תרכט סע' ע סי"שו. ג

הסבר הסוגיה ואין מסככין בה לסיכוך מסככין בה ואינה מחצלת קנים גדולה עשאה לשכיבה מקבלת טומאה"

.:]משנה יט[" מקבלת טומאה

ברישא נאמר שמחצלת קנים גדולה פסולה לסוכה רק כשעשאה . המשנה סותרת עצמה מיניה וביהשלא נעשתה , מהרישא עולה שסתם מחצלת. ובסיפא נאמר שכשרה רק כשעשאה לסיכוך, לשכיבה

.ומהסיפא עולה שסתם מחצלת פסולה לסיכוך, ךכשרה לסיכו, לא לשכיבה ולא לסיכוךהרישא והסיפא עוסקות בשני סוגים שונים של . א: סתירה זו ניתן לתרץ באחת משלש דרכים

. הסיפא דוקא והרישא לאו דוקא . ג. הרישא דוקא והסיפא לאו דוקא. ב. מחצלות :ומביאה שלושה הסברים לביאור המשנה, משתמשת בשלש הדרכים הללו' הגמ, הרישא עוסקת במחצלת קנים גדולה. הרישא והסיפא עוסקות בשני סוגים שונים של מחצלות. א

שסתמה , הסיפא עוסקת במחצלת קנים קטנה, ורק כשעשאה לשכיבה פסולה, שסתמה כשרהדוחה הסבר זה כיוון שלא ניתן להסביר לפיו את רבי אליעזר ' הגמ. לשכיבה ופסולה לסיכוך .ה וגם במחצלת קטנההעוסק גם במחצלת גדול

שהיא פסולה רק , חכמים עוסקים במחצלת קנים גדולה. הרישא דוקא והסיפא לאו דוקא. ברבי . ובסיפא נאמר שאם עשאה סתם כאילו עשאה לסיכוך ומסככים בה, כשעשאה לשכיבה

דוחה הסבר זה מפני ' הגמ. אליעזר סובר שאף מחצלת קנים קטנה סתמה לסיכוך ומסככים בה .ולא לקולא, א מפורש שרבי אליעזר לחומראשבבריית

ופוסלת את , הרישא עוסקת במחצלת גדולה, דברי חכמים מתפרשים כפי הדרך הראשונה. גומכשירתה רק כשעשאה לשם , הסיפא עוסקת במחצלת קטנה, הסוכה רק כשעשאה לשכיבה

וסתמן כאילו , ולדעתו אין הבדל בין מחצלת גדולה למחצלת קטנה, רבי אליעזר חולק. סיכוךמפרשת שסיפא דבריו של רבי ' הגמ. כשרות, ורק כשעשאן לשם סיכוך, עשאן בפירוש לשם שכיבה

.אליעזר דוקא ורישא דבריו לאו דוקא תנו רבנן מחצלת של שיפה ושל גמי גדולה מסככין בה קטנה אין מסככין בה של קנים ושל חילת "

עאל ברבי יוסי אומר משום אביו אחת זו ואחת גדולה מסככין בה ארוגה אין מסככין בה רבי ישמ ..]כ' מובא בגמ, ז"א ה"תוספתא פ[" זו מסככין בה וכן היה רבי דוסא אומר כדבריו

ובפעם השניה , "קטנה"בפעם הראשונה בהנגדה ל, מובאת פעמים בתוספתא" גדולה"המילה

קורא ]ז"א ה"סוכה פ' לה[ם "הרמב". גדולה"נחלקו הראשונים בפירוש המילה ". ארוגה"בהקבלה לוהוא מפרש שבמחצלת של שיפה וגמי גדולות , "גדול"מלשון , "גדֹולה"את שתי המילים הללו

במחצלת של , מסככים" של קנים ושל חילת גדולה"במחצלת . בקטנות אין מסככים, מסככיםבמחצלת רבנן סוברים שאין מסככים , חילת גדולה וארוגה נחלקו רבנן ורבי ישמעאל ברבי יוסי

הלכה . ורבי ישמעאל ברבי יוסי סובר שבגדולה מסככים אפילו היא ארוגה, גדולה כשהיא ארוגה .ומסככים בכל מחצלת גדולה שעשאה סתם, שאין הבדלים בין המחצלות, כרבי ישמעאל

ואת השניה הוא קורא , ם"הראשונה כרמב" גדולה" חולק והוא מפרש את ה]ה גדולה"ד[י "רשגדּולה מסככין בה , ]קטנה[ושל חילת : "הוא מפרש. מעשה עבות וקליעה, גדיליםמלשון" גדּולה"

מחצלת של חילת , מחצלת של חילת גדֹולה מסככים בין גדּולה ובין ארוגה". ארוגה אין מסככין בהלדעת רבי ישמעאל ברבי יוסי מסככים , לדעת רבנן מסככים בגדּולה ואין מסככים בארוגה, קטנה

.ופוסק כרבנן, י" מפרש כפירושו של רש]ז"ד ה"סוכה פ' הל[ד "הראב. בין בארוגהבין בגדּולה ו נחלקו מה דין מקום שמשתמשים במחצלות גם לסיכוך וגם ]לז' ש סי"ברא[ד "ש והרי"הרא

ד סובר שכיוון שיוצר המחצלות "הרי. ויוצר המחצלות אינו מייעד אותן לתפקיד מסויים, לשכיבה, ש חולק"הרא. הקונה יכול לייעד את מחצלתו לסיכוך והיא כשרה, ייםלא ייעד אותן לדבר מסו

דעתו של הקונה אינה , ואם רוב קונים לשכיבה, "בתר מנהג אנשי המקום אזלינן"ולדעתו .והמחצלת פסולה לסיכוך, משמעותית

":סתם"ש חולקים בהבנת דין "ד והרא"נראה להסביר שהרייוצר המחצלות מגדיר את . עתו של יוצר המחצלותהוא אומדנא בד" סתם"ד סובר ש"הרי. א

חכמים מניחים מהי דעתו על פי הנורמה , וכשלא הגדיר את זהות המחצלת בצורה ברורה, זהותןוהקונה מגדיר את זהות , אין ליצרן דעה, כשיש קונים לסיכוך ויש קונים לשכיבה. המקובלת . המחצלת

וההלכה קובעת , ת אינו מגדיר את זהותןהוא מצב שיוצר המחצלו" סתם"ש סובר ש"הרא. ב . שזהות המחצלת נקבעת על פי מנהג אנשי המקום

הרי הגדרת , מדוע מנהג אנשי המקום מגדיר את זהות המחצלות, ש צריכה הסבר"שיטת הרא . הזהות תלויה בכוונתו של היצרן בלבד

188 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

ד "הרי. ואין לו זהות, ש נחלקו האם יש חפץ המיוצר על ידי בני אדם"ד והרא"נראה להסביר שהריוכשהיצרן אינו מגדיר את , ש סובר שאין חפץ ללא זהות"והרא, שיכול להיות חפץ ללא זהות, סובר

.מנהג אנשי המקום מגדירה, זהות החפץלדעת . ש עולה מחלוקת בהסבר הדין שמותר לסכך בסתם מחצלת גדולה"ד והרא"ממחלוקת הרי

ולכן היא מיועדת לסיכוך , שתמש במחצלת זו לסיכוךשמנהג המקום לה, ש חייבים להסביר"הראהיא , וכיוון שהמחצלת חסרת זהות, ד יכול לפרש שאין במקום מנהג מוגדר"הרי. ולא לשכיבה

.ומותר לסכך בה, אינה מקבלת טומאה, אינה כלי

סיכוםלדעת . ואסור לסכך בסתם מחצלת קטנה, חכמים סוברים שמותר לסכך בסתם מחצלת גדולה

ד יש חפץ "לדעת הרי. ומנהג אנשי המקום קובע את זהות המחצלות, ש אין חפץ ללא זהות"הרא . מותר לקונה להגדיר את החפץ כרצונו, וכשאין אומדנא מהי דעתו של היצרן, ללא זהות

הלכהוסתם מחצלת קטנה , פוסק כחכמים שסתם מחצלת גדולה כשרה לסיכוך]ו' תרכט סע' סי[ע "השו

שאם יש בעיר מנהג ברור שמשתמשים , ]ז"על פי הסבר המשנה ברורה סקי[א "רממוסיף ה. פסולהמפני הרואים שאינם יודעים שעשאן , במחצלות לשכיבה אין לסכך בהן אפילו עשאן לסיכוך

.לסיכוך

]+תייםשע[ ג שבט טבת -ב: תאריך :כ-.מסכת סוכה יז, סוכההלכות

חזרה שבועית

רקעשיעור אויר וסכך פסול הפוסלים [בדיני סכך , ]דופן עקומה ופי תקרה[בדיני דפנות עסקנו השבוע

].פסל היוצא מן הסוכה ושיפועי אוהלים[ובדיני רשות ] את הסוכה ודין מחצלת

מקורות " ואם יש להן קיר אין מסככין בהן... הרחיק את הסיכוך' מתני: "כ-.יז. א , כ-יט, טו- יג, ו' הלה "פ, ט- ז' ד הל"סוכה פ' ם הל"רמב. ב

סיכום דופן עקומה

מוגדר כחלק מהדופן ואינו פוסל , הלכה למשה מסיני שסכך פסול פחות מארבע אמות סמוך לדופן : הבנות בראשונים לדין דופן עקומהשתי. את הסוכה

.מהדופןכך שהסכך מוגדר כחלק , מעקמים את הדופן בצורת האות וו. א .הכשרכך שהדופן מתחברת לחלק , מעקמים את הדופן באלכסון. ב

פי תקרה יורד וסותם

להלכה פי . ונחלקו הראשונים בפירוש מחלוקתם, נחלקו האמוראים האם פי תקרה יורד וסותם : תקרה יורד וסותם באחד משני מצבים

. במחיצות שנעשו לאכסדרה. ב. אכסדרה שיש לה פצימין. א שיעור אויר וסכך פסול הפוסלים את הסוכה

את חלקי הסוכה זה מנתקים פסול בשיעור ארבעה טפחים ואויר בשיעור שלושה טפחים ךסכ . לכשרותהההכרחייםופוסלים את כולה כשלחלקי הסוכה אין את התנאים , מזה . טפחים בסוכה קטנהשבעה פסול ואויר פחות משלושה טפחים מצטרפים להשלמת שיעור סכך

פחות אויר ומתחת ל, פחות מארבעה טפחים נחלקו האם ישנים תחת סכך פסולהראשונים .להלכה ישנים תחת סכך פסול ואין ישנים תחת אויר. משלושה טפחים

דין מחצלת

לדעת . ואסור לסכך בסתם מחצלת קטנה, חכמים סוברים שמותר לסכך בסתם מחצלת גדולהד יש חפץ "לדעת הרי. ומנהג אנשי המקום קובע את זהות המחצלות, ש אין חפץ ללא זהות"הרא

. מותר לקונה להגדיר את החפץ כרצונו, וכשאין אומדנא מהי דעתו של היצרן, ללא זהות

הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

189

פסל היוצא מן הסוכה

:נחלקו הראשונים מדוע סכך היוצא מן הסוכה נידון כסוכהשתיים כהלכתן , כיוון שיש לסכך שלוש דפנות, ן סכך היוצא מן הסוכה נידון כסוכה"לדעת הר

, למרות שאין לו שלש דפנות, ש סכך היוצא מן הסוכה נידון כסוכה"עת הראלד. ושלישית טפח .כיוון שהוא נגרר אחר הסוכה

שיפועי אוהלים

:נחלקו הראשונים בדין שיפועי אוהלים שיש להם גג טפח או דופן טפחוהסוכה צריכה חלל שבעה על שבעה בגובה , סובר שלשיפוע יש גם דין סכך וגם דין דופן' התוס .ה טפחיםעשרוכל השיפוע חייב להיות ששה עשר טפחים , ן סובר שלחלק מהשיפוע דין דופן ולחלק דין סכך"הר

.עשרה לדופן ושבעה לסכך, ]ועוד הטפח של גג או הדופן[ומספיק שבקרקעית , תלוי במיקום הטפח, ם סובר שלשיפוע יש או דין סכך או דין דופן"הרמב

.הסוכה יש שבעה על שבעה

189 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

שיעור אויר וסכך פסול הפוסלים את הסוכה את חלקי הסוכה זה מנתקים פסול בשיעור ארבעה טפחים ואויר בשיעור שלושה טפחים סכך . לכשרותהההכרחייםופוסלים את כולה כשלחלקי הסוכה אין את התנאים , מזה .ה טפחים בסוכה קטנשבעה פסול ואויר פחות משלושה טפחים מצטרפים להשלמת שיעור סכך

פחות אויר ומתחת ל, פחות מארבעה טפחים נחלקו האם ישנים תחת סכך פסול הראשונים .להלכה ישנים תחת סכך פסול ואין ישנים תחת אויר. משלושה טפחים

דין מחצלת

לדעת . ואסור לסכך בסתם מחצלת קטנה, חכמים סוברים שמותר לסכך בסתם מחצלת גדולהד יש חפץ "לדעת הרי. שי המקום קובע את זהות המחצלותומנהג אנ, ש אין חפץ ללא זהות"הרא

. מותר לקונה להגדיר את החפץ כרצונו, וכשאין אומדנא מהי דעתו של היצרן, ללא זהות

פסל היוצא מן הסוכה :נחלקו הראשונים מדוע סכך היוצא מן הסוכה נידון כסוכה

שתיים כהלכתן , שלוש דפנותכיוון שיש לסכך , ן סכך היוצא מן הסוכה נידון כסוכה"לדעת הר, למרות שאין לו שלש דפנות, ש סכך היוצא מן הסוכה נידון כסוכה"לדעת הרא. ושלישית טפח

.כיוון שהוא נגרר אחר הסוכה

שיפועי אוהלים :נחלקו הראשונים בדין שיפועי אוהלים שיש להם גג טפח או דופן טפח

והסוכה צריכה חלל שבעה על שבעה בגובה ,סובר שלשיפוע יש גם דין סכך וגם דין דופן' התוס .עשרה טפחים

וכל השיפוע חייב להיות ששה עשר טפחים , ן סובר שלחלק מהשיפוע דין דופן ולחלק דין סכך"הר .עשרה לדופן ושבעה לסכך, ]ועוד הטפח של גג או הדופן[

שבקרקעית ומספיק , תלוי במיקום הטפח, ם סובר שלשיפוע יש או דין סכך או דין דופן"הרמב .הסוכה יש שבעה על שבעה

]תייםשע[ ד שבט : תאריך :כא- :מסכת סוכה כ, סוכההלכות

שינה תחת מיטה): 6(דיני הרשות

רקע

סוגייתנו משלימה את . והישן תחתיה אינו יוצא ידי חובתו, סוגייתנו דנה האם מיטה מהוה אוהל .נקליטין וכילה בסוכה, קינופות העוסקת בדין.]יא-:י[הסוגיה בפרק ראשון

מקורות

"ועליה לא יבול... הישן תחת המטה: "כא-:כ. א ה הישן "ד' תוס. ב

'ה גמ"ן ד"ר; "ולפיכך לא יצא ידי חובתו... הישן תחת המטה בסוכה", באלפס. י- :ף ט" רי ג"ה הכ"סוכה פ' ם הל" רמב

א ומשנה ברורה' תרכז סע' ע סי"שו. ג

סוגיההסבר היהודה נוהגין היינו שהיינו ישנים תחת ' הישן תחת המטה בסוכה לא יצא ידי חובתו אמר ר"

.:]משנה כ[" המטה בפני הזקנים ולא אמרו לנו דבר

' מהסבר הגמ. המשנה מביאה מחלוקת חכמים ורבי יהודה האם ישן תחת המיטה יוצא ידי חובתו. והישן תחתיה אינו ישן בסוכה, לת את הסוכההיא מבט, שלדעת חכמים מיטה מהוה אוהל, עולה

. והישן תחתיה ישן בסוכה, לדעת רבי יהודה מיטה אינה מבטלת את הסוכה :מביאה שני הסברים מדוע לדעת רבי יהודה מיטה אינה מבטלת את הסוכה' הגמ .כיוון שהיא עשויה לגבה, מיטה אינה מוגדרת כאוהל. אאוהל , דירת קבע, לרבי יהודה, וסוכה, שמיטה אוהל ארעיאבל כיוון , מיטה מוגדרת כאוהל. ב

.ארעי אינו מבטל אוהל קבע

בסוגייתנו . :]י[הראשונים עומדים על סתירה בין סוגייתנו לבין סוגיית קינופות בפרק ראשון בפרק ראשון נאמר . ומבטלת את הסוכה, מפורש שרק מיטה הגבוהה עשרה טפחים מהוה אוהל

שקינופות , ן"מתרץ הר. מבטלים את הסוכה אף בפחות מעשרה טפחיםשקינופות קבועים ו

190 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

סור שינה תחת המיטה נאמר במיטה הגבוהה שאי, מביא את דינו של שמואל]באלפס. י[ף "הרי

כסוכה בתוך דכיון דגבוהה עשרה שהוא שיעור סוכה נעשית : "והוא מסביר, עשרה טפחים בלבדוסובר שאיסור שינה תחת המיטה אינו מדין סוכה על גבי , ף"בעל המאור חולק על הרי". סוכהן "מבאר הרמב. צל מיטהוהוא אינו ישן בצל סוכה אלא ב, אלא שמיטה מהוה אוהל, סוכה

שאם דין ישן תחת המיטה היה משום שאינו יושב בצל סוכה אלא , ף" את שיטת הרי]במלחמות[שהרי חלל טפח מוגדר כאוהל בכל , היינו אמורים לפסול אף בפחות מעשרה טפחים, בצל מיטה

ול של והפס, אף על החלל שתחת המיטה, שצל הסוכה מסכך על כל חלל הסוכה, על כרחנו. מקום . ישן תחת המיטה מדין סוכה תחת סוכה

. ף מדין קינופות המבטלים את הסוכה אף בפחות מעשרה טפחים" מקשה על הרי]'ה גמ"ד[ן "הרשהישן תחת המיטה , ומאמץ את שיטת בעל המאור, ף"ן דוחה את דברי הרי"הר, מכח קושיה זו

. אינו ישן תחת צל סוכה אלא תחת צל מיטה, ן והוא פוסק" מסכים עם שאלת הר]כד- כג' ה הל"סוכה פ' הל[ם " שהרמב]149-150 'עמ[ראינו לעיל

. כילה וקינופות פוסלים רק כשגובהם עשרה טפחים, שמיטה, כנגד פשטות הסוגיה בפרק ראשוןורק כשגובהו עשרה טפחים , אוהל בסוכה אינו מפקיע ישיבה בצל סוכה, ם עקבית"שיטת הרמב

. סוכההוא פוסל מדין סוכה תחתן "וכך מפורש ברמב, משמע שקינופות פוסלים אף מתחת לעשרה טפחים]באלפס: ה[ף "מהרי

ומפקיעים , מוגדרים כאוהל, שלדעתם קינופות שלתוכם עשויים, אולי ניתן להסביר. )במלחמות שם[, אינה מוגדרת כאוהל, מיטה שעשויה לגבה. את הישיבה בצל הסוכה אף בפחות מעשרה טפחים

.סול סוכה תחת סוכה מונע את הישן תחת המיטה לצאת ידי חובתוורק פ

סיכום :כילה וקינופות, נחלקו הראשונים בפסול יושב תחת מיטה

. והיושב תחתיהם יושב בצלם ולא בצל סוכה, כילה וקינופות מבטלים את הסוכה, מיטה: ן"רה אינה קבועה ומבטלת כיל. קינופות קבועים ומבטלים את הסוכה אפילו בפחות מעשרה טפחים

מבטלת את הסוכה בעשרה , אבל כיוון שלגבה עשויה, מיטה קבועה. את הסוכה רק בעשרה טפחים . טפחים בלבד

.ולכן פסולם בעשרה טפחים בלבד, כילה וקינופות פסולים מדין סוכה תחת סוכה, מיטה: ם"רמבלים את הסוכה בעשרה ופוס, פסולם מדין סוכה תחת סוכה, מיטה וכילה אינן אוהל: ן"רמב

.קינופות מוגדרים כאוהל ופוסלים את הסוכה בגובה טפח. טפחים בלבד

הלכהשהישן תחת מיטה הגבוהה עשרה טפחים אינו , כפי שמפורש בסוגיה, פוסק]א' תרכז סע' סי[ע "השו

. יוצא ידי חובתו

]תייםשע[ ז שבט : תאריך :מסכת סוכה כא, סוכההלכות

מעמיד בדבר המקבל טומאה): 13(יני סכך ד

רקעשהמשנה עוסקת במטה שלמראשותיה ולמרגלותיה , להבנת הסוגיה נקדים. סוגייתנו קצרה וקשה

ומשמשים לה כעין שתי , ולוחות אלו עולים מעל גובה המטה, שני לוחות עץ המשמשים לה כרגלים ". כרעי המטה"לוחות אלו נקראים בלשון המשנה . דפנות

: מביאה שני הסברים לדינו של רבי יהודה' הגמ. רבי יהודה פוסל סוכה הנשענת על כרעי המטה ". מפני שאין לה קבע. "אוכשם שאסור לסכך , כרעי המטה מקבלים טומאה" מפני שמעמידה בדבר המקבל טומאה. "ב

.כך אסור להעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה, בדבר המקבל טומאהויש לו משמעות מעשית , הדין השני מובן. נו מובן ונחלקו הראשונים בהסברוהדין הראשון אי

.רבה

מקורות "הרי אין מעמידה בדבר המקבל טומאה... הסומך סוכתו בכרעי המטה' מתני: "כא. א ה שאין"ד' תוס. ב

"אבל סכך על גבי המטה כשרה... הסומך סוכתו בכרעי המטה' מתני", באלפס. ף י" רי "נ שהלכה כדברי חכמים"ול... ובסומך סוכתו בכרעי המטה", המאור בעל ]א הדברים ברורים יותר"אבל בריטב, ן"א מובאים בר"רוב דברי הריטב[וחד אמר , י"ט דר"ה גמרא מ"א ד" ריטב

191 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

ולענין, הסומך' ה מתני"ן ד" ר ט"מ' ה גמ"א ד' ש סי" רא

]ח-ז' תרכט סע' א חשובים להבנת סי"דברי הרשב[ רטז, רטוסימן ן"לרמב המיוחסות א"הרשב ת"שו. ג

]ח- ז' תרכט סע' ע סי"דברי תרומת הדשן הם מקור פסק השו[ צא- הדשן סימן צתרומת ]ט ושער הציון אות ס"בעיקר סקנ[תרל סע יג ומשנה ברורה ' ע סי"שו. ד

]כו, כג, ק כב"בעיקר ס[ח ומשנה ברורה -ז' תרכט סע' סי

ה וחד אמר"וד, ט"ה גמרא מ"דא "ריטבי "ופירש. גמרא מאי טעמא דרבי יהודה פליגי בה רבי אבא בר ממל ורבי זירא חד אמר לפי שאין לה קבע

שהסוכה סמוכה על כרעי המטה על גבה וכשהמטה מטולטלת הסוכה מטולטלת עמה והוה ליה עראי ורבי ליה לתלמודא למימר בהדיא ורבי יהודה לטעמיה נ דהוה "ול, יהודה לטעמיה דאמר סוכה דירת קבע בעינן

ותו דהא סוכה שהיא עשויה בראש הספינה ובראש העגלה שהיא מטולטלת , כדאמרינן לעיל ובכל דוכתאותו דלפירושיה הא דאמר אביי לקמן אבל סיכך כשרה , וכשרה לדברי הכל בשיכולה לעמוד בפני רוח מצויה

ובירושלמי פירשו , ל פשיטא"ין שאינה מטולטלת ואם כן מאי קמהיינו שסיכך אותה על גבי יתידות תקועד שימדוד "והוה ס, לפי שאין לה קבע שהיא נתונה על כרעי המטה בגבה ואין תחתיה חלל עשרה טפחים

ומתחת המטה שאין המטה ממעטת בחלל כשם שאינה ממעטת בעלמא וקאמר ) הקרקע(מתחתיה ] הקרקע[ דהיכי הוה סלקא דעתך כלל שתהא הסוכה עשויה על המטה ונמדוד נ חדא"ול, רבי יהודה דהא ממעטא

ועוד דלהאי פירושא נמי הא דאמר אבל סיכך כשרה היינו שסיכך ביתדות מבחוץ והיא , מכרעיה התחתוניםשהסוכה הזאת על היתדות והיתדות סומכין על ' ל פי"ד ז"והראב, נתונה מבפנים והא פשיטא דלא ממעטא

והאי פירושא מחוור טפי מכולהו , קבע שאלו תנטל המטה יפלו היתדות ותפול הסוכההמטה והיינו אין להותו , אלא דלא אתי שפיר לישנא דהסומך סוכתו על כרעי המטה והוה ליה למיתני הסומך סוכתו למטה

.סכך על גבי המטה) כך(דהא דאמר אביי אבל סיכך כשרה היינו שתקע היתדות בארץ והא פשיטא דאין ל שהסומך סוכתו בכרעי המטה היינו שכפה מטתו לפי שיש "ן ז"כמו שפירש רבינו הגדול הרמבוהנכון

ופסיל לה , תחתיה גובה עשרה כדאוקימנא לעיל בגבוהה עשרה ולפיכך סמך על כרעיה שנתן הסכך עליהןמרינן דוגמא דא, ועומדת לתקנה שתעמוד כדרכה, רבי יהודה לפי שאין לה קבע שאינה ראויה לעמוד כפויה

והשתא אתי שפיר הא דאמר , וכן הדין בזה, פרט למי שאומר לו עמוד ונעשה מלאכתנו) 'ט א"שבת נ(התם אבל סיכך על גבי , אביי לקמן לא שנו אלא סמך במטה בפניה שהיא עומדת להתהפך ואין לה קבע לעמוד כן

.טלטלת עמהפ שמ"מטה שעומדת כדרכה על גבי יתדות גבוהות עשרה נתונות במטה כשרה ואעוהא דתנן , גזירה שמא יבא לסכך בו, שהוא פסול לסכך' פי. וחד אמר לפי שמעמיד בדבר המקבל טומאה

אי נמי דכל שאין איסורו לסכך אלא מגזירה דרבנן כגון , וכולן כשרות לדפנות בשאין הסכך עומד סמוך בהן .ל"וגזירה לגזירה היא כנ, חבילין לא גזרו בו סמיכה

ותנן נמי שתים בידי אדם ואחת באילן כשרה , דתנן לקמן העושה סוכתו בראש האילן כשרהוקשיא לן הא ל דשאני אילן דלא חזי ולא "ד ז"תירץ הראב, ה כשעושה בו סוכתו כשרה"והא אילן פסול הוא לסכך ואפ

את ל הא דתנן הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ו"ושמא שכח רבינו ז, שכיח לסכך בו ולפיכך לא גזרו בול שלא אסרו חכמים אלא "והנכון כמו שפירש רבנו הגדול ז, הקיסוס אלמא שכיח מילתא לסכך במחובר

אבל מתניתין דלקמן אין הסכך סומך על , שלא להעמיד הסכך עצמו בדבר הפסול לסכך שמא יבא לסכך בופ שהקונדסין "אע, האילן אלא שקרקע הסוכה נתון באילן ונעץ קונדיסין של עץ בקרקע הסוכה וסכך עליהן

ואם באנו לאסור להעמיד קונדסי סוכה במחובר הרי , עומדין באילן לא חיישינן שהרי מעמיד דמעמיד הואודיקא נמי דבהכי מיירי מתניתין דלקמן מדקתני , אתה אוסר מלהעמידם בארץ ולסכך בהן דהא לא אפשר

שלה באילן ולא כשקרקע שלה בארץ ואין עולין לה ביום טוב דאלמא צריך הוא לעלות שם והיינו כשקרקעואורחא דידהו הוא למיקרי כל , פ שיש לדחות דעולין לאו דוקא אלא נכנסין בעי למימר"אע, וסכך באילן

מעלין , העלום לסוכה) 'ו ב"כ(כניסה לסוכה עליה לפי שהיה דרכן לעשות רובן סוכה בגגותיהן וכדתנן ומשום דסכך לא קאי באילן אלא קונדיסין , ינו כדפרישנאאפילו הכי פשטיה דלישניה הי, )'ח ב"כ(לסוכה

דוגמא דמאי דאמרינן טלטול מן הצד שהוא , תשמיש צדדין) 'ד ב"שבת קנ(שלו וקרי ליה התם בערובין .לשון מושאל לפי שאינו כדרכו

למאן דאמר לפי . והיינו דאמר אביי אבל סיכך על גבי מטה שנעץ יתדות במטה וסיכך עליהם כשרהמידה בדבר המקבל טומאה הא אין מעמידה בדבר המקבל טומאה כיון שאין הסכך ממש סומך על שמע

.פ שיתדותיו סומכות עליו והיינו רבותא דאשמועינן"המטה אעויש לשאול על מה סמכו העולם לסמוך סכך , וקיימא לן כמאן דאמר לפי שמעמידה בדבר המקבל טומאה

ובהא ודאי איכא למימר מאי , )'א ב"י(ק "סכך כדכתיבנא בפדהא פסול הוא ל, סוכותיהם על הכתליםדכולי עלמא ידעי דעפר קבוע הוא לבית דירה ופסול , ל דליכא למיחש שיבא לסכך בעפר"ד ז"דאמר הראב

ויש מקומות שעושין בכותלים דפנות של קנים משום היכרא שלא יהא נראה , לסכך וליכא למגזר ביה .ו"מפי רבינו נר, ג חסידים הואכסומך על הכותלים לגמרי ומנה

ן סימן רטו "א המיוחסות לרמב"ת הרשב"שו

או הוי כדף של ? וכחיצין זכרים, והוי פשוטי כלי עץ, אם מותר לסכך בו לכתחלה, סולם המיטלטל: שאלה ? ואין מסככין בו, ומקבל טומאה, דרך עליה וירידה, כיון שמשתמשין בו, נחתומין, נראה שהוא מקבל טומאה. לקבל ראשי השליבות, ויריכותיו נקובים, לטלטל כשקעשוי , סולם זה: תשובה

דאילו דף . מדף של נחתומין, וחמור טפי. והרי הוא כחיצין נקבות. שמיה קבול, דבית קבול העשוי למלאת ...מקבלים טומאה מדאורייתא, שאין פשוטי כלי עץ. אלא מדרבנן, אינו טמא מדאורייתא, של נחתומין

192 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

ן סימן רטז "א המיוחסות לרמב" הרשבת"שווהם משולבים , והם תקועים במסמרות של ברזל, שאין ברחבן ארבעה, העשוי מנסרין, סכך סוכה: שאלה

אם פוסלים הסכך . מכסין אותו בהדס ובערבה, ובחג, שלשה טפחים, ואין בפתח השליבה, בשליבת הסולםוצוה להסיר המסמרות , ן בבית אחד מבני עירנושנתאכס, לפי ששמעתי בשם אחד גדול? מחמת המסמרות

דאם יש , מאי שנא שפודים של ברזל, ואם משום כך? אי משום מקבלים טומאה: הודיעני טעמו. מהסכך ? כשירה, ריוח ביניהם כמותן

אינם פוסלים הסכך המרובה , שאותם מסמרות. אסר, מאותו טעם שאמרת: אם אסר, אותו חכם: תשובההרי כל הנסרים , י מה שאסר אחד מרבותינו נוחי נפש דכיון דהנסרים תקועים במסמרותמפנ, ואולי. מהם

. כיון שנהגו, הנח להם, ואתה. ויש שנחלקו עליו. ויש בהם משום גזירת תקרה, רחב ארבעה, כנסר אחד .הם בני נביאים, פ שאינם נביאים"שאע

תרומת הדשן סימן צ

? ו כדי להניח הסכך על גביהן כשר הדבר או לאוא, סוכה שרצו להשים למעלה סולם: שאלהמ לא מקבל "מ, ג דכלי הוא"דאין סכך פסול אע. לסכך כל הסוכה בסולמות שלנו' אפי, יראה דשרי: תשובה ....דכלי עץ שאין לו בית קיבול אינו מקבל טומאה, טומאה

תרומת הדשן סימן צא

, מפני שהן מקבלים טומאה, או לקושרם בבלאות, מהו לחבר כלונסות הסוכה במסמרות של ברזל: שאלה ? יש קפידא בהכי או לאו

אהא דתנן הסומך סוכתו בכרעי המטה :]כא[ הישן רקג דאיתא בפ"ואע. יראה דאין קפידא בדבר: תשובהבי דראי טעמאמ' וקאמר עלה בגמ. אם אינו יכול לעמוד בפני עצמה פסולה יהודה אומריבר, כשירהכ נמי נידון דידן "וא. וחד אמר מפני שמעמיד בדבר המקבל טומאה, ני שאין לה קבעחד אמר מפ, יהודה

כל מ. יהודהיבדמוכח מדברי רב אלפס דסבר הלכה כר, וכתב אשירי התם. מעמידין בדבר המקבל טומאהונראה דמוכח . ולא טעמא דעמידה בדבר המקבל טומאה, הא פסק אשירי נמי דטעמא דקבע עיקרמקום

, מדלא מייתי בפסקיו ההיא פלוגתא, רב אלפס דסבר דטעמא דמקבל טומאה לאו עיקר הואנמי מדבריד "דלמ, שפודין של ברזל וסיכך עליהן' נעץ ד, והוה נפקותא גדולה בדבר דעביד תלמודא איכא בינייהו

....וטעמא דקבע עיקר, כ סבר דטעמא דמקבל טומאה ליתא"אלא ע. ולאידך פסול, משום קבע כשר

הסוגיההסבר ".סומך סוכתו בכרעי המטה כשרה רבי יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסולה"מאי טעמא דרבי יהודה פליגי בה רבי זירא ורבי אבא בר ממל חד אמר מפני שאין לה קבע וחד "

.:]כא' משנה וגמ[" אמר מפני שמעמידה בדבר המקבל טומאה

חכמים מכשירים , הודה בסוכה הנסמכת על כרעי המיטההמשנה מביאה מחלוקת חכמים ורבי יסכך . שיטת רבי יהודה דורשת הסבר. אותה ורבי יהודה פוסלה כשאינה יכולה לעמוד ללא המיטה

מה ההבדל בין סכך הנסמך על דפנות , ותמיד הוא נסמך על גבי דפנות הסוכה, אינו עומד מאליו ?הסוכה לבין סכך הנסמך על כרעי המיטה

ולכן , סוכה הנסמכת על גבי המיטה אינה קבועה". מפני שאין לה קבע: "שאלה זו' הגממתרצת ומדוע סכך הנסמך על גבי ? מדוע חוסר קביעות פוסל את הסוכה. דורש הסבר' תירוץ הגמ. פסולה

? מה בין סכך הנסמך על המיטה לסכך הנסמך על הדפנות, המיטה אינו קבוע : ארבע שיטות בהסברוויש, נחלקו הראשונים בהסבר הדין

שיש הבדל בין , י מפרש"רש". שמטלטלת על ידי מטה–שאין לה קבע : "]ה שאין לה קבע"ד[י "רש. אניתן להפיל , דפנות הסוכה אינן זזות ממקומן. סכך הנסמך על הדפנות לסכך הנסמך בכרעי המטה

סוכה הנסמכת על .אבל לא ניתן להזיז את הסוכה ממקום למקום, את הדפנות ולפרק את הסוכהשפסול , י מוסיף"רש. והסוכה תנדוד למקום אחר, ניתן לדחוף את המיטה, ניידת, כרעי המיטה

.ורבי יהודה לשיטתו, סוכה ניידת שייך רק למאן דאמר סוכה דירת קבעי ומפרש בדיוק " חולק על רש]'ה מתני"ן ד"ט ור"ה גמרא מ"א ד"מובא בריטב, באלפס. י[ד "הראב. ב

רבי יהודה פוסל סכך הנסמך . הסוכה קבועה וכשרה, אם הסוכה מטלטלת בהזזת המיטה. להיפךד סובר שהיכולת להפיל "הראב. על גבי המיטה רק במקרה שהזזת המיטה תגרום לנפילת הסכך

.מגדירה אותה כסוכה שאינה עומדת ברוח מצויה, את הסוכה בקלות על ידי הזזת המיטההירושלמי ". י אימי משם שאין ממעי המיטה לסכך עשרה טפחיםאמר רב:"]ב"ב ה"פ[ירושלמי . ג

כיוון שהמרחק בין הסכך , שלמרות שהמרחק בין הסכך לבין הקרקע יותר מעשרה טפחים, מפרש, כיוון שכרעי המיטה מעמידים את הסכך. הסוכה פסולה, לבסיס המיטה פחות מעשרה טפחים

ניתן להבין שדברי . ס המיטה ולא מהקרקעסובר רבי יהודה שצריך לחשב את גובה הסוכה מבסי מזהים בין שיטה זו להסבר הבבלי ]ה שאין"ד' תוס[אבל הראשונים , הירושלמי הם שיטה שלישית

. סוכה שאין לה עשרה טפחים אינה מקום קביעות ומגורים". מפני שאין לה קבע", אותה על פניה"]כפו[="המשנה עוסקת במיטה שהפכו : ]ט"ה גמרא מ"ד[ן "א בשם הרמב"ריטב. ד

אין לה קביעות , רבי יהודה סובר שכיוון שמיטה אינה מיועדת לעמוד הפוכה. וסיככו על גבי רגליה .והיא פסולה, במצב זה

193 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

מביאה את דברי אביי הסובר שיש חילוק בין סומך סוכתו בכרעי המיטה לבין מסכך על גבי ' הגמלאור הפירושים . וסיכוך על גבי המיטה כשר, הסוכה שסומכים אותה בכרעי המיטה פסול. המיטה

":מסכך על גב המטה"נחלקו הראשונים גם בפירוש , "סומך סוכתו בכרעי המיטה"השונים לדין ד "הראב, ]ה אבל סיכך על המטה"וכך מפורש בדבריו ד[י " מפרש לשיטת רש]ה גמרא"ד[א "הריטב

כיוון שטלטול , י הסוכה כשרה"ת רשלשיט. שסיכך על גבי יתדות התקועות בקרקע, והירושלמיכיוון שטלטול המיטה אינו , ד הסוכה כשרה"לשיטת הראב. המיטה אינו גורם להזזת סכך הסוכה

דין המיטה , כיוון שהסוכה אינה נסמכת על גבי המיטה, לשיטת הירושלמי. גורם להפלת הסוכה . שאינם ממעטים מעשרה טפחים, כדין כרים וכסתות

.קבוע וכשר, שסכך הנסמך על גבי יתדות, שהרי אין חידוש, ינו של אביי פשוטא מקשה שד"הריטבשסיכך על גבי , "סיכך על גב המיטה"המפרש , ן"א מאמץ את הסברו של הרמב"לפיכך הריטב

שלמרות שהסוכה מטלטלת בטלטול , חידושו של אביי. יתדות הנתונות במיטה העומדת כדרכה . רהוכש, הסוכה מוגדרת קבועה, המיטה

שתקע את היתדות , ן"כפירושו של הרמב, ד" מפרש את שיטת הראב]'ה מתני"באלפס ד. י[ן "הר . הסוכה כשרה, אלא להזזתה, וכיוון שהזזת הסוכה אינה גורמת לנפילת הסוכה, במיטה

מפני שמעמידה : "מביאה הסבר נוסף להסביר מדוע סוכה הנסמכת על כרעי המיטה פסולה' הגמ

, ]'ה מתני"ד[ן " והר]ה וחד אמר"ד[א "הריטב, ]באלפס. י[ד "מפרשים הראב". מאהבדבר המקבל טוי אינו מפרש שהאיסור משום גזרה "רש. שפסול זה מדרבנן גזרה שמא יסכך בדבר המקבל טומאה

ניתן ". הואיל ועיקרו של סכך אלו מעמידין הוי כאילו סיכך בדבר המקבל טומאה: "דרבנן אלאאבל , וניתן להבין שפסולו דרבנן, מיד בדבר המקבל טומאה פסול מהתורהמע, י"לפרש שלדעת רש

ח "עיין ב[אלא שדין סכך העומד בדבר המקבל טומאה כסכך פסול , לא כגזרה שמא יבוא לסכך בו .])ן"ה כתב הר"ה ד' תרכט סע' סי(

היא דין מעמיד , נפקא מינה אפשרית בין שתי ההבנות בפסול מעמיד בדבר המקבל טומאהסביר לומר שבמעמיד , אם הפסול מגזרה, ]דבר המקבל טומאה מעמיד דבר המעמיד את הסכך[=מעמיד ד

אין סברא , אם הפסול מדין הגדרת הסכך כסכך המקבל טומאה, גזרו ובמעמיד דמעמיד לא גזרו . לחלק בין מעמיד למעמיד דמעמיד

והרי מפורש , ול לסיכוךהראשונים מקשים כיצד ניתן לומר שאין להעמיד את הסכך בדבר הפס

כמו ? למרות שהאילן מעמיד את הסכך, שהעושה סוכתו בראש האילן סוכתו כשרה:]כב[במשנה ?והרי הוא פסול לסיכוך, כן מקשים הראשונים מדוע מנהג העולם לסמוך את הסכך על קיר

א שכיחא ולכן במילתא דל, שאין דרך לסכך באילן, עונה על השאלה הראשונה]באלפס. י[ד "הראב, כיצד ניתן לומר שאין דרך לסכך באילן, ד" מקשה על הראב]'ה מתני"באלפס ד. י[ן "הר. לא גזרו רבנן

ן משתמש "הר". הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס: ".]יא[והרי משנה מפורשת ון מותר להעמיד את הסכך על גבי קירות כיו. ד כדי לתרץ את השאלה השניה"בתירוצו של הראב

, דכולי עלמא ידעי דעפר קבוע הוא לבית דירה ופסול לסכך", שמילתא דלא שכיחא לסכך בעפר .]ה וחד אמר"א סוד"ריטב[" וליכא למגזר ביה

אין סומכים את , שבעשיית הסוכה באילן, ד" מתרץ את שאלת הראב]באלפס. במלחמות י[ן "הרמבתירוץ זה . והסכך סמוך על גבי הסוכה, אלא האילן מעמיד את גוף הסוכה, הסכך על גבי האילן

אבל העושה סוכתו בראש האילן ששנו שכשרה : "ן כותב"הרמב. מובא בראשונים בשני ניסוחיםדמכל מקום אינו מעמיד ממש ... היינו עושה דפנות על האילן וסומך סכך עליהם אי נמי בצדדין". ה קרקע בעלמא קא עבידדמעשבמחובר אלא שהמחובר סומך את המעמיד וכיוצא בזה הכשירו

אין הסכך סומך על האילן אלא שקרקע הסוכה נתון באילן ונעץ קונדיסין של עץ : "א כותב"הריטבשהרי מעמיד דמעמיד פ שהקונדסין עומדין באילן לא חיישינן "אע, בקרקע הסוכה וסכך עליהן

אבל , ל לסיכוךא משמע שחכמים גזרו רק כשמעמיד את הסכך על דבר הפסו"מלשון הריטב". הואבלשון . הסוכה כשרה, והוא מעמיד את הסכך, כשהדבר הפסול לסיכוך מעמיד דבר הכשר לסיכוך

רק כיוון , וסוכה העשויה באילן כשרה, ן ניתן להבין שמעמיד דמעמיד פוסל את הסוכה"הרמבולא לקרקע שעליה , ודין מעמיד מתייחס למבנה הסוכה בלבד, שהאילן מעמיד את קרקע הסוכה

. ]ן משמע שמעמיד דמעמיד פסול"אבל מהר, ן אין הכרעה חד משמעית"כמדומני שמלשון הרמב[הסוכה עומדת

והרי אבנים , מקשה כיצד ניתן להעמיד את הסוכה על גבי מחיצה של אבנים]א' סי[ש "גם הראש פוסק "הרא, ומכח הירושלמי המכריע במחלוקת האמוראים, מכח קושיה זו. פסולות לסיכוך

כנראה כיוון שהוא פוסק , ם משמיט את סוגייתנו"הרמב". מפני שאין לה קבע"מאן דאמר כ .] פוסק כחכמים)באלפס. י(גם בעל המאור [ולשיטתם בסוגיה לא מתחדש דבר , כחכמים

סיכום

ונחלקו , נחלקו האמוראים בסיבת האיסור, נחלקו התנאים האם ניתן לסמוך סוכה בכרעי המיטה .ובפסק ההלכה, דברי האמוראיםהראשונים בהסבר

":מפני שאין לה קבע"לראשונים ארבעה הסברים בפסול

ה "ד: כב(' בתוס

מפורש )שתיםשניתן לסמוך את הסכך על

האילן

באלפס . ן יא"בר, ה שתים"ד

מפורש דמעמיד דמעמיד כשר

194 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

.וסוכה ניידת פסולה לשיטת רבי יהודה, סוכה שעל כרעי מיטה ניידת: י"רש. אעל ידי הזזת , ודין סוכה שניתן להפילה בקלות, סוכה שעל כרעי המיטה נופלת בקלות: ד"ראב. ב

.מדת ברוח מצויהכדין סוכה שאינה עו, המיטה . אין עשרה טפחים מהסכך ועד בסיס המיטה שהסכך נסמך עליו: ירושלמי. ג, וכיוון שהמיטה אינה אמורה להיות כפויה, ]הפוכה[=המיטה כפויה : ן"א בשם רמב"ריטב. ד

. והיא פסולה, לסוכה אין קביעות

:פוסל את הסוכה" מעמיד בדבר המקבל טומאה"נחלקו הראשונים מדוע .גזרה שמא יסכך בדבר המקבל טומאה: ן"ר, א"ריטב, ן"רמב. אכיוון שהסכך עומד על גבי דבר : ]כך משמע מחוסר התירוץ למנהג העולם לסכך על כתלים[ש "רא, י"רש. ב

.לא ברור מדבריהם האם הפסול מהתורה או מדרבנן. דינו כדבר המקבל טומאה, המקבל טומאהא משמע "מהריטב, ם מעמיד דמעמיד פוסלים את הסוכהן משמע שג"ן ואולי גם מהרמב"מהר

. שמעמיד דמעמיד אינו פוסל את הסוכה

הלכהאם יש בה , הסומך סוכתו על כרעי המטה והכרעים הם מחיצות: " פוסק]יג' תרל סע' סי[ע "השו

ואם סמך הסכך על עמודים והכרעים . פסולה, ואם לאו; כשרה, טפחים מן המטה לסכך' גובה יטפחים מהארץ עד ' כיון שיש י, כשרה, אפילו אין גובה עשרה מהמטה עד הסכך, נותהם דפשהסוכה פסולה כיוון , שהלכה כירושלמי, ש"הפוסק כרא, ע מעתיק את לשון הטור" השו."הסכך

מעמיד בדבר "ע ש"משמע מפסק השו. שאין גובה של עשרה טפחים מבסיס המיטה ועד הסכך . סוכהאינו פוסל את ה" המקבל טומאה

יש להסתפק אם מותר להניח : "תרל' ע פסק הסותר את פסקו בסי" פוסק השו]ז' סע[בסימן תרכט ת "שו[שהרי הראשונים , הספק האם מותר לסכך בסולמות ברור. "סולם על הגג כדי לסכך על גביו

לסכך נחלקו האם סולם מקבל טומאה ופסול] הדשן סימן צתרומת, סימן רטון"מיוחסות לרמבא "הרשבע פוסק שמותר "והרי בסימן תרל השו, אולם מדוע שיהיה אסור לסכך על גבי סולם, או לא

לחבר כלונסאות הסוכה : "ע"ח פוסק השו' שבסע, כמו כן קשה? להעמיד בדבר המקבל טומאה פסק זה מבוסס על ."אין קפידא, במסמרות של ברזל או לקשרם בבלאות שהם מקבלים טומאה

ואם כך מדוע , הפוסק שמותר להעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה]צא' סי[תרומת הדשן ?ע מכריע בצורה ברורה ובסעיף הקודם הוא מסתפק"בסעיף זה השו

, מפרש שמדובר בסולם רחב ארבעה טפחים]יא-ק י"ס[ז "הט. ע"נחלקו הפוסקים בפירוש פסק השוע פוסק שמותר לחבר "בסעיף ח השו. וסכך פסול ברוחב ארבעה טפחים פוסל את הסוכה

א "הרמ. כיוון שמותר להעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה, כלונסאות במסמרות של ברזלכיוון שיש גזרה מיוחדת לא להניח כלים על גבי הסכך מפני , אוסר להניח סולמות על גבי הסכך

.חשש שהרואה יבוא להרבות בסכך סולמות ויעשה מהם גוף הסכך, וההסבר השני, ז"ההסבר הראשון כט. ע" שני הסברים לפסק השו מביא]ט"סק[המגן אברהם

ע מסתפק האם גם "השו, שלמרות שבדיעבד מותר להעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאהמדובר על מעמיד דמעמיד ולכן אין , בסעיף ח. לכתחילה מותר להעמיד בדבר המקבל טומאה

. לחשוש פוסק שלכתחילה אין להעמיד בדבר המקבל ]ט"תרל סקנ' וסי, ב"תרכט סקכ' סי[המשנה ברורה

מעמיד דמעמיד . אבל בדיעבד או שאין שאר דברים מותר להעמיד בדבר המקבל טומאה, טומאהן שאף מעמיד "ן והר" מוכיח מלשון הרמב]ב' קמג סע' סי[החזון איש . ואין לחשוש בו כלל, מותר

.והוא פוסק כדבריהם הלכה למעשה, דמעמיד פוסל את הסוכהעשויות ממסגרת ברזל " סוכות לנצח. "לדין מעמיד דמעמיד חשיבות רבה מאוד הלכה למעשה

גם הסוכות העשויות מדפנות . אם מעמיד דמעמיד פסול סוכות אלו פסולות, שעליה עומד הסכךוהם מעמיד , כיוון שברוב המקרים ברגים מברזל מעמידים את הדפנות הללו, של עץ פסולות

לשיטת החזון איש אסור לשבת לכתחילה ברוב מוחלט של , ילים אחרותבמ. דמעמיד של הסכך . הסוכות

ע עוסק במקרה שמחבר "השו. יש נקודה נוספת שלא ראיתי שדנים בה" מעמיד דמעמיד"בהגדרת

, במקרה זה כובד הסכך נשען על גבי הכלונסאות בלבד. כלונסאות של עץ במסמרים של ברזל, מקרה זה מוגדר כמעמיד דמעמיד. אות לא יפלו ממקומםוהמסמרים רק מחזיקים שהכלונס

אולם מה הדין . והכלונסאות מעמידות את הסכך, כיוון שהמסמרים מעמידים את הכלונסאותולכן , במקרה זה כובד הסכך נשען על גבי הברזל. בסוכה מברזל שעל גבי הברזל מניח קורה של עץ

, ניתן להביא ראיה[ה של העץ אינה משמעותית והחציצ, ניתן להגדיר את הברזל כמעמיד של הסכךשמדובר שהניח על העץ , שהרי הראשונים היו יכולים לתרץ את הקושיה מסוכה שבראש האילן, שהסוכה פסולה

של דופן מביא מנהג שאם הסכך נשען על קירות אבן לעשות )ה וחד אמר"סוד(א "כמו כן הריטב. קורות וסיכך על גביהן .]ולסכך על גביהם, הם יכלו להניח כמה קנים בלבד, אם חציצה של קורות עץ מספיקה, ך עליוקנים ולהשעין את סכ

]+תייםשע[ ח שבט : תאריך : כב-.מסכת סוכה כב, סוכההלכות

195 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

)חבוט רמי(סוכה מדובללת ): 14(דיני סכך

רקע

, למעלה וחלקו למטהחלקו, אלא מבולבל, סוגייתנו עוסקת בסכך שאינו פרוס בשווה על הסוכהסוגייתנו חשובה להבנת דין צלתה מרובה . כך שקרני השמש יכולות לחדור לסוכה דרך הרווחים

. מחמתה. ולכן נקדים הקדמה קצרה בדיני אוהל המת, משווה בין דין סכך לבין דין אוהל המת' הגמ

דם שטומאה ומרכב ומשכב בא[טומאת מת שונה משאר הטומאות שאינה מטמאה רק במגע ומשא , אדם המאהיל על המת או מת המאהיל על האדם. אלא מטמאת גם באוהל])'זבה וכו, זב(=יוצאת מגופו

.האדם טמא אף שאינו נוגע במת ואינו נושאו. אלא אם יש אוהל המאהיל עליה, ואינה מתפשטת לצדדים, טומאת מת בוקעת ועולה עד המרום

ומה שעליו אינו , הוא חוצץ מפני הטומאה, גובה טפחכשיש מעל המת אוהל ברוחב טפח על טפח ובאוהל פחות מרוחב טפח . והוא מביא את הטומאה על כל מה שתחת האוהל, נטמא בטומאת מת

. ואינו מביא את הטומאה, אינו חוצץ מפני הטומאה, על טפח או פחות מגובה טפח אינו אוהלבמקרה הראשון יש בית . מקרים העוסקת בשני]ה"ב מ"פי[מביאה משנה במסכת אהלות ' הגמ

במקרה השני קורות העליה אינן מעל קורות הבית אלא , ועליה וקורות העליה מעל קורות הבית .מעל הרווח שבין קורה לקורה

.לראשונים שתי גרסאות בברייתא. מביאה ברייתא המבארת את המשנה' הגמ

מקורות " ן דלית ביה טפח לא אמרינן חבוט רמיאבל שלשה כיו... סוכה המדובללת' מתני: "כב- .כב. א ה קנה עולה וקנה יורד"י ד"רש. ב

ה קנה"ד' תוס " ושצלתה מרובה מחמתה כשירה... סוכה המדובללת' מתני", באלפס: י-.ף י" רי סוכה' ה מתני"ן ד" ר ה ותני עלה"י ד"רש. ג

הנכונה' ה כך הגי"א ד" ריטב א"ה הכ"סוכה פ' ם הל" רמב

ה ומשנה ברורה- ד' תרלא סע' ע סי"שו. ד

הנכונה' ה כך הגי"דא "ריטבא בשיש בהם טפח ויש ביניהם פותח טפח אבל אין בהם "ותני עלה בד, כך הגירסא הנכונה וכן היא בספרים

ל "י ז"אבל רש. טפח ואין ביניהם פותח טפח טומאה תחת אחת מהן תחתיה טמא על גביהן וביניהם טהורדאי לא היכי אמרינן תחתיה , ינן אבל אין בהם טפח דכולה מתניתין בשיש בהם טפח הואכתב דלא גרס

ונראה שאין , טמא דהא ליכא אהל כלל וטומאה בוקעת ועולה כנגדה בלבד ואינה מביאה טומאה למטהלא , י"ג דמתניתין כולה בשיש בהן טפח דלא סגי בלאו הכי כדפירש"צריך למחוק גירסת הספרים דאע

אלא אעליונות דלא אמרינן חבוט רמי עד ' כי אמרינן הכא אין בהן טפח לאו אתחתונות קיימיקשיא דתחת שבין התחתונות טפח גם כן שאם תרד העליונה ]מ) [ת(ושיהא בחלל העומד, שיהא בגג העליונות טפח

, במשנהוהאי ביניהם דאמרינן הכא אינו כענין ביניהן האמור , למטה תמצא פותח טפח להכנס שם ולסתוםוהאי ביניהן דהכא פירושו בין , שפירוש ביניהן האמור למעלה הוא בין קורה העליונה לקורה התחתונה

א דאמרינן חבוט רמי כשיש בעליונות בגגן טפח ויש בין התחתונות "והכי פירושו בד, קורות התחתונותין באויר שבין התחתונות אבל ליכא חדא מהני שאין בגג העליונות טפח או שא, באויר שביניהן פותח טפח

פותח טפח אין אומרים בזה חבוט רמי ואם יש טומאה תחתיה של קורה התחתונה שיש בה פותח טפח וכל כלים , ז מביאה את הטומאה לכלים שתחתיה וחוצצת שלא תעלה למעלה כדין אהל"וראויה לאהל ה

ין באויר זה פותח טפח אינו מעכב שאפילו שא, שיש על גבי כל הקורות טהורים וכן כלים שבין קורה לקורהוכן נמי חשוב כפותח טפח לענין שלא תהא , בארובה שבבית) 'ח א"י(ק "לענין הפסקת טומאה כדברירנא בפ

שלא אמרו אלא , טומאה שתחת הקורה כקבר סתום שמטמא כנגד כולו עד לרקיע כשאין לו פותח טפחולפיכך אמרו תחתיה בלבד טמא , כפותח טפחבחלון אבל בכאן שיש אויר מפסיק לגמרי מצד לצד חשוב

.ועל גביהן טהורואיכא מרבנן מאן דכתב דהוא הדין שאם יש בגגן של העליונות יותר מטפח שצריך שיהא גם כן באויר שבין

נ אלא כל שיש בין "ול, התחתונות כאותו שיעור שאם יחבטום למטה יכנסו לגמרי בין התחתונותונות יותר מטפח ואם ירדו למטה לא יקבעו ביניהם לגמרי כיון דסתמי כל פ שיש בעלי"התחתונות טפח אע

.ו"וכן דעת מורי רבינו נר, האויר שבין התחתונות בהכי סגי ואמרינן חבוט רמיטפחים ' משמע ודאי דלגמרי יליף דהיכא דאיכא בין קנה לקנה ג, ומדקא יליף רבא לסוכה מהא דטומאה

ושיהא גם כן באויר שבין התחתונות פותח , עד שיהא בגג העליון טפחדליכא לבוד לא אמרינן חבוט רמי כי לית ביה טפח בין בגג , ומאי דאמרינן אלמא כי לית בה טפח לא אמרינן חבוט רמי הכי פירושו, טפח

.ולישנא קלילא נקט, העליונות בין באויר התחתונות לא אמרינן חבוט רמי הסבר הסוגיה

...נייה ושמואל אמר קנה עולה וקנה יורדמאי מדובללת אמר רב סוכה ע"

196 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

אמר רבא אפילו יש בין זה לזה שלשה ...אמר אביי לא שנו אלא שאין בין זה לזה שלשה טפחים ..]כב' גמ[" טפחים נמי לא אמרן אלא שאין בגגו טפח אבל יש בגגו טפח כשרה דאמרינן חבוט רמי

סוכה , רב מפרש, מהי סוכה מדובללתנחלקו רב ושמואל . המשנה אומרת שסוכה מדובללת כשרה

סוכה , שמואל מפרש. שהיא כשרה כשצלתה מרובה מחמתה, שיש בה סכך מועט–מדולדלת שסוכה , מפרש אביי את שיטת שמואל. שסככה מפוזר חלקו למעלה וחלקו למטה–מבולבלת

אם יש אבל, וכל הסכך לבוד, מבולבלת כשרה רק כשהמרחק בין ענף לענף פחות משלושה טפחיםרבא סובר שאם רוחב הסכך העליון . הסכך אינו מתחבר כאחד ופסול, ביניהם שלושה טפחים

המחבר את כל , מדין חבוט רמי, הסוכה כשרה אף כשיש בין ענף לענף יותר משלושה טפחים, טפח .הסכך כאחד

,מחלוקת אחת משמעותית להבנת דין סכך, הראשונים נחלקו שתי מחלוקות בדינו של שמואל .והשניה להבנת דין חבוט רמי

לא השוה הסכך להשכיב הקנים זה אצל זה אלא אחד למעלה : "]ה קנה עולה וקנה יורד"ד[י אומר "רשואשמעינן מתניתין דאמרינן כל שאילו היו , ומתוך כך חמתה מרובה מצילתה, ואחד למטה

מספיקה כדי י מפרש שכמות הסכך "רש". מסוככין בשוה היתה צילתה מרובה מחמתה כשרהלמרות . חמתה של הסוכה מרובה מצלתה, אבל כיוון שהסכך מבולבל, לסכך את הסוכה כהלכה

הסוכה כשרה כשאין בין הענפים שלושה טפחים או שרוחב , שחמתה של הסוכה מרובה מצלתה .הסכך העליון טפח

רה רק שסוכה מבולבלת כש, הסוברים, מביא שיטת אחרים]סוכה' ה מתני"באלפס ד: י[ן "הרהסוגיה מחדשת שסוכה מבולבלת שצלתה מרובה מחמתה כשרה רק . כשצלתה מרובה מחמתה

. כשאין בין הענפים שלושה טפחים או שרוחב הסכך העליון טפחי סובר שצלתה מרובה מחמתה מגדיר "רש". צלתה מרובה מחמתה"ן נחלקו בהבנת דין "י והר"רשהסכך , צלתו של הסכך מרובה מחמתו, ט רמי ולבודכיוון שמבחינה הלכתית על ידי דין חבו. סכךהסכך חייב . ן חולק ולדעתו דין צלתה מרובה מחמתה אינו דין בסכך אלא דין בסוכה"הר. כשר

בנוסף לכך יש הלכה שצלתה של הסוכה , ולכך אנו זקוקים לדין חבוט ולבוד, להיות יחידה אחת . ולא על פי גדרים הלכתיים, אות בסוכהדין זה נקבע על פי המצי, חייבת להיות מרובה מחמתה

ואף על פי כן הוא מקבל את , ן" משמע שהוא מסכים מבחינה עקרונית עם הר]ה קנה"ד[' מתוס, סובר שסוכה מבולבלת כשרה רק כשצלתה מרובה מחמתה' תוס. י"המסקנה ההלכתית של רש

ומספיק שבשעה , וםאבל לדעתו אין צריך שצלתה של הסוכה תהיה מרובה מחמתה בכל שעות היכיוון שכל הסוכה המבולבלת . צלתה של הסוכה תהיה מרובה מחמתה, שחמה בראש כל אדם

הסכך , אפשרית רק בזוית מסויימת, עקב הבדלי הגבהים של הסכך, וחדירת קרני השמש, מוצלתותמיד , ש כל אדםברוב המקומות בעולם השמש לעולם אינה בדיוק ברא. מסיבה מציאותית' איני מבין את תוס[כשר

ואם , שבמשך כל שעות היום חמתה מרובה מצלתה, מפאת זוית זו יכולה להיות סוכה מבולבלת. יש לה זוית מסויימת .]צלתה היתה מרובה מחמתה, וכולה היתה מסוככת בשווה, היא לא היתה מבולבלת

:נחלקו הראשונים בגדרי דין חבוט רמי

.בוט רמי בכל מקרה שרוחב התקרה העליונה טפח סובר שאומרים ח]ה ותני עלה"ד[י "רש סוברים שאומרים חבוט רמי רק במקרה ]סוכה' ה מתני"באלפס ד: י[ן " והר]ה כך הגירסא"ד[א "הריטב

. ורוחב הרווח שבין חלקי התקרה התחתונה טפח, שרוחב התקרה העליונה טפחוך שיהיה מקצתו למעלה היה הסכוך מדובלל והוא הסכ:" פוסק]א"ה הכ"סוכה פ' הל[ם "הרמב

ואם היה ברוחב זה , ובלבד שלא יהיה בין העולה והיורד שלשה טפחים, ומקצתו למטה כשרההעולה טפח או יתר אף על פי שהוא גבוה יתר משלשה טפחים רואין אותו כאילו ירד למטה ונגע

ט רמי רק ם משמע שאומרים חבו"מהרמב". והוא שיהיה מכוון כנגד שפת היורד, בשפת זה היורדעיין כסף משנה [במקרה ששפת הסכך שלמעלה מגיעה בדיוק לשפת הסכך שלמטה ומשלימה אותה

.]ם"הדן בשיטת הרמב) שם(במה : "הנוסח המקורי המובא בספרים הוא. מחלוקת הראשונים נובעת משתי גרסאות בברייתא

ביניהן פותח טפח ין ואבהם טפחאין דברים אמורים בזמן שיש בהן טפח וביניהן פותח טפח אבל ".אין בהם טפח"י מחק "רש". טומאה תחת אחת מהן תחתיה טמא ביניהן ועל גביהן טהור

שהקורות העליונות נמצאות מעל הרווחים שבין הקורות , הברייתא עוסקת בסיפא של המשנהוהיא קובעת שדין המשנה נאמר רק כשיש בקורות התחתונות טפח והרווח ביניהן , התחתונות

וכיוון שהרווח ביניהן פותח , כיוון שיש בקורות טפח הן אוהל המביא את הטומאה, טפחפותחרוחב , אם אין ביניהן פותח טפח. ניתן לומר בהן חבוט רמי, רוחב הקורות העליונות טפח, טפח

ולא אומרים , "]הקורות העליונות כבין התחתונות"שהרי מפורש במשנה ש[הקורות העליונות קטן מטפח כיון שאם אין בקורות התחתונות טפח הן אינן מהוות " אין בהם טפח"י מוחק "רש. רמיחבוט תחתיה "ומדוע אומרת הברייתא , ואינן מביאות את הטומאה, אינן חוצצות בפני הטומאה, אוהל ?"ביניהן ועל גביהן טהור, טמא

אינו " פחאין בהם ט"והם מפרשים שהמשפט , ן אינם משנים את גרסת הספרים"א והר"הריטבלדעתם אומרים חבוט רמי רק בתנאי שרוחב הקורה . מתייחס לקורות התחתונות אלא לעליונות

197 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

כך שהן , ולדעתו אומרים חבוט רמי רק כשהקורות מכוונות זו כנגד זו, ם הולך צעד נוסף"הרמב .]רבינו חיים הלוי' ם עיין בחי"דיון בשיטת הרמב[משלימות זו את זו בדיוק

.איני יודע להסביר את שורש המחלוקת של הראשונים

סיכוםכנראה , משמיט את דבריהם של אביי ורבא]באלפס: י[ף "הרי. ב ושמואל נחלקו בפירוש המשנהר

ף דין סוכה מבולבלת כדין סוכה שיש אויר "משמע שלדעת הרי. משום שהלכה כרב באיסורי . הסוכה כשרה-פחות משלושה , הסוכה פסולה- כשיש שלושה טפחים אויר , באמצע הסכך

או מפני , או מפני שאביי ורבא נחלקו בשיטתו, שמואל אליבא דרבארוב הראשונים פוסקים כ .ואולי הוא חולק רק על פירושו למשנה, שאין הכרח שרב חולק על דינו

או שכשיש בה דין , הראשונים נחלקו האם סוכה מבולבלת כשרה רק כשצלתה מרובה מחמתה . לבוד או דין חבוט רמי היא כשרה אף כשחמתה מרובה מצלתה

או רק במקרה , האם בכל מקרה שהקורה העליונה טפח, ונים נחלקו מתי אומרים חבוט רמיהראש . או רק כשהקורות העליונות מכוונות נגד התחתונות, שרוחב הרווח שבין הקורות התחתונות טפח

הלכהשסוכה שסיכוכה דק מאוד ויש , פוסק את ההלכה המוסכמת לכולי עלמא]ד' תרלא סע' סי[ע "השו

.כשרה כשצלתה מרובה מחמתה ואין בה אויר שלושה טפחים במקום אחד, יר הרבהבה או, ם שאומרים חבוט רמי רק כשיש בסכך העליון טפח" פוסק כשיטת הרמב]ה' תרלא סע' סי[ע "השו

שאומרים , ן"ע כשיטת הר"שכוונת השו, א מפרש"הרמ. ושפת הסכך העליון מכוונת כנגד התחתון .סכך התחתון טפחחבוט רמי רק כשהרווח שב

שמספיק שצלתה של ' א סובר כתוס"הרמ. ע אינו מתייחס לדין צלתה מרובה מחמתה"השו .הסוכה מרובה מחמתה בצהרים שהחמה באמצע הרקיע

]- חצי שעה[ ט שבט : תאריך : מסכת סוכה כב, סוכההלכות

סוכה המעובה כמין בית): 15(דיני סכך

רקע

. ולכן לא נעסוק בה כעת, ]169-179' לעיל עמ[. שווה לחמתה עסקנו בדף טובדין סוכה שצלתה .סוגייתנו היא הסוגיה האחרונה בדיני סכך

מקורות

"ובית הלל מכשירין... מעובה כמין בית: "כב. א ה המעובה"באלפס ד: ן י"ר. ב

א"ה ריש הכ"סוכה פ' ם הל" רמב "ל לא הביא דבריו בפסקיו"א ז"וא... וצריך שלא יעשה כסוייה", תרלא' טור סי. ג ו-ק ה"ג ומשנה ברורה ס' תרלא סע' ע סי"שו. ד

טור אורח חיים סימן תרלא וצריך שלא יעשה כסוייה עב מאוד כדי שיהו הכוכבים וניצוצי השמש נראין מתוכה אבל בדיעבד אפילו

ה "ג דב"לירד בה פסולה אעת פסק שאם עשאה עבה מאוד שאין המטר יכול "מעובה כמין בית כשירה ורמכשירין מעובה כמין בית היינו דווקא שאין כוכבים וחמה נראה מתוכה אבל כשאינו יכול להמטיר בתוכה

.ל לא הביא דבריו בפסקיו"א ז"ה וא"פסולה אפילו לב

הסבר הסוגיהנראין תנו רבנן המעובה כמין בית אף על פי שאין הכוכבים נראין מתוכה כשרה אין כוכבי חמה "

.:]ברייתא כב[" מתוכה בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין

. אומרת שסוכה המעובה כמין בית כשרה אף על פי שאין הכוכבים נראים מתוכה.]כב[המשנה בית , מוסיפה שבית הלל ובית שמאי נחלקו בסוכה שאין כוכבי חמה נראים מתוכה:]כב[הברייתא

. ים אותהשמאי פוסלים אותה ובית הלל מכשיר :הראשונים נחלקו מהם כוכבי חמה

כוכבי "–" כשהחמה זורחת עליה ואין זהרורי חמה נראין מתוכה: " מפרש]ה כוכבי חמה"ד[י "רש . הוא ביטוי לחדירת קרני השמש לסוכה" חמה

198 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

". דרך הסכוך להיות קל כדי שיראו ממנו הכוכבים הגדולים: " פוסק]א"ה הכ"סוכה פ' הל[ם "הרמבעל כרחנו ? ם"ומניין לקחו הרמב, אינו מובא לא במשנה ולא בברייתא" הכוכבים הגדולים"המושג .הם כוכבים גדולים הנראים ביום" כוכבי חמה"ם מפרש ש"שהרמב

: נראה לפרש שהראשונים נחלקו בחסרון של סוכה מעובה כמין בית .לחדור דרכו, רותולכן לכתחילה קרני השמש אמו, י סובר שסכך אינו אמור להיות אטום"רש

.וראיית הכוכבים היא סימן לקלילות הסכך, ם סובר שסכך אמור להיות קליל"הרמב

חמא ' הדא אמרה צריכין הכוכבים שיהו נראין מתוכה רבי לוי בשם ר: " אומר]ג"ב ה"פ[הירושלמי שהירושלמי ])ג' סי(ש " ורא)ה המעובה"באלפס ד: י(ן "ר[הראשונים מפרשים". בר חנינה בכוכבי חמה שנו

.אלא שלכתחילה צריכים כוכבי חמה להראות ממנה, אינו פוסק כבית שמאיוצריך שלא יעשה כסוייה עב מאוד כדי שיהו הכוכבים וניצוצי השמש : " פוסק]תרלא' סי[הטור

הטור סובר שגם כוכבי חמה וגם כוכבי לילה צריכים לכתחילה להראות בסוכה ". נראין מתוכה .]ינו מהירושלמי אלא דייק מהמשנה שסוכה מעובה כמין בית כשרה בדיעבד בלבדהטור לא למד ד[

שלמרות שאטימות מפני אור אינה פוסלת את , מחדש]ט אות ט"ה ה"בהגהות מיימוניות פ[רבינו תם

מביא את ]תרלא' סי[הטור . ופוסלתה, הסוכה אבל אטימות מפני גשם מגדירה את הסוכה כבית, דברי הטור קשים". ל לא הביא דבריו בפסקיו"זואדוני אבי : " ואומר על כךחידושו של רבינו תם

מובא בחדושי הגהות על [ח "מפרשים המהרל. ש מצטט את רבינו תם" הרא:]ח[ך "בסוגיית גנבשהרי ש "הרא. שלדעת רבינו תם סכך שאינו חדיר למים פסול]ש רבינו ואדוני"ה ומ"ד[ח " והב]תקד' הטור עמ

סוכת , ולדעתו סוכה הנעשת לשם סוכה כשרה אף כשאינה חדירה למים, לדין זהאינו מסכים . ]ג' י סע"עיין ב[וכשאינן חדירות למים הן פסולות , ש אינן עשויות לשם סוכה"ך ורקב"גנב

סיכום

המשנה מכשירה סוכה מעובה ובית הלל בברייתא מכשירים אותה אף כשאין כוכבי חמה נראים :נים בגדרי הדין לכתחילה ובגדרי הדין בדיעבדנחלקו הראשו. ממנה

ם משמע שלכתחילה צריכים "מהרמב, הטור סובר שלכתחילה צריכים לראות את הכוכבים .ן משמע שלכתחילה צריכה להיות חדירה לקרני השמש"ומהר, לראות את הכוכבים הגדולים

. מכשירה]ח"ל והב"להבנת המהר[והטור , רבינו תם פוסל סוכה שאינה חדירה למים

הלכה. ם שדרך הסיכוך להיות קל כדי שיראו ממנו הכוכבים הגדולים" פוסק כרמב]ג' תרלא סע' סי[ע "השו

י לשבת בסוכה שכוכבים אינם נראים " מביא את הביכורי יעקב שהמקל כרש]ה"סק[המשנה ברורה .לא הפסיד, וקרני השמש חודרות דרך סככה

ומכל , נה חדירה למים פסולה מדרבנן בגלל גזרת בית פוסק שסוכה שאי]ו"סק[המשנה ברורה .הסוכה כשרה, מקום בדיעבד כשאינו יכול לדלל את הסכך

]תייםשע[ י שבט - ט: תאריך :כד, .מסכת סוכה כג, סוכההלכות

דופן שאינה עומדת ברוח מצויה): 10(דיני דפנות

רקע

התעלמות זו , והן מתעלמות זו מזו, ח מצויהשתי סוגיות עוסקות בדין דופן שאינה עומדת ברו ".עומד ברוח מצויה"כמו כן צריך לדייק מהסוגיה מהי הגדרת . אומרת דרשני

מקורות

"וכיון שיכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה כשרה... מתני העושה סוכתו בראש העגלה. "כג-:כב. א "ה בהוצא ודפנאדעביד לי... העושה סוכתו בין האילנות' מתני. "כה-: כד

"והאילנות דפנות לה כשרה... העושה סוכתו בראש העגלה' מתני. "יא-:ף י"רי. ב ו -ה' ד הל"סוכה פ' ם הל" רמב

ה אמר רב אחא"ד: א כד"ריטב. ג "ובין קדש הקדשים... ומכל מקום משום כבודו של מת", ש' ג סי"א ח"ת הרשב" שו

"קנים בפחות משלשה... אילנותהעושה סוכתו בין ה", תרל' טור סי ]נ, ק מח"תרל ס, ד"תרכח סקי: בעיקר[י ומשנה ברורה ' תרל סע' ב וסי' תרכח סע' ע סי"שו. ה

199 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

ה אמר רב אחא"ד: כדא "ריטבומתניתין , שהרוח מנענעה פסולהרושפי. אמר רב אחא כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה

.פיהן בהוצא ודפנאאוקימנא באילנות קשין ודנקיט נו

טור אורח חיים סימן תרל העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשירה והוא שיקשור ענפי האילן שלא ינידם הרוח שכל

כ אין נכון לעשות כל המחיצות "פ ע"מחיצה שאינה יכולה לעמוד לפני רוח מצויה אינה מחיצה וכתב הר שקושרן בטוב זימנין דמנתקי ולאו אדעתיה והוה ליה מחיצה מיריעות של פשתן בלא קנים אף על פי

:'שאינה יכולה לעמוד בפני רוח מצויה והרוצה לעשות בסדינין טוב שיארוג במחיצות קנים בפחות מג א חלק ג סימן ש "ת הרשב"שו, לוואם אי אפשר ; אם אפשר, אלא בבית אחר, אינו אוכל ושותה בפניו, משום כבודו של מתכל מקוםומ

הרי הוא כבית , שכל שיש מחיצה, ואפילו בסדין, איזו מחיצה שתהיה. ואוכל, עושה מחיצה בינו ובין המתואין צריך מחיצת ; ברוח]ניטל[ )בטל(או שיעשה בענין שלא יהא , כל שתוקע שולי הסדין בארץ, אחר

: וסימן לדבר; יוצא בזהמחיצה הוא לכל דבר שכ, דוילון, ולא אפילו מחיצת עצים ואבנים וקנים, אבנים .והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים

הסבר הסוגיה

העושה סוכתו בראש הספינה רבן גמליאל פוסל ורבי עקיבא מכשיר מעשה ברבן גמליאל ורבי "עקיבא שהיו באין בספינה עמד רבי עקיבא ועשה סוכה בראש הספינה למחר נשבה רוח ועקרתה

..]ברייתא כג[" עקיבא היכן סוכתךאמר לו רבן גמליאל

. רבן גמליאל פוסלה ורבי עקיבא מכשירה, רבן גמליאל ורבי עקיבא נחלקו בדין סוכה בראש ספינהרבן , מסביר אביי שהם נחלקו בסוכה העומדת ברוח מצויה דיבשה ואינה עומדת ברוח מצויה דים

רבי עקיבא סובר , פסולה– דים ואם אינה עומדת ברוח מצויה, גמליאל סובר שסוכה דירת קבע . ומספיק שהסוכה עומדת ברוח מצויה דיבשה, שסוכה דירת עראי

לדעת רבי עקיבא סוכה העומדת . שונים זה מזה" רוח מצויה דים"ו" רוח מצויה דיבשה"המושגים לדעת רבן . למרות שבים הסוכה אינה עמידה, כשרה גם ביבשה וגם בים, ברוח מצויה דיבשה

ביבשה ניתן להסתפק בסוכה העומדת , רק בים צריכים סוכה העומדת ברוח מצויה דים, גמליאל .]שהרי הסוכה אינה עומדת ברוח מצויה דים, לא ניתן לבנות סוכה ביבשה, דאי לאו הכי[ברוח מצויה דיבשה

והמושג , מגדיר עמידות אובייקטיבית אחידה לכל העולם" רוח מצויה דיבשה"שהמושג , על כרחנו . מגדיר שהסוכה צריכה להיות עמידה בתנאי המקום שבו היא נמצאת" ח מצויה דיםרו"

דכולי עלמא היכא דאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה . "היטב' על פי הגדרה זו אנו מבינים את הגמ. ומוסכמת לכולי עלמא, הגדרת העמידות האובייקטיבית היא בסיסית". דיבשה לא כלום היאיכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה ואינה יכולה לעמוד "ורבי עקיבא היא במחלוקת רבן גמליאל

ודירה שאינה מתקיימת במקומה אינה , רבן גמליאל סובר שסוכה דירת קבע". ברוח מצויה דים .ונפילה עתידית אינה מפקיעה ממנה שם דירה, רבי עקיבא סובר שסוכה דירת עראי. דירת קבע

אינו נמדד לפי , "סוכה שאינה עומדת ברוח מצויה"שדין , בהסבר זה מתחדש לנו חידוש גדולגם למקומות שיש , אלא יש הגדרה אחת והיא הקובעת לכל המקומות, המקום שבו נמצאת הסוכה

. בהם רוחות חזקות וגם למקומות שיש בהם רוחות חלשותהאם לפי , "יבשהרוח מצויה ד"וגם איני יודע כיצד קובעים [לא מצאתי התייחסות מפורשת לחידוש זה

משמע ]ז"תרל סקט' סי[אך מהמגן אברהם , ]מקום שיש בו רוחות חזקות או לפי מקום שיש בו רוחות חלשותחייב , סובר שהתולה סדין בבית כמחיצה בפני מת]ש' ג סי"ת ח"שו[א "הרשב. שהוא לא קיבלו

א לקשור את הסדין "ואף על פי כן מחייב הרשב, בבית אין רוח מצויה. לקושרה שלא תנוד ברוח שמחיצה המוגנת על ידי בית ונמצאת במקום ]ג"שטו סק' סי[מדייק מכאן המגן אברהם , שלא ינוד

לפי החידוש . למרות שבפועל היא לא תיפול, אינה מחיצה, שללא הבית רוח מצויה מפילתה, תשהרי יש הגדרה אחת לעמידות הדפנו, דברי המגן אברהם אינם משמעותיים, שהתחדש לעיל

שונה ממקום " רוח מצויה"שהמגן אברהם סבר שהגדרת , על כרחנו. והיא מחייבת את כל העולםצריכה , ולכן גם מחיצה בבית, גם לדעתו מחיצה מוגדרת כמחיצה רק כשהיא עומדת ברוח מצויה, אמנם[למקום

.]לעמוד ברוח המצויה במקום

:פסולה, בשהנחלקו הראשונים מדוע סוכה שאינה עומדת ברוח מצויה דיאבל גם , אנו פוסקים שסוכה דירת עראי". דאפילו דירת עראי לא הויא: "]ה לא כלום היא"ד[י "רש

.וסוכה שאינה עומדת ברוח מצויה אינה דירה כלל, דירת עראי מחייבת עמידות מינימאלית. "כל מחיצה שאינה עומדת ברוח מצויה של יבשה אינה מחיצה: "]ה"ד ה"סוכה פ' הל[ם "רמב, :]ה[דיני מחיצה הם הלכות למשה מסיני . אלא בהגדרת מחיצה, ם אינו עוסק בדין דירה"הרמב

. ואחת ההלכות של מחיצה שהיא חייבת לעמוד ברוח מצויהשדין , ם"לפי הרמב. ם יכולה להיות נפקא מינה גדולה"י להסברו של הרמב"בין הסברו של רש

שעומד ברוח מצויה אינו , המסקנה שנאמרה לעיל,הוא דין בהלכות מחיצה" עומד ברוח מצויה"

200 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

.:]משנה כד[" העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשרה" .:]כד' גמ[" חיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצהאמר רב אחא בר יעקב כל מ"

מקשה ' הגמ. רב אחא בר יעקב מחדש שמחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצהומתרצת שמדובר במשנה , עליו ממשנתנו המכשירה אילנות למרות שהם מתנדנדים ברוח מצויה

' ועליו הגמ, פוסל סוכה שאינה עומדת ברוח מצויה.]גכ[גם אביי . באילן שאינו מתנדנד ברוח מצויה. ברורה' הגמ, שאביי אינו עוסק בדין מחיצה אלא בדין סוכה, י"לשיטת רש. לא הקשתה ממשנתנו

שהרי האילן , אין קושיה ממשנתנו, לשיטת אביי שסוכה שאינה עומדת ברוח מצויה אינה סוכהלשיטת רב אחא בר יעקב . שם דירת עראיונדנודו אינו מפקיע מהסוכה, עומד ברוח מצויה

שהרי האילן מתנדנד , יש קושיה ממשנתנו, שמחיצה שאינה עומדת ברוח מצויה אינה מחיצהכיוון , לא הקשתה על אביי' שהגמ, ם נראה לפרש"לשיטת הרמב[ונדנוד זה מפקיע שם מחיצה , ברוח מצויה

שרוח מצויה הוא דין , ר שהתחדש בדברי רב אחא בר יעקבאח. שהיה ניתן להבין שדינו דין בסוכה ולא דין במחיצה .]אין סיבה להסביר את אביי בדרך שונה, בהלכות מחיצה

סובר שמחיצה ]ו' עז סע' סי[החזון איש . האחרונים נחלקו בגדר מחיצה המתנדנדת ברוח

,המתנדנדת ברוח אינה מחיצה רק אם הרוח מרחיקה את חלקי המחיצה זה מזה שלושה טפחים חולק ]צ' יט עמ' עמק ברכה סוכה סי[יק 'אריה פומרנצ' ר. ובזמן הנדנוד פוקע מהדופן שם מחיצה

הלכה למשה מסיני שמחיצה שאינה עומדת ברוח מצויה אינה . ולדעתו כל נדנוד מפקיע שם מחיצה . ונדנוד מוגדר כאינו עומד ברוח מצויה, מחיצה

רב המפרש את דברי ]ה אמר רב אחא"ד[א " הריטביק מביא ראיה לשיטתו מדברי'אריה פומרנצ' ר –" שהרוח מנענעה פסולהרושפי. כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה" : בר יעקבאחא

משמע שכל נענוע , א אינו כותב שהרוח מפרידה את ענפי האילן שלושה טפחים זה מזה"הריטב .פוסל את המחיצה

פוסק ]ש' ג סי"ת ח"שו[א "הרשב. א"ביא ראיה מדברי הרשבוכנגד זה ניתן לה, ראייתו אינה משכנעתצריך לתקוע את , ולכן העושה מחיצה של סדין, שאף בבית המחיצה חייבת לעמוד ברוח מצויה

א "ואף על פי כן הרשב, אינה מונעת נדנודו, תקיעת שולי הסדין בקרקע. שולי הסדין בקרקע .ע פוסלת את המחיצהמשמע שרק התרוממות של הסדין מהקרק. מסתפק בכך

אין נכון לעשות כל : " המצטט את רבינו פרץ]תרל' סי[ראיה נוספת לשיטת החזון איש מדברי הטור המחיצות מיריעות של פשתן בלא קנים אף על פי שקושרן בטוב זימנין דמנתקי ולאו אדעתיה

מדוע רבינו , להאם מחיצה מתנדנדת פסו". והוה ליה מחיצה שאינה יכולה לעמוד בפני רוח מצויהוהיא , ואינו חושש שלא ימתח את היריעה יפה יפה, פרץ חושש שמא קשירת היריעות תתנתק

.]כידוע קשה מאוד וכמעט בלתי אפשרי למנוע נדנוד מיריעות של פשתן[תנדנד ברוח מצויה

כתו העושה סו: " פוסק את דינו של רב אחא בר יעקב בלשונו של אביי]ה"ד ה"סוכה פ' הל[ם "הרמבאם היו חזקים או שקשר אותם וחיזק אותם עד שלא תהיה , בין האילנות והאילנות דפנות לה

הרוח המצויה מנידה אותם תמיד ומלא בין האמירים בתבן ובקש כדי שלא תניד אותם הרוח ." אינה מחיצהברוח מצויה של יבשהשכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד , וקשר אותם הרי זו כשרה

אבל שם הוא מנסח את , ם מביא את דינו של רב אחא בר יעקב" הרמב]ו"ז הט"פט[בת גם בהלכות שם כותב "הרמב". כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה: "ההלכה בניסוח שונה

כיוון , הבדלי הניסוח חשובים מאוד". רוח מצויה של יבשה"ואינו כותב , סתם" רוח מצויה", משמע" רוח מצויה דיבשה"ומלשון , רוח מצויה במקום ההוא, משמע" רוח מצויה"שמלשון

. הגדרה אחת הקובעת לכל מקוםמחיצות שבת . ם יש חילוק בין דין מחיצות שבת לבין דין דפנות סוכה"נראה לפרש שלדעת הרמב

דפנות סוכה אינן אמורות לחצוץ . הן לא חוצצות, וכשאינן עמידות, אמורות לחצוץ בין הרשויות, בסכת"אלא הן דין בגזרת הכתוב , ])ב"ד הי"סוכה פ' ם הל"רמב(ולכן בסוכה אין הלכה של עומד מרובה על הפרוץ [

ומספיק שהן , לפיכך לא חשוב שהן יעמדו ברוח המצויה במקום שהן נמצאות". בסכות, בסכתאביי עוסק בדין ו, ם רב אחא מחדש דין כללי בהלכות מחיצות"לדעת הרמב[" ברוח מצויה דיבשה"עומדות לומד , כיוון שבדברי אביי מפורש שסוכה בספינה כשרה למרות שדפנותיה אינן עומדות ברוח מצויה דים. סוכה בלבד .] להכשירן" מחיצות העומדות ברוח מצויה דיבשה"ם שמספיק "מכאן הרמב

סיכום :ם נחלקו בדין סוכה שאינה עומדת ברוח מצויה"י והרמב"רש

201 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

אפילו לא דירת , סוכה שאינה עומדת ברוח מצויה אינה דירה. א: הלכותי מפרש שיש שתי"רש . מחיצה שאינה עומדת ברוח מצויה אינה מחיצה. ב. עראי

וההלכה השניה מלמדת שגם מחיצות המתנדנדות , ההלכה הראשונה עוסקת בסוכה הנופלת ברוח .שנמצאים בוי סובר ששתי ההלכות הללו נקבעות לפי המקום "רש. ברוח אינן מחיצות

אבל יש הבדל בין דיני מחיצות , ם מפרש שיש הלכה אחת בלבד והיא הלכה בהלכות מחיצה"הרמבודפנות , מחיצות שבת נפסלות כשאינן עומדות ברוח מצויה במקומן. בשבת לבין דיני דפנות סוכה

.שהיא הגדרה אחידה לכל העולם, סוכה נפסלות רק כשאינן עומדות ברוח מצויה של יבשה

לדעת החזון איש פסולה רק כשחלקי המחיצה מתרחקים שלושה טפחים זה , מחיצה המתנדנדת . לדעת עמק ברכה פסולה אף כשמתנדנדת נדנוד קל. מזה

הלכהשסוכה שיכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה ואינה ', כפי שמפורש בגמ, פוסק]ב' תרכח סע' סי[ע "השו

.ילו אם הסוכה נמצאת על גבי ספינהכשרה אפ, יכולה לעמוד ברוח מצויה דים, פוסק שאילן יכול לשמש דופן סוכה אם הוא חזק שאינו מתנדנד ברוח מצויה]י' תרל סע' סי[ע "השו

, ע פוסק כרבינו פרץ"השו. ומלא בין הענפים בתבן וקש וקשר אותם חזק שלא ינודו ברוח מצויהולכן עדיף שיארוג , יתנתקמחשש שהקשר שלהם, שאין לעשות מחיצות מיריעות של פשתן

.שהם ישמשו כדפנות הסוכה, במחיצות קנים פחות משלושה טפחים, שמחיצה שאינה עומדת ברוח מצויה אינה מחיצה, פוסק כמגן אברהם]ח"סקמ[המשנה ברורה

.שאין שם רוח, אפילו אם עומדת בבית

]-החצי שע[י שבט : תאריך . מסכת סוכה כג, סוכההלכות

סוכה על גבי אילן ועל גבי בעלי חיים): 7(דיני הרשות

רקעדין זה בחלקו משלים את משנת . משנתנו מכשירה סוכה על גבי אילן וסוכה על גבי בעלי חיים

.ובחלקו דיון חדש, סומך סוכתו בכרעי המיטה

מקורות משנה: כב. א "ורבנן הוא דגזרו בה... 'או על גבי גמל כו. "כג ה שתים"ד' וסת. ב

ה שתים "באלפס ד. ן יא" ר ... "ג גמל כשרה"בראש האילן או ע"', ה מתני"באלפס ד. יא- :ן י"ר. ג

ו"ד ה"סוכה פ' ם הל" רמב ה ורבי מאיר"ה ד"רא. ד ]ז"סקי: בעיקר[ג ומשנה ברורה ' תרכח סע' ע סי"שו. ה ה ורבי מאיר"ה ד"רא

דמדרבנן , הא רבי יהודה נמי מודה בהכי. ורבנן הוא דגזרו בה, זיאורבי מאיר הא נמי מדאורייתא מחזא ח .וכמדאוריתא דמיא, וסבר כיון דרבנן גזור בה תו לא חזיא כלל, הוא דאסירא

הסבר הסוגיה

.:]משנה כב[" בראש האילן או על גבי גמל כשרה ואין עולין לה ביום טוב... העושה סוכתו"

מפרש שבנה ]ה בראש האילן"ד[י "רש. שה סוכתו בראש האילןנחלקו הראשונים בהסבר המקרה שעוכיוון שחכמים גזרו שאין , ואסור לעלות לסוכה ביום טוב, את קרקעית הסוכה על גבי האילן

האילן משמש , שהסוכה נבנתה על גבי קרקע עולם, מפרש]ה שתים"ד[' תוס. עולים באילן ביום טובוהרי אינו , קשה מדוע אין עולים לסוכה ביום טובעל הסבר זה . והסכך נסמך עליו, כדפנות

. שאסור לעלות לסוכה ביום טוב גזרה שמא יניח חפציו על הסכך' מסביר התוס? משתמש באילן האם מותר לסמוך את הסכך ]193' עמ[ד "ן והראב"קשורה למחלוקת הרמב' י ותוס"מחלוקת רשמוכח , מותר להשעין כלונסאות על גבי העץ ולסכך על גביהםה שתים האומר ש"באלפס ד. ן יא"עיין בר[על גבי אילן

. ] 193-194' ועיין לעיל עמ, שלא כהבנת החזון איש, מדבריו שמעמיד דמעמיד בדבר המקבל טומאה כשר

וגם בסוכה על גבי [מביאה ברייתא שבה נחלקו רבי מאיר ורבי יהודה בדין סוכה על גבי בהמה ' הגמ. ורבי יהודה פוסלה, שהסוכה כשרה, רבי מאיר סובר כתנא של משנתנו, ]ה סוכה"ד' תוס–אילן

–' חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים': "שרבי יהודה ורבי מאיר מודים לדרשה' מסבירה הגמ

202 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

שסתם משנה , פוסק כרבי מאיר]ו"ד ה" פסוכה' הל[ם "הרמב. הראשונים נחלקו בפסק ההלכהשרבי יהודה ורבי , פוסק כרבי יהודה]'ה מתני"באלפס ד: ן י"מובא בר[רבי יצחק אבן גיאת . כוותיה

.מאיר הלכה כרבי יהודה

הלכהשסוכה שעל גבי אילן ועל גבי בהמה כשרה ואין עולים לה ביום , פוסק כמשנה]ג' תרכח סע[ע "השואם הסוכה , אין עולים לה ביום טוב, פוסק שאם הסוכה על גבי האילן]ז"סקי[ה המשנה ברור. טוב

כיוון שכיום לא , אפשר שמותר לעלות לה ביום טוב, על גבי הקרקע והסכך נשען על גבי האילן .]מדין מעמיד, לכתחילה אין לסמוך הסכך על גבי האילן[רגילים להניח חפצים על הסכך

] שעות2[ יא שבט -י: תאריך .כד- .גמסכת סוכה כ, סוכההלכות

בעלי חיים כדפנות): 11(דיני דפנות

רקע

עוסקת בשיטת רבי מאיר שאין לעשות דפנות ' הגמ. סוגייתנו הסוגיה האחרונה בהלכות סוכה .והיא דנה האם הפסול מהתורה או מדרבנן, מבעלי חיים

מקורות

"אידך כרת כריתות לא דרשיו... עשאה לבהמה דופן לסוכה: "כד- .כג. א ה בכל"ומגיד משנה ד, א"ז הכ"שבת פט' הל; ז"ד הט"סוכה פ' ם הל"רמב. ב

"בהמה לדופן... ועושין מחיצה אפילו מבעלי חיים", תרל' טור סי ]שער הציון אות נ: בעיקר[יא ומשנה ברורה ' תרל סע' ע סי"שו. ג

טור אורח חיים סימן תרל .לו מבעלי חיים שיקשור שם בהמה לדופןועושין מחיצה אפי

הסבר הסוגיה

עשאה לבהמה דופן לסוכה רבי מאיר פוסל ורבי יהודה מכשיר שהיה רבי מאיר אומר כל דבר " ..]ברייתא כג[..." שיש בו רוח חיים אין עושין אותו לא דופן לסוכה

זירא סובר ' ר. מבעלי חיים מדוע לרבי מאיר אין עושים דופן לסוכה.]כג[נחלקו אביי ורבי זירא

ואביי סובר שהדופן פסולה מדרבנן גזרה שמא , שהדופן פסולה מדרבנן גזרה שמא הבהמה תברחאו מפני שכל , שרבי מאיר פוסל את הדופן מהתורה, .]כד[מסקנת הסוגיה . תברח וגזרה שמא תמות

.ברוח אינה מחיצהאו מפני שכל מחיצה שעומדת , מחיצה שאינה עשויה בידי אדם אינה מחיצה

לבדוק האם טעמים או נשארים

. למסקנת הסוגיה

ואין חוששים , ולפיכך מותר לעשות מחיצה מבעלי חיים, רבי יהודה ורבי מאיר הלכה כרבי יהודה

פוסק הלכה שמותר לעשות מחיצה מבעלי ]תרל' סי[הטור . ואין חוששים שמא ימותו, שמא יברחואבל , את בעלי החיים לדופןשאין חיוב לקשור , ניתן להבין מלשונו של הטור[אבל הוא דורש שיקשרם , חיים

שבהוה אמינא של , ]ה אות יא' שסב סע' סי[א "מסביר הגר. ] משמע שחייבים לקושרם)שסב' סי(בהלכות שבת ורק לרבי מאיר צריכים לקשור את , רבי יהודה לא חושש למיתה ורבי מאיר חושש למיתה' הגמ

יהודה חושש לבקיעת הנוד רבי , למסקנה שרבי מאיר פוסל בעלי חיים מהתורה. בעלי החיים . שמא ימותו ושמא יברחו, וצריכים לקשור את בעלי החיים, ולמיתהדפני סוכה כשרין מן הכל שאין אנו צריכין אלא מחיצה : "]ז"ד הט"פ[ם פוסק בהלכות סוכה "הרמב

... בכל עושים מחיצה: "ם" פוסק הרמב]א"ז הכ"פט[בהלכות שבת ". מכל מקום ואפילו מבעלי חייםם "בהלכות שבת הרמב". כדי שלא ינודווהוא שיהו כפותיםילו בבהמה ושאר מיני חיה ועוף אפ

.ם אינו דורש כפיתתם"ובהלכות סוכה הרמב, מדגיש שצריכים לכפות את בעלי החיים, שמחיצה של שבת צריכה לחצוץ בין הרשויות, ]200' עיין לעיל עמ[ם לשיטתו "נראה לפרש שהרמב

, "בסכות, בסכת, בסכת"בסוכה יש רק גזרת הכתוב של . אינה חוצצתובהמה היכולה לברוח .ובזמן שהבהמה עומדת היא מהוה דופן גמורה

הלכהשער הציון ". עושים מחיצה מבעלי חיים שיקשור שם בהמה לדופן: " פוסק]יא' תרל סע' סי[ע "השו

. מסתפק האם קשירת הבהמה היא חיוב גמור או רק עצה טובה]אות נ[

203 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

]+תייםשע[ יד שבט -יא: תאריך .כה- :מסכת סוכה כ, סוכהת הלכו

חזרה שבועית

רקעסכך [בדיני סכך , ]דופן שאינה עומדת ברוח מצויה ודופן מבעלי חיים[עסקנו השבוע בדיני דפנות

ובדיני רשות ] סוכה מדובללת וסוכה מעובה, סכך העומד בדבר המקבל טומאה, שאין לו קבע ].ינה תחת מיטה וסוכה על גבי אילן ובעלי חייםש[

מקורות " דעביד ליה בהוצא ודפנא... הישן תחת המטה בסוכה. "כה-:כ. א כד- כא' ה הל"פ; טז, ו- ה' ד הל"סוכה פ' ם הל"רמב. ב

סיכום תחת מיטהשינהבהם גג ופסולים רק כשיש , תחת סוכהסוכהקינופות וכילה פוסלים מדין , סובר שמיטהם"הרמב

וכיוון , כיוון שהם מבטלים את ישיבת הסוכהפוסלים סובר שהם ן"הר. וגובהם עשרה טפחים . בשיעור אחרפוסלכל אחד , שיש הבדל בקביעות שלהם

שאין לו קבעסכך. מפני שאין לסכך קבעהמיטהפוסל סומך סוכתו על כרעי ', לפי מאן דאמר אחד בגמ, יהודהרבי

. ורבי יהודה סובר שסוכה דירת קבע, ניידתהסוכה: י"רש". לה קבעיןא"נחלקו הראשונים מהו אין עשרה טפחים בין בסיס המיטה : ירושלמי. המיטהבהזזת, הסוכה נופלת בקלות: ד"ראב .ועומדים להופכה, כפויההמיטה : ן"מבר. לסכך

העומד בדבר המקבל טומאהסכך מפני שהסכך עומד בדבר המיטהוכתו על כרעי פוסל סומך ס', לפי מאן דאמר שני בגמ, יהודהרבי

גזרה : ן" ורא"ריטב, ה"רא, ן"רמב, ד"ראב. נחלקו הראשונים בהסבר הפסול. המקבל טומאהוכאילו , הדבר המעמיד נחשב כסכך עצמו: ש"רא, י"רש. טומאהדרבנן שמא יסכך בדבר המקבל

.טומאה המקבל בדבר ] או מדרבנןמהתורהאו [סיכך האם סכך הנסמך , אילן פסולגביהאם סכך הנסמך על , ים והפוסקים בגדרי מעמיד הראשוננחלקו

. פוסל את הסוכהטומאהוהאם מעמיד דמעמיד בדבר המקבל , על גבי כותל פסול

מדובללתסוכה טפחים או שיש בסכך העליון שלושה הראשונים בדין סוכה מבולבלת שאין בה רווח של נחלקו

. פוסלהן" מכשירה והרי"רש. מצלתהחמתה של הסוכה מרובה ומפאת הבלבול , רוחב טפח

מעובהסוכה .מכשירה ש"מהטור משמע שהרא, תם פוסל סוכה שאינה חדירה למיםרבינו

. לכוכבים הגדוליםאף ם"לדעת הרמב, סוכה צריכה להיות חדירה לקרני השמשלכתחילה

דופן מבעלי חיים, דופן שאינה עומדת ברוח מצויהאלא מפני , לא מפני שהיא יכולה ליפול, אינה עומדת ברוח מצויה אינה מחיצהמחיצה ש

" רוח מצויה"ש, הפוסקים סוברים. שעמידותה ברוח מצויה היא תנאי הכרחי בהגדרתה כמחיצהשאין , חוץ מים[ואפילו אם המחיצה מוגנת על ידי בית , מוגדרת על פי המקום שבו המחיצה נמצאת

מחיצה אמורה , בשבת, ם משמע שיש חילוק בין שבת לבין סוכה"מהרמב. ]ומתחשבים ברוח שמצויה בהדופן אינה אמורה , בסוכה. מוגדרת על פי מקום המחיצה" רוח מצויה"ולכן , לחצוץ בין הרשויות .אחידה לכל העולם" רוח מצויה"ולכן הגדרת , לחצוץ בין הרשויות

שבשבת חייב , ם בדין דופן מבעלי חיים"מבמסביר גם את שיטת הר, חילוק זה בין שבת לבין סוכה .ובסוכה אין חייב לקושרם, לקושרם

סוכה על גבי אילן ובעלי חיים

. הסוכה כשרה ואין עולים לה ביום טוב, להלכה ]- שעות4[ טז שבט -טו: תאריך .כו- .מסכת סוכה כה, סוכההלכות

204 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

עוסק במצוה פטור מן המצוה

רקעסוגייתנו . והסוגיות מכאן ועד סוף הפרק עוסקות במצות ישיבה בסוכה,סיימנו את הלכות סוכה

.ואינה ייחודית למצות סוכה, סוגיה כללית הנוגעת לכל המצוות

מקורות " אנן שלוחי מצוה אנן ופטורין... שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה' מתני. "כו-.כה. א חתן, וחייבין, ובלכתך, ה שלוחי"ד' תוס. ב

"העוסק במצוה פטור מן המצוה... שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה", באלפס. יב- :ף יא" רי "]דלא כהלכתא היא... חתן וכל השושבנין[", חתן וכל השושבינין, בשבתך, ומיהו, ה ואיכא"ן ד" ר ... "וליעבדו חופה בסוכה", ח' סי, י"והגהות אשר, ו' ש סי" רא

והשלוחי מצ' ה מתני"ד. א כה"ריטב. ג והולכי לדבר מצוה, ש"וחייבין בק, ומן התפילין, תנו רבנן חתן, אבא' ואמר רה "ד: ה כה"רא. ד

ר חתן וכל השושבינין"ה ת"ד: א כה" ריטב ב"ו ה"אישות פט' הל; ב-א' ד הל"קריאת שמע פ' הל; ד- ג' ו הל"סוכה פ' ם הל"רמב. ג

י"ג ה"גזלה ואבדה פי' הל ]לח, לד-ק לג"ס: בעיקר[ז ומשנה ברורה -ו' תרמ סע' ע סי"שו. ד

]כז- כו, כד-ק כג"ס: בעיקר[ח ומשנה ברורה - ז' לח סע' סי משום רבי שילא, ש"וחייבין בק, ומן התפילין, תנו רבנן חתן, אבא' ואמר רה "ה ד"רא

ום דבעואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב חתן והשושבינין וכל בני החופה פטורין מן הסוכה כל שבעה משו .ופטירי משום טעמא דתשבו כעין תדורו. אלא במקום סעודה ואין שמחה אלא בחופה ואין שמחהאמיחד

.שהיא מדרבנן. תנו רבנן חתן והשושבינין וכל בני חופה פטורין מן התפילה .מפני שצריך ליזהר בהן יותר, ומן התפילין

דמשעת , שום עוסק במצוה פטור מן המצוהולא פטירי מ. משום דמדאורייתא היא. וחייבין בקריאת שמע .נשואין נעשית מצותו

והוא שיהיה ענין שאם יתעכבו לישב בסוכה יתבטלו מאותה . והולכי לדבר מצוה פטורין בין ביום בין בלילה .מצוה

ר חתן"ה ת"וד, ה שלוחי מצוה"דא "ריטב

מן המצוה ומייתי לה בגמרא משום דעוסק במצוה פטור ' פי. מתניתין שלוחי מצוה פטורים מן הסוכהכי , ותימה דהא ודאי לא אמרו העוסק במצוה פטור מן המצוה אלא בשאי אפשר לקיים שתיהן, מקרא

ומה , מזוזה בפתחו אין לפטרו מכל המצות) 'י(בעודו בסוכה או שמניח תפילין או שמתעטף בציצית או שישנערה ומטפל בה והיינו דאמרינן ופרוטה שאמרו בשומר אבידה שפטור מלתת פרוטה לעני היינו בשעה שמ

וכיון דלא מיפטר אלא בעודו עוסק במצוה זו למה לי קרא פשיטא , דרב יוסף לא שכיחא כדפרישית בדוכתהל דאפילו בעי להניח מצוה זו לעשות מצוה אחרת "ל דהא קמ"וי, למה יניח מצוה זו מפני מצוה אחרת

הוא דמיפטר מינה אבל אי בעי למשבק הא ולמיעבד אידך א איפטורי "גדולה הימנה אין הרשות בידו סדל דכיון דפטור מן האחרת הרי היא אצלו עכשיו כדבר של רשות ואסור להניח מצותו "קמ, הרשות בידו

ג דאיכא עליה מצוה קבועה לזמן ודאי כגון קריאת שמע "ועוד למדנו הכתוב דאע, מפני דבר שהוא של רשותרשאי הוא להתחיל , לו מצוה אחרת שתבטלנו מן האחרת אם יתחיל בהושחיטת הפסח וקודם לכן באת

ואינו חשוב פורק עצמו ממנה כשפורקה מעליו מחמת , בזו שבאה לידו עכשיו ואם יבטל מן האחרת יבטל .ל"כנ, שאין חיוב המצוה עליו עד שיגיע זמנה וראשונה קודמת, דבר מצוה

ובירושלמי אמרו שהשושבינין חייבין והיינו כשחוזרין , ולית הלכתא כותיה. 'אמר רב זירא אנא אכלי כודומיא דשלוחי מצוה שחייבין בסוכה כשהן פנויין ואין להם , או כשאוכלין שם, לבתיהם לישן שם בלילה

.עיכוב למצותם כדבעינן למימר לקמןי "פירש. ת שמעתנו רבנן חתן וכל השושבינין וכל בני חופה פטורין מן התפלה ומן התפילין וחייבים בקריא

והא דפטורין מתפלה ותפילין , ל העוסק במצוה פטור מן המצוה ולפיכך חייבין בקריאת שמע"ל דלא ס"זוכי תימא , א סבר דעוסק במצוה פטור מן המצוהבי בן עקאאבל חנני, משום דבעו כונה ולאו בני כונה נינהו

ל דהתם נמי בתפלה "וי, ליתובי דעתיהוהא אבל דלאו בר כונה ואפילו הכי חייב בכל המצות דאיבעי ליהוהנכון דהאי תנא סבר דהעוסק במצוה פטור מן המצוה ולפיכך פטורין , נ"ול, ותפילין פטור שאינו בן כונה

מתפלה ותפילין דבעי כונה טובא ולא אפשר לקיימן שתיהן ולא מיחייבי ליתובי דעתייהו כיון דטרידי ורבי ) [י"ורש(, כונה אלא פסוק ראשון ואפשר לקיימן שתיהןאבל בקריאת שמע חייבים דלא בעי, במצוהפ ששנינו חתן פטור מקריאת שמע התם משום "ואע, סבר דחתן אף בקריאת שמע לא מצי לכווני] שילא

, אבל הכא לבתר בעילה כל שבעה קסברי רבנן שאין שמחת חופה מעכבתו מקריאת שמע, טירדא דבעילהומה שאמרו בברייתא דרבי , י לאו הלכתא היא"דאילו לפירש, ל"ף ז"יולפיכך הביאה הר, והלכתא כרבנן

דודאי ליכא , ג לאו למימרא דרבי חנניה הוא דמודה ליה ואידך תנאי פליגי עליה"חנניה בן עקיבא דברי ריה .תנא דפליג בהא אלא לפי שהכריזו בה לפטור כל העוסקים במלאכת שמים אמרו כן

הסבר הסוגיה ..]משנה כה[" ין מן הסוכהשלוחי מצוה פטור" ..]ברייתא כה[" פרט לחתן' ובלכתך בדרך, 'פרט לעוסק במצוה' בשבתך בביתך'תנו רבנן "

205 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

פרט ' בשבתך בביתך'"אחד מ, "עוסק במצוה פטור מן המצוה" מביאה שני מקורות לדין .]כה[' הגמ

ים אשר היו טמאים ויהי אנש"ואחד מ, .]ברייתא כה[" פרט לחתן' ובלכתך בדרך, 'לעוסק במצוההמקור הראשון מלמד . שהם נפטרו מקרבן פסח כיוון שהיו עסוקים במת מצוה, "לנפש אדם

. ואינו חייב בקריאת שמע, רשאי להמשיך במצותו, שאדם העסוק במצוה והגיע זמן קריאת שמעולהפסיד מצות קרבן , או להטמא למת, המקור השני מלמד שלאנשים במדבר היו שתי אפשרויות

גם , האפשרות השניה עדיפה, לכאורה. או לדחות את העיסוק במת לאחר קיום מצות פסח, סחפוגם מפני שהאפשרות הראשונה מבטלת לגמרי , מפני שקרבן פסח היא מצוה חמורה שיש בה כרת

הבחירה באפשרות . והאפשרות השניה רק דוחה את קבורת המת לזמן אחר, מצות קרבן פסח . במצוה פטור מן המצוהשעוסק , הראשונה מלמדת

כיוון שבשעה שנטמאו , מקרבן פסח לבד לא ניתן ללמוד. עושה צריכותא בין שני המקורות' הגמ. הם טמאים ואינם יכולים להקריבו, ובשעת חיוב קרבן פסח, היתה לפניהם מצוה אחת בלבד

והיינו , כרתכיוון שקרבן פסח מצוה חמורה שיש בה , מקריאת שמע לא ניתן ללמוד על קרבן פסח .חושבים שעוסק במצוה פטור רק ממצוה קלה ואינו פטור ממצוה חמורה

מביאה הברייתא שתי , מקריאת שמע" עוסק במצוה פטור מן המצוה"הלומד דין , במקור הראשון

הברייתא ". פרט לחתן–' בלכתך בדרך'. "ב". פרט לעוסק במצוה–' בשבתך בביתך'. "א: דרשותהאם חתן אינו עוסק , ולימוד אחר לחתן, יש לימוד אחד לעוסק במצוהמדוע. צריכה ביאור

ועוד , ה ובלכתך בדרך"ד. כהי "רש[וכבר עמדו על כך הראשונים , התשובה לשאלה פשוטה? במצוההיינו , ללא לימוד מיוחד. הוא רק טרוד במחשבת המצוה, חתן אינו עוסק בפועל במצוה. ]ראשונים

. שמע ובכל המצוותחושבים שחייב הוא בקריאת תיניתן להבין בש, למרות שאינו עוסק בפועל במצוות, את ההלכה שחתן פטור מקריאת שמע

:דרכיםחתן הטרוד במחשבת מצוה . שטירדת מצוה הרי היא כעיסוק בפועל במצוה, התורה חידשה. א

.])'ה גמ" באלפס ד:טברכות (י "כך משמע מתר[ועוסק במצוה פטור הוא מכל המצוות , מוגדר כעוסק במצוהעוסק במצוה הוא . התורה חידשה שני פטורים שונים ממצוות. טרוד במצוה אינו כעוסק במצוה. ב

. אחרוטרוד במחשבת מצוה הוא פטור , פטור אחדה מפרש שהליכה לנישואין "הרא. משמע כדרך השניה]ה אי הכי מאי איריא בתולה"ד[ה "מהרא

דין . וגם כונס את האלמנה פטור מן המצוות בזמן זה, והונישואין עצמם מוגדרים כעוסק במצכיוון , והוא אינו עוסק במצוה, "שכבר נעשית מצותו", כונס את הבתולה נאמר לאחר נישואין

.הוא פטור אף לאחר שנעשית מצותו, שהוא טרוד בענייני מצוה

שהיא בסיס הדיון בדין , נחלקו במחלוקת יסודית]ה ואיכא"באלפס ד. יא[ן " והר]ה שלוחי"ד[' התוסנאמר רק " עוסק במצוה פטור מן המצוה"סובר שדין ' תוס". עוסק במצוה פטור מן המצוה"

עיסוק באחת אינו פוטר , אם ניתן לקיים את שתי המצוות, כשאינו יכול לקיים את שתי המצוותותפילין האם אדם שיש לו ציצית בבגדו . מסברא. א: מביא לטענתו שתי ראיות' תוס. מהשניה

נאמר רק במקרה , "עוסק במצוה פטור מן המצוה"על כרחנו שדין ? בראשו פטור מכל המצוות אומרת שהדין ששומר אבדה פטור מלתת פרוטה :]נדרים לג[' הגמ. ב. שאינו יכול לקיים את שתיהן

ל אם עוסק במצוה פטור מן המצוה אפילו כשהוא יכו. אינו שכיח, לעני מכיוון שהוא עוסק במצוה? והרי אדם יכול לשמור אבדה זמן רב, מדוע פטור נתינת פרוטה לעני אינו שכיח, לקיים את שתיהן

ולא שכיח שיבוא עני בדיוק באותן דקות ספורות , שהוא פטור רק בשעת הטיפול באבדה, על כרחנו סוברים )ו' סי(ש " ורא)השלוחי מצו' ה מתני"ד. כה(א "ריטב, )ה והולכי לדבר מצוה"ד. כו(ה "הרא[שהוא מטפל באבדה

.]'כתוסולדעתו עוסק במצוה פטור מן המצוה אפילו כשהוא יכול לעשות את ', ן חולק על התוס"הר

והוא מבאר שהפטור , ן מצמצם את פטור עוסק במצוה"הר', כדי לדחות את ראיות התוס. שתיהןאבל , יימים מצוהלובש ציצית ומניח תפילין מק. ולא על מקיים מצוה, נאמר על עוסק במצוה

, בשעה שהאבדה נעולה בביתו, שומר אבדה. לפיכך הם חייבים בכל המצוות, אינם עוסקים בהלכן הוא פטור מן המצוות רק בשעה שהוא עוסק בצרכי האבדה , מקיים מצוה אבל אינו עוסק בה

.]ן" סובר כר)ו' י סי"מובא בהגהות אושר, רצט' ב סי"ח(האור זרוע [ולדעתו הפטור נאמר רק כשצריך , מצמצם את פטור עוסק במצוה צמצום נוסף]יהוה ומ"שם ד[ן "הר

כל שאינו צריך לטרוח כלל אלא כדרכו במצוה "אבל , לטרוח כדי לקיים את המצוה השניהניתן להבין שחיובו במצוה מעיקר [" ראשונה יכול לצאת ידי שניהם דבכהאי גוונא ודאי יצא ידי שתיהן

צימצום זה נועד להסביר . ]משמע שאינו חייב מעיקר הדין, "מהיות טוב אל יקרא רע"ן "אבל מלשון הר, הדין .הפוטר חתן וכל בני החופה מן הסוכה כל שבעה, על רבי אבא בר זבדא' את שאלת הגמ

ברור מה החידוש , שעוסק במצוה פטור מן המצוה אפילו כשיכול לעשות את שתיהן, ן"לדעת הר, קשה מה חידשה התורה, שפטור רק אם אינו יכול לקיים את שתיהן', סאבל לשיטת התו, בדין זה

?פשיטא שאינו חייב לעזוב מצוה אחת לשם מצוה אחרת :]לתשובה אחת' א מחבר את א וג"הריטב. 'ה מתני"ד. א כה"ריטב[ניתן לענות שלוש תשובות לשאלה זו

206 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

.והשניה מצוה חמורה, ההמצוה הראשונה מצוה קלכשמצוה אפילו ן העוסק במצוה פטור מ. א אינה עוברת והמצוה הראשונה, מצוה אפילו אם המצוה השניה עוברתן העוסק במצוה פטור מ. ב

. והשניה נידחת, עוסקים בה, כיון שהמצוה הראשונה קדמה, זמן אחרוניתן לקיימה ב . מצוה כדי לקיים מצוה אחרתאסור לעזוב , לא חידשה פטור אלא חידשה איסורהתורה . ג

בברייתא . שושבינין וכל בני החופה, מביאה ברייתא ומימרא בפטור מצוות של חתן:]כה[' הגמחתן והשושבנין וכל בני חופה פטורין מן התפלה ומן התפילין וחייבין בקריאת שמע משום : "נאמר

פטור , ברייתא זו צריכה תלמוד". רבי שילא אמרו חתן פטור והשושבינין וכל בני החופה חייביןומדוע , בין ממצוות קלות ובין ממצוות חמורות, עוסק במצוה הוא פטור כללי מכל המצוות

הברייתא מחלקת בין תפילה ותפילין שחתן ובני חופה פטורים מהם לבין קריאת שמע שהם :נחלקו הראשונים בהסבר הברייתא. חייבים בה

זו סוברת שעוסק במצוה אינו פטור סוברים שברייתא ]ה חתן"ד[' ותוס]שילא' ה משום ר"ד. כו[י "רשופטורים , "דבעיא כוונה"הם פטורים מתפילה כיוון . ולכן הם חייבים בקריאת שמע, מן המצוה

שבני החופה פטורים מתפילה ותפילין , נראה לפרש". דשכיחא שכרות וקלות ראש"מתפילין כיוון . קוקות לכוונה ולכובד ראשואינם יכולים לקיים מצוות הז, בשמחתם" אנוסים"הם , מדין אנוס

? למרות שצערו אונסו, מדין אבל החייב בתפילה ותפילין' י ותוס"הראשונים מקשים על שיטת רש". ייתובי דעתיה"אף חתן ובני החופה חייבים ל, "ייתובי דעתיה"אלא על כרחנו שהוא חייב ל

ן "הר. פטור ממצוות אלואבל ', י ותוס"לשיטת רש, שאין הכי נמי]ר חתן"ה ת"ד[א "מסביר הריטב מפרש שאף לפי הברייתא הסוברת שעוסק במצוה אינו פטור מן ]ה חתן וכל השושבינין"באלפס ד. יב[

עוסק בדבר מצוה אינו מחוייב . יש הבדל בין עוסק בדבר מצוה לעוסק בדבר רשות, המצוהיתובי "ב לעוסק בדבר רשות מחויי, וממילא הוא אנוס ופטור מן המצוה, "ייתובי דעתיה"ל

ולכן הם , ן אומרים שתירוציהם דחוקים"א והר"הריטב. וחייב במצוה, ממילא אינו אנוס, "דעתיה, שהרי הוא הביא ברייתא זו, י" אינו סובר כרש]באלפס. יא[ף "גם הרי. 'י ותוס"דוחים את שיטת רש

. י הברייתא אינה להלכה"ולשיטת רש, משמע שהוא פוסקה להלכהלדעתו הברייתא סוברת שעוסק במצוה . מסביר את הברייתא בדרך אחרת]ה חתן"ד[א "הריטב

והחילוק בין תפילה ותפילין לבין קריאת שמע הוא חילוק בין מצוות שניתן , פטור מן המצוהולא , "בעי כוונה טובא"תפילה ותפילין . לקיים את שתיהן לבין מצוות שלא ניתן לקיים את שתיהן

וניתן , "לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון"קריאת שמע . מחת חתןניתן לקיימן יחד עם מצות ש .לקיימה יחד עם מצות שמחת חתן

א ולדעתו לא ניתן לקיים מצות קריאת שמע יחד " חולק על הריטב]ה וחייבין בקריאת שמע"ד[ה "הראהסיבה שהברייתא מחייבת בקריאת שמע היא מכיוון שמצות שמחת חתן . עם מצות שמחת חתן

והשמחה שאחריה אינה מוגדרת כמצוה , לאחר הנישואין נעשית מצותו, הנישואין בלבדהיא עד הפטור , כיוון שהיא דרבנן, הברייתא פוטרת חתן וכל בני החופה מתפילה. הפוטרת מן המצוות

ובשעת שמחה וקלות ראש לא ניתן ליזהר בהם , "מפני שצריך ליזהר בהן יותר"ממצות תפילין , וקריאת שמע, שותים ושמחים ביחד, חיוב שמחת חתן הוא על ידי שהם אוכלים, ה" הראשלדעת, נראה להסביר[

והפסקה , עצם ההמצאות של בני החופה עם החתן משמחתו, א"לדעת הריטב. תפילה ותפילין מעכבות שמחה זובמצוה פטור מן החולק עליהם וסובר שעוסק )ה חתן"באלפס ד. יב(ן "עיין ר. לקריאת שמע אינה פוגמת במצות השמחה . ]ולכן הוא מביא את הסבריהם בניסוח שונה המתאים לשיטתו, המצוה אפילו כשיכול לקיים את שתיהן

שחתן והשושבינין וכל בני , על פי מחלוקת זו צריכים לבאר גם את המימרא של רבי אבא בר זבדא. המימרא ברורהכיוון שלשיטתו, א אינו מפרש דבר"הריטב. החופה פטורים מן הסוכה כל שבעה

ואי , וכיוון שאין שמחה אלא בחופה, השושבינין וכל בני החופה עוסקים במצוה לשמח חתן וכלהה "הרא. והם פטורים ממצות סוכה, לא ניתן לקיים את שתי המצוות, אפשר לעשות חופה בסוכה

ם מסוכה מבאר שהפטור שלה]אבא' ה ואמר ר"ד[ולכן הוא , סובר שלאחר נישואין אין קיום מצוהאף בסוכות הוא רשאי , כשם שאדם יוצא מביתו לחופה לשמח חתן וכלה[" משום טעמא דתשבו כעין תדורו"

.]לצאת מביתו לחופה כדי לשמח חתן וכלה משמע שהוא מפרש את הברייתא ואת המימרא של רבי אבא בר זבדא בדרך ]ח' סי[ש "מהרא

בין , ה"כרא, אבל אינו מחלק, רת כמצוהה שלא כל שמחת חתן מוגד"ש סובר כרא"הרא. שלישיתשמחת חתן עצמה מהוה מצוה בין לפני . אלא בין חתן לבין בני החופה, לפני נישואין לאחריהםולפיכך בני חופה , אבל השמחה שבני החופה משמחים אותו אינה מצוה, נישואין ובין לאחריהם". חי בחופה שמחה וקלות ראשמשום דשכי"הם פטורים מתפילה ומתפילין . חייבים בקריאת שמע

ורבי שילא סובר , ובקל יוכל לכוון בפסוק ראשון, תנא קמא מחייבו בקריאת שמע, לגבי חתן עצמו . כוותיה.]טז[שהמשנה במסכת ברכות , והלכה כרבי שילא, שחתן אינו יכול לכוון כללכיוון שהם , ובני החופה פטורים מהסוכה, שהרי הוא עוסק במצוה, חתן פטור ממצות סוכה

שניתן לאכול , זירא' ש פוסק כר"למעשה הרא. מצטערים אם אינם משתתפים בשמחת החתן' סי(ש עולה גם מפסק הטור "הסבר זה בדברי הרא[ולפיכך גם חתן חייב בסוכה , בסוכה ולשמוח בסוכה

.]ועל פיו מתורצת תמיהתו של הבית יוסף, )תרמ

207 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

המצוות בין ממצוה כל ים שעוסק במצוה פטור משכל הראשונים מוד, היוצא מכל האמור לעילשהרי היא מפורשת בברייתא , במסקנה זו אין חידוש, אמנם. עוברת ובין ממצוה שאינה עוברת

תניא אמר רבי חנניא בן עקביא כותבי ספרים תפילין ומזוזות הן ותגריהן ותגרי תגריהן וכל : ":]כו[ן מקריאת שמע ומן התפילה ומן התפילין העוסקין במלאכת שמים לאתויי מוכרי תכלת פטורי

ומכל מצות האמורות בתורה לקיים דברי רבי יוסי הגלילי שהיה רבי יוסי הגלילי אומר העוסק וקריאת שמע , תפילין ומזוזות היא מצוה שאינה עוברת, כתיבת ספרים". במצוה פטור מן המצוה

תפילין ומזוזות כדי , ע כתיבת ספריםואף על פי כן אין מפסיקים באמצ, ותפילין הן מצוות עוברות .וכדי להתפלל, לקרוא קריאת שמע

ויש לו הבנה אחרת בדין עוסק במצוה פטור מן , ם משמע שהוא חולק על כל הראשונים"מהרמב :ם נעיין בפסקיו"כדי לעמוד על שיטת הרמב. המצוהן הסוכה בין ביום ובין שלוחי מצוה פטורים מ: " פוסק את דין משנתנו]ד"ו ה"סוכה פ' הל[ם "הרמבחתן וכל השושבינין וכל בני : " גם פוסק את המימרא של רבי אבא בר זבדא]ג"שם ה[הוא ". בלילה

את הברייתא הפוטרת ם אינו פוסק" הרמב."חופה פטורים מן הסוכה כל שבעת ימי המשתה .שושבינין וכל בני חופה מן התפילה ומן התפילין

והוא , ם את גדרי דין עוסק במצוה פטור מן המצוה"קובע הרמב, ]ב-א' ד הל"פ[קריאת שמע ' בהללפיכך חתן שנשא , מי שהיה לבו טרוד ונחפז לדבר מצוה פטור מכל המצות ומקריאת שמע: "פוסק

...לפי שאין דעתו פנויה שמא לא ימצא לה בתולים, בתולה פטור מקריאת שמע עד שיבא עליהוה חייב לקרות הואיל ואין לו דבר שמבלבל דעתו וכן פ שעוסק במצ"אבל הנושא את הבעולה אע

בכך שלדעת כל הראשונים יש דין , ם שונה מדברי שאר הראשונים" פסק הרמב."כל כיוצא בזהבלכתך "הנלמד מ, ויש דין חתן הטרוד בטרדה דמצוה, "בשבתך בביתך"הנלמד מ, עוסק במצוה

פטור מכל , במצוה וגם טרוד בהשרק מי שעוסק , ם יש דין אחד בלבד"לדעת הרמב, "בדרךם הוא חייב "לדעת הרמב, נושא את האלמנה פטור מקריאת שמע בשעת הנישואין, לדעת הראשונים[המצוות

.]בקריאת שמע אפילו בשעת הנישואיןואף על פי כן הוא פטור מנתינת , שהרי שומר אבדה אינו טרוד בה, ם צריך עיון"דינו של הרמבאלא נראה . ואף על פי כן הוא פטור מן הסוכה, מצוה אינו טרוד במצוההולך לדבר, פרוטה לעני

דין עוסק במצוה פטור מן . ם מחלק בין מצוה עוברת לבין מצוה שאינה עוברת"שהרמב, להסבירכשאדם עוסק במצוה , המצוה נאמר כששתי המצוות עוברות או כששתי המצוות אינן עוברות

הוא חייב להפסיק במצוה שאינה עוברת ולקיים את , רתומגיעה לידו מצוה עוב, שאינה עוברתאם יכול לגמור לטפל באבדה , אדם המטפל באבדה ונזכר שלא קרא קריאת שמע. המצוה העוברת

, כיוון ששתי המצוות אינן עוברות, יטפל באבדה ויקרא אחר כך, ולקרוא קריאת שמע אחר כךומפסיק בטיפול , יא מצוה עוברתקריאת שמע ה, אבל אם הוא עומד בסוף זמן קריאת שמע

כיוון שאין על אדם חיוב , נתינת פרוטה לעני אינה מצוה עוברת. באבדה כדי לקרוא קריאת שמעואין , ולכן מצוה זו מוגדרת כמצוה שאינה עוברת, אלא רק חיוב כללי, ייחודי לתת לכל עני ועני

.חיוב להפסיק מצות טיפול באבדה כדי לתת פרוטה לעניכיוון שקריאת , ם שהעוסק במצות נישואי אלמנה מפסיק לקרוא קריאת שמע"וסק הרמבלפיכך פ

ולכן אינו יכול להפסיק , בנישואי בתולה הוא טרוד. שמע מצוה עוברת ונישואי אלמנה אינה עוברת .ולכוון בקריאת שמע והוא פטור ממנה

יוון שמצוות אלו כ, ם השמיט את הברייתא הפוטרת בני החופה מתפילה ותפילין"לכן הרמב .יש להפסיק מצות שמחת חתן כדי לקיימם, עוברות

: הברייתא אומרת. .]כו[ם הוא הברייתא של כותבי ספרים תפילין ומזוזות "המקור לפסק הרמבתניא אמר רבי חנניא בן עקביא כותבי ספרים תפילין ומזוזות הן ותגריהן ותגרי תגריהן וכל "

רי תכלת פטורין מקריאת שמע ומן התפילה ומן התפילין העוסקין במלאכת שמים לאתויי מוכומכל מצות האמורות בתורה לקיים דברי רבי יוסי הגלילי שהיה רבי יוסי הגלילי אומר העוסק

, "לקיים דברי רבי יוסי הגלילי"מה פירוש , לשון הברייתא קשה מאוד". במצוה פטור מן המצוה, ם"הבין מכאן הרמב? כללי המוסכם לכולי עלמאהרי דין עוסק במצוה פטור מן המצוה הוא דין

תפילין , רבי יוסי הגלילי סובר שכותבי ספרים. שיש מחלוקת בדין עוסק במצוה פטור מן המצוהוקריאת , ם מצוה שאינה עוברת"למרות שכתיבת סת, ומזוזות פטורים מקריאת שמע ומתפילה

אלא רק כששתי המצוות , ים במקרה זהואינם פוטר, רבנן חולקים על רבי יוסי. שמע מצוה עוברתכיוון . ] שהתקשה בלשון הברייתא)ה תנו רבנן חתן"סוד(א "עיין ריטב[עוברות או כששתי המצוות אינן עוברות

.ם השמיטו"הרמב, שדינו של רבי יוסי הגלילי אינו מוסכם על חכמים

:ם"ניתן להביא שלש ראיות להבנה זו בשיטת הרמבכל זמן שהאבדה אצלו אם נגנבה או אבדה : " פוסק]י"ג ה"פי[לה ואבדה ם בהלכות גז"הרמב. א

חייב באחריותה ואם נאנסה פטור ששומר אבדה כשומר שכר הוא מפני שהוא עוסק במצוה ונפטר מי שהיה "ם " בהלכות קריאת שמע פסק הרמב." כל זמן שהוא עוסק בשמירתהמכמה מצות עשה

". מצות עשהמכמהונפטר : "ם"וכאן פוסק הרמב, "המצותמכל לבו טרוד ונחפז לדבר מצוה פטור אבל שומר אבדה , גם ממצוות שאינן עוברות וגם ממצוות עוברות, טרוד במצוה פטור מכל המצוות

. פטור רק ממצוות שאינן עוברות ואינו פטור ממצוות עוברות

208 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

...ו את המת וחזרו האבלים לקבל תנחומיןקבר: "]ו"ד ה"קריאת שמע פ' הל[ם "בענין מצות ניחום אבלים פוסק הרמב. ב[אם יכולין העם להתחיל ולגמור אפילו פסוק אחד קודם שיגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו אלא ינחמו את

ודאי שאחר סיום , מיותר" ואחר שיפטרו מהן יתחילו לקרות"המשפט ". ואחר שיפטרו מהן יתחילו לקרותהאבלים שמנחמים לפני , מדייק מכאן הכסף משנה? ם כותבו"מדוע הרמב, ם במצות קריאת שמעמצות ניחום אבלים חייבי

יקרא קריאת שמע ואחר , אבל אם אין זמן לאחר מכן, קריאת שמע רק אם יש זמן לקרוא קריאת שמע לאחר הניחוםברת אינה דוחה ומצוה שאינה עו, וקריאת שמע מצוה עוברת, ניחום אבלים מצוה שאינה עוברת. כך ינחם את האבלים

אינו מפסיק אפילו למצוה , אבל המתחיל במצוה, ניתן לדחות שמקדים קריאת שמע כיוון שלא התחיל במצות ניחום אבלים[מצוה עוברת

.]עוברת, האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה: "ם" פוסק הרמב]ב"ו ה"פט[בהלכות אישות . ג

וכיון שעברו עשרים שנה ולא נשא אשה הרי זה , שרהומאימתי האיש נתחייב במצוה זו מבן שבע עואם היה עוסק בתורה וטרוד בה והיה מתירא מלישא אשה כדי שלא , עובר ומבטל מצות עשה

שהעוסק במצוה פטור מן המצוה וכל , יטרח במזונות ויבטל מן התורה הרי זה מותר להתאחרכיוון שהעוסק , צות פריה ורביהם פוסק שמותר ללומד תורה לאחר מ"הרמב". שכן בתלמוד תורה

ם אינו "פסק הרמב. וכל שכן שהעוסק בתלמוד תורה פטור מן המצוה, במצוה פטור מן המצוה מפורש שאפילו ]ב"א ה"ברכות פ[בירושלמי . הרי עוסק בתלמוד תורה אינו פטור מן המצוות, מובן

י לקיים מצוות מפסיקים לימוד תורה כד רבי שמעון בר יוחאי וחבריו שתורתם אומנותםשאינן , מצות תלמוד תורה זהה לשאר מצוות. ם ברור"לפי האמור לעיל פסק הרמב. מהתורה

.תלמוד תורה דוחה אותה, אבל כיוון שפריה ורביה היא מצוה שאינה עוברת, דוחות מצוה עוברת

סיכום . רוב הראשונים סוברים שעוסק במצוה פטור מכל המצוות אפילו ממצוות עוברות

קו הראשונים האם עוסק במצוה פטור מן המצוה רק אם אינו יכול לקיים את שתיהן או נחלא סוברים שעוסק במצוה פטור מן "ה וריטב"רא, ש"רא', תוס. אפילו אם יכול לקיים את שתיהן

ן והאור זרוע סוברים שעוסק במצוה פטור "הר, המצוה רק כשאינו יכול לקיים את שתי המצוות" עוסק במצוה"ן והאור זרוע מודים שרק "הר. יכול לקיים את שתי המצוותמן המצוה אפילו כש

שאם , ן מוסיף"הר. אינו פטור מן המצוה, אבל מקיים מצוה ללא עיסוק מעשי, פטור מן המצוה ".מהיות טוב אל יקרא רע"חייב בה ש, יכול לקיים את המצוה השניה כדרכו ללא טורח, והאם ניתן לקיימה יחד עם מצות סוכה, כמצוהנחלקו הראשונים האם שמחת חתן מוגדרת

:תפילה ותפילין, קריאת שמעולכן , ולא ניתן לקיימה יחד עם מצוות אחרות, סוברים ששמחת חתן מוגדרת כמצוה' י ותוס"רשהברייתא המחייבת [תפילה ותפילין , קריאת שמע, שושבינין וכל בני החופה פטורים מסוכה, חתן

.]והיא אינה נפסקת להלכה, ת שעוסק במצוה אינו פטור מן המצוהאותם בקריאת שמע סוברמתפילה , ולכן חתן ובני החופה פטורים מסוכה, א סובר ששמחת חתן מוגדרת כמצוה"הריטב

.הם חייבים בקריאת שמע כיוון שניתן לקיים את שתי המצוות. ומתפיליןן חתן ובני החופה חייבים ולכ, ה סובר ששמחת חתן לאחר נישואין אינה מוגדרת כמצוה"הרא

ומן , מן התפילה כיון שהיא דרבנן, "תשבו כעין תדורו"הם פטורים מסוכה מדין , בקריאת שמע ".שצריך ליזהר בהן יותר"התפילין כיוון

חתן , לפיכך. ובני חופה אינם מוגדרים עוסקים במצוה, ש סובר שחתן מוגדר כעוסק במצוה"הראגם חתן . ובני חופה חייבים בקריאת שמע, ]הלכה כרבי שילא[מע תפילין וקריאת ש, פטור מתפילהכיוון , בני החופה פטורים מתפילה ומתפילין. כיוון שניתן לקיים את שתי המצוות, חייב בסוכה

. דשכיחא שכרות, ופוסק שעוסק במצוה שאינה עוברת אינו פטור ממצוה עוברת, ם חולק על כל הראשונים"הרמב

.תפילין ומזוזות פטורים מכל המצוות, שכותבי ספרים, הברייתאולכן אינו פוסק את

הלכהשעוסק במצוה פטור מן המצוה רק כשאי אפשר לקיים ', פוסק כשיטת התוס]ח' לח סע' סי[ע "השו

כיון שיכול לקיים , תפילין ומזוזות מפסיק לקריאת שמע, והוא פוסק שכותב ספרים, את שתיהן. ]כך משמע מלשונו וכך מוכח בבית יוסף[ויחזור אחר כך לכתיבתו , יקרא קריאת שמע, את שתיהן

עיין משנה ברורה [ם אינו מפסיק כתיבתו לקריאת שמע "ולדעתו סופר סת, ן"א חולק ופוסק כר"הרמ ].בדרך שונה מהאמור לעיל" יכול לקיים את שתיהן"הבית יוסף הבין את המושג : שים לב[. ] שלא פירש כך)כז-ק כן"ס(

המשנה ברורה מביא . כיון ששכיחא שכרות, פוסק שבני חופה פטורים מתפילין]ז' סע[ ע"השוומכריע שהם , בני חופה פטורים מתפילין, מחלוקת פוסקים האם כיום שחתן קורא קריאת שמע

.חייבים. פוסק שהולכים לדבר מצוה וכן חתן וכל בני החופה פטורים מן הסוכה]ז- ו' תרמ סע' סי[ע "השו

, ולכן הסכימו האחרונים, ש חולק על דין חתן ובני החופה" מביא שהרא]ג"סקל[ברורה המשנה .שחתן ובני חופה ישבו בסוכה ולא יברכו על ישיבתם

]+השע[ יז שבט : תאריך . מסכת סוכה כו, סוכההלכות

209 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

ברי חיוב הפטורים ממצות סוכה): 1(דיני ישיבת סוכה

רקעאדם חייב לדור , "כעין תדורו' תשבו '–' בסכות תשבו שבעת ימים'"את הפסוק חכמים דורשים

.והראשונים' בגדרי הדין ובפרטיו דנים הגמ. בסוכתו כעין הדיור שדר בביתו

מקורות משנה . כה. א

"מצטער הוא פטור משמשיו לא... ר הולכי דרכים ביום פטורין מן הסוכה"ת. " כו פרצה, ייביןוח, ה הולכי"ד' תוס. ב

ה פרצה קורא לגנב"א ד" ריטב "מצטער הוא אין ומשמשיו חייבין... ר הולכי דרכים ביום"ת", באלפס. ף יב"רי. ג

"ש"דחתן פטור מק... ר החתן ושושביניו וכל בני החופה"ת", ח' וסי, יב' ש סי" רא ד, ב' ו הל"ם פ" רמב

..."תין שאסור לישןוגם מסקינן בשמע", תשמא, תשמ' מרדכי סי. ד צג, צב' תרומת הדשן סי

]מו, כה, כב, כ, יח, יד, ק ט"ס: בעיקר[י ומשנה ברורה -ח, ד- ג' תרמ סע' ע סי"שו. ה

ה פרצה קורא לגנב"דא "ריטבתמיהא מילתא וכי לית ליה לרבא , ואם ישב בסוכה יגנבו מן הפירות ויבא לו הפסד' פי. פרצה קורא לגנב

ולקמן נמי דרשינן תשבו כעין , דורו והא טעמא דחולה ומצטער והולכי דרכים משום הכי הואתשבו כעין תותו היכי פטר ליה מסוכה משום חשש הפסד , תדורו מכאן אמרו כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע

ה טפי ל דתרווייהו משום תשבו כעין תדורו אלא דאביי דריש לי"וי, ממון וכי יש אדם נפטר מן המצוה בכךורבא סבירא ליה דכולי האי לא , דפטר ליה אפילו שלא במקום הפסד כיון שאין דרכו לעשות דירתו שם

אבל כשיש לו הפסד , דרשינן תשבו כעין תדורו שלא לעשות סוכה אלא במקום שדרכו לקבוע שם ביתו בכל דוכתא תשבו ומאי דדרשינן, בדבר ואית ליה צערא ופסידא בהא פטרינן ליה משום תשבו כעין תדורו

אלא , כעין תדורו לאו מלישנא דתשבו נפקא לן דאדרבה מדלא כתיב תדורו וכתיב תשבו משמע איפכאשאנו למדין כן מכונת המצוה שאמרה תורה בסוכות תשבו שבעת ימים כלומר כמו שהייתם יושבים

.אי נמי מדכתיב האזרח בישראל דמייתר להכי כדבעינן למימר קמן, בבתיכם

ת הדשן סימן צב תרומג "מיקרי כה, בענין זה שאינו יכול לישן בפישוט גופו ורגליו, מי שצר לו המקום בסוכה לשינה: שאלה

? מצטער או לאול דשיעור "ונראה להביא ראייה לזה מהא דקי. יראה דלא מיפטר בשינה מסוכה מפני מצטער זה: תשובה

מי ' כדאיתא פ, ח טפחים"אמות שהוא י' י אדם הן גושיעור גופו של סתם בנ. טפחים' סוכה לפחות הוא זדגופו של אדם ' הוכיחו התוס', גבי המוציא משא למעלה מי]ה אישתכח" ד.שבת צב[המצניע ' ובפ. שהוציאוהו

' הוי ליה י, באלכסון' על ז' כשתחשוב ז' כ אפי"וא. י"וכן משמע התם מפרש, ח טפחים"בלא ראשו הוי יוראשו ורובו של אדם הוי , ן בין באכילה ובין בשינה דלהוי ראשו ורובו בסוכהובעינ, טפחים פחות חומש

. והיאך שיערו חכמים שיעור סוכה שלא יוכל לישן בה בראשו ורובו, טפחים לפי חשבון דלעיל' טפי מישראויה ' דסוכה שאינה ראויה לשינה אפי, הישן' ם במרדכי פ"הא כתב רא, ג דהוי ראוייה לאכילה"ואע

ולא , כ אורחיה הוא לפעמים לישן בכפיפת גופו ואיבריו"אע. ח כלל"אינו יוצא בה י, ה ולשתייהלאכיל .מיקרי מצטער בהכי

תרומת הדשן סימן צג

שרי לצאת מן הסוכה לאכול בביתו במקום , ויש לו נר בביתו, בליל שבת בחג הסוכות כבו לו הנרות: שאלה ? הנר או לאו

דקאמר התם רב הונא קדש .]פסחים קא[רק ערבי פסחים והכי משמע פ. רייראה דהדעת נוטה דש: תשובהאלמא . והוא שרגא, עיילי ליה למנאי לבית גנונא דרבה בריה. אתעקר ליה שרגא, ובעי למיטעם מידי

, דמי שאין בקי ישער הצער, ם"הישן בשם רא' וכתב מרדכי פ. רגילתא הוא לצאת מדירה לדירה בשביל הנרוהרי הוכחנו לעיל . מביתו בשביל צער כיוצא בזה חשיב צער ומיפטר בה ממצות סוכהשאם היה יוצא

ותו משמע התם בערבי פסחים . כ חשיב צער"וא, דמשום כיבוי הנר אורחיה דמילתא לצאת מדירה לדירהכ התוספות וכן "וכ. דקאמר טעימו מידי דילמא אדאזילתא מתעקר לכו שרגא, דלאו אורחיה למיכל בלא נר

' משום דיכולים היו לקיים ג, הקפיד על הקידוש ולא הקפיד על הסעודה/ דלמה/דלמא , ירי שםהאשכ מאי קשה להו מן הסעודה "דאל. אלמא סבירא להו דלאו אורחיה הוא לאכול בלא נר. הסעודות למחר

, בלא נרדיש צער לאכול, ונראה דיתכן נמי דמרדכי מודה. 'והכי מפרש שם בגמ, יכולין היו לאכול בלא נרם "כך סבר מרדכי בהדיא ודלא כרשב. אלא במקום הנר, אבל ידי קדוש לא נפיק. סעודות' מ נפיק ידי ג"מ

דאין , י נמי"פרש/ ב"שבת כה ע/במה מדליקין ' ופ. דכולהו לא מפרשים כדמפרש מרדכי, ואשירי שם' ותוס/ ב"ע' ב/עתא קמייתא דברכות וכן בשמ/ א"דף פב ע/ב דיומא "ומייתי ראייה מפ. סעודה חובה בלא נר

אלמא . ולכך אוכל קודם שתחשך, י שהעני אין לו נר לסעוד"ופרש. משעה שהעני אוכל פתו במלח, תנינאיש לחבירו ' ונראה נמי דאפי. מכל הני מוכח דיש קפידא טובא לאכול סעודת קבע בלא נר. אפילו עני קפיד

דהא נמי חשיב צער , חבירך ואכול שם לאור הנראין אומרים לזה לך הבא סעודתך לסוכת, נר בסוכתו

210 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

הסבר הסוגיה

" ..]משנה כה[" חולין ומשמשיהן פטורין מן הסוכה

שומרי העיר , הברייתא פוטרת גם הולכי דרכים, המשנה פוטרת חולים ומשמשיהם ממצות סוכהאינה אומרת בצורה ' הגמ. מוסיפה שאף מצטער פטור מן הסוכה' והגמ, ושומרי גנות ופרדסים

מפרשים שכל ]ועוד ראשונים, פרצה, ה הולכי"ד' תוס[אבל הראשונים , ברורה מהי סיבת הפטורחיוב מצות סוכה לישב בסוכה כפי שרגילים , "תשבו כעין תדורו"הפטורים הללו נובעים מדין

מותר לצאת כך , כיוון שאדם אינו נמנע לצאת מביתו להליכה בדרכים ולשמירה. לשבת בביתעוזב את ביתו למקום , כיוון שאדם המצטער בביתו או מרגיש רע בביתו. מהסוכה למטרות אלו

. כך נפטרים ממצות סוכה במצבים אלו, המתאים יותר לבריאותו ולהרגשתו

:נבאר את הדינים השונים אחד לאחד, וחייבים בלילהפטורים מן הסוכה ביום , הברייתא אומרת שהולכי דרכים ביום. הולכי דרכים

פטורים בין ביום , הולכי דרכים ביום ובלילה, פטורים בלילה וחייבים ביום, הולכי דרכים בלילהשהולכי דרכים ביום חייבים בסוכה בלילה רק כשלנים , ]ה וחייבין"ד[' מבאר התוס. ובין בלילה

ברור ' נו של תוסדי. בלילה ביישוב אבל כשאינם לנים במקום יישוב פטורים מן הסוכה אף בלילהכשאדם לן , "תשבו כעין תדורו"פטור הולכי דרכים הוא מדין . גם מסברא וגם מדברי הברייתא

גם מדברי הברייתא האומרת שהולכי . הוא פטור מסוכה כשאינו לן ְבבית, ְבבית הוא חייב בסוכה הדרכים אינם האם הולכי. משמע כך, דרכים בין ביום ובין בלילה פטורים בין ביום ובין בלילה

אף אדם שאינו לן , הם פטורים מן הסוכה, אלא כיוון שהם ישנים תוך כדי מסעם? ישנים כלל .פטור מן הסוכה, במקום יישוב

ושומרי גנות , הברייתא אומרת ששומרי העיר בזמן שמירתם. שומרי העיר ושומרי גנות ופרדסים

, מדוע הם פטורים מן הסוכה, פרדסיםמקשה על שומרי גנות ו' הגמ. ופרדסים פטורים מן הסוכהורבא , מתרץ אביי תשבו כעין תדורו? והרי הם יכולים לעשות סוכה בגנות ובפרדסים ולשבת שם

". פרצה קוראה לגנב"מתרץ שומרי גנות ופרדסים . שהם פטורים מן הסוכה' ולכן פשוט לגמ, שומרי העיר מפטרלים בעיר

? מדוע הם פטורים מסוכה', שה הגמלכן מק, מקימים להם בקתה והם גרים שם :נחלקו הראשונים בהסבר דינו של אביי

מתקיים רק במקום שיכול לגור שם כפי שגר " תשבו כעין תדורו"ש, מפרש]ה כעין תדורו"ד[י "רשכלי תשמישו ומצעיו ולכן לא מתקיים שם , לסוכה בגנות ובפרדסים אינו מביא מטתו, בביתו

". תשבו כעין תדורו"וכיוון שאין דרך לקבוע שם אינו חייב לעשות שם ', תשבו כעין תדורו': " מפרש]ה פרצה"ד[א "בהריטהוא כאדם הלן , וכיוון שאינו גר בדירה, הבקתה שבונים בגנות ובפרדסאות אינה דירה". סוכה

.ואין עליו חיוב לבנות סוכה, תחת כיפת השמיםשרבא אינו חולק על דין , ירים הראשוניםמסב". פרצה קוראה לגנב"רבא חולק על אביי ומתרץ

, י"לפי פירושו של רש. הוא רק חולק על הפרשנות הרחבה שאביי נותן לדין זה" תשבו כעין תדורו"ולכן חסרונם אינו , שאפשר לדור בבית אף ללא מיטות וכלי תשמיש, נראה להסביר את רבא

שהבקתה מהוה ביתו של , ה להסבירא נרא"לפי פירושו של הריטב". תשבו כעין תדורו"מפקיע דין רבא מפרש שהשומר אינו יכול ". תשבו כעין תדורו"ולכן בסוכה כעין בקתה מקיימים דין , השומר

, הבקתה אינה מהוה דירה, "פרצה קוראה לגנב"שהרי , להתגורר בבקתה כאדם המתגורר בבית .ולכן אין לו חיוב לבנות סוכה

. ולכן הסובל מיתושים או הסובל מריח רע פטור מן הסוכה, רבא פוטר מצטער מן הסוכה. מצטער אינו יכול לישןואיזה הוא מצטער זה ש": "מצטער" מצמצם את המושג ]ב"ו ה"סוכה פ' הל[ם "הרמב

רק צער המפריע ."בסוכה מפני הרוח או מפני הזבובים והפרעושים וכיוצא בהן או מפני הריח .לישון פוטר ממצות סוכה

משום "ש מפרש שבני החופה פטורים מסוכה כל שבעה "הרא. מרחיב דין מצטער ]ח' סי[ש "הראאלא מפני שהסוכה , צערם של בני החופה אינו מעצם הסוכה". דאי לא חדו בהדי חתן מצטערין

.ואף צער זה פוטר אותם ממצות סוכה, מונעת מהם להיות שותפים בשמחת חתןכול לומר מצטער אני ליפטר אלא בדבר שדרך בני ונראה שאין כל אדם י: " מחדש]תרמ' סי[הטור

מקשה כיצד יכול להיות שסרחא ]ה חתן וכל השושבינין"באלפס ד. יב[ן "הר". אדם להצטער בו :]יב[' והרי הגמ, פוטרת ממצות סוכה"] קרקע לבנה שהיו טוחין בהן קרקעית הסוכה[="דגרגושתא

וכאן רק , ן ששוצי ושוצרי ריחם רע לכל"הרמתרץ . אומרת שאין לסכך בשוצי ושוצרי שריחם רעאולם קשה

. מדין איסטניס .לקמן כט

211 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

ומי : "המרדכי אומר. משמש לפעמים גם כחומרא" תשבו כעין תדורו" סובר ש]תשמ' סי[המרדכי

יתן לבו אם הוא מצטער באותו ענין שבצער זה היה יוצא ]של מצטער[שאינו בקי בזה השיעור מביתו היה רשאי לצאת מסוכתו ודוקא שעשה סוכתו מתחלה במקום הראוי לאכול ולשתות

שן בה ונולד לו הצער אחר כך אבל עשאה מתחלה במקום הראוי להצטער באכילתו או וליבשתייתו או בשינה כגון שירא מגנבים ומלסטים לא מבעיא דלא מיפטר בה אלא אפילו אין סכנה באכילה ושתיה אלא בשינה לא יצא ידי חובתו כלל אפילו באכילה דהא כעין דירה בעינן כיון שאין

כל צרכיו אכילה ושתיה ושינה בלא צער מתחלה לא הויא סוכה כיון דלצעוריה יכול לעשות בה :המרדכי מחדש שתי הלכות". קיימא

אבל , ואחר כך התחדש בה צער, הפטור של מצטער נאמר רק במקרה שאדם עשה סוכה ראויה. או בו אלא חייב לבנות סוכה במקום אחר שאין ל, אינו נפטר מהמצוה, אם בנה סוכתו במקום צער

.צער, שתיה ושינה, אכילה, מלמד שסוכה חייבת לשמש לכל צרכי דירה" תשבו כעין תדורו. "ב

והיושב בה אינו , כשהסוכה אינה יכולה לשמש לאחד מצרכים אלו היא אינה מוגדרת כסוכה .מקיים מצות סוכה

בשבת ויום פוסק שאם נכבה הנר]צג' סי[תרומת הדשן . הפוסקים מתלבטים מה נכלל בדין מצטער

פוסק שאם סוכתו קטנה וחייב לישון בכיפוף ]צב' סי[הוא . ומותר לאכול בביתו, טוב הוא מצטער .הוא אינו מוגדר כמצטער וחייב בסוכה, רגלים

חולה מתגורר במקום הטוב ביותר . פוטרת חולה ומשמשיו מן הסוכה.]כה[המשנה . חולה

נה המקום הטוב ביותר להחלמתו הם פטורים כשהסוכה אי. ומשמשיו צמודים אליו, להחלמתו סובר שחולה פטור מן הסוכה אף כשצערו בבית זהה )א"ו ע"ה דף כ"צט ד' רשימות שיעורים עמ(יק 'ד סולוביצ"הגרי[ממנה

.]ואיני יודע מהו מקורו, איני מבין את החילוק. ואילו מצטער פטור מסוכה רק כשבבית אינו מצטער, לצערו בסוכה

סיכוםהראשונים והפוסקים מאריכים . חולים ומצטערים פטורים מחיוב סוכה, שומרים, לכי דרכיםהו

ורק , ם מצמצמו רק למקרה שישיבה בסוכה אינה נוחה לו"הרמב. במיוחד בהגדרת דין מצטערש מרחיבו אף למקרה שהוא מצטער על פעילות "הרא. באי נוחות חמור המונע ממנו להרדם בסוכה

. ממנושמצות סוכה מונעת .ן מרחיבו אף לצער אישי"והר, הטור מצמצם את הדין לצער כללי בלבד

הלכההמשנה . פטור מן הסוכה הוא ומשמשיו, אפילו חש בראשו, פוסק שכל חולה]ג' תרמ סע' סי[ע "השו

.ובבית יהיה לו יותר נוח, מדגיש שהוא פטור רק כשישיבת הסוכה קשה עליו]ט"סק[ברורה א פוסק "הרמ. וסק שהמצטער צער גדול שאינו יכול לישן בסוכה פטור מן הסוכה פ]ד' סע[ע "השו

, וחייב לישון בסוכה אפילו אם הסוכה קטנה, שמותר לאכול בבית כשנכבה הנר, כתרומת הדשן .וצריך לכופף רגליו

ושומר גנות ופרדסים פטור בין , פוסק ששומר העיר פטור מהסוכה בזמן שמירתו]י-ט' סע[ע "השו .אבל אם שומר על כרי של תבואה יעשה סוכה במקום הכרי, ום ובין בלילהבי

]תייםשע[ יח שבט - יז: תאריך .מסכת סוכה כו, סוכההלכות

שיעור חיוב אכילה ושינה בסוכה): 2(דיני ישיבת סוכה

רקעלבין דין אומרת שיש הבדל בין דין אכילת עראי ' הגמ. סוגייתנו עוסקת בשיעור אכילה בסוכה

.שינת עראי

מקורות משנה: כו; משנה. כה. א

"הא כביצה בעי נטילה וברכה... אוכלים אכילת עראי חוץ לסוכה. "כז-. כו "]באתרא דלא שכיחי פירי... אמר רב יהודה כותבת הגסה: "עט-.יומא עט. [ב

]בדיון מתחדש דין אכילת פירות בסוכה. ום הכיפוריםהמחייב כרת בי" כותבת הגסה"מביאה ראיה ממשנתו לשיעור ' הגמ [ ה אוכלין"באלפס ד. ן יא"ר; ה אוכלין ושותין"ד. א כה"ריטב. ג

212 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

ה תרתי"ד. כו' תוס. ד "לפי שאין קבע לשינה... אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה", באלפס. ף יב" רי יד-יג' ש סי"רא; ה מעשה"באלפס ד. ן יא" ר ו"ו ה"סוכה פ' ם הל"מב ר ]יח, טז-טו, יג, ק יא"ס: בעיקר[ב ומשנה ברורה ' תרלט סע' ע סי"שו. ה

ה אוכלין ושותין"ד. כהא "ריטב .שכן אדם אוכל אכילת עראי חוץ לביתו' פי. אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה

הסבר הסוגיה

..]משנה כה[" אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה

אוסרת לישון שינת עראי מחוץ .]כו[הברייתא . לאכול אכילת עראי מחוץ לסוכההמשנה מתירה .שלפעמים שינה קצרה מספיקה לאדם, שאין קבע לשינה' מסבירה הגמ, לסוכה

שכן אדם אוכל " שמותר לאכול אכילת עראי מחוץ לסוכה ]ה אוכלין ושותין"ד. כה[א "מסביר הריטבדכל כהאי : " מסביר את הדין בניסוח שונה]ה אוכלין"אלפס דב. יא[ן "הר". אכילת עראי חוץ לביתו

דאכילת : " משתמש בניסוח שלישי]ה אוכלין"ד. כה[ה "הרא". גונא לא חשיבא ולא הויא כעין תדורוואכילת עראי , ה מבאר שהתורה חייבה בסוכה אכילה ושתיה בלבד"הרא". עראי לא שמה אכילהאבל כיוון שאדם אוכל , כילת עראי נחשבת אכילהשא, א מפרש"הריטב. אינה מוגדרת אכילה

.מותר לו לאכול אכילת עראי מחוץ לסוכתו, אכילת עראי מחוץ לביתו, אכילת עראי אינה חשובה, בין אכילת עראי לשינת עראי מובן' ה החילוק של הגמ"לשיטת הרא

מדוע אסור , ובןאינו מ' א חילוק הגמ"לשיטת הריטב. שהרי אין קבע לשינה, ושינת עראי חשובה ?והרי אדם ישן שינת עראי מחוץ לביתו, לישון שינת עראי מחוץ לסוכה

פירות ושתית , למחלוקת הראשונים בהסבר הדין יכולה להיות השלכה לדין אכילת מיני תרגימא

דין מיני , אם הפטור של אכילת עראי הוא מפני שאכילת עראי אינה חשובה. יין מחוץ לסוכהבסוכה מקביל לדין מיני תרגימא ופירות בכל מקום שצריך בו סעודה חשובה תרגימא ופירות

אם הפטור של אכילת עראי הוא מפני שאדם אוכל אכילת עראי חוץ , ]סעודה שלישית: לדוגמא[ . והוא נובע מהקביעה אם אדם אוכלם מחוץ לביתו, דין מיני תרגימא ופירות ייחודי לסוכה, לסוכה

הראשונים נחלקו בפסק . אה שתי דעות אם מותר לאכול פירות מחוץ לסוכה מבי:]עט[ביומא ' הגמ

ושיעור אכילת עראי נאמר בפת , פוסק שמותר לאכול פירות מחוץ לסוכה]יג' סי[ש "הרא. ההלכהואומר , ש דוחה דבריו"הרא. ם מרוטנברג פוסק שאסור לאכול פירות מחוץ לסוכה"מהר. בלבד

היא רק ' והמחלוקת בגמ, אפילו יותר מכביצה, אכילת עראישלכולי עלמא מותר לאכול פירותאבל , ש שמותר לאכול פירות מחוץ לסוכה"רבינו פרץ מסכים עם הרא. כשקובע סעודתו על פירותש סובר שדין בשר "הרא. שאין לאכול מהם יותר מכביצה מחוץ לסוכה, מחמיר בבשר דגים וגבינה

.שיל מחמשת מיני דגן חייב בסוכהאבל גם הוא מודה שתב, ודגים כדין פירות

. כז[י "מפרש רש. .]כו' גמ[" כדטעים בר בי רב ועייל לכלה"אביי סובר ששיעור אכילת קבע מפת הוא ו "סוכה פ' הל[ם "הרמב. שהביצה הוא אוכל הנאכל בבליעה אחת, ששיעור זה הוא כביצה, ]ה ואביי"ד ".יתר מעטכביצה או פחות או " פוסק ששיעור אכילת עראי ]ו"ה

סיכוםנחלקו הראשונים האם שיעור זה אמור גם על שאר . מותר לאכול פת בשיעור כביצה מחוץ לסוכה

.ומותר לאכול שאר מיני אוכלים ללא הגבלה, או שרק בפת יש קבע, מיני אוכלים

הלכהליו או מתבשיל מחמשת מיני דגן שקובעים ע, פוסק שיותר מכביצה מפת]ב' תרלט סע' סי[ע "השו

, וכן בשר, יין ומים אינם חייבים בסוכה אפילו אם קבע עליהם, פירות. חייבים בסוכה, סעודהע "המשנה ברורה מביא שיש אחרונים המפקפקים בפסק השו. ]ג"משנה ברורה סקי[דגים וגבינה

.ולדעתם אם קובע סעודה על יין חייב בסוכה ]+תייםשע[ א שבט כ: תאריך . כח-.מסכת סוכה כז, סוכההלכות

חיוב אכילה בליל יום טוב ראשון ): 3(דיני ישיבת סוכה

רקע

אנו , מאריכה בשיטת רבי אליעזר' הגמ. נחלקו התנאים האם יש חיוב לאכול בסוכה בכל ימי החג .שיש חיוב לאכול בליל יום טוב ראשון של חג בלבד, נתמקד בעיקר בשיטת רבנן

, לשנות ניסוחשאת , ולהדגיש

האומרת ' הגמ שאין קבע לשינה

213 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

מקורות

"כל עוף שפורח עליו מיד נשרף... בי אליעזר אומר ארבע עשרה סעודותר' מתני. "כח-.כז. א ה אי"ד: ברכות מט; במיני, אי, ה תשבו"ד' תוס. ב

"ישראל ראוין לישב בסוכה אחת... ד סעודות"רבי אליעזר אומר י' מתני", באלפס: ף יב" רי א"ר' ה מתני"ן ד" ר עח' ד סי"א ח"ת הרשב" שו ז"ו ה" סוכה פ'ם הל" רמב

]לו-לה, כז, כד, ק כב"ס: בעיקר[ה , ג' תרלט סע' ע סי"שו. ג א חלק ד סימן עח "ת הרשב"שו

אם חייב על כל פנים לאכול כזית או כביצה , או המצטער, ליל ראשון של סוכות שירדו הגשמים: עוד שאלת ? או לא, כ צער באכילת שיעור ביצה"כיון שאין כ, בסוכהחייבים עד כדי שתסרח המקפה לאכול , ואשר ירדו עליו גשמים, שאין המצטער: ' לי הדברינראים: תשובהאדם ' אלא כדרך שעוש, ולעולם לא חייבה התורה לאכול בסוכה. אמרינן, כעין תדורו, דמלת תשבו. בסוכה: למימראלאו, מחג המצות, ו"ו ט"ט: רבנן' והא דילפי. 'לא אפשר דלא לימרו הכי בגמ, דאם איתא. בביתו

אלא דהיכא . דמצטער פטור הוא. במקום צעראלואפי, שיהא חייב על כל פנים לאכול בסוכה לילה הראשון, אליעזר' דהא לר: ותדע לך. ודלא כרבי אליעזר. ותו לא מיחייב, חייב לאכול בלילה הראשון, דלא מצטער

ובלילה , מדברות ביום פטורים ביוםהולכי , ובין לדידיה ובין לרבנן. ד סעודת בסוכה"חייב אדם לאכול י: לא סגיא דלא לימרו, ואם איתא. והלילות' ולא שמענו שחלקו בין לילה ראשון לשאר הימי. פטורים בלילה

. אלא ודאי אינו חייב כלל. שהכתוב קבעו חובה, אבל לילה ראשון חייב, םבמה דברים אמורים בשאר הימי, שומרי גנות ופרדסים בלילה' ואפי. תשבו כעין תדורו: ןומיניה דרשינ, מדכתיב תשבו, שהכתוב פטרו

.ואנו לא שמענוה ולא ראינוה. עליו הראיה, ומי שמחייב. פטורים מן הסוכה בלילה

הסבר הסוגיה נאמר כאן חמשה עשר ונאמר חמשה עשר בחג המצות מה להלן לילה הראשון ...אמר רבי יוחנן"

..]כז' גמ[" שון חובה מכאן ואילך רשותחובה מכאן ואילך רשות אף כאן לילה הרא

רבי אליעזר סובר שאדם חייב לאכול ארבע , נחלקו רבנן ורבי אליעזר לגבי חיוב אכילה בסוכהוחכמים סוברים שאדם חייב לאכול בסוכה בליל יום , שתי סעודות בכל יום, עשרה סעודות בסוכה

רבי אליעזר מחייב , "כעין תדורותשבו "שהם נחלקו בדרשת ' מסבירה הגמ. טוב ראשון בלבדרבנן . לאכול בסוכה שתי ארוחות בכל יום כשם שרגיל לאכול בביתו ארוחה בבקר וארוחה בערב

רבנן מודים שחייבים לאכול בליל . כשם שבביתו אינו חייב לאכול, אינם מחייבים לאכול בסוכה .כילת מצה בליל הפסחמא" חמשה עשר חמשה עשר"חיוב זה נלמד בגזרה שוה , יום טוב ראשון

:ניתן להבין את חיוב אכילה בסוכה בליל יום טוב ראשון באחת משתי דרכים

למרות שבמשך שבעת . הגזרה שוה מלמדת על חיוב מינימאלי של מצות סוכה. דין במצות סוכה. א .בלילה הראשון הוא חייב לאכול פת בסוכה, ימי החג אדם אינו חייב לאכול

בסוכות תשבו שבעת "ה שוה מלמדת על חיוב עצמאי שאינו קשור למצות הגזר. דין עצמאי. בחמשה עשר חמשה "חידשה התורה בגזרה שוה , בנוסף לחיוב ישיבה בסוכה שבעה ימים". ימים . והוא לאכול בסוכה בליל יום טוב הראשון, שיש חיוב נוסף" עשר

בליל יום טוב ראשון כשיורדים על פי שתי הבנות אלו ניתן להבין מחלוקת ראשונים לגבי אכילה נחלקו הראשונים האם ירידת , מפורש שירידת גשמים פוטרת ממצות סוכה:]כח[במשנה . גשמים

:גשמים פוטרת ממצות אכילה בליל יום טוב ראשון של חג . סובר שירידת גשמים פוטרת ממצות אכילה בליל יום טוב ראשון]עח' ד סי"ת ח"שו[א "הרשב סוברים שירידת גשמים אינה ]כג' ז סי"ברכות פ[ש "והרא" אחרים"בשם ] 'ה מתני"דבאלפס : יב[ן "הר

.וחייב לאכול בסוכה אף כשיורד גשם, פוטרת מחיוב אכילה בליל יום טוב ראשון של חגחייב לחכות עד שיפסקו , סובר שאם יורדים גשמים בליל יום טוב ראשון]ה אי"ד: ברכות מט[' תוס

.הגשמים ויאכל בסוכהוכיוון , שחיוב אכילה בליל יום טוב ראשון הוא דין במצות סוכה, א סובר כדרך הראשונה"הרשב

ש "הרא. אין גם חיוב אכילה בליל יום טוב ראשון, שבזמן ירידת גשמים אין חיוב ישיבה בסוכהאלא חיוב עצמאי , שחיוב אכילה בליל יום טוב ראשון אינו דין במצות סוכה, סובר כדרך השניה

. ואף מצטער חייב לאכול בסוכה, "תשבו כעין תדורו"בחיוב זה אין דין . למד בגזרה שוה ממצההנאבל לדעתו , שחיוב אכילה בליל יום טוב ראשון הוא חיוב עצמאי, ש"מסכים עם הרא' התוס

ולכן חייבים לחכות עד שיפסקו הגשמים כדי לקיים מצות , ירידת גשמים מפקיעה את מצות סוכהש "לדעת הרא. ]ופטור מהמצוה, אם יורדים גשמים כל הלילה הוא אנוס[ יום טוב ראשון של חג אכילה בליל

ירידת ' ולדעת התוס, אבל אינה מפקיעה שם סוכה, ירידת גשמים מפקיעה חיוב ישיבה בסוכה .גשמים אף מפקיעה שם סוכה

214 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

חמשה עשר "לומדת גזרה שוה ' הגמ. 'מחלוקת הראשונים נובעת גם ממחלוקת בביאור הגממקשים הראשונים מה מתחדש בגזרת הכתוב , שיש חיוב לאכול בליל יום טוב ראשון" חמשה עשר

? והרי אף ללא גזרת הכתוב חייבים לאכול בליל יום טוב ראשון מפאת מצות שמחה :הראשונים מתרצים שאלה זו בשני כיוונים

, הגזרה שוה מחדשת, יוב לאכול פתשביום טוב יש חיוב לאכול אבל אין ח, מפרש]ה אי"ד[' תוס. אבברכות ' רוב הראשונים אינם מקבלים הסבר זה מכיוון שמהגמ[שבליל יום טוב ראשון יש חיוב לאכול פת

.]הנפקא מינה של מחלוקת זו האם שוכח יעלה ויבוא ביום טוב חוזר. משמע שבימים טובים יש חיוב לאכול פת:)מט(תוב מחדשת שיש חיוב לאכול מדין סוכה ולא רק מדין יום רוב הראשונים מפרשים שגזרת הכ. ב

:נחלקו הראשונים מה מחדש חיוב אכילה מדין סוכה. טובבליל יום טוב , כזית פת מספיק כדי לצאת ידי חובת אכילה ביום טוב: ]'ה מתני"באלפס ד: יב[ן "ר. 1

.שהוא שיעור חיוב סוכה, ראשון של סוכות צריכים לאכול יותר מכביצהואותו ניתן לאכול , חיוב אכילה ביום טוב מחייב לאכול כזית פת: ]ה הא דאמרינן"ד. כח[א "ריטב. 2

שחייבים לאכול כזית פת , הגזרה שוה מחדשת, שהרי אין בו שיעור חיוב סוכה, מחוץ לסוכה .בסוכה

ם טוב מתיר חיוב אכילה ביו, בזמן ירידת גשמים: ]יג' ז הי"ברכות פ[ש " בשם אחרים ורא]שם[ן "ר. 3 .אבל הגזרה שוה מלמדת שחייבים לאכול בסוכה אף כשיורדים גשמים, לאכול בבית

:לסיום כמה הערות קצרות בשיטת רבי אליעזר

ורוב ]אליעזר' ה חזר בו ר"ד. כז[י "רש. נחלקו הראשונים ממה חזר. אומרת שרבי אליעזר חזר בו' הגמ ולדעתו יש חיוב אכילה בליל יום טוב הראשון ,הראשונים סוברים שהוא חזר מהמימרא הראשונה

ולדעתו חג סוכות מחייב , ומפרש שרבי אליעזר חזר בו מחיוב סוכה, חולק]ה חזר"ד[' תוס. בלבדכיוון . ]ומדוע בפסח אין חיוב מקביל, ע מה מקור חיוב זה"צ[אכילת שתי סעודות בכל אחד מימי החג

.ף ביום טוב אחרון שאין בו מצות סוכהניתן להשלימו א, שהחיוב אינו קשור לסוכה

', סובר שלמסקנת הגמ]ה הא דתנן"ד[א "הריטב. נחלקו הראשונים מתי משלים את הסעודה וכיצדואם , עדיף להשלים בחול המועד, וחייבים לאכול בליל יום טוב ראשון בלבד, שרבי אליעזר חזר בו

סובר שניתן ]ה אמר ביראה"ד[ה "הרא. ןניתן להשלים גם ביום טוב אחרו, לא השלים בחול המועד .לילה כנגד לילה ויום טוב כנגד יום טוב, להשלים בליל יום טוב אחרון בלבד

, יושב בסוכה בסעודה זו, שאם משלים ביום טוב אחרון, ]ה והא דפרכינן"ד[א "משמע מדברי הריטב משמע שהוא ]ה חזר"ד[' מתוס, אינו עובר על בל תוסיף, וכיוון שהיא מהוה השלמה ליום הראשון

.ואין לשבת בסוכה בליל יום טוב אחרון, חולק עליו

סיכוםהאם הוא דין במצות סוכה או שהוא , נחלקו הראשונים בהבנת חיוב אכילה בליל יום טוב ראשון

:לשתי ההבנות הללו יכולות להיות שתי נפקא מינות. דין עצמאי .ורדים גשמיםחיוב אכילה בליל יום טוב ראשון בזמן שי. א .או יותר מכביצה כשיעור חיוב אכילה בסוכה, האם כזית כדין מצה, שיעור אכילה. ב

הלכהוהוא , שחייבים לאכול כזית בליל יום טוב ראשון, ם" מצטט את לשון הרמב]ג' תרלט סע' סי[ע "השו

, סוכהשחיוב אכילה הוא מדין מצות, משמע מסתימת לשונו, אינו מתייחס לדין ירידת גשמיםשחייבים לאכול אפילו כשיורדים , ש" פוסק כרא]ה' סע[א "הרמ. וכשיורדים גשמים פטור מחיוב זה

.ויקדש בסוכה ויאכל כזית ויחזור לביתו, גשמים פוסק שכיוון שיש ראשונים הסוברים שאינו חייב לאכול בסוכה ]לו-ק לה"ס[המשנה ברורה הוא מביא פוסקים החוששים לשיטת ". ב בסוכהליש"לא יברך על אכילה זו , כשיורדים גשמים

המשנה ברורה פוסק שאין לחכות זמן רב . ומורים לחכות עד חצות שמא יפסקו הגשמים', התוססיים סעודתו , הוא פוסק שאם אכל כזית בסוכה בזמן הגשמים. כיוון שהוא נמנע משמחת יום טוב

די לצאת ידי הסוברים שלא יצא ידי כ, יחזור ויאכל בסוכה כשיעור ביצה, בבית ופסקו הגשמים .]ש טעמו"ע[אם הלך לישון ופסקו הגשמים אינו חייב לקום לאכול בסוכה . חובתו

]+השע[ כב שבט : תאריך :כח- .מסכת סוכה כח, סוכההלכות

הפטורים ממצות סוכה): 4(דיני ישיבת סוכה

רקעעבדים , נשים. ב. ובו בסוכה ושולחנו בתוך הביתאדם שראשו ור. א: משנתנו עוסקת בשני נושאים .וכעת נעסוק בנושא השני, בנושא הראשון עסקנו בתחילת פרק ראשון. וקטנים הפטורים מהסוכה

מקורות

215 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

"וסיכך על המטה בשביל הקטן... מי שהיה ראשו ורובו בסוכה' מתני: "כח-.כח. א ה כאן "ד' תוס. ב

"ואינו קורא אימא אימא... ועבדים וקטניםנשים ' מתני", באלפס. ף יג" רי היכי דמי קטן' גמ, ה מתני נשים"ן ד" ר ה חסורי מחסרא"ה ד" רא א"ו ה"סוכה פ' ם הל" רמב

]ד, ק א"ס: בעיקר[ב ומשנה ברורה -א' תרמ סע' ע סי"שו. ג

ה חסורי מחסרא"ה ד"רא, אלא מחייב, דחומרא ליכא למימר עילוי קטן, מחייב, פירוש. שמאי מחמיר, חסורי מחסרא והכי קתני

.מה דירה איש ובניו, טעמיה משום תשבו כעין תדורו, ועשה מעשה כדבריו

הסבר הסוגיה ..]משנה כח[" נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה"

נשים , המשנה פשוטהלכאורה. עבדים וקטנים פטורים ממצות סוכה, המשנה אומרת שנשיםוקטנים אינם ברי חיוב ופטורים מהתורה מכל , ועבדים פטורים ממצוות עשה שהזמן גרמן

–תשבו כעין תדורו "או מדין , אומרת שהיתה הוה אמינא שנשים חייבות בסוכה' הגמ. המצוותש ולכן י, "חמשה עשר חמשה עשר"או מגזרה שוה , "מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו

.הלכה למשה מסיני הפוטרת נשים ממצות סוכה

שסיכך לקטן , ונעיר רק על שיטת שמאי, ]77-78' עמ[בגדרי מצות חינוך עסקנו בסוף פרק שלישי :נחלקו הראשונים בהסבר שיטתו. בעריסתו

שמאי סובר שחיובו של . מדין חינוך, מפרש שדינו של שמאי מדרבנן]נשים' ה מתני"באלפס ד. יג[ן "הריש , וכיוון שקטן בן יומו יכול לשבת בסוכה, קטן מתחיל משעה שהקטן מסוגל לקיים את המצוה

.חיוב לחנכווהוא דין ייחודי למצות , ולדעתו דינו של שמאי מהתורה, ן" חולק על הר]ה חסורי מחסרא"ד[ה "הרא .וכשם שדירה איש ובניו אף בסוכה איש ובניו, מצות סוכה תשבו כעין תדורו. סוכה

מאי , ודחתה אותה, הביאה הוה אמינא כזאת לגבי נשים:]כח[' שהרי הגמ, ה קשה"הסברו של הראניתן ? מאשה שאינה חייבת בסוכה מדין זה" תשבו כעין תדורו"שנא קטן החייב בסוכה מדין

, של בעלה אינו מפקיע את הפטור שלה" תשבו כעין תדורו"חיוב , שלאשה יש פטור ממצוות, לפרש .של אביו מחייבו בסוכה" תשבו כעין תדורו"ולכן חיוב , אלא הוא אינו בר חיוב, ין פטורלקטן א

שמצות חינוך מיועדת להרגיל את , בפשטות נראה. ן מתחדש חידוש בדין חינוך"מהסברו של הרקטן בן יומו . ולכן היא מתחילה רק כשיש לקטן מודעות למעשה שהוא עושה, הקטן במצוות

משמע שהוא . ואף על פי כן שמאי מחייבו במצות חינוך, במעשה זה" מתחנך"ו היושב בסוכה אינשאף קטן חייב , אלא דין עצמאי מדרבנן, מבין שמצות חינוך אינה להרגיל את הקטן במצוות

ולכן הם פוטרים קטן בן יומו , היה ניתן לומר שחכמים חולקים על שמאי בנקודה זו. במצוותוהם פוטרים קטן בן יומו , ולדעתו אף חכמים מודים לעקרון זה, כךן אינו מפרש "אבל הר, מסוכה

".דכיון שאמו פטורה מן הסוכה אינו ראוי לחנוך סוכה כל שהוא צריך לה"

הלכהטומטום , שנשים ועבדים פטורים ממצות סוכה, פוסק את המשנה]א' תרמ סע' סי[ע "השו

כפי , שנשים רשאיות לברך על מצות סוכה פוסק]א"סק[המשנה ברורה . ואנדרוגינוס חייבים מספק .שרשאיות לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא

ע פוסק ששיעור "השו. פוסק שקטן שאינו צריך לאמו חייב במצות סוכה מדרבנן]ב' סע[ע "השוכבן חמש כבן " מפרש ששיעור ]ד"סק[המשנה ברורה ". כבן חמש כבן שש"הוא " אינו צריך לאמו"

וילד שאינו חריף רק מבן , ילד חריף חייב כבר כשהוא בן חמש, חריפותו של הילדתלוי ב, "שיעור . אף בבן שאינו חריף, הילד אינו צריך לאמו אף מבן חמש, הוא מביא דעה שאם אביו בעיר. שש

]השע[ כג שבט -כב: תאריך . כט-:מסכת סוכה כח, סוכההלכות

בה בסוכהגדרי מצות ישי): 5(דיני ישיבת סוכה

רקעואסור לעשותם מחוץ , אכילה ושינה שחייבים סוכה. א: גדרי מצות סוכה מתחלקים לשנים

. וכעת אנו עוסקים בשני, בדין הראשון עסקנו. שאר דברים שמצוה לעשותם בסוכה. ב. לסוכה

מקורות "הא בסוכה קטנה... כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו עיקר' מתני. "כט- :כח. א

216 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

ואמרי, מנא, ומשנן, ה תשבו"ד' סתו. ב "הא בסוכה קטנה... כל שבעת הימים' מתני", באלפס. ף יג" רי אמר, מ"ה' גמ', כל ז' ה מתני"ן ד" ר

ה תנו רבנן"א ד" ריטב ט-ה' ו הל"סוכה פ' ם הל" רמב

]ל, ק ה"ס: בעיקר[ד ומשנה ברורה , א' תרלט סע' ע סי"שו. ג

בנןה תנו ר"דא "ריטביש שפירשו דמגרס דהוי קבע בסוכה ועיוני דהוי עראי . הא במיגרס הא בעיוני' תנו רבנן כל שבעת הימים כו

ולחומרא עבדינן בתרווייהו כל היכא , ואית דאמרי דעיוני בסברא הוי קבע טפי ובעי סוכה, חוץ לסוכה .דאי לא הוה ליה כמצטער שהוא פטור מן הסוכה, דליכא טירדא ואפשר התם

הסבר הסוגיה

.:]משנה כח[" כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי"

משנה זו . המשנה קובעת שאדם צריך לעשות את סוכתו כעיקר מקום ישיבתו בשעת ימי החגאוכלין ושותין : " האומרת:]כה[היא המשך של המשנה , הקובעת את גדרי מצות ישיבה בסוכה

חייבים לאכול סעודת קבע , ישיבה בסוכהחיובא קובעת את גדרי המשנה ההי". עראי חוץ לסוכה, שאר הדברים אין חיוב לעשות אותם בסוכה, .]מפורש בברייתא כו[בסוכה וחייבים לישון בסוכה

.של מצות ישיבה בסוכהקיום אבל יש בעשייתם בסוכה ]ו-ה' ו הל"סוכה פ' הל[ם "הרמב. ם"בולטת בפסקי הרמב, ההבחנה בין אכילה ושינה לשאר דברים

שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין , כיצד היא מצות הישיבה בסוכה: "פוסקוכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו , ביום בין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה

ואסור לאכול ,אוכלין ושותין וישנין בסוכה כל שבעה בין ביום בין בלילה... עראי ואת סוכתו קבעם פוסק את ההלכה "הרמב". ואין ישנין חוץ לסוכה אפילו שינת עראי...סעודה חוץ לסוכה

הסיבה לפסיקה . 'ופעם נוספת בהלכה ו', פעם אחת בהלכה ה, שאוכלים ושותים בסוכה פעמיים הוא פוסק את גדרי, ובהלכה ו, ם עוסק בגדרי קיום מצות סוכה"הרמב' בהלכה ה, הכפולה ברורה

דין שאינו קיים , ם מדגיש שאסור לאכול ולישון חוץ לסוכה"בהלכה זו הרמב, חיוב מצות סוכה . בשאר הדברים

: ברכות יא[' תוס". לישב בסוכה"להבחנה זו בין אכילה ושינה לשאר דברים יש השלכה גם לברכת אינו ' וסת, שואל מדוע אנו מברכים על אכילה בסוכה ולא מברכים על שינה בסוכה]ה שכבר"ד

ועל שאר הדברים שעושים בסוכה , על טיול בסוכה, שואל מדוע אין מברכים על לימוד בסוכהסובר שאין מברכים על קיום ' תוס. ] שמברכים בכל פעם שנכנסים לישב בסוכה)ב"ו הי"פ(ם "כשיטת הרמב[

אין ולכן מקשה מדוע על אכילה מברכים ועל שינה, מצות סוכה אלא רק על חיוב מצות סוכה .]אין מברכים על שינה שמא לא ירדם. ב. ברכה על אכילה פוטרת שינה. א: מתרץ שני תירוצים' תוס[מברכים

וקובעת שעשיית , הברייתא מרחיבה בנקודה זו, המשנה אינה מגדירה כיצד אדם עושה סוכתו קבע

:הסוכה קבע באה לידי ביטוי בשני מישוריםאדם צריך לעשות . ואינו מטפח דירה זמנית, ירתו הקבועהאדם מטפח את ד. קביעות איכותית. א

אנו נוהגים לקשט את : הערה[ולפיכך הוא מעלה מצעות נאות וכלים נאים מביתו לסוכה , סוכתו קבעלעשות סוכתו קבע , אבל לא מקיימים את מצות הברייתא" לי ואנוהו-זה א"בקישוט הסוכה מקיימים מצות , הסוכה

.]כדי להדגיש שהבית עראי והסוכה קבע, וה זו צריך להעביר את הכלים הנאים מהבית לסוכהלקיים מצ. וביתו עראי, כך שרוב זמנו הוא נמצא בסוכה, מטייל ולומד בסוכה, שותה, הוא אוכל. קביעות כמותית. ב

.ומיעוט הזמן בבית' ם הל"רמב, למיגרסה הא"י ד"רש[רוב הראשונים . מחלקת בין שינון לבין עיון' הגמ, לגבי לימוד בסוכה

ועיון המצריך ישוב הדעת , בסוכה– מפרשים ששינון שאינו צריך יישוב הדעת ]ועוד, ט"ה ה"סוכה פ מביאים יש מפרשים שעיון ]מ"ה' ה גמ"באלפס ד. יג[ן " והר]תנו רבנן ה"ד[א "הריטב. מחוץ לסוכה

מפרש ]ה בר ממטללתא"ד[י "רש, הראשונים נחלקו גם בהסבר הדין. בסוכה ושינון מחוץ לסוכהושינון שאינו צריך ריכוז רב , שאינו יכול להתרכז בסוכה, כיוון שהוא מצטער, שעיון מחוץ לסוכה

. ודבר עראי ניתן לעשות מחוץ לסוכה, שדבר קבע צריך בסוכה, א מפרש"הריטב. בסוכה ולעשות בה ,אדם אמור להתגורר בסוכה, י"לשיטת רש. בין שני ההסברים הללו יש הבדל מהותי

א אדם אינו חייב לעשות "לשיטת הריטב. בשביל לצאת מהסוכה צריך את הפטור של מצטער. הכלניתן , אף שהם נמשכים מספר שעות, תשמישי עראי, אלא רק תשמישי קבע, כל דבר בסוכה

.לעשותם מחוץ לסוכה. ם"רמבניתן להבין את סדר ההלכות של ה, על רקע ההבנה שאדם צריך לעשות בסוכה הכל

: הוא פוסק' בהלכה ה. מביא את גדרי ישיבה בסוכה בחמש הלכות]ט-ה' ו הל"סוכה פ' הל[ם "הרמבשיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום בין , כיצד היא מצות הישיבה בסוכה"

ת וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי וא, בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה

217 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

. שבסוכה" מאני משתיא"שמחוץ לסוכה לבין " מאני מיכלא"מחלקת לגבי כלי סעודה בין ' הגמ

' תוס. ילה מחוץ לסוכה כיוון שהם מאוסיםשכלי אכילה לאחר אכ] ה מאני מיכלא"ד[י "מפרש רש. שאינם רגילים להיות בבית דירה, הם כלי בישול" מאני מיכלא"ש, מביא יש מפרשים]ה מנא"ד[

מביא ]ה אמר"באלפס ד. יג[ן "הר. שמאני מיכלא מאוסים ולכן צריך להוציאם מהסוכה, י"מפרש רש, אלא אפשר להניחם מחוץ לסוכה, כהיש מפרשים שאין צריכים להוציא מאני מיכלא מחוץ לסו

. לעומת כלי שתיה שצריך להניחם בסוכהאו מדין תשבו , י צריכים להוציא מאני מיכלא מחוץ לסוכה או מדין כללי של נוי מצוה"לדעת רש

כשם , ן סובר שסוכה היא בית"הר. ולא מטבח, שסוכה צריכה להיות בית דירה, כעין תדורו . שאכלו בהם גם בסוכה מותר להניח כלים אלושבבית יש כלי בישול וכלים

סיכום

" תשבו כעין תדורו"הלכה זו נלמדת מ". כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי" :ומחייבת שלושה דברים

א חייבים לעשות "לדעת הריטב[לעשות בסוכה כל דבר שרגילים לעשותו בבית וניתן לעשותו בסוכה . א . ] ולא שימושי עראיבסוכה רק שימושי קבע

.כדי להדגיש שעיקר ישיבתו בסוכה, להעביר כלים נאים מהבית לסוכה. בלפי [כיוון שסוכה היא בית דירה ולא מטבח , להוציא כלי בישול וכלים שאכלו בהם מחוץ לסוכה. ג

.]אלא מותר להוציאם מחוץ לסוכה, אין חיוב להוציאם מחוץ לסוכה, ן"היש מפרשים בר

הלכהצריך להעלות לסוכה כלים נאים ומצעות . א: ם כלשונו" פוסק את הרמב]ד, א' תרלט סע' סי[ע "השווכשמבין ומדקדק במה , קוראים ולומדים בסוכה. ב. ולהוציא מהסוכה קדרות וקערות, נאות

המתפלל רצה מתפלל בסוכה או מחוץ . ג. שיקרא יוצא חוץ לסוכה כדי שתהא דעתו מיושבת עליו .לסוכה

]+השע[ כג שבט : תאריך . מסכת סוכה כט, סוכהות הלכ

דין ירידת גשמים בסוכה): 6(דיני ישיבת סוכה

רקע

היחס בין דין זה לבין דין מצטער אינו . המשנה עוסקת בפטור מישיבה בסוכה בשעת ירידת גשמים . ברור ויש לבררו

מקורות

" רוב שלוםוהתענגו על... ירדו גשמים: "כט- .כט. א "אי אפשי בשמושך... ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות: "יג-.ף יג"רי. ב

היה', כל ז' ה מתני"ן ד" ר באלפס אות ג. שלטי הגבורים יג

י"ו ה"סוכה פ' ם הל" רמב ר יהושע"ה א"ד: תענית ב, ה מי שפך למי"א ד"ריטב. ג

ח"ב מ"ם פ" פירוש המשנה לרמב ]ם פרנקל אות ב"ברמב[ו אות ג "סוכה פ' יימוניות הלהגהות מ. ד ]הדיוטות, ה וכל"ביאור הלכה ד, מג, מ, לג, ק לא"ס: בעיקר[ז ומשנה ברורה -ה' תרלט סע' ע סי"שו. ה

ה מי שפך למי"דא "ריטבמיהו , ר לפנות מן הדיןל דדלמא הכי קאמר מות"וי, ל דהא לפום לישנא דרישא משמע להדיא דהרב שופך לעבד"ק. 'מי שפך למי כו

ואלו כן , העושה כן דומה לעבד שמשמש לרבו וכיון שרואה שרבו אינו מסביר לו פנים שופך לו מיד קיתון לומר איני רוצה לשמשך .אבל למאי דמסקינן שהרב שופך לעבד אין לו להמתין מלפנות, היה ראוי שלא יפנה מיד משתסרח המקפה

ר יהושע"ה א"ד: בא תענית "ריטב

ם פרנקל גרסה "ברמבותקן , לבודקה, אחרת

.את הסיכום

218 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

למה גשמים דומים בחג לעבד שמזג ) 'ח ב"כ(כדאמר בסוכה ' פי. ר יהושע הואיל ואין הגשמים סימן ברכה בחג למה הוא מזכיר"א, ל התם"ולא על לילה הראשון בלבד כדכתב רבינו אפרים ז, ומכאן משמע דמשום כל החג קאמר, כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו

.דהכא' ימן קללה ומכאן ואילך לא קללה ולא ברכה כלישנא דמתניאלא שיש לדחות דבלילה הראשון ס

הסבר הסוגיה

.:]משנה כח[" מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה"

דין המשנה . המשנה אומרת שבשעת ירידת גשמים מותר לפנות את הסוכה משתסרח המקפהמדוע כאן , רה מהו מצטער אומרת שמצטער פטור מן הסוכה ואינה מגדי.]כו[לעיל ' הגמ. צריך עיון

ואינה מסתפקת בקביעה שמותר לפנות את הסוכה משעה שגשמים , המשנה מביאה גדר קבועוהרי ירידת גשמים אינו דין , מדוע המשנה עוסקת בדין ירידת גשמים בלבד, כמו כן? מצערים אותו

?אלא דוגמא לדין מצטער, ייחודיאלא , ו תלוי בקביעה אישית של כל אחד ואחדדין מצטער אינ. התשובה לשאלה הראשונה פשוטה

. משנתנו מגדירה את כמות הגשמים היוצרים נורמה של מצטער, תלוי בנורמה כלליתאבל , סובר שדין מצטער נקבע על פי נורמה כלליתה] 211' לעיל עמ[הסבר זה תקף לשיטת הטור

לפי הטור , כל אחד ואחדולדעתו דין מצטער נקבע על פי צער אישי של, ן חולק על דעה זו"הר מתייחס ]'כל ז' ה מתני"באלפס ד. יג[ן "הר. ן משנתנו צריכה עיון"אבל לשיטת הר, משנתנו ברורה

שלא יראה כמבעט בסוכה "שמשנתנו אינה עוסקת בדין מצטער אלא בדין , לשאלה זו והוא מפרש, שיעור משתסרח המקפהואינו זקוק ל, הוא פטור מדין מצטער, כשעדיין לא נכנס לסוכה". ויוצא

הוא צריך , משנתנו עוסקת כשיושב בסוכה ויורדים גשמים כדי שלא יראה כמבעט בסוכה ויוצא . לחכות עד שתסרח המקפה

ניתן לתרץ שדין ירידת , מדוע המשנה עוסקת בדין ירידת גשמים בלבד, לגבי השאלה השניהוכיח הבנה זו מסדר ההלכות של ניתן לה. ואינו רק דוגמא למצטער, גשמים הוא דין ייחודי

, קטנים, עבדים, נשים[ם מביא את דין מצטער בתחילת הפרק יחד עם שאר האנשים "הרמב. ם"הרמבדין ירידת גשמים מובא באמצע הפרק בסוף העיסוק . הפטורים ממצות סוכה]'שלוחי מצוה וכו, חולים

ל ירידת גשמים מפקיע את אב, משמע מכאן שמצטער מהוה פטור מהמצוה. בגדרי ישיבה בסוכה .עצם הישיבה בסוכה

:הסיבה לייחודיות דין ירידת גשמים מדין מצטער יכולה להיות מאחת משתי סיבותכשהסוכה אינה משמשת ". צל יומם מחורב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר"סוכה מוגדרת כ. א .היא מאבדת את זהותה כסוכה" מסתור מזרם וממטר"כ. ידת גשמים דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו רבו קיתון על פניומשנתנו אומרת שיר. ב

. ישיבה בסוכה אינה מהוה מעשה מצוה, כשרבו אינו מעוניין בישיבתו בסוכהירידת גשמים מפקיעה את . לפי הבנה זו יש נפקא מינה גדולה בין מצטער לבין ירידת גשמים

מצטער אינו מפקיע את . לא קיים מצוה כללואם הוא יושב בשעת ירידת גשמים, מעשה המצוה . אבל אם רוצה רשאי להחמיר ולשבת בסוכה למרות צערו, אלא מהוה פטור בלבד, מעשה המצוה

ולדעתו כל מצטער מפקיע את מעשה , אינו מקבל חילוק זה]ו אות ג"סוכה פ' הל[הגהות מיימוניות הגהות מיימוניות סובר ". הדיוט הואאינו מקבל שכר אלא "והיושב בסוכה בזמן צערו , המצוה

.וישיבה שאינה כעין תדורו אינה מהוה מעשה מצוה, "כעין תדורו"שמצטער פוגע ב

ואינו חייב , אומרת שאם ירדו גשמים והפסיקו אינו חייב לחזור לסוכה באמצע סעודתו' הגמתרלט ' ורה סיעיין משנה בר[הפוסקים . לחזור לסוכה באמצע שנתו אלא רק כשיעלה עמוד השחר

שדין מצטער , זו חידוש גדול' לפי זה יש בגמ, מבינים שדין מצטער פוטרו מלחזור לסוכה]ו"סקלאלא גם למקרה שהדרך לסוכה מצערת , אינו מתייחס רק למקרה שהסוכה עצמה מצערת אותו

ניתן , ילפי ההבנה שדין ירידת גשמים הוא דין ייחוד. ]210' ש המובאת בעמ"עיין בשיטת הרא[אותו היא מפקיעה , שכיוון שירידת גשמים מהוה הפקעה של מעשה הישיבה, לדחות חידוש זה ולומר

.ועד סוף השינה, עד סוף הסעודה, את כל המעשה' הגמ. המשנה ממשילה ירידת גשמים בחג לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו

. עבד או לעבד השופך את הכוס על רבומתלבטת האם המשל הוא לאדון השופך את הכוס על ה, ה אינו חפץ בעבודתנו"האם המשל מבטא שהקב' שספק הגמ, ]ה מי שפך למי"ד[י "מסביר רש

או שהמשל מבטא שאיננו עובדים , וירידת הגשמים דומה לאדון ששופך קיתון על פניו של עבדו .ומצות סוכה דומה לעבד השופך קיתון על פניו של רבו, כראוישהרי המשל אינו קשור לירידת גשמים , י" מתקשה בהסברו של רש]ה מי שפך למי"ד[א "הריטב

לפיכך הוא מפרש שהיציאה מהסוכה דומה לעבד הרואה שאדונו . הנידונים ברישא של המשנה, ]'שנדחה בגמ[א שעל פי הסבר זה "מבאר הריטב. ושופך קיתון על פניו של רבו, אינו מסביר לו פנים .אלא לשהות מעט ולצאת מהסוכה בהכנעה, וכה מיד כשנסרחה המקפהאסור לצאת מהס

שני המושגים ". סימן קללה" מתייחסת לירידת גשמים בחג ואומרת שהם .]ב[המשנה בתענית

שירידת , וניתן ללמוד משם לכאן, מקבילים" שפך לו רבו קיתון על פניו"ו" סימן קללה", הללו

219 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

סיכום

:רידת גשמים ניתן להבין באחת משתי דרכיםאת דין י .דין ייחודי. ב. דין מצטער. א

ן "הר. ם משמע שמצטער מהוה פטור מהמצוה וירידת גשמים מפקיעה את מעשה המצוה"מהרמב, אבל יש הבדל בין מצטער לפני הכניסה לסוכה, סובר שאין הבדל בין ירידת גשמים לבין מצטער

שכדי שלא יראה כבועט בסוכה , לבין יושב בסוכה ומצטער, שיתשפטור כשהסוכה מצערת אותו אישלמצטער יש הגדרה אובייקטיבית שאינה , לשיטת הטור. הוא צריך לצאת רק כשתסרח המקפה

.סוגייתנו מהוה דוגמא לדין מצטער ואין בה ייחודיות, תלויה בדעתו האישית של כל אחד

הלכה. ס לביתו משעה שיורד גשם היכול לפגום את התבשיל פוסק שמותר להכנ]ה' תרלט סע' סי[ע "השו

שאם יצא מהסוכה מפני הגשמים אינו חייב לטרוח ולחזור באמצע סעודתו ]ו' סע[הוא פוסק .אלא רק לאחר שעלה עמוד השחר, ובאמצע שנתו

ישער אם כמות הגשמים היתה מוציאה אותו , שאם אינו בקי לשער כמות הגשמים, א פוסק"הרמשאפילו גשמים מועטים מהוים , א מוסיף שבלילה אינו צריך לשער את כמות הגשמיםהו. מביתוא פוסק כהגהות מיימוניות שכל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא משם אינו מקבל שכר "הרמ. צער

.ואינו אלא הדיוטכל "שדין , מביא מהפתחי תשובה בשם עולת שמואל]ה וכל הפטור"ז ד' סע תרלט'סי[ביאור הלכה ה

כגון בנידון דידן , הוא רק במקום שיש בו צד איסור" הפטור מדבר ועושהו אינו מקבל שכרלא הבנתי את . אבל במקום שאין צד איסור מותר לו להחמיר, שמצטער ופוגע בקדושת המועד

תשבו כעין "מפאת דין , מכיוון שהדין נאמר רק במקרה שבהחמרה אין מעשה מצוה, דבריו .אבל כשיש מעשה מצוה ודאי שמותר להחמיר, "כעין תדורו"ומצטער אינו " תדורו

] שעות4[ כה שבט - כד: תאריך : כט- .מסכת סוכה כה, סוכההלכות

חזרה שבועית

רקע

. גדרי מצות ישיבה בסוכה–עסקנו השבוע בנושא אחד בלבד

מקורות "ב שלוםוהתענגו על רו... שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה' מתני: "כט-.כה. א סוכה פרק ו' ם הל"רמב. ב

סיכוםאלא , "ישיבה"לא במובן של " תשבו" חכמים מפרשים את המונח –" בסוכות תשבו שבעת ימים"

רוב גדרי , הגדרה זו קובעת את רוב דיני ישיבה בסוכה". תשבו כעין תדורו "–" דירה"במובן של טור הם משום שלא ניתן לשבת רוב גדרי הפ, החיוב הם בהתאם לנורמה של אדם בתוך ביתו

.בסוכה ישיבה של דירה גדרי ישיבה בסוכה

:מצות ישיבה בסוכה מתפצלת לשני דינים . אכילה ושינה–חיוב מצות סוכה . א . לעשות סוכתו קבע ודירתו עראי–קיום מצות סוכה . ב

ואסור , אסור לאכול אכילת קבע מחוץ לסוכה. חיוב מצות סוכה מתייחס לאכילה ושינה בלבד .שיעור אכילה המותר מחוץ לסוכה הוא כביצה או יותר. לישון אפילו שינת עראי מחוץ לסוכה

ומותר , או שרק בפת יש קבע, שיעור זה אמור גם על שאר מיני אוכליםהאםנחלקו הראשונים . אוכלים ללא הגבלהמינילאכול שאר

החיוב היחיד שיש . אי מחוץ לסוכהואדם יכול לאכול כל החג אכילת ער, אין חיוב לאכול בסוכות הראשונים בהבנת חיוב אכילה בליל יום טוב נחלקו. הוא לאכול כזית פת בליל יום טוב ראשון

לשתי ההבנות הללו יכולות להיות שתי . הוא דין במצות סוכה או שהוא דין עצמאיהאם, ראשון : מינותנפקא

.שמיםחיוב אכילה בליל יום טוב ראשון בזמן שיורדים ג. א . חיוב אכילה בסוכהכשיעוראו יותר מכביצה , האם כזית כדין מצה, שיעור אכילה. ב

220 הלכות סוכה, מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

:בקיום מצות סוכה יש שלש הלכות

. בסוכהלעשותולעשות בסוכה כל דבר שרגילים לעשותו בבית וניתן . א . בסוכהישיבתוכדי להדגיש שעיקר , להעביר כלים נאים מהבית לסוכה. ב . היא בית דירה ולא מטבחשסוכהכיוון , ול וכלים שאכלו בהם מחוץ לסוכהלהוציא כלי ביש. ג

הפטורים מישיבה בסוכה :יש שלש קבוצות של אנשים הפטורים ממצות סוכה

.עבדים וקטנים, נשים–אנשים שאינם ברי חיוב . א . פטור מכל המצוות–עוסק במצוה . ב ".תשבו כעין תדורו"מצבים שלא ניתן לקיים בהם . ג

קטנים פטורים מן , נשים ועבדים פטורים ממצות סוכה כיוון שהיא מצות עשה שהזמן גרמאתשבו כעין "ה מחדש שהם חייבים מדין "הרא. אבל חייבים מדרבנן, הסוכה כיוון שאינם ברי חיוב

.שסוכה כבית שדרים בו איש ובניו, "תדורו

רק אם אינו יכול לקיים את ההוא פטור מן המצו האם בדין עוסק במצוה נחלקו הראשוניםבמצוה שעוסקסוברים א "ה וריטב"רא, ש"אר', תוס. אפילו אם יכול לקיים את שתיהן אושתיהן

ן והאור זרוע פוטרים אף אם יכול לקיים "הר. המצוה רק אם אינו יכול לקיים את שתיהןפטור מן . את שתיהן

חולק ם"הרמב . עוברותממצוותאפילו הראשונים סוברים שעוסק במצוה פטור מכל המצוות רוב . עוברת אינו פטור ממצוה עוברתשאינהופוסק שעוסק במצוה , על כל הראשונים

שומר . ג. חולה ומשמשיו. ב. מצטער. א: הם" תשבו כעין תדורו"מצבים שלא ניתן לקיים בהם .העיר ושומר גינות ופרדסאות

:נחלקו הראשונים בשתי מחלוקות בהגדרת דין מצטער .או שתלויה בצער של כל אחד ואחד, האם הגדרת מצטער אחידה לכולם. א, האם רק צער פיזי מעצם הישיבה בסוכה פוטר מהמצוה או שאף צער עקיף שהסוכה גורמת. ב

.פוטר מהמצוה :]כח[ולכן המשנה , .]כט' גמ–לאיסטניסים יש הגדרה שלהם [הטור סובר שלדין מצטער הגדרה אחידה

ן סובר שדין מצטער "הר, תר לצאת מהסוכה בירידת גשמים רק כשתסרח המקפהמגדירה שמושלא יראה כמבעט "ולכן מפרש שהמשנה עוסקת בגדר חדש , תלוי בצער האישי של כל אחד ואחד

".בסוכה ויוצאש מרחיב את דין "הרא. ם מגדיר מצטער כצער פיזי גדול המונע מאדם להרדם בסוכה"הרמבמצטער נאמר אף במקרה שמצות סוכה מונעת ממנו פעילות אחרת שרוצה ולדעתו פטור , מצטער

ולדעתם אף במקרה שההגעה , הפוסקים מרחיבים את דין מצטער. ]ללכת ולשמוח עם חתן בחופתו[בה , אינו פוסק באמצע סעודתו, ולכן אם ירדו גשמים ופסקו, לסוכה כלולה בצער הוא פטור מהמצוה

.ואינו פוסק באמצע שנתומודים שיש הבדל בין מצטער מעצם הישיבה בסוכה , שגם המרחיבים את דין מצטער, לצייןחשוב

נאמר רק במצטער " כל הפטור מדבר ועושהו אינו מקבל שכר"דין . לבין מצטער בהגעה לסוכהביאור הלכה [מקבל שכר על מעשהו , אבל אדם המצער עצמו לחזור לסוכה בירידת גשמים, הראשון

.]ה הדיוטות"דז ' תרלט סע' סי

221 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

]-חצי שעה[ כ אדר : תאריך תרכה ' ע סי"שו, סוכההלכות

פתיחה למצות סוכה: סימן תרכה

רקע .ח מסיק מדבריו חידוש להלכה"והב, הטור מקדיש את הסימן הראשון לבאר את טעם המצוה

מקורות

עשה קסח, ם"ספר המצוות לרמב. א ה בסכת"ח ד"טור וב. ב ]ב- ק א"ס: בעיקר[ע ומשנה ברורה "שו. ג

ם מצות עשה קסח "ספר המצוות לרמב ימים בימי החג כלם והוא אמרו יתעלה בסוכות תשבו תח היא שצונו לישב בסוכה שבע"והמצוה הקס

ואין הנשים . שבעת ימים וכבר התבארו משפטי מצוה זו במסכתא המחוברת לזה כלומר מסכת סוכה .חייבות בה

טור אורח חיים סימן תרכה

' למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם וגו' סוכות תשבו שבעת ימים וגובתלה הכתוב מצות סוכה ביציאת מצרים וכן הרבה מצות לפי שהוא דבר שראינו בעינינו ובאזנינו שמענו

ל לרצונו והוא ואין אדם יכול להכחישנו והיא המורה על אמיתת מציאות הבורא יתעלה שהוא ברא הכאשר לו הכח והממשלה והיכולת בעליונים ובתחתונים לעשות בהן כרצונו ואין מי שיאמר לו מה תעשה כאשר עשה עמנו בהוציאו אותנו מארץ מצרים באותות ובמופתים והסוכות שאומר הכתוב שהושיבנו בהם

ת סוכות כדי שנזכור נפלאותיו הם ענני כבודו שהקיפן בהם לבל יכה בהם שרב ושמש ודוגמא לזה צונו לעשופ שיצאנו ממצרים בחדש ניסן לא צונו לעשות סוכה באותו הזמן לפי שהוא ימות הקיץ "ונוראותיו ואע

ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל ולא היתה ניכרת עשייתנו בהם שהם במצות הבורא יתברך ולכן צוה אותנו את מסוכתו ולישב בביתו ואנחנו יוצאין מן שנעשה בחדש השביעי שהוא זמן הגשמים ודרך כל אדם לצ

הבית לישב בסוכה בזה יראה לכל שמצות המלך היא עלינו לעשותה וסוכה זו צריך שתהיה במקום הראוי לעשותה וממין הראוי ושיהיו דפנותיה כראוי בשיעורם ובמנינם ושיהיה סככה כראוי ושלא תהא גבוה יותר

.קטנה משיעורהמשיעורה ולא נמוכה פחות משיעורה ולא ה בסכת"א ד' תרכה סע' ח סי"ב

איכא למידק בדברי רבינו שאין זה מדרכו בחיבורו זה לבאר הכונה . 'תלה הכתוב וכו' בסכת תשבו וגולשום מקרא שבתורה כי לא בא רק לפסוק הוראה או להורות מנהג ופה האריך לבאר ולדרוש המקרא

לא קיים המצוה כתיקונה אם לא ' ון דכתיב למען ידעו וגוויראה לי לומר בזה שסובר דכי. דבסכת תשבוידע כוונת המצות הסוכה כפי פשטה ולכן ביאר לפי הפשט דעיקר הכוונה בישיבת הסוכה שיזכור יציאת

ויכוין בהתעטפו שצונו המקום ' ל במה שכתב בהלכות ציצית בסימן ח"מצרים וזה הטעם בעצמו לרבינו זמה שלא עשה כן ' כדי וכו' ימן כה כתב ויכון בהנחתן שצונו המקום להניח וכווכן בהלכות תפילין בס' וכו

בשאר הלכות כי לא כתב שיכוין שום כוונה בעשיית המצוה מפני כי המקיים המצוה כדינה יוצא בה אף על וכן בתפלין שכתוב למען תהיה תורת ' פי שלא היתה לו שום כוונה אבל בציצית שכתוב בהן למען תזכרו וגו

שגור בפינו כי ביד חזקה הוצאך יראה ' בפיך שפשוט הוא שהתפלין הם אות וזכרון כדי שיהא תורה ה' הוכן גבי סוכה ' שלא קיים המצוה כתיקונה אם לא יכוין אותה הכוונה ולכן כתב בהלכות אלו ויכוין וכו

.כוון במצוהמשמע ליה גם כן שצריך שיכוין בשעת ישיבת הסוכה הטעם המ' שכתוב למען ידעו וגו

סיכום שהטור האריך בטעם המצוה מפני ]ה בסכת"ד[ח "מסביר הב, הטור מאריך בטעם מצות סוכה

למען ידעו ... בסכת תשבו שבעת ימים" כותבת ]מג- מב, ויקרא כג[התורה . חידוש הלכתי שיש בו, לומד מכאן הטור". דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים

כדי לקיים את המצוה בשלמותה צריך לכוון שיושבים , שידיעה זו היא חלק מקיום מצות סוכהה את ישראל בצאתם "בסוכה כדי לזכור את יציאת מצרים ואת הסוכות שהושיב בהן הקב

.ממצרים

]- שעתיים[ כ אדר : תאריך תרכו ' ע סי"שו, סוכההלכות

חת האילן או תחת הגג העושה סוכה ת: סימן תרכו

רקע .עיקרו עוסק בצירוף סכך פסול לסכך כשר, "העושה סוכה תחת האילן או תחת הגג"הסימן נקרא

. שים לב לדיון בטור בענין סוכה תחת העצים הדקים שהרעפים מונחים עליהם מקורות

הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

222

" ל"שר קמדילמא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כ... העושה סוכתו תחת האילן' מתני. "י-:ט. א "ואמר רב צריך לנענע... הדלה עליה את הגפן' מתני. " יא

יג- יב' ה הל"סוכה פ' ם הל"רמב. ב טור. ג ]ה הראשונים" מד155-156, 143-144' עמ[הסבר הסוגיה . ד ]א"ה וי"א ד' ל סע"ביאה, יט-יז, טו, יא, ח-ז, ה, ק ב"ס: בעיקר[ע ומשנה ברורה "שו. ה

מן תרכו טור אורח חיים סימקום הראוי כיצד שיעשנה תחת אויר השמים דכתיב בסוכות תשבו ודרשינן ולא בסוכה שתחת סוכה ולא בסוכה שתחת הבית ולא בסוכה שתחת האילן ואם האילן צילתו מרובה מחמתו פסולה בכל ענין אף אם

צילתה מרובה הסוכה צילתה מרובה מחמתה אבל אם האילן חמתו מרובה מצילתו אז רואין אם הסוכה מחמתה בלא אילן כשירה אפילו לא השפיל הענפים למטה לערב עם סכך הסוכה אבל אם אין הסוכה

י האילן אז צריך שישפיל הענפים ויערבם עם הסכך בענין שלא יהו ניכרים "צילתה מרובה מחמתה אלא ע הסוכה צילתה מרובה אם' ל אבל אבי העזרי כתב אפי"י ז"ויהא הסכך רבה עליהם ומבטלן וזהו לדעת רש

מצילתו אם ענפי האילן מכוונין כנגד סכך הכשר פסולה שהרי הצל ' מחמתה בלא האילן והאילן חמתו מרובש אם הסוכה קדמה פסולה כיון שענפי האילן מכוונין כנגד "ש אם האילן קדם ל"מן האילן ולא מן הסוכה ל

רה הואיל וצל הכשר הוא מרובה מחמתה סכך הכשר אבל אם הענפים כנגד האויר שבין הסכך הכשר כשין ומפני זה יש מחמירין שלא לעשות סוכה "כ הראב"אם ינטל האילן יש שיעור בכשר להכשיר וכ' שאפי

פ שהסירו הרעפים כיון שנשארים עדיין העצים הדקים אשר הרעפים מונחים "למטה בבית תחת הגג אף ער יחיאל היה נוהג כשהיה עושה סוכתו בבית "עצים והפ שיש אויר גדול בין העצים יותר מכדי ה"עליהם אע

תחת הגג שהסירו הרעפים היה זוקף קנים מן הסכך עד הגג לערב שני הסככים יחד להיות הכל סכך אחד מ יש אויר בין "ל שהוא מותר שאף לדברי הפוסל כי לא עירבם היינו דווקא שצילתה מרובה מחמתה ומ"ונ

שר כנגד האילן כמאן דליתיה מצטרף עם האויר שבה ותהיה חמתה סכך הכשר הלכך כשנחשוב הסכך הכנחשוב הכשר כמאן דליתיה עדיין נשאר ' מרובה מצילתה אבל בסוכה שכולה מכוסה ואין בה אויר כלל אפי

כ התירו מטעם אחר שאמר כיון שהסיר הרעפים העצים "צילתה מרובה מחמתה ושרי ובעל העיטור גש אם "מבינתיים ול' מפקפק או נוטל א' שאין עליה מעזיב' פסול דתנן תקרהנשארים אין עליהן דין סכך

להם ואם קצץ האילן להכשירו להיות הוא עצמו מן הסיכוך כשר והוא ' האילן קדם או הסכך קדם דין א .שינענעו לשם עשיית סוכה אבל לא נענעו לא אמרינן קציצתו זו היא עשייתו

סיכום

כעת נעסוק בנקודה אחת , "הסברי הסוגיות"ם סכך כשר עסקנו בבעיקר דין צירוף סכך פסול עונשארו העצים , הטור מביא מחלוקת ראשונים לגבי גג שהסירו ממנו את הרעפים. שלא עסקנו בה

. נחלקו הראשונים האם מותר לסכך תחתיהם, "]לייסטים[="הדקים שהרעפים מונחים עליהם וכיוון שצל הסוכה מרובה מחמתה אף , ל לסכך כשרהטור סובר שדין זה זהה לדין צירוף סכך פסו

בעל העיטור . הסוכה כשרה לכולי עלמא, והסכך הכשר שתחתיהם" לייסטים"לאחר הסרת ההעצים הנשארים אין עליהם דין סכך , כיוון שהסיר הרעפים: "מכשיר את הסוכה מטעם אחר

ה "ג ד' סע[ נחלקו הבית יוסף ".פסול דתנן תקרה שאין עליה מעזיבה מפקפק או נוטל אחד מבנתיים : בהסבר שיטת בעל העיטור]ה וכתב הבית יוסף"שם ד[ח "והב] ש שבעל העיטור"ומ

וסכך הפסול מדין זה אינו , פסולים מדין תעשה ולא מן העשוי" לייסטים"הבית יוסף מפרש שה .ואינו פוסל את הסכך הכשר שתחתיו, מצטרף לכשרות הסוכה

עצמם " לייסטים"ה, וכשהסיר אחד מבינתיים, סולים מדין תקרהפ" לייסטים"ח מפרש שה"הב . אינם בכלל תקרה ומותר לסכך בהם

מצטרפים לכשרות הסוכה וניתן לצרפם לשיעור צלתה מרובה " לייסטים"ח ה"לשיטת הב . אינם מצטרפים ואינם פוסלים את הסכך שתחתיהם" לייסטים"לשיטת הבית יוסף ה, מחמתה

שאם ]ה ולענין הלכה"שם ד[ח "מבאר הב, "לייסטים"הפוסלים סוכה תחת ההטור מצטט ראשונים וכל הסכך , הם לבודים ונעשו כאילו הם דף אחד, פחות משלושה טפחים" לייסטים"המרחק בין ה

. שספק דאורייתא לחומרא, ח פוסק שיש להחמיר כשיטה זו"הב. מונח תחת סכך פסול .ד לחומרא ולא רק לקולאשאומרים לבו, ח חידוש גדול"בדינו של הב

הלכהע פוסק " שהשו]ז"סקי[מפרש המשנה ברורה . כשרה" לייסטים" פוסק שסוכה תחת ]ג' סע[ע "השו

" לייסטים"ולדעתם ה, הוא מביא אחרונים החולקים. עצמם כשרים" לייסטים"כבעל העיטור והמוסיף . מחמתומרובה " לייסטים"והסוכה כשרה רק כשצל הסוכה ללא הסכך שתחת ה, פסולים

אכן כדי לצאת ידי כל הספיקות יראה שיהיה ריוח בין העצים הדקים בין אחד "המשנה ברורה . ח שיש לבוד לחומרא" המשנה ברורה חושש לכתחילה לשיטת הב–" טפחים' לחבירו כשיעור ג

כיוון שהמרחק בין סורג לסורג פחות . לשיטה זו נפקא מינה מעשית בסוכות שמעליהם סורגיםכדי לצאת ידי כל הספיקות יש למלא את . הסורגים יכולים לפסול את הסוכה, לושה טפחיםמש

. וכשיש סכך כשר וסכך פסול לא אומרים דין לבוד, הסורגים בסכך כשר

223 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

]שעתיים[ כא אדר : תאריך תרכז ' ע סי"שו, סוכההלכות

דיני הישן בסוכה: סימן תרכז

רקע, הסימן אינו עוסק בדיני שינה בסוכה אלא בדין אדם היושב תחת המיטה. השמו של הסימן מטע

כיוון שלא שכיח " דיני הישן בסוכה"הסימן נקרא [וכן בדין אדם היושב בכילה , קינופות ונקליטי המטה . ]שאדם ישב תחתיהם אלא רק יישן תחתיהם

מקורות

"נא כילהלא שנא מיטה ולא ש... פירס עליה סדין' מתני. "יא-.י. א "רבי נתן אומר רבי אליעזר פוסל מפני שאין לה גג וחכמים מכשירין... העושה סוכתו: " יט " ועלהו לא יבול... הישן תחת המטה: "כא-: כ כד-כג' ה הל"סוכה פ' ם הל"רמב. ב טור. ג ]189-190, 148-150' עמ[הסבר הסוגיה . ד ]ז-ו, ] הציון אות אשער[ק א "ס: בעיקר[ע ומשנה ברורה "שו. ה

טור אורח חיים סימן תרכז נ בעינן שיהא הוא באויר "וכי היכי דבעינן שתהא הסוכה תחת אויר השמים ולא יהא סכך אחר עליה ה

ט "הסוכה ולא יהא סכך אחר חוצץ בינו לסוכה לפיכך הישן בה תחת המטה או תחת הכילה אם היה גבוה יץ "שרי והרי' אבל אם אין לה גג רחב טפח או שיש לה גג ואינו גבוה יויש לה גג טפח חשובה כאהל ולא יצא

אסור לישן תחתיה ואם אין לה גג שרי אפילו ' ל תלה הכל בגג שאם יש לה גג אפילו אינו גבוה י"גיאת זראשי המטה אסור לפרוס עליהן סדין ולישן ' ל אבל העצים היוצאין מד"ש ז"א הרא"ולא נהירא לא' גבוה י

משום דקביעי טפי מכילה אבל אם אחד יוצא באמצע המטה בראשה והשני ' אפילו אינם גבוהים יתחתיו אבל אם גבוהים ' במרגלותיה כנגדו מותר לפרוס סדין עליהן ולישן תחתיו דלא חשיב אהל אם אין גבוהים י

בל אם הוא טפחים א' אם פירש סדין תחת הסכך לנוי פסולה וכגון שהוא רחוק מן הגג ד' אסור ואפי' יל כתב "ץ גיאת ז"פסול והרי' הוא בתוך ד' לגג בטל אצלו כיון שהוא לנוי אבל אם אינו לנוי אפי' בתוך ד

.ל"א ז"ט ולא נהירא לא"כ יהא מופלג י"ולנוי לא פסול אא

סיכום .ואין צורך לחזור על הדברים" הסבר הסוגיה"מבואר ב

]שעתיים[ כב אדר : ךתארי תרכח ' ע סי"שו, סוכההלכות

דיני סוכה תחת סוכה : סימן תרכח

רקע

:]איני ידוע למה צורפו שני נושאים שונים בסימן אחד[הסימן עוסק בשני נושאים .גמל ואילן, ספינה, דיני סוכה בראש עגלה. ב. דיני סוכה תחת סוכה. א

מקורות "על ידי הדחק... 'ג סוכה וכו"סוכה ע. "י-:ט. א

"מדאורייתא מחזא חזיא ורבנן הוא דגזרו בה... העושה סוכתו בראש העגלה' מתני. "כג- : כב ב "הכ' ה הל"פ, ו"ד ה"סוכה פ' ם הל"רמב. ב טור. ג ]201-202, 199-201, 145-147' עמ[הסבר הסוגיה . ד ]יח-יז, ק ט"ס: בעיקר[ע ומשנה ברורה "שו. ה

טור אורח חיים סימן תרכח עליונה כשירה והתחתונה פסולה והני מילי שיכולה התחתונה לקבל כרים וכסתות של סוכה שתחת סוכה ה

עליונה שאז נקראת התחתונה סוכה שתחת סוכה כיון שראוי לדור בעליונה אבל אם אינה יכולה לקבלם לא ן ט אבל אם אין ביניה"י הדחק פסולה וגם צריך שיהא ביניהן י"ומיהו אפילו אם אינה יכולה לקבלם אלא ע

ואינה יכולה לקבל כרים וכסתות של העליונה אז התחתונה כשירה אם היא מסוככת ' או שיש ביניהן י' יי סכך העליונה צריך "אם העליונה למעלה מעשרים ואם אינה מסוככת כהלכתה ומתכשרת ע' כהלכתה אפי

כ אבי העזרי "וכטפחים פסולה ' אין ביניהן אלא ד' ע כתב אפי"אמה לארץ ובה' שתהא העליונה בתוך כ .ל"א ז"ל ולא נהירא לא"ה ז"והרז

ל אם בהעושה סוכה בראש העגלה או בראש הספינה אם אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה פסולה א .אם אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דים כשירה' יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה ואפי

א אם היא "ט מקצתה על האילן ומקצתה בד"לה ביעשאה בראש הגמל או בראש האילן כשירה ואין עולין .ט"ט ואם לאו אין עולין לה בי"בענין שאם ינטל האילן ותשאר היא עומדת שלא תיפול עולין לה בי

] שעות6[ כז אדר - כג: תאריך תרכט ' ע סי"שו, סוכההלכות

הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

224

ממה צריך להיות הסכך : סימן תרכט

רקע

ואת ' ללמוד סוגיה בגמ, מומלץ לחלקו ליחידות קטנות. דיניםסימן זה עוסק ברובו בפרטי .הסעיפים הקשורים אליה

מקורות

משנה. יא. א "וכל פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה... חבילי קש וחבילי עצים' מתני: "יד-. יב "אף היא מקבלת טומאה ואין מסככין בה... או בארוכות המטה. "טז- : טו " ואם יש להן קיר מסככין בהן... מחצלת קנים גדולה' תנימ: "כ- : יט

יא-י, ז-א' ה הל"סוכה פ' ם הל"רמב. ב טור. ג ]187-188, 171, 162-163, 157-160, 155' עמ[הסבר הסוגיה . ד ]נט-נח, נ-מט, לח, לה, לא, כט-כז, יט- יז, יב-י, ק ח"ס: בעיקר[ע ומשנה ברורה "שו. ה

ט טור אורח חיים סימן תרכממין הראוי כיצד כל דבר שאין מקבל טומאה ותלוש וגידולו מן הארץ מסככין בו אבל דבר שאינו צומח מן הארץ אפילו אם גידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה כגון עורות של בהמות שלא נעבדו שאינן מקבלות

ות המטה וכל הכלים אין ד שמקבל טומאה כגון שפודין וארוכ"טומאה או מיני מתכות אין מסככין בו וכן כסככה בחצים שאין להם בית קבול כשירה . מסככין בהן אפילו נשברו שלא נשאר בהן שיעור קבלת טומאה

שאינן מקבלין טומאה יש להן בית קבול פסולה בפשתן שלא נידק ולא נופץ כשירה דעץ בעלמא הוא נידק מחצלת של קש וקנים ושיפה ושל גמי :ונופץ פסולה בחבלים של פשתן פסולה בשל גמי ושל סיב כשירה

כ "ש עשויה מעשה שרשרות שאינה חלקה ואינה ראויה כ"ש ארוגה שהיא חלקה וראויה לשכיבה ל"לכ עשאה לסיכוך ואם "לשכיבה אם היא קטנה סתמה עומדת לשכיבה ומקבלת טומאה ואין מסככין בה אא

ה אבל אם יש לה שפה בענין שראויה מ שאין לה שפ"היא גדולה סתמא עומדת לסיכוך ומסככין בה והר ישעיה אפילו במקום שעושין אותן לשכיבה הקונה "אם נטל שפתה אין מסככין בה כתב ה' לקבל אפי

ל אלא אנו הולכין אחר מנהג אנשי המקום וכיון "א ז"נ לא"ד לסכך מותר לסכך בה ול"אותן מן האומן עד לסכך אין מסככין בה כי "צוה לאומן לתקנה ע' פיד לסכך או א"אם קנאה ע' שדרכן לעשותן לשכיבה אפי

כל מיני אוכלין מקבלין טומאה ואין : מי יודע אם תקנה לכך כיון שדרך אנשי המקום לעשותן לשכיבהמסככין בהן הילכך ענפי תאנה ובהן תאנים זמורות ובהן ענבין אם פסולתם מרובה על האוכל אז האוכל

על הפסולת אין מסככין בהן ואם קצרן לאוכל אז יש להיד תורת בטל ומסככין בהן ואם האוכל מרובהאוכל לקבל טומאה וצריך שיהא בפסולת כדי לבטל האוכל והיד ואם קצרם לסיכוך אז אין להיד תורת אוכל ואדרבה הוא מצטרף עם הפסולת לבטל האוכל קצרן לאוכל ונמלך עליהם לסיכוך אין המחשבה

יעשה בהם מעשה שניכר שרוצה אותם לסיכוך כגון שידוש אותם ואם מוציאה הידות מתורת אוכל עד שפ שפסולין לסכך שהרי מקבלים טומאה אין דינן כסכך פסול לפסול "סיכך בירקות שממהרין ליבש אע

ד שמחובר אין מסככין בו "כ: ואם אין דרכן ליבש אז דינם כסכך פסול' ט אלא כאויר חשיבי לפסול בג"בדכ קצצו כדלעיל ויש דברים שכשרים מן "הגפן או דלעת ועשה מהן הסיכוך פסול אאלפיכך אם הדלה עליה

ל אסרו לסכך בהם לכתחלה ובדיעבד יצא כמו מיני עשבים שאינן ראוין לאכילה ואין "התורה אלא שחזמקבלים טומאה וריחן רע או שנושרין עליהן דחיישינן שמא מתוך שריחן רע או מתוך שעליהן נופלין יצא

כ אסרו לסכך בה משום שפעמים שאדם מניח חבילתו על הסוכה לייבשה ולא לשם "וכה וחבילה גמן הסכ נמלך עליה לשם סוכה ואותה סוכה פסולה משום שנאמר תעשה ודרשינן ולא מן העשוי בפסול "סוכה ואח

זה לצל אלא להתייבש הלכך אסרו לסכך בחבילה גזירה אטו זאת וכיון שמפני' כגון זה שלא נעשה אפיה קנים הלכך כל זמן שאין בה "אסרוהו לא הוצרכו לאסור אלא בחבילה שדרך לייבשה ואין זה בפחות מכ

ה וקשרם בראשה השני אינה נקראת חבילה כיון "אם הם כ' אפי' ה שרי ואם הרבה קנים יוצאים מגזע א"כין קושרין אותה אלא ה הויא חבילה וכן חבילה שא"ויש בין שניהם כ' ואם אגד עמהן קנה א' שעיקרן א

למוכרה במנין ומיד כשיקננה הקונה יתירנה אינה חבילה ואם סיכך בחבילה והתירה כשירה כיון שאין אסורה אלא משום גזירה כדפרישית אבל חבילה שהעלה לייבש ונמלך עליה לסיכוך שפסולה מן התורה

את ניתרת בהתרה ומסתברא א שאף ז"י מקרקשינא שאינה ניתרת בהתרה אלא צריכה נענוע וי"כתב הרמפני שדומין לתקרת ' אפילו הפכן על צדן שאין בהן ד' שצריכה נענוע וכן אסרו לסכך בנסרים שרחבן ד

הן משופין שדומין לכלים ' כשרים אפי' הבית וחיישינן שמא ישב תחת התקרה לשם סוכה ואם אין בהם דלמא אתי לסכך בהם בקביעות בענין שאין ק ומיהו נהגו העולם שלא לסכך בהם כלל ומשום ד"וכתב בסמ

אם מסוככת כהלכתה וירא שמא ייבש הסכך או שישרו העלין ותהיה חמתה ' הגשמים יכולין לירד בה אפיי צילתה "מרובה מצילתה ופירס עליה סדין שלא תיבש או תחתיה שלא ישרו העלין כיון שהסדין גורם שע

סדין אלא להגין מפני החמה והעלין לנאותה כשירה מרובה מחמתה פסולה אבל אם לא כיון בפריסת הכ הוא ניכר לכל שמכוין כדי להגין או שהוא שרוי "לסכך ומיהו לכתחלה לא יעשה אא' ובלבד שיהא בתוך ד

.במים שאז ניכר לכל שאינו שוטחו שם אלא כדי ליבש

225 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

]ת שעו8[ ב ניסן –כח אדר : תאריך תרל ' ע סי"שו, סוכההלכות

דיני דפנות הסוכה : סימן תרל

רקע . ומקיף את כל דיני המחיצות, מניינן וטיבן, סימן זה עוסק בשיעור הדפנות

מקורות

" ושלישי אפילו טפח… היתה גבוהה מעשרים אמה ובנה בה עמוד: "ד. א "אבל מקילתא לחמירתא אימא לא צריכא… ושאין לה שלש דפנות: "ז- : ו

"משך סוכה קטנה שבעה… המשלשל דפנות מלמעלה למטה' מתני: "טז- . טז "ולחי היינו פצימין… אתמר סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין. "יט- . יח "אין מעמידה בדבר המקבל טומאה… הסומך סוכתו' מתני: " כא "התם נמי דעביד ליה בהוצא ודפנא… עשאה לבהמה דופן לסוכה. "כה- . כג טז-א' ד הל"סוכה פ' הלם "רמב. ב טור. ג ]202-203, 199-201, 192-193, 182-183, 173-175, 125-131, 122-123' עמ[הסבר הסוגיה . ד ]נט, נ, מח, מ, לז-לד, לב-לא, כח, כב, כ, יח, טז- טו, יג, י, ק ז"ס: בעיקר[ע ומשנה ברורה "שו. ה

טור אורח חיים סימן תרל ין אלא לסכך אבל כולם כשרים לדפנות שדפנות כשרים מכל דבר ואפילו כל הדברים הפסולים אינן פסול

חמתו מרובה מצילתו ובלבד שיהיו עשויות כראוי בשיעורם ובמניינם כיצד דתנן שתים כהלכתן ושלישית ' דפנות זו אצל זו עושה טפח מרווח ומעמידו בפחות מג' אפילו טפח וצריך צורת הפתח הלכך אם יש לה ב

' ים ויעמיד קנה כנגד סוף הכותל וישים קנה עליו ועל הטפח וכשירה ומותר לטלטל בה אפילאחד מן הכתל' בשבת דכמו שחשוב מחיצה לענין סוכה חשוב מחיצה לענין שבת ואם עשויה כמבוי מפולש כזה עושה פס ד

לישית כהלכתן וטפח בש' ואם הב' סמוך לדופן ונותן קנה מהפס על הדופן הא' ומשהו ומעמידו בפחות מגהמחיצות פתחים הרבה שאין בהם צורת הפתח שכשתצטרף כל הפרוץ יהיה מרובה על העומד ' יש בב' אפי

כשירה ' אמות ואם יש בה צורת הפתח אפילו ביתר מי' כשירה ובלבד שלא יהא בהם פרצה יתירה על י מרובה על הפרוץ כ עומד"פסולה אא' יש לה צורת הפתח אם יש בה פרצה יותר מי' ל כתב אפי"ם ז"והרמב

.ל"ש ז"א הרא"ולא נהירא לאקונדיסין באמצע הגג וסיכך על גבה פסולה דלא חשבינן להו כמחיצות ואם נעץ אותן בשפת הגג ' נעץ ד

רב שרירא ן כתבל דכשירה שרואין מחיצות הבית כאילו עולות למעלה וכ"ם ז"וסיכך עליהם כתב הרמב .ל"ש ז"א הרא"ר ישעיה ולזה הסכים א"ה וה" אבין כתבף פסל וכ"ץ גיאת אבל רי"והרי

ומצדו השני מפולש בלא שום תיקון וסיכך על גביו באותו הצד המתוקן ' מבוי מפולש שתקנו בלחי מצד אר "ג פסי ביראות ברה"בלחי הסוכה כשירה בשבת שבחג ומותר לטלטל בה אבל בחול פסולה וכן סיכך ע

זו כזה שכל אחד נוטה אמה לכאן ואמה לכאן כשירה הסוכה רוחות זו כנגד ' קורות נעוצות בד' שהן ד .בשבת שבחג ומותר לטלטל בה אפילו אם אין ביניהן בור אבל אם עשה כן בחצר פסולה

סמכה לאכסדרה ' היתה אכסדרה בפני הבית וחצר לפניה ועשה סוכה בחצר בשני דפנות שלימות ובצד הגאמות בענין שאין כותל הבית עולה לסוכה אם יש לה ' דבענין שהסכך נוגע בפי האכסדרה כזה והיא רחבה

בין זה לזה כשירה דחשיבא מחיצה אף לסוכה ואם אין לה עמודים ' עמודים שנסמכת עליהן והם בפחות מגאפילו אם יש בפי התקרה של אכסדרה טפח לא אמרינן ביה יורד וסותם להכשיר הסוכה להיות לה דופן

בליטה כמו עמוד בין שנראה בפנים ושוה בחוץ כזה בין שנראה בחוץ ושוה כיון שלא נעשה לשם כך היה לה .פ כולו"ע' בפנים כזה כשירה והוא שיעשה צורת הפתח בדופן הג

סמוך לארץ כשירה ' ומשהו ומעמידן בפחות מג' אין בהם אלא זלו או אפיטפחים' היו דפנותיה גבוהות יכנגדו כשירה ואם ' אינו מכוון ממש רק שהוא בתוך ג' דן ואפיהגג גבוהה הרבה ובלבד שיהיה מכוון כנג' אפי

ושני משהויין כשירה שמעמידה באמצע ואמרינן לבוד ' אין בדופן אלא דלו אפיטפחים' אינה גבוהה אלא י . פסולהטפחים' למעלה ולמטה חשוב כסתום היו הדפנות גבוהים מן הארץ ג

כשירה והוא שיקשור ענפי האילן שלא ינידם הרוח שכל העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כ אין נכון לעשות כל המחיצות "פ ע"מחיצה שאינה יכולה לעמוד לפני רוח מצויה אינה מחיצה וכתב הר

מיריעות של פשתן בלא קנים אף על פי שקושרן בטוב זימנין דמנתקי ולאו אדעתיה והוה ליה מחיצה .'ה והרוצה לעשות בסדינין טוב שיארוג במחיצות קנים בפחות מגשאינה יכולה לעמוד בפני רוח מצוי

ועושין מחיצה אפילו מבעלי חיים שיקשור שם בהמה לדופן ויכול לעשות מחבירו דופן לסוכה להכשירה ט ובלבד שלא ידע אותו שהועמד שם שבשביל מחיצה הועמד שם אבל בחול אפילו אם הוא יודע "ואפילו בי

כשעושין דופן מקנים להעמידן דרך גדילתן כדאמרינן גבי לולב שאין יוצאין בו אלא שפיר דמי יש מדקדקין . כיון שדפנות כשרים מכל דברין צריךדרך גדילתן וא

' הסומך סוכתו בכרעי המטה פירוש שסומך הסכך על כרעי המטה והכרעים הן הן מחיצות אם יש גבוה י אם לוסכך על העמודים והכרעים הן הן דפנות אפיטפחים מן המטה לסכך כשירה ואם לאו פסולה סמך ה

.מן המטה עד הסכך כשירה' אין גבוה י

226 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

] שעות6[ ה ניסן -ג: תאריך תרלא ' ע סי"שו, סוכההלכות

סוכה שחמתה מרובה מצלתה ויתר דיני הסכך : סימן תרלא

רקע .ומתמקד בעיקר בכמות הסכך בסוכה, הסימן עוסק בדיני סכך

מקורות

" ומר סבר בהכי לא בטלה... תקרה שאין עליה מעזיבה' מתני. "טו. א "ערב נותנן שתי... המקרה סוכתו בשיפודין' מתני: "טו-. טו "ובית הלל מכשירין... סוכה המדובללת' מתני: "כב-. כב " וחכמים מכשיריןרבי נתן אומר רבי אליעזר פוסל מפני שאין לה גג... העושה סוכתו' מתני: " יט כא- יט, טז-יג' ה הל"סוכה פ' ם הל"רמב. ב טור. ג ]196-198, 185-186, 164-170' עמ[הסבר הסוגיה . ד ]לד, כט, כו- ק כד"ס: בעיקר[ע ומשנה ברורה "שו. ה

טור אורח חיים סימן תרלא ה ודווקא כששוין סככה כראוי כיצד דתנן סוכה שצילתה מרובה מחמתה כשירה ודייקינן הא כהדדי פסול

למעלה שאז ודאי למטה חמתה מרובה מצילתה לפי שהחמה מתפשטת בריחוקה אבל אם הן שוין למטה כתב בהפך שאם למעלה שוין כשירה שאז ודאי למטה ל העיטורכשירה שאז ודאי למעלה הצל מרובה ובע

.בה פסולהצילתה מרובה מחמתה לפי שהחמה מועטת למטה ואם למטה שוין אז למעלה חמתה מרוואם ברוב ממנה צילתה מרובה שני משהויין ובמיעוט ממנה חמתה מרובה משהו בענין שכשנצטרף יחד

.החמה והצל של כל הסוכה יהיה צילתה מרובה מחמתה משהו כשירהוצריך שלא יעשה כסוייה עב מאוד כדי שיהו הכוכבים וניצוצי השמש נראין מתוכה אבל בדיעבד אפילו

ה "ג דב"ת פסק שאם עשאה עבה מאוד שאין המטר יכול לירד בה פסולה אע"ת כשירה ורמעובה כמין בימכשירין מעובה כמין בית היינו דווקא שאין כוכבים וחמה נראה מתוכה אבל כשאינו יכול להמטיר בתוכה

ל לא הביא דבריו בפסקיו היה כסויה דק מאד שיש בה אויר הרבה אלא שאין "א ז"ה וא"פסולה אפילו לב .ט במקום אחד ובין הכל צילתה מרובה מחמתה כשירה"ג

ט ויש בכל קנה עולה "ט או אפילו גבוה מחבירו ג"היה קנה עולה וקנה יורד אם אין אחד גבוה מחבירו גי אפילו חמתה מרובה מצילתה שמפני שהאחד גבוה מחבירו החמה באה מן "רוחב טפח כשירה ופירש

עיה כתב ודאי אם חמתה מרובה מצילתה פסולה אלא מיירי ר יש"הצדדין אפילו הכי כשירה אבל ה' א להכשיר סוכה שחמתה מרובה מצלתה שהרי קנים שאין ביניהם ג"שצילתה מרובה והכי מסתברא שא

ה לא חשיבי להכשיר בסכך אם לא שנאמר כיון שיש כאן צל מרובה כשהשמש עומד "חשובין כסתום ואפ .י"ביה שפיר צילתה מרובה מחמתה וכן דעת ר' ה מרובה קריבאמצע השמים רק כשנוטה לצדדין אז החמ

קנין היוצאין לאחרי הסוכה כגון שאחורי דופן האמצעי בולטין קנים מן הסכך ויש בהם הכשר סוכה פ שהדופן האמצעי לא נעשה בשבילה אלא בשביל עיקר הסוכה "דפנות כשירה אע' וצילתן מרובה מחמתן וג

פ שעשה דופן "הבולטין מן הסכך לצד הפרוץ ודופן אחד נמשך עמהן כשר אעשהוא לפנים ממנו וכן הקנים והוי לן למימר הרי גילה דעתו לעשות כל הסוכה בדפנות ארוכות ודופן ' ודי לו בז' של הצדדים יותר על ז

עומד ונמצא שאין לו אלא דופן אחד ני עצמואחד שנמשך עם הקנים של הסכך אינו מן הסוכה אלא בפ .ן הנמשך אפילו הכי כשירהשהוא הדופ

במקום אחד והניח בין שפוד לשפוד כמלא ' ואין מהן ד' סככה בשפודין שהן פסולין לסכך בהן ואין בהן דא לצמצם שימלא כל האויר מסכך כשר ונמצא הפסול מרובה אבל אם "שפוד ונתן שם סכך כשר פסול שא

ונתן הכשר ערב או איפכא כשר שאז העדיף סכך הכשר מעט על הפסול או אם היה הפסול נתון שתי .מתמלא כל האויר מסכך הכשר

שיסיר כל ' בית המקורה בנסרים שאין עליהן מעזיבה ובא להכשירו לשם סוכה די בזה שיפקפק פי' נסרים אחד ויתן סכך כשר במקומן וכולה כשירה אפי' המסמרים לשם עשיית סוכה או שיטול מבין כל ב

.ל"ש ז"א הרא"ולא נהירא לא' ובלבד שלא יהא בהם ד' ל כ"זם "והרמב' הנסרים רחבים דסוכה שאין לה גג שעשויה כמו צריף כזה או שסמכוהו לכותל כזה פסולה ואם הגביהה מן הקרקע טפח

כאילו הוא סתום בזקיפה או אם הרחיקה מן הכותל טפח אותו ' לי' הוא אויר דחשבי' בזקיפה כשירה אפיט שהוא שיעור הכשר "ט על ז"ט יש בה לרבע ז"יר וכגון שלאחר שעלה בגובה יהוא או' טפח חשוב כגג אפי

.סוכה אז כשירה כולה

]שעתיים[ ו ניסן : תאריך תרלב ' ע סי"שו, סוכההלכות

דברים הפוסלים בסכך : סימן תרלב

רקע .הסימן עוסק בשיעור שבו סכך פסול ואויר פוסלים את הסוכה

227 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

מקורות " ונהר גמדא להתם אסירא... הרחיק את הסיכוך' מתני. "יח-.יז. א

"לא עלתה לו טבילה... תנא פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה: "יט-. יט כ- יט, טו-יג' ה הל"סוכה פ' ם הל"רמב. ב טור. ג ]179-181' עמ[הסבר הסוגיה . ד ע ומשנה ברורה"שו. ה

טור אורח חיים סימן תרלב א אבל "כשירה ומותר לישן תחתיו מן הצד אינו פוסל אלא בד' ט אבל פחות מד"ול פוסל באמצע בדסכך פסט והגג גבוה ממנו הרבה שאנו רואין הדופן "אין הדופן אלא י' דופן עקומה אפי' א כשירה דאמרי"פחות מד

ונשאר מן כאילו עולה עד למעלה ואז נאמר דופן עקומה הלכך בית שנפחת באמצע וסיכך במקום הפחתט ואם "ז שיש בו ד"א כשירה ומיהו אין ישנים תחתיו כ"התקרה סביב בין סכך הכשר לכתלים פחות מד

אבל בסוכה קטנה שאין בה ' ט על ז"מ בסוכה גדולה שיש בה יותר על סכך הפסול ז"א פסולה וה"נשאר ד תחתיו ומצטרף להשלים כשירה וישינים' ט פסולה בפחות מג"בין באמצע בין מן הצד בג' על ז' אלא ז

.הסוכה לכשיעורכשירה ומצטרף ' ט פסולה ובפחות מג"ואויר בין בגדולה בין בקטנה שוין דבין באמצע בין מן הצד בג

היינו בסוכה שאין לה ' וסכך פוסל בד' להשלים הסוכה לכשעור אבל אין ישינים תחתיו והא דאויר פוסל בגפ כל הסוכה עד צד הפרוץ דהשתא מפסיק האויר וסכך "ך עדפנות ומתחיל בדופן האמצעי ומהל' אלא ג

דפנות אבל אם מתחיל מן הדופן שמהצד ומהלך עד ' הפסול בין סכך כשר לכשר ולא נשאר מכל צד אלא בדפנות וצד ' הדופן שכנגדו אם נשאר מהכשר לצד הדופן אמצעי כדי הכשר סוכה כשירה דהא אית לה ג

פסול אבל אם סכך פסול מפסיק ביניהם ונשאר אצל הפתח הכשר ' שמעבר הפתח אם יש ביניהם אויר גא הכל כשר הצד הפנימי שקרוב לדופן "סוכה אם יש מסכך הכשר של צד הפתח עד הדופן האמצעי פחות מד

י דופן עקומה שאנו רואין דופן האמצעי כאילו הוא אצל הכשר החיצון "דפנות והצד החיצון ע' שהרי יש לו גנימי שנאמר כיון שאנו רואין דופן האמצעי כאילו הוא אצל הכשר החיצון הרי נשאר מ לא נפסל הפ"ומ

' מ במקומו נשאר ומכשיר גם צד הפנימי ודוקא שיש לסוכה ג"הפנימי בלא דופן דנהי דאמרינן רואין מט פסולה שאפילו אם נאמר רואין "א ז"דפנות גדולות ובשלישית אין בה כ' דפנות שלימות אבל אם עשה ב

.דפנות אלו' ין לכשר החיצון אלא באאם יש ' על ד' או סכך פסול ד' על ג' פ כל הסוכה אלא באמצעה יש אויר ג"ואם האויר והפסול אין מהלכין ע

מה שכנגד ' ממנו עד הדופן האמצעי הכשר סוכה הכל כשר בין מה שבצדדין ובין מה שבצד הפתח אפיהרי הוא כפסל היוצא מן הסוכה דנידון כסוכה ותחת האויר והפסול כיון שהכל מחובר להכשר סוכה ו

אין כדי הכשר סוכה ממנו עד הדופן האמצעי מצטרפין זה עם זה לשיעור ' האויר והפסול לבד פסול ואפי .הכשר סוכה ואין האויר וסכך הפסול פוסלין כיון שהכשר סוכה מתחבר יחד מן הצדדין

אפילו מיעטו ' במקום א' צטרפין לפסול הלכך אם אויר גאין מ' ואויר אצלו פחות מג' סכך פסול פחות מדט מצטרפין "אם יש בין שניהם ג' על ז' מ בסוכה גדולה אבל בקטנה שאין בה אלא ז"בסכך פסול כשר וה

ל "ש ז"א הרא"מפסיק ביניהם כתב א' ט ואויר פחות מג"ט ועוד סכך פסול ב"לפסול ואם יש סכך פסול בטרפין לפסול הסוכה מי אמרינן כיון דאויר מפסיק ביניהם לא מצטרפין הפסולים מצ' יש להסתפק אם ב

ט מפסיק בהא ודאי אין האויר "ואויר פחות מג' מצטרפין ומיהו אם אין בפסולים ד' ד כיון דאין באויר ג"א .שנאמר שיהא חשוב כסתום מחמת לבוד דלא אמרינן לבוד להחמיר' משלימו לד

]שעתיים[ ז ניסן : תאריך תרלג ' ע סי"שו, סוכההלכות

דין גובה הסוכה : סימן תרלג

רקע

.ועיקר הדיון בדברים הממעטים את חלל הסוכה, הסימן דן בגובה הסוכה

מקורות "משלשה טפחים אין אי לא לא... היתה גבוהה מעשרים אמה ובא למעטה: "ד-:ג. א טו-יג' ד הל"סוכה פ' ם הל"רמב. ב טור. ג ]184, 116-121' עמ[הסבר הסוגיה . ד ]כט, יח, יג, ק יא"ס: בעיקר[ע ומשנה ברורה "שו. ה

טור אורח חיים סימן תרלג אמה פסולה בין אם גדולה או קטנה ' שלא תהיה גבוה יותר משיעורה דתנן סוכה שהיא גבוהה למעלה מכ

כיון ' אפילו כל סככה למעלה מככשירה ' ש אם אינן מגיעות אבל עד כ"ש אם המחיצות מגיעות לסכך ל"ל .'שאין בחללה אלא כאם צילתן מרובה מחמתן כשירה ואם לאו פסולה ואם תלה ' והוצין יורדין למטה עד כ' היתה גבוה יותר מכ

אינו מיעוט להכשירה ואם נתן בה כרים וכסתות למעט ' בה דברים נאים לנאותה וממעטין חללה עד כאלא שאנו ' לא בטלו בפי' בתבן אפי' עוט כיון שאין דרך לבטל אבל למעטחללה אפילו בטלן שם לא הוי מי

228 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

י "פ כולה כזה ובו שיעור סוכה כשירה ופירש"ובנה בה אצטבא כנגד דופן האמצעי ע' היתה גבוהה מכא "ר ישעיה פירש שאינה כשירה אלא עד האצטבא וא"כשירה כל הסוכה אפילו מהאצטבא והלאה וה

כותל השני פחות מארבע אמות י בנה האצטבא מן הצד כזה אם יש מאצטבא עד"ש הסכים לדעת רש"הרא' כשירה על האצטבא דוקא ואם לאו פסולה ואם בנה אצטבא באמצע אם יש ממנה לכל צד לכותל פחות מד

אף על פי ' ץ גיאת שפסל באצטבא גבוהה י"דלא כרי' אמות כשירה על האצטבא ואפילו אם גבוה יותר מיולא אמרינן גוד ' האצטבא גבוהה י' פסולה אפיאמות ' אמות לכותל ואם יש ביניהם לכותל ד' שהיא תוך ד

.ט פסולה"אסיק מחיצתא להכשיר על גבה ולא נמוכה משיעורה דתנן ושאינה גבוה יאם חמתן מרובה מצילתן פסולה אבל אם הנויים יורדין לתוך ' אפי' והוצין יורדין לתוך י' היתה גבוהה מי

.אינן פוסלים' יט כשירה "ויש בחקק שיעור הכשר סוכה אם אין בין חקק לכותל ג' ליוחקק בה להשלימה ' היתה נמוכה מי

.פסולה' בתוך החקק יש ביניהן ג

]שעתיים[ ח ניסן: תאריך תרלד ' ע סי"שו, סוכההלכות

שלא תהיה פחות מן שבעה על שבעה: סימן תרלד

רקע .הסימן עוסק בשטח הסוכה

מקורות

] שורות מלמטה6[" ובית הלל מכשירין... חק הלכה צריכה שתהא מחזקתאמר רב שמואל בר יצ. "ג. א משנה. כח "דלא הוי כולי האי... יוחנן סוכה העשויה ככבשן' אמר ר: "ח- : ז ח"ו ה"פ; ז, א' ד הל"סוכה פ' ם הל"רמב. ב טור. ג ]136, 114-115' עמ[הסבר הסוגיה . ד ] ו,ג, ק א"ס: בעיקר[ע ומשנה ברורה "שו. ה

טור אורח חיים סימן תרלד .ולענין גודל אין לה שיעור אלא יעשנה גדולה כמו שירצה' ט על ז"ולא קטנה משיעורה וכמה שיעורה ז

על ' ונתן בה בגדים לנאותה וממעטין אותה משיעורה פסולה ואם היא עגולה ויש בה לרבע ז' על ז' יש בה ז .כשירה' ז

ף שלא "חה ואין ממנו בתוכה אלא ראשו ורובו ושולחנו חוצה לה פסק ריואם היא גדולה ויושב סמוך לפת .ל"ש ז"א הרא"ה פסקו שיצא ולזה הסכים א"ר ישעיה והרז"ץ גיאת וה"ג אבל הרי"כ בה"יצא וכ

]שעתיים[ ט ניסן : תאריך תרלו -תרלה' ע סי"שו, סוכההלכות

כה ישנה ש וסו"ך ורקבג"סוכת גנב: תרלו-סימן תרלה

רקע

.הסימנים עוסקים בדין זה. אבל חייבים לעשות סוכה לצל, אין חיוב לעשות סוכה לשם סוכה

מקורות ]באמצע העמוד[ "בעינןסוכה העשויה לשם חג ... סוכה ישנה' מתני. "ט. א

"נינהודלאו בני חיובא ... שתי סוכות של יוצריםמ" לוי משום רר"א: "ח ט"ה ה"ה פסוכ' ם הל"רמב. ב טור. ג ]138-139' עמ[הסבר הסוגיה . ד ]י-ז, דק"תרלו ס' סי, א"סקתרלה ' סי: בעיקר[ע ומשנה ברורה "שו. ה

טור אורח חיים סימן תרלה ש פירוש עובדי גלולים נשים "ך רקב"סוכה כשירה אף על פי שלא נעשית לשם מצות סוכה הלכך סוכת ענב

ין שומרי שדות כשירה ובלבד שתהא עשויה כהלכתה פירוש שתהא בהמה כותים רועים קייצים בורגנכהלכתן שלא תהא מעובה כמין בית וזהו ' ת פי"עשויה לצל להגין משרב ושמש ולא לצניעות בעלמא ור

לשטתו שפוסל כשאין הגשמים יכולין לירד לתוכה הלכך החוקק בגדיש שנוטל העמרים שלמטה לעשות בו לא נתן שם הגדיש לשם סוכה ונמצא כשחוקק ומוציא העומרים נעשית חלל להיות סוכה פסולה שהרי

' על ז' מאיליה ודרשינן תעשה ולא מן העשוי אבל אם מתחלה כשנתן שם הגדיש הניח חלל טפח במשך ז

229 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

טור אורח חיים סימן תרלו

בטפח על ' יום כשירה ובלבד שיחדש בה דבר עתה בגופה לשם חג אפי' סוכה ישנה שנעשית מקודם לחג לבמקום אחד ואם החידוש על פני כולה סגי אפילו בכל דהוא ואם עשאה לשם חג טפחיים סגי אם הוא

סוכות זו לפנים מזו ועושה קדירותיו ' יוצר כלי חרס שיש לו ב: אפילו מתחלת השנה כשירה בלא חידושבפנימית ומוכרם בחיצונה הפנימית אינו יוצא בה ידי סוכה כיון שהיה דירתו כל השנה אינו ניכר שדר בה

. מצות סוכה והחיצונה יוצא בה שהרי אינו דר בה כל השנהלשם

]שעתיים[ י ניסן : תאריך תרלז ' ע סי"שו, סוכההלכות

סוכה שאולה או גזולה: סימן תרלז

רקע .בעשייתן באיסור ושלא נבנו לשבעה, וחסרונן בחוסר בעלות, הסימן עוסק בסוכות שנבנו כהלכה

מקורות

"בחולו של מועד לא אצטריך קרא... ר אליעזר ארבע עשרה סעודות"והא א: "כז-.כז. א ו"ו הט"פ; ה"ה הכ"סוכה פ' ם הל"רמב. ב טור. ג ]4-5' עמ[הסבר הסוגיה . ד ]יח, טז- טו, י- ק ט"ס: בעיקר[ע ומשנה ברורה "שו. ה

טור אורח חיים סימן תרלז החג או אם יהיה לו סוכה יכול לצאת ממנה ולישב מי שלא עשה סוכה קודם החג יכול לעשותה בתוך

י דלא משכחת סוכה "ימי החג ויוצאין בסוכה שאולה אבל לא בגזולה ופירש' באחרת דלא בעינן סוכה לכל זל "גזולה אלא שגזל סוכה עשויה בראש הספינה או בראש העגלה שאילו תקף בחבירו והוציאו מסוכתו קי

וסיכך בהם אין לו עליו אלא דמי עצים אפילו לא שינה בהן שום דבר קרקע אינה נגזלת ואילו גזל עצים .ויוצא בה בדיעבד ובעל העיטור כתב שאם גזל עצים וסיכך בהם ואינו רוצה ליתן דמיהם הוי נמי גזולה

]שעתיים[ יא ניסן : תאריך תרלח ' ע סי"שו, סוכההלכות

סוכה ונויה אסורין כל שבעה : סימן תרלח

רקע

.הסימן עוסק בגדרי האיסור ליהנות מעצי סוכה ומנויה

מקורות " ועשו להם משלהם... סוכה ישנה' מתני. "ט. א טז- טו' ו הל"סוכה פ' ם הל"רמב. ב טור. ג ]140-142' עמ[הסבר הסוגיה . ד ]כו- כג, יח, ט, ד- ק ב"ק ס"ס: בעיקר[ע ומשנה ברורה "שו. ה

טור אורח חיים סימן תרלח בעודה קיימת ' דאפי' ת פי"צי הסכך כל זמן שהסוכה קיימת אסורין מן התורה נפלה אסורה מדרבנן ורע

אין האיסור מן התורה אלא במה שצריך להכשר סוכה והשאר אינו אסור אלא מדרבנן ובדפנות אין בהם יי סוכה נו: ל"ש ז"א הרא"ל כתב שגם עצי הדפנות אסורין ולא נהירא לא"ם ז"שום איסור אבל הרמב

אסורין באכילה ואם התנה עליהן שאומר איני בודל מהם כל בין השמשות מותרין שאז לא חל עליהם שום איסור אבל בעצי סוכה לא מהני תנאה שעל כרחו בודל מהם כל בין השמשות משום סתירת אהל ודוקא

מר אני מתנה עליהם שמתנה בזה הלשון אבל אומר אני מתנה עליהן לאוכלן כשיפלו אינו כלום אבל אם א' לאוכלן אימתי שארצה מהני שגם בין השמשות בכלל ולפי תירוץ אחר של התוספות לא מהני תנאה אפי

בנויים אלא לאחר שיפלו וכן יראה מדברי בעל הלכות שכתב עטורי סוכה שנפלו בשבת אסורין באכילה ה אסורין באכילה "מקומן נפלו בחט אסורין באכילה ומותרין לטלטלן ב"ואסורין לטלטלן במקומן נפלו בי

כ הרי "ומותרין להחזירם אבל אם התנה עליהן בשעה שתלה אותם ואמר כשארצה אטול מהם מותר ע

230 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

]שעתיים[ יב ניסן : תאריך תרלט ' ע סי"שו, סוכההלכות

דיני ישיבת סוכה: סימן תרלט

רקע

:הסימן עוסק בשלושה נושאים .ברכה על ישיבה בסוכה. ג. פטור סוכה בזמן ירידת גשמים. ב. גדרי מצות ישיבה בסוכה. א

מקורות "ואמר לו אי אפשי בשמושך... עיקרכל שבעת הימים אדם עושה סוכתו ' מתני. "כט- :כח. א י- ט' ו הל"סוכה פ' ם הל"רמב. ב טור. ג ]87-89, 216-219' עמ[הסבר הסוגיה . ד ]מח, מו, מג, מ, לג, לא, ל, ק ה"ס: בעיקר[ע ומשנה ברורה "שו. ה

טור אורח חיים סימן תרלט ביתו עראי וסוכתו קבע ודר בה כדרך שאדם דר בתוך ביתו ' ויעשה כל ז' כל זישיבתה דתנן מצות סוכה

צ עיון "שמכניס בה כליו הנאים וקובע בה עיקר דירתו ואוכל ושותה וישן ומטייל בה ולומד בה דבר שאל המתפלל רצה "ם ז"שאינו חושש שיטרידוהו בו אבל דבר שצריך עיון יכול ללמוד חוץ לסוכה כתב הרמב

.בסוכה רצה מתפלל חוץ לסוכהמתפלל כשהוא ' אין מניחין כלי אכילה בסוכה אחר האכילה מפני שהם נמאסין אבל כלי שתייה מותרין ונר אפי

דולק והוא צריך לו אין להניחו בסוכה קטנה אבל בגדולה מותר אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ג "מ מרוטנבור"ד כביצה מפת וביצה בכלל והרישינים אפילו שינת עראי חוץ לסוכה וכמה אכילת עראי ע

ר פרץ היה אומר דפירי לא צריכי סוכה אבל שאר "בפירי שלא לאוכלן חוץ לסוכה וה' היה מחמיר אפיל כתב מותר לשתות מים ולאכול פירות חוץ לסוכה "ם ז"דברים כגון בשר וגבינה וכיוצא בהן צריכין והרמב

ל דפירי וגבינה בעי "את' ל כתב דאפי"ש ז"א הרא"ב וא"כה תעוהמחמיר שלא ישתה אפילו מים חוץ לסוסוכה היינו דווקא מי שקובע עליהן אבל מי שאוכלן דרך עראי ודאי אין צריכין סוכה ושתיית יין נמי עראי

הקובע סעודתו עליהן לא חשיב קבע דלא עדיף מאכילת עראי ' הוא ומיהו כיון שאין דרך לקבוע עליהן אפי .היכה סוכה אבל תבשיל העשוי מחמשת המינין הקובע עליו חשיב קבע וצריך סוכדפת שאינה צר

פ "ל בכל פעם ופעם שאע"מברכין על הסוכה בכל פעם ופעם שנכנס בה ואפילו הנכנס בסוכת חבירו לבקרו צ' ת פי"שבירך עליה ביום הראשון חוזרין ומברכין עליה כך כתבו הגאונים שצריך לברך בכל פעם ופעם ור

ון שעיקר קביעות שאדם עושה בתוך הסוכה היא האכילה מברך על האכילה ופוטר כל הדברים אפילו כיה כיון "השינה שהיא חמורה מהאכילה שהרי אוכלין עראי חוצה לה ואין ישנין עראי חוצה לה אפ

.שהאכילה עיקר פוטרת השארשאין המצוה אלא כשיאכל שלא אין קצבה לסעודות של סוכה אלא אם ירצה יאכל ואם לא ירצה לא יאכל

ט הראשון שהוא חובה לאכול בה ואף אם ירדו גשמים לא יעצרנו הגשם "יאכל חוץ לסוכה חוץ מלילי יג דשיעור אכילה בלא סוכה הוא בכביצה שאני ליל ראשון שהוא חובה "ומיהו משאכל בה כזית דגן יצא אע

ה הלכך יוצא בו נמי ידי חובת סוכה היה אוכל טפי ואפילו לא בעי למיכל אלא כזית אסור לאוכלו חוצה לכ שמתקלקל התבשיל שבפניו יכול לצאת ובספר המצות כתב משירדו טיפות לתוך "וירדו גשמים אם ירדו כ

ל כיון שירדו שיעור "אין לו תבשיל שיתקלקל יכול לצאת ר' הסוכה שאם ירדו תוך המקפה יתקלקל ואפי' קלקל יכול לצאת ואין משמע כן מדלא אמר כדי שתסרח המקפאין לו תבשיל שית' כדי שיתקלקל ואפי

צ לחזור וכן היה ישן וירדו " פסקו גשמים קודם שגמר סעודה א.אלא משתסרח משמע שתסרח ממשצ לחזור עד שיעור משנתו אחר שיעלה עמוד השחר אבל אם ניעור משנתו בלילה או שעלה "הגשמים ויצא א

.צ לחזור"עמוד השחר קודם שניעור א

] שעות4[ יד ניסן - יג: תאריך תרמ ' ע סי"שו, סוכההלכות

מי הם הפטורים מישיבת סוכה: סימן תרמ

רקע :הסימן עוסק בפטורים ממצות סוכה משלש סיבות שונות

. עבדים וקטנים, נשים–פטור כללי ממצות . א .עוסק במצוה. ב ".ותשבו כעין תדור"פטור ייחודי לסוכה מדין . ג

מקורות "רבא אמר אין קבע לשינה... שלוחי מצוה פטורין' מתני. "כו-.כה. א

" וסיכך על המטה בשביל הקטן... נשים ועבדים וקטנים פטורים מן הסוכה: "כח-. כח ד- א' ו הל"סוכה פ' ם הל"רמב. ב

231 הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

טור. ג ]215, 205-211' עמ[הסבר הסוגיה . ד ]מו, לח, לד-לג, כה, כב, כ, יח, יד, ט, ד, ק א"ס: בעיקר[ע ומשנה ברורה "שו. ה

טור אורח חיים סימן תרמ ' צ לאמו דהיינו בן ו"נשים ועבדים וקטנים פטורים מן הסוכה טומטום ואנדרוגינוס חייבין מספק וקטן שא

אין בו סכנה כגון שחש בראשו או בעיניו הוא ומשמשיו פטורים ' חייב מדרבנן כדי לחנכו חולה אפי' ובן זמצטער מחמת הרוח או ריח רע הוא פטור בין מלאכול בין מלישן ומשמשיו חייבים ודוקא שבא לו הצער במקרה אחר שעשה שם סוכה אבל אין לו לעשות סוכתו לכתחלה במקום הריח או הרוח ולומר מצטער אני

לכי דרכים הו: ונראה שאין כל אדם יכול לומר מצטער אני ליפטר אלא בדבר שדרך בני אדם להצטער בוביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבים בלילה וההולכין בלילה פטורין בלילה וחייבין ביום והעוסקין במצוה

רבו או ללמוד תורה ולפדיון שבוים וכיוצא בזה פטורין בין ביום ] פני[או הולכים בדרך מצוה כגון להקביל גם ביום ממצותו אבל אם הולך ביום דרך בין בלילה וכגון שאם היה צריך לחזור אחריה בלילה יתבטל

: אבל חייב בסוכה: מצוה ויכול לחזור אחר סוכה בלילה בענין שלא יתבטל ממצותו צריך לחזור אחריהל כתב "ש ז"א הרא"הוא ושושביניו וכל בני החופה וא' ל שהוא פטור כל הז"ם ז"וחתן כתב הרמב

פ שפטור מכל "ות חוץ מן התפלה ותפילין וחתן אעדשושבינין לא מיקרי עוסקים במצוה וחייבין בכל המצשומרי העיר ביום פטורים ביום וחייבין בלילה והשומרים : המצות חייב בסוכה שאפשר לו לשמוח בסוכה

בלילה פטורין בלילה וחייבין ביום ושומרי גנות ופרדסין פטורין בין ביום ובין בלילה שאם היה קובע ו ממקום אחר הלכך השומר כרי של תבואה שיכול לשמור כולו ממקום סעודתו לשמור במקום אחד יגנבו ל

.אחד חייב לעשות סוכה במקום ששומר

]שעתיים[ כב ניסן : תאריך תרמא ' ע סי"שו, סוכההלכות

שאין מברכין שהחינו על עשיית הסוכה : סימן תרמא

רקע .הטור מפרש את מנהגנו לא לברך, אומרת שמברכים שהחיינו בשעת עשיית הסוכה' הגמ

מקורות

"אכסא דקדושא... ר העושה סוכה לעצמו"ת. "מו. א ט"א ה"ברכות פי' הל, ב"ו הי"סוכה פ' ם הל"רמב. ב טור. ג ]90' עמ[הסבר הסוגיה . ד ]ב"סק: בעיקר[ע ומשנה ברורה "שו. ה

טור אורח חיים סימן תרמא ייתה אף על גב דגרסינן בירושלמי העושה סוכה לעצמו מברך העושה סוכה לעצמו אין צריך לברך על עש

צ לברך על "ו לעשות סוכה עשאה לחבירו מברך על עשיית סוכה סמכינן אגמרא דידן דקאמר שא"אקבי "עשייתה אבל שהחיינו היה ראוי לברך דתניא העושה סוכה לעצמו מברך שהחיינו נכנס לישב מברך בא

.דרינן ליה אכסא וזמן של הכוס פוטר גם דסוכהו לישב בסוכה אלא דמס"ה אקב"אמ

]שעה[ כג ניסן : תאריך תרמב ' ע סי"שו, סוכההלכות

תפילת ערבית בליל יום טוב : סימן תרמב

רקע .ע עוסקים בנוסח תפילת ערבית של יום טוב"הטור והשו

מקורות

טור. א ]?ק "ס: בעיקר[ע ומשנה ברורה "שו. ב

טור אורח חיים סימן תרמב ' ראשונות וג' סדר היום ערבית נכנסין לבית הכנסת וקורין את שמע בברכותיה וחותמין ופרוס ומתפללין ג

אלהינו מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום חג הסוכות הזה ' אחרונות אתה בחרתנו ותתן לנו ההוא שבת מזכיר גם של שבת את יום המנוח הזה זמן שמחתנו באהבה מקרא קודש והשיאנו וקדיש ואם

ויכולו וברכת מגן אבות בדברו וחותם : ואת יום חג הסוכות הזה וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים .צ ונפטרין לבתיהם לשלום ואוכלין ושותין בסוכה"בשל שבת לבד ומקדש ש

הלכות סוכה , מסכת סוכה–תוכנית סוגיות בהלכה

232

]שעה[ כג ניסן: תאריך תרמג ' ע סי"שו, סוכההלכות

סדר הקידוש : סימן תרמג

רקע

והאם , האם מקדימים שהחיינו לברכת לישב בסוכה או להיפך, הסימן עוסק בסדר ברכות . מקדימים המוציא לברכת לישב בסוכה או שמקדימים לישב בסוכה לברכת המוציא

מקורות

] שורות5[" תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם... כ זמן"איתמר רב אמר סוכה ואח. "נו. א ב"ו הי"סוכה פ' ם הל"רמב. ב טור. ג ע ומשנה ברורה"שו. ד

טור אורח חיים סימן תרמג ם "סדר הקידוש יין קידוש וסוכה ואחר כך זמן לפי שהזמן חוזר על קידוש היום ועל מצות סוכה והרמב

יה לו כ לדבריו ה"ל א"ש ז"א הרא"ל כתב שצריך לקדש מעומד כדי שיברך קודם עשיית המצוה וכתב א"זלקדש קודם שיכנס בה שמיד בכניסתו הוא עושה המצוה אלא כיון שמצות סוכה היא אכילה והטיול אף אם מברך לאחר שישב מקרי שפיר קודם לעשייתה שמצוה נמשכת כל זמן האכילה וכל זמן ששוהא בתוכה

אף על פי כ מר רב צמח גאון "וכ) במדבר כ א(ופירוש בסוכות תשבו תתעכבו כמו וישב העם בקדש שמשנכנס לה צריך לברך כיון שאין לה קבע אלא בישיבה בסעודה ויש קידוש היום וסעודה לפניו סודרין על

מ מרוטנבורק היה מברך על הסוכה קודם ברכת המוציא אף בחול משום דתניא נכנס לישב בה "הכוס והרל כתב העולם לא "ש ז"א הרא"מברך הלכך ראוי שתקדם ברכה זו לברכת המוציא מיד אחר הישיבה וא

נהגו כן כי רגילין כל העם שאין מברכין על הסוכה אם נכנס לטיול ולשינה אלא בשעת אכילה הילכך ראוי .כ מברך על הסוכה"לברך תחלה ברכת המוציא קודם שהתחיל הסעודה ואח

]שעה[ כד ניסן : תאריך תרמד ' ע סי"שו, סוכההלכות

סדר ההלל כל ימי החג : סימן תרמד

רקע

.הסימן עוסק בדיני קריאת הלל

מקורות " כיון שגלו חזרו להיתירן הראשון... דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: "י- .ערכין י. א ו"ג ה"חנוכה פ' ם הל"רמב. ב טור. ג ע ומשנה ברורה"שו. ד

טור אורח חיים סימן תרמד ת ומסדרין הברכות וקורין הזמירות כמו בשבת ומתפללין כמו שחרית משכימין לבית הכנס

צ התפלה ואחר חזרת התפלה נוטלין הלולב ומברכין עליו על נטילת לולב "בערבית ומחזיר שט בפני עצמו כיון שחלוק בקרבנותיו "ימי החג דכל יום חשוב כי' ושהחיינו וגומרין ההלל וכן בכל ח

מ מרוטנבורק לא היה מברך אלא "ין צבור בין יחיד והרמיום שלפניו ומברכין לגמור ההלל בא "אות אחת הוי ברכה לבטלה וא' לקרות אף כשגומרין אותו לפי שאם יברך לגמור ויחסר אפי

ש ותיקין היו "ל היה אומר שאין לחוש כי לגמור הוא כמו לקרות כדאמרינן גבי ק"ש ז"הראש באמצע הפרק "סיקין בו אלא כדרך שאמרו בקגומרין ופירושו קורין וכיון שגומרין אותו אין מפ

שואל בשלום אביו או רבו ומשיב שלום לכל אדם נכבד שיתן לו שלום ובין הפרקים שואל בשלום צ לחזור "אדם נכבד ומשיב שלום לכל אדם ואם פסק באמצע ושהה אפילו כדי לגמור את כולו א

ן ומתרגמין וסדר קריאתו כתבתיו ד קורי"יו' לראש אלא למקום שפסק ותניא בהלל ומגילה אפי .ראש החודש' למעלה בהל