ילדים נפגעי התעללות והזנחהילדים נפגעי התעללות והזנחההשוהים במסגרות חוץ ביתיות והמטופלים השוהים במסגרות חוץ ביתיות והמטופלים

בקהילה – רקע ותוצאותבקהילה – רקע ותוצאות

עדנה שמעוני - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהעדנה שמעוני - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהפרופ' רמי בנבנישתי- אוניברסיטת בר-אילן ומכון חרובפרופ' רמי בנבנישתי- אוניברסיטת בר-אילן ומכון חרוב

ילדים ונוער בסיכון – הגדרה ומענים

חיים במצבים המסכנים אותם במשפחתם הגדרה - ובסביבתם, וכתוצאה ממצבים אלה נפגעה יכולתם

(. 2006לממש את זכויותיהם )שמיד, אחת הקבוצות המרכזיות של ילדים בסיכון הם

ילדים שנחשפו להזנחה ולהתעללות )פיזית, מינית ורגשית( במסגרת משפחתם.

ניתנים על ידי גורמים שונים במערכת, המעניםובעיקר שירותי החינוך והרווחה, ונחלקים לטיפול

במסגרת הקהילה וטיפול במסגרות חוץ ביתיות.

מענים בקהילה ובמסגרות חוץ ביתיות

נועדו לילדים אשר זקוקים שירותים חוץ ביתיים להוצאה מהבית לפרק זמן קצר או ממושך,

מסיבות הקשורות בילד עצמו או במשפחתו ומערכת יחסיו עמה, אשר מסכנות אותו, או שאינן

מאפשרות את התפתחותו התקינה. :להעניק לילד מסגרת חינוכית-טיפולית המטרה

מסודרת ובטוחה שתענה על צרכיו.

מענים בקהילה ובמסגרות חוץ ביתיות

(: מאמץ 2004 )"עם הפנים לקהילה"תוכניתלהעמיק את הטיפול בקהילה ולהקטין את מספר

המטופלים במסגרות חוץ ביתיות.כיום היא להימנע התפיסה הטיפולית המקובלת

מהוצאת ילדים מחיק משפחתם, אלא במקרים שהוצאה זו היא חיונית כדי לשמור על טובת הילד

ושלומו.

מסגרות חוץ ביתיות נוספות במחקר

זיהוי ילדים ובני נוער ששהו במסגרות של חסותהנוער )ילדים שהם פוגעים, אך במקרים רבים הם

בעצמם נפגעי התעללות והזנחה(

הכללת ילדים ובני נוער הנמצאים באופן וולונטרי

במסגרות של פנימיות חינוכיות שבפיקוח המינהל לחינוך התיישבותי, במשרד החינוך.

]במחקר אנו עושים הבחנה בין הנמצאים במסגרות אלו לאלו שבמסגרות הרווחה[

סוגיות מתודולוגיות במחקר בתחום זה

.מדגמים קטנים ומוטים.שימוש במאגרי מידע אדמיניסטרטיביים.בעיות בקישור נתונים בין מאגרי מידע התוצאות שהם בוחנים מושפעות ממאפייני הרקע

השונים בין קבוצות אלו, ולא רק מהשהות בסוג הטיפול המסוים.

."אין גישה לנתונים "רכיםעל חלק מהמגבלות אנו עונים במחקר הנוכחי

מטרת המחקר

להעריך את ההסתברות לאורך הילדות לקבלשירותי רווחה;

לתאר את מאפייני הרקע וגורמי הסיכון של ילדיםשטופלו בקהילה ושל אלו שטופלו במסגרות חוץ

ביתיות;

לבחון את התוצאות השונות שאליהן הגיעו ילדיםשטופלו במסגרות השונות;

מטרות המחקראינןמה

את טיב להעריךהמחקר אינו מיועד ואינו יכול הטיפול הניתן לילדים במסגרות השונות

את טיב להשוותהמחקר אינו מיועד ואינו יכול הטיפול הניתן במסגרות השונות

מחקר זה מתאר את המצב ומביא בפעםהראשונה מידע לרשות מקבלי ההחלטות כדי

לתרום לתהליכי התכנון ולפיתוח מענים

מתודולוגיה

המחקר עושה שימוש במאגרי מידעאדמיניסטרטיביים המרוכזים בלמ"ס, המכילים

מידע על כל ילידי השנתון. 1989מתוך מרשם האוכלוסין נגזרו כל ילידי. ילדים אלה קושרו לקובצי משרד הרווחה ומשרד

החינוך, במטרה למצוא מי מתוכם מטופל במסגרות חוץ ביתיות ובקהילה.

מתודולוגיה

קבצים נוספים:

; קובצי תלמידים* נשירה;* בגרויות;* קידום נוער;* קציני ביקור סדיר )קב"סים(; *תיקים פליליים; * שירות המבחן לנוער;*לידות חי; * מורשעים בדין;*הפסקות הריון;* הכנסות;* רמה חברתית כלכלית של יישובים;*

קבוצות באוכלוסייה הנחקרתמספרים מוחלטיםאחוזים

( 1989 )ילידי 19סך בני ה-100125,982

סך האוכלוסייה הנחקרת 11.514,527

מוגבלים 0.7932

סך האוכלוסייה בסידור חוץ ביתי 9.411,882

פנימיות מנהל החינוך ההתיישבותי 3.94,915

משפחות אומנה 0.2247

חסות הנוער 0.4558

פנימיות רווחה 1.01,292

ישיבות3.84,772

סידור חוץ ביתי אחר 0.198

סך האוכלוסייה המטופלת בקהילה 1.41,713

באוכלוסייה 1989יתר ילידי 88.5111,456

(2008 בשנת 19 )בני 1989אוכלוסיית היעד: ילידי

, לפי קבוצות אוכלוסייה הנכללות 1989ילידי

בנותבניםסך הכלהאוכלוסייה הנחקרת במחקר93,21347,70245,511

100.0%51.2%48.8%

7,9224,7583,164

100.0%60.1%39.9%

6,7714,0642,707

100.0%60.0%40.0%

4,8432,8951,948

100.0%59.8%40.2%

21895123

100.0%43.6%56.4%

463296167 חסות הנוער

100.0%63.9%36.1%

1,183747436

100.0%63.1%36.9%

1,151694457

100.0%60.3%39.7%

אומנה

פנימיות רווחה

סידור בקהילה

סך בני ה-19 באוכלוסייה

סך האוכלוסייה הנחקרת

סידור חוץ ביתי -סך הכל

פנימיות מנהל

מעמד במרשם האוכלוסין ומצב משפחתי של ההורים 2008ב-

השכלת אב

2008-1999הרשעות מצטברות של ההורים,

זכאות לבגרות ועמידה בדרישות הסף של האוניברסיטאות

2008-1996בעלי תיקים פליליים,

לידות והפסקות הריון

מסקנות ראשוניות

יש הבדלים ניכרים בפרופילים של ילדים הנמצאיםבמסגרות השונות מבחינת מאפייני הרקע שלהם.

קבוצת הילדים במסגרות של הפנימיות החינוכיותשונה במאפייניה מהילדים השוהים במסגרות

הרווחה ומגיעה להישגים גבוהים מהם. התוצאות שאליהם מגיעים הילדים בסוף דרכם

במסגרות של רווחת הילד הן פחות טובות בצורה משמעותית משל ילדים אחרים - השהות במסגרת

אינה 'סוגרת את הפער'.

מסקנות ראשוניות- המשך

התוצאות בתחום ההישגים החינוכיים, מטרידותבמיוחד.

אנו ממליצים על דיון מעמיק ומשותף לרווחהולחינוך באשר למשאבים ולאמצעים המתאימים לקידום הישגיהם החינוכיים של ילדים במערכת

רווחת הילד. מצביעות על החשיבות 18-19התוצאות בגיל

שבהמשך מעקב ותמיכה בצעירים המסיימים דרכם ברווחת הילד, כדי לקדם השתלבות נורמטיבית

בחברה הבוגרת.

לסיום,

המחקר עשוי לתרום להבנה מעמיקה יותר ;של דפוסיי ההשמה של ילדים למסגרות טיפול שונות לתוצאות השונות שאליהם מגיעים ילדים לאחר שהות

במסגרות השונות לרווחת הילד;לזיהוי קבוצות של ילדים הזקוקים למשאבים נוספים

כמו לכל מחקר, למחקר הנוכחי מגבלות משמעותיות.

חיוני לכן להמשיך במחקרים בשיטות רבות ומגוונות כדי להבין באופן מעמיק יותר את מצבם של ילדים בעת שהותם במערכת הרווחה ולאחריה, וכדי לקדם את

רווחתם ואת יכולתם לתרום לחברה.