י"ל ע"יו 'מתתיהואור ' מכון

26ממעזריטש המגיד

עילית ביתר כל הזכויות שמורות

מאמרי הנחמה מעיין

והדרכה למעשה עצומה התחזקות

הקודש ולעבודתת "השי אל להתקרב איך

'באבתשעה 'ו' המצריםבין ' בימי במיוחד

ח המקובל"מאת הרה

א"שליט פנחס בונקרהרב

מהדורה זו יוצאת לאור

ה"ר אלימלך ע"ב שלמה זלמן 'ח ר"הרהנ "לע

מהדורה זו יוצאת לאור

נ "עולעולם זכר ל שלמה זלמן 'ח ר"הרהה"עאלימלך ר "ב

התוכן על דעת ואחריות ,ו מוגהאינ

הכותב והמעתיק בלבד

20-6224205: פקסל נא לשלוח והארות להערות

דבר המכון וברצונו התמידי , ת"רה בהשגחת השיהיאמונה הבה החדרתו הרגשיםה חודי

צ "ר הרה"אשר אנו זוכים לשמוע ולקבל מפי מו, רק להיטיב לבריותיואשר כבר יצאו להם , בשיחותיו ובשיעוריו הרבים א"שליט בונקרפנחס הרב המקובל

כדרך צרופה , ל"בארץ הקודש ובחו' מוניטין והתפרסמו בקרב דורשי ומבקשי המכתביהם , ובהירה הנובעת ממעיין המים הזכים המפכים מבאר חפרוה שרים

.ע"ומדבריהם של צדיקי הדורות זי

, ך שמחה וגדלות המוחיןא מתויותר כשהי יתעלנ לתתאד יתערותאאבעת רעוא דרעוין , ובפרט בשבתות קדשינו, מדגיש בכל שיחותיו א"שהרב שליט כמו

אף על העשבים -כמו המלאך העומד על גבי כל עשב ועשב . במשך שעה ארוכהעומד הוא כך, ואומר לו גדל -שורשם מעל האדמה הצמיחוהנמוכים מאוד שטרם

.רוחנית ה ולא להרפות מהרצון והכיסופין לגדילהבתביעת הנפש לצמיח, על גבינו

' ומה ה, למד את הדרך לסולם העולה בית אלנ ירושתםמ ,כמינוח חלתנלהעמיק , ק"את האדם להגות בספרי רבוהמחייב , שואל מעימנו דווקא בעת הזאת

גלות ושכינתא בגלותא , ק"כפי יכלתו לרדת לעמקן של המושגים של חורבן ביהמ .א"צ בב"י בביאת גו-ומהי הדרך להביא לתיקון העולם במלכות שד, ודוע, גאולה

בשמחה רבה הננו מגישים בפני בני העליה השואפים באמת לעלות

שעליהם כתוב , שלושת השבועותב, ובפרט בימים אלה, ולהתעלות בכל זמני השנה ספר ערוך ומסודר מתוך', וקשה יותר להתקרב לה, בספרים ששורים בהם דינים

, "מעיין הנחמה"א על ימי בין המצרים בשם "שליט הרב שיחותיו של מורינו ורבינו את כל דברי הימים האלה ספר המבאר בהרחבה ובשפה קולחת, אשר כשמו כן הוא

כמים לים ' ומלאה הארץ דעה את ה"( ט, ישעיהו יא)כלשון הכתוב ', כדי לדעת את ה ".מכסים

"אור מתתיהו"בשם חברי מכון מתתיהו המבורגר. דוד י

הקדמה ודברי מבוא

(ט"ערוך מתוך שיחה לבין המצרים תשס)

ה"ב

רבינו תם מאורלייניש בספר הישר מאריך מאוד בזה שאי אפשר

י נתן "אבל עם כל זה מבאר שם שהש, י"לאדם להשיג את הש

-כ דרכי הא"שנוכל מרחוק להבין ג, לנו את הכלים מהעולם הזה

מלכותא דארעא כעין מלכותא "( א, ברכות נח) ל"שאמרו חזכמו , ל

הוא השתלשלות של , שאיך שמתנהג כאן בחצר של מלך" דרקיע

.שנות אור לכעין שמתנהג למעלה ובמרחקהמון מדרגות

ועל כן יפול על האדם רעדה ופחד כשיתבונן בפסוקים ומאמרי

יא אלא שה, שהשכינה הקדושה היום לא רק שהיא בגלות, ל"חז

שהשכינה ( א, ג)כמו שאמרו בברכות . כביכול מחוסרת בית

וכמו שמיללת השכינה , "אוי לי שהחרבתי את ביתי"אומרת

".כציפור נודדת עזבתי את ביתי, מיום גלותך נדדתי אני"

י נשבע שלא יכנס לירושלים של "שהש( א, תענית ה)ל "וכן אמרו חז

, ל רבים"אמרי חזוכן יש מ". מעלה עד שיבנה ירושלים של מטה

.שהשכינה הקדושה נמצאת כהיום בלי בית

שכל תכלית בריאת העולם היתה ( תנחומא)והנה מבואר במדרש

נתאווה שיהא לו דירה "י דירה בתחתונים "לעשות להש

".בתחתונים

י ישכון "שהש, אם כן יוצא שבעצם כל תכלית הבריאה היא

בן בית המקדש ובעצם בחור, ז דייקא"בתוכינו כאן למטה בעוה

.נעשה היפך הכוונה ותכלית הבריאה ממש

ושאלו , מסופר שראיינו פעם אדם מחוסר בית שגר ברחובות

, לא חם לך בלילות הקיץ וקר לך בחורף, איך אתה מרגיש'אותו

'?ואתה רעב ומסריח תמיד

אבל אתם אף פעם לא תבינו את זה עד -לא בכלל לא 'ענה להם

.'שתהיו הומלס כמוני

הומלס . יש אדם ויש הומלס, כי יש שני סוגי אנשים, ההסבר הוא

מי שאין לו קרקע "( א, יבמות סג)ל "הוא לא בגדר אנושי כדברי חז

מחוסר הבית הוא חיה ". מי שאין לו בית אינו אדם", "אינו אדם

, וכמו שלהבדיל חתולה ברחוב לא קר לה בחורף, בדמות אדם

כן ההומלס , תה איך היא נראיתולא מעניין או, ולא חם לה בקיץ

.לא מעניין אותו שום דבר

שבלילה הראשון שזרקו אותו , כך המשיך חסר הבית והסביר

וחשב , הלך לישון בתחנה המרכזית והיה שבור ורצוץ, מהבית

ללא כסף איך הוא יבנה ? איך יחיה ללא בית? מה יהיה התכלית

ה לו קר גם הי? איך יחזיר את הכבוד העצמי שנאבד, משפחה

.והספסל היה קשה ולא הצליח להירדם כל הלילה

החל , ביום הרביעי. כך היה גם בלילה השני ובלילה השלישי

, משהו חם, להרגיש שהוא מוכרח לאכול איזה מאכל נורמלי

כך ישב בדכאון כל . 'ומוכרח כבר להתקלח ולהחליף בגדים וכו

, ריך ביתמדוע בעצם אני צ'התחיל לחשוב ! עד שפתאום, היום

, הרי החתולה טוב לה לאכול מפך הזבל, ומשפחה, פרנסה, מטה

מדוע אם , הרי לחתולה גם אין בית, מדוע לא אוכל לעשות כמוה

?כן צריך אני בית

הוא , וכעת באמת אינו צריך כלום, כך לאט לאט הפך להומלס

לא , ואף פעם אינו מתקלח, הולך באותם בגדים כבר שבע שנים

הדבר היחיד ! חיה בדמות אדם, שום דבר, לא פרנסהצריך כבוד ו

שהוא עושה זה לריב עם השכנים ההומלסים בתחנה המרכזית

אין לו בעיה לגנוב . על חתיכת לחם שנשארה מתחת לספסל

העיקר להיות הראשון להוציא את חצי הנקניק , ולהרביץ

.בקטשופ שילד זרק בתחנה

ד אדם לרמה כזאת איך יור? נתבונן בדבר איך קרה לו כל זה

מי שאין לו בית , העובדה שאין לו בית ?שהוא יוצא מגדר האנושי

הוא מאבד את . אינו אדם, ואין לו להיכן לחזור בסוף היום, חם

-והסיבה לכך , עושה את האדםומגדיר הבית . כל הצלם האנושי

הבית הוא התכלית , כי הבית הוא לא רק ארבעת הקירות שבו

את , שם הוא בונה את המציאות שלו, גרשם הוא , של האדם

, אין לו כלום -וכשאין לו את זה , המשפחה שלו ואת העתיד שלו

.עד שיוצא מגדר בן אנוש

אנו יודעים , כשאנו אומרים שהשכינה מחוסרת בית, כך הדבר

עניין קומת השכינה , שאלו דיבורים גבוהים מאוד בקבלה

י נתן לנו את "הש, ת"מראבל כפי שהבאנו לעיל . 'באצילות וכו

.ז"י התבוננות בעוה"האפשרות להבין זאת מרחוק ע

ושפחה כי תירש "' כל התכלית שלי נהרס'מחוסר בית פירושו

ז "היא לשכון למטה בעוה השכינה הרי כל התכלית של" גבירתה

ודבר זה גורם , י נסתר ונעלם כאן לגמרי"והש, להיות כאן בגלוי

י "גילוי כבוד הש -ונת הבריאה שכל כו, צער עצום למעלה

וזה , נעלם לגמרי בעולם -בעולם שיוכל להשפיע טובו בעולם

שמאבד את כל סיבת חיותו , ממש כמו אדם שנשלח מביתו

ועל כך נקרא שהשכינה , וזה נקרא צער וגלות השכינה, כביכול

.ק"ל ומובא הרבה בזוה"כמו שאמרו חז, בעפר

כל פעם , ומדים בזמן בית המקדשכשנתבונן ונדמיין את עצמינו ע

הוא רואה עשרה ניסים , שאדם מגיע לבית המקדש

הוא רואה את , (ד"ה מ"אבות פ)בבית המקדש תמידיים שהיו

הוא , בכל פעם שהוא חוטא, את הסנהדרין, הכהנים בעבודתם

הרי הוא מקושר כל הזמן , מגיע ומקריב את קרבנו ועושה תשובה

הברכה והשפע העצום שהיה כאן בפרט , י בעולם"למציאות הש

הרי רואה האדם את האלקות פנים , בארץ ישראל בזמן הבית

.בפנים

, ומי מדבר על הדרגות הרוחניות שהיו לעם ישראל בזמן הבית

ואנחנו העם , ה"ב' הרי הרגישו וחיו כל הזמן במציאות הוי

.'י אוהב אותנו ובחר בנו מתוך העמים וכו"הנבחר שהש

.לם ונסתר ואין יוצא ואין באכל זה נעוהנה

. שבית המקדש נשרף בעוון שנאת חינם( ב, יומא ט)ל מלמדים "חז

הרי כל אחד יודע שבית המקדש נשרף בגלל , מה רוצים מאתנו

מנסים לזרות לנו מלח ל בוודאי לא"חז ,שנאת חינם ולשון הרע

חכמי חלם העומדים להבדיל הסיפור עם כמו, על הפצעים

אחד אומר שהוא מת בגלל שהוא , דוע האדם מתומתבוננים מ

כל . 'השני אומר שהוא מת בגלל שהוא לא שומע וכו, לא מדבר

והשני , כי הרי באמת המת לא רואה, ברורה אחד מביא ראייה

אבל האמת היא . 'מביא ראייה שהרי רואים שהוא לא שומע וכו

, אי השמיעה ואי הראיה של המת, שהכל בדיחה אחת גדולה

שהוא , זהו חלק מהתופעה של המיתה, חמת שהוא מתהוא מ

.אלא סימפטום, למיתתו סיבה אבל אין זו, אינו שומע ואינו רואה

ר נחרב בית "ל גילו לנו שבעוון לה"אותו העניין הוא כשחז

הרי גילו מה היא העבירה שבסופו של דבר הביאה את , המקדש

. חורבןאבל עלינו לדעת ששנאת החינם היא חלק מה, החורבן

?מה גרם לשנאת החינם, השאלה שצריכה להישאל היא אם כן

ששנאת חינם נובעת מכך שאדם מתחיל להיות ,ההסבר הוא

י והאדם "הוא שוכח שכל הבריאה היא של הש, עסוק עם עצמו

ויש לו , והיהודי הוא מובחר המין האנושי, הוא מובחר הבריאה

ואיך אם כן יכול אדם שלא לאהוב את חברו , חלק אלוקה ממעל

?כיצד מסוגל הוא לדבר עליו רעות, בכל ליבו

בין עבודה זרה לאדם , תניינא' מקשר בתורה א ן"בלקוטי מוהר

סימן , כי עצם הדבר שאדם מסוגל לבזות יהודי, הבז לכל אדם

זאת היא גלות , י שבתוכו"הוא שאינו מרגיש את מציאות הש

!השכינה

שנאת החינם נובעת מכך שאדם נהיה עסוק יותר ויותר עם

הוא ' בית'הוא עושה לעצמו , הוא רוצה להצליח ולגדול, עצמו

הוא לא רוצה שהגוף שלו יהיה ' בית'א ולתאוות שלו "עושה לסט

.הומלס

אם אתן שנת לעיני לעפעפי "( ד, תהילים קלב)דוד המלך אומר

ווכן נאמר". משכנות לאביר יעקב' תנומה עד אמצא מקום לה

ולאום מלאום ", "אמלאה החרבה"( ב, יחזקאל כו)בפסוקים רבים

זה לעומת זה ", (שם כב)" כשזה קם זה נופל" ,(כג, בראשית כה)" יאמץ

( טז, בראשית א)פ "עה( ב, חולין ס)ל "ובחז, (יג, קהלת ז)" עשה האלוקים

שאמרה הלבנה ' ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים וגו

- "אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד"לשמש

ברגע שהישות וההצלחות שלנו ש המשמעות של כל אלה היא

.י"ואין מקום להש, אז אין מקום לשני, סים מציאותתופ

היא ששונאים " שנאת חינם"אפשר גם לבאר שהמשמעות של

שונאים לעשות דבר , שונאים לעשות דבר בחינם, את החינם

הרי אני כולי , שאין לי רווח מכך, שאין לי הנאה אישית מכך

?מזהמה יהיה לי , ומדוע אעשה טובה לשני, מרוכז סביב עצמי

כמו , זהו חלק מהחורבן, התפיסה הזאת היא עצם החורבן

השכינה כבר הסתלקה " בית חרוב החרבת"שאמרו לטיטוס

.מחמת כל המחלוקת ושנאת החינם, ארבעים שנה לפני כן

היינו שבית המקדש לא משדר , ברגע שבית המקדש אינו רלוונטי

של הוא לא משדר שכל יהודי הוא בן , י"לך את מציאות הש

האור , הוא לא משדר את האור שהוא כולו טוב ומטיב, י"הש

שמגלה אלוקות בכל תנועה ותנועה שהאדם יוצא מהישות

השכינה כבר לא , אז בית המקדש כבר חרוב ונחרב, והאגו שלו

.ל"ר, שם

י שנתחיל להמשיך אותה "הדרך להחזיר את השכינה היא ע

, רקיע השניאחר כך ל, קודם לרקיע הראשון, בחזרה לעולם

כמו שאמרו , לעשות עצמנו מדור לשכינה, דהיינו לצאת מעצמנו

ועשו ", "לעולם ירגיל אדם עצמו שקדוש שוכן בתוך מעיו"ל "חז

".בתוך כל אחד ואחד" -, "בתוכם לי מקדש ושכנתי

' לדעת שיש מציאות ה, י לעולם"וכך נתחיל להחזיר מציאות הש

, י נמצא פה"די ויהודי השובכל יהו, בכל חלק הכי נמוך שבעולם

אני , אני חלק ממנו, הוא נמצא בתוכי, שומע הכל, רואה הכל

וכל מה שאני רוצה הוא רק , אני מרכבה בשבילו, מגלה אותו

.לגלות אותו ולהתחבר עימו

ואינו לוקח כלום , הדבר הזה אינו מוריד מהצלחותיו של האדם

, ם האמיתיבמקו, אלא מעמיד אותו במקום הנכון, מהישות שלו

שהוא , ת"ש בי"שנעשה אז הרא, י"וזה מחזיר את הבית להש

מחזירים את הבית , ששם מתחילה כל הבריאה, ת"מילת בראשי

השכינה -ואז אדרבה , א מהבית"י ומגרשים את הסט"להש

.אמן, בתכלית תפארתה והדרה

מפתחות -ן הנחמה ימאמרי מעי

ב........................................... ז"תשס' וכו' כי אשב בחושך'. א

יד..........................................ז"תשס - החושך שבתוך האור .ב

כז..............................................ז"תשס - השכינה גלות צער .ג

מ......................................ט"תשס - 'חומה'ה ענין על מאמר .ד

מט......................................... הנחמה תקות - 'נחמו' מאמר .ה

קב.................................................. ט"תשס - התורה זכירת .ו

קט............................................ יקרים לקוטים - צופים נופת. ז

ב בין המצרים -מעיין הנחמה

מאמר

לי אור' ה - בחושך אשב כי דייקא הגלות חשכת מתוך אלוקות השגת גילוי - תמוז בחודש עבודתינו

רצוא 'ת "דרכים לגילוי השי' ב| חודש תמוז קשים יותר מימי חודש אב ימי

מדוע אנו אשמים | י ירידות ונפילות "י השגות ועליות וע"ע -' ושובכיצד | חשובה יותר בזמנים חשוכים ' עבודת ה| ק לא נבנה בימינו "שביהמ

מה קרה| ה 'מי נקרא רודף י| לאחר שחטאנו לפניו ' מסוגלים להתקרב להמהו הזכרון | איך יכולים לתקן את הלוחות שנשברו | בשבירת הלוחות

על מה מרמזת הביצה שאוכלים | ה שצריכים להדבק בו בחודש תמוז "ברהאור הגדול ביותר | אייכה -איכה -איה : קשר המילים| ב "בערב ת

מהי מלחמת גוג ומגוג ומה הם הנסיונות | מתגלה במקום החשוך ביותר |כיצד מתמודדים עם חשכות מוחלטת | שיחא בעקבתא דמ

- א -

ימים, ישראל לעם קשים קצת בפשטות שהם שבועות שלשה הם המצרים בין ימי על ומתאבלים, המקדש בית חורבן על בוכים בהם, בגלות נמצאת השכינה שבהם

כבשניםק "ביהמ דרךת "השי את להשיג זוכים ולא המקדש בית את כהיום לנו שאין -ח אב "ז בתמוז ועד ר"בפרט הימים שבין י, אלו הם ימים קשים וחשוכים. עברו

הואיל ובחודש אב ישנה המתקה , ל שהם קשים יותר מחודש אב"עליהם גילה האריזתענית אומרת שלא ' שהמשנה בסוף מס באבו "כ ט"בו נולד משיח ויש בו ג, כלשהי

רק. המתקה ללא נגמר תמוז חודש ואילו, 'ו באב וכו"היו ימים טובים לישראל כט, תקוה וללא תיקון בלי נגמרים הם כעת אך, ט"יו לימי אלו ימים יהפכו המשיח בימות

.הישועה תקות את להרגיש זוכים אב לחודש נכנסים כאשר ורק

. ת"אמור האדם להיות שבור ולהרגיש מרוחק מהשי, כאלה קשים בימים, לכאורהבתקופה זו ניתן , הצדיקים ומגלים לנו שאדרבהאלא שדווקא בזמנים אלו מגיעים

ניץ 'המגיד מקאז. ת במדה מרובה יותר מבכל שאר ימות השנה"להתקשר אל השי - (ג, אאיכה )' המצרים בין השיגוה רודפיה כל'את הפסוק (מסעי' עבודת ישראל פר) מביא

לפגוע שרצה מי שכל ועגמימות צער של באופן אותו מפרשים פשט פיאשר על ניץ 'מקאז המגיד אך -מטרתו בימים אלו של בין המצרים את השיג ישראל בעם

יכול -' ה התגלות השגת אחר שרודף -ה 'ק רודף כל: שונה באופן הפסוק את מפרש . המצרים בין בימיה 'ק להשיג

?ת"בימים כאלו יכולים להשיג את השי שדווקא לכך ההסבר מהו

ת "של גילוי שאפשר לגלות את השי דרגאיש ש בספרים כתובהפירוש הוא כמו ש

ג בין המצרים -מעיין הנחמה

אפשר אי בארמונוהמשל שמביאים לזה הוא על מלך שבהיותו . בתוקף הגלות דווקא והשתדלויות פגישות, פנים ומשוא מיוחדת בפרוטקציה צורך יש. בקלות אליו להגיע

ולראות המלך אל להכנס האפשרות ניתנת שבסוף עד, וחשובים רמים שרים אצל אליו לגשת אחד כל יכול ברחובות ומסתובב בגלות נמצא כשהמלך אולם. אותו

.ולראותו

רצוא "' ניתן לעבוד את ה הםשתי דרכים ב ןשישנ מסבירל "זנחמן מברסלב רבישאדם משיג את אחת דרך ישנה: כלומר. 'שוב'ה היא שלנו' ה עבודת ועיקר, "ושובלהרגיש וזוכהת מתגלה אליו "עד שהשי' י עליה בעבודת ה"ת ומתקרב אליו ע"השי

משיג האדם בה, יותר קשה אחרת דרך ישנהאך . אליוולהיות קרוב ' ולחזות בנועם הו שהירידות הם דבר "לא ח -י ירידות "אלא להיפך ע' י עבודת ה"ת לא ע"את השי

' ה ברא כך אלא', ה בעבודת ירידות לו יהיותדל שלא צריך להש שאדם וודאי, חיוביי הירידות הוא משיג את "ע ודווקא - לחילופין ועליות ירידות לו שיש האדם את

- (ח, קלטתהלים )' ואציעה שאול הינך'שדרך זו נקראת מבאר( 'ו תורה)מ "ובלק. ת"השיתורה )אחר ובמקום! ת"אני אמור למצוא את השי, גם כשאני נמצא בשאול תחתית

מרוחק שכולו - (ד, נגתהלים )' יחדיו סגכולו ' בחינת שהוא מי שאפילוכותב (תניינאב "פ .ת"להשי מקושר להיות חייב, ת"מהשי

' שוב' של דרגאה. 'שוב' נקראת השניה הדרך ואילו' רצוא' נקראת הראשונה הדרך' ניתן להשיג את ה ולכן, הזה כהיום עבודתינו עיקר זה - בירידותת "השי את להשיג -

.דווקא בימים אלו

התפילה ובעבודת התורה בלימוד מידת נזכרים "מדברים על עבודת השי כאשר', ה את לעבוד בכדי לקום צריך בבוקר קם כשאדם, להיות צריך כך בודאיו, וכדומה ונמצאים כשנופלים גם אך. 'ה את לעבוד כדי כוחות שיותר כמה ולהשקיע לנסות אתו יחד נמצאת "השי כי לדעת צריך האדם. 'ה את לעבוד חיוב יש, ירידה של במצביתברך ' ה, כעת גם אותו ורוצה אליו קרוב הוא, עכשיו גם אותו ומחיה הנוכחי במצב

! אינו רוצה שאדם יתרחק ממנו אפילו לרגע

- ב -

כשאנו .שכינה עימהןישראל שבכל מקום שגלו ( א, כט)מובא בגמרא מגילה פירושו שבעבור העונות שלנו נמצאת השכינה בגלותנמצאת אומרים שהשכינה

עליו מעלין בימיו נבנה שאינו דורכל ' (:א"הא "פ יומאירושלמי )ל אומרים "חז. בגלותשבימים אלו יש לנו להתבונן (תניינאז "ס תורה) מבארנחמן ורבי. 'החריבו הוא כאילו

אלואולי בגלגול קודם היינו מבין , ק נחרב בגלל העבירות של בני ישראל"ביהמ הרישק לא נבנה "כי העובדה שביהמ בספרים כתוב זאת מלבד. ק"ביהמ לחורבן שגרמו

אם היה אפילו . בימיו סימן הוא כי עדיין אין אחד שתיקן את כל מה שצריכים לתקןובה עד שמוחלין לו כל בשלימות גמורה ושב לגמרי בתש' האת אחד שהיה עובד

.עוונותיו כבר היתה מגיעה הגאולה

ד בין המצרים -מעיין הנחמה

הרי היה הופך , ק נחרב כעת"היה אחד רואה כיצד ביהמ אילולעצמינו נתאר אומריםל "חז כאשר כעת ואילו. החורבן את למנוע שביכלתו מה כל ועושה עולמות

כאילו אני החרבתי את -' החריבו הוא כאילו עליו מעלין בימיו נבנה שאינו דורכל ' כפי לומד שאיני מחמת, כראוי עיניםבגלל שאיני שומר , ק בגלל העבירות שלי"ביהמ

ולא מתדבק מספיק , ר כמו שמוטל עלי"לא לוחם עם היצה ואני היות, שצריךכיצד אפשר , שאני לא מקיים את הנקודות שאני כן יכול לעשות ובגלל, בצדיקים ?לגמרי בורש להיות ולא שאנןלהשאר

בגללו הרי, עצמו תמיד ולהסתובב במחשבות כאלה את להאשים יכול אדם היא כך נכון. ת"מהשי כלום יודעים שאינם אנשים מסתובבים ובגללו חרבק "ביהמ

-ת נמצא אתו בכל מצב ובכל זמן "השי, אמתה וצריך לדעת שגם אם ז אבל, האמת .(ח, זמיכה )' לי אור' ה בחשך אשב כי קמתי נפלתי כי'

- בגלות לרדת לשכינה כשגרמתי גם, בגלות נמצא כשאני, בחושך נמצא כשאני גם אני עכשיו גם, בגלות אתי יחד נמצאתהשכינה - (טו, צאתהלים )' בצרה אנכי עמו' הרי

לי יש פנים איזה' - מחשבה בי שמתעוררתי "אעפ, האמת וזו. לשכינה להתקשר יכול מבין 'ה, אבא נשאר אבא כי?' הכל את גרמתי שאני אחרי לשכינה עכשיו להתקשר

להמשיך יכול ואני, (כב, דשמות ) 'ישראל בכורי בני' - אותי אוהב 'ה, אותי ברא 'ה, אותי . לתקן עלי ומה לעשות עלי מה לראותשעלי אלא, אתו להתקשר

היא, שלנו בירידות גם 'ה אתלהרגיש -לעיל האמורה' ה בעבודת השניה הדרך - אליה להתחבר יותר לנו וקל, אלינו יותר קרובה זו דרך. יותר בה מביניםדרך שאנו

.בירידות פעמים הרבה נמצאים אנחנו כי

במיוחד מרגיש שאדם תחושה זוהי, 'מה רחוקים מרגישים אנו רבות פעמים עצומה בדביקות 'הל להתקשר יכול ואדם, המצרים בין של השבועות בשלושת

אני ע"רבש': ולחשוב בחדר או בשדה לשבת יכול אדם. הזאת התחושה בגלל דייקא אני, קלקולים שגרמתי כמה יודע אני, ששברתי כמה יודע אני, רחוק שאני כמה יודע מבין ואתה אתי שאתה יודע אני שני מצד אבל, בגללי בגלות נמצאת שהשכינה יודע לא ואני אותך צריך יותר אני רחוק יותר שאני כמה ואדרבה, אותי רוצה ואתה אותי שם שאין במקום גם, מאיר אתה בחושך שגם יודע אני, בלעדיך אחד רגע להיות יכול אותך שגירשתי שנראה, כלום ממני נשאר לא שלגמרי שנראה במקום גם, תקוה שום

כי לעני תפילה'פירושו של הכתוב . 'לי מאיר ואתה, נמצא אתה שם גם, משם לגמריהיא -ק כמה פעמים "התפילה הכי גבוהה שיש כמבואר בזוה - (א ,קבתהלים )' יעטוף

- בי ורוצה אותי ומחזק עומד אתה פה גם, מאיר אתה פה גם, נמצא אתה פה גםשת "השי עומד, נפל רק שהוא איפוא אחד כל, (יד, יד' בשמואל ) 'נידח ממנו ידח לבלתי'

.לו ומחכה

לא הוא, 'ה אחרי רודף הוא. ה'ק רודף נקרא הוא, בזה להתבונן מתחיל אדם כאשר משיג הוא -' ה'ק השיג' ואז, אחריו רודף הוא - בורח 'הש לו כשנראה גם, 'ה את עוזב, החסרון מילוי של תחושה לכזאת ,דביקות של תחושה לכזאת מגיע הוא. 'ה את

לו אין ובאמת חיסרון באמת כולו שהוא, בו נכנס' ה שאור איך מרגיש הוא פתאום

ה בין המצרים -מעיין הנחמה

אור את לו יש, המציאות כל את לו שמאיר' ה אור את לו יש, 'ה את לו יש אך, כלום באור לגמרי יכלל בסוף בוודאי, הכל את יתקן בוודאי 'ה שבסוף יודע שהוא התקוה

.הכל את להמתיק באמת זוכה, אלו למחשבות ויותר יותר נכנסאדם כאשר. 'ה

- ג -

צריכיםבתמוז , תמז ת"ר' משה תורת זכרו'ש כתוב( ז"ריתורה )ן "מוהר לקוטי בספר . הלוחות שבירת י"ע התורה שכחת נהיתה שאז לפי, השכחה ולתקן הזכרון להמשיך

בשבעה דבר של שבסופו כזה למצב הגענו למה? בתמוז עשר בשבעה קרה מה זה מאיפה? השורש מהו? נכנסו והשונאים ירושלים חומת נשברה בתמוז עשר

, הלוחות את רבינו משה שבר בו בתמוז ז"בי התחיל שזה ל"חז לנו אומרים? התחיל גרם וזה, הלוחות שבירת נהיתה העגל חטא בגלל כי. העגל חטא היהלכך והשורש

כמו מתוקן חג יהיה בסוף אמנם. א"לס גדול כוח יורד הזה ביום שנה כל שלמעשה שכתוב כמו, הדבר יהיה לבוא שלעתיד', מחר' לה חג'( ה, שמות לב) אמר הכהן שאהרן .ושמחה ששון לימי יהפכו אלו שימים( יט, ח זכריה) בנביא

הוא - אז שקרה העיקרי הדבר כי אומרים ל"חז? הלוחות כשנשברו קרה מה משנההיה ולא, הדברות עשרת את שמעו ישראל עם כל, למעשה. התורה שכחת היו וודאי. סיני בהר זאת שמע שרק או, הלוחות דרך התורה את קיבל הוא אם ליהודיהכל בסך היוהרי , והיו כאלה שזכרו את זה, זה את שכתבו יהודים הרבה בתוכם

כתבו וזכרו בוודאיכ "וע, הרי לא מדובר בהרבה חומר לכאורהבכמות , עשרה דברות קבלו אם משנה זה מהכ "ע ולכאורה, שבכתב תורה לכתוב מותרשהרי , את הלוחות

!?לא או הלוחות את

, (טז, לבשמות )' הלוחות עלחרות ' היו הראשונות הלוחות כי אומרים ל"חז אך אור, כלומר. התורה אור היו והאותיות, ישראל עם של הנפש כדוגמת היו הלוחות כך כדי עד בו נחרת זה, היהודי של לנפש עד נכנס שזה, הלוחות על חרות היה התורה

כל כך נכנסה התורה כי[ חורין בן]' חרות לשון חרות' (ב"מו "פאבות ) ל"חז שאומרים המות ממלאך חרות גורם היה וזה, ממנו להפרד יכולה אינה שהיא היהודי לנפש חזק

. התורה עם לאחד הופך היה שהוא, מת היה לא פעם אף ואדם -

את שוכחים היינו לא, ראשון דבר - הראשונות הלוחות את לקבל זוכים נויהי אילו ונכנסת בנו חרותה היתה היא, לעצמות בנו נכנסת היתה התורה כי, לעולם התורה

ברגע כי, מוחלטת חרות לנו שתהיה גורם היה הדבר, שני ודבר. בנפש מקום לכל אברים ח"הרמ כל היו, פעם אף לשכוח אפשרות בלי הנפש בתוך נכנסת שהתורה

לא מצוות ה"לשס מרכבה ידיםג ה"השס כל, עשה מצוות ח"לרמ מרכבה שלנו האדם היה ואז, לקבל צריך היה שהוא התורה את מקבל היה שלנו אבר כל, תעשה

היתה לא פעם אף א"והס, הדביקות בתכלית ת"להשי מקושר כולו, תורה רק כולו . עלינו לשלוט יכולה

ו בין המצרים -מעיין הנחמה

אלא הלוחות שנשברו רק לא זה, הלוחות שבירת נהיתה העגל חטא שהיה ברגע, אבר ובכל והמוח הלב בעומק בנו להכנס, לנו לעשות אמורה היתה שהתורה מה שכל

. נשבר הזה הדבר כל, ממש 'ה עם אחד שאנחנו למצב אותנו ולהביא

זמן ת"ר זה שתמוז להגיד צריך שהיהל "הנ רבינו בדברי לדייק אפשר לכאורה אך. 'משה תורת זכרו' -? תמוז זה מה! לא, לנו אומר רבינו ואילו, תורה תכחשמ

עכשיו להמשיך ויכולים צריכים אנו זה בחודש התורה שנשכחה בגלל כי היא האמת . לתורה זכרון

- ד -

כי. תמז ת"ר גם זה' תורתנו מתןזמן ': ואומר( בתורה שם) ממשיךן "מוהר בלקוטי . בתמוז ז"בי ניתנו הראשונות הלוחות

שתמוז יודעים אנחנו. הפוך על הפוך נראה זה, הזאת בתורה שיסתכל מי לכאורה לך ואומר רבינו מגיע פה, שבור להיות צריך בן־אדם, לבכות צריך שבן־אדם זמן זה

נשברה שהתורה - הפוך יצא זה בסוף, בפועל יצא לא זה הרי! ?תורתנו מתן זמן שזה . בתמוז ז"בי

נהיתה? התורה שכחת נהיתה הרי! ?זה את אזכור איך! ?משה תורת זכרו, שני דבר '? הלוחות עלחרות ' אינה כבר התורה? נשכחה התורה, תורה אין? הלוחות שבירת

תיקון הרי הוא רבינו, רבינו דרך את מבטאת מ"לקוב התורות כל כמו הזאת התורה שרבינו דבר כל. העולם תיקון שזה - עתיק של תורות זה רבינו של התורות, העולם מקומו כאן ואין, לבוא לעתיד יהיה איך, התיקון עולם על מדובר מ"לקוב מזכיר

: לך יגיד לא רבינו, תמוז חודש על ומדבר מגיע כשרבינו, לעניננו אבל. בזה להאריך ידענו זה, הלוחות שנשברו זמן זה תמוז חודש, בכיה של זמן זה, תמוז חודש עכשיו

צריך אתה לעשות צריך שאתה הראשון הדבר, לתקן איך לך אומר רבינו. כן לפני הלוחותאת לו היו רבינו שמשה דקות כמה היו, התורה ניתנה גם בתמוז ז"שבי לדעת .התורה נתינת היתה זאת, מההר וירד, בידיו

לבוא ולעתיד. בתמוז ז"בי קרה זה, רבינו למשה התורה את יום באותו נתן 'ה .התורה נתינת יום שזה בגלל חג יהיה זה' מחר' לה חג' - חג יהיה זה, המשיח ובימות

זה בשורש ואם, גדול מאוד יום זה שבשורש יודע אתה, ראשון דבר? עושים מה אז אפשר קלקול פה יש אםגם ' לעצמך אומר שאתה כוח לך נותן כבר זה, גדול יום

- במפורש רבינו עונה כך על? מתקנים ואיך מתקנים במה לדעת רק ישכ "וא. 'לתקןשל למצב עכשיו להכנס אפשר, נגמר לא עוד הסיפור. זכרון שממשיכים י"ע מתקנים

בזה לתקן יכול ואתה, לתורה זכרון ולהמשיך עכשיו לבוא אפשר', משה תורת זכרו' .האלה בימים שנשבר מה כל את

התורה את לשמוע כדי רק לעולם הגענו לא אם'ת "מוהרנ כותב לבנו במכתב

ז בין המצרים -מעיין הנחמה

את לנו פותחת הזאת התורה כי', דיינו - הקדוש מרבינו' משה תורתזכרו ' של הזאת רבינו. קלקול של לענין, שבירה של לענין ניגשים איך לנו מראה הזאת התורה. הכל

להסתכל יש ראשון דבר. עכשיו עושה אני מה, הלאה ממשיך אני איך, לתקן רק מגיעלראות עלינו, מאוד גדול תיקון פה להיות צריך היה שבשורש יודעים ואנו השורש על

.זה את מתקנים אנואיך

- ה -

? משה תורת זכרו זה מהמה שנשאר זה לדעת למעשה

אוה המקומות דאח. ושכחה זכרון של הענין את פעמים כמה מבאר מ"לקוב, טבע יש הזה בעולם, לטבע קשור ששכחה שם מבואר. 'ז בתורה וגם, ד"נ בתורה המקום של הגבולות. וכדומה כך היום, כך היה אתמול, פרטים המון ישנם ובטבע לתוך אותו ומכניס ת"השי רק זה שהכל הפשוט מהאחד הבן־אדם את מוציאים והזמן

. שכחה יש פרטים יש וכאשר. פרטים

ימוש לא', מפיך הזה התורה ספר ימוש לא'( ח, יהושע א) הכתוב את מפרש בהמשךדבר שניתן למשש -' חושך וימש'( כא, שמות י)הכתוב לשון, גשמיות לו יהיה שלא -

שהתורה ברגע כי. התורה שכחת נהיה, אצלו מגושמת היא התורה שאם. ידייםאותו ב להכיל אפשר כמה אזי, גשמי דבר כמו התורה על מסתכל האדם, בטבע נמצאת מידע נכנס זה אחרי מידע קצת מכניסים, קטן מקום כ"סה הוא המוח! ?אחד במקום

היא התורהש, ת"מהשי ישר מגיעה התורה של מילה שכל יודע האדם אם אבל. אחר ובעצמו בכבודו' ה היא התורהוש ,גשמי משהו לא היא התורהש, חכמה ואיז לא

נכנס זה, מקום תופס לא זה, שכחה שייך לא - (באריכות ש"עיי, ד"כלשון התניא פ) . וללב למוח ישר

, אדרבה. מקום בכל ת"להשי להתחבר זה, אלו בימים לעשות דרוש מאיתנוש מה גבוהה הכי דרגאב אליו קרובנמצא 'ה, בירידה נמצא כשהוא שגם יודע האדם אם

כמו, זה דבר 'ה אתו מלמד - עכשיו לומד שהוא תורה מילה וכל, להיות שיכולה 'ה ושונה שיושב מיכל ' -' ישראל לעמו תורה המלמד' אומרת( ב, יאברכות )' שהגמ

, התורה גדולת על נאמרש מה כלוהוא חושב ש, 'תורה אותו ומלמד כנגדו ושונה יושב שבן־אדם השכר על שכתוב מה וכל, שבתורה אות מכל שנבראים המלאכים כל

.כעת לומד שאני התורה עלבעצם נאמר - תורה של אות מכל מקבל

ישר זה עושה שהוא מה שכל ומאמין - באמת בזה עצמו את מקשר כשהאדם. זכרוןז "עי ממשיך הוא - עושה שהוא במצוות גם אלא, בתורה רק לא וזה, ת"מהשי

גם נמצא 'הש שיודע י"ע? הזכרון את ממשיך האדם איך( ד"נתורה ) מבאר שרבינו כמו - האלה בימים שלנו העבודה זוהי. ת"להשי מקשר הוא עושה שהוא דבר שכל, למטה, תזכור לך אומרים כשרחוקים, כשרחוקיםדווקא , לזכור צריכים מתי. הזכרון עבודת של במקום נמצא אני, הלוחות שבירת של במקום נמצא כשאני. אתה איפה תזכור

ח בין המצרים -מעיין הנחמה

האחרון הנביא - מלאכי לך אומר? זכרון להמשיך רוצה אתה, לי אומרים המצרים בין הכי במקום נמצא כשאתה גם? תזכרו זה מה, זה את תזכרו', עבדי משה תורת זכרו' -

.הכל על להתגבר תוכל, הזה הסוד את תדע אם. בך מאיר עכשיו 'הש תדע נמוך

- ו -

נקרא השנה שראש הסיבה גםשזוהי , ועוד, המגיד מתלמידי חסידות בספרי מובא תשובה זמני: הוא שלו ת"שהר תמוז בחודש כבר מתחילה זו ועבודה, הזכרון יום

, השנה בראש נזכר שהוא י"ע? תמוז את לתקן האדם יכול איך. ובאים ממשמשים .הזכרון בענין

לפניאמרו '( א, ה טז"ר)ל "חז אמרו? השנה ראש של הזכרון מהו לבאר צריכים עתה פירוש מה. לרצון לפני זכרונכם שיעלה כדי זכרונות, עליכם שתמליכוני כדי מלכויות

אם, הרצון לשורש להתקשר צריך האדם אבל! לא? שוכח 'ה'? לפני זכרונכםשיעלה ' נמצא כשהוא גם, 'הב רגע כל ודבוק בגלות נמצא כשהוא גם 'ה את זוכר האדם, טבע של כביכול מקום פה כשיש, שכחה של כביכול מקום פה כשיש גם, למטהבמדבר )כ "למש זוכה הוא, אותו רואיםולא ' מה ששוכחים פרטים של מקום פה כשיש

זוכה הוא', לאלוקיכם קדושים והייתם מצוותי כל את ועשיתם תזכרו למען'( מ, טו הוא, חשוך שהכל נראה אם אפילו, אתו נמצא 'הש יודע שהוא, יורד שהוא מצב בכל

אני - חשוך יותר עוד, אותו זוכר זאת בכל אני - חשוך יותר עוד ואם', ה את זוכר עדיין לשכחה אתן לא פעם אף, להתגבר לטבע אתן לא פעם אף, אותו זוכר זאת בכל

.להתגבר

השמים מן לו גילו, המצוות ממוני - ק"הסמ - הראשונים מגדולי אחד, מקוצי השר לשכוח ואילו, התורה את לזכור היא בתורה גדולה הכי המצוה כי לו ואמרו, בחלום

ת"מהשי שוכח לא שאני הוא' התורהזכרון '. בתורה גדולה הכי העבירה זו התורה את אני אז גם - גדולה הכי הירידה בתוך פתאום עצמי את מוצא אני אם גם, פעם אף

.עולם בורא שיש נזכר

' תמוז'ה את לתקן כדי צריך שהאדם הראשון הדבר. לנו אומרים שהצדיקים מה זה שוכח לא אני. השכחה בתוך גם, השבירה בתוך גם ת"מהשי שוכח לא שאני הוא

שוכן שהוא, אותי מחיה שהוא, לידי נמצא שהוא בו נזכר הזמן כל אני, ת"מהשי שכל, שלי' ה לעבודת מחכה שהוא, אותי אוהב שהוא, אותי רוצה שהוא, בתוכי

, כזאת בצורהת "השי אתנעבוד וכאשר. שלי' ה בעבודת תלויים העליונים העולמות . השכחה מצב לכל תיקון להמשיך יכולים

משלים לא אני', תורתנו מתןזמן ' של במצב עכשיו גם שנחיה, הוא השני הדבר, לשורש נמשך אני. נשברה שהתורה בכלל רואה לא אני, שקרתה הירידה עם בכלל

, יתוקן שהכל אחרי, לבוא לעתיד בסוף ולמעשה, הזה ביום התורה ניתנה - ובשורשחג ' (כי תשא' ם פרלקוטיספר ה)ל "זאריב כתובש כמו, כפשוטו' תורתנו מתןזמן ' יהיה זה

ט בין המצרים -מעיין הנחמה

אני ולכן, ל"לעתיד לבוא זה יהיה יום גדול כמו שמובא בפוסקים ובחז -' מחר' להוי .הזה באור להתקשר עכשיו כבר יכול

- ז -

כל של האבלות על מרמזת שהביצה( תניינא ה"פ תורה)ן "מוהר בלקוטי מבואר שהיא עד יום עשרים ואחד לוקח תרנגולת לביצת. האלה השבועות שלושת

ולכן. יום עשרים ואחד הם, ימי שלושת השבועות - האלה הימים גם, מושלמת . באב תשעה לפני המפסקת בסעודה הביצה את אוכלים

של האבלות על הביצה מרמזת כיצדת "מוהרנ מבאר, ביצה' הל הלכות לקוטיב( א, ז מ"ע) אומרים ל"חז. עכשיו שדברנו הענין כל מרומז בביצה כי, השבועות שלושת

החוד. עיגול השני ובצד, אחד מצד חוד עם להיות חייבת כשירה תרנגולת ביצתכי , האמיתית הביצה. הנחמה על מרמז העיגול ואילו, האבלות ועל, היסורים על מרמז

כי, עיגול השני ומצד חוד אחד מצד שהיא ביצה היא, השבועות שלושת של הביצה ממנו לצאת הולך שבסוף כזאת מציאות גם היא ביצה. לתיקון הכל חוזר בסוף

הולך בסוף אבל חשוך המצב אם גם כי ומרמזת, הקדמה רק היא הביצה, אפרוח חוד, תקווה בסוף שיש לדעת צריך האלה השבועות בשלושת היהודי. לידה להיות

ובאותו, תיקון ממשיך 'הש יודע שאני י"ע תיקון ממשיך אני אחד בצד אבל אחד מצד הולך דבר של בסופו, הזה מהמצב לצאת הולך אני דבר של שבסופו יודע גם אני זמן

אומר שרבינו כמו אזי, לא אם או, שלי התפילות בזכות גם. הזה לדבר תיקון להיות כל בזכות, הצדיקים בזכות, ישראל עם את יגאל אופן בכל 'ה בסוף', ב בתורה

.תיקון להיות הולך בסוף, לתיקון להגיע הולכים אנחנו בסוף, הדורות

התשובה אמנם. חשוך המצב עכשיו הרי, לי אומר זה מה: לשאול אפשר לכאורה ולהתקדם להמשיך יכול הוא כך ורק, בלב התקווה אור את לאדם נותן שזה היא לכך

על מתרכז הוא אם, שלו האבלות בתוךנמצא האדם כאשרלפעמים , אדרבה. הלאה זוכה הוא פתאום, בטוב להדבק, אלוקים קרבת של דרגא לכזאת להגיע יכול, התקווה, תענית ל)ל "על מה שאחז בספרים שכתוב כמו. לבוא לעתיד של האור כל את להרגיש

ורואהזוכה 'בל "חז שכוונת ,'בשמחתה ורואה זוכה המקדש בית על המתאבלכל 'ש (ב שירגיש למצב להגיע יכול שלו הבכיה שבאמצע אלא, שיבנה מתי לא היא' בשמחתה

. 'לבואלעתיד 'ה את וירגיש, המקדש בית את

נכנס שהוא מרוב החושך את מרגיש שהוא מרוב כי? כזה דבר להיות יכול איך מרחוק לו מתעורר פתאום, ממרחק התקוה לה מתעוררת פתאום אזי, לחושך שכתוב כמו כזאת בצורה התיקון לו מאיר ואז, תיקון פה שיש יודע הוא, התיקון

בית את אחד לכל מראים שאז, באב תשעה לפני שבת שזה חזון שבת על מצדיקים את לו מראים כיצד? להיות יכול זה איך ולכאורה, נבואה לשון הוא' חזון, 'המקדש

בחורבן מתעמק שיהודיי "ע! כן: היא התשובה אך? כזאת בשבת בדיוק המקדש בית של לצער נכנס שהוא בצורה אלא, בעצבות, בשבת שאסור בצורה ו"ח לא, ק"ביהמ

י בין המצרים -מעיין הנחמה

הולך - תקוה מתמלא והוא שבת מגיע. תקוה מתמלא הוא שם, אדרבה אז, השכינה .גילוי של גבוהה הכי דרגאל להגיע יכול הוא אז ודווקא!!! ק"ביהמ בנין להיות

שאני י"ע שאפשר כמה לתקן לנסות, אחד מצד, האלה בימים שלנו העבודה זוהי, תיקון פה שיש לדעת שני מצד אבל, החשוך במצב גם עכשיו 'הל ומתקרב ממשיך

, שהיו מקדש הבתי מכל יפה יותר עוד המקדש בית בנין להיות הולך, תקוה פה יש הולכת, למטה תיקון יותר הרבה, למעלה תיקון יותר הרבה, שכינה גילוי יותר הרבה איבריו ח"ברמ זאת להרגיש זוכה שממש עד לזה נכנס והאדם, לידה כזו להיות

מתן זמן גם שזה מרגישו זוכה שהאדם, תורתנו מתן זמן נקרא זה, גידיו ה"ושס .תורתנו

בשלושת רק לא, הגלות של האחרון הדור, הזה בדור שלנו העבודה כל למעשה זה, ההתבודדות כל את בכלל צריך אני למה לעצמו אומר אדם פעמים הרבה. השבועות

את ולהרגיש ולבכות, החיסרון לתוך להכנס החושך לתוך להכנס, חצות התיקון כל נקודות של החלק, השמחה של החלק, רבינו של השני לחלק נברח מיד בא, הצער

בסיפורי רבינו! כך לא שזה האמת. מהכל נברח, השמחה לתוך לגמרי נכנס, טובות לה שר שהוא, מלכה הבת את שמרפא הצדיק על כשמספר, האחרון בסיפור מעשיות

של מהניגון, לבוא לעתיד שיהיה העצום התענוג את לה ומגלה נגינה מיני העשרה את שר כולו העולם שכל הניגון שזה נגינה מיני עשרה בו שיש הניגון', נימין ב"ע'ה

הבת, חומות העשר לתוך נופלת מלכה הבת ראשון שדבר אומר רבינו אז, ת"להשי .שיש נמוכים הכי המקומות לתוך נופלת מלכה

איך קודם מתחיל, (בתורה רפ) טובות הנקודות של התורה את מתחיל כשרבינו גם כולו הוא עושה שהוא הטוב וגם חסרונות כולו שהוא ורואה בעצמו מסתכל שהאדם לומתגלה דווקא ואז, חסרונות מלא הוא גם לו שיש טוב המעט ואפילו, חסרונות

. טובה הנקודה של האור

והתחיל, שבור מאוד והיה לרבינו שהגיע אדם שהיה הסיפור את מביאת "מוהרנ יכול איךאבל ' לרבינו אמר אז אך, אתו הסכים ורבינו'', וכו טוב שום ליאין ' להגיד מלאים הם גם שלך המצוות כל! לא, אמר רבינו'? מצוות עשיתי זאת בכל הרי להיות

הרי? להיות יכול איך אופן בכל אבל: לומר התחיל אדם אותו ואז', פניות'ב מלאים, רע גם הוא שעשית טוב המשהו גם! לא' אמר רבינו ואז, טוב משהו עשיתי אופן בכל

נקודה שום לי שיש להיות יכוללא ' לרבינו אדם אותו אמר אז', חסרונות מלא .מאוד אותו חיזק רבינו ואז', טובה נקודה לך יש בוודאי' לו אמר רבינו אז! '?טובה

קודם צריכים בעולם הגאולה אור את להאיר שנוכל שבכדי היא פה הנקודה ירמיהוש היכן, איכה שבמגילת מבארת "שמוהרנ כמו. הגלות עומק את להרגיש

אומר שהוא השלישי בפרק דווקא, קשים דיבורים כאלו ומדבר הלב את שופך הנביא רוצה לא אתה השמים כל את סגרת, בי רק יורה אתה יורה שאתה מה כל: 'ה על שם

אותי להפיל רוצה רק אתה, האויב אחרי שרודף דב כמו אתה, שלי תפילה שום לקבל תמנו לא כי' ה חסדי, 'תקוה של לשונות כאלה לדבר מתחיל הוא זה אחרי ומיד', וכו רבה לבקרים חדשים, 'תקוה של לשונות מיני כל', לקוויו' ה טוב', 'רחמיו כלו לא כי

יא בין המצרים -מעיין הנחמה

מיד דווקא מובאים ך"בתנ כמעט שיש תקוה של גדולים הכי הלשונות', אמונתך להמשיך זכה אז דווקא הצער לעומק נכנס הנביא וירמיהש אחרי דווקא כי. זה אחרי

של האור את להמשיך זכה הוא. הגאולה של האור את ולהמשיך, התיקון עומק את לעולם יזנח לא כי', 'אמונתך רבה לבקרים חדשים, 'תקוה של לשונות בכאלה, התקוה

.לנו יאיר וודאי והוא, עלינו ירחם וודאי הוא, מקום בכל נמצא 'ה'', ה

- ח -

. אותו הרגיש באמת שהוא בהכרח זה אין, אתו נמצא 'הש סתם מתחזק כשאדם ואז, אותו רואה לא שהוא, פה לא 'הש מרגיש באמת שהוא למצב מגיע כשאדם אבל

, וצועק אותו לחפש ומתחיל! ?פה לא 'הש להיות יכול איך, רגע לחשוב מתחיל .באמת אותו ימצא אז - באמת אותו מחפש הוא ואז, וצועק

, כלום ראה לא שהוא אחרי זה היה אבינו לאברהם התגלה הוא ברוך כשהקדוש הציץ אז? לבירה בעלים אין שמא ואמר, (א, ט"בראשית רבה ל) דולקת בירה ראה הוא לא, כלום רואה לא שהוא למצב להגיע צריך האדם ראשון דבר כי. הבירה בעל עליו

. האמיתית בצורה 'ה את לראות יכול ואז, כלום מרגיש

תניינא מ"לקו) רבינו מבאר? איה זה מה .איה של הסוד הוא שאיכה אומרת "מוהרנ

אז ודווקא, גדול הכי תחתיות בשאול להיות יכול שאדם סתום מאמר זה' איה'ש (ב"י של האור, בראשית של האור, כתר של האור, בעולם שיש גדול הכי האור אליו יאיר

,שלנו התיקון זה, רוצים שאנחנו מה זה, צריכים שאנחנו מה זה. ממש לבוא לעתיד נמוך הכי בדור כעת נמצאים אנחנו. הגאולה את נביא זה את לעשות שנזכה רגעוב

איך? זאת נעשה ואיך. איה של האור, בראשית של האור את פה להביא שצריכים במיוחד'? אחרון ואני ראשוןאני ' של מצב נביא איך'? והנורא הגדוליום ' את נביא את להביא נקרא שזה - נמוך הכי למקום להגיע צריך גדול הכי האור כאשר כעת

של מצב ועושה הולך 'ה, דמשיחא עקבתא ועושה הולך 'ה? עושה 'ה מה. הגאולה זה משיח שחבלי רבינו אומר? משיח בחבלי שיהיו הצרות הם מה? ומגוג גוג מלחמת

אותו מבלבלים, האמונה את מהאדם שלוקחים זה משיח חבלי, אנשים שהורגים לא יודע לא הוא, רגע כל נופל שאדם גמורות לירידות גמור לחושך אותו מכניסים, לגמרי

נופל הוא פה, הפלגה דור של נשמה, המבול דור של נשמה, עצמו עם לעשות מה ושם פה שיעמדו אנשים יהיו אז שגם אמר רבינו הברית בפגם נופל הוא פה, בכפירה

אופן בכל אך, באמונה חזקים', מאוד חזקים יהיו שליהאנשים 'ו, אמונה על וידברו .ירידות המון יהיו

, באמת היום רואים שאנחנו כמו הכל את שיעזבו אנשים המון שיהיו אומר רבינו וכולם, שעשועים לעשות לעולם ירד המלך, חיות לצוד שהלך המלך על שמספר כמו

איך מרמז שזה. לבד המלך את משאירים, ממנו בורחים כולם, המלך את עוזבים

יב בין המצרים -מעיין הנחמה

הפשוט האיש רק. המלך את עוזבים השרים כל כאשר, משיח שיבוא לפני ייראה היה תענוג כמה, לשתות למלך נותן והוא, שלו הבית לתוך המלך את ומכניס מגיע . למלך

'ה, בגלות נמצאת שהשכינה .היום נמצאים אנחנו כזה שבמצב ,וכך מבאר רבינו שכולם דניאל בסוף שכתוב כמו, ומגוג גוג מלחמת - כזה מצב ומביא דווקא הולך

עניןב ויהי האלה והזיכוכים. ואחד אחד כל שיזככו צירופים המון שיהיו, יצטרפו יהיה זה? יהיה זה איך, לא או' ה את רוצה באמת הוא אם האדם את יבדקו, האמונה של האור את נמשיך', ה אור את נמשיךאז ודווקא, להיות שיכולה גדולה הכי בירידה

. הגאולה אור ואת בראשית של המאמר את להביא נזכהאז דווקא, איה

שכתוב כפי, חייב שכולו ודור, זכאי שכולו דור, זה לדור דווקא להגיע צריך משיח אחד מצד כי, זכאי כולו וגם חייב כולו גם, ביחד נכלל שזה ספרים והרבה ל"מהרמח

כותבת "שמוהרנ כמו זכאי כולו שני מצד אבל, ירידות כולו, חטאים כולו, חייב כולו. צימאון כזה יש', ה את מחפשים כולם', לה משתוקקים שכולםי "רשב של בתפילה

.עצום צימאון שיהיה חייב, ירד הזה שהאור כדיו, יתגלה גדול הכי שהאור בכדי כי

- ט -

בשכר היהי מהגלות שנצא היחידה שהסיבה( ועוד, ו"ט תשל"שו) במדרש כתוב ולא ללחם רעב לא'( יא, עמוס ח) בפסוק שכתוב כמו, שלנו הצימאון שכרב, קיוויה

אלא יורד לא הזה האור. עצום צימאון שיהיה'', ה דברי את לשמוע אם כי למים צמא . אליו כוסף האדם אם רק מתגלה הזה האור, אליו צמאים אם

חס שאדם לא. (תניינאב "מ י"ראה לקו) החושך בתוך רק מתגלה הסתום המאמר להתחזק לראות צריך, החושך בתוך נמצא כשאדם אבל, ירידות לעצמו יחפש ושלום

הוא, שלו החיסרון את מרגיש הוא, בירידות נמצא והוא נופל כן כשאדם. שיותר כמה', מה רחוק שהוא כמה, יוצלח לא שהוא כמה מרגיש הוא, יכול לא שהוא כמה מרגיש

'? הכ אי ? אתה איפה? איה, עולם שלריבונו ' אומר הוא ואז

של ריבונו פה קורה מה? איך. הנביא שואל -? כזה דבר להיות יכול איך? איכה? נמוכה דרגא בכזו שאני להיות יכול איך? כזה למקום שירדתי להיות יכול איך? עולם

שיש יודע והוא, תקווה פה שיש, רואה האדם ואז? בעולם חושך כזה להיות יכול איך את שמחיה יתברך אלוקותו, הסתום המאמר אליו מתגלה - רבינו אומר - ואז. תיקון

', הסתוםמאמר ' הנקראת יתברך אלוקותו של מאוד גבוהה בחינה יש. החשכות כל של האור, הכתר אור וזה. הנמוכים המקומות כל את מחיה שהוא גדול סוד שזה

הסוד שזה', המים פני על מרחפת אלוקיםורוח '( ב, אבראשית ) שכתוב כמו - הגאולה. 'המים פני על מרחפת אלוקים ורוח'לתוך ' ובוהו תוהו'ה את להמשיך זוכה שאדם זוהר) 'דמשיחא רוחא דא אלוקיםרוח ' -כ "אעפ, ובוהו תוהו כשהכל אפילו, כלומר

של גדול כרךב נמצא הוא, ובוהו התוהו על שנמצא משיח של הרוח זה, כלומר, (ב, קצב

יג בין המצרים -מעיין הנחמה

מגיע זה אבל, הזה האור מתגלה שם - נמוכים הכי המקומות בתוך נמצא הוא, רומי כמה להרגיש מתחיל שאני למצב אכנס באמת אני אם, באמת לזה כוסף אני אם רק

אני כמה, רחוק אני כמה, ק"הביהמ לי חסר כמה, חשוך שלי המצב כמה, לי חסר 'ה מתוך דווקא וזה, אלי יתגלה פתאום 'הש להתחיל יכול אני ואז, כלום מרגיש לא

.הירידות

' ור גבריאל שלמה' ר שהתקרבואיך , מספרהיה בנדר יצחק לוי' שר הסיפור ידוע פשוט אדם שהיה - שוסטער נחום' ר את רואים הם אחד לילה. ר'סוקלוב מרדכי

המקדש בית חורבן על ובוכה בחצות יושב כשהוא - לברסלב שהתקרב וסנדלר אליו נגשו אלו שני. דמעותבכאלו ' המקדש בית את תבנה עולם של ריבונו' וצועק היו הם - למדנים אתם, תשמעו: להם השיב נחום' ור? קורה מה, מה: אותו ושאלו

אתם, לכם טוב, המקדש בית צריכים לא אתם - עולם גאוני עצומים למדנים אני, לגמרי מנותק אני כלום מרגיש לא אני, פשוט סנדלר אני אך. 'ה את מרגישים

התקרבו, אלו דיבורים שמעו כאשר. 'ה את להרגיש חייב אני, המקדש בית את חייב, וזאת. ברסלב חסידי של והשרפים מהגדולים נהיו הם, ברסלב חסידי ונהיו שניהם אני, אותך צריך אני עולם שלריבונו ': לבקש, שלו החיסרון את להרגיש זכו כאשר .ת"השי אור להם התגלה אכן ואז. 'אותך צריך באמת

רוצים שבאמת איפה': אתר על וענה? 'ה נמצא איפה: פעם שאל' הקדושהיהודי ', יכול לא אני, יכול לא אני עולם שלריבונו , 'ואומר מגיע שאדם הרצון אור י"ע... תואו

, שלו המצב לתוך ממש המקדש בית אור להמשיך לזכות האדם יכול', אותך צריך אני בית חורבן על המתאבל כל'. התקווה את לשם להמשיך האלה בימים דווקא ולזכות

יכולים האבלות בתוךש רבינו ומבאר, (ב, תענית ל)' בשמחתה ורואה זוכה המקדש . המקדש בית בנין את להמשיך

יזכו שכולם בשלימות הגאולה את שנביא, המקדש בית בניןל השנה באמת ונזכה .יתברך אלוקותו באור לגמרי ולהיכלל, האמת את להכיר, האמת את לדעת

יד בין המצרים -מעיין הנחמה

מאמר

החושך שבתוך האור בעתות החושך ' משיגים את אור ה כיצד

או התורה ניתנה תמוז בחודש| קמאי חסידי של האמת מידת

מהות? | זה בחודש הלוחות נשברו אם לעשות לנו יש מה? | נשברה בנוגעניץ 'מקאז המגיד של חידושו| צ "ביהמ בימי השולטים הדינים באב בתשעה שנעשית ההמתקה? | קה רודף נקרא מה| אלו לימים

הלוחות שבירת| אין - שעבר מה, העתיד על רק מדבר רבינו| עלינו מוטל מה| השכחה את מתקנים כיצד| התורה שכחת גרמה

חסד? | מוחלט הסתר עם מתמודדים כיצד? | וצרה דין בשעת גם - טוב רק יוצא והצרות מההסתר| אור אותו הם וגבורה

בהשוואה הדברות עשרת| הלוחות בשבירת נגרם מה| בגשמיותשלקח את בת המלך וכיצד ' טוב לא'ה ענין מהו| המאמרות לעשר

? |מתגברים נגדו

- א -

אז כי', ו חסר תמזת "ר -שה 'מורת 'תכרו 'ז: רבינו מתחילז "רי תורהמ "לקובי הלוחות "כי ע, כי אז נתהוה השכחה. בתמוז צריכים להמשיך הזכרון ולתקן השכחה

לא אלמלא( א, עירובין נד)ל "שנשתברו בחודש תמוז נתהוה השכחה כמו שאמרו רז אז כי, מתמוז' ו חסר כן ועל. מישראל תורה נשתכחה לא הראשונות הלוחות נשתברושקלים )ל "רז שאמרו כמוו "וא בחינת הם תהלוחו כיו "הוא ונסתלק הלוחות נשתברו

ת תמוז כי בתמוז "ורתינו ר'תן ת'מן מ'גם ז. הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה( א, טז שהם הלוחות נשתברו שאז מחמתו "וא חסר כאן וגם, ל"רז שאמרו כמו הלוחות ניתנו

.ל"כנו "וא בחינת

. לא ותו יפים רמזים, גרידא תיבות ראשי שתי כמו זאת תורה על להסתכל אפשר תורה שכל מאמינים שאנחנו אלא. 'ה עבודת לענין להוציא מה הרבה פה אין לכאורה

הספר תקדמבה כותבת "שמוהרנ כמו' ה בעבודת מסויים מהלך הואן "מוהר לקוטיב השגה הוא רבינו של דיבור כל. 'ה בעבודת דרך היא הספר בזה ותיבה תיבה שכל

י "עפ התורה כל את לפרש אפשר שלו תורה כל שעם אמר רבינו. ים מני עמוקה שהרי', אמונה' קצת כנראה צריכים זו בתורה אך. תורה באותה המבואר ההוא המהלך

.בוראינו את לעבוד ממנה לקחת נוכל ומה, בעלמא רמזים אלא כאן אין

רואים , במכתבים שכתב לבנו. ת מפליא מאד בחשיבות תורה זאת"שמוהרנ אלא

טו בין המצרים -מעיין הנחמה

סודות רבינו לנו גילה שםז "רי תורה תלמד, תמוז חודש כעת מגיע' איך שכותב לו ירדתי לא אם. 'דיינו - דא למשמע אלא דין לעלמא אתינא לא ואלמלי, נפלאים .לי מספיק - זה חידוש לשמוע אלא לעולם

מי שבקי קצת בכתביו רואה כיצד מודד , אדרבה. ת אינו מפליג בגוזמאות"מוהרנאפשר . כל דבר מכוון ומדויק להפליא. כל מילה ומקפיד שתהא באמת לאמיתה

אחרי זה ' התלהבתי מעט'להבחין זאת בזכרונות הנסיעה לארץ ישראל שם הוא כותב , לא היתה לי התעוררותהייתי במירון ו' 'היתה לי התעוררות גדולה קצת'הוא כותב

לפעמים זה נראה ! אמת לאמיתו ללא שום הגזמה. 'אחרי זה היתה לי כן התעוררותהעיקר שיהא כתוב כפי , כמו שמבזה את עצמו אך הוא עצמו אינו מקפיד על כך

. שהיה באמת

?ת"ממוהרנ אמת יותר לנו מי

היו אלה, ל"ז מטולטשין נחמן' ר מתלמידי עוד שהיו באומן הזקנים על מספרים בחוץ גשם יורד אם מהם אחד שואלים כשהיו! אמת אצלם היה אבל פשוטים אנשים

שואלים כשהיו גם כמו' ...יודע אינני עכשיו, גשם ירד בחוץכשהייתי ': עונה היה - דרגא כבר זה' שםלהיות ' כי! 'בסעודהישבתי ': עונה היה'? בסעודההיית ': מהם אחד

בפלס לשונם על מדקדקים היו ככה. זה במצב היה אכן האם ידע לא והוא, מסויימת .זהב של

תורה את לשמוע אלא לעולם בא הייתי לא אם: לנו אומרת "מוהרנ כאשר, ובכן על כזה לשון כותב אינו הרי הוא. בהם ולהתבונן הדברים על לעמוד יש, דיינו -ז "רי

לנו יש כן ועל, תורות אלו אי עוד ועלב "רפ תורה על כך כותב הוא, תורות הרבה .מעט בה ולהרחיב זו בתורה להתעמק

- ב -

הלא בחודש תמוז נשברה התורה ולא . ישנה בתורה זו תמיהה גדולה לכאורה הדבר למה? ורתינו'תתן 'ממן 'זת "ר תמוז כי רבינו כותב איפוא ומדוע, לנו ניתנה את הלה שבר הדלת את פתח שחברו ולפני חברו לבית מתנה שהביא לאחד, דומה

?מתנה נתינת נקראת זו וכי. המתנה

כך על ' תורתינו מתן זמן'א וחודש סיון יכולים לקראת י כשם שכ, ךרבינו נקט כ אך הסבר טעון זה ודבר. 'תורתינו מתן זמן'א לחודש תמוז ואותו משקל אפשר לקר

אלא, בו ניתנה לא שהתורה בשעה תורתינו מתן זמן תמוז חודש נקרא אכן מדוע .בו נשברה, להיפך

נגרמה שהשכחה שכיון אומר רבינו. נוספת שאלה מתעוררת רבינו דברי בהתחלת. שה'מורת 'תכרו 'זת "ר שהוא זה בחודש הזכירה את להמשיך יש - תמוז בחודש

התורה, נשברו הלוחות הרי. לעשות יכולים אנו מה, נשכחה התורה אם, לכאורה

טז בין המצרים -מעיין הנחמה

היא העובדה כאשר זכירה להמשיך עלינו מוטל וכיצד, נשכחה בהן חקוקה שהיתה .לזכור מה ואין נשכחה שהתורה

כ "מדוע א. בו ירד שכחה לעולם, הזה הוא חודש של שכחה החודש, לכך בנוסףחייב להיות שישנה כאן , ההיפך שהחודש הזה ענינו זכירה דווקאנוקט רבינו

. משמעות עמוקה יותר

- ג -

בספריכ "ג ומובא ,ניץ'מקאז המגיד שכותב מה להקדים יש קצת להסביר כדי ירודים כימים ואב תמוז חודשי נראים שבפשטות שאפילו ,הקודמים המקובלים

ניכרת מופלגים' ה עובדי שאפילו עליהם אמרת "שמוהרנ קשים זמנים, וחשוכים שאי עצום אור החשיכה בעומק מתגלה שני מצד אך, ימים באותם ירידה עליהם .גדול בחושך אלא לגלותו אפשר

ונועם , ז"ד מ"אבות פ' ם למסלקוטישם ועיין גם מסעי' עבודת ישראל פר) ניץ'מקאז המגיד

כל '( ג, אאיכה ) הפסוק את בשם המגיד ממעזריטש מביא (וישב באריכות' פראלימלך אויבי ישראלשעל פי הפשט מפרשים אותו על - 'רודפיה השיגוה בין המצרים

ז תמוז לתשעה "להשיג אותם בימים אלו שבין י יםאת עם ישראל שיכול פיםשרודחורבן , חורבן בית ראשון ובית שנישאכן היה בכמו ', בין המצרים'באב הנקראים

גירוש יהודי ספרד וגירוש יהודי אנגליה ועוד התרחשויות קשות שארעו בימים , ביתרבין ימי עד לשלוט יכולים והי לא אך דינים לכן קודם כבר שהיו אומרתזאת . אלו

שאינו -( לד, לבשמות )' ופקדתי פקדיביום ' 'ה שאמר וכמו, מתגלים הם אז המצריםהגמרא כך . אך כל פעם שיהא דין יכלל בזה גם חטא העגל, נותן עונש על חטא העגל

שמי שיש לו דין עם גוי בימים הללו ,בספרי הפוסקיםונפסק כן ( ב, תענית כו) מביאה .ישתמט ממנו

, ה'ק -כל רודף : ניץ מפרש את הפסוק בדרך עבודה באופן שונה'המגיד מקאז אך .משיג אותו בין המצרים -ת ומבקש את קרבתו "מי שרודף אחר השי

:לכך משל ומביא

יוכל בהם ראויים ללבושים תחילה לדאוג עליו, המלך את לפגוש שרוצה כפרי כן כמו. המלוכה לארמון עד לנסוע יוכל בו כסף להשיג לו יש. המלך פני את לקבל

כמו כן צריך להכין למלך . וכחוש רזה למלך יגיע שלא גופו את יחזק בהם מאכלים לשר אותו ששולח שר עם להפגש צריך המלוכה לעיר כשמגיע. מתנה יפה ומכובדת

של המסועפים וההליכים הנוהלים כל את לעבור צריך הוא. שלישי לשר וממנו, שני .פנימה המלך אל להכנס בידו שעולה עד המלכות

כאשר אדם רוצה להיות קרוב ממש אל המלך ללא מחיצות . דבר ברוחניותה אותוהוא צריך מאכלים ; המצוות -יש לו לדאוג תחילה ללבושים רוחניים , ופירודים

יז בין המצרים -מעיין הנחמה

יש לו להתחיל לנסוע ולעלות ; תהלים ותפילות -שתיה ; התורה הקדושה -משובחים עד שבסופו של דבר , כמו כן להגיע לצדיקים שיעזרו לו ויפתחו לו דלתות, דרגות

כ סייעתא דשמיא שהמלך יקבל אותו וישמע "צריך ג, כשנכנס למלך. נכנס למלך . לבקשתו

חומות מוקף, המלוכה בארמון אנמצ המלך כאשר רק דרושים אלו תהליכים אותו לפגוש אחד כל יכול בדרכים נמצא כאשר אך. ומאבטחים שומרים, ומחיצות

.וגם במתנה מועטת יסתפק המלך, בקלות אתו ולדבר

כל עם אז שמח המלך? בשבי אותו כשתפסו או, מאויבים בורח כשהמלך קורה מה .הכל ממנו לבקש יכולים הזדמנות באותה. הביתה להזמינו יכול שרוצה ומי אחד

- ד -

לא סתם ממעטים בהם . השכינה נמצאת בגלות -אלו שכינתא בגלותא בימים לבין מיוחדות כוונותל יש "באריז. כי גם למעלה נמצאת השכינה בגלות, בשמחה האותיות, שלו הלבושים רק אלא הפשוטה "הוי שם את מזכירים לא בהם המצרים .ושלאחריו שלפניו

לקטרג מתחיל והשטן להתגבר הדין מתחיל בתמוזעשר -שבעה כשמגיע שנה כל שאז בתמוזז "בי אך הזמן כל אותו דחו עכשיו עד. הנוכחית השנה של החטאים על

ח "ר כשמגיע. הדין מתגבר וכך לקטרג ומתחיל רשות לו ניתנת העגל חטא את עשו תשעה ערב את יש כך אחר, יותר מתגברב "ט בו שחל בשבוע. יותר הדין מתגבר אב

אתת "השי שורף בחצות באב שבתשעה עד. עצמו באב תשעה את כך ואחר, באב על חמתו שכילה כיון, והקטרוגים הדינים כל נמתקים ובזה מעלה של המקדש בית

שזה אפילו ולהתנחם הכסא על להתיישב יכולים ואז(. ב, קידושין לא) ואבנים עצים ההמתקה נעשה שבו באבו "ט ליום עד הדינים המתקת מתחיל מאז כי, ב"ט באמצע .ביותר הגדולה

זמן כל' (פ"בשיחה בע) רבינווכדברי , א המשיחובאופן זה נעשה כל שנה עד שיב כךכל עוד לא יבוא משיח , כלומר 'באב בתשעה הרצפה על נשב בפסח מרור שאוכלים

: י חלקיםניש בו שכי המרור . נצטרך להתאבל בתשעה באב -ויגאל אותנו בניסן י ירק מר "מדאורייתא יש לאכול מרור בזמן המקדש כדי להוסיף טעם בבשר הפסח ע

חד דבר עמו אכול צלי אוכלי דרך כןכי '( ח, יבשמות ) הקדוש החיים האור שכותב כמו החורבן בזמן אף לאכלו יש ומדרבנן. 'נפשו אות בכל ויאכל האוכל לחיך יערב בזה כי

מרור לאכול נצטרך לא שוב בפסח גאולה יהיה ואם. במצרים שהיתה למרירות זכר חורבן על להתאבל באב בתשעה הרצפה על נשב שלא וכמובן, למרירות זכר מטעם

.מקדשינו בית

זמן באים חכמי ישראל צדיקי הדורות ומגלים לנו שאכן ימים קשים אלו אך באותו ! השנה ת יותר מכל"בימים כאלו אפשר להשיג את השי דווקא

יח בין המצרים -מעיין הנחמה

הירידה את רואה המדרש לבית שמגיע אחד כל שהרי. פשט פי על זה שאין ברור בין בימי ירידה מרגישים' ה עובדי שאפילו נתן' ר העיד עליהם התורה שכחת ואת

משהו לגלות שיכול -ת "השי אחר שרודף למי בעיקר נאמרו אלו דברים. המצרים .לגלות ניתן לא רגילים שבימים עמוק

רואים אנו זו בתורה וכאן ,מסויים קו רואים אנון "מוהר לקוטי הספראורך לכל רק לעולם להגיע לו שוה שהיה זו תורה על נתן' ר אמר שלכן יתכן. מיוחד באופן זאת

, נעשתה כבר השבירה הרי. בשבירה פעם אף מתמקד לא רבינו. אלו דברים לשמוע את אהב לא ולכן כזה במהלך דרכו היהט "הבעש גם? ושוב שוב אותה להזכיר ומדוע

? לי יוסיף זה מה. העבירות של הרע אודות ומרחיבים ברבים דורשים שהיו המוכיחים ?נעשתה כבר העבירה הרי

לחפש ארוכה שעה שהפליג אחד מוכיח פעם שראה' הקט "הבעש על מסופר נראה כך: לתלמידו ואמרט "הבעש נענה. קהילה באותה שנעשה עוןו חטא כל אחר

...ישראל של עוונותיהם על ומקטרג שעומד בשעה למעלהמ "הס

ממשיך דינים איזה, למעלה גורם הוא מה לדעת לו יש, הפה את פותח כשאדם את יותר עוד ממלא, ראוי שאינו מוכיח כי תניינא' ח בתורה אומר רבינו. לעולם בזה .הרע

על רק מדבר הוא. אין - שעבר מה. העבר על שמדבר מוצאים לא רבינו אצל יודע אני. הלוחות שבירת את פה להזכיר הולכים לא תמוז חודש כשמגיע. התיקון

משתכח זמן תיבות ראשי שתמוז אומר לא הוא? לכך אעשה איפוא ומה שנשתברו .השכחה את לתקן נוכל כיצד ,התיקון על מדבר הוא. תורה

- ה -

?את השכחה מתקנים כיצד, אכן

אין פירושו ' קה - רודף כל'שהרי . ולא סתם כיסופים. םהכיסופי -ראשון הוא דברהוא רק למצוא ,ת אלא אחד שכל רצונו בכל מצב שהוא"אחד שכוסף ורוצה את השי

, אותו אם זה זמן קשה או לא עניןכשמגיע זמן קשה לא מ, זאת אומרת. ת"את השיניתן -התמקד בנקודה הזאת וכשיודעים ל? ת"איפוא השי: דבר אחד עניןאותו מ .ת"השי את למצוא

הרי. 'התפילה היא - שלי הענין'ל על מה שאמר רבינו "לוי יצחק ז' שאל ר פעם, והמדרשס "הש כל את ללמוד שצריכים אמר הוא. מלימוד הרבה כל כך דיבר רבינו אמר וכיצד. ועוד, ביום הלכות ושתי, בהלכה ובקיאות ההלכה מעיון דיבר הוא וכמה

.התפילה רק הוא שענינו עצמו על

ועם האפיה במלאכת ביממה שעות כמה שעוסק האופה כמו היא לכך התשובה לו יש הסנדלר גם. האפיה הוא שלו שהתחום מכיון' האופה' שמו נקרא זאת כל

יט בין המצרים -מעיין הנחמה

כולם אך ומתפלל לומד שותה אוכל הוא. בנעלים העיסוק מלבד אחרים תחומים .'סנדלר'ה לו קוראים

כמו. שלו למאפיה רץ, אחרים עיסוקים לו שאין בשעה, האופה כי מתרץצ "רלוי. הנעליים עם להתעסק לסנדלריה מיד נכנס אחרים מעיסוקים פנוי כאשר הסנדלר גם ושואל היומי דף בשיעור כשיושב. נעליים מהותו - הסנדלר, שני דבר. ראשון דבר זה

כל הוא. אופה של שאלה שואל - האופה לעומתו... סנדלר של היא השאלה - שאלה .שלו מהמציאות חלק שזה שלו לעיסוק מתקשר כך

לחסידיוהוא קרא . 'היא התפילה -הענין שלי 'דבר הוא לגבי רבינו שאמר אותו זאת אומרת כשאני לא . 'תפילההשל בעל ידיםתלמ' -' הכת של בעלי התפילה'

. אני בתפילה -בתפקיד של אבא או בעל ולא לומד כעת

שנתהפך. תפילה תהיה מהותנו שכל מאיתנו תובע רבינו. נוספת נקודה כאן יש על שמספרים כמו .תפילה של בצורה הזמן כל יתפקד שהמוח ,תפילה של למציאות

כן אם: הגיב ומיד, בבית כסף שצריך זוגתו לו אמרה שפעםל "ז שפירא שמואל' ר היה זה אצלו. בהתבודדות דקות חמש עוד אוסיף, בתפילה דקות חמש עוד אוסיף .דקות כמה עוד ולהתפלל להוסיף יש - בבית כסף אין אם, פשוט

' ר על מספרים. התפילה הוא הראשון הדבר, בבית חולה חלילה כשיש דבר אותו? רץ אתה להיכן: אברהם' ר שאלו. חולה עם ברחוב רץ אדם שראה נחמןר "ב אברהם

וכי? לרופא מדוע: לשאול והוסיף התשובה את הבין לא אברהם' ר. לרופא: לו השיב !חולה אותו שעשה למי תפנה - חולה הוא אם? חולה אותו עשה הרופא

ובזה מרשם שרושם לרופא הולכיםו "ח אנגינה לילד יש שאם רגילים כבר אנחנו. זו לאנגינה סיבה יש, משהו לך לרמז בכדי חולה שיהיה עשה' ה הלא. הטיפול נגמר אותו שירפאת "להשי תפילה להרים, זה את שעשה למי תחילה לפנות יש כן ואם

.הגיע זה שבגללו לך שנראה מה על ולהתחרט

הוא אינו מוכן לקבל הסברים או , שהוא תמיד מחפש אותו, ה'נקרא רודף ק זהת והוא עסוק בזה כל היום "הוא רק רוצה למצוא את השי, של טבע והעלמה תשובות

כל שניה , כמו שאמרנו מקודם, ומה פירוש להיות עסוק כל היום. הוא ימצא אותו -נ "מבאר ראב' איכה'. תורהאיך אמצא או, ת"איפה השי'פנויה הוא עוסק בכיסופים

אני צריך , אני רוצה אותך, תהאיפה א' איה'הוא לא תפילה אלא הוא , הוא כיסופים, אני כל כך קשור לנקודה הזאת, גם כשאיני עוסק בזה. ת"אלו געגועים להשי, אותך

מי שרואה אותי ', ה'רודף ק'עד שאני נקרא יום ולילה , ת"אני כל כך רוצה את השי... ת "לרדוף אחרי השי, אני עסוק רק בדבר אחד' ה'רודף ק'רואה כאן מציאות אחת

לא ' -הוא מסתתר ואני נמצא אחריו , הוא בורח כביכול ואני רץ אחריו, אותו ולמצוא .ואני תמיד עמך ולא אעזוב אותך לעולם' אסור ממך

, אליו קרוב להיות ומבקשיםת "השי אל פונים אנו דין של מצב שיש פעם כל אם שאיננו רגילים כבר אנו כי, יותר אותו מוצאים אנו - המצרים בין ימי כשמגיעים אזי

כי, ומבקשיםת "השי אל מיד פונים אנו אלא, הטבע על ולא הדין על בכלל מסתכלים

כ בין המצרים -מעיין הנחמה

מחפשים כאשר רק הוא זה כל אבל. בקלות להשיגו ויכולים בשדהת "השי נמצא אז .בהסתר השנה כל אותו

יש אדם שבורח : ישנם צורות שונות איך להתמודד, העולם כשיש מצב של דין דרך אחתון יש דרך עיקראבל ב, לבד יש אדם שמנסה להסתדר, למיטה ושוכח מהכל

! אותך אוהבת "שהשי איך כאן לראות אפשר. ת"השי את שלו במצבלחפש - ויחידה, כמו אבא שרואה את בנו מלוכלך' יוכיח' ה יאהב אשר את'( יב, משלי ג) נאמר שהרי

לא רק ברוחניות אלא גם -יש להאמין גם שהכל לטובה . אם אוהב אותו מנקה אותו, רוצה שיהיה לנו טוב גם בגשמיות' ט מאמינים כי ה"אנו כתלמידי הבעש. בגשמיות

ואל שדי יתן'( יד, בראשית מג)את הפסוק (ש"עיי, תניינאב "מ ס"לקו) מבארוכמו שרבינו . 'לכם רחמים

לכסות צריך אני ופהיק 'צ לי חזר שכאן ורואה הביתה מגיע אני אם, אומרת זאת ואז! טוב רק לי יצא האלו הבלבולים שמכל להאמין לי יש - עצבני וזה חולה זה, חוב אלא, טרוניה של בצורה לא? ממני עכשיו רוצה הוא מה, ת"השי את מחפש אני

אין, (לח, איכה ג) הרעות תצא לא ממנו כי טוב רק הואת "השי הלא: חיפוש של בצורה, דין של ביותר הקשים הזמנים כשזה גם דינים יורדים לא ומלמעלה רע של כזה דבר

והעבודה, מאוד גדול בהסתר כעת עצמו את מסתירת "השי כי להיות מוכרח .עכשיו אותו למצוא - היא כעת עלי המוטלת

- מבארל "שהאריז כמו. גבורה ויש חסד יש למעלה כי יודע האדם כאשר במיוחדכ "וא. אורות עשר שם אין, בלבד אחד אור יש שלמעלה - בזה מאוד מאריךל "והרמח

?לגבורה חסד בין ההבדל מה

מכיון אך. הפוך גוון ולגבורה, ובהיר לבן אור הוא החסד כי לחשוב מקובל אלא זהה האור אכן כי הוא הנכון והפירוש, כן לומר אפשר אי אחד אור הם ששניהם אור אותו את מוריד - מהגבורה בשונה - והחסד, בחוזק יורדת הגבורה אך בשתיהם

.בנחת אך

בשביל שהבן יצליח יודע האבא כי . אבא שיש לו בן שאינו מתנהג כשורה: לדוגמא כמה לו ולהסביר טובים לא מחברים אותו להרחיק המקום על אותו להעמיד חייב

בנחת בבעיות ומטפל, אליו מחייך, הבן עם שיושב אבא יש. ראויים אינם מעשיו בחזקה אותו ושם הבן את תופס, במשחקים לשחק מוכן שאינו אבא ויש. ובמתינות

הביצוע ודרכי הפעולה צורת אך, דבר אותו הוא שניהם של התכלית. אחר במצב צריך שהיה אף שהצליח זה הוא בגבורה שהתנהג שהאבא להיות יכול בפועל. שונים

.לבן להכאיב

אבל יכול לקרות שיום אחד , בחסדים ובנחת אדםת עם "כלל מתנהג השי בדרך שפע אותו הוא השפע. 'כבר תתעורר אולי': כאומר לו -הוא חייב לטפל בגבורות

.החסדים כמו לתועלת הם הגבורות שגם וודאי אבל, בתגבורת שזה אלא

הוא ברא את העולם רק להטיב . ת הרי לא בא לנקום באדם שעשה עבירות"השי אדם רחמן פירושו שאפשר לעשות לו כל דבר . לגלות חסדו ורחמנותו, לבריותיו

כא בין המצרים -מעיין הנחמה

!טוב ללא גבול! של רחמנות' אין סוף'ת הוא "אבל השי, שבעולם וימשיך לרחם

ג מדות של "גם כשמתעוררים דינים אפשר לעורר את השורש שלהם שהם י . דיניםהרחמים ואז מתגלה רחמנות גדולה שממתקת את כל אותם

מתרגל לחיות בצורה כזאת שכל פעם שנפגש עם דין יודע לחפש את אדם אםלא הולך הלימוד ', כשפתאום לא הולך לו בעבודת ה, בפרט כשזה ברוחניות, ת"השי

רודף 'של דרגאהיות במאך מי שזכה קצת ל! אז לא: אדם רגיל יכול להגיד. והתפילה לא'( ב, קידושין פב)כלשון הגמרא - תמידת רוצה שיעבדו אותו "יודע שהשי' קה

, אדרבה, היחידה שאני נמצא פה בעולם הסיבה זו! 'קוני את לשמש אלא נבראתיהתורות והתפילות בעיתות החושך הם הגדולים , תורה שלמדתי באף התקיימה בי

דרגאומי שאכן במ. ת בתוך החושך"לחפש את השי, שלי העבודה זו -אם כן . ביותר, ת"זוכה לגלות את השי -ת בחשכות "ויודע כיצד למצוא את השי -זו של רודף קה

. ולהשיג גילויים עצומים בימי בין המצרים, להרגיש קרבת אלקים

- ו -

הן מצד שהיו , שהלוחות הראשונות היו גבוהות בהרבה מהלוחות השניות ידועוהן מצד שלא שלטה , קים באצבע אלקים כביכול ולא כתובים בידי משה רבינוחקו

מכתב' -ל מגדיר שהלוחות הראשונות היו עצם התורה "וכפי שהרמח -בהן השכחה . התורה היתה נחקקת בלב האדם לנצח ולא היתה יכולה להאבד לרגע. 'אלקים

' הללקוטי הלכות ) נתן כותב' וכפי שר ,הדברות הם השלמה לעשרה מאמרות עשרת

דיבור יש חיצוניות כל שב, 'ם"הרי דושיבחי'ו להרב 'לקוטי תורה'ומבואר ב ,(שופרהבחינה הפנימית היא כמו אדם שנופח וההבל היוצא מפיו נובע מפנימיות . ופנימיות

והבחינה החיצונית היא הבל חיצוני כמו אדם שמדבר שגם ממנו יוצא הבל ,נפשומועט בשעת דיבורו אך אינו דומה להבל הפנימי שיוצא מתוך מעמקי הנפש בשעה

. שנופח

. הבורא של פיו הבל בחינת שהוא', כולו נברא מדיבור חיצוני של הבורא ית העולם הפסוק עלק "בזוה שכתוב כמו, הבורא של פנימי מדיבור שנברא - האדם מלבד

כל עשרה מאמרות . מאן דנפח מתוכיה נפח -ויפח באפיו נשמת חיים ( ז, בראשית ב)שנובע כביכול מתוך פנימיות הדיבור ' נעשה אדם'שייכים להבל החיצוני מלבד מאמר

. 'מתוכיה נפח' -' של הבורא ית

ם הם בחינה הדברות יקבלו ג תשעת שאר שכל' ית הבורא רצה התורה בקבלתוהיה , של קודם חטא עץ הדעת דרגאואז היה כל העולם מתקדש ב, פנימית זו

כי כל העולם היה מגיע אז . מתבטל כל ענין המיתה וכל הרע וכל ההסתר שבעולם . ובזה היה נשלם התיקון הנצחי, ושל ארץ ישראל, של ישראל דרגאל

-שהדיבור הראשון מתוך עשרת הדברות ( א, שבת קה)ל "חז אמרו זו מסיבה

כב בין המצרים -מעיין הנחמה

כלומר פנימיות נפשו , הבית'תבית י'פשי כ'נא נ'ת א"הוא ר -י "שמתחיל בתיבת אנכנעשה 'ו' בראשית'כי שתי הדברות הראשונות מכוונים נגד שתי המאמרות . כביכול

י "שבשעת בריאת העולם התגלתה בהם בחינת פנימיות מלכותו יתברך וכעת ע' אדםדברות אלו פרחה נשמתם ' כאשר שמעו ישראל ב. ת התחזקו עוד יותר"שידיבור ה

אך כאשר הגיעו לדיברה השלישית . והגיעו למצב של ביטול מוחלט לאלוקותו יתברך אם, הזאת הגדולה האש תאכלנו כי נמות למה' - 'הבקשו ממשה שידבר במקום

.'(כא ,דברים ה) ומתנו עוד אלקינו' ד קול את לשמוע אנחנו יוספים

-ת "השי מפי השלישית הדיברה את גם לשמוע רצו לא מדוע מסבירים בספרים כשמגיעים לפעמים גם קורה כך. לחיות עוד רצו הם, לגמרי להתבטל רצו לא כי

לה נדחקה לפתע אך, ת"להשי מוחלט ביטול על לחשוב מתחילים, ביטול של למצב .מהחיים ולהתנתק המציאות כל את פה להפסיד שהולכים מחשבה

ניצוץ קטן מאוד של , כלל ישראל בשעת מתן תורה היתה בהם טיפה של ישות נקודה קטנה זאת . וזה עיכב אותם מלשמוע את הדיברה השלישית, מציאות עצמית

ז "שהוא שורש י, של ישות השתלשלה והשתלשלה עד שנוצר ממנה עגל הזהב רבי אמר נחמני בר שמואל רבי אמר( ב, שבת פח)ל "בזה נבין מאמר חז. בתמוז כידוע

. מעיניך באחת לבבתני כלה אחותי לבבתני( ט, ד השיריםשיר ) דכתיב מאי: יונתן מזנה כלה עלובה: עולא אמר. עיניך בשתי - לכשתעשי, מעיניך באחת - בתחילה

. חופתה בתוך

מתן תורה כאשר עמדו ישראל בחופתם למרגלות שבזמן הואדברי הגמרא ביאורמדובר , ו"ברור שלא חשבו אז על העגל ח. כבר הסתכלו בעין אחת על העגלהר סיני

ה בהם נקודה דקה מן הדקה של ישות שמשם תאלא הי, בדרגות שלא נשיג אף פעם . השתלשל העגל

ת בביטול "היו ישראל מבטלים את עצמם לגמרי ומוסרים את חייהם להשי אילוהיו זוכים להעלות את כל הבריאה ולהחדיר בקרבם את עשרת הדברות כמו , גמור

. דיבור אנכי שחדר לתוכם בצורה עמוקה כזאת שאי אפשר לעקור אותו מהלב את עקורל יכולכי גם הפחות שבישראל אינו , ל ובהרבה ספרים"במהר מבוארכ כך בעקבות מגביר' אנכי'ה את ממנו להסיר מסוגל שאינו שרואה וכיון. מלבו' אנכי'ה

ומתבטל מת' אנכי'ה את לעקור באמת מצליח אם, בסוף. רשעותו על רשעות להתנתק רוצים שלא כמוו, אנכי דיבור הוא היהודי של הפנימית החיות כי. מחיותו

שהולכים ביותר הגדולים בפושעים מדובר. מהאמונה להתנתק רוצים לא כך מהחיים .יהדותם על לוותר מסוגלים אינם אך, השם קידוש על באש אותם לשרוף

הדיבור , אינו ציווי כדרך שאר הדברות' אלקיך' אנכי ה'ן סובר כי דיבור "הרמבהראשון נחקק בלבות כל נשמות ישראל של כל הדורות שהיו נוכחים אז באותו

, יהודי לא צריך מצוה של אמונה כיט "הבעש מתלמידי יקיםהצד סברוולכך . מעמד .אותה לגלות רק וצריך בלבלו את האמונה יש כי, הוא לא צריך לחקור את האמונה

זכור את יום 'גם . היו גם שאר הדברות חקוקות בלבם, ישראל היו זוכים אם, כאמור

כג בין המצרים -מעיין הנחמה

היו חדורות ' כבד את אביך ואת אמך'וגם ' לא תנאף'גם ' לא תגנוב'גם ' השבתמספרים על הרבי . בפנימיות לבבם עד שלא היו מסוגלים לחשוב משהו נגד זה

כיצד : נתן הרבי מקוצק שאגה, מקוצק שאמרו לו שיכולים להכנס לביתו ולגנוב ...אחרת ייתכן איךבין הוא לא ה! ?הרי כתוב בלוחות לא תגנוב! ?יכולים לגנוב

דברות בעשרת כלולים שהם התורה מצוותג "תרי כל אלא. הדברות עשרת רק ולא שלא מישראל אחד כל בלב נחקקות היו - גאון סעדיה רבי שמאריך כפי - אלו

ללא, לעולם שם ונשאר בלב נכנס היה' ה של הנצחי הדיבור כי. לרגע תשתכחנה .הלב שכחת וללא התורה שכחת

- ז -

שיש לנו אומר זה בפשטות, הלוחות נשתברו תמוז שבחודש שומעים כשאנו את היום לנו שאין וחבל, התורה שכחת של חשובה כה מדריגה אובדן על להצטער

ואף, הראשונות הלוחות את לנו נתן 'הש כזאת מציאות היה שאם אומר רבינו אך. זה הרי - השניות הלוחות עם יחד בארון הלוחות שברי את עדיין הניחו שנשתברו לאחר

, התורה לתוך זכרון להמשיך נדע אם. ראשונות לוחות ישנם היום גם כי אומר זה הלוחות את שוב להשיג נוכל, ורתינו'תתן 'ממן 'זת "ר שהוא תמוז בחודש במיוחד

אלא, הראשונות הדברות שתי את רק לא ליבנו לוח על לחקוק גם ואולי הראשונות .הדברות עשרת כל את

ויקרא'( ה, לבשמות ) להם אמר העגל את לעשות הכהן מאהרן ישראל בקשו כאשרל שהתכוין לומר כי יום שבעה עשר בתמוז "ואיתא מהאריז. 'מחר' לה חג ויאמר אהרן

. יהפך לחג לעתיד לבוא

אפילו שכעת אני יושב , ז בתמוז יהפך ליום שמחה וחג"שאני יודע כי י לאחר וכפי. התורה נתינת בו יש בפנים, בחיצוניות הוא זה שכל יודע אני, ומתענה ביום זה

הוא שמחה ליום יהפך בתמוזז "י שיום שהסיבה (ם כי תשאלקוטי) כותבל "שהאריז .התורה ניתנה יום שבאותו משום

אם. התהתגל לא שעדיין אלא התורה נתינת יום בעצם הוא זה יום: אומרת זאתבימים הללו בהם דווקא' לרדוף אחר ה -לגלות את הזכרון בתוך השכחה זכית

על הדינים ועל כלל תסתכל ולא, חיפוש לתוך כולךלהכנס כל , מתגבר ההסתר את אלו שבועות בשלש לגלות תזכה -להמתיק ורק למצוא רק ותשקיעהכבדות

.איתך תתאחד שהתורה עד בתורה זכרון ולהמשיך, התורה נתינת

- ח -

בת את לחפש שהלך מהשר הסיפור את רבינו מביא מעשיות בסיפורי' א במעשה

כד בין המצרים -מעיין הנחמה

חיפש, העולם בכל נדד, חיפושים ערך רבות שנים. הקדושה השכינה היא - מלךה לשבעים נרדם באמצע. אחר במקום שנים כמה ועוד אחד במקום שנים כמה אותה

גם . לקח אותה' טוב לא'ה כי לו שהתברר עד. שנים וכמה כמה עוד ישן אחר כךו, שנה .'טוב לא'והצליח להכנס אל ה, לשם הוא הגיע

האם רצחו שם ? האם היה שם עבודה זרה בכל פינה'? טוב לא'ב שם היה מה ? האם חטאו שם בכל מיני עבירות? אנשים

כל שם לעשות יכולים היו פשוט. זה ולא זה לא שם היה לא, כותב שרבינו מה לפי !שרוצים מה

כל השר יושב בפינה כשלפתע רואה את הבת מלך אותה חיפש , הסיפור בהמשךאלא , אינו ניגש כלל אליה, אך כפי שמתואר בסיפור אינו רץ אליה. הרבה שנים כך

.ממשיך לאכול כאילו לא אירע דבר

. מלךהאת כל חייו בכדי לחפש את בת בן אדם שהפקיר. מוזר לחלוטין הסיפורהוא ?' מלך הבת איפוא'ג שנים אינו נח לרגע וכל כולו עסוק לשאול ולברר "שנים ע

ועכשיו נמצאת הבת מלך , המאמצים וכל התחבולות בכדי למוצאה כל אתכבר עשה אתה מכיר : היא ניגשת אליו ושואלת אותו. באותו חדר ושום דבר לא זז אצלו אתו

. ללא התרגשות ובלי סערת הנפש שהיה אמור לשרור כאן! כן: והוא עונה לה? אותי ...תכסוף עכשיו שנה שלימה ואז תוכל להוציא אותי: בסוף היא אומרת לו

?האלו הכיסופין פשר מה

אכן חיפשתי אותה וחיפשתי . 'שכחת התורה'נין הוא ע' טוב לא'שה להסביר ניתןהיא עומדת לידך וזה לא אומר לך . אבל עכשיו אני במצב של שכחה ויאוש, אותה

.שום דבר

. טיפה ועוד טיפה עוד להתחזק התעסקנו זמן כמה. 'ה בעבודת הוא דבר אותו, בייאוש ידיים מרימים לפתע אך. 'ה את ונשיג ההסתרים יסתיימו רגע שעוד קוינו

...'טוב לא'ה אל נופלים

היא רצה . 'ה -מתואר גם בשיר השירים כיצד כנסת ישראל מחפשת את דודה כך ?'דודי את מצאת'שואלת את כל אחד , ברחובות

אחותי לי פתחי': דופק על הדלת וקורא בלשונות של חיבה, לפתע מגיע הדוד . אני ישנה: י"משיבה כנס, לפתוחאך במקום לקפוץ ו. '(ב, ש ה"שה) תמתי יונתי רעייתי

? פשטתי את כותנתי איך אלבש אותה שוב... קשה לי לרדת מהמטה

? אותו אמצא כיצד? דודי היכן ולחפש לחפש! אחד דבר רק לה היה החיים כל הלא .'טוב לא'ה אל נופלים, הדלת מאחורי עומד הדוד כאשר שנים אחרי והנה

משיב ' אלבשנה איככה כותנתי את פשטתי'י אומרת "מובא כי כאשר כנס במדרש? כיצד אשפיל את עצמי לרדת אליכם -' אטנפם איככה רגלי את רחצתי' 'הכביכול .מסתלק ועוזב את המקום 'ה! דודי חמק עבר -ועל כן

כה בין המצרים -מעיין הנחמה

- ט -

' טוב לא'מה לצאת אפשר אי. היא הכיסופין -' טוב לא'המצב של ה נגד התשובה .וכיסופים תמידייםי עומק הרצון "כי אם ע

כךו ,אותה להוציא יוכל נוספת שנה יכסוף שאם שר לאותו אמרה מלך הבת גםאך בסיום השנה שמע שהיא לא , הוא עסק שנה שלימה רק בכיסופין. אכן היה

-אז דווקאאך . מאדם שלישי אחר כךהוא שמע זאת מאדם נוסף ו. נמצאת שם - שם נמצאתכן בודאיכי היא לאחר שהיה אמור להתייאש אך התחזק והחליט

.אותה להוציא הצליח

ועוד כמה ,שנים כמה הלך מלך הבת את למצוא שביקש ההוא שהשר אומר רבינו את שפגש עד שנים כמה עוד הלך מכןלאחר . שנים עד שפגש את האדם הראשון

ממונה היה האחרון זה. השלישי האדם את שפגש עד שנים כמה ועוד, השני האדם תאח רוח. המלך בת נמצאת היכן ידעו אולי בפניו להופיע לכולם וקרא הרוחות כל על

ומבצר זהב של להר המלך בת את להביא כהצרי התהי כי הוהתנצל באיחור ההגיע .מרגליות של

הרי שנים לפני כן כבר אמרה לו הבת מלך שהיא הולכת , נשאלת שאלה פשוטה כהצרי היתה הרוח - אותה למצוא אמור שהיה ברגע בדיוק - עכשיו רק מדוע, לשם

.לשם אותה להביא

למטה של למצב יורד ליאוש נופל אדם שכאשר באריכות מבאר רבינו' ס בתורה יכול גדולים כיסופים לאדם יש כאשר. מתקדם ולא זז לא הזמן אצלו. הזמן מן

כותב שרבינו כפי שנה בשבעים מספיקים לא שאחרים מה שעה רבע במשך להספיק . א תניינא"סתורה ו ו"ע בתורה

המלך בת את למצוא מצליח היה בכיסופים מתחזק היה אם למלך השני, שר אותו אנשים יכולים שם. הזמן מן למטה שנפל אלא. השניה בפעם שנרדם לאחר תיכף

סך, כלום עושים אינם בפועל אך ועובדים חיים שהם נראה וזה שנה שבעים לחיות .עצמם סביב מסתובבים הכל

היום הוא לא יכול ללמוד כי הוא לא . קשהלו גורמים לבן אדם שהכל נהיה הדיניםאבל הכל . כי יש לו סיבה אחרת' הוא לא יכול לעבוד את הלמחרת . מרגיש טוב

אז הוא יכול להספיק ברגע אחד מה , מתבטל כאשר מקבל בחזרה את הכיסופים . שמספיקים בחצי שנה

במצבים הכי קשים יש לנו להאמין כי . שלוש שבועות אלוזו מוטלת עלינו ב עבודה. השגות שאי אפשר להשיג אותם בזמנים אחרים, אז יש הארת פנים עצומה דווקא

ולא , לא לרדת למטה מהזמן', טוב לא'כל זאת רק כאשר מתחזקים לא ליפול אל ה להמתיק את הדינים ולקבל, מלךהאז אפשר למצוא את בת , להסתכל על שום דבר

כו בין המצרים -מעיין הנחמה

קיימים כהיום איתנו אלא שצריכים לגלות אותה עדייןאת הלוחות הראשונות אשר .מתוך שברי הלוחות

היתה כבר שלכתחילה שיראו - ושמחה לששון יהפכו האלו שהימים רצון ויהי כל. עצומה וטובה גדול כנס התבררו הגזירות שכל פורים בנס כמו - שמחה

דין אין אומר שרבינו וכפי, גילוי כולו היה ההסתר, התקרבות אך היתה ההתרחקות הגדול האור מתגלה קשים הכי בזמנים, אדרבה. כלל בעולם ריחוק אין ,כלל בעולם: כמו מאוד קשים לשונות' ג בפרק ישנם איכה תבמגילש מאריך נתן' שר כמו, ביותר

ויציבני קשתו דרך; שמם שמני ויפשחני סורר דרכי; במסתרים ארי לי הוא ארב דב זאת: כמו ביותר חזקים לשונות מתחילים מכן לאחר תיכף אך. ועוד, לחץ כמטרא

לבקרים חדשים; רחמיו כלו לא כי תמנו לא כי' ה חסדי; אוחיל כן על לבי אל אשיב .'וגו 'ה לעולם יזנח לא כי; לו אוחיל כן על נפשי אמרה' ה חלקי; אמונתך רבה

ת מסתיר את פניו ממנו בכדי להגביר אצלו "מי שמבין את האמת יודע שהשי כייונתי בחגוי . ורוצה שיכנס יותר פנימה, ת רוצה אותו"השי. י הסתרה זו"החשק ע

כל מה . (יד, ש ב"שה) הראיני את מראיך השמיעיני את קולך -הסלע בסתר המדריגה וכמה אתה באמת , נאמן אליולראות כמה אתה , ת רוצה הוא רק לשמוע אותך"שהשי

ועל ידי גילוי ההסתר נזכה להמתיק ימים אלו בתכלית . מאמין שהוא נמצא פה .ביותר הגדולים החסדים את ולהמשיךהשלימות

כז בין המצרים -מעיין הנחמה

מאמר

השכינה גלות צער ?עמהצער השכינה וכיצד משתתפים מהו

האם? | הקינות באמירת בוכים מהעל ? | באב' בט עבודתינו ימה

שלא - הגאוהז בדורינו היא "הע? | ק"ביהמ שאין נול איכפת באמת על חושבים כיצד| אחרים בצער ולחשוב' אני'ה מתוךמרשה לצאת

מדוע לא נזכרים במשך היום ? | עליה חושבים ומה השכינה בו למצב מגיעים איך'? | השכינה הקדושה'זה מה? | מהשכינה

רחל עשתה מה| צדיקים צרתן של? | השכינה למען מעשינו נעשהנחרב שבגללו הנדרים עון מהו? | ק השלישי"יבנה ביהמ שבעבורה

מה '? | מה היתה סברתם של ישראל שזלזלו בנביאי ה? | הביתמה ' | איכה'איך מפרשים תיבת ? | באב' מרויחים מכך שבוכים בט

? | צריכים לחשוב כשמתענים

-א -

להתעורר לנו שקשה הסיבה מהי

ג "תשעה באב היה יושב ובוכה שעות ע בליל שנה שבכלת "מוהרנעל מסופר עשרה כשמונה -ממשיך לבכות עד לאחר חצות היה ביום. הבית חורבן עלשעות תמרוריםבבכי ררו יומכך כל הצדיקים בכל הדורות ישבו . ללא הרף - ויותר שעות .השכינה גלות על והתאבלו ארוכות שעות

מה . קשה להתרכז באבל כל כך, לבכות קשה כל כך אצלינו מהל, חושבים לפעמיםומה ראו , לא מרגישים שאנחנות בכל הדורות "השי ועובדיהרגישו הצדיקים

בדורות להםגרוע בהרבה ממה שהיה שלנו המצבהרי . הצדיקים שאנחנו לא רואים, שלנו העבירות על שבוכים, והרבי מקוצק ועוד, בפרט לפי דברי רבינו, הקודמים

שהרי, הלב ממגבלות אדם יוצא איך - ובכלל. לבכות מה על יותר הרבה לנו יש וודאי כלום מרגישים לא - סתום הכל ולפעמים, פתוח הלב - באב תשעה בהגיע לפעמים

, כלומר .'זרות מחשבות'ב נכלל זהגם , בכיה שלעורר אומר הרי רבינו. כלום רואים ולא לעניןזאת אומר רבינו. אדם צריך לעשות את שלו ולא להכריח את עצמו לבכות

להתעסק צריך לא האדם. גם לענין תשעה באב נאמר זההתפילה אך בפשטות .צריכים להגיע מאליהם והדמעות ההתעוררות, אלו במחשבות

, באב תשעה אחרי נהיה כבר יממה בעוד - מחשבה ומכניסר "היצה מגיע לפעמים האבל עם ולהתחבר להתרכז לאדם נותן לא הוא - מהר שיותר כמה שיעבור, נו

תשעהאך בכל זאת , לעומק המוח תכנס שהאבלות אסור השנה במשך אמנם. והכאב

כח בין המצרים -מעיין הנחמה

.האבל בעניני מרוכז להיות צריך המוח של רובו שרוב זמן הואבאב

התבוננות דרושה בזה גם? לנו חסר באמת מה הוא -הראשון שיש לדעת הדברכל שעות היממה ולהיות כולו ' לדעת שעם ישראל הגיע לעולם לעבוד את ה -מרובה

' אור ה עםרק לחיות א יהוכל התכלית , ז"עם ישראל אינו קשור כלל לעוה. 'דבוק בהחלק אלוק -יש לראות ולהתבונן מה זה יהודי . בעולם' ולראות כל הזמן נפלאות ה

.ת"את השי שירד לעולם לגלות! ממעל ממש

כל היום , ת"ובקושי נזכרים מהשי כך נראים לאכלל בדרךהדבר שאנחנו עצםועשרות שנים הולכים לאיבוד על הבל , עסוקים לרוץ ולרדוף אחר עסק הגשמי

ליוני יהודים אינם יודעים כלל ימ, בנוסף לכך! זה עצמו הוא גלות עצום. הבלים, ת פה למטה"אכן אפשר לגלות את השי. החורבן הזה הוא הרי נורא ועצום, ת"מהשי

האם אבל, יותר דווקא ממה שמגלים אותו במקומות הנמוכים הר גדול"ויש לו נח .לגמרי שונה איה התכלית הרי? התכלית זוהי

הוא ברא את , מטרה היתהת "להשי. השכינה של אלא שלנוכשצער זה אינו בפרטלל העבירות שלנו בגלגולים ובג, שנגיע לתיקון השלם -העולם לתכלית מסויימת

ק "ביהמ נבנה שלא דור כל ולכן ,התיקון את אנונוכחי מעכבים הובגלגול קודמים וכל. הגאולה מתעכב עוונותינו בעבור כי ,(א"ירושלמי יומא פ) בימיו נחרב כאילו בימיו

.לשכינה רב צער גורמיםק "ביהמ נבנה שלא דור

- ב -

הגאוה -השורשים של החטא שגרם לחורבן שורש

שבירת הגאוה והרגשת הזולת - התיקון

ל "אמרו חז! בכל יום על הגלות בוכהת "השי כיצד רואה במדרשים שמתבונן מי, פניו על ונפל מטטרון בא שעה באותה'ק "בשעה שנחרב ביהמ (רבה דאיכה פתיחתא)

לבכות לי מניח אתה אין אם לו אמר, תבכה לא ואתה אבכה אני ע"רבש לפניו ואמר לא ואם (יז, יג ירמיהו) שנאמר, ואבכה ליכנס רשות לך שאין למקום אכנס עכשיו

הפסוק על (ב, החגיגה )ל "חז אמרו גם כך', גוה מפני נפשי תבכה במסתרים תשמעוה יש מקום: דרב משמיה איניא בר שמואל רב אמר' גוה מפני נפשי תבכהבמסתרים '

מפני: יצחק בר שמואל רב אמר? גוה מפני מאי. שמו ומסתרים הוא ברוך להקדוש לובתחילת ) באריכותל "מהאריז ואיתא. לנכרים ונתנה מהם שניטלה ישראל של גאוותן

י "כי ע, הוא על הגאוה של בני ישראל בוכה 'השמה עיקר כי (ק ובעוד מקומות"שער רוה רבינו גם אומר וכך. גאותא שיוכל להת"נותן כח לסט -שאחד מישראל מתגאה

.הגאוה עוון בגלל היה החורבן שעיקרא "י בתורה

שרבינו כדרך, מהשכינה חושב ולא עצמו עם עסוק שאדם היא הגאוה משמעות לתארשל עבודה זרה שהיו בבית ראשון אשר הפסוקים מאריכים שהחטאיםאומר

כט בין המצרים -מעיין הנחמה

לשפל המצב בעבודה זרה עד שלא היה תל בארץ ישראל הגיעואיך שעם ישראל בתרגום - זה כל, ז"כל אחד בביתו היו לו סוגים שונים של ע, שלא היה עליו צלם

בצלמים מלובשת היתה שלהם זרה העבודה. להתגאות פירושו - מדוברת לשפהכמו שמבואר בראשונים שעיקר העבודה , בגאוה מלובשת שלנו זרה העבודה אילוו

ולהרגיש סיפוק רוחני בלי להתקשר ' ה היה שאפשר להסתדר ולהמשיך שפע וכוזר .והוא הוא ממש ענין הגאוה, ז"ת אלא דרך הע"להשיישירות

, מסודר יהיהדואג לעצמו ומשתדל שהכל , חי את החיים שלו, נמצא בעולם אדם למטרה העולם את ברא 'ה הרי. בגלות ונמצאת לה צר הקדושה שהשכינה בעוד

וכעת , ה ושכינתיה"להוריד את השכינה למטה בעולם שיהא יחוד קוב, מסויימת .השכינה מתגוללת בראש כל חוצות ונמצאת בתוך הקליפות הטמאות

שלאחר חורבן בית ראשון היתה (איכה רבתי לד, ה-פסיקתא רבתי א)מובא במדרשים ב שנה לאחר "ונ, כל ארץ ישראל בוערת ומלאה בעשן מהשריפה הגדולה של החורבן

ואחרי, אדם ולא דג לא בהמה לא עוף לא, ישראלהחורבן לא היה שום בריה בארץ גדול היה העליונים בעולמות החורבן אך אדם בני שם שנשארו אף שני בית חורבן .ק"הרמ מסביר כך - יותר

, איזה צער יש לשכינה, לחשוב מה קורה בעולמות העליונים צריך היה האדם שהוא מה את לו יש, מהכל שוכחהוא , אינו מתנהג כך בפועלאך . ולמשיח, לצדיקים

הגדולה הגאוה, גדולה הכי זרה העבודה זוהי הרי. מרוצה בחיים מסתובב והוא רוצהבו יכול האדם לצאת קצת , יש לנו יום אחד בשנה הפחות לכל. בעולם שיש ביותר

? לדאוג שיהיה לי את הכל -האם לזה הגעתי לעולם ? מעצמו ולחשוב מה קורה אתיומה עם צרתן של צדיקים שעל זה ? ת"צערו של השי עם מה? מה עם גלות השכינה

ל כותב שהבוכה על עשרה הרוגי "וכמו שהאריז .צריך האדם לבכות יומם ולילה אדם. העולמות בכל גדולים לתענוגים גורם הכפורים ביום(ו באב בתשעה)ת מלכו .שלנו ותבשביל העביר, בשבילנו סבלו אלו צדיקים כי להרגיש צריך

והמקובליםל "האריז. שהיה מעשרה הרוגי מלכות רבי עקיבאאת לדוגמא נקחשבטים מעשרה אחד כנגד היה מלכות הרוגי מעשרת אחד שכל כתבו הקדמונים

עמהם מצרפים הםשם תשעה שבטים בלבד כש היו כידוע. שהשתתפו במכירת יוסףהוא היה הקרבן , הקדושה השכינה כנגד להיות נבחר ארבי עקיב, כביכול השכינה את

אשרכל (לב, כזויקרא )לזה את הכתוב מסמיך מאוסטרפאלי ש"הר. המהודר ביותרכנגד היה מלכות מהרוגי אחד כל, כלומר', לה קדש יהיה העשירי השבט תחת יעבור

.כביכול השכינההוא כנגד -' קודש לה -שהוא רבי עקיבא -אך העשירי , שבט אחד

יסורים שאי אפשר , עקיבא רביבהם התייסרהנוראים ש כאביםלהתבונן ב יש - הצדיקים כל שאר גם. 'וכו ברזל של במסרקות עורו את להפשיט כמו אותםלתאר

נדודיהם בימי שסבלו מה החורבן דור וכן, בחייהם עליהם עברו ועינויים יסורים כמה .שנהשבעים -ששים לפני אבותינו על שעברו במאורעותאו , וגלותם

ערבים ישראל כל, בשבילי סבלו אלו צדיקים כי ולהרגיש זה כאב אל להתחבר יש

ל בין המצרים -מעיין הנחמה

. שעברו מה את עוברים אלו צדיקים היו לא כולי מתוקן הייתי אילו - לזה זה

, הזולת צער את ומרגישים' אני'ה מתוך קצת כשיוצאיםזה אפשר לעשות רק כלשלאחר החורבן עמדו רועי ישראל אברהם יצחק (רבה דאיכה פתיחתא) במדרש כמובא

קפצה שעה באותה. למקומם ישראל את שיחזיר 'ה לפני רחמים ובקשויעקב ומשה נתגלגלו מיד. חרפה לידי תבוא שלא לאחותה ויתרה כיצד והזכירה 'ה לפני אמנו רחל

. 'וכו למקומן ישראל את מחזיר אני רחל בשבילך ואמר הוא ברוך הקדוש של רחמיושעמדו שם אבותינו הקדושים והזכירו את י"אעפומתוך דברים אלו אנו למדים כי

' ושבו בנים לגבולם' 'הרחל היתה זו שבעבורה הבטיח דווקאאך , מעשיהם הגדולים בצער בונןכי במעשיה גילתה מסירות נפש עצומה לצאת לגמרי מתוך עצמה ולהת

שהשכינה עד, לשכינה אמיתית מרכבה להיות זכתה ולזה, לאחותה לבוא יכול שהיה .כידוע שמה על נקראת הקדושה

עיקר ךכ, עצמיהשכמו שכל הגלות היא הגאוה והחשיבה על , לנו מזה היוצא, על השני -החשיבה על צער הזולת , התיקון הוא החשיבה על השכינה הקדושה

.'וכו' אני'ה מן לצאת

- ג -

השכינה הרגשת הוא הזולת הרגשת עיקר

אך, בצערו מעט ולהשתתף השני על לחשוב צורך שיש, בכללות הוא זה כלרק בגלל כתנמש שהגלותק "בזוה איתארבות פעמים. השכינה עלמדברים בפרטות

השמים מן' מגיד' כידוע לו היה' יוסףבית 'ה. שלא חושבים מספיק על השכינה בעולם אנשים העשר היו אם כי לו גילה פעם. נעלמים סודות תכופות לו שהודיע גם נזכר וכן, מגיע משיח היה כבר - תמיד ממנה ויחשבו השכינה צער את שיכאבו

.הגאולה תגיע ואז השכינה על רק היום כל לחשובאנשים אלו צריכים , ק"בזוה

והוא אחד ביום מגיע לא זה דבר? עליה חושבים ומה השכינה על חושבים כיצדוכך ,ת כותב"כמו שמוהרנ .להגיע אליה ביום אחד אפשר שאי לשמה לתורה דומה

להגיע שקשה דרגא אשתורה לשמה הי, (שער ד פרק א) נאמר גם בספר נפש החיים ובטהרה ויראה באהבה לומד הוא אם - התורה את לומד שאדם יום שכל אלא. אליה

כבר לולמחרת נכנסת בו מחשבה נוספת ויש ', הלשמ' של אחת מחשבה בו נכנסת -עד שביום מן , ביום השלישי נוספת בו עוד מחשבה', לשמה' של מחשבות שתי

אך גם ביום הראשון שלומד נחשב כאילו , הימים זוכה שכל הלימוד יהיה תורה לשמה .כי זו מטרתו, לומד תורה לשמה

כאשר אדם עושה מצוה או לומד ומתפלל צריך לחשוב . גם לגבי השכינה כך תכנס למחרת, כזאת אחת במחשבה לו די הראשון ביום. השכינהשעושה זאת למען

.השכינה עבור יהיו מעשיו שכל עד, נוספת מחשבה בו

לא בין המצרים -מעיין הנחמה

שיהיה כדי, הזאתלדעת שיש תכלית בבריאה הכוונהמצוה עבור השכינה לעשות בעולם להיות שמיועד' ה אור יש. ישכון פה למטה 'הש היינו, ה ושכינתיה"יחוד קוב

לעשות כדי מצוה עושה אדם וכאשר ,טובים ומעשים מצוות מהברואים ולקבל הזהועשו לי ' (ח, שמות כה) בעולם כמו שנאמר זהשורה אור , לשכינה הקדושה רוח נחת

אך במקום ', כשעושים כלי לשכינתו יתברך שורה שם אור ה - 'מקדש ושכנתי בתוכםט "כמאמר הבעשו, (א, סוטה ה) שיש גאוה אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת

מידאדם חושב על השכינה כאשר -' שמכניסים אותה במקוםשכינה נמצאת ה'ל דוחק רגלי השכינה ולא נותן לה מקום "וכאשר האדם רח, השכינה שם נמצאת .שם לשרות יכולה השכינה שאין מובן, להכנס

עד , עבור השכינה סביבואמות ' ד ועודאמות ' עבודת האדם להכשיר ד זאת אור יכול ששם נוסף כלי היא מצוה כל. העולם בכל לשכון השכינה אור שיחזור

התורה בפעולות כשעוסק זו כוונה לכוון משתדל אדם וכאשר, שם לשרות השכינה .השכינה עבור מעשיו כל לעשות דבר של בסופו יתרגל, והמצוות

- ד -

, שטות של בשיטות החורבן בזמן שהיתה הגאוה עומק

ממש לכפירה שהביאו

מתבוננים במאורעות האיומות ,אומרים קינות ונכנסים לעומק הצער כאשר אנשים -כך מ ובהשלכות הנורא ברעב, שפקדו את עם ישראל בתקופת החורבן

אין זה , ושאר דברים שאי אפשר לתפוס במח, בשר ילדיהם אוכלים, מתים ברחובות מאריכיםת ת כותב שבעלי הקינו"מוהרנ. אלא הרבה יותר מכך, רק השתתפות בצער

להביא אותנו למצב שנתחיל רוציםכי , ל"מאוד בצרות והיסורים והסתר פנים רח אנו ומדוע? כזה המצב לשפל הגענו איך! ?כיצד נעשה כדבר הזה' !?איכה'לצעוק ?רבות כה סובלים

מדוע ? רבונו של עולם היכן אתה, חיפוש מתוך להיות צריכה הקינות אמירת ?איכה? כל כךהסתרת פניך

ומלבד. ת"השי את באמת מוצאים חיפוש של כזאת בצורה הקינות את כשמכוונים עולם של רבונו, ת"השי את לחפש ומתחיל מעצמו יוצא שהוא למצב מגיעהאדם זה

?נמצא אתה איפוא? אותך מוצא אני איך! אותך רק רוצה אני

בעודהארנבת אוכל נבוכדנצר את ראה צדקיהו כי (ב, רבהאיכה )במדרש מסופרלימים גילה . אמר לו נבוכדנצר השבע לי שלא תגלה זאת לאחרים ונשבע לו, חיה

צדקיהו וימרוד (כד', ב מלכים)ש "כמ, צדקיהו את הסוד והגיעו הדברים לנבוכדנצר כיון לקראתו גדולה סנהדרי ויצאו אנטוכיא של בדפני וישב בא מיד. בבל במלך

אמר, והושיבן קתדראות להם והוציאו גזר צורה של אדם בני כולם שהם אותם שראה

לב בין המצרים -מעיין הנחמה

וכיון, לפניו אותה ומתרגמין ופרשה פרשה קורין היו מיד התורה את לי דרשו להם לחזור יכולים האם אותם שאל, נדר ידור כי איש (ג, ל במדבר) נדרים לפרשת שהגיעו שאתם אני דומה להם אמר. נדרו את לו ומתיר חכם אצל ילך לו אמרו, מהנדר

קשרו להם עשו מה. לארץ והורידן גזר מיד, לי שנשבע השבועה לצדקיה התרתם (י, איכה ב) דכתיב הוא הדא, לוד ועד מירושלם אותם מריצין והיו סוסיהם בזנבי שערן

את בניו ושחט, את צדקיהו עצמו רדפו והשיגוהו. ירושלם בתולת ראשן לארץ הורידו .כן לפני שנים הנביא ירמיהו עליו שניבא כמו, ל"לנגד עיניו והוציאו לו את העינים רח

, גדול ביאור צריך ולכאורה, הגלות בסיבת גדול יסוד היה הנדר הפרת שענין רואים . ענין זה דווקא הדגישו ולמה, גדולים חטאים ובשארז "בע חטאו דהרי

הנביא ירמיהוישראל לא שמעו לקול שכללל "ובחז בפסוקים מבואר דהנה והענין לכן הדין לצד שייך ירמיהוכי היות ו סברו כי היתה לזה והסיבה מאוד אותו ורדפוכי לפי דעתם נוטה הנבואה כזאת נבואה עליהם ממשיךז "ועי שחורות עליהם מנבא

זה היה חטא כללי של כלל ישראל שחשבו שאפשר לשלוט למעלה . כפי מהות הנביאוניבא להם על הגלות אמרו לו ירמיהווכאשר הגיע . לבם על העולההתנהג ככל ול

שאפשר להוריד מלאכים של אש ומלאכים של מים אשר יקיפו אותם בחומות של להם שליטה והיתה כן לעשות יכולים היו באמת הם. הםאש ומים ולא יוכלו לנגוע ב

ירד מים של מלאך המשיכו וכאשר המלאכים שמות 'ה שינהש אלא, על המלאכים .מים של מלאך ירד אש של מלאך המשיכו כאשר וכן, אש של מלאך

שסברו פ "אע -בזה היה אותו החטא ממש שהזכרנו למעלה גאוה וישות והעניןהאמינו בגדולת האדם וישותו שיכול לפעול כל כךכי , שיכולים לשנות רצון עליון

מק העבודה זרה שלהם ווזה היה ע. לת כל"בלי לעשות רצון השי -הכל כרצונו שממשיך נבואה , שעושה הכל ברצונו ירמיהוכ ב"כ חשדו ג"וע, כמבואר בספרים

.ל"ל רח"כי הוא משורש הגבורה והדין כנ, י כי רצונו בזה"ותוכחה מהש

שקר נביא הופיע, כהונה במתנות אחיו עם לחלוק מירושלים ירמיהו כשיצאכ "וע ימים יםישנתכי בעוד נבואה שקיבל ואמר, מגבעון אשר הנביא עזור בן חנניה בשם

גלות כל ואת יהודה מלך יהויקים בן יכניה את ויחזיר בבל מלך עול את' ה ישבור .בבלה הבאים יהודה

ואתה נשכר אני כי, בזה רוצה אני, אומר שאתה כמו יהיה אם: ירמיהו לו אמר תהיה ואתה, בבנינו הבית ישאר אם - שמים מקדשי ואוכל כהן שאני נשכר אני. נפסד . מים לי ושואב עצים לי חוטב ואתה, גבעוני שאתה נפסד

מעל משלחך הנני' ה אמר כה לכן' (טז ,כח ירמיהו): חנניה לאמר על וירמיה ויתנבא ההיא בשנה הנביא חנניה וימת. 'ה אל דברת סרה כי מת אתה השנה, האדמה פני

.'השביעי בחדש

שלמיה לבנו קרא חנניה של מיתתו טרםמובא כי (שח רמז ירמיהוש "ילקו) במדרש שלמיה היה. אותי וקלל שעמד ממנו ותפרע ירמיהול עלילה תמצא היאך לו ואמר היאך ל"א, יראייה לבנו קרא למות עובר כשהיה הוא אף, מצא ולא ומבקש חוזר

לג בין המצרים -מעיין הנחמה

בנימין בשער יוצא אותו ראה, לאבי שעשה מה ממנו ותפרע ירמיהול עלילה תמצא הלך היוצאים ועל הנכנסין על ממונה הוא והיה הכהנים אחיו עם לחלק לענתות לילך לנו הרבה הזה האיש הרע ל"א, להשלים יוצא אתה הכשדים אל ל"א, אותו ואחז

בבית האסורין בבית ונתנוהו והכוהו השרים עליו רגזו, הכשדים אל יוצא ומצאתיו האסורין בית נאה אוהבך לך שנתן כבוד ראה ל"א, הנביא לאליהו שהיה הסופר יהונתן להם ירדו נסים 'ה לו ועשה מים מלא הבור והיה לבור אותו והשליכו בתוכו שאתה

.בטיט ירמיהו ויטבע למעלה והטיט למטה המים

וידבר הבור אל ירמיהו את נתנו כי הכושי מלך עבד שמע, היה קרוב למות כאשר הנביא ירמיהול עשו אשר כל את האלה האנשים הרעו המלך אדני: לאמר המלך אל ויצוה. בעיר עוד הלחם אין כי הרעב מפני תחתיו וימת הבור אל השליכו אשר את

ירמיהו את והעלית אנשים שלשים מזה בידך קח לאמר הכושי מלך עבד את המלך . הבור מן אתו ויעלו בחבלים ירמיהו את וימשכו. ימות בטרם הבור מן הנביא

. להורגו ניסו אז ורק, שונות עלילות חיפשו אלא, סתם להורגו שפחדו רואים והנה והושיב, הנביא וישעיה זקנו את שהרג מנשה על( ב ,מט דףיבמות )' בגמ שמסופר כפי, ונשא רם כסא על יושב' ה אתואראה '( א, ו וישעיה) שאמר על אותו ודן דין בית

, נוספים דברים שני על דנוהו וכן', וחי האדם יראני לאכי '( כ, לגשמות ) כתיב ובתורה של לפיו הגיע וכאשר הארז את ניסר מנשה אך, ארז בעץ ונבלע שם וישעיה ואמר

.נפשו נסתלקה, וישעיה

גורמים שגם למעלה יפסקו עליו , כי כשפוסקים למטה דין על האדם ,ואה והענין -גורמים שגם למעלה יתנהגו כך סברו שאם מתנהגים בדין , והם בטעותם הנורא, כך

, כי סברו כי עצם התנהגות האדם בדין -אם הדין הוא שלא כדת תורה כלל ' אפי .ל שעומק גאותם הביא אותם לזה"והכל כנ, ל"מעורר דין למעלה רח

- ה -

מה תיקונו -יותר בעומק חטא הגאוה ביאור

אומרים לדבריו התייחסו ולא הנביא ירמיהוב שזלזלו חטאהנה ב ,זה כל ולבאר, ישראל לארץ לחזור אני צריך ירמיהול כי כאשר הגיעו ישראל לבבל אמר להם "חז

אמר להם , (א, תהילים קלז) על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו -התחילו ישראל בוכים , כלומר. דמעה אחת בארץ ישראל לא הייתם גולים לבבל ידיםאילו הייתם מור ירמיהו

ישראל חשבוהנביא עד שאפילו בעת החורבן לא ירמיהוזלזול עצום בהיה כאן כדרך , על שאמר להם מוסר ירמיהו את להרוג גםרצו כן כמו, אחת בכייה לבכות

בענין הנוראית וסברתם גאוותם מחמת זה וכל. הנביא ושהרגו לזכריה הנביא ולישעיה .הקצף מלפני נבוכדנצרשבעבור זה יצא הנדרים חטא היה בעצמו וזה. 'וכו הישות

לד בין המצרים -מעיין הנחמה

?הנדרים עוון היה מה

אם יש ' לב גבה כל' ה תועבת'( ה ,משלי טז)ט הקדוש אומר על הפסוק "הבעשאך כשאדם , למחול לו 'היכול -לאדם גאוה אך יודע שמאוסה היא לפני המקום

.הרי זה הדבר הגרוע ביותר שיש -מסיר אזנו מלשמוע מוסר

, בהכל לשלוט שיכולים סברו ישראל שכלל היה הבית חורבן של העיקרי החטאגודל מעלת בני את הם ידעו . אנחנו נסתדר לבד, לעשות מה להם יגיד לא הנביא

וחשבו שבן יכול לעשות מה שהוא , ת"ישראל שהם חביבים למקום והם בניו של השי .לו יוותר ואביו, רוצה

אך כל זאת כשיודעים את , נחשבים אכן כבנים למקום אף כשחוטאים ישראלנביא כשמגיע כן לא אך, בחסרונם ומרגישיםת "שפל מצבם כמה הם רחוקים מהשילהוריד דמעה אחת על העבירות ולמנוע חורבן , ובסך הכל מבקש מהם לבכות קצת

. ומזלזלים בו ולא מקשיבים לדבריו, בית המקדש

רושם עושה דיבור שכל משמעותונדרים שעוון חסידות יבספר הרבה מבואר ולהסתדר הכל לעשות שאפשר סוברים שהם כמו לא. פגם עושה דבר כל, למעלה

כלואלא ' אומר שאדם ברגע, בניו של קטנים דברים על ו"ח מקפיד שאינות "השי עםזה בו -לו שורש למעלה ישכל דיבור של יהודי עולה ו, הבשר נאסר עליו ממש' בשר

וזה נכון , ת"אמנם אתם מאמינים בכוחכם שאתם בנים להשי .היה להם להתבונןשכל דבר , אבל הדבר הזה אמור גם לתת לכם התעוררות עצומה, אמת ויציב -ביותר

, קשה לכם להתגבר, נכון. וכל פגם פוגם גם הוא בכל העולמות, פועל בכל העולמות: בקשה אחת, דמעה אחת, קצת לב נשבר, צת הכנעהאבל לפחות שתהיה לכם ק

.'אני מצטער על כל הצער שגרמתי למעלה, ע אני רוצה לעשות רצונך"רבש'

בעבור כך . נול איכפת יהיה זהש, נול יפריע שהדבר צריך אך, וחנון רחום 'ה, אכןולא סתם לדעת את , להתבונן במצבנו השפל -תשעה באב -ניתן לנו היום הזה

.נואפשר למחול ל נווכשכואב ל! נולא שיכאב להמצב א

הרחמים את מעורר היהודי אםרק זה אבל' וכו וחנון רחוםת "שהשי גדול כלל וזהדמעה , ת אינו מבקש הרבה"והשי .שגרם למעלה הכאב הרגשתי "וע חרטהי "ע האלה

שאין בכוונתנו וודאי. ]אבל לפחות דמעה אחת - ירמיהוכמו שאמר , אחת מספיקהשהיו רובם צדיקים ואנשים גבוהים וגדולים , ו או לדון את הדור ההוא"לקטרג ח

, קדושתו -אני יכול לדמיין במוחי איך היה נראה תנא ': כמו שאמר הגאון, מאודק "אבל איך היה נראה סנדלר פשוט בזמן ביהמ. 'טהרתו וגדולתו בתורה ועבודה וכו

ל שהיה "אומרים חז, הרי התנא הכי קטן, והרי בואו נתבונן, 'איני יכול לדמיין, הראשון, שיהודי הכי פשוט בזמן בית ראשון, ל"ובכל זאת אמר הגאון כנ, יכול להחיות מתים

וידוע מה שאמר מנשה מלך ישראל לגדולי האמוראים . היה ענין אחר לגמרי לגמרי להתעורר רק הוא ורנודיב כל אלא', וכוז "שאילו היה בדורו היה גם כן רודף אחר ע

[.שלנו הנמוכה דרגאה לפי, יכולים שאנו מה כל לתקן ולהתחזק

שבגלל מה על בוכים. אין שעבר מה - העבר על בוכים שלא אומר נחמן רבי

לה בין המצרים -מעיין הנחמה

לכאורה הלא גם העבירות שלנו שייכים . המקדש בית בנין מתעכב שלנו העבירותבוכים כדי שיכאב לנו מה שעשינו , שלא בוכים כאן על עבירות וודאיאלא ? לעבר

הבית יש להרגיש תחילה את בניןאם רוצים לעזור ב. הבית בניןלראות ב נזכה כךוב . החורבן ורק כאשר מרגישים את החורבן אפשר לתקן

עליך שיצוה מה כל עשה לו ואמר שני למלך עבדו את ששלח למלך ידוע משל יש אחדיום . הלך העבד למלך השני ועשה כל מה שאמר לו, החולצה את להוריד מלבד

אלא, שלו למלך מתנה דולר מליון מאה אתו לשלוח שרוצהלו המלך ואמר לו קראלכן תוריד את החולצה ותלבישנה , רוצה לשים את הכסף עליך ממש אני': לו שאמר

, כזה סכוםל ומצב כזה שיוכל המלך לקב תנאי על: ואמר העבד חשב. 'הכסף מעלהלך הוריד את החולצה , ן המלך כשאמר לי לא להוריד את החולצהוולא התכ וודאי

!'הבאתי לך מאה מליון דולר'והגיע אל המלך ובישר לו

הבטחתי לאותו מלך סך של מליארד דולר באם : המלך צער רב ואמר הצטער דולר מליון המאה עם איפוא אעשה מה, החולצה את להוריד אותך לשכנע יצליח

...שלך

הוא יודע , ת"שהוא יותר חכם מהשיו "חבאב וחושב בתשעה האדם מגיע לפעמיםמה , ק השלישי"העיקר הוא התכלית ויש לחשוב רק על ביהמ, שהעיקר הוא החיזוק

!?ק שנחרב לפני אלפיים שנה"לו לבכות על ביהמ

כי מה , החורבן לע לבכות לנו ציוה זאת ובכל - יודע שהוא מה את יודעת "השי גםיש כאן עומק הצער . י שום דבר"י הבכיה אי אפשר להשיג ע"שאפשר להרויח ע

.התיקון כל את נפסידלשם נכנסבאם לא , שצריכים להכנס לשם

אפשר . גדול מספיק קינות ויש ארוך לילהיש . משנה איך עושים את זה אין זההעיקר שבמשך כל . ועוד הרבה דרכים ,י סיפורים ממאורעות החורבן"להתעורר ע

לפחות , ואם הלב לא יכול להפתח, כמה דקות בהם יפתח הלב ותשעה באב יהיעל , השכינה גלותעל , על חורבן המקדש באמת אזיהיה איכפת לי , שהמוח ירגיש

יפריע לי צער השכינה ומליוני היהודים שאינם , גלות הצדיקים והריגת הצדיקיםבפרט , והתאוות הגאוהכאב לי על זה שאני רודף כל היום אחרי י, ת"יודעים מהשי

יתילבנ ומעכב מזיק אני במה. ממש זרה עבודה שזהו אומר שרבינו - ממון תאוות ?הגאולה את לזרז כדי עושה אני ומה? קרוב כה שנמצא המקדש

הצדיקים בכל , ק"ביהמ בניןל מצפים העולמות כל, רוצה שהמשיח יגיע 'ה הריוכל הנשמות והתורה , השכינה הקדושה משתוקקת לכך, מייחלים לגאולההדורות השהגאולה בדור הזה תלוי -ואנחנו , כולם עומדים ומחכים לאור הגאולה, הקדושה

אחרי זה אולי , לסדר את הפרנסה, לשתות, קודם אני רוצה לאכול?? זמן לנו יש - ובנ .אתחיל לחשוב על הגאולה

על להתאבלל "חזאבל לפחות ביום שקבעו לנו , חלשים אנשים אמנם אנחנו .לנו ויפריע לנו איכפת יהא שבאמת עד החורבן על ולחשוב להתבונןלנו יש, החורבן

לו בין המצרים -מעיין הנחמה

- ו -

ת "להשי ישוב השני שגם דואגים, השכינה צער את כשכואבים

השרת למלאכי 'ה להן אמרבשעת החורבן כי (רבה דאיכה פתיחתא) במדרש מובא השרת ומלאכי 'ה הלך מיד, בו אויבים עשו מה בביתי ונראה ואתם אני ונלך בואו

מנוחתי וזהו ביתי זהו בוודאי אמר, המקדש בית את 'ה שראה וכיון, לפניו ירמיהוו בני, ביתי על לי אוי ואומר בוכה 'ה היה שעה באותה, כרצונם בו ועשו אויבים שבאו

ולא בכם התריתי לכם אעשה מה, אתם היכן אוהבי, אתם היכן כהני, אתם היכן .בתשובה חזרתם

זקנו וממרט בוכה 'ה לפני אברהם בא המקדש בית שחרב בשעה: שם אמרו עוד בבית מהלך והיה ראשו על ואפר בגדיו את וקורע פניו את ומכה ראשו שערות ותולש

בני את הגלית מה מפני עולם של רבונו 'ה לפני אברהם אמר. וצועק וסופד המקדש מקום המקדש בית את והחרבת משונות מיתות בכל והרגום האומות בידי ומסרתן

כל על ועברו חטאו בניך, לאברהם 'ה לו אמר, לפניך עולה בני יצחק את שהעליתי .'תורתך את עברו ישראל וכל' (יא, ט דניאל) ד"הה שבה אותיות ב"כ ועל התורה

שיגן אחד צדיק בהם היה לא כלום: 'ה את אברהם ששאל במדרש מובאכ "כמו שם לא וכי: ושאל אברהם הוסיף. אחד צדיק אפילו שם היה לא 'ה לו אמר, עליהם

.מהול אחד שם היה שלא 'ה ענה זה על גם, מהול אחד

צדיקים היו לא וכי? שם מהול היה לא אחד אף וכי, כך על תמהים המפרשים ?ביניהם

את מלו הם. בזה כפרו הם אך התורה מצוות את שקיימו הגם כי ,הוא ההסבר .מילה מצות כאן היתה לא אך עצמם

ואף היו ביניהם , הרשעים עשו כל מה שבלבבם, ורשעים צדיקים שם שהיו כמובןהיו עושים חשבונות , כשעברו עבירה. רשעים כאלו שהתכוונו להכעיס את בוראם

הצדיקיםאך גם .ועליו עברו, האם חילול שבת זה או אחר, עבירה חמורה יותר ואיזועל כן נחשב כאילו הם עצמם חטאו בכל אותם , הרשעים ביד מחו לא שביניהם

.העבירות שחטאו הרשעים

החכמים מחו שלא כיון אחר כך, בבית רק זרה העבודה היתה שבתחילה כתוב לביתז "הע נכנס, מחו לא. העיר בחוצות נתפשט, מחו לא. בחצרז "הע התפשט !המקדש

של ועבירות החטאים אותם כל תקופה שבאותה לצדיקים איכפת היה אילו . היו מוחין בידם ולא נותנים להם לעשות כל מה שבליבם, הרשעים

לז בין המצרים -מעיין הנחמה

ת הוא אבא שלי והוא התכלית "והשי -ת "בן אדם עושה משהו נגד השי אם, אני צועק -וכשאיכפת לי , הרי זה איכפת לי - שלי החיים כל שלהיחידה והמציאות

.מוחה אני

שאני דרגאאני רוצה להגיע למ, אני רוצה להתקרב - עצמי את רק מחפש אניכשאך לא כן כשמחפשים . איכפתיהיה ולי זה לא , יעשה השני מה שרוצה -רוצה להגיע

שבגללה הנקודה היתה זו -ת "את כבוד השכינה ואיכפת לי שמכעיסים את השי .המקדש בית נחרב

?נסבול מתי עד? כך לחיות נמשיך זמן כמה! '?איכה' -פורצת משאלת לב וכאן

- ז -

האלה בימים' עבודה'ה אופן

רבינו. הגלויות מכל ביותר הקשה הגלות שהיא - אדום בגלות כעת נמצאים אנו ואנכי'( יח ,לאדברים )כדכתיב -בתוך הסתרה הסתרה בחינת הואזו שגלות אומר

פירושו הסתר בתוך שהסתרו "נ בתורה מסביר ורבינו. 'ההוא ביום פני אסתיר הסתר .מוסתרת שהשכינה כלל יודע אינו שאדם

ת מבאר כי הסתרת השכינה אין פירושה שהשכינה נחבאת ומסתרת "מוהרנ. 'ומגרשת אותו מעבודת ה, אלא השכינה צועקת לאדם איני חפצה בך, עצמה

לא , פעם ושוב פעם ומרגיש כי הוא נדחק משם' כשאדם מנסה להכנס לעבודת האם הולך באמת .'הוא מנסה שוב ושוב ומתייאש להיות אי פעם עובד ה, צים אותורו

נשא ) ק"המובא בזוה כמשל, הוא נופל להסתרה בתוך הסתרה', ועוזב את עבודת ה

- המאררים המיםשבודקים את האדם כמו הסוטה ונותנים לו לשתות את (קכד -ז "רירות ומתרחק עירק את המ ומרגישאם שותה את המים ', ה מעבודת מרירות

.נכשל בבדיקה

אני , ריחוק של מושג כזה איןת "אצל השי, הסתרות שהכל לדעת צריך האדם אבל .ת"ואז אני מוצא את השי, שיהיה איכפת לי, לבקש, רק צריך לצעוק

כלומר, אחמיניה ולא ייתי (ב, צחסנהדרין )צדוק כותב על מה שאמרו חכמים ' ר, החטא יגרום שמארצו להיות בדור עקבתא דמשיחא לפי שחששו לא שהאמוראים

בו רוצים ולא מהשמיםכי ההסתר הוא כה קשה כאשר מרגישים שמגרשים אותו . לפעמים חש האדם שלא נותנים לו לעשות גם מה שהוא צריך, ובעבודתו

אבל לעומת זה , משיח של אורו יותר מתגלה המשיח לימות שמתקרבים ככלבספר ) מברדיטשובצ "רלויק "ת בשם הרה"כמו שמביא מוהרנ, מתגבר גם הצד השני

. וכך מובא הרבה בספרים הקדושים, (עלים לתרופה

איכפת לנו מצער , ומגלים דעתינו כי אנו רוצים בקרבתו -ת "אל השי כשבוכים

לח בין המצרים -מעיין הנחמה

וכפי , ניצוץ של גילוינגיע לפחות לאיזה -איכפת לנו מהמצב בו אנו נמצאים , השכינה . זוכה ורואה בשמחתה -ל "שהבטיחו לנו חז

, איכה מגילת את הנביא ירמיהו כתב כבר החורבן לפני רבות שנים כי אומריםל "חזהם סברו . ם אשר קרא כמה שורות ותיכף נטלה והשליכה לאשיומסר אותה ליהויק

, גבורות ממשיכים שהם ידי על הקשות הגזירות לכל שגורמים אלו הם הנביאים כי .לעיל הובא שכבר וכפי

שלח ידו בשנית ירמיהוו, שנית שיכתבנה ירמיהול 'ה אמר המגילה שנשרפה כיון הראשון הפרק את רק כתב בתחילה, וכהנה כהנה עליה והוסיף הנבואה תלכתוב א

לכתוב 'ה לו שאמר כיון ולכאורה. האחרונים הפרקים ארבעת את הוסיף והפעם ?עוד והוסיף שינה מדוע דבר אותו שנית

אל להכנס צריך היה איכה מגילת את כתב הנביא ירמיהוכאשר , ההסבר הוא. עדיין לא מתהוא הוא היה צריך לבכות על המת בעוד ש, אותו ולהשיג החורבן

-מלך כלול מכל העם כמובא כישהוא כלול מכל עם ישראל - םוכאשר המלך יהויקי לתוך עמוק עמוק ירמיהו נכנס, התוכחה את לקבל רצה ולא, המגילה את שרף

וכאשר התיישב לכתוב עוד פעם את מגילת איכה הרגיש עוד יותר את . החורבן .החורבן

כמה שנים לפני חורבן . כבר אירע הרבה שנים לפני שהתממש בפועל החורבן בושו' -' שובבים בנים שובו'יושבת ובוכה , ק כבר היתה השכינה על הר הזיתים"ביהמ

הנביא ואמרה כי היו לה ירמיהוהיא תינתה את צערה לפני . 'אליכם ואשובה אלי לבכות מי על יודעת ואינה, מתו בניה שבעה וכלביתה נחרב ביום אחד , שבעה בנים

.ולנחם אותה לא עלתה בידו לבה על לדבר ירמיהו שניסה מה כל. תחילה

בהר השכינה השראת היתה בה המקום על להצביע יודעים היו קדמוניות בשנים, ולא היתה גישה לשם כידוע באשפה מכוסההכותל המערבי היה וכאשר, הזיתים

.הלכו לפקוד מקום זה

. ת"מקריבים חלב ודם להשי כל רגע שצמיםש, ענין הצום ול שזה"בחז מובא כאשר הצום בתוקפו ומכביד על האדם שרוצה לשתות , צריכים באמת להאמין בזה

איך הרגיש הכבש בשעה שהקריבו . ת"לדעת כי מקריבים כאן קרבן להשייש -משהו .הרי היה לו תענוג עצום כידוע? ת"אותו להשי

ורגע רגע כל. לשכינה עצמינו את מוסרים אנחנו כאילו נחשב, כן חושבים כאשרלפעמים . ת"נחשב כאילו מקריבים קרבן להשי, מעצמינו כשיוצאים באב בתשעה

אבל באותן דקות כאשר האדם מיושב , אבדים את המוחיןקצת כואב הראש ומ, ת"השי אחר בחיפוש ולהתחיל, באב התשעה את לאבד שלאלהחזיק מעמד צריכים .הקרבן הקרבת על לחשוב או, לשכינה מקושר אני כמה לבדוק

י העדר אכילה ושתיה נחשב כעין "שע -ל "וכך משמע מהאריז -ת כותב "מוהרנ . מיתה מאחר שלא נמשך עליו חיות חדשה

לט בין המצרים -מעיין הנחמה

שהיא החיות של המינימום את לה יש בקושי, בתחתונים בהיותה השכינה גםכך נראית השכינה כל השנה ואנו , בלבד 'דחיותא קסטא' זוהרכלשון ה, צריכה

האדם צריך לחשוב מעט ולהתבונן כיצד הוא . ו מצבכ באות"בתשעה באב נמצאים גכך השכינה נראית ברוחניות ללא -שבור ורצוץ בגשמיות , נראה היום ללא חיות

.נחשבת אינה כמעטהיא . לבושים וללא חיות

הכנה הם, באב' ט עד בתמוז ז"מיבספרים ששלושת ימי בין המצרים כתוב גמר יום, רבה הושענא שהוא תשרי א"כ עד ה"ר של ראשון ט"מי השבועות לשלושת - הביצים שתי נגד מרמז שהוא( ב, ח בכורות, א"ח) א"במהרש גם איתא כן. החתימה

האחת, אלו תקופות שתי נגד, אתונא חכמי לגבי שמובא - שחורה ואחת לבנה אחת מגיעים ואז, הגלות לעומק שיורדים השחור מצד תשובה עושים בה - שחורה

תלויה והאחת בזו זו כרוכות התשובות שתי. תשרי חודש בימי - הלבנה לתשובה, והישות הגאוה לבטל הוא' וכו המצרים בין של יוםא "הכ של הענין כל כי, בחברתה

יוםא "הכ ענין כל והוא. ל"כנ הצום ענין גם שהוא, הקדושה בשכינה לגמרי ולהתבטל בביטול והכל, כידוע דרגאל דרגאמ הקדושה השכינה את בונים שאז, תשרי של

.וסוכות נוראים ימים במאמרי באריכות כמבואר והכנעה

ז יתקיים בנו "ת יזכנו להגיע לעומק הביטול ולהתקשר לשכינה הקדושה ועי"השיתענית )ל "חז וכמאמר. 'עליה המתאבלים כל משוש איתה שישו'( י, סו ישעיהו): הכתוב

. במהרה בימינו אמן' בשמחתה ורואה זוכה ירושלים על המתאבל כל' (ב, ל

מ בין המצרים -מעיין הנחמה

מאמר

חומת ציון וירושלים בניית העניינים ברוחניותק "ביהמ ושריפת 'החומה נפרצה'

.תיקונם ואופןת "השי בעבודת

?א מלהכנס בתוך החומה שנסדקה"מונעים את הסט כיצד

, עשרה בטבת, העבודה בעת צום גדליה| הם קומה שלימה הצומות

כיצד קשור פרצוף המועדים השנתי | ז בתמוז ותשעה באב "יז תמוז יש כח לשונאים להכנס לתוך "בי| לפרצוף הצומות השנתי

עצות | הקליפות עומדות רק מחוץ לאדם | מהות החומה | החומה ר לא יכנס "היצהמה עושים בכדי ש| א "דקדושה לעומת עצות דסט

האם מותר | לשמחה הדרך ימה| ענין הדעת דקליפה | בתוכינו כיצד | איך נרגיש שאנחנו מתוקנים לגמרי | להרגיש טוב עם עצמינו

| א "מתמודדים עם הדעת דסט

- א -

, הראש הוא השנה ראש, האדם קומת כמו שלימה קומה הם השנה מועדי כי ידוע נחשבים השנה צומות גם. 'וכו םירגלי' ב הם ופורים חנוכה, םיידי' ב הם וסוכות פסח

בתמוז עשר שבעה, בינה כנגד בטבת עשרה, חכמה כנגד גדליה צום: שלימה כקומה .מלכות כנגד באב ותשעה, א"ז כנגד

כל שנה בראש השנה נולדים שני . מתבטאת קומה זו במלחמת היצר' ה בעבודתתיכף למחרת יום הכפורים לאחר . אחד של הקדושה והשני של לעומת זה, פרצופים

לעצור , שהמשכנו אורות כה גדולים כבר מוטל עלינו להתחיל במלחמה נגד היצר . המדות והרגשות שלנו, אותו שלא יוכל להכנס לתוך המחשבות

בהם יש, בנו להאחזא "לסט כח ואין בתוקף המוחין מאירים השנה שבתחילת אאל כבר כן ועל. לכל שגורם הפירוד נמצא שם, החכמה בספירת, בשורש רק להאחז כח

של והסתר' הקלי הכנעת על לצום מתחילים כבר החדשה השנה שלה "ר למחרת יצר בנו ישלוט שלא ומתענים, החכמה נגד שהוא, גדליה צום ביום הבית חורבן

ולכל אחיקם בן גדליה להריגת גרמו אשר, בחכמה שפוגמים הרע ולשון המחלוקת המשך עדיין שהם חנוכה ימי לאחר עדא "הסט את מכניע הזה הצום, והגלות החורבן

מא בין המצרים -מעיין הנחמה

.בספרים כמובא התשובה לימי

יש כח -לאחר ימי חנוכה בהם מסתיימים האורות של תשרי -עשרה בטבת בצוםהם כבר לא רק בסוד נקודה כמו בצום גדליהו שיש שם רק איזה , לשונאים קצת יותר

עכשיו כבר גדל בקומה , המרמז על שורש הרע עין שעדיין קיים, פגם דק במחשל כל ' שלם -א יר'סביב הירושלים שהוא ה, שלימה ונעשתה חומה סביב האדם

ויש כח לשונאים לעמוד . נקודת היראה והדעת בתוך כל אחד ואחד מישראל, אחדז בתמוז "אך בי. אין בכוחם לפרוץ את החומה עדייןאך , ומנסים להכנס, סביב החומה

לאחר שעברו החגים פסח ושבועות ובנוסף לכך הוא זמן קשה שיש בו הסתר -עד שבתשעה , מצליחים לשבור את החומה - ונמצא בחלקו של עשו כמובא בספרים

.באב שורפים את הבית

- ב -

, הקליפות נמצאות תמיד סביב הקדושה. 'סביב רשעים יתהלכון'( ט ,תהלים יב) כתובאך לעולם לא יצליחו להכנס לתוך , לפעמים מצליחות להאחז בקצה הקדושה

לו ישינא שכל אחד ה תני"ב ובתורה מ"וכפי שרבינו אומר בתורה כ. הקדושה עצמה .פנימה להכנס יכול אינוא "והסט ,ושמירה חומה

לאדם יש כאשר גם. הלב בתוך ולא המוח בתוך לא פעם אף נכנס לאא "הסטר "שהיצה להיות יכול. והלב למוח מסביב נמצא שהכל לב ישים - וספיקות בלבולים

יראה, המוח בתוך לו שיש לקדושה חוזר כאשר אך בתוכו נמצאים הם כאילו מדמה, ב"קי בתורה אומר שרבינו כמו ,מדריגה לכל מחוץ ונאחזות בחוץ עומדים שהם

.שלו ובדיבור שלו באמת מתדבק האדם כאשר התפילה שבעת

א עומד מבחוץ ומנסה למשוך "הסט, כל התאוות אינן אלא לבושים, בלב האדם גםאינו נשבר מכך , ר רק עומד בחוץ"וכאשר האדם יודע שהיצה, אליו את האדם

אך לפעמים אין האדם מבחין בכך ותמה . ר מכניס בקרבו כל מיני מחשבות"שהיצה ? על עצמו איך נכנס אצלי הבלבול הזה

א "כך יש לעומת זה נפש אחרת של סט, אלוק ממעל שיש ליהודי נפש כמורבינו אומר שלכל אחד יש מצב בו . שנמצאת סביבו ומנסה לינוק תמיד מהקדושה

מדובר . (כב ,תהלים קט)' ולבי חלל בקרבי'ר בבחינת "הוא הורג לפי שעה את היצהוגם אם נעשה מרכבה , ר לגמרי"כשנעשה מרכבה לעולם האצילות והורג את היצה

.ר"אך נקרא צדיק ושולט על היצה, ר"שאינו הורג את היצה י"אעפריאה לב

, כותב שרבינו כפי - האדם עבור גדולה טובה וזו - האדם סביב תמיד נמצאר "היצה .בתפילה התלהבות שום איןר "היצה שבלי כותב התניא בעל הרב גם

כשמגיע נסיון לאדם אין זה נוגע בפנימיות המוח של יהודי ולא בנקודת לבו גםאך כאשר אין האדם , רק כאשר האדם נמשך לזה נעשה זה אצלו לנסיון. אלא מסביב

מב בין המצרים -מעיין הנחמה

כי זהו עיקר , אז יתבטל הנסיון מעצמו -!! 'אותי תעזוב': ר"נמשך לזה וצועק ליצהאז עמד -ברגע שלא הכניסו הביתה ו, א פנימה או לא"אם יכניס את הסט -הנסיון .ונגמר הנסיון, בנסיון

בחוץ רק נמצאר "היצה כי, אותו למשוךר "ליצה קל יותר, בחוץ נמצא אדם כאשר התורה בפנימיות כשעוסק במיוחד, הקדושה בתוך נמצא אדם כאשר אך. שם ושולט

.האדם אל להגיער "ליצה קשה יותר הרבה, א"הסט כל את ששורפת

מלבד כאשר לוקח . ר עומד בחוץ"היצה עדיין, ר"כשאדם נכשל ושמע ליצה אפילוהנחש ' הפסוק ת כותב על"שזהו הדבר הכי קשה כפי שמוהרנ -ר "עצות מהיצה

ר לתוך המוח ומתחיל להפוך את המוח "שמכניס את היצה -( יג ,בראשית יג)' השיאניר "במצוות כאשר היצהבעבירות אלא גם דווקאולאו , ר רוצה"שלו לדברים שהיצה

אולי כן תתחיל לחשוב על , אולי תתחיל ללמוד עכשיו את הספר הזה': אומר לואולי בכל זאת אתה צריך להבין , אולי כן חשוב לחשוב על זה, הבלבול שהיה לך אז

אולי ': או. 'אתה לא יכול להיות כמו תמים כזה שזורק את כל השכל והולך, את זהר נותן כאלו "ועוד כל מיני מחשבות שהיצה', בהתחזקות אתה לא צריך להיות תמיד

.עצות לאדם

וסביב הנוגה . הסובבת אותו' קליפת נוגה'של כל יהודי ישנה תהנפש האלוקי סביב להכנס יכולה אינה הנוגה אך, מהנוגה היונקיםא "הסט של טמאות קליפות שלוש יש

עומדת היא -( ד ,איחזקאל )' סביב לוונוגה ' - שכתוב כמו אלא היהודי לפנימיות .מבחוץ

, רצה להבין ולבדוק את הטוב והרע, הראשון כשחטא בעץ הדעת טוב ורע אדםונכנסים , ל"בחינת נישואין עם הנחש רח -' הנחש השיאני'באותה שעה נהיה מצב של

. הנוגה נכנסה אצלו פנימה, כלומר, א אצלו במוח"עצות של הסט ןשהו איז

- ג -

לנו יש אך, נמצא אכןא "שהסט זמן הוא בתמוזז "י עד בטבת מעשרה התקופה כל אחר כךו הכפורים ביום שנעשה חותם בתוך חותם ישנו אחד לכל, כנגדו חומה

נוגע זה איןו "ח נכשל אדם אם ואפילו, חנוכה בזאת פעם ועוד עצרת בשמיני ויש פנימה לפעמים נכנסא "הסט בה מציאות ישנה ואילך בתמוזז "מי אך. לפנימיותו

הזמן כל לפעול ויש, אותו להכניס צריך שאני אומר לא זה אך, יניקה יותר מעט לו להתגונן יש זאת ומלבד. זה על מוחה ואני זה את רוצה לא שאני ולומר להצטער, נגדו

בימים יניקה איזושהי יש כי, מסויימות בשעות בחוץ יחידי לצאת שלא אלו בימים .מכך זוהרלה וצריך אלו

לי יש אכן, נומתוכר "היצה את להוציא הוא אלו בימים לפעול שיש הראשון הדבר

מג בין המצרים -מעיין הנחמה

תדריך ואל המוח את לי תהפוך אל! עצות לי תביא אל, מבחוץ הוא זה כל אך תאוות .אותי

את תהפוך אל נפילה לך כשיש גם, כך על הרבה מדבר היהל "ז בנדר צ"רלוי כבר חצות תיקון, אחרים בתחומים לעסוק הולך שאתה תגיד אל, שלך ההשקפות

.כהנה ועוד לך נוגע אינו

ראה שאין זה ראוי אחר כך', דרך בעבודת ה ואמר שבילדותו לקח פעם איז רבינור אומר "והיצה, ט אומר להמשיך"לפי שבמקרה כזה היצ. כ לא הפסיק"בשבילו ואעפ

. להפסיק זה יותר גרוע מהכל. להפסיק

[ צדיקים עוד ועל מצאנז חיים הדברי עלוכן ] שערנאבילמט המגיד על מספרים סכום באיזה הצדיק שאל, ילדים לחתן שצריך לו ובכה מרוד עני אליו נכנספעם ש

יום באותו שקיבל גדול סכום הצדיק הוציא, מסויים בסכום העני נקב וכאשר מדובר עלתה הסכום כל את לתת שעמד בשעה כי אמר מכן לאחר. העני לידי הכל ומסר. זה מכסף יהודים עוד יהנו, אחד לאדם הכסף כל את למסור מדוע - מחשבה אצלו

להמנע או מצוה לעשות לי להגיד תבוא זו מחשבה האם בדעתו נמלך מכן לאחר אך מדובר אם גם. לעשות שלא תמיד אומרר "היצה: בידך נקוט זה וכלל! ?ממנה

!ממנו עצות לוקח איני, לכך להקשיב רוצה איניא "מהסט זה אם - הגיוניות בסברות

אינו יועצות כליות של המושג כי מבארת "מוהרנ. בעלמא חכמה דברי אינם עצות - והוד לנצח - לכליות עד למטה יורד הדעת אלא, בראש הנמצא פשוט דעת כמו

שגורר עמוק ענין זה הרי עצה לך אומר רבינו כאשר. ממש הנמוכים המקומות שהם לבין הרבי של העצות בין עצום מרחק שיש מבין אחד כל, דברים ועוד עוד אחריו

תורה של התיקון את עשית טובות נקודות אצלך כשמצאת האם. העצה קיום עצם והאם? תינוקות של פיהם הבל את המשכת זכות לכף מישהו כשדנת האם? ב"רפ

? שם כותב שרבינו הדברים ושאר ללבנה חמה בין חיבור עשית בכח תורה כשלמדת העמוקים שהדברים כשידעת, עצה של בדרך זאת קיימת שאם היא לכך התשובה

נעשתה אכן, למטה שלך קטנה פעולהי "ע מאירים ביותר העצום והדעת ביותר .ידך על הזאת הפעולה

הרי , ל"א רח"אם אדם לוקח עצה מהסט(. יד ,קהלת ז)' זה לעומת זה עשה האלוקים' . א"כל העשיות שלו נכנסים לתחום של הסט

ל "כפי שרבינו מביא על כך את דברי חז, המקדש היה הדעת של כלל ישראל ביתהכל כלול שם במח ', ק בימיו"כל אדם שיש בו דיעה כאילו נבנה ביהמ'( א, ברכות לג)

. ר וגם גלות מצרים היו בדעת"אדהק וגם חטא "גם השבירה וגם חורבן ביהמ, הדעתבראשית )' המן העץ'בחינת , ק כשמכניס את הדעת דקליפה"א מחריב את ביהמ"הסט

וכן בלעם היה . (כ ,במדבר כד)' ראשית גויים עמלק' -שזהו קליפת המן ועמלק , (יא ,גהם כי בחכמה ובינה ש. וכל הגוים יונקים מדעת תחתון( טז ,במדבר כד)' יודע דעת עליון'

א להכנס לפנימיות "של הסט הוהדרך היחיד. א יכול לגעת"פנימיות האדם אין הסט .האדם הוא כשנוגע בדעת שלו ומכניס לו דעות כוזבות

מד בין המצרים -מעיין הנחמה

- ה -

יכנס שלאא "הסט את מעכבים איך? הראש את מנקים כיצד? לזה העצה ימה ?הפנימית לדעת

נחקק, באמונה אותו ומקבל מהצדיק אמת דיבור שומע אדם שכאשר כותב רבינו .אותו לבלבל יכול אינוא "והסט, הדעת בו

כיצד , לדעת מהי ההשקפה האמיתית, לבנות את הדעת באמת -עבודתינו כלזוהי . ומה הרבי רוצה מאיתנו, צריכים לחיות

האם , למעשה, שאלתי אותו. עם אחד מגדולי הדרשנים על ענין השמחה דברתי, שלושת רבעי שעה ישבנו ולא יצא לנו דבר ברור .אדם צריך להרגיש טוב עם עצמו

את להגדיל - מעצמו לחשוב אסורמצד אחד חייבים להיות בשמחה ומצד שני .הישות

רבינו גם , אומר במפורש עשרות פעמים שצריכים להרגיש טוב עם עצמינו רבינוזה דבר שצריכים , בחינה או איזה עולם ולא איז וז' שמחה'. אומר שצריכים לב נשבר

.וכשרבינו אומר שצריכים להיות בשמחה יש להיות בשמחה, לחיות עם זה

עומק שרוצים יש, הדעת את יותר מרחיקים הדעת אחר כשמחפשים לפעמים !בפשטות מתכוין רבינו כי שוכחים אך, מסובך דבר שזה ומגלים

שאפילו אומר רבינו, פשיטות וז נומאית רוצה שרבינו מה עיקר כי יודעים כולם נחשב כוונות על שחושב ומי, זרות כמחשבות נחשב בתפילה דמעות על לחשוב לדעת', ה את להרגיש זה - דביקות', הב דביקות וז התפילה עיקר כי. ככישוף

.וב מתרכז וכולו פה נמצאת "שהשי

היות וכל -אינו כותב לו שיתחזק , ת לאחד שנכשל בחטא"שכותב מוהרנ במכתב. משיך הלאהיתחזק וי, למדיים יבינתאלא כותב לו ש, זה חלק מהעולם, אחד נכשל

ת לא "מוהרנ. 'בכל מצב וכו אתונמצא 'השבאמת היה לו להיות שבור ורצוץ אלא שהוא , הוא חיפש כיצד מיישמים את דברי רבינו לשפת המעשה, חיפש סתם לחזק

מה הוא אמור לחשוב , אומר לו עכשיו 'המה , חיפש כיצד להכניס בנו דעת אמיתית .עכשיו

'נעשים לו כזכויות זדונות'ת כותב שאם אדם לא רוצה להתחזק בענין של "מוהרנג תניינא "וכמו שרבינו אומר בתורה כ. אינו יכול להגיע לשמחה שלימה, (ב, יומא פג)

היא העבודה העיקרית והקשה ביותר. (י ,ישעיה לה)' ונסו יגון ואנחה' הפסוק על ים לוזדונות נעש'ל ש"על ידי שנזכרים במאמר חז וכיצד מבצעים זאת, השמחה

כמו שמבואר -בזכות הצדיק אלא כבר עכשיו , לא שלאחר זמן רב יתהפכו', זכויותככ לא חטאתי במשך החיים מיום שנולדתי עד "וא, כבר מתהפכים הם לזכויות -שם

לא ואני, אתוכי יש צדיק שאני מקושר . כל מה שעשיתי הם כבר מצוות, עכשיו

מה בין המצרים -מעיין הנחמה

נהיה זה שבסוף מיראה תשובה עשיתי אלא, שלימה תשובה עכשיו לעשות מסוגל .כך על מעכשיו שמח כבר אניכ "וא, מאהבה

הכל, זכויות הכל, מתוקן שאני היום כל שארגיש -ת "מוהרנ של ההשקפה זאת ...ברחובות רוקדים אלא בשמחה מתחזקים לא ואז. מצוות

חייב ' ת שאדם לא יכול להיות בשמחה כל זמן שמרגיש כי ה"כן אומר מוהרנ כמואך יש , ות בהיש בזה השקפה שלימה שצריך לשבת וללמוד אותה ולהג. לו משהו

ר נחמן "אברהם ב' ר. נובזה דעת שצריך להכניס אותו עמוק עמוק לתוך המוח שלאבל זה אינם , אמר שיש אנשים שאינם מסתכלים כלל בספרי חקירה ואפיקורסות

-א חברותא ספרי חקירה "הסט אתולומד -כי מי שאינו עושה התבודדות , יודעים .עימו ולהתפללד ר מגיע ומתחיל ללמו"היצה, בלי שירצה

פה? בזה לשחק יכולים וכי. בלב אפיקורס לו יש אחד שכלב "ס בתורה אומר רבינו ודעת עצומה שמירה חייבים, תאוות לי יש פה, א"סט לי יש פה, אפיקורס לי יש

.לגמרי עצמו את מציל - הדעת את וכשממשיכים. עצום

, הקדושי "האר ומבאר', ירושליםחומת ' 'ציון בתחומת ' (יח, איכה ב) כתוב והנה חומה ועוד', ציון' שנקרא היסוד חותם שהיא אחת חומה יש, חומות שתי שיש

חותם כי', חותם בתוךחותם ' הוא שהענין ומבאר. 'ירושלים' שנקרא' מלכות'ב קדושת שהיא השכינה נקודת על לשמור בכדי חומות שתי וצריכים, חומה אותיות

בכוונת כמבואר והוא, הדעת עניןכ "ג יובןז "ועי החומה של הענין וביאור. ירושלים .בזהש "ברש ועיין ,'בניהם לבני גואלמביא ' בתיבות, שחרית שלע "שמו

שהוא סוד ( ם סופית"מ)ם סתומה "ארבעים שהוא סוד מ' בגי' גואל'שם ש ומבארהם נמשכים , את השפע והמוחין עילאין ידיםומבאר שתמיד כאשר מור. 'הגאולה וכו

שהוא החותם ' צריכים חותם א -כשנמשך חיות רגילה מתפילה ומצוות , בחינתבשתי היינו השכינה השומרת את השפע ' שהוא נקרא דלתות וצירים של הנוק, של ירושלים

שהשפע י"אעפהיינו ש. 'שלא ירד למטה למקומות שאינם ראויים היינו הקליפה וכולא ' אבל החותם גורם שהקלי, ינהיורד עד למטה לעולם לעם ישראל שהם בני השכ

. א כדי חיונם"יוכלו לינוק ממנו בדרכו למטה כ

כ את החותם והחומה של ציון שישמור "אז צריכים ג, שיורד שפע גדול יותר ויש -וישאר שם זמן מסויים עד שיוכל לרדת לכל העולמות , שהשפע לא יצא כלל לחוץ

. בשמירה מעולה, כ"ע ג"בי

היה צריך השפע להתעכב בירושלים , שאז יורד שפע גדול בשלוש רגלים והנהבכדי להרגיש ולזכות למוחין האמיתיים , כ היו צריכים להיראות שם דייקא"וע, ובציון

, על מנת לראות ולהרגיש את ההשגות הנוראות היורדות ביום טוב ההוא, ט"של היו .וץ כללכי השפע לא יצא לח, ט כלל"לא זכה לאור היו -ומי שלא היה שם

, ירושלים של החומה את' א, החומות שתי את האויבים שברו החורבן בזמן והנה .'הקי "מהאר לעיל כמובא, ציון של החומה את' וב

מו בין המצרים -מעיין הנחמה

אלא, פנימה האויבים יעלו שלא שמירה רק אינה הרי שהחומה היא בזה והכוונה לגמרי ולהפכו האור את לקחת יכולים הם כי, מהאור ינקו שלא שמירה בעיקר היא

שם כמובא נפלים בחינתל גורמים, אותה שוברים שכאשר ציון חומת ובפרט, כידוע .ל"רח ומת זמנו קודם יוצא והמוח שהוולד, י"באר

שהדעת . א: שיש לאדם לשמור את דעתו בשני דברים, עבודהבדרך והענין איךשידע בדיוק מהי תכליתו בעולם ו, בבירור המדמה ממש תומבורר הישאר נקיתלהתייחס להרגשים איךו, ת רוצה ממנו בכל רגע"ומה השי, הזאת לתכליתוא מגיע ה

וברגע .איך לשלוט על ליבו בדעת אמת והשקפה אמיתית בכל רגע ורגע, שלולבלבל ולסתור זאת ' לא תוכל שום קלי -שהדעת חשוב וברור אצלו והוא שומר עליו

שלא יוולדו קודם זמנם או , הדעת שומרת על הרבה השגות וידיעות שלו. ב. כלל .ל"מיתה רח בחינתריבוי אור הגורם לשבירת כלים ב בחינתשלא במקומם ואז יהיה ב

א ופורץ החומות מבחוץ ושוברם ונכנס "בזמנים האלה שמתגבר מאוד הסט והנהכמה הולהגדיל, הלהמשיך את רשימת הדעת שנשאר -צריך האדם קודם כל , פנימה

.כי תמיד נשארת הרשימה, סייעתא דשמיאויש בזה . שיכול ממש

אבל ברגע שיש -נ שעיקר הגלות אינו אלא חסרון הדעת "ר תורהכותב ב רבינושעיקר הגלות אינו אלא לפי ערך חסרון שכותב א "כ תורהועיין ב. דעת אין גלות

אמרו ', דעת'והנה מה נקרא . 'לכן גלה עמי מבלי דעת' (יג, ישעיהו ה) ש"הדעת כמ .'דעת זהו המכיר את בוראו': ל"חז

אין אדם נוקף אצבעו מלמטה עד 'האמיתית היא כשהאדם יודע ש הדעתהכל בהשגחה , ושכל פעולה הכי קטנה הנעשית בעולם ,'שמכריזין עליו מלמעלה

י שסוג "אומר האר, הקול היוצא מהמקל כאשר האדם הולך עימו' ואפי, פרטית ממשת אמר "וכמו שהשי. שגחה פרטית נפלאההושב בהכל מח' הקול וכמה קולות יהיו וכו

שהטיפה הזאת תלך לכאן , שעל כל טיפת גשם ישנה השגחה פרטית נפלאה, לאיוברבינו אומר . והטיפה הזאת תיראה כך והטיפה הזאת תיראה כך, והטיפה הזאת לכאן

יש בזה , שאפילו המעיל שהגוי משנה ופתאום מתחיל ללבוש מעיל שחור במקום לבןשאינה בהשגחה ובהכוונה מלמעלה , אין שום תנועה הנעשית למטה. עליונים סודות

!!!שום תנועה כלל -

, ועצבות דאגה ושום הדעת חלישות שום לו היתה לא בודאי, כך חי היה האדם אם, הרי אנו יודעים מזה ומדברים על כל זה ולכאורה. ורגע רגע בכלת "בהשי דבוק והיה

את כל נודהיינו שלא הפכ, דעת נוהתשובה היא כי אין ל, כ אין זה פועל"מדוע אחומה אמיתית נואם עדיין אין ל, זאת נואם כן עשי' ואפי, הידיעות האלה לדעת ממש

.להיפגם היכול עדיין איה, לדעת

, נשלמה טרם שדעתו רואה והאדם, השבועות שלושת כשמגיעים בודאיכ "וע החומה נפרצה כבר שהרי, הזאת לשנה תקוותנו אבדה כי לרגע לחשוב הוא עלולו

בספרי הרבה ולעמול לעבוד צריכים הרי, כזאת דעת לבנות ובכדי, כראוי דעת לו ואין רבי, הלאה להמשיכה ויכול הזאת הדעת את לו שיש מרבי, אמת מרבי ולקבל, אמת

מז בין המצרים -מעיין הנחמה

ש "כמ' ואחד אחד כל של לרוחולהלך ' ויודע' הבזק כמראה ושוברצוא 'ב הבקיא בקו שנוקטים דהיינו, וכדומה' התבודדות, חצות': אומרים דבר כל שעל ולא, ל"חז

קונים כך לא. 'בסדרהכל 'ש וטוענים' קליל' בקו שנוקטים אדרבה או, אחד קיצוני לשמוע צריך אחד וכל מטה ודרי מעלה דריאנשים שהם בבחינת שיש ובפרט!!! דעת ?כל כך מועט בזמן הזאת דרגאל להגיע זכהנ כן אם ואיך, בחינתו לפי

, כ בקדושה"ג' נפרצה החומה'של בחינתלכך היא שצריכים לדעת שיש העצהואיננו מפחדים כלל , שהחומה נפרצה כי רוצים שהאור ירד עד למטה -היינו אדרבה

ואז , שהוא אור דרישא דלא אתידע' מוחין דעתיק'וזה נעשה כשיורדים ה. מהחיצוניםלא את החותם דירושלים ולא את , א לעצור אותו כלל"א -הוא גורם שאדרבה

כי אז יורד , לא היתה מצות עליה לרגל, כ ובפורים"כ ביוה"וע. דציוןהחותם והחומה א "א, לעצור אותו כלל י אפשרחלק מהאור הזה והוא יורד עד עולם העשיה ממש וא

אין , הוא פורץ את כל הגבולות ונכנס לכל המקומות. שבעולם בחינתלעכבו בשום אף אחד לא , לינוק ממנוואף אחד לא יכול . שום מקום שהאור הזה אינו מגיע אליו

אין עוד 'ומאיר לעולם כולו ש, ק ממש בתכלית השלימות"הוא נשאר קה, יכול להפכו !'מלבדו

שבמקומות הנמוכים , באריכותק "בספהמבואר מה שברנו כמה פעמים יד והנהשהם טמונים בעומק , כמו האבנים טובות ומרגליות .מאיר דייקא האור הכי גדול

כי שם , שם לא מפחדים מהחיצונים שינקו מזה .אוהטעם לזה הוא . האדמה דייקאשל ותיקרהם מקומות הנמוכים ואין אחד שיחשוב ששם נמצאים האבנים הכי

מלא כל הארץ 'כי , ת"המקומות הנמוכים צריכים גם הם לקבל חיות מהשי .ב. המלךוכדאיתא (כד, ירמיהו כג)'' הלא את השמים וארץ אני מלא נאום ה'ו, (ג, ישעיהו ו) 'כבודו

איהו ממלא כל עלמין וסובב 'ו' דלית אתר פנוי מיניה כלל, 'בזוהר כמה וכמה פעמיםמקומות הנמוכים ממש יש שם חיות אלוקותו גם ב בוודאיועל כן ,''כל עלמין וכו

.יתברך ממש

ת כמו שיש בכל "שאי אפשר שתהיה שם חיות רגילה מהשי, והנה מובן לכל אבל ברגע . יתבטל האור לעומת החושך בוודאידהרי הוא מקום נמוך מאד ו, מקום

אלא אדרבה , יודעים שהאור הזה לא רק שלא יתבטל, ששמים שם אור גבוה מאד . ה יתברך שמו"של דבר הוא יהפוך את הכל לאור הויבסופו

בהסתר המאיר שהאור, מקומות ובעוד ,ו"ן תורה נ"בלקוטי מוהר מבואר והנה תשעה ביוםכ "וע דייקא עתיק של האור הוא' הסתרה שבתוךהסתרה ' הנקרא במצב

ההסתרה בתוך אז, הספרים בכל כמובא' ההסתרה שבתוךהסתרה 'ה הוא שאז באב לגמרי פגום שלו שהדעת רואה האדם אם גםכ "וע, דעתיק הזה הנורא האור מוסתר

היינו, עתיק של באור להתדבק גדולה תקוה לו יש עדיין, לגמרי נפרצה שלו והחומה יהיה שלו שהמח הזה עניןב לפחות היינו, עתיק תקוני בענייני שלו הדעת את לחזק

יש, הכל שמתקן עתיק של אור שיש, מאד זה בענין מבוררת תהיה ודעתו מאד חזק כל אחרי עלינו מרחםת "שהשי כזאת רחמנות יש, לגמרי נמתק הכל ששם כזה אור גדולים ברחמים עלינו ומרחם עומד עדיין הוא עלינו שעבר מה כל ואחרי, שעשינו מה

מח בין המצרים -מעיין הנחמה

. מאד ועצומים

אז הוא ממשיך לעצמו דעת כזאת שמבריחה את כל , וכשמתדבק באור הזה רק צריך להמשיך הדעת הזאת בעומק . כמו שמבואר בספרים, החיצונים לגמרי לגמרי

ולהתדבק בצדיקים אמיתיים , ולא לתת לשום מחשבה לסתור אותה, המח, גדול רלאו החושך כל את להפוך יזכה ואז, הזאת הדעת את המאירים ותלמידיהם

א "הסט כל ויבטל ממש הנפש בכלותת "בהשי יתדבק אלו בימים דייקא ואדרבה .השלימות בתכלית פרטית גאולה, מהגלות עצמו את ויגאל לגמרי

מט בין המצרים -מעיין הנחמה

מאמר

הנחמה תקות

- פתיחה -

,מ ישעיה) 'אלוקיכם יאמר עמי נחמו נחמו' כתובבהפטורה של שבת נחמו מובא ה

, דרגין כל מראש יורד אשר הנחמה קול הוא, ישעיה הנביא מפי היוצא זה קול .(א והוא. מישראל ואחד אחד כל של ללבו ופורצת, הנביא פי דרך, בעצמו ת"השי מאור

קול והוא .'בכפלים ומתנחמים', עמו את בעצמו ת"השי ומנחם שעומד נחמה קול העצום והריחוק הצער ימי מעפר התנערי', לעמו ת"השי שקורא חמהנ של עצום

מה, המצרים בין ימי של העצומה וההסתרה ההפיכה מתוך צאי קומי, שהרגשתםכלשון ', נחמתכם עת הגיע כי התעוררי התעוררי, ראש הרימי, תהמי ומה תשתוחחי

, ולב לב בכל הנחמה בשורתאת והפיצו דברו 'ירושלים לב על דברו' ( ב, מ שם)הכתוב .עוד לדאבה תוסיפו ולא

מתמלא בוודאי, בעצמו ת"השי מפי זו נחמה קול שומע מישראל אחד כל כאשר מתפלא מידה באותה אך. מאד עד נפלאה ובהתחזקות בתקווה, עצומה בנחמה לבו

של ים ושפך ובכה התאבל הרי. הנחמה סוד מהו להבין הוא חפץ כאשר, ותמה האדם גם, ושממונו בחורבנו עומד ק"ביהמ עדיין והרי, שנחרב מקדשה הבית על ותדמע

, לאדם לו נחשב תמוה ולדבר. קצהו ועד העולם מסוף הנחמה קול שמהדהד זו בשעה את באחת החליפו הנחמה דברי אשר, והצומות האבל ימי עברו כאשר נשתנה מה כי

.והכאב הצער האבל דברי

ולכאורה 'בימיו נחרב כאילו בימיו ק"ביהמ נבנה שלא דור כל' הרי, תמוה וביותר כי, נחרב בימיו כאילו ונחשב מאחר, המקדש בית נבנה לא עוד כל לנחמה מקום אין

לאמר, בחוזקה' ית מאתו הנחמה כרוז יצא וכאשר. השמים מן הבית ירד לא עדיין נחמה בשורת הבורא לנו מבשר בוודאי, גבול בלי נחמה דהיינו' בכפליים התנחמו'

.ממש בה שיש

, לנחמה שקדמה הצרה עומק את לדעת עלינו, הנחמה ענין את להבין ובכדי שורש את נבין וכך, והנחמה התיקון דרך ה"בע יתבאר זה ודרך. בוריה על ולהבינה

.זו נחמה בבשורת הטמונה', ה בעבודת המופלאה הדרך

נלך הדרך בידיעת מאד לנו יקל, לאבלות הנחמה בין המגשר הסוד את נבין כאשר, כ"ג רחב ביאור הצריך דבר הוא כי. המצרים בין ימי, זה שלפני הקשים בימים בה

יבטל' ה שירא הגם כי. אלו בימים העבודה באופן מתקשה' ה בדרך הולך כל ואשר בין בימי ורצוץ שבור ויסתובב ויתאבל יקונן בוודאיו, ל"חז במצוות לגמרי דעתו

כך כי, דנחמתא' בז תנחומים יקבל ב"ת צום לאחר ומיד, עולמו עליו חרב כי, המצרים ?ל"חז של זה בציווי טמון אשר הסוד מהוצריך להבין אך. רבותינו הורו

נ בין המצרים -מעיין הנחמה

את מסיר הוא וכאשר, לחיו על זולגות הדמעות כאשר, האבלות בעוצם גם הרי מחוסר קודש בארון המעוטר המדרש בבית, בדד הארץ על ויושב, רגליו מעל נעליו

יקום מכן שלאחר בבירור האדם יודע בשעה בו, חורבנו על לקונן - ותפארת פרוכת, כדבעי באבלות להתרכז קשה ולכאורה. 'ית ממנו תנחומים ויקבל, יתנער, מעפרו .לצום מעבר מבצבצת הנחמה כאשר

לעם כלל הושב לא עדיין שהכתר יודע כאשר תנחומין יקבל איך, ההיפך וכן כך על ובוכה מקונן עדיין הוא, ואדרבא, גדול בחשכות מעיב עדיין והגלות, ישראל

.הגלות עוביות תוךב הנחמה מקום ומה, חצות בשעת לילה בכל שליש בדמעות

ורבינו ט"הבעש בדרך ההולכים לאלו בכפליים' ית בעבודתו הדרך יקשה וביותר ליסודות מוחלטת בסתירה הלכאור באים האלו והימים מאחר, א"זיע ן"מוהר' הק

כי ידוע אחד מצד הרי, האדם ישאל כי. השנה ימות שאר במשך תמך בהם האיתנים שגילה כפי, ל"רח העבירות לכל באים ומשם, מאד עד ומגונה רעה מידה היא עצבות

בכל כמובא ממש ז"ע וטומאת, א"הסט שורש והיא, (ן מא"ראה שיחת הר) ק"רביה לנו . אלו חשוכים בימים גם, ו"ח לעצבות להכנס לנפשו יתן לא בוודאי, ולכן. הספרים

, ל"ז רבינו שגילה' נשבר - לב'ה לדרך היתה בהתאבלות ל"חז כוונת אם, זה ולעומת בעת, ביום אחת שעה ליבו את לשבר האדם על השנה ימות בשאר גם הרי

, בשמחה יהיה היום כל ששאר, מאד מזהיר רבינו אך, קונו לבין בינו ההתבודדות שעות בשאר שבור בלב יהיה שהאדם ת"השי יחפוץ לא המצרים בין בימי גם בוודאיו

.ק"רביה שגילה כפי, ו"ח לעצבות ז"עי להגיע יכול כי, היום

, בו ילכו הדרך מהו, אלו בימים' ה בעבודת ונהיר ברור בדרך בא ואין יוצא אין כ"וע .אלו ימיםב הנכונה ההשקפה ומהי

נא בין המצרים -מעיין הנחמה

- א - והנחמה האבלות

ואחד עשרים שהם שבועות שלשה וזהו': ל"וז( ן תניינא פה"לקוטי מוהר) ק"רביה כתב המפסקת בסעודה ביצה לאכול נוהגין זה בשביל. לוז באילן וכנגדו, המצרים שבין יום

העצם וזהו. לוז באילן וכנגדו', וכו יום ואחד בעשרים נגמרת הביצה כי, באב בתשעה תיתחי בשעת הגוף בנין יתחדש וממנו, הגוף כליון אחר שישאר, אדם רףובע שיש לוז

.'ל"כנ' נחמו נחמו' בחינת, נחמותינו עיקר וזהו. המתים

סוד מתגלה ובו, הנחמה עיקר היא שלוז מגלה' הק רבינו הרי, מאד תמוה ולכאורה ובחדא, מותו אחר שנתכלה האדם של הגוף בנין יתחדש זה מעצם כי, המתים תחיית עיקר' על כ"ג מרמזת שהביצה לומר, לביצה לוז אילן בין ק"רביה מקשר מחתא

בין ימי א"כ את לכך וסומך. לוז כאילן, יום ואחד בעשרים נגמרת הביצה כי -' נחמתינו נחמה מסמלת הביצה אם כי, ממש והיפוכו דבר כאן מעורבב ולכאורה. המצרים את שמסמלים, המצרים בין של הצער ימי את גם לסמל זו ביצה יכולה איך, ותקווה. לכאורה ותקווה נחמה היפך, חמדתם מכלי ישראל שנתייתמו לאחר הנורא החורבן המפסקת בסעודה ביצה לאכול נוהגין זה בשבילש ק"רביה שמגלה מה, תמוה וביותר

חושך עת הוא כי, והכאב הצער תוקף של עת הוא, ב"ת ערב' לכאור כי, באב בתשעה על המורה ביצה נאכל ואיך, והסתרה צום שכולו ליום חול יום בין שמפריד ורגע

.ואנחה יגון של צער בעת' נחמתינו עיקר'ו תקווה

זכר הוא כי, וביצים עדשים של בתבשיל האבל את שמאכילין ידוע הרי, יתמה גם ואם, ותקווה נחמה של היכר בסימן הביצה את רבינו תולה זו תורהב אולם. לאבלות

', נחמתינו עיקר'ו תקווה שעניינה, בביצה האבל את מאכילים מדוע צריך להבין כך ?ארץ יכסה שהחושך בשעה

- ב - עניינו מה - המקדש בית חורבן

ישראל על שבאים נשיםוהע כשאר ינוא ק"ביהמ חורבןשיש להקדים , לבאר הענין קודםכבר מישראל השכינה ונסתלקה מאחר נחרב הבית אלא, חטאתם על כעונש

העומד ק"בביהמ נתגלה בו העצום בגילוי ת"השי אור להתגלות יכול היה לא כי, לכן, ארי הרוג הרגת, אמרה ירושלים לבת בבל"( ג"ו מ"ר ט"איכ) ל"חז שאמרו והוא, תילו על

וכן הוא בילקוט . כי כבר סילק שכינתו משם, "עיר שרופה שרפת ,קמח טחון טחנת' ועי. שסלק שכינתו לפני החורבן, "השיב אחור ימינו"( ג, איכה ב) פ"שמעוני איכה עהכי שלוש שנים ומחצה לפני החורבן יצתה , דאיתא שם, ה"רבה כבפתיחתא איכה , כלומר .'וכו וחיכתה שיעשו תשובה, ק וישבה לה בהר הזיתים"השכינה מביהמ

נב בין המצרים -מעיין הנחמה

סילוק של תוצאה הוא אלא, חטאים על כעונש בא לא בעצמו החורבן מעשה . לטמאותו זרים יכלו, יותר שם שורה השכינה שאין ומאחר, השכינה

הזכיר'ו, נאמרה יהויקים בימי איכהש (ש במפרשים"א ועיי, ק כו"מו)ל "מה שאחז וידוע על ובכה קונן ירמיהו כי, היינו. 'כבר באו כאילו עבר בלשון לבוא העתידות הרעות כל

והחורבן, משם שכינתו סילק כבר ת"שהשי וראה מאחר, לבוא שעתיד הבית חורבן, הירידה לתכלית ישראל ירדו אז כי, השכינה סילוק עם מיד החל כבר האמיתי

.חורבנו לפני הרבה בבית אש עלה כבר דפנימיות ובפנימיות

מסלק ת"השי אם גם, ולכן .בישראל תשכון שהשכינה איה הבריאה תכלית, והנה יכול ת"השי אין אזי חטאו כאשר כי, ישראל של העוונות מחמת, שכינתו את

המקדש בית דרך המתגלה כזה בגילוי' הק השכינה גילוי של אלו כלים דרך להתגלות אורו שוב יוכל בהם חדשים כלים שיבנו בכדי, לגלות ת"השי הוציאם כ"ע, בנוי שהיה

דרך ורק, והשלישי השני הבית של והבנייה הדרך איה שהגלות נמצא. להתגלות' ית .החדש הבית בניןב ולהתגלות לחזור' ית שכינתו וכלת זה מר גלות

ידע השני הבית את שהחריב שעה ובאותה, תעלומות כל נגלו' ית לפניו בוודאי כי (כז, ז ועיין תיקוני זוהר תיקון יב, ר ב"ב)ל "כמו שאחז, חדש בית שוב להיבנות שעתיד

וכמו". חרב ובנוי, חרב ובנוי, המקדש בנוי-בית 'המתחילת ברייתו של עולם צפה " גם הםל גילה שעה באותה, הבית שיחריב וילנביא ת"השי שגילה שבעת, ראשון בבית

צריך היה למה הולכאור, ולבנותו לחזור הוא עתיד גלות שנות שבעים שלאחר שחטאו מכיון אלא? לבנותו שעתיד לנביאיו גילה כבר שעה באותה אם, להחריבו

, כזה שכינה לגילוי ראוים היו שלא כיון, הראשון מהבית שכינתו ת"השי סילק, ישראל, אחר בגילוי' ית שכינתו לגלות שוב יוכל דרכם חדשים כלים לבנות בכדי - נחרב ולכן

הכלים עם, לגמרי חדש בית נבנה שנה' ע שאחרי נמצא. עוז ובית שאת ביתר מתוך' ית שכינתו וגילה חזר ושם, דייקא שעה לאותה ראוים שהיו והצמצומים

.השני ק"ביהמ

פעולת בוודאיש, השני ק"ביהמ שנחרב אחרי, זה גלותינו בתוקף, עתה כן וכאז אורו ולגלות לחזור יכול היה לא כי, השלישי הבית בניית למען בעיקר היתה החורבן

ולהתגלות עמו עם להטיב הבורא חפץ זאת כל םוע, העם תבחטא שנפגמו בכלים' ית את ולהאיץ להכין בכדי, השני ביתו את החריב לכן. השכינה גילוי מתוך שוב אליהם

בטוב ויתבאר. שם שכינתו שוב לגלות בכדי, לגמרי חדש בנין צריך כי, השלישי בניןה .ת"בעזהי, להלן טעם

בלא לנחמה להגיע אפשר ואי, לנחמה הדרך הוא שהחורבן, מהדברים היוצא .החורבן

סביב( ל"נו הנ תורהב) והולך סובב' הק רבינו, הנה כי: הרחבה ביתר זה יסוד ולבאר ונקרא. בעורף היינו, בקדקד שהוא, האדם שבגוף' לוז' עצם. א. 'לוז' ענייני שלושה

והוא. (א קלז"עיין זוהר ח) כידוע' רמאה בתואל' נקרא ובזוהר, (י וטור סימן ש"עיין ב) 'נסכוי'כ מתגלה "עש)ל "ס להאריז"הש לקוטיכמבואר ב ושתיה מאכילה נהנה שלא עצם

נג בין המצרים -מעיין הנחמה

אור החמה על כמובא בספר ) תפילין של הקשר מונח שעליו העצם והוא .(ב"כ ובת"ביוה

היחיד העצם והוא. (ק תולדות קלז שמאריך בזה"זוה' ועי, ק בעל חסד לאברהם"הזוהר להרה לבוא לעתיד האדם את מציץ 'ה וממנו'. לגמרי הגוף ונבלה שנכלה אחר שנשאר לכלותו פשראי שא( שם ר"במד) ל"חז והרחיבו .(מדרש רבה בראשית כח) 'המתים לתחיית

בריחים טחנו': ל"וז, לעולם מתבטלת שלא הנקודה סוד הוא כי - שבעולם אופן בשום הסדן נחלק בפטיש עליו מכה והתחיל הסדן על נתנו נשרף ולא באש נתנו נטחן ולא

נכנסין לוז שדרך'' לוז' העיר. ב .'(הלוז מעצם) כלום ממנו הועיל ולא הפטיש ונבקע עץ שהוא', לוז' והפרי האילן. ג. בתחילה להחריבה יכלו שלא עיר כ"ג והיא ,'אל-לבית שלושה כי ויתבאר[. יתבארכמו ש, מר וסופו מתוק תחילתו זה ואגוז] האגוז ופרי

.'ה בעבודת נפלא שורש בגילוי, לאחד והיו, בזה זה קשורים אלו עניינים

, זה עצם. האדם בגוף שיש הלוז עצם הוא', לוז' השם שבשורש הראשון הענין ולא - לגמרי נרקב הגוף כאשר, מותו לאחר רק ומתגלה האדם של בחייו ונסתר נעלם מורה, זה לוז עצם ולכאורה. הלוז עצם מתגלה אז, הגוף חלקי משאר מאומה נשאר מאומה נשאר שלא סימן, מתגלה הוא כאשר כי, התחייה על מאשר מוות על יותר הכל כאשר, שעה שבאותה אלא, מוחלט ואבדון בכלייה שהתאדו, האדם גוף מכל

.הלוז עצם מתגלה אז דייקא, לגמרי ונעלם נרקב

, הלוז שעצם, ודע :ל"וז( תחומין ועירובי תחומין ד ל"לקוה)ת "וכך הם דבריו של מוהרנ, המוח כל טמון בו כי, לבוא לעתיד שיתגלה הגוף בנין כל את בחובו הטומן עצם הוא

והמוח. השדרה עמוד של הראשון והעצם - האדם שבמוח האחרון העצם הוא הלוז כי קיסטא'' הק הזוהר בלשון שנקרא', דגרמיה הבליה' שוכן זה עצם ועל, הגוף מכל כלול

והמיתה': מבארממשיך וש כפי ,מאד ודק גדול בצמצום חיות שהוא, 'דחיותא קיסטא רק חיות בלא ונשאר מסתלקת והנפש, ממש העפר אל ששב וההסתלקות

כל שוב מתרקם זה לוז ומעצם. 'נסתלק החיות עיקר אבל דמעט מעט שהוא, דחיותא ספון היה בו כי, לבוא דלעתיד ונצחיים אמיתיים לחיים זוכה ודרכו, דלעתיד הגוף

.אדמות עלי האדם של והחיות השורש

בלעדי כי, האדם של הנצחיים החיים נתגלים, והריקבון המיתה י"ע שדווקא, נמצא הגוף ונבנה מתרקם דייקא ומשם, הלוז עצם נתגלה היה לא והריקבון המיתה

.דלעתיד

על מרמז הלוז עצם כי, 'אל לבית נכנסין לוז דרך'ש ק"רביה כ"מש יבואר ז"ולפי הלוז ופרי, הלוז פרי עם האדם שבגוף הלוז עצם את מקשר' הק שרבינו כפי, האבלות

לגלות א"שא וכשם. יום א"בכ שנגמר בכך, המצרים בין של האבל ימי א"כ על מרמז את לבנות א"א כך - וריקבון מיתה י"ע ורק אך, דלעתיד החיים כל שהוא, הלוז עצם

, וריקבון מיתה, אבלות שהוא, לוז דרך ורק, ואבלות חורבן י"ע רק דלעתיד ק"ביהמ כי. המקדש בית בשלמות נבנה, והצער החורבן דרך רק כי. אל-לבית להכנס אפשר, ל"כנ אחד בשם שנקראו מאחר, בהא הא תליא הלוז ענייני שלושת כל בוודאי

.ה"בעז בהרחבה ויתבאר

נד בין המצרים -מעיין הנחמה

לחיים הדרך הם דייקא והכליון המיתה כי ומוכיח מגלה, הלוז שעצם וכשם וממילא, לעולם הלוז עצם מתגלה היה לא ומת נרקב היה ואילולי, ושלמים אמיתיים

הלוז כי, הלוז באילן דרך באותו הוא כן - באמת הטוב לשורשו זוכה היה לא לעולם של אלו ימים שאין שמוכיח מה, המצרים בין של יום א"כ כנגד שהם, יום א"בכ נגמר

גילוי של ימים הם, אדרבא אלא, ו"ח במהותם וריקבון כליון של ימים המצרים בין וכשעצם. מיתה בחינתו ריקבון דרכי י"ע דווקא להתגלות שיכול, הלוז עצם של עצום

.דלעתיד וגידין עור לרקום החדש בניןה מתחיל אז, מתגלה לוז

- ג פרק -

בפנימיות עניינו, ושנה שנה בכלב "בת משיח לידת לאחר באב בתשעה הוא משיח שלידת, ל"האריז ובספרי ל"חז בדברי מבואר, והנה

עניןשער הכוונות ,א"א נ"איכה רבה פ, ד"ב ה"ירושלמי ברכות פ' עי) ושנה שנה בכל היום חצות

השנה ימות מכל נכון זמן דוד בן מצא לא וכי, מאד גדול פלא הוא ולכאורה. (ב בסופו"ט הגבורות, והצער האבל שמתעצמים בשעה, באב תשעה בצום אלא - בו להיגלות

תפילין ים בומניח ןאי גם, בלבד האבלות אלא ליבו על שם אדם אין ב"בת הרי. והדין בתוך היאך כ"וא, השנה ימות מכל השפל היום נקרא והוא, תורה בו לומדין ואין

נולד הרי, שנה בכל משיח נולד איך, לתמוה יש גם ?משיח נולד דייקא כזאת חשכות זו לידה ביאור ומהו, משיח נולד ב"ת בכל הרי כי, שנים וחמש וארבע שלוש לפני גם

היום חצות לאחר שמקילין ב"ט בדיני הטעמים שאחד אלא, עוד ולא, ושנה שנה בכל. ל"כמבואר בשער הכוונות הנ] משיח לידת של זה מטעם הוא, האבלות מדיני בכמה

שיש להחמיר בשתיית יין עד חצות היום ולא ('ח סעיף א"בסימן תקנ)א "וכן הגיה הרמ ?[יותר

לתוך שמכניסין בגרעין שתחילתו, הפרי וגמר פריחת כעין הוא הלידה כי, ויובן מצמיח עץ ויוצא נולד ואז, מאומה מהגרעין נשאר שלא עד, לגמרי שם ונרקב, העפר

הלוז אילן וכן. המצרים בין של יום א"כ כנגד היא שהביצה מגלה רבינו, והנה. פרי, כלל עוף של חיות שום לעין נראה אינו יום א"כ במשך הרי, ובביצה. יום א"בכ שנגמר

עמוק טמונים שהיו האמיתיים החיים ומתגלים הקליפה נפקע יום א"כ לאחר ורק, הקושי ימי עוברים וכאשר, לידה חבלי בחינתב היו יום א"שהכ, היינו. הביצה בתוככי

, יום א"כ אותם שבכל נתגלה, ואדרבא, נסתר שהיה מה נתגלה אז או, הלידה חבלי .דייקא הריקבון לאחר שפקעו, לגמרי חדשים חיים בשלמות נבנים

והדרך הכנה היתה הלידה שעת עד עמו שנעשה מה שכל, פירושה הלידה, ואדרבא .לזה להגיע והיחידה הנכונה

לנו גילו בוודאי, דייקא באב בתשעה נולד שמשיח הצדיקים לנו גילו אם, כ"וע הכל מ"מ - אבלות כולו הוא שבחיצוניותו - הזה המר ליום שקדם מה שכל, נוראות

הדבר כן, הלידה חבלי את ישנם לידה שלכל כשם, זו נשגבה ללידה ודרך הכנה התהי אלא, תכלית הלידה חבלי אין בוודאי אך. לידה בחבלי מלווה אשר משיח בלידת גם

נה בין המצרים -מעיין הנחמה

וכשם .בעצמו משיח, טוב כולו שהוא, ללידה מגיעים דרכם ואמצעי, דרך, הכנה יום א"מכ יעשו אם, ואדרבא, כלל תכלית הביצה של הלידה חבלי אין כי אנו שרואים

אם ורק. ממש וכיליון אבדון אלא, כלום שם ימצאו לא, תכלית - הביצה התפתחות, חיים מלא עוף לראות יזכה בוודאי אז, יום א"כ לסוף, הלידה חבלי לסוף יצפה

.וגידין עצמות

. ב"ות המצרים בין ימי של זו בעת מאד הדינים מתגברין שנה שבכל מובא, והנה יום בעצם מאד גדולים ודינים לגבורות שמגיעין עד, ליום מיום מתגברין, ואדרבא

, באב-לתשעה שמתקרבין ככל, האבלות דיני ומחמירים הולכים כ"וע. באב-תשעה .אבלות שכולו יום הוא שאז

מדרש) 'ואבנים עצים על חמתו שפך'ש שעה לאותה עד, תקיפה הדינים והתגברות

נעשה ואז. באש ושרפו הבית את ת"השי בה שהחריב השעה אותה שהיא( ד איכה .להלן ויתבאר. עצמה הלידה במעשה - הלידה חבלי שהסתיימו מאחר, התיקון

מקילים אז, באש להישרף הבית שהחל השעה שהיא, היום חצות אחר כ"וע דווקא כי .'וכדו תפילין מניחין גם, הכסא ג"ע ויושבים, מהעפר ומתנערים, באבלות

לידת זמן הוא ואז, והתיקון ההמתקה נעשית אז דייקא, והכליון השריפה בשעת כי, הדינים נמתקין היום בחצות ושנה שנה שבכל, ל"האריז בשם ומובא. כידוע משיח

גדולה הצלה ונעשה', ואבנים עצים על חמתו שפך' של הענין נעשה ושנה שנה בכל באו אלקים לאסף מזמור' (א, תהילים עט) פ"עה (טו, ר ד"איכ) ל"כמחז. לישראל מאד ומה ,לאסף קינה ,לאסף נהי ,לאסף בכי אלא למימר צריך קרא הוה לא, 'בנחלתך גוים

, וציירה וכיירה וסיידה, לבנו חופה בית שעשה למלך משל אלא ?לאסף מזמור אומר, הקנים את ושיבר הוילאות את וקרע, לחופה המלך עלה מיד. רעה לתרבות בנו ויצא, בנו של חופתו הפך המלך: לו אמרו. מזמר והיה, קנים של איבוב שלו פדגוג ונטל

על חמתו שפך ולא בנו של חופתו שהפך אני מזמר: להם אמר? ומזמר יושב ואתה אני מזמר להם אמר? ומזמר יושב ואתה, ומקדש היכל החריב 'ה, לאסף אמרו כך. בנו

דכתיב הוא הדא. ישראל על חמתו שפך ולא האבנים ועל העצים על חמתו 'ה ששפך בשעה הדין נמתק החורבן שבזמן וכשם. 'יסודותיה ותאכל בציון אש ויצת' (יא, איכה ד)

.ושנה שנה בכל הדבר כן, ואבנים עצים על חתמו ששפך

מתחיל אז דייקא, ל"רח והכליון הריקבון של, החורבן של נורא רגע באותו ודווקאאיכה זוטא ,נז, א"איכה פמדרש ) באיכה ל"כמאחז, בתפארתו להיבנות השלישי הבית בנין

חורש אחד יהודי היה 'וכו ק"ביהמ והחריבו לעיר אויבים שנכנסו היום אותו' (ב הנח, לפרה לך מה, אומר קול שמע. מאד אותה מכה והיה פרתו וצעקה, במחרשתו

'וכו לי אוי ואמר בכה. שנשרף המקדש ועל הבית חורבן על צועקת שהיא, אותה כבר כי, וחרוש טעון אומר קול שמע. ושמחה ורקדה רגלה על הפרה עמדה כך לאחר

.'ישראל של מושיען נולד

התורה כל מקיים ת"השי הרי לכאורה כי, התמיהה תתבאר האלה הדברים פי ועל לסתור אסור התורה הלכות ולפי, (ג"פ ביכורים ירושלמי ,א, ו ברכות ,ג, לה רבה ויקרא) כולה הכנסת בית' בהל ברם ?המקדש בית את' ה שרף ואיך, המקדש-מבית אחת אבן' אפי

נו בין המצרים -מעיין הנחמה

שהבאנו מה ולפי', לבנות מ"ע סותר' אם ישן נ"ביכ לסתור הותר( 'א סעיף ב"קנ סימן) בניןל א"א, אדרבאו, השלישי הבית בניןל ודרך הכנה הוא החורבן כל הרי, היטב יבואר לגלות יוכל ושם, לגמרי חדש בית יבנה אז ורק, השני הבית וחורבן ריקבון י"ע אלא

.בגילוי' ית שכינתו

הדבר כן כי, משיח נולד אז, החורבן בעת, אדרבא כי, משיח לידת עניןל הדבר כן, הלידה באה ייסורין של בסופן ואם, התוצאה ואל התכלית אל שמביטים, בפנימיות

שהיו, לידה חבלי בחינתב רק היו ללידה שקדמו המרים שהימים מגלה זו לידה אזי .עצמה ללידה ושלימה ראויה הכנה כולם

, הנחמה מעצם נפרד בלתי וחלק הקדמה הוא החורבן שכל הדברים לאור, ולכאורה והייסורים הצער אין הרי, כלל לבכיה מקום יש אמאי, ל"כנ החדש הבית בנין והוא גדולה שמחה האדם שמח בוודאיש, לידה ירחי בתשעה וכמו, מהגאולה חלק אלא לעולם שירדו והוא, המתוק הסוף את דעוי כי, קשים לידה בחבלי שמוקף הגם, מאד תשעת דרך אלא החדש חיותו להמשיך יכול הוולד אין, ואדרבא, לגמרי חדשים חיים כל אם, הבית חורבן על ולהתאונן לבכות האדם על למה, ותמוה. הלידה חבלי ירחי ?גאולה - החורבן ענין

להכנס בפרטיות ואחד אחד כל צריך, הכללי המקדש-בית בנין לגלות בכדיש אלא ומאוויו בתאוותיו חורבנו את לראות, שלו הפרטי החורבן של החיסרון לתוך

הריקבון את יגלה ושם, שלו החיסרון לתוך יכנס כאשר ורק, החיים מחי שמנותקים, והכבוד הגאוה התאווה באש עלה והכל, כלום ממנו נשאר שלא יראה כאשר, והכליון

עצם מאותו, שלו הפרטי המקדש בית את ויבנה ויחזור, הלוז בעצם יתעלה אז .הגוף כל של וכליון ריקבון י"ע רק שמתגלה

תזכה לא, שלה הפרטי המקדש-בית את ונפש נפש כל תגלה לא אם בוודאי כי מעשה כי, הבית בניןב הכללית מהשמחה חלק תהיה ולא, הכללי הבית בניןב לראות

הפרטי המקדש בית את האדם שיבנה י"ע דווקא הוא הכללי המקדש בית של בניןה בענין' (ועוד, ויחי' מובא בספר תולדות יעקב יוסף סוף פר) ט"הבעש שאמר מה והוא. שלו

של פרטית גאולה על תפילה אישה' גאלה נפשי אל קרבה'( יט, סט תהלים) הכתוב כך אחר יהיה אז, פרטית גאולה אחד כל וכשיגאל, הרע היצר מגלות שלו הנפש לעשות גדולם ועד מקטנם אותו וידעו, אמן בימינו במהרה משיח ויבוא, כללית גאולה

.'בלבדו יתברך לשמו הכל

שכל כך, מישראל ואחד אחד כל של הפרטי בניןמה מורכב הכללי בניןשה, וידוע ולא, הבית בניןמ חלק יחסר הרי - חלקו יחסר ואם, הבית בניןב חלק לו יש ואחד אחד

מתוך ושם, הפרטי חורבנו את לבכות ואחד אחד כל על בוודאי כ"וע .בשלמותו יעמוד בימיו ק"ביהמ נבנה שלא דור כל' הרי כי. החדש הבית את ולבנות לגלות ריקבון, תילו על עומד אינו עדיין שהבית האדם שרואה בשעה, כלומר', בימיו נחרב כאילו

גילה שלא מאחר, שלו הפרטי המקדש בית את החריבו שבמעשיו בבירור ידע הרי כן ועל, ומלכו צורו ושכח, מצווארו למעלה עד בתאוותיו שקע אדרבא אלא', ית אותו

. הכללי הבית נבנה לא

נז בין המצרים -מעיין הנחמה

הוא כה עד שבנה בניןשה להכריז, היינו, החיסרון לתוך להכנס אלא להאדם לו ואין עומד עדיין שהבית איה לכך והראיה, החיים לחי זה בנין נקשר לא כי, במהותו חורבן

נתגלה ואשר, לעולם נכלה שלא האמיתית החיות נקודת את לגלות אז ורק, בשממונו ונאבד נרקב, נכלה - כראוי נבנה שלא שלו הפרטי הבית שהוא - הגוף כאשר רק

בחינתב הוא שלו הפרטי שהחורבן, היינו', החריבו חרב בנין'ש ידע וכאשר. לגמרי דייקא אז, השכינה מסילוק אלא, שכינתו מגילוי ינק שלא מאחר', החריבו חרב בנין'

בשמחה להיכלל וכך, שלו הפרטי המקדש בית של והנפלא החדש בניןב להתחיל יוכל .הכללי הבית בניןב השלמה

- ד - בכלליות נתקן בפרטיות התיקוןי "ע

.''ה פני נוכח ליבך כמים שפכי, אשמורות לראש בלילה רוני קומי' (יט, איכה ב) כתיב', הלילה חצות' יקרת בגדולת מאד מאריכים הצדיקים וכל רבינו ,'הק י"האר ,ק"הזוה: (סז תניינא מ"לקו) ל רבינו"וז, המקדש בית חורבן על ואבל בכייה של רצון עת והוא

לשוב מצפה יתברך שהשם, כעת אך. מקדשנו בית נשרף כבר כי, אין שעבר מה והנה', המקדש בית בנין, ושלום חס, לעכב שלא לנו ראוי, מקדשנו בית ולבנות ולחזור אלינו

חורבן על מתאבל להיות, בחצות לקום זוהרל צריך מאד כן על. בבנינו להשתדל רק ואפלו, המקדש הבית שיחרב הגורם הוא היה הראשון בגלגול אולי כי, המקדש בית גרם הוא כאלו כן גם ונחשב, המקדש בית בנין עתה מעכב הוא אולי, לאו אם

בית חורבן על מאד מתאבל ולהיות, בחצות לקום מאד זהריל צריך כן על .להחריבו תחת פאר' ציון לאבלי לשום, ציון על המתאבל לכל הבטיח יתברך והשם, המקדש

.'המוחין בחינת זה' פאר' ,דייקא' אפר תחת פאר'(. ג, סא ישעיה)' אפר

זה זמן שנקודת מבארו, חצות קימת של זה נשגב ענין בגודל מפליג ת"מוהרנ וגם, י"ה לגמרי כמעט הקדושה השכינה הסתרת והוא, והחושך הדין תוקף הוא חצות של, בחצות שנמשך חסד של חוט על מפליג מחתא ובחדא, כלל חיות כמעטלה שאין עד

הוא אם. הלב על מתיישבים הדברים שני אין ולכאורה .ביותר נעלה רצון עת הואשו בכל שאין ורחמים חסד של חוט נמשך דייקא זו בשעה איך, וההסתרה הדין תוקף ?היום

דהאי והטנופא הגנות, הדין תוקף הוא חצות שנקודת ת"מוהרנ מבאר בתחילה היא ואז, כידוע המעוט בתכלית, כביכול, השכינה אז בחצות כי': שפילה עלמא

שנוגע מי אחד כל צריך יקאיד ואז, השינה התגברות הוא ואז. לבד נקודה בבחינת בחינת וזה. אז מהשינה להתעורר מאד גדול בהתגברות להתגבר בלבו' ה יראת

וזה. ל"כנ' וכו לבד טובה נקדה ידי על אחרא והסטרא השינה מתוקף שמתעוררים, שם ומפרש. שם עין, חצות קימת לענין' וכו בגנים היושבת, חדש בזוהר שכתוב

.''וכו שפילה עלמא דהאי וטנופא בגנותא', בגנים היושבת'

נח בין המצרים -מעיין הנחמה

עיקר והוא' :מאד עד גדולים חסדים נמשכים אז שדווקא ת"מוהרנ מבאר ומאידך נכללין ואז, היום אור להתנוצץ מתחיל שאז, חצות בשעת אז' ית אלקותו התגלות

להשיג, המוחין מרדיפת, עליונה הכי בחינתמ משורשן שנמשך, ביחד ויום לילה של חוט וממשיך רחמיו מעורר יתברך השם ואז' .(ד"ה אפיים נפילת ל"לקוה) 'ס"אוא הרבה מאריך ק"בזוה וכן. (א הבוקר השכמת ל"לקוה)' בכתבים זה כל כמובן' וכו חסד

כל לאורך דוגמתו שאין גילוי, הלילה חצות בעת שמתגלה' ית אלקותו גילוי בעוצם .היום

' א מצד. חלקים לשני מתחלקת הלילה חצות של הזמן נקודת הנה כי, הענין ולבארח "פרע) וגבורות דין של זמן הוא המנחה תפילת שמשעת מאחר, החושך תוקף הוא

הדינים מתגברים והלילה החושך תוך אל האור שנחשך וככל ,(ש פרק יז"שער הק הדין ותוקף. בתוקף והגבורות הדינים מתגברים חצות שבנקודת כך, והגבורות שיצא עד כך כל גדול הדין תוקף, האמת ולפי. שביום מהעבירות ונוצר נעשה והגבורה

על שמתגברת מאד גדולה הקליפה התגברות כי, ו"ח מהקדושה לגמרי כמעט האצילות מעולם ויורדת', גבירתה תירש כי ושפחה' בחינתב הקדושה השכינה

נקודה בבחינת רק השכינה ונשארת, (ממנה הקליפות יונקים ששם) ע"בי לעולמות להיות השכינה חוזרת הכוכבים מצאת'ש כמובא. חיונה כדי מאד גדול בצמצום. ממש

כתבי ) 'רצון עת שאינה' וכו ליל' ונק חצות עד המיעוט בתכלית פרצוף בלי נקודה

.(נהר יא' ל מעין ז"ועיין בחס, י מאד"ומאריך בזה האר, מ, יונת אלם' קיצור ס, ע מפאנו"הרמ

א"הסט התגברות כי, כמובא, הלילה של הראשון בחלק לישון צריכים כ"וע] שסומכים, אמונה י"ע אלא, תוקפם מרוב ז"ע להתגבר יכול האדם שאין עד, בתוקף וזהו': ת"ומוהרנ רבינו בזה שהאריך כפי. השינה בחינת שהוא, ת"השי על לגמרי נכנס שינה בשעת ואז. הדעת הסתלקות בחינת הוא שינה כי, לילה של שינה בחינת בדברי כמבואר, אמונתך רבה לבקרים חדשים בחינת שם ונתחדש אמונה לתוך הדעת

, לילה חשכת בשעת היינו. שם ןיעי, (לה מ"לקו)' וכו' העם אשרי' בהתורה ל"ז רבנו אפשר שאי שיותווהק והכפירות הקלפות אלו בעולם לשלוט כשמתחילין דהינו

אז כי, למחין ונייחא תקון שהיא, לשינה צריכין אז, לילה חשכת בחינת שהם, לישבן אמונה על רק ולסמוך הדעת הסתלקות, שינה בחינת שזהו, לגמרי דעתו לסלק צריכין

, אמונה על רק וסומכין לגמרי הדעת אז שמסלקין שינה בחינת עיקר שזהו, לבד קריאת ידי על השנה קדם עצמן על שמקבלין שמים מלכות עול קבלת בחינת שהוא כי, אמונה לתוך המחין נכנסין שינה בשעת כי, היחוד אמונת שהיא, המטה שעל שמע שם, לילה של החושך תוקף בחינת שהם, לישבן אפשר שאי הקשיות אלו כנגד

ל"לקוה) 'לבד אמונה על רק ולסמוך ממש שינה בבחינת לגמרי דעתו לסלק צריכין

[.(ג הבוקר השכמת

תחסום לא' (ד, דברים כה) בחינתב הוא כי - (ב, ברכות כז) רשות ערבית תפילת כ"וע זמן הוא כי, גמור בחיוב להתפלל אז לחייב בכוחם היה לא ל"שחז היינו, 'בדישו שור .חובה אותו קבלו כבר ישראל וכלל, רשות שהוא אמרו כ"וע, החיצונים שליטת של

נט בין המצרים -מעיין הנחמה

חסדים ת"השי משפיע דייקא אז, בתקפם והחושך ההתגברות עוצם וכאשר על ומתאבלים הלילה בחצות קמים אשר' ה ועובדי הצדיקים י"ע, גדולים ורחמים

למחוק א"שא נקודה אותה, טובה הנקודה את הם מעוררים בכך כי. הבית חורבן ה"קוב בין שיש האהבה נקודת בסוד והוא. וההסתרה הדין בתוקף גם כלל ולכלות

נקודת מתעוררת, ומתאבלים בחצות מתעוררים וכאשר. לנצח יעזבם שלא, לישראל .מאד נפלא בביאור בהמשך ויתבאר, זו אהבה

שהוא, ועצבות ואנחה יגון התגברות הוא, הקליפה של ההתגברות עיקר, והנה סטרא היא עצבות': 'הק רבינו שמגלה כפי. ואנחה יגון עניינו שכל, בעצם א"הס

ל"לקוה, רכו תורה, ג תורה מ"לקוע "עו ,מח תניינא מ"לקו)' אותה שונא יתברך והשם אחרא

(.עא דף נח זוהרוראה , ר ג"הלכות פו

כד': ל"רביז כ"כמש, ויללה ויגון בעצבות בלילה א"הסט של ההתגברות עיקר ווזה מ"לקו) 'אדם בני יוקשים כהם בפח האוחזות כציפרים: כרז כרוזא כדין לילא איתפליג

היא' 'וכו 'ועצבות יללה של ניגונים שהם', א"דסט הניגון נמשך שאז, שם ומבואר, (ג (.רכו מ"לקו) 'תמיד מיללת שהיא לילית

קינה מלא והוא', רחל תיקון' נקרא האחד. חלקים שני' חצות תיקון'ב ישנם, והנה נפלה. מחולנו לאבל נהפך, לבנו משוש שבת, 'שחרב הבית על עצומה ובכייה אבל

זה וחלק', בו הילכו שועלים ששמם ציון הר על. חטאנו כי לנו נא אוי, ראשנו עטרת', לאה תיקון' נקרא השני והחלק. תחנון א"שא וביום ט"ויו בשבת אותו אומרים אין

ותשבחות שירות זמירות, ותחינות נוחם דברי והם, אפר תחת הפאר על מדבר והואעיין ו) 'רנה ולשוננו פינו שחוק ימלא אז. יסעדיך ומציון מקודש עזרך ישלח': כל לבורא

.(מדרושי הלילה' שער הכוונות דרוש א

וכמו. ביניהם להפריד א"שא האלו החלקים שני הם מה, ביאור צריך ולכאורה זמן שהוא תמיד מבארים, חצות בגדולת ת"ומוהרנ ק"רביה מפליגים שכאשר שמצינו

. ל"כנ וערך שיעור בלי מאד מאד גדול זמן הוא ומאידך, מחד וחושך עצבות דינים של, ולקונן לבכות לאדם לו אומרים אחד שמצד, דהיינו, עצמו חצות תיקון באמירת וכן

להתיקון, והנחמה להאור להכנס יוכל אחר כך ורק', רחל תיקון'ב החושך לעומק ולירד', לגנו ירד דודי' הפיוט כגון', לאה תיקון' י"ע חצות שבזמן הנשגבים והגילויים הנפלא

.ת"להשי כיסופין מלא פיוט שהוא, מאד רבינו אותו ששיבח

בחצות הרי. חצות בשעת המאיר האור לחלק מיד להכנס אפשר אי למה, ולכאורה כבר לזה להכנס א"א ולמה, ת"להשי וכיסופין התקרבות של מאד עצום אור מאיר

?בחצות הישראלי איש של עבודתו בתחילת

הוא, האחד. עניינים' ב ישנם הלילה חצות בשעת הנהנקדים ד עניןלבאר את הו הפנימית הנקודה היא', והב, והעצבות היללה שהוא, הקליפה של מהעצו התגברות

נשארת שלא עד, ויותר ביותר מתגבר שהחושך, היינו. החושך עוצם מתוך שמתגלית הנקודה על להתגבר הקליפה חפצה ואז. (א"ה ש"ברכה ל"לקוה באריכות' עי) הנקודה א"כ

, ואזי. פגם שום אצלה כתשיי שלא נקודה היא כי, ל"כנ, בידה עולה זה אין אבל, הזאת

ס בין המצרים -מעיין הנחמה

מתגלה' ית והוא, דייקא הזאת לנקודה ת"השי מתעורר, הצדיקים התעוררות י"ע .העולמות בכל וחיות אור ונעשה, ההתפארות בתכלית

בעוז שמאירים והחיות האור חלק אל מיד לפנות יכול בוודאי האמת הצדיק, והנה זו בשעה שיש לדעת עליו, ליל בחצות קם כאשר א"או כל אבל. חצות בשעת

ויסוד חלק יש לו וגם, שביום מהעבירות שנוצרה קליפה של עצומה התגברות הנפלא הניגון אל לפנות יוכל איך כ"וע, הרבים עוונותיו מחמת זו נוראה בקליפה, ל"רח א"דסט הניגון את מנגן עדיין שהאדם בעוד, בחצות דוד של מכינורו שמתנגן

האדם ואין, אלוקות כולה, טהורה שכולה נקודה היא חצות בעת המאירה הנקודה הרי ?א"דסט ביללה שרוי עדיין כשהוא הנקודה אל לגשת יכול

בנין עתה מעכב הוא אולי"ו הבית בחורבן חלק לו יש אחד שכל ק"רביה' שכ וכמו והדין החושך כאשר ולכן". להחריבו גרם הוא כאלו כן גם ונחשב, המקדש בית

האדם על אזי, רב בתוקף כ"ג האדם על מתגברין והאנחה היגון אז, בחצות מתגברין האדם אין כ"וע(. סז תורה) שם כמבואר לחורבן שגרמו היללה מתוקף כל קודם לצאת

צריך כי, בחצות שמתגלה האהבה נקודת של והגילוי האור נקודת אל להכנס יכול הניגון את לשמוע יוכל לא זה בלא כי. ועצבות ביללה שלו האחיזה מעצמו לנער

להכנס האדם צריך ולכן. ל"רח א"דסט היללה בתוך ישאר כי, בחצות המתנגן הנפלא שגדוש' רחל תיקון' אמירת י"ע והוא, דקדושה ליגון ולהפכו, היללה בחינת לתוך

ולמרר ראשו על אפר לשום, ולהתאבל לבכות האדם צריך כי, מרה וקינה אבל בדברי, ו"ח עצבות של ואנחה מיגון היונקת, א"הסט של היניקה כל יתקן ובזה, עצום בבכי .'עצבות בחינת שזהו תמיד שמיללת, שם על, לילית שנקראת': 'הק רבינו כ"כמש

(.קסט מ"לקו)

כי, חצות בשעת בעולם שיש ההסתרה תוקף על כלל להתגבר לאדם לו א"א כי החושך למקום לירד האדם חייב כ"וע, א"דסט ויללה עצבות כולו, ואנחה יגון כולו

והוא, הקדושה מצד כולה שתהיה צריכה זו ירידה אבל, היגון למקום, וההסתרה ברע שמסובב, הפרטי הבית חורבן, עימו הנעשה הנורא החורבן על ולהתאונן לבכות

לחורבן הגורם ושהוא, העטרה והוסרה תפארה ממנו נעלם כי, מאד עד מר לו ומר חסד של העצום באור ולהתחזק להתחיל יכול העצומה הבכייה י"ע ורק. הכללי הבית

קשור והאדם מאחר, דהיינו. ההסתרה של שעה באותה הנשפעים גדולים ורחמים בדמעות בכייה עצמו על להמשיך האדם צריך כ"ע, א"הס מצד חינם של להבכיה

שכינתא ולהקים לגלות ויכול, ל"רח א"מהסט יונק אינו ואז, תיקון של בכייה, שליש .מעפרא

והשבח השירה לחלק לפנות יכול', רחל תיקון'ב ליבו במר שבכה לאחר ורק בשעת חסד של חוט שנמשך, והרחמים החסד נקודת מגלה אז כי', לאה תיקון'שב

עם של הנצחית הדביקות שהוא, ממש החיות נקודת אותה מתגלה כי, דייקא חצות העלמא נתגלה אזי, נתגלה זאת וכאשר. מה יעבור אם גם, בבוראם ישראל

ומשתפך, גבול כל פורצת השמחה ואז, ממש בגילוי הוא והאהבה, דאיתכסיא

סא בין המצרים -מעיין הנחמה

שכולו בכיב', עלינו רחם רחמן מלך' מתחנן הוא כאשר, הבורא בגדולת בתשבחות .ל"כנ וההסתר החושך אחר דייקא המתגלה הלוז עצם שהוא. כלל יגון ללא תקווה

- ה -

שכינה בגילוי ובהסתר - רחל ולאה

שירות שהם', לאה תיקון' הוא האדם של שהתכלית נמצא לכאורה ,הדברים לפי לצאת דרך אלא אינו בכי שכולו' רחל תיקון'ו. ההסתרה גילוי בחינת, ותשבחות

, דקדושה ואנחה יגון י"ע והוא, חצות בשעת הדין בתוקף אותו שסובב ואנחה מהיגון .ק"ביהמ חורבן על שיתאבל

שעל': זה מאמר שבראש בתורה' הק רבינו שגילה מה מאד תמוה הלכאור ז"ולפי, הגמור ההיפוך הוא ולכאורה. 'רחל לבחינת לבוא יכול, ראשונה שהיא לאה בחינת ידי

לכאורה, ואדרבא, ל"כנ דקדושה ואנחה יגון היא ורחל, ההסתרה גילוי היא לאה הרי והקמתה השכינה גילוי שהוא, ללאה להגיע יכול, והאבל הבכיה שהוא, רחל י"ע

היינו, השכינה על שמרמז', הבית תעיקר' נקראת רחל הרי, תמוה ויותר. מעפרה עניינה אין למה כ"וא, התכלית הוא השכינה עיקר ולכאורה, השכינה עיקר שרחל מתנחם שהאדם דהיינו, אמת של בנוחם אנו מתנחמים בוודאי הרי ?הנחמה עיקר

טמון בה הרי, רחל היא השכינה עיקר ואם, בעולם' ית שכינתואת גילה שאכן בכך עיקר היא רחל, כלומר. 'לרחל דרך לאה, 'כאן רבינו ש"וכמ לכאורה הנחמה סוד

.הישראלי האיש של' ה עבודת בשורשי הפלאנ בדרך להלן ויתבאר. התכלית

האופן שהוא התחתונים בעולמות הבורא ומציאת גילוי היא' שכינה'ה, הנהד עד גדול בצמצום בוודאי שהוא. דלמטה בעולם ומתגלה שוכן' ית הוא בו והצורה

, העשיה עולם עד, י"אב עולמות דרך, סוף-אין מאור, צמצום אחר צמצום, מאד .גילוי שצריך בהשגחה הטבע בתוך שמתגלה

ולאה ,דאיתגליא עלמא נקראת רחל. בשכינה דרגות ןיהתש ולאה רחל ,והנה .(א קנד"זוהר ח) דאיתכסיא עלמא נקראת

הבית בניןל והכנה דרך הוא שהחורבן, הנחמה סוד בשורש לעומק זה ענין ולהבין גם שמתגלה הנחמה בסוד נוסף בביאור נקדים, הגאולה תחילת בסוד והוא, החדש

:הנביא קינת בתוך

את שפקד הנורא האובדן על עצומה במרירות ובוכה, הנביא מתאבל איכה בקינת לי הוא אורב דב': מאד עד והאבל הקינה ביטויי מתעצמות הקינה של' ג ובפרק. עמו

',לענה הרוני במרורים השביעני. שומם שמני ויפשחני סורר דרכי. במסתרים אריה הנביא פונה, ממש נשימה באותה אך. ממש בתוקפם יגון של נוראות לשונות והם

תמנו לא כי' ה חסדי. אוחיל כן על לבי אל אשיב זאת': והגאולה הנחמה דברי לשורש

סב בין המצרים -מעיין הנחמה

המרירות עוצם בתוך איך, מאד ותמוה. 'תדרשנו לנפש לקוו' ה טוב. רחמיו כלו לא כי חלקי' לעולם' ה יטוש שלא', ית אהבתו עוצם אל, והתקווה הנחמה אל הנביא פנה - ?''וכו לו אוחיל כן על נפשי אמרה' ה

צריך עדיין אולם, האור עוצם טמון החושך שבעומק בארנו שכבר י"אעפ, והנה אנשים - מאתנו ואחד אחד כל בפשטות יוכל איךו, כך באמת הדבר למה, גדול ביאור

בפתע לנו יתנוצץ דייקא החושך עמקי שבעמקי, זו נפלאה להשגה כ"ג לבוא פשוטים . ממש האורות אור פתאום

יאוש מתוך הנביא התאבל לא בוודאי כי', איה' בתורה ק"רביה דברי י"עפ, ויובן, אלוקי אתה איה, 'ומרה גדולה צעקה זו מרה זעקה בתוך היתה טמונה אלא, ו"ח

וקיימת שרירה עדיין אהבתך בוודאי כי, נעלמת היכן, כזאת לנו עושה שאתה הייתכן המרירות לתוך שנכנס, היינו, ההסתרה שבתוך ההסתרה בתוך נכנס והנביא. 'לעד

א"שהסט נראה אשר למקום, ת"השי אור לגמרי שם שנעלם המקום לתוך, והחיסרון את גילה דייקא ושם ,כלל רחמים ללא, אכזריות שכולו מקום, לגמרי משם יונק

.'ית אלקותו

חיות מקבלים הם גם בודאי כ"אעפי כי, דע אבל'( יב תניינא תורה מ"לקו)ל רבינו "וז חיות לקבל כן גם צריכין זרה עבודה בתי או המטונפים מקומות ואפלו, יתברך ממנו מאמר בראשית שהוא, סתום מאמר מבחינת מקבלים הם כי, דע אך. יתברך ממנו

המאמר של והכבוד. ממנו חיות מקבלים וכולם, המאמרות כל כולל שהוא ,סתום מבחינת כי. חיות מקבלין הם ומשם, ההסתרה בתכלית ונעלם סתום הוא סתום לאחר וכבודי': בבחינת, משם חיות לקבל להם אפשר אי המתגלים והמאמרות הכבוד

מקבלין משם, ההסתרה בתכלית נסתר שהוא, סתום מהמאמר רק, ל"כנ' אתן לא .כלל בזה להרהר ואסור, להבין אפשר אי זה ודבר. חיות

מקומות לבחינת דהינו, אלו מקומות לבחינת, ושלום חס, נופל כשאדם כן ועל על להסתכל מתחיל ואזי, גדולים ובלבולים והרהורים לספקות ונופל, המטונפים

מאחר, כבודו מקום איה ומבקש ושואל, יתברך מכבודו מאד שרחוק ורואה, עצמו וזה, לצלן רחמנא, כאלו למקומות שנפל מאחר, יתברך מכבודו שרחוק בעצמו שרואה

מקום איה כי. בספרים המובא', העליה תכלית ירידה' בבחינת, ועליתו תיקונו עיקר זה, ל"כנ בראשית סתום המאמר דהינו, העליון המאמר של עליון הכבוד בחינת זה כבודו

בזה, כבודו מקום איה ומחפש כשמבקש נמצא. האלו למקומות חיות נמשך שמשם הסתרתו שמגדל, איה בחינת שהוא, העליון הכבוד אל ועולה חוזר הוא בעצמו

איה מבקש ואזי, לשם נפל שהוא ידי על, ועכשיו, הללו מקומות מחיה הוא והעלמו בתכלית ועולה, נפילתו את ומחיה, לשם עצמו ומדבק חוזר ובזה. כבודו מקום

. 'העליה

הוא' בראשית' והמאמר, הדברות עשרת כנגד הם מאמרות שהעשרה ידוע והנה' של פנימיות הוא הזה' אנכי' והדיבור. הספרים בכל ארומבכ' אלוקך' הוי אנכי' כנגד

נעלה יותר גילוי הוא הדברות עשרת דהרי .בראשית מאמר - הסתום המאמר תקות עיקר הוא, סתום המאמר שהוא ,'אנכי' והדיבור ,כידוע מאמרות מהעשרה

סג בין המצרים -מעיין הנחמה

(כט שמות ר"מד) ל"חז מו שאמרווכ .הנורא מהחורבן לנחמינו לעתיד שיתגלה הנחמה ואמר ממנו חוץ שאין הבריות שידעו כדי העולם כל השתיק סיני הר על 'ה כשדיבר'

, הנה כי .'מנחמכם הוא אנכי אנכי'( יב, נא ישעיה) כתיב לבא ולעתיד ,אלהיך' ה אנכי, היינו', אלוקך' ה אנכי' אומר שהרי, מאד מאד עצום גילוי הוא' אנכי'ב שיש הידיעה

' לה' אנכי' תיבת ביאור את צמצם כי', אלוקך' ה' של מהגילוי יותר גבוה הוא' אנכי'ש .אלוקך הוא' אנכי'שה ומגלה -' אלוקך

כל שורש, מאד גבוה שהוא, הסתום ממאמר הוא' אנכי' של הזה והדיבור, דייקא זה וממאמר. הכל שורש, הבריאה מעשה תחילת קודם שהוא, המאמרות

המקומות שבעומק כך. א"הסט יונק ההסתרה בתכלית ונעלם נשגב שהוא החושך עומק בעומק', ית אורו מגילוי לגמרי הנסתרים במקומות, המטונפים

.זה סתום ממאמר חיות נמשך - ממש והאפילה

סוד, היינו', מנחמכם הוא אנכי אנכי' 'ית בשמו קרא, לנחמינו הנביא בא וכאשר חיותו שממשיך, ונשגב נעלם סתום מאמר אותו שהוא', אנכי'ב וספון טמון נחמתכם

מעלים החושך כאשר, הנמוכים במקומות דייקא כי. ביותר החשוכים למקומות' ית . המאמרים כל שורש שהוא, הסתום המאמר נסתר שם, לגמרי האור

כל של והתכלית השורש אישה נקודה אותה ימה, סתום מאמר אותו ומהו ?א"הסט יניקת במקום גם ולנתץ לשבור א"שא, הבריאה

לפני, היינו(. ד"דכ בראשית זוהר)' תחלה במחשבה עלה ישראל' ל"ז חכמינו גילו, הנה - הוא ממש הראשון השורש, העולמות כל בריאת לפני, המאמרות כל לפני, הכל

. ישראל

אותו שהוא, הסתום ממאמר נתהוו, הראשונה המחשבה שהם, שישראל, נמצא כ"וע .הנמוכים במקומות גם השוכן ת"השי אור דהיינו, א"הסט יונק שמשם המאמר

החושך י"ע אם כי לגלות א"א, תחילה במחשבה שעלתה זו עצומה אהבה נקודת גילוי, לעולם נפגמת שלא הטמונה האהבה מתגלית אז, ונרקב כלה הכל כאשר, והמרירות

עלתה כך כי אלא, שבעולם דבר בשום תלויה שאינה, וזכה ברה נקייה אהבה .להלן ויתבאר ,תחילה במחשבה

בנו את אוהב הוא לבו בעומק בוודאי, בשבט בנו את מייסר האב כאשר גם, והנה, כעת נסתרת שהיא הגם. בנו את שמעניש בשעה גם. כלל נפגמה שלא גמורה אהבה

באיתכסיא בוודאי אך, בנו על שמביא והייסורים העונשים רק נראים ובחיצוניות, בכור ובן, יחיד לבן ובפרט. ממש כמקודם גמורה אהבה בנו את אוהב הוא, ובהעלם

.גבול ללאהיא אהבההש

את והמרה בנו עבר כאשר, קשים ביסורים בנו את מייסר כאשר שגם, יודע אב וכל את האב ימסור בוודאי, לבנו להזיק ויחפוץ אחר אדם יעבור אם זאת בכל, בזדון פיו

האהבה הרי, מיסרהו האב כאשר גם כי. רעה מבקשהו מידי בנו את ויציל נפשו .ערוך לאין וגדולה היא עצומה הנסתרת

סד בין המצרים -מעיין הנחמה

שאהבתו גילה הרי, (כד שמות) 'ישראל בכורי בני'' ית בוראנו אבינו קראנו וכאשר, אותנו יכה כאשר וגם. נצחית אהבה שהיא, בכורו לבן אב כאהבת הוא אלינו' ית

.'עמו את' ה יטוש לא' אז וגם, לעד תשאר זו אהבה הרי, בו שנמרוד לאחר וייסרנו

כאשר כי. זו נסתרת אהבה מתגלית אז דווקא, ויסורים הצער בתוקף, ואדרבא, גלויה אהבה זו הרי, ושמאל ימין נוטה ואינו כסדר בדרכיו שהולך בנו את האב אוהב

, ההסתרה בעוצם אך. רצונו ועושה, פיו את ממרה שאינו מחמת שאוהבו נראה כי האהבה מתגלית דייקא אז - האב של רצונו עושה הבן אין כאשר, חשוך הכל כאשר

בחיצוניות, אדרבא כי, כלל גלויה האהבה אין אז כי. לעולם תמוש שלא הנצחית .באיתכסיא אהבה, הנסתרת האהבה רק ונשארת, והדין המרירות הייסורים נראים

בנים' שבנבואות מהקשות שהיא', חזון נבואת'ב ישעיהו של הנבואה תחילת והוא קרויים אתם כך ובין כך בין'( א, קידושין לו) ל"זשו רודר. 'בי פשעו והם ורוממתי גדלתי

,כשחוטאים גם היינו ,[קצד שכך נפסק להלכה' סי' א חלק א"ת רשב"בשו' ועי] 'בניםכי האב הוא עילה : "ל"וז א"פי" נצח ישראל"בספרו בזה ל"המהר והאריך. ש"ייע

תהיה החטא מה , בכל חטא אשר יעשו, ודבר זה אין שינוי לו –והוא מצד האב , להבןדבר זה הוא מצד –עילה להם ' אבל מצד כי הוא ית. הכל הוא מצד העלול -שתהיה

בתוקף גםש רואים. ש באריכות"עיי ,"א"ולא שייך בזה ביטול בשו, אמיתת עצמו, בן שארנ הבן מ"מ, הכל שתאכל האש על מתנבא הנביא כאשר גם, והאבל הקינה תאכל לא נקודה אותה כי, לעולם לנתק א"א לבנו אב שבין האהבה נקודת ואותה .'בי פשעו'ש לאחר גם -' ורוממתי גדלתי'ש הם' בנים' כי - האש

ואחד אחד כל בעומק הטמון הלוז ועצם, הסתום המאמר הוא זאת ונקודה .מישראל

של הנורא ההסתר בתוך, הזה בחודש דווקא כי. 'אב' בשם זה חודש נקרא כ"וע שנתגלית היא זו אהבה נקודת כי. בניו ואנו אבינו הוא שעדיין מתגלה, הקשה החורבן כאשר, הכל כיסה והחושך, איננה באיתגליא האהבה כאשר, ההעלמה מתוך דייקא

א"א ואב בן של האהבה נקודת מ"מ. הטוב חלקי כל בולעת א"סט של ואנחה היגון .תילה על עומדת סתום שבמאמר האהבה כי, א"הס יניקת עומק בתוך גם. כלל לנתק

גויים שנכנסו בשעה, לקיש ריש אמר' (ב, נד יומא) ל"חז שאמרו מה יתבאר ז"ולפי הללו ישראל, ואמרו, לשוק אותן הוציאו, בזה זה המעורין כרובים מצאו, להיכל

כל' שנאמר, הזילום מיד! ?הללו בדברים עוסקין, קללה וקללתן, ברכה שברכתן עשו לא כאשר הרי, התלמוד מפרשי הקשו וכבר. 'ערותה ראו כי, הזילוה מכבדיה

בשעת דייקא איך כ"וא, (א, ב צט"ב) פניהם מהפכים הכרובים היו מקום של רצונו, בזה זה מעורין שהיו לכרובין זרים מצאוה, והגבורות הדין בתוקף, ממש החורבן

שהיו איתא שאז, מקום של רצונו עושים ישראל היו מאשר מרובה אהבה גילוי שהוא ?ממש כאחד בחיבוק מעורין היו החורבן ובשעת, בפנים פנים הכרובים

מורין םהכרובי. בפנימיות לבניו' ית אהבתו גודלאת רואים היו הכרובים על, אלא היו מקום של רצונו עשו כאשר כ"ע. וישראל ה"קוב של העצום והחיבור הייחוד על

סה בין המצרים -מעיין הנחמה

. באיתגליא אהבה היינו, ובשלמות בגילוי והייחוד שהחיבור, כלומר, זה מול זה פניהם אהבה שאותו מראין שהיו, לזה זה פניהם הפכו, מקום של רצונו עשו וכשלא

רק נראית שבאיתגליא ואהבה', ית רצונו עשו לא כי ונעלמה - איננה שבאיתגליא . להלן בהרחבה יתבארכאשר ' ית אותו עובדים כאשר

אלא, כלל אור שום נראה שלא עד כל כך התגברה א"הסט כאשר, החורבן בעת נצחית אהבה אותה, שבאיתכסיא האהבה נתגלתה דייקא אז, ממש ואפילה חושך

, נעלמו הגלויות האהבות כל כאשר כי. בכורו לבן האב אהבת, לעולם למחוק א"שא .והנצחית האמיתית האהבה נתגלית אז או, וייסורים צער כאב של בתמורות ונתחלפו

, הקדשים בקודש כי. הקדשים קודש בית את לטמא שבאו נכרים שראו מה והוא, כלל האהבה נפגמה לא בוודאי שם, הפנימית האהבה על, הפנימיות על שמרמז מתגלה דייקא אז, ארץ תכסה חושךהו, הבית את האש מכלה בחוץ כאשר, ואדרבא האהבה כי. ההסתרה עומק בתוך גם בניו את' ה שאוהב, והאמיתית העצומה האהבה בוודאי כ"וע. לעד ואיתנה נפלאה נקודה אותה רק ונשארה, לגמרי נעלמה הגלויה הכרובין היו - רחומיו בניו עם הבורא של הקשר פנימיות בסוד, הקדשים בקודש, דבאיתכסיא האהבה, הלוז עצם נתגלה, החורבן בשעת דייקא כי, בזה זה מעורין .כלל נפגמה שלא אהבה, בזה זה שמעורין גמורה אהבה שהוא

כי. השלמה הגאולה מתחילה ומשם, שלעתיד החיים נמשכים משם ודייקא מנקודת, משרשו האהבה את בונה כי, לגאולה וההכנה הדרך הוא החורבן, אדרבא .הנצחית האהבה

- ו -

בבכיה' איה'ה צעקת - איכה

דווקא היא הבכיה בחינת כי. בכיה י"ע אלא א"א, שבאיתכסיא האהבה ולגלות .המרה בכייתו ממשיך ולשם, וצער חיסרון שיש במקום

שליש בדמעות ומתאבל שמקונן, היינו, החיסרון לתוך נכנס כאשר, באב' בט כ"ע, ק"ביהמ חורבן בזמן שהיו הקשין והייסורין הנוראות הצרות ועל, שנכחד הפאר על

אבדו כי, ההסתרה שבתוך הסתרה בחינתב, בתוקפה וההסתרה, חשוך שהכל ורואה, ע"רבש', 'איה' ליבו במר האדם יצעק אז. ולקלס ללעג נהפך' ית ורצונו, חמדה כלי

, המטונפים מקומות מסביבי הכל, כלל אותך רואה אינני, עושי אלוקי אתה היכן שגם מאמין אני אבל, קלוש אור של צלו צל לא אף בהם נכנס שלא חשוכים מקומות

אך, נפגמה שלא נצחית אהבה, מבעבר יותר גדולה באהבה ואוהב עומד הנך, פה .'תתגלה היכן, אותך אראה היכן, איה, ע"רבש

סו בין המצרים -מעיין הנחמה

כוונת היתה וזו(. ל"הנ יב תורהמ) ק"רביהשהבאנו מ כפי, החושך מעומק דווקא והוא והכאב, הנורא החורבן ראו כאשר כי. 'אייכה' המרה בזעקתם ירמיהוו דניאל הנביאים

שיש הגם, ו"ח' ית אהבתו נגמרה לא בוודאי': וזעקו חזרו, עמם את שפקד העצום שלא אהבה ישנה מ"מ, כלל רחמים ללא בגבורה בעולם שולט והדין, נורא חורבן

, איה, ע"רבש, זועקים אנו אותה רואים אנו שאין ומכיון, באיתכסיא אהבה, נפגמה .'היום גם עמנו פה בוודאי אתה כי, אהבה אותה וספונה טמונה היכן

' איה' צעקת את הנביא בזה שהכליל, נ"ראבר שמבאר כפי' איכה' צעקת היתה וזו תורהב וכמבואר, כידוע הכתר ספירת על תמיד מרמזת ף"כ האות כי כתר של' כ'ה עם במקומות הטמונה האהבה נקודת את לגלות אפשר, דייקא זו שבזעקה, היינו. ו"וא

המאמר שורש כי, גבוה מעל גבוה שהוא הכתר את לגלות ובכך, דייקא הנמוכים .ממש סוף אין באור הוא סתום

הוא' איה' אלא', אלוקך איה' האדם ששואל שאלה רק אינה' איה' באמת כי נמוכה דרגא לאותה, באב בתשעה לשם לירד צריך והאדם, הסתרה שבתוך הסתרה

מגלה וכך, ואבל קינה בעת העצומה הבכייה י"ע, חיות כמעט שם שאין למקום, ביותר כמעט ממנה נשאר שלא, דאיתגליא האהבה העלמת את, והכליון החורבן בתוך

מתגלה אז ורק. דחיותא סטאיבק רק שנאחז עד, רגליו תחת פעור והשאול, מאומה . כלל נפגמה שלא האהבה, שבאיתכסיא האהבה

ע "שו) בקול ולהתפלל ללמוד ואסור, היום חצות לפני ב"בת תפילין מניחים אין ולכן

הם, שאסרו אלו דברים הרי יפלא ולכאורה. חברים דיבוק אסרו גם, (ח תקנה"או . 'וכו בכוח ותפילה תורה תלמוד, הקדושה משורשי

הנוראה הצעקה עבודת היא, באב בתשעה הישראלי האיש של העבודה כי אלא ומתוודע מגלה כאשר היינו, ממש לשם יורד אם אלא' איה' לזעוק א"וא', איה' של

למצוא יכול החיסרון לתוך נכנס כאשר ורק. ולייסורין לכאב ומתחבר, הנורא לחורבן שממנה אהבה אותה את', תחילה במחשבה עלו ישראל' של האהבה את, הכתר שם

גם, לעולם נפגמת שלא אהבה נקודת היא כי, זה ושפל נמוך במקום א"הסט גם יונקת .הנמוכים במקומות

המקדש הבית נחרב שאז באב תשעה בחינת וזה: "ת"וכך הם דבריו של מוהרנ הוא אז כי, פאר שנקראין תפלין אז מניחין אין כן ועל ל"כנ ישראל תפארת שהוא לארץ יושבין ואנו ל"כנ המקדש בית חורבן בחינת שזהו, ההתפארות בטול בחינת אנו אין כאלו ותפארתנו קדשנו בית להחריב שגרמו עונותינו רבוי עצם על ודומין ושלום חס עצמנו להחיות במה לנו אין כי, ושלום חס עצמנו ולהרים להגביה יכולין אשר להתפאר במה לנו אין כי, תפלין להניח יכולין אנו שאין עד עונותינו רבוי מעצם בית הגוים ככל כאלו, שוין אפין כל ושלום חס כאלו. ושלום חס תקוה אפס כמעט אז כי, ההמתקה מתחיל מנחה לעת באב בתשעה תכף אז כן ועל. ושלום חס יהודה

כי, העליה תכלית ירידה בחינת זהו כי, ל"כנ הינו, כמובא, משיח הולדת בחינת הוא עוד אין כאילו המקדש הבית ונחרב התפלין שנסתלקו ל"הנ לבחינה שמגיעים תכף להתגלות מתחיל תכף אזי, ושלום חס' וכו הגוים ככל כאלו בישראל להתפאר במה

של במנחה תכף כן ועל. ל"וכנ הגויים כנגד לישראל שיש ההתפארות רבוי ולהתראות

סז בין המצרים -מעיין הנחמה

זכרונם רבותינו שאמרו כמו, המקדש הבית של החרבן עיקר היה שאז באב תשעה, כמובא, גדולה המתקה מתחיל דיקא אז. המקדש בבית אש הציתו ערב לעת, לברכה

תפארת שהוא המקדש בית חרבן שהתחיל תכף כי, ותפלין טלית מניחין דיקא ואז לידת בחינת הוא אז כן ועל ם"העכו כנגד תפארתם נתגלה תכף ל"כנ' וכו ישראל על יהיה משיח של הגאלה עיקר כי, משיח של אור להתנוצץ שמתחיל דהינו, משיח

להסתכל עתיק בחינת של הנפלאים החסדים רבוי בחינת ישיג שהוא ידי על ,זה ידי (.ראשית הגז ד' הל ל"לקוה)" ל"וכנ בישראל שמוצאין טובות הנקודות על רק

מקום הוא שהארץ ידוע כי. הארץ על יחף כיםוהול, הסנדל בנעילת אסור ב"ת כ"וע אל רד, טפחים' מג למטה, הארץ על לך. ב"בת לאדם לו שאומרים וזהו. הקליפה במקום, אור שום בו שאין, החושך מקום אל, הקליפה מקום אל, הזה הנמוך המקום

כל אכלו הרעות והמדות התאוות כאשר, הפרטי ביתך חורבן, הפרטי קלונך שיתגלה שבתוכו השאול על תבכה, האוכלת האש על תקונן, תתאבל. דקדושה טובה חלקה .והסתרה, דעת העדר, צער, חיסרון אלא, כלל נראה אינו' ה אור כאשר, נמצא אתה

די שלא, היינו. 'הסתרה שבתוך הסתרה' ובחסידות ל"חז בלשון נקרא הזה והמצב היינו, ריחוק סימני לו מראה ת"השי, אדרבא אלא, ממנו פניו מסתיר ת"שהשי בכך

. מובהקים ריחוק סימני לו מראה ואדרבא, כלל בעבודתו חפץ שאינו' ה לו שמראה מקוננים שאנו וכפי - 'תפילתי שתם ואשווע אזעק כי גם' בקינתו ירמיהו שזעק כמו

נצחי אבד ואומר' וכו שומם שמני, ויפשחני סורר דרכי': ב"ת של ובקינות באיכה רבות של לשונות וכהנה כהנה ועוד' ארץ אסירי כל רגליו תחת לדכא' וכו 'מה ותוחלתי

' ה אל דרכי אדרבא אלא, כלל בי חפץ ת"השי אין, לאמר, נוראה והסתרה ריחוק .שומם ושמני, בקוצים מכוסות

בעצבות לא אבל, החיסרון של הנורא הכאב תוך אל ויותר יותר האדם יורד וכך היתכן ?ע"רבש, אתה היכן': תקווה שכולה מרה ובזעקה בחיפוש אם כי. ו"ח א"דסט

', כבודך הארץ כל מלא' הרי, והמוות הייסורים סאת כל בתוך כלל אותך רואה שאינני ?'ממש זמן ובכל, ממש מקום בכל

להיגלות חפץ אינני, כאומר, ריחוק סימני להראות כולכבי ת"השי ממשיך ומנגד ואדרבא, חיצונית אהבה של סממן כל לגמרי נעלם ב"בת כי. בקירובך חפץ אינני, לך

.ריחוק רק ורואים, לגמרי' ית אורו נעלם בחיצוניות

בעבודת נכנס כשאדם' כי. התקרבות כולו הוא ההתרחקות כל, לאמיתו באמת אך ואין, מלמעלה אותו שמרחיקין לו ונדמה. התרחקות לו שמראין הדרך אזי, השם

'התקרבות כלו רק הוא ההתרחקות כל ובאמת, השם לעבודת לכנס כלל אותו מניחין .(מח תניינא מ"לקו)

קירוב סימני אלא הם אין, ריחוק סימני להאדם ת"השי מראה כאשר, היינו אלא, זה מעין בקירוב חפץ אינני: כולכבי ההסתר מצד הוא זועק כי, ממש מובהקים

, ממש של בקירוב מחדש אלי ותתקרב, תתרחק. יותר אלי שתתקרב רוצה אני .והנצחית האמיתית האהבה נקודת גילוי של בקירוב, בהרבה יותר פנימי בקירוב

סח בין המצרים -מעיין הנחמה

(א, חגיגה טו) 'ה כשאמר וגם, ת"השי מצד ריחוק של מציאות שום אין בוודאי כי

דייקא ממש קירוב של אדירה זעקה בזה טמון היה' מאחר חוץ שובבים בנים שובו' צדיק בפרי כל כךו .זו שבזעקה הקירוב אל פנה לא ואחר, א"במהרששם וכמבואר

.ש"עיי, דברים 'פר

, היינו, ממש ממעל אלוק חלק, בניו ואנחנו. רחמים וכולו, אבינו הוא ת"השי כי חייבים אנו, ריחוק סימני רק לנו מראה ואם. לעולם להיפרד א"וא ,לשכינה אברים, ממש לגוף כאבר אליו מחוברים ואנחנו, אבינו שהוא שמכיון ולהאמין השכל לזרוק

. ביותר אליו לקרבנו רק' ית הוא שרוצה וההכרח, בריחוקינו שרוצה כלל ייתכן לא

, לגמרי נעלם' ית שאורו כולכבי שנראה הגם, החורבן בעומק וא הדברה וכן עצם ו"ח שיכרית הדעת על יעלה לא הרי מ"מ, ריחוק סימני לנו מראה, ואדרבאאנו ש מה וזה, התקרבות זעקת כולו הוא הריחוק ניסימ גם בוודאי כרחך ועל. מעצמיו. ממש ההסתרה בתוך אותו מצאנ בוודאי ואז, ולשווע לזעוק, ולחפש לחפש צריכים

וכל, כלל אור שם אין כי, באור מתגלה הוא אין שם כי, בעצמו' ית אותו מצאנ ושם מחשבה אותה, בעצמו הוא שם יש אלא, שם נכחד חיצונית באהבה התלוי דבר

שהוא, כולם העולמות כל לפני שהיה מאמר אותו, הבריאה מעשה לתחילת שקדמה ושם. לעולם נפסק לא כי, שחטא י"אעפ הוא וישראל ,'תחילה במחשבה עלה ישראל'

.זו ואיתנה נפלאה אהבה נקודת מתגלה דייקא

בחרטה אחר , לאחר שהשתפך בקינה על קינה, הוא שאמר המשורר בקינתו המרהומה שהקראם , הוי על כל שכני הרעים, ורוח הקודש למולם מרעים" ,"אללי לי"חרטה

ואם –אם תאכלנה נשים פרים משמיעים . ואת אשר עושים לא מודיעים, מודיעים (. קינה יח, א הקליר"קינת ר) "ה כהן ונביא לא משמיעים"הויייהרג במקדש

הרי אחרי ? האם יש לך סימן מובהק מכך, ואם ירצה האדם לראות סימני ריחוקשהוא , מכרזת רוח הקודש, הררי קינות של חרטה גמורה ובכי מר על חטאי העבר

אלא משמיע הנך , אינך מחפש אותי באמת, מה פשר בכייתך", ת בעצמו"השי כולכביממשיך , אך באותה שעה ממש ".ואת מה שעוללת לי אינך משמיע, צרותיך בלבד

, שום ריחוק כלל' שלא שייך אצלו ית, כי ידוע ידע בבירור, המשורר לבקש על נפשוקול הזה בא לבקש בקשה כי ישכיל לידע שה. גם אם קול זה בא מרוח הקודש בעצמו

בתמימות שאין , אני רוצה אותך סמוך אלי באמת, היקרב נא אלי בשלמות: של קירובבויכוח דומע של כנסת , ותיכף ומיד ממשיך המשורר להעמיק בקינה, תמימות אחריו

הבטחת לישא אותנו כאשר ישא , הרי אמרת היטב אטיב עימך: "ה"ישראל עם קוב .אלא לקירוב השלם, לא לריחוק קראת בוודאיכי ( יטקינה )" האומן את היונק

, בכל יום ויום מימות השנה" איה"על האדם להתייגע ולעבוד עבודה זו של , אמנםוהמחייבת את כל אחד , באב הוא עבודת הכלל אולם בתשעה. 'בפרטיות בעבודתו ית

".איה"ואחד להכנס לסוד זה של

סט בין המצרים -מעיין הנחמה

- ז - ואחד אחד שבכל האהבה נקודת

הקשר ונקודת. מלכות בחינת, האמונה היא והשכינה, השכינה בסוד הם ולאה רחל בחינתב בעולם פה שוכן' שה, היינו, השכינה י"ע הוא בעולם ת"להשי ישראל בין

לכל ישנו לבורא ישראל בין המקשר, השכינה של זה וקשר[. א באות ל"וכנ] שכינה .יהדותו נקודת בעומק ואחד אחד

והדביקות האמונה, היינו', דאיתכסיא עלמא' ק"הזוה בלשון נקראת' לאה' אולם. לעולם מתבטלת שאינה אהבה שהיא - שבדעת האהבה - הזאת הנסתרת באהבה

מחמת לישראל שנתגלים אהבה של עבותות היינו', דאתגליא עלמא' נקראת' רחל'ו .עבודתם

של האהבה נקודת כי. 'ואחד אחד בכל שיש הצדיק נקודת'ה נקראת' לאה, 'והנה אחד לכל יש וזאת, שבאתכסיא אהבה, לעולם נפגמת שלא נקודה אותה היא' לאה'

שעלה ממעל אלוק חלק הוא מישראל א"וכאו, לבן אב אהבת היא כי, מישראל ואחד אהבה היא כי, ואחד אחד לכל מתגלה אינה', רחל'ד אהבה כ"משא, תחילה במחשבה .האדם של' ה ועבודת מעשיו לפי רק שמתגלית היינו, דאתגליא

מתבטאת שבאתגליא והיינו', עצמו נקודת' הנקראת האמונה נקודת היא 'רחל'ו וכמה, ת"השי את שעובד איך, עצמו נקודת היינו, ואחד אחד כל נקודת לפי האהבה .'ית רצונו מפני רצונו שמבטל

חורבן על שליש בדמעות בוכה בוודאי, דאתגליא אהבה על שמרמזת' רחל' בחינתו חושך, גמור רע זועק החיצוניות, ואדרבא, לגמרי נעלמה החיצונית האהבה כי, הבית

תיקון'ב מאד בוכה היא כ"וע. ו"ח לריחוק לנו קורא ת"שהשי שנדמה עד, ואכזריות מבית שסולק בן אותו כמו. ממוות מרה בגלות נמצאת שבאתגליא האהבה כי', רחל

בהתגלות כי, מאביו ריחוקו על בוכה בוודאיש, אביו רצון עשה שלא לאחר המלך .בהתגלות הרחקה מעשה שהוא, קשה מכה אביו מכהו

בזמן) שבלילה, הרבה ועוד הלילה בדרושי באריכות בכתבים שמובא מה והוא נקודה בסוד אלא נשארת ולא( שלה ספירות' ט כל) ע"לבי רחל יורדת( דייקא הגלות שנפרדה על ומיללת בוכה היא ואז, (באצילות נשאר דרחל הכתר רק היינו) בלבד, ת"השי עם גדול יחוד אז לה יש, דאתכסיא עלמא בחינת שהיא ולאה. ת"מהשי

ההעדר על בחצות מאוד בוכים אחד מצד כ"וע, לה הוא גדול רצון עת ואדרבה גדול יחוד אז שיש כיון, שעות ד"בכ שיש גדול הכי רצון העת הוא שני ומצד, וההסתר

.לאה של

עלו ישראל' של נצחית אהבה אותה, דאיתכסיא האהבה נקודת היא' לאה'ו באותה כי. כלל בכייה שייך לא ושם, לעולם נפגמת שלא אהבה' תחילה במחשבה

אהבה היא כי, לעולם פגם בה שייך לא כי, כלל חיסרון שום אין אהבה נקודת

ע בין המצרים -מעיין הנחמה

כלל ומתאבלת בוכה אינה' לאה' כ"וע. ל"כנ בכורו לבן אב אהבת, לגוף כאבר, שבעצם אותו, הלוז עצם על מרמז לאה, אדרבא כי, הצדיקים שתיקנו כפי -' לאה תיקון'ב

וכאשר, לגמרי ונרקב ונכלה נאבד הגוף שאר כאשר דייקא שמתגלה נפלא עצם לאותה שמחוברים חיים, לגמרי חדשים חיים לרקום מתחיל זה עצם אזי הלוז נתגלה את יונקת כי. נחמה כולההיא ' לאה' בוודאיו. לעולם נפגמת שלא אהבה נקודת .כלל נפגמה שלא פנימית אהבה, כלל חורבן שם היה שלא ממקום חיותה

שממשיך אחרי רק כי', רחל' בחינת י"ע דווקא הוא' לאה'בחינה של ל ולהגיע סממני כל הסתרת לעומק, והחשכות המרירות לעומק, להחיסרון ומתוודע, בכייה שישנה להאדם לו מתברר אזו .נפגמת שלא האהבה מתגלית אז, חיצונית אהבה, (לד תורהב רבינו שמבאר כפי) בימים ולא במעשים לא, דבר בשום תלויה שאינה אהבה

.ההולדה לפני במוח, בעצם אהבה הוא אלא

כי. מקום של רצונו לעשות האדם יכסוף בוודאי 'לאה'בחינת ל מגיע וכאשר' ה ימלוך באיתגליא שגם', רחל' את לבנות הוא בעולמו האדם של התכלית בוודאי עם האב שיתפייס עד. שלם בלבב רצונו לעשות אחת אגודה כולם ושיעשו, לעולם

.ממש ובגילוי בשלמות בנו

אז, ונכלה נרקב הכל אם רק כי, לאה י"ע אם כי רחל את לבנות א"א שני מצד אבל .בהרחבה להלן יתבארש וכמ ,זו אהבה נקודת מתגלית אז רק כי, התחייה מתחילה

בעולמות השכינה קומת את ולבנות לתקן הוא התפילה קומת שסוד ידוע, הנהד סדר כ"וע. האצילות לעולם העשייה מעולם, למעלה מלמטה ולהעלותם ע"אבי

והגבורה הדין מתגברים חצות בשעת כי. 'רחל תיקון'ב מתחיל יום בכל האדם עבודת להאדם לו ואין, הסתרה שבתוך הסתרה, העלמה, ואנחה יגון בחינת, ממש בתוקף

.והכאב להחיסרון עצמו שממשיך בכך, דקדושה בבכיה' רחל' את לתקן אלא

גם שנשארת האהבה נקודת את מגלה ובכך', לאה תיקון' אומרים אחר כך ותיכף סימני כל ונרקבו שנעלמו מאחר, דייקא שם מתגלית ואדרבא, החיסרון עוצם בתוך

אהבה, שבדעת האהבה, לעולם נפגמת שלא האהבה ונתגלית, החיצונית האהבה .דאתכסיא

הייחוד, השחר עלות עד הלילה מחצות כי, השחר עלות עד כתנמש זה וחיות שהוא', חצות תיקון' לאחר בתורה עוסקים כ"וע. כידוע' לאה' עם רק הוא והזיווג מה והוא - הדביקות מחמת אהבה שהיא, לאה בחינתב, הדביקות של החיות כידוע

נפגמת שלא הנקודה בחינת היא' לאה' כי. לשמה תורה בחינת' לאה'ד ל"האריז' שכ, בלילה שלומדים שהתורה (לד מ"לקו) ק"רביה אמר כ"וע. ממש' לשמה' היינו, לעולם

שנעשה 'השחר אילת' הנקרא נסתר יחוד עוד יש כ"וע', לשמה' בחינתב תמיד הוא גדולים צדיקים רק השנה כל משיגים ואותו, השחר עלות לפני מיד לאה עם כ"ג

את שבונה 'לאה'ה הוא הזה היחוד אבל, בשבועות רק זה את משיגים ואנחנו, מאוד .מאוד והבן ,ל"כנ 'רחל'

עא בין המצרים -מעיין הנחמה

מחדש האהבה נקודת את ולבנות להעלות יםמתחיל התפילה בעבודת, אחר כךו שממשיך הלוז עצם וכמו. שלימה קומה והיא, שבימים אהבה שהיא ברחל, ממש את ררישב בכך - מחדש דלעתיד הגוף כל ובונה, דייקא הריקבון לאחר חדשים חיים

של פרשיות ואמירת השחר בברכות האדם עבודת ווז. השלימה האהבה נקודת .היצירה לעולם - הבהמיות, הגשמיות - העשיה עולם את שמעלה, הקרבנות

נפילת'ו' שלום שים' לברכת שמגיע עד, התפילה חלקי בכל הדרך זה על וכן. בשלמות - היום אותו של -' רחל' נתתקן ואז, השלם היחוד נעשה שאז', אפיים מיתתקנת ז"בכ, הגלות בעומק אנחנו עדיין הרי כי, לגמרי מתתקנת שאינה י"ואעפ

ישראל של והעוונות, באחור אחור חוזרת אחר כךו, שעה לפי יום בכל 'רחל' בחינת אינם כי, שבאתגליא האהבה את שוב שמסתירים היינו', רחל' את שוב מסתירים

שהם שהגם, וכאב ייסורין באים כ"וע. השכינה רגלי ודוחקים, מקום של רצונו עושים. הגלוים האהבה ואותות סימני את לגמרי הם מבטלים ז"בכ אך, ל"כנ קירוב סימני גם חדשים חיים נמשכים ומשם, התחייה סוד בעצמו שהוא, הלוז עצם יתגלה כך רק כי

. והבן. חלילה וחוזר, לגמרי

- ח -

מושלם לציור שחורה מסגרת

. וסוכות, הכיפורים-יום, השנה-בראש הוא, השנה בקומת' רחל' תיקון שעיקר ידוע התיקון לשלמות ובאה', רחל' בחינת ולתקן לבנות מתחילים השנה-בראש, היינו

.עצרת-בשמיני בניןוה

תרי ליה אייתו 'וכו חנניה בן יהושע לרבי קיסר ל"א'( ב, ח בכורות)' בגמ איתא, והנה תרי איהו להו אייתי, חיוורתי דזגתא והי אוכמתי[ תרנגולת: י"רש] דזגתא הי ל"א ביעי, בעלמא דברים שאינם וברור', חיוורתא דעיזא והי אוכמתא דעיזא הי להו אמר, גביני בעל החכם שבא, בתורתינו ואמונה חכמה בדברי ומליצה משל באמת הם' אלא

ח"ריב של כדרכו אתונא דבי סבי הכופרים עם לווכח, חנניה בן יהושע רבי, הניצחון אצבע וברמיזת במליצה תורתינו באמונת עמהם לווכח, המינים עם מקומות בכמה

.באגדותיו א"המהרש מרןכמו שכותב , 'בעלמא

דרך בזה ומגלה. 'דבריהם כוונת על לדרוש נתתי כ"וע': א"המהרשממשיך שם ו יום א"לכ תרנגולת, בשמעתין שאמרו ד"ע': ח"לריב הקיסר בין הויכוח בעומק הנפלא

, בתמוז ז"מי יום א"כ שהם - רואה אני שקד מקל, ירמיהו שרמז ואמרינן. בלוז וכנגדו א"כ עוד שיש ולפי. הגלות ש"ע, אוכמתא בזוגיתא אלו ימים לו רמזו והם. באב' ט עד יום, רבה הושענא שהוא תשרי א"כ עד ה"ר של ראשון ט"מיו, ושמחה סליחה ימי

ליבון ש"ע, כ"ג חיוורתא בזוגתא לו שרמז והוא. במדרשות כדאיתא, החתימה גמר איזה ניכר ואין, לבנים כולן הן, זוגיתא' מב שהתולדה ביעי תרי הני: ל"א וכך. עוונות

עב בין המצרים -מעיין הנחמה

שהפרענות, כולן את יקרה אחד מקרה כי, היכר לכם אין כן. מהלבנה ואיזה מהשחורה .לכם תקווה מקום כאן ואין. הן יום א"כ כזה זה', א בשיעור בימים שווין והטובות

ביום ישראל שהביאו שעירים' ב הןש ,'וכו אוכמתא עיזי: זה בדוגמא והשיב' והגבינה. לעזאזל היתהש היא והאוכמתא', לה היתהש היא החיורתא. הכיפורים

של עוונותיהם מלבין היה לעזאזל השעיר שגם. לבנים שניהן - מהם התולדה שהיא חוט המשתלח שעיר בההוא קושרין שהיו ש"וכמ. ''וגו השעיר ונשא' שנאמר, ישראל

שניהם שהיו, זוגיתא' בב הענין הוא וכן. מלבין היה למדבר שהגיע וכיון, זהורית של .'לבנים בצים היו שניהם ותולדות, יום א"לכ תולדותם

כמו כי. בליבון שווין תולדותיהן כ"ג, יום א"כ שיעורים שני, הנה כי': וממשיך לבאר א"כ ימי גם כן, עליהם וכפרה עוון ליבון תולדות רבה הושענא עד ה"שמר יום א"שהכ

וייסורין הצרות כי. עוונות ליבון תולדות היה, באב' ט עד בתמוז ז"מי, פורעניות יום .''תמכפר הגלות ש"כמ, מכפרין

יום א"כ כאותם, השכינה את בונים הפורעניות יום א"כבש ,א"ביאור דברי המהרש כן אם אלא, השכינה קומת את לבנות אפשר אי כי יובןל "הנ דברינו ולפי. תשרי של

על ויקונן יתאבל ,יבכה, המר חסרונו את יגלה ושם, והאנחה היגון לתוך האדם יכנס האהבה נקודת את דייקא השחור בתוך שיגלה עד, בו הלכו שועלים ששמם ציון הר

אהבת, מאום ממנו נגרע שלא נצח אהבת, בכורו לבן האב אהבת של, המופלאה את לבנות יוכל, האהבה זאת שיגלה אחר ורק. קירוב שכולה אהבה, דאתכסיא' לאה'

אביו עם להתפייס, בתחתונים' ית אותו להמליך יזכה אז כי', רחל' של השכינה קומת לעין תתגלה שהאהבה, הבריאה של התכלית בוודאי שהוא, כמקדם לארמונו ולחזור

.שלם בלבב רצונו יעשו כאשר והוא, כל

קיז וגם ' ק מקוברין בתורת אבות עמ"מובא בשם הרה) 'הק ספריםב המשילוש ענין והוא

מסגרת םשמציירי םלציירי אלו פורעניות ימי את ,(ל"ק רבי שלמה מקרלין זצ"מהרה .הנפלא ציורם את שמציירין לפני, הנייר גבי על שחורה

בגוונים הנפלא הציור הוא האומן הצייר של התכלית שעיקר הגם כי, מאד עד ויובן שמצייר לפני בציורו להתחיל יכול הצייר אין אך, יפיו מרוב עין כל ישבה אשר, זוהרים .בשלמות ציורו את לצייר עליו יקשה זה ובלא, האומנין דרך הוא כי, שחורה מסגרת

שהשכינה היא הבריאה של התכלית, בוודאי כי. אלו פורעניות בימי דברוא הה וכן כי. שלם בלב רצונו ושיעשו, בעולם מלכותו תגלהתש, היינו', רחל' בחינתב תהיה

כי, שולחנו מעל בניו גלו כאשר, ת"השי של בכיו בעוצם השגה כל לאדם אין בוודאי כי. השחורה המסגרת י"ע', לאה' י"ע דווקא היא' רחל'ל הדרך אך. 'בצרה אנכי עימו'

על, קדם בימי לבניו' ית הוא שנתגלה והעצומה הגלויה האהבה שנתעלמה מאחר חיים ולבנות להתחיל ומשם, והנצחית הנסתרת האהבה את כל קודם לגלות האדם

את שכילו האש להבות מתוך, והריקבון החיסרון מתוך רק לבנותה יוכל כי חדשים שהוא, הלוז עצם מתגלה, לגמרי נעלמת החיצונית האהבה כל כאשר רק כי, הבית .נצח חיי, לגמרי חדשים חיים ומחייה שבונה, התחיה עצם

עג בין המצרים -מעיין הנחמה

הצייר מטרת כי לידע נשכיל אם, השחורה המסגרת מטרת להבין נדע אם, ודאיובו, נצחיים בגוונים הנפלא הציור יושלם בוודאי אזי, הציור את לגלות היא זה בשחור

וגידין עור וירקמו, שחורים קווים מאותם ותכונן תיבנה הציור בנין שלימות, ואדרבא .'כוו' תפעל אתה כי פעול כל וידע', 'לגבולם בנים שבו'ו, מאד נפלא בציור

:מקומם על ק"רביה דברי יבואו ועתה

ברם. 'רחל לבחינת לבוא יכול, ראשונה שהיא לאה בחינת ידי שעל': רבינו' כת כי הוא הליל בחצות הישראלי איש בעבודת השכינה קומת בנין סדר הרי, תמוה לכאורה

תיקון' בקינת החיסרון עומק לתוך נכנסין בתחילה כי. 'לאה'ל דרך היא' רחל'ש באופן .דאתכסיא האהבה גילוי היינו', לאה תיקון'ל באים ומזה, בבכיה' רחל

נקודת לגלות היינו', לאה'ל להגיע א"א אמנם כי, היטב יבואר הדברים לאור אלא בתוך -' רחל תיקון'ב ויבכה, החיסרון לתוך קודם יכנס כ"א אלא, הנצחית האהבה כי, הבריאה תכלית' לאה' בחינת אין ודאיבו אבל. לגמרי שנחשך דאתגליא האהבה, מעפרא ותתנער שכינתא ושתקום, כל לעין האהבה שתתגלה הבריאה תכלית

וכאשר, מר לו מר בגלות השכינה כאשר כי. 'נגלה עליך' ה כבוד, דברי שיר' בחינתב, ארים מה וקולי אשמח איך כי': שליש בדמעות ת"השי בוכה, נעלמת הגלויה האהבה

' בקולרים וכהני ושרי מלכי גלו, מוגרים ודמם נביאי לקו, צרים ביד ניתנו עוללי הן כי, 'והשלימה הנכנספת הגאולה היא התכלית בוודאיש נמצא. (הקליר א"ר קינת מתוך)

. (ח, ישעיהו נב) 'ציון' ה בשוב יראו בעין עין

להתחזק אינו התכלית עיקר, ת"השי בעבודת גם כי. 'רחל'ל דרך היא' לאה' ולכן בתוך להאדם לו שמגיע העצום החיזוק שהוא י"אעפ, גרידא הנסתרת באהבה רק

בחינת שהוא, זאת בחינת אולם. אליו' ית הוא קרוב כמה עד, לפתע לו ומאיר החושך אם להאדם מאד לו מסוכנת( בהמשך באריכות שיתבאר כפי)' פראסטיק'מה שנקרא

ו"וח, כוחותיו בכל בוראו את לעבוד מחוייב האדם בוודאי כי. גרידא זה בחיזוק ישאר .'גוי עשני לא' של זו בשמחה רק יסתפק לא

אותו וימליך, דייקא אותו שיעבוד בכדי בעולמו האדם את ברא ת"השי כי ועשה מרע סור'ב, דרגאל דרגאמ האדם שיתעלה, הבריאה כל תכלית וזהו, בתחתונים

כלו. 'לאה בחינתב רק מתחזק הוא'ש שקר בתואנת מעש בחוסר ו"ח יעצור ולא. 'טוב, חדשים חיים ממנו לבנות בכדי הוא שבאתכסיא האהבה היינו, הלוז עצם גילוי מטרת

.בעולם האהבה שתתגלה בכדי', רחל' את לתקן היינו

עד בין המצרים -מעיין הנחמה

- ט - 'אש ויצת'שבתוך הנחמה

ולא, ב"דת מנחה בתפילת רק' נחם' תפילת שאומרים גאון סעדיה רבינו כתב, ולכן כ"ע עמדו ואכן(. 'א' סעי ז"תקנ' סי א"רמ) להלכה נפסק וכן, ושחרית ערבית בתפילת

.ב"ת תפילות בכל אותו אומרים אין מדוע ותמהו הראשונים

האהבה כל נחשכה כאשר רק הוא הנחמה סוד עיקר כי. היטב יובן הדברים לפי אך להבה והכל, אור שום שם שאין ומגלה החיסרון לעומק נכנס כאשר רק כי, דאתגליא

סוד מתגלית אז רק, ממש ונרקב, ונאבד כלה והכל, ושכול כאב בייסורין ממש האהבה, לעולם נפגמת שלא האהבה נקודת' ישראל בכורי בני' שהוא, הנחמה

ק"בביהמ להבה אש הוצת שאז, חצות אחר באב' בט רק כ"וע. שבאתכסיא שבדעת התחיל אז, הנצחית האהבה התגלתה אז או - הכל כלתה האש כאשר רק - כידוע

כי .בשלמות מתגלה הוא נחמו שבשבת עד', עמי נחמו נחמו'' ה קול מרחוק להישמע נתגלית אז, 'הצתה באש' ה אתה'ו - לגמרי ונאבדת מתכלה החיצונית האהבה כאשר

למטה, הקליפה מתוך, מעפרו האדם יקום אז ודייקא, והפנימית האמיתית האהבה, תנחומין לקבל מתחיל הוא כאשר הכסא על וישב - דחיותא מקיסטא, טפחים' מג

האהבה זאת כי, לעולם נמחקת שלא אהבה' אהבתנו עולם אהבת'ש, נאמנה בידעו .שהתבאר כפי, כלו החיצונית האהבה סימני כל כאשר, דייקא עכשיו נגלתה

תתחזק בוודאי אזי, גואלינו בוראנו אותנו שאוהב, אהבה נקודת אותה ישנה ואם עצם בונה, דאתכסיא אהבה אותה מכוח כי .'לבנותה עתיד אתה באש'ש האמונה

, באתגליא השכינה קומת בנין לתכלית שמגיע עד, חדש בניןו חדשים חיים הלוז .'ה את דעה הארץ מלאה כי בחינת, 'רחל' בחינת

:'נחמו-שבת' ענין

עומד עדיין שהבית י"אעפ מתנחם האדם, זו בנחמה כי', נחמו שבת' ענין והוא חדשים חיים לבנות ותתחיל תפרוץ בוודאיש, בנפשו הוא יודע ז"בכ אך ,בחורבנו

גם בוודאיו. לעולם ריחוק ת"השי אצל שאין, נאמנה האדם יודע כי. הלוז עצם מכוח קץ לה שאין בגעגוע וכוסף זועק צועק עדיין' ית הוא, נורא פנים בהסתר הכל כאשר

. חדשים חיים ויבנו לוז שבעצם הפנימית האהבה ותתגלה. 'בנים שובו'

אלא, בעלמא נחמה דברי אינם בוודאי כי', נחמו שבת' של, הנחמה סוד והוא שבשבת, היינו. ל"הנ תורהב ק"רביה' שכ כפי, בשלמות לאה נקודת מתגלית זו בשבת

של הפנימית האהבה נקודת, היינו', מנחמכם הוא אנכי אנכי' נחמת יתמתגל זו ביותר הנפלאה האהבה, בבריאה שישנו ביותר הגבוה האור שהוא, סתום המאמר ומאיר, אחריו שלמות שאין בשלמות מתגלה שבדעת האהבה אור, בבריאה שישנה

הגנוז אור, לבוא לעתיד שיתגלה האור - הגאולה של האור והוא, כולו העולם לכל

עה בין המצרים -מעיין הנחמה

בכל מאירה זו ונקודה - תחילה במחשבה עלה ישראל -' בראשית' ממאמר היוצא .הנחמה תקוות באור ומנחמת, זו שבת מרגעי רגע

שהיו והאהבה הדביקות כל בה להרגיש יכול האדם כי ,אמיתיתה נחמהה והיא האור אותו את ובהסתר בהעדר למצוא הנחמה עיקר איוה. קיים היה ק"שביהמ בזמן

במדרש ואיתא, (סז, כד בראשית)' אמו אחרי יצחק וינחם' כדכתיב. הגילוי בעת שהיה שכל, אמו שרה דוגמת ונעשית כלומר, אמו שרה היא והרי האהלה ויביאה' (שם ר"בר)

וענן בעיסה מצויה וברכה שבת לערב רב שבתמע דלוק נר היה קיימת ששרה זמן עצמו את ניחם יצחק כי, היינו. 'חזרו רבקה וכשבאת פסקו ומשמתה האהל על קשור

בנחמה יש טעם מה ולכאורה, החיים בין עוד איננה אמו ששרה י"אעפ, אשתו ברבקה שנעלמו דברים אותן לאוהל שחזרו בכך היתה נחמתו אלא. איננה שרה הרי, זו

שגם היינו, בתורה' נחמה' נקרא זה כי ,'וכו ש"לע ש"מע דלוק נר, אמו שרה בפטירת .ל"כנ, בגילוי שהאיר כמו, דייקא האור אותו את מגלים ובהסתרה בהעלם

חופן מלוא יקח ומשם, הנסתרת האהבה את 'נחמו שבת'ב לגלות שצריכין מה וזה וקיימת תקפה לבן האב של האהבה שורש כי, תלו על עומד הבית כאילו, ההתחזקות

.הנורא החורבן מתוך דייקא עתה ומתגלה, לעד

- י - נקודת אהבה דאתכסיא-נקודה טובה

והוא, (תורה רפב מ"לקו) ק"רביה לש הנוראה התורה את לבאר נבוא הדברים ולפי, הזאת התורה עם לילך מאד, לברכה זכרונו, רבנו והזהיר', ל"רביז בדרך היסודות יסוד

חס לגמרי עולמו יאבד ולבל, יתברך להשם להתקרב שרוצה מי לכל גדול יסוד הוא כי (.שם מ"לקוב ת"מוהרנ הוספתמ) 'ושלום

מאד זוהרל האדם שצריך ידוע זה כי, בעצמו גם למצוא האדם צריך וכן': ל"וז ,(פעמים כמה אצלנו כמבואר) מאד מאד העצבות ולהרחיק, תמיד בשמחה להיות ורוצה, חטאים מלא והוא, טוב שום בו שאין ורואה בעצמו להסתכל כשמתחיל ואפלו לו אסור כ"אעפי, ושלום חס, שחורה ומרה בעצבות זה ידי על להפילו דבר הבעל עשה שלא אפשר איך כי, טוב מעט איזה בעצמו ולמצא לחפש צריך רק, מזה לפול

הוא, הטוב הדבר באותו להסתכל שכשמתחיל ואף, טוב דבר או מצוה איזה מימיו והדבר המצוה שגם שרואה הינו, מתום בו ואין פצעים מלא כן גם שהוא רואה

עם, הרבה ופגמים זרות ומחשבות פניות מלא כן גם הוא, לעשות שזכה שבקדושה על כי, טוב מעט איזה שבקדושה והדבר המצוה באותה יהיה שלא אפשר איך זה כל, שעשה טוב והדבר בהמצוה טובה נקודה איזה היה פנים כל על, שהוא איך פנים כל, עצמו את להחיות כדי, טוב מעט איזה בעצמו למצוא ולבקש לחפש האדם צריך כי

עו בין המצרים -מעיין הנחמה

זה ידי על. טוב מעט עדיין בעצמו ומוצא שמחפש זה ידי ועל, ל"כנ שמחה לידי ולבוא . ל"עכ, 'בתשובה לשוב ויוכל זכות לכף חובה מכף באמת יוצא הוא

ל"רביז בספרי הרבה המבואר, טובות הנקודות עניןב הכלול, אחת נקודה יש, והנה להתקרב וזכה', גוי עשני שלא'ו, יהודי להיות שזכה, הנקודה עצם והיא, ת"ומוהרנ אין כי. חינם מתנת - דלעילא איתערותא כולה היא, זאת נקודה, והנה. האמת לצדיק' ית רחמנותו עוצם מצד כולה והיא, האדם של שהיא כל פעולה מכוח באה זו נקודה נקודת והוא. 'פשוט שיר'( תפילת המנחה ז ל"לקוה) ת"מורהנ בפי הנקראת והיא. בלבד

האדם עלברור ש אולם. ](לד מ"לקו) ק"רביה שמבאר כפי, ואחד אחד בכל שיש הצדיק פנים כל ועל': ק"רביה תבשכ מה והוא[. זאת לגלות בכדי, האמת הצדיק אל להתקרב

: אומרין שאנו וכמו, גוי עשני שלא, ישראל מזרע להיות שזכה במה לשמח לו יש וכיוצא זה מכל. 'וכו' אמת תורת לנו ונתן' וכו והבדילנו, לכבודו שבראנו אלקינו ברוך'

מחמת אם שגם היינו .(י תניינא מ"לקו) תורהדע לשמח שמחה לו לקח לו ראוי בזה נעלמת אינה גוי עשני שלא שמחת ז"בכ אך, אהבה שום להשפיע יכול אינו מעשיו .ממש לגוף כאבר', ית אתו אחד בקשר ונקשר, ישראל עם לתוך שנולד מאחר, לעולם

אלף, וההבדל ההפרש לשער אין כי. שיעור לה שאין גדולה שמחה בודאי וזה' זוהמת לבין, שבפחותים הפחות, ישראל קדושת בין שיש, הבדלות אלפים אלפי

בודאי, גוי עשהו שלא, עליו יתברך השם חסד היטב וכשיזכור כוכבים העובדי טומאת כשמשמח בשלמא כי. עצבות עימה שאין שמחה והיא. מאד שמחתו שתגדל ראוי

לו ימצא כי. שמחה כל על עצבות למצא אפשר זה על, עצמו הוא שעשהו בדבר עצמו, גוי עשני שלא, בזה אבל. עצמו ולשמח להרים להניחו שלא כדי דבר בכל חסרונות

אפשר איך, גוי עשהו ולא עליו וחמל כך עשה יתברך שהשם, יתברך מהשם רק שהוא, שיהיה איך בודאי כי. יתברך השם מעשה רק שהוא מאחר השמחה בזו חסרון למצא

שיחות) 'וערך שעור אין אשר, כוכבים עובדי לבין בינו גדול הפרש הוא פנים כל על

.(מעשיות סיפורי שלאחר

שלא אפשר איך זה כל עם' היינו' טובה נקודה'ש רבינו מבאר ל"הנ תורהב אולם על, שהוא איך פנים כל על כי, טוב מעט איזה שבקדושה והדבר המצוה באותה יהיה

בעבודה שהאדם, כלומר. 'שעשה טוב והדבר בהמצוה טובה נקודה איזה היה פנים כל הנקודה שהיא, דאתגליא אהבה להמשיך צריך' בעודי לאלוקי אזמרה' של זו קדושה

, עצומה אמונה צריך בזה וגם. ת"להשי שעשה המעט הטוב במעשה שמח שהאדם בכל משתעשע' ית והוא, ת"להשי רוח נחת גרם ז"בכ, שעשה הטוב שמעט י"שאעפ

אהבה והיא, מקום בכל' טובה נקודה' נקראת זו ונקודה. זה טוב מעט עם העולמות הדבר בתוך לחפש צריך כן ועל, מעשיו לפי לעולם שנשפע אהבה, דאתגליא

. שעשה טוב מעט איזה שבקדושה

מצד שבא - עצמו נקודת, כלל-בדרך לעורר האדם על נקודה ואיז, ביאור צריךאך האהבה נקודת והיא', ית עצמותו מצד שבא, שבו הצדיק נקודת או, עבודתו

?'גוי עשני שלא' השמחה בחינת, דאתכסיא

עז בין המצרים -מעיין הנחמה

האדם כאשר, השלילי הצד אל לפנות האדם שעל, ק"רביה גילה למה, לבאר יש גם הוא' שעשה הטוב מעט וגם, חטאים מלא והוא, טוב בו שאין ורואה, בעצמו מסתכל

שזכה שבקדושה והדבר המצוה שגם שרואה היינו, מתום בו ואין פצעים מלא כן גם ל"רביז מדברי ומוכח' הרבה ופגמים זרות ומחשבות פניות מלא כן גם הוא, לעשות אל יפנה שהאדם כך י"ע דווקא היא הטובה הנקודה אחר בחיפוש הנכונה שהדרך

אחר כך ורק', וכו פצעים מלא שהוא, שעשה הטוב מעט בתוך המעורבים הרע חלקי, עצמה הטובה בנקודה מאד לשמוח לנו הורה לא ולמה, הטובה בנקודה להתחזק יוכל

.השלילי אל לפנות בלא, בפשיטות

שיש הבחינות' מב כלול, הטובה הנקודה שורש הנהד, לפי דברינו לעיל ניתן לבאר נקודת והיא, א"או שבכל הצדיק נקודת שהיא', לאה' נקודת היינו' הא', הק בשכינה האהבה והיא', עצמו נקודת' שהיא' רחל' נקודת היינו' והב. דאתכסיא האהבה

.מקום של רצונו עושה כאשר רק לאדם לו ונגלה, דאתגליא

.החושך תוך אל ויכנס האדם יתבונן כאשר אלא הטובה הנקודה את לגלות א"וא תתנוצץ אז, האהבה העלמת של הגדול והצער החיסרון לתוך יכנס כאשר, אז ורק

אלוק חלק אותו והוא, הישראלי איש של נשמתו עומק בעומק הטמונה הנקודה .לעולם נפגם שלא, ממעל

על גדול וצער בבכי', רחל' בחינת שהיא עבודה לתוך להכנס האדם שצריך, היינו ויתנוצץ יתגלה, ובכליון בחושך הוא שרוי שאכן יגלה כאשר ורק', ית ממנו ריחוקו. לבן אב בין לעד הקיימת הכבירה האהבה נקודת יתגלה אז, דהיינו', לאה' בחינת .נימה כמלא זו אהבה תשתנה לא, באב הבן ימרוד אם שגם, שבדעת אהבה

ידי על, ו"ח לגמרי להפילו ורוצה הישראלי נפש על השינה תוקף כשמתגבר דהיינו' יאיר דייקא אזי, לצלן רחמנא, לגמרי יפול כמעט שכמעט עד וקלקוליו עונותיו רבוי

'עצמו את ויחיה שבו טובות בהנקודות עצמו את שיזכיר בחסדו עליו יתברך השם (.א הבוקר השכמת ל"לקוה)

האדם שיחפש בדרך הוא, טובה הנקודה אחר החיפוש עבודת עיקר, ואדרבא: השערה כחוט' אפי הקדש אל מחול יצא לא ועדיין, מאד רחוק הוא כמה ויראה

שעשה מה שעשה פי על אף הישראלי איש כשמתגבר שמחה ידי על עלייתם ועיקר' ואנחה היגון כל ומהפך, עדיין בעצמו שמוצא טובה בהנקודה עצמו את ומשמח מעשים שעשה כזה שמרחוק וחדותי שמחתי קריע זהו, אדרבא, שאומר. לשמחה

זוכה הייתי לא ואם', וכו ישראל שמע פעמים יום בכל, לומר כן פי על אף זוכה כאלה וכמה לכמה עוד זוכה שאני שכן מכל, חיי ימי כל לשמוח לי ראוי כן גם לבד לזה אלא

, יום בכל מקיימין שבישראל הפחותים שאפלו, מצוות ושאר ותפלין ציצית מצוות כחוט אפלו דשוהק אל מחול יצאתי לא ועדיין, יתברך מהשם רחוק עדיין אני ואם

ואוכל ישראל בכלל אני כן פי על שאף ביותר שמחתי קריע זהו, אדרבא, השערה דיליה וכת דבר שהבעל מה וכל', וכו בסכה ויושב הכפורים ביום ומתענה בפסח מצה

שמחתי עיקר זהו, אדרבא, כי, ביותר שמח הוא, שחורה ומרה עצבות בו מכניס ביותר רחוק שאני מה וכל, כאלה ונוראים קדושים בדברים ליגע יזכה כמוני שמרחק

עח בין המצרים -מעיין הנחמה

ותפלין ציצית כאלה ונוראים קדושים לדברים זוכה אני שגם, ביותר גדולה שמחתי (.ג ר"פו ל"לקוה) 'טוב ויום ושבת

מאד לפניו קובל שהיה אחד עם שדיבר', ק"רביה אצל שהיה המעשה יבואר ובזה ולצאת ת"להשי להתקרב מאד רוצה היה האיש זה כי, המכוערין מעשיו ריבוי על

הרבה ושנים ימים עליו שעברו עד, יותר עליו התגברו פעם בכל אך, הרעים ממעשיו בתמימות בחכמתו ל"ז רבנו לו והשיב' וכו לצאת צריך שהיה ממה לצאת זכה ולא

ואמר וענה ל"הנ האיש נתעורר ותיכף. רע כולו כבר כי, לדבר מי עם לי אין: ובפשיטות ישראל לקדושת עצמי את להמשיך לפעמים מתגבר אני זה כל עם הלא: ל"לרביז

עם לילך עצמו שירגיל, לו אמר ותכף. דמעט מעט הוא: לו ואמר ל"רביז לו ענה', וכו (.תקסט ן"מוהר חיי) 'בעודי לאלוקי אזמרה' מאמר

אל מלכתחילה ק"רביה בו משך לא למה כי, קצת פלא הוא זה מעשה, ולכאורה מאד מאד לבו את שבר' הק רבינו, ואדרבא, טובה הנקודה של בשמחה החיזוק ורק, שבו הרע חלק אל יותר אותו והביא', רע כולו כבר כי, לדבר מי עם לי אין' באמרו

עצמי את להמשיך לפעמים מתגבר אני זה כל עם הלא': ואמר האיש התעורר אז .'ישראל לקדושת

ורק אך הוא, בו והשמחה טובה הנקודה אחר בחיפוש הדרך כי, יובן המתבאר ולפי יבוא ז"עי ורק, שעשה הטוב מעט שבתוך הרע חלק אל קודם האדם יפנה כאשר לגלות א"א כי, הטובה בנקודה לשמוח יוכל כך ורק, והנסתרת הפנימית האהבה לגילוי

החושך עומק מתוך אלא, בכורו בנו לבין האב בין השוררת הפנימית האהבה את .והבן ,והרע

שבכל הצדיק נקודת שהיא', לאה' בנקודת להתחזק אופן בשום פשראי א, הנה כי צוחקות פנים מראה כאשר כי, אותו הסובב החושך את ימצא כאשר אלא, ואחד אחד הצער מכל ואנחה יגון אצלו נשאר עדיין כי, בשמחה שהוא כלל ראיה אינו, חוץ כלפי מראה כאשר גם, לבו אל הקרובים מדברים נ"ועגמ צער לו יש אחד כל הרי כי, שבו היגון את יכניס כאשר רק השמחה סוד את באמת להשיג א"א כ"וע. צוחקות פנים

עצמו היגון זה וגם, שבו ואנחה ליגון מודע שיהיה, דהיינו, השמחה לתוך והאנחה אף אוהבו' ית שהוא, הפנימית האהבה נקודת את יעורר כי, ל"כנ השמחה לתוך יכניס

: ונצח אמת של לשמחה ויזכה, ואנחה היגון את בשרשו ימתיק כך, מה עליו יעבור אם .עצמו' בה שמחה

, פט תהלים) היום כל יגילון בשמך ת"ר הוא בכיה'ש (קעה מ"לקו) ק"רביהתב שכ והוא

. שמחה בא נשבר לב אחר' כי. 'יתברך בשמו שמחה מחמת שתהיה הבכיה קרישע( יז (.מה ן"הרחות שי)' לשמחה כך אחר כשבא נשבר לב לו היה אם סימן וזה

וקרבה. ת"השי עם האמיתית קרבתו את השיג שהאדם הפירוש שמחה כי, מקומו על ועומד מתוקן והכל באתגליא שהאהבה או ,בשני אופנים היינו אמיתית

זוהי אך .'רחל' בנין סוד שזהו, בפועל דביקות שהוא, אביו שולחן על סמוך הבן כאשר ישנה אך. מקום של רצונו הבן עושה כאשר רק נתגלית זו אהבה כי, עצומה עבודה

עט בין המצרים -מעיין הנחמה

של הנקודה אישה, הלוז עצם שהוא, דאתכסיא אהבה, יומין עתיקת אהבה אותה', ית בוו "ח ימרדו אם וגם, תחילה במחשבה שעלה ישראל באהבת ששורשו, הכתר

יגון דרך אלא להגיע א"א זו נשגבה ולקרבה. לעד תיכונן זו אהבה - מה עליהם ויעבור החיצונית האהבה כל כאשר, ל"כנ וכלה שנרקב אחרי, באמת נשבר לב שהוא, ואנחה

.קרבה של לשמחה יבוא ומכך, לגמרי נעלמת

טובה הנקודה אחר החיפוש בעבודת האדם דרך בהרחבה יבואר המאמר בהמשך .'ושדה הר' בסוד

- יא - י העגל"ע -ג מידות של רחמים"י

אזנו יטה ואחד אחד וכל, נחמו בשבת ובהירים זוהרים בגוונים מאירה זו הארה והכליון החורבן דרך שהתגלתה, העצומה האהבה קול שהוא, הנחמה קול לשמוע, מעפרא שכינתא ולהקים, המלכות בנין את ז"עי ולתקן לבנות יזכה בוודאיו, דייקא

.דאתגליא באהבה' ית הוא יתגלה עדי, ולגלותה להעלותה

ת"להשי שיש האהבה גודל יודעים ישראל היו ואילו. כלל מושגת אינה זו אהבה כי כמה בזוהר כדאיתא, ברחובות כאריות ונוהמין צועקין והיו, משתגעין היו, בניו עם

.פעמים

', אנכי'שב סתום מאמר מאותו', מנחמכם הוא אנכי אנכי'' ית מעצמותו בא והקול - התהוותינו לפני' ית אצלו שהיתה שבדעת אהבה, נצחית אהבה נקודת מאותה

בכך היא נחמתכם, 'עמי נחמו נחמו': אמת של ותקווה נחמה בשורת יוצאת משם היינו. 'מלככם ואני עמי אתם'בחינת , המר מהאבל תנוחמו בזה ואך', עמי' שאתם .לעולם תמוט שלא אהבה

את משה גילה ואתחנן' בפר כי ,נחמו-בשבת' ואתחנן' פרשת תמיד קורין ולכן . העגל חטא מעשה לאחר שניתנו שניותה הלוחות

ל-א' ה' ה': רחמים של מידות ג"י י"הש גילה, דייקא העגל חטא לאחר מיד כ"וע' ה' וה ,ל"האריז כ"כמש', רחום ל-א'מ מתחילות שהמידות ידוע כי. ''וכו וחנון רחום

רחמים שהם, אנפין דזעיר ה"הוי לסוד קודם עלה שמשה, היינו המידות ג"י שלפני נגלו דייקא ושם, השני'' ה' שהוא', עתיק' של רבים לרחמים עלה אחר כךו, פשוטים

הנאצלים כל שורש שהוא' עתיק'ב כי. (והבן, קה מ"לקוועיין ב) רחמים של המידות ג"י לו - הבורא עם' ממש אחד' שהוא, דאתכסיא האהבה נקודת שורה שם כי, כלל דין אין

כאמור ו .התהוותם לפני' ית אצלו שהיתה שבדעת אהבה היא כי. הסתום המאמר הכל ונכלה נאבד אז כי, דייקא העגל חטא מעשה לאחר אלא משה עלה לא לשם

פ בין המצרים -מעיין הנחמה

מתוך דייקא התשהתגל הנצחית האהבה להמשיך צריך שהיה כך, ממש של בריקבון, מידות ג"שבי האהבה פנימיות גילה כ"ועי. דאתגליא האהבה אור והסתרת העלמת

שבדעת אהבה נקודת היא ואמת חסד ורב אפים ארך וחנון רחום קל ה"שהוי והוא .'ית שבפנימיותו העצומה האהבה - דאתכסיא

נעלם כאשר, הנורא החורבן אחר, עתה כן כאז כי, נחמו בשבת זו פרשה קורין ולכן, שבדעת אהבה אותה', עתיק' אהבת, העצומה האהבה נתגלה דייקא אז, לגמרי האור

.לעולם לנתק א"שא

, מינה מתעברין דינין כל' הרי בשבת כי, דייקא בשבת מתגלית זו עתיקא ואהבה של עולם לאהבת ופרט, (תרומה' פר זוהר) 'מינה בר עלמין בכולהו אחרא שולטנא ולית

לגלות מסוגל זמן הוא אז כי. דבר בעולמו 'הל לו אין' תחילה במחשבה שעלה ישראל', ישראל התהוות לפני עוד' ית אצלו שנרקם, דאתכסיא הפנימית האהבה התנוצצות

.נצח אהבת

אוכל השבת לאחר ונדחה בשבת שחל או בשבת באחד באב תשעה חל אם', ולכן בעת שלמה כסעודת אפילו שלחנו על ומעלה המפסקת בסעודה יין ושותה בשר, היינו, החיצוניות מצד הוא באב' ט של והכאב האבל כל כי. (ח תקנב"ע או"שו) 'תומלכו

, בפנימיות אבל. ממש ונרקב וכלה ונחרב חרב והבית, דאתגליא האהבה שנעלמה הוא ב"ט, בפנימיות, ואדרבא. סייג ללא בשלמות דאתכסיא האהבה נתגלית בוודאי

זה ביום, מזה תרווי, לישראל גדול יום זה יהיה ולעתיד ,'מועד עלי קראו' מועד יום .ל"כנ ,ושנה שנה בכל משיח נולד דייקא

כי -כלל חיצוניות הב תשולט ולא, הפנימית האהבה את רק השישנ בשבת, כ"וע ומיניה', משבת יונקין החול ימי ששת של השפע וכל', הבא עולם מעין' הוא שבת

, בשבת חיצוניות בעבודות צורך שום אין כ"ע ,(ב סג"זוהר ח) 'יומא שיתא כל מתברכין שליטת ללא הפנימי האור, ס"הא באור, ממש קורתו בצל ישראל אז כי. כידוע

.כלל החיצונים

של הקשר בפנימיות אך ,בשנה הקשה היום הוא באב' ט שבחיצוניות הגם, ולכן נתגלית שלא האהבה, יומין עתיק קשר נתגלה שבו יום הוא ת"השי עם ישראל עם

. וכליון ריקבון מתוך רק להתגלות זו אהבה של בכוחה כי, השנה ימות בשאר כלל של הפנימית האהבה על מכרזת השבת כי, קודש שבת ביום ביותר מאירה זו ונחמה .ישראל

, לאמר', מנחמכם הוא אנכי אנכי', 'נחמו נחמו': בכפליים מכרזת היא נחמו ובשבת חדשים לחיים שתקוותכם כך. לעולם עמי ישראלו ,וברה זכה איתנה הפנימית אהבתי

.כמקדם איתנה חדש בניןול

פא בין המצרים -מעיין הנחמה

- יב - 'ב"מתקן את צום ת, ו באב"ט' ט"יו'

, דברים כז) הפסוק בסדר, ה"הוי הוא' אב' חודש של שהצירוף ל"האריז בכתבי איתא

במקום ו"ה תחילתו כי, כסדר שלא שתחילתו, היינו. 'היום ישראל ושמע הסכת' (ט מתגברים החודש של הראשון שבמחציתו איה ל"ז וכוונתו. ה"י - כסדר וסופו, ה"י

אך. דאתגליא האהבה נעלמת כי, בתוקףהוא ' כסדר שלא'וה, מאד והגבורה הדין מתגלים אז כי. כסדר הוא ה"הוי צירוף, באב ו"מט דהיינו, ואילך החודש ממחצית

שלא'ה את ממתיק החודש של השני חציו, ואדרבא. גדולים ורחמים עליון חסד הנחמה סוד הוא, באב ו"בט דאתכסיא האהבה גילוי כי. הראשון החצי של' כסדר

.המצרים בין בימי בתוקף ששלט ההסתרה שבתוך ההסתרה של והתיקון

בן שמעון רבן אמר': כדתנן, לישראל טוב ויום שמחה יום היה באב ו"ט יום ,והנה בנות שבהן הכיפורים וכיום באב עשר כחמשה לישראל טובים ימים היו לא גמליאל

מה וראה עיניך נא שא בחור אומרות היו ומה בכרמים וחולות יוצאות 'וכו ירושלים .(ח, ד"תענית פ) 'במשפחה עיניך תן בנוי עיניך תתן אל לך בורר אתה

:זה טוב יום בגודל רבים טעמים ביאוה (ב, תענית ל) 'בגמב שהרי "צו

אמר יוסף רב אמר.בזה זה לבוא שבטים שהותרו יום שמואל אמר יהודה רב אמר' .בקהל לבוא בנימין שבט שהותר יום נחמן רב

.מדבר מתי בו שכלו יום יוחנן רבי אמר חנה בר בר רבה

נבט בן ירבעם שהושיב (שומרים)= פרוסדיות אלה בן הושע שביטל יום אמר עולא .יעלו שירצו לאיזה ואמר לרגל ישראל יעלו שלא הדרכים על

. לקבורה ביתר הרוגי שנתנו יום אמר מתנה רב

רבי דתניא. למערכה עצים מלכרות שפסקו יום תרוייהו דאמרי יוסף ורב רבה כורתין היו ולא חמה של כחה תשש ואילך באב עשר מחמשה אומר הגדול אליעזר

.'יבשין שאינן לפי למערכה עצים

ביתר הרוגי שנתנו'ו' מדבר מתי בו כלו'ש ל"חז טעמי בשלמא כי, תמוה ולכאורה אלו שגזירות מכיון, ב"ת צום את באב ו"ט יום והמתיק תיקן שבזה מובן', לקבורה

את עשו כ"וע. (ב, כו תענית) ב"בת אבותינו על נגזרו ביתר נלכדהשו לארץ יכנסו שלא בו והומתק, זה ביום תיקונם על אלו גזירות שני באו כי, טוב-ליום באב ו"ט יום

.באב' ט מרירות

פב בין המצרים -מעיין הנחמה

ו"ט של טוב היום לשמחת עניינם מה צריך להבין ל"חז שמנו הטעמים שאר אך יום לקבוע אלו טעמים בכוח יש מה אך, לישראל טובים היו אלו שטעמים הגם, באב

?'באב ו"כט לישראל טובים ימים היו שלא' עד, לישראל' טוב-יום'כ זה

איה הזה היום של העצומה השמחה כי. כל יוצר בעזר זה כל יובן המתבאר לפי אך הואש מישראל ואחד אחד כל בלב וחקוק הטמון סוף האין אור של העצום הגילויעל

.ואחד אחד בכל ששורה השכינה נקודת גילוי שלמות

הירח שלמות שמחת הוא, באב ו"בט השמחה שעיקר, ל"האריז בדברי איתא, והנה וכשהוא, השכינה על מרמז הירח הנה כי. פלאים יובן המתבאר ולפי. זו בלילה

באמצעיתו במילואו הוא וכאשר. כבודה שנתמעטה השכינה על הוא מורה - במיעוטו שמחה של יום הוא באב ו"ט כ"וע. השכינה שלימות על הוא סימן - החודש של

חזרה, והמרירות החורבן לאחר גם כי, לאמר, לשלמותו הירח חזר זה ביום כי, עצומה .לעיל שהארכנו כפי, שלמותה למלוא השכינה

' טוב-יום'ל מקום אין ולכאורה, בו ו"ט ביום הירח מתמלא וחודש חודש בכל אמנם, עצומה בירידה ובגבורה בדין מאד עד החושך גבר זה חודש בתחילת ברם, מיוחד

לאמר, מאד עד גברה הסתרה שבתוך שההסתרה כך, ממש וכליון מיתה בחינתב, השכינה שהיא, הלבנה חזרה וכאשר. לגמרי נעלמההאהבה כל, תקוותינו אבדה

שרירה דאתכסיא האהבה כי, הנחמה סוד נרמז בזה הרי, החורבן אחרי לשלמותה .והשכול החורבן עומק מתוך והתנוצץ נתגלה, ואדרבא, לעד וקיימת

ובאו, ונתעוור עינו מאור שאיבד עד מאד שנחלה מלך לבן, דומה הדבר למה משל רופא שנמצא עד. למכתו תרופה להמציא בידם עלתה ולא, לרפאותו המלך רופאי כל

עד, בידו ועלתה, הבן לחולי ומרפא מזור של מיוחד צמח ובידו, רחוקה ממדינה גדול הנפלא החסד על ושמחה משתה יוםקבע המלך .השלמה לראייתו הבן שחזר

בני כל הרי', עושה זו מה ולשמחה, 'המלוכה מבני אחד תמההנה ו. בנו עם שנעשה מחמת כי, וישכיל יבין דעה בר כל אך. זה למשתה המקום ומה, בעיניהם רואים בשר

אין בוודאי, (ב, נדרים סד) ממש כמתחשוב שהיה, שנתעוור לאדם עינים מאור שחזרו .טוב-וליום למשתה לשמחה קץ

שבת שלאחר בימים או, עצמו נחמו בשבת או, נחמו ש"בע או באב ו"ט חל כ"וע, זו לשמחה קץ אין בוודאי כ"וע. כידוע, זה משבת שפע מקבל באב ו"ט כי, נחמו

יחונן עתה בוודאיו, בשלימותה הנסתרת האהבה עדיין כי, בכפליים התנחמו, לאמרבפרק הבא נבאר גם מה ששאלנו מה .דלעתיד בתחייה חדשים חיים ויבנה עפרה

.ט ושמחה"ו באב כיו"על יום ט' הקשר בין הטעמים המובאים בגמ

פג בין המצרים -מעיין הנחמה

- יג - הר בחינתבית ראשון

שני לבית ראשון בית שבין בחילוק ל"חז שהגדירו במה נרחב בביאור נקדים, 'בית' נקרא שלישי ובית ,'שדה' נקרא שני ובית', הר' נקרא ראשון בית כי, ושלישי

.טוב כיום באב ו"ט בקביעת ל"חז טעמי היטב יתבאר ז"ולפי

'בית קראו ויעקב שדה קראו יצחק, הר קראו אברהם' (א, פסחים פח) 'בגמ איתא כי 'בית' השלישי ק"ביהמ יעקב את קרא שלכך (ש באריכות"ועיי', תורה י) מ"לקוב ואיתא

ביתי כי' (ז, ישעיהו נו)וכמו שכתוב שיהיה אפילו לגוים, ש מקום הישוב של בני אדם"ע .'העמים לכל יקרא תפילה בית

מחמת, השגה אם כי - כלל עבודה בו שאין, דהיינו, השגה של ענין הוא הר, והנה דרגא ת"השי השפיע אזש ,הראשון הבית על מרמז והוא. מאד גבוה מקום שהוא ובני נביאים רבבות אז שהיו וכידוע, ישראל בעם ונבואה הקודש רוח של מאד גבוהה

, א"בסט כנגדו יש שבקדושה דבר לכל אך. הראשון ק"ביהמ משפע בא והכל. נביאים הושפע' זה לעומת זה' כך, ונבואה השגה של כזה עצום אור התגלה שבקדושה ומכיון

' זה לעומת זה'ה תמיד כי. א"דסט נבואות של מאד קשה בהתגברות, ל"רח בטומאה היה כך, נבואה השפעת היתה בקדושה וכאשר, ממש הקדושה של הכוח בערך הוא

. זרה ועבודה הבעל בנבואת א"הסט מצד גם

כי.'רחל' מצד שני ובית', לאה' מצד הוא ראשון שבית, זוהר בתיקוני מובא כ"וע, ולכן', ית בו ההשגה לשלימות להגיע היתה ראשון בבית ישראל של העבודה עיקר הצדיק נקודת היינו' לאה' כי. לאה בחינת הוא, זו השגה של והשכינה המלכות דרגת, שבהם ממעל אלוק חלק מצד ה"לקוב ישראל בין החיבור שהוא, ואחד אחד שבכל ואחד אחד שכל כך', ה את בעבודתו כלל תלוי ואינו, מישראל ואחד אחד בכל שישנו

' לאה' בחינתש ומכיון. והשלמות הגילוי בתכלית זמן ובכל מקום בכל' ית לגלותו יכול עם אחד שהוא דאתכסיא האהבה נקודת שנתגלה דהיינו, ראשון בית בזמן בעוז האיר

נבואה של מאד גבוהות להשגות ישראל זכו כן-על, שבדעת האהבה, ממש הבורא .זו נצחית אהבה בכוח, סוף אין באור נכללו כי, ק"ורוה

, הבית לחורבן שקדם בזמן זה עצום בגילוי לנהוג איך ידעו לא ישראל בני אך, התענוג למקור לשייכם בלי, רוחניים ותענוגים השגות לאותם להגיע דרך וחיפשו

ת"בהשי הדביקות בלא והנבואה ק"רוה את להשיג שרצו, היינו. בעצמו ת"השי שהוא, א"שבסט' זה לעומת זה'ה התגברה אז כי, שקר ונבואות ז"לע נפלו ומזה. בשלמות

השגה שהוא, ז"ע בעוון פעמים כמה שנפלו והוא. א"דסט גבוהות השגות והשיגו להמשיכם כלים בלי השגות היו, שבקדושה ההשגות וגם. ושקרית מוטעית ונבואה אלא, האדם ביגיעת זו אהבה סוד להשיג רצו לא כי - למעשה' ה המצוות לקיום כי. מעצמיו ועצם ממעל אלוק חלק היותם בכוח, דאתכסיא האהבה נקודת של מכוחו

פד בין המצרים -מעיין הנחמה

להמשיכם אפשר ואי, לכלים נכנסים שאינם המקיפים עניןכ היו שלהם ההשגות .למטה

בירכו שלא על, הארץ אבדה מה על' ראשון בית חורבן על ל"חז שאמרו מה והוא והיה, תורה שלמדו י"שאעפ( ח סימן מז"או) ח"הב בזה וביאר, (ב, מ פה"ב) 'תחילה בתורה

לשכינה מרכבה נעשו ולא, למטה התורה את הורידו לא מ"מ, בתורה השגות להם .ש"עיי ,לימודם י"ע' הק

ולא, תוכם אל למטה השכינה את המשיכו שלא היתה החורבן סיבת עיקר, כלומר על בא ראשון בית חורבן הלא לכאורה כי, יבואר ובזה. לנותנה התורה את שייכו

ל"ז חכמנו תלו ואיך, דמים ושפיכות ע"ג ז"ע של החמורות העבירות' ג על שעברו .'תחלה בתורה ברכו שלא' החורבן סיבת

שמקור יודעים והיו, לנותנה התורה את משייכים היו אילו כי, הוא הענין אלא אלוה חלק היותם מחמת הוא זה כל ושורש, בעצמו' ית ממנו הוא ונבואתם השגתם

.דמים ושפיכות ע"ג ז"לע נופלים היו לא בוודאי, ממעל

', לאה' של האמונה עבודת הוא' הא. לעיל שהתבאר כפי באמונה דרגות' ב יש כי הוא' והב. טוב כולו הוא ששם, צדיק נקודת ואחד אחד בכל שיש האדם שיאמין והוא

צריך זו בעבודה וגם. ויגיעתו האדם עבודת מצד הטובה הנקודה שהוא', רחל' עבודת .מאד גדולה יגיעה

שהאדם מדבריו המובן והכלל': בעצמו האדם שיאמין הוא האמונה עבודת עיקר כי טובתו גדולת לפי כי. יתברך השם בעיני חביב הוא שגם בעצמו אמונה לו שיהיה צריך

ל"לקוהב ומבואר(. קמ ן"הר שיחות) 'יתברך בעיניו וחשוב גדול הוא גם יתברך השם של האדם כאשר כי. האמונה עיקר הוא' בעצמו אמונה' של זה שענין, מקומות בכמה

אמונה לו אין אזי, אצלו נמצא ת"שהשי מאמין אינו אך, לעולם בורא שיש מאמין ועבודת. דייקא אצלי נמצא ת"שהשי לדעת הוא אמונה של העבודה כל כי ,כלל

שלו העולם ובתוך, שלם עולם הוא האדם כי, תוכו בתוך אצלו הכל למצוא הוא האדם .והגילויים ההשגות כל לשם ולהמשיך' ית אלקותו לגלות צריך הוא

האמונה שבתוך כמבואר לעיל ,כידוע האמונה היאש המלכות היא השכינה, והנה אמונה חלקי שני עם ת"השי את לעבוד צריך והאדם. ורחל לאה של אלו חלקים' ב יש

', לאה' של אמונה עבודת לעבוד האדם פונה וכאשר. 'ית שכינתו לגלות בכדי, אלו דהיינו, דלעילא האיתערותא של האהבה נקודת אל ודעתו לבו האדם שיתן היינו

, דאתכסיא אהבה והוא. ממעל אלוק חלק היותו מכוח ואחד אחד בכל שיש האהבה ומגיע. ל"כנ התהוותו לפני בדעת אליו הבורא מצד הוא כי, בשלימותה לעד שקיימת

הוא כי. ויותר יותר ישיגו כך זו בנקודה שיאמין כמה, היינו, דייקא אמונה י"ע אליה ישראל בכלל היותו עצם ונקודת, ממעל אלוק בחלק האמונה היינו', לאה' נקודת ענין

. ל"כנ

. 'ית בעבודתו מתייגע האדם אין אז כי', לאה' בחינתב שארילה לאדם א"א אך' ית להמליכו הוא העולם בבריאת התכלית כל כי, היגיעה לעבודת גם צריך בוודאיו

פה בין המצרים -מעיין הנחמה

את ביגיעתו ויגלה, אותו שיעבוד בכדי האדם את ברא ת"שהשי, היינו, בתחתונים השראת לבנות הוא והעיקר. בעולם' ית רחמנותו מתבטא שבו האהבה נקודת

האהבה שנקודת הגם. גרידא הלוז בעצם האדם יסתפק ולא ,באתגליא אצלו השכינה, אדרבא אלא. כלל התכלית היא אין בוודאי אבל, מאד עצומה נקודה היא וב הטמונה

.שהתבאר כפי ,ל-א לבית להגיע הדרך היינו', לרחל דרך היא' לאה''

, פה שבעל תורה בחינת רחל' ,'רחל' בחינת שהוא, פ"שבע תורה ללמוד צריך כ"וע 'לבושין נעשים והם, הלכות ממנה ופוסקין גוזזין שהכל, גוזזיה לפני כרחל שהיא

שהיא' רחל' בחינתל', לאה' שהיא, התורה את מכליל ובכך .(יב תורה מ"לקוכמבואר ב) הצדיק אמונת :האמונה של הבחינות יתבש להתייגע האדם צריך כי. פ"שבע תורה

מה עליו יעבור אם ואף, ממעל אלוק חלק שהוא ולהאמין לידע, ואחד אחד שבכל יותר שייתייגע שככל ויאמין שידע היינו, עצמו ואמונת. תמיד שלמה אליו' ית אהבתו

את לבנות ובכך ,העשיה בעולם, בגילוי בעולם' ית אהבתו לגלות יזכה' ית בעבודתו .בשלימות השכינה קומת

בלימוד הכוונה שעיקר ידוע כי. דייקא התורה י"ע כתנמש' לאה' בחינתל והחיותשיחות ) ל"רביז אמר כ"וע. (ל ז"שער מאמרי רז) 'לאה'ל חיות להמשיך היא', לשמה תורה'

י"רש פרוש בגמרא למדן כשהוא אם כי להיות יכולין אין השגה בעל' (ן עו"הר וזאת, יגיעה מכוח שאינה', לאה' בחינת שהוא, הר בחינת הוא השגות כי .'ותוספות

למדן כשהוא, 'בתורה ויגיעה לימוד י"ע והוא', לאה'ל רחל חיות כשממשיך אלא א"א .ל"כנ. 'ותוספות י"רש פירוש בגמרא

על, דקדושה למלכות כח נותן מה ידי עלש (נו תורהע "וע, א מ"לקו) רבינו כ"מש וזה בחינת שהיא', לאה'ל חיות נותן התורה בכוח כי ,'בכוח עוסק שהוא, התורה ידי

.דקדושה מלכות

קומה נעשה וכך. לרחל חיות נמשך לאה י"וע', לאה'ל חיות נמשך רחל י"ע וכך קומת ואז ,'הק השכינה של החלקים שני התכללות שהוא, ולאה רחל של שלימה

.להלן שיתבאר כפי השלישי הבית בנין שלימות והוא. בשלמותה השכינה

פו בין המצרים -מעיין הנחמה

- יד - שדה בחינתבית שני

.'רחל' הזוהר בפי נקראמה ש גםו, שדה שנקרא שני בית ענין נבאר עתה

כבוד יהיה גדול' ביה (ט, בחגי ) כתיב ז"ובכ, נבואה התהי לא השני ק"ביהמ בזמן כי, החכמה מאד גברה שני בבית כי ',צבאות 'ה אמר הראשון מן האחרון הזה הבית

הנבואה שהושפעה וחוזק מידה באותה. החכמה אור של עצום שפע השפיע ק"וביהמ לכל התורה חכמת של עצום אור השפיע שני שבית כך. הראשון ק"ביהמ דרך ק"ורוה

, ג"בפרקי היכלות לרבי ישמאל כה) ל"חז בדברי פעמים כ"כו שמבואר כפי, ישראל ארץ בני

.(ועוד

בארץ פ"שבע התורה חכמת של שפע ירד, תלו על שני בית עמד כאשר מיד, ולכן האהבה שהוא', רחל' בחינתהיה שני בית כי. ראשון בבית שהיה ממה יותר, ישראל

,'שדה' נקרא ולכן. האדם ביגיעת ותלוי, דלתתא האיתערותא מצד שבאה שבשכינה רותיבפ יראה, ולזרוע לחרוש בשדהו האדם יתייגע אם כי. יגיעה של ענין הוא שדה כי

התמורה כך ההשקעה וכגודל. ביגיעה תלוי הכל כי, פירות לו אין לאו ואם ,השדה בחינת היינו, שדה בחינתב היתה האמונהש, שני בבית הדבר וכן. מהשדה לו שיש

. בתורה חכמה יותר ישיגו', ה בעבודת יותר שייתייגעו שככל שהאמינו, עצמו נקודת .ובזיע בעמל הנקנה דבר הוא חכמה כי

י שנטלה נבואה מן "מיום שחרבה בית ראשון אעפ( א, ב יב"ב) ל"חז בדברי מובא כיא שביארו שם "ן וריטב"ש ברמב"ועיי]". וחכם עדיף מנביא, מן החכמים לא נטלה, הנביאים

, הקודש שבחכמה-אלא שהוא דרך השגת רוח, מה שהשיגו הנביא, שחכם ישיגו בשכלם וחכמתם' בפי

ת דברי "ועיין גם בשו. הקדמה א', ל בספרו גבורת ה"ג ובמהר"י, א"ועיין ביערות דבש ח. 'כלשונם הק

[.חיים שהאריך בזה

כמו ת"בהשי ההשגות אותן את החכמים השיגו שני שבביתלפי דבריהם יוצא שהשיגו היינו - דלתתא האיתערותא מצד אך, ראשון בית בזמן הנביאים יגושהש כולו הוא הנבואה השגת, הנה כי. בנבואה ולא, יגיעה מתוך ובחכמה בדעת' ית אותו

בעת הנביא, ואדרבא, למטה האדם למעשה שייכות כל לו ואין, דלעילא אתערותא עבדיו אל אכיש ויאמר'( טו, א שמואל) כדכתיב, הנבואה בקבלת כמשתגע היה נבואתו

כרחו על תוקפת הנבואה'ש י"ופרש,'אלי אותו תביאו למה משתגע איש תראו הנה כי, הנבואה לקבל יוכל שבו כלי כל אין האדם שבמהות מחמת והוא', משתגע כאדם

האור לסבול יכול היה לא כי כמשתגע היה כ"וע, לנבואה כלי שיהיה כלשהו איבר אין .העצום

איך ולכאורה .'מנביא עדיף חכם' (א, ב יב"ב) ל"וארז, חכמה נתבחי היה שני בית אבל אינו והחכם, גרונו מתוך ממש' ה דברי מדבר הנביא הרי ,מנביא עדיף שחכם ייתכן

פז בין המצרים -מעיין הנחמה

, שבנבואה' ה דבר לדרגת ערוך אין ולכאורה, גרידא חכמתו שהשיגה מה אלא מדבר ?ובכלים האדם בשכל היינו

שהשיגו ההשגות אותן את השיגה שני בבית היתהש שהחכמה, הוא הביאור אלא דרך זאת היתהש אלא, ממש נבואה השגת שהשיגו היינו, ראשון בבית הנביאים

הביאו כי', הקדו השכינה שהיא, המלכות את יותר תיקנו ובזה. שכלם ודרך יגיעה עליך נקרא' ה ששם הארץ עמי כל שיראו, הבריאה תכלית שהוא, אבאיתגלי לאהבה

.בתחתונים המלכה, (י, י דברים כח"עפ)

של כזה עצום שפע ירד שני שבבית ומכיון', האלקים עשה זה לעומת זה' אך הוא א"דסט' זה לעומת'ה כי. ל"רח א"בסט ממש זה כוח היה לכן, דקדושה חכמה גם כי, ז"לע הרע יצר היה שלא הגם, כ"וע. בקדושה שישנו והתוקף הכוח בערך תמיד תרבות מאד גברה זאת לעומת אך, והשגה נבואה בחינתב היה לא שבקדושה הכוח

בכוח רק שדרשו מחמת כי. אז שהתפשטה יון חכמת שהיא, הגוים של חכמתם הנצחית האהבה נקודת שהיא', לאה' בנקודת שכפרו, היינו, כלל השגות בלי, היגיעה

האהבה נקודת, היגיעה נקודת שהוא, עצמם בנקודת רק שהאמינו מחמת, דאתכסיא מאד התפשטה כ"ע, וודעת בחכמתו, האדם ביגיעת התלויה, דלתתא שבאיתערותא

אומרת שהיתה בגזרותיה ישראל של עיניהם שהחשיכה יון זו חשיכה, 'יון תרבות .(מדרש רבה בראשית מד) 'ישראל באלהי חלק לכם שאין השור קרן על כתבו לישראל

האמינוכי הם ',קרן השור שאין להם חלק וכו אלא לכתוב על' הם לא גזרו לכפור בה כפרו כי, ואחד אחד כל אצל נמצא ת"שהשי האמינו לא אך, לעולם בורא שיש

האהבה בנקודת כפרו כי. ואחד אחד שבכל הצדיק נקודת שהיא' לאה' בנקודת בכוח מישראל ואחד אחד כל בין אהבה של בעבותות שנקשרה שבפנימית הפנימית

. מידי לא ותו ממעל אלוק חלק א"או כל היות

יגיעתו מכוח שבא הטובה הנקודה את רק האדם יחפש באם הגדולה הסכנה וזהו שהיא, עצמו נקודת ימשיך שלא מאחר כי, דלתתא האיתערותא בכוח -' ית ועבודתו

נקודת של פנימית אהבה נקודת לאותה - ובדעה ביגיעה שהשיג זו גלויה אהבה האמונה ללא, היגיעה עם רק ו"ח להשאר יכול כי האדם מסתכן, אחד שבכל הצדיק

ו"ח יכפור אבל', וכו העולם ברא' ית ושהוא' ית במציאותו שיאמין, היינו האמיתית ו"ח בו ימרוד אם אף ואחד אחד כל אצל נמצא ת"שהשי והוא, הפנימית בנקודה ידע לא כי, בעדו עולמו חשך אזי, זו באמונה יכפור אם, בוודאיו. מה עליו ויעבור ופגמים חטאים מלא שהוא מי בפרט, הירידה בזמן אותו הסובב מהחושך לצאת כפירה כי, (ר"המד בדברי ל"כנ" )חשך"דווקא בשם יון מלכות נקראת כ"וע. הרבה

צרה ואין ,ת"מהשי מוחלט וניתוק, גמור חושך הוא ואחד אחד שבכל הצדיק בנקודת הגרועהיא ש, היישות תכלית שהוא', ידי ועוצם כוחי' לגאוות בא ומשם. מזו גדולה .חטאת כל ואם, מהכל

אחד שבכל הצדיק נקודת שהוא הטובה הנקודהאת רק האדם יחפש אם, ומאידך - דלעילא האיתערותא בכוח שבא האהבה, דאתכסיא אהבה לנקודת רק ויתקשר', וא

פח בין המצרים -מעיין הנחמה

תכלית והרי, והיגיעה העשיה אל עצמו ימשיך לא כי, מאד גדולה סכנה זו גם בוודאי .דייקא בתחתונים' ית מלכותו לגלות הוא הבריאה

- טו - התכללות רחל בלאה: קומת השכינה

איתערותא, ולאה רחל, האמונה חלקי בשני' ית אותו לעבוד האדם על בוודאי .בשלמות השכינה לבנות בכדי - והשגה יגיעה, דלתתא איתערותא עם דלעילא

', לאה' בחינת שהוא - ראש של תפילין של הקשר שדרך, ל"האריז כ"מש וידוע, ברחל לאה של זו והמשכה. 'רחל' בחינת שהוא - יד של לתפילין האור ממשיכים

י"שע, היינו .'החבר נקודת' (ה, שלוחין ל"לקוהו, לד מ"לקוראה ) ת"מוהרנ בפי נקראת שני בית נחרב ולכן, לאה אמונת בתוך רחל אמונת ממשיך הוא, החבר נקודת שמעורר

רחל של האמונה עבודת בין ולאחד להמשיך ידעו לא כי (א, יומא ט) חינם שנאת בעוון .לאה של האמונה לעבודת

חלק הוא מישראל ואחד אחד שכל מאמין אינו שהאדם, היינו, חינם שנאת, והנה נובעת זו וכפירה. ויגיעתו עבודתו בכוח בבוראו ייחודו את משייך אלא, ממעל אלוק

יאבד, ועבודתו יגיעתו בכוח רק האדם יאמין אם כי', רחל' בחינתב מוטעית מאמונה האהבה בנקודת יאמין אם ורק. 'לאה' שהוא, ואחד אחד שבכל הצדיק אמונת את

.העולם לתיקון להביא יכול, א"או בכל שיש הנצחית

ורק', אחד בלב אחד כאיש' י"ופרש. (א, שמות יט) 'ההר נגד ישראל שם ויחן' כ"כמש אישה, הנצחית האהבה נקודת את תמעורר וז אחדות כי. מסיני התורה לקבל זכו כ"עי

- כאלה רחמים תמעורר איוה, ממעל אלוק חלק מישראל א"או כל היות מכוח אהבה .התורה קבלתעת ב שהיה כמו - לישראל כזאת אהבה גילוי

בזה נתעורר כי. להשכינה שלימה קומה נעשה, החבר בנקודת מאמין כאשר ורק לא, שני בית בזמן זו אמונה ממשיכין היו ואם. דבר בשום תלויה שאינה, עולם אהבת

.ולאה רחל, חלקיו' ב על השכינה של שלימות היה כי, חרב הבית היה

' בית' בחינת שהוא, במהרה שיבנה השלישי הבית בניןב יהיה השלם התיקון, והנה האשה את 'ה יתן' (יא, ד רות) כדכתיב, ז"זב ולאה רחל של התכללות הוא כי. ל"כנ

רחל כאשר, היינו. 'ישראל בית את שתיהם בנו אשר וכלאה כרחל ביתך אל הבאה, (לשון הפסוק שם בהמשךכ) 'ישראל בית את שתיהם בנו' אזי, יחדיו הולכים ולאה, חלקיו שני על האמונה עבודת האדם עובד כאשר כי. דייקא בית בחינת היינו

, מה עליו יעבור אם אף א"או שבכל ממעל אלוק חלקה, הצדיק בנקודת שמאמין לפועל ולהוציא, בתחתונים ואהבתו מלכותו לגלות יגיעתו בכוח שיכול מאמין ומאידך

פט בין המצרים -מעיין הנחמה

, [רחל] שני ובית[ לאה] ראשון בית מתקן אזי - דאתכסיא האהבה את ולאתגליא [.ולאה רחל התכללות] שלישי הבית את ובונה

תכלית והוא. יגיעה בלי מנוחה של ענין רק שהוא', הר' של ענין גם הוא' בית' כי יגיעה של הענין גם יש' בית'ב אבל. (ש"ועיי, יח מ"לקו) למנוחה להגיע, השלישי ק"ביהמ

שישאר מ"ע ולטפחו קשה ולעבוד להשקיע צריכים בבית כי, ל"כנ שדה ענין שהוא הרבה בתוכו מכליל הוא כי, התכללות של עניןה הוא בית גם. למנוחה הראוי מקום

יש בבית כי. הבית גג קורת תחת ישכנו כאשר', בית' לשם נהפכים והפרטים, פרטים .'בית' הכללי בשם נכלל והכל', וכו קירות אנשים מלבושים הבית כלי

' ב של התכללות זה בית יהיה כי, דלעתיד הבית, השלישי הבית השגת והוא והעצומות הגבוהות ההשגות בית באותו ישכנו כי. ולאה רחל היינו, יחדיו הבחינות

, קטנים ילדים' ואפ, לנבואה כולם יזכו לעתיד דהרי, ראשון בבית שהיה כפי, גבול בלי' הל) ם"הרמב כ"כמש, העצומה החכמה דלעתיד הבית באותו ישכון וגם. כמובא

(ט, ישעיהו יא) כ"כמש, מאד גדולים חכמים יהיו השלישי ק"ביהמ שבזמן (מלכים

חכמה בדרך ההשגות שיהיו, היינו', מכסים לים כמים ה"הוי את דעה הארץ ומלאה' .ודעת טעם בטוב זה ענין יתבאר ולהלן. ושכל

כל כי', השכינה מזיו ונהנים בראשיהם ועטרותיהם' (א, ברכות יז) שאמרו והוא] באמונה בחינתה' ב שלימות י"ע והוא, השכינה קומת משלימות היא, דלעתיד ההשגה

[. ל"כנ

כפי השלישי לבית ותיקון הכנה הוא כי, לישראל טוב יום נקרא באב ו"ט כ"וע ובני רחל בני של התכללות נעשה, בזה זה לבוא השבטים שהותרו ומכיון, שהתבאר

מעשה לאחר בקהל לבוא בנימין בני נאסרו כי. להשכינה שלימה קומה ונעשה, לאה. כידוע ובנימין יוסף הם רחל בני כי, לאה בחינתמ רחל בחינת ונפרד, בגבעה פילגש

אז כי מחמת] ז"זב לבוא הותרו כי ולאה רחל בין השלם הייחוד נעשה באב ו"ובט את גילתה רחל של שהבכי כך, דייקא וההסתרה החושך מתוך הלוז עצם נתגלה

דלעתיד תחייה של חדשים חיים לבנות מתחלת לאה של והנחמה, לאה של התקווה [.דייקא בתחתונים מלכותו וגילוי יגיעה מתוך

תבר יום ליה וקרו מנשיא רב אמר' באב ו"ט יום על (א, תענית לא) ל"חז אמרו כ"וע האדם על ואילך באב ו"ט שמיום, היינו. 'מוסיף ודלא יוסיף דמוסיף ואילך מכאן מגל

המשכת בחינת הוא התורה לימוד, שהתבאר כפי כי. דייקא התורה בלימוד להוסיף, הנצחית האהבה נקודת לתוך היגיעה עבודת שממשיך דהיינו, ל"כנ בלאה רחל אור. האמונה חלקי בשני השכינה קומת שנשלם, באב ו"ט ביום המתגלה העצום האור וזה

.ל"כנו ,אחריו שלמות שאין השלמות בתכלית והשגה יגיעה

צ בין המצרים -מעיין הנחמה

- טז - 'והעיר לוז לא נחרבה'

', לוז' שם ממשמעות נוסף חלק זה מרמא בראשהבאנו ש בתורה רימזכ רבינו, והנה (.פה מ"ליקו) 'ל-א לבית נכנסין לוז שדרך, י"שפרש וזהו' .לוז העיר והוא

המות מלאך ואף, החריבה ולא נבוכדנצר, בלבלה ולא סנחריב בא'ש העיר היא לוז .(א ריד"זוהר ח' ב ועי, סוטה מו) 'בה לעבור רשות לו אין

על מאד הב ידיםמקפ והיו, החסד יסוד על התשנבנ עיר היתה, לוז העיר, והנה הענין בהם שהיה היינו. ל"חז ובמדרשי' בגמ שם שמסופר כפי, לחברו אדם בין עניני

שם שרתה כ"וע. ל"כנ לאה אור ממשיכים ז"שעי', בזה זה לבוא שבטים התירו' של אינו שבעולם ורוח בריה ששום, הלוז עצם שהוא, לאה ענין של מאד גדולה הארה

. 'לוז' העיר שם הנקרא כ"וע, עליו להתגבר יכול

שהם, השבטים עשרת את הגלה סנחריב כי. 'בלבלה ולא סנחריב בא' שאמרו וזה לשתי עובדים שהיו, הראשון מלכם שהיה נבט בן ירבעם של תלמידיו ישראל מלכות

שכתב, הטס בהם היה האלה העגלים ששתי וידוע. נבט בן ירבעם שהעמיד העגלות (ב, סנהדרין קא) ל"כמאחז, העגל את עשו שבזה' שור עלה' (ד, שמות לב) משה עליו

וטס שם בידו והיה במצרים בו שנתמעך בנין דמוסי מתוך שיצא שם היה מיכה' והשליכו נילוס מתוך יוסף של ארונו להעלות שור עלה שור עלה משה בו שכתב

. 'העגל ויצא הכיור לתוך

כי. יוסף בית מלכות להעלות היתה שהעמיד העגלים בשני נבט בן ירבעם וכוונת התיקון שעיקר ירבעם וסבר. רחל של עניינו כל שהוא, היה יוסף משבט שירבעם ידוע שראה, נבט טעה למה'( שם) ל"חז אמרו כ"וע. דייקא יוסף - רחל י"ע להיות צריך

מלכות' מלכות על מרמז ואש. כידוע יוסף, יסוד ברית זה תואמ'. תומאמ אש שיצא . דווקא יוסף בני י"ע המלכות שתיכונן' כבי שראה, היינו (ג לד"זוהר ח) 'עולה אש

, ל"רח שלמה תורה בזה היה אלא, ממש ז"ע נבט מעשה היה שלא ל"חז אמרו כ"וע ,רבים ספרים נבט בן לירבעם לו שהיה ל"רביז שאמר וכפי, לתקן היתה בזה שכוונתו

בזה להם היה כי. לגמרי מתבלבלים היינו אלו מספרים אחד דף רואים היינו ואם .'כבי בקדושה המלובשים הרבה דרכים

נבט בן ירבעם נתן לא כ"וע', לאה' בחינתב ק"ביהמ היה ראשון בית בזמן הרי ,והנה בסוד הם יהודה מלכי כי. בידם לעכב שומרים והעמיד, לרגל לעלות השבטים לבני

סבר כי. תגבר' לאה' שכוח ירבעם רצה ולא. 'וכו לאה בן מיהודה בא דוד וכן', לאה' .דייקא רחל י"ע להיעשות צריך התיקון, שאדרבא

בבגדו לירבעם הוא ברוך הקדוש שתפשו אחר'( א, סנהדרין קא)ל "מתארים חז כךו, בראש ישי בן, בראש מי לו אמר, עדן בגן נטייל ישי ובן ואתה ואני בך חזור לו ואמר

צא בין המצרים -מעיין הנחמה

' לאה' שמלכות הבין, בראש ישי שבן ת"השי לו שאמר בעת כי 'בעינא לא הכי אי בכוח רק האמין כי. 'ית באלוקותו לגמרי כפר ואז. 'רחל' מלכות ולא, ק"בביהמ תמלוך. ואחד אחד שבכל הצדיק בנקודת האמין ולא, גרידא' רחל' בחינת, ועבודתו יגיעתו .שהתבאר כפי, ל"רח גמורה לכפירה הדרך קלה ומשם

. ל"כנ ירבעם י"ע, לאה בחינתב שפגמו על השבטים עשרת את הגלה סנחריב, והנה היו לא לוז העיר את אך. 'לאה' בחינתב שהיה הראשון ק"ביהמ החריב נבוכדנצר וכן

של סוד שהוא, הלוז עצם של הסוד לוז בעיר בו היה כי. אופן בשום להחריב יכולים רק והוא, לחברו אדם בין של בענינים שלמים כולם היו העיר אנשי כי. בשלמות לאה

וכאשר. מישראל ואחד אחד בכל שיש ממעל אלוק בחלק השלמה אמונתם מכוח כפי, החבר נקודת עם באיחוד היינו, הנכונה ובדרך בשלימות היתה זו אמונה

.כלל להחריבה יכלו לא אזי, שהתבאר

ט"ליו באב ו"ט שנקבע הטעמים אחד ל"חז שאמרו מה חומר כמין מאד יובן ז"ועפי יעלו שלא הדרכים על נבט בן ירבעם שהושיב פרוסדיות אלה בן הושע שביטל'

שהעמיד הזהב עגלי שני את סנחריב שלקח אלה בן הושע שראה מאחר כי. 'ישראל להתקשר צריכים כ"וע, יותר למלוך יוסף בית למלכות כוח אין כי הבין, נבט בן ירבעם

אחד בכל שיש הצדיק לנקודת להתקשר היינו', לאה' שהוא, יהודה בית למלכות .לעולם נעלמת שאינה באתכסיא האהבה נקודת שהוא, ואחד

הוא כי ,דייקא באב ו"בט זה מאורע היה כ"ע כי. פלא באורח זה טעם יתבהר ועתה העצומה השמחה וזהו. ל"כנ השלמות תכלית בתכלית לאה נקודת בו שמתגלית יום

התגלה עתה כי', באב ו"כט לישראל טובים ימים היו לא'ש ל"חז שקבעו עד זה ביום גילוי ,כבודו כסא מתחת חצובים, ממעל אלוק חלק שאנו בכך, בעצמו' ית בו השמחה

.דודו יהודה מלכות בחינת

- יז - 'תשש כחה של חמה'

יום': באב ו"ט לשמחת הטעמים בין' בגמ שם שאיתא מה לבאר נבוא ועתה באב עשר מחמשה אומר הגדול אליעזר רבי דתניא. למערכה עצים מלכרות שפסקו

.'יבשין שאינן לפי למערכה עצים כורתין היו ולא חמה של כחה תשש ואילך

.והלבנה החמה בביאור נקדים זאת ולבאר

ת"השי את משיג שהאדם, היינו דעת. אמונה בחינת ויש, דעת בחינת יש הנהד דרגת והוא. ידיעה מתוך' ית אותו ומשיג מעלה מעלה ועולה, עבודתו שלימות מתוך לאור והתבטלותו יגיעתו מכוח, עצמו מכוח שמאיר, חמה, שמש בחינת שהיה, משה

.ס"א

צב בין המצרים -מעיין הנחמה

חיותו מקבל אלא, כלום מגרמיה ליה לית שהאדם, היינו. אמונה בחינת יש, מאידך .מהשמש בא אורו כוח שכל, לבנה בחינת והוא. אמונתו מכוח

. ולאה רחל בחינת והם, לעיל שהרחבנו וכפי. בחינות' ב יש אמונה ה זו שלבחינוב גורם הוא, בעבודתו עושה שהוא קטן דבר שכל מאמין שהאדם מה היינו רחל בחינת האהבה בנקודת שמאמין, היינו ,לאה בחינתו. שבשמים לאביו ועצום גדול תענוג

עשני שלא' על גדולה שמחה לו יש', ית אותו עובד כשאינו גם כי לאמר, דאתכסיא אלוק חלק הוא מישראל א"כאו כי, מישראל א"כאו של הפנימית הנקודה שהוא', גוי

.ממעל

אינו, ת"מהשי דבר מבקש כאשר, היינו. חינם מתנת בחינת הוא' לאה' בחינתו כי אלא, בדבר תלויה אינה אהבתו כל כי, חינם במתנת אלא, דבר בשום בקשתו תולה

אותו שאוהב הרחום מהאב רחמים לבקש יסודותיו תולה ובזה, מעצמיו עצם הוא . וזמן מקום בכל שבדעת אהבה

אלא, במעשיו כלל תולה שאינו, מאד רבינו בזה שהרחיב' פראסטיק'ה ענין והואבגודל מעלת הצדיקים , עח מ"לקובאריכות ב' ועי) 'ית לאביו בן היותו מחמת, חנם במתנת

.(פראסטיק בחינתב' שעבדו אותו ית

כי. הירח מילוי שלימות שהוא. בשלימותא שהסיהרא היום הוא באב ו"ט, והנה כ"וע. בשלימות האמונה קומת נבנה כי, ל"כנ הקדושה השכינה שלימות יום הוא

- בדעת והשגה עבודה היינו, עצמה מצד החמה שעבודת ידוע כי, חמה של כוח תשש ועצום גדול כוח לאמונה לה יש אבל. לבנה בחינת, האמונה מעבודת יותר גבוהה היא

. סתום המאמר שהוא, הכתר אור להמשיך אפשר האמונה י"ע כי. כלל לדעת לו שאין באמונה בתמימות הולך וכשאדם': והנאצלים הנבראים לכל שקדם סוף אין אור והוא שהוא רצון לבחינת שיבוא יתברך השם לו שיעזר לזכות יכול חקירות שום בלי לבד

כן פי על אף אבל, מאמונה למעלה הוא דקדושה חכמה באמת כי. מחכמה למעלה חזק דבר הוא אמונה כי לבד באמונה רק וחקירות בחכמות לילך לבלי צריכים אנו

רצון לבחינת לבוא זוכה אזי וחכמות חקירות בלי לבד באמונה כשהולך ואזי, מאד יתברך אליו מאד חזק מופלג רצון לו שיהיה שיזכה דהינו מחכמה אפלו למעלה שהוא

ויצעק. ההשתוקקות מגדל כלל לעשות מה ידע שלא עד מאד נמרץ בהשתוקקות חקירות מכניס שהוא דבר הבעל דהינו. אדם בני לב בתוך שהוא חקרן יש אך. 'וכו

עצמו את ולחזק החקירות כל מלבו לגרש, ולגרשו להכניעו וצריכין האדם בלב ,סו תורהכד ו תורה מ"לקו' עי) ל"כנ הכתר אור הוא שרצון וידוע( ן לב"שיחות הר) 'באמונה

(.ערב ג' הל ל"לקוה' וע

את וגילה, באמונה הכתר אור שהמשיך עד, בירח שלימות שנעשה כיון, והנה גבוה במעלה הוא שהלבנה הוכח כי. חמה של כוחה תשש אזי, דאתכסיא האהבה

יוכל לא שנה מאה של ביגיעה ואף, ת"השי עם עצום קשר לגלות בכוחה כי, יותר היא וזאת. באב ו"בט, עתה אותו שממשיכים כמו הכתר של אחת הארה לגלות

את גילתה, והכיליון החורבן שלאחר זה יום דייקא כי, באב ו"ט של הגדולה השמחה של כוחה לתשישות שגרם והוא. תשיגה לא דעת ששום, שבכתר האהבה נקודת

צג בין המצרים -מעיין הנחמה

הדעת כוח על בהרבה עולה, בשלימותה כשהיא, האמונה כוח כי. הדעת שהיא, החמה .וההשגה

- יח - 'תחנונים ידבר רש'

הנחמה סוד בזה טמון כי. ואתחנן פרשת את נחמו בשבת קוראין למה יובן ובזה .והתקווה

בכל חנון אין - ואתחנן' י"ופרש. 'לאמר ההוא בעת' ה אל ואתחנן' (ג, דברים כג) כתיב, הטובים במעשיהם לתלות לצדיקים להם שיש י"אעפ. חנם מתנת לשון אלא מקום

אמר אחון אשר את וחנותי לו שאמר לפי. חנם מתנת אלא המקום מאת מבקשים אין .'ואתחנן בלשון לו

שלא הסלע על שהכה מריבה מי מעשה אחרי לו אמר ת"השי הרי, תמוה ולכאורה. לארץ להכנס שוב להתחנן יכול שהוא הבין שמשה עכשיו השתנה ומה, לארץ יכנסמשלי ) דכתיב מאי רב אמר נחמן רב אמר' :(א, סנהדרין מד) ל"חז שאמרו מה י"עפ ועוד

בירור וטעון' משה זה' רש ידבר תחנונים עזות יענה ועשיר רש ידבר תחנונים' (כג, יח .עניות לשון שהוא ,רש משה נקרא למה

רק כולו כל שנכנס היינו חינם שמתנת( ואתחנן' ת להרב פר"ליקו) בספרים מובא, והנה זכות שום בלא, בלבד' ית ברחמנותו רק עצמו שתולה, היינו, דלעילא לאיתערותא

תלה ולא, עצמו בזכות קצת שתלה היתה, מריבה במי' כבי משה של וחטאו. עצמו התחנן כ"וע( כ מ"לקו) ק"רביה שמבאר כפי, הסלע על היכה כ"וע, ת"השי על רק עצמו עצמו ומצד, כלל עצמו בזכות תלה שלא היינו', רש ידבר תחנונים' בחינתב משה עתה .גרידא י"הש מצד אלא, כלום בעולמו לו שאין ועני רש הוא

שיוכל בתפילתו לפעול בכדי, עצמו על להמשיך משה שרצה, לאה בחינת וזהו הוא עצמו מצד שמשה וידוע. בשלמות לאה בחינת את לשם ולהמשיך, לארץ להכנס .לגמרי רחל בחינת מבטל היה כי, ישראל לארץ להכנס יכול היה לא כ"וע, לאה בחינת

שהוא, הר בחינתהיא לאה כי, דייקא ההר' והלבנון הזה הטוב ההר' אמר כ"וע את בתחינתו משה שהעיר והיינו. מרחוק השגה בחינת - ל"כנ הראשון ק"ביהמ

לאה סוד שם ולהאיר לארץ להכנס רצה כי, לאה בסוד דאתכסיא האהבה נקודת והוא. א"בסט לאה בחינת של' זה לעומת זה'ה שהיה ז"הע את לבטל ובכך, בשלימות שרצה היינו, דייקא' נא' 'עמוקות מגלה' בעל וביאר', נא אעברה' משה שהתפלל

.פעמים א"נ בתורה המוזכרת זרה העבודה את ולהשמיד להעביר

, בחיותו שהוא, הראשון ק"בביהמ ימלוך לאה בחינת כי והשיג משה שראה היינו הנבואה כנגד שהוא, ז"ע של ר"היצה והוא', זה לעומת זה'ה מאד יתגבר ואזי

צד בין המצרים -מעיין הנחמה

, ואחד אחד שבכל האלקות בכוח שיאמינו הנורא ר"היצה בהם ישלוט וגם, דבקדושה ולעסוק רצונו לעשות חיוב כלל שאין עד כך כל חזקה שהאהבה שיחשבו כך כדי עד

עד, בו ממריד כשהוא גם גבול ללא אהבה עליו מרעיף שאביו בן כאותו. במצוותיו כטוב לעשות ו"ח ויכול, בו ממריד שהוא לאביו ליה איכפת שלא בדעתו מעלה שהבן בית חורבן בזמן פשט ר"היצה זה, ל"חז במדרשי הרבה המבואר וכפי. ל"רח בעינו

בנים שהם האהבה נקודת בכוח בטוחים היו כי (כ"ילקוט שמעוני איכה תתר) ראשון וזאת, ו"ח יחטאו כאשר גם, מארצם לגרשם שבעולם רוח שום בכוח ואין, למקום .הגבוהות השגותיהם מחמת

היה כי, לגמרי ר"היצה וכל ז"הע לבטל מיד יוכל לארץ יכנס שאם, סבר משה אולם והתכללות, לרחל להגיע דרך שתהיה הנכונה בצורה לאה של האור להכניסאיך יודע .בשלמות השכינה קומת בניןב שהתבאר כפי, בלאה רחל

הפסגה ראש עלה. הזה בדבר עוד אלי דבר תוסף אל לך רב' ת"השי לו ענה ז"וע. 'הזה הירדן את תעבר לא כי בעיניך וראה ומזרחה ותימנה וצפנה ימה עיניך ושא

שאתה היינו, לך רב, למשה ת"השי לו שאמר, היינו' לך רב' נתשכוו, ק"בזוה ומובא .להכנס יכול שאינך עד, להשכינה כל כך קשור

- שבכתב תורה שהוא', הק י"מהאר כידוע לאה בחינתב, מאד מקושר היה משה כי תורה שהוא, ברחל לאה נקודת בשלמות להמשיך יכול היה ולא. ל"כנ לשמה תורה, ללאה השלם תיקון גורם היה, בלאה רחל מכליל היה אילו ובאמת. ל"כנ פ"שבע' יםיהח אור'ב ומובא במדרש כדאיתא, לעולם מיתתקנת היתה לא רחל נקודת אולם

יכול היה שלא באופן ק"ביהמ בונה היה י"לאר נכנס היה משה אם כי, ינותבפרש בחינת לתיקון להביא יכול לאה היה לא לארץ נכנס היה שאילו נמצא, לעולם להיחרב

באריכות שהתבאר כפי הבריאה כל תכלית הרי ורחל, לעולם נחרב היה לא כי, רחל .לעיל

ממעל אלוק החלק בסוד שהוא, כל כך בשלמות עבודתו כל, האמת הצדיק כי] מהנקודה ניתק לא ומעולם, שנולד מהרגע, תמיד עצומה בדבקות הוא כי, תמיד

[.והבן, הזאת הפנימית

לאה בחינת להנחיל בכדי ז"בכ כי', הפסגה ראש עלה' ת"השי לו אמר כ"וע .ישראל ארץ על שיסתכל בכך, הראיה דרך גם אפשר - בישראל

, ל"האריז' וכת', למענכם בי' ה ויתעבר' (יב, דברים כ) דכתיב י"עפ ,בזה והביאור נכנסה וכך, מישראל ואחד אחד בכל נשמתו שהתעבר תחינתו בכוח משה שזכה והוא. משה נשמת שהוא, ל"כנ לאה נקודת שהיא, הצדיק נקודת מישראל א"בכאו

, כמבואר בזוהר, ישראל בעם נשמתו שהתעבר היינו', ויתעבר' שכתוב מה, כו תניינא תורהמ "בלקו' ועי. וכל נפשא ונפשא, דאתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא

' ה ויתעבר' משה שאמר והוא .א מישראל"שמשה נמצא בכל אבר ואבר של כל או משה עליהם שהביט, הראיה בכוח היה וזה', למענכם' - בכם נשמתי שנתעברה', בי

הצדיק ממשיך ההסתכלות י"ע כי, נשמתו חלק המשיך וכך( תניינא עב מ"לקוכמבואר ב)

צה בין המצרים -מעיין הנחמה

לקום, העצום הכוח הכניס ההסתכלות ובזה. גדול אור מישראל ואחד אחד לכל ופנימית נסתרת אהבה אותה את שיעוררו בכך. וההעלמה הנפילה מתוך גם ולהתחזק

.ממעל אלוק חלק היותם בכוח, ואחד אחד בכל שיש

החורבן על משה להם שבישר, 'בארץ ם"ונושנת' הפרשה בהמשך דכתיב והוא היום בכם העידותי' ,[ם"ונושנת' גימט שהוא] שנה ב"ונ מאות' ח לאחר, לבא העתיד

לבטל בתחינתו לפעול יכול שאינו שראה, היינו ,'הארץ מעל מהר תאבדון אבד כי בבני עצום כוח שהכניס, הנשגבה פעולתו את השיג אך. לארץ נכנס לא כי, החורבן אבד' של החורבן אחרי ולהתחזק לקום שיוכלו כך, נשמתו בם שנתעברה בכך ישראל

הלוז עצם מכוח שיעוררו דלעילא האתערותא בכוח והוא', הארץ מעל מהר תאבדון אחד בכל שיש משה נקודת אותה שהוא, והריקבון החורבן אחר דייקא שיתגלה

. ואחד

תדרשנו כי ומצאת אלוקך' ה את משם ובקשתם' שם משה להם שאמר מה וזה שהכניס, היינו', ישחיתך ולא ירפך לא אלוקך' ה רחום ל-א כי נפשך ובכל לבבך בכל, שהוא מקום בכל מישראל א"או בכל שנמצא, דאתכסיא הנצחית האהבה את בהם

.והמרירות השכול החיסרון בתוך גם

- יט - 'התנחמו בכפליים'

חטאה חטא בכפלים חטאו': בכפליים נחמה -' עמי נחמו נחמו' הנביא שאמר והוא בכפלים ומתנחמים, חטאתיה בכל כפלים' ה מיד לקתה כי בכפלים ולקו, ירושלים

רחל של הנחמות' ב הם כי, הנחמות' ב ולבאר( שעיהו מי, ילקוט שמעוני) 'עמי נחמו נחמו. באב ו"ט וביום נחמו בשבת מתחלת זו נחמה שסוד, לאה בחינתב' נחמו'. ולאה

. ואילך באב ו"מט בניינה שמתחיל, רחל ונחמת

ופגמו שחטאו היינו, בכפליים שחטאו מחמת, אלו נחמות' בב בכפליים נתנחמו כי, בתחתונים מלכותו בגילוי היגיעה עבודת את החשיבו שלא בכך - לאה בחינתב

שקיימת הנסתרת האהבה את גילו שלא בכך - בכפליים רחל בחינתב ופגמו וחטאו קרבה שום מרגישים ולא, ובהסתר בהעלם נמצאים ויגכאשר עבודה בחוסר גם לעד .ואור

ולאה, בלאה רחל את לתקן בכדי, בכפליים נחמה - נחמו בשבת ונמשך יורד ולכן והמשך קיום זו להארה שתהא בכדי זה בשבת זו הארה להמשיך א"כאו ועל, ברחל

חיזוק' והב, והמצוות התורה חיזוק' הא: העבודות' ב להמשיך היינו', ית בעבודתו כפי חברו ואצל עצמו אצל טובות נקודות ומציאת לחברו אדם שבין העבודה

. הגלויה האהבה את ולבנות, הנסתרת באהבה לשמוח, הנחמה סוד הוא כי. שהתבאר

צו בין המצרים -מעיין הנחמה

היא חלקיה' ב על האמונה כאשר. בשלמות השכינה קומת נבנית כך י"ע ורק .השלם ובתיקון בשלימות

להשגת לזכות: היינו', נחמו נחמו' הפסוק שפרש וזהו' ק"רביה' שכ מה יובן ועתה 'הנחמה עיקר שזהו, הדעת השגת הינו, המקיפין

ק"הרה בשם מובא וכן (כא מ"לקו) אות שהוא, ביתא שבאלפא ו"ט האות סוד שממשיך, באב ו"ט יום על ע"זי מאפטא

, עגול הוא כי, המקיפין על מרמז' ס שאות וידוע. (ב"בא ו"ט - ב"שבא עשר החמשה אות)' ס .מקיף בסוד

אך, בשלמות להשיגו יכול אדם שאין, הכתר אור הוא המקיפין שענין ידוע הנה כי שמחה שממשיך, סתום המאמר והוא. לגמרי אותו ועוטף האדם את שמקיף אור הוא

טוב מה כי, כלל בהשגה זו ידיעה להשיג א"א בוודאי כי. יהדותינו נקודת של עצומה מכל' ה בנו בחר ולמה, רבבות אלפי זכו שלא מה, ישראל עם תוך אל שנולדנו חלקינו ללא בו מורד הוא כאשר גם מישראל השפל את אוהב' ית שהוא ייתכן ואיך, העמים

יוכל לא האדם אך, מסביבו האדם את שמקיף, מאד גבוהה השגה זהו בוודאי כי. הרף :במקיפין להשיגה יוכל רק, ולהבינה לזה לגשת

פי על אף; לרפואה שעושין סגולה כמו, (ה, יט שמות)' סגולה עם' נקראים אנחנו כי' וזה, לרפואה מסוגל הזה הדבר כן פי על אף, לרפואה זה שיהיה מחייב הטבע שאין

יתברך השם אותנו לקח אנחנו כן כמו זה מבין האנושי השכל שאין, מהטבע למעלה, עמים מתוך עם לקח איך, זה כל את מבין האנושי השכל שאין פי על אף, סגלתו לעם רבה בראשית)' וכו ם"עכו עובדי הללו: הדין מדת שקטרג, סוף ים קריעת בשעת כמו

. קדוש לעם אותנו לקח הוא ברוך הקדוש כן פי על אף, (א"כ פרשה רבה ובשמות ז"נ פרשה בחינת וזה, אנושי משכל למעלה, מהטבע למעלה שהוא, להוסג כמו הדבר שזה נמצא

(.מ כא"עיין לקו) 'מקיפין

בתוך שמתגלית האמונה שבכוח, היינו, בשלימות זו הארה נמשך, נחמו ובשבת יכול האדם אין שבדעת הגם, והנעלמים העצומים המקיפים את לגלות - הנחמה סוד

לנגוע יוכל לא ולעולם, האדם של דעתו את מקיפים הם כי, העולם בזה זאת להשיג ונמשך, בשלמות המופלא המקיף, הזאת העצומה ההארה יורד, זו בשבת אולם, בהם

דבר שהוא הגם, במוחו זאת להשיג יוכל א"שכאו כך, אחד כל של מוחו לפנימיות אפשר איך מקיפים שהם ברגע שהרי. כלל ובהבנה בהשגה במוח נתפס שלא

.המוח לתוך להכניסם

המוקפים נשיג לבוא שלעתיד( שם) ק"רביה כתב כי, היטב יובן הדברים י"עפ, והנה שהעטרה היינו', בראשיהם ועטרותיהם יושבים צדיקים' ש"כמ, ממש המוח בתוך

, כתר - הראש על עטרה שהם המקיפים את שמשיגים כלומר, הראש תוך אל נכנסת והיא. ממש המוח לתוך ויכנסו, המקיפים אותם ישיגו ולעתיד - לראש נכנס שאין

.ביותר עצומה השגה

בלי והשגות מקיפים רק שהשיגו, לאה בסוד היה ראשון שבית, לעיל התבאר, והנה היינו, בכלים רק עבדו כי, ההפך היה שני ובית. הראש אל שיכנסו בלי היינו, כלים

צז בין המצרים -מעיין הנחמה

התכללות הרי הוא שלישי ובית. כלל המקיפים השגת בלי, יגיעה ודרך והשכל במוח הגבוהות וההשגות המקיפים השגת שהוא - בית סוד שהוא. ביחד הבתים שתי של

.דייקא והשכל הכלים בתוך

קומת ויושלם, בשלמות בשכינה הבחינות' ב שיתגלו בגין הוא, זה שלמות, והנה' נחמו נחמו' שהוא, בשלמות נחמו בשבת זה ענין מתגלה ולכן .ז"עי השכינה

.ל"כנ בשלמות המקיפים בהשגות, בהתכללות ולאה רחל בחינת, בכפליים

במילוי היא, האמונה שהיא, הלבנה, ואדרבא', חמה של הכוח תשש' כ"וע האמונה בחינות' ב שניתקנו מאחר בשלימות השכינה קומת נבנה כי, בשלמות, חמה של כוח לתשש, הלבנה שהיא האמונה בכוח בוודאיו -' הק בשכינה הכלולים לתחיה קם הלוז עצם כאשר, הנורא החורבן לאחר דייקא, הכתר סוד אות ולהשיג

יטוש לא כי, ונצחית נסתרת אהבה אותה מכוח. לגמרי חדשים וחיים חדש בנין ובונה .מה ויהי מעצמיו עצם ישראל כי, יעזוב לא ונחלתו עמו' ה

- כ - של רחל ולאה' טובה-נקודה'חיפוש ה

.(רפב מ"לקו)' בעודי לאלוקי אזמרה' בתורה רבינו דברי מאד נויוב ועתה

בחינתב, שעשה במעשים שיש הטובה הנקודה את רק האדם יחפש אם, בוודאי כי ולא, בחושך ישקע כאשר, גמורה לכפירה ז"עי להכנס יכול כי, גדולה סכנה הוא, רחל, שעשה מה גם בוודאי כי. שלו היגיעה בעבודת ישועתו לתלות דרך שום לו יהא

ביגיעת רק תולה אם כי, הוא גדול חושך בוודאיו. פגמים מלא הוא, דמעט המעט תרבות בחינת, חטאת כל אם, גאוהו ליישות בא מזה כי .בעדו עולמו חשך אזי, עצמו

אם מ"מ, בעולם' ית מציאותו בעצם יאמין אם וגם, הלוז באילן עצמו יתלה לא כי, יון .ממש כפירה לידי בא הרי, ממש אצלו נמצא ת"שהשי בזה יכפור

ויתלה, לאה בחינת, ואחד אחד שבכל הצדיק נקודת רק האדם יחפש אם, ומאידך לתכלית לזכות יוכל לא אזי, דאתכסיא יומין עתיקת אהבה נקודת באותה אך עצמו

כך, העולם בזה אותו שימליכו' ית רצונו כי. בתחתונים' ית אורו יגלה איך כי, המיוחל, עבודתינו י"ע. קדם כבימי המלך שולחן על בנים וישבו, כל לעין אהבתו שתתגלה

.דייקא ביגיעה אותו שנעבוד

מכליל הוא כאשר, הטובה הנקודה אחר לחפש האדם שעל, ל"רביז מגלה כ"וע האהבה נקודת שהיא, גוי עשני שלא על מאד שישמח, היינו, ברחל ולאה בלאה רחל

גם עולמים ולעולמי לעד ושרירה וקיימת לעולם נפגמת שאינה, דאתכסיא הפנימית הוא לאה כי, חדשה לתחייה יבוא, זה לוז עצם גילוי ומתוך, ממוות והמר השכול בתוך בתחתונים לבנות והוא. בעולמו האדם של והייעוד התכלית הוא ורחל, לרחל דרך

צח בין המצרים -מעיין הנחמה

, כגדולה קטנה, דקדושה ותנועה פעולה שבכל, לב בכל להאמין ואז, מפוארת מלוכה, דקדושה המלכות את יותר בונה הוא יותר שמתייגע וככל. עצום רוח נחת גורם הוא .מאד עד והערבה הנפלאה' ית אהבתו בשלמות יתגלה עדי

, שבארנו כפי, והנה. 'אליה וקראו ירושלים לב על דברו' הנביא דברי המשך ענין וזה יאמר עמי נחמו נחמו' כדכתיב, לבוא דלעתיד ועצומה נוראה בהארה שמדובר מאור, משם הארה להם ממשיך שעכשיו היינו - לעתיד יאמרש היינו', אלוקיכם

.דלעתיד הנחמה

גילוי יהיה לבוא שלעתיד (ל"י סרוג זצ"ק מהר"בקיצור עולם התיקון להרה יןעי) ידועהנה וס "כמבואר בלקוטי ש 'בעלה עטרת חיל אשת' יהיה ואז. אתידע דלא דרישא דעתיק

העושה שליח לגבות חובו ' בהל, ועיין הרבה בלקוטי הלכות בזה) 'שבת ושער ההקדמות שער א

, היינו. 'גבר תסובב נקבה'ו, (וכן מובא בכל ספרי אמת, ועוד' תפילת ערבית א' וכן בהל, ב"ה .א"לז מקיף ואור עטרת' ויהי, א"מז למעלה יהיה שהמלכות

זה בלב ודיבור, פה-מלכות, רחל שהוא, דיבור לשון' דברו'. 'לב על דברו' והוא שהיא ,(ל"ק ואריז"וכן הוא הרבה ברמ ,ב, ע מט"ציס) לאה-מלכות שהוא, כידוע מחשבה שהדיבור', לב על דברו'ו, כידוע א"הז הוא לב', לב על דברו' ואומר. כידוע מחשבה

י"ע, א"הז על להעלות הדיבור זוכה איךו. 'בעלה עטרת חיל אשת' היינו. הלב על עולהשער הכוונות תיקון חצות וספר ראה ) וידוע[. להלן ויתבאר', י חסר', כתי ירושלם] ירושלם

לאה-רחל מלכות יעלה איךש שאמר וזה, לאה על תמרמז שירושלים (ויצא' הלקוטים פר הארת להמשיך נחמו בשבת שיזכו י"ע היינו. לאה הארת י"ע - לבוא לעתיד א"הז על

.בשלמות לאה

כיוון. ל"כנ היינו -' חטאתיה בכל בכפליים' ה מיד לקתה כי' הפסוק המשך וזה - ל"כנ הסתרה שבתוך הסתרה -' בכפליים לקתה' שהוא - ההסתרה לתכלית שהגיע

א"דז בראש שתיהם ויעלו, בשלמות רחל יבנה ז"ועי - לאה נקודת שיתגלה זכתה כ"ע .מאוד והבן באריכות במאמר ל"כנ

' ויסעו ישראל בני אל דבר' (טו, שמות יד) פ"עה בשלח בפרשת המדרש יובן ובזה לפי והנה. פלאי והוא. המדרש לשון כ"ע, 'ירושלים לב על דברו, דכתיב הוא הדא'

י"בנ אל דבר אלי תצעק מה' מקרא על הזוהר מאמר ידוע דהרי, מאד יובן דברינו היו ישועה אז לעורר בכדי כי, היינו. 'מלתא תליא בעתיקא - אלי תצעק מה': 'ויסעו

באמת שהיה כפי, ממש עתיק של דרגאב מאד מאד גבוהה אמונה לעורר צריכים', ירושלים לב על דברו' כאן הענין ממש והוא. 'עבדו ובמשה' בה ויאמינו' אחר כך .במדרש כדאיתא

, הוא' בעלה עטרת חיל אשת' של הזה שהענין, באריכות ובכתבים בזוהר מובא כי, זו נקודה יתגלה ולעתיד, עתיק ראש שהוא - א"ברדל הוא המלכות של השורש כי

תשורו תבואו' על פעמים כמה ת"מוהרנ שמביא כמו. העולמות בראש ותעמוד .הגאולה שלמות שעניינו, האמונה שלמות ענין שהוא', אמנה מראש

צט בין המצרים -מעיין הנחמה

כיון, היינו', תחילה במחשבה מעשה סוף'ה מכוח הוא, זה עצום גילוי, והנה יאמינו ישראל ועם, בתחתונים דירה שיהיה והתכלית, מעשה הסוף שהיא שהמלכות

בתחילת הוא שלה השורש, היינו', תחלה במחשבה' הוא, עבדו ובמשה ה"בהוי .עתיק סוד שהוא, הבריאה תחילת

כד כי כידוע מלכות-רחל היינו, כבודו. 'כבודו מקום איה' שואלים המלאכים כ"וע ברעיא בזוהר כמבואר, תכלית אין עד נחתת נחתת כד, סוף אין עד סלקת סלקת

.מהימנא

', תכלית אין'ב הנשאלת השאלה שהיא, דלעיל בדברים מבואר', איה' השאלה כי .והבן ,סוף אין עד סלקת דייקא אז אבל, (וחושך העדר מקום)

כי, העיקר הוא המלכות', ית עצמותו אצל באמת כי (א שער) עבודה בשערי ומובא .לתכלית להגיע ומבוא דרך רק הוא העולמות כל ושער, תחלה במחשבה מעשה סוף

הר וכל ינשא גיא כל דרך פנו במדבר קורא קול' שם הנביא דברי המשך והוא שיתגלה, היינו. 'דיבר' ה פי כי יחדיו בשר כל וראו למישור העקב והיה, ישפלו וגבעה

הוא מעשה לסוף תכלית אין - השכינה סוד שהוא, והעקב והשפל הגיא שדייקא, הזאת ההתגלות אור כנגד חשיבותם מתבטל העולמות שאר וכל. הכל ראש נעשה

. ה ט"יו' ובהל', ה' הל נ"ביהכ' בהל בזה ת"מורהנ שכתב כפי

מהדיבור שלמעלה ממקום, ממנו ולמעלה, א"מרדל ובא היוצא' נחמו נחמו'ה והוא נחמו' וצועק שעומד תחילה המחשבה שהוא, הכל של והשורש הראש והוא, לגמרי וחשקתו, טובה הנקודה, הפנימית הנקודה העיקר, האמונה הוא העיקר כי. 'נחמו

.ממש גבול בלי הוא - הנקודה לזאת' ית ואהבתו

. עילאה אמא, הבינה מן הם המקיפים כל שכהיום, י"האר בכתבי מובא, והנה מסבבת שעתה מה כדוגמת, גבר תסובב א"דז' שהנוק. בארץ חדשה' ה ברא ולעתיד

ועטרותיהם יושבין צדיקים' בסוד א"הז מן למעלה המלכות תתעלה כי, הבינה אותו .ש"ייע, השמות שער ד"מ בשער י"האר ל"עכ, 'בראשהם

שישיגו המקיפים ענין שהוא' נחמו נחמו' ענין מבואר כא תורה מ"לקוב, והנה ז"כ יובן ועכשיו. בראשיהם ועטרותיהם יושבים צדיקים בסוד שהוא, לבוא לעתיד

נ"שזו, היינו. בעלה עטרת רחל נעשית ז"ועי, ורחל לאה מתחברים זו בשבת כי, מאד, א"לז משפיע אמא הוא הנוק ואז, א"ז בסוד נעשה הבריאה ועולם, א"או למקום עולין

.מאד והבן. בזה' חכם תורת'ה בעל שביאר כמו בשלמות המקיפין ומשיגין

שהוא ביארנו הטוב ההר וענין. 'והלבנון הזה הטוב ההר' משה שביקש מה יובן ובזה ל"רז ואמרו. הלבנון ענין מה אבל. לאה בסוד שהיא, הר הנקרא הראשון ק"ביהמ סוד

?ק"לביהמ לבנון בין הקשר מה, להבין וצריך. ק"הביהמ שהוא

, העליון הלובן של ענין הוא שלבנון (זו' פר על מישרים במגיד' ועי) בכתבים איתא, והנה הוא ן"הנו ושער. בינה שערי ן"לנו - א"ז - הלב דרך לעלות שרצה, ן"נו ב"ל שהוא .העליונה המרכבה להשלים ז"ועי, העליון הלובן שהוא, בעתיק כלול כידוע

ק בין המצרים -מעיין הנחמה

סוד שהוא, ה"ע המלך דוד א"כ, בשלמות לזה למעשה משה זכה שלא ידוע, והנה ל"לקוה' עי) ותחנונים התפילה י"ע, החמישים לשער מעלה מעלה לעלות וזכה, השכינה

(.ה"ה ח"ר' הל

ן"לב כ"וע. כידוע, העליון מלובן יונק שלבן מכיון הוא, לזה הסיבות' שא, ומבואר לבן והנה. שם להיכלל א"א, לגמרי אותו מבטלים שלא ועד. כידוע ן"נו ב"ל הוא

נקבר בהסתלקותו משה כ"וע. פעור בבעל ישראל את שהכשיל, בלעם בנכדו התגלגל אז כ"וע. 'מפיו בלעו' להוציא, ן"לרצו ד"משמ ישראל נשמות להעלות, פעור בית מול

.החמישים בשער, דרעווין ברעווא לגמרי להיכלל זכה בהסתלקותו, דייקא

אחר כךל ולכן. לגמרי תקנו ודוד, דוד בימי שהיה בנבל התגלגלו ובלעם שלבן ידועו כי. השכינה של הרגל, היינו, למרכבה רביעי רגלו .למרכבה רביעי רגל להיות דוד זכה

הרביעי והרגל, י"נה ת"חג ד"חב שהם, ויעקב יצחק אברהם הם, הראשונים רגלים' ג כנגד הם התרפיםו. התרפים ממקום הוא לבן יניקת שעיקר ידוע הריו. המלכות הוא

, ולאה רחל חולקים ועליו, האמצעי ד"הכ שהוא, א"דז התפארת של האמצעי שליש .לעצמה לקחה' א וכל

ד"כדכ שמתי' (יב, ישעיהו נד) נאמר ואז, לרחל הזה ד"הכ לאה יתן לעתיד, והנה דכד'כ מתי'ש' של ת"הר .ם"הכדי שתי היינו, כתרים' לב אז שתזכה', שמשותיך

יתעלה שרחל, ורחל לאה של ההתחברות י"ע דייקא כי ,ר"כת' מיג הוא -' משותיך'ש .ל"כנ דעתיק והכתר המקיפים של העצום לגילוי גורם הוא, לאה של רגליה בתוך

, היינו. 'בכרמים וחולות יוצאות ישראל בנות'ש, בתענית ל"בחז איתא כ"וע לעתיד לצדיקים ת"השי שיעשו המחול של הסוד שהוא, ואיתא. במחול שרוקדים

, פירושו' זה'ו. 'ואנווהו קלי זה' כתיב' ישיר אז'ד שבשירה במדרש ואיתא. לבוא הנה': פעמיים' זה' כתיב דלעתיד ובמחול. 'א פעם רק' זה' וכתיב, באצבע שהראו' זה'ה והנה. באצבע פעמיים שיראהו היינו. 'לו קיוינו' ה זה. 'וכו לו קיווינו זה אלוקנו

לאה בסוד רק הוא אולם. כידוע, בים שהתגלה עתיק של הגלוי הרי הוא' ישיר אז' של .כידוע, נאמרה המחשבה ש"ע, ישיר של ד"יו -

בית של הגילוי הוא שאז, דלעתיד אכדוגמ מתגלה, באב ו"וט נחמו בשבת אבל, נחמו בשבת מתגלה שהוא, (ב, רכא ג"ח) הזוהר כ"כמש, ושני מראשון הכלול, שלישי

.כידוע א"רדל פנימיות שהוא דעתיק פנימיות פנימיות', זה' פעמיים וזה

', תחלה במחשבה עלו ישראל' של הגלוי, העתיקין של העתיק היינו' כיאנ כינא' דמקיף המקיף הוא היחידה ומקיף. כידוע לעתיד שיתגלה היחידה אור גילוי שהוא .כידוע

הכללי מקיף נמשך ממילא. פנימי ונעשה נכנס שהמקיף, למעלה שכתבנו מה והוא .א"כ תורהוב, ז תורה תניינא מ"לקו' ועי. והבן. היחידה מקיף - יותר

קא בין המצרים -מעיין הנחמה

, ה"י שהוא באב עשר חמשה יום הוא באב ו"שט ,ועוד' צדיק צמח'מה מובא כ"וע הכתר של המוחין - ה"הי שממשיכים היינו, כידוע הכתר שהוא רצון לשון הוא ואב

.כידוע עתיק פנימיות שהוא

ז"שעי, היינו. ד"כ' מיג הוא( לו קיוונו ה'הוי' זה'ו -' זה' אלוקינו)' זה' פעמיים, והנה .והבן. לרחל כד עוד ימשך

וחד, שוהם אמר חד. כדכד הוא מה במערבא אמוראים' ב שנחלקו ל"חז אמרו והנה כדכד לשון שזה שם ואמרו. שניהם דבריכ שהאמת 'בגמ שם ואמרו. ישפה אמר יובן דברנו ולפי. אבנים' ב - אחד אבן שיהיה שייך איך לכאורה והנה, וכדיין כדיין - רחל מצד שניהם שהם, ובנימין יוסף של החושן מאבני הם וישפה שהם כי. מאד

.רחל מלכות

, רחל בסוד הוא בבלי שתלמוד ידוע כי. לאה בסוד הם דמערבא האמוראים, והנה מערבא של האמוראים שהודו בזה והנה. (א"ס' ת אות אור מאורי) לאה בסוד וירושלמי כדיין וזה. עצום תיקון עשו בזה, ד"כ פעמיים לה ששייך היינו, לרחל שייך שהכדכד

במהרה' ישראל בית את שתיהם בנו אשר ולאה רחל' בין התחברות שנעשה, וכדיין . אמן בימינו

קב בין המצרים -מעיין הנחמה

מאמר

התורה זכירת זכירת התורה בימים בהם נשתכח התורה הגברת

ד היו צריכים לתקן "אלמלא חטא עה| היא עצמה התיקון - השבירה

י דבר גס את השורש הרוחני "החטא מסייע לתקן ע| פגימת הלבנה ק השני היא התחלת "חורבן ביהמ| ענין משה שהכה בצור | הדק

ל לדרגת "י חז"כיצד מגיעים עפ| הגבוה יותר השלישיק "ביהמ בניןמצוה שבמעשה לעומת | ולה מעשית י פע"עיקר הדביקות ע| צדיק

כיצד מתקנים את הלוחות | עבודתינו בחודש תמוז | מחשבה ודיבור מי נקרא | ת כשאנו בבחינת דומם "הנחת רוח שיש להשי| שנשברו

| צ "בימי ביהמ' שמשיג את ה' ה'רודף ק'

- א -

תורהעיין ) ותלמידיוט "מהבעש הרבה מבואר וכן, נחמן מברסלב רבי של דרכו הידוע

אלא, פגם נשאר שפגם דבר כזה אין שברוחניות( ועוד, תניינאה "פ בתורה וכן, בעומקז "ס בספרי גם מובאכך ] יותר טוב אותו שיתקנו בכדי נעשה ברוחניות שנשבר דבר כל

ז "ועי ואבנים עצים על חמתו שפך שבכך משוםק "ביהמ את 'ה שהחריב מה על דרוש, כולה התורה כל מקיים 'הש אומריםל "חז שהרי והקשו. ישראל בני את כילה לא

אבן לסתור אסור התורהי "עפ והרי, ק"ביהמ ואבני עצי על חמתו לשפוך בחר וכיצד. אחר באופן כן לעשות יכול היה אך נפש פיקוח משום בזה שיש אף, ק"ביהמ מאבני שהסתירה רואים שבת ובמלאכת' לבנות מנת עלסותר ' הואק "ביהמ שחורבן ותירצו

[.ק"ביהמ בניןכ נחשבק "ביהמ חורבן כיכ "א נמצא, בניןכ נחשבת לבנות מנת על

. ל"הרמח בזה האריך וכן, הקדושי "מהאר ראיות ומביא זה בענין מאריך' לשם'ה כל. שבעולם הרע כל שורש שהוא הדעת עץ חטא עם התחילה הבריאה כל שהרי

וכי ' (כב, דברים כא) בפסוק שמרומז כפי זה מחטא מגיעים הרע ויצר והעבירות ההסתר עץ בחטא תלויים החטאים שכל -' עץ על אותו ותלית מת מפשט חטא באיש יהיה

.הדעת

לפני שהיה החטא את לתקן צריכים היו, ד"בעה חוטאר "אדה היה לא אילו אמנםבתחילה 'ה את לתקן צריכים היו מקטרגת הלבנה היתה לא ואם. הירח קטרוג - זה

את מתקנים היו ואם. ר"היצה ענין שזהב "ע בתורה אומר שרבינו כמו' במחשבה עלה .הכלים שבירת בתיקון לעסוק צריכים היו זה

צריכים היו הכי בלאו שהרי. לעולם תיקון יותר הוא, יותר ששברו מה כל כי נמצא

קג בין המצרים -מעיין הנחמה

עלינו מוטל דקים רוחניים בענינים לעסוק שבמקום נגרם החטא ידי שעל אלא, לתקן את יותר לתקן מסייעת ירידה כל. הדק בשורש גם מתקנים ואז גס בדבר להתעסק

.התיקון עולם

לא בוכים -גם כשיושבים ובוכים בתשעה באב , אומר כי על העבר לא בוכים רבינוק נתן את האפשרות "כי חורבן ביהמ, ק מחדש"על העבר אלא רוצים לבנות את ביהמ

ק "גם ביהמ. ק שלישי שהוא גבוה יותר מכל בתי המקדש שקדמו לו"ביהמ בניןלאך מצד שני , הגם שבחיצוניות היו בו הרבה פחות אור וגילוי מהבית הראשון -השני

ל מפרשים זאת על הבית "וחז' גדול יהיה הבית האחרון מן הראשון'אומר הכתוב ות היה בו אור מרובה מן כי בבחינות מסויימ, השני שהוא גדול מן הבית הראשון

פ יותר מן הבית הראשון שהאיר "שהאירו שם אור החכמה ואור תורה שבע, הראשון .הבינה אור שם

כך ומשום, אליו לדבר במקום הצור את שהכה רבינו משה אצל גם מוצאים כך - הזוהר מלשון מדייק וכן - זאת מסביר אמת השפת. לארץ יכנס שלא עליו נקנסה .מעשה בחינת בהם היה ולא ודיבור פה בחינת היו המדבר שדור

. מאוד גבוהה בחינה שהיא דיבור בחינת אצלו שיהיה בספרים כתוב משיח אצל גם מופת על לו שספרו, ש"ימץ "ש בתקופת הדור מגדולי אחד על שמספרים וכפי

נענה. ליהודים צרות שעשה אחד פריץ מת ברגע ובו מסויים עשב עקרשץ "ש שעשה ואילו, דיבור בחינת הוא משיח שהרי, משיח שאינו אות הוא זה שמופת גדול אותו .מעשהי "ע לפעול נצרך הוא

בחינת שהם המדבר לדור שייך שהוא 'ה לו אמר הסלע את משה היכה כאשר נאשמעו ' משה להם אמר לכך. מעשה בחינת שהם לארץ שנכנסו לדור ולא, דיבור

שייכים אתם כי, שלי המורים אתה, מעלי דרגאב נמצאים אתם כלומר', המורים ואני, בעשיה בה שעוסקים' נושבתארץ ' כדכתיב ישראל ארץ של מעשה לבחינת

- מעשה בחינתכ "ג שהיה - יהושע רק ולכן. דיבור בחינת שהם המדבר לדור שייך .הדור לאותו הארץ את להנחיל יכול היה

תיקון בזה יש שני מצד אך, רבינו למשה ועונש שבירה כאן שהיה נראה אחד מצד שתחיית אומרט "הבעש. ברוחניות מצב בכל זה וכך - יותר נעלה אחר לגילוי ועליה

וכן. בלבד ושינה סילוק בחינת רק בו היתה, מת לא פעם אף שיהודי יגלה המתים למדריגות התעלה מכך וכתוצאה, ירידה של במצב ונמצא ברוחניות נופל כשאדם, ירידה של במצב היה שלא נמצא, בתחילה לו שהיו ממה יותר גבוהות רוחניות .עליה של במצב היה הוא, אדרבה

- ג -

, גבורות, דיכאון, אפשר להסתכל עליהם כזמן של דינים -צ "ימי ביהמ -אלו ימיםצ לא נגע לא בזוהר לא "כל מי שאכן מסתכל בצורה כזאת על ביהמ, וכל שאר כינויים

קד בין המצרים -מעיין הנחמה

וכי , א לתקן ימים אלו ולא לראות את חורבנםוההתכלית . ט"י ולא בבעש"באר ? בשביל שנעצור, בשביל מה מראים לנו את הקלקול

תבנו, בני: לנו אומר הוא אחרות במילים, המקדש בית את החריבת "השי כאשרע "מרמ איתא. ל"באריז שאיתא כמו לגאולה הכנה הוא הגלות! חזק יותרק "ביהמ

הגאולה כמו הוא הגולה', א באות אלא' גאולה'ל' גולה' בין הבדל שאיןל "ז מפאנו אנו טובים ומעשים במצוות עבודתינו ידי ועל, שמה נסתר' עולם שלאלופו 'ש אלא

.עולם של אלופו את לתוכה וממשיכים, הגאולה את הגולה בזמן עכשיו מכינים

הוא להמשיך זכרון ולתקן את , בימים הללו בהם נשתכחה התורה העבודה, ידיםכמו שאמר רבינו וכן מובא במשנת חס' זכרו תורת משה'להמשיך ה, השכחה

בתמוזז "בי דייקא הזה ביום לכתובל "מהאריז קמיעכ "ג ויש. זכרון להמשיך לעבודז "בי אותו כותבים אם רק ומועיל' אלוקיך' הוי אנכי' מתיבות היוצאים האותיות על

- ק"הסמ - הראשונים מגדולי אחד. ל"כנ לזכרון גדולה הכי הסגולה והיא בתמוז בחלום מקוצי השר אליו נתגלה כי כותב המצוות מנין כל את שכתב, המצוות ממוני מלזכור יותר מצוה לך אין. 'ה את לזכור - ביותר העיקרית המצוה את ששכח לו ואמר

זכרי, ה"שס ה"י עם שמי: אומריםל "וחז. 'ה את מלשכוח יותר עבירה לך ואין' ה אתועיקר . ה"ה מצוות לא תעשה הוא כאשר יש בהם י"דהיינו שעיקר שס. ח"רמ ה"ו עםוכן . היינו שזכירה הוא הכלל של כל המידות, ה"ח מצוות עשה הוא כשיש בהם ו"רמ

המצוות מעשיות י עשיית "ת הוא ע"ת מפורש שעיקר זכירת השי"כותב מוהרנ -חמי אנפי שכינתא - תורהוראיתם או'ש "כמו שאנו אומרים בכל יום בקרי, דייקא

', היינו עיקר הזכירה זה לזכור מצוות ה -' ועשיתם אותם' וזכרתם את כל מצוות הוי' . היינו בעשיה ממש -ולעשות אותם

בינו נכנס ת מביא שר"מוהרנ. הוא בעיקר דרך עשיית המצוות -את התורה לזכוריש צורך בעשיית , והענין הוא כפשוטו' לא עושים כאן מצוות': ד ואמר"פעם לביהמ

אבל , על דרגות ועל שאר עניינים, מדברים הרבה פעמים על דביקות. מצוות בפועלכשמקיימים את מה , י אור עשיית המצוות"תכלית החיבור לאבינו שבשמים הוא ע

. אתוונעשים אחד ' שציוה לנו ה

ל "חז שאמרו כמו המצוות מכל שפטור עד בדביקות כל כך הוא שאדם מצב יש, לשמה תורה ולומד גדולים מוחין לו שיש מי כי, המצוות מן פטור בתורה העוסק

אצל אך. תורה של דביקות הנקראת עמוקה יותר הרבה בצורה שדבוק דרגאל מגיע אתו דבוק ונהיה' ה רצון מקיים הוא -' ה מצות מקיים שאם אלא, כן אינו רגיל אדם

.ממש כפשוטו

לומדים תורה עולים לבחינה גבוהה יותר של דביקות השייכת בעיקר לבעלי כאשרא במשך "אך עיקר המלחמה עם הסט. שדבוקים בעומק הרצון של נותן התורה, מוח

. לחטוף עוד מצוה ועוד מצוה. כל היום זה בעשה טוב

וחציו חייב חציו כאילו עצמו את האדם יראהלעולם '( ב, מ) בקידושין אומריםל "חז לו אוי - אחת עבירה עבר, זכות לכף עצמו שהכריע אשריו - אחת מצוה עשה, זכאי

קה בין המצרים -מעיין הנחמה

, תתקבל שתפילתו רוצה, צדיק להיות רוצה אחד כל. 'חובה לכף עצמו את שהכריע במצוה אף - מעבירות מצוות יותר לו יש אם - זהל "חז מאמר ולפי. 'לה קרוב שיהיה

.זכות לכף העולם כל ואת עצמו את והכריע צדיק זה הרי, אחת

אני יכול לחזור בתשובה . שייך גם אלי -מה שכתוב בזוהר על מדריגת צדיק כלואז לעשות מצוה אחת ויש לי יותר מצוות , ל"בשניה אחת כמו שאומרים חז

אני יכול לעשות גם כשאני הולך ברחוב . ומדינא דגמרא אני נקרא צדיק, מעבירותבמיוחד . וגם מי שישב ולא עשה עבירה נחשב לו כמצוה, י שמירת עינים"הן ע, מצוה

' ז ופועלות גם למטה שעליהם אמרו בגמ"כשמדובר במצוות שפירותיהן בעוהדהיינו שאם יש לו מחצה זכויות ומחצה , מכרעת -שאם היתה שקולה ( ב, קידושין לט)

מטה, ומחצהשם פירשו כי בכל מקום שיש מחצה ' סובתו. עבירות מכרעת לכף זכות כצדיק נחשבז "בעוה שפירותיהן מצוות באותן אבל, כבינוני ונחשב חסד כלפי 'ה

.גמור

, כך אומריםל "חז אם. התורה של ההשקפה זוהי, כפשוטםל "חז דברי לקחת צריך אלול "חז דברי לקחת מדוע, גמור צדיק אתה הרי, להלכה כן פוסקם "הרמב וגם

?ישראל על לקטרג בכדי אותם ולהפוך

אך ,ע שבכל שבת היה מתפלל מאוחר"אורי מסטרעליסק זי' צ ר"על הרה מספריםואמר שבשעה שהדרשנים , כ הסתגר בחדרו"בשבת שובה היה מתפלל ותיקין ולאמח

. א עצמו לפה ואינו יכול לסבול זאת"מתחילים לקטרג על ישראל מביאים את הסט

, עיר באותה שנעשו העבירות כל על שהצביע מוכיח פעם כשראהט "הבעש גם עומד כשהואמ "הס נראה כך: לתלמידיו נענה, החטא וחומר העונש גודל על והרחיב .ישראל על ומקטרג למעלה

ת "מוהרנ. אך אנו צריכים להסתכל מה נפסק להלכה, ל"ישנם עוד דברי חז אכןל שמרחיק אותך "שיש עוד חז י"עפא, ל שאומרים לך צדיק אתה"כותב שאם יש חז

כשתרצה , אחר כך. נקוט תמיד את המאמר שנוגע לך ולמצב שלך, מלהיות צדיק .לעשות לפנים משורת הדין תוכל לקיים גם את המאמר השני

מסביר זאת בעל התניא שזה , ל שיש לתת צדקה קודם התפילה"מהאריז איתאכאשר . נגד כל המצוות בעיקר בכדי לעשות פעולה מעשית של צדקה ששקולה

, כל תפילתו אחרת, כשהוא בגדר של צדיק גמור, האדם מגיע בצורה כזאת לתפילה. לשכינה מרכבה ונעשה המצוה את שעושה בשעה בפרטו. התיקון שלו באופן אחר

, כך לעשות אותו שמצווה המלך עם אחד נעשה הוא, צוותא מלשון היא מצוה שהרי כיד עבדיד , 'תורהכמו אדם שלשלוחו ': ל"חז וכדברי למשלח מרכבה נעשה הוא .'רבו

של תורתו דברי הוא' אורתורה ' שחלק כותב' צדקצמח 'ה)' תורה אור'התניא כותב ב הבעל

ים הרי זה מזכך את הגוף יוברגל יםיידשכאשר עושים מצוה מעשית ב (עצמוט "הבעשאך כאן , יותר תורה ותפילה יש להם שורש גבוה. אלף פעמים יותר מתורה ותפילה

.בעולם העשיה יש חשיבות יותר לפעולה גופנית שמזככת את הגוף

קו בין המצרים -מעיין הנחמה

- ד -

במקור תמיד שדבוקה לנשמה הכוונה אין -' ה את לזכור אמורים אנו כאשר פעולות ידי על אלוקות הגוף אל להמשיך צריך. 'מה ששוכח לגוף אלא מחצבתה

.'ה את זוכר הגוף ואז, גופניות

הם לא נשתברו , כלומר, בימי חודש תמוז בהם ניתנו הלוחות אך גם נשתברו ולכןהם נמצאים איתנו , יש לנו אחיזה בהם. אלא ניתנו למטה ונשברו, למעלה בשמים

זה בחודש ניתנו הראשונות שהלוחות מכיוןכ "וא, בארון מונחות לוחות שברי בבחינת לעולם תשתכח שלא התורה זכרון סגולת בהם שיש אלו ללוחות להגיע אפשר .כמו שנתבאר לעיל, 'בה הזמן כל דבוק להיות, הלוחות על חרות בחינת, מהלב

אלקים מעשה שאינם מכיון. היום לומדים שאנו התורה זוהי - השניות הלוחות התורה שכחת נוצר ומכך, התורה עם אחד אנו שאין נגרם, משה בידי נכתבו אלא

יש באתגליא אך, חד כוליה וישראל אורייתאה "קוב אכן בפנימיות. ת"השי ושכחת .זה על לעבוד צורך

בחודש תמוז להתאחד עם התורה ולתקן דווקאנוכל -איך לעשות את זה כשנדע .את שבירת הלוחות הראשונות

מדותג "י כנגד אבלות ימיג "י ישנם תמוז בחודש. מזה זה שוניםאב -תמוז חודשי' ט כנגד אבלות ימי' ט ישנם ובאב. לתקן שצריכים עתיק תיקוניג "י דהיינו רחמים של

יותר רחמים להמשיך צריכים תמוז בחודש כי נמצא. לתקן שצריכים דיקנא תיקוני ואילו, לגמרי הפוכהה "הוי ישנו תמוז שבחודש ידוע כן כמו. לתקן בכדי גבוהים נעשה באבו "ט מיום כי, כסדרה הולכת השני וחציה הפוכה הראשון חציה אב בחודש

עלל "ז מאוסטרפוליאש "מר שמובא כפי, המתקה אין תמוז בחודש אך. המתקה בחינת יש שבהם תמוז חודש ימי אלו', ענבים ביכורי ימיוהימים ' (כ, במדבר יג) הפסוק .ל"סמא שהם ענבם שלפני האותיות דהיינו ענבים ביכורי

שזהניץ 'מקאז מהמגיד כתוב כבר הפנימיות מצד אך, החיצוניות מצד הוא זה כל השיגוה רודפיהכל ' בפסוק כמרומז אלו בימים' ה את להשיג יכול' ה רודף שכל זמן אך, אליו להגיע קשה בביתו שבהיותו למלך במשל את הדבר ומסביר ,'המצרים בין

.להשיגו אחד כל יכול בגלות כשנמצא

לא כל אחד יכול להגיע למדריגה זו . 'יכול להשיג את ה' ה'ק רודף'כל דווקא אך', מאז שקם בבוקר עסוק כל הזמן למצוא את ה. אלא מי שבאמת מחפש אחר המלך

נמצא תמיד בודאיגם כשיש הסתר מחפש אותו מתוך ידיעה שהוא . 'המחפש איפוא ן המצרים בבי' אדם כזה יכול לגלות את ה. לא יכול להיות שאינו נמצא פה. בכל מצב

.יותר מכל זמן אחר

להמתין יש', זעם יעבור עד רגע כמעטחבי '. קצר מזמן יותר מסתתר לאת "השי

קז בין המצרים -מעיין הנחמה

מי. עליו וחיכה שהמתין למי - מתגלה הוא ואז, נמצא זאת בכל' שה לדעת, מעט .'ה את ולהשיג למצוא זוכה לא כבר, מיד והסתלק' ה את מצא שלא

עובר שהיה לאחד משל'( לט פרשה רבהבראשית ) אבינו אברהם לגבי במדרש מובא הציץ, מנהיג בלא זו שהבירה תאמר אמר דולקת אחת בירה וראה, למקום ממקום

, אומר אברהם אבינו שהיה לפי כך. הבירה בעל הוא אני לו אמר, הבירה בעל עליו ברגע. 'העולם בעל הוא אני לו ואמר 'ה עליו הציץ, מנהיג בלא הזה שהעולם תאמר

.פניו את מגלה מיד, אחריו ולחפשת "השי היכן לשאול שמתחילים

שאפשר לעשות לו כל -אם נצייר אדם רחמן . ת היא בלי גבול"של השי הרחמנותלא נוכל להגדיר עדיין, ונכפיל זאת פי מליון -שבעולם וימשיך לרחם ולהטיב דבר

אף כאשר חטא , בכל מצב שהוא. שהיא בלי סוף' אפס קצהו מרחמנות הבורא יתתחזור -' שהיא חלק מעצמותו ית -ומצפה שנשמה זו 'היושב , האדם אלף שנה

ת ברא את "האדם חייב לזכור תמיד כי כל הסיבה שהשי. לבל ידח ממנו נדח, אליוכי , ם"ח אותיות רח"ל כותב שרמ"מפאנו ז ע"הרמ. העלם היא בכדי לגלות רחמנותו

.'ח מצוות באים לעורר רחמנותו ית"הרמ

- ה -

הדעת על יעלה וכי -' בך חפץ איני החוצהלך ' לאדםת "השי אומר לפעמים כל נשמה ממנו לדחות חפץ רחמנותו בגודלת "השי וכי? בו רוצה אינו אכןת "שהשי

הדברים את וקיבל תשובה לו שאין ששמע' אחר' של הטעות היתה זאת הרי? דהו .אחריו ולחפש אותו למצוא', ה את זאת בכל לגלות צריך הסתר יש כאשר. כפשוטם

לו יש לפעמים, שעשה מהבריאה תענוגים מיני כל לו יש 'הש כותבת "מוהרנ פעמים הרבה. דומם מבחינת ולפעמים חי מבחינת לפעמים, מדבר מבחינת תענוג אבן כמו בחוץ אותו ושם, הלב את לו סוגר, הראש את לו סוגר, בן־אדם' ה לוקח להשאר, כזה במצבת "להשי רוח נחת לעשות צריך שהאדם כזו עבודה יש. דומם

נשאר אני בפנים אותי מכניסים לא אם, דומם של במצב כשהוא אף הקדושה בפתח .אותי שיכניסו מחכה, בפתח לפחות

איך שיודע מי כל, להסתתר הולך שהוא 'ה מכריז בהם המצרים בין בימי כעת אלו בימים חולשה שיש ברור. אותו להשיג יכולים, כאלו במצבים אותו לחפש

.הרבה להשיג ניתן בפנימיות אך', ה מעבודת

אחר במצב' ה את לעבוד יש', ה את לעבוד אפשר שאי במצב נמצאים כשאנו זו הרי בנפילה שנמצאים פעם כל. 'בה דבוקים נהיה למטה גם איך ולהתלמד .מצב בכל' ה את לחפש כיצד, נפילה של במצב' ה את לעבוד כיצד להתלמד הזדמנות

עד יוםא "כ לה שלוקח הביצה כמו הם המצרים בין של יוםא "שכ אומר רבינו מתבשל בינתיים אך, לקליפה, לחשכות מרמזת שהביצה מסבירת "ומוהרנ. שנשלמת

קח בין המצרים -מעיין הנחמה

רק היא הגלות כל, אלו יוםא "כ ככלות - באב בתשעה להוולד עתיד משיח. משהו פה .הגאולה לצורך

דבר של בסופו אותו הביאו שלו הירידות שכל מגלה הוא מתבונן כשאדם אך, להבין אפשר הכל ולא להבין יכולים הכל לא, גדולים סודות בזה יש. להתקרבות

פועליאנן '( א, סהעירובין )' הגמ בדברי מרמזט "שהבעש כמו. שלנו העבודה אינה זו .לתקן איך הזמן כל למצוא, להאיר רק היא שעבודתינו', אנן דיממי

ן הוא שכאשר התורה "מוהר לקוטיל כותב כי אחד הכללים ב"ר נחמן ז"אברהם ב' ררבינו מגלה, בסוף תורה זו. מתגלה הביאור בסוף התורה, חתומה וסתומה ללא ביאור

כמו , בתמוז את הלוחות 'הבפנימיות הענין נתן לנו . סוד נתינת התורה בחודש תמוזט על שניתנו בו לוחות "ז בתמוז יו"שלעתיד יהיה י -' מחר' חג לה'שאהרן הכהן אמר

אלא אדרבה הם , וכאשר נשתברו הלוחות אין הפירוש שנסתלקו מאיתנו, הראשונותאם . שה'ורת מ'כרו ת'מגלה את ז -ורתינו 'תן ת'מן מ'ז. ניתנו לנו בכדי שנתקן אותם

הינך , קיימים איתנו עדייןהם , הלוחות לא נשתברו בפנימיות, אתה חי שאין שכחהכלומר להשריש . גורם להחזרת הזכרון ולבנות את השברים שנגרמו בעת השבירה

אין , וגם במקומות הנמוכים שלי, ת נמצא בכל המקומות הנמוכים"בקרבינו כי השי .ת נמצא איתנו בכל מקום"השי, אין הסתר, שבירה

קט בין המצרים -מעיין הנחמה

צופים נופת חפץ דברי יקרים לקוטים

? לישועה צפית ?האמנם

על חורבן בית ( מתוך תקוה)והבכיה , בימים אלה מדובר הרבה על הכיסופין לגאולה

האם , האם אנו באמת רוצים שמשיח כבר יגיע, ונשאלת לפעמים השאלה, מקדשנווהאמת היא שהרבה פעמים מתגנבת מחשבה . אנחנו באמת מרגישים מוכנים שיבוא

אבל לא היה איכפת לי שיבוא ,כן אני רוצה שיבוא, כזאת אפילו בליבות הכשרים .בעוד שנה או שנתיים

ואז אחרי שיגמור , הרי העשיר היה רוצה רק לגמור עוד איזו עיסקה או שתיים

היה , והבעל הבית הפשוט. אז היה טוב לו שיבוא, שלו בשלימות' ביזנעס'לבנות את הלקנות לכולם דירות , רוצה קודם לגמור את כל החובות שלו ולחתן את הילדים שלו

.ואז אדרבא שיבוא, ולגמור את המשכנתא

, ת רוצה רק לגמור ללמוד קצת ספרי חסידות ולסדר את היום שלו"והעובד השי היה רוצה לפחות לגמור , והאברך הלמדן. ת"ולהתחיל באמת להתקדם בעבודת השי

.'וכל אחד רוצה פשוט להיות מוכן וכו' כמה מסכתות וכו

ושפיר מה דהרי, אבל האמת היא שכל זה הוא ליצנות ממש ופחדי שוא ממש שאמר וכמו, דבר כל לסתור או דבר שום להחריב מגיע לא משיח' המשיחימות '

יבוא שמשיח חושבים אנשים. 'לו שמחכים המשיח לא הוא, שיגיעהמשיח ' רבינו .הפוך על הפוך הכל ויהפוך המציאות כל את ישנה, העולם כל את להחריב

, לא יהיו מלחמות. 'משיח יכבוש את כל העולם בלי יריה אחת'רבינו אמר ש

, משיח לא רוצה שום דבר, כמו שאמרו רבינו וכל הצדיקים, המלחמות יהיו באמונה .רק כל מה שעם ישראל רוצה לאורך כל הגלות

הוא האור שהתחיל כבר להתגלות בגילוי , משיח הוא האור של פנימיות התורה

והאור הזה , ת ומבואר בכל הספרים"כמו שכתב מוהרנ, י הקדוש"ר ובימי הארהזוהלהתגלות בלב , ט ורבינו"ת שמתחיל מזמן הבעש"ת וגילוי השי"הוא אור הרגשת השי

.של כל אחד ואחד מישראל

הרי כל , האור הזה הוא בעצם כל האור שכל אחד ואחד מאתנו מחפש כלה הזמן זה , ת וגם כדי להכניע את היצר הרע"רק להתקרב להשי אחד יודע שכל התכלית הוא

א לגרש "וא, כי מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, ת"י שקרובים להשי"אך ורק עואז מיד '' טעמו וראו כי טוב הוי' -כי אם עם אור , את הרע ואת החושך עם מקלות

קי בין המצרים -מעיין הנחמה

ם יסורים אז אין שו, ת"ברגע שהאדם מתדבק באמת בהשי, מסתלקים כל פועלי און .ר ותאוה שיכולים להתגבר עליו"וקטרוג ויצה

וכי מה הוא צריך , ת"הוא אך ורק להתענג על השי, והנה כל התענוג שהאדם מחפש

ט ולימוד התורה ותפילה בקדושה "את כל העולם הזה אם אין לו דביקות של שבת ויו .'וטהרה וכו

עם מוחין דגדלות של , גדולהת עם הרחבה "איש הישראלי רוצה לעבוד את השיה

.'שיגמור את כל הדאגות שלו וכל החובות וכו, כלים נאים ובית גדול ושלוות הנפש

הרי , ת רוצה כך"אלא גם השי, ת"והנה ההרגש הזה לא רק שהוא לא סתירה להשי ולא , הוא ברא את העולם כי רצה שנעבוד אותו עם העולם הזה ולא שנברח ממנו

ורוצה להיטיב להם , וא רוצה בקיום העולם ורוצה להיטיב לברואיוה. שנחריב אותואיך אפשר , כי אם לא טוב בגשמיות, כ"טוב הנגלה והנראה היינו טוב בגשמיות ג

וברגע שיש ' הרי צריכים להעלות את העולם וכו, בעולם הזה ?ת"לעבוד את השי .ר העבודהשזהו עיק, ת במוחין דגדלות"א לעבוד את השי"א, דאגות ומיצרים

כשהאדם עובד אותו מתוך קטנות , ת תענוג גדול לפעמים"יש להשי בודאיוהנה

הרי כל יהודי הוא בן יחיד . ת שישאר שם"אין רצון השי בודאיאבל , ודחקות דייקאואם ישנם כמה . אין רצון המלך שידור בנו באשפתות בודאיו, ת ובן מלך אמיתי"להשי

, אין זו דרך לכלל בודאיאך , י דחקות דייקא"ת ע"שיצדיקים היכולים לעבוד את ההרי , ל הנראים כסותרים לזה"ואם ישנם מאמרי חז. וכבר האריכו בזה הצדיקים הרבה

וקל שדי יתן '( יד, בראשית מג)פ "וכמו שאמר רבינו עה. כבר תרצו אותם צדיקי הדורותוכמו , שוטו הגשמישהרחמים יהיו כמו שאנו מבינים שהוא טוב כפ'' לכם רחמים וכו

.שאמר רבינו שראוי שיהיה לכל ישראל עשירות ופרנסה בהרחבה גדולה

בזמן -ואדרבה , לא יבוא משיח לקחת מאף אחד את הכסף שלו בודאיכ "וע צריכים , הרי רק בכדי לבנות את בית המקדש, הגאולה יצטרכו הרבה הרבה כסף

שיעיר אותנו , שיח יעשה הואהדבר היחיד שמ. 'מליונים אם לא מליארדים וכו, שנרצה באמת את מה שאנחנו באמת רוצים, מהחלום שלנו ויחזיר אותנו על הפסים

וכמו אחד שחלם שהרויח מאה מליון . ולא את מה שאנחנו חולמים שאנחנו רוציםוהתחיל הלה לצעוק , והגיע חבירו והעיר אותו רגע לפני שקיבל את הכסף בידיו, דולרהרי בעוד שניה הייתי מקבל סכום ענק , מה אתה רוצה ממני, ת אותילמה הער': עליו

בוא וחזור ! היית בחלום! ידידי היקר': וחבירו ענה לעומתו', של כסף וכו כל כך . 'למציאות

ת יעיר אותנו ויחזיר אותנו "היינו שהשי' את שיבת ציון היינו כחולמים' בשוב הוי'

ת ולגרש את החושך "בהשי להדבק והוא, הזמן כל רצינו שאותו, ילמסלול האמיתהיינו שלא , אבל לצורך רוחני -ולהצליח מאוד בכל הדרכים שלנו גם בגשמיות , לגמרי

.ת"א כלי שאפשר דרכו לעבוד את השי"כ, נעשה מהכסף ומכל הגשמיות מציאות

כשיבוא משיח יוכל לקבל פניו כמו', התבודדות'וזה מה שאמר רבינו שמי שעושה . ומיד יוצא בישוב הדעת ושמחה עצומה עד אין קץ לקראתו, אדם הקם רגוע משנתו

קיא בין המצרים -מעיין הנחמה

כי , אמר רבינו שיקבל פני משיח בבהלה גדולה, אבל על מי שאינו רגיל בהתבודדותשלו ואת כל ' עולם הזה'ויחשוב כי הוא בא לגנוב לו את כל ה, לא ידע מה משיח רוצה

.ההישגים שלו

כי ההתבודדות היא כלי שאדם זוכה דרכה לישוב , החילוק בין שני אנשים אלו הוא אם הוא עדיין לא זוכה לזה ' ואפי, שמיישב דעתו מה הוא באמת רוצה בעולם, הדעת

ויודע מה , אבל הוא יודע למה הוא כוסף ולמה הוא מחכה, והוא עדיין עמוק באדמההנה הנה -בשמחה גדולה ושלות הנפש כ כשיבוא משיח יקבלו"וע, אמת ומה שקר

.יזכנו' ה, הגיע מה שכספתי כל החיים

?הצום נגמר כבר מתי

, רגיל הוא בתענית תשעה באב שמהשעה שתים או שלוש אחר הצהריים דבר

. לבדוק ולעשות חשבון כמה שעות נשארו לצום, האדם מתחיל להסתכל על השעוןאין הוא דבר לכאורה. ם כי קצת יותר בהסתרעושים זאת לפעמים א' אפילו עובדי ה

ובפרט שהוא בימות ' הרי אנו בסך הכל בני אדם בשר ודם וקשה עלינו הצום וכו, נורא .'הקיץ וכו

הרי הוא , תשעה באב בפנימיותו הוא יום גדול מאוד, אבל למעשה כמדובר לעיל

ש בספרי "וכמ, שלו המשיח בחינתהיינו היום בו נולד אצל כל אחד , יום לידת משיח מישראל אחד בכל שיש, ת"ומוהרנ רבינו בספרי פעמים וכמה', עיניםמאור 'ד וב"חב

לפעול יכול, עימה ולחיות הזאת הנקודה את לגלות זוכה האדם ואם, משיח בחינת האלוקיש "כמ, שלו הפרטית הגאולה שהיא, השלימות בתכלית הנפש גאולת לעצמות "מוהרנ שאמר וכמו', גאלה נפשי אלקרבה ' הפסוק על והנורא הקדושט "הבעש

, ישראל עם לכל הכללית הגאולה את לפעול וגם'', וכו הבאתי כבר שלי המשיחאת ' .למלך גדולה מאוד מאוד קירבה בו לפעול שאפשר מאוד גדול זמן הוא אופן בכל

אנחנו , כי המצב שלנו הוא מצד אחד מאוד מאוד קשה, ובעיקר עלינו לדעת

ויושבים בבית האסורים של התאוות , ברוחניות שלושת רבעי מתים ואנו חולים מאודכ האמת היא שהזמן הטוב ביותר עבורנו הוא כשהשכינה נמצאת למטה "וע, והירידות

ואז מאוד , ש בספרים"רים כמכ בגלות ובשבי בית האסו"ת כביכול נמצא ג"והשי .מאוד קל להתקשר ולהתדבק אתו

אבל , י שמצד אחד אנו בנים למקום וקרובים אליו עד מאוד"שאעפ, זאת אומרת

כ "וע. הבה לא נרמה את עצמנו, המצב קצת קשה, מצד הגוף ומצד הנפש הבהמי כנסלהכ לא כדאי "וע, עכשיו הוא זמן שאפשר להתקרב ולהתחזק מאוד, אדרבה

אפשר , אלא אדרבה' מתי כבר נגמור עם זה, מתי כבר יגמר הצום'של למחשבותהנה כבר צמתי עשרים שעות ': ולחשוב, להפוך את ההסתכלות על השעון לחיובי

. 'וכו' וכעת צמתי עשרים ואחד שעות בשביל גלות השכינה וכו, בשביל גלות השכינה, נשרף מהאנרגיה שלי במשך היוםובכל פעם לעצור לרגע ולחשוב על כל חלב ודם ש

קיב בין המצרים -מעיין הנחמה

אשרי שזכיתי , ת"ל שנעשה מזה קרבן גדול למעלה ונחת רוח עצום להשי"ש חז"כמ . 'ת וכו"לעשות נחת רוח כזה להשי

שיחשוב בתענית ויתבונן בתענוג , ש"ט הקדוש בצוואת הריב"וכמו שכתב הבעש

תבונן שהנה בזכות כי כאשר מ. ואז מרוב תענוג אינו מרגיש בהתארך הצום, המלךכל המתאבל על ירושלים 'ל "ק כמו שאמרו חז"הוא בונה את ביהמ, התענית הזאת

, גופא אבלותי ה"שע, ז תניינא"כ תורהוכמו שהאריך רבינו ב' זוכה ורואה בשמחתהאזי כבר יש לו תענוג כזה , וכשמתבונן בזה. ק השלישי ממש"אנו בונים את ביהמ

ט וכמו שסיפר "וכמו שאמר הבעש, לל מרוב תענוגשהוא כבר אינו צריך לאכול כ .שהתענית והצום היו להם לתענוג הגדול ביותר בעולם' בעל תפילה'רבינו על אנשי ה

שהרי בכל אופן כולם , ולמעשה יכול כל אחד לעשות זאת ואין זו עבודה גדולה כלל

שזה מיקל על ובפרט , ומדברים אנו בסך הכל מלצום עם טיפה של טיפה כוונה, צמים .הצום באמת

...'תכלית'

?לעשות עלי מה

.א

וביום עד , בלילה מגילת איכה וקינות -היינו , לנסות לנצל את היום כמו שצריך ירמיהוש! ולהתעורר ולזכור' קינות'לנסות לומר עד כמה שיכולים ב -חצות

.ק"ביהמ נחרב היה לא כבר! אחתרק דמעה מורידיםהנביא אמר שאם היינו אך לפחות , שדמעה אחת גם היא מספיקה למי שקשה לו להתעורר היינו

אל -ואם אינו זוכה להתעורר בדמעות כלל , משהו מן המשהו, שיעשה משהואו שמגיעים או , א להכריח את הדמעות"כמו שאמר רבינו שא, ו"מזה ח יתבלבל

כואב לי , ק"מכואב לי שאין ביה, 'כ לפחות להוריד דמעה בלב"אך אעפי, שלא .ק"לא נבנה ביהמ עדייןשבגלל העוונות שלי

.ב ק"ביהמ בניןעל העבירות שלי שאני מעכב עתה -? על מה בוכים

(.ז"ס תורהי "עפ)

כך כל שבשמים מאבינו שהתרחקנו מה על היא הבכיהעיקר (.ה"ה מילה' הלה "ליקו)

ק"על הסתלקות הצדיקים שקשה כפליים כשריפת ביהמ (. ה"ליקו)

קיג בין המצרים -מעיין הנחמה

כמו' אביו לפני המתחטאבן 'כ היינו, וכיסופין תשובה היא הבכיה שכל לזכור !אני כבר רוצה לחזור אליך!! מספיק אבא': ולומר, רבינו שאמר

.ג הגזירה של השורש כל, ב"לת שנפלנו הסיבה שכל לזכור, ו"עצבות חבלא

שבחטא, ל"חז שאמרו כמו חינם של בכיה שבכינו בגלל, עצבות בגלל הוא הזאתאתם בכיתם 'ת "השי להם אמר ואז'' וכו אותנו' הויבשנאת ' בכו הרי המרגלים

. שהוא תשעה באב -' אני אקבע לכם בכיה לדורות, בכיה של חינם

להכנסהרי בכו שאינם יכולים לפי דעתם , למה נקראת בכיה של חינם ולכאורה ולא הרגישו בתוך , כו מתוך עצבותאלא הסיבה היא כי ב', לארץ ישראל וכו

ת שעושה דברים "אלא אדרבה חשדו את השי', ת וכו"הבכיה את אהבת השי . שלא לטובתם

כל מ והוא גרוע יותר, והוא הדבר הכי גרוע שיש בעולם, נקרא עצבות זה וכן יוצא מדברי , ין'ק מרוז"ק רבי אהרן מקרלין והרה"כמו שכתב הרה, העבירות

וכבר . ממש את העצבות שונא ת"ורבינו כותב שהשי, במקומות רביםק "רביההחטא הכי גרוע הוא , שהדבר הכי גרוע בעולם' פרי הארץ'ק ה"ק קה"כתב הרה

ז "ה קורא לע"עד כדי כך שדוד המע, והעצבות היא עוד יותר גרועה, עבודה זרה, ולודרך הקטן שתולים אותו בגד', עצביהם כסף וזהב'ש "כמ' עצבות'בשם

! והבן, ממש כמו העצבות, גרועה כל כךז היא "דהיינו שהע

כל בכיה או הרגש של צער שאינו מצורף עם תקוה או , נקרא עצבות ומה הוא , כשהלב שלי שבור. היא עצבות, שסוף סוף תבוא הישועה -שמחה נסתרת

כתית 'ו "ולא ח, היינו שאני שבור כי אני רוצה להאיר -' כתית למאור'צריך להיות . ל"כי אני רוצה לנוח בתוך העצבות רח -' למנחות

ק "ת כמעט גמר לבנות את ביהמ"והשי, ת"די יודע שהוא בנו של השייהו אם , ועומד ומשתעשע עימו בכל רגע ורגע, וכבר רוצה לתת לו את זה, השלישי

הוא , גם אם הוא שבור בתכלית השבירה', ישראל אשר בך אתפאר'ומכריז עליו עטין ממ, 'ב"נאמר גם בת' בשמחה' עבדו את ה'עלינו לזכור כי . עדיין בשמחה

' מועד'ב נקרא "ת. אלא שהיא במיעוט, אין הכוונה שאין שמחה כלל -' בשמחה .שיתגלה לנו במהרה בימינו אמן, לא אומרים תחנון כי נולד בו משיח

קיד בין המצרים -מעיין הנחמה

'להוי רצון עת

בעל , ומבואר בספרים'', יום רצון לה, הלזה תקרא צום' (ה, נח)ו הנביא אומר בישעיה

וכי זה נקרא -שהנביא הרי זלזל בצומות שלהם , התניא מדגיש זאת וכן עוד צדיקיםדהיינו זמן בו , עת רצון -שמהו צום אמיתי , ולמדים אנו מכאן'? ויום רצון לה, צום

א והצדיקים ומבארים הבעל התני, מתעורר האדם ברצון ומתקשר לשורש הרצוןהוא עת רצון כמו שאמר בודאי, שכל צום שקבעו לנו נביאנו הקדושים, הקדושים

.היינו זמן שמתעורר הרצון למעלה, ישעיה

אבל , הרי אמנם למטה יש לפעמים דין', עת רצון'מה נקרא ' שפת אמת'ושואל ה רגא של עתיק הרי בד', עת רצון'וכיצד שייך לומר שכעת הוא , זה תמיד רצון' עתיק'ב, לרצון -פירושו שהאדם מתעורר מלמטה ' עת רצון'אלא . הוא תמיד ברצון 'ה

מאירים לו שיתחיל , את האור של עתיק, שמאירים לאדם את האור של רצון .ת"להתגעגע להשי

ת מגלה "פירושו שהשי' עת רצון'ש, (ת"בצמח צדק ובכתבי מוהרנ)עוד מבואר בספרים

דהרי כמו אצל האדם , והנה מידת הרצון הוא כידוע גילוי הכתר .את רצונו כאן למטהדהרי , היינו גילוי הכי פנימי של האדם ,רצון הוא קשור מאוד לעצמיות הנפש, למטה

אם יהיה במצב שמשפיעים ש, המידות או המוחין אפשר להשפיע על האדם מבחוץשל אהבה עצומה ואם הוא נמצא במקום , אז באופן אוטומטי יתחיל לפחד, שם יראה

אבל לרצות זאת מעומק הנפש של .כ שיתחיל לאהוב"אז בדרך כלל ישפיע עליו גכופין 'ל "כמאמר חז, אפשר להכות אותו עד שיגלה אותו, האדם ולא קל לשנות אותו

כ להאיר לו עד שיגלה "אפשר ג, ם בזה"וכמו שביאר הרמב' אותו עד שיאמר רוצה אניאין אדם יכול , והוא השורש של כל דבר, עמוק בנפשאבל הרצון הוא עמוק , הרצון

.להתחיל לעשות שום דבר בלי שקודם רצה לעשות אותו

, היינו הוא המגלה של התענוג והמביא אל התענוג, כ חיצוניות התענוג"הרצון הוא ג ברגע שנעשה הרצון . 'רצונינחת רוח הוא מלפני שאמרתי ונעשה 'ל "כמו שאמרו חזפירושו שמתגלה למטה ' יום רצון להוי - צום כ אם מדברים על"וע, מתגלה התענוג

הנחת רוח -' היינו תענוגו ית', שהוא עצמותו ית' רצונו ית, בעולם ובלב כל אחדז "הרי גם בי, ואם הוא עת רצון כזה. ת מכל אחד ואחד מישראל"העצום שיש להשי

כ צומות שקבעו לנו "גדהרי שניהם הם , בתמוז וגם בתשעה באב מתגלה הרצון הזההיינו שאלו הם ימים גדולים ', מועד'כ "ובפרט תשעה באב הנקרא ג, הקדושים נביאנו

. ת בעולם"ימים שמתגלה בהם פנימיות אור השי, ונוראים מאוד

בשלושת הברכות הראשונות לא מכוונים רק , ל אומר שבימי בין המצרים"האריז האות לפני : בברכה הראשונה מכוונים כך. 'וףחיל'כפשוטו אלא בעיקר את ה' שם הוי

, ת"א בא דלי"א ולפני הה"ו בא ה"לפני הוא, ת"א בא דלי"לפני הה, ת"ד היא טי"היו. ה כביכול"ת וזה שם קדוש שהוא מכסה על שם הוי"א דלי"ת ה"ת דלי"דהיינו טי

, ף"ד בא כ"אחר היו: דהייינו, את האותיות הבאות -בברכה השניה מכוונים להיפך ן "ו זי"ף וא"כ: דהיינו, ו"א בא וא"ואחר הה, ן"ו בא זי"אחר הוא, ו"א בא וא"אחר הה

קטו בין המצרים -מעיין הנחמה

, ש"ת ב"בברכה השלישית מכוונים בא. שהוא שם קדוש המופיע על המזוזות, ו"ואא "ובמקום הה, א"ו בא פ"במקום הוא, ק"א בא צדי"במקום הה, ם"ד בא מ"במקום היו

: שמות' יוצא לנו ג, ק"א צדי"ק פ"ם צדי"שהוא שם קדוש מ, ק"האחרונה בא צדי .ץ"מצפ, ו"כוז, ד"טדה

יאיר ' מכוונים שהשם הוי' עם שלושת שמות ההוי, וכתוב ששלושה שמות אלו יחד

חסד ' 'יצא בדיוק גימ, עם החילוף' ואם נקח את שלושת שמות ההוי, ללבוש הזהוהברכה ', גבורה'הברכה השניה ', חסד'כאשר הברכה הראשונה היא ' גבורה רחמים

ת המאירה במלכות "ית של חגכלומר שההשפעה העיקר. כידוע' רחמים'השלישית י שאת שם זה "ואומר האר, השם העיקרי הוא השם הראשון. תאיר גם לתוך הלבוש, ג"י' ת הם בגימ"ת והדלי"הטי -שתי האותיות הראשונות , אפשר לחלק לשנים

, ח אב"ז בתמוז עד ר"ג ימים שיש מי"ג הם הי"הי. ת"טי' ת הם בגימ"א והדלי"והה .ועד תשעה באב ח"ת הם הימים שמר"והטי

ג מידות של רחמים שהתגלו במעשה "ג ימים הראשונים הם כנגד הי"ומובא שהי

ג מידות של רחמים כדי "שהרי לאחר מעשה העגל אמר משה רבינו את הי, העגלת תיקונים שהרי לאחר מעשה המרגלים לא "ת אלו הטי"הטי. לכפר על חטא העגל

. 'וכו' ועתה יגדל נא כח ה, 'ת"אלא רק טי, ג מידות"אמר משה רבינו י

יש שני תיקוני דיקנא , הלכות לקוטיי ומובא ב"כמבואר בכתבי האר, ולהבין החילוק לזעיר אנפין יש מה , יש רחמים פשוטים ויש רחמים גדולים, (ה"ק תורהש רבינו ב"וכמ)

וכן יש דיקנא ', כ תורהש רבינו ב"שיש בו רק תשעה תיקונים כמ, דיקנא -שנקרא זקן , והגילוי של שניהם יחד. ג תיקונים"ששם יש י, שהוא זקן לבן כביכול' אריך אנפין'ב

' בני יששכר'מביא ה' היתה זאת' מאת ה'. הוא הגילוי של רחמים הכי גדולים שיששאם אדם זוכה לאור של ' היא נפלאת בעינינו, 'ת תיקוני זעיר אריך"הוא ר' זאת'ש

ל אומר "האריז, זה תמוז ואב' בעינינו'ו, יר ואריך זהו התיקון הכי גדולתיקוני זע' זאת'שכל חודש הוא כנגד איבר אחר והאיברים של תמוז ואב הם ' עיני עיני יורדה מים'על

ג מידות אך הם "שבתמוז ואב נמצאים הי, שלנו בעינים מכוסה והוא, עיניםה . באתכסיא

מדברים אנו על , על החודשים תמוז ואב הרי כאשר אנו מדברים, נשאלת השאלה

ג מידות של "ג יום הם הי"כיצד אם כן אומרים אנו שהי, הזמנים הכי קשים שיש, ת כמו שכתבנו לעיל"מידות של רחמים וימי רצון להשי' ימים הם הט' והט, רחמים

כשאתה מתפלל את הברכה הראשונה , ל אומר"זה מה שהאריז? היכן הם הרחמיםעליך לכוון את השם הזה כי עליך לדעת שהרי , ע"תלוי כל השמו ע בה"של שמו

לאחר חטא העגל היתה כפרה לחטא העגל ולאחר חטא המרגלים היתה כפרה לחטא יש' באבתשעה 'ה ובתוך' בתמוז עשרשבעה 'ה בתוך אחד שמצד דהיינו, המרגלים

את לתקן מנת על המשיך רבינו שמשה הגדולים הרחמים אור את שם יש, תיקון שם הוא' מחר'ב שהכוונהי "באר שמובא' מחר' להחג ' הפשט מהו, ולמעשה. החטא

וכי מה יהיה , ל"שלעתיד הוא יהיה חג גדול כמו שכתוב בפסוקים ובחז, לעתיד לבוא, אלא יתגלה הפנימיות של היום, לא, ט"ויהפוך את הכל ויהיה יו 'הל וכי ילך "לעת

בעה עשר בתמוז הוא גם זמן מתן תורתנו וגם וש, ט"שלמעשה בפנימיות היום יש יוקראו 'ועל יום זה נאמר , ותשעה באב הוא הזמן של לידת משיח' זכרו תורת משה'

קטז בין המצרים -מעיין הנחמה

ולדעת , ג מידות של רחמים"וכך באמת תוכל להמשיך את האור של הי. 'עלי מועדיש פה , האורות נמצאים פה, שבפנימיות הימים האלה מסתתר אור גדול ועצום מאוד

. רק צריך לגלות אותם, ג מידות של רחמים"י

הובקעה 'ו' בוטל התמיד, 'כ רואים אנו בענין שני דברים נוספים שקרו היום"כמו אבל יש גם , ק"כל אחד מבין שזוהי ההתחלה של חורבן ביהמ -' הובקעה העיר'. 'העיר

נקראת באמת פרשת פנחס ה. 'בוטל התמיד'ומה עניינו של , עוד ביאור בזה כדלהלןכתוב בה שבעה עשר פעמים את המילה , תמיד בשבוע של שבעה עשר בתמוז

ל דבר גדול הקשור "ראו חז' בוטל התמיד'דהיינו שב. 'תמיד' 'בגי' תמוז'וגם ', תמיד'קרבן זה הוא הרי , הרי מהו הענין של קרבן התמיד, עם הענין של שבעה עשר בתמוז

' ביום כיפור בסוכות וכו, ות ובימים טוביםוגם בשבת' בכל יום תמיד'פעמיים ' תמיד'של הבוקר מכפר על העבירות של ' תמיד'ל אומרים שה"חז. בכל יום בבוקר ובערב

כלומר שהיהודי נמצא , והתמיד של בין הערביים מכפר על עבירות שביום, הלילההרי , ת בזה"ל מה רצון השי"וצ, וזה קרבן עולה שמקריבים אותו כולו, תמיד בדביקות

עניינו הוא . ומה עניינו של קרבן זה, כל קרבן מגיע לכפר על משהו או לתקן משהו. נשאר עם הדביקות -ובכל מצב שיהיה בו , שיהודי לא יוצא מהדביקות שלו' תמיד'

זמנים של גלות , בזמנים קשים, במצב של ירידה, גם אם הוא במצב קשה, היינות "כי השי, אך ורק את האור, תכ הוא מחפש אך ורק את הדביקו"אעפי, השכינה

.אני הראשון לגלות אותו -ואם עכשיו מתגלה אור הרצון , נמצא בכל מקום

ואם יש קלקול ' כי צריך לדעת שאין דקה במשך היום שלא צריכים לעבוד בה את ה אני צריך תמיד לראות רק . צריכים להמשיך לתקן -ואם יש תיקון , צריכים לתקן -

צריך דבר ראשון לראות , כשמגיעים שלושת השבועות, ולבנותאיך אפשר לתקן ואם המצב הוא כעת , ואני צריך להמשיך תמיד הלאה בעבודה שלי, כיצד אני מתקן

. אזי עלי להמשיך בעבודתי באופן כזה, באופן כזה

חומות ירושלים הם החותם של , כתוב בספרים' הובקעה העיר, 'אותו הדבר לענייננו חומות ירושלים מראים על , והם אינם כי אם שמירה שלא יכנסו האויבים' מלכות'ה

-מי שהיה מחוץ לחומה , יש קרבנות הנאכלים בין החומות בלבד, קדושת ירושלים. החומה של ירושלים מראה שהאדם נכנס לקדושת ירושלים, פטור מעליה לרגל

אפשר . הזאת אומרת שהקדושה והשמירה של ירושלים נפקע, כשהחומה נפרצהאך , אפשר להסתכל על מה השהאויבים נכנסו בפנים, להתבונן בזה בשני אופנים

. אפשר להסתכל גם בצורה אחרת

מעין -פירושו שהקדושה של ירושלים יצאה ' הובקעה העיר'ל מבואר ש"באריז המגיד . עד שנבקעה החומה כל כךשהקדושה של ירושלים התפשטה ', שבירת כלים'

שטיטוס נכנס לבית קודש הקודשים ( א, יומא נד)ל "יא את דברי חזמב ממעזריטשוכי בזה 'וצחק ואמר , ז"שהיו נראים כחובקים זא, הזה בוראה את הכרובים מעורין ז

הרי ידוע שכשישראל עושים , ושואלים. 'עסוקים עם ישראל בתוך קודש הקודשיםהיה אחור -נו של מקום וכשלא עשו רצו, היו הכרובים פנים בפנים -רצונו של מקום

מה שלכאורה היה , ז"אלא שהיו מעורין זב, וכאן לא רק שהיו פנים בפנים, באחוראך אומר המגיד ממעזריטש . צריך להיות להיפך בזמן כזה של הסתרת פנים

קיז בין המצרים -מעיין הנחמה

התעוררה אז אהבה עצומה ביותר , כביכול יצא לגלות 'השכיון ש, שהפירוש בזה הוא . ת לכלל ישראל"של השי

ש במדרש תנחומא שאנחנו הרי רואים שאחרי "כמ, האור של ירושלים יוצא לגלות

הרבה תנאים כל כך, הרבה גדולים כל כך, הרבה צדיקים כל כךק היו "חורבן ביהמ, אלא נשארה כאן למטה, ק אך לא חזרה למעלה"כי השכינה יצאה מביהמ, הקדושים

, ובגלל זה היו הרבה יותר גדולים לאחר חורבן בית המקדש, והלכה לתלמידי חכמיםדהיינו . השכינה יצאה מירושלים אל כל אחד ואחד, כי השכינה שורה עליהם עכשיו

יש אור של השכינה , ת לכלל ישראל"ל השישבימים אלה מתגלה אהבה עצומה ש אנו באמת אם הוא לכך הדרך ועיקר, אתוהיוצאת לגלות שהאדם יכול להתקשר

' רצוןעת 'ה את, הזה' תמידעולת 'ה את, הזה התיקון עולם את למצוא ונרצה נתרכז יוצא האור, האלה בימים דייקא שמתגלים, האלו רחמים של מידותג "הי את, הזה

, דייקא הנמוכים במקומות ומתגלה יוצא והאור נשברת החומה, העולם ללכ ומתגלה .הכל לתקן אפשרז "ועי, לקבלו להרגישו וצריכים

כי אז מתגלה הפנימיות של תשעה באב , ט כל כך גדול"ו באב הוא יו"כ בט"וע

אב הוא לשון (. ה כידוע"ו הוא י"ט)ה של אב "ומתגלה הי, כמבואר בספרים הקדושיםה הוא המוחין של "והי' שהוא העת רצון להוי, ל"שהוא הכסף כנ, לשון רצון, אבא

י נזכה באמת לתקן את "ואז בעזה, ל בוהרצון שכל אחד יכול להשיג את הרצון ולהכלבתכלית השלימות , ת רוצה שנפיק בימים האלה"הכל ובאמת להפיק מה שהשי

.במהרה בימינו אמן

תשעה באב - פסח

בו יתבאר הקשר בין פסח לתשעה באב

בתשעה הרצפה על נשב כבר, בפסח מרור נאכלאם ': רבינו שאמר מה צריך להבין

השל תשע אבלותכיצד קשור המרור של פסח לישיבה על הארץ ול ולכאורה ,באב ?באב

השביעני ' (טו, איכה כג)פ "עה (במדרש איכה)ל "כבר בחז ובאזה מכ קשרלמעשה והנה

. 'באב' הרוני לענה בליל ט, השביעני במרורים בלילי פסח' -' במרורים הרוני לענה, באותו יום בשבוע תשעה באב תמיד יחול, ומובא בפוסקים שהלילה שחל בו פסח

?מה הקשר לענין המרור דייקא, צריך ביאור גדול לכאורהו

, הוא להמתיק הדינים של לאה, שהכוונה של מרור בפסח' י הק"ידוע מהאר והנה , וצריכים לכוון שכשמטבל המרור בחרוסת, שהיא המיתה' מות' 'בגימ' מרור'וכתב ש

' ח הוא בגימ"ס, מרמז לשכינה כידוע' רות, 'ח"ס -ת "הוא אותיות רו' חרוסת'שה .תהיינו להמשיך חיים לשכינה ולהמתיק את המו' חיים' שלאה היא עלמא דאתכסיא היינו , והנה דיני לאה הוא מה שהארכנו הרבה במאמרים

. אינו נפגם לעולם ,כאמור, שקשר זה, ת בכל מצב"הקשר שהאדם מרגיש עם השי

קיח בין המצרים -מעיין הנחמה

ועצם הלוז שהוא סוד ' קיסטא דחיותא'עדיין יש , מיתה ממש בחינתכשיש ' ואפי .ידה וכל צרה אפשר להפוך ולהמתיקכל יר, היינו שכל מצב אפשר לתקן', וכו' התחי

לאה בחינתל באריכות שבליל פסח מתבטלת "הרי ביאר האריז לכאורה והנה

שהכוונה היא , והארכנו בזה במאמרים על פסח, א"והיא נכללת לגמרי בז, לגמרי -א "שמתגלה הפנימיות האמיתית של כל יהודי שהוא כולו טוב והוא אחד עם ז

כ כבר "ע, כולו טהור כולו אור וחיות, ן המלך האמיתי וכולו קודשוהוא ב, ה ממש"קובבטל 'כי ביטול הוא כמו לענין )כי הוא מתבטל ממילא , לא צריך הארה זאת של לאה

כי האור ( 'יש בכלל מה שבפרט'ו', בכלל מאתים מנה'בסוד , כידוע' בשישים . 'ממש וכו' א מגלה שכל יהודי הוא עצם הוי"שמתגלה בלילה זה בז

היא הזאת הכוונה שכל היינו, דרבנן הזה בזמן מרור באמתכ "שע המפרשים וכתבו

נקיים כי, אחרת כוונה שהיא, כורך של המרור של הכוונה רק תהיה לעתיד כי, דרבנןכדרך ' 'הק' החייםאור 'ה שכתב כמו הוא, דלעתיד ומרור. 'יאכלוהו ומרורים מצותעל '

, ומבארים המפרשים שהסיבה היא כי צריכים עדיין להמתיק דיני לאה. 'וכו המלכיםכי לאה הרי פורצת ויוצאת בסיפור יציאת מצרים עם כל האורות של אמא עילאה

כאילו הוא יצא 'היינו ממשיכים את ה, ואם הסיפור היה באמת בשלימות, א"וזת של יציאת מצרים כל האותיו, ואז היו מתעוררים דרך הסיפור בלילה הזה, ממצרים

שימורים בליל', להיגאל עתידין ובניסן נגאלובניסן , 'בשלימות באמת יוצאים והיינו .'וכו

כיון שסיפור יציאת מצרים לא היה בשלימות להמשיך אז את החסדים אבל

לאה לגמרי בחינתלכן עדיין לא בטלו , שנמתיק את הגלות לגמרי, החדשים הגדולים . ב"כ כבר נשב על הרצפה בת"וע, כ צריך להמתיק אותה עוד"וע, ונשאר עדיין הארה

שהצום והארכנו. וצום אבלות, דברים שני עושים אנוב "שבת בזה הארכנו והנה

העבר על אינה בודאי אבלותוה, השכינה צער את להרגיש ובכדי לתשובה הוא והעינוי, התיקון על ובקשה לכיסופין מביאה החסרון שהרגשת, החסרון הרגשת היא אלא

.ממש בקרוב השלישק "ביהמ דהיינו

החמשה . א: ב שמתחלקת לשני דברים"ענין זה הוא גם בהנהגת ת, ולמעשה לא לומדים ולא מניחים , הישיבה על הרצפה. ב. ל"שהוא ענין הצום כנ' עינויים וכו

. אבלותה הנהגתשהוא ענין , תפילין

שהאבלות אמרנו והרי, דייקא אבלותל שייכת הארץ על שהישיבה איפוא לנו יוצא מאוד שהארכנו כמו, ברחל הוא והתשובה הצער הרגשת דהרי, לאה של לענין קשורה החסרון הרגשת היא לאה אלא', וכו בכי הוא רחל תיקוןכ "שע' הנחמהתקות ' במאמר

.תקוה כולו בפנימיות שבעצם, אבלותה שהוא דייקא

שלא השלמנו מהב אפשר להשלים "של ת אבלותשב, יוצא לנו לפי דרכנו ולמעשה יש מקום גדול להמשיך העבודה של בודאיכ "ע, בפרט שאין היקש למחצה, בפסח

.א"ל דרך הפה דז"י לאה כנ"שבוקע ע' מגיד'שהוא האור של , פסח

קיט בין המצרים -מעיין הנחמה

כמו ',שלעתיד יתהפכו הקינות לזמירות שנשיר אותם להוי, שאמרו צדיקים וזה כי נראה עין בעין שהכל אך ורק רחמנות ' כי אנפת בי' האודך ' (א, ישעיהו יב)שנאמר

שיש ' מזמור לאסף': ל"וכמו שאמרו חז, ס של הבורא עולם מרוב אהבתו אלינו"א, בניו היקרים מפז -והשאיר אותנו , לזמר ולהודות על ששפך חמתו על עצים ואבנים

.שנעבוד אותו בארץ עבודה תמה

תם ונשלם השבח לבורא עולם