ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

01/11/2011

)מהדרופבוקס( 1 שיעור

הבחינה תהיה על שני נושאים- החומר הביבליוגרפי וההרצאות בשיעור. בנוסף עקרונותהנצרות )הספר מתיו בברית החדשה(.

השיעור עוסק באירופה של ימי הביניים, ז"א התרבות הנוצרית. בעיקר הכנסייה המערבית)קתולית(.

: תקופת האימפריה הרומית נמשכת ונגררת לתוך שלהיקיצור תולדות האקלים באירופה ( התקופה הרומית היא תקופה של טמפרטורות גבוהות4,5,6העת העתיקה )המאה ה

יחסית, משקעים מאוזנים. המשמעות היא שעונת הצמיחה של הצמחים היא ארוכה יחסית והחקלאות הימי ביניימית שזקוקה להשקיה מהשמיים מקבל משקעים בצורה מאוזנת על

לערך ישנה הרעה במשטר האקלימי של700 בערך עד לשנת 400פני השנה. החל משנת רוב איזורי אירופה.

ונדידית )פלישות הברברים וחוסר בטחון פוליטיים ההרעה חופפת תקופה של משברים יורדים, הישוב האנושי נסוג, מתרכז במקומות העמים(. באופן מובהק מספרי האוכלוסין וההרים מטעמי הגנה. התקופה מבוצרים. עולה מן העמקים הפתוחים לראשי הגבעות זו וחמים שוב. תקופה אקלימית נוח ידי תנודה חדשה של אקלים הזאת מוחלפת על

לערך ולאחריו מגיעה תקופת הקרח הקטנה.1300נקראת הרום הביניימי ונמשך עד שנת בתקופת הקרח שננטש בגרינלנד גדול ישוב היה המרכזיים הביניים שבימי היא דוגמא מלחמות של תקופת שוב היא הקטנה הקרח תקופת קיצונית(. דוגמא )זוהי הקטנה

)מלחמות הדת באירופה(.

האפידמיות המחלות בשנת קיצור של. הדבר במגפת נפתחים הביניים ימי :541-2 על השפעה לה ויש הביניים ימי את פותחת והיא הקטלנית הדבר מחלת מתפשטת

-1348הידלדלות האוכלוסייה. ימי הבינים מסתיימים גם במחלת הדבר )השחור( בשנים ימי הביניים עומדים בסימן של1351 עם גלים חוזרים של התפשטות המחלה בהמשך.

מחלה אפידמית חריפה וקטלנית בתחילתם ובסיומם.

ימיתיקוף: ויכוחים על מי נגמרת העת העתיקה ומתחילים ישנם מבחינת ההיסטוריונים הביניים. אפשר לייחס זאת לירידתה של האימפריה הרומית שגיבן )היסטוריון בריטי( מאשים)של פוליטית מתייחסת זו אפשרות הרומית. האימפריה בנפילת הדת התחזקות את

31.12.406האימפריה הרומית(. הדחתו של אחרון הקיסרים המערביים הרומי. או ה- כאשר אוסף של גרמאנים חצה את הריין הקפוא ממזרח למערב וחדרו לאימפריה הרומיתקץ ששמה צבאית וחולשה פלישות על שמדברת תפיסה על מדובר אותה. ומוטטו לאימפריה הרומית והביאה לסיומה של התקופה הקלאסית. אין לגמרי אפשרות להגדיר אתוקריסתה של האימפריה הרומית שפינתה התאריך המדוייק של קריסת העולם העתיק

מקום לתבניות הימי בינמייות.

בנוסף ישנם כמה אפשרויות לתיקוף סוף ימי הביניים, האם גילוי אמריקה, פילוג הכנסייה על יד מרטין לותר. שוב, גם כאן ככל הנראה סופם של ימי הביניים התרחשו בהדרגה ולא בתאריך מסוים. גם כאן הדמוגרפיה, התייצבות השלטון המלכותי והדת משחקים תפקיד

חשוב.

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

תקופות משנה:3בתוך זה אנו מחלקים את ימי הביניים ל

10( ועד המאה ה5ימי הביניים המוקדמים: מן ההתחלה )המאה ה.114 עד המאה 11ימי הביניים המרכזיים: המאה ה.2 )סוף ימי הביניים(15 עד המאה ה14ימי הביניים המאוחרים: המאה ה.3

ימי הביניים המוקדמים הם תקופה של התייצבות פוליטים ממבנים שבטיים לממלכות. בימי הביניים המרכזיים הממלכות מתייצבות ומצמיחות מוסדות בימי הביניים המאוחרים יש כבר

את המבנה המוכר יותר של המוסדות.

ימי הביניים, בתקופה הרומית- מתחילה את חייה מסביב ליםהאיזור: אירופה של לפני שזהו מכיוון והמרכזית ואירופה המערבית התיכון( והמזרח אפריקה צפון )כולל התיכון העולם הרומי. האימפריה הרומית נמצאת בתהליך של השתלטות קולוניאלית עד המאה ה-

. זוהי אימפריה גדולה שקשה לשלוט עליה והיא מתחלקת לשתיים- האימפריה המערבית2שמרכזה ברומא והאימפריה המזרחית שמרכזה בקונסטנטינופול.

במהלך הזמן נפגעת היכולת לגבות מסים שנחוצים לקיום המנגנון הממשלתי המפותח של האימפריה. )כבישים, משפט, רפואה(. נפגעת גם היכולת להגן על השטחים הענקיים שלאת הרביעית שונות מתחילה במאה פרשים שמסיבות קואליציית במקביל . האימפריה הן אלו ממקומן לנוע שונות אתניות פוליטיות יחדות להרבה וגורמת מערבה תנועתה ולפלוש לתקוף שונים וניסיונות תהליכים מתחילות גרמאני ממוצא אתניות קבוצות לאימפריה של קבוצות אתניות שונות ממוצא גרמאני שישבו לפני כן מצפונה ומזרחה של

האימפריה הרומית.

כל האירופאים היגרו אליה בתהליכים אבולוציונים, התפתחות השפות האירופאיות כמעטהודו )שפות המדוברת. ומהפלישה העמים מנדידות נובעות המערביות( )בעיקר כולם אירופאיות(. הגרמאנים יושבים הרבה שנים לציד האימפריה הרומית. קיבוצים אנושיים אלו של העמים הגרמאנים יוצאים לדרך )בדרך כלל בלית ברירה( ובדרך הופכים לעם. עצםחווית הנדידה וגיבושם תו"כ נוספות, הוצאת קבוצות מן הקיבוץ יחידות הנדידה, סיפוח

)שיוצרת לוחמנות( אנו מקבלים עמים דוברי לשונות גרמאנים.

שלהם זהה לחלוטיןDNAאין לנו שם יסוד ביולוגי שיכול להבחין בין סלאבים לגרמאנים. ה (20 וה19)מה שמפריך את התפיסות הגזעניות שהתפתחו במאה ה

עמים אלו מתחילים לנוע וחודרים בדרכי שלום ו/או מלחמה ובאים במגע עם האימפריהכל בעצם אותה. הסובבים העמים אליה שאפו ה"עילית" המפותחת והתרבות הרומית

עפ"י היסטוריונים בריטים וצרפתים )בניגוד לגרמניםפלישת הברבריםהתהליך הנ"ל נקרא בתוך שטח להתיישב רומי אישור בדר"כ מקבלים נדידת העמים(. העמים לו שקוראים

האימפריה אך הם לא נטמעים בתרבות הרומית ושומרים על מאפיינים גרמאנים.

זהו תהליך דינמי מאוד שבסופו של בר עמים גרמאנים מתיישבים במקומות הבאים:ספרד: שבט הקרוי וויזיגוטים..1 צפון אפריקה: שבט ידוע הקרוי ואנדלים )מקור המילה ואנדליזם והא בפלישה אחת.2

של משלחת ואנדלית לרומא ובזיזתה(באיטליה: שבט הקרא אוסטרוגוטים.3מערב שוויצריה ומרכז צרפת: שבא הקרוי בורגונדים .4ביותר הקרוי השבט.5 והחשוב היום: השבט הגדול ובלגיה של צפון מערב צרפת

להתפשט המשיך הפרנקי השבט אנשים(. אלפי מאות מנה )השבט הפראנקי. לאחר שהתמקם לשושלות שהפכו לאימפריה הגדולה של ימי הביניים המוקדמים

ומהן הגיע קארל הגדול.

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

ישנם שבטים נוספים שלא נכנסו למגע עם הרומאים כמו למשל הסקסוניים, הבוואריםוכו'...

השבטים שכן באו במגע עם הרומאים מאמצים את התרבות הרומית ואת דתה )נצרות(. הסיבה שהם מאמצים את הנצרות היא כוח המשיכה של הנצרות ובנוסף עובדת היותם

מיעוט מול האוכלוסייה המקומית והיותם תרבות פחות מפותחת.

08/11/2011

2 שיעור

הסימבול של ניקיאה:

נכתב הסימבול של ניקיאה, ז"א הניסוח של ניקיאה. ניקיאה היא עיר על חוף325בשנת הים מול קונסטנטינופול. שם התקבצה ועידה כנסייתית ])האויקומנית הראשונה( והשתתפו

אנשי דת. המילה אויקומנית פירושה היא כלל עולמית והיא אומרת והכוונה היא317בה "העולם שלנו". הכנסייה לקחה את הביטוי ברברים והשליכה אותו מבחינה דתית, כל מי

שלא נוצרי הוא ברברי. ע"י12במאה השישית פוסקת המסורת של ועידות כאלה והיא מתחדשת החל מן המאה ה

האפיפיורים ברומא. המסמך הנ"ל תורגם מלאטינית ליוונית, מכך ניתן להסיק שהעולם הנוצרי הזה מדבר שתי שפות – המזרחית ביוונית והמערבית בלטינית. אחד מאבות הכנסייה תרגם את כתבי הקודש מיוונית ללטינית. לקיסר שמכנס את הועידה הזאת קוראים קונסטנטין הגדול והוא מאחרוני

הקיסרים ששולטים עדיין באימפריה הרומית בכללותה. לבישוף בהמשך שהתמנה אתאנסיוס הוא אותו שמתרגם ומי ביוונית נכתב המסמך

אלכסנדריה )אחת מהערים המרכזיות של העולם ההלינסטי והעתיק(. צורכי המלכות היו העילה לכינוס הנ"ל. אבל אם נסתכל על הטקסט נמצא מעט מאוד

ענייני פוליטיקה ומלכות.

במסמך בעצם כתוב שאנו מאמינים:אנו מאמינים באלוהים אחד כל יכול..1 בנוסף, בישו המשיח האחד, בנו היחיד של אלוהים. אשר סבל למען בני האדם.2

ובעבור ישועתם. וקם לתחיה ביום השלישי ועלה לשמיים ומשם הוא שופט את החיים והמתים.

וברוח הקודש..3

במסמך הנ"ל אין ספק שמה שמצריך הכי הרבה הסברים ותשומת לב הוא הסעיף השני – ישו. אלוהים הבן הוא מרכז העניין. ברור שיש מאמץ לענות על שאלות הנתונות בוויכוח.

התשובות ניתנות בסעיף האחרון האומר כך:o.הסעיף האחרון מסביר שהמסמך כולו דוחה חשיבה שסותרת את הכנסייה הנוצרית

מסעיף זה ניתן ללמוד שהמאות הראשונות לנצרות כמאה מותרת )הפכה למורת( מתאפיינות בוויכוח פנימי על עיקרי האמונה הנוצרית.3במאה ה

הניסוח הזה מנוסח באופן ספציפי נגד הזרם האריאני הקרוי כעל שמו של כומר שפעל באלכסנדריה ופיתח השקפה אחרת על טיבו של ישו. זרם זה נפוץ בעיקר בגלל שאומץ על ידי העמים הגרמאנים והפך לבעיה בפני זרם אחר שגורם לקיסר לכנס את הועידה ולנסח

את הנוסח שהתקבל בועידה והפך בהדרגה לנוסח האורתודוכסי. ניתן ללמוד שהנצרות המוקדמת מחולקת לזרמים פנימיים ההופכים בסופו של דבר לדתות נפרדות המקימות להן כנסיות נפרדות. שכלפיהן מופנה הנוסח של ניקיאה. הנוסח הוא שיאפיין את הכנסייה הביזנטית המזרחית ולאחר מכן את הכנסייה הקתולית ולאחריה את הכנסייה הרוסית האורתודוכסית. בעצם התפתחה לכיוון בו השלטון לוקח חלק בדת. )בניגוד

לכנסייה המערבית(.

מן המסמך אנו למדים במה הנוצרים לומדים:

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

הנוצרים מאמינים באלוהים האב. הנצרות מאמינה במשיח אבל היא שינתה את דמותו של המשיח. לפי תפיסתה, באופן פרדוקסלי נולד ילד לאלוהים. ז"א הוא אדם אבל הוא גם אלוהים מכיוון שהוא מן המהות האלוהית. אי אפשר לגשר בצורה לוגית בין היותו אדם להיות אלוהים ואפשר להתגבר על

הפרדוקס הזה רק באמצעות האמונה. הנצרות קובעת אופי כפול של ישו.

מיהו ישו? ישו הוא מן המהות של אלוהים, הוא אור מאור, נולד בלידה ניסית מאם בלתי מעוברת. לפיבעיקר במובן של צדק חברתי. וגם בשליחות עצמית, אביו ידי על נשלח הוא הנצרות השליחות היא אל העיוורים )היהודים( שברובם אינם מקבלים את שליחותו ומונעים ממנו בכוח להגשים את האידיאלים ולהטיף להם. כל שידוע לנו על ישו הוא ממקורות חשודים ואין לנו כל עדות תומכת לסיפור חייו של ישו. יכולות להיות שתי נסיבות, או שישו הומצא או

שהסיפור התרחש בפרובינציה הנידחת של האימפריה – ישראל. מותו של ישו )"אשר בעבורנו בני-האדם ובעבור תשועתנו ירד, לבש בשר ונעשה אדם. סבל. וקם לתחיה ביום השלישי. ועלה לשמים. ומשם עתיד הוא לשפוט החיים והמתים"(. יום הדין ואחרית הימים - הגאולה )בתפיסה הנוצרית(. ביום הדין יחזור ישו יחזור לשפוט מי לגן עדן

ומי לגיהינום. ישו. יש מקום מרכזי לקורבנו של לכדי תיאולוגיה שבה בהדרגה הסיפור הזה מתפתח הפרשנות היא החלטה רצונית של ישו לקחת על עצמו את עול החטא של האנושות. הכוונה

היא לחטא הקדמון, הוא הגירוש מגן עדן, אי הציות, גילוי הגשמיות גילוי המוות ועוד. מתפתחת תפיסה שקורבנו של ישו יש בכוחו לבטל את החטא הקדמון כפי שמובטח כבר

שנה לאחר מותו של ישו(. בתפיסה זו )בתהליך של מאות שנים( הנצרות300 )כ325בשנת ומעמידה אותם מול קיום מפתחת הסתכלות פסימית מאוד על החיים על פני האדמה

הנשמה והאידיאל הוא אי קיום פיסי. קיימת בעיתיות עם המשיח מכיוון שהוא לא מגיע. איך בכל זאת מצליחה הנצרות להחזיק מתח משיחי לאורך מאות שנים? )ביהדות קיימים משיחי שקר הפורקים פעם בכמה מאות

שנים את המתח המשיחי(. הנצרות בנתה רעיון אחר, היא לא וויתרה על שובו של ישו והיא הוסיפה מימד מורכב מאוד ומסובך מאוד שבא לפצות על ההתרופפות הבלתי נמנעת של המתח המשיחי. הממד הזה הוא "תורת הסקרמנטים". בעצם, ישו פתח את הדרך לגאולה והדבקות באורך חיים נוצרי

סקרמנטים )טקסים קדושים( והם7הם תנאי יסוד לגאולה. אך מצטרף מימד נוסף של מפותחים בהדרגה. זוהי סדרה של פולחנים )ריטואל מקודש( שתכליתם לחבר את האדםיום הדין במצב הנכון חייב האדם להשתתף באותה לחסד האלוהי. על מנת להגיע אל

מערכת של סקרמנטים המעניקים לו את החסד האלוהי.

oהטקס הראשון הוא כניסתו של אדם לעולם – הטבלה.)תינוק שאיננו מוטבל יש סכנה לנשמתו(

oהטקס השני הוא מעבר של הנער והנערה לבגרות – הקומוניון הראשון. השתתפות עצמית בטקס כנסייתי.

o(12הטקס השלישי הוא הנישואין )התפתח בצורתו המלאה במאה הoהטקס הרביעי הוא המעבר לחיים הבאים, המוות – המשיכה האחרונה )הכומר

מושך צורה של צלב(oהטקס החמישי הוא מיוחד לכמרים – האורדינציו, הכניסה לאורדו )מסדר(. הסמכה

לכמורה.oהטקס השישי הוא וידוי – לא קשור לתחנות בחייו של האדם אלא חובה על כל אדם

בוגר להתוודות על חטאיו בפני הכומר. החטאים הם בינו לבין אלוהים ובינו לביןחברו.

oהטקס האחרון – האויקריסטיה הקרוי גם בטעות מיסה, זהו הסקרמנט המרכזי ויש ידי לו התוקף הרוחני החזק ביותר. כל נוצרי חייב להשתתף בו. הוא מקוים על הכומר וזהו בעצם סדרה של מעשים פולחנים שהמילה 'מיסה' מאפיינת רק חלק ממנו. הקומוניו בלטינית אומר יותר – יש כאן התאחדות, הנוצרי מתאחד ומתייחדלישו, מאזכרים את זכרון זהו טקס ביותר ישו בטקס הזה. ברמה הפשוטה עם תחנות חייו ובעיקר את מותו. בהדרגה טקס הזיכרון סופח אקטים פולחניים נוספים

הוא מתבצע גם כטקס של שתיית יין ואכילת מצה. בהדרגה היין נלקח12ובמאה ה

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

מן ההדיוטות ונשאר רק בידי הכמרים. ברמה פרשנית מתקדמת שתחנה עיקרית שלה היא ועידה אויקומנית ליין מיוחס דמו של ישו והמצה היא בשרו של ישו. הם

-12מקבלים משמעות מטפיזית. במאות המאוחרות יותר )ה ( הכנסייה קובעת15 ומאמינה שבטקס היין הופך פיזית לדמו של ישו וכנ"ל לגבי המצה.

הסימבול של ניקיאה נקרא גם הקרדו של ניקיאה הוא בעצם ה"אני מאמין" של הנצרות. מעבר לכל הויכוחים התאולוגים של הנצרות. זהו בעצם מענה לצורך בסיסי של האדם

לנוסח פשוט וקוהרנטי.

22.11.2011

3 שיעור

בניית המערכת התרבותית והרעיונית של הנצרות

– הבלתי כתוב, החי בזיכרונם שלהשלב הכריזמטיהשלב החשוב הראשון הוא .1 הקהילות בתוך התפתחו הנוצריות שהקהילות טענות יש וצאצאיהם. חסידים

היהודיות. . בשפה היוונית – הלינגואה פרנקה של המזרח הרומי.שלב כתיבתם של מקורות.2

( הישנה הברית האחת, חטיבות: בשתי מתגבשים האלו הכתבים oldבהדרגה testamentבגדול, כתבי הקודש היהודיים. הנוסח בשימוש היה תרגום השבעים – )

)מלשון השפהVulgataהיווני. מאוחר יותר הופיעו גם תרגומים לטיניים כמו ה- הנפוצה(. תרגום זה הוא מעשה ידיו של הירונימוס. כאמור הנצרות מכירה בכתבי הקודש היהודיים כחלק מהכתבים המחייבים שלה. דבר האלוהים בכתבי הקודשהיום עד היא הנוצרית הגיאוגרפיה הנוצרי. הקאנון לתוך מתקבל היהודיים עברית-ארץ ישראלית. זה מסביר את העניין של קבוצות פונדמנטליסטיות נוצריות ביהדות ובמדינת ישראל. באומנות הנוצרית של ימי הביניים רואים נופים כביכול ארץ ישראליים בצלמם של נופי אירופה. מכאן יש להבין גם את הפיקסציה של הנצרות

לאורך היסטוריה ליהדות וליהודים – לטוב ולרע. משמעות הביטוי הברית הישנה: א. הכתבים האלו הם ברית בין האלוהים לבין מה שנתפס בהדרגה כ"עם ישראל החדש" או "ישראל שברוח" וזאת לעומת ישראל של הגשמיות, "ישראל של החומר". פאולוס היה מרכזי בתהליך זה של ראיית הנוצרים את עצמם כנבחרי האל החדשים, ומכאן פסילתו של עם ישראל הישן כמי שלא הכיר במשיחיות של ישו וגזר את דינו למוות )דמו עלינו ועל ילדינו(. מכאן הולכתוהיא בכורתה, את אהבת האלוהים איבדה את ישראל לפיה ומתפתחת תפיסה עברה לישראל החדש שברוח, שאינו זקוק לסימנים שבטיים קדמוניים כמו ברית

מילה, איננו צריך להפריד עצמו משאר העולם ע"י כשרות, ובהדרגה ע"י המצוות. בנוסף ובמקביל למתח ולעוינות בין היהדות לנצרות ישנה עד להופעת האנטישמיות

, מאזן את הפאן השלילי ליהודים כרוצחי האלוהים, הוא ייחוס19הגזענית במאה ה- מהותי ליהודים בתהליך הגאולה. כלומר הם נזנחו ע"י האלוהים אך לקראת בואו של ישו )בקרבות הארמגדון(, כשישו ישפוט את החיים והמתים, עדותם של היהודים, הכרתם במשיחיותו היא העדות הניצחת הסופית החותמת את הספר. בקיצור – צריך את היהודים ביום הדין. לכן מתפתחת תפיסה לפיה יש לשמר את היהודים. אמנםישו, אך עדיין יש תוך כדי שמירת מעמדם הנמוך והשפלתם בשל עיוורונם כלפי להשאיר אותם בחיים. לעיתים הייתה סטייה מ"מדיניות" זו מסיבות שונות. ע"פ טוך,

מה ששמר על קיום היהודים זאת הנצרות. החטיבה השניה בכתבי הקודש היא הברית החדשה. הברית של אלוהים עם ישראלכפי חיבורם כתבים שזמן לכדי הכנסייה. סדרה של שברוח, שבהדרגה מתפתח

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

ויותר – החל מהמחצית השניה של ויכוחים( משתרע על חצי מאה )יש הנראה המאה הראשונה לספירה ואל תוך המאה השניה לספריה. ארבעת ספרי הבשורהדומה, ספר ובפורמט ויוחנן לוקאס פי מתי, מרכוס, )אוונגליונים(, הבשורה על

( שמתוכם באוApostles( שעוסק בתקופת תלמידיו של ישו )Actsמעשי השליחים )ישו חייו של בין סיפורי אין חפיפה מדויקת כותבי האוונגליונים. – האוונגליסטים באוונגליונים השונים. חמשת הספרים הללו מכסים את המאה הראשונה לספירה –ישו, חייו, מעשי הניסים שלו, בואו יוחנן המטביל(, לידת ישו )של מהבשורה על

לירושלים, משפטו, צליבתו, קבורתו, חזרתו לחיים, שובו לתלמידיו ועלייתו לשמיים. הרובד הבא בברית הישנה הוא האיגרות של פאולוס. יש הטוענים שפאולוס חיבר אותן ויש הטוענים שמדובר במספר מחברים. האיגרות האלה – אל הרומים, אל הקורינתים וכו' – מעידות על התפוצה של הנצרות המוקדמת במזרח האימפריה

הרומית. איגרות אלו מכילים תכנים תורניים, דוגמה. רובד נוסף הוא האיגרות הפסטורליות העוסקות בארגון הקהילה. הרובד האחרוןיוחנן או האפוקליפסה. זהו ז'אנר ספרותי שונה מכל שאר הוא ההתגלות על פי מפלצותיו על הדין יום של התסריט את מתאר הוא החדשה. הברית ספרי

ופורענויותיו. ומתגבר במחצית השניה של100השלב הבא בגיבוש הנצרות מתחיל סביב שנת .3

ה- ויותר במאות יותר וה-3המאה השניה, תופס תאוצה ה-4 )בייחוד , כאשר4 קונסטנטין מכיר בנצרות כדת מותרת והיא הופכת בהדרגה לדת המדינה הרומית(.

. זהו תואר של כבודשלב אבות הכנסייה( – Patresשלב זה קרוי על שם הפטרס ) שהוענק לעשרות הוגים, חלקם בישופים של קהילות שכתבו חיבורים תיאולוגיים בענייני אמונה וקשת רחבה של נושאים ששייכים לחיי הנוצרי, הקהילה הנוצרית והנצרות בכללותה. השלב הזה מעמיד את הנצרות באופן מובהק כדת של המילה הכתובה )ויותר ויותר כספר – קודקס – במקום כמגילה(. כותבים אלו מתווכחים זה עם זה ומתקנים זה את זה. לאחר הדור הקדום של אבות הכנסייה, הם מתחלקים לשתי קבוצות ע"פ לשונם: הכותבים ביוונית והכותבים בלטינית. למשל אירינאוס שחי בצרפת אך הגיע מיוון וכתב ביוונית, יוחנן כריזוסתומוס )המכונה "הפה המשוחהירונימוס שנחשב הנצרות המוקדמת, הגדול של דבש"( שהיה מחבר ההטפות לאחד מאבות הכנסייה הלטיניים אך ישב בבית לחם ותירגם את התנ"ך והברית

(. אנשים אלו354-430Dהחדשה ללטינית. המפורסם מכולם הוא אוגוסטינוס מהיפו )היו צריכים למות על קידוש השם כדי הם החלק מדור חדש של קדושים שלא להיחשב כקדושים )בניגוד לדור הראשון של הקדושים(. באמצעות הכתב שמחבר בין אזורי הנצרות – מספרד לארץ ישראל, מצפון אפריקה ועד גאליה ובריטניה –

( – עולם שבו הנוצרים מבינים זה את זהOikumeneהולכת ונוצרת אויקומנה ) ומהווים חלק מקהילה אחת בזכות הכתב. עדיין יש הבדלים גדולים בין אזור לאזור, מבחינת הפולחן, מחזור החגים ומחזור התפילות. הפרקטיקה הדתית היא בראש

ובראשונה מקומית. מבחינת התרבות הקלאסית – הגישה הכללית של הנצרות היתה עוינת לה ואכן רוב הכתבים של אותה תקופה אבדו עם צמיחת הנצרות. מה שהשתמר, השתמר בתוך ציטוטים בספרים נוצריים, או במנזרים מסיבות שונות. למשל קיקרו השתמר כי הוא שימש ללימוד רטוריקה ולטינית. טעם אחר לשימור היה שמחברים קלאסיים רבים

נתפסו כמבשרי הנצרות ועל כן בחרו לשמור את כתביהם. הנצרות הנצרות. מיסוד הוא זה כתבים קורפוס באמצעות שרואים התהליך כתבים של זה מערך ובמבנה הסמכות שלה. האמונות שלה במבנה מתמסדת אוטוריטטיביים – מפי אלוהים או מפי בישופים יוצר מבנה של סמכות. הנצרות היא דת ותרבות של פרדוקסים: במבנה ההולך ומתהווה נכנסים כוחות נוספים שהם דווקא לא ממוסדים. למשל, מושג האיש הקדוש – דפוס של סמכות לא ממוסדת,

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

כריזמטית. דמות שמציבה מופת בדוגמת חייו ומתקבצים סביבו מעריצים. כך צמחו קבוצות הנזורה המוקדמות. הנזורה מהווה גם במהלך ימי הביניים קוץ בבשרה של הנצרות הממוסדות. הם מפקיעים עצמם ממבנה הסמכות הרגיל )אך גם משלימיםהוא את מבנה הסמכות איש קדוש ששובר תופעה אחרת של לפעמים(. אותו הבישוף הקדוש. בנצרות הקדומה, הבישוף הוא בעל תפקיד ממוסד אך גם יכולאינטגרציה ושל ציות של סמכות של אחרת תבנית שיוצר מתסיס גורם להיות חברתית. אישים קדושים מופיעים תחילה במזרח הרומי – סוריה, א"י ואסיה הקטנההרומית המדינה כאשר מופיעות אלו תופעות במקרה לא במערב. גם ואח"כ והחישוקים הפוליטיים – חברתיים של העיר הרומית הולכים ומתרופפים. ע"פ פיטר בראון, יש כאן צורך של הבריות ברשתות חדשות של סולידאריות. הקבר של האיש הקדוש הוא המקום החדש בו הבריות נפגשות. נבנית רשת חברתית של תמיכה

וסעד מאחורי האיש הקדוש. תופעות אלו משנות את הטופוגרפיה והגיאוגרפיה של העיר הרומית. קברי קדושיםאינם במרכז העירוני )הקרדו, הפורום(. המרכז עבור מהבזיליקה, לכנסיות אלו בפאתי העיר ומחוץ לעיר. את הבזיליקה )אולם כינוסים( הופכים לכנסיה. קובריםהכנסייה את בכך והופכים למזבח שמתחת המרתף – בקריפטה הקדוש את מהעיר השונה ביניימית הימי העיר את מקבלים אנו בהדרגה כך לקדושה.

הקלאסית. רבדי הקדושים: קדושים מעונים )מרטירים, מתו על אמונתם(, קדושים סגפניים, קדושים שהם מנהיגים פוליטיים )למשל מלכים בימי הביניים(, קדושים "היפים" –

דמויות לא ממסדיות.

29.11.2011

4 שיעור

קדושים ומבנה הכנסיה

כיצד נעשים לקדושים? זהו תהליך בלתי מוגדר במשך תקופה ארוכה ואין חוקים או סמכות שמכריזה על קדוש או קדושה. זה הופך להליך מסודר בימי הביניים. עד אז מי שהופכת את הקדוש לכזה היא דעת הקהל. ברור אם כן שיש אינטרסים מקומיים ואחרים להפיכת אנשים לקדושים. תנאי הכרחי להפיכת אדם לקדוש הוא ניסים שהקדוש ביצע אחרי ו/או לפני מותו.

הפעולה העל טבעית היא חיונית לתפיסת הקדוש ככזה. קריטריונים נוספים:

מרטיריות – אדם שיעיד על אמיתות הנצרות גם במחיר חייו. דפוס זה התמעט לאחר- שהנצרות הפסיקה להיות דת נרדפת באימפריה. מאוחר יותר, מיסיונרים שנהרגו

ע"י פאגאנים זכו גם לקדושה.חסידות יתרה )למשל מתן סעד(.- סגפנות יתרה. טיפוס זה משנה במקצת את אופיו בימי הביניים המרכזיים – נפוצים-

יותר טיפוסים "היפיים", "מרחפים". כאלה למשל שמדברים לצמחים ולחיות )למשלפרנציסקוס הקדוש(.

המלך הראשון שקובע את הנצרות לעמו )נפוץ בקרב הסלבים(.-

בהדרגה מתגבשת פרוצדורה משפטית. לאחר מותו של אדם שיוצא שמו כקדוש, רשויות הכנסייה, בלחץ מקומי או של החצר האפיפיורית, מתחילות תהליך משפטי של בירור על נסיבות חיי הקדוש והניסים שביצע. אז מתבצע משפט עם סניגור וקטגור, ואם התיק מספיק

(. sanctus( ולאחר זמן – קדוש )beatusחזק, האיש מוכרז במבורך )

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

מדוע צריך את הקדוש?

הפונקציה של הקדוש היא לתווך בין האנשים לבין ישו. הוא עוקף סקרמנטים וכמורה. לא צריך חיים שלמים להיות נוצרי טוב – מספיק דיבור עם הקודש, מתוך אמונה שהקדוש ידבר

עם ישו.

כיצד הוא יכול לדבר עם ישו?

( ביאטיפקה ויזיו שנקראת תפיסה ומתפתחת visioהולכת beatificaהקדושים לפיה ) ( כשאר האדם. נושא כורPrugatoriumעולים הישר לשמיים, ולא מגיעים לכור הצירוף )

והוא המקום בו הנשמות ממרקות את הצירוף מתפתח בהדרגה, גם כאמצעי משמעתי חטאיהן עד ליום הדין. זוהי מעין גרסה מתונה של הגיהנום.

הפניה לקדוש נעשית במסגרת פולחן הקדושים. זה כולל עלייה לרגל לכנסיה בה טמונות עצמות הקדוש – בקריפטה – או חלק מעצמותיו )כלומר שריד פיזי לאותו אדם(. שרידים אלו מקבלים אופי מאגי באמצעותם הקדוש מרפא אנשים העולים לקברו. מוציאים את

השריד לתהלוכות, עוברים איתה בשדות.

הכנסייה בהדרגה אך הכנסייה, מגבולות חריגה היא הקדושה תופעת כי נראה מחד הקדושים בפולחן אינפלציה חלה המאוחרים הביניים בימי אותה. וממסדת משתלטת

ובאיסוף השרידים.

מבנה הכנסיה

המסגרת הכללית של כנסיה נוצרית היא חלוקה לדיאוקסיות – יחידת מנהל טריטוריאליתבישופות, )דיאוקסיה, בישוף ,Episcopatusבראשות Dioecesisהם המושגים :)

מהאדמיניסטרציה הרומית. דיאוקסיה היא עיר מחוז רומית. ניתן לראות בכך את התפתחות הנצרות כדת עירונית. בראשית הנצרות, מי שנמצא מחוץ לדיאוקסיה נחשב לעובד אלילים. הבישוף ממונה על מבנה הכנסייה של הקהילה, ובמבנה הזה מוצב דוכן הנואמים שלו הנקרא ביוונית קתדרה. מכאן הביטוי קתדרלה – כנסייה שהיא מקום מושבו של בישוף. זאתשל הקפלה – הסיסטינית הקפלה למשל כך פרטית. כנסייה שהיא הקפלה לעומת

האפיפיור סיקסטוס.

במשך מאות שנים, הנצרות האירופאית היא פדרציה רופפת של בישופויות, בלי סדר היררכי ביניהם. הדיוקסיה היא היחידה המרכזית החשובה ביותר. לבישוף יש את כל הסמכויות כלפייומיומיים אך תלויים בני הקהילה והוא ממנה תחתיו כמרים שמשחררים אותו מתפקידים בבישופים. מינוי הבישוף על פי התורה הכנסייתית, נעשה ע"י הכמרים המשרתים תחתיו אך לא תמיד זה המצב בפועל. הכמרים אמורים לבחור בישוף כאשר הקודם הולך לעולמו.נוספים – אינטרסים ישנה השפעה גדולה עד מכרעת לגורמים בפועל, בתקופות שונות מקומיים, משפחות אצולה, המלך / קיסר. בכנסייה המזרחית למשל, הקיסר הוא הממנה את הבישופים, ובמיוחד את הבישוף של קונסטנטינופול – הוא ראש הכנסייה. לתופעה זו אין

מקבילה במערב.

אורדו – גוף של אנשים )מאוחר יותר – מסדר( או שדרה. בתקופה המוקדמת תהליך זה מתאר את היפרדות הכמורה מן ההדיוטות. זהו תהליך חשוב ביותר בהתפתחות הכנסייה. עד ימי הביניים המוקדמים הוא כבר הסתיים. גוף הכמרים מפריד עצמו מן הקהילה בכך שהוא מפריד עצמו מן הסקרמנטים. הכמרים תופסים מונופול על המעשים המקודשים באמצעותם אדם נוצרי מציל את נשמתו. להתבדלות זו סממנים חיצוניים: התנזרות, בגדייתר: שחרור ממיסים, זכויות בנוסף גילוח החלק העליון של הראש, הביטוס. הכמורה, את דמים מטמאת שפיכות קדושתם, דם מפאת לשפוך להם אסור )כי צבאי משירות

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

האדם(. גילוח הראש מתקשר להתנזרות מיחסי מין – שיער הראש מסמל את האון הגברי.המין קשור לטומאה וההתנזרות לטוהר.

בימי הביניים המוקדמים ואילך הבישופות מורכבת מיחידות משנה – מחוץ לעיר או בתוכה.( ועליהן ממוניםparishיחידות אלו נקראות פרוכיות (. מספר פרוכיות מהוות דיאוקסיה

כמרים. הכומר המקומי הופך לדמות ידועה ומרכזית בנצרות. לעיתים יש בעיות איתם – למשל השכלה ירודה. יש זרם )?( בנצרות המטיל ספק בקדושת הסקרמנטים המבוצע שלא

כהלכה ע"י כמרים לא ראויים.

מעל הבישוף, החל מימי הביניים המוקדמים נוספת הירארכיה גבוה יותר – ארכיבישוף )metropolitanהממונה על המטרופוליס. גם זו מילה מהמנהל הרומאי – עיר גדולה. אין ,)

לה תפקידי קודש שונים משל הבישופות, רק תפקיד אדמיניסטרטיבי. הם משמשים בועידות )ציניום( – הארכיבישוף מכנס את הבישופים לדון בענייני משמעת, עניינים תיאולוגים וזהו אמצעי להוריד הוראות ולדאוג שהדברים מתבצעים. מוסד זה קיים עד היום. הארכיבישוףבחירת הדיאוקסיה. מעל אדמיניסטרטיבית רמה – בפרובינציה הכנסיה ראש הוא

הארכיבישוף מתנהלת בדומה לבחירת הבישוף.

מעל כל המבנה הזה, מתפתחת רמה נוספת – הפטריארכיה. הערים החשובות של הנצרות )הערים החשובות של האימפריה הרומית בזמן קיומה( זוכות בתואר פטריארכיה: רומא, קונסטנטינופול, אנטיוכיה, אלכסנדריה, ירושלים )שאינה עיר חשובה באימפריה אך בעלתזה לא "ממריא" מכיוון שעם הכיבוש הערבי, כל הערים הללו חשיבות בנצרות(. מדרג

למעט רומא וקונסטנטינופול מאבדות מחשיבותן.

נבנה מדרג11מאמצע המאה ה- בכנסייה המערבית, הריכוזיות למגמת בצמוד ואילך, עליון, מעין ממשל של הכנסייה - שלא היה קיים עד אז )שכן הכנסייה דמתה לפדרציה רופפת של בישופויות( – חבר הקרדינלים )מהמילה קרדו – ציר מרכזי(. הקרדינלים משולים לציר של דלת – כלפי חוץ הם משמשים בישופים בכנסיות באזור רומא וכלפי פנים הםמתפתחים כך המערבית. הנצרות של לממשלה שהופכת לאפיפיור מייעצת מועצה תפקידים: השר לענייני חוץ, לענייני משמעת, כספים, משפט. הם אינם נקראים שרים אך הם שרים מבחינה פונקציונאלית. התפתחות זו היא ביטוי לאותה צנטרליזציה של האפיפיורבכנסייה קיים לא זה מדרג ההירארכיה. לשאר האפיפיור בין עליון מדרג מהווה והיא המזרחית. במאות השנים האחרונות התואר קרדינל אינו מתייחס רק לאנשי חצר האפיפיור אלא גם לראש כנסייה גדולה וחשובה )למשל הקרדינל של ניו יורק(. עם זאת גם כיום

הקרדינלים אמורים להתכנס למועצות האפיפיור.

ניתן לראות שהכנסייה בנתה הירארכיה מסודרת וברורה. בולט גם המושג של תקן – משרה . בנצרות19מוגדרת וקבועה שנלקח מהמנגנון הרומי ועבר למדינה המודרנית רק במאה ה-

נשמר תמיד מתח בין המנגנון המסודר לכריזמה.

06.12.2011

5 שיעור

Monasticismנזורה -

בראשית תופעת הנזורה עומדת ההתבודדות. במשך תקופה ארוכה )ובעיקר במזרח( להיותזו מזוהה כאחת ודתית-רוחנית. משלב מוקדם התבודדות נזיר פירושו להתבודד – פיזית מהטכניקות של הסתגפות / סיגוף. טכניקות שונות של סיגוף מאפיינת את הנזורה הנוצרית

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

במדבריות מצרים. משם התפשטה2, תחילת המאה ה-1החל מלידתה בסוף המאה ה- במזרח הנוצרי ולבסוף גם למערב. קיים מתח בין נזיר המתבודד במערה במדבר לבין נזירים "המתבודדים" יחד במנזר. המתח בין הבודד לקבוצה אופייני לנזורה מלכתחילה. בהכללה,

200הנזורה המזרחית נוטה יותר לכיוון הנזיר המתבודד והנזורה המערבית )שראשיתה כ-שנים מאוחר יותר( נוטה יותר לכיוון החיים בקבוצה.

ההתבודדות היא אך פאן אחד של הסיגוף. אספקטים נוספים: צומות, הימנעות משינה, הסתפקות באוכל מועט ותפל, הימנעות מחיי מין. נשאלת השאלה – למה? אנשים אלו ביקשו לקיים אורח חיים קדוש, להתכונן למלכות השמיים, לשובו של ישו, לא להכביד על עצמם בטרחות העולם הזה. זה מתוך תפיסה נוצרית בסיסית לפיה החיים בעולם הזה הם אפיזודה שצריך לעבור אותה במהירות על מנת להגיע לחיים האמיתיים. הסיגוף הביא את הנזירים למצבים שונים – למשל נזירים המבקשים לעמוד ימים, שבועות או שנים על עמודים

(Stylites .)

קיימת תקשורת ומגע בין המתבודד לאנשים מהם הוא מתבודד. הם מבקרים אותו ולעיתים הופכים לתלמידיו. בכך הופכת ההתבודדות לטקסית. הנזיר קשור עדיין לחברה ממנה הוא

בא. הוא משמש לעיתים כאיש קדוש עבור כפר או עיר, כמוקד דתי באותו יישוב.

החיים הללו יצרו פולקלור של "אבות המדבר". זהו מקורה של סוגה ספרותית שנקראתVita– סיפורים על מתבודדים שמדגישים את העל טבעי בהתנהלות של האיש הקדוש .

עופות השמיים מביאים לו מזון, אריה נח למרגלותיו וכו'. במיוחד סיפורים אלו מתעסקיםניסיונות אלו הם על פי רוב עמידה בפיתוי מיני )אישה בניסיונות בהם הנזירים עומדים. שלוחת השטן שמנסה לפתות את הנזיר והוא עומד בניסיון(. יש כאן סיפוק של רצון לטוהר,

" ונפשייםfoot printלחיים צנועים במינימום פיזיים, רוחניים בייסורים " חומרי, בעמידה מתוך מחשבה שזהו סגנון חיים, וזוהי התנהלות נאה ויאה בעיני האלוהים שתזכה את הנזיר

בבוא יום הדין בגן העדן.

ספר התפילה המתפתח האהוב ביותר על הנזירים הוא ספר תהילים. זאת משום שטבעו של הספר הוא נוח ביותר לחסידות, להלך רוח של קרבה לאלוהים. מתפתח כאן דבר נוסףבעיני האל יותר נאה לפיה ככל שאני מרבה בתפילות הדבר לנצרות. תפיסה וספציפי לתפילה. מוקדש הנזיר היום של רוב שעות בו למצב מגיעים כך כן קובעת(. )הכמות בעקבות כך מופיעות כנסיות במנזרים. המגמה היא לכנסיות מפוארות ומצוידות. מתפתחתפיזית. השלמות ששואפים אסתטיקה שמבקשת להפוך את התפילה למשובחת מבחינה להשיג נתפסת גם באמירת התפילה. הנזירים הופכים למומחים של הנצרות לתפילות – הם

(. בסופוChoirיודעים לסלסל אותן בקצב הנכון ובטון הנכון. כך מתפתחת שירת המקהלה ) של דבר מתנתקת האסתטיקה הזו מן ההתפתחות הכנסייתית, ומתפתחת בעצמה. המוזיקה הקלאסית, שורשיה במוזיקה הכנסייתית שראשיתה במנזרים. כל זה נובע מהתפיסה שהנזיר

צריך להתפלל בצורה המשובחת ביותר שהיא מקובלת יותר על האלוהים.

הן בנזורה המזרחית והן בנזורה המערבית ישנן דמויות של מייסדים:

– מייסד את המנזר הראשון במזרח. המנזרים בארץ)Pachomius )294-336פחומיוס - כמו מנזרי ואדי קלט יונקים מן התקנון של פחומיוס

~( – נחשב כמייסד הנזורה המערבית. גם הוא כתב תקנון480-560בנדיקטוס מנורסיה ) )הבנדיקטיני( שקבע במידה רבה עד עצם היום הזה את דמותה של הנזורה המערבית. מאז

היו גם תקנונים נוספים.

הנזירית ההוויה את הכניסו שניהם מתבודדים(, על )ולא מנזרים על מדברים שניהם המתבודדת למסגרת.

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

היא למנזר נפוצה מילה במנזרים. מתקיימת המערבית )ומכאןClaustroumהנזורה . הנזיר הבנדיקטיני נתון במקום אחד )cloisterהמילה האנגלית) stabilitas lociבתקנון

יכול לנוע כרצונו אלא הוא כפוף לסמכותו של אב המנזר ) של בנדיקטוס(. הנזיר אינו Abbasאב בארמית(. כפי שהילד או האישה הרומיים כפופים לאב המשפחה, כך הנזיר –

כפוף לאב המנזר. משמעת, יציבות מקומית וסדר יום קבוע מוכתב מראש שמתמצה בשתי – התפלל ועבוד. הרעיון הוא שזמן פנוי זה פיתוי.ora et laboraסיסמאות או שני ציוויים –

בידיו. הנזורה המערבית מעניקה לנזיר זה מאוד שונה מרעיון הנזיר המתבודד שעתותיו . אין כאן אמון באדם – יש מחשבה שאם נרפה מהלחץ יהיו24/7מסגרת תמיכה בתוקף לכך תוצאות שליליות.

לגבי התפילה – נוצרת מומחיות לתפילה שכדי להגיע אליה צריך ללמוד. יש לציין שהתפילההיא בלטינית ולא בשפת המקום.

גואלת. העבודה היא בגלל שיש או לגבי העבודה – העבודה איננה נתפסת כמשחררת צרכים ובגלל שאין להיות בטלים. העבודה הבסיסית היא עבודת השדה – גינת הירק והמטע. אלו נמצאים לפעמים בתוך מתחם המנזר. בהדרגה, מנזרים מקבלים מתנות קרקעיות נרחבות מהאצולה והמלוכה. הם הופכים להיות בעלי אדמות ואחוזות שבהן מגדלים גידולים ובהמות. זה גורר את הנזירים להיות מנהלי עבודה. היבט נוסף של עבודה הוא העתקה של כתבי יד. הנזירים רוצים מתבקשים להשגיח שהטקסטים שלהם יהיו נקיים משגיאות. זה לא קל בתקופה של שקיעת התרבות הרומית שבה מספר יודעי הקרוא וכתוב צונח. נוצר צורךלטינית באמצעות טקסטים קלאסיים הדורות החדשים. הם מלמדים את לטינית ללמד דרכים את עושים הנצרות עם דבר להם שאין רבים כך, טקסטים הרומית. מהתרבות לתודעת הנזירים )למשל כתבי קיקרו שהשתמרו כיוון שהשתמשו בהם ללימוד רטוריקה(. כך השתמרו טקסטים שהיו נפוצים בתרבות הרומית של הדרכה )למשל ספרי הדרכה בנושאי חקלאות(. במשך שנים היו הנזירים יצרני הספרים של אירופה המערבית. בכל מנזר ישנה מרפאה לנזירים החולים ועליה ממונה ראש מרפאה שצריך להבין ברפואה. את הידע שלו הוא מקבל גם כן מספרי הדרכה רומיים. בהדרגה, יש מנזרים שבגלל מיקומם על דרכים חשובות לצליינות – לרומא, סנטיאגו דה קומפסטלה ועוד, והם מתמחים בייצור בירה או יין. בין עולי הרגל ישנם כאלה שנצרכים לטיפול רפואי או אחר. כך מתפתח עיסוק מנזרי של טיפול בעולי רגל נזקקים או בעניי האזור. בד בבד עם הרכוש הרב שנצבר בידם מתבקש

שפירושוHospitalמהמנזרים להפנות חלק מרכושם לעזרה לעניים. כך גם צומח מוסד ה - הוא בית הארחה.

אלו תפקידים התפילה. מלבד לנזיר תפקידים ועוד עוד מתווספים לראות, שניתן כפי לוקחים את הנזיר מההתמקדות האגואיסטית בהצלת נשמתו והופכים אותו לבעל תפקיד חברתי. ההסתגרות אם כן חייבת להיפתח. תחילה, המנזרים )המערביים( נפתחים לאצולה שבסביבה. האצולה מתרשמת מקדושתם של הנזירים, מקרבתם אל האלוהים, מהתפילה המשובחת שלהם ויוצרת זיקות למנזר המקומי. למשל, שולחים בנים שאינם טובים בלחימה

ואילך, מנזרים לא מעטים הופכים למנזרי בית של משפחות אצולה7,8למנזר. במאה ה- מקומיות. אב המנזר באופן מסורתי יבוא מהאצולה המקומית. ככל שהמנזר עשיר יותר וככל שהוא הופך לשלוחה של האצולה, ניתן להשתמש בעושר שלו לצרכים פוליטיים. הולכים ונרקמים יחסים של קרבה וניצול הדדי בין האצולה למנזרים. המנזר מרוויח מכך תרומות שבעיקרן הן קרקעיות )דפוס נפוץ הוא שאיש אצולה חש שחייו מגיעים לסיומם ומתוך דאגהיקבר ופונה לאב המנזר. הם מארגנים חוזה לפיו תמורת רכוש שעובר למנזר לנשמתו האציל קרוב למזבח ויתפללו תפילות משובחות לזכרו( והאציל מרוויח רווח רוחני. כך, חלק– יש מנזרים שהופכים אף למנזרים מלכותיים גדול מהצמרת הנזירית הופכת לאצילה. שהשושלת נוהגת לקבור את מתיה במנזר )למשל סנט דני בצרפת, ווסטמינסטר באנגליה(.

עד ה-8מתוך הזיקות הללו )במאה ה- וגם האצולה11 ( הנזורה מקבלת פנים חדשות

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

משתנה. הביטוי בעל המשמעות הרב ביותר הוא שינוי בתפילה של הנזירים: עד כה הם התפללו עבור ישועת נשמותיהם הם )או בריתות תפילה בין מנזרים(. עתה הם מתחילים

לכלול בתפילותיהם את משפחות האצולה והמלוכה ובהדרגה את הנצרות כולה.

ה- הנצרות. החל מסוף המאה הופכים למתפללים של באופן מהיר מאוד,11הנזירים – מסע הצלב1096השירות שהנזירים מעניקים לנצרות בכללותה הולכים ומתרחבים. )

נזירים1123הראשון, מסדרי אלו ההוספיטלרים. ואח"כ הטמפלרים מסדר ייסוד – עבור אינם מתפללים אבירים. הם נזירים – לוחמים נזירים עולה תופעה של צבאיים(. הנצרות אלא נלחמים עבור הנצרות. זה הולך ומתרחב לצרכים נוספים של הנצרות. במאה

, במקביל למנזרים הצבאיים, עולה מחדש רעיון הרפורמה הנזירית. הרפורמה היא12ה-תנועת הוא לכך שדוחף מי וכו'. המפוארות הכנסיות כנגד המשובחת, התפילה כנגד

( ה-Citerciansהציסטרציאנזים בראשית המאה .)13( היחפנים הנזירים תנועת עולה Mendicaticansלטפל שואפות אלו תנועות ודומיניקנים. לפרנציסקנים שמתחלקים )

נגד לוקחים על עצמם את המלחמה רוחניים. הם ברועים בקהילות העירוניות שענייה המינות. תנועות הרזיה שוטפות את אירופה והנזירים הללו הם מחד ביטוי למגמות חדשות ומאידך האמצעי הטוב ביותר להילחם בתנועות ההרזיה. בתור שכאלו, הן כפופות ישירות

– האינקוויזיציה. כדי13לאפיפיור )וזהו חידוש( והן מאיישות מוסד חדש שנוסד במאה ה- האקדמאיות המשרות את מאיישים והם משכילים להיות צריכים הם בהרזיה להילחם

באוניברסיטאות החדשות.

13.12.2011

6 שיעור

בסוף ימי הביניים לא נותרה הילה רבה וכבוד לאפיפיור.

(Servus Servorum Dei, הבישוף של רומא, Papa )האפיפיור

הקתולית, הכנסייה לראש הופך רומא של הבישוף במהלכה ההתפתחות אחר נעקוב הלטינית, המערבית.

מתפתח תהליך שבו האפיפיור הופך להיות ראש ההיררכיה של הכנסייה11החל מהמאה ה-המערבית. עד אז יש לו מעמד משתנה.

הבישוף של רומא הוא בישוף כשאר הבישופים של הכנסייה הנוצרית. תהליך עלייתו חופף את עליית הבישופים בשאר מחוזות הנצרות. משלב מסוים הבישופות של רומא טוענת

ולעיתים מצליחה לשכנע שמעמדה לא כשל שאר הבישופויות.

הרעיונות שתומכים בעמדת הבישופות של רומא:

האפוסטולט הכפול – ברומא נחתו לא אפוסטל אחד )כמו במקומות אחרים( אלא- שניים – פטרוס ופאולוס. זאת ועוד, טענה הבישופות, אפוסטלים אלו הם החשובים ביותר מבין כל האפוסטלים. מי שיסד את הבישופות הרומית הוא פטרוס, שהפך לבישוף הראשון. יש לו מעמד מיוחד כיוון שהוא מופיע בספרי הבשורה כתלמידו

( ישו בין שווים. פטרוס מקבל מעמד שלPrincepsהבכיר של = בכיר, ראשון Princeps Apostolorumהניסוח החד משמעי ביותר – זה שהאפיפיורים בהמשך .)

ישתמשו בו כדי לבסס את מעמדם – הוא מספר מתי: ישו פונה לתלמידיו ושואל "מי אני לדעתכם" ופטרוס משיב – בן האלוהים. ישו עונה לו "אתה פטרוס ועל סלע זה אבנה את כנסייתי, ושערי שאול לא יגברו, כל אשר תתיר עלי אדמות מותר יהיה בשמיים וכל אשר תאסור עלי אדמות יהיה אסור בשמיים". באמירה זו מעניק ישו

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

לפטרוס את "סמכות המפתחות" )שהם מסמלי האפיפיורות עד עכשיו(. על הפי האמירה סמכותו של פטרוס נוגעת גם בשמיים )ומכאן הדימוי של המדרגות לשמייםשל זה רעיון השמיים(. למלכות להיכנס לאנשים להתיר הסמכות לפטרוס – המפתחות משמש יחד עם האפוסטולט הכפול כדי להראות שלאף בישופות אחרתהנצרות של הראשי האידיאולוג היה פאולוס בנוסף, סמכות. אותה את אין

המוקדמות. גדולתה / זוהרה של רומא כבירת הקיסרות – בתודעה המערבית ישנו רעיון של-

"( רומא של Theזוהרה glory that was romeהעולם כמרכז רומא ושל )" הנוצרי. יש יחסים מתוחים למדי בין רומא, למרכז השני – קונסטנטינופול ולמרכז השלישי – ירושלים. בזכות עברה הקיסרי, מקרינה רומא זיכרון של יוקרה וגדולה.הפוליטי המילון את מאמצים האירופאים שכל בכך למשל מתבטאים הדברים במושג "דובקת" זו גדולה הרומית. המטבעות וטביעת הרומי החוק הרומי,

אין ברומא קיסר כי4האפיפיורות. בניגוד לרומא המזרחית, החל מאמצע המאה ה- אם מלכים גרמניים שונים והמוסד ההמשכי היחיד הוא הבישופות. הגיאוגרפיה של

לכנסייתית בעיקרה. התפקיד של קיסר רומא עובר5 וה-4רומא הופכת במאות ה-וחלוקת הקיסרים לסילוק הביאה העמים ]נדידת האפיפיור. לידי ניכרת במידה מהסמכויות חלק כאשר גרמניים, שבטים של לממלכות המערבית האימפריה הביניים ימי בתחילת מילא האיפיפיור לאפיפיור[. עוברים הקיסר של והסמליות

רומא נבזזת על ידי הויזיגותים.410תפקידים פוליטיים בהיעדר כוח פוליטי מרכזי. ב-ע"י הוונדלים. בשנת 456בשנת ע"י האוסטרוגותים. בעיר רומא יש עשרות546

כנסיות. ששלטו הביזנטיים הביניים: בימי ברומא השפעה בעלי שהיו אחרים כוחות שני בתקופות שונות בחלקים מדרום איטליה בעקבות כיבושי יוסטיניאנוס והם מסלקיםאיטליה לצפון שפולשים הלנגוברדיים הם האחרים מרומא. האוסטרוגותיים את

. 5בסוף המאה ה- הבישופים של רומא אם כן בונים משלב מוקדם תביעות להנהגת הנצרות. תביעותהביזנטיים אחרות בפעמים פוליטיק. מהריאל לעיתים חיזוק מקבלים אלו

והלנגוברדיים מתערבים ברומא ובבישופות שלה.

האפיפיורים פועלים בימי הביניים המוקדמים כנותני חסות למיסיונרים נוצרים. המיסיונרים אינם אנשי רומא )וגם לא נשלחים על ידה בד"כ( אך הם באים ומבקשים את בירכתה של– – סדרי התפילה, המחזורים הנוהג הרומי לכך שבהדרגה רומא. בפועל הדבר מביא

נפוצים ע"י מיסיונרים במקומות רבים באירופה. כאמור זאת ללא יוזמה רומאית.

יש שינוי: מתחיל תהליך שבו נבנית ריכוזיות אפיפיורית בכנסייה11החל מאמצע המאה ה- המערבית. ומרכיבים שונים מקבלים פיתוח מואץ ושיטתי. מה מביא את האפיפיורות למהלך

זה?

)על שם גרגוריוס הרביעי(הרפורמה הגרגוריאנית

המוקדמת מתחיל תהליך של התקרבות מואצת בין האפיפיור של רומא,8מן המאה ה- לבין המלכים הפרנקים. במערב זו של ממלכת הפרנקים( )בייחוד הכנסייה האירופאית

שנה. הפרנקים היו שבט גרמני שלא בזז את200אירופה שולטת שושלת פרנקית מזה כ- ממלכת הפרנקים נשלטת בפועל לא ע"י המלוכה הלגיטימית7רומא. החל מסוף המאה ה-

( המלכותי הרכוש על הממונה היה שתפקידה משפחה ע"י Mayorאלא Domus) מבצעת הפיכת חצר. עוד קודם לכן, משפחה זו התקרבה לכנסייה8שבאמצע המאה ה-

עם קיבלה תאוצה זו היום. התקרבות של ובלגיה גרמניה מערב צרפת, של במחוזות ההשתלטות בפועל על המלוכה. השושלת של מלכים אלו נקראת השושלת הקרולינגית

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

האפיפיורים איטליה. צפון כולל היבשתית, באירופה העיקריים לשליטים הפכה והיא מידי נכסים על והשתלטות גבול הסגת מהצקות, שנים עשרות מזה סבלו שברומא הלנגוברדים. בד בבד עם בקשת הלגיטימציה של הקרולינגים ביקשו האפיפיורים סיוע צבאי נגד הלנגוברדים. תמורת הלגיטימציה, פלישת הפרנקים לאיטליה התקבלה בברכה ע"י האפיפיור. פלישה זו הביאה לביטול ממלכת הלנגוברדים. קרל הגדול, מלך הפרנקים, קיבל

את כתר הקיסר. במאות הבאות, ברית זו העמיקה עד שלבסוף,800מהאפיפיור בשנת , שליטים ובראשם המלך הגרמני )הקיסר( הפכו להיות11 ובתחילת המאה ה-10במאה ה-

החל ניסיון של הכנסייה לצאת מחיבוק דוב זה.11אדוני הכנסייה. לכן, החל מהמאה ה- זו הקיסרים הגרמניים מינו אפיפיור אחרי אפיפיור, ובשטחם ממנים בישופים לפי במאה רצונם. הכנסייה התקרבה לממסד השלטוני החילוני ולהפך. זה קיבל ביטוי בכך שרוב גדול של בישופים וארכיבישופים ואבות מנזר באו ממשפחות אצולה. חל תהליך של פיאודליזציה של הכנסייה. הכנסייה הפנימה ערכים לא דתיים מובהקים: לוחמנות, צבירת רכוש. במאה

המוקדמת מצב זה מתחיל להיתפס כבלתי קביל ע"י קבוצת אנשי כנסייה המתקבצת11ה-בחצר הבישוף של רומא. שתי הסוגיות המרכזיות שעולות הן:

1.( חיי האישותNicolaismנישואי כמרים לגמרי. לנזירים הדבר ממילא אסור – ) בתפיסה הנוצרית יש בהם רבב – זה דבר ארצי וגשמי ודברים כאלה הם שליליים במנטליות הנוצרית. בתקופה הזאת, אנשי כנסייה החלו לחוש שזה לא בסדר. רעיוןבקלות השתכנעו הנוצרים המערבית. בנצרות שלמים ציבורים על התקבל זה מהתביעה החדשה שעלתה מהאפיפיורות הגרגוריאנית לסלק תופעה זו. בתפיסהמתחילים נשואים כמרים טומאה. עם אסוציאטיבית מתחברים מין חיי הנוצרית הקדושים הפולחניים המעשים אם גדול וספק בייעודם כבוגדים להיתפס )הסקרמנטים( שהם מבצעים הם ברי תוקף. שאלה זו עולה פעמים רבות בהמשך – האם הסקרמנטים שמבצע כומר מושחת / לא משכיל הם ברי תוקף והאם הם

יכולים להציל את נשמתי?לסוגיה שלSimoniaרכישת משרות .2 מתייחס סיפור מהברית החדשה, מתוך –

,9רכישת משרות בכסף, או באמצעים לא כשרים באופן כללי. החל מהמאה ה-כנסייה רבים מתמנים לתפקידם מתוקף קרבת משפחה לשליטים בדרגות אנשי גם כאשר לא הכסף משחק אלא מוגדר כקניית משרות בכסף השונות. המינוי

הקרבה המשפחתית.

ה- הקודמות.11במאה המאות שתי של היתר לקרבת ריאקציה – תפנית קוראת האוכלוסיה הנוצרית עצמה הזדהתה עם המגמות שהחלו בבישופות של רומא לצאת נגד

שתי המגמות הנזכרות לעיל.

20.12.2011

7 שיעור

(investitura )מאבק האינבסטיטורה / מלחמת האינבסטיטורה

אינבסטיטורה – הלבשה.

בינואר 25ב- המלך הגרמני היינריך הרביעי הלך לקנוסה, התייצב בשער המבצר,1077 לבוש בגדים של חוזר בתשובה, יחף ומשפיל עצמו בפני האפיפיור גרוגריוס השביעי. יש ויכוח

בקרב ההיסטוריונים האם מדובר בהשפלה או במהלך פוליטי מבריק.

מעשה זה נעשה על רקע עימות פוליטי וצבאי בין הכנסייה למדינה. הוא מסיים תקופה בה , הכנסייה תחת אפיפיורות11הלכה למעשה הכנסייה תלויה במלכים. במהלך המאה ה-

חזקה מתקוממת כנגד התלות אליה נכנסה במאות הקודמות. במקביל לכך חלה מגמה של

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

כפי וניקולאיזם, בסימוניה המאופיינת האפיפיור חצר סביב הכנסייה של צנטרליזציה שהוסבר בשיעור הקודם.

הצלחתה של האפיפיורות הן במאבק מול המדינה והן בצנטרליזציה מעיד שנושאים אלודיברו אל ליבם של תושבי אירופה שללא הזדהותם, מאבקים אלו לא היו צולחים.

שנה(, הכנסייה מפסיקה להיות פדרציה רופפת של200 )בתהליך שנמשך כ-11במאה ה- בישופויות והופכת להיררכיה כפי שהיא קיימת עד היום. במקביל היא מבצרת את עצמאותה מהשלטון החילוני, בראש ובראשונה במאבק עם המלך הגרמני שהוא הקיסר הרומי. בחג

, מוכתר קרל הגדול כקיסר. בכך מתחדשת הקיסרות המערבית, שתתקיים עד800המולד ה- במאה נפוליאון ה-19כיבושי במאה והאימפריה10. נעלמת הקרולינגית השושלת

ה- המאה של הגרמני המלך וגרמניה. )פרנקיה( לצרפת לשליט10מתחלקת הופך , 1806הדומיננטי באירופה, כובש את רומא ונוטל על עצמו את התואר קיסר. מרגע זה ועד

שייך התואר קיסר למלך הגרמני. מאחר והמלך הגרמני הוא החזק באירופה, עיקר התלות של הכנסייה והאפיפיור היא בו. למצב הזה שבו מלכים שולטים בגופים כנסייתיים, ברבי

(. הגופים הכנסייתיים מחוברים אל השלטון המלכותיprelatesהכנסייה של ארצותיהם ) )בגרמניה ביתר שאת אך גם במקומות אחרים( ביחסי תלות וחסות. הם זוכים ליחס מועדף,

טיפוח ומענקים ביד נדיבה.

אנו עדים למצב בו המלכים מעניקים את מטה הבישוף – שמסמל את11עד למאה ה- תפקידו כרואה רוחני – לבישוף. טקס זה נקרא אינבסטיטוריה. הכנסייה נתפסת כפיאודום )

feudumנחלה. זהו טקס שבו אדון, מעניק לנמוך ממנו בדרגה – ואסל – נחלה או – ) משרה. מדובר על חלחול של ההיררכיה של החברה הפיאודלית אל תוך הכנסייה. לכןכנגד הכנסייה, של הצנטרליזציה לאחר פונה, השביעי גרגוריוס של הרפורמה

( החילונית layהאינבסטיטורה investitureבתוך כאשר עולה )( השביעי גרגוריוס .) הכנסייה הרומית כבר יש הישגים בתחום ריכוז הכוח בידי הכס הקדוש. הוא פונה כנגד המלך( יותר מכל את האינבסטיטורה החילונית. במילנו הייתה סיעה עממית הגרמני שמסמל

Patariniלבושי הסחבות" בפי אויביה. גרוגריוס השביעי כרת ברית עם סיעה זו והציע" ) מועמד משלה לבישופות העיר כנגד מועמדו של מלך גרמניה. זוהי ראשיתה של התנועה הקומונלית – המועצות העירוניות של ימה"ב – ראשית העיר העצמאית. הפטריני הם ביטוי

למה שאחר כך יקרא "המעמד השלישי" או הבורגנות.

הייתה החילונית האינבסטיטורה של התופעה בגרמניה ממילנו: גרגוריוס התחיל מדוע נרחבת ביותר. גרוגריוס מצא בן ברית במאבקו נגד המלוכה הגרמנית בקבוצה שסבלה מעול המלוכה. במקביל גרמניה נמצאת על סף מלחמת אזרחים כאשר הסיעה הסקסונית שואפת להדיח את היינריך. הסקסונים נכבשו ע"י קרל הגדול ומאז ראו בשלטון הגרמני

התגלו בסקסוניה11שלטון זר )למעט כאשר שושלת סקסונית שלטה בגרמניה(. במאה ה- מכרות כסף ועל רקע זה הקים היינריך מבצרים עם חילות מצב בסקסוניה. הסקסונים דרשו מהיינריך להפסיק להזרים כוחות צבא לסקסוניה וכאשר זה לא נענה פרץ מאבק פוליטי שהפך למאבק צבאי. גרגוריוס השביעי ניצל זאת והכריז שהיינריך הוא אינו מלך לגיטימי.

(( אותו וגרגוריוס החרים אולטימטום להיינריך הציבו –excommunicationהסקסונים הוצאה מן הקהילה, הוצאה מטקס הקומוניו, לחם ויין הקודש(. חרם כזה משמש במשך שנים כנשק כנסייתי המופעל בעיקר נגד פרטים "פורקי עול". הוא כולל גם אי קבורה דתית,ויין הקודש, אי טבילה. אדם שאיננו הוצאה מן הקהילה, הוצאה מטקס הקומוניו, לחם נקבר ונטבל כנוצרי הוא איננו נוצרי, ודין נשמתו לגיהנום. בתקופה של גרגוריוס ויורשיו עולה דרגה ומוטל על קולקטיביים – על עיר שלמה או אף על ארץ שלמה. זאת על מנת לאלץלו. הכפופים הנתינים מקרב תסיסה באמצעות הקולקטיב בראש שעומד מי את האולטימטום על היינריך היה שהוא יוחרם אם לא יגיע תוך שנה להסדר עם הסקסונים.

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

בינואר 25בחודשים שלפני ה- , היינריך הוא בגדר מוחרם על תנאי. אם עד מרץ1077 הוא לא יצליח להגיע לפשרה עם הסקסונים, הוא יטיל על נתיני המלך לבטל את1077

שבועת האמונים שלהם. באליטה פוליטית שדרכי ההתקשרות שלה עם המלך הן בעיקר( נאמנות גרגוריוסfidelitasשבועה פאודלית, הקונצנזוס הפוליטי מבוסס על שבועת .)

נוספות קבוצות ושל הסקסונית האצולה של הפוליטי-צבאי המרד את מגבה למעשה לקנוסה. אם דחיפותה של ההליכה ברורה אליה. מכאן באצולה הגרמנית שמצטרפות היינריך לא היה תופס את האפיפיור ומציג לפניו את ההצגה של החוטא החוזר בתשובה )שנמשכה שלושה ימים, היינריך לקח איתו גם את אשתו ובנו( אז הסכנה לשלטונו הייתה מוחשית ביותר. גרגוריוס מתוך "שכנוע" שהחזרה בתשובה אמיתית, הסיר מעליו את החרם. שתי דמויות ניהלו מסע ומתן בין נציגי היינריך לנציגי האפיפיור. האחד, הוגו, אב המנזר של

( והשניה, מתילדה, רוזנת טסקנה. הוגו הוא סנדקו של היינריךHugh of Clunyקלוני )נמצא זה מנזר כולה. באירופה ביותר והעשיר ביותר החשוב מנזר בראש והעומד במרכז-מזרח צרפת, בבורגונדיה והעומד בראשו הוא דמות מרכזית בזירה הדתית והפוליטית האירופאית. מתילדה היא בעלת האדמה בקנוסה, והיא הנותנת חסות לגרגוריוס. המפגש בין גרגוריוס להיינריך הוא מסע ומתן פוליטי וגם מסע ומתן רוחני – בין רועה רוחני לצאנו.להילחם פונה הוא פוליטית. הדחה של הסכנה ומעול החרם מעול משתחרר היינריך בסקסונים ומנצח אותם. עם זאת, בהמשך היינריך מוחרם שנית ע"י גרגוריוס אך הוא אינוע"י הנתמך נגדי מלך מקימים הסקסונים האפיפיור. לתכתיבי נכנע ואינו במצוקה האפיפיורות אך מובס אף הוא ע"י היינריך. אין למעשה הכרעה ברורה בקרב ביניהם. אך)של עשרות שנים( של קבלת המשמעת של הכס בקרב הכמורה הגרמנית חל תהליך הקדוש והכרה באפיפיור כראשה, על חשבון הנאמנות למלך. הדברים נמשכים תחת היינריך

)בנו של הרביעי...(. בשנת נוספים של לחץ הדדי נחתם1122החמישי לאחר סבבים (. קונקורדט הוא הסכם בין הוותיקן למדינהConcordat of Wormsקונקורדט וורמס )

כלשהי. הסכם זה מגדיר את הכללים של מינוי הכמורה בגרמניה ומייסד תקנון לפיו רביהכנסייה יבחרו ע"י הכמרים או הנזירים הכפופים להם )בחירה קאנונית(.

ה- במאות יחריפו הם גרמנים. למלכים אפיפיורים בין לא תמו המאבקים .12-13בכך המתווה גיאופוליטי הוא כזה שאיטליה וגרמניה מופרדות ע"י האלפים. צפון איטליה נשלטת ע"י המלך הגרמני בעוד שבמרכז איטליה, אזור סביב רומא נשלט ע"י הכס הקדוש )אחת התוצאות של השחרור מעול הקיסרים הגרמנים, טריטוריה אפיפיורית(. המדינה האפיפיורית

במרכז איטליה, כבריח לכל מי שיש לו אינטרסים בדרום וצפון19מתקיימת עד המאה ה-ה- מהמאה איטליה ודרום סיציליה למשל, כך מלך12איטליה. שלטון תחת נמצאות

גרמניה. המדינה האפיפיורית חוסמת את הרציפות הטריטוריאלית הגרמנית.

עולות ערי המדינה האיטלקיות – ונציה, גנואה, פירנצה, מילאנו, סיינה13 וה-12במאה ה- ועוד. ערים אלו שהיו שרויות לרוב במלחמות ובריתות זו עם זו. ברוב הערים היו שתי סיעות יריבות – אחת הדוגלת בברית עם הקיסר הגרמני )השואף להכניס את כל איטליה תחת

שלטונו( ואחת המתנגדת לכך ודוגלת בברית עם האפיפיור.

הסכסוכים מרכז אל אותה גוררות באפיפיורות הרפורמות כיצד כן אם לראות ניתן הפוליטיים-צבאיים. האפיפיורות מנהיגה את הכנסייה תחת נסיבות פוליטיות כלכליות חדשותמבנה בתחום האדמיניסטרציה, נוספות ידרשו התפתחויות אלו דברים חדשים. לכיוונים הכנסייה ועוד תופעות )כמו מסעי הצלב( המאפיינות את ימי הביניים התיכוניים. עידן זההביניים ימי של יחסית השבטיות הממלכות )לעומת יותר מאורגנות בממלכות מתאפיין המוקדמים(, גופים גדולים ואינטרסים חובקי יבשת שהכנסייה ממלאת בהם תפקיד מרכזי. האירוניה של ההיסטוריה היא שככל שהאפיפיורות מצליחה יותר, היא יוצרת לעצמה בעיות

גדולות יותר.

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

27.12.2011

8שיעור

ימי הביניים: חלוקה כרונולוגית מוקבלת:

.10ימי הביניים המוקדמים – עד המאה ה--.11-13ימי הביניים המרכזיים – מאות -.14-15ימי הביניים המאוחרים – מאות -

ימי הביניים המרכזיים מתאפיינים ב:

צמיחה )אל מול ימי הביניים המוקדמים(. צמיחה דמוגרפית ושגשוג חומרי בהשוואה-בייצור גידול כלכלי. גידול גוררים הדמוגרפי הגידול שיעורי הקודמת. לתקופה

ובהפצה. יותר. זוהי תקופה של התייצבות המלכויות )"הסדר- הסדר הפוליטי נעשה מורכב

וגדלה מתבססת על המלכותי"(. מדינה שהיא במקצת פיאודלית ובמידה הולכת אדמיניסטרציה – מוסדות שיפוט, גביית מיסים, פקידות מקומית הנשמעת יותר ויותר לצו המלך. באזורים מסוימים באירופה – איטליה וגרמניה – הסדר המלכותי דווקא

הולך ומתרופף. התחדשות העיר. הערים גדלות וערים חדשות נוסדות. אירופה מתכסה ברשת של-

יותר למספר14ערים, כאשר מספר הערים בתחילת המאה ה- דומה פחות או . 19הערים בתחילת המאה ה-

על רקע צמיחה זו, גם הכנסייה צומחת. בעקבות מאבק האינווסטיטורה מתחזקת מגמת הריכוזיות של הכנסייה וכוחה עולה. ראינו כמה מהסיבות בשלן האפיפיורות החדשה זוכה ליוקרה והערכה מצד הציבור הכללי )ההדיוטות(. הצרכים הדתיים של אלו הולכים ע"פ רובגידול שיש באירופה האוכלוסייה של אספקט זהו יותר. ותובעניים מסובכים ונעשים

במורכבות הנדרשת מחיי הרוח של הפרט ושל הקולקטיב.

בעזרת הנהגה של אנשים מוכשרים, רקע זה מעלה את האפיפיורות לנקודת זינוק להנהגתה- עד המאה שליטים מקומיים10היבשת. ישנם כנסייתית. הנהגה על לדבר ניתן לא

יש מידה משתנה של השפעה עליהם. כעת )המאה ה- ( הכנסייה נמצאת11שלכנסייה מ- החל מערבי. הנוצרי העולם הנהגת לתפיסת מוצהר של1054בעמדה מוצב קיים

( המזרחיתschismaסכיזמה הכנסייה לבין )לטינית( המערבית הכנסייה בין פילוג ,) כנסיית הגיה סופיה. זו מניח שליח אפיפיורי מכתב החרמה על מזבח הביזנטית. בשנה הסיבות לפילוג הן מחד מקומיות וזניחות ומאידך תוצאה של תהליך הדרגתי של התרחקות

שנים. המחלוקת היא לא על עיקרי האמונה. ההבדלים ביניהם הם500הדדית שנמשך בעיקר בשפת הפולחן, האסתטיקה של התפילות והזמירות, הביגוד ומנהגים כיו"ב. בתקופה שלפני הסכיזמה בולט המירכוז של הכנסייה המערבית סביב האפיפיור שהכנסייה המזרחית

לא הייתה שותפה לו. הפילוג קיים עד היום.

ביטויים לכוחו העולה של האפיפיור:

(. הצלבן הוא סוגcrusades )מסעי הצלבהביטוי הבולט לעמדת הזינוק של הכנסייה הוא נוצרי. רעיון מסע הצלב מתחיל בסוף המאה ה- בסדרת כנסים שמארגן11מיוחד של

בנובמבר, 27האפיפיור אורבן השני. ב- מכונסת ועידה בעיר קלרמון )1095 Clermont) שמשתתפת בה גם האצולה האזורית )ולא רק אנשי הכנסייה(. אורבן השני עצמו הוא אציל צרפתי ובכנס זה שוטח את הרעיון של הליכה לירושלים. ההליכה לירושלים מוצגת כמעין עליה לרגל – הרעיון הוא לחייב את האדם באופן אישי למסע שאלמנט הכפרה האישית

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

מרכזי בו. הגמול הרוחני המובטח הוא שאלו שימותו במהלך המסע, יהיו בגדר מרטירים שמלכות השמיים מובטחת להם. כבר בנאומו של אורבן עולה המושג של הקבר הקדוש. כנסיית הקבר, כנסיית המולד, נצרת – הגיאוגרפיה המקודשת של ארץ ישראל, כפי שהיא מופיעה בברית הישנה ובמיוחד בברית החדשה נכנסת לעולם המושגים של מסע הצלב. אלמנט נוסף הוא העימות הצבאי אליו נשלחים הצלבנים – הם מתבקשים לשחרר את הקבר הקדוש ובהמשך את ארץ ישראל מעול הכופרים המוסלמים. העילה המיידית לרעיון

– הכיבוש הטורקי של אזורים1089זה היא כפי הנראה תגובה מאוחרת לאירוע שאירע ב- נרחבים באסיה הקטנה הביזנטית. הלחץ הצבאי הטורקי הביא את הקיסר הביזנטי לבקש

עזרה מהמערב.

הקריאה למסע הצלב נופלת על רבבות אוזניים קשובות ולא רק של לוחמים מקצועיים אלא גם של פשוטי עם: נשים, גברים ובני נוער. הראשונים להתארגן ולצאת היו אלו – מסע הצלב העממי / של האיכרים שהיה הראשון מבין כמה מסוג זה בהיסטוריה של מסעי הצלב.

יש שתי אפשרויות להגיע לא"י ממערב / מרכז אירופה. הראשונה, דרך הדנובה והים השחורעד קונסטנטינופול ומשם רגלית דרך סוריה ולבנון.

ביולי 15ב- נופלת ירושלים אחרי מסע של שלוש שנים. מבחינה צבאית זהו אחד1099 ההישגים הגדולים של ימי הביניים. ההסבר הוא שזה בשל היותו של מסע צלב זה מורכבוהשני בהונגריה האחד נעצרו העממיים, הקודמים, המסעות שני מקצועיים. מלוחמים בפתחה של אסיה הקטנה. ההצלחה נזקפת לזכות המשמעת של החיילים שהיו מאומנים,נסיכים. אלא מלכים אינם המנהיגים כאשר למדי מוכשרת ופוליטית צבאית במנהיגות האלמנט הצרפתי היה דומיננטי במסע צלב זה והמשיך להיות כזה במסעי הצלב האחרים. הצלבנים מקימים בירושלים את מלכות ירושלים הצלבנית ומספר נסיכויות מצפון – נסיכות

טריפולי, אנטיוכיה ואדסה.

היחס של הכובשים לאוכלוסייה המקומית: היהודים )האוכלוסיה הקטנה ביותר(, המוסלמים )הגדולה ביותר( והנוצרים. עם כיבוש ירושלים נעשה טבח ביהודי ומוסלמי העיר. הנוצרים לא נתפסו כאחים אלא כילידים שיש לשלוט בהם )אם כי מעמדם היה טוב במקצת משל המוסלמים(. פראוור טען שהצלבנות היא תופעה קולוניאלית. זאת בגלל היחס למקומיים

והשמירה על התרבות האירופאית.

מרכיב מהותי בהוויה הצלבנית הוא מרכיב האלימות. מסע הצלב הראשון הוא מסע צבאילרעיון מלחמת הקודש.11תוקפני. לא מובן מאליו שהנצרות האירופאית תגיע במאה ה-

אוגוסטינוס למשל לא הסכים לרעיון כזו. המסורת הנוצרית אמביוולנטית כלפי מלחמה המלחמה, שמקושרת מדי למדינה. לוקח זמן להתרגל ללגיטימיות של המדינה וללגיטימיות

. סיבות לכך:11של הפעלת אלימות. הלגיטימציה לאלימות ניתנה רק במאה ה-

, מילס –ecclesia militansהכנסייה משנה את פניה. הופכת לאקלזיה מיליטנץ )- חייל רומי(. זוהי כנסייה דרוכה, שמסוגלת לתוקפנות )כמו במאבק האינווסטיטורה(,

לא בוחלת באמצעים. הנצרות המערבית11, אך במאה ה-7האויב המוסלמי קייים לנצרות מהמאה ה--

"מגלה" את האויב המוסלמי. במסעי מלחמה ימיים נכבשים איים בים התיכון מידיה- במאה וסיציליה. קורסיקה סרדיניה, )11מוסלמים: הרקונקיסטה מתחילה

Reconquistaהכיבוש מחדש של ספרד המוסלמית ע"י ספרדים נוצריים, תוך – ) סיוע של אצילים צרפתיים. מאה זו מלאה אם כן במסעי מלחמה נגד מוסלמים

בזירה אירופאית, כאשר על חלקם מברכת האפיפיורות.

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

הכנסייה התרגלה לשלוט על משאבים, אדמות ואנשים. שליטה כרוכה בצורך להגן-ובהמשך מתייצבת תודעה חדשה שמברכת11על הרכוש. לקראת סוף המאה ה-

על מלחמת הקודש ומאוחר יותר קוראת למלחמת הקודש. ובייחוד- באדמות מחסור הקרקע. על לחץ מורגש להיות מתחיל שבה תקופה

מחסור באדמות שניתן להשתלט עליהן. יותר מדי בנים יורשים ומעט מדי אדמות. ישנה סברה שמסעי הצלב הם תגובה לכך. בתקופה זו המערב והמרכז האירופאים הופכים להיות תוקפניים, כובשים ומתיישבים על אדמות אחרים. הם גם מכניסים את

אדמות הבור של אירופה לעיבוד חקלאי.

צבא4.7.1187מה- את ומשמיד וסוריה מצרים כוחות את א-דין מאחד כאשר סאלח הצלבנים בקרב קרני חיטין, ערי הצלבנים הריקות מכוח אדם צבאי נופלות זו אחר זו בידי סאלח א-דין. מסע הצלב השלישי של שלושת המלכים כובש בחזרה את עכו ורצועת חוף מצפון ומדרום לה. ממלכה זו מתקיימת בקושי תוך ניסיונות להביא עוד כוח אדם צבאי

נכבשת עכו ונסתם הגולל על הממלכה הצלבנית ועל רעיון מסעי הצלב.1294מאירופה וב-

מסע הצלב הראשון מונהג ע"י האפיפיור. הנצרות המערבית והאליטה שלה מתגייסים מתוך רוח הקרבה דתית לרעיון שהוא במהותו דתי )אם כי יש לו ספיחים ארציים(. זוהי עדות

לעוצמת הרעיון הדתי ועוצמת האפיפיורות בתקופה זאת.

1216 - 1198 )כהונתו: אינוצנטוסביטוי בולט נוסף לעוצמת האפיפיורות הוא האפיפיור Innocentius בגיל לכס הקדוש הגיע ימי38( השלישי. לגדול האפיפיורים של ונחשב

הביניים ואולי של כל הזמנים. הוא יזם שני מסעי צלב.

(, שבמקום להגיע לא"י נחת בקונסטנטינופול תחת1204הראשון, מסע הצלב הרביעי ) אמתלה של סיוע לטוען לכתר הביזנטי והסתיים בביזת קונסטנטינופול במשך שלושה ימים.יש אוצרות אומנות רבים מביזנטיון. התוצאה וממנת המסע( בונציה )מארגנת היום עד

הייתה מינוי קיסר לטיני וחלוקת יוון לנסיכויות פרנקיות.

בדרום צרפת(. האלביגנזים )קתרים( היוAlbignהשני, מסע הצלב האלביגנזי. )על שם תנועת הרזיה שהתפתחה בדרום צרפת והאפיפיור מצא עצמו בעקבות הנסיבות יוזם ומאשר מסע צלב נגדם, שהפך למעשה למסע כיבוש של דרום צרפת. זהו התחלתו של תהליך של השתלטות של צפון צרפת על דרום צרפת )שיש הטוענים שנמשך עד היום(. הצפוניים שדדו

את הדרום ועשו בו ככל העולה על רוחם, בברכתו של אינוצנטיוס.

כיצד בכל זאת הוא נחשב לגדול האפיפיורים של ימי הביניים? את הכישלון של מסע הצלביזם ואחרים המשיכו למאבק ידי צעדים אחרים שאינוצנטיוס האלביגנזי אפשר לאזן על

וראשית המאה ה-12בהרזיה שהפכה לאיום של ממש על הכנסייה בסוף המאה ה- 13. אחד הצעדים שהיה בעל תוצאות חשובות הוא הברכה והאישור לתנועה חדשה שדמתה למדי לתנועות ההרזיה האחרות. קבוצה זאת בראשות פרנציסקוס מאסיזי קיבלה אישור להתקיים באופן חופשי, וכן לתנועה מקבילה – הדומיניקנים. לצד הטעות בהפעלת אלימות בלתי מבוקרת, נקט אינוצנטיוס גם בצעדים בעלי תבונה רבה. )נרחיב על כך בשיעור על

הטרודוקסיה(.

אינוצנטיוס היה האפיפיור שיוקרתו בעיני השליטים היתה הרבה ביותר. הדבר ניכר ביחסיו הפוליטיים עם המדינות השונות. הבעיה הגדולה שירש הייתה בעיית הקיסרות הגרמנית,שבינה לבין אפיפיורים קודמים התנהלה "מלחמת עולם", למין שנות השבעים של המאה ה-

ה-11 כל המאה ולאורך וגם12 גם מלחמות של ממש )שהיו אלו במהלך מלחמות . מלחמות תעמולה( הגיע אינוצנטיוס למעמד של בורר בין טוענים שונים לכתר הגרמני. הוא

שנים, הזירה10הקים שני מלכים והדיח אחד כאשר נראה היה שיגיע לעימות עמו. במשך כ-

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

הפוליטית הגרמנית התנהלה לפי הבנתו והוראתו של אינוצנטיוס השלישי. באנגליה, הוא הציל את מלכותו של ג'ון "ללא ארץ" שנקרא כך משום שאיבד את נורמנדיה, ואת בריטניה לאצילים בעקבות ה"מגנה קרטה". אינוצנטיוס הפך את ג'ון לואסל ואת אנגליה לארצו. עם המלך הצרפתי הוא נאבק ממושכות והצליח להכניעו לבסוף כאשר המלך ביקש להיפטר מאשתו בנימוק שהיא קרובת משפחה שלו )בפועל כי לא נתנה לו יורש(. אינוצנטיוס תמרןבניית תהליך את קידם הוא בנוסף החוקית. אשתו את להחזיר נאלץ בו למצב אותו

האפיפיורות ומוסדות הכנסייה

מהדרפבוקס:

אירופה, כאשר הוא בנה ברומא מערכת בתי משפט שהפכו לבית משפט מרכזי לכלל יותר כלפי העוטרים. הפונים היו אנשי יהיה צודק ובצדק שבית המשפט הפונים חשבו הכנסייה, אך גם צליינים ותלמידים. למשך זמן רב זה אכן היה בית משפט צודק ושקוף. הוא הקים גם מערכת של גביית מיסים ) והרגיל את האירופאים להבין שלא מדובר בשוד של אנשים(. הוא הרגיל אנשים להבין שצריך לשלם מס קבוע למען מסעי הצלב. הוא גם הקים את מדינת האפיפיור-נחלתו של פטרוס הקדוש. שטחים אלה שהיו מסביב לרומא היואת לאחד הניסיון את גרמני קיסר מכל שמנע איטליה. למרכז מסביב בריח למעשה

איטליה.

03.01.2012

9 שיעור

)אמונה לא נכונה(והטרודוקסיה )אמונה ישרה/נכונה( אורתודוקסיה

אורתו = ישר

הטרו = לא ישר

דוקסה = אמונה / סברה

( – הפירוש המילולי הוא "בחירה". מכאן התפיסה הימיביניימית המגדירהheresia )הרזיהאת ההטרודוקסיה כהרזיה – ההרטיקון בוחר "להכעיס" להאמין באמונה ההטרודוקסית.

העמדה הכנסייתית שוללת את ההטרודוקסיה שלילה עקרונית כבחירה באמונה הלא נכונה.נכונה ישנה אמונה – זוהי תפיסה דיכוטומית נכונה. ולא נכונה מכאן עולה שיש אמונה לחלוטין ואמונה שגויה לחלוטין. מי שכופר באורתודוקסיה כופר באמת הנצחית האלוהית

והברורה.

ההיסטוריה של תנועות הרטיות נתפסות כולן ככפירה להכעיס, כפירה מתוך בחירה שמה שעומד מאחוריה הוא )"כמובן"( השטן. זרמים מסוימים מוגדרים על ידי הכנסייה הנוצרית כהרזיה. יש היסטוריה נרחבת של זרמים הרטיים בשלהי העת העתיקה. הם נסובו לרוב סביב הויכוחים הכריסטולוגים על אופיו התיאולוגי של ישו. ההרזיה נעלמת כמעט לחלוטין

. אז ישנם בד"כ בודדים שמפתחים רעיונות שאינם תואמים את הדוגמה11עד המאה ה- הכנסייתית )הרזיה של משכילים( ולעיתים "הרזיה עממית" שגובלת בד"כ באמונות תפלות. התפיסה הכנסייתית מחברת בין הרזיות של שלהי העת העתיקה להרזיות של ימי הביניים.בשלהי העת כפירה שהועלו דעות ישיר של נתפסות כהמשך כלומר ההרזיות החדשות

ה- המאה במחצית ה-12העתיקה. ובמאה ה-13 ותחילת של14 השיא תקופת חלה ההרזיה הימיביניימית.

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

מדוע התפתחו תנועות אלו דווקא בתקופה זו?

התעצמות הכנסייה ובמיוחד האפיפיור. בתודעתם של האירופאים, הכנסייה נוכחת-ואילך. נוכחות גוברת זו נתפסת לעיתים כדבר חיובי11הרבה יותר מן המאה ה-

ולעיתים כדבר שלילי. מטבע הדברים היא גם מתנגשת עם אינטרסים שונים. מיסוי אפיפיורי וכנסייתי גובר מעיק על הבריות בכל מקום. יש המקבלים את המיסוי הזה

ואחרים רואים בו שוד לאור היום.ה-- והעושר. במאות וה-11נושא העוני וגדלו12 באירופה חלה צמיחה כלכלית

הפערים בין עניים ועשירים. צמח מעמד של פועלי טקסטיל בערים. בעבר הנוצרי יש מודל מוסרי חיובי לעוני מרצון. ישו ותלמידיו נתפסים כמי שבחרו מטעמי אידיאולוגיה חברתית בעוני מרצון. ישו אמר לתלמידיו "השאירו אחריכם כל רכוש ולכו אחריי" )ציטוט לא מדויק(. בתקופה זו עולה הרעיון של "עוני אפוסטולי" כחיקוי של ישו.

זוהי התרסה אל מול העושר ההולך ורווח בחברה האירופאית. וביתר שאת בהמשך משתנה המזג11היבטים נוספים בהוויה הדתית: במאה ה--

– המשוח במלוא הדרו. ציור כנסייתיChristos Pantocratoהדתי של האירופאים. שבו ישו מתואר יושב על כס לבוש, בהוד והדר. לעומת זאת,11שרווח במאה ה-

( מופיעים יותר ציורים של ישו הצלוב, עירום,13כמאה שנים לאחר מכן )המאה ה-זוהי עדות לשינוי במזג הדתי באירופה במאות אלו. הבריות מזדהות עם בסבלו. יצבור יראה לישו מעורר הזדהות. הדבר דמות מעוררת אמפתיה – מישו מעורר

יותר היא מריה. זוהי גם16תאוצה עד המאה ה- . דמות נוספת שהופכת נפוצה תקופה של הפצת פולחן הקדושים. בסיכומו של דבר, המגמה היא ליתר אנושיותויותר יותר נעשים לבני האדם. אם מושאי הדת של הדמויות האלוהיות, קירובן אנושיים, גוברת האפשרות שבני האדם יראו עצמם כזכאים לומר את דעתם בענייני

כנסייה, אמונה וגאולה.

דתית מגמה שני ומצד ויותר יותר ניכרת שהשפעתה חזקה כנסייה אחד מצד כאן יש תרבותית ששוברת את מונופול הכנסייה ופותחת פתח לביקורת והתנגדות לכנסייה. שתיאת שלוקחים אנשים של ותופעות זרמים תנועות, ליצור כדי הללו מתחברות המגמות הדתיות שלהם בידיהם הם ובכך מאיימים על מונופולין הפרשנות והסקרמנטים ומתנגשים בהכרח עם הכנסייה. מעצם עלייתם של רעיונות כאלו תיווצר התנגשות עם הכנסייה אלא

אם כן זו תוותר על המונופולין שלה.

נדון בשתי תנועות מרכזיות. שתי התנועות שייכות לאירופה הדרומית והתחילו בדרום ומרכז צרפת. שתיהן התפשטו באירופה הדרומית )הוולדנזים גם בצפון אירופה(. שתיהן נתקלו בדיכוי מצד הכנסייה והרשויות החילוניות. שתיהן ירדו למחתרת ונרדפו ע"י הזרוע הכנסייתית

– האינקוויזיציה. באופן כללי בתנועות ההרזיה, מעמד הנשים משופר13שקמה במאה ה-בכך ודומות פוריטניות, תנועות הן התנועות שתי בקתוליות. מעמדן לעומת ביותר של סקרמנטים, ובשורה באפיפיור כופרות הרפורמציה וגם התנועות שתי לרפורמציה.

ומקצינות את עמדותיהן ככל שגוברת הרדיפה שלהן.

-( של(Waldensiansוולדנזים בנם מליון, וולדו מפטר שמם את קיבלו – ותחילת המאה ה-12סוחרים. חי כנראה במחצית השניה של המאה ה- . כפי13

שכתוב בסיפור על חייו מסופר שהוא שמע הטפה בכנסייה על חייו של הקדוש אלכסיוס וזה החזיר אותו בתשובה. עקב כך הוא מחלק את כל רכושו לעניים והופך למטיף. הדבר מתנגש עם המונופול הכנסייתי על ההטפה )רק כומר מוסמך ומורשה יכול להטיף(. הוא הטיף לחזרה לחיים הפשוטים ולעוני כאידיאל. בהדרגה, וולדו או אנשים בסביבתו מבקרים דוגמות כנסייתיות כמו הטרנסובסטנציאציו – שינוי המהותיין של החומרים המשמשים בסקרמנט הקומוניו של אכילת לחם הקודש ושתיית

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

הקודש. הביקורת באה מהרצון לאמונה פשוטה יותר, עממית, ללא פיתוחים שליש לציין שאלו אינן ולותר. יעלו אצל הלולרדים, הוס תיאולוגים )תפיסות דומות תנועות של חילון אלא תנועות של דתיות מוגברת וחרדה גוברת של הבריות להצלת נפשותיהם(. הוולדנזים ביקשו אישור מאינוצנטיוס השלישי להפוך לחלק מהכנסייה. הוא סירב והם הוכרזו כהרזיה. הם נרדפו ע"י האינקוויזיציה ושרידיהם נותרו באזורים נידחים, אלפינים למשל באזור של שוויץ היום. הרפורמטורים השוויצרים והמסורת

השוויצרית של דיסידנטיות ינקו מהוולדנזים. – זוהי למעשה דת שנפרדת מהנצרות. אלמנטים(Catharsקתרים / אלביגנזים )-

זר". הושפעו מהבוגומילים מבולגריה של המאה ה- "יבוא .10-11רבים בה הם יונקים מרעיונות שהסתובבו במרחב התרבותי דתי שבין פרס )הדת הזורואסטרית( לביזנטיון – רעיונות דואליסטיים. הרעיון המרכזי הוא שיש שני אלים – אל רע שיצר את הארץ, האדם והחיים עלי אדמות ואל טוב, רוחני שנמצא בעימות עם האל הרע. אלמנטים של תפיסה דואליסטית יש כמעט בכל דת, אם כי במינונים שוניםיש מסורות דתיות של נפילת בני האור לתחום )למשל השטן ביהדות והנצרות(. גלגול )כמו בקבלה(. אלמנט מהותי בתפיסה הדואליסטית הוא רעיון החומריות הנשמות והכורח להפסיק את השרשרת האינסופית של הרבייה, על מנת לגאול את האנושות והאלוהות מהשבי שבחומר. הקתרים, בנוסף לאלמנטים של ביקורת נגד הכנסייה המשותפים לאלו של הוואלדנזים, פיתוח תפיסה ייחודית של ניסיון לנתק את שרשרת החומריות ע"י המתה עצמית – הימנעות ממגע מיני, הולדה, טבעונות )לא לאכול מוצרים שהם פרי רבייה כגון חלב וביצים( והבחנה בין אליטה הקרויה

( חייםPerfectsפרפקטים לאורח מצווים הפרפקטים המאמינים. שאר לבין ) מחמיר. המאמינים מצווים לתמוך בפרפקטים )מחסה, מזון( ולהשתתתף באקט

(. אדם שמרגישenduraאחד שאמור לסייע בניתוק שרשרת החומריות – אנדורה )כאן ניתן לראות שיש למוות. ומרעיב עצמו צום נכנס למשטר של שקיצו קרב עקרונות שונים ביותר מהעקרונות הנוצריים, אם כי גם בנצרות יש אימבוולנטיות

לעולם החומרי.

תגובת הכנסייה

כדי להבהיר את האתגר שעמד בפני הכנסייה יש לציין שבתקופות מסוימות, בצרפת וצפון איטליה ניתן לדבר על מאות אלפים שלקחו חלק בתנועות ההרזיה הללו. באיטליה, עיקר המשענת של תנועות אלו היא העיר, ובצרפת האצולה הנמוכה. הנסיך החשוב ביותר של

דרום צרפת, הרוזן של טולוז, היה שותף ברמה מסוימת בדת הקתרית.

דרכי תגובה:

הטפה: בד"כ צמד של נזיר ובישוף שיצאו להסתובב בערים ובכפרים, אספו אנשים-וניסו לשכנעם במילים )לעיתים תוך ויכוחים עם אנשי הזרמים ההרזיים(.

אין לכך השפעה ובסופו של דבר נרצח אחד המטיפים בדרום צרפת. האפיפיור הגיב-עסוק )שהיה צרפת מלך את לשלב ניסיון היה האלביגנזי. הצלב במסע לכך במלחמה עם אנגליה( אך מי שהוביל את המסע היו אצילים צפון צרפתיים )גם בן המלך בשלב מסוים(. הם הגיעו לדרום צרפת, צרו על ערים שנתפסו כנותנות חסות לאמונה הקתרית, ביצעו מעשי טבח המוניים. הדבר התגלגל לבסוף למסע כיבוש של דרום צרפת ע"י צפון צרפתים שהפכו אחר כך לנתיני המלך. הצפוניים ניצחו והאלביגנזיות ירדה למחתרת. מלך צרפת הפך לשליט האזור. בעשור הרביעי של

נשלחו אינקוויזוטרים לאזורים "נגועים" בקתרים. 13המאה ה-לאינקוויזיציה- בד"כ מקושר זה אימתני. כמוסד שלהם דימוי יש – אינקוויזיציה

הספרדית שהופיעה יותר ממאה שנים אח"כ כדי לטפל ביהודים מומרים שנחשדו

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

בחזרה ליהדות. האינקוויזיציה הימי ביניימית היא מוסד מקומי. שני אינקוויזיטורים ( באזור מסוים. משנים לצורךinquisitioממונים על ידי האפיפיור לצורך חקירה )

כך את החוק: מאושרת העמדה לדין עקב הלשנה ושמועות. שיטת החקירה היאלכן( שתכליתה קבלת הודאה של הנחקר בדבר גם קודם )היה מותר בעינויים חטאיו. האינקוויזיציה מענישה בעונשים רוחניים – נשיאת צלב למשך שנים, עלייהעל בשריפה מוות עונש – מהודאה חזרה של ובמקרים לרגל, הלקאות כפויה המוקד. הרוב המוחלט של גזרי דין לא היו הוצאה להורג. האינקוויזיציה )בעיקרהסולידריות על כאיום כנסייתית הלא בחברה נתפסה ההלשנה( שיטות עקב הקתרים העלמות לאחר גם באינקוויזיטורים. פרעות נערכו ולעיתים המקומית

האינקוויזיציה המשיכה לפעול נגד הרזיות אחרות. תגובה פחות אלימה: המסדרים הפרנציסקנים והדומניקנים. נתפסו ע"י הכנסייה-

כמי שעשויים לחסום את גל ההרזיה ששתף את אירופה. זאת בזכות הרעיון המרכזיהעוני. של - )וחבורתם( דומיניקוס ובעקבותיו מאסיזי פרנציסקוס שהוביל הטפה באמצעות בהרזיה במלחמה ולכלי לאפיפיור לכפופות הפכו תנועותיהם והדוגמה העצמית שהציגו של עוני מרצון, עוני אפוסטולי. הם הציגו כנסייה ענייה ורזה אל מול דימוי הכנסייה העשירה והשבעה. כאן לראשונה מותרת הטפה לבריות שלא ע"י כמרים. רעיון זה הופך לרווח במאות הבאות ומקבל ביטוי ברפורמציה –

הטפה בשפת המקום ולא הלטינית.

השילוב של הדיכוי האלים עם התנועות הפרנציסקנית והדומיניקנית בלם את ההרזיה. היאזו או אחרת במקומות שונים. ניתן לומר שהכנסייה נחלה ירדה למחתרת וחזרה במידה

ניצחון אך זה עלה לה במחיר יקר, מבחינת תפיסתה בעיני הבריות.

10.01.2012

10 שיעור

משבר הכנסייה בימי הביניים המאוחרים

[ – היה נזיר ונחשב לקדוש וסגפן קיצוני.1215-1296( החמישי ]Celestineסלסטינוס ) החזיק בהשקפות פרנציסקניות בחלקן. הושפע מן המנדיקנים – היחפנים, אידיאל העוני,

הענווה. עזב את תפקידו לפני מותו.

[ – דמות שונה בתכלית מקודמו, בא ממשפחה1235-1303( ]Boniface )8בוניפציוס ה-בעלת השפעה פוליטית רבה. למד משפט קאנוני. מונה כמזכיר לשליחים אפיפיורים. ב-

מונה לקרדינל. בתקופה זו איטליה הופכת למשחק1291 הועלה לדרגה בכירה וב-1281 1295פוליטי בידי צרפת וספרד )אראגון( בעיקר כאשר אלו שולטות לסירוגין בדרומה. מ-

– חצר, וגם בית משפט. כך בשפותcuriaמכהן כאפיפיור. הוא צמח בחצר האפיפיורית ) אירופאיות רבות(. סיפורו של בוניפציוס השמיני הוא סיפור של "אופי מחורבן". הייתה לו נטייה להיכנס לסכסוכים וריבים עם אנשים רבים ולדקדק במשפט. סכסוכים אלו הפכו את

כהונתו למלאה במשברים. מבין אלה החשוב ביותר הוא המשבר עם מלך צרפת.

הכוונה ההתחלתית הייתה טובה – האפיפיור כנדרש מתפקידו, התבקש להשכין שלום ביןהשליטה סביב נסוב הסכסוך תקופה. באותה העיקריים הניצים לצרפתים, האנגלים אנגלית. בהדרגה האנגלים מאבדים את השטחים במחוזות בצרפת, שנמצאים בשליטה הנמל החשובה עיר ובבורדו, באקוויטניה שולטים בוניפציוס הם בזמנו של אך בצרפת בצרפת. בונפציוס ביקש ללחוץ על הניצים על ידי הוראה לכמרים בצרפת להפסיק לשלם מיסים. הכמורה בתקופה זו שימשה מקור חשוב למיסים בכל אירופה. הבעיה היא שלכמורה יש פטרון המבקש לשמור על האינטרסים שלהם – האפיפיור. צעד זה העלה את חמתו של

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

, מלך צרפת, והוא ענה בהטלת הסגר על ייצוא מתכות יקרות ממלכות צרפת. מי4פיליפ ה- שמייצא מתכות יקרות הוא בעיקר אנשי הכמורה שמייצאים אותן לרומא. תשובתו הראשונית של בוניפציוס הייתה לסגת המאיסור על תשלום המיסים למלך, ולהטיל מיסים על הכמורה

הצרפתית בעתות מצוקה.

מדובר כמעט לראשונה על תופעה שבה המלוכה מטילה צעדים כלכליים, מטילה מסים מיוחדים בגלל מצב חירום לאומי. היא מתחילה לדבר בלשון לאומית של טובת הכלל, טובת הממלכה והצורך להדק את החגורה ולתרום למאמץ המלחמתי. היא עושה זאת באמצעות צעדים אדמיניסטרטיביים. הפקידים יכלו להיות כמרים או לא כמרים, בעלי הסמכה במשפט קנוני או בעלי הסמכה במשפט חילוני. כלומר, אנו עדים לצמיחתה של מסורת משפטית

ששייכת לפקידי המדינה הבכירים.

מלך צרפת נוקט בצעדים אדמיניסטרטיביים נוספים. מכונסות לראשונה אסיפות מעמדות. הכינוס הוא של האצולה, הכמורה ועם הזמן הבורגנות. בכינוסים דנים בהיטלים מיוחדים

,estatesשדורש המלך ועם הזמן בעניינים נוספים. בצרפת זה נקרא אסיפת השדרות )etatבאנגליה – פרלמנט. זוהי ראשיתה של צמיחת מדינות שלהן מוסדות ייצוג. רק בשוויץ .)

ובאיסלנד מוקמות מועצות שמייצגות גם את האיכרים והעמלים.

אחת ההצלחות המעטות בכהונתו של בוניפציוס – הכרזתו על שנת יובל. בשנה עגולה זו מילרומא, לעלות על המאמין אינדולגנציות. – רוחניות בהטבות יזכו לרומא לרגל שיעלו להתפלל בכמה כנסיות ולהשאיר תרומה. בכנסיות נציגי האפיפיורות מכרו אינדולגנציות.

יוזמה זו הביאה לפריחה ברומא ולכנסייה ולנחת רוחני לעולים לרגל.

– כתב מחילה הנמכר ע"י נציגים מוסמכים ע"י האפיפיור למכור לבריות כתביאינדולגנציה מחילה על עוונותיהם. זהו שלב גורלי בהתפתחות תפיסת הכפרה הנוצרית. ממנו והלאהלהילחם ואחרים לותר מרטין את ותביא משליטה שתצא אינפלציונית ספירלה תהיה למי גאולת הנשמה מוכרת את באינדולגנציה. הכנסייה בהשחתה המוסרית המתבטאת שיכול להרשות לעצמו. עם הזמן עניין המחילה עצמו עומד בספק. האינדולגנציות הומצאו

בזיקה למסעי הצלב.

, כמה חודשים אחר ההצלחה של שנת היובל בוניפציוס נכנס לסכסוך עם מלך1301ב- צרפת. מלך צרפת נמצא בסכסוך עם בישוף ורוצה לשפוט אותו. הבישוף טוען שהוא יכול להישפט רק בפני בית דין כנסייתי. הטענה היא שאין תחולה למשפט הממלכתי על אנשי( מנוגרה )וויליאם( גיום – שלו בכיר פקיד שולח הרביעי פיליפ זה רקע על כנסייה.

Guillaume de Nogaret.לאיטליה. הוא מתחבר עם אויביו של בוניפציוס ומשפחתו שם ) בוניפציוס. לאחר מכן הוא ואויבי האפיפיור שובים את נוגרה כוחותיהם המשותפים של קווים כאן נחצו זמן קצר לאחר מכן. ונפטר הוא לא מתאושש מהאירוע משוחרר אך אדומים של מתן כבוד לאפיפיור. בסכסוך שהוא פוליטי, כלכלי, סמלי ובסופו של דבר סכסוך

של "מי עליון על מי", האפיפיור מפסיד. יורשו יפסיד עוד יותר.

פרשיית המסדר הטמפלרי

בהמשך לאותו סכסוך בין פיליפ הרביעי לאפיפיורות. מלך צרפת ממשיך את הקו הנוקשה שלו, משתלט על נכסי מסדר עשיר ויוקרתי – מסדר הטמפלרים. הטמפלרים קמו בארץ

של המאה ה-20, בראשית שנות ה-templum dominiישראל, על הר הבית ב - 12, כמסדר צבאי. המסדר מעורר אהדה עצומה באירופה, בראש ובראשונה בצרפת. במהלך

, המסדר הטמפלרי )וגם ההוספיטלרי( זוכים להצלחה עצומה, כלומר לנכונות12המאה ה-ונכסים אחרים. הטמפלרים הופכים לבנקאים, גדולה של אצילים לתרום להם קרקעות

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

ומבצריהם הופכים להיות כספות לכסף המזומן של בעלי אמצעים. כל זה מעוררים את עינושל מלך צרפת הזקוק לכסף רב.

מומצאת עלילה והטמפלרים מואשמים בהומוסקסואליות, כישוף וכן הלאה. הם נעצריםבוניפציוס( של יורשו של )יורשו החמישי קלמנס האפיפיור על לחצים מסע ומתחיל ואת הטמפלרים נגד המשפט את מאשר והאפיפיור קהל דעת נוצרת לדין. להעמידם הרשעתם בידי בית דין אינקוויזציוני ואת ביטול המסדר והעברת נכסיו למלך צרפת. זה היה

שנים. 6-7סופו של מסדר הטמפלרים. תהליך זה נמשך כ-

פרשת אביניון

ה- המאה בחצר13במהלך וגם כולה באירופה וגוברת הולכת הצרפתית ההשפעה כהונת מסוף החל מואץ התהליך צרפתיים. קרדינלים ממונים בהדרגה האפיפיורית.

- מועצה שבהconclavבוניפציוס. בשלב מסוים מת האפיפיור והקרדינלים מתכנסים ל- מכריעים בנוגע לבחירת האפיפיור, כאשר חבר הקרדינלים מפוצל בין סיעה צרפתית לסיעה איטלקית. בד"כ סיעה אחת נוטשת את המקום ובוחרת אפיפיור שעד שנות השבעים של

ה- מהסיעה14המאה נמלטים שממילא הצרפתים האפיפיור צרפתי. ממוצא הוא האיטלקית חייבים את משרותיהם לתמיכת מלך צרפת ולבסוף מתיישבים באוויניון.

התקופה נקראת גלות אוויניון ובלשון התקופה – גלות בבל. מה שנמשך במשך עשרות שנים הוא מצב א-נורמלי אך האפיפיורות הצרפתית מספיקה להקים מסודות שלטון ומיסוי. גלות אוויניון מצטרפת לשורה גוברת והולכת של תחלואים בעיני האירופאים, שנתפסים כנובעיםפעם המשמעת. עול הכנסייתי, המיסוי באפיפיורות, הפיצול האינדלגנציות, מהכנסייה. בשנתיים, משרות כנסייתות מסוימות חייבות להעביר את כל הכנסתן השנתית לאפיפיור. האפיפיורות נתפסת בעיני הבריות כבלתי מרוסנת בתאוות הבצע שלה. זה חוזר לאותה בעיה עתיקה – אם כך מתנהגים אנשי הכמורה, איזה ביטחון יש להדיוטות שהסקרמנטים המבוצעים בידי אותם אנשים מושחתים יכולים להציל את נשמותיהם. תופעה זו מתחזקת

. 14 בשנות השבעים של המאה ה-הסכיזמהנוכח

בגלות להמשיך )ואין ברומא את האפיפיורות להחזיר שיש התודעה גוברת זו בתקופה חוזר לרומא. לאחר מותו, הסיעה האיטלקית והאפיפיור כנים נעשים מאמצים אוויניון(. הצרפתי ברומא, לאפיפיור הופך האיטלקי צרפתי. והצרפתית איטלקי אפיפיור בוחרת באוויניון ובשלב מסוים כיהנו אפילו שלושה אפיפיורים. מי שתומך באפיפיור האיטלקי הואהתמיכה כלומר וצרפת. נבארה אראגון, תומכים בצרפתי והקסטיליאנים. האנגלים

באפיפיור היא לפי מערכת הבריתות באירופה.

הגרמנים מתעשתים, והמלך14המשתנה הפוליטי החסר הוא הגרמני. במפנה המאה ה- הגרמני נוקט עמדה עצמאית לפיה יש להפסיק את פיצול האפיפיורות. הפיתרון המוצע על

( שתפתור את בעיית הסכיזמה. מי שיכריחCounciliumידי יועציו הוא הועידה הכנסייתית ) את אחד האפיפיורים להתפטר תהיה הכנסייה האירופאית בתמיכת מלך גרמניה. אחרי

( בקונסטנץ תחת15היסוסים שונים מתכנסת ועידה )בתחילת העשור השני של המאה ה-ובכל השונות, מהארצות כנסייה מנציגי מורכבת עצמה הועידה הגרמני. המלך חסות משלחת לאומית ישנם גופים שונים המרכיבים את הכנסייה המקומית. בכנסייה מתוועדים קרדינלים, בישופים, נזירים וגורם חדש – הפרופסורים / דוקטורים לתיאולוגיה. יש חידוש גדול במשלחות הלאומיות שהופיע קודם רק באוניברסיטאות במשלחות התלמידים. הדיונים

הם בפורומים של נציגי האומות, כשבכל נציגות נמצאים בעלי המשרות הנזכרים לעיל.

לאחר הדחת האפיפיור, סדר היום של הועידה התרכז ברפורמות. האפיפיור החדש חייב להסתייע במעמדות הכנסייתים )הדוקטורים, הבישופים והנזירים(. זה מקביל באופן בולט

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

לכת מרחיקת דמוקרטיזציה של תופעה זוהי הממלכתיים. המעמדות של לפרלמנטים בכנסייה. בנוסף מדובר על איחוד עם הכנסייה הביזנטית )שלא הגיע לידי מיצוי(, רפורמהלריכוזויות בהדרגה חוזר האפיפיור לקדמותו: חוזר הכל דבר, של בסופו ועוד. בנזורה הקודמת. ההבדל המרכזי הוא שהאפיפיור נטול ההשפעה שהייתה לו. התפתחו כנסייות לאומיות שלאפיפיור יש השפעה הולכת ופוחתת עליהן. מה שנותר לאפיפיור הוא לפאר את

שנה תגיע20רומא, להפוך לאחד מנסיכי הרנסאנס, פטרון של אומנים. כאשר כעבור שנה להגיב.30הרפורמציה, יקח לאפיפיורים

17.01.2012

11 שיעור

500-1500היצירה האנושית של ימי הבינים

– קיימת הדרה של נשים מהעשייה האומנותית. ישנה תפיסה הבנויה לתוךנשים ומגדר התרבות הדתית והכללית על נחיתות האישה. ישנה תפיסה על היות האישה סיכון לגבר שכרוך במיניות, אובייקט של פיתוי לגבר המדיח אותו מן המידות הטובות – זאת על פי טבעה של האישה. האישה הורחקה כמה שרק ניתן מהעשייה התרבותית ובראש ובראשונה

וביתר שאת מימי הביניים המאוחרים להיפתח11מהעשייה דתית. התחום שהחל מהמאה ה לנשים זו המיסטיקה הדתית והוא היחידי שנפתח לנשים. מדובר על הכתיבה הדתית, לרוב

אישית מאוד ויחד עם זאת בדפוסים מוכרים, אותה נשים כותבות.

עירוניות, נשים על מדובר נשים. אצל גם וכתוב קרא ידיעת של התרחבות התקיימה שבשלהי ימי הביניים נכנסות לעשייה התרבותית באמצעות המיסטיקה. באומנות יש מעט נשים )לרוב מהאצולה( המחברות שירת חצר, ומעט מאוד ציירות )בעיקר כקוריוז( – וזה

בעיקר בדרום צרפת וקטלוניה.

סוכני עשייה תרבותית

ימי הביניים המוקדמים, סוכני העשייה התרבותית הם- גופי הכנסייה – לאורך כל נזירים. במקצת גם סוגים אחרים של אנשי כנסייה – כמורה בכירה ולעיתים זוטרים.

, כאשר העיר ומוסדות הכנסייה שבה תתפוסנה11חלקם יעלה החל מן המאה ה-מרכזיות רבה יותר בחיים בכלל ובתרבות בפרט.

בימי הביניים המרכזיים-מאוחרים יש עליה בבעלי מקצועות חופשיים כגון לבלרים,- משפטנים, סוחרים ושאר עירוניים היודעים קרוא וכתוב. זהו משתנה חשוב ביצירהלוקחת את תפקיד הסוכן האומנותי המרכזי מהמנזרים. אנשי התרבותית. העיר המרכזי המוסד ואומנות. תרבות מיוצרת בהם מוסדות מקימים עירוניים כנסייה המסמל שינוי רב משמעות זה הוא האוניברסיטה המתפתחת במחצית השניה של

במספר ערים באירופה. האוניברסיטה אינה מלמדת רק אנשי כנסייה12המאה ה-)באנגליה למשל, במובן מסוים עד כנסייתי עד לעת החדשה אך נשארת מוסד

(.20תחילת המאה ה- אומנות בבנייה – כנסיות מונומנטאליות שבהן מוטיבים שונים כגון פסלים, ציורי קיר,-

בעת )וכמובן הביניים ימי מתחילת קיימים אלו אומנותיים עיטורים פיתוחים. העתיקה( והם נעשים בידי אנשים אלמוניים שאין לנו ידיעה עליהם לבד מכך שהם בעלי מלאכה שלהם יש שליטה בטכניקות של אומנות. זאת ללא הכשרה פורמלית – לימוד לכל היותר בבית המלאכה של אומן מבוגר יותר. הגבול בין הסתת לפסל נזיל. האלמוניות של היוצרים נכונה ע"פ רוב גם לגבי היצירות הכתובות. מאחורי זה יש עניין חברתי – היות רבים מהיוצרים אנשי כנסייה ויש פאן נוסף – שהתרבות הזאת

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

נעדרת את האגו של היוצר. התפיסה שהיוצר מכניס ליצירה מאישיותו, הגאווה,תפיסה יש האחרונות. במאות כמו ביטוי מקבלים אינם אלו כל – התחרותיות תרבותית עמוקה לפיה אין חדש תחת השמש - אנחנו גמדים העומדים על כתפי

ענקים )ע"פ ג'ון מסליסברי(. יצירות אומנות קדם נוצריות – מהמסורת הקלאסית, הגרמנית,- יש גם ניצור של

הסלאבית וכו'. הנחת צלב, הפיכת מבנה לכנסייה וכו'. המשך של מסורות אומנתיותומוטיבים בטכניקות משתמשת הכנסייה הנוצרית. התקופה לתוך נוצריות קדם

אומנותיים קדם נוצריים על מנת להבנות את התרבות הנוצרית.

סוגי יצירות

ספרות: דבר מרכזי המעצב את היצירה הספרותית הוא השפה המלומדת – הלטינית- – שפת התרבות הגבוהה, הכמרים. זו השפה שבה נכתבות היצירות החשובות שלשל הפרשנית-תיאולוגית הקודש, הספרות כתבי הפורמטיבית, בתקופה הכנסייה

(. זהו "בלוק" בעל היקף עצום כי הפרשנות ממשיכה3-6תקופת האבות )מאות קהל מצטמצם בלטינית כתובים והטקסטים היות הביניים. ימי לתוך להיכתב הקוראים לכמרים ונזירים. מאידך זה הופך את הטקסטים לבינלאומיים – כל אירופה הכמרית-נזירית יכולה לקרוא אותם מאחר ואין הבדל בין הלטינית המשובשת של איטליה ללטינית המשובשת של אירלנד. קורפוס זה של כתיבה דתית פרשנית עובר תהליכים ממושכים של העתקה והפצה. המנזרים מתכתבים זה עם זה, מעתיקים כתבי יד ומחליפים אותם זה בזה. בתחום הכנסייתי יש חילופים של כתבים. האופנה המתפתחת היא הסכולסטיקה – דרך מוסכמת לניהול דיון תיאולוגי פילוסופי )כללי

)קשור גם לאוניברסיטאות( והופך12הטיעון(. הסגנון הסכולסטי נפוץ מן המאה ה-דומה מתפתחת באותה אופנה לדיון תיאולוגי-פילוסופי. להיות הסגנון הדומיננטי התיאולוגים, הכתבים אוסף התוספות. בעלי – היהודים החכמים אצל תקופה

דידקטיים, מוסריים וכו' הולך וגדל ומקבל תפוצה. הז'אנרים בתוך קורפוס זה:oיכולים מלאכים כמה האל, קיום על בדיון עוסקים – תיאולוגים כתבים

דיונים מידת החומריות של המלאכים, – מהי חודו של מחט לעמוד על ( – כתיבה על הקדושים. זוהי ספרות אקסמפלהHagiographyהגיורפיים )

– מעשי מופת – שאמורה למסור לקוראים )או יותר נכון לשומעים, קהלכלומר הטקסטים של כן, מחזורי תפילה כמו הוא עממי(. היעד הטבעי התפילה למועדיה, אירועיה ומעמדיה השונים. רוב רובה של היצירות הזו

הייתה כנראה בע"פ אך מה שנותר בידינו הוא רק מה שנכתב.oספרות אקסמפלה נוספת – של הדיוטות. סיפורים עם מוסר השכל. דוגמה

ה- מהמאה סיפורים אוסף היא )13בולטת הזהב אגדת – Legenda Aureaמחיבור זה שרדו יותר כתבי יד משל התנ"ך. זה מעיד שהוא היה .)

אהוד ונפוץ ביותר.oכתיבה מיסטית, תיאור של חוויות דתיות )לעיתים בשפה אירוטית, כאשר שיר

השירים הוא הבסיס למודל זה(. כתיבה לא כנסייתית. ישנה ערגה של חוקרים למצוא כתיבה לא כנסייתית. היצירה-

העתיקה ביותר בתחום זה היא באוולף – יצירה באנגלית עתיקה. ישנן עוד כמהועוד(. עתיקה צרפתית עתיקה, )גרמנית אחרות בשפות כאלה יצירות עשרות

8באוולף היא יצירה של שירה אפית ששרדה בכתב יד יחיד וחוברה בין המאה ה-ה- התחברה11למאה זו שיצירה הכרחי לא מדויק(. תאריך )אין המוקדמת

באנגליה כיוון שהעולם המתואר בה הוא העולם הסקנדינבי. גיבורה הוא באוולף, גיבורם של הגותים במקום כלשהו בסקנדינביה שבא לעזרת כרולגר מלך הדנים שאולמו נמצא תחת מתקפה של יצור בשם גרנדל. באוולף הורג את גרנדל וחוזר

שנה הוא נאלץ להרוג דרקון אבל50לארץ הגותים בשוודיה והופך למלכם. כעבור

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

באוולף של הבולט החוקר היה טולקין ג.ר.ר בטומולוס. ונקבר אנושות נפצע יצירתו על רבות השפיעה ואחרות זו ויצירה העולם מלחמות בין באוקספורד

( יצירה בורנקולר זוהי ( – שפת העם. הכתב הוא כתבVernacularהספרותית. לטיני אך עם סימנים לא לטיניים. ישנם סימני שאלה רבים סביב חיבורו וסביב הכתב הייחודי הזה. מה שהדבר מעיד הוא שהייתה תרבות ורנקולרית בשפת העם. יצירה

(. העולם המתוארNibelungenliedאחרת שמקורה בגרמניה היא הניבלונגנלינד ) ביצירות אלו הוא עולם של גיבורים בני תמותה, של טוב מול רע, יצורים אגדיים, אלימות ובגידות. כתבים אלו ככל הנראה הועברו במשך מאות שנים בעל פה עד

(, מילהSagaשהועלו על הכתב. שירה אפית ויקינגית-סקנדינבית - סאגות )סאגה )כלומר בתוקפת13איסלנדית, היות ורבים מהם הועלו על כתב באיסלנד במאה ה-

ויבולה הספרותי עשיר הנצרות(. התרבות הצפונית הויקינגית השתרשה באיסלנד ביותר. הסיפורים מכילים בדומה למוטיבים הנ"ל גם סיפורים על הפלגות ומפלצותבמקומות גם השתרשה האפית השירה הויקינגית. בגיאוגרפיה ומתרחשים ים, ( אחרים באירופה. השירה המוקדמת ביותר בצרפתית עתיקה היא שירת רולאן

Chanson de Rolandישנם מספר כתבי יד ששרדו ותפוצתם הייתה רבה משל .) . בוריאציה הצרפתית אין יצורים מיתולוגים1140-1170באוולף. עלה על הכתב בין

ומופיעה בה העולם הפוליטי של צרפת – מלך, וסאלים )נאמנים( וכאלה שצריכיםהאריסטוקרטיה של הקיומי החשש של ביטוי כאן יש אינם. אך נאמנים להיות

ה- מיתולוגי של המאה חצי על עבר מושלכת היא זו. יציבה לא ,8-9בתקופה תקופת קארל הגדול. מסופר שם על מסעו של קארל הגדול לספרד המוסלמית,הרי דרך בחזרה המסע של הטרגי הסיפור ובייחוד בספרד הפרנקים מלחמות נחל תחת הנהגתו של והתבוסה שהמשמר העורפי של קארל הגדול הפירנאים תוקע והוא בחיצים גופו מחורר כאשר )שמת חת ללא – האביר העשוי רולאן בקרנו(. הוא נבגד אך שומר אמונים עד המוות. בשירה זו יש לראשונה ביטוי של

צרפת המתוקה – צרפת המולדת וכו'

24.01.2012

12 שיעור

]חלק לקוח מהדרופבוקס[

יצירות אומנות מאירופה בימי הבינייםנבחן

– שייכת לתחום היצירה הספרותית החילונית להבדיל מהיצירה הדתיתתופעת הטרובדורים והכנסייתית. תופעה דרומית בעיקרה מקטלוניה ודרום צרפת. זוהי שירה חצרנית שנכתבה

11במוקדים האריסטוקרטים )החצרות( של קטלוניה ודרום צרפת בערך בין סוף המאה הה המאה נקרא14ולתוך זה שם בגרמניה נוסף גיאוגרפי סעיף הזה לז'אנר יש .

minnesang .)שירת אהבה(

עיקר נושאי השירה הוא נושא האהבה. לרוב, תשוקתו של המשורר אל הגבירה, שלרוב בכירה מהמשורר במעמדה החברתי, לעתים אשת איש ולעתים אלמנה. ככל שהיא פחות ניתנת להשגה, כך טוב יותר מבחינת הז'אנר. לעתים האהבה הגשמית הזו מפתחת תופעותהארוטית האנרגיה של תיעול יש אצלם הגרמנים, אצל בייחוד ורוחניות, דתיות לוואי לאנרגיה דתית. זהו ז'אנר לעתים ארצי מאוד ולעתים רוחני ונשגב. היו ניסיונות לתת פירוש

חברתי לתופעה שהיא בעיקרה ספרותית. לא במקרה, סביב אלף מאה ואילך.

השירה החצרנית פיתחה סניף גרמני, ואחד מכתבי היד המפורסמים ביותר מגרמניה הואmanesseשהתחבר וצויר כפי הנראה בשוויצריה המזרחית וזהו אוסף של תמונות ושירים

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

. כתב היד נותן סדרה של כשמונים14 וה13של מיטב משוררי החצר הגרמנים של המאה התמונות שמתיימרות להציג את המשוררים למיניהם.

– המאה השניה לספירה בפיום בדלתא של הנילוס.נקודת התחלה לאומנות האירופית אזור שהשתמרו בו ציורי שמן על לוחות עץ שהיו חלק ממסכות הקבורה של מצרים במצריםבתקופה הציור פיסגת אולי הם גבוהה אומנות בגדר היו שלא אלו ציורים הרומית.

(. http://en.wikipedia.org/wiki/Fayum_mummy_portraitsהקלאסית )

האם העולם הימיביניימי אכן איבד את היכולת האומנותית של העולם הקלאסי והיה צריךלהמציא עצמו מחדש?

באימפריה המזרחית )ביזנטיון( נשמרו מסורות של התרבות הרומית, כאשר מושאי האומנותב- נשמרו. המתוחכמות הרומיות הטכניקות בלעדי. באופן לנוצריים ישRavenaהפכו

כנסיות ומבנים מפוארים, פסיפסים בעלי אלמנטים נוצריים. ניתן לראות את דמויותיהם של אבות הכנסייה ודמויות של אנשים מהברית הישנה ובעיקר החדשה. מבחינה טכנית מדובר על יצירה משוכללת, העומדת בכל הטכניקות הרומיות המשובחות, הנושאים הם שהפכו להיות כנסייתיים לגמרי. בנוסף, פסיפס קיר של דמויות נשיות המגלמות את העולם הנוצרי,ציור קיר של הקיסר הביזנטי, עם לוחמיו ופקידיו, כאשר סגנון הלבוש של הדמויות הוא רומי.

יותר, עם אימוץ מוטיבים ביזנטיים,Carolingianאומנות קארולינגית ) ( – כנסיות קטנות למשל כנסייה אוקטגונלית באאכן. אומנות בתקופת השושלת האוטוניאנית )מאה עשירית –

ottonians -נסתכל על כנסייה ב :)Hildesheimבצפונה של גרמניה, בנויה בצורה של צלב, כפי שרווח היום, כשהכנסייה פונה לכיוון מזרח. הבנייה היא כמעט מבצר. כנסיות לא מעטות הן בעלות חלק קדמי שמדמה מבצר. מה עומד מאחורי זה? האויב הגדול של הגרמנים באותה תקופה היו הוויקינגים שהגיעו תמיד ממערב. יש כאן תפיסה ארכיטקטונית שמבצרת את הצד שממנו באים הפולשים. יש פה גם ביצור רוחני, כיוון שממערב באים השדים של הים הצפוני )וממזרח השמש(, הרוחות הרעות. יש כאן ביצור שהוא גם רוחני וגם חומרי והוא שמאפיין את התקופה אפילו בארכיטקטורה. ניתן לראות את הדפוס הזה חוזר

ברוב הכנסיות שנבנות באותה התקופה.

אומנות רומנסקית - במסגרתה מתפתחת הטכניקה של פרסקו – ציור על טייח לח, טרי)ומכאן השם(.

התקופה הגותית – הנוטראדם כדוגמה, הכנסייה הגותית הידועה ביותר. מתאפיינת בריבויהשם(. גם ומכאן שושנה בצורת במיוחד גדולים )פתחים רוזטות החלונות, – הפתחים הכנסיות הופכות לגדולות יותר ויותר. מוטיבים בבנייה גותית: קשתות – מאפשרות לחלק את המשקל כך שאפשר לפתוח פתחים רבים יותר. תמיכות חיצוניות המחזיקות את המשקל

מבחוץ. תקרות מחודדות, גם הן בצורת קשת.

כנסיית סן שאפל – אחת היפות של הסגנון הגותי. נבנתה באי המרכזי של פריז בתקופת לואיהתשיעי. עוד דוגמה – הקתדרלה של ריימס.

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

( – זוהי הפונקציה של האומנות הימי ביניימית. העםbiblia pauperumהתנ"ך לעניים )וכתוב מכיר כך את כתבי הקודש: דמויות המופת, הסיפורים, השילוש יודע קרוא שאינו יש חזרה אינסופית מינקות דרך כל חיי האדם על אותם סצנות וגו'. הקדוש, המלאכים

( – ישו במלוא הדרו. מוטיב אומנותיchristos pantocratorודמויות. כריסטוס פנטוקרטור ) חוזר: לבוש בגדי פאר, מרים יד מורה, מחזיק ספר. בימי הביניים המאוחרים מופיע המוטיב של ישו העני. רק בסוף ימי הביניים ותקופת הרנסאנס חלה אינדיבידואליזציה באומנות –נושאים חדשים – בני אדם בשר ודם הפכו למושא לאומנות ולא רק קדושים, ישו, מריה וכו'.

יצירותיהם: את שראינו אמנים של Rogerשמות van der Weyden, Mathias Grunewald

שאר על אירופה וההשתלטות החדשה העת להבנת הכרחי האינדיבידואליזציה תהליך העולם.

31.01.2012

13 שיעור

מבנה מבחן:

מכל קבוצה )יש בחירה בכל קבוצה(1לענות על שלוש שאלות,

יש לעגן את התשובות במושגים, בזמן, בבני אדם קונקרטיים.

נק'(30 נק'(, קבוצה ג' )40 נק(, קבוצה ב' )30קבוצה א )

מושגים ותוספות )מתוך שאלות ותשובות(

Ordo )order(-סדר – החל מהמאה ה – ייחוד אנשי הכמורה של שני6-7 , תהליך של ענפיה המרכזיים מן הבריות. קהילת הנוצרים השוויונית עוברת תהליך של חלוקה מעמדית. מעמד של אנשי כמורה לעומת שאר הבריות – ההדיוטות. יש לכך ביטוי בחלוקת המרחב

בארכיטוקטורה הכנסייתית למשל. תתי מושגים:

Ordo Sacredotalisהאורדו הקדוש, הקבוצה הנבדלת של הכהנים – הכמרים. נבדלים – מן ההדיוטות וגם מן ה –

Ordo Regularis .האורדו של החיים על פי התקנון – כלומר הנזירים –

הבחנה זו מלווה עם הזמן בפריבילגיות, שחרור מן הצבא, מיסים ועוד. זה מעורר בזמנים מסוימים תרעומת והתנגדות. בימי הביניים המאוחרים זה בא לידי ביטוי בתנועות הרזיה, של עוני מרצון כהתרסה כנגד שני האורדו העשירים. ההבחנה הבסיסית הזו יוצרת חלק ניכר

מהדינמיקה של חיי ימי הביניים.

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

)התקופה שלפני – העת העתיקה, היווצרות הקהילה הנוצרית, הכתבים הקאנונים, אבותהכנסייה. מיסוד המערכות הארגוניות וההירארכיה הכנסייתית(.

(, מסעי הצלב. למשל הפניית הלחי7שתי נקודות שינוי – מאבק האינווסטיטורה )שיעור השנייה יורדת מסדר היום בתקופת מסעי הצלב. זה מזין את המשבר הכנסייתי של סוף ימי

(.14-15הביניים )מאות

:11מה מזין את תנועת הרפורמה של המאה ה-

(.libertas ecclesiiaeהתפתחויות בתחום הנזורה: הלך רוח שמדבר על עצמאות )- הרפורמה ניזונה מהגותם של אנשי הכנסייה ומהאינטרסים שלהם אך גם מתחושות-

ניכרת. שהשפעתה מנוסחת בלתי אמורפית קהל דעת הבריות. של הבטן האירופאים רוצים לראות את הכמרים שלהם טהורים. הם מפתחים רגישות לחוליים של הכנסייה. השאלה "האם הסקרמנטים המבוצעים בידי אדם לא ראוי תקפים

וטובים בשבילי?".

מנזר קלוני: חלק מתנועה הבנדיקטינית לכאורה, אך מפתחים דברים חדשים: יחסי תלות בין מנזר אם למנזר בת, נפוצים במהירות רבה בזכות קשריהם עם האריסטוקרטיה שרואה בסגנון החיים של קלוני דגם ראוי. בתקופה זו מוקמים מאות מנזרים על פי הדגם של קלוני

)או שעוברים רפורמה כדי להתאים לדגם זה(.

http://en.wikipedia.org/wiki/Congregation_of_Cluny

זוהי מעין פיאודלי של מנזרים אחרים. אפשר לראות באב המנזר של קלוני מעין אדון אריסטוקרטיה נזירית שמתפתחת ככל שזורמים יותר אריסטוקרטים לתנועה הנזירית.

http://en.wikipedia.org/wiki/Gelasius_II

הפיל והבעיה היהודית

החברה האירופאית היא יחידות אתניות לשוניות שונות, שבהדרגה מקבלות על עצמן תרבות דתית ההולכת ונעשית אחידה יותר. באירופה הנוצרית יש סגנון חיים יחסית דומה, ריבוד חברתי דומה )בני חורין ומשועבדים(, התפתחות סגנונית אומנותית דומה )ברוב אירופה אך לא בכולה(. אך בעיקר, אירופה הלטינית אחידה באמונותיה הדתיות. בתוך החברה הזאת ישנן קבוצות שאינן חלק מהתרבות והדת. הקבוצה הקלאסית שקיימת למן העת העתיקה

קיימת כמעט9)אם כי קשה למצוא את עקבותיה בימי הביניים המוקדמים( אך מן המאה ה- בכל רחבי אירופה – היהודים. קבוצה השונה בתרבותה, במידה רבה בפרנסתה, נבדלת בדפוסי מחייתה, וכמובן בדת. הופכת משלב מסוים כמטרה לטינה ולהאשמות של שנאה. זה

מתחיל בטינה תיאולוגית )אי הכרה בישו וכו'( ומאוחר יותר מתבטאת בכתבים פולמוסיים.

והולכים ומחריפים בצורה של פוגרומים וכו'.11הדברים משתנים במאה ה-

היהודים אינם המיעוט היחיד באירופה. בשלהי העת העתיקה ישנם מיעוטים לא משמעותיים של פאגאניים, שהם היעד למיסיון וללחצים חזקים )בהרבה מכלפי היהודים(. היחס אליהם שונה מחוץ לתחומי השליטה של האימפריה הרומית לשעבר. בעתות מסוימות ניסו לנצרהתפשטות כדי תוך למשל(, הבלטי )האזור מסוימים ובמקומות שלום, בדרכי אותם

קולוניאלית יצאו מסעות שנתיים של אצולה גרמנית להכחיד את הפאגאנים.

קבוצה שלישית שמופיעה עם התפשטות האיסלאם. איי הים התיכון נופלים בידי המוסלמים . קפריסין, מלטה, סיציליה, קורסיקה, סרדיניה הופכים להיות מוסלמים.8החל מהמאה ה-

מתחילה תנועת נגד – רקונקיסטה )11רובה של ספרד הופך להיות מוסלמי. במאה ה-

ימי הביניים: תרבות, דת ואמונות

reconquista,כיבוש מחדש של אזורים הנתונים לשליטה מוסלמית ע"י נוצרית. בהדרגה – ) האיים הגדולים חוזרים לשלטון הנוצרי כאשר יש בהם אוכלוסיות מוסלמיות גדולות. קבוצות אוכלוסיה של מאות אלפי ואולי מיליוני אנשים הופכים לנתיני השלטון הנוצרי. הכיבוש הזה

, עם כיבוש גרנדה. המוסלמים הופכים לקבוצת המיעוט הגדולה באירופה.1492מסתיים ב- כיצד מתייחסת אליהם אירופה הנוצרית? המוסלמים הם בגדר שיקוץ. אין למסגדים מקום

למשל גירש מספרים1492בממלכה נוצרית – סיציליה, הונגריה, ספרד וירושלים. גירוש גדולים בהרבה של מוסלמים משל יהודים.

בשונה מהמוסלמים והפאגאניים, ליהודים יש מקום ותפקיד בתפיסת הגאולה הנוצרית. יש להם תפקיד תיאולוגי בקץ הימים. אז יראו גם הם את האור, יכירו במשיחיותו של ישו וזהמכאן ישו. של למשיחיותו הנוצרית, התורה לנכונות הסופית, הכשרות" "חותמת יהיה ע"י זו מפותחת במידה רבה משתמע שיש לשמר את היהודים עד לאותה עת. תפיסה אוגוסטינוס. זה קשור גם לשימוש הנוצרי בכתבי הקודש היהודיים. הניכוס של קדם הנצרות כמכין את הנצרות, מייחד את היהודים כ"אהבתו הראשונה של האל". להם ניתנה ההבטחה ובשפתם דיבר האלוהים – וכל זה מועבר לנוצרים. החובה לשמר את היהודים כדי שיהיוומהעובדה האל, מרצח המשתמעת אחרת למצווה מנוגד הדין, יום במעמד נוכחים שהנצרות רואה את עצמה כיורשת של היהדות - הכורח להעניש את היהודים על פשעם

synagogaהנורא. להחזיקם במצב מושפל כיאה לשפחה שצריכה לשרת את הגבירה )and ecclesiaעומדות זו מול זו כאשר מטפחת כרוכה לראש הסינגוגה, המטה שלה –

שבור, והיא עומדת מול הצעירה – האקלזיה(.

התרבות האירופאית פיתחה מנגנונים של חוסר סובלנות – והם ממוקמים כרונולוגית במאותהיחידים11-14 אינם והפאגאנים היהודים, המוסלמים רודפת. . התפתחותה של חברה

הסובלים מכך. קבוצות נוספות הנרדפות: הרטיקאים, מצורעים, נשים – מכשפות. מנגנוני הרדיפה ובראשם האינקוויזיציה מופעלים נגד המיעוטים הדתיים אך גם נגד הנוצרים הנ"ל. ישנה רדיפה באמצעות מגנוני משפט חילוניים נגד נשים )לפעמים גם גברים( המואשמיםבכך(, מואשמים והיהודים )גם המצורעים ברית עם השטן על הכישוף מבוסס בכישוף. שימוש בטכניקות של מאגיה, לחשים, השבעות, הקרבת תרנגולות, חתולים, קיום אורגיות עם השטן, הפקרות מינית )אפשר לקשר גם למשפטי הטמפלרים שיושמו בו אלמנטים

ה- במאות יותר מאוחר לדומיננטים שהפכו הצורך14-15מסוימים הסובלנות, חוסר .) להאשים, הפראנויות דורשים הסבר. ניתן לחשוב מהם הצרכים הקולקטיבים הפסיכולוגיים והסוציולוגיים שמסבירים דפוסי התנהגות זו. בכל מקרה, העובדה היא שחברת ימי הביניים, משלב מסוים הפכה את החיים של מספר לא מבוטל של אנשים לגהנום. זהו צד שני של מטבע של תרבות שחרדה לגאולת הנפש הקולקטיבית שלה, שמפתחת אופנים מפותחים של דתיות ואדיקות, שמפתחת תרבות חומרית מופלאה. גם צדדים שליליים אלו הם חלק מנשמתה של התרבות הזאת. חלקן ייחודיים לתרבות זו וחלקן משותפים לתרבויות אנושיות

באשר הן.