Maternal Stress During Pregnancy Predicts Cognitive Ability and Fearfulness in Infancy

BERGMAN, SARKAR, O’CONNOR,MODI & GLOVER

American Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 2007

תקצירבחינת השפעת הסטרס הקדם-לידתי על מטרת המחקר: •

קוגניציה ופחדנות בקרב תינוקות.-2001אימהות שביצעו בדיקת מי שפיר בין השנים שיטה: •

חודשים, על 14-19, נקראו בשנית כאשר ילדיהן היו בגיל 2005( BSID-IIמנת להעריך את ההתפתחות הקוגניטיבית )באמצעות

(. האימהות דיווחו LAB TABואת הפחדנות )באמצעות פרדיגמת באמצעות שאלון אודות אירועי סטרס במהלך ההיריון ולאחריו.

תקצירסטרס קדם לידתי ניבא התפתחות מנטאלית ירודה תוצאות: •

ורמת פחדנות גבוהה. כמו כן, נמצא כי הגורם המשפיע ביותר על סטרס קדם לידתי הינו מערכת יחסים מתוחה עם בן הזוג )משפיע הן על קוגניציה והן על רמת פחדנות(. כמו כן, לא נמצא קשר בין

רמת הפחדנות להתפתחות המנטאלית.חיזוק הטענה בדבר חשיבות התכנות העוברי . 1 מסקנות:•

על ההתפתחות הנוירולוגית וההשפעות הפסיכיאטריות. . המנגנונים המשפיעים על ההתפתחות והפחדנות הינם שונים. 2. מערכת יחסים מתוחה צריכה לעורר תשומת לב יתרה.3

מבואמראים כי הסטרס האימהי בזמן ההיריון מחקרי בע"ח •

יכול לקבע את המערכות ההתפתחותיות בתינוק. ישנה ראיה חזקה המוכיחה כי סטרס מקצר את משך •

הקשב, משבש את התפקוד הקוגניטיבי ויוצר חרדה.כמו כן, סטרס קדם-לידתי יכול ליצור שינויים ארוכי טווח •

, ואף להשפיע על כמות HPAבתפקוד של ציר ה הרצפטורים של דופאמין במוח.

ומה לגבי בני אדם...? •

מבואמספר מחקרים בקרב בני אדם מראים כי סטרס אימהי או •

חרדה בזמן ההיריון קשור להשלכות שליליות בהתפתחות הילד. עם זאת, הממצאים לא חד-משמעיים ונותרו שאלות

אודות המנגנונים אשר מעורבים.חרדה קדם לידתית מנבאת התפתחות מנטאלית נמוכה •

)מחקר אחד מצא תוצאה הפוכה(, תגובתיות התנהגותית אצל התינוק ואף בעיות התנהגות אצל ילדים צעירים, אשר

נמשכות גם לילדות המאוחרת.

מבוא בעיות בטיב הקשרים שצוינו:3ישנן •

לא כל המחקרים לקחו בחשבון משתנים מתערבים שלאחר 1., לכן לא בטוח שהסטרס / החרדה הקדם לידתית היא הלידה

זו שהשפיעה.

אשר אין הרבה מידע אודות אופי הסיכונים שקיימים בהיריון,2.להם השפעות על הילד, כיוון שהמחקרים נשענו על מדדי

סטרס כלליים.

למרות הקישור של סטרס וחרדה קדם לידתיים לתוצאות 3.השליליות הללו, זה בכלל לא ברור האם קיים מנגנון בסיסי

ויחיד הנוגע לכל ההשפעות המצוינות לעיל.

מבואמטרת המחקר הנוכחי היא לבחון בעיות אלו ולתת מענה •

על השאלות הבאות:האם השפעות סטרס קדם-לידתי והשפעות סטרס 1.

פוסט-לידתי הינן בלתי תלויות זו בזו ?האם יש צורות מסוימות של סטרס אשר קשורות באופן 2.

ספציפי להשלכות השליליות בילד ?והאם אלו אותם הילדים אשר יהיו בסיכון להתפתחות 3.

קוגניטיבית והתנהגותית שלילית ?

מבואעל מנת לענות על שאלות אלו, החוקרים בחנו קבוצת נשים •

נחוו כסטרס ותינוקות, אספו מידע אודות אירועי חיים אשר בתקופת ההיריון ולאחר הלידה ובחנו אספקטים שונים של

התפתחות קוגניטיבית והתנהגותית בקרב ילדים. מציאת / התוויית התבניות של הקשרים עם השלכות כאלו ואחרות, •

הינה צעד משמעותי לעבר זיהוי המנגנונים הקשורים לבעיה.אינדיקטורים עבור פחדנות/ חרדה ועיכוב קוגניטיבי נבחרו •

בקפידה, כיוון שיש להם השלכות משמעותיות על סיכון התפתחותי. )תינוקות אשר מזוהים כפחדנים במצבים חדשים, מועדים לפתח

סימפטומים של חרדה(.

שיטהמשתתפים:•אימהות ותינוקות גויסו כחלק ממחקר גדול על חשיפה להורמונים והתפתחות •

. הנשים גויסו מקליניקה לבדיקה אמניוטית 2001-2005הילד בין השנים )מי-שפיר(.

שבועות להיריון, בריאות, 37כלל הנשים אשר היו דוברות אנגלית, בטווח •נושאות עובר אחד ותוצאות הלידה היו ידועות – הוזמנו לחזור למרפאת

חודשים. )לטובת המחקר הנוכחי( 14-19הילדים כאשר הילד בגיל הוצאו מן המחקר נשים אשר בבדיקות מי השפיר שלהן נתגלו חריגות. כמו כן, •

יצאו מהמחקר נשים ללא בדיקות מלאות וכן נשים אשר לא שלטו בשפה האנגלית.

.n=125סה"כ נשים לאחר סינון: •

שיטהמשתתפים:• Stressful Lifeבביקור החוזר, האימהות מילאו שאלון •

Events על אירועי סטרס במהלך החיים. כמו כן דיווחו, ובו דיווחו באיזו מידה האירועים השפיעו עליהן ומתי האירועים

התרחשו )לפני הלידה או לאחריה(.השאלון מתמקד במדידת אירועי סטרס בקרב אנשים בוגרים •

. תוצאות השאלון משוקללות לשני ציונים: מספר ללא היריוןהאירועים שהתרחשו )אובייקטיבי( ותפיסת ההשפעה של אותם

אירועים )סויבייקטיבי(.

שיטהמדידת ההשלכות על הילדים:•( מתוקנן להערכת התפתחות Bayley – סולם ביילי )BSID-IIסולם •

(. ההערכה PDI( והתפתחות פיזיולוגית )MDIמנטאלית של תינוקות )בוצעה ע"י חוקר התפתחותי אשר לא נחשף למידע של הסטרס

הקדם-לידתי.•LAB-TAB .כלי להערכת טמפרמנט בקרב ילדים באמצעות תצפית -

משתמשים בפרדיגמות מסוימות ע"מ לעורר פחד, תסכול, שמחה, פעלתנות וכדומה.

החוקרים השתמשו בפרדיגמת "צעצוע מכני לא צפוי" המעורר פחד •ובפרדיגמת "משחק בובות" המעורר שמחה.

שיטהההשלכות על הילדים:•במהלך פרדיגמת "צעצוע לא צפוי", הילד יושב ליד שולחן ומונח •

עליו כלב רובוטי אשר נובח וזז על השולחן. הטריילים הוסרטו, ונצפו לאחר מכן ע"י חוקר ניטרלי.

הפחד הוערך עפ"י הבעות פנים, תנוחת הגוף, קולות והתנהגות של בריחה.

במהלך פרדיגמת "משחק בובות" הציגו הצגה של בובות במשך •(, צחוק 0-3דקה. מדד ההערכה היה לפי עוצמת החיוך )

(. 0-1)יש/אין(, קולות חיוביים ופעילות מוטורית חיובית )

שיטהמשתנים פסיכוסוציאליים וילודה )או לידתיים(:•במהלך גיוס הנשים, נאסף מידע אודות גיל, זוגיות, מוצא, •

השכלה, שימוש באלכוהול ובתרופות מרשם בזמן ההיריון.כמו כן, נאסף מידע מבית החולים אודות הלידה עצמה, כולל •

משקל הילוד, גיל הילוד בלידה, שיטת הלידה ומין הילוד.בריאות נפש אימהית ותמיכה חברתית הוערכו במקביל •

להערכות קוגניטיביות והתנהגותיות תוך שימוש בשאלון דיווח עצמי אימהי.

שיטהמשתנים פסיכוסוציאליים וילודה:••Stait-Trait Anxiety Inventory כלי המודד את מידת החרדה וכמו –

כן עוזר לשלוט בתורשתיות של "תכונות חרדתיות" אצל הילד. •The Edinburgh Postnatal Depression Scale סולם המודד את -

מידת הדיכאון אצל האימא, פקטור המוכר כמנבא בעיות התפתחותיות אצל הילד.

• The Social Support Questionnaire )Dragonas, 1992( כלי - הקובע את איכות התמיכה החברתית, פקטור נוסף שמנבא בעיות

התפתחותיות. האיכות נקבעה על בסיס ציוני הנגישות, הגודל והתפיסה הסובייקטיבית של התמיכה.

תוצאותסטרס אימהי קדם לידתי והשלכות קוגניטיביות של הילד:• לבין קדם-לידתייםה אירועי הסטרס מספרמובהק בין מתאם שלילי נמצא •

. )סטרס בהיריון , התפתחות מנטאלית (MDIציון הילד ב לבין פוסט-לידתייםה אירועי הסטרס מספרבין לא נמצא קשר לעומת זאת, •

. MDIציון הילד ב אירועי הסטרס. תפיסת ממצאים אלו היו כמעט זהים, בהתאמה, לניתוח של •

)קדם לידתי ופוסט-לידתי(. אירועי ולא עפ"י תפיסתם. מספרכל הניתוחים הבאים בוצעו באמצעות •**ההבדל בגודל של השפעות לפני ואחרי לידה הוא ראוי לציון בהתחשב •

ביציבות המתונה של הבדלים אישיים במספר אירועי חיים שדווחו בתקופות לפני ואחרי הלידה**

תוצאות

עפ"י ניתוח רגרסיה, נמצא •כי אירועי סטרס קדם

לידתיים עדיין נשארים מנבא )*( מובהק להתפתחות

המנטאלית של הילד.כמו כן, הציון היה גבוה יותר •

בקרב ילדים לאימהות משכילות.

סטרס אימהי קדם לידתי והשלכות קוגניטיביות של :הילד

תוצאות

לא נמצאה הוכחה כי האפקטים • MDIשל סטרס קדם-לידתי על

התמתנו ע"י דיכאון לאחר לידה, סימפטומים חרדתיים, תמיכה

חברתית, אירועים פוסט-לידתיים, מין הילד, השכלת האם ושימוש באלכוהול וסיגריות לפני הלידה.

כמו כן, לא נמצא קשר בין אירועי •סטרס קדם + פוסט לידתיים לבין

הציון בהתפתחות הפיזיולוגית (PDI.)

סטרס אימהי קדם לידתי והשלכות קוגניטיביות של :הילד

תוצאותסטרס אימהי קדם לידתי ופחדנות:• אירועי הסטרס מספרמובהק בין מתאם חיובי נמצא •

לבין ציון הפחדנות הנצפה. ) סטרס קדם-לידתייםהבהיריון , רמת פחדנות (

בין לא נמצא קשר בדומה לממצאים הקודמים, גם כאן • לבין ציון הפחדנות.פוסט-לידתייםה אירועי הסטרס מספר

כמו כן, גם כאן, ממצאים אלו היו כמעט זהים, בהתאמה, •)קדם לידתי ופוסט-לידתי(.אירועי הסטרס. תפיסת לניתוח של

תוצאותסטרס אימהי קדם לידתי ופחדנות:•אירועי סטרס קדם-לידתיים •

נמצאו כמנבאים את ציוני הפחדנות של הילדים באופן בלתי תלוי בשאר המשתנים.

נמצא קשר שלילי בין תמיכה •חברתית נמוכה לבין ציון פחדנות

גבוה.כמו כן, לא נמצא קשר כלל בין •

אירועי סטרס קדם + פוסט . Lab-Tabלידתיים לבין פרדיגמת

תוצאותניבוי מתוך אירועי סטרס קדם לידתיים ספציפיים:•בוצע ניתוח המשך )ספירמן( על מנת לבחון אילו אירועי סטרס •

בקרב תבניתיות משמשים כמנבאים והאם ישנה ספציפייםאותם אירועים מנבאים. )בדקו מתאמים בין האירועים לבין

(.LAB TABהציונים של סולם ביילי והציונים של ה למתח במערכת היחסים אירועים הקשורים 3נמצא כי •

: גירושים/פרידה, MDI ציוני ה גם לציוני הפחדנות וגםקשורים ויכוח/ריב רציני והתנהגות אכזרית מצד בן הזוג.

תוצאותניבוי מתוך אירועי סטרס קדם לידתיים ספציפיים:•

דיון שאירועי סטרס בתקופה הקדם-לידתיתהממצא העיקרי של המחקר הוא •

קשורים באופן שלילי להתפתחות המנטאלית, ובאופן חיובי לפחדנות בינקות.

ממצאי המחקר מחזקים מחקרים קודמים בדבר סטרס אימהי בזמן ההיריון •כמנבא יכולת קוגניטיבית נמוכה. כמו כן, מחזקים את הטענה בדבר החשיבות

של הסביבה התוך-רחמית על התפתחות הילד.סטרס קדם-לידתי מנבא את ההערכה שנצפתה על הפחדנות. נמצא כי •המהימנות של ההשפעה הקדם-לידתית מחוזקת על ידי הכללת מספר מדידות •

של מצב רוח לאחר לידה, כולל אירועי חיים, סימפטומים, ותמיכה חברתית. , כגון גנטיקה.השפעה של מנגנוני תיווך אחרים עם זאת, אפשרי כי ישנה •

דיוןהחוקרים לא הצליחו לשלול את הגנטיקה כהסבר אפשרי, אך הם סבורים כי •

לא ניתן להסביר את הממצאים במונחי "תיווך גנטי" בלבד., ספציפית לחשיפה קדם-לידתיתהשפעת הסטרס הקדם-לידתי הייתה •

ההשפעה נשארה גם לאחר שליטה במשתני סטרס פוסט-לידתי וסימפטומים אימהיים. אם אכן הייתה השפעה גנטית פשוטה- לא היינו רואים אפקט זה.

, שבהם שישנם מנגנונים גנטיים מורכבים יותרממצא זה מצביע על כך •הפגיעות הגנטית הספציפית של הילד מגבירה את הרגישות להופעת תופעות

מדוע כל הילדים אינם לוואי של סטרס קדם-לידתי. זה יכול להסביר מדוע אינם מושפעים באותה הדרך., או מושפעים מסטרס קדם-לידתי

דיון לבין קוגניטיביותבין ההשלכות הלא נמצא קשר חשוב לציין כי •

. זה מראה כי ייתכן והקשר ביניהם מתווך ע"י הפחדנותתכונת מנגנונים אחרים. )בניתוח סטטיסטי משלים ציינו כי הקשר בין סטרס ל

MDI.)לא הושפע מהשליטה על הפחדנות, ולהפך שטיב מערכת היחסים ממצא חשוב של המחקר מצביע על כך •

גדול יותר בהשלכות התפתחותיות, מאשר אירועים משחק תפקידטראומתיים )שלרוב נתפסים כמעוררי סטרס גדולים יותר(.

יכולים להצביע על אלימות הממצאים בנוגע למערכות היחסים •, דבר שקורה לעיתים קרובות במהלך היריון )אולם, משתנה במשפחהבאופן ישיר(.לא נמדד האלימות

דיוןכאשר מתבצעת איכות הנישואים יכולה להשתפר נמצא כי •

התערבות מניעתית. לכן, החוקרים סבורים כי התערבות זו יכולה על הילד.לטובהלהשפיע

מדוע בכלל שסטרס בהיריון ישפיע על התפתחות הילד?באופן כללי, •אשר מתפתח מתוך שינויים מנגנון הסתגלותי ישנה סברה כי ישנו •

תוך רחמיים. מנגנון זה אמור לסייע לתינוק להסתגל לסביבה בה יגדל.

בסביבה מאיימת. )אם יכולה להיות אדפטיבית תכונת פחד מוגברת •כי יכולות קוגניטיביות נמוכות לא עולות בקנה אחד עם תכונה זו(.

דיוןלסיכום:•

המחקר מצא ש:סטרס קדם-לידתי משפיע באופן מובהק )ובלתי תלוי 1.

במשתנים אחרים( על התפתחות הילד.השוני בהשלכות הקוגניטיביות ותגובת הפחד בקרב ילדים 2.

קשור למנגנונים שונים – אשר אותם יש לחקור.מערכת יחסים מתוחה מגבירה סטרס באופן משמעותי 3.

ועלולה להזיק גם כן להתפתחות.

ביקורת...ייתכן והסטרס משפיע בזמן מסוים בהיריון? •

השליש הראשון ידוע כתקופה הקריטית.הערכת הנשים של אירועי הסטרס- הנחה סובייקטיבית ובדיעבד. •כמו כן, השאלון מיועד לאוכלוסיה "לא הריונית". היריון הוא מצב לא שגרתי •

כלל, על כן יש להתאים אליהן שאלון.סימפטומים דיכאוניים נמדדו אצל האימא עם הגעתה למרפאה )כשנה וחצי •

לאחר הלידה(. ייתכן וכבר בשלב הזה, דיכאון לאחר הלידה כבר חלף... .MDIלא דיווחו על המתאם השלילי )והמוזר( בין גיל הילד לבין ה • למחלות נפש במשפחה. )השפעה גנטית MDIלא דיווחו על הקשר בין ה •

וחברתית גדולה(. וכמו כן, לא דיווחו על הקשר בין מחלות ומוות במשפחה לתכונת הפחדנות.