–

אינטגרטיבית

בראי המשפט

אמנון רובינשטיין

061218160

(LL.M)

– עבודת מוסמך

אינטגרטיבית -רפורמה רב תרבותית

בראי המשפטבמערכת החינוך

אמנון רובינשטיין' פרופ: נחהמ

061218160 –קדמי )ספי(יוסף : מגיש

(LL.M)מסלול מואץ לתואר שני

2010

רפורמה רב תרבותית

במערכת החינוך

2

תוכן העניינים

עמוד נושא

3 מבוא

והמבט לעתיד המצב הקיים .1

4 משברב תרבותיות-רב .א

10 התפתחות מערכת החינוך בישראל .ב

15 ניתוח וסטטיסטיקה .ג

23 שלכות מצב מערכת החינוך על החברה בישראלה .ד

30 מערכת חינוך אחידה וחצי אינטגרטיבית: הרפורמה המוצעת .2

הזכות לחינוך .3

34 התפתחות הזכות לחינוך .א

36 השוויון בחינוך .ב

37 הזכות לחינוך כזכות חוקתית .ג

39 האיזון בין זכויות ההורים למדינה –לבחור מערכת חינוך הזכות .ד

44 הזכות לחינוך עצמאי .ה

48 זכות המדינה להגן על עצמה ולשמור על צביונה .ו

51 י פסקת ההגבלה"בחינה חוקתית עפ .ז

59 משפט משווה .4

61 הולנד .א

67 צפון אירלנד .ב

72 מקדוניה .ג

77 סיכום .5

78 ביבליוגרפיה .6

3

מבוא

בעייתית מחקר זה ייטען כי היא , ככזו. בישראל הינה מערכת מפוצלת מערכת החינוך

החינוך בישראל כושל המחקר יוכיח כי . מנציחה קיפוח והפרדה בין חלקי האוכלוסייה השוניםו

ובכך סותר את תפקידו ומהותו במסגרת ערכיה וחוקיה של , במתן שוויון הזדמנויות לתלמידיו

מביאה , כבר בתחילת דרכם, יורה של אזרחי המדינה-ודהפאקטו -ההפרדה דה .מדינת ישראל

כלל ידוע הוא שמוביליות חברתית היא אחד ממאפייניה . לפיצול מוחלט של החיים בישראל

בהתאם , מנת שמדינת ישראל אכן תגשים את ייעודה על. דמוקרטיה חסונההמרכזיים של

קבל את הכלים שכל תלמיד י ,עליה לשאוף, כמדינה יהודית ודמוקרטית –להכרזת העצמאות

.הדתי או האתני מוצאוב ללא תלותי בחירתו "עפ, הדרושים לו על מנת לחיות את חייו

. קבוצות האוכלוסייה השונות של ןבידודאת מנציחה ומקבעתמערכת החינוך , במצב הקיים

-רב, נתבמקום לייצר חברה מגוו, הדדי וניכור" קנטוניזציה"את ישראל למצב של מובילמצב זה

, המבוססת על העקרונות המשותפים של חברה אזרחית שוויונית וסולידארית, רבותיתת

החברה , באם לא ישתנה המצבכי , טועןזה מחקר. יצרנית בעלת ערכים דמוקרטיים, סולידארית

באופן שיוביל , ת על מוקדי הכח והשלטוןות והדתיוהאתניות הקבוצ מתמדת ביןתחרות ל תדרדר

. דמוניזציה הדדית וחיסול החלום הציוני, התפוררות תוך מאבקים אינסופייםל את המדינה

.המדינההכמעט בלעדי של העתידי הופכים חלום בלהות זה לתסריט שינויים הדמוגרפייםה

הינו אחד הנושאים המהותיים ו נסקר בתקשורת רבות, זה במחקראשר מועלה חמור המצב ה

הכרה ה למרות, לרוב. שבהםאם לא המהותי , אלממשלה בישרביותר על סדר יומה של כל

המשלביםפתרונות ההם מעטים , במגמות הבעייתיות של המערכת ובסכנות הימשכות המצב

.הן מההיבט הפוליטי והן מההיבט המשפטי, פוטנציאל אמיתי לשינוי

ה באופן שינס, פתרון של שינוי מבני ותפיסתי במערכת החינוך בישראל מציע לבחוןמסמך זה

ותחוקיהשלכות הבחון את התרבותיים ול-הרב הלהיבטי, ה בישראלהאוכלוסיי לצרכימענה לתת

בחלק מימות השבוע לומדים כלל ו מעבר למצב בוהמוצע הינ השינוי. של מהלך שכזה ותחוקתיהו

ובשאר הימים הם לומדים במסגרות נפרדות וייחודיות , ללא הבדלי דת וגזע, תלמידי ישראל ביחד

ההצעה העקרונית העומדת במרכזה של הרפורמה חייבת להוות את .תם ולבחירת הוריהםלבחיר

ככזו , לצרכי המחקר" אקסיומה"תשמש כמעין היאועל כן , מוד התווך של כל רפורמה מסוגהע

אין ספק שיישום רפורמה .הנותנת מענה לצרכים הפרטניים מבחינת כל אוכלוסיה אליה היא פונה

. בהיבטים שונים החורגים מגבולות מחקר זה, ייבת מחקרים מעמיקים רביםמח, מן הסוג המוצע

. של אינטגרציה חינוכית חוקתיותהבשאלות תמקדומ, חינוכי- משפטיהינו במהותו המחקר

זכותם של ההורים לבחור ולעצב את חינוך את ופרטי זכות לחינוך כמו כן בוחן המסמך את ה

ואת ןלשמר את עצמואתניות ת ודתי-תותרבותי ותבוצשל ק ןהיתיותוך בחינת זכו, ילדיהם

בתכנים ותקצוב המוסדות אל מול זכותה של המדינה להתערב הנפרדות שלהןת החינוך ומערכ

על זכויותיו ת השינויים המוצעים השפעוב מסמך זה מתרכז בעיקר .החינוכיים של קבוצות אלו

כפרטים וכקבוצות לחינוך םזכותעל תוך דגש, והערבי החרדי מיעוטההחוקיות והחוקתיות של

.ומיצובם החברתי בישראל, לאור השפעתה הרבה של הרפורמה המוצעת על מגזרים אלה, מיעוט

4

I. המצב הקיים והמבט לעתיד

תרבותיות במשבר- רב .א

לאחר אביב , בעבר. העולם של ימינו שונה מאד מהזהות והזיהוי הלאומי של מדינותיו הרבות

הייתה שאיפה לראות במדינות הלאום , כמגדיר קבוצות אוכלוסיה העמים ופרוץ הלאומיות

בעלות אתוסים ומיתוסים משותפים אשר מאחדים , כקבוצות אוכלוסיה הומוגניות באופן יחסי

20 - הכיבושים ושרטוט הגבולות של המאה ה ,גלי ההגירה הרבים. את הקבוצה ומבדילים אותה

כמעט ואין , בעולם החדש. לי היכראת העולם עד לבאשר שינו הריהגות וגלי פליט הביאו עימם

המדינות המערביות כיום ולמעשה רוב משותףאתני -לאומי-מדינות לאום בעלות מכנה דתי

בעלת מאפיינים וצרכים שונים אשר באות לידי ביטוי , מתמודדות עם אוכלוסיה מגוונת מאד

.ביחסו של הריבון לאוכלוסיה

חלשות ההגמוניה הנוצרית יה, גלי ההגירה ההמוניים, השנייהזיכרון זוועות מלחמת העולם

גרפים השונות להתמודד עם שינויים דמוהמערב ועליית הליברליזם החילוני הביאו את מדינות

אוכלוסייה ילידה מדוכאת והמהגרים , בו תושבי הקולוניות לשעבר, מצב זה. ללא הכנה מוקדמת

חייבו את המדינות השונות לנקוט בגישה ,וליתהחדשים אינם מהווים עוד קבוצה זניחה וש

השיח החדש .והאדמה החרוכה שהותירה אחריה המלחמהנוכח הזעזוע העמוק בייחוד , חדשה

וזוהי למעשה תחילתה של – לא רק כפרט אלא כקהילה, ות האדםדבר על זכוי הלאחר המלחמש

.תרבותיות המודרנית- הרב

ן של רוב הקולוניות הביאו גלי הגירה גדולים לתוך קריסת המעצמות וחיסול, שינויי הגבולות

לנסות להשתלבקהילות המהגרים והמיעוטים תרבותיות החלו -במסגרת גישת הרב. אירופה

לטשטש את זהותם לנסות " מארחת"חדלה החברה ה, בגישה החדשה. במדינות השונות

ייצוג ואפשרות לחינוך קהילות המיעוטים קבלו. לפחות לא באופן פורמאלי, התרבותית של הזרים

ויכולת ) אם כי לא תמיד מיושם(רובן נהנו משוויון זכויות מוצהר , )כחינוך נוסף(עצמאי פרטי

. השתתפות במשחק הפוליטי

המהגרים במדינות אוכלוסייתהשתנה הרכב 20 -ועד אמצע המאה ה 19 -שלהי המאה המ

להגירה , רה מאירופה לצפון אמריקהאירופאית או הגי-מהגירה פנים, ואירופה במיוחד, המערב

. בייחוד ממדינות האסלאם ואפריקה, נעדרות מסורת דמוקרטית וליברלית, ממדינות מתפתחות

אקונומי -מיקומם בחברה ובמדרג הסוציו, ריםכמו גם השינויים בכמות המהג, שינויים אלה

רים תרבותיים פעליצירתם של נקודת התחלה מוחלשת ו הביאו להשרשתה של במדינות השונות

אשר , מהגרים במעמד נחותהחו במידה רבה קהילות נצהו,כך. עם האוכלוסייה המקומית

משוויון בפועל לא נהנו במערכות השלטון ובאליטה ת ייצוג ת ולאור, בהיעדרה של הפלייה מתקנת

. הזדמנויות

5

לצות בהמכפי שעלה , מהבחינה החוקית ניסו המדינות השונות לשפר את מצבם של המהגרים

1וועדת לונדנתנו המלצות שונות אשר )שעסקו בייצוג יעיל של מיעוטים לאומיים בחיים ציבוריים(

מתוך כוונה לשמר את זהותם של , אשר מעניקות זכויות קבוצתיות רבות למיעוטים הלאומיים

. "משילות ויושרה מדינית"המיעוטים מטעמי

הביאה בין השאר , ת רבות עד לאחרונהשאפיינה מדינות אירופאיו, תרבותית זו-רבגישה

, בבריטניה וצרפת .את המיעוטיםלהכרה בגופים יציגים של קבוצות מיעוט שונות כמייצגות

מספר מוסדות ת תחתיההמאחד" (המועצה האסלאמית הבריטית"כגופים יציגים הוכרו לדוגמא

להביא נהמתוך כוו, )CFCM( "המועצה הצרפתית של האמונה האסלאמית"ו) סלאמייםא

. 2במדינותיהםמיעוטים לקירובם ומיתונם של ה

תרבותיות-רבתחילת משבר ה

להביא להקטנת הפערים ולייצר מכנה ) לכל הפחות(על אף הנכונות ההצהרתית , מצב זה

משותף אחיד למהגרים ולקהילות המקומיות לא הצליח למעשה לטשטש את ההבדלים בין

ולמעשה , לבין קבוצות המהגרים, ותמשתייכ ןת אליהן ההאליטות השלטוניות והקבוצות האתניו

שוויון הזדמנויות חוסר סבלו מאך בפועל , יצרו מדינות שדגלו באופן מוצהר בשוויון פורמאלי

. מיעוטיםהקיפוח יחסי של אוכלוסיות תחושת ו

כאשר , העמידו מדינות רבות אל מול שוקת שבורה, משכות הקיפוחתשינויים בין דוריים וה

, לא חוו את ההגירהואשר , במערכת החינוך הציבורית ואשר התחנכ י הדור השני והשלישיבנ

הנובעים המצפון והתרבות, במסגרת חופש הדת ובקש, על בשרם הכיבוש או הפליטות

. םלהביא לידי ביטוי את השוני שלה, מאזרחותם

המוצא ותרבותן השיפורים הטכנולוגים המאפשרים לשמור על קשר מוחלט ומלא עם ארצות

בשילוב התחזקותו של האסלאם הפוליטי ) י האינטרנט"או ע זולות ונגישות י טיסות"בין אם ע(

באופן , דרישה לכפיית מנהגים דתיים שונים בקהילות השונות ןעימ והביא 3והתודעה העצמית

תרבותיות שמכוחה-הרבעקרונות י של המדינות השונות ועם עצם הליברל המתנגש עם אופיין

החלה כפייה חברתית על נשים מוסלמיות לעטות , לדוגמא כך. זכויות אלה מלכתחילה תבעונ

את סיונות למנוע ינ. רואה בכך אלמנט של דיכוי נשיםהכללית באותה המדינה בעוד החברה , רעלה

נישואי ,מילת נשים -כגון , במדינה הקולטת לעבירות פליליותמנהגים הנחשבים ביצועם של

י ניצול פרצות בחוק או "בהתחמקות מהחוק ענתקלים במקרים רבים , ליגמיה ועודפו, קטינים

.בארצות המוצא הללו יםטקסה עריכתנסיעה ל

1 Foundation of Inter-Ethnic Relations, the Lund Recommendations on the Effective Participation of

National Minorities in Public Life, (1999) - http://www.osce.org/item/39328.html (Last visited April

3rd, 2010)

2 Rubinstein Amnon, The Decline But Not Demise, of Multiculturalism, Israel Law Review (2007), Vol.

40, Issue 3, P. 763, 774.

3מרכז , מתווה למדיניות הגירה לישראל: התמודדות עם הגירה גלובלית, רובינשטיין' א, אורגד' ל, אבינרי' ש

17, רות גביזון: בעריכת) 2009, ירושלים(ליברלית והומניסטית , יהודית, ה למחשבה ציונית"מציל

6

המקומית לבין תרבות תחזיתית בין התרבות המערביההתנגשות וא בה, זומגמה שיאה של

ם פיגועיה .ר מיעוטים אלה יצאו כנגד מדינותיהםכאש, ברובה שבטית/האסלאמית, המיעוטים

מהומות הקריקטורות , ובשוודיהרציחות על רקע פוליטי בהולנד ה, בספרד ואנגליה, ב"בארה

. ל"י מפגעים מחו"ולא ע, מהגרים ותיקים וצאצאיהםל ידי ע ןבוצעו ברובכל אלה –סקנדינביה ב

והמגמות הדמוגרפיות אשר הראו גדילה ההקצנה בקרב אוכלוסיות המהגרים ובני המהגרים

הזדקנות והתכווצות מחד ו) י גידול טבעי או הגירה"ם עבין א(ת של אוכלוסיית המוסלמים מתמד

יחד , לבחינה מחודשת של מדיניות ההגירה ותקריא ןעימ והביא, מאידך נוצריותהאוכלוסיות ה

.תם של גורמים פאשיסטים ורדיקליםוהתחזקו )קסנופוביה( עם גלים חדשים של שנאת זרים

באשר הוא בוחר להיות , עומדת הגישה האמריקנית הרואה באזרח, ל"נאל מול הגישה ה

ואל לה , אשר דתו היא עניינו הפרטי, כשווה זכויות פרטיות וכחסר זכויות קבוצתיות, אזרח

בניגוד . 4כפי שמעוגן בחוקה האמריקנית, אבכל צורה שהיאו להתערב בה למדינה לסבסד

האמריקנים קלטו את ההגירה , לרוב, ולוניאליזםלמדינות אירופה שקלטו מהגרים כתוצאה של ק

כשהחריגים לכך הם (על רקע בחירתם החופשית של אנשים לחיות בחברה ובמערכת האמריקאית

למרות חלוף ). והילידים האינדיאנים "היספאנית"חלקים מהא וכוסיה ה, אוכלוסיית השחורים

האזרחים שמוצאם במדינות ב"נראה כי גם בארה, ועל אף המגמה לצמצום הפערים, השנים

.אקונומיים ורגשות נחיתות קשים-מפערים סוציו, שאינן אירופאיות עדיין סובל מהפלייה

ההתנגשות החזיתית הין . תרבותי-במצב כיום עומד רוב העולם המערבי בפני משבר רב

אל מול הסכנה שבאבדן הזהות וחיסולן בפועל של המסורות , הערכים והעקרונות הליברלים

מביאות את ) Judeo-Christian"/נוצריות- יהודו"המכונות לעיתים (תרבויות האירופאיות ה

על רקע ייחודן , המדינות השונות לייצר פתרונות מעניינים ומגוונים לבעיות המוזכרות לעיל

יכולים לשמש מודל לבחינת , מצב זה והדמיון הרב לבעיותיה של מדינת ישראל. ותרבותן

על (באופן שלא רק ייתן מענה לבעיה המקומית , של המצב הסבוך בארץ הפתרונות האפשריים

והנורמות המתעצבות , אלא גם יעמוד במבחן משפט העמים, )בסיס המערכת החוקית הישראלית

.תרבותי-בו נוכח המשבר הרב

תרבותיות בישראל-רב

ייה הרכב האוכלוס. תרבותית בעלת מאפיינים ייחודיים-מדינת ישראל הינה מדינה רב

,זה לדעת כותב מסמך, בישראל והשינויים הדמוגרפים בה הביאו את המדינה למסלול בו

תוך שימור הסדרים פוליטיים וחברתיים , רות ומנותקות זו מזוכהאוכלוסיות השונות הופכות מנו

. את ישראל על סף אסון תרבותי וחברתי יםאשר מביא, ישנים

, השטחים שחרור/כיבוש, שנות החמישיםאם וצפון אפריקה של העלייה מארצות האסל

הינם הגורמים 90-שנות הבהמועצות לשעבר -מזרח ירושלים והעלייה מארצות בריתשל הסיפוח

ליצירתה של שינויים אלה היוו את הקרקע . ישראל תאוכלוסיישינויים בהרכב המרכזיים ב

4 U.S Const. Amend. I.

7

ות יחסים מערכב אשר באות לידי ביטוי, מערכת הפרדה בחינוך בפרט ובחיים בישראל בכלל

. חברה הישראליתהקבוצות השונות המרכיבות את הבין תוועוינת ומנוכר

פערים חברתיים ומאבקי כוחות

אשר , ם ודתייםימורכבת משיעור עולה של מיעוטים אתניהינה חברה ה 2010ישראל של

תוכה הדתיות והלאומיות השונות ב, משרישה את היחס הגזעני והאלים בין הקבוצות האתניות

בין המרכז ברקע הדברים עומדים שינויים דמוגרפיים והגדלת הפערים .לבין עצמן ביניהןו

- אשכנזית-יהודית-בין האוכלוסייה הוותיקה, זה לדעת כותב מסמך, אשר מבדילים, והפריפריה

- היהודית, הערבית - האוכלוסיות מגוון ,במצב הקיים. לבין שאר האוכלוסיות, מבוססת- חילונית

פתחות פערים מביא להתזה מצב .מכירות זו את זו ןאינוכמעט -החרדית והדתית , תחילוני

,זאת על רקע התגברות הניכור ההדדיכל מאידך אל מול תלות כלכלית הדדית, חברתיים מחד

. היה כזהאי פעם ככל ש, המשותף האתוס הציוני והישראליטשטוש ובדן הדרך המשותפת וא

במסגרת החיכוכים מעטים נתקלת בקשיים לא , ותיות אחרותתרב- כמו מדינות רב ,ישראל

בתוך זרמי היהדות -תרבותיות הדקה -הן ברמת הרב, והסתירות בין הגישות השונות שבתוכה

בין הזרמים -תרבותיות העבה -והן ברמת הרב, החילונית ובחלק מזרמי היהדות הדתית הציונית

בין הלאומיות הערבית לבין וכן, החילוני הזרםם כאחד אל מול האורתודוכסים היהודים והערביי

בניגוד שכן, ישראל אינה דומה לאף מדינה אחרת ,למרות זאת. 5הממסד הציוני הישראלי

בישראל ניתן למצוא את ,אשר מתאפיינות בקושי מסוים כזה או אחר, למדינות אחרות

.על נגזרותיהן השונות תרבותיות-של רוב הבעיות של הרב התגלמותן

בעוד יתר , ישנה שכבה הומוגנית של יהודים אשכנזים, הסוציולוגיה הרדיקלית תגיש פי-לע

החלוקה .תרבותית-זכויות של חברה רבנהנים מאינם אשר מיעוטים מ האוכלוסייה מורכבת

,כותב המסמך לדעת, מתעלמת, גישה זו. 6גרידא אלא תרבותית ,לאומית ,אם כן, הקיימת אינה

בין הערבים והמרכזי בין היהודים הלאומי הן לאור התעלמותה מהשסע - של ימינו המציאותן מ

המתאר העדתיים בתוך הקבוצות היהודיות החילוניות-והן לאור היטשטשות קווי ,בישראל

חיים הקהילתיים ב ,עדתיים-בעלייה בתופעת הנישואים בין היטשטשות זו באה לידי ביטוי(

חילונית -בחברות היהודית טאבופסולה וכנתפסת כ הפלייה על רקע עדתיכי עובדה במשותף וב

השסע המרכזי הטוענים כי ,7גישתם של מרגלית והלברטלהיא , גישה נוספת. )והמסורתית

פנימי לכל קהילה שסע תרבותי מתקייםאשר בנוסף לו , ערבי-השסע היהודידווקא בישראל הוא

.בפני עצמה

- רב"לעומת , חולקות ערכים ליברליים דמוקרטייםהמתייחסת ליחסי כוחות בין קבוצות ה" תרבותיות דקה- רב" 5

עוד על ההבדלים . ליברליות-ליברלית לתרבויות אנטי-המתייחסת למאבק בין התרבות הדמוקרטית" תרבותיות עבהבמדינה תרבותיות- רב, "תרבותיות-שני מושגים של רב", על תמירל ימאמרה שב" עבה"ל" דקה תרבותיות-רב"בין

).1998, אבי שגיא ורונן שמיר עורכים, מנחם מאוטנר(, צבי-ספר הזיכרון לאריאל רוזן -דמוקרטית ויהודית שהועבר " בישראל ובמערב תרבותיות-רב" –כמו רבים אחרים הינם מבוססים על תכני ההרצאות בקורס , מקור זה 6

במרכז , אמנון רובינשטיין' י פרופ"במסגרת לימודי התואר השני במשפטים ע, ח"ל תשס"בשנה' בסמסטר ב .הבינתחומי הרצליה

ספר (במדינה דמוקרטית ויהודית תרבותיות-רב, "ליברליזם והזכות לתרבות"משה הלברטל , אבישי מרגלית 7 ).רונן שמיר, שגיאאבי , מנחם מאוטנר: עורכים(, צבי-הזיכרון לאריאל רוזן

8

היחסים מצב :תרבותי-ר העולם הרבמשא ניתן לראות את ישראל כשונה, במצב דברים זה

על רקע מתקיים באופן מתמיד היהודית בישראלה ילבין האוכלוסיהערבית הייוכלוסבין הא

ים אזרחי ישראל פלסטינן כלפי הנטע כאשר ,שבין מדינת ישראל לפלסטיניםהסכסוך הלאומי

בינם איןש) ם הלאומיתמתוך כוונה לטשטש את זהות -יש שיאמרו , "ערביי ישראל"המכונים גם (

כל זאת מאחר ו. מכנה משותף פרט לרצון לשמור על זהות נפרדת כל לבין שאר אזרחי המדינה

דת , תרבות, לשון - ין האוכלוסייה הערבית והיהודית במדינהשונים בהמקובלים מגדירי הזהות

-ברב ,אמורכ, והוא מתבטא, חולייה מקשרת בין הצדדים כלשסע זה הינו שסע בו אין . ולאום

בפני משימה קשה מאד ,תרבותית-כמדינה רב, מצב זה מעמיד את מדינת ישראל. תרבותיות עבה

ת מערכת ייתוך בנ ,תוך ניסיון לשמר את מרקם היחסים העדין הקיים, זה" עבה"של איחוי שסע

ויש הטוענים (שתביא , "מדינה בתוך מדינה"פאקטו של -ימנע מיצירה דהעל מנת לה ,משותפת

.)על כך בהמשך( פיצול ופירוק המדינה לדרישות) בר הביאהשכ

משפט ככלי להנצחת ההפרדההמערכת

א יה, הלכה למעשה בו מופרדות הקהילות באופן כמעט מלא, חת הסיבות למצב הקייםא

בכל הנוגע לדין .מערכת חוקים סגרגטיביתמשלטון המנדט "ירשה"העובדה שמדינת ישראל

מעניקה אוטונומיה לכל עדה ו, על החוק הדתי ראלית מבססת עצמהמערכת המשפט הישהאישי

וזאת מבלי , מערכת משפט שונה למעשה נהבמצב דברים זה לאזרחי אותה מדינה יש. דתית

בני -אינם מאפשרים נישואים ביןר שאדרקוניים החוקים ה דרך מערכת, כך .ביניהןשיוכלו לבחור

, מחוץ לגבולות המדינה ונערכ ו אשרנישואים כאלולכל היותר מכירים ב ,בישראלדתות שונות

. הרמטית בין הדתות השונות-היא את ההפרדה הכמעט-מגדירה המדינה בחוקיה

ת של זוגו יחסילאור מיעוטם ה( בתוך הקהילה היהודיתבעיקר לידי ביטוי באמצב זה

רותה של כך שהוא כופה על כלל האוכלוסייה היהודית את מב )יהודים לערביםמעורבים של

מונע הכרה בנישואים בכך שהוא קשור לדין האישי וההאורתודוכסית בכל -הרבנות הראשית

כשעיקר הבעיה היא בהיעדר הכרה בנישואים בין אזרחים שאינם ( אזרחיים הנערכים בישראל

מכח חוק השבות לבין אזרחים , מ לשעבר"בעיקר מברה, אשר עלו ארצה, י ההלכה"יהודים עפ

הדין הרבניים כניסיון להתמודד עם כוחם הרב של בתי. )י ההלכה"הודים עפאשר מוכרים כי

אשר אינם שותפים לתפיסה הדתית ולפרשנות ההלכתית גם כלפי אלו , ושליטתם על דיני האישות

מצם במידה רבה את צ אשר משפחהענייני ל אזרחי משפט-בית בישראל םקוה ,המונהגת בהם

אינן סוגיות ר שאבכל הסוגיות ,במצב זה. םדתיין ההדי יתשל בהם הבלעדיות יסמכויות

פרט הטיפול בסוגיות ה - הרבנית הדין אין בהן כבילה לביר שאו הקשורות בנישואין וגירושין

באם אחד הצדדים מקדים לפנות ,אזרחי לענייני משפחה משפט-בפני ביתכול להידון והמשפחה י

. האבסורדי" כויותמרוץ הסמ"הידוע כ, אליו במקום לבית הדין הרבני

החילונית לקהילה היהודית נות בעיקרןנכותמורות ביחסי הכוחות בדין האישי ה

נראה שהפתרונות לסכסוכים נשארים במסגרת , בקרב האוכלוסייה והחרדית. והמסורתית

ביחס לערבים . וככזה אין הוא מבטא שינוי או הפנמה של המשפט האזרחי, הרבנות והרבנים

אף שוויוניות החוק ויכולת הפנייה לערכאות על –מוגברת הערבים המוסלמים ובמידה, הנוצרים

הערביות בישראלבקרבן של הקהילות , בין העדות הדתיות השונותככלל ות שאינה מפלההאזרחי

9

, והמוסלמית נתפס כפגיעה במסורת והתרבות הערביתכל ניסיון של פגיעה במעמד השיפוט הדתי

ןבעיקר בקרב, הערבים להבחין בקולות של שינוי בקרב אמנם ניתן. 8התקל בהתנגדות קשנועל כן

אך לאור מבנה החברה הפטריארכאלית והאליטה השלטת בקרב , נשים וקבוצות אקדמאיםשל

העדפת כי בייחוד לאור העובדה זאת ,נראה שהשינויים הם מינוריים, הפלסטינים ישראל אזרחי

כי ניתן לראות ,כפועל יוצא וכאישוש לטענה זו. בגידהנתפסת כ "ציוני"ישראלי ו- משפט חילוני

לחסדיה נתון נותר המצב ולפיכך , ץ"בגלדיון בנושאים אלו לא עלו , בניגוד למצב בקרב היהודים

ד "בל(שיתוף פעולה בין המפלגות הערביות החילוניות באופק לא נראה בה , של הפוליטיקה

. למפלגות הציוניות החילוניות) ש"וחד

ל ומהוות חלק למדינת ישרא, כאמור ,בלעדיות ןביחסים בתוך המדינה אינ ות אלתמורו

ויחסי הכוחות אופיין, ם בהרכבי האוכלוסיות השונותעל רקע השינויי, משינויים גלובאליים

אשר תאזן בין הערכים והזכויות , עולה הצורך ביצירת מערכת חדשה, לאור כל זאת. ביניהן

לבין הצורך הקיומי לשמור על התרבות והזהות , ב וישראלהליבראלים של מדינות המער

מערכת את וקובעתאשר מגדירה , הינו מערכת החינוך, הבסיס לכל אלה. הלאומית של כל מדינה

.היחסים בין האזרחים בדורות הבאים

8מכות סהחריג לכך הוא העובדה שפניה לבתי הדין השרעיים אינה מצריכה את הסכמת הצדדים בעניינים שנמצאים ב

וזאת בניגוד לשאר בתי הדין הדתיים בארץ אשר דורשים את , מקבילה לסמכות בית המשפט לענייני משפחה .הסכמת הצדדים

10

התפתחות מערכת החינוך בישראל .ב

; פיתוח הארץ לטובת כל תושביה תשקוד על; מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות"

זכויות שוויוןתקיים ; הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל, תהא מושתתה על יסודות החירות

."חינוך ותרבות, לשון, מצפון, תבטיח חופש דת ; גזע ומין, חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת

14.5.1948, מגילת העצמאות

הפיצול הראשוני

עוד בימים . בישראל התגבשה לאורך שנים רבות והשתנתה בנסיבות השונותסת החינוך תפי

התקיים החינוך העברי העצמאי בארץ ישראל , בתקופת המנדט הבריטי, שלפני קום המדינה

הוא נאלץ להסכים , לאור מצבו הכלכלי קשה של היישוב. במקביל למערכות החינוך האחרות

ריטי בתמורה לוויתורים על חלקים מהאוטונומיה החינוכית של לתמיכה מצד שלטונות המנדט הב

ון הבריטיטכך דרש השל, ית בשלטונות המנדט הבריטיככל שגברה התלות הכספ. היישוב העברי

הוויכוחים . לרווחת התושבים מעצם שלטונולדאוג אשר ראה חובה , יותר מעורבות בחינוך העברי

. 9י"החינוך היהודי והערבי בא המרכזיים נסובו סביב חלוקת המימון בין

ז בציריך בתמוז "אשר אושרה בקונגרס הציוני הט" חוקת החינוך של כנסת ישראל"במסגרת

:11פעלו בארץ ישראל ארבעה זרמי חינוך עבריים מרכזיים 10)1929(ט "תרפ

.)מהתלמידים 25% - כ( המזוהה עם מפלגות הפועלים וההסתדרות –זרם העובדים .א

.)מהתלמידים 50% -כ ( מזוהה עם תנועות המרכז והימיןה –הזרם הכללי .ב

.המזוהה עם תנועת המזרחי והפועל המזרחי הדתי לאומי –" מזרחי"זרם ה .ג

אשר הוקם , המזוהה עם אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל –" אגודה-העצמאי"הזרם .ד

. לאחר קום המדינה

נוך אחיד המשלב בתוכו את קווי וכללה הגדרה לחי 1953ל 1940חוקה זו עמדה בתוקפה בין

י מועצת המדינה "הוחלט ע, לאחר קום המדינה .הייחוד של הזרמים שפעלו באותה התקופה

חוקת "עד לשינויים המוסכמים מעטם המועצה המכוננת יתבסס החינוך על יסוד "הזמנית ש

ורשות של פרט לשינויים שיבואו מכח החלטות מפ, 1933הקיימת ופקודת החינוך לשנת " החינוך

ההורים זכותם של 1949עוגנה בשנת , במסגרת המצב הקיים .12"הממשלה ושל מועצת המדינה

אשר נתן להורים לבחור את זרם החינוך , 13חוק לימוד חובהכחלק מ, לבחור את חינוך ילדיהם

.המועדף על ידיהם מבין ארבעת הזרמים שהיו זמינים בשעתו

)ד-כרכים א( )1986(ו "תשמ, ירושלים, בארץ ישראלהחינוך העברי , דרור-אלבוים' ר 9 296, )2005(נבו הוצאה לאור , הזכות לחינוך, רבין ורםי 10תמונת מצב של –ושליטה מתרופפת , אי שיוויון, בידול, בוזגלו-דגן. נ, סבירסקי. י ש"עפ, 1948נכון לשנת 11

.5, )2009(מרכז אדוה , יהחינוך הישראל .ב"מפרוטוקול ישיבת ל 13' עמ', כרך ב, מ-ישיבות כב, תמועצת המדינה הזמני 12 1949-י"תש, חוק לימוד חובה 13

11

את כוונה תפיסה זו". היתוך-ורכ"ן הייתה גישת גישת השלטון בהנהגתו של דוד בן גוריו

צבר הארצישראלי "ת הלמחיקתן של זהויות שונות מתוך מגמה לייצר אמערכות השלטון כולן

כבר אז התחלק היישוב העברי בין התומכים . לוחם ואיש העבודה העברי החילונישיהיה " החדש

גות הפועלים הסוציאליסטיות שידם בחינוך אחיד שבאו ברובם ממלגות המרכז והימין לבין מפל

.וזאת על אף מדיניות כור ההיתוך, הייתה על העליונה ותמכו בהשארת זרמי החינוך על קנם

.1929אשר ביטל את חוקת החינוך מ , 14חינוך ממלכתיחוק 1953במסגרת חזון זה נחקק בשנת

וליטי עם נציגי מ פ"במו, חוקק במידה רבה כמו רבים וטובים אחריו, חוק חינוך ממלכתי

בהמשך לאוטונומיה החינוכית שהוענקה לחרדים במסגרת , כך. ם והחרדים בציבוריהדתי

אשר אחת מערכת חינוך ממלכתית נקבעה בחוק 194715ו 1920ההסכמים עם התנועה הציונית מ

הפרדה פנימית בין בתי הספר חוק זה עיגן את ה, למעשה. את הזרמים בחינוך ה כביכולביטל

".אחרים"והמוכרים ה, דתיים- לכתייםהממ, תייםהממלכ

, 1953מדיניות זו היא שהביאה לבסוף לביטול זרמי החינוך הנפרדים שהיו נהוגים עד

אחד החוק אך ורק את החינוך , למעשה. והגדירה אותם מחדש במסגרת חוק חינוך ממלכתי

וך הממלכתי לזה תוך השארת ההפרדה בין החינ, החילוני בישראל והפכו לחינוך הממלכתי

.הממלכתי דתי ולחינוך העצמאי החרדי של זרם אגודת ישראל

פשרותו חסרת המדיניותכשלה , למרות חזונו של בן גוריון והמעשים הרבים שנעשו בשם כך

.אינטגרציה כפויה י"ע, נההעולים החדשים למדיאפשר את שימורן של תרבויות המוצא של לשלא

של עולים חדשים ויצירת זהויות יהםשמותכפוי של ת של שינוי תופעוהתבטאו בניסיונות אלה

רובם לא דברו את אשר הגבלת שידורי רדיו בשפות זרות שהקשו על העולים בנוסף על ,חדשות

. העברית השפה

לעולים " צברים"סיונה לאחד את השורות ולטשטש את ההבדלים בין היבנ כשלהשיטה זו

תקופת ,יה המוכרות ממשטרים טוטליטארייםדוקטרינצבניגוד לשיטות אינ, מחד. החדשים

או םהקומוניסטי במשטריםת כמו ות או אבסולוטיואכזרי, תאפיינה באלימותי לא ה"שלטון מפא

פחד משמירה על מסורתם ) וטוב שכך(לא חוו העולים , בהיעדר אלימות ממסדית. םהפאשיסטי

י "של העולים ע ועוינותם של כעס את היווצרות השיטה לא השכילה למנוע, מאידך .ותרבותם

" כור ההיתוך"גישת כשלה למעשה , כך. הרקעים התרבותיים השונים שלך המערכת לתו להכה

י מחיקת זהותם "ע - יאמרו האשכנזישויש - ייצר אזרחים בדמות הצבר החלוצי העובדל שניסתה

. העולים והמקומיים השונים מהסטריאוטיפ הרצוישל

בעת שקליטת העלייה רק גברה , גדרה של מטרות החינוך הממלכתיה בהיעדר, במצב זה

י רצונו של בן "תוך שכל המערכת פועלת עפ, ובמהרה מספר העולים עלה על מספר המקומיים

עלויות ל תשומת לבללא , נוצר מצב בו המערכת כולה הייתה מוכוונת לכיוון מסוים, גוריון

עליהם , ו העולים מצפון אפריקה דוברי הצרפתיתכאשר הגיע, לדוגמא. והשלכות המערכת הכפויה

1953-ג"תשי, חוק חינוך ממלכתי 14. ועל רקע תוכנית החלוקה, הסכמים אלה הותוו עת החלה ההסתדרות הציונית לתקצב את החינוך בארץ ישראל 15

, ביישום הצהרת בלפור -לתמיכת החרדים ) 1920י בשנת שהיו למיעוט בעם היהוד(נזקקו הציונים , בשני המקרים .17, לעיל, בוזגלו-ודגן' סבירסקי נ' י ש"עפ. ובתמיכה בתוכנית החלוקה

12

רבות על אלא גם הכבידה , לא רק שהדבר הביא לאיבוד נכס תרבותי ולשוני זה -נכפתה האנגלית

בנוסף לאפליות ) עברית ואנגלית(שפות חדשות במקביל שתי העולים בשל הדרישה ללמוד

י "ע, הונצח מעמדם החברתי וכך למעשה, של יוצאי צפון אפריקה וארצות האסלאם המוכרות

.המובנים קשיי העלייהנוסף על מת קשיים רבים הער

מממלכתיות לממלכות נפרדות

הפוליטי מצביונוהחינוך החילוני אבד , לאחר חקיקת חוק חינוך ממלכתי, עם חלוף השנים

עם ה מאז ימי קום המדינזוהה מ, )על אף גווניו השונים( דתי-הממלכתיהחינוך לעומתו . המובהק

ך החרדי המזוהה עם החינוו, "הבית היהודי" –כיום ו" ל"המפד" לימים ,"המזרחי" תנועת

גם מעיין החינוך התורני של תנועת בהמשךדגל התורה ו -אגודת ישראל :חרדיותהמפלגות ה

באופן , הפוליטי הישראלית לבבואה של יחסי הכוחות במגרשכך הפכה מערכת החינוך .ס"ש

. ה הסכמה כזויתאי פעם היבאם , הכוללת של המערכת מטרהשטשטש את ה

, ומימון מערכות החינוך הנפרדות השפעה הפוליטית על אופיהלגיטימיות הלכה וגברה ככל ש

שמקבלת ייחודיות ההקצבות אופן הללגה לאופי ופשל מפוליטי המשקל קורלציה בין הה גברה

, השונות רשמי בין המערכות נוצר מדרג לא כך שלמעשה. מערכת החינוך בה היא תומכת

הכח הפוליטי של .י השתייכות דתית ומגזרית"ופיין עהמא ,המקבלות את תקציביהן מהמדינה

מתוקף אי חברותן הקבועה , לא בא לידי ביטוי על אף ייצוגו בכנסת, בהקשר זה, הציבור הערבי

מערכת הפכה ,באנלוגיה. אשר הביא להזנחה תקציבית בהתאם, של המפלגות הערביות בממשלה

ל היא אך תוצר ש, וההתקדמות, למרכבה בה כל סוס מושך לכיוון אחרהחינוך הישראלית

.ולא חיבורם, החסרת וקטורי הכח

בין הדפרההגדלה ,"לשון מאזניים"חרדיות כמפלגות וחן של המפלגות הכ עם עליית

הזרם הממלכתי לכי יורד כוחו ש, מצביעים הנתונים הסטטיסטים ,כיום .ותקצובן המערכות

המרכזיים הגורמים . בחינוך היהודי ובכלל יהפוך למיעוטוישנה סכנה אמיתית כי הוא המרכזי

הקצממאזן הכוחות הפוליטי אשר והחרדים הריבוי הטבעי הגבוה בקרב לחשש זה הינם כי

מאפשר את , ממלכתי דתי ואבחינוך שאינו ממלכתי פתיחתן של יותר כיתות רבים למשאבים

נוכח הגדלת הפערים . קטנות יותרכיתות ושירותי הזנה רתן של בתי ספר חרדיים המציעים יצי

בתי הספר החרדייםבחלק מהמקרים עולה חשש כי , אקונומיים בחברה הישראלית-הסוציו

וערכי אל זול, כמפלט נח םבהרואים שראאטרקטיביים יותר בעיני השכבות החלשות כ תפסוי

".חינוך חינם"מזמן וויתרה על הערך של ש מול הממלכתיות הקורסת

13

סוגי הפיצול

2005התוכנית הלאומית לחינוך משנת – כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל

:בהתייחסו לסוגיית ריבוי הזרמים והמגזרים קבע כי, ")ח דברת"דו: "להלן(

רכת החינוך בהיותו גורם ריבוי המגזרים והזרמים בחינוך הוא להערכתנו בעיה מרכזית במע"

מביא לאיבוד תחושת השותפות בחברה הישראלית , תרבותית-מפורר של הרקמה החברתית

.16"ומהווה מקור לבזבוז רב של משאבים

היעדר מובהק המשריש אתאתני ניתן לזהות חיתוך במערכת המפוצלת של ימינו

ניתן למצוא ר לחלוקה אתנית מעב. ובין הזרמים השונים, ונותהאינטגרציה בין בני הדתות הש

במגזר " החינוך התורנימעיין "כמו רשת - ב מגזרי או ערכי"עמשנית בתוך המערכת חלוקה

דוגמאתערכי - ספר בעלי אופי פדגוגי-בתיו לטבע ולמדעים, ספר לאמנויות-בתילצידם של , החרדי

בתי ,)י"תל( די יהדותתגבור לימו במסגרת תוכנית קונסרבטיביים ספר-בתיו ספר דמוקרטיים-בתי

עמותת כמו אלה של אתני - אופי תרבותי ספר בעלי- ובתי ותאנתרופוסופי ספר בשיטות חינוך

ות הוא תוכנית הלימודים מבדיל בין מערכות החינוך השונהמאפיין וה .'ת"מופ'ועמותת " קדמה"

. אופן תקצובה והפיקוח עליה, בכל מערכת

מוסד או רשת חינוך מסוימת ישיר בין מימון קשר המצדיקה ,רובכתבניגוד לגישה ה

-רמים המתוקצבים עלז במהלך השניםנוצרו , של המדינה פיקוחהם מסוימים ולילתכנ הלהכפפת

" פטור"כיתות ה, כגון, עליהם מוגבלים או לא קיימים כלל הפיקוח והשליטהבעוד ש, ידי המדינה

. ושל החינוך העצמאי על גווני

ייחודיים שהוקמו ביוזמה פרטית קיימים גם בתי ספר , ם החרדיםנוסף על הזרמים הפרטיי

אשר , י המדינה"עמתוקצבים חלקית ה, מדובר בבתי ספר ממלכתיים .של הורים ורשתות חינוך

להעניק לתלמידים את שירותיהם של מיטב המורים ואו לגייס כספים ל "יכולתם לגבות שכב

פרט לאלה המציעים ( 17פני תלמידים מעוטי יכולתוליצור חומת סינון כלכלית ב, ובמיטב התנאים

ונתונות לחלוטין לשיקוליהם ויכולותיהם של בתי הספר , אך מלגות אלה אינן מוסדרות, מלגות

. )הללו

של חירויות מביאה בשמן, לחירויות האדם המודרניות מחויבתאשר , המדינה, שנוצרבמצב

, נובעת מקיומם של מוסדות סגוריםוסר המוביליות החברתית הוח, מעמדילקיבוע , אלה

על רקע . חלשות יותרבהישג ידם של האוכלוסיות ה ברובם אינםר שא אליטיסטים ויוקרתיים

הפכו אשר פרטייםשיעורים י מתן "ע, ישנה הפרטה בפועל של החינוך, היחלשות החינוך הציבוריה

תלמידים , למעשה ,כך. י הכוונה למערכת החינוך הפרטית"והן ע למנת חלקם של תלמידים רבים

48 ,)2005") (דוח דברת(" התוכנית הלאומית לחינוך, בישראל כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך 1617

7, שם, בוזגלו-דגן' נ, סבירסקי' ש

14

, במערכת הציבורית והפרטית כאחד, נפגעים באופן יחסי לחבריהם, תאינה משגי הוריהם ידש

.ולשוויון הזדמנויות קבלתם למוסד מכובד להשכלה גבוההסיכויי ולמעשה בזאת מופחתים

: יולי תמיר בראיון שנתנה' הפרופ, לשעבר בעניין זה התבטאה שרת החינוך

ומשרד החינוך החליט להיאבק , ס בתשלום הוגשו באחרונה"לפתיחת בתי בקשות 200"

מדובר בבתי , אמרה תמיר, בעוד עשור לא יהיה חינוך ציבורי, אם לא נעצור את התהליך. בתופעה

.18"ורק מי שמסוגל לשלם אלפי שקלים מתקבל אליהם, ספר אליטיסטיים וסלקטביים

שהקמת בית ספר פרטי תתאפשר רק אם ,סער מר גדעון, שר החינוך הנוכחידרש לאחרונה

פרשת אי קליטתם של תלמידים לאורוזאת , יוכח שאינו פוגע ביתר בתי הספר הציבוריים ביישוב

פוגעים בבתי , כי בתי ספר פרטיים ממהותם, בהקשר זה יוער .19יוצאי אתיופיה בבתי ספר פרטיים

המנציחה פערים כלכליים ולא רק , לתשכן הם מהווים אלטרנטיבה לבעלי יכו, הספר הציבוריים

.גוף המספק מזור למאווייהם החינוכיים של ההורים

, ללימודים) רים'וואצ(היא מתן שוברים , אשר צוברת פופולאריות בימים אלה, אחרתהצעה

רעיונותיוהמבוססים על אשר טומנת בחובה רעיונות , הצעה זו. 20י חזונו של מילטון פרידמן"עפ

תביא בסופו של , 21'ויש שיאמרו על עקרון התחרות בחינוך של אדם סמית, רט מילון סטיוא'של ג

תוך הגברה של השונה , דבר לשימור ועליית כוחם של בתי הספר הפרטיים והזרמים השונים

- סימנס' ד זלמן נ"עדות לכך ניתן למצוא בפס. על חשבון החינוך הציבורי שיקרוס, והדגשתו

שאשר אמנם את חוקתיותם של מדיניות , האמריקאי) Zelman v. Simmons-Harris( 22האריס

אך גם המחיש את העובדה שרוב ההורים משתמשים בהם למימון בתי ספר דתיים , השוברים

.נפרדים

אשר הביאה , )שגם הוא לא מושג למעשה(גישת השוויון הפורמאלי , כפי שניתן להבחין

מושרשת במערכת החינוך , אמור לעילכ, באירופה לתסיסת הדור השני והשלישי של המהגרים

המצריך תקציבים שונים על מנת לאפשר גישה זו באה על חשבון שוויון ההזדמנויות. הישראלית

הסולידאריות , וכן מקבע את היעדר ההיכרות, תיוההזדמנו את אותן –לתלמידים מרקע שונה

יבעל בו ,ישראלשראל משקפת את המצב הכללי במערכת החינוך בי .והמוביליות החברתית

, אר הציבורש, לעומתםו םועל פי תפיסת עולמ םחינוך כרצונ יםפוליטי מקבלהכח או ה/וממון ה

נאלץ להסתפק בחינוך , הצבאי והלאומירובו המוחלט נושא ברוב נטלי המיסים והשירות אשר

.והמחלישות אותוהמערכות המתחרות אותן מן את מל ,ובה בעת, שהולך ומתדרדרממלכתי

- 28.08.2006" הארץ", אנסה למנוע פתיחת עוד בתי ספר פרטיים: שרת החינוך ,נקו'יולי חרומצ 18

l?itemNo=755648&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassI http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtmD=0

- 21.9.2009, "מעריב" NRG, לא יוקם בית ספר פרטי אם יפגע בציבורי: סער דורש, אפרת זמר 19

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/944/966.html 20

Milton Friedman, Capitalism and Freedom, University of Chicago Press (1962) 21

Adam Smith, an Inquiry into the Nature and Causes of the Wealth of Nations (1776), Book V, Ch. 1,

Part III – Online Edition - http://www.econlib.org/library/Smith/smWN.html 22

Zelman v. Simmons-Harris, 536 U.S. 639 (2002)

15

וסטטיסטיקה ניתוח –מערכת החינוך .ג

החברה . על רקע לאומי ודתיהמפוצלת הטרוגנית ערכת החינוך בישראל הינה מערכתמ

לקבוצות רבות על רקע שכן היא מפוצלת , מהווה במידה רבה בבואה של מערכת החינוך, בישראל

י שאינו שייך כל ממנכר ומבדיל את ") מיינסטרים"ה(הזרם המרכזי . דת ותרבות, מוצא, לאום

יחס ב ה פחותה יותרבמידו ציבור הערבי והחרדייחס לבבמיוחד תופעה הבאה לידי ביטוי , אליו

אינן של קבוצות אלהתרבותם ומורשתם . עולים חדשיםלו סלאםארצות האמדינות ערב ויוצאי ל

הכלכלית , הן במערכת החינוך והן באליטה התקשורתית – זוכות לביטוי מספק ולמעמד שווה

.23למרות מאמצים הנעשים בשנים האחרונותוהפוליטית וזאת

ובמידה רבה מרחיבה ומשרישה , משקפת את הפיצולים הללו, מערכת החינוך בישראל

, על שסעים אלהר ושגיו נתלהקטהמרכזית כי הדרך התפיסת הייסוד של מסמך זה הינ. אותם

מערכת החינוך היסודית ה מתמקד בחיבור ז. י שינוי המבנה והאופי של מערכת החינוך"ע הינה

. מיליון תלמידים 1.5ט כ "ל התשס"בשנה, אשר מנו יחדיו, יסודית- והעל

.החינוך ראשית יש לבחון את המצב הקיים במערכת, על מנת להשיג מטרה זו

:24י חתכים שונים"את מערכת החינוך בישראל נהוג לחלק עפ

חתך לפי שלב חינוך .א

חתך לפי מעמד משפטי .ב

פי סוג פיקוחחתך ל .ג

חתך מגזרי .ד

סוג פיקוחלפי אפיון מערכת החינוך

החינוך הממלכתי . יהודי- מוסדות שאינם דתיים במגזר היהודי והלא –ממלכתי החינוך ה .א

עדתי או אחר ובפיקוח שר , ידי המדינה ללא זיקה לגוף מפלגתי- ניתן על) דתי-כמו גם הממלכתי(

. החינוך

זהו חינוך ממלכתי . ציוני-ינוך היהודי הדתימוסדות הח –דתי -ממלכתיהחינוך ה .ב

והמורים והמפקחים בהם , שמוסדותיו דתיים באורח חייהם ובתוכנית הלימודים המונהגת בהם

.דתיים

" אחר"בקרב מוסדות החינוך שבפיקוח . חרדי-מוסדות החינוך היהודי –"אחר"פיקוח .ג

י רשתות החינוך הגדולות אך יש בו חלוקה למוסדות המאוגדים בשת, אין מוסדות רשמיים

. ולמוסדות שאינם מאוגדים ברשתות אלו") מעיין החינוך התורני"ו" מרכז החינוך העצמאי("

.48, ח דברת"דו 2324

, סוגיות מרכזיות בעבודתה של ועדת החינוך -מערכת החינוך בישראל ,של הכנסת המחקר והמידע מרכז

19.3.2009 ,יובל וורגן ואיתי פידלמן

16

והם , שורשי הפיצול במערכת החינוך נעוצים כבר בתקופה שלפני קום המדינה, כאמור

הליכי הפיצול של מערכת החינוך גברו .התפתחו בשל החלטות שהתקבלו בשנותיה הראשונות

-התפצלות בחינוך הממלכתי, בעשור האחרון עם הגידול המשמעותי של המגזרים החרדי והערבי

מערכות , בין השארכך למעשה הוקמו .ספר אידיאולוגיים פרטיים למחצה-דתי והתפתחות בתי

הערבי כמו גם מערכות חינוך , הדתילציבור )על פי מעמד משפטי וסוג פיקוח( חינוך נפרדות

רשמיים -ספר עצמאיים לא-בתיוזאת בנוסף להכרה ב, רקסית'סיה הדרוזית והצלאוכלונפרדות

הפיקוח והשליטה בהם, ידי המדינה-זרמים המתוקצבים על נוצרו, בפועל .לאוכלוסיות החרדיות

בתי הספר של , למיניהן "פטור"כיתות כדוגמת, מוגבלים או לא קיימים כללשל המדינה הינם

.ינוך התורניהחינוך העצמאי ומעיין הח

לפי מעמד משפטיאפיון מערכת החינוך

:מעמדו המשפטי של מוסד חינוך נקבע לפי הבעלות עליו ולפי מידת הפיקוח של המדינה עליו

או הרשויות שבבעלות המדינה דתי- החינוך הממלכתי והממלכתי מוסדות – החינוך הרשמי .א

.עובדי מדינהלרוב המורים בקבוצה זו הם . המקומיות

מוסדות שאינם בבעלות המדינה אך קיבלו עליהם מידה – שאינו רשמי וך המוכרהחינ .ב

75%של ידי המדינה בשיעור -מתוקצבים עלמוסדות אלה , לרוב. מסוימת של פיקוח מצדה

הספר המשתייכים למרכז -בתיחריגים לכלל זה הם .רשמיחינוך מהתקציב לתלמיד במוסד

זכאים לתקצוב שווה לזה של מוסדות החינוך ה ,החינוך העצמאי ולמעיין החינוך התורני

למוסדות האלה יש חופש רב , בשל הפיקוח החלקי .25הרשמיים מתוקף חוק יסודות התקציב

. בהעסקת מורים ובקביעת תוכנית לימודים, יותר בקבלת תלמידים

ובייחוד לשתי רשתות , רבים ממוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי משתייכים לחינוך החרדי

ספר -אולם יש בתי. מרכז החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני –חינוך הגדולות במגזר זה ה

וכן מספר , )נוצריים- ספר ערביים-למשל בתי(במעמד זה המשתייכים לקהילות דתיות אחרות

). והאנתרופוסופיים הספר הדמוקרטיים-כגון בתי(ספר שאינם דתיים - לא מבוטל של בתי

רובם ככולם אינם , שנתי והחטיבה העליונה-יסודי הארבע- החינוך העלגם מוסדות , כמו כן

אף שחלקם בבעלות הרשות , שהם לא הוכרזו ככאלה ברשומות משום, מוסדות רשמיים

.המורים במוסדות האלה אינם עובדי מדינה. המקומית או המדינה

הפטורים שמערכת החינוך הכירה בהם כמוסדות חינוך חרדיים מוסדות – מוסדות הפטור .ג

ונקבעו להם תנאים מיוחדים הפוטרים אותם , ממילוי התנאים הכלליים של מערכת החינוך

יש לציין כי חוק חינוך חובה .)"חוק לימוד חובה: "להלן( 26ממילוי הוראות חוק לימוד חובה

אולם עם השנים התאגדו , ולא למוסדות חינוך, פטור להורים לילד בגיל לימוד חובהנותן

".מוסדות פטור"ומכאן הכינוי ,תן להם פטור במוסדות חינוך מסוימיםילדים שני

מוסדות חינוך תרבותיים חוק : "להלן( 27חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודייםבמסגרת

אשר מי שלומד בהם " בות הקטנותיהיש"עוגן מעמדן של ,17- שנתקבל בכנסת ה ")ייחודיים

החוק מבטיח את תקצוב . )מוסדרים בנפרד וכן תנאי הרישוי שלהם(פטור מלימוד חובה

בלי וזאת מ, מתקצוב התלמידים במוסדות חינוך רשמיים 60%התלמידים בהם בשיעור של

1985-ה"התשמ, בחוק יסודות התקציב) י(3-ו) ט(3סעיפים 25 1949-ט"התש, לימוד חובהחוק 26 2008- ח"התשס, חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים 27

17

שר החינוך להכיר החוק מאפשר ל, ככלל .לחייב אותם להחיל תוכנית לימודים ממלכתית

חינוך "ן בו ב כמוסד חינוך תרבותי ייחודי אם נית"י-'במוסד חינוך שלומדים בו בכיתות ט

אך , "צה התרבותית הייחודית הלומדת בושיטתי בהתאם למאפיינים הייחודיים של הקבו

.הקבוצה התרבותית היחידה המוגדרת כיום במפורש בחוק היא האוכלוסייה החרדיתבפועל

ומאפשרת מימון של קבוצות פרטיות ופרטיות , המערכת מפוצלת בבסיסה, כפי שניתן להבחין

או ייחודי על מנת לשמור על קבוצה ייחודית , היה מצב זה זמנילו . מתקציב המדינה, באופן חלקי

, לא הייתה לה השפעה אסטרטגית ארוכת טווח, )תרבותיות-במסגרת הרב(וקטנה מהיעלמות

הנתונים , כפי שיוצג. אלא לכל היותר היו בה מרכיבים אידיאולוגיים שנויים במחלוקת

השינויים הדמוגרפיים ומבנה המערכת מביאים , לפיה, דאיגהעל מגמה מ מצביעיםהסטטיסטים

.להחלשתה ולשינוי אופיה של מדינת ישראל

נתונים סטטיסטיים

בתי 4,017 תלמידים ב 1,470,110 מנתה מערכת החינוך) 2009-2008(ט "בשנת הלימודים תשס

.כיתות לימוד 53,747ו, ספר

, בחינוך הרשמי) %76( 694,134מתוכם , יםתלמיד 858,380 בחינוך היסודי למדו בשנה זו

.במוסדות הפטור של החינוך החרדי) %5( 45,079בחינוך המוכר שאינו רשמי ו ) %19( 164,167

, עבריולמעשה במהלך השנים ניתן לזהות מגמה בולטת בחינוך ה, מצב זה אינו מצב קבוע

. הולכת מערכת החינוך כולהמצב המעיד על הכיוון אליו , בהתפלגות התלמידים בחינוך היסודי

של התלמידים בחינוך החרדי גדל שיעורם 28על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

ל "בשנה %19.4 -כל) 07-6919( ל"ל תש"הבשנ %5.4 -מכ סך התלמידים בחינוך היסודיהיסודי מ

ל "ל תש"בשנה %3.3 -כ מ) יסודי משולב-ב ועל"חט(ובחינוך העל ייסודי , )08-2007(ח "תשס

בחינוך הערבי עלה שיעורם של התלמידים .)08-2007( ח"ל תשס"בשנה 59.% -כל) 70-1969(

, )2008-2007(ח "ל תשס"בשנה %28 -לכ ) 70-1969(ל "ל תש"בשנה %14 –בחינוך היסודי מכ

, במצב זה .ח"ל תשס"בשנה %24 –לכ , ל"ל תש"בשנה %4 –נמדדה עליה מכ , יסודי-ובחינוך העל

כיום עומדעל ערכי הציונות ) ככלל(של הלומדים במערכות החינוך שאינן מחנכות שיעורם

.במערכתמדים מסך התלמידים הלו %48 - כ עלובחינוך היסודי %34 -על כ בחינוך העל יסודי

, אקונומי-בשילוב של מצב סוציו, שינויים דמוגרפיים כתוצאה שלרוב תופעה זו מוסברת ל

לשלוח אותם , לאיזה מוסד לשלוח את ילדיהם יכולת בחירה אמיתית היעדרבשל ,המביא הורים

ישנן תופעות שונות נוספות , אמנם. צ"שהינו זול יותר ומספק תעסוקה בשעות אחה, לחינוך חרדי

כמו שינוי מקום יישוב מעבר שלב , המשפיעות על מעבר תלמידים ממערכת חינוך אחת לשנייה

ת כי ישנו מעבר רב כבניגוד לדעה הרוב. באופן כללי נתונים אלה מתקזזים אך, בבית הספר

, מהחינוך הממלכתי לחינוך החרדי מטעמים שונים כמו יום לימודים ארוך או שירותי הזנה

סך המעברים בחינוך היסודי בין קבוצות מגזר שונות עמד על כ 2005-ו 1996מסתבר שבין השנים

http://www.cbs.gov.il -באתר האינטרנט ,2008שנתון סטטיסטי לישראל , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 28

18

וך היסודי כלל התלמידים בחינבלבד מ 51.%די יציב וזניח המהווה כ בשנה ונשאר 10,000 –

דתי -הממלכתית והממלכתי הינם בין מערכת החינוך עוד יש לציין כי רוב המעברים. היהודי

כי הורים רבים הבוחרים לשלוח את ילדיהם עולה מהסטטיסטיקה ,בנוסף .29כיווני-באופן דו

שכן , די חילוני או ממלכתייסו-שולחים אותם לבית ספר על, לחינוך חרדי בגיל בית ספר יסודי

לבין שיעורם בבתי , בין שיעור התלמידים בבתי הספר החרדיים היסודיים %10 -ישנו פער של כ

.בנוסף לשיעור הילדים הגבוהה יותר בקרב אוכלוסיה זו, יסודיים-הספר העל

י ההורים הינה קורלטיבית לרקע "בחירת בית הספר ע, באופן כללינראה ש, לאור האמור

ועל כן נראה כי הגורם הדומיננטי ביותר לגידולם העצום של הלומדים במערכות , רי שלהםהמגז

. הוא בעיקר הגידול הטבעי, החינוך שאינן מחנכות על ערכי הציונות ודמוקרטיה

הישגים בחינת

. רכזי לפיו ניתן לאמוד את התלמידים באופן משווהרמת הישגי התלמידים הינה המבחן המ

יש למצוא מדדים אמינים אשר , באופן השוואתי את מערכות החינוך השונותבחון על מנת ל, ככלל

. במחקר אמפירי, ניתן לכמתם ולהעריך על בסיסם את איכות התלמידים

אשר מהווה יחידת , )ה"ראמ( הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוךהוקמה , על בסיס זה

אופן אפקטיבי את הפערים במערכת סמך עצמאית במשרד החינוך ותפקידה למדוד ולהעריך ב

ניתן לבחון מגמות שונות באופן השוואתי ולאפיין אשר על בסיסה , גישה השוואתית זו .החינוך

. באופן רב שנתי קר את המערכתנחשבת לדרך יעילה לנתר ולב בעיות כאשר הן מתעוררות

ת החומר הנלמד ויש להתחשב גם באיכו, אמנם המדדים להצלחה אינם רק כמותייםכי , יצוין

חייבת כלים , ובייחוד מערכת החינוך, אך ככלל כל מערכת, ובמורשת והתרבות של כל חברה

שלושת המדדים ה נמדדים "במרכז עבודתה של ראמ. להעריך את עצמה ואת עבודתה

חינות הישגי התלמידים בבבחינת : ם לבחינת הצלחתה של מערכת החינוךהמקובליההשוואתיים

.PISA, TIMSSPIRLS ,(30( לאומיים השוואתיים-ב ובמבחנים בין"המיצ בחינות, הבגרות

מדדים כמותיים נוספים מהם ניתן ללמוד על מערכות החינוך השונות הם המעבר בין

ישנן הטיות בסיסיות , אך למדדים אלה, ההצלחה בבגרויות והקבלה לאוניברסיטאות, הכיתות

אלא על בחירה מודעת , דים על חוסר הצלחהשלאו דווקא מעי, אשר מייצגות נתונים יבשים

.אחרת

) ספרית-מדדי יעילות וצמיחה בית(ב "של הנתונים המפורסמים של מבחני המיצ חינהב

פערים 2009של שנת ח "מעלה בדו', וח' הבוחנים לאורך זמן את הישגיהם של תלמידי כיתות ה

שבציונים בבחינה בשפת האם בהתעלם מההבדלים . 31ניכרים בין החינוך העברי והערבי בישראל

, האנגלית והמתמטיקה, בחתך השוואתי בתחומי המדע והטכנולוגיה, )שכן מדובר בבחינות שונות(

61(בעוד שהפער המרכזי לטובת החינוך העברי , ככלל. ניתן לזהות פערים מובהקים בין המערכות

אל נחום לבס ויג, תנועת תלמידים אופקית במערכת החינוך, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 29

http://www.taubcenter.org.il/files/H2006_Transfer_Students.pdf -באתר האינטרנט של המרכז – 2006יולי , דוכן ms/units/rama/odotrama/odot.htmhttp://cms.education.gov.il/educationc -ה "אתר האינטרנט של ראמ 30 -ט "ב התשס"ח מיצ"הדו 31

tim.htmhttp://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/MivchaneiHameitzavKlali/DochotMaarach

19

, )בהתאמה 40ו 34ל ובאנגלית ומדעים הוא עומד ע(הינו בתחום המתמטיקה ' בכיתות ה) 'נק

66בעוד הפער במדעים עומד על ', נק 82והפער באנגלית מתחדד על , מתהפכת המגמה' בכיתות ח

החל , ב"מאז נערכים מבחני המיצ, באופן כללי. 'נק 32 –והפער במתמטיקה מצטמצם לכ ' נק

נם עקביים נראה כי הפערים בין החינוך העברי לחינוך הערבי הי, )2007-2006(ז "ל התשס"משנה

.32ומהותיים

, 2006נערך בשנת ל "הבינ) PISA )Programme for International Student Assessmentן מבח

קריאה , מדעים: בשלושה תחומי דעת שונים 15בודק את רמת האוריינות של תלמידים בני

מקומות מתחת 18 –בממוצע של כ , 40בו דורגה ישראל במקום ה , במבחן זה. ומתמטיקה

, לא פחות חשוב מכך. ניכר פער מדאיג בין תלמידי ישראל והמדינות השונות, OECDלמדינות ה

בעוד , כך. העלו תוצאות המבחן פערים משמעותיים גם בין החינוך העברי לחינוך הערבי בישראל

הקריאה והמדעים , הציונים בחינוך העברי בתחומי המתמטיקה, 500 –ל עומד על כ "התקן הבינ

, מצב זה. בהתאמה 403ו 372, 372בעוד שבחינוך הערבי הינם , בהתאמה 467ו 456, 604הינם

בין , בתחום המדעים' נק 64ו , בתחומי המתמטיקה והקריאה' נק 86של כ עצום מצביע על פער

ובו לו היה עומד החינוך הערבי בישראל במבחנים ההשוואתיים , מערכות החינוך בשפות השונות

.ו מהנמוכים ביותר שנמדדו בין המדינות השונותציוני הי, לבדו

כי ניכרים פערים רבים בין החינוך הערבי ועברי גם בבחינה , אין זה מפתיע כלל, כך

) 2008-2007(ח "ל תשס"בחינוך העברי בשנה. השוואתית של הישגי התלמידים בבחינות הבגרות

אותו, חינוך הערביב. ב"יתה ישל הלומדים בכ מקבוצת הגיל %50.5והיו זכאים לתעודת בגרות

בקרב .ינוך הבדואי בנגב והחינוך הדרוזיהח, החינוך הערבי - קבוצות עיקריות 3ניתן לחלק ל

מקבוצת %32.4עמדה הזכאות לתעודת בגרות על , אשר לומד בחינוך הערבי, רובה של הקבוצה

מד אחוז הזכאות על ובקרב הדרוזים ע, %26.6בחינוך הבדואי בנגב עמדו הנתונים על . הגיל

%39.5.33

. בתחום החיים והערכים המשותפים בישראלההיבט המשווה האחרון מצביע על הבדלים

, לבחון את ידיעות תלמידי חטיבות הביניים במושגי יסוד במורשת הנועדאשר בחינה משווה זו

שנערכו ,"בציונות ובדמוקרטיה, מושגים במורשת מאה"ת ודמוקרטיה הנכללים בתוכנית ציונו

, 76ו 55במגזר היהודי הציונים בציונות ודמוקרטיה עמדו על כ . 200834בשנת בחינוך הממלכתי

, 80בתחום המורשת החינוך הממלכתי דתי עומד על ממוצע . 66ו 47ובמגזר הדרוזי ) בהתאמה(

בבתי הספר של, לעומתם. 7035ובחינוך הדרוזי על 64על ד שהממוצע בחינוך הממלכתי עמדבעו

. 70עמד הציון הממוצע במבחני הדמוקרטיה על , החינוך הערבי והבדואי

אשר הציון הממוצע בה הינו , )ח"התשס(ועומדים ביחס לשנת הבסיס , כי הנתונים המובאים הינם משוכללים, יודגש 32

500. 9A7E-486F-F0C6-s.education.gov.il/NR/rdonlyres/7DFECE73http://cm- -אתר משרד החינוך 33

922372E00C70/100327/Page291.pdf - 24.3.2010נבדק בתאריך 84B3-440B-3817-ucation.gov.il/NR/rdonlyres/8101CF9Chttp://cms.ed- -ה "אתר ראמ 34

- BFC28FB7A354/90756/mea_musagim_08.doc 24.3.2010נבדק בתאיך הבחינה בדמוקרטיה הייתה . היו שונות והותאמו למערכת חינוך זוהבחינות בציונות ובמורשת בחינוך הדרוזי כללו 35

.רובה זהה לבחינה בשאר החינוך הממלכתי

20

, אך העובדה כי הם קיימים מחד, ההבדלים בין בתחום הדמוקרטיה אינם כה גדולים, אכן

, והעובדה כי מראש ויתרה מערכת החינוך על לימוד תכנים משותפים בתחום המורשת והציונות

מעידים יותר מכל על המגמות והפערים , עיונותלכל הפחות ברמת ידיעה והכרות עם הר

.המושרשים בתלמידי ישראל

בין החינוך היהודי ומבחנים המשווים בזכאות לבגרותוכן התהום הפעורה , פערים אלה

ממנה אשר הינם עובדה סטטיסטית מובהקת אשר לא ניתן להתעלם, לחינוך הערבי בישראל

, עליית שיעורם של הלומדים במערכות חינוך אלהבייחוד נוכח , מצריכה טיפול עמוק ומהותי

.והשפעתם על פני החברה בישראל

ניתן היה לצפות שהשוואה בין מערכות החינוך השונות בישראל תאפשר , ביחס לחינוך החרדי

לאור , הלכה למעשה .בחתך מגזרילאתר את יתרונותיהן וחסרונותיהן של המערכות השונות

לאור ו) בין אם במערכת המוכרת או העצמאית(החרדי בפרט מספר הנתונים הנמוך מהמגזר

עברי בין מערכות החינוך השונות המסגרת החינוך בבמחקרים המבוצעים אין הבדלה העובדה כי

בנתונים לא ניתן על בסיס , דתי והחינוך הממלכתי-בין החינוך הממלכתיפרט לאבחנה בה

בין החינוך החרדי לחינוך כלשהם ים פערלהסיק מסקנות כלשהן על קיומם של רשמיים אלה

להשוואה בין בוגרי המערכות השונות שנותר הכלי היחידי , במצב זה. דתי-הממלכתי והממלכתי

אמורה , ה"י אתר ראמ"עפ יש לציין כי(. היא השוואה של תכני הלימוד של המערכות השונות

ית ובמתמטיקה ב בשפה העבר"את האוכלוסייה החרדית במבחני המיצהשנה לבחון הרשות

)36בלבד

זכאות נמוך מאד ניתן לזהות אחוז, של זרם החינוך החרדילבגרות בבחינת אחוז הזכאות

הזכאים לבגרות בקרב הלומדים ם המצטבר שלעמד שיעור 2008ל "בשנה. הרב של בוגרימק

בזרם הממלכתי %62.9ו , דתי- בקרב הזרם הממלכתי %62.7לעומת %21.7על כ בחינוך החרדי

%50 –מלכתחילה שיעור הניגשים לבגרות נמוך בכ , מעבר לשאלת ההצלחה בבגרות. ילוניהח

.37מהנתון המקביל לו בקרב הזרמים הממלכתיים

היעדר תוכנית ליבה

ימים הסדרים חוקיים ברורים בעניין חובת לימוד תכנים ספציפיים עד לאחרונה לא היו קי

הן במוסדות הפטור והן , רדית העצמאיתבמערכת החינוך הח, ככלל. בזרם החינוך החרדי

ללימודי מקצועות " תוכנית הליבה"את כיום אין מלמדים במוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי

קיומה של תוכנית ללימוד לחיוב , הנחיות אלה. 38בדרישות החוק הפדגוגיותכפי שנקבע , הייסוד

בפרשת ץ"בג החלטות מיישמות את י המדינה"ע מתוקצביםמקצועות ייסוד בבתי הספר ה

. בנושא ל"מנכ )חוזרי(הוראות מספר את משרד החינוך לפרסם ואשר הביא, 39פריצקי

הישגי על רשמיים וכי נתונים, ב"עולה כי אין שינוי רשמי בהשתתפות החרדים במבחני המיצ, מבירור עם הרשות 36

המגזר את מייצגת ואינה ביותר חלקית היא זה מגזר של ההיבחנות שכן בנמצא אינם ב"במיצ החרדי החינוך )2009נובמבר -אוגוסט ,גזית-איריס ברם' הגב, ה"לית ראמ"התכתבויות עם עוזרת מנכ. (בכללותו

אתר , מרכז אדווה - 2007-2008זכאות לתעודת בגרות לפי יישובים לשנים , חלא-אבו' קונור אטיאס וה' א 37

2010.24.3נבדק בתאריך - http://www.adva.org/uploaded/Bagrut2008.pdf -האינטרנט של המרכז .המחייבת תכנית יסוד במערכת החינוך', ג 7תקנה , 1953-ג"תשי) מוסדות מוכרים(תקנות החינוך הממלכתי 3839

).לא פורסם( שר החינוך והתרבות' ד פריצקי ואחרים נ"עו 2751/99ץ "בג

21

קבעו , )40שרת החינוך' ץ ארגון המורים נ"בבג(כאשר בית המשפט הגבוהה לצדק נדרש לעניין

משמעות . אין לתקצב מוסדות חינוך שאינם מקיימים את דרישות החוק הפדגוגיותהשופטים כי

בפסק . ה"תוכנית הליב"אשר שלא קבלו על עצמם ללמד את החלטה היא איסור לממן בתי ספר ה

ובהיעדר יישום , שנים 3מחלוף .שנים למימוש החלטתו 3ש למשרד החינוך "נתן בימ, דינו

י המרכז לפלורליזם "הפעם ע, נוספת ההחלטה נדרש בית המשפט לסוגיה בשנית במסגרת עתירה

ת השופטים בעתירה הקודמת נראה היה כי בית המשפט מתעתד להוציא צו בהמשך לדע. 41יהודי

בנוגע ליישום ולהטמעת תכנית הליבה בכל מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים מוחלט

. ברמת החינוך העל יסודי במגזר החרדי

אשר הביא לסוגיה התברר כי אושר בכנסת חוק חדש הנוגעלאחר כתיבת פסק הדין בעניין

על מנת להימנע מהמשך , בפועל .כנגד דעת המחוקק צווים אופרטיביים מלתת להימנעש "בימאת

הודיעה שרת ,המצב הנוגד את החלטת בית המשפט ושאינו עומד בקנה אחד עם דרישות החוק

הישיבות "ש, תמיר לאחר תום תקופת היישום שהוקצתה) יולי(יעל ' הפרופ, )דאז( החינוך

יקבלו פטור מחובת לימודי הליבה למשך שנתיים , תלמידים 24,000ת כ המונו" החרדיות הקטנות

) %75המזכה במימון של " (חינוך מוכר שאינו רשמי"תוך העברתן ממעמד של מוסדות ב, נוספות

).%55המאפשר מימון של " (פטור"למעמד של מוסדות

קה על ההחלטות גברה הפוליטי, לעיל ץ כאמור"ועל אף ההוראות והחלטות בג בסופו של דבר

לאור ו המפלגות החרדיות הביאו לחקיקת חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים. הענייניות

שונה במסגרת חוק מוסדות חינוך תרבותיים , הרצון לעגן בחקיקה את הנהלים הקיימים

אשר הסדיר בנפרד את תנאי הרישוי של המוסדות בהם " בות הקטנותיהיש"מעמדן של , ייחודיים

מובטח תקצובם של , במסגרתו החדשה של החוק, כך. ידים פטורים מלימודי תוכנית הליבההתלמ

וזאת , מתקצוב התלמידים במוסדות חינוך רשמיים %60התלמידים במוסדו אלה בשיעור של

. מבלי לחייב אותם להחיל תוכנית לימודים ממלכתית

חינוך שלומדים בו החוק במתכונתו הרשמית מאפשר אמנם לשר החינוך להכיר במוסד

חינוך שיטתי בהתאם למאפיינים "ב כמוסד חינוך תרבותי ייחודי אם ניתן בו "י-'בכיתות ט

הקבוצה התרבותית , אך הלכה למעשה, "הייחודיים של הקבוצה התרבותית הייחודית הלומדת בו

.היחידה המוגדרת כיום במפורש בחוק היא האוכלוסייה החרדית

, ")חוק נהרי: "תיקון הידוע בכינוי(לחוק חינוך ממלכתי 11ף תיקון סעי במסגרת, בנוסף

כך שלאחר התיקון ,בין מימונו של מוסד חינוכיל" תוכנית הליבה"הזיקה בין קיום נותקה

%75הרשויות המקומיות לתקצב מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים בשיעור של ותבוימח

.מתקצוב בתי ספר ממלכתיים

ות ובמסגרת פשרה פוליטית נוספת תוקן לאחרונה חוק חינוך ממלכתי הגדיל המחוקק לעש

על מנת לוודא שהתקציבים המובטחים יוכלו לעבור לא רק . 42")חוק גפני"תיקון הידוע כ(בשנית

חוק זה נועד לתת מענה . כשהכוונה היא לשירותים וסיוע לוגיסטי" שווה כסף"אלא גם ב, בכסף

224) 3(טד נ"פ, שרת החינוך התרבות והספורט' ארגון המורים בבתי הספר העל ייסודיים נ 10296/02ץ "בג 40) 3(2008על -תק משרד החינוך' התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ - המרכז לפלורליזם יהודי 4805/07 ץ"בג 41

1402)2008(. .2009- ט"התשס, )11' תיקון מס(חוק חינוך ממלכתי 42

22

לא יכלו למממן את החוק מפאת בעיות תקציביות או לחילופין למקרים בהם הרשויות המקומיות

החוק . לוודא הענקת שירותים חיוניים לאותם מוסדות לא רשמיים הנמצאים בחובות כספיים

במתכונתו המקורית הביא לגבייתם של הכספים שמועברים מחד ולאי יכולת מימון לשירותים

ינו פשרה פוליטית בין חברי הכנסת על התיקון יש לציין שתיקון זה ה. י בתי הספר מאידך"אלה ע

י הרשויות המקומיות לרשתות החינוך "כ גפני אשר קבע מימון מלא ע"המקורי שהציע חה

. אשר כאמור לא התקבל לבסוף, החרדיות

המצב החוקי בישראל ובייחוד המצב בפועל סותר באופן מובהק את ניתן לראות כיצד , לבסוף

אשר חוקק במטרה לקבע את מעמדם וזכויותיהם של , 2000-א"סהתש, חוק זכויות התלמיד

לחוק 5כך סעיף . החוק מציין מפורשות את רוח הדברים שברפורמה המוצעת. תלמידים בישראל

:קובע כי

לא יפלו תלמיד , חינוך או אדם הפועל מטעמם סדמו, שות חינוך מקומיתר )א( .5בין , או מטעמים של השקפה פוליטית, לכליכ-מטעמים של רקע חברתי, מטעמים עדתיים

:בכל אחד מאלה, ין של הוריובשל הילד ו

;קבלתו או הרחקתו ממוסד חינוך, ישום תלמידר )1(

; ינוךח ביעת תכניות לימודים ומסלולי קידום נפרדים באותו מוסדק )2(

; יום כיתות נפרדות באותו מוסד חינוךק )3(

. הפעלתםו י המשמעתכויות וחובות תלמידים לרבות כללז )4(

שכן מערכת , עומד בפני עצמו בסתירה לסעיף זה, ייטען הטוען כי המצב החוקי הקיים

בהיעדר (דים וקבלתם יהן ברישום התלמ, כלכלי ופוליטי- החינוך כולה מפלה על רקע חברתי

ומסלולי החיים הצפויים בעקבות, בקביעת תוכניות לימוד על בסיס הפרדה זו, )יכולת בחירה

.וכמובן קיומן של כיתות נפרדות, פריורית זו- קביעה א

23

בישראל השלכות מצב מערכת החינוך על החברה .ד

כפי שניתן להבחין הן המצב בקרב הלומדים בחינוך שאינו ממלכתי והן בקרב הלומדים

כך . בסיסו הוקמה מדינת ישראלבחינוך הערבי אינם נחשפים לבסיס הדמוקרטי והציוני שעל

:אבן שאין לה הופכיןכח דברת "המלצות דוומדות ע, הלמעש

הדרושה למימוש , עיקרו של הבסיס המשותף הוא קניית הזדמנות שווה באמצעות השכלה"

בסיס המשותף כולל מצע ...יכולותיו של כל אדם וכדי להתפרנס בכבוד בעולם הכלכלי המודרני

נת ישראל מדינה יהודית הנגזרות מהיותה של מדי, המבטא את ההסכמות הבסיסיות, ערכי

או הזכות , אזרחות פעילה, ודמוקרטית ומערכים הומאניים אוניברסאליים כגון זכויות האדם

."43לביטוי עצמי של דעות ושל אורחות חיים

ערכים המרכזיים ביותר של האתוס הציוני חובה לחינוך במערכות חינוך אלה אין ב, פועלב

מתלמידי החינוך החרדי את לימודי ההיסטוריה הכללית על ידי מניעה, וחיים המשותפים כחברה

כשורי חיים מתמטיקה ברמה אשר יש בה כדי להעניק ואאנגלית ,לימודי מדעיםוהציונית וכן

ישנו חסר מובהק הן של הכרות , בחינוך הערבי. ם ההולמים חברה יצרנית ומודרניתבסיסיי

ר תאפשר לבוגרי אש, ועברית ברמה מספקתהדדית עם החברה היהודית והן חסך בלימודי אנגלית

. כחלק אינטגראלי ותורם בחברה הישראלית, חייהם כשוויםהמערכת להתמודד ב

, םמיהזרשני של בוגרי אקונומי-מצבם הסוציובהשלכות המצב הקיים באות לידי ביטוי

צה ח המוע"עולה מדוכפי ש, מהשתלבותם של בוגרי המערכת בשוק העבודההנובע באופן ישיר

מהווים , בישראלהמיעוטים בני החרדים ומשתקפת תמונה בה נתונים אלה מ. 44הלאומית לכלכלה

הסיבות לאי . אך מייצגים יותר ממחצית המשפחות העניות, המדינהיחדיו כרבע מאוכלוסיית

כגון היעדר (ההשתלבות המצוינת נובעת הן מחסמים פנימיים של הקבוצה והן מחסמים חוקיים

הגורמים העיקריים ).או בגלל פטור "תורתו אומנות"ה למי שלא שרת בצבא בטענת יכולת תעסוק

נמוך בשוק העבודה שיעור השתתפות , מאחורי שיעורי עוני כה גבוהים נעוצים באבטלה גבוהה

פערים , מחסום השירות הצבאי, אפליה בתעסוקה, מאוד אצל גברים חרדיים ואצל נשים ערביות

קיימות קבוצות ,2007שנת י נתוני "עפ, ח קובע כי בישראל"הדו .תרבותיים וילודה גבוהה

אשר , )או ללא יכולות הסתגלות לתמורות המהירות(אוכלוסייה גדולות ללא כישורי עבודה

דבר המוביל להנצחת העוני ומפעיל לחץ , ןמצויות בעוני מתמשך ותלויות בתמיכות המדינה לקיומ

פגיעה חמורה מצב זה טומן בחובו סכנת ח מציין כי "והד .הממשלהעל המקורות התקציביים של

. בחוסנה הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל

הוא מיקומן של הערים והערבים של החרדים בעייתינתון נוסף המעיד על מצבם ה

ובראש , בראש טבלת הערים העניות בישראל, גדולה וערבית המתאפיינות באוכלוסיה חרדית

לעניין זה אין נפקא מינה בשאלת הבחירה . 45המרכזית לסטטיסטיקה טבלת העוני של הלשכה

בוגרי –שכן בשורה התחתונה , בעוני ובחיי דלות או בכוחה של מציאות זו כתוצר של המערכת

.62, ח דברת"דו 43באתר , 2008-2010נדה כלכלית חברתית לישראל 'אג, משרד ראש הממשלה, ח המועצה הלאומית לכלכלה"דו 44

8CDE-41B7-28A1-http://www.pmo.gov.il/NR/rdonlyres/7C6D75ED- -משרד ראש הממשלה E67C9245CC0E/0/Agenda1.pdf

אתר הלשכה המרכזית -) 2009אוקטובר ( 2' ח מס"דו –רה בישראל פני החב, לשכה המרכזית לסטטיסטיקהה 45

http://www.cbs.gov.il/publications09/rep_02/pdf/part01_h.pdf -לסטטיסטיקה

24

במוסדות הפטור והן במוסדות החינוך המוכר הערבית הממלכתית והחרדית הן ת החינוך ומערכ

כבה המוחלשת והענייה ביותר במדינת והיא הש ,דרים בכפיפה חברתית אחת, שאינו רשמי

. ישראל

ומניעת , הפוליטיקה החרדית השומרת במלוא כוחה על עצמאות מערכת החינוך שלה, כך

להתמודד עם מ ם של ציבור תומכיהיכולתבמו ידיה את סמת וח "השפעות זרות"כניסתן של

שתכרות והקיום של בוגרייכולת הה את ובאופן ישיר, מציאות וקצב החיים בעולם המודרני

כמו גם , הפחד מאינטגרציה וכפיית הציונות, בחינוך הערבי, מאידך .מערכת החינוך החרדית

מעדיפים את בתי הספר הפרטיים , אלה שידם משגת(שאינה פרטית , היעדר אלטרנטיבה ממשית

בלתי , םכבעלי הישגים נמוכי, הערבים משאיר את רוב רובם של התלמידים) של העדה הנוצרית

.החברה הישראליתמרכיבי היכרות מועטה עם שאר תוך , משולבים

הנתונים הרשמיים המגיעים מבתי הספר הערביים בנוגע . גם בתחום האכיפה נעשה מעט מאד

לאור לאור שיעור העתקות גבוה ו, אמינותלציוני התלמידים סובלים לעיתים קרובות מחוסר

בל ציונים גבוהים מספיק לימודי המשך ולהשתלב לקרצונם של המורים לאפשר לתלמידיהם

.46עם העתקות תלמידים, בין אם מרצון או בכפייה, אשר מביא מורים רבים לשתף פעולה, בחברה

אין אכיפה , מעבר להיעדר הפיקוח הכללי על הנעשה בין כתלי בית הספר, בחינוך החרדי

לימודי ליבה בבתי ספר שכן דורמשרד החינוך גם כאשר , מעשית של תוכנית הלימודים

י "שקבעה שבתי ספר המתוקצבים ע) לעיל, בעניין ארגון המורים(ץ "פסיקת בג. מתוקצבים

שכן מסתפק , נותרה על הנייר בלבד –יבים בלימודי ליבה מחו %100-55ה בשיעורים של בין המדינ

ואף מגדיל ,משרד החינוך בהודעותיהם של מנהלי בתי הספר עצמם כראייה ללימוד תכני הליבה

. מצהירים על אי לימוד תכני ליבהמנהלים ששלא ננקטת כלפיהם כל סנקציה כלפי לעשות בכך

הפקחים האמונים על בדיקת עדות נוספת לאזלת היד של משרד החינוך בנושא היא מספר

מעיין החינוך "תלמידי 25,700ועל " החינוך העצמאי"תלמידי 75,000מסתבר שעל . התכנים

כך גם בבתי הספר האחרים . כ שלושה מפקחים"בתי ספר ישנם בסה 320הלומדים בכ , "התורני

בים בלימודי המחוי, תלמידים 24,500לומדים כ בהם" מוכר שאינו רשמי"הנמצאים במעמד של

בהן כלל לא " פטור"הדבר נכון גם לגבי מוסדות ה. ישנו מפקח אחד בלבד %75ליבה בהיקף של

.47החינוךנעשית בדיקה מטעם משרד

מגמות הדמוגרפיה ומבט לעתיד

הגידול המתמיד באוכלוסיה , כפי שהוזכר לעיל. נוכחיחומרת המצב נעוצה לא רק במצב ה

פי תחזיות הלשכה המרכזית -על .שינוי בפועל של פני החברה בישראלמביא ל, והערבית החרדית

מכלל התלמידים 22.4%שיעורם של התלמידים במגזר החרדי יהיה 2012בשנת , 48לסטטיסטיקה

תלמידי החינוך הערבי .מכלל התלמידים בחינוך היסודי במגזר היהודי 30.9%-בחינוך היסודי ו

: דוח, י איתמר ענברי"כך עפ. לא כדי להצביע על מצב נתוןא, אין בכך כדי להטיל דופי בכל האוכלוסייה הערבית 46

- 27.6.2008" מעריב" NRG , תלמידים ערבים מעתיקים הרבה יותרhttp://www.nrg.co.il/online/1/ART1/752/552.html#after_maavaron

- 19.08.2009" הארץ", כל ילד שלישי לומד במסגרת חינוך חרדית: 2009ישראל , אור קשתי 47

http://www.haaretz.com/hasite/spages/1108519.html ) משיחה עם כותב המאמר עולה כי הנתונים מבוססים על .)סיון עיתונאי הוא מנוע מלהעבירםיושלאור ח, ל"בהתכתבות דוא, י משרד החינוך"נמסר לו עמידע רשמי ש

.2007אפריל , 2012–2006תחזית תלמידים למערכת החינוך , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 48

25

מכלל 50%ר על כ בוכך שיחדיו מד, ל התלמידים בישראלמכל 27%לכ 2012צפויים להגיע בשנת

גני הילדים על בסיס מספר הילדים הלומדים ב מקבלים משנה תוקף נתונים אלה. תלמידי ישראל

וכן , 2009שנת ב 33%לכ 24% –שמספר עלה בשמונה השנים האחרונות מכ , של הציבור החרדי

שנו גידול מתמיד י, במצב זה. 49בשתי הקבוצות' לאור העלייה החדה בקרב תלמידי כיתות א

שווה כלים מספיקים להתמודדות יםמקנ םאשר אינ, מספר התלמידים בחינוך הערבי והחרדיב

עולם המודרני ואינו ישראלית וכשהחינוך החרדי אינו מאפשר התמודדות ריאלית עם הבחברה ה

בנוסף , זאת .תחומים חשובים אחריםבו ייםרפוא, םטכנולוגי, ייםמדעאפשר פיתוח כלים מ

בכח ותהאוכלוסישתי מועטה באופן יחסי של דות הכלכליות המעידות על השתתפות הנמוכה לעוב

, ח לפגיעה קשה ביכולתה הכלכלית וחוסנה של החברה בישראליביא בהכראשר ,50העבודה

. מועסקת פחות ומשכילה פחות, יותרשתהפוך ענייה

, דוגמא לבעייתיות המצב משתקפת היטב בערים בהן ישנה אוכלוסיה חרדית גדולה מאד

בה מתוך , דוגמא לכך היא העיר בית שמש. לאומית-ועזיבה גדולה של אוכלוסיה חילונית ודתית

: צוטט לאחרונה באומרו, ס"מטעם סיעת ש, ראש העיר. כמחצית הינם חרדים, תושבים 80,000-כ

אנחנו , עם כל ההערכה למגזר החרדי. דונמים שממתינים לבניית מרכז רפואי גדול 50יש לי "

-אנחנו רוצים לפתח כאן גם תעשיית היי. צריכים רופאים ואחיות שיכולים לקדם מיזם כזה

51טקמדגיש את העובדה לפיה הפרדת אוכלוסיות בחינוך ובכלל מביאה לבריחת ,מצב זה. "

ככל שהדמוגרפיה תביא , כמו כן. בייחוד על רקע שינויים דמוגרפים, תושבים ממגזרים שונים

כך תרד , המעניקה חינוך שאינו מקנה כלים להשתלבות בתעסוקה, להגדלת האוכלוסייה הבדלנית

.יהיכלוסיכולת התעסוקה והפיתוח של האו

,ימנו קרובבעתיד ה שהגידול המתמיד בחינוך הערבי והחרדי אשרהתמונה המצטיירת היא

יביא למצב בו לתוצרי מערכות חינוך אלה לא , ישראלמערכת החינוך במידים בלכמחצית מהת

שוקתהחברה בפני תעמוד, במצב זה. זדמנות שילוב ופיתוח בחברה המודרניתהאפשר תת

, תפגע קשות ביכולתה של המדינה לקיים שירותים חברתייםאשר , שבורה חברתית וכלכלית

. 52חינוכיים ותרבותיים לכלל אזרחיה

בחקיקה מתאימהאשר תהא מגובה מדיניות ברורהשל העדריהבשילוב , תחזית דמוגרפית זו

תי זרמים ות ווצרותם שליה לאל מו, החינוך הציבורי בישראל תחליש את, מקצועי ובמערך פיקוח

וחלקם עצמאיים ואינם מקנים כלים מספיקים לחיים חלקם פרטיים ואליטיסטיים אשר ,זרמים

להיות ותממשיכשכן הן , מלוא מובן המושגשאין מדובר במערכות פרטיות ב, יודגש .21-במאה ה

תוך המשך , )לימודי ליבה(נדרשת תוכניות לימודים מבלי לקיים ,מתקציב המדינה ותמתוקצב

. של המדינה לעיתים בניגוד מוחלט לחוקיה, דתי או אחר, אתני, ב כלכלי"ערת תלמידים מיון ובחי

.לעיל, 28ש "ראה ה 49שיעור התעסוקה של קהשל המשרד לתעשייה מסחר ותעסו אוגדן תעסוקה במינהל מחקר וכלכלהבהתאם לפרסום 50

שיעור התעסוקה בעוד 79.9%לעומת הגברים החילונים שעמד על 37.4%עמד על 20-64גברים חרדים בגילאים זאת - 70%נמוך באופן משמעותי משיעור התעסוקה של נשים חילוניות שעמד על - 49.1%של נשים חרדיות עמד

-ת "תר משרד התמא – 17.8.09בהתאם להודעה לעיתונות שפורסמה ביום 55F2EACBA22B.htm-A2F2-4616-A63F-http://www.moital.gov.il/NR/exeres/FC5154B8

51 - 4.12.2009" מעריב", NRG ,קורא לחילונים לגור פה: ראש עיריית בית שמש, עידו אפרתי

http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/974/614.html טוביה חורב - 125, 2008הקצאת משאבים לשירותים חברתיים , מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 52

http://www.taubcenter.org.il/files/H2009_Annual_Analysis_%202008.pdf -באתר האינטרנט של המרכז , ויעקב קופ

26

תנאי קבלה לא המצב בו ישנם למעשה , ל"הנ מעבר להיבטים הכלכליים והדמוגרפיים

היכרות אין למעשה ולכך ש ,פאקטו בין קבוצות האוכלוסייה- אשר מביא להפרדה דה, שוויוניים

- סוציוהבדלים חדד ומעמיקממצב זה . ם אוכלוסיות אחרותמובנית במהלך הלימודים ע

הכישורים ו המוקנית לכל תלמיד באיכות הלימודיםובא לידי ביטוי בין תלמידים אקונומיים

גבר ככל שי .ויכולתו לשנותם, את מקומו ותפקידו בחברה עימם הוא ממשיך את חייו וכפועל יוצא

באופן שיעמיד בסימן , בין הזרמים השוניםעצומים פערים כך יעמיקו ה, הפיצול במערכת החינוך

קונפדרציה של תביא למעשה למצב של ו, שאלה את עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה אחת

- הנבדלים זה מזה על רקע סוציו, משותפים נות או ערכים ממלכתייםכללא מ, ערי מיעוטים

. דתי ואתני, אקונומי

בכלל בתי הספר ורב שנתית כנית מובניתשל תו תחזית פסימית זו מתחזקת נוכח היעדרה

המתמדת במספר המתגייסים ולאור הירידה, ות ואוכלוסיות שונות בחברהלהיכרות עם שכב

הפך להיות צבא בו משרתים בעיקר הציבור "צבא העם"בפועל .הדתי והאתני ל וגיוונם"לצה

, דרוזים להוציא(סייה הערבית כשהאוכלו, ור החילוני וציבור העולים החדשיםהציב, לאומי-הדתי

"כור ההיתוך"והאוכלוסייה החרדית בולטות בהיעדרן מ) יבדואה מהציבור רקסים וחלק'צ

גורל בין השותפות מחזק את תחושתהמהווה גורם מלכד ה, )מילואיםשירות ובמיוחד ב( לי"הצה

.53תים יחדיווהחשדנות בין המשר הדמוניזציה, נותומקטין במידה רבה את העוי, ים בוהמשרת

תרבותית -ל קנו היא הטענה שהאוטונומיה הרבאחת הטענות המרכזיות בעד השארת המצב ע

שכן על אף המתחים והחיכוכים , י בישראלהערב רבות להשקטת הרוחות בקרב המיעוטתרמה

מה שמנע , באופן כללי, לא נמנעות מהם זכויות פולחן ותרבות, השונים עם האוכלוסייה היהודית

, ש העליון בדימוס"אותה התווה נשיא בימ" נפרד אך שווה"גישת . התלהטות של הרוחותלמעשה

יכולה להתברר כחרב , ביחס לאוכלוסיה הערבית בישראל 54ד קעדאן"אהרן ברק בפס' הפרופ

.יתלמעשה השרישה את הבעיה ונתנה לה כסות חוקתהיא , שכן על אף גישתה השוויונית, פיפיות

ות שנועדו להביא לצמצום פערים ולאפשר על שמירה על זהותם של למרות מטרותיה החיובי

לבין האוכלוסייה את ההבדלה בינם, למעשהבעה קירק גישתו זו , המיעוט הערבי והבדואי

.בישראלהיהודית

גם האוכלוסייה הערבית בישראל מוצאת בחלקה מפלט , לעיל אמורכ, כפי שקורה באירופה

הגידול באוכלוסיה והבדלנות . אותה משאר האוכלוסייהבמסגרת המכנה המשותף והמבדיל

הביאה לתופעות קיצוניות המסכנות את שלמות , הכפויה והרצונית של אזרחי ישראל הפלסטינים

החברה בישראל ומעמידות בסימן שאלה את עקרון הדו קיום והחיים המשותפים בין הציבור

אשר הולכות , במחאות הציבור הערבידוגמאות לכך ניתן למצוא הן . היהודי והערבי בישראל

אשר כלל התבטאויות , והן בהקצנת השיח הפוליטי בישראל, ונהיות מתלהמות ואלימות יותר

ברקע הדברים עומדות גם . חריפות כנגד הציבור הערבי בישראל והטיל דופי בנאמנותו למדינה

חילופין לבצע העברה האחת לגירושם של ערביי ישראל או ל –שתי תביעות קיצוניות ומסוכנות

על ידי סימון קו הגבול מחדש כך שהישובים הערבים לא יכללו במסגרת גבולות המדינה , כפויה

24.9.2007 ,משה ברדה, ל לאורך השנים"נתונים על הגיוס לצה ,של הכנסת המחקר והמידע מרכז 53 .258, )1(נד, מנהל מקרקעי ישראל' עאדל קעדאן נ 6698/95 ץ"בג 54

27

והשנייה מסמך החזון של ערביי 55)המדינה הפלסטינית/במסגרת חילופי שטחים עם הרשות(

ה כולל דרישה, במסמך זה. 56הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביותישראל אשר פורסם מטעם

מביעים , "דמוקרטיה הסכמית"חברתי ולביטול יהדותה של המדינה תוך הפיכתה ל- לשוויון כלכלי

תביעה לחיסולה של מדינת ישראל , או לכל הפחות אלה המתיימרים לייצגם, ראשי הציבור הערבי

ולמעשה דרישה להפיכתה למדינה שבהתאם לחזון האמור בו לא ישמר בה רוב , כמדינה יהודית

.אשר תביא בסופו של דבר לחיסול הפרויקט הציוניו, יהודי

והתדרדרותם חילוניים בישראל-גזירה שווה בעניין זה ניתן להסיק ביחס ליחסי חרדים

נהנית מהחופש לחיות את חייה באופן נפרד מהחברה , החברה החרדית. בשנים האחרונות

מצב זה . כחלק מהחברה ,השלטת ערכים חוקיים משותפים עליהומונעת ממנו גישה ו, החילונית

בריינות עמקרי להתמודד עם םבניסיונותיהשל מערכות שלטון החוק םאזלת ידבא לידי ביטוי ב

ואשר סולדת ממעורבות , בקרב האוכלוסייה החרדית הנוטה לפתור את בעיותיה במסגרת פנימית

לתם של המערכת הפוליטית מיישמת את יכו, מן העבר השני. רכת אכיפת החוק של המדינהמע

לעיתים אף תוך סיכון חיי , נציגי הציבור החרדי לכפות את תפיסת עולמם על הציבור החילוני

שלא , תוך איומים קואליציוניים מצד מפלגת יהדות התורה, כפי שהיה בהחלטת הממשלה, אדם

אלא להעבירו מרחק של כמה , באשקלוןברזילי לבנות במקומו חדר מיון ממוגן בבית החולים

לכך ניתן למצוא ות נוספותדוגמא. 57על מנת שלא להזיז מספר קברים עתיקים, טריםמאות מ

או , 59אביובידי תינוק ולאס בה נהרג או בפרשת 58"פרשת האם המרעיבה"בפרשות פליליות כגון

לעיתים אף , פרשיות אחרות בהם מנסים פלגים חרדים לכפות את תפיסת עולמם על הממסד

או העסקת עובדים בשבת במפעל חברת , 60בשבת" קרתא"ת חניון כמו בפרשת פתיח, באלימות

.61בירושלים" אינטל"

אין בדברים אלה כדי לשלול גישה זו מייסודה ואין ספק שראוי למצוא פתרונות שיאפשרו

כנגזרת , לשמור את ההבדלים התרבותיים והלאומיים השונים בקרב קבוצות האוכלוסייה השונות

המדינה ולאור הניסיון העגום והלא ראוי של טשטוש מוקרטיים של לורליסטים והדמערכיה הפ

בהיעדר מערכת המאפשרת למי שמעוניין , למרות זאת. אל מול המדינה, זהות הפרט או המיעוט

ובהיעדר מפגש תרבויות אמיתי בין , להתערות בחברה הכללית לעשות כן מבלי לזנוח את זהותו

המבוססת על , ניתן יהיה לגבש מערכת לאומית אמיתיתהחילונית והערבית לא , הקהילה החרדית

כיום, בפועל. וערכים משותפים שיהיו מעבר לבעלות על תעודת זהות משותפת, היכרות, שיתוף

התנאי של , אורי יבלונקה –" ישראל ביתנו"ר מפלגת "יו, ברמןבהתייחס להתבטאויותיו של שר החוץ אביגדור לי 55

28.10.2007, "מעריב" NRG, חילופי שטחים: ליברמןhttp://www.nrg.co.il/online/1/ART1/651/629.html#after_maavaron

כפי , 2006, החזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל, הארצי לראשי הרשויות המקומיות בישראל הוועד 56

reuthttp//:- -" רעות"שפורסם באתר האינטרנט של מכון

institute.org/data/uploads/PDFVer/20%בישראל20%הפלסטינים20%הערבים20%של20%העתידי20%החזוןheb%5b1%5d_1.pdf 24.3.2010 –נבדק בתאריך

- 22.3.2010 "הארץ", פרשת בית החולים ברזילי, זאב סגל 57

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1158030.html?more=1 - "ידיעות אחרונות" YNET, 17.7.09, חשש משבת סוערת: לקראת הארכת מעצר האם, אפרת וייס 58

3748043,00.html-0,Lhttp://www.ynet.co.il/articles/0,734 ידיעות " YNET, 14.04.06, שחררו את האב הנאשם בהריגה: חרדים התפרעו, אילן מרסיאנו ואפרת וייס 59

html-http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L.3239621,00 -" אחרונות 14, שוטרים נפגעו 5: התחדשו הפגנות החרדים בירושלים נגד פתיחת חניון קרתא בשבת, ן ליסיונת 60

http://www.haaretz.com/hasite/spages/1110854.html -" הארץ", 29.8.09, מפגינים נפצעו - " ץהאר", 21.11.09 ,מאות חרדים התעמתו עם שוטרים במפעל אינטל בהר החוצבים בירושלים ,ניר חסון 61

https://haaretz.com/hasite/spages/1129632.html

28

המערכת היחידה בה יש למעשה מפגש ישיר ובלתי אמצעי בין קבוצות שונות , בישראל

אין , ת של שירות חובה בצבאמעבר לכל ההשלכות החברתיות והכלליו. באוכלוסייה היא הצבא

חיים שלמים יחיהייתכנו מצבים בהם אזרח ישראלי הנוכחי במצב . ספק שיש בכך טעם לפגם

המערכות , שכן מינקות עד זקנה, מבלי שתהיה לו כל היכרות עם הקבוצות השונות בחברה

אשר , יםנבדליישובים נפרדים ודפוסי עבודה והשתכרות , החל ממערכת חינוך נפרדת, מופרדות

. מוביליות וטרנזיטיביות חברתית כל בלא, מאופיינים וקובעים מראש את מקומו של האדם

באם ימשך מצב זה המדינה תהפך תוך שנים מספר לפדרציה של קאנטונים שכל אחד מהם

לאחר התפרקות , דוגמה למצב זה .כמעט ללא מכנות משותפים, מאופיין על רקע אתני או אחר

לאור השינויים הדמוגרפיים והאינטרסים השונים , אך גם שם, הקיים בלבנון החברה הינה המצב

כך או . תוך ערעור היציבות והביטחון באופן מתמיד, מביאים למאבקי כוחות על השלטון והסדריו

.ציונית-ודינו החרבת המדינה הישראלית, אין מצב זה רצוי לישראל, אחרת

מעט מידי ומאוחר מידי

אשר נועד לתת מענה לחלק מהבעיות , נוצר לאחרונה זרם חינוך חדש, לאור המצב החמור

נועד לשלב חוק חינוך ממלכתיתיקון לאשר הוקם במסגרת , זרם החינוך הממלכתי המשלב. ל"הנ

, לימודי מקורות יהודים בהיקף נרחב" :תוכנית השלמה מיוחדת שתכלול, בתוכנית הלימודים שלו

ולקיום חיים משותפים וברית ערכי הסובלנות במורשת ישראלועיסוק בזהות היהודית וחינוך ל

אשר הוקמו , בתי הספר של החינוך המשלב. 62"ייעוד וגורל בין כל חלקי העם בישראל ובתפוצות

) תגבור לימודי יהדות(י "כדוגמת בתי הספר של רשת תל, במקור ביוזמות של עמותות פרטיות

וכן ניתן יהיה ליישם את התוכנית בכל בית , תייםכבתי ספר ממלכ, יוכרו במסגרת התיקון לחוק

יעדי התוכנית הינם . ישם את תוכנית הלימודים המשלבתספר בו שני שליש מההורים יבקשו לי

.ובכך טמון גם חסרונו העיקריהממלכתיים דתיים בתי הספר הממלכתיים ו

אשר באים , ראלישנם פערים והבדלים גדולים בין הציבור הדתי והציבור החילוני ביש, אכן

רוב רובם של הצבורים הללו , העובדה הזו ףעל א. לידי ביטוי יום יומי בתקשורת ובפוליטיקה

למען המדינה , תוך נכונות הקרבה הדדית, וכשותפי גורל ודרך, רואים עצמם כישראלים וכציונים

ת הנוגעות אך ביחס לבעיו, אין ספק שקרוב לבבות בין האוכלוסיות הינו רצוי ומבורך. והמטרה

אין בה כל מענה לבעיותיהם ולקטסטרופה , שאינם חלק מתוכנית זו, לציבור החרדי והערבי

.שהוצגה בנתוני מסמך זה

בישיבת . גם בקרב הציבור החרדי ישנן תמורות מעניינות הראויות לאזכור, למרות האמור

ב ההשתתפות בכח נערכה סקירה של מצ 12.1.2010 63ביום, של וועדת חוץ ובטחון וועדת המשנה

ל מרכז טאוב "מנכ, דן בן דוד' פרופ והציג, במסגרת הישיבה. העובדה ושל מערכת החינוך בישראל

נתונים רבים המסחר והתעסוקה , וכן נציגי משרד התעשייה לחקר המדיניות החברתית בישראל

. התומכים באמור לעיל

ח "התשס, )10' תיקון מס(חוק חינוך ממלכתי 62 www.knesset.gov.il –כאשר יפורסם הוא יופיע באתר הכנסת . עוד אין בנמצא פרוטוקול דיון, נכון לכתיבת דברים אלה 63

29

אשר הינו , ה האקדמית אונומנהל הקמפוס החרדי בקרי, ף גם הרב יחזקאל פוגלבדיון השתת

להשתלב בלימודים אקדמיים באווירה לימודית וחברתית המאפשר לבני הקהילה קמפוס חרדי

- כ( ג הרב פוגל את הקמפוס וציין כי מירב בוגריובמסגרת הדיון הצי .המתאימה לאורח חייהם

מכשיר כמחצית מן , תלמידים 2100-הקמפוס המונה כ. משתלבים בשוק העבודה )78%

שלושת החסמים ). במניין זה לא נכללים הסמינרים להוראה(האקדמאים החרדים בישראל

גיוון תוכניות הלימודים והחסם , בעיית נגישות :הינם ,עליהם עמד הרב פוגל בדבריו, העיקריים

. במקביל ללימודים האקדמאיים עבודה או לימודים תורנייםהקמפוס מאפשר עוד צוין ש. הכלכלי

בין אורחות חיים בישראל לשלב ניתן מתאימות הכי במסגרות , ניתן ללמודאלה מדברים

, בין לימודי קודש ללימודי חול כי המסגרת המפוצלתנראה . ללימודים אקדמאים ועבודה, חרדיים

.ה ולהשכיללהשתלב בשוק העבוד כאשר ישנה הכרה בהכרח, מתקבלים בקרב הקהילהאכן

אשר מצביעים על היכולת התיאורטית , ודומיועל אף ההישגים הברוכים של הקמפוס

נראה כי מדובר , לקיומה של אלטרנטיבה פוגענית פחות בחירותם של החרדים ובזכותם לחינוך

פרידמןמנחם ' פרופחוקר החברה החרדית בדיון כפי שציין . ביוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל

בבתי הספר שאינם נותנים כלים הגדילה המתמדת במספר התלמידים, אילן-אוניברסיטת ברמ

עולה במספר מונים על המיעוט המשתלב , להשתלבות בשוק העבודה ושמחנכים ברוח הבדלנות

אשר , לאומיים-מהתלמידים בקמפוס הינם בכלל דתיים ניכריש לציין שחלק , כמו כן. באקדמיה

ים הגבוהים העובדה כי הלימוד, כמו כן. ייםדת םאינם חרדים ובוחרים בקמפוס זה מטעמי

מחייבים סבסוד כמעט מלא של הלימודים וכן כי מירב התלמידים סטודנטים לא , בקמפוס

מביאים למעשה את הבוחן את היוזמה להבין כי , דוברים את השפה האנגלית ברמה נדרשת

וההוצאה החריגה , נוכח המגמות הדמוגרפיות, אך באופן כללי, במידה מוגבלת היא אכן מועילה

ביחס אין בה אלטרנטיבה של ממש, נית הנגזרת מיישום התוכנית על המגזר החרדיוהלא שוויו

.לכלל החברה

30

חצי אינטגרטיבית

ך זה בא להציע אלטרנטיבה אשר

, בעיותוזכויותיהן הט מענה לצרכי החינוך הייחודיים של קבוצות שונות באוכלוסיה

ומאידך תאפשר שוויון הזדמנויות והכרה אמיתית בין חלקי החברה

על פי הרוח , הרפורמה המוצעת באה לחוקק מחדש את חוק חינוך ממלכתי

ולנסות לתקן את העיוותים שנוצרו בו ובמערכת החינוך

הן של מערכת החינוך הערבית הממלכתית והן

מהותה האינטגרטיבית של המערכת נובע מהכשלים של המערכת

. לענות על ההיבטים המהותיים של הלכידות החברתית

אשר משמר החלוקה , המערכת המוצעת לא מסתפקת בפתרון של תוכנית ליבה בלבד

.הסקטוריאלית ואת ההבדלים ואי ההכרות בין שכבות האוכלוסייה השונות

במהלך שבוע , בה למעשה', אינטגרטיבית

י "המערכת כולה ממומנת ומפוקחת ע

אפשרות נוספת למימוש הרפורמה

מכל שנה ייוחדו ללימודי 60%

.תרבותית-הלימודים הרב

היקפה ותוכנה ההצעה , הרפורמה המוצעת במסמך זה הינה הצעה ראשונית בלבד

העקרונית העומדת במרכזה של הרפורמה חייבים להוות את מרכזה של כל רפורמה מהסוג הזה

ם ככזו הנותנת מענה לצרכים הפרטניי

נהיר הוא שכל מחקר שיעסוק בהיבטים פדגוגיים יידרש

.לתוכן מערכת החינוך ולאיזונים הדרושים שאינם נדונים במסגרת עבודה זו

וזאת , המערכת המוצעת מציעה למעשה שתי חטיבות לימוד נפרדות במהלכו של כל שבוע

.מי לימודים במוסד הלימודי הנבחר

מערכות בפיקוח ותקצוב שונה

מיש

רך

נוחי ממלכתי כללי•

ממלכתי דתי•

ממלכתי משלב•

ממלכתי ערבי•

מוסלמי•

דרוזי•

בדואי•

חצי אינטגרטיבית –מערכת חינוך אחידה : הרפורמה המוצעת

ך זה בא להציע אלטרנטיבה אשר מסמ ,המוצגים לעיל והסכנות המפורטותלאור הנתונים

מענה לצרכי החינוך הייחודיים של קבוצות שונות באוכלוסיה

ומאידך תאפשר שוויון הזדמנויות והכרה אמיתית בין חלקי החברה , פיה של המדינה

הרפורמה המוצעת באה לחוקק מחדש את חוק חינוך ממלכתי, במידה רבה

ולנסות לתקן את העיוותים שנוצרו בו ובמערכת החינוך , שעמדה בבסיסו ובבסיס הקמת המדינה

.ל במשך השנים

הן של מערכת החינוך הערבית הממלכתית והן , בסיסה של המערכת נעוץ בכשלים המרכזיים

מהותה האינטגרטיבית של המערכת נובע מהכשלים של המערכת . של המערכות החרדיות השונות

לענות על ההיבטים המהותיים של הלכידות החברתית, על אף יישומה של תוכנית ליבה

המערכת המוצעת לא מסתפקת בפתרון של תוכנית ליבה בלבד

הסקטוריאלית ואת ההבדלים ואי ההכרות בין שכבות האוכלוסייה השונות

אינטגרטיבית-חצי'מערכת החינוך המוצעת הינה מערכת חינוך

המערכת כולה ממומנת ומפוקחת ע. בילותהלימודים הרגיל ילמד כל תלמיד בשתי מסגרות מק

אפשרות נוספת למימוש הרפורמה . משרד החינוך ומעניקה שוויון הזדמנויות לכל הבא בשעריה

% -כך ש , י חלוקת שנת הלימודים לתקופות לימוד

הלימודים הרבובחלק האחר יילמדו בחטיבת , הליבה במסגרת הלימוד המשותף

הרפורמה המוצעת במסמך זה הינה הצעה ראשונית בלבד

העקרונית העומדת במרכזה של הרפורמה חייבים להוות את מרכזה של כל רפורמה מהסוג הזה

ככזו הנותנת מענה לצרכים הפרטניי, לצרכי המחקר" אקסיומה"ועל כן הצעה זו תשמש כמעין

נהיר הוא שכל מחקר שיעסוק בהיבטים פדגוגיים יידרש . מבחינת כל אוכלוסיה אליה היא פונה

לתוכן מערכת החינוך ולאיזונים הדרושים שאינם נדונים במסגרת עבודה זו

המערכת המוצעת מציעה למעשה שתי חטיבות לימוד נפרדות במהלכו של כל שבוע

מי לימודים במוסד הלימודי הנבחרי 5-6בו ישנם , בשונה מהמצב כיום

מערכות בפיקוח ותקצוב שונה 3 – המצב הקיים

מיש

רו ינ

אש

ר כמו

הך

נוחי

ה מרכז החינוך העצמאי•

רשת מעיין החינוך •התורני

בתי ספר פרטיים•

רטו

פה

ת דו

סמו מוסדות חינוך

-תרבותיים ייחודיים הישיבות הקטנות

הרפורמה המוצעת

לאור הנתונים

מענה לצרכי החינוך הייחודיים של קבוצות שונות באוכלוסיה מחד תיתן

פיה של המדינההנגזרות מא

במידה רבה .השונים

שעמדה בבסיסו ובבסיס הקמת המדינה

ל במשך השניםבכל

בסיסה של המערכת נעוץ בכשלים המרכזיים

של המערכות החרדיות השונות

על אף יישומה של תוכנית ליבה, הערבית

המערכת המוצעת לא מסתפקת בפתרון של תוכנית ליבה בלבד, כןעל

הסקטוריאלית ואת ההבדלים ואי ההכרות בין שכבות האוכלוסייה השונות

מערכת החינוך המוצעת הינה מערכת חינוך

הלימודים הרגיל ילמד כל תלמיד בשתי מסגרות מק

משרד החינוך ומעניקה שוויון הזדמנויות לכל הבא בשעריה

י חלוקת שנת הלימודים לתקופות לימוד"יכולה להיות ע

הליבה במסגרת הלימוד המשותף

הרפורמה המוצעת במסמך זה הינה הצעה ראשונית בלבד, כאמור

העקרונית העומדת במרכזה של הרפורמה חייבים להוות את מרכזה של כל רפורמה מהסוג הזה

ועל כן הצעה זו תשמש כמעין

מבחינת כל אוכלוסיה אליה היא פונה

לתוכן מערכת החינוך ולאיזונים הדרושים שאינם נדונים במסגרת עבודה זו

המערכת המוצעת מציעה למעשה שתי חטיבות לימוד נפרדות במהלכו של כל שבוע

בשונה מהמצב כיום

מוסדות חינוך •תרבותיים ייחודיים

הישיבות הקטנות

31

י מתן "ע, השוניםבתי הספר יותאמו ככל האפשר על מנת לאפשר חופש דת ופולחן לתלמידים

יבנו קריות חינוך , על מנת להביא לגיוון מקסימאלי של האוכלוסייה

בהתחשב בגודלה היחסי הקטן של

כלוסיית כך שייווצר גיוון ראוי באו

מהבחינה . הדגש המרכזי בחינוך היסודי האינטגרטיבי הוא ההיכרות ההדדית כבר מגיל צעיר

ולכן התכנים הבעייתיים בעלי הגוון הפוליטי אינם

.ספרות כללית

.סיורים ופעילות עזרה בקהילות השונות בארץ

יהודית , כמו גם ספרות כללית

או יזכו לתגבור /בשעות התגבור תלמידים דוברי ערבית ילמדו ערבית ספרותית ו

.סיורים ופעילות עזרה בקהילות השונות בארץ

ימים 3 - בשבוע

כולם לומדים יחד

מבנה המערכת ותוכנית הלימודים

:האינטגרטיבי ענףה

שלושה ימי לימוד רובם המוחלט שלבמסגרת זו ילמדו במשך

, יחדיו –ורקע אתני ומין ללא הבדלי דת,

להביא תלמידים בגיוון אתני ודתי מכל אזור בשאיפה ככל הניתן

כללו את היו כולם בשפה העברית וילימודים אלה י

ד והחובה הכלולים בלימודי הליבה בהרחבה

.כללית של חברה וקהילה ולימוד השפה הערבית והאנגלית

בתי הספר יותאמו ככל האפשר על מנת לאפשר חופש דת ופולחן לתלמידים

על מנת להביא לגיוון מקסימאלי של האוכלוסייה. אפשרות לזמני תפילה

בהתחשב בגודלה היחסי הקטן של . אליהם יוסעו התלמידים מן האזור, אזוריות באזורי התפר

כך שייווצר גיוון ראוי באו, ספרית של כל יישוב-ניתן לתכנן את השייכות הבית

:במערכת החינוך היסודית -וכנית הלימודים

הדגש המרכזי בחינוך היסודי האינטגרטיבי הוא ההיכרות ההדדית כבר מגיל צעיר

ולכן התכנים הבעייתיים בעלי הגוון הפוליטי אינם , מדובר בגילאים צעירים יחסית

ספרות כללית ולימוד עברית וערביתהשפות לימודי :הספרות

.חשבון וטכנולוגיה, לימודי טבע

.בהפרדה בין בנים לבנות –חינוך גופני :אשכול מיומנות הגוף

סיורים ופעילות עזרה בקהילות השונות בארץ, שעות תגבור :אשכול חברה וקהילה

.לימודי גיאוגרפיה ודתות האזור :גיאוגרפיהאשכול מורשת רוח ו

כמו גם ספרות כללית, ערבית ואנגלית, עבריתהשפות לימודי :אשכול השפות והספרות

בשעות התגבור תלמידים דוברי ערבית ילמדו ערבית ספרותית ו

.מתמטיקה וטכנולוגיה, לימודי טבע

.בהפרדה בין בנים לבנות –חינוך גופני :אשכול מיומנות הגוף

סיורים ופעילות עזרה בקהילות השונות בארץ, שעות תגבור :אשכול חברה וקהילה

מבנה המערכת ותוכנית הלימודים

ה – הענף הראשון

במסגרת זו ילמדו במשך

, תלמידי ישראל

בשאיפה ככל הניתן

לימודים אלה י. ואזור

ד והחובה הכלולים בלימודי הליבה בהרחבה מקצועות הייסו

כללית של חברה וקהילה ולימוד השפה הערבית והאנגלית

בתי הספר יותאמו ככל האפשר על מנת לאפשר חופש דת ופולחן לתלמידים

אפשרות לזמני תפילה

אזוריות באזורי התפר

ניתן לתכנן את השייכות הבית, המדינה

.התלמידים

וכנית הלימודים ת

הדגש המרכזי בחינוך היסודי האינטגרטיבי הוא ההיכרות ההדדית כבר מגיל צעיר

מדובר בגילאים צעירים יחסית, התוכנית

. בנמצא

:'ג- בכיתות א

הספרותאשכול השפות ו

לימודי טבע :אשכול מדעים

אשכול מיומנות הגוף

אשכול חברה וקהילה

:'ו-בכיתות ד

אשכול מורשת רוח ו

אשכול השפות והספרות

בשעות התגבור תלמידים דוברי ערבית ילמדו ערבית ספרותית ו( .וערבית

).בעברית

לימודי טבע :אשכול מדעים

אשכול מיומנות הגוף

אשכול חברה וקהילה

32

:העל יסודיתבמערכת החינוך -וכנית הלימודים ת

נראה כי מהבחינה הפוליטית מסגרת זו תיאלץ להתקיים בהפרדה בין בנים לבנות בכל

וזאת על מנת לאפשר לבני הדתות והזרמים השונים , )של הלימוד האינטגרטיבי(הלימוד מקצועות

.ללמוד יחדיו באותן כיתות ועל מנת להקל על אפשרות קבלת התוכנית בקרב הקהילות הדתיות

:דגשים לאשכולות השונים

ערכי ועם, את ההכרות עם עמי האזור באשכול זה יש להדגיש :אשכול מורשת רוח וגיאוגרפיה

בלימודי הדתות השונות יש ליצור היכרות בסיסית עם הדתות . תרבותיות והעולם בכלל-רב

נושאים . של האזור איסטיותתיובמיוחד עם הדתות המונו, השונות והזרמים השונים בדתות

, למד מתוך נקודת מבט סיפורית ולא מתוך הדגשת האמונה והאלוהותירגישים אלו חייבים לה

תוך מתהדתות ולא להטיף לאמונה בדת מסוימת או בגישה דתית מסוי על שכן מטרתם ללמד

.והרקע המגוון ממנו הם באים, עידוד שיתוף והיכרות הדדית בין התלמידים השונים

בכל . ואנגלית ערבית ,יש להקנות מיומנות של כתיבה וקריאה בעברית :אשכול השפות והספרות

ליים שבחטיבה רת שיעורי התגבור הכלתגבור השפה המדוברת יעשה גם במסג, מקרה

.תרבותית-והן בנפרד בחטיבה הרב, האינטגרטיבית של השבוע

באשכול זה יש לשים לב שלא לערב תכנים שנויים במחלוקת מבחינת הדתות :אשכול מדעים

.מעבר לשעות הלימודיםגם , ולאפשר נגישות לציוד לתלמידים שידם אינה משגת בביתם, השונות

.בצרכים דתיים מיוחדים ככל שמתעוררים חשבבאשכול זה יש להת :נות הגוףאשכול מיומ

החשיבות הרבה של אשכול זה היא ההכרות שהוא מקנה למבנה החברה :אשכול חברה וקהילה

יקחו חלק יבמסגרת זו יצאו התלמידים לסיורים משותפים ו. גיוונה וצרכיה השונים, הישראלית

.אנשים עם מוגבלויות ועוד, נזקקים, עולים, מיעוטבפעילויות קהילתיות עם קבוצות

בקבוצות קטנות מקצועי נתן תגבור יי, לימוד שבחטיבה האינטגרטיביתבימי ה, כמו כן

היא משמעות הדבר. בהתבסס על הישגיהם, במקצועות השונים לתלמידים הזקוקים לכך

י מורה "שרצוי שיועבר ע, זה גיע לשעות תגבור במקצועשתלמיד שציוניו במקצוע מסוים נמוכים י

תלמידים , כמו כן. ית שונה ללימוד החומרועל מנת לאפשר זו, מקצועאחר המלמד או בקיא ב

לתלמידים , בשעות התגבור, יעזרו באופן פרטני, שציוניהם גבוהים, משכבות גבוהות יותר

ן בעזרה כך למעשה בשעות התגבור יעסקו התלמידים ה. נמוכות יותרגיל ההמתקשים מהשכבות ה

, וערך החינוך תוך לימוד חשיבות העזרה לזולת, זה לזה והן בהשלמת הפערים בינם לבין עצמם

לתלמידים ) שאינם כספיים(במסגרת זו יש למצוא תמריצים ראויים .ההדרכה וההוראה

דוגמאות לכך יכולות . על מנת לחזק את תחושת השליחות והמחויבות לעזרה הדדית, המסייעים

או מפגשים כאלה ואחרים עם דמויות , או הצבא/שיתוף פעולה עם האקדמיה וי "להיות ע

.מעוררות השראה בחברה הישראלית

33

בית ייתכן ואותו. בהתאמות הנדרשות כבתי ספר של החטיבה הרב תרבותית

וישמור על מתכונת , היכולת והצורך באותו אזור

כל תוכנית לימודים בכל חטיבה

.תקבל אישור של משרד החינוך ותהא נתונה לפיקוחו בהתאם לנהלים המקובלים במשרד החינוך

ישיבות , ערביות, נוצריות, דרוזיות

רשימה זו הינה חלקית . הן דוגמאות לחטיבות השונות האפשריות

וזמינותן של החטיבות תשתנה מאזור לאזור בהתאם לביקוש תוך שמירה על מבחר מינימאלי בכל

, כל חטיבה תתמקד בלימוד המקצועות הייחודיים לה

י קריטריונים שייקבעו "אלא עפ

בתי הספר ). הן מהבחינה הפדגוגית והן מהבחינה המשפטית

ם מקפידים על הפרדה ישלבו בלימודים העל יסודיים בנים

. גם בהרחבה -ולמעוניינים , ובנות יחדיו באותן הכיתות וילמדו לימודי קודש יהודיים כלליים

בחטיבה . התלמידים בחטיבה הערבית ילמדו בשפה הערבית ויקבלו שיעורי תגבור בשפה העברית

.וכן לימודי היסטוריה ערבית

כותב המסמך סבור כי במסגרת זכותם של

עומדת להם הזכות לבחור גם מסגרות

שידרשו לעמוד , תקיים בתי ספר פרטיים

, שיטת מיון תלמידים, הישגים

אך הורה שילדו ילמד במוסד

הממלכתית מן התקציב בשיעור יחסי לגובה תקציב המערכת

עד תקרה בגובה שכר הלימוד הפרטי באותו המוסד או עד

זאת על מנת למנוע עידוד לבעלי ממון לבחור בחינוך פרטי

).לימוד פרטי ואף מס על, כמו כן ניתן לשקול אי החזר כלל

ימים 3 -בשבוע פיצול

חילוני

דתי לאומי

אנטרופו

דמוקרטי

דרוזיבדואי

ערבי

חרדי

דמוקרטי

החטיבה הרב תרבותית –החטיבה השנייה

במסגרת זו ילמד כל תלמיד בשלושת ימי

) יסודי-יומיים בחינוך העל(ימוד הנותרים

בהתאם לבחירת הוריו בחינוך היסודי ובהתאם

במסגרת חטיבת , בחינוך העל יסודי

חטיבות אלה יאפשרו את מימוש .

מירה על תוך ש, הרקע הרב תרבותי של התלמיד

.ייחודיות תרבותית ודתית

בהתאם להרכב האוכלוסייה ישמשו

בהתאמות הנדרשות כבתי ספר של החטיבה הרב תרבותית, בתי הספר הקיימים

היכולת והצורך באותו אזור, בהתאם לביקוש –ספר יכלול מספר חטיבות

כל תוכנית לימודים בכל חטיבה , בכל מקרה. כיום) ככל שקיימת(המגמות הפנימית הקיימת

תקבל אישור של משרד החינוך ותהא נתונה לפיקוחו בהתאם לנהלים המקובלים במשרד החינוך

דרוזיות, בדואיות, דמוקרטיות, מסורתיות, וניות

הן דוגמאות לחטיבות השונות האפשריות' אולפנות לבנות וכד

וזמינותן של החטיבות תשתנה מאזור לאזור בהתאם לביקוש תוך שמירה על מבחר מינימאלי בכל

כל חטיבה תתמקד בלימוד המקצועות הייחודיים לה. ישות ומגווןעל מנת לאפשר נג

אלא עפ, י ביקוש וללא כל סינון ומיון תלמידים"ותקלוט תלמידים עפ

הן מהבחינה הפדגוגית והן מהבחינה המשפטית(י משרד החינוך "ויאושרו מראש ע

ם מקפידים על הפרדה ישלבו בלימודים העל יסודיים בנים של החינוך החילוני ואחרים שכיום אינ

ובנות יחדיו באותן הכיתות וילמדו לימודי קודש יהודיים כלליים

התלמידים בחטיבה הערבית ילמדו בשפה הערבית ויקבלו שיעורי תגבור בשפה העברית

וכן לימודי היסטוריה ערבית, )בחירהל(נוצריים /זו יהיו לימודי קודש מוסלמיים

חינוך עצמאי ופרטי

כותב המסמך סבור כי במסגרת זכותם של , על אף הרצון לכלול במערכת את כל ילדי ישראל

עומדת להם הזכות לבחור גם מסגרות , )כפי שיפורט בהמשך(ההורים לבחור את חינוך ילדיהם

תקיים בתי ספר פרטייםיוכלו לה, לצד המערכת הממלכתית

הישגים) 64ח דברת"בדומה למוצע בדו(, בתנאים קפדניים של תכני ליבה

אך הורה שילדו ילמד במוסד , הלימודים במוסדות אלה לא יתוקצבו על ידי המדינה

בשיעור יחסי לגובה תקציב המערכת , לימודים פרטי יזכה להחזר מס

עד תקרה בגובה שכר הלימוד הפרטי באותו המוסד או עד , הכללי של מדינת ישראל באותה שנה

זאת על מנת למנוע עידוד לבעלי ממון לבחור בחינוך פרטי , כפי שיקבע המחוקק

כמו כן ניתן לשקול אי החזר כלל, זוהי אחת מהאופציות

86.

אנטרופוסופי

דמוקרטי

החטיבה השנייה

במסגרת זו ילמד כל תלמיד בשלושת ימי

ימוד הנותרים הל

בהתאם לבחירת הוריו בחינוך היסודי ובהתאם

בחינוך העל יסודי לבחירתו

. לימודים ייחודית

הרקע הרב תרבותי של התלמיד

ייחודיות תרבותית ודתית

בהתאם להרכב האוכלוסייה ישמשו , בכל אזור

בתי הספר הקיימים

ספר יכלול מספר חטיבות

המגמות הפנימית הקיימת

תקבל אישור של משרד החינוך ותהא נתונה לפיקוחו בהתאם לנהלים המקובלים במשרד החינוך

חטיבות חיל

אולפנות לבנות וכד, גבוהות

וזמינותן של החטיבות תשתנה מאזור לאזור בהתאם לביקוש תוך שמירה על מבחר מינימאלי בכל

על מנת לאפשר נג, אזור

ותקלוט תלמידים עפ

ויאושרו מראש ע

של החינוך החילוני ואחרים שכיום אינ

ובנות יחדיו באותן הכיתות וילמדו לימודי קודש יהודיים כלליים

התלמידים בחטיבה הערבית ילמדו בשפה הערבית ויקבלו שיעורי תגבור בשפה העברית

זו יהיו לימודי קודש מוסלמיים

חינוך עצמאי ופרטי

על אף הרצון לכלול במערכת את כל ילדי ישראל

ההורים לבחור את חינוך ילדיהם

לצד המערכת הממלכתית, על כן. פרטיות

בתנאים קפדניים של תכני ליבה

הלימודים במוסדות אלה לא יתוקצבו על ידי המדינה. ובנייה

לימודים פרטי יזכה להחזר מס

הכללי של מדינת ישראל באותה שנה

כפי שיקבע המחוקק –תקרה אחרת

זוהי אחת מהאופציות. (מטעמי מיסוי

86, שם, ח דברת"דו 64

34

הזכות לחינוך

בחינה של . והתפתחותה יש צורך בהבנת הזכות לחינוך, המוצעת רפורמהלבחון את העל מנת

מצריכה הבנה של הסביבה המשפטית והחברתית של , בכלים משפטיים, כל רפורמה או הצעה

.מסגרת הרפורמההזכויות שעלולות להיפגע ב

התפתחות הזכות לחינוך .א

אלא מהווה תנאי להגשמתה , אינו חלק ממהותה של החירות, ברליןהמלומד י "עפ, החינוך

, בחברה שאינה אריסטוקרטית הינו המאפשר המרכזי למוביליות חברתית, החינוך. 65של החירות

, גזע ומין, י דתא הבדלומהווה גורם מרכזי במתן כלים ואפשרויות לאנשים להגשים את עצמם לל

נמנעת זכותו של האדם לחופש ביטוי ולהשתתפות בשיח , בהיעדרו של חינוך. בחברה שוויונית

. וכפועל יוצא הוא מאבד את יכולתו להשפיע, הפוליטי

הוגים . 66במערב לפני שנים רבותהתעוררו לחנך ושאלת חבות המדינה הזכות לחינוך

כתבו על חינוך האדם והאזרח עוד בתקופה בה הכנסייה וסו אק ר'אן ז'ון לוק וז'מפורסמים כג

כתב חבר האסיפה 18 - כבר במחצית המאה ה . ושליחיה היו האמונים על חינוך ההמונים

על הצורך להקים מערכת חינוך לכלל האומה הצרפתית ללא ,קונדורסה –המחוקקת הצרפתית

שהועלתה על נס , )Laissez faire(פרט למרות זאת גישת חופש ה. 67גיל או מעמד, מין, הבדלי דת

ולא , בימי המהפכה הצרפתית הכילה בין השאר את ההבנה שחינוך נמצא במסגרת חירויות הפרט

והחוקה 1789מ שבמסגרת המהפכה הצרפתית , יצויןם זאת ע. חובה על הממשל המרכזימוטל כ

גישה יותר מתערבת .68הוטל על השלטון להקים מערכת חינוך ציבורית חינם 1791הצרפתית מ

אשר דגלו בחינוך כמצרך , הסוציאליסטית מארקס ואנגלס הבחינוך הייתה נחלתם של הוגי הגיש

במסגרת הדיקטטורה של הפרולטריון אשר נועד לחנך את , חינם אותו יש לספק לכלל האזרחים

ות גם מצאו ביטוי בחוקה הסובייטית ובמדינ, גישות אלה .69הדורות לחשיבה סוציאליסטית

על אף העובדה שלא תמיד ניתן , )בשינויים המתחייבים( הסוציאליסטיות ובהמשך בחוקת רוסיה

.70היה להגשים ערכים אלה מסיבות שונות

הטילה על , על אף שראתה בהורים כגורם המחנך העיקרי, תפיסת המדינה הליבראלית

י "מיל ראה בחינוך עון סטיוארט 'הפילוסוף האנגלי ג. המדינה את האחריות לדאוג לאזרחיה

דגל במערכת חינוך מדינתית המתחרה עם הוא .על בני האדם" חותם אחד"המדינה כהטבעת

מתחרה -בוחרים בחינוך פרטיתשלומים לכמעבירה מחד וומפקחת על הכנסייה המערכות השונות

56-57) א"תשל( ארבע מסות על חירות, ןישעיהו ברלי 65 .34, לעיל 10ש "ראה ה, יורם רבין 66 27, )ה"תשכ, גינתון עורך' נ(בעיות החינוך בהתפתחותן ההסטורית ברובאכר .ס 67

68 Constitution Française, 1791, Titre Premier - Dispositions fondamentales garanties par la

Constitution. הפורום אתר ,)חורין- בתרגומו של משה בן, 1848במקור מ (המניפסט הקומוניסטי , מארקס ופרידריך אנגלס קארל 69

http://www.icf.org.il/manifest1.html -' הקומוניסטי הישראלי .1993לחוקת רוסיה מ 43וסעיף 1977מ מ "לחוקת ברה 45סעיף 70

35

גוניות החברה- גישה זו נועדה לשמור על רב. 71שידם אינה משגת לשלם את שכר הלימוד מאידך

.72ולמנוע את השתלטות המדינה על תכני מערכת החינוך

לחינוך ילדים וחובת הקהילה להקים מוסדות חינוך הינן מובנות המצוות, ישראל במסורת

מרכזיותו של החינוך ביהדות וחובת לימוד תורה הינן כלל בסיסי בחינוך היהודי . ועתיקות יומין

, כמו כן. חיו היהודים בקהילות מופרדותוקבל משנה תוקף בעיתות בהם , מזה דורי דורות

. בתרבותנות כהני המקדש היא מן המפורסמות המצווה לזון תלמידי חכמים ולפרנס א

מעבר לחובות המשפחה והאב נראה כי , במסגרת פרשנות ההלכה היהודית במהלך השנים

שבון גם כאשר היא באה על ח, ציבורית חלה על הקהילה חובת מימון מערכת חינוך, בפרט

יהושע בן גמלא אשר נחשב -פרשנות זו מיוחסת לכהן בית המקדש השני . ו של היחידיתיוזכו

ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע : רבאמר רב יהודהאמר : "73ל"למייסד בתי ספר בתקופת חז

מי , ו אב מלמדו תורהשבתחילה מי שיש ל, מישראל תורהשאלמלא הוא נשתכחה , בן גמלא שמו

עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות ... שאין לו אב לא היה למד תורה

.74"בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע

. באזור בית ספר בנמצאי הציבור כל עוד אין "ע םספר ומימונ יתהמחייבת הקמת ב, חובה זו

חינוכי כאשר קיים יותר לבחור מוסד ) כל שניתן לנהל שיח של זכויות בפרשנות הלכתיתכ(הזכות

.75נתונה להורה עצמו ואינה מהווה חובה קהילתית, מאחד כזה

ר שמואל גליק סיכם את עיקרי ההלכה בעניין חובת ההורים בחינוך ילדיהם ברוח ההלכה "ד

כאשר הלימוד הוא מטרה בפני , כמו כן .והמצוות כחובה ראשונית אשר שכרה ועונשה משמיים

בד והיא עצמה או כאשר מדובר בקיומו הפיסי של הילד בעתיד חובת החינוך חלה על האב בל

, לוי בפרשןתהדעה גיבוש בסוגיות פרשניות, כי יש לזכור. 76ניתנת לכפייה באמצעות בית דין

לא ניתן להסיק דעה וכמעט ,כך שבמציאות הישראלית והדתית כיום, בקורא הדברים ושיוכו

. בפרט חרדידתי בכלל והאשר תהיה מקובלת על כלל הציבור המשמעית - פרשנית אחת חד

אך חובת ההורים בחינוך , תקנות החינוך בקהילות היהודיות השונות השתנו ממקום למקום

,לרוב. והחובה במימון החינוך לחסרי אמצעים היו עניין שבשגרה 13-15ועד גילאי 3-4מגילאי

, מעבר לגילאים אלה מומנו באופן פרטי" תורתם אומנותם"לימודים נוספים של תלמידי חכמים ש

.77בחריגים הנוגעים לתלמידים בעלי יכולות מיוחדות שידם אינם משגת

הן , כפי שניתן לראות הזכות לחינוך ככללה הינה זכות מוסכמת ומוכרת מזה שנים רבות

השאלה המתעוררת . שונות והן בקהילות היהודיות השונותהן בגישות פוליטיות , בעולם המערבי

במחקר זה נוגעת בעיקרה לזכות לחינוך עצמאי וקבוצתי ובזכותם של ההורים לבחור את חינוך

.199 )1859במקור מ ( )2006, אהרון אמיר מתרגם, רךברק בן נתן עו( על החירות ון סטיוארט מיל'ג 71 38, שם, יורם רבין 72 http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2203 -" דעת"אתר האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית 73 )א"א ע"כ(בבא בתרא , תלמוד בבלי 74 50, שם, רבין .י 75 134) ט"תשנ, רך אכ(חינוך בראי החוק וההלכה גליק . ש 76 60, שם, גליק .ש 77

36

מתייחס " דור הראשון"כאשר ה, "זכות מהדור השלישי"זכות זו מוכרת בין השאר כ. ילדיהם

.78לזכות לקבל חינוך ככלל ובחינםחס מתיי" דור השני"לזכות להשפיע על תכני החינוך וה

השוויון בחינוך .ב

הזכות לחינוך אף . הזכות לחינוך הוכרה זה מכבר כאחת מזכויותיו הבסיסיות של האדם"

עם זאת השאלה אם הזכות לחינוך כלולה בזכות לכבוד . ידי הפסיקה-הוכרה כזכות יסוד על

79"טרם הוכרעה, חירותוכבוד האדם ו: יסוד-לחוק 4-ו 2כמשמעותה בסעיפים , האדם

, הזכות לחינוך מושרשת עמוקות במחשבה המודרנית, באופן כללי, כפי שניתן לראות

ומותנית בעיקרה בצרכי המערכת , אינה מוחלטת, זכות זו כאמור. היהודית והישראלית כאחד

אשר מגובים בדרך כלל בתקצוב גבוהה יותר למערכות, םאינטגרטיביי- ובשיקולים אידיאולוגיים

ולמעשה משריש ומקבע את , כאמור לעיל אינו משביע רצון, המצב הקיים, למרות זאת. הציבוריות

, כאמור. המשך הסגרגציה בפועל בעיקר אל מול האוכלוסיות החרדיות והערביות בישראל

הן חברתית –התחזיות בנדון צופות החמרה של המצב באופן שיביא לקריסת החברה הישראלית

על מנת שהרפורמה המוצעת או רפורמה דומה לה . כן הוצעה הרפורמה האמורהוהן כלכלית ועל

. והחוקתיות בין השאר במבחן החוקיות, עליהן לעמוד, יוכלו להיות ישימות

נראה כי . המקור לבחינת הזכות לחינוך מההיבט החוקי מתחיל ממהות הזכות ומטרתה

אותו באה מערכת החינוך להעניק , יוןהינו הזכות לשוו ,לחינוךלזכות המרכזי המשפטי הבסיס

:80יה בפרשת המרכז לפלורליזם יהודי'כפי שקבעה השופטת פרוקצ, לתלמידיה

חשיבותה המכרעת של הזכות לחינוך נובעת מחיוניות החינוך למימוש זכויות האדם כפרט "

ו כוחות ונותן בידי, כגורם המפתח את אישיותו ואת יכולותיו, ולמיצוי האוטונומיה האישית שלו

"התמודדות ואפשרות לממש שוויון הזדמנויות בחברה בה הוא חי בנערותו ובבגרותו

בישראל . השוויון מהווה את אחד מערכי הייסוד של המשטר הדמוקרטי ושל מדינת ישראל

חוקי הייסוד בעלי המעמד מחוקיה ומ ,הן מהכרזת העצמאות של המדינה תנובעהזכות לשוויון

ועל , ערכת החינוך נובע ונגזר באופן ישיר מערכי השוויון של המדינה וחוקיההשוויון במ .החוקתי

בה לנקוט מקבע בין השאר את החו 81לחוק זכויות התלמיד 5סעיף . המערכת לשקף ערך זה

- סוציו, י מניעת אפליה מטעמים עדתיים"ע, היסודית והתיכוניתבשוויון במערכות החינוך

. ברישום והן בכיתות לימוד נפרדות ובתכנית הלימודיםהן , פוליטיים ואחרים, אקונומיים

בין אם ביישום בפועל של דברי , השוויון כערך היה תמיד נר לרגלו של בית המשפט בישראל

היה קיים בישראל המודל 1992עד שנת . חקיקה ובין אם בשפיטה על בסיס כללי המשפט הטבעי

61, שם, רבין .י 78 )2002( 841, 834) 5(ד נו"פ, משרד החינוך' עמותת הורים לילדי תסמונת דאון נ –יתד 2599/00 ץ"בג 79 .41ש "ראה ה 80 2001-א"התשס, חוק זכויות התלמיד 81

37

לאחר . 82בו נתונה העליונות לפרלמנט, "דמוקרטיה ווסט מיניסטריאלית"המכונה , האנגלי

כבוד האדם :ובפרט חוק ייסוד") המהפכה החוקתית"המכונה ( 1992חקיקת חוקי הייסוד בשנת

אשר הקנתה לבית המשפט את , השתנה המצב וחוקי הייסוד קבלו פרשנות חוקתית, וחירותו

מאזן ינו את שינויים אלה ש .שר סותרים את האמור בחוקי הייסודהסמכות לפסול חוקים א

בה עליונות המחוקק הינה , "דמוקרטיה חוקתית"וישראל הפכה ל, הכוחות שבהפרדת הרשויות

אך יש לציין שאז כמו , סוגיה זו לא תעמוד לדיון במסגרת מחקר זה(יחסית ונובעת מהיותו נבחר

ועל מעמדם , היום ישנם רבים החולקים על עצם סמכותו של בית המשפט להתערב בחקיקה

). תי של חוקי הייסודהחוק

. שאלת עיגון השוויון כערך חוקתי ופרשנותו, בין השאר הלאחר חקיקת חוקים אלה התעורר

כי מבחנים שוויוניים ייקבעו את 83בנוגע לחלוקת תקציבי החינוך קובע חוק יסודות התקציב

, רשו לענייןבהיד. חלוקת התקציבים בין מוסדות ציבור מאותו הסוג אך אינו חל על החינוך החרדי

כי חוק יסודות 84השר לענייני דתות' ץ התנועה המסורתית נ"בבג, קבע בית המשפט באמרת אגב

ושבידי בית , מאשר חוק תקציב שנתי, התקציב עומד על מדרגה גבוה יותר בפירמידת הנורמות

אות חוק יסודות המשפט הסמכות לפסול סעיף בחוק תקציב שנתי באם הוא סותר את הור

באופן הצהרתי המערכת כולה המצב החוקי הקיים בו בעייתיות את המדגיש פסיקה זו .התקציב

, מסוימתומאידך ישנה החרגה מפורשת של השוויון מקבוצת אוכלוסייה ,מוכוונת שוויון מחד

בו קביעת בית המשפט , עוגן למעשה המצב הלא שוויוני, כך. האוכלוסייה החרדית –ובמקרה זה

נותרת כאבן שאין לה הופכין בעוד פשרות פוליטיות מאפשרות את , די ליבהלהתנות תקצוב בלימו

.)כמפורט בפרקים הקודמים( 85המשך המימון למערכת החינוך החרדיות

הזכות לחינוך כזכות חוקתית .ג

הן מהתיאוריות ושפעת בסיסית משאלת הזכות לחינוך כזכות , מהבחינה המשפטית

על .בית המשפט העליון הכיר בחשיבותה של זכות ,ואכן .הפוליטיות והן מההלכה המשפטית

:86ת"בפרשת שוחרי גילזו ש העליון "עמד גם בימ, מהותה של הזכות כחוקתית

, מכשיר חשוב בהבטחת זכויותיו וחירויותיו של כל פרט ופרט, בלי ספק, החינוך הוא"

הזכות לבחור ובהן חופש הביטוי ו, ובמימושן של הזכויות הפוליטיות הבסיסיות הנתונות לו

."ולהיבחר

– )10.05.2006קרטיה ביום מתוך דברים בכנס הנשיא לדמו( ישראל כדמוקרטיה חוקתית ,אהרון ברק 82

www.elyon1.court.gov.il/heb/dover/5153542.doc 1985-ה"התשמ, לחוק יסודות התקציב) ד(א3' ס 83 337) 5(נג, השר לענייני דתות' התנועה המסורתית נ 1438/98 ץ"בג 84 ץ"בגה קודמת בעניין נתקבלה על רקע החלט) 41ש "ה –ראה (המרכז לפלורליזם יהודי 4805/07 ץ"בגההחלטה ב 85

אשר קבעה )2004( 235, 224) 3(ד נט"פ, שרת החינוך' יסודיים נ-ארגון המורים בבתי הספר העל 10296/02 .ה"שאין לתקצב בתי ספר אשר אינם מלמדים את תוכנית הליב

.24-25, 2) 3(ד נ"פ ,התרבות והספורט, שר החינוך' ת נ"עמותת שוחרי גיל 1554/95ץ "בג 86

38

:87יה בפרשת פלונים'השופטת פרוקצקבעה , כמו כן

ההכרה בה באה לידי . הזכות לחינוך היא זכות בסיסית המוכרת במדינות העולם ובישראל"

ביטוי עוד בשחר הקמתה של המדינה בהכרזה על הקמת המדינה ובחוקי החינוך הראשונים

מוטלת חובת לימוד על , הזכות לחינוך וכפן האחר שלה בצד. שנחקקו בסמוך לאחר קום המדינה

ובצידה מוטלת חובה על הרשות הציבורית לספק , חובה זו מוטלת על הפרט. כל ילד בישראל

"ולתתו לכלל הציבור חינם, חינוך

שהזכות לחינוך הינה מעמודי התווך של המשטר הדמוקרטי מהווה זכות בסיסית , אין ספק

רים אלה כדי להביא להכרה חוקתית בזכות לחינוךבאך אין בד, בחברה ואלמנטארית של כל פרט

ניתן באמצעות , למרות זאת. שכן אין היא מעוגנת מפורשות בחקיקת הייסוד, תיתכזכות חוק

מחוק הנובעת, הזכות לכבוד של לראות בזכות לחינוך כזכות חוקתית כנגזרת, פרשנות מרחיבה

כי עד כה לא ניתן לזהות הכרה בהלכה השיפוטית בזכות ,יצוין. כבוד האדם וחירותו: היסוד

.לחינוך כזכות חוקתית

:88ציין כי" פרשנות במשפט"בספרו , אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר

הוא הופך . נפגע בכבוד האדם שבו, אדם הנאלץ לחיות בתנאים חומריים משפילים, אכן"

לפיו יש לו לפרט זכות כנגד -מאפיינת את המודל הרחב ה -מכאן אין לעבור לקיצוניות . לאובייקט

, ספק בעיני אם ניתן להסיק מכבוד האדם זכות לחינוך על כן. המדינה לחיים טובים יותר

ניתן להסיק מכבוד האדם את הזכות לסיפוק , יחד עם זאת. לבריאות ולרווחה חברתית, להשכלה

."צרכים בסיסיים לקיום האנושי

האם , רת השאלה ביחס לאוכלוסיה החרדית במסגרת הרפורמה המוצעתמתעורמדברים אלה

? 89או שמא מדובר בזכות לסיפוק צרכים בסיסיים לקיום אנושי, מדובר בזכות לחיים טובים יותר

יטענו – סובייקטיביתהבחינה מה, ראשית. ניתן לבחון משני היבטיםהתשובה לשאלה זו את

, )נפרדבהתגלמותה כחינוך ( אוכלוסייה החרדית והערביתהמצדדים בזכות זו כזכות חוקתית של ה

, לדידם, ומניעתה פוגעת באופן בלתי נמנע, נשענת על צרכיהם הבסיסיים ביותר כבני אדם היאכי

ניתן לטעון כי , מאידך. כבוד האדם וחירותו: אשר גם הוא נגזר מחוק היסוד, בחופש הדת שלהם

בהן חיות , שכן גם במדינות זרות, ותהקהילשתי תר של אין מדובר בסיפוק הצרכים הבסיסיים ביו

שאיש אינו מטיל דופי במידת יהדותם ושמירתם האדוקה על מצוות , קהילות שונות של חרדים

וזאת מבלי שהמדינה תממן , מתקיימים חיים חרדיים במקביל למערכות חינוך ציבוריות, הדת

עט אף מדינה בעולם בה למיעוט לאומי יש אין כמ, ביחס לאוכלוסיה הערבית .90חינוך פרטי חרדי

ובייחוד כשהמערכת המוצעת אינה מנסה , מימון ממשלתי רשמי למערכת חינוך נפרדת ובדלנית

)לא פורסם( רונית תירוש' ל משרד החינוך הגב"מנכ' פלונים נ 7374/01ץ "בג 87 .423) ד"תשנ, נבו(פרשנות חוקתית , כרך ג, פרשנות במשפט, אהרן ברק 88אך גם בקיומה עדיין אין מענה , אשר מהווה רק אמצעי קיום בחברה, שאלת היצרנות הינה רק שאלה משנית ,יודגש 89

.היכרות הדדית ומניעה של סגרגציה עצמית, אזרחית-תלצורכי החברה בלכידות חברתיהמימון לבתי ספר פרטיים ) 20ש "ה: ראה(רים 'פרט למדיניות הוואצ, בהתאם למדיניות במדינות השונות, ב"בארה 90

ללא קשר , חינוך ציבורי" מסבסדים"אשר , וזאת למרות החיוב בתשלומי מיסים עירוניים, ח ההורים"הינו כולו ע .מערכת החינוך הציבוריתלשימוש ב

39

במסגרת נראה כי אין פגיעה , אובייקטיביתמהבחינה ה, שנית. לפגום בתרבות או במסורת הערבית

א תכליתו של השינוי המוצע הישכן , שתי הקבוצותרפורמה המוצעת ביכולת הקיום הבסיסי של ה

. ולא לגרוע ממנה, הןלשפר את יכולת הקיום הבסיסית של

בזכות החוקתית פוגעת נה איהרפורמה המוצעת ראה כי מבחינת מכלול המצב המשפטי נ

שכן החינוך , אלא בפגיעה באופן מימושה של הזכות לחינוך, )ככל שניתן להסיק שיש כזו(לחינוך

וייתר על כן , אשר הרפורמה המוצעת תחול עליהם, מאזרחי המדינה השונים בפני עצמו אינו נמנע

במניעתה מן , )בין אם חוקתית ובין אם לאו(כי עצם המצב הקיים פוגע בזכות לחנוך , ייטען

למרות האמור . הציבור לממש את התכליות החברתיות הנמצאות בלב ליבה של הזכות לחינוך

.לחינוך כזכות חוקתיתת תבחן הזכו, לצרכי מסמך זה, לעיל

האיזון בין זכויות ההורים למדינה - הזכות לבחור מערכת חינוך .ד

שמורים להם החופש והבחירה להקנות להם , הורים המבקשים ליתן חינוך דתי לילדיהם"

החופש לבחור , שאינו דתי, להורים החפצים להקנות לילדיהם חינוך אחר, ובדומה. חינוך כזה

אינה כוללת את חובתה של המדינה , כשלעצמה, "לחופש חינוך"אך הזכות .בעבורם בחינוך כזה

" 91לספק חינוך כזה או אחר

נמצאת ) בין אם חוקתי או לא(ערך עליון הרואה בחינוך , המדינה הליבראלית המודרנית

במסגרת החשיבה הליבראלית המקדשת את זכויות , הרצון לאפשר, מחד. למעשה במלכוד קבוע

בין , ולאפשר לכל אחד לבטא את עצמו, יש רצון לאפשר מגוון רחב ביותר של דעות, האינדיבידואל

הרואה בחברה כערך , דמוקרטית-הגישה הסוציאל, מאידך. י הבחירה באופן חינוך ילדיו"השאר ע

אט בלכידות - המכרסמים אט, תתקשה לאפשר את קיומם של פלגים רבים, העומד בפני עצמו

.החברתית

מהי הנקודה בה נעצרת הזכות :נשאלת בנוגע לזכות ההורים היאההשאלה , על כן

לא רק , להתערב, בכובעה כמגנת החברה, ומתחילה זכותה של המדינה, האינדיבידואלית לחינוך

. אלא באפשרות ללמוד באופן פרטי בכלל, בתכני הלימוד ובמימון

אלא , רטיות ככללהרפורמה המוצעת באה לבטל את כל מערכות החינוך הפכי אין , יוזכר

כך שלמעשה החופש להקנות חינוך עצמאי בעל , להביא לביטול המימון הציבורי למערכות אלה

.מהמבקש לעשות כןמאפיינים דתיים אינו נמנע

זכות ההורים לבחור את חינוך ילדיהם כוללת בין השאר את הזכות לבחור במוסד מוכר

זכות . שאינם בפיקוח המדינה" פטור"סדות ההנמצא בפיקוח המדינה או באחד ממו, שאינו רשמי

) Home Schooling(כמו גם בחינוך פרטי בביתם 92לחוק חינוך ממלכתי 5זו מעוגנת בסעיף

.אשר מהווה נכון להיום תופעה שולית במערכת החינוך, באישור שר החינוך

.25, 86ש "ראה ה, ת"ץ שוחרי גיל"בג 91 .1953-ג"תשי, לחוק חינוך ממלכתי) א(5סעיף 92

40

יכוזי של וזאת על אף אופיו הר, זכות זו הייתה חלק מהחקיקה עוד בראשית דרכה של המדינה

היא באה לידי ביטוי במסגרת נהלים , מעשית". כור ההיתוך"השלטון שפעל במסגרת מדיניות

וחוקים שנועדו למנוע מהרשות השלטונית להעביר תלמידים בין זרמים שונים בלא אישור של

המסדיר העברת תלמידים בין 93)העברה(לתקנות חינוך ממלכתי ) ג(6כדוגמת סעיף , ההורים

המכיר בפועל בעליונותם של ההורים בבחירת , רעיון זה. חינוך הממלכתיות השונותמערכות ה

לפחות מבחינת ההגדרה , תרבותית הפלורליסטית-החינוך לילדיהם מקיים את התפיסה הרב

. החוקית

רישום התלמיד לסוג בית . זכות ההורים להתערב בחינוך אינה בלתי מוגבלת, למרות האמור

, ותלוי במקום המגורים, אולם חופש זה אינו מוחלט, ומדת לבחירת ההורהספר זה או אחר אכן ע

מרגע , ייתר על כן. תוך דגש על נוחות הגישה והמרחק מבית הספר 94כעולה מתקנות לימוד חובה

, יכולת ההעברה שלו בין בתי הספר הינה מצומצמת עוד יותר, שתלמיד הינו רשום במערכת אחת

ובמקרה ובית הספר המיועד אינו נמצא באותו האזור , המקומיתותלויה בהסכמת רשות החינוך

. 95גם בהסכמת הרשות המקומית בה נמצא בית הספר

ההכרה בפערים החברתיים בין האוכלוסייה המבוססת להתבסס החלה, 70-הבשנות

בנה כי הפתרון מתוך הו, הדור השני של העולים מצפון אפריקה וארצות האסלאםהמקומית לבין

ת הפערים בין שכבו אשר שיקפה את, יהודי-במערכת החינוך הממלכתי, בין השאר, וץלכך נע

מערכת החלה ,על רקע מציאות זו. אקונומי-על בסיס עדתי וסוציובפועל ופרדשהו התלמידים

יביא , רישום על בסיס מקום מגוריםתוך הכרה כי המשך ה, אינטגרציהמדיניות החינוך ליישם

יישם את המדיניות בכדי ל. הפערים החברתיים גם לדורות הבאיםלהנצחת הבידול קיים ו

וחינוך זורי הרישום במסגרת תקנות לימוד חובהמניפולציה של א לבצע נדרשה המדינה, החדשה

וניסו לשנות את אזור רישום ילדיהם , רבים התנגדו למהלכים אלה הורים, כצפוי. 96ממלכתי

.בהתאם להעדפותיהם

קבע בית המשפט כי נוכח המהפכה החברתית לזכותם של ההוריםנדרש בית המשפט כאשר

כך . גוברת המשימה הלאומית על זכותם הפרטנית של ההורים, אותה ניסה להנהיג משרד החינוך

מוצא של אינטגרציה הינה להרבות במאחד הנקודת בה קבע השופט אלון כי 97היה בפרשת ניר

כך גם . חייבים לקיים את האינטגרציה באופן מלא כדי לקיימוו, החברתי חיוניאינטרס ה. ובשווה

יש , וספר שמחוץ לאזור מגורי-ביתרשום את ילדו לשכאשר הורה רוצה ל, 98נקבע בפרשת שולמן

ובת הילד דורשת כאשר ט וזאת, מצויות נסיבות מיוחדות המצדיקות העברה כזאת שאכן, להוכיח

. בניגוד למדיניות האינטגרציהומחייבת העברה

נראה כי ניסיון זה להביא לאינטגרציה בבתי הספר , גיבויו של בית המשפט למרות

מעבר לנסיבות האובייקטיביות הנובעות מהפערים . לא צלח) בלבד(היהודיים הממלכתיים

.1959-ט"תשי, )העברה(תקנות חינוך ממלכתי 93 1959- ט"תשי) רישום(תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי 94 1959- ט"תשי, )העברה(ב לתקנות חינוך ממלכתי 12תקנה 95 1959-ט"תשי, )רישום( ימוד חובה וחינוך ממלכתיתקנות ל 96 253) 2(ד לב "פ ,'יעקב ואח -באר המקומית המועצה 'נ' ניר ואח 421/77ץ "בג 97

98

594) 3(מב ד"פ ,לחינוך בעיריית תל אביב מנהל המינהל' חוה שולמן נ 595/88 ץ"בג

41

התלמידים בעלי , העובדה כי ברוב המקרים, אקונומיים הרבים והאפשרויות הנובעות מהן-הסוציו

הם אלה , יוצאי צפון אפריקה וארצות האסלאם וצאצאיהם מקרב, נקודת הפתיחה הקשה יותר

–הן של המורים והן של התלמידים , החינוך מבית, ויתר על כן, שהובאו לשכונות החזקות יותר

.באותה מסגרת בית ספרית, בדמותן של כיתות נפרדות, שלון התוכניתהביאו לבסוף לכי

על . עלתה השאלה לדיון מחדש, הפרט ועם התגברותם של זכויות, לאחר חקיקת חוקי הייסוד

קט ישימות פרוישאלת האמצעי המידתי העמיד את , אף התכלית הראויה של האינטגרציה

אט אל מול -החלו מתמוססים אט, עקרונות ההאחדה. האינטגרציה השאפתני בסימן שאלה

הורים ו, הרישום אינם מהווים מכשול אזורי, כיום למעשה. התגברות הפרשנות של רצון הפרט

מצב זה . על פי בחירתם מבין מספר אפשרויות, יסודי-יכולים לרשום את ילדיהם לבית ספר על

אשר בפועל מתגמד , הינו פתרון ביניים, המנסה לאזן בין המצב החוקתי לבין הצורך באינטגרציה

בפרקים כפי שתואר , אל מול הבעיה הנובעת מהמערכות החיצוניות למערכת הממלכתית

.הקודמים

ככל , מחד. ההלכה בישראל אינה ברורה, פתיחה של בתי ספר פרטייםכל הנוגע לזכות לב

כאשר מדובר היה .נראה שאין כל פיקוח או ישנו פיקוח מועט מאד, שהדבר נוגע לחינוך החרדי

האם רצון ההורים קודם לרצון , עמד בית המשפט בפני הצורך לבחון, בבתי ספר שאינם חרדים

לאחר שמשרד החינוך הוציא צו סגירה לבית הספר הפרטי , 99בפרשת עתיד. ולאינטרס המדינה

גם אם , זכות להחליט בדבר חינוך ילדיהםהלהם שעומדתטענו ההורים , שקבל היתר פעולה זמני

קבע השופט גרוניס כי יש לאזן , בפסיקתו. מדובר בבית ספר שאינו עומד בדרישות משרד החינוך

לבין חובותיו של משרד , לחנך את ילדיהם כראות עיניהם, בין זכותם החוקתית של ההורים

אשר אינו ממומן , כאשר מדובר בחינוך פרטי. ברמה פדגוגית נאותההחינוך באספקת חינוך

לעומת החינוך הניתן , המוקד הרלוונטי הוא החינוך הניתן בבית הספר הפרטי, מכספי הציבור

מדובר בפגיעה קשה וחמורה בחינוכם ת ואין נקבע כי היו, במקרה האמור. בבית הספר הציבורי

לבחור ולממן את יש להעדיף את האוטונומיה של ההורים, הלומדים בחינוך הפרטי של הילדים

אליו פונים תלמידים , כפי שקורה בבתי הספר הפרטיים של העדות הנוצריות, חינוך ילדיהם

.מלכתיתנוצרים ומוסלמים שהוריהם מעדיפים שלא לשלוח אותם למערכת המ

ה ככזוי המדינ"מסגרת שמובנית עברקע הדברים עומדת הגישה הרואה ב יש לזכור כי

גובר על ראיית ההורים הצרה באופן ש, ליחה לראות את התמונה המלאה של כל השיקוליםהמצ

. של טובת ילדיהם בלבד

של קבוצת מיעוט לשאלת הזכות לחינוך 100יודרבפרשת , ב"כאשר נדרש בית המשפט בארה

שנתיים , 14אשר בקש להפסיק את לימודי הילדים חברי הקבוצה בגיל , )קבוצת האיימיש( דתית

מהות החוק, םלדיד. מהותו של חוק חינוך חובה בחנו השופטים את, י חוק"לפני הגיל המותר עפ

. שונות וקידום מטרות חברתיות תהנחלת אידיאולוגיו, אזרחים שומרי חוקהינה טיפוחם של

אחד החלקים , )ניתוח בנושא המיעוטים הדתיים בהמשך(ת בנוגע לחופש הדת מעבר לשאלו

830 ,2001מח –תק ,החינוך משרד' ס עתיד נ"בי 1294/01 )א"ת(מ "עת 99

100 Wisconsin v. Yoder, 406 U.S. 205 (1972).

42

בפסק . שאלת ההשפעה על החברה כולה הינו, המהותיים בניתוח המשפטי שנעשה בפסק הדין

שהשלכותיה על כלל , שומרת חוק, הוחלט שלאור העובדה כי מדובר באוכלוסיה קטנה מאוד, הדין

שנות 8יכה לקיים עבור הילדים מסגרת חינוך כלשהי בתום ממששהיא , כןו המדינה היא זניחה

. הנוגדת את כללי המדינה, אזי ניתן לאפשר את מערכת החינוך הפרטית העצמאית, הלימודים

נבחנת לא רק , ראשית. חשיבותו של פסק הדין היא בכך שהוא מעלה מספר סוגיות מעניינות

, מתעוררת השאלה, ושנית, ל החברה כולהאלא בהשפעה ע, הפגיעה ביחיד ובחופש הבחירה שלו

מאפשרים לבוחר לעזוב את הקבוצה , הכלים הניתנים במסגרת המערכת החינוך הפרטיתכיצד

.לעשות כן

נראה כי , ל אל מול זכויות ההורים לבחור את חינוך ילדיהם בישראל"בבחינה של הסוגיות הנ

, ולא רק הפרט, כלל החברה וערכיה יש לבחון את הפגיעה שבמערכות החינוך הנפרדות אל מול

בניגוד לפרשת יודר (בייחוד נוכח ההבדלים המשמעותיים בכמות התלמידים במערכות אלה

שאלת היכולת לעזוב את הקבוצה ולהתמודד עם החיים , ולא פחות חשוב מכך, כמו כן). ל"הנ

קות את הטיעון מחז, תביישומה על מערכת החינוך החרדי, ולא רק בתוך הקבוצה, בשאר החברה

מעצם המימון של מערכות לצידוק לכך וזאת מעבר, דד בהתערבות בתכנים ובמערכת בכללהמצ

.במדינת ישראל, אלה נפרדות

וזכות ההתערבות של ההורים הינן למעשה מוגבלות , הזכות לחינוך עצמאי, כפי שניתן לזהות

ון לשמור על מספר מהבחינה המערכתית עומד הרצ. ומתאזנות למעשה עם צרכי המערכת

ועל ידי כך למנוע העדפה ותחרות ייתר על בית ספר או בתי ספר , תלמידים מפוקח בכל אזור

מבחינת . באופן שיהפוך אותם לבלתי נגישים לרוב שכבות האוכלוסייה שבאזור, מסוימים

למנוע מהרשויות לנתב את , ם וכןיהההורים עומד הרצון שילדם יקבל את החינוך הטוב בעינ

מתוך חשש שטובת התלמיד לא , לצרכים פוליטיים, עברתם של תלמידים בין בתי הספר השוניםה

.תעמוד אל מול עיני האחראי מטעם המדינה

. המצב בפועל אינו כה מזהיר, למרות המצב החוקי הנותן מסגרת שוויונית ומאוזנת כביכול

מחייבות לעיתים , וגרפיתאקונומית והדמ-הסוציו, המציאות הפוליטית, יומית-במציאות היום

את ההורים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר שונים מאלה אשר הם היו מעוניינים בהם לו הייתה

. ניתנת להם אפשרות בחירה

כי אין לאפשר אשר קבעה , מדיניות זו. הייתה קיימת מדיניות מכסות במשרד החינוך, בעבר

שכן , נועדה לתכלית ראויה, ינוכי מסויםילדים ממוצא אתיופי במוסד ח 25%מצב בו יהיו יותר מ

הופכים לבתי ספר שבהם לומדים בעיקר מסוימיםמטרתה הייתה למנוע מצב בו בתי ספר

. ואשר הורי התלמידים האחרים נמנעים מלשלוח אליהם את ילדיהם, תלמידים ממוצא אתיופי

על הפלייתו של וק זכויות התלמיד קובע איסור חשכן , בוטלה מדיניות זו, 101בפרשת בוגלה

לא ניתן לאפשר , טר החוקתי הישראלישבמ, במועד רישומו למוסד חינוכי וכן, בשל מוצאו, תלמיד

. שלא על ידי הסמכה בחוק מפורש בשוויוןפגיעה

)לא פורסם( משרד החינוך. נתן בוגלה נ 9187/02 ץ"בג 101

43

ה בחינוך החרדי הרשמי אפליתם של מקרי לא הביא להיעלמו, מדיניות המכסותביטולה של

המערכת החרדית המנהלת את בתי , ף כוונת המחוקקבמספר מקרים נראה כי על א. שאינו מוכר

של תלמידות ממוצא מזרחי הספר עושה כל שביכולתה על מנת לשמר את ההפרדה הפסולה

כאשר נדרש בית המשפט . בסמינרים המנוהלים ומאכלסים רוב של תלמידות ממוצא אשכנזי

גורמי ושעל , רהנקבע שהאפליה המדוברת הינה אסו, 102האזרח בעתירתה של האגודהלסוגיה

וכן לערוך , הלים מתאימים על פיהם יבוצע הרישום למוסדות החינוךהפיקוח לקבוע או לאשר נ

. מעקב ובקרה אחר התנהלות הרישום

אך הסמינר בעמנואל מצא פתרון יצירתי , הייתה אמורה להביא לסיום הפרשה, זו העיקב

–הלומדות במגמה החסידית ". יתכלל"ו" חסידית" –מגמות לימוד נפרדות וקבעה שתי, למדי

י מחיצת "ע(בהפסקות ובבית הספר בכלל , הופרדו בכיתות הלימוד, רובן ככולן אשכנזיות

חזרה , אובייקטיביות כביכולחלוקה על פי רמה של כסות זו . מהבנות מן המוצא המזרחי!) הפרדה

. 103מינרים אחריםסבנוגע ל,תקנים ואי מעבר בחינות קבלה על עצמה גם בדמות הסתמכות על

בפסק דינו של אשר קבע , ץ כנגד ההפרדה הפיסית"הוגשה עתירה לבג, יןבעקבות המקרה המצו

, מרכז החינוך העצמאי להסיר כל סממןעל הכי 104"נוער כהלכה"בפרשת עמותת , השופט לוי

למשרד השופט לוי וכן הורה . של תופעת האפליה אשר רווחה בבית הספר, פורמאלי ומהותי כאחד

עליו לנקוט את כל , כי ככל שימצא כי מרכז החינוך העצמאי אינו מקיים הוראה זו, החינוך

למרות .לרבות שלילת רישיונו של בית הספר ועצירת תקצובו, האמצעים החוקיים לתיקון המצב

ואף איים בקנסות אישיים להורים ולרשת בתי , בית המשפט בעמדה נחרצת שבפסק דינו נקט

מאשר , העדיפו ההורים לפרק את בית הספר ולשלוח את בנותיהם לבני ברק, "בית יעקב"הספר

ושכלים , דוגמא זו מעידה על מידת הקיבעון ושורשיות הבעיה .ליישם את החלטת בית המשפט

. ללא מהלך כולל, משפטיים לא יספיקו

פר גיע מהנהלת מחלקות החינוך בעיר או מבתי הסבעניין ההפרדה העדתית לא הכאשר הלחץ

אחר ( בשביתות ומחאות של הורי תלמידים אחרים בבית הספר, באורך פלא הוא הגיע, ישירות

וזאת תוך , 105"ילדים שאינם תושבי השכונה"עם " עירוב פסול"המוצאים פגם ב, )בבית שמש

על אף היותו , מצב זה. ניסיון הסוואה של הגישה הגזענית והשפלה כקריטריון לגיטימי וענייני

וכל עוד , ממחיש כיצד למעשה המערכת אינה נותנת מענה אמיתי לסוגיות ההפרדה, ריגוחקיצוני

באופן שלא יאפשר , מבני והרמטי של כל החשיבה החינוכית בישראל, לא יהיה שינוי משמעותי

לא תיעצר , לקבוצות אנשים חשוכות וגזעניות למצוא פרצות על מנת להמשיך במדיניותם הפסולה

.הממלכתית והפרטית כאחד, של מערכת החינוך הישראלית רופליתהמגמה הקטסט

, )2(2006מח -תק, משרד החינוך התרבות והספורט' האגודה לזכויות האזרח בישראל נ - 241/06) ם-י(מ "עת 102

2143 )2006.( , ות למוסדות החינוך החרדי המוכר שאינו רשמינהלים לקבלת תלמיד ,של הכנסת המחקר והמידע מרכז 103

; 22.10.2006 ,יובל וורגן )6.8.09ניתן ביום (' משרד החינוך ואח' נ' ואח" כהלכה נוער"עמותת 1067/08ץ "בג 104ס "האם ביה: בית שמש, נטע סלע, בבית שמש) 2009-2010(ע "ל תש"דוגמא לכך ניתן למצוא באירועים משנה 105

- 29.12.2009, "מעריב" NRGאתר , זמן ירושלים, ?ילדה ספרדיההושבת בגלל קבלת http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/007/440.html?hp=54&loc=4&tmp=8337

44

כי בבחינה כוללת של המעברים בין מערכות החינוך השונות במהלך יש לציין , האמורלמרות

אין על אף . 106השנים לא ניתן לאתר מגמה ברורה של מעבר תלמידים בין זרמי החינוך השונים

עובדה כי התמריצים לעזוב לה כדי לאיין את האין בדברים א, ינים לעילהנתונים המעודדים המצו

יםמשתנההרכבי האוכלוסייה באזורים מסוימים שו, את המערכת הציבורית רק הולכים וגדלים

ולדאוג , מחייבת את מקבלי ההחלטות לנקוט ביד קשה כנגד מקרי אפליה אסורה, לבלי היכר

. הנובע משינויים דמוגרפים, למנוע כפיית חינוך מסוים

כי זכות ההשפעה של ההורים אינה מתמצה אך ורק ביכולת בחירת החינוך הרצוי ודגשי

עד , אלא גם ביכולתם להשפיע על תכנית הלימודים שבמוסד החינוכי הממלכתי של ילדם, לילדם

וזאת , )מתוכנית הלימודים 25%המהווה עד (כדי בקשה לשינוי תוכנית ההשלמה למוסד חינוכי

הזכות לבחור את בתי הספר ואת התכנים , נראה כי בפועל, ות האמורלמר. 107באישור שר החינוך

עת המצב החינוכי , של חינוך הילדים הינם בעיקר פונקציה של היכולת הכלכלית לעבור דירה

.באזור אינו משקף את אפשרויות הבחירה הרצויות להורי התלמידים

הזכות לחינוך עצמאי .ה

. פרטים מתעוררת שאלת זכותם כקבוצת מיעוטכוהערבים מעבר לבחינת זכותם של החרדים

כמו זו , בייחוד לאור העובדה כי דתם היא יהודית, כיום אין החרדים מוגדרים כמיעוט דתי, אמנם

כי במסגרת תקיפת הרפורמה יבקשו חלקים מהציבור החרדי , אך ייתכן, של רוב אזרחי המדינה

, הוא המקרה של הציבור הערבי, תרמקרה מורכב יו. הכרה בהם כקבוצת מיעוט דתית ייחודית

מדינת ישראל לא מכירה בזכויות , ככלל. שנראה כי אכן הינו בעל מאפיינים של מיעוט לאומי

בחוק כלפי קבוצות מסוימותפאקטו ישנן החרגות - אך דה, קולקטיביות למיעוט כלשהו

ת הערבים אינו פוטר באופן רשמי א 108חוק שירות בטחון, לדוגמא כך. מסוימותאוכלוסייה

, נו ניתןפטור לחרדים כקבוצה אי, באופן שונה. אך בפועל הם פטורים משירות צבאי, משירות

ובכפוף להסדרי חוק' תורתו אומנותו'מיד ישיבה שעונה להגדרת ללתאלא רק דחיית שירות

במסגרת חוקי מדינת , האם ניתן, נשאלת השאלה, על כן. הידוע גם כחוק טל 109דחיית שירות

ואם כן הם יש לחייב את המדינה , או הערבי/ו יצור זכות לחינוך עצמאי לציבור החרדיישראל ל

?למממן אותו

ח את ההמלצה "ציינו כותבי הדו, ח דברת בעניין החינוך החרדי"במסגרת המלצות דו

:110הבאה

המקיימת אורח חיים מובהק , הזכות לחינוך חרדי נפרד נובעת מזכותה של הקהילה החרדית"

. חינוך במסגרת התואמת את אורח חייהל, ונפרד

.29ש "ראה ה 106 .לחוק חינוך ממלכתי 6סעיף 107 1986-ו"התשמ] נוסח משולב[חוק שירות ביטחון 108 2002-ב"התשס, נותםחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומ 109 .216' עמ, ח דברת"דו 110

45

אנו ממליצים כי יוכר כאחד , על אף שהחינוך החרדי איננו חלק מהחינוך הממלכתי כיום

צריך , כי כדי להיות בפועל חלק מן החינוך הציבורי, מובן. מהזרמים האפשריים בחינוך הציבורי

תוך הכרה בייחודיותו , בישראלהחינוך החרדי לעמוד בחובות החלות על כל חלקי החינוך הציבורי

.ובצרכיו של הציבור זה

והצורך לראות בו עוגן לשיתוף ולשילוב הקהילות , החזון העומד בבסיס החינוך הציבורי

מחייב ניסיון משמעותי שיאפשר , השונות של החברה הישראלית בחיי המדינה תוך הכרה בייחודן

חלקים מסוימים . חרדי בחינוך הציבוריויעודד תהליכים של השתלבות הדרגתית של הציבור ה

מעיין החינוך "הספר היסודיים של רשתות החינוך העצמאי ו-כמו מרבית בתי, מהחינוך החרדי

מקיימים כבר כיום רבים , יסודי לבנות-וחלקים משמעותיים מהחינוך העל" התורני

כנים לקבל עליהם ספר אלה יהיו מו-אנו מעריכים כי בתי. מהקריטריונים להכרה כחינוך ציבורי

תוך פיתוח , כן יש למצוא דרכים להשתלבותם בו-ועל, את כלליו הבסיסיים של החינוך הציבורי

דרכים ומנגנונים שיבטיחו הגנה על אורח החיים הייחודי להם ומתן אוטונומיה פדגוגית

."תואוטונומיה ארגונית מסוימ

: בציינו כי, 111יץח בנספח של הרב מרדכי קרל"המלצות אלה סויגו בהמשך הדו

ועם , מדינת ישראל הכירה בייחודיות של החינוך החרדי ובצורך שלו לאפשר לו את עצמאותו"

הכירה בצידו את הצורך בקיום , חקיקת חוק חינוך חובה כאשר הנציחה את ממלכתיות החינוך

. העצמאי של החינוך החרדי

ומהווה , חוק חינוך חובה החינוך החרדי מהווה מערכת מקבילה לחינוך הממלכתי ביישום

הכרת החוק בקיומו של החינוך העצמאי החרדי כממלא את הצורך . זרוע לביצועו של החוק

העמידה אותו בדרגה שווה לחינוך הממלכתי , בהקניית חינוך חובה לילדי האוכלוסיה החרדית

." כגוף ציבורי הנותן את שירותי החינוך אשר המדינה חבה בהם

יץ את הישגי החינוך החרדי בתחומי היחסים בין התלמידים ואת עמידת עוד הדגיש הרב קרל

ואי מיון או גביית תשלומי , עמידה בקריטריונים ציבוריים, החינוך החרדי בדרישות משרד החינוך

המהווה אורך חיים נפרד ואת הצורך , הרב הדגיש את חשיבות החינוך החרדי העצמאי. הורים

.עצמאי- ורילהכיר בהן כמוסדות חינוך ציב

ח שהוכן על ידי טובי המומחים הישראלים לחינוך "הנמצאות זו לצד זו בדו, שתי גישות אלה

בתהיות על מהות המוצעסוג הואת הבא ליישם רפורמה מ, מעמיד את הקורא בפני שוקת שבורה

. ערכיה ומטרותיה, חוקיה, ככל שהיא מתנגשת המדינה, הזכות לחינוך עצמאי

:כי 22112ציין הנשיא ברק בפרשת דיזיין .איננה מוחלטת, ככל זכות ,ריהזכות לחינוך מגז

.230' עמ, שם 111אגף הפיקוח –ראש ענף היתרי עבודה בשבת ' מ נ"שארק דלוקס רהיטים בע – 22דיזיין 5026/04ץ "בג 112

)4.4.2005 ניתן, טרם פורסם( ,במשרד העבודה והרווחה

46

ניתן להגביל את זכויות האדם כדי להגשים . זכויות אדם הן זכויותיו של אדם כחלק מחברה"

"רק בהגשמתן של מטרות אלה ניתן יהא לקיים זכויות אדם. מטרות חברתיות

את חובת המדינה לתמוך , לתרבותרואים במסגרת הזכות , 113המלומדים מרגלית והלברטל

, מן העבר השני. למען שימורה ושגשוגה של תרבות המיעוט, במוסדות החינוך של קבוצות המיעוט

ששלל את מדיניות , 114עומד עקרון היסוד שעוגן בפסיקה האמריקאית המפורסמת בעניין בראון

ושעל המדינה לנקוט , אשר ראתה בכל מדיניות ההפרדה בחינוך כמפלה ביסודה, "נפרד אך שווה"

סתירה זו מאבדת רבות מעצמתה כאשר ההפרדה , למרות האמור". עיוורון צבעים"במדיניות של

ולא מצד המדינה המבקשת להעלים , הינה יוזמה של קבוצת המיעוט המבקש לשמור על ייחודו

.115אותה

שיבטא באופן נדרש לאזן בין הזכויות, 116בהתנגשותן של שתי זכויות יסוד, בבחינה החוקתית

.את הן את חופש הפרט והקבוצה והן יגן על האינטרס הציבורי

בכך שחוקק את חוק מוסדות חינוך , נראה כי המחוקק כבר אמר את דברו, לכאורה

ץ המרכז "בבג. והכיר למעשה בזכותם של החרדים לתקצוב נפרד על רקע תרבותי ודתי ,תרבותיים

בנוגע למימון המוסדות , יה בכוונתם להוציא צו מוחלטעל אף שהכי יםהשופט וקבע 117לפלורליזם

אין להתערב ,בעניין מחוקק קבע הסדרים שוניםהיות וה, הפרטיים שאינם מלמדים תכני ליבה

תוך הפעלת , לו הייתה המערכת מתנהגת בשוויוניות ולא מושפעת משיקולים פוליטיים. מעשיוב

רואים דרישה למימון בתי ספר פרטיים של סביר שהיינו , אותם המבחנים כלפי הציבור הערבי

.המגזר הערבי

שר המחוקק קבע סטנדרטים מיטיבים כמוכאמהבחינה המשפטית נראה כי , למרות זאת

מלחייב את המדינה לממן ית המשפט ב נמנע, םביישוב מסוי 118החלת חוק יום חינוך ארוך

וקבע כי , 119ד"רשת גני חבת כפי שפסק השופט חשין בפרש, הפרטיהסדרים אלה במסגרת החינוך

.ספר של החינוך הממלכתי-חוק יום חינוך ארוך נועד מעיקרו לבתי

אות במימון הוצ) יחד עם גורמים ממשלתיים ואחרים(גם כאשר רשות מקומית משתתפת

ר "ביתפרשת קבע בית המשפט ב - 120כמו בחוק ארוחה יומית, הנגזרות מיום לימודים ארוך

ותחת , ו שלא לקבל שירותי חינוך חינם במסגרת החינוך הממלכתיהורים שהחליטכי , 121עילית

לא קמה להם זכות לדרוש מן המדינה כי תממן את , זאת בחרו בחינוך פרטי שאינו חינוך ממלכתי

, בהוצאות הכרוכות בהנהגתו של יום הלימודים הארוךובפרט , הוצאות לימודיהם של ילדיהם

.98, 7ש "ה, ראה 113

114 Brown v. Board of Education 347 U.S. 483 (1954).

104, 10ש "ה, רבין' ראה י 115 ).או מעין חוקתית לכל הפחות(מוכרת הזכות לחינוך כזכות זכות חוקתית , לצורכי מחקר זה, כאמור לעיל 116 41ש "ראה ה 117 1997-ז"שנת, חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה 118 69) 3(נד ד"פ ,שר החינוך' נ )ר"ע(בארץ הקודש ד"רשת גני חב 8437/99 ץ"בג 119 2005-ה"תשס, חוק ארוחה יומית לתלמיד 120 .16.10.05ניתן , )לא פורסם(,שרת החינוך והתרבות' נ" ביתר עלית"עירית 8133/05 ץ"בג 121

47

חלה לעניינם של מוסדות חינוך פרטיים שאינם אינה , בהן הוצאות הזנתם של התלמידים

.122מקיימים יום חינוך ארוך על פי חוק יום לימוד ארוך

כיום כזה המכיר הינואיזון בין החלטות המחוקק לבין הכרעות בית המשפט נראה כי ה, על כן

י פסיקת בית "עפ, המימון. אך לא בחובת המימון שלו כתוצאה מהזכות, בזכות לחינוך עצמאי

אך , המעניקים מימון שונה למערכות הפרטיות השונות, ניתן בהתאם לחוקים השונים, שפטהמ

, לממן באופן פרטני חינוך עצמאי, כנגזרת של המערכת החוקתית שלה, אין כל חובה של המדינה

.ובוודאי שלא באופן זהה לחינוך הפרטי הניתן במדינה

עולה שאלת חבות המדינה להעניק , הבמסגרת השאלות הנדונות במחקר זכי , ןכמו כן יצוי

" פטור"כפי שניתן במערכות ה, החינוך החרדי, לדעת כותב מסמך זה, כך. חינוך מגוון לאזרחיה

, 21-אינו נותן כלים בידי בוגריו להתמודד עם המציאות המורכבת במאה ה, והחינוך הלא רשמי

מתלמידיו ינוך הפרטי החרדי החמונע , כמו כן. ובחברה בכלל ולהתחרות ולהשתלב בשוק העבודה

שכן אין הוא מעמיד בפני התלמידים מגוון , חלקים מאד בסיסיים בחינוך במדינה דמוקרטית

אלא , בו בוחר כל אחד את המתאים לו ביותר" שוק דעות"במסגרת , השקפות שונות לחיים

לגבי החינוך , ר גםובמקרה זה נכון הדב, ייתר על כן. בודד ויחיד, למעשה מהווה חינוך בכיוון אחד

מידת ההיכרות המוגבלת מאד עם , דתי-על החינוך הממלכתי והממלכתי, במידה פחותההערבי ו

" חירות"מונעת מתלמידי ישראל את מימוש ה, על זרמיה וגווניה השונים, שאר אזרחי המדינה

וכך למעשה נמנעת היכולת של , לאור אי ההיכרות המובנית עם האחר, במובנה הקלאסי

על פי מערכת , כל תלמיד מנותב, אלא למעשה, מידים בישראל לבחור להם את דרכם שלהםהתל

. החינוך אותה בוחרים לו הוריו לכיוון ספציפי אחד ויחיד

: אשר קבע כי 123בפרשת עמותת מחויבותלעניין זה יפים דבריו של הנשיא ברק

; ופש הביטוי וחופש העיסוקכגון ח, הזכות לחינוך מקרינה על זכויות יסוד אחרות של האדם"

החינוך מהווה חוליה מקשרת בין מגזרי . מימוש הזכות לחינוך נועד להשיג תכליות חברתיות

החינוך הוא אמצעי . החברה השונים והמגוונים ואמצעי גישור חיוני לבניית מירקם חברתי הרמוני

ולקיום , של הפרט הוא תנאי חיוני למימוש העצמי. חשוב לקידום ערכים דמוקרטיים חופשיים

" חיי חברה תקינים

בה במקום מגוון –מקבע את חוסר הסובלנות של החברה הישראלית על גווניה הנוכחימצב ה

תוך הבנה והתחשבות הדדית מתקיים למעשה מאבק מתמיד בין גישות , דעות החיות זו לצד זו

, ונקודת מבטו צרכיו, פונדמנטליסטיות ואבסולוטיות אשר אינן מורגלות בראיית האחר

ומאופיינות ביחס מתנשא כלפי מי שאינו שייך לקבוצה או לזרם תוך רצון להכפיפו בכח לערכים

ביקורת זו אינה מוכוונת רק לחינוך החרדי על , למען הסר ספק. ולגישות של דעה זו או אחרת

כפי שצוין .אלא גם לחינוך הממלכתי ובמידה פחותה ומשתנה לזרמי החינוך הממלכתי דתי, גווניו

בו נוכח הרגשת , המשכך היחידי לגישות פונדמנטליסטיות אלה הוא השירות הצבאי. לעיל

122

על פיו המימון של המערכת הפרטית אינו משנה , יקאיגישתו זו של השופט חשין מקבילה במידה רבה לעקרון האמר

.ללא תלות במידת השימוש במערכת, של המערכת הציבורית) דרך מיסים(לשאלת החובה למימון עקיף ).12.12.2005ניתן ביום , טרם פורסם(, שר האוצר' עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ 366/03ץ "בג 123

48

תוצר שאינו משפיע על מי שאינו , מתמתנים יחסי העוינות בין הזרמים השונים, שותפות הגורל

.לוקח חלק בנטל השירות

מערכת הציבורית על לא יתקיים סבסוד צולב של ה, במסגרת הצעה זו, כי כאמור לעיל, יודגש

לבוחרים ) עד תקרה(שכן מוצע להעניק זיכוי מס , ידי הבוחרים לשלוח את ילדיהם לחינוך הפרטי

לא ניתן יהיה להשלים , למרות הקשיים הרבים שביישום הרפורמה המוצעת ,על כן .בחינוך הפרטי

מגזרי/אתניקע ומופרדות על ר, עם כל עמדה המאפשרת מימון ציבורי של מערכות חינוך פרטיות

להשתלבות בחברה ובייחוד כאלה אשר אינן מלמדות תכני ליבה ומקנות לבוגריהן כלים בסיסיים

. 21- להתמודדות עם המציאות המורכבת של החיים במאה הו

זכות המדינה להגן על עצמה ולשמור על צביונה .ו

יה גם חובה אלא חלה על, חובתה של המדינה אינה רק לדאוג לחינוך לאזרחיה במובן הצר

וזאת אף במחיר של פגיעה , חוקתית להגן ולשמור על עצמה ועל צביונה-חוקתית ויש שיומרו על

בטרם יש לבדוק האם הרפורמה עומדת במבחן החוקתי עצמו יש להתחשב , על כן. בדמוקרטיה

.בעקרונות הדמוקרטיה המתגוננת המבססות את יחסו של המשטר הדמוקרטי למיעוט וזכויותיו

מקורה בבסיס קיומו של , ל המבסס את הגבלת החירות של המיעוטאתו של הרציונראשי

ועל זכותה להתגונן מפני , אין מי שיחלוק על זכותה של מדינה להגן על עצמה. המשטר הדמוקרטי

כשם שאין לגיטימיות לטענה נגד מדינה שאינה נותנת , המה גם אם מבניה מחריביה ושונאיה

לא מעט הגיון בכך שהמדינה תפעל להצר את נויש. הכלים לעשות כן לקבוצה השואפת להרסה את

לאלו , וייסוד קיומה תהשל קבל, ציב תנאי סףתו, צעדיהם של אלו המבקשים את רעתה

זוהי , מעבר לכך .ולקבל משאבים וכח בהתאם לזאת המוסדיים המעוניינים לקחת חלק בהליכיה

שכן בהיעדר מדינה לא תיכון , הגן עליהםבמסגרת חובתה ל, חובתה המוחלטת כלפי אזרחיה

לגיטימיות לאלה המבקשים נתנות, ההגנה על עקרונות הדמוקרטיה .הדמוקרטיה נשוא הדברים

עצם קיום כמו את, למנוע את פעולתן של מפלגות המעוניינות לפגוע באושיות הדמוקרטיה

. 124הבחירות עצמן

:125 ציין מילעל כך . עקרון זה הינו עקרון מוכר במדעי המדינה

תישלל האפשרות לשוב אליו בדרכים דמוקרטיות או אף לדון ,אם ימוגר המשטר הדמוקרטי"

הדומה דמוקרטית מבוססת על היגיון-פסילה של רשימה אנטי ,מבחינה זו. בכך באופן חופשי

לתפיסה הליברלית שאדם בן חורין אינו רשאי למכור את עצמו לעבדות וכשם שאין היחיד רשאי

,במשטר בלתי דמוקרטי קולקטיבי- כך הדמוקרטיה אינה סובלת שעבוד עצמי, שעבד את עצמול

". ומעדיפה אוטונומיה של קבע על פני אוטונומיה של רגע

, 145 גבורות לשמעון אגרנט "הזכות לבחור ולהיבחר ולקחי ההיסטוריה -ירדור עשרים שנה להלכת "רות גביזון 124

).גביזון: להלן( )1986, עורכים' אהרון ברק ואח( 153 .199, 71ש "ראה ה 125

49

מנגנוני , ל"על בסיס התפיסה הנ, חו בעולםבמסגרת הצורך להגן על הדמוקרטיה התפת

וכוללים , פרטים וקבוצות מלהתארגן הכוללים הגבלות על פי חוק של" הדמוקרטיה המתגוננת"

הדיבור ואף הדרה של קבוצות וארגונים אל , התנועה, גם הגבלות פרטניות על חופש ההתאגדות

גישה זו של דמוקרטיה מתגוננת התפתחה בעולם וקבלה משנה תוקף לאחר זוועות . מחוץ לחוק

ה את התחזקות בה עמדה בחולשתה חוקה וויימר הגרמנית שאפשר, מלחמת העולם השנייה

שלאחר מלחמת העולם השנייה נקבע מונח 126כך בחוקה הגרמנית. הגורמים הפאשיסטים במדינה

:אשר מוגדר כ) דמוקרטיה מיליטנטית" (wehrhafte Demokratie"ה

"Wehrhafte Demokratie is one that does not open its doors to acts of subversion

under the cover of legitimate parliamentary activity"

מעניק לנבחריו אינו , של חלקואו , "דמוס"רצונו של הכמו ברוב העולם הדמוקרטי , בישראל

. כשם שאין ביכולתו של פרלמנט להאריך את תוקפו ייתר על מידת חירום. סמכות בלתי מוגבלת

:127ד ניימן"כך בפס

כי , ו של עם יש לפרש על בסיס ההנחהאת חוקי... זכויות אזרח אינן במה לכיליון לאומי"

ואין להפכן קרדום , זכויות האזרח יונקות מקיומה של המדינה. מבקש הוא להמשיך ולהתקיים

. "לחיסולה

שהיא כידוע זכות , אשר מגבילים את הזכות להיבחר, לכך ניתן למצוא בחוקי הבחירות ביטוי

ע מגבלות אשר מונעות מאנשים קוב, הכנסת:א לחוק יסוד7סעיף . ייסוד במשטר דמוקרטי

הינו חובתה של הדמוקרטיה להתגונן , הרציונל לעשות כן. ומפלגות מסוימות מלהתמודד בבחירות

זכותה של . המנסים לנצל את המנגנון הדמוקרטי על מנת להביא לחיסולהולשמור על עצמה מפני

. אלא גם בפסיקות שונות בנושא, הדמוקרטיה לעשות כן מעוגנת לא רק בחקיקה

סיבה נוספת לאפשר פסילה של מפלגה הוא מניעת פגיעה בעניינים שבבסיס ההסכמה של

:128גביזון' הפרופ מציינתבהקשר הזה . החברה

מדינת ישראל מדינה שהוקמה כמימוש חלומו של העם היהודי מצדיקה פסילת היותה של "

".שאינה מקבלת את זכותו של העם היהודי למדינה משלו רשימה

:129כי קרמניצר' טוען פרופמנגד

אינו הכרחי לקיום המדינה או ,מעבר לגרעין הדמוקרטי שבה ,אופייה של המדינה"

להעניק אין סיבה . סוד ובהליך הדמוקרטי אינה מוצדקולכן הפגיעה בזכויות הי ,לדמוקרטיה

עניינים שבבסיס ההסכמה צריכים . למייסדי המדינה כוח מוחלט לקבוע את אופייה מכאן ואילך

" עויינות לחוקה"כ מסוימותאף מאפשרים הגדרה של קבוצות 1949לחוקה הגרמנית משנת 20ו 18, 9סעיפים 126

י החוקה הגרמנית להגביל פרטים מפעילות "בשם הסדר החוקתי ניתן עפ. השתתפות בממשלה וככאלה למנוע מהןעד כדי אישור שימוש של אזרחים באלימות כמזור אחרון כנגד המאיימים על , ציבורית ואך להגביל את זכויות הפרט

.הסדר החוקתי ).1984( 310, 225) 2(ד לט"פ, העשר-יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת' ניימן נ 2/84ב "ע 127 .159' בעמ, לעיל, גביזון 128 .17' עמ) 2005(המכון הישראלי לדמוקרטיה , 11, פסילת רשימות - 59נייר עמדה , מרדכי קרמניצר 129

50

תפיסות יסוד בדבר אופייה של מדינה הן ,יתרה מכך. להיות נתונים לשיח ציבורי ולמאבק פוליטי

אם הם אינן נתונות , דינמיות ופתוחות לשיח ציבורי תוככאלה הן אמורות להיו ,תולדה של הוויה

הן עלולות לגרור התאבנות של התפיסות ואף הפיכה שלהן , מחודשת לרענון או לחשיבה ,לשינוי

". לדוגמה יבשה

החלטת ועדת נהפכה ,130פרשת טיביב, כאשר נדרש בית המשפט העליון להכריע בסוגיה

בשארה להתמודד בבחירות וטיבי ומחברי הכנסת ד"רשימת בלאשר מנעה מהבחירות מרכזית

מטרות בעלות אופן ל בסיסבטענה שלא ניתן לפסול ריצה ענהפכה ההחלטה. 16-לכנסת ה

, חוזרת ומהותית למימוש המטרה הפסולה, בולטת, ונדרשת פעילות מרכזית, תיאורטי בלבד

סברג רהשופטת שט בדעת מיעוט מצאה .באופן שלמעשה צמצם מאד את יכולת פסילת המפלגות

למרות , 131ניתן לפסול סיעה על רקע מטרותיה בלבד ואילו מועמד רק על רקע מעשיושכהן

. היינו גישתו ומחשבותיו, "הפרוגראמה שלו"י הכללה בהם של "ע, פירושה המרחיב למונח מעשים

ניתן לטעון כי חובת המדינה לשנות את מערכת החינוך שלה , ל"במסגרת הדעות הנ, כך

חיר פגיעה מידתית בדמוקרטיה על מנת למנוע קריסה שלה הן מהבחינה הכלכלית והן במ

המדינה הרכבה של בשינויים דמוגרפיים אשר ישנו את הסיבה לכך נעוצה .מהבחינה הדמוקרטית

קבוצות אוכלוסיה אשר אינה מאמינה ומקדמת את ערכיה של מדינת לאור צמיחתן של לבלי היכר

דמוקרטית באופן אשר יאיין את הכרזת העצמאות ואת היות המדינה -ישראל כמדינה יהודית

. או דמוקרטית/יהודית ו

סבור כותב דברים אלה שבהיעדרה , נוכח הנתונים הסטטיסטיים העגומים שהוצגו במסמך זה

של רפורמה מקיפה בחינוך בישראל צפויה מערכת החינוך ובעקבותיה המדינה כולה לעבור תהליך

ריתו הפיכתה של ישראל לקונפדרציה של מיעוטים במקרה הטוב או בלתי הפיך שאח

יש להחיל את הרציונל , על כן. במקרה הרע, הולך וגדללתיאוקרטיה קנאית בעלת מיעוט ערבי

. ביחס לאמצעים להגבלת זכויות הפרט, שבהלכה המשפטית בעניין פסילת מפלגות

ך הדמוקרטי וזכויות היסוד של אותו הרציונל שבבסיס ההלכה המהווה איזון בין ההלי

, דמוקרטית-לבין עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודיתוהמיעוטים , הפרטים הקבוצות

אשר עושות כל שביכולתן על מנת , מחייב לראות בפעילותן של המפלגות הפוליטיות החרדיות

תית הפועלת חוזרת ומהו, בולטת, כפעילות מרכזית, לשמר ולטפח את החינוך העצמאי החרדי

. דמוקרטית- לפגיעה בצביונה של המדינה ובהיותה מדינה יהודית

יש לכל הפחות לראות בפעילות זו כעילה להרחבת , מבלי להידרש לשאלת הזכות להיבחר

במסגרת הרפורמה , על כן. היריעה אל מעבר להגבלתן של הזכויות השליליות לפגוע במדינה בפועל

באמצעות (אשר מנסה , ויות הקבוצתיות של המיעוטהמוצעת יש לאפשר צמצום של הזכ

ויש לעגן , לשנות את פני החברה והמדינה באופן החורג ממהות עצם קיומה) התארגנות פוליטית

ולבחון כל שינוי בו כשינוי חוקתי ולהוציא את הדיון , את המבנה החדש באמצעים חוקתיים

.הקואליציונייםהפוליטיים ממסגרת היחסים

).2003( 1) 4(ד נז"פ, כ בשארה"ח, כ טיבי"ח' נ 16-ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה 11280/02ב "א 130 .72' בעמ, שם 131

51

י פסקת ההגבלה"עפ יתבחינה חוקת .ז

יש היבטים השונים של הזכות לחינוך וכן את היבטי הדמוקרטיה המתגוננתלאחר בחינת ה

הנחת היסוד של מסמך ,כאמור לעיל. יםהחוקתי ניםלבחון האם הרפורמה המוצעת עומדת במבח

מאי ככלל והזכות לחינוך עצ הזכות לחינוך וגע להיותבנלמרות חוסר אחידות הדעות היא ש, זה

כי מהבחינה , יודגש .ייבחן ההסדר המוצע ככזה הפוגע בזכויות חוקתית, תות חוקתייוזכובפרט

מהבחינה .אין בהנחת ייסוד זו כדי לקבוע כי אכן מדובר בזכות חוקתית, המשפטית

וככזו עליה , ראשיתאין ספק שהרפורמה המוצעת תהא חייבת לעבור בחקיקה , הפרוצדוראלית

.קבעו בענייןלעמוד במבחנים שנ

, אך ככלל בחברה הליברלית הדמוקרטית, זכות מוחלטתמוכר כהשוויון אין ערך אמנם

אינם מתנגשים זה להגשים את הערכים החוקתיים ככל שניתן וככל שאלה הגישה החוקתית הינה

לחירות ולכבוד לבין זכות , היות והרפורמה המוצעת מציעה לאזן בין זכויות הפרט לחינוך. בזה

יש לבחון האם , על מנת להגשימן במישור הציבורי, ינה להגביל זכויות אלה במישור הפרטיהמד

. וההלכה המשפטית עומדת בדרישות החוק על פגיעותיה השונות בזכויות הייסוד, ההצעה

. של חוק וחוקתיות אתעמוד לקבעה במספר רב של מקרים את דרך המלך 132הפסיקה

במקרה . בזכויות האדם המעוגנות בחוק היסוד פגיעה מהותית לבחון האם החוק פוגע יש, ראשית

של הרפורמה המוצעת ברור כי שינוי מבנה מערכת החינוך והגבלת המימון הקיים ויכולת הקיום

כבוד האדם :חוק יסודנובעות משל מערכות פרטיות מהווה הצרה של חירויות הפרט והקבוצה ה

.וחירותו

אכן פוגעת בזכויות יש לקבוע כי היא, ורך בחינת הרפורמהיוצא כותב מסמך זה כי לצ, על כן

היא פסקת –חוקתיות של בחינת שלב השני והמרכזי יש לעבור ל ,כאמור נקבעמש. חוקתיות

במידה וימצא כי הפגיעה אינה . כבוד האדם וחירותו: לחוק ייסוד 8ההגבלה המעוגנת בסעיף

.של פסקת ההגבלהשלב השלישי לעומדת בדרישות החוק יש לבחון את הסעדים בהתאם

:כך תקובע פסקת ההגבלה

, יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל-אין פוגעים בזכויות שלפי חוק"

ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת , שנועד לתכלית ראויה

"בו

:תרשים הבאכפי שמובא ב, לכל דרישה מענה נפרדפירושה עמידה בדרישות פסקת ההגבלה

התנועה לאיכות 6427/02 ץ"בג, 221) 4(ד מט "פ, מגדל כפר שיתופי' בנק המזרחי המאוחד נ 6821/93א "ע 132

לשכת מנהלי ההשקעות 1715/97 ץ"בג, )2006(1559, )2( 2006תק על , כנסת ישראל' השלטון בישראל נ 'כנסת ישראל ואח' נ' חהמועצה האזורית חוף עזה וא 1661/05 ץ"בג, 637) 4(ד נא "פ שר האוצר' בישראל נ

.ועוד פסקי דין רבים בנושא, )9.6.2005ניתן (

52

הנחת הייסוד של מסמך זה היא שרפורמה בסדר גודל כזה תהא חלק

אשר יכלול לבטח וועדה או מספר וועדות אשר יגבשו את הקריטריונים

דרישה בסיסית זו של פסקת ההגבלה נענית

שני ישנם כבוד האדם וחירותו

בקדושת חייו , מושתתות על ההכרה בערך האדם

. והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל

יסוד את ערכיה - כדי לעגן בחוק

ערכיה של מדינת ישראל להלימה של

-יהודית"המונח . בהכרזת העצמאות

רבות . ותולעיתים אף סותר דרכים שונות

לעכל חוק המתיימר לענות , אך דבר אחד ברור

יהדותה או אופן המועט ביותר

עומדת הרפורמה המוצעת בדרישות

לנוכח עקרון השוויון העומד בייחוד

, מחדתרבותית -אשר באים לידי ביטוי באפשרות בחירה של חטיבה רב

בהינתן הכלים המובנים –והיכולת לבחור את אורך החיים הרצוי לאחר סיום הלימודים

כחלק מהשילוב , נהבהצעה זו פגיעה ביהדותה של המדי

ככל שתרבה ההיכרות בין .

אמצעי מידתי

קשר רציונליהעדר

חלופה פוגעת

:להלן יבוא ניתוח של כל דרישות פסקת ההגבלה בעניין

הנחת הייסוד של מסמך זה היא שרפורמה בסדר גודל כזה תהא חלק –בחוק או על פיו

אשר יכלול לבטח וועדה או מספר וועדות אשר יגבשו את הקריטריונים , ממהלך חקיקתי רחב

דרישה בסיסית זו של פסקת ההגבלה נענית , לכן. החוק באופן מפורש וההגדרות השונות של

.בעייתית נראית

כבוד האדם וחירותו : בתחילתו של חוק יסוד - הולמת את ערכיה של מדינת ישראל

:לעניין החוק, סעיפים המלמדים על ערכיה של מדינת ישראל

מושתתות על ההכרה בערך האדם זכויות היסוד של האדם בישראל

והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל,

כדי לעגן בחוק, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, יסוד זה-חוק

. של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

להלימה שלדים כי כל חוק אמור להביא שני סעיפים אלה מלמ

בהכרזת העצמאות הם באים לידי ביטוידמוקרטית כפי ש

דרכים שונותניתן לפרשו במאד אשר רחב הינו מונח

אך דבר אחד ברור, נכתב על הדואליות והסתירות הרבות שבמונח זה

אופן המועט ביותר א לחוק הייסוד חייב לכל הפחות לפגוע ב1ו 1דרישות סעיפים

עומדת הרפורמה המוצעת בדרישות , המסמך מחברדעתו של ל. בהיותה של המדינה דמוקרטית

בייחוד, יא באה לקדם ערכים דמוקרטיים במדינה

אשר באים לידי ביטוי באפשרות בחירה של חטיבה רב, מאחורי הרפורמה

והיכולת לבחור את אורך החיים הרצוי לאחר סיום הלימודים

.

בהצעה זו פגיעה ביהדותה של המדילא רק שאין , לדעתו של כותב המסמך

.יהדותישנו חיזוק של ה אףאלא , "דמוקרטית- יהודית

פסקת ההגבלה

מידתיות )במובן הרחב(

אמצעי מידתי

העדר (צורך חלופה פוגעת

)פחות

מידתיות במובן הצר

תכלית ראויה

הולמת את ערכיה של

מדינת ישראלבחוק או על פיו

להלן יבוא ניתוח של כל דרישות פסקת ההגבלה בעניין

בחוק או על פיו

ממהלך חקיקתי רחב

וההגדרות השונות של

נראית מאליה ואינה

הולמת את ערכיה של מדינת ישראל

סעיפים המלמדים על ערכיה של מדינת ישראל

זכויות היסוד של האדם בישראל: 1סעיף

, חורין-ובהיותו בן

חוק: א1סעיף

של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

שני סעיפים אלה מלמ

דמוקרטית כפי ש-כמדינה יהודית

הינו מונח " דמוקרטית

נכתב על הדואליות והסתירות הרבות שבמונח זה

דרישות סעיפים

בהיותה של המדינה דמוקרטית

יא באה לקדם ערכים דמוקרטיים במדינהשכן ה, סעיף זה

מאחורי הרפורמה

והיכולת לבחור את אורך החיים הרצוי לאחר סיום הלימודים

. מאידך, במערכת

לדעתו של כותב המסמך

יהודית"המכונה

בחוק או על פיו

53

, וון רחב יותר של גישות ליהדותכך ייחשפו התלמידים למג, הזרמים השונים של אזרחי ישראל

ולא , שיאפשר לחפצים בכך ללמוד ולהכיר יותר טוב את היהדות על גווניה השוניםבאופן

ותה של המדינה מה, מעבר לכך. סתפק בדיכוטומיה הבסיסית של אורתודוכסיה או חילוניותלה

אלא לתת מענה למגוון הרחב , של היהדות תחו פרשנות אאינה לקדם זרם א, דמוקרטית-היהודית

חקיקה שמטרתה ודרכה היא , כך או אחרת. ואף בתפוצות, של זרמי היהדות הקיימים במדינה

אינה יכולה להיות , אוכלוסייה והקניית ידע בסיסי זהה לכלל תלמידי ישראלחיבור בין קצוות ה

.ובכל מקרה לא פגיעה בו, "יהודית ודמוקרטית"חיזוק של הערך אלא

תשקוד ; מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות": במגילת העצמאות נאמר

הצדק והשלום לאור , דות החירותתהא מושתתה על יסו; על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה

גזע , זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת ןשוויותקיים ; חזונם של נביאי ישראל

. "חינוך ותרבות, לשון, מצפון, תבטיח חופש דת ; ומין

באה להבטיח שוויון זכויות חברתי לכל אזרחי המדינה , כפי שהיא מוצעת לעיל, הרפורמה

בו מערכת החינוך הקיימת מעניקה לכל אזרח , בניגוד למצב הקיים כיום .גזע ומין, דת ללא הבדלי

-במצבם הסוציו ינפרד ולרוב תלובפועל החינוך הוא , כביכול באופן שוויוני, את הזכות לחינוך

אשר יגלם , הציע שוויון הזדמנויות אמיתיהרפורמה המוצעת באה ל .אקונומי של הורי התלמיד

גם דרישה , על כן. ת העצמאות באופן אמיתי וכנה יותר מהמצב העגום הקיים כיוםאת חזון הכרז

.זו של פסקת ההגבלה נענית על ידי התוכנית

במובנו מבחן המידתיות מחייבת מעבר שלי פסקת ההגבלה "בחינת חוקתיותו של ההסדר עפ

.נבחן אותם לפי סדרם. אשר מחולק למספר מבחני משנה, הרחב

המהווה ציר מרכזי ומהותי במבחני המידתיות בא לבחון את , מבחן זה – תכלית ראויה

. תכלית החוק מבחינה סובייקטיבית כלומר מה התכלית שראה המחוקק בחוקקו את החוק

הינה להביא לשוויון הזדמנויות ושיפור מערכת התכלית של הרפורמה המוצעת , במקרה זה

. הינה תכלית ראויה, א עומדת לנגד עיני המחוקקככל שהי, שתכלית זו, אין ספק. החינוך בישראל

, גדירה מראש את הכוונותאלא מ, היות ואין בחינה זו מנסה לשער כוונת עבר של מחוקק פלוני

גרת הרפורמה מוצעת הפרדה בין בנים לבנות סבמ, למרות זאת. יחסית הינה פשוטה סוגיה זו

השאר גם על תלמידים שכיום לומדים אשר תחול בין, של החינוך האינטגרטיבי בכיתות הלימוד

תכליתה של . לתפיסת עולמם שלהם ושל הוריהם) חלקי או מלא(וזאת בניגוד , במערכות מעורבות

אלא , או לקבע מעמד שונה למגדר זה או אחר, אינה להביא לאי שוויון בין בנים לבנות, פגיעה זו

, מדדת תכלית הפגיעה בזכותככל שנ, על כן. להביא לקידומו של החינוך בישראל בכללותו

משמשת והשתת המערכת על כלל האוכלוסייה ההפרדה בין המינים , המוצעת ברפורמה זו

והן לאוכלוסיה החרדית והדתיתהן היא קידום החינוך בישראל והנגשת המערכת , לתכלית ראויה

מנת על על חוקי הדתחייב אותם לעבור עבירות יבאופן שלא , לאוכלוסיה הדתית המוסלמית

.המוצע ברפורמה ללמוד בבית הספר של החינוך הממלכתי

:ויבחנו להלן, מתחלקים לשלושה מבחני משנהמבחנים אלה – מידתיהאמצעי המבחני

54

מבחן זה בא לבדוק את קיומו של קשר רציונאלי בין החוק המוצע – ירציונאלקשר .א

שים את המטרה באופן השאלה הנשאלת אינה האם יש בכוחו של החוק להג. להגשמת מטרתו

אין וודאות מוחלטת האם , אכן. תאורטייהתברמה להתגשם אלא האם המטרה יכולה ,מוחלט

ובהחלט ייתכן , הרפורמה תביא בהכרח לקידום החינוך בישראל בכל אחד ואחד מהתחומים

על פי מבנה , אך ככלל, ששינויים אלה יהיו ארוכים ויכללו לא מעט קשיים ומהמורות בדרך

ה באופן שיקדם בנויהתוכנית , ובסופו של דבר גם במישור הפרטי, במישור הכללי, כתהמער

המערכת המוצעת .אחת בתחומים בהם היא חלשה במיוחדכל , קבוצות מוחלשות באוכלוסיה

להכיר אחד את השני ולנהוג בסובלנות אחד התלמידים הם לומדים ב, משותפיםלימודים כוללת

במישור הפוטנציאלי סיכויי ההצלחה שלה בכל , ו תצליח ובין אם לאובין אם הצעה ז. כלפי השני

קירוב לבבות והכרת האחר גבוהים משמעותית מהמצב קידום השוויון במערכת החינוך והנוגע ל

הבוחן את התאמת גם מבחן זה, על כן. ו מלאבו כל קבוצה הינה מבודדת באופן חלקי א, כיום

.מתקיים האמצעי לקיום המטרה

בודק האם ניתן המהווה את עמוד התווך של מבחני המידתיות מבחן זה –הצורך מבחן .ב

יא הקטנה ביותר ההיינו שהפגיעה , י פגיעה פחותה"להשיג את המטרה ללא הפגיעה המוצעת או ע

כל עוד אותו אמצעי פוגעני פחות מגשים את תכלית החקיקה באותה מידה או במידה , האפשרית

התעוררה השאלה על מי מוטלת , 133בפרשת בנק המזרחי . י המחוקקדומה לאמצעי שנבחר על יד

או על המדינה המחוקקת את , על האזרח שזכותו נפגעה –האחריות להציג חלופה פוגענית פחות

על האזרח שזכותו נפגעה צריך להצביע על חלופה ועל , )כתוארו אז(לדעתו של השופט ברק . החוק

המטרה שעל בסיסה . קחה בחשבון או שאינה מתאימההמדינה להראות מדוע חלופה זו לא נל

מטרת הרפורמה באה להגשים הן את , למעשה. אינה חדשה, כאמור לעיל, מוצעת רפורמה זו

המציאות . האמור במגילת העצמאות והן את הרציונל שעמד בעת חקיקת חוק חינוך ממלכתי

הביאו לכך שהמצב הקיים , עילכפי שתועדו ל, אקונומיים בישראל-והשינויים הדמוגרפים והסוציו

כך למעשה ניתן להסביר את עצם . אינו עומד עוד בהגדרות השוויון אשר המדינה הגדירה לעצמה

וזאת מבלי להידרש כלל לנתונים הסטטיסטיים העגומים בכל מגזר ומגזר הנפגע , הצורך בשינוי

. מעצם ההפרדה הקיימת

לא מכיוון שאכן אין עוד אמצעים , ותסגרגציה המוצעת מהווה האמצעי הפוגעני פח-הדה

ולמרות כל שהוצעו עד כה התיאורטייםהאמצעים אלא שלמרות כל , שיכולים לעבוד תיאורטיים

האמצעים שננקטו לא הגשימו את , י שרי החינוך עצמם"ץ או ע"י בג"בין אם ע, ההנחיות שנתנו

. המטרות

לא ניתן להסתפק היא השאלה האם , מבחן מידתיות זההמרכזית העומדת בפני הסוגיה

הפגיעה הרבה בחירויות הפרט מנע מיולה, ת החינוך החרדיתטמעתם של לימודי ליבה במערכהב

. כפי שמציעה הרפורמה, והמיעוט

היא העובדה , כי ההוכחה לכך שאין די בתוכנית ליבה בחינוך החרדי, המסמך סבורכותב

פחות מהאוכלוסייה באוכלוסיה מסוגרת ,באופן כללי, בו מדובר(שבחינוך הממלכתי הערבי

132ש "ה ,ראה 133

55

על מנת , אין המערכת הזו מספיקה, קר לעילוכפי שנס, מתקיימת מערכת לימודי ליבה )החרדית

. השוויון ךרכפי שנגזר מע, קטנת הפערים בין הקבוצות השונותלהביא לה

אינו , תכי הכשל של הטמעת לימודי ליבה במערכות האחרו, ניתן להעלות את הטענה ,אכן

ניתן , ייתרה מזוף א. אלא בכשלים פוליטיים ביישומו, עצם הרעיוןם בינובע מכשלים אינהרנטי

צפוי , על אחת כמה וכמה, לטעון כי באם נתקלה המערכת בקשיים פוליטיים ביישום תוכנית ליבה

כדוגמת הרפורמה , בה יותרניסיון ליישם תוכנית שאפתנית הרכי היא תתקל בחומה בצורה בעת

.המוצעת

. שאלת המצב הנוכחישאלה המהותית היא הכי , בור כותב המסמךס, טענות אלהמול אל

רכת ליבה קיימת עוד משנות הייתה מע קורה אילומה היה "יתן לתהות ברמה התיאורטית נ ,כןא

כי לא יהיה די נראה, הינם כה חמוריםכאשר הנתונים שהוצגו , אך בנקודת הזמן הזו ,"חמישיםה

ת שהועלו ביחס לסוגיוהיה בכך פתרון י לא, כן עלייתר . יבה בחינוך החרדיביישום תוכנית ל

אשר ילמד לימודי החרדי חינוךיהיו רלוונטיות גם לאשר חלק מבעיותיו , ינוך הממלכתי הערביחל

הלכידות החברתית ובפועל , לא יהיה פתרון לסוגיית חוסר ההיכרות ההדדית, לדוגמאך כ .ליבה

.הקטנת הפערים בין הקבוצות השונות

אלא , זה בא להתוות תוכנית המבוססת על מאזן הכוחות הפוליטיכי אין מסמך יש לזכור

הטוענת כי נדרש מהלך קורת הבי. ומאסיבית רת המצב ועל הצורך בפעולה דחופהלהצביע על חומ

אך משמעותה היא שבעת יישום התוכנית , היא שרירה ולגיטימית, פוליטי כמעט בלתי אפשרי

הרואים בתוכנית ובערכים , הגורמים הפוליטיים והציבורייםיהיה צורך לשילוב כוחות של כל

.על מנת לקבלה וליישמה כגורם מאחד מספיק, אשר ממנה היא נגזרת

" תיק את הגלולהלהמ"ה בהם כדי ניתן יהיה לשקול אמצעים אשר יהי, בהחלט ייתכן ובעתיד

אך כרגע אין אלטרנטיבות אלה מהוות אמצעי שפגיעתו פחותה שכן הן לא , השבאינטגרציה כפוי

כל עוד הזרמים .שביכולתו להביא להגשמת יעדי הרפורמה" אמצעי"הוכיחו את עצמן כ

בתקציבים הן , ת נוגסים עוד ועוד במערכת הממלכתיתהאלטרנטיביים למערכת החינוך המרכזי

משיגה את תוצאות אשר מהותית ומרכזית חינוכית - וכל עוד אין מערכת חוץ, והן בתלמידים

נראה כי , ת פערים בין מרכיבי החברה השונים בישראלקטנהיכרות וה -הרפורמה המוצעת

. הינה התוכנית הפוגענית פחות, על אף היותה לא פשוטה לעיכול, תוכנית זו

מרכזיתלפנות למערכת מחייבת כל תלמיד המוצעת ין המערכתבניגוד לגישה טוטאלית א

או כרצון (ר מערכת כרצונו ובחלכל תלמיד ל מאפשרתאלא , בניגוד מוחלט לדתו או מצפונו, אחת

במסגרת , חוקי הדתומאפשרת לו לשמור על ,תרבותית- מסגרת החטיבה הרבב, )'עד כיתה ו הוריו

את למעשה יודגש כי התוכנית לא מונעת, כמו כן. יתשל התוכנ ינטגרטיביבחלק הא גישה מתונה

אלא שהמימון של המערכות ) homeschooling(הזכות ללימודים פרטיים ואף לא ללימוד ביתי

הנדרשות , פרטיות החיצוניות הינו פרטי לחלוטין ואינו מאפשר כל מימון ציבורי למערכות אלהה

יש הכרה חלקית בהוצאה מסוימתקונסטלציה ואף ב( מסוימיםלעמוד בתנאים פדגוגים והישגיים

מנע ככל ימתחשבת ברגשות הדת ומנסה לה המוצעת עוד ניתן לראות כי המערכת. )זו לצרכי מיסוי

על , לכן. על ידי הפרדה בין בנים ובנות, הניתן מהתנגשות בין ההלכות הדתיות ליישום בפועל

56

בדרישת ,תו של מחבר המסמךדעל, עומדת התוכנית, וצגת לעילבסיס תוכנית הפעולה המ

.הרבות שבה ומחוצה להלאור גמישותה והאלטרנטיבות , מידתיות של האמצעי שפגיעתו פחותהה

האם התועלת החברתית המושגת בא לבחון מבחן זה – מבחן המידתיות במובן הצר .ג

הבחינה במקרה -יודגש . האדםשקולה כנגד הנזק שהיא תגרום לחירויות מהרפורמה המוצעת

התוספת השולית של מדובר בבחינה של אלא , הרפורמה אל מול הנזק שהיא גורמת שלה אינה הז

עולה ,במקרה זה. האמורות בחירויות תהפגיעהמטרה הציבורית שברפורמה אל מול הגשמת

ניסיון אמיתי וכנה לכמת , לדעתו של כותב המסמך. תומאד קשה לכימו, מתמטית באופייה נוסחה

תשובה נהלות והתועלת החברתית כאמור הינה יומרנית מאד וספק אם ישאובייקטיבית את הע

. תפיסת עולמוכמו גם מ, מהותה של תהיה זו נובעת ממיהות המכמת. אובייקטיבית לשאלה זו

במצב כזה ניתן לשאול מושגים מעולם המשפט והכלכלה ולבחון האם על המחוקק להסתפק

שאינו רלוונטי במדיניות 135היעילות פארטולהבדיל מכלל ( 134היקס-בכלל היעילות קלדור

). ציבורית בה כמעט כל החלטה פוגעת באופן כלשהו באחד הצדדים לה

בחן האם התוספת מהבחינה המילולית המשוואה ת, היקס- לפי כלל היעילות קלדור, על כן

זק הציבורית שבהענקת חינוך שוויוני יותר וקירוב לבבות אל מול המצב הקיים גדולה יותר מהנ

שייגרם לתלמידים והמשפחות שיאלצו לוותר על מערכת עצמאית מפאת אי יכולת תשלום

בחטיבה האינטגרטיבית (ותלמידים ומשפחות שילמדו בחינוך אינטגרטיבי מופרד בין המינים

הכולל מגוון רחב יותר של נושאי ליבה על חשבון ) הדתיות על סוגיהן תרבותיות- רבבחטיבות ה

העלות והתועלת החברתית כימות אובייקטיבי של, כאמור. עות פרטייםשעות לימוד במקצו

אין בו , בכל מקרה. כאמור הינה יומרנית מאד וספק אם ישנה תשובה אובייקטיבית לשאלה זו

".כדאיות המהלך"כדי ללמד רבות על

יש לשאול האם הכימות הוא , 136של המשוואה אריתמטיתבבחינה , למרות האמור

י המרה "הפתרון יכול להימצא ע, באם השאלה היא אובייקטיבית. ובייקטיביסובייקטיבי או א

בבית ספר ממוצע תלמידלמערכת של " עלותו": כך לדוגמא. לכסף על מנת לנסות ולשערך

.לאחר סיום לימודיוממוצעת בממוצע לשנת עבודה ₪ Y1מפיק והוא , לשנה ₪ X1 הינה ישראלב

, )בהתאמה Y2ו X2( של תלמיד במערכת המוצעתלים נתונים מקביה ו יש להעריך אתלעומת

של התועלת לכל זאת יש להוסיף את שערוך. )C( תיתבתוספת עלות התוכנית בפריסה רב שנ

) P(מחד והורדת החיכוך והאלימות בין האוכלוסיות השונות מקרוב הלבבות) בכסף(החברתית

כפייה של אחוז מסוים מחלקי החברתי של חוסר שביעות הרצון והרגשת ה קאת הנזר יחסלהו

ושאינם שבעי רצון מההפרדה הכפויה בין בנים , התוכנית שאין באפשרותם לממן מערכת פרטית

. )D(לבנות

דורש שבמעבר ממצב עולם אחד למשנהו הצד המרוויח יוכל לפצות את ) Kaldor-Hicks(היקס - כלל יעילות קלדור 134

. ועדיין להישאר מורווח, הצד המפסיד מהמעברל היעילות האידיאלי אשר מתאפיין בכך שמעבר ממצב עולם אחד למצב עולם הינו כל) Pareto(כלל יעילות פארטו 135

אחר הינו מתאפיין בשיפור פארטו אם ורק אם לפחות אחד הפרטים הינו במצב טוב יותר משהיה במקור ואף אחד מן .הפרטים לא ספג הפסד עקב כך

136של ) שקשה לכמתו(נו נותן מענה למחיר אי, המתייחס להיבטים יצרניים וכמותיים, שחישוב אריתמטי זה, יודגש

.הדרושים לקיומה של חברה אזרחית, היעדר לכידות חברתית ואי היכרות הדדית

57

:מהבחינה המתמטית המשוואה נראית כך

(Y2-X2)+C+P=(Y1-X1)+D

, ככל שהחסרת האגף הימני מהאגף השמאלי במשוואה תיאורטית זו תביא לתוצאה חיובית

. התוספת השולית של התוכנית גבוהה מהנזק שלה, ן יהיה לטעון כי בהמרה מתמטית לכסףכך נית

וסובל מאי וודאות וקוהרנטיות וככזה קשה מאד ה הינו בעייתי מאד זניסיון , כפי שניתן להיווכח

, סובייקטיבי הערכהניסיון ,הערכה אובייקטיביניסיון משוואה זו מתארת יש לזכור כי .לקבלו

. כל אחד מעריך את העלות והתועלת שלו באופן שונהשכן , לחלוטין יון המשוואהיביא לא

אין תשובה , ניסיון להעריך או לכמת תועלותהרושם של מתקבל, לדעת כותב דברים אלה

ולמרות שאינטואיטיבית נראה שהרפורמה המוצעת אכן עדיפה על המצב , וחד משמעית ברורה

. אמפירי להוכיח אותה בכל הנוגע לאומדנים אבסולוטייםישנו קושי , הקיים מבחינת תועלתה

באם המדד למערכת חינוך מוצלחת הינו השינוי בהישגי ומגוון הידע של , למרות האמור

נראה שהרפורמה מעצם הגדרתה שמה לעצמה יעד יעיל , התלמידים ויכולתם להתמודד עם העולם

וא בעובדה שכיום תלמיד בבית ספר הסבר לכך ניתן למצ. יותר מבחינת גישת המשפט והכלכלה

בעוד , חרדי לומד פחות מקצועות אשר ברובם הם באותו תחום עיסוק תוך העמקה רבה מאד

. אך ברמת הישגים נמוכה יותר, התלמיד בבית הספר הערבי לומד את אותם המקצועות לרוב

רה או ירית בגמשעעלת השולית של שעת לימוד שבועית התו, גישת המשפט והכלכלהי "עפ

, של לימוד המתמטיקהאו החמישית השנייה ה הרבה פחות מהשע )משקמבחינת ה( תלמוד שווה

לי הפוטנציאלי של לימוד כהערך הכל בחינתהסיבה לכך נעוצה בעובדה שמ .אנגליתה או הפיסיקה

באופן עלות בסולם החברתי עצמם ול את פרנסל, הם מאפשרים ללומדים אותם, מקצועות ליבה

מעבר , נוספתכל שעת לימודי קודש מאשר התועלת השולית הצומחת להם בעבוריותר ייחס

הכלים לחיים ולהתמודדות עם העולם המשתנה והקטן לכך יש להוסיף את .למוצע במערכת זו

שקלול הפגיעה היחסית בפרטים אשר הסברה כי קיים בו וכן את והמגוון התרבותי ה 21-במאה ה

תהא קטנה לעין ערוך מהתרומה לפרטים " יישור קו"תמיכה ו ידם משגת ואינם נדרשים למערכת

הרבים אשר כיום כמעט ובכלל נמנעת מהם האפשרות ללמוד מקצועות מסוימים ובהמשך

, ינוך הממלכתי הערבילתלמידי הח, בשינויים המתחייבים, פרשנות זו רלוונטית. להשתלב בחברה

.הימוד בינם לבין שאר האוכלוסיוהשוואת רמת הלי, והאנגלית העברית בלימודי השפות

ועל אף השימוש באנלוגיות , כי מטרת הרפורמה המוצעת אינה כלכלית במהותה, יודגש

התועלת . אין הם אלא אמצעי הערכה בלבד, המדן להצלחתוואף במדדים כספיים כא כלכליות

ק גם אם זו מהווה חל, מטרה כלכלית ואינההמדוברת היא בתחום החינוך והצדק החברתי

בהיותו של מבחן המשנה השלישי של , כמו כן. רפורמה המוצעתמהנסיבות המביאות לצורך ל

מבוטלת בערכים ובנורמות הנוהגים -הוא תלוי במידה בלתי, המידתיות מבחן ערכי במהותו

על כן נוכח החשיבות החברתית הרבה של העקרונות העומדים בבסיס הקמת , בחברה הרלוונטית

.ציונית וברת קיימא, וניתהמדינה כמדינה שווי

58

בהשוואה לתוצאה המתקבלת מאי מימוש הרפורמה והמשך ההפרדה והתדרדרות המערכת

" תוספת"כי מתקיים יחס ראוי בין , הציבורית למול עליית קרנן של המערכות הפרטיות נראה

כות הפגיעה בזכויות החוקתיות לחינוך עצמאי ולבחירת ההורים את חינוך ילדיהם הנגזרת מהז

.התועלת הציבורית שתושג מקיומה של הרפורמה" תוספת"לבין , לכבוד האדם

בחון האם התועלת החברתית המושגת מהרפורמה המוצעת ניתן ל, מעבר למבחן הכלכלי

כגון הקטנת הקיטוב , גם בכלים נוספים, ה כנגד הנזק שהיא תגרום לזכויות המוגנותשקול

זו , לגבי האושר(יונית וצודקת יותר של העושר במדינה המהווים חלוקה שוו, הפערים באוכלוסיה

כותב . ההשכלה ובעיקר ההזדמנויות, )סוגיה נפרדת שבמהותה שאלת הקורלציה בין ממון לאושר

, הנובע מקיומה של רפורמה מקיפה במערכת החינוך, כי מצרף התועלת החברתית, המסמך סבור

גבוהה מקצועית יותר ואיכותית יותר, תריו שוויונית, אשר באחריתה תהיה החברה מלוכדת יותר

קבוצות המיעוט שאינן מעוניינות )ישירות או בעקיפין(אותו ישלמו "תשלום"משמעותית מה

שכן, כמו גם אלה שמעדיפים לשמור את המצב הקיים, ויאלצו לשתף עימו פעולה, לקחת בו חלק

.משרת את תפיסת עולמםהוא

על אף קשייה הרבים עומדת במבחן החוקתי , המערכת המוצעתנראה כי , כפי שניתן לראות

לא ניתן להתעלם מהסוגיות הרבות העומדות בצד , למרות זאת. היבש של פסקת ההגבלה

מן הסתם בעת הכנה של רפורמה מן הסוג וההיקף . ניסיון לאזן בין הזכויות השונותהרפורמה ב

יהיה צורך לקיים הערכה מקיפה ומקצועית של האפשרויות בפועל לצמצום הפגיעה, המדובר

. הן אינן פוגעות במהותה של הרפורמהוד כל ע, בחירויות הפרט

59

משפט משווה

מדיניות המבוססת על חזון ותיאוריה עליו להסתמך על כלים שאינם תכנן מכאשר רגולטור

לא די ברעיון טוב שנראה כי הינו בעל היתכנות ביצוע ולגיטימיות . משפטיים ותיאורטיים בלבד

רצוי לבא להעריכה לבחון את ההצעה , על מנת לקדם רפורמה טובה וראויה. חוקית וחוקתית

.אלא גם ביחס למתרחש בעולם, תהעומדת לפתחו לא רק בעיניים מקומיו

מדינות כמקור להשוואה מספרנאלץ מחבר המחקר להסתפק אך ב, בשל מגבלות המחקר

המדינות שנבחרו להשוואה הינן מדינות בעלות מאפיינים מיוחדים בתחום הרב . וללימוד

ין ולמצב המיוחד בינה לב, לבין מדינת ישראל ביניהןדמיון רב או כאלה אשר יש , תרבותיות

.137המיעוטים הדתיים והלאומיים שבקרבה

כפי , ל של זכויות האדם"כי רוח הרפורמה עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט הבינ, יצוין

The Universal Declaration( 138שבאה לידי ביטוי בהכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם

of Human Rights (על אף שמסמך . 10.12.1948ם ב "י העצרת הכללית של האו"אשר אומצה ע

הוא שימש ועודנו משמש כבסיס פעילות , זה הינו מסמך בסיסי ביותר ואין לו תוקף משפטי מחייב

. ל שונים"ארגונים בינמדינות רבות ושל

:קובע כך, העוסק בחינוך, להצהרה 26סעיף

החינוך . ודייםוהיס לפחות בשלבים הראשוניים, החינוך יינתן חינם. כל אדם זכאי לחינוך) 1("

והחינוך הגבוה יהיה פתוח , יהיה מצוי לכל החינוך הטכני והמקצועי. בשלב הראשון הוא חובה

.שרוןיהכ לכל במידה שווה ועל יסוד

האדם ולחירויות החינוך יכוון לפיתוחה המלא של האישיות ולטיפוח יחס כבוד לזכויות) 2(

,העמים והקיבוצים הדתיים והגזעיים ן כלסובלנות וידידות בי, היסודיות החינוך יטפח הבנה

.המאוחדות לקיים את השלום ויסייע למאמץ של האומות

".להורים זכות בכורה לבחור את דרך החינוך לילדיהם) 3(

אלא למעשה היא שואבת את מהותה , לא רק שהרפורמה המוצעת עומדת בהגדרות אלה

מבלי לפגוע בזכות ההורים לבחור , בה תוך מחויבות לערכים המובאים, מעקרונותיה של ההצהרה

הן במסגרת התוכנית והן במסגרת האפשרות ללימוד –שכן זכות זו ניתנת , את חינוך ילדיהם

.139במימון עצמי) מפוקח(פרטי

מוצגים , בלבד עריכהמטעמי אשר ,ים ומסקנות שעולות מהמשפט המשווהבחשבון נתונ הקחלהמוצעת הרפורמה 137

.להשוואה בסוף המחקר http://www.knesset.gov.il/docs/heb/un_dec.htm -נוסח ההכרזה בעברית באתר הכנסת 138אלא רק דגימה של , ל של זכויות האדם"לא נערכה סקירה מקיפה של המשפט הבינ, ות המסמךלאור מגבל 139

.הערכים העקרוניים והשוואה עם מדינות נבחרות

60

מדינות את ההצעה גם אל מול מן הראוי לבחון , ל כלליים"בנוסף לעמידה בתנאי סף בינ

ככזו תרבותיות בעולם המערבי - מדיניות החינוכית הרבהמקובל להגדיר את . וגישות ספציפיות

ומן , כרפובליקה הרואה עצמה כחסרת מיעוטים, חד ניצבת צרפתן העבר האנעה על ציר בו מה

בעלת גישת הרב תרבותיות הנחשבת כליבראלית ביותר מבין אומות , העבר השני ניצבת קנדה

נמנע מחקר זה , ועל כן, ת למדינת ישראלהינה קיצונית מאד ולא רלוונטישתי גישות אלה . המערב

.מלקיים השוואה ישירה ומפורטת למערכות אלו

יודגש כי הצעות לקיומה של מערכת חינוך בסגנון ,אותועל מנת לבאר למרות האמור ו

ללא כל , תכנים זהים, ובה כולם לומדים יחדיו, מממנת מערכת אחת בלבדבה המדינה , הצרפתי

על אף שנראה . כמענה לבעיות שהוצגו במסמך זה, מועלות כל הזמןהועלו ו, סממנים דתיים

שכן יש אמצעי , הוא בעייתי הן מההיבט החוקתי, שפתרון מעין זה אכן יענה על הבעיות המוצגות

אלא כפייה , שכן אין בו מענה לצרכים רב תרבותיים כלל, מההיבט הפוליטיוהן , שפגיעתו פחותה

קשה לתאר סיטואציה . חרדי או ערבי, דתי –ערכיו על כלל הציבור את , החילוני )הזמני(של הרוב

ובוודאי כאשר באותה , אבולוציה והרצל, בה הורים חרדים ישלחו את ילדיהם ללמוד על שפינוזה

, באותה מידה. המערכת אין הפרדה בין בנים לבנות או לימודי קודש ברמה מינימאלית לתפיסתם

אבותינו גואלי 'לחים את ילדיהם ללמוד בבית הספר על קשה לדמיין את ההורים הערבים שו

הנלמד בצרפת במערכת ' אבותינו הגאלים'על משקל (' משחררי הארץ וחלוצי הציונות, האדמות

.האתניים והלאומיים שלהם, ובייחוד ללא מענה לצרכים התרבותיים, )הכללית

מעבר . רב תרבותיותבמסגרת ה, המקדשת את השונה, מן העבר השני עומדת הגישה הקנדית

אשר בפני עצמו מטיל ספק ברלוונטיות של כל , להבדלים העצומים בגודל ובמבנה החברות

, המאפשר למעשה חופש כמעט מוחלט למיעוטים, עצם הרעיון הקנדי, השוואה בין ישראל וקנדה

העצמאות הלשונית הקיימת במערכות החינוך השונות . הוא מקור הבעיה כפי שהובאה לעיל

והחופש ללמד נרטיבים , )בשינויים המתחייבים בין המחוזות השונים והחקיקה המשתנה(דה בקנ

היא הבסיס אשר , )שלא לדבר על הפרטית(שונים באופן מוחלט של אותה מערכת חינוך ציבורית

, בעוד שבקנדה השינויים הם מינוריים. מהווה את סכנה שבאבדן הזהות הלאומית הישראלית

והוגדרו (ההבדלים התרבותיים בין הקבוצות השונות הינם מוגבלים , א שונההרקע ההיסטורי הו

השפעתם על אופייה ועתידה של המדינה הינה , בסופו של דבר – )'תרבותיות דקה-רב'לעיל כ

.כפי המצב בישראל, ואינה דומה כלל לסכנות הטמונות בהשארת המצב על כנו, מוגבלת מאד

מבנה מערכת החינוך ו רקעה הייחודי, בחרה להשוואהשנ להלן תבוא סקירה על כל מדינה

.שלה

61

הולנד .א

הדמיון בינה . השוכנת בצפון מערב אירופה הינה אחת מהמדינות המרתקות בעולם, הולנד

שתי סוגיות מרכזיות המשותפות להולנד . טרנספורמציה שעברה הולנדנעוץ ב ,לבין ישראל

דתות המיעוט ושיעורם של בני ) עולים חדשים אלבמקרה של ישר(ולישראל הינן שיעור המהגרים

שנים האחרונות ביחסן ת שעברו הן הולנד והן ישראל בוהחוקי הרפורמותזאת אל מול , ומאפייניו

.מיעוט החיות בקרבןלקבוצות ה

הכוללת , ההיסטוריה ההולנדית. הולנד ידועה כאחת מהמדינות הליבראליות ביותר בעולם

העמידה את המדינה הקטנה בפני שאלות , קולוניאליזםיבושים וכ, כמיטב המסורת האירופאית

.רבות בנוגע לזהותה וליחסה לזרים

, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה החל מגדל הקלפים הקולוניאליסטי האירופאי לקרוס

המשבר הכלכלי . בעיקר לאור חוסר יכולתן של המעצמות השונות לשמור על מאחזיהן הרחוקים

שעל אף ניסיונותיה לשמור על , חמת העולם השנייה לא פסח גם על הולנדשלאחר מל, הקשה

לא הצליחה , ואף להגדילן על חשבון גרמניה המובסת, הישגיה הטריטוריאליים שלפני המלחמה

וירידת , בשילוב עם המצב הכלכלי הקשה, הלוחמה במחתרות האינדונזיות. לעמוד בעומס

הביאו את הולנד להכיר בעצמאותה של אינדונזיה , יםהלגיטימיות של החזקת קולוניות מעבר ל

. לוותר גם על גינאה החדשה 1961ולאחר מכן בשנת , 1949בשנת

המבוססת על , לפני המלחמה החברה ההולנדית היית מחולקת בשיטת חלוקה מסורתית

" עמודים"ל כנותה בעברית כשיטת החלוקה האנכיתשניתן ל –" ריבונות בספירות נפרדות"

)Pillarization.(

לפי קבוצות הדתיות , המתארת את החלוקה החברתית המסורתית בהולנד ובבלגיה, שיטה זו

וניהלו חיים מקבילים ונפרדים תחת , ואידיאולוגיות שונות אשר היו למעשה מופרדות זו מזו

כך , ל קבוצההללו כללו מארג חיים שלם ונפרד של כ" העמודים", למעשה. אותה מערכת שלטונית

, בנקים, ארגוני סחר, מפלגות פוליטיות, תחנות הרדיו, למעשה את העיתון היו" עמוד"לחברי כל ש

ובאופן שמזכיר , במצב זה. אשר היו משויכים אליהם, בתי ספר ואוניברסיטאות, בתי חולים

האוכלוסיות , חיו במקביל וכמעט ללא כל ממשק בניהן, במידה רבה את המצב בישראל

. המרכזיים" עמודים"דמוקרטיות שהיוו את שלושת ה-וליות והסוציאלהקת, הפרוטסטנטיות

הסוציאליסטי או " עמוד"כמו ב, שאופיינו על רקע אידיאולוגי פוליטי" עמודים"בנוסף אליהם ב

נוסף . ואתיאיסטים, פרוטסטנטים רפורמיסטיים, ניתן היה למצוא לעיתים יהודים, הליבראלי

."עמוד הכללי"ונשארו ב יםמסו' עמוד'לשייך את עצמם להיו אוכלוסיות שבחרו שלא , אליהם

שבו , כתוצאה מקריסת הקולוניאליזם. סיום המלחמה הביא עימו שינויים רבים כאמור

אשר חלקם התערו והתערבבו עם התושבים המקומיים של , מתיישבים 300,000 - להולנד כ

עד , ההולנדים גלי מהגרים רביםיחד עימם הגיעו מהקולוניות שבסורינאם ובאנטילים . הקולוניות

62

עד כי ניתן היה , אשר בשלב מסוים מספרם של המהגרים הסורינאמים היה כה גבוהה בהולנד

. מאשר בסורינאם עצמה, למצוא יותר סורינאמים בהולנד

לאור הצורך הדחוף בידיים , וכתוצאה ממדיניות עידוד ההגירה ההולנדית, בנוסף על כך

של ובייחוד לאור הצמיחה הרבה שבאה בשנות השישים והשבעים, לאחר המלחמה, עובדות

ובהמשך מטורקיה , תחילה מספרד ואיטליה –להגיע למדינה מהגרי עבודה והחל, המאה הקודמת

רק המשיךמספרם של המהגרים , 1973על אף שמדיניות הגירת העבודה הסתיימה בשנת .מרוקוו

. מקלט ומחפשי" איחודי משפחות"וצבר תאוצה על רקע

החל , בסוף שנות החמישים והשישים בתהליך שהחל להתבססו, במקביל לתהליכים אלה

החלה , יותר הטרוגניתחילונית ו שהפכה, נדיתהחברה ההול .המבנה החברתי בהולנד להשתנות

והגברת מו הטלוויזיהכ ובעיקר בגלל חידושים טכנולוגים, הרביותר למגוונה האנושי תפחשנ

. 140"עמודים"החלוקה המסורתית ל תוך זניחת, תיתהמוביליות החבר

, אשר היו מחולקות הן על רקע דתי והן על רקע אידיאולוגי, המפלגות הפוליטיות ההולנדיות

לשלב ביןהחלו ו, החלו להתאים עצמן לדרישות הדור הצעיר אשר דחה את החלוקה הארכאית

יותר , תלות במוסדות מסורתייםוירידת ה, עם התגברות העושר. השונות קבוצותהשירותים וה

והחלו להתחבר לערכים ואנשים במקום לחלוקה , שלהם" מיתוג"ויותר אנשים החלו להתנתק מה

החלה החברה ההולנדית לפייס בין , ככל שחומות ההפרדה בין הקבוצות השונות ירדו .המסורתית

בין חברי הסרת המחסומים אפשרה היכרות טובה יותר. הגישות השונות ברוח הסובלנות

. תוך נטרול סטריאוטיפים ודעות קדומות, הקהילות השונות

חל בעיקר בין התושבים שהיו חלק , "פילריזציה- דה"התהליך שעבר על הולנד ב, במידה רבה

, קהילת המהגרים שרק הלכה וגדלה. היינו על הקהילות הנוצריות והיהודיות, מההסדר הישן

בהן היא נדרשת לפייס , בה בפני הולנד דילמות חדשותהצי, כתוצאה ממדיניות ההגירה הפתוחה

. לבין ערכיה המערביים, בין תפיסות עולם של מהגרים ממדינות שתרבותן אינה ליברלית

אשר הביאו , המתחים בין האוכלוסיות הביאו להתנגשויות רבות בין מהגרים ומקומיים

, גררו איתם אלימות קשה ההתנגשויות לעיתים. להתחזקות הימין ולהקשחת מדיניות ההגירה

) "פים פורטוין"ידוע גם כ(כמו הרצח הפוליטי של המועמד לפרלמנט סימון פטרוס פורטוין

ורציחתו של במאי , 2002בשנת , בראשות מפלגה לאומנית בעלת מצע הקורא להגבלת הגירה

שעסק, לאחר שביים סרט של חברת פרלמנט מוסלמית, 2004בשנת , הקולנוע תיאו ואן גוך

. 141בביקורת על יחס האסלאם לנשים

ור זעזעה את המדינה בה שיע, שנה 400שלא נראה בהולנד מזה , האלימות הפוליטית

בני הדור השני והשלישי של המהגרים אמורים היו , לכאורה .המהגרים הוא מהגבוהים באירופה

ה אורך במידת מ לשנותובהתאם לכך , החדשות במידות משתנות את מנהגי מדינותיהם לאמץ

בכנס אסטרטגיות לקידום רב גוניות בחדר המורים "הונד -מר מיכאיל דן, דברים שנשא שגריר הולנד בישראל 140

-תמליל ניתן למצוא ב – 20.5.2009, אביבאוניברסיטת תל , "לשיפור יחסים קבוצתייםhttp://commonground.cet.ac.il/UIGeneric/FileViewer.aspx?nFileID=509

- 2.11.04, "מעריב" NRG ,במאי שבקר את האסלאם נרצח, ענבל שתיוי 141http://www.nrg.co.il/online/5/ART/811/550.html

63

ולהתאימה לסביבה , הממוצע למשפחה שהיה אמור להוביל לקטנת מספר הילדים, חייהם

אשר משמרים , אינו חל כאשר מדובר בנישואים לצורכי הגירה שכלל זה, מסתבר. ההולנדית

,את גיל הנישואין הצעירובהתאם לכך , למעשה את המסורת והרקע התרבותי של מדינת המוצא

קצב הצמיחה בקרב המהגרים גבוהה , על כן. 142רגשת הזרות במדינתםמספר הילדים הרב וה

מתושבי המדינה 20% –כ , כיום. משמעותית מקצב הצמיחה בקרבה של האוכלוסייה המקורית

המהגרים רוב. מהאוכלוסייה מגדירה עצמה כמוסלמית 5%כ כאשר , הינם מהגרים ובני מהגרים

כתוצאה מכך . סורינאם והאיים האנטילים, ונזיהאינד, מרוקו, טורקיה, גרמניהבאו בעיקר מ

וכיום מהגרים , שונה החוק ההולנדי, ומהתחזקות המפלגות הדוגלות בהקשחת תנאי ההגירה

שפה , )משכר מינימום 120%(נדרשים לעבור רף הכנסה , שבעבר הגיעו באמצעות איחודי משפחות

.עמי נישואיןהגר מטעל מנת ל) 21( וגיל) ידיעת הולנדית במדינת המקור(

, תוך ניצול החוק האירופי" נתיב הבלגי"להגיע להולנד דרך ה מצב זה הביא הרבה אנשים

במסגרת חוקי , מי שהגר לבלגיה, כך. יםמדינות אירופה לאחר משך זמן מסו המתיר מעבר בין

בטל את דרישת 143לאחר שבית המשפט, יוכל בהמשך לעבור להולנד, איחוד המשפחות המקלים

–לפני מעבר לשאר המדינות ) בלגיה(לית במדינה המארחת את השונות למשך שהות מינימהמדינו

.י כך לעקוף את החקיקה המקשה על הגירה"וע

ככל שיחלוף . ובהולנד בפרט נובע בעיקר מאופי והגבלות ההגירה, המצב באירופה, אם כך

יקלטו המהגרים טוב ך כ, הזמן וככל שהרף להגירה על דרך של איחוד משפחות יהיה גבוה יותר

מוריד את העננה , בניגוד למצב בישראל, מצב זה. ויפנימו יותר את אורכות מדינתם החדשה, יותר

שכן בהינתן הגבלה והסדרה של חוקי ההגירה באיחוד , יםהקיומית שנובעת מהשינויים הדמוגרפי

ונוקשה ביחס ובאמצעות תוכניות קליטה ושוויון הזדמנויות מחד ויד קשה , האירופי כולו

בישראל לעומת . ניתן יהיה באירופה להתגבר על סכנת אבדן הזהות, לתופעות קיצוניות ואלימות

נראה כי ההבדלים בקצב הגדילה של האוכלוסייה החרדית במידה רבה והערבית במידה , זאת

ועל כן מצריך, אינו נובע וכמעט שאינו מושפע מהגירה, לעומת האוכלוסייה הציונית, 144פחותה

.ככל שאלה נדרשים, פתרונות אחרים

מערכת החינוך ההולנדית

מסמך מכונן . 1848ההיסטוריה של מערכת החינוך ההולנדית נעוצה בחוקה ההולנדית משנת

הזכות לחינוך עצמאי ואת הזכות של פרטים וארגונים להקים בתי ספר פרטיים ללא קדש את , זה

קה הגבילה את הממשלה רבות מלהתערב במערכת החו, נוסף על כך. אישור הממשלה או הכנסייה

, למרות החופש המוחלט להקמת בתי ספר ללא הגבלה . 145בחופש החינוכי של אותם בתי ספר

142 Joop Garssen and Han Nicolaas, Fertility of Turkish and Moroccan Women in the Netherlands:

Adjustment to native level within one generation, Demographic Research, July 18, 2008, pp.

1249-80 143 Case C127/08, Metock and Others,25.7.2008, Eur. Ct. J

נראה כי בניגוד . תושביה הפלסטינים של מזרח ירושלים הינם למעשה בעלי אזרחות פלסטינאית ותושבות ישראלית 144

והשפעתם על השינויים , יבונות ישראליתרובם לא יישארו תחת ר, בהסדר עתידי, לאחיהם שבתוך הקו הירוק . הדמוגרפיים במדינת ישראל תהיה למעשה אפסית

145 Colin Fraser, the Public School Market in the Netherlands – Money follows the child, Frontier

Centre for Public Policy - April 2003 -

64

מצב זה יצר .שכן הממשלה מימנה אך ורק את בתי הספר הציבוריים, החסם העיקרי היה המימון

.שלהםאשר רצו להשיג מימון לבתי הספר , מתח רב בין הקבוצות השונות

והעניק למעשה מימון על בסיס אישי , שינה את כל התמונה, 1917תיקון לחוקה שנתקבל ב

תוך מספר . להורים, שעד אז שלט כמעט באופן מוחלט במערכת, תוך העברת השרביט מהשלטון

מהתלמידים עברו ללמוד בבתי הספר 70%וקרוב ל , שנים שנתה המערכת את פניה באופן מוחלט

בשנות השישים והשבעים של ובייחוד לאור ביטול אזורי הרישום, ר השינוייםלאו .הפרטיים

.מבוקשיםלצרכנים )או ליתר דיוק הוריהם(הפכו התלמידים בהולנד , המאה שעברה

, שכן בהיעדרה של רגולציה כופה, זכות הבחירה של ההורים הייתה משמעותית מאד, כך

. יכול היה לבחור את בית הספר המתאים לילדיווכל הורה , התקיים מבחר רחב מאד של בתי ספר

נוספה דרישה ממשלתית לרף מינימאלי של נרשמים , לאור מספר בתי הספר הרב שנפתחו, כיום

.אך ככלל מספרם של בתי הספר הינו עדיין גבוהה מאד, כתנאי לזכאות למימון, בכל בית ספר

ניתן להגיע רק לחלק 16מגיל ( 18146ועד גיל 5חוק חינוך חובה בהולנד חל על ילדים מגיל

של השפה ישנה חובת לימודעל פיה , נדי מחייב לימודים של תכני ליבההחוק ההול. )מימי השבוע

מבנה , טבע, מדעים, היסטוריה, גיאוגרפיה, אומנות ומוסיקה, אנגלית, מתמטיקה, ההולנדית

המגוון האתני והתרבותי ל יש חובה ללמד ע, כמו כן .ותנועות דתיות ולאומיות) אזרחות(חברתי

לבחירת בית בשנה שעות 120החופש הניתן למערכות הפרטיות הינו מימון של עד .של הולנד

. הספר

ככלל . וחינוך פרטי לחינוך עצמאי, לחנוך הציבוריהמערכת ההולנדית מחולקת באופן גורף

. מוסדולא את ה "המשתמש"המערכת ההולנדית הינה מערכת ייחודית אשר מממנת את

. בינםבדל משמעותי ללא כל ה, במערכת הציבורית לומדים התלמידים את כל תכני החובה

מיוחדת הינה תוצר של התקופה בה הייתה קיימת החלוקה המסורתית עצמאית ההמערכת ה

ולרוב , י מועצת מנהלים"אשר מנוהלת ע, מדובר למעשה במערכת במימון ציבורי". עמודים"ל

אשר ברובם הינם קתולים ,יוחדיםישנם בתי ספר מ, כך למעשה. מתמסוי הינם מבוססים על דת

ישנם בתי ספר , כמו כך, בנוסף. יהודיים או הודים, כמו גם בתי ספר מוסלמיים, או פרוטסטנטים

בתי ספר , כאמור. 'מיוחדים מבוססי אידיאולוגיה שאינה דתית כמו בתי ספר אנתרופוסופיים וכד

.למיין תלמידים על בסיס דתי או מקצועיויש להם אפשרות , דינהממומנים על ידי המ ,אלה

אשר מועבר לאחר דיווח כי תלמיד מסוים , מימון בתי הספר העצמאיים והציבוריים כאחד

כך למעשה נשמר במידה רבה . הינו המקור המרכזי למימון הלימודים, רשום במוסד מסוים

או , הורים יכולים לתרום כסף לבית הספר, זאתלמרות . ההיצע שניתן להציע בכל מסגרת חינוכית

המימון עבור , ייתר על כן .י המדינה"מעבר למה שממומן ע, למממן מכיסם פעילויות נוספות

http://www.fcpp.org/pdf/FB16%20Dutch%20School%20Model.pdf 146 Dutch Education System Explained -

http://www.expatica.com/nl/essentials_moving_to/essentials/dutch-education-system-

explained--31083.html?ppager=3

65

מביא עימו מימון ) י משרד החינוך ההולנדי"כפי שמוגדר ע(סטודנט המגיע משכונה ענייה יותר

. ותו יותר תקציבועל כן מאפשר לבית הספר הקולט א, גבוהה יותרממשלתי

אשר ברובם הינם קתולים או , עצמאייםכשני שליש מהתלמידים בהולנד הולכים לבתי ספר

עצמאייםישנם בתי ספר , בנוסף. יהודיים או הודים, כמו גם בתי ספר מוסלמיים, פרוטסטנטים

בבתי הספר הפרטיים .'מבוססי אידיאולוגיה שאינה דתית כמו בתי ספר אנתרופוסופיים וכד

אך מערכת , ועל כן הם ממומנים על חשבון ההורים בהולנד אין כל סבסוד ממשלתילחלוטין

ועל כן לרוב הם יעדיפו תלמידים ללכת , משרד החינוךפדגוגיות של הלימודים כפופה לדרישות

בסוף עוד יודגש כי .לבית ספר עצמאי בעל אוריינטציה מסוימת ולא לשלם בעבורו שכר לימוד

נערכים לתלמידים מבחנים , 12בסביבות גיל , בבית הספר היסודי ם האחרונהשנת הלימודי

, כיצד ימשיך התלמיד את לימודיואשר על בסיסם מחליטים , CITOהנקראים מבחני , ארציים

.בין אם בבית

). voortgezet onderwijs(ומכונה לימודי המשך , החינוך העל יסודי בהולנד הינו מגוון מאד

מערכות 3תלמידים מופנים לאחת מ , ולהמלצת בית הספר היסודי CITOבחני ה מבהתאם לציון

אשר מכשירים את התלמיד ונותנים , אשר מאופיינות בתכני לימוד מיוחדים ומקצועיים, תיכוניות

VMBO :המערכות הינן. לו כלים ללימודי המשך מקצועיים בתחומו ולהשתלבות בשוק העבודה

חינוך – voorbereidend middelbaar beroepsonderwijs( ,HAVO(ן חינוך תיכוני ישים ומכי –

חינוך מדעי מכין – VWOו )hoger algemeen voortgezet onderwijs( המשך גבוהה כללי

)voorbereidend wetenschappelijk onderwijs .(ים התלמיד בהתאם במידה ולא ברור לאן מתא

מהן ניתן להמשיך לאחת משתי , יים של לימודים כללייםניתן לשלוח אותו לשנה או שנת, להישגיו

.147מערכות הנלמדות בו

לרוב אין חלוקה מובהקת על בסיס דת , התיכוניים בהולנד רובם מקצועיים ועל כןים דהלימו

ישנם רק שני בתי ספר , בתי ספר מוסלמיים עצמאיים בהולנד 42לעומת , השוואהלשם . בשלב זה

. תיכוניים מוסלמיים

כמו שאר בתי הספר , י הממשלה ההולנדית"המסובסדים במלואם ע, י הספר המוסלמיםבת

בעיקר לאור אחוז נשירה גבוהה והבדלים הוקמו בהולנד , ניים שאינם פרטייםהדתיים התק

באו הבדלים אלה . תרבותיים בין החינוך הביתי וארץ המוצא לבין החינוך בבתי הספר הציבוריים

אשר , למידים המוסלמיםפגיעה ברגשות הדתיים ובדימוי העצמי של התלידי ביטוי בין השאר ב

הביאו את הוריהם לחפש מסגרות שישלבו בין דרישות החוק ההולנדי למסורת והתרבות

בתי הספר המוסלמיים מאורגנים בהולנד תחת ארגון מועצות המנהלים הבית ספרי .המוסלמית

המייצג את בתי הספר המוסלמיים , )Islamitische Scholen Bestuur Organisatie(האסלאמי

כל הלימודים בבתי הספר המוסלמיים מתנהלים בהולנדית וישנו דגש . וההורים אל מול הממשלה

במסגרת בית הספר מוקצים ללימודי אסלאם כשעתיים . מיוחד על ידי ההנהלה על השליטה בשפה

אך , ככלל מערכת החינוך התיכונית ההולנדית הינה מרתקת וניתן ללמוד ולהשוות אותה רבות למערכת הישראלית 147

.היא מובאת לידיעה בלבדועל כן , השוואה זו חורגת מיריעתו של מסמך זה

66

היא כי עצם האפשרות ללימודי טענה מעניינת שמושמעת ביחס לחינוך המוסלמי בהולנד. בשבוע

המציעים , ביכולתם של ארגונים קיצוניים תפוגע, אסלאם במסגרת בית ספרית מבוקרת ומפוקחת

פרשנות פונדמנטליסטית של האסלאם מלקבל בעלות על אלה המבקשים לחקור או לשמור על

מונופול של בה ההקצנה נובעת מ, וזאת בניגוד למצב בגרמניה, שורשיהם הדתיים והתרבותיים

. 148שכן אין מזור לצורך ללמוד על האסלאם במסגרת בית הספר, קיצונים על לימודי האסלאם

המערכות הינו שילוב שלמצבם של התלמידים המוסלמים בהולנד , בהשוואה למצב בישראל

ם גםאך ה, נמוכים מהממוצעישגי בתי הספר המוסלמים ה, כמו בישראל. החרדיות והערביות

ווים הקשיים שהם חנוכח ור על התרבות והמסורת של התלמידיםר לצורך לשממזו ניםנות

המיעוט המוסלמי בהולנד אינו מחויב לפנות לבית הספר , ישראלבניגוד ל. במערכת הכללית

כמעט ולא ניתן , בישראל. לבחור בית ספר מתוך היצע גדול באזור מגוריו באפשרותוו, מוסלמי

לעומת המצב . ר ממלכתיים שאינם בערבית או חרדים בהתאמהלמצוא ערבים או חרדים בבתי ספ

המיעוט המוסלמי בהולנד נהנה ממימון , )ככל שניתן להגדיר אותו ככזה(החרדי בקרב המיעוט

,בישראלביחס למיעוט הלאומי הערבי , מן העבר השני. מלא מחד ועמידה בתוכנית ליבה מאידך

בעוד הערבים , באופן עצמאי כמעט לחלוטיןהמוסלמים בהולנד מנהלים את בתי הספר שלהם

.י משרד החינוך הישראלי"בישראל לומדים במערכת שכולה כתובה ומנוהלת ע

, בעיקר בכל הנוגע להיבטים חברתיים, נראה שניתן ללמוד הרבה מאד מהמערכת ההולנדית

לנדית העובדה שהמערכת ההו, כמו כן. המיטיב עם האוכלוסיות החלשות, פיקוח ואופן המימון

אשר קשור ישירות לתלמידים ספציפיים ולא באופן , מחייבת לימודי ליבה על מנת להעניק תקציב

וזאת מבלי , קשה מאד על רישומים כוזבים ומאפשר פיקוח יעיל יותר של הרשותמ, כללי למוסדות

ר היות ודרישות הליבה הן מחמירות והתקציב ושכ, כמו כן. להתערב ישירות בתכני המערכת

המסגרת העצמאית של החינוך באה לידי ביטוי בעיקר , מיםראה חייב לעמוד בתנאים מסויההו

התקציב הבסיסי מאפשר לימודים של , כאמור(בסביבת הלימוד ובאופן מוגבל יותר בתכני הלימוד

הן על האוכלוסייה החרדית והן , יישום מתכונת זו בישראל). כשעתיים שבועיות ללימודי אסלאם

מה גם שתוכנית הליבה . (ידרוש ככל הנראה יותר שעות לימוד פרטניות, ייה הערביתעל האוכלוס

).היהישראלית היא הרבה יותר צנועה באופי

שכן הוא משלב בין שמירה , נראה כאפשרי, יישום של הרפורמה המוצעת במסמך זה בהולנד

רות יעילה וטובה ומביא להיכ) במימון המדינה(על הרצון של ההורים והתרבות המיעוטים מחד

שבמידה מסוימת הופך , ההבדל המהותי בין שתי האוכלוסיות. מאידך יותר של הקבוצות השונות

היא העובדה , את קבלתה של רפורמה מסוג זה בהולנד ליותר פשוטה מאשר בישראל

לא רואה בניסיונות , אשר גם בדור השני שלה, הינה אוכלוסיית מהגרים" נפגעת"שהאוכלוסייה ה

וככל שהמועד קרוב יותר למועד ההגירה גם נוטים לקבל , גרציה או בחוקי המקום כדבר עויןאינט

האוכלוסיות שמוותרות במסגרת הרפורמה על , בישראל. את המערכת הקולטת כמו שהיא

) כל אחת מסיבותיה שלה(אשר סולדות , הינן אוכלוסיות ילידות, המערכת העצמאית שלהן

.במערכת הכלליתמהמערכת הכללית ומהשתלבות

148 Tol Gonul, Institutionalization of Islam in German and the Netherlands Beyond EU Jurisdiction,

European Diversity and Integration Conference, April 1-2, 2008.

67

צפון אירלנד .ב

בנוגע ליחסי הפנים בין , אשר משמשת מקרה לימוד מרתק, הינה מדינה ייחודית, צפון אירלנד

הינה , הנמצאת בצפון האי האירי, צפון אירלנד. בשנים שלאחר משבר, הקבוצות הדתיות השונות

דתות והלאומים מדינה אשר סבלה במשך שנים רבות מסכסוך עקוב מדם בין אזרחיה בני ה

להכיר באי כתוצאה מהחלטה של ממשלת בריטניה, 1920אשר נוצרה בשנת , המדינה. השונים

ללא שהות מיותרת , כך. לפרוש ממנה, ולאפשר למחוזות שמעוניינים בכךהאירי כמדינה עצמאית

לאחר . ונוצרו למעשה שתי מדינות נפרדות, "צפון אירלנד"פרשו המחוזות המוכרים כיום כ

החליטו המחוזות המרכיבים את צפון אירלנד להצטרף לממלכה , 1922בשנת , פרדההה

.המאוחדת

בלתי 25% -וכ פרוטסטנטים 35%, קתולים 40% –הדמוגרפיה בצפון אירלנד מורכבת מכ

אלא מכילה בתוכה , אינה רק בעלת היבט סטטיסטי, חלוקה זו .מזוהים או שייכים לדתות אחרות

לאורך השנים רוב האוכלוסיה . הביא לסכסוך הדמים שנמשך שניםאת הפילוג המרכזי ש

ומפלגת , )SDLP(דמוקרטית -העבודה הסוציאלמפלגת : הלאומניותהקתולית תמכה במפלגות

אשר פעלו לאיחודו של האי האירי תחת ממשלת , IRA–שין פיין המזוהה עם הארגון הצבאי ה

, אשר אבדה את הרוב הדמוגרפי שהיה לה ,הקהילה הפרוטסטנטית, לעומתם. אירלנד הקתולית

אשר פעלו , UUP -וה DUP –ה :תומכת במפלגות היוניוניסטיות, שנה 40-לאורך תקופה של כ

.תחת הכתר הבריטי, להשארתה של צפון אירלנד כחלק מהממלכה המאוחדת

בא לידי ביטוי בפעולות טרור רבות , אשר גבה קורבנות רבים במשך השנים, הסכסוך

בין נציגי ממשלות אירלנד ובריטניה נחתם, 1998לאפריל 10ב .חות צבאית של צבא בריטניהובנוכ

הביא לפירוק הכוחות אשר נועד ל") הסכם יום שישי הטוב"הידוע גם כ" (הסכם בלפסט"

בהתאם – הסדיר את מעמדה של צפון אירלנד ואזרחיההמזוינים בצפון אירלנד מנשקם ול

, י הצבעתם של אזרחיה"הוחלט כי עתידה של המדינה ייקבע ע, במסגרת הסכם זה. לבחירתם

הממשלה הוסכם כי , כןכמו .בריטניהשאר חלק ממשלת ייו אשר יבחרו שלטון מקומי אוטונומי

וחלוקת התפקידים תיעשה , שתקום תורכב מנציגיהם של המפלגות היוניוניסטיות והלאומניות

.תיי מפתח עד"באופן יחסי לתוצאות הבחירות ועפ

שכן הוא חייב שינויים , אושר במשאלי עם בצפון אירלנד ובאירלנד עצמה, ההסכם ההיסטורי

נסללה הדרך להשכנת , כך. אשר הגדירו את צפון אירלנד כחלק בלתי נפרד ממנה, בחוקת אירלנד

. מ"על דרך של פשרה ומו, שלום באזור מסוכסך זה של העולם

ע אשר על בסיסה עלים את הקרקהלא , הסדר מדיניכמו כל , ההסדר המדיני בצפון אירלנד

היות וההסדר לא מנסה . תווה את הדרך להימנעות מחזרה למעגל הדמיםאלא רק ה, הוא צמח

אלא לשמר מסגרת פוליטית ומדינית לשתי קבוצות , שונה ונפרד" אירי-צפון"ליצור אזרח

משיך להיות מפוצלת ובעלת נראה כי הזהות של אזרחי צפון אירלנד ת, אוכלוסיה די מובהקות

, מעצם היותה של צפון אירלנד חלק מהממלכה המאוחדת. פוטנציאל להתנגשויות וחיכוכים

68

הסכם בלפסט קובע מפורשות כי תושבי צפון אירלנד , כמו כן. אזרחיה הינם בעלי אזרחות בריטית

:זכאים לאזרחות ברפובליקה האירית

it is the birthright of all the people of Northern Ireland to identify themselves and

be accepted as Irish or British, or both, as they may so choose, and accordingly [the

two governments] confirm that their right to hold both British and Irish citizenship is

accepted by both governments and would not be affected by any future change in the

status of Northern Ireland.

ב קווים "ההסכם ההפרדה המאופיינת בעיקר ע בצפון אירלנד שלאחר עוגנה, למעשה כך

אינה כה חד אזרחי צפון אירלנדנראה כי הזהות של , האמור לעיללמרות .דתיים- אתניים

הנוגעים לזהות העצמית של , עלו נתונים מעניינם 2008 ו 1998 ניםבש כושנער יםבסקר. משמעית

מהפרוטסטנטים ראו עצמם 67%מצא כי 1998בעוד שהסקר משנת . תושבי צפון אירלנד

ההאוכלוסייחל גידול בקרב 2008בשנת , כאירים 3% -וכ אירים-כצפון 18%, כבריטים

המעידה על , לעומת מגמה זו. 32%-ושיעורם עלה לכ , הפרוטסטנטית המזהה עצמה כצפון אירית

ההאוכלוסיינראה כי בקרב , בקרב הפרוטסטנטים התגבשותה של זהות צפון אירית עצמאית

-כצפון 25%, מן הקתולים רואים עצמם כאירים 61%כך ש , הנתונים נשארו דומיםהקתולית

ות הצפון אירית כי ישנו גידול של הזהעולה מנתונים אלה היא המסקנה ה. כבריטים 8%ו , אירים

הינה מבוססת ומורכבת משתי , וככלל זהות זו, הפרוטסטנטית האוכלוסייהבעיקר מקרבה של ,

.149באופן די שווה, הקבוצות הדתיות במדינה

פאקטו בין האוכלוסיות הקתוליות -מצב הלוחמה והעוינות לאורך השנים יצר הפרדה דה

Self" (אפרטהייד בכפייה עצמית: "הידועה בכינוי, תופעה זו. והפרוטסטנטיות באירלנד

Imposed Apartheid ( מדיניות אנדוגנית הינה תוצר של)מחד )נישואין בתוך קבוצה אתנית ,

.מאידך נפרדתומערכת חינוך

מערכת החינוך בצפון אירלנד

מהתלמידים 90% –אך בפועל כ , י חוק"מערכת החינוך בצפון אירלנד אינה מופרדת עפ

נוהג זה נובע מהעובדה שרובם המוחלט של התלמידים . תי ספר נפרדיםבמדינה לומדים בב

המכונה המערכת (הפרוטסטנטית הפרוטסטנטים לומדים במערכת החינוך הממשלתית

במערכת הציבורית בצפון אירלנד ישנה מעורבות של שלושת הכנסיות . )Controlled –" נשלטת"ה

י נציגות "ע, נסיית אירלנד והמתודיסטיתכ, הפרסבטרית –הפרוטסטנטיות המרכזיות במדינה

אך , כי המערכת הציבורית פתוחה בפני בני כל הדתות, יודגש. בחמשת וועדי המנהלים החינוכיים

אחת ההשלכות של המצב . נראה כי הנוכחות המרכזית תישאר פרוטסטנטית, לאור המצב הנוכחי

, ט ואוניברסיטת אלסטרבבלפס Queensי אוניברסיטת "נערכו ע Northern Ireland Life & Timesהסקרים 149

ו http://www.ark.ac.uk/nilt/2008/Community_Relations/NINATID.htmlוהינם זמינים בכתובות

http://www.ark.ac.uk/nilt/1998/Community_Relations/NINATID.html

69

ות השונות על המערכת כיום ישנם מאבקי כוחות על הפחתת ההשפעה של הכנסיהינה כי

. 150אשר עד אמצע המאה הקודמת שלטו מכח חוק בחינוך במדינה, הציבורית

המכונים , קתולייםאשר מנוהלים ספר בבתי רוב התלמידים הקתולים לומדים , לעומתם

, חברים 36בתי ספר אלה מנוהלים על ידי מועצה המונה . maintained-"מתוחזקים"בתי הספר

שיעורם של הרשומים בבתי הספר .הורים ומורים, הכנסייה הקתולית, ממשלהמורכבת מנציגי

רובם ככולם בני הדת הנוצרית , מכלל התלמידים במדינה 45% –הפרטיים הקתוליים עומד על כ

גם בבתי ספר אלה אין חובה להיות , כמו מקבליהם הפרוטסטנטים .)Roman Catholic(הקתולית

.טיקה בנדון מדברת בעד עצמהאך הסטטיס, משויך לדת מסוימת

ברור כי ההפרדה בפועל בבתי הספר מקשה מאד על גיבושם של ערכים , במצב הנוכחי

לא מאפשר " צד השני"היעדר ההיכרות והחיכוך עם ה. משותפים בנוגע לנושאים שבמחלוקת

וזאת בייחוד כאשר הגורמים , גישה ניטראלית ובלתי אמצעית בין קבוצות האוכלוסייה

. בים את הטון בשתי מערכות החינוך מושפעים רבות מהגורמים בכנסיות השונותהמכתי

מת לפתיחתם של בתי ספר סוימגמה מ מתפתחת, מתוך ניסיון לתת מענה לבעיות הללו

יוזמות הינם תוצר של רוב בתי הספר האינטגרטיביים בצפון אירלנד, ככלל. אינטגרטיביים

בנוסף ליוזמות אלה פועל גוף .של הכנסייה או המדינהללא כל מעורבות , 151מקומיות של הורים

NICIE - The Northern Ireland Council(המועצה לחינוך אינטגרטיבי –התנדבותי המכונה

for Integrated Education (על מנת להתמודד . אשר מקדם ותומך בחינוך משולב בצפון אירלנד

הקרן לחינוך "ממומנת המועצה על ידי , רשמי עם חסמים כלכליים שנובעים מהיעדר גיבוי כלכלי

, י האיחוד האירופאי"אשר נתמכת ע) IEF – the Integrated Education Fund" (אינטגרטיבי

מתוכם הינם 19, בתי ספר משולבים 58במדינה יש , כיום. ממשלת צפון אירלנד וגורמים פרטיים

.תיכוניים

, ממשלה צריכה לעודד ולתמוך בחינוך משלבציינה שה 1989למרות שהרפורמה החינוכית של

לאחר שבתי הספר , התמיכה הממשלתית בבתי הספר המשלבים החלה רק בשלב מאוחר יותר

רק לאחר שבית הספר הצליח , כך. עמדו בדרישות החוק, שהוקמו כאמור ביוזמות פרטיות, הללו

בית הספר הציג ורק לאחר ש, הדתיות ם של מספיק תלמידים משתי הקבוצותמלהביא לרישו

התקבל מימון –היה רלוונטי לשתי הקבוצות הדתיות הנהלה ופיקוח שבסבירות גבוהה י, אתוס

.תהליך שארך בממוצע כשלוש שנים –ממשלתי

התלמידים וההנהלה , מצוות המורים 40%בית ספר מוגדר אינטגרטיבי אם יש בו לכל הפחות

הממשל המקומי בצפון אירלנד ממשיך , יטילאור הלחץ הפול. הם מכל אחת מהקבוצות הדתיות

י כך שהוא מאפשר לממשלת מחוז מסוים אשר "ע, להערים קשיים על בתי הספר האינטגרטיביים

- ניתן לקרוא סיכום על המאבק בנושא בכתובת 150

files/pdf/Information/Submissions/TRC/trc_aec_271107.pdfhttp://www.ireland.anglican.org/cms 151 The Integrated Education Fund Website -

http://www.ief.org.uk/sections/default.asp?cms=IEF_Background+to+funding&cmsid=2_20&

id=20&secid=2

70

יכול להטיל ווטו על , על בתי הספר המופרדים באזור) לרעה(מוצאת שבית ספר אינטגרטיבי ישפיע

.הבקשות המוגשות להקמתם של בתי ספר אינטגרטיביים חדשים

מעיד על הבעייתיות והרגישות הפוליטית והציבורית של הניסיון לגשר על פערים , מצב זה

קתולי ,ירלנדהחינוך בא, שבניגוד למצב בישראל, יש לזכור, למרות האמור. בצפון אירלנד

.לומדים תוכנית ליבה משותפת לכולם, נשלט או אינטגרטיביפרוטסטנטי ,מתוחזק

י "אשר נקבעת ע, לומדים בכפיפות לתוכנית לימודים משותפת כל התלמידים בצפון אירלנד

,CCEA - the Council for the Curriculum(הבחינות וההערכות , מועצת מערכת השעות

Examinations & Assessment( , תוכנית . ווילסואשר מבוססת על תוכנית הלימודים של אנגליה

מוסיקה ושפות , חינוך גופני, מדעים, מתמטיקה, אנגלית, אשר כוללת לימודי גיאוגרפיה, ליבה זו

GCSE - General Certificate(כל התלמידים בצפון אירלנד לומדים לבחינות בגרות . מודרניות

of Secondary Education( ,מתמטיקה, אשר במסגרתם ישנה חובה ללמוד ולהבחן באנגלית ,

. אך אין חובה להבחן בהם בבגרות, תישנה חובה ללמוד לימודי ד, כמו כן. מדעים ושפה נוספת

.בדומה למצב בישראל כיום, בוחרים התלמידים בגרויות רשות, בנוסף

נראה כי הכיוון בצפון אירלנד הינו , למרות הקשיים וההבדלים הגדולים בין עמדות הפתיחה

אך ממחקרים , התהליך בפני עצמו אמנם מלווה בחששות רבים. חיובי ותומך באינטגרציה

. ישנו בסיס יציב למדי התומך בלימודים משותפים, שלמרות הפערים והחששות, ות עולהובדיק

הקתולי Trinity –או השילוש (הפחד והסטיגמה המרכזיים בנוגע לחינוך משלב הינו אבדן הזהות

והפרדת הדת ") מעמד ביניים"אשר משום מה מכונה כ(החינוך לבינוניות , )בית ספר, כנסיה, בית –

.152)או לפחות הפחתה בשליטתם על החיים(מהמדינה

יכולה להתקבל ביתר קלות , נראה כי הרפורמה המוצעת במסמך זה, מהבחינה התיאורטית

" כתומים"ל) הקתוליים" (ירוקים"אין הסכסוך הצבאי בין ה, ראשית. במדינה כמו צפון אירלנד

לפירוק מנשקן של אשר הביא , "יום שישי הטוב"ב, הסתיים בהסכם השלום) הפרוטסטנטים(

כיום מתקיים שיתוף הפעולה בממשלה המאוחדת , שנית. המיליציות החמושות בשני הצדדים

גם אם אינם מכירים זה את זה וגם אם אינם שותפים לאותה ראייה ולאור העובדה ש, )פריטטית(

.בותהן בזכויות והן בחו, הינם שותפים יחדיו לבנייתה של המדינהשני הצדדים , של ההיסטוריה

ונותנים , שבה מדגישים את המאחד, משלובתניתן בהחלט למצוא מקום למערכת , במצב זה

. מקום נפרד למייחד

בין הקבוצות נוסף על חוסר ההיכרות , ראשית. המצב שונה בתכלית, ומת זאתלע, בישראל

זאת ו, ישנם פערים רבים בהשתתפות בנטל הכלכלי והביטחוני כאחד, האתניות והדתיות השונות

חוסר האמון והחשדנות , שנית. על רקע שינויים דמוגרפיים המאיימים לשנות את מאזן הכוחות

ועל רקע השוני המהותי ) ביחס לחינוך הערבי(ערבי - על רקע הסכסוך הישראלי, בין הצדדים

152 John Lloyd, A Different Subject, The Financial Times – 20.4.2007 -

http://www.ft.com/cms/s/2/02445788-ed4b-11db-9520-000b5df10621.html

71

להביא , בלא מעשה מכונן, מביאים למצב בו לא ניתן) ביחס לחינוך החרדי(באורכות החיים

. יתילשינוי אמ

, שלההנוכחית להמשיך ולקיים את המערכת , בניגוד לישראל, צפון אירלנד יכולהשבעוד

או (עד אשר ממשלתה ת הפרדת האוכלוסיות במדינהולהמשיך למעשה א, בעייתית ככל שתהיה

ישראל לא יכולה להמשיך לשקוט על –יחליטו אחרת ) ממשלת אנגליה או האיחוד האירופאי

.שמריה

72

מקדוניה .ג

הינה מעניינת במיוחד על רקע ]מקדוניה –להלן [הרפובליקה המקדונית ההשוואה בין ישראל

מאפייניםאין במערכת החינוך המקדונית , ככלל. הייחודיות של המדינה הקטנה והצעירה

הדמוגרפיה שלה והשינויים החוקיים , אך הרקע למצבה הנוכחי של המדינה, יםמיוחד

הם , השלום ותהליכי ההצטרפות לאיחוד האירופאי מאידךבמסגרת הסכמי , והחוקתיים

.שהופכים את המקרה המקדוני למעניין

, היא מדינה השוכנת בלב הבלקן אשר הוקמה לאחר התפרקותה של יוגוסלביה מקדוניה

120הפרלמנט של מקדוניה מונה , בדומה לישראל .דמיון רב מקדוניהלישראל ול. 1991בשנת

בעוד לנשיא המדינה יש בעיקר תפקידים , בצעת הוא ראש המדינה בפועלוראש הרשות המ, חברים

.ייצוגיים

ת המדינה אוכלוסיימ 64%- כ, מיליון תושביה 2 - מתוך כ, הימבחינת הרכבה של האוכלוסי

. צוענים וסרבים, כששאר האוכלוסיה מורכבת מטורקים, הינם אלבנים 25%-כו הינם מקדונים

הינם 33%- וכ, הינם נוצרים אורתודוכסיםהמקדונית לוסייה מהאוכ 65%- כ, מהבחינה הדתית

. 153מוסלמים

כמו , הוא שלמקדוניה, מעבר להרכב האוכלוסיה ושיטת הממשל, הדמיון הנוסף לישראל

. מהווה את הרוב האתני) במקדוניה(יש מדינות שכנות בהן קבוצת המיעוט המקומית , לישראל

מצב . אלבני-המכילות רוב מוסלמי, נן קוסובו ואלבניההי, מערב-שתי שכנותיה ממערב ומצפון, כך

באופן ) במישרין או בעקיפין(י מדינות שכנות "בו קבוצת המיעוט האלבנית מגובה למעשה ע, זה

מה שמחזק את הדמיון לישראל הוא . שמשפיע מאד על יחסה של המדינה לאותה קבוצת מיעוט

ל "רכת חוקיה ושלטונה לסטנדרטים הבינהתאים את מעמנסה ל, כמו ישראל, העובדה שמקדוניה

. היא מועמדת להצטרפות לאיחוד האירופי, 2005שכן החל משנת , והאירופאים בפרט, בכלל

האירופאי אך היא מנסה ישראל אמנם עדיין אינה מועמדת להצטרפות לאיחוד, בהקשר זה(

)ל"לעמוד בסטנדרטים האירופאים לצורכי מסחר והכרה בינ

לשליטת כוחות ) דאז(אשר העביר את חבל הארץ הסרבי , 1999בו בשנת לאחר מלחמת קוסו

לאחר שובם של . התערער המצב במדינה הצעירה, ו ולמקדוניה מאות אלפי פליטים אלבנים"נאט

בין קונפליקט צבאי מקומי התפתח , 2001בתחילת שנת , לארצםהקוסוברים רוב הפליטים

לבין תושבי האזורים הקרובים לגבול , ור הלאומיצבא השחר - המכונה יליציה צבאית מקומית מ

, אשר לא נתמכו על ידי המפלגות האלבניות בפרלמנט המקדוני, דרישותיהם של האלבנים .קוסובו

כמו גם דרישה ליתר עצמאות ושליטה בחבלי הארץ בהם הם מרוכזים והכרה , היו ספרטיסטיות

שכוונו נגד האוכלוסיה שאינה , אלהפעולות אלימות . במוסדות הנפרדים של המיעוט האלבני

ולהגברת יחסי העוינות והחשדות הביאו להתנגשויות על רקע אתני בתוך מקדוניה , אלבנית

153 The CIA World Fact-book website - https://www.cia.gov/library/publications/the-world-

factbook/geos/mk.html

73

נמשך , אשר גבה קורבנות בקרב שני הצדדים, מצב הלוחמה. 154ההדדיים בין אזרחי המדינה

הסכם –ופי ס נחתם הסכם , לאחר מספר הסכמי הפסקת אש, אחריתווב, 2001לאורכה של שנת

בפיקוח (בו הסכימה המיליציה האלבנית להתפרק מנשקה ) The Ohrid Agreement(אוהריד

, בתמורה לכך. ולהכיר במוסדות המדינה לסיים את הסכסוך בין הצדדים )ו וצבא מקדוניה"נאט

להמשיך את שיתופם של , הסכימה ממשלת מקדוניה להכיר באלבנית כשפה רשמית שנייה

-להתחיל בתהליך של דה, וחשוב מכל, הצבא והמשטרה, ה ובמוסדות המדינההאלבנים בממשל

.צנטרליזציה

דרישתם של הבדלנים .צב במקדוניה למצב בישראל הינו רבהדמיון בין המ, כפי שניתן לראות

, כמו כן. 155חזונם של ערביי ישראלהאלבנים אינה שונה במהותה מהדרישות שהועלו במסמך

קבל בעבר הלא רחוק ביטוי , האוכלוסיות וההתנגשות עם השלטונות פוטנציאל ההתלקחות בין

האוכלוסיה על מנת להימנע מהתדרדרות היחסים בין . 2000אירועי הדמים של אוקטובר במסגרת

נכון יהיה לבדוק , כשם שהתרחש במקדוניה, לבין המיעוט הערבי החי בו, והשלטון הציוני בישראל

.נקטו המקדונים ביחס למיעוט האלבני אילו מודלים משפטיים וחינוכיים

חולקה המדינה ,156עליהן הוחלק בהסכם אוהריד ,במסגרת הרפורמות השלטוניות במקדוניה

להיות מעבר חוקת המדינה שונתה כך ש. מחוזות המנהלים עצמם באופן עצמאי למדי 78ל

חשב גם כן מכלל האוכלוסייה תי 20%-שפה המדוברת על ידי יותר מ ,המקדונית לשפה רשמית

במסגרת , כמו כן. גם באלבנית כשפה רשמית, יורה-ישנה הכרה דה, על כן. לשפה רשמית

, מתושביו של המחוז הינם בני מיעוט אתני כלשהו 20%כאשר יותר מ , האוטונומיה של כל מחוז

כך למעשה . 157תהיה לשפה שבה השלטון המקומי ישתמש לצרכי ממשל, שפתו של אותו המיעוט

ואפשרותו להתנהל בשפתו במסגרת , שמירה על זהותו של המיעוט האלבני, המקדוניעוגן בחוק

. החיים המשותפים

:44בקובעה בסעיף חוקת מקדוניה מעגנת באופן מפורש את הזכות לחינוך

Everyone has a right to education. Education is accessible to everyone under equal

conditions. Primary education is compulsory and free.

בו יש , נוך היסודיפרט לחי, כזכות חוקתית לחוקה מכיר בזכות לחינוך פרטי 45סעיף , כמו כן

:חקיקה נפרדת

Citizens have a right to establish private at schools at all levels of education, with

the exception of primary education, under conditions determined by law

154

Crisis in the Balkans, The Guardian website, 19.3.2001 -

http://www.guardian.co.uk/world/2001/mar/19/qanda.derekbrown 155

. 56 ש"ה, לעיל ראה 156

Macedonia Adopts a new Constitution, BBC news website, 16.11.2001 -

http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/1659132.stm 157

Art. 7, The Constitution of the Republic of Macedonia -

http://www.sobranie.mk/en/default.asp?ItemID=9F7452BF44EE814B8DB897C1858B71FF

74

-הינו הסעיף המעגן את הרב ,לאחר התיקון השמיני לחוקה, לחוקה המקדונית 48סעיף

:בקובעו, תרבותיות במדינה

Members of communities have a right freely to express, foster and develop their

identity and community attributes, and to use their community symbols. The Republic

guarantees the protection of the ethnic, cultural, linguistic and religious identity of all

communities. Members of communities have the right to establish institutions for

culture, art, science and education, as well as scholarly and other associations for the

expression, fostering and development of their identity. Members of communities

have the right to instruction in their language in primary and secondary education, as

determined by law. In schools where education is carried out in another language, the

Macedonian language is also studied.

לפיתוח )"לאומים"קבוצות בעבר כונו כ(קהילות אשר מכיר למעשה בזכותם של , סעיף זה

החל ממערכת החינוך , י הקמת מוסדות לימוד בשפתם"בין השאר ע, וסמליהם זהותם ,תרבותם

כשהכלל הוא שחלה חובת לימוד השפה המקדונית , הגבוההשכלה ועד למערכת הה היסודית

.כאשר שפת הלימוד אינה מקדונית

י "ת עהמכונו ,מחוזותמקנה לתושבי ה) לחוקה 17 - לאחר התיקון ה (לחוקה 115סעיף

זכות לקחת חלק , )Units of local self-government" (יחידות של ממשל עצמאי"החוקה כ

הן גם בנוגע יובינ, בהליך קבלת ההחלטות בתחומים שונים במנהל היחידה) באופן ישיר או עקיף(

:לחינוך

In units of local self-government, citizens directly and through representatives

participate in decision-making on issues of local relevance particularly in the fields of

public services, urban and rural planning, environmental protection, local economic

development, local finances, communal activities, culture, sport, social security and

child care, education, health care and other fields determined by law.

דונית מעגנת את שמירת זהותו ועצמאותו של המיעוט החי מערכת החינוך המק, כך למעשה

.תושביםבייחוד באותם מחוזות בהם המיעוט האלבני מהווה רוב של ה, בקרבה

:הוסף הסעיף הבא, במסגרת התיקון העשירי לחוקה, על מנת להגן על המיעוט מעריצות הרוב

For laws that directly affect culture, use of language, education, personal

documentation, and use of symbols, the Assembly makes decisions by a majority vote

of the Representatives attending, within which there must be a majority of the votes of

75

the Representatives attending who belong to communities not in the majority in the

population of Macedonia. In the event of a dispute within the Assembly regarding the

application of this provision, the Committee on Inter-Community Relations shall

resolve the dispute.

, בחינוך, בין אם בשפה(וט זה קובע כי שינויים הנוגעים לחיים התרבותיים של המיעסעיף

, והוא תלוי לא רק ברוב מבין חברי הבית, לפרלמנט יש כח מוגבל לשינויים) בזיהוי או בסמלים

ככל שמתעוררת , ייתר על כן. אלא גם ברוב מבין חברי הפרלמנט הנמנים עם קבוצת המיעוט

יים תהא זו קהילת- וועדה פרלמנטארית ליחסים בין, שאלה פרשנית הנוגעת ליישום החקיקה

.שתכריע בעניין

, המצב החוקתי במקדוניה מקנה מעמד מיוחד למיעוטים החיים בקרבה, כפי שניתן לראות

במסגרת מאמציה להיכנס לאיחוד , בנוסף. התחשבות רבה בצרכיהם וייחודם התרבותיתוך

ון פ ובטח"משלחת מטעם הארגון לשת, 1992החל מ , סקופיה –פועלת בבירת המדינה , האירופי

המתמקד במדינה ) The Organization for Security and Co-operation in Europe(באירופה

.158בשמירה ופיקוח על היחסים בין הרוב המקדוני למיעוט האלבני

המצב החוקי והשוויון הפורמאלי לא באים לידי ביטוי , גם במקדוניה, למרות האמור

, מתוך כלל הסטודנטים במדינה. גבוההבני המיעוטים במערכת ההשכלה ה בהשתלבותם של

במבחן התוצאה בו , במצב זה. 5.6%159 –בעוד האלבנים מונים כ , 89% - מהווים המקדונים כ

וזאת מבלי לתת את הדעת על היעדר שוויון , בקרב המיעוטים מוגבל יותרגבוהה הגישה להשכלה

, כך. וכלוסיות לא יצטמצמובנים בין האנראה כי הפערים המו ,הזדמנויות הנובע מהבדלי תקציב

בשפה שונה ועם תכנים שונים עלולה , החקיקה הליבראלית המאפשרת חינוך ממלכתי נפרד

אזורים במדינה שעל פאקטו של - אל מול היווצרות דה, להעמיד את המקדונים בפני שוקת שבורה

.הינם מזוהים למעשה עם המדינות השכנות, אף הגדרתם כחלק מהמדינה

אך , שונה במהותו מהסכנות הפוטנציאליות של חינוך בדלני ונפרד בישראל לא, תסריט זה

, כי מדינות העולם, נראה. ייכות לאיחוד האירופיתשכיוון של ההוא נבדל ממנו בעיקר בגלל ה

, לאומיים-בו למעשה מוקמים איחודים על, לאומי- ומדינות האיחוד בפרט נכנסו לעידן הפוסט

ל שקבלת ההחלטות ככ, למעשה. פרט שהינם חלק מאותו האיחודהמדגישים את זכויות האדם וה

- בעוד החלטות מדיניות וכלכלה יעברו לגופים העל, תעבור אל רשויות מקומיות ואזוריות מחד

הגם שיש בה כדי לעגן שלום אזורי , נראה שתחזית זו .יחלש כוחן של מדינות הלאום, מדינתיים

.ינת ישראל ולשכנותיהאינו רלוונטי בעת הנוכחית למד, באירופה

היא , בכל הנוגע ליישום הרפורמה המוצעת, אחד ההבדלים המרכזיים בין ישראל למקדוניה

היא מדינה בה אוכלוסיות , כמו גם מדינות רבות אחרות בעלות מאפיינים דומים, שמקדוניה

ל היות והרפורמה המוצעת מדברת ע. ולרוב מחוזות שונים, המיעוט מרוכזות בערים נפרדות

http://www.osce.org/skopje -אתר המשלחת 158 ation.htmlhttp://faq.macedonia.org/information/educ - אתר המידע המקדוני מידע לא רשמי מ 159

76

גוררות במרחק רב קבוצות המיעוט המת, אינטגרציה חלקית בחינוך על ידי לימודים משותפים

י "ישראל הוא עלכך בהפתרון . הפנימייאלא בתנאי , לא יוכלו ללמוד יחדיו מאוכלוסיית הרוב

בהיבט של מקדוניה ומדינות דומות לה. קרבת אוכלוסיית היעדב הקמתן של קריות חינוך גדולות

.לא נראה שפתרון כזה הינו אפשרי, בפיזור האוכלוסייהבגודל ו

77

סיכום

התפתחותה ואת העתיד לקרות לה ולמדינה כולה , מערכת החינוך בישראלזה בחן את מחקר

הציגה בפני הקורא את הלבטים הרבים , שהוצעה במחקר רפורמהה. ללא שינוי מבני ומעמיק

. שיעמדו בפני שופטי ישראל עת הם יידרשו לבחון את ההצעה

ת אשר עדיין אין מערכת חינוך אחידה וממלכתי, המדינה וםמאז ק 63-העובדה כי בשנה ה

, ערים ההשכלתייםהפהתרחבותם של . הינה מסוכנת ביותר, לומדים בה כלל אזרחי ישראל

, ם מובהקיםיוהחברתיים בין מרכיבי החברה תוך שרטוט קווי מתאר אתני אקונומים-הסוציו

.ל מנת לשנות את המצבמחייבים את מקבלי ההחלטות לנקוט בפעולות דראסטיות ע

ישנו לאור העובדה שגם כאשר , אין די ביישום תוכנית ליבה בחינוך החרדי, הקייםבמצב

החברה ממשיכה את הפיצול בין , ערביממלכתי הכפי שקיים בחינוך ה, י ליבהחינוך ובו לימוד

.והפערים בין הקבוצות רק הולכים וגדלים, אוכלוסיותיה השונות

לכך שניתן וצריך , הרפורמה שהוצעה במסמך זה הינה דוגמה אחת מיני רבות אפשריות

על רפורמה מעמיק ומלא מחקר , כאמור. מהותי ומקיף במערכת החינוך, להביא לשינוי אמיתי

, אך במסגרת ההיבטים שנבדקו, חורג באופן משמעותי בגבולות מסמך זה, מהסוג שהוצע

מערכת החינוך יכולה וצריכה לעבור נראה כי ,ל"והבינ החוקתיים, ם ההיבטים החוקייםובעיקר

.את שינוי בסדר הגודל אשר הוצע

נראה כי החוק הישראלי לא רק שמאפשר קיומה של רפורמה מן הסוג , המשפטיתמהבחינה

חוקתי המצב הקיים סותר באופן מהותי את הרקע החוקי וה -אלא שלדעת כותב המסמך , הזה

. וככזה הוא מחייב שינוי, של המדינה

, גם אם לא תתקבל התוכנית במתכונתה המלאה, כי במכלול הדברים, כותב מסמך זה סבור

אשר ללא ספק יזעזעו , רוח האמור בה ודחיפות הנסיבות מחייבים צעדים מרחיקי לכת כדוגמתה

.את המערכת ואת המדינה כולה

78

ביבליוגרפיה פסיקה ישראלית

) לא פורסם( שר החינוך והתרבות' ד פריצקי ואחרים נ"עו 2751/99ץ "בג .1

, שרת החינוך התרבות והספורט' ארגון המורים בבתי הספר העל ייסודיים נ 10296/02 ץ"בג .2

224) 3(טד נ"פ

משרד ' התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ -המרכז לפלורליזם יהודי 4805/07 ץ"בג .3

)2008(1402) 3(2008על -תק החינוך

.258 ,)1(נד, מנהל מקרקעי ישראל' עאדל קעדאן נ 6698/95 ץ"בג .4

)א"א ע"כ(בבא בתרא , תלמוד בבלי .5

841, 834) 5(ד נו"פ, משרד החינוך' עמותת הורים לילדי תסמונת דאון נ –יתד 2599/00 ץ"בג .6

)2002(

337) 5(נג, השר לענייני דתות' התנועה המסורתית נ 1438/98 ץ"בג .7

.24-25, 2) 3(ד נ"פ ,התרבות והספורט, שר החינוך' ת נ"עמותת שוחרי גיל 1554/95ץ "בג .8

)לא פורסם( רונית תירוש' ל משרד החינוך הגב"מנכ' פלונים נ 7374/01ץ "בג .9

253) 2(ד לב "פ ,'יעקב ואח - המועצה המקומית באר 'נ' ניר ואח 421/77 ץ"בג .10

594) 3(מב ד"פ ,ך בעיריית תל אביבלחינו מנהל המינהל' חוה שולמן נ 595/88 ץ"בג .11

)לא פורסם( משרד החינוך. נתן בוגלה נ 9187/02 ץ"בג .12

)6.8.09ניתן ביום (' משרד החינוך ואח' נ' ואח" נוער כהלכה"עמותת 1067/08ץ "בג .13

–ראש ענף היתרי עבודה בשבת ' מ נ"דלוקס רהיטים בע שארק – 22דיזיין 5026/04ץ "בג .14

)4.4.2005ניתן , טרם פורסם( ,אגף הפיקוח במשרד העבודה והרווחה

69) 3(נד ד"פ ,שר החינוך' נ )ר"ע(בארץ הקודש ד"רשת גני חב 8437/99 ץ"בג .15

.16.10.05ניתן , )לא פורסם(, שרת החינוך והתרבות' נ" ביתר עלית"עירית 8133/05 ץ"בג .16

ניתן ביום , טרם פורסם(, שר האוצר' עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ 366/03ץ "בג .17

12.12.2005.(

, 225) 2(ד לט"פ, עשרה-יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת' ניימן נ 2/84ב "ע .18

310 )1984(

1) 4(ד נז"פ, כ בשארה"ח, כ טיבי"ח' נ 16-ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה 11280/02ב "א .19

)2003(

221) 4(ד מט "פ, מגדל כפר שיתופי' בנק המזרחי המאוחד נ 6821/93א "ע .20

, )2( 2006תק על , כנסת ישראל' התנועה לאיכות השלטון בישראל נ 6427/02ץ "בג .21

1559)2006(

637) 4(ד נא "פ שר האוצר' לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ 1715/97ץ "בג .22

) 9.6.2005ניתן ( 'כנסת ישראל ואח' נ' ה האזורית חוף עזה ואחהמועצ 1661/05ץ "בג .23

, משרד החינוך התרבות והספורט' האגודה לזכויות האזרח בישראל נ - 241/06) ם-י(מ "עת .24

).2006( 2143, )2(2006מח -תק

830, 2001מח –תק , משרד החינוך' ס עתיד נ"בי 1294/01) א"ת(מ "עת .25

79

חקיקה ישראלית

14.5.1948 –ח "באייר תש' ה, שראלהעצמאות של מדינת יהכרזת .26

כבוד האדם וחירותו :יסודחוק .27

הכנסת :יסודחוק .28

1949-י"תש, בהחוק לימוד חו .29

1953-ג"תשי, חוק חינוך ממלכתי .30

1985-ה"התשמ, חוק יסודות התקציב .31

2008- ח"התשס, חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים .32

2001- א"התשס, חוק זכויות התלמיד .33

1986-ו"התשמ] נוסח משולב[חוק שירות ביטחון .34

2002-ב"התשס, חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם .35

1997-ז"תשנ, וק יום חינוך ארוך ולימודי העשרהח .36

2005-ה"תשס, חוק ארוחה יומית לתלמיד .37

1953-ג"תשי) מוסדות מוכרים(תקנות החינוך הממלכתי .38

1959-ט"תשי, )העברה(תקנות חינוך ממלכתי .39

1959- ט"תשי) רישום(תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי .40

12.1.2010ביום , הכנסת של וועדת חוץ ובטחון של ישיבת וועדת המשנה .41

ב"מפרוטוקול ישיבת ל 13' עמ', כרך ב, מ-ישיבות כב, מועצת המדינה הזמנית .42

מאמרים ספרות ונאומים בעברית

מתווה למדיניות הגירה : התמודדות עם הגירה גלובלית, רובינשטיין' א, אורגד' ל, אבינרי' ש .43

) 2009, יםירושל(והומניסטית ליברלית , יהודית, ה למחשבה ציונית"מרכז מציל, לישראל

.רות גביזון: בעריכת

ספר -תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית - רב, "תרבותיות-שני מושגים של רב", תמיר 'י .44

).1998, אבי שגיא ורונן שמיר עורכים, מנחם מאוטנר(, צבי- הזיכרון לאריאל רוזן

תיות במדינה דמוקרטית תרבו-רב, "ליברליזם והזכות לתרבות"לברטל ה' מ, מרגלית 'א .45

).רונן שמיר, אבי שגיא, מנחם מאוטנר: עורכים(, צבי- ספר הזיכרון לאריאל רוזן(ויהודית

.)ד-כרכים א( )1986(ו "תשמ, ירושלים, החינוך העברי בארץ ישראל, דרור- אלבוים' ר .46

).2005(נבו הוצאה לאור , הזכות לחינוך, רבין 'י .47

תמונת מצב של החינוך –ושליטה מתרופפת , אי שיוויון, ולביד, בוזגלו-דגן 'נ, סבירסקי 'ש .48

.)2009(מרכז אדוה , יהישראל

")דוח דברת("התוכנית הלאומית לחינוך , בישראל כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך .49

)2005(.

.2008שנתון סטטיסטי לישראל , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה .50

.)2009אוקטובר ( 2' ח מס"דו –ראל פני החברה ביש ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה .51

80

אפריל , 2012–2006תחזית תלמידים למערכת החינוך , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה .52

2007.

מרכז -2007-2008זכאות לתעודת בגרות לפי יישובים לשנים , חלא- אבו' קונור אטיאס וה' א .53

.אדווה

חברתית לישראל נדה כלכלית'אג, משרד ראש הממשלה, ח המועצה הלאומית לכלכלה"דו .54

2008-2010.

.המשרד לתעשייה מסחר ותעסוקה, מינהל מחקר וכלכלה ,אוגדן תעסוקה .55

הקצאת משאבים , מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, קופ' י, חורב' ט .56

.2008לשירותים חברתיים

ית תנועת תלמידים אופק, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, דוכן' י, לבס' נ .57

.2006יולי , במערכת החינוך

החזון העתידי לערבים הפלסטינים , הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות בישראל .58

.2006, בישראל

.)א"תשל( ארבע מסות על חירות, ברלין 'י .59

)ה"תשכ, גינתון עורך' נ(בעיות החינוך בהתפתחותן ההסטורית ברובאכר 'ס .60

.)חורין-בתרגומו של משה בן, 1848במקור מ (סטי המניפסט הקומוני, אנגלס 'מארקס ופ 'ק .61

.)1859במקור מ (). 2006, אהרון אמיר מתרגם, ברק בן נתן עורך( על החירות מיל .ס.ג .62

.המהדורה המקוונת, "דעת"האנציקלופדיה היהודית .63

.)ט"תשנ, כרך א(חינוך בראי החוק וההלכה גליק 'ש .64

.423) ד"תשנ, נבו(תית פרשנות חוק, כרך ג, במשפט פרשנות, ברק 'א .65

גבורות "הזכות לבחור ולהיבחר ולקחי ההיסטוריה -עשרים שנה להלכת ירדור "גביזון 'ר .66

.)1986, עורכים' אהרון ברק ואח( לשמעון אגרנט

.)2005(המכון הישראלי לדמוקרטיה ,11, פסילת רשימות - 59נייר עמדה , קרמניצר 'מ .67

, ל לאורך השנים"נתונים על הגיוס לצה, הכנסתהמחקר והמידע של מרכז, ברדה' מ .68

24.9.2007

נהלים לקבלת תלמידות למוסדות החינוך החרדי , המחקר והמידע של הכנסת מרכז, וורגן' י .69

.22.10.2006, המוכר שאינו רשמי

סוגיות -מערכת החינוך בישראל , המחקר והמידע של הכנסת מרכז, פידלמן' א, וורגן' י .70

.19.3.2009, ל ועדת החינוךמרכזיות בעבודתה ש

מתוך דברים בכנס הנשיא לדמוקרטיה ביום ( ישראל כדמוקרטיה חוקתית ,ברק 'א .71

10.05.2006(.

בכנס אסטרטגיות לקידום רב "הונד -מר מיכאיל דן, דברים שנשא שגריר הולנד בישראל .72

20.5.2009, אוניברסיטת תל אביב, "גוניות בחדר המורים לשיפור יחסים קבוצתיים

כתבות בעברית

.28.8.2006" הארץ", אנסה למנוע פתיחת עוד בתי ספר פרטיים: שרת החינוך, נקו'חרומצ 'י .73

81

.21.9.2009, "מעריב" NRG, לא יוקם בית ספר פרטי אם יפגע בציבורי: סער דורש, זמר 'א .74

.27.6.2008" מעריב" NRG, תלמידים ערבים מעתיקים הרבה יותר: דוח, ענברי 'א .75

.19.08.2009" הארץ", כל ילד שלישי לומד במסגרת חינוך חרדית: 2009שראל י, קשתי 'א .76

.4.12.2009" מעריב" NRG,קורא לחילונים לגור פה: ראש עיריית בית שמש, אפרתי 'ע .77

.28.10.2007 "מעריב" NRG, חילופי שטחים: התנאי של ליברמן, יבלונקה 'א .78

.22.3.2010 "הארץ", פרשת בית החולים ברזילי, סגל 'ז .79

"ידיעות אחרונות" YNET,חשש משבת סוערת: לקראת הארכת מעצר האם, וייס 'א .80

17.7.09.

ידיעות " YNET, שחררו את האב הנאשם בהריגה: חרדים התפרעו, וייס 'א, מרסיאנו' א .81

.14.04.06 "אחרונות

שוטרים 5: התחדשו הפגנות החרדים בירושלים נגד פתיחת חניון קרתא בשבת, ליס 'י .82

.29.8.09" הארץ", מפגינים נפצעו 14, עונפג

,מאות חרדים התעמתו עם שוטרים במפעל אינטל בהר החוצבים בירושלים ,חסון 'נ .83

.21.11.09 "הארץ"

, זמן ירושלים, ?ס הושבת בגלל קבלת ילדה ספרדיה"האם ביה: בית שמש, סלע 'נ .84

29.12.2009.

.2.11.04 "מעריב" NRG, במאי שבקר את האסלאם נרצח, שתיוי 'ע .85

פסיקה זרה

86. Zelman v. Simmons-Harris, 536 U.S. 639 (2002)

87. Wisconsin v. Yoder, 406 U.S. 205 (1972).

88. Brown v. Board of Education 347 U.S. 483 (1954).

89. Case C127/08, Metock and Others,25.7.2008, Eur. Ct. J

חקיקה זרה

90. The Universal Declaration of Human Rights, 1948

91. U.S Const. Amend. I.

92. The French Constitution / Constitution Française, 1791

93. Constitution (Fundamental Law) of the Union of Soviet Socialist Republics / Конституц́ия

(Основно́й Зако́н) Сою́за Сове́тских Социалисти́ческих Респу́блик, 1977

94. Constitution of the Russian Federation / Конститу́ция Росси́йской Федера́ции, 1993

95. Basic Law for the Federal Republic of Germany / Grundgesetz für die Bundesrepublik

Deutschland, 1949

96. The Constitution of the Republic of Macedonia / Устав на Македонија, 1991

82

מאמרים וספרות זרים

97. Foundation of Inter-Ethnic Relations, the Lund Recommendations on the Effective

Participation of National Minorities in Public Life, (1999).

98. Rubinstein Amnon, The Decline But Not Demise, of Multiculturalism, Israel Law Review

(2007), Vol. 40, Issue 3.

99. Milton Friedman, Capitalism and Freedom, University of Chicago Press (1962).

100. Adam Smith, an Inquiry into the Nature and Causes of the Wealth of Nations

(1776), Book V, Ch. 1, Part III.

101. Joop Garssen and Han Nicolaas, Fertility of Turkish and Moroccan Women in the

Netherlands: Adjustment to native level within one generation, Demographic

Research, (2008).

102. Colin Fraser, the Public School Market in the Netherlands – Money follows the child,

Frontier Centre for Public Policy (2003).

103. Tol Gonul, Institutionalization of Islam in German and the Netherlands Beyond EU

Jurisdiction, European Diversity and Integration Conference, April 1-2, 2008.

104. Queens University, Ulster University, Northern Ireland Life & Times research 1998 &

2008.

גליתכתבות באנ

105. John Lloyd, a Different Subject, the Financial Times, 20.4.2007.

106. Crisis in the Balkans, the Guardian website, 19.3.2001.

107. Macedonia Adopts a new Constitution, BBC news website, 16.11.2001