~ 1 ~

WITH

DR. SHIMSHON HAMERMAN

OF THE

BRONFMAN JEWISH EDUCATION CENTER

~ 2 ~

MISHNA PSACHIM 1 0:4משנה פסחים י:דמדו ן אביו מל ל ב עתו ש ולפי ד

ם בשבח, י תחיל בגנות ומס ממי ש מ "אר ד אבי" ודור אב

)דברים כו, ה(,לה. פרשה כ יגמר כל ה ד ש ע

He begins [answering the questions] with [the account of Israel’s] shame and concludes with [Israel’s] glory, and expounds from “My father was a wandering Aramean” until he completes the whole passage.

~ 3 ~

DEUTERONOMY 6: WE WERE SLAVES—NOW WE ARE FREE--RESPONSE OF SHMUEL

WHICH SON OF THE HAGGADAH?

IN THE TORAH

י כ ך מחר, לאמר:-כ נ ך ב אל ש מה העדת, יהוה אלהינו, וה י ר צ ים, אש פט ש המ ים ו החק ו

ם. כ ת א

20 When thy son asketh thee in time to come, saying: 'What mean the testimonies, and the statutes, and the ordinances, which the LORD our God hath commanded you?

ם; כא רי צ מ עה ב פר ינו ל ים הי ך, עבד נ ב ת ל אמר ויאנו יד חזקה.ויצ ם, ב רי צ מ הוה מ י

21 then thou shalt say unto thy son: 'We were Pharaoh's bondmen in Egypt; and the LORD brought us out of Egypt with a mighty hand.

ים כב רע ים ו דל ים ג ת הוה אותת ומפ תן י ויעה וב פר ם, ב רי צ מ עינינו.--ביתו -כלב ל

22 And the LORD showed signs and wonders, great and sore, upon Egypt, upon Pharaoh, and upon all his house, before our eyes.

שם כג יא מ אותנו, הוצ ת --ו יא אתנו, לת מען, הב לת בע -לנו א ש ר נ ץ, אש לאבתינו.האר

23 And He brought us out from thence, that He might bring us in, to give us the land which He swore unto our fathers.

ת כד הוה, לעשות א צונו י ים האלה, -כל-וי החקת אה, א ר י הוה אלהינו-ל טוב לנו כל--י ים, הימ -ל

ה. היום הז חיתנו כ ל

24 And the LORD commanded us to do all these statutes, to fear the LORD our God, for our good always, that He might preserve us alive, as it is at this day.

יה כה ה דקה, ת י לנו:-וצ מר לעשות -כ ש תנ -כל-אהוה אלהינו ני י פ וה הזאת, ל צ ר --המ כאש

ונו. }ס{ צ

25 And it shall be righteousness unto us, if we observe to do all this commandment before the LORD our God, as He hath commanded us.' {S}

IN THE HAGGADAH?

ינו ת אבות קדוש ברוך הוא א ינו משם ביד חזקה ובזרע נטויה. ואלו לא הוציא ה נו ה' אלה יוציא רעה במצרים, ו עבדים היינו לפא רעה במצרים. ו עבדים היינו לפ ינו מש י בנ י אנו ובנינו ובנ ת ממצרים, הר לנו יודעים א נים כ לנו זק לנו נבונים כ לנו חכמים כ פילו כ

בח. ה מש י ז ים הר ר ביציאת מצר פ ה לס רב מ ר ביציאת מצרים. וכל ה פ ינו לס תורה מצוה על ה

WE WERE SLAVES AND NOW WE ARE FREE SAYS THE HAGGADAH BUT THE QUOTE FROM

THE TORAH ONLY APPEARS AT THE END OF THE HAGGADAH (MAGID) WITH BECHOL DOR

VADOR.

~ 4 ~

יום ה דת לבנך ב ר: והג אמ נ צא ממצרים, ש צמו כאלו הוא י ת ע יב אדם לראות א ה עשה ה' לי בכל דור ודור ח עבור ז הוא לאמר, בן הביא ע ר: ואותנו הוציא משם, למ אמ נ ם, ש לא אף אותנו גאל עמה קדוש ברוך הוא, א ינו בלבד גאל ה ת אבות ים. לא א אתי ממצר בצ

נו. אבת ע ל ר נשב ץ אש ת האר ת לנו א אתנו, לת

RECITE TO THE END OF THE SECTION--

JOSHUA 24 1-4 RESPONSE OF RAV

ע 24 יהוש

הושע א אסף י תוי ראל -כל-א ש ני י ק ז רא ל ק מה; וי כ ראל, ש ש טי י ב שים. ני האלה פ בו, ל יצ ת ריו, וי שט טיו ול שפ ראשיו, ול ול

1 And Joshua gathered all the tribes of Israel to Shechem, and called for the elders of Israel, and for their heads, and for their judges, and for their officers; and they presented themselves before God.

ל ב הושע א ר י ר -העם, כה-כל-ויאמ עב ראל, ב ש הוה אלהי י אמר ירהם וא י אב רח אב ם מעולם, ת בו אבותיכ דו, הנהר יש י נחור; ויעב ב

ים. ים אחר אלה

2 And Joshua said unto all the people: 'Thus saith the LORD, the God of Israel: Your fathers dwelt of old time beyond the River, even Terah, the father of Abraham, and the father of Nahor; and they served other gods.

ת ג קח א ת-וא ם א יכ כל-אב ר הנהר, ואולך אתו, ב רהם, מעב ץ -אב ר את ה(, א ב נען; וארב )ואר ן-כ ת עו, וא ת-זר חק.-לו, א צ י

3 And I took your father Abraham from beyond the River, and led him throughout all the land of Canaan, and multiplied his seed, and gave him Isaac.

ת ד חק, א צ י תן ל ת-וא א ת-יעקב ו עשו א תן ל יר, -עשו; וא הר שעם. רי צ דו מ יעקב ובניו, יר ת אותו, ו ש לר

4 And I gave unto Isaac Jacob and Esau; and I gave unto Esau mount Seir, to possess it; and Jacob and his children went down into Egypt.

ת ה לח א ש ת-וא א ה ו ת-מש גף א י, -אהרן, וא ית ר עש ם, כאש רי צ מם. כ ת י א אחר, הוצאת בו; ו ר ק ב

5 And I sent Moses and Aaron, and I plagued Egypt, according to that which I did in the midst thereof; and afterward I brought you out.

~ 5 ~

ת ו יא א ם -ואוצ רי צ פו מ ד ר ם, ותבאו הימה; וי רי צ מ ם מ אבותיכים פרש ב וב כ ר ם, ב סוף.-ים--אחרי אבותיכ

6 And I brought your fathers out of Egypt; and ye came unto the sea; and the Egyptians pursued after your fathers with chariots and with horsemen unto the Red Sea.

ל ז עקו א צ ת-וי ים ויבא עליו א ר צ ם ובין המ ם מאפל ביניכ הוה, ויש -יכסהו רהים וי ם, את אש ינה עיניכ א ר בו -, ות ם; ותש רי צ מ י ב ית עש

ים. ים רב בר, ימ ד במ

7 And when they cried out unto the LORD, He put darkness between you and the Egyptians, and brought the sea upon them, and covered them; and your eyes saw what I did in Egypt; and ye dwelt in the wilderness many days.

ל ח ם, א כ ת א( א דן, -ואבאה )ואב ר היר עב י היושב ב ץ האמר ר את שו א יר ם ות כ ד י תן אותם ב ם; וא כ ת לחמו, א ידם -וי מ צם, ואש אר

ם. ניכ פ מ

8 And I brought you into the land of the Amorites, that dwelt beyond the Jordan; and they fought with you; and I gave them into your hand, and ye possessed their land; and I destroyed them from before you.

ן ט לך מואב, וי -ויקם בלק ב פור מ רא צ ק לח, וי ש ראל; וי ש י ם ב לחן עם ב ל ב עור-ל ם.--ב כ ת קלל א ל

9 Then Balak the son of Zippor, king of Moab, arose and fought against Israel; and he sent and called Balaam the son of Beor to curse you.

מע י ש י, ל ית לא אב ידו. ו ם מ כ ת ל א ם, ואצ כ ת ך ברוך א בר עם; וי ל ב But I would not hearken unto Balaam; therefore he even 10 לblessed you; so I delivered you out of his hand.

ת יא רו א ל-ותעב דן, ותבאו א ם ב -היר לחמו בכ יחו, וי ר יחו -עליי ר יתן אותם, י; וא בוס הי י ו ו י, הח גש ר הג י ו ת הח י ו נענ הכ י ו ז ר הפ י ו האמר

ם. כ ד י ב

11 And ye went over the Jordan, and came unto Jericho; and the men of Jericho fought against you, the Amorite, and the Perizzite, and the Canaanite, and the Hittite, and the Girgashite, the Hivite, and the Jebusite; and I delivered them into your hand.

ת יב ם, א ניכ פ לח ל ש כי -וא ני מל ם, ש ניכ פ ש אותם מ גר עה, ות ר הצי: ך, ו האמר ב חר ך.לא ב ת קש לא ב

12 And I sent the hornet before you, which drove them out from before you, even the two kings of the Amorites; not with thy sword, nor with thy bow.

ר לא יג ץ אש ר ם א תן לכ ר לא-וא ים אש ער ת בה, ו ם, ות -יגע ית נ בו, ב שר לא ים אש זית ים ו רמ ם; כ ים.-בה ל ם אכ ם, את ת טע נ

13 And I gave you a land whereon thou hadst not laboured, and cities which ye built not, and ye dwell therein; of vineyards and olive-yards which ye planted not do ye eat.

ת יד ראו א עתה י דו אתו -ו ב ע הוה, ו ת--י ירו א הס ת; ו אמ ים וב תמ -בת דו, א ב ע ם, ו רי צ מ ר הנהר וב עב ם ב דו אבותיכ ר עב ים, אש הוה.-אלה י

14 Now therefore fear the LORD, and serve Him in sincerity and in truth; and put away the gods which your fathers served

~ 6 ~

beyond the River, and in Egypt; and serve ye the LORD.

ת טו ם לעבד א עיניכ ם רע ב א ת-ו ם היום א הוה, בחרו לכ י -י מת--תעבדון ם א ר-א ים אש ר( -אלה ר בעבר )מעב ם אש דו אבותיכ עב

תהנ ם א א י -הר, ו אנכ צם; ו אר ים ב ב ם יש ר את י אש אלהי האמרת י, נעבד א הוה.-ובית }פ{ י

15 And if it seem evil unto you to serve the LORD, choose you this day whom ye will serve; whether the gods which your fathers served that were beyond the River, or the gods of the Amorites, in whose land ye dwell; but as for me and my house, we will serve the LORD.' {P}

ת טז ילה לנו, מעזב א ר, חל הוה-ויען העם, ויאמ ים --י לעבד, אלהים. אחר

16 And the people answered and said: 'Far be it from us that we should forsake the LORD, to serve other gods;

ת יז א הוה אלהינו, הוא המעלה אתנו ו י י ם -כ רי צ ץ מ ר אבותינו מאת עינינו, א ר עשה ל ים; ואש בית עבד דלות האלה, -מ האתות הג

כל רנו ב מ ש נו -וי ר עבר ים אש כל העמ נו בה, וב ר הלכ ך אש ר הדבם. ר ק ב

17 for the LORD our God, He it is that brought us and our fathers up out of the land of Egypt, from the house of bondage, and that did those great signs in our sight, and preserved us in all the way wherein we went, and among all the peoples through the midst of whom we passed;

ת יח הוה א ש י גר ת-כל-וי א ים, ו ץ-העמ י ישב האר פנינו; --האמר מת-גם נו נעבד א י-אנח הוה, כ וא אלהינו.ה-י

18 and the LORD drove out from before us all the peoples, even the Amorites that dwelt in the land; therefore we also will serve the LORD; for He is our God.'

ל יט הושע א ר י ת-ויאמ לו לעבד א הוה-העם, לא תוכ י--י ים אלה -כים, הוא: דש ם.-קנוא הוא, לא-אל ק חטאותיכ ם ול עכ ש פ שא ל י

19 And Joshua said unto the people: 'Ye cannot serve the LORD; for He is a holy God; He is a jealous God; He will not forgive your transgression nor your sins.

י תע כ תכ בו א לה -ז כ ם ו הרע לכ שב ו ם אלהי נכר; ו ת הוה, ועבד יר ם, אחרי אש כ ת ם.-א יב לכ היט

20 If ye forsake the LORD, and serve strange gods, then He will turn and do you evil, and consume you, after that He hath done you good.'

ל כא ר העם, א הושע:-ויאמ ת י י א הוה נעבד.-לא, כ And the people said unto Joshua: 'Nay; but we will serve the 21 יLORD.'

ל כב הושע א ר י י-ויאמ ם, כ ם בכ ים את ם -העם, עד ם לכ ת חר ם ב אתת הוה, לעבד אותו; -א ים.י רו, עד ויאמ

22 And Joshua said unto the people: 'Ye are witnesses against yourselves that ye have chosen you the LORD, to serve Him.--And they said: 'We are witnesses.'--

ת כג ירו א עתה, הס הטו,-ו ם; ו כ ב ר ק ר ב ת אלהי הנכר אש ם, -א כ בב לל ראל.-א ש הוה, אלהי י י

23 Now therefore put away the strange gods which are among you, and incline your heart unto the LORD, the God of Israel.'

~ 7 ~

ל כד רו העם, א הושע:-ויאמ ת י ש -א קולו נ הוה אלהינו נעבד, וב And the people said unto Joshua: 'The LORD our God will 24 מע.יwe serve, and unto His voice will we hearken.'

פט, כה ש ם לו חק ומ ית לעם, ביום ההוא; ויש ר הושע ב רת י כ וים. כ ש ב

25 So Joshua made a covenant with the people that day, and set them a statute and an ordinance in Shechem.

IN THE HAGGADAH:

י ר ה' אלה ל כל העם, כה אמ ע א ר יהוש יאמ ר: ו אמ נ עבדתו, ש מקום ל רבנו ה כשיו ק ינו, וע י עבודה זרה היו אבות מתחלה עובדת אברהם ם א ת אביכ ח א ק רים. וא בדו אלהים אח ע י אבי נחור, ו ח אבי אברהם ו ר עולם, ת ם מ יכ נהר ישבו אבות ר ה ב ל: בע ישראר ת ה שו א ן לע ת שיו. וא ת ע עקב וא ת י ן ליצחק א ת ת י צחק, וא ן לו א ת רעו וא ת ז ה א ן, וארב ץ כנע ר נהר ואולך אותו בכל א ר ה ב ע מ

עקב ובניו ירדו מצרים. ת אתו, וי ש עיר לר ש

WHERE IN THE HAGGADAH DO WE COMMIT TO FULFILL THE MITZVOTH OF PASSOVER?

ן: פ לו ה י חובתו, וא ח, לא יצא יד ס פ לו ב ר שלשה דברים א לא אמ ר: כל ש ל היה אומ מליא בן ג צה, ומרור. ר ח, מ ס

ח ס ל שום מה פ ים, ע מקדש היה ק ית ה ב ן ש ינו אוכלים בזמ היו אבות ש צה ל שום מהזו שא מ נו אוכלים, ע ל שום מה? מרור אנו אוכלים, ע ה ש ז

צא ממצרים צמו כאלו הוא י ת ע יב אדם לראות א בכל דור ודור ח

DEUTERONOMY 26 BIKURIM—FIRST FRUIT TORAH TEXT—FIRST RESPONSE BASED ON THE MISHNAH

י א היה, כ לתבוא -ו ך נחלה; -א יך, נתן ל הוה אלה ר י ץ, אש הארת בה. ישב תה, ו ש יר ו

1 And it shall be, when thou art come in unto the land which the LORD thy God giveth thee for an inheritance, and dost possess it, and dwell therein;

ת ב לקח ית כל ו ר -מראש ך אש צ יא מאר ר תב י האדמה, אש ר פיך נתן לך הוה אלה ל--י ת, א הלכ נא; ו ת בט שמ ר -ו המקום, אש

2 that thou shalt take of the first of all the fruit of the ground, which thou shalt bring in from thy land that the

~ 8 ~

מו שם. שכן ש יך, ל הוה אלה חר י ב LORD thy God giveth thee; and thou shalt put it in a יbasket and shalt go unto the place which the LORD thy God shall choose to cause His name to dwell there.

ל ג ר-ובאת, א י הכהן, אש ת גד ת אליו, ה אמר ים ההם; ו יה, בימ ה יי יך, כ ל-היום ליהוה אלה י א הוה -באת בע י ש ר נ ץ, אש האר

ת לנו. לאבתינו לת

3 And thou shalt come unto the priest that shall be in those days, and say unto him: 'I profess this day unto the LORD thy God, that I am come unto the land which the LORD swore unto our fathers to give us.'

יחו ד נ ה ך; ו יד נא, מ לקח הכהן הט יך.--ו הוה אלה בח י ז ני, מ פ And the priest shall take the basket out of thy hand, and 4 לset it down before the altar of the LORD thy God.

ד ה י, ויר י אבד אב יך, ארמ הוה אלה ני י פ ת ל אמר ית ו ענ וי ה עט; וי תי מ מ מה, ויגר שם ב רי צ גוי גדול עצום ורב.-מ שם, ל

5 And thou shalt speak and say before the LORD thy God: 'A wandering Aramean was my father, and he went down into Egypt, and sojourned there, few in number; and he became there a nation, great, mighty, and populous.

נו ו ת ענונו; וי ים, וי ר צ And the Egyptians dealt ill with us, and afflicted us, and 6 עלינו, עבדה קשה. וירעו אתנו המlaid upon us hard bondage.

ל ז עק, א צ ת-ונ הוה א מע י ש הוה אלהי אבתינו; וי א -י קלנו, וירת ת-א א ינו ו ת-ענ א לחצנו.-עמלנו ו

7 And we cried unto the LORD, the God of our fathers, and the LORD heard our voice, and saw our affliction, and our toil, and our oppression.

מרא גדל ח טויה, וב רע נ ז יד חזקה וב ם, ב רי צ מ הוה, מ אנו י --ויוצים. ת מפ אתות, וב וב

8 And the LORD brought us forth out of Egypt with a mighty hand, and with an outstretched arm, and with great terribleness, and with signs, and with wonders.

ל ט אנו, א ב ה-וי ןהמקום הז ת ת-; וי ץ הזאת, -לנו א הארץ זבת חלב ר בש.א וד

9 And He hath brought us into this place, and hath given us this land, a land flowing with milk and honey.

ת י י א נה הבאת עתה, ה ר-ו י האדמה, אש ר ית פ י, -ראש נתתה ליך, הוה אלה ני י פ תו, ל נח ה הוה; ו יך.י הוה אלה ני י פ ית, ל תחו ש ה ו

10 And now, behold, I have brought the first of the fruit of the land, which Thou, O LORD, hast given me.' And thou shalt set it down before the LORD thy God, and worship before the LORD thy God.

~ 9 ~

ת יא שמח כל ו ר נתן-ב יך-הטוב, אש הוה אלה ך י --לך: בית ך. ול ב ר ק ר ב הגר, אש י, ו הלו }ס{ אתה, ו

11 And thou shalt rejoice in all the good which the LORD thy God hath given unto thee, and unto thy house, thou, and the Levite, and the stranger that is in the midst of thee. {S}

ת יב שר א כלה לע י ת ת-כל-כ יש ל ך, בשנה הש בואת שר ת נת --מע שיך, המעשר: ער ש לו ב אכ מנה, ו לאל י, לגר ליתום ו נתתה ללו ו

שבעו. ו

12 When thou hast made an end of tithing all the tithe of thine increase in the third year, which is the year of tithing, and hast given it unto the Levite, to the stranger, to the fatherless, and to the widow, that they may eat within thy gates, and be satisfied,

ן יג ש מ י הקד ת ער יך ב הוה אלה ני י פ ת ל אמר יו -ו תת גם נ ת, ו הביכל מנה, כ לאל לגר ליתום ו י ו י:-ללו יתנ ו ר צ ך, אש ות צ י -לא מ ת עבר

ו צ מ י. מ ת לא שכח יך, ו ת

13 then thou shalt say before the LORD thy God: 'I have put away the hallowed things out of my house, and also have given them unto the Levite, and unto the stranger, to the fatherless, and to the widow, according to all Thy commandment which Thou hast commanded me; I have not transgressed any of Thy commandments, neither have I forgotten them.

לא-לא יד נו, ו מ י מ אנ י ב ת לא-אכל טמא, ו נו ב מ י מ ת ער י -ב נתתהוה אלהי קול י י, ב ת מת; שמע נו, ל מ י.--מ יתנ ו ר צ כל אש י, כ ית עש

14 I have not eaten thereof in my mourning, neither have I put away thereof, being unclean, nor given thereof for the dead; I have hearkened to the voice of the LORD my God, I have done according to all that Thou hast commanded me.

ך טו ש עון קד מ יפה מ ק ן הש ת-מ ם, וברך א ת-השמי ך א -עמר נתתה לנו את האדמה, אש ראל, ו ש ת לאבתינו, --י בע ש ר נ כאש

בש. ץ זבת חלב וד ר }ס{ א

15 Look forth from Thy holy habitation, from heaven, and bless Thy people Israel, and the land which Thou hast given us, as Thou didst swear unto our fathers, a land flowing with milk and honey.' {S}

ת טז ך לעשות א צו יך מ הוה אלה ה, י ים האלה-היום הז --החקת א ית אותם, -ו עש ת ו שמר ים; ו פט ש כלהמ כל-ב ך וב בב ך.-ל ש נפ

16 This day the LORD thy God commandeth thee to do these statutes and ordinances; thou shalt therefore observe and do them with all thy heart, and with all thy soul.

ת יז ת, היום:-א אמר הוה ה ך ל י יות ל ה רכיו, ל ד ת ב כ לל ים ו אלה 17 Thou hast avouched the LORD this day to be thy God,

~ 10 ~

ו צ מר חקיו ומ ש ל פטיו ו ש קלו.--תיו ומ מע ב ש ל and that thou wouldest walk in His ways, and keep His וstatutes, and His commandments, and His ordinances, and hearken unto His voice.

ר יח ב ר, ד גלה, כאש עם ס יות לו ל ה ך היום, ל יר אמ לך; -ויהוה המר, כל ש ל ו-ו צ תיו. מ

18 And the LORD hath avouched thee this day to be His own treasure, as He hath promised thee, and that thou shouldest keep all His commandments;

יון, על כל יט ל ך ע ת ת שם -ול לה, ול ה ת ר עשה, ל ם אש הגויך עם ית ה ל ת; ו אר פ ת בר.-ול ר ד יך, כאש }פ{ קדש ליהוה אלה

19 and to make thee high above all nations that He hath made, in praise, and in name, and in glory; and that thou mayest be a holy people unto the LORD thy God, as He hath spoken. {P}

WHAT DOES IT STATE IN THE HAGGADAH?

זכרים, ולבן בק ל ה לא ע ר א רעה לא גז פ עקב אבינו: ש עשות לי מי ל ש לבן האר ה בק ד מ א ולמ ר: צ אמ נ כל. ש ת ה ש לעקור א יהי שם לגוי ג דול, עצום ורב. י מעט, ו יגר שם במת ימה ו ד מצר ר י ד אבי, ו מי אב . אר

WHAT DOES IT STATE AT THE END OF THE SECTION?

ם שפטים, ים, ועשה בה הוציאנו ממצר ינו: ש מקום על לת ל מה, טובה כפולה ומכפ מה וכ ת, כ ל אח ם ע יה אלה ,ועשה ב

ינו. ל כל עונות ר ע פ בחירה לכ ית ה ת ב ל, ובנה לנו א ץ ישרא ר תורה, והכניסנו לא ת ה ן לנו א ונתThe Haggadah could not recite verse 9 while there was no Korban Pessach. Had to find something else.

ל ט אנו, א ב ה-וי ןהמקום הז ת לנו-; וית בש.-א ץ זבת חלב וד ר ץ הזאת, א האר

9 And He hath brought us into this place, and hath given us this land, a land flowing with milk and honey.

~ 11 ~

עבדים היינו מתחילה

עובדי כוכבים

ארמי עובד

יאב

בית —דיינו הבחירה

פסח מצה ומרור

אותנו הוציאו משם

דם צפרדע כנים ערוב דבר

שחין ברד

ארבה חושךמכת

בכורות

הש ם

~ 12 ~

שלח את עמי

ויעבדוני

~ 13 ~

PARTS OF THE SEDER

RERE

KIDDUSH—קידוש

SANCTITY OF TIME

RESPONSE I FROM THE MISHNA

ש ד אבי ודור מי אב ה(," )דברים כו, מ "ארי ד ש פרשה כלהע .גמר כל ה

from “My father was a expounds

wandering Aramean” until he

completes the entire portion.

ני, .They pour a second cup [of wine] for him מזגו לו כוס ש

ל ן שוא ב And here the son questions his father אביו.וכאן המדו. ן, אביו מל ב ת ב ע ין ד And if the son has insufficient understandingואם א

[to question], his father teaches him [to ask]:

Why is this night different from all הלילות?מה נשתנה הלילה הזה מכל

[other] nights?

RESPONSE III RAV FROM THE TALMUD:

יו אבותינו, ה ה ה זר די עבוד חלה עוב נו ה מת ב יו קר קום ועכש מ

נאמר: תו, ש לעבד

The response of Rav—tell the entire

history. Longer than Shmuel going back

to Pre Abraham times—idol worshippers.

RESPONSE II SHMUEL FROM THE TALMUD:

יד ם ב ים, ויוציאנו ה' אלהינו מש ר מצ עה ב פר יינו ל דים ה עב

ה ובזרע נטויה. חזק

We were slaves Egypt and God took us

out from there.

A B C

The Mishnah

Psachim 10:4

~ 14 ~

THE MIDRASH OF THE FOUR SONS:

ה: ה תור נים דבר ה ב בע נגד אר כ

ד ח ד חכםא ח ד רשע, וא ח ד תם, וא ח אול, וא אינו יודע לש .ש

THE WISE, THE WICKED, THE SIMPLE

AND THE ONE DOES NOT KNOW HOW

TO ASK

THE TEN PLAGUES—עשרת המכות

GOD RULES OF HISTORY AND NATURE

RABBAN GAMLIEL'S RESPONSE TO THE QUESTIONS AS RELATED TO FOODS14

ליאל היה אומר: רור. רבן גמ ה, ומ סח, מצ א ידי חובתו, ואלו הן: פ סח, לא יצ רים אלו בפ ב ה ד לש לא אמר ש כל ש

MINIMALLY EXPLAIN PESACH, MATZA AND MAROR

אלו הב מו כ ת עצ אות א ם לר א ממצריםכל דור ודור חיב אד —וא יצ

SEE YOURSELF AS IF YOUWERE A PART OF THE EXODUS

FIRST PART OF HALLEL ,THE MEAL AND ITS REQUIRED FOODS, GRACE, CUP OF

ELIYAHU, SECOND PART OF HALLEL, CONCLUDING SONGS AND POETRY.

~ 15 ~

Dayenu

Hallel Part i

The Meal and all its parts

CONCLUSION OF THE SEDER:

Shfoch Chamatcha

Hallel Part ii

CONCLUDING SONGS AND POETRY:

1. Chassal Seder Pesach

2a. Uvchen Vayehi Baaaccchatzi Halayla

2b. Uvechen Ve’amartem Zevvach Pesach

3a. Ki Lo Naeh, Ki lo Yaeh

3b. Adir Hu

4a. Echad Mi Yodeah

4b. Chad Gadya

~ 16 ~

Dayenu

Having seen what God did to the Egyptians, we have a list of all the good things God did to the Israelites

beginning with the Exodus and concluding with the building of the Temple.

The list appears twice: Once as a list with each phrase ending with the word “Dayenu” once as a prose.

The last lines of the poem appear problematic. Had He given us the Sabbath and not brought us before

Mt. Sinai; Had He not given us the Torah; Had He not bought us into the Land of Israel; Had He not built

the Temple for us. In such poetry the sense of the text is less important than the music (rhyme and rythem).

Compare the Poem with the Prose. Which came first the Poetry or the Prose? Why?

How many lines are there in Dayenu? Can you make a connection with the “Ma’alot”?

Hallel Part i—Psalm 113-114

These may be of the oldest segments of the Haggadah as it is already mentioned in the Mishnah.

Mishna Psachim 10:5

Therefore let us say before Him, Hallelujah!

ונאמר לפניו הללויה.

Mishna Psachim 10:6

Up until which point should he recite? The House of Shammai says: Up to 'as a happy mother of

children'. The House of Hillel says: Up to 'flint stone into a water -spring', and conclude with the

blessing of redemption.

~ 17 ~

משנה ו

ר? יכן הוא אומ עד ה

ית שמאי אומרים: םב חה";-עד "א מ הבנים ש

ל אומרים: ית הל מים".-עד "חלמיש למעינו וב

ם בגאלה. וחות

Psalm 113: Servants of God as opposed to Servants of Pharaoh. Psalm 114: This is a more direct

connection—“When Israel went out of Egypt.”

Does the Psalm deal with the Exodus or events after the Exodus?

There is a philosophical issue here about the function of the Seder. Is the Seder a re-enactment of the first

Seder or is it a celebration of the Exodus? Beit Shammai assume it is a re-enactment and Beit Hillel that it

is a celebration of the Exodus.

Hillel and Shammai flourished during the last century of the Second Temple. Does this tell us that Hallel

was recited over the Passover during Temple times?

Part I of the Hallel fits in with the Seder which deals primarily with pre Exodus—slavery.

The Meal and all its parts—This is a regular festive meal except that we ate Matza instead of

bread and with the addition of some special rites—hence a few special brachot.

Sephardi Jews heat roast meat but not an whole lamb. Ashkenazic Jews tend not to eat roasted meat (or

chicken) so as to note the absence of our Holy Temple.

~ 18 ~

We eat an egg (a food of mourning) to remember the Temple. According to others the Festive Sacrifice—

Korban Chagigah.

The meal ends with the eating of the Afikoman –to simply keep the taste of Matza with us—and the

Birkat Hamazon over the third of the four cups of wine.

CONCLUSION OF THE SEDER:

Shfoch Chamatcha—Pour out Your fury—note 4 verses (#4). Probably a response to the Crusades

(remember that Passover generally takes place at the same time as Easter.) Some felt that these verses were

inappropriate. However, after the Holocaust it was like a memorial during our Seder and many follow the

passage with the singing of Ani Maamin.

Many felt that before we say the second part of the Hallel, we might call upon God to avenge His People

as part of the future redemption.

Hallel Part ii

Part ii of the Hallel is post slavery. Post redemption or future redemption. This is recited over the fourth

cup of wine or the Cup of Hallel.

If Psalms 113-114 are sung before the meal, it is only natural to conclude the Hallel after the meal.

THE FIFTH CUP OF WINE:

One cup to correspond to each expression of redemption Exodus 6:6-7

~ 19 ~

י ו ן אמר לבנ ל, אני יהוה, -לכ ישראאתי ים, והוצ ת סבלת מצר ח ם מת תכ א

לתיו עבדתם; הצ ם מ תכ וגאלתיאם בזרוע נטויה, ובשפטים גדלים. תכ א

6 Wherefore say unto the children of Israel: I am the LORD, and I will bring you out from under the burdens of the Egyptians, and I will deliver you from their bondage, and I will redeem you with an outstretched arm, and with great judgments;

חתי ז ם ולק ם לי לעם, והייתי לכ תכ אם, כי אני יהוה עת לאלהים; ויד

ת ח ם, מת תכ מוציא א ם, ה יכ אלה סבלות מצרים.

7 and I will take you to Me for a people, and I will be to you a God; and ye shall know that I am the LORD your God, who brought you out from under the burdens of the Egyptians.

The next verse states:

ל ח ם, א תכ אתי א ב ץ-וה ר האר , אשת ת -נשאתי א אתה לאברהם ידי, לת

ם מורשה, תי אתה לכ עקב; ונת ליצחק ולי אני יהוה.

8 And I will bring you in unto the land, concerning which I lifted up My hand to give it to Abraham, to Isaac, and to Jacob; and I will give it you for a heritage: I am the LORD.'

The Talmud debates whether we should have 5 cups to correspond to the expression in Verse 8 and

concludes in a draw. The Hebrew word for the draw in the Talmud is TeYKO (Eliyahu Hatishbi will

answer us all questions)

Hence the fifth cup is poured but not drunk and is called the cup of Eliyahu. It is as if to say that when

Eliyahu will come, he will tell us whether to drink it or not.

~ 20 ~

Now that we have a State of Israel we can state that God did “bring us into our land” and we should

drink the fifth cup.

1. Chassal Seder Pesach

There was a tendency to extend the experience of the Seder by adding songs and poems at the

conclusion of the prescribed text. The Ashkenazi community added 7 such songs/poems at the end of

its Haggadah. The first, “Chassal Seder Pesach” declaring the conclusion of the Seder was said after

drinking the fourth cup of wine. When we say the final line: Lead the planted stock, redeemed, to Zion

with song. We declare Next year in Jerusalem— .לשנה הבאה בירושלים

The remaining six can be classified in pairs. The first two are taken from the synagogue liturgy and

are recited one on the first night and the second on the second night.

The last two pairs (four) are songs of praise and may be regarded as songs of praise serving to

enhance the feeling of festivity.

The next two do not deal with Passover and include simple lists of the attributes of God. The final

pair is folkloric: A number song (echad mi yodeah—who knows 1? And Had Gadya)

A French poet, Samuel Bonfils (11 C) wrote a lengthy poem summarizing the laws of Passover. It was

included in the liturgy on Shabbat Hagadol (the Shabbat prior to Passover before Keddusha). The

summary of the laws concluded with the phrase from Chassal Seder Pesach: “The order of the

Passover concluded; just as we have been privileged to arrange it (the laws) so may we be privileged to

fulfill it.” This meant that they hoped to observe Passover properly next week. By adopting the text

into the Haggadah, the phrase has come to mean that we be worthy to observe it in the rebuilt Temple.

2a. Uvchen Vayehi Bachatzi Halayla

~ 21 ~

Sixth Century Poet of Eretz Yisrael—Yannai.

This poem was part of the synagogue liturgy and was based on Exodus 12:29—In the Middle of the night.

This explains the refrain—Bachatzi Halayla.

2b. Uvechen Ve’amartem Zevvach Pesach

This too is a poem that was borrowed from the synagogue service and was written by Eleazar Hakalir—a

student of Yannai.

3a. Ki Lo Naeh, Ki lo Yaeh

This poem like 3b does not relate to Passover. It is written as an alphabetic acrostic enumerating the

attributes of God with 3 attributes to each line. The final line has three attributes each beginning with the

letter Tav.

3b. Adir Hu

Ki lo naeh—For to Him it is fitting Adir Hu—He is powerful ,Powerful, chosen אדיר בחור גדודיו

Legions

Powerful אדיר

,Exalted, Glorified דגול הדור ותיקיו

Faithful

Chosen, Great, Exalted בחור גדול דגול

Glorious, Faithful, Pure הדור ותיק זכאי Pure, Faithful, Angels זכאי חסין טפסריו ,Unique, Mighty יחיד כביר לימודיו

Disciples

Pious, Pure, Unique חסיד טהור יחיד

,Governor, Awesome מושל נורא סביביו

Environs

עזוז סגיב כביר למוד מלך נורא פודה צדיק קדוש רחום שדי

Mighty, Wise, King,

Awesome, Protective,

Strong, Redeemer,

Righteous, Holy,

~ 22 ~

Compassionate,

Almighty עניו פודה צדיק קדוש רחום שנאניו Powerful תקיף תקיף תומך תמימיו

The next two poems are probably the most recent additions to the Haggadah as neither appear in

manuscripts of the Haggadah that are dated earlier than the 16C. So we believe that the next two poems

were either added or composed in the 16C.

4a. Echad Mi Yodeah

This is a counting song giving a list from 1 to 13 and finding something of Jewish significance to associate

with each of the numbers. Most of the song is in Hebrew but some lines are in Aramaic. The song is

cumulative and repeats the count to 1 from every number.

The poem has nothing to do with Passover. There are parallels of this poem in other cultures.

4b. Chad Gadya

This poem belongs to a genre of cumulative songs where each stanza adds something before repeating all

the others. This poem like the previous has parallels in other cultures.

The notion that God kills the Angel of Death has a mystical quality aspiring to the death of death.

Sphardi Haggadot tend to include the Song of Songs, Shir Hashirim.

Some Haggadot conclude the evening with the singing of Hatikvah. This comes to symbolize that

redemption is not something only of the past but also something towards all Jews eagerly yearn.

The Haggadah is not only something of the past but also a step towards our future.