שער רביעי - ארץ ישראל בראי הזמר והסמל

77

ארץ ישראל שער רביעי: בראי הזמר והסמל

78 78

שער רביעי: ארץ ישראל בראי הזמר והסמל

מבואארץ ישראל: בין חלום למציאות

במשך מאות שנים של חיים בגולה לא פסקו היהודים מלחלום על היום שבו ישובו לציון. השבועה העתיקה שנשבעו הגולים בבבל:

כח ימיני. לם — תש כחך ירוש "אם־אשתדבק־לשוני, לחכי — אם־לא אזכרכי:

מחתי" לם — על, ראש ש אם־לא אעלה, את־ירוש)תהילים, קלז 6-5(

ליוותה אותם מידי יום ביומו. את כיסופיהם לחזור לארץ ישראל ולחדש בה את החיים הלאומיים ביטאו היהודים בתפילה, במנהגים ובשירים.

מהו געגוע?געגוע הוא תחושת כמיהה או תשוקה לאדם, לרעיון, למקום או לזיכרון מסוים. הגעגוע מובע בדרך כלל בשירה

ובספרות, והוא מלווה ברגשות עצבות ובתחושת חיסרון או אובדן.

וכך מתארים ומסבירים סופרים ומשוררים את רגש הגעגוע:

איננו מתגעגעים אף פעם למה שלא היה מעולם ברשותנו )אטיין דה־לה 9בואסי מתוך "הספר על ההשתעבדות מרצון"(

געגוע גורם לאהבה מה שרוח גורמת לאש. מכבה אש קטנה ומעצימה אש 9גדולה )רוז'ה דה ראביטן(

האהבה היא געגועים )מיכה יוסף ברדיצ'בסקי( 9געגוע ישן, 9

כמו צליל לא מכוון, לא נותן לי מנוח.

)אלונה קמחי, "מתוך השיר צלו של הקיץ"(

נסו גם אתם לתאר או להסביר געגוע, במשפט או בשיר. $

דונו בשאלה: כיצד מתאר המתגעגע את מושא געגועיו: באילו תיאורים הוא משתמש? איזה רגש הוא מעביר בתיאוריו? $

נסו לתאר מושא געגועים שאתם זוכרים מניסיונכם. $

געגועים לארץ ישראל: החלום

79

מאז שגלה עם ישראל מארצו והתפזר בתפוצות, לא פסק להתגעגע ולחלום לחזור אל ארץ אבותיו. אלפי שנים הביעו יהודים בתפילות ובדיבור יום־יומי את כיסופיהם לציון, והביעו

משאלה להיגאל במהרה בימיהם ולחזור לארץ ישראל.

רבי יהודה הלוי )ריה"ל( נולד בעיר טולדו שבספרד, כנראה בשנת 1075 או 1080 )השנה המדויקת אינה ידועה( והיה ידוע, בין היתר, בשירי הגעגועים שלו לציון. משום כמיהתו

הגדולה לעלות לארץ ישראל, עלה רבי יהודה הלוי בשנת 1140על אונייה לכיוון מזרח. הוא הגיע למצרים, וסביבו נוצר מיד חוג מעריצים משכילים, אשר הפצירו בו להישאר במצרים.

אולם ריה"ל לא נעתר להם והמשיך לארץ ישראל. על מותו בארץ ישראל, מספר לנו יהודי ששמו גדליה בן יוסף אבן יחיא:

"רבי יהודה הלוי היה בן חמישים שנה כשהלך לארץ ישראל. וקיבלתי )=שמעתי( מזקן אחד, שבהגיעו אל שערי ירושלים קרע את בגדיו והלך בקרסוליו על הארץ, לקיים מה שנאמר

"כי — רצו עבדיך, את — אבניה; ואת — עפרה, יחננו" )תהילים, ק"ב 15(. והיה אומר הקינה שהוא חיבר, האומרת 'ציון הלא תשאלי'. וישמעאלי )=כינוי לערבי( אחד לבש קנאה עליו

מרוב דבקותו והלך עליו בסוסו וירמסהו וימיתהו".

השיר "ציון הלא תשאלי", הוא אחד מסדרת "שירי ציון" שחיבר ר' יהודה הלוי בסוף המאה ה־11; שירים המתארים את יופייה של ירושלים, את הגעגועים לציון ואת תחושת האסיר

בגולה.

עם ראשיתה של התחייה הלאומית במאה ה־19, הפכו שורות רבות משירים אלה ל"סיסמאות" של התנועה הציונית: "לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב", "לך נכספה נפשי" ועוד.

גם הביטוי "אסיר ציון" — ביטוי המתאר יהודי שנכלא עקב פעילות הקשורה ביהדות או בציונות, במדינה שבה פעילות זו אסורה — נלקח משיר זה.

בשיר ובזמר

הלחן המוכר היום בישראל חדש יחסית, הוא חובר על ידי נורית הירש, והושר על ידי אופירה גלוסקא ב"פסטיבל הזמר והפזמון" ב־1972. הלחן כולל רמזים לניגונים יהודיים מסורתיים.

תוכלו לשמוע אותו בתקליטור "ציונות בראי הזמר והסמל" בנושא: "הכיסופים לציון".

אלי / ר' יהודה הלוי ציון, הלא תש

ציון, הלא תשאלי לשלום אסיריך,

דורשי שלומך והם יתר עדריך?

מים ומזרח ומצפון ותימן שלום

80 80

רחוק וקרוב שאי מכל עבריך,

ושלום אסיר תאוה, נותן דמעיו כטל —

חרמון ונכסף לרדתם על הרריך!

לבכות ענותך אני תנים, ועת אחלם

שיבת שבותך — אני כנור לשיריך.

ציון, הלא תשאלי לשלום אסיריך,

דורשי שלומך והם יתר עדריך?אשרי מחכה ויגיע ויראה עלות

אורך ויבקעו עליו שחריך,

לראות בטובת בחיריך ולעלז בשמחתך

בשובך אלי קדמת נעוריך!

ביאור מילים

עדריך — הכוונה כאן: ההולכים אחרייךים — כיוון מערב, תימן — כיוון דרום

נותן דמעיו — בוכה, ודמעותיו כטל החרמון

ענותך — סבלך, ייסורייךשיבת שבותך — חזרת השבויים שלך אלייך

עלות אורך — את אורך העולהשחריך — הבקרים )בוקר( שלך

בחיריך — הנבחרים שלך, אהובייך, והכוונה כאן לעם ישראל

קדמת נעוריך — תחילת נעורייך, תקופת הזוהר שלך

לבי במזרח / רבי יהודה הלוי

לבי במזרח ואנכי בסוף מערב

איך אטעמה את אשר אכל ואיך יערב איכה אשלם נדרי ואסרי, בעוד

ציון בחבל אדום ואני בכבל ערביקל בעיני עזב כל טוב ספרד, כמו

יקר בעיני ראות עפרות דביר נחרב.

81


במזרח — ארץ ישראל ממוקמת ממזרח לספרדמערב — ספרד ממוקמת ממערב לארץ ישראלאטעמה — אטעם, יערב — יהיה טעים לאכילה

איכה — איך, אשלם נדרי ואסרי — אקיים את הבטחותיי ושבועותייבחבל — חבל ארץ, אזור גיאוגרפי, אדום — אזור ירדן

בכבל — כבלים, אזיקים, מאסר, ערב — ספרד הייתה אז תחת שלטון מוסלמייקל — יהיה קל, יקר — יהיה יקר, עפרות — עפר )של חורבן והרס(

דביר — כינוי לבית המקדש, קודש הקודשים

תארו את המשורר המתגעגע בשני השירים: את מקום מגוריו ואת חייו בגולה. $

תארו את מושא הגעגועים — ארץ ישראל: היכן היא ממוקמת? איך היא מתוארת, מה מצבה? $

מה מפריד בין המשורר המתגעגע למושא געגועיו? כיצד זה מעצים את תחושת הגעגוע? $

איזו תקווה מרומזת בשירים? $

כיצד ניתן להסביר את השימוש שעשתה התנועה הציונית בשירים אלה? $

מה ניתן ללמוד מן השיר על הזיקה בין עם ישראל לארץ ישראל? $

טוב לדעת!

זיקת יהודי המזרח לארץ ישראל בתקופה שלפני הציונות

גלי עלייה רבים הגיעו לארץ ישראל במהלך המאה ה־19, עוד לפני העלייה הראשונה. העולים הגיעו מארצות אשכנז ומארצות המזרח. בראשית המאה

ה־19 היו רוב יהודי הארץ מעדות המזרח, ובעיקר צאצאי מגורשי ספרד. במשך השנים נוספו עולים רבים מצפון אפריקה, ובשלהי המאה ה־19 הגיעו יהודים

גם מתימן. עליות אלה — "מים ומזרח ומצפון ותימן" — יצרו יישוב יהודי בארץ ישראל עוד לפני שהחלו העליות הציוניות, וכבר ב־1870 הייתה ירושלים העיר

הגדולה הראשונה בארץ, שרוב תושביה היו יהודים.בתקופת העלייה השנייה הגיע לארץ גל נוסף של עולים רבים מתימן. עולים

אלה נקלטו במושבות, ולפרנסתם עבדו בכל עבודה בשדות ובפרדסים. הם היו רגילים לתנאי האקלים בארץ, והיו נכונים להסתפק במועט. עולי תימן השתכנו

בשכונות שנבנו בעבורם בצד המושבות שבהן עבדו.

התנועה הציונית, על כל זרמיה וגווניה, השתמשה בסמלים ובדימויים דתיים, כדי לעורר את העם להזדהות עמוקה עם הרעיון הציוני, וכדי לעודד אותו לפעולה — מתן תרומות

ועלייה לארץ ישראל. התנ"ך, ובעיקר ספרי הנביאים, שימשו מאגר בלתי נדלה לביטויים חזותיים ולסמלים מילוליים, לשם העברת מסרים שמטרתם לעורר זיכרונות, געגועים

והתרפקות על העבר הזוהר של העם בארצו. דמויות מקראיות וציטטות מתוך נבואות נחמה שובצו באיורים, בציורים ובשירים, פסוקים שלמים הולחנו והחלוצים שרו אותם בשמחה

ובהתלהבות.

82 82

באומנות החזותיתבשנת 1900 אייר הצייר והמאייר אפרים משה ליליאן ספר שירים ששמו JUDA )יהודה(,

שכתב המשורר הגרמני בריס פון־מינהאוזן. אחד הציורים שלו, "חזון ישעיהו", מתאר את ארץ ישראל כארץ רומנטית ומיוחדת. ישעיהו, הנביא הזקן הלבוש בגלימה לבנה, מסמל את

העבר, ונבואת הנחמה שלו מתארת את ארץ ישראל שבה ניכרים נעורים, טבע וחופש.

ראה ציור בתערוכת תמונות, "הכיסופים לציון", תקליטור "צינות בראי הזמר והסמל".

מן התנ"ך:ם: והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית־ הדבר אשר חזה ישעיהו בן־אמוץ על־יהודה וירושליהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל־הגוים: והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה

אל־הר־יהוה אל־בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר־ם. )ישעיהו ב, 3־1( יהוה מירושל

האם, לדעתכם, "חזון ישעיהו" של ליליאן משקף את הנאמר בטקסט המקראי? הוכיחו ונמקו. $

כיצד מובעים הגעגועים באיור זה? כיצד נראית ירושלים בעיני המתגעגע? $

בשנת 1901 הצטרף ליליאן לתנועה הציונית, והפך חסיד נלהב של הרצל. בשנת 1903 הוא צייר ציור זה, שקרא לו "מאי היהודי" או "האביב היהודי".

ראה ציור בתערוכת תמונות, "הכיסופים לציון", תקליטור "צינות בראי הזמר והסמל"

תארו את היהודי בציור: איזו דמות מקראית הוא מזכיר לכם? מדוע? תארו את הבעת פניו ורגשותיו; היכן הוא נמצא? מה $

מונע ממנו לממש את כיסופיו?

תארו את מושא הגעגועים — ארץ ישראל: היכן היא ממוקמת בתמונה? אילו אמצעים אומנותיים מבטאים את היותה ארץ $

נכספת?

מה מפריד בין המתגעגע למושא געגועיו? כיצד זה מעצים את תחושת הגעגוע? $

אילו דימויים דתיים מצויים בציור? מה משמעותם? מדוע השתמש בהם הצייר? $

מה ניתן ללמוד מן הציורים על הזיקה בין עם ישראל לארץ ישראל? $

83

בשיר ובזמר

השיר "אל הציפור", שירו הראשון של ביאליק, נכתב בשנת 1891 והתפרסם בעיתון "הפרדס" שיצא לאור באודסה. בשיר מתוארים הגעגועים לארץ ישראל, והוא נחשב לאחד משיריה

הראשונים והאהובים של תנועת "חיבת ציון". לשיר הוצמד לחן שהיה מוכר ל"חובבי ציון".

השיר המקורי הוא בן שישה עשר בתים, אך נהגו לשיר רק אחדים מהם. האזינו לשיר בתקליטור "ציונות בראי הזמר והסמל", בפרק "הכיסופים לציון".

אל הצפור / חיים נחמן ביאליק

רה נחמדת, לום רב שובך, צפ ש מארצות החם אל חלוני —

י כלתה פש י ערב מה נ אל קולך כעזבך מעוני. חרף ב ב

רי, צפורי היקרה, רי, ספ זמים נפלאות, מארץ מרחק

פה, ה, הי ארץ החמ ם ב הגם שלאות? ינה הרעות, הת רב ת

ציון, לום מאחי ב התשאי לי שרובים? מאחי הרחוקים הק

רים! הידעו ידע הוי מאשל מכאובים? ל, הוי אסב י אסב כ

הידעו ידע מה רבו פה שטני,ים לי קמים? ים, הוי רב מה רב

רי, צפורי, נפלאות מארץ, זמה ינוה עולמים. האביב ב

מרת הארץ, התשאי לי שלום מזיא, מראש הרים? מעמק, מג

הרחם, הנחם אלוה את ציון, אם עודה עזובה לקברים?

בונה — רון וגבעת הל ועמק השם? נו את מרם, את נרד הית

ערים, י ב ב נתו הש ההקיץ משם? רד ן, הנ ש הלבנון הי

ל על הר חרמון, פנינים הט הירד כדמעות? ל כ אם ירד ויפ

הירים? ן ומימיו הב רד לום הי ומה־ש

84 84

בעות? ל־ההרים, הג לום כ וש

בד, הסר מעליהם הענן הכרש עלטה, צלמות?– הפ

ה מצאו רי, צפורי, על־ארץ ב זמות! ים, המ אבותי החי

י תלת רחים ש האם — עוד לא — נבלו הפי אנכי? ר נבלת אש כ

י, רחת מוהם פ ים כ רה ימ אזכחי. י, סר כ ה זקנת אך עת

ל שיח, רי, צפורי, סוד שיח כ ספיהם לחשו? ך טרפ ומה ל

רו נחומים אם קוו לימים, הבשבנון ירעשו? ל רימו כ פ

דמעה – רעים ב ואחי העבדים, הזה העמר? – הקצרו ברנ

י אל ארץ ן לי אבר ועפת מי יתמר! קד, הת ה ינץ הש ב

ר לך, צפור נחמדה, ואני מה אספמע? י לש קו י מה ת מפ

מעי, ש נף ארץ קרה לא זמירות ת מכ. רק קינים, רק הגה ונה

ארצות בר הן ב כ לאות, ש ר הת האספמעות, מודעות?– ים נש החי

רות העברות, ר מי ימנה לצ הוי, מספשות ובאות? לצרות מתרג

רך! נודי, צפורי, אל הרך, מדבי עזבת את אהלי; , כ רת אש

נף רננים, , כ ם את , אז ג כנת י ש לו עמכית לגורלי. כית, מר ב ב

אך לא בכי ודמעות לי גהה ייטיבו,תי; או מכ ה ירפ לא אל

מעות, אתי נאד ד שו, מל בר עיני עש כתי; עשב לב תה כ בר הכ כ

ים – צ לו הק כבר כלו הדמעות, כבר כץ על יגוני, ולא הקיץ הק

לום רב שובך, צפורי היקרה, שי! צהלי נא קולך ורנ

85

ביאור מילים:

י ערב — הערב כי כלתה — נפשי התגעגעה פש נ

מעוני — ביתי

לאות — הצרות, הסבל הרעות, הת

שטני — שונאייקמים — אויבים

ינוה — ישכון

מרת הארץ — מיטב היבול של הארץ מזהרחם, הנחם — האם רחם? האם נחם?

מרם — המור שלהם, צמח בושםם — הנרד שלהם, צמח בושם נרד

ב — העתיק, הזקן, בעל שער השיבה השהלבנון — הכוונה להר החרמון

הסר — האם סר, ירדעלטה, צלמות — חושך כבד, ובהשאלה: הצרות, המלחמות, הסבל והעזובה שהיו בארץ

ישראל

יהם — הטרפים שלהם, העלים שלהם. טרפרו — האם בשרו? הבש

רימו — הפרי שלהם, צורה עתיקה של שירה מקראית פ

תארו את המשורר המתגעגע: מקום מגוריו, סבלותיו, צרותיו וגעגועיו. $

תארו את מושא הגעגועים — ארץ ישראל: היכן היא ממוקמת? איך היא מתוארת, מה מצבה? $

מה מפריד בין המשורר המתגעגע למושא געגועיו? כיצד זה מעצים את תחושת הגעגוע? $

מה תפקיד הציפור בשיר? כיצד החופש שלה מעצים את המרחק בין המשורר לארץ ישראל הנכספת? $

מה ניתן ללמוד מן השיר על הזיקה בין העם לארצו? $

86 86

למידה מתוקשבת

http://kodesh.snunit.k12.il/i/tr/t0101.htm :היכנסו לאתר סנונית

במנוע החיפוש של האתר, חפשו שלושה מהצירופים הבאים, המצויים או הנרמזים בשירו של ביאליק: .1

י כלתה נפש $

מזמרת הארץ $

כי־נחם יהוה ציון $

גבעת הלבונה $

כטל־חרמון $

הזרעים בדמעה $

מי־יתן־לי אבר $

כנף־רננים $

הקץ הקיץ $

קומי רני $

ooהעתיקו את הפסוק שבו מופיע הצירוף. כתבו מראה מקום — ספר, פרק, פסוק. .2

היכנסו לקישור המסומן במספר הפסוק, וקראו את הקטע השלם, שבו מופיע הצירוף שבחרתם. .3

הסבירו: כיצד הצירוף המקראי מוסיף ומעצים את הגעגועים בשירו של ביאליק? .4

טוב לדעת!

תנועת "חיבת ציון"

תנועת "חיבת ציון" נוסדה במזרח אירופה בראשית שנות ה־80 של המאה ה־19. התנועה הושפעה מרעיונותיהם של מבשרי הציונות — הרב צבי קלישר והרב

יהודה אלקלעי; מתנועות לאומיות באירופה המזרחית, ומהמשכילים היהודיים שהתאכזבו מהשגת שוויון זכויות אמיתי ומלא ליהודים בגולה. הקמת התנועה

הייתה תוצאה של "הסופות בנגב" — הפרעות נגד יהודי דרום רוסיה, לאחר רצח הצאר אלכסנדר השני ב־1882. יהודה לייב פינסקר העניק לתנועה בסיס

רעיוני בספרו "אוטו־אמנציפציה". הוא קרא ליהודים להשתחרר מהגלות ולמצוא לעצמם מולדת משלהם.

תנועת "חיבת ציון" שמה לה למטרה לחדש את החיים הלאומיים של היהודים

87

בארץ ישראל, על ידי הקמת מושבות חקלאיות, תמיכה במושבות קיימות, החייאת השפה העברית ושיפור מצבו הרוחני של העם היהודי. חברי אגודות

"חובבי ציון" מארצות שונות החלו בהקמת המושבות הראשונות בארץ ישראל — ראשון לציון, ראש פינה, זיכרון יעקב, וחדשו את ההתיישבות בפתח תקווה.

כבר בראשית ההתיישבות נתקלו העולים חסרי הניסיון וחסרי האמצעים בקשיים רבים, ונאלצו לפנות לעזרה. הישועה באה מצדו של "הנדיב הידוע" — הברון בנימין דה־רוטשילד — שלקח לחסותו את כל המושבות, פרט לגדרה —

מושבת הביל"ויים. הברון הנהיג משטר של פיקוח הדוק וקפדני על המתיישבים, וגרם בכך לחיכוכים רבים ולביקורת קשה.

בנובמבר 1884 התקיימה בקטוביץ, על גבול גרמניה־פולין, ועידת היסוד של "חובבי ציון", תנועה שבה התארגנו יחד האגודות המקומיות השונות.

ארגון־העל נקרא תחילה "ברית משה", לכבוד יום הולדתו המאה של משה מונטיפיורי. בוועידה השנייה של "חובבי ציון" ברוסיה, ביוני 1887, אומץ

לה השם "חובבי ציון". אחד ממרכזיה החשובים של התנועה היה באודסה, שם פעל "הוועד האודסאי" של "חובבי ציון". ב־1890 הצליח ועד זה, שפעל

באישור ממשלת רוסיה, לתמוך בהקמת מושבות נוספות בארץ — מושבות עצמאיות שלא בחסות הברון — רחובות וחדרה. כמו כן שלח הוועד סכומי כסף לתמיכה במושבות הקיימות. לצד הפעילות בתחום ההתיישבות, פעלה

התנועה, בהשפעתו של אחד העם, גם בתחום התרבותי: הוקמה הוצאת הספרים "אחיאסף", וקמו אגודות להפצת השפה העברית. התנועה תמכה בהקמת בתי

ספר בארץ, ששפת ההוראה בהם עברית.כאשר נוסדה ההסתדרות הציונית, ב־1897, הצטרפו אליה אגודות "חובבי ציון",

ומאז ואילך פעילותן הייתה במסגרת התנועה הציונית.

השוו בין שיריו של ריה"ל לשירו של ביאליק ולציוריו של ליליאן: מה דומה ומה שונה בין כל היצירות? .1

איך מתוארת ארץ ישראל בכל התיאורים הללו? .2

מה ניתן ללמוד מכך על געגועי עם ישראל לארץ ישראל? מה ניתן ללמוד על ארץ ישראל, על מראותיה ונופיה? .3

געגועים לארץ ישראל: המציאות

בשירי הגעגועים לארץ שנכתבו בגולה לפני העליות הציוניות, מצטיירים נופי הארץ כשילוב של נופים מקראיים דמיוניים ויפיפיים עם נופים אירופיים נעימים.

ואולם, עם ראשית ההתיישבות הציונית ב־1882, סייר הסופר האמריקני מרק טוויין בארץ, וכתב )בספרו: "מסע תענוגות בארץ הקודש"(:

"הארץ מסולעת וחשופה. בשום מקום בשממה שמסביב לנו לא היה אפילו חותם של צל... מכל

המקומות בהם טיילנו, נוף ארץ ישראל הוא המדכא והקודר ביותר. הגבעות שוממות, העמקים

הם ארץ מדבר מכוער וצחיח, כל תרשים נוף כאן הוא גס וצורם... המדבריות הללו ריקים

88 88

מאדם, תלים דהויים אלה של שממה... טול אותו תל חרבות, כפר נחום, טול את טבריה כפר אווילי המתנמנם בצל ששת דקליו האבלים... טול אגם )הכוונה לכינרת( חדגוני, קודר ונטול

מפרש זה, הנח בתוך טבעת גבעות צהובות וגדות נמוכות ותלולות... כל הדברים האלה — אם אינם מהווים חומר מצוין לשיר ערש מרדים, הרי לא ייתכן שיר ערש בעולם..."

גם מירושלים, לא חוסך מרק טוויין תיאורים בלתי מחמיאים:"...מצורעים, נכים, סומים )עיוורים( ומטורפים מסתערים עליך מכל עבר, ומסתבר שאינם

יודעים אלא מילה אחת בשפה אחת –'בקשיש' )נדבה, כספי שוחד( נצחי. למראה המוני הנכים, בעלי המומים והחולים המתקהלים במקומות הקדושים וחוסמים את השערים, עשוי

אדם לחשוב שימי קדם חזרו, וכי מלאך אלוהים עתיד לרדת בכל רגע ולהרתיח את המים בבריכת בית חסדא...

ירושלים עיר קודרת, שוממה וחסרת חיים. לא אחפוץ לחיות בה..."

כאשר מרק טוויין טייל בארץ, סייר כאן גם צלם בריטי אלמוני, שהנציח את הנופים והמראות שעליהם התלונן הסופר:

סירות דייג בכינרת )תמונה( צליינים בשער הרחמים, ירושלים )תמונה(

האם התמונות, שצולמו בערך באותו הזמן, תומכות בתיאוריו של טוויין? הסבירו. $

מדוע, לדעתכם, טוויין מתאר כך את ארץ ישראל? האם תיאוריו נכונים, לדעתכם? הסבירו ונמקו. $

במה שונים תיאוריו של מרק טוויין מהתיאורים של ביאליק ושל ליליאן? ממה נובעים, לדעתכם, הבדלים אלה? $

כיצד ניתן להסביר את ההבדלים בין תיאוריו של מרק טוויין לבין תיאוריהם של ביאליק ושל ליליאן? $

גם בנימין זאב הרצל ביקר, בשנת 1898, בארץ ישראל. בספרו "אלטנוילנד" הוא מתאר מפגש של צעיר יהודי וחברו האציל המבקרים בארץ בדרכם לאי בודד. וכך מתאר הרצל את

ארץ ישראל מנקודת מבטם של שני גיבורי הספר:"הם העבירו כמה ימים בארצם של היהודים. יפו עשתה עליהם רושם רע. אמנם המפגש שלה

עם חוף הים היה מרהיב עין, אבל העזובה זעקה לשמים. הכניסה אל הנמל העלוב והעגינה בו היו קשות. הסמטאות המזוהמות והמוזנחות הסריחו, והעוני המזרחי הצבעוני צעק מכל

פינה. סמטאות העיר היו מלאות תורכים עניים, ערבים מלוכלכים ויהודים מפוחדים, כולם מחוסרי עבודה, חסרי כל ומיואשים. ריח מוזר ומעופש, ריח של קבר, הקשה על הנשימה..."

)אלטנוילנד, הוצ' בבל, עמ' 38("...בשעות היום מראה ירושלים היה מלבב עוד פחות. צעקות, סירחון, שלל צבעים בערבוביה,

ערב רב של לובשי סחבות בתוך סמטאות צרות ומחניקות: קבצנים, חולים, ילדים מזי רעב, נשים צרחניות, רוכלים קולניים. לשפל נמוך יותר, לא יכלה ירושלים המלכותית לרדת" )שם,

עמ' 39(.

הרצל עם מלוויו בירושלים. ברקע חומות העיר העתיקה הרצל על גג המלון ביפו )תמונה( )תמונה(

במה דומים או שונים תיאוריו של הרצל מתיאורי מרק טוויין? $

כיצד ניתן להסביר זאת? $

למרות התיאורים האלה, של הרצל ושל מרק טוויין, שהיו בוודאי מוכרים ליהודים בגולה, המשיכו יהודים להגיע לארץ בעליות $

הציוניות. כיצד ניתן להסביר זאת?

89

עבודת סיכום:

מה למדתם על הפער בין החלום למציאות, בין המראה של ארץ ישראל א. הנכספת בגעגועי העם היהודי, לבין המראה שלה במציאות המאה ה־19?

כיצד ניתן להסביר פער זה? ב.

בחרו דמות אחת מהדמויות שתיארו את ארץ ישראל כארץ עזובה וכתבו לה ג. מכתב:

תארו במכתב מקום/אתר אחד המוזכר בתיאורים של אותה הדמות, כפי שהוא $

נראה בימינו: תארו את מראה המקום, את השינויים שחלו במראהו, והסבירו את הסיבות לשינויים אלה.

הוסיפו למכתב תמונות ושירים על המקום/האתר המבטאים את יופיו והדרו. $

תארו בפני הדמות שבחרתם כיצד מבלים אנשים בני זמננו במקום, כיצד הם $

מביעים את אהבתם למקום/לאתר.

באחת מנבואות הנחמה של הנביא יחזקאל, הוא צופה שארץ ישראל תתמלא ד. עצים לפני שיבת עם ישראל לארצו, וכך הוא אומר:

ראל: כי קרבו לבוא או, לעמי יש ראל, ענפכם תתנו, ופריכם תש ואתם הרי יש)יחזקאל, לו 8(

אמר ר' אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר 'ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא' )מסכת סנהדרין דף צח(:

ורש"י מפרש: 'מגולה מזה' — "כשתתן ארץ־ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר".

כלומר: לקראת גאולת עם ישראל ושובו לארצו, הרי ארץ, ישראל השוממים מעץ ומצל, יתמלאו בעצים נותני פרי, לקבל את פני הבנים החוזרים לארצם, וזהו הסימן לגאולה.

מה דעתכם על הפסוק ופירושיו? האם ייתכן שהארץ, במעשה נס, יכולה להצמיח עצים ולהתייפות לקראת עם ישראל השב $

לארצו? או שמא, העם החוזר לארצו הוא זה שנוטע עצים ומייפה את הארץ לשם התיישבות בארץ? הסבירו ונמקו תשובתכם.

מה למדתם על הזיקה בין עם ישראל לארץ ישראל ביחידה זו? ה.

אמצו אתר: מצאו אתר )גן, אנדרטה, אתר היסטורי וכו'( בסביבת בית הספר, ו. שאינו מתוחזק כראוי, לדעתכם.

חקרו: מי הקים את האתר, לאיזו מטרה, מי אחראי על תחזוקת המקום? $

90 90

הציעו לאחראי על תחזוקת האתר יוזמה כיתתית לעזרה בשימור האתר: פרטו $

את תחומי האחריות שאתם מקבלים על עצמכם בנוגע לאתר, תפקידים ומשימות, לוח זמנים לתחזוקת האתר, תורניות וכדומה.

כתבו מכתב לדמות שבחרתם, ותיארו בפניה כיצד אתם מיישמים את היוזמה. $

צרפו תמונות לפני ביצעו היוזמה הכיתתית, במהלכו ובסיומו.

להלן מפה "אילמת" של ארץ ישראל. ז.

סמנו במפה האילמת את העיר/ היישוב שלכם. $

סמנו את האתרים המוזכרים ביחידה זו: הירדן, החרמון, ים כינרת, כפר נחום, טבריה, יפו וירושלים. $

מצאו תמונות עכשוויות של אתרים אלה, ושבצו אותן באופן יצירתי במפה. $

הוסיפו מידע קצר על האתר. $

מפה זו תמשיך ותשמש אתכם בהמשך הלימוד.

1. ארץ ישראל: בין החלום הציוני למציאות

כיצד הצטיירה ארץ ישראל בדמיונם של ציונים נלהבים, ומהו המסר הציוני שניסו להעביר באמצעים האומנותיים — הציורים, הכרזות, הבולים והשירים — של אותה תקופה?

האם בשירים ובציורים מתוארים נופי ארץ ישראל והמציאות בארץ, או מתוארים בהם חלומותיהם ומשאלות לבם של יוצריהם?

האם באמת האמינו הציונים בגולה למה שמתואר בכרזות ובשירים?

על שאלות אלה ועל אחרות, ננסה לענות ביחידה זו.

מן התנ"ך:כבר בתנ"ך, שהיה מקור השראה לתנועה הציונית, מתוארת ארץ ישראל בתיאורים מנוגדים:

מצד אחד, בהבטחות לאבות האומה ובנבואות הנחמה, מתוארת ארץ ישראל כארץ חלב ודבש, כארץ ברוכת מי גשמים ונהרות, כארץ שופעת פירות וכל טוב; מצד שני, בנבואות

הפורענות ובתקופת הגלות, מתוארת ארץ ישראל כארץ עזובה ונטושה, כארץ שממה ומדבר.

ארץ זבת חלב ודבשויבאנו, אל־המקום הזה; ויתן־לנו את־הארץ הזאת, ארץ זבת חלב ודבש )דברים, כו 9(

ארץ חטה ושערה, וגפן ותאנה ורמון; ארץ־זית שמן, ודבש )דברים, ח 8(ארץ, אשר לא במסכנת תאכל־בה לחם — לא־תחסר כל, בה; ארץ אשר אבניה ברזל,

ומהרריה תחצב נחשת )דברים, ח 9(ארץ, אשר לא במסכנת תאכל־בה לחם — לא־תחסר כל, בה; ארץ אשר אבניה ברזל,

ומהרריה תחצב נחשת )דברים, ח 9(ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים ארץ זית יצהר ודבש )מלכים ב, יח 32(ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים ארץ זית יצהר ודבש )מלכים ב, יח 32(

91

ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים ארץ זית יצהר ודבש )מלכים ב, יח 32(אתן במדבר ארז שטה, והדס ועץ שמן; אשים בערבה, ברוש תדהר ותאשור יחדו )ישעיהו, מא

)19אתן במדבר ארז שטה, והדס ועץ שמן; אשים בערבה, ברוש תדהר ותאשור יחדו )ישעיהו, מא

)19כי יהוה אלהיך, מביאך אל־ארץ טובה: ארץ, נחלי מים — עינת ותהמת, יצאים בבקעה ובהר

)דברים, ח 7(אפתח על־שפיים נהרות, ובתוך בקעות מעינות; אשים מדבר לאגם־מים, וארץ ציה למוצאי

מים )ישעיהו, מא 18(

ממה וחרבה ארץ שוהיתה ארצכם שממה, ועריכם יהיו חרבה )ויקרא, כו 33(

ארצכם שממה, עריכם שרפות אש; אדמתכם, לנגדכם זרים אכלים אתה, ושממה, כמהפכת זרים )ישעיהו, א 7(

ם שממה )ישעיהו, סד 9( ערי קדשך, היו מדבר; ציון מדבר היתה, ירושלהגפן הובישה, והתאנה אמללה; רמון גם־תמר ותפוח, כל־עצי השדה יבשו — כי־הביש ששון,

מן־בני אדם )יואל, א 12(ואשיתהו בתה, לא יזמר ולא יעדר, ועלה שמיר, ושית; ועל העבים אצוה, מהמטיר עליו מטר

)ישעיהו, ה 6(החרב בחוץ, והדבר והרעב מבית: אשר בשדה, בחרב ימות, ואשר בעיר, רעב ודבר יאכלנו

)יחזקאל, ז 15(ושלחתי עליכם רעב וחיה רעה, ושכלך, ודבר ודם, יעבר־בך; וחרב אביא עליך, אני יהוה

דברתי )יחזקאל, ה 17(

בחרו שני מקורות המתארים את ארץ ישראל כ"ארץ זבת חלב ודבש", ושני מקורות המתארים אותה כארץ שממה וחרבה:

הסבירו את הפסוקים. היעזרו במילון לפירוש המילים הקשות. $

נסו להסביר את הפער שבין תיאורי ארץ ישראל כארץ חלב ודבש לבין תיאורה כארץ שממה ומדבר: מתי היא "ארץ זבת $

חלב ודבש" ומתי היא ארץ שוממה וחרבה? מדוע?

אילו תיאורים מתאימים, לדעתכם, לתיאור הארץ בראשית הציונות? מדוע? $

אילו תיאורים מתאימים, לדעתכם, לתיאור הארץ בימינו? מדוע? $

כיצד ניתן להסביר את השינוי שחל במראות הארץ מהתקופה שלפני הציונות לתקופתנו? $

באומנות החזותית

ראה ציור בתערוכת ציורים, "הכסופים לציון", תקליטור "ציונות בראי הזמר והסמל"

עמוד השער של "אלטנוילנד", ביטאון הוועדה לחקר פלשתינה/א"מ ליליאן

באיור של ליליאן על עמוד השער של "אלטנוילנד" — ביטאון לחקר כלכלת פלשתינה, שיצא בברלין בשנת 1904 — נראים המרגלים ששלח משה לתור

את הארץ בדמות אתלטים יווניים. הדימוי החיצוני של היהודי הגלותי — כפוף

92 92

וחלש, חסר אונים, כנוע ומתרפס — לא התאים עוד למחנה הציוני. מקס נורדאו הכריז מעל בימת הקונגרס הציוני השני על הצורך ב"יהדות

השרירים", ותוך שנים ספורות הפך הספורט של הציונים לסיפור הצלחה. אלפי צעירים וצעירות הצטרפו לאגודות הספורט הציוניות. הן נקראו בשמותיהם של

גיבורים יהודיים שסימלו את ימי התפארת בעברו של העם, כגון "בר־כוכבא", "שמשון", "בר־גיורא", "חשמונאי" ו"מכבי".

הצעירים הציוניים מצאו בספורט דרך לאמץ לעצמם תדמית חדשה של "נוער עברי חדש, בריא בגופו" כדברי נורדאו.

מהו שבחה של ארץ ישראל בציור המרגלים השבים לאחיהם עם אשכול הענבים הענק? $

איזה פסוק מקראי, הייתם מוסיפים לציור זה? $

כרטיס ברכה לראש השנהבאיגרת ברכה זו מוצגת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל כחלק מתהליך

הגאולה. האיגרת מעוטרת במראה המקומות הקדושים, בנוסח המסורתי המקובל, בלוויית "תוספת ציונית": בחלק העליון מופיעים סמלי השבטים,

המסמלים את ההתנחלות וקיבוץ הגלויות, ובחלק התחתון מופיע איור שבו חוזרות דמויות המלאך, הזקן והחורש, המוכרות מציוריו של ליליאן. ברקע

נראה מבנה גדול המייצג את האוניברסיטה העברית ומימין מופיע נמל תל אביב שבנייתו החלה ב־1936.


אילו אמצעים אומנותיים מדגישים את השילוב בין חדש לישן בארץ ישראל? $

החלק המרכזי והבולט באיגרת הברכה הוא סל הפירות המלא כל טוב: איזה פסוק מקראי מזכיר סל זה? $

מה היה אומר, לדעתכם, הסופר מרק טוויין על כרטיס ברכה זה? הסבירו ונמקו. $

נמל יפו, כפי שצולם בשנת 1860 )תמונה(


כרזה זו כוללת את ציורו של זאב רבן וטקסט בשפה האנגלית, שפתו של קהל היעד.

"בואו לפלשתינה!" קוראת הכרזה. "הגשם חלף עבר לו, הניצנים נראו בארץ, וקול התור נשמע בארצנו", מבטיח

הפסוק משיר השירים )בשפה האנגלית(, וציורו של רבן, אומן "בצלאל", מתאר ארץ של אביב נצחי — נוף מזרחי, המייצג את ימי הזוהר של התנ"ך.

שיר השירים, על תיאורי האוהבים הצעירים ועל תיאורי האביב והטבע שבו, ייצג את הכמיהה הרומנטית לחידוש נעורי העם בציון, ושימש אחד ממקורות

93

ההשראה האהובים על אומנים "ציוניים" כמו רבן וליליאן.

יפו, בכרזה שצייר זאב רבן בשנת 1929 )תמונה(

השוו בין החלום בציורו של זאב רבן למציאות בצילום: $

מה "עשה" רבן ליפו בציור שלו? כיצד ייפה אותה, לעומת הצילום? $

אילו אמצעים אומנותיים מדגישים את החלום בציורו של רבן? $

הכרזה קוראת ליהודים לחזור לארץ ישראל. האם, לדעתכם, האמינו היהודים בגולה שכך נראית הארץ? נמקו והסבירו. $

איזו מהתמונות של יפו קרובה יותר לתיאור נופה של יפו כיום? כיצד זה קרה, לדעתכם? $

איזו פרשנות נותנת כרזה זו לפסוק מיחזקאל? הסבירו. $

מה ניתן ללמוד מציור זה על זיקת העם לארצו? $

כפי שראינו בציורו של זאב רבן, ארץ ישראל מצטיירת בראשית הציונות כארץ השמש והאור, ארץ זבת חלב ודבש.

oo

בשיר ובזמר

שירים רבים מתארים את הארץ ואת נופיה באמצעות דימויים מיתולוגיים. השיר הבא נכתב בתקופת ראשית ההתעוררות הלאומית — שנות ה־80 של המאה ה־19. הירדן מתואר כאן כנהר אדיר וסוער המשמש סמל לכוח

ולגבורה, שאותם שאפה התנועה הציונית לממש בארץ. "הלאה ירדן", או "משמר הירדן", שאת מילותיו חיבר נפתלי־הרץ אימבר, מחבר "התקווה",

היה אחד השירים הנפוצים ביותר בימי העלייה הראשונה והשנייה. לשיר זה חוברו לחנים רבים, אולם הלחן שהיה אהוב ביותר היה זה של צבי אידלסון. כדאי לשים לב לכך ששיר זה, כמו רוב שירי העלייה הראשונה, מושר בהטעמה אשכנזית )"מלעיל"( ולא בהטעמה ספרדית

)"מלרע"(, שהתקבלה, בסופו של דבר, על ידי דוברי עברית בארץ.

תוכלו להאזין לשיר שהולחן על ידי אברהם צבי אידלסון בתקליטור "ציונות בראי הזמר http:// :והסמל", בפרק "מראות הארץ". בקישור זה, תוכלו להאזין לביצועים נוספים של השיר

www.zemereshet.co.il/song.asp?id=39

משמר הירדן / נפתלי הרץ אימבר

הלאה ירדן, הלאה זל! יהמו גליך,

עלי גדותיך שטף וגל חלאת ארצך.

כקול רעם הרעם קול בהמון מימיך

מסלת ציון לנו סל

94 94

נחנו אחריך.

הלאה ירדן, הלאה זרםתכתב לדורות,כי לילה כיום

אנחנו על משמרות.

הלאה ירדן, הלאה זרםיהמו משבריך,

נתק מוסרות, שבר על שמו עליך.

קברם שם בגדות החול והרעם בגליך

בני יעקב ישמעו הקוליבואו לעזרתך!

גל לגל, תהום לתהום יספר אז הקורות

כי לילה כיום אנחנו על משמרות.


זל — זרוםיהמו — ישמיעו קול, יסאנו אבל המיה היא גם געגועים וכמיהה

חלאת ארצך — לכלוך, זוהמה

בהמון מימיך — שאון של מים רביםמסלת ציון — הדרך לציון

נחנו — אנחנו

משבריך — גליךמוסרות — כבלים, על — מוט על צוואר הבהמה, שקושרים אליו את הרתמה ובהשאלה: נטל,

מעמסה

הקורות — ההיסטוריה, מה שקרה

העתיקו את כל התיאורים של הירדן כנהר עצום, רועש וסואן והסבירו אותם. $

האם, לדעתכם, או לידיעתכם, תיאור הירדן הוא מציאותי? הסבירו ונמקו. $

מה תפקידו של הירדן, על פי השיר? כיצד תיאור עוצמתו תורם לתפקיד המוטל עליו? $

מצאו את כל הרמזים בשיר המצביעים על הארץ כארץ שוממה. $

מצאו את הביטויים של הקשר של עם ישראל לארצו בשיר, והסבירו אותם. $

95



במנוע החיפוש של האתר, חפשו שניים מהמילים או מהצירופים הבאים, המצויים או הנרמזים בשיר "משמר הירדן": .1

יהמו $

ירעם הים $

כשאון מים $

סלו־סלו $

שברו על נתקו מוסרות $

העתיקו את הפסוק שבו מופיע הצירוף. ציינו מראה מקום: ספר, פרק, פסוק. .2

היכנסו לקישור המסומן במספר הפסוק, וקראו את הקטע השלם שבו מופיע הצירוף שבחרתם. .3

הסבירו: כיצד הביטויים במקרא מוסיפים ומעצימים את הדימויים המיתולוגיים של הירדן? .4

טוב לדעת!הירדן כסמל

נהר הירדן תפס לאורך תקופות ארוכות בהיסטוריה מקום מרכזי בדימוייה של ארץ ישראל. הירדן מוזכר כבר בסיפורי האבות ובסיפור כיבוש הארץ על

ידי יהושע. גם הנצרות מייחסת לירדן חשיבות רבה, בגלל אירועים חשובים בחייו של ישו שהתרחשו בו ובסביבתו. מפאת חשיבות זו נתפס הירדן בעיני

יושבי אירופה כנהר גדול וגועש — כראוי למעמדו, ובעקבות מראם של נהרות אירופה. תפיסה זו של הירדן מייצגת במידה לא מבוטלת את התפיסה של

הארץ כולה על ידי ראשוני הציונים, שסברו שיהיה קל לשוב אליה ולהקים בה התיישבות חקלאית.

התפכחותם של החלוצים ותפיסתם המציאותית את הירדן באה במקביל לתפיסה מציאותית של הארץ ושל תנאיה. בד בבד עם ההסתגלות לתנאי הארץ

ופיתוחה, החלו לקום מפעלים לניצול הירדן ומימיו. הנודע שבהם הוא המפעל ההידרו־אלקטרי לייצור חשמל שהגה ובנה פנחס רוטנברג בתחילת שנות ה־30.

בשנות ה־50 וה־60 נבנה "המוביל הארצי", להולכת מי הירדן והכינרת לדרום ולנגב.

כיום, מהירדן שהיה לסמל, ונתפס כנהר גועש שגליו המו ושטפו הכול בדרכם, לא נשארו כמעט קטעים טבעיים: מקורות הירדן — "ארץ פלגי מים" —

96 96

צומצמו לשטח קטן, וחלק גדול מהמים מנוצל לטובת יישובי הסביבה, להשקיית אדמותיהם ולהפעלת תחנה הידרו־אלקטרית קטנה; ימת החולה

והביצות יובשו בשנות ה־50, והירדן זורם בקטע זה בתעלות חפורות ולא בערוץ טבעי; בירדן ההררי הוקמה תחנת כוח הידרו־אלקטרית השייכת לקיבוץ

כפר הנשיא. הירדן הדרומי — הקטע שבין הכינרת לים המלח — אינו נגיש למטיילים, מאחר שהוא משמש גבול בין ישראל לבין ממלכת ירדן, ומימיו

למעשה אינם מי הירדן, שכן סכר דגניה, החוסם את מוצא הכינרת, סגור רוב הזמן. אל הירדן הדרומי מוזרמים מי המעיינות המלוחים שסביב הכינרת )כדי

להוריד את רמת המליחות של מי הכינרת(, ומי שופכין של יישובי האזור. אין ספק כי "מים רבים" זרמו בירדן מאז היה סמל להתחדשות היישוב היהודי

בארץ ועד היום.

ארץ ישראל, בחלום הציוני, נתפסת לעתים כארץ מדבר מזרחית ורומנטית, נחלת אבות שבניה שבים אליה לחדש את ימיה כקדם.

רבים מהחלוצים הצעירים החזיקו בתפיסה שהחברה הערבית בארץ, חברה שפגשו בה עם הגיעם לכאן, מייצגת את חיי האבות, ולכן חשו הזדהות עם התרבות הערבית, ובעיקר עם

הרועים ההולכים עם צאנם. הנופים הטבעיים, שאנשי אותה התקופה העריצו, הלכו ונעלמו בד בבד עם התפתחות ההתיישבות בארץ. וכך, לילות כנען היפים, שהתאפיינו ב"יללת תנים

נוגה", נשארו כמעט רק בזיכרון לאומי, ביצירות אומנות ובשירים.

בשיר ובזמר

השיר "מה יפים הלילות בכנען" נכתב בשנות ה־20 של המאה ה־20. בשיר מתוארים נופיה הכפריים של הארץ וקולותיהם הפראיים של התנים בלילה — צלילים שליוו את ההתיישבות

בארץ במשך שנים רבות, אך הלכו ונעלמו ככל שהארץ התפתחה ויושבה.

שילובם של לחנים ערביים עם מילים עבריות חדשות היה אז באופנה, ממש כמו השימוש בלבוש הערבי )הכפייה(, הרכיבה על סוסים ואימוץ מילים ערביות בשפה העברית

המתחדשת. המפגש בין מזרח למערב נתפס כחלק חשוב מהתרבות העברית החלוצית, שאפשרה לחזור לשורשים של ימי קדם.

יצחק כצנלסון מתאר את ההוויה הארץ־ישראלית של תקופתו, תוך שימוש בדימויים תנ"כיים כמו: "כנען", "רועי צאן" ו"רחל".

תוכלו להאזין לשיר בלחן העממי־ערבי בתקליטור "ציונות בראי הזמר והסמל", בפרק http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=716 :מראות הארץ", לביצועים נוספים היכנסו לקישור"

מה יפים הלילות בכנען / יצחק כצנלסון

מה יפים הלילות בכנען

97

צוננים המה ובהיריםוהדממה פה תשיר

יען לה לבי בשירים.

נים נוגה יללת תתחצה דמי הליל.

אחי הלכו לרעות צאנם,להשקות העדרים,

ורחל, רחל שליתדלג על ההרים.

יללת תנים נוגה...

השלג על הר חרמוןהולך ונמס,

בואי אלי, רחל שליבואי ונתעלס.


הולכים ואובדים השירים,רק הדם הקל לנו יען

צוננים המה ובהיריםויפים הלילות בכנען.



המה — הם, צורה המופיעה במקרא, בעיקר בשירה.יען — יענה, ישיב

נוגה — עצובהדמי הליל — דממת הלילה

הדם — ההד שלהם

מה יפה בכנען, לפי השיר? האם יללת התנים נכללת בשבחי כנען? מדוע? $

בבית האחרון בשיר מוזכרים עצבות וגעגועים לימים שחלפו. למה מתגעגעים השרים? מדוע? $

נסו לדמיין את ארץ ישראל כפי שהיא מתוארת בשיר. האם הייתם מתגעגעים לנופים אלה? מדוע? $

האם ניתן לומר על השיר, שהוא שיר אהבה לארץ ישראל? מדוע? $


98 98

http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0129.htm#6 :היכנסו לאתר סנונית

קראו את הסיפור על פגישת רחל ויעקב בבראשית כ"ט, פסוקים 20־1. ניתן לשמוע הקראה של הפרק, וכן להיעזר $

בפרשנויות.

דונו בביטויים מסיפור זה המופיעים בשיר "מה יפים הלילות בכנען", וחוו דעתכם: האם ניתן לשחזר את הסיפור המקראי $

בתקופה הציונית? מדוע? מה דעתכם על ניסיונותיהם של החלוצים להחיות את סיפורי התנ"ך בחייהם עם שובם ארצה?

טוב לדעת!

העלייה השלישית והחזרה לנופי העברהעלייה היהודית לארץ התחדשה לאחר מלחמת העולם הראשונה, ולאחר שניתנה הצהרת בלפור )1917(. בשנים אלה השלטון הבריטי לא הגביל את

העלייה לארץ. במזרח אירופה, בעיקר ברוסיה ובפולין, התחוללו פרעות נגד היהודים, ורבים היגרו מארצות אלה, אך רק כעשירית מהם עלו לארץ. הסיבה לכך נעוצה בעובדה, כי בתקופה זו ההסתדרות הציונית עדיין לא צברה די כוח

כדי לארגן עלייה המונית לארץ ישראל. יתרה מזאת, ראשי התנועה הציונית חששו שהמצב הכלכלי בארץ לא יאפשר קליטת עולים רבים. המצב הגיע לידי

כך, שחלק מאנשי הגדודים העבריים חזרו לארצות מוצאם, משום שההנהלה הציונית לא יכלה לסייע בקליטתם.

בקרב העולים בעלייה השלישית )1923-1919( בלטו במיוחד צעירים בני גיל העשרה, שעלייתם לארץ הייתה בעבורם הגשמת רעיונות ואידיאלים לאומיים,

מזה, ומרד במשפחתם ה"גלותית" והבורגנית, מזה. רבים מהצעירים החזיקו בתפיסה שהחברה הערבית בארץ, חברה שפגשו בה עם הגיעם לכאן, מייצגת

את חיי האבות, ולכן חשו הזדהות עם התרבות הערבית, ובעיקר עם הרועים ההולכים עם צאנם. ראוי לציין שגם נוסעים נוצרים אירופיים, שביקרו בארץ

במאה ה־19, ראו בערבים את מייצגי נופי התנ"ך, ולכן נשארו בידינו יצירות רבות מאותה התקופה, המתארות את נופי הארץ המקראיים.


ראה ציור בתערוכת ציורים, "מראות הארץ",תקליטור "ציונות בראי הזמר והסמל"

99

כרזת בחירות של הרשימה הציונית לקונגרס של יהודי רוסיה

הציור שעל כרזה זו מתאר חלוצה, בת דמותה של רות המואבייה. האומנם היו בגולה ציונים שהאמינו כי יפגשו בארץ ישראל את רות המואבייה מאלמת

אלומות בשדה? או שמא שיוו בדמיונם שהחלוצה העברייה תהיה לבושה בלבוש מקראי? ברור שלא. דמויות אלה מייצגות את עובדי האדמה היהודיים מימי

המקרא, שהציונות שואפת לחדש את ימיהם כקדם. הכרזה הודפסה לרגל הבחירות לאספה הכללית של יהודי רוסיה, ונועדה

להמחיש את הרעיון המובע בטקסט )הכתוב בשפת היידיש(: "הצביעו בעד הרשימה הציונית מס' 6! כולנו מאמינים בכוח התחייה של אדמתנו באמצעות

העבודה העברית".לא ידוע מי צייר את הכרזה.

האם, לדעתכם, הכרזה מחמיאה לארץ ישראל ולנופיה? מדוע? $

האם כרזה כזאת הייתה משכנעת אתכם לבוא לחיות בארץ ישראל? נמקו. $



קראו את סיפור פגישתם של רות ובועז בספר רות, פרק ב' פסוקים 23־1. האזינו להקראת הפרק והיעזרו בפירושים. $

השוו בין הציור למתואר בסיפור המקראי: מה דומה ומה שונה ביניהם? $

בדיון קבוצתי, נסו להסביר את החלום של החלוצים "לחדש ימינו כקדם". $

מיקומה של ארץ ישראל מקנה לה חשיבות בהיותה גשר בין יבשות ובין ימים. כבר בתקופות הקדומות חצו את הארץ דרכים בין־לאומיות חשובות ובראשן "דרך הים", שעברה במישור

החוף למרגלות ההרים, וקישרה בין שני מרכזי העולם העתיק — מצרים ומסופוטמיה. גם לרוחבה של הארץ עברו דרכים חשובות, והידועה שבהן היא "דרך הבשמים", שחצתה את

הנגב והגיעה לנמל עזה. הבריטים, בתקופת המנדט, הכירו גם הם בחשיבותה של הארץ כארץ מעבר, ולכן טיפחו את

מפרץ חיפה כבסיס שליטה במזרח התיכון.באותן התקופות נראו בדרכים אלה שיירות רבות של סוחרים, ובהמת המשא המועדפת

עליהם הייתה הגמל, בשל יכולתו לשאת משקל רב, ובשל התאמתו לתנאי המדבר שבו עברו כל הדרכים. בשנות ה־20 של המאה ה־20 עדיין נראו "אורחות גמלים" בנופי הארץ, ובעיקר

בחופי תל אביב. שיירות אלה הובילו חומרי בנייה לתל אביב — שהייתה בתנופת בנייה ופיתוח, ותיבות תפוחי זהב לנמל יפו — שהיה בשיא פריחתו בשנים אלה.

100 100

בשיר ובזמר

את המילים המקוריות של פיכמן ל"אורחה במדבר" מצא דוד זהבי בכתב העת "מולדת", והוא הלחין אותו ב־1927. זהבי קיצר את השיר, וביצע בו שינויים לצורך ההלחנה. הלחן עצמו רומז על אווירה מדברית, מונוטונית ומזרחית. פיכמן לא נפגע מכך שמילותיו המקוריות שונו,

להפך — הוא אהב את הלחן ואת השיר בצורתו החדשה.

ניתן להאזין לשיר בתקליטור "ציונות בראי הזמר והסמל", בפרק "מראות הארץ", וכן באתר זמרשת http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=115 בביצועים שונים.

אורחה במדבר / מילים: יעקב פיכמןלחן: דוד זהבי

ימין ושמאל רק חול וחוליצהיב מדבר ללא משעול.

אורחה עוברה, דומם נעהכדמות חלום שם מפלאה

וצליל עולה יורד קצוב,גמלים פוסעים בנוף עצוב.

לין־לן, לין־לן, זה שיר הנדוד,שתק ושאת — שתק וצעד.


משעול — דרך, נתיב, שביל

אורחה — שיירה, עוברה — עוברת

האם זהו "שיר אהבה" ל"נוף עצוב", או שיר ייאוש על צחיחות הארץ? הסבירו ונמקו. $

ולמרות ה"רק חול וחול" ממשיכים יהודים להגיע לארץ ישראל. מדוע? $


כרזת פרסומת לסרט "הארץ המובטחת" בהפקת קרן היסוד

בשנת 1935 הופק בארץ סרט תעמולה ציוני THE LAND OF PROMISE )בכרזה

101

מופיע שם הסרט בשפה הצרפתית, TERRE PROMISE( שנקרא בעברית "חיים חדשים". הסרט, שהופק על ידי קרן היסוד, היה לסרט התעמולה הציוני

המצליח ביותר, והופץ ברחבי העולם היהודי. תמונה זו היא כרזת פרסומת לסרט, שנדפסה בפאריס. בתמונה מתוארת תל אביב המודרנית וה"אירופית", ומאחוריה הנוף המזרחי — עדר כבשים רועות במדבר ובאר עתיקה המופעלת

על ידי גמל.

ראה ציור בתערוכת ציורים, "מראות הארץ",תקליטור "ציונות בראי הזמר והסמל"

מה דעתו של מעצב הכרזה על המראות המזרחיים בארץ ישראל? האם, לדעתכם, היה מאמץ את הבקשה "חדש ימינו $

כקדם"? הסבירו ונמקו.

איך ניתן להבין את האמירה בכרזה, לנוכח הפסוק המקראי "והיתה ארצכם שממה, ועריכם יהיו חרבה" )ויקרא, כו 33(? נמקו. $

איזה קשר בין עם ישראל לארץ ישראל מתארת הכרזה? הסבירו. $

ארץ ישראל בשנות ה־30 הייתה על סף תנופת פיתוח. בעיני עולי אירופה הצטיירה הארץ כבעלת נוף טבעי, נוקשה, יבש, חם ומסנוור בבהירותו. הארץ נתפסה כריקה מתושבים, פרט לרועים, לשיירות גמלים ולתחילתה של ההתיישבות היהודית. בצד זה, נתפסה הארץ כבעלת

היסטוריה ארוכה, הניכרת בחורבותיה הרבות, וממתינה לעולים שיבואו ליישבה.

בניגוד לדימוי זה — עיון מדוקדק בתיאורי נוף הארץ מאותה התקופה, מעלה שלא תמיד הנוף היה תוצאה של הזנחה, אלא לעתים דווקא תוצאה של מעורבות יתר של האדם בטבע. כך למשל, הרי הטרשים הקירחים הם תוצאה של בירוא יערות על ידי האדם )ובעיקר בימי מלחמת העולם הראשונה(, שהביא לסחף מהיר של קרקעות ולחשיפת הסלעים. בצד נופים אלה, מופיעים בתיאורי אותה התקופה בעלי חיים וצומח שכיום הם נדירים למדי, למשל:

יללת תנים בלילה ועופות דורסים שעופפו בשמי הארץ, ונופי הגידולים המסורתיים שאפיינו את הארץ — זיתים, גפנים, דקלים ומשוכות צבר. הצבר, שהובא לארץ שנים אחדות לפני כן

ממקסיקו, הפך לסמלה המובהק של המדינה, עד כי ילידי הארץ כונו בשם "צברים".בין תיאורי הנוף הפסטורלי והנוקשה, כמעט אין תיאורים על תושביה המקומיים של הארץ,

ועל כן היא נתפסה כלא נושבת. משנות ה־30 ואילך ניתן להבחין בתיאורי הנוף בתחילתה של החקלאות המודרנית: "משאבה נוקשת" ו"ריח פרדסי אביב".

בשיר ובזמר בשנת 1933 חיבר המשורר שאול טשרניחובסקי את השיר "הוי ארצי מולדתי". טשרניחובסקי

שילב במילות השיר תיאורים של נוף ארץ־ישראלי יפה וקסום. התיאורים — "דקל רב־כפיים", "ריח פרדסי אביב", "קסם כוכבי לכת" ועוד — דומים לאלה שאנו מוצאים בשירים רבים מימי העליות הראשונות. עוד ניתן למצוא בשיר תיאורים של נוף מדברי, קשה ואכזרי,

נוף שהעולים מאירופה לא הסתגלו אליו בקלות — "הר טרשים קירח", "זעם החמסין". אפילו רמז מאיים למלחמה מופיע כאן — "בשמים עיט" — ציפור המזוהה עם שדות הקרב.

נעמי שמר הלחינה את השיר שנים רבות לאחר שנכתב, והיא התייחסה לכל סוגי הדימויים הכלולים בו כאל זיכרון מן העבר הארץ־ישראלי. לכן הלחן — הכולל רמז ללחנים רוסיים —

הוא קולח ורגוע. ניתן להאזין לשיר בתקליטור "ציונות בראי הזמר והסמל", בפרק "מראות

102 102

הארץ".http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=455 :בקישור זה תוכלו לשמוע את השיר בלחן של דוד זהבי

הוי ארצי! מולדתי! / מילים: שאול טשרניחובסקי

הוי ארצי! מולדתי!הר טרשים קרח,

עדר עלפה: שה וגדיזהב־הדר שמח.

מנזרים, גל, מצבה,כפות־טיט על בית. מושבה לא נושבה,

זית אצל זית.

ארץ! ארץ־מורשה!דקל רב־כפים,

גדר־קו־צבר רשע.נחל כמה־המים.

ריח פרדסי־אביב,שיר־צלצל גמלת.

חיל־חולות לים סביב,צל שקמה נופלת.

ארץ־נחלת מדבר־סין!קסם כוכבי לכת.

הבל־זעם החמסין,מלונה בשלכת.

כרם־גפן נים־לא־נים.תל־חרבה נחרשת.

תכול־לילות וילל־תנים.משאבה נוקשת.

הוי, הוי, ארץ חמדת לב!השמיר, השית.

ביר סוד יתום בגב,בשמים עיט.

מטליות מדבר וחול.שביל זרוע שחלת.

בים של אור טובע כל,ועל פני כל התכלת.

ביאור מילים:

טרשים — אדמת סלעיםעדר עלפה — עדר מעולף, חלש

103

זהב־הדר — צבע התפוז

לא נושבה — לא מיושבת

ארץ־מורשה — ארץ מולדתרב־כפים — בעל כפות תמרים רבות, ונשמע גם כבעל ידיים רבות

גדר־קו־צבר רשע — שיחי הצבר ניטעו בשורות ושימשו כגדר שקשה לעבור אותהכמה־המים — מתגעגע וצמא למים, נחל אכזב

צלצל — פעמון, גמלת — שיירת גמלים

מדבר־סין — מדבר צין

מלונה — סוכת שמירהתל־חרבה — תל חורבות, מקום שומם המעיד על הרס וחורבן

וילל־תנים — יללות של תנים

השמיר, השית — צמחי בר, הגדלים במקומות שוממים. השית הוא צמח דוקרניביר סוד — בור, באר סיד

בגב — גומה, חור בסלע שבו נקווים טל ומי גשםמטליות — פיסות, חתיכות

שחלת — פסולת, שיירים

מן התנ"ך:

כי יהוה אלהיך, מביאך אל־ארץ טובה: ארץ, נחלי מים — עינת ותהמת, יצאים בבקעה ובהר. ארץ חטה ושערה, וגפן ותאנה ורמון; ארץ־זית שמן, ודבש. ארץ, אשר לא במסכנת תאכל־בה

לחם — לא־תחסר כל, בה; ארץ אשר אבניה ברזל, ומהרריה תחצב נחשת...דברים, ח 9-7

ועתה אודיעה־נא אתכם, את אשר־אני עשה לכרמי: הסר משוכתו והיה לבער, פרץ גדרו והיה ית; ועל העבים אצוה, מהמטיר מיר וש למרמס. ואשיתהו בתה, לא יזמר ולא יעדר, ועלה ש

עליו מטר.ישעיהו, ה 6-5

ית, תהיה כל־הארץ. וכל ההרים, אשר במעדר יעדרון — לא־תבוא שמה, יראת מיר וש כי־ששמיר ושית; והיה למשלח שור, ולמרמס שה.

ישעיהו, ז 25-24

טשרניחובסקי מתאר בשירו את המשאבים והאפשרויות הטמונים בארץ ישראל כ"ארץ מולדת", מצד אחד, ואת החורבן

והשיממון של הארץ בראשית ההתיישבות הציונית, מנגד.

104 104

זהו וכתבו מהם המשאבים והאפשרויות ומהם הביטויים לחורבן ושיממון. $

כיצד משתמש טשרניחובסקי במקורות לתיאור השיממון והחורבן, מחד גיסא, ואת האוצרות הטמונים בה, מאידך גיסא? $

ראל, ענפכם כיצד ניתן להסביר את שירו של טשרניחובסקי על רקע הפסוק מיחזקאל: ואתם הרי יש $

ראל: כי קרבו לבוא )יחזקאל, לו 8( או, לעמי יש תתנו, ופריכם תשהאם, לדעתכם, זהו שיר אהבה לארץ? הסבירו. $


עמוד השער של "פלשתינה", מוסף מיוחד של "די וועלט", עיתון ההסתדרות הציונית משנת 1910. )תמונה(

ראה ציור בתערוכת ציורים, "מראות הארץ", תקליטור "ציונות בראי הזמר והסמל"

כיצד התיאור בציור תומך או מפריך את תיאוריו של טשרניחובסקי? מצאו תיאורים דומים ותיאורים שונים. $

ציירו את ארץ ישראל כפי שהיא משתקפת בשירו של טשרניחובסקי. $

בשיר ובזמר

כאמור לעיל, בשנת 1935 הפיקה מרגוט קלאוזנר )שהייתה המנהלת האדמיניסטרטיבית של תיאטרון "הבימה" בראשית שנות ה־30(, בעזרת קרן היסוד, סרט תעמולה, שנקרא באנגלית

The Land of Promise ובעברית "חיים חדשים". הוא היה הסרט הישראלי הראשון שהיו בו גם דיבור וגם זמר. השיר הבולט בסרט היה שירם של נתן אלתרמן ודניאל סמבורסקי "שיר

העמק".

להאזנה לשיר בביצועים רבים, היכנסו לאתר "זמרשת"http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=161

שיר העמקמילים: נתן אלתרמן

לחן: דניאל סמבורסקי

גע אה מנוחה לי בומרגוע לעמל.

רע ר משת לילה חועל שדות עמק יזרעאל.

ה ולבנה מעל, מט טל מל

105

ית אלפא עד נהלל. מב

יל? ילה מל מה, מה ליזרעאל. ממה ב ד

פארת, נומה עמק, ארץ תמרת. אנו לך מש

גן מתנועע, ים הדיר העדר מצלצל, ש

זוהי ארצי ושדותיה,זהו עמק יזרעאל.

ל ברך ארצי ותתהל תית אלפא עד נהלל. מב

יל?... ילה מל מה, מה ל

לבוע, הר הג אפל בל אל צל. סוס דוהר מצ

, בוה קול זעקה עף גדות עמק יזרעאל. מש

ם נפל מי ירה ומי זה שית אלפא ונהלל? ין ב ב

יל?... ילה מל מה, מה ל


גע, לעמל — לעובד, לעייף )הכוונה לחלוצים, שהעבודה הייתה ערך חשוב בחייהם( לימרגוע — מנוחהרע — נפרש משת

יל — מה השתנה הלילה הזה מכל הלילות? ילה מל מה ל

מרת — אנו שומרים ומגינים עליך אנו לך מש

ל — תשתבח, תצא תהילתה תתהל

אפל — חושך, עלטה מבשרת רע

בשיר זה מתוארים נופי הארץ, כפי שנראו "בעיניהם" של החלוצים, ומתוך מעשיהם: מהו הנוף הנשקף לעיני החלוץ? מה מן $

הנוף הוא מעשי ידיו וידי חבריו, ומה מן הנוף הוא טבעי ואינו תלוי באדם?

איזה רגש כלפי הארץ מובע בשיר? העתיקו משפטים מן השיר המבטאים רגש זה. $

בשיר רמזים רבים למעשי מלחמה. מצאו את הרמזים, הסבירו מה קרה בעמק יזרעאל באותו לילה, על פי השיר? $

השיר נכתב לסרט תעמולה ישראלי, שכוונתו הייתה לשכנע יהודים להצטרף למפעל הציוני. עם זאת, הוא איננו מסתיר את $

הסכנות האורבות לחלוצים. כיצד ניתן להסביר זאת? מה ניתן ללמוד מכך על הקשר בין העם היהודי לארץ ישראל?

כפי שראינו, רוב שיריהם של החלוצים נעים על הרצף שבין החלום למציאות, כאשר גם

106 106

המציאות מתוארת בצבעים ורודים ואופטימיים.ואולם, פה ושם, מופיעים גם שירי אכזבה. החלום הגדול על ארץ ישראל, כארץ אגדית

ומופלאה, מתנפץ לעיתים, על רקע המציאות — ואכזבה וייאוש משתקפים מהם.

בשיר ובזמר שאול טשרניחובסקי עלה לארץ בשנת 1931 והשתקע בה. בשנת 1923, עוד בהיותו בברלין,

כתב שתי גרסאות לשיר "אומרים ישנה ארץ", שזכה להלחנות רבות ומגוונות. את הגרסה הראשונה כתב טשרניחובסקי במהלך נסיעה בחשמלית בברלין, והוא מעלה בה

שאלות וספקות לגבי קיומה של אותה ארץ אגדית, ארץ ישראל. את הגרסה השנייה, כתב לכבוד ועידה עולמית של תנועת "החלוץ" שהתקיימה בברלין, ובה קרא את מילות השיר.

ייתכן שטשרניחובסקי חש שאין זה הולם לקרוא שיר מלא ספקות במעמד שכזה, ולכן בנוסח החדש של "אומרים ישנה ארץ", העלים את רוב סימני השאלה, והחליף את הספקות בטקסט

ציוני לאומי מובהק.

בגרסה המחודשת, כל הנכנס לארץ ישראל, שתושביה היו שרויים אז במצב ביטחוני מעורער, פוגש בלא אחר מאשר רבי עקיבא, סמל לגבורה, שהתנגד לכיבוש הרומי ומת על

קידוש השם. ואותו רבי עקיבא מגייס מיד את העולה החדש להגן על היישוב מפני הפורעים הערביים: "אומר לו עקיבא... אתה המכבי!" לפי תיעודים שונים, השיר והמשורר הותירו

רושם עז על באי הוועידה.

http://www.zemereshet.co.il/ :תוכלו להאזין לשיר בלחן של יואל אנגל ובביצועים שונים בקישור ,song.asp?id=334

http://www.youtube.com/watch?v=fSINskcBJsY :להאזנה לשיר בלחן של נעמי שמר, כאן

107

ביאור מיליםגרסה שנייהביאור מיליםגרסה ראשונהואמרםי: ישנה ארץ,

ארץ שוכרת שמשאיה ואתה ארץ,

אפיה ואתה שמש?

ואמרםי: ישנה ארץ,עמודהי שבעה,

שבעה כוכבי־לכתצצםי על כל גבעה.

נכנס כל הנכנספגע באח כהגמול

פורש אלוי שולםוואר לאשי וחם ול

אים: ואתה ארץ,כוכבי ואתה גבעה?

מי ינחונ דרךיגדי לי הנתביה?

כבר עברונ כמהמדבורת וימםי

כבר הלכונ כמהכווחתוני תמםי

כציד זה תעוניטרם והנח לונ

ואתה ארץ שמשואתה לא מצונא

ואלי כבר אנינה?ודיא נטל זויה.דבר בשבליונ אדני לא צוה.

ארץ שוכרת שמש — ארץ שיכורה משמש

פגע — פגש, כהגמול — נגמל מהרגל מגונה,

אולי הכוונה שהגולה היא ההרגל המגונה.

אים — היכן הםינחונ דרך — יראה לנו

את הדרךהנתביה — הנתיב, הדרך

תמםי — נגמרים

טרם — עדיין לאוהנח לונ — מצאנו

שלווה

נטל זויה — נלקחו מאתנו אורה והדרה

ואמרםי: ישנה ארץ, ארץ רות שמש…איה ואתה ארץ,

אפיה ואות שמש?

ואמרםי: ישנה ארץ, עמודהי שבעה,

שבעה כוכבי־לכת צצםי על כל גבעה.

ארץ — בה יקים כל אשר אשי קוה,נכנס כל הנכנס –

פגע בו עקביא.

"שולם לך, עקביא!שולם לך, רבי!

אפיה הם הקודשםי, אפיה המכבי?"

וענה ול עקביא, ואמר ול הרבי:

"כל ישראל קודשםי, אתה המכבי!"

"כל ישראל קודשםי,אתה המכבי! אתה המכבי!"

רות שמש — רוויה משמש

בה יקים — יתקיים בה, יתגשם

כל אשר אשי קוה — כל התקוות

מצאו את כל התיאורים האגדיים של ארץ ישראל בשתי הגרסאות. הסבירו אותם, הסבירו מדוע הם אגדיים. $

במה דומים תיאורים אלה לתיאורים בשירים אחרים שלמדנו? הביאו דוגמאות. $

מצאו את הביטויים לאכזבה ולייאוש, מצאו את הביטויים לתקווה וללקיחת אחריות. $

השוו בין שתי הגרסאות: נסו להסביר מדוע מאוכזב המשורר בגרסה הראשונה. $

מה ניתן ללמוד משתי הגרסאות על הזיקה בין עם ישראל לארץ ישראל? הסבירו. $

108 108


סכמו כל מה שלמדתם על יחסם החצוי של החלוצים הציוניים לנופיה של א. ארץ ישראל: ארץ חלב ודבש, מחד גיסא, וארץ שוממה וחרבה, מאידך גיסא; ארץ מפותחת בסגנון אירופי, מחד גיסא, ונופי מזרח המזכירים את ימי התנ"ך, מאידך

גיסא. הביאו דוגמאות מהשירים ומהכרזות שהיכרתם ביחידה זו. $

נסו להסביר ממה נובעים רגשות חצויים אלה. $

בחרו שיר אחד מהשירים שלמדתם, וכתבו למשורר שחיבר את השיר מכתב: ב. תארו במכתב את נופי הארץ כיום, ואת השינויים שחלו במראה הארץ, והסבירו $

את הסיבות לשינויים אלה.הוסיפו למכתב תמונות עכשוויות של נופי הארץ. $

פיתוח מול שימור: גבשו עמדה בדילמה: ג. אם אתם בעד פיתוח מואץ של הארץ ושינוי מהיר של נופיה, נסחו טיעונים ברוח $

הזמן והתקופה. בססו טענותיכם על מה שלמדנו ביחידה זו.אם אתם בעד שימור נופי "קדם" ונגד פיתוח מואץ, נסחו טיעונים ברוח הזמן $

והתקופה. בססו טענותיכם על מה שלמדנו ביחידה זו.הציעו הצעות מעשיות לקידום הערך שבחרתם )פיתוח או שימור(. $

עצבו כרזה שתייצג את עמדתכם. $

הציגו עמדתכם בדיון כיתתי. $

ציירו כרזה הקוראת ליהודי התפוצות בימינו לעלות לארץ. הדגישו בכרזה את ד. שבחיה של הארץ, כדי לשכנע אותם להגיע.

109

2. ארץ ישראל בראי המלחמות

המלחמות הרבות שידעה ארץ ישראל מאז ראשית ההתיישבות הציונית, נתנו אותותיהן גם בשירים ובמראות הארץ. בשירים אחדים, נופי הארץ עשנים ומדממים כבניה, ובשירים

אחרים נטועה תחושה של ניכור בין הנופים ללוחמים; הנופים ממשיכים להיות מרהיבים ביופיים, ואילו הלוחמים מדממים ועייפים.

שירים רבים גם קושרים בין יופייה של הארץ לגבורתם של הלוחמים. למען המולדת, למען נופיה ובתיה השלווים, יוצאים הבנים להילחם ועליהם הם מגינים בגופם. את הזיקה הזאת,

בין הבנים השבים הביתה לבין ארץ האבות איש לא ינתק, כי "אין עם אשר יסוג מחפירות חייו".

את כל השירים מלווה חרדה עמוקה מתוצאות המלחמה, אך גם תקווה לשלום ולשלווה ולחיים נורמליים בנופי המולדת האהובה.

בשיר ובזמר יצחק שדה היה מפקד הפו"ש )פלוגות השדה(, והיה גם ממייסדי הפלמ"ח ומפקדו הראשון.

הוא ביקש מידידו, המשורר נתן אלתרמן, לכתוב המנון לפו"ש.מילות השיר, שהתאימו להיסטוריה ולאירועים של היישוב העברי בארץ, והלחן, שנכתב

כשיר לכת, הביאו לכך שהשיר היה אהוד ואקטואלי. השיר הפך להיות ל"שיר המלווה" בטקסים ובאירועים רבים משנות ה־30 ועד היום. ניתן להאזין לשיר בתקליטור "הציונות

http://www.zemereshet.co.il/song. :בראי הזמר והסמל", בפרק "מאבק ומלחמה", וכן בקישור הזהasp?id=133

זמר הפלוגות

מילים: נתן אלתרמן לחן: דניאל סמבורסקי

שנת הלחנה: 1937

את זמר הפלגות נשיר נא למזכרת, אפל, אפל הואדי: המשמר, הכן!

הלכה, הלכה פלגה בלילה בשרשרת, הלכה פלגת שדה לאש ולמגן.

חכי לנו, ארצי, במשעולי הריך, חכי לנו בשדות הלחם הרחבים!

את שלום המחרשה נשאו לך בחוריך, היום הם לך נושאים שלום על הרובים.

פלגה — עלי, עלי בהר פלגה — כבוש תכבשי!

במקום שם איש עוד לא עבר,

110 110

שם יעברו הפו"שים. למען אם ובן ואב הסוללה נקימה!

פלגה, לא תם, לא תם הקרב פלגה, צעוד קדימה!

לשוא, לשוא אמרו: רק הימים הם לנו, לשוא אמרו: לאש ושד נדון הליל,

הלילה והיום רק לחיים נתנו, הלילה והיום הם ארץ ישראל!

מן השפלה בחוף ועד גדרות התיל, ומנקרות הרים ומבקעות וגיא,

נשיב לך את היום, ארצי, ואת הליל, נשיבה לך אותם למען כל החי!

פלגה...

כי לא לשוא, אחי, חרשת ובנית, לנפש ולבית לנו מלחמה!

ג'וערה, תל עמל, כנרת וחניתה, אתן לנו דגלים, ואנו החומה.

כי לא נשוב אחור, ודרך אין אחרת, אין עם אשר יסוג מחפירות חייו.

הלכה, הלכה פלגה בלילה בשרשרת, פניך, מולדתי, הולכים אתם בקרב!

פלגה...

העתיקו את כל תיאורי הנוץ שמהם משתקפת המלחמה. $

העתיקו את תיאורי הנוף שמהם משתקפת אהבת המולדת לבניה. $

העתיקו את תיאורי הנוף שמהם משתקפת העשייה הציונית במולדת. $

הסבירו את המשפטים הבאים בשיר: $

כי לא נשוב אחור, ודרך אין אחרת, ר יסוג מחפירות חייו. אין עם אש

כיצד המפעל הציוני והמלחמה על הגנתו באים לידי ביטוי במילים אלה? $

מה ניתן ללמוד מן השיר על הזיקה בין העם לארצו? הוכיחו טענתכם במובאות מן השיר. $

חזרו למפה האילמת בעמ' ???, הוסיפו בתוכה את האתרים והמקומות המוזכרים בשיר זה. חפשו מידע על האתרים והוסיפו $

תמונות.

טוב לדעת!במחצית הראשונה של שנות ה־30 עלו לארץ כ־17,000 יהודים והיישוב בארץ

111

גדל פי שתיים. העלייה הגדולה נבעה בעיקר משתי סיבות: עלייתם של הנאצים לשלטון בגרמניה ומדיניותו של הנציב הבריטי, סר ארתור ווקופ, שהגדיל את

מכסות העליית לארץ. בקרב הערבים בארץ ישראל החלה תסיסה כתוצאה מהגידול באוכלוסייה היהדית ומכך שהבריטים הצטיירו בעיניהם כמקדמי הבית הלאומי היהודי. באפריל 1936 פרצו מהומות שהתרחבו במהרה למרד

בשלטון הבריטי ולמאבק נגד היישוב היהודי.

כבר בשלב הראשון של המרד זימנה ממשלת המנדט ועדת חקירה — ועדת פיל — שהמליצה לראשונה על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות: ערבית ויהודית.

המלצות אלו אף החריפו את המרד הערבי, והצבא הבריטי נאלץ לדכאו בכוח ולגרש רבים ממנהיגי הציבור הערבי. הערבים ספגו פגיעה צבאית ופוליטית

קשה, ולמעשה לא הצליחו להתאושש ממנה.בניגוד לערבים, הצליח היישוב היהודי לנצל את המאורות לפיתוח כוחו הכלכלי,

ההתיישבותי והצבאי.היהודים בנו את נמל תל אביב לאחר שהערבים השביתו את נמל יפו. •

הורחב תחום היישוב היהודי כדי להשפיע על תכנית החלוקה העתידית. באזורים •שבהם היה יישוב יהודי דל, הוקמו 52 ישובים בשיטת "חומה ומגדל", ונסללו כבישים

שחיברו ביניהם.מנהיגות היישוב נקטה מדיניות של הבלגה ושיתוף פעולה עם הברטים, מדיניות •שהביאה להקמתו של חיל הנוטרים )"משטרת היישבים העבריים"( ולהקמתן של

פלוגות הלילה המיוחדות בפיקודו של אורד יונגייט. ה"הגנה" פיתחה שיטות לחימה חדשות והוקמו ה"נודדות" — כוחות ניידים בתוך אזור מסויים.

ההכרח להתמודד עם משימות המצריכות ריכוז גדול של כוחות, כמו עלייה לקרקע בשיטת "חומה ומגדל", הביאות את ה"הגנה" להקים, בראשית 1938, כוח

ארצי שנקרא "פלוגות השדה" )פו"ש(. בפלוגות אלה פותחו הלוחמה ההתקפית וניצול הלילה לתקיפה. הפו"ש פורק בתום המרד הערבי ובמקומו הוקם "חיל

השדה" )החי"ש( של ה"הגנה", שייעודו היה הגנה אקטיבית ויוזמה התקפית. במלחמת העצמאות הפך החי"ש למסגרת גיוס ממוסדת שהיוותה בסיס

לחטיבות השדה של צה"ל.


ראה ציור בתערוכת ציורים, "מאבק ומלחמות",תקליטור "ציונות בראי הזמר והסמל"

"הבזה" )מכונת־ירי( בביר עסלוג'/לודוויג בלום

112 112

אחת מתקופות השיא של האומן לודוויג בלום הייתה במלחמת העצמאות. המלחמה פרצה למעשה בנובמבר 1947, לאחר שהאו"ם החליט על חלוקת הארץ לשתי מדינות. בה' באייר תש"ח, הכריז בן־גוריון על הקמת המדינה

היהודית, ולמחרת פלשו צבאות ערב לארץ ישראל. ב־1949 הסתיימה המלחמה ונחתמו הסכמי שביתת נשק עם מדינות ערב.

בתקופת מלחמת העצמאות המיר לודוויג בלום את הציורים של נופי הארץ בציורים של נופים אחרים — נופי מלחמה ולוחמים. הוא נע על הציר שבין

חרדתו לגורל בנו, אליהו, שלחם במלחמה זו ואף נחשב כנעדר תקופה ממושכת, ועד להודעה הסופית על נפילתו בקרב בגיל 19 וחצי. לודוויג בלום הפך מעין

צלם־צבאי בלי מצלמה. הוא "מצלם" עמדות, צלף במלון פאסט, פגישת חיילים ישראליים וירדניים בשער יפו, נשות משמר העם בפעולה, לוחמים דתיים וכו'.

באפריל 1949 הציג האומן בירושלים את ציורי המלחמה שלו.ביצירה זו, של בלום, נראה חייל ליד "בזה" )מקלע( בביר עסלוג', הנמצא סמוך

לרביבים, על אם הדרך בין ניצנה לבאר שבע.

כיצד "מגייס" הצייר את הנוף לתיאור המלחמה? $

מה ניתן ללמוד מן הציור על הקשר בין החיילים לנוף סביבם? כיצד זה בא לידי ביטוי בציור? $

113

בשיר ובזמר מרדכי זעירא נמנה עם המתנדבים לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. את השיר כתב

בהשראת נופי הארץ והשקדיות הפורחות שראה מחלון הרכבת בדרכו למצרים. השיר מבטא היטב את הרגשות והגעגועים של המתנדבים היהודיים, והיה לאחד השירים האהובים

עליהם.

את השיר ניתן לשמוע בתקליטור "ציונות בראי הזמר" בפרק "מאבק ומלחמה", וכן בקישור הזה:

http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=353

שיר ההודיה / מילים ולחן: מרדכי זעירא

לוית אותי, ארצי, בלבן שקדיה,בזהר חמתך ומרחבי שדותיך,

ושיר נתת בפי, הוא שיר ההודיה,להשמיעו הרחק, הרחק מגבולותיך.

והוא שמור בלב, זה שיר הרגבים,וברחבי נכר מולדת יעטפנו,ורבבות אחי, בניך הטובים,

יקשיבו לו דומם וירגעו ממנו.

ועת נשוב, ארצי, שבעי געגועים,צמאים לחמתך, לשפע טובותיך,

יחזר לך אז השיר מלב בנים גאים,וטוב יהיה לצעד ברחבי שדותיך.

את "שיר ההודיה" נותנת המולדת לחיילים היוצאים למלחמה הרחק מגבולה, ואותו הם יחזירו לה, בשובם הביתה. כיצד $

מעצבת המולדת, על נופיה וטבעה, את השיר? אילו מנגינות היא מכניסה לתוכו?

כיצד מוצגת היציאה לקרב בשיר: האם זוהי תמורה לשיר שקיבלו החיילים מהמולדת, או כורח שנכפה עליהם? הסבירו $

ונמקו.

אף על פי שהשיר הוא שיר מלחמה, אימת המלחמה אינה מורגשת בו. מדוע? באילו אמצעים אומנותיים מרחיק זעירא $

מהשיר את סכנות המלחמה?

ציירו את הנוף הנשקף לעיני החיילים מחלונות הרכבת בדרכם למצרים. $

טוב לדעת!התגייסות היישוב היהודי לצבא הבריטי

בראשית מלחמת העולם השנייה עודדו השלטונות הבריטיים התגייסות של צעירי היישוב היהודי בארץ ישראל ליחידות שאינן קרביות בצבא הבריטי.

114 114

ההתגייסות הייתה על בסיס אישי, ולא ביחידות יהודיות נפרדות. בתחילה הסתייגה הנהגת היישוב מתנועת ההתנדבות הבלתי מאורגנת, מחשש שתפגע בסיכוי להקמת צבא עברי במסגרת הצבא הבריטי. יתר על כן, רוב המגויסים

נשלחו לשרת מחוץ לגבולות הארץ, וההנהגה חששה מהיחלשותו של כוח המגן המקומי.

רק ביוני 1940, כשחזית המלחמה החלה להתקרב לארץ, החל שיתוף הפעולה בין הצבא הבריטי לבין מנהיגות היישוב. המנהיגות קראה להתגייס ליחידות העבריות, שהוקמו על ידי הצבא הבריטי, במטרה להגן על ארץ ישראל. בסך

הכול התגייסו במהלך המלחמה כ־30,000 מיהודי ארץ ישראל לצבא הבריטי, ביניהם 4,000 נשים. ברוב שנות המלחמה סירבו הבריטים לאפשר למתנדבים

לשרת ביחידות בעלות זיהוי וייחוד יהודי. רק בספטמבר 1944, לקראת סוף המלחמה, הסכימו הבריטים להקמתה של חי"ל )חטיבה יהודית לוחמת(

— הבריגדה היהודית — שתילחם נגד הגרמנים לצד הצבא הבריטי. אנשי הבריגדה נשלחו לחזית האיטלקית. הבריגדה הייתה בבחינת מאוחר מדי ומעט

מדי — חשיבותה הייתה בעיקר בפעילותה באירופה להצלת שארית הפליטה מהשואה, וכן בבניית כוח צבאי מקצועי, מסודר ומאורגן שהשלים את יחידות

ה"הגנה" )פלמ"ח, חי"ש, חי"ם ועוד( שפעלו עד אז במחתרת.

בשיר ובזמר בנובמבר 1947, מיד לאחר ההצבעה באו"ם על חלוקת ארץ ישראל למדינה יהודית ולמדינה

ערבית, חסמו הערבים דרכים ראשיות בארץ ישראל, כדי למנוע העברת מזון וסיוע צבאי ליישובים מבודדים. אחת הדרכים החשובות המובילות מהשפלה לירושלים עברה דרך שער

הגיא )שבו עובר היום כביש 1(, שהיה "צוואר בקבוק". הערבים תפסו בו אחיזה והציבו בו מארבים לשיירות שניסו להגיע לירושלים.

הקרב על המעבר ב"באב אל וואד", הוא שער הגיא, הונצח בשירם של חיים גורי ושמואל פרשקו. הנוף המרהיב הנשקף אלינו כיום, בנסיעה מתל אביב לירושלים, לובש בשיר זה צבע

שחור, כזפת, כעופרת וכעשן.http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=754 :תוכלו לשמוע ביצועים שונים של השיר כאן

באב אל וואדמילים: חיים גורי

לחן: שמואל פרשקו

פה אני עובר. נצב ליד האבן,כביש אספלט שחר, סלעים ורכסים.

ערב אט יורד, רוח ים נושבתאור כוכב ראשון מעבר בית־מחסיר.

באב אל וואד,לנצח זכר נא את שמותינו.

שירות פרצו בדרך אל העיר.

115

בצדי הדרך מוטלים מתינו.שלד הברזל שותק, כמו רעי.

פה רתחו בשמש זפת ועופרת,פה עברו לילות באש וסכינים.

פה שוכנים ביחד עצב ותפארת,משרין חרוך ושם של אלמונים.

באב אל וואד...

ואני הולך, עובר כאן חרש חרשואני זוכר אותם אחד אחד.

כאן לחמנו יחד על צוקים וטרשכאן היינו יחד משפחה אחת.


יום אביב יבוא ורקפות תפרחנה,אדם כלנית בהר ובמורד.

זה אשר ילך בדרך שהלכנואל ישכח אותנו, אותנו באב אל וואד.



בית־מחסיר — כפר ערבי שעמד על הרכס הנשקף אל שער הגיא מדרום, ובו היה משלט ערבי שממנו תקפו הערבים את השיירות לירושלים.

באב אל וואד — שמו הערבי של שער הגיא.

משרין חרוך — משוריין שרוף, כיום ניתן לראות משוריינים אלה, על הכביש המוביל מן השפלה לירושלים, ליד לטרון.

מצאו בשיר את תיאורי הנוף המשקפים את אימי המלחמה. הסבירו כיצד המלחמה משתקפת בתיאורים. $

מה מהתיאורים ניתן לראות גם כיום בכביש המוביל מתל אביב לירושלים? $

הבית האחרון בשיר מבטא תקווה ובקשה. מהי התקווה ומהי הבקשה? $

האם התקווה המובעת בבית זה התגשמה? חפשו תמונות של שער הגיא, המבטאות התגשמות התקווה. $

סכמו: איזה רגש מובע בשיר ביחס לנופי הארץ? $

טוב לדעת!שער הגיא ומלחמת העצמאות

116 116

כבר במאורעות תרצ"ו־תרצ"ט )1939־1936( גילו הערבים כי הם יכולים לפגוע בתחבורה היהודית לירושלים, באמצעות הנחת מכשולי אבנים על הכביש

הצר, אשר לא ניתן לרדת ממנו לצדדים, ובו בזמן, באמצעות המטרת אבנים וכדורי נשק על כלי הרכב ועל נוסעיהם. השלטונות הבריטיים, אשר ניסו לשים

קץ לדבר, הקימו תחנת נוטרים לשמירה על הכביש ב"נחלת יצחק" — היום שכונה ממערב למעוז ציון –ותחנת משטרה בריטית במוצא, במבנה שישמש

בעתיד כ"משק ילדים מוצא". לאחר החלטת החלוקה, בנובמבר 1947, הועלתה היוזמה מהצד הערבי לחסום את הכביש שוב. ואכן, הכנופיות הערביות הצליחו

לגרום נזק לשיירות הנוסעים והאספקה שעלו לירושלים. אנשי עבד אל קאדר אל חוסייני זיהו בנקל את "צוואר הבקבוק" הטופוגרפי, בקטע הכביש הראשי

בין השפלה להר, הלוא הוא "שער הגיא". במקום זה מתפתל הכביש בעמק בין רכסים לאורך שישה קילומטרים, והוא אידיאלי להצבת מארבים. ברכס

הנשקף על הגיא מדרום היו הכפרים הערביים בית מחסיר וסאריס, ועל הרכס הצפוני תפסו משלטים אנשיו של חוסייני. בסופו של דבר, למרות קרבות

קשים על העלאת שיירות ההספקה לירושלים הנצורה, ואף שנכבשו אחדים מהמשלטים ששלטו על הדרך כמו הקסטל והמסרק, נשארה הדרך לירושלים

חסומה לתנועה יהודית.אזור "שער הגיא" נכבש על ידי הפלמ"ח, והמשכה של הדרך, קטע הכביש

העובר ליד לטרון, נותר בשליטת הערבים. כדי לעקוף את האזור השתמש הכוח הישראלי ב"דרך בורמה" ומאוחר יותר נסלל "כביש הגבורה" שהוא כיום חלקו

המזרחי של כביש 44. רק לאחר מלחמת ששת הימים, שבה נכבשה סביבת לטרון עם אזור יהודה ושומרון על ידי צה"ל, הדרך לירושלים חזרה לעבור דרך

לטרון.במחצית השנייה של המאה ה־20 הורחב התוואי, ונסלל בו כביש רחב המקשר בין תל אביב לבין ירושלים. זהו כביש מספר 1, שמסלולו ממשיך לכיוון לטרון.

לאורך הדרך פזורים שרידים של משוריינים, אולם משוריינים אלה הם שחזורים של המשוריינים המקוריים, ואין הם המשוריינים שנפגעו בשיירות

ההספקה לירושלים במלחמת השחרור. בצד הדרך נמצאת גם האנדרטה לזכר פורצי הדרך לירושלים.


חפשו באינטרנט תמונות של אזור "שער הגיא". $

הכינו מצגת, ושבצו בה את התמונות כך שישקפו את הנוף המתואר בשיר בתקופת המלחמה, ואת הנוף המתואר בבית $

האחרון.

שבצו משפטים ותיאורים מילוליים מהשיר. $

oo

117


ראה ציור בתערוכת ציורים, "מאבק ומלחמות",תקליטור "ציונות בראי הזמר והסמל"

שמואל בקשמואל בק, ניצול גטו וילנה, חוזר בציוריו אל דימויים ומוטיבים מהשואה. ביצירה זו מתואר מבנה דמוי מבצר, המוקף חומה, המזכירה הן את חומות

ירושלים, הן את חומות הגטו. מהחומה מזדקרים קני תותחים — סמל לאיום המלחמה. במרום החומה בולט מבנה המזכיר בית עירוני ישראלי, אך בראשו

ארובה עשנה כסמל לשואה. אזכור השואה מוסיף לתחושת הבידוד והמצור, ולאיום ההשמדה, שמדינת ישראל אכן הייתה נתונה בו בשנותיה הראשונות.

מה אתם חשים לנגד ציור זה? האם הוא מייצג בעיניכם את ארץ ישראל? הסבירו ונמקו. $

האם, לדעתכם, חיים גורי, שכתב את השיר "באב אל וואד", היה מזדהה עם ציור זה? מדוע? $

בשיר ובזמר

השיר הבא נכתב זמן קצר לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, כאשר המדינה הייתה נתונה באווירת המתנה ואי־ודאות: רחובות הערים נראו ריקים מאדם והמשק כולו היה משותק.

בעורף שררה אווירה של התנדבות ועזרה הדדית, ובחזית המתינו חיילי צה"ל להחלטה לצאת לקרב.

שיר זה, כמו שירים אחרים מסוגו, בוצע בזמן המלחמה על ידי זמרים וצוותים מיוחדים שגויסו כדי לעודד את החיילים במוצבים. במהלך המלחמה ואחריה הוקלטו השירים ושודרו

ברדיו, וכך הם הפכו לסמלים בפני עצמם.אחרי המלחמה יצאו תקליטי אוסף רבים שכללו את השירים האלה.

ניתן להאזין לשיר בתקליטור "ציונות בראי הזמר והסמל" בפרק "מאבק ומלחמה".

אין שירים אחריםמילים: יוסי גמזו

לחן: משה וילנסקי

בשדותייך צועד כבר הקיץ כמו תמיד, בעקבות האביב.

ואנחנו עוברים על פנייך בפטרולים צפופים, מסביב.

לא רצינו בכך, האמיני, אך ה"עוזי" למותן לחוץ. ואנחנו בטוחים שתביני,

את תמיד מבינה כשנחוץ.

118 118

כן, הבטחנו לשיר לך שירים אך כיום אין שירים אחרים...

כאן פוסעים בשלשות, צעד־צעד, על מנות של ברזל ומורל,

חיילים של היום ושל פעם: מתש"ח וסיני, עד בכלל.

והלב כבר צופה איך דולק בך שוב עשן הקרבות הגועש.

שום שנתון, יפתי, לא חומק בך מטבילת האבק והאש.

כן, הבטחנו לשיר לך שירים...

הפלוגה אל היעד צועדת והעורף שולח לה ד"ש.

יש מילים, כמו "חרות" ו"מולדת" שתמיד נולדות מחדש.

יש שתיקה שכזאת, של כולנו, שיודעים בה, גם בלי לדבר:

את שלנו שלנו, שלנו ואנחנו שלך, מסתבר...

כן, הבטחנו לשיר לך, שירים...

מצאו והעתיקו את כל המשפטים שבהם יש פנייה של הלוחמים למולדת. $

כיצד אתם יודעים שמדובר בארץ, ולא באישה ואהובה? $

מהי הזיקה בין עם ישראל לארץ ישראל, המשתקפת בשיר? הביאו דוגמאות מהשיר. $

העתיקו את תיאורי הנוף, הטבע ועונות השנה, שמהם משתקפת המלחמה, והסבירו אותם. $

טוב לדעת!מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים פרצה ב־5 ביוני 1967, בין מדינת ישראל לבין מדינות ערב הסמוכות לה, למעט לבנון. במלחמה זו, שנמשכה עד 10 ביוני, כבשה ישראל את רמת הגולן ואת החרמון מידי סוריה, את הגדה המערבית, ובכלל זה את

ירושלים, מידי ירדן, ואת רצועת עזה וסיני מידי מצרים.האירועים שהובילו למלחמה החלו ב"מלחמה על המים", שהתנהלה בצפון

הארץ באמצע שנות ה־60. בתגובה למפעל "המוביל הארצי" שביצעה ישראל,

119

ניסו מדינות ערב, ובראשן סוריה, להטות את מי מקורות הירדן ונחלי הגולן ולהזרימם לממלכת ירדן. ניסיון זה גרם לתקריות אש רבות לאורך הגבול הסורי,

במהלכן פגעה ישראל בציוד ששימש להטיית המים, ובתגובה פגעה סוריה ביישובי עמק החולה. בו־זמנית, עודדו הסורים פעולות חדירה וחבלה של ארגון

הפת"ח )הארגון לשחרור פלסטין( לשטח ישראל. באפריל 1967 הפיל חיל האוויר הישראלי שבעה מטוסים סוריים, וממשלת ישראל שיגרה הודעות אזהרה

לממשלת סוריה לחדול מפעילותה העוינת. ברית המועצות, שפעלה לערעור היציבות במזרח התיכון, העבירה למצרים — שהייתה בעלת ברית צבאית עם

סוריה — מידע כוזב על כוונות ישראל לצאת למבצע צבאי נגד הסורים.גמאל עבד אל־נאצר, נשיא מצרים, החליט לנצל את המצב כדי לחזק את מעמדו

כמנהיג העולם הערבי. במאי 1967 נכנס צבא מצרים לסיני — שטח מפורז בפיקוח האו"ם מתום מבצע סיני — גרם למשקיפי האו"ם לעזוב את השטח, וסגר את מצרי טיראן. מטרתו של נאצר הייתה להרתיע את ישראל מלפעול

נגד הסורים. הצהרות המלחמה, שבהן יצא נאצר נגד ישראל, גרמו להתלהבות בעולם הערבי, הביאו להצטרפות סוריה וירדן למאמץ המלחמתי, ויצרו מצב

שבו המלחמה הייתה בלתי נמנעת.ישראל ניסתה למנוע את המלחמה בדרכים דיפלומטיות, אך משלא עלה הדבר

בידיה, החליטה לצאת למלחמת מנע כדי למנוע ממדינות ערב לצבור כוחות סמוך לגבולות. מהלך הפתיחה של ישראל כלל תקיפת שדות תעופה במדינות

ערב והשמדת רוב הכוח האווירי בעודו על הקרקע. מיד לאחר מכן יצאה ישראל למתקפה יבשתית נגד הצבא המצרי בסיני.

ראה תצלום בתערוכת ציורים, "מאבק ומלחמות",תקליטור "ציונות בראי הזמר והסמל"

תצלום / שלמה ערדשלמה ערד השתמש ביצירה זו בתצלום של קסדת חייל, כשהוא משלב בה

מוטיבים צמחיים המסמלים גדילה והתחדשות. יצירה זו מתייחסת למלחמת ששת הימים, ולפריחה שבאה בעקבותיה. השילוב שעשה ערד בדימויים מלחמתיים עם סמלים של פריחה ולבלוב, שורשיו נעוצים בימי מלחמת

העצמאות, והוא חוזר ומופיע ביצירות של אומנים ישראליים רבים. יצירה זו של ערד מופיעה גם על גבי בול ישראלי.

בשיר ובזמר במוצאי יום העצמאות 1967 התקיים בירושלים פסטיבל הזמר והפזמון. נעמי שמר נתבקשה

לכתוב שיר על ירושלים שלא ייכלל בתחרות, והיא חיברה את השיר "ירושלים של זהב". השיר בוצע על ידי שולי נתן, זמרת צעירה ובלתי מוכרת עד אז, זכה להצלחה גדולה והאפיל על כל

יתר שירי הפסטיבל.

120 120

השיר עשוי שובל געגועים לירושלים, מתאר את יופייה וקסמה, ומבטא את האהבה העמוקה אליה. נעמי שמר שיבצה בשיר ביטויים ודימויים השאובים ממקורות יהודיים — "נשיקת

שרף", "אם אשכחך", "ירושלים של זהב" — וציטטה משוררים ששרו לירושלים שירי געגועים — "הלא לכל שירייך אני כינור". גם בלחן של השיר משובצים מוטיבים מהמקורות,

הלקוחים מתוך נוסח התפילה וטעמי המקרא. שלושה שבועות לאחר הפסטיבל פרצה מלחמת ששת הימים. חיילי צה"ל שכבשו את ירושלים העתיקה, הגיעו לכותל המערבי והחלו

לשיר את השיר.

שירים רבים נכתבו בעת מלחמת ששת הימים, לפניה ולאחריה, אך שיר זה היה ונשאר סמל המלחמה.

לאחר המלחמה הוסיפה נעמי שמר לשיר שני בתים, המתארים את השינוי שחל בירושלים. במפגש עם חיילי צנחנים הודו לה החיילים על הבתים החדשים, ותגובתה הייתה — "אני היא

זו שצריכה להודות לכם, הרי הרבה יותר קשה לשנות עיר מאשר לשנות שיר".ביום העצמאות החמישים )1998( נבחר השיר "ירושלים של זהב" כשיר המייצג את

ההיסטוריה של המדינה.

האזינו לשיר באמצעות התקליטור בפרק "מאבק ומלחמה". ניתן להאזין לשיר במנגינה של http://www.piyut.org.il/textual/369.html :פיוט כאן

ירושלים של זהב/ נעמי שמר

אויר הרים צלול כיין וריח ארניםנשא ברוח הערבים עם קול פעמוניםובתרדמת אילן ואבן שבויה בחלומההעיר אשר בדד יושבת ובלבה חומה

ירושלים של זהב ושל נחשת ושל אורהלא לכל שיריך אני כנור

איכה יבשו בורות המים ככר השוק ריקהואין פוקד את הר הבית בעיר העתיקה

ובמערות אשר בסלע מיללות רוחותואין יורד אל ים המלח בדרך יריחו

ירושלים של זהב...

אך בבואי היום לשיר לך ולך לקשר כתריםקטנתי מצעיר בניך ומאחרון המשורריםכי שמך צורב את השפתים כנשיקת שרף

אם אשכחך ירושלים אשר כלה זהב

ירושלים של זהב...

חזרנו אל בורות המים לשוק ולככר

121

שופר קורא בהר הבית בעיר העתיקהובמערות אשר בסלע אלפי שמשות זורחות

נשוב נרד אל ים המלח בדרך יריחו

ירושלים של זהב...אלמלי ]לו[ היה בידי, הייתי נותן לך ירושלים של זהב ]תכשיט[.

)דברי הפיוס של רבי עקיבא, לרעייתו רחל, שדחפה אותו ללמוד תורה(.

בי, ירושלם; התפתחו )התפתחי( מוסרי צוארך, שביה בת־ציון )ישעיהו, נב 2( התנערי מעפר קומי ש

איכה ישבה בדד, העיר רבתי עם — היתה כאלמנה )איכה א 1(

ם־ — תשכח ימיני. אם־אשכחך ירושל תדבק־לשוני, לחכי־ — אם־לא אזכרכי:

ם — על ראש שמחתי.)תהילים, קלז 6-5( אם־לא אעלה את־ירושל

מצאו בשיר תיאורים של נופי ירושלים: נופים טבעיים ונופים אדריכליים או אנושיים. $

מהו יחסה של המשוררת לירושלים? כיצד היא מביעה אותו? הביאו דוגמאות. $

כיצד תורמים המקורות המקראיים, ששימשו השראה לשיר, להעצמת הקשר בין המשוררת לירושלים? $

כמעט 20 שנה לאחר קום המדינה, נשבעת המשוררת אמונים "אם אשכחך ירושלים". על מה זה מעיד? מה אתם למדים $

מכך על הזיקה בין עם ישראל לירושלים גם בימינו?

ראה תצלום בתערוכת ציורים, "מאבק ומלחמות",תקליטור "ציונות בראי הזמר והסמל"

המחסום ברחוב יפו, מלחמת העצמאות/לודוויג בלוםביצירה זו נראה קטע מרחוב יפו בירושלים, בסביבת "מגרש הרוסים". בקצה

הרחוב נראה "בניין ג'נרלי" ועליו מונף דגל ישראל. בצד השמאלי נראים גדרות שהקיפו את הסביבה שבה היה מעוז השלטון והצבא הבריטי. האזור כונה

"בווינגרד" על שם בווין, שר החוץ הבריטי. הבריטים עזבו את ירושלים ב־14 במאי 1948, ועל אזור "מגרש הרוסים" השתלטו כוחות ההגנה הישראלים. כך

השתלטו היהודים בפועל על מרכז ירושלים ומנעו מחיילי הלגיון הערבי לפלוש אליה.

אחת מתקופות השיא של האומן לודוויג בלום הייתה במלחמת העצמאות. בתקופה זו המיר האומן את הציורים של נופי הארץ בציורים של נופים אחרים

— נופי מלחמה ולוחמים. הוא נע על הציר שבין חרדתו לגורל בנו, אליהו, שלחם במלחמה זו ואף נחשב כנעדר תקופה ממושכת, ועד להודעה הסופית על

נפילתו בקרב בגיל 19 וחצי. לודוויג בלום הפך מעין צלם־צבאי בלי מצלמה. הוא "צילם" עמדות, צלף במלון פאסט, פגישת חיילים ישראליים וערביים בשער

יפו, נשות משמר העם בפעולה, לוחמים דתיים וכו'. באפריל 1949 הציג האומן בירושלים את ציורי המלחמה שלו.

ארץ המרדפים היה כינויה של בקעת הירדן בתקופה שאחרי מלחמת ששת הימים. תקופה זו

122 122

התאפיינה במאבק מתמשך במחבלים פלסטיניים, שחדרו לשטחה של ישראל דרך הגבול עם ירדן. בתקופה זו הוקמה חטיבת הבקעה, שתפקידה היה להגן על גבולה המזרחי החדש של מדינת ישראל. מאות מחבלים נהרגו ונשבו בעשרות מרדפים בבקעת הירדן, ומנגד גם בקרב

חיילי צה"ל היו נפגעים רבים.

בשיר ובזמר בשיר "מרדף" ניכרת השראתו של התנ"ך בתיאוריה של ארץ ישראל. ירון לונדון, מחבר

השיר, לוקח ביטויי ברכה מן התנ"ך ומשתמש בהם לתיאור המלחמה העקובה מדם. http://www.youtube.com/ :ניתן להאזין לשיר בביצועה המקורי של חווה אלברשטיין, כאן

watch?v=YC0gF0jZgxs

מרדףמילים: ירון לונדוןלחן: נחום היימן

ארץ טובה שהדבש בעורקיה אך דם בנחליה כמים נוזל.

ארץ אשר הרריה נחושת, אבל עצביה ברזל.

ארץ אשר מרדפים קורותיה, אלפיים דפים ועוד דף,

עד שנשרף עוד מעט כל חמצן ריאותיה

בגלל מרוצת המרדף

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף.

היא את אויביה תשיג, אך אויביה הם לא ילכדוה בכף.

זו הרואה את חייה מנגד תלויים כעלה הנידף.

היא יראה, אבל כמו לא הייתה כלל מודאגת

תמתין עד לתום המרדף.

תום המרדף מסתתר בנקיק ומצפין את פניו במחבוא, במחבוא,

אך לסופו הוא יבוא כמו השמש אשר ממזרח היא תבוא.

אז לא יותר אימהות תקוננה ולא על בניהם האבות,

כן הוא יבוא

123

ורגלינו עד אז לא תלאינהלרדוף בעקבי התקוות.

ושמעת ישראל, ושמרת לעשות, אשר ייטב לך, ואשר תרבון מאד: כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך, לך־ארץ זבת חלב, ודבש )דברים, ו 3(

כי יהוה אלהיך, מביאך אל־ארץ טובה: ארץ, נחלי מים-עינת ותהמת, יצאים בבקעה ובהר. ארץ חטה ושערה, וגפן ותאנה ורמון; ארץ־זית שמן ודבש. ארץ, אשר לא במסכנת תאכל־בה ר אבניה ברזל, ומהרריה תחצב נחשת. ואכלת, ושבעת — לחם — לא־תחסר כל, בה; ארץ אש

וברכת את־יהוה אלהיך, על־הארץ הטבה אשר נתן־לך. )דברים, ח 10-7(

אמר אויב ארדף אשיג, אחלק שלל; )שמות, טו 9(

ארץ המרדף בשיר מואנשת. העתיקו את כל ביטויי ההאנשה בשיר. איזו דמות אנושית מצטיירת מהתיאור? איך היא נראית, $

ואיך היא מתנהגת?

בשיר רמזים לסכנות האורבות לארץ המרדף: מצאו את הרמזים והסבירו אותם. $

השיר מסתיים בתקווה גדולה. מהי התקווה? כיצד ייראו החיים לאורה של התקווה? $

השוו את התיאורים המקראיים של ארץ ישראל לתיאורים בשיר: במה הם דומים? במה הם שונים? כיצד הניגודים בין $

התיאורים מעצימים את אימת המלחמה?

טוב לדעת!מלחמת ההתשה

שלושה שבועות לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים )1967( החלה המלחמה לאורך הגבולות. עד סוף שנת 1969 נרשמו יותר מ־9,000 תקריות אלימות

בגבולות סוריה, לבנון, מצרים וירדן. אזור בקעת הירדן קיבל את השם "ארץ המרדפים", ולאורך תעלת סואץ התנהלה "מלחמת התשה" — מונח שטבע

נשיא מצרים, נאצר, לפעולות הלחימה שנקטו המצרים נגד ישראל לאחר מלחמת ששת הימים.

מלחמת ההתשה הגיעה לשיאה במרס 1969 — אוגוסט 1970. נאצר קיווה ש"חימום" הגבולות עם ישראל לאורך תעלת סואץ יחייב את התערבותן של

המעצמות הגדולות, ואלה יפעילו לחץ על ישראל לסגת מן השטחים שכבשה. המצרים ניהלו לאורך התעלה התקפות ירי והפגזות, פשיטות על המעוזים,

מארבים ופעולות באוויר ובים. ישראל השיבה בהתקפות אוויר, ומצרים ביקשה עזרה מרוסיה, שקיבלה על עצמה להגן על שמי התעלה. רק כאשר רוסיה לא

הצליחה לעצור את הסלמת הקרבות, פנתה מצרים לארה"ב, ובתיווכה הושגה לבסוף הפסקת אש )7 באוגוסט, 1970(. בניגוד להסכם, ניצלו המצרים את

הפסקת האש כדי לקדם לגבול סוללות טילים נגד מטוסים, שסייעו להם רבות במלחמת יום כיפור.

בספטמבר 1970 — "ספטמבר השחור" — דוכאה פעולתם של כוחות אש"ף בירדן על ידי המשטר הירדני ובכך הופסקו פעולות החבלה והחדירות מגבול

ירדן.

124 124

אבדות ישראל במלחמה זו הסתכמו ב־721 הרוגים. בצד המצרי נפלו אלפי חיילים ואזרחים, בתי הזיקוק ליד סואץ נהרסו, ערי התעלה ננטשו ומאות אלפי

פליטים ברחו לקהיר.

בשיר ובזמר

בתקופת מלחמת יום הכיפורים כתבה נעמי שמר שיר המשקף את מצב הרוח באותם הימים הקשים. כוונתה של נעמי שמר הייתה לכתוב גרסה עברית לשיר "LET IT BE" של "החיפושיות".

שיר זה אומנם לא היה תרגום מילולי של השיר האנגלי, אך המשוררת התכוונה להתאים לו את לחן שירם של "החיפושיות". אולם, כשקרא בעלה את השיר, אמר לה: "לא ייתכן שלשיר

כזה תהיה מנגינה זרה. שיר כזה חייב להיות כולו משלנו". לכן הלחינה נעמי שמר את השיר.השיר בוצע לראשונה בתוכנית טלוויזיה ששודרה בתקופת המלחמה. הוא הופץ ונקלט

במהירות. הלחן הנוגה, התקווה לסיום המלחמה, התפילה לכך שמתוך האפלה "יזרח אור כוכב" וכל החיילים יחזרו הביתה בשלום — ביטאה את רחשי הלב של כולם. מאז נחשב "לו

יהי" לשיר של מלחמת יום הכיפורים, מחד גיסא, ולשיר המבטא תקווה לימים של שלום, מאידך גיסא.

לו יהי / נעמי שמר

עוד יש מפרש לבן באופק מול ענן שחור כבד כל שנבקש לו יהי.

ואם בחלונות הערב אור נרות החג רועד

כל שנבקש לו יהי.

לו יהי, לו יהי אנא — לו יהי

כל שנבקש לו יהי.

אם המבשר עומד בדלת תן מילה טובה בפיו

כל שנבקש לו יהי אם נפשך למות שואלת

מפריחה ומאסיף כל שנבקש לו יהי

לו יהי, לו יהי...

מה קול ענות אני שומע קול שופר וקול תופים

כל שנבקש לו יהי לו תישמע בתוך כל אלה

גם תפילה אחת מפי כל שנבקש לו יהי

125

לו יהי לו יהי...

בתוך שכונה קטנה מוצלת בית קט עם גג אדום

כל שנבקש לו יהי. זה סוף הקיץ סוף הדרך

תן להם לשוב הלום כל שנבקש לו יהי.


ואם פתאום יזרח מאופל על ראשנו אור כוכב

כל שנבקש לו יהי. אז תן שלווה ותן גם כוח

לכל אלה שנאהב כל שנבקש לו יהי.


וישמע יהושע את־קול העם ברעה; ויאמר אל־משה: קול מלחמה במחנה. ויאמר: אין קול ענות גבורה, ואין קול ענות חלושה; קול ענות, אנכי שמע.

שמות, לב 118-17מעי מעי אחילה, קירות לבי, המה־לי לבי — לא אחרש: כי קול שופר שמעת נפשי, תרועת

מלחמה. ירמיהו, ד 19

ותקח מרים הנביאה אחות אהרן, את־התף — בידה; ותצאן כל־הנשים אחריה, בתפים ובמחלת.

שמות, טו 20 ויבא יפתח המצפה, אל־ביתו, והנה בתו יצאת לקראתו, בתפים ובמחלות.

שופטים, יא 34

בשיר זה מציגה נעמי שמר תקוות לשלום ושלווה מול חששות ממלחמה ומהרג באמצעות תיאורים של נופי הארץ: זהו את $

תיאורי התקוות מול תיאורי המלחמה הקרבה וכתבו אותם זה מול זה.

כיצד תורמים הרמזים מן התנ"ך )המשפטים הצבועים( להדגשת הניגוד בין שלום למלחמה? $

בשיר בולטים גם ניגודים בין נופים טבעיים לנופים מעשי ידי אדם. מצאו את התיאורים המנוגדים והעמדו אותם זה מול זה. $

מה ניתן ללמוד על המפעל הציוני ועל הזיקה בין עם ישראל לארץ ישראל מן השיר? $

טוב לדעת!מלחמת יום הכיפורים

השיר נכתב בזמן מלחמת יום הכיפורים — מלחמת פתע מתואמת של מצרים

126 126

וסוריה נגד ישראל. המלחמה פרצה בצהרי יום הכיפורים תשל"ד )6 באוקטובר, 1973(, ומכאן שמה. בשלב הראשון צלחו המצרים את תעלת סואץ וכבשו את מרבית המעוזים לאורך "קו בר־לב" )מערכת הגנה לאורך הגדה המזרחית של

תעלת סואץ, שהקים צה"ל לאחר מלחמת ששת הימים בפיקודו של הרמטכ"ל חיים בר־לב(. הסורים כבשו את מוצב החרמון וחלק מרמת הגולן, והגיעו כמעט עד גשר בנות יעקב. צה"ל החל מיד בגיוס חיילי המילואים ונערך לקרב בלימה

בשתי החזיתות. לאחר ימים אחדים עבר צה"ל מהגנה להתקפה בעזרתה של ארה"ב, ששלחה אספקה לצה"ל באמצעות רכבת אווירית. בחזית הצפון הצליח

צה"ל להדוף את צבא סוריה אל מעבר לקווי הגבול של מלחמת ששת הימים, לכבוש שטח של כ־500 קמ"ר, ובכלל זה את פסגת החרמון ואף להגיע עד 40 ק"מ

מדמשק. בחזית הדרום צלחו כוחות צה"ל את התעלה, כבשו שטחים נרחבים בגדה המערבית, ורצועה צרה בגדה המזרחית, והגיעו עד מרחק של 101 ק"מ

מקאהיר, כשהם מכתרים את ה"ארמיה )קבוצת חטיבות( השלישית" של צבא מצרים. ב־24 באוקטובר פסקו הקרבות, לאחר שצה"ל הצליח להפוך התקפת

פתע ערבית לניצחון ישראלי. בתיווכו של שר החוץ האמריקני, הנרי קיסינג'ר, נחתם ב־18 בינואר 1974 הסכם הפרדת כוחות בין מצרים לישראל. כוחות צה"ל

פינו את כל הגדה המערבית של התעלה, והמצרים דיללו את כוחותיהם בגבול. במאי 1974 נחתם הסכם דומה עם הסורים ברמת הגולן, וכוחות צה"ל פינו את

כל המובלעות שכבשו ואת העיר קוניטרה.למרות הניצחון, גרמה מלחמת יום הכיפורים זעזוע עמוק ותחושת כישלון בקרב

הציבור הישראלי. תחושת האבל והכאב התגברה כאשר נודע מספרם הרב של הנפגעים — כ־2,500 הרוגים וכ־7,000 פצועים. לצבאות ערב היו כ־15,000

הרוגים וכ־35,000 פצועים. ועדת אגרנט )ועדת חקירה ממלכתית ישראלית הקרויה על שם ד"ר שמעון

אגרנט, נשיא בית המשפט העליון, שעמד בראשה(, שמונתה כדי לבדוק מי היו האחראים ל"מחדל", הביאה להתפטרותו של הרמטכ"ל דוד אלעזר ולפיטוריו של ראש אגף המודיעין במטכ"ל. כמו כן, בלחץ דעת הקהל, התפטרו גם גולדה

מאיר, ראש ממשלת ישראל, ומשה דיין, שר הביטחון.

127

3. ארץ ישראל; חלום ומציאות מהקמת המדינה ועד ימינו

מאז קום המדינה ועד ימינו אלה, נכתבים שירי אהבה לארץ ישראל. שירים אלה מפארים את יופייה של הארץ ואת סגולותיה, ומשבחים את העשייה הציונית שהביאה לפיתוחה ולחילוצה מהשיממון שבו הייתה לפני העליות הציוניות. לעתים מתגנבים לשירים עצב

וגעגועים לימים עברו, לימי התום והעשייה הגדולה, ולעתים מובעת בהם חרדה לגורלה, לנוכח האיומים הרבים סביבה.

בשיר ובזמר

לפנינו שיר אהבה למולדת, לארץ. השיר מלא התפעמות ורוך, ועם זאת גם חרדה ועצב, וגעגועים לזמנים שחלפו — לימים של טוהר ותום ביחסים שבין העם למולדתו. הכמיהה

להתחברות עם הארץ מקבלת בשיר ביטויים סמליים רבים: פתיחת שערים, הכאת שורשים, לחש אינטימי הנשמע כשבועת אמונים )"את לי את האחת…"(. וכן, כמיהה ליציאה משותפת

אל הטבע האידילי, הבלתי נגוע, הצבוע בצבעי שיר השירים, או חזרה אל תקופת התום הרומנטית של הציונות העובדת בימיה היפים.

http://www.youtube.com/watch?v=pKd_8N7RWFs :ניתן להאזין לשיר ולצפות בביצוע כאן

עוד לא תמו כל פלאייךמילים: יורם טהר לבלחן: רמי קליינשטיין

ארצנו הקטנטונת, ארצנו היפהמולדת בלי כותונת, מולדת יחפהקבליני אל שירייך, כלה יפהפייה

פתחי לי שערייך אבוא בם אודה יה.

בצל עצי החורש, הרחק מאור חמהיחדיו נכה פה שורש אל לב האדמה

אל מעיינות הזוהר, אל בארות התוםמולדת ללא תואר וצועני יתום.

עוד לא תמו כל פלאייךעוד הזמר לו שט

עוד לבי מכה עם לילולוחש לו בלאט:

את לי רק, את האחתאת לי את, אם ובת

את לי את המעטהמעט שנותר.

128 128

נביאה בבגדינו את ריח הכפריםבפעמון ליבנו יכו העדרים,

ישנה דממה רוגעתוקרן אור יפה,

ולאורה נפסעה ברגל יחפה.

עוד לא תמו כל פלאייך...ואעבר עליך ואראך, מתבוססת בדמיך; ואמר לך בדמיך חיי, ואמר לך בדמיך חיי... ואת ערם

ועריה )יחזקאל, טז 7-6(

ופתחו שעריך תמיד יומם ולילה, לא יסגרו )ישעיהו, ס' 11(פתחו־לי שערי־צדק; אבא־בם, אודה יה )תהילים, קיח 19(

אהיה כטל לישראל, יפרח כשושנה; ויך שרשיו כלבנון )יואל, יד 6(

לכה דודי נצא השדה, נלינה בכפרים )שיר השירים, ז 12(

מצאו בשיר ביטויים להאנשה של הארץ. הסבירו אותם, וכתבו כיצד הם תורמים להעצמת רגש האהבה לארץ. $

בתחילת השיר הדובר פונה לארץ בלשון יחיד — "אני" ובסופו בלשון רבים — "אנחנו". מדוע, לדעתכם? מה מייצג ה"אני" ומה $

מייצג ה"אנחנו"?

מצאו ביטויים בשיר לחרדה מפני הסכנות והאיומים המרחפים על הארץ, והסבירו אותם. מהן הסכנות? $

מצאו בשיר ביטויים לגעגועים לתקופה של ראשית הציונות. התייחסו למשפט "עוד לא תמו כל פלאייך" — מדוע "עוד לא $

תמו"? האם, לדעתכם, געגועים אלה מוצדקים? מדוע?

הביטויים המסומנים בצבע הם ביטויים השאובים מן המקורות שבצד השיר. הסבירו את הקשר בין ביטויים אלה למקורות $

שלהם, וחוו דעתכם על השאלה זו של המקורות בשיר.

מצאו תמונה או ציור באינטרנט המתאים לשיר זה. הסבירו מדוע הוא מתאים. $

געגועים לארץ ישראל "של פעם", זו של תחילת ההתיישבות הציונית, נשמעים בשירים רבים. הגעגועים כבר אינם אותם הגעגועים של עם שהופרד מארצו למשך 2000 שנות גלות, אלא

געגועים לתחושת ההתלהבות שבחזרה לארץ ובהפרחתה. געגועים לנופי הראשית, שעדיין לא הולבשו "בשלמת בטון ומלט", לריח ההדרים וניחוחות החציר.

בשיר ובזמר מילות השיר שלפניכם, גם הוא של יורם טהרלב, משוטטות בין מראות ונופים, שהיו

אופייניים לארץ ישראל לפני קום המדינה, לבין מראות מן ההווה; בין מציאות לבין דמיון וזיכרונות; ובין געגועים למה שהיה ואיננו עוד. אנו פוגשים כאן דימויים, המוכרים לנו

מתקופת ההתיישבות החלוצית: חולות, ריח מים, פרדס ושוקת. השיר מקנה תחושה של זמן שחלף: "תמה העונה, תמו נעוריי".

תוכלו להאזין לשיר בתקליטור "ציונות בראי הזמר והסמל" בפרק "מראות הארץ", וכן בקישור הזה:

pZ4־http://www.youtube.com/watch?v=4QYzplO

בפרדס ליד השוקת

129

מילים: יורם טהרלב, לחן: נורית הירש

בפרדס ליד השוקת צל ערביים וירוקת

וציפור שותה. אשכולית תלויה עדיין

בין החורף והקיץ ואני כמותה.

עוד אני פוסע לחפש אחריה

אהבת חיי ואני יודע

תמה העונה תמו נעוריי.

במרום חמה בוערת אבל פה עמוק הערב

וכמעט הסתיו. אם תטעי ושוב תבואי

עוד אהבתנו פה היא ואני אתה.

עוד אני פוסע...

ריח מיםצל ערביים

נח על המשעול. בין ערביים

עוד נשובה שניים יחפים בחול.

עוד אני פוסע...

העתיקו את כל המשפטים המתארים געגועים למה שהיה פה פעם, והסבירו אותם. $

יורם טהרלב משתמש בעונות השנה לתיאור השינויים החלים בנופי הארץ לאורך הזמן. מצאו בשיר את השינויים בטבע $

בעקבות העונות, ואת השינויים בטבע בשל ההתפתחות המודרנית בנופי הארץ.

בשיר זה, מתערבבים תיאורי האהבה לארץ בתיאורי האהבה לאישה, ומתאחדים. זהו את משפטי האהבה המופנים לארץ $

ואת משפטי האהבה המופנים לאישה, והסבירו את כוונת המשורר בטשטוש הגבולות שביניהם.

לעומת שירי אהבה רבים לארץ, שבהם אור השמש העז, המאפיין את ארץ ישראל, מתואר כאור רך ומלטף, בשיר זה $

השמש מתוארת כאכזרית. מצאו ביטויים אלה בשיר. על מה מרמז תיאור השמש כאכזרית בתיאור היחסים בין הדובר לארצו?

"היחפנות" — הליכה ברגליים יחפות היא מוטיב חוזר בשירי ארץ ישראל בכלל, ובשירי יורם טהרלב בפרט. מה מייצגת, $

לדעתכם, יחפנות זו?

מה אתם למדים מן השיר על הקשר בין העם לארצו? $

130 130

טוב לדעת!ענף ההדרים ותרומתו להתיישבות הציונית בארץ

רבים מייחסים להתפתחות גידול ההדרים בארץ תפקיד מכריע בהצלחת ההתיישבות הציונית. לגידול הדרים דרושים שלושה תנאים עיקריים: קרקע

מאווררת, טמפרטורה גבוהה יחסית לאורך כל השנה, וכמות מים ניכרת. במישור החוף, המכוסה באדמת חמרה אוורירית, מתקיימים, באופן טבעי,

שני התנאים הראשונים. לעומת זאת, כמות המים במישור החוף מוגבלת לאזורים הסמוכים לנחלים הגדולים או למקומות שבהם מי התהום סמוכים

לפני השטח, והשאיבה מהם התאפשרה לעומק של 12־10 מ' בלבד. כתוצאה של כמות המים המוגבלת, גם שטחי הפרדסים היו מעטים.

בסוף המאה ה־19 חדרה לארץ המודרניזציה והביאה עמה, בין השאר, גם את המנועים הראשונים. המנועים, ששוכללו במהירות, אפשרו לשאוב מים מעומק

רב יותר, ובכך פתחו את הדרך להרחבת שטחי הפרדסים. לפרי ההדר היה ביקוש רב בשוקי אירופה. קליפתו העבה של הפרי אפשרה לשלחו באוניות, בלי

שהפרי או טריותו ייפגעו. תפוזי "יפו" — שנקראו על שם נמל הייצוא העיקרי שלהם — זכו להצלחה רבה בעולם. בעלי הפרדסים זכו להצלחה כלכלית

שתרמה רבות לפיתוח ההתיישבות בארץ.

ענף ההדרים הפך לענף המוביל בהתיישבות החקלאית. בהיותו ענף עתיר ידיים עובדות, התמקד בו המאבק על העבודה העברית בין הפועלים היהודיים,

שהחלו להיות מאורגנים, לבין בעלי הפרדסים במושבות, שהעדיפו להעסיק עובדים ערביים, זולים יותר. בשנת 1936 החלה ירידה ברווחיות הענף, שנבעה הן מהמשבר הכלכלי באותן השנים באירופה, והן מכניסתם של מגדלים אירופיים

לשוק ההדרים. ואכן, משנת 1936 חלה עצירה בנטיעתם של פרדסים חדשים בארץ.

בשנים האחרונות "תמה העונה" של ענף ההדרים, ופחתה חשיבותו בגלל ירידת כדאיותו הכלכלית. חלק מן הפרדסים הוסבו לגידולים אחרים, רבים נעקרו

והקרקע שינתה ייעודה מחקלאות לבנייה. וכך, נופי הפרדסים — שאפיינו את מישור החוף שנים ארוכות, ותרמו רבות להתפתחות היישוב בארץ בנעוריו —

נעלמו, ובמקומם "ליד השוקת" קמות שכונות מגורים עירוניות.

מאז ראשית הציונות, טיולים ברחבי הארץ היו חלק מן העשייה הציונית. המחנכים האמינו כי טיולים רגליים, כשספר התנ"ך שביד משמש "מדריך טיולים", מחנכים לאהבת הארץ

ונוטעים את שורשי הדור הצעיר בנופי המולדת. הם קראו לצעירים "לכבוש את הארץ ברגליים", "לכבוש את הארץ באהבה".

131

מעניין לציין, כי השורש כב"ש משמש גם במילה "כיבוש" — שמשמעותה פעולה אלימה של מלחמה, וגם במילה "כביש" — שמשמעותה דרך שהותוותה ונסללה באמצעות הליכה

והידוק האדמה, "כיבוש ברגליים".

בשיר ובזמר

את השיר הבא כתב יורם טהרלב ללהקת פיקוד צפון בשנות ה־80 של המאה ה־20, בעת חידוש הלהקות הצבאיות. באתר שלו http://www.taharlev.com/songs_selection_song.asp?id=44, כותב

טהרלב על השיר: "הוא מנסה לעודד את הישראלי להכיר את הארץ ברגליים. היה זה לפני עידן רכבי־השטח,

המגיעים היום לכל מקום שפעם חשבנו כי אפשר להגיע אליו רק ברגל".

כמו בשיריו האחרים, מתעד טהרלב בגעגועים את הנופים ההולכים ומשתנים של הארץ האהובה, ומצליח להעביר אלינו מראות וניחוחות של ארץ ישראל הישנה והאהובה.

http://www.youtube.com/ :תוכלו להאזין לשיר בביצועה של להקת הנח"ל המחודשת כאןwatch?v=15P9X1tKj24

קום והתהלך בארץמילים: יורם טהרלב

לחן: יאיר קלינגר

קום והתהלך בארץבתרמיל ובמקל

וודאי תפגוש בדרךשוב את ארץ ישראל.

יחבקו אותך דרכיהשל הארץ הטובה

היא תקרא אותך אליהכמו אל ערש אהבה.

זאת אכן אותה הארץזו אותה האדמה

ואותה פיסת הסלעהנצרבת בחמה

ומתחת לאספלטלבנייני הראווה

מסתתרת המולדתביישנית וענווה.

132 132





וכרמי עצי הזיתומסתור המעיין

עוד שומרים את חלומהוחלומנו הישן

וגגות אודמים על הרוילדים על השבילים

במקום שבו הלכנועם חגור ותרמילים.





ויהוה אמר אל־אברם, אחרי הפרד־לוט מעמו, שא נא עיניך וראה, מן־המקום אשר־אתה שם — צפנה ונגבה, וקדמה וימה. כי את־כל־הארץ אשר־אתה ראה, לך אתננה, ולזרעך, עד־עולם. ושמתי את־זרעך, כעפר הארץ: אשר אם־יוכל איש, למנות את־עפר הארץ — גם־זרעך, ימנה.

קום התהלך בארץ, לארכה ולרחבה: כי לך אתננה.ויאהל אברם, ויבא וישב באלני ממרא — אשר בחברון; ויבן־שם מזבח, ליהוה. )בראשית, יג

)18-14

כי יהוה אלהיך, מביאך אל־ארץ טובה: ארץ, נחלי מים — עינת ותהמת, יצאים בבקעה ובהר. )דברים, ח 7(

בשיר זה מתוארת מערכת יחסי גומלין מורכבת בין האדם לאדמה, בין הישראלי לארץ ישראל: $

מצאו את כל הביטויים בשיר לאהבה שרוכשת הארץ לבניה, הסבירו ונמקו את בחירתכם. $

מצאו את ההמלצות שממליץ בפנינו המשורר, כיצד לאהוב את הארץ. $

מצאו בשיר את גילויי התוקפנות שלנו כלפי הארץ, את הניסיונות הכוחניים לשנות אותה, והסבירו אותם. $

מה אתם למדים מכך על מערכת היחסים בינינו לבין הארץ, על פי השיר? האם אתם מסכימים עם הרעיון? הסבירו ונמקו. $

מצאו בשיר את תיאורי הארץ. מיינו את התיאורים לפי הנופים בראשית הציונות ולפי הנופים כיום. אילו נופים מיטיבים אתנו $

133

יותר? הסבירו ונמקו.

המילים הצבועות בשירו של טהרלב שאובות מן התנ"ך. המקורות למילים נמצאים בצד השיר: $

כתבו: מה הדומה ומה השונה בין השיר למקורות? $

בתנ"ך כתוב: קום התהלך בארץ, בשיר כתוב: קום והתהלך בארץ. האם, לדעתכם, השינוי בשיר $

משמעותי? מדוע? מה ההבדל?

מהו המסר שנשאב מן התנ"ך לשירו של טהרלב? הסבירו אותו. $

מה אתם למדים מן השיר על הקשר בין עם ישראל לארצו? $

בשיר ובזמר

טיול מסוג אחר נפגוש בשיר הבא. בשיר זה מוליכה אותנו נעמי שמר לטיול בנוף ישראלי עכשווי, הכולל מראות טבע — הכינרת, החולה; מראות תיירותיים — גלישה בחרמון, וגם

מראה עירוני — תל אביב, עפולה. היא אינה מביעה בו געגועים לעבר, אלא הנאה מן ההווה ואופטימיות לקראת העתיד: "הכול פתוח... כל עוד אנחנו כאן, שרים".

במקורו נכלל השיר בקלטת הווידאו לילדים "אצלנו בפסנתר", אך הוא הפך ללהיט בפני עצמו. השיר הוא קצבי, שמח וניכרים בו גם מוטיבים מזרחיים, שגונם מתחדד באמצעות

ביצוע השיר על ידי עופר לוי.ניתן להאזין לשיר בתקליטור "ציונות בראי הזמר והסמל" בפרק "מראות הארץ" או כאן:

http://www.youtube.com/watch?v=6hTkFqKThes

הכול פתוח / מילים ולחן: נעמי שמר

ראיתי ת'כנרת זוהרת בטורקיז וגל סגול כהה הריע והתיז,

חשבתי לעצמי הכול עוד אפשרי כל עוד אנחנו כאן שרים.

ראיתי את הסכר פתוח לרווחה וכל שפעת המים נוהרת בשמחה, חשבתי לעצמי הכול עוד אפשרי

כל עוד אנחנו כאן שרים.

הכול פתוח עוד לא מאוחר מצב הרוח ישתפר מחר

זה ייתכן, זה אפשרי– כל עוד אנחנו כאן שרים.

הייתי בעפולה הייתי באילת

134 134

ובשמורת החולה מצאתי לי מקלט,חשבתי לעצמי הכול עוד אפשרי


בתל אביב טיילתי חופשי מדאגה לאן שהסתכלתי הייתה לי חגיגה חשבתי לעצמי הכול עוד אפשרי


הכול פתוח עוד לא מאוחר...

גלשתי בחרמון נפלתי על האף נפגשתי עם המון אנשים נשים וטף,

חשבתי לעצמי הכול עוד אפשרי כל עוד אנחנו כאן שרים.

אולי הכול פתוח, אולי לא מאוחר אולי מצב הרוח ישתפר מחר

הכול עוד ייתכן, הכול עוד אפשרי כל עוד אנחנו כאן שרים.

הכול פתוח עוד לא מאוחר...

נעמי שמר מתארת בשירה נופים המייצגים הישגים "ציוניים" בארץ ישראל. מצאו ביטויים להישגים אלה והסבירו מדוע הם $

הישגים.

בתחילת השיר הפזמון קובע בביטחון: $

הכול פתוח עוד לא מאוחר מצב הרוח ישתפר מחר זה ייתכן, זה אפשרי —


בסוף השיר הפזמון כבר לא כל כך בטוח: $

אולי הכול פתוח, אולי לא מאוחר אולי מצב הרוח ישתפר מחר

הכול עוד ייתכן, הכול עוד אפשריכל עוד אנחנו כאן שרים.

הסבירו את ההבדלים בין שני הפזמונים ונסו להסביר את השינוי בהלך הרוח.

האם, לדעתכם, זהו שיר אהבה? למי — לעם או לארץ? $

חזרו למפה האילמת, סמנו את כל האתרים והמקומות שמזכירה נעמי שמר בשירה, והוסיפו תמונות. $

135

טוב לדעת!הכינרת ומערכת הירדן

הכינרת ומערכת הירדן תפסו מקום נכבד בתפיסה ובעשייה הציונית. ואכן, שניים ממפעלי הפיתוח הגדולים שעשתה מדינת ישראל בראשית שנותיה,

בוצעו במערכת הירדן — ייבוש החולה ובניית "המוביל הארצי", שראשיתו בכינרת. לגבי מפעל המוביל הארצי קיימת הסכמה כוללת בדבר חיוניותו

וחשיבות הקמתו. לעומת זאת, לגבי ייבוש החולה חלוקות הדעות, ורבים רואים בו דוגמה למפעל שגרם לנזק סביבתי יותר מאשר הועיל. רבות מתוצאותיו של

הייבוש, החיוביות והשליליות, לא נחזו מראש, וחלק ממטרותיו הושגו עוד לפני ביצועו, כמו הדברת המלריה, או היו משוללות כל יסוד, כמו הכוונה לנצל את תעלות הייבוש להשטת ספינות מטען. כדי להציל לפחות חלק מהנוף שהושמד

בייבוש, הוצף חלק מהשטח והוקמה "שמורת החולה".

גם הכינרת ה"סוערת בטורקיז", אינה מייצגת נוף טבעי כבעבר. על מוצא הירדן מהכינרת הוקם סכר דגניה כחלק ממפעל החשמל של נהריים. מפעל זה, שהוקם

על ידי פנחס רוטנברג בתקופת המנדט, עסק בייצור חשמל בכוח מי הירדן והירמוך, והכינרת שימשה לו כמאגר מים. במלחמת העצמאות יצא מפעל

נהריים מכלל פעולה, והסכר נוצל לשליטה על מפלס הכינרת כחלק ממפעל המוביל הארצי. במהלך השנים נפתח סכר דגניה לרווחה, והמים זרמו דרכו רק

בשנים גשומות במיוחד 1969 ו־1992.

החרמון, הניצב בראשה של מערכת הירדן, נכבש על ידי ישראל במלחמת ששת הימים. בכתף החרמון הוקם אתר סקי המתוחזק על ידי חברי מושב נווה אטי"ב.

"המון אנשים וטף" נוהרים בחורף אל האתר — מי לשם גלישה ומי לשם שעשוע, בשלג הנדיר בנופה של הארץ. נוף הצומח, השונה לחלוטין מהצומח

המוכר בארץ, מייחד גם הוא את החרמון. בסוף האביב מתכסה החרמון בפריחה מרהיבה של הצמחים הכרקוציים )שיחים קטנים, קוצניים, הצמודים

לקרקע ויוצרים צורות עגלגלות( הגדלים בו.

לאחר מלחמת ששת הימים, נפתח העולם הרחב בפני הישראלים, שעד כה לא היו חשופים אליו. ישראלים התחילו לטייל בעולם, חלקם עזבו את הארץ לצמיתות, וחלקם חזרו. משירים המתעדים את התקופה עולים קולות געגועים של ישראלים, שלמרות התנאים הנוחים בחו"ל,

ולמרות ה"חיים הנורמליים" בלי מלחמות וצבא, רוצים לחזור הביתה.

136 136

בשיר ובזמר

השיר מבטא את הלך רוחו של הדור הצעיר בישראל אחרי מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה — תקופה שבה הייתה לונדון מוקד משיכה לצעירים ישראלים רבים. אולם, כאשר

שהו בה, הם התגעגעו לביתם בארץ.יהונתן גפן כתב את השיר כאשר שהה בלונדון אצל ידידו שלום חנוך, ובשיר הוא הביע את

געגועיו להוויה הישראלית — "קח תרמיל, קח מקל…".השיר נכתב בסגנון רוק, ובשנות ה־70 היה להיט בישראל. ניתן להאזין לשיר בתקליטור

"ציוניות בראי הזמר והסמל" בפרק "הכיסופים לציון".

137

יונתן, סע הביתהמילים: יהונתן גפןלחן: נפתלי אלטר

עיר גדולה בלי חיילים ואי אפשר לישון פעמונים מצלצלים בבוקר יום ראשון

ירח קר על מגדלים וחורף אמיתי אני מרגיש פשוט נפלא, אבל זה לא ביתי.

יונתן סע הביתה קח רכבת, קח אווירון קח מתנה קטנה לילד

)אווירון( יונתן לך לישון.

מייקל בא ושם תקליט ברק נדלק בחוץ ושלום מדבר אנגלית כמו שבקיבוץ

והוא הראה לי את העיר ומאיה שגדלה האנשים בריאים אבל השמש כאן חולה.

יונתן סע הביתה...

הלכנו למקום גדול לשתות אתם יודעים ומנגנים שם רוקנ'רול בכל מיני צבעים

החורף בא לכאן מוקדם האור כבר לא עליז אולי ניסע לאמסטרדם לרומא או פאריס.

יונתן סע הביתה קח רכבת קח אווירון קח מתנה קטנה לילד

קח תרמיל קח מקל וסע לארץ ישראל. )סע לארץ ישראל(

יונתן סע הביתה.

השלימו את הטבלה:רמזים למראות הארץ המשתמעים מהתיאוריםתיאורים של החיים בלונדון

עיר קטנה )תל אביב?( עם חיילים רבים — "כל העם צבא"ריע הלודג ילב םילייח

מדינה יהודית, שהשבת הוא יום המנוחה שלה, בלי צלצולי םינומעפ םילצלצמ רקובב םוי ןושאר

פעמוני כנסיותחרי רק לע םילדגמ ףרוחו

ארץ ישראל היא הבית שלנוינא שיגרמ טושפ אלפנ, לבא הז אל יתיב

קרב קלדנ ץוחבםישנאה םיאירב לבא שמשה ןאכ הלוחםינגנמו םש נקור'לור לכב ינימ םיעבצ ףרוחה אב ןאכל םדקומ רואה רבכ אל

זילע

138 138

איזו ארץ ישראל רואה יהונתן גפן מלונדון? מהן יתרונותיה? $

מה אתם למדים מכך על הזיקה שלנו לארץ ישראל? $

האם, לדעתכם, געגועים אלה של ישראלי שבחר לעזוב את הארץ, דומים לגעגועים שחשו יהודים לאורך 2000 שנות גלות $

כפויה? הסבירו ונמקו.

טוב לדעת!חשיפת החברה הישראלית לעולם הגדול

מלחמת ששת הימים יצרה תהליך של חשיפת החברה הישראלית לעולם הגדול. תחילה הגיעו לארץ מתנדבים רבים מארצות המערב, ובעיקר

מארה"ב. מתנדבים אלה, שעבדו בעיקר בקיבוצים, הביאו עמם את רעיונות "ההיפיס" שהיו שכיחים בשנות ה־60 בעיקר בארה"ב, וסממנים נוספים של

התרבות האמריקנית, אשר באו לידי ביטוי בעיקר בתחומי אופנת הלבוש והשער, וגם במוזיקה. מלחינים ישראליים ידועים, ובהם שלום חנוך, התחילו ביצירת מוזיקת רוק מודרנית בעברית. הצלחתם של מלחינים אלה בארץ, וכן

הפופולאריות הרבה שישראל זכתה לה לאחר מלחמת ששת הימים, הביאה יוצרים צעירים רבים לנסות את כוחם במוקדי התרבות של ארצות המערב —

ארה"ב, בריטניה, צרפת ואפילו גרמניה. אף על פי שחלק מהם ידעו הצלחות רבות, רובם שבו הביתה — לארץ — לאחר שנים, מי רק לביקור ומי להשתקע

מחדש בבית, "בעיר גדולה" עם "חיילים", עם "חתיכת תבור" ועם "חתיכת כינרת".

בשיר ובזמר גם אריק איינשטיין "יושב בסן פרנסיסקו על המים" ומתגעגע לארץ ישראל הישנה

והאהובה. למרות השקט והשלווה, למרות הכדורסל האמריקני המשובח, הוא רוצה לחזור ל"חתיכת תבור" ול"חתיכת כנרת".

תוכלו להאזין לשיר כאן:http://www.glatube.com/Watch.aspx?vid=1204

סן פרנסיסקו על המיםמלים: אריק איינשטיין

לחן: שלום חנוך

יושב בסן פרנסיסקו על המיםשוטף את העיניים בכחול ובירוק

יפה בסן פרנסיסקו על המיםאז איך זה, שאני מרגיש כל רחוק?

139

ממול האווזים שטים בין הסירותוגשר הזהב יפה כמו בסרט

חבל שאת לא פה, אתי, בשביל לראותהיית אומרת, שמפה את לא חוזרת

יושב...

רואה את דוקטור ג'י קורע רשתותוקארים עבדול ג'אבר — נוגע בשמייםחבל שאת לא פה, אתי, בשביל לראות

כל כך יפה בסן פרנסיסקו על המים

יושב...

פתאום אני רוצה הביתה, חזרה אל הביצהלשבת בכסית ולצחוק עם משה ועם חצקל

תן לי חתיכת תבור, תן לי חתיכת כינרתאני אוהב להתאהב בארץ ישראל קטנה

חמה ונהדרת

מאילו נופים ואירועים נהנה אריק איינשטיין בסן פרנסיסקו? מדוע? $

"אז איך זה, שאני מרגיש רחוק?" — במשפט זה מובעות פליאה והשתוממות: על מה משתומם אריק $

איינשטין? מדוע?

בבית האחרון מתאר איינשטיין את ארץ ישראל, לעומת סן פרנסיסקו. הסבירו את תיאוריו, ואת הזיקה שהוא מבטא לארץ $

ישראל בתיאורים אלה.

האם, לדעתכם, משקף השיר תחושה של ישראלים רבים? מדוע? הסבירו ונמקו. $


א. אין לי ארץ אחרת — השיר והפרשנות:

השיר אין לי ארץ אחרת נכתב על ידי אהוד מנור, הולחן על ידי קורין אלאל והוקלט לראשונה על ידי גלי עטרי בשנת 1986. השיר נכתב כתגובה מאוחרת למותו של אחיו הצעיר

של מנור במלחמת ההתשה.אהוד מנור טען בריאיון, כי השיר נכתב כביקורת על אזלת היד והיעדר ההתייחסות למותם

המיותר של חיילים רבים בזמן המלחמה. כאשר יצא השיר, הוא נתפס כשיר מחאה נגד מלחמת לבנון, שהתרחשה באותה העת, ואומץ על ידי המוחים כנגד המלחמה. מאוחר יותר,

אומץ השיר על ידי רבים מכל קצוות הקשת הפוליטית.השיר הפך לאחד הידועים מבין שיריו של אהוד מנור, ואף שימש כשם לספר שכלל מגוון

140 140

משיריו וכתביו. ביום העצמאות תשס"ג, נערך ברשת ג' מצעד חגיגי של מאה השירים הגדולים של מנור, ובו הגיע השיר למקום הראשון. לאחר מותו של מנור באפריל 2005, ערך

העיתון ידיעות אחרונות סקר דומה, ובו נבחר השיר שוב כאהוב ביותר שלו.

http://www.youtube.com/watch?v=YNkIphPfaPA :ניתן להאזין לשיר כאן

אין לי ארץ אחרת מלים: אהוד מנורלחן: קורין אלאל

אין לי ארץ אחרתגם אם אדמתי בוערת

רק מלה בעברית חודרתאל עורקי, אל נשמתי

בגוף כואב,בלב רעב,

כאן הוא ביתי

לא אשתקכי ארצי שנתה את פניה,

לא אותר לה,אזכיר לה,

ואשיר כאן באזניה,עד שתפקח את עיניה

אין לי ארץ אחרתעד שתחדש ימיה

עד שתפקח את עיניה

"אין לי ארץ אחרת" — הביאו טיעונים ממה שלמדתם ביחידת לימוד זו לחיזוק האמירה והרעיון. $

"גם אם אדמתי בוערת" — למה מתכוון אהוד מנור במילים אלה? הביאו דוגמאות משירים אחרים שלמדנו, $

והציגו פרשנויות אחרות ל"אדמתי בוערת".

" בגוף כואב" — הישיבה בארץ ישראל אינה קלה. לעתים היא כרוכה בייסורי גוף ןנפש. הוכיחו טענה זו באמצעות מה $

שלמדתם ביחידה זו. הביאו מובאות משירים לביסוס דבריכם.

"בלב רעב" — לב רעב הוא ביטוי לגעגועים עזים, לכמיהה גדולה. מצאו ביחידה זו ביטויים ל"לב רעב" בכיסופי $

עם ישראל לארץ ישראל.

"כאן הוא ביתי" — מדוע? מצאו בשירים שלמדתם תשובות לשאלה מדוע "כאן הוא ביתי"? $

תק" — על אילו נושאים הקשורים לארץ ישראל אתם לא הייתם שותקים? מדוע? "לא אש $

נתה את פניה" — תארו תהליך אחד של שינוי פניה של הארץ, על רקע מה שלמדתם ביחידה " כי ארצי ש $

זו. צרפו מובאות משירים לביסוס טענתכם.

תחדש ימיה" — מצאו ביטויים לשאיפה זו במה שלמדנו ביחידה זו. "עד ש $

141

ב. שירון כיתתי: "אין לי ארץ אחרת":בחרו שני שירים נוספים )על אלה שלמדנו כאן( המבטאים את הזיקה שלנו לארץ ישראל ואת אהבתנו לארץ. $

כתבו: אילו אתרים ומקומות בארץ מוזכרים בשיר. הביאו מידע קצר על המקום, והוסיפו תמונה. $

כיצד באה לידי ביטוי בשיר האהבה לארץ ישראל? $

הציעו לבחירה את השירים שלכם כשירים שיופיעו בשירון כיתתי: קיימו בכיתה "הפנינג בחירות", הציגו את שיריכם ואת מה $

שכתבתם עליהם, וערכו בחירות.

צרו שירון כיתתי, הכולל את השירים הנבחרים, עם הסברים ותמונות. ניתן גם להוסיף אמירה אישית לכל שיר. $

ג. תערוכת ציורים "אין לי ארץ אחרת":בחרו שיר או תמונה או ציור מיחידה זו, או מהשירים בשירון הכיתתי. ציירו כרזה המבטאת את הרעיונות המרכזיים של השיר, $

של התמונה או של הציור. הדגישו בכרזה את הזיקה לארץ באמצעות משפט מן המקורות.

כתבו הסבר לכרזה, ותארו בו את הזיקה שלכם לארץ. מדוע בחרתם דווקא בשיר זה, ומדוע עיצבתם את הכרזה כפי $

שהצגתם?

הקימו תערוכה של הכרזות שלכם, והזמינו את הקהילה לערב "עם וארצו", שבו יושמעו שירים עבריים. כדאי לבנות טקס $

קצר שבו יוצגו קטעי משחק המתארים את הקשר בין העם לארצו. אפשר גם לשלב קטעי שירה וריקוד. אפשרות נוספת: לאחר

הצפייה בתערוכה קיימו למידה בחברותא — הורים ותלמידים, בנושא "הזיקה בין עם ישראל לארץ ישראל".

מאחלים לכם למידה חווייתית, יצירתית ומהנה!!

142 142

שער שישי: ירושלים לאורך הדורות

מעמדה המיוחד של ירושלים

עד עתה למדנו על ארץ ישראל, ועם ישראל. לאורך אלפי שנים הלב המשותף לעם ישראל ולארץ ישראל, היתה ירושלים.

על ירושלים נלמד מנקודות מבט שונות, מקורות שונים, ועמדות שונות. נרכיב יחד פסיפס של עיר שיש בה הסטוריה, קדושה, סמליות, והרבה הרבה רגש.

העובדה שהעם היהודי לא רק בנה את ירושלים, קיים את ירושלים, חלם על ירושלים והתגעגע אליה, התפלל על ירושלים ובכה עליה, אלא אף עיטר את ירושלים במאות שמות אשר כל אחד מהם יש לו משמעות סמלית מובחנת,

אומרת כי העם היהודי כונן את עולמו סביב ירושלים באמצעות שמות. בכך הוא עיצב את ירושלים של מעלה, את ירושלים שבנפש. תופעה מרהיבה זו, למיטב

ידיעתי, יוצאת דופן בתרבות האנושית בכלל. פרופ' בנימין איש — שלום, הקדמה לספר בוסידן

אילו פעולות מתוארות בקטע כביטוי לחשיבות העיר בעיני היהודים? •ע"פ הנאמר כאן כל שם הוא קישוט לעיר — מדוע בוחרים לקשט את ירושלים דווקא באמצעות כינויים? •

מה פירוש הביטוי "ירושלים של מעלה"? •

ירושלים — שמות סביב לה

143

תיירק ךלמ בר, הירק הנמאנ,

הפי ףונ, שושמ לכ ץראה.

םא אובנ תונמל תא םלוכ הלכי ריינה שביתו וידה

עגיתו לכ דיה םהו אל ולכי.

האנ לכמ םשה םילשורי שיש וב ילילצמ

הלעמ ילילצמו הטמ אוהו ברע ןזואל ליגו בלל.

)ןמייה ימלשוריה( מי נתן לכם את שמכם? מה מספר השם שלכם )או $

שם המשפחה( עליכם?

כמה שמות יש לכם? כמה כינויי חיבה ? $

האם אתם אוהבים כינויי חיבה או מעדיפים את השם $

המקורי שלכם? נמקו.

כמה שמות של העיר מופיעים בשיר? $

סמנו שם שמצביע על שמחה, ושם שמצביע על $

מעמד חשוב.

מצאו עוד 3 שמות לעיר ממקורות אחרים. איזו $

תכונה מודגשת בשם שמצאתם?

מה ניתן ללמוד על ירושלים מן העובדה שניתנו לה $

כל כך הרבה שמות?

ריעה תקחשמ םיאובחמ ןיב היתומש םילשורי, לא סדוק,םלש, ג'ור, ורי, תשחול: סובי, סובי, סובי, הכשחב. הכוב םיעוגעגב: הילא הנילוטיפק,

הילא, הילא. איה האב לא לכ דחא ארוקה הל

הלילב ודבל. ךא ונא םיעדוי ימ אב לא ימ.

)הדוהי יחימע(מה הם שמו העיר שמופיעים בשיר? •

מי העניק לירושלים את השמות? •לפי השיר, ריבוי השמות מאפשר להסתיר •

ולהחביא.

מה מסתירה ירושלים? מפני מי היא •מתחבאת?

במסורת היהודית המקום שבו הוקם המקדש )ירושלים( הוא משמעותי ומרכזי מאז ומתמיד, עוד לפני הקמת בית — המקדש עליו.

ומסורת ביד הכל ] אמת ידועה שאין לה מקור רשמי[ שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן ארוונה ]=בית המקדש[הוא

המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק והוא המקום שבנה בו נח )מזבח( כשיצא מן התיבה

והוא המזבח שהקריבו עליו קין והבל ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא

ומשם נברא" ]המקום שממנו "נלקח העפר" לבריאה[

רמב"ם הלכות בית הבחירה ב/בממתי ירושלים היא מקום מרכזי ע"פ הנאמר כאן? •

שימו לב למילה המודגשת. מה המאפיין המשמעותי של ירושלים ע"פ הנאמר כאן? •מה לומדים על ירושלים/בית המקדש מן העבודה שנאמר שהאדם הראשון נברא מאדמתה? •

היה היו שני אחים שאהבו איש את רעהו וקיבלו בירושה מאביהם חלקת אדמה. האח האחד היה נשוי ומטופל בילדים ואילו האח השני רווק. כך חיו

ועיבדו איש את חלקת שדהו משך השנה. והנה הגיעה שעת הקציר והם קוצרים את השיבולים במשך היום ובלילה ישנים בשדה מעמל היום כמנהג הימים

144 144

ההם. ובלילה באות המחשבות לאח הרווק: "אחי נשוי ויש לו ילדים, הוצאותיו מרובות משלי. ודאי הוא צריך אלומות שיבולים יותר ממני, אקום ואעביר אליו

בשקט בלי שירגיש אלומות שיבולים וכך יוכל להתפרנס בכבוד".קם בלילה האח הרווק והעביר עשר אלומות שיבולים אל ערמת האלומות של

אחיו וחזר לישון.עוד באותו לילה נדדה שנתו של האח הנשוי: "אחי עדיין רווק, לא זכה כמוני

להקים משפחה. ודאי צורך לו בכסף רב, מי יודע אם יספיקו לו האלומות לדאוג לצרכי חתונה ובית. מי אם לא אני אחיו, היכול לעזור לו".

קם האח הנשוי והעביר בשקט בשקט עשר אלומות שיבולים לערמת האלומות של אחיו הרווק.

למחרת בבוקר התפלא כל אחד מן האחים לראות שלא חסרה בערמת האלומות שלו אף אלומת שיבולים. כך נהגו האחים למחרת ואילו בלילה

השלישי נפגשו שני האחים בחצי הלילה באמצע הדרך, עם אלומות השיבולים שרצו להעביר איש אל אחיו.

ומספרים כי במקום בו נפגשו שני האחים נבנה בית המקדש.

איזו תכונה של ירושלים מובלטת בסיפור? האם זוהי תכונה אופיינית גם היום? תנו דוגמא כדי לבסס את עמדתכם. •במה דומה ובמה שונה הסיפור שלפניכם מן המאמר של הרמב"ם? •

145

כשבית המקדש היה קיים טקס העליה לרגל הביא לידי ביטוי את מרכזיותה של ירושלים, ואת החשיבות הרבה שניתן למסע אליה:

שלב ראשון — התכנסות כל היוצאים בנקודת איסוף מרכזית. קריאת כיוון:כיצד מעלין את הבכורים? כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעירו של מעמד ולנים ברחובה

של עיר ולא היו נכנסים לבתים ולמשכים היה הממונה אומר קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלהינו

משנה, ביכורים גאילו שני שמות של ירושלים מוזכרים בקריאת היציאה? איזו תכונה של העיר הם מדגישים? •

כיצד יוצרים תחושה של התרגשות וחגיגיות לקראת היציאה לדרך? •מדוע לא עולה כל אחד בכוחות עצמו? •

שלב שני — קריאות המסע של היוצאים לדרך: בדרך היו אומרים: )תהילים קכב( "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך". בירושלים היו אומרים

עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים....ירושלמי, דף יא,א ]גמרא[.

מדוע מציינים כל שלב במסע באמירה? אל מי מופנות האמירות הללו? •שלב שלישי — קבלת הפנים:

הגיעו קרוב לירושלים שלחו לפניהן ]שגרירים[ ועיטרו את בכוריהן]ביכורים[. הפחות והסגנים והגזברים ]מנהיגי העדה[ יוצאים לקראתן לפי כבוד הנכנסים

היו יוצאים ]ככל שעולי הרגל היו חשובים יותר — כך מי שיצא לקבל את פניהם היה ממעמד גבוה יותר[.

כל בעלי אומניות ]בעלי מקצועות או חנוונים[ שבירושלים היו עומדים בפניהם

ושואלין בשלומן ואומרים: "אחינו אנשי מקום פלוני באתם לשלום":מי היו האנשים שקיבלו את פני העולים לרגל? •

איזו תחושה נותנת קבלת פנים כזו? שערו, מדוע לא היתה ועדה קבועה אלא התאמת מעמד הנכנסים למעמד מקבלי •הפנים?

איזה טקס בימינו מזכיר את מעמד קבלת עולי הרגל? •

"הכל )=כולם( חייבין בראיה )=מצוות העליה לרגל לבית המקדש( חוץ מחרש, שוטה )= בדרך כלל מיוחס לחולי נפש( וקטן... ומי שאינו יכול לעלות ברגליו.

איזהו קטן? )=מי נחשב "קטן"?(כל שאינו יכול לרכוב על כתפיו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית דברי

בית שמאי,ובית הלל אומרים: כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר

הבית שנאמר: שלש רגלים")=הכוונה היא שהמילה רגלים רומזת להליכה ממש(:

משנה מסכת חגיגה פרק א משנה אנסו לדמיין משפחה כמו שלכם עולה לרגל...ההליכה הארוכה ביחד, הטיפוס להר הבית, המפגש עם משפחה וחברים שלא •

ראיתם הרבה זמן, בית המקדש; נסו לספר את הסיפור. כיצד הגיבו ילדים לאירוע?

לפי בית שמאי אם הילד יכול להגיע על הכתפיים של אביו הוא חייב לעלות לרגל...למה כל־כך חשוב שהילד ישתתף באירוע •כשהוא כל־כך צ

התיאור הבא מספר על ירושלים לאחר חורבן בית המקדש, כאשר העליה לרגל

146 146

לא מתקיימת יותר והעם מתמודד עם אובדן המקום המרכזי שריכז את כולם אליו.

פעם אחת היו עולין )רבן גמליאל, רבי אלעזר בן עזריה, רבי יהושע ורבי עקיבא( לירושלים כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם )מנהג שמביע אבל וצער(.

כיון שהגיעו להר הבית )המקום שבו עמד בית־המקדש( ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים )הם רואים חיית בר יוצאת מן המקום שהיה הכי שמור ומקודש

— רמז לעזובה ולהזנחה באיזור( התחילו )בתגובה( הם )רוב החכמים( בוכים ורבי עקיבא מצחק.

אמרו לו: מפני מה אתה מצחק? אמר להם: מפני מה אתם בוכים?

אמרו לו: מקום שכתוב בו "והזר הקרב יומת" )הפסוק מכוון לקודש הקודשים־פרט לכהנים מי שהתקרב לשם הומת מיד( ועכשיו שועלים הלכו בו — ולא

נבכה? אמר להן: לכך אני מצחק — דכתיב )ישעיהו ח( ואעידה לי עדים נאמנים את

אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו.. תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב: "לכן בגללכם ציון שדה תחרש". בזכריה כתיב: "עוד

ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם" עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של

אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת. בלשון הזה רבי עקיבא מזכיר לחכמים שתי נבואות על ירושלים. הראשונה מנבאת חורבן:

" ציון שדה תחרש", נבואה שאומרת שירושלים תהפוך לשדה נטוש.והשניה נבואת נחמה: "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם". נבואה

שמבטיחה שעוד יבוא יום והעיר תהיה מלאת חיים, ושאנשים יחיו ויזדקנו בה.רבי עקיבא מסביר שברגע שהוא ראה שנבואת החורבן מתקיימת בצורה מלאה

— הוא בטוח שגם נבואת הנחמה תתקיים במלואה והעיר תשוב לפרוח.אמרו לו: עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו." ]מכות כ"ד[

הסבירו במילים שלכם את האגדה. העזרו בטבלה:

םילועםילשוריל

תיפצת תדוקנםיפוצה רהב

תבוגת יבר תבוגתו,םימכח

אביקע

םויסההחיש

ציירו את המדרש שקראתם כקומיקס: •למה לדעתכם חזרו החכמים לאתר החורבן? •

מה מסמלת ירושלים עבור החכמים בסיפור? במה היא מיוחדת עבור רבי עקיבא? •

"כל יהודי יש לו ירושלים שלו בלבו"/לוי אשכול לוי אשכולמנהיגי הקהילה היהודית לאורך הדורות מצאו דרכים שונות להזכיר את

ירושלים ואת בית — המקדש ולשמור על מעמדם המיוחד.

147

לא מתקיימת יותר והעם מתמודד עם אובדן המקום המרכזי שריכז את כולם אליו.

פעם אחת היו עולין )רבן גמליאל, רבי אלעזר בן עזריה, רבי יהושע ורבי עקיבא( לירושלים כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם )מנהג שמביע אבל וצער(.

כיון שהגיעו להר הבית )המקום שבו עמד בית־המקדש( ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים )הם רואים חיית בר יוצאת מן המקום שהיה הכי שמור ומקודש

— רמז לעזובה ולהזנחה באיזור( התחילו )בתגובה( הם )רוב החכמים( בוכים ורבי עקיבא מצחק.

אמרו לו: מפני מה אתה מצחק? אמר להם: מפני מה אתם בוכים?

אמרו לו: מקום שכתוב בו "והזר הקרב יומת" )הפסוק מכוון לקודש הקודשים־פרט לכהנים מי שהתקרב לשם הומת מיד( ועכשיו שועלים הלכו בו — ולא

נבכה? אמר להן: לכך אני מצחק — דכתיב )ישעיהו ח( ואעידה לי עדים נאמנים את

אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו.. תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב: "לכן בגללכם ציון שדה תחרש". בזכריה כתיב: "עוד

ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם" עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של

אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת. בלשון הזה רבי עקיבא מזכיר לחכמים שתי נבואות על ירושלים. הראשונה מנבאת חורבן:

" ציון שדה תחרש", נבואה שאומרת שירושלים תהפוך לשדה נטוש.והשניה נבואת נחמה: "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם". נבואה

שמבטיחה שעוד יבוא יום והעיר תהיה מלאת חיים, ושאנשים יחיו ויזדקנו בה.רבי עקיבא מסביר שברגע שהוא ראה שנבואת החורבן מתקיימת בצורה מלאה

— הוא בטוח שגם נבואת הנחמה תתקיים במלואה והעיר תשוב לפרוח.אמרו לו: עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו." ]מכות כ"ד[

הסבירו במילים שלכם את האגדה. העזרו בטבלה:

םילועםילשוריל

תיפצת תדוקנםיפוצה רהב

תבוגת יבר תבוגתו,םימכח

אביקע

םויסההחיש

ציירו את המדרש שקראתם כקומיקס: •למה לדעתכם חזרו החכמים לאתר החורבן? •

מה מסמלת ירושלים עבור החכמים בסיפור? במה היא מיוחדת עבור רבי עקיבא? •

"כל יהודי יש לו ירושלים שלו בלבו"/לוי אשכול לוי אשכולמנהיגי הקהילה היהודית לאורך הדורות מצאו דרכים שונות להזכיר את

ירושלים ואת בית — המקדש ולשמור על מעמדם המיוחד.

הם עשו זאת באמצעים שונים:

תפילה וברכות תרבות ואמנותhttp://www.bonnehshmuel.com/he/cat/project/view/cid/109

טקסיםחפשו בבית ובסביבה הקרובה עוד תמונות, חפצים ומסמכים שמראים את החשיבות של ירושלים או את הגעגועים אליה מן

הגולה. כתבו:

האם ירושלים במקורות שהבאת היא מקום אמיתי או חלום? •איזה רגש מעוררת ההתייחסות לירושלים במקור שהבאתם? •!

מדוע, לדעתכם, ממשיכים להתגעגע ולשאוף לירושלים גם כאשר היא עיר מובילה במדינה עצמאית? •מהי ירושלים עבור כל אחד מן האומנים? •

איזו מן התמונות היא ירושלים בלב שלכם, תנו לה כותרת שמביעה את הרגשתכם? •בחרו עבור כל אחת מן התמונות, את אחד משמות העיר שלמדתם בפרק זה. נמקו מדוע זהו השם המתאים ביותר? •

148 148

...מדוע חמדו כל העמים את העיר הזאת?ירושלים היא אחת הערים העתיקות ביותר בעולם. נתגלו בה סימני יישוב

מלפני 4000 שנה לפחות.במהלך אלפי השנים הללו חמדו אותה וכבשו אותה עמים רבים: כנענים,יבוסים,יהודים,בבלים, פרסים, רומאים, ביזאנטים,

ערבים, צלבנים, ממלוכים, עותומנים,בריטים ויהודים...מדוע חמדו כל העמים, בזה אחר זה, את העיר הזאת? אין בה אוצרות טבע,

אין בה נמל, אין בה עושר חומרי. חמדו אותה, בראש ובראשונה בשל סיבות רוחניות: היה זה מקום המקודש של יהודים, מקום צליבתו של ישו והמקום

שממנו עלה מוחמד לשמים.... למרות כל המתח שביניהן ולמרות סגירותן, שלוש הדתות הגדולות קשורות

מבחינה היסטורית ואחוזות זו בזו בקשר עמוק. ישו בא לירושלים, משום שהיה יהודי שעלה לרגל לעיר דוד ולבית המקדש. על מוחמד, במכה ובמדינה, מסופר

שביקר בירושלים במסע לילי, משום שרעיונותיו וחזונו היה קשורים ואחוזים ביהדות ובנצרות...

ירושלים, שכינה ושכנות/טדי קולק, עמוד 44.

149

משימת סיכום — סמל האריה של בירת ישראל:ירושלים נחשבה בימי התנ"ך לעיר הבירה של השליטים נצר לשבט יהודה

עליו נאמר בבראשית מ"ט, ט "גור אריה יהודה", כסמל לשליטה העתידית של השבט.

בית דוד שאימץ את האריה כסמלו, הפך את ירושלים לעיר הבירה והיא כונתה

בתנ"ך אריאל.

מהי משמעות האריה במסורת היהודית?

לפני מותו, מברך יעקב את כל אחד מבניו. יהודה מקבל את הברכה הבאה: )בראשית מט/ט( "גור אריה יהודה, מטרף בני עלית; כרע רבץ כאריה וכלביא, מי יקימנו. י לא־יסור שבט

]=דגל המנהיגות[ מיהודה, ומחקק מבין רגליו, עד כי־יבא שילה, ולו יקהת עמיםיי

בפסוק מופיעים — גור אריה, אריה ולביא. אילו שמות נוספים יש לאריה בשפה העברית? •מצאו שם ישוב, מפעל, יחידה צבאית או גוף אחר שבחר באחד שמות האריה כשמו. מהו השם? מדוע להערכתכם נבחר •

שם זה? האם יש ייצוג לדמות האריה בסמליל/פרסום של הגוף שבחרתם?

עיינו שוב בפסוק. למה מכונה יהודה גם גור וגם אריה? •איזה מן בן־אדם הוא גם גור וגם אריה? •

מדוע טוב ששליט יהיה שניהם? •מדוע לדעתכם בחרה העיר ירו/שלים את גור האריה כסמל? •

עיינו מחדש בתמונות העיר שמופיעות לאורך הפרק. מצאו תמונה שמציגה את העיר כבעלת תכונות הן של גור והן של •אריה?

המדרש נותן שתי תשובות לשאלת הכפילות של גור וגם אריה.מלמד שנתן לו גבורה של אריה וחוצפה של גוריו. בראשית רבה צ"ה: א.

בתחילה "גור" כשלטון, ולבסוף "אריה" כמלך. ב.

150 150

מדינות רבות בעולם בחרו את האריה כסמל לאומי. לפניכם מספר דוגמאות — ערכו את ההשוואה, ואחריה חזרו לדיון על האריה כסמל ירושלים:

הילגנא הכלממהו תדחואמהקרמנדהינמרא

ערכו טבלה והשוו בין סמלי האריות של המדינות השונות, שימו לב לפרטים הבאים:

צבע האריה, גודלו וגילו )גור?(, כמות האריות, צורת העמידה, הפה, כיוון ההתבוננות, מרכיבים נוספים לידו, המרכזיות בסמל,

תכונות האריה שמובלטות בסמל לדעתכם.

במה שונה האריה בסמלה של ירושלים מכל השלושה של הארצות האחרות?

האריה מלווה את תולדות ירושלים לאורך דורות, והאריה מופיע בכל רחבי העיר בצורות מצורות שונות.

לפניכם מאגר תמונות אריה בזיקה לירושלים:

ציינו ליד כל תמונה אילו תכונות של גור ואילו תכונות של אריה יש בהן?

איזו תכונה של ירושלים מדגישה היצירה? מדוע לדעתכם ממוקמת היצירה דווקא במקום שמצויין?

הציור על המטבע הוא חותם שנמצא בחפירות במגידו ובנוסף יש את סמל מדינת ישראל. הציור הוא של אריה שואג

רבים מהאוהדים מכירים את הסמל של קבוצת הכדורגל הירושלמית, בית"ר ירושלים, הכולל מנורה בעלת שבעה קנים ושני אריות משני צידיה.

ציירו גור אריה ירושלמי. תנו לעבודה שם וכתבו המלצה על מיקום או הסבר מפורט של התכונות שרציתם להבליט. .1

לפניכם הצעה לדגל המדינה. כתבו את דברי ההסבר של יוצר הדגל, ונסחו את חוות דעתכם על בחירה בדגל זה כדגל .2

מדינת ישראל.

שער רביעי - ארץ ישראל בראי הזמר והסמל

Education