מר ירון גנות, מנהל הסיכונים במנורה מבטחים - ניהול...

:ניהול סיכונים בחברת ביטוחכשפרקטיקה פוגשת רגולציה

ח"רו, MSIA ,FRM, ירון גנותמנהל סיכונים קבוצת מנורה מבטחים

חידד את סוגיית היחסים בין 2007-2008המשבר של מפקחים ורגולטורים לבין מוסדות פיננסיים

2

–כשרגולציה פוגשת פרקטיקה : אנקדוטה מהמשברדרישה לשקיפות אינה מספיקה

3

בשווי הוגןדיווח על נכסים

:רמות 3-בחלוקה ל

Level 1: Mark To Market

Level 2: Mark To Model

Level 3: Mark to Myth

–כשרגולציה פוגשת פרקטיקה : אנקדוטה מהמשברלא בטוח שגילוי נאות ישלים את התמונה

ABS -ו CDO:הייתה פרקטיקה מקובלת לחישוב ערכם של מוצרים מובנים כמו•

לפי ראות הנהלת החברה, הצמדה לאינדקס שוק כזה או אחר–

4

(רבעון רביעי של מחיקות) 2008ספטמבר (רבעון ראשון של מחיקות) 2007נובמבר שם הבנק

מחיקות ביחס להון3נכסים רמה מחיקותביחס להון3נכסים רמה מצטברות

$מיליארד %$מיליארד $מיליארד %$מיליארד

בנק אוף 21-24213%-3121%אמריקה

55-22160105%-133117%סיטיגרופמורגן . פי. י'ג

14-411572%+7158%צייס

52-865141%-41130%'לינץ מריל---------1-37314%סטרנסבר

14-48152%---42171%ברודרס ליהמן16-172205%+78235%מורגן סטנלי

5-380183%+96192%סאקסגולדמן 10-23539%+2248%פארגו וולס

שאלות -כשפרקטיקה פוגשת רגולציה

האם מספיקה שקיפות •

האם מספיק גילוי נאות•

המבוססות על פרקטיקה )האם צריך שהרגולטור יחיל הנחיות ספציפיות •

Rule Based Vs)או עקרונות ( מקובלת Principal Based)

(Systemic Risk)איך הרגולטור צריך לטפל בסיכון סיסטמי •

האם הרגולטור צריך לקבוע את דרישת ההון או להשאיר לחברות לקבוע מה •

ההון הכלכלי שנדרש להם

מודל פנימי Vsמודל סטנדרטי –

פ מאזן כלכלי"הון מוכר ע Vs( GAAPאו IFRSלפי )פ מאזן חשבונאי "הון מוכר ע–

5

סוגיות הקשורות לאינטראקציה בין פרקטיקה ורגולציה בניהול סיכונים בענף הביטוח בישראל

משתלבים עם פרקטיקה מקובלת בניהול ( אגף שוק ההון)איך חוזרי האוצר •

סיכונים פיננסיים

מתכנס לפרקטיקה -כרגולציה לסקטור הביטוח האירופאי –2סולוונסיאיך •

מקובלת בניהול הון כלכלי וניהול סיכונים פיננסיים וביטוחיים

התפקיד של מנהל הסיכונים•

אירועי קיצון בסקטור הפיננסי/ התמודדות עם משברים •

ניהול סיכונים אסטרטגי: והרגולטור הפרקטיקןהחזון של •

6

/ נוף הסיכונים בחברת ביטוח : זיהוי סיכוניםחיסכון ארוך טווח

חדלות פירעון

מניות

ריביתחבות

נזקי רכוש וגוף

קטסטרופה

שערי חליפין

מרווח אשראי

השקעות אלטרנטיביות

תמותה

אריכות חיים

פיננסייםביטוחיים

סיכוני ליבה

סיכונים נוספים

תפעוליים

נזילות

אנשים

תהליכים

מערכות

מוניטין

חיצוני

חוקים ותקנות עיסקי/איסטרטגי

תחלואה

פרמטרי/ מודל

7

דרישת הון סולוונטית

כוללת

דרישת הון סולוונטית בסיסית

דרישת הון בגין סיכונים תפעוליים

דרישת הון בגין סיכונים ביטוחיים

חיים

דרישת הון בגין סיכונים ביטוחיים

כללי

דרישת הון בגין סיכוני

שוק

דרישת הון בגין סיכוני

אשראי

סיכון תמותה

סיכון אריכות חיים

סיכון ביטולים

סיכון הוצאות

סיכון תחלואה

סיכון שינויים באנונה

סיכון קטסטרופה

סיכון ח"שע

סיכון ן"נדל

סיכון ריבית

סיכון מניות

סיכון מרווח אשראי

סיכון ריכוזיות


סיכון פרמיות ורזרבות

דרישת הון בגין סיכונים ביטוח

בריאות

התאמה בשל השפעת מס

אי סיכון נזילות


דרישת הון נכסים בגין

לא מוחשיים

סיכון אריכות חיים

סיכון תמותה

סיכון תחלואה

סיכון שינויים באנונה

סיכון הוצאות



סיכון פרמיות ורזרבות


-כמו"סיכון "חיים

-כמו"סיכון "אלמנטרי

סוגי הסיכונים המטופלים במודל הסטנדרטי

2 בסולוונסי

: פנסיה וגמל, סיכונים פיננסיים בביטוח מנהליםפרקטיקה -ניהול סיכונים אקטיבי

9

סיכון יחסי שונה, אותה תשואה עודפת, שני מנהלים


10

הדירקטוריון מאשר את הקצאת הנכסים בכל קופה•

הדירקטוריון מאשר את הרכב תיק הייחוס•

הסובלנות לסיכון נקבעת לפי רמת התנודתיות של תיק •הייחוס

י בקר הסיכונים"מעקב אחר מדד הסיכון מתבצע ע•

הקצאת נכסים אסטרטגית

SAA

Strategic Asset Allocation

ועדת השקעות מאשרת את הרכב תיק הנכסים בשוטף•

הסטייה מתיק הייחוס מבוקרת הן באמצעות מגבלות •טווחי ההשקעה והן באמצעות מגבלת סיכון יחסי

אופיס ובקר סיכונים מידלי "ניטור שוטף ע•

ביחס לתיק הייחוס כולו( סיכון/תשואה)מדידת ביצועים •

הקצאת נכסים טקטית

TAA

Tactical Asset Allocation

מנהלי ההשקעות מקבלים ומבצעים החלטות השקעה •פ מדרג סמכויות ונהלי אגף השקעות"ע

בחירת הנכסים נעשית בכפוף למגבלות סטטוטוריות •.'וכוענפים , דירוגים, מנייה, לווה בודד: ועסקיות

חריגות מדווחות לבקר , אופיס מידלי "ניטור שוטף ע•הסיכונים

ביחס לתיק סמן ספציפי( סיכון/תשואה)מדידת ביצועים •

בחירת נכסים

Asset Selection


11

100תא : תיק ייחוס, מנהל תיק מניות בארץ

סיכון אקטיבי סיכון כולל בסמן סיכון כולל בתיק

ב -% במונחי שונות

במונחי סטיית

תקן



תקן



תקן

מקורות הסיכון

100.00%

20.21 4.50 100.00%

582.67 24.14 100.00%

618.69 24.87 סיכון כולל בתיק 1

69.20% 13.99 3.74 96.97% 565.03 23.77 97.12% 600.87 24.51 סיכון פקטורים משותפים

2

30.80% 6.23 2.50 3.03% 17.64 4.20 2.88% 17.82 4.22 סיכון ספציפי 35

65.76% 13.29 3.65 10.09% 58.82 7.67 11.60% 71.76 8.47 סטייל 3

37.81% 7.64 0.01% 0.08 0.97% 6.03 גודל 5

11.77% 2.38 1.54 68.60% 399.72 19.99 65.83% 407.28 20.18 תעשיה 11

1.93% 0.39 5.39% 31.41 3.21% 19.87 ביומד 17

4.00% 0.81 14.68% 85.53 17.62% 108.98 בנקים 23

תשואת התיק תהיה 95%בהסתברות של מתשואת הסמן± 9%במרחק של


המטרה היא להבין את מקורות הסיכון אשר גורמים ישירות לשונות שבין

(מרק'בנצ)תשואת תיק ההשקעות לתשואת תיק הסמן

המנהלים צריכים להשיג תשואה עודפת : מדידת ביצועים למנהלי השקעות

כדי להצדיק את הסיכון

י "התשואה העודפת מושגת ע:

הקצאת נכסים(Asset Allocation )

בחירת נכסים(Asset Selection)

12

: פנסיה וגמל, סיכונים פיננסיים בביטוח מנהליםרגולציה -ניהול סיכונים אקטיבי

דיווח לועדת השקעות על סיכון הקצאת נכסים ועל סיכון בחירת נכסים

על הקצאת נכסים , מדי שנה, קביעת תיקי ייחוס ודיווח באתר החברה

אסטרטגית כולל טווחי השקעה בקבוצות נכסים עיקריות

תגמול מנהלי השקעות לפי מדדי ביצוע ולא רק מדדי תשואה

ממשל תאגידי בניהול סיכונים

13

: הסיכונים אינם מתממשים באותו זמןDiversification Effect

רעיון הביטוח ביסודו הוא פיזור סיכונים•

:1776פרנקלין אמר ב מין'בנג•

" We must all hang together, or most assuredly we shall all hang separatley"

•Diversification ≠ Diworsification

נותן מענה במודל הסטנדרטי 2 סולוונסי•

14

: הסיכונים אינם מתממשים באותו זמןגם לאפקט הפיזור יש מגבלות

15

בין נכסים בעלי סיכון דומה ,ככל שהקורלציה גבוהה יותר, התרומה של הוספת נכסים והגדלת הפיזור, ותשואה דומה

הולכת וקטנה, לביצועים מותאמי סיכון של התיק

בשנת אני לא מקנא במנהל תיק המשכנתאות המסכן שהניח... 0.5, נניח, ולא 0.1שהקורלציה בין הלווים היא 2007

: גם בתיק הביטוחי יש להעריך את אפקט הפיזור ריכוזיות יתר ופוטנציאל להצטברות הפסדים

מצד אחד יש למצוא תלות בין גורמי סיכון•

הצטברות הפסדים מופיעה כאשר קיימת תלות בין גורמי סיכון–

ביטוחיים שונים חשופים לאותו פקטור ( מוצרים)ריכוזיות יתר קיימת כאשר תיקים –סיכון

כאשר יש ירידה חדה בשוק המניות כתוצאה ממשבר כלכלי שיעור : לדוגמא–הביטולים בפוליסות חיסכון טהור עולה בצורה חדה

כאשר חברה פושטת רגל אז עלולים לספוג הפסד בפוליסת אחריות : לדוגמא–דירקטורים של החברה ובפוליסת אחריות מקצועית של חברות חיתום שהציעו

.ניירות ערך שלה בשוק

(אי תלות או קשר הפוך)מצד שני חברת ביטוח נהנית מאפקט הפיזור •

קיים אפקט של פיזור סיכון משום שלא כל הסיכונים מתממשים באותו זמן–

?כיצד למצוא התלות בין גורמי הסיכון

גורמי סיכון בתנאים נורמאליים •

יכולים להיות בלתי תלויים אך

במצבי קיצון עלולים להציג תלות

אחד בשני

יש לשים לב לכל הקורלציות •

(בזנב)ולהתמקד בקורלציות בקצה

17

רעידת אדמה

גורמי סיכוןתלות

גניבות רכב

שיעור תמותה

₪/$ח "שע

ריבית ריאלית

: גם בתיק הביטוחי יש להעריך את אפקט הפיזור ריכוזיות יתר ופוטנציאל להצטברות הפסדים

: הסיכונים אינם מתממשים באותו זמןDiversification Effect 2 בסולוונסי

נותן מענה לקורלציות בין הסיכונים במודל הסטנדרטי 2 סולוונסי•

18

2 סולוונסיהמטרה של

הפרלמנט האירופאי הסמיך את הועדה האירופאית–European Commission

לגבש משטר הלימות הון שיחייב מבטחים -( CIEOPSלה מייעץ גוף שנקרא )

.ומבטחי משנה באירופה

י הפרלמנט האירופאי היא"המטרה שנקבעה ע:

כזו שמשקפת את , גיבוש גישה משולבת לפיקוח על ענף הביטוח"

כדי להגן על מחזיקי , הסיכונים להן חשופות החברות הפועלות בענף

להגביר את התחרות בקרב החברות ולשפר את הקצאת , הפוליסות

"ההון שלהן

מהמודל אינגרלימטריצות קורלציה הן חלק 2 בסולוונסיהסטנדרטי

שוקאשראיחייםבריאותאלמנטרי

מהמודל אינגרלימטריצות קורלציה הן חלק 2 בסולוונסיהסטנדרטי

22

!לא רק דרישת הון–2סולוונסי

דרישות

הון

כמותיות

פיקוח על

איכות

ניהול

הסיכונים

גילוי נאות

על

סולוונטיות

“Solvency II is not just about capital. It is a change of behavior”

Thomas Steffen, Chairman of the CEIOPS24/8/2008

Karel Van Hulle ,ראש יחידת ביטוח ופנסיה ב-EC , 2 סולוונסיהיוזם של

רלוונטי מתמיד 2 שסולוונסיאולם עדיין חושב , בפורפורציה הכלהוא יודע לקחת את

גם הרגולטור האירופאי מסכים שמודל חישוב ההון הוא רק כלי עבודה

לא כל דבר "

שאפשר למדוד

נחשב ולא כל

דבר שנחשב

"אפשר למדוד

2 סולוונסיהיתרונות של

משפרת תיאום בין רגולטורים •חוצי סקטורים וחוצי גבולות

מחזקת הגנה על מחזיקי פוליסות•

קובעת דרישות הון מותאמות •סיכונים

מעודדת פרקטיקה טובה של •ניהול סיכונים

מדגישה את האחריות של •ההנהלה הבכירה לנהל את

החברה בצורה מושכלת וזהירה

אחידה רגולטוריתמטפחת גישה •לשוק המקומי " קשובה"אך עדיין

2 סולוונסי(סיכונים והון)

תמחור מוצרים(עלות הון)

תכנית עסקית(תמהיל תיק ביטוחי)

ניהול הון(דיבידנד, גיוס)

אסטרטגיית שיווק

(תחרות)

מדיניותביטוחמשנה

(העברת סיכונים)

אסטרטגיית גידור

(גידור סיכונים)

הקצאת נכסים

אסטרטגיתתמהיל תיק )

(השקעות

מדיניותתגמול

ביצועים )(מותאמי סיכון

תמחור מוצרים(עלות הון)

מדיניותתגמול

ביצועים )(מותאמי סיכון

תכנית עסקית(תמהיל תיק ביטוחי)

ניהול הון(דיבידנד, גיוס)

2 סולוונסי(סיכונים והון)

אסטרטגיית שיווק

(תחרות)

מדיניותביטוחמשנה

(העברת סיכונים)

אסטרטגיית גידור

(גידור סיכונים)

הקצאת נכסים

אסטרטגיתתמהיל תיק )

(השקעות

מעודד את ההטמעה של ניהול הסיכונים 2 סולוונסיבתהליכי קבלת ההחלטות

ניהול הסיכונים הביטוחיים המסורתי מבוסס על עולם מונחים זהה לעולם המונחים החדש

מודלים סטטיסטיים•

נתונים על שכיחות וחומרה של אירועים ביטוחיים איסןף–

התאמת התפלגויות וחישוב סטיות תקן לצורך תמחור מוצרים ביטוחיים–

מ להעביר סיכון "הערכה של אירועי קיצון בעלי סבירות נמוכה והשפעה גדולה ע–

למבטחי משנה

ביצוע הפרשות להפסדים צפויים במאזן הכספי•

חישוב רזרבות–

בפועל נסיוןפ "התאמה מדי רבעון ע–

יסודו של מושג הביטוח הוא פיזור הסיכונים•

26

MPL הביטוחית הגירסה–לרעידת אדמהVaRהראשונה של

RMS RiskLink DLM 5.1 EQE Enterprise 3.7 AIR Catrader 7.5

Total Sums Insured (TSI) 15,137,835,839 15,137,835,839 15,137,835,839

TSI Analysed 15,137,835,839 15,137,835,839 15,137,835,839% Analysed 100.00% 100.00% 100.00%

1 in 10 Year 283 527,150 105,340

PML as % of TSI Analysed 0.00% 0.00% 0.00%

1 in 25 Year 1,107 12,528,039 2,495,720


1 in 50 Year 763,322 49,391,359 16,948,489


1 in 100 Year 11,211,709 148,228,734 64,615,852


1 in 150 Year (1 in 143 for

Enterprise) 27,496,859 241,654,250 125,786,368


1 in 200 Year 45,459,963 346,924,062 181,165,156


1 in 250 Year 63,518,487 416,889,031 221,567,865


1 in 500 Year 144,530,795 642,599,375 332,187,734


1 in 1000 Year 262,080,568 812,136,438 388,441,387


27

קונספציות לגבי תפקידו של מנהל הסיכונים-מיס

מנהל הסיכונים אינו חוזה עתידותתחזית של סיכון אינה תחזית של מה שעומד לקרות


מנהל הסיכונים אינו מונע ממנהלי העסקים לקחת סיכוניםאלא גורם להם להיות מודעים להם


מנהל הסיכונים אינו כלב שמירהאלא שותף אסטרטגי לקבלת החלטות

מטרת ניהול הסיכונים אינה מניעת הפסד

משימתו של מנהל הסיכונים היא למצוא את האיזון בין ההזדמנויות לנטילת

לבין האיום של אותם ( אשר עשויים ליצור ערך לבעלי המניות)סיכונים

סיכונים על יכולתה של החברה לשרוד

בעל הסיכון, אסטרטגיה, מדיניות

, תוכנית עסקיתמטרות

יוצר הסיכון, קבלת החלטות

'ביצוע עסקאות וכו

מבקר הסיכון, מדידת סיכון, זיהוי

בקרה של , דיווחתהליך ניהול הסיכון

(Intention)כוונה

(Operation)תפעול (Observation)צפייה

וידויו של : "התפרסם מסמך מרתק 2008באוגוסט (פריים-הסאבלקחי משבר " )מנהל סיכונים

• “January 2007 was the most benign risk environment we had seen in 20 years.”

• Early signs ignored:

– GM downgrade because its structured-credit portfolios

– Mini liquidity crisis in 2005: “Like most banks we owned a portfolio of different tranches of

collateralised-debt obligations )CDOs(…cross-correlations between tranches…short squeeze in non-

investment-grade tranches…general selling of more senior structured tranches”

• Failure to understand the risk landscape:

– “Previous crises caused to focus attention on emerging market debt and non-investment grade paper”

– Trading book MtM – therefore risk is reflected. Banking book need to manage more closely

• “It was assumed that the rating agencies simply knew best.”

• Risk management prominence

– “Traders saw us as obstructive and a hindrance to their ability to earn higher bonuses.”

– “you were sitting opposite a team that had worked for weeks on a proposal, which you had received an

hour before the meeting started”

32

?מה היה חלקן של חברות הביטוח במשבר האחרוןחברות הביטוח נפגעו באופן חלקי

חברות הביטוח לא היו חסינות•

בסיס הנכסים הושפע ישירות מירידה במחירי השוק –

הפסדים גדולים נגרמו כתוצאה מהתרחבות מרווחי האשראי והנזילות–

הביא לשיפור ניכר בניהול סיכונים חוצה ארגון 2002המשבר של •

(ננקטה זהירות יתר ביחס לסיכון אשראי מובנה )חשיפה נמוכה לנכסים הרעילים –

ניהול נכסים מול התחייבויות–

התייבשות האשראי הבנקאי ומשבר נזילות לא משפיעים על חברת ביטוח•

זרם הפרמיות לא נפסק–

רק אירוע ביטוחי עלול לגרום למכירה מאסיבית של נכסים -בביטוח כללי–

קנסות פדיון מוקדם ושיקולי מס מונעים פדיון של פוליסות ביטוח–בביטוח חיים –

33

?מה היה חלקן של חברות הביטוח במשבר האחרוןחברות הביטוח נפגעו באופן חלקי

גם חברות הביטוח מסתמכות על מודלים כמותיים•

הסתמכות יתר על היסטוריה, הערכת סיכונים בחסר–

Stress -בהחלט יש לעדכן פרמטרים ולרענן את תרחישי ה –

אלא עוזרים להבין ממה הסיכונים , המודלים לא מחליפים את השכל הישר–

נובעים( הביטוחיים והפיננסיים)הגלומים במוצרים

(דיוק)עדיף על הסתמכות על מודל מורכב ( קירוב)לעיתים ניהול מגבלות פשוטות –

לנכסים ולהתחייבויות הביטוחיות הוא ( Market Consistent)בסיס השווי ההוגן –

האופציה הטובה מבין מבחר של שיטות גרועות

יש לאפשר לבן האנוש להתערב ולאתגר את ההנחות שבסיס המודלים באופן –

דינמי בכדי לאפשר למדדים הכמותיים להפוך לחלק חשוב מתהליך קבלת

ההחלטות

34

טבלת השוואה בין הבנקים לחברות הביטוח•

35

ביטוח/ חברות ביטוח בנקיםסוגיותמשנה

הפסדים בתיק השקעות ובהון בנקאי-קריסת השוק הביןבעיה עיקריתבעלי המניות

המערכת הבנקאית כמעט בעיות תפעוליותקרסה

פרמיה נגבתה :עסקים כרגילותביעה שולמה

טווח התבססות על מימוןאיום נזילות Run on the"קצר וחשיפה ל

bank"

כמעט ללא השפעה בזכות של הפרמיות המימון

התערבות של ממשלות עזרה ממשלתיתובנקים מרכזיים

עזרה נקודתית לחברות ספורות

?מה היה חלקן של חברות הביטוח במשבר האחרון2008-חברות הביטוח תרמו להתאוששות מהמשבר ב

המשבר בהחלט נתן לרגולטורים ולמקבלי ההחלטות בסקטור הפיננסי הרבה חומר למחשבה

36

40$ מיליארד

שנים 3-ב

57$ מיליארד

שנים 3-ב

היווצרות של בועות

יציבה / כמה בטוחה ?המערכת הבנקאית

מכשירים פיננסיים יצירתיים

Systemic Risk-הטיפול בי רגולטורים צריך "ע

להתייחס למאפיינים הספציפיים של סקטור

הביטוח וביטוח משנה

רגולציה בנושא סיכון סיסטמי צריכה להתייחס לסקטור הביטוח כפתרון

למשבר ולא כמקור למשבר

יש להימנע מדרישות מוגזמות שעלולות להחריף

את המשבר

IFRS

?מה יהיה חלקו של הרגולטור במשבר הבאהטיפול הנכון בסיכון הסיסטמתי

הרגולציה צריכה להימנע ממנגנונים אשר מחריפים (Pro-cyclical)את המשבר

י המפקח"חשוב שלא תיווצר החרפה של המשבר ע•

של נכסים בעת משבר בכחאין לעודד מכירה –

צריך לתת מענה להתמודדות עם משברים ולא הגדלת דרישות ההון 2נדבך : 2 סולוונסי–

•Pro-Cyclicality הוא מצב שבו הרגולטור נוקט בפעולות שגורמות להעצמה של

המחזור הכלכלי

הגדלת דרישת ההון מיד לאחר משבר כלכלי אשר כשלעצמו גורם לשחיקה בהון: לדוגמא–

משבר נזילות עשוי לפגוע ביכולת לגייס–

שמירה על כרית הון נועדה לספיגת הפסדים ולכן לאחר התממשות הסיכון הכרית צריכה להיות –

קטנה יותר

38

-קיים מנגנון שמוגדר כ 2 סולוונסיבדרישת ההון של Counter-Cyclical :Equity Dampener

משמעותו היא שדרישת ההון בגין סיכון מניות יורדת כאשר שוק המניות במגמת ירידה •

.ועולה כאשר שוק המניות במגמת עלייה מתמשכת, מתמשכת על פני השנה האחרונה

39

2009 -נובמבר , נבה'ז, כנס מנהלי סיכונים

Raj Singh , מנה את לקחי המשבר, רי סוויסמנהל הסיכונים של:

נזילות: לא נלקחו בחשבוןסיכונים

הסיכונים הגלומים ב: שלא היו מובניםסיכונים-SIV שאינם מוצגים במאזן

לגבילא הרימו קול צעקה מנהלי סיכונים:

הגבוהות בין הסיכונים הקורלציות

בדירוג גבוה שאינו משקף את הסיכוןהכמות הגדולה של נכסים

לא מופו כראוי לנוף הסיכונים העכשווי ולכן תוצאותיהם לא תרחישי קיצון

נלקחו ברצינות

לכפות מגבלות יכלניהול הסיכונים לא(Limits ) על מנת להגביל את לקיחת

העדר מעמד משפיעבגלל , הסיכונים

אחד ממנהלי הסיכונים הבכירים בעולם מדגיש את החשיבות של כלי ניתוח התרחישים

?האם תרחישי הקיצון מתאימים לנוף הסיכונים

Think the Unthinkable

הוא כלי חיוני ( Scenario Analysis)ניתוח תרחישים (2נדבך 2 סולוונסי)בניהול סיכונים אפקטיבי

דרישה איכותית לניהול הסיכונים אפקטיבי(: 2נדבך ) 2 בסולוונסינכלל •

שילוב של סיכונים שלאו דווקא התממשו בעבר•

אבחנה בין תרחישים הקסגונים לתרחישים בשליטת החברה•

(הקסוגני)אירוע ביטחוני –

(אנדוגני)כניסה לתחום פעילות חדש –

יותר מדי מסובכת בכדי לשמש בקבלת החלטות ולא מאפשרת האנליטיקה•

לבין תרחישים אנליטיקהיש למצוא איזון מתאים בין –שיקול דעת אנושי

הוא מקום המפגש האולטימטיבי בין 2האם נדבך ?הפרקטיקה לבין הרגולציה

מעודד אינטגרציה מלאה 2 סולוונסי העיסקי DNA -של ניהול הסיכונים ב

של חברת הביטוח

יצירת ערך•החלטות טובות יותר–

החלטות מהירות יותר–

פחות הון–

הריסת ערך•הוצאות מופרזות–

בקרה וביקורת מעיקים–

כמויות של דיווח לא שמיש–

מפני לקיחת " פחד"תרבות של –אחריות במקום מוטיבציה לניצול

הזדמנויות

יהיה , לאורך זמן, 2רווחת הדעה כי נדבך תלוי , או התרומה החשובה)הנטל הכבד

ביותר על חברת ביטוח... ( מי שואלים

• ORSA

• SRP

• Capital Add-on

• System Of Governance

• Fit & Proper

• Internal Control

• Effective Risk Management

43

והן בהון הכלכלי הרגולטוריהסובלנות לסיכון צריכה להתחשב הן בהון •

תקציב הסיכון צריך להיות מותאם עם התכנית האסטרטגית של החברה•

תקציב הסיכון צריך לשקף את הרווחיות ביחס להקצאת ההון•

הקשר בין אסטרטגיה עסקית לבין סובלנות ניהול של תקציב סיכון–לסיכון

44

הקשר בין אסטרטגיה עסקית לבין סובלנות ניהול של תקציב סיכון–לסיכון

סיכון מניות14%

סיכון ריבית6%

סיכון מרווח43%

ן"סיכון נדל11%

ח"סיכון שע12%

סיכון ריכוזיות

8%

סיכון אי נזילות

(התחייבויות)6%

לכל סוג סיכון Drill Downיש לבצע •

ולנהלו בנפרד

/ השפעה של עסקים חדשים •

פ "עסקאות חדשות יש לנתח ע

היחס שבין תרומה שולית לרווח

לבין תרומה שולית לסיכון

את הניתוח ניתן לעשות בחתכים •

מנהל , תחומי פעילות: שונים

סוכן, עסקים

45

מתקציב ההון 24%סיכון שוק המהווה

סיכום

רגולציהפרקטיקה

הקצאת נכסים אסטרטגיתניהול נכסים אקטיבי−−Tracking Error

טווחי , הקצאת נכסים חיוב בפרסוםיייחוסהשקעה ומדדי

זמנית-סיכונים אינם מתממשים בו−Diversification Effect

כולל 2 בסולוונסי סטנדרטימודל מטריצות קורלציה מובנות

במודלים כמותיים שימושרזרבות אקטואריות<< סטיות תקן −−MPL קטסטרופה לאירוע−Value At Risk לסיכוני שוק

נועדה כדי 2 בסולוונסידרישת הון בטיח שהחברה תעמוד לה

99.5%בהתחייבויותיה בהסתברות של לשנה

,ירידה חדה במניות)לאחר משבר הסיכון יורד( התרחבות מרווחי אשראי

Equityמחזורי באמצעות -מנגנון נגדDampener לדרישת ההון בגין סיכון

מניות

46

סיכום

רגולציהפרקטיקה

גידור, הגבלה: ניהול סיכונים באמצעותוהעברת סיכונים

ניהול הון מותאם סיכון

רק כלי וניהול המודל הכמותי הואהסיכונים לא יכול להתבסס עליו

הבנה של מקורות הסיכון−ניתוח תרחישים−בקרה על ניהול הסיכונים−

1גם את מה שלא ניתן למדוד בנדבך יש להוכיח ניהול סיכונים עדיין

2אפקטיבי בנדבך

חוזר מערך ניהול ובקרת סיכונים סיכונים פיננסיים בכספי עמיתים ניהולבקופות גמל

2נדבך ניהול סיכונים אסטרטגי

47

תפקידי הפונקציה לניהול סיכונים

פאסיבי

אקטיבי

טקטי איסטרטגי

ציות לרגולציה

מדידת סיכון ובקרה

מדידת ביצועים

גידור והעברת סיכון

הלימות הון

הקצאת הון אופטימלית

דרישת הון לפי Solvency 2

סיכונים תפעוליים

סיכונים ביטוחיים

סיכונים פיננסיים

סיכון כולל

Solvency 2–רגולציה אירופאית

הטמעת תרבות ארגונית

?איזה סיכונים מודדים

חדלות פירעון

מניות

ריביתחבות

נזקי רכוש וגוף

קטסטרופה

שערי חליפין

מרווח אשראי

השקעות אלטרנטיביות

תמותה

אריכות חיים

פיננסייםביטוחיים

סיכוני ליבה

סיכונים נוספים

תפעוליים

נזילות

אנשים

תהליכים

מערכות

מוניטין

חיצוני

חוקים ותקנות עיסקי/איסטרטגי

תחלואה

פרמטרי/ מודל

2 סולוונסיפ מודל פנימי וגם כלולים במודל הסטנדרטי של "מבקרים ומדווחים כיום ע, סיכונים אותם מודדים

2אך נמדוד בעתיד לפי מודל סטנדרטי בסולוונסי , סיכונים אותם לא מודדים

2 בסולוונסישגם אינם כלולים במודל הסטנדרטי , סיכונים אותם לא נמדוד

2 בסולוונסיכלולים במודל הסטנדרטי שאינם , מודדיםסיכונים אותם

תהליך ניהול הסיכונים

זיהוי

ביטוחיים•פיננסיים•תפעוליים•אחרים•

מדידה

הגדרת חשיפות•

הרצת מודלים •וסימולציות

חישוב השפעה •פוטנציאלית תחת הנחת

הסתברות רצויה

ניהול

קביעת מגבלות •חשיפה

קביעת מגבלות •סיכון

העברה למבטחי •משנה

תהליך חיתום•

גידור סיכונים•

בקרה

בקרת חשיפות•

בקרת סיכונים•

אתרעה על •חריגות

המלצה על דרך •פעולה

דיווח

דיווח פנימי•

דיווח להנהלה•

דיווח לועדת •השקעות

דיווח •לדירקטוריון

דיווח חיצוני•

דיווח למפקח •על הביטוח

דיווח לציבור•

מר ירון גנות, מנהל הסיכונים במנורה מבטחים - ניהול...

Documents